ויקיטקסט hewikisource https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.45.0-wmf.9 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיטקסט שיחת ויקיטקסט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה עמוד שיחת עמוד ביאור שיחת ביאור מחבר שיחת מחבר תרגום שיחת תרגום מפתח שיחת מפתח מקור שיחת מקור TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה 2 1547 2947687 2947460 2025-07-09T02:58:15Z Nahum 68 /* מחברים שיצירתם תהיה חופשית */ 2947687 wikitext text/x-wiki שמי נחום ונגרוב, ואני בנם של [[w:אלחנן צ'ארלס ונגרוב|ר' אלחנן צבי (צ'רלס) ונגרוב]] וזוגתו רוזה שושנה (לבית ונגר) עליהם השלום, מתלמידיו של מו"ר דודי הרב אפרים הלוי ארץ עליו השלום, ואחד מצעירי תלמידיו של מרן הגרש"ז אויערבאך זכרו לברכה בישיבת "קול תורה". אני מעמד, מגיה ומתרגם במקצועי, מתמחה בניקוד, פיסוק וטעמי המקרא, ועובד בהוצאה לאור קטנה של ספרי קודש. משמש כבעל קורא מחליף לעיתים בשבתות וחגים במניין התפילה שבבית החולים הדסה הר הצופים. לפרטים נוספים אודותיי ראו [[w:משתמש:נחום|כאן]], [[w:משתמש:Nahum|כאן]] ו[http://stage.co.il/a/1104 בבמה חדשה]. <div align=left>{{קטן|ניתן לעקוב אחריי במסטודון: https://tooot.im/@NWengrov}}</div> {{תיבות משתמש|תיבות= {{#babel:he|en-5|yi-1|tmr-3}} }} {{משתמש תרומות|78,000}} <div dir=ltr> {{רווח קשיח|2}}Volunteering at he.wikisource since June 2005.<br /> [http://meta.wikimedia.org/wiki/User:Nahum Link to my User Page on Meta] </div> <br /> {{תוכן עניינים ללא מיספור}} {{סוף}} ==דפים במעקב:== לשימוש בהצבעת מחיקה: {{תב|הצבעת מחיקה}} ==פרוייקטים שסיימתי בסייעתא דשמיא:== *רשימת מיזמים ישנים הועברה ל[[משתמש:Nahum/ארכיון|ארכיון]] *מיזמים חדשים: # [[משנה]] מהדורת ניקוד: סדרי זרעים, מועד, נשים, נזיקין וקדשים #[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית]], [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות|שמות]], [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא|ויקרא]], [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר|במדבר]] ו[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים|דברים]], בשיתוף Dovi ואחרים #[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שיר השירים]], [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר רות|רות]], [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר איכה|איכה]] ו[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר קהלת|קהלת]], בשיתוף Dovi ובאדיבות מהד' מצודת אברהם ואתר ספאריה #[[קבא דקשייתא]] #טקסטים מולחנים בליליפונד: ## [[ויקיטקסט:טקסטים מולחנים]] # [[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים]] # '''[[איכה רבה פתיחתא]]''' # [[מנחת חינוך]] מצוות א-ב ==פרוייקטים בהשהייה, כשיתפנה לי זמן להתחיל לעבוד עליהם:== # {{קטן|[[מפתח:הוולגאטה והפרשנות הנוצרית הקדומה לבראשית לאור פרשנות רשי, רשבם, רדק וחזקוני.pdf]]}} ## {{קטן|[[הוולגאטה והפרשנות הנוצרית הקדומה לבראשית לאור פרשנות רש"י, רשב"ם, רד"ק וחזקוני]]}} ==תרגומים שלי מאנגלית== #[[קובלא חאן]] #{{ללא גלישה|[[סינדרלה, או נעל הזכוכית הקטנה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}} #{{ללא גלישה|[[היפה והחיה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}} #[[יסודות השחמט (קפבלנקה)]] -- בעבודה. #[[זאתי]]: [[עמוד:She - a history of adventure (IA cu31924098819562).pdf/23]] - בעבודה ==ספרי הספרייה הלאומית== #{{ללא גלישה|[[מפתח:בממלכת כוזר היהודית.pdf]] - [[בממלכת כוזר היהודית]]}} #[[מפתח:משא בערב.pdf]] - [[משא בערב]] ==פרוייקט החודש== ===ארכיון פרוייקטי החודש:=== '''ימי האהבה:''' [[ראשית חכמה/שער האהבה]] *חודשי אלול-תשרי (עד יוהכ"פ): [[ראשית חכמה/שער התשובה]] *חודשי אלול-תשרי (עד סוף סוכות): [[מטה אפרים]] סימן תרי"ט *חודש כסלו: '''[[בני יששכר מאמרי חודש כסלו טבת/מאמר ד]]''' *חודש אדר: '''[[יוסף תהלות]]''' על תהלים למרן '''[[מחבר:חיד"א|החיד"א]]''' עמ' 101 *חודש אדר: '''[[בני יששכר מאמרי חודש אדר/מאמר ה]]''' *חודש ניסן: '''[[בני יששכר מאמרי חודש ניסן/מאמר ב]]''' *חודש סיון: '''[[בני יששכר מאמרי חודש סיון/מאמר ב]]''' ===לתשעה באב:=== :'''[[לבוש אורח חיים תקנט]],''' הל' ת"ב, עמ' 193 :'''[[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ב]]''' :'''דקס [[ביאור:בבלי גיטין דף נז]],''' ע"ב קט2 ==הפרוייקטים המרכזיים שלי כרגע== # משנה מנוקדת: [[משנה נגעים י ניקוד]]; [[משנה מנוקדת ללא עיצוב]] # [[תרגום אונקלוס (דפוס)]] (להעתיק מ[[תרגום אונקלוס]] ולהגיה) בראשית פרק [[תרגום אונקלוס (דפוס)/ספר בראשית/טו|טו]] בס"ד # דק"ס {{ק|[שינו"ס מבוססים על פרוייקט "הכי גרסינן" של מכון פרידברג (וקצת מאתר "מאגרים" של האקדמיה), ובמס' ברכות מתמקדים בעיקר בכתי"י '''מ'''ינכן, '''פ'''ריז, '''א'''וקספורד {{ק|(ספ.בודל. 366)}}, '''פיר'''נצה, ושאר כתי"י ודפו"י]}}: ## [[ביאור:בבלי ברכות דף יז]] {{ק|(סיימתי דקס על פרק ב והמשכתי עד סוף הדף, ואז עברתי ל-)}} [[ביאור:בבלי גיטין דף טז]] {{ק|כת"י '''מ'''ינכן, '''פיר'''קוביץ, '''ו'''תיקן 1, 2, ו-3, ו'''א'''וקספורד)}} קט2 # [[מנורת המאור (אלנקאווה)/מנוקד]] # [[הלכות הרי"ף כפשוטן]], מאת [[משתמש:Orvetov|יצחק הראל]] #[[משתמש:Uziel302/מילים חשודות]], הגהה ע"פ הרשימה #ז"ח (ב[[/טיוטה/]]) חלוקה לעמ'. מדה"נ לך לך עמ' 89 דף מב טור ג #[[טעם לשד]] ==פרוייקטים נוספים שהתחלתי או שאני משתתף בהם:== ===מקרא ופרשנות:=== #[[ויבינו במקרא]] #[[נחמיאש על משלי]] פרק ז, עמ' 58 (על משלי ז,א); #[[משתמש:Inkbug/שד"ל]]; [[שמואל דוד לוצאטו (שד"ל) על בראשית]] ##[[מפתח:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf]]; ##[[מפתח:Luzzato-Ohev-Ger-HB23918.pdf]]; #[[התורה על פי סדרי הקריאה הארץ ישראלית]] ===הלכה:=== #[[ארבעה טורים]] עם מפרשים, בעיקר הגהת או.סי.אר, פתיחת ר"ת, עיצוב ופיסוק לב"י וד"מ: [[טור אורח חיים ק]] #[[שולחן ערוך]], ולאו"ח עם נושאי כלים: באר הגולה, [[משנה ברורה]], [[ביאור הלכה]], מגן אברהם, [[ט"ז]], [[ביאור הגר"א]], [[כף החיים]], [[באר היטב]] ו[[שערי תשובה (מרגליות)|שערי תשובה]]; ##[[מפתח:פרי מגדים אורח חיים .pdf]], [[פרי מגדים]]; נשלם סי' א; תכט-תל; רמב; רמח ##{{ללא גלישה|כרגע: בהג ל[[באר הגולה (רבקש) על אורח חיים לב|סימן לב]] בס"ד; [[כף החיים על אורח חיים נג]], עמ' 171 בקובץ}}; גר"א ע"פ ברכ"א סי' ג, עמ' 17 #[[לבוש אורח חיים]] עמ' 53 עא; [[לבוש האורה]] עמ' 82; #[[שולחן ערוך הרב]]; #[[תרומת הדשן]], הגהה ופיסוק עד סימן מ"ג, עמ' 22 בקובץ; #'''רי"ף''' עם מפרשים, [[רי"ף על הש"ס/ברכות/דף יט עמוד א]]; #[[מסכת סופרים (היגר)]] #[[עולת שבת]] סי' רמו עמ' 3 ===מוסר, חסידות, קבלה ופילוסופיה:=== #[[ראשית חכמה]], שעה"א פ"ג; שעהי"ר, פי"ג; #[[בני יששכר]]; #[[תורה אור (חב"ד)]], פ' ויחי, עמ' 100א; #[[האמונות והדעות]] לרס"ג; #[[יסוד ושורש העבודה/ב]]; #[[מדרש האיתמרי]] עמ' 29; ===מדרש:=== # [[ילקוט שמעוני תורה קנד]]; #[[מדרש תנחומא הקדום/כרך א]] עמ' 442; #[[ספרי על דברים]] לפי סדר החלוקה המקורי; ===תפילה:=== #'''הסליחות לכל השנה''' - [[מפתח:The Seliḥot for the Entire Year.pdf|מפתח]] - [[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער|הספר המסודר]], מאת זליגמן בר #[[סידור בית יעקב (עמדין)]] #[[סידור תורה אור]]; ##[[מפתח:Siddur Torah Ohr (Schulzinger Bros. 1940).pdf]] ===שונות:=== #[[תפארת ישראל על המשנה/יבקש דעת]]; #[[ספר המצוות רמב"ן שרשים]] עריכת שורש ב, תחילת עמ' 22 בקובץ; #[[תפארת האדם]] - מאת הרב אלכסנדר סנדר גדליהו טכורש ז"ל, עמ' 32 בקובץ ===ספרות חול:=== #[[מקור ברוך (אוטוביוגרפיה)]], עד סוף עמ' 5 בקובץ 1130; #[[זכרונות לבית דוד]] (עבודה אופליין), "הענק" #[[חנוך ב]], פי"א ===ספרי רש"ר הירש:=== #[[אגרות צפון]], ##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Igrot tsafon.he.pdf]]; #[[חורב]], ##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot Vehatorot. 1892.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מאמר למען דעת]]. ##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת העדות]] ##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Hatorot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת התורות]] ##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. 1895.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק ב]] #[[עונג שבת]] ==מחברים שיצירתם תהיה חופשית== * [[מנורת המאור (אלנקאווה)]], מהדורת [[:en:w:Hyman G. Enelow]], נפטר 1934, יצירה חופשית *[[מחבר:אלישבע ביחובסקי]], יצירה חופשית *[[w:מיכאל היגר|ד"ר מיכאל היגגער]] - [[מסכת סופרים (היגר)]], יצירה חופשית *דילן תומאס, [[ואין שלטון ביום המוות]], יצירה חופשית *[[מחבר:רב יהודה לייב הלוי אשלג|הרב יהודה אשלג]], [[ספר שמעתי]], יצירה חופשית *[[טובות זכרונות]], אברהם שטרנהרץ, - לשחזר גרסאות מחוקות - 1 בינואר 2026 * ספר חנוך א' - כהנא ויעקב פייטלוביץ' - 1 בינואר 2026 *[[מחבר:אפרים פורת]], 1 בינואר 2030 - [[אגרות צפון]] בתרגומו *[[w:חיים הלר|חיים הלר - סהמ"צ להרמב"ם]], 1 בינואר 2031 *[[w:en:Grigorii Grebnev|גריגורי גרבנב]] - 1 בינואר 2031 *[[מלכי רבנן]], שיחזור ע"פ דף השיחה, 1 בינואר 2032 *[[ודע מה שתשיב המבואר]] - 1 בינואר 2033 *[[אנא בחסדך]]; [[חביבי]]; [[נגילה הללויה]] - [[w:אשר מזרחי|אשר מזרחי]] - 1 בינואר 2034 *[[תפלת מנשה]], ושאר יצירות שנכתבו או נערכו בידי א. ש. הרטום - 1 בינואר 2036 *[[פרנהיים]] , עגנון - 1 בינואר 2041 *הרב [[w:צבי יהודה קוק|צבי יהודה קוק]] - [[עולת ראי"ה]] - 1 בינואר 2053 *[[w:זלדה|זלדה]] – 1 בינואר 2055 *[[חזון אי"ש]], <s>יצירה חופשית</s> [1 בינואר 2062] * [[נאום השפנים והחזירים (הרב שך)]] – 1 בינואר 2072 == הרהורים תועים == אם יש ספר שראוי לניקוד וטעמים בשיטת המסורה, מלבד כ"ד כתבי הקודש, הרי אלו ששה סדרי משנה; ואחריהם, מכל הספרים החיצונים, ספר יוסיפון. '''עדכון:''' יצא לי להיתקל לאחרונה בצילום כת"י ובו תרגום אונקלוס בניקוד וטעמים. הרעיון קורץ. (מקור: 'Duke of Sussex's German Pentateuch'. 1300-1324) ==קישורים נוספים== *{{תב|הסבר בוט חוקים}} -- להסבר למי שמתקן חוקים במרחב הראשי *{{תב|שחזור בוט חוקים}} -- למי שתיקן והבוט כבר שיחזר לו *[[/טיוטה/]] לתווים *[[משתמש:Zofthej/אור שמח/הלכות יסודי התורה]] * שבוע נוכחי: {{שבוע נוכחי}} *לעזרה בהוראות תנאי: [[w:עזרה:הוראות תנאי]] *לעזרה בטבלאות: [[w:עזרה:טבלאות]] *לעזרה בחיפוש והחלפת ביטויים רגולריים: [[עזרה:ביטוי רגולרי]] *לעזרה בהערות שוליים: [[w:עזרה:הערת שוליים]] *[[שיחת תבנית:פרשת השבוע הנוכחית]]--לעזרה בתיקון העמוד הראשי בתחילת השנה האזרחית *[[שיחת משתמש:BinyominZeev]] -- לאתר מפתח לתורה לפרשת שבוע *[https://nakdan.dicta.org.il/ הנקדן של דיקטא] *[https://removenikud.dicta.org.il/ מסיר ניקוד] *[[/ארגז חול/]] *[https://www.sefaria.org.il/Beur_HaGra_on_Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.31.1.1?lang=he&with=all&lang2=he גר"א] *[https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh?lang=he מנ"ח בספריא] [https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh.2.3.18?lang=he&with=all&lang2=he כאן] *'''לשלב בדפי הרי"ף:''' [[השגות הראב"ד על רי"ף/ברכות/מד א‏]] [[משתמש:Nahum/דוגמאות וקישורים נחוצים|דוגמאות וקישורים נחוצים]] [[תבנית:חופשת ויקי]] [[:yi:טייטש יהואש בראשית פרק י]] [[מדיה ויקי:Sitenotice]] [[תבנית:המרת או.סי.אר 2]] [[תבנית:ממ רמב"ם/קיצור שם]] [[ויקיטקסט:ציטוט השבוע/הוספת ציטוט השבוע/דיונים]] [[:קטגוריה:בבל: משתמשים לפי שפה]] [[ויבינו במקרא/הפטרות#יהושע|רשימת ההפטרות לפי סדרם של ספרי הנביאים]] / [[ויבינו במקרא/הפטרות לשבתות ומועדים|לפי הסדר של פרשת השבוע]] <div align=ltr dir=ltr> <nowiki>After the software is deployed, but before it is enabled on your wiki, you can manually invoke the feature on individual pages by using this wikitext code: <references responsive /> instead of the plain <references /> tag or a local template.</nowiki> For grouping reference notes: <nowiki>blah blah<ref group="group name">note 1</ref></nowiki> <nowiki>blah blah2<ref group="group name">note 2</ref></nowiki> ... <nowiki><references group="group name" \></nowiki> Quick fix to a bug, causing progress in main namespace to show as 0 length: Add to Common.css: .pr_quality { width: 100px; } </div> ---- מעודכן לתאריך: 2.08.2024 - נחום hj6e79b5pf4tut17xzfdgz7473bxxjg 2947710 2947687 2025-07-09T07:03:50Z Nahum 68 /* תרגומים שלי מאנגלית */ 2947710 wikitext text/x-wiki שמי נחום ונגרוב, ואני בנם של [[w:אלחנן צ'ארלס ונגרוב|ר' אלחנן צבי (צ'רלס) ונגרוב]] וזוגתו רוזה שושנה (לבית ונגר) עליהם השלום, מתלמידיו של מו"ר דודי הרב אפרים הלוי ארץ עליו השלום, ואחד מצעירי תלמידיו של מרן הגרש"ז אויערבאך זכרו לברכה בישיבת "קול תורה". אני מעמד, מגיה ומתרגם במקצועי, מתמחה בניקוד, פיסוק וטעמי המקרא, ועובד בהוצאה לאור קטנה של ספרי קודש. משמש כבעל קורא מחליף לעיתים בשבתות וחגים במניין התפילה שבבית החולים הדסה הר הצופים. לפרטים נוספים אודותיי ראו [[w:משתמש:נחום|כאן]], [[w:משתמש:Nahum|כאן]] ו[http://stage.co.il/a/1104 בבמה חדשה]. <div align=left>{{קטן|ניתן לעקוב אחריי במסטודון: https://tooot.im/@NWengrov}}</div> {{תיבות משתמש|תיבות= {{#babel:he|en-5|yi-1|tmr-3}} }} {{משתמש תרומות|78,000}} <div dir=ltr> {{רווח קשיח|2}}Volunteering at he.wikisource since June 2005.<br /> [http://meta.wikimedia.org/wiki/User:Nahum Link to my User Page on Meta] </div> <br /> {{תוכן עניינים ללא מיספור}} {{סוף}} ==דפים במעקב:== לשימוש בהצבעת מחיקה: {{תב|הצבעת מחיקה}} ==פרוייקטים שסיימתי בסייעתא דשמיא:== *רשימת מיזמים ישנים הועברה ל[[משתמש:Nahum/ארכיון|ארכיון]] *מיזמים חדשים: # [[משנה]] מהדורת ניקוד: סדרי זרעים, מועד, נשים, נזיקין וקדשים #[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית]], [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות|שמות]], [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא|ויקרא]], [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר|במדבר]] ו[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים|דברים]], בשיתוף Dovi ואחרים #[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שיר השירים]], [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר רות|רות]], [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר איכה|איכה]] ו[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר קהלת|קהלת]], בשיתוף Dovi ובאדיבות מהד' מצודת אברהם ואתר ספאריה #[[קבא דקשייתא]] #טקסטים מולחנים בליליפונד: ## [[ויקיטקסט:טקסטים מולחנים]] # [[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים]] # '''[[איכה רבה פתיחתא]]''' # [[מנחת חינוך]] מצוות א-ב ==פרוייקטים בהשהייה, כשיתפנה לי זמן להתחיל לעבוד עליהם:== # {{קטן|[[מפתח:הוולגאטה והפרשנות הנוצרית הקדומה לבראשית לאור פרשנות רשי, רשבם, רדק וחזקוני.pdf]]}} ## {{קטן|[[הוולגאטה והפרשנות הנוצרית הקדומה לבראשית לאור פרשנות רש"י, רשב"ם, רד"ק וחזקוני]]}} ==תרגומים שלי מאנגלית== #[[קובלא חאן]] #{{ללא גלישה|[[סינדרלה, או נעל הזכוכית הקטנה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}} #{{ללא גלישה|[[היפה והחיה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}} #[[יסודות השחמט (קפבלנקה)]] -- בעבודה. #[[זאתי]]: [[עמוד:She - a history of adventure (IA cu31924098819562).pdf/25]] - בעבודה ==ספרי הספרייה הלאומית== #{{ללא גלישה|[[מפתח:בממלכת כוזר היהודית.pdf]] - [[בממלכת כוזר היהודית]]}} #[[מפתח:משא בערב.pdf]] - [[משא בערב]] ==פרוייקט החודש== ===ארכיון פרוייקטי החודש:=== '''ימי האהבה:''' [[ראשית חכמה/שער האהבה]] *חודשי אלול-תשרי (עד יוהכ"פ): [[ראשית חכמה/שער התשובה]] *חודשי אלול-תשרי (עד סוף סוכות): [[מטה אפרים]] סימן תרי"ט *חודש כסלו: '''[[בני יששכר מאמרי חודש כסלו טבת/מאמר ד]]''' *חודש אדר: '''[[יוסף תהלות]]''' על תהלים למרן '''[[מחבר:חיד"א|החיד"א]]''' עמ' 101 *חודש אדר: '''[[בני יששכר מאמרי חודש אדר/מאמר ה]]''' *חודש ניסן: '''[[בני יששכר מאמרי חודש ניסן/מאמר ב]]''' *חודש סיון: '''[[בני יששכר מאמרי חודש סיון/מאמר ב]]''' ===לתשעה באב:=== :'''[[לבוש אורח חיים תקנט]],''' הל' ת"ב, עמ' 193 :'''[[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ב]]''' :'''דקס [[ביאור:בבלי גיטין דף נז]],''' ע"ב קט2 ==הפרוייקטים המרכזיים שלי כרגע== # משנה מנוקדת: [[משנה נגעים י ניקוד]]; [[משנה מנוקדת ללא עיצוב]] # [[תרגום אונקלוס (דפוס)]] (להעתיק מ[[תרגום אונקלוס]] ולהגיה) בראשית פרק [[תרגום אונקלוס (דפוס)/ספר בראשית/טו|טו]] בס"ד # דק"ס {{ק|[שינו"ס מבוססים על פרוייקט "הכי גרסינן" של מכון פרידברג (וקצת מאתר "מאגרים" של האקדמיה), ובמס' ברכות מתמקדים בעיקר בכתי"י '''מ'''ינכן, '''פ'''ריז, '''א'''וקספורד {{ק|(ספ.בודל. 366)}}, '''פיר'''נצה, ושאר כתי"י ודפו"י]}}: ## [[ביאור:בבלי ברכות דף יז]] {{ק|(סיימתי דקס על פרק ב והמשכתי עד סוף הדף, ואז עברתי ל-)}} [[ביאור:בבלי גיטין דף טז]] {{ק|כת"י '''מ'''ינכן, '''פיר'''קוביץ, '''ו'''תיקן 1, 2, ו-3, ו'''א'''וקספורד)}} קט2 # [[מנורת המאור (אלנקאווה)/מנוקד]] # [[הלכות הרי"ף כפשוטן]], מאת [[משתמש:Orvetov|יצחק הראל]] #[[משתמש:Uziel302/מילים חשודות]], הגהה ע"פ הרשימה #ז"ח (ב[[/טיוטה/]]) חלוקה לעמ'. מדה"נ לך לך עמ' 89 דף מב טור ג #[[טעם לשד]] ==פרוייקטים נוספים שהתחלתי או שאני משתתף בהם:== ===מקרא ופרשנות:=== #[[ויבינו במקרא]] #[[נחמיאש על משלי]] פרק ז, עמ' 58 (על משלי ז,א); #[[משתמש:Inkbug/שד"ל]]; [[שמואל דוד לוצאטו (שד"ל) על בראשית]] ##[[מפתח:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf]]; ##[[מפתח:Luzzato-Ohev-Ger-HB23918.pdf]]; #[[התורה על פי סדרי הקריאה הארץ ישראלית]] ===הלכה:=== #[[ארבעה טורים]] עם מפרשים, בעיקר הגהת או.סי.אר, פתיחת ר"ת, עיצוב ופיסוק לב"י וד"מ: [[טור אורח חיים ק]] #[[שולחן ערוך]], ולאו"ח עם נושאי כלים: באר הגולה, [[משנה ברורה]], [[ביאור הלכה]], מגן אברהם, [[ט"ז]], [[ביאור הגר"א]], [[כף החיים]], [[באר היטב]] ו[[שערי תשובה (מרגליות)|שערי תשובה]]; ##[[מפתח:פרי מגדים אורח חיים .pdf]], [[פרי מגדים]]; נשלם סי' א; תכט-תל; רמב; רמח ##{{ללא גלישה|כרגע: בהג ל[[באר הגולה (רבקש) על אורח חיים לב|סימן לב]] בס"ד; [[כף החיים על אורח חיים נג]], עמ' 171 בקובץ}}; גר"א ע"פ ברכ"א סי' ג, עמ' 17 #[[לבוש אורח חיים]] עמ' 53 עא; [[לבוש האורה]] עמ' 82; #[[שולחן ערוך הרב]]; #[[תרומת הדשן]], הגהה ופיסוק עד סימן מ"ג, עמ' 22 בקובץ; #'''רי"ף''' עם מפרשים, [[רי"ף על הש"ס/ברכות/דף יט עמוד א]]; #[[מסכת סופרים (היגר)]] #[[עולת שבת]] סי' רמו עמ' 3 ===מוסר, חסידות, קבלה ופילוסופיה:=== #[[ראשית חכמה]], שעה"א פ"ג; שעהי"ר, פי"ג; #[[בני יששכר]]; #[[תורה אור (חב"ד)]], פ' ויחי, עמ' 100א; #[[האמונות והדעות]] לרס"ג; #[[יסוד ושורש העבודה/ב]]; #[[מדרש האיתמרי]] עמ' 29; ===מדרש:=== # [[ילקוט שמעוני תורה קנד]]; #[[מדרש תנחומא הקדום/כרך א]] עמ' 442; #[[ספרי על דברים]] לפי סדר החלוקה המקורי; ===תפילה:=== #'''הסליחות לכל השנה''' - [[מפתח:The Seliḥot for the Entire Year.pdf|מפתח]] - [[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער|הספר המסודר]], מאת זליגמן בר #[[סידור בית יעקב (עמדין)]] #[[סידור תורה אור]]; ##[[מפתח:Siddur Torah Ohr (Schulzinger Bros. 1940).pdf]] ===שונות:=== #[[תפארת ישראל על המשנה/יבקש דעת]]; #[[ספר המצוות רמב"ן שרשים]] עריכת שורש ב, תחילת עמ' 22 בקובץ; #[[תפארת האדם]] - מאת הרב אלכסנדר סנדר גדליהו טכורש ז"ל, עמ' 32 בקובץ ===ספרות חול:=== #[[מקור ברוך (אוטוביוגרפיה)]], עד סוף עמ' 5 בקובץ 1130; #[[זכרונות לבית דוד]] (עבודה אופליין), "הענק" #[[חנוך ב]], פי"א ===ספרי רש"ר הירש:=== #[[אגרות צפון]], ##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Igrot tsafon.he.pdf]]; #[[חורב]], ##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot Vehatorot. 1892.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מאמר למען דעת]]. ##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת העדות]] ##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Hatorot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת התורות]] ##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. 1895.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק ב]] #[[עונג שבת]] ==מחברים שיצירתם תהיה חופשית== * [[מנורת המאור (אלנקאווה)]], מהדורת [[:en:w:Hyman G. Enelow]], נפטר 1934, יצירה חופשית *[[מחבר:אלישבע ביחובסקי]], יצירה חופשית *[[w:מיכאל היגר|ד"ר מיכאל היגגער]] - [[מסכת סופרים (היגר)]], יצירה חופשית *דילן תומאס, [[ואין שלטון ביום המוות]], יצירה חופשית *[[מחבר:רב יהודה לייב הלוי אשלג|הרב יהודה אשלג]], [[ספר שמעתי]], יצירה חופשית *[[טובות זכרונות]], אברהם שטרנהרץ, - לשחזר גרסאות מחוקות - 1 בינואר 2026 * ספר חנוך א' - כהנא ויעקב פייטלוביץ' - 1 בינואר 2026 *[[מחבר:אפרים פורת]], 1 בינואר 2030 - [[אגרות צפון]] בתרגומו *[[w:חיים הלר|חיים הלר - סהמ"צ להרמב"ם]], 1 בינואר 2031 *[[w:en:Grigorii Grebnev|גריגורי גרבנב]] - 1 בינואר 2031 *[[מלכי רבנן]], שיחזור ע"פ דף השיחה, 1 בינואר 2032 *[[ודע מה שתשיב המבואר]] - 1 בינואר 2033 *[[אנא בחסדך]]; [[חביבי]]; [[נגילה הללויה]] - [[w:אשר מזרחי|אשר מזרחי]] - 1 בינואר 2034 *[[תפלת מנשה]], ושאר יצירות שנכתבו או נערכו בידי א. ש. הרטום - 1 בינואר 2036 *[[פרנהיים]] , עגנון - 1 בינואר 2041 *הרב [[w:צבי יהודה קוק|צבי יהודה קוק]] - [[עולת ראי"ה]] - 1 בינואר 2053 *[[w:זלדה|זלדה]] – 1 בינואר 2055 *[[חזון אי"ש]], <s>יצירה חופשית</s> [1 בינואר 2062] * [[נאום השפנים והחזירים (הרב שך)]] – 1 בינואר 2072 == הרהורים תועים == אם יש ספר שראוי לניקוד וטעמים בשיטת המסורה, מלבד כ"ד כתבי הקודש, הרי אלו ששה סדרי משנה; ואחריהם, מכל הספרים החיצונים, ספר יוסיפון. '''עדכון:''' יצא לי להיתקל לאחרונה בצילום כת"י ובו תרגום אונקלוס בניקוד וטעמים. הרעיון קורץ. (מקור: 'Duke of Sussex's German Pentateuch'. 1300-1324) ==קישורים נוספים== *{{תב|הסבר בוט חוקים}} -- להסבר למי שמתקן חוקים במרחב הראשי *{{תב|שחזור בוט חוקים}} -- למי שתיקן והבוט כבר שיחזר לו *[[/טיוטה/]] לתווים *[[משתמש:Zofthej/אור שמח/הלכות יסודי התורה]] * שבוע נוכחי: {{שבוע נוכחי}} *לעזרה בהוראות תנאי: [[w:עזרה:הוראות תנאי]] *לעזרה בטבלאות: [[w:עזרה:טבלאות]] *לעזרה בחיפוש והחלפת ביטויים רגולריים: [[עזרה:ביטוי רגולרי]] *לעזרה בהערות שוליים: [[w:עזרה:הערת שוליים]] *[[שיחת תבנית:פרשת השבוע הנוכחית]]--לעזרה בתיקון העמוד הראשי בתחילת השנה האזרחית *[[שיחת משתמש:BinyominZeev]] -- לאתר מפתח לתורה לפרשת שבוע *[https://nakdan.dicta.org.il/ הנקדן של דיקטא] *[https://removenikud.dicta.org.il/ מסיר ניקוד] *[[/ארגז חול/]] *[https://www.sefaria.org.il/Beur_HaGra_on_Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.31.1.1?lang=he&with=all&lang2=he גר"א] *[https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh?lang=he מנ"ח בספריא] [https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh.2.3.18?lang=he&with=all&lang2=he כאן] *'''לשלב בדפי הרי"ף:''' [[השגות הראב"ד על רי"ף/ברכות/מד א‏]] [[משתמש:Nahum/דוגמאות וקישורים נחוצים|דוגמאות וקישורים נחוצים]] [[תבנית:חופשת ויקי]] [[:yi:טייטש יהואש בראשית פרק י]] [[מדיה ויקי:Sitenotice]] [[תבנית:המרת או.סי.אר 2]] [[תבנית:ממ רמב"ם/קיצור שם]] [[ויקיטקסט:ציטוט השבוע/הוספת ציטוט השבוע/דיונים]] [[:קטגוריה:בבל: משתמשים לפי שפה]] [[ויבינו במקרא/הפטרות#יהושע|רשימת ההפטרות לפי סדרם של ספרי הנביאים]] / [[ויבינו במקרא/הפטרות לשבתות ומועדים|לפי הסדר של פרשת השבוע]] <div align=ltr dir=ltr> <nowiki>After the software is deployed, but before it is enabled on your wiki, you can manually invoke the feature on individual pages by using this wikitext code: <references responsive /> instead of the plain <references /> tag or a local template.</nowiki> For grouping reference notes: <nowiki>blah blah<ref group="group name">note 1</ref></nowiki> <nowiki>blah blah2<ref group="group name">note 2</ref></nowiki> ... <nowiki><references group="group name" \></nowiki> Quick fix to a bug, causing progress in main namespace to show as 0 length: Add to Common.css: .pr_quality { width: 100px; } </div> ---- מעודכן לתאריך: 2.08.2024 - נחום sah8mc3rdukzxdksgryqr4z2n0ukwf6 116 6199 2947691 2947578 2025-07-09T04:32:00Z Shahar9261 22508 2947691 wikitext text/x-wiki <שם> חוק התכנון והבניה, תשכ"ה–1965 <מאגר 2000613 תיקון 2203070 תקן 148917 קוד a163Y00000DuDEJQA3> <מקור> '''חוק קודם:''' <!-- 2069867 --> ((חא"י כרך ב' פרק קמ"ב, עמ' 1411|פקודת בנין ערים, 1921|0:563627)). <!-- ((ע"ר 1934, תוס' 1, 198|פקודת תיקון חוקי הארץ|0:560895)). --> '''חוק קודם:''' <!-- 2000836 --> ((ע"ר 1936, תוס' 1, 153|פקודת בנין ערים, 1936|0:563896)), ((227|תיקון|0:563971)); ((1938, תוס' 1, 13|תקון|0:561260)); ((1939, תוס' 1, 7|תקון|0:561370)); ((1941, תוס' 1, 83|תקון|0:561761)); ((ס"ח תשי"ב, 16|תיקון|2:203719)); ((תשי"ד, 232|תיקון|2:208087)); ((תשי"ז, 135|תיקון|3:208086)); ((תשי"ט, 93|תיקון|3:208085)), ((X|ת"ט|ec:3:517976)). '''חוק חדש:''' <!-- 2000613 --> ((ס"ח תשכ"ה, 307|חוק התכנון והבניה|5:209758)), ((XIV|ת"ט|ec:5:517768)); ((תשכ"ו, 2|ת"ט|ec:6:317377)); ((תשכ"ז, 10|תיקון|6:209778)); ((תשכ"ט, 172|תיקון מס' 2 לחוק ההתגוננות האזרחית|6:208297)), ((223|תיקון מס' 3|6:209777)); ((תש"ל, 31|ת"ט|ec:7:317378)); ((תשל"ג, 228|תיקון מס' 4|7:209776)); ((תשל"ו, 12|ת"ט|ec:8:317379)), ((233|חוק שירותי תיירות|8:209699)), ((253|תיקון מס' 6|8:209775)), ((253|תיקון מס' 7|8:209774)); ((תשל"ז, 21|הוראת שעה|8:209773)); ((תשל"ח, 15|תיקון מס' 8|9:209772)), ((180|תיקון מס' 9|9:209771)); ((תשל"ט, 14|תיקון מס' 10|9:209768)); ((תש"ם, 42|תיקון מס' 11|9:209770)); ((תשמ"א, 14|תיקון מס' 12|9:209769)), ((46|תיקון מס' 13|9:210235)), ((107|הוראת שעה|9:209766)), ((108|תיקון מס' 14|9:209767)), ((109|תיקון מס' 15|9:209765)), ((111|תיקון מס' 16|9:209764)), ((166|תיקון מס' 17|9:209763)), ((184|תיקון מס' 18|9:211680)), ((278|ת"ט|ec:9:317380)); ((תשמ"ב, 229|חוק הבזק|10:208164)); ((תשמ"ג, 25, 29|תיקון מס' 20|10:209762)), ((40|ת"ט|ec:10:317381)), ((63|ת"ט|ec:10:317493)); ((תשמ"ד, 146, 146|תיקון מס' 21|10:210223)); ((תשמ"ו, 129|תיקון מס' 22|11:210431)), ((130|תיקון מס' 23|11:210486)), ((150|תיקון מס' 24|11:210492)); ((תשמ"ח, 20|תיקון מס' 25|11:210559)), ((144|תיקון מס' 26|11:210685)); ((תשמ"ט, 7, 7|תיקון מס' 27|12:210703)), ((56|תיקון מס' 26 (תיקון)|12:210743)); ((תש"ן, 123|תיקון לחוק רשות הדואר|12:211618)), ((168|חוק הליכי תכנון ובנייה (הוראת שעה)|12:211688)); ((תשנ"א, 164|תיקון מס' 31 (תכנית לשימור אתרים)|12:211770)), ((213|תיקון מס' 32|12:210716)), ((220|תיקון מס' 33|12:211677)); ((תשנ"ב, 7|חוק הרשויות המקומיות (מהנדס הרשות המקומית)|12:210749)), ((159|תיקון מס' 2 לחוק הליכי תכנון ובנייה (הוראת שעה)|12:211690)); ((תשנ"ג, 21|תיקון מס' 36|13:210971)); ((תשנ"ד, 98|תיקון מס' 37|13:211365)), ((123|תיקון מס' 38|13:211013)), ((242|תיקון מס' 39|13:210999)); ((תשנ"ה, 55|תיקון מס' 40|13:211052)), ((128|חוק זכיון ים המלח (תיקוני חקיקה)|13:211098)), ((338|תיקון מס' 42|13:211184)), ((450|תיקון מס' 43|13:211768)); ((תשנ"ו, 110|תיקון מס' 44|13:211247)), ((387|ת"ט|ec:14:317851)); ((תשנ"ז, 167|ת"ט|ec:14:317859)); ((תשנ"ח, 91|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)), ((217|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|14:211511)), ((290|תיקון לחוק משק הדלק (קידום התחרות)|14:211532)); ((תשנ"ט, 93|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)); ((תש"ס, 72|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300181)), ((192|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|15:300273)), ((219|תיקון מס' 23 לחוק הבזק|15:300604)), ((277|תיקון מס' 2 לחוק הפיקדון על מיכלי משקה|15:300256)); ((תשס"א, 44|תיקון מס' 53|15:300281)), ((208|הוראת שעה|15:300352)), ((238|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001) (תיקון, ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות)|15:300364)), ((489|חוק תאגידי מים וביוב|15:300397)), ((519|חוק התקנת מעליות שבת בבנינים ציבוריים ובבניני מגורים (הוראות ותיקוני חקיקה)|15:300408)), ((560|תיקון מס' 25 לחוק הבזק|15:300411)); ((תשס"ב, 83|חוק משק הגז הטבעי|15:300442)), ((132|תיקון מס' 59|15:300459)), ((157, 167|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|15:300554)), ((206|תיקון מס' 61|15:300474)), ((427|תיקון מס' 62|15:300501)), ((490|חוק לפיתוח הנגב והגליל (תיקוני חקיקה)|15:300527)); ((תשס"ג, 56|תיקון מס' 63|15:300578)), ((118|חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)|15:300615)), ((192|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|15:300607)), ((208|ת"ט|15:300614)), ((497|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004)|16:299931)); ((תשס"ד, 70|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)), ((503|תיקון מס' 68|16:299814)), ((546|חוק שמירת הסביבה החופית|16:300986)); ((תשס"ה, 105|תיקון מס' 70|16:299926)), ((276|תיקון מס' 72|16:299657)), ((323|תיקון מס' 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|16:299916)), ((660|תיקון מס' 73|16:299630)), ((747|תיקון מס' 15 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים|16:299627)); ((תשס"ו, 166|חוק הקרינה הבלתי מייננת|16:299993)), ((325, 330, 359|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)); ((תשס"ז, 82|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)), ((155|תיקון מס' 78|17:299973)), ((412|תיקון מס' 79|17:300655)); ((תשס"ח, 8|תיקון מס' 80|17:300088)), ((17|תיקון לחוק שמירת הסביבה החופית|17:300111)), ((62|עידוד חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה (הוראת שעה)|17:300786)), ((196|תיקון מס' 29 לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|17:300839)), ((411|חוק לקידום יישובם של מפוני גוש קטיף, חבל עזה וצפון השומרון|17:300778)), ((462|חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת|17:300830)), ((632, 639|תיקון מס' 84 והוראת שעה|17:300885)), ((784|חוק אוויר נקי|17:299971)), ((798|תיקון מס' 86|17:300770)), ((840|תיקון מס' 87|17:300896)); ((תשס"ט, 82|תיקון מס' 88|17:300134)), ((82|תיקון מס' 89|17:300837)), ((216|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)), ((330, 331|תיקון מס' 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל|18:301074)); ((תש"ע, 232|תיקון מס' 3 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|18:301077)), ((366|תיקון מס' 3 לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)|18:300106)), ((415|תיקון מס' 6 לחוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה)|18:301075)), ((450|תיקון מס' 94|18:300970)), ((555|תיקון מס' 95|18:300944)); ((תשע"א, 186|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה)|18:301268)), ((669|תיקון מס' 96|18:306566)); ((תשע"ב, 19|ת"ט)), ((458|תיקון מס' 2 לחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה)|18:301325)), ((511|תיקון מס' 98|18:301229)), ((741|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|18:301466)); ((תשע"ד, 207|תיקון מס' 100|19:301578)), ((474|תיקון מס' 101|19:301600)), ((667|תיקון מס' 102|19:303842)); ((תשע"ה, 212, 214|תיקון מס' 103 והוראת שעה|20:313585)); ((תשע"ו, 42, 45, 45, 81|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016)|20:316718)), ((328|הוראת שעה|20:319029)), ((691|תיקון מס' 106|20:338721)), ((1146|תיקון מס' 107 והוראת שעה|20:348516)), ((1149|תיקון מס' 108 - הוראת שעה|20:348517)), ((1244|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|20:348685)); ((תשע"ז, 80, 127, 156, 160, 160|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)|20:366409)), ((332|ת"ט|fr:20:369869)), ((489|חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל|20:381800)), ((584|תיקון מס' 115|20:382410)), ((884|תיקון מס' 116|20:382860)), ((1152|תיקון מס' 117 - הוראת שעה|20:390430)), ((1170|תיקון מס' 4 לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה)|20:390432)); ((תשע"ח, 74, 77|תיקון מס' 119|20:456379)), ((142|תיקון מס' 120|20:489235)), ((193|תיקון מס' 82 לחוק סדר הדין הפלילי|20:491147)), ((244, 246|תיקון מס' 122|20:491908)), ((494, 497, 497|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|20:491979)), ((749, 749|תיקון מס׳ 125|20:504040)), ((754|תיקון מס' 126|20:504076)), ((831|תיקון מס' 107 והוראת שעה (תיקון)|20:504197)); ((תשע"ט, 81|תיקון מס' 33 לחוק המקרקעין|20:527182)); ((תש"ף, 12|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש (הוראות מיוחדות)|22:566892)), ((106|תיקון מס' 101 (תיקון מס' 5)|23:573950)); ((תשפ"א, 126|תיקון מס' 2 לחוק מקורות אנרגיה|23:591405)), ((248|תיקון מס' 34 לחוק המקרקעין|23:593721)); ((תשפ"ב, 150, 165, 170, 171, 188, 192, 197, 224, 234, 240|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)), ((674|תיקון מס' 136|24:616234)), ((692|תיקון מס' 137 והוראת שעה|24:616359)), ((963|תיקון מס' 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|24:644019)), ((1062|תיקון מס' 139|24:648304)); ((תשפ"ג, 159|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2572039)), ((192, 197, 208, 284|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2620741)), ((538|תיקון מס' 145|25:2900638)); ((תשפ"ד, 60|תיקון מס' 146|25:3506179)), ((137|חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה - חרבות ברזל) (תכנון ובנייה ומקרקעי ציבור)|25:3547072)), ((155|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((256|תיקון מס' 149 והוראת שעה|25:3626730)), ((270|תיקון מס' 150 והוראת שעה - חרבות ברזל|25:3674214)), ((624|תיקון מס' 151|25:4236080)), ((626|תיקון מס' 152|25:4236080)), ((1090|תיקון מס' 2 לחוק שיקום נכי נפש בקהילה|25:4693413)), ((1322|תיקון מס' 4 לחוק רכבת תחתית (מטרו)|25:4758425)), ((1368|תיקון מס' 155|25:4768580)), ((1380|תיקון מס' 156 - הוראת שעה|25:4769219)); ((תשפ"ה, 24|תיקון מס' 157|25:5143098)), ((38|תיקון מס' 158|25:5154786)), ((110|תיקון מס' 159|25:5253077)), ((532, 539|תיקון מס' 160 והוראות שעה|25:6235571)), ((652|תיקון מס' 161|25:6956680)), ((720|תיקון מס' 162 - הוראת שעה|25:7597621)). <!-- עדכון אחרון: תשפ"ה-7 --> ''דחיית תחילה:'' ((ק"ת תשע"ו, 351|צו התכנון והבנייה (תיקון מס' 101) (דחיית יום התחילה המאוחר של החוק))); ((תשע"ז, 50|צו התכנון והבנייה (תיקון מס' 101) (דחיית יום התחילה המאוחר של החוק))), ((1183|צו התכנון והבנייה (תיקון מס' 101) (דחיית יום התחילה המאוחר של החוק (מס' 2)))); ((תשע"ח, 732|צו התכנון והבנייה (תיקון מס' 101) (דחיית יום התחילה המאוחר של החוק))); ((תש"ף, 288|צו התכנון והבנייה (תיקון מס' 101) (דחיית יום התחילה המאוחר של החוק))); ((תשפ"ד, 1038|צו התכנון והבנייה (תיקון מס' 101) (דחיית יום התחילה הנדחה של החוק)|11018)). __TOC__ == פרק א׳: פרשנות == @ 1. הגדרות (תיקון: תשמ״א–8, תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״א–3, תשנ״ד, תשנ״ה–4, תשס״ב–3, תשס״ד–3, תשס״ה–3, תשס״ז–3, תשס״ח–2, תשס״ח–4, תשס״ח–6, תשס״ח–7, תשס״ט–3, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע"ה-2, תשע״ו, תשע״ו–7, תשע״ו–9, תשע״ז–4, תשע״ז–7, תשע״ח, תשע״ח–7, תשע״ט, תשפ"ב, תשפ"ב-3, תשפ"ב-7, תשפ"ב-8, תשפ"ב-14, תשפ"ג-5, תשפ"ד-3) : בחוק זה – :- ”אדריכל רשוי” ו”מהנדס רשוי” – כמשמעותם לפי [[חוק המהנדסים והאדריכלים]]; :- "בית חולים ציבורי" - בית חולים שמתקיימים בו כל אלה: :: (1) הוא אחד מאלה: ::: (א) בית חולים ממשלתי כללי, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו; ::: (ב) בית חולים כללי שבבעלות קופת חולים; ::: (ג) בית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית; ::: (ד) בית חולים כללי שהוא תאגיד, שהוא מוסד ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה]]; :: (2) לעניין בית חולים חדש - הוא יכלול לפחות 300 מיטות אשפוז, ולעניין הרחבה של בית חולים קיים - בית החולים הקיים כולל לפחות 300 מיטות אשפוז, והשטח הכולל המותר לבנייה בהרחבה המוצעת לא יפחת מ-3,000 מ"ר שלפחות 80% מתוכם נועדו לשמש לטיפול רפואי כהגדרתו [[בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996]]; :: (3) שר הבריאות, לאחר שהתייעץ עם שר הפנים, הכריז שבית החולים הוא תשתית לאומית, אולם לא ייכללו בהכרזה שטחים הנמצאים בסביבה החופית, אלא אם כן הם בתחום רשות עירונית או שטח המוקף מכל עבריו בקרקע המיועדת בתוכנית מיתאר מחוזית לסוג של שטחים פתוחים; :- ”בטיחות הטיסה” – לרבות מניעת מפגעים הנגרמים עקב הטיסה; :- ”בית סוהר” – בית סוהר כמשמעותו [[בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971]], למעט בית סוהר ארעי כמשמעותו [[בפקודה האמורה]] ותאי מעצר בתחנות משטרה; :- ”בנין” – כל מבנה, בין שהוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי ביטון, טיט, ברזל, עץ או כל חומר אחר, לרבות – :: (1) כל חלק של מבנה כאמור וכל דבר המחובר לו חיבור של קבע; :: (2) קיר, סוללת עפר, גדר וכיוצא באלה הגודרים או תוחמים, או מיועדים לגדור, או לתחום, שטח קרקע או חלל; :- ”בנין חורג” – בנין שלא נתקיימה בו הוראה מהוראותיה של תכנית או של תקנה אחרת לפי חוק זה החלות עליו, בין שניתנו לסוג מיוחד של בנינים ובין שהן חלות עליו בהיותו נמצא באזור או בשטח מיוחד, או שלא נתקיימה בו הוראה של היתר שניתן לבנייתו על־פי כל חוק הדן בתכנון ובבניה; :- ”בעל” – לרבות חוכר לדורות כאמור [[בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969]]; :- ”בקר” – כמשמעותו [[בסימן ב׳ לפרק ה׳3]]; :- ”בקר מורשה” – בקר שקיבל הרשאה להיות בקר מורשה לעניין חיקוק מסוים לפי [[סעיף 158כב]]; :- ”בקרת ביצוע” – בדיקה מדגמית ובקרה תהליכית בדבר ביצוע עבודות בהתאם להיתר ובהתאם לתכן הבנייה, תוך ביצוע הערכת סיכונים, לרבות בקרה בידי בקר מורשה לפי [[סעיף 158כג(ז)]], והכול בנושאים ובעניינים שקבע שר הפנים ולפי הוראות שקבע; :- ”בקרת תכן” – בדיקה מדגמית ובקרה תהליכית בדבר התאמתה של בקשה להיתר לתכן הבנייה, תוך ביצוע הערכת סיכונים, לרבות בקרה בידי בקר מורשה לפי [[סעיף 158כג(ז)]], והכול בנושאים ובעניינים שקבע שר הפנים ולפי הוראות שקבע; :- ”גורם מאשר” – מי שאישורו או ההתייעצות עמו הם תנאי למתן היתר או לביצוע עבודות לפי היתר, לפי חוק זה או לפי חוק אחר, ושאינו מוסד תכנון; :- "דמי פיגורים" ו"ריבית שקלית" - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]]; :- ”דרך” – תוואי למעבר רכב, הולכי רגל או בעלי חיים, לרבות מסילת ברזל, מבני דרך, אי תנועה, קיר תומך, קיר או סוללה למניעת רעש וכן תעלה, חפיר ומעביר מים בצד הדרך או מתחת לה, ולרבות מיתקני דרך; :- ”היתר” – לרבות הרשאה; :- ”הנדסאי” – הנדסאי רשום כהגדרתו [[בחוק ההנדסאים והטכנאים]], הרשום כהנדסאי בנין או כהנדסאי אדריכלות; :- ”הקלה” – הרשאה לבצע עבודה שהיא טעונה היתר לפי [[סעיף 145]] בסטיה מהוראות תכנית או תקנה אחרת החלות במקום הנדון ושאין בה משום שימוש חורג; :- ”ועדה מקומית עצמאית” – ועדה מקומית שהוסמכה לוועדה מקומית עצמאית לפי [[סעיף 31א]]; :- ”ועדה מקומית עצמאית מיוחדת” – ועדה מקומית עצמאית שהוסמכה לוועדה מקומית עצמאית מיוחדת לפי [[סעיף 31א]]; :- ”חברה ממשלתית” – כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975]], לרבות חברת בת ממשלתית כהגדרתה [[בחוק האמור]]; :- ”חוק גנים לאומיים” – [[=חוק גנים לאומיים|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998]]; :- ”חוק ההנדסאים והטכנאים” - [[=חוק ההנדסאים והטכנאים|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע״ג–2012]]; :- ”חוק חופש המידע” – [[חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998]]; :- ”חוק המהנדסים והאדריכלים” – [[חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958]]; :- ”חוק משק הגז הטבעי” – [[חוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002]]; :- "חוק פסיקת ריבית והצמדה" - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]]; :- "חוק לקידום תשתיות לאומיות" - [[חוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג-2023]]; :- ”חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית” – [[חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע״ו–2016]]; :- ”חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות״ – [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998]]; :- ”חוק שמאי מקרקעין” – [[חוק שמאי מקרקעין, התשס״א–2001]]; :- ”חוק התקשורת” – [[=חוק התקשורת|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982]]; :- ”יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין” – מי שמונה לפי [[סעיף 2(ג) לחוק שמאי מקרקעין]]; :- "יחידת דיור" - חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, המיועדים לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים; :- ”יועץ סביבתי” – (((נמחקה);)) :- ”ימי עבודה” – למעט שבת ומועד ממועדי ישראל המפורטים [[בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948]], וערביהם, ולמעט ימי חול המועד וימי שבתון שנקבעו בחיקוק; שר הפנים רשאי לקבוע ימים נוספים שלא ייחשבו ימי עבודה לעניין זה, בין דרך כלל ובין לעניין סוגים של מוסדות תכנון או מוסד תכנון מסוים; :- ”יישוב מיעוטים” – יישוב ש־80% לפחות מתושביו אינם יהודים, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; :- ”מבנה דרך” – מחלף, גשר או מנהרה לרבות חפיר או סוללה המצויים בתחילתו או בסופו של אחד מאלה, וכן תחנה לתחבורה ציבורית, וכל בניין אחר הדרוש במישרין לצורך הקמתה של דרך או השימוש בה שקבע שר הפנים לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים (בחוק זה – שר התחבורה); :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (בניין הדרוש במישרין לצורך הקמתה של דרך או שימוש בה), התשע״ו–2016]].)) :- "מבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי" - מבנה שאינו ממוקם בים, ושהקמתו נדרשת במישרין לצורך הקמת קו תשתית תת-קרקעי או מיתקן נלווה לו או לצורך שימוש בקו או במיתקן כאמור, ובלבד שהוא נלווה לקו התשתית והוא אחד מאלה: :: (1) מבנה הנדסי הכולל מכשור וציוד הנדסי, חשמלי ואלקטרוני לצורך ייצור, השנאת או אגירת אנרגיה הנדרשים לתפעול קו תשתית תת-קרקעי; :: (2) מבנה לניהול מי נגר; :: (3) בניין אחר שקבע שר הפנים; :- ”מגרש” – יחידת קרקע שנקבעה בתכנית כתוצאה מפעולת חלוקה או איחוד או איחוד וחלוקה, או בתשריט חלוקה או איחוד, אף אם טרם נרשמה כחלקה בפנקסי רישום המקרקעין, בין אם מותרת בה בניה ובין אם לאו, לרבות מגרש תלת־ממדי; :- ”מגרש תלת־ממדי” – יחידה נפחית המצויה בעומק שמתחת לקרקע או בחלל הרום שמעליה, שגבולותיה נקבעו באופן תלת־ממדי בתכנית כתוצאה מפעולת חלוקה או איחוד או איחוד וחלוקה, או בתשריט חלוקה או איחוד, אף אם טרם נרשמה כחלקה בפנקסי המקרקעין, בין אם מותרת בה בנייה ובין אם לאו; :- ”מהנדס הועדה” – מהנדס הועדה המקומית לתכנון ולבניה; :- "מורשה להיתר" - כהגדרתו [[בסעיף 13א לחוק המהנדסים והאדריכלים]], שניתנה לו תעודת מורשה להיתר; :- ״מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה״ ו״מורשה לנגישות השירות״ – כמשמעותם [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]]; :- ”מוסד תכנון” – כל רשות שיש לה סמכות בענין תכניות או היתרים, למעט מכון בקרה או מורשה להיתר; :- ”מינהל התכנון” – (((פקעה);)) :- ”מסילת ברזל” – כמשמעותה [[בסעיף 2 רישה ופסקאות (1) ו־(2) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972]], וכן מיתקנים לצורך מסילת ברזל או בקשר אליה המהווים חלק בלתי נפרד ממנה; :- "מיתקן לאגירת אנרגיה" - מיתקן המאפשר להמיר אנרגיה חשמלית לאנרגיה הניתנת לאחסון, וכן לאחסן את האנרגיה ולהמירה בחזרה לאנרגיה חשמלית; :- "מיתקן אגרו-וולטאי" - מיתקן פוטו-וולטאי המוקם בקרקע שייעודה חקלאי, באופן שמתקיים בה במקביל שימוש חקלאי; :- "מיתקן פוטו-וולטאי" - מערכת לייצור חשמל הממירה ישירות אנרגיית שמש לאנרגיה חשמלית; :- ”מיתקני דרך” – כל אחד ממיתקנים אלה שבתוואי הדרך: אבן שפה, גדר, מחסום, מעקה, עמוד תאורה, רמזור, תחנה לאיסוף נוסעים ולהורדתם, תחנת המתנה לרכב, ספסל רחוב, מיתקן איסוף אשפה, עמדת קריאה לעזרה, תמרור, חניה במפלס הקרקע, מיתקני איתות, בקרה, ניטור ומדידה הנדרשים להפעלת הדרך, מיתקן טעינה לרכב חשמלי, מיתקני חשמול וטעינה בחשמל לרכבת, וכן כל מיתקן הנדרש במישרין לצורך הפעלה של דרך והמהווה חלק בלתי נפרד ממנה; :- ”מיתקני תקשורת” – תחנת שידור, כהגדרתה [[בחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990]], המשמשת או המיועדת לשמש לצורכי שידורי טלוויזיה בשיטה הספרתית; :- ”מיתקני תשתית” – קווי תשתית ומיתקני חיבור כהגדרתם [[בסעיף 274ב(ג) לפקודת העיריות]], וכן כבלי תקשורת, מיתקנים להולכת גז וצינורות להולכת חומרים מסוכנים כמשמעותם [[בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993]]; :- ”מכון בקרה” – גוף שניתן לו רישיון לפי [[סעיף 158טו]]; :- ”מקרקעי ישראל” – כמשמעותם [[בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל]]; :- ”מרחב מוגן” – מקלט כהגדרתו [[בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951]], במתכונת מרחב הבנוי בתוך מעטפת המבנה, המיועד להגן על החוסים בו מפני התקפה והמתוכנן בהתאם להוראות לפי [[החוק האמור]]; :- ”מתחם פינוי ובינוי”, "הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית" ו"תכנית לפינוי ובינוי" – כהגדרתם [[בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית]]; :- ”סביבה חופית” – כהגדרתה [[בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס״ד–2004]]; :- ”קרוב”, לאדם פלוני – :: (1) בן זוג; :: (2) הורה, הורי הורה, צאצא, צאצאי בן זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה, או אדם אחר הסמוך על שולחנו של אותו אדם פלוני; :: (3) אח או אחות ובני זוגם; :: (4) תאגיד שהוא מנהלו או נושא משרה בו, או שחלקו בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה, עולה על 5%; :- ”רשות מקומית” – עיריה או מועצה מקומית; :- ”רשות עירונית” – רשות מקומית למעט מועצה אזורית; :- ”שטח כולל המותר לבניה” – סך כל השטח המותר לבניה, הכולל הן שטחים למטרות עיקריות והן שטחים למטרות שירות; :- ”שימוש חורג”, בקרקע או בבנין – השימוש בהם למטרה שלא הותר להשתמש בהם, הן במיוחד והן מהיותם באזור או בשטח מיוחד, לפי כל תכנית או תקנה אחרת שלפי חוק זה החלות על הקרקע או הבנין או לפי היתר על־פי כל חוק הדן בתכנון ובבניה; :- ”תחנה לאיסוף נוסעים והורדתם” – תחנה המיועדת רק לאיסוף נוסעים או להורדתם מרכב או מרכבת, ובכלל זה ספסל, מצללה, עמדת בידוק, עמדת כרטוס וכל מיתקן אחר הנדרש במישרין להפעלת תחנה כאמור שקבע שר הפנים לאחר התייעצות עם שר התחבורה; :- ”תחנה לתחבורה ציבורית” – תחנה לנוסעים בתחבורה ציבורית שאינה מיועדת רק לאיסוף נוסעים או להורדתם מרכב או מרכבת, לרבות מיתקנים המיועדים למתן שירותים נלווים הנדרשים במישרין להפעלת התחנה ולמתן שירותים בסיסיים לרווחת הנוסעים בה; :- ”תכן הבנייה” – הוראות לפי חיקוק שעניינן יציבות ובטיחות הבניין ובטיחות המשתמש וכן תנאים לפי חיקוק אשר צריכים להתקיים בבניין; :- ”תכנית” – תכנית מהתכניות שלפי [[פרק ג׳]], לרבות שינוי תכנית, התלייתה או ביטולה; :- ”תכנית דרך” – תכנית לדרך הכלולה בתכנית מיתאר ארצית לדרכים או בתכנית מיתאר ארצית למסילות ברזל, או שהיא תכנית הנגזרת מתכנית מיתאר ארצית לדרכים, או שהיא תכנית לדרך המהווה עורק תחבורה ראשי שהועדה המקומית הנוגעת בדבר, בהסכמת הועדה המחוזית, החליטה כי יראו אותה כתכנית דרך לענין חוק זה, או ששר התחבורה החליט, לאחר התייעצות עם שר הפנים ועם הועדה המקומית הנוגעת בדבר, כי יראו אותה כתכנית דרך לענין חוק זה; לעניין הגדרה זו, ”דרך” – לרבות מתחם תפעולי הנדרש לטיפול במסילת ברזל ובציוד הנדרש להפעלתה של רכבת; :- "תכנית החיזוק (תמ"א 38)" - תכנית מיתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תמ"א 38); :- ”תכנית בסמכות ועדה מקומית” – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, כאמור [[בסעיף 62א]]; :- ”תכנית בסמכות ועדה מחוזית” – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שאינה תכנית בסמכות ועדה מקומית; :- ”תסקיר השפעה על הסביבה” או ”תסקיר” – מסמך הסוקר את הקשר שבין תכנית מוצעת לבין הסביבה שבה היא מיועדת להתבצע, לרבות הערכות לגבי השפעות צפויות או חזויות של התכנית על אותה סביבה ופירוט האמצעים הדרושים למניעה או לצמצום השפעות שליליות, כפי שייקבע בתקנות; :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (תסקירי השפעה על הסביבה), התשס״ג–2003]].)) :- ”תשתיות לאומיות” – מיתקני תשתית, שדה תעופה, נמל, מעגן, מיתקן להתפלת מים, מיתקני מים וביוב לרבות מאגרים, אתרי סילוק וטיפול בפסולת, מיתקני תקשורת, מיתקני שידור לתקשורת בשיטה התאית, כהגדרתם [[בסעיף 202ב]], תחנת כוח, מיתקן לאגירת אנרגיה, מיתקן מיתוג לחשמל, מיתקן השנאה לחשמל, מיתקן אחסון נפט, גז ודלק, דרך, מיתקני גז ומיתקני גט״ן כהגדרתם [[בסעיף 2 לחוק משק הגז הטבעי]], אתרי כרייה וחציבה, חניון לעידוד השימוש בתחבורה הציבורית, תשתית תיירות, בית חולים ציבורי ובית סוהר; :- ”תשתית תיירות” – מיזם ששר התיירות הכריז עליו לפי הוראות [[סעיף 76ב1]]. @ 1א. פרסום בעתון (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשס״ח–10, תשע״ה) : (א) ”פרסום בעתון” לעניין חוק זה, :: (1) פרסום בשני עתונים יומיים בשפה העברית, שלפחות אחד מהם הוא עתון נפוץ כאמור בסעיף קטן (ב), ובמקום שבו מופיע עתון מקומי לפחות אחת לשבוע – פרסום נוסף בעתון המקומי; :: (2) במרחב תכנון מקומי שבו האוכלוסיה הדוברת ערבית מהווה לפחות עשרה אחוזים מכלל האוכלוסיה, פרסום אחד בעתון המתפרסם בשפה הערבית, אחד בעתון נפוץ בעברית ואחד בעתון מקומי כאמור; :: (3) במרחב תכנון מקומי שבו, לדעת יושב ראש הועדה המחוזית, קיים שיעור ניכר של ציבור שאינו קורא אף אחד משלושת העתונים הנפוצים כמשמעותם בסעיף קטן (ב), פרסום אחד בעתון מתוך רשימה שיקבע שר הפנים לאותו מרחב תכנון מקומי, אחד בעתון נפוץ בעברית ואחד בעתון מקומי כאמור. : (ב) לעניין זה יפרסם שר הפנים ברשומות, מדי שנה, לאחר התייעצות עם האיגוד המייצג את רוב המפרסמים במדינה, רשימה של שלושת העתונים היומיים הנפוצים ביותר במדינה בשפה העברית; פרסום באחד מהם ייחשב כפרסום בעתון נפוץ. : (ג) הפרסום ייעשה במדור מיוחד בעתון, שיובלט במסגרת מתאימה, וישא את הכותרת ”הודעות בענייני תכנון ובניה”. : (ד) בכל פרסום בעיתון תצוין הפניה לאתרי אינטרנט כאמור [[בסעיף 1ב]] הכוללת את שמות המתחם של האתרים. @ 1ב. חובת פרסום הודעות באינטרנט (תיקון: תשס״ח-10, תשע״ה) : (א) נקבעה חובת פרסום בעיתון לפי חוק זה, תחול חובת הפרסום גם באתר אינטרנט במדור מיוחד, שיישא את הכותרת ”הודעות בענייני תכנון ובניה”, כמפורט להלן: :: (1) הודעות מטעם ועדה מקומית או רשות רישוי מקומית – באתר האינטרנט של הוועדה המקומית או באתר האינטרנט של רשות מקומית הנוגעת בדבר; :: (2) הודעות מטעם מוסד תכנון אחר – באתר האינטרנט של משרד הפנים. : (ב) פורסמה הודעה כאמור בסעיף קטן (א)(1), למעט הודעה לפי [[סעיף 149]], תועבר על ידי הוועדה המקומית למשרד הפנים; הועברה הודעה כאמור יפרסמה משרד הפנים גם באתר האינטרנט שלו; לעניין זה יראו הפניה באתר האינטרנט של משרד הפנים להודעה כפי שפורסמה באתר האינטרנט כאמור בסעיף קטן (א)(1), כפרסום באתר האינטרנט של משרד הפנים לפי סעיף קטן זה. : (ג) לעניין שפת הפרסום לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב), יחולו הוראות [[סעיף 1א(א)]], בשינויים המחויבים. @ 1ג. אתר אינטרנט (תיקון: תשס״ח–10, תשע״ה) : (א) אתר אינטרנט שבו יש לפרסם תכניות, הודעות או מסמכים אחרים לפי חוק זה יהיה נגיש לכלל הציבור בלא תשלום והפרסום בו ייעשה באופן שיבטיח את זמינותו, שמירתו, יכולת אחזור המידע באתר והפקת פלט ממנו. : (ב) המועד לפרסומם באתר אינטרנט של תכנית, הודעה או מסמך שיש לפרסמם לפי חוק זה יהיה עם מועד פרסומם הראשון בעיתון או עם הפרסום הראשון לגביהם לפי חוק זה, לפי העניין, והם לא יוסרו מהאתר, ואולם הודעה לפי [[סעיף 149]] לעניין שימוש חורג ניתן להסיר בתום תקופת תוקפו של השימוש החורג נושא ההודעה; מועד הפרסום באתר האינטרנט לא ישפיע על מניינן של תקופות לפי חוק זה הנמנות ממועד הפרסום. : (ג) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה: :: (1) מבנה ומאפיינים אחרים של אתר אינטרנט, לרבות אמצעים טכנולוגיים שישמשו בהפעלתו ואבטחת המידע בו; :: (2) צורת תכניות, הודעות או מסמכים המתפרסמים באתר אינטרנט ופרטים נוספים הנוגעים לאופן פרסומם; :: (3) מסמכים נוספים שיש לפרסמם באתר אינטרנט; :: (4) תכניות, הודעות או מסמכים, או חלקים מהם, שאין חובה לפרסמם באתר אינטרנט לצמיתות או שאין חובה לפרסמם כלל, לרבות בשל חשש לפגיעה בפרטיותו של אדם או בזכויות אחרות; :: (5) פטור לוועדה מקומית מסוימת או לסוגים של ועדות מקומיות מחובת הפרסום באתר אינטרנט, לפרק זמן שלא יעלה על שנה. == פרק ב׳: מוסדות תכנון == === סימן א': המועצה הארצית === @ 2. מועצה ארצית (תיקון: תשכ"ה, תשל״ו–4, תשנ״ה–4, תשנ״ח, תשנ״ח–2, תשס״ב–7, תשס״ו–2, תשע״ה, תשע״ח, תשפ"ב-12, תשפ"ד-6) : (א) תקום מועצה ארצית לתכנון ולבניה (להלן – המועצה הארצית) לייעץ לממשלה בכל הנוגע לקו הכללי בביצוע חוק זה, לרבות עניני חקיקה, ולמלא את יתר התפקידים המוטלים עליה בחוק זה ובכל דין אחר. : (ב) וזה הרכב המועצה הארצית: :: (1) שר הפנים או נציגו, והוא יהיה יושב ראש; :: (2) 12 חברי הממשלה, שתחליט עליהם הממשלה מזמן לזמן, או נציגיהם; :: (3) מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים או נציגו מבין עובדי מינהל התכנון, והוא יהיה ממלא מקום היושב ראש; :: (4) בעל הכשרה מקצועית בעניני שיכון ובניה שימנהו שר השיכון; :: (5) מנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים או נציגו; :: (6) ראשי העיריות ירושלים, תל־אביב־יפו וחיפה; :: (7) ראשי שתי עיריות אחרות, ראשי שלוש מועצות מקומיות שאינן מועצות אזוריות וראשי שתי מועצות אזוריות; שר הפנים יקבע לענין זה את העיריות, המועצות המקומיות והמועצות האזוריות, ובלבד שאחת מהן בגליל ואחת בנגב; בפסקה זו, ”הגליל” – כהגדרתו [[בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ״ג–1993]], ו”הנגב” – כהגדרתו [[בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ״ב–1991]]; :: (8) חבר אחד שימנה שר הפנים מתוך הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים לפי [[חוק המהנדסים והאדריכלים, תשי״ח–1958]], וממלא מקומו יהיה נציג הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות בישראל שימנה שר הפנים; לעניין זה, "קבלן לעבודות הנדסה בנאיות" - כהגדרתו [[בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969]]; :: (9) נציגה אחת של ארגון נשים, והיא תתמנה על ידי שר הפנים בהמלצת ארגון ארצי של ארגוני נשים שהוא לדעת השר יציג ונוגע בדבר; :: (10) נציג המוסדות להשכלה גבוהה, בעל מומחיות בענייני תכנון ובנייה שימנה שר הפנים מתוך רשימה שימליצו עליה דיקני הפקולטות המקיימות תוכניות לימודים לתארים מתקדמים לתכנון ערים, הנדסה או אדריכלות; :: (11) נציג המוסדות המיישבים שימנהו שר הפנים לפי המלצת הסוכנות היהודית לארץ־ישראל; :: (12) בעל הכשרה מקצועית בסוציולוגיה שיתמנה על ידי שר הפנים; :: (13) נציג ארגון הגג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנהו שר הפנים מתוך רשימת מועמדים שהארגון האמור יגיש לו; :: (13א) (((פקעה);)) :: (14) נציג הדור הצעיר, שימנהו שר הפנים בהתייעצות עם הגופים שלדעתו נוגעים בדבר; :: (15) שני חברים שימנה שר הפנים הבקיאים בענייני תכנון ובנייה, האחד בן האוכלוסייה החרדית והשני בן האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית. : (ג) במקומו של ראש רשות מקומית כחבר המועצה הארצית יכול לבוא אחד מסגניו או מהנדס הרשות המקומית שימנה לכך. : (ד)(1) תקופת כהונתו של חבר המועצה הארצית תהיה חמש שנים, ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה בסעיף קטן (ב) שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור – אם מונה מכוח פסקה אחרת באותו סעיף קטן; ואולם חבר המועצה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), תקופת כהונתם כחברי המועצה הארצית של מנהל מינהל התכנון של מנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, של חברי הממשלה ושל ראשי העיריות המנויים בסעיף קטן (ב)(6) תהיה עד תום תקופת הכהונה בתפקיד שמכוחו הם חברי המועצה הארצית. : (ה) (((בוטל).)) @ 3. פרסום ברשומות : מינוי חבר המועצה הארצית יפורסם ברשומות. @ 4. מילוי מקומו של חבר מועצה שנעדר : חבר המועצה שנבצר ממנו למלא את תפקידו תקופה מסויימת משום שהוא נעדר או נטול יכולת לפעול מחמת מחלה או מחמת סיבה אחרת, רשאי מי שמינה אותו למנות במקומו אדם אחר לאותה תקופה, ובלבד שממלא המקום יתמנה בדרך ובתנאים שנתמנה חבר המועצה שקדם לו. @ 5. מזכיר המועצה הארצית ויועציה (תיקון: תשע״ה) : (א) שר הפנים ימנה מזכיר למועצה הארצית. : (ב) המועצה הארצית רשאית למנות לה יועצים מקצועיים. @ 6. ועדות משנה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ז–5, תשפ"ב-6) : (א) המועצה הארצית רשאית – :: (1) למנות מבין חבריה ועדות קבועות וועדות לענינים מסויימים ולקבוע להן את סמכויותיהן ותפקידיהן (בסעיף זה – ועדות משנה); :: (2) למנות לועדות כאמור יועצים מקצועיים; :: (3) לאצול לועדות כאמור מסמכויותיה, למעט כל סמכות בדבר תכנית מיתאר ארצית ובדבר הייעוץ בעניני החקיקה בשטח התכנון והבניה. : (ב) היה חבר ועדה שנאצלה לה סמכות לפי סעיף זה חולק על החלטת הועדה, תעביר הועדה את ההחלטה, על־פי דרישתו, להכרעתה הסופית של המועצה. : (ג) המועצה הארצית תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה אחת לפחות, שתדון ותחליט בערר על החלטת ועדה מחוזית כאמור [[בסעיף 12(ה)]]; דין החלטת ועדת משנה שהוקמה לפי סעיף קטן זה כדין החלטת המועצה הארצית, והוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו. : (ד)(1) המועצה הארצית תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה אחת לפחות, שתדון ותחליט בתכניות שהועברו לה לפי [[סעיף 109א(ב)(2)]] או בבקשות שהועברו לה לפי [[סעיף 145(ג1)]]; ועדת משנה כאמור תהיה בת תשעה חברים, ובהם – ::: (א) שני חברים לפחות מבין החברים המנויים [[בפסקאות (6) ו־(7) של סעיף 2(ב)]]; ::: (ב) חבר אחד לפחות מבין החברים המנויים [[בפסקאות (8) עד (14) של סעיף 2(ב)]]. :: (2) בדיון בתכנית הנוגעת לשטחים שהוראות [[סעיף 62א(ו)]] חלות עליהם, תכלול ועדת המשנה את נציג שר הביטחון במועצה הארצית. :: (2א) בדיון בבקשה הנוגעת לתנאים לעניין מיתקני מים וביוב, תכלול ועדת המשנה את שר הבריאות או נציגו במועצה הארצית. :: (2ב) לדיון בבקשה, בנושא המצוי בתחום אחריותו של משרד ממשלתי, יוזמן נציג השר הנוגע לעניין במועצה הארצית, שתהיה לו דעה מייעצת, וזאת אם השר האמור או נציגו אינם חברי ועדת המשנה. :: (3) דין החלטת ועדת משנה שהוקמה לפי סעיף קטן זה כדין החלטת המועצה הארצית, והוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו. : (ה)(1) המועצה הארצית תבחר מבין חבריה ועדת משנה לעניין תכניות מפורטות שעיקרן שינוי ייעוד מתעסוקה למגורים או הוספת שימוש מגורים במגרשים המיועדים לתעסוקה, שתהיה בת אחד עשר חברים, ובהם: ::: (א) יושב ראש המועצה הארצית או חבר אחר מבין חברי המועצה הארצית שהוא ימנה, והוא יהיה היושב ראש; ::: (ב) נציג ראש הממשלה במועצה הארצית שמונה לפי [[פסקה (2) של סעיף 2(ב)]], אם מונה; ::: (ג) נציג שר האוצר במועצה הארצית שמונה לפי [[פסקה (2) של סעיף 2(ב)]], אם מונה; ::: (ד) נציג שר הבינוי והשיכון במועצה הארצית שמונה לפי [[פסקה (2) של סעיף 2(ב)]], אם מונה; ::: (ה) נציג השר להגנת הסביבה שמונה לפי [[פסקה (2) של סעיף 2(ב)]], אם מונה; ::: (ו) מנהל מינהל התכנון או נציגו; ::: (ז) שלושה חברים מבין החברים המנויים [[בפסקאות (6) ו-(7) של סעיף 2(ב)]]; ::: (ח) שני חברים מבין החברים המנויים [[בפסקאות (8) עד (14) של סעיף 2(ב)]]. :: (2) ראש הרשות המקומית שבתחומה נכלל רוב שטח התכנית הנדונה יוזמן להשתתף כמשקיף בוועדת המשנה. :: (3) נציג שר הכלכלה והתעשייה יוזמן להשתתף כמשקיף בוועדת המשנה. :: (4) מינה יושב ראש המועצה הארצית את אחד מחברי ועדת המשנה ליושב ראש ועדת המשנה, לפי פסקת משנה (1)(א), תבחר המועצה הארצית מבין חבריה חבר נוסף במקומו. :: (5) לוועדת המשנה שהוקמה לפי סעיף קטן זה יהיו כל הסמכויות הנתונות לוועדה מחוזית, לעניין תכניות מפורטות שעיקרן שינוי ייעוד מתעסוקה למגורים או הוספת שימוש מגורים במגרשים המיועדים לתעסוקה, ויחולו לגביה הוראות [[פרק ג']] בשינויים המחויבים. :: (6) הוראות סעיף קטן זה יחולו לגבי תכניות שהוגשו לוועדת המשנה עד יום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026). === סימן א׳1: ועדה לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות (תיקון: תשס״ב–3) === @ 6א. ועדה ארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות (תיקון: תשס״ב–3, תשס״ט–4, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ו–7, תשע״ח, תשפ"ג-5, תשפ"ד-6, תשפ"ד-9, תשפ"ה) : (א) תקום ועדה ארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות (להלן – הועדה לתשתיות), וזה הרכבה: :: (1) נציג שר הפנים, והוא יהיה היושב ראש; :: (2) נציג ראש הממשלה; :: (3) נציג שר המשפטים; :: (4) נציג השר לתשתיות לאומיות; :: (5) נציג שר התחבורה; :: (6) נציג שר האוצר; :: (7) נציג שר הבינוי והשיכון; :: (8) נציג השר לאיכות הסביבה; :: (9) נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי; :: (9א) נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר; :: (10) נציג רשות מקרקעי ישראל; :: (11) נציג שר הביטחון; :: (11א) (((פקעה);)) :: (12) בעל הכשרה מקצועית בעניני תכנון ובניה שימנה שר הפנים – והוא יהיה מתכנן הועדה; :: (13) נציג ציבור שתמנה הממשלה; :: (14) נציג ארגון הגג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנהו שר הפנים מתוך רשימת מועמדים שהארגון יגיש לו; :: (14א) נציג ארגון העוסק בנושאי חברה ורווחה שימנה שר הרווחה והביטחון החברתי; :: (15) נציג השלטון המקומי שימנה שר הפנים. : (א1) בדיון בתכנית לתשתית תיירות, יבוא נציג שר התיירות במקומו של נציג שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים. : (א2) בדיון בתוכנית לתשתית לאומית החלה בסביבה החופית, יכלול הרכב הוועדה לתשתיות שני נציגים נוספים שמונו לפי [[סעיף 3(א)(13) לתוספת השנייה]] או נציגים שימונו בהתאם להוראות [[תוספת 2 פרט 3|אותו סעיף]] לעניין סעיף קטן זה. : (א3) בדיון בתוכנית לפי [[סעיף 76ב(ב1)]], יהיה חבר בוועדה לתשתיות גם ראש הרשות המקומית שבתחומה נמצא השטח הגדול ביותר בתחום התוכנית. : (א4) נציג הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים שימנה מנהל הרשות יוזמן להשתתף בדיוני הוועדה לתשתיות כמשקיף. : (ב) הועדה לתשתיות תפעל ליד המועצה הארצית, וחבר במועצה הארצית יוכל להתמנות גם לחבר בועדה לתשתיות. : (ג) תקופת כהונתו של חבר הועדה לתשתיות תהא חמש שנים; ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה בסעיף קטן (א) שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור – אם מונה מכוח פסקה אחרת באותו סעיף קטן; ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו. : (ד) (((בוטל).)) : (ה) מי שמינה נציג לועדה לתשתיות רשאי בכל עת להחליף את נציגו בועדה. : (ו) כל אימת שהועדה דנה בתכנית, ששטחה, כולו או חלקו, בתחום ועדה מקומית, תזמין את מהנדס הועדה המקומית או את נציגו ותיתן לו הזדמנות להשמיע את דברו לפני שתחליט בענין. @ 6ב. תפקידי הועדה לתשתיות וסמכויותיה (תיקון: תשס״ב–3, תשע״ד–2, תשע״ז–3, תשע״ח–9, תשפ"ב, תשפ"ג-5, תשפ"ד-9, תשפ"ה-4) : (א) בעניני תכנון ובניה של תשתיות לאומיות יהיו לועדה לתשתיות כל הסמכויות והתפקידים של המועצה הארצית. : (ב)(1) על אף האמור [[בפרק ה']], לעניין מתן היתר לפי [[אותו פרק]] לגבי סוגי היתרים כאמור בפסקה (2) יחולו הוראות אלה: ::: (א) רשות הרישוי תהיה יושב ראש הוועדה לתשתיות ומתכנן הוועדה, ולעניין מתן היתר המנוי בפסקה (2)(ב) עד (ח) או בסעיף קטן (ב1) או לעניין היתר לייעודים או שימושים נוספים על פי תוכנית לתשתית לאומית בהתאם [[לסעיף 76ב(ב1)]], תהיה רשות הרישוי נוסף על אלה - גם מהנדס הוועדה המקומית שבתחומה נמצא השטח הגדול ביותר בתחום הבקשה להיתר; ::: (ב) הוועדה המקומית תהיה הוועדה לתשתיות; ואולם הוראות [[סעיף 152(א)]] לא יחולו; ::: (ג) מהנדס הוועדה יהיה מתכנן הוועדה לתשתיות. :: (2) הוראות פסקה (1) יחולו על סוגי היתרים והרשאות כמפורט להלן: ::: (א) היתר על פי תוכנית לתשתית לאומית; ::: (ב) היתר לתשתית לאומית על פי תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות, למעט תוכנית כאמור לפי [[סעיף 145(ח)(3)]]; ::: (ג) הרשאה כאמור [[בסעיף 145(ו)(1א)]]; ::: (ד) היתר על פי תמ"א 70/א כהגדרתה [[בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021]]; ::: (ה) היתר למיזם תשתית חיוני כהגדרתו בחוק לקידום תשתיות לאומיות על פי תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית, ומצורף לה תשריט של השטח שעליו היא חלה; ::: (ו) היתר לתשתית לאומית על פי תוכנית מועדפת לדיור כהגדרתה [[בחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע"ד-2014]]; ::: (ז)(1) היתר לתשתית לאומית על פי תוכנית תשתית בלא תשריט, ובלבד שהיא בתחום שטח המיועד לתשתית לאומית בתוכנית לפי פסקאות משנה (א) עד (ו), והוגשה בקשה להיתר לגבי התשתית הלאומית האמורה לפי אותן פסקאות משנה שטרם ניתנה החלטה לגביה (בפסקת משנה זו - התשתית המוצעת); :::: (2) לא תיתן רשות הרישוי היתר לפי פסקת משנה זו, אלא אם כן קבעה בהיתר לתשתית הלאומית על פי תוכנית תשתית בלא תשריט, כי תנאי למימוש ההיתר על פי תוכנית התשתית בלא תשריט יהיה מימוש התשתית המוצעת; ::: (ח) היתר לביצוע והקמה של קווי תשתית תת-קרקעיים של מים או ביוב שעוברים ביותר ממרחב תכנון אחד - אם מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב שמונה לפי [[סעיף 124יט לחוק המים, התשי"ט-1959]], אישר כי הם נדרשים לשם עמידה בתוכניות פיתוח למשק המים והביוב, אולם לא יוגשו לרשות הרישוי לפי פסקת משנה זו יותר משמונה בקשות להיתר בשנה קלנדרית אחת. :: (3) בסעיף זה - :::- "תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות" - כל אחת מאלה: :::: (1) תוכנית מיתאר ארצית להקמת תשתית לאומית, הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר לתשתית לאומית, בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה ומצורף לה תשריט של השטח שעליו היא חלה; :::: (2) תוכנית מיתאר ארצית לתקשורת שעניינה מיתקני שידור קטנים וזעירים הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר מכוחה למיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה; :::: (3) תוכנית מיתאר ארצית לפי [[סעיף 145(ח)(3)]]; :::- "תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית" - תוכנית להקמת תשתית לאומית, הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר לתשתית לאומית בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, שאישרה ועדה מחוזית; :::- "תוכנית תשתית בלא תשריט" - תוכנית מיתאר ארצית להקמת תשתית לאומית, הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר לתשתית לאומית, בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה שלא מצורף לה תשריט. : (ב1) הוראות סעיף קטן (ב)(1) יחולו גם לעניין מתן היתר לתשתית לאומית על פי תוכנית תשתית בלא תשריט, שאינו היתר כאמור בסעיף קטן (ב)(2)(ז) או לעניין מתן היתר לקווי תשתית כהגדרתם [[בחוק לקידום תשתיות לאומיות]] על פי תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית, ובלבד שמתקיימים כל אלה: :: (1) חלפו שישה חודשים מהמועד שבו הוגשה בקשה להיתר לרשות הרישוי המקומית, או תשעה חודשים - אם הבקשה טעונה אישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי טרם מתן ההיתר, או שלושה חודשים מהמועד שבו הוגשה בקשה להרשאה לגורם המוסמך שקבע שר הפנים לפי [[סעיף 145(ו)(1)]], וטרם ניתנה החלטה על מתן היתר או הרשאה או טרם ניתנה החלטה שעניינה סירוב לבקשה; :: (2) מגיש הבקשה להיתר או להרשאה ביקש להעבירה לרשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1); :: (3) רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1) קיימה דיון מקדמי שאליו הוזמנו מגיש הבקשה, מהנדס הוועדה המקומית הנוגעת בדבר או נציגו, ובהרשאה - הגורם המוסמך לפי [[סעיף 145(ו)(1)]]; מצאה רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1), בדיון המקדמי, שההחלטה בבקשה להיתר או להרשאה לא ניתנה מסיבות שאינן בשליטת רשות הרישוי המקומית או הגורם המוסמך כאמור, תורה על החזרת הבקשה להיתר או להרשאה לרשות הרישוי המקומית או לגורם המוסמך, ורשאית היא להחליט כאמור גם אם מצאה כי הייתה הצדקה אחרת לעיכוב במתן החלטה בבקשה; החליטה רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1) שלא להחזיר את הבקשה לרשות הרישוי המקומית או לגורם המוסמך, תמשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיעו רשות הרישוי המקומית או הגורם המוסמך, לפי העניין. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ניתן להגיש בקשה להיתר לפי תכנית כאמור באותו סעיף קטן לוועדה המקומית שבמרחב התכנון שלה חלה התכנית האמורה או לרשות הרישוי שלה, לפי העניין, ומשהוגשה בקשה להיתר כאמור יהיו כל הסמכויות לעניין מתן ההיתר נתונות לוועדה המקומית האמורה ולרשות הרישוי שלה, לפי העניין; ואולם היתה התכנית תכנית לתשתית לאומית רשאי רק מגיש התכנית או מי שהוא הסמיך לעניין זה להגיש בקשה להיתר לוועדה המקומית או לרשות הרישוי שלה כאמור; לעניין זה, ”בקשה להיתר” – למעט בקשה להרשאה לפי [[סעיף 261(ה) או (ה1)]]. : (ד) על אף האמור [[בסעיף 261(ה) ו-(ה1)]], לעניין הרשאה כאמור [[באותו סעיף]] לפי תכנית כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות [[הסעיף האמור]] בשינויים אלה: :: (1) בפסקה (2), במקום ”למתכנן המחוז” יקראו ”למתכנן הוועדה לתשתיות”; :: (2) בפסקה (3), במקום ”יבדקו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית” יקראו ”יבדקו יושב ראש הוועדה לתשתיות ומתכנן הוועדה לתשתיות”, אחרי ”ויאשרו אותה” יבוא ”לאחר התייעצות עם מהנדס הוועדה המקומית, שימסור את חוות דעתו בתוך שמונה עשר ימים מיום שהוגש לו העתק הבקשה,” ובמקום קבעו המתכנן והמהנדס” יקראו ”קבעו יושב ראש הוועדה תשתיות ומתכנן הוועדה לתשתיות”; :: (3) בפסקה (4), במקום ”לא החליטו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית” יקראו ”לא החליטו יושב ראש הוועדה לתשתיות ומתכנן הוועדה לתשתיות”; :: (4) פסקאות (5) ו־(7) – לא ייקראו; :: (5) בפסקה (6), במקום ”יושב ראש הועדה המחוזית” יקראו ”יושב ראש הוועדה לתשתיות”. : (ה) על אף האמור בכל דין, ובכלל זה [[בסעיף 145(א3) ו-(ג2)]], ראתה רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1), כי בעל תשתית לא השיב לפנייה לעניין בקשה להיתר בתוך המועד שבו היה עליו להשיב לפי דין או שהשיב לפנייה כאמור וכלל בתשובתו הגבלות או תנאים שיש בהם כדי לסכל את מתן ההיתר או להקשות על מתן ההיתר או על ביצועו באופן בלתי סביר, רשאית רשות הרישוי, בכפוף להוראות סעיף קטן (ו), לתת היתר אף בלא שהשיב בעל התשתית לפנייה או שלא בהתאם לתנאים או להגבלות שכלל בעל התשתית בעמדתו, לפי העניין, ובלבד שהתקיימו שני אלה: :: (1) התוכנית שעל פיה מבוקש ההיתר היא תוכנית לתשתית לאומית ולא נקבע בה כי אישורו של בעל התשתית הוא תנאי למתן היתר; :: (2) רשות הרישוי נתנה לבעל התשתית הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניה, לפני שקיבלה את החלטתה. : (ו) רשות הרישוי לא תיתן היתר לפי סעיף קטן (ה) אם סברה כי יש במתן היתר כאמור כדי לגרום סיכון ממשי לציבור או לבריאותו או כדי לגרום למפגע סביבתי חמור. : (ז) הוראות סעיפים קטנים (ה) ו-(ו) יחולו לעניין קליטת בקשה להיתר, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום "רשות הרישוי" יקראו "מתכנן הוועדה לתשתיות". : (ח) בסעיף זה, "בעל תשתית" - גוף שאישורו, תיאום עימו, התייעצות עימו או התייחסותו, נדרשים, בין השאר, לפי דין, לצורך קליטת בקשה להיתר או למתן היתר, והוא בעלים, חוכר, מחזיק או מפעיל של תשתית, בעל זיכיון או רישיון בנוגע לתשתית, או חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח תשתיות. @ 6ג. ועדות משנה ותוקף החלטותיהן (תיקון: תשס״ב–3) : (א) הועדה לתשתיות רשאית למנות מבין חבריה ועדות קבועות וועדות לענינים מסוימים, לקבוע להן את סמכויותיהן ותפקידיהן, ולאצול להן מסמכויותיה (בסעיף זה – ועדות משנה). : (ב) שני חברים לפחות של הועדה לתשתיות רשאים, בתוך שלושה ימים מיום שנמסרה להם החלטת ועדת משנה, לדרוש בכתב שיתקיים במליאת הועדה לתשתיות דיון בענין שלגביו התקבלה ההחלטה; התקבלה דרישה כאמור, תקיים הועדה לתשתיות דיון ותקבל החלטה בענין בתוך שבעה ימים מיום שהוגשה לה הדרישה כאמור. @ 6ד. ועדת משנה להשגות (תיקון: תשס״ב–3) : הועדה לתשתיות תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה בת חמישה חברים, לשמיעת השגות לתכנית לתשתית לאומית, וזה הרכבה – : (1) יושב ראש הועדה לתשתיות או ממלא מקומו, והוא יהיה יושב ראש ועדת המשנה להתנגדויות; : (2) נציג שר המשפטים; : (3) מתכנן הועדה; : (4) חבר הועדה לתשתיות שהוא נציג הציבור; : (5) חבר מבין חברי הועדה לתשתיות. @ 6ה. יועץ סביבתי, מזכיר ויועצים אחרים (תיקון: תשס״ב–3, תשע״ה) : (א) יושב ראש הועדה לתשתיות ונציג השר לאיכות הסביבה בועדה לתשתיות ימנו לועדה, מתוך רשימה שיקבע שר הפנים בהסכמת השר לאיכות הסביבה, יועץ סביבתי, אחד או יותר, שאינו עובד המדינה. : (ב) שר הפנים ימנה מזכיר לועדה לתשתיות. : (ג) הועדה לתשתיות רשאית למנות לה ולועדות המשנה שלה יועצים מקצועיים. : (ד) הועדה לתשתיות ומתכנן הועדה רשאים לקבל חוות דעת מכל גורם מקצועי כפי שימצאו לנכון. @ 6ו. מסירת החלטות הועדה לתשתיות (תיקון: תשס״ב–3) : על אף האמור [[בסעיף 48ב]], החלטות הועדה לתשתיות יימסרו למשתתפים בדיון, לרבות לחברי ועדה שלא נכחו בדיון, מיד בתום הדיון בועדה. === סימן ב׳: ועדה מחוזית === @ 7. ועדה מחוזית (תיקון: תשנ״ב–2, תשנ״ה–4, תשס״ג–2, תשס״ג–4, תשס״ט–4, תשע״ה, תשע״ו–7, תשפ"ד-6, תשפ"ד-7) : (א) לכל מחוז תהיה ועדה מחוזית לתכנון ולבניה (להלן – ועדה מחוזית), וזה הרכבה: :: (1) נציג שר הפנים, והוא יהיה היושב ראש; :: (2) נציג השר לאיכות הסביבה; :: (3) נציג שר הבטחון; :: (4) נציג שר הבינוי והשיכון; :: (5) נציג שר הבריאות; :: (6) נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי; :: (6א) נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר; :: (7) נציג שר המשפטים; :: (8) נציג שר התחבורה; :: (9) נציג שר התיירות וממלא מקומו יהיה נציג שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים; :: (9א) (((פקעה);)) :: (10) נציג רשות מקרקעי ישראל; :: (11) מתכנן המחוז כאמור [[בסעיף 8(א)]]; :: (12) חמישה חברים שימנה שר הפנים על פי המלצות של הרשויות המקומיות שבאותו מחוז (להלן – נציגי הרשויות המקומיות); :: (13) חבר אחד שימנה שר הפנים והוא – אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]] או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה: ::: (א) הוא בקי בענייני תכנון ובניה; ::: (ב) הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז; ::: חבר כאמור ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות; :: (14) נציג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנה שר הפנים בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו לו גופים אלה; לענין זה, ”הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה” – הגופים המפורטים [[בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002]]; :: (15) נציג ארגון העוסק בנושאי חברה ורווחה שימנה שר הרווחה והביטחון החברתי. : (א1) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), הרכב הוועדות המחוזיות במחוז הצפון והדרום יכלול את נציג שר ההתיישבות והמשימות הלאומיות וכן חבר שימנה שר הפנים על פי המלצות של הרשויות המקומיות שבאותו מחוז ולעניין זה יחולו הוראות סעיף קטן (ב). : (ב) הרשויות המקומיות שבמחוז יגישו, תוך שלושים ימים מיום שנדרשו לכך על ידי שר הפנים או מי מטעמו, את המלצותיהן כאמור בסעיף קטן (א)(12); לא עשו כן, רשאי השר למנות את חמשת החברים ללא המלצה. : (ג) חברותם של נציגי השרים כאמור בפסקאות (2), (4), (5) ו־(8) של סעיף קטן (א) בועדה המחוזית, או של ממלאי מקומם (להלן – הנציגים הקבועים), תהיה עיסוקם הבלעדי, זולת אם אישר שר הפנים לשר הממנה, להטיל עליהם תפקיד נוסף. @ 8. מתכנן מחוז, מזכיר ועדה מחוזית ויועצים (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשע״ה) : (א)(1) שר הפנים ימנה לכל ועדה מחוזית מתכנן מחוז ומזכיר; מתכנן המחוז יכול שימונה מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה. :: (2) מינוי מתכנן מחוז שלא מקרב עובדי המדינה, יהיה לפי הוראות [[חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992]], ומשמונה יחולו עליו הדינים החלים על עובד ציבור. : (ב) ועדה מחוזית רשאית להתייעץ בענין מסוים עם יועץ מקצועי שתקבע וכן רשאית היא למנות לה יועץ מקצועי של קבע לרבות יועץ משפטי. @ 9. תקופת כהונה (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ח, תשפ"ד-6) : (א)(1) תקופת כהונתו של חבר הוועדה המחוזית תהיה חמש שנים, ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה [[בסעיף 7(א)]] שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור – אם מונה מכוח פסקה אחרת [[סעיף 7|באותו סעיף קטן]]; ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), תקופת כהונתם של מתכנן המחוז ושל נציגי הרשויות המקומיות המנויים [[בסעיף 7(א)(11) ו־(12)]] כחברי הוועדה המחוזית תהיה עד תום תקופת הכהונה בתפקיד שמכוחו או שבשלו הם חברי הוועדה המחוזית. : (ב) שר רשאי בכל עת להחליף את נציגו בועדה המחוזית. : (ג) חבר ועדה מחוזית – שאינו נציג שר – שנבצר ממנו למלא את תפקידו תקופה מסויימת משום שהוא נעדר או נטול יכולת לפעול מחמת מחלה או מחמת סיבה אחרת, רשאי מי שמינה אותו למנות במקומו אדם אחר לאותה תקופה, ובלבד שממלא המקום יתמנה בדרך ובתנאים שנתמנה חבר הועדה שקדם לו. @ 10. מהנדס מקומי בועדה מחוזית (תיקון: תשס״ב–3) : כל אימת שהועדה לתשתיות או שועדה מחוזית דנה בתכנית שבתחום רשות מקומית, תזמין את מהנדס הרשות המקומית – אם ישנו – ואת נציגה לבוא לפניה, ואם באו – תתן להם הזדמנות להשמיע את דברם לפני שתחליט בענין. @ 10א. (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4) : (((בוטל).)) @ 11. ועדת משנה להתנגדויות (תיקון: תשל"ג, תשמ"ח-2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4) : (א) ועדה מחוזית תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה אחת לפחות, בת חמישה חברים, לשמיעת התנגדויות לתכניות לפי [[פרק ג׳ סימן ו׳]] (להלן – ועדת משנה להתנגדויות), וזה הרכבה: :: (1) יושב ראש הועדה המחוזית או ממלא מקומו או מי שהיושב ראש מינה מקרב חברי הועדה המחוזית, שיהיה יושב ראש ועדת המשנה להתנגדויות; :: (2) נציג שר המשפטים; :: (3) חבר מבין הנציגים הקבועים; :: (4) חבר מבין נציגי הרשויות המקומיות; :: (5) חבר שתבחר הועדה המחוזית. : (ב) דנה ועדת המשנה להתנגדויות בהתנגדות לתכנית הנוגעת לרשות מקומית או לועדה מקומית מסוימת, ונציג הרשויות המקומיות בועדת המשנה הוא חבר או עובד הרשות המקומית או הועדה המקומית שבתכנית הנוגעת לה, דנים, או שהוא הומלץ, לפי [[סעיף 7(ב)]], על ידי רשות מקומית כאמור, ימנה היושב ראש לדיון האמור חבר אחר מבין נציגי הרשויות המקומיות. @ 11א. ועדת משנה לעררים (תיקון: תשנ״ה–4) : (א) ועדה מחוזית תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה אחת לפחות, בת חמישה חברים, לשמיעת עררים לפי [[סעיף 111]] (להלן – ועדת משנה לעררים), וזה הרכבה: :: (1) יושב ראש הועדה המחוזית או ממלא מקומו או מי שהיושב ראש מינה מקרב חברי הועדה המחוזית שיהיה יושב ראש ועדת המשנה לעררים; :: (2) נציג השר לאיכות הסביבה; :: (3) נציג שר המשפטים; :: (4) מתכנן המחוז; :: (5) חבר מבין נציגי הרשויות המקומיות. : (ב) דנה ועדת המשנה לעררים, בערר לגבי תכנית הנוגעת לרשות מקומית או לועדה מקומית מסוימת, ונציג הרשויות המקומיות בועדת המשנה הוא חבר או עובד הרשות המקומית או הועדה המקומית שבתכנית הנוגעת לה דנים או שהוא הומלץ, לפי [[סעיף 7(ב)]], על ידי רשות מקומית כאמור, ימנה היושב ראש, לגבי אותו ערר, חבר אחר מבין נציגי הרשויות המקומיות. @ 11א1. ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים (תיקון: תש״ע–3, תשע״ה) : (א) בסעיף זה – ::- ”שיכון ציבורי” – מקרקעין שאושרו כשיכון ציבורי בידי שר הבינוי והשיכון בהתאם להוראות [[סעיף 1א לחוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה), התשכ״ד–1964]]; ::- ”תכנית לשיכון ציבורי” – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה על תחומו של שיכון ציבורי אחד או יותר ברשות מקומית אחת, למעט תכנית כאמור החלה בתחומו של יישוב שיתופי כהגדרתו לפי [[פקודת המועצות המקומיות]], והכוללת הוראות של תכנית מפורטת, הדרושות כדי לאפשר רישום בפנקסי המקרקעין של חלוקה למגרשים או חלוקה חדשה של הקרקע שנבנה עליה שיכון ציבורי או המיועדת להקמת שיכון כאמור, ואת אלה בלבד. : (ב) בכל מחוז תוקם, מבין חברי הוועדה המחוזית, ועדת משנה לעניין תכניות לשיכונים ציבוריים (בסעיף זה – ועדה משנה לרישום שיכונים ציבוריים), וזה הרכבה: :: (1) יושב ראש הוועדה המחוזית והוא יהיה היושב ראש; :: (2) נציג שר המשפטים; :: (3) נציג שר הבינוי והשיכון; :: (4) נציג השר להגנת הסביבה; :: (4א) (((פקעה);)) :: (5) חבר מבין נציגי הרשויות המקומיות, שימנה שר הפנים; :: (6) מתכנן המחוז; :: (7) נציג רשות מקרקעי ישראל. : (ג) הודעה על הקמת ועדה כאמור בסעיף קטן (ב) תפורסם ברשומות. : (ד) לדיוני ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים יוזמן דרך קבע מנהל המרכז למיפוי ישראל או נציגו מקרב עובדי המרכז למיפוי ישראל. : (ה) לוועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים יהיו נתונות כל הסמכויות של ועדה מחוזית ושל ועדת מקומית הדרושות לשם אישור תכניות שיכונים ציבוריים או אישור תשריטי חלוקה בהתאם להוראות [[פרק ד׳]], וליושב ראש ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים יהיו נתונות הסמכויות של יושב ראש ועדה מקומית לפי [[סעיפים 125]] [[ו־141]]. : (ו) דין החלטת ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים כדין החלטת ועדה מחוזית, והוראות [[סעיפים 11ד]] [[ו־11ה]] לא יחולו על ההחלטה. : (ז) בכפוף להוראות סעיף קטן (ח), אין בסמכויות הנתונות לוועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים בסעיף זה, כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לוועדה מקומית, לאשר כל תכנית או תשריט לפי כל דין. : (ח)(1) החליטה ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים על הפקדת תכנית לשיכון ציבורי, לא תחליט ועדה מקומית, בתוך חמש שנים ממועד ההחלטה האמורה, על הפקדת תכנית אחרת החלה, כולה או חלקה, בתחום התכנית לשיכון ציבורי, שיש בה כדי לסתור את התכנית לשיכון ציבורי, עד שתאושר התכנית לשיכון ציבורי או עד שתתקבל החלטה שלא לאשרה. :: (2) החליטה ועדה מקומית או ועדה מחוזית על הפקדת תכנית (בפסקה זו – התכנית הראשונה), לא תחליט ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים, בתוך חמש שנים ממועד ההחלטה האמורה, על הפקדת תכנית לשיכון ציבורי החלה, כולה או חלקה, בתחום התכנית הראשונה, שיש בה כדי לסתור את התכנית הראשונה, עד שתאושר התכנית הראשונה או עד שתתקבל החלטה שלא לאשרה. @ 11א2. ועדת משנה לתכניות מסוימות ביישובי מיעוטים (תיקון: תשע״ו) : (א) בסעיף זה – ::- ”תכנית להסדרת רישום ביישוב מיעוטים” – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה בתחומו של יישוב מיעוטים, הכוללת הוראות של תכנית מפורטת הדרושות כדי לאפשר רישום בפנקסי המקרקעין של חלוקה למגרשים או של חלוקה חדשה של הקרקע, ואת אלה בלבד; ::- ”תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים” – תכנית להסדרת רישום ביישוב מיעוטים ותכנית נקודתית ביישוב מיעוטים; ::- ”תכנית נקודתית ביישוב מיעוטים” – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה בתחומו של יישוב מיעוטים, הכוללת הוראות של תכנית מפורטת והמייעדת קרקע למגורים ולשימושים הנלווים למגורים, ובלבד שמספר יחידות הדיור הכלולות בה אינו עולה על 50. : (ב) במחוז הצפון, במחוז חיפה ובמחוז המרכז תוקם, מבין חברי הוועדה המחוזית, ועדת משנה לעניין תכניות מסוימות ביישובי מיעוטים (בסעיף זה – ועדת משנה ליישובי מיעוטים), וזה הרכבה: :: (1) יושב ראש הוועדה המחוזית או ממלא מקומו או מי שהיושב ראש מינה מקרב חברי הוועדה המחוזית, והוא יהיה היושב ראש; :: (2) נציג שר המשפטים; :: (3) נציג שר הבינוי והשיכון; :: (4) נציג השר להגנת הסביבה; :: (5) נציג שר הפנים; :: (6) שני חברים מבין נציגי הרשויות המקומיות, שתבחר הוועדה המחוזית; :: (7) מתכנן המחוז. : (ג) נציג רשות מקרקעי ישראל יהיה ממלא מקום נציג שר הבינוי והשיכון בוועדת המשנה. : (ד) הודעה על הקמת ועדת משנה ליישובי מיעוטים תפורסם ברשומות. : (ה) לדיוני ועדת משנה ליישובי מיעוטים יוזמן דרך קבע מנהל המרכז למיפוי ישראל או נציגו מקרב עובדי המרכז למיפוי ישראל. : (ו) לדיוני ועדת משנה ליישובי מיעוטים יוזמן ראש הרשות המקומית שתכנית מסוימת ביישוב מיעוטים חלה במרחב התכנון שלה. : (ז) דין החלטה של ועדת משנה ליישובי מיעוטים כדין החלטת ועדה מחוזית, והוראות [[סעיפים 11ד]] [[ו־11ה]] לא יחולו על ההחלטה. : (ח) ועדת משנה ליישובי מיעוטים רשאית לאשר תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים לאחר שהתקיימו שני אלה: :: (1) הוגשה למנהל המרכז למיפוי ישראל תכנית לצורכי רישום התואמת את התכנית המסוימת; :: (2) מנהל המרכז למיפוי ישראל הודיע כי המרכז למיפוי ישראל יאשר את התכנית לצורכי רישום שהוגשה לו התואמת את התכנית המסוימת, ככשרה לרישום בהתאם [[לפקודת המדידות]] [[ולחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969]], עם אישור התכנית המסוימת בוועדת המשנה ליישובי מיעוטים ובהתאם לה. : (ט) לוועדת משנה ליישובי מיעוטים יהיו נתונות כל הסמכויות של ועדה מחוזית ושל ועדה מקומית הדרושות לשם אישור תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים או אישור תשריטי חלוקה בהתאם להוראות [[פרק ד׳]], וליושב ראש ועדת המשנה ליישובי מיעוטים יהיו נתונות הסמכויות של יושב ראש ועדה מקומית לפי [[סעיפים 125]] [[ו־141]]. : (י) בכפוף להוראות סעיף קטן (יא), אין בסמכויות הנתונות לוועדת משנה ליישובי מיעוטים בסעיף זה, כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לוועדה מקומית לאשר כל תכנית או תשריט לפי כל דין. : (יא) החליטה ועדת משנה ליישובי מיעוטים על הפקדת תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים, לא תחליט ועדה מקומית, בתוך חמש שנים ממועד ההחלטה האמורה, על הפקדת תכנית אחרת החלה, כולה או חלקה, בתחום התכנית המסוימת, שיש בה כדי לסתור את התכנית המסוימת, עד שתאושר התכנית האמורה או עד שיוחלט שלא לאשרה. : (יב) החליטה ועדה מקומית או ועדה מחוזית על הפקדת תכנית (בסעיף קטן זה – התכנית הראשונה), לא תחליט ועדת משנה ליישובי מיעוטים, בתוך חמש שנים ממועד ההחלטה האמורה, על הפקדת תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים החלה, כולה או חלקה, בתחום התכנית הראשונה, שיש בה כדי לסתור את התכנית הראשונה, עד שתאושר התכנית הראשונה או עד שיוחלט שלא לאשרה. @ 11א3. (תיקון: תשע״ו–7, תשע״ח–13) : (((פקע).)) @ 11א4. ועדת משנה להתחדשות עירונית (תיקון: תשע״ו–9, תשפ"ב-7) : (א) בסעיף זה – ::- ”תכנית להתחדשות עירונית” – כל אחת מאלה, ובלבד שמספר יחידות הדיור החדשות הכלולות בה הוא 70 לפחות: ::: (1) תכנית לפינוי ובינוי החלה על קרקע שעיקרה למגורים ושיש בה יחידות דיור בנויות; ::: (2) תכנית שמטרתה חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה לפי הוראות תכנית החיזוק (תמ״א 38) הכוללת הוראות של תכנית מפורטת והמייעדת קרקע למגורים, לרבות לשימושים הנלווים למגורים. : (ב) תוקם, מבין חברי הוועדה המחוזית, ועדת משנה לעניין תכניות להתחדשות עירונית (בסעיף זה – ועדת משנה להתחדשות עירונית), וזה הרכבה: :: (1) יושב ראש הוועדה המחוזית והוא יהיה היושב ראש; :: (2) נציג שר הבינוי והשיכון; :: (3) נציג שר המשפטים; :: (4) נציג השר להגנת הסביבה; :: (5) נציג שר הפנים; :: (6) נציג רשות מקרקעי ישראל; :: (7) שני חברים מבין נציגי הרשויות המקומיות, שתבחר הוועדה המחוזית, ובלבד שלעניין תכנית החלה בתחומה של רשות מקומית שנציגה הוא חבר בוועדה המחוזית, ייבחר אותו חבר כאחד משני הנציגים האמורים; :: (8) מתכנן המחוז; :: (9) נציג כאמור [[בסעיף 7(13)]]. : (ג) נציג שר הבינוי והשיכון יהיה ממלא מקום יושב ראש ועדת המשנה. : (ד) הודעה על הקמת ועדת משנה להתחדשות עירונית תפורסם ברשומות. : (ה) לדיוני ועדת משנה להתחדשות עירונית יוזמן דרך קבע מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית או נציגו מקרב עובדי הרשות האמורה. : (ו) לדיוני ועדת משנה להתחדשות עירונית יוזמן ראש הרשות המקומית שתכנית להתחדשות עירונית חלה במרחב התכנון שלה. : (ז) דין החלטה של ועדת משנה להתחדשות עירונית כדין החלטת ועדה מחוזית, והוראות [[סעיפים 11ד]] [[ו־11ה]] לא יחולו על ההחלטה. : (ח) לוועדת משנה להתחדשות עירונית יהיו נתונות כל הסמכויות של ועדה מחוזית הדרושות לשם אישור תכנית להתחדשות עירונית, למעט סמכויות המוקנות לוועדה המחוזית לפי [[סעיף 62א(ו)]]. @ 11א5. ועדת משנה של הוועדה המחוזית לעניין שמיעת טענות (תיקון: תשפ"ג-5) : (א) תוקם, מקרב חברי הוועדה המחוזית, ועדת משנה לשמיעת טענות לעניין בקשה להרשאה על פי תוכנית מיתאר ארצית כאמור [[בסעיף 145(ח)(3)]] (בסעיף זה - ועדת משנה לשמיעת טענות), וזה הרכבה: :: (1) יושב ראש הוועדה המחוזית, והוא יהיה היושב ראש; :: (2) מתכנן המחוז; :: (3) נציג שר האנרגיה והתשתיות; :: (4) נציג השר להגנת הסביבה; :: (5) חבר שתבחר הוועדה המחוזית מקרב חברי הוועדה המנויים [[בסעיף 7(א)(12)]]. : (ב) דין החלטת ועדת משנה לשמיעת טענות כדין החלטת ועדה מחוזית, והוראות [[סעיפים 11ד]] [[ו-11ה]] לא יחולו על ההחלטה. @ 11ב. ועדות משנה אחרות (תיקון: תשנ״ה–4) : ועדה מחוזית רשאית לבחור, מבין חבריה, ועדות משנה נוספות, בנות חמישה חברים כל אחת, ובהן לפחות חבר אחד שהוא מבין נציגי הרשויות המקומיות; הועדה תמנה יושב ראש לכל ועדת משנה שבחרה כאמור, מקרב חברי הועדה המחוזית, והיא רשאית לאצול לה מסמכויותיה. @ 11ג. משלוח ההחלטות של ועדות המשנה (תיקון: תשנ״ה–4) : החלטות ועדות המשנה יישלחו לכל חברי הועדה המחוזית, תוך עשרה ימים מקבלתן. @ 11ד. החלטה פגומה – דיון במליאת הועדה (תיקון: תשנ״ה–4) : שני חברים לפחות של הועדה המחוזית רשאים, תוך שבעה ימים מיום קבלת החלטתה של ועדת המשנה לידיהם, לדרוש בכתב שיתקיים במליאת הועדה המחוזית דיון בענין שלגביו התקבלה בועדת המשנה החלטה, בנימוק שהחלטתה של ועדת המשנה פגומה מבחינה משפטית או תכנונית; הדרישה תכלול את פרטי הנימוקים; נתקבלה דרישה כאמור, תקיים הועדה המחוזית דיון בענין והחלטתה תהיה סופית. @ 11ה. דין החלטת ועדת משנה (תיקון: תשנ״ה–4) : בכפוף להוראות [[סעיף 11ד]], דין החלטת ועדת משנה כדין החלטת הועדה המחוזית. @ 12. מרחב תכנון מחוזי (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ"ה-4) : (א) כל שטח במחוז שאיננו מרחב תכנון מקומי לפי [[סימן ג׳]] או מרחב תכנון מיוחד לפי [[סימן ד׳]], יהיה אף הוא מרחב תכנון מקומי, ולועדה המחוזית של המחוז יהיו באותו שטח, בנוסף על סמכויותיה האחרות לפי חוק זה, כל הסמכויות שהיו לועדה המקומית אילו הוכרז השטח מרחב תכנון מקומי, למעט הסמכויות לפי [[פרק ה']], שיחולו לגביהם הוראות סעיף קטן (ג) (בסעיף זה - מרחב תכנון מחוזי). : (ב) שטח כאמור שביום תחילתו של חוק זה או בכל מועד שלאחר מכן נכלל בתחומה של רשות מקומית, לא יחולו עוד עליו הוראות סעיף קטן (א) בתום תקופה של חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה או מהיום שבו נכלל השטח בתחום רשות מקומית כאמור, הכל לפי המאוחר. שר הפנים רשאי, לגבי שטח פלוני, להאריך את התקופה האמורה בחמש שנים נוספות. : (ג) לעניין הסמכויות לפי [[פרק ה']] לגבי מרחב תכנון מחוזי, יראו את רשות הרישוי הארצית, את ועדת המשנה ואת מהנדס מוסד הרישוי הארצי כהגדרתם [[בסעיף 158ס]], כרשות רישוי מקומית, ועדה מקומית או מהנדס הוועדה, בהתאמה ולפי העניין. : (ד) תכנית בסמכות ועדה מקומית במרחב תכנון מחוזי, יראו אותה לעניין חוק זה כתכנית בסמכות ועדה מחוזית. : (ה) בכל מקום שקיימת לפי חוק זה זכות ערר על החלטה של ועדה מקומית, למעט ערר על החלטה בעניין תכנית כאמור בסעיף קטן (ד), וההחלטה ניתנה על ידי הוועדה המחוזית מכוח סמכותה לפי סעיף זה, יוגש הערר לוועדת המשנה של המועצה הארצית שהוקמה לפי [[סעיף 6(ג)]]. === סימן ב׳1: ועדת ערר (תיקון: תשנ״ה–4) === @ 12א. ועדת ערר (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ו–2, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ח) : (א) לכל מחוז תהיה ועדת ערר (בחוק זה – ועדת הערר) וזה הרכבה: :: (1) עורך דין, בעל ותק של חמש שנים לפחות, ובלבד שהוא מצוי בעניני תכנון ובניה, שימנו שר הפנים ושר המשפטים כאחד והוא יהיה היושב ראש; לא ימונה עורך דין כאמור אם לדעת השרים קיים ניגוד ענינים בין תפקידו כיושב ראש לבין עיסוקיו האחרים; :: (2) נציג מתכנן המחוז הבקי בעניני תכנון ובניה; :: (3) חבר אחד שימנה שר הפנים, והוא אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]] או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה: ::: (א) הוא בקי בעניני תכנון ובניה; ::: (ב) הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז; ::: חבר כאמור ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות; :: (4)(א) שני נציגי ציבור שימנה שר הפנים לאחר התייעצות עם יושב ראש הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של רשויות מקומיות; ::: (ב) לא נמסרה עמדת יושב ראש הארגון כאמור בפסקת משנה (א) בתוך 45 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין, יראו בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי סעיף קטן זה; ::: (ג) לא ימנה שר הפנים נציג ציבור שהוא חבר במועצה של רשות מקומית, בועדה מקומית, בועדה מיוחדת או בועדה משותפת או שהוא עובד אחד הגופים האמורים. : (ב) בדיון בערר לפי [[סעיף 12ב(א)(3)]] על החלטת ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, לעניין תכנית שבסמכותה לפי [[סעיף 62א]], יצורפו להרכב ועדת הערר חברים אלה: :: (1) נציג השר להגנת הסביבה בוועדה המחוזית או נציג אחר שימנה השר להגנת הסביבה; :: (2) נציג שר הבינוי והשיכון בוועדה המחוזית או נציג אחר שימנה שר הבינוי והשיכון; :: (3) נציג שר התחבורה בוועדה המחוזית או נציג אחר שימנה שר התחבורה. : (ב1) חבר ועדת הערר ימונה לתקופת כהונה אחת של שבע שנים; ואולם חבר ועדת הערר, למעט יושב ראש ועדת ערר, שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו. : (ג) שר הפנים ימנה מזכיר לוועדת ערר, ויכול שימונה מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה. @ 12ב. סמכויות ועדת הערר (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ב, תשס״ו–2, תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ"ב-7, תשפ"ב-8) : (א) ואלה התפקידים והסמכויות של ועדת הערר: :: (1) לדון ולהחליט בערר על החלטה של ועדה מקומית, של רשות רישוי מקומית או של ועדה משותפת למספר ועדות מקומיות שבמחוז אחד, בכל ענין שבו ניתנת בחוק זה זכות ערר על החלטותיהן, למעט בענינים שבתחום סמכותה של ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה שמונתה לפי [[סעיף 12ו]]; :: (2) לדון ולהחליט בערר על החלטה של ועדה מקומית או של רשות רישוי כאמור בפסקה (1) שענינה חלוקה ואיחוד של קרקעות לפי [[פרק ד׳]], או היתר לפי חוק זה, לרבות הקלה או היתר לשימוש חורג; :: (2א) לדון ולהחליט בערר על היתר שנתן מורשה להיתר לפי [[סעיף 158נז]]; :: (3) לדון ולהחליט בערר על החלטת ועדה מקומית בענין תכנית שבסמכותה לפי [[סעיף 62א]] ולהחליט אם לאשר תכנית כאמור, עם או בלי שינויים, או בתנאים שתקבע או לדחותה; :: (3א) לדון ולהחליט בערר שעניינו הנחיות מרחביות לפי [[סעיף 145ד(ז)]]; :: (3ב) לדון ולהחליט בהשגה לפי [[סעיף 152(א2)]]; :: (3ג) לדון ולהחליט בערר בשל אי־מתן היתר לפי [[סעיף 152(א3)]]; :: (4) לדון ולהחליט בכל ערר אחר שחוק זה מסמיך אותה לדון ולהחליט בו; :: (5) לדון ולהחליט בערר לפי [[סעיף 26(ג) לחוק משק הגז הטבעי]]. : (ב) ועדת הערר רשאית לקבל חוות דעת של מומחה בכל ענין הנדון בפניה, בין ביוזמתה ובין ביוזמת הצדדים הנוגעים לענין; שר הפנים רשאי להתקין תקנות לעניין סעיף קטן זה. : (ב1) <!-- (((לא חל על עררים שהדיון בהם החל לפני יום 1.1.2022):)) --> בדיון בערר לפי סעיף קטן (א)(1) עד (3) על החלטת ועדה מקומית לעניין מתן היתר לפי תכנית החיזוק (תמ"א 38) או על החלטה של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת לעניין תכנית להתחדשות עירונית, ישמש עובד הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית שימנה מנהל הרשות האמורה כיועץ לוועדת הערר, ובלבד שהרשות לא יזמה או הגישה את התכנית שעליה הוגש הערר או שמכוחה הוגש ההיתר; בסעיף זה, "תכנית להתחדשות עירונית" - תכנית לפינוי ובינוי לפי [[סעיף 62א(א2)]] או תכנית כהגדרתה [[בפסקה (2) להגדרה "תכנית להתחדשות עירונית" שבסעיף 11א4(א)]]. : (ג) החלטת ועדת הערר תישלח בדואר רשום לצדדים וליושב ראש הועדה המקומית, תוך שבעה ימים מיום קבלתה. : (ד)(1) החלטת ועדת ערר לפי סעיף קטן (א)(1) ו־(2) תהיה סופית. :: (2) על החלטת ועדת ערר לפי סעיף קטן (א)(3) ניתן לערור לועדה המחוזית לפי [[סעיף 111]]. : (ה) שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ותנאים שבהם יהיה יושב ראש ועדת הערר מוסמך לדון ולהחליט לבדו בערר, או בהשגה לפי [[סעיף 152(א2)]], על החלטה של ועדה מקומית או של רשות רישוי מקומית שעניינה היתר, לרבות הקלה או היתר לשימוש חורג. @ 12ג. הקמת ועדות ערר נוספות (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה) : (א) שר הפנים, לאחר התייעצות עם הועדות המקומיות הנוגעות בדבר, רשאי להקים ועדות ערר נוספות לפי [[סימן זה]], למרחב תכנון מקומי אחד או יותר, שבמחוז מסוים, אם נוכח כי יש צורך לעשות כן. : (ב) הודעה על הקמת ועדת הערר, הרכבה, ותחום סמכותה, תפורסם ברשומות והעתקה יישלח ליושב ראש הועדה המחוזית שבתחומה הוקמה ועדת הערר; יושב ראש הועדה המחוזית ישלח העתק מההודעה לועדות המקומיות שבמחוז, והועדות המקומיות ימסרו את ההודעה לכל דורש. @ 12ד. סדרי דין (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה) : שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים, יקבע את סדרי הדין בועדות הערר. : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר), התשנ״ו–1996]].)) : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר בעררים לפי סעיף 198 לחוק), התשנ״ח–1997]].)) : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (סדרי הדין בוועדות ערר בעררים לפי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק), התשע״א–2010]].)) @ 12ה. הוצאות ועדת ערר (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה) : (א) הוצאותיה של ועדת הערר, לרבות שכרם של חברי הועדה, ייכללו בתקציב משרד הפנים. : (ב) הוקמה במחוז יותר מועדת ערר אחת, רשאי שר הפנים לקבוע את שיעור השתתפותן של הרשויות המקומיות בהוצאותיהן של הועדות הנוספות שהוקמו, בהתחשב באגרות הערר שיגבו באותו מחוז. : (ג) קבע שר הפנים את סכום שיעור השתתפותה של רשות מקומית לפי סעיף קטן (ב), יהיה סכום זה חוב המגיע ממנה לאוצר המדינה, מיום שהומצאה לה הודעה על כך משר הפנים; מותר לאוצר המדינה לנכות חוב כאמור מתוך הסכומים המגיעים מאוצר המדינה לרשות המקומית על פי דין או הסכם, או בדרך אחרת, על פי דרישת שר הפנים, וזאת על אף כל משכון, שעבוד, עיקול או איסור העברה אחר, המוטלים על הסכום האמור, ורואים את התשלום לועדת הערר כתשלום לרשות המקומית. === סימן ב׳2: ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה (תיקון: תשס״ו–2) === @ 12ו. ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה (תיקון: תשס״ו–2, תשס״ח–7, תשע״ה) : לכל מחוז תהיה ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה (בחוק זה – ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה), וזה הרכבה: : (1) עורך דין, בעל ותק של חמש שנים לפחות, המצוי בעניני תכנון ובניה, שימנו שר הפנים ושר המשפטים כאחד, והוא יהיה היושב ראש; לא ימונה עורך דין כאמור אם לדעת השרים קיים ניגוד ענינים בין תפקידו כיושב ראש לבין עיסוקיו האחרים; : (2) נציג מתכנן המחוז, הבקיא בעניני תכנון ובניה; : (3) בעל תואר אקדמי בתחום הכלכלה, מינהל עסקים, ראיית חשבון או ההנדסה, או השכלה מתאימה אחרת, שימנה שר הפנים, ובלבד שאינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית, שבאותו מחוז; לא ימונה אדם כאמור אם לדעת שר הפנים קיים ניגוד ענינים בין תפקידו כחבר בוועדה לבין עיסוקיו האחרים. @ 12ז. סמכויות ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה (תיקון: תשס״ו–2, תשע״ד–2, תשע״ז–7, תשפ"ב-2, תשפ"ג-2) : ואלה התפקידים והסמכויות של ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה: : (1) לדון ולהחליט בערר על החלטה הנוגעת להיטל השבחה לפי [[פרק ח׳1]]; : (2) לדון ולהחליט בערר על החלטה הנוגעת לתביעת פיצויים לפי [[פרק ט׳]]; : (3) לדון ולהחליט בערר לפי [[סעיף 28(ה)(3) לחוק משק הגז הטבעי]], ובדרישה לפיצויים לפי [[+|סעיפים 28(ב), (ג), (ד) ו-(ד1)]], [[+|28א]], [[+|45]] [[ו־53 לחוק האמור]]; : (4) לדון ולהחליט בדרישה לפיצויים לפי [[סעיף 16(ג) לחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע״ז–2017]]. @ 12ח. תחולת הוראות על ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה (תיקון: תשס״ו–2, תשע״ח) : הוראות [[סעיפים 12א(ב1)]], [[12ב(ב), (ג) ו־(ד)(1)]], [[12ד]] [[ו־12ה(א)]] יחולו על ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה, בשינויים המחויבים. === סימן ג׳: ועדה מקומית === @ 13. מרחב תכנון מקומי (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה) : (א) שר הפנים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, הועדה המחוזית והרשות המקומית הנוגעת בדבר, רשאי להכריז בצו על שטח כעל מרחב תכנון מקומי (להלן – צו תכנון). : (ב) צו תכנון לגבי מרחב תכנון מקומי הכולל את השטח של מועצה אזורית לא יכלול גם שטחים של מועצה מקומית שאיננה מועצה אזורית או של עיריה, אלא אם כן שוכנע שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר החקלאות, כי לא יהיה בקביעת מרחב התכנון המקומי משום פגיעה באופיה המיוחד של המועצה האזורית הנוגעת בדבר. @ 14. תכנו ופרסומו של צו תכנון : צו תכנון יפרט את גבולותיו או את תחומו של המרחב; הוא יפורסם ברשומות על לוחות המודעות של כל רשות מקומית הנמצאת בתחומו של המרחב ובמשרדה של כל רשות מקומית כאמור. @ 15. תחילתו של צו תכנון : צו תכנון – תחילתו במועד שנקבע בו, ואם לא נקבע – ביום החמישה־עשר מיום פרסומו ברשומות. @ 16. שינוי מרחב תכנון (תיקון: תשע״ה, תשע״ו) : (א) שר הפנים רשאי לשנות את תחומו או את גבולותיו של מרחב תכנון מקומי באותם התנאים ובאותה דרך שבהם הוא רשאי להכריז עליו. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שונה תחומה של רשות מקומית לפי דין, רשאי שר האוצר להכריז בצו על התאמת מרחב התכנון המקומי לשינויים כאמור, ולא תחול על השינוי חובת התייעצות לפי [[סעיף 13]]. :: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).)) @ 17. ועדה מקומית : לכל מרחב תכנון מקומי תהיה ועדה מקומית לתכנון ולבניה (להלן – ועדה מקומית). @ 18. ועדה ברשות מקומית אחת (תיקון: תשכ"ט-2, תשל"ג, תשמ"ח-2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשס״ט–4, תשע״ב–4, תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ"ג-6, תשפ"ד-2, תשפ"ד-6) : (א) במרחב תכנון מקומי הכולל תחום רשות מקומית אחת בלבד, תהיה מועצת הרשות המקומית – הועדה המקומית. : (ב) לדיוני הועדה המקומית ולדיוני ועדת המשנה יוזמנו, דרך קבע, נציגי המשרדים והגופים הבאים, שתהא להם דעה מייעצת (בחוק זה – נציגים בעלי דעה מייעצת): :: (1) נציגי שר הפנים, השר לאיכות הסביבה, שר הבינוי והשיכון, שר הבריאות, שר המשטרה ושר התחבורה; :: (2) נציג רשות מקרקעי ישראל; :: (3) נציג שימנה שר הפנים והוא אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]], או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה: ::: (א) הוא בקי בעניני תכנון ובניה; ::: (ב) הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז; ::: נציג לפי פסקה זו ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות; :: (3א) שני נציגים שימנה שר הפנים שמתקיים בהם האמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב) של פסקה (3), ובלבד שכל אחד מהם הוא בעל תואר אקדמי בתחום האדריכלות, ההנדסה או תכנון ערים ואזורים או בתחום מדעי החברה והסביבה הנוגעים לעניין או שהוא הנדסאי; :: (4) נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי - בוועדה מקומית, שבמרחבה מצויה מועצה אזורית; :: (4א) נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר - בוועדה מקומית, שבמרחבה מצויה מועצה אזורית; :: (5) נציג הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים שימנה מנהל הרשות – בוועדה מקומית שבמרחבה מצויה מועצה אזורית. :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (היוועצות בחבר ועדה וקבלת חוות דעת מקצועית ביחס לתכנית), התשס״ג–2003]].)) : (ג) לפי המלצת נציג שר הפנים, יזמין יושב ראש הועדה את נציגו של שר, שאינו מנוי בסעיף קטן (ב), אשר יש לו ענין בדבר הנדון בועדה; לנציג כאמור תהא דעה מייעצת בלבד. : (ג1) נציג בעל דעה מייעצת לפי סעיף קטן (ב)(3) או (3א) יהיה זכאי לגמול בעבור השתתפותו בישיבות הוועדה המקומית או ועדות המשנה; הגמול ישולם מקופת הוועדה המקומית, בסכום שיקבע שר הפנים ולפי תנאים שיקבע; משרד הפנים ישפה את הוועדה המקומית בעלות תשלום הגמול לפי סעיף קטן זה; שר הפנים יקבע, לאחר התייעצות עם שר האוצר, הוראות לעניין שיפוי לפי סעיף קטן זה, ורשאי הוא בתקנות כאמור לקבוע כי ועדות מקומיות או סוגי ועדות מקומיות שיקבע לא יהיו זכאיות לשיפוי, כולו או חלקו, בהתחשב באמות מידה שיקבע לעניין זה ובין השאר במצבן הכלכלי. :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (כללים בדבר גמול והוצאות לנציג בעל דעה מייעצת), התשע״ו–2015]].)) : (ג2) לנציג בעל דעה מייעצת תינתן הזדמנות לחוות את דעתו בכל עניין העולה לדיון בוועדה המקומית או בוועדת המשנה; הגיש נציג כאמור חוות דעת בכתב לפני הדיון, תוצג חוות דעתו בדיון. : (ד) כל שניים, מבין הנציגים בעלי הדעה המייעצת, רשאים לערור כאחד על כל החלטה של הועדה המקומית או של ועדת המשנה לפני ועדת הערר, והיא רשאית לאשר את החלטת הועדה המקומית, לשנותה או לבטלה. : (ה) ועדה מקומית תקים ועדת משנה לתכנון ולבניה (בסעיף זה – ועדת המשנה), וזה הרכבה: :: (1) ראש הרשות המקומית או אחד מסגניו שהמועצה מינתה לכך; :: (2) במועצת רשות מקומית שמספר חבריה פחות מעשרים ואחד – לא יותר מששה חברי מועצה, ובמועצה שמספר חבריה עשרים ואחד או יותר – לא יותר מעשרה חברי מועצה; ואולם, אם קיימת במועצה ועדת הנהלה שלא כל הסיעות מיוצגות בה, יהיה ייצוגן הכולל של הסיעות כאמור בועדת המשנה יחסי לייצוגן במועצה, אך לא פחות מנציג אחד; :: (3) נציג הרשות הארצית לכבאות והצלה, בעל הכשרה בתחום בטיחות אש והצלה, יוזמן, דרך קבע, לדיוני ועדת המשנה, ותהיה לו דעה מייעצת בעניינים הנוגעים לבטיחות אש והצלה. : (ו) כל התפקידים והסמכויות של ועדה מקומית יהיו מוקנים לועדת המשנה ודין החלטתה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ז), כדין החלטת הועדה המקומית. : (ז)(1) כל החלטה של ועדת המשנה תישלח לכל חברי הועדה המקומית ולנציגים בעלי הדעה המייעצת, תוך עשרה ימים מיום קבלתה. :: (2) שניים מחברי הוועדה המקומית כאחד או נציג בעל דעה מייעצת רשאים לדרוש בכתב, בתוך שבעה ימים מיום קבלת ההחלטה לידיהם, שיתקיים במליאת הוועדה המקומית דיון בעניין; הדרישה תכלול את פרטי הנימוקים. :: (3) הוגשה דרישה כאמור, יידון הענין בישיבה הקרובה של הועדה המקומית; לא הוגשה דרישה כאמור, רואים את החלטתה של ועדת המשנה כהחלטת הועדה המקומית, לכל דבר. @ 19. ועדה במספר רשויות מקומיות (תיקון: תשכ״ט–2, תשל״ג, תשנ״ה–4, תשנ״ו, תשנ״ו–2, תשע״ב–4, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ח, תשע״ח–5, תשפ"ג-6) : (א) במרחב תכנון מקומי שבתחומו נמצאות יותר מרשות מקומית אחת (להלן – הרשויות המרחביות), יהיה הרכבה של הועדה המקומית כזה: :: (1) יושב ראש שימנה שר הפנים, מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה; ואולם אם מרחב התכנון המקומי כולל לכל היותר שתי רשויות מרחביות והתקיימו כל התנאים המפורטים להלן, יהיה ראש הרשות המרחבית שמספר תושביה הוא הגדול ביותר (בסעיף קטן זה – הרשות המובילה) או אחד מסגניו שמועצתה מינתה לכך, יושב ראש הוועדה המקומית: ::: (א) מספר התושבים ברשות הגדולה הוא 18,000 או יותר; ::: (ב) מספר התושבים ברשות הגדולה הוא 80% לפחות ממספר כלל התושבים במרחב התכנון המקומי; :: (2) שבעה חברים, ובמרחב תכנון מקומי שבו מספר הרשויות המרחביות עולה על חמש – מספר חברים כמספר הרשויות המרחביות בתוספת שני חברים, שימנה שר הפנים מתוך רשימת אנשים שהמליצו עליהם הרשויות המרחביות, בשים לב ככל האפשר למספר התושבים של כל אחת מהן, ובלבד שלכל רשות מרחבית יהיה נציג אחד לפחות, שלא יתמנה עובד הרשויות הללו ושלפחות שנים מהממונים לא יהיו חברי המועצות של הרשויות המרחביות; :: (3) (((נמחקה);)) :: (4) (((נמחקה);)) :: (5) (((נמחקה);)) :: (6) (((נמחקה);)) :: (7) (((נמחקה).)) :: ובלבד שלנציגי השרים תהא דעה מייעצת בלבד. : (א1)(1) על אף הוראות סעיף קטן (א), במרחב תכנון מקומי, שברשות מרחבית אחת לפחות המצויה בתחומו, מספר התושבים הוא שלושים וחמישה אלף או יותר, יחולו הוראות אלה: ::: (א) הועדה המקומית תהיה בת 17 חברים ותורכב מנציגי הרשויות המרחביות; ::: (ב) שר הפנים יקבע את מספר הנציגים של כל רשות מרחבית בועדה המקומית, לפי היחס שבין מספר התושבים של כל אחת מהרשויות המרחביות למספר התושבים הכולל של הרשויות המרחביות שבאותו מרחב תכנון, אך לא פחות מנציג אחד לכל רשות מרחבית; ::: (ג) כל רשות מרחבית תבחר, ככל שניתן, את נציגיה לועדה המקומית בהתאם להרכב היחסי של הסיעות; ואולם, אם מספר הנציגים של רשות מרחבית אחת בועדה המקומית הוא ארבעה לפחות, וקיימת באותה רשות מרחבית ועדת הנהלה שלא כל הסיעות מיוצגות בה, תבחר הרשות המרחבית, לועדה המקומית, נציג אחד לפחות מסיעה שאינה מיוצגת בועדת ההנהלה; ::: (ד) הועדה המקומית תבחר מבין חבריה יושב ראש; ואולם אם מרחב התכנון המקומי כולל לכל היותר שתי רשויות מרחביות ומספר התושבים ברשות המרחבית שמספר תושביה הוא הגדול ביותר הוא 80% לפחות ממספר כלל התושבים במרחב התכנון המקומי, יהיה ראש הרשות המרחבית שמספר תושביה הוא הגדול ביותר או אחד מסגניו שמועצתה מינתה לכך, יושב ראש הוועדה המקומית. :: (2)(א) הועדה המקומית שהוקמה לפי פסקה (1) תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה לתכנון ולבניה (להלן – ועדת משנה) בת שבעה חברים. ::: (ב) כל התפקידים והסמכויות של ועדה מקומית יהיו נתונים לועדת משנה ודין החלטתה, בכפוף להוראות פסקת משנה (ג), כדין החלטת הועדה המקומית. ::: (ג) על החלטות ועדת המשנה לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 18(ז)]], ונוסף על המנויים [[בסעיף 18(ז)(2)]], גם חבר הוועדה המקומית שהוא נציג יחיד בה של רשות מרחבית רשאי לדרוש בכתב, בתקופה כאמור [[באותו סעיף]], שיתקיים במליאת הוועדה המקומית דיון בעניין; הדרישה תכלול את פרטי הנימוקים. : (א2) לדיוני הועדה המקומית יוזמנו, דרך קבע, הנציגים בעלי הדעה המייעצת ויחולו בעניינם הוראות [[סעיף 18(ג1) עד (ד)]]. : (ב) נציג הרשות הארצית לכבאות והצלה, בעל הכשרה בתחום בטיחות אש והצלה, יוזמן דרך קבע לדיוני הוועדה, ותהיה לו דעה מייעצת בעניינים הנוגעים לבטיחות אש והצלה. @ 20. מהנדס ומזכיר הועדה המקומית (תיקון: תשמ"ח-2, תשמ"ט-2, תשנ״ב, תשע״ד–2, תשע״ה) : (א) בועדה מקומית לפי [[סעיף 18]], מהנדס הרשות המקומית יהיה מהנדס הועדה. : (ב) במרחב תכנון [[שסעיף 19]] חל עליו, תמנה הועדה המקומית את מהנדס הועדה מבין הכשירים להיות מהנדס ברשות מקומית שמספר תושביה הוא 10,000 לפחות, לפי [[חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), התשנ״ב–1991]], והוא יהיה עובד הוועדה; הוראות [[+|סעיפים 5א]], [[+|6]] [[ו־6א לחוק האמור]] יחולו על מהנדס שמונה לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים, ושר הפנים יקבע הוראות בנוגע לדרכי מינויו והעברתו מכהונה. : (ג) מהנדס הועדה המקומית ישמש גם כמזכיר הועדה, ואולם הוועדה המקומית רשאית למנות מזכיר לוועדה והוא יהיה עובד הרשות המקומית אם היא ועדה מקומית לפי [[סעיף 18]], או עובד הוועדה – אם היא ועדה מקומית לפי [[סעיף 19]]. @ 20א. מבקר הוועדה המקומית (תיקון: תש״ע–4, תשע״ה) : (א) בוועדה מקומית לפי [[סעיף 18]], מבקר הרשות המקומית יהיה מבקר הוועדה המקומית. : (ב) במרחב תכנון [[שסעיף 19]] חל עליו, יהיה מבקר הוועדה המקומית מבקר הרשות המרחבית שמספר תושביה הוא הגדול ביותר. : (ג) על פעולתו של מבקר הוועדה המקומית לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו הוראות החלות על מבקר עיריה לפי הוראות [[פקודת העיריות]], בשינויים המחויבים, אלא אם כן קבע השר אחרת בעניין זה. @ 20ב. יועץ משפטי של ועדה מקומית (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה) : (א) לוועדה מקומית יהיה יועץ משפטי. : (ב) בוועדה מקומית לפי [[סעיף 18]], היועץ המשפטי של הרשות המקומית שמונה לפי [[חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), התשל״ו–1975]], יהיה היועץ המשפטי של הוועדה המקומית. : (ג) במרחב תכנון [[שסעיף 19]] חל עליו, מינויו של היועץ המשפטי של הוועדה המקומית טעון אישור של הוועדה במליאתה; שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, יקבע את תנאי הכשירות לכהונה של יועץ משפטי כאמור, וכן הוראות בנוגע לדרכי מינויו ולהעברתו מכהונה. @ 21. תקופת כהונתו של חבר הועדה המקומית (תיקון: תשנ״ה–4<!--החלפה-->, תשע״ה) : כהונתו של חבר הועדה המקומית שבתחומה נמצאת יותר מרשות מקומית אחת, למעט נציגו של שר, תחדל בתום חמש שנים למינויו, אך לא לפני שימונה חבר אחר במקומו או לפני שהוא עצמו ימונה שנית; חבר ועדה מקומית שנתמנה על פי המלצת מועצת רשות מקומית, רשאית המועצה הבאה אחריה להמליץ על מינוי חבר אחר שימונה במקומו. @ 22. פרסום ברשומות : הודעה על מינוי חבר ועדה מקומית [[שסעיף 21]] דן בו, תפורסם ברשומות. @ 23. (תיקון: תשל"ו-3, תשנ"ה-3) : (((בוטל).)) @ 24. תקציב (תיקון: תש״ע–4, תשע״ה) : (א) בועדה מקומית שמרחב התכנון שלה כולל תחום של רשות מקומית אחת בלבד, ייכלל אומדן הכנסותיה והוצאותיה בתקציב אותה רשות מקומית. : (ב) היה מרחב התכנון כולל תחום של כמה רשויות מקומיות תערוך הועדה המקומית בכל שנה הצעת תקציב המראה את אומדן הכנסותיה והוצאותיה, והועדה המקומית רשאית בתקציב כאמור להטיל על הרשויות המקומיות שבתחומה תשלומי כסף למימון התקציב, לפי מכסות שתקבע. : (ג) בתקנות מותר לקבוע מועד לעריכת התקציב. : (ד) התקציב יוגש לאישור שר הפנים ולא ישולם סכום מכספי הועדה המקומית אלא על־פי תקציב מאושר כאמור ולא תתחייב הועדה המקומית בשום התחייבות אלא לפיו או לפי החלטה שאושרה כאמור. : (ה) תמצית התקציב המאושר כאמור בסעיף קטן (ד), תפורסם ברשומות וכן באתרי האינטרנט של הרשות המקומית או של הרשויות המרחביות, לפי העניין, ובאתר האינטרנט של הוועדה המקומית, אם יש כזה. @ 25. גביית האגרות (תיקון: תשנ״ה–4) : אגרות המשתלמות על־פי תקנות לפי חוק זה לועדה המקומית בקשר לקרקעות או בנינים שבתחום רשות מקומית פלונית, ישולמו לקופת אותה רשות מקומית ויהיו חלק מהכנסותיה; אגרות כאמור בקשר לקרקעות ובנינים במקומות אחרים ישולמו לקופת הועדה המקומית ויהיו חלק מהכנסותיה. @ 26. הקניית מקרקעין : (א) מקרקעין שהופקעו על־ידי הועדה המקומית או שיש להקנותם לה בדרך אחרת מכוח חוק זה או על פיו יירשמו בפנקסי המקרקעין על שם הרשות המקומית שבתחומה נמצאים המקרקעין, או על שם המדינה אם נקבע הדבר במפורש בתכנית או אם אין רשות מקומית כאמור. : (ב) מי שמקרקעין מוקנים כאמור רשומים על־שמו יבצע כל עסקה בהם על־פי הוראות הועדה המקומית שניתנו בהתאם לחוק זה, ולא יבצע בהם כל עסקה אלא על פי הוראות כאמור. @ 27. ביצוע החוק על־ידי הועדה המקומית : (א) מתפקידה של הועדה המקומית ושל כל רשות מקומית במרחב תכנון הכולל תחום של יותר מרשות מקומית אחת להבטיח את קיומן של הוראות חוק זה וכל תקנה על פיו. : (ב) מקום שקיימת ועדת משנה לתכנון ולבניה חייבים בביצוע כאמור גם הועדה המקומית וגם ועדת המשנה. @ 28. כפיית ביצוע על־ידי הועדה המחוזית (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4) : (א) הועדה המחוזית רשאית להורות בכתב לועדה מקומית לעשות את כל הדרוש למילוי התפקידים המוטלים על הועדה המקומית בחוק זה או על־פיו, הן בדרך כלל והן בקשר למקום מסויים. : (ב) לא קיימה הועדה המקומית הוראה או דרישה של הועדה המחוזית מכוח חוק זה, לרבות הוראה בדבר עריכת תכניות והפקעת קרקעות או בנינים, תוך הזמן שקבעה הועדה המחוזית, רשאית הועדה המחוזית לעשות בעצמה את כל הדרוש לביצוע ההוראה או הדרישה על־חשבון הועדה המקומית ובמקומה ולגבות את ההוצאות ממנה; לענין זה יהיו לה כל הסמכויות של הועדה המקומית, ומה שתעשה יראו כאילו נעשה על־ידי הועדה המקומית. : (ג) לענין סעיף זה, דין ועדת המשנה לתכנון ולבניה או רשות הרישוי המקומית כדין הועדה המקומית. @ 28א. ועדה ממונה (תיקון: תשס״ד, תשע״ה) : (א) בכל אחד מהמקרים המנויים להלן, רשאי שר הפנים למנות ועדה ממונה למילוי תפקידי הועדה המקומית לפי [[סעיף 19]]: :: (1) הועדה אינה ממלאת עוד, לדעת השר, את התפקידים שהוטלו עליה לפי חוק זה; :: (2) הועדה אינה עשויה למלא את התפקידים שהוטלו עליה לפי חוק זה. : (ב) לא יפעיל שר הפנים את סמכותו לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שעיין בדין וחשבון של ועדת חקירה שמינה לענין זה, והתייעץ עם הועדה המחוזית הנוגעת בדבר. : (ג) לועדה ממונה וליושב ראש שלה יהיו כל הסמכויות והחובות המוקנות לועדה מקומית וליושב ראש שלה לפי חוק זה או לפי כל דין אחר. : (ד) הועדה הממונה תכהן לתקופה שיקבע שר הפנים. @ 28ב. העברת סמכויות מוועדה מקומית לוועדה מחוזית (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה) : (א) שר הפנים רשאי להורות על העברת סמכויותיה של ועדה מקומית, כולן או חלקן, לדון ולהחליט על הפקדתן או אישורן של תכניות שבסמכותה לפי [[סעיף 62א]], לוועדה המחוזית, אם מצא כי הוועדה המקומית אינה ממלאת דרך קבע את תפקידיה לפי חוק זה לעניין תכניות כאמור או שהיא ממלאת אותם שלא בהתאם להוראות הדין או שהיא פועלת לגביהן בחריגה מסדרי מינהל תקין או מעקרונות של טוהר המידות. : (ב) שר הפנים ייתן את דעתו בדבר חשד לעבירות שעניינן טוהר המידות בפעולתה של הוועדה המקומית, עובדיה וחבריה, לשם הפעלת סמכותו לפי סעיף קטן (א), אם הוגשה לו חוות דעת לעניין זה מאת היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך; חוות דעת כאמור תוגש בתוך 21 ימים ממועד פניית שר הפנים לקבלתה. : (ג) לא יפעיל שר הפנים את סמכותו לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שעיין בדין וחשבון של ועדת חקירה שמינה לעניין זה, ולאחר שהתייעץ עם הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר. : (ד) העברת הסמכויות לפי סעיף זה תהיה לתקופה שיורה שר הפנים; הועברו סמכויותיה של ועדה מקומית לפי [[סעיף 18]] והתקיימו בחירות למועצת הרשות המקומית, רשאית המועצה שכוננה לאחר בחירות כאמור לבקש משר הפנים לבחון מחדש את העברת הסמכויות; שר הפנים ידון ויחליט אם מוצדק לבטל את העברת הסמכויות, בתוך שישים ימים מיום שהוגשה לו בקשה כאמור. : (ה) תכנית בסמכות ועדה מקומית שהסמכות לגביה הועברה לוועדה המחוזית לפי סעיף זה, יראו אותה כתכנית בסמכות ועדה מחוזית. : (ו) הודעה על העברת סמכויות לפי סעיף זה ותקופתה ועל ביטול העברת הסמכויות תפורסם ברשומות ובאתרי האינטרנט של משרד הפנים ושל הוועדה המקומית הנוגעת בדבר. @ 29. (תיקון: תשכ״ט-2, תשנ״ה–4) : (((בוטל).)) @ 29א. אצילת סמכויות בועדה מקומית של רשות מרחבית (תיקון: תשל״ג, תשע״ה) : ועדה מקומית לפי [[סעיף 19]] רשאית, במידה שקבע שר הפנים בתקנות, לאצול מסמכויותיה לועדת משנה שתבחר מבין חבריה. : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (אצילת סמכויות לועדת משנה מאת רשות מרחבית), התשנ״ט–1999]].)) @ 30. רשות רישוי (תיקון: תשל"ג, תשמ״ח–2, תשמ"ט-2) : יושב ראש הועדה המקומית או יושב ראש ועדת המשנה של הועדה המקומית ומהנדס הועדה המקומית, יחדיו, יהיו רשות רישוי מקומית לענין מתן היתר לפי [[סעיף 145]]. @ 31. המצאת מידע על ידי ועדה מקומית או מהנדס הוועדה (תיקון: תשס״ב–3, תשע״ד–2, תשע״ה) : ועדה מקומית או מהנדס הוועדה ימציאו מזמן לזמן לשר הפנים, לוועדה המחוזית או לוועדה לתשתיות, לפי דרישתם, באופן ובמועד שנקבעו בדרישה, את הידיעות הדרושות לדעתם, כדי לברר – : (1) את צרכי מרחב התכנון לענין התווייתם והרחבתם של דרכים ושטחים פתוחים; : (2) את צרכי מרחב התכנון בכל דבר אחר שבסמכות הועדה המקומית; : (3) את כיוונו ואופיו המשוערים של פיתוח המרחב; : (3א) את השטחים המיועדים לבינוי במרחב התכנון, לרבות מלאי יחידות הדיור וגודלן, בין שהם בנויים ובין שהם מתוכננים לבנייה; : (3ב) את נוכחותם של הנציגים בעלי הדעה המייעצת בדיוני הוועדה המקומית וועדת המשנה שלה; : (4) כל דבר הדרוש לשר הפנים, לוועדה המחוזית או לוועדה לתשתיות לשם מילוי תפקידם או הפעלת סמכויותיהם לפי חוק זה. @ 31א. הסמכת ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית או כוועדה מקומית עצמאית מיוחדת (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ו–9, תשפ"ב-7, תשפ"ג-4) : (א) שר הפנים רשאי להסמיך ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית שיהיו נתונות לה הסמכויות לדון ולהחליט על הפקדה ועל אישור של תכניות כאמור [[בסעיף 62א(א1) או (ג)]], אם נוכח כי היא מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת תכנון ורישוי לפי חוק זה, לרבות בעניין שיעור היתרים שנתנה מכוח תכניות התחדשות עירונית כהגדרתן [[בסעיף 11א4(א)]], מתוך כלל ההיתרים שהוגשו לה מכוח תכניות כאמור. : (ב)(1) לא יסמיך שר הפנים ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית, אלא אם כן מכהן בוועדה המקומית נציג בעל דעה מייעצת, אחד לפחות, מבין הנציגים האמורים [[בסעיף 18(ב)(3) או (3א)]], ואולם שר הפנים רשאי להסמיך ועדה מקומית כאמור גם אם לא מכהן בה נציג בעל דעה מייעצת כאמור, ובלבד שימונה בתוך שנה מיום הסמכת הוועדה. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), שר הפנים רשאי, מטעמים מיוחדים, להסמיך ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית גם אם לא מכהן בה נציג בעל דעה מייעצת כאמור באותה פסקה, ובלבד ששוכנע כי התקיימו כל אלה: ::: (א) בוצעו כל הפעולות הדרושות למינוי נציג כאמור והנציג לא מונה מטעמים שאינם תלויים בשר הפנים או בוועדה המקומית; ::: (ב) נקבע בחוות דעתה של יחידת הבקרה כמשמעותה [[בסעיף 31ג]], שהוגשה לפי סעיף קטן (ד), כי נציג בעל דעה מייעצת אחד לפחות, מבין נציגי השרים האמורים [[בסעיף 18(ב)(1)]], משתתף דרך כלל בישיבות הוועדה המקומית או ועדת המשנה שלה. : (ג)(1) לא יסמיך שר הפנים ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית, אלא לאחר שנתן את דעתו בדבר חשד לעבירות שעניינן טוהר המידות בפעולתה של הוועדה המקומית, עובדיה וחבריה, לפי חוות דעת לעניין זה מאת היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך. :: (2) טרם הסמכת ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית יפנה שר הפנים ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לקבלת חוות דעת כאמור בפסקה (1); חוות הדעת תוגש בתוך 21 ימים ממועד פניית שר הפנים לקבלתה; לא הוגשה חוות הדעת כאמור, לא יחולו הוראות פסקה (1). : (ג1) לא יסמיך שר הפנים ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית אלא בהתקיים שני אלה: :: (1) הוא נוכח כי מכהנים בה מהנדס ועדה, תובע כהגדרתו [[בסעיף 203]] ומנהל פיקוח כמשמעותו [[בסעיף 35א(2)(ב) לחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985]]; :: (2) הוא מצא כי היא עדכנה את סקר עבירות הבנייה בהתאם להוראות [[סעיף 254טז]] וכי יש בכוונתה לבצע אכיפה בהתאם למדיניות אכיפה שתקבע. : (ד) החלטה לעניין הסמכה כאמור בסעיף קטן (א) תינתן לאחר קבלת המלצת מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים ויושב ראש הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר, ולאחר קבלת חוות דעת מאת יחידת הבקרה כמשמעותה [[בסעיף 31ג]]; המלצות וחוות דעת כאמור יוגשו לשר הפנים בתוך 21 ימים ממועד פניית שר הפנים לקבלתן. : (ה) שר הפנים רשאי להסמיך ועדה מקומית עצמאית כוועדה מקומית עצמאית מיוחדת, לרבות בעניין שיעור היתרים שנתנה מכוח תכניות התחדשות עירונית כהגדרתן [[בסעיף 11א4(א)]], מתוך כלל הבקשות להיתרים שהוגשו לה מכוח תכניות כאמור, שיהיו נתונות לה הסמכויות לדון ולהחליט על הפקדה ועל אישור של תכניות כאמור [[בסעיף 62א(א2)]], אם נוכח כי היא מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת תכנון, רישוי ואכיפה של ההוראות לפי חוק זה ברמה הנדרשת לשם הפעלת סמכויותיה של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת; לעניין הסמכה כאמור יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד). : (ו) הסמכה לפי סעיף זה של ועדה מקומית עצמאית או של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת תהיה לתקופה שיורה שר הפנים שלא תפחת משלוש שנים ושלא תעלה על חמש שנים; שר הפנים רשאי להאריך הסמכה כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים כל אחת לאחר שמצא, לעניין ועדה מקומית עצמאית, גם כי מיום הסמכתה היא מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת אכיפה של ההוראות לפי חוק זה. : (ו1) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ה) ו־(ו), הוארכה הסמכה של ועדה מקומית עצמאית שחלפו חמש שנים ממועד הסמכתה כאמור לראשונה, יהיו נתונות לה הסמכויות של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, אלא אם כן מצא שר האוצר כי היא לא מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת תכנון, רישוי ואכיפה של ההוראות לפי חוק זה ברמה הנדרשת לשם הפעלת סמכויותיה של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת. :: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).)) : (ז) מצא שר הפנים כי ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת אינה מקיימת עוד את התנאים הנדרשים להסמכתה או להארכת הסמכתה לפי סעיפים קטנים (א) עד (ו), רשאי הוא לבטל את הסמכתה, לאחר שניתנה ליושב ראש הוועדה המקומית, ואם היא ועדה מקומית במרחב תכנון [[שסעיף 19]] חל עליו – גם לראשי הרשויות המרחביות הנכללות בתחום מרחב התכנון האמור, הזדמנות לטעון את טענותיהם בדרך שהורה שר הפנים, ויחולו לעניין ההחלטה הוראות סעיף קטן (ד). : (ח) על אף האמור בסעיפים קטנים (ו) ו־(ז), החליט שר הפנים לבטל את הסמכתה של ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת או לא לחדש את הסמכתה, רשאי הוא להורות לגבי תכניות או סוגי תכניות שוועדה מקומית כאמור החליטה להפקידן, כי תמשיך ותהיה נתונה לוועדה האמורה, לגבי אותן תכניות, הסמכות לפי הוראות [[סעיף 62א(א1), (א2) או (ג)]], לפי העניין. : (ט) הודעה על הסמכה של ועדה מקומית עצמאית או של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת ותקופתה, על ביטול הסמכה כאמור ועל החלטה לפי סעיף קטן (ח) תפורסם ברשומות ובאתרי האינטרנט של משרד הפנים ושל הוועדה המקומית הנוגעת בדבר. @ 31ב. מינוי מלווה מקצועי לוועדה מקומית (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה) : (א) ראה שר הפנים, מטעמים שיירשמו, כי יש צורך במינוי מלווה מקצועי לוועדה מקומית כדי להבטיח את התנהלותה התקינה והמקצועית או לשם הסמכתה כוועדה מקומית עצמאית, ימנה לוועדה המקומית מלווה מקצועי לתקופה שיורה ושלא תעלה על שנתיים (בסעיף זה – מלווה מקצועי); שר הפנים רשאי להאריך את תקופת כהונתו של המלווה המקצועי לתקופות נוספות שלא יעלו על שנתיים כל אחת. : (ב) החלטה לעניין מינוי מלווה מקצועי לפי סעיף קטן (א) תינתן לאחר קבלת המלצת מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים ויושב ראש הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר, ולאחר שניתנה ליושב ראש הוועדה המקומית, ואם היא ועדה מקומית במרחב תכנון [[שסעיף 19]] חל עליו – גם לראשי הרשויות המרחביות הנכללות בתחום מרחב התכנון האמור, הזדמנות לטעון את טענותיהם. : (ג) מלווה מקצועי יהיה בעל הכשירות הנדרשת ממהנדס ועדה מקומית במרחב תכנון [[שסעיף 19]] חל עליו, כאמור [[בסעיף 20(ב)]]. : (ד) מונה לוועדה מקומית מלווה מקצועי, יחולו הוראות אלה: :: (1) לא יפעיל מהנדס הוועדה סמכות מסמכויותיו בתחומי הפעילות שקבע שר הפנים בכתב המינוי של המלווה מקצועי, אלא אם כן התקבל לכך אישור בכתב של המלווה המקצועי; :: (2) המלווה המקצועי יוזמן לכל דיוני הוועדה המקומית, ועדת המשנה שלה ורשות הרישוי המקומית, וכן לכל דיון של מוסד תכנון שאליו נדרשת הזמנת מהנדס הוועדה, והוא יהיה רשאי להגיש חוות דעת בכתב, מטעמו, לגבי כל עניין הנדון בדיון כאמור ולהציג את עמדתו במהלך הדיון; :: (3) המלווה המקצועי יהיה רשאי לדרוש כל מידע ומסמך הדרושים לו לשם מילוי תפקידו מהוועדה המקומית, מכל חבר, ממלא תפקיד, עובד או יועץ בה, מהרשות המקומית או מהרשויות המרחביות שבתחום מרחב התכנון שלה, וכן לדרוש כל מידע ומסמך כאמור הנמצאים ברשות גורם אחר ואשר בסמכות הגורמים המנויים בפסקה זו לדרוש אותם מאותו גורם; מידע או מסמך שדרש מלווה מקצועי כאמור, יימסרו לו באופן ובמועד שנקבעו בדרישה; :: (4) לשם מילוי תפקידו תהיה למלווה המקצועי גישה לכל מאגר מידע רגיל או ממוחשב, לכל בסיס נתונים ולכל תוכנת עיבוד נתונים אוטומטי (בפסקה זו – מאגר מידע) של הוועדה המקומית, וכן לכל מאגר מידע שגורם אחר מחזיק בו ולוועדה המקומית גישה אליו, לפי דין או הסכם; :: (5) מלווה מקצועי שאינו עובד המדינה יפעיל את סמכויותיו לפי פסקאות (3) ו־(4) בהתאם להוראות שקבע שר הפנים. : (ה) שכרו של מלווה מקצועי ישולם מתקציב משרד הפנים. : (ו) מלווה מקצועי יגיש לשר הפנים דוח על תפקודה של הוועדה המקומית בתחומי תפקידיו; דוח כאמור יוגש בתום כל שנה ובכל מועד אחר שבו ידרוש זאת שר הפנים או מי שהוא הסמיך לכך. : (ז) הודעה על מינוי מלווה מקצועי ועל תקופת כהונתו תפורסם ברשומות ובאתרי האינטרנט של משרד הפנים ושל הוועדה המקומית הנוגעת בדבר. @ 31ג. יחידת בקרה על ועדות מקומיות (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה) : (א) במשרד הפנים תוקם יחידת בקרה על ועדות מקומיות שתערוך בקרה על אופן פעילותן לפי חוק זה. : (ב) יחידת הבקרה תגיש לשר הפנים דוח שנתי לעניין פעולותיה וממצאי הביקורת שערכה באותה שנה; הדוח השנתי יפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים. : (ג) מנהל יחידת הבקרה או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש כל מידע או מסמך הדרושים ליחידת הבקרה לשם מילוי תפקידיה, לגבי ועדה מקומית מסוימת – מהוועדה המקומית, מכל חבר, ממלא תפקיד, עובד או יועץ בה, מהרשות המקומית או מהרשויות המרחביות שבתחום מרחב התכנון שלה, מהוועדה המחוזית שבתחומה נמצאת הוועדה המקומית, ממשרדי הממשלה, מרשות שהוקמה לפי חוק ומגוף ציבורי אחר שקבע שר הפנים לעניין זה; מידע או מסמך שדרשה יחידת הבקרה כאמור, יימסרו לה באופן ובמועד שנקבעו בדרישה; מנהל יחידת הבקרה רשאי להסתייע, לשם מילוי תפקידו, באדם שאינו עובד המדינה, שהוסמך לכך בכתב, והכול בהתאם להוראות שקבע שר הפנים. @ 31ד. הדרכה, הכוונה וסיוע לוועדות מקומיות (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה) : שר הפנים יפעל ככל הניתן להדרכתן ולהכוונתן של הוועדות המקומיות כדי שיהיה ניתן לקדם את הסמכתן כוועדות מקומיות עצמאיות, וככל שנקבעו לכך סכומים בתקציב המדינה השנתי – יקצה שר הפנים לוועדות המקומיות סיוע כספי, לפי אמות מידה שיקבע, בהתחשב בין השאר במצבן הכלכלי. === סימן ד׳: ועדה מיוחדת === @ 32. מרחב תכנון מיוחד (תיקון: תשל״ג, תשנ״ה–4, תשע״ה, תשפ"ב-14) : (א) שר הפנים, על־פי המלצת שר הבינוי והשיכון, רשאי להכריז בצו כי שטח שבתחום מחוז אחד יהווה מרחב תכנון מיוחד, אם נתמלא אחד מאלה: :: (1) בשטח הנדון עוד אין ישוב והוא נועד להקמת ישוב חדש; :: (2) ביום תחילתו של חוק זה וערב פרסום הצו היו באותו שטח 75% לפחות מיחידות הדיור הקיימות והנמצאות בתהליך של בניה גם יחד, יחידות דיור שהוקמו או שהן מוקמות על ידי המדינה או מטעמה, וקויימה התייעצות בדבר מתן הצו עם הרשות המקומית שבתחומה נמצא השטח. : (ב) שר הפנים, על פי המלצת שר הבינוי והשיכון ובהסכמת הרשות המקומית הנוגעת בדבר, ואם סירבה רשות מקומית או לא הסכימה להמלצת שר הבינוי והשיכון תוך 90 יום מיום שנמסרה לה – באישור המועצה הארצית על פי הצעת שר הבינוי והשיכון, רשאי להכריז בצו כי שטח שבתחום אותה רשות מקומית יהיה מרחב תכנון מיוחד, אם המדינה הכינה תכנית להקים בו שכונה חדשה שעל פיה 75% לפחות של כלל יחידות הדיור באותו שטח יוקמו על ידי המדינה או מטעמה. : (ג) [[סעיפים 14 עד 16]] יחולו על תכנו של הצו, פרסומו, תחילתו ושינויו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, ושאר הוראות חוק זה יחולו במרחב תכנון מיוחד, ככל שאין [[בסימן זה]] או [[בסימן ה׳ לפרק ג׳]] הוראה מפורשת אחרת לאותו ענין. : (ד) (((בוטל).)) @ 33. תקפו של צו המכריז על מרחב תכנון מיוחד (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה, תשע״ח–10, תשפ"ב-12) : (א) תקפו של צו המכריז על מרחב תכנון מיוחד יהיה לתקופה שנקבעה בו, אך לא יותר מחמש שנים מיום תחילתו. : (ב) רשאי שר הפנים, בדרך האמורה [[בסעיף 32]], להאריך תקפו של צו כאמור לתקופה נוספת שלא תעלה על חמש שנים, וכן רשאי הוא לשוב ולהאריך את תקפו של צו כאמור, בדרך האמורה, בתקופה נוספת שנייה שלא תעלה על שלוש שנים, וכן רשאי שר הפנים, בהמלצת שר הבינוי והשיכון, לבטל צו כאמור. : (ג) (((פקע).)) @ 33א. (תיקון: תשס״ב–3, תשס״ז, תשס״ח–11, תשס״ט–4, תשע״ד-3, תשע״ה, תשע״ו–9) : (((בוטל).)) @ 34. ועדה מיוחדת והרכבה (תיקון: תשל״ג, תשנ״ה–4, תשע״ה, תשע״ח–10, תשפ"ב-12) : (א) לכל מרחב תכנון מיוחד תהיה ועדה מיוחדת לתכנון ולבניה (להלן – ועדה מיוחדת), וזה הרכבה: :: (1) שני נציגים של שר הפנים שאחד מהם יהיה יושב ראש ואחד מהם יהיה בעל הכשרה מקצועית בעניני תכנון ובניה; :: (2) שני נציגים של שר הבינוי והשיכון, שאחד מהם יהיה בעל הכשרה מקצועית בעניני שיכון ובניה; :: (3) נציג אחד של שר הבריאות; :: (4) נציג אחד של שר המשפטים; :: (5) נציג אחד של השר לאיכות הסביבה; :: (6) נציג אחד של שר התחבורה; :: (7) נציג אחד של שר הבטחון; :: (7א) (((פקעה);)) :: (8) ארבעה נציגים של הרשות המקומית שבתחומה נמצא השטח שאליו מתייחס הדיון; :: (9) נציג הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה המפורטים [[בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2002]], שימנה שר הפנים בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו לו גופים אלה. : (ב) נוסף על הנציגים המנויים בסעיף קטן (א), בתקופה הנוספת השנייה כמשמעותה [[בסעיף 33]] יהיה חבר בוועדה המיוחדת גם נציג רשות מקומית הגובלת בתחום מרחב התכנון המיוחד, שימנה שר הפנים. : (ג) לדיוני הוועדה המיוחדת בתקופה הנוספת השנייה כמשמעותה [[בסעיף 33]] יוזמנו דרך קבע שני נציגי רשויות מקומיות הסמוכות למרחב התכנון המיוחד שימנה שר האוצר. : (ד) (((פקע).)) : (ה) (((פקע).)) : (ו) (((פקע).)) @ 35. מזכיר הועדה (תיקון: תשל״ג, תשנ״ה–4) : מזכיר הועדה המיוחדת יהיה מהנדס הרשות המקומית הנוגעת בדבר; באין רשות מקומית או מהנדס רשות מקומית כאמור ימנה שר הבינוי והשיכון את המזכיר. @ 36. הסמכויות והתפקידים (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשפ"ב-12) : (א) בתחום מרחב תכנון מיוחד יהיו כל הסמכויות והתפקידים אשר לועדה מחוזית בידי הועדה המיוחדת בלבד כאילו היה מרחב התכנון המיוחד מחוז, וכן יהיו לועדה המיוחדת באותו תחום כל הסמכויות אשר לועדה מקומית כאילו היה מרחב תכנון מקומי [[שסעיף 13]] חל עליו; כל הוראה בחוק זה או על פיו המחייבת אישור הועדה המחוזית לדבר שנעשה על ידי הועדה המקומית לא תחול במרחב תכנון מיוחד. : (ב) במרחב תכנון מיוחד תהיה רשות רישוי מיוחדת. רשות רישוי כאמור תהיה מורכבת מיושב ראש הועדה המיוחדת וממזכיר הועדה. : (ג) (((פקע).)) ===סימן ה׳: ועדה משותפת === @ 37. הקמת ועדות משותפות (תיקון: תשע״ה) : שר הפנים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית ומוסדות התכנון הנוגעים בדבר, רשאי, בצו, להקים ועדה משותפת לתכנון ולבניה ליותר ממחוז אחד או ליותר ממרחב תכנון אחד (להלן – ועדה משותפת). @ 38. הרכבן של ועדות משותפות (תיקון: תשע״ה) : (א) שר הפנים יקבע את הרכבה של הועדה המשותפת וימנה את חבריה לפי המלצת מוסדות התכנון הנוגעים בדבר. : (ב) לא המליצו מוסדות התכנון על הרכב אחיד או על חברים מוסכמים או שלא המליצו כלל תוך המועד שהורה שר הפנים, רשאי השר לקבוע את ההרכב ולמנות את החברים. : (ג) שר הפנים רשאי למנות לועדה משותפת חברים נוספים שמספרם לא יעלה על חמישית מכל חבריה. @ 39. סמכויות הועדה המשותפת (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשע״ה) : לועדה המשותפת יהיו בתחום שנקבע לה הסמכויות והתפקידים של ועדה מחוזית, של ועדה מקומית, של רשות רישוי מחוזית או של רשות רישוי מקומית, הכל לפי הענין, שיוחדו לה בצו של שר הפנים, ורשאי שר הפנים בצו לאסור או להגביל את השימוש באותם סמכויות ותפקידים על ידי מוסדות התכנון הנוגעים בדבר. @ 40. פרסום ברשומות : כל צו לפי [[סימן זה]] יפורסם ברשומות. === סימן ו׳: הוראות כלליות === @ 41. מקום פנוי במוסד : שום פעולה של מוסד תכנון לא תיפסל מחמת זה בלבד שבזמן עשייתה היה מקומו של חבר במוסד פנוי מכל סיבה שהיא. @ 41א. מינוי נציגים מסוימים למוסד תכנון (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה) : לא המליץ הארגון המייצג כמשמעותו [[בסעיף 7(א)(13)]] [[או 18(ב)(3)]], לפי העניין, על מועמד לכהונה כחבר בוועדה מחוזית או כנציג בעל דעה מייעצת בוועדה מקומית, בתוך תשעים ימים ממועד פניית שר הפנים לארגון כאמור, רשאי שר הפנים למנות לאותו תפקיד אדם שמתקיימת בו הכשירות הנדרשת. @ 42. מנין חוקי (תיקון: תשל״ג, תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4) : (א) המנין החוקי בישיבות של מוסדות התכנון הוא מחצית החברים; אם לא היה מנין חוקי בפתיחת הישיבה, ידחה היושב ראש את פתיחת הישיבה לחמש עשרה דקות; לאחר עבור זמן זה תהא הישיבה כדין גם אם השתתפו בה שליש ממספר החברים והיושב ראש בכללם, ובלבד שמספרם לא יפחת משנים בנוסף ליושב ראש. : (ב) משנפתחה הישיבה כדין לפי סעיף קטן (א), יהא המשך הישיבה כדין רק כל עוד נכחו במהלכה שני חברים בנוסף ליושב ראש. : (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), המנין החוקי בישיבות מוסד תכנון, שמספר החברים בו הוא פחות מארבעה, הוא שניים לפחות. @ 43. דעות שקולות בהצבעה (תיקון: תשנ״ה–4) : היתה הצבעה בישיבת מוסד תכנון והיו הדעות שקולות בה, יהא ליושב ראש קול נוסף באותו ענין. @ 44. סדרי הדיון והעבודה (תיקון: תשמ״ח-2, תשמ"ט-2, תשע״ד–2, תשע״ה) : (א) ישיבות מוסדות התכנון ינוהלו על ידי היושב ראש שלהם, ובהיעדרו – על ידי מי שהמוסד יבחר מבין חבריו, והוא כשאין הוראה אחרת בחוק זה; שאר סדרי העבודה והדיונים של מוסד תכנון, לרבות העבודה והדיון בועדת משנה שלו, ייקבעו על ידי המוסד עצמו במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות לפיו. : (ב) מזכיר מוסד התכנון ישלח את סדר היום של ישיבותיו, שבעה ימים לפחות לפני מועד הישיבה, לחברי מוסד התכנון, ובוועדה מקומית – גם לנציגים בעלי הדעה המייעצת, וכן למתכנן המחוז, לכל גורם אחר שהזמנתו לדיון נדרשת לפי חוק זה וכן לכל גורם אחר שקבע שר הפנים; ואולם יושב ראש מוסד התכנון רשאי להורות, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי סדר היום או שינויים בו יישלחו במועד קצר יותר בשל דחיפות העניין; מתכנן המחוז יעביר בהקדם האפשרי את סדר היום של ישיבות הוועדה המקומית שנשלח אליו, לנציגי השרים בוועדה המחוזית. : (ג) מזכיר מוסד התכנון יצרף לסדר היום ששלח, את המסמכים הנדרשים לדיון או הודעה על העמדתם לעיון מקבלי ההודעה; שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין זה. : (ד) סדר היום יפורסם באתר האינטרנט של מוסד התכנון זמן סביר לפני הדיון. @ 44א. היעדרות חבר מישיבות מוסד תכנון (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ד–2) : (א) חבר מוסד תכנון שנעדר משלוש ישיבות רצופות של מוסד התכנון או של ישיבות ועדת המשנה של מוסד התכנון, או שנעדר למעלה משליש מהישיבות בתקופה של שנה אחת, ואיש לא מילא את מקומו, יחדל להיות חבר במוסד התכנון; תקופת השנה תימנה מיום מינויו של החבר למוסד התכנון. : (ב)(1) נעדר חבר מוסד תכנון משתי ישיבות רצופות, וגם ממלא מקומו לא השתתף בהן, ישלח יושב ראש מוסד התכנון, מיד לאחר הישיבה השניה הרצופה של מוסד התכנון שממנה נעדר חבר המוסד, הודעה לחבר המוסד וכן למי שמינה את החבר ולמי שהמליץ על חברותו במוסד התכנון, ואם היה החבר נציג שר – ישלח העתק גם למזכירות הממשלה; ההודעה תציין את מועדי ישיבות מוסד התכנון שמהן נעדר אותו חבר ואת הנוסח המלא של סעיף זה; ההודעה תישלח במכתב רשום ותציין כי אם לא ישתתף החבר בישיבה הקרובה של מוסד התכנון, יחדל להיות חבר במוסד התכנון ומינויו יפקע. :: (2) יושב ראש מוסד תכנון ישלח ב־31 בדצמבר של כל שנה, הודעה לכל חבר המוסד, ובה פירוט הישיבות שבהן נכח ושמהן נעדר במשך אותה תקופה; נעדר החבר משליש או יותר ממספר הישיבות שהתקיימו, ישלח יושב ראש מוסד התכנון הודעה כאמור גם לגורמים המנויים בפסקה (1). : (ג) נעדר חבר מוסד תכנון כאמור בסעיף קטן (א) ונשלחה אליו הודעה כאמור בסעיף קטן (ב), יודיע יושב ראש מוסד התכנון לחבר ולגורמים המנויים בסעיף קטן (ב) על פקיעת חברותו של החבר במוסד התכנון. : (ד)(1) פקעה חברותו של חבר מוסד תכנון, לא יחזור וימונה אותו חבר, כחבר באותו מוסד תכנון, במשך שנה מיום פקיעת חברותו. :: (2) פקעה חברותו של חבר במוסד תכנון שאינו ועדת משנה תפקע חברותו גם בכל ועדות המשנה של אותו מוסד תכנון. : (ד1) מונה לחבר מוסד תכנון ממלא מקום קבוע לפי [[סעיף 48א]], לא יחולו הוראות סעיף זה על חבר מוסד התכנון, והן יחולו על ממלא המקום הקבוע לפי הוראות [[הסעיף האמור]]. : (ה) בסעיף זה, ”מוסד תכנון” – למעט ועדה מקומית וועדת משנה של הועדה המקומית. @ 44ב. חבר מוסד תכנון מקומי שהורשע או שהוגש נגדו כתב אישום (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה) : (א) בסעיף זה – ::- ”הוועדה לבחינת השעיה” – כמשמעותה [[בסעיף 19א לחוק הבחירה הישירה]]; ::- ”חבר מוסד תכנון מקומי” – חבר ועדה מקומית או ועדת משנה שלה, למעט חבר כאמור הממונה בידי שר, ולמעט ראש רשות מקומית שהוגשה לגביו בקשה להשעיה לפי [[סעיף 19א לחוק הבחירה הישירה]]; ::- ”חוק הבחירה הישירה” – [[=חוק הבחירה הישירה|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975]]. : (ב) לא יחל אדם לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי ולא יכהן כחבר מוסד תכנון מקומי אם הורשע בעבירה שבית המשפט קבע שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר מוסד תכנון, בין שהעבירה נעברה בזמן שכיהן כחבר מוסד תכנון, ובין לפני שהחל לכהן כחבר מוסד תכנון, ובלבד שטרם חלפו שבע שנים מיום הרשעתו כאמור; לא קבע בית המשפט כאמור בפסק הדין המרשיע, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה לעניין זה, שתוגש לבית המשפט שנתן את גזר הדין, ואם הוגש ערעור – לבית המשפט שלערעור. : (ג) הוגש כתב אישום נגד חבר מוסד תכנון מקומי במהלך כהונתו או תלוי ועומד נגד חבר מוסד תכנון מקומי כתב אישום שהוגש לפני תחילת כהונתו, בין שהעבירה נעברה בזמן שכיהן כחבר מוסד תכנון ובין לפני שהחל לכהן כחבר מוסד תכנון, רשאית הוועדה לבחינת השעיה, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, ולאחר שנתנה לחבר מוסד התכנון המקומי הזדמנות להשמיע את טענותיו, להשעות את חבר מוסד התכנון המקומי מכהונתו במוסד התכנון המקומי, אם סברה כי מפאת חומרת האישומים המיוחסים לו בכתב האישום, אין הוא ראוי לכהן כחבר מוסד תכנון. : (ד) החלטת הוועדה לבחינת השעיה לפי סעיף קטן (ג) תתקבל בתוך 45 ימים מיום שהוגשה לה בקשת היועץ המשפטי לממשלה או בתוך מועד אחר שקבע שר הפנים, והוראות [[סעיף 19א(א) עד (ד), (ו) עד (ח), (י), (יב) ו־(יג) לחוק הבחירה הישירה]] יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים. : (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין או הוראת מינהל לעניין חבר מוסד תכנון שהורשע בעבירה או שהוגש נגדו כתב אישום. @ 44ג. חבר מוסד תכנון שקיים לגביו ניגוד עניינים תדיר (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה) : לא יחל אדם לכהן כחבר מוסד תכנון ולא יכהן כחבר מוסד תכנון אם הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין חברותו במוסד התכנון לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו ([[בפרק זה]] – ניגוד עניינים תדיר); שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע נסיבות שיש בהן כדי להעמיד חבר מוסד תכנון במצב של ניגוד עניינים תדיר. @ 44ד. בדיקת ניגוד עניינים של חבר מוסד תכנון מקומי ותוצאותיה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה) : (א) בסעיף זה – ::- ”חבר מוסד תכנון מקומי” – כהגדרתו [[בסעיף 44ב]]; ::- ”היועץ המשפטי” – היועץ המשפטי של הוועדה המקומית; ::- ”המידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים” – מידע בדבר עיסוקיו, תפקידיו וענייניו האישיים של מי שעומד להתחיל לכהן או מכהן כחבר מוסד תכנון מקומי, שלו או של קרובו, העלולים לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים. : (ב) מי שעומד להתחיל לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי ימסור ליועץ המשפטי את המידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים, לפני תחילת כהונתו. : (ג) חבר מוסד תכנון מקומי ידווח ליועץ המשפטי על כל שינוי שחל במידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים, שמסר לפי הוראות סעיף קטן (ב), מידע כשנודע לו על השינוי כאמור. : (ד) בתוך 21 ימים ממועד קבלת המידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים, יקבע היועץ המשפטי אם מתקיים ניגוד עניינים במי שעומד להתחיל לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי או בחבר מוסד תכנון מקומי, לפי העניין; היועץ המשפטי ימסור את חוות דעתו בלא דיחוי למי שחוות הדעת ניתנה לגביו וכן ליושב ראש מוסד התכנון הנוגע בדבר. : (ה)(1) קבע היועץ המשפטי כי מתקיים באדם ניגוד עניינים תדיר, לא יחל לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי או יחדל מכהונתו, לפי העניין. :: (2) אדם שניתנה לגביו החלטה לפי פסקה (1) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת היועץ המשפטי, רשאי לפנות ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך, בבקשה לבחון את החלטת היועץ המשפטי; היועץ המשפטי לממשלה או מי שהסמיך לכך רשאי, בתוך שלושים ימים מיום הפנייה אליו, לאשר את ההחלטה, לבטלה או לשנותה. : (ו) קבע היועץ המשפטי כי מי שעומד להתחיל לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי או חבר מוסד תכנון מקומי, עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים שאינו ניגוד עניינים תדיר, יקבע הסדר למניעת ניגוד עניינים שלפיו יפעל אותו אדם, או יורה על עריכת שינויים בהסדר למניעת ניגוד עניינים שנקבע בעבר; הודיע מי שנקבע לגביו הסדר למניעת ניגוד עניינים על הסכמתו להסדר, רשאי הוא להתחיל לכהן כחבר מוסד התכנון, ואם הוא מכהן כחבר מוסד התכנון – ימשיך בכהונתו, והכול בכפוף לתחולת ההסדר; לא הודיע אותו אדם על הסכמתו להסדר – לא יתחיל לכהן, ואם הוא מכהן – יחדל מכהונתו. : (ז) המגבלות שהוטלו על חבר מוסד תכנון מקומי לפי הסדר למניעת ניגוד עניינים, אם הוטלו, וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור בדרך שקבע שר הפנים, ובלבד שלא יועמדו לעיון הציבור פרטים שאין למסרם לפי [[חוק חופש המידע]]. : (ח) שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע הוראות לעניין פרטי המידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים ואופן מסירתו לפי סעיף זה. : (ט) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין או הוראת מינהל החלים על חבר מוסד תכנון שסעיף זה אינו חל עליו לעניין ניגוד עניינים כאמור בסעיף זה. @ 45. התפטרות חבר (תיקון: תשע״ה) : חברים של מוסד תכנון המכהנים מכוח מינוי – למעט נציגו של שר וחבר ועדה משותפת לפי [[סימן ה׳]] שאיננו חבר ועדה מחוזית – רשאים להתפטר מכהונתם בהודעת התפטרות בכתב שימסרו ליושב ראש מוסד התכנון שבו הם מכהנים; תקפה של ההתפטרות הוא עם מסירת ההודעה. @ 46. שמירת סוד (תיקון: תשע״ד–2) : חבר מוסד תכנון, נציג בעל דעה מייעצת, ממלא תפקיד, עובד או יועץ של מוסד תכנון, שהגיע לידיעתו במהלך דיוני המוסד או ועדת משנה שלו דבר שהמוסד או ועדת המשנה החליטו לשמור אותו בסוד – לא יגלנו למי שאינו חייב לגלות לו את הדבר לפי כל דין. @ 47. ניגוד עניינים אישי בקשר לעניין מסוים (תיקון: תשל״ח–2, תשנ״ה–4, תשס״ח–7, תשע״ד–2) : (א) חבר במוסד תכנון שיש לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו או על ידי קרוביהם, כל חלק או טובת הנאה בכל ענין העומד לדיון במוסד או בועדה מועדותיו – :: (1) יודיע על כך ליושב ראש בכתב או בעל פה מיד לאחר שנודע לו כי הענין האמור עומד לדיון; נמסרה ההודעה בעל־פה, תירשם בפרוטוקול הישיבה הקרובה של המוסד או הועדה; :: (2) לא יהיה נוכח בדיוני המוסד או הועדה באותו ענין ולא יצביע בהחלטה על כל שאלה בקשר אליו. : (ב) עובד במוסד תכנון, נציג בעל דעה מייעצת, ממלא תפקיד, או יועץ למוסד תכנון, שיש לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו, שותפו או קרוביהם, כל חלק או טובת הנאה בענין העומד לטיפול או לדיון במוסד או בועדה מועדותיו, יודיע על כך בכתב ליושב ראש מוסד התכנון הנוגע בדבר, מיד לאחר שנודע לו כי הענין האמור הובא לטיפול או לדיון באותו מוסד או בועדה מועדותיו, ולא יטפל באותו ענין ולא יהיה נוכח בדיוני המוסד או הועדה הדנים בו. : (ג) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שנה אחת; הוראה זו אינה גורעת מאחריותו הפלילית או האזרחית של אדם על פי כל דין אחר. : (ד) (((בוטל).)) @ 47א. הימנעות מהשתתפות בדיון בשל קשר ליזם או נטילת חלק בהחלטה העולה לדיון (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ד–2) : (א) חבר מוסד תכנון לא ישתתף בדיון ובהצבעה בקשר להתנגדות או לערר, לפי העניין, למעט בהליך לפי [[סעיף 62(ד)]], אם נתקיים בו אחד מאלה: :: (1) הוא נציג של גוף אשר יזם את התכנית המובאת לדיון, או של גוף אשר הגיש התנגדות או ערר לאותה תכנית; :: (2) הוא נטל, כחבר, חלק בהחלטת אותו מוסד התכנון שעל החלטתו הוגש ערר. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על דיוני הועדה המקומית לתכנון ולבניה וועדות המשנה שלה ועל דיוני הועדה למתקנים בטחוניים או ועדת הערר למתקנים בטחוניים לפי [[פרק ו׳]]. : (ג) חבר מוסד תכנון שנודעו לו עובדות המונעות ממנו מלהשתתף בהצבעה ובדיון לפי סעיף זה, יודיע על כך מיד בכתב ליושב ראש מוסד התכנון או בהודעה לפרוטוקול. : (ד) היה מוסד התכנון ועדת משנה, יקבע יושב ראש מליאת הועדה מי מחברי מוסד התכנון ימלא את מקומו של החבר שנתקימו בו הוראות סעיפים קטנים (א) או (ג). : (ה) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא יראו חבר מוסד תכנון או ממלא מקומו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד שהוא מביא בחשבון גם את ענייני הגוף שהוא מייצג או של האוכלוסייה שהוא נציגה במוסד התכנון, ככל שהם קשורים לחוק זה, והכול ככל שלא נקבעה הוראה מפורשת אחרת בחוק זה. @ 48. (תיקון: תשל"ח–2, תשנ״ה–4, תשע״ז–9) : (((בוטל).)) @ 48א. ממלא מקום לחבר מוסד תכנון (תיקון: תשל״ג, תש״ן–2, תשע״ד–2, תשע״ח) : (א) מי שממנה חבר במוסד תכנון, רשאי למנות לו, בדרך ולתקופה שבה מתמנה אותו חבר, ממלא מקום אחד או יותר, ואולם בישיבת מוסד תכנון ייצג אותו ממלא מקום אחד בלבד. : (ב) הכשירות הנדרשת מחבר נדרשת גם מממלא מקומו. : (ג) נעדר חבר מישיבה פלונית של מוסד תכנון, יהא לממלא מקומו מעמד של חבר לאותה ישיבה. : (ג1)(1) חבר מוסד תכנון שמונה לו ממלא מקום רשאי להטיל עליו למלא, דרך קבע, את מקומו באותו מוסד תכנון, דרך כלל או בוועדה מוועדותיו ([[בסימן זה]] – ממלא מקום קבוע); הטיל חבר מוסד התכנון על ממלא מקומו להיות ממלא מקומו הקבוע כאמור, יודיע על כך ליושב ראש מוסד התכנון. :: (2) ממלא מקום קבוע שמונה לפי פסקה (1), יראו אותו, לכל דבר ועניין, כאילו היה חבר מוסד התכנון או חבר הוועדה כאמור באותה פסקה, לפי העניין, ובלבד שחבר מוסד התכנון לא הפעיל את סמכויותיו באותו עניין. : (ד) [[סעיף 45]] יחול אף על ממלא מקום. @ 48ב. אופן משלוח ההחלטות של מוסד התכנון והודעות מטעמו (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ד–2, תשע״ה) : (א) החלטות מוסד התכנון והודעות לפי [[סעיף 61ב]], יישלחו, למי שאינו חבר המוסד ואינו נציג בעל דעה מייעצת, בדואר רשום. : (ב) החלטות מוסד התכנון והודעות לפי [[סעיף 61ב]] יישלחו לחברי מוסד התכנון, ובוועדה מקומית – גם לנציגים בעלי דעה מייעצת, בדואר או בדרך מקוונת לכתובת לקבלת מסרים שמסרו; נשלחו ההחלטות בדואר – יראו אותן כאילו נמסרו בתום שלושה ימים מיום שנמסרו לדואר למשלוח; נשלחו ההחלטות בדרך מקוונת – יראו אותן כאילו נמסרו ביום העבודה הראשון שלאחר שליחתן. : (ג) שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין משלוח החלטות והודעות לפי [[סעיף 61ב]] בדרך מקוונת על ידי מוסד התכנון, ורשאי הוא לקבוע, על אף הוראות סעיף קטן (א), כי החלטות והודעות מסוגים שיקבע יישלחו למנויים באותו סעיף קטן בדרך מקוונת אם מסרו כתובת לקבלת מסרים בדרך מקוונת, ובלבד שלא יקבע הוראות כאמור לגבי החלטות של מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים כהגדרתו [[בסעיף 48ג]], אלא בהסכמת שר הביטחון. :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (משלוח הודעות והחלטות בדרך מקוונת), התשע״ז–2016]].)) @ 48ג. זכות עיון במסמכי מוסד תכנון (תיקון: תשס״ח, תשע״ד–2, תשע״ה) : (א) בסעיף זה [[ובסעיף 48ד]] – ::- ”חוק חופש המידע” – (((נמחקה);)) ::- ”מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים” – הוועדה למיתקנים ביטחוניים וועדת הערר למיתקנים ביטחוניים כמשמעותן [[בפרק ו׳]]; ::- ”ממונה ביטחון” – כהגדרתו [[בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998]]; ::- ”מסמך” – לרבות פרוטוקול, וכן מידע מוקלט, מוסרט, מצולם או ממוחשב. : (ב) חבר מוסד תכנון, ובוועדה מקומית – גם נציג בעל דעה מייעצת ונציג שר בוועדה המחוזית, זכאי לעיין בכל מסמך של אותו מוסד תכנון, הדרוש לו לשם מילוי תפקידו, בתוך שלושה ימי עבודה מיום שביקש זאת, וכן זכאי הוא לקבל העתק מהמסמך, ובלבד שאין בהכנת ההעתק הקצאת משאבים בלתי סבירה מצד מוסד התכנון; חבר מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים שקיבל העתק ממסמך כאמור, ינהג בו לפי הנחיות ממונה ביטחון במשרד הפנים בנוגע לאבטחת מידע (להלן – הנחיות אבטחת מידע). : (ג)(1) חבר מועצה ברשות מרחבית הנמצאת בתחומו של מרחב תכנון מקומי כאמור [[בסעיף 19]], שאינו חבר בה, זכאי לעיין במסמכי מוסד התכנון של אותו מרחב הנוגעים לרשות המרחבית שבה הוא מכהן ולקבל העתק מהם, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף קטן (ב), אלא אם כן קבע יושב ראש מוסד התכנון כי אין לאפשר עיון במסמך או מסירת העתקו בשל אחת או יותר מהעילות המנויות [[בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע]]. :: (2) על חבר מועצה כאמור בפסקה (1) שעיין במסמך לפי הוראות סעיף קטן זה או קיבל העתק ממנו, יחולו הוראות [[סעיף 46]], בשינויים המחויבים. : (ד) בכל דיון של מוסד תכנון יובאו לפני חברי המוסד, ובוועדה מקומית – גם לפני הנציגים בעלי הדעה המייעצת, כל המסמכים הנוגעים לדיון; לא הובא מסמך כאמור לפני חברי המוסד או הנציגים בעלי הדעה המייעצת, ינמק יושב ראש המוסד את הטעמים לכך. : (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על מסמך שיושב ראש מוסד התכנון קבע שהוא כולל מידע בדבר דיונים פנימיים או תרשומות של התייעצויות פנימיות בין עובדי מוסדות תכנון, חבריהם או יועציהם, למעט התייעצויות הקבועות בדין ולמעט פרוטוקולים מישיבות של מוסד התכנון. : (ו) האמור בסעיף זה בא להוסיף על זכויות ועל חובות אחרות לעניין מסירת מידע וקבלתו ולא לגרוע מהן. @ 48ד. חובת ניהול פרוטוקול ופרסומו (תיקון: תשס״ח, תשע״ד–2, תשע״ה) : (א) בכל ישיבה של מוסד תכנון יירשם ויוקלט פרוטוקול, ואולם חובת הקלטה לא תחול על ישיבות של רשות רישוי; יושב ראש מוסד התכנון יהיה אחראי לניהולם התקין של הפרוטוקול וההקלטה ורשאי הוא, מטעמים שיירשמו בפרוטוקול, להפסיק את הקלטת הישיבה לצורך התייעצות. : (ב) הפרוטוקול ישקף נאמנה את פרטי הדיון ויצוינו בו, בין השאר – :: (1) מועד הישיבה ומקום קיומה; :: (2) סדר היום ושינויים שנערכו בו; :: (3) שמות חברי מוסד התכנון הנוכחים בישיבה ותפקידיהם, ובוועדה מקומית – גם שמות הנציגים בעלי הדעה המייעצת, בציון אלה שנכחו בפתיחת הישיבה, וכן שמות החברים והנציגים כאמור שנעדרו מהישיבה ותפקידיהם; :: (4) קיומו של מניין חוקי לפי [[סעיף 42]]; :: (5) שמות מוזמנים שאינם חברי מוסד התכנון ואינם הנציגים בעלי הדעה המייעצת שנכחו בישיבה ותפקידיהם; :: (6) מהלך הדיון, לרבות עמדות הנציגים בעלי הדעה המייעצת בוועדה מקומית, הפסקות בהקלטת הישיבה לצורך התייעצות והטעמים להפסקות; :: (7) החלטות שקיבל מוסד התכנון בישיבה ותוצאות הצבעות שהתקיימו, וכן פירוט המשתתפים בכל הצבעה, ואם דרשו זאת לפחות שליש מחברי מוסד התכנון – אופן הצבעתו של כל אחד ממשתתפי ההצבעה; :: (8) הודעות שחובה למסרן למוסד התכנון לפי חוק זה. : (ג)(1) פרוטוקול ישיבה יובא לאישור מוסד התכנון כסעיף ראשון בסדר היום של הישיבה הראשונה הבאה שמקיים מוסד התכנון; לא היה סיפק בידי יושב ראש מוסד התכנון להכין פרוטוקול ולהביאו לאישור כאמור, יובא הפרוטוקול לאישור מוסד התכנון בישיבה הראשונה לאחר המועד שבו הועבר לחברי מוסד התכנון כאמור בפסקה (2). :: (2) פרוטוקול ישיבה יועבר לחברי מוסד התכנון, ובוועדה מקומית – גם לנציגים בעלי הדעה המייעצת, זמן סביר לפני הישיבה שבה יאושר הפרוטוקול, ובכל מקרה, לא יאוחר משלושים ימים ממועד הישיבה; חבר מוסד התכנון או נציג בעל דעה מייעצת שנכח בישיבה שלגביה נערך הפרוטוקול, רשאי לבקש את תיקון הפרוטוקול, עד למועד אישורו על ידי מוסד התכנון. :: (3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 48ה]]. : (ד)(1) חבר מוסד תכנון, ובוועדה מקומית – גם נציג בעל דעה מייעצת, רשאי, לפי בקשה מנומקת בכתב שיגיש ליושב ראש מוסד התכנון, לקבל תמליל הקלטה של ישיבה, אם שוכנע יושב ראש המוסד כי יש בבקשה טעם ענייני; חבר מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים שקיבל תמליל כאמור ינהג בו לפי הנחיות אבטחת מידע. :: (2) דרשו לפחות שליש מחברי מוסד התכנון, ובוועדה מקומית – שליש מחבריה או שלושה נציגים בעלי דעה מייעצת, לפחות, לקבל תמליל הקלטה של ישיבה או חלק ממנה, יורה יושב ראש מוסד התכנון על הכנה ומסירה של תמליל כאמור לחברי מוסד התכנון או לנציגים בעלי הדעה המייעצת שדרשו זאת. : (ה)(1) פרוטוקול ישיבה של מוסד תכנון שאושר יהיה פתוח לעיון הציבור והקלטת ישיבה תהיה פתוחה לציבור לצורך האזנה; עיון והאזנה כאמור יהיו בלא תשלום. :: (2) פרוטוקול ישיבה של מוסד תכנון יפורסם באתר האינטרנט של מוסד התכנון או באתר האינטרנט של רשות מקומית שתחומה הוא במרחב התכנון של מוסד התכנון; לא היה למוסד תכנון או לרשות מקומית כאמור אתר אינטרנט, יפורסם הפרוטוקול באתר האינטרנט של משרד הפנים. : (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה) – :: (1) לא יתיר יושב ראש מוסד תכנון עיון, האזנה או פרסום כאמור באותו סעיף קטן, אם קבע שהתקיימו אחת או יותר מהעילות המנויות [[בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע]] או אם סבר כי העיון, ההאזנה או הפרסום מהווים מסירת מידע על אודות מדיניות הנמצאת בשלבי עיצוב; החלטת יושב ראש מוסד התכנון לפי פסקה זו תהא מנומקת והיא טעונה הסכמת היועץ המשפטי של מוסד התכנון שניתנה בחוות דעת מנומקת בכתב; :: (2) לעניין מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים, יועמדו לעיון הציבור ויפורסמו כאמור באותו סעיף קטן רק החלטות שקיבל המוסד. : (ז) מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים יפרסם הנחיות בדבר האופן והמועדים – :: (1) להגשת בקשות לתיקון פרוטוקול; :: (2) לעיון בפרוטוקולים ולהאזנה להקלטות של ישיבות. @ 48ה. תחילת תוקפה של החלטת מוסד תכנון ופרסומה (תיקון: תשע״ד–2) : (א) החלטה שקיבל מוסד תכנון תיכנס לתוקפה במועד קבלתה. : (ב) החלטה שקיבל מוסד תכנון תפורסם באתר האינטרנט של מוסד התכנון, בתוך שלושה ימים ממועד קבלתה. : (ג) נקבעו בהחלטה מועדים לשם נקיטת פעולות, יימנו המועדים מיום פרסום ההחלטה לפי סעיף קטן (ב), אלא אם כן קיימת הוראה אחרת לפי חוק זה. @ 48ו. דוח שנתי על פעולות מוסד תכנון (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה) : (א) יושב ראש מוסד תכנון יגיש לשר הפנים ויפרסם באתר האינטרנט של מוסד התכנון, בתוך שישה חודשים מתום כל שנה, דוח שנתי על פעולות מוסד התכנון לפי חוק זה, ובכלל זה על היקף פעילותו ועמידתו במועדים שנקבעו לפעילותו לפי חוק זה, והכול בהתאם להוראות שקבע שר הפנים. : (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יושב ראש ועדה מקומית יגיש למי שרשאי למנות נציגים בעלי דעה מייעצת ויפרסם באתר האינטרנט של הוועדה המקומית, בתוך שישה חודשים מתום כל שנה, דוח שנתי המפרט את מועדי הדיונים שקיימה הוועדה בשנה החולפת, בציון מועדי הדיונים בתכניות שבסמכותה לפי [[סעיף 62א]], ומועדי הדיונים שמהם נעדרו הנציגים בעלי הדעה המייעצת, כולם או חלקם. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) – :: (1) דוח שנתי של ועדה למיתקנים ביטחוניים כמשמעותה [[בפרק ו׳]] יוגש לשר הפנים ולא יפורסם; :: (2) יושב ראש ועדת הערר למיתקנים ביטחוניים כמשמעותה [[בפרק ו׳]] יפרסם דוח שנתי כאמור באותו סעיף קטן לגבי פעולות כלל הוועדות למיתקנים ביטחוניים ואין הוא חייב לכלול בו פירוט לגבי כל ועדה בנפרד; :: (3) לא יפורסם מידע הנכלל בדוח השנתי כאמור בפסקה (2) אם יושב ראש ועדת הערר למיתקנים ביטחוניים, לאחר התייעצות עם שר הביטחון או מי שהוא הסמיך לכך, קבע שהתקיימו אחת או יותר מהעילות המנויות [[בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע]]. == פרק ג׳: תכניות == === סימן א׳: תכנית מיתאר ארצית === @ 49. הוראות תכנית מיתאר ארצית (תיקון: תשמ״ב) : תכנית המיתאר הארצית תקבע את התכנון של שטח המדינה כולה, ובין השאר – : (1) ייעוד הקרקע ושימושה, תוך שמירה על ייעוד חקלאי של קרקעות המתאימות לכך; : (2) אזורי תעשיה ושטחי הפקת מחצבים; : (3) התוויית רשת הדרכים הראשיות, קווי מסילות הברזל, קווי הספקה ארציים, נמלים, עורקי הספקת המים הארצית, סכרים, אגמי אגירה, תחנות כוח, רשת החשמל, הבזק, ושדות תעופה ודרכי הגישה האווירית אליהם, לרבות תחימת השטחים שבהם יחולו הגבלות למען בטיחות הטיסה; אולם היא לא תקבע שדה תעופה אלא באישור שר התחבורה או שר הבטחון; : (4) הוראות בעניני שטחי נופש, ייעור ושימור קרקע; : (5) הוראות בדבר שמירה על עתיקות, מקומות קדושים, ערכי נוף ושטחים שישארו בטבעם; : (6) מקומות למפעלים ולמטרות ציבוריים שיש להם חשיבות ארצית; : (7) תחזית התמורות בחלוקת האוכלוסיה במדינה ושלבי פיתוחה ועיתוים הרצוי, גדלם החזוי של ישובים, מיקומם וגדלם של ישובים חדשים ומקומם של ישובים, סוגיהם וגדלם; : ומותר שתקבע בה הוראות בענינים שיכולים להיות נושא לתכנית מיתאר מחוזית. @ 50. תכנית חלקית : המועצה הארצית רשאית להורות על עריכת תכנית המיתאר הארצית חלקים חלקים לפי שטחים שונים של המדינה או לפי הענינים שהם נושא התכנית, ודין כל חלק כאמור כדין תכנית המיתאר הארצית. @ 51. עריכת התכנית (תיקון: תשע״ה) : המועצה הארצית תפרסם בדרך הנראית לה את נושא התכנית שעומדים לערוך וכן תתן את ההוראות לעריכתה, והוראות אלה יבוצעו על ידי מי ששר הפנים מינה לכך או על ידי מי שזכה לכך במכרז שפירסם. @ 51א. (תיקון: תשע״ו–2) : (((פקע).)) @ 52. מסירת העתק לועדות המחוזיות (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ח–10) : (א) נערכה תכנית מיתאר ארצית, תמסור המועצה הארצית העתק ממנה לועדות מחוזיות, וכל ועדה מחוזית רשאית להגיש למועצה הארצית את הערותיה לתכנית תוך התקופה שתקבע המועצה. : (ב) ועדה מחוזית שקיבלה תכנית כאמור בסעיף קטן (א), תודיע לועדות המקומיות, שלדעתה יש להן ענין בתכנית, על קבלת התכנית והוראותיה, ותאפשר להן לעיין בה במשרדי הועדה המחוזית. : (ג) תכנית כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים, החל מיום מסירתה לוועדות המחוזיות. @ 53. אישור תכנית (תיקון: תשע״ז–5) : (א) המועצה הארצית תגיש לממשלה את התכנית שנערכה לפי הוראותיה יחד עם הערות הועדות המחוזיות, והממשלה רשאית לאשרה ללא שינוי או, לאחר דיון חוזר במועצה, לאשרה בשינוי או לדחותה. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הגישה המועצה הארצית לממשלה תכנית, כאמור באותו סעיף קטן, ומתקיימים בתכנית כל אלה, יראו את התכנית כמאושרת בידי הממשלה בתום ארבעה עשר ימים מהמועד שהוגשה לה, אלא אם כן ביקש חבר הממשלה, במהלך התקופה האמורה, להביא את התכנית לדיון בממשלה: :: (1) היא כוללת הוראות המאפשרות מתן היתר בנייה או ביצוע עבודה לפיהן, בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה; :: (2) היא כוללת הוראות הדרושות לביצוע תשתית, שמיקומה נקבע בתכנית מתאר ארצית שאושרה; :: (3) היא אינה סותרת תכנית מתאר ארצית שאושרה; לעניין זה, לא יראו תכנית המשנה שינוי לא מהותי את תכנית המתאר הארצית שהיא מבצעת, כתכנית הסותרת תכנית מתאר ארצית כאמור, ובלבד שהמועצה הארצית קבעה כי מדובר בשינוי לא מהותי כאמור. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), כללה תכנית שמתקיימים בה התנאים שבאותו סעיף קטן שינוי לא מהותי כאמור בפסקה (3) שלו, תגיש המועצה הארצית את התכנית לממשלה, כאמור בסעיף קטן (א), בצירוף מסמך המפרט את השינוי, ויראו את התכנית כמאושרת בידי הממשלה בתום עשרים ואחד ימים מהמועד שהוגשה לה, אלא אם כן ביקש חבר הממשלה, במהלך התקופה האמורה, להביא את התכנית לדיון בממשלה. : (ד) ביקש חבר הממשלה להביא תכנית לדיון בממשלה לפי הוראות סעיף קטן (ב) או (ג), רשאית הממשלה לאשרה בלא שינוי או, לאחר דיון חוזר במועצה, לאשרה בשינוי או לדחותה. @ 53א. אישור תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות (תיקון: תשפ"ג-5) : (א) על אף האמור [[בסעיף 53]], החליטה המועצה הארצית להגיש לאישור הממשלה תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות כהגדרתה [[בסעיף 6ב(ב)]], ישלח מזכיר המועצה הארצית למזכיר הממשלה, בתוך חמישה ימים מיום שקיבל לידיו את התוכנית, עותק דיגיטלי של התוכנית או עותקים של התוכנית כמספר חברי הממשלה; מזכיר הממשלה ישלח לחברי הממשלה את התוכנית - בתוך שבעה ימים מיום שקיבל אותה לידיו בעותק דיגיטלי, ובתוך 14 ימים אם קיבל אותה בעותקים כמספר חברי הממשלה; יראו את התוכנית כמאושרת על ידי הממשלה בתום 21 ימים ממועד שבו נשלחה התוכנית לחברי הממשלה כאמור, אלא אם כן ביקש חבר הממשלה, בתקופה האמורה, להביא את התוכנית לדיון בממשלה. : (ב) ביקש חבר הממשלה להביא תוכנית לדיון בממשלה לפי הוראות סעיף קטן (א), יתקיים הדיון בתוך14 ימים מהיום שבו ביקש זאת חבר הממשלה, והממשלה תכריע בדיון כאמור אם לאשר את התוכנית בלא שינוי או, לאחר דיון חוזר במועצה, לאשרה בשינוי או לדחותה. : (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), כללה התוכנית מיזם תשתית חיוני מועדף כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק לקידום תשתיות לאומיות]], וב-21 הימים כאמור בסעיף קטן (א) ביקש חבר הממשלה כי היא תובא לדיון בממשלה, יתקיים הדיון בוועדת השרים לענייני תשתיות חיוניות, כאמור בפסקה (2), בתוך 14 ימים מהיום שבו ביקש זאת חבר הממשלה ויראו את החלטת הוועדה כהחלטת הממשלה; חבר הממשלה שביקש כי יתקיים דיון כאמור יוזמן להציג את עמדתו לגבי התוכנית לפני הוועדה; הוועדה תכריע בדיון כאמור אם לאשר את התוכנית בלא שינוי או, לאחר דיון חוזר במועצה, לאשרה בשינוי או לדחותה. :: (2) לעניין סעיף זה, תוקם ועדת שרים לענייני תשתיות חיוניות, ואלה חבריה: ::: (א) ראש הממשלה, והוא יהיה יושב ראש הוועדה; ::: (ב) שר האוצר, והוא יהיה ממלא מקום יושב ראש הוועדה; ::: (ג) שר הפנים; ::: (ד) השר הממונה על מיזם התשתית החיוני אשר בעניינו התכנסה הוועדה; ::: (ה) השר להגנת הסביבה. @ 54. פרסום (תיקון: תשס״ח–10, תשע״ה) : (א) אישרה הממשלה את התכנית, תודיע על כך ברשומות; התכנית תפורסם בדרך ובמידה שתורה המועצה הארצית. : (ב) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), תכנית מתאר ארצית תפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים עם אישורה על ידי הממשלה. === סימן ב׳: תכנית מיתאר מחוזית === @ 55. מטרות התכנית : המטרות של תכנית מיתאר מחוזית הן לקבוע את הפרטים הדרושים לביצוע תכנית המיתאר הארצית במחוז וכל דבר שיש לו חשיבות כללית למחוז והעשוי לשמש מטרה לתכנית מיתאר מקומית, ובכלל זה תנאים נאותים למחוז מבחינת הבטחון והתעסוקה. @ 56. עריכת התכנית (תיקון: תשע״ה) : כל ועדה מחוזית תכין ותגיש לאישור המועצה הארצית תוך חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה תכנית מיתאר מחוזית, כפי שתפרט המועצה הארצית בהוראה; לא עשתה כן, רשאית המועצה הארצית להורות למי ששר הפנים ימנה לכך שיכין את התכנית. @ 57. הוראות התכנית (תיקון: תשמ״ב) : הועדה המחוזית רשאית, לאחר התייעצות בועדות המקומיות שבמחוז, לקבוע בתכנית מיתאר מחוזית הוראות בכל ענין שיכול להיות נושא לתכנית מיתאר מקומית, ובין השאר – : (1) שטחים וגבולות לפיתוח עירוני וכפרי; : (2) שטחים חקלאיים; : (3) אזורי תעשיה, לסוגיה השונים; : (4) שטחי ייעור ועתיקות; : (5) רשת מחוזית לבזק, לתחבורה ולדרכים; : (6) בתי קברות שישמשו יותר ממקום ישוב אחד; : (7) שטחים מוקפאים שלא ייקבע להם ייעוד כל שהוא; : (8) הוראות בדבר שמירה על חוף הים; : (9) התנאים למתן הקלות מהוראות התכנית. @ 58. הוראות המועצה הארצית (תיקון: תשע״ה) : (א) המועצה הארצית רשאית לחייב את הועדה המחוזית לקבוע בתכנית מיתאר מחוזית הוראות שהועדה המחוזית רשאית לקבען בתכנית לפי [[סימן זה]], וכן הוראות בענינים שהמועצה הארצית מוסמכת להם לענין תכנית המיתאר הארצית. : (ב) לא קיימה הועדה המחוזית הוראה מהוראות המועצה הארצית לפי [[סימן זה]], תוך הזמן שקבעה לה, רשאית המועצה הארצית להורות על ביצועה על ידי אדם ששר הפנים ימנה לכך. @ 59. סמכויות של ממונה לביצוע (תיקון: תשע״ה) : מי שמונה על ידי שר הפנים על פי [[סעיפים 56]] [[או 58]] יהיו לו לענין המוטל עליו במינוי כל הסמכויות של הועדה המחוזית ומה שעשה יראו כאילו נעשה על ידי הועדה המחוזית. @ 60. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).)) === סימן ג׳: תכנית מיתאר מקומית ותכנית מפורטת (תיקון: תשפ"ב-14) === @ 61. מטרות התכנית (תיקון: תשס״ב–6, תשס״ט) : מטרות תכנית מיתאר מקומית הן: : (1) פיקוח על פיתוח הקרקע במרחב התכנון המקומי, תוך שמירה על ייעוד חקלאי של קרקעות המתאימות לכך; : (2) הבטחת תנאים נאותים מבחינת הבריאות, התברואה, הנקיון, הבטיחות, הבטחון, התחבורה והנוחות ומניעת מפגעים על ידי תכנון הקרקע ושימוש בה, ובכלל זה ייחוד אזורים למגורים, לתעשיה, למסחר ולמבני ציבור לרבות מבני דת; לענין סעיף זה, ”מבני דת” – לרבות מקוואות טהרה; : (3) שמירה על כל בנין ודבר שיש להם חשיבות אדריכלית, היסטורית, ארכיאולוגית וכיוצא באלה; : (4) שמירה ופיתוח של מקומות חשובים מבחינת הטבע או היופי, תוך הימנעות, ככל האפשר, מפגיעה בצמחיה, בערכי טבע, בנוף ובמורשת; : (5) ייחוד שטחים ציבוריים פתוחים, לרבות לפארקים, לגנים ולגינות, הנותנים מענה לצורכי האוכלוסיה החזויה במרחב התכנון המקומי באופן הולם. @ 61א. תכנית בסמכות ועדה מקומית או בסמכות ועדה מחוזית (תיקון: תשנ״ה–4, תשנ״ח–3, תשס״ו–2, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ז–7, תשע״ז–11, תשע״ח, תשפ"ב-14, תשפ"ג-4) : (א) (((בוטל).)) : (ב) משרד ממשלתי, רשות שהוקמה לפי חוק, חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה הוא בפיתוח מבנים ותשתיות, ועדה מקומית או רשות מקומית, כל אחת בתחום מרחבה, וכן בעל קרקע או מי שיש לו ענין בקרקע (להלן – מגיש התכנית), רשאים להכין תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת ולהגישה לועדה המקומית; היתה התכנית בסמכות הועדה המחוזית, יעביר מגיש התכנית עותק לועדה המחוזית. : (ב1) לעניין סעיף קטן (ב), יראו כמי שיש לו עניין בקרקע גם אחד מאלה, ובלבד שהיועץ המשפטי של מוסד התכנון חיווה את דעתו בכתב כי מתקיימים לגביו התנאים המנויים בפסקאות (1) או (2), לפי העניין, ורשאי שר המשפטים לקבוע הוראות לעניין הוכחת התקיימות התנאים כאמור: :: (1) מי שיש לו זכות בחלק מסוים מהקרקע הנכללת בתכנית בשיעור של 66% או יותר ואין בתכנית שהוא מבקש להגיש פגיעה בחלק מסוים אחר של הקרקע הנכללת בתכנית, שהוא אינו בעל זכות בה (בפסקה זו – קרקע של בעל זכות אחר); לעניין פסקה זו, ”פגיעה” – אם על פני הדברים לפי התכנית המוצעת מתקיים אחד מאלה: ::: (א) פגיעה כמשמעותה [[בפרק ט׳]] בקרקע של בעל זכות אחר, או שהקרקע של בעל הזכות האחר מיועדת להפקעה לצורכי ציבור לפי [[פרק ח׳]]; ::: (ב) העלייה בשוויה של הקרקע של בעל הזכות האחר היא בשיעור נמוך באופן משמעותי מהעלייה בשווייה של הקרקע של מי שמבקש להגיש את התכנית, והכול באופן יחסי לשווי זכותם בקרקע לפי מצבה בעת הבקשה להגשת התכנית; :: (2) לעניין בית משותף כהגדרתו [[בסעיף 52 לחוק המקרקעין]] או בית [[שפרק ו׳1 לחוק האמור]] חל עליו, הנכלל בתכנית – מי שמתקיימים בו תנאים שקבע שר המשפטים לאחר התייעצות עם שר הפנים, ובלבד שאין בתכנית שהוא מבקש להגיש פגיעה, כפי שתיקבע בתקנות כאמור, במקרקעין של בעל זכות אחר כפי שנקבע בתקנות כאמור. : (ב2)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), מי שיש לו רישיון לפי חוק לעניין תשתית המאפשר את הקמת התשתית או תכנונה או מי שהממשלה הסמיכה אותו לעניין הקמת תשתית או תכנונה, לרבות גורם מפעיל כהגדרתו [[בסעיף 255יד]], רשאי להגיש תכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין התשתית האמורה בלבד, לרבות לעניין השימושים הדרושים לצורך הקמתה והשימושים הנלווים לאותה תשתית הדרושים לצורך הפעלתה והשימוש בה. :: (2) תכנית כאמור בפסקה (1) תחול רק על שטח הנדרש לקיומה של התשתית או על שטח שלגביו נקבעו הוראות הנדרשות מחמת קיומה של אותה תשתית, ויכול שתחול גם על שטח הנדרש לשימושים נלווים לתפעול אותה תשתית ועל שטח המיועד להקמת התשתית לתקופת ההקמה כפי שתיקבע. :: (3) לעניין סעיף קטן זה, ”תשתית” – מיתקני תשתית, שדה תעופה, נמל, מעגן, מיתקן להתפלת מים, מיתקני מים וביוב לרבות מאגרים, אתרי סילוק וטיפול בפסולת, מיתקני תקשורת, תחנת כוח, מיתקני השנאה או מיתוג לחשמל, מיתקן אחסון נפט, גז ודלק, דרך, מיתקני גז ומיתקני גט״ן כהגדרתם [[בסעיף 2 לחוק משק הגז הטבעי]], אתרי כרייה וחציבה וחניון לעידוד השימוש בתחבורה הציבורית. : (ב3) ועדה מחוזית רשאית להכין תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, שהן בסמכות ועדה מחוזית, אם התקיים אחד מאלה: :: (1) התכנית חלה על כל שטח היישוב שהתכנית חלה בתחומו או על רוב שטחו של היישוב כאמור, או שהיא תכנית כוללנית; :: (2) התכנית חלה על יותר ממרחב תכנון מקומי אחד; :: (3) התכנית חלה על חלק ממרחב תכנון מקומי אחד ומתקיים לגביה אחד מאלה: ::: (א) הוועדה המקומית של אותו מרחב תכנון נתנה את הסכמתה להכנת התכנית על ידי הוועדה המחוזית; ::: (ב) הוועדה המחוזית הודיעה לוועדה המקומית על כוונתה להגיש תכנית, ככל שלא תוגש על ידה תכנית בשטח האמור בתוך פרק הזמן שנקבע לכך בהחלטת הוועדה המחוזית, והוועדה המקומית לא הגישה תכנית כאמור בתוך אותו פרק הזמן. : (ג) תכנית בסמכות ועדה מקומית תדון בה הועדה המקומית, ורשאית היא להחליט על הפקדתה ועל אישורה של התכנית, עם או בלי שינויים, ואולם תכנית כאמור [[בסעיף 62א(א1)]] – תדון ותחליט בה רק ועדה מקומית עצמאית, תכנית כאמור [[בסעיף 62א(א2)]] – תדון ותחליט בה רק ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, ותכנית כאמור [[בסעיף 62א(ג)]] – תדון ותחליט בה רק ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, והכול ובלבד – :: (1) שלא תקבל הועדה המקומית החלטה על הפקדת תכנית, אלא אם כן הונחו לפניה חוות דעת בכתב של מהנדס הועדה המקומית ושל היועץ המשפטי שלה, ולפיהן התכנית המוצעת היא תכנית בסמכות הועדה המקומית, ובכלל זה אינה סותרת הוראות של תכנית כוללנית בניגוד להוראות [[סעיף 62א(ד)]], לא מתקיים לגביה האמור [[בסעיף 62א(ו) עד (ח)]], ואישור התכנית לא יהיה בניגוד להוראות תכנית שכוחה יפה ממנה לפי חוק זה; :: (2) שאם החליטה הועדה המקומית על הפקדת תכנית הכוללת הגדלת שטחים, כאמור [[בסעיף 62א(א)(3)]], תשלח הודעה, במידת האפשר, לכל בעל רשום שאותם שטחים, או חלק מהם, הם במקרקעין שבבעלותו; :: (2א) שאם החליטה הוועדה המקומית על הפקדת תכנית לרישוי מהיר כאמור [[בסעיף 145א1]], תשלח הודעה, במידת האפשר, לכל בעל זכות במקרקעין בתחום התכנית, הרשאי להגיש בקשה להיתר; ההודעה תימסר במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה למענו של בעל הזכות במקרקעין; :: (3) שלא תופקד ולא תאושר תכנית בסמכות הוועדה המקומית אלא אם כן מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים והתשתיות הכלולים בשטח התכנית ובסביבתו נותנים מענה לצרכים הנובעים מהתכנית; לא תאשר הועדה המקומית תכנית, אלא אם כן חוות הדעת שהגיש מהנדס הוועדה המקומית לפי פסקה (4)(ה) קבעה כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים והתשתיות כאמור נותנים מענה לצרכים הנובעים מהתכנית; :: (4) שלא תקבל הוועדה המקומית החלטה על הפקדת תכנית או על אישורה, אלא אם כן הונחה לפניה חוות דעת בכתב של מהנדס הוועדה, המתייחסת, בין השאר, לאלה: ::: (א) עיקרי התכנית ומטרותיה; ::: (ב) עיקרי השינויים המבוקשים בתכנית לעומת המצב התכנוני הקיים; ::: (ג) היותה של התכנית ערוכה בהתאם להוראות לפי חוק זה ולדרישות מוסד התכנון כאמור [[בסעיף 85]]; ::: (ד) מידת התאמתה של התכנית לתכניות גבוהות ממנה בסולם העדיפויות של תכניות כאמור [[בסימן ח׳]], החלות בתחום התכנית, לתכנית כוללנית כאמור [[בסעיף 62א(ד)]], ולהוראות כאמור [[בסעיף 62א(ו) עד (ח)]], לתכניות כאמור שהועברו להערות הוועדות המחוזיות או להשגות הציבור או שהופקדו, לפי העניין וכן למגבלות אחרות, אם ישנן, החלות על אישור התכנית לפי כל דין; ::: (ה) קיומם של שטחים המיועדים לצורכי ציבור, ובכלל זה שטחים המיועדים למוסדות ציבור, של שטחים פתוחים ושל תשתיות בשטח התכנית ובסביבתו, ואם הם נותנים מענה ראוי לצרכים הנובעים מהתכנית, כאמור בפסקה (3); ::: (ו) אם התכנית כוללת אתר הכלול ברשימת האתרים לפי [[סעיף 12 לתוספת הרביעית]] – גם פרטים בדבר השפעת התכנית על אתר כאמור; ::: (ז) כל עניין אחר הדרוש, לדעת מהנדס הוועדה, לצורך בחינת התכנית והחלטה בה; ::: (ח) המלצות מהנדס הוועדה לגבי התכנית המוצעת, לרבות השינויים הנדרשים בה לדעתו, ובכלל זה השינויים הנדרשים לצורך התאמתה לתכניות ולמגבלות כאמור בפסקת משנה (ד). : (ד) תכנית בסמכות הועדה המחוזית, ידונו בה הועדה המקומית והועדה המחוזית בהתאם להוראות [[סעיף 62]], ורשאית הועדה המחוזית להחליט על הפקדתה ועל אישורה של התכנית, עם או בלי שינויים. @ 61ב. הודעה על הגשת תכנית בסמכות ועדה מקומית והגשת חוות דעת (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ"ב-6) : (א) הוגשה לוועדה מקומית תכנית בסמכות ועדה מקומית, תשלח הוועדה הודעה על כך לחברי מוסד התכנון, לנציגים בעלי דעה מייעצת בוועדה המקומית, למתכנן המחוז וכן לגורמים אחרים שקבע שר הפנים; מתכנן המחוז יעביר את ההודעה לנציגי השרים בוועדה המחוזית; בהודעה יצוינו תחום התכנית ומטרותיה. : (ב) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 18(ג2)]], כל אחד מנציגי השרים בוועדה המחוזית וכל אחד מהגורמים הנוספים שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (א), רשאים להגיש חוות דעת בכתב לוועדה המקומית; הוגשה חוות דעת כאמור, יוזמן מגיש חוות הדעת לדיון על הפקדת התכנית בוועדה המקומית או בוועדת משנה שלה ותינתן לו הזדמנות להשמיע את דעתו לפני קבלת החלטה. : (ג) הוגשה לוועדה מקומית תכנית בסמכות ועדה מקומית החלה בתחום אחד מאלה, תשלח הוועדה הודעה על כך לרשות מקרקעי ישראל ולמינהל הדיור הממשלתי; בהודעה יצוינו תחום התכנית שהוגשה ומטרותיה: :: (1) מקרקעין המיועדים בתכנית לצורכי ציבור כאמור [[בפסקה (2) להגדרה "צורכי ציבור" שבסעיף 188(ב)]]; :: (2) מקרקעין המיועדים בתכנית לצורכי ציבור כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]] שנקבע בתכנית כי יירשמו על שם המדינה כאמור [[בסעיף 26(א)]]; :: (3) מקרקעין המיועדים בתכנית לצורכי ציבור כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]] שהם מקרקעי ישראל שנרשמה לגביהם במרשם המקרקעין הערה בדבר ניהולם על ידי מינהל הדיור הממשלתי. @ 62. תכנית בסמכות ועדה מחוזית (תיקון: תשנ״ה–4<!--החלפה-->, תשס״ח–5) : (א) הוגשה לועדה מקומית תכנית בסמכות ועדה מחוזית, תדון בה הועדה המקומית, ותעביר המלצותיה לועדה המחוזית, תוך ששים ימים מהיום שהתכנית הוגשה לה; המלצות הועדה המקומית יכול שיהיו להפקיד את התכנית הנדונה, עם או בלי שינויים, או לדחותה; הועדה המקומית תשלח העתק ההמלצה למגיש התכנית, תוך שבעה ימים מיום קבלת ההמלצה. : (ב) הועדה המחוזית תדון בתכנית שהועברה אליה לפי סעיף קטן (א) לאחר שעברה בדיקה מוקדמת כאמור [[בסעיף 62ב]]; לא העבירה הועדה המקומית את המלצתה בתוך ששים הימים האמורים, תדון הועדה המחוזית בתכנית, אף ללא המלצת הועדה המקומית. : (ג) מגיש התכנית רשאי להשיג בפני הועדה המחוזית על המלצה של הועדה המקומית, לדחות את התכנית או להפקידה בשינויים לפי סעיף זה, בתוך חמישה עשר ימים מיום שנמסרה לו המלצת הועדה המקומית. : (ד) הועדה המחוזית תדון בהשגה שהוגשה ובתכנית והיא רשאית לקבל את ההשגה או לדחותה ולהפקיד את התכנית, בתנאים או בשינויים, או לדחות את התכנית. @ 62א. תכנית בסמכות ועדה מקומית (תיקון: תשנ״ה–4, תשנ״ח–3, תשס״ו–2, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו–5, תשע״ו–7, תשע״ו–9, תשע״ז–5, תשע״ז–6, תשע״ח, תשע״ח–3, תשע״ח–9, תשע״ח–13, תשפ"ב-7, תשפ"ב-10, תשפ"ב-14, תשפ"ג-4, תשפ"ה-4, תשפ"ה-7) : (א) תכנית מפורטת או תכנית מיתאר מקומית, הכוללת אך ורק אחד או יותר מהנושאים המפורטים להלן, היא תכנית בסמכות הועדה המקומית: :: (1) איחוד וחלוקה של מגרשים, כמשמעותם [[בסימן ז׳]] וכן תכנית שהמגרשים הנכללים בה הם בבעלות אדם אחד והיא כוללת הוראות לחלוקתם, באופן שלו היו בבעלות של יותר מאדם אחד, היה ניתן לראות בה תכנית איחוד וחלוקה כמשמעותה [[בסימן ז׳]], והכול ובלבד שאין בתכנית שינוי בשטח הכולל של כל יעוד קרקע, למעט האמור בפסקאות (2) ו־(3); :: (2) הרחבת דרך בתוואי המאושר בתכנית בת תוקף, למעט דרך שאושרה בתכנית מיתאר ארצית (בפסקה זו – דרך בתוואי מאושר), וכן הארכת דרך בתוואי מאושר לצורך גישה למגרש סמוך או לצורך גישה לדרך סמוכה שאינה דרך שאושרה בתכנית מיתאר ארצית או בתכנית מיתאר מחוזית; :: (3) הגדלת שטחים שנקבעו בתכנית בת־תוקף לצורכי ציבור; בסעיף זה – :::- ”צורכי ציבור” – כל אחד מאלה: גנים, שטחי נופש וספורט, עתיקות, שטחי חניה, תחנות אוטובוס ורכבת שאינן תחנות קצה, שווקים, בתי קברות, מבנים לצורכי חינוך, רווחה, דת ותרבות, מוסדות קהילתיים, בתי חולים, מרפאות, מקלטים, מחסני חירום, תחנות משטרה ותחנות שירות לכיבוי אש, מיתקני תשתית מקומיים; שר הפנים רשאי לקבוע, בצו, צורכי ציבור נוספים כצורכי ציבור לעניין סעיף זה או לעניין סעיף קטן זה, ובלבד שאישר צרכים אלה כמטרה ציבורית לעניין [[סעיף 188]]; :::: ((פורסם [[צו התכנון והבנייה (צורכי ציבור נוספים), התשע״ו–2016]].)) :::- ”מיתקני תשתית מקומיים” – מיתקנים לייצור, להפקה, לאספקה, לאגירה, לטיפול ולהולכה של דלק, גז, נפט, חשמל, מים, ביוב או פסולת, למעט תחנת תדלוק, וכן מיתקני תקשורת, והכול אם הם מיועדים לשרת בעיקר את מרחב התכנון המקומי; :: (4) קביעת קו בניין או שינוי בקו בנין הקבוע בתכנית; :: (4א) קביעת גובהם של בניינים ומספר הקומות שמותר להקים בבניין, או שינוי הוראות בדבר גובהם של בניינים ומספר הקומות כאמור הקבועות בתכנית, והכול בלי לשנות את היקף השטח הכולל המותר לבנייה לפי תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שאישרה הוועדה המחוזית (בסעיף זה – תכנית שאישרה הוועדה המחוזית); :: (5) שינוי של הוראות לפי תכנית בדבר בינוי או עיצוב אדריכליים; :: (6) שינוי חלוקת שטחי הבניה המותרים בתכנית אחת שהיא תכנית שאישרה הוועדה המחוזית, מבלי לשנות את סך כל השטח הכולל המותר לבנייה לפי התכנית האמורה ובתנאי שהשטח הכולל המותר לבניה, בכל יעוד קרקע, לא יגדל ביותר מ־50%; :: (7) קביעת גודל שטח מגרש שמותר להקים עליו בניין או שינוי הוראות בדבר גודל שטח מגרש כאמור הקבועות בתכנית, והכול בלי לשנות את היקף השטח הכולל המותר לבנייה לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית; :: (8) הגדלת מספר יחידות הדיור, ללא הגדלת סך כל השטחים למטרות עיקריות; :: (9)(א) כל ענין שניתן לבקשו כהקלה לפי [[סעיף 147]], בכפוף להוראות [[סעיף 151]] או כל עניין ששר הפנים קבע לפי [[סעיף 145(ב)(2)]] שניתן לקבל לגביו היתר בלא צורך בהליך של מתן הקלה, אף אם העבודה שבעדה מבוקש ההיתר היא בסטייה מהוראות תוכנית; ::: (ב) אין בהוראות פסקה זו כדי לפגוע בסמכות הועדה המקומית לתת הקלה לפי [[סעיף 147]] או בסמכות רשות רישוי מקומית לתת היתר לעבודה בסטייה מהוראות תוכנית לפי [[סעיף 145(ב)(2)]], ואולם לא יאושרו הקלה או היתר לעבודה בסטייה כאמור, אלא בכפוף להפחתה של הזכויות שנקבעו בתכנית שאושרה לפי פסקה זו; ::: (ג) לעניין פסקת משנה (א), [[בסעיף 147(ב)]], הסיפה החל במילים "לגבי בניין קיים שבנייתו הושלמה שמונה שנים או יותר ממועד הגשת הבקשה להקלה" ופסקאות (1) ו-(2) - לא ייקראו; ::: (ד) שר הפנים יקבע את דרכי הפרסום של הפקדת תכנית לפי פסקה זו; :::: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (דרכי פרסום הפקדת תכנית לפי סעיף 62א(א)(9)), התשנ״ז–1997]].)) :: (10) שינוי ייעודה של קרקע מקרקע המיועדת לתעשייה, למסחר, לחקלאות, למשרדים, לאחסנה או לחניה, לקרקע המיועדת לתחנת תדלוק, ובלבד שאין בתכנית הגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה באותה קרקע; תכנית לפי פסקה זו לא תתיר אלא את הקמתם של המיתקנים והבניינים הדרושים במישרין לצורכי הפעלת תחנת התדלוק, ולשימושים מסחריים ומתן שירותי רכב המיועדים לשרת את משתמשי התחנה, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשימושים מסחריים ולשירותי רכב כאמור לא יעלה על 80 מ״ר; בפסקה זו, ”תחנת תדלוק” – לרבות תחנה המיועדת לאספקת גז, חשמל וכל מקור אנרגיה אחר לצורך הנעת כלי רכב; :: (11) הוספת שימושים, במגרש המיועד בתכנית למגורים וששטחו אינו עולה על 2,500 מ״ר, למטרת משרדים או מלונאות, או למטרת מסחר בחזית בנין המיועד למגורים, והכל בלי לשנות את השטח הכולל המותר לבניה במגרש על פי התכנית, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבניה לצורך השימושים הנוספים לא יעלה על 25% מסך השטח הכולל המותר לבניה במגרש ושהוא נמצא ברשות עירונית שמספר תושביה עולה על 5,000 לפי נתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; :: (11א) שינוי הייעוד של קרקע בתחום רשות עירונית, המיועדת בתכנית למסחר, למשרדים, לאחסנה או למלאכה, לקרקע המיועדת למלונאות או הוספת שימושים למטרת מלונאות בקרקע כאמור, ובלבד שהתקיימו כל אלה: ::: (א) השטח הכולל המותר לבנייה באותה קרקע על פי התכנית לא ישונה; ::: (ב) הקביעה כאמור היא לעניין בניין שבנייתו הושלמה; :: (12) הרחבת שטחה של יחידת דיור שבנייתה הושלמה עשר שנים לפחות לפני תחילת התכנית, באופן שהשטח הכולל המותר לבניה באותה יחידת דיור לא יעלה על 140 מ״ר, ובלבד שתוספת השטח לא תשמש אלא להרחבת יחידת הדיור האמורה; :: (13) קביעת ייעוד או שינוי ייעוד של קרקע לאתר כהגדרתו [[בסעיף 1 לתוספת הרביעית]] (בסעיף זה – אתר לשימור) וקביעה או שינוי של הוראות לשימוש, למעט קביעה או שינוי של ייעוד או הוראות כאמור בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית המייעדת קרקע לאתר לשימור; :: (13א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), שינוי ייעוד של קרקע בתחום רשות עירונית המיועדת לתעסוקה או מסחר לייעוד מגורים, ובלבד שאין כל מגבלה, ובכלל זה מגבלה סביבתית שמונעת בכל דרך את שינוי הייעוד, וכן אין ולא תוטל כל מגבלה כאמור שמונעת את מימוש הייעודים החלים על מגרשים גובלים בשל אישורה של תוכנית לפי פסקה זו; בפסקה זו, "תעסוקה" - כהגדרתה בסעיף קטן (א1)(3), למעט תעשייה כבדה; :: (13ב)(א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה למגורים במגרש המיועד למגורים בתוכנית שאישרה הוועדה המחוזית, או במגרש שייעודו שונה למגורים לפי פסקה (13א), בתחום רשות עירונית, ובלבד שחלפו חמש שנים לפחות מיום תחילתה של תוכנית שחלה על המגרש, שאישרה הוועדה המחוזית, ואם חלה על המגרש תוכנית להתחדשות עירונית - עשר שנים לפחות מיום תחילתה של תוכנית שאישרה הוועדה המחוזית במגרש, בשיעורים המפורטים להלן: :::: (1) נקבע בתוכנית לפי פסקה זו כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש - כל אחד מאלה: ::::: (א) הגדלה מעל פני הקרקע - בשיעור שלא יעלה על 100% משטח הבנייה הכולל הקיים של הבניין מעל פני הקרקע או 100% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש לפי התוכנית שאישרה הוועדה המחוזית, ובלבד שההגדלה לפי פסקת משנה זו לא תעלה על השטח המרבי; שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה; ::::: (ב) הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה לפי תוכנית, ובלבד ששטחי השירות נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התוכנית והם יהיו בקומות תת-קרקעיות וכן שסך שטחי השירות אחרי ההוספה לפי פסקת משנה זו לא יעלה על פי שלושה משטח המגרש; :::: (2) נמצא במגרש בניין שאינו מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו [[בסעיף 70א]], ולא נקבע בתוכנית לפי פסקה זו כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש - הגדלה בשיעור שלא יעלה על 50% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש לפי התוכנית שאישרה הוועדה המחוזית או בשיעור שלא יעלה על השטח המרבי, לפי הקטן; שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה; :::: (3) במגרש שבו טרם התחילה הקמתו של בניין - כל אחד מאלה: ::::: (א) הגדלה מעל פני הקרקע - בשיעור שלא יעלה על 80% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי תוכנית שאישרה הוועדה המחוזית או בשיעור שלא יעלה על השטח המרבי, לפי הקטן; שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה; ::::: (ב) הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה לפי תוכנית כאמור בפסקת משנה (1)(ב); ::: (ב) בפסקה זו - ::::- "שטח מרבי" - ::::: (1) לעניין רשות מקומית שמספר תושביה אינו עולה על 50,000 - 1,000 מ"ר; ::::: (2) לעניין רשות מקומית שמספר תושביה עולה על 50,000 אך אינו עולה על 100,000 - 2,000 מ"ר, אולם אם שונה ייעודו של המגרש לפי פסקה (13א) - 1,200 מ"ר; ::::: (3) לעניין רשות מקומית שמספר תושביה עולה על 100,000 - 3,500 מ"ר, אולם אם שונה ייעודו של המגרש לפי פסקה (13א) - 1,200 מ"ר; ::::- "תוכנית להתחדשות עירונית" - תוכנית לפינוי ובינוי החלה על קרקע שעיקרה למגורים ושיש בה יחידות דיור בנויות, הכוללת הוראות של תוכנית מפורטת והמייעדת קרקע למגורים, לרבות לשימושים הנלווים למגורים; ::: (ג) אושרה תוכנית לפי פסקה זו, לא תאושר לפי סעיף קטן זה, באותה תוכנית או בתוכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה למגורים במגרש, מעבר לאמור בפסקה זו, למעט הגדלה לפי פסקאות (13ג) ו-(14); על אף האמור, לעניין פסקת משנה (א)(2) ניתן לאשר הגדלה אף לפי פסקה (15); ::: (ד) הוראות פסקה זו לא יחולו על מגרש שנכלל כאתר המיועד לשימור בתוכנית מאושרת או מופקדת, שנכלל ברשימת אתרים לשימור מאושרת לפי [[התוספת הרביעית]] או שהוא מיועד לשימור כאמור בהודעה על הכנת תוכנית שפורסמה לפי [[סעיף 77]] או בתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 78]]; :: (13ג)(א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), הוספת שימושים לצורכי ציבור במגרש המיועד למגורים לפי תוכנית שאישרה הוועדה המחוזית או שייעודו שונה למגורים לפי פסקה (13א) וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור - :::: (1) במגרש שבו טרם התחילה הקמתו של בניין או במגרש שנמצא בו בניין, ונקבע בתוכנית כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש - הוספת שימושים לצורכי ציבור כהגדרתם [[בסעיף 70ב(א)(3)]], ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור לא יעלה על 10% מסך השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, מעל פני הקרקע לאחר הגדלתו לפי פסקה (13ב); :::: (2) במגרש שנמצא בו בניין שאינו מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו [[בסעיף 70א]] ולא נקבע בתוכנית כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש - הוספת שימושים לצורכי ציבור כהגדרתם [[בסעיף 70ד(א)(2)]], ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור לא יעלה על 14% מסך כל השטח שנוסף לשטח הכולל המותר לבנייה לפי פסקה (13ב)(א)(2); ::: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 61א(ג)]], לא תקבל הוועדה המקומית החלטה על הפקדת תוכנית לפי פסקה זו או על אישורה, אלא אם כן הונחה לפני הוועדה המקומית חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה, המתייחסת לסוג הצורך הציבורי הנדרש, לנחיצותו בשטח התוכנית ובסביבתו ולהשתלבותו במבנה לרבות האפשרות לכניסה נפרדת לשימושים הציבוריים; :: (14) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש המיועד למגורים בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בשיעור שלא יעלה על 50% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית, והוספת שימוש למסחר ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לצורך השימוש למסחר לא יעלה על 25% מסך השטח הכולל המותר לבנייה לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית לאחר הגדלתו לפי פסקה זו, וכן קביעת הוראות לעניין חניה אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה או מתכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה; בתכנית לפי פסקה זו ייקבע כי הוראות [[התוספת השישית]] יחולו עליה; :: (15) הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותקים לבנייה במגרש לפי תכנית, ובלבד ששטחי השירות נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התכנית והם יהיו בקומות תת־קרקעיות ובשטח שלא יעלה על שטח המגרש או על כפל שטח התכסית המותרת לבנייה במגרש על פי התכנית, לפי הגדול; :: (16)(א) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, בתחום רשות עירונית – :::: (1) במגרש המיועד לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית לבנייה שאינה למגורים – בשיעור שלא יעלה על 20% משטח המגרש או בשטח שלא יעלה על 500 מ״ר, לפי הקטן; :::: (2) במגרש שלא נמצא בו מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו [[בסעיף 70א]], ושלא ניתן להגדיל את השטח הכולל המותר לבנייה בו לפי פסקה (13ב), המיועד לפי תוכנית שאישרה הוועדה המחוזית - ::::: (א) למגורים בבנייה רוויה - בשיעור שלא יעלה על 25% משטח המגרש או בשטח שלא יעלה על 750 מ"ר, לפי הקטן; ::::: (ב) למגורים בבנייה שאינה בנייה רוויה - בשיעור שלא יעלה על 7% משטח המגרש כאמור או בשטח שלא יעלה על 50 מ"ר, לפי הגדול, ובכל מקרה בשטח שלא יעלה על 175 מ"ר; בפסקת משנה זו, "בנייה רוויה" - בנייה של ארבע יחידות דיור או יותר במבנה אחד בשתי קומות לפחות; ::: (ב) על אף הוראות פסקת משנה (א), הופקדה התכנית שאישרה הוועדה המחוזית לפני יום כ"ט בתמוז התשמ"ט (1 באוגוסט 1989), וניתנה הקלה המאפשרת תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה במגרש, יופחת משטח ההגדלה המותר לפי פסקת משנה (א) שטח התוספת שאפשרה את ההקלה כאמור; :: (17)(א) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, בתחום מועצה אזורית במחוז הצפון או במחוז הדרום, במגרש המיועד למגורים בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בשיעור שלא יעלה על 7% משטח המגרש או בשטח שלא יעלה על 50 מ״ר, לפי הגדול, ובכל מקרה בשטח שלא יעלה על 175 מ״ר; ::: (ב) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, בתחום מועצה אזורית שאינה במחוז הצפון או במחוז הדרום, במגרש המיועד למגורים לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בשיעור שלא יעלה על 7% משטח המגרש או בשטח שלא יעלה על 50 מ״ר, לפי הקטן, ובלבד שהשטח האמור ישמש אך ורק לצורך יחידות הדיור שמותר לבנות במגרש לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית; ::: (ג) שר הפנים רשאי לקבוע, בצו, מועצות אזוריות שאינן במחוז הצפון או במחוז הדרום, שיחולו עליהן הוראות פסקת משנה (א), לפי אמות מידה שיקבע לעניין זה; אמות המידה ייקבעו באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ויתייחסו, בין השאר, למצבן החברתי–כלכלי של מועצות אזוריות ולמידת הפגיעה שעלולה להיגרם לרשויות עירוניות סמוכות בשל החלת ההוראות כאמור; הוחלו הוראות פסקת משנה (א) על מועצה אזורית כאמור, לא תחול עליה הוראת פסקת משנה (ב); ::: (ד) על אף הוראות פסקאות משנה (א) עד (ג), הופקדה התכנית שאישרה הוועדה המחוזית לפני המועד האמור [[בסעיף 151(ב)]], וניתנה הקלה המאפשרת תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה במגרש, או ניתנה הקלה המאפשרת תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה במגרש כאמור [[בסעיף 151(ב2)]], יופחתו משטח ההגדלה המותר לפי פסקאות משנה (א) עד (ג) שטחי התוספות שאפשרו ההקלות כאמור; :: (18)(א) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה שנקבע בתכנית, במגרש המיועד לפי התכנית לצורכי ציבור כהגדרתם בפסקה (3), אך ורק לצורך הקמת צורכי הציבור האמורים; ::: (ב) בכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), הוספת שימושים למבני ציבור במגרש המיועד לצורכי ציבור שהם מבני ציבור, ובלבד שהתקיימו כל אלה: :::: (1) לא ייקבעו בתוכנית לפי פסקה זו הוראות שיש בהן כדי לסכל את מימוש השימושים של מבני הציבור שנקבעו בתוכנית שאישרה הוועדה המחוזית במגרש או להכביד הכבדה של ממש על מימושם; :::: (2) המגרש אינו נמצא במתחם שנקבע בתוכנית כמתחם להתחדשות עירונית; ::: בפסקה זו, "מבני ציבור" - מבנים לצורכי חינוך, רווחה, דת, תרבות או מוסדות קהילתיים; :: (19) קביעת הוראות לעניין הריסת בניינים, לעניין זכות מעבר או זכות להעברה כאמור [[בסעיף 63(8)]] ולעניין הפקעת קרקע הנדרשת לצורכי ציבור, והכול אם הדבר דרוש למימוש תכנית ולבנייה לפיה; :: (20) שינוי הייעוד של קרקע המיועדת לתעסוקה כהגדרתה בסעיף קטן (א1) (בפסקה זו – תעסוקה) לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית לקרקע המיועדת לצורכי ציבור, או הוספת שימוש במגרש המיועד לתעסוקה בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית לצורכי ציבור, ובלבד שלאחר שינוי הייעוד או הוספת השימוש כאמור, השטח הכולל המותר לבנייה שנותר בייעוד תעסוקה במגרש לא יפחת מ־70% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש שיועד לתעסוקה לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית; בפסקה זו, ”צורכי ציבור” – כהגדרתם בפסקה (3), אך במתחם שמותרים בו שימושי קרקע לתעשייה, תעשייה עתירת ידע או מלאכה (בפסקה זו – תעשייה) – למעט מבנים לצורכי חינוך, רווחה, דת ותרבות, מוסדות קהילתיים, בתי חולים מרפאות שטחי נופש וספורט; ואולם אם לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית מותרים במגרש שימושים נוספים על שימושי קרקע לתעשייה ניתן לשנות ייעוד או להוסיף שימוש כאמור בפסקה זו, לכל צורכי הציבור כהגדרתם בפסקה (3), לאחר שנשקלו, בין השאר, המפגעים והסיכונים הסביבתיים והבריאותיים הנגרמים עקב שימושי קרקע לתעשייה והשפעת שינוי הייעוד או הוספת השימוש על אפשרויות הניצול של המתחם וסביבתו לשימושי התעשייה המותרים במתחם; :: (21) קביעת הוראות בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש, כהגדרתה [[בסעיף 70א]], בהתאם להוראות [[סעיף 70ב]] ובכפוף לתנאים הקבועים [[בסימן ד']]; :: (22) קביעת הוראות בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, כהגדרתה [[בסעיף 70א]], בהתאם להוראות [[סעיף 70ג]], ובכפוף לתנאים הקבועים [[בסימן ד']]; :: (23) קביעת הוראות בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק, כהגדרתה [[בסעיף 70א]], בהתאם להוראות [[סעיף 70ד]] ובכפוף לתנאים הקבועים [[בסימן ד']]; :: (24) קביעת הוראות בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, כהגדרתה [[בסעיף 70א]], בהתאם להוראות [[סעיף 70ה]], ובכפוף לתנאים הקבועים [[בסימן ד']]; :: (25) חלוקת מגרש המיועד לאזור מגורים בנחלה, לשלושה מגרשים לכל היותר ושינוי ייעוד של שניים מהם לכל היותר למגורים, ובלבד שהתקיימו שני אלה: ::: (א) שטח כל מגרש שייעודו שונה למגורים לא יעלה על 500 מ"ר או על שליש משטח המגרש כפי שהיה טרם החלוקה, לפי הנמוך; ::: (ב) סך יחידות הדיור במגרשים לאחר החלוקה לא יעלה על מספר יחידות הדיור שמותר להקים במגרש כפי שהיה טרם החלוקה; :: (26) (((הוראת שעה ל-5 שנים מיום 7.7.2025):)) ::: שינוי ייעודה של קרקע בתחום יישוב קיים הנמצאת בתחומה של מועצה אזורית במחוז הצפון או במחוז הדרום, לקרקע המיועדת למגורים ולשימושים הנדרשים בעיקר ובמישרין לתוספת יחידות הדיור ובכלל זה לצורכי ציבור (בפסקה זו - שימושים נלווים למגורים), ותוספת שטח כולל המותר לבנייה למגורים או לשימושים נלווים למגורים במגרשים המיועדים למגורים או שייעודם שונה לפי פסקה זו (בפסקה זו - שטח כולל), ובלבד שהתקיימו כל אלה: ::: (א) על שטח התוכנית חלה תוכנית כוללנית, אולם בתקופה של 30 חודשים מיום תחילתו של חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 162 - הוראת שעה), התשפ"ה-2025 (((ביום 7.7.2025))), יקראו את פסקת משנה זו כך שבסופה יבוא "או שהתקבלה חוות דעתו של מתכנן המחוז התומכת בקידום התוכנית המוצעת טרם הפקדתה, ואם התקבלה החלטה לשינוי התוכנית המוצעת לאחר קיום הליך לפי [[סעיף 106(ב)]] - גם טרם אישור התוכנית; לא הועברה חוות דעת מנומקת של מתכנן המחוז בתוך 60 ימים ממועד פניית הוועדה המקומית לקבלה, יראו כאילו התקבלה חוות דעתו התומכת בקידום התוכנית;"; ::: (ב) התוכנית חלה בתחום שטח המיועד לפיתוח בתוכנית מיתאר מחוזית, אם נקבע כזה; ::: (ג) שטח הקרקע שייעודה ישונה לפי פסקה זו לא יעלה על 20 דונם בכל יישוב; ::: (ד) השטח הכולל שיתווסף לפי פסקה זו לא יעלה על 5,000 מ"ר בכל יישוב; ::: (ה)(1) מספר יחידות הדיור שיתווספו לפי פסקה זו לא יעלה על 40 יחידות דיור חדשות בכל יישוב, ובתוכנית ייקבע כי לפחות 30% מהן יהיו דירות קטנות ששטח הבנייה הכולל שלהן לא יעלה על 80 מ"ר. :::: (2) על אף האמור בפסקת משנה (1), הוועדה המקומית רשאית, בהחלטה מנומקת, לאשר תוכנית אף אם שיעור הדירות הקטנות הכלולות בה קטן מ-30%, אם נוכח מאפייני היישוב שבתחומו נכלל שטח התוכנית או קיומו של מלאי מספיק של דירות קטנות אין צורך או הצדקה לייעד קרקע לדירות קטנות כאמור. :::: (3) על אף האמור בפסקאות משנה (1) ו-(2), קבעה תוכנית מיתאר ארצית הוראות שונות לעניין דירות קטנות בתחום יישוב שבמועצה אזורית, יחולו הוראות תוכנית המיתאר הארצית. : (א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), תכנית בסמכות ועדה מקומית, לעניין ועדה מקומית עצמאית, יכול שתהיה גם תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת הכוללת אחד או יותר מהנושאים האלה: :: (1) שינוי ייעוד והגדלת השטח הכולל המותר לבנייה בהתאם להוראות פסקאות (13א) עד (13ג) שבסעיף קטן (א) ובכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), בשינוי זה: במקום ההגדרה "שטח מרבי" שבפסקה (13ב)(ב) יקראו: ""שטח מרבי" - שטח שאינו עולה על 5,000 מ"ר; :: (2)(א) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה למגורים במגרש המיועד למגורים בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, וכן קביעת הוראות לעניין חניה אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה או מתכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה, בתחום רשות עירונית, ובלבד שהתקיימו כל אלה: :::: (1) השטח הכולל המותר לבנייה למגורים לא יוגדל ביותר מ-200% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית (בפסקת משנה זו - תוספת השטח); :::: (2) נקבע בתכנית כי הוראות [[התוספת השישית]] יחולו על תוספת השטח; :::: (3) מתקיימות הוראות [[סעיף 63ג]]; ::: (ב) (((נמחקה):)) :: (3) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למלונאות במגרש שיועד לתעסוקה או למלונאות, בהתאמה, בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בתחום רשות עירונית, ובלבד שחלפו חמש שנים לפחות מיום תחילת התכנית האמורה ומתקיים המפורט להלן: ::: (א) השטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למלונאות, לפי העניין, באותו מגרש לא יגדל ביותר מ־40% מהשטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למלונאות במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית; ::: (ב) לעניין מגרש המיועד לתעסוקה – נוסף על הוראות פסקת משנה (א) – השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, לאחר הגדלתו, לא יעלה על 350% משטח המגרש; ::: בסעיף קטן זה, ”תעסוקה” – אחד משימושי קרקע אלה: תעשייה, תעשייה עתירת ידע, מלאכה, משרדים או מרפאות; :: (4) הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה במגרש, לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בהיקף שלא יעלה על 30% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש לפי התכנית האמורה, ובלבד ששטחי השירות כאמור נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התכנית; הוראות פסקה זו לא יחולו לעניין מגרש שהשטח הכולל המותר לבנייה בו הוגדל לפי פסקאות (1) או (3); :: (5) הגדלת שטחים שנקבעו בתכנית לצורכי ציבור, גם אם יש בכך כדי להקטין שטחים אחרים לצורכי ציבור; לעניין פסקה זו, יקראו את הוראת סעיף קטן (א)(1) כך שאחרי ”ו־(3)” יבוא ”או בסעיף קטן (א1)(5)”; :: (6) הוספת שימושים לצורכי ציבור במגרש המיועד לצורכי ציבור וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לצורכי ציבור במגרש המיועד לצורכי ציבור; :: (7) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לחניון ציבורי במגרש המיועד לחניון ציבורי; :: (8) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לצורך בנייה בקומות תת־קרקעיות, בתחום רשות עירונית; :: (9) שינוי הייעוד של קרקע המיועדת לאחד מהשימושים המנויים בהגדרה ”תעסוקה” שבפסקה (3) (בפסקה זו – שימושי תעסוקה) בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, לשימוש אחר משימושי התעסוקה או למלונאות וכן הוספת שימושי תעסוקה בקרקע כאמור, ובלבד שלגבי קרקע כאמור בתחום מועצה אזורית יחולו הוראות אלה: ::: (א) לא ישונה ייעוד של קרקע למשרדים ולא ייווסף שימוש כאמור, אלא אם כן הדבר נדרש לצורך מתן שירותים לשימושי התעסוקה האחרים הקבועים בתכנית; ::: (ב) לא ישונה ייעוד של קרקע לתעשייה עתירה ידע ולא ייווסף שימוש כאמור; :: (10) הוספת שימוש במגרש המיועד לתעסוקה בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בתחום רשות עירונית, למסחר הנלווה לתעסוקה, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לצורך השימוש האמור לא יעלה על 10% מהשטח הכולל המותר לבנייה באותו מגרש; :: (11) הוספת שימושים שאינם לצורכי ציבור והגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לצורך השימושים הנוספים כאמור (בפסקה זו – השימושים הנוספים), במגרש המיועד למבני ציבור, שהוא מקרקעי ישראל או שהוא בבעלות רשות מקומית, בכפוף להוראות אלה: ::: (א) הוספת השימושים והגדלת השטח כאמור יהיו מותנות במימוש בניית מבני הציבור שטרם נבנו באותו מגרש בעת אישור התכנית לפי פסקה זו; ::: (ב) הוספת השימושים במסגרת השטח הכולל המותר לבנייה למבני הציבור במגרש, או הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לצורך השימושים הנוספים לא יעלו על 20% מסך השטח הכולל המותר לבנייה למבני הציבור במגרש; ::: (ג) לא יהיה ניתן לממש בנייה או הוספת שימושים כאמור בשטח העולה על 20% משטח מבני הציבור שבנייתם מומשה במגרש לאחר אישור התכנית לפי פסקה זו; ::: (ד) היה המגרש בתחום מועצה אזורית יחולו לגביו הוראות פסקה זו רק אם שטחו אינו עולה על 3,000 מ״ר; :: (12) הוספת שימושים והגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, במגרש שאינו מיועד למבני ציבור בתכנית, בכפוף להוראות אלה: ::: (א) הוספת השימושים והגדלת השטח כאמור יהיו מותנות במימוש יעדים ציבוריים בתחום המגרש או במגרש גובל; בפסקה זו, ”יעדים ציבוריים” – חיזוק בניין קיים מפני רעידות אדמה, או מיגונו לצורכי ביטחון, שימור אתר לשימור, פיתוח שטח פרטי פתוח בתחום המגרש תוך קביעה בתכנית של זכות הנאה לציבור לשימוש בו, וכל יעד ציבורי אחר שאישר שר הפנים לעניין זה; ::: (ב) הוספת השימושים במסגרת הגדלת השטח המותר לבנייה או הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לא יעלו על 15% מסך השטח הכולל המותר לבנייה במגרש ובלבד שהיקף ההגדלה או השימושים הנוספים כאמור, יהיה ביחס סביר להיקף היעדים הציבוריים; ::: (ג) לא יהיה ניתן לממש בנייה או תוספת שימושים כאמור, אלא בכפוף למימוש היעדים הציבוריים; ::: (ד) היה המגרש בתחום מועצה אזורית יחולו לגביו הוראות פסקה זו רק אם שטחו אינו עולה על 3,000 מ״ר; ::: (ה) אושרה בתכנית קודמת הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה או הוספת שימושים לפי פסקה זו, יופחת משטח ההגדלה או משטח השימושים הנוספים המותרים לפי פסקה זו שטח ההגדלה שהוסיפה התכנית הקודמת או השטח שאושר לשימושים נוספים לפי התכנית הקודמת. :: (13) הוספת שימוש לגן ילדים, לרבות מעון יום לגיל הרך, במגרש המיועד למגורים לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית; :: (14) הוספת שימוש במגרש המיועד לתעסוקה או למסחר, למעט במתחם שמותרים בו שימושי קרקע לתעשייה, תעשייה עתירת ידע או מלאכה (בפסקה זו – תעשייה), כמפורט להלן: ::: (א) בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בתחום רשות עירונית – לכל אחד מהשימושים המפורטים בפסקאות משנה (1) עד (3) שלהלן, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשימושים המפורטים בפסקאות משנה (1) ו-(3), במצטבר, לא יעלה על 30%, ולשימוש המפורט בפסקת משנה (2), בנפרד או במצטבר עם השימושים האחרים כאמור, לא יעלה על 100% מהשטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למסחר במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית, וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש כאמור לשימוש המפורט בפסקת משנה (2) ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה כאמור לא יעלה על 100% מהשטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למסחר במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית כאמור; ואולם אם לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית מותרים במגרש שימושים נוספים על שימושי קרקע לתעשייה, ניתן להוסיף שימוש כאמור בפסקת משנה זו, לאחר שנשקלו, בין השאר, המפגעים והסיכונים הסביבתיים והבריאותיים הנגרמים עקב שימושי קרקע לתעשייה והשפעת הוספת השימוש על אפשרויות הניצול של המתחם וסביבתו לשימושי התעשייה המותרים במתחם: :::: (1) בית דיור מוגן כהגדרתו [[בחוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012]]; :::: (2) דיור בהישג יד כהגדרתו [[בתוספת השישית]] שנקבע בתכנית כי יחולו עליו הוראות [[התוספת השישית]] והתקיימו לגביו הוראות [[סעיף 63ג]]; :::: (3) מעונות לתלמידים הלומדים במוסד מוכר להשכלה גבוהה כמשמעותו [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958]], שנקבע בתכנית כי הן יושכרו רק לתלמידים כאמור שנבחרו על ידי מוסד הלימודים שבו הם לומדים לפי אמות מידה שפורסמו ברבים; ::: (ב) בכל תכנית – הוספת שימוש לגן ילדים, לרבות מעון יום לגיל הרך, ואולם אם לפי התכנית כאמור מותרים במגרש שימושים נוספים על שימושי קרקע לתעשייה, ניתן להוסיף שימוש כאמור לאחר שנשקלו, בין השאר, השיקולים המפורטים בפסקת משנה (א); :: (15) (((הוראת שעה ל-5 שנים מיום 7.7.2025):)) שינוי ייעוד ותוספת שטח כולל מותר לבנייה בהתאם להוראות פסקה (26) שבסעיף קטן (א), למעט פסקת משנה (א) שבה. : (א2) בלי לגרוע מסעיפים קטנים (א) ו־(א1), תכנית בסמכות ועדה מקומית לעניין ועדה מקומית עצמאית מיוחדת יכול שתהיה גם תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שהיא אחת מאלה: :: (1) תכנית לפינוי ובינוי במתחם פינוי ובינוי או מתחם שמנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית נתן לגביו אישור מקדמי כמשמעותו [[חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|בסעיף 14(ג) לחוק האמור (([צ"ל: לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית]))]]; :: (2) תכנית במתחם להתחדשות עירונית; בפסקה זו, ”מתחם להתחדשות עירונית” – אזור בשטח המיועד לבינוי לפי תכנית, שקבעה הוועדה המחוזית לעניין זה. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), אישרה הוועדה המחוזית תכנית מיתאר מקומית ומתקיים בה המפורט להלן (בחוק זה – תכנית כוללנית), יראו כתכנית בסמכות ועדה מקומית, לעניין ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה בשטח שעליו חלה התכנית הכוללנית, שמתקיים בה האמור בסעיף קטן (ד), ולא יחולו לעניין אותה ועדה מקומית הוראות סעיפים קטנים (א1) ו־(א2) למעט סעיף קטן (א1)(2), ובלבד שאם התכנית הכוללנית אושרה לפני יום י״ט בסיוון התשס״ו (15 ביוני 2006), ביום ההחלטה של הוועדה המקומית על הפקדת התכנית האמורה טרם חלפו עשרים שנים מיום אישורה של התכנית הכוללנית: :: (1) (((נמחקה);)) :: (2) התכנית שאישרה הוועדה המחוזית חלה על אחד מאלה: ::: (א) כל שטח מרחב התכנון המקומי; ::: (ב) כל שטח היישוב שהתכנית חלה בתחומו; ::: (ג) חלק משמעותי ממרחב התכנון או משטח היישוב כאמור בפסקת משנה (א) או (ב); לענין זה, ”חלק משמעותי” – כפי שתחליט הועדה המחוזית; ::: (ד) כל שטחו של מתחם פינוי ובינוי שהוכרז בצו לפי [[סעיף 14 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית]] או מתחם שמנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית נתן לגביו אישור מקדמי כמשמעותו [[בסעיף האמור]]; :: (3) (((נמחקה);)) :: (4) התכנית שאישרה הוועדה המחוזית כוללת, לפחות, את כל הענינים כמפורט להלן: ::: (א) ייעודי הקרקע בתחומה ושימושי הקרקע המותרים בכל אחד מהייעודים; ::: (ב) קביעת שטחי קרקע המיועדים לשטחים פתוחים ולצורכי ציבור, או קביעת הנחיות בדבר שטחים שיש לייעד לצרכים אלה, ביחס לייעודי הקרקע השונים שנקבעו בה; לעניין פסקה זו, ”צורכי ציבור” – כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]]; ::: (ג) קביעת השטח הכולל המותר לבניה בכל ייעוד או בכלל הייעודים, גם בלא קביעת זכויות בניה בכל מגרש או במגרש כלשהו; ::: (ד) הנחיות בדבר שטחי קרקע שיש ליעד לתחבורה, לחניה, לביוב ולתשתיות, ביחס לייעודי הקרקע השונים שנקבעו בה, לרבות התוויית הדרכים העיקריות בתחומה; ::: (ה) הנחיות לענין גובה הבנינים; :: (5) בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית לא נקבעו הוראות בעניינים המפורטים [[בסעיף 145(ז)]] לגבי מגרשים מסוימים, אלא אם כן ביקשה הוועדה המקומית שייקבעו בתכנית הוראות בעניינים כאמור לגבי מגרשים המיועדים לצורכי ציבור כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]] או למיתקני תשתית מקומיים. : (ד)(1) תכנית בסמכות ועדה מקומית החלה בשטח שחלה עליו תכנית כוללנית לא תסתור את התכנית הכוללנית, ואולם ועדה מקומית תהיה מוסמכת לכלול בתכנית כאמור, על אף האמור בתכנית הכוללנית, עניינים המפורטים בסעיף קטן (א) למעט פסקאות (4א), (6), (8), (13א), (13ב), (13ג), (16), (17) ו-(18)(ב) שבו. ::: (((הוראת שעה ל-5 שנים מיום 7.7.2025):)) תכנית בסמכות ועדה מקומית החלה בשטח שחלה עליו תכנית כוללנית לא תסתור את התכנית הכוללנית, ואולם ועדה מקומית תהיה מוסמכת לכלול בתכנית כאמור, על אף האמור בתכנית הכוללנית, עניינים המפורטים בסעיף קטן (א) למעט פסקאות (4א), (6), (8), (13א), (13ב), (13ג), (16), (17), (18)(ב) ו-(26) שבו. :: (1א)(א) תכנית לפי סעיף קטן (א)(21) עד (24) החלה בשטח שחלה עליו תכנית כוללנית לא תסתור את התכנית הכוללנית בעניינים הנוגעים לשטח הכולל המותר לבנייה, מספר יחידות הדיור, גובה הבניין ומספר הקומות; ואולם לגבי עניינים שנקבעו בתכנית לפי פסקאות אחרות שבסעיף קטן (א) יחולו הוראות פסקה (1). ::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), תכנית לפי סעיף קטן (א)(21) עד (24) יכול שתסתור תכנית כוללנית אם התקיים אחד או יותר מהעניינים האלה: :::: (1) היקף שטחי הבנייה במגרש לא חורג ביותר מ-30% מסך שטחי הבנייה שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית; :::: (2) מספר יחידות הדיור במגרש לא חורג ביותר מ-30% ממספר יחידות הדיור שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית; :::: (3) גובה הבניין ומספר הקומות במגרש לא חורג ביותר משלוש קומות ממספר הקומות שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית. ::: (ג) הוראות פסקאות משנה (א) ו-(ב) לא יחולו לעניין מגרש שחלה עליו תכנית כוללת להתחדשות עירונית כאמור [[בסעיף 64(ב)]]. ::: (ד) בפסקה זו, "מגרש" - מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו [[בסעיף 70א]] או מגרש אחר כמשמעותו [[בסעיף 70ג]] [[או 70ה]]. :: (2) תכנית לפי סעיף קטן (א1)(2) החלה בשטח שחלה עליו תכנית כוללנית, לא תסתור את התכנית הכוללנית, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה: ::: (א) היקף שטחי הבנייה במגרש לא חורג ביותר מ-60% מסך שטחי הבנייה שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית; ::: (ב) התקבל אישור הוועדה המחוזית לתכנית, ובלבד שהיקף שטחי הבנייה במגרש לא חורג ביותר מ-120% מסך שטחי הבנייה שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית. : (ה)(1) לא הוגשה לוועדה המחוזית תכנית כוללנית החלה על מרבית שטח מרחב התכנון של ועדה מקומית עד תום חמש שנים מיום שהוסמכה לפי [[סעיף 31א]] (בסעיף קטן זה – המועד הקובע), לא יחולו הוראות סעיפים קטנים (א1) ו־(א2), לעניין הוועדה האמורה מהמועד הקובע עד להגשת תכנית כוללנית כאמור. :: (2) הפקידה הוועדה המקומית כאמור בפסקה (1), לפני המועד הקובע, תכנית בסמכות ועדה מקומית עצמאית או תכנית בסמכות ועדה מקומית עצמאית מיוחדת לפי הוראות סעיפים קטנים (א1) או (א2), תמשיך לחול הסמכות האמורה לעניין אותה תכנית. :: (3) שר הפנים רשאי לדחות את המועד הקובע לתקופות שלא יעלו יחד על שנתיים אם מצא כי הדחייה נדרשת לשם השלמת הפעולות להגשת התכנית הכוללנית; החליט שר הפנים כאמור, תפורסם הודעה על כך ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד הפנים. :: (4) לעניין סעיף קטן זה, הוגשה תכנית כוללנית ונדחתה על ידי הוועדה המחוזית, יראו אותה ממועד הדחייה כאילו לא הוגשה. :: (5) על אף הוראות פסקה (1), לא הוגשה לוועדה המחוזית תכנית כוללנית החלה על מרבית שטחו של מרחב תכנון [[שסעיף 19]] חל עליו עד המועד הקובע, אך הוגשה תכנית כאמור עד המועד הקובע החלה על רוב שטחה של רשות מרחבית באותו מרחב תכנון שהתכנית חלה בתחומה, לא יפקעו הסמכויות של הוועדה המקומית לפי סעיפים קטנים (א1) ו־(א2), לגבי תחומה של אותה רשות מרחבית. :: (6) פקעו הסמכויות של ועדה מקומית לפי סעיף קטן זה, כולן או חלקן, תפורסם הודעה על כך באתר האינטרנט של משרד הפנים. : (ה1)(1) אישרה הוועדה המחוזית תכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה [[בסעיף 64(ב)]], יראו תכנית מפורטת החלה בשטח שעליו חלה התכנית הכוללת להתחדשות עירונית כתכנית בסמכות ועדה מקומית, ובלבד שמתקיימים בה התנאים האלה: ::: (א) התכנית המפורטת חלה במגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו [[בסעיף 70א]]; ::: (ב) התכנית המפורטת אינה סותרת את התכנית הכוללת להתחדשות עירונית; ואולם ועדה מקומית תהיה מוסמכת לכלול בתכנית כאמור, על אף הוראות התכנית הכוללת להתחדשות עירונית, עניינים המפורטים בסעיף קטן (א), למעט פסקאות (4א), (6), (8), (16) ו-(17) שבו. :: (2) על ועדה מקומית המוסמכת לדון בתכנית מפורטת כאמור בפסקה (1) לא יחולו הוראות סעיף קטן (א)(21) עד (24), וכן הוראות סעיפים קטנים (א1) ו-(א2) לגבי מגרשים שנקבעו בעניינם הוראות לעניין התחדשות עירונית בתכנית כוללת להתחדשות עירונית והוראות [[סימן ד']]. : (ו) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה1), תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שמתקיים לגביה אחד מאלה במועד שהוגשה, לא יראו אותה כתכנית בסמכות ועדה מקומית: :: (1) היא תכנית למיתקן ביטחוני כהגדרתו [[בסעיף 159]], או שבתחומה נכלל מיתקן ביטחוני כאמור, אלא אם כן התכנית חלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי, על כל תחומה של רשות מקומית או כל שטחו של יישוב, ונקבע בה כי הוראותיה אינן חלות על המיתקן הביטחוני; :: (2) בתחום התכנית נכלל שטח שנסגר בצו שהוצא לפי [[תקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]]; שר הביטחון או נציגו יודיע למוסדות התכנון הנוגעים בדבר על הוצאת צו כאמור בצירוף תשריט השטח שעליו הוא חל, אלא אם כן טעמים של ביטחון המדינה מצדיקים אי־מתן ההודעה כאמור; :: (3) בתחום התכנית נכלל שטח שהוועדה למיתקנים ביטחוניים החליטה להטיל בו מגבלות לפי [[סעיף 160(3א)]], אלא אם כן התכנית תואמת את המגבלות שהוטלו כאמור או שהוועדה למיתקנים ביטחוניים נתנה את הסכמתה להוראות התכנית החורגות מהמגבלות האמורות; :: (4) בתחום התכנית נכלל שטח ששר הביטחון הודיע, בתעודה בחתימת ידו, לוועדה למיתקנים ביטחוניים, לאחר התייעצות עמה, כי הוא שטח שיש לגביו אינטרס ביטחוני והתכנית אינה תואמת את ההוראות שקבע לעניין שטח זה, אלא אם כן הוועדה למיתקנים ביטחוניים נתנה את הסכמתה להוראות התכנית; שר הביטחון או נציגו יודיע למוסדות התכנון הנוגעים בדבר על החלטות כאמור, אלא אם כן טעמים של ביטחון המדינה מצדיקים אי־מתן הודעה כאמור. : (ו1)(1) תוכנית לפי פסקאות (13א), (13ב), (13ג), (16) או (18)(ב) שבסעיף קטן (א) לא תסתור תוכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה [[בסעיף 64(ב)]]. :: (2) תוכנית לפי פסקאות (13א), (13ב)(א)(2) או (13ג) שבסעיף קטן (א) לא תכלול הסדרה של בנייה שלא כדין שהתקיים בה אחד מאלה: ::: (א) הבנייה הסתיימה אחרי יום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018); ::: (ב) שיעור החלק שנבנה שלא כדין במגרש עולה על 20% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית שחלה על המגרש בעת הבנייה שלא כדין. :: (3)(א) לא הופקדה תוכנית כוללת להתחדשות עירונית או תוכנית כוללנית החלה על מרבית שטח מרחב התכנון של ועדה מקומית עד תום חמש שנים מיום י"ב בסיוון התשפ"ג (1 ביוני 2023) (בפסקה זו - המועד הקובע), לא יחולו הוראות פסקאות (13א) עד (13ג) ו-(18)(ב) שבסעיף קטן (א) לעניין הוועדה האמורה מהמועד הקובע עד להפקדת תוכנית כוללת או תוכנית כוללנית כאמור. ::: (ב) הוגשה לוועדה המקומית תוכנית לפי ההוראות האמורות בפסקת משנה (א), לפני המועד הקובע, תמשיך לחול הסמכות האמורה לגבי אותה תוכנית. ::: (ג) שר הפנים רשאי לדחות את המועד הקובע, לעניין ועדה מקומית מסוימת, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים אם מצא כי הדחייה נדרשת לשם השלמת הפעולות להגשת התוכנית הכוללת או התוכנית הכוללנית; החליט שר הפנים כאמור, תפורסם הודעה על כך ברשומות, באתר האינטרנט של משרד הפנים ובאתר האינטרנט של הוועדה המקומית. ::: (ד) על אף האמור [[בסעיף 119א1]], הוגשה לוועדה המחוזית, לפני יום י"ב בסיוון התשפ"ג (1 ביוני 2023), תוכנית שעניינה כאמור בפסקאות (13א), (13ב), (13ג) ו-(25) שבסעיף קטן (א) ובפסקה (1) שבסעיף קטן (א1), תהיה הסמכות לדון בתוכנית ולאשרה נתונה לוועדה המחוזית. :: (4) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 61א(ג)]], לא תקבל הוועדה המקומית החלטה על הפקדת תוכנית לפי פסקה (13א) או (13ב) או על אישורה, אלא אם כן הונחה לפני הוועדה המקומית חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה, המתייחסת להיתכנות סבירה לתכנון מתחמי ולהשפעתה של התוכנית המוצעת על אפשרות סבירה לתכנון מתחמי עתידי; לעניין זה, "תכנון מתחמי" - כהגדרתו [[בסעיף 70ז(1)(א)]]. : (ז) על אף האמור בסעיף זה, תכנית שהיא אחת מהתכניות המפורטות להלן, רשאים משרד ממשלתי, רשות שהוקמה לפי חוק, חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח מבנים ותשתיות או מגיש תכנית כאמור [[בסעיף 61א(ב2)]] להגישה לוועדה המחוזית ולא יראו אותה, אם הוגשה כאמור, כתכנית בסמכות ועדה מקומית: :: (1) תכנית המייעדת שטח לצורכי ציבור כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]], לדרך או לתשתית כהגדרתה [[בסעיף 61א(ב2)]], לרבות תכנית דרך; :: (2) תכנית המייעדת שטח למגורים ולשימושים נלווים למגורים, ובלבד שמתוכננות בו 400 יחידות דיור חדשות לפחות; :: (3) תכנית לשיכון ציבורי כהגדרתה [[בסעיף 11א1]]; :: (4) תכנית לפינוי ובינוי במתחם פינוי ובינוי או מתחם שמנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית נתן לגביו אישור מקדמי כמשמעותו [[חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|בסעיף 14(ג) לחוק האמור (([צ"ל: לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית]))]]; :: (5) תכנית המייעדת קרקע לאתר לשימור; :: (6) תכנית ששר הפנים אישר לגביה כי היא בעלת חשיבות לאומית או מחוזית שפורסמה הודעה על הכנתה לפי [[סעיף 77]], או שהיא מסוג התכניות ששר הפנים קבע כי הן בעלות חשיבות כאמור. : (ח) לא תדון ולא תאשר ועדה מקומית תכנית שבסמכותה אם היא אחת מאלה: :: (1) היא חלה בתחומה של תכנית כאמור בסעיף קטן (ז), שאינה תכנית נושאית ואשר הוועדה המחוזית פרסמה הודעה על הכנתה לפי [[סעיף 77]], או הפקידה אותה, וההליכים לגביה טרם הסתיימו, אלא אם כן קבעה הוועדה המחוזית אחרת או בתנאים שקבעה; לעניין פסקה זו, ”תכנית נושאית” – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי, או על כל שטח הרשות המקומית או היישוב או על חלק משמעותי מהם, והמאפשרת להוסיף, בלי צורך באישורה של תכנית נוספת, שטח כולל מותר לבנייה או להוסיף שימוש על השימושים המותרים בתכנית, והכול בלי שהיא קובעת את מיקומם בתשריט התכנית; :: (2) היא משנה תכנית שאישרה הוועדה המחוזית כאמור בסעיף קטן (ז)(1), המייעדת קרקע לצורכי ציבור, לדרך או לתשתית כמשמעותם באותו סעיף קטן, אלא אם כן מתקיימים כל אלה: ::: (א) אין בה שינוי של ייעוד הקרקע מצורכי הציבור, מהדרך או מהתשתית לייעוד אחר או צמצום השטח שיועד כאמור; ::: (ב) אין בה הקטנה של השטח הכולל המותר לבנייה או צמצום מגבלות הנובעות מקיומה של הדרך או של התשתית כאמור; ::: (ג) היא אינה קובעת תנאים נוספים להיתר או לשימוש שיש בהם משום הכבדה של ממש על הבנייה על פי התכנית האמורה; :: (3) היא משנה תכנית שאישרה הוועדה המחוזית כאמור בסעיף קטן (ז)(2), אלא אם כן אין בה הקטנה של מספר יחידות הדיור שנקבעו בתכנית כאמור או קביעת תנאים נוספים להיתר או לשימוש שיש בהם משום הכבדה של ממש על הבנייה על פי התכנית האמורה; :: (4) היא משנה תכנית כאמור בסעיף קטן (ז)(3) או (6) שאישרה הוועדה המחוזית ושנקבע בה כי אין לשנותה בתכנית בסמכות ועדה מקומית. : (ט) הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות [[סעיפים 129 עד 131]] [[וסעיף 147]]. @ 62א1. תכנית כוללנית – מעקב אחר יישום ודיווח (תיקון: תשס״ו–2, תשע״ד–2) : ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת שבמרחב התכנון שבתחומה אושרה תכנית כוללנית כאמור [[בסעיף 62א(ג)]], תעקוב אחר יישום התכניות שאושרו על ידיה לפי [[סעיף 62א]], ותדווח לועדה המחוזית, לפי דרישתה ולפחות אחת לשנה, על תוצאות המעקב כאמור, ובין השאר על אלה: : (1) אופן מימושה של התכנית הכוללנית, כמשמעותה [[בסעיף 62א(ג)]], באמצעות תכניות שבסמכותה של הועדה המקומית לפי [[הסעיף האמור]]; : (2) מימוש התחזיות ששימשו להכנת התכנית הכוללנית האמורה בפסקה (1). @ 62א2. תכנית בסמכות ועדה מחוזית שהוראות [[התוספת השישית]] חלות עליה (תיקון: תשע״ח–3) : (א) ועדה מחוזית רשאית לקבוע בתכנית שבסמכותה שטח כולל המותר לבנייה, שיחולו עליו הוראות [[התוספת השישית]] (בסעיף זה – שטח מוגדל), ובלבד שהתקיימו כל אלה: :: (1) השטח המוגדל הוא מעבר לשטח הכולל המותר לבנייה למגורים שהוועדה המחוזית היתה מאשרת בתכנית אילו לא חלו על שטח כאמור הוראות [[התוספת השישית]]; הוועדה המחוזית תנמק בהחלטה על הפקדת תכנית ובהחלטה על אישורה את קביעתה בדבר השטח הכולל המותר לבנייה למגורים שהיתה מאשרת אילו לא היה נקבע שטח מוגדל באותה תכנית; :: (2) התכנית תקבע את שיעור השטח המוגדל מתוך השטח הכולל המותר לבנייה למגורים בתחום התכנית; :: (3) הוראות [[סעיף 63ג]]. : (ב) הוועדה המחוזית לא תחליט על הפקדת תכנית לפי סעיף זה אלא לאחר שהיועץ המקצועי לוועדה שהוסמך לפי הוראות סעיף קטן (ד) הגיש לה חוות דעת לעניין הוראות תכנית לפי סעיף זה, לרבות שיעור יחידות הדיור שנקבע בתכנית שהן יחידות לדיור בהישג יד, ישימות התכנית ואמצעים שיבטיחו את יעילותה, ובכלל זה לעניין מיקום יחידות הדיור שהן לדיור בהישג יד באגפים או בניינים שונים; ואולם הוועדה המחוזית רשאית להחליט על הפקדת התכנית אף בלא חוות הדעת אם היועץ המקצועי לוועדה לא הגיש את חוות הדעת שבעה ימים לפחות לפני הדיון בהפקדת התכנית. : (ג) עם הגשת תכנית הכוללת הוראות לפי סעיף זה, תבקש הוועדה המחוזית מהיועץ המקצועי לוועדה חוות דעת כאמור בסעיף קטן (ב); הוגשה תכנית שלא כוללת הוראות כאמור, רשאים מתכנן המחוז או הוועדה המחוזית לבקש מהיועץ המקצועי לוועדה חוות דעת כאמור, ובלבד שהפנייה ליועץ תיעשה 30 ימים לפחות לפני הדיון בהפקדת התכנית. : (ד) שר האוצר יסמיך מקרב עובדי משרדו או מקרב עובדי חברה ממשלתית העוסקת בתחום הדיור להשכרה יועץ מקצועי לוועדה לעניין תכניות לפי סעיף זה. :: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).)) : (ה) הוועדה המחוזית לא תחליט על הפקדת תכנית לפי סעיף זה אלא לאחר שנתנה הזדמנות לרשות המקומית שהתכנית בתחומה להביא לפני הוועדה את עמדתה ושקלה את העמדה האמורה. @ 62ב. בדיקה תכנונית מוקדמת (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ח–5) : (א) הועדה המחוזית תדון בתכנית שבסמכותה לאחר שנבדקה בדיקה תכנונית מוקדמת בידי מתכנן המחוז או מי שהוא הסמיך לכך; מתכנן המחוז יסיים את בדיקת התכנית וימסור בכתב את הערותיו בתוך שלושים ימים מיום שהתכנית הועברה לועדה המחוזית לפי [[סעיף 62(ב) או (ג)]]. : (ב) מצא מתכנן המחוז כי התכנית שהוגשה אינה ערוכה בהתאם להוראות החוק והתקנות או לדרישות מוסד התכנון כאמור [[בסעיף 85]], יחזירה למגיש התכנית, בצירוף הערותיו, על מנת שיתקנה, ויודיע על כך למהנדס הועדה המקומית; הוחזרה תכנית יערוך מתכנן המחוז בדיקה תכנונית מוקדמת נוספת תוך שלושים ימים ממועד הגשת התכנית המתוקנת. : (ג) מתכנן המחוז רשאי להיוועץ עם נציגי השרים כאמור [[בסעיף 7]], ועם יתר חברי הועדה המחוזית; התכנית תהיה פתוחה לעיון כל חברי הועדה; חברי הועדה יהיו רשאים להגיש הערותיהם לגבי התכנית תוך הזמן שקבע מתכנן המחוז, בהודעה לחברי הועדה. : (ד) מתכנן המחוז רשאי לקבל חוות דעת מכל גורם מקצועי כפי שימצא לנכון; קיבל חוות דעת כאמור יצרפה להמלצתו; שוכנע יושב ראש הועדה המחוזית כי עקב הכנת חוות דעת לא יסיים מתכנן המחוז את בדיקתו בתוך שלושים הימים, כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להאריך את המועד להגשת הערות מתכנן המחוז בשלושים ימים נוספים; הארכת מועד לפי סעיף קטן זה אינה באה להוסיף על המועדים המצויינים [[בסעיף 85(ב)(1)]]. : (ה) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על בדיקה תכנונית מוקדמת של תכנית שבסמכות הועדה המקומית לפי [[סעיף 62א]], על ידי מהנדס הועדה המקומית. @ 63. הוראות בתכנית מיתאר מקומית (תיקון: תשמ״ב, תשנ״ה–4, תשע״ז–7) : מגיש התכנית רשאי לקבוע בתכנית מיתאר מקומית, תוך שמירה על הייעוד החקלאי של קרקעות המתאימות לכך, הוראה בכל ענין שיכול להיות נושא לתכנית מפורטת וכן בענינים אלה: : (1) תחימת שטחים ותנאי שימוש בקרקע ובבנינים בתוך כל שטח, ובכלל זה קביעת – :: [א] שטחי קרקע או בנינים שאין להשתמש בהם למטרה פלונית או שאין להשתמש בהם אלא למטרה פלונית; :: [ב] מקומות למזבלות ולהרחקת אשפה, זבל ופסולת ולניצולם; :: [ג] רשת ומיתקנים לאספקת מים, חשמל, שירות בזק ושירותים אחרים כיוצא באלה; :: [ד] קרקע לשטחים פתוחים – בין ברשות הרבים ובין ברשות היחיד – וקרקעות המיועדות להשתמר כטבען; :: [ה] קרקע בשביל שדות תעופה, נמלים, תחנות רכבת, תחנות אוטובוסים, שווקים, בתי מטבחיים או שירותים ציבוריים אחרים; :: [ו] קרקע לבתי קברות, לרבות הפסקת השימוש בבתי קברות קיימים; :: [ז] קרקע שמותר בה לחצוב אבנים או לכרות עפר או חול או לייצר חצץ, התנאים שבהם יבוצעו פעולות אלה, וכן קרקע שבה אסור לבצע פעולות אלה; :: [ח] איסורים, הגבלות או תנאים לפרסומת בקרקעות או בבנינים; : (2) התווייתן של דרכים חדשות, וכן הטייתן, הרחבתן, שינוין וביטולן של דרכים קיימות; : (3) מירווחים וקווים, בדרכים, שמעבר להם לא יבלוט בנין; : (4) תנאים או הגבלות בדבר גודל השטח שמותר להקים עליו בנין, בדבר המירווח מסביב לכל בנין ובדבר גבהו, בטיחותו או לטיבו של בנין בכל אזור או מקום מסויים; : (5) צפיפות הבניה המותרת; : (6) תנאים או דרכים לביצוע תכנית שיכון; : (7) תנאים למתן הקלות מהוראות התכנית בכפוף להוראות [[סעיפים 147 עד 153]]; : (8) חיוב בעלי קרקע או בנין, או בעלי זכות בהם, להעניק לציבור, או לבעלי קרקע או בנין גובלים, או לבעלי זכות בהם, או לרשות מקומית, או לרשות הפועלת על פי דין, זכות מעבר או את הזכות להעביר בקרקע או בבנין מי ניקוז או ביוב, צינורות להספקת מים או תעלות מים עליונים, רשת ומיתקנים להספקת חשמל, נפט, דלק, גז, ותקשורת ולהתקין בקרקע עוגני קרקע זמניים, וקביעת התנאים להענקת זכות כאמור; : (9) הדרכים או השטחים הציבוריים שיש להקנותם למדינה או לרשות מקומית ושיירשמו על שמם, כאמור [[בסעיף 26]]; : (10) השלבים שבהם יבוצעו הוראות שונות שבתכנית. @ 63א. מעונות לחוסים (תיקון: תשנ״ה–3, תשס״ב–5, תשע״ה, תשפ"ד-8, תשפ"ה-2) : (א) יועדה בתכנית מיתאר או בתכנית מפורטת קרקע למטרת מגורים, יראו ייעוד כאמור כאילו הוא כולל גם היתר למגורי חוסים שמשרד העבודה והרווחה אישר להם לגור במעון, למגורי מתמודדי נפש שמשרד הבריאות אישר להם לגור במסגרת מגורים עצמאית או מוגנת, או לבית מאזן, ובלבד שבבנין מגורים מאוכלס לא יגורו יותר מששה חוסים; הגבלה זו לא תחול לגבי בנין מגורים שאינו מאוכלס; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותה של ועדה מקומית לכלול בתכנית מיתאר או בתכנית מפורטת, קרקע שיועדה בתכניות כאמור למטרת מוסדות, מעונות או טיפול בנזקקים, בכל מספר שהוא. : (א1) שר הפנים רשאי, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, לשנות את [[התוספת החמישית]] בהתאם לרשימת סוגי הדיור הכלולים [[#תוספת פרט ב|בסעיף ((())1(())) לחלק ב׳: תחום הדיור, שבתוספת לחוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה]]. : (ב) בסעיף זה – ::- "בית מאזן" - מסגרת טיפולית למתמודדי נפש בקהילה הפועלת לפי אישור משרד הבריאות לעניין מסגרות מסוג זה; ::- ”מעון” – כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965]]; ::- ”חוסים” – כמשמעותם בהגדרת מעון; ::- ”חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה” – [[חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה, התש״ס–2000]] (((במקור ההגדרה נכתבה הפוך))); ::- ”מסגרת מגורים עצמאית או מוגנת של סוגי דיור” – סוגי דיור כמפורט [[בתוספת החמישית]]; ::- ”מתמודד נפש” – כהגדרתו [[בחוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה]]. @ 63ב. הכללת דירות קטנות בתכנית למגורים (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ו–9) : (א) בסעיף זה, ”דירות קטנות” – דירות ששטח הבנייה הכולל שלהן הוא כפי שנקבע לעניין [[סעיף 147(ב)]] או כפי שקבע שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. : (ב) יועדה קרקע בתכנית למגורים, ומתקיימים בה כל אלה, תקבע התכנית כי לפחות 20% מיחידות הדיור הכלולות בה יהיו דירות קטנות: :: (1) התכנית כוללת 100 יחידות דיור חדשות לפחות או שהיא תכנית להתחדשות עירונית; :: (2) צפיפות הבנייה בתכנית היא שבע יחידות דיור לדונם לפחות. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), מוסד תכנון רשאי, בהחלטה מנומקת, לאשר תכנית אף אם מספר יחידות הדיור הקטנות הכלולות בה קטן מ־20%, אם נוכח שמתקיים אחד מאלה: :: (1) מאפייני הבינוי בתחום התכנית או מאפייניה המיוחדים האחרים, מצדיקים שלא לכלול בה מספר דירות קטנות כאמור; :: (2) נוכח מאפייני היישוב שבתחומו נכלל שטח התכנית, לרבות מאפייני האוכלוסייה או קיומו של מלאי מספיק של דירות קטנות, אין צורך או הצדקה לייעד קרקע לדירות קטנות. : (ד) הוראות שנקבעו בתכנית לפי סעיף קטן (ב) לא ישונו, בין בתכנית ובין בדרך של הקלה, אלא אם כן חלפו שבע שנים מיום תחילתה של התכנית שבה נקבעו או אם התקיימו התנאים שבסעיף קטן (ג) במהלך התקופה האמורה. @ 63ג. דיור בהישג יד (תיקון: תשע״ח–3, תשע״ח–9) : (א) נקבע בתכנית לפי [[סעיף 62א(א)(14)]], [[62א(א1)(2) או (14)(א)(2)]] [[או 62א2]], כי יחידות דיור בתחומה יהיו לדיור בהישג יד וכי יחולו עליהן הוראות [[התוספת השישית]] יחולו הוראות אלה: :: (1) התכנית תקבע כי לכל הפחות 25% מסך יחידות הדיור האמורות יהיו יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת וכי השטח הכולל המותר לבנייה של יחידות הדיור להשכרה במחיר מופחת לא יפחת מ־20% מהשטח הכולל המותר לבנייה של יחידות הדיור לדיור בהישג יד; :: (2) התכנית תקבע כי הוראות התכנית לגבי יחידות הדיור שהוספו בה, שהוחלו עליהן הוראות [[התוספת השישית]] ושבנייתן לא מומשה, יפקעו בתום חמש שנים מיום אישור התכנית; מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית רשאי להאריך את התקופה האמורה בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על חמש שנים; לעניין זה, ”מימוש” – הגשת בקשה להיתר; :: (3) מומשה הבנייה של חלק מיחידות הדיור לדיור בהישג יד, יהיו שיעור יחידות הדיור להשכרה במחיר מופחת מתוך סך יחידות הדיור לדיור בהישג יד שבנייתן מומשה ושיעור השטח הכולל המותר לבנייה של יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת מתוך השטח הכולל המותר לבנייה של יחידות לדיור בהישג יד שבנייתן מומשה, בהתאם לשיעורים שנקבעו בתכנית לפי הוראות סעיף זה; :: (4) לא ייכללו בתכנית הוראות המתנות את מימושם של כל עבודה או שימוש המותרים לפיה, במימוש יחידות הדיור לדיור בהישג יד שהוספו בתכנית, כולן או חלקן; ואולם ניתן לקבוע בה כי מימוש הוראות שהן נדרשות בשל אותן יחידות דיור יהיה תנאי למימושן. : (ב) קבע מוסד התכנון בתכנית שיעורים גבוהים מהשיעורים האמורים בסעיף קטן (א)(1), ינמק את החלטתו. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), מוסד התכנון רשאי, בהחלטה מנומקת, לאשר תכנית הכוללת יחידות דיור לדיור בהישג יד להשכרה במחיר מופחת בשיעורים נמוכים מהשיעורים האמורים באותו סעיף קטן, אם נוכח, לפי חוות דעתו של מי ששר האוצר הסמיך מקרב עובדי משרדו או מקרב עובדי חברה ממשלתית העוסקת בתחום הדיור להשכרה, כי מתקיים אחד מאלה: :: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).)) :: (1) נוכח מאפייני היישוב או היצע יחידות הדיור לדיור בהישג יד ברשות המקומית שבתחומה נכלל שטח התכנית אין הצדקה לקביעת שיעורים כאמור; :: (2) קביעת השיעורים כאמור בסעיף קטן (א)(1) תביא לכך שאי-אפשר יהיה ליישם את התכנית. : (ד) חוות דעת כאמור בסעיף קטן (ג) תוגש למוסד התכנון בתוך 14 ימים מיום שהתבקשה על ידי מוסד התכנון; לא הוגשה חוות הדעת במועד האמור, רשאי מוסד התכנון לאשר תכנית כאמור בסעיף קטן (ג) אף בלא חוות הדעת. : (ה) בסעיף זה, ”דיור בהישג יד” ו”השכרה במחיר מופחת” – כהגדרתם [[בתוספת השישית]]. @ 64. חיוב להכין תכנית ולבצע תכניות שאושרו (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ו–9, תשפ"ב-14) : (א) מצאה ועדה מחוזית כי יש צורך להכין תכנית בתחום מרחב תכנון מקומי, תורה לועדה המקומית להכין תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לפי הענין, ולהגישה תוך המועד שתקבע; הועדה המחוזית רשאית להורות לועדה המקומית אלו נושאים יש לכלול בתכנית וכן להורות לה לבצע תכנית שאושרה; הוראה זו באה להוסיף על סמכות הועדה המחוזית לפי [[סעיף 28]]. : (ב)(1) ועדה מקומית תכין תכנית כוללת להתחדשות עירונית כמשמעותה בפסקה (2) בתחום מרחב התכנון שלה ותגישה לוועדה המחוזית, ביוזמתה או אם מצאה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כי יש צורך להכין תכנית כאמור בתחום אותו מרחב תכנון; מצאה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כאמור, תודיע על כך לוועדה המקומית; הוועדה המקומית תכין תכנית כאמור, ותגישה לוועדה המחוזית בתוך 18 חודשים מיום ההודעה כאמור. :: (2) תכנית כוללת להתחדשות עירונית תהיה תכנית מיתאר מקומית החלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי או על כל שטח היישוב שהתכנית חלה בתחומו, הכוללת הוראות לעניין מתחמים ואזורים להתחדשות עירונית והוראות לעניין חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, ובכלל זה כל אלה: ::: (א) דרכים למימוש התחדשות עירונית באזורים ובמתחמים שונים, לרבות קביעת אזורים לתכנון מתחמי לפינוי ובינוי וכן קביעת אזורים להתחדשות עירונית בדרך של חיזוק, חיזוק ועיבוי או הריסה ובנייה מחדש, ויכול שייקבעו לגבי אזור או מתחם כמה דרכים להתחדשות עירונית; לעניין זה, "תכנון מתחמי" - כהגדרתו [[בסעיף 70ז]]; ::: (ב) לגבי אזורים שבהם נקבעה התחדשות עירונית כאמור בפסקת משנה (א) - :::: (1) קביעת הוראות ותנאים למימוש התחדשות עירונית, ובכלל זה קביעת הנחיות בדבר שטחי קרקע מזעריים שיש לייעד לתחבורה, לחניה, לביוב ולתשתיות, לרבות התוויית הדרכים העיקריות בתחומה; :::: (2) קביעת שטחי קרקע המיועדים לשטחים פתוחים ולצורכי ציבור או קביעת הנחיות בדבר שטחים שיש לייעד לצרכים אלה, לגבי ייעודי הקרקע השונים שנקבעו בה; לעניין פסקת משנה זו, "צורכי ציבור" - כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]]; :::: (3) קביעת ייעודי הקרקע והשימושים המותרים בכל אחד מהייעודים, קביעת השטח הכולל המותר לבנייה מעל הקרקע בכל ייעוד או בכלל הייעודים לרבות גובה המבנים, מספר הקומות ומספר יחידות הדיור. :: (3) תכנית כוללת להתחדשות עירונית כאמור בסעיף קטן זה יכול שתאפשר הוצאת היתר מכוחה בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר ובלבד שנקבעו הוראות בעניינים המפורטים [[בסעיף 145(ז)]] בתכנית אחרת; בתכנית כוללת להתחדשות עירונית לא ייקבעו הוראות בעניינים המפורטים [[בסעיף האמור]] לגבי מגרשים מסוימים. :: (4) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים נוספים שיש או אין לכלול במסגרת תכנית כוללת להתחדשות עירונית כאמור בסעיף קטן זה. @ 65. (תיקון: תשנ״ה–3) : (((בוטל).)) === (((כותרת נמחקה))) (תיקון: תשפ"ב-14) === @ 66. (תיקון: תשנ״ה–3) : (((בוטל).)) @ 67. (תיקון: תשל"ג, תשנ״ה–3) : (((בוטל).)) @ 68. (תיקון: תשנ״ה–3) : (((בוטל).)) @ 69. הוראות תכנית מפורטת (תיקון: תשכ"ה, תשמ״ב, תש״ן, תשע״ט, תשפ"ב-8) : (א) כל עוד אין הוראות מתאימות בתכנית מיתאר, מותר לקבוע בתכנית מפורטת הוראות לכל ענין שיכול להיות נושא לתכנית מיתאר מקומית לפי [[סעיף 63]], וכן מותר לקבוע בה הוראות בענינים אלה: :: (1) חלוקת קרקעות למגרשים או לאתרי־בניה, צורתם ואורך חזיתם; :: (1א) הוראות בדבר מגרש תלת־ממדי, ובלבד שמתקיימים כל אלה: ::: (א) אין מניעה לרשום את המגרש כחלקה תלת־ממדית לפי הוראות [[סעיף 14ז לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969]]; ::: (ב) גבולות המגרש התלת־ממדי ייקבעו בתכנית בהתאם להוראות שיקבע השר בתקנות; :::: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (רישום מגרש תלת־ממדי), התש״ף–2020]].)) ::: (ג) אם התכנית בתחום המגרש התלת־ממדי כוללת שימושים שאינם שימושים לצורכי ציבור, התכנית לא תהיה בסמכות ועדה מקומית; שר המשפטים, בהסכמת השר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו כי תכנית הכוללת שימושים שאינם שימושים לצורכי ציבור תהיה בסמכות ועדה מקומית, ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת; לעניין זה, ”צורכי ציבור” – כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]]; :::: ((פורסם [[צו התכנון והבנייה (תוכניות ותשריטים של מגרש תלת-ממדי), התשפ"ד-2024]].)) :: (2) ייעוד קרקעות לדרכים, שטחים פתוחים, גנים, בתי־ספר, מרכזת טלפונים, מיתקן לחלוקת דברי דואר, מקומות לצרכי דת, סעד, בריאות, תרבות, מיקהל, נופש, ספורט ושטחי חניה, מקלטים ומחסנים (([צ״ל: ומחסים])) ציבוריים או לצרכי ציבור אחרים; :: (3) מקומות חניה באתרים שלידם מתרכזים כלי רכב ממונעים; :: (4) מיקום בנינים הנועדים לצרכים מיוחדים ותחימת שטחים שבהם יחולו הגבלות מיוחדות; :: (5) שמירה על מקומות, מבנים ודברים אחרים שיש להם חשיבות לאומית, דתית, היסטורית, ארכיאולוגית, מדעית או אסתיטית; :: (6) הריסתם ושיקומם של בנינים רעועים המהווים סכנה לנפש או שאינם ראויים לדיור מטעמי בריאות; :: (7) שיקומם של בנינים בשטחים מאוכלסים ביתר או בנויים בצפיפות יתר ושל שטחים שכל בניה נוספת בהם עלולה, לדעת הועדה המקומית, להביא לידי צפיפות יתירה של האוכלוסיה או של הבנינים, וקביעת תנאים מיוחדים להיתרי בניה בשטחים אלה; :: (8) הקצאת קרקע לבעל קרקע או לבעל זכות בקרקע שזכויותיו נפגעו אגב ביצועה של התכנית; :: (9) מיקומם של בנינים, נפחם, גבהם, צורתם ומראם החיצוני; :: (10) נטיעת עצים והתקנת ספסלים ואבזרים כיוצא בהם בדרכים ובשטחים פתוחים; :: (11) מספר הבנינים שמותר להקים על מגרש, מספר הדירות בכל בנין ומספר החדרים בבנין או בדירה; :: (12) הוצאות התכנית לרבות הוצאות עריכתה וביצועה. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת - :: (1) יקבע בתקנות עניינים שלגביהם לא ייקבעו הוראות בתכנית מפורטת אשר ניתן להוציא מכוחה היתר בנייה בלא צורך באישורו של מוסד תכנון שאינו רשות רישוי; :: (2) רשאי לקבוע הוראות ולפיהן לא ייכללו בתכנית כאמור בסעיף קטן (א), מסמכים שאינם מחייבים. @ 70. התאמת מגרשים : (א) היו בתחום תכנית מפורטת קרקעות שאינן תואמות את תנאי התכנית בדבר השטח או הצורה של מגרשים, מותר לקבוע בתכנית מפורטת הוראות – :: (1) המאפשרות להקנות לבעל קרקע כאמור, לפי דרישתו, קרקע הגובלת עם הקרקע שלו (להלן – קרקע משלימה), בתנאי שהדבר דרוש כדי שהקרקע שלו יחד עם הקרקע המשלימה תתאם את תנאי התכנית בדבר שטחם וצורתם של מגרשים וכן בתנאי שיתרת הקרקע הגובלת תתאם תנאים אלה; :: (2) המסדירות את דרכי ההקניה של הקרקע המשלימה ואת רישום ההקניה בפנקס המקרקעין, בהתאם להוראות [[סימן ז׳]], בשינויים המחוייבים, ובהתאם לתקנות. : (ב) מקבל הקרקע המשלימה ישלם לבעלה הקודם את שוויה של הקרקע המשלימה וכן יפצה אותו על כל נזק שנגרם ליתרת הקרקע הגובלת כתוצאה מההפרדה. : (ג) בסעיף זה, ”בעל” – למעט שוכר. === סימן ד': תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה (תיקון: תשפ"ב-14) === @ 70א. הגדרות - [[סימן ד']] (תיקון: תשפ"ב-14) : [[סימן ד|בפרק (([צ"ל: בסימן])) זה]] - :- "מבנה הטעון חיזוק" - בניין הנמצא במגרש המיועד לפי תכנית גם למגורים, ש-70% לפחות משטח הבנייה הכולל הקיים שלו משמש כדין למגורים, ובכלל זה לשטחי שירות למגורים, ושמתקיימים בו כל אלה: :: (1) מתקיים בו אחד מאלה: ::: (א) ניתן היתר לבנייתו לפני יום י"ב בטבת התש"ם (1 בינואר 1980); ::: (ב) ניתן היתר לבנייתו בין יום י"ב בטבת התש"ם (1 בינואר 1980) ליום ז' בטבת התשמ"ה (31 בדצמבר 1984), וניתנה חוות דעת מהנדס מבנים כהגדרתו [[בסעיף 266ג1]] כי לא נבנה בהתאם לתקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה כנוסחו במועד מתן ההיתר; :: (2) לא בוצעו בו, לפי היתר, עבודות לחיזוק המבנה לפי תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה כנוסחו במועד מתן ההיתר; :: (3) הוא בן שתי קומות מעל פני הקרקע לפחות, ויש בו ארבע יחידות דיור שנבנו לפי היתר לפחות; לעניין זה, תובא בחשבון קומת עמודים, אך לא תובא בחשבון קומה עליונה ששטחה פחות ממחצית שטחה של הקומה שמתחתיה; :- "תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה" - תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה באחד המסלולים האלה: הריסה ובנייה מחדש, הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, חיזוק או חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר; :- "תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש" - תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק, שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת המבנה כולו ובנייתו מחדש; :- "תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר" - תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק וכן על מגרש אחר שלא נמצא בו מבנה הטעון חיזוק, שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה במגרש האחר רק בכפוף להריסת המבנה כולו ובנייתו מחדש; :- "תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק" - תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק, שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף לחיזוק המבנה כולו לפי תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה; :- "תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר" - תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק וכן על מגרש אחר שלא נמצא בו מבנה הטעון חיזוק, שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה, במגרש האחר, רק בכפוף לחיזוק המבנה כולו, לפי תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה; :- "תעודת גמר" - אישור שנתנה הרשות המאשרת לפי [[סעיף 157א]] לאחר ששוכנעה כי מתקיים האמור [[בסעיף קטן (ה1) של אותו סעיף]]; :- "תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה" - ת"י 413 - תכן עמידות מבנים ברעידות אדמה, כנוסחו מעת לעת; הוראות התקן יפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון. @ 70ב. תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש (תיקון: תשפ"ב-14) : (א) בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש רשאית הוועדה המקומית לכלול אחד או יותר מהנושאים האלה: :: (1) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק (בסעיף זה - המגרש), מעל פני הקרקע, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש אחרי הגדלתו לפי פסקה זו ולפי כל תכנית, מעל פני הקרקע, לא יעלה על 400% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע (בסעיף זה - שיעור הגדלת השטח הכולל); לעניין פסקה זו - ::: (א) שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה; ::: (ב) בחישוב שטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק לא תובא בחשבון תוספת בנייה למבנה שניתן היתר לבנייתה אחרי יום ט' באייר התשס"ה (18 במאי 2005); :: (2) הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה במגרש לפי תכנית, ובלבד שמתקיימים כל אלה: ::: (א) שטחי השירות נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התכנית והם יהיו בקומות תת-קרקעיות; ::: (ב) סך שטחי השירות אחרי ההוספה לפי פסקה זו ולפי כל תכנית, לא יעלה על פי שלושה משטח המגרש; :: (3) הוספת שימושים נוספים לצורכי ציבור במגרש וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור, נוסף על ההגדלה לפי פסקאות (1) ו-(2), ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור לא יעלה על 10% מסך השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, מעל פני הקרקע, לאחר הגדלתו לפי הפסקאות האמורות; בפסקה זו, "צורכי ציבור" - גן ילדים לרבות מעון יום לגיל הרך, בית תפילה, מרפאה ומרכז קהילתי שכונתי וכן שימושים לצורכי חינוך, רווחה, דת ותרבות ומוסדות קהילתיים כפי שיקבע, בצו, שר הפנים; בצו כאמור רשאי שר הפנים לקבוע שימושים שונים למגרש אחד או לכמה מגרשים כמשמעותם בסעיף קטן (ג)(1); :: (4) קביעת הוראות לעניין חניה, אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה, מתכנית מיתאר מקומית או מתכנית מפורטת לעניין חניה. : (ב) אושרה תכנית כאמור בסעיף קטן (א) - :: (1) לא תאושר לפי [[סעיף 62א(א) או (א1)]], באותה תכנית או בתכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, מעל פני הקרקע, מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(1); :: (2) לא תאושר לפי [[סעיף 62א(א)]], באותה תכנית או בתכנית אחרת, הוספת שטחי שירות מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(2). : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1) - :: (1) בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש הכוללת לפחות שלושה מגרשים גובלים, שבכל אחד מהם נמצא מבנה הטעון חיזוק, ונקבע בה כי יהיה ניתן לממשה רק בדרך של הריסת כל המבנים האמורים ובנייתם מחדש והיא כוללת הוראות איחוד וחלוקה לפי [[סימן ז']] לגבי אותם מגרשים לפחות, רשאית הוועדה המקומית לקבוע אחד או יותר מאלה: ::: (א) שיעור הגדלת השטח הכולל בכל המגרשים יהיה עד 500% משטח הבנייה הכולל הקיים, מעל פני הקרקע, של המבנים הטעונים חיזוק בכל המגרשים כאמור; ::: (ב) בשטח המגרשים כאמור - שינוי ייעוד לשטח ציבורי פתוח; :: (2) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו, בהתחשב בין השאר בערכי הקרקע במרחב התכנון ובמידת הסיכון להתרחשות רעידות אדמה, כי לעניין מרחב תכנון מקומי, כולו או חלקו, יחול אחד או יותר מאלה: ::: (א) שיעור הגדלת השטח הכולל במגרש יהיה עד 450%, 500% או 550%; ::: (ב) שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן לא ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה. @ 70ג. תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר (תיקון: תשפ"ב-14) : (א) בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר רשאית הוועדה המקומית לכלול אחד או יותר מהנושאים האלה: :: (1)(א) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שלא נמצא בו המבנה הטעון חיזוק (בסעיף זה - המגרש האחר), מעל פני הקרקע, ובלבד ששיעור ההגדלה במגרש האחר לא יעלה על 300% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, ויהיה ביחס סביר לעלויות לביצוע העבודות במבנה הטעון חיזוק כפי שיפורטו בתכנית; לעניין פסקת משנה זו יחולו הוראות [[פסקאות משנה (א) ו-(ב) של סעיף 70ב(א)(1)]]; כללה התכנית כמה מגרשים שבהם מבנים הטעונים חיזוק או כמה מגרשים אחרים, לא יעלה שיעור הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לפי פסקת משנה זו, בכל המגרשים האחרים יחד, על 300% משטח הבנייה הכולל הקיים, מעל פני הקרקע, של כל המבנים הטעונים חיזוק כאמור; ::: (ב) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש האחר וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, ובלבד שמתקיימים כל אלה: :::: (1) סך ההגדלה בשני המגרשים לא יעלה על השיעור האמור בפסקת משנה (א) ויחולו לעניין זה [[פסקאות משנה (א) ו-(ב) של סעיף 70ב(א)(1)]]; :::: (2) במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק שיעור השטח הכולל המותר לבנייה לאחר הגדלתו לפי פסקת משנה זו ולפי כל תכנית אחרת, מעל פני הקרקע, לא יעלה על 400% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, בניכוי השטח שהוגדל לפי פסקת משנה זו במגרש האחר; :: (2) הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה, במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, לפי תכנית, ובלבד שמתקיימים כל אלה: ::: (א) שטחי השירות נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התכנית, והם יהיו בקומות תת-קרקעיות; ::: (ב) סך כל שטחי השירות אחרי ההוספה לפי פסקה זו ולפי כל תכנית, לא יעלה על פי שלושה משטח המגרש; :: (3)(א) הוספת שימושים נוספים לצורכי ציבור במגרש האחר וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה באותו מגרש לשם השימושים הנוספים כאמור, נוסף על ההגדלה לפי פסקה (1), ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור, במגרש האחר, לא יעלה על 10% מסך השטח שנוסף לשטח הכולל המותר לבנייה לפי הפסקה האמורה באותו מגרש, מעל פני הקרקע; בפסקת משנה זו, "צורכי ציבור" - במגרש אחר שאין בו מבנה קיים - כהגדרתם [[בסעיף 70ב(א)(3)]], ובמגרש שיש בו מבנה קיים - כהגדרתם [[בסעיף 70ד(א)(2)]]; ::: (ב) הוספת שימושים לצורכי ציבור במגרש האחר ובמגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה באותם מגרשים לשם השימושים הנוספים כאמור, ובלבד ששיעור ההגדלה בשני המגרשים לא יעלה על השיעור האמור בפסקת משנה (א); בפסקת משנה זו, "צורכי ציבור" - במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק - כהגדרתם [[בסעיף 70ב(א)(3)]], ובמגרש אחר - כהגדרתם בפסקת משנה (א); :: (4) קביעת הוראות לעניין חניה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה, תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה. : (ב)(1) אושרה לגבי המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה לפי [[סעיף 70ב]], לא תאושר תכנית לפי סעיף זה באותו מגרש, אלא אם כן התכנית שאושרה לפי [[אותו סעיף]] תבוטל או שייקבע בתכנית שתאושר לפי סעיף זה כי לא ניתן לממשה יחד עם התכנית שאושרה לפי [[סעיף 70ב]]. :: (2) אושרה לגבי המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק תכנית לפי סעיף זה, לא תאושר תכנית לפי [[סעיף 70ב]] לגבי אותו מגרש, אלא אם כן התכנית שאושרה תבוטל לפי סעיף זה או שייקבע בתכנית שתאושר לפי [[אותו סעיף]] כי לא ניתן לממשה יחד עם התכנית שאושרה לפי סעיף זה. :: (3) אושרה תכנית כאמור בסעיף קטן (א), לא תאושר לפי [[סעיף 62א(א) או (א1)]], באותה תכנית או בתכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(1)(ב)(2). :: (4) אושרה תכנית כאמור בסעיף קטן (א), לא תאושר לפי [[סעיף 62א(א)]] באותה תכנית או בתכנית אחרת, הוספת שטחי שירות במגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(2). : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו, בהתחשב בין השאר בערכי הקרקע, במרחב התכנון ובמידת הסיכון להתרחשות רעידות אדמה, כי לעניין מרחב תכנון מקומי, כולו או חלקו, יחול אחד או יותר מאלה: :: (1) שיעור הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה כמשמעותו בסעיף קטן (א)(1) יהיה עד 350%, 400% או 450%; :: (2) שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן לא ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה. @ 70ד. תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק (תיקון: תשפ"ב-14) : (א) בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק רשאית הוועדה המקומית לכלול אחד או יותר מהנושאים האלה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב): :: (1) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק (בסעיף זה - המגרש), מעל פני הקרקע, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש אחרי הגדלתו לפי פסקה זו ולפי כל תכנית, מעל פני הקרקע, לא יעלה על 200% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע; לעניין פסקה זו יחולו הוראות [[פסקאות משנה (א) ו-(ב) של סעיף 70ב(א)(1)]] והוראות [[סעיף 70ב(ג)(2)(ב)]]; :: (2) הוספת שימושים נוספים לצורכי ציבור במגרש וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור, נוסף על ההגדלה לפי פסקה (1), ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור לא יעלה על 14% מסך כל השטח שנוסף לשטח הכולל המותר לבנייה לפי הפסקה האמורה; בפסקה זו, "צורכי ציבור" - גן ילדים לרבות מעון יום לגיל הרך; :: (3) קביעת הוראות לעניין חניה אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה, מתכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה. : (ב)(1) מגיש התכנית יגיש לוועדה המקומית, יחד עם התכנית, חוות דעת מאת מהנדס הוועדה המקומית שניתנה בתוך שלוש השנים שקדמו להגשת התכנית, ולפיה אף על פי שדרך כלל יש עדיפות לפעול לגבי המבנה הטעון חיזוק על פי תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש או במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, בנסיבות העניין יש הצדקה לפעול במסלול חיזוק, בהתחשב, בין השאר, במצבו של המבנה ובתקופה שחלפה ממועד הקמתו וכן במאפייני המבנה, המגרש וסביבתו, ובכלל זה בחשיבותם האדריכלית או ההיסטורית; חוות דעת המהנדס לפי פסקה זו תינתן בתוך שישים ימים ממועד פנייתו של מגיש התכנית למהנדס בבקשה לקבלת חוות דעת כאמור. :: (2) מגיש התכנית יגיש למהנדס הוועדה, יחד עם התכנית, תוצאות סקר הנדסי שערך מהנדס מבנים כהגדרתו [[בסעיף 266ג1]], הכולל חישוב הנדסי לגבי המבנה הטעון חיזוק לעניין עומסים אופקיים לפי תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה ולעניין עומסים אופקיים ואנכיים לפי הכללים המקובלים בענף הנדסת מבנים. :: (3) נקבע בתכנית מרחב מוגן דירתי כמשמעותו לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]], לכל יחידת דיור, בשטח שלא יפחת מהשטח שקבע שר הביטחון לפי [[החוק האמור]] או מרחב מוגן קומתי כמשמעותו לפי [[אותו חוק]], אלא אם כן ניתן פטור לעניין זה לפי [[אותו חוק]]. :: (4) בתכנית ייקבע כי לא יינתן היתר מכוחה לביצוע עבודות שאינן טעונות בקרת תוכן במכון בקרה לפי [[סעיף 145(ב3)]] או בקרת ביצוע במכון בקרה לפי [[סעיף 157ג]], אלא אם כן מהנדס הוועדה אישר בכתב כי התנאים בהיתר עומדים בדרישות התקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה; לשם מתן אישור כאמור, מהנדס הוועדה רשאי להסתייע בחוות דעת מהנדס מבנים כהגדרתו [[בסעיף 266ג1]], שאינה מטעם מגיש הבקשה להיתר או מי מטעמו. :: (5) שר הפנים יקבע הוראות לעניין חובת פיקוח נוסף מטעם מגיש הבקשה להיתר או מי מטעמו, על ביצוע עבודות שאינן טעונות בקרת ביצוע במכון בקרה לפי [[סעיף 157ג]], בהתאם להיתר שניתן מכוח תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק, כדי להבטיח כי עם השלמת ביצוע העבודות לפי ההיתר המבנה יהיה עמיד מפני רעידת אדמה בהתאם לתקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה. : (ג) אושרה תכנית לפי סעיף זה, לא תאושר לפי [[סעיף 62א(א) או (א1)]], באותה תכנית או בתכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, מעל פני הקרקע, מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(1). @ 70ה. תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר (תיקון: תשפ"ב-14) : (א) בתכנית לעמידות מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר רשאית הוועדה המקומית לכלול אחד או יותר מהנושאים האלה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב): :: (1)(א) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שלא נמצא בו המבנה הטעון חיזוק (בסעיף זה - המגרש האחר), מעל פני הקרקע, ובלבד שהיקף ההגדלה במגרש האחר לא יעלה על 100% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, ויהיה ביחס סביר להיקף העלויות לביצוע העבודות במבנה הטעון חיזוק כפי שיפורטו בתכנית; לעניין פסקה זו יחולו הוראות [[פסקאות משנה (א) ו-(ב) של סעיף 70ב(א)(1)]]; כללה התכנית כמה מגרשים שבהם מבנים הטעונים חיזוק או כמה מגרשים אחרים, לא יעלה ההיקף של הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, לפי פסקה זו, בכל המגרשים האחרים יחד, על 100% מסך שטח הבנייה הכולל הקיים, מעל פני הקרקע, של כל המבנים הטעונים חיזוק כאמור. ::: (ב) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש האחר וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, ובלבד שמתקיימים כל אלה: :::: (1) סך ההגדלה בשני המגרשים לא יעלה על השיעור האמור בפסקת משנה (א) ויחולו לעניין זה [[פסקאות משנה (א) ו-(ב) של סעיף 70ב(א)(1)]]; :::: (2) במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק השטח הכולל המותר לבנייה לאחר הגדלתו לפי פסקת משנה זו ולפי כל תכנית אחרת, מעל פני הקרקע, לא יעלה על 200% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, בניכוי השטח שהוגדל לפי פסקת משנה זו במגרש האחר; :: (2)(א) הוספת שימושים נוספים לצורכי ציבור במגרש האחר וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה באותו מגרש לשם השימושים הנוספים כאמור, נוסף על ההגדלה לפי פסקה (1), ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור, במגרש האחר, לא יעלה על 14% מסך כל השטח שנוסף לשטח הכולל המותר לבנייה לפי הפסקה האמורה באותו מגרש, מעל פני הקרקע; בפסקת משנה זו, "צורכי ציבור" - במגרש אחר שאין בו מבנה קיים - כהגדרתם [[בסעיף 70ב(א)(3)]], ובמגרש שיש בו מבנה קיים - כהגדרתם [[בסעיף 70ד(א)(2)]]; ::: (ב) הוספת שימושים לצורכי ציבור במגרש האחר ובמגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, ובלבד שסך ההגדלה בשני המגרשים לא יעלה על השיעור האמור בפסקת משנה (א); בפסקת משנה זו, "צורכי ציבור" - במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק - כהגדרתם [[בסעיף 70ד(א)(2)]], ובמגרש האחר - כהגדרתם בפסקת משנה (א); :: (3) בתכנית שנקבעו בה הוראות לפי פסקה (1)(ב) - קביעת הוראות לעניין חניה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק אף בסטייה מהוראות לפי חוק, תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה. : (ב)(1) לעניין תכנית הכוללת הוראות כאמור בסעיף קטן (א)(1)(ב) יחולו הוראות [[סעיף 70ד(ב)(1), (2) ו-(5)]], בשינויים המחויבים. :: (2) נקבעו בתכנית הוראות כאמור [[בסעיף 70ד(ב)(3) ו-(4)]]. :: (3) נקבעה בתכנית הוראה שלפיה יהיה ניתן לממש את הבנייה או תוספת השימושים במגרש האחר, בהתאם להוראות סעיף קטן (א), רק לאחר קבלת תעודת גמר לעניין ביצוע העבודות שנקבעו בתכנית במבנה הטעון חיזוק. : (ג)(1) אושרה לגבי המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק לפי [[סעיף 70ד]], לא תאושר תכנית לפי סעיף זה באותו מגרש, אלא אם כן התכנית שאושרה לפי [[אותו סעיף]] תבוטל או שייקבע בתכנית שתאושר לפי סעיף זה כי לא ניתן לממשה יחד עם התכנית שאושרה לפי [[סעיף 70ד]]. :: (2) אושרה לגבי המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק תכנית לפי סעיף זה, לא תאושר תכנית לפי [[סעיף 70ד]] לגבי אותו מגרש, אלא אם כן התכנית שאושרה לפי סעיף זה תבוטל או שייקבע בתכנית שתאושר לפי [[סעיף 70ד]] כי לא ניתן לממשה יחד עם התכנית שאושרה לפי סעיף זה. :: (3) אושרה תכנית לפי סעיף קטן (א), לא תאושר לפי [[סעיף 62א(א) או (א1)]], באותה תכנית או בתכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, מעבר לאמור בסעיף קטן (א). @ 70ו. קביעת הוראות מפורטות לשם מתן היתר (תיקון: תשפ"ב-14) : (א) תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה תכלול את כל ההוראות המאפשרות מתן היתר מכוחה בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר. : (ב) תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש ובמסלול חיזוק, יכול שתהיה תכנית לרישוי מהיר כאמור [[בסעיף 145א1]]. @ 70ז. תנאים להפקדה (תיקון: תשפ"ב-14) : בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 61א(ג)]], לא תקבל הוועדה המקומית החלטה על הפקדת תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה או על אישורה, אלא אם כן מתקיים המפורט להלן, לפי העניין: : (1) הונחה לפני הוועדה המקומית חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה המתייחסת לכל אלה: :: (א) היתכנות סבירה לתכנון מתחמי ולהשפעתה של התכנית המוצעת על אפשרות סבירה לתכנון מתחמי עתידי; לעניין זה, "תכנון מתחמי" - תכנון הכולל מספר מגרשים גובלים או סמוכים למגרשים שלגביהם הוגשה התכנית, שיתוכננו כחטיבה תכנונית אחת; :: (ב) עיקרי השינויים המבוקשים בתכנית לעומת המצב הבנוי; : (2) חוות הדעת שהגיש מהנדס הוועדה המקומית לפי [[סעיף 61א(ג)(4)(ה)]] קבעה כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים והתשתיות נותנים מענה לצרכים הנובעים מהתכנית; : (3) לעניין תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה הכוללת הוספת שימושים לצורכי ציבור לפי [[סעיפים 70ב(א)(3)]], [[70ג(א)(3)]], [[70ד(א)(2)]] [[או 70ה(א)(2)]], או לעניין תכנית לפי [[סעיף 70ב(ג)(1)]] הכוללת שלושה מגרשים רצופים לפחות והוראות לעניין שינוי ייעוד לשטח ציבורי פתוח - הונחה לפני הוועדה המקומית חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה, המתייחסת לסוג הצורך הציבורי הנדרש, לנחיצותו בשטח התכנית ובסביבתו ולהשתלבותו במבנה לרבות האפשרות לכניסה נפרדת לשימושים הציבוריים; : (4) לעניין תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק ובמסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר לפי [[סעיף 70ה(א)(1)(ב)]] - הוועדה המקומית שוכנעה, על סמך חוות הדעת של מהנדס הוועדה שהוגשה לפי [[סעיף 70ד(ב)(1)]], כי אף על פי שדרך כלל יש עדיפות לפעול לגבי המבנה הטעון חיזוק על פי תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש או במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, בנסיבות העניין יש הצדקה לפעול לגבי המבנה הטעון חיזוק על פי תכנית במסלול חיזוק או במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר לפי [[סעיף 70ה(א)(1)(ב)]]. @ 70ח. סייג לתחולה (תיקון: תשפ"ב-14) : הוראות [[סימן זה]] לא יחולו אם במועד הגשת התכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה, כאמור [[בסימן זה]], מתקיים אחד מאלה: : (1) על המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק חלה תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תכנית החיזוק (תמ"א 38) שהוחלט להפקידה לפני תחילתו של [[24:648304|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 139), התשפ"ב-2022]]; : (2) המבנה הטעון חיזוק נכלל כאתר המיועד לשימור בתכנית מאושרת או מופקדת, נכלל ברשימת אתרים לשימור מאושרת לפי [[התוספת הרביעית]] או שהוא מיועד לשימור כאמור בהודעה על הכנת תכנית שפורסמה לפי [[סעיף 77]] או בתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 78]]; הוראות פסקה זו לא יחולו על תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, שאינה כוללת את הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, ובלבד שבתכנית כאמור לא ייקבעו לגבי המבנה הטעון חיזוק הוראות הסותרות את התכנית שבה נכלל המגרש כאתר לשימור או פרטים שנקבעו לגביו ברשימת אתרים לשימור כאמור [[בתוספת הרביעית]] או תנאים בהודעה לפי [[סעיף 77]] או [[סעיף 78]]. @ 70ט. דחיית תכנית (תיקון: תשפ"ב-14) : (א) אין בהוראות [[סימן זה]] כדי לגרוע מסמכותה של הוועדה המקומית לדחות תכנית לעמידות מבנים מפני רעידות אדמה, אם מצאה משיקולים תכנוניים, אדריכליים, נופיים או כלכליים או בשל היעדר מענה ראוי של תשתיות וצורכי ציבור לצרכים הנובעים מהתכנית, כי יש לדחות את התכנית או אם מצאה כי יש להעדיף תכנון מתחמי, כהגדרתו [[בסעיף 70ז]]; הוועדה המקומית תפרט בכתב את הנימוקים לדחייה כאמור. : (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הוועדה המקומית רשאית לדחות תכנית לעמידות מבנים מפני רעידות אדמה שאינה תואמת תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תכנית החיזוק (תמ"א 38) או תכנית כוללנית, ומטעם זה בלבד. === סימן ה׳: תכנית מיוחדת === @ 71. תכנית מיוחדת : ועדה מיוחדת רשאית להכין בכל עת, למרחב התכנון המיוחד כולו או לכל חלק ממנו, תכנית מיתאר או תכנית מפורטת, הכל כפי שתמצא לנכון; אולם כל תכנית שהיתה בת תוקף בתחומי מרחב התכנון המיוחד ערב תחילתו של הצו המכריז על מרחב התכנון המיוחד, תעמוד בתקפה אלא אם תשונה או תבוטל על ידי הועדה המיוחדת כפי שנקבע בחוק זה. @ 72. אישור תכנית מיתאר מיוחדת (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה) : תכנית מיתאר שהוכנה על ידי ועדה מיוחדת טעונה אישור שר הפנים, בהמלצת שר הבינוי והשיכון, ולענין זה יהיו לשר הפנים כל הסמכויות לפי [[סעיף 109]]; תכנית מיתאר כאמור לישוב חדש או שהוגשה עליה התנגדות כאמור [[בסעיף 100]], לא תאושר אלא לאחר התייעצות עם המועצה הארצית. @ 73. התנגדות וערר לתכנית של ועדה מיוחדת (תיקון: תשנ״ה–4<!--החלפה-->) : התנגדות לתכנית של ועדה מיוחדת תוגש לועדה המיוחדת והיא תדון ותכריע בה; על החלטת הועדה בדבר דחיית ההתנגדות, קבלתה, אישור תכנית או דחייתה ניתן לערור למועצה הארצית ויהיו לה, לענין זה, הסמכויות של מוסד תכנון לפי [[סעיף 116]]. : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטה בדבר תכנית מפורטת של ועדה מיוחדת בפני המועצה הארצית), תש״ל–1970]].)) @ 74. ערר על החלטות אחרות (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה) : בכל מקום שקיימת לפי חוק זה זכות ערר על החלטה של ועדה מקומית או של ועדה מחוזית [[שסעיפים 72]] [[ו־73]] אינם חלים עליה, וההחלטה ניתנה על ידי ועדה מיוחדת, יוגש הערר לפני שר הפנים ושר הבינוי והשיכון כאחד, וכל אחד מהשרים רשאי לאצול מסמכותו לפי סעיף זה, הן בדרך כלל והן למקרה מסויים והן לסוג מסויים של מקרים, ובלבד שחבר הועדה המיוחדת לא ידון ולא יכריע בערר כאמור. : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטת ועדה מיוחדת בפני שרים), תש״ל–1970]].)) @ 75. דין תכנית מיוחדת (תיקון: תשנ״ה–4) : בכפוף לאמור [[בסימן זה]] יחולו על תכנית של ועדה מיוחדת ההוראות החלות על תכנית שבסמכות ועדה מחוזית. @ 76. תקנות (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה) : שר הפנים, בהתייעצות עם שר הבינוי והשיכון, רשאי להתקין תקנות בענין הפעלת סמכויותיה של ועדה מיוחדת במידה שלא נקבעו הוראות לכך בחוק זה. === סימן ה׳1: תכנית לשימור אתרים (תיקון: תשנ״א) === @ 76א. תכנית לשימור אתרים (תיקון: תשנ״א) : על תכנית לשימור אתרים יחולו הוראות [[התוספת הרביעית]]. === סימן ה׳2: תכנית לתשתית לאומית (תיקון: תשס״ב–3) === @ 76ב. תכנית לתשתית לאומית (תיקון: תשס״ב–3, תשע״ד–2, תשע״ו–7, תשע״ז–7, תשפ"ב-3, תשפ"ג-5, תשפ"ד-9, תשפ"ה) : (א) תכנית לתשתית לאומית תהיה תכנית מיתאר ארצית, הכוללת הוראות של תכנית מפורטת כאמור בסעיף קטן (ב), ותקבע את התכנון של תשתיות לאומיות בשטח המדינה כולה או בחלק משטחה. : (ב) תכנית לתשתית לאומית תכלול את כל ההוראות המאפשרות מתן היתר בניה או ביצוע עבודה לפיה, בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, ואולם הוועדה לתשתיות רשאית לקבוע לגבי חלק מתחום התכנית שאינו משמעותי וביצועו אינו נדרש באופן מיידי לאותה תשתית נושא התכנית, כי ביצוע העבודות על פיה יהיה טעון תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה. : (ב1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), בתוכנית לתשתית לאומית ניתן לכלול הוראות לעניין בנייה למגורים, לשטחי ציבור, לתעסוקה, למסחר ולמלונאות - :: (1) בכל אחד מהמפורטים להלן, ובלבד שהוראות כאמור מתייחסות למקרקעי ישראל בלבד, ואין בו סטייה מהוראות תוכנית מיתאר ארצית משולבת לבנייה, לפיתוח ולשימור (תמ"א 35): ::: (א) תחנה לתחבורה ציבורית, למעט אם בניית התחנה הושלמה; ::: (ב) חניון לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית, למעט אם בניית החניון הושלמה; ::: (ג) מתחם תפעולי הנדרש לטיפול במסילת ברזל ובציוד הדרוש להפעלה של רכבת; :: (2) במקרקעין מיועדים. : (ב2) הוראות כאמור בסעיף קטן (ב1) ייקבעו רק לעניין אותו מגרש שבו נקבעה התשתית הלאומית כאמור בפסקאות (1) ו-(2) של אותו סעיף קטן, ולאחר שניתנה חוות דעת של מתכנן הוועדה כי יש הצדקה לתכנן בנייה כאמור בסעיף קטן (ב1) רישה כחלק בלתי נפרד מתכנון התשתית הלאומית. : (ב3) על תוכנית לתשתית לאומית שהיא תוכנית משביחה כהגדרתה [[בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021]], יחולו הוראות [[סעיף 4א(ו) עד (י) לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע"ד-2014]], כנוסחו במועד תחילתו של [[25:4758425|תיקון מס' 4]], בשינויים המחויבים. : (ג) משרד ממשלתי, ועדה מחוזית – בתחום מרחבה, רשות שהוקמה לפי דין, חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח מבנים ותשתיות, מי שיש לו רישיון לפי חוק לעניין תשתית לאומית המאפשר תכנון או הקמה של התשתית הלאומית, גורם מפעיל כהגדרתו [[בסעיף 255יד]], אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, בצו, בעל קרקע או בעל עניין בקרקע שהוסמך בידי שר התיירות לעניין תכנית לתשתית תיירות לפי [[סעיף 76ב1(ד)]] או כל גוף אחר שהוסמך לכך לפי החלטת ממשלה, רשאים להכין תכנית לתשתית לאומית ולהגישה לועדה לתשתיות ([[בסימן זה]] – מגיש תכנית). : (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), במהלך שנה קלנדרית לא יוגשו לוועדה לתשתיות יותר מעשר תכניות למיתקני השנאה לחשמל; אין באמור כדי למנוע הכללת מיתקני השנאה לחשמל בתכניות אחרות המוגשות לוועדה לתשתיות. : (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא יוגשו לוועדה לתשתיות יותר מחמש תוכניות לבית חולים ציבורי בשנה קלנדרית אחת. : (ה1)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב1)(2), בתקופה של שלוש שנים מיום תחילתו של [[25:4758425|תיקון מס' 4]] או מיום אישור תוכנית מטרו הנוגעת לעניין, לפי המאוחר, לא תוגש לוועדה לתשתיות תוכנית לפי סעיף קטן (ב1)(2), אלא בהסכמת הרשות המקומית הנוגעת בדבר; הוראות פסקה זו לא יחולו על תוכנית במתחם תפעולי הנדרש לטיפול במסילת ברזל ובציוד הנדרש להפעלתה של רכבת, במרכז תחבורה משולב, ובתת-הקרקע של תחנה למערכת תחבורה עתירת נוסעים שנקבעה בתוכנית המטרו. :: (2) בחלוף התקופה האמורה בפסקה (1), לא תוגש לוועדה לתשתיות תוכנית שהוראות אותה פסקה חלות עליה אלא לאחר התייעצות עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר. : (ו) בסעיף זה - ::- "מערכת תחבורה עתירת נוסעים" - כהגדרתה [[בחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע"ד-2014]]; ::- "מקרקעין מיועדים" - כהגדרתם [[בסעיף 58 לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021]]; ::- "מרכז תחבורה משולב" ו"תוכנית מטרו" - כהגדרתם [[בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021]]; ::- "תיקון מס' 4" - [[25:4758425|חוק רכבת תחתית (מטרו) (תיקון מס' 4), התשפ"ד-2024]]. @ 76ב1. הוראות לעניין תשתית תיירות (תיקון: תשע״ו–7) : (א) בסעיף זה – ::- ”מיתקן אכסון מלונאי” – מבנה אחד או כמה מבנים במתחם אחד, הכולל 25 יחידות אירוח לפחות, שכולו בבעלות אדם אחד ומנוהל בידי אדם אחד, המיועד לספק בכל עת לציבור הרחב, בתשלום, לפרקי זמן קצרים וקצובים, שירותי לינה ואירוח וכן שירותים נלווים לרבות שירותי הסעדה ובילוי, למטרות פנאי ונופש; ::- ”יחידת אירוח” – יחידה שנועדה לשמש ללינה, לאירוח ולנופש הכוללת חדר אחד או שניים המיועדים ללינה וכן חדר רחצה ושירותים, ויכול שתכלול נוסף על האמור רק מטבחון אחד, פינת אוכל אחת וחדר רחצה נוסף אחד; ::- ”תכנית לתשתית תיירות” – תכנית לתשתית לאומית לעניין תשתית תיירות. : (ב) שר התיירות לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של משרד התיירות, רשאי להכריז על אחד מאלה כתשתית תיירות: :: (1) מיזם להקמת מיתקן אכסון מלונאי אחד לפחות, הכולל 400 יחידות אירוח לפחות, המוקם במתחם אחד; :: (2) מיזם להקמת שני מיתקני אכסון מלונאיים לפחות, הכוללים יחד 300 יחידות אירוח לפחות, המוקם במתחם בפריסה אזורית או ארצית; :: (3) מיזם להקמת ארבעה מיתקני אכסון מלונאיים לפחות, המוקם במתחם בפריסה אזורית או ארצית; :: (4) תשתית תחבורה שיש בה כדי לשמש גורם משיכה תיירותי ולתרום תרומה של ממש לתיירות באזור. : (ג) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 76ב(ב)]], בתכנית לתשתית תיירות הכוללת הוראות המאפשרות הקמת מיתקני אכסון מלונאיים כאמור בסעיף קטן (ב)(1), (2) או (3), לפי העניין, בהתאם להכרזתה של אותה תשתית תיירות לפי אותו סעיף קטן, ניתן לכלול הוראות להקמה של אתר, תשתית או בניין נלווים למיתקן אכסון מלונאי בסמיכות גאוגרפית אליו שיש בהם כדי לשמש גורם משיכה תיירותי ולתרום תרומה של ממש לתיירות באזור, והכול ובלבד שהאתר, התשתית או הבניין כאמור נכללו בהכרזה לפי סעיף קטן (ב). : (ד) שר התיירות רשאי, בהכרזה לפי סעיף קטן (ב), להסמיך בעל קרקע או בעל עניין בקרקע כאמור [[בסעיף 61א(ב) ו־(ב1)]], להכין תכנית לתשתית תיירות ולהגישה לוועדה לתשתיות בהתאם להוראות [[סעיף 76ב(ג)]]. : (ה) לא ייכללו בהכרזה לפי סעיף קטן (ב) שטחים הנמצאים בסביבה החופית, אלא אם כן הם בתחום רשות עירונית. : (ו) לא ייכלל בהכרזה לפי סעיף קטן (ב) שטח המוקף מכל עבריו בקרקע המיועדת בתכנית מיתאר מחוזית לסוג של שטחים פתוחים. : (ז) שר האוצר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בחודש מרס מדי שנה, על יישומן של הוראות [[20:348516|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 107 והוראת שעה), התשע״ו–2016]], לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח. :: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).)) @ 76ג. הוראות מיוחדות לתכנית לתשתית לאומית (תיקון: תשס״ב–3, תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ"ג-5) : בהליכים לאישור תכנית לתשתית לאומית שהגיש מגיש תכנית ינהגו לפי הוראות חוק זה שענינן תכנית מיתאר ארצית, בשינויים המפורטים להלן: : (1) הוראות [[סעיפים 77]] [[ו־78]] יחולו בשינויים המחויבים, ואולם – :: (א) פרסום בעיתון של הודעה על הכנת תכנית לבניית תשתיות יהיה כאמור [[בסעיף 1א]], אך יראו כאילו במקום ”בשני עיתונים” נאמר ”בחמישה עיתונים”, ובמקום ”שלפחות אחד מהם הוא עיתון נפוץ” נאמר ”שלפחות שניים מהם הם עיתונים נפוצים”; :: (ב) יראו את המועד המאוחר מבין הפרסומים בעיתון כאמור [[בסעיף 1א]] כמועד הקובע לצורך קביעת תנאים כאמור [[בסעיף 78]]; : (2) נכללו בתכנית לתשתית לאומית שינויים של תכנית מיתאר ארצית אחרת או תכנית מיתאר מחוזית, יצוינו בתכנית לתשתית לאומית השינויים גם לתכניות כאמור; : (3)(א) הועדה לתשתיות תדון בתכנית לתשתית לאומית לאחר שנבדקה בדיקה מוקדמת בידי מתכנן שאינו עובד המדינה, אשר מינה יושב ראש הועדה מתוך רשימת מתכננים שיקבע שר הפנים (להלן בסעיף זה – המתכנן); המתכנן יסיים את בדיקת התכנית וימסור לועדה בכתב את הערותיו בתוך שבעה ימים מיום שהועברה התכנית לועדה; :: (ב) מצא המתכנן כי התכנית שהועברה אינה ערוכה בהתאם להוראות החוק והתקנות או לדרישות הועדה לתשתיות, יחזירה למגיש התכנית, בצירוף הערותיו, כדי שיתקנה; תוקנה התכנית והוחזרה לועדה, יערוך המתכנן בדיקה מוקדמת נוספת וימסור לועדה בכתב את הערותיו בתוך שבעה ימים ממועד הגשתה לועדה או מהמועד שהוחזרה לועדה; : (4)(א)(1) תכנית לתשתית לאומית שהוגשה לועדה לתשתיות תועבר, באותו יום שהוגשה לה, ליועץ הסביבתי של הועדה; ::: (2) היועץ הסביבתי ימציא למגיש התכנית, בתוך שבעה ימים מיום שנמסרה לו התכנית, הנחיות להכנת תסקיר השפעה על הסביבה; העתק מההנחיות יומצא למתכנן הועדה לתשתיות; :: (ב) חלק מגיש התכנית על ההנחיות שניתנו לו להכנת התסקיר, רשאי הוא לערור לפני הועדה לתשתיות על ההנחיות או על דרישה להשלמת התסקיר כאמור בסעיף קטן (ד); הועדה תדון ותכריע בערר לאחר שתשמע את העורר ואת היועץ הסביבתי, ותחליט בו בתוך 14 ימים מיום הגשתו; :: (ג) התסקיר יוגש לועדה לתשתיות וליועץ הסביבתי שלה בהתאם להנחיות כאמור בפסקת משנה (א)(2); :: (ד) בתוך שבעה ימים מיום קבלת התסקיר, רשאי היועץ הסביבתי לדרוש ממגיש התכנית להשלים את התסקיר; העתק הדרישה יישלח לועדה לתשתיות; לא נדרשה השלמה כאמור, יראו את התסקיר כאילו הוא שלם; :: (ה) היועץ הסביבתי ימציא את חוות דעתו לועדה לתשתיות ולמגיש התכנית בתוך ארבעה עשר ימים ממועד קבלת התסקיר השלם; : (5) הועדה לתשתיות רשאית לפטור את מגיש התכנית מהגשת תסקיר השפעה על הסביבה או לחייבו להגיש חוות דעת סביבתית במקום התסקיר; [[בסימן זה]], חוות דעת סביבתית – חוות דעת הבוחנת סוג מסוים של השפעה על הסביבה על ידי תכנית; : (6)(א) הועדה לתשתיות תדון בתכנית לתשתית לאומית, תחליט להעבירה להערות הועדות המחוזיות, לדחותה או להתנות תנאים להעברתה, ותפרסם את החלטתה, בתוך עשרים ואחד ימים מיום שהוגשה לה התכנית, התכנית המתוקנת או חוות דעת היועץ הסביבתי, לפי הענין ולפי המאוחר מביניהם; :: (ב) החליטה הועדה לתשתיות להעביר תכנית כאמור בפסקת משנה (א) – ::: (1) תפרסם הודעה על העברת התכנית בעיתון כאמור [[בסעיף 1א]], אך יראו כאילו במקום ”בשני עיתונים” נאמר ”בחמישה עיתונים”, ובמקום ”שלפחות אחד מהם הוא עיתון נפוץ” נאמר ”שלפחות שניים מהם הם עיתונים נפוצים”; ::: (2) תמסור הודעות על העברת התכנית לכל משרד ממשרדי הממשלה, לועדה המקומית של מרחב תכנון ששטח התכנית, כולו או חלקו, בתחומו או גובל בתחומו, וכן לתאגידים המפורטים [[בסעיף 119ב(9)(א)]]; :: (ג) תכנית לתשתית לאומית תהיה פתוחה לעיון הציבור במשרד המועצה הארצית, במשרד הועדה המחוזית הנוגעת בדבר ובמשרד הועדה המקומית הנוגעת בדבר; : (7) החליטה הועדה לתשתיות להעביר תכנית לתשתית לאומית כאמור בפסקה (6)(א), ימנה יושב ראש הועדה, באותו יום, חוקר, כהגדרתו [[בסעיף 107א(א)]], לשמיעת ההערות וההשגות שיוגשו לה; : (8) כל מי שרשאי, לפי [[סעיף 100]], להגיש התנגדות לתכנית כאמור [[באותו סעיף]], רשאי להגיש השגה על תכנית לתשתית לאומית שהועברה כאמור בפסקה (6), בתוך שישים ימים מיום הפרסום בדבר ההעברה כאמור בפסקה (6)(ב)(1); : (9)(א) ועדת המשנה לשמיעת השגות של הועדה לתשתיות תדון ותכריע בהשגות, בתוך עשרים ואחד ימים מהיום האחרון להגשת ההשגות; :: (ב) מיד לאחר תום שמיעת ההשגות וההכרעה בהן תחליט הועדה לתשתיות בדבר דחיית התכנית לתשתית לאומית, התנאתה בתנאים, או בדבר הגשתה לאישור הממשלה, עם שינויים או בלא שינויים, לפי הענין; : (10) הועברה תכנית כאמור בפסקה (6) ולא הוגשו לה השגות בתוך התקופה שנקבעה לכך תוגש התכנית לממשלה בתום שלושה ימים מתום המועד להגשת ההשגות, זולת אם החליטה הועדה לתשתיות אחרת בתוך שלושת הימים כאמור; : (10א) הגשת תוכנית לממשלה לפי פסקה (9)(ב) או (10) והכרעת הממשלה או ועדת השרים לענייני תשתיות חיוניות, לפי העניין, לגבי התוכנית, יהיו בהתאם להוראות [[סעיף 53א]], ולעניין זה יקראו את [[הסעיף האמור]] כך שבמקום "מזכיר המועצה הארצית" יבוא "מזכיר הוועדה לתשתיות" ובמקום "במועצה" יבוא "בוועדה לתשתיות"; : (11) על אף האמור [[בסעיף 156]], לא יחולו [[התוספת הראשונה]] [[והתוספת השנייה]] על תכנית לתשתית לאומית. @ 76ג1. הוראות מיוחדות לעניין שינוי תוכנית לתשתית לאומית (תיקון: תשפ"ג-5) : (א) בסעיף זה - ::- "תוכנית מאושרת" - תוכנית לתשתית לאומית שאישרה הממשלה; ::- "תוכנית שינוי" - תוכנית לשינוי של תוכנית מאושרת. : (ב) הוועדה לתשתיות רשאית לדון בתוכנית שינוי ולהחליט לדחותה, להתנותה בתנאים או להגישה לאישור הממשלה לפי [[סעיף 76ג(10א)]] עם שינויים או בלא שינויים, והכול אם מתקיימים בה כל אלה: :: (1) תוכנית השינוי הוגשה על ידי מי שהגיש את התוכנית המאושרת או מי מטעמו; :: (2) השינוי הכלול בתוכנית השינוי הוא אחד או יותר מאלה, בלבד: ::: (א) שינוי מיקום של מבנה דרך או מבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי למיקום אחר בשטח התוכנית המאושרת; ::: (ב) תוספת שטח כולל המותר לבנייה למבנה דרך או למבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי שאושרו בתוכנית המאושרת, ובלבד שלא תעלה על 30% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית המאושרת, או על 100 מ"ר, לפי הנמוך; ::: (ג) תוספת גובה למבנה דרך או למבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי שאושרו בתוכנית המאושרת, ובלבד שלא תעלה על 3 מטרים מהגובה המותר של אותו מבנה מעל פני הקרקע לפי התוכנית המאושרת; ::: (ד) שינוי גבול התוכנית באופן המרחיב את שטחה, ובלבד שהשטח המוגדל לא יעלה על 5% משטח התוכנית המאושרת או על 300 מ"ר, לפי הנמוך, ושייעודי ההגדלה יהיו ייעודי שטח התוכנית המאושרת; ::: (ה) על אף האמור בפסקת משנה (ד), לעניין תוכנית מאושרת הקובעת תוואי של תשתית לאומית מסוג קו תשתית או דרך - הרחבת התוואי שאושר בתוכנית המאושרת, ובלבד שההרחבה לא תעלה על 10% מרוחב התוואי שאושר בתוכנית המאושרת וטרם חלפו חמש שנים מיום תחילת התוכנית המאושרת; ::: (ו) הוספה, בשטח התוכנית המאושרת, של מבנה דרך או מבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה של אותו מבנה לא יעלה על 100 מ"ר ושגובהו לא יעלה על 5 מטרים; :: (3) הוועדה לתשתיות לא דנה בשינוי הכלול בתוכנית השינוי בדיון להעברת התוכנית המאושרת להערות לפי [[סעיף 76ג(6)]] או בדיון להחלטה על הגשה של התוכנית המאושרת לאישור הממשלה, או שהיא דנה בשינוי כאמור, אולם היא סבורה כי עקב שינוי נסיבות או גילוי מידע חדש יש לדון בשינוי. : (ג)(1) סברה הוועדה לתשתיות כי תוכנית השינוי עלולה לפגוע באדם אשר לו הייתה תוכנית השינוי מועברת להערות כאמור [[בסעיף 76ג(6)]], היה רשאי להגיש השגה בהתאם להוראות [[סעיף 76ג(8)]], לא תחליט בעניינה של תוכנית השינוי לאישור הממשלה לפני שנתנה לאותו אדם במהלך תקופה של 60 ימים הזדמנות להשמיע את טענותיו. :: (2) סברה הוועדה לתשתיות כי תוכנית השינוי עלולה להשפיע על שטחים פתוחים או כי שינוי המוצע בה במבנה דרך פוגע במעבר בעלי חיים, לא תחליט בעניינה של תוכנית השינוי לפני שהתוכנית פורסמה בהתאם להוראות [[סעיף 76ג(6)]], וניתנה תקופה של 60 ימים מיום הפרסום להגשת השגות. : (ד) הוגשו טענות או השגות כאמור בסעיף קטן (ג), תחליט הוועדה אם לדחות את תוכנית השינוי, להתנותה בתנאים או להגישה לאישור הממשלה לפי [[סעיף 76ג(10א)]] עם שינויים או בלא שינויים, לפי העניין, בתוך 21 ימים מתום התקופה שבאותו סעיף קטן; הודעה על הכרעה בדבר הטענות או ההשגות ועל נימוקיה תינתן בכתב לאדם שהשמיע את הטענות או ההשגות. : (ה) לא הוגשו טענות או השגות כאמור בסעיף קטן (ג), תוגש תוכנית השינוי לאישור הממשלה בהתאם [[לסעיף 76ג(10א)]] בתום 14 ימים מתום התקופה האמורה בסעיף קטן (ג), אלא אם כן הוועדה החליטה אחרת באותם 14 ימים. : (ו) הוראות [[פסקאות (2) עד (5) ו-(11) של סעיף 76ג]] יחולו על תוכנית השינוי. === סימן ה׳3: תכנית למיתקן טעון היתר פליטה (תיקון: תשס״ח–9) === @ 76ד. הוראות מיוחדות לתכנית למיתקן טעון היתר (תיקון: תשס״ח–9) : (א) בסעיף זה, ”תכנית למיתקן טעון היתר”, ”הליך משותף” – כמשמעותם [[בסעיף 23 לחוק אוויר נקי, התשס״ח–2008]] (בחוק זה – חוק אוויר נקי). : (ב) בהליכים לאישור תכנית למיתקן טעון היתר ינהגו לפי הוראות חוק זה בכפוף להוראות לפי [[סעיף 23 לחוק אוויר נקי]]. : (ג) לא יינתן היתר לפי חוק זה להקמתו או להפעלתו של מקור פליטה טעון היתר כהגדרתו [[בחוק אוויר נקי]], אלא אם כן נקבע במפורש בתכנית החלה על הקרקע שלגביה מתבקש ההיתר לפי חוק זה כי היא מיועדת למקור פליטה כאמור. === סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות === @ 77. הודעה על הכנת תכנית (תיקון: תשמ"ח-2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4) : מי שרשאי להגיש תכנית למוסד תכנון, רשאי לפנות למוסד התכנון המוסמך להפקיד את התכנית, בבקשה לפרסם הודעה בדבר הכנת התכנית; מצא מוסד התכנון לאחר ששקל בענין כי מן הנכון לעשות כן, יפרסם את ההודעה ברשומות, בעתון ובמשרדי הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר; ההודעה תפרט את תחום התכנית והשינויים המוצעים; הפרסום בעיתון יהיה כאמור [[בסעיף 1א]]; הוצאות הפרסום יחולו על המבקש; אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בסמכות מוסד תכנון לפרסם הודעה על הכנת תכנית מיוזמתו. @ 78. היתרים וחלוקת קרקע בתקופת ביניים (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה) : (א) פורסמה ברשומות הודעה כאמור [[בסעיף 77]], רשאי מוסד התכנון המוסמך להפקיד את התכנית, לקבוע תנאים שלפיהם יינתנו היתרי בניה, היתרים לשימוש בקרקע או אישור תשריט של חלוקת קרקע בתחום התכנית המוצעת; תוקפם של תנאים אלה יהיה עד להפקדת התכנית, דחייתה או עד שיבוטלו התנאים או שישונו על ידי מי שקבעם, או לפרק זמן שלא יעלה על שלוש שנים, הכל לפי המועד המוקדם יותר; מוסד התכנון רשאי להאריך את תוקפם של התנאים או לשנותם לפרק זמן נוסף שלא יעלה על שלוש שנים מנימוקים מיוחדים שיירשמו; ראה יושב ראש מוסד התכנון כי יש צורך בהארכה נוספת מעבר לשלוש שנים, רשאי הוא לעשות כן, באישור שר הפנים. : (ב) הרואה עצמו נפגע מהחלטת מוסד תכנון לפי סעיף זה רשאי לערור - :: (1) כאשר ההחלטה היא של ועדה מחוזית – למועצה הארצית; :: (2) כאשר ההחלטה היא של ועדה מקומית – לועדת הערר. @ 79. פטור מתשלומי חובה (תיקון: תשנ״ה–4) : הוגבלו זכויותיו של פלוני בקרקע מכוח [[סעיף 78]], רשאי שר האוצר לפטרו, פטור מלא או חלקי, מתשלום כל מס המגיע לאוצר המדינה בקשר לאותה קרקע, או לדחות את מועדי תשלומו, ורשאית רשות מקומית לתת פטור מלא או חלקי מתשלום כל ארנונה, מס או תשלום חובה אחר המגיעים לה מפלוני או לדחות את מועד תשלומם, הכל במידה שהדבר נוגע לתקופה שבה הוגבלו הזכויות ובשים לב לקיפוח ההנאה בקרקע מכוח ההגבלות האמורות. @ 80. תפקידים מיוחדים בקשר לבטיחות הטיסה : המועצה הארצית תורה לועדות המחוזיות לקבוע בתכניות המיתאר הוראות הדרושות, לדעת שר הבטחון או שר התחבורה, למען בטיחות הטיסה. @ 81. ייזום תכניות לבטיחות הטיסה : מי שהוסמך על ידי שר הבטחון או שר התחבורה רשאי להציע לכל מוסד תכנון תכנית, שינוי תכנית, התלייתה או ביטולה, אם הדבר דרוש, לדעתו, למען בטיחות הטיסה; סמכות זו אינה גורעת מסמכות אחרת לפי חוק זה. @ 82. ערר על דחיית תכנית בדבר בטיחות הטיסה : (א) נדחתה הצעה לפי [[סעיף 81]], רשאי המציע לערור על הדחיה בפני ועדה המורכבת משר הפנים, שר האוצר, שר הבטחון ושר התחבורה, והחלטת הועדה תבוא במקום החלטת מוסד התכנון שדחה את ההצעה. : (ב) הגשת הערר תובא, בדרך המניחה את דעתה של ועדת השרים, לידיעתם של בעלי הזכויות במקרקעין ושל מחזיקיהם העלולים להיפגע על ידי קבלת הערר, ותינתן להם הזדמנות נאותה להגיש את טענותיהם בכתב בפני הועדה או להשמיען בעל־פה בפני נציגי השרים שמהם מורכבת הועדה. @ 83. תשריט (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4) : (א) לכל תכנית יצורף תשריט של השטח שעליו היא חלה (להלן – תחום התכנית); אולם אין חובה לצרף תשריט להחלטה על ביטול, שינוי או התליית תכנית שאינם מחייבים שינוי של תשריט התכנית המקורית אלא אם כן מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית החליט אחרת. : (ב) תחום התכנית יחול על שטח המצוי במחוז אחד. @ 83א. מסמכי לוואי לתכנית (תיקון: תשנ״ה–4) : (א) מגיש תכנית יגיש למוסד תכנון יחד עם התכנית, מסמכים הדרושים להסברתה וכל מידע או מסמך אחר שידרוש יושב ראש מוסד התכנון; מוסד התכנון רשאי לדרוש כי המסמכים יתיחסו גם לשטח שהוא מחוץ לתחום התכנית כדי לבחון את ההשפעות ההדדיות של התכנית והשטח זה על זה. : (ב) דרש יושב ראש מוסד התכנון מסמכים כאמור, יקבע גם את המועד להגשתם, ורשאי הוא לקבוע כי התכנית לא תופקד או לא תאושר, בטרם הוגשו המסמכים. @ 83א1. מועד הגשת תכנית (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה) : שר הפנים יקבע תנאים להגשת תכנית שבהתקיימם יראו את התכנית כתכנית שהוגשה לעניין חוק זה, לרבות מועדים לבדיקת התנאים האמורים ותוצאות אי־עמידה במועדים; על אף האמור [[בסעיפים 83א]] [[ו־85(א)]], מוסד תכנון או יושב ראש מוסד התכנון לא יהיו רשאים להוסיף תנאים לעניין זה נוסף על התנאים שנקבעו בתקנות כאמור. @ 83ב. עריכת תסקיר השפעה על הסביבה (תיקון: תשס״ב–2, תשס״ח–9) : (א) נדרש מגיש תכנית להגיש תסקיר השפעה על הסביבה, ייערך התסקיר וייחתם בידי בעל מקצוע. : (א1) על תסקיר לתכנית למיתקן טעון היתר כהגדרתה [[בסעיף 76ד]], יחולו הוראות [[סעיף 23 לחוק אוויר נקי]]. : (ב) השר לאיכות הסביבה יקבע, לסוגי תכניות, את המקצועות, ההשכלה וההכשרה המקצועית, הכישורים והניסיון המקצועי הנדרשים מבעל מקצוע, כאמור בסעיף קטן (א). @ 83ג. שמירה על עצים בוגרים (תיקון: תשס״ט–2, תשע״ד–2, תשע״ה) : (א) בסעיף זה – ::- ”עץ בוגר” – עץ שגובהו 2 מטרים לפחות מעל פני הקרקע וקוטר גזעו, הנמדד בגובה 130 סנטימטרים מעל פני הקרקע, הוא 10 סנטימטרים לפחות; ::- ”תכנית” – תכנית או חלק מתכנית שניתן להוציא מכוחה היתרים, לרבות תכנית דרך, למעט תכנית שלא ניתן לקבוע במדויק היכן תמומש בפועל ותכנית שלא חלה לגביה חובת הגשת תשריט לפי [[סעיף 83]]. : (ב) בתשריט תכנית יסומנו העצים הבוגרים המצויים בתחומה באופן שיקבע שר הפנים. : (ג) היו בתחום התכנית עצים בוגרים, לא יאשר מוסד התכנון את התכנית אלא לאחר שבחן את הצורך בשמירה עליהם במסגרת מכלול השיקולים התכנוניים; שר הפנים לאחר התייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, יקבע סוגי תכניות שלגביהן יידרש מוסד התכנון להתייעץ עם פקיד היערות, כהגדרתו [[בפקודת היערות]], טרם קבלת החלטתו לפי סעיף זה. : (ד) אין בסעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של מוסד תכנון להתנות מתן היתר בתנאים הנוגעים לנטיעת עצים לפי כל דין. : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (תכנית הטעונה התייעצות עם פקיד היערות), התשע"ה-2015]].)) @ 84. שלבי ביצוע : כל תכנית תציין את התאריך המשוער לביצועה, ואם יש צורך תקבע שלבים לביצוע והתאריכים לביצוע כל שלב. @ 85. הפקדה (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ד–2) : (א) תכנית – למעט תכנית מיתאר ארצית – שהוגשה למוסד תכנון המוסמך לאשרה, תופקד על ידי מוסד התכנון בדרך הקבועה [[בסימן זה]], אולם תכנית שלא הוגשה לפי דרישת מוסד התכנון או שאינה מתאימה לדרישות אלה, רשאי הוא לדחותה בלי שתופקד. : (ב)(1) מוסד תכנון המוסמך לאשר תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת ידון בתכנית ויחליט, בתוך ששים ימים מיום שהוגשה לו, להפקיד את התכנית, לדחותה או להתנות תנאים להפקדתה; יושב ראש מוסד התכנון, רשאי להאריך את תקופת ששים הימים בשלושים ימים נוספים, ולגבי תכנית החלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי או על חלק משמעותי ממנו – בתשעים ימים נוספים. :: (2) דרש יושב ראש מוסד התכנון להגיש מסמכי לוואי לפי [[סעיף 83א]] כתנאי להפקדת התכנית, או הוחזרה התכנית כאמור [[בסעיף 62ב(ב)]], יחושבו המועדים הקבועים בסעיף זה ממועד הגשת המסמכים או הגשת התכנית המתוקנת. : (ג) החליט מוסד תכנון על הפקדת תכנית, יירשם הדבר בפרוטוקול אשר ייחתם בידי היושב ראש ומזכיר מוסד התכנון; ההחלטה תישלח לחברי המוסד ולמגיש התכנית בתוך חמישה עשר ימים מקבלתה. @ 86. שינויים לפני ההפקדה (תיקון: תשנ״ה–4<!--החלפה-->, תשע״ד–2) : (א) לפני שמוסד התכנון יפקיד תכנית רשאי הוא לדרוש ממגיש התכנית שיכניס בה שינויים או שימלא תנאים, הכל כפי שיורה מוסד התכנון. : (ב) החליט מוסד התכנון להפקיד תכנית בתנאי שיוכנסו בה שינויים או ימולאו תנאים, והשינויים לא הוכנסו או שהתנאים לא מולאו, בתוך ששה חודשים מהמועד שנמסרה למגיש התכנית הודעה על החלטת מוסד התכנון, ואם מוסד התכנון הוא ועדה מקומית – בתוך שלושה חודשים מהמועד האמור, רשאי מוסד התכנון, בתוך שלושים ימים מתום התקופה האמורה, לפי העניין, להחליט לבצע את הדרוש להפקדת התכנית במקומו ועל חשבונו של מגיש התכנית. : (ג) ביצוע השינויים או מילוי התנאים לפי סעיף קטן (ב) על ידי מוסד התכנון ייעשה בתוך שלושים ימים מיום קבלת ההחלטה על ידי מוסד התכנון. : (ד) לא החליט מוסד התכנון לבצע את הדרוש להפקדת התכנית כאמור בסעיף קטן (ב) יראו את החלטת מוסד התכנון על ההפקדה, בתום 30 הימים האמורים בסעיף קטן (ב), כבטלה. : (ה) יושב ראש מוסד התכנון רשאי להאריך כל אחד מהמועדים הקבועים בסעיף זה, אם ראה כי יש הצדקה לכך, ובלבד ששוכנע כי לא יהיה בהארכת המועד כדי להביא לחריגה מהמועדים שנקבעו לאישור התכנית לפי [[סעיף 109א]]. @ 86א. הפקדת תכנית מצומצמת (תיקון: תשע״ד–2, תשפ"ד-2) : (א) על תכנית בסמכות ועדה מקומית לפי [[סעיף 62א(א)(4), (5), (7), (9), (12) או (15)]], החלה על מגרש אחד או על מגרשים צמודים, ושטח המגרש או השטח הכולל של המגרשים הצמודים, לפי העניין, אינו עולה על 5,000 מ״ר (בסעיף זה – תכנית מצומצמת), יחולו הוראות [[פרק זה]], בשינויים אלה: :: (1) הסמכות של הוועדה המקומית לעניין הפקדת התכנית, תהיה נתונה ליושב ראש הוועדה המקומית; :: (2) הבדיקה התכנונית המוקדמת בידי מהנדס הוועדה לפי [[סעיף 62ב(ה)]] תבוצע בתוך פרק זמן שלא יעלה על שלושים ימים מיום שהוגשה התכנית לוועדה המקומית; חוות הדעת לפי [[סעיף 61א(ג)(1)]], יוגשו עד תום המועד לביצוע הבדיקה התכנונית המוקדמת לפי פסקה זו; :: (3) יושב ראש הוועדה המקומית לא יחליט על הפקדת התכנית אלא אם כן מהנדס הוועדה המקומית המליץ בחוות דעתו לפי [[סעיף 61א(ג)(4)]], להפקיד את התכנית; חוות הדעת האמורה תוגש עד תום המועד לביצוע הבדיקה התכנונית המוקדמת לפי פסקה (2); :: (4) על אף האמור [[בסעיף 85(ב)(1)]], יושב ראש הוועדה המקומית ידון בתכנית ויחליט אם להפקידה, לדחותה או להתנות תנאים להפקדתה, בתוך 45 ימים מיום שהוגשה לו; :: (5) על אף האמור [[בסעיף 86]], יושב ראש הוועדה המקומית רשאי, לפני שהוא מפקיד תכנית, לדרוש ממגיש התכנית שיכניס בה שינויים או שימלא תנאים, הכול כפי שיורה; דרש יושב ראש הוועדה המקומית כאמור, ימלא מגיש התכנית אחר הדרישה בתוך שלושים ימים ממועד קבלתה; לא עשה כן בתוך התקופה האמורה, יראו את החלטת יושב ראש הוועדה המקומית על ההפקדה, בתום התקופה האמורה, כבטלה; :: (6) הוראות [[סעיפים 78]], [[89א(ג)]], [[97]], [[97א]], [[98]], [[108(ג)]] [[ו־201]] לא יחולו על תכנית מצומצמת. : (ב)(1) החלטת יושב ראש ועדה מקומית על הפקדת תכנית מצומצמת תישלח לכל חברי ועדת המשנה, כהגדרתה [[בסעיף 18(ה)]], ולנציגים בעלי הדעה המייעצת בתוך שלושה ימים מיום קבלתה. :: (2) כל שניים מבין חברי ועדת המשנה או הנציגים בעלי הדעה המייעצת רשאים לדרוש בכתב, בתוך שבעה ימים מיום קבלת ההחלטה לידיהם, שיתקיים דיון בעניין בוועדת המשנה; הדרישה תכלול את פרטי הנימוקים. :: (3) הוגשה דרישה כאמור בפסקה (2), יידון העניין בישיבה הקרובה של ועדת המשנה, ולא יאוחר מ־15 ימים מיום שהוגשה הדרישה; לא הוגשה דרישה כאמור, רואים את החלטת יושב ראש הוועדה המקומית כהחלטה סופית; התקיים בוועדת המשנה דיון בהתאם לדרישה כאמור, יראו את החלטת ועדת המשנה כהחלטה סופית, ולא יחולו הוראות [[סעיף 18(ז)]]. : (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על תכנית שמגיש התכנית הודיע בעת הגשתה כי הוא מבקש שלא להחליט על הפקדתה בדרך הקבועה בסעיף זה. @ 87. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).)) @ 88. מקום ההפקדה (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ח–10, תשע״ד–2, תשע״ה) : (א) תכנית מיתאר מחוזית תופקד במשרד הועדה המחוזית והעתקה יועבר למינהל התכנון במשרד הפנים בירושלים; תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, תופקד במשרד הועדה המחוזית ובמשרד הועדה המקומית הנוגעת בדבר. : (ב) תכנית שהופקדה כאמור בסעיף קטן (א), תפורסם באתרי אינטרנט כמפורט להלן: :: (1) תכנית בסמכות ועדה מקומית – באתר האינטרנט של הוועדה המקומית או באתר האינטרנט של רשות מקומית הנוגעת בדבר; :: (2) תכנית אחרת – באתר האינטרנט של משרד הפנים. : (ג) על תכנית שפורסמה כאמור בסעיף קטן (ב)(1) יחולו הוראות [[סעיף 1ב(ב)]], בשינויים המחויבים. @ 89. הודעה על הפקדת תכנית (תיקון: תשל״ג, תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4) : (א) הודעה על הפקדת כל תכנית תפורסם ברשומות ובעתון; הפרסום בעתון יהיה כאמור [[בסעיף 1א]], וייעשה על ידי מוסד התכנון שהחליט על ההפקדה תוך חמישה עשר ימים מיום ההחלטה על הפקדת התכנית או מיום מילוי תנאי ההפקדה, הכל לפי המאוחר. : (ב) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם גם במשרדי הרשויות המקומיות שתחום שיפוטן או חלק ממנו כלול בתחום התכנית, ובאין רשות מקומית כאמור – במקום שנוהגים לפרסם בו הודעות פומביות בתחום התכנית; כן תפורסם ההודעה על לוחות המודעות בשכונות הנוגעות בדבר. @ 89א. פרסום ומסירה של הודעת הפקדה (תיקון: תשס״ג, תשס״ה–4, תשע״ה, תשפ"ד-4) : (א) הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת תפורסם על חשבון מגיש התכנית, על גבי שלט במקום בולט בתחום התכנית, למשך התקופה שנקבעה להגשת התנגדויות; ההודעה תכלול פרטים בהתאם להוראות [[סעיף 92]] וכן פירוט עיקרי ההבדלים בין המצב התכנוני הקיים לבין התכנית המופקדת. : (ב) כיתוב על שלט כאמור בסעיף קטן (א) יהיה בשפה העברית ואולם במרחב תכנון מקומי שבו האוכלוסיה הדוברת ערבית מהווה לפחות עשרה אחוזים מכלל האוכלוסיה, יהיה הכיתוב גם בשפה הערבית. : (ב1) יושב ראש מוסד התכנון המוסמך להחליט על הפקדת תוכנית כאמור בסעיף קטן (א) רשאי להורות על דרכי פרסום נוספות על האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), אם מצא כי הפרסום לפי הוראות אותם סעיפים קטנים אינו יעיל, בשל נוכחות מעטה של תושבים בשטח שהתוכנית חלה עליו, עקב מצב מיוחד בעורף שהוכרז לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]], או עקב אירוע חירום אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971]]. : (ג) יושב ראש מוסד התכנון המוסמך להחליט על הפקדת תכנית כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מטעמים שיירשמו ובכפוף לתקנות שיתקין שר הפנים, להורות כי על תכנית מסוימת או על סוגי תכניות לא יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), כולן או מקצתן, ורשאי הוא לקבוע דרכי פרסום חלופיות לתכנית שפטר כאמור; שר הפנים יקבע באילו מקרים ונסיבות יכול יושב ראש מוסד התכנון לפטור מהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב). : (ג1) החלטת יושב ראש מוסד תכנון לפי סעיף קטן (ב1) או (ג), תועבר למינהל התכנון ותפורסם באתרי האינטרנט של מינהל התכנון ושל מוסד התכנון. : (ד) נוסף על הוראות סעיף זה, הודעה על הפקדת תכנית כאמור בסעיף קטן (א), החלה על שטח שאינו עולה על 3,000 מ״ר, תפורסם או תימסר לבעלים ולמחזיקים במגרשים הגובלים בתחום התכנית, על חשבון מגיש התכנית, בדרך שיקבע שר הפנים באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת. : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (פרסום הודעה על הפקדת תכנית על גבי שלט לפי סעיף 89א לחוק), התשס״ד–2004]].)) @ 90. הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מחוזית : הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מחוזית תפורסם כאמור [[בסעיף 89]] ונוסף על כך במשרד הועדה המחוזית ובמשרד כל ועדה מקומית שבמחוז. @ 91. הודעה למוסדות תכנון ומשרדי ממשלה (תיקון: תשל״ג) : (א) הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מחוזית תימסר – :: (1) לועדה המחוזית של כל מחוז הגובל מרחב תכנון מקומי הכלול, כולו או מקצתו, בתחום התכנית; :: (2) לועדה המקומית של כל מרחב תכנון מקומי הגובל מרחב תכנון הכלול, כולו או מקצתו, בתחום התכנית; :: (3) לכל משרד ממשרדי הממשלה. : (ב) הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מקומית תימסר לועדה המקומית של כל מרחב תכנון מקומי הגובל מרחב התכנון שעליו חלה התכנית וכן לכל משרד ממשרדי הממשלה. : (ג) הודעה על הפקדת תכנית מפורטת תימסר לועדה המקומית של כל מרחב תכנון מקומי הגובל קרקע שבתחום התכנית. @ 92. תוכן הודעת ההפקדה (תיקון: תשל״ג, תשס״ח–10) : (א) הודעה על הפקדה תכלול ככל האפשר את מספרי הגוש והחלקה, את שם השכונה ואת הרחוב ומספרי הבתים שהתכנית נוגעת להם; כן תכלול ההודעה את עיקרי הוראות התכנית המופקדת, ואת המען והמועד והגשת התנגדויות לתכנית. : (ב) לא צוינו בהודעה כאמור בסעיף קטן (א) מספרי הגוש והחלקה, הרחוב ומספרי הבתים שהתכנית נוגעת להם, כולם או חלקם, תכלול ההודעה תיאור כללי של הסביבה שבה נמצא תחום התכנית, באופן המאפשר לזהותה. @ 93. הודעות על הפקדה מיוחדת (תיקון: תשנ״ה–4<!--החלפה-->) : שר הפנים רשאי לקבוע את דרכי מסירת הודעה על הפקדתה של תכנית לגופים ציבוריים המטפלים בשמירת טבע ונוף, בעתיקות ובערכים היסטוריים, אסתטיים וארכיטקטוניים וכמו כן למוסדות דת, חינוך ותרבות. @ 94. הודעה על תכניות הנוגעות לטיסה : הודעה על הפקדת תכנית שיש בה כדי להשפיע על הטיסה האזרחית או הצבאית תימסר גם למי שהוסמך לכך על ידי שר התחבורה או שר הבטחון, הכל לפי הענין. @ 95. מניעת טענות : טענה כי הודעת הפקדה לפי [[סעיפים 91]] [[או 93]] לא נמסרה למי שזכאי לכך, לא תישמע אלא מאותו זכאי עצמו. @ 96. עיון בתכנית : כל מעונין בתכנית שהופקדה, רשאי לעיין בה במקום ההפקדה ללא תשלום. @ 96א. זכות עיון במסמכי מוסד תכנון וחובת פרסום באינטרנט (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה) : (א) מסמכי תכנית וכל מסמך אחר שהוגש לפי חוק למוסד תכנון הדן בתכנית על ידי מגיש התכנית או מי מטעמו, וכן חוות דעת שהגיש נציג בעל דעה מייעצת לפי [[סעיף 18(ג2)]], חוות דעת היועץ המשפטי ומהנדס הוועדה המקומית שהוגשו לפי [[סעיף 61א(ג)(1)]], חוות דעת מהנדס הוועדה המקומית שהוגשה לפי [[סעיף 61א(ג)(4)]], וחוות דעת נציג שר בוועדה המחוזית או גורם אחר שקבע שר הפנים שהוגשה לפי [[סעיף 61ב(ב)]], יועמדו לעיון הציבור ממועד הגשתם למוסד התכנון. : (ב) מזכיר מוסד תכנון יפרסם מסמכים כאמור בסעיף קטן (א) באתר האינטרנט של מוסד התכנון ויעמידם לעיון הציבור, ורשאי שר הפנים לקבוע הוראות לעניין זה. : (ג) שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר הביטחון ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי מסמכים, למעט הוראות ותשריט של תכנית, שהוראות סעיף זה לא יחולו עליהם, אם מצא שבפרסומם יש חשש ממשי לפגיעה בביטחון המדינה. @ 97. הוראות לגבי מתן היתר שלא על פי תכנית מופקדת (תיקון: תשנ״ה–4) : (א)(1) הפקידה הועדה המקומית תכנית שבסמכותה, כאמור [[בסעיף 61א]], ועוד לא ניתן לה תוקף, לא יינתן כל היתר לפי [[סעיף 145]] לגבי המקרקעין שבתחום התכנית שלא בהתאם לתכנית המופקדת, אלא באישור הועדה המקומית; לא תדון הועדה המקומית לפי פסקה זו אלא אם כן פורסמה, על חשבון המבקש, הודעה כאמור [[בסעיף 149]] וניתנה, למי שעלול להיפגע מההחלטה, הזדמנות לטעון טענותיו; החלטת הועדה תישלח לצדדים. :: (2) הרואה עצמו נפגע מהחלטת הועדה המקומית, בדבר מתן היתר על פי סעיף זה, רשאי לערור לועדת הערר. : (ב)(1) הפקידה הועדה המחוזית תכנית שבסמכותה כאמור [[בסעיף 61א]] ועוד לא ניתן לה תוקף, לא יינתן כל היתר לפי [[סעיף 145]] לגבי המקרקעין שבתחום התכנית שלא בהתאם לתכנית המופקדת אלא באישור ועדת המשנה להתנגדויות של הועדה המחוזית; לא תדון הועדה המחוזית לפי פסקה זו אלא אם כן פורסמה על חשבון המבקש הודעה כאמור [[בסעיף 149]] וניתנה למי שעלול להיפגע מהחלטתה הזדמנות לטעון טענותיו; החלטת הועדה תישלח לצדדים. :: (2) הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדת המשנה להתנגדויות של הועדה המחוזית בדבר מתן היתר לפי סעיף זה, רשאי לערור לועדה המחוזית. @ 97א. היתר על־פי תכנית שהופקדה (תיקון: תשמ״א–2, תשמ״ג, תשנ״ה–4) : (א) על אף האמור [[בסעיפים 97]] [[ו־145(ב)]], רשאי מוסד תכנון שהפקיד תכנית, לאשר מתן היתר על פי תכנית שהפקיד אף אם אינו בהתאם לתכנית בת תוקף, אם נתקיימו שניים אלה: :: (1) התכנית שבתוקף אושרה לפני י״ב בטבת התש״י (1 ינואר 1950); :: (2) לא הוגשה התנגדות לתכנית שהופקדה עד תום תקופת ההפקדה, או שבמתן ההיתר אין כדי להשפיע על החלטה בדבר קבלת התנגדות שהוגשה. : (ב) לענין [[פרקים ח׳]], [[ח׳1]] [[ו-ט׳]], יראו את יום מתן ההיתר לפי סעיף זה כיום תחילת תכנית לגבי המקרקעין שעליהם חל ההיתר. @ 98. הגבלת פעולות אחרי הפקדת תכנית (תיקון: תשנ״ה–4<!--החלפה-->) : (א) מוסד תכנון שהפקיד תכנית, רשאי, אחרי הפקדת התכנית, ועד למתן תוקף לה, לאסור מתן כל היתר לבניה ולשימוש לגבי מקרקעין שבתחום התכנית או לקבוע תנאים למתן היתר כאמור. : (ב) הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדה מקומית לפי סעיף זה, רשאי לערור בפני ועדת הערר. : (ג) הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדה מחוזית לפי סעיף זה, רשאי לערור בפני המועצה הארצית. @ 99. מקומות קדושים והיסטוריים ובתי־קברות : הוראה בתכנית מיתאר מחוזית או מקומית בדבר שמירת מקום קדוש או בדבר בתי קברות תיערך בהתייעצות עם שר הדתות; הוראה כאמור בדבר שמירה על בנינים או אתרים שיש להם חשיבות היסטורית או ארכיאולוגית תיערך בהתייעצות עם שר החינוך והתרבות. @ 100. התנגדות (תיקון: תשל״ג, תשנ״ה–4, תשע״ד–2, תשע״ה) : כל מעונין בקרקע, בבנין או בכל פרט תכנוני אחר הרואה את עצמו נפגע על ידי תכנית מיתאר מחוזית או מקומית או תכנית מפורטת שהופקדו, רשאי להגיש התנגדות להן, וכן רשאים להגיש התנגדות להן – : (1) ועדה מקומית, או מהנדס ועדה מקומית, שמרחב התכנון שלה כלול בתחום התכנית או גובל אותו; : (2) רשות מקומית, לרבות ועד מקומי כאמור [[בסעיף 3 לפקודת המועצות המקומיות]], שאזור שיפוטה כלול בתחום התכנית או גובל אותו; : (3) גוף ציבורי או מקצועי שאושר לכך בדרך כלל על ידי שר הפנים בצו ברשומות ושיש לו ענין ציבורי בתכנית; :: ((פורסמו צווים הקובעים את גופים ציבוריים ומקצועיים הבאים להגשת התנגדות לתכנית מיתאר מחוזית, מקומית או מפורטת שהופקדה ושיש להם ענין ציבורי בה: המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית לישראל, מינהל הפיתוח של קרן קיימת לישראל, מועצת גנים לאומיים ושמורות טבע, הרשות לגנים לאומיים, הרשות לשמורות טבע, החברה להגנת הטבע, המועצה לארץ ישראל יפה, אגודת אדריכלי הנוף, המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אויר בישראל (מלר"ז), אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל (ק"ת תשל"ד, 535); אגודת האדריכלים בישראל, אגודת הארכיטקטים העצמאית בישראל (ק"ת תשל"ט, 228, 1018); האגודה הגיאוגרפית הישראלית (ק"ת תשמ"ט, 738); אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה, אתרא קדישא (ק"ת תשנ"ג, 431); התאחדות הקבלנים והבונים (ק"ת תשס"א, 486); התאחדות התעשיינים בישראל (ק"ת תשס"ב, 600); המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי (ק"ת תשס"ד, 247); עמותה לקידום התכנון, הבניה והסביבה בישראל (ק"ת תשס"ה, 7); עמותת במקום, מתכננים למען זכויות תכנון (ק"ת תשע"ה, 1887); ((ה))מועצה לשימור אתרי מורשת ישראל (ק"ת תשע"ז, 606).)) : (4) כל משרד ממשרדי הממשלה; : (5) מתכנן המחוז – לתכנית שבסמכות הועדה המקומית. @ 101. התנגדות מטעמי בטיחות הטיסה : (א) מי שהוסמך לכך על ידי שר התחבורה או שר הבטחון רשאי להגיש התנגדות לתכנית שהופקדה אם מצא שיש בה השפעה על הטיסה האזרחית או הצבאית והגשת ההתנגדות דרושה למען בטיחות הטיסה. : (ב) נדחתה התנגדות לפי סעיף זה, רשאי המתנגד, תוך חמישה־עשר יום מהיום שנמסרה לו הודעה על הדחיה, לערור על הדחיה בפני ועדת השרים כאמור [[בסעיף 82]], והוראות [[אותו סעיף]] יחולו בשינויים המחוייבים לפי הענין. @ 102. המועד להגשת התנגדות (תיקון: תשל"ג, תשנ״ה–4, תשס״ח–5) : התנגדות לתכנית תוגש תוך חודשיים מהיום שפורסמה הודעה על הפקדתה; ואולם רשאי מוסד התכנון אשר הפקיד את התכנית, לקבוע להגשת התנגדויות תקופה ארוכה יותר, שלא תעלה על שלושה חודשים, הן למקרה מסוים והן לסוג של תכניות; מועד פרסום ההודעה יהיה המועד המאוחר שבין הפרסומים בעתון. @ 103. מקום הגשת התנגדות (תיקון: תשמ"ח-2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4) : התנגדות תוגש על ידי המתנגד – : (1) לתכנית מיתאר מחוזית – למועצה הארצית ועותק לועדה המחוזית הנוגעת בדבר; : (2) לתכנית בסמכות הועדה המחוזית – לועדה המחוזית, ועותק לועדה המקומית הנוגעת בדבר; : (3) לתכנית בסמכות הועדה המקומית – לועדה המקומית, ועותק לועדה המחוזית. @ 103א. הנמקת התנגדות (תיקון: תשמ״ו–2) : (א) התנגדות לתכנית לא תתקבל ולא תידון אלא אם כן הוגשה בכתב בפירוט הנמקות ובליווי תצהיר המאמת את העובדות שעליהן היא מסתמכת. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בנושא ציבורי שענינו שמירת אתרים, טבע, נוף, ואיכות חיים וסביבה, יכול שמתנגד המייצג קבוצת מתנגדים יגיש התנגדות מנומקת, המלווה בתצהיר שלו, ומתנגדים אחרים שהתנגדותם דומה במהותה רשאים להסתמך על התצהיר שהגיש אותו מתנגד. @ 104. עיון בהתנגדויות (תיקון: תשע״ה) : רשאי לעיין בהתנגדויות כל מי שעלול להיפגע על ידי קבלתן; אולם שר הפנים, בהתייעצות עם שר הבטחון, רשאי לקבוע בתקנות אם ובאיזו מידה תהא התנגדות לפי [[סעיף 101]] פתוחה לעיון. @ 105. המחליטים בהתנגדות (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ד–2) : המועצה הארצית תדון ותכריע בהתנגדויות לתכנית מיתאר מחוזית; הועדה המחוזית תדון ותכריע בהתנגדויות לתכנית שהופקדה על ידיה; הועדה המקומית תדון ותכריע בהתנגדויות לתכנית שבסמכותה. @ 106. דיון והכרעה בהתנגדות (תיקון: תשמ"ח-2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תש״ס–2, תשס״ה–5, תשע״ד–2) : (א) הוגשה התנגדות – :: (1) לתכנית מיתאר מחוזית – רשאית הועדה המחוזית הנוגעת בדבר להגיש את חוות דעתה בקשר להתנגדות למועצה הארצית, תוך ארבעים וחמישה ימים מתום המועד להגשת ההתנגדות לפי [[סעיף 102]], אלא אם כן קבעה המועצה הארצית מועד אחר; :: (2) לתכנית שהפקידה הועדה המחוזית – רשאית הועדה המקומית הנוגעת בדבר להגיש את חוות דעתה בקשר להתנגדות לועדה המחוזית תוך עשרים ואחד ימים מתום המועד להגשת התנגדויות לפי [[סעיף 102]]; :: (3) לתכנית בסמכות הועדה המקומית – רשאי מתכנן המחוז או מי שהוא הסמיך לכך להגיש חוות דעת לועדה המקומית בקשר להתנגדות, תוך 21 ימים מתום המועד להגשת התנגדויות. : (ב) מוסד תכנון כאמור [[בסעיף 105]], שאליו הוגשה התנגדות, רשאי לדחותה או לקבלה, כולה או מקצתה, או לשנות את התכנית, ככל המתחייב מקבלת ההתנגדות; היתה קבלת ההתנגדות עלולה, לדעת מוסד התכנון, לפגוע באדם שאף הוא רשאי להגיש התנגדות לתכנית, לא יכריע המוסד בהתנגדות לפני שיתן לאותו אדם הזדמנות להשמיע טענותיו. : (ג) מוסד תכנון שהוגשו אליו התנגדויות זהות במהותן, רשאי להזמין ולשמוע רק מספר מתנגדים מבין מגישי ההתנגדויות, אם לדעתו מייצגים אותם מתנגדים ענין או מקום זהים; כן רשאי מוסד התכנון להחליט כי יימנע משמיעת התנגדות שיש בה חזרה על התנגדות ששמע קודם לכן, שהיא בלתי מנומקת או שהיא נראית על פניה טורדנית או קנטרנית. : (ד)(1) מצא מוסד תכנון כי התנגדות לתכנית או התנגדות להקלה או לשימוש חורג הוגשה שלא בתום לב והיא טורדנית וקנטרנית, רשאי הוא לחייב את מי שהתנגד, לשלם ליזם התכנית את הוצאות ההליך במוסד התכנון. :: (2) מצא מוסד התכנון כי ההתנגדות היתה מוצדקת, רשאי הוא לחייב את היזם בתשלום הוצאות ההליך למתנגד. :: (3) (((נמחקה).)) @ 107. שמיעת התנגדויות בפומבי (תיקון: תשמ"ח-2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4) : לדיון בהתנגדויות יוזמנו המתנגד ומגיש התכנית; בתכנית מיתאר מחוזית יוזמן גם מתכנן המחוז ובתכנית שבסמכות הועדה המחוזית גם מהנדס הועדה המקומית, והם יהיו רשאים להשמיע דבריהם לפני המוסד המכריע; שמיעת ההתנגדות תהיה בפומבי. @ 107א. מינוי חוקר (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשע״ה) : (א) בסעיף זה, ”חוקר” – מי ששר הפנים מינהו, ברשימת חוקרים שפורסמה ברשומות, לשמוע התנגדויות לתכניות, והוא אחד מאלה: :: (1) עורך דין בעל ותק של חמש שנים; :: (2) מהנדס רשוי או אדריכל רשוי לפי [[חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958]], והוא בעל נסיון בתחום התכנון והבניה; :: (3) מי שהיה יושב־ראש מוסד תכנון במשך חמש שנים לפחות; :: (4) בעל הכשרה מקצועית בעניני תכנון ובניה. : (ב) מוסד תכנון הדן בהתנגדויות לתכנית, רשאי למנות חוקר לשמיעת ההתנגדויות שהוגשו לו, אם הוא סבור כי עקב מספר המתנגדים או מהות ההתנגדויות מן הראוי לעשות כן, ואולם לא תמנה הועדה למתקנים בטחוניים חוקר, אלא לאחר שהתייעצה עם שר הבטחון; נתמנה חוקר לאחר שמוסד התכנון החל בשמיעת ההתנגדויות, רשאי החוקר לחזור ולשמוע התנגדויות שכבר נשמעו בפני מוסד התכנון. : (ג) לא מינה מוסד התכנון חוקר לגבי תכנית פלונית, והיה שר הפנים סבור כי מן הראוי לעשות כן, רשאי השר למנות חוקר לאחר ששמע את דעתו של יושב ראש מוסד התכנון בענין. : (ד) על שמיעת ההתנגדויות לפני חוקר יחולו הוראות [[סעיפים 106(ב) ו־(ג)]] [[ו־107]] בשינויים המחוייבים; החוקר יגיש למוסד התכנון תמצית ההתנגדויות והמלצותיו לגביהן והוא יוזמן לכל דיון במוסד התכנון בענין התכנית והתנגדות לה. : (ה) שר הפנים רשאי בתקנות לקבוע את סמכויותיו וסדרי עבודתו של חוקר, ובהתייעצות עם שר האוצר – את שכרו. : (ו) המועצה הארצית רשאית לפעול בהתאם להוראותיו של סעיף זה, בשינויים המחוייבים, כשהיא דנה בהערות ובתגובות לתכנית מיתאר ארצית, אם ראתה כי מן הנכון לעשות כן. @ 108. הכרעה בהתנגדות ואישור תכנית בהעדר התנגדות (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשע״ה) : (א) מוסד תכנון יחליט לאשר או לדחות תכנית הטעונה אישורו רק לאחר עיון בחוות הדעת שהוגשו לפי [[סעיף 106(א)]] והמלצות החוקר לפי [[סעיף 107א(ד)]], אם הוגשו, ולאחר סיום שמיעת ההתנגדויות והכרעה בהן; אישור כאמור, יכול שיהיה מותנה בשינוי התכנית או במילוי תנאים, כפי שיקבע מוסד התכנון. : (ב) הודעה על הכרעה בדבר התנגדויות ועל נימוקיה תינתן בכתב למתנגד ולמי שהשמיע טענות לפי [[סעיף 106]]. : (ג) הופקדה תכנית ולא הוגשה התנגדות בתוך התקופה הקבועה [[בסעיף 102]], יראו את התכנית כמאושרת על ידי מוסד התכנון המוסמך לאשרה, בתום שלושים ימים מתום המועד להגשת התנגדויות, זולת אם החליט המוסד אחרת תוך אותם שלושים הימים; ואולם אם התכנית טעונה אישור שר הפנים, לפי [[סעיף 109]], לא יראו אותה כמאושרת אלא לאחר קבלת אישור השר לפי [[אותו סעיף]]. : (ד) החליט מוסד תכנון לאשר תכנית או לדחותה, או אישר מוסד תכנון תכנית לפי סעיף קטן (ג), יירשם הדבר בפרוטוקול שייחתם בידי היושב ראש והמזכיר של מוסד התכנון; ההחלטה תישלח לחברי המוסד ולמגיש התכנית בתוך חמישה עשר ימים מיום ההחלטה כאמור; בתכנית מיתאר מחוזית תישלח ההודעה האמורה גם לועדה המחוזית, בתכנית שבסמכות הועדה המחוזית – גם לועדה המקומית, ובתכנית שבסמכות הועדה המקומית גם לועדה המחוזית. @ 109. סמכויות השר (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשס״ח–5, תשע״ד–2, תשע״ה) : (א) החליט מוסד תכנון להפקיד תכנית, יעביר את התכנית לעיונו של שר הפנים מיד לאחר החלטתו; השר רשאי להורות, תוך 60 ימים מהיום שהועברה אליו התכנית, כי התכנית טעונה אישורו; החליט השר כאמור, יודיע על כך למוסד התכנון הנוגע בדבר תוך עשרה ימים מיום החלטתו. : (ב) החליט השר כי התכנית טעונה אישורו, לא יינתן תוקף לתכנית אלא באישור השר; החלטת השר תינתן תוך 30 ימים מהיום שהתכנית הוגשה לאישורו; לא נתן החלטה תוך תקופה זו, יראו את התכנית כמאושרת על ידי השר. : (ג) שר הפנים רשאי לקבוע סוגי תכניות בסמכות ועדה מחוזית, שהוראות סעיף זה לא יחולו עליהן. @ 109א. מועדים לסיום הטיפול בתכנית (תיקון: תשמ"ח-2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ"ג-4) : (א)(1) הוועדה המקומית תחליט לאשר תכנית שבסמכותה או לאשרה בשינויים, לקבוע תנאים לאישורה או לדחותה, בתוך 12 חודשים ממועד הגשתה, ולעניין תכנית מצומצמת שחלות לגביה הוראות [[סעיף 86א]] – בתוך שמונה חודשים ממועד הגשתה; יושב ראש הוועדה המחוזית רשאי, לבקשת הוועדה המקומית, להאריך את התקופות האמורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו. :: (2) לא החליטה הוועדה המקומית בתכנית שבסמכותה בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יעביר מזכיר הוועדה המקומית, לבקשת מגיש התכנית, את התכנית לוועדה המחוזית; משהועברה התכנית לוועדה המחוזית יועברו סמכויותיה של הוועדה המקומית לגבי אותה תכנית לוועדה המחוזית, לרבות שמיעת ההתנגדויות וההכרעה בהן; הוועדה המחוזית רשאית להמשיך בהליכים מהשלב שאליו הגיעה הוועדה המקומית; הוועדה המחוזית תחליט אם לאשר את התכנית או לאשרה בשינויים, לקבוע תנאים לאישורה או לדחותה (בסעיף זה – תחליט בתכנית), בתוך עשרה חודשים מהמועד שבו התכנית הועברה אליה. :: (3) הדיון בתכנית שהועברה לוועדה המחוזית לפי פסקה (2) יתקיים בוועדת משנה שמינתה הוועדה המחוזית לעניין זה לפי [[סעיף 11ב]]; על החלטת ועדת משנה כאמור לא יחולו הוראות [[סעיף 11ד]]; על החלטה כאמור למעט על החלטה על תכנית מצומצמת כמשמעותה [[בסעיף 86א]] יחולו הוראות [[סעיף 110]]. :: (4) על אף הוראות פסקאות (1) עד (3), לא אושרה תכנית מצומצמת כמשמעותה [[בסעיף 86א]] בתוך עשרה חודשים מיום שהוחלט על הפקדתה לפי [[סעיף 86א]], יראו את התכנית כבטלה. : (ב)(1) הוועדה המחוזית תחליט בתכנית שבסמכותה, בתוך 18 חודשים ממועד הגשתה, ורשאי שר הפנים לקבוע תקופה ארוכה יותר לגבי סוגי תכניות שיקבע; יושב ראש המועצה הארצית רשאי, לבקשת הוועדה המחוזית, להאריך את התקופות האמורות, מטעמים שיירשמו. :: (2) לא החליטה הוועדה המחוזית בתכנית שבסמכותה בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יעביר מזכיר הוועדה המחוזית, לבקשת מגיש התכנית, את התכנית למועצה הארצית, ואולם, אם התוכנית היא תוכנית למגורים הכוללת למעלה מ-500 יחידות דיור, יעביר מזכיר הוועדה את התוכנית למועצה הארצית בתוך שבעה ימים מתום התקופה האמורה בפסקה (1), אף אם מגיש התוכנית לא ביקש זאת; משהועברה התכנית למועצה הארצית, יועברו סמכויותיה של הוועדה המחוזית לגבי אותה תכנית למועצה הארצית, לרבות שמיעת ההתנגדויות וההכרעה בהן; המועצה הארצית רשאית להמשיך בהליכים מהשלב שאליו הגיעה הוועדה המחוזית; המועצה הארצית תחליט בתכנית בתוך עשרה חודשים מהמועד שבו התכנית הועברה אליה. :: (3) הדיון בתכנית שהועברה למועצה הארצית לפי פסקה (2) יתקיים בוועדת המשנה שמינתה לעניין זה לפי [[סעיף 6(ד)]]. :: (4) בסעיף קטן זה, "תוכנית למגורים" - תוכנית שניתן להוציא מכוחה היתר לבניית יחידות דיור בלא צורך באישור תוכנית נוספת, למעט תוכנית נוספת שהיא תוכנית איחוד או חלוקה כמשמעה [[בסימן ז']]. : (ג) המועצה הארצית תדון ותחליט בתכנית מיתאר ארצית בתוך 12 חודשים מיום שהחליטה על העברת התכנית להערות לפי [[סעיף 52]], ולגבי תכנית מיתאר מחוזית – בתוך 12 חודשים מיום שהוועדה המחוזית הגישה לה אותה. : (ד) החליט יושב ראש מוסד תכנון על הארכת מועדים כאמור בסעיפים קטנים (א)(1) או (ב)(1), לפי העניין, יודיע על כך לשר הפנים, בצירוף הנימוקים להחלטתו. @ 110. ערר בפני המועצה הארצית (תיקון: תשל"ג, תשנ״ה–4, תשע״ה) : (א) על החלטת ועדה מחוזית בדבר אישור תכנית או דחייתה רשאים לערור בפני המועצה הארצית כל אחד מאלה: :: (1) בזכות – ::: (א) שלושה חברי הועדה המחוזית כאחד; ::: (ב) ועדה מקומית או רשות מקומית הנוגעת בדבר; :: (2) ברשות יושב ראש הועדה המחוזית – ::: (א) מגיש התכנית; ::: (ב) מי שהתנגדותו לתכנית נדחתה; ::: (ג) מי שהשמיע טענות לפי [[סעיף 106(ב)]]. : (ב) בקשת רשות לערור תוגש ליושב ראש הועדה המחוזית, תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצאה לעורר החלטת הועדה המחוזית והוא יתן החלטתו בתוך חמישה עשר ימים. : (ג) יושב ראש הועדה המחוזית רשאי לאצול את סמכותו לפי סעיף זה לממלא מקומו. : (ד) הערר יוגש בתוך שלושים ימים מהיום שבו הומצאה לעורר החלטת הועדה המחוזית, או הרשות לערור, לפי הענין. : (ה) המועצה הארצית תיתן החלטתה תוך תשעים ימים מתום הגשת תשובות המשיבים או מתום המועד להגשת התשובות, כפי שייקבע, הכל לפי המוקדם. : (ו) לבקשת מוסד תכנון רשאי שר הפנים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועד למתן ההחלטה. : (ז) הודעה על ההחלטה בערר תינתן לצדדים תוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה. @ 111. ערר על החלטת ועדת הערר בפני הועדה המחוזית (תיקון: תשכ״ז, תשמ"ח-2, תשמ"ט-2, תשנ"ה-4) : (א) על החלטת ועדת ערר לפי [[סעיף 112]] רשאים לערור בפני הועדה המחוזית ברשות יושב ראש ועדת הערר: :: (1) מי שהיה צד להליך בפני ועדת הערר; :: (2) מגיש התכנית; :: (3) מגיש התנגדות; :: (4) מי שהשמיע את טענותיו לפי [[סעיף 106(ב)]]; :: (5) חבר ועדת הערר; :: (6) נציג בעל דעה מייעצת כאמור [[בסעיף 18(ב)]]; :: (7) יושב ראש הועדה המקומית או ועדת המשנה שלה לתכנון ולבניה; :: (8) מהנדס הועדה המקומית; :: (9) מהנדס הרשות המקומית. : (ב) בקשת רשות לערור תוגש ליושב ראש ועדת הערר, תוך שבעה ימים מהיום שבו הומצאה לצדדים בערר החלטה של ועדת הערר, והוא יתן החלטתו תוך חמישה עשר ימים מיום קבלתה. : (ג) התקבלה רשות כאמור, יוגש הערר לועדה המחוזית, תוך שבעה ימים מיום קבלת הרשות; הועדה המחוזית תיתן החלטתה בערר תוך שלושים ימים מהיום שהוגש הערר והחלטתה תהיה סופית. : (ד) הודעה על ההחלטה בערר תינתן לצדדים תוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה. @ 112. ערר בפני ועדת הערר (תיקון: תשמ"ח-2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשפ"ג-4) : (א) על החלטת הועדה המקומית בדבר אישור תכנית שבסמכותה כאמור [[בסעיף 62א]] או דחייתה, רשאים לערור בפני ועדת הערר: :: (1) שניים כאחד מבין חברי הועדה המקומית; :: (2) שניים כאחד מבין הנציגים בעלי הדעה המייעצת כאמור [[בסעיף 18(ב)]]; :: (3) שניים כאחד מבין חברי הועדה המחוזית; :: (4) מתכנן המחוז; :: (5) מגיש התכנית; :: (6) מי שהתנגדותו לתכנית נדחתה; :: (7) מי שהשמיע טענות לפי [[סעיף 106(ב)]]. : (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), הייתה הוועדה המקומית כאמור בסעיף קטן (א) ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, יחולו לגבי מי שמנוי בפסקאות (5) עד (7) שבאותו סעיף קטן (בסעיף קטן זה - מגיש ערר מוחרג) הוראות אלה: :: (1) מגיש ערר מוחרג רשאי לערור ברשות יושב ראש ועדת הערר; בקשת רשות לערור תוגש ליושב ראש ועדת הערר בתוך התקופה שנקבעה בסעיף קטן (ב); :: (2) יושב ראש ועדת הערר ייתן החלטתו בבקשת רשות לערור בתוך 15 ימים מיום שהוגשה לו; בהחלטתו יביא בחשבון יושב ראש הוועדה, בין היתר, שיקולים אלה: הבקשה מגלה עילה או שהיא מעוררת שאלה בעלת חשיבות או השלכה רחבה והיא אינה קנטרנית או טורדנית; :: (3) ניתנה רשות לערור, יוגש הערר לוועדת הערר בתוך 15 ימים מיום שניתנה הרשות כאמור. : (ב) הערר יוגש בתוך חמישה עשר ימים מיום שהומצאה לעורר החלטת הועדה המקומית. : (ג) ועדת הערר תיתן החלטתה בתוך שישים ימים מיום הגשת הערר. : (ד) הודעה על ההחלטה בערר תינתן בתוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה. @ 113. (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2) : (((בוטל).)) @ 114. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).)) @ 115. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).)) @ 116. סמכויות מוסד תכנון בערר (תיקון: תשנ״ה–4<!--החלפה-->) : (א) מוסד תכנון המוסמך להכריע בערר, רשאי לקבלו, כולו או מקצתו, או לדחותו ולאשר את התכנית, עם או בלי שינויים, או לדחותה. : (ב) מוסד התכנון רשאי להחזיר את התכנית לדיון למוסד התכנון שעל החלטתו הוגש הערר, עם הוראות או בלעדיהן. @ 117. פרסום אישור תכנית ודחייתה : הודעה על אישור תכנית לפי [[סימן זה]] ועל דחייתה תינתן ותפורסם בדרך שנותנים ומפרסמים הודעה על הפקדת אותה תכנית, והיא תינתן למי שזכאי לקבל הודעה על הפקדה כאמור. @ 118. שמירת תכנית שאושרה ופרסומה (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ח–10, תשע״ד–2, תשע״ה) : (א) תכנית, לאחר שאושרה לפי [[סימן זה]], תימצא – :: (1) בתכנית מיתאר מחוזית – במשרד הפנים ובמשרד הועדה המחוזית; :: (2) בתכנית מיתאר מקומית או בתכנית מפורטת – במשרד הפנים בירושלים, במשרד הועדה המחוזית ובמשרד הועדה המקומית. : (ב) תכנית, לאחר שאושרה לפי [[סימן זה]], תפורסם באתר האינטרנט כמפורט להלן: :: (1) תכנית בסמכות ועדה מקומית – באתר האינטרנט של הוועדה המקומית או באתר האינטרנט של רשות מקומית הנוגעת בדבר; :: (2) תכנית אחרת – באתר האינטרנט של משרד הפנים. : (ג) על תכנית שפורסמה כאמור בסעיף קטן (ב)(1) יחולו הוראות [[סעיף 1ב(ב)]], בשינויים המחויבים. @ 119. תחילתה של תכנית (תיקון: תשל"ט, תשנ״ה–4, תשס״ח–10) : (א) תחילתה של תכנית, שאושרה לפי [[סימן זה]], היא בתום חמישה עשר ימים מיום פרסום הודעה ברשומות או בעתון על דבר אישורה, לפי המועד שבו פורסמה ההודעה האחרונה מבין ההודעות ברשומות או בעיתון. : (ב) מועד פרסום ההודעה ברשומות יהיה המועד הקובע לענין תביעת פיצויים לפי [[סעיף 197]]. : (ג) אין חובה לפרסם את מסמכי התכנית והוראותיה ברשומות. @ 119א. חובת מסירת מידע (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2) : ועדה מקומית תמסור, בכתב, לכל מעונין בקרקע, לפי בקשתו, תוך שלושים ימים, מידע בדבר התכניות הנוגעות לקרקע, בין שהן תקפות, מופקדות או שפורסמה הודעה על הכנתן לפי [[סעיף 77]] וכן תנאים לפי [[סעיף 78]] החלים על הקרקע, אם נקבעו תנאים כאמור; הועדה תמסור גם מידע בדבר חבות בתשלום היטל השבחה. @ 119א1. העברת הדיון למוסד תכנון אחר (תיקון: תשע״ח, תשפ"ב-14) : החל מוסד תכנון לדון בתכנית, ובטרם השלים את הדיון בה עברה הסמכות לגבי אותה תכנית לפי הוראות [[סעיפים 31א]] [[או 62א(א1)(1) או (3), (ג), (ד)(1א)(ג) או (ה1)]], למוסד תכנון אחר, יעביר מוסד התכנון את הדיון למוסד התכנון האחר, ואולם אם החליט מוסד התכנון על הפקדת התכנית לפני שעברה הסמכות למוסד התכנון האחר, תהיה נתונה לו הסמכות להמשיך ולדון בתכנית בכפוף להוראות לפי חוק זה. === סימן ו׳1: תכנון דרכים ומסילות ברזל (תיקון: תשנ״ד) === @ 119ב. הוראות מיוחדות לדרכים (תיקון: תשנ״ד) : בהליכים לאישור תכנית דרך ינהגו לפי הוראות חוק זה, זולת ההוראות המיוחדות והשינויים המפורטים להלן: : (1) המדינה, רשות מקומית, ועדה מקומית, רשות שהוקמה לפי דין או גוף הפועל מטעם המדינה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת הממשלה, רשאים להגיש תכנית דרך לועדה המחוזית הנוגעת בדבר, בכפוף להוראות [[סעיף 119ג]]; : (2) לענין הוראות [[סעיפים 77]] [[ו־78]] – :: (א) פרסום בעתון של הודעה על הכנת תכנית דרך יהיה כאמור [[בסעיף 1א]], אך במקום ”בשני עתונים” יבוא "בשלושה עתונים” ובמקום ”שלפחות אחד מהם הוא עתון נפוץ” יבוא ”שלפחות שניים מהם הם עתונים נפוצים”; :: (ב) יראו את מועד פרסום ההודעה בעתונות כאמור [[בסעיף 1א]] כמועד הקובע לצורך קביעת תנאים כאמור [[בסעיף 78]]; : (3) נכללו בתכנית דרך שינוי לתכנית אחרת או הוראות המחייבות שינוי מיתקני תשתית, יצוינו בתכנית הדרך גם השינויים שיידרשו בתכנית ובמיתקנים כאמור; תכנית דרך תהווה כשלעצמה שינוי לתכנית אחרת וניתן יהיה לשנות על פיה מיתקני תשתית, רק אם נקבעו בה במפורש השינויים האמורים. : (4) נכללו מבני דרך בתכנית דרך, יצוינו מבנים אלה בתשריט התכנית; : (5) על אופן הכנתה של תכנית דרך יחולו גם ההוראות שנקבעו לענין זה בתכנית המיתאר הארצית לדרכים; : (6) הוגשה לועדה המחוזית תכנית דרך, לאחר שהתמלאו התנאים [[שבסעיף 119ג]], ימציא מגיש התכנית העתק ממנה לועדה המקומית, וזו תדון בתכנית ותחווה דעתה עליה תוך 30 ימים מיום שהומצא לה העתק התכנית; לא דנה הועדה המקומית בתכנית או לא חיוותה דעתה עליה תוך 30 הימים האמורים, רואים את הועדה המקומית כאילו לא התנגדה להפקדתה; : (7) ועדה מחוזית תדון בתכנית דרך שהוגשה לה לפי פסקה (1), לאחר שהוגשה לה חוות דעת הועדה המקומית או בתום המועד האמור בפסקה (6), לפי המוקדם, ותחליט תוך 30 ימים אם להפקיד את התכנית או לדחותה; : (8) ועדה מחוזית הדנה בתכנית דרך שהוגשה לה, תזמין לדיון את מהנדס הועדה המקומית שבתחומה מצויה התכנית, וכן את מהנדס הועדה המקומית של מרחב התכנון המקומי הגובל, אם לדעת הועדה המחוזית יש לתכנית השפעה על תחום מרחב זה, לשמיעת הערותיהם המקצועיות לתכניות והערות הועדות המקומיות שבהן הם משמשים מהנדסים. : (9) החליטה ועדה מחוזית להפקיד תכנית דרך יחולו הוראות אלה: :: (א) הועדה תמסור הודעה על ההפקדה בנוסף למנויים [[בסעיף 91]], גם לתאגידים הפועלים על פי דין והממונים על שירותי רכבת, בזק, חשמל, מים וביוב, וכן לבעלים של מיתקני תשתית שבתחום התכנית; סברה הועדה המחוזית כי שירותים כאמור ומיתקני תשתית המצויים מחוץ לתחום התכנית, עלולים להיפגע על ידי התכנית, תמסור הודעה על הפקדת התכנית גם לממונים על השירותים ולבעלי המיתקנים האמורים; :: (ב) התנגדות לתכנית החלה בשטח בנוי תוגש תוך 60 ימים מהיום שפורסמה בעתונות ההודעה על הפקדת התכנית הנדונה; התנגדות לתכנית החלה בשטח אחר, תוגש תוך 30 ימים מיום שפורסמה הודעה כאמור; לענין זה, ”שטח בנוי” – שטח שנועד בתכנית או שתכנית מתירה בו מגורים, משרדים, מסחר, תעשיה, מלונאות, מוסדות ציבור ובנייני ציבור במרחק שאינו עולה על 100 מטרים מגבול תוואי הדרך המתוכננת; :: (ג) הועדה או ועדת משנה שלה, תדון בהתנגדויות ותחליט בהן תוך 30 ימים מתום המועד להגשת ההתנגדויות, ורשאית היא להיעזר לשם כך בחוקר; לא דנה או לא החליטה הועדה בהתנגדויות במועד זה, ימנה שר הפנים, לבקשת מגיש התכנית, תוך 20 ימים ממועד קבלת הבקשה, חוקר לשמיעת התנגדויות והכרעה בהן; במנותו את החוקר יקצוב השר לחוקר את התקופה לשמיעת התנגדויות ולמתן המלצה בהן, ובלבד שלא תפחת מ־30 ימים; הועדה המחוזית תחליט בדבר אישור התכנית או דחייתה מיד לאחר תום שמיעת ההתנגדויות וההכרעה בהן; :: (ד) לא הוגשו התנגדויות לתכנית, יראו את התכנית כמאושרת בידי הועדה, כעבור 20 ימים מתום המועד להגשת התנגדויות, זולת אם החליטה הועדה אחרת בתוך המועד האמור, לפי דרישה של חבר מחבריה אשר הוגשה בתוך 10 ימים מתום המועד להגשת ההתנגדויות; :: (ה) החלטת הועדה על הפקדת תכנית או על אישורה, תירשם בפרוטוקול אשר ייחתם בידי יושב ראש הועדה ומזכיר הועדה, ויישלח לחברי הועדה ולמגיש התכנית בתוך 14 ימים מיום ההחלטה כאמור; :: (ו) המועדים האמורים [[בסעיף 109(א) ו־(ב)]] יהיו 30 ימים; ואולם אם הוגשו התנגדויות לתכנית, יהיה המועד האמור [[בסעיף 109(ב)]] 60 ימים; : (10) תחילתה של תכנית דרך שאושרה, למעט לענין [[פרק ט׳]], בתום 15 ימים מיום פרסום הודעה בעתון על אישורה. @ 119ג. תסקיר השפעה על הסביבה (תיקון: תשנ"ד, תשנ״ה–4, תשע״ד–2) : (א) בטרם תוגש תכנית דרך לועדה מחוזית, יכין מגיש התכנית תשריט דרך, בהתאם להנחיות מתכנן המחוז, ויגישו לנציג השר לאיכות הסביבה בועדה המחוזית ([[בסימן זה]] – יועץ סביבתי), למתכנן המחוז ולמהנדס הועדה המקומית הנוגעת בדבר; יועץ סביבתי שקיבל תשריט כאמור, יחזירו למגיש התכנית תוך 15 ימים מיום שקיבל את התשריט, ורשאי הוא לדרוש ממגיש התכנית, בתוך 15 הימים האמורים, להכין תסקיר השפעה על הסביבה; דרש היועץ הסביבתי הכנת תסקיר כאמור, ינחה את מגיש התכנית בדבר הכנתו; העתק מההנחיות יומצא למתכנן המחוז ולמהנדס הועדה המקומית. : (ב) הנחיות להכנת תסקיר כאמור בסעיף קטן (א), יהיו בהתאמה לרמת התכנית, סוגה ומקומה. : (ג) סבר מגיש תכנית הדרך כי לא נדרש תסקיר או חלק על ההנחיות שניתנו לו להכנתו, רשאי הוא לערור בפני הועדה המחוזית על הדרישה או ההנחיות או על דרישה להשלמת התסקיר כאמור בסעיף קטן (ה); הועדה תדון בערר, לאחר שתשמע את העורר ואת היועץ הסביבתי, ותחליט בו תוך 15 ימים מיום הגשתו; מגיש תכנית הדרך לא יוכל לערור על הדרישה להכנת תסקיר במקרים שהכנתו נדרשת לפי הוראות תכנית בת־תוקף. : (ד) התסקיר יוגש ליועץ הסביבתי, לועדה המחוזית ולועדה המקומית. : (ה) תוך 15 ימים מיום קבלת התסקיר, ואם בשטח התכנית נכלל מתחם תפעולי הנדרש לצורכי הטיפול במסילת ברזל ובציוד הדרוש להפעלתה של רכבת (בסעיף קטן זה – תכנית הכוללת מתחם תפעולי) – בתוך 30 ימים מהיום האמור, רשאי היועץ הסביבתי לדרוש ממגיש התכנית להשלים את התסקיר; העתק הדרישה יישלח לועדה המחוזית ולועדה המקומית; לא נדרשה השלמה כאמור, יראו את התסקיר כאילו הושלם; היועץ הסביבתי ימציא את חוות דעתו למגיש התכנית ולוועדות המחוזית והמקומית תוך 30 ימים ממועד קבלת התסקיר המושלם, ובתכנית הכוללת מתחם תפעולי – בתוך 90 ימים מהמועד האמור. : (ו) התסקיר וחוות הדעת האמורה, במלואה או בחלקה, ייכללו במסמכי תכנית הדרך עם הפקדתה ובעת אישורה, ככל שתחליט על כך הועדה המחוזית. : (ז) לא הציג היועץ הסביבתי דרישה להכנת תסקיר או לא נתן הנחיות להכנתו כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מתכנן המחוז להציג דרישה וליתן הנחיות כאמור, תוך 30 ימים מתום 15 הימים האמורים בסעיף קטן (א), לאחר שהתייעץ עם גורם מקצועי כפי שיראה לנכון; עשה כך מתכנן המחוז, יבוא הוא במקום היועץ הסביבתי לכל דבר וענין האמורים בסעיפים קטנים (ג) עד (ה). : (ח) לא הגישו היועץ הסביבתי או מתכנן המחוז את חוות דעתם בתוך המועדים האמורים בסעיפים קטנים (ה) ו־(ז), תדון הועדה בתכנית הדרך ותחליט בה. @ 119ד. פיצויים (תיקון: תשנ"ד, תשע״ז–8) : (א) הוגשה תכנית דרך בידי המדינה או מטעמה כאמור [[בסעיף 119ב(1)]] או בידי רשות שהוקמה לפי דין שאינה רשות מקומית או ועדה מקומית, וחויבה ועדה מקומית בתשלום פיצויים לפי [[סעיף 197]] עקב אישור התכנית, ישפה מגיש התכנית כאמור את הועדה המקומית, ב־70 אחוזים מסכום הפיצויים; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל הסכמה אחרת בין הנושאים בתשלום הפיצויים או השיפוי ובין הזכאים להם. : (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), חויבה ועדה מקומית שבתחומה מועצה אזורית בפיצויים כאמור באותו סעיף קטן, לראשונה לעניין תכנית דרך מסוימת, ואין עוד זכות להגיש על החיוב האמור ערר או ערעור, רשאית היא לפנות לוועדת השיפוי שהוקמה לפי סעיף קטן (א2) (בסעיף זה – ועדת השיפוי), בבקשה להעלאת שיעור השיפוי הקבוע בסעיף קטן (א) לגבי כלל הפיצויים שחויבה או שתחויב בהם עקב אישור התכנית כאמור. : (א2)(1) תוקם ועדת שיפוי לטיפול בבקשות לפי סעיף קטן (א1), שחבריה הם: ::: (א) הממונה על התקציבים במשרד האוצר או נציגו, והוא יהיה היושב ראש; ::: (ב) נציג שר התחבורה והבטיחות בדרכים; ::: (ג) נציג שר הפנים; ::: (ד) נציג הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של מועצות אזוריות; ::: (ה) יושב ראש ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה שאינה במחוז שבו אושרה תכנית הדרך נשוא הבקשה, שימנה שר האוצר. ::: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).)) :: (2) שני חברי ועדת השיפוי, ובהם היושב ראש, יהיו מניין חוקי בישיבותיה. : (א3) ועדת השיפוי תחליט בבקשה כאמור בסעיף קטן (א1) בהתחשב בתועלת הכלכלית לוועדה המקומית ולמועצה האזורית שבתחומן חלה תכנית הדרך, הנובעת מהשבחה עתידית צפויה במקרקעין שבתחומן עקב ביצוע התכנית, במישרין או בעקיפין, ובהתקיים תועלת כלכלית כאמור – בהתחשב גם בחוסנן הכלכלי של הוועדה המקומית והמועצה האזורית האמורות. : (א4) ועדת השיפוי תחליט בבקשה כאמור בסעיף קטן (א1) בתוך 60 ימים מיום שהוגשה לה, ורשאית היא להאריך את המועד האמור ב־60 ימים נוספים; היו הקולות בוועדת השיפוי שקולים, תועבר הבקשה לשר האוצר ושר הפנים, והם יחליטו בבקשה בתוך 60 ימים מיום העברתה אליהם. : (א5) לא החליטה ועדת השיפוי או לא החליטו השרים בבקשה כאמור בסעיף קטן (א1) במועדים האמורים בסעיף קטן (א4), לפי העניין, ישפה מגיש התכנית את הוועדה המקומית במלוא סכום הפיצויים שחויבה או שתחויב בהם בשל אותה תכנית דרך. : (ב) לענין חיוב מגיש תכנית דרך בשיפוי על תשלום פיצויים כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות [[סעיפים 198]] [[ו־199]] בשינויים אלה: :: (1) מגיש תכנית הדרך יצורף ויהיה צד בכל שלבי הדיונים וההתדיינויות במוסד תכנון, בבית משפט או בהליך בוררות בקשר לפיצויים לפי [[סעיף 197]] וכן יהיה, לפי דרישתו, צד לכל הסכם בקשר לכך; :: (2) החלטות הועדה המקומית והועדה המחוזית בדבר גובה הפיצויים יינתנו בהסכמת מגיש התכנית; לא היתה הסכמה בין אחת מהועדות האמורות לבין מגיש התכנית, יכריעו במחלוקת שר האוצר ושר הפנים. : (ג) הוראות סעיף זה יחולו רק על תכנית דרך שאושרה אחרי יום כ׳ באייר התשנ״ד (1 במאי 1994). === סימן ו׳2: מיתקני גז טבעי (תיקון: תשס״ב) === @ 119ה. מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד (תיקון: תשס״ב, תשע״ד–2) : לענין מיתקן גז כאמור [[בסעיף 26 לחוק משק הגז הטבעי]], יחולו, גם ההוראות לפי [[הסעיף האמור]]. @ 119ו. רישוי מיתקני גז (תיקון: תשס״ב, תשע״ה, תשע״ו–4) : (א) היתר להקמת מיתקן גז כהגדרתו [[בחוק משק הגז הטבעי]] (בסעיף זה – מיתקן גז), למעט מיתקני גז [[שסעיף 119ה]] חל עליהם, יינתן בידי רשות הרישוי למיתקני גז טבעי שתורכב מיושב ראש הועדה המחוזית לתכנון ולבניה והוא יהיה היושב ראש, מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית שבתחומה נמצא מיתקן הגז; מי שמוסמך לפי דין למנות את חברי רשות הרישוי למיתקני גז טבעי, למעט מהנדס הוועדה המקומית, רשאי למנות להם ממלא מקום, אחד או יותר; חבר רשות הרישוי שהוא מהנדס הוועדה המקומית רשאי למנות לו ממלא מקום, אחד או יותר, ובלבד שמתקיימים בו התנאים כאמור [[בסעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), התשנ״ב–1992]]; : (ב) שר הפנים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יתקין תקנות בדבר דרכי הרישוי של מיתקני גז, הליכי הרישוי של מיתקנים כאמור והמועדים שיחולו לענין הליכים אלה, ובלבד שאם הוגשה בקשה להיתר בהתאם לתקנות כאמור, ורשות הרישוי למיתקני גז טבעי לא נתנה את החלטתה בתוך 60 ימים מיום הגשת הבקשה, יראו כאילו ניתן היתר להקמת מיתקן הגז בהתאם לבקשה. :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (רישוי מיתקני גז טבעי), התשס״ג–2003]].)) :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד), התשס״ז–2006]].)) @ 119ז. ועדת המשנה לתכניות עבודה (תיקון: תשע״ו–2) : (א) תקום ועדת משנה של המועצה הארצית לתכניות עבודה, שתדון בתכניות עבודה בהתאם להוראות [[סעיף 25א לחוק משק הגז הטבעי]] (בסעיף זה – הוועדה). : (ב) בוועדה יכהנו חברים אלה מבין חברי המועצה הארצית: :: (1) מנהל מינהל התכנון או נציגו, והוא יהיה היושב ראש; :: (2) שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים או נציגו; :: (3) ראש רשות מקומית שתמנה המועצה הארצית מבין חבריה המנויים [[בסעיף 2(ב)(6) ו־(7)]]. : (ג) שר האוצר ימנה מזכיר לוועדה, ויכול שימנה אותו מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה. :: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).)) : (ד) הוראות [[סעיף 6(ב)]] לא יחולו על הוועדה. === סימן ז׳: חלוקה חדשה === @ 120. הגדרה : [[בסימן זה]], ”מגרש” – לרבות דרך. @ 121. איחוד וחלוקה בהסכמה ושלא בהסכמה (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ט, תשפ"ב-8) : בתכנית מיתאר מקומית ובתכנית מפורטת מותר לקבוע גם הוראות – : (1) בדבר איחוד מגרשים, הן בהסכמת בעליהם והן שלא בהסכמתם; : (2) בדבר חלוקתם של מגרשים בין בעליהם, הן למגרשים בבעלות משותפת והן למגרשים בבעלות נפרדת, הן בהסכמת הבעלים והן שלא בהסכמתם (להלן – חלוקה חדשה). : (3) בדבר איחוד או חלוקה כאמור בפסקאות (1) ו־(2), הכוללים מגרש תלת־ממדי, ובלבד שמתקיימות הוראות [[סעיף 69(א)(1א)]]. @ 122. חלוקה שלא בהסכמה (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4) : חלוקה שלא הושגה עליה הסכמתם של כל הבעלים הנוגעים בדבר, יחולו עליה הוראות מיוחדות אלה: : (1) כל מגרש שיוקצה יהיה קרוב, ככל האפשר, למקום בו היה קודם מגרשו של מקבל ההקצאה; : (2) שוויו של המגרש שיוקצב כאמור ביחס לשוויים של סך כל המגרשים החדשים שנוצרו על ידי החלוקה, יהיה, ככל האפשר, כשוויו של המגרש הקודם של מקבל ההקצאה ביחס לשוויים של סך כל המגרשים הקודמים; : (3) לא היתה אפשרות לשמור על מלוא היחסיות כאמור, יהיה מקבל ההקצאה, ששווי מגרשו החדש נמוך ביחס משוויו של מגרשו הקודם, זכאי לקבל מהועדה המקומית תשלום ההפרש, ומקבל ההקצאה ששווי מגרשו החדש גבוה ביחס משוויו של מגרשו הקודם, חייב לשלם לועדה המקומית את ההפרש; : (4) מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית יחליט אם ובאיזו מידה אפשר לשמור על היחסיות בשווי המגרש החדש שהוקצה, או על קרבת מקומו למגרש הקודם, אולם רשאי מוסד התכנון לקבוע כי החלטה בדבר זכויות בעלי המגרשים הכלולים בתכנית שהוכנה לפי [[סימן זה]], תועבר לבורר שהסכימו עליו בעלי המגרש והועדה המקומית; לא הסכימו בעלי המגרש והועדה המקומית על בורר מוסכם, ימנה אותו יושב ראש ועדת הערר בהתייעצות עם יושב ראש הועדה המחוזית; הבורר שמונה, בין בהסכמה ובין שלא בהסכמה, יקבע את שכרו ואת החייבים בתשלומו; הוא ינמק את החלטתו לגבי הזכאות כאמור אם דרש זאת מוסד התכנון או אחד הצדדים; על הבוררות יחולו הוראות [[חוק הבוררות, התשכ״ח–1968]], בכפוף להוראות סעיף זה; : (5) שום דבר בסעיף זה לא יתפרש כאילו מותר בתכנית לחלוקה חדשה לסטות מהוראות תכנית מיתאר המחייבת במקום. @ 123. רישום הערה בפנקסי המקרקעין (תיקון: תשנ״ה–4) : הופקדה תכנית לחלוקה חדשה, יעביר יושב ראש מוסד התכנון שהפקיד את התכנית העתק ממנה ללשכת רישום המקרקעין הנוגעת בדבר, ורשם המקרקעין ירשום הערה על יד כל חלקה רשומה העשויה להיפגע על ידי התכנית. @ 124. תחילה (תיקון: תשנ״ה–4) : תחילת תקפה של חלוקה חדשה היא ביום תחילת תקפה של התכנית שבה נכללה החלוקה. @ 125. רישום חלוקה בפנקסי המקרקעין על פי תכנית (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשנ״ט) : (א) בתוך שמונה חודשים מיום תחילת תוקפה של החלוקה החדשה, יגיש יושב ראש הועדה המקומית, שבתחומה אושרה תכנית החלוקה החדשה, למנהל כהגדרתו [[בפקודת המדידות]] (בסעיף זה – המנהל), תכנית לצורכי רישום התואמת את התכנית של החלוקה החדשה שאושרה; בתוך חודשיים מהיום שהועברה התכנית למנהל, יאשרה ככשרה לרישום בהתאם [[לפקודת המדידות]] [[וחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969]], אם מצא כי התכנית ראויה לרישום כאמור. : (ב) בתוך שמונה חודשים מהיום שאושרה תכנית ככשרה לרישום לפי סעיף קטן (א), יעביר יושב ראש הועדה המקומית ללשכת רישום המקרקעין הנוגעת בדבר את התכנית, וכן את העתק התכנית לחלוקה החדשה שאושרה על תשריטיה, כשהוא חתום על ידיו, ורשם המקרקעין ירשום את החלוקה בהתאם לתכנית בתוך חודשיים מהיום שהועברו אליו התכנית והעתק התכנית כאמור. : (ג) אי שמירת המועדים האמורים בסעיף זה לא תפגע בתוקפה של החלוקה החדשה ובזכויות שנרכשו מכוח [[סעיף 124]]. @ 126. השפעת חלוקה חדשה על שעבודים (תיקון: תשכ״ז) : (א) שעבוד, שהיה ערב תחילת תקפה של חלוקה חדשה על אחת החלקות שבחלוקה, הולך אחרי בעלה הקודם, ויהיה על החלקה או על החלקות שהוקצו לו בחלוקה החדשה. : (ב) היה השעבוד זכות מעבר, זכות שאיבת מים או זכות אחרת כיוצא באלה שאינן נתונות להעברה לחלקה שבמקום האחר, תישאר הקרקע כפופה לשעבוד גם אחרי החלוקה; אולם מותר לקבוע בתכנית הוראות בדבר הפקעת זכויות אלה או שינוין, והוראות חוק זה בדבר הפקעת בעלות או פגיעה אחרת בה יחולו על הפקעה או שינוי כאמור, בשינויים המחוייבים לפי הענין. : (ג) בסעיף זה, ”שעבוד” – משכנתה וכל זכות חפצית שיש בה כדי להגביל את הבעלות בקרקעות, וכן שכירות, איסור העברה, עיקול או הערה בפנקסי המקרקעין. @ 127. איחוד מגרשים שלא בהסכמת הבעלים (תיקון: תשנ״ה–4) : (א) אוחדו מגרשים על פי תכנית, שלא בהסכמת כל הבעלים, ולא חולקו שנית למגרשים נפרדים בין בעליהם, או חולקו כולם או מקצתם, למגרשים משותפים, זכאי בעל מגרש שלא הסכים לאיחוד לתבוע מהועדה המקומית שתרכוש את חלקו במגרשים המאוחדים או המשותפים. : (ב) בעל מגרש שלא הסכים לאיחוד, רשאית הועדה המקומית, בהודעה, לקבוע לו מועד של ששה חדשים לפחות שבו עליו להגיש לה תביעה כאמור בסעיף קטן (א); לא הוגשה התביעה תוך המועד שנקבע, לא יהיה בעל המגרש רשאי עוד להגישה. : (ג) על רישום איחוד מגרשים ללא הסכמת כל הבעלים יחולו הוראות [[סעיף 125]], בשינויים המחוייבים לפי הענין. : (ד) איחוד מגרשים על פי תכנית לא ישפיע על זכויותיו של מי שהיתה לו לפני האיחוד זכות על פי שכירות באחד המגרשים המאוחדים, או זכות מעבר, זכות שאיבת מים או זכות אחרת כיוצא באלה; אולם מותר לקבוע בתכנית הוראות בדבר הפקעת זכויות אלה או שינוין, והוראות חוק זה בדבר הפקעת בעלות או פגיעה אחרת בה יחולו על הפקעה או שינוי כאמור, בשינויים המחוייבים לפי הענין. @ 128. הבטחת הזכויות של בעל משכנתה : הגיע לבעל מגרש תשלום מהועדה המקומית מכוח [[סעיף 122]] או מכוח [[סעיף 127]] והיה המגרש ממושכן במשכנתה, תפקיד הועדה המקומית את הסכום המגיע ממנה בבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא המגרש, ובית המשפט יחליט למי ישולם הסכום בשים לב לזכויותיהם של בעל המגרש ושל בעל המשכנתה. === סימן ח׳: סולם העדיפויות של תכניות === @ 129. תכנית מיתאר מקומית : תכנית מיתאר מקומית – כוחה יפה מתכנית מפורטת, אם לא נאמר אחרת בתכנית המיתאר. @ 130. תכנית מיתאר מחוזית : תכנית מיתאר מחוזית – כוחה יפה מתכנית מיתאר מקומית ומתכנית מפורטת אם לא נאמר אחרת בתכנית המיתאר המחוזית. @ 131. תכנית המיתאר הארצית : תכנית המיתאר הארצית – כוחה יפה מכל תכנית אחרת, אם לא נאמר אחרת בתכנית המיתאר הארצית. @ 132. תקנות לפי החוק : תקנות לפי [[פרק י״א]] – כוחן יפה מכוחה של תכנית, אם לא נאמר אחרת בתקנות; אולם אין בכוחן כדי לפגוע בתכנית שאושרה כדין לפני התקנתן. === סימן ט׳: ביטול תכניות, שינוין והתלייתן === @ 133. סמכות מוסד תכנון (תיקון: תשנ״ה–4) : מוסד תכנון שבסמכותו לאשר תכנית, מוסמך, באותה הדרך, לשנותה, לבטלה או להתלותה ובלבד שלמגיש התכנית תינתן, ככל האפשר, הזדמנות להשמיע דעתו. @ 134. סמכות הועדה המחוזית (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשע״ד–2) : הועדה המחוזית רשאית, לאחר שנתנה לועדה המקומית הזדמנות להשמיע דעתה, או על פי בקשת הועדה המקומית, לבטל, להתלות או לשנות כל תכנית שבסמכות הועדה המקומית. @ 135. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).)) @ 136. (תיקון: תשכ"ז, תשמ״ח–2, תשמ"ט-2) : (((בוטל).)) == פרק ד': חלוקה ואיחוד של קרקעות == @ 137. תשריט חלוקת קרקע : בעל קרקע שחלה עליה תכנית שאושרה ושאיננה כוללת חלוקת קרקע, רשאי להגיש לאישור הועדה המקומית תשריט לחלוקת אותה קרקע; לא יינתן היתר לבניה על הקרקע כאמור אלא בהתאם לתשריט חלוקת קרקע (להלן [[פרק זה|בסימן זה (([צ"ל: בפרק זה]))]] – תשריט) שאושר או, באין תשריט כאמור, בהסכמת הועדה המחוזית. @ 138. פרטי התשריט : תשריט יפרט באופן ברור את גבולות הקרקע, את גבולותיהן של החלקות המוצעות, את דרכי הגישה לכל חלקה, כפי שהן בתכנית שאושרה, וכל פרט שתדרוש הועדה המקומית כדי לאפשר לה לבדוק את התאמת החלוקה לתכנית שאושרה. @ 138א. תשריט הכולל מגרש תלת־ממדי (תיקון: תשע״ט) : (א) ועדה מקומית לא תאשר תשריט הכולל מגרש תלת־ממדי, אלא אם כן מתקיימים כל אלה: :: (1) אין מניעה לרשום את המגרש כחלקה תלת־ממדית לפי הוראות [[סעיף 14ז לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969]]; :: (2) גבולות המגרש התלת־ממדי נקבעו בתכנית או סומנו בהתאם להליך שיקבע השר בתקנות. ::: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (רישום מגרש תלת־ממדי), התש״ף–2020]].)) : (ב) הוגשה בקשה לאישור תשריט לפי [[פרק זה]] לעניין מגרש תלת־ממדי המיועד לשימושים שאינם שימושים לצורכי ציבור כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]], ובתכנית החלה על השטח שבו נמצא המגרש אין הוראות לעניין מגרש תלת־ממדי, יהיה התשריט טעון הסכמה של הוועדה המחוזית; שר המשפטים, בהסכמת השר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו כי תשריט כאמור אינו טעון הסכמה. :: ((פורסמו [[צו התכנון והבנייה (תוכניות ותשריטים של מגרש תלת-ממדי), התשפ"ד-2024]].)) @ 139. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).)) @ 140. ערר על תשריט חלוקה (תיקון: תשנ״ה–4) : (א) סירבה ועדה מקומית לאשר תשריט, רשאי בעל הקרקע, לא יאוחר משלושים ימים מהיום שבו נמסרה לו הודעה על הסירוב, לערור לפני ועדת הערר. : (ב) אישרה ועדה מקומית תשריט שיש בו משום סטיה מתכנית שאושרה, רשאי הרואה עצמו נפגע, לערור על כך בפני ועדת הערר, בתוך שלושים ימים מיום קבלת החלטת הועדה המקומית; החלטתה של ועדת הערר תהיה סופית. @ 141. רישום חלוקה בפנקסי המקרקעין (תיקון: תשכ״ז, תשמ״ח–2, תשנ״ה–4) : רשם המקרקעין ירשום בפנקסי המקרקעין, על פי בקשת בעל הקרקע ולאחר תשלום האגרות שנקבעו לכך על פי כל דין, תשריט הכשר לרישום על פי [[פקודת המודדים]] [[וחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969]], התואם, תשריט הנושא עליו אישור יושב ראש הועדה המקומית שאישרה את התשריט, המעיד כי אין בתשריט סטיות מתכנית שאושרה, וכי הועדה המקומית אישרה את התשריט. @ 142. שינוי, ביטול או התלייה של תשריט חלוקת קרקע (תיקון: תשנ״ה–4<!--החלפה-->) : כל עוד לא נרשם תשריט, רשאית הועדה המקומית לבטלו, להתלותו או לשנותו, ובלבד שנתנה לבעל הקרקע או למי שעלול להיפגע, הזדמנות להשמיע את טענותיו; על החלטת ועדה מקומית לפי סעיף זה, רשאי בעל הקרקע או מי שעלול להיפגע כאמור, לערור בפני ועדת הערר תוך שלושים ימים מיום קבלת ההחלטה. @ 143. הגבלה על חלוקת קרקע : לא תירשם חלוקת קרקע בפנקסי המקרקעין אלא על פי תשריט שאושר על פי [[פרק זה]] או על פי [[סימן ז׳ לפרק ג׳]]; לא יינתן פסק־דין לחלוקת קרקע בין בעליה המשותפים אלא על פי תשריט ואישור כאמור, ולא יהא תוקף לכל רישום שנעשה בניגוד לסעיף זה לאחר תחילת חוק זה. @ 144. איחוד : הוראות [[פרק זה]] יחולו על איחוד חלקות ורישומו בפנקסי המקרקעין, בשינויים המחוייבים לפי הענין. == פרק ה׳: רישוי == @ 145. עבודות טעונות היתר (תיקון: תשל״ח–2, תשמ״א–7, תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״א–3, תשנ״ג, תשנ״ה–4, תשע״ד, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ה–2, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ז, תשע״ז–5, תשע״ז–9, תשע״ח–7, ק״ת תש״ף, תשפ"ב-3, תשפ"ב-6, תשפ"ב-8, תשפ"ב-9, תשפ"ג-5, ק"ת תשפ"ד) : (א) לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו רשות הרישוי המקומית היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר: :: (1) התווייתה של דרך, סלילתה וסגירתה; :: (2) הקמתו של בנין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה לבנין קיים וכל תיקון בו, למעט שינוי פנימי בדירה; ::: בפסקה זו - :::- ”שינוי פנימי” - שינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבנין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או בשלד של הבנין או ברכוש משותף או בצנרת או ציוד אחר המשרתים גם דירות אחרות, אינו פוגע בזולת ואינו משנה את שטחה של הדירה, למעט תוספת של שטח מרפסת שנסגרה כדין, או את מספרן של יחידות הדיור; :::- ”דירה” - חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר; :: (3) כל עבודה אחרת בקרקע ובבנין וכל שימוש בהם שנקבעו בתקנות כעבודה או כשימוש הטעונים היתר כדי להבטיח ביצוע כל תכנית. ::: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), תשכ״ז–1967]].)) : (א1) הרוצה להגיש בקשה להיתר לעבודה או לשימוש, ימציא למהנדס הועדה בקשה לקבלת מידע שפרטיו דרושים לענין ההיתר; שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין – :: (1) אופן הגשת בקשה לקבלת מידע, פרטיה ונספחיה; :: (2) מידע להיתר והמועדים למסירתו; בסעיף זה, ”מידע להיתר” – סוגי המידע שימסור מהנדס הוועדה במענה לבקשה לקבלת מידע, לרבות התנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר, וכן מידע והנחיות מטעם גורמים מאשרים וגופים נוספים; :: (3) מסירת מידע למהנדס הוועדה מאת גורמים מאשרים וגופים נוספים שיש בידם מידע לעניין תשתיות, מגבלות ותנאים הנוגעים למקרקעין שלגביהם המידע מבוקש, לשם מענה לבקשה לקבלת מידע, והמועדים למסירת המידע מאת גורמים וגופים כאמור; :: (4) תקופת תוקפו של המידע להיתר שנמסר למבקש במסגרת מענה לבקשה לקבלת מידע; :: (5) סוגי בקשות להיתר שלגביהן לא יהיה המבקש חייב להגיש בקשה לקבלת מידע. : (א2) לא נמסר מידע להיתר, כולו או חלקו, במועדים שקבע שר הפנים, או שהבקשה להיתר היא מסוג שנקבע שאין חובה להגיש בקשה לקבלת מידע לגביה, רשאי מבקש הבקשה להיתר להגישה אף בלא המידע להיתר. : (א3)(1) בקשה להיתר תוגש לרשות הרישוי המקומית. :: (2) שר הפנים יקבע תנאים מוקדמים לקליטת בקשה להיתר, ורשאי הוא לקבוע כי אם נדרשים אישורו של מי שאינו מוסד תכנון, או תיאום או התייעצות עמו, כתנאי למתן היתר, יהיו האישור, התיאום או ההתייעצות תנאי מהתנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר; כללה בקשה להיתר עבודות או שימושים שלגביהם נדרש אישור או היתר לפי [[חוק גנים לאומיים]] או לפי [[חוק העתיקות, התשל״ח–1978]], יהיה אישור או היתר כאמור תנאי מהתנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר. :: (3) מהנדס הוועדה יבדוק אם בקשה להיתר שהוגשה עומדת בתנאים המוקדמים לקליטתה, יודיע על החלטתו בדבר עמידת הבקשה להיתר בתנאים מוקדמים אלה למבקש ההיתר, ואם מצא שהיא עומדת בהם – יקלוט את הבקשה. :: (4) לא הודיע מהנדס הוועדה למבקש על החלטתו בעניין עמידת הבקשה בתנאים המוקדמים כאמור בפסקה (2) בתוך תקופה שקבע שר הפנים, יראו את הבקשה להיתר כבקשה שנקלטה בתום אותה תקופה. : (ב)(1) לא יינתן היתר אלא אם כן העבודה או השימוש שבעדם מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות, להנחיות המרחביות שנקבעו לפי [[סעיף 145ד]] (בחוק זה – ההנחיות המרחביות) ולהוראות אחרות לפי חוק זה, החלות על הקרקע או הבניין הנדונים. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), שר הפנים יקבע נושאים אשר השפעתם מעטה וזניחה, שלגביהם רשות רישוי מקומית תהיה רשאית לתת היתר, אף אם העבודה שבעדה מבוקש ההיתר היא בסטייה מהוראות תכנית, בלא צורך בהליך של מתן הקלה בהתאם להוראות [[סעיף 149]], ובלבד שהתקיימו כל אלה: ::: (א) השפעתה של הסטייה המבוקשת מהתכנית כפי שהתבקשה בהיתר על חזות הבניין, על הסביבה או על אופיין ומאפייניהן, מעטה וזניחה, לפי חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה המקומית; ::: (ב) אין בהם כדי ליצור סיכון, הפרעה, מטרד או מפגע סביבתי, של ממש; ::: (ג) אין בהם כדי לפגוע בשלד הבניין וביציבותו או במערכות הבניין ובתפקודיו; ::: (ד) לא נקבעה בתכנית הוראה ולפיה הסטייה מהתכנית היא סטייה ניכרת או הוראה ולפיה לא ניתן לאשר לפי סעיף קטן זה בקשה להיתר שאיננה תואמת להוראות התכנית. ::: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית), התשפ"ג-2023]].)) : (ב1) רשות הרישוי המקומית תבדוק את התאמת הבקשה לתכניות ולהנחיות המרחביות ותיתן את החלטתה בעניין בתוך 45 ימי עבודה ממועד קליטת הבקשה כאמור בסעיף קטן (א3) (להלן – מועד קליטת הבקשה), אלא אם כן קבע שר הפנים מועדים אחרים לעניין סוגים שונים של בקשות להיתר. : (ב2) הוגשה בקשה להיתר ונדרשת החלטתה של הוועדה המקומית או של מוסד תכנון אחר לפי חוק זה או לפי תכנית, לרבות החלטה לפי [[סעיפים 146 עד 149]], יחל מניין 45 ימי עבודה לפי סעיף קטן (ב1) ממועד ההחלטה או מהמועד שבו הוגשה בקשה מתוקנת על פי השינויים או התנאים שנקבעו בהחלטה כאמור, לפי העניין. : (ב3) החליטה רשות הרישוי כי הבקשה להיתר עומדת בתנאים האמורים בסעיף קטן (ב1), לא יינתן היתר אלא אם כן אישר מכון בקרה כי ביצע בקרת תכן לבקשה להיתר וכי תוצאות הבקרה תקינות; שר הפנים רשאי לקבוע כי הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על בקשות להיתר לגבי סוגי בניינים, עבודות או שימושים שבשל מהותם, אופיים או היקפם לא נדרשת לגביהם בקרה של מכון בקרה, ובלבד שאינן טעונות בקרה של בקר מורשה לפי [[סימן ג׳ בפרק ה׳3]]. : (ב4) שר הפנים יקבע הוראות לעניין האופן והמועד להעברת בקשה להיתר לבדיקת מכון בקרה ולעניין העברת תוצאות הבקרה לרשות הרישוי המקומית, לרבות לעניין בקשה להיתר שמכון הבקרה לא עמד במועד הקבוע בחוק זה לביצוע בקרת התכן שלה. : (ג) נקבעו בתכנית, החלה על קרקע או על בנין, שלבי ביצוע שונים, לא תיתן רשות הרישוי המקומית היתר לעבודה או לשימוש, אם העבודה או השימוש אינם תואמים את השלב שאליו הגיעו, אלא באישור מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית. : (ג1)(1) נקבעו בתכנית החלה על קרקע או על בניין תנאים למתן היתר הנוגעים לביצועה לעניין התניית ביצועה בסלילת דרכים או בהקמת תשתיות או נקבעו בתכנית למגורים החלה על קרקע או על בניין תנאים כאמור או תנאים אחרים למתן היתר הנוגעים לביצועה, לא תיתן רשות רישוי מקומית היתר לעבודה או לשימוש אם לא מולאו התנאים האמורים, אלא אם כן אישר זאת מוסד התכנון המוסמך לבקשת מי שרשאי להגיש את התכנית לגבי הקרקע או הבניין הנוגעים בדבר, ובלבד ששוכנע כי ניתן להשיג את המטרות שבשלהן נקבעו התנאים האמורים גם בלא מילוי אותם תנאים, ולעניין תנאים הנוגעים לסלילת דרכים או הקמת תשתיות - גם אם שוכנע כי השירות התשתיתי הנדרש יינתן באופן סביר, גם בלא מילוי אותם תנאים, והכול בשים לב לזמן שחלף ממועד אישור התכנית ולשינוי הנסיבות; מוסד התכנון המוסמך ייתן החלטה בבקשה לפי סעיף קטן זה בתוך 60 ימים מיום שהוגשה לו הבקשה. :: (2) בקשה שהוגשה לפי סעיף קטן זה תפורסם על חשבון המבקש, לתקופה של 15 ימים להערות הציבור; מוסד התכנון המוסמך יחליט על דרך פרסום הבקשה והליך שמיעת ההערות. :: (3) לא החליט מוסד התכנון המוסמך בבקשה לפי סעיף קטן זה, בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יעביר מזכיר מוסד התכנון, לבקשת מגיש הבקשה, את הבקשה לוועדת המשנה שהוקמה לפי [[סעיף 6(ד)]]; ועדת המשנה תדון ותחליט בבקשה בתוך 30 ימים מהיום שבו הועברה אליה, והיא רשאית להמשיך בהליכים מהשלב שאליו הגיע מוסד התכנון המוסמך. :: (3א) הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של מוסד התכנון המוסמך לדחות בקשה שהוגשה לפי סעיף קטן זה או הערה שהוגשה לבקשה כאמור רשאי לערור לוועדת המשנה שהוקמה לפי [[סעיף 6(ד)]] בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה; ועדת המשנה תחליט בערר בתוך 30 ימים מיום הגשתו והחלטת ועדת המשנה תבוא במקום החלטת מוסד התכנון המוסמך. :: (4) אושרה בקשה לפי סעיף קטן זה, תפורסם ההחלטה ברשומות. :: (5) בסעיף קטן זה – :::- ”מוסד התכנון המוסמך” – מוסד התכנון שאישר את התכנית, למעט ועדה מקומית; :::- ”תכנית למגורים” – תכנית שניתן להוציא מכוחה היתר לבניית יחידות דיור בלא צורך באישורה של תכנית נוספת וכן תכנית המייעדת שטח לתשתית הנדרשת במישרין לצורך בניית יחידות דיור. : (ג2) רשות רישוי מקומית לא תתנה תנאים למתן היתר אלא אם כן התקיים אחד מאלה: :: (1) התנאי פורט במידע להיתר; :: (2) התנאי נדרש במפורש לפי חוק זה, לפי חיקוק אחר או לפי תכנית; :: (3) התנאי נדרש, במקרים חריגים, למניעת סיכון ממשי לציבור או לבריאותו, או למניעת מפגע סביבתי חמור, ובלבד שלא היה ניתן לדעת על הסיכון או המפגע האמור בעת מסירת המידע להיתר. : (ג3) אין בהוראות סעיף קטן (ג2) כדי לגרוע מסמכותה של רשות רישוי מקומית להתנות תנאים בהיתר לפי הוראות כל דין. : (ד)(1) החליטה רשות רישוי מקומית כי הבקשה להיתר עומדת בתנאים האמורים בסעיף קטן (ב1), וניתן אישור מאת מכון בקרה כאמור בסעיף קטן (ב3), אם הוא נדרש, תיתן רשות הרישוי את ההיתר בתוך 15 ימי עבודה מיום קבלת אישור מכון הבקרה, או מיום ההחלטה כאמור, לפי העניין, ובלבד שהתמלאו לגבי הבקשה להיתר כל הדרישות לפי חוק זה, ושולמו האגרות, ההיטלים והתשלומים האחרים, למעט ארנונה, שיש לשלמם על פי כל חיקוק בשל הנכס נושא ההיתר (בסעיף קטן זה – החיובים), או ניתנו הערבויות המתאימות להבטחת תשלום החיובים, בכפוף להוראות כל דין; רשות הרישוי המקומית תשלח למבקש ההיתר את פירוט החיובים לא יאוחר מעשרה ימי עבודה מיום קבלת אישור מכון הבקרה, או מיום ההחלטה כאמור, לפי העניין. :: (2) לא שלחה רשות הרישוי המקומית למבקש ההיתר את פירוט החיובים, כולם או חלקם, עד למועד האמור בפסקה (1), תיתן רשות הרישוי את ההיתר אף שלא שולמו החיובים; ניתן היתר בלי ששולמו החיובים, כולם או חלקם, אין בכך כדי לגרוע מחבותו של החייב בתשלום החיובים; תשלום כאמור ייגבה על ידי הרשות המקומית או הוועדה המקומית, לפי העניין, לפי כל חוק. : (ה)(1) מהנדס ועדה מקומית רשאי להתיר שינויים בהיתר לצרכי התאמה ככל הנדרש במהלך ביצוע עבודה על פי היתר, כפי שיקבע שר הפנים בתקנות. :: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), מורשה להיתר רשאי להתיר שינויים בהיתר שניתן על ידי רשות הרישוי המקומית לצרכי התאמה, ככל הנדרש במהלך ביצוע עבודות, על פי היתר, כפי שיקבע שר הפנים בתקנות לעניין זה ובנושאים שיקבע, ובלבד שלא יתיר השר שינויים כאמור אם יש בהם שינוי של ממש לעומת ההיתר שנתנה רשות הרישוי המקומית. :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (התרת שינויים בהיתר על ידי מהנדס ועדה מקומית), התשנ״ב–1992]].)) : (ו)(1) שר הפנים יקבע בתקנות, בהתייעצות עם שר האנרגיה והתשתית ועם השר לאיכות הסביבה, סוגים של עבודות ומתקנים הדרושים להולכה, לחלוקה או להספקה של חשמל; נקבעו סוגים כאמור, תהיה הרשאת הקמתם בדרך שיקבע שר הפנים באותן תקנות; הרשאה כאמור תבוא במקום היתר לפי סעיף זה. :: (1א) על אף האמור בתקנות לפי פסקה (1) [[ובסעיף 6ב(ב1)]], ניתן להגיש בקשה להרשאה לביצוע והקמה של עבודות ומיתקנים הדרושים להולכה של חשמל, לרשות הרישוי כאמור [[בסעיף 6ב(ב)(1)]], אם יושב ראש רשות החשמל אישר כי העבודות והמיתקנים שלגביהם הוגשה הבקשה להרשאה נדרשים לשם עמידה בתוכנית פיתוח כאמור [[בסעיף 19 לחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996]], אולם לא יוגשו לרשות הרישוי כאמור בשנה קלנדרית אחת יותר מעשר בקשות להרשאה כאמור. :: (1ב) על אף האמור בפסקה (1א), בקשה להרשאה שהועברה לרשות הרישוי לפי הוראות [[סעיף 6ב(ב1)]], לא תימנה במניין הבקשות לפי אותה פסקה. :: (2) לענין [[פרק י׳]], עבודה שבוצעה או מתקן שהוקם כאמור בפסקה (1) ללא הרשאה על פי חוק זה או שלא בהתאם להרשאה כזו, יראו אותם כבניה ללא היתר או בניגוד לתנאי היתר, לפי הענין. :: (3) עבודות שבוצעו או מתקנים שהוקמו כאמור בפסקה (1) על פי הרשאה לפי חוק זה, יראו אותם כאילו בוצעו או הוקמו בהתאם לתכנית, ובלבד שאין בהם סתירה להוראות תכנית מאושרת; שר הפנים רשאי בתקנות כאמור בפסקה (1), לקבוע הוראות לענין סטיה של הרשאה כאמור מתכנית מופקדת. : (ו1)(1) הקמה של רשת כבלים אופטיים על גבי רשת חשמל עילית של בעל רישיון ספק שירות חיוני, המבוצעת בידי בעל רישיון כאמור, פטורה מהיתר לפי סעיף זה. :: (2) הוסרה או הוטמנה רשת החשמל העילית, תוטמן או תוסר גם רשת הכבלים האופטיים שהוקמה על גביה. :: (3) בסעיף קטן זה – :::- ”רישיון ספק שירות חיוני” – כהגדרתו [[בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996]]; :::- ”רשת חשמל עילית” – מיתקנים עיליים להולכה, חלוקה והספקה של חשמל, לרבות עמודים למתח נמוך, גבוה, עליון ועל־עליון, וכן הציוד והאבזרים המותקנים עליהם והמחוברים אליהם לצורכי רשת החשמל, תחנות השנאה זעירות, ארגזי חלוקת חשמל לסוגיהם וכן החיבורים אליהם, למעט חיבורים עיליים לבתים; :::- ”רשת כבלים אופטיים” – רשת כבלים אופטיים או כל חלק ממנה, לרבות תיבות חיבורים או ארונות תקשורת, שגודלם אינו עולה על 80 × 40 × 50 סנטימטרים, המשמשת או המיועדת לשמש להספקת שירותי בזק; לעניין זה, ”שירות בזק” – כהגדרתו [[בחוק התקשורת]]. :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (הסדרת הולכה, חלוקה והספקה של חשמל), התשנ״ח–1998]].)) : (ז) מוסד תכנון לא יתן היתר, מכוח תכנית שהופקדה אחרי ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996) אלא אם כן אושרה למקרקעין, שלגביהם מבוקש ההיתר, תכנית הקובעת הוראות בכל אלה: :: (1) פירוט יעודי הקרקע; :: (2) חלוקה למגרשים או לחלקות וגבולותיהם, אם אלו לא נקבעו בתשריט חלוקת קרקע; :: (3) קווי הבנין, מספר הקומות או גובה הבנינים; :: (4) שטחי הבניה המותרים. : (ח) על אף הוראות סעיף קטן (ז) – :: (1) מוסד התכנון המוסמך רשאי לתת היתר לגבי עבודה או שימוש בקרקע שלדעת מוסד התכנון אופיים אינו דורש את קיום כל ההוראות שבסעיף קטן (ז), אף אם התכנית לא כללה את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של הסעיף הקטן האמור; :: (2) הוועדה המקומית רשאית להחליט על מתן היתר למיתקן שידור אלחוטי, קו או מיתקן ביוב, קו או מיתקן מים, מיתקן מדידה או ניטור, מיתקן לאגירת אנרגיה, מיתקן אגרו-וולטאי או מיתקן תשתית מסוג אחר שקבע שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, שנקבעו בתכנית מיתאר ארצית, או בתכנית מיתאר מחוזית החלה על כל שטח המחוז שאושרה לאחר יום תחילתו של [[19:301578|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 100), התשע״ד–2013]], אף אם התכנית לא כללה את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ז), ובלבד שההיתר כאמור תואם את הייעוד שנקבע בתכנית ואת השטח הכולל המותר לבנייה לפיה, ובתכנית כאמור מתקיימים כל אלה: ::: (א) עניינה תשתיות כלל־ארציות המחייבות פריסה רחבה של מיתקני תשתית ושנדרשת בשלהן גמישות לגבי מיקומו של כל מיתקן תשתית; ::: (ב) היא קובעת כי ניתן להוציא מכוחה היתר; ::: (ג) נקבעו בה הוראות בדבר פרסום הבקשות להיתרים ולהליך השמעת הטענות בעניין לפני הוועדה המקומית; ::: (ד) נקבעו בה שטחי בנייה והיקפי בנייה מותרים לכל מיתקן תשתית; :: (3) הגורם המוסמך שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (ו)(1) או רשות הרישוי של הוועדה לתשתיות רשאים להחליט על מתן הרשאה לשינוי בנוגע לקווי חשמל במתח עליון (בפסקה זו - קווי 161) קיימים, וכן בנוגע למבנים ומיתקנים הנלווים לקווים כאמור לרבות לעניין הקמתם, וכן להחליט על מתן הרשאה להקמת קווי 161 תת-קרקעיים ולהקמת המבנים והמיתקנים הנלווים להם, על פי תוכנית מיתאר ארצית, אף אם התוכנית לא כללה את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ז), ובלבד שהרשאה כאמור תואמת את הוראות התוכנית ובכלל זה את השטח הכולל המותר לבנייה על פיה, ובתוכנית כאמור מתקיימים כל אלה: ::: (א) האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של סעיף קטן (ח)(2), בשינוי זה: בפסקת משנה (ג), במקום "הוועדה המקומית" יקראו "הוועדה לתשתיות, אם הבקשה להרשאה הוגשה לרשות הרישוי של הוועדה לתשתיות, או ועדת המשנה לשמיעת טענות שהוקמה לפי [[סעיף 11א5]], אם הבקשה להרשאה הוגשה לגורם המוסמך שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (ו)(1)"; ::: (ב) לעניין הסטה של קווי 161 קיימים או שינוי משמעותי במגבלות הנובעות מקו חשמל כאמור - נקבע בה כי יוגש לגורם המוסמך או לרשות הרישוי כאמור של הוועדה לתשתיות מסמך סביבתי, כפי שיוגדר בתוכנית, המתייחס להשפעות הסביבתיות של הסטת הקו וכן נקבעו בה הוראות בדבר פרסום הבקשות להרשאה לתקופה שלא תפחת מ-45 ימים ולהליך השמעת הטענות בעניין; לעניין הסטה כאמור לשטח בנוי, ההוראות בה ייקבעו בשים לב לצורך בצמצום המגבלות בשטח בנוי הנובעות מקו החשמל; ::: (ג) לעניין הקמת קווי 161 תת-קרקעיים - נכללו בה הוראות לעניין הקמת הקווים כך שקווים שניתן להקים מכוחה יהיו קווים שהמגבלות החלות עליהם מצומצמות; :: (4) רשות הרישוי המקומית רשאית לתת היתר להקמת מיגונית, לפי הוראות תוכנית מיתאר ארצית, אף אם התוכנית אינה כוללת את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ז), ובלבד שההיתר תואם את הייעוד שנקבע בתוכנית כאמור ונקבע בה כי יהיה ניתן לתת היתר מכוחה; בסעיף זה, "מיגונית" - מבנה יביל לצורכי מיגון אוכלוסייה, הבנוי מבטון מזוין או מחומר בעל תכונות דומות, העשוי מקשה אחת ורתום בכל חלקיו, ששטח הבנייה הכולל שלו אינו עולה על 15 מ"ר, וגובהו אינו עולה על 3.5 מטרים, ובלבד שהוצב על ידי המדינה או על ידי רשות מקומית. : (ט) על אף האמור בסעיף קטן (ז), מוסד התכנון המוסמך רשאי לתת היתר למפעל מים בהתאם לתכנית למפעל מים לפי [[פרק שלישי לחוק המים, התשי״ט–1959]], שאושרה לפני יום י״ט באב התשס״ט (9 באוגוסט 2009) אף אם התכנית כאמור לא קבעה את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של אותו סעיף קטן. @ 145א. הסכמת רשות מקרקעי ישראל לבקשה להיתר (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה) : (א) היו המקרקעין שלגביהם מוגשת בקשה להיתר מקרקעי ישראל, וקבע שר הפנים לפי חוק זה כי נדרשת הסכמת רשות מקרקעי ישראל לבקשה להיתר, תינתן תגובתה לבקשה להיתר בתוך 90 ימים מיום שהוגשה לה בקשה לתת את הסכמתה; ואולם היו המקרקעין מיועדים להקצאה למבקש ההיתר בפטור ממכרז, תינתן תגובת רשות מקרקעי ישראל לאחר שהתמלאו התנאים לביצוע הקצאה כאמור לפי כל דין. : (ב) שר הפנים יקבע מקרים שבהם יראו את רשות מקרקעי ישראל כאילו הודיעה שאינה מתנגדת לבקשה להיתר אם חלף המועד למתן תגובתה בלי שניתנה. @ 145א1. היתר תואם תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה שהיא תכנית לרישוי מהיר (תיקון: תשפ"ב-14, תשפ"ה-4) : (א) בסעיף זה, "תכנית לרישוי מהיר" - תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש כאמור [[בסעיף 70ב]], תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק כאמור [[בסעיף 70ד]], תוכנית לפי [[סעיף 62א(א) (13ב)(א)(1)]] לעניין בניין שהוא מבנה הטעון חיזוק או תכנית מפורטת שאינה סותרת את התכנית הכוללת להתחדשות עירונית שהוגשה לוועדה המקומית לפי [[סעיף 62א(ה1)]], ומתקיימים בה התנאים שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (ה). : (ב) על אף האמור [[בסעיף 145]], הוגשה לוועדה המקומית תכנית לרישוי מהיר, ניתן להגיש לוועדה המקומית, לאחר ההחלטה על הפקדת התכנית ולפני הפקדתה, בקשה להיתר התואם את התכנית, ובלבד שמגיש התכנית ביקש להגיש את הבקשה להיתר בעת שהגיש את התכנית לרישוי מהיר. : (ג) הוגשה בקשה להיתר כאמור בסעיף קטן (ב), תדון בה הוועדה המקומית במסגרת הדיון בתכנית ותחליט, במסגרת ההחלטה על אישור התכנית ובמקום רשות הרישוי המקומית, אם הבקשה להיתר עומדת בתנאים הקבועים [[בסעיף 145(ב1)]] וכן תחליט על התנאים למתן ההיתר כאמור [[בסעיף 145(ג2)]] (בסעיף זה - החלטה לעניין מתן ההיתר), והכול בהתאם להוראות שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (ה); על אף האמור, שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות כאמור מקרים ותנאים שבהתקיימם רשות הרישוי המקומית היא שתדון בבקשה להיתר שהוגשה לפי סעיף זה ואת המועד לכך. : (ד) הוראות סעיף זה יחולו על תכנית כאמור בסעיף קטן (א) החלה על מגרש אחד או שני מגרשים רצופים, שערך מי שרשאי לערוך בקשה להיתר למימוש התכנית לרישוי מהיר; שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות כאמור בסעיף קטן (ה), הוראות אחרות לעניין שטח התכנית או מספר המגרשים הכלולים בה. : (ה) שר הפנים יקבע בתקנות הוראות לעניין תכנית לרישוי מהיר ולעניין מתן היתר מכוחה, ובכלל זה הוראות בעניינים כמפורט להלן: :: (1) תנאים מקדמיים להגשת תכנית לרישוי מהיר, ובכלל זה לעניין בקשה למידע להגשת תכנית לרישוי מהיר ולהיתר לפיה, פרטיה ונספחיה; מסירת מידע למהנדס הוועדה מאת גורמים מאשרים וגופים נוספים שיש בידם מידע לעניין תשתיות, מגבלות ותנאים הנוגעים למקרקעין שלגביהם המידע מבוקש, לשם מענה לבקשה לקבלת מידע, מסירת המידע מאת מהנדס הוועדה למגיש הבקשה והמועדים למסירת המידע מאת גורמים וגופים כאמור; :: (2) תקופת תוקפו של המידע להגשת תכנית לרישוי מהיר ולהיתר לפיה; :: (3) תנאים מקדמיים שעל התכנית לרישוי מהיר לעמוד בהם; בתקנות לפי פסקה זו רשאי השר לקבוע הוראות לעניין שימושים מסוימים שאם ייקבעו בתכנית לא יחולו עליה הוראות סעיף זה, וכן לעניין החובה לקבוע בתכנית הוראות בדבר פקיעת תוקפה; :: (4) מסמכים שיש להגישם עם הגשת התכנית לרישוי מהיר או אחרי הגשתה, לשם החלטה לעניין מתן ההיתר; :: (5) הוראות לעניין ההליכים לפי סעיף זה ומועדיהם, ובכלל זה בעניינים המפורטים [[בסעיף 145(א3)]] ובעניין הדיון בהתנגדויות לתכנית ולבקשה להיתר; :: (6) הוראות לעניין תקופת תוקפה של החלטה לעניין מתן היתר. :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (תוכנית לרישוי מהיר), התשפ"ד-2023]].)) : (ו) נוסף על התנאים שנקבעו לפי [[סעיף 83א1]], יראו את התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ה)(1), (3) ו-(4) לעניין מסמכים שיש להגישם עם הגשת התכנית לרישוי מהיר, כתנאים להגשת התכנית לרישוי מהיר. : (ז) החליטה הוועדה המקומית על מתן היתר כאמור בסעיף קטן (ג), יחולו הוראות [[סעיף 145(ב3) עד (ג1) ו-(ג3) עד (ה)]], אולם רשות הרישוי לא תיתן את ההיתר לפי ההוראות האמורות אלא לאחר תחילתה של התכנית לרישוי מהיר שאושרה כאמור בסעיף קטן (ג) ושמכוחה ניתן ההיתר. : (ח) הוראות סעיף זה יחולו לעניין תוכנית לרישוי מהיר, בין שההיתר הוא לעבודה או לשימוש בהתאם להוראות שנקבעו בתכנית לפי [[סעיפים 70ב]] [[או 70ד]], לפי העניין, ובין שההיתר הוא לעבודה או לשימוש מכוח הוראות נוספות הנכללות בתכנית לפי [[סעיף 62א]]. @ 145ב. רישוי בדרך מקוצרת (תיקון: תשע"ד–2, תשע״ה-2, תשפ"ד-4) : (א) בקשה להיתר לגבי סוגי בניינים, עבודות ושימושים שקבע שר הפנים, שמתקיימים בהם כל אלה, תידון בהליך רישוי בדרך מקוצרת בהתאם להוראות סעיף זה: :: (1) הם לא עשויים ליצור סיכון או הפרעה של ממש; :: (2) הם לא עשויים ליצור השפעה מהותית על חזות הבניין, על הסביבה ועל אופיין ומאפייניהן; (((הוראת שעה לתקופה של שנתיים מיום 30.11.2023):)) אולם לעניין בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן במבנה קיים בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]] - הם לא עשויים ליצור השפעה מהותית על הסביבה. : (ב) על בקשה להיתר בהליך רישוי בדרך מקוצרת יחולו הוראות חוק זה החלות על בקשה להיתר, בשינויים אלה: :: (1) [[בסעיף 145(ב1) ו־(ב2)]], בכל מקום, במקום ”45 ימי עבודה” יקראו ”25 ימי עבודה”; :: (2) לא החליטה רשות הרישוי המקומית במועד האמור בפסקה (1), יראו זאת כהחלטה שהבקשה תואמת לתכניות ולהנחיות המרחביות; :: (3) רשות הרישוי המקומית תשלח למבקש הודעה על פירוט החיובים האמורים [[בסעיף 145(ד)(1)]] בתוך 40 ימי עבודה ממועד קליטת הבקשה להיתר כאמור [[בסעיף 145(א3)]]; :: (4) החליטה רשות הרישוי המקומית כי בקשה להיתר תואמת את התכניות ואת ההנחיות המרחביות, ושלחה הודעה על פירוט החיובים במועד האמור בפסקה (3), תיתן את ההיתר בתוך חמישה ימי עבודה מיום שהתמלאו כל אלה, ובלבד שהתמלאו לגבי הבקשה להיתר כל הדרישות לפי חוק זה: ::: (א) אם הבקשה להיתר טעונה אישור של מכון בקרה כאמור [[בסעיף 145(ב3)]] – מכון הבקרה אישר כי בוצעה בקרת תכן לבקשה להיתר וכי תוצאות הבקרה תקינות; ::: (ב) המבקש הגיש לרשות הרישוי בתוך עשרה ימי עבודה מהמועד שבו קיבל את ההודעה על פירוט החיובים, כאמור בפסקה (3), אישור על תשלום החיובים; :: (5) החליטה רשות הרישוי המקומית כי בקשה להיתר תואמת את התכניות ואת ההנחיות המרחביות, ולא שלחה הודעה על פירוט החיובים במועד האמור בפסקה (3), תיתן את ההיתר בתוך חמישה ימי עבודה מיום שהתמלאו התנאים בפסקה (4)(א), ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 145(ד)(2)]], בשינויים המחויבים; :: (6) לא נתנה רשות הרישוי המקומית את ההיתר למבקש אף שהתקיימו התנאים המנויים בפסקה (4) או (5), לפי העניין, יראו את הבקשה להיתר כהיתר; :: (7) התקיים האמור בפסקה (2) וכן התמלאו התנאים בפסקה (4) או (5), לפי העניין, תיתן רשות הרישוי את ההיתר, ובלבד שמגיש הבקשה הגיש לה הצהרה מאת עורך הבקשה לפי חוק זה במתכונת שקבע שר הפנים על כל אלה: ::: (א) אם הבקשה להיתר נקלטה בהתאם להוראת [[סעיף 145(א2)(4)]] – על כך שהבקשה להיתר עומדת בתנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר שקבע שר הפנים לפי [[סעיף 145(א3)(4)]]; ::: (ב) אם לא צורף לבקשה אישור מכון בקרה כאמור [[בסעיף 145(ב3)]] – על כך שלא נדרש אישור כאמור; ::: (ג) על כך שהעבודה או השימוש שבעדם מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות, להנחיות המרחביות ולהוראות אחרות לפי חוק זה החלות על הקרקע או הבניין הנדונים; :: (8) לא נתנה רשות הרישוי המקומית את ההיתר למבקש אף שהתקיימו התנאים המנויים בפסקה (7), יראו את הבקשה להיתר כהיתר; :: (9) על אף הוראות פסקה (7), הוגשה השגה לפי [[סעיף 152(א2)]], לא תיתן רשות הרישוי את ההיתר ולא יראו את הבקשה להיתר כהיתר כאמור בפסקה (8), אלא אם כן ההשגה נדחתה והתקיימו כל התנאים האמורים בפסקה (7). : (ג) שר הפנים רשאי לקבוע סייגים, תנאים והוראות נוספות לעניין הליך רישוי בדרך מקוצרת, לרבות לעניין תוקף החלטה לפי סעיף זה, טפסים, סדרי נוהל והמועדים הנוגעים להליך כאמור. :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (הליך רישוי בדרך מקוצרת), התשע״ז–2017]].)) @ 145ב1. הוראות מיוחדות לעניין הקמת מרחב מוגן בהליך רישוי בדרך מקוצרת (תיקון: תשפ"ד-4) : (א) על אף האמור בכל דין, על בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן במבנה קיים בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]], בהליך רישוי בדרך מקוצרת (בסעיף זה - בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן), יחולו הוראות אלה: :: (1) גורם מאשר או גורם נוסף ישיב לפנייה שהגיש מבקש ההיתר או מי מטעמו לקבלת מידע, לאישורו, או להתייעצות או לתיאום עימו, הנוגעת לבקשה להיתר להקמת מרחב מוגן, בתוך 15 ימים מיום הפנייה אליו; לא השיב הגורם המאשר או הגורם הנוסף, לפי העניין, עד תום התקופה האמורה, יראו, בתום התקופה, כאילו נתן את הסכמתו לביצוע הבקשה להיתר להקמת מרחב מוגן, ואם הבקשה הייתה למידע - כאילו אין בידו מידע שיש בו כדי להשפיע על הבקשה להיתר כאמור; בסעיף זה, "גורם נוסף" - גוף ציבורי או גוף תשתית כהגדרתם [[בחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג-2023]], שאישורו, או התייעצות או תיאום עימו נדרשים על פי תוכנית או חיקוק, או שיש בידו מידע לעניין מגבלות ותנאים הנוגעים למקרקעין שלגביהם המידע מבוקש, ובכלל זה מידע בדבר מיתקנים וקווי תשתית קיימים ומתוכננים, מעל פני הקרקע ומתחת לפני הקרקע, ומגבלות הקשורות לתשתיות אלה; :: (2) גורם מאשר וגורם נוסף יפרסמו באתרי האינטרנט שלהם נוהל פנייה אליהם לעניין הוראות פסקה (1), בכפוף לתקנות לפי סעיף קטן (ב), שבו יצוינו כל אלה: ::: (א) פרטי המידע, המסמכים והאישורים הנדרשים לפי דין לשם פנייה לקבלת פרטים לעניין הקמת מרחב מוגן; ::: (ב) מנגנון ההשגה או הערר שנקבעו בדין על החלטות הגורם המאשר או הגורם הנוסף, אם נקבעו. : (ב) שר הפנים יקבע בתקנות הוראות לעניין אופן הגשת בקשה לגורם מאשר ולגורם נוסף ומתן מענה לפי סעיף זה, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע הוראות בעניינים אלה: :: (1) חובתו של גורם מאשר או של גורם נוסף לקבל פניות בדרך מקוונת; :: (2) המועדים שבהם יראו פנייה כאילו התקבלה, ומענה והיעדר מענה לפנייה של גורם מאשר או גורם נוסף כתשובה; :: (3) מסמכים ופרטים שצריכים להיכלל בפנייה. :: ((ראו [[סימן ט' לחלק ב' לתקנות התכנון והבנייה (הליך רישוי בדרך מקוצרת), התשע״ז–2017]].)) : (ג) לעניין בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן רשאי שר הפנים לקבוע בתקנות את התנאים שרשות רישוי או מהנדס הוועדה רשאים לקבוע כתנאי למתן ההיתר או כתנאי בהיתר ואת התנאים כאמור שאינם רשאים לקבוע; נקבעו תקנות כאמור - יהיה כוחן יפה מכוחה של תוכנית, לרבות תוכנית שאושרה כדין לפני התקנתן. : (ד) על אף האמור בכל דין, לעניין בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן שהוא מרחב מוגן דירתי או מרחב מוגן קומתי לדירות מגורים, כמשמעותם לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]], או שהוא מרחב מוגן במבנה המשמש לצורכי ציבור, כהגדרתם [[בסעיף 70ב(א)(3)]], במקרקעי ישראל, לא תידרש הסכמת רשות מקרקעי ישראל להקמת המרחב המוגן ורשות מקרקעי ישראל לא תגבה כל תשלום בשל הקמתו. : (ה) הוראות סעיף זה יחולו גם על הוספת שטח נוסף באזור עימות כמשמעותו [[בסעיף 151(ג)(2)]]. @ 145ג. פטור מהיתר (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ"ד-4) : (א) שר הפנים יקבע פטור מהיתר להקמתם של סוגי בניינים, לביצועם של סוגי עבודות ולסוגי שימושים שיקבע, ובלבד שמתקיימים בהם כל אלה, לפי העניין: :: (1) הם פשוטים מבחינה הנדסית; :: (2) אין בהם כדי ליצור סיכון, הפרעה, מטרד או מפגע סביבתי של ממש; :: (3) השפעתם על חזות הבניין, על הסביבה ועל אופיין ומאפייניהן, מעטה; (((הוראת שעה לתקופה של שנתיים מיום 30.11.2023):)) אולם לעניין עבודות שמבצעת המדינה או רשות מקומית, לצורך הקמת מרחב מוגן במבנה ציבור קיים במגרש המשמש לצורכי ציבור, בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]] - השפעתם על הסביבה מעטה; :: (4) הם לא פוגעים בשלד הבניין וביציבותו או במערכות הבניין ובתפקודיו. : (ב) קבע שר הפנים פטור כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע הוראות לעניין עבודות ושימושים הפטורים מהיתר, לרבות סייגים ותנאים לתחולת הפטור, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה: :: (1) חובת מסירת הודעה לרשות הרישוי המקומית על הקמת הבניינים, או על ביצוע העבודות או השימושים הפטורים מהיתר, אופן מסירתה, פרטיה והמועדים למסירתה; :: (2) מפרטים ותנאים שיבטיחו כי הקמת הבניינים, ביצוע העבודות או השימושים, הפטורים מהיתר, ייעשו באופן מקצועי ובטיחותי ותוך השתלבות בסביבה. : (ג) לא ייקבע פטור מהיתר לעבודות התקנה לראשונה של מיתקני אכסון ואגירה של גז, נפט, דלק או חומרים מסוכנים אחרים. : (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לאפשר הקמת בניין, ביצוע עבודה או שימוש שלא בהתאם לתכנית, להנחיות מרחביות או להוראות לפי חוק זה. : (ה) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בשטח כאמור [[בסעיף 62א(ו)(1) עד (3)]]. @ 145ג1. הוראות מיוחדות לעניין עבודות להקמת מרחב מוגן (תיקון: תשפ"ד-4) : הוראות [[סעיף 145ב1]] יחולו, בשינויים המחויבים, גם על עבודות להקמת מרחב מוגן בהתאם להוראות לפי [[סעיף 145ג]]. @ 145ד. הנחיות מרחביות (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2, ק״ת תשע״ו, תשפ"ד-4) : (א) ועדה מקומית רשאית לקבוע הנחיות מרחביות למרחב התכנון שלה בעניינים המפורטים בסעיף קטן (ב), ובלבד שאין בהן סתירה להוראות תכנית או להוראות לפי חוק זה. : (ב) הנחיות מרחביות יכול שיתייחסו לחזותו ולמראהו החיצוני של בניין, למפלסי הכניסה לבניין, להשתלבות הבניין בסביבתו, לחיבור תשתיות ולעניינים נוספים כפי שקבע שר הפנים; ואולם, שר הפנים רשאי לקבוע תנאים וסייגים לעניין קביעת הנחיות מרחביות, לרבות הנחיות מרחביות שנקבעו כדין לפני התקנת תקנות לפי סעיף קטן זה. : (ג) הנחיות מרחביות יכול שייקבעו לכל מרחב התכנון או לחלק ממנו, לסוגי מגרשים או למגרש מסוים, לסוגי בניינים או לבניין מסוים. : (ד) ועדה מקומית רשאית לקבוע במסגרת ההנחיות המרחביות כי בשל מאפייניהם המיוחדים של מגרשים מסוימים או של סוגי מגרשים, ובכלל זה מיקומם, צורתם, גודלם או ייעודם, ייקבעו לגבי כל מגרש כאמור הנחיות מרחביות פרטניות בידי רשות הרישוי המקומית בשלב מסירת המידע להיתר כאמור [[בסעיף 145(א1)]]; הנחיות מרחביות פרטניות יעמדו בתוקפן עד תום תקופת תוקפו של המידע להיתר. : (ה) לא תקבע ועדה מקומית הנחיה מרחבית הכוללת חובת אישור, תיאום או התייעצות. : (ו) הנחיות מרחביות שקבעה ועדה מקומית יפורסמו באתר האינטרנט שלה והודעה על קביעתן תפורסם בעיתון; הנחיות מרחביות כאמור ייכנסו לתוקף בתום שלושים ימים ממועד הפרסום האחרון בעיתון לפי [[סעיף 1א]] או במועד מאוחר יותר שקבעה הוועדה המקומית. : (ז) הרואה את עצמו נפגע על ידי הנחיות מרחביות שקבעה ועדה מקומית, רשאי לערור לוועדת הערר בתוך שלושים ימים מיום פרסומן. : (ח) על בקשה להיתר יחולו ההנחיות המרחביות שבתוקף במועד מסירת המידע להיתר, ואם לא נמסר מידע להיתר כאמור [[בסעיף 145(א1)]] – ההנחיות המרחביות שבתוקף במועד הגשת הבקשה. : (ט) רשות הרישוי המקומית לא תהיה רשאית לתת הנחיות או לקבוע תנאים למתן היתר בעניינים האמורים בסעיף קטן (ב), אלא אם כן נקבעו בהנחיות המרחביות, ובהתאם לקבוע בהן. @ 145ה. אישור לשינוי שימוש שנקבע בהיתר (תיקון: תשע״ז) : (א) על אף האמור בחוק זה רשות הרישוי המקומית תיתן אישור לשינוי מטרת השימוש שנקבעה בהיתר לשימוש למטרת עסק (בסעיף זה – אישור לשינוי שימוש), אם התקיימו כל אלה: :: (1) השימוש המבוקש למטרת עסק הותר בתכנית החלה על המגרש והוא תואם אותה ואת ההנחיות המרחביות החלות על המגרש; :: (2) התכנית שלפיה מבוקש האישור לשינוי שימוש אושרה לאחר יום תחילתו של חוק זה כאמור [[בסעיף 279]]; :: (3) הבקשה אינה כוללת עבודות הטעונות היתר; :: (4) הבקשה אינה למטרת מפעל לייצור תעשייתי; :: (5) השימוש המבוקש למטרת עסק אין בו כדי לפגוע בסביבה, בבריאות הציבור או בבטיחותו, או לשנות משמעותית את אופי הסביבה. : (ב) ניתן אישור לשינוי שימוש, לא יידרש כל אישור נוסף של מכון בקרה ולא יהיה צורך בקבלת היתר נוסף על ההיתר הקיים. : (ג)(1) רשות הרישוי תחליט בבקשה לפי סעיף זה, לאחר שדנה בהערות שהוגשו לה לפי התקנות האמורות בסעיף קטן (ה), ככל שהוגשו, בתוך 30 ימי עבודה מיום שנקלטה. :: (2) לא החליטה רשות הרישוי המקומית בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יראו זאת כסירוב לתת אישור ורשאי המבקש להגיש את בקשתו לוועדת הערר בתוך 15 ימים מתום התקופה האמורה; ועדת הערר תחליט בבקשה בתוך 30 ימים מהיום שהוגשה לה. : (ד) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת רשות הרישוי המקומית לסרב לבקשה לפי סעיף זה או לדחות הערה שהוגשה לפי סעיף זה רשאי לערור לפני ועדת הערר בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה; ועדת הערר תחליט בערר בתוך 30 ימים מיום הגשתו. : (ה) שר האוצר יקבע בתקנות הוראות בדבר אופן הגשת בקשה לאישור לשינוי שימוש ותנאים מוקדמים להגשתה, ובכלל זה הגשתה בדרך מקוונת, פרטי הבקשה, הסכמתם הנדרשת של בעלי הזכויות במקרקעין לגביהם הוגשה הבקשה, משלוח הודעות ושמיעת הערות בעלי זכויות כאמור שלא נתנו את הסכמתם לבקשה, וכן תקופת תוקפו המזערית של אישור לשינוי שימוש. :: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).)) :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (שינוי שימוש למטרת עסק), התשפ"ה-2025]].)) : (ו) על אף הוראות [[פרק זה]], על אישור לשינוי שימוש לפי סעיף זה, יחולו הוראות סעיף זה בלבד ולא יראו בשינוי שימוש כאמור שימוש חורג. @ 146. שימוש חורג (תיקון: תשמ״ח–2, תשנ״ה–4) : (א) הועדה המקומית רשאית להתיר שימוש חורג. : (ב) (((בוטל).)) @ 147. הקלות (תיקון: תשל״ג, תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשע״א, תשע״ב, תשע״ה, תשע״ו–8, תשע״ז–10, תשפ"ב-8, תשפ"ב-14, תשפ"ה-4) : (א) הוועדה המקומית רשאית לתת הקלה למבקש היתר לפי [[סעיף 145]], בנושאים שנקבעו לפי [[סעיף 151(ב)(1)]], אולם לא תאשר ועדה מקומית הקלה מתוכנית שאושרה לפי [[סעיף 62א]], שלא ניתן לאשרה בתוכנית בסמכות הוועדה לפי [[אותו סעיף]], למעט [[פסקה (9) שבסעיף 62א(א)]]. : (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הוועדה המקומית רשאית לתת הקלה למבקש היתר לפי [[סעיף 145]], בכפוף להוראות [[סעיף 151(ב)(2)]], לגבי בניין קיים שבנייתו הושלמה שמונה שנים או יותר ממועד הגשת הבקשה להקלה ושאינה כרוכה בהריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש, אולם לא תאשר ועדה מקומית הקלה שהיא אחת מאלה: :: (1) הקלה מתוכנית שאושרה לפי [[סעיף 62א]] שלא ניתן לאשרה בתוכנית בסמכות הוועדה לפי [[אותו סעיף]], למעט [[פסקה (9) שבסעיף 62א(א)]]; :: (2) הקלה מתוכנית חדשה אשר נקבעו בה, לגבי אותו בניין, הוראות המאפשרות להרחיב את ניצול המקרקעין לעומת התוכנית שלפיה נבנה, באותו נושא שבו מתבקשת ההקלה, למעט תוכנית נושאית כהגדרתה [[בסעיף 62א(ח)]]; לעניין זה, "תוכנית חדשה" - תוכנית שאושרה אחרי יום ג' בניסן התשפ"ה (1 באפריל 2025). @ 147א. היתר להגדלת שימוש למגורים או לתוספת שימושים אחרים למגורים - הוראת שעה (תיקון: תשפ"ב-6) : (א) בסעיף זה - ::- "בית דיור מוגן" ו"מעונות לתלמידים" - כמשמעותם [[בסעיף 62א(א1)(14)(א)]]; ::- "השטח הכולל" - השטח הכולל המותר לבנייה, למעט שטחי בנייה לתעסוקה שנוספו בתכנית לפי [[סעיף קטן (א)(16) או (א1)(3) שבסעיף 62א]], שאושרה לאחר יום י' בכסלו התשפ"ב (14 בנובמבר 2021); ::- "השכרה לטווח ארוך" - כהגדרתה [[בתוספת השישית]]; ::- "שימוש ציבורי" - מרפאה, גן ילדים לרבות מעון יום לגיל הרך, או מרכז קהילתי הנועד לשמש את המעונות לתלמידים או את בית הדיור המוגן; ::- "שימושים אחרים למגורים" - דיור להשכרה לטווח ארוך, מעונות לתלמידים או בית דיור מוגן; ::- "תכנית מפורטת" - למעט תכנית שאושרה לאחר יום י' בכסלו התשפ"ב (14 בנובמבר 2021), הקובעת בתחומה שימוש למגורים או שטחי בנייה למגורים נוסף על שימוש התעסוקה שהותר בתחומה ערב אישורה ושניתן להוציא מכוחה היתר לבנייה למגורים בלא צורך באישורה של תכנית נוספת; ::- "תעסוקה" - כמשמעותה [[בסעיף 62א(א1)]]. : (ב) התירה התכנית המפורטת החלה במגרש שימוש לתעסוקה ולמגורים והשטח הכולל המותר לבנייה למגורים במגרש נמוך מ-30 אחוזים מסך השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, תיתן הוועדה המקומית היתר להגדלת השימוש למגורים ולתוספת יחידות דיור מתוך שטחי הבנייה שהותרו לתעסוקה (בסעיף קטן זה - הגדלת שימוש למגורים), בכפוף להוראות אלה: :: (1) השטח הכולל המותר לבנייה למגורים לאחר הגדלתו, לא יעלה על 30 אחוזים מסך השטח הכולל; :: (2) תוספת יחידות דיור תהיה בהתאם להוראות שנקבעו בתכנית לעניין גודל או מאפייני הדירה, ככל שנקבעו. : (ג) התירה התכנית המפורטת החלה במגרש בתחום רשות עירונית שימוש לתעסוקה ולא התירה בו שימוש למגורים, תיתן הוועדה המקומית היתר לתוספת שימושים אחרים למגורים מתוך שטחי הבנייה שהותרו לתעסוקה (בסעיף קטן זה - תוספת שימוש), בכפוף להוראות אלה: :: (1) השטח הכולל המותר לבנייה לתוספת השימוש לא יעלה על 30 אחוזים מסך השטח הכולל; :: (2) לא מותרים במגרש שימושי תעשייה או מלאכה; :: (3) לעניין דיור להשכרה לטווח ארוך יחולו גם הוראות אלה: ::: (א) הוראות [[התוספת השישית]]; ::: (ב) השטח הכולל המותר לבנייה של דירת מגורים לא יעלה על 50 מ"ר, לרבות שטחו של מרחב מוגן; לעניין זה, "דירת מגורים" - מערכת חדרים או תאים שנועדה לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים בלבד. : (ד) בהיתר לפי סעיף זה רשאית ועדה מקומית, לאשר תוספת שימוש ציבורי שנועד לשרת את הגדלת השימוש למגורים או את תוספת השימושים האחרים למגורים, נוסף על הגדלת השימוש למגורים או לתוספת השימושים האחרים למגורים לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), ורשאית היא להתנות את מתן ההיתר בתוספת כאמור; תוספת לשימוש ציבורי כאמור לא תעלה על 10 אחוזים מהשטח הכולל, ובלבד שעל כל 20 מ"ר שהותרו למגורים או לשימושים אחרים למגורים לפי סעיף זה, יותר עד 1 מ"ר בנוי לשימוש ציבורי. : (ה) הוועדה המקומית רשאית לקבוע בהיתר לפי סעיף זה הוראות לעניין חניה אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה, מתכנית מיתאר מקומית או מתכנית מפורטת לעניין חניה. : (ו) היתר לפי סעיף זה יכלול 40 יחידות דיור לפחות. : (ז) לא יינתן היתר לפי סעיף זה, אלא אם כן מתקיימים כל אלה: :: (1) הוועדה המקומית מצאה, לפי חוות דעת בכתב של מהנדס הוועדה, כי ניתן מענה נאות לצורכי ציבור; לעניין זה, "צורכי ציבור" - מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה בכל אזור במרחב התכנון; :: (2) טרם התחילה הקמת הבניין שלגביו מתבקש ההיתר; :: (3) אין כל מגבלה, ובכלל זה מגבלה סביבתית, שמונעת בכל דרך את הגדלת השימוש או את תוספת השימושים האחרים למגורים למגרש וכן אין ולא תוטל כל מגבלה כאמור שמונעת את מימוש הייעודים החלים על מגרשים גובלים; :: (4) התמלאו הוראות [[סעיף 149(א)]], בשינויים המחויבים ובשינוי זה: כל מעוניין בקרקע, בבניין או בכל פרט תכנוני אחר, הרואה את עצמו נפגע על ידי תוספת השימוש לדיור להשכרה לטווח ארוך רשאי להגיש התנגדות לעניין תוספת שימוש לדיור להשכרה לטווח ארוך, בתוך 30 ימים ממועד פרסום הבקשה להיתר. : (ח) היתר לפי סעיף זה יכול שיינתן אף אם נקבע בתכנית כי סטייה מהוראות התכנית לעניין זה תהיה סטייה ניכרת; ואולם לא יינתן היתר כאמור אם התכנית שקבעה כי סטייה מהוראותיה כאמור לעניין זה תהיה סטייה ניכרת אושרה אחרי יום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017). : (ט) ניתן היתר לפי סעיף זה, לא ניתן יהיה לממש הגדלת שימוש למגורים, תוספת שימושים אחרים למגורים או הוספת שימוש ציבורי לפי היתר כאמור (בסעיף קטן זה - מימוש התוספת) בשיעור העולה על השיעורים שנקבעו בסעיפים קטנים (ב) עד (ד), לפי העניין, מהשטח הכולל, שבנייתו מומשה לפני מימוש התוספת או יחד עימה. : (י) ניתן היתר לפי סעיף זה וכתוצאה מכך נפגעו מקרקעין שלגביהם ניתן ההיתר או מקרקעין הגובלים עימם, יהיה זכאי מי שהיה בעל הזכויות במקרקעין ביום מתן ההיתר לפיצוי מהוועדה המקומית; הוראות [[סעיפים 197 עד 200]] יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים, ויראו את המועד שבו ניתן ההיתר כמועד אישור תכנית. : (יא) לעניין [[התוספת השלישית]], יראו את החלטת הוועדה המקומית לאשר היתר לפי סעיף זה כהחלטה למתן הקלה. : (יב) על אף הוראות [[פרק זה]], על היתר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף זה בלבד ולא יראו היתר כאמור כהיתר לשימוש חורג. : (יג) הוראות סעיף זה יחולו לגבי בקשה להיתר להגדלת שימוש למגורים או לתוספת שימושים אחרים למגורים, שהוגשה לוועדה המקומית עד יום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026). @ 147ב. הקלה לפיצול דירות (תיקון: תשפ"ד-10) : (א) ועדה מקומית תיתן הקלה של תוספת יחידת דיור אחת לכל יחידת דיור צמודת קרקע הקיימת במגרש (בסעיף זה - יחידת דיור נוספת), מעבר למספר המרבי של יחידות דיור המותר לבנייה במגרש על פי הוראות התוכנית החלה על המגרש (בסעיף זה - התוכנית), וכן רשאית היא לתת הקלה של תוספת שטחי בנייה מעבר לשטח הכולל המותר לבנייה על פי הוראות התוכנית לצורך יחידת דיור נוספת, בדרך של פיצול יחידת דיור קיימת או הוספת יחידת דיור נוספת, או שילוב של שניהם, אף אם נקבע בתוכנית כי סטייה מהוראותיה לעניין זה תהיה סטייה ניכרת, ובלבד שמתקיימים התנאים כאמור בסעיף קטן (ב). : (ב) אלה התנאים לעניין מתן הקלה לפי סעיף קטן (א): :: (1) שטחה הכולל של יחידת הדיור הקיימת הוא 120 מ"ר לפחות - אם ההקלה היא בדרך של פיצול יחידת הדיור הקיימת, ובלא תוספת שטח כולל המותר לבנייה לצורך יחידת הדיור הנוספת; :: (2) תוספת השטח הכולל המותר לבנייה לצורך יחידת דיור נוספת לא תעלה על 45 מ"ר (בסעיף זה - תוספת השטח); שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל בתוספת השטח; :: (3)(א) שטח יחידת הדיור הנוספת או יחידת הדיור הקיימת לאחר הפיצול, למעט שטח מדרגות גישה למפלס, לא יפחת מ-45 מ"ר, והיא תכלול מטבח, שירותים וכניסה נפרדים; ::: (ב) כללה הבקשה להקלה לפי סעיף זה תוספת שטח שגודלו אינו פחות מהשטח המזערי למרחב מוגן שנקבע לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]], יותנה מתן ההקלה בהקמת מרחב מוגן ביחידת הדיור הנוספת, אלא אם כן ניתן פטור לעניין זה לפי [[אותו חוק]]; ::: (ג) לא כללה הבקשה להקלה לפי סעיף זה תוספת שטח בגודל האמור בפסקת משנה (ב), רשאית הרשות המוסמכת להורות כי מתן ההקלה יותנה בשיפורי מיגון ביחידת הדיור הנוספת; :: (4) התוכנית נכנסה לתוקף לפני יום ט"ו באב התשע"ז (7 באוגוסט 2017); :: (5) במועד הגשתה, הבקשה להקלה אינה חורגת מהמגבלה שנקבעה בהחלטת הוועדה המקומית כאמור בסעיף קטן (ג), אם נקבעה; לא החליטה הוועדה המקומית כאמור, יחולו הוראות סעיף קטן (ד); :: (6) המגרש, כולו או חלקו, אינו נמצא במתחם השפעה או במתחמי ההשפעה הזמניים, כהגדרתם [[בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021]]. : (ג)(1) ועדה מקומית רשאית לקבוע, לאחר שהוצגה לפניה חוות דעת בכתב של מהנדס הוועדה, את מספר יחידות הדיור המרבי שהיא תתיר להוסיף לפי הוראות סעיף זה בתחום מרחב התכנון שלה, כולו או חלקו, בהתחשב במוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה הקיימים בכל אזור במרחב התכנון, ובלבד שהמספר האמור לא יפחת מ-20% ממספר יחידות הדיור צמודות הקרקע הקיימות בתחומה. :: (2) החלטת הוועדה המקומית לפי פסקה (1) תפורסם באתר האינטרנט שלה והודעה על כך תפורסם בעיתון. :: (3) הרואה את עצמו נפגע על ידי החלטת הוועדה המקומית לפי פסקה (1), רשאי לערור לוועדת הערר בתוך שלושים ימים מיום פרסום ההחלטה. : (ד) לא החליטה הוועדה המקומית כאמור בסעיף קטן (ג), יחולו הוראות אלה: :: (1) לעניין בקשה להקלה שאינה כוללת תוספת שטח - ההקלה תינתן אם התקיימו כל אלה: ::: (א) לא הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית, לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה בכתב, אם הוצגה, כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה אינם נותנים מענה לצרכים הנובעים מהגדלת מספר יחידות הדיור; ::: (ב) אם הוגשה התנגדות לפי [[סעיף 149]] לבקשה להקלה - הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית כי אין במתן ההקלה כדי לגרום לפגיעה בלתי סבירה במי שהגיש את ההתנגדות; :: (2) לעניין בקשה להקלה הכוללת תוספת שטח - הוועדה המקומית רשאית לתת את ההקלה, אלא אם כן מצאה לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה בכתב, אם הוצגה, כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה אינם נותנים מענה לצרכים הנובעים מהגדלת מספר יחידות הדיור. : (ה) נקבעה בתוכנית מיתאר ארצית משולבת לבנייה (תמ"א 35) הגבלה לעניין מספר יחידות הדיור ביישוב מסוים (בסעיף קטן זה - מגבלת כמות), יחולו הוראות אלה: :: (1) הוראות סעיף קטן (ג) לעניין מספר יחידות הדיור המזערי שהוועדה המקומית תתיר להוסיף לפי הוראות סעיף זה - לא יחולו; :: (2) לגבי יישוב במחוז הצפון או במחוז הדרום, במגבלת הכמות לא יובא בחשבון מספר יחידות הדיור שניתנה לגביהן הקלה לפי סעיף זה, בשיעור של עד 20% ממספר יחידות הדיור שנקבעה במגבלת הכמות; הוראות אלה יחולו בהתייחס למגבלת הכמות שנקבעה בתוכנית מיתאר ארצית כאמור ברישה, כנוסחה ערב פרסומו של [[25:4768580|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 155), התשפ"ד-2024]]. : (ו)(1) ניתנה הקלה לתוספת יחידות דיור מעבר למספר המרבי של יחידות דיור המותר לבנייה במגרש לפי [[סעיף 147]], תופחת תוספת זו משיעור תוספת יחידות הדיור שניתן לתת לפי סעיף זה. :: (2) תוספת יחידות דיור שניתנה בהקלה לפי סעיף זה תופחת משיעור תוספת יחידות הדיור המרבי שאפשר לתת לפי הוראות [[סעיף 147]]. : (ז) יחידת דיור שנוספה לפי הוראות סעיף זה תשמש להשכרה בלבד או למגורי קרוב, והבעלות או זכויות החכירה בה לא יועברו בנפרד מיחידת הדיור הקיימת, ולא יינתן לגביה היתר לשימוש חורג לשימוש שאינו למגורים; החליטה הוועדה המקומית על מתן ההקלה, לא יינתן היתר אלא אם כן נרשמה הערה, לבקשת יושב ראש הוועדה המקומית, שלפיה שימוש יחידת הדיור נושא ההקלה הוא להשכרה או למגורי קרוב, בלבד; לעניין זה, "קרוב" - כהגדרתו [[בתוספת השלישית]]. : (ח) הייתה בקשת ההקלה לפי סעיף זה לתוספת יחידת דיור ששטחה אינו עולה על 60 מ"ר, לא תתנה הוועדה המקומית את מתן ההקלה בהתקנת מקומות חניה נוספים במספר הנדרש לפי דין בתחום המגרש נושא ההקלה, כולם או חלקם, אולם הוועדה המקומית רשאית לחייב את מבקש ההקלה להשתתף בהתקנתו של מקום חניה אחד בחניון ציבורי באזור המגרש נושא ההקלה, בסכום שיקבע שמאי מטעם הוועדה המקומית. : (ט) על אף האמור בהוראות לפי חוק זה או בתוכנית החלה על המגרש, בהקלה לפי סעיף זה הניתנת בדרך של פיצול ובלא תוספת שטח, תתיר הוועדה המקומית את שינוי השימוש בשטח יחידת הדיור שנועד לשמש כשטח שירות למרתף או למחסן על פי תוכנית, או שהוסף כשטח שירות כאמור לפי הוראות חוק זה, לשימוש כשטח למטרה עיקרית של מגורים, ובלבד שסך השטח ששינוי כאמור יותּרַ בו לא יעלה על 60 מ"ר, ומתוכו שטח המחסן ששינוי השימוש בו יותּרַ לא יעלה על 7.5 מ"ר, והכול בכפוף להוראות כל דין לעניין גובה מזערי של חדרים ושל דירות למטרת מגורים. : (י) על אף האמור [[בסעיף 145]], ביטול של פיצול שלא כלל תוספת שטח ואושר מכוח סעיף זה והחזרת המצב לקדמותו פטורים מהיתר, אם מתקיים בהם האמור [[בפסקאות (1) עד (4) שבסעיף 145ג(א)]], ויחולו לעניין זה הוראות לפי [[סעיף 145ג(ב)]]. : (יא) על אף האמור [[בתוספת השלישית]], על השבחה במקרקעין בשל מתן הקלה לפי סעיף זה, למעט השבחה בשל התרת שינוי השימוש בשטח מרתף או מחסן כאמור בסעיף קטן (ט) או השבחה בשל תוספת שטח, תחול חובת תשלום היטל השבחה בשיעור של 34% מההשבחה (בסעיף קטן זה - היטל מופחת); מחצית ההיטל המופחת תשולם בעת קבלת ההיתר שלא היה ניתן לתיתו אלמלא מתן ההקלה, ויתרת ההיטל המופחת תשולם בעת מימוש זכויות במקרקעין כמשמעותו בפסקה (3) להגדרה "מימוש זכויות" [[שבתוספת השלישית]], לאחר מתן ההקלה. : (יב) לא היה ביחידת הדיור הקיימת ערב מתן ההקלה מרחב מוגן, יחולו הוראות אלה: :: (1) לא כללה הבקשה להקלה לפי סעיף זה תוספת שטח - יותנה מתן ההקלה בשיפורי מיגון באחד מחדרי יחידת הדיור הקיימת, אם הרשות המוסמכת הורתה כך; :: (2) כללה הבקשה להקלה לפי סעיף זה תוספת שטח - יותנה מתן ההקלה בהקמת מרחב מוגן או שיפורי מיגון ליחידת הדיור הקיימת, והכול בהתאם להוראות הרשות המוסמכת. : (יג) על אף האמור בכל דין, הייתה יחידת הדיור שלגביה מתבקשת ההקלה לפי סעיף זה במקרקעי ישראל שבתחום רשות עירונית, לא תידרש הסכמת רשות מקרקעי ישראל למתן ההקלה, ולא ייגבה על ידי רשות מקרקעי ישראל כל תשלום בשל מתן ההקלה כאמור. : (יד) הוראות סעיף זה יחולו לגבי בקשה להקלה ליחידת דיור נוספת שהוגשה לוועדה המקומית לפני יום ה' בסיוון התשפ"ה (1 ביוני 2025) או עד המועד שנקבע לפי [[סעיף 60(ג) לחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021]], אם נקבע, לפי המאוחר. : (טו) בסעיף זה - ::- "יחידת דיור צמודת קרקע" - יחידת דיור על מגרש שלפי ייעודו מיועד לבניית ארבע יחידות דיור לדונם לכל היותר, ואשר מעליה או מתחתיה אין יחידת דיור נוספת; ::- "הרשות המוסמכת" - כהגדרתה [[בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]]; ::- "שטח יחידת דיור" - השטח הכולל המותר לבנייה של יחידת דיור, לרבות שטחו של מרחב מוגן. @ 148. שימוש חורג והקלה בתנאים (תיקון: תשנ״ה–4) : היתר לשימוש חורג מתכנית יינתן לתקופה מוגבלת מראש; היתר לשימוש חורג מהיתר או הקלה יכולים להינתן לתקופה מוגבלת מראש. @ 149. תנאים מוקדמים למתן היתר לשימוש חורג או למתן הקלות (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תש״ע–5, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ח) : (א) הועדה המקומית לא תתיר שימוש חורג ולא תיתן הקלה ולא תאשר בתשריט חלוקת קרקע סטיה מתכנית אלא לאחר שנתמלאו אלה: :: (1) פורסמה, על חשבון המבקש, בעתון הודעה המפרטת את מהות הבקשה להקלה או להתרת שימוש חורג או לאישור תשריט חלוקת קרקע בסטיה מתכנית והקובעת כי התנגדויות לבקשה כאמור יוגשו בתוך 15 ימים ממועד הפרסום לפי פסקה זו, ולעניין מי שנמסרה לו הודעה לפי פסקאות (2א) ו־(2ב) – ממועד מסירת ההודעה; :: (2) הודעה המפרטת את מהות הבקשה כאמור בפסקה (1) הוצגה במקום בולט בחזית הקרקע או הבנין שעליהם חלה הבקשה במשך התקופה להגשת ההתנגדויות ובדרך שתיקבע על ידי הועדה המקומית או מי שמינתה לכך בדרך כלל; :: (2א) הועדה המקומית מסרה על חשבון המבקש הודעה המפרטת את מהות הבקשה כאמור בפסקה (1) ועל המועד להגשת התנגדויות לועדה המקומית – ::: (א) לכל הבעלים והמחזיקים בקרקע או בבנין שלגביהם הוגשה הבקשה; ::: (ב) לכל הבעלים והמחזיקים בקרקע או בבנין הגובלים בקרקע או בבנין שלגביהם הוגשה הבקשה; ::: (ג) לכל הבעלים והמחזיקים בקרקע או בבנין, אשר לדעת הועדה ייפגעו או עלולים להיפגע מאישור הבקשה. ::: הודעה כאמור תימסר או תישלח לפי מענם הידוע של הבעלים והמחזיקים; :: (2ב) בבקשה הנוגעת לאתר שנכלל בתכנית מאושרת או מופקדת כאתר המיועד לשימור – מסרה הועדה הודעה כאמור בפסקה (2א) לגופים הציבוריים והמקצועיים שאושרו לפי [[סעיף 100(3)]]. :: (3) הועדה החליטה בהתנגדות של בעל קרקע או בנין או מחזיק בהם והודיעה על כך למתנגדים במכתב רשום; :: (4) בהקלה או בשימוש חורג מתכנית המיתאר הארצית או מתכנית מיתאר מחוזית – נתקבל אישור המועצה הארצית; ואולם הוועדה המקומית רשאית להתיר שימוש חורג או לתת הקלה, אף אם לא התקבל אישור המועצה הארצית, ובלבד שהתקיימו כל אלה: ::: (א) ניתן להוציא מכוח התכנית היתר או לבצע עבודות בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה; ::: (ב) לתכנית מצורף תשריט של השטח שעליו היא חלה והשטח שבו מתקיימות הוראות פסקת משנה (א); ::: (ג) התכנית אינה חלה על כל שטח מרחב תכנון מקומי או על כל שטחה של רשות מקומית; ::: (ד) נקבע בתכנית כי השימוש החורג או ההקלה אינם טעונים אישור של המועצה הארצית. : (ב) יושב ראש הועדה המחוזית רשאי, בכפוף לתקנות שיתקין שר הפנים, לקבוע כי על בקשה מסויימת או על סוגים מסויימים של בקשות לא יחולו הוראות סעיף זה, כולן או מקצתן; הורה יושב ראש הועדה המחוזית כאמור, יקבע את ההוראות שיחולו על התכנית. : (ג) שר הפנים יקבע באילו מקרים ונסיבות יכול יושב ראש הועדה המחוזית לפטור מהוראות סעיף זה. :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (פטור סוגי בקשות מתחולת סעיף 149 לחוק), התשנ״ו–1996]].)) : (ד)(1) בסעיף קטן זה, ”התאמת נגישות” ו”אדם עם מוגבלות” – כהגדרתם [[בסעיף 158ו1]]. :: (2) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) ומהוראות [[סעיף 151(ב1) ו־(ג)]], רשאי יושב ראש ועדת מחוזית לקבוע כי על בקשה שעניינה יצירת דרך גישה שהיא התאמת נגישות שהוגשה על ידי בעל זכות בנכס נושא הבקשה, שהוא או בן משפחתו המתגורר עמו הוא אדם עם מוגבלות, לא יחולו הוראות סעיף זה, כולן או חלקן, ובלבד שלא מתקיים אחד מאלה: ::: (א) התאמת הנגישות תמנע מאחר שימוש סביר בקרקע או בבניין שלגביהם הוגשה הבקשה, או בקרקע או בבניין גובלים; ::: (ב) התאמת הנגישות תפגע באופיו המיוחד של המקום, בשל ערכי היסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע; ::: (ג) התאמת הנגישות תחייב שינוי מהותי בבניין. :: (3) החלטת יושב ראש הוועדה המחוזית כאמור בפסקה (2) תינתן בתוך שישים ימים מיום שהתבקש לכך; מנהל מינהל התכנון יפרסם הנחיות בדבר אופן הגשת בקשה לפי סעיף קטן זה והמסמכים שיש לצרף לה ובדבר האופן והמועד לקבלת החלטה כאמור ולמסירת הודעה למגיש הבקשה, כדי להבטיח מתן החלטה בתוך התקופה האמורה. @ 150. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).)) @ 151. סטיה ניכרת (תיקון: תשל״ג, תשמ״ח–2, תשמ״ט, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשס״ה–3, תשס״ז–3, תשס״ט–2, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו–5, תשע״ז–9, תשע״ח–3, תשפ"ב-8, תשפ"ג-4, תשפ"ג-5, תשפ"ד-4, תשפ"ד-5, תשפ"ה-4) : (א) לא יינתן היתר לשימוש חורג אם יש בכך סטיה ניכרת מתכנית החלה על הקרקע או הבנין; שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות מה ייחשב סטייה ניכרת לעניין זה. : (ב)(1) לא תינתן הקלה אלא בנושאים ששר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, יקבע בתקנות ואין בהם סטייה ניכרת מתכנית; ואולם, נושאים כאמור לא יכללו הוספת שטחי בנייה, הוספת יחידות דיור או הוספת קומות. :: (2) לעניין הקלה כאמור [[בסעיף 147(ב)]], לא תינתן הקלה אם יש בכך סטייה ניכרת מתוכנית החלה על הקרקע או הבניין; תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה על פי הקבוע בתוכנית שהופקדה לאחר כ"ט בתמוז התשמ"ט (1 באוגוסט 1989), היא סטייה ניכרת לעניין פסקה זו; שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע, בתקנות, מה עוד ייחשב סטייה ניכרת לעניין פסקה זו. : (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), תוספת שטחי שירות של עד 5% משטח המגרש או 5% מהשטח הכולל המותר לבניה במגרש, הנמוך מביניהם, הנדרשים בשל ביצוע התאמות נגישות, לרבות בניית מעלית, אשר אינן מתחייבות לפי הוראות לפי [[פרק ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]], או לפי הוראות לפי [[פרק ה׳1א לחוק זה]] – לא תיחשב כסטיה מתכנית. : (ב2)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ביישוב מיעוטים, תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה בתחום מגרש המיועד למגורים בתכנית שאישרה ועדה מחוזית, בהיקף של עד 30% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש, לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית (להלן – התוספת) לא תיחשב כסטייה ניכרת, ובלבד שהתקיימו תנאים אלה: ::: (א) בניית התוספת הושלמה לפני יום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014); ::: (ב) הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית, לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה, כי התוספת לא תפגע בשלד הבניין וביציבותו או במערכות הבניין ובתפקודיו; ::: (ג) הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית, לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה, כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה הכלולים בשטח התכנית ובסביבתו תואמים את הצרכים הנובעים מהתוספת; ::: (ד) לא קיים צו שיפוטי סופי שניתן לפי [[פרק י׳]], להריסת התוספת או למניעת השימוש בה שטרם בוצע. :: (2) כללה התכנית שאישרה הוועדה המחוזית הוראות המאפשרות תוספת שטחי בנייה לשטחים המותרים מכוחה, בכפוף לאישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי, בלי צורך באישור תכנית נוספת, יופחתו שטחים אלה מהשיעור הקבוע בפסקה (1). :: (3) הוספה של קומות תת־קרקעיות או הוספה של שטח לצורכי חניה בקומות תת־קרקעיות, לא תיחשב כסטייה ניכרת לעניין בניית התוספת. :: (4)(א) ועדה מקומית רשאית לתת הקלה בנוגע למגבלה שנקבעה בהוראות תכנית לגבי מספר יחידות הדיור בבניין, מספר הקומות בו, גובהו, תכסית הבניין או קווי הבניין, אף אם נקבע בתכנית כי סטייה מהוראות התכנית כאמור תהיה סטייה ניכרת, ובלבד שמתקיימים תנאים אלה: :::: (1) הסטייה כאמור נדרשת, לדעת הוועדה המקומית, לצורך התוספת; :::: (2) התכנית כאמור נכנסה לתוקף לפני יום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014). ::: (ב) ניתנה הקלה בהתאם להוראות פסקת משנה (א), לגבי סטייה ניכרת הקבועה לפי הוראת תכנית, וכתוצאה מכך נפגעו מקרקעין שלגביהם ניתנה ההקלה כאמור או מקרקעין הגובלים עמם, יהיה זכאי מי שהיה בעל הזכויות במקרקעין ביום מתן ההקלה לפיצוי מהוועדה המקומית, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 197 עד 200]], בשינויים המחויבים, ויראו את המועד שבו ניתנה ההקלה כמועד אישור תכנית פוגעת. :: (5) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו אם התבקש היתר לפי הוראות תכנית המיתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תמ״א 38). :: (6) הוראות סעיף קטן זה יחולו לגבי בקשה להקלה שהוגשה לוועדה המקומית לפני יום ד׳ בטבת התש"ף (1 בינואר 2020). : (ב3) (((פקע).)) : (ב4) על אף האמור בסעיף קטן (ב), מוסד תכנון רשאי לתת הקלה מתוכנית לתשתית לאומית או מתוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות כהגדרתה [[בסעיף 6ב(ב)]] לתוספת שטח כולל מותר לבנייה שלא יעלה על 75 מ"ר, לשם הקמת מיתקן השנאה לחשמל שנדרש למיתקן פוטו-וולטאי שהוקם לפי תוכנית, או לשם הקמת מבנה דרך או מבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי שאושרו בתוכנית, והכול אם סבר מוסד התכנון כי בלא התוספת כאמור לא ניתן לממש את התוכנית. : (ג)(1) תוספת שטחי שירות המתחייבת משינוי הוראת חוק או תקנות לאחר אישור התכנית, או תוספת שטחי שירות לשם בניית מרחב מוגן, בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951]] או תוספת שטחי שירות לשם בניית חדר עם שיפורי מיגון בשטח כאמור, בהתאם להוראות הרשות המוסמכת כמשמעותה [[בחוק האמור]], אם לא ניתן לבנות מרחב מוגן באותו מבנה – לא ייחשבו כסטיה מתכנית. :: (2) נוסף על האמור בפסקה (1), לעניין תוספת שטחי שירות לשם הוספת מרחב מוגן דירתי כאמור בפסקה (1) באזור עימות, תוספת של עד 3 מ"ר של שטח רצפה שישמש חדר שירותים או חדר רחצה למרחב מוגן דירתי שאינו מרחב מוגן ליחידת דיור קיימת בבניין רב-קומות (בסעיף זה - שטח נוסף באזור עימות), באישור הרשות המוסמכת - לא תיחשב כסטייה מתוכנית; בפסקה זו - :::- "אזור עימות" - מקום, או יישוב שנמצא כולו או חלקו, בטווח של עד 9 קילומטרים מגבול לבנון או סוריה או עד 7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה; :::- "בניין רב-קומות" - כהגדרתו [[בסעיף 158טו1]]; :::- "מרחב מוגן דירתי" - כמשמעותו לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]]; :::- "הרשות המוסמכת" - כמשמעותה [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]]. : (ג1) בהיתר הניתן מכוחה של תכנית שהופקדה לפני יום י׳ בכסלו התשס״ז (1 בדצמבר 2006), תוספת שטחי שירות המתחייבת לצורך התאמות נגישות הנדרשות לפי הוראות שלפי [[פרק ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]] או לפי הוראות שלפי [[פרק ה׳1א לחוק זה]] – לא תיחשב כסטיה מתכנית. : (ד) תוספת קומות תת קרקעיות לשטחי שירות, המתחייבת מתוספת שטחי שירות כאמור בסעיף קטן (ג) – לא תיחשב כסטיה מתכנית. : (ה) שינוי מהוראות שנקבעו בתכנית לעניין עצים בוגרים כהגדרתם [[בסעיף 83ג]] או לעניין נטיעת עצים – ייחשב כסטייה ניכרת לעניין סעיף זה. : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סטיה ניכרת מתכנית), התשס״ב–2002]].)) : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית), התשפ"ג-2023]].)) @ 151א. (תיקון: תשע״ו–3, תשע״ז, תשע״ח, תשע״ח–11) : (((פקע).)) @ 151ב. היתר להפעלת מעון יום לפעוטות בדירת מגורים (תיקון: תשפ"ב-5) : (א) בסעיף זה - ::- "היתר להפעלת מעון" - היתר לשימוש במבנה מגורים לשם הפעלת מעון יום לפעוטות; ::- "חוק הפיקוח" - [[=חוק הפיקוח|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט-2018]]; ::- "היום הקובע" - כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022); ::- "מבנה מגורים" - מבנה הנמצא במגרש המיועד למגורים, שיש בו דירת מגורים אחת או יותר; ::- "מבקש ההיתר" - מבקש הבקשה לקבלת היתר להפעלת מעון שהוא בעל המקרקעין של מבנה המגורים או הבעלים, המנהל או המפעיל של מעון היום לפעוטות, ולעניין מבקש בקשה שהוא תאגיד - גם בעל השליטה בתאגיד או מנהלו; ::- "מעון יום לפעוטות" - מקום שהייה יומי לחינוך וטיפול בפעוטות; ::- "פעוט", "רישיון", "רישיון זמני" ו"שליטה" - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח]]. : (ב) על אף ההוראות לפי [[פרק זה]], על מעון יום לפעוטות שפועל בתוך דירה במבנה מגורים, שלפי התכנית החלה עליה או ההיתר לבנייתה לא הותר בה שימוש לשם הפעלת מעון יום, יחולו הוראות אלה, לפי העניין: :: (1) אם שוהים באותה דירה עד 6 פעוטות - המעון יהיה פטור מקבלת היתר לשימוש חורג או היתר להפעלת מעון לפי סעיף זה, ויראו את ייעוד הקרקע למטרת מגורים כאילו הוא מתיר שימוש להפעלת מעון יום לפעוטות; :: (2) אם שוהים באותה דירה בין 7 ל-36 פעוטות - המעון יהיה פטור מקבלת היתר לשימוש חורג, ובלבד שקיבל היתר להפעלת מעון לפי סעיף זה והוא בעל רישיון או רישיון זמני להפעלת מעון יום כאמור. : (ג) הוועדה המקומית תיתן היתר להפעלת מעון, בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ה) עד (ח), ובלבד שהתקיימו הוראות אלה: :: (1) מבקש ההיתר הגיש לוועדה המקומית בקשה לקבלת היתר להפעלת מעון, ואם הוא לא בעל המקרקעין - צירף לבקשה מסמך המעיד על הסכמת בעל המקרקעין להפעלת המעון; :: (2) הבקשה לקבלת היתר להפעלת מעון תכלול את אלה: ::: (א) כתובת הדירה; ::: (ב) המספר המרבי של פעוטות שישהו במעון היום; ::: (ג) הצהרה של מבקש ההיתר על ביצוע הפרסום כאמור בפסקה (3); ::: (ד) רישיון או רישיון זמני או התחייבות של מבקש ההיתר להגיש בקשה לרישיון כאמור בתוך 60 ימים ממועד הגשת הבקשה להיתר; :: (3) בתוך 60 ימים ממועד הגשת הבקשה להיתר; ::: (א) הודעה המפרטת את מהות הבקשה להיתר ואת המועד להגשת התנגדויות לוועדה המקומית הוצגה על גבי שלט, ערוך לפי הוראות שנקבעו לגבי פרסום שלט לפי [[סעיף 89א]], בעניין צורת השלט, מידותיו, פרטי מציב השלט, גודל הכתב ושפת הפרסום בלבד, במקום בולט בחזית מבנה המגורים שלגביו הוגשה הבקשה וכן במבנים הגובלים עימו, בכל התקופה להגשת ההתנגדויות; ::: (ב) התקיימו לגבי הבקשה להיתר הוראות [[סעיף 149(א)(2א)(א) ו-(ב)]], או מסרה הוועדה המקומית הודעה מקוונת כאמור בסעיף זה, ובלבד שלא יושתו על מבקש ההיתר הוצאות בשל מסירת הודעות לפי סעיף קטן זה בסכום העולה על 500 שקלים חדשים; נשלחה הודעה מקוונת, יראו אותה כאילו נמסרה ביום העבודה הראשון שלאחר שליחתה; בפסקת משנה זו, "הודעה מקוונת" - מסרון או דואר אלקטרוני הנשלחים לכתובת או למספר הטלפון הנייד שמסר הנמען לרשות המקומית לקבלת מסרים. : (ד) התנגדות לבקשה לקבלת היתר להפעלת מעון יכול שתוגש על ידי בעל דירה או מחזיק דירה במבנה המגורים שבו יפעל מעון היום או במבנים הגובלים עימו, בלבד, בתוך 15 ימים ממועד פרסום ההודעה לפי סעיף קטן (ג)(3). : (ה)(1) הוועדה המקומית תיתן את החלטתה בעניין הבקשה להיתר בתוך 45 ימים מיום שהוגשה הבקשה, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ו) ו-(ז); לא ניתנה החלטה, יראו את הבקשה כמאושרת בתום המועד האמור. :: (2) הוועדה רשאית שלא לאשר את הבקשה במועד האמור בפסקה (1), אם בעל דירה או מחזיק דירה במבנה המגורים שבו יפעל מעון היום או בבניינים הגובלים עימו הגיש התנגדות שממנה עולה כי מתן ההיתר יגרום פגיעה מרחבית משמעותית שאינה ניתנת לתיקון, ולאחר שפעלה בהתאם לאמור בסעיפים קטנים (ו) ו-(ז). : (ו) הוגשה התנגדות לפי סעיף קטן (ד) שממנה עולה כי מתן ההיתר יגרום פגיעה מרחבית משמעותית, תודיע הוועדה המקומית למבקש ההיתר על כך בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ה), ותיתן לו הזדמנות להציע דרך לתיקון הפגיעה בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה; סברה הוועדה כי הפגיעה המתוארת בהתנגדות אינה ניתנת לתיקון, תיתן הוועדה למבקש ההיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה. : (ז) התקבלה תגובת מבקש ההיתר להתנגדות, תיתן הוועדה המקומית את החלטתה בתוך 30 ימים מיום קבלת התגובה; לא ניתנה החלטה במועד האמור - יראו את הבקשה כאילו אושרה בתום המועד האמור; לא התקבלה תגובה ממבקש ההיתר בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה, תחליט הוועדה בבקשה בתוך 30 ימים נוספים. : (ח) החליטה הוועדה לאשר בקשה להיתר להפעלת מעון או שלא ניתנה החלטה במועד האמור בסעיפים קטנים (ה) או (ז) לפי העניין, תיתן רשות הרישוי המקומית למבקש ההיתר היתר להפעלת מעון; בהיתר יצוין כי אין בו משום אישור או רישיון להפעלת מעון יום לפעוטות לפי [[חוק הפיקוח]]; אין בקבלת היתר להפעלת מעון לפי סעיף זה כדי לגרוע מהאיסור להפעיל מעון יום ללא רישיון כאמור [[בסעיף 4 לחוק הפיקוח]]. : (ט) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת הוועדה המקומית לסרב לבקשתו לפי סעיף זה או לדחות התנגדות שהגיש לפי סעיף זה, רשאי לערור בפני ועדת הערר בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה בדבר הסירוב או הדחייה; ועדת הערר תחליט בערר בתוך 30 ימים מיום הגשתו; קיבלה ועדת הערר את הערר, רשאית היא לקבוע בהחלטתה כי תיתן את ההיתר; קבעה כאמור, תיתן את ההיתר למבקש במקום רשות הרישוי המקומית בכפוף להוראות סעיף קטן (ח). : (י) קבלת היתר להפעלת מעון לא תיחשב השבחה, כהגדרתה [[בתוספת השלישית]]. : (יא) על אף האמור בכל דין, הייתה הדירה שלגביה הוגשה בקשה להיתר להפעלת מעון במקרקעי ישראל, לא תידרש הסכמת רשות מקרקעי ישראל למתן ההיתר לפי סעיף זה ולא ייגבה על ידי רשות מקרקעי ישראל כל תשלום בשל מתן ההיתר כאמור. : (יב) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מספר פעוטות מרבי שונה במעון יום שפועל בדירה צמודת קרקע כהגדרתה [[בסעיף 147((())י(()))(13)]], שניתן לבקש לגביו היתר להפעלת מעון או הליך אחר לקבלת היתר כאמור, בהתחשב, בין השאר, בהשפעה מרחבית ובהתנגדות בעלי דירות או מחזיקי דירות במבנה המגורים שבו יפעל המעון או במבנים הגובלים עימו. : (יג) על מעון יום לפעוטות שהחל לפעול במבנה מגורים ערב היום הקובע ושוהים בו בין 7 פעוטות ל-36 פעוטות (בסעיף קטן זה - מעון קיים), יחולו הוראות סעיף זה בשינויים אלה: :: (1) מבקש ההיתר להפעלת מעון קיים יהיה רשאי להגיש לוועדה המקומית בקשה לקבלת היתר להפעלת המעון בתוך 90 ימים מהיום הקובע; הוגשה בקשה כאמור, יהיה מפעיל המעון רשאי להמשיך ולהפעיל את המעון גם לאחר היום הקובע עד למתן החלטת הוועדה המקומית בבקשה כאמור; :: (2) החליטה הוועדה המקומית שלא לאשר את הבקשה למתן היתר להפעלת מעון למעון קיים, תופסק פעילות המעון הקיים רק בתום שנת הלימודים שבה התקבלה החלטת הוועדה המקומית. : (יד) על אף הוראות [[פרק זה]], על אישור להפעלת מעון יום לפעוטות לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף זה בלבד, ולא יראו שימוש כאמור כשימוש חורג. @ 152. ערר והשגה (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשמ״ט–3, תשנ״ה–4, תשס״ב–3, תשע״ד–2, תשע״ה-2, תשע״ח–9, תשפ"ב-14, תשפ"ג-4, תשפ"ה-4) : (א)(1) הרואה עצמו נפגע מהחלטה של ועדה מקומית או של רשות רישוי מקומית לסרב לתת היתר לפי [[פרק זה]] או לדחות התנגדות שהוגשה לפי הוראות [[סעיף 149(א)]] רשאי לערור בפני ועדת הערר תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה בדבר הסירוב או הדחיה, ואולם אין לערור על החלטה של רשות רישוי מקומית לסרב לתת היתר בשל כך שמכון הבקרה שביצע בקרת תכן לבקשה להיתר קבע כי תוצאות הבקרה אינן תקינות. :: (2) שני חברי הועדה המקומית כאחד או שני נציגים בעלי הדעה המייעצת בועדה המקומית כאחד, החולקים על החלטת הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לתת היתר לפי [[פרק זה]] או שלא לתתו, רשאים לערור לועדת הערר תוך חמישה עשר ימים מיום מתן ההחלטה של הועדה המקומית. :: (3) הוגש ערר על החלטת רשות רישוי מקומית לסרב לתת היתר, וקבלה ועדת הערר את הערר, תיתן רשות הרישוי המקומית את ההיתר במועד שנקבע לכך לפי חוק זה; לא נתנה רשות הרישוי המקומית את ההיתר במועד האמור רשאי מבקש ההיתר לפנות לרשות הרישוי הארצית כהגדרתה [[בסעיף 158ס]] לשם הוצאת ההיתר ויהיו נתונות לרשות הרישוי הארצית כל הסמכויות הנתונות לרשות הרישוי המקומית לפי [[פרק זה]], ובכלל זה הסמכות לשלוח למבקש ההיתר את פירוט החיובים כמשמעותם [[בסעיף 145(ד)(1)]] ולגבותם; גבתה רשות הרישוי הארצית את החיובים כאמור תעבירם במלואם למי שנקבע לפי כל דין; ואולם לעניין האגרה למתן ההיתר, תעביר רשות הרישוי הארצית לרשות הרישוי המקומית 40% משיעור האגרה שנקבע לפי [[סעיף 265(17)]] בלבד. : (א1)(1) הרואה עצמו נפגע מהחלטת רשות הרישוי, כמשמעותה [[בסעיף 6ב(ב)]], לפי [[פרק זה]] רשאי לערור לפני הועדה לתשתיות בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה; ואולם אם החלטת רשות הרישוי היא לעניין הקלה מתכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות או מתמ"א 70/א כהגדרתה [[בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021]] או מתכנית מועדפת לדיור כהגדרתן [[6ב|באותו סעיף]] או לעניין מתן היתר לשימוש חורג מתכנית כאמור, רשאי הוא לערור לפני המועצה הארצית בתוך אותה תקופה. :: (2) חבר הועדה לתשתיות או מהנדס ועדה מקומית שהוא חבר רשות הרישוי כמשמעותה [[בסעיף 6ב(ב)]] רשאי לערור לפני הועדה לתשתיות על החלטת רשות הרישוי, כמשמעותה [[באותו סעיף]], לפי [[פרק זה]] בתוך חמישה עשר ימים מיום מתן ההחלטה; ואולם אם החלטת רשות הרישוי כאמור היא לעניין הקלה מתכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות או מתמ"א 70/א כהגדרתה [[בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021]] או מתכנית מועדפת לדיור כהגדרתן [[6ב|באותו סעיף]] או לעניין מתן היתר לשימוש חורג מתכנית כאמור, רשאי הוא לערור לפני המועצה הארצית בתוך אותה תקופה. :: (3) חבר הוועדה לתשתיות רשאי לערור לפני ועדת הערר על החלטת הוועדה המקומית או רשות רישוי מקומית לפי [[סעיף 6ב(ג)]], בתוך 15 ימים מיום מתן ההחלטה. : (א2) הוגשה בקשה להיתר בדרך מקוצרת, רשאי שר הפנים לקבוע מקרים, נסיבות ותנאים, שבהתקיים האמור [[בסעיף 145ב(ב)(2)]] רשאי בעל זכות במקרקעין שלגביהם הוגשה הבקשה להיתר כאמור, להגיש השגה לוועדת הערר, והכול במועדים ובעניינים שיקבע. : (א3) לא נתנה רשות הרישוי המקומית היתר בהתאם להוראות [[סעיף 145(ד)(2)]], רשאי מבקש ההיתר לערור על כך לפני ועדת הערר בתוך 15 ימים מהמועד שנקבע למשלוח פירוט החיובים כאמור [[בסעיף 145(ד)(1)]]; קיבלה ועדת הערר את הערר, רשאית היא לקבוע בהחלטתה כי ההיתר יינתן על ידיה; קבעה כאמור, תיתן את ההיתר למבקש במקום רשות הרישוי המקומית. : (ב)(1) משהוגש ערר כאמור, לא יינתן היתר עד למתן החלטה בועדת הערר. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), ועדת הערר רשאית להחליט, מטעמים שיירשמו, כי בנסיבות העניין אין הצדקה לעכב את מתן ההיתר, כולו או חלקו, בשים לב להיקף ההשפעה של נושא הערר על ההיתר ולאפשרות השבת המצב לקדמותו ככל שיתקבל הערר; לעניין פסקה זו, "היתר" - למעט היתר שנתן מורשה להיתר. :: (3) (((נמחקה).)) : (ג) ועדת הערר תחליט בערר תוך שלושים ימים מיום הגשתו. : (ד) החלטת ועדת הערר תבוא במקום החלטת הועדה המקומית או רשות הרישוי, לפי הענין. @ 153. סדרי הערר (תיקון: תשמ"ח-2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4) : לדיון בערר לפי [[פרק זה]], יוזמנו מבקש ההיתר, המתנגד, ונציגי רשות הרישוי המקומית או נציג הועדה המקומית, לפי הענין, ומשהתייצבו יתקיים הדיון בפניהם ורשאים הם להשמיע בפני ועדת הערר את טענותיהם. @ 154. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).)) @ 155. זכויות לפי דינים אחרים : זכות ערר לפי [[פרק זה]] אינה גורעת מכל זכות של בעל זכות ערר לפי דין אחר. @ 156. הגבלות בקרקע חקלאית ובתחום הסביבה החופית (תיקון: תשס״ד–3) : (א) לא ישתמש אדם בקרקע חקלאית אלא בהתאם לאמור [[בתוספת הראשונה]]. : (ב) לא יעשה אדם בתחום הסביבה החופית דבר הטעון היתר לפי [[פרק זה]] אלא בהתאם לאמור [[בתוספת השניה]]. @ 157. מועד להכרעה בבקשות (תיקון: תשל"ג, תשמ"ח-2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשס״ה–3, תשס״ח–5, תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ"ד-2) : (א) לא החליטה רשות רישוי מקומית בבקשה לתת היתר בתוך התקופה האמורה [[בסעיף 145(ב1)]], יראו זאת כסירוב לתת היתר ורשאי המבקש להגיש את בקשתו לועדת הערר; ועדת הערר תחליט בבקשתו בתוך שלושים ימים מהיום שהוגשה לה; שר הפנים יקבע הוראות מיוחדות בדבר הנוהל בבקשות להיתרים ובמתן ההיתרים, לביצוע התאמות נגישות כאמור, במוסדות חינוך. : (ב) לא החליטה ועדה מקומית בבקשה להקלה או בבקשה להיתר לשימוש חורג, בתוך תשעים ימים ממועד קליטתה, יראו זאת כסירוב לבקשה, והמבקש רשאי להגיש את בקשתו לוועדת הערר. : (ג) (((פקע).)) : (ד) (((פקע).)) : (ה) (((פקע).)) : (ו) (((פקע).)) : (ז) (((פקע).)) : (ח) (((פקע).)) @ 157א. הגבלת הספקת חשמל, מים וטלפון (תיקון: תשמ״א–6, תשמ״ו, תשנ״א–3, תשנ״ה–4, תשס״א–4, תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ"ב-9, תשפ"ב-11, תשפ"ה-6) : (א) בסעיף זה – ::- ”החברה” – חברת החשמל לישראל בע״מ או חברת החשמל למחוז ירושלים בע״מ, לפי הענין; ::- ”המנהל” – מי שהוסמך כדין לתת שירותי טלפון; ::- ”הרשות המאשרת” – יושב ראש ועדה מקומית יחד עם מהנדס הועדה, או יושב ראש ועדת משנה לפי [[סעיף 18]] יחד עם מהנדס הועדה המקומית; ::- ”ספק” – רשות מקומית או כל מי שהוסמך לספק מים לפי [[חוק המים, התשי״ט–1959]], או חברה כמשמעותה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001]] (להלן – חוק תאגידי מים וביוב), לפי הענין; ::- "הגדלת חיבור" - הוספת יכולת הספקה לחיבור חשמל קיים; ::- "הספקת חשמל" - חיבור בניין לראשונה לרשת החשמל. : (ב)(1) לא תתחיל החברה בעבודה להספקת חשמל לבנין ולא תספק חשמל לצורך עבודות בניה, אלא לאחר שמבקש החשמל המציא לה אישור מאת הרשות המאשרת או היתר בניה. :: (2) לא תספק החברה חשמל לבנין אלא לאחר שמבקש החשמל המציא לה אישור מאת הרשות המאשרת. :: (3) לא תבצע החברה הגדלת חיבור לחיבור חשמל שגודלו עולה על 3×63 אמפר, אלא לאחר שקיבלה ממבקש החשמל הצהרה שלו כי המבנה נושא הבקשה נבנה בהתאם להיתר הבנייה או שהמציא לה אישור מאת הרשות המאשרת. :: (4) החברה תדווח לרשות המאשרת, בתוך שבעה ימי עבודה לאחר תומו של כל רבעון קלנדרי, על הבקשות להגדלת חיבור שגודלן עולה על 3×40 אמפר שקיבלה באותו רבעון. :: (5) מצאה הרשות המאשרת כי מבנה נושא בקשה להגדלת חיבור נבנה בסטייה מהיתר, רשאית היא להורות לחברה שלא לבצע את הגדלת החיבור או להפעיל את סמכותה לפי סעיף קטן (ו). :: (6) שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר האנרגיה והתשתיות, רשאי לקבוע, בצו, כי הוראות פסקאות (3) או (4) יחולו רק על חיבור בגודל העולה על האמור בפסקאות (3) או (4), כפי שינקוב בצו כאמור. : (ג) לא יתקין המנהל טלפון בבנין חדש אלא לאחר שמבקש החיבור המציא לו אישור מאת הרשות המאשרת. : (ד)(1) לא יספק ספק מים למקרקעין לצורך ביצוע עבודה הטעונה היתר, אלא לאחר שהמבקש המציא לו אישור מאת הרשות המאשרת; :: (2) לא יספק ספק מים לבנין – שלא לצורך ביצוע עבודה כאמור בפסקה (1) – אלא לאחר שהמבקש המציא לו אישור מאת הרשות המאשרת. : (ה)(1) הרשות המאשרת תיתן אישור כאמור בסעיפים קטנים (ב), (ג) ו־(ד) אם ניתן היתר לפי [[סעיף 145]] לעבודות שלגביהן מבוקש חיבור החשמל, המים או הטלפון, או שבהן נבנה הבנין שלגביו מבוקש החיבור, לפי הענין. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), רשאית הרשות המאשרת, מטעם מיוחד, ליתן אישור לפי סעיפים קטנים (ב)(1) ו־(ד)(1), בתנאים שיראו לה, גם אם היתר הבניה שהחליטה הועדה המקומית ליתן טרם ניתן. :: (3) על אף האמור בפסקה (1), הרשות המאשרת לא תיתן אישור לפי סעיפים קטנים (ב)(2), (ג) ו־(ד)(2) לבנין חדש שנבנה בתחומה של חברה כמשמעותה [[בחוק תאגידי מים וביוב]], אלא לאחר שהחברה האמורה אישרה כי הבנין מחובר למערכת המים ולמערכת הביוב, או כי קיים פתרון אחר לשפכים, בהתאם לשימוש בבנין ולמטרותיו, ועל פי כל דין. : (ה1) רשות מאשרת רשאית לתת אישור לפי סעיף זה, אם שוכנעה כי המבנה נושא הבקשה נבנה בהתאם להיתר הבניה, למעט פרטים הטעונים השלמה אשר לא הושלמו במועד הגשת הבקשה מטעמים שפורטו על ידי מבקש הבקשה, אך הוא ראוי לשימוש גם לפני השלמתם של אותם פרטים; שר הפנים יקבע בתקנות את נוסח הבקשה לפי פסקה זו, יגדיר מהו מבנה הראוי לשימוש לענין סעיף זה, ויקבע את התנאים או הערבויות שיידרש מבקש אישור למלא או ליתן כדי להבטיח השלמת המבנה בהתאם להיתר הבניה, אם קיבל אישור לפני שהבניה הושלמה בהתאם להיתר. : (ה2) (((בוטל).)) : (ה3) ניתן היתר לפי [[פרק זה]] בלי ששולמו החיובים כמשמעותם [[בסעיף 145(ד)(1)]] ובלי שניתנו הערבויות המתאימות להבטחת תשלומם בכפוף להוראות כל דין, לא תיתן הרשות המאשרת אישור לפי סעיפים קטנים (ב)(2) ו־(ד)(2), אלא אם כן שולמו החיובים האמורים או שניתנו ערבויות כאמור, ובלבד שפירוט החיובים האמורים נמסר למבקש האישור לא יאוחר מ־15 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה לאישור לפי סעיף זה. : (ה4) נקבעה חובת בקרת ביצוע לעבודות לפי ההיתר, לא תיתן הרשות המאשרת אישור לפי סעיפים קטנים (ב)(2) ו־(ד)(2), אלא אם כן אישר מכון בקרה כי תוצאות בקרת הביצוע תקינות. : (ו) ראתה הרשות המאשרת כי בנייתה של יחידת דיור, מסחר, שירותים או תעשיה היוותה סטיה מהיתר, רשאית היא להורות לחברה, למנהל או לספק, למנוע או להפסיק מתן חשמל, שירותי טלפון או מים, לפי הענין, לאותה יחידה. : (ז) הרואה עצמו נפגע על ידי סירוב לתת אישור לפי סעיף זה או על ידי הוראה שניתנה לפי סעיף קטן (ב), (ו) או (ח)(2), רשאי לערור על כך בפני ועדת הערר תוך חמישה עשר ימים מהיום שבו הודע לו על הסירוב או על ההוראה; ועדת הערר תיתן החלטתה בערר בתוך שלושים ימים מיום שהוגש לה, ולאחר שנתנה הזדמנות לרשות המאשרת להשמיע עמדתה בפניה. : (ח)(1) שר הפנים רשאי לקבוע, בצו, לאחר התייעצות עם הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר, כי הוראות סעיף זה לעניין חיבור לחשמל, למים או לטלפון לא יחולו בשטח פלוני לגבי מבנה המשמש למגורים הנמצא באותו השטח שבנייתו הסתיימה עד יום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018), לא נוספה לו תוספת בנייה מאותו מועד (בסעיף קטן זה - מבנה) והתמלאו לגביו התנאים המנויים בפסקה (1ב); שר הפנים יהיה רשאי לקבוע צו כאמור אם התקיימו כל אלה: ::: (א) הוגשה למוסד התכנון המוסמך תכנית מפורטת כאמור [[בסעיף 83א1]] המאפשרת מגורים בשטח האמור (בסעיף קטן זה - תכנית מוצעת); ::: (ב) התקיים אחד מאלה: :::: (1) מי שהגיש את התכנית המוצעת הוא משרד ממשלתי או רשות שהוקמה לפי חוק; :::: (2) מי שהגיש את התכנית המוצעת הוא הוועדה המקומית, הרשות המקומית, בעל קרקע או מי שיש לו עניין בקרקע וניתנה חוות דעת מתכנן המחוז ולפיה התכנית האמורה תואמת את הוראותיה של תכנית כוללנית שאושרה לגבי השטח או של תכנית מיתאר מקומית החלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי או על כל שטח היישוב שאושרה כאמור; חוות הדעת תינתן בתוך 30 ימים מיום ששר הפנים, מוסד התכנון או הרשות המקומית הנוגעים בדבר או מגיש התכנית ביקשו זאת ממתכנן המחוז; :::: (3) מוסד התכנון המוסמך החליט על הפקדת התכנית המוצעת. :: (1א) שר הפנים רשאי לתת צו כאמור בפסקה (1) ביוזמתו או לפי בקשת מוסד תכנון או רשות מקומית הנוגעים בדבר; בקשה כאמור תוגש לשר הפנים עם העתק לוועדה המחוזית הנוגעת בדבר ובצירוף חוות דעת מתכנן המחוז אם התבקשה לפי פסקה (1)(ב)(2); הוועדה המחוזית תעביר לשר הפנים את חוות דעתה לעניין הבקשה בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לה; לא העבירה הוועדה המחוזית את חוות דעתה עד תום התקופה האמורה, יהיה רשאי שר הפנים להחליט בבקשה בלי לקבל את חוות דעתה; שר הפנים יחליט בבקשה שהוגשה לו כאמור בתוך 60 ימים מיום שקיבל את חוות הדעת של הוועדה המחוזית או מתום המועד לקבלת חוות הדעת, לפי המוקדם. :: (1ב) ניתן צו כאמור בפסקה (1) לגבי שטח פלוני, לא יחולו הוראות סעיף זה על חיבור לחשמל, למים או לטלפון של מבנה הנמצא באותו שטח אם התקיימו כל אלה: ::: (א) מבקש החיבור הגיש בקשה לחיבור המבנה לחשמל, למים או לטלפון, לרשות המאשרת הנוגעת בדבר, שהתקיימו בה כל אלה: :::: (1) מי שהגיש את הבקשה הוא מי שרשאי להגיש בקשה להיתר לגבי המבנה; :::: (2) המבקש התחייב כי יגיש בקשה להיתר לגבי המבנה בתוך ארבעה חודשים מיום אישור התכנית המוצעת, יפעל להוצאת היתר כאמור בתוך שישה חודשים מיום הגשת הבקשה להיתר, ככל שהדבר בשליטתו, וישקיע את מרב המאמצים ואת המשאבים הנדרשים לשם כך; :::: (3)(א) המבקש צירף לבקשתו ערבות בנקאית לטובת הוועדה המקומית והרשות המקומית הנוגעות בדבר, להבטחת תשלום החיובים כמשמעותם [[בסעיף 145(ד)(1)]], שהיה חב בהם לפי התכנית המוצעת אילו הייתה מוגשת בקשה להיתר למבנה שלגביו מבוקש החיבור, בסכום החיובים שיעריכו שמאי הוועדה המקומית וגזבר הרשות המקומית, לפי העניין, או שהמבקש הפקיד בקופת הוועדה המקומית סכום בגובה החיובים כאמור; המבקש רשאי להפקיד סכום חלקי מהחיובים ולצרף לבקשתו ערבות בנקאית בגובה ההפרש שבין מלוא סכום החיובים לחלק שהופקד; ::::: (ב) לעניין סכום החיובים כאמור בפסקת משנה (א), בחישוב החיוב הנוגע להיטל ההשבחה יראו את התכנית המוצעת ואת תאריך הגשתה כתכנית שאושרה במועד האמור; ::::: (ג) ערבות בנקאית כאמור בפסקת משנה (א) תוצמד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; ::::: (ד) הערבות הבנקאית תחולט אם המבקש לא יגיש בקשה להיתר למבנה כאמור בפסקת משנה (2) או לא ישלם את מלוא החיובים לפי דרישה שתומצא לו בקשר עם מתן ההיתר למבנה בתוך ארבעה חודשים ממועד הוצאתה; ::: (ב) ניתן אישור הרשות המאשרת לביצוע החיבור, ובו חיוותה דעתה כי המבנה תואם את התכנית המוצעת או שהוחלט להפקידה, לפי העניין. :: (1ג) ניתן אישור הרשות המאשרת לחיבור המבנה כאמור בפסקה (1ב)(ב), רשאים החברה, הספק או המנהל, לפי העניין, לחברו לחשמל, למים או לטלפון, לפי העניין, סמוך לאחר מתן האישור, ולא יותנה חיבור כאמור בהפקדתה או באישורה של התכנית המוצעת או במתן ההיתר למבנה. :: (2) ראתה הרשות המאשרת כי בבניית המבנה, שלגביו ניתן אישור מכוח צו שר הפנים כאמור בפסקה (1), היתה סטייה מהוראות התכנית המוצעת, רשאית היא להורות לחברה, למנהל או לספק, למנוע או להפסיק מתן חשמל, שירותי טלפון או מים, לפי הענין, לאותו מבנה; הוראות סעיף קטן (ז) יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על הוראה לפי פסקה זו. @ 157ב. אישור תחילת עבודה (תיקון: תשע״ד־2, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ז, תשע״ז־3, ק״ת תשע״ז־2, ק״ת תשע״ח, תשע״ח–6, ק״ת תש״ף, תשפ"ב-8, תשפ"ב-9, תשפ"ג-4, תשפ"ג-5, ק"ת תשפ"ד) : (א) לא תבוצע עבודה לפי היתר אלא אם כן מהנדס הוועדה המקומית נתן לבעל ההיתר אישור כי ניתן להתחיל בביצוע העבודות (בחוק זה – אישור תחילת עבודה); לא יתנה מהנדס הוועדה המקומית אישור תחילת עבודה אלא בתנאים שנקבעו בחיקוק, במידע להיתר שנמסר לפי [[סעיף 145(א1)]] מאת גורם מאשר או בהיתר. : (ב) נקבעה חובת בקרת ביצוע כאמור [[בסעיף 157ג]] לעבודות לפי ההיתר, לא ייתן מהנדס הוועדה המקומית אישור תחילת עבודה אלא אם כן מסר לו בעל ההיתר הודעה על מכון הבקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע. : (ג) מהנדס הוועדה המקומית יחליט בבקשה לאישור תחילת עבודה בתוך חמישה ימי עבודה מיום שהוגשה לה הבקשה, ובלבד שנמסרה לו הודעה כאמור בסעיף קטן (ב); לא החליט מהנדס הוועדה המקומית בתוך התקופה האמורה, יראו את הבקשה בתום חמישה ימי עבודה נוספים מתום התקופה כאישור תחילת עבודה, ובלבד שהתמלאו התנאים הנדרשים שנקבעו בחיקוק, במידע להיתר שנמסר לפי [[סעיף 145(א1)]] מאת גורם מאשר או בהיתר. : (ג1) על אף האמור בסעיף זה, לעניין היתר שניתן לפי [[פרק ה'4]], הסמכות לתת אישור תחילת עבודה לפי סעיף זה תהיה נתונה למורשה להיתר, והוא ייתן אישור כאמור למי שהוא בעל היתר בתוקף שניתן על ידי מורשה להיתר אם מצא כי בעל ההיתר התקשר עם מכון בקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע, למעט לעניין בקשה להיתר כאמור [[בסעיף 158מח(2)(ב)]], וכן אם מצא כי התקיימו שאר התנאים שנקבעו לעניין זה בחיקוק, בהיתר, בתכנית ובמידע למורשה להיתר, כהגדרתו [[בסעיף 158מז]], ובלבד שהמורשה להיתר הודיע למהנדס הוועדה המקומית על כוונתו ליתן אישור כאמור שבעה ימי עבודה לפחות לפני מתן האישור; מהנדס הוועדה המקומית רשאי לתת הנחיות לתיאום תחילת העבודות כאמור במהלך התקופה האמורה. : (ג2) המורשה להיתר יעביר את האישור שנתן לפי סעיף קטן (ג1) לרשות הרישוי המקומית בצירוף הודעה בדבר מכון הבקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע, אולם לבקשה להיתר כאמור [[בסעיף 158מח(2)(ב)]] לא תצורף הודעה כאמור. : (ד) על אף האמור בסעיף זה, ביצוע עבודה למבנה דרך אשר ניתנה לגביו הרשאה לפי [[סעיף 261(ה)]] או למבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי אשר ניתנה לגביו הרשאה לפי [[סעיף 261(ה1)]] לא יהיה טעון אישור תחילת עבודה, ואולם בעל ההרשאה כאמור ימסור הודעה על תחילת העבודה למי שהוקנתה לו הסמכות לתת הרשאה בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]] ולמהנדס הרשות המקומית הנוגעת בדבר, חמישה עשר ימים לפני תחילת העבודה. : (ה) על אף האמור בסעיף זה, שר הפנים רשאי לקבוע סוגי עבודות לפי היתר שלא יהיו טעונים אישור תחילת עבודה לפי סעיף זה. @ 157ג. בקרת ביצוע על ידי מכון בקרה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה–2) : שר הפנים רשאי לקבוע חובת בקרת ביצוע על ידי מכון בקרה, לרבות חובת דיווח של מכון בקרה על ביצוע עבודות שלא בהתאם להיתר במועדים ובעניינים שיקבע. : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע״ו–2016]].)) @ 158. (תיקון: תשנ״ח, תשנ״ח–2) : (((בוטל).)) @ 158א. חובת התקנת מעליות וגנרטורים (תיקון: תשמ״א–4, תשס״א–5, תשס״ה–3, תשע״ה) : (א) בכל בנין גבוה תותקן מעלית לנשיאת בני אדם ולא יינתן היתר לבניית בנין גבוה שאין בו תנאי המחייב התקנת מעלית כאמור, ובכל בנין מגורים תותקן מעלית או יבוצעו התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות כאמור בסעיף קטן (ו). : (א1)(1) בכל בנין מגורים, ובכל בנין ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 158ב]], שבהם מותקנת יותר ממעלית אחת יותקן באחת המעליות מנגנון פיקוד שבת; שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לפטור סוגי בנינים או מקומות מהוראות סעיף זה. :: (2) לא יינתן היתר לבניית בנין שבו מתוכננת יותר ממעלית אחת שאין בו תנאי המחייב התקנת מנגנון פיקוד שבת. :: (3) בסעיף זה, ”מנגנון פיקוד שבת” – כהגדרתו [[בחוק התקנת מעליות שבת בבנינים ציבוריים ובבניני מגורים (הוראות ותיקוני חקיקה), התשס״א–2001]]. :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (פטור מחובת התקנת מנגנון פיקוד שבת במעלית), התשס״ד–2004]].)) : (ב) בכל בנין רב־קומות יותקן גנרטור להספקת זרם חשמל בשעת הפסקת זרם החשמל ממקור האספקה הראשי, לחלקי הבנין ולמיתקניו שקבע שר הפנים בתקנות בהתייעצות עם המועצה הארצית; לא יינתן היתר לבניית בנין רב־קומות שאין בו תנאי המחייב התקנת גנרטור כאמור. : (ג) שר הפנים יקבע בתקנות, בהתייעצות עם המועצה הארצית ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, מהו בנין גבוה ובנין רב־קומות לענין סעיף זה. : (ד) אין בסעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של מוסד תכנון להתנות מתן היתר בניה בהתקנת מעלית או גנרטור בבנין שאינו בנין גבוה, בנין נגיש או רב־קומות אם לדעתו ייעוד הבנין והשימוש בו מחייבים זאת. : (ה) לענין סעיף זה רשאי שר הפנים לקבוע בתקנות מיתקן אחר להספקת זרם חשמל שניתן להתקינו במקום גנרטור. : (ו)(1) בכל בנין נגיש תותקן מעלית נגישה לנשיאת בני אדם (בסעיף זה – מעלית) ולא יינתן היתר לבניית בנין נגיש שאין בו תנאי המחייב התקנת מעלית כאמור. :: (2) בכל אגף שאינו בנין נגיש יותקן או ייבנה, לפי הענין, אחד מאלה: ::: (א) מעלית נגישה; ::: (ב) התאמת נגישות כחלופה למעלית, שאישר מהנדס הוועדה, לאחר שנועץ במורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה; ::: (ג) פיר למעלית. :: (3) האמור בפסקה (2) לא יחול על אגף שאינו בנין נגיש, שמהנדס הועדה אישר, לאחר שנועץ במורשה נגישות למבנים, תשתיות וסביבה כי שתים מיחידות הדיור שבו נגישות לפי הוראות [[פרק ה׳1א]], וכי שאר יחידות הדיור בבנין תוכננו כך שניתן יהיה לבצע בהן התאמות נגישות בהתאם להוראות [[פרק ה׳1א]]. :: (4) בסעיף זה – :::- ”אגף” – חלק מבנין שיש בו 6 יחידות דיור או יותר, שלהן כניסה משותפת או חדר מדרגות משותף; :::- ”בנין נגיש” – אגף שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לאגף לבין מפלס הכניסה לדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר באגף (להלן – הפרש גובה), עולה על 10 מטרים; השר, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות גובה נמוך מהקבוע בסעיף זה, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת רשאי לקבוע גובה העולה על הקבוע בסעיף זה אם הדבר נדרש מטעמים הנדסיים או טכניים. :: (5) על אף האמור בפסקאות (1) עד (4), השר, לאחר התייעצות עם שר הבינוי והשיכון, רשאי לקבוע בצו כי במתחם, בשכונה או בחלק מיישוב שמתוכננים להיבנות בו בנינים שבהם הפרש הגובה אינו עולה על 13 מטרים, יהיו הבנינים, כולם או חלקם, פטורים מחובת התקנת מעלית, אם שוכנע השר כי הדבר דרוש מטעמים כלכליים או חברתיים הנוגעים לאוכלוסיה המתוכננת לאכלס את הבנינים. @ 158א1. הצמדת מקומות חניה (תיקון: תשנ״ד–3) : (א) בסעיף זה – ::- ”דירה” – כהגדרתה [[בסעיף 145(א)(2)]]; ::- ”מקום חניה” – שטח המיועד לחניית כלי רכב, הכולל את שטח החניה ואת שטח התימרון לכניסה וליציאה של כלי רכב. : (ב) לא יוצמדו לדירה אחת יותר משני מקומות חניה אלא בהתאם להוראות שנקבעו בתקנות או באישור רשות הרישוי המקומית, ולא תאשר רשות הרישוי המקומית הצמדה כאמור אלא אם כן שוכנעה שהשימוש המיועד לדירה מחייב שיוצמדו לה יותר משני מקומות חניה. : (ג) המצמיד מקומות חניה לדירה בניגוד להוראות סעיף זה, הצמדתו בטלה. : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (הצמדת מקומות חניה), התשנ״ו–1996]].)) @ 158א2. בתי שימוש המיועדים לנשים (תיקון: תשנ״ה, תשנ״ז, תשע״ה) : (א) בסעיף זה, ”בית שימוש ציבורי” – בית שימוש בבנין ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 158ב]]. : (ב) בבית שימוש ציבורי יהיה המדור המיועד לנשים גדול בשטחו ובמספר הקבועות שבו מן המדור המיועד לגברים באותו מקום, הכל כפי שיקבע שר הפנים בתקנות בהתייעצות עם המועצה הארצית ועם שר הבריאות. : (ג) שר הפנים באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת רשאי לפטור סוגי בנינים או מקומות מהוראות סעיף זה. @ 158א3. (תיקון: תשע״ב–2, תשפ"ב-14) : (((בוטל).)) == פרק ה׳1: סידורים מיוחדים לנכים בבנינים ציבוריים (תיקון: תשמ״א–5) == @ 158ב. הגדרות (תיקון: תשמ״א–5, תשע״ה) : [[בפרק זה]] – :- ”בנין ציבורי” – בנין הנמנה עם סוג בנינים המשמשים למטרה ציבורית, כפי שיקבע שר הפנים בתקנות באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת; :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (בנינים ציבוריים), התשמ"א-1981]].)) :- ”היתר” – היתר לבניה לפי [[פרק ה׳]]. @ 158ב1. תחולת [[פרק זה|הפרק]] (תיקון: תשס״ה–3) : [[פרק זה]] והתקנות ולפיו יחולו לגבי בנין ציבורי שההיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לפני כניסתן לתוקף של תקנות שיתקין השר לפי [[סעיף 158ו1]] ולגבי בנין ציבורי שהוא מוסד חינוך או גן ילדים כהגדרתם [[#פרק ה1 סימן ז סימן משנה ב|ב((חלק ב' ל))סימן ז׳ ((לפרק ה'1)) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]] אף אם ההיתר לגביו ניתן לאחר המועד האמור. @ 158ג. סידורים מיוחדים לנכים בבנין ציבורי קיים (תיקון: תשמ״א–5, תשנ״ה–4, תשע״ה) : (א) בנין ציבורי קיים אשר נבנה לפי היתר שהוצא עד ליום ט״ז בניסן התשל״ב (31 במרס 1972), או שנבנה לאחר מכן וניתן לו פטור כדין מהתקנת סידורים מיוחדים לנכים כפי שנקבע בתקנות לפי חוק זה, רשאי שר הפנים, על אף האמור בכל דין, להורות לבעלו או למחזיקו או לשניהם, באופן וביחס שיקבע השר, להתקין בו סידורים מיוחדים לנכים כנדרש בתקנות לפי חוק זה, או חלק מהן, בתוך תקופת זמן שיקבע. : (ב) בנין ציבורי שנבנה לפי היתר שהוצא מיום י״ז בניסן התשל״ב (1 באפריל 1972) ואילך ולא הותקנו בו סידורים מיוחדים לנכים כפי שנקבע בתקנות לפי חוק זה ולא ניתן לגביו פטור ממילוי התקנות, תורה הועדה המקומית, על אף האמור בכל דין, לבעל או למחזיק או לשניהם, באופן וביחס שתקבע הועדה, להתקין בו סידורים מיוחדים כאמור תוך תקופת זמן שתקבע בהוראתה ושלא תעלה על שלוש שנים. : (ג) ניתנה לגבי בנין ציבורי הוראה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), ומי שהוטלה עליו החובה לבצעה מנוע מבחינה הנדסית לבצע את ההוראה במלואה, רשאי הוא, בתוך תשעים ימים מיום שקיבל את ההוראה, לבקש הקלה כאמור [[בסעיף 147]] מאת הועדה המקומית; הועדה המקומית תעביר למתכנן המחוז הודעה על מתן הקלה כאמור, וזה יהיה רשאי, תוך חמישה עשר ימים מיום קבלת ההודעה, לערור עליה בפני ועדת הערר והיא תינתן רק אם לא יהיה בה כדי למנוע מנכים את השימוש בבנין הציבורי. : (ד) הוראה לפי סעיף זה לגבי בנין שעיקר שימושו הוא לעסק טעון רישוי לפי [[חוק רישוי עסקים, התשכ"ח–1968]] (להלן [[בפרק זה]] – עסק טעון רישוי), תכלול התראה בדבר ביטול הרשיון, לפי [[סעיף 158ה]], אם ההוראה לא תקויים. : (ה) מי שלא מילא אחר הוראה של שר הפנים לפי סעיף קטן (א) או הוראה של ועדה מקומית לפי סעיף קטן (ב) ולא אושרה לו הקלה כאמור בסעיף קטן (ג), רואים אותו כמי שהפר תנאי היתר. @ 158ד. ערעור (תיקון: תשמ״א–5, תשע״ה) : (א) מי שקיבל הוראה משר הפנים כאמור [[בסעיף 158ג(א)]] או שקיבל הוראה מועדה מקומית כאמור [[בסעיף 158ג(ב)]], והוא סבור כי את הוצאות ביצוע ההוראה שהוטלה עליו יש להטיל במלואן או בחלקן על זולתו, הבעל או המחזיק, לפי הענין, רשאי הוא לערער, לענין הוצאות ביצוע ההוראה בלבד, לבית משפט השלום. : (ב) אין בהגשת ערעור כדי לפגוע בעצם החיוב לבצע את ההוראה כאמור [[בסעיף 158ג]] בידי מי שחוייב לבצעה על פי ההוראה ובמועד שצויין בה. : (ג) לדיון בערעור יוזמן גם מי שהמערער טוען כי עליו לשאת בהוצאות ביצוע ההוראה. : (ד) הטלת ההוצאות וחלוקתן בין הבעל והמחזיק, או שיפוי בשל הוצאתן, בעקבות הערעור, יהיו כפי שבית המשפט ימצא צודק בנסיבות הענין. @ 158ה. ביטול רשיון עסק (תיקון: תשמ״א–5, תש״ס–2, תשס״ה–5, תשע״ה) : (א) היה עסק טעון רישוי עיקר שימושו של בנין ציבורי שלא קויימה לגביו הוראה לפי [[סעיף 158ג]] תוך התקופה שקבע השר או הועדה המקומית כאמור בו, יורו השר או הועדה המקומית, לפי הענין, לרשות הרישוי לבטל את רשיון העסק. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) (((בוטל).)) @ 158ו. מתן היתר לבנין ציבורי (תיקון: תשמ״א–5) : הועדה המקומית לא תיתן היתר לבנין ציבורי אלא אם נכללו בו הוראות בדבר סידורים מיוחדים לנכים כפי שנקבע בתקנות לפי חוק זה; אין בהוצאה (([צ״ל: בהוראה])) זו כדי לגרוע מחובתה של הועדה המקומית לפי [[סעיף 145(ב)]] או לפי כל הוראה אחרת המחייבת אותה. == פרק ה׳1א((׳)): נגישות לאנשים עם מוגבלות (תיקון: תשס״ה–3) == @ 158ו1. נגישות מקום ציבורי חדש (תיקון: תשס״ה–3) : (א) [[בפרק זה]] – ::- ”אדם עם מוגבלות”, ”אנשים עם מוגבלות”, ”גוף ציבורי”, ”נגישות”, ”התאמות נגישות”, ”מוסד חינוך”, ”נציבות”, ”נציב”, ”נטל כבד מדי”, ”רשות ציבורית” – כמשמעותם [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]]; ::- ”מקום ציבורי” – מקום מהמקומות המפורטים [[בתוספת הראשונה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]] המיועד לשימוש כלל הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו; ::- ”מקום ציבורי חדש” – מקום ציבורי, שההיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לאחר כניסתן לתוקף של התקנות שהתקין שר הפנים לפי סעיף קטן (ד), לרבות חלק כאמור ממקום ציבורי; ::- ”תקן ישראלי” – תקן ישראלי כמשמעותו [[בחוק התקנים, התשי״ג–1953]]. : (ב) לכל מונח [[בפרק זה]] שאין לו הגדרה בחוק זה, תהא המשמעות [[שבחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]], והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת. : (ג) מקום ציבורי חדש יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות ויבוצעו בו התאמות נגישות, והכל בהתאם להוראות שיקבע שר הפנים לפי [[פרק זה]], וברוח עקרונות היסוד ומטרותיו של [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]]. : (ד) שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, הנציבות, ארגונים הפועלים לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת – :: (1) יקבע בהתאם לעקרונות היסוד ומטרותיו של [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]], את התאמות הנגישות הנדרשות במקום ציבורי חדש, כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות, באופן סביר, בהתחשב בתקן ישראלי; תקנות לפי פסקה זו יכללו, בין השאר, הוראות בדבר – ::: (א) הנגשת צמתים, מדרכות, גשרים, מנהרות ומעברים אחרים בשטח המקום הציבורי החדש ולרבות הנגשת מעברים ממקומות החניה כאמור בסעיף קטן (ב); ::: (ב) הקצאת מקומות חניה לאנשים עם מוגבלות, מכלל מקומות החניה הקיימים או המתוכננים, לפי הענין, במקום הציבורי החדש; :: (2) רשאי לקבוע פטור מלא או חלקי לענין פסקה (1), ובכלל זה דרישות מופחתות, לגבי סוג של מקום ציבורי חדש, כולו או חלקו לענין מעלית, או התאמת נגישות אחרת, שעלותה גבוהה, שקבע השר (בסעיף זה – התאמת נגישות שעלותה גבוהה) – אם ביצוע התאמת הנגישות יטיל נטל כבד מדי בהתחשב, בין השאר, בגודל המקום הציבורי החדש, בהיקף השירות המיועד להינתן בו ובייעודו, וכן היות המקום הציבורי חלק ממקום ציבורי קיים או תוספת לבנין קיים. : (ה)(1) מי שחייב בהתקנת התאמת נגישות, במקום ציבורי חדש, יהיה פטור מביצוע אותה התאמת הנגישות אם נקבע כי מתקיים אחד מאלה: ::: (א) ההתאמה אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות ומומחה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה אישר זאת; ::: (ב) הפטור מתחייב כדי למנוע פגיעה מהותית באופיו המיוחד של המקום, עקב ייחודו בשל ערכי היסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע; ::: (ג) לענין מעלית או התאמה שעלותה גבוהה, שקבע השר – עלותה תטיל נטל כבד מדי בהתחשב, בין השאר, בסוג המקום, בהיקף הפעילות העתידה להינתן במקום לרבות היקף האוכלוסיה שתידרש למקום, בטיב התאמת הנגישות ובעלות התאמת הנגישות, בקיומם של מקורות מימון חיצוניים וממלכתיים לביצוע התאמת הנגישות, בהיקף מחזור ההכנסות או בשיעור הרווח הצפוי של מי שאחראי לביצוע התאמת הנגישות; ::: (ד) לענין היתר לתוספת או לשינוי בבנין קיים – היא מחייבת שינוי יסודי במהותו של המקום או השירות הניתן בו. :: (2) נקבע פטור כאמור בפסקה (1), רשאי מהנדס הוועדה או הנציב, להורות על ביצוע התאמות נגישות חליפיות שהן סבירות בנסיבות הענין. :: (3) בקשה לפטור בצירוף הבקשה להיתר ואישור מומחה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה תוגש למהנדס הוועדה, ומהנדס הוועדה יעביר העתק מהבקשה לנציב. :: (4) מהנדס הוועדה והנציב רשאים לדרוש מהמבקש כל מסמך הדרוש לבדיקת הבקשה לפטור. :: (5) קבע הנציב שלא מתקיימת אחת מעילות הפטור שבסעיף קטן זה, יודיע על כך למהנדס הוועדה, ומהנדס הוועדה לא ייתן פטור בבקשה. אישר הנציב מתן פטור, רשאי מהנדס הוועדה המקומית ליתן פטור. :: (6) החלטת הנציב לפי סעיף זה תימסר למהנדס הוועדה בתוך 45 ימים ממועד המצאת הבקשה לידיו; לא נמסרה החלטת הנציב למהנדס הוועדה בתוך התקופה האמורה, יכריע בבקשה מהנדס הוועדה. :: (7) על החלטה בדבר דחיית הבקשה לפטור ועל החלטה בדבר מתן פטור בתנאים, רשאי מגיש הבקשה לערור לפני ועדת הערר, מהנדס הוועדה והנציב יהיו משיבים בערר; על ערר לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 152 עד 155]], בשינויים המחויבים. : (ו) הוראות לפי סעיף קטן (ד)(2), וסעיף קטן (ה)(1)(ג) לא יחולו לגבי – :: (1) מקום ציבורי חדש שעתיד ליהות מופעל בידי רשות ציבורית; :: (2) חובה שחלה לפי חוק זה, ערב כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף זה; :: (3) מקום ציבורי שעתיד להינתן בו שירות בריאות ממלכתי לפי [[סימן ו׳ ((לפרק ה'1)) בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]]; :: (4) מוסד חינוך חדש כמשמעותו בסעיף קטן (ז). : (ז)(1) במקום המיועד להיות מוסד חינוך או גן ילדים שהוא מוסד חינוך רשמי, שהיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לאחר כניסתן לתוקף של התקנות שהתקין שר הפנים לפי סעיף קטן זה (בסעיף זה – מוסד חינוך חדש) יבוצעו התאמות נגישות בהתאם להוראות שיקבע שר הפנים לפי [[פרק זה]]. :: (2) בלי לגרוע מהוראות לפי [[פרק ה׳1]], שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, הנציבות, ארגונים הפועלים לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ובאישור ועדת הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע הוראות בדבר התאמות נגישות אלה בלבד: ::: (א) התקנת פיר למעלית בבנין המרכזי; ::: (ב) התקנת תא שירותים נגיש לאדם עם מוגבלות, אחד לנשים ואחד לגברים; ::: (ג) הנגשת הכניסה למוסד החינוך ודרכי הגישה מהכניסה למבנה המרכזי, בין המבנה המרכזי למבנים הסמוכים, ודרכי הגישה לאולם הספורט ולחצר ולרבות כבישים בדרכי הגישה; ::: (ד) כל התאמה נוספת, שקבע שר הפנים. : (ח) הוראות סעיף זה, למעט הוראות סעיף קטן (ז), לענין מקום ציבורי חדש יחולו גם לענין – :: (1) מקום המיועד להיות מקום עבודה, למעט שטחי עבודה אישיים ושטחים שאינם מיועדים לשהיית אדם, ולרבות הגישה לשטחים האישיים, המסדרונות, והכניסה לחדרי עבודה; :: (2) כל מקום נוסף שקבע שר הפנים בצו. : (ט) תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהסכמת שר האוצר, ואולם לא נתן שר האוצר את הסכמתו, יועבר הענין להכרעת הממשלה. : (י) תקנות ראשונות לפי סעיפים קטנים (ד)(1) ו־(ז)(2) יוגשו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת לא יאוחר מיום ג׳ באייר התשס״ו (1 במאי 2006). : ((ראו [[חלק ח׳1 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש״ל–1970]].)) @ 158ו2. שטח משותף בבנין מגורים חדש (תיקון: תשס״ה–3, תשע״ה, תשפ"ב-14) : (א) בסעיף זה – ::- ”בנין מגורים חדש” – בנין או חלק מבנין, שיש בו לפחות 6 יחידות דיור שלהן כניסה משותפת או חדר מדרגות משותף, שהיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לאחר י׳ בחשון התשס״ז (1 בנובמבר 2006); ::- ”יחידת דיור” – (((נמחקה);)) ::- ”שטח משותף בבנין מגורים” – שטח המיועד לשמש את כלל דיירי בנין המגורים. : (ב) בניה או שימוש בשטח המשותף שבבנין מגורים חדש ייעשו בכפוף לביצוע התאמות נגישות באופן, בכמות ובדרך שייקבעו בתקנות בהתאם להוראות סעיף זה. : (ג) שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, הנציבות, ארגונים הפועלים לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע בהתאם לעקרונות היסוד, מטרותיו והוראותיו של [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]] ובהתחשב בתקן הישראלי, את הסידורים הנדרשים כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות, באופן סביר, בשטח המשותף שבבנין מגורים חדש; תקנות לפי פסקה זו יכללו, בין השאר, הוראות בדבר הנגשת – :: (1) דרך הגישה לבנין, הכניסה לבנין והמבואה; :: (2) מעלית, ככל שהותקנה; :: (3) פתחי הגישה לדירות המגורים; :: (4) אמצעי בטיחות, התרעה ואזהרה; :: (5) חלק ממקומות החניה, שהתקנתם נדרשת לפי כל דין והדרך מהחניות לבנין; :: (6) שטח משותף אחר בבנין, לרבות חצר, בריכה, חדר כושר וגג, ככל שהגג נועד לשימוש הדיירים ולמעט שימוש שהוא תיקון, התקנה או תחזוקה של מיתקנים. : (ד) בתקנות לפי סעיף זה ניתן גם לקבוע פטור מלא או חלקי, ובכלל זה דרישות מופחתות, לענין התאמת נגישות בבנין מגורים חדש אם נתקיימו בהתאמה אחד מאלה: :: (1) היא מטילה נטל גבוה מאוד, העולה על 0.5% מעלות הקמת הבנין או הפרויקט, לפי הענין; :: (2) היא אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות; :: (3) היא פוגעת באופן מהותי באופיו המיוחד של המקום, בשל ערכי הסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע. : (ה)(1) מי שחייב בהתקנת התאמת נגישות לפי סעיף זה, יהיה פטור מביצוע אותה התאמת נגישות אם נקבע, לאחר התייעצות במורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, כי מתקיים בהתאמת הנגישות אחד התנאים הקבועים בסעיף קטן (ד). :: (2) נקבע פטור כאמור בפסקה (1), רשאי מהנדס הוועדה המקומית או הנציב, להורות על ביצוע התאמות נגישות חליפיות שהן סבירות בנסיבות הענין. :: (3) בקשה לפטור בצירוף הבקשה להיתר ואישור מומחה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, תוגש למהנדס הוועדה המקומית, ומהנדס הוועדה המקומית יעביר העתק מהבקשה לנציב. :: (4) מהנדס הוועדה המקומית והנציב רשאים לדרוש מהמבקש כל מסמך הדרוש לבדיקת הבקשה לפטור. :: (5) קבע הנציב שאין ליתן פטור, יודיע על כך למהנדס הוועדה, ומהנדס הוועדה לא ייתן פטור; אישר הנציב מתן פטור, רשאי מהנדס הוועדה המקומית ליתן פטור. :: (6) החלטת הנציב לפי סעיף זה תימסר למהנדס הוועדה בתוך 45 ימים ממועד המצאת הבקשה לידיו; לא נמסרה החלטת הנציב למהנדס הוועדה בתוך התקופה האמורה, יכריע בבקשה מהנדס הוועדה. :: (7) על החלטה בדבר דחיית הבקשה לפטור ועל החלטה בדבר מתן פטור, רשאי מגיש הבקשה לערור לפני ועדת הערר, והנציב ומהנדס הוועדה יהיו משיבים בערר; על ערר לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 152 עד 155]], בשינויים המחויבים. : (ו) תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהסכמת שר האוצר, ואולם לא נתן שר האוצר את הסכמתו, יועבר הענין להכרעת הממשלה. : (ז) תקנות לפי סעיף זה, יוגשו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לא יאוחר מיום ג׳ באייר התשס״ו (1 במאי 2006). : ((ראו [[פרק ב׳ לחלק ח׳1 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש״ל–1970]].)) @ 158ו3. אישור מורשה נגישות (תיקון: תשס״ה–3, תשע״ה) : (א) לא יינתן היתר, אישור או תעודת גמר, לפי הענין, לבנין שהוא מקום ציבורי חדש, למוסד חינוך חדש כמשמעותו [[בסעיף 158ו1(ז)]] או לבנין מגורים חדש כהגדרתו [[בסעיף 158ו2]], או לחלק ממנו, אלא אם כן התקבלה חוות דעתו של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, לאחר התייעצות עם מורשה לנגישות השירות, כי מתקיימות הוראות לפי כל אחד מאלה לפי הענין: :: (1) [[פרק זה]]; :: (2) [[סעיף 158א]]; :: (3) לענין מוסד חינוך חדש – גם [[פרק ה׳1]]; :: השר רשאי לקבוע פטור מחובת התייעצות עם מומחה לנגישות השירות לסוגי בניני מגורים שיקבע. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) – :: (1) יכול שיינתן היתר, אישור או תעודת גמר בסטיה קלה מחוות דעתו של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, אם מהנדס הוועדה אישר סטיה כאמור בנימוקים שיפורטו, ואישר כי אין בסטיה משום הפרה של ההוראת שלפי [[פרק זה]]; :: (2) יכול שיינתן היתר, אישור או תעודת גמר בסטיה מחוות דעתו של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה הרשום בפנקס מיוחד כמשמעותו [[16:299916|בסעיף 21 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס׳ 2), התשס״ה–2005]], שאינו אדריכל רשוי או מהנדס רשוי כהגדרתם [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]], אם קבע מהנדס הוועדה כי הסטיה מתחייבת מטעמי בטיחות, ואישר כי אין בסטיה כאמור משום הפרה של ההוראות לפי [[פרק זה]]. : (ג) בסעיף זה – ::- ”היתר” – כמשמעותו [[בסעיף 145]]; ::- ”אישור” – כמשמעותו [[בסעיף 157א]]; ::- ”תעודת גמר” – כמשמעותה [[פרק ט לתקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)|בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970]]. @ 158ו4. תוקף היתר - מוסד חינוך (תיקון: תשס״ה–3) : החלטת מוסד תכנון ליתן היתר לביצוע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות לפי [[פרק ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]], למוסדות חינוך, תהיה תקפה למשך עשר שנים מקבלתה, ובלבד שלא קבע מהנדס הוועדה כי חלו שינויים בדין, בתכניות, בתקנים או בהנחיות הוועדה, המחייבים שינוי בהחלטה; מהנדס הוועדה ייתן את החלטתו בענין בתוך עשרה ימים ממועד הגשת בקשתו של בעל ההיתר לבצע את העבודה בהתאם להיתר. == פרק ה׳2: רישוי בדרך מקוצרת (((בוטל))) (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשע״ד–2) == @ 158ז. (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשס״ז–3, תשע״ד–2) : (((בוטל).)) @ 158ח. (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשע״ד–2) : (((בוטל).)) @ 158ט. (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשע״ד–2) : (((בוטל).)) @ 158י. (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4) : (((בוטל).)) @ 158יא. (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשע״ד–2) : (((בוטל).)) @ 158יב. (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תש״ס–2, תשס״ה–5, תשע״ד–2, תשע״ה) : (((בוטל).)) == פרק ה׳3: מכוני בקרה (תיקון: תשנ״א–3, תשס״ה–2, תשע״ד–2<!--נוצר מחדש-->) == === סימן א׳: הקמת מכון בקרה ותפקידיו (תיקון: תשע"ד–2) === @ 158יג. הגדרות – [[פרק ה׳3]] (תיקון: תשע״ד–2) : [[בפרק זה]] – :- ”בעל מכון” – בעל שליטה או בעל עניין במכון בקרה; :- ”בעל עניין” ו”שליטה” – כהגדרתם [[בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968]]; :- ”חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות” – [[חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ״ז–1997]]; :- ”הרשות להסמכת מעבדות” – הרשות הלאומית להסמכת מעבדות שהוקמה לפי [[חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות]]. @ 158יד. הקמת מכון בקרה ותפקידיו (תיקון: תשע״ד–2) : (א) לא יפעיל אדם מכון בקרה אלא אם כן ניתן לו רישיון לפי הוראות [[פרק זה]]. : (ב) מכון בקרה יוקם ויופעל לפי הוראות חוק זה, ואלה יהיו תפקידיו: :: (1) לבצע בקרת תכן; :: (2) לבצע בקרת ביצוע; :: (3) להפעיל בקרים ובקרים מורשים, לפי הוראות [[פרק זה]]; :: (4) למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליו לפי חוק זה. @ 158טו. תנאים למתן רישיון להפעלת מכון בקרה ולפעילותו (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2, תשע״ח, תשע״ח–5) : (א) שר הפנים רשאי לתת לגוף רישיון להפעיל ולשמש מכון בקרה ([[בפרק זה]] – רישיון), אם התקיימו בו כל אלה: :: (1) פועלים בשירותו כל אלה: ::: (א) מנהל בקרת תכן שהוא אדריכל רשוי או מהנדס רשוי באחד ממקצועות הבנייה, ובעל ניסיון של עשר שנים לפחות בעיסוק בתחום הבנייה ובתכן הבנייה, והוא רשום כבקר כאמור [[בסימן ב׳]]; ::: (ב) מנהל בקרת ביצוע שהוא אדריכל רשוי או מהנדס רשוי באחד ממקצועות הבנייה, ובעל ניסיון של עשר שנים לפחות בעיסוק בתחום הבנייה ובקרת ביצוע הבנייה, והוא רשום כבקר כאמור [[בסימן ב׳]]; ::: (ג) בקרים כאמור [[בסעיף 158יח]]; ::: (ד) בקרים מורשים כאמור [[בסעיף 158כא]]; :: (2) הוא חברה שהתאגדה בישראל וכל עיסוקה הוא הפעלה של מכון בקרה, או שהוא משרד ממשלתי, רשות שהוקמה לפי חוק, חברה ממשלתית, רשות מקומית או תאגיד בבעלות מלאה של רשות מקומית אחת או יותר (בסעיף זה – תאגיד עירוני); :: (3) בעל המכון, מנהלו, מי שפועל בשירותו כאמור בפסקה (1), וכל בעל תפקיד אחר בו שקבע שר הפנים, לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הם ראויים להיות בעל מכון או בעלי תפקידים כאמור, ולא הוגש נגד מי מהם כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן לגביו פסק דין סופי; לעניין זה, ”הורשע” – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה; :: (4) מכון בקרה, בעל המכון, מנהלו, מי שפועל בשירותו כאמור בפסקה (1), וכל בעל תפקיד אחר בו שקבע שר הפנים, אינם עלולים להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין פעולת מכון הבקרה או תפקידם במכון הבקרה, לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלהם או של קרובם; :: (5) הוא הוסמך על ידי הרשות להסמכת מעבדות לבצע בקרת תכן ובקרת ביצוע לפי חוק זה; על הסמכה כאמור יחולו ההוראות לפי [[חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות]], בשינויים המחויבים; הרשות להסמכת מעבדות תקבע כללים לעניין הסמכה של מכוני בקרה לסוגיהם; :: (6) הוא עומד בתנאים נוספים שקבע שר הפנים. : (ב) לא ייתן שר הפנים למשרד ממשלתי, לרשות שהוקמה לפי חוק או לחברה ממשלתית רישיון אלא לאחר שהתייעץ עם השר הממונה על המשרד, הרשות או החברה, לפי העניין. : (ג)(1) מכון בקרה שהוא רשות שהוקמה לפי חוק או חברה ממשלתית יפעיל את סמכותו כמכון בקרה רק לגבי בקשות להיתר שהוגשו על ידי אותה רשות או אותה חברה לפי העניין. :: (2) מכון בקרה שהוא רשות מקומית או תאגיד עירוני יפעיל את סמכותו כמכון בקרה רק לגבי בקשות להיתר שהוגשו בתחום הרשות המקומית או הרשויות המקומיות שהן בעליו של התאגיד העירוני, לפי העניין. : (ד)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ג)(1), מכון בקרה שהוא חברה ממשלתית שכל עיסוקה הוא הפעלת מכון בקרה, ואינה בשליטת חברה ממשלתית אחרת, או שחברה ממשלתית אחרת אינה בעלת עניין בה, יפעיל את סמכותו כמכון בקרה רק לעניין בקשות להיתר שהגיש מבקש היתר שעיסוקו בתחום אחריותו של השר שנקבע לפי [[חוק החברות הממשלתיות]] כשר האחראי לענייני החברה, ובתחומי פעילותו של אותו מבקש היתר. :: (2) הממשלה רשאית לקבוע כי מכון בקרה כאמור בפסקה (1) יפעיל את סמכותו גם לעניין בקשות להיתר שהגיש מבקש היתר שעיסוקו בתחום אחריותו של שר אחר. :: (3) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2) ו־(ג)(1), הוקם מכון בקרה כאמור בפסקה (1) לא תהיה חברה ממשלתית שתחום פעילותה הוא בתחום סמכותו של מכון הבקרה, רשאית להפעיל מכון בקרה. @ 158טו1. תנאים למתן רישיון להפעלת מכון בקרה לעניין הקמת בניין מגורים חדש – הוראת שעה (תיקון: תשע״ח–5, תשפ"ב-8) : (א) בסעיף זה – ::- ”בנייה רוויה” – בנייה של שש יחידות דיור או יותר במבנה אחד בשתי קומות לפחות; ::- ”בניין רב־קומות” – בניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין ובין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס שהכניסה אליה היא דרך חדר מדרגות משותף, עולה על 29 מטרים; ::- ”הקמת בניין מגורים חדש” – הקמת בניין חדש שאינו בניין רב־קומות, המיועד למגורים בלבד, בבנייה רוויה; ::- ”כניסה קובעת לבניין” – כהגדרתה לפי חוק זה לעניין בקשה להיתר; ::- ”מידע להיתר” – כהגדרתו [[בסעיף 145(א1)(2)]]. : (ב) על אף האמור [[בסעיפים 158טו(א)(1)(ד)]] [[ו-158כא(א)]], בתקופה שמיום פרסומו של [[20:491908|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 122), התשע״ח–2018]] (בסעיף קטן זה – יום תחילתו של [[20:491908|תיקון מס׳ 122]]), עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023), יחולו הוראות אלה: :: ((התקופה הוארכה עד יום 30.6.2024 (ק"ת תשפ"ד, 1038).)) :: (1) שר האוצר רשאי לתת לגוף רישיון להפעיל ולשמש מכון בקרה לעניין בקשות להיתרים שעניינן הקמת בנין מגורים חדש, אף אם לא פועלים בשירותו כל הבקרים המורשים לעניין גורם מאשר המנויים [[בסעיף 158כא]]; ::: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).)) :: (2) ניתן רישיון לגוף כאמור בפסקה (1), והוגשה לרשות הרישוי בקשה להיתר כאמור באותה פסקה שלגביה נדרש אישורו של גורם מאשר המנוי [[בסעיף 158כא]], ואין במכון בקרה בקר מורשה לעניין אותו גורם מאשר, רשאי מגיש הבקשה להיתר, לבחור, בהודעה שימסור לרשות הרישוי בתוך שבועיים מיום הגשת הבקשה, כי על הבקשה לא תחול חובת בקרת מכון בקרה, לפי הוראות [[סעיפים 145(ב3)]], [[157ב(ב)]], [[158יח(ב)]], [[158כג(א)]] [[או 261(ה)(3א)]], לפי העניין, ככל שהם בתוקף; :: (3) הומצאה למהנדס הוועדה בקשה לקבלת מידע שפרטיו דרושים לעניין בקשה להיתר כאמור בפסקה (2), יכלול המידע להיתר לעניין אותה בקשה הודעה בכתב על חובתו של הרוצה להגיש את הבקשה (בפסקה זו – המבקש) לפנות למכון בקרה וכן על כך שהוא רשאי לבחור, בדרך האמורה באותה פסקה, כי על הבקשה לא תחול חובת בקרת מכון בקרה כאמור באותה פסקה; לא נמסר המידע להיתר או נמסר המידע להיתר לעניין בקשה להיתר כאמור לפני יום תחילתו של [[20:491908|תיקון מס׳ 122]], יודיע מהנדס הוועדה למבקש, בכתב, במועד הגשת הבקשה להיתר, על חובתו לפנות למכון בקרה ועל אפשרותו לבחור כאמור. : (ג) שר הפנים רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) בתקופה או בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלו על שנתיים. @ 158טו1א. מתן רישיון להפעלת מכון בקרה בהעדר בקר מורשה - הוראת שעה (תיקון: תשפ"ד-11) : (((הוראת שעה מיום 30.6.2024 עד יום 31.12.2025):)) על אף האמור [[בסעיפים 158טו(א)(1)(ד)]] [[ו-158כא(א)]], רשאי שר הפנים לתת לגוף רישיון להפעיל ולשמש מכון בקרה אף אם לא פועל בשירותו בקר מורשה לעניין גורם מאשר המנוי [[בסעיף 158כא(א)(2)]]. @ 158טז. רישיון, תנאיו והארכת תוקפו (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2) : (א) רישיון יעמוד בתוקפו חמש שנים, אלא אם כן קבע שר הפנים תקופה קצרה יותר; לבקשת מכון בקרה יאריך שר הפנים את תוקף הרישיון לתקופות נוספות של חמש שנים כל אחת, לאחר שביצע ביקורת ופיקוח על פעילות מכון הבקרה לפי [[סעיף 158לא]], ולאחר שנוכח שמתקיימים במכון כל התנאים לפי [[סעיף 158טו]], אלא אם כן ראה שיש הצדקה להאריך את הרישיון לתקופה קצרה יותר או שלא להאריכו כלל. : (ב) רישיון יכול שיותנה בתנאים, ובכלל זה יכול שיורשה מכון בקרה לפעול בשטח המדינה כולה או בחלק ממנו או לעסוק בכל סוגי ההיתרים או בסוגי היתרים מסוימים. : (ג) ניתן רישיון לפי [[פרק זה]], יפורסם דבר מתן הרישיון באתר האינטרנט של משרד הפנים. : (ד) מכון בקרה יפרסם באתר האינטרנט שלו את הרישיון שניתן לו ותנאיו, ויעמידו לעיון הציבור במשרדיו. : (ה) רישיון לפי [[פרק זה]] אינו ניתן להעברה אלא בהתאם להוראות ותנאים שקבע שר הפנים. @ 158יז. ביטול רישיון, התלייתו, הגבלתו או שינוי תנאיו (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2) : (א) שר הפנים יבטל רישיון אם נוכח שהתקיים אחד מאלה, ובלבד שנתן למכון הבקרה הזדמנות לטעון את טענותיו: :: (1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי או שניתן שלא כדין מטעם אחר; :: (2) חדל להתקיים במכון הבקרה תנאי מהתנאים למתן הרישיון לפי [[סעיף 158טו]]; :: (3) חדל להתקיים או הופר תנאי מהותי מהתנאים שקבע שר הפנים ברישיון כאמור [[בסעיף 158טז(ב)]]. : (ב) שר הפנים רשאי לבטל רישיון, להתלותו, להגבילו או לשנות את תנאיו, לרבות לעניין החלק משטח המדינה שבו מוסמך מכון הבקרה לפעול וסוגי ההיתרים שמכון הבקרה מוסמך לעסוק בהם, לאחר שנתן למכון הבקרה הזדמנות לטעון את טענותיו, אם התקיים אחד מאלה: :: (1) מכון הבקרה אינו ממלא את תפקידיו לפי חוק זה כראוי ובמועדים שקבע שר הפנים, ובכלל זה אינו מבצע בקרת תכן ובקרת ביצוע במועדים שנקבעו לפי חוק זה; :: (2) מכון הבקרה או מי מטעמו הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה על פעילות מכון הבקרה או תנאי מתנאי הרישיון להפעלת מכון הבקרה. : (ג) הודעה בדבר ביטול רישיון, התלייתו, הגבלתו או שינוי תנאיו תישלח למכון הבקרה ותפורסם באתרי האינטרנט של משרד הפנים ושל מכון הבקרה. : (ד) ביטל שר הפנים רישיון, התלה אותו, הגבילו או שינה את תנאיו, ייתן הוראות לעניין בקשות להיתר ועבודות לפי היתר שמכון הבקרה החל לטפל בהן לפני החלטתו, ורשאי הוא להורות על העברתן לטיפול מכון בקרה אחר. === סימן ב׳: בקרים (תיקון: תשע״ד–2) === @ 158יח. בקרים במכון בקרה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2, ק"ת תשע"ו, ק"ת תשע"ז, ק"ת תשע"ז-2, ק"ת תשע"ח, תשע"ח-6, ק"ת תש"ף, תשפ"ב-9, ק"ת תשפ"ד, תשפ"ד-11) : (א) מכון בקרה יעסיק בקרים לעניין סוגי פעולות ובמספר שיקבע שר הפנים. : (ב) לבקר יהיו נתונות הסמכויות של רשות הרישוי לביצוע בקרת תכן ובקרת ביצוע לפי חוק זה. : (ב1) (((הוראת שעה מיום 30.6.2024 עד יום 31.12.2025):)) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), נקבע בחיקוק כי אישור בקשה להיתר או ביצוע עבודה לפי היתר מותנה באישור השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו או בהתייעצות עימם, וקבע השר האמור או העובד האמור, במסגרת המידע להיתר, תנאים או הנחיות בעניינים שיש לבצע לגביהם בקרת תכן או בקרת ביצוע, ויש לקיימם לצורך אותם אישור או התייעצות, יבדוק הבקר את התקיימותם; קבע הבקר כי התקיימו התנאים או ההנחיות כאמור, יראו כאילו ניתן האישור או קוימה ההתייעצות; לעניין זה, "מידע להיתר" - כהגדרתו [[בסעיף 145(א1)(2)]]. : (ג) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע כי סמכות מהסמכויות לפי סעיף קטן (ב), שעלול להיות בהפעלתה משום חשש לפגיעה ממשית בזכויות, לא תינתן לבקר או שהפעלתה על ידי הבקר תותנה בתנאים שיקבע; קבע שר המשפטים כאמור, לא יפעיל בקר את הסמכות האמורה או שיפעילה בהתאם לתנאים שנקבעו, לפי העניין. @ 158יט. רישום בקרים (תיקון: תשע״ד–2) : (א) הרשמים כמשמעותם [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]] [[ובחוק ההנדסאים והטכנאים]] ינהלו, בנפרד, פנקסי בקרים. : (ב) בקר הוא מי שמתקיימות בו ההוראות לפי [[סעיף 158כ]], והוא רשום באחד מהפנקסים כאמור בסעיף קטן (א) בהתאם לכשירותו. : (ג) על בקר יחולו הוראות [[חוק המהנדסים והאדריכלים]] לעניין האתיקה ועונשין או הוראות [[פרק ז׳ לחוק ההנדסאים והטכנאים]], בשינויים המחויבים, ולפי העניין. @ 158כ. תנאי כשירות לבקר ותחומי פעולתו (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2) : (א) כשיר להירשם כבקר בפנקס בקרים מי שמתקיימים בו כל אלה: :: (1) הוא אדריכל רשום, מהנדס רשום או הנדסאי רשום; :: (2) הוא מקיים דרישות שקבע שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה, לעניין הכשרה לרבות הכשרה מעשית, השתלמות ובחינות הסמכה בכל הקשור לתכן הבנייה ולפי חוק זה; דרישות לפי פסקה זו יכול שייקבעו לסוגי בעלי מקצוע כאמור בפסקה (1) וכן לעניין היקף שעות ההכשרה וההשתלמות, תוכנן, וסוג הבחינות. ::: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (רישום בקרים), התשפ״ד–2024]].)) : (ב) לשם קיום הוראות לפי [[פרק זה]] לעניין סמכויות בקר, הסמכות של הנדסאי רשום, של אדריכל רשום שאינו אדריכל רשוי, של מהנדס רשום או של מהנדס רשוי, תהיה תקפה רק לעניין אותו סוג פעולות שהוא מוסמך לגביהן לפי [[חוק המהנדסים והאדריכלים]]. : (ג) בסעיף זה – ::- ”אדריכל רשום” ו”מהנדס רשום” – כמשמעותם [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]]; ::- ”הנדסאי רשום” – כהגדרתו [[בחוק ההנדסאים והטכנאים]]. === סימן ג׳: בקרים מורשים (תיקון: תשע״ד–2) === @ 158כא. העסקת בקר מורשה במכון בקרה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2, תשע״ח, תשע״ח–5) : (א) מכון בקרה יעסיק בקר מורשה לעניין גורמים מאשרים אלה, והוא יהיה עובד מכון הבקרה: :: (1) שר הבריאות או עובד מעובדי משרדו; :: (2) השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו; :: (3) הרשות הארצית לכבאות והצלה או ממלא תפקיד בה; :: (4) הרשות המוסמכת כמשמעותה [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951]]. : (ב) שר הפנים רשאי לקבוע כי תידרש העסקת בקר מורשה לעניין גורמים מאשרים נוספים; לא יקבע שר הפנים כאמור אלא לאחר שהתייעץ עם השר הממונה על אותו גורם מאשר. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יקבע שר הפנים כי נדרשת העסקת בקר מורשה לעניין [[חוק גנים לאומיים]] ולעניין [[חוק העתיקות, התשל״ח–1978]]. @ 158כב. כשירות בקרים מורשים והסמכתם (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2, תשע״ח–5) : (א) נקבע בחיקוק כי אישור בקשה להיתר או ביצוע עבודה לפי היתר מותנה באישור של גורם מאשר שנקבע לפי [[סעיף 158כא]] או בהתייעצות עמו, יקבע השר כאמור [[בפסקה (1) או (2) של סעיף 158כא(א)]], לפי העניין, או השר הממונה על גורם מאשר כאמור [[בפסקה (3) או (4) של אותו סעיף]], לפי העניין ([[בסימן זה]] – השר הממונה) את תנאי הכשירות הנוספים הנדרשים מבקר, וכן רשאי הוא לקבוע תנאי הכשרה לרבות הכשרה מעשית, השתלמות ובחינות הסמכה לשם הרשאתו כבקר מורשה לעניין אותו חיקוק (בסעיף זה – תנאי הכשירות). :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (תנאי הכשירות וההכשרה של בקר הגא לעניין הרשות המוסמכת), התשע״ח–2018]]; פורסמו [[https://www.oref.org.il/sip_storage/files/4/5654.pdf | תנאי כשירות בקר מורשה מטעם פיקוד העורף]].)) :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (מכוני בקרה, תנאי כשירות נוספים והכשרה של בקר מורשה בטיחות אש), התשע״ח–2018]].)) :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (כשירות בקר מורשה בריאות), התשע״ח–2018]].)) : (ב) תנאי הכשירות יפורסמו באתרי האינטרנט של הגורם המאשר ושל משרד הפנים. : (ג) מי שמבקש להיות בקר מורשה יגיש לרשות להסמכת מעבדות בקשה בצירוף כל המסמכים הנדרשים בהתאם להנחיותיה; הוגשה בקשה כאמור תבדוק הרשות להסמכת מעבדות את עמידתו של המבקש בתנאי הכשירות, בתוך 45 ימים מיום שהוגשה לה הבקשה; קבעה הרשות להסמכת מעבדות שמתקיימים במבקש תנאי הכשירות, תודיע על כך לשר הממונה. : (ד) קיבל השר הממונה הודעה כאמור בסעיף קטן (ג) (בסעיף קטן זה – ההודעה), יחליט בה בתוך 21 ימים, ויחולו הוראות אלה: :: (1) הודיע השר הממונה לרשות להסמכת מעבדות על הסכמתו להרשאה – תודיע הרשות למבקש על אישור בקשתו; :: (2) השר הממונה רשאי להודיע לרשות להסמכת מעבדות כי הוא דוחה את הבקשה, לרבות בשל אי־עמידתו של המבקש בתנאי הכשירות או מאחר שמתקיים לגביו האמור בסעיף קטן (ה)(2) או (3), ובלבד שינמק את סירובו; השר הממונה רשאי להודיע לרשות להסמכת מעבדות כי הוא דוחה את מועד מתן החלטתו לפי פסקה זו בתקופה נוספת שלא תעלה על 14 ימים, לשם קבלת החלטתו; :: (3) הודיע השר הממונה לרשות להסמכת מעבדות על דחיית בקשה כאמור בפסקה (2), תודיע הרשות למבקש על דחיית בקשתו; :: (4) לא הודיע השר הממונה לרשות להסמכת מעבדות על דחיית בקשה בתוך 21 ימים מיום קבלת ההודעה או בתוך התקופה הנוספת כאמור בפסקה (2), תודיע הרשות למבקש על אישור בקשתו וכן תודיע לשר הפנים על אישור הבקשה לפי פסקה זו. : (ה) שר הפנים או השר הממונה רשאי לבטל הרשאה, להתלותה או להתנותה בתנאים, לאחר שנתן לבקר המורשה הזדמנות לטעון את טענותיו, אם התקיים בו אחד מאלה: :: (1) הרשאתו ניתנה על יסוד מידע כוזב או שגוי או שההרשאה אינה כדין מטעם אחר; :: (2) הוא הורשע או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור [[בסעיף 158טו(א)(3)]]; :: (3) הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין תפקידו כבקר מורשה לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו; :: (4) חדל להתקיים בו תנאי מתנאי הכשירות; :: (5) הוא פעל שלא בהתאם להנחיות או להוראות שניתנו להפעלת סמכותו כאמור [[בסעיף 158כג]]; :: (6) הוא אינו ממלא את הסמכויות והתפקידים שניתנו לו לפי חוק זה כראוי ובמועדים שנקבעו לכך; :: (7) הוא נהג בדרך שאינה הולמת. : (ו) הודעה בדבר ביטול הרשאתו של בקר מורשה, התלייתה או שינוי תנאיה, תישלח לבקר המורשה ולמכון הבקרה שבו הוא מועסק, וכן לשר הפנים ולשר הממונה, לפי העניין. @ 158כג. סמכויות בקרים מורשים (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ז, ק״ת תשע״ז–2, ק״ת תשע״ח, תשע״ח–5, תשע״ח–6, ק״ת תש״ף, תשפ"ב-9, ק"ת תשפ"ד) : (א) על אף האמור בכל דין, לבקר מורשה יהיו נתונות הסמכויות של גורם מאשר לפי החיקוק שלגביו הוא מורשה, למתן אישור, לתיאום או להתייעצות בעניין בקשה להיתר ועבודה לפי היתר לפי חוק זה. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר הממונה, רשאי לקבוע כי סמכות מהסמכויות של גורם מאשר לפי חיקוק מסוים לגבי סוגי בניינים או עבודות שיקבע, לא יהיו נתונות לבקר מורשה. : (ג) קבע שר הפנים כאמור בסעיף קטן (ב), לא תוגש בקשה להיתר אלא אם כן הגורם המאשר לפי אותו חיקוק נתן את אישורו או את חוות דעתו לגבי העניינים שבסמכותו באותה בקשה להיתר; ואולם שר הפנים רשאי לקבוע כי יהיה מותר להגיש לרשות הרישוי המקומית את האישור או את חוות הדעת של גורמים מאשרים מסוימים לאחר הגשת הבקשה להיתר. : (ד) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע כי סמכות מהסמכויות לפי חיקוק כאמור בסעיף קטן (א), שעלול להיות בהפעלתה משום חשש לפגיעה ממשית בזכויות, לא תינתן לבקר מורשה או שהפעלתה על ידי הבקר המורשה תותנה בתנאים שיקבע; קבע שר המשפטים כאמור, לא יפעיל בקר מורשה את הסמכות האמורה לעניין אותו חיקוק או שיפעילה בהתאם לתנאים שנקבעו, לפי העניין. : (ה) השר הממונה או עובד בכיר מעובדי משרדו האחראי על התחום הנוגע בדבר ייתן הנחיות והוראות שלפיהן בקרים מורשים יפעילו את סמכותם ([[בפרק זה]] – הנחיות והוראות הגורם המאשר); הנחיות והוראות הגורם המאשר יפורסמו באתרי האינטרנט של הגורם המאשר ושל משרד הפנים. :: ((פורסמו [[https://www.oref.org.il/sip_storage/files/3/5653.pdf | הנחיות לפיהן בקר מורשה בתחום המיגון יפעיל את סמכותו]].)) : (ו) שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר הממונה, רשאי לקבוע סוגי בניינים או עבודות שלגביהם נדרש בקר מורשה לבקש את התייחסות הגורם המאשר ולפעול לפי הנחייתו; קבע שר הפנים כאמור, יקבע את המועד למתן התייחסות הגורם המאשר; לא נתן הגורם המאשר את התייחסותו במועד שנקבע כאמור, יבקר הבקר המורשה את הבקשה להיתר לפי הנחיות והוראות הגורם המאשר לפי סעיף קטן (ה) ולפי המידע שמסר הגורם המאשר כאמור [[בסעיף 145(א1)]]. : (ז) בקר מורשה יבצע בקרת תכן ובקרת ביצוע על פי הוראות החיקוק שלגביו קיבל הרשאה, והכול בהתאם להנחיות והוראות הגורם המאשר ולפי המידע שמסר הגורם המאשר כאמור [[בסעיף 145(א1)]] או לפי הנחיית הגורם המאשר שהועברה לפי סעיף קטן (ו). : (ח) לא יקבע בקר מורשה כי נדרשים תיקונים בבקשה להיתר או שינויים בביצוע עבודות לפי היתר, אלא לפי הוראות החיקוק שלגביו קיבל הרשאה או כדי להתאים את הבקשה להיתר או את ביצוע העבודות להנחיות והוראות הגורם המאשר ולמידע שמסר הגורם המאשר כאמור [[בסעיף 145(א1)]] או בהתאם להנחיית הגורם המאשר שהועברה לפי סעיף קטן (ו). : (ט) על אף האמור בסעיף קטן (ח), בקר מורשה רשאי לקבוע שנדרשים תיקונים בבקשה להיתר או שינויים בביצוע העבודות לפי היתר, אף אם לא מתקיים האמור באותו סעיף קטן, ובלבד שהתקיימו כל אלה: :: (1) התקבלה לעניין זה הנחיית הגורם המאשר; שר הפנים רשאי לקבוע את המועדים לקבלת הנחיית הגורם המאשר לעניין זה; :: (2) לא יהיה בתיקונים או בשינויים כאמור משום הקלה מהנחיות ומהוראות הגורם המאשר; :: (3) אם מצא כי אם לא תתוקן הבקשה להיתר או שלא יבוצעו השינויים הנדרשים בעבודות לפי ההיתר, יש חשש ממשי לשלום הציבור, לבריאותו, לביטחונו או לבטיחותו או שיש סכנה לפגיעה מהותית באיכות הסביבה או להפרעה בלתי סבירה לאדם מסוים או לציבור. === סימן ד׳: דרכי העבודה של מכון בקרה (תיקון: תשע״ד–2) === @ 158כד. הגשת מסמכים למכון בקרה ולבקר מורשה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2, תשע״ח–5) : (א) שר הפנים יקבע בתקנות הוראות לעניין המסמכים שיש להגיש למכון בקרה ואופן הגשתם; הוראות לעניין סוגי המסמכים שיש להגיש לבדיקת בקר מורשה לצורך חיקוק מסוים ייקבעו לאחר התייעצות עם השר הממונה כמשמעותו [[בסעיף 158כב(א)]]. : (ב) לא נמסרה עמדת השר הממונה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך 21 ימים, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי אותו סעיף קטן. @ 158כה. פעילותו של מכון בקרה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2) : (א) מכון בקרה יודיע לרשות הרישוי המקומית ולמגיש הבקשה להיתר על תוצאות בקרת התכן שביצע בתוך שלושים ימי עבודה מהיום שנקלטה אצלו, ולגבי בקשה להיתר בהליך רישוי בדרך מקוצרת – בתוך 15 ימי עבודה; שר הפנים רשאי לקבוע מועדים אחרים לגבי סוגים מסוימים של בקשות להיתר. : (ב) מכון בקרה יפעל בכפוף לכללים ולנהלים שקבעה הרשות להסמכת מעבדות ופרסמה באתר האינטרנט שלה. : (ג) למכון בקרה יהיה אתר אינטרנט שבו יפרסם את פרטיו ופרטים נוספים שהוא נדרש לפרסמם לפי חוק זה. @ 158כו. אגרות ואיסור תמורה אחרת למכון בקרה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2) : (א) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע אגרות שמבקש היתר ישלם למכון הבקרה; בתקנות כאמור ייקבע כי מכון בקרה שלא עמד במועדים לפי חוק זה, ישיב למבקש את האגרה ששילם או חלק ממנה. : (ב) לא יקבל מכון בקרה כל תשלום, עמלה, הטבה או תמורה אחרת למעט האגרה שנקבעה לפי סעיף זה. @ 158כז. החלת דינים על עובדי מכון בקרה (תיקון: תשע״ד–2) : דין עובדי מכון בקרה והפועלים בשירותו כאמור [[בסעיף 158טו(א)(1)]] כדין עובדי הציבור לעניין חוקים אלה: : (1) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979]]; : (2) [[חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969]]; : (3) [[חוק העונשין, התשל״ז–1977]] – לעניין העבירות הנוגעות לעובדי הציבור. @ 158כח. מניעת ניגוד עניינים בעבודת מכון בקרה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2) : (א) בעל מכון ומי שפועל בשירותו של מכון בקרה לפי [[סעיף 158טו(א)(1)]], לא יטפלו בבקשה לבצע בקרת תכן או בקרת ביצוע אם הטיפול בה עלול לגרום להם להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין החזקותיהם במכון הבקרה או תפקידם במכון הבקרה, לפי העניין, לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלהם או של קרובם, ואם נודע למי מהם על חשש לניגוד עניינים כאמור, יפסיק לטפל בבקשה ויודיע על כך למנהל בקרת התכן או למנהל בקרת הביצוע במכון הבקרה, כמשמעותם [[בסעיף 158טו(א)(1)]], לפי העניין. : (ב) שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים, רשאי לקבוע כללים לעניין ניגודי עניינים של מכון בקרה, בעל מכון בקרה, עובדים ובעלי תפקידים במכון בקרה, ומי שפועלים בשירותו. @ 158כט. קביעת הוראות לעניין מכוני בקרה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2) : שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין רישוי מכון בקרה ולעניין הסדרת פעילותו, ובכלל זה הוראות לעניין – : (1) התאגדותו ומבנהו, בכפוף להוראות כל דין; : (2) דרכי פעולתו ונוהלי עבודתו ועבודת הבקרים והבקרים המורשים, לרבות שיטות העבודה במכון הבקרה, הכשרה מקצועית שוטפת, ביטוח מקצועי, מערכת תיעוד של עבודת המכון, והוראות נוספות לשם הבטחת עבודתו המקצועית ואיכות פעולתו, לרבות לעניין מתן ערבויות והדרכים למימושן; : (3) אופן הטיפול בבקשה לבצע בקרת תכן או בקרת ביצוע, שעובד במכון בקרה, בעל תפקיד בו או מי שפועל בשירותו מצא כי הטיפול בה עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים, וכן הוראות בדבר העברת בקשה כאמור לטיפול מכון בקרה אחר והעברת התשלום שהתקבל לצורך הטיפול בבקשה האמורה לאותו מכון; : (4) דרכי התשלום למכון בקרה בעד שירותיו, לרבות בעד התייעצות מוקדמת עם מכון הבקרה. === סימן ה׳: דיווח, פיקוח וביקורת (תיקון: תשע״ד–2) === @ 158ל. חובת דיווח של מכון בקרה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2) : (א) מכון בקרה ידווח לשר הפנים באופן מיידי על כל שינוי שחל במידע שמסר בעת שהוגשה הבקשה לקבלת רישיון, או אם שונה או חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למתן רישיון. : (ב) מכון בקרה ידווח לשר הפנים על פעילותו, לרבות עמידתו בתנאים למתן רישיון ותנאים ברישיון, וכן על כל מידע אחר שיבקש השר, בהתאם להוראות שקבע השר; שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין פרסום מידע ודיווחים שיוגשו לפי סעיף זה. @ 158לא. ביקורת ופיקוח על מכוני בקרה ובקרים מורשים (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2) : (א)(1) שר הפנים יבצע ביקורת ופיקוח על התקיימות התנאים למתן רישיון למכון בקרה והתנאים למתן הרשאה לבקר מורשה ועל פעילות מכון הבקרה והבקר המורשה, ורשאי הוא לקבוע הוראות לעניין זה; :: (2) לעניין ביקורת ופיקוח כאמור בסעיף קטן (א), רשאי שר הפנים להסתמך על ממצאי ביקורת ופיקוח של הרשות להסמכת מעבדות בעניין עמידת מכון הבקרה בתנאי ההסמכה ועמידת הבקר המורשה בתנאי הכשירות, ולשם כך רשאי הוא לדרוש מהרשות להסמכת מעבדות ממצאים כאמור וכל מידע שיש בידיה לעניין זה. : (ב) לשם ביקורת ופיקוח על ביצוע הוראות [[פרק זה]], רשאי שר הפנים להסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיהיו נתונות להם סמכויות לפי סעיף קטן (ג); לא יוסמך מפקח לפי סעיף זה, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: :: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה יש בה, לדעת שר הפנים, כדי למנוע את הסמכתו; :: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף זה, כפי שהורה שר הפנים; :: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה שר הפנים. : (ג) לשם ביצוע תפקידו רשאי מפקח שהוסמך לפי סעיף קטן (ב) – :: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; :: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו מידע ומסמכים בנוגע לפעולותיו של מכון בקרה, ובכלל זה בנוגע לפעולותיו של בקר מורשה המועסק במכון הבקרה; בפסקה זו, ”מסמך” – לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995]]; :: (3) להיכנס למכון בקרה ולכל אתר שמתבצעת בו בקרת ביצוע על ידי מכון בקרה, כדי לבדוק את עבודת מכון הבקרה, מנהליו, עובדיו ומי שפועל בשירותו, לרבות עבודת הבקרים המורשים המועסקים במכון הבקרה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט. : (ד) מפקח לפי סעיף זה לא יעשה שימוש בסמכות הנתונה לו, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שני אלה: :: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; :: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי שר הפנים המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של מפקח לפי סעיף זה, שאותה יציג לפי דרישה. : (ה) לשם ביקורת ופיקוח על עבודת בקר מורשה תהיה הסמכות להסמיך מפקחים כאמור בסעיף קטן (ב) נתונה לשר הממונה על הגורם המאשר לעניין אותו בקר מורשה, והוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד) יחולו לעניין מפקחים כאמור, בשינויים המחויבים. @ 158לא1. האחראי על מכוני הבקרה – מינויו וסמכויותיו (תיקון: תשע״ח–5) : (((סמכויות שר האוצר הועברו לשר הפנים י״פ תש״ף, 6344).)) : (א) שר האוצר ימנה אחראי על מכוני הבקרה (בסעיף זה – האחראי); האחראי יהיה עובד מינהל התכנון. : (ב) האחראי יפקח על פעולתם של מכוני הבקרה ושל הבקרים ויבקר אותן. : (ג) האחראי יקבע את תוכנם וצורתם של טפסים ומסמכים הנוגעים לעבודת מכון הבקרה, ככל שלא נקבעו בתקנות לפי [[סעיף 158כד(א)]] או ככל שנקבע בתקנות כאמור כי הוא רשאי לשנות את תוכנם וצורתם של מסמכים כאמור. : (ד) האחראי רשאי לתת הנחיות והוראות למכוני הבקרה, לרבות לעניין קביעת מפרטי בקרה, לגבי נושאים שיקבע שר האוצר בתקנות, ולמעט הנחיות והוראות שלפיהן בקרים מורשים יפעילו את סמכותם כאמור [[בסעיף 158כג(ה)]] (בסעיף זה – הוראות האחראי); הוראות האחראי יכול שיינתנו לכלל מכוני הבקרה או למכון מסוים. : (ה)(1) אין חובה לפרסם את הוראות האחראי ברשומות, ואולם האחראי יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן. :: (2) הוראות האחראי וכל שינוי בהן, יפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון, ורשאי שר האוצר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן. === סימן ו׳: עיצום כספי (תיקון: תשע״ד–2) === @ 158לב. עיצום כספי (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2) : (א) [[בסימן זה]], ”הממונה” – מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים. : (ב) הפר מכון בקרה הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]], בסכום של 30,000 שקלים חדשים: :: (1) הפעיל את סמכויותיו אף שחדל להתקיים בו תנאי מהתנאים המנויים [[בסעיף 158טו(א)(1)]]; :: (2) הפעיל את סמכויותיו בניגוד לתנאי הרישיון שנקבעו לפי [[סעיף 158טז(ב)]], והמנויים [[בתוספת השביעית]]; :: (3) פעל שלא בהתאם לכללים ולנהלים שקבעה הרשות להסמכת מעבדות, בניגוד להוראות [[סעיף 158כה(ב)]]; :: (4) קיבל תשלום, עמלה, הטבה או תמורה אחרת, בניגוד להוראות [[סעיף 158כו(ב)]]; :: (5) הפר חובות דיווח לפי [[סעיף 158ל(א)]]; :: (6) הפר חובות דיווח שקבע שר הפנים לפי [[סעיף 158ל(ב)]], המנויות [[בתוספת השביעית]]. @ 158לג. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע״ד–2) : (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי מכון בקרה הפר הוראה מהוראות המנויות [[בסעיף 158לב(ב)]] ([[בסימן זה]] – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בסימן זה]] – הודעה על כוונת חיוב). : (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה: :: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] – המעשה) המהווה את ההפרה; :: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו; :: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 158לד]]; :: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 158לו]], והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין [[הסעיף האמור]]. @ 158לד. זכות טיעון (תיקון: תשע״ד–2) : מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 158לג]] רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, או מי שהוא הסמיך לכך, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים. @ 158לה. החלטת הממונה על דרישת תשלום (תיקון: תשע״ד–2) : (א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 158לד]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 158לז]]. : (ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) – :: (1) להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו; :: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב. : (ג) בדרישת תשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו. : (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 158לד]], בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור. @ 158לו. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשע״ד–2) : (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה. : (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת” – הפרת הוראה מההוראות המנויות [[בסעיף 158לב(ב)]] בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה, שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע. @ 158לז. סכומים מופחתים (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2) : (א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בסימן זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב). : (ב) שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בסימן זה]], ובשיעורים שיקבע. @ 158לח. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשע״ד–2) : (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור [[בסעיף 158לד]] – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 158מד]], ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי הוראות [[אותו סעיף]], יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור. : (ב) סכום העיצום הכספי יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; בסעיף זה, ”המדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. : (ג) הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב). @ 158לט. המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון: תשע״ד–2) : העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 158לה]]. @ 158מ. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשע״ד–2, תשפ"ד-3) : לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים. @ 158מא. גבייה (תיקון: תשע״ד–2) : עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]]. @ 158מב. עיצום כספי על הפרה של חוק זה או חוק אחר (תיקון: תשע״ד–2) : על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 158לב(ב)]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד. @ 158מג. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשע״ד–2, תשפ"ד-3) : (א) תשלום עיצום כספי, לפי [[פרק זה]], לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המהווה עבירה. : (ב) שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת. : (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום, עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים. @ 158מד. ערעור על דרישת תשלום (תיקון: תשע״ד–2, תשפ"ד-3) : (א) על דרישת תשלום לפי [[פרק זה]] ניתן לערער לבית משפט שלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על דרישת התשלום. : (ב) אין בהגשת ערעור כאמור בסעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך. : (ג) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א) והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם, יוחזר הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים. @ 158מה. פרסום (תיקון: תשע״ד–2) : (א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי [[סימן זה]], יפרסם באתר האינטרנט של משרד הפנים את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי: :: (1) דבר הטלת העיצום הכספי; :: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה; :: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל; :: (4) אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה; :: (5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין; :: (6) שמו של המפר – אם הוא תאגיד. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור. : (ג) הוגש ערעור לפי [[סעיף 158מד]], יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו. : (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע]] וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]]. @ 158מו. שינוי [[התוספת השביעית]] (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2, תשע״ח–3) : שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת השביעית]] ולקבוע בה הוראות שעל הפרתן ניתן להטיל עיצום כספי לפי [[סעיף 158לב(ב)(2) ו־(6)]] או לפי [[סעיף 14(א1)(3) לתוספת השישית]]. == פרק ה'4: רישוי באמצעות מורשה להיתר (תיקון: תשפ"ב-8) == @ 158מז. הגדרות - [[פרק ה'4]] (תיקון: תשפ"ב-8) : [[בפרק זה]] - :- "בקשה להיתר" - בקשה למתן היתר שהגיש מורשה להיתר לפי [[סעיף 158נ(א)]]; :- "היטל השבחה" - כמשמעותו [[בתוספת השלישית]]; :- "החיובים" - כהגדרתם [[בסעיף 145(ד)(1)]]; :- "השבחה" ו"שמאי מקרקעין" - כהגדרתם [[בתוספת השלישית]]; :- "מידע למורשה להיתר" - פירוט כל התנאים וההוראות שבהתקיימם ניתן לתת היתר, תנאים שיש לקבוע בהיתר וכן עניינים נוספים שיקבע שר הפנים; :- "תעודת גמר" - תעודה המעידה כי העבודה נושא ההיתר הושלמה בהתאם להיתר ולפי כל חיקוק. @ 158מח. תנאי סף להיתר באמצעות מורשה להיתר (תיקון: תשפ"ב-8, תשפ"ג-4) : על אף האמור [[בסעיף 145(א)]], בהתקיים כל התנאים המפורטים להלן מורשה להיתר יהיה רשאי לתת היתר במקומה של רשות הרישוי המקומית: : (1) בעל זכות במקרקעין או מי שקיבל הסכמה לכך מבעל זכות במקרקעין (בסעיף זה - מבקש ההיתר) ביקש ממורשה להיתר לתת היתר לפי סעיף זה לגבי המקרקעין; : (2) ההיתר הוא לאחד מאלה, ובלבד שאינו כולל הקלה או שימוש חורג: :: (א) להקמת בניין המיועד בעיקרו למגורים או הוספה לבניין כאמור המיועדת בעיקרה למגורים, שניתן להגישו לאישור בקרת תכן ובקרת ביצוע במכון בקרה; לעניין זה, "מיועד בעיקרו למגורים" - אם לפחות 80% משטחי הבנייה המבוקשים בהיתר, להקמה או להוספה, מיועדים למגורים, ובכלל זה שטחי שירות המשרתים את המגורים; :: (ב) להקמת בניין המיועד למגורים שמספר הקומות שבו לא עולה על שתיים, ומספר יחידות הדיור שבו לא עולה על חמש או הוספה לבניין, ובלבד שמספר הקומות שבו ומספר יחידות הדיור שבו לא יעלו בשל ההוספה על האמור בפסקת משנה זו; :: (ג) להקמת מבנה ציבור או הוספה למבנה ציבור שתשמש כמבנה ציבור, שניתן להגישו לאישור בקרת תכן ובקרת ביצוע במכון בקרה; בסעיף זה, "מבנה ציבור" - מבנה לשימושים ציבוריים לצורכי חינוך, תרבות, דת, רווחה ושירותים חברתיים, בריאות, ספורט, מקלט ומחסה ציבורי ותחנה לתחבורה ציבורית, ושימושים ציבוריים נוספים כפי שקבע שר הפנים; :: (ד) להקמת מבנה ציבור שהוא מבנה ציבור שהמורכבות של תכן הבנייה לגביו נמוכה, כפי שקבע שר הפנים בתקנות לעניין זה, או הוספה למבנה ציבור כאמור; : (3) ניתנה הסכמה של כל בעלי הזכויות במקרקעין שלגביהם מבוקש היתר לפי סעיף זה בהתאם להוראות שיקבע השר; : (4) היו המקרקעין שלגביהם מבוקש היתר לפי סעיף זה מקרקעי ישראל, ניתנה הסכמת רשות מקרקעי ישראל, ככל שהיא נדרשת; : (5) הבניין או הקרקע שלגביהם מבוקש ההיתר אינו אחד מאלה: :: (א) אתר כהגדרתו [[בסעיף 1 לתוספת הרביעית]], המיועד לשימור לפי תכנית; :: (ב) אתר הנכלל ברשימת אתרים לשימור כמשמעותה [[בסעיף 12 לתוספת הרביעית]]; :: (ג) בניין המיועד לשימור בתכנית מופקדת; :: (ד) בניין המיועד לשימור כאמור בהודעה על הכנת תכנית שפורסמה לפי [[סעיף 77]] או בתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 78]]; : (6) ההיתר אינו טעון שיקול דעת של מוסד תכנון שאינו רשות הרישוי המקומית. @ 158מט. הגשת בקשה לקבלת מידע למורשה להיתר (תיקון: תשפ"ב-8, תשפ"ג-4) : (א) מורשה להיתר יגיש לרשות הרישוי בקשה לקבלת מידע למורשה להיתר, בהתאם להוראות שיקבע שר הפנים לעניין זה, ובכלל זה הוראות לעניין פרטי הבקשה והמסמכים שיש לצרף אליה. : (ב) נמסר מידע כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מבקש הבקשה למידע להגיש למהנדס הוועדה המקומית בקשה לקבלת הבהרות לגבי המידע שנמסר. : (ג) נמסר מידע כאמור בסעיף קטן (א), רשאי המורשה להיתר להפעיל סמכות הנתונה לפי חוק זה או בהוראות תוכנית לוועדה המקומית, לרשות הרישוי המקומית או למהנדס הוועדה המקומית, ואשר נדרשת לו לשם הגשת הבקשה להיתר, ובלבד שהתקיימו שני אלה: :: (1) שר הפנים קבע בתקנות כי המורשה להיתר רשאי להפעיל את אותה סמכות; :: (2) מבקש הבקשה למידע הגיש בקשה לקבלת הבהרות כאמור בסעיף קטן (ב), הכוללת בקשה להפעלת הסמכות בידי הוועדה המקומית, רשות הרישוי המקומית או מהנדס הוועדה המקומית, לפי העניין, בהתאם להוראות שקבע שר הפנים לעניין זה, ולא קיבל מענה בתוך פרק הזמן הקבוע בתקנות. @ 158נ. הגשת בקשה להיתר וקליטתה (תיקון: תשפ"ב-8) : (א) מורשה להיתר יעביר לרשות הרישוי את הבקשה להיתר ואת כל הפרטים והמסמכים הנדרשים בהתאם להוראות שיקבע השר לעניין זה, אם מצא שמתקיימים כל אלה: :: (1) כל התנאים המפורטים [[בסעיף 158מח]]; :: (2) ההוראות והתנאים במידע למורשה להיתר; :: (3) העבודה או השימוש שבעדם מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות ולהנחיות המרחביות שנקבעו לפי [[סעיף 145ד]], החלות על הקרקע או על הבניין שלגביהם הוגשה הבקשה, וכן עומדים בתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 78]] [[או 98]] ובהוראות [[סעיף 97]]. : (ב) מורשה להיתר יצרף לבקשה להיתר שהוא מעביר לרשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (א) את התצהירים הבאים: :: (1) תצהיר שלו כי ההיתר עומד בכל התנאים המפורטים [[בסעיפים 158מח]] ו-158נ(א) ובהוראות כל דין, וכי הוא אינו נמצא בניגוד עניינים כאמור [[בסעיף 158נה]]; המורשה להיתר רשאי לציין בתצהירו כי בכל הנוגע לעניין שאינו בתחום מומחיותו, תצהירו ניתן בהתאם לחוות דעת או תכנית שקיבל ממומחה, ובלבד שצירף לבקשה להיתר תצהיר החתום בידי אותו מומחה; :: (2) תצהיר מטעם המהנדס האחראי לתכנון שלד הבניין כי הוא תכנן את שלד הבניין וערך את החישובים הסטטיים לפי הכללים והרמה המקצועית הנהוגים בעת הגשת הבקשה, והתקיימו לגביהם הוראות כל דין הנוגע לעניין. : (ג) מועד קליטת המסמכים בידי רשות הרישוי המקומית כמפורט בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ייחשב כמועד קליטת הבקשה להיתר לעניין כל דין. : (ד) המורשה להיתר יבצע כל תיאום או התייעצות המוטלים על רשות הרישוי בהתאם [[לסעיף 145(א3)]] ולהוראות מכוחו. @ 158נא. תשלום חיובים למתן היתר (תיקון: תשפ"ב-8, תשפ"ג-4, תשפ"ד-3) : (א) מבקש ההיתר מחויב בתשלום החיובים בטרם מתן ההיתר; על החיובים בשל הנכס נושא ההיתר ועל התשלום בעדם יחולו הוראות כל דין, בכפוף להוראות סעיף זה. : (ב) מורשה להיתר יפנה לרשות הרישוי המקומית לקבלת פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (א), בצירוף כל המסמכים בדבר שטחי הבנייה הקיימים והמבוקשים בנכס שלגביו מבוקש ההיתר הנדרשים לשם חישוב החיובים כאמור. : (ג) רשות הרישוי המקומית תמסור למורשה להיתר את פירוט החיובים בתוך 45 ימי עבודה ממועד פניית המורשה להיתר כאמור בסעיף קטן (ב) (בסעיף זה - המועד האחרון). : (ד) לא מסרה רשות הרישוי המקומית למורשה להיתר את פירוט החיובים, כולם או חלקם, עד למועד האחרון, רשאי המורשה להיתר לתת את ההיתר אף שלא שולמו החיובים. : (ה) מורשה להיתר ימסור לרשות הרישוי את כל האישורים בדבר תשלום החיובים. : (ו) ניתן היתר בלי ששולמו החיובים, כולם או חלקם, אין בכך כדי לגרוע מחבותו של החייב בתשלום החיובים. : (ז) על אף האמור בסעיף קטן (ד), לעניין היטל השבחה שיש לשלמו בשל קבלת ההיתר המבוקש (בסעיף זה - היטל ההשבחה בשל ההיתר) יחולו הוראות אלה: :: (1) לא מסרה רשות הרישוי המקומית למורשה להיתר את פירוט החיוב בעד היטל ההשבחה בשל ההיתר עד המועד האחרון, יפנה המורשה להיתר לשמאי מקרקעין לשם עריכת שומה בדבר ההשבחה לעניין ההיטל האמור (בסעיף זה - שומת המורשה להיתר); :: (2) המורשה להיתר יעביר עותק משומת המורשה להיתר לרשות הרישוי המקומית בתוך שבעה ימי עבודה מיום ביצוע התשלום (בסעיף זה - מועד הדיווח); :: (3) הוועדה המקומית רשאית, בתוך שישה חודשים ממועד הדיווח, למסור למורשה להיתר שומת השבחה מטעמה וחיוב בעד היטל ההשבחה בשל ההיתר (בסעיף זה - שומת הוועדה המקומית); לא מסרה הוועדה המקומית שומה בחיוב כאמור עד למועד האמור, יראו את הוועדה המקומית כאילו היא אישרה את שומת המורשה להיתר; :: (4) מסרה רשות הרישוי המקומית למורשה להיתר את שומת הוועדה המקומית ונוצר הפרש חיובי בין היטל ההשבחה לפי שומת הוועדה המקומית להיטל ההשבחה לפי שומת המורשה להיתר (בסעיף זה - ההפרש לתשלום), ישלם החייב את ההפרש לתשלום בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו נמסרה לו שומת הוועדה המקומית או ייתן ערבות מתאימה בהתאם להוראות לפי [[התוספת השלישית]], להבטחת תשלום ההפרש לתשלום, בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו נמסרה לו שומת הוועדה המקומית; :: (5) כל עוד לא שולם ההפרש לתשלום או לא נמסרה ערבות מתאימה להבטחת תשלומו, לא ייתן המורשה להיתר תעודת גמר; :: (6) על ההפרש לתשלום תתווסף ריבית שקלית כהגדרתה [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]], לתקופה שבין מועד תשלום שומת המורשה להיתר למועד תשלום שומת הוועדה המקומית, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; :: (7) על תשלום שלא שולם עד למועד האחרון לתשלום יחולו [[$ תוספת שלישית|סעיפים 15]] [[ו-16 לתוספת השלישית]]; :: (8) הוראות [[$ תוספת שלישית|סעיפים 13א]] [[ו-14 לתוספת השלישית]] יחולו על שומת הוועדה המקומית. : (ח) חובת תשלום אגרת היתר לפי [[סעיף 265(17)]] לא תחול על היתר לפי סעיף זה. @ 158נב. מתן היתר (תיקון: תשפ"ב-8, תשפ"ג-4) : (א) מורשה להיתר רשאי לתת היתר בבקשה להיתר לפי הוראות [[פרק זה]] אם התקיימו לגביה כל אלה: :: (1) כל התנאים המפורטים [[בסעיף 158מח]]; :: (2) כל ההוראות והתנאים במידע למורשה להיתר; :: (3) העבודה או השימוש שבעדם מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות ולהנחיות המרחביות שנקבעו לפי [[סעיף 145ד]], החלות על הקרקע או על הבניין שלגביהם הוגשה הבקשה, וכן עומדים בתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 78]] [[או 98]] ובהוראות [[סעיף 97]]; :: (4) שולמו כל החיובים שפורטו בפירוט החיובים כאמור [[בסעיף 158נא(ג)]], בכפוף להוראות [[סעיף 158נא(ד)]], וכן היטל ההשבחה בשל ההיתר כאמור [[בסעיף 158נא(ז)]]; :: (5) התקבל אישור של כל גורם מאשר שנדרש על פי המידע למורשה להיתר וכן אישור של מכון בקרה כי ביצע בקרת תכן לבקשה וכי תוצאות הבקרה תקינות, אולם לבקשה להיתר כאמור [[בסעיף 158מח(2)(ב) ו-(ד)]] לא יידרש אישור של מכון בקרה כאמור. : (ב) מורשה להיתר ימסור לרשות הרישוי המקומית עותק של ההיתר שנתן לפי סעיף קטן (א), ובכלל זה את כל המסמכים שצורפו לו. : (ג) מורשה להיתר רשאי להתיר שינויים בהיתר שנתן לצורכי התאמה ככל הנדרש במהלך ביצוע עבודה על פי היתר, בכפוף להוראות שנקבעו מכוח [[סעיף 145(ה)(2)]] או הוראות אחרות שיקבע השר לעניין זה, ובלבד שיודיע המורשה להיתר לרשות הרישוי המקומית על השינויים בהיתר 15 ימי עבודה לפני ביצוע השינויים; רשות הרישוי המקומית רשאית לתת הוראות לעניין זה במהלך תקופה זו. @ 158נג. תעודת גמר (תיקון: תשפ"ב-8, תשפ"ג-4) : (א) על אף האמור [[בסעיף 157א]], הסמכות לתת תעודת גמר לפי [[פרק זה]] תהיה נתונה למורשה להיתר לעניין היתר שניתן לפי [[פרק זה]], והוא רשאי לתת תעודת גמר למי שהוא בעל היתר בתוקף, שניתן על ידו או על ידי מורשה להיתר אחר, אם מצא כי התקיימו כל אלה: :: (1) העבודה נושא ההיתר הושלמה בהתאם להיתר ולפי כל חיקוק; :: (2) כל התנאים שנקבעו בחיקוק, בתכנית, בהיתר או במידע למורשה להיתר למתן תעודת גמר; :: (3) התקבל אישור של מכון בקרה כי המכון ביצע בקרת ביצוע לעבודה נושא ההיתר וכי תוצאות הבקרה תקינות, למעט לעניין בקשה להיתר כאמור [[בסעיף 158מח(2)(ב) ו-(ד)]]. : (ב) מורשה להיתר יעביר עותק מתעודת גמר כאמור בסעיף קטן (א) לרשות הרישוי המקומית בהתאם להוראות שיקבע השר. @ 158נד. חובות אמון, פיקוח ודיווח (תיקון: תשפ"ב-8) : (א) מורשה להיתר, מתכנן שלד הבניין ושמאי העורך את שומת המורשה להיתר כהגדרתה [[בסעיף 158נא(ז)(1)]], יפעלו כלפי מוסדות התכנון בשקידה, במיומנות, במסירות ובתום לב, ולא יעדיפו את ענייניהם האישיים או את ענייניו של אחר על פני אלה של מוסדות התכנון ושל הציבור. : (ב) נוכח מורשה להיתר, וכן מי שחלה עליו חובה לקיים פיקוח עליון על בנייה בהתאם להוראות לפי חוק זה, כי בבניין נושא ההיתר נעשים עבודה או שימוש בניגוד להיתר, לתכנית או לחוק, יורה לבעל ההיתר לפעול לתיקון הליקויים וידווח לרשות הרישוי על הליקויים לא יאוחר משלושה ימי עבודה מיום שנודע לו על עבודה או על שימוש כאמור. @ 158נה. ניגוד עניינים (תיקון: תשפ"ב-8) : (א) מורשה להיתר לא יטפל בבקשה להיתר לפי [[פרק זה]] אם הטיפול בה עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כמורשה להיתר ובין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו, ואם נודע לו על חשש לניגוד עניינים כאמור, יפסיק לטפל בבקשה ויודיע על כך לרשות הרישוי המקומית. : (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יראו כניגוד עניינים לעניין מורשה להיתר כאמור באותו סעיף קטן אם סך הכנסותיו של המורשה להיתר ממבקש ההיתר בחמש השנים האחרונות עולה על מחצית מכלל הכנסותיו בתקופה זו. : (ג) על אף האמור בסעיף זה, רשאי מורשה להיתר לתת היתר בבקשה להיתר שהוא מבין עורכיה או אחראי לביקורת על ביצועה, ולא יראו אותו כמצוי בניגוד עניינים בשל כך בלבד. @ 158נו. פרסום היתרים (תיקון: תשפ"ב-8, תשפ"ג-4) : (א) (((בוטל).)) : (ב) (((בוטל).)) : (ג) (((בוטל).)) : (ד) ועדה מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה את כל ההיתרים שניתנו לפי [[פרק זה]] בתחום מרחב התכנון שלה, וכן תפרסם אחת לשנה את מספר החיובים ששולמו לפי שומת המורשה להיתר. @ 158נז. ערר על היתר (תיקון: תשפ"ב-8) : (א) מסר מורשה להיתר לרשות הרישוי המקומית העתק של ההיתר כאמור [[בסעיף 158נב(ב)]], רשאית רשות הרישוי, אם מצאה שלא מתקיימים בהיתר הוראות [[פרק זה]], להגיש ערר לוועדת הערר בתוך 6 חודשים מיום שנמסר לה ההיתר כאמור. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשות הרישוי רשאית להגיש ערר כאמור בסעיף קטן (א) עד למתן תעודת הגמר אם התקיים בהיתר אחד מאלה: :: (1) חריגה משטחי הבנייה המותרים לפי כל דין; :: (2) חריגה ממספר יחידות הדיור המותרות לפי כל דין; :: (3) חריגה מגובה המבנה המותר לפי כל דין; :: (4) חריגה מקווי בניין המותרים לפי כל דין; :: (5) חריגה משימושים המותרים לפי כל דין. : (ג) הוגש ערר בנושאים המפורטים בסעיף קטן (ב), יותלה תוקפו של ההיתר עד להחלטה אחרת של ועדת הערר, ואם הוגש בנושאים אחרים - לא יותלה תוקפו של ההיתר אלא אם כן החליטה ועדת הערר לעשות כן. : (ד) ועדת הערר תיתן החלטה בדבר התליית ההיתר כאמור בסעיף קטן (ג), בתוך 14 ימי עבודה מיום שהוגש הערר. : (ה) שר הפנים רשאי לקבוע עניינים נוספים על העניינים המפורטים בסעיף קטן (ב) שעליהם יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג). @ 158נח. החלפת מורשה להיתר (תיקון: תשפ"ב-8) : בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 158נג(א)]], נבצר ממורשה להיתר להמשיך למלא את תפקידו כמורשה להיתר לפי [[פרק זה]], רשאי מבקש ההיתר לפנות למורשה להיתר אחר לשם המשך הטיפול בהליכים לפי [[פרק זה]]. @ 158נט. תקנות לפי [[פרק זה]] (תיקון: תשפ"ב-8) : שר הפנים יקבע תקנות לעניין יישום הוראות [[פרק זה]], ובכלל זה הוראות לעניין מידע למורשה להיתר, הגשת בקשה להיתר, מתן היתר, מתן אישור תחילת עבודה לפי [[סעיף 157ב(ג1)]] ומתן תעודת גמר, לפי [[פרק זה]]. @ 158נט1. דיווח לכנסת - הוראת שעה (תיקון: תשפ"ג-4) : שר הפנים ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, עד 31 במרץ מדי שנה, על יישום הוראות [[פרק זה]], ובכלל זה על מספר המורשים להיתר ומספר ההיתרים שניתנו לפי [[פרק זה]] בכלל מרחבי התכנון, לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח; דיווח כאמור יימסר בשנים 2024 עד 2026. == פרק ה'5: מוסד רישוי ארצי (תיקון: תשפ"ג-4) == @ 158ס. הגדרות - [[פרק ה'5]] (תיקון: תשפ"ג-4, תשפ"ה-4) : [[בפרק זה]] - :- "ועדת המשנה" - כמשמעותה [[בסעיף 6(ה)]]; :- "מהנדס מוסד רישוי ארצי" - אדם בעל הכשרה מקצועית בענייני תכנון ובנייה שמינה מנהל מינהל התכנון לעניין [[פרק זה]]; :- "מוסד רישוי ארצי" - רשות רישוי ארצית או ועדת המשנה, לפי העניין; :- "מוסד רישוי מקומי" - רשות רישוי מקומית או ועדה מקומית, לפי העניין; :- "רשות רישוי ארצית" - כמשמעותה [[בסעיף 158סא]]. @ 158סא. רשות רישוי ארצית ומוסד רישוי ארצי - מינוי, סמכויות והגשת בקשות (תיקון: תשפ"ג-4, תשפ"ה-4) : (א) יושב ראש ועדת המשנה ומהנדס מוסד רישוי ארצי, יחדיו, יהיו רשות רישוי ארצית. : (ב) מבקש רשאי להגיש או לבקש להעביר, לפי העניין, בקשה להיתר הכוללת בנייה של 80 יחידות דיור לפחות למוסד רישוי ארצי, ולעניין הסמכויות לפי [[פרק ה']] יראו את רשות הרישוי הארצית, את ועדת המשנה ואת מהנדס מוסד הרישוי הארצי כרשות רישוי מקומית, ועדה מקומית או מהנדס הוועדה המקומית, בהתאמה ולפי העניין; ואולם, לא תוגש בקשה לפי סעיף קטן זה למוסד רישוי ארצי אלא אם כן התקיים האמור בפסקה (1) או (2), לפי העניין: :: (1)(א) חלפו שישה חודשים מהמועד שבו הוגשה הבקשה לרשות הרישוי המקומית, או תשעה חודשים - אם הבקשה טעונה אישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי לפני מתן ההיתר וטרם ניתנה החלטה על מתן היתר או החלטה שעניינה סירוב לבקשה להיתר; ::: (ב) על אף האמור [[בסעיף 157]], אם לא החליט מוסד רישוי מקומי בבקשה לתת היתר בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], לא יראו זאת, לעניין פסקה זו, כסירוב לבקשה להיתר, כל עוד לא הגיש המבקש ערר בהתאם להוראות [[סעיף 157]]; :: (2) שר הפנים הורה בצו על הסמכת מוסד הרישוי הארצי לפעול בתחום מרחב התכנון של רשות הרישוי המקומית, כאמור [[בסעיף 158סג]]. : (ג)(1) הועברה בקשה להיתר כאמור בסעיף קטן (ב)(1), יקיים מוסד הרישוי הארצי דיון מקדמי עם מגיש הבקשה ומהנדס הוועדה המקומית הנוגעת בדבר או נציגו. :: (2) מצא מוסד הרישוי הארצי בדיון המקדמי שההחלטה בבקשה להיתר טרם ניתנה מסיבות שאינן בשליטת מוסד הרישוי המקומי, יורה על החזרת הבקשה להיתר למוסד הרישוי המקומי, ורשאי הוא להחליט על החזרת הבקשה למוסד הרישוי המקומי אם מצא כי הייתה הצדקה אחרת לעיכוב במתן החלטה בבקשה. :: (3) החליט מוסד הרישוי הארצי שלא להחזיר את הבקשה למוסד הרישוי המקומי, ימשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיע מוסד הרישוי המקומי. :: (4) הועברה הבקשה להיתר למוסד רישוי ארצי, לא יהיה רשאי מבקש ההיתר להגישה לוועדת הערר בהתאם להוראות [[סעיף 157]]. : (ד) הועברה בקשה להיתר לפי סעיף קטן (ג) או הוגשה למוסד הרישוי הארצי לפי הוראות סעיף קטן (ב)(2), לא ידון בה מוסד הרישוי המקומי ולא יקבל כל החלטה בעניינה, אלא אם כן מוסד הרישוי הארצי החליט להחזיר את הטיפול בבקשה למוסד הרישוי המקומי כאמור בסעיף קטן (ג)(2). : (ה) מוסד רישוי ארצי יזמין לכל דיון בעניין בקשה להיתר את מהנדס הוועדה המקומית שבתחומה נמצא השטח שבבקשה להיתר או את נציגו וייתן לו הזדמנות להשמיע את דברו לפני שיחליט בעניין הבקשה. : (ו) רשות רישוי ארצית תיתן את החלטתה בעניין הבקשה להיתר שהועברה אליה או שהוגשה לה, לפי העניין, בתוך 45 ימי עבודה ממועד העברת הבקשה או הגשתה, לפי העניין, וועדת המשנה תיתן את החלטתה כאמור בתוך 90 ימי עבודה ממועד העברת הבקשה או הגשתה, לפי העניין. : (ז) הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של רשות רישוי ארצית בעניין היתר לפי [[פרק זה]] רשאי לערור לפני ועדת המשנה בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה; ועדת המשנה תחליט בערר בתוך 30 ימים מיום הגשתו; החלטת ועדת המשנה תבוא במקום החלטת רשות הרישוי הארצית. @ 158סב. תשלום חיובים למתן היתר (תיקון: תשפ"ג-4, תשפ"ד-3) : (א) הועברה בקשה להיתר לפי [[סעיף 158סא(ג)]], או הוגשה למוסד הרישוי הארצי לפי הוראות [[סעיף 158סא(ב)(2)]], מבקש ההיתר מחויב בתשלום החיובים כהגדרתם [[בסעיף 145(ד)(1)]] בטרם מתן ההיתר; על החיובים בשל הנכס נושא ההיתר ועל התשלום בעדם יחולו הוראות כל דין, בכפוף להוראות סעיף זה. : (ב) מוסד הרישוי הארצי יפנה למוסד הרישוי המקומי לקבלת פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (א), למעט אגרות בנייה, בצירוף כל המסמכים בדבר שטחי הבנייה הקיימים והמבוקשים בנכס שלגביו מבוקש ההיתר הנדרשים לשם חישוב החיובים כאמור. : (ג) מוסד הרישוי המקומי ימסור למוסד הרישוי הארצי את פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (ב) בתוך 45 ימי עבודה ממועד פניית מוסד הרישוי הארצי כאמור בסעיף קטן (ב) (בסעיף זה - המועד האחרון). : (ד) לא מסר מוסד הרישוי המקומי למוסד הרישוי הארצי את פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (ב), כולם או חלקם, עד למועד האחרון, רשאי מוסד הרישוי הארצי לתת את ההיתר אף אם לא שולמו החיובים כאמור. : (ה) מוסד הרישוי הארצי ימסור למוסד הרישוי המקומי את כל האישורים בדבר תשלום החיובים כאמור בסעיף קטן (ב). : (ו) ניתן היתר בלי ששולמו החיובים, כולם או חלקם, אין בכך כדי לגרוע מחבותו של החייב בתשלום החיובים. : (ז) על אף האמור בסעיף קטן (ד), לעניין היטל השבחה, כמשמעותו [[בתוספת השלישית]], שיש לשלמו בשל קבלת ההיתר המבוקש (בסעיף זה - היטל ההשבחה בשל ההיתר), יחולו הוראות אלה: :: (1) לא מסר מוסד הרישוי המקומי למוסד הרישוי הארצי את פירוט החיוב בעד היטל ההשבחה בשל ההיתר עד המועד האחרון, יפנה מבקש ההיתר לשמאי מקרקעין כהגדרתו [[בתוספת השלישית]] לשם עריכת שומה בדבר ההשבחה לעניין ההיטל האמור (בסעיף זה - שומת מבקש ההיתר); :: (2) מבקש ההיתר יעביר עותק של השומה האמורה בפסקה (1) למוסד הרישוי המקומי בתוך שבעה ימי עבודה מיום ביצוע התשלום (בסעיף זה - מועד הדיווח); :: (3) הוועדה המקומית רשאית, בתוך שישה חודשים ממועד הדיווח, למסור למבקש ההיתר שומת השבחה מטעמה וחיוב בעד היטל ההשבחה בשל ההיתר (בסעיף זה - שומת הוועדה המקומית); לא מסרה הוועדה המקומית שומה בחיוב כאמור עד למועד האמור, יראו את הוועדה המקומית כאילו אישרה את שומת מבקש ההיתר; :: (4) מסרה רשות הרישוי המקומית למבקש ההיתר את שומת הוועדה המקומית ונוצר הפרש חיובי בין היטל ההשבחה לפי שומת הוועדה המקומית להיטל ההשבחה לפי שומת מבקש ההיתר (בסעיף זה - ההפרש לתשלום), ישלם החייב את ההפרש לתשלום בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו נמסרה לו שומת הוועדה המקומית או ייתן ערבות מתאימה בהתאם להוראות לפי [[התוספת השלישית]], להבטחת תשלום ההפרש לתשלום, בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו נמסרה לו שומת הוועדה המקומית; :: (5) כל עוד לא שולם ההפרש לתשלום או לא נמסרה ערבות מתאימה להבטחת תשלומו, לא תינתן תעודת גמר כהגדרתה [[בסעיף 158מז]]; :: (6) על ההפרש לתשלום תתווסף ריבית שקלית כהגדרתה [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]], לתקופה שבין מועד תשלום שומת מבקש ההיתר למועד תשלום שומת הוועדה המקומית, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; :: (7) על תשלום שלא שולם עד למועד האחרון לתשלום יחולו [[$ תוספת שלישית|סעיפים 15]] [[ו-16 לתוספת השלישית]]; :: (8) הוראות [[$ תוספת שלישית|סעיפים 13א]] [[ו-14 לתוספת השלישית]] יחולו על שומת הוועדה המקומית. @ 158סג. הוראת שר הפנים בדבר הסמכת מוסד הרישוי הארצי לפעול בתחום מרחב התכנון של רשות רישוי מקומית (תיקון: תשפ"ג-4) : (א) נוכח שר הפנים, לפי המלצת המנהלים כאמור [[בסעיף 158סד]], כי רשות רישוי מקומית אינה ממלאת את תפקידה באופן חריג במתן היתרים, רשאי הוא להורות בצו על הסמכת מוסד הרישוי הארצי לפעול בתחום מרחב התכנון שלה ([[בפרק זה]] - הכרזת שר הפנים). : (ב) הכרזת שר הפנים תהיה לתקופה שיורה בצו, ושלא תעלה על 24 חודשים, ורשאי הוא לשוב ולהכריז כאמור לפי הוראות סעיף קטן (א). @ 158סד. המלצת המנהלים לעניין הכרזת שר הפנים (תיקון: תשפ"ג-4) : (א)(1) עד ליום כ"ו בתמוז התשפ"ד (1 באוגוסט 2024) ועד תום כל שנתיים לאחר מכן, יערוך מנהל מינהל התכנון בדיקה של כלל מוסדות הרישוי המקומיים במילוי תפקידם במתן היתרים, לשם גיבוש המלצה לשר הפנים לעניין הפעלת סמכותו לפי [[סעיף 158סג]]. :: (2) מנהל מינהל התכנון יערוך בדיקה כאמור בפסקה (1) בעניין מוסד רישוי מקומי מסוים גם לבקשת המנהלים; [[בפרק זה]], "המנהלים" - יושב ראש המועצה הארצית, המנהל הכללי של משרד האוצר והמנהל הכללי של משרד הבינוי והשיכון. :: (3) מצא מנהל מינהל התכנון בבדיקה שערך כאמור בפסקה (1) כי יש מקום להמליץ לשר הפנים להפעיל את סמכותו לפי [[סעיף 158סג]], יודיע על כך למנהלים ולרשות הרישוי המקומית הנוגעת בדבר. : (ב) המנהלים רשאים, לאחר שנתנו לרשות הרישוי המקומית הנוגעת בדבר הזדמנות לטעון את טענותיה, להמליץ לשר הפנים כי יפעיל את סמכותו לפי [[סעיף 158סג]] בעניינה של רשות רישוי מקומית. : (ג) המלצת המנהלים כאמור בסעיף קטן (ב) תתבסס, בין השאר, על נתונים אלה: :: (1) הימשכות הליכי הרישוי במוסד הרישוי המקומי, בשים לב לעיכובים שאינם בשליטת מוסד הרישוי המקומי או הרשות המקומית הנוגעת בדבר; :: (2) ממצאי הבדיקה שערך מנהל מינהל התכנון כאמור בסעיף קטן (א); :: (3) שיעור ההחלטות של מוסד הרישוי המקומי שעניינן דחיית בקשה להיתר, שעליהן הוגשו עררים, מספר העררים שהוגשו ושיעור העררים שהתקבלו על ידי ועדת הערר; :: (4) בעניינו של מוסד רישוי מקומי שבמרחב התכנון שלו נמצאת רשות מקומית אשר בינה ובין משרד הבינוי והשיכון או רשות מקרקעי ישראל נחתם הסכם בדבר שיווק נרחב של קרקעות לבנייה למגורים - נתונים בעניין קיום מחויבויותיה של הרשות המקומית אשר נקבעו בהסכם כאמור; :: (5) שיעור המקרים של אי-מסירת מידע לפי [[סעיף 158מט]] למורשה להיתר במועד שנקבע. : (ד) החליטו המנהלים להמליץ כאמור בסעיף קטן (ב), יעבירו את המלצתם לשר הפנים בתוך 45 ימים מתום התקופה לביצוע הבדיקה כאמור בסעיף קטן (א). == פרק ו׳: מיתקנים בטחוניים ומכשולי טיסה == @ 159. הגדרות (תיקון: תשכ״ז, תשנ״ה–4) : [[בפרק זה]] – :- ”ועדה מחוזית” או ”ועדה מקומית” – לרבות ועדה מיוחדת או ועדה משותפת, בכל מקום שניתנו להם לפי חוק זה הסמכויות של הועדה המחוזית או של הועדה המקומית, הכל לפי הענין; :- ”מיתקן בטחוני” – בנין, מחנה או דרך המוחזק או נועד להיות מוחזק בידי צבא־הגנה לישראל או בידי שלוחה אחרת של מערכת הבטחון שאושרה לצורך [[פרק זה]] על ידי שר הבטחון, למעט בנין, מחנה או דרך שאינו משמש למטרה בטחונית או שלא נועד לכך או ששר הבטחון או מי שהוסמך על ידיו הורה עליו שהוא פתוח לציבור; לענין הגדרה זו, ”שלוחה אחרת של מערכת הבטחון” – לרבות חברה ממשלתית, שהשר האחראי עליה הוא שר הבטחון. @ 160. סדרי הגשת בקשה להיתר ותוכן הבקשה (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ד–2, תשע״ה) : על בקשה להיתר לפי [[פרק ה׳]] במיתקן בטחוני יחולו, על אף האמור בחוק זה או בתקנות על פיו, הוראות אלה: : (1) הסמכות לתת את ההיתר תהיה בידי ועדת משנה של הועדה המחוזית, בהרכב של שלושה מחברי הועדה המחוזית (להלן – ועדה למיתקנים בטחוניים); : (2) שני חברים בועדה למיתקנים בטחוניים ימונו על ידי שר הפנים בהתייעצות עם שר הבטחון, ונציג שר הבטחון בועדה המחוזית יהיה החבר השלישי; שר הפנים בהתייעצות עם שר הבטחון ימנה את יושב ראש הועדה; : (3) הבקשה למתן ההיתר תכלול רק פרטים על איתורו של מקום המיתקן הבטחוני ופירוט המיגבלות שעומדים להטילן עקב הקמת המיתקן על אדם אחר, ויצורף לה תשריט המקום; : (3א) שר הבטחון או נציגו יודיעו למוסדות התכנון הנוגעים בדבר על החלטות הועדות למתקנים בטחוניים להטיל מגבלות בשל מתקן בטחוני ועל כל שינוי שיחול במגבלות, אלא אם כן טעמים של בטחון המדינה מצדיקים אי מתן ההודעה כאמור; : (3ב) הועברה הודעה כאמור בפסקה (3א), לא יפקיד ולא יאשר מוסד תכנון תכנית בניגוד למגבלות שהוטלו בשל מתקן בטחוני, אלא לאחר ששמע מוסד התכנון את עמדת נציג שר הבטחון בענין המגבלות האמורות, אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מסמכות שר הבטחון להגיש התנגדות לתכנית בשל מתקן בטחוני, כאמור [[בסעיף 177]]; : (4) לפי דרישת הועדה תימסר לה הודעה על סוג הייעוד הכללי של המיתקן הבטחוני; סוגי הייעוד הכללי ייקבעו על ידי מי שהוסמך לכך מטעם שר הבטחון; : (5) [[סעיפים 149 עד 154]] לא יחולו; : (6) לא תידרש בקרת תכן על ידי מכון בקרה. @ 161. התחשבות בהנחיות ארכיטקטוניות וסביבתיות (תיקון: תשנ״ה–4) : המבקש היתר למיתקן בטחוני והועדה למיתקנים בטחוניים יתחשבו, ככל האפשר, בהנחיות התכנוניות והסביבתיות שתיתן הועדה המחוזית לענין זה. @ 162. המנין החוקי : המנין החוקי בישיבת הועדה למיתקנים בטחוניים הוא שני חברים לפחות, שנציג שר הבטחון יהיה אחד מהם. @ 163. עניני טיסה אזרחית : בענינים הנוגעים לטיסה האזרחית תזמין הועדה למיתקנים בטחוניים לפני החלטתה את מי שהוסמך לכך על ידי שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבטחון. @ 164. קרקעות חקלאיות : [[התוספת הראשונה לחוק זה]] לא תחול לגבי מיתקנים בטחוניים; אולם בענינים הנוגעים לקרקע חקלאית תזמין הועדה למיתקנים בטחוניים לפני החלטתה את יושב ראש הועדה לשמירה על קרקע חקלאית. @ 165. תחולת [[פרק ז׳]] : שימוש בסמכויות לפי [[פרק ז׳]] לגבי מיתקן בטחוני טעון אישור הועדה למיתקנים בטחוניים. @ 166. ועדת ערר (תיקון: תשע״ה) : (א) דחתה הועדה למיתקנים בטחוניים בקשה לפי [[סעיף 160]], רשאי מי שהגיש אותה לערור, תוך חמישה עשר יום מהיום שהודעה לו הדחיה, על החלטת הועדה לפני ועדת משנה של המועצה הארצית, בהרכב של חמישה חברי המועצה הארצית (להלן – ועדת ערר למיתקנים בטחוניים). : (ב) שר הפנים בהתייעצות עם שר הבטחון ימנה את חברי ועדת הערר למיתקנים בטחוניים. : (ג) ועדת ערר למיתקנים בטחוניים רשאית לקבל את הערר או לאשר את ההחלטה שעוררים עליה, עם או בלי שינויים; לא קיבלה את הערר, כולו או מקצתו, רשאית היא לפי דרישת שר הבטחון לחזור ולדון בו. @ 167. דיון בערר בהרכב של שלושה : יושב ראש ועדת הערר למיתקנים בטחוניים רשאי להורות שבערר מסויים תהיה הועדה מורכבת משלושה חברים בלבד שיקבע. @ 168. היושב ראש : יושב ראש ועדת הערר למיתקנים בטחוניים ייבחר על ידי הועדה. @ 169. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).)) @ 170. סודיות הדיונים (תיקון: תשנ״ה–4) : חבר הועדה למיתקנים בטחוניים וחבר ועדת הערר למיתקנים בטחוניים לא ימסרו, כל ידיעה שהגיעה אליהם במהלך דיוני הועדה למי שאינו מוסמך לקבלה. @ 171. סדרי הדיון : הועדה למיתקנים בטחוניים וועדת הערר למיתקנים בטחוניים יקבעו בעצמם את סדרי הדיון ואת סדרי עבודתם במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות על פיו. @ 172. פטור : מערכת הבטחון לא תזדקק להיתר של הועדה למיתקנים בטחוניים או של כל מוסד תכנון אחר לגבי – : (1) מיתקן בטחוני שאיתורו אושר מטעם אגף התכנון של משרד הפנים לפני תחילתו של חוק זה; : (2) מיתקן בטחוני נוסף בתחום מיתקן בטחוני קיים, ובלבד שמחמת הקמת המיתקן הבטחוני הנוסף כאמור לא יוטלו מגבלות על אדם אחר, ולא יחולו שינויים במגבלות כאמור שהן קיימות, וייעודו הכללי של המיתקן הבטחוני הנוסף לא יהיה מסוג השונה מסוגו של המיתקן הבטחוני הקיים. @ 173. תקנות (תיקון: תשע״ה) : שר הפנים, בהסכמת שר הבטחון, רשאי בתקנות לקבוע לגבי מיתקן בטחוני הוראות מיוחדות בכל הענינים שהוא רשאי להתקין להם תקנות על פי [[סעיף 265]] וכן הוראות בדבר התנאים למתן הקלה או היתר לשימוש חורג לפי [[פרק ה׳]]. : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (הוראות מיוחדות בדבר היתר במיתקן בטחוני), תשכ״ז–1966]].)) : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (הנוהל בועדה למיתקנים בטחוניים), תשכ״ז–1966]].)) : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (הנוהל בועדת ערר למיתקנים בטחוניים), תשכ״ז–1966]].)) @ 174. מניעת מכשולי טיסה (תיקון: תשכ"ה) : (א) מי שהוסמך על ידי שר הבטחון או שר התחבורה, הכל לפי הענין, רשאי להיכנס בכל עת סבירה לכל מקרקעין ולבצע בהם פעולה או לעשות בהם או מעליהם סידורים, לרבות תאורה, צביעה או סימון, הכל לשם מניעת מכשולי טיסה; אך לא ייכנס לבנין המשמש למעשה בית מגורים ללא הסכמת תופשו אלא בשעות היום ולאחר שמסר לו הודעה בכתב שלושה ימים מראש. : (ב) המונע את מי שפועל מכוח סעיף קטן (א) מלמלא את תפקידו או להשתמש בסמכותו, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 2500 לירות; הוראה זו אינה גורעת מאחריות פלילית לפי חוק אחר. : (ג) מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) רשאי להורות לבעל הקרקע או הבנין או למחזיק בהם לבצע את הפעולה או לעשות את הסידורים, הכל כאמור בסעיף קטן (א) ובמועד ובתנאים שיקבע. : (ד) מי שניתנה לו הוראה לבצע פעולה או לעשות סידורים כאמור בסעיף קטן (ג) חייב בקיומה; קיים אותה, זכאי הוא לתשלום הוצאותיו מאוצר המדינה; הוראה זו אינה גורעת מאחריות לאי קיום החובה לפי כל חוק אחר. : (ה) הוראות סעיף זה אינן גורעות מכל חובה שהוטלה או שתוטל על בעל קרקע או בנין בהתאם לתנאי כל היתר לפי כל חיקוק הדן בתכנון ובניה. : (ו) ”מקרקעין”, בסעיף זה – לרבות עגורן ומנוף שגבהם מעל ארבעה מטרים, אף אם אינם מחוברים לקרקע. @ 175. הוראת שינוי (תיקון: תשע״ה) : (א) הועדה למיתקנים בטחוניים רשאית, על פי דרישת שר הבטחון או סגנו, להורות לועדה המקומית, לועדה המחוזית או לועדה למימי חופין להכניס לתכנית הוראת שינוי, אם היא הכרחית לשם הבטחת פעולתו התקינה של מיתקן בטחוני, השימוש התקין בו, מניעת פגיעה בסודיותו או מניעת נזקי גוף או רכוש הצפויים מפעולתו או מהשימוש בו. : (ב) היתה הוראת השינוי לפי סעיף קטן (א) איסור התקנתו של מיתקן חשמלי כמשמעותו [[בחוק החשמל, תשי״ד–1954]], של מיתקן אלקטרוני או של מיתקן אחר שייקבע בצו על ידי שר הדואר, הפסקת פעולתם או קביעת תנאים לשימוש בהם – יכול שתוגש הדרישה גם על ידי שר הדואר. : (ג) היתה הוראת השינוי איסור השימוש בבנין מגורים או הגבלתו של השימוש בו, וכתוצאה מהוראת השינוי כאמור עשוי להיפסק השימוש בבנין או עשויה לחול הגבלה ניכרת ומוחשית בשימוש בו, לא תבוצע מכוח הוראות סעיף זה בלבד הפסקת השימוש בבנין או ההגבלה בשימוש בו כאמור לגבי מי שמחזיק בבנין בזכות חוקית או בזכות שביושר, אלא לאחר שהועמד לרשותו של אותו מחזיק שיכון חלוף סביר או, אם רצה בכך, לאחר ששולמו לו או לזכותו פיצויים כדי השגת שיכון חלוף סביר. : (ד) החלו בהליכים משפטיים לשם הכרעה אם אמנם הועמד לרשות המחזיק בבנין כאמור בסעיף קטן (ג) דיור חלוף סביר או סכום הפיצויים הנאות תמורתו, אין בכך כדי לעכב את ביצוע הוראות השינוי לגבי אותו מחזיק. : (ה) הועדה למיתקנים בטחוניים תביא את הדרישה להוראת השינוי לידיעתם של בעלי הקרקעות והבנינים ושל בעלי זכות בהם אשר, לדעת הועדה, הם עלולים להיפגע על ידי הוראת השינוי, ובעל זכות כאמור רשאי, תוך עשרה ימים מהיום שהגיעה הוראת השינוי לידיעתו, להגיש התנגדות להוראה בפני הועדה בדרך שקבע שר הבטחון בהסכמת שר הפנים בתקנות. : (ו) הועדה למיתקנים בטחוניים רשאית לדחות את ההתנגדות או לקבלה, כולה או מקצתה, ולתת את הוראת השינוי, כפי שמחייבת, לדעתה, קבלת ההתנגדות; דחתה הועדה את ההתנגדות, כולה או מקצתה, תעביר אותה לדיון ולהכרעה סופית בפני ועדת הערר למיתקנים בטחוניים. : (ז) בדיון בהתנגדות תונחה הועדה למיתקנים בטחוניים וועדת הערר למיתקנים בטחוניים על ידי השיקולים המפורטים בסעיף קטן (א). : (ח) על פי דרישת חבר הועדה למיתקנים בטחוניים החולק על החלטתה בדבר הוראות שינוי, תעביר הועדה את ההכרעה באותו ענין לועדת הערר למיתקנים בטחוניים; הדרישה תוגש תוך חמישה עשר יום מיום מתן ההחלטה של הועדה למיתקנים בטחוניים, וההחלטה של ועדת הערר תבוא במקום ההחלטה של הועדה למיתקנים בטחוניים ותהא סופית. : (ט) עברו כל התקופות להגשת ההתנגדויות או להגשת דרישות להכרעה על ידי ועדת הערר למיתקנים בטחוניים או הוכרע בהן סופית, רואים את התכנית כאילו שונתה כדין על ידי הוראת השינוי והשינוי יקבל תוקף במועד שנקבע על ידי הועדה למיתקנים בטחוניים. : (י) הוראות [[סימן ט׳ לפרק ג׳]] לא יחולו על תכנית ששונתה בדרך הוראת שינוי. : (יא) כל מקום שהוראת שינוי סותרת היתר לפי חוק זה, הוראת השינוי עדיפה וההיתר יתוקן, ישונה או יבוטל בהתאם. : (יב) ”הוראת שינוי”, בסעיף זה – לרבות הוראה בדבר – :: (1) איסור הבניה או הגבלתה או קביעת תנאים לבניה; :: (2) איסור השימוש בקרקע או בבנין או בחלק מהם או הגבלתו או קביעת תנאים לו. @ 176. פיצויים : מי שנפגע על ידי הוראה על פי [[סעיף 174]] או על ידי הוראת שינוי כאמור [[בסעיף 175]], יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה בהתאם להוראות [[פרק ט׳]] בשינויים המחוייבים לפי הענין; לענין זה יראו הוראה שניתנה על פי [[174|הסעיפים האמורים]] כאילו נכללה בהוראות המנויות [[בסעיף 200]]. @ 177. התנגדות לתכנית בשל מיתקן בטחוני (תיקון: תשנ״ה–4) : הוגשה מטעם שר הבטחון התנגדות לתכנית בשל מיתקן בטחוני שהוא קיים, או שהקמתו אושרה והוא עלול להיפגע על־ידי התכנית, יחולו על ההתנגדות הוראות חוק זה בשינויים אלה: : (1) ההתנגדות תוגש לועדה למיתקנים בטחוניים; : (2) בהתנגדות לתכנית מיתאר מחוזית ובערר על קבלת התנגדות או על דחייתה תדון ותכריע ועדת הערר למיתקנים בטחוניים; בהתנגדות אחרת תדון ותכריע הועדה למיתקנים בטחוניים; : (3) ההתנגדות לא תהיה נתונה לעיון על פי [[סעיף 104]]; : (4) הועדה למיתקנים בטחוניים תודיע לועדה המחוזית ולועדה המקומית על הגשת ההתנגדות וההכרעה בה. @ 177א. הוראות לעניין מיתקן שרואים אותו כמיתקן ביטחוני בתקופת המעבר (תיקון: תשע״ו–6) : (א) מיתקן שהוחזק בידי חברה ממשלתית שהופרטה, באחד מהשטחים המצוינים [[בתוספת השמינית]] (בסעיף זה – מיתקן קיים), ימשיכו לראות אותו כמיתקן ביטחוני לעניין [[פרק זה]] עד אישור תכנית למיתקן (בסעיף זה – תקופת המעבר), ובלבד שבתוך שנה ממועד ההפרטה הוועדה למיתקנים ביטחוניים אישרה לגביו מפרט המתאר את המצב הקיים (בסעיף זה – מפרט מצב קיים למיתקן). : (ב) מפרט מצב קיים למיתקן יכלול מפת מדידה הכוללת את סימון גבולות המיתקן, תיאור המבנים הקיימים במיתקן (AS MADE), ייעודי הקרקע העיקריים המותרים בו והשטח הכולל הבנוי בתחום המיתקן הביטחוני במועד ההפרטה, והוא לא יהווה תכנית פוגעת לעניין [[סעיף 197]]. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), היה המיתקן הקיים בשטחים המצוינים [[$ תוספת 8|בפרטים (3)]] [[או (4) לתוספת השמינית]], תימשך תקופת המעבר לגביו עד תום ארבע שנים מהמועד שבו אושרה תכנית למיתקן לגבי השטח המנוי [[בפרט (4) לתוספת השמינית]]. : (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ג) – :: (1) לא הופקדה תכנית למיתקן עד תום שבע שנים ממועד ההפרטה, יראו את המיתקן הקיים כמיתקן ביטחוני עד תום שבע שנים ממועד ההפרטה, ואולם שר האוצר ושר הביטחון רשאים להאריך את התקופה האמורה בשתי תקופות נוספות של שנתיים כל אחת, בהודעה שתפורסם ברשומות; :: (2) לא אושרה תכנית למיתקן עד תום ארבע שנים ממועד הפקדתה, ימשיכו לראות את המיתקן הקיים כמיתקן ביטחוני רק עד תום ארבע שנים ממועד ההפקדה. : (ה) אושרה תכנית למיתקן קיים, יראו את המבנים התואמים את התכנית ואת המפרט שאושר לפי סעיף קטן (א) וכן מבנים שנבנו בהתאם לסעיפים קטנים (ו) ו־(ז) כאילו הוצא להם היתר כדין גם לאחר תום תקופת המעבר. : (ו) הוראות [[סעיף 172(2)]] יחולו לגבי בנייה נוספת בתחום מיתקן שרואים אותו לפי הוראות סעיף זה כמיתקן ביטחוני, רק אם התקיימו כל אלה: :: (1) שטח הבנייה אינו עולה על 50 מ״ר; :: (2) אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון אישר את הבנייה בדרך שבה היה מאשר בנייה במיתקן ביטחוני בידי מערכת הביטחון; :: (3) הבנייה בוצעה בתוך שבע שנים ממועד ההפרטה; שר הביטחון רשאי להאריך את התקופה האמורה בשלוש שנים נוספות, ורשאי הוא לשוב ולהאריכה בתקופה אחת של שנתיים נוספות. : (ז) על אף האמור [[בסעיף 172]], הוועדה למיתקנים ביטחוניים רשאית לתת היתר לבניית מיתקן ביטחוני נוסף בתחום מיתקן קיים שרואים אותו לפי הוראות סעיף זה כמיתקן ביטחוני, ובלבד שהתקיימו כל אלה: :: (1) השטח הכולל של הבנייה הנוספת לא יעלה במצטבר על 15% מהשטח הכולל הבנוי במיתקן הקיים במועד ההפרטה, ולגבי מיתקנים המצויים בשטח המצוין [[בפרט (3) לתוספת השמינית]] – על 5% מהשטח הכולל הבנוי במיתקן הקיים במועד ההפרטה; מהשטח המצטבר המותר לבנייה כאמור ינוכה סך שטחי הבנייה שבנייתם אושרה לפי סעיף קטן (ו); :: (2) אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון אישר את המיתקן הנוסף בדרך שבה היה מאשר בניית מיתקן ביטחוני בידי מערכת הביטחון; :: (3) הבנייה בוצעה בתוך שבע שנים ממועד ההפרטה; שר הביטחון רשאי להאריך את התקופה האמורה בשלוש שנים נוספות, ורשאי הוא לשוב ולהאריכה בתקופה אחת של שנתיים נוספות. : (ח) בסעיף זה – ::- ”מועד ההפרטה” – המועד שבו חדלה חברה המחזיקה במיתקן קיים להיות חברה ממשלתית; ::- ”תכנית למיתקן” – תכנית מפורטת שמכוחה ניתן להוציא היתרים, כפי שאישרה הוועדה המחוזית בשטח המיתקן. == פרק ז׳: שימוש חורג == @ 178. תקופת מקסימום לחריגה (תיקון: תשנ״ה–4) : מיום תחילת תקפה של תכנית רשאית הועדה המקומית, באישור הועדה המחוזית, וחייבת היא לפי דרישת הועדה המחוזית – : (1) לערוך רשימת בנינים בתחום התכנית שהם בנינים חורגים לפי התכנית או שיש בהם לפיה שימוש חורג, וכן רשימת הקרקעות בתחום התכנית שיש בהן לפיה שימוש חורג; : (2) להמליץ על התקופה שבה מותר עוד להמשיך ולהשתמש בבנינים או בקרקעות כאמור שימוש חורג או שבה מותר לקיים בנינים כאמור כבנינים חורגים (להלן – תקופת מקסימום לחריגה). @ 179. פרסום הרשימה ואישורה (תיקון: תשנ״ה–4) : נערכה רשימת בנינים וקרקעות כאמור [[בסעיף 178]], ינהגו בה, בשינויים המחוייבים לפי הענין, לענין הפקדתה, התנגדות לה, אישורה ותחילת תקפה ולענין כל דבר אחר, כבתכנית אשר הרשימה כאמור חורגת מהוראותיה; ובכל הודעה על הפקדת הרשימה ייאמר כי הועדה המקומית מבקשת לקבוע את תקופת המקסימום לשימוש החורג בבנינים או בקרקעות שברשימה ולקיום בנין שברשימה כבנין חורג. @ 180. מבחנים לקביעת תקופת המקסימום לחריגה בבנינים (תיקון: תשנ״ה–4) : לכל בנין חורג לפי [[סעיף 178]] תקבע תקופת המקסימום, בשים לב לכל הנסיבות ובין השאר – : (1) התקופה המשוערת להמשך קיומו של הבנין, למעשה, בשים לב לשנות קיומו שחלפו ולמצבו אותה שעה; : (2) התקופה המשוערת להמשך קיומו היעיל של הבנין מבחינה כלכלית וכמקור הכנסה; : (3) מידתה ואפיה של החריגה; : (4) אפיו הציבורי של הבנין. @ 181. התקופה המרבית לחריגה (תיקון: תשנ״ה–4<!--החלפה-->) : התקופה המרבית לחריגה לכל קרקע שבה קיים שימוש חורג, תיקבע בשים לב לכל הנסיבות, ובין השאר, מידתה ואופיה של החריגה. @ 182. אישור התקופה המרבית (תיקון: תשנ"ה-4<!--החלפה-->) : הציעה הועדה המקומית, מכוח [[פרק זה]], לקבוע את התקופה המרבית לחריגה של כל בנין או קרקע, ינהגו בקביעה זו, לענין הפקדתה, התנגדות לה, אישורה ותחולת תוקפה, ולענין כל דבר אחר, כבתכנית אשר החריגה היא מהוראותיה כאמור [[בסעיף 179]], בשינויים המחוייבים לפי הענין. @ 183. הפסקת החריגה בתום התקופה המרבית (תיקון: תשנ״ה–4) : לא יאוחר מתום התקופה המרבית ייפסק השימוש החורג בבנין, או ישונה הבנין עד שלא יהיה עוד חורג או ייהרס או יסולק; לא נעשה כן, רשאי בית משפט השלום, לפי בקשת הועדה המקומית או היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, לצוות על המשתמש בבנין או על בעל זכות בו לבצע את הדבר, הכל לפי הענין וכפי שנראה לבית המשפט צודק בנסיבותיו. @ 184. הפסקת החריגה לפני תום התקופה המרבית (תיקון: תשנ״ה–4) : (א) הועדה המקומית רשאית, אם נראה לה הדבר דרוש לצרכי התכנון, וחייבת היא לפי דרישת הועדה המחוזית, להורות בכתב למשתמש בבנין או לבעל זכות בו להפסיק את השימוש החורג לפני תום התקופה המרבית לחריגה של אותו בנין, או לשנות, להרוס או לסלק את הבנין החורג, הכל לפי הענין, לפני תום אותה תקופה. : (ב) הרואה את עצמו נפגע על ידי הוראת הועדה המקומית רשאי לערור עליה לפני ועדת הערר, תוך שלושים ימים מיום המצאת החלטת הועדה המקומית לידיו; ועדת הערר רשאית לקבל את הערר או לאשר את הוראת הועדה המקומית, עם או בלי שינויים; ועדת הערר תיתן החלטתה תוך ששים ימים מיום הגשת הערר; לא ניתן לערור על החלטת ועדת הערר. : (ג) בוצעה ההוראה, זכאי בעל הזכות בבנין לפיצויים מהועדה המקומית; אולם בחישוב הפיצויים יביאו בחשבון כי בתום התקופה המרבית היה נפסק השימוש החורג בבנין או שהבנין היה טעון הריסה, סילוק או שינוי בלי תשלום פיצויים. @ 185. אי־ביצוע ההפסקה לפני המועד (תיקון: תשנ״ה–4) : לא קיים המשתמש בבנין או בעל הזכות בו את הוראת הועדה המקומית שניתנה לו לפי [[סעיף 184]], לאחר שתמה תקופת הערר עליה או לאחר שאושרה ההוראה על ידי ועדת הערר, רשאי בית משפט השלום, על פי בקשת הועדה המקומית או היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, לצוות עליו לקיים את ההוראה. @ 186. ביצוע על ידי הועדה המקומית : לא קויים צו של בית המשפט לפי [[סעיפים 183]] [[או 185]] ואין עוד ערעור עליו, רשאי בית המשפט, כשהנסיבות מחייבות זאת, להטיל את ביצועו על הועדה המקומית, וכן רשאי בית המשפט להרשות את הועדה המקומית לגבות את הוצאות הביצוע ממי שחייב בקיום הצו, בדרך שגובים חוב אזרחי; סעיף זה אינו גורע מסמכות בית המשפט לפי [[פקודת בזיון בית המשפט]], ומכל זכות לפיצויים לפי חוק זה. @ 187. שיכון חלוף : היה הבנין החורג בית מגורים או שהשימוש החורג היה בבנין מגורים, לא ייפסק השימוש שבזכות חוקית או שבזכות שביושר מכוח הוראות [[פרק זה]] בלבד, אלא לאחר שהועמד לבעלי הזכות שיכון חלוף סביר, או, אם רצו בכך, לאחר ששולמו להם או לזכותם פיצויים כדי השגת שיכון חלוף סביר. == פרק ח׳: הפקעות == @ 188. מטרת ההפקעה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ"ב-6, תשפ"ג-4) : (א) מותר לועדה המקומית, בכפוף להוראות [[סעיף 189]], להפקיע על פי חוק זה מקרקעין שנועדו בתכנית לצרכי ציבור. : (ב) ”צרכי ציבור”, בסעיף זה – כל אחד מאלה: :: (1) דרכים, גנים, שטחי נופש או ספורט, עתיקות, שטחי חניה, נמלים, מזחים, תחנות רכבת, תחנות אוטובוסים, שווקים, בתי מטבחיים, בתי קברות, מבנים לצרכי חינוך, דת ותרבות, מוסדות קהילתיים, בתי חולים, מרפאות, מקלטים ומחסים ציבוריים, מיתקני ביוב, מזבלות, מיתקנים להספקת מים, מיתקנים לאגירת אנרגיה, מיתקני השנאה לחשמל, ובכלל זה חדרי שנאים ותחנות משנה, וכל מטרה ציבורית אחרת שאישר שר הפנים לעניין פסקה זו; :: (2) תחנות משטרה, תחנות שירות לכיבוי אש, משרדי הממשלה, תחנות לתחבורה ציבורית, תחנות רכבת ארצית, בתי משפט, בתי סוהר, שדות תעופה, שמורות טבע, גנים לאומיים, מיתקנים או אתרים המשמשים לצורך צבאי או ביטחוני, מיתקנים להתפלת מים ומיתקני מים לרבות מאגרים, וכל צורך ציבורי אחר שאישר שר הפנים באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לעניין פסקה זו. :: ((פורסמו הודעות על אישור מטרות ציבוריות אלו: מחסן חירום של רשות מקומית (י״פ תשל״ט, 191), תחנות מוניות (י״פ תשל״ט, 1098), בתי אבות, מוסדות הכוללים יחידות סיעודיות לקשישים ומעונות דיור מוגן לקשישים (י״פ תשמ״ב, 2631), תחנות משטרה ותחנות לכיבוי אש (י״פ תשמ״ג, 2597), שכונות מגורים לצורך קליטת עליה (י״פ תשנ״א, 2247), מיתקני תקשורת של בזק (י״פ תשנ״ג, 2), בתי משפט ומשרדים ראשיים של רשויות מקומיות (י״פ תשנ״ו, 3869), מגרשים לקיום השתלמות מעשית בנהיגה (י״פ תשס״ג, 2864), מעונות לסטודנטים (י״פ תשס״ד, 3349), מעון למגורי אנשים עם מוגבלות (י״פ תשס״ד, 3465), מיתקנים לתחזוקה ותפעול של רכבת קלה (י״פ תשס״ה, 954).)) :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (אישור מטרה ציבורית), התשע״ה–2014]].)) @ 189. סמכות הועדה המקומית (תיקון: תשפ"ב-6) : (א) הועדה המקומית רשאית, בכל עת לאחר תחילת תקפה של תכנית מיתאר מקומית או של תכנית מפורטת, להפקיע מקרקעין בתחום התכנית, כשהפקעתם דרושה, לדעת הועדה המחוזית, למטרה ציבורית שלה נועדו בתכנית האמורה, והיא חייבת לעשות כן אם הועדה המחוזית, לאחר התייעצות אתה, דרשה זאת ממנה; אם בתכנית כאמור נועדו המקרקעין להפקעה, אין ההפקעה טעונה הסכמת הועדה המחוזית. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) - :: (1) הוועדה המקומית לא תפקיע מקרקעין המיועדים בתכנית רק לצורכי ציבור כאמור [[בפסקה (2) להגדרה "צורכי ציבור" שבסעיף 188(ב)]], אלא אם כן התקיים אחד מאלה: ::: (א) ניתנה הסכמת שר האוצר, נוסף על האמור בכל דין; ::: (ב) שונה ייעודם של המקרקעין לייעוד לצורכי ציבור כהגדרתם [[בפסקה (1) להגדרה "צורכי ציבור" בסעיף 188(ב)]] ולא נקבע בתכנית ששינתה את הייעוד כאמור כי המקרקעין יירשמו על שם המדינה; :: (2) הוועדה המקומית לא תפקיע מקרקעין המיועדים בתכנית לצורכי ציבור כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]] שנקבע בתכנית כי יירשמו על שם המדינה כאמור [[בסעיף 26(א)]] או שהם מקרקעי ישראל שנרשמה לגביהם במרשם המקרקעין הערה בדבר ניהולם על ידי מינהל הדיור הממשלתי, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה: ::: (א) ניתנה הסכמת שר האוצר, נוסף על האמור בכל דין; ::: (ב) שונה ייעודם של המקרקעין לייעוד לצורכי ציבור כהגדרתם [[בפסקה (1) להגדרה "צורכי ציבור" בסעיף 188(ב)]] ולא נקבע בתכנית ששינתה את הייעוד כאמור כי המקרקעין יירשמו על שם המדינה. @ 190. ביצוע ההפקעה (תיקון: תש״ע–2, תשע״ה) : (א) במידה שלא נקבעו הוראות מיוחדות בחוק זה, תבוצע ההפקעה על פי [[פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943]], כאילו הורשתה הועדה המקומית בהודעה ברשומות להשתמש בסמכויות ולמלא את התפקידים של שר האוצר או של היועץ המשפטי לממשלה לפי [[הפקודה האמורה]], לענין המקרקעין העומדים להפקעה, הכל בשינויים ובתיאומים אלה: :: (1) [[סעיף 20 לפקודה האמורה]] יחול גם על הפקעת מקרקעין לצרכי גנים, שטחי נופש וספורט וכן לבניני חינוך, תרבות, דת ובריאות, ובכל מקום שמדובר [[באותו סעיף]] על ”רבע” יבוא ”ארבע עשיריות”; אולם לא יופקע חלק ממגרש, בתשלום או ללא תשלום, אם כתוצאה מכך יפחת שוויה של יתרת המגרש; :: (2) שר הפנים רשאי להורות לועדה המקומית לשלם פיצויים בנסיבות שבהן היא רשאית לשלמם לפי [[סעיף 20(2)(ג) לפקודה האמורה]]; :: (3) לא תחול חובת תשלום פיצויים על הפקעת כל מבנה, גידול, עץ או דבר אחר המחובר לקרקע אם הוקמו, ניטעו או חוברו תוך הפרת חוק זה; אך רשאית הועדה המקומית לשלם פיצויים לתובע אם ראתה כי הוא פעל בתום לב וכי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות תשלום פיצויים; :: (4) לענין [[סעיף 12 לפקודה האמורה]] יבוא במקום מועד הפרסום של ההודעה על הכוונה לרכוש את המקרקעין – היום הששים לאחר המועד האמור; :: (5) הועדה המקומית תשלם מיד אותו חלק מהפיצויים שאינו שנוי במחלוקת; :: (6) [[+|סעיפים 5א]], [[+|7ב]], [[+|14(1א) ו־(1ב)]], [[+|14א עד 14ד]] [[ו־21 לפקודה האמורה]] לא יחולו; :: (7) [[סעיף 9א לפקודה האמורה]] יחול, ואולם לא ייושב סכסוך בעניין סכום הפיצויים בהפקעות לפי חוק זה, אלא על ידי שמאי מכריע. : (ב) הועדה המקומית רשאית להיכנס לאותו חלק של מקרקעין שמותר לה להפקיע ללא תשלום פיצויים ולקנות חזקה בו, לאחר שנתנה לבעל המקרקעין הודעה בכתב שלושים יום מראש; ההודעה תינתן בדרך שתיראה לועדה המקומית, לרבות פרסום בעתון יומי, ורואים אותה כאילו נתקבלה ביום נתינתה או ביום הפרסום; זכות הכניסה וקבלת החזקה אינה מותנית בצו של בית המשפט. @ 191. חילופי קרקע : הועדה המקומית, בהסכמת הועדה המחוזית, רשאית לבוא לידי הסכם עם בעל מקרקעין שהופקעו על ידיה, כי במקום תשלום כסף תמורתם יועברו לו מקרקעין אחרים, בתחום התכנית או מחוצה לו, לסילוק מלא או חלקי של תביעותיו הנובעות מההפקעה. @ 192. הסכם אינו היתר לחריגה : שום דבר שבהסכם בדבר חילופי מקרקעין לפי [[פרק זה]] לא יתפרש כאילו בא להתיר שימוש במקרקעין שלא בהתאם לתכנית. @ 193. דין רכוש שהופקע : מקרקעין שהופקעו לפי [[פרק זה]] ינהגו בהם כאמור בתכנית החלה עליהם. @ 194. שיכון חלוף : בהליכי הפקעה מכוח [[פרק זה]] לא יפונה בית מגורים שנועד בתכנית להריסה אלא לאחר שהועמד שיכון חלוף סביר למי שהיה דר בבית מכוח זכות שבדין או זכות שביושר במועד פרסום ההודעה על הכוונה לרכוש את המקרקעין, או, אם רצה הדייר בכך, לאחר ששולמו לו או לזכותו פיצויים כדי השגת שיכון חלוף סביר. @ 195. דין מקרקעין שנרכשו בתמורה (תיקון: תשע״ה) : מקרקעין שנרכשו בביצוע תכנית על פי הסכם או שהופקעו כך תמורת תשלום פיצויים, יחולו עליהם הוראות מיוחדות אלה: : (1) כל עוד לא שונה ייעודם על־פי הוראות חוק זה, מותר להשכירם לגוף ציבורי או לאדם אחר, למטרה שלה נועדו בתכנית, ובלבד ששר הפנים, בהתייעצות עם הועדה המחוזית, נתן אישור על כך; : (2) שונה ייעודם על־פי הוראות חוק זה, מותר באישור ובהתייעצות כאמור למכרם, להשכירם או לעשות בהם העברה אחרת, ובלבד שניתנה למי שרכשו ממנו את המקרקעין או לחליפו הודעה שהוא רשאי, תוך שלושים יום, לקנותם במחיר שלא יעלה על הסכום שבו נרכשו ממנו, בצירוף שוויה של כל השבחה בהם הנובעת מהתכנית; הודיע מקבל ההודעה תוך המועד האמור שהוא מוכן לקנות את המקרקעין, יועברו אליו כאמור. @ 196. שינוי ייעוד של רכוש מופקע ללא תשלום : (א) מקרקעין שהופקעו לפי חוק זה ללא תשלום פיצויים וייעודם שונה לייעוד שלמענו אין להפקיע מקרקעין לפי חוק זה ללא תשלום פיצויים, תשלם הועדה המקומית פיצויים למי שהיה זכאי להם בשעת ההפקעה אילו היתה ההפקעה מחייבת תשלום פיצויים באותה שעה, או אם רצה בכך, תחזיר את המקרקעין למי שהופקעו ממנו. : (ב) בפעולה לפי סעיף זה – לענין [[סעיף 12 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943]], יבוא במקום מועד הפרסום של ההודעה על הכוונה לרכוש מקרקעין – המועד של שינוי הייעוד, ושווי המקרקעין ייקבע בשים לב לייעודם מחדש. == פרק ח׳1: היטל השבחה (תיקון: תשמ״א–8) == @ 196א. היטל השבחה (תיקון: תשמ״א–8) : ועדה מקומית תגבה היטל השבחה בשיעור, בתנאים ובדרכים שנקבעו [[בתוספת השלישית]] ועל פיה. == פרק ט׳: פיצויים == @ 197. תביעת פיצויים (תיקון: תשמ״ג, תשנ״ה–4, תשע״ה) : (א) נפגעו על ידי תכנית, שלא בדרך הפקעה, מקרקעין הנמצאים בתחום התכנית או גובלים עמו, מי שביום תחילתה של התכנית היה בעל המקרקעין או בעל זכות בהם זכאי לפיצויים מהועדה המקומית, בכפוף לאמור [[בסעיף 200]]. : (ב) התביעה לפיצויים תוגש למשרדי הועדה המקומית תוך שלוש שנים מיום תחילת תקפה של התכנית; שר הפנים רשאי להאריך את התקופה האמורה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף אם כבר עברה התקופה. :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (הגשת תביעה לפיצויים והדיון בה), תשל״א–1971]].)) @ 197א. התניית הליכי תכנון בכתב שיפוי (תיקון: תשע״ז–8) : (א)(1) מוסד תכנון הדן בתכנית רשאי להתנות את הפקדת התכנית, או את אישורה, בהפקדת כתב שיפוי מלא או חלקי מפני תביעות לפי [[סעיף 197]], בשים לב, בין השאר, למהות התכנית והיקפה, למידת תרומתה לצורכי ציבור ולזהות הנהנים ממנה. :: (2) מוסד תכנון רשאי להתנות מתן היתר בהפקדת כתב שיפוי כאמור בפסקה (1) אם נקבעה הוראה המתירה זאת בתכנית שאושרה לפני יום ט״ו בכסלו התשע״ז (15 בדצמבר 2016) (בסעיף זה – המועד הקובע). : (ב) הסמכות לדרוש הפקדת כתב שיפוי כאמור בסעיף קטן (א) תהיה נתונה גם לוועדה מקומית הדנה בבקשה למתן היתר מכוח תכנית שבה נדרש אישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי, לפי שיקול דעתו, כתנאי למתן ההיתר, ובלבד שנקבעה בתכנית הוראה המתירה זאת, והכול לגבי אותו חלק של הבקשה שנדרש לאישור כאמור; ואולם לעניין תכנית כאמור שאושרה לפני המועד הקובע, תהיה רשאית הוועדה המקומית לדרוש כתב שיפוי כאמור בסעיף קטן זה, אף אם לא נקבעה באותה תכנית הוראה המתירה זאת. : (ג) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, יקבע נוסח אחיד לכתב שיפוי כאמור בסעיף זה, ויכול שיקבע נוסחים שונים לעניין סוגים שונים של תכניות. :: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).)) @ 198. תביעה לפיצויים (תיקון: תשנ״ה-4<!--החלפה-->, תש״ס–2, תשס״ג–3, תשס״ה, תשס״ה–5, תשס״ו–2, תשס״ח–7, תשס״ח–8, תש״ע, תשע״ה, תשפ"ב-8) : (א) הוגשה תביעה לפי [[סעיף 197]], תודיע הועדה המקומית לכל מי שעלול לשאת בתשלום הפיצויים נושא התביעה, כולם או חלקם, בין על פי דין ובין על פי הסכם עם הוועדה המקומית או עם המדינה ([[בפרק זה]] – המשיב) על הגשתה ותתן לו הזדמנות להשמיע טענותיו. : (ב) הועדה המקומית תדון בתביעה ותחליט, בתוך תשעים ימים מיום הגשת התביעה, אם לקבלה או לדחותה, ואם החליטה לקבלה – מהו הסכום המוצע כפיצויים. : (ג) הועדה המקומית תודיע לתובע ולמשיב, את החלטתה, ואם החליטה לקבל את התביעה – את הסכום המוצע כפיצויים והנימוקים לכך; הסתמכה הוועדה המקומית בהחלטתה על שומה, תצרף להודעתה גם את אותה שומה. : (ד) החליטה הועדה המקומית לדחות את התביעה, כולה או חלקה, או החליטה כי בנסיבות הענין אין זה מן הצדק לשלם פיצויים עקב הוראות [[סעיף 200]], רשאי התובע או המשיב, לערור בפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה תוך 45 ימים מיום המצאת החלטת הועדה המקומית כאמור בסעיף קטן (ב); יושב ראש ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו. : (ה)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), החליטה הוועדה המקומית כי התובע זכאי לפיצוי בסכום שונה מהסכום הנתבע, רשאים הוועדה המקומית, התובע והמשיב לפנות, בהסכמה, בתוך 45 ימים, ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מכריע מתוך רשימת השמאים המכריעים, לצורך הכרעה במחלוקת על סכום הפיצוי; יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו. :: (2) יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין יודיע לכל אחד מהפונים לפי פסקה (1), בתוך 15 ימים ממועד קבלת הפנייה, על זהותו של השמאי המכריע שמינה. :: (3) השמאי המכריע שמונה כאמור בפסקה (2) ידון ויכריע במחלוקת על סכום הפיצוי; החלטות השמאי המכריע יפורסמו בהתאם לכללים שקבע שר המשפטים. :: (4)(א) על החלטתו של השמאי המכריע כאמור בפסקה (3) יכולים הוועדה המקומית, התובע או המשיב לערור לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה בתוך 45 ימים מיום המצאת ההחלטה של השמאי המכריע; יושב ראש ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו. ::: (ב) פסקה זו תעמוד בתוקפה עד תום חמש שנים מיום תחילתו של סעיף זה, כנוסחו [[17:300885|בחוק התכנון והבניה (תיקון מס׳ 84 והוראת שעה), התשס״ח–2008]]. : (ה1)(1) המגיש ערר לוועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיף זה, ישלם לאוצר המדינה, במועד הגשתו, אגרה בסכום כמפורט להלן: ::: (א) כשסכום הערר אינו עולה על 500,000 שקלים חדשים – 837 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2005, החל משנת 2020, 1,040.49 ש"ח))); ::: (ב) כשסכום הערר עולה על 500,000 שקלים חדשים – 1,675 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2005, החל משנת 2020, 2,082.22 ש"ח))); ::: שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, יקבע נסיבות שבהן יינתן פטור מאגרה לפי סעיף קטן זה. :: (2) ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לא תקבל ערר ולא תדון בו, אלא אם כן שולמה בעת הגשתו אגרה או שניתן פטור מתשלום האגרה לפי הוראות סעיף קטן זה. :: (3) הסכומים האמורים בפסקה (1) יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה, בהתאם לשיעור העליה במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. :: (4) החליטה ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לקבל ערר, כולו או חלקו, רשאית היא להטיל על המשיב לשלם למגיש הערר הוצאות בגובה סכום האגרה, כולה או חלקה, כפי ששילם בעת הגשת הערר; היו מספר משיבים בערר – רשאית ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לקבוע את חלוקת ההוצאות כאמור בין המשיבים. :: (5) בלי לגרוע מהאמור בפסקה (4), ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאית להטיל על צד לערר לשלם לצד השני את הוצאותיו בערר, כולן או חלקן. :: (6) החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה להטיל הוצאות לפי פסקאות (4) או (5) תיחשב כפסק דין לעניין הוצאה לפועל. : (ו)(1) דנה ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה בערר לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה), רשאית היא, בהחלטה מנומקת, לקבל את הערר או לדחותו, במלואו או בחלקו. :: (2) היה הערר לפי סעיף קטן (ד) בלבד, רשאית ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפנות ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי, מתוך רשימת השמאים המכריעים, אשר יגיש לוועדת הערר חוות דעת בכתב בעניין הנוגע לערר (בחוק זה – שמאי מייעץ). :: (3) מונה שמאי מייעץ, תינתן החלטה בערר לאחר הגשת חוות דעתו, ובלבד שניתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לעניין חוות הדעת. :: (4) הוראות לפי [[פרק ט׳1]] יחולו על שמאי מייעץ, לרבות לעניין סדרי הדין בפניו, מינויו ושכרו. : (ז) על החלטת יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה)(4), ועל החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיף קטן (ו)(1) או (3), ניתן לערער לבית משפט לעניינים מינהליים. : (ח) שמאי מקרקעין שהתבקש להכין שומה בהליכים לפי סעיף זה, וכן שמאי מכריע ושמאי מייעץ שמונו לפי סעיף זה, רשאים לקבל מידע בהתאם להוראות [[סעיף 14א(א) לתוספת השלישית]], והוראות [[תוספת 3 פרט 14א|סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) של אותו סעיף]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מידע כאמור. : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר בעררים לפי סעיף 198 לחוק), התשנ״ח–1997]].)) @ 199. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).)) @ 200. פטור מתשלום פיצויים (תיקון: תשפ"ד-4) : (א) לא יראו קרקע כנפגעת אם נפגעה על ידי הוראה שבתכנית הנמנית עם אחת ההוראות המפורטות להלן ובלבד שהפגיעה אינה עוברת את תחום הסביר בנסיבות הענין ואין זה מן הצדק לשלם לנפגע פיצויים: :: (1) שינוי בתחום אזורים ובתנאי השימוש בקרקע שבהם; :: (2) קביעת המירווח מסביב לבנינים וביניהם; :: (3) הגבלת מספר הבנינים בשטח מסויים; :: (4) הסדרת אתריהם של בנינים, גדלם, גבהם, תכנון צורתם או מראם החיצוני; :: (5) איסור הבניה או הגבלתה, לצמיתות או לשעה, במקום שהקמת בנינים על הקרקע עלולה, בגלל מקומה או טיבה, להביא לידי סכנת שטפון, סחף קרקע, סכנה לבריאות או סכנת נפשות או לידי הוצאה יתירה של כספי ציבור להתקנת דרכים או ביבים, להספקת מים או לשירותים ציבוריים אחרים; :: (6) איסור השימוש בקרקע או הגבלתו שלא בדרך איסור בניה או הגבלתה, כשהשימוש עלול להביא לידי סכנה לבריאות, סכנת נפשות או פגיעה רצינית אחרת לרעת הסביבה; :: (7) הגבלת דרכי השימוש בבנינים; :: (8) קביעת קו במקביל לדרך, שמעבר לו לא יבלוט שום בנין; :: (9) חיוב להתקין על יד בנין המיועד לעסק, למלאכה או לתעשיה מקום לטעינת כלי רכב, פריקתם וציודם בדלק, הכל כדי למנוע חסימת דרך לתעבורה; :: (10) חיוב להתקין בבנין המיועד לעסק, למלאכה או לתעשיה, למגורים, לבית לינה או לשימוש על ידי הציבור, או על יד בנין כאמור, מקום לחניית כלי רכב, למקלט או למחסה בפני התקפה אווירית; :: (11) הוראה בתכנית שחל עליה [[סעיף 81]]. : (ב) לא יראו קרקע כנפגעת אם נפגעה על ידי תוכנית שמטרתה היחידה היא קביעת הוראות לבניית אחד או יותר מאלה: מרחב מוגן או חדר עם שיפורי מיגון, במבנה קיים, בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]], או שטח נוסף באזור עימות כמשמעותו [[בסעיף 151(ג)(2)]]. : (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לעניין תוכנית כאמור באותו סעיף קטן, אם אותה תוכנית משנה הוראות בתוכנית קודמת וקובעת תנאים שיש בהם כדי להכביד הכבדה של ממש על האפשרות להקים מרחב מוגן או על אופן בנייתו, ובכלל זה הוראות לעניין קווי בניין, גובה בניין ותכסית המגרש, אלא אם כן התוכנית הקודמת היא תוכנית מיתאר ארצית למיגון שמטרתה היחידה היא כאמור באותו סעיף קטן, שאושרה ביום תחילתו של [[25:3626730|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 149 והוראת שעה), התשפ"ד-2023]], או לאחריו (בסעיף זה - תוכנית מיתאר ארצית למיגון), ומתקיימים שני אלה: :: (1) התוכנית המשנה אושרה בתוך שלושים חודשים מיום תחילתה של תוכנית מיתאר ארצית למיגון; :: (2) מתכנן המחוז של השטח שבו חלה התוכנית המשנה, לאחר התייעצות עם יושב ראש הוועדה המחוזית, נתן לה אישור אם מצא כי יש הצדקה של ממש להוראות שנקבעו בה; בהחלטתו ישקול מתכנן המחוז, בין השאר, את הכדאיות הכלכלית בהקמת מרחב מוגן על פי הוראותיה של התוכנית המשנה ואת ההשפעה הצפויה על מימוש האפשרות להקים מרחב מוגן, בשים לב לצורך בעידוד הקמתם של מרחבים מוגנים. @ 201. אין פיצויים למעשים שאחרי הפקדת תכנית : לא ישולמו פיצויים לפי [[פרק זה]] בקשר לכל בנין שהוקם, לכל דרך שנסללה ולכל דבר אחר שנעשה בתחום תכנית לאחר שההודעה בדבר הפקדתה פורסמה ברשומות לפי [[סעיף 89]]. @ 202. פיצויים על הפסקת חריגה : מי שבתום תקופת המקסימום שנקבעה לשימוש חורג או לבנין חורג לפי [[פרק ז׳]] הינו בעל זכות במקרקעין שלגביהם נקבעה התקופה, לא יהיה זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו על ידי הפסקת השימוש או על ידי שינויו, הריסתו או סילוקו של הבנין, הכל לפי הענין, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות ומן הצדק שישולמו פיצויים כאמור. @ 202א. פיצויים בשל תכנית הכוללת ייעוד מקרקעין למיתקן גז (תיקון: תשס״ב, תשע״ד–2) : נפגעו על ידי תכנית שמטרתה העיקרית ייעוד מקרקעין למיתקן גז, או על ידי כל אחת מן התכניות למערכת ההולכה, או על ידי תכנית הכוללת גם ייעוד מקרקעין למיתקן גז, שלא בדרך הפקעה, מקרקעין הנמצאים בתחומה או הגובלים עמה, יחולו לענין הפיצויים, לפי הענין, הוראות [[סעיף 28 לחוק משק הגז הטבעי]]; בסעיף זה – :- ”מיתקן גז” ו”התכניות למערכת ההולכה” – כהגדרתם [[בחוק משק הגז הטבעי]]; :- ”תכנית” – לרבות תכנית עבודה שאושרה לפי [[סעיף 25(ד) לחוק משק הגז הטבעי]]. @ 202ב. כתב שיפוי כתנאי למתן היתר להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית (תיקון: תשס״ו, תשע״ח–7, תשפ"ב-13) : (א) בסעיף זה – ::- ”מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית” – מיתקן המוקם על ידי בעל רישיון או מטעמו, המשמש או המיועד לשמש למתן שירותי רדיו טלפון נייד, לרבות אנטנה, משדר, תורן או כל מכשיר עזר אחר, הנועד לתמוך בתפעול המיתקן; ::- "בעל רישיון" - בעל רישיון בזק לאספקת שירותי בזק באמצעות מערכת רדיו טלפון נייד בהתאם [[לסעיף 2(ב)(1) לחוק התקשורת]]. : (ב) מוסד התכנון ידרוש, כתנאי למתן היתר להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, כתב שיפוי מפני תביעה לפיצויים לפי [[סעיף 197]] ובלבד שדרישה כאמור תהיה בהתאם להנחיות המועצה הארצית; הנחיות המועצה הארצית כאמור יעמדו בתוקפן עד שייקבעו הוראות לענין זה בתכנית מיתאר ארצית. == פרק ט׳1: רשימת שמאים מכריעים (תיקון: תשס״ח–7) == @ 202ג. רשימת שמאים מכריעים (תיקון: תשס״ח–7) : (א) שר המשפטים יקבע, על פי המלצת הוועדה המייעצת שהוקמה לפי [[סעיף 202ד]], רשימה של שמאי מקרקעין הכשירים לכהן כשמאים מכריעים (בחוק זה – רשימת השמאים המכריעים). : (ב) שמאי מכריע ייכלל ברשימת השמאים המכריעים לתקופה של עשר שנים או עד הגיעו לגיל 70, לפי המוקדם. : (ג) רשימת השמאים המכריעים תפורסם ברשומות. @ 202ד. הוועדה המייעצת (תיקון: תשס״ח–7, תשע״ה) : (א) תוקם ועדה מייעצת שתמליץ לשר המשפטים לעניין קביעת רשימת השמאים המכריעים ([[בפרק זה]] – הוועדה המייעצת), וזה הרכבה: :: (1) יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין, והוא יהיה היושב ראש; :: (2) השמאי הממשלתי הראשי או נציגו; :: (3) מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים או נציגו; :: (4) שני שמאי מקרקעין שיקבע יושב ראש הוועדה, מתוך רשימה של ארבעה שמאי מקרקעין שימנה שר המשפטים על פי המלצת הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של שמאי מקרקעין בישראל, ואם לא ניתנה המלצה כאמור – שימנה שר המשפטים לפי בחירתו; :: (5) היועץ המשפטי של עיריית ירושלים, תל אביב–יפו או חיפה, שימנה שר הפנים; :: (6) שני נציגי ציבור שימנה שר המשפטים; :: (7) נציג הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות בישראל; לעניין זה, ”קבלן לעבודות הנדסה בנאיות” – כהגדרתו [[בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969]]. : (ב) הודעה בדבר מינוי הוועדה המייעצת תפורסם ברשומות. @ 202ה. כשירות לכהונה כשמאי מכריע (תיקון: תשס״ח–7) : מי שנתקיימו בו כל אלה, כשיר לכהן כשמאי מכריע: : (1) הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל; : (2) הוא שמאי הרשום בפנקס שמאי המקרקעין במשך שבע השנים האחרונות לפחות ועסק בפועל, ברציפות או לסירוגין, במשך חמש שנים לפחות בשמאות מקרקעין בנושאים כאמור [[בפרקים ח׳]], [[ח׳1]] [[או ט׳]]; : (3) הוא לא הורשע בעבירה, אשר מפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כשמאי מכריע ובית משפט לא קבע לגביו כי עבר עבירה כאמור, אף שלא הרשיעו בה; : (4) רישומו בפנקס שמאי המקרקעין לא הותלה בחמש השנים האחרונות, ואם הותלה, חלפו חמש שנים לפחות ממועד סיום ההתליה ועד למועד המינוי; : (5) הוא אינו פסול דין, מי שהוכרז פושט רגל או מי שמונה לו אפוטרופוס; : (6) הוא לא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין כהונתו כשמאי מכריע, לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו; [[בפרק זה]], ”עניין אישי או תפקיד אחר” – לרבות עניין אישי או תפקיד אחר של קרובו. @ 202ו. פעולות לשם מניעת ניגוד עניינים (תיקון: תשס״ח–7) : (א) סברה הוועדה המייעצת כי מי שמבקש לכהן או מי שמכהן כשמאי מכריע נדרש לבצע פעולות לשם מניעת ניגוד עניינים כאמור [[בסעיף 202ה(6)]], תמליץ על הפעולות שעליו לבצע, והתקופה לביצוען. : (ב) המליצה הוועדה על פעולות כאמור בסעיף קטן (א), לגבי מי שמבקש לכהן כשמאי מכריע, לא ייכלל האדם שלגביו ניתנה ההמלצה כאמור ברשימת השמאים המכריעים, אלא לאחר שהוועדה המייעצת אישרה כי בוצעו הפעולות שהיה עליו לבצע כאמור; היה אדם כלול ברשימה וניתנה לגביו המלצה כאמור בסעיף קטן (א), יתלה שר המשפטים את רישומו, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין, עד לאישור הוועדה המייעצת כאמור בסעיף קטן זה. : (ג) שמאי מכריע לא יעסיק אדם שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו של אותו אדם או תפקיד השמאי המכריע, לבין תפקיד אחר שלו; התעורר חשש לניגוד עניינים כאמור, ידווח על כך המועסק לשמאי המכריע בלא דיחוי. : (ד) מי שמבקש לכהן כשמאי מכריע יודיע לוועדה המייעצת, עובר למינוי, אם הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין כהונתו כשמאי מכריע לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו; מי שמכהן כשמאי מכריע יודיע כאמור מיד לאחר שנודע לו כי הוא עלול להימצא במצב כאמור. @ 202ז. איסור ניגוד עניינים (תיקון: תשס״ח–7) : (א) שמאי מכריע לא יטפל בעניין שהועבר להכרעתו אם הוא עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כשמאי מכריע באותו עניין, לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו. : (ב) התברר לשמאי מכריע כי עניין שהועבר להכרעתו עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך בכתב ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין ויימנע מלטפל באותו עניין עד לקבלת הנחיות מיושב ראש מועצת שמאי המקרקעין. : (ג) נוכח יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין, לפי הודעת שמאי מכריע כאמור בסעיף קטן (ב) או בדרך אחרת, כי עניין שהועבר לטיפולו של שמאי מכריע עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים, יורה לשמאי המכריע על הפסקת הטיפול באותו עניין. @ 202ח. ייחוד פעולת שמאי מכריע (תיקון: תשס״ח–7) : (א) שמאי מכריע לא יבצע, במישרין או בעקיפין, פעולה שיוחדה לשמאי מקרקעין לפי [[הפרק החמישי לחוק שמאי מקרקעין]], למעט פעולה שהוא רשאי לבצעה לפי חוק זה או שהוטלה עליו לפי חיקוק אחר, ולא יעסוק בכל עיסוק אחר פרט לעיסוק לפי חוק זה, אלא אם כן אין העיסוק האחר עלול לגרום לניגוד עניינים עם פעולתו לפי חוק זה, והתקיים אחד מאלה: :: (1) העיסוק הוטל עליו לפי חיקוק אחר; :: (2) העיסוק מותר על פי כללים שקבע שר המשפטים בעניין זה לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת; :: (3) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, קבע כי הוא רשאי לעסוק בעיסוק זה. : (ב) הוראות סעיף זה יחולו, בשינוים המחויבים, גם על שמאי מקרקעין, ועל מתמחה בשמאות מקרקעין, המועסקים בידי שמאי מכריע לצורך ביצוע תפקידו. @ 202ט. מחיקה או התליה מרשימת השמאים המכריעים (תיקון: תשס״ח–7) : (א) שר המשפטים ימחק מרשימת השמאים המכריעים את רישומו של אדם שחדל להתקיים בו תנאי מהתנאים האמורים [[בסעיף 202ה(1) עד (5)]], לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם לגבי מי שחדל להתקיים בו התנאי האמור [[בסעיף 202ה(6)]], זולת אם אישרה הוועדה המייעצת כי בוצעו הפעולות שהיה עליו לבצע כאמור [[בסעיף 202ו]]. : (ב) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי להתלות את רישומו של אדם ברשימת השמאים המכריעים, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין, בשל אחד מאלה: :: (1) אם מתנהלת נגדו חקירה פלילית בשל חשד לביצוע עבירה כאמור [[בסעיף 202ה(3)]]; :: (2) אם הוגשה נגדו קובלנה על עבירת משמעת לפי [[הפרק השישי לחוק שמאי מקרקעין]]. : (ג) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי למחוק את רישומו של אדם מרשימת השמאים המכריעים, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין, אם סבר כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כשמאי מכריע או כי לא מילא את תפקידיו כשמאי מכריע כראוי. @ 202י. העברת הטיפול לשמאי מכריע אחר (תיקון: תשס״ח–7) : (א) נמחק או הותלה רישומו של שמאי מכריע מרשימת השמאים המכריעים כאמור [[בסעיפים 202ו(ג)]] [[או 202ט]], או הורה לו יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין להפסיק את הטיפול בעניין שלפניו כאמור [[בסעיף 202ז]], יורה יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין על העברת העניין שלפני אותו שמאי מכריע לשמאי מכריע אחר מתוך רשימת השמאים המכריעים (להלן – השמאי המכריע הנעבר). : (ב) השמאי המכריע הנעבר רשאי להורות, אם מצא כי לא ייגרם עיוות דין, שהדיון בפניו יימשך מהשלב שאליו הגיע השמאי המכריע שטיפולו בעניין הופסק; החליט השמאי המכריע הנעבר כי הדיון יימשך כאמור, יראו בחומר שהובא בהליך, כאילו הובא לפני השמאי המכריע הנעבר. @ 202יא. עונשין (תיקון: תשס״ח–7) : שמאי מכריע המטפל בעניין שעלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים, בניגוד להוראות [[סעיף 202ז]], דינו – מאסר שלוש שנים. @ 202יב. החלת הוראות על שמאי מכריע (תיקון: תשס״ח–7) : (א) דין שמאי מכריע כדין עובד הציבור לעניין [[חוק העונשין, התשל״ז–1977]]. : (ב) בתום תקופת כהונתו יחולו על שמאי מכריע הוראות [[חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969]]; ואולם סמכויות הוועדה, כהגדרתה [[בסעיף 11 לחוק האמור]], כפי שנקבעו [[בחוק האמור]], יהיו נתונות לוועדה המייעצת. @ 202יג. תקנות לעניין שמאי מכריע (תיקון: תשס״ח–7, תשפ"ב-8) : (א) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצוע [[פרק זה]]. : (ב) שר המשפטים יתקין תקנות בעניינים אלה: :: (1) באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ובהתייעצות עם שר הפנים – שכרו של שמאי מכריע ותשלום אגרה בעד הגשת בקשה למינוי שמאי מכריע; :: (2) סדרי הדין בבקשות להכרעה לפני שמאי מכריע, לרבות בבקשה למינויו ובכלל זה לרבות לעניין מועדים, דרך הגשת הבקשות וערר על החלטות שנתקבלו בהן. : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה להכרעה לפני שמאי מכריע או שמאי מייעץ), התשס״ט–2008]].)) : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (שכרו של שמאי מכריע ושמאי מייעץ), התשס״ט–2009]].)) == פרק י׳: פיקוח, אכיפה ועונשין (תיקון: תשע״ז–9) == === סימן א׳: הגדרות (תיקון: תשע״ז–9) === @ 203. הגדרות – [[פרק י׳]] (תיקון: תשע״ז–9, תשפ"ב-8) : [[בפרק זה]] – :- ”גן לאומי” ו”שמורת טבע” – כהגדרתם [[בחוק גנים לאומיים]]; :- ”הריסה” – לרבות פירוק עבודה שנעשתה או סילוקה, וכן כל פעולה הדרושה לשם השבת המקרקעין למצבם לפני תחילת ביצוע עבודה בהם, והכול כפי שנקבע בצו הריסה לפי [[פרק זה]]; :- ”ועדה מרחבית” – ועדה מקומית לפי [[סעיף 19]]; :- ”יושב ראש ועדה מקומית” – לרבות ראש רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, ולעניין מרחב תכנון מקומי כמשמעותו [[בסעיף 12]] – יושב ראש הוועדה המחוזית; :- ”היחידה הארצית לאכיפה” – הרשות לאכיפה במקרקעין; :- ”מהנדס הוועדה” – לרבות מהנדס רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, ולעניין מרחב תכנון מקומי כמשמעותו [[בסעיף 12]] – מתכנן המחוז; :- ”המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין” – המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה; :- ”מנהל היחידה הארצית לאכיפה” – מנהל היחידה שמונה לפי [[סעיף 204]]; :- ”מנהל רשות הטבע והגנים” – כמשמעותו [[בחוק גנים לאומיים]]; :- ”מפקח” – מי שהוסמך למפקח לפי [[סעיף 205]]; :- ”מפקח מיוחד” – מפקח ביחידה הארצית לאכיפה, שהוסמך למפקח מיוחד לפי [[סעיף 205]], לאחר שעבר הכשרה מיוחדת לעניין הסמכויות הנתונות לו לפי כל דין; :- ”עבודה אסורה” – בנייה או עבודה הטעונה היתר שנעשתה בלא היתר או בניגוד לתנאי היתר; :- ”צו מינהלי” – כל אחד מאלה: :: (1) צו מינהלי להפסקת עבודה כאמור [[בסעיף 216]]; :: (2) צו להריסת תוספת בנייה כאמור [[בסעיף 217]]; :: (3) צו מינהלי להפסקת שימוש כאמור [[בסעיף 219]]; :: (4) צו לסגירת בניין או מקום כאמור [[בסעיף 220]]; :: (5) צו הריסה מינהלי כאמור [[בסעיף 221]]; :- ”צו שיפוטי” – כל אחד מאלה: :: (1) צו שיפוטי למניעת פעולות כאמור [[בסעיף 234]]; :: (2) צו הפסקה שיפוטי כאמור [[בסעיף 236]]; :: (3) צו הריסה בלא הליך פלילי כאמור [[בסעיף 239]]; :- ”רשות אוכפת” – כל אחת מאלה, לפי העניין: :: (1) היחידה הארצית לאכיפה; :: (2) ועדה מקומית – לעניין עבירה שבוצעה במרחב התכנון שלה; :: (3) רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – לעניין עבירה שבוצעה בתחומה של אותה רשות מקומית; :: (4) רשות הטבע והגנים – לעניין עבירה שבוצעה בתחום גן לאומי או שמורת טבע או בתחום שטח שיועד בתכנית לגן לאומי או לשמורת טבע כאמור [[בסעיף 233]]; :- ”רשות הטבע והגנים” – הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים כהגדרתה [[בחוק גנים לאומיים]]; :- ”רשות מקומית המוסמכת לאכיפה” – רשות מרחבית שהוסמכה לפי [[סעיף 254יב]]; :- ”שימוש אסור” – כל אחד מאלה: :: (1) שימוש במקרקעין הטעון היתר שנעשה בלא היתר, או בניגוד לתנאי היתר או שימוש במקרקעין בניגוד לתכנית; :: (2) שימוש בעבודה אסורה; :- ”תובע” – כמשמעותו [[בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982]]. === סימן ב׳: סמכויות פיקוח ואכיפה (תיקון: תשע״ז–9) === @ 204. מנהל היחידה הארצית לאכיפה (תיקון: תשע״ז–9) : (א) שר האוצר ימנה עובד בכיר בשירות המדינה למנהל היחידה הארצית לאכיפה. : (ב) מנהל היחידה הארצית לאכיפה יעמוד בראש היחידה הארצית לאכיפה ויהיה אחראי למילוי תפקידיה לפי חוק זה. : (ג) למנהל היחידה הארצית לאכיפה יהיו הסמכויות הנתונות למפקח ולמפקח מיוחד לפי הוראות חוק זה. : (ד) מנהל היחידה הארצית לאכיפה יקבע הנחיות מקצועיות שלפיהן יפעילו מפקחים את סמכויותיהם לפי חוק זה; הנחיות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של היחידה הארצית לאכיפה. @ 205. הסמכת מפקחים (תיקון: תשע״ז–9) : (א) שר האוצר יסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקחים לעניין חוק זה, אשר יוסמכו בסמכויות לפי [[סימן זה]], כולן או חלקן, וכן רשאי הוא להסמיך מפקחים בסמכויות כאמור מבין אלה: :: (1) עובד מעובדי המדינה – בהסכמת השר הממונה על משרדו של העובד; :: (2) עובד מעובדי רשות מקומית שהיא ועדה מקומית לפי [[סעיף 18]] או עובדי רשות מקומית מוסמכת לאכיפה – בהסכמת ראש הרשות המקומית שהוא עובד בה; :: (3) עובד מעובדי ועדה מרחבית – בהסכמת יושב ראש הוועדה המרחבית שהוא עובד בה. : (ב) סמכויות מפקחים מבין עובדי המדינה יהיו בשטח המדינה כולה או חלקה, כפי שיקבע שר האוצר בעת הסמכתם; סמכויותיהם של מפקחים מבין עובדי ועדה מקומית יהיו בתחום מרחב התכנון שלה וסמכויותיהם של מפקחים מבין עובדי רשות מקומית יהיו בתחומה של אותה רשות מקומית. : (ג) לא יוסמך מפקח כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: :: (1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת למינויו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי; :: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה שר האוצר, בהסכמת השר לביטחון הפנים; :: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה שר האוצר, לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים. : (ד) הודעה על הסמכת מפקח תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית, לפי העניין. : (ה) מצא מנהל היחידה הארצית לאכיפה כי מפקח אינו ממלא אחר ההנחיות המקצועיות כאמור [[בסעיף 204(ד)]], רשאי הוא, לאחר שנתן למפקח הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, לבקש משר האוצר לבטל את הסמכתו של המפקח או להגביל את סמכויותיו לתקופה. @ 206. סמכויות מפקחים (תיקון: תשע״ז–9) : (א) לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח – :: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; :: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך הדרושים לו לצורך ביצוע תפקידו; בפסקה זו, ”מסמך” – לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995]]; :: (3) לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דוגמאות לשם בדיקה וכן להורות על מסירת דוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת; :: (4) להיכנס בכל עת לכל מקרקעין, ואולם לא ייכנס מפקח למקום המשמש למגורים, אלא באחד מאלה: ::: (א) בעת סבירה ולאחר שקיבל את הסכמת המחזיק, ובלבד שהמחזיק הוא בגיר ושהמפקח הודיע למחזיק כי הוא רשאי לסרב לכניסתו; ::: (ב) ניתן צו של בית משפט המתיר לו להיכנס למקום. : (ב) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי מפקח – :: (1) לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+#2|סעיפים ((<s>(</s>))2((<s>)</s>))]] [[#3|ו-((<s>(</s>))3((<s>)</s>)) לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], בשינויים המחויבים; :: (2) לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[=פקודת מעצר וחיפוש|הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969]] (בסעיף זה – פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים; :: (3) לבקש מבית המשפט צו חיפוש לפי [[סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש]] ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 24(א)(1)]], [[+|26 עד 28]] [[ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים; :: (4) להיכנס בכל עת סבירה למקרקעין, ורשאי המפקח לעשות שימוש בכוח סביר כלפי רכוש לשם כך, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט. : (ג) סירב אדם להיענות לדרישת מפקח, על פי סמכותו בהתאם להוראות סעיף זה, והיה חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה, רשאי המפקח לעכבו, ויחולו על עיכוב כאמור הוראות [[סעיף 75(ב) ו־(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996]], בשינויים המחויבים. : (ד) אין בסמכויות מפקח לפי [[פרק זה]] כדי לגרוע מסמכויות פיקוח שנתונות לו לפי כל דין אחר. @ 207. חובת הזדהות (תיקון: תשע״ז–9) : (א) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה: :: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדי מפקח בצבע ובצורה שהורה שר האוצר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה; :: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי שר האוצר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יראה על פי דרישה. : (ב) חובת הזדהות לפי סעיף קטן (א) לא תחול אם קיומה עלול לגרום לאחד מאלה: :: (1) סיכול ביצוע הסמכות בידי המפקח; :: (2) פגיעה בביטחון המפקח או בביטחון אדם אחר. : (ג) חלפה הנסיבה שבשלה לא קיים המפקח את חובת ההזדהות כאמור בסעיף קטן (ב), יקיים המפקח את חובתו כאמור, מוקדם ככל האפשר. === סימן ג׳: סמכויות פיקוח ואכיפה כלפי מערכת הביטחון (תיקון: תשע״ז–9) === @ 208. הסדרת הפיקוח והאכיפה כלפי מערכת הביטחון (תיקון: תשע״ז–9) : הוראות [[סימן זה]] נועדו להסדיר את הפיקוח והאכיפה של הוראות חוק זה כלפי מערכת הביטחון באופן שיאזן בין קיום מטרותיו של חוק זה לבין השמירה על ביטחון המדינה ושלום הציבור. @ 209. הגדרות – [[סימן ג׳]] (תיקון: תשע״ז–9) : [[בסימן זה]] – :- ”גוף ביטחוני” – אחד הגופים המנויים בהגדרה ”מערכת הביטחון”; :- ”התאמה ביטחונית” – כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002]]; :- ”חוק להסדרת הביטחון” – [[=חוק להסדרת הביטחון|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998]]; :- ”מערכת הביטחון” – כל אחד מאלה: :: (1) משרד הביטחון ויחידות הסמך של משרד הביטחון; :: (2) צבא הגנה לישראל; :: (3) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה; :: (4) מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם [[בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון]], שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר האוצר; :: (5) משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים; :: (6) שלוחה אחרת של מערכת הביטחון כהגדרתה [[בסעיף 159]] שאושרה על ידי שר הביטחון לעניין [[פרק ו׳]] כאמור [[באותו סעיף]]; :- ”מפקח” – מי שהוסמך למפקח ביחידה הארצית לאכיפה לפי [[סעיף 205]], ולעניין מיתקן ביטחוני שחלות עליו הוראות [[סעיף 213]] [[או 214]] – מי שהוסמך למפקח לפי הוראות [[213|אותם סעיפים]], לפי העניין; :- ”נוהל עבודה” – נוהל שנקבע לפי [[סעיף 212]]; :- ”קצין בכיר” – קצין שדרגתו סגן אלוף, סגן ניצב או סגן גונדר, לפחות, לפי העניין, או מי שדרגתו מקבילה לדרגה כאמור; :- ”קצין מוסמך” – :: (1) לעניין הגופים המנויים בפסקאות (1), (3), (4) ו־(6) להגדרה ”מערכת הביטחון”, למעט שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – כמשמעותו [[בסעיף 21 לחוק להסדרת הביטחון]]; :: (2) לעניין צבא הגנה לישראל – ראש מחלקת ביטחון מידע בצבא הגנה לישראל או קצין בכיר שהסמיך לעניין זה; :: (3) לעניין שירות הביטחון הכללי – ראש שירות הביטחון הכללי או עובד בכיר בשירות שהסמיך לעניין זה; :: (4) לעניין המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – קצין מוסמך כמשמעותו [[בסעיף 21א לחוק להסדרת הביטחון]]; :: (5) לעניין משטרת ישראל – קצין בכיר שהסמיך המפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה; :: (6) לעניין שירות בתי הסוהר – קצין בכיר שהסמיך נציב בתי הסוהר לעניין זה; :: (7) לעניין הרשות להגנה על עדים – מנהל הרשות או עובד בכיר ברשות שהסמיך לעניין זה; :- ”השר הממונה” – :: (1) לעניין הגופים המנויים בפסקאות (1), (2), (4) ו־(6) להגדרה ”מערכת הביטחון” – שר הביטחון; :: (2) לעניין הגופים המנויים בפסקה (3) להגדרה ”מערכת הביטחון” – ראש הממשלה; :: (3) לעניין הגופים המנויים בפסקה (5) להגדרה ”מערכת הביטחון” – השר לביטחון הפנים. @ 210. הפעלת סמכויות כלפי מערכת הביטחון (תיקון: תשע״ז–9) : מפקח יפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה כלפי מערכת הביטחון, בכפוף לסייגים [[שבסימן זה]]. @ 211. סמכויות פיקוח ואכיפה כלפי מערכת הביטחון – הוראות מיוחדות (תיקון: תשע״ז–9) : (א) לא יפעיל מפקח את סמכויותיו כלפי מערכת הביטחון, אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך ובהתאם לכללי אבטחת המידע של גוף ביטחוני. : (ב)(1) על אף האמור [[בסעיף 206(א)(4)]] קצין בכיר או קצין מוסמך רשאי לעכב את כניסתו המיידית של המפקח למיתקן המוחזק בידי מערכת הביטחון, אם מצא כי התקיים אחד מאלה: ::: (א) כניסתו באותה העת תשבש פעילות מבצעית או מודיעינית, חקירה פלילית, או תרגיל או אימון רחבי היקף או שנעשה בהם שימוש באמצעי לחימה; ::: (ב) מתרחשת במקום פעילות עוינת; ::: (ג) מתקיימת במיתקן פעילות או יש בו ציוד או מיתקנים שהמפקח אינו רשאי להיחשף להם מטעמים ביטחוניים, מטעמים של יחסי החוץ של מדינת ישראל או מטעמים של הגנה על שלום הציבור וביטחונו. :: (2) קבע קצין מוסמך או קצין בכיר כאמור בפסקה (1), יודיע על כך למפקח בכתב, ויקבע מועד חדש לכניסתו של המפקח, מוקדם ככל האפשר לאחר שחלפה העילה שמנעה את כניסתו. : (ג) על אף האמור [[בסעיף 206(א)(1)]], דרש מפקח מאדם להזדהות לפניו, לשם הפעלת סמכויותיו במיתקן המוחזק בידי גוף ביטחוני, וכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני אוסרים על אותו אדם להזדהות אלא לפני מי שמוסמך לכך על פיהם, רשאי אותו אדם להימנע מהצגת תעודה מזהה ולהציג את עצמו בדרך שתיקבע בנוהל עבודה, באופן שיאפשר את זימונו לחקירה ככל שיידרש. : (ד) לשם הפעלת סמכויותיו, רשאי מפקח להשתמש באמצעים שונים לתיעוד ממצאיו; הכנסת אמצעים כאמור והשימוש בהם יהיו באופן שיאפשר את התיעוד הנדרש, ובלבד שיהיו בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני. : (ה)(1) על אף האמור [[בסעיף 206(א)(2)]], מסירת ידיעה או מסמך, כולם או חלקם, למפקח, תהיה בהתאם להתאמתו הביטחונית ובהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני, ואולם – ::: (א) קצין מוסמך רשאי להורות כי ידיעה או מסמך מסוימים בעלי רגישות ביטחונית גבוהה לא יועברו למפקח, אף אם התאמתו הביטחונית מתאימה, אלא לגורם אחר ביחידה הארצית לאכיפה כפי שייקבע בנוהל עבודה, ככל שניתן מבחינה ביטחונית לקבוע גורם כאמור; ::: (ב) קצין מוסמך רשאי להורות כי מפקח לא יוציא ממיתקן ביטחוני מסמך מסוים שקבע לגביו כי הוא בעל רגישות ביטחונית גבוהה; מסמך כאמור יישמר במקום שייועד לשם כך במיתקן, ויהיה נגיש למפקח או לגורם האחר שנקבע כאמור בפסקת משנה (א), לפי העניין, בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני. :: (2) קצין מוסמך רשאי להורות כי מידע מסווג שאינו קשור לחומר החקירה ואינו קשור במישרין לעילת הפיקוח, לא ייכלל בידיעה או במסמך הנמסרים למפקח או לגורם האחר שנקבע כאמור בפסקה (1)(א), לפי העניין, ובלבד שימסור למפקח או לגורם האחר הודעה בכתב על כך שהשמיט מידע. : (ו) על אף האמור [[בסעיף 206(א)(3)]], מדידות ודגימות שהן או תוצאותיהן עשויות להיות מסווגות, יבוצעו ויישמרו במעבדות מסווגות, כפי שייקבע בנוהל עבודה, ובלבד שלא יהיה בכך כדי למנוע עריכת מדידה או נטילת דגימה. : (ז)(1) על אף האמור [[בסעיף 206(ב)(2)]] לא יתפוס מפקח חפץ אם יש חשש כי בשל הוצאתו מידי מערכת הביטחון יינזקו משמעותית כשירותו של גוף ביטחוני, רמת הכוננות שלו ויכולתו להגן על ביטחון המדינה או על שלום הציבור. :: (2) קצין מוסמך רשאי להורות כי מפקח לא יוציא ממיתקן ביטחוני חפץ מסוים שקבע לגביו כי הוא בעל רגישות ביטחונית גבוהה; חפץ כאמור יישמר במקום שייועד לשם כך במיתקן בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני ויהיה נגיש למפקח. @ 212. נוהל עבודה (תיקון: תשע״ז–9) : (א) שר האוצר, בהסכמת השר הממונה, יורה בנוהל עבודה על אופן יישום הוראות [[סימן זה]] בגוף ביטחוני, ורשאי שר האוצר לקבוע בדרך האמורה נהלים שונים בעבור כל אחד מן הגופים הביטחוניים המנויים בהגדרה ”מערכת הביטחון”. : (ב) קיבל שר האוצר את הסכמתו של השר הממונה לקבוע נוהל עבודה כאמור בסעיף קטן (א) או לתקן נוהל עבודה קיים, יובא הנוהל או תיקונו, לפי העניין, לידיעת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. @ 213. פיקוח ואכיפה לגבי מיתקן ביטחוני סודי (תיקון: תשע״ז–9) : (א) השר הממונה רשאי לקבוע לעניין [[סימן זה]], כי מיתקן ביטחוני כהגדרתו [[בפרק ו׳]], שמתקיים לגביו אחד מאלה, הוא מיתקן ביטחוני סודי: :: (1) מתקיימת בו פעילות סודית; :: (2) קיים צורך דחוף בהקמתו; :: (3) הוא נועד לפעילות מבצעית. : (ב) קבע השר הממונה כי מיתקן מסוים הוא מיתקן ביטחוני סודי, יופעלו סמכויות הפיקוח והאכיפה לפי [[סימן ב׳]], בכפוף לסייגים [[שבסימן זה]], לעניין אותו מיתקן, על ידי מפקח שהוא עובד משרדו של השר הממונה על אותו מיתקן או שהוא משרת בגוף הביטחוני האחראי על אותו מיתקן, שהוסמך לפי הוראות [[סעיף 205]]. : (ג)(1) השר הממונה, בהסכמת שר האוצר, יורה בנוהל על אופן הפיקוח והאכיפה על יישום ההוראות לפי חוק זה במיתקן ביטחוני סודי, ובכלל זה על אופן הפעלת הסמכויות לפי [[סימן זה]] במיתקן כאמור, ורשאי השר הממונה לקבוע בדרך האמורה נהלים שונים בעבור כל אחד מן הגופים הביטחוניים. :: (2) קיבל השר הממונה את הסכמת שר האוצר לקבוע נוהל כאמור בפסקה (1) או לתקן נוהל קיים, יובא הנוהל או תיקונו, לפי העניין, לידיעת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. : (ד) מפקח כאמור בסעיף זה ידווח למנהל היחידה הארצית לאכיפה ולמנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, אחת לשישה חודשים, בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני שבו ביצע פעולות פיקוח ואכיפה, על פעולות הפיקוח והאכיפה שביצע במיתקנים ביטחוניים סודיים של אותו גוף ביטחוני. @ 214. פיקוח ואכיפה לגבי מיתקן ביטחוני סודי מיוחד (תיקון: תשע״ז–9) : (א) השר הממונה רשאי לקבוע לעניין [[סימן זה]], כי מיתקן ביטחוני סודי כמשמעותו [[בסעיף 213]], שמתקיימים בו טעמים של סודיות מיוחדת המונעים מסירת דיווח כאמור [[בסעיף קטן (ד) של אותו סעיף]], הוא מיתקן ביטחוני סודי מיוחד (בסעיף זה – מיתקן ביטחוני סודי מיוחד); קבע השר הממונה כאמור, לא יחולו הוראות [[סעיף 213]] על אותו מיתקן, ויחולו עליו הוראות סעיף זה. : (ב) סמכויות הפיקוח והאכיפה לפי [[סימן ב׳]] יופעלו, בכפוף לסייגים [[שבסימן זה]], לעניין מיתקן ביטחוני סודי מיוחד, על ידי מפקח שהוא עובד משרדו של השר הממונה על אותו מיתקן או שהוא משרת בגוף הביטחוני האחראי על אותו מיתקן, שהוסמך בידי השר הממונה לעניין זה. : (ג) מנהל המיתקן הביטחוני הסודי המיוחד או ראש הגוף הביטחוני האחראי על המיתקן, יורה בנוהל על אופן הפיקוח והאכיפה על יישום ההוראות לפי חוק זה באותו מיתקן, בהתבסס על נוהל העבודה. @ 215. נהלים ראשונים (תיקון: תשע״ז–9) : (א) נהלים ראשונים לפי [[סימן זה]] ייקבעו בתוך שמונה חודשים מיום פרסומו של [[20:382860|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 116), התשע״ז–2017]]. : (ב) בהעדר הסכמה בין שר האוצר והשר הממונה – יכריע במחלוקת היועץ המשפטי לממשלה, והשרים כאמור יקבעו נהלים ראשונים בהתאם להכרעתו, והכול בתוך שלושה חודשים מתום התקופה האמורה בסעיף קטן (א). : (ג) לא הכריע היועץ המשפטי לממשלה במחלוקת כאמור בסעיף קטן (ב), יכריע בדבר ראש הממשלה, שיקבע נהלים ראשונים לפי [[סימן זה]] בתוך 30 ימים לאחר תום התקופה כאמור בסעיף קטן (ב). === סימן ד׳: אכיפה מינהלית (תיקון: תשע״ז–9) === @ 216. צו מינהלי להפסקת עבודה (תיקון: תשע״ז–9) : (א) ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית או מהנדס הוועדה, על יסוד ביקור במקום או על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח, כי יש יסוד סביר להניח כי מתבצעת עבודה אסורה, רשאי הוא לצוות בכתב על הגורמים המנויים [[בסעיף 243(ג)]] ועל כל מי שמועסק בשירותם, להפסיק באופן מיידי את העבודה ([[בפרק זה]] – צו מינהלי להפסקת עבודה), ובלבד שלא הוגשו לבית המשפט כתב אישום או בקשה לצו הפסקה שיפוטי לפי [[סעיף 236]] בעניין אותה עבודה. : (ב) צו מינהלי להפסקת עבודה יכלול את כל אלה: :: (1) פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו; :: (2) תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו; :: (3) אישור בדבר קיום חובת ההיוועצות לפי [[סעיף 225]]; :: (4) פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות [[סעיף 228]]; :: (5) פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו. : (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), היה למי שהוסמך לתת צו כאמור בסעיף קטן (א) יסוד סביר להניח כי עבודה המתבצעת לנגד עיניו היא עבודה אסורה, או שמפקח הודיע לו כי יש לו יסוד סביר להניח שעבודה המתבצעת לנגד עיניו היא עבודה אסורה, רשאי מי שהוסמך לתת צו מינהלי להפסקת עבודה לתת צו מינהלי ארעי להפסקת אותה עבודה ([[בסימן זה]] – צו ארעי להפסקת עבודה), אף אם טרם הוגש לו דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) או טרם קוימה חובת ההיוועצות לפי [[סעיף 225]], ובלבד שהתקיימו כל אלה: :: (1) קיים צורך דחוף להפסיק את העבודה, בין השאר בשל סכנה לשלום הציבור או לשלומו של אדם; :: (2) החובה להגיש דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) ולקיים היוועצות לפי [[סעיף 225]] יושלמו בהקדם האפשרי. : (ד) תוקפו של צו ארעי להפסקת עבודה לא יעלה על חמישה ימים; ניתן צו ארעי כאמור ומולאו כל התנאים למתן צו מינהלי להפסקת עבודה, רשאי נותן הצו הארעי להפסקת עבודה להודיע למי שניתן לו הצו כי הצו ייחשב צו מינהלי להפסקת עבודה לכל דבר ועניין. : ((לפי [[תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו־231 לחוק), התשמ״ה–1985]], על מסירת צו לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982]].)) @ 217. צו להריסת תוספת בנייה לאחר שהופר צו מינהלי להפסקת עבודה (תיקון: תשע״ז–9) : (א) נמשכה העבודה שלגביה ניתן צו מינהלי להפסקת עבודה, לאחר שהומצא הצו ובניגוד להוראותיו, רשאי מי שנתן את הצו לצוות על מי שניתן לו הצו, למעט על מי שעובדים בשירותם של הגורמים המנויים [[בסעיף 243(ג)]], להרוס את העבודה שבוצעה לאחר שהומצא הצו המינהלי להפסקת עבודה ([[בפרק זה]] – צו להריסת תוספת בנייה), ובלבד שלא חלפה שנה מיום מתן הצו המינהלי להפסקת עבודה. : (ב) לא יינתן צו להריסת תוספת בנייה כאמור אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו נמשכה העבודה בניגוד להוראות הצו המינהלי להפסקת העבודה, את פרטי העבודה שנמשכה כאמור, וכי לא חלפה שנה ממועד מתן הצו המינהלי להפסקת העבודה. : (ג) צו להריסת תוספת בנייה יכלול את הפרטים המנויים [[בסעיף 216(ב)]] ואת פרטי הצו המינהלי להפסקת עבודה שניתן. : (ד) מי שניתן לו צו להריסת תוספת בנייה יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו. : (ה) לא בוצע צו להריסת תוספת בנייה בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, לבצע את הצו. @ 218. איסור מינהלי על שימוש ברכב או ציוד מכני הנדסי (תיקון: תשע״ז–9) : (א) היה למפקח מיוחד יסוד סביר להניח כי מתבצעת לנגד עיניו עבירה של עבודה אסורה בלא היתר לפי [[סעיף 243(א) או (ב)]] באמצעות רכב או ציוד מכני הנדסי, רשאי הוא למסור לנוהג ברכב או למפעיל הציוד המכני ההנדסי הודעה האוסרת את השימוש ברכב או בציוד כאמור לתקופה שלא תעלה על שלושים ימים וכן רשאי הוא ליטול את רישיון הרכב לתקופה האמורה; בהודעה תצוין הסיבה לאיסור השימוש ברכב או בציוד המכני ההנדסי ולנטילת הרישיון. : (ב) על איסור מינהלי על שימוש ברכב או ציוד מכני הנדסי יחולו הוראות [[+|סעיפים 57א(ב) עד (ו)]], [[+|57ב]] [[ו־57ד עד 57ז לפקודת התעבורה]], בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים להלן, ובעניינים האמורים באותן הוראות לא יחולו הוראות [[פרק זה]]: :: (1) בכל מקום – ::: (א) אחרי ”רכב” יקראו ”או ציוד מכני הנדסי”; ::: (ב) אחרי ”ברכב” יקראו ”או בציוד המכני ההנדסי”; ::: (ג) אחרי ”הרכב” יקראו ”או הציוד המכני ההנדסי”; ::: (ד) אחרי ”שהרכב” יקראו ”או שהציוד המכני ההנדסי”; :: (2) לעניין מסירת הודעות לרשות הרישוי לפי [[סעיף 57א לפקודת התעבורה|אותם סעיפים]], הודעה לעניין ציוד מכני הנדסי שהוא רכב תימסר גם לרשם הציוד ההנדסי כמשמעותו [[בחוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957]], ולעניין ציוד מכני הנדסי שאינו רכב – לרשם האמור בלבד; :: (3) הסמכות הנתונה [[סעיף 57א לפקודת התעבורה|באותם סעיפים]] לבית המשפט המוסמך לדון בעבירות תעבורה תהיה נתונה לבית משפט השלום, הסמכויות הנתונות לשוטר יהיו נתונות למפקח מיוחד והסמכויות הנתונות לקצין משטרה יהיו נתונות למנהל היחידה הארצית לאכיפה; :: (4) תקנות לפי [[-|סעיפים 57א(ב)(2)]] [[-|ו־57ו(א)]] יחולו, ואולם שר האוצר בהסכמת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות נוספות או הוראות אחרות באותם עניינים. : (ג) בסעיף זה – ::- ”ציוד מכני הנדסי” – ציוד כהגדרתו [[בחוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957]]; ::- ”רכב” – כמשמעותו [[בפקודת התעבורה]]. @ 219. צו מינהלי להפסקת שימוש (תיקון: תשע״ז–9) : (א) ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית, או מהנדס הוועדה, על יסוד תצהיר שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ג), כי יש יסוד סביר להניח כי מתבצע שימוש אסור, רשאי הוא לצוות בכתב על הגורמים המנויים [[בסעיף 243(ו)]], ועל כל מי שמועסק בשירותם, להפסיק את השימוש האסור בתוך חמישה עשר ימים מיום מתן הצו ([[בפרק זה]] – צו מינהלי להפסקת שימוש); ואולם נותן הצו רשאי לצוות על הפסקת השימוש האסור באופן מיידי אם ראה כי יש בשימוש האסור סכנה לשלום הציבור או לבטיחותו. : (ב) לא יינתן צו מינהלי להפסקת שימוש אלא אם כן התקיימו שני אלה: :: (1) לא הוגשו לבית המשפט כתב אישום או בקשה לצו הפסקה שיפוטי לפי [[סעיף 236]] בעניין אותו שימוש אסור; :: (2) במועד הגשת התצהיר לפי סעיף קטן (ג) לא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהחל השימוש האסור באותו מקום, ולעניין שימוש אסור בבית מגורים – לא חלפו יותר מ־30 ימים מהיום שבו החל השימוש האסור. : (ג) לא יינתן צו מינהלי להפסקת שימוש אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, תצהיר חתום בידו שבו ציין את פרטי השימוש האסור שנעשה במקום וכן כי לפי בדיקתו במועד הגשת התצהיר לא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהחל השימוש האסור באותו מקום, ולעניין שימוש אסור בבית מגורים – לא חלפו יותר מ־30 ימים מהיום שבו החל השימוש האסור. : (ד) צו מינהלי להפסקת שימוש יכלול את כל אלה: :: (1) פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו; :: (2) תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו; :: (3) אישור בדבר קיום חובת ההיוועצות לפי [[סעיף 225]]; :: (4) פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות [[סעיף 228]]; :: (5) פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו. @ 220. צו לסגירת בניין או מקום לאחר שהופר צו מינהלי להפסקת שימוש (תיקון: תשע״ז–9) : (א) נמשך השימוש שלגביו ניתן צו מינהלי להפסקת שימוש, בניגוד להוראות הצו, רשאי מי שנתן את הצו לצוות על מי שניתן לו הצו, למעט על מי שעובדים בשירותם של הגורמים המנויים [[בסעיף 243(ו)]], על סגירת הבניין או המקום ([[בפרק זה]] – צו לסגירת בניין או מקום), לתקופה שלא תעלה על 60 ימים, ובלבד שלא חלפה שנה מיום מתן הצו המינהלי להפסקת שימוש. : (ב) לא יינתן צו לסגירת בניין או מקום אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו נמשך השימוש האסור בניגוד להוראות הצו המינהלי להפסקת השימוש, את פרטי השימוש האסור שנמשך כאמור, וכי לא חלפה שנה ממועד מתן הצו המינהלי להפסקת השימוש. : (ג) צו לסגירת בניין או מקום יכלול את הפרטים המנויים [[בסעיף 219(ד)]], את פרטי הצו המינהלי להפסקת שימוש שניתן ואת פרטי הבניין או המקום שיש לסגור. : (ד) מי שניתן לו צו לסגירת בניין או מקום יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו. : (ה) לא בוצע צו לסגירת בניין או מקום בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, לבצע את הצו; סגירת הבניין או המקום תיעשה לתקופה שנקבעה בצו, בניכוי הימים שחלפו מתום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד) ועד למועד שבו החלה הסגירה בפועל. @ 221. צו הריסה מינהלי (תיקון: תשע״ז–9) : (א) ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית או מהנדס הוועדה, על יסוד תצהיר שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה אסורה, רשאי הוא לצוות בכתב על הריסת העבודה האסורה ([[בפרק זה]] – צו הריסה מינהלי), ובלבד שבמועד הגשת התצהיר לא הסתיימה העבודה האסורה או שלא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהסתיימה, ולעניין עבודה אסורה לגבי בית מגורים – בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ־30 ימים מהיום שאוכלס; צו הריסה מינהלי יכול שיכלול גם הוראות בדבר הפסקת שימוש אסור. : (ב) לא יינתן צו הריסה מינהלי אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, תצהיר חתום בידו שבו ציין את פרטי העבודה האסורה, ואם הצו כולל הוראות בדבר הפסקת שימוש אסור – גם את פרטי השימוש האסור, וכן כי לפי בדיקתו במועד הגשת התצהיר לא חלפו המועדים כאמור בסעיף קטן (א). : (ג) צו הריסה מינהלי יכלול את כל אלה: :: (1) פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו; :: (2) תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו; :: (3) אישור בדבר קיום חובת ההיוועצות לפי [[סעיף 225]]; :: (4) פרטים בדבר הבנייה שהצו מורה על הריסתה; :: (5) פרטים בדבר המועד המוקדם ביותר האפשרי לביצוע הצו כאמור [[בסעיף 222(ג)]] ובדבר תחולת צו הריסה מינהלי על עבודה אסורה נוספת באותם מקרקעין כאמור [[בסעיף 223]]; :: (6) פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות [[סעיף 228]]; :: (7) פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו. : (ד) צו הריסה מינהלי יכול שיחול גם על חלק מבניין שנבנה כדין, אם על פי חוות דעתו של מהנדס בניין ביצוע הצו רק לגבי החלק שנבנה שלא כדין יסכן את שלום הציבור או את בטיחותו. : ((לפי [[תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו־231 לחוק), התשמ״ה–1985]], על מסירת צו לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982]].)) @ 222. ביצוע צו הריסה מינהלי (תיקון: תשע״ז–9) : (א) צו הריסה מינהלי יבוצע בידי היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין. : (ב) צו הריסה מינהלי יבוצע בתוך 60 ימים מיום הגשת תצהיר לפי [[סעיף 221(ב)]], ואולם – :: (1) הוגשה בקשה לביטול צו ההריסה המינהלי לפי [[סעיף 228]] ועוכב ביצועו לפי [[סעיף 254ח]], ונדחתה הבקשה לביטול בידי בית המשפט, יבוצע צו ההריסה המינהלי בתוך 60 ימים ממועד החלטת בית המשפט בדבר דחיית הבקשה; :: (2) הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי לפי [[סעיף 254ט]], יחולו הוראות אלה, לפי העניין: ::: (א) קיבל בית המשפט את הבקשה – יבוצע צו ההריסה המינהלי בתוך 60 ימים מתום תקופת עיכוב הביצוע שקבע בית המשפט; ::: (ב) דחה בית המשפט את הבקשה – יבוצע צו ההריסה המינהלי בתוך 60 ימים ממועד החלטת בית המשפט בדבר דחיית הבקשה. : (ג) לא יבוצע צו הריסה מינהלי שניתן לגבי עבודה אסורה שטרם הסתיימה אלא אם כן חלפו ארבעה ימים מיום המצאתו, ולגבי עבודה אסורה שהסתיימה – אלא אם כן חלפו שבעה ימים מיום המצאתו. @ 223. תחולת צו הריסה מינהלי על עבודה אסורה נוספת באותם מקרקעין (תיקון: תשע״ז–9) : (א) ראה נותן צו הריסה מינהלי, על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה אסורה, לאחר שניתן צו ההריסה המינהלי או לאחר שבוצע הצו, באותם מקרקעין שהצו חל עליהם (להלן – עבודה אסורה נוספת), יחול צו ההריסה המינהלי גם על העבודה האסורה הנוספת, בלא צורך בהוצאת צו נוסף, אם הורה על כך נותן הצו, ובלבד שאם בוצע צו ההריסה המינהלי – במועד מתן ההוראה לא חלפו יותר משישה חודשים מיום ביצוע ההריסה, ולעניין הריסה בבית מגורים – בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ־30 ימים מהיום שאוכלס. : (ב) לא יורה נותן צו ההריסה המינהלי כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן מפקח הגיש לו דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו בוצעה עבודה אסורה נוספת, את פרטי העבודה האסורה הנוספת, וכי לא חלפו המועדים כאמור באותו סעיף קטן. : (ג) הוראה לפי סעיף קטן (א) לעניין עבודה אסורה נוספת שבוצעה לאחר שבוצע צו ההריסה המינהלי תבוצע בתוך 60 ימים מיום שניתנה, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 222(ב)]], בשינויים המחויבים. @ 224. בקשה למתן ארכה לביצוע צו הריסה מינהלי (תיקון: תשע״ז–9) : (א) ניתן צו הריסה מינהלי, ובכלל זה ניתנה הוראה לעניין עבודה אסורה נוספת לפי [[סעיף 223]], רשאית הרשות שמוסמכת לבצע את הצו לבקש מבית המשפט ארכה לביצוע הצו או ההוראה. : (ב) בית המשפט רשאי לתת ארכה לביצוע הצו או ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), מנימוקים שיירשמו, ובלבד שסך כל תקופות הארכה לא יעלה על שישה חודשים. @ 225. חובת היוועצות כתנאי למתן צו מינהלי (תיקון: תשע״ז–9) : (א) לא יינתן צו מינהלי אלא לאחר שנותן הצו התייעץ – :: (1) לעניין צו שנותן מנהל היחידה הארצית לאכיפה – עם היועץ המשפטי של היחידה הארצית לאכיפה ועם מתכנן המחוז שבתחומו יינתן הצו; :: (2) לעניין צו שנותן יושב ראש ועדה מחוזית או מתכנן מחוז במרחב תכנון כמשמעותו [[בסעיף 12]] – עם תובע המפוקח בידי המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין; :: (3) לעניין צו שנותן יושב ראש ועדה מקומית, מהנדס ועדה מקומית או מהנדס רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – עם תובע מטעם הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין. : (ב) היוועצות כאמור בסעיף קטן (א) תתועד בכתב. @ 226. המצאת צו מינהלי (תיקון: תשע״ז–9) : (א) צו מינהלי יומצא למי שהצו ניתן כלפיו בדרך שבה מומצא כתב בית דין בהליך אזרחי. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), צו הריסה מינהלי יומצא בדרך של הדבקה על קיר חיצוני או על דלת של הבניין שבו בוצעו העבודה האסורה או השימוש האסור או במקום אחר בולט לעין במקרקעין שבהם בוצעו העבודה האסורה או השימוש האסור; בעת ההמצאה ירשום ממציא הצו בגוף הצו את יום ההמצאה ויתעד את ההמצאה; שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין אופן ההמצאה ותיעודה לפי סעיף זה. @ 227. הודעה על מתן צו מינהלי (תיקון: תשע״ז–9) : ניתן צו מינהלי לפי [[סימן זה]], יודיע נותן הצו לראש הרשות המקומית שבתחומה ניתן הצו, על מתן הצו, מיד לאחר שניתן. @ 228. בקשה לביטול צו מינהלי (תיקון: תשע״ז–9) : (א) הרואה את עצמו נפגע מצו מינהלי רשאי להגיש בקשה לביטול הצו לבית המשפט המוסמך כאמור בסעיף קטן (ב) בתוך 15 ימים מיום המצאת הצו לפי [[סעיף 226]]. : (ב) בית המשפט המוסמך לפי סעיף זה – :: (1) לעניין צו שניתן על ידי מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מחוזית או מתכנן מחוז – בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, שהוא הקרוב למקרקעין; :: (2) לעניין צו שניתן על ידי יושב ראש ועדה מקומית, מהנדס ועדה מקומית או מהנדס רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – בית המשפט לעניינים מקומיים שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, ובאין בית משפט לעניינים מקומיים כאמור – בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין שהוא הקרוב למקרקעין. : (ג) הוגשה בקשה לביטול הצו, לא יהיה בהגשת הבקשה כשלעצמה כדי לעכב את ביצוע הצו. : (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע ממי שרואה את עצמו נפגע מצו מינהלי לפנות לנותן הצו ולהביא לפניו את טענותיו. @ 229. תנאים לביטול צו מינהלי (תיקון: תשע״ז–9) : לא יבטל בית המשפט צו מינהלי אלא אם כן הוכח לו שהעבודה או השימוש בוצעו כדין או שלא התקיימו הדרישות למתן הצו כאמור [[בסימן זה]], או אם שוכנע כי נפל בצו פגם חמור שבשלו יש לבטל את הצו. @ 230. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשע״ז–9) : אין בביצוע צו מינהלי כדי לפטור אדם מאחריות פלילית בשל ביצוע עבירה לפי [[פרק זה]]. @ 231. פיצויים (תיקון: תשע״ז–9) : צו מינהלי שבוטל ושבית המשפט קבע כי לא היה מקום לנתינתו מלכתחילה – מי שנגרם לו נזק על ידיו זכאי לתשלום פיצויים, כמפורט להלן, ואולם לא ישולמו פיצויים מחמת זה בלבד שהיה פגם במינויו או בהסמכתו של האדם שנתן את הצו, אם התקיימו בצו שאר התנאים לנתינתו: : (1) מאת הוועדה המקומית – אם הצו ניתן על ידי יושב ראש הוועדה המקומית או מהנדס הוועדה המקומית; : (2) מאת רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – אם הצו ניתן על ידי ראש הרשות או מהנדס הרשות המקומית האמורה; : (3) מאוצר המדינה – אם צו כאמור ניתן על ידי היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מחוזית או מתכנן מחוז. @ 232. אצילת סמכות מנהל היחידה הארצית לאכיפה (תיקון: תשע״ז–9) : (א) מנהל היחידה הארצית לאכיפה רשאי לאצול למשנה למנהל היחידה או למפקח מיוחד את הסמכויות הנתונות לו לפי [[סימן זה]], ואולם הסמכות הנוגעת לצו מינהלי להפסקת שימוש לפי [[סעיף 219]] ולצו לסגירת בניין או מקום לפי [[סעיף 220]] לא תואצל אלא למשנה למנהל היחידה. : (ב) אצילת סמכות לפי סעיף קטן (א) למפקח מיוחד טעונה את אישורו של היועץ המשפטי ליחידה הארצית לאכיפה. @ 233. סמכות האכיפה של הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים (תיקון: תשע״ז–9) : (א) בסעיף זה, ”תכנית” – תכנית הכוללת את כל ההוראות המאפשרות להוציא מכוחה היתר לבנייה או לשימוש בלא צורך באישורה של תכנית נוספת. : (ב) לרשות הטבע והגנים ולמנהל רשות הטבע והגנים יהיו כל הסמכויות הנתונות לפי [[סימן זה]] ליחידה הארצית לאכיפה ולמנהל היחידה הארצית לאכיפה, בהתאמה, בתחום גנים לאומיים ושמורות טבע ובמקרקעין המיועדים בתכנית לגנים לאומיים ושמורות טבע, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: :: (1) לעניין חובת ההיוועצות לפי [[סעיף 225]], יתייעץ מנהל רשות הטבע והגנים עם תובע מטעם רשות הטבע והגנים; :: (2) לעניין הגשת דין וחשבון או תצהיר בידי מפקח כאמור [[בסימן זה]] – יוגש הדין וחשבון או התצהיר בידי פקח של רשות הטבע והגנים. : (ג) הזכאות לתשלום פיצויים לפי [[סעיף 231]] לגבי צו מינהלי שנתן מנהל רשות הטבע והגנים תהיה מאת רשות הטבע והגנים, ובלבד שהתקיימו התנאים הקבועים [[באותו סעיף]]. === סימן ה׳: צווים שיפוטיים (תיקון: תשע״ז–9) === @ 234. צו שיפוטי למניעת פעולות (תיקון: תשע״ז–9) : (א) נעשו פעולות הכנה לעבודה אסורה או לשימוש אסור, רשאי בית המשפט המוסמך, לבקשת תובע, לצוות על הגורמים המנויים [[בסעיף 243(ג) או (ו)]], לפי העניין, להימנע מפעולה במקרקעין הקשורה לעבודה האסורה או לשימוש האסור, ובכלל זה לאסור על שימוש במקרקעין או להורות על סגירת בניין או מקום ([[בסימן זה]] – צו שיפוטי למניעת פעולות); ואולם צו שיפוטי למניעת פעולות לעניין איסור שימוש במקרקעין או לעניין סגירת בניין או מקום יינתן לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, ורשאי בית המשפט המוסמך לחזור ולצוות כאמור מזמן לזמן. : (ב) בית המשפט המוסמך לא ייתן צו שיפוטי למניעת פעולות אלא אם כן נוכח שיש בידי מבקש הצו ראיות לכאורה לביצוע פעולות הכנה לעבודה אסורה או לשימוש אסור, לפי העניין. : (ג) בסעיף זה, ”בית המשפט המוסמך” – כל אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) אם הבקשה הוגשה בהליך פלילי על עבירה לפי [[פרק זה]] – בית המשפט הדן בהליך הפלילי; :: (2) אם הבקשה לא הוגשה בהליך פלילי כאמור בפסקה (1) – בית המשפט המוסמך כמשמעותו [[בסעיף 228(ב)]], בהתאם לגורם שמטעמו הגיש התובע את הבקשה. @ 235. צו להריסת עבודה או הפסקת שימוש בניגוד לצו שיפוטי למניעת פעולות (תיקון: תשע״ז–9) : (א) ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מהנדס הוועדה, על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה או שנעשה שימוש בניגוד לצו שיפוטי למניעת פעולות, רשאי הוא לצוות על מי שניתן לו צו מניעת הפעולות להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו או להפסיק את השימוש שנעשה בניגוד לצו, ובלבד שאם חלפה יותר משנה מיום שניתן הצו לא יורה כן אלא באישור בית המשפט המוסמך כהגדרתו [[בסעיף 234(ג)]]. : (ב) לא יינתן צו כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו כאמור באותו סעיף קטן, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו בוצעה העבודה או נעשה השימוש בניגוד לצו מניעת הפעולות, את פרטי העבודה או השימוש שנעשו בניגוד לצו מניעת הפעולות, וכי לא חלפה שנה ממועד מתן צו מניעת הפעולות. : (ג) צו כאמור בסעיף קטן (א) יכלול את כל אלה: :: (1) פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו; :: (2) תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו; :: (3) פרטי הצו השיפוטי למניעת פעולות שניתן; :: (4) פרטי העבודה שיש להרוס או השימוש שיש להפסיק, לפי העניין; :: (5) פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות [[סעיף 238]]. : (ד) מי שניתן לו צו כאמור בסעיף קטן (א) יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו. : (ה) לא בוצע צו שניתן לפי סעיף קטן (א) בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו מניעת הפעולות או לנקוט אמצעים סבירים להפסקת השימוש שנעשה בניגוד לאותו צו, לרבות באמצעות סגירת הבניין או המקום; סגירת הבניין או המקום תיעשה לתקופה שנקבעה בצו כאמור [[בסעיף 234(א)]], בניכוי הימים שחלפו מתום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד) ועד למועד שבו החלה הסגירה בפועל. : (ו) הוראות [[סעיפים 226(א)]] [[ו־232]] יחולו על צו כאמור בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים. @ 236. צו הפסקה שיפוטי (תיקון: תשע״ז–9) : (א) בוצעה עבודה אסורה או שנעשה שימוש אסור, רשאי בית המשפט המוסמך כהגדרתו [[בסעיף 234(ג)]], לבקשת תובע, לצוות על הגורמים המנויים [[בסעיף 243(ג) או (ו)]], לפי העניין, על הפסקת העבודה האסורה או השימוש האסור, או לתת צו לסגירת הבניין או המקום ([[בסימן זה]] – צו הפסקה שיפוטי). : (ב) בית המשפט המוסמך כאמור בסעיף קטן (א) לא ייתן צו הפסקה שיפוטי אלא אם כן נוכח שיש בידי מבקש הצו ראיות לכאורה לביצוע עבודה אסורה או שימוש אסור, לפי העניין. : (ג) מתן צו הפסקה שיפוטי אינו מותנה בנקיטת הליכים נוספים לפי [[פרק זה]]. : ((לפי [[תקנות התכנון והבניה (המצאת צו לפי סעיף 239 לחוק), תשל״ח–1978]], על מסירת צו לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי|סעיף 209 לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ״ה–1965 (כיום, סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982)]].)) @ 237. צו להריסת עבודה או הפסקת שימוש בניגוד לצו הפסקה שיפוטי (תיקון: תשע״ז–9) : (א) ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מהנדס הוועדה, על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה או נעשה שימוש בניגוד לצו הפסקה שיפוטי, רשאי הוא לצוות על מי שניתן לו צו ההפסקה השיפוטי להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו או להפסיק את השימוש שנעשה בניגוד לצו, ובלבד שאם חלפה יותר משנה מיום שניתן הצו לא יורה כן אלא באישור בית המשפט המוסמך כהגדרתו [[בסעיף 234(ג)]]. : (ב) לא יינתן צו כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו כאמור באותו סעיף קטן, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו בוצעה העבודה או נעשה השימוש בניגוד לצו ההפסקה השיפוטי, את פרטי העבודה או השימוש שנעשו בניגוד לצו ההפסקה השיפוטי וכי לא חלפה שנה ממועד מתן צו ההפסקה השיפוטי. : (ג) צו כאמור בסעיף קטן (א) יכלול את כל אלה: :: (1) פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו; :: (2) תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו; :: (3) פרטי צו ההפסקה השיפוטי שניתן; :: (4) פרטי העבודה שיש להרוס או השימוש שיש להפסיק, לפי העניין; :: (5) פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות [[סעיף 238]]. : (ד) מי שניתן לו צו כאמור בסעיף קטן (א) יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו. : (ה) לא בוצע צו שניתן לפי סעיף קטן (א) בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו ההפסקה השיפוטי או לנקוט אמצעים סבירים להפסקת השימוש שנעשה בניגוד לאותו צו, לרבות באמצעות סגירת הבניין או המקום; סגירת הבניין או המקום תיעשה לתקופה שנקבעה בצו כאמור [[בסעיף 236(א)]], ככל שנקבעה, בניכוי הימים שחלפו מתום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד) ועד למועד שבו החלה הסגירה בפועל. : (ו) הוראות [[סעיפים 226(א)]] [[ו־232]] יחולו על צו כאמור בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים. @ 238. בקשה לביטול צו שניתן לאחר הפרת צו שיפוטי למניעת פעולות או צו הפסקה שיפוטי (תיקון: תשע״ז–9) : ניתן צו כאמור [[בסעיף 235(א)]] או [[בסעיף 237(א)]] (בסעיף זה – הצו הנוסף), בתוך שנה מיום מתן צו שיפוטי למניעת פעולות או צו הפסקה שיפוטי, לפי העניין, רשאי מי שניתן לו הצו הנוסף להגיש בקשה לביטול הצו הנוסף, לבית המשפט המוסמך כהגדרתו [[בסעיף 234(ג)]], שהוא בית המשפט האחרון שדן בצו מניעת הפעולות או בצו ההפסקה השיפוטי, לפי העניין, בתוך 24 שעות ממועד המצאת הצו, ויחולו על בקשה כאמור הוראות [[סעיף 229]], בשינויים המחויבים. @ 239. צו הריסה בלא הליך פלילי (תיקון: תשע״ז–9, תשע״ח–4) : (א) בית המשפט המוסמך כהגדרתו [[בסעיף 234(ג)]] רשאי, לבקשת תובע, לצוות על הריסת עבודה אסורה אף אם לא הוגש כתב אישום בשלה, ובלבד שיש עניין ציבורי מיוחד במתן הצו ומתקיים אחד מאלה: :: (1) לא ניתן למצוא את האדם שביצע את העבודה האסורה, בשקידה סבירה; :: (2) לא ניתן או שאין זה מעשי למסור לאדם הזמנה לדין, בשקידה סבירה; :: (3) לא ניתן להוכיח מי ביצע את העבודה האסורה; :: (4) מי שביצע את העבודה האסורה נפטר או שאינו בר־עונשין, לרבות בשל התיישנות שחלה על עבירת העבודה האסורה; :: (5) התובע החליט כי נסיבות המקרה בכללותן אינן מתאימות להמשך חקירה או להעמדה לדין פלילי לפי [[סימן ו׳]]. : (ב) הוראות [[סעיף 226(ב)]] יחולו לגבי המצאת צו הריסה לפי סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים. : (ג) צו הריסה לפי סעיף קטן (א) יבוצע בידי היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, ובלבד שחלפו 21 ימים לפחות ממועד המצאת הצו. @ 240. בקשה לביטול צו הריסה בלא הליך פלילי (תיקון: תשע״ז–9) : הרואה את עצמו נפגע מצו הריסה לפי [[סעיף 239(א)]], אשר לא היה צד לבקשה למתן צו כאמור, רשאי להגיש בקשה לביטולו לבית המשפט המוסמך כהגדרתו [[בסעיף 234(ג)]], בתוך 21 ימים מיום המצאת הצו כאמור [[בסעיף 226(ב)]] כפי שהוחל [[בסעיף 239(ב)]]. @ 241. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשע״ז–9) : אין בביצוע צו שיפוטי כאמור [[בסימן זה]] כדי לפטור אדם מאחריות פלילית בשל ביצוע עבירה לפי [[פרק זה]]. === סימן ו׳: עונשין (תיקון: תשע״ז–9) === @ 242. הגדרות – [[סימן ו׳]] (תיקון: תשע״ז–9) : [[בסימן זה]] – :- ”בעל שליטה במקרקעין” – מי שנוהג מנהג בעלים במקרקעין, בין ברשות הבעלים ובין שלא ברשות הבעלים, ובכלל זה מי שמנהל את המקרקעין, מי שמפיק או זכאי להפיק הכנסה מהמקרקעין או מי שזכאי ליהנות מפירותיהם של המקרקעין כבעלים; :- ”חוק העונשין” – [[חוק העונשין, התשל״ז–1977]]; :- ”קנס נוסף על עבירה נמשכת” – כל אחד מאלה: :: (1) לעניין שימוש אסור שהוא שימוש שאינו למגורים – כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]]; :: (2) לעניין שימוש אסור שהוא שימוש למגורים – מחצית הקנס האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]]. @ 243. עבודה אסורה ושימוש אסור (תיקון: תשע״ז–9) : (א) המבצע עבודה אסורה במקרקעין המפורטים להלן, דינו – מאסר שנתיים או כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], וכן קנס לפי [[סעיף 245]]: :: (1) מקרקעין המיועדים בתכנית לאחת מהתכליות המפורטות בהגדרה ”תשתיות לאומיות”; :: (2) מקרקעין המצויים בסביבה החופית; :: (3) מקרקעין שהוכרזו כקרקע חקלאית על פי [[התוספת הראשונה]]; :: (4) מקרקעין שהם גן לאומי או שמורת טבע, או מקרקעין המיועדים בתכנית לגן לאומי, לשמורת טבע או ליער; :: (5) מקרקעין המיועדים בתכנית לשטחים ציבוריים פתוחים. : (ב) המבצע עבודה אסורה במקרקעין שאינם מפורטים בסעיף קטן (א), דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], וכן קנס לפי [[סעיף 245]]. : (ג) בוצעה עבודה אסורה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), ניתן להאשים בה אחד או יותר מאלה: :: (1) בעל ההיתר לביצוע העבודה או מי שמוטלת עליו החובה לקבל היתר כאמור; :: (2) בעל המקרקעין בשעת ביצוע העבירה, למעט מחכיר לדורות; היו המקרקעין בבעלות משותפת, ייחשב כבעלים לעניין פסקה זו רק מי מהבעלים שהיה בעל שליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה, אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה, ואם לא ניתן לאתרו כאמור – ייחשב כבעלים מי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעל המקרקעין; :: (3) בעל שליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה; :: (4) מי שמחזיק בפועל במקרקעין בשעת ביצוע העבירה; :: (5) מי שביצע בפועל את העבודה האסורה, למעט עובדים המועסקים על ידו; :: (6) האדריכל, המהנדס, או ההנדסאי, האחראים לתכנון העבודה או לפיקוח עליה לפי הוראות חוק זה, או מי שתכנן בפועל את העבודה; :: (7) הקבלן הראשי, למעט עובדים המועסקים על ידו. : (ד) העושה שימוש אסור במקרקעין המפורטים בסעיף קטן (א), דינו – מאסר שנתיים או כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], וכן קנס נוסף על עבירה נמשכת לכל יום שבו נמשכת העבירה מיום שהומצאה לנאשם התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה, מיום שהומצא לו צו לפי [[פרק זה]] או מיום הגשת כתב האישום, לפי המוקדם, וקנס לפי [[סעיף 245]]. : (ה) העושה שימוש אסור במקרקעין שאינם מפורטים בסעיף קטן (א), דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]] וכן קנס נוסף על עבירה נמשכת לכל יום שבו נמשכת העבירה מיום שהומצאה לנאשם התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה, מיום שהומצא לו צו לפי [[פרק זה]] או מיום הגשת כתב האישום, לפי המוקדם, וקנס לפי [[סעיף 245]]. : (ו) נעשה שימוש אסור, ניתן להאשים בו אחד או יותר מאלה, ואולם לא יואשם לפי סעיף זה מי ששוכר את המקרקעין למטרת מגוריו בהם: :: (1) בעל ההיתר לביצוע העבודה או לשימוש או מי שמוטלת עליו החובה לקבל היתר לשימוש; :: (2) מי שהוא בעל המקרקעין בשעת ביצוע העבירה, למעט מחכיר לדורות; היו המקרקעין בבעלות משותפת, ייחשב כבעלים לעניין פסקה זו רק מי מהבעלים שהיה בעל שליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה, אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה, ואם לא ניתן לאתרו כאמור – ייחשב כבעלים מי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעל המקרקעין; :: (3) בעל השליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה; :: (4) מי שמחזיק בפועל במקרקעין בשעת ביצוע העבירה; :: (5) מי שביצע בפועל את השימוש, למעט עובדים המועסקים על ידו. : (ז) עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה. @ 244. עבודה ושימוש על פי היתר שאינו תואם תכנית (תיקון: תשע״ז–9) : (א) המבצע עבודה אסורה על פי היתר שאינו תואם תכנית, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]] וכן קנס לפי [[סעיף 245]]. : (ב) העושה שימוש אסור על פי היתר שאינו תואם תכנית, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], וכן קנס נוסף על עבירה נמשכת לכל יום שבו נמשכה העבירה מיום שהומצאה לנאשם התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה, מיום שהומצא לו צו לפי [[פרק זה]] או מיום הגשת כתב האישום, לפי המוקדם, וקנס לפי [[סעיף 245]]. @ 245. קנסות נוספים (תיקון: תשע״ז–9) : הורשע אדם בעבירה לפי [[סעיף 243]] [[או 244]], רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש או תשלום אחר, להטיל עליו קנסות אלה: : (1) קנס בגובה שיעור האגרות ותשלומי החובה שהוטלו עליו לפי [[סעיף 254י]], אף אם שילם את האגרות ותשלומי החובה האמורים; : (2) בעבירה לפי [[סעיפים 243(א) או (ב)]] [[ו־244(א)]] – קנס בגובה כפל השווי שהיה לעבודת הבנייה ולמקרקעין שעליהם היא בנויה אילו היתה העבודה האסורה מותרת; בקביעת גובה הקנס לפי פסקה זו רשאי בית המשפט להתחשב בכך שהמורשע הרס את העבודה האסורה לפני מתן גזר הדין והשיב את המצב לקדמותו; : (3) בעבירה לפי [[סעיפים 243(ד) או (ה)]] [[ו־244(ב)]] - קנס בגובה כפל ההפרש שבין השווי שהיה למקרקעין שבהם נעשה השימוש האסור אילו היה אותו שימוש מותר, לבין שווי אותם מקרקעין לפי התכניות או ההיתרים החלים עליהם. @ 246. אי־קיום צו (תיקון: תשע״ז–9) : מי שאינו מקיים צו שהוטל עליו לפי [[פרק זה]], במועד שנקבע לכך לפי הוראות [[הפרק האמור]] או בהחלטת בית המשפט, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]] וכן קנס נוסף כאמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]] לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר המועד האמור. @ 247. עבירה לפי [[פרק ה׳1]] (תיקון: תשע״ז–9) : מי שאינו מקיים הוראה שניתנה לו כאמור [[בסעיף 158ג]] בתוך המועד שנקבע בהוראה, דינו – מאסר שנה, וכן קנס נוסף כאמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]] לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר המועד האמור. @ 248. הפרעה במילוי תפקיד (תיקון: תשע״ז–9) : המפריע למפקח או למי שפועל בשם מוסד תכנון מלמלא את תפקידו או מלהשתמש בסמכות הנתונה לו לפי חוק זה, דינו – מאסר שנה. @ 249. מסירת ידיעה כוזבת או מטעה (תיקון: תשע״ז–9) : (א) המוסר ידיעה למוסד תכנון, למכון בקרה או לממלא תפקיד לפי חוק זה, שהיא ידיעה כוזבת או מטעה, דינו – מאסר שנתיים; לעניין סעיף זה, ”ממלא תפקיד לפי חוק זה” – לרבות חבר מוסד תכנון, נושא משרה, יועץ משפטי, עובד או נציג בעל דעה מייעצת במוסד תכנון, יועץ למוסד תכנון, חוקר, שמאי מכריע, עובד מכון בקרה או מפקח. : (ב) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לבטל את האישור או ההיתר שהושג על ידי מסירת הידיעה הכוזבת או המטעה שבשלה הורשע, ולקבוע כי יראו את התכנית או ההוראה שאושרו או העבודה או השימוש שלגביהם ניתן ההיתר, כאילו בוצעו בלא אישור או בלא היתר, לפי העניין. @ 250. בטלות היתר שניתן בהליך רישוי בדרך מקוצרת על פי מידע שאינו נכון (תיקון: תשע״ז–9) : (א) ניתן היתר או ראו בקשה להיתר כהיתר, לפי [[סעיף 145ב(ב)(7) או (8)]], על יסוד הצהרה שהגיש מבקש ההיתר לפי אותן פסקאות שפרט מהפרטים, מידע או נתון שנכללו בה לא היה נכון, ואילו היתה אותה הצהרה נכונה לא היה ניתן ההיתר - בטל ההיתר, ובלבד שלא חלפו חמש שנים מהיום שניתן או מהיום שראו בו היתר, לפי העניין. : (ב) ראתה רשות הרישוי שמתקיימים, לכאורה, התנאים המנויים בסעיף קטן (א), תודיע לבעל ההיתר על בטלותו, ובלבד שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה. : (ג) לעניין [[פרק זה]] יראו את העבודה או השימוש שלגביהם ניתן היתר או שלגביהם ראו בבקשה להיתר כהיתר כאמור בסעיף זה, כאילו בוצעו בלא היתר. @ 251. מתן אישור או היתר שלא כדין (תיקון: תשע״ז–9) : העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים: : (1) חבר מוסד תכנון שהצביע בעד החלטה לאשר תכנית או הקלה או להמליץ על אישורה או שהצביע בעד החלטה לתת אישור אחר או היתר או להמליץ עליהם, בניגוד להוראות לפי חוק זה, או שהיה שותף להחלטות כאמור שלא דרך הצבעה, והכל אם ההחלטה אושרה במוסד התכנון; : (2) עובד מוסד תכנון או יועץ של מוסד תכנון שקבע בכתב או בעל פה כי ניתן לאשר תכנית או הקלה או להמליץ על אישורה או שניתן לתת אישור אחר או היתר או להמליץ עליהם, בניגוד להוראות לפי חוק זה, ועל יסוד קביעתו אושרה התכנית או ההקלה או ניתן האישור או ההיתר או הומלץ עליהם; : (3) בעל תפקיד במוסד תכנון שחתם על היתר או על אישור אחר לפי חוק זה, בניגוד להוראות לפי חוק זה. @ 251א. עבירות של מורשה להיתר (תיקון: תשפ"ב-8) : (א) מורשה להיתר העושה אחד מאלה, דינו - הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]: :: (1) נותן היתר בניגוד להוראות [[סעיף 158מח(2), (3), (4), (5) או (6)]] או [[סעיף 158נב(א)(2), (3), (4) או (5)]]; :: (2) נותן אישור תחילת עבודה שלא על פי היתר בתוקף, בניגוד להוראות [[סעיף 157ב(ג1)]]; :: (3) נותן תעודת גמר בעניין עבודות שבוצעו שלא על פי היתר בתוקף, או שבוצעו בטרם התקבל אישור של מכון בקרה על בקרת ביצוע, בניגוד להוראות [[סעיף 158נג(א)]]. : (ב) עבירות לפי [[סעיף 251א(א)]] הן מסוג העבירות של אחריות קפידה. @ 252. הפעלת מכון בקרה בלא רישיון או בניגוד לתנאיו (תיקון: תשע״ז–9) : מי שעשה פעולה הטעונה רישוי לפי [[פרק ה׳3]] בלא רישיון, בניגוד להוראות [[סעיף 158יד(א)]], או בעל רישיון לפי [[הפרק האמור]] שהפר תנאי מהתנאים למתן רישיון או תנאי מתנאי הרישיון, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם היתה העבירה עבירה נמשכת – קנס נוסף כאמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]] לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר המועד שבו הומצאה לו התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה. @ 253. ביצוע עבירות על ידי תאגיד (תיקון: תשע״ז–9) : נעברה עבירה לפי חוק זה על ידי תאגיד, רשאי בית המשפט להטיל על התאגיד קנס בשיעור פי שלושה מהקנס הקבוע לעבירה. @ 254. אחריות נושא משרה בתאגיד (תיקון: תשע״ז–9) : (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]; לעניין סעיף זה, ”נושא משרה” – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. : (ב) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. @ 254א. תשלום קנסות (תיקון: תשע״ז–9) : קנס שהוטל בפסק דין לפי [[פרק זה]] ישולם כמפורט להלן, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו: : (1) לוועדה המקומית – אם כתב האישום הוגש על ידי תובע מטעמה; : (2) לרשות המקומית המוסמכת לאכיפה – אם כתב האישום הוגש על ידי תובע מטעמה; : (3) לאוצר המדינה – אם כתב האישום הוגש על ידי תובע אחר מהתובעים המנויים בפסקאות (1) ו־(2). === סימן ז׳: אמצעי אכיפה נוספים (תיקון: תשע״ז–9) === @ 254ב. צווים במסגרת גזר דין (תיקון: תשע״ז–9) : (א) גזר בית המשפט את עונשו של אדם בעבירה לפי [[סימן ו׳]], יצווה במסגרת גזר הדין על אחד או יותר מאלה, לפי העניין, אלא אם כן קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו שלא לעשות כן: :: (1) לעניין עבודה אסורה – ::: (א) על הפסקת ביצוע העבודה האסורה, על הריסת העבודה האסורה, או על כך שלא ייעשה בה כל שימוש; ::: (ב) על הריסה של חלק מבניין שנבנה כדין, אם ביצוע הצו לפי פסקת משנה (א) רק לגבי החלק שנבנה שלא כדין יסכן את שלום הציבור או את בטיחותו; :: (2) לעניין שימוש אסור – על הפסקת השימוש האסור, ואם השימוש כאמור נעשה בעבודה אסורה – לצוות על הריסת העבודה האסורה, כולה או חלקה. : (ב) בית המשפט רשאי לתת כל הוראה אחרת שתיראה לו בקשר לעבודה האסורה או לשימוש האסור, ובכלל זה לתת צו שיפוטי למניעת פעולות, צו לסגירת בניין או מקום, צו להתאמת העבודה או השימוש להיתר או לתכנית או צו להשבת המצב לקדמותו. : (ג) בית המשפט רשאי לצוות כאמור בסעיף זה גם אם קבע שהנאשם ביצע עבירה לפי [[סימן ו׳]] ולא הרשיעו בה. @ 254ג. ביצוע צו (תיקון: תשע״ז–9) : (א) צו שנתן בית משפט לפי [[סעיף 254ב]] יבוצע בידי מי שהורשע בביצוע העבירה או מי שבית המשפט קבע שביצע את העבירה ([[בפרק זה]] – מורשע), ואם היה יותר ממורשע אחד – בידי כולם יחדיו או בידי מי שבית המשפט קבע. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשות האוכפת רשאית לבצע צו שניתן לפי [[סעיף 254ב]] בהתקיים אחד מאלה: :: (1) המורשע לא קיים את הצו וחלף המועד לביצוע הצו לפי [[סעיף 254ד]], ובלבד שהתובע הודיע למורשע, בכתב, 21 ימים מראש לפחות, על כוונת הרשות האוכפת לבצע את הצו; :: (2) בית המשפט הטיל את ביצוע הצו על הרשות האוכפת, ובלבד שהתובע ביקש זאת טרם מתן הצו. @ 254ד. מועד ביצוע צו (תיקון: תשע״ז–9) : (א) צו שנתן בית המשפט לפי [[סעיף 254ב]] יבוצע על ידי המורשע בתוך 30 ימים מיום שניתן הצו, ואולם רשאי בית המשפט, אם נוכח כי העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו אינם מסכנים את שלום הציבור או את בטיחותו, לדחות את מועד ביצוע הצו, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שמועד ביצוע הצו לא יידחה ביותר משנה מיום שניתן. : (ב) בית המשפט יתנה את דחיית המועד לביצוע הצו כאמור בסעיף קטן (א) בתנאים שייראו לו, ובכלל זה התנאים המנויים להלן, אלא אם כן קיימים טעמים מיוחדים שלא לקבוע תנאים כאמור: :: (1) תנאים שיבטיחו את קיום הצו, לרבות הפקדת ערובה; :: (2) תשלום ההוצאות שנגרמו או שייגרמו לרשות האוכפת בשל דחיית מועד ביצוע הצו; :: (3) תשלום האגרות ותשלומי החובה האחרים לפי [[סעיף 254י]]. @ 254ה. סמכויות ביצוע צו (תיקון: תשע״ז–9) : (א) ניתן צו לפי [[פרק זה]], רשאי מפקח מטעם הרשות האוכפת להיכנס למקום שהצו חל עליו לשם ביצוע הצו, להרחיק ממנו כל אדם וחפץ ולנקוט את כל האמצעים, לרבות שימוש בכוח סביר כלפי רכוש, כדי להבטיח את ביצוע הצו, ובלבד שהזדהה כאמור [[בסעיף 207]], ורשאי שוטר לסייע למפקח כאמור בביצוע הצו, לרבות באמצעות שימוש בכוח סביר כלפי רכוש וכלפי אדם. : (ב)(1) נמצאו במקרקעין בשעת ביצוע הפעולה כאמור בסעיף קטן (א) מיטלטלין שהמורשע לא הוציאם, תשמור אותם הרשות האוכפת לתקופה סבירה; לא נדרשו המיטלטלין לאחר שהודע לנאשם על הימצאם בידי הרשות, רשאית היא למכרם לאחר תקופה סבירה, ובלבד שנתנה למורשע הודעה על המכירה, אם ניתן לאתרו; היו המיטלטלין פסידים – תמכור אותם הרשות האוכפת מיד. :: (2) הוצאות השמירה והמכירה של המיטלטלין כאמור בפסקה (1) יחולו על המורשע, ואם נמכרו המיטלטלין זכאי הוא לדמי המכר בניכוי ההוצאות האמורות וההוצאות לפי [[סעיף 254ו]]. @ 254ו. תשלום הוצאות ביצוע צו (תיקון: תשע״ז–9) : (א) בוצע צו בידי הרשות האוכפת כאמור [[בסעיף 254ג(ב)]], ישלם המורשע את הוצאות הביצוע לקופת הרשות האוכפת. : (ב) שר האוצר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע, בצו, את סכום ההוצאות לביצוע צווים המוטלים על מורשע, ורשאי הוא לקבוע סכומים שונים בהתחשב, בין השאר, במיקום המקרקעין שאליהם מתייחס הצו, בהיקף העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו ובמורכבות ביצוע הצו. @ 254ז. תחולת הוראות לעניין ביצוע צווים אחרים (תיקון: תשע״ז–9) : הוראות [[סעיפים 254ג(ב)]], [[254ה]] [[ו־254ו]] לעניין ביצוע צווים בידי הרשות האוכפת, הוצאות ביצועם, סמכויות מפקח בביצוע צו, השמירה והמכירה של מיטלטלין וההוצאות בשלהן, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על צווים אחרים שניתנו לפי [[פרק זה]], ככל שלא נקבע אחרת בחוק זה. === סימן ח׳: עיכוב ביצוע צווים (תיקון: תשע״ז–9) === @ 254ח. עיכוב ביצוע זמני של צו עד להכרעה בבקשה לביטול הצו או בערעור (תיקון: תשע״ז–9) : (א) הוגשה בקשה לביטול צו לפי [[סעיף 228]], [[238]] [[או 240]], או הוגש ערעור על החלטת בית משפט בבקשת ביטול כאמור או על החלטה לעניין צו שיפוטי לפי [[פרק זה]], לרבות צו שניתן לפי [[סעיף 254ב]], לא יעכב בית המשפט הדן בבקשה לביטול הצו או בית משפט שלערעור את ביצוע הצו אלא אם כן ראה כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין ונוכח כי העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו אינם מסכנים את שלום הציבור או את בטיחותו; בית המשפט רשאי לעכב את ביצוע הצו כאמור עד למועד ההכרעה בבקשת ביטול הצו או בערעור, לפי העניין. : (ב)(1) בית המשפט יחליט בבקשה לעיכוב ביצוע צו לפי סעיף קטן (א) על יסוד הבקשה ותגובת הרשות האוכפת בלבד, אולם רשאי הוא להחליט בבקשה לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים, אם ראה צורך בכך; בית המשפט יחליט בבקשה בהקדם האפשרי לאחר קבלת תגובת הרשות האוכפת או קיום הדיון, לפי העניין. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצוע זמני של צו כאמור בסעיף קטן (א) במעמד צד אחד, ובלבד שמבקש העיכוב הצהיר לפני בית המשפט כי הוא הודיע לרשות האוכפת על הגשת הבקשה; הוראה כאמור תהיה בתוקף למשך שבעה ימים או עד לקיום דיון בבקשה לעיכוב ביצוע הצו במעמד הצדדים, לפי המוקדם. : (ג) בית המשפט רשאי להתנות עיכוב ביצוע זמני של צו כאמור בסעיף קטן (א) בתנאים שיבטיחו את קיומו של הצו נושא בקשת הביטול או הערעור, ובכלל זה בהפקדת ערובה או בחיוב המבקש בתשלום ההוצאות שנגרמו או ייגרמו בשל עיכוב ביצוע הצו האמור, וכן בתשלום האגרות ותשלומי החובה כאמור [[בסעיף 254י]], כולם או חלקם. : (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יעכב בית המשפט את ביצועו של צו הריסה שניתן לפי [[סעיפים 217]], [[221]], [[235]], [[237]] [[או 239]] ולא יורה על דחיית מועד ביצועו של צו הריסה שניתן לפי [[סעיף 254ב]], אם מצא כי העבודה האסורה שלגביה ניתן הצו נמשכה לאחר שהומצא הצו. : (ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), הוגשה בקשה לביטולו של צו מינהלי להפסקת עבודה, או הוגש ערעור על החלטת בית משפט בבקשת ביטול כאמור, על החלטה לעניין צו שיפוטי למניעת פעולות או על החלטה לעניין צו הפסקה שיפוטי לפי [[סעיף 236]] לגבי עבודה אסורה – לא יעכב בית המשפט את ביצועו של הצו נושא הבקשה או הערעור, והוא יחליט בבקשה לביטול הצו או בערעור, לפי העניין, בתוך 30 ימים מיום הגשתה, לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים. @ 254ט. בקשת בעל זכות לגבי מקרקעין לעיכוב ביצוע של צו סופי (תיקון: תשע״ז–9) : (א) בעל זכות לגבי מקרקעין שניתן לגביהם צו מינהלי, צו לפי [[סעיף 235]] [[או 237]], או צו שיפוטי לפי [[פרק זה]], לרבות צו שניתן לפי [[סעיף 254ב]], או מי שהיה צד להליך לפי [[סעיף 254ח]], הרואה את עצמו נפגע מצו כאמור, ולא חלות לגבי אותו צו הוראות [[סעיף 254ח]], רשאי לבקש מבית המשפט כאמור בפסקאות (1) או (2) שלהלן לעכב את ביצוע הצו האמור: :: (1) אם הבקשה לעיכוב הביצוע היא בעניין צו שניתן לגביו פסק דין סופי – רשאי רק מי שהיה צד להליך להגיש את הבקשה והבקשה תוגש לבית המשפט האחרון שדן בעניין; :: (2) אם לא חלות על הבקשה לעיכוב ביצוע הוראות פסקה (1), תוגש הבקשה לבית המשפט המוסמך כמשמעותו [[בסעיף 228(ב)]]. : (ב) בקשה לעיכוב ביצוע לפי סעיף קטן (א) ניתן להגיש פעם אחת בלבד. : (ג)(1) בית המשפט יחליט בבקשה לעיכוב ביצוע צו לפי סעיף קטן (א) על יסוד הבקשה ותגובת הרשות האוכפת בלבד, ואולם רשאי הוא להחליט בבקשה לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים, אם ראה צורך בכך; בית המשפט יחליט בבקשה בהקדם האפשרי לאחר קבלת תגובת הרשות האוכפת או קיום הדיון, לפי העניין. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצוע זמני של צו כאמור בסעיף קטן (א) במעמד צד אחד, ובלבד שמבקש העיכוב הצהיר לפני בית המשפט כי הוא הודיע לרשות האוכפת על הגשת הבקשה; הוראה כאמור תהיה בתוקף למשך שבעה ימים או עד לקיום דיון בבקשה לעיכוב ביצוע הצו במעמד הצדדים, לפי המוקדם. : (ד)(1) בית המשפט לא יעכב ביצוע צו בבקשה שהוגשה לפי סעיף זה אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, ואם נוכח כי העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו אינם מסכנים את שלום הציבור או את בטיחותו. :: (2) נוסף על האמור בפסקה (1), בית המשפט לא יעכב את ביצועו של צו הריסה שניתן לפי [[סעיפים 217]], [[221]], [[235]], [[237]], [[239]] [[או 254ב]] אם העבודה האסורה אינה תואמת את התכנית החלה על המקרקעין או אם מצא כי העבודה שלגביה ניתן הצו נמשכה, לאחר שהומצא הצו; לעניין זה, ”תכנית” – תכנית שניתן להוציא מכוחה היתר בנייה בלא צורך באישורה של תכנית נוספת. : (ה) תקופת עיכוב הביצוע בהחלטה לפי סעיף קטן (ד) לא תעלה על שישה חודשים. : (ו) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ה), הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע הצו לתקופה פחותה משישה חודשים, רשאי הוא, לבקשת מגיש הבקשה לעיכוב ביצוע, להאריך את תקופת עיכוב הביצוע לתקופות נוספות, ובלבד שהתקיימו התנאים המנויים בסעיף קטן (ד) ושתקופת עיכוב הביצוע לפי סעיף קטן (ד) ולפי סעיף קטן זה לא תעלה על שישה חודשים במצטבר. : (ז) על אף האמור בסעיפים קטנים (ה) ו־(ו), רשאי בית המשפט בנסיבות חריגות ויוצאות דופן ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לעכב ביצוע צו, כאמור בסעיף קטן זה, לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שישה חודשים. : (ח) בית המשפט רשאי להתנות עיכוב ביצוע כאמור בסעיף זה בתנאים שיבטיחו את קיומו של הצו נושא הבקשה, ובכלל זה בהפקדת ערובה או בחיוב המבקש בתשלום ההוצאות שנגרמו או ייגרמו בשל עיכוב ביצוע הצו האמור, וכן בתשלום האגרות ותשלומי החובה כאמור [[בסעיף 254י]], כולם או חלקם. : (ט) החלטת בית המשפט בבקשה לעיכוב ביצוע לפי סעיף זה דינה כדין החלטה אחרת של בית משפט והיא ניתנת לערעור לפני בית משפט שלערעור אם ניתנה לכך רשות מאת שופט של בית המשפט שלערעור. === סימן ט׳: חיוב בתשלום אגרות ותשלומי חובה אחרים (תיקון: תשע״ז–9) === @ 254י. חיוב בתשלום אגרות ותשלומי חובה אחרים (תיקון: תשע״ז–9) : (א) בית המשפט רשאי לצוות על מורשע בעבירות לפי [[סעיפים 243]], [[244]] [[או 246]] לשלם כל אגרה או תשלום חובה אחר, לרבות היטל השבחה, שהיה חייב בתשלומם לפי חוק זה אילו היה ניתן היתר לבנייה או לשימוש שבשלהם הורשע, ככל שלא שילם אותם קודם לכן; תשלומי חובה כאמור, למעט אגרות, יחושבו בהתחשב בתקופה שבה לא נהרסה העבודה האסורה או שבה נעשה השימוש האסור. : (ב) הגיש מורשע בקשה למתן היתר לבנייה או לשימוש שבשלהם הורשע כאמור בסעיף קטן (א) ושילם את התשלומים שהוטלו עליו כאמור באותו סעיף קטן, לא יידרש לשלמם שוב לגבי ההיתר נושא הבקשה שהגיש. : (ג) בית המשפט רשאי לבקש מיושב ראש מועצת שמאי המקרקעין שימנה שמאי מכריע מרשימת השמאים המכריעים לפי [[סעיף 202ג]], שייתן את חוות דעתו בדבר שיעור היטל ההשבחה לעניין סעיף זה; הצדדים יישאו בעלויות שכר טרחתו של השמאי המכריע בחלקים שווים; על פעולתו ושכר טרחתו של שמאי מכריע לפי סעיף זה יחולו ההוראות החלות על פעולתו ושכר טרחתו של שמאי מכריע לפי [[סעיף 202יג]], בשינויים המחויבים. : (ד) לא שילם מורשע את חלקו בשכר הטרחה של השמאי המכריע כאמור בסעיף קטן (ג), תשלם הרשות האוכפת את חלקו במקומו; שולם תשלום על ידי הרשות האוכפת כאמור, ייווסף התשלום לתשלומים שעל המורשע לשלם לפי סעיף זה. : (ה) סכום שהצטווה אדם לשלם לפי סעיף זה ייגבה בדרך שגובים קנס שהוטל על ידי בית משפט. : (ו) שר האוצר רשאי להתקין תקנות לשם ביצועו של סעיף זה. === סימן י׳: רישום בפנקסי המקרקעין (תיקון: תשע״ז–9) === @ 254יא. רישום הערות בפנקסי המקרקעין (תיקון: תשע״ז–9) : (א) הוגש לבית המשפט כתב אישום בעבירה לפי [[סימן ו׳]], שההרשעה בה עלולה לגרור אחריה מתן צו כאמור [[בסעיף 254ב]], ירשום רשם המקרקעין, בפנקסי המקרקעין, הערה בדבר הגשת כתב האישום, אם ביקשה זאת הרשות האוכפת; חלפה העילה לרישום הערה כאמור, בין בשל כך שהנאשם זוכה, שכתב האישום בוטל או מסיבה אחרת, ימחק רשם המקרקעין את ההערה לפי בקשה שתגיש לו הרשות האוכפת שמטעמה הוגש כתב האישום. : (ב) נתן בית המשפט צו לפי [[סעיף 239]] [[או 254ב]], יורה על רישום הערה בדבר מתן הצו האמור בפנקסי המקרקעין; הערה שנרשמה כאמור, תימחק על פי צו של בית משפט. : (ג) ניתן צו הריסה מינהלי לפי [[סעיף 221]], ירשום רשם המקרקעין, בפנקסי המקרקעין, הערה בדבר מתן הצו, אם ביקשה זאת הרשות האוכפת; חלפה העילה לרישום הערה כאמור, בין בשל כך שהצו בוטל, שהצו בוצע או מסיבה אחרת, ימחק רשם המקרקעין את ההערה לפי בקשה שתגיש לו הרשות האוכפת שמטעמה ניתן הצו. : (ד) נרשמה הערה לפי סעיף זה, תצרף הרשות האוכפת את העתק ההערה וכן את כתב האישום או את הצו שבשלו נרשמה, לתיק הבניין המתנהל בוועדה המקומית לגבי המקרקעין שעליהם נרשמה ההערה. : (ה) בקשה לרישום או למחיקה של הערות לפי [[סימן זה]], למעט לפי סעיף קטן (ב), תוגש לפי טופס שיקבע שר המשפטים. === סימן י״א: רשות מקומית המוסמכת לאכיפה ונטילת סמכויות פיקוח ואכיפה (תיקון: תשע״ז–9) === @ 254יב. הסמכת רשות מרחבית לרשות מקומית המוסמכת לאכיפה (תיקון: תשע״ז–9) : (א) שר האוצר רשאי, לבקשת רשות מרחבית, להסמיך אותה, בצו, לרשות מקומית מוסמכת לאכיפה בעלת סמכויות אכיפה לפי [[פרק זה]]; הוסמכה רשות מרחבית כאמור – :: (1) יראו אותה, לעניין הוראות [[פרק זה]], כוועדה מקומית לגבי תחומה הכלול במרחב התכנון של הוועדה המרחבית שאליה היא שייכת, ויראו, לעניין הוראות [[פרק זה]], את התחום האמור כמרחב התכנון המקומי שלה; :: (2) יהיו נתונים לה, לעניין מרחב התכנון המקומי שלה, כל התפקידים והסמכויות הנתונים לפי [[פרק זה]] לוועדה המרחבית שאליה היא שייכת. : (ב) בצו כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו הוראות לעניין הליכים לפי [[פרק זה]] שהחלו בהם טרם כניסת הצו לתוקף, במרחב התכנון המקומי של הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה. : (ג) לא יסמיך שר האוצר רשות מרחבית לרשות מקומית המוסמכת לאכיפה, אלא אם כן התקיימו כל אלה: :: (1) ליושב ראש הוועדה המרחבית שהרשות המרחבית שייכת אליה ניתנה הזדמנות לטעון את טענותיו בדרך שהורה שר האוצר לפי [[סעיף 31א(ז)]]; :: (2) שר האוצר נוכח, לאחר שהוגשה לו המלצת הוועדה המייעצת, כי הרשות המרחבית יכולה לנהל באופן יעיל ומקצועי מערכת אכיפה לפי הוראות חוק זה וכי ניתן מענה הולם לעניין המשאבים הדרושים לרשות המרחבית לשם כך; לעניין סעיף זה, ”הוועדה המייעצת” – ועדה המורכבת מנציג שר הפנים, מנציג היחידה הארצית לאכיפה שימנה מנהל היחידה, מנציג המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין שימנה מנהל המחלקה, ומנציג מינהל התכנון שימנה מנהל מינהל התכנון; :: (3) שר האוצר נתן את דעתו בדבר חשד לעבירות שעניינן טוהר המידות בפעולות בעלי תפקידים ועובדים של הרשות המרחבית, לפי חוות דעת שקיבל מהיועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך. : (ד) צו כאמור בסעיף קטן (א) יינתן לתקופה שלא תעלה על שנתיים, ואולם ניתן לשוב ולתת צו כאמור בהתאם להוראות סעיף זה לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים כל אחת. : (ה) שר האוצר רשאי, בצו, לבטל הסמכה של רשות מרחבית לרשות מקומית המוסמכת לאכיפה, בהתקיים אחד מאלה: :: (1) הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה ביקשה זאת; :: (2) הוא מצא שהרשות המקומית המוסמכת לאכיפה אינה מקיימת עוד את התנאים הנדרשים להסמכתה לפי סעיף זה, לאחר שהוגשה לו המלצת הוועדה המייעצת בעניין ולאחר שניתנה לראש הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה הזדמנות לטעון את טענותיו בדרך שהורה שר האוצר לפי [[סעיף 31א(ז)]]. : (ו) לא יבטל שר האוצר הסמכה של רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, אלא לאחר שניתנה ליושב ראש הוועדה המרחבית שהרשות המקומית המוסמכת לאכיפה שייכת אליה ולשאר ראשי הרשויות המרחביות הנכללות בתחום אותה ועדה מרחבית, הזדמנות לטעון את טענותיהם בדרך שהורה שר האוצר לפי [[סעיף 31א(ז)]]. : (ז) הורה שר האוצר על ביטול הסמכה כאמור בסעיף קטן (ה), רשאי הוא לקבוע בצו כאמור באותו סעיף קטן הוראות לעניין הליכים תלויים ועומדים שנקטה הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה לפני ביטול הסמכתה. : (ח) הודעה על הסמכה של רשות מרחבית לרשות מקומית מוסמכת לאכיפה ועל ביטול הסמכה כאמור תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הוועדה המרחבית הנוגעת בדבר. @ 254יג. העברת הטיפול בהליך אכיפה מסוים (תיקון: תשע״ז–9) : (א) מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין רשאי להורות כי לא ייפתח הליך אכיפה לפי [[פרק זה]] לגבי עניין מסוים על ידי ועדה מקומית או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, ואם החל הליך כאמור רשאי הוא להורות על הפסקתו והעברתו לידי גורם אחר שעליו יורה, המוסמך לנהל את אותו הליך לפי [[פרק זה]]. : (ב) מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין רשאי להורות על העברת הטיפול בכתב אישום שהגיש תובע מטעם ועדה מקומית או מטעם רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, לתובע אחר. @ 254יד. נטילת סמכויות אכיפה מוועדה מקומית (תיקון: תשע״ז–9) : (א) מצאו מנהל היחידה הארצית לאכיפה ומנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין כי ועדה מקומית אינה ממלאת את התפקידים המוטלים עליה לפי [[פרק זה]], בין בכל מרחב התכנון המקומי שלה ובין באזור מסוים בו, רשאים הם לפנות בכתב לוועדה המקומית ולדרוש ממנה למלא את התפקידים המוטלים עליה כאמור בתוך תקופה שנקבעה בדרישה, שאם לא כן יפעלו לנטילת סמכויותיה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב). : (ב) לא קיימה הוועדה המקומית דרישה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך התקופה שנקבעה לכך, רשאים מנהל היחידה הארצית לאכיפה ומנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ליטול ממנה את הסמכויות הנתונות לה לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, בכל מרחב התכנון המקומי או באזור מסוים בו, לתקופה ובתנאים שיקבעו, ובכלל זה לעניין ביצוע פעולות אכיפה על ידי עובדי הוועדה המקומית. : (ג) לא יחליטו מנהל היחידה הארצית לאכיפה ומנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ליטול סמכות מוועדה מקומית כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן התקיימו כל אלה: :: (1) הוגשה להם המלצה של הוועדה המייעצת, לאחר שבחנה אם יש צורך בנטילת הסמכות והתייעצה בעניין עם מנהל חטיבת השמירה על הקרקע ברשות מקרקעי ישראל; לעניין סעיף זה, ”הוועדה המייעצת” – ועדה המורכבת מנציג שר הפנים, מנציג מינהל התכנון שימנה מנהל מינהל התכנון, ומיושב ראש הוועדה המחוזית שבתחומה נמצאת הוועדה המקומית; :: (2) ניתנה ליושב ראש הוועדה המקומית הזדמנות לטעון את טענותיו בשם הוועדה המקומית לפני הוועדה המייעצת, בדרך שהורה שר האוצר לפי [[סעיף 31א(ז)]]; :: (3) היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך אישר זאת. : (ד) ניטלה סמכות מוועדה מקומית כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות אלה: :: (1) הוועדה המקומית ובעלי תפקידים בה לא יפעילו סמכות מהסמכויות שניטלו ממנה כאמור, אלא באישור מראש בכתב של מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין; פעולה שנעשתה תוך הפעלת סמכות שניטלה בלי קבלת אישור מראש כאמור – בטלה; :: (2) היחידה הארצית לאכיפה או המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, לפי העניין, יהיו רשאיות להפעיל בעצמן את הסמכויות שניטלו מהוועדה המקומית לפי [[סימן זה]], במקום הוועדה המקומית, ולגבות את ההוצאות מהוועדה המקומית; פעולות שייעשו על ידי היחידה הארצית לאכיפה או המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין לפי פסקה זו יראו אותן כאילו נעשו על ידי הוועדה המקומית; :: (3) מנהל היחידה הארצית לאכיפה, מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין או מי שהם הסמיכו לכך מקרב עובדי היחידה או המחלקה האמורות, יהיו רשאים לדרוש כל מידע או מסמך הדרושים להם לשם מילוי תפקידם – ::: (א) מהוועדה המקומית ומכל חבר, ממלא תפקיד, עובד או יועץ בה; ::: (ב) מרשות מקומית או מרשויות מרחביות שבתחום מרחב התכנון המקומי; ::: (ג) מגורם אחר שהמידע או המסמך נמצאים ברשותו ואשר בסמכות הגורמים המנויים בפסקאות משנה (א) ו־(ב) לדרוש אותם ממנו; :: (4) מידע או מסמך שנדרשו כאמור בפסקה (3), יימסרו באופן ובמועד שנקבעו בדרישה; :: (5) למנהל היחידה הארצית לאכיפה, למנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ולמי שהם הסמיכו לכך מקרב עובדי היחידה או המחלקה האמורות, תהיה גישה לכל מאגר מידע של הוועדה המקומית, וכן לכל מאגר מידע שגורם אחר מחזיק בו, שלוועדה המקומית יש גישה אליו לפי דין או הסכם; לעניין זה, ”מאגר מידע” – מאגר מידע הנדרש לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה. : (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותה של המדינה לבצע פעולות אכיפה לפי כל דין. === סימן י״ב: דיווח על פעולות אכיפה וסקר בנייה (תיקון: תשע״ז–9) === @ 254טו. דיווח על פעולות אכיפה (תיקון: תשע״ז–9) : (א)(1) יושבי הראש של הוועדות המקומיות, ראשי הרשויות המקומיות המוסמכות לאכיפה, מנהל רשות הטבע והגנים והעומד בראש כל גורם אחר שהוסמך לבצע פעולות פיקוח ואכיפה לפי חוק זה, יעבירו למנהל היחידה הארצית לאכיפה, מדי שלושה חודשים, דיווח על פעולות האכיפה לפי חוק זה שנקטו כל אחד מאותם גורמים, לפי העניין, ובכלל זה על עבודה אסורה ועל שימוש אסור שאותרו בתחום הנתון לפיקוחם; דיווח כאמור יכול שיתבצע באופן מקוון. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), יושבי ראש ועדות מקומיות עצמאיות יעבירו דיווח כאמור באותה פסקה רק אחת לשישה חודשים. :: (3) מנהל היחידה הארצית לאכיפה יפרסם באתר האינטרנט של היחידה הארצית לאכיפה טופס דיווח אחיד והנחיות מפורטות לדיווח כאמור בסעיף קטן זה. : (ב) שר האוצר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, מדי שנה, לא יאוחר מ־30 באפריל, על פעולות האכיפה שביצעה היחידה הארצית לאכיפה וכל אחד מהגורמים כאמור בסעיף קטן (א)(1) בשנה שקדמה למועד הדיווח. @ 254טז. סקר עבירות בנייה (תיקון: תשע״ז–9) : (א) ועדה מקומית ורשות מקומית המוסמכת לאכיפה יבצעו בתחומן סקר עבירות בנייה בתוך 18 חודשים מיום תחילתו של [[20:382860|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 116), התשע״ז–2017]], ויעדכנו את הסקר מדי חמש שנים; סקר ועדכון סקר שנערכו כאמור יוגשו למנהל היחידה הארצית לאכיפה ולמנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין. : (ב) סקר עבירות בנייה ייערך לפי הוראות שיפרסם מנהל היחידה הארצית לאכיפה באתר האינטרנט של היחידה ויכלול, בין השאר, ריכוז של העבירות המשמעותיות, בתחומי התכנון והבנייה, כפי שהוגדרו באותן הוראות, שבוצעו בתחום כאמור בסעיף קטן (א). : (ג) לא ביצעה ועדה מקומית או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה סקר עבירות בנייה או עדכון שלו לפי סעיף קטן (א), רשאי מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מי שהוא הסמיך לכך, לבצע את הסקר או את העדכון כאמור ולהטיל על הוועדה המקומית או על הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, לשאת בתשלום בסך כפל ההוצאות שהוצאו לעריכת הסקר או עדכונו. : (ד) בסעיף זה, ”סקר עבירות בנייה” – סקר לעניין עבירות של ביצוע עבודה אסורה או שימוש אסור. === סימן י״ג: סדרי דין והוראות שונות (תיקון: תשע״ז–9) === @ 254יז. סמכות לדרוש מידע או מסמכים (תיקון: תשע״ז–9, תשפ"ב-8) : (א) לשם ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה, ובכלל זה עריכת ביקורת, יהיו נתונות למנהל היחידה הארצית לאכיפה, למנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ולמי שהם הסמיכו לכך, הסמכויות הנתונות למנהל יחידת הבקרה כאמור [[בסעיף 31ג(ג)]]. : (ב) לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה לעניין היתר שנתן מורשה להיתר או פעולות שנקט לשם נתינתו של היתר, מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מי שהסמיך לכך, רשאי לדרוש מידע ומסמכים כאמור בסעיף קטן (א) גם מהמורשה להיתר, וכן לקבל מידע לגבי מורשה להיתר מהמורשה להיתר, ממשרדי הממשלה, מרשות שהוקמה לפי חוק ומגוף ציבורי אחר. : (ג) היחידה הארצית לאכיפה וועדה מקומית עצמאית יודיעו לוועדת האתיקה כמשמעותה [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]], בדבר כל מקרה של הטלת קנס מינהלי, העברת חומר לתביעה או הגשת כתבי אישום על מורשה להיתר, ותצרף להודעתה את המידע הרלוונטי לעניין. @ 254יח. ניהול הליכים בידי תובע (תיקון: תשע״ז–9) : רשות אוכפת תיוצג בבית המשפט בהליך לפי [[פרק זה]] בידי תובע. @ 255. סדרי דין (תיקון: תשע״ז–9) : כל עוד לא נקבעו, בחוק זה או בתקנות לפי [[סעיף 268]], סדרי דין להליכים לפי [[פרק זה]], יידונו ההליכים האמורים בדרך ובמועדים שבהם נדונים הליכים פליליים מאותו סוג, בשינויים המחויבים. == פרק י׳1: עתירות בעניני תכנון ובניה (((בוטל))) (תיקון: תשנ״ה–4, תש״ס–2) == <!-- (([[13:211098|בתיקון מס׳ 41]] נוסף פרק י׳1, ובו סעיפים 255א עד 255ז. [[13:211768|בתיקון מס׳ 43]] נוסף פרק י׳1 בשנית, ובו סעיפים 255א עד 255ו. [[ec:14:317859|בתיקון טעות (ק״ת תשנ״ז, 167)]] פרק י׳1 שנוסף בתיקון מס׳ 41 סומן מחדש כפרק י׳2, וסעיפים 255א עד 255ו סומנו כסעיפים 255ז עד 255יב בהתאמה.)) --> @ 255א. (תיקון: תשנ״ה–4, תש״ס–2) : (((בוטל).)) @ 255ב. (תיקון: תשנ״ה–4, תש״ס–2) : (((בוטל).)) @ 255ג. (תיקון: תשנ״ה–4, תש״ס–2) : (((בוטל).)) @ 255ד. (תיקון: תשנ״ה–4, תש״ס–2) : (((בוטל).)) @ 255ה. (תיקון: תשנ״ה–4, תשנ״ז, תש״ס–2) : (((בוטל).)) @ 255ו. (תיקון: תשנ״ה–4, תש״ס–2) : (((בוטל).)) == פרק י׳2: החלת הוראות חוק זה על מפעלי ים המלח בע״מ (תיקון: תשנ״ה–2, תשנ״ה–4, תשנ״ז) == @ 255ז. הגדרות (תיקון: תשנ״ה–2, תשנ״ה–4, תשנ״ז) : [[בפרק זה]] – :- ”חוק הזכיון” – [[=חוק הזכיון|חוק זכיון ים המלח, התשכ״א–1961]]; :- ”שטר הזכיון” – שטר הזכיון [[שבתוספת לחוק הזכיון]]; :- ”בעל הזכיון” – כהגדרתו [[-#תוספת|בשטר הזכיון]] ולרבות בעל זכיון משנה; :- ”בעל זכיון משנה” – מי שהוענק לו זכיון משנה על פי [[-#תוספת פרט 5|סעיף 5 לשטר הזכיון]]; :- ”ים המלח” – כהגדרתו [[-#תוספת|בשטר הזכיון]]; :- ”קרקעות חכורות” ו”קרקעות שמורות” – כהגדרתן [[תוספת לחוק הזכיון|בשטר הזכיון]] ועל פי גבולותיהן ביום התחילה; :- ”חוק הוראות השעה” – [[=חוק הוראות השעה|חוק זכיון ים המלח (תכנון ובניה) (הוראות שעה לעבודות מסויימות), התשנ״ד–1994]]; :- ”שטח הזכיון” – כהגדרתו [[בחוק הוראות השעה]]; :- ”יום התחילה” – ט״ו באדר א׳ התשנ״ה (15 בפברואר 1995). @ 255ח. סייג להחלת הוראות (תיקון: תשנ״ה–2, תשנ״ה–4, תשנ״ז) : הוראות חוק זה והתקנות לפיו יחולו על בעל הזכיון בשטח הזכיון, בכפוף [[לחוק הוראות השעה]] ולהוראות [[פרק זה]]. @ 255ט. סמכות מוסד תכנון לענין ים המלח והקרקעות החכורות (תיקון: תשנ״ה–2, תשנ״ה–4, תשנ״ז) : (א) מוסד התכנון ידון ויחליט בתכנית או בבקשה להיתר שענינה הקרקעות החכורות או ים המלח ויאפשר לבעל הזכיון לפעול על פי הוראות [[חוק הזכיון]] [[-#תוספת|ושטר הזכיון]] ולממש זכויות על פיהם; החלטת מוסד התכנון תונחה על פי שיקולים תכנוניים הנובעים מהוראות החוק והתקנות והוא רשאי להתנות תנאים סבירים, בנסיבות הענין, כדי למנוע פגיעה בסביבה ומפגעים בריאותיים. : (ב) מוסד תכנון רשאי לסרב לאשר תכנית או בקשה להיתר רק כאשר אין בהתנאת תנאים כאמור כדי למנוע פגיעה מהותית בסביבה או יצירת מפגעים בריאותיים חמורים; ואולם מוסד התכנון לא יסרב לאשר תכנית או בקשה להיתר כאמור אם סירוב ימנע מבעל הזכיון אפשרות סבירה לממש את הוראות [[חוק הזכיון]] [[-#תוספת|ושטר הזכיון]]. @ 255י. מיזמים תיירותיים בשטח ים המלח (תיקון: תשנ״ה–2, תשנ״ה–4, תשנ״ז) : לענין שטח ים המלח, צפונית לקו רוחב 063, ישקול מוסד תכנון גם את צורכיהם של מיזמים תיירותיים. @ 255יא. סמכות מוסד תכנון לענין הקרקעות השמורות (תיקון: תשנ״ה–2, תשנ״ה–4, תשנ״ז) : מוסד תכנון ידון ויחליט בתכנית או בבקשה להיתר, שענינן הקרקעות השמורות, במגמה לאפשר לבעל הזכיון לפעול על פי הוראות [[חוק הזכיון]] [[-#תוספת|ושטר הזכיון]] ולממש זכויות על פיהם; החלטת מוסד התכנון תונחה על פי שיקולים תכנוניים הנובעים מהוראות החוק והתקנות תוך שמירה על איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים בריאותיים וסביבתיים. @ 255יב. אי תחולת [[פרקים ח((׳))1]] [[פרק ט|ו־ט((׳))]] (תיקון: תשנ״ה–2, תשנ״ה–4, תשנ״ז) : [[פרקים ח((׳))1]] [[פרק ט|ו־ט((׳))]] לא יחולו על בעל הזכיון בשטח הזכיון. @ 255יג. הוראות לענין קבלת היתר (תיקון: תשנ״ה–2, תשנ״ה–4, תשנ״ז, תשע״ד–2) : (א) ביקש בעל הזכיון מהרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים היתר לפי [[חוק גנים לאומיים]], לביצוע עבודה בקרקעות שמורות שיועדו או שהוכרזו כגן לאומי או כשמורת טבע, וזו סירבה לבקשתו, רשאי בעל הזכיון לערור על ההחלטה לפני ועדת משנה של המועצה הארצית שהרכבה – יושב ראש המועצה הארצית ונציגי שר התעשיה והמסחר והשר לאיכות הסביבה במועצה הארצית; החלטת הוועדה תינתן תוך 30 ימים וכל אחד מהצדדים רשאי לערור עליה לפני הממשלה תוך 30 ימים מיום ההחלטה. : (ב) ועדת המשנה והממשלה ינחו עצמן בהחלטותיהן בדבר האיזון הראוי בין מטרות הזכיון לבין האפשרות של פגיעה מהותית בערכי טבע ונוף. == פרק י׳3: הוראות לעניין נכסי פעילות (תיקון: תשע״ז–7) == @ 255יד. הגדרות (תיקון: תשע״ז–7) : [[בפרק זה]] – :- ”הגורם המפעיל”, ”יום התחילה”, ”נכסי הפעילות”, ”פעילות”, של גורם מפעיל, ”שטר הזיכיון” ו”תקופת הזיכיון” – כהגדרתם [[בחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל]]; :- ”חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל” - [[חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע״ז–2017]]; :- ”נפט” – נפט ותוצרי תהליך זיקוק נפט, לרבות דלק וגז פחמימני מעובה (גפ״מ); :- ”רצועת הקרקע” – כמשמעותה [[פרט 6 לתוספת א לחוק זיכיון צינור הנפט|בסעיף 6(א) ו־(ב) לשטר הזיכיון]]; :- ”רשות הרישוי” – כמשמעותה [[בסעיף 255כג]]. @ 255טו. הוראות מעבר לעניין תוקפם של אישורים ובקשות תלויות ועומדות (תיקון: תשע״ז–7) : (א) אישור שנתן שר האוצר לפי [[פרט 5 לתוספת א לחוק זיכיון צינור הנפט|סעיף 5 לשטר הזיכיון]] או לפי [[#תוספת א פרט 5|סעיף 5 לשטר שבתוספת א׳ לחוק זיכיון צינורות הנפט, התשי״ט–1959]], עד יום התחילה ([[בפרק זה]] – אישור שר האוצר), ימשיך לעמוד בתוקפו גם לאחר המועד האמור ויראו אותו לעניין חוק זה, ובכלל זה לעניין [[סעיף 261(ד)]], כהיתר שניתן וכתכנית מפורטת שאושרה, לגבי העניינים שנכללו באישור כאמור, לרבות לעניין הסטת קו תשתית המשמש להולכת נפט שמיקומו נקבע באישור שר האוצר, למיקום שונה בתחום רצועת הקרקע שאושרה בידי השר, והכול ובלבד שהגורם המפעיל הגיש תשריט לרשות הרישוי לפי הוראות [[סעיף 255טז(א)]]. : (ב) על אף האמור בהוראות לפי [[סעיף 265(1)]] לעניין תוקפם של היתרים, אישור כאמור בסעיף קטן (א) אשר טרם בוצעו העבודות לפיו, יעמוד בתוקף ויהיה ניתן לבצע את העבודות לפיו, בכל עת; הגורם המפעיל יודיע על ביצוע העבודות לרשות המקומית שבתחומה צפויות להתבצע העבודות, 15 ימים לפחות לפני תחילת ביצוען. : (ג) הוראות [[פרט 5 לתוספת א לחוק זיכיון צינור הנפט|סעיף 5 לשטר הזיכיון]] ימשיכו לחול גם לאחר יום התחילה על בקשה לקבלת אישור שר האוצר לפי [[-#תוספת א פרט 5|אותו סעיף]] שהוגשה לשר עד המועד האמור, ולעניין בקשה כאמור להקמת מיתקן אחסון נפט – עד יום כ״ז באב התשע״ו (31 באוגוסט 2016), ושביום התחילה טרם ניתנה בה החלטת השר; השר ייתן החלטה בבקשה כאמור בתוך ארבע שנים מיום התחילה; לעניין סעיף קטן זה, יראו בקשה שהוגשה למתכנן המחוז כאילו הוגשה לשר; הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו על בקשה שאושרה לפי סעיף קטן זה. @ 255טז. אישור תשריט (תיקון: תשע״ז–7) : (א) הגורם המפעיל יגיש לרשות הרישוי, בתוך שלוש שנים מיום התחילה, תשריט המציין את גבולות נכסי הפעילות, השטח הבנוי או שטח שאושרה בו בנייה וטרם בוצעה, ייעודי הקרקע והוראות נלוות לרבות מגבלות על שימושי הקרקע והנחיות בענייני סביבה, ולעניין נכס מנכסי הפעילות שהוא קו תשתית להולכת נפט – גם תחום רצועת הקרקע שבה הונח קו התשתית, והכול בהתאם למצב הקיים ובהתאם לאישור שר האוצר, לרבות אישור שנתן לפי [[סעיף 255טו(ג)]]. : (ב) רשות הרישוי תאשר את התשריט עד תום חמש שנים מיום התחילה, ויחולו לעניין אישורו הוראות אלה: :: (1) רשות הרישוי רשאית, אם ראתה שגבולות נכסי הפעילות שהוקמו שונים מגבולותיהם לפי אישור שר האוצר, לקבוע בתשריט את גבולות נכסי הפעילות כפי שהוקמו בפועל, אם נוכחה שאין בשינוי הגבולות כאמור כדי להשפיע השפעה של ממש על הסביבה; :: (2) רשות הרישוי רשאית לאשר את התשריט אף אם אינו תואם תכנית מתאר מקומית, מחוזית או ארצית. : (ג) נתן שר האוצר אישור לפי [[סעיף 255טו(ג)]], ולא התייחס התשריט שהוגש לרשות הרישוי לפי סעיף קטן (א) לאישור האמור, בשל מועד מתן האישור, תתאים רשות הרישוי, בחלוף 30 ימים מתום התקופה האמורה [[באותו סעיף]], את התשריט גם לאותו אישור; הגורם המפעיל יידע את רשות הרישוי על מתן אישור כאמור. : (ד) תשריט שאושר לפי הוראות סעיף זה, לרבות כל התאמה שנערכה בו לפי סעיף קטן (ג), יראו אותו לעניין חוק זה, ובכלל זה לעניין [[סעיף 261(ד)]], כהיתר שניתן וכתכנית מפורטת שאושרה, לגבי העניינים שנכללו בו. : (ה) הוראות [[סעיפים 117]] [[ו־118]] יחולו לעניין הודעה על אישור תשריט כאמור בסעיף קטן (ד), שמירתו ופרסומו, בשינויים המחויבים. @ 255יז. הגשת תכנית ראשונה (תיקון: תשע״ז–7) : הגורם המפעיל יגיש, בתוך שנתיים מיום התחילה, תכנית לעניין נכסי הפעילות למוסד תכנון מוסמך. @ 255יח. בנייה נוספת לפני אישור תכנית ראשונה (תיקון: תשע״ז–7) : (א) רשות הרישוי רשאית לתת לגורם המפעיל, עד לאישור תכנית כאמור [[בסעיף 255יז]], היתר, הקלה או היתר לשימוש חורג (בסעיף זה – היתר), לבנייה נוספת שמתקיים לגביה אחד מאלה: :: (1) היקפה אינו עולה על 10% מסך שטחי הבנייה הכלולים באישורי שר האוצר; לעניין אישור בנייה נוספת לפי פסקה זו במתחם אילת או במתחם אשקלון, יחושב שיעור שטח הבנייה הנוספת שניתן לאשר כאמור לגבי כל מתחם, בנפרד; לעניין זה – :::- ”מתחם אילת” – השטח הכולל של נכסי הפעילות המצויים בתחום עיריית אילת; :::- ”מתחם אשקלון” – השטח הכולל של נכסי הפעילות המצויים בתחום עיריית אשקלון או המועצה האזורית חוף אשקלון; :: (2) היא תואמת את אישור שר האוצר, לרבות אישור שנתן לפי [[סעיף 255טו(ג)]], ואם אושר תשריט לפי [[סעיף 255טז]] – את התשריט; :: (3) לא מתקיים לגביה האמור בפסקה (2), ואולם אין במתן היתר סטייה ניכרת מאישור או מתשריט כאמור באותה פסקה. : (ב) ההוראות לפי [[סעיף 149]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין בקשה להיתר לבנייה נוספת לפי סעיף קטן (א)(1) או (3). : (ג) הגיש גורם מפעיל בקשה להיתר כאמור בסעיף קטן (א) לרשות הרישוי, תעביר רשות הרישוי את הבקשה למשרד להגנת הסביבה ולמשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, ולעניין רשות הרישוי כאמור [[בסעיף 255כג(ב)]] – ליועץ הסביבתי של הוועדה לתשתיות לאומיות ולמשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים; גורם כאמור שהועברה אליו בקשה לפי סעיף קטן זה רשאי להעביר לרשות הרישוי, בתוך חודש מיום שהועברה אליו הבקשה, את עמדתו לגביה; בתום התקופה כאמור, רשאית רשות הרישוי לתת החלטה בבקשה. : (ד) רשות הרישוי רשאית להתנות מתן היתר לפי סעיף זה בהכנת מסמך סביבתי, רק אם הבקשה שהוגשה לה כאמור היא בקשה לבנייה נוספת של מיתקן לאחסון נפט. : (ה) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), לא אושרה תכנית כאמור [[בסעיף 255יז]] עד תום חמש שנים מיום התחילה, ייווספו לשיעור הבנייה הנוספת המרבי שרשאית רשות הרישוי להתיר לפי אותו סעיף קטן, 5% מסך שטחי הבנייה הכלולים באישורי שר האוצר. : (ו) היתר שנתנה רשות הרישוי לפי סעיף זה יראו אותו כתכנית מפורטת שאושרה וכהיתר שניתן. @ 255יט. היתר למימוש תכנית שאושרה (תיקון: תשע״ז–7) : אושרה תכנית שהגיש גורם מפעיל למוסד התכנון המוסמך לאשרה, ונדרשה הוצאת היתר מכוחה, רשאי הגורם המפעיל להגיש את הבקשה להיתר, לרבות בקשה למתן הקלה או היתר לשימוש חורג, לרשות הרישוי כאמור [[בסעיף 255כג(א)]], ולעניין תכנית כאמור שהיא תכנית לתשתית לאומית – גם לרשות הרישוי כאמור [[בסעיף 255כג(ב)]], לפי בחירתו. @ 255כ. ערר (תיקון: תשע״ז–7) : (א) על החלטת רשות הרישוי בבקשות כאמור [[בסעיפים 255טז]]((,)) [[255יח]] [[ו־255יט]] ניתן להגיש ערר לוועדת ערר. : (ב) ועדת הערר לעניין סעיף קטן (א) תהיה אחת מאלה: :: (1) אם ההחלטה ניתנה בידי רשות הרישוי כאמור [[בסעיף 255כג(א)]] – ועדת המשנה לתכניות עבודה שהוקמה לפי [[סעיף 119ז]]; :: (2) אם ההחלטה ניתנה בידי רשות הרישוי כאמור [[בסעיף 255כג(ב)]] – הוועדה לתשתיות. : (ג) הוראות [[סעיף 152(א)]] יחולו לעניין הגשת ערר לוועדת ערר כאמור בסעיף קטן (ב)(1) והוראות [[סעיף 152(א1)(1) ו־(2)]] יחולו לעניין הגשת ערר לוועדת ערר כאמור בסעיף קטן (ב)(2). @ 255כא. פיצויים והיטל השבחה (תיקון: תשע״ז–7) : (א) על אף האמור [[בסעיפים 255טו(א) ו־(ב)]] [[ו־255טז]], לא יראו את אישור שר האוצר או תשריט שאושר כאמור [[255טו|באותם סעיפים]], כתכנית פוגעת לעניין [[סעיף 197]] או כתכנית שבשל אישורה חלה השבחה במקרקעין, לעניין [[התוספת השלישית]]. : (ב) על אישור שנתן שר האוצר לפי [[סעיף 255טו(ג)]] ועל היתר לבנייה נוספת שנתנה רשות הרישוי כאמור [[בסעיף 255יח]], יחולו הוראות [[סעיף 197]] [[והתוספת השלישית]] החלות לעניין תכנית. @ 255כב. רציפות (תיקון: תשע״ז–7) : (א) כל היתר או אישור בנושא תכנון ובנייה שניתן או שיינתן לבעל זיכיון המשנה יראו אותו כאילו ניתן לגורם המפעיל. : (ב) הוענקה זכות בנכסי הפעילות לגורם מפעיל (בסעיף זה – גורם מפעיל קודם) והוענקה לאחר מכן לגורם מפעיל אחר (בסעיף זה – גורם מפעיל חדש) – :: (1) יראו כל בקשה או ערר שהגיש הגורם המפעיל הקודם או בעל זיכיון המשנה לפי חוק זה, ובכלל זה המסמכים שצורפו לבקשה או ערר כאמור, כאילו הוגשו בידי הגורם המפעיל החדש; :: (2) יראו כל היתר או אישור שניתן לגורם מפעיל קודם כאילו ניתן לגורם המפעיל החדש. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), רשאי יושב ראש מוסד התכנון הדן בבקשה או בערר כאמור באותו סעיף קטן, לדרוש מהגורם המפעיל החדש לצרף לבקשה או לערר כאמור מסמך מעודכן מטעמו, אם סבר שהדבר נחוץ לשם שמירה על הבטיחות. @ 255כג. רשות הרישוי (תיקון: תשע״ז–7) : (א) רשות הרישוי לעניין [[פרק זה]] תהיה רשות הרישוי שהוקמה לפי [[סעיף 119ו]], בשינויים המחויבים. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין אישור תשריט או בקשה לבנייה נוספת הכוללים שטח של שני מחוזות לפחות, תהיה רשות הרישוי, רשות הרישוי שלפי [[סעיף 6ב(ב)(1)]]. == פרק י״א: שונות == @ 256. בוררות : מקום שנתגלעו סכסוכי ממון עקב ביצוע חוק זה, מותר לצדדים גם להסכים להכרעת הסכסוך בדרך של בוררות, [[חוק הבוררות|ופקודת הבוררות]] תחול. @ 256א. אגרה השנויה במחלוקת (תיקון: תשמ״ח–2) : נתגלעו חילוקי דעות בדבר תשלום אגרה לפי חוק זה או התקנות על פיו ודרך חישובה, ישלם החייב בתשלום את שנדרש לשלם, והוא רשאי לפנות לבית המשפט המוסמך אשר יכריע במחלוקת. @ 257. כניסה למקרקעין לשם עריכת סקירה, בדיקה או מדידה (תיקון: תשע״ז–9, תשפ"ד-9) : לשם עריכתה של תכנית או ביצועה או לשם קבלת החלטה בבקשה להיתר, רשאי מי שהורשה לכך על ידי הוועדה המקומית, הוועדה המחוזית או הוועדה לתשתיות להיכנס בכל עת סבירה בשעות היום לכל מקרקעין, לאחר שמסר הודעה על כך לבעל המקרקעין שבעה ימים לפחות מראש, כדי לסקור, לבדוק או למדוד אותם, ובלבד שלא ייכנס לבית מגורים אלא בהסכמת המחזיק בבית, שהוא בגיר, ולא ייכנס למקרקעין שבהחזקת צבא ההגנה לישראל או שלוחה אחרת של מערכת הביטחון שאושרה על ידי שר הביטחון אלא באישור של מי שהוסמך לכך על ידי שר הביטחון. @ 257א. (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה, תשע״ז–9) : (((בוטל).)) @ 258. ייצוג ועדה מקומית לפני בית המשפט (תיקון: תשנ״א–2, תשע״ז–9) : ועדה מקומית רשאית לפתוח בהליכים ולהתייצב לפני בית משפט בכל הליך באמצעות עובד שהרשתה לכך, ומסירת הזמנה, הודעה, צו או מסמך אחר בהליכים כאמור לידי אותו עובד תהא מסירה כדין לועדה המקומית; ההרשאה יכולה להיות כללית או לענין מיוחד ואולם בהליכים לפי [[פרק י׳]] יחולו הוראות [[סעיף 254יח]]. @ 259. תחולה על המדינה בדרך כלל (תיקון: תשמ״א–8, תשמ״א–9, תשמ״ג, תשס״ט–4, תשע״ז–9) : (א) חוק זה מחייב גם את המדינה, אולם לא יחולו עליה הוראות [[סימן ו׳ בפרק י׳]]; הוראה זו אינה גורעת מאחריותו הפלילית של אדם אחר. : (ב) המדינה פטורה מתשלום אגרה לגבי בניה לצרכי שירות ציבורי. : (ב1) הליך אכיפה כלפי המדינה לפי הוראות [[סימן ד׳ בפרק י׳]] ינוהל בידי היחידה הארצית לאכיפה או בידי המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין כהגדרתם [[בסעיף 203]], בלבד. : (ג) בית המשפט לא יתן צו נגד המדינה לפי הוראות [[פרק י׳]] אלא לאחר שנתן ליועץ המשפטי לממשלה או לנציגו הזדמנות להשמיע את טענותיו. : (ד) לגבי מקרקעין המנוהלים לפי [[חוק רשות מקרקעי ישראל, התש״ך–1960]] – :: (1) ”חכירה לדורות” – לרבות עסקת חכירה לדורות שלא נגמרה ברישום; :: (2) ההוראות [[שבסעיף 2(ב) לתוספת השלישית]] לא יחולו אלא אם ההחזקה במקרקעין שהחכירה רשות מקרקעי ישראל הוחזרה אליה, או אם זכות החכירה במקרקעין הועברה בהסכמתה; :: (3) ההוראות [[שבסעיף 2(ג) לתוספת השלישית]] לא יחולו. @ 260. עדיפות בדיון בבקשות המדינה : מוסד תכנון ידון ויכריע בבקשות של המדינה ושל כל רשות שהוקמה בחוק לפני שידון ויכריע בבקשות אחרות. @ 261. דרכים ותשתיות (תיקון: תשנ״ד, תשנ״ה–4, תשע״ד–2, תשע"ה, תשע"ה-2, תשע״ו–4, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ז, תשע״ז–2, תשע״ז–7, תשע״ז–9, ק״ת תשע״ז–2, ק״ת תשע״ח, תשע״ח–6, תשע״ח–7, ק״ת תש״ף, תשפ"ב-9, תשפ"ב-13, תשפ"ג-2, תשפ"ג-5, ק"ת תשפ"ד) : (א) תכנית שאין בה אלא הוראות בדבר התוויות דרכים או תיקון התוואי של דרכים והנוגעת ליותר ממרחב תכנון מקומי אחד, רשאי שר הבינוי והשיכון או שר התחבורה, להגישה לועדה המחוזית, עשה כן – יודיע עליה לכל ועדה מקומית שבמרחבה עובר התוואי. : (ב) הועדה המחוזית תנהג בתכנית כאמור בסעיף קטן (א), בדרך שבה היא נוהגת בתכניות שבסמכותה כאמור [[בסעיף 62]], ובלבד שהועדות המקומיות שבהן עובר תוואי הדרך רשאיות להגיש את הערותיהן לתכנית בתוך שלושים ימים מהיום שבו ניתנה להם הודעה כאמור בסעיף קטן (א). : (ג) סירבה הועדה המחוזית לאשר תכנית כאמור בסעיף קטן (א), כפי שהוגשה לה בידי שר הבינוי והשיכון או בידי שר התחבורה, רשאי, כל אחד מהם, להגיש ערר על כך בפני המועצה הארצית, [[וסעיף 110]] יחול בשינויים המחויבים לפי הענין. : (ד) התוויית דרך, סלילתה או סגירתה, וכן הקמתו של קו תשתית תת־קרקעי ומיתקן נלווה הנדרש במישרין להפעלתו בעל מאפיינים שקבע שר הפנים, למעט מערכת הולכה כהגדרתה [[בחוק משק הגז הטבעי]], שהגז המובל בה דורש עיבוד בטרם ניתן להזרימו לרשת החלוקה, או מערכת הולכה הפועלת בלחץ שמעל 80 בר (bar), אינן טעונות היתר לפי [[סעיף 145]], אם מתקיימים לגביהן כל אלה: :: (1) הן מבוצעות בידי אחד מאלה: ::: (א) המדינה; ::: (ב) רשות שהוקמה לפי דין; ::: (ג) גוף הפועל מטעם המדינה לפי דין; ::: (ד) גוף הפועל מטעם המדינה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת הממשלה; ::: (ה) חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח מבנים ותשתיות; ::: (ו) רשות מקומית; ::: (ז) תאגיד בבעלות מלאה של רשות מקומית אחת או יותר שעיקר עיסוקו בפיתוח מבנים ותשתיות; ::: (ח) לעניין הקמת רשת חלוקה כהגדרתה [[בחוק משק הגז הטבעי]] – בעל רישיון חלוקה כהגדרתו [[בחוק האמור]]; ::: (ט) לעניין הקמת רשת כהגדרתה [[בסעיף 17א לחוק התקשורת]], למעט הקמת רשת בבית משותף לפי [[סעיף 21ב(ב1) לחוק האמור]] – ספק מורשה כהגדרתו [[בסעיף 17א לחוק האמור]]; ::: (י) גורם מפעיל כהגדרתו [[בסעיף 255יד]], אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, בצו; :: (2) הן נעשות בהתאם לאחת מאלה: תכנית מפורטת מאושרת מאושרת, תכנית מיתאר מקומית מאושרת הכוללת הוראות של תכנית מפורטת, תוכנית עבודה שאושרה לפי [[+|סעיפים 25]] [[או 25א לחוק משק הגז הטבעי]] או אישור בהליך מהיר כהגדרתו [[#2|בחוק האמור]]; לעניין זה לא יראו תכניות כאמור [[בסעיף 145(ח)]], כתכניות שהוראות סעיף קטן זה חלות עליהן; :: (3) ניתנה הודעה על כך 15 ימים לפני תחילת ביצוען של העבודות לרשות המקומית ולוועדה המקומית הנוגעות בדבר; :: (4) עם סיום ביצוע העבודות יגיש הגורם המבצע כאמור בפסקה (1) לרשות הרישוי מסמכים המעידים על הקמת העבודות בפועל בהתאם לתכנית כאמור בפסקה (2), והכול במתכונת שיקבע שר הפנים. :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (מיתקנים נלווים לקו תשתית תת־קרקעי), התשע״ה–2015]].)) :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (דיווח על ביצוע עבודות לפי סעיף 261(ד) לחוק), התשע״ו–2016]].)) :: ((פורסמו [[תקנות משק הגז הטבעי (תכנית עבודה לרשת חלוקה), התשע״ז–2016]].)) : (ה)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ד) [[ובסעיף 145]], הקמת מבנה דרך בידי אחד הגופים האמורים בסעיף קטן (ד), תהיה טעונה הרשאה בהתאם להוראות סעיף קטן זה ואולם, הקמת מתחם תפעולי הנדרש לצורכי הטיפול במסילת ברזל ובציוד הדרוש להפעלתה של רכבת, או הקמת מבנה הנדסי או כל מבנה אחר הדרוש במישרין לשם הקמה או הפעלה של מיזם המטרו כהגדרתו [[בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021]], תהיה טעונה הרשאה בהתאם להוראות סעיף קטן זה, למעט אם נקבע בחוק זה או בכל דין אחר כי אינם טעונים היתר לפי [[סעיף 145 לחוק זה]]. :: (2) בקשה להרשאה להקמת מבנה דרך תוגש למתכנן המחוז והעתק ממנה יוגש למהנדס הועדה המקומית; הבקשה תכלול את הפרטים שלפיהם ניתן יהיה לקבוע אם הקמת מבנה הדרך תואמת הוראות תכנית כאמור בסעיף קטן (ד), כן תכלול הבקשה את פרטי האדריכל או המהנדס האחראים לתכנון המבנה ופרטים נוספים שיקבע שר הפנים בתקנות, בהתייעצות עם שר הבינוי והשיכון והשר לאיכות הסביבה ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת. :: (3) תוך 30 ימים מיום הגשת הבקשה להרשאה יבדקו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית את הבקשה ויאשרו אותה אם היא תואמת את הוראות התכנית והוראת כל דין אחר הנוגעת לענין, שלא ניתנה לגביה הוראה אחרת בתקנות שהותקנו לפי פסקה (2); קבעו המתכנן והמהנדס כאחד כי הבקשה אינה תואמת הוראה מההוראות האמורות, ימסרו הודעה מנומקת בכתב על כך, למגיש הבקשה, בתוך התקופה האמורה. :: (3א) לא תינתן הרשאה לפי סעיף קטן זה אלא אם כן אישר מכון בקרה כי ביצע בקרת תכן לבקשה להרשאה וכי תוצאות הבקרה תקינות; שר הפנים רשאי לקבוע כי הוראות פסקה זו לא יחולו על בקשות להרשאה שבשל מהותן, אופיין או היקפן לא נדרשת לגביהן בקרה של מכון בקרה, ובלבד שאינן טעונות בקרה של בקר מורשה לפי [[סימן ג׳ בפרק ה׳3]]; שר הפנים יקבע הוראות לעניין העברת בקשה להרשאה לבדיקת מכון בקרה וקבלת תוצאות הבדיקה ממכון הבקרה, לרבות קביעת מועדים לביצוע הפעולות האמורות. :: (4) לא החליטו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית בבקשה להרשאה בתוך התקופה האמורה בפסקה (3), יראו את הבקשה כמאושרת וכאילו ניתנה הרשאה לפיה, ובלבד שמכון בקרה אישר, ככל שאישורו נדרש, כי ביצע בקרת תכן לבקשה להרשאה וכי תוצאות הבקרה תקינות. :: (5) נתגלעו חילוקי דעות בין מתכנן המחוז ובין מהנדס הועדה המקומית בקבלת החלטה לפי פסקה (3), ימסרו את פרטי המחלוקת בהודעה בכתב, ליושב ראש הועדה המחוזית, והוא יכריע במחלוקת תוך 21 ימים מיום קבלת ההודעה, לאחר שיתייעץ עם יושב ראש הועדה המקומית ועם מומחה מקצועי לענין השנוי במחלוקת. :: (6) קבע יושב ראש הועדה המחוזית כי מתבצעות עבודות להקמת מבנה דרך ללא הרשאה או בניגוד לתנאי הרשאה, יחולו הוראות [[פרק י׳]] ככל שהן חלות על המדינה. :: (7) על אף האמור בפסקאות (2) עד (5), בקשה להרשאה המוגשת על ידי רשות מקומית או תאגיד בבעלות מלאה של רשות מקומית אחת, תוגש למהנדס הוועדה המקומית והוא יהיה המוסמך להכריע בבקשה להרשאה. :: (8) שר הפנים רשאי לקבוע חובת בקרת ביצוע על ידי מכון בקרה על עבודה לפי סעיף זה הטעונה בקרת תכן; בעל ההרשאה ימסור הודעה לרשות המקומית לפני תחילת העבודות על מכון הבקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע בהתאם להוראות שיקבע שר הפנים. :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (בקשה להרשאה להקמת מבנה דרך), התשס״ה–2004]].)) : (ה1) על אף האמור בסעיף קטן (ד) [[ובסעיף 145]], הקמת מבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי בידי אחד הגופים האמורים בסעיף קטן (ד), תהיה טעונה הרשאה, והוראות סעיף קטן (ה) יחולו לעניין הרשאה כאמור בשינויים המחויבים. : (ו) (((בוטל).)) : (ז) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי תשתית נוספים וסוגי בניינים או עבודות הנדרשים במישרין להקמת תשתית או בשל קיומה, שהקמתם או ביצועם ייעשו שלא על פי היתר אלא על פי הרשאה כאמור בסעיף קטן (ה). @ 262. ביטול ושינוי תחומי מרחב תכנון ומחוז : ביטול של מחוז או של מרחב תכנון מקומי ושינוי גבולותיהם לא יפגעו בתקפן של תכניות ושל תקנות אחרות שהותקנו לאותו מחוז או מרחב תכנון או לחלק ממנו, והן ישארו בתקפן באותו תחום שבו חלו לפני כן, בשינויים המחוייבים לפי הענין, עד שיבוטלו או ישונו על ידי תכניות או תקנות אחרות, מכוח חוק זה. @ 263. עסקאות ועובדים בועדה מקומית לפי [[סעיף 19]] (תיקון: תשל״ח, תשע״ד–2, תשע״ה) : (א) ועדה מקומית שמרחב התכנון שלה כולל יותר מרשות מקומית אחת רשאית, באישור שר הפנים, לרכוש נכסים לצורך מילוי תפקידיה ולמכרם, וכן רשאית היא באישור השר להעסיק עובדים; תנאי העסקת העובדים יהיו כתנאי העסקת עובדים במועצה מקומית. : (ב) נשתנה תחומו של מרחב התכנון, רשאי שר הפנים לקבוע בצו מה ייעשה בנכסים שרכשה הועדה המקומית לפי סעיף קטן (א). : (ג) ועדה מקומית כאמור בסעיף קטן (א) רשאית, באישור הועדה המחוזית, לבוא לידי הסכם עם המדינה או עם רשות מקומית שבתחומה נמצא מרחב התכנון, שלפיו ישרתו עובדים של הרשות המקומית או של המדינה גם את הועדה המקומית, ויועמדו נכסים של המדינה או של הרשות המקומית לרשות הועדה המקומית למילוי תפקידיה, הכל בתמורה ולפי תנאים שייקבעו בהסכם; בביצוע תפקידיה של הועדה המקומית יהיו עובדים כאמור כפופים להוראותיה בלבד. : (ד) [[חוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל״ח–1978]], יחול, בשינויים המחויבים, על עובדי ועדה מקומית כאמור בסעיף קטן (א). @ 264. סמכויות הממשלה : על אף האמור בכל חוק לא יינתנו סמכויות הממשלה לפי חוק זה לאצילה אלא לועדה של שרים בלבד. @ 265. ביצוע ותקנות (תיקון: תשכ״ו, תשמ״א–8, תשמ״ח–2, תשנ״ה–4, תשס״ג, תשס״ו, תשס״ז–2, תשס״ט–2, תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ"ב-8, תשפ"ג-4) : שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, ואם התקנות מתייחסות למחוז או למרחב תכנון מקומי מסויים – גם עם הועדה המחוזית או הועדה המקומית הנוגעת בדבר, הכל לפי הענין – בכל הנוגע לביצוע חוק זה, ובין השאר בענינים אלה: : (1) הנוהל בבקשות להיתרים ובמתן ההיתרים וכן תקופת תקפם של היתרים, חידושם וביטולם, לרבות בנוגע להגשת בקשה להיתר בדרך מקוונת; :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש״ל–1970]].)) :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע״ו–2016]].)) :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (שינוי שימוש למטרת עסק), התשפ"ה-2025]].)) : (2) קביעת תנאים להיתרים הבאים להבטיח ביצוע יעיל של חוק זה, לרבות לעניין ביצוע הבנייה והעבודות לפי היתר; :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (הצללה בגן שעשועים), התשע״ט–2019]].)) :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (אצירת אשפה), התש״ף–2019]].)) :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (בטיחות המשתמש), התש״ף–2019]].)) :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (בנייה בת־קיימה), התש״ף–2020]].)) : (3) הפקדת תשריטים, חתכים, שרטוטים וחישובים סטטיים ומתן כל ידיעה אחרת הדרושים לועדה המקומית בקשר לעבודה או לשימוש הטעונים היתר לפי חוק זה; :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (העתקים צילומיים צבעוניים של תשריטים), התשנ״א–1990]].)) : (4) הקמת מבנים ארעיים, השימוש בהם ומועד פירוקם; : (5) רחבן של דרכים, התווייתן וסלילתן; : (6) גבהם, גדלם ונפחם המינימלי של חדרים ושל דירות, ובדרך כלל – דרכי בנייתם של בנינים, תיקונם ושינוים; : (7) מראם החיצוני של בנינים, יציבותם, שמירתם מפני אש או חדירת רעש, איוורורם, ניקוזם וביובם, מיתקני התברואה שלהם, תאורתם, הספקת המים בהם וצינורות לקווי טלפון; : (8) הסדרת דרכי החימום והספקת הגז, במקום שמתקינים אותם; : (9) דרכי הביצוע של צווים שניתנו על פי [[פרק י׳]] להריסת מבנים או חלק מהם; :: ((סמכות שר הפנים לפי פסקה (9) הועברה לשר האוצר (י״פ תשע״ה, 7720; תש״ף, 6344).)) : (10) בנינים המשמשים דרך קבע לאסיפות; : (11) התקנתם של מקומות חניה ואיכסון לכלי רכב בקרבתם של בנינים, הגישה למקומות אלה והיציאה מהם; :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה), התשמ״ג–1983]].)) :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (הצמדת מקומות חניה), התשנ״ו–1996]].)) : (12) בטיחותם של תופשי בנינים ושל המשתמשים בהם או המזדמנים אליהם; ובכלל זה, לשם הפחתת הסיכון לכוויות, הוראות לענין הגבלת טמפרטורת המים החמים בבניני מגורים ובבנינים המשמשים אוכלוסיות רגישות, כפי שקבע שר הפנים, ולענין התקנתם של אמצעי בטיחות לצורך זה; תקנות לפי פסקה זו לענין שינוי טמפרטורת המים החמים כאמור, יותקנו לאחר התייעצות עם שר הבריאות ועם שר התעשיה המסחר והתעסוקה ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת; : (13) בטיחות הציבור והעובדים בעת ביצוע עבודה הטעונה היתר לפי חוק זה; : (14) ערימת חמרים ופסולת בדרכים ובקרקעות ופינוים מאלה; : (15) הזמנים והדרכים שבהם יש לבצע עבודה הטעונה היתר לפי חוק זה או שבהם מותר שימוש חורג לפי חוק זה, הכל כדי למנוע מיטרד, מהשכנים ומהציבור; : (16) כללים שלפיהם תקבע ועדה מקומית תקופת מקסימום כאמור [[בפרק ז׳]]; : (17) שיעורן של אגרות למתן היתרים, מידע, אישורים ותעודות לפי חוק זה וכיוצא באלה, הנסיבות שבהן משתלם פקדון על חשבון האגרות ומתן פטור מתשלומן, וכן הוראות בדבר הפחתה משיעור אגרות למתן היתרים, או השבת האגרה ששולמה כאמור, בשל איחור משמעותי מהמועדים הקבועים לפי חוק זה למתן ההיתר; : (17א) שיעורן של אגרות להגשת תכניות וטיפול בהן, ולהגשת עררים והשגות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת; :: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).)) : (17ב) שיעורן של אגרות ערר לועדת ערר לפי [[פרק ב׳ סימן ב׳1]], באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת; : (17ג) סדרי העיון בתכנית שהופקדה וקביעת נהלים ואגרות לקבלת העתקי תכנית ואישורה; : (18) דרכי עריכתן של תכניות מיתאר ושל תכניות מפורטות בכל שלביהן והמסמכים, התעודות האחרות והידיעות שיש להמציא עם תכנית; :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (כינוי תכניות), התשמ״ו–1985]].)) : (19) דרכי הביצוע של תכניות; : (20) שיטת החישוב, לענין תכניות מיתאר, של יכולת קליטת האוכלוסיה בשטחים הנכללים בתכניות כאמור; : (21) דרכי ההקניה של קרקע משלימה לפי [[סעיף 70]] ודרכי רישום ההקניה בפנקסי המקרקעין; : (22) הטפסים וסדרי הנוהל בכל הליך לפי חוק זה למעט הליך בבית משפט או בבוררות; : (22א) טופסי הודעה על הליכי תכנון והפקדת תכנית ואישורה; : (22ב) הוראות לענין צורת הפרסום של הודעות על הליכי תכנון והפקדת תכנית ואישורה, ובין השאר הוראות לענין פרסום הודעה על גבי שלט לפי [[סעיף 89א]] לרבות צורת השלט, הכיתוב עליו, מידותיו, אופן הצבתו, דרכי הסרתו וכן הוראות לענין דרכי פרסום חלופיות לפי [[הסעיף האמור]]; : (23) מניעת הביצוע של עבודה או שימוש במקרקעין, ללא היתר או שלא בהתאם להיתר; : (24) בדיקת חמרים המשמשים או שנועדו לשמש לבנין, בין שנקבע להם תקן רשמי ובין שלא נקבע, וכן בדיקת הקרקע לביסוס המבנים; : (25) הסדרת זכויותיהם וחובותיהם של בעלים, שוכרים ותופשים בני־מצרא במקרקעין, בדבר התקנתם של קירות משותפים, קירות חיצוניים ויסודותיהם של קירות אלה, תיקונם, החזקתם וניקוים, וכן קביעת דרכי הבירור של חילוקי דעות בדבר זכויות וחובות אלה; : (26) דרכי מסירתם של הודעות, מסמכים ותעודות אחרות לפי חוק זה או התקנות על פיו, לרבות באופן מקוון, בדואר אלקטרוני או באמצעים אלקטרוניים אחרים, למעט הודעות ומסמכים בהליכים משפטיים; :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (משלוח הודעות והחלטות בדרך מקוונת), התשע״ז–2016]].)) : (27) הריסתם וסילוקם של בנינים שהם רעי מראה ושאין להם תובעים זולת המדינה; : (28) הסדרת הקשר בין הועדה המחוזית והועדה המקומית להבטחת קיום הוראות הועדה המחוזית לפי חוק זה; : (29) גביית ההוצאות של כל עבודה שהתקנות על פי חוק זה מחייבות או מתירות את עשייתה; : (30) הוראות בדבר ביצוע [[התוספת השלישית]], לרבות מתן הודעות לפיה, נוהל שומה חוזרת ומימון הוצאות שמאות, ככל שלא נקבעו [[בתוספת השלישית]]; : (31) כללים לחישוב שטחים של מגרשים לבניה לצורכי רישוי ותכנון, לרבות השטח הכולל המותר לבניה ואפשרות חלוקתו לשטחים למטרות עיקריות, ושטחים למטרות שירות, גובה הבנינים, ומספר קומות; :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992]].)) : (31א) תנאים והוראות לעניין שינוי כללי חישוב השטח הכולל המותר לבנייה בתוכניות מאושרות שקבעו את שטח הבנייה כאמור בחלוקה לשטח למטרות עיקריות ולמטרות שירות, ובלבד שההשפעה התכנונית של שינוי כללי החישוב תהיה מועטה; שר הפנים יביא את נוסחן הסופי של התקנות לפי פסקה זו לידיעת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת 30 ימים לפחות לפני התקנתן; : (32) כללים בדבר פיקוח וביקורת במקום הבניה ודיווח על ביצוע עבודה; :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (דיווח על בניה שלא כדין), התשמ"ח-1987]].)) : (33) הנוהל בבקשות להיתרים להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, כהגדרתו [[בסעיף 202ב(א)]], לרבות הדרכים ליידוע הציבור ולשמיעתו או להגשת התנגדויות, בהתחשב, בין השאר בהוראות [[סעיף 149]] לענין פרסום ומסירה של הודעות ובסוג המיתקן, במיקומו, בגודלו או ברמת הקרינה הנוצרת במהלך הפעלתו; תקנות לפי פסקה זו יותקנו גם לאחר התייעצות עם השר לאיכות הסביבה ועם שר התקשורת ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת; : (34) הנוהל בבקשות להיתרים הכרוכים בשמירה, בהעברה או בכריתה של עצים בוגרים כהגדרתם [[בסעיף 83ג]], וכן תקופת תוקפם של היתרים כאמור, חידושם, ביטולם או הנוהל בקביעת תנאים בהם, לרבות תנאים שנדרשו לפי [[פקודת היערות]]; תקנות לפי פסקה זו טעונות את אישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת; : (35) הוראות לעניין סדרי עבודה ודיון של מוסד תכנון, לרבות נושאי משרה במוסד תכנון שניתנה להם סמכות לפי חוק זה לעניין תכניות או היתרים, ולרבות קביעת מועדים לביצוע פעולות על ידם, אם לא נקבעו בחוק זה. :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטת ועדה מיוחדת בפני שרים), תש״ל–1970]].)) :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (ערר בפני המועצה הארצית), תשל״ב–1972]].)) :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר), התשנ״ו–1996]].)) :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (היוועצות בחבר ועדה וקבלת חוות דעת מקצועית ביחס לתכנית), התשס״ג–2003]].)) :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי הדיון בקיום דיון חוזר במוסד תכנון), התשס״ג–2003]].)) :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (תדירות דיוני מוסד תכנון), התשס״ג–2003]].)) :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (תכנית הטעונה התייעצות עם פקיד היערות), התשע"ה-2015]].)) @ 265א. הצמדת תשלומים מסויימים (תיקון: תשמ״ח–2, תשפ"ב-8) : על תשלומים לפי [[סעיפים 69(א)(12)]] [[ו־122(3) לחוק]] יחול [[חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלום חובה), התש״ם–1980]], ויראו לענין זה ועדה מקומית לתכנון ולבניה כאילו היתה רשות מקומית ואת התשלומים האמורים כאילו היו תשלומי חובה, הכל כמשמעותם [[באותו חוק]]. @ 266. פטור באזורים כפריים (תיקון: תשע״ה) : שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות, עבודה או שימוש שיהיו באזורים כפריים כפי שיוגדרו באותן התקנות, פטורים מהיתר לפי [[פרק ה׳]]; הפטור יכול להיות ללא תנאי או בכפוף לתנאים שייקבעו בתקנות כאמור. : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (פטור מהיתר לעבודה לצורכי מרעה בקרקע חקלאית באזורים כפריים ותנאיו), התשס״א–2001]].)) @ 266א. (תיקון: תש״ס–3) : (((בוטל).)) @ 266ב. (תיקון: תש״ס–3, תש"ס-4, תשע"ד-2) : (((בוטל).)) @ 266ג. פטור למיתקן גישה אלחוטית (תיקון: תשס״א–6, תשע״ה, תשע״ח–7, תשפ"ב-13) : (א) התקנת מיתקן גישה אלחוטית והתקנת מיתקן העגינה הנושא אותו, על גג בנין, הנעשית בידי ספק מורשה, אינם טעונים היתר לפי [[סעיף 145]]; שר הפנים, בהתייעצות עם שר התקשורת ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים נוספים לענין תחולת הפטור מחובת היתר כאמור ולענין דרכי התקנה. :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (התקנת מיתקן גישה אלחוטית לתקשורת בשיטה התאית), התשע״ט–2018]].)) : (ב) בסעיף זה, ”ספק מורשה” – כהגדרתו [[בסעיף 17א לחוק התקשורת]], ו”מיתקן גישה אלחוטית”, ”מיתקן עגינה” ו”גג בנין” – כהגדרתם [[בסעיף 27א לחוק התקשורת]]. @ 266ג1. פטור להחלפה של מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית – הוראת שעה (תיקון: תשע״ח–7) : (א) בסעיף זה – ::- ”מהנדס מבנים” – מהנדס רשוי הרשום במדור להנדסת מבנים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]]; ::- ”מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית” ו”בעל רישיון” – כהגדרתם [[בסעיף 202ב(א)]]. : (ב) עבודה שהיא החלפת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם בהתאם להיתר כדין לפי חוק זה (בסעיף זה – מיתקן), לרבות החלפת מיתקן הכוללת חיזוק תורן (בסעיף זה – העבודה), פטורה מהיתר לפי [[סעיף 145]], אם מתקיימים לגביה כל אלה: :: (1) העבודה מבוצעת בידי בעל רישיון, לאחר שקיבל, ממי שהוסמך לכך לפי [[פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב–1972]], הוראה בדבר עריכת שינוי בתדרים שהוקצו לו לפי [[אותה פקודה]]; :: (2) ניתן אישור הממונה כהגדרתו [[בחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2006]], כי לא נדרש היתר הקמה והיתר הפעלה לפי [[+|סעיפים 6]] [[ו־7 לחוק האמור]] וכי העבודה לא יוצרת עלייה בהספק המיתקן ובטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה למיתקן הקיים; אישור הממונה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה; :: (3) בעל הרישיון הציב, בטרם תחילת ביצוע העבודה, שלט במקום בולט במקום ביצוע העבודה המודיע על ביצועה ועל כך שמתקיימות לגביה הוראות סעיף זה; שלט כאמור יהיה לפי הוראות לעניין מידות השלט, תוכנו, צורתו ואופן הצבתו שיפרסם שר האוצר באתר האינטרנט של מינהל התכנון; ::: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).)) :: (4) שטחו והיקפו של המיתקן לאחר ביצוע העבודה לא יעלה על שטח והיקף המיתקן שנקבעו בהיתר; לעניין זה, שטחם של רכיבים שחוברו לתורן המיתקן לשם חיזוקו בלבד לא יובא בחשבון בחישוב שטח והיקף המיתקן; :: (5) גובהו של מיתקן שחוזק לא יעלה על הגובה שנקבע למיתקן בהיתר שלפיו הוקם המיתקן; :: (6) גובהו של תורן המיתקן שהוחלף לא יעלה על הגובה שנקבע לתורן בהיתר שלפיו הוקם המיתקן ובכל מקרה לא יעלה על 18 מטרים; :: (7) חוזק תורן המיתקן באמצעות מוטות אלכסוניים המחברים את התורן לגג הבניין שעליו הוא מוצב או לקרקע - לא יעלה גובה נקודת החיבור של האלכסון עם התורן על שליש מגובהו של התורן או על שישה מטרים מבסיס התורן, לפי הנמוך; :: (8) חוזק תורן המיתקן באמצעות יציקת בטון – לא תחרוג היציקה משטח המיתקן שנקבע בהיתר שלפיו הוקם המיתקן, וגובהה לא יעלה על 150 סנטימטרים מפני הקרקע, ובמיתקן המוצב על גג בניין – 50 סנטימטרים מבסיס התורן; :: (9) בכפוף להוראות פסקאות (4), (7) ו־(8), הוראות ותנאים שנקבעו בהיתר שלפיו הוקם המיתקן יחולו גם לגבי ביצוע העבודה. : (ג) 15 ימים לפחות לפני תחילת ביצועה של העבודה תימסר לרשות המקומית ולוועדה המקומית שבתחומן מצוי המיתקן הודעה על הכוונה לבצעה, בצירוף אישור הממונה כאמור בסעיף קטן (ב)(2). : (ד) בתוך 45 ימים מתום ביצועה של העבודה תימסר לוועדה המקומית שבתחומה מצוי המיתקן הודעה על סיום ביצועה; הוחלף או חוזק תורן מיתקן שגובהו עולה על 3 מטרים – יצורף להודעה אישור מהנדס מבנים שתכנן את העבודה האמורה, בדבר עיגון המיתקן כאמור בסעיף קטן (ב) ויציבותו, ואם גובהו של התורן עולה על 9 מטרים – יצורף גם אישור של מהנדס מבנים בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתכנון וביצוע של עבודת בנייה, על כך שביצע בקרת תכן ובקרת ביצוע לעבודה. : (ה) הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד) ואישורים של מהנדסי מבנים כאמור בסעיף קטן (ד) יימסרו לפי הנוסחים שיפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון. : (ו) הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן שלוש שנים מיום פרסומו של [[חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע״ח–2018]] (((החוק פורסם ביום 22.3.2018))). @ 266ג2. הגדרות - [[סעיפים 266ג3 עד 266ג7]] (תיקון: תשפ"ב) : בסעיף זה [[ובסעיפים 266ג3 עד 266ג7]] - :- "אנטנה" - התקן המיועד לשדר ולקלוט גלים אלקטרומגנטיים בתדרי רדיו; :- "בעל רישיון" - כהגדרתו [[בסעיף 202ב]]; :- "גג בניין" - כהגדרתו [[בסעיף 27א לחוק התקשורת]], לרבות גג בניין המשמש מרפסת גג בקומה העליונה של הבניין; :- "חוק הקרינה" - [[=חוק הקרינה|חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006]]; :- "מהנדס מבנים" - מהנדס רשוי הרשום במדור להנדסת מבנים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]]; :- "מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית" - כהגדרתו [[בסעיף 202ב]], לרבות התקן המשמש לחיבור המיתקן אל בניין או אל עצם קיים; :- "הממונה על הקרינה" - ממונה כהגדרתו [[בחוק הקרינה]]; :- "נכס גובל" - מגרש גובל או מבנה אחר שהוא בית מורכב כהגדרתו [[בסעיף 59 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969]], באותו מגרש שבו ממוקם מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית; :- "ציוד נלווה" - ציוד או מכשור נלווה הנדרש להפעלתו של מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית; :- "עצם קיים" - עמוד תשתית, ובכלל זה רמזור, עמוד תאורה, עמוד חשמל או תמרור, וכן שלט חוצות, מבנה דרך, קיר אקוסטי, קיר תמך או עצם קיים דומה שקבע שר הפנים. @ 266ג3. ביצוע עבודה בהתאם להוראות תכנית מתירה (תיקון: תשפ"ב) : עבודות להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, החלפתו או הוספת אנטנה למיתקן כאמור, בהתאם להוראות [[סעיפים 266ג4]], [[266ג5]] [[או 266ג6]], לפי העניין, יבוצעו בהתאם להוראות תכנית מיתאר ארצית לתקשורת שעניינה מיתקני שידור קטנים וזעירים הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר מכוחה למיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה. @ 266ג4. פטור להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית (תיקון: תשפ"ב) : (א) עבודה שהיא הקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, לרבות התקנת הציוד הנלווה הנדרש להפעלתו (בסעיף זה - מיתקן ועבודה בהתאמה), אינה טעונה היתר לפי [[סעיף 145]], ובלבד שמתקיימים לגביה כל אלה: :: (1) העבודה תבוצע בידי בעל רישיון; :: (2) המיתקן יוקם על גג בניין או בצמוד לקיר החיצוני של בניין או על עצם קיים; :: (3) התקבלה הסכמה בכתב של בעלי הזכויות בגג הבניין, בקיר הבניין או בעצם הקיים, לפי העניין, לפי כל דין, לביצועה של העבודה; :: (4) לעניין מידותיו של המיתקן יתקיימו כל אלה: ::: (א) אורך המיתקן המוקם על גג בניין אינו עולה על הנמוך מבין אלה: 6 מטרים מרצפת גג הבניין שעליו הוקם או 66 אחוזים מגובה הבניין שעליו הוקם, הנמדד ממפלס הכניסה הקובעת לבניין כהגדרתה [[בסעיף 158טו1(א)]]; ::: (ב) הותקן המיתקן על עצם קיים, או על הקיר החיצוני של בניין, לא יעלו מידותיו של המיתקן על 65 אלף סנטימטרים מעוקבים, ובלבד שלא תותר חריגה של יותר ממטר אחד מגובה העצם הקיים ושהמיתקן יותקן בגובה של 2.5 מטרים לפחות מפני הקרקע, והכול למעט אם הוא מיתקן שהותקן במלואו בחלל הפנימי של העצם הקיים; ::: (ג) שר הפנים רשאי לקבוע מידות נפח גדולות יותר מהאמור בפסקת משנה (ב), ובלבד שיתקיימו במיתקן, לאחר הגדלתו, התנאים המפורטים [[בסעיף 145ג(א)]]; :: (5) הממונה על הקרינה נתן למיתקן היתר בהתאם להוראות [[סעיף 6 לחוק הקרינה]], והמיתקן עומד בתנאי ההיתר; :: (6) טווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה על הקרינה אינו חודר לנכס גובל, למעט חדירה למגרש שייעודו דרך או שטח ציבורי פתוח, ובלבד שהטווח אינו חורג מעבר לתחום זכות הדרך או השטח הציבורי הפתוח; :: (7) ניתנו למיתקן האישורים הנדרשים לפי התכנית המתירה שמכוחה מוקם המיתקן, אולם לא יידרש אישור של הוועדה המקומית, רשות הרישוי או מהנדס הוועדה לעבודה או לפרט מפרטיה, אף אם אישורם נדרש לפי אותה תכנית; :: (8) המיתקן אינו מוקם על בניין שמתקיים בו אחד מאלה: ::: (א) הוא נכלל בתכנית מאושרת או מופקדת כאתר המיועד לשימור, ברשימת אתרים לשימור מאושרת לפי [[התוספת הרביעית]] או הוא מיועד לשימור כאמור בהודעה על הכנת תכנית שפורסמה לפי [[סעיף 77]] או בתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 78]]; ::: (ב) הוא בניין או עצם קיים במקרקעין המיועדים לגן לאומי, לשמורת טבע, לאתר הנצחה או ליער, בתכנית מאושרת או מופקדת, בהודעה על הכנת תכנית שפורסמה לפי [[סעיף 77]] או בתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 78]]; ::: (ג) הוא בניין או עצם קיים בתחום חוף הים כהגדרתו [[בתוספת השנייה]], למעט בניין באזור שהוחלו עליו הוראות [[סעיף 4(ה) לתוספת השנייה]]; ::: (ד) הוא בתחום אתר עתיקות מוכרז לפי [[חוק העתיקות, התשל"ח-1978]]; :: (9) עיצוב המיתקן והשתלבותו על הבניין או על עצם קיים יהיו בהתאם להנחיות מרחביות שנקבעו לפי הוראות [[סעיף 145ד]] לגבי מיתקן, אם נקבעו, כפי שיהיו בתוקף במועד ביצוע העבודה; :: (10) התקיימו לעניין הציוד הנלווה הוראות אלה, לפי העניין: ::: (א) אם המיתקן מוקם על גג בניין או בצמוד לקיר חיצוני של בניין - :::: (1) הציוד הנלווה יותקן בחלל פנימי בתוך הבניין או בשטח הבנוי של הבניין; לא ניתן להתקין את הציוד הנלווה כאמור, לרבות בשל צורך בקבלת היתר לשימוש חורג לגבי הציוד הנלווה, יותקן הציוד הנלווה על גג הבניין, אף אם גובהו עולה על הגובה המרבי המותר לפי התכנית המאושרת במגרש; :::: (2) גובהו של הציוד הנלווה לא יעלה על 2.3 מטרים ושטחו לא יעלה על 2.5 מטרים רבועים לכל בעל רישיון; הותקן ציוד נלווה על ידי כמה בעלי רישיון - השטח הכולל של הציוד הנלווה לא יעלה על 6 מטרים רבועים; :::: (3) לא יותקן ציוד נלווה על קיר חיצוני של בניין; ::: (ב) אם המיתקן הוקם על עצם קיים - הציוד הנלווה יותקן בחלל הפנימי של העצם הקיים או בתוך המיתקן עצמו; לא ניתן להתקין את הציוד הנלווה כאמור, לא תעלה חריגה ממעטפת מיתקן השידור או ממעטפת העצם הקיים, לפי העניין, על נפח של 27 אלף סנטימטרים מעוקבים, ובלבד שהציוד הנלווה החורג יותקן בגובה של 2.5 מטרים לפחות מפני הקרקע. : (ב) בעל הרישיון ימסור לרשות הרישוי המקומית הודעה על סיום ביצוע הקמת המיתקן, בתוך 45 ימים מסיום הביצוע (בסעיף זה - ההודעה) ויצרף אליה את כל אלה: :: (1) הצהרת בעל הרישיון - ::: (א) כי המיתקן עומד בתנאים המפורטים בסעיף קטן (א); ::: (ב) כי הקמת המיתקן בוצעה לפי כל דין החל על הקמתו, לרבות הוראות התכנית המתירה את ביצוע העבודה כאמור [[בסעיף 266ג3]]; :: (2) אישורים כאמור בפסקאות (5) ו-(7) שבסעיף קטן (א); :: (3) אישור מהנדס מבנים שתכנן את הקמת המיתקן בדבר עיגון המיתקן ויציבותו, כי לא יתרחש כשל מבני במיתקן בנקודת העיגון למבנה וכי כשל מבני במיתקן לא יגרום לכשל מבני במבנה או בנקודת העיגון למבנה; :: (4) מפה ערוכה, בקנה מידה של 1:250 או קנה מידה אחר שיפרסם מנהל מינהל התכנון באתר האינטרנט של מינהל התכנון לפי סעיף קטן (ג), המראה את התכסית, התבליט והתשתית הגאודטית בשטח קרקע בגבולות אותה מפה, שמיקום המיתקן שהוקם וטווח הבטיחות לבריאות הציבור מסומנים עליה; :: (5) כתב שיפוי מפני תביעה לפיצויים בהתאם להוראות [[סעיף 202ב]]. : (ג) מנהל מינהל התכנון רשאי לפרסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון את נוסח ההצהרה לפי סעיף קטן (ב)(1) וכן את אופן הגשת המפה והפרטים שיש לכלול בה לפי סעיף קטן (ב)(4). : (ד) בעל הרישיון ישמור על תחזוקת המיתקן ותקינותו, למניעת מטרדים סביבתיים ובטיחותיים מהמיתקן. : (ה) הופסק השימוש במיתקן, יסלקו בעל הרישיון בתוך 30 ימים לאחר הפסקת השימוש בו וישיב את המצב לקדמותו; בעל הרישיון ישלח לוועדה המקומית הודעה על הפסקת השימוש במיתקן ועל סילוקו בלא דיחוי ולא יאוחר משבעה ימים מיום הפסקת השימוש או מסילוק המיתקן כאמור; לעניין זה, הפסקה לתקופה הנדרשת לשם תחזוקה ותפעול שוטף של המיתקן לא תיחשב הפסקת שימוש. @ 266ג5. פטור להחלפת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית (תיקון: תשפ"ב) : (א) עבודה שהיא החלפת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם לפי הוראות חוק זה (בסעיף זה - עבודה ומיתקן בהתאמה) פטורה מהיתר לפי [[סעיף 145]], אם מתקיימים לגביה כל אלה: :: (1) העבודה תבוצע בידי בעל רישיון; :: (2) הממונה על הקרינה נתן למיתקן המחליף היתר בהתאם להוראות [[סעיף 6 לחוק הקרינה]] והמיתקן עומד בתנאי ההיתר או אישר כי לא נדרש היתר כאמור; אישור הממונה על הקרינה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה; :: (3) לגבי טווח הבטיחות לבריאות הציבור מתקיים אחד מאלה: ::: (א) העבודה לא יוצרת עלייה בטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה על הקרינה למיתקן הקיים; ::: (ב) העבודה יוצרת עלייה בטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה על הקרינה למיתקן הקיים, ובלבד שטווח הבטיחות לאחר העלייה לא חודר לנכס גובל, למעט למגרש שייעודו דרך או שטח ציבורי פתוח, ובלבד שאינו חורג מעבר לתחום זכות הדרך או השטח הציבורי הפתוח; :: (4) שטחו, גובהו והיקפו של המיתקן לאחר ביצוע העבודה לא יעלו על הקבוע בהיתר; ואולם, לעניין מיתקן שהוקם בפטור מהיתר, תותר הגבהתו ב-20 סנטימטרים לכל היותר לעומת המיתקן המקורי, ובכל מקרה אורכו של המיתקן לאחר החלפתו לא יעלה על 6 מטרים; :: (5) עיצוב המיתקן והשתלבותו על הבניין או על עצם קיים יהיו בהתאם להנחיות מרחביות שנקבעו לפי הוראות [[סעיף 145ד]] לגבי החלפת מיתקן, אם נקבעו, כפי שיהיו בתוקף במועד ביצוע העבודה; :: (6) לעניין מיתקן שהוקם בהיתר, בכפוף להוראות פסקה (4), מתקיימים התנאים שנקבעו בהיתר שהמיתקן הוקם לפיו. : (ב) פטור לפי סעיף זה לא יחול על החלפה של תורן המיתקן או חיזוקו. : (ג)(1) בעל הרישיון ימסור לוועדה המקומית הודעה על סיום ביצוע החלפת המיתקן, בתוך 45 ימים מסיום הביצוע. :: (2) להודעה יצורפו הצהרת בעל הרישיון כי התקיימו התנאים שבסעיף קטן (א) וכן הצהרה כאמור [[בסעיף 266ג4(ב)(1)(ב)]], היתר או אישור הממונה על הקרינה בהתאם להוראות סעיף קטן (א)(2) ואישור מהנדס מבנים שתכנן את החלפת המיתקן כאמור [[בסעיף 266ג4(ב)(3)]]. :: (3) הייתה עלייה בטווח הבטיחות לבריאות הציבור לפי סעיף קטן (א)(3) או הוגבה המיתקן לפי הוראות סעיף קטן (א)(4), תצורף להודעה מפה כאמור [[בסעיף 266ג4(ב)(4)]]. : (ד) מנהל מינהל התכנון רשאי לפרסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון את נוסח ההודעה וההצהרה ואת אופן הגשת המפה, לפי סעיף קטן (ג). @ 266ג6. פטור להוספת אנטנה למיתקן שידור קיים לתקשורת בשיטה התאית (תיקון: תשפ"ב) : (א) עבודה שהיא הוספת אנטנה למיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם לפי הוראות חוק זה, לרבות התקנת הציוד הנלווה הנדרש להפעלתו, פטורה מהיתר לפי [[סעיף 145]], אם מתקיימים בה כל אלה: :: (1) ההוספה תבוצע בידי בעל רישיון; :: (2) הממונה על הקרינה נתן למיתקן הכולל את האנטנה הנוספת היתר בהתאם להוראות [[סעיף 6 לחוק הקרינה]] או אישר כי לא נדרש היתר חדש כאמור והמיתקן עומד בתנאי ההיתר שניתן; אישור הממונה על הקרינה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה; :: (3) עיצוב המיתקן והשתלבותו על הבניין או על עצם קיים יהיו בהתאם להנחיות מרחביות שנקבעו לפי הוראות [[סעיף 145ד]] לגבי הוספת האנטנה, אם נקבעו, כפי שיהיו בתוקף במועד ביצוע העבודה; :: (4) מיתקן השידור הקיים לא הוקם בפטור מהיתר על עצם קיים; :: (5) לגבי טווח הבטיחות לבריאות הציבור מתקיימות הוראות [[סעיף 266ג5(א)(3)]]; :: (6) שטחו וגובהו של המיתקן לאחר ביצוע ההוספה לא יעלו על הקבוע בהיתר, ולעניין מיתקן שהוקם בפטור מהיתר - לא יעלו על הקבוע בהתאם לתנאי הפטור כאמור; :: (7) תותר התקנת ציוד נלווה לעניין אנטנה שנוספה על מיתקן שידור שהוקם על גג בניין, ויחולו לעניין הציוד הנלווה הוראות אלה: ::: (א) הציוד הנלווה יותקן בחלל פנימי בתוך הבניין או בחלל קיים שבו הותקן ציוד נלווה לפי היתר; לא ניתן להתקין את הציוד הנלווה במיקום כאמור, לרבות בשל צורך בקבלת היתר לשימוש חורג לגבי הציוד הנלווה, יותקן הציוד הנלווה על גג הבניין, אף אם גובהו עולה על הגובה המרבי המותר לפי התכנית המאושרת במגרש; ::: (ב) גובהו של הציוד הנלווה לא יעלה על 2.3 מטרים ושטחו לא יעלה על 2.5 מטרים רבועים לכל בעל רישיון, ובלבד שסך השטח של הציוד הנלווה על גג הבניין לא יעלה על 6 מטרים רבועים. : (ב)(1) בעל הרישיון ימסור לרשות הרישוי המקומית הודעה בדבר סיום ביצוע הוספת אנטנה, בתוך 45 ימים מסיום הביצוע. :: (2) להודעה יצורפו הצהרת בעל הרישיון כי התקיימו התנאים לפי סעיף קטן (א) וכן הצהרה כאמור [[בסעיף 266ג4(ב)(1)(ב)]], היתר או אישור הממונה על הקרינה כאמור בסעיף קטן (א)(2) ואישור מהנדס מבנים שתכנן את הוספת האנטנה, כאמור [[בסעיף 266ג4(ב)(3)]]. :: (3) הייתה עלייה בטווח הבטיחות לבריאות הציבור לפי סעיף קטן (א)(4), תצורף להודעה מפה כאמור [[בסעיף 266ג4(ב)(4)]]. : (ג) על הודעה, הצהרה וצירוף מפה כאמור יחולו הוראות [[סעיף 266ג4(ג)]]. @ 266ג7. פטור להחלפת תורן וחיזוקו - הוראת שעה (תיקון: תשפ"ב) : (א) עבודה שהיא החלפה או חיזוק של תורן שהוא חלק ממיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם בהתאם להיתר כדין לפי חוק זה (בסעיף זה - מיתקן ועבודה בהתאמה), פטורה מהיתר לפי [[סעיף 145]], אם מתקיימים לגביה כל אלה: :: (1) העבודה תבוצע בידי בעל רישיון, לאחר שקיבל הוראה בדבר עריכת שינוי בתדרים שהוקצו לו לפי [[פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972]], ממי שהוסמך לכך לפי [[אותה פקודה]]; :: (2) ניתן אישור הממונה על הקרינה כי לא נדרש היתר הקמה והיתר הפעלה לפי [[+|סעיפים 6]] [[ו-7 לחוק הקרינה]] וכי העבודה לא יוצרת עלייה בהספק המיתקן ובטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה על הקרינה למיתקן הקיים; אישור הממונה על הקרינה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה; :: (3) בעל הרישיון הציב שלט במקום בולט במקום ביצוע העבודה, בטרם תחילת ביצוע העבודה, המודיע על ביצועה ועל כך שמתקיימות לגביה הוראות סעיף זה; שלט כאמור יהיה לפי הוראות לעניין מידות השלט, תוכנו, צורתו ואופן הצבתו שיפרסם שר הפנים באתר האינטרנט של מינהל התכנון; :: (4) שטחו והיקפו של המיתקן לאחר ביצוע העבודה לא יעלה על הקבוע בהיתר; לעניין זה, שטחם של רכיבים שחוברו לתורן המיתקן לשם חיזוקו בלבד לא יובא בחשבון בחישוב שטח והיקף המיתקן; :: (5) גובהו של מיתקן שחוזק לא יעלה על הגובה שנקבע למיתקן בהיתר שהמיתקן הוקם לפיו; :: (6) גובהו של תורן המיתקן שהוחלף לא יעלה על הגובה שנקבע לתורן בהיתר שהמיתקן הוקם לפיו, ובכל מקרה לא יעלה על 18 מטרים; :: (7) חוזק תורן המיתקן באמצעות מוטות אלכסוניים המחברים את התורן לגג הבניין שעליו הוא מוצב או לקרקע - לא יעלה גובה נקודת החיבור של האלכסון עם התורן על שליש מגובהו של התורן או על שישה מטרים מבסיס התורן, לפי הנמוך; :: (8) חוזק תורן המיתקן באמצעות יציקת בטון - לא תחרוג היציקה משטח המיתקן שנקבע בהיתר שלפיו הוקם המיתקן, וגובהה לא יעלה על 1.5 מטרים מפני הקרקע, ובמיתקן המוצב על גג בניין - 0.5 מטר מבסיס התורן; :: (9) בכפוף להוראות פסקאות (4), (7) ו-(8), הוראות ותנאים שנקבעו בהיתר שהמיתקן הוקם לפיו יחולו גם לגבי ביצוע העבודה. : (ב) 15 ימים לפחות לפני תחילת ביצועה של העבודה תימסר לרשות המקומית ולוועדה המקומית שבתחומן נמצא המיתקן הודעה על הכוונה לבצעה, בצירוף אישור הממונה על הקרינה כאמור בסעיף קטן (א)(2). : (ג) בעל הרישיון ימסור לוועדה המקומית הודעה בדבר סיום ביצוע החלפת תורן המיתקן או חיזוקו, בתוך 45 ימים מסיום הביצוע; הוחלף או חוזק תורן מיתקן שגובהו עולה על 3 מטרים - יצורף להודעה אישור מהנדס מבנים שתכנן את העבודה האמורה, בדבר עיגון המיתקן כאמור בסעיף קטן (א) ויציבותו, ואם גובהו של התורן עולה על 9 מטרים - יצורף גם אישור של מהנדס מבנים, על כך שביצע בקרת תכן ובקרת ביצוע לעבודה. : (ד) הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) ואישורים של מהנדסי מבנים כאמור בסעיף קטן (ג), יימסרו לפי הנוסחים שיפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון. : (ה) סעיף זה יעמוד בתוקפו עד תום שלוש שנים מיום פרסומו של [[חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021]] (((החוק פורסם ביום 18.11.2021))). @ 266ד. אגרה מופחתת – חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה והתחדשות עירונית (תיקון: תשס״ח–3, תשע״א–2, תשע״ה, תשע״ו–9) : (א) שר הפנים רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע יישובים או אזורים, לפי אמות מידה שיקבע, שבהם שיעור האגרה לעניין מתן היתר לפי [[סעיף 145]], שחל לגביו פטור מהיטל השבחה לפי [[סעיף 19(ב)(10) לתוספת השלישית]], יהיה מחצית שיעור האגרה שנקבע לפי [[סעיף 265(17)]]. : (ב) שר הפנים רשאי, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע יישובים או אזורים, לפי אמות מידה שיקבע, שבהם שיעור האגרה לעניין מתן היתר לפי [[סעיף 145]], לגבי תכנית לפינוי ובינוי, כהגדרתה [[בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית]], או לגבי תכנית במתחם להתחדשות עירונית, כהגדרתו [[בסעיף 62א(א2)]] יהיה מחצית שיעור האגרה שנקבע לפי [[סעיף 265(17)]]; שיעור אגרה כאמור יחול ברשות מקומית מסוימת לאחר שנתנה את הסכמתה לכך. :: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).)) @ 266ה. פטור לעבודות זמניות לשם ביצוע מיזם בעל חשיבות לאומית או מיזם בעל חשיבות לכלל המחוז (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה) : (א) נוכח שר הפנים כי קיים מיזם בעל חשיבות לאומית או מיזם בעל חשיבות לכלל מחוז מסוים, ויש לגביו תכנית מאושרת, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, לקבוע בצו פטור מהיתר לפי [[פרק ה׳]] או מתכנית לעבודות או לשימושים הנדרשים לביצוע אותו מיזם, ובלבד שהתקיימו כל אלה: :: (1) העבודות והשימושים יהיו זמניים ולתקופה שלא תעלה על התקופה הנדרשת להקמת המיזם; :: (2) העבודות והשימושים ייעשו בידי המדינה, בידי גוף הפועל מטעמה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת הממשלה או בידי רשות מקומית בלבד; :: (3) השר קבע תנאים לביצוע העבודות והשימושים, ובכלל זה לעניין מקום ביצועם ולעניין הבטחת זמניותם ולעניין החזרת המצב לקדמותו ככל הניתן; :: (4) ביצוע העבודות והשימושים לא יסכל לאחר תום התקופה כאמור בפסקה (1) את ביצועה של תכנית שאושרה או תכנית שהוחלט להפקידה. : (ב) נוכח שר הפנים, במקרים חריגים, כי קיים מיזם בעל חשיבות ודחיפות לאומית שלשם הקמתו נדרשים עבודות או שימושים זמניים שאם ביצועם יותנה באישורה של תכנית או קיומו של היתר, לפי העניין, לא יהיה ניתן לממש את המיזם במועד הדרוש, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, לקבוע בצו פטור מהיתר לפי [[פרק ה׳]] או מתכנית לעבודות או לשימושים הנדרשים לביצוע אותו מיזם אף שאין תכנית מאושרת או שלא הופקדה תכנית לעניין אותו מיזם, ובלבד שיתקיימו התנאים המפורטים בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים. :: ((פורסמו [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מיתקני מערכת ההתרעה הארצית מפני רעידות אדמה) (הוראת שעה), התשע״ו–2016]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתכנית והיתר להצבת תחנת משנה ניידת), התשע״ו–2016]], <!-- [[צו התכנון והבנייה (פטור מתכנית והיתר להצבת תחנת משנה ניידת), התשע״ט–2019]], --> [[צו התכנון והבנייה (פטור מתכנית ומהיתר להצבת מיגונית ולשימוש בה) (הוראת שעה), התשע״ט–2019]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתכנית לצורך סלילת דרך גישה והקמת חניון תחנת הרכבת בסגולה) (הוראת שעה), התש״ף–2020]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים בעבור מנוחת נהגי תחבורה ציבורית) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים בעבור מנוחת נהגי תחבורה ציבורית ובעבור הקמת מבני השנאה ניידים לטעינת אוטובוסים) (הוראת שעה), התשפ״ב–2022]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתוכנית להקמת מעקף זמני ברחוב ביאליק בקריית אתא) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתוכנית להקמת מעקף זמני ברחוב ביאליק בקריית אתא לצורך ביצוע מחלף אתא צפון וסלילת הרכבת הקלה חיפה–נצרת) (הוראת שעה), התשפ״ב–2022]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתוכנית לצורך הצבת מבנים יבילים זמניים להרחבת בית חולים מזור) (הוראת שעה), התשפ״ג–2022]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית והיתר להצבת תחנת משנה ניידת), התשפ"ג-2022]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים במוסדות רפואיים) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (מס' 2), התשפ"ד-2023]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (מס' 3), התשפ"ד-2023]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיתקני אגירת אנרגיה במיתקני קליטה מקומיים ובמרכזי הפעלה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי חינוך והסבה של מבנים קיימים לצורכי חינוך באופן זמני) (חרבות ברזל)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי חינוך והסבה של מבנים קיימים לצורכי חינוך באופן זמני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי בריאות הנפש) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת צנרת דלק זמנית לתחנת כוח דליה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים ולשימוש במבנים קיימים לצורכי מגורים זמניים) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים ותשתיות ציבוריות זמניות) (חרבות ברזל – חצרים) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים למגורים ולצורכי ציבור ותשתיות ציבוריות זמניות) (חרבות ברזל - חצרים) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך הקמת גדר ביטחון ודרך ביטחון לקיבוץ ארז) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי מגורים זמניים) (חרבות ברזל) (עומר) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך סלילת דרך גישה לקיבוץ נחל עוז) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך הקמת מבנים יבילים זמניים במרכז הלאומי לרפואה משפטית) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך הקמת מרכיבי ביטחון) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024]] ו[[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים נלווים למיתקן בידוק ביטחוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025]].)) : (ג) לדיון במועצה הארצית לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) יוזמן ראש הרשות המקומית שבתחומה אמורות להתבצע העבודות כאמור באותם סעיפים קטנים, ותינתן לו הזדמנות להשמיע את עמדתו בעניין. : (ד) צו כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) יפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים לפחות 15 ימים לפני תחילת ביצוע העבודות או השימושים; שר הפנים רשאי להורות, במקרים חריגים על קיצור המועד האמור לפרסום לפני תחילת העבודות או השימושים; הודעה על מתן צו כאמור תישלח למי שנדרש לפי חוק אישורו לביצוע העבודות או השימושים האמורים, לגורמים המנויים [[בסעיף 119ב(9)(א)]], ולרשות המקומית הנוגעת בדבר, 15 ימים לפני תחילת ביצוע העבודות או השימושים. : (ה) ביצוע העבודות או השימושים לפי סעיף זה יהיה כפוף להוראות לפי חוק שעניינן תכן הבנייה. @ 266ו. פטור לעניין עבודות או שימושים לצורך הקמת מתחם מגורים בעבור מי שפונו מביתם - הוראת שעה - חרבות ברזל (תיקון: תשפ"ד-5, תשפ"ה-3) : (א) נוכח שר הפנים כי יש צורך בביצוע עבודות או שימושים לשם הקמת מתחם שישמש למגורים של מי שהתגוררו ביישוב באזור התחולה ופונו מביתם לפי החלטת הממשלה בדבר פינוי בשל המצב הביטחוני המיוחד (בסעיף זה - מתחם), רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, לקבוע, בצו, בתקופה הקובעת, פטור מהיתר לפי [[פרק ה']] או פטור מתוכנית, לעבודות או לשימושים הנדרשים להקמת המתחם כאמור, והכול בכפוף להוראות כמפורט להלן וליתר הוראות סעיף זה: :: (1) שטח המתחם לא יעלה על 500 דונם ומספר יחידות הדיור במתחם לא יעלה על 500; :: (2) העבודות והשימושים יהיו למטרות מגורים, או לשימושים נלווים למגורים כפי שיפורטו בצו, ובכלל זה לצורכי ציבור, והכול ובלבד שהם ישמשו בעיקר ובמישרין את יחידות הדיור במתחם המגורים, ולמטרות אלה בלבד; :: (3) העבודות ייעשו בידי המדינה, בידי גוף הפועל מטעמה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת הממשלה או בידי רשות מקומית, בלבד, והכול כפי שייקבע בצו, ולעניין עבודות להקמת מיתקני תשתית מקומיים - גם בידי ספק מורשה כהגדרתו [[בחוק התקשורת]] או בידי בעל רישיון לפי כל דין להקמה או לאספקה של אותה תשתית; :: (4) בצו ייקבעו תנאים לביצוע העבודות או השימושים, ובכלל זה לעניין מקום ביצועם ותקופת ביצוע העבודות, וכן תיקבע תקופת תוקפו של הצו, ובלבד שתקופת תוקפו של צו הקובע פטור מתוכנית תיקבע בכפוף להוראות סעיף זה; :: (5) השטח שלגביו יינתן הצו הוא מקרקעי ישראל או מקרקעין בבעלות רשות מקומית או שניתנה הסכמת בעל הזכויות בהם לביצוע העבודות והשימושים. :: ((פורסמו [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים) (חרבות ברזל) (משמר העמק) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים) (חרבות ברזל) (רוחמה) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (רביבים) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים) (חרבות ברזל) (בארי) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כפר עזה) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (חולית) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כיסופים) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025]] ו[[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (נחל עוז) (הוראת שעה), התשפ"ה-2025]].)) : (ב) לעניין צו כאמור בסעיף קטן (א) שנקבע בו פטור מתוכנית נוסף על הוראות סעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה: :: (1) התקבלה חוות דעת בכתב מאת מתכנן המחוז, ולפיה יש, על פני הדברים, אפשרות סבירה להסדרת העבודות כפי שייקבעו בצו כאמור, בתוכנית; חוות דעת מתכנן המחוז תכלול התייחסות גם למידת התאמתה של תוכנית כאמור לתוכניות מיתאר ארציות, ובכלל זה לתוכניות לתשתיות לאומיות ולתוכניות מיתאר מחוזיות, ואם יש סטייה מתוכניות כאמור - את ההצדקה לכך; חוות דעת כאמור תתייחס, בין השאר, לשיקולים סביבתיים, חקלאיים, תחבורתיים וחברתיים שיש בהקמת המתחם; הוראות אלה לא יחולו לעניין צו החל בשטח תוכנית או בשטח תוכנית שהוחלט על הפקדתה (בפסקת משנה זו - תוכנית מקורית), ובלבד שהייעוד העיקרי בשטח הצו החופף לתוכנית המקורית הוא למגורים ושטח הצו חורג לכל היותר ב-20% משטח התוכנית המקורית החופף לצו (בפסקה זו - צו התואם בעיקרו הוראות תוכנית מקורית); :: (2) לא יוקם במתחם יישוב חדש; :: (3) הצו יחול בשטח המיועד לבינוי בתחום יישוב או בשטח צמוד ליישוב, ולעניין עבודות או שימושים לצורכי ציבור - יכול שיחול גם בצמוד למבנה קיים לצורכי ציבור או בצמוד למגרש שבו נמצא מבנה לצורכי ציבור אף אם המבנה כאמור לא נמצא בשטח יישוב או בשטח צמוד ליישוב; הוראות אלה לא יחולו לעניין צו התואם בעיקרו הוראות תוכנית מקורית; :: (4) הצו לא יחול בתחום הסביבה החופית, בתחום המיועד בתוכנית לגן לאומי או לשמורת טבע, בתחום אתר לאומי או אתר הנצחה, כהגדרתם [[בחוק גנים לאומיים]], או בתחום המיועד ליער בתוכנית מיתאר ארצית (בסעיף זה - תחום המיועד ליער); ואולם ניתן לקבוע בצו כאמור כי המתחם יכלול תחום המיועד ליער בשיעור שלא יעלה על 20% מהשטח הכולל של המתחם או 15% מסך השטח המיועד ליער, בתחום יער שנקבע בתוכנית מיתאר ארצית, לפי הקטן; המועצה הארצית רשאית לאשר כי בצו ייכלל תחום המיועד ליער ששיעורו גדול מהשיעורים האמורים; :: (5) בצו יפורטו ההוראות כאמור בסעיפים קטנים (ו) עד (ח). : (ג) ראש הרשות המקומית שבתחומה מוצע הצו רשאי להציג את עמדתו לעניין צו כאמור, בכתב, בתוך שבעה ימים מפרסום סדר היום של המועצה הארצית שבו נכלל נושא הצו המוצע; הוצגה עמדת ראש הרשות המקומית, יצרפה יושב ראש המועצה הארצית לחוות דעתה של המועצה המוגשת לשר הפנים. :: (1) התקבלה חוות דעת בכתב מאת מתכנן המחוז, ולפיה יש, על פני הדברים, אפשרות סבירה להסדרת העבודות כפי שייקבעו בצו כאמור, בתוכנית; חוות דעת מתכנן המחוז תכלול התייחסות גם למידת התאמתה של תוכנית כאמור לתוכניות מיתאר ארציות, ובכלל זה לתוכניות לתשתיות לאומיות ולתוכניות מיתאר מחוזיות, ואם יש סטייה מתוכניות כאמור - את ההצדקה לכך; חוות דעת כאמור תתייחס, בין השאר, לשיקולים סביבתיים, חקלאיים, תחבורתיים וחברתיים שיש בהקמת המתחם; הוראות אלה לא יחולו לעניין צו החל בשטח תוכנית או בשטח תוכנית שהוחלט על הפקדתה (בפסקת משנה זו - תוכנית מקורית), ובלבד שהייעוד העיקרי בשטח הצו החופף לתוכנית המקורית הוא למגורים ושטח הצו חורג לכל היותר ב-20% משטח התוכנית המקורית החופף לצו (בפסקה זו - צו התואם בעיקרו הוראות תוכנית מקורית); :: (2) לא יוקם במתחם יישוב חדש; :: (3) הצו יחול בשטח המיועד לבינוי בתחום יישוב או בשטח צמוד ליישוב, ולעניין עבודות או שימושים לצורכי ציבור - יכול שיחול גם בצמוד למבנה קיים לצורכי ציבור או בצמוד למגרש שבו נמצא מבנה לצורכי ציבור אף אם המבנה כאמור לא נמצא בשטח יישוב או בשטח צמוד ליישוב; הוראות אלה לא יחולו לעניין צו התואם בעיקרו הוראות תוכנית מקורית; :: (4) הצו לא יחול בתחום הסביבה החופית, בתחום המיועד בתוכנית לגן לאומי או לשמורת טבע, בתחום אתר לאומי או אתר הנצחה, כהגדרתם [[בחוק גנים לאומיים]], או בתחום המיועד ליער בתוכנית מיתאר ארצית (בסעיף זה - תחום המיועד ליער); ואולם ניתן לקבוע בצו כאמור כי המתחם יכלול תחום המיועד ליער בשיעור שלא יעלה על 20% מהשטח הכולל של המתחם או 15% מסך השטח המיועד ליער, בתחום יער שנקבע בתוכנית מיתאר ארצית, לפי הקטן; המועצה הארצית רשאית לאשר כי בצו ייכלל תחום המיועד ליער ששיעורו גדול מהשיעורים האמורים; :: (5) בצו יפורטו ההוראות כאמור בסעיפים קטנים (ו) עד (ח). : (ג) ראש הרשות המקומית שבתחומה מוצע הצו רשאי להציג את עמדתו לעניין צו כאמור, בכתב, בתוך שבעה ימים מפרסום סדר היום של המועצה הארצית שבו נכלל נושא הצו המוצע; הוצגה עמדת ראש הרשות המקומית, יצרפה יושב ראש המועצה הארצית לחוות דעתה של המועצה המוגשת לשר הפנים. : (ד) על צו לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 266ה(ג) עד (ה)]], בשינויים המחויבים. : (ה)(1) ביצוען של עבודות לפי צו לפי סעיף זה יחל עד תום התקופה שנקבעה בצו, שלא תעלה על שישה חודשים מיום מתן הצו; שר הפנים רשאי לדחות את המועד האמור בחודשיים לכל היותר. :: (2) לעניין סעיף קטן זה יראו ביצוע בפועל של חלק משמעותי מעבודות התשתית בשטח המתחם כתחילת ביצוע העבודות; לא הוחל בביצוע העבודות בתוך התקופה האמורה, לרבות תקופת ההארכה, לא יפקע תוקפו של הצו, אולם הצו יובא לדיון חוזר במועצה הארצית. : (ו) נקבע בצו כאמור בסעיף קטן (א) פטור מתוכנית, יפקע תוקפו של הצו לעניין פטור כאמור בהתקיים אחד מאלה: :: (1) לא הוגשה תוכנית הכוללת הוראות להסדרת העבודות כפי שנקבעו בצו (בסעיף קטן זה - התוכנית), למוסד התכנון המוסמך לאשרה, בתוך שנתיים ממועד תחילתו של הצו; לעניין זה, הוגשה תוכנית ונדחתה על ידי מוסד התכנון המוסמך לאשרה, יראו אותה ממועד הדחייה כאילו לא הוגשה; :: (2) לא התקבלה החלטה על אישור התוכנית, בתוך שלוש שנים וחצי ממועד תחילתו של הצו; שר הפנים רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בתקופה מצטברת שלא תעלה על שנה; :: (3) התוכנית לא נכנסה לתוקף בתוך חמש שנים ממועד תחילתו של הצו; שר הפנים רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בפסקה זו בתקופה מצטברת שלא תעלה על שנה; :: (4) התוכנית נכנסה לתוקף. : (ז) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ו), התקבלה החלטה על אישור תוכנית המסדירה חלק מהעבודות והשימושים שנקבעו בצו, יפקע תוקפו של הצו לעניין החלק שהתוכנית לא הסדירה. : (ח) פקע תוקפו של הצו לפי סעיף קטן (ו)(1) עד (3) או לפי סעיף קטן (ז), לפי העניין, יהיה אחראי מי שביצע את העבודות לפי הצו, להשיב את המצב לקדמותו, ככל האפשר, ורשאי שר הפנים לקבוע בצו גורם אחר שיהיה אחראי להשבת המצב לקדמותו כאמור. : (ט) מספר הצווים להקמת מתחם שלגביהם שטח המתחם אינו תואם תוכנית שאושרה או תוכנית שהוחלט על הפקדתה, לא יעלה על 12; שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי להגדיל את מספר הצווים כאמור; צווים להקמת מתחם ביישוב שתושביו פונו לא יבואו במניין לפי סעיף קטן זה. : (י) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי אזור נוסף שאינו אזור התחולה אם התקיימו לגבי אותו אזור התנאים למתן צו הקבועים ברישה של סעיף קטן (א). : (יא) בסעיף זה - ::- "אזור התחולה" - מקום, או יישוב שנמצא כולו או חלקו, בטווח של 7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה; ::- "מיתקן תשתית מקומי" - אחד או יותר מאלה: ::: (1) מיתקן להספקה, לאגירה, לחלוקה ולהשנאה של חשמל; ::: (2) מיתקן פוטו-וולטאי ומיתקן לאגירת אנרגיה; ::: (3) מיתקן להספקה, לחלוקה או לאגירה של מים, ביוב, פסולת או גז, או לטיפול בהם; ::: (4) מיתקן המשמש או מיועד לשמש להספקת שירות בזק כהגדרתו [[בחוק התקשורת]] או להספקת שידורים כהגדרתם [[בסעיף 13ב לחוק האמור]]; ::- "המצב הביטחוני המיוחד" - המצב הביטחוני השורר במדינה, שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]], ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023); ::- "צורכי ציבור" - שטח ציבורי פתוח, דרך, מבנה לצורכי חינוך, רווחה או דת ותרבות, מוסד קהילתי, מיתקן תשתית מקומי, מרפאה או צורך ציבורי אחר הנדרש למתחם המגורים בלבד; ::- "שטח המיועד לבינוי" - שטח שניתן להקים בו מבנים לפי תוכנית מיתאר מקומית או תוכנית מפורטת וכן שטח המיועד בתוכנית כאמור לשטח ציבורי פתוח, שטח פרטי פתוח ושטחי נופש ופנאי המהווים חלק מיישוב; ::- "שטח צמוד ליישוב" - שטח הנמצא בהמשך ישיר לשטח המיועד לבינוי, למעט שטח הנמצא בהמשך ישיר לשטח המיועד למבנה בודד או למבנים בודדים שלא נמצאים בהמשך רציף לשטח המיועד לבינוי; ::- "התקופה הקובעת" - תקופה של שנתיים מיום תחילתו של [[25:3674214|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 150 והוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד-2023]] (((ביום 10.12.2023))). @ 267. בניה לפי מיפרטים (תיקון: תשע״ה) : שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות, למדינה כולה או לכל חלק ממנה, מיפרטים לסוגים של בנינים; נקבעו המיפרטים, מי שמבקש היתר בניה לפי המיפרט יהיה פטור מלמסור לועדה המקומית פרטים על הבניה במידה שהם נקבעו במיפרט ואין סתירה ביניהם לבין כל תכנית החלה על המקום. @ 268. תקנות סדרי דין : שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין להליכים לפי חוק זה ובין השאר גם הוראות בדבר מתן צווים על פי המבקש בלבד; הוראה זו אינה גורעת מסמכותו של שר המשפטים לפי חיקוק אחר. : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת ערר לענין קרקע חקלאית), תשכ״ט–1968]].)) : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת הערר למימי חופין), תש״ל–1969]].)) : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בערעור), תשל״ז–1976]].)) : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (המצאת צו לפי סעיף 239 לחוק), תשל״ח–1978]].)) : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בערעור על שומת השבחה), התשמ״א–1981]].)) : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בהליכים למתן צווים על פי המבקש בלבד), התשמ״ג–1982]].)) : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו־231 לחוק), התשמ״ה–1985]].)) : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק), התשס״ט–2008]].)) : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מינהלי), התש״ע–2010]].)) : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (סדרי הדין בוועדות ערר בעררים לפי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק), התשע״א–2010]].)) @ 269. אצילת סמכויות (תיקון: תשע״ה) : שר הפנים רשאי לאצול לאחר מסמכויותיו לפי חוק זה, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי, אולם מי שרואה את עצמו נפגע על ידי פעולה שנעשתה לגביו בלבד, מכוח אצילת סמכות כאמור, רשאי לערור לפני שר הפנים. == פרק י״ב: ביטולים והוראות מעבר == @ 269א. הגדרות (תיקון: תשכ״ז) : [[בפרק זה]] – :– ”תכנית ממלכתית” – תכנית שאושרה על ידי אגף התכנון של משרד הפנים, או על ידי ועדת תיאום של אגפי התכנון של משרדי הפנים והשיכון, לפני תחילתו של חוק זה, והודעה על הפקדתה במשרדים האמורים פורסמה ברשומות על ידי שר הפנים ושר השיכון תוך חדשיים מיום תחילתו של [[6:209778|חוק התכנון והבניה (תיקון), תשכ״ז-1966]]. @ 270. ביטול (תיקון: תשמ״א–8) : פקודת בנין ערים, 1936 (((להלן – ”הפקודה”))) – בטלה. @ 271. שטח תכנון במרחב תכנון : שטח תכנון עיר שהוכרז עליו לפי סעיף 10 לפקודה ושהיה קיים ערב תחילתו של חוק זה, רואים אותו מיום תחילתו של חוק זה כמרחב תכנון מקומי שהוכרז עליו לפי [[סעיפים 13]] [[ו־14 לחוק זה]]; שטח תכנון גלילי שהוכרז כאמור – רואים אותו כמרחב תכנון מקומי [[שסעיף 12 לחוק זה]] חל עליו. @ 272. ענינים תלויים ועומדים : ענין שערב תחילתו של חוק זה היה תלוי ועומד לפני ועדה מקומית או ועדה מחוזית לפי הפקודה, רואים אותו מיום תחילתו של חוק זה כתלוי ועומד לפני הועדה המקומית או הועדה המחוזית לפי חוק זה, הכל לפי הענין. @ 273. אישור תקנות ותכניות קיימות (תיקון: תשל״ו) : רואים כתקנות, כתכנית מיתאר מקומית או כתכנית מפורטת שהותקנו או שאושרו לפי חוק זה, הכל לפי הענין, חוקי עזר, תקנות, תכניות מיתאר ותכניות בנין ערים מפורטות, שהיו בתוקף ערב תחילתו של חוק זה מכוח הפקודה, ואין נפקא מינה אם המדובר בתקנות בנות פועל תחיקתי או באחרות. @ 274. אישרור : תכניות מיתאר ותכניות מפורטות שנקבעו בהן הוראות שאי אפשר היה לקבוע לפי הפקודה, אך אפשר היה לקבוע אותן אילו בשעה שנקבעו היה חוק זה בתקפו – רואים אותן כאילו נקבעו ביום תחילת חוק זה, ויעמדו בתקפן במשך שלוש שנים מתחילת חוק זה, אם לא יבוטלו או ישונו לפני כן מכוח חוק זה. @ 275. המשך בהליכים : (א) כל הליך שהיה ערב תחילתו של חוק זה תלוי ועומד בפני מוסד תכנון, ימשיכו לטפל בו מיום תחילת חוק זה לפי חוק זה. : (ב) שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות הוראות בכל ענין אחר הנוגע לשינויים הנובעים מביטול הפקודה וכן הוראות משלימות כדי להבטיח רציפות התכנון והפיקוח על הבניה, והוראות אלה יעמדו בתקפן עד שיבוטלו או ישונו על ידי מוסד תכנון מכוח סמכותו באותו ענין לפי חוק זה. @ 276. ביטול ושינוי תחומי מחוז ושטחי תכנון עיר לפני תחילת החוק : במידה שביטול מחוז או שטח תכנון עיר כאמור בפקודה, או שינוי גבולותיהם, לפני תחילתו של חוק זה, לא פגעו בתקפם של תכניות בנין ערים, תקנות, חוקי עזר וצווים, שהותקנו לפי הפקודה לאותו מחוז או שטח בנין ערים והם נשארו בתקפם באותו תחום, בשינויים המחוייבים לפי הענין, עד לביטולם או שינוים על ידי חוק עזר, תקנה, צו או תכנית בנין ערים מכוח הפקודה – הם יוסיפו לעמוד בתקפם עד שיבוטלו או ישונו מכוח הסמכויות לפי חוק זה. @ 277. הפסקת שימוש חורג : הוראות [[פרק י׳]] יחולו, מיום תחילתו של חוק זה, גם לגבי תכנית בנין ערים לפי הפקודה שנשארה בתקפה מכוח חוק זה; אולם שימוש חורג שהיה קיים ביום 24.3.1938 ושהמשיכו בו, מכוח התנאי המגביל לסעיף 11(ג) לפקודה, עד יום תחילתו של חוק זה, מותר להמשיך בו גם לאחר מכן, עד שיחול שינוי בבעלות או בהחזקה של הקרקע או הבנין. @ 277א. התנגדות לתכנית ממלכתית (תיקון: תשכ״ז) : ועדה מקומית שמרחב תכנונה כלול, כולו או מקצתו, בתחומה של תכנית ממלכתית או גובל תחום של תכנית כאמור, רשאית, תוך חדשיים מהמועד שבו פורסמה ברשומות הודעה על הפקדתה של התכנית כאמור [[בסעיף 269א]], להגיש לשרי הפנים והשיכון התנגדות לה; אך אין בהגשת התנגדות כדי לעכב את ביצוען של פעולות מטעם המדינה הטעונות היתר לפי [[פרק ה׳]]. @ 277ב. זכות עיון (תיקון: תשכ״ז) : תכנית ממלכתית שהופקדה במשרדי הפנים והשיכון תהא פתוחה לעיון לכל מעונין במקום הפקדתה וללא תשלום. @ 277ג. סמכויות השרים (תיקון: תשכ״ז) : שרי הפנים והשיכון, בבואם להכריע בהתנגדות לפי [[סעיף 277א]], רשאים לאשר את התכנית, עם שינויים או בלי שינויים, או לבטל את התכנית. @ 277ד. עריכה מחדש של תכנית ממלכתית (תיקון: תשכ״ז) : תכנית ממלכתית שהופקדה במשרדי הפנים והשיכון תיערך בהתאם לתקנות לפי חוק זה בדבר עריכתן של תכניות, ושר הפנים יורה על עריכתה כתכנית מפורטת, או כתכנית מתאר, לפי הענין; אך לא יעשה כן כל עוד לא עברה התקופה להגשת התנגדות לפי [[סעיף 277א]], או כל עוד לא הוכרע בהתנגדות שהוגשה. @ 277ה. אישור התכנית (תיקון: תשכ״ז) : תכנית ששר הפנים, או מי שהסמיך לכך, אישר שנערכה כאמור [[בסעיף 277ד]], יראו אותה כתכנית שאושרה לפי [[פרק ג׳]]; אולם לא יהא עוד ערר עליה לפי [[אותו פרק]]. @ 277ו. פטור מהיתר (תיקון: תשכ״ז) : על אף האמור בחוק זה, כל עבודה או שימוש מטעם המדינה בקרקע או בבנין על פי תכנית ממלכתית, שהוחל בביצועה לפני תום שנתיים מיום תחילתו של [[6:209778|חוק התכנון והבניה (תיקון), תשכ״ז–1966]] – פטורים מהיתר לפי [[פרק ה׳]] החל מיום תחילתו של חוק זה. @ 277ז. דרכים (תיקון: תשכ״ז) : התווייתה, סלילתה או סגירתה של דרך [[שפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943]], הוחלה עליה לפני תחילתו של חוק זה, מכוח צו לפי [[סעיף 3 לאותה פקודה]], לא יהיו טעונות היתר על אף האמור בחוק זה; הוראות צו כאמור שאושרו על ידי שר הפנים ושר העבודה יראו אותן כתכנית מתאר מחוזית שאושרה על פי [[פרק ג׳]]. @ 278. פרשנות : הוראות [[פרק זה]] באות להוסיף על [[חוק הפרשנות|פקודת הפרשנות]] ולא לגרוע ממנה. @ 279. תחילה : תחילתו של חוק זה היא בתום ששה חדשים מיום פרסומו ברשומות. @ 280. פרסום : על אף האמור [[בסעיף 2(ד) לחוק המעבר, תש״ט–1949]], יפורסם חוק זה ברשומות תוך חודש מיום קבלתו בכנסת. == התוספת הראשונה == ==== ((([[סעיף 156(א)]]))) ==== @ 1. הועדה (תיקון: תשנ״ה–4<!--החלפה-->) : תוקם ליד המועצה הארצית ועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים ([[בתוספת זו]] – הועדה). @ 2. הרכב הועדה (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ג–2, תשס״ט–4, תשע״ה, תשפ"ד-6) : (א) ואלה יהיו חברי הועדה: :: (1) שני נציגים של שר הפנים; :: (2) שני נציגים של שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי; :: (2א) שני נציגים של שר החקלאות ופיתוח הכפר; :: (3) נציג שר השיכון; :: (4) נציג שר הבטחון; :: (5) נציג המוסדות המיישבים שימנה שר הפנים לפי המלצת הסוכנות היהודית לארץ ישראל; :: (6) נציג המועצה הארצית שימנה שר הפנים לפי המלצתה; :: (7) שני נציגי הרשויות המקומיות שימנה שר הפנים; :: (8) שני נציגי החקלאים שימנה שר הפנים; :: (9) נציג רשות מקרקעי ישראל; :: (10) נציג השר לאיכות הסביבה; :: (11) חבר אחד שימנה שר הפנים והוא – אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]] או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה: ::: (א) הוא בקי בעניני תכנון ובניה; ::: (ב) הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז; ::: חבר כאמור ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות; :: (12) נציג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנה שר הפנים בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו לו גופים אלה; לענין זה, ”הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה” – הגופים המפורטים [[בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002]]; :: (13) נציג המוסדות להשכלה גבוהה, בעל מומחיות בענייני תכנון ובנייה שימנה שר הפנים מתוך רשימה שימליצו עליה דיקני הפקולטות המקיימות תוכניות לימודים לתארים מתקדמים לתכנון ערים, הנדסה או אדריכלות. : (ב) תקופת כהונתו של חבר הוועדה תהיה חמש שנים, ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה בסעיף קטן (א) שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור - אם מונה מכוח פסקה אחרת באותו סעיף קטן; ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו. @ 3. יושב ראש הועדה (תיקון: תשע״ה) : שר הפנים ימנה אחד מנציגיו בועדה להיות יושב ראש בה. @ 4. הנוהל : הועדה תקבע בעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה, לרבות המנין החוקי שלה, במידה שלא נקבעו בחוק זה או בהחלטת המועצה הארצית. @ 5. הכרזה על קרקע חקלאית (תיקון: תשע״ד–2) : המועצה הארצית רשאית, לאחר שהתייעצה עם הוועדה, להכריז ברשומות כי קרקע פלונית תהא קרקע חקלאית לענין חוק זה (להלן – קרקע חקלאית). @ 6. הגבלת אישור תכנית (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ו–2, תשע״ד–2, תשפ"ג-5) : (א) בכפוף להוראות [[$ תוספת זו|סעיף 9]], לא תאושר תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על קרקע חקלאית המיועדת בתכנית מיתאר מחוזית למטרה חקלאית או לסוג של שטחים פתוחים, אלא אם כן מתקיים בה אחד מאלה: :: (1) התכנית אושרה על ידי הועדה או שהיא מקיימת את כל הוראותיה של תכנית מיתאר שאושרה על ידי הועדה; :: (1א) התכנית חלה על שטח שהוועדה, או המועצה הארצית או ועדת משנה שלה בהתאם להוראות פסקה (2), אישרה לגביו תכנית המייעדת אותו למטרה אחרת שאינה מטרה חקלאית או שטחים פתוחים; :: (2) התכנית אושרה על ידי המועצה הארצית או ועדת משנה שלה, ובלבד שאישור התכנית כאמור נדרש לפי הוראות תכנית מיתאר ארצית או מחוזית, וצוין במפורש בהחלטת המועצה או ועדת המשנה שלה, לפי הענין, כי האישור ניתן גם לצורך [[תוספת זו]]; :: (3) התוכנית היא למיתקן אגרו-וולטאי והיא כוללת הוראות לשמירת הקרקע החקלאית והשימוש החקלאי בה, אלא אם כן נקבע בתוכנית מיתאר ארצית למיתקנים אגרו-וולטאיים כי סוגי תוכניות שיאושרו לפיה יהיו טעונים את אישור הוועדה. : (ב) בסעיף זה, ”תכנית מיתאר מחוזית” – לרבות תכנית מיתאר מחוזית שהופקדה וטרם אושרה. @ 7. הגבלות בשימוש בקרקע לא חקלאית (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ד–2) : (א) לא יינתן על ידי מוסד תכנון היתר לבניה או לשימוש בקרקע חקלאית למטרה לא חקלאית אלא בהתאם לתכנית שנתמלאו בה הדרישות של [[$ תוספת זו|סעיף 6]] או אם הסכימה לכך הועדה. : (ב) ”מטרה לא חקלאית”, בסעיף זה – בניה או שימוש בקרקע שאינם דרושים במישרין לייצור חקלאי, לעיבוד חקלאי של האדמה או לגידול בעלי חיים. : (ג) שימוש חורג בקרקע חקלאית טעון אישור הועדה המחוזית ובקרקע המיועדת בתכנית מיתאר מחוזית למטרה חקלאית או לסוג של שטחים פתוחים – גם אישור הוועדה. @ 8. הגבלות על קביעת מפעלים : היתה קביעת מקומם של מפעלים, מוסדות או מיתקנים באזור שנקבע בתכנית כאזור חקלאי, או בכל מקום אחר שתכנית אינה חלה בו, טעונה היתר או הסכמה לפי חוק זה, לא יינתן ההיתר או ההסכמה אלא בהסכמת הועדה; הוראה זו אינה חלה על מיתקני מים, ביוב, ניקוז וחשמל. @ 9. תכנית הטעונה אישור הועדה (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ו–2, תשפ"ד-6) : (א) החליט מוסד תכנון להפקיד תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על קרקע חקלאית המיועדת בתכנית מיתאר מחוזית, כהגדרתה [[$ תוספת זו|בסעיף 6(ב)]], למטרה חקלאית או לסוג של שטחים פתוחים, ולא מתקיים בתכנית אף תנאי מהתנאים המפורטים [[$ תוספת זו|בסעיף 6(א)]], יעבירה מוסד התכנון לועדה. : (ב) ועדת משנה בת שישה חברים ובהם יושב ראש הועדה, נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר ונציג השר לאיכות הסביבה תחליט, תוך שלושים ימים מיום קבלת התכנית, אם התכנית טעונה אישור הועדה, ותודיע על כך למוסד התכנון. : (ג) לא החליטה ועדת המשנה תוך המועד האמור, לא תהיה התכנית טעונה אישור הועדה. : (ד) החליטה ועדת המשנה כי התכנית טעונה אישור הועדה, תחליט הועדה תוך ששים ימים מיום שהתקבלה ההחלטה כאמור בסעיף קטן (ב). : (ה) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), מוסד התכנון או מגיש התכנית רשאים לבקש את החלטת הועדה לפני שתופקד התכנית. : (ו) הוראות סעיף זה יחולו גם על בקשות להיתר או להסכמה לפי [[$ תוספת זו|סעיפים 7(א)]] [[$ תוספת זו|ו־8]]. : (ז) הועדה תודיע למוסד התכנון על אישור או הסכמה לפי [[$ תוספת זו|סעיפים 6]], [[$ תוספת זו|7]] [[$ תוספת זו|או 8]], או על סירובה לתת אותם. @ 9. מתן הודעה לועדה המחוזית : הועדה תודיע לועדה המחוזית תוך שלושה חדשים על אישור או הסכמה לפי [[סעיפים 6]], [[7]] [[או 8]] או על סירובה לתת אותם. @ 10. בדיקת תכניות קיימות : הועדה תבדוק את התכניות החלות על קרקע חקלאית שאושרו לפני שהוכרזה כקרקע חקלאית, במידה שלא נעשו באותה קרקע, אגב ביצוע התכנית, עבודות בניה או עבודות אחרות שניתן עליהן היתר לפי החוק, ורשאית היא ליזום התליית תכנית כאמור, שינויה או ביטולה. @ 11. הגבלת השימוש בסמכויות הועדה (תיקון: תשנ״ה–4) : לא תשתמש הועדה בסמכות לפי חוק זה, אלא במידה שהדבר דרוש לשם שמירה על הייעוד של הקרקע החקלאית וניצולה החקלאי ושמירה על שטחים פתוחים. @ 11א. תכנית לדרכים (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4) : על אף האמור [[$ תוספת זו|בסעיף 6]], לא תימנע הועדה מלאשר תכניות לדרכים שנקבעו בתכנית מיתאר ארצית לדרכים או בתכנית מתאר אחרת או בתכנית מפורטת הנגזרות ממנה, אך רשאית היא, תוך ששים ימים מיום שהוגשה לה תכנית לאישור, להתנות את אישורה בשינוי התוואי עד כדי 750 מטרים לכל צד מציר הדרך בתכנית, אם הדבר נחוץ לשמירה על הקרקע החקלאית, ובלבד שאין בכך שינוי מהותי בתכנית; לא עשתה כן תוך ששים ימים כאמור – יראו את התכנית שהוגשה כמאושרת על־ידי הועדה. @ 12. ועדת ערר (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4) : (א) המועצה הארצית תמנה מבין חבריה ועדת ערר של חמישה לענין [[תוספת זו]]. : (ב) הרואה את עצמו נפגע על־ידי סירוב הועדה לתת אישור לפי [[$ תוספת זו|סעיפים 6]], [[$ תוספת זו|9]], [[$ תוספת זו|11א]] [[$ תוספת זו|או 16]] או לתת את הסכמתה לפי [[$ תוספת זו|סעיפים 7]] [[$ תוספת זו|או 8]], רשאי לערור על הסירוב לפני ועדת הערר לפי סעיף קטן (א). : (ג) לא החליטה הועדה כאמור [[$ תוספת זו|בסעיף 9(ד)]], רשאי מי שרואה את עצמו נפגע על ידי כך להביא את הענין במישרין בפני ועדת הערר, לפי סעיף קטן (א), אשר תיתן החלטתה תוך ששים ימים מיום שהוגש הערר. : (ד) לועדת הערר לפי סעיף קטן (א), יהיו לענין סעיף זה כל הסמכויות של הועדה לפי [[התוספת הזאת]]. : (ה) אין אחרי החלטה ועדת הערר לפי סעיף קטן (א) ולא כלום. @ 13. סדרי הדין בועדת ערר (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה) : שר הפנים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות את סדרי הדין של ועדת הערר לפי [[$ תוספת זו|סעיף 12(א)]]. : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת ערר לענין קרקע חקלאית), תשכ״ט–1968]].)) @ 14. דין המדינה (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4) : (א) [[$ תוספת זו|סעיף 7]] יחול גם על המדינה, אולם בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), בערר לפי [[$ תוספת זו|סעיף 12]] כשהעורר הוא אחד ממוסדות המדינה, תכריע הממשלה, אחרי התייעצות עם המועצה הארצית, במקום ועדת הערר, לפי [[$ תוספת זו|סעיף 12(א)]]. : (ב) בערר על החלטת הועדה לפי [[$ תוספת זו|סעיף 11א]], כאשר העורר הוא אחד ממוסדות המדינה, יידון הערר בפני ועדת הערר לפי [[$ תוספת זו|סעיף 12(א)]] ויחולו הוראות [[$ תוספת זו|סעיף 12]]. @ 15. שמירת דינים וסמכויות אחרות : הוראות [[תוספת זו]] אינן גורעות מהגבלות על הבניה או על השימוש בקרקע שבחוק זה ושבכל דין אחר, ולא יהיה במתן אישור על־ידי הועדה משום חיוב לתת אישור על פי החוק. @ 16. הוראות מעבר : תוך תקופה של שנתיים מיום תחילת חוק זה לא ייקבע ייעודה של קרקע שטרם נקבע לה ייעוד, ולא ישונה ייעודה החקלאי של קרקע שנקבע בתכנית מאושרת, אלא באישור הועדה. == תוספת שניה (תיקון: תשס״ד–3<!--החלפה-->) == ==== ((([[סעיף 156(ב)]]))) ==== @ 1. הגדרות (תיקון: תשס״ח–2, תשס״ח–6) : [[בתוספת זו]] – :- "המועד הקובע” – :: (1) לעניין הים התיכון – יום תחילתו של [[16:300986|תיקון 69]]; :: (2) לעניין ים סוף – יום תחילתו של [[17:300111|חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון), התשס״ח–2007]]; :: (3) לעניין ים כנרת – יום פרסומו של [[חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת, התשס״ח–2008]]; :- ”קו החוף” ו”תחום חוף הים” – כהגדרתם [[בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס״ד–2004]]; :- ”תיקון 69” - חוק זה כנוסחו לפי [[סעיף 21 לחוק שמירת הסביבה החופית, התשס״ד–2004]]. @ 2. הועדה לשמירת הסביבה החופית : תוקם ליד המועצה הארצית ועדה לשמירת הסביבה החופית (להלן [[בתוספת זו]] – הועדה). @ 3. הרכב הועדה (תיקון: תשס״ט–4, תשע״ה, תשע״ח, תשפ"ד-6) : (א) ואלה יהיו חברי הועדה: :: (1) נציג שימנה שר הפנים, בעל הכשרה מקצועית בעניני תכנון ובניה מבין עובדי משרדו, והוא יהיה היושב ראש; :: (2) שני נציגים שימנה השר לאיכות הסביבה, מבין עובדי משרדו, בעלי הכשרה בעניני תכנון או תכנון ימי; :: (3) נציג שימנה שר התחבורה, בעל הכשרה בענינים ימיים; :: (4) נציג שימנה שר הביטחון; :: (5) נציג שימנה שר התיירות; :: (6) נציג שימנה שר התשתיות הלאומיות; :: (7) נציג שימנה שר הבינוי והשיכון; :: (8) נציג שימנה שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי; :: (8א) נציג שימנה שר החקלאות ופיתוח הכפר; :: (9) נציג בעל הכשרה מקצועית בעניני שמירת טבע, שתמנה רשות הגנים הלאומיים ושמורות הטבע כהגדרתה [[בחוק גנים לאומיים]]; :: (10) נציג שהוא אדריכל שאינו עובד המדינה והרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]], שימנה שר הפנים בהסכמת השר לאיכות הסביבה; :: (11) שלושה נציגי רשויות מקומיות שימנה שר הפנים; :: (12) נציג הגופים הציבוריים שענינם שמירת איכות הסביבה, המפורטים [[בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002]], שימנה שר הפנים על פי המלצה שיגישו לו גופים אלה; :: (13) שני נציגים שימנה שר הפנים בהסכמת השר לאיכות הסביבה, שהם בעלי מומחיות בתחום השמירה על הסביבה החופית; :: (14) נציג שימנה שר הפנים בהתייעצות עם שר התחבורה שהוא בעל מומחיות בתחום התחבורה הימית. : (ב) תקופת כהונתו של חבר הוועדה תהיה חמש שנים, ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה קטנה בסעיף קטן (ב) שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור – אם מונה מכוח פסקה אחרת באותו סעיף קטן; ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו. : (ג) (((בוטל).)) : (ד) לדיוני הועדה יוזמן, דרך קבע, נציג רשות מקרקעי ישראל ותהיה לו דעה מייעצת. @ 4. סייג לאישור תכנית, היתר לשימוש חורג והקלה (תיקון: תשס״ח–2, תשס״ח–6, תשע״ו–7, תשע״ח–13) : (א) לא תופקד ולא תאושר תכנית החלה בתחום הסביבה החופית או חלק ממנה, אלא לאחר קבלת אישור הועדה, או אם היא תכנית מפורטת המקיימת את כל ההוראות של תכנית מיתאר מקומית שואשרה בידי הועדה. : (ב) לא יינתן היתר לשימוש חורג בתחום הסביבה החופית, אלא באישור הועדה. : (ג) לא יינתן היתר להקלה בתחום חוף הים, ולא יינתן היתר להקלה מגובה בנין בתחום הסביבה החופית שאינו כלול בתחום חוף הים מתכנית שאושרה לאחר המועד הקובע, אלא באישור הועדה. : (ד) לא יינתן היתר להקלה מגובה בנין בתחום הסביבה החופית לרבות תחום חוף הים מתכנית שאושרה לפני המועד הקובע, אלא באישור הועדה. : (ה) הועדה רשאית לקבוע כי הצורך בקבלת אישור כאמור לא יחול על תכנית מסוימת או סוגי תכניות או היתרים בתחום הסביבה החופית או על חלק מתחומי תכניות אלה, שאין בביצועם כדי להוות שינוי מהותי של המצב התכנוני המאושר או לגרום להשפעה ניכרת על הסביבה החופית; קביעה כאמור, יכול שתחול על סוגי תכניות או על אזורים מסוימים, ויכול שתהיה מותנית בהגבלות כפי שתקבע הועדה. : (ו) (((פקע).)) @ 5. סייג למתן היתרים : מוסד תכנון לא ייתן היתר לבניה, לשימוש או לפעולה אחרת הטעונה היתר לפי חוק זה לגבי תחום הסביבה החופית, אלא בהתאם לתכנית או להיתר שהתמלאו בהם דרישות [[$ תוספת זו|סעיף 4]], או בהתאם לתכנית שעומדת בהוראות [[$ תוספת זו|סעיף 11]]. @ 6. תכנית הטעונה אישור הועדה (תיקון: תשע״ה) : (א) ועדת משנה בת חמישה חברים מבין חברי הועדה (להלן – ועדת המשנה), תחליט, בתוך שלושים ימים מיום קבלת התכנית מאת מוסד התכנון שהגישה לועדה, אם התכנית טעונה אישורה של הועדה ותודיע על כך לכל חברי הועדה ולמוסד התכנון שהגיש את התכנית לועדה. : (ב) הרכב ועדת המשנה: :: (1) אחד מנציגי שר הפנים והוא יהיה היושב ראש; :: (2) נציג השר לאיכות הסביבה; :: (3) אחד מנציגי הרשויות המקומיות כפי שיקבע שר הפנים; :: (4) נציג הגופים הציבוריים שענינם שמירת איכות הסביבה; :: (5) נציג לפי [[סעיף 3(א)(10) לתוספת זו]]. : (ג) לא החליטה ועדת המשנה בתוך 30 ימים מיום קבלת התכנית, יראו את התכנית כטעונה אישורה של הועדה. : (ד) החליטה ועדת המשנה כי התכנית טעונה אישור הועדה, תדון הועדה בנוגע לתכנית, בתוך 90 ימים מקבלת ההחלטה. : (ה) לא דנה הועדה בתכנית בתוך 90 הימים, כאמור בסעיף קטן (ד), תועבר התכנית להכרעת המועצה הארצית, והיא תקבל החלטה בענין בתוך 120 ימים מיום שהועברה התכנית להכרעתה. : (ו) חלק חבר הועדה על החלטת ועדת המשנה, רשאי הוא בתוך 15 ימים לאחר שהחלטת ועדת המשנה הומצאה לו, לבקש כי הנושא יועבר להכרעתה הסופית של הועדה; הוגשה בקשה כאמור, תועבר ההחלטה להכרעתה הסופית של הועדה. : (ז) הוראות סעיף זה יחולו גם על בקשות להיתר לפי [[$ תוספת זו|סעיף 4]]. @ 7. סמכויות הועדה : (א) הועדה תפעיל את סמכויותיה תוך שתיתן את דעתה לצורך בשמירה על הסביבה החופית לתועלת הציבור ולהנאתו ולשמירה על ערכי הטבע, הנוף והמורשת שבה, במסגרת מכלול השיקולים התכנוניים, לרבות שיקולי תשתית. : (ב) לא תאשר הועדה לשמירת הסביבה החופית, תכנית או היתר הטעונים אישורה בתחום חוף הים, אלא לאחר שבחנה את ההצדקה באישורם אל מול ההכרה בערך של השמירה וצמצום הפגיעה בסביבה החופית לתועלת הציבור ולהנאתו ובערך של שמירת ערכי הטבע, הנוף והמורשת, ובאופן שלא יהיה בו כדי לגרום לפגיעה במידה העולה על הנדרש בזכות הציבור למעבר חופשי לאורך תחום חוף הים ותקבע, ככל הנדרש וככל האפשר, את האמצעים הנדרשים כדי לצמצם את הפגיעה בסביבה חופית וכדי לשקם את הפגיעה בסביבה החופית, אם תיגרם פגיעה כאמור. : (ג) הועדה תפעיל את שיקול דעתה בהתאם לסעיפים ((קטנים)) (א) ו־(ב) תוך אבחנה בין שטחים בנויים לשטחים פתוחים ומתוך דגש על שמירת השטחים הפתוחים בתחום הסביבה החופית. : (ד) הוראות סעיפים ((קטנים)) (א) עד (ג) יחולו גם על ועדת המשנה בהתאם [[$ תוספת זו|לסעיף 6]]. @ 8. ערר : הרואה את עצמו נפגע על ידי החלטת הועדה לשמירת הסביבה החופית לפי [[$ תוספת זו|סעיפים 4]] [[$ תוספת זו|או 5]], או חבר הועדה, רשאים לערור עליה לפני המועצה הארצית לתכנון ולבניה, בתוך שלושים ימים מהיום שבו נמסרה להם הודעה על ההחלטה. @ 9. סמכויות המועצה הארצית בערר : (א) המועצה הארצית רשאית לקבל את הערר, כולו או חלקו או לדחות את הערר או להחזיר את הענין לועדה לדיון מחדש. : (ב) המועצה הארצית תדון בערר בהתאם לסמכות הועדה כפי הקבוע [[בסעיף 7 לתוספת]]. : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת הערר למימי חופין), תש״ל–1969]].)) @ 10. שמירת דינים וסמכויות : הוראות [[תוספת זו]] אינן גורעות מהגבלות על בניה או שימוש בקרקע על פי חוק זה ועל פי כל דין אחר, ולא יהיה במתן אישור בידי הועדה משום חיוב לתת אישור על פי חוק התכנון והבניה. @ 11. הוראת מעבר (תיקון: תשס״ח–2, תשס״ח–6) : אין בהוראות [[תוספת זו]] כדי לפגוע בתכנית שהיא בת תוקף ערב המועד הקובע, וכל עוד התכנית בת תוקף או בתכנית מפורטת המקיימת את כל הוראותיה של תכנית מיתאר מקומית שהיא בת תוקף כאמור. @ 12. סייג לתחולה (תיקון: תשס״ח–6) : (א) הוראות [[תוספת זו]] לא יחולו על תחומם של אתרים כמפורט להלן בסביבה החופית של ים כנרת שבהם נמצאים מיתקנים להפקת מים, אגירתם, הובלתם, הטייתם, החדרתם לתת־הקרקע, הספקתם, מדידתם, ויסותם וניטורם: :: (1) אתר ספיר; :: (2) אתר פוליה; :: (3) מכון טבריה; :: (4) מוצא הכנרת – סכר דגניה; :: (5) כניסת הירמוך; :: (6) תחנת עמק הירדן. : (ב) שר התשתיות הלאומיות יקבע בתקנות את גבולות תחומיהם של האתרים המפורטים בסעיף קטן (א), ובלבד שתחומי האתרים כאמור לא יעלה על התחום המזערי החיוני הנחוץ להפעלתם. :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (הכרזה על גבולות תחומיהם של אתרים בסביבה החופית של ים כנרת), התשע״ג–2013]].)) @ 13. אי-תחולה על תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות (תיקון: תשפ"ג-5) : הוראות [[תוספת זו]] לא יחולו על תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות כהגדרתה [[בסעיף 6ב(ב)]], ובלבד שבהחלטת המועצה הארצית כאשר היא דנה בהערות לתוכנית מיתאר ארצית מפורטת החלה בתחום הסביבה החופית צוין במפורש כי החלטתה ניתנה גם לעניין [[תוספת זו]]. == תוספת שלישית (תיקון: תשמ״א–8) == ==== ((([[סעיף 196א]]))) ==== @ 1. פרשנות (תיקון: תשמ״ג, תשמ״ח–2, תשס״ה–5, תשס״ח–7, תשס״ח–8, תשע״ז, תשע״ח–12, תשפ"ב-14, תשפ"ד) : (א) [[בתוספת זו]] – ::- ”השבחה” – עליית שוויים של מקרקעין עקב אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג; ::- ”חכירה לדורות” – כמשמעותה [[בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969]]; ::- ”מימוש זכויות”, במקרקעין – אחת מאלה: ::: (1) קבלת היתר לפי חוק זה לבניה או לשימוש בהם שלא ניתן היה לתיתו אלמלא אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג שבעקבותיהם חל היטל השבחה; ::: (2) התחלת השימוש בהם בפועל כפי שהותר לראשונה עקב אישור התכנית שבעקבותיו חל היטל השבחה ואולם לא יראו בהתחלת שימוש מכוח אישור לשינוי שימוש לפי [[סעיף 145ה]] כמימוש זכויות; ::: (3) העברתם או העברת החכירה לדורות בהם, בשלמות או חלקית, או הענקת זכויות בהם הטעונה רישום בפנקסי המקרקעין, בתמורה או ללא תמורה, אך למעט העברה מכוח דין והעברה ללא תמורה מאדם לקרובו או העברה על פי פסק דין שנקבעה בו, בין השאר, העברה של זכויות במקרקעין בין בני זוג אגב פירוד, בין שהיא בין בני הזוג ובין שהיא מהם לילדיהם; ואולם לא יראו כמימוש זכויות רישום בפנקסי המקרקעין של זכויות במקרקעין אשר המחזיק בהם בפועל לפני יום כ״ט בסיון התשמ״א (1 ביולי 1981), היה בעלם כהגדרתו [[בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961]]; בפסקה זו, "פירוד" - כל אחת מאלה: :::: (א) התרת נישואין כהגדרתה [[בסעיף 2(ד) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973]]; :::: (ב) קביעת הסדר איזון משאבים בידי בית המשפט או בית הדין על פי בקשה לפי [[סעיף 5א לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973]], או קביעת הסדר אחר בידי בית המשפט או בית הדין לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו, ובכלל זה להעברת זכויות במקרקעין ביניהם; ::- ”קרוב” – בן זוג, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן זוג, אח ובני זוגם; ::- ”שומה סופית” – שומה שאין עוד זכות לשומה חוזרת או לערעור עליה; ::- ”שמאי מקרקעין” – כמשמעותו [[בחוק שמאי מקרקעין]]; ::- ”תכנית” – תכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת ולמעט תכנית כוללנית או תכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה [[בסעיף 64(ב)]] לעניין מגרשים שלגביהם היא לא מאפשרת מתן היתר בנייה או ביצוע עבודות לפיה ללא אישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה. : (ב) (((בוטל).)) @ 2. חבות בהיטל השבחה (תיקון: תשמ״ג, תשמ״ג–4) : (א) חלה השבחה במקרקעין, בין מחמת הרחבתן של זכויות הניצול בהם ובין בדרך אחרת, ישלם בעלם היטל השבחה לפי האמור [[בתוספת זו]] (להלן – היטל); היו המקרקעין מוחכרים לדורות, ישלם החוכר את ההיטל; היטל בעקבות אישור תכנית יחול על מקרקעין הנמצאים בתחום התכנית או הגובלים עמו בלבד. : (ב) שילם חוכר לדורות את ההיטל, יהיה זכאי כלפי בעל המקרקעין לשיפוי בסכום ההפרש בין מה ששילם לבין הסכום שהיה עליו לשלם אילו היה ההיטל חל על השבחת החכירה לדורות בלבד; בקביעת סכום השיפוי תבוא בחשבון הזכות של החוכר לדורות להארכת החכירה, ואולם אם החכירה לא הוארכה מסיבה כלשהי, זכאי החוכר לדורות כלפי בעל המקרקעין לקבל את הסכום שנוכה לו מהשיפוי עקב הזכות להארכת החכירה, כשהוא צמוד למדד יוקר המחיה ממועד תשלומו ועד למועד השיפוי בפועל. : (ג) היה המחכיר זכאי, לפי הסכם, לתבוע מן החוכר תשלום עבור ניצול ההשבחה, יהיה החוכר זכאי לנכות את סכום ההיטל מכל תשלום שעליו לשלם למחכיר כאמור. @ 3. שיעור ההיטל : שיעור ההיטל הוא מחצית ההשבחה. @ 3א. שיעור ההיטל בתכנית פינוי ובינוי (תיקון: תשפ"ב-7) : (א) על אף האמור [[$ תוספת זאת|בסעיף 3]], החל מהמועד הקובע, שיעור ההיטל שיחול במקרקעין למגורים בשל אישורה של תכנית פינוי ובינוי (בסעיף זה - היטל בתכנית פינוי ובינוי) הוא רבע ההשבחה. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) - :: (1) רשות מקומית רשאית, עד למועד הקובע, לחלק את כל השטח שבתחומה לאזורים שגבולותיהם ייקבעו בהחלטה, ולקבוע כי תחול באזור מסוים חובת תשלום היטל בתכנית פינוי ובינוי ששיעורו מחצית או רבע ההשבחה או שלא תחול בו חובת תשלום היטל כאמור, והכול בהתחשב, בין היתר, בשיקולים הנוגעים לערכי הקרקע, לצפיפות יחידות הדיור הקיימת והצפויה ולצורכי הפיתוח באותו אזור וכן שיקולים נוספים שיפורטו בהחלטה; קבעה רשות מקומית כאמור, תחול קביעתה לגבי כל תכנית פינוי ובינוי שהוגשה למוסד תכנון החל במועד קביעתה ועד תום חמש שנים מהמועד הקובע; :: (2) בתום כל חמש שנים מהמועד הקובע (בסעיף זה - מועד הקביעה מחדש) רשאית רשות מקומית לחלק את כל השטח שבתחומה לאזורים ולקבוע שיעורי היטל כאמור בפסקה (1); קבעה רשות מקומית כאמור, תחול קביעתה לגבי כל תכנית פינוי ובינוי שהוגשה למוסד תכנון החל במועד הקביעה מחדש ועד תום חמש שנים ממועד זה. : (ג) רשות מקומית תפרסם הודעה על כוונתה לקבל החלטה לפי סעיף קטן (ב) 30 ימים לפחות לפני קבלת החלטה כאמור. : (ד) הודעה על החלטת רשות מקומית לפי סעיף קטן (ב) וכן הודעה לפי סעיף קטן (ג), יפורסמו ברשומות ובעיתון. : (ה) בסעיף זה - ::- "אזור" - שטח שגודלו לא יפחת מ-30 דונם; ::- "המועד הקובע" - יום ל' בניסן התשפ"ב (1 במאי 2022); ::- "תכנית פינוי ובינוי" - תכנית לפינוי ובינוי במתחם פינוי ובינוי או תכנית במתחם להתחדשות עירונית, כהגדרתו [[בסעיף 62א(א2)]]; ::- "תכנית שהוגשה" - לפי הוראות [[סעיף 83א1]]. @ 4. שומת ההשבחה (תיקון: תשמ״ח–2, תשע״ח–12, תשפ"ב-7, תשפ"ב-14, תשפ"ד-3, תשפ"ד-9) : על שומת ההשבחה יחולו הוראות אלה: : (1) ההשבחה תיקבע בידי שמאי מקרקעין בסמוך לאחר אישור התכנית, התרת השימוש החורג או מתן ההקלה; אולם רשאית הועדה המקומית לדחות את עריכת שומת ההשבחה עקב אישור תכנית עד למימוש הזכויות במקרקעין שבהם חלה ההשבחה (להלן – דחיית השומה עד למימוש הזכויות); : (2) החליטה הועדה המקומית על דחיית שומה עד למימוש הזכויות, לגבי מקרקעין שאינם כלולים בתכנית, תודיע הועדה לבעל המקרקעין, תוך חצי שנה מיום תחילת התכנית, על חבותו בהיטל, והוראות [[$ תוספת זו|סעיף 6(ג)]] יחולו גם על הודעה לפי פסקה זו; : (3) (((בוטלה);)) : (4)(א) החליטה הועדה המקומית על דחיית עריכת השומה עד למימוש הזכויות, רשאי כל בעל מקרקעין לדרוש מהועדה המקומית בכל עת, לערוך את שומת ההשבחה בעבור אותם מקרקעין; משנתקבלה דרישה כזו, תיערך שומת ההשבחה לגבי מקרקעין אלה תוך 90 ימים מיום קבלת הדרישה; :: (ב) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע אגרה בעד עריכת שומת השבחה כאמור בפסקת משנה (א), שתשולם לוועדה המקומית, בהתחשב, בין השאר, בעלות עריכת השומה; :: (ג) שולמה אגרה לפי הוראות פסקת משנה (ב), ינוכה סכום האגרה ששולם מסכום ההיטל שחלה החובה לשלמו לפי שומת ההשבחה בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו ועד יום ניכויו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; :: (ד) נערכה שומת השבחה כאמור בפסקת משנה (א), וניתן פטור מתשלום ההיטל לפי [[$ תוספת זו|סעיף 19]], בעת מימוש הזכויות, למי שדרש את עריכת השומה, או לא חלה חובת תשלום היטל לגבי אותם מקרקעין, תחזיר הוועדה המקומית למי שדרש את עריכת השומה את סכום האגרה ששולם; לעניין זה, ”פטור מתשלום ההיטל לפי [[$ תוספת זו|סעיף 19]]” – למעט לפי הוראות [[פרט 19|סעיפים קטנים (א), (ב)(4) עד (6) או (ג) של אותו סעיף]]; : (5) במקרקעין שבהם אושרו מספר תכניות בזו אחר זו, בלי ששולם היטל עקב אף אחד מאישורים אלה, תהא ההשבחה ההפרש בין שוויים של המקרקעין בסמוך לפני אישורה של התכנית הראשונה לבין שווים מיד לאחר אישורה של התכנית האחרונה; : (5א) במקרקעין שבהם אושרה תכנית לאחר אישורה של תמ"א 70, כהגדרתה [[בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021]] (בסעיף זה - תמ"א 70), תכנית כוללנית או תכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה [[בסעיף 64(ב)]] לעניין מגרשים שלגביהם היא לא מאפשרת מתן היתר בנייה או ביצוע עבודות לפיה ללא אישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, תיווסף לשומת ההשבחה, השבחה בשל תמ"א 70, התכנית הכוללנית או תכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה [[בסעיף 64(ב)]] לעניין מגרשים שלגביהם היא לא מאפשרת מתן היתר בנייה או ביצוע עבודות לפיה ללא אישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, אם היתה; : (6) הפקעת מקרקעין ללא תשלום פיצויים לפי [[פרק ח׳ לחוק זה]], לא תובא בחשבון בעת עריכת שומת ההשבחה של אותם מקרקעין; : (7) השומה תיערך ליום תחילת התכנית, או ליום אישור ההקלה או השימוש החורג, לפי הענין, בהתחשב בעליית ערך המקרקעין וכאילו נמכרו בשוק חפשי; : (8) שר המשפטים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע בתקנות כללים לחישוב ההשבחה במקרקעין בשל אישורה של תכנית לפינוי ובינוי. @ 5. לוח שומה : אושרה תכנית ולא החליטה הועדה המקומית על דחיית השומה עד למימוש הזכויות, תערוך הועדה המקומית, על פי חוות דעת של שמאי מקרקעין, לוח שומה לכל התכנית שאושרה, ובו יפורטו המקרקעין שהושבחו עקב אישור התכנית ושיעור השבחתם. @ 6. הצגת הלוח והודעת שומה (תיקון: תשמ״ג, תשס״ה–5, תשס״ח–7, תשס״ח–8, תשע״ה, תשפ"ה) : (א) לוח שומה שנערך לפי [[$ תוספת זו|סעיף 5]] יוצג במשרדי הועדה המקומית ובמשרדי הועדה המחוזית תוך חצי שנה מיום אישור התכנית. : (ב) הועדה המקומית תביא לידיעת כל חייב בהיטל, עם הצגת לוח שומה או עקב מימוש זכויות, את שיעור ההשבחה שבעדו הוא חייב בהיטל ואת זכותו לערער על החיוב בהיטל לפי האמור [[$ תוספת זו|בסעיף 14]] או להגיש שומה מטעמו כאמור [[$ תוספת זו|בסעיף 14(ב1)]]. : (ג) שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, יקבע בתקנות את דרכי מתן ההודעה ורשאי הוא לקבוע גם דרכים לתחליף מסירה. :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (הודעות על חבות בהיטל השבחה ותחליף מסירה), התשמ״א–1981]].)) : (ד) הוצג לוח שומה, רשאית הועדה המקומית להורות על רישום הערות אזהרה בפנקסי המקרקעין לגבי חובת בעלי מקרקעין הכלולים בלוח לשלם את ההיטל. : (ה) לא הוצג לוח שומה תוך חצי שנה מיום אישור התכנית, ייחשב הדבר כהחלטת הועדה המקומית על דחיית השומה עד למימוש הזכויות. @ 7. מועד תשלום ההיטל (תיקון: תשמ״ג) : (א) ההיטל ישולם לא יאוחר מהמועד שהחייב בו מימש זכות במקרקעין שלגביהם חל ההיטל, ורשאי החייב לשלם מקדמות על חשבונו עוד לפני קביעת שומת ההשבחה. : (ב) מימש החייב בהיטל חלק מן הזכויות במקרקעין ישלם היטל בשיעור יחסי לפי מידת המימוש החייבת בהיטל. @ 8. ערובות להבטחת תשלום (תיקון: תשע״ה) : (א) שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר מתן ערובות להבטחת תשלום ההיטל כתנאי למימוש זכויות במקרקעין אחרי אישור תכנית ולפני שנקבעה שומת ההשבחה לגבי אותם מקרקעין. : (ב) שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר דחיית חלק מתשלום ההיטל למועדים שלאחר מימוש זכויות במקרקעין; בתקנות כאמור ניתן לקבוע הוראות בדבר ההסדרים והתנאים להבטחת תשלום החלקים הנדחים, כולם או מקצתם, והסדרים לגבי דחיית מועד תשלום ההיטל לגבי שותף במקרקעין שטרם מימש זכויותיו כאמור. : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (ערובות להבטחת תשלום היטל השבחה ודחיית תשלומים), התשמ״א–1981]].)) @ 9. הצמדה (תיקון: תשמ״ג) : עלה מדד המחירים לצרכן או מדד תשומות הבניה שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסמוך לפני המועד לתשלום ההיטל או כל חלק ממנו, לעומת מדד כאמור שפורסם בסמוך לפני תחילת התכנית, או אישור ההקלה, או השימוש החורג, שבעקבותיהם חל ההיטל, יוגדל הסכום שהחייב בהיטל חייב בו, לפי שיעור העליה הנמוך ביותר של שני המדדים האמורים. @ 10. הבטחת אכיפה של תשלום ההיטל (תיקון: תשע״ה, תשע״ז, תשפ"ג-3) : (א) לא תירשם בפנקסי המקרקעין פעולה שהיא בבחינת מימוש זכויות במקרקעין, אלא לאחר שהוצגה בפני הרשם תעודה החתומה ביד יושב ראש הועדה המקומית או ביד מי שהסמיכו לכך, המעידה כי שולמו כל הסכומים המגיעים אותה שעה כהיטל החל על המקרקעין על פי [[תוספת זו]], או ניתנה ערובה לתשלומו, כולו או מקצתו, הכל כנדרש על פי [[תוספת זו]]. : (א1) רישום משכנתה על מקרקעין, אינו טעון הצגת תעודה כאמור בסעיף קטן (א); לעניין זה, "משכנתה" - כמשמעותה [[בסעיף 4 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969]]. : (ב) שר הפנים רשאי בתקנות לקבוע הוראות בדבר שילוב תעודה כאמור בסעיף קטן (א) בתעודה הניתנת מאת רשות מקומית והדרושה על פי דין אחר כתנאי לרישום עסקה במקרקעין בפנקסי המקרקעין. :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (תעודה בדבר תשלום היטל), התשמ״א–1981]].)) : (ג) לא יוצא היתר לבניה במקרקעין ולא תינתן הקלה ולא יותר שימוש חורג כל עוד לא שולם ההיטל או אותו חלק ממנו המגיע אותה שעה על פי [[תוספת זו]] בשל אותם מקרקעין, או שניתנה ערובה לתשלום או לחלק ממנו, הכל כנדרש על פי [[תוספת זו]]. : (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), מתן היתר לשימוש החורג מהיתר, למטרת עסק, לא יותנה בתשלום של יותר מ־25% מההיטל או אותו חלק ממנו המגיע באותה שעה על פי [[תוספת זו]] בשל אותם מקרקעין, או במתן ערובה לתשלום ההיטל כולו או חלק ממנו העולה על 25%. : (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ג), מתן היתר לשימוש החורג מתכנית, למטרת עסק, לא יותנה בתשלום של יותר מ־40% מההיטל או אותו חלק ממנו המגיע באותה שעה על פי [[תוספת זו]] בשל אותם מקרקעין או במתן ערובה לתשלום ההיטל כולו או חלק ממנו העולה על 40%. @ 11. שותפים במקרקעין (תיקון: תשע״ח–12) : (א) שותפים במקרקעין או בחכירה לדורות בהם, ישלמו היטל כל אחד מהם באופן יחסי לחלקו במקרקעין המשותפים. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), חלה חובת תשלום היטל השבחה לגבי מקרקעין שהם רכוש משותף בבית משותף, ושלפי טיבו של הרכוש המשותף ניתן להצמידו לדירה פלונית, כגון חדר יציאה לגג או הרחבה, תחול חובת תשלומו על בעל הדירה שאליה אפשר להצמיד את הרכוש המשותף בלבד; לעניין זה – ::- ”בית משותף” – כהגדרתו [[בסעיף 52 לחוק המקרקעין]] או בית [[שפרק ו׳1 לחוק האמור]] חל עליו; ::- ”בעל דירה”, ”דירה” ו”רכוש משותף” – כהגדרתם [[בסעיף 52 לחוק המקרקעין]]; ::- ”הרחבה” - כהגדרתה [[בסעיף 71א לחוק המקרקעין]]; ::- ”חוק המקרקעין” – [[חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969]]. @ 12. חלוקת ההיטל (תיקון: תשמ״ג) : במרחב תכנון מקומי שבתחומו נמצאות יותר מרשות מקומית אחת, כאמור [[בסעיף 19 לחוק זה]], יועברו לרשות המקומית או לישוב הנמצא בתחום מרחב התכנון האמור ואינו רשות מקומית, הסכומים שייגבו כהיטל בשל מקרקעין שבתחומם, לאחר ניכוי המגיע מהם לועדה המקומית לפי [[סעיף 24 לחוק זה]], לצורך המטרות המפורטות [[$ תוספת זו|בסעיף 13]]. @ 12א. (תיקון: תשמ״ג, תש״ס) : (((בוטל).)) @ 13. יעוד ההיטל (תיקון: תשמ״א–9, תשנ״א, תשע״ב–3, תשע״ה) : (א) סכומים שנגבו כהיטל מיועדים, אחרי ניכוי הוצאות הגביה לרבות הוצאות של ערעור לפי [[תוספת זו]], לכיסוי ההוצאות של הועדה המקומית או של רשות מקומית אשר הועברו לה לפי [[$ תוספת זו|סעיף 12]] להכנת תכניות במרחב התכנון או בתחום הרשות המקומית, לפי הענין, ולביצוען, לרבות הוצאות פיתוח ורכישת מקרקעין לצרכי ציבור, כפי שהוגדרו [[בסעיף 188 לחוק זה]], ולרבות הוצאות שימור אתר או הפקעתו לפי [[התוספת הרביעית]]. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשות המקומית רשאית, מדי שנת כספים, להשתמש בכספים מתוך יתרת ההכנסות לטובת השקעה בחינוך, לפי החלטת המועצה ברוב חבריה, ובלבד שהתקיימו כל אלה: :: (1) הסכום לא יעלה על 10% מיתרת ההכנסות או על מכפלה של 75 שקלים חדשים במספר התלמידים הלומדים במוסדות החינוך ברשות המקומית, לפי הנמוך; :: (2) הכספים יוחזקו בחשבון בנק נפרד של הרשות המקומית שייועד אך ורק למטרה זו, והם לא ישמשו אלא להשקעה בחינוך כאמור בסעיף קטן זה; :: (3) מתקיים אחד מאלה: ::: (א) היחס שבין יתרת האשראי שקיבלה הרשות המקומית ובין הכנסותיה בתקציב השוטף, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר, והכל כפי שהופיעו בדוח המבוקר השנתי האחרון שהוגש, אינו עולה על 42.5% ושיעור הגירעון המצטבר של הרשות המקומית אינו עולה על 17.5%, ולעניין רשות מקומית ששיעור הגירעון המצטבר שלה עולה על השיעור האמור – אם בחמש השנים שקדמו לשנת הכספים לא צברה גירעון שוטף וצמצמה את גירעונה המצטבר באותה תקופה ב־20% לפחות; ::: (ב) היחס כאמור בפסקת משנה (א) אינו עולה על 50%, ושיעור הגירעון המצטבר כאמור באותה פסקת משנה אינו עולה על 12.5%; :: (4) הרשות המקומית אינה זכאית למענק סיוע ממשרד הפנים ובשלוש השנים שקדמו לשנת הכספים לא צברה גירעון שוטף; :: (5) היחס שבין סך כל התקבולים מארנונה שגבתה הרשות המקומית בשנת הכספים האחרונה שלגביה הוגש דוח מבוקר ובין סכומים המגיעים לרשות המקומית בעד ארנונה, באותה שנת כספים, על סמך הודעות תשלום שהמציאה לחייבים, הוא 80% לפחות; :: (6) היחס שבין הוצאות השכר של הרשות המקומית ובין כלל הכנסותיה, הכל כפי שהופיעו בדוח המבוקר השנתי האחרון שהוגש, אינו עולה על 30%; :: (7) ראש הרשות המקומית הגיש לשר אישורים אלה: ::: (א) אישור בכתב מאת גזבר הרשות המקומית כי אין גירעון בתקציב בלתי רגיל כהגדרתו [[בסעיף 213א לפקודת העיריות]], המנוהל ברשות המקומית באותה שנת כספים, וכי בשימוש בכספים מתוך יתרת ההכנסות לא יהיה כדי להביא לידי גירעון כאמור; ::: (ב) אישור בכתב מאת גזבר הרשות המקומית ומהנדס הרשות המקומית כי אין בשימוש בכספים מתוך יתרת ההכנסות משום פגיעה ביכולתה של הרשות לממן, בשנה שבה ניתן האישור ובחמש השנים שלאחר מכן, את כל ההוצאות כאמור בסעיף קטן (א). : (ג) החלטה כאמור בסעיף קטן (ב) טעונה את אישור השר, ואולם רשאי הוא שלא ליתן אישור כאמור, אף בהתקיים כל התנאים האמורים בסעיף קטן (ב), אם נוכח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. : (ד) השר, בהתייעצות עם שר החינוך ועם שר האוצר ובאישור ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לעניין סעיף זה. :: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).)) : (ה) בסעיף זה – ::- ”אשראי”, ”גירעון מצטבר”, ”גירעון שוטף” ו”הדוח המבוקר” – כהגדרתם [[בסעיף 44 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985]]; ::- ”השקעה בחינוך” – הוצאות למימון תכניות השלמה, תכניות נוספות ותכניות העשרה או תגבור, במוסדות חינוך שבשטח שיפוטה של הרשות המקומית, ובלבד שלא ייכללו בהוצאות כאמור הוצאות שאינן נדרשות במיוחד למימון תכניות אלה, ובכלל זה הוצאות תפעול והוצאות שכר שוטפות של הרשות המקומית; ::- ”יתרת ההכנסות” – סך ההכנסות שנגבו כהיטל השבחה בשנת הכספים הקודמת, בניכוי סך ההוצאות כאמור בסעיף קטן (א) שהוצאו בשנת הכספים הקודמת וסך ההתחייבויות להוצאות כאמור בשנת הכספים הקודמת; ::- ”מוסד חינוך” – כהגדרתו [[בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949]], וכן בית ספר מקצועי כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק החניכות, התשי״ג–1953]]; ::- ”שנת כספים” – השנה המתחילה ב־1 בינואר של כל שנה; ::- ”תכנית השלמה” ו”תכנית נוספת” – כמשמעותן [[בחוק חינוך ממלכתי, התשי״ג–1953]]; ::- ”תלמיד” – מי שחל עליו לימוד חובה לפי [[חוק לימוד חובה, התש״ט–1949]]. @ 13א. שיעור החיוב בהיטל (תיקון: תשס״ח–7, תשפ"ה) : חיוב בהיטל השבחה יהיה בשיעור הקבוע בשומת ההשבחה שנערכה לפי הוראות [[$תוספת זו|סעיף 4]] או בשיעור הקבוע בלוח שומה כאמור [[$ תוספת זו|בסעיף 5]], או בהתאם לשומה מוסכמת כאמור [[$תוספת זו|בסעיף 14(ב1)]] או בהתאם להחלטת השמאי המכריע, ועדת הערר או בית המשפט, לפי העניין. @ 13ב. ייעוד היטל לתחזוקה ארוכת טווח (תיקון: תשפ"ה-4) : (א) על אף האמור [[פרט 13|בסעיף 13(א)]], רשות מקומית רשאית לנהל קרן תחזוקה ארוכת טווח, לשם תחזוקה ארוכת טווח בנכסים ציבוריים שבבעלות הרשות המקומית (בסעיף זה - הקרן). : (ב) הרשות המקומית רשאית להעביר לקרן, בכל שנת כספים, סכום שלא יעלה על 5% מתוך יתרת היטלי ההשבחה או על 12 מיליון שקלים חדשים, לפי הנמוך, לפי החלטת המועצה ברוב חבריה, ובלבד שהתקיימו כל אלה: :: (1) גזבר הרשות המקומית הגיש אישור בכתב למועצת הרשות המקומית כי אין גירעון בתקציב בלתי רגיל, המנוהל ברשות המקומית באותה שנת כספים, וכי בשימוש בכספים מתוך יתרת היטלי ההשבחה לא יהיה כדי להביא לידי גירעון כאמור; לא הגיש הגזבר אישור כאמור או חוות דעת כי לא מתקיימים התנאים האמורים, בתוך 30 ימים מיום שראש הרשות המקומית פנה אליו לקבלת אישור כאמור, יראו כאילו אישר כי אין גירעון כאמור וכי אין בשימוש בכספים כדי להביא לגירעון כאמור; :: (2) כספי הקרן יוחזקו בחשבון בנק נפרד של הרשות המקומית שייועד אך ורק למטרה זו, והם לא ישמשו אלא להשקעה בתחזוקה ארוכת טווח של נכסים כאמור; הקרן כאמור תנוהל באופן שיאפשר מעקב אחר תקבוליה ואחר ההוצאות שהוצאו בשל תחזוקה ארוכת טווח בנכסים השונים; :: (3) התקבלה החלטת המועצה ברוב חבריה לעניין הסכום שיוקצה לכל נכס בכל שנה. : (ג) הוראות סעיף זה יחולו לעניין נכס ציבורי שהחלטת מועצת הרשות המקומית לאשר את מימון בנייתו בתקציב בלתי רגיל של הרשות, התקבלה בשנת 2024 ואילך, או לגבי נכס שתקציב כאמור הוקצה למימון בנייתו עשר שנים או פחות מיום החלטת הרשות המקומית לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שאותו תקציב הוקצה לראשונה באותה שנה ואילך. : (ד) הסכום האמור בסעיף קטן (ב) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה - יום העדכון) בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת, ויעוגל לשקל החדש השלם הקרוב; המנהל הכללי של משרד המשפטים יפרסם ברשומות הודעה על הסכום המעודכן כאמור. : (ה) בסעיף זה - ::- "יתרת היטלי ההשבחה" - סך ההכנסות שנגבו כהיטל השבחה בשנת הכספים הקודמת לאחר ניכוי הוצאות הגבייה לרבות הוצאות בשל ערעור לפי [[תוספת זו]]; ::- "מדד" - מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; ::- "נכס ציבורי" - נכס המיועד לצורכי ציבור כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]]; ::- "תחזוקה ארוכת טווח" - תחזוקת מנע או תחזוקת שבר, ולמעט תחזוקה שוטפת; ::- "תחזוקת מנע" - פעולות מתוכננות, לרבות פעולות להחלפתם ולתחזוקתם של מיתקנים או תשתיות מרכזיים או חלק מהם או מרכיבים בהם, לצורך מניעת בלאי, שבר או כל הידרדרות של מצב הנכס, לרבות כל מיתקניו ולרבות שמירה מראש על מצבו התקין של הנכס ומיתקניו, והכול כדי לאפשר את תפקודם של הנכס וכל מיתקניו לאורך זמן; ::- "תחזוקת שבר" - פעולות הנדרשות עקב תקלה או שבר שאירעו באחד או יותר ממיתקנים או תשתיות של הנכס, לרבות פעולות הנדרשות באופן מיידי עקב תקלה או שבר כאמור; ::- "תחזוקה שוטפת" - פעולות הנדרשות לתפעול שגרתי של הנכס, כגון ניקיון, גינון, צביעה, תקלות קלות כולן או חלקן, והכול בשים לב למאפייניו של הנכס; ::- "תקציב בלתי רגיל" - כהגדרתו [[בסעיף 213א לפקודת העיריות]]. @ 14. שומה מוסכמת, שמאי מכריע, ערר וערעור (תיקון: תשמ״ג, תשס״ה–5, תשס״ח–7, תשפ"ה) : (א) על שומה לפי [[$ תוספת זו|סעיף 4]] ניתן לערור לפני ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה, בתוך 45 ימים מיום שבו הובאה השומה לידיעת החייב; על לוח שומה לפי [[$ תוספת זו|סעיף 5]] ניתן לערור לפני ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה בתוך שנה ממועד הצגת לוח השומה; יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופות האמורות מטעמים מיוחדים שיירשמו. : (ב)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), החייב בהיטל רשאי, אם אין הוא חולק על החיוב כשלעצמו, לפנות, בתוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א), לפי העניין, ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מכריע לצורך הכרעה בעניין גובה החיוב; יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין רשאי להאריך את התקופות האמורות מטעמים מיוחדים שיירשמו. :: (2) יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין יודיע לחייב בהיטל ולוועדה המקומית, בתוך 15 ימים ממועד קבלת הפנייה כאמור בפסקה (1), על זהותו של השמאי המכריע שמינה כאמור. :: (3) השמאי המכריע שמונה כאמור בפסקה (2), ידון ויכריע לגבי גובה החיוב; החלטות השמאי המכריע יפורסמו בהתאם לכללים שקבע שר המשפטים. :: (4) על החלטתו של השמאי המכריע כאמור בפסקה (3), יכולים החייב בהיטל או הוועדה המקומית לערור לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה בתוך 45 ימים מיום המצאת ההחלטה של השמאי המכריע; יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו. : (ב1)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), (ב) או (ו), חייב בהיטל החולק על גובה החיוב בשומה לפי [[$ תוספת זו|סעיף 4]] או בלוח שומה לפי [[$ תוספת זו|סעיף 5]], וגובה החיוב המעודכן למועד עריכת השומה או לוח השומה, לפי העניין, אינו עולה על 90,000 שקלים חדשים (בסעיף קטן זה - השומה המקורית), רשאי, אם אין הוא חולק על החיוב כשלעצמו, לפנות לוועדה המקומית בבקשה לשוב ולבחון את סכום החיוב; פנייה כאמור תיעשה בתוך המועדים הקבועים בסעיף קטן (א), ותצורף אליה שומה שנערכה על ידי שמאי מקרקעין. :: (2)(א) פנייה כאמור בפסקה (1) תובא לבחינת שמאי מקרקעין מטעם הוועדה המקומית, והוא יחליט בה בתוך 14 ימים מהמועד שבו הועברה אליו (בפסקה זו - המועד להחלטה). ::: (ב) לא יחליט השמאי בפנייה כאמור בפסקת משנה (א) אחרי המועד להחלטה, אם הוגש ערר לפי סעיף קטן (א), אם נעשתה פנייה בבקשה למינוי שמאי מכריע לפי סעיף קטן (ב), או אם חלפו 30 ימים מתום המועד להחלטה. ::: (ג) החליט השמאי להפחית את גובה החיוב, יעביר לחייב בהיטל, בתוך התקופה האמורה בפסקת משנה (א) או (ב), לפי העניין, שומה שנערכה בין השאר בהתחשב במאפייני הנכס ובנסיבותיו ושמתייחסת לשינויים מהשומה המקורית; החייב יודיע לשמאי כאמור, בתוך 21 ימים מהמועד שהועברה לו השומה, אם הוא מסכים לה. ::: (ד) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו בהתקיים אחד מהמקרים המפורטים להלן, אולם במקום התקופות המנויות בסעיף קטן (א), ימנו 30 ימים מהמועד להחלטה: :::: (1) השמאי לא החליט בפנייה במועד להחלטה; :::: (2) השמאי שהועברה לו בקשה כאמור בפסקה (1), החליט שלא להפחית את גובה החיוב או שהחליט להפחית את גובה החיוב כאמור בפסקת משנה (ג) והחייב חולק על החלטתו. :: (3) הסכים החייב לשומה כאמור, תעביר הוועדה המקומית את השומה המוסכמת לבדיקה של השמאי הממשלתי הראשי. :: (4) השמאי הממשלתי הראשי רשאי להודיע, בתוך 21 ימים מיום שקיבל לבדיקתו את השומה המוסכמת, כי הוא אינו מאשר את השומה המוסכמת, והוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו, אולם במקום התקופות המנויות בסעיף קטן (א) ימנו 30 ימים מיום שהודיע השמאי הממשלתי הראשי כאמור; לא הודיע השמאי הממשלתי הראשי על החלטתו בתוך התקופה האמורה, יראו את השומה המוסכמת כמאושרת על ידו. :: (5) הוועדה המקומית תפרסם את השומות המוסכמות באתר האינטרנט שלה. : (ג)(1) דנה ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה בערר לפי סעיף קטן (א) או (ב)(4) רשאית היא, בהחלטה מנומקת, לקבל את הערר או לדחותו, במלואו או בחלקו. :: (2) היה הערר לפי סעיף קטן (א) בלבד, רשאית ועדת הערר לפנות ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מייעץ אשר יגיש לוועדת הערר חוות דעת בכתב בעניין הנוגע לערר. :: (3) מונה שמאי מייעץ, תינתן החלטה בערר לאחר הגשת חוות דעתו, ובלבד שניתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לעניין חוות הדעת. :: (4) הוראות לפי [[פרק ט׳1]] יחולו על שמאי מייעץ, לרבות לעניין סדרי הדין לפניו, מינויו ושכרו. : (ד) על החלטת יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב)(4) ועל החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיפים קטנים (ג)(1) או (3), ניתן לערער לבית המשפט לעניינים מינהליים. : (ה) הגשת ערר או ערעור לפי סעיף זה לא תעכב את מימוש הזכויות במקרקעין, אם החייב בהיטל שילם את ההיטל; ואולם לגבי מי שמבקש היתר בניה לצורכי מגוריו או מגורי קרובו והגיש ערר או ערעור כאמור, לא תעכב ההגשה את מתן ההיתר, אם נתן ערובה לתשלום סכום ההיטל השנוי במחלוקת; תקנות על פי [[$ תוספת זו|סעיף 8(ב)]] יחולו גם על מתן ערובה כאמור. : (ו) הוועדה המקומית רשאית לשנות את השומה רק מנימוקים שעניינם טעות בפרטי המקרקעין, הנתונים הפיזיים של המקרקעין, התכניות החלות על המקרקעין או הזכויות שיש לחייב במקרקעין. : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בערעור על שומת השבחה), התשמ״א–1981]].)) : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (סדרי הדין בוועדות ערר בעררים לפי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק), התשע״א–2010]].)) @ 14א. מסירת מידע (תיקון: תשמ״ג, תשמ״ו–3, תשס״ח–7, תשס״ח–8) : (א) המנהל כהגדרתו [[בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963]], או מי שהוא הסמיכו לכך, ימסור לשמאי מקרקעין, לשמאי מכריע או לשמאי מייעץ, לפי בקשתם, פרטים שברשותו בדבר המחירים שהוסכמו במספר עסקות של מכירת זכויות במקרקעין, כפי שיהיה דרוש לשמאי לצורך מילוי תפקידו לפי [[תוספת זו]], ובלבד שלא יימסרו פרטי זיהוי של בעלי הנכס. : (ב) לא יגלה שמאי מקרקעין, שמאי מכריע או שמאי מייעץ, כל ידיעה שהגיעה אליו מכוח סעיף זה, אלא לצורך ביצוע [[תוספת זו]]; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר 6 חדשים. : (ג) האופן, התנאים והאגרה למימושה של זכות לקבלת פרטים כאמור בסעיף זה, ייקבעו בתקנות שיתקין שר המשפטים בהתייעצות עם שר האוצר. :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (מסירת מידע לשמאי מקרקעין), התשמ״ה-1985]].)) @ 15. הצמדה : על תשלום ההיטל יחול [[=חוק ההצמדה|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש״ם–1980]] (להלן – חוק ההצמדה), ויראו לענין זה ועדה מקומית כאילו היתה רשות מקומית כמשמעותה [[בחוק ההצמדה]] ואת ההיטל כאילו היה כלול [[בתוספת לחוק האמור]]. @ 16. הפחתת תשלומי פיגורים (תיקון: תשס״ח–7<!--החלפה-->) : בית משפט לעניינים מינהליים או ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה הדנים בערעור או בערר בעניין היטל השבחה, או שמאי מכריע בהחלטתו בעניין כאמור, רשאים להפחית את תשלומי הפיגורים שבעל המקרקעין חייב בהם לפי הוראות [[חוק ההצמדה]], בשל התקופה שבה התנהל ההליך לפניהם; וכן רשאים הם, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להפחית תשלומי פיגורים שבעל המקרקעין חייב בהם לפי הוראות [[חוק ההצמדה]], כולם או חלקם, בשל תקופה נוספת. @ 17. החזר היטל : הוחלט בהליכים לפי [[תוספת זו]] על הפחתת החיוב בהיטל או על ביטולו, יוחזרו הסכומים ששולמו מעבר למגיע, בתוספת תשלומי פיגורים כמשמעותם [[בחוק ההצמדה]], [[וסעיף 6 לחוק ההצמדה]] לא יחול. @ 18. גביה (תיקון: תשע״ז) : היטל המגיע על פי שומה סופית לגבי מקרקעין הנמצאים בתחום של רשות מקומית, רשאית הרשות המקומית לגבותו בשם הועדה המקומית ובהסכמתה, בדרך שגובים את הארנונה הכללית של אותה רשות מקומית, ולעניין היטל המגיע כתוצאה ממתן היתר לשימוש למטרת עסק, החורג מהיתר או מתכנית, תחול על גבייתו [[פקודת המסים (גבייה)]], כפי שהוחלה על גביית ארנונה כללית; הוראה זו אינה גורעת מזכותה של הועדה המקומית לגבות את ההיטל על פי כל דין, לרבות בדרך שגובים חוב אזרחי. @ 19. פטור מהיטל (תיקון: תשמ״ג, תשמ״ג–4, תשמ״ד, תשמ״ח–2, תשס״א, תשס״א–3, תשס״ה–3, תשס״ו–2, תשס״ו–5, תשס״ז–3, תשס״ח–3, תשע״א–2, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ו–9, תשע״ז, תשע״ז–8, תשע״ח–8, תשפ״א, תשפ״א–2, תשפ"ב-4, תשפ"ב-7, תשפ"ב-14, תשפ"ג, תשפ"ד, תשפ"ד-4, תשפ"ה-4, תשפ"ה-5) : (א) חל היטל על בעל מקרקעין עקב מתן הקלה או התרת שימוש חורג, רשאית הועדה המקומית לפטור את בעל המקרקעין מחובת תשלום ההיטל, כולו או חלקו, בגלל מצבו החמרי. : (ב) לא תחול חובת תשלום היטל בשל השבחה שהיא אחת מאלה: :: (1) השבחה במקרקעין למגורים המצויים בישוב או בחלק ממנו שהממשלה הכריזה עליו כעל שכונת שיקום, כל עוד ההכרזה בתוקף; :: (2) השבחה במקרקעין למגורים המצויים בישוב או בחלק ממנו ששר הבינוי והשיכון ושר הפנים הכריזו בצו, בהסכמת הרשות המקומית הנוגעת בדבר, כי לא תחול לגביהם חובת תשלום היטל השבחה; :: (3) השבחה במקרקעין למגורים הנכללים באזור שיקום כמשמעותו [[בחוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום, התשכ״ה–1965]]; :: (4) השבחה במקרקעין של מוסד לחינוך, לתרבות, למדע, לדת, לצדקה, לסעד, לבריאות או לספורט או במקרקעין של הקדש ציבורי, כמשמעותו [[בחוק הנאמנות, התשל״ט–1979]], שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים, אם אותם מקרקעין או התמורה בעדם, משמשים או מיועדים לשמש למטרות האמורות; :: (5) השבחה במקרקעין המשמשים לבעליהם לבניה של דירת מגורים או להרחבתה והוא זכאי לסיוע באחת מתכניות הסיוע של משרד הבינוי והשיכון, ובלבד שהסיוע מיועד לבניה של אותה דירת מגורים, או להרחבתה, והשטח הכולל של אותה דירה תואם את הוראות תכנית הסיוע לה הוא זכאי; עם כל בניה או הרחבה נוספת מעל השטח האמור ישולם היטל בשיעור יחסי לגודל הבניה או ההרחבה הנוספת; פטור לפי פסקה זו יחול רק לענין קבלת היתר לבניית הדירה האמורה או להרחבתה; אולם מקבל הפטור רשאי להעביר את הבעלות או את החזקה בדירה גם ללא תשלום היטל על אותה דירה או חלק ממנה שלגביהם קיבל את הפטור; :: (6) השבחה במקרקעין שבעליהם החזיקו בהם ערב ההשבחה עשר שנים לפחות, והם משמשים לבניה או להרחבה של דירת מגורים עבור בעליהם או קרובו וההשבחה נובעת מתכנית שאושרה, והתכנית שקדמה לה קיבלה תוקף לפני י״ב בטבת התש״י (1 בינואר 1950); פטור לפי פסקה זו יחול רק לגבי השטח המשמש לבניה או להרחבת הדירה האמורה; לענין משך ההחזקה, דין מי שהועברו לו זכויות במקרקעין מכוח הדין, כדין המעביר; :: (7) השבחה במקרקעין בשל תוספת שטחי שירות, הנדרשים לצורך ביצוע התאמות נגישות, לרבות בניית מעלית, שבנייתה אינה נדרשת לפי חוק זה או לפי כל דין לרבות תוספת שטחי שירות של עד 5% משטח המגרש כאמור [[בסעיף 151(ב1)]]; :: (8) השבחה במקרקעין המשמשים או המיועדים לשמש לדרך ציבורית, בין אם היא ממוקמת מעל פני הקרקע ובין מתחת לפני הקרקע, לרבות תחנה, מכל סוג שהוא, לאיסוף נוסעים ולהורדתם, למעט שטח במקרקעין כאמור המשמש או המיועד לשמש לצרכים מסחריים; לענין זה, ”דרך ציבורית” – דרך בבעלות המדינה או בבעלות רשות מקומית, לרבות דרך המופעלת בידי גורם שהוסמך על ידי מי מהן לשם כך, לפי הענין, והכל בין אם נגבה תשלום בעבור השימוש בדרך ובין אם לאו; :: (9)(א) השבחה במקרקעין בשל בניית מרחב מוגן בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951]] או השבחה במקרקעין בשל בניית חדר עם שיפורי מיגון בשטח כאמור, בהתאם להוראות הרשות המוסמכת כמשמעותה [[בחוק האמור]], אם לא ניתן לבנות מרחב מוגן באותו מבנה; ::: (ב) השבחה במקרקעין בשל תוכנית שמטרתה העיקרית היא קביעת הוראות לבניית מרחב מוגן או שיפורי מיגון כאמור בפסקת משנה (א); פטור לפי פסקת משנה זו יחול רק לגבי החלק מההשבחה שמקורו בהוראות לבניית מרחב מוגן או שיפורי מיגון; ::: (ג) פסקאות משנה (א) ו-(ב) יחולו גם לעניין שטח נוסף באזור עימות כמשמעותו [[בסעיף 151(ג)(2)]]; :: (10) השבחה במקרקעין בשל קבלת היתר לבנייה או להרחבה של דירת מגורים, שניתן מכוח תכנית כמפורט להלן: ::: (א) תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תמ״א 38); ואולם על החלק מההשבחה שמקורו בתוספת שטחי בנייה בשיעור שטחה של קומה טיפוסית מורחבת או חלקה, מעבר ל־2.5 קומות טיפוסיות מורחבות, כאמור בסעיף 14א(א)(2) לתכנית האמורה, יחול היטל השבחה ששיעורו רבע ההשבחה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב2); ::: (ב) תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תכנית המתאר הארצית האמורה בפסקת משנה (א) ושבין מטרותיה חיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה; פטור לפי פסקת משנה זו יחול רק לגבי חלק מההשבחה שהיה פטור מתשלום היטל השבחה לו ניתן היתר לפי תכנית המתאר הארצית האמורה בפסקת משנה (א); הוראות פסקה זו יחולו אף אם פקעה תכנית החיזוק (תמ"א 38) ובלבד שהוחלט על הפקדת התכנית המפורטת כאמור לפני תחילתו של [[24:648304|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 139), התשפ"ב-2022]]; ::: (ג) תכנית אחרת המאפשרת בניית חדר מגורים על גג המבנה; פטור לפי פסקת משנה זו יחול רק לגבי חדר מגורים כאמור הצמוד לדירה שתיווסף לפי התכניות האמורות בפסקאות משנה (א) או (ב) ונכלל בהיתר שניתן לצורך חיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה על פי הוראות תכניות אלה; שר הפנים רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע יישובים או אזורים, לפי אמות מידה שיקבע, שבהם לא יחולו הוראות פסקת משנה זו; :: (10א)(א) על השבחה במקרקעין בשל קבלת היתר לבנייה או להרחבה של דירת מגורים, שניתן מכוח תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה כאמור [[בסימן ד' לפרק ג']], יחול היטל בשיעור רבע ההשבחה; שיעור ההיטל כאמור יחול לגבי כלל ההשבחה הנובעת מתכנית כאמור גם אם היא נובעת מעניינים נוספים המפורטים [[בסעיף 62א(א) או (א1)]], שנכללו במסגרת אותה תכנית; ::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), במגרש אחר כמשמעותו [[בסעיף 70ג(א)(1)]] או [[בסעיף 70ה(א)(1)]], לפי העניין, היטל בשיעור רבע ההשבחה יחול רק על חלק ההשבחה ששיעורו שווה ליחס שבין שטחי הבנייה שנוספו למגרש האחר לפי סעיפים אלה ובין כלל השטח הכולל המותר לבנייה שנוסף למגרש האחר מכוח אותה תכנית, ועל יתרת ההשבחה יחול היטל בשיעור מחצית ההשבחה; ::: (ג) על השבחה במקרקעין בשל קבלת היתר לבנייה או להרחבה של דירת מגורים, במגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו [[בסעיף 70א]], מכוח תכנית שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף לחיזוק המבנה הטעון חיזוק כאמור, בין בדרך של חיזוק או חיזוק ועיבוי ובין בדרך הריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש, תחול חובת תשלום היטל השבחה בשיעור רבע ההשבחה; ואולם שיעור ההיטל לפי פסקת משנה זו יחול רק לגבי חלק מההשבחה שהיה חל עליו שיעור ההיטל האמור בפסקת משנה (א) אילו ניתן היתר לפי תכנית כאמור בפסקת משנה (א), ועל יתרת ההשבחה ישולם היטל בשיעור מחצית ההשבחה; ::: (ד) על אף האמור בפסקת משנה (ג), על תכנית מפורטת כאמור בפסקה (10)(ב) שהוחלט להפקידה לפני תחילתו של [[24:648304|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 139), התשפ"ב-2022]], יחולו הוראות אותה פסקה; ::: (ה) הוראות פסקה זו לא יחולו על תכנית במתחם פינוי ובינוי; :: (11) (((הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2030):)) השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן פוטו-וולטאי לבדו או שהוא משולב עם מיתקן אגירה קטן שמתקיימים בה כל אלה: ::: (א) המיתקן הפוטו-וולטאי מותקן על גג בניין; ::: (ב) החשמל המיוצר במיתקן הפוטו-וולטאי והאנרגיה המאוכסנת במיתקן האגירה הקטן מיועדים לשימוש עצמי של המשתמשים בבניין; ::: (ג) מיתקן האגירה מחובר לאותו חיבור חשמל שאליו מחובר המיתקן הפוטו-וולטאי; ::: (ד) תכולת האנרגיה של מיתקן האגירה הקטן היא לכל היותר פי 6 מההספק המותקן של המיתקן הפוטו-וולטאי; ::: בפסקה זו - :::- "מיתקן אגירה קטן" - מיתקן לאגירת אנרגיה בעל תכולת אנרגיה מרבית של 600 קילוואט-שעה ושגודלו אינו עולה על 5 מ"ר; :::- "שימוש עצמי" - לרבות הזרמת עודפים של כמות חשמל שלא נצרכה, לרשת החשמל כהגדרתה [[בחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996]], בתמורה להפחתת מחירה של אותה כמות ממחיר כמות החשמל המסופקת לבניין, לפי התקשרות עם מי שעוסק כדין בחלוקה, הספקה או הולכה של חשמל, והכול בהתאם לאמות המידה והתעריפים הנקבעים על ידי רשות החשמל לפי [[החוק האמור]]; :: (11א) (((הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2030):)) השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן לאגירת אנרגיה שגודלו 400 מ"ר או פחות, אם החליטה על כך הרשות המקומית שבתחומה הוקם המיתקן כאמור בסעיף קטן (ב4), והכול בשיעורים ובתנאים שקבעה לפי אותו סעיף קטן; :: (12) (((הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2028):)) השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן פוטו-וולטאי, על גבי מאגר מים, מאגר קולחין או בריכת דגים או על הדפנות החיצוניות של המאגר או הבריכה כאמור; :: (13) (((הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2028):)) השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן פוטו-וולטאי שמתקיים לגביו אחד מאלה: ::: (א) הוא מותקן בייעוד של דרך או פיתוח נופי של דרך בתחום כלוא של מחלף או על צדדיו החיצוניים בחלקים שבהם נמצאים כבשים (רמפות) או סוללות עד למפגש הדרכים; ::: (ב) הוא מותקן בייעוד של דרך או פיתוח נופי של דרך על גבי מיגון אקוסטי או קיר תמך; ::: (ג) הוא משמש לקירוי קומת גג במבנה המיועד לחניה או לקירוי מגרש המיועד לחניה פתוחה; :: (14) (((הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2028):)) השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן פוטו-וולטאי שמתקיים בה כל אלה: ::: (א) המיתקן הפוטו-וולטאי מותקן על גג בניין; ::: (ב) הבניין שעליו מותקן המיתקן הפוטו-וולטאי אינו מיועד לייצור אנרגיה, ושטח המיתקן אינו עולה על 7,000 מ"ר. : (ב1) (((פקע).)) : (ב2)(1) על אף האמור בפסקה (10א)(א), (ב) ו-(ג) של סעיף קטן (ב), רשות מקומית רשאית לקבוע, לעניין היתרים הניתנים בתחומה, כי לא תחול חובת תשלום היטל על החלק מההשבחה החייב בהיטל ששיעורו רבע ההשבחה כאמור בסיפה של אותה פסקה, או שתחול עליו חובת תשלום היטל ששיעורו שמינית ההשבחה, ורשאית היא לקבוע לגבי החלק מההשבחה החייב בהיטל ששיעורו מחצית ההשבחה לפי פסקה (10א)(ג), כי לא תחול עליו חובת תשלום היטל או שתחול עליו חובת תשלום היטל ששיעורו רבע ההשבחה או שמינית ההשבחה. :: (2) החלטה כאמור בפסקה (1) תתקבל על ידי מועצת הרשות המקומית, לפי הצעת ראש הרשות המקומית, והיא תחול על כל תחום הרשות המקומית או חלק ממנו, כפי שנקבע בהחלטה. :: (3) התקבלה החלטה כאמור בפסקה (1), לא ניתן לשנותה עד תום שלוש שנים ממועד קבלתה, אלא אם כן אישרו שר האוצר ושר הפנים שינוי של החלטה כאמור במועד מוקדם יותר, לבקשת הרשות המקומית. : (ב3) מכירת זכויות על ידי קשיש כמשמעותה [[בסעיף 49לג1(ו1) לחוק מיסוי מקרקעין]], שמתקיימים בה כל התנאים האמורים [[באותו סעיף]], שנעשתה עד מועד קבלת היתר כאמור בפסקאות (10) או (10א) שבסעיף קטן (ב), לא יראו אותה כמימוש זכויות לעניין השבחה לפי אותן פסקאות; נמכרו זכויות כאמור, יראו לעניין [[תוספת זו]] ולעניין השבחה כאמור את מי שנמכרו לו אותן הזכויות כאילו רכש את הזכויות האמורות במועד שבו רכש אותן הקשיש; בסעיף קטן זה - ::- "חוק מיסוי מקרקעין" - [[=חוק מיסוי מקרקעין|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963]]; ::- "קשיש" - כהגדרתו [[בסעיף 49יט לחוק מיסוי מקרקעין]]. : (ב4) (((הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2030):)) :: (1) רשות מקומית רשאית לקבוע, לא יאוחר מיום כ"ה בטבת התש"ץ (31 בדצמבר 2029), לפי החלטת מועצת הרשות המקומית כאמור בפסקה (2), כי תחול חובת תשלום היטל בשיעור רבע מההשבחה או שלא תחול חובת תשלום היטל, בשל הקמת מיתקן לאגירת אנרגיה בתחומה, ורשאית היא לקבוע כאמור לגבי מיתקנים לאגירת אנרגיה בגודל או הספק מסוים. :: (2) החלטה כאמור בפסקה (1) תתקבל על ידי מועצת הרשות המקומית ברוב חבריה, לפי הצעת ראש הרשות המקומית, לאחר שהונחה לפניה חוות דעתו של גזבר הרשות המקומית לעניין ההחלטה; ואולם, לא הגיש גזבר הרשות המקומית את חוות דעתו בתוך 30 ימים מיום שהתבקש, רשאית הרשות להחליט כאמור בלא חוות דעתו של הגזבר. :: (3) הודעה על החלטת רשות מקומית לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות ובעיתון. :: (4) התקבלה החלטה כאמור בפסקה (1), היא תחול על כל תחום הרשות המקומית ולא ניתן לשנותה אלא בחלוף שלוש שנים ממועד קבלתה. : (ג)(1) בניה או הרחבה של דירת מגורים לא ייראו כמימוש זכויות, אם המחזיק במקרקעין או קרובו הגיש בקשה להיתר בניה על אותם מקרקעין שישמשו למגוריו או למגורי קרובו, ובלבד שהשטח הכולל של דירת המגורים האמורה לאחר בנייתה או הרחבתה אינו עולה על 140 מ״ר; עם כל בניה או הרחבה נוספת מעל השטח האמור ישולם היטל, בשיעור יחסי לגודל הבניה או ההרחבה הנוספת. :: (2) העברת הבעלות או החזקה בדירה שנבנתה או שהורחבה כאמור בפסקה (1) או שניתן להרחיבה לפי תכנית, לא יראו כמימוש זכויות ולא תחול בגינה חובת תשלום ההיטל, אם המחזיק במקרקעין או קרובו השתמשו בדירה למגוריהם או למגורי בני משפחתם הקרובים מגמר הבניה ועד מכירתה משך זמן שאינו פחות מארבע שנים; לענין זה, ”גמר הבניה” – כמשמעותו [[בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961]]. : (ג1) לענין סעיף זה, ”מקרקעין למגורים” ו”דירת מגורים” – לרבות מחסן אחד לכל יחידת דיור, ששטחו אינו עולה על 20 מ״ר. : (ד) שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות – :: (1) הוראות בדבר פטור, מלא או חלקי, מחובת תשלום היטל לסוגים של תכניות לבניה בשטח התיישבות חדשה, או בשטח פיתוח כפי שהוגדרו לצורך [[סעיף 11 לפקודת מס הכנסה]]; :: (2) סוגים של מבנים לצרכים חקלאיים שבנייתם לא תחשב כמימוש זכויות לענין תשלום היטל; :: (3) הוראות בדבר מתן פטור, מלא או חלקי, מחובת תשלום היטל על השבחה במקרקעין הכלולים בתכנית שבתחומה הותרה בפועל בעבר בניה על פי תכנית אחרת שלא הגיעה לכדי אישור כדין או על־פי אישור מאת מוסד תכנון. :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (תשלום היטל השבחה על הקלה בדירת מגורים), התשמ״א–1981]].)) @ 20. הארכת מועדים (תיקון: תשס״ה–5, תשס״ח–7, תשס״ח–8, תשע״ה) : מועד שנקבע [[בתוספת זו]], רשאי שר הפנים, על פי בקשה, להאריכו, אלא אם כן קיימת הוראה אחרת באותו עניין בחוק זה או לפיו. @ 21. הסכם מיוחד לגבי מקרקעי ישראל (תיקון: תשמ״ו–3, תשנ״ט) : לגבי מקרקעי ישראל, כמשמעותם [[בחוק יסוד: מקרקעי ישראל]], שלא הוחכרו בחכירה לדורות או שהוחכרו בחכירה לדורות לשימוש חקלאי ושונה ייעודם לייעוד אחר, והחוכר לדורות שלו הוחכרה הקרקע לשימוש חקלאי בלבד אינו זכאי לנצל את הקרקע על פי ייעודה החדש, אלא אם כן יתוקן חוזה החכירה המקורי או ייחתם חוזה חכירה חדש, יחול, על אף האמור [[בתוספת זו]] במקום היטל השבחה, ההסכם בדבר התשלומים מאת מינהל מקרקעי ישראל לרשויות המקומיות, שהיה קיים לפני תחילתו של [[9:211680|חוק התכנון והבניה (תיקון מס׳ 18), התשמ״א–1981]]. == תוספת רביעית (תיקון: תשנ״א) == ==== ((([[סעיף 76א]]))) ==== @ 1. הגדרות : [[בתוספת זו]], ”אתר” – בנין או קבוצת בנינים או חלק מהם, לרבות סביבתם הקרובה, שלדעת מוסד תכנון הם בעלי חשיבות היסטורית, לאומית, אדריכלית או ארכיאולוגית. @ 2. תכנית לשימור : (א) דין תכנית לשימור אתרים, כדין תכנית מיתאר מקומית (להלן – תכנית לשימור). : (ב) תכנית לשימור יכול שתוכן על ידי הועדה המקומית ויכול שתוכן על ידי מעונינים בכפוף [[$ תוספת זו|לסעיף 3]]. @ 3. תכנית לשימור שהוצעה על ידי מעונינים (תיקון: תשע״ה) : (א) ועדה מקומית רשאית לקבל, בשינויים או ללא שינויים, תכנית לשימור שהציע לה בעל קרקע או רשות מקומית שבתחומה מצוי אתר, או כל גוף ששר הפנים אישר לכך בדרך כלל או באופן מיוחד (בסעיף זה – תכנית לשימור על ידי מעונינים). : (ב) הועדה המקומית תחליט בדבר קבלת תכנית לשימור על ידי מעונינים תוך ששה חדשים מיום שהוצעה; לא החליטה הועדה בתוך אותו מועד, רשאי המציע להגיש את התכנית לועדה המחוזית. : (ג) הרואה עצמו נפגע על ידי דחיית תכנית לשימור על ידי מעונינים או על ידי הכנסת שינויים בה רשאי לערור לפני הועדה המחוזית תוך שלושים ימים מיום שהודעה לו הדחיה. @ 4. הוראות בשלב הביניים : הוגשה לועדה מקומית תכנית לשימור או החליטה הועדה כי תוכן תכנית כזו, רשאית הועדה לקבוע הוראות בדבר איסורים והגבלות על פעולות, באתר הכלול או שייכלל בתכנית, העשויות לפגוע במטרת השימור, כל עוד נמצאת התכנית בדיון במוסדות התכנון (להלן – אתר שיועד לשימור); הוראות [[סעיפים 77]], [[78]] [[ו־79]] לענין פרסום הודעה על החלטה להכין תכנית לשימור, איסורים והגבלות בתקופת ההכנה ופטור מתשלומי חובה, יחולו, בשינויים המחוייבים, על החלטה לפי סעיף זה, ואולם האיסורים וההגבלות לא יוטלו למשך תקופת זמן העולה על שנה ממועד פרסום ההודעה; הועדה המקומית, באישור הועדה המחוזית, רשאית להאריך את התקופה האמורה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה. : לענין זה, ”תקופת הכנה” – מיום פרסום הודעה על החלטה להכין תכנית לשימור עד הפקדתה או עד פקיעתם של האיסורים וההגבלות לפי סעיף זה. @ 5. הודעה : החליטה ועדה מחוזית להפקיד תכנית לשימור, תמסור על כך הודעה לבעלים ולמחזיקים בנכס הנמצא בתחום התכנית; הודעה כאמור תימסר או תישלח בדואר רשום לפי מענם הידוע של הבעלים והמחזיקים. @ 6. שינויים על פי תכנית : בתכנית לשימור מותר לקבוע הוראות בדבר השימושים המותרים באתר, לרבות תוספות בניה שניתן להוסיף לו, וכן לקבוע כללים בדבר היחס בין הוראות אלה לבין הוראות התכניות החלות על האתר. @ 7. שינוי או שימוש באתר שנועד לשימור : (א) בעל או מחזיק של אתר שיועד לשימור, הרוצה לעשות שינוי או שימוש באתר, רשאי לעשות כן רק בהתאם להוראות התכנית לשימור. : (ב) בסעיף זה, ”שינוי” – כל פעולה הטעונה היתר לפי [[סעיף 145 לחוק]], לרבות ”שינוי פנימי” – אם נקבע כך במפורש בתכנית לשימור. @ 8. העדר מקור כספי למימון לפיצויים : (א) נתבעה ועדה מקומית לשלם פיצויים עבור נכס הכלול בתכנית לשימור לפי [[סעיפים 197]] [[ו־198]], והועדה המקומית ראתה כי אין לה מקור כספי למימון תביעה כאמור, רשאית הועדה המקומית ביוזמתה או לבקשת הרשות המקומית שבתחומה מצוי הנכס, בכל שלב משלבי בירור התביעה, וגם לאחר פסק דין סופי בה, ליזום תכנית לשינוי או לביטול התכנית לשימור. : (ב) לא שולמו פיצויים כאמור בסעיף קטן (א), והוחזר הנכס לייעוד שנקבע לו בתכנית שקדמה לתכנית לשימור, לא תחול חובת תשלום היטל השבחה עקב השינוי או הביטול של התכנית לשימור, על מי שהיה בעל זכות בנכס בעת אישור התכנית לשימור ובעת ביטולה או שינויה של התכנית לשימור. @ 9. פטור ממסים (תיקון: תשפ"ד-4) : (א) נפגעו מקרקעין שבתחום תכנית לשימור כאמור [[בסעיף 197]], ולפי הוראות [[סעיף 200(א)]] לא שולמו לנפגע פיצויים, יחולו על מקרקעין אלה הוראות [[סעיף 5 לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938]] (להלן – הפקודה), בכפוף לאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג); זכאי לפטור לפי [[-|הפקודה]] הוא מי שנפגע כאמור וכל עוד הוא נפגע. : (ב) היה הנכס מהווה מקור הכנסה עקב שימוש מסחרי בו, רשאי מי ששר הפנים הסמיכו לכך, לקבוע, בהתחשב במידת הפגיעה בנכס ובמקור ההכנסה, את שיעור הפטור ואת משך תחולתו. : (ג) מי ששר הפנים הסמיכו לכך רשאי, לבקשת הרשות המקומית הנוגעת בדבר, להפחית את שיעור הפטור בהתחשב במידת הפגיעה בנכס ובמשך תקופת הפטור. @ 10. ועדה לשימור : כל רשות מקומית תקים ועדה לשימור אתרים, וזה הרכבה: : (1) ברשות מקומית שהיא ועדה מקומית, לפי [[סעיף 18 לחוק]] – ראש הרשות או יושב־ראש ועדת המשנה לתכנון ולבניה, וברשות מקומית הנמצאת במרחב תכנון לפי [[סעיף 19 לחוק]] – ראש הרשות המקומית או אחד מסגניו, והוא יהיה היושב־ראש; : (2) שלשה חברים של מועצת הרשות שתבחר הרשות; : (3) עובד הרשות הבקי בענייני תכנון ובניה שמינה ראש הרשות; : (4) מי שמצוי בנושא שימור מבנים ואתרי התיישבות, אשר ייקבע בידי מועצת הרשות, והוא יהיה בעל דעה מייעצת. @ 11. הזמנת משתתפים : לכל דיון בועדה לשימור אתרים יוזמנו מהנדס הרשות המקומית ומתכנן המחוז שבתחומו פועלת הועדה או נציגיהם. @ 12. רשימת אתרים לשימור : (א) ועדה לשימור אתרים, תכין, תוך תקופה של שנתיים מיום הקמתה, רשימה של אתרים הנמצאים בתחומה, שלדעתה ראוי לשמרם (להלן – רשימת אתרים). : (ב) ברשימת אתרים יפורטו הטעמים לכך שהאתר ראוי לשימור, באיזו מידה ניתן לפתח את האתר, פרטי הבעלים של האתר ובעלי זכויות אחרים בו, ופרטים אחרים ככל שתמצא הועדה לשימור אתרים לנכון. : (ג) רשימת האתרים תשמש את הועדה לשימור אתרים ואת מוסדות התכנון. : (ד) הועדה לשימור אתרים רשאית בכל עת לשנות את רשימת האתרים. : (ה) הוראות [[סימן ו׳ בפרק ב׳ לחוק]] יחולו על הועדה לשימור אתרים כאילו היתה מוסד תכנון, בשינויים המחוייבים. @ 13. תפקידי ועדה לשימור : בנוסף לתפקידיה וסמכויותיה לפי [[$ תוספת זו|סעיפים 12]], [[$ תוספת זו|14]] [[$ תוספת זו|ו־15]], תייעץ הועדה לשימור אתרים למועצת הרשות המקומית ולועדה המקומית שמרחב תכנונה כולל את תחום הרשות המקומית, בכל ענין הנוגע לשימורם של אתרים, וכן רשאית היא לייעץ לועדה המחוזית, אם נתבקשה על ידה לעשות כן. @ 14. עבודות אחזקה : (א) סברה הועדה לשימור אתרים, על־פי חוות דעתו של מהנדס הרשות המקומית, כי לאתר המיועד לשימור נשקפת סכנה ממשית של הרס, או ששימורו של האתר ייפגם בצורה העלולה לפגוע במטרת השימור, רשאית הועדה לשימור אתרים באמצעות מהנדס הרשות המקומית, לדרוש מן הבעלים לבצע עבודות אחזקה באתר תוך תקופה שתקבע; נשקפה לאתר המיועד סכנה ממשית של הרס ולא ביצעו הבעלים את העבודות, רשאית הרשות המקומית לבצע את העבודות החיוניות למניעת הריסתו של האתר, והבעלים יחוייבו בהחזר ההוצאות האמורות, אם לא החליטה הרשות המקומית לשאת בהוצאות אלה, כולן או חלקן. : (ב) היה אתר כאמור בסעיף קטן (א) נכס המוחזק בידי דייר מוגן לפי [[חוק הגנת הדייר, התשל״ב–1972]] (להלן – דייר מוגן), רשאית הועדה לשימור, באמצעות מהנדס הרשות המקומית, לדרוש מן הדייר המוגן לבצע עבודות אחזקה באתר תוך תקופה שתקבע, ועל העבודות האמורות יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות [[סעיף 70 לחוק האמור]]. : (ג) בדרישה כאמור, תפורט חלוקת ההוצאות לביצוע העבודות בין בעל הנכס לבין הדייר המוגן, על פי קביעה של ראש הרשות המקומית, שתינתן לאחר שעיין בחוות דעת בכתב של מהנדס הרשות המקומית ושל היועץ המשפטי שלה, המתייחסות לנכס נשוא העבודות וליתר נסיבות הענין. : (ד) לא בוצעו העבודות ונשקפה לאתר המיועד סכנה ממשית של הרס, רשאית הרשות המקומית לבצע את העבודות החיוניות למניעת הריסתו של האתר והוצאות העבודה יחולו בהתאם לחלוקה שנקבעה על פי סעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ג). : (ה) לשם בדיקת האתר והערכת הצורך בעבודות אחזקה, רשאי אדם שמינתה הועדה לשימור אתרים, להיכנס לאתר ולערוך את הבדיקות הנדרשות, ויהיו לו לענין זה, הסמכויות הקבועות [[בסעיף 257 לחוק]]. @ 15. הפקעה ופיצויים (תיקון: תש״ע–2) : (א) לא בוצעו עבודות אחזקה באתר על ידי מי שנדרש לכך בתוך הזמן שהקציבה הועדה לשימור אתרים כאמור [[$ תוספת זו|בסעיף 14]], וסברה הועדה על־פי חוות דעת של מהנדס הרשות המקומית, כי קיים חשש שהאתר ייפגע בצורה העלולה לסכל את מטרת השימור, רשאית הרשות המקומית שבתחומה מצוי האתר, להפקיע את האתר או חלק ממנו. : (ב) לא יופקע אתר כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן נתנה הועדה המחוזית אישור לכך לאחר שנתנה לבעל הנכס הזדמנות להביא טענותיו בפני הועדה לשימור אתרים ובפני הועדה המחוזית. : (ג) לצרכי פיצויים בתמורה להפקעה, כאמור בסעיף קטן (א), לא תובא בחשבון אפשרות הפיתוח של הקרקע אילולא נועד האתר לשימור. : (ד)(1) הופקע אתר לפי סעיף זה, רשאית הרשות המקומית למכרו או להחכירו, בכפוף לאמור בפסקה (2), ובלבד שבתנאי המכירה או החכירה יובטח שימור האתר; :: (2) הועמד האתר למכירה או לחכירה, כאמור בפסקה (1), לתקופת זמן העולה על חמש שנים, תוך חמש שנים מיום ההפקעה יהיה מי שהאתר הופקע ממנו זכאי לרכשו או לחכרו, לפי הענין, בזכות ראשונה, תוך 60 ימים מיום שהודיעה לו הרשות המקומית על כוונתה למכור או להחכיר את האתר כאמור, ובלבד שמחיר המכירה או החכירה לא יפחת ממחיר שקבע השמאי הממשלתי הראשי או מי שהוא הסמיך לכך; :: (3) מכירה או חכירה לפי סעיף זה טעונה אישור שר הפנים או מי שהוא הסמיך לכך. : (ה) לא נקבעו הוראות מיוחדות [[בתוספת זו]], תבוצע ההפקעה על פי [[פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943]], כאילו הורשתה הרשות המקומית שבתחומה מצוי האתר, בהודעה ברשומות, להשתמש בסמכויות ולמלא את התפקידים של שר האוצר או של היועץ המשפטי לממשלה לפי [[הפקודה האמורה]], לענין המקרקעין העומדים להפקעה. @ 16. ערר (תיקון: תש״ס–2) : (א) הרואה עצמו נפגע על־ידי החלטות שנתקבלו לפי [[$ תוספת זו|סעיפים 9]], [[$ תוספת זו|14]] [[$ תוספת זו|או 15(א)]], רשאי לערור עליהן בפני ועדת ערר בת שלושה חברים שימנה לענין זה שר המשפטים; יושב ראש הועדה יהיה עורך דין בעל ותק של שלוש שנים לפחות. : (ב)(1) ועדת ערר הדנה בערר לענין [[$ תוספת זו|סעיף 9]], רשאית לבטל פטור שניתן או לשנות את שיעור הפטור ואת משך תחולתו; :: (2) ועדת ערר הדנה בערר לענין [[$ תוספת זו|סעיף 14]], רשאית לבטל את דרישת הועדה לשימור אתרים, לשנותה, להורות על מי תחול חובת ביצוע העבודות האמורות [[פרט 14|בסעיף]], וכן להורות על חלוקה שונה של ההוצאות בין בעל הנכס, הדייר המוגן והרשות המקומית, הכל לפי הענין; :: (3) ועדת ערר הדנה בערר לענין [[$ תוספת זו|סעיף 15(א)]], רשאית לבטל החלטה בדבר הפקעת אתר או חלק ממנו. : (ג) הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדת הערר רשאי לערער עליה לפני בית משפט לענינים מינהליים. : (ד) (((בוטל).)) @ 17. שמירת דינים : הוראות [[תוספת זו]] באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן. == התוספת החמישית (תיקון: תשס״ב–5) == ==== ((([[סעיף 63א]]))) ==== === סוגי הדיור === @ : מסגרת מגורים עצמאית או מוגנת של סוגי דיור אלה: @ 1. : דיור עצמאי; @ 2. : דיור לוויין; @ 3. : דיור מוגן; @ 4. : דיור מוגן מתוגבר; @ 5. : הוסטל; @ 6. : הוסטל לצעירים; @ 7. : הוסטל מתוגבר; @ 8. : הוסטל כוללני. == תוספת שישית (תיקון: תשע״ד–2) __NOSUB__ == ==== ((([[סעיף 62א]]))) ==== === דיור בהישג יד === === פרק א׳: הגדרות ופרשנות === @ 1. הגדרות (תיקון: תשע״ח–3, תשפ"ב-10) : [[בתוספת זו]] – :- ”בעלים”, של יחידת דיור – בעל כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק זה]]; :- ”בעל שליטה” – כמשמעותו [[בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968]]; :- ”בן המקום” – מי שמלאו לו 18 שנים, ומענו הרשום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965]], במשך שלוש השנים האחרונות לפחות או במשך ארבע שנים לפחות מתוך עשר השנים האחרונות, הוא בתחומה של הרשות המקומית שבתחומה חלה תכנית הכוללת דיור בהישג יד להשכרה במחיר מופחת או בתחום היישוב שהתכנית חלה בו, לפי העניין, ובלבד שהומצא לכך אישור ממרשם האוכלוסין; :- ”בן משפחה” – בן זוג, לרבות ידוע בציבור כבן זוג, ילד, הורה, הורי הורה או אח, וכן בן זוג של כל אחד מאלה ומי שסמוך על שולחנו של אותו אדם; :- ”גוף מוסדי” – כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981]]; :- ”דיור בהישג יד” – אחד מאלה: :: (1) השכרה במחיר מופחת; :: (2) השכרה לטווח ארוך; :- ”הסכם שכירות” – הסכם להשכרת יחידת דיור בין הבעלים של יחידת דיור ובין שוכר בדיור בהישג יד; :- ”השכרה במחיר מופחת” – השכרה לזכאים של יחידת דיור למגורים במחיר מופחת לתקופה כוללת שלא תפחת מעשרים שנה מהיום שבו המנהל קיבל הודעה על כך שיחידת הדיור כאמור הושכרה, והסכם השכירות החל עליה יהיה בכתב ויכלול לפחות שני תנאים אלה: :: (1) יחידת הדיור תשמש להשכרה לאותו אדם יחיד ובני משפחתו לתקופת השכירות, ובלבד שתינתן לאותו אדם זכות ברירה לשכור את יחידת הדיור למגורים לתקופות שכירות נוספות של חמש שנים במצטבר, אלא אם כן נותרה תקופה קצרה יותר עד תום תקופת ההעמדה לשכירות או שחלפו שלוש שנים מיום שאותו אדם שכר את יחידת הדיור והוא חדל להיות זכאי; :: (2) דמי השכירות, כולם או חלקם, אינם ניתנים להיוון, והם משולמים בתשלומים עתיים לתקופות קצובות שכל אחת מהן אינה עולה על שישה חודשים, בתנאים שייקבעו בהסכם, ככל שלא נקבע אחרת לפי חוק זה; :- ”השכרה לטווח ארוך” – השכרה של יחידת דיור למגורים לתקופה כוללת שלא תפחת מעשרים שנה מהיום שבו המנהל קיבל הודעה על כך שיחידת הדיור כאמור הושכרה, ואשר הסכם השכירות החל עליה יהיה בכתב ויכלול ארבעה תנאים אלה לפחות: :: (1) יחידת הדיור תשמש להשכרה לאותו אדם יחיד ובני משפחתו לתקופה שלא תפחת מחמש שנים, ובלבד שתינתן לאותו אדם זכות ברירה לשכור את יחידת הדיור למגורים לתקופות שכירות נוספות שיחד עם תקופת השכירות הראשונה כאמור לא יפחתו מעשר שנים במצטבר, והכול, אלא אם כן נותרה תקופה קצרה יותר עד תום תקופת ההעמדה לשכירות; :: (2) דמי השכירות, כולם או חלקם, אינם ניתנים להיוון, והם משולמים בתשלומים עיתיים לתקופות קצובות שכל אחת מהן אינה עולה על שישה חודשים, בתנאים שייקבעו בהסכם, ככל שלא נקבע אחרת לפי חוק זה; :: (3) דמי השכירות ומנגנון לעדכון דמי השכירות, לכל תקופת השכירות, לרבות תקופת השכירות הנוספת כאמור בפסקה (1); התנאים שייקבעו בהסכם לעניין זה יהיו בהתאם להוראות [[$ תוספת זו|סעיף 5(א)(1), (2) ו-(3)]]; :: (4) השוכר יהיה רשאי לסיים את תקופת השכירות בתום כל שנה ממועד תחילת השכירות, ובלבד שמסר הודעה על כך לבעלים של יחידת הדיור, באופן שנקבע בהסכם, 90 ימים לפני תום שנת השכירות האמורה לפחות, או פרק זמן קצר יותר אם נקבע בהסכם; :- ”זכאי” – מי שמתקיימים בו כל אלה: :: (1) הוא עומד בתנאי הסף שנקבעו לפי [[http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2015/Pages/dec203.aspx|החלטת הממשלה מספר 203 (דר/13) שעניינה הרחבת התכנית לדיור במחיר מופחת, מיום כ״ב בתמוז התשע״ה (9 ביולי 2015)]], כפי שתעודכן מעת לעת, ולעניין יחיד כמשמעותו בהחלטה האמורה – יראו אותו כמי שעומד בתנאי הסף הנוגע לגיל גם אם מלאו לו 26 שנים; :: (2) הוא עומד בתנאים נוספים שקבע השר בתקנות לפי [[$ תוספת זו|סעיף 15(ב)]]; :- ”זכות”, בדיור בהישג יד או במגרש שתיבנה בו יחידת דיור בהישג יד – בעלות, שכירות, ובכלל זה חכירה לדורות או זכות לקבל אחת מהזכויות האמורות; :- ”מדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; :- ”מועד רכישת זכות בדיור בהישג יד” - :: (1) לעניין זכות בעלות או חכירה לדורות – מועד עריכת ההסכם לרכישת הזכות כאמור; :: (2) לעניין זכות שכירות שאינה חכירה לדורות – מועד עריכת הסכם השכירות או מועד קבלת החזקה בדיור בהישג יד, לפי המוקדם; :- ”המנהל” – מי שהשר מינה לפי [[$ תוספת זו|סעיף 9]]; :- ”מחיר מופחת” – דמי שכירות שנקבעו לפי הוראות [[$ תוספת זו|סעיף 5(א)(1א) או (1ב)]]; :- ”רכוש משותף” – כמשמעותו [[בחוק המקרקעין]]; :- ”שוכר” – מי ששוכר יחידת דיור על פי הסכם שכירות לדיור בהישג יד ולמעט מי שהוא קרובו של בעלים של יחידת דיור שהיא לדיור בהישג יד או בעל שליטה בתאגיד שהוא בעלים של יחידת דיור כאמור; :- ”תכנית” – תכנית הכוללת הוראות מפורטות; :- ”תקופת העמדה לשכירות” – תקופה כוללת שלא תפחת מעשרים שנה מהיום שבו המנהל קיבל הודעה על כך שיחידת הדיור הושכרה בהשכרה לטווח ארוך או בהשכרה במחיר מופחת, לפי העניין; :- ”תקופת השכירות” – תקופה של שנה אחת לפחות; :- ”תקרת דמי השכירות המופחתים” – המחיר הממוצע הארצי של שכר דירה חופשי לדירה בגודל של 4.5 עד 5 חדרים לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ברבעון שקדם למועד קביעת דמי השכירות המופחתים לפי [[$ תוספת זו|סעיף 5(א)(1א)]], כשהוא מוכפל ב־1.1; :- ”השר” – שר האוצר. :: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הבינוי והשיכון (י״פ תש״ף, 6344).)) === פרק ב׳: דיור בהישג יד === @ 2. שימוש בדיור בהישג יד (תיקון: תשע״ח–3, תשע״ח–9) : (א) לא יעשה אדם שימוש ולא ירשה לאחר לעשות שימוש ביחידת דיור להשכרה לטווח ארוך, אלא למגוריו של שוכר ובני משפחתו, על פי הסכם שכירות להשכרה לטווח ארוך. : (ב) לא יעשה אדם שימוש ולא ירשה לאחר לעשות שימוש ביחידת דיור להשכרה במחיר מופחת אלא למגוריו של שוכר שהוא זכאי שעלה בגורל בהגרלה לפי סעיף קטן (ג) ובני משפחתו, על פי הסכם שכירות להשכרה במחיר מופחת. : (ג)(1) יחידות הדיור להשכרה במחיר מופחת שאושרו בתחום תכנית יושכרו רק לזכאים שעלו בגורל בהגרלה שערכה הרשות המקומית ששטח התכנית נכלל בתחומה לפי תקנות שיקבע השר, בהסכמת שר הפנים, לעניין הגרלה לפי סעיף זה. :: (2) בתקנות לפי פסקה (1) ייקבעו, בין השאר, הוראות לעניין מועד עריכתה של ההגרלה, אופן השתתפותם של זכאים בהגרלה, דרכי פרסום לזכאים בדבר עריכת ההגרלה, תקופת תוקפן של תוצאות ההגרלה, דרכי עריכת ההגרלה והפיקוח עליה והוראות בדבר מניעת ניגוד עניינים של עורך ההגרלה. :: (3) יחידות הדיור להשכרה במחיר מופחת, יוצעו לזכאים לפי סדר עלייתם בגורל, בדרך שיקבע השר בתקנות. :: (4)(א) מי שבבעלותו יחידת דיור להשכרה במחיר מופחת, ישכירה לזכאי הראשון שהוצע לו לשכור את אותה יחידה כאמור בפסקה (3) ואשר הסכים לשכור אותה, ואולם הבעלים רשאי לפנות למנהל, בבקשה מנומקת, שלא להשכירה לאותו זכאי, אם סבר כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים זאת. ::: (ב) הוגשה בקשה כאמור בפסקת משנה (א) וראה המנהל כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, ובכלל זה כי יש חשש סביר שהזכאי לא יעמוד בתנאי הסכם השכירות, רשאי הוא לקבוע כי יחידת הדיור לא תושכר לזכאי שעלה בגורל לגביה; קבע המנהל כאמור, תוצע יחידת הדיור להשכרה לזכאי הבא אחריו ברשימת הזכאים לפי סדר העלייה בגורל כאמור בפסקה (3). :: (5) השר רשאי לקבוע כי אם מספר הזכאים שביקשו להשתתף בהגרלה לעניין תכנית מסוימת קטן ממספר יחידות הדיור במחיר מופחת העומדות להשכרה, יהיה ניתן להציע את יחידות הדיור כאמור למועמדים נוספים שיעמדו בתנאים שיקבע בתקנות וייבחרו בהגרלה נוספת שתיערך בהתאם להוראות סעיף זה. :: (6) על אף האמור בפסקה (1), מועצת רשות מקומית רשאית להודיע לשר כי לא תערוך הגרלות כאמור באותה פסקה; הודיעה המועצה כאמור, יערוך את ההגרלה מי שבבעלותו יחידת הדיור להשכרה במחיר מופחת, בפיקוח גורם שייקבע בתקנות לפי פסקה (1) ובהתאם להוראות אותן תקנות. :: (7) לא הותקנו תקנות לפי פסקה (1), לא יינתן היתר מכוח תכנית לפי [[סעיף 62א(א)(14)]], [[62א(א1)(2) או (14)(א)(2)]] [[או 62א2]] או לפי [[סעיף 4(ב)(1א) או (1ב) לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע״ד–2014]]. :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (דרכי עריכת הגרלה ופיקוח), התשפ"ה-2024]].)) : (ד) מועצת רשות מקומית רשאית לקבוע כי 25% מקרב הזכאים שיעלו בגורל בהגרלה שתיערך לפי סעיף קטן (ג), ולעניין יישוב באזור עדיפות לאומית – 30%, יהיו בני המקום ותינתן להם עדיפות בהשכרת יחידות דיור במחיר מופחת לפי הוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ג); לעניין זה, ”אזור עדיפות לאומית” – אזור עדיפות לאומית שהממשלה החליטה עליו לפי הוראות [[פרק כ״ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010), התשס״ט–2009]]. @ 3. הגבלה על בעלות (תיקון: תשע״ח–3) : (א) (((בוטל).)) : (ב) על אף האמור בכל דין, כל יחידות הדיור במתחם מקרקעין רצוף שישמשו לדיור בהישג יד בתחום התכנית יהיו בבעלות אדם אחד. : (ג) לא תועבר בעלות ביחידת דיור כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הועברה, באותו מועד ולאותו אדם, הבעלות בכל יחידות הדיור במתחם מקרקעין רצוף שישמשו לדיור בהישג יד בתחום אותה תכנית. : (ד) הוראות סעיף קטן (ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על התחייבות להעברת בעלות כאמור באותו סעיף קטן. @ 4. חובת ניהול ואחזקה תקינה (תיקון: תשע״ח–3) : (א) בעלים של יחידות דיור בבניין שהן דיור בהישג יד חייב בניהולו ובאחזקתו התקינה של הרכוש המשותף של אותו בניין, לפי החלק ברכוש המשותף הצמוד ליחידות הדיור שבבעלותו, והוא אינו רשאי להמחות חיוב זה לשוכר. : (ב) השר, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, יקבע הוראות לעניין מאפייני הניהול והאחזקה התקינה; השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין דמי ניהול ואחזקה שישלם השוכר. : (ג) הוראות שנקבעו לפי סעיף זה, יראו אותן כתנאים שנקבעו בהסכם שכירות, ואין להתנות עליהן אלא לטובת השוכר. : (ד) בסעיף זה, ”אחזקה תקינה” – שמירה על מצבו של הרכוש המשותף כפי שהיה בעת גמר הבנייה, לרבות שיפורים שבוצעו בו לאחר מכן על ידי הבעלים של יחידות הדיור או בהסכמתו. @ 5. דמי השכירות (תיקון: תשע״ח–3) : (א)(1) דמי השכירות ביחידת דיור להשכרה לטווח ארוך לא יעלו, בתקופת השכירות הראשונה, על דמי השכירות המשתלמים משוכר מרצון למשכיר מרצון בעד שכירות של יחידת דיור דומה בגודלה ובמיקומה באותו אזור (בסעיף זה – מחיר השוק). :: (1א) דמי השכירות ביחידת דיור להשכרה במחיר מופחת, בתקופת השכירות הראשונה, יהיו בשיעור נמוך ב־20% ממחיר השוק שקבע השמאי הממשלתי הראשי או שמאי מטעמו לפני כניסתו של השוכר הראשון או שוכר חדש ליחידת דיור להשכרה במחיר מופחת, והם לא יעלו על תקרת דמי השכירות המופחתים. :: (1ב)(א) על אף האמור בפסקה (1א), רשות מקומית רשאית לקבוע, בהחלטה כאמור בפסקת משנה (ב), לגבי יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת בתחומה, שיעור הפחתה של דמי השכירות ממחיר השוק השונה מהשיעור האמור באותה פסקה, ורשאית היא לקבוע שיעורי הפחתה שונים לאזורים שונים בתחומה, ובלבד שהתקיימו כל אלה: :::: (1) הקרקע שבה נמצאות יחידות הדיור אינה מקרקעי ישראל; :::: (2) דמי השכירות לא יעלו על תקרת דמי השכירות המופחתים; :::: (3) לעניין רשות מקומית במחוז הצפון ובמחוז הדרום שיעור ההפחתה של דמי השכירות ממחיר השוק לא יפחת מ־10% ולא יעלה על 30%, ולעניין רשות מקומית במחוז אחר – לא יפחת מ־20% ולא יעלה על 40%. ::: (ב) החלטה כאמור בפסקת משנה (א) תתקבל על ידי מועצת הרשות המקומית, לפי הצעת ראש הרשות המקומית, היא תהיה מנומקת, לא יהיה ניתן לשנותה עד תום שלוש שנים ממועד קבלתה והיא תחול על תכניות שהוגשו באותה תקופה. ::: (ג) על אף האמור בפסקה (1א), מועצת מקרקעי ישראל רשאית לקבוע, לגבי יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת במקרקעי ישראל, שיעור הפחתה של דמי השכירות ממחיר השוק הגבוה מהשיעור האמור באותה פסקה, ובלבד שדמי השכירות לא יעלו על תקרת דמי השכירות המופחתים. :: (2) בעלים של יחידת דיור שהיא דיור בהישג יד לא יעלה את דמי השכירות בתום תקופת השכירות הראשונה לאותו שוכר, אלא לפי שיעור עליית המדד ובתוספת בשיעור שיקבע השר, ובלבד שדמי השכירות לא יועלו לפי פסקה זו יותר מפעם אחת בשנה. :: (3) על אף האמור בפסקה (2), חלפו חמש שנים מהמועד שבו הושכרה לראשונה יחידת דיור לאותו שוכר, יחולו הוראות פסקה (1), פסקה (1א) או פסקה (1ב), לפי העניין, בשינויים המחויבים, ולעניין יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת, יחולו שיעורי ההפחתה ממחיר השוק, כאמור באותן פסקאות, שנקבעו בתקופת השכירות הראשונה. : (ב) לא ידרוש בעלים של יחידת דיור שהיא דיור בהישג יד משוכר אלא דמי שכירות שנקבעו לפי סעיף קטן (א), והשתתפות בדמי ניהול ואחזקה תקינה כפי שנקבעו לפי [[$ תוספת זו|סעיף 4(ב)]], ואלה בלבד; ואולם הוא רשאי לדרוש ערובה להבטחת תנאי הסכם השכירות, לפי הוראות [[סעיף 25י לחוק השכירות והשאילה, התשל״א–1971]]. : (ג) השר רשאי לקבוע דמי שכירות מרביים ליחידת דיור שהיא דיור בהישג יד. : (ד) הוראות שנקבעו לפי סעיף זה, יראו אותן כתנאים שנקבעו בהסכם השכירות, ואין להתנות עליהן אלא לטובת השוכר. @ 5א. פקיעת חוזה השכירות בהשכרה במחיר מופחת (תיקון: תשע״ח–3) : (א) התקשר שוכר שהושכרה לו יחידת דיור בהשכרה במחיר מופחת בהסכם לרכישת יחידת דיור חדשה שעתידה להיבנות, יפקע הסכם השכירות עמו להשכרה במחיר מופחת במועד הכניסה ליחידת הדיור החדשה לפי חוזה הרכישה, ואם נדחתה הכניסה ליחידת הדיור מעבר לתאריך שנקבע בחוזה הרכישה – במועד הכניסה הדחויה, בכפוף לכך שהשוכר המציא אישור על הדחייה מהמוכר. : (ב) התקשר שוכר שהושכרה לו יחידת דיור בהשכרה במחיר מופחת בהסכם לרכישת יחידת דיור שאינה חדשה, יפקע הסכם השכירות עמו להשכרה במחיר מופחת במועד הכניסה ליחידת הדיור שרכש או בתום שישה חודשים ממועד הרכישה, לפי המוקדם. === פרק ג׳: העברת זכויות ורישום בפנקסי המקרקעין === @ 6. רישום הערה בפנקסי המקרקעין ורישום העברת זכויות (תיקון: תשע״ח–3) : (א) היתה זכות הבעלות או החכירה לדורות בחלקה, שעל כולה או על חלק ממנה חלות הוראות [[תוספת זו]], רשומה בפנקסי המקרקעין, יחולו הוראות אלה: :: (1) הוגשה בקשה להיתר הכוללת יחידות דיור לדיור בהישג יד, לא יינתן היתר לבנייה באותה חלקה, אלא אם כן נרשמה הערה בפנקסי המקרקעין בדבר דיור בהישג יד; הערה בפנקסי המקרקעין כאמור תירשם על פי בקשה של בעל הזכות בחלקה ולפי אישור של מהנדס הוועדה המקומית שבמרחב התכנון שלה נמצאת החלקה כאמור ([[בתוספת זו]] – המהנדס); אישור המהנדס יהיה לפי טופס שקבע שר המשפטים; :: (2) נרשמה הערה כאמור בפסקה (1), לא תירשם בפנקסי המקרקעין עסקה במקרקעין שבחלקה אלא אם כן התקבל אישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה כי העסקה אינה סותרת את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד; :: (3) מי שמגיש למפקח על רישום מקרקעין בקשה לרישום בית משותף, יציין בבקשה כי בבית יש יחידות דיור לדיור בהישג יד; לבקשה כאמור יצורף אישור המהנדס, לגבי יחידות הדיור שהן דיור בהישג יד; החליט המפקח על רישום מקרקעין על מתן צו לרישום הבית כבית משותף, יורה בצו כי במועד רישום הבית בפנקס הבתים המשותפים תירשם לגבי כל אחת מיחידות הדיור בבית המשותף, שצוין באישור המהנדס כאמור כי היא יחידת דיור לדיור בהישג יד הערה בדבר היותה דיור בהישג יד; נרשמה הערה כאמור, תימחק הערה שנרשמה לפי פסקה (1); :: (4) נרשמה הערה כאמור בפסקה (3), לא תירשם בפנקסי המקרקעין כל עסקה בזכויות ביחידת דיור בבית המשותף שהיא יחידת דיור לדיור בהישג יד, אלא אם כן נתקבל אישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה כי העסקה אינה סותרת את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד. : (ב) נרשמה הערה כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (3), לא תירשם הערה לפי [[סעיף 126 לחוק המקרקעין]], אלא באישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה כי ההתחייבות נושא ההערה אינה סותרת את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד. : (ג) בסעיף זה, ”עסקה” – למעט משכנתה לטובת גוף מוסדי והעברת שכירות רשומה. @ 7. רישום והעברה של זכויות שאינן רשומות (תיקון: תשע״ח–3) : (א) לא היו זכויות חכירה לדורות בקרקע שהיא מקרקעי ישראל [[שתוספת זו]] חלה עליה, רשומות בפנקסי המקרקעין, יחולו הוראות אלה: :: (1) הוגשה בקשה להיתר הכוללת יחידות דיור בהישג יד, לא יינתן היתר לבנייה במגרש, אלא אם כן מבקש ההיתר מסר הודעה לרשות מקרקעי ישראל, בצירוף אישור המהנדס לפי טופס שקבע שר המשפטים, בדבר דיור בהישג יד, ורשות מקרקעין ישראל אישרה את קבלת ההודעה; :: (2) נמסרה הודעה כאמור בפסקה (1), לא תאשר רשות מקרקעי ישראל העברת זכויות במגרש או בחלק ממנו או ביחידת דיור לדיור בהישג יד, אלא אם כן התקבל אישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה כי העברת הזכויות כאמור אינה סותרת את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד; :: (3) הושלמה הקמתו של בניין במגרש שניתנה לגביו הודעה כאמור בפסקה (1), ימסור בעל הזכויות במגרש הודעה לרשות מקרקעי ישראל, בצירוף אישור המהנדס לפי טופס שקבע שר המשפטים, ובה יפרט את יחידות הדיור לדיור בהישג יד בבניין; לא תיתן רשות מקרקעי ישראל את הסכמתה לעסקה ביחידות הדיור לדיור בהישג יד כאמור אלא אם כן התקבל אישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה שהעסקה אינה סותרת את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד; לא התקבלה הודעה כאמור, לא תאשר רשות מקרקעי ישראל העברת זכויות במגרש או בחלק ממנו; :: (4) התקבלה הודעה כאמור בפסקה (1) או (3), לא תאשר רשות מקרקעי ישראל רישום זכויות בפנקסי המקרקעין, אלא אם כן התקבל אישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה שהרישום אינו סותר את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד. : (ב) הוראות סעיף זה יחולו אף אם נודע לרשות מקרקעי ישראל על היותם של מגרש, בניין או יחידת דיור לדיור בהישג יד בדרך אחרת ממסירת הודעות כאמור בפסקאות (1) או (3) בסעיף קטן (א). : (ג) בסעיף זה, ”העברת זכויות” – למעט משכון או שעבוד אחר לטובת גוף מוסדי. @ 8. מחיקת הערות וביטול הצורך באישור (תיקון: תשע״ח–3) : (א) לבקשת בעל זכות בחלקה כאמור [[$ תוספת זו|בסעיף 6]], רשם המקרקעין ימחק את ההערה שנרשמה לגבי יחידת דיור לפי [[$ תוספת זו|סעיף 6(א)]], ובלבד שבעל הזכות המציא לרשם המקרקעין אישור מאת המנהל לכך שתמה תקופת ההעמדה לשכירות לגבי אותה יחידת דיור. : (ב) לבקשת בעל זכות במגרש כאמור [[$ תוספת זו|בסעיף 7]], רשות מקרקעי ישראל תאשר כי לא נדרשים עוד אישורים כאמור [[פרט 7 לתוספת זו|בסעיף קטן (א)(3) או (4) של אותו סעיף]], ובלבד שבעל הזכות המציא לרשות מקרקעי ישראל אישור מאת המנהל לכך שתמה תקופת ההעמדה לשכירות לגבי יחידת הדיור לדיור בהישג יד כאמור [[$ תוספת זו|בסעיף 7]]. === פרק ד׳: פיקוח על דיור בהישג יד (תיקון: תשע״ח–3) === @ 9. מינוי המנהל (תיקון: תשע״ח–3, תשפ"ב-10) : (א) השר ימנה מבין עובדי משרדו, מנהל לעניין דיור בהישג יד; לא מונה מנהל כאמור, ישמש המנהל הכללי של משרד הבינוי והשיכון כמנהל. : (ב) המנהל ייתן אישורים לפי [[תוספת זו]], וימלא כל תפקיד אחר שהוטל עליו לפי [[תוספת זו]]. @ 10. חובת דיווח (תיקון: תשע״ח–3, תשע״ח–9) : (א) קיבל אדם היתר לבניין הכולל יחידות דיור לדיור בהישג יד, ידווח על כך למנהל, באופן ובמועדים שקבע השר. : (ב) העביר אדם בעלות ביחידת דיור שהיא לדיור בהישג יד, ידווח על כך למנהל, באופן ובמועדים שקבע השר. : (ג) מוסד תכנון שאישר תכנית לפי [[סעיף 62א(א)(14)]], [[62א(א1)(2) או (14)(א)(2)]] [[או 62א2]], לפי העניין, ידווח למנהל על התכנית, ובכלל זה על מספר יחידות הדיור שנקבעו לפיה שהן לדיור בהישג יד. @ 11. (תיקון: תשע״ח–3) : (((בוטל).)) @ 12. ניהול רישום (תיקון: תשע״ח–3, תשפ"ב-10) : (א) המנהל ינהל רישום שייכללו בו לפחות כל אלה: :: (1) רישום של פרטי יחידות הדיור שהן לדיור בהישג יד; :: (2) רישום של בעלים של יחידות דיור שהן לדיור בהישג יד. : (ב) הרישום כאמור בסעיף קטן (א) יהיה פתוח לעיון הציבור, ויפורסם באתר האינטרנט של משרד הבינוי והשיכון. @ 13. בירור פניות ציבור (תיקון: תשע״ח–3, תשפ"ב-10) : (א) המנהל יברר פניות ציבור לעניין [[תוספת זו]], לרבות לעניין הפרת הוראותיה על ידי בעלים של דיור בהישג יד; המנהל רשאי לברר את הפנייה בכל דרך שיראה לנכון, והוא אינו קשור להוראה שבסדר דין או בדיני ראיות. : (א1) המנהל ייתן את החלטתו בפנייה בתוך 90 ימים ממועד הגשתה, ורשאי הוא, מטעמים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בתקופה או בתקופות נוספות, שלא יעלו על 90 ימים, במצטבר. : (ב) מצא המנהל שפניית ציבור היא מוצדקת, יודיע על כך לפונה, לבעל זכות ביחידת דיור בהישג יד ולכל מי שהפנייה נוגעת אליו. : (ג) קבע המנהל כי פניית ציבור היא מוצדקת בשל הפרת הוראותיה של [[תוספת זו]] או הוראות שנקבעו לפיה, תהיה קביעתו ראיה לכאורה לנקבע בה בכל הליך משפטי. : (ד) החלטות המנהל יפורסמו לציבור באתר האינטרנט של משרד הבינוי והשיכון; השר, בהתייעצות עם שר המשפטים, יקבע הוראות לעניין פרסום ההחלטות, בהתחשב, בין השאר, בצורך להגן על פרטיות ולמנוע פגיעה בשם הטוב של הנוגעים בדבר. === פרק ה׳: עיצום כספי === @ 14. הטלת עיצום כספי על בעלים של דיור בהישג יד (תיקון: תשע״ה, תשע״ח–3) : (א) הפר בעלים של יחידות דיור שהן לדיור בהישג יד הוראה מהוראות המפורטות להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סעיף זה, בסכום של 15,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של 30,000 שקלים חדשים: :: (1) עשה שימוש או הרשה לאחר לעשות שימוש ביחידת דיור שהיא לדיור בהישג יד, בניגוד להוראות [[$ תוספת זו|סעיף 2]], או העביר בעלות ביחידת דיור, בניגוד להוראות [[$ תוספת זו|סעיף 3(ג)]]; :: (2) העלה את דמי השכירות ביחידת דיור להשכרה לטווח ארוך, בניגוד להוראות [[$ תוספת זו|סעיף 5(א)(2)]]; :: (2א) דרש משוכר ביחידת דיור להשכרה לטווח ארוך תשלומים בניגוד להוראות [[$ תוספת זו|סעיף 5(ב)]]; :: (3) לא דיווח למנהל, בניגוד להוראות [[$ תוספת זו|סעיף 10(א) או (ב)]]. : (א1) הפר בעלים של יחידות דיור שהן לדיור בהישג יד הוראה מההוראות המפורטות להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סעיף זה, בסכום של 30,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של 60,000 שקלים חדשים: :: (1) גבה דמי שכירות גבוהים מדמי השכירות שנקבעו לפי [[$ תוספת זו|סעיף 5(א)(1א) או (1ב)]] ביחידת דיור להשכרה במחיר מופחת, בניגוד לאמור [[פרט 5|באותו סעיף]], או העלה את דמי השכירות ביחידת דיור להשכרה במחיר מופחת בניגוד להוראות [[$ תוספת זו|סעיף 5(א)(2)]]; :: (2) דרש משוכר ביחידת דיור להשכרה במחיר מופחת תשלומים בניגוד להוראות [[$ תוספת זו|סעיף 5(ב)]]; :: (3) ערך הגרלה שלא בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[$ תוספת זו|סעיף 2(ג)]], המנויות [[בתוספת השביעית]]. : (ב) על עיצום כספי לפי סעיפים קטנים (א) ו־(א1) יחולו הוראות [[סעיפים 158לג עד 158מו לחוק זה]] בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: במקום ”לממונה” יבוא ”למנהל” ובכל מקום, במקום ”הממונה” יבוא ”המנהל”. === פרק ו׳: הוראות שונות (תיקון: תשע״ח–3) === @ 15. ביצוע ותקנות (תיקון: תשע״ח–3, תשפ"ב-10) : (א) השר ממונה על ביצוע [[תוספת זו]], והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועה, ובכלל זה הוראות בעניין הפרטים שיש לפרסם לפי [[תוספת זו]], ואופן פרסומם, לרבות הפרסום באינטרנט. : (ב) השר, לאחר התייעצות עם שר הבינוי והשיכון ועם הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של רשויות מקומיות ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע תנאים נוספים לזכאות לשכירת יחידת דיור במחיר מופחת שיכללו מבחני הכנסה. @ 15א. עונשין (תיקון: תשע״ח–3) : בעלים של יחידת דיור להשכרה במחיר מופחת העורך הגרלה לפי [[$ תוספת זו|סעיף 2(ג)]], בניגוד לתקנות לפי [[פרט 2|אותו סעיף]], דינו – מאסר שנה. @ 15ב. סעדים על הפרת הוראות (תיקון: תשע״ח–3) : נוסף על האמור בכל דין, הופרו הוראות לפי [[תוספת זו]], יראו את מי שחייב בקיום אותן הוראות, כנאמן, ואת הפרת ההוראות האמורות כהפרה של חובת נאמנות כמשמעותה [[בחוק הנאמנות, התשל״ט–1979]], ויחולו הוראות [[סעיף 39 לחוק האמור]]. @ 16. (תיקון: תשע״ז–11, תשע״ח–3) : (((בוטל).)) == תוספת שביעית (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ח–3) __NOSUB__ == ==== ((([[סעיף 158לב(ב)]] או [[סעיף 14(א1)(3) לתוספת השישית]] [[וסעיף 158מו]]))) (תיקון: תשע״ח–3) ==== === חלק א׳: הפרת הוראות לפי [[פרק ה׳3]] שיחול עליהן עיצום כספי (תיקון: תשע״ח–3) === === חלק ב׳: הפרת הוראות לפי [[התוספת השישית]] שיחול עליהן עיצום כספי (תיקון: תשע״ח–3) === == תוספת שמינית (תיקון: תשע״ו–6) == ==== ((([[סעיף 177א]]))) ==== @ (1) : כ־650 דונם של מתחם מפעל התחמושת הקלה בנצרת עילית כפי שמסומנים במפה המצורפת בנספח א1 להסכם הרשאה לשימוש במתחם האמור בין רשות מקרקעי ישראל לחברת תעש מערכות בע״מ, חתומה בידי שר האוצר, ומופקדת במינהל התכנון במשרד האוצר. @ (2) : כ־240 דונם של מתחם מפעל המתכת בטירת הכרמל כפי שמסומנים במפה המצורפת בנספח א1 להסכם הרשאה לשימוש במתחם האמור בין רשות מקרקעי ישראל לחברת תעש מערכות בע״מ, חתומה בידי שר האוצר, ומופקדת במינהל התכנון במשרד האוצר. @ (3) : כ־5,600 דונם מתוך מתחם רמת השרון המופיע במפה המצורפת בנספח ג׳ להסכם הרשאה לשימוש במתחם האמור בין רשות מקרקעי ישראל לחברת תעש מערכות בע״מ, כפי שמסומנים בתשריט 1 שבנספח ב׳ להסכם ההרשאה האמור, חתומה בידי שר האוצר, ומופקדת במינהל התכנון במשרד האוצר. @ (4) : כ־52,000 דונם של מתחם רמת בקע כפי שמסומנים במפה המצורפת בנספח א1 להסכם הרשאה לשימוש במתחם האמור בין רשות מקרקעי ישראל לחברת תעש מערכות בע״מ, חתומה בידי שר האוצר, ומופקדת במינהל התכנון במשרד האוצר. <פרסום> נתקבל בכנסת ביום י״ד בתמוז תשכ״ח (14 ביולי 1965). <חתימות> * לוי אשכול, ראש הממשלה * משה חיים שפירא, שר הפנים * שניאור זלמן שזר, נשיא המדינה <ויקי>{{חוקי מקרקעין}}</ויקי> a121d3j1siutch2tn0mqzic9l78u5b3 2947692 2947691 2025-07-09T04:32:32Z Shahar9261 22508 2947692 wikitext text/x-wiki <שם> חוק התכנון והבניה, תשכ"ה–1965 <מאגר 2000613 תיקון 2203070 תקן 148917 קוד a163Y00000DuDEJQA3> <מקור> '''חוק קודם:''' <!-- 2069867 --> ((חא"י כרך ב' פרק קמ"ב, עמ' 1411|פקודת בנין ערים, 1921|0:563627)). <!-- ((ע"ר 1934, תוס' 1, 198|פקודת תיקון חוקי הארץ|0:560895)). --> '''חוק קודם:''' <!-- 2000836 --> ((ע"ר 1936, תוס' 1, 153|פקודת בנין ערים, 1936|0:563896)), ((227|תיקון|0:563971)); ((1938, תוס' 1, 13|תקון|0:561260)); ((1939, תוס' 1, 7|תקון|0:561370)); ((1941, תוס' 1, 83|תקון|0:561761)); ((ס"ח תשי"ב, 16|תיקון|2:203719)); ((תשי"ד, 232|תיקון|2:208087)); ((תשי"ז, 135|תיקון|3:208086)); ((תשי"ט, 93|תיקון|3:208085)), ((X|ת"ט|ec:3:517976)). '''חוק חדש:''' <!-- 2000613 --> ((ס"ח תשכ"ה, 307|חוק התכנון והבניה|5:209758)), ((XIV|ת"ט|ec:5:517768)); ((תשכ"ו, 2|ת"ט|ec:6:317377)); ((תשכ"ז, 10|תיקון|6:209778)); ((תשכ"ט, 172|תיקון מס' 2 לחוק ההתגוננות האזרחית|6:208297)), ((223|תיקון מס' 3|6:209777)); ((תש"ל, 31|ת"ט|ec:7:317378)); ((תשל"ג, 228|תיקון מס' 4|7:209776)); ((תשל"ו, 12|ת"ט|ec:8:317379)), ((233|חוק שירותי תיירות|8:209699)), ((253|תיקון מס' 6|8:209775)), ((253|תיקון מס' 7|8:209774)); ((תשל"ז, 21|הוראת שעה|8:209773)); ((תשל"ח, 15|תיקון מס' 8|9:209772)), ((180|תיקון מס' 9|9:209771)); ((תשל"ט, 14|תיקון מס' 10|9:209768)); ((תש"ם, 42|תיקון מס' 11|9:209770)); ((תשמ"א, 14|תיקון מס' 12|9:209769)), ((46|תיקון מס' 13|9:210235)), ((107|הוראת שעה|9:209766)), ((108|תיקון מס' 14|9:209767)), ((109|תיקון מס' 15|9:209765)), ((111|תיקון מס' 16|9:209764)), ((166|תיקון מס' 17|9:209763)), ((184|תיקון מס' 18|9:211680)), ((278|ת"ט|ec:9:317380)); ((תשמ"ב, 229|חוק הבזק|10:208164)); ((תשמ"ג, 25, 29|תיקון מס' 20|10:209762)), ((40|ת"ט|ec:10:317381)), ((63|ת"ט|ec:10:317493)); ((תשמ"ד, 146, 146|תיקון מס' 21|10:210223)); ((תשמ"ו, 129|תיקון מס' 22|11:210431)), ((130|תיקון מס' 23|11:210486)), ((150|תיקון מס' 24|11:210492)); ((תשמ"ח, 20|תיקון מס' 25|11:210559)), ((144|תיקון מס' 26|11:210685)); ((תשמ"ט, 7, 7|תיקון מס' 27|12:210703)), ((56|תיקון מס' 26 (תיקון)|12:210743)); ((תש"ן, 123|תיקון לחוק רשות הדואר|12:211618)), ((168|חוק הליכי תכנון ובנייה (הוראת שעה)|12:211688)); ((תשנ"א, 164|תיקון מס' 31 (תכנית לשימור אתרים)|12:211770)), ((213|תיקון מס' 32|12:210716)), ((220|תיקון מס' 33|12:211677)); ((תשנ"ב, 7|חוק הרשויות המקומיות (מהנדס הרשות המקומית)|12:210749)), ((159|תיקון מס' 2 לחוק הליכי תכנון ובנייה (הוראת שעה)|12:211690)); ((תשנ"ג, 21|תיקון מס' 36|13:210971)); ((תשנ"ד, 98|תיקון מס' 37|13:211365)), ((123|תיקון מס' 38|13:211013)), ((242|תיקון מס' 39|13:210999)); ((תשנ"ה, 55|תיקון מס' 40|13:211052)), ((128|חוק זכיון ים המלח (תיקוני חקיקה)|13:211098)), ((338|תיקון מס' 42|13:211184)), ((450|תיקון מס' 43|13:211768)); ((תשנ"ו, 110|תיקון מס' 44|13:211247)), ((387|ת"ט|ec:14:317851)); ((תשנ"ז, 167|ת"ט|ec:14:317859)); ((תשנ"ח, 91|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)), ((217|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|14:211511)), ((290|תיקון לחוק משק הדלק (קידום התחרות)|14:211532)); ((תשנ"ט, 93|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)); ((תש"ס, 72|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300181)), ((192|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|15:300273)), ((219|תיקון מס' 23 לחוק הבזק|15:300604)), ((277|תיקון מס' 2 לחוק הפיקדון על מיכלי משקה|15:300256)); ((תשס"א, 44|תיקון מס' 53|15:300281)), ((208|הוראת שעה|15:300352)), ((238|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001) (תיקון, ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות)|15:300364)), ((489|חוק תאגידי מים וביוב|15:300397)), ((519|חוק התקנת מעליות שבת בבנינים ציבוריים ובבניני מגורים (הוראות ותיקוני חקיקה)|15:300408)), ((560|תיקון מס' 25 לחוק הבזק|15:300411)); ((תשס"ב, 83|חוק משק הגז הטבעי|15:300442)), ((132|תיקון מס' 59|15:300459)), ((157, 167|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|15:300554)), ((206|תיקון מס' 61|15:300474)), ((427|תיקון מס' 62|15:300501)), ((490|חוק לפיתוח הנגב והגליל (תיקוני חקיקה)|15:300527)); ((תשס"ג, 56|תיקון מס' 63|15:300578)), ((118|חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)|15:300615)), ((192|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|15:300607)), ((208|ת"ט|15:300614)), ((497|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004)|16:299931)); ((תשס"ד, 70|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)), ((503|תיקון מס' 68|16:299814)), ((546|חוק שמירת הסביבה החופית|16:300986)); ((תשס"ה, 105|תיקון מס' 70|16:299926)), ((276|תיקון מס' 72|16:299657)), ((323|תיקון מס' 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|16:299916)), ((660|תיקון מס' 73|16:299630)), ((747|תיקון מס' 15 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים|16:299627)); ((תשס"ו, 166|חוק הקרינה הבלתי מייננת|16:299993)), ((325, 330, 359|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)); ((תשס"ז, 82|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)), ((155|תיקון מס' 78|17:299973)), ((412|תיקון מס' 79|17:300655)); ((תשס"ח, 8|תיקון מס' 80|17:300088)), ((17|תיקון לחוק שמירת הסביבה החופית|17:300111)), ((62|עידוד חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה (הוראת שעה)|17:300786)), ((196|תיקון מס' 29 לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|17:300839)), ((411|חוק לקידום יישובם של מפוני גוש קטיף, חבל עזה וצפון השומרון|17:300778)), ((462|חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת|17:300830)), ((632, 639|תיקון מס' 84 והוראת שעה|17:300885)), ((784|חוק אוויר נקי|17:299971)), ((798|תיקון מס' 86|17:300770)), ((840|תיקון מס' 87|17:300896)); ((תשס"ט, 82|תיקון מס' 88|17:300134)), ((82|תיקון מס' 89|17:300837)), ((216|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)), ((330, 331|תיקון מס' 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל|18:301074)); ((תש"ע, 232|תיקון מס' 3 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|18:301077)), ((366|תיקון מס' 3 לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)|18:300106)), ((415|תיקון מס' 6 לחוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה)|18:301075)), ((450|תיקון מס' 94|18:300970)), ((555|תיקון מס' 95|18:300944)); ((תשע"א, 186|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה)|18:301268)), ((669|תיקון מס' 96|18:306566)); ((תשע"ב, 19|ת"ט)), ((458|תיקון מס' 2 לחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה)|18:301325)), ((511|תיקון מס' 98|18:301229)), ((741|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|18:301466)); ((תשע"ד, 207|תיקון מס' 100|19:301578)), ((474|תיקון מס' 101|19:301600)), ((667|תיקון מס' 102|19:303842)); ((תשע"ה, 212, 214|תיקון מס' 103 והוראת שעה|20:313585)); ((תשע"ו, 42, 45, 45, 81|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016)|20:316718)), ((328|הוראת שעה|20:319029)), ((691|תיקון מס' 106|20:338721)), ((1146|תיקון מס' 107 והוראת שעה|20:348516)), ((1149|תיקון מס' 108 - הוראת שעה|20:348517)), ((1244|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|20:348685)); ((תשע"ז, 80, 127, 156, 160, 160|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)|20:366409)), ((332|ת"ט|fr:20:369869)), ((489|חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל|20:381800)), ((584|תיקון מס' 115|20:382410)), ((884|תיקון מס' 116|20:382860)), ((1152|תיקון מס' 117 - הוראת שעה|20:390430)), ((1170|תיקון מס' 4 לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה)|20:390432)); ((תשע"ח, 74, 77|תיקון מס' 119|20:456379)), ((142|תיקון מס' 120|20:489235)), ((193|תיקון מס' 82 לחוק סדר הדין הפלילי|20:491147)), ((244, 246|תיקון מס' 122|20:491908)), ((494, 497, 497|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|20:491979)), ((749, 749|תיקון מס׳ 125|20:504040)), ((754|תיקון מס' 126|20:504076)), ((831|תיקון מס' 107 והוראת שעה (תיקון)|20:504197)); ((תשע"ט, 81|תיקון מס' 33 לחוק המקרקעין|20:527182)); ((תש"ף, 12|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש (הוראות מיוחדות)|22:566892)), ((106|תיקון מס' 101 (תיקון מס' 5)|23:573950)); ((תשפ"א, 126|תיקון מס' 2 לחוק מקורות אנרגיה|23:591405)), ((248|תיקון מס' 34 לחוק המקרקעין|23:593721)); ((תשפ"ב, 150, 165, 170, 171, 188, 192, 197, 224, 234, 240|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)), ((674|תיקון מס' 136|24:616234)), ((692|תיקון מס' 137 והוראת שעה|24:616359)), ((963|תיקון מס' 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|24:644019)), ((1062|תיקון מס' 139|24:648304)); ((תשפ"ג, 159|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2572039)), ((192, 197, 208, 284|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2620741)), ((538|תיקון מס' 145|25:2900638)); ((תשפ"ד, 60|תיקון מס' 146|25:3506179)), ((137|חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה - חרבות ברזל) (תכנון ובנייה ומקרקעי ציבור)|25:3547072)), ((155|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((256|תיקון מס' 149 והוראת שעה|25:3626730)), ((270|תיקון מס' 150 והוראת שעה - חרבות ברזל|25:3674214)), ((624|תיקון מס' 151|25:4236080)), ((626|תיקון מס' 152|25:4236080)), ((1090|תיקון מס' 2 לחוק שיקום נכי נפש בקהילה|25:4693413)), ((1322|תיקון מס' 4 לחוק רכבת תחתית (מטרו)|25:4758425)), ((1368|תיקון מס' 155|25:4768580)), ((1380|תיקון מס' 156 - הוראת שעה|25:4769219)); ((תשפ"ה, 24|תיקון מס' 157|25:5143098)), ((38|תיקון מס' 158|25:5154786)), ((110|תיקון מס' 159|25:5253077)), ((532, 539|תיקון מס' 160 והוראות שעה|25:6235571)), ((652|תיקון מס' 161|25:6956680)), ((720|תיקון מס' 162 - הוראת שעה|25:7597621)). <!-- עדכון אחרון: תשפ"ה-7 --> ''דחיית תחילה:'' ((ק"ת תשע"ו, 351|צו התכנון והבנייה (תיקון מס' 101) (דחיית יום התחילה המאוחר של החוק))); ((תשע"ז, 50|צו התכנון והבנייה (תיקון מס' 101) (דחיית יום התחילה המאוחר של החוק))), ((1183|צו התכנון והבנייה (תיקון מס' 101) (דחיית יום התחילה המאוחר של החוק (מס' 2)))); ((תשע"ח, 732|צו התכנון והבנייה (תיקון מס' 101) (דחיית יום התחילה המאוחר של החוק))); ((תש"ף, 288|צו התכנון והבנייה (תיקון מס' 101) (דחיית יום התחילה המאוחר של החוק))); ((תשפ"ד, 1038|צו התכנון והבנייה (תיקון מס' 101) (דחיית יום התחילה הנדחה של החוק)|11018)). __TOC__ == פרק א׳: פרשנות == @ 1. הגדרות (תיקון: תשמ״א–8, תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״א–3, תשנ״ד, תשנ״ה–4, תשס״ב–3, תשס״ד–3, תשס״ה–3, תשס״ז–3, תשס״ח–2, תשס״ח–4, תשס״ח–6, תשס״ח–7, תשס״ט–3, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע"ה-2, תשע״ו, תשע״ו–7, תשע״ו–9, תשע״ז–4, תשע״ז–7, תשע״ח, תשע״ח–7, תשע״ט, תשפ"ב, תשפ"ב-3, תשפ"ב-7, תשפ"ב-8, תשפ"ב-14, תשפ"ג-5, תשפ"ד-3) : בחוק זה – :- ”אדריכל רשוי” ו”מהנדס רשוי” – כמשמעותם לפי [[חוק המהנדסים והאדריכלים]]; :- "בית חולים ציבורי" - בית חולים שמתקיימים בו כל אלה: :: (1) הוא אחד מאלה: ::: (א) בית חולים ממשלתי כללי, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו; ::: (ב) בית חולים כללי שבבעלות קופת חולים; ::: (ג) בית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית; ::: (ד) בית חולים כללי שהוא תאגיד, שהוא מוסד ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה]]; :: (2) לעניין בית חולים חדש - הוא יכלול לפחות 300 מיטות אשפוז, ולעניין הרחבה של בית חולים קיים - בית החולים הקיים כולל לפחות 300 מיטות אשפוז, והשטח הכולל המותר לבנייה בהרחבה המוצעת לא יפחת מ-3,000 מ"ר שלפחות 80% מתוכם נועדו לשמש לטיפול רפואי כהגדרתו [[בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996]]; :: (3) שר הבריאות, לאחר שהתייעץ עם שר הפנים, הכריז שבית החולים הוא תשתית לאומית, אולם לא ייכללו בהכרזה שטחים הנמצאים בסביבה החופית, אלא אם כן הם בתחום רשות עירונית או שטח המוקף מכל עבריו בקרקע המיועדת בתוכנית מיתאר מחוזית לסוג של שטחים פתוחים; :- ”בטיחות הטיסה” – לרבות מניעת מפגעים הנגרמים עקב הטיסה; :- ”בית סוהר” – בית סוהר כמשמעותו [[בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971]], למעט בית סוהר ארעי כמשמעותו [[בפקודה האמורה]] ותאי מעצר בתחנות משטרה; :- ”בנין” – כל מבנה, בין שהוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי ביטון, טיט, ברזל, עץ או כל חומר אחר, לרבות – :: (1) כל חלק של מבנה כאמור וכל דבר המחובר לו חיבור של קבע; :: (2) קיר, סוללת עפר, גדר וכיוצא באלה הגודרים או תוחמים, או מיועדים לגדור, או לתחום, שטח קרקע או חלל; :- ”בנין חורג” – בנין שלא נתקיימה בו הוראה מהוראותיה של תכנית או של תקנה אחרת לפי חוק זה החלות עליו, בין שניתנו לסוג מיוחד של בנינים ובין שהן חלות עליו בהיותו נמצא באזור או בשטח מיוחד, או שלא נתקיימה בו הוראה של היתר שניתן לבנייתו על־פי כל חוק הדן בתכנון ובבניה; :- ”בעל” – לרבות חוכר לדורות כאמור [[בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969]]; :- ”בקר” – כמשמעותו [[בסימן ב׳ לפרק ה׳3]]; :- ”בקר מורשה” – בקר שקיבל הרשאה להיות בקר מורשה לעניין חיקוק מסוים לפי [[סעיף 158כב]]; :- ”בקרת ביצוע” – בדיקה מדגמית ובקרה תהליכית בדבר ביצוע עבודות בהתאם להיתר ובהתאם לתכן הבנייה, תוך ביצוע הערכת סיכונים, לרבות בקרה בידי בקר מורשה לפי [[סעיף 158כג(ז)]], והכול בנושאים ובעניינים שקבע שר הפנים ולפי הוראות שקבע; :- ”בקרת תכן” – בדיקה מדגמית ובקרה תהליכית בדבר התאמתה של בקשה להיתר לתכן הבנייה, תוך ביצוע הערכת סיכונים, לרבות בקרה בידי בקר מורשה לפי [[סעיף 158כג(ז)]], והכול בנושאים ובעניינים שקבע שר הפנים ולפי הוראות שקבע; :- ”גורם מאשר” – מי שאישורו או ההתייעצות עמו הם תנאי למתן היתר או לביצוע עבודות לפי היתר, לפי חוק זה או לפי חוק אחר, ושאינו מוסד תכנון; :- "דמי פיגורים" ו"ריבית שקלית" - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]]; :- ”דרך” – תוואי למעבר רכב, הולכי רגל או בעלי חיים, לרבות מסילת ברזל, מבני דרך, אי תנועה, קיר תומך, קיר או סוללה למניעת רעש וכן תעלה, חפיר ומעביר מים בצד הדרך או מתחת לה, ולרבות מיתקני דרך; :- ”היתר” – לרבות הרשאה; :- ”הנדסאי” – הנדסאי רשום כהגדרתו [[בחוק ההנדסאים והטכנאים]], הרשום כהנדסאי בנין או כהנדסאי אדריכלות; :- ”הקלה” – הרשאה לבצע עבודה שהיא טעונה היתר לפי [[סעיף 145]] בסטיה מהוראות תכנית או תקנה אחרת החלות במקום הנדון ושאין בה משום שימוש חורג; :- ”ועדה מקומית עצמאית” – ועדה מקומית שהוסמכה לוועדה מקומית עצמאית לפי [[סעיף 31א]]; :- ”ועדה מקומית עצמאית מיוחדת” – ועדה מקומית עצמאית שהוסמכה לוועדה מקומית עצמאית מיוחדת לפי [[סעיף 31א]]; :- ”חברה ממשלתית” – כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975]], לרבות חברת בת ממשלתית כהגדרתה [[בחוק האמור]]; :- ”חוק גנים לאומיים” – [[=חוק גנים לאומיים|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998]]; :- ”חוק ההנדסאים והטכנאים” - [[=חוק ההנדסאים והטכנאים|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע״ג–2012]]; :- ”חוק חופש המידע” – [[חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998]]; :- ”חוק המהנדסים והאדריכלים” – [[חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958]]; :- ”חוק משק הגז הטבעי” – [[חוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002]]; :- "חוק פסיקת ריבית והצמדה" - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]]; :- "חוק לקידום תשתיות לאומיות" - [[חוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג-2023]]; :- ”חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית” – [[חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע״ו–2016]]; :- ”חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות״ – [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998]]; :- ”חוק שמאי מקרקעין” – [[חוק שמאי מקרקעין, התשס״א–2001]]; :- ”חוק התקשורת” – [[=חוק התקשורת|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982]]; :- ”יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין” – מי שמונה לפי [[סעיף 2(ג) לחוק שמאי מקרקעין]]; :- "יחידת דיור" - חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, המיועדים לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים; :- ”יועץ סביבתי” – (((נמחקה);)) :- ”ימי עבודה” – למעט שבת ומועד ממועדי ישראל המפורטים [[בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948]], וערביהם, ולמעט ימי חול המועד וימי שבתון שנקבעו בחיקוק; שר הפנים רשאי לקבוע ימים נוספים שלא ייחשבו ימי עבודה לעניין זה, בין דרך כלל ובין לעניין סוגים של מוסדות תכנון או מוסד תכנון מסוים; :- ”יישוב מיעוטים” – יישוב ש־80% לפחות מתושביו אינם יהודים, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; :- ”מבנה דרך” – מחלף, גשר או מנהרה לרבות חפיר או סוללה המצויים בתחילתו או בסופו של אחד מאלה, וכן תחנה לתחבורה ציבורית, וכל בניין אחר הדרוש במישרין לצורך הקמתה של דרך או השימוש בה שקבע שר הפנים לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים (בחוק זה – שר התחבורה); :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (בניין הדרוש במישרין לצורך הקמתה של דרך או שימוש בה), התשע״ו–2016]].)) :- "מבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי" - מבנה שאינו ממוקם בים, ושהקמתו נדרשת במישרין לצורך הקמת קו תשתית תת-קרקעי או מיתקן נלווה לו או לצורך שימוש בקו או במיתקן כאמור, ובלבד שהוא נלווה לקו התשתית והוא אחד מאלה: :: (1) מבנה הנדסי הכולל מכשור וציוד הנדסי, חשמלי ואלקטרוני לצורך ייצור, השנאת או אגירת אנרגיה הנדרשים לתפעול קו תשתית תת-קרקעי; :: (2) מבנה לניהול מי נגר; :: (3) בניין אחר שקבע שר הפנים; :- ”מגרש” – יחידת קרקע שנקבעה בתכנית כתוצאה מפעולת חלוקה או איחוד או איחוד וחלוקה, או בתשריט חלוקה או איחוד, אף אם טרם נרשמה כחלקה בפנקסי רישום המקרקעין, בין אם מותרת בה בניה ובין אם לאו, לרבות מגרש תלת־ממדי; :- ”מגרש תלת־ממדי” – יחידה נפחית המצויה בעומק שמתחת לקרקע או בחלל הרום שמעליה, שגבולותיה נקבעו באופן תלת־ממדי בתכנית כתוצאה מפעולת חלוקה או איחוד או איחוד וחלוקה, או בתשריט חלוקה או איחוד, אף אם טרם נרשמה כחלקה בפנקסי המקרקעין, בין אם מותרת בה בנייה ובין אם לאו; :- ”מהנדס הועדה” – מהנדס הועדה המקומית לתכנון ולבניה; :- "מורשה להיתר" - כהגדרתו [[בסעיף 13א לחוק המהנדסים והאדריכלים]], שניתנה לו תעודת מורשה להיתר; :- ״מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה״ ו״מורשה לנגישות השירות״ – כמשמעותם [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]]; :- ”מוסד תכנון” – כל רשות שיש לה סמכות בענין תכניות או היתרים, למעט מכון בקרה או מורשה להיתר; :- ”מינהל התכנון” – (((פקעה);)) :- ”מסילת ברזל” – כמשמעותה [[בסעיף 2 רישה ופסקאות (1) ו־(2) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972]], וכן מיתקנים לצורך מסילת ברזל או בקשר אליה המהווים חלק בלתי נפרד ממנה; :- "מיתקן לאגירת אנרגיה" - מיתקן המאפשר להמיר אנרגיה חשמלית לאנרגיה הניתנת לאחסון, וכן לאחסן את האנרגיה ולהמירה בחזרה לאנרגיה חשמלית; :- "מיתקן אגרו-וולטאי" - מיתקן פוטו-וולטאי המוקם בקרקע שייעודה חקלאי, באופן שמתקיים בה במקביל שימוש חקלאי; :- "מיתקן פוטו-וולטאי" - מערכת לייצור חשמל הממירה ישירות אנרגיית שמש לאנרגיה חשמלית; :- ”מיתקני דרך” – כל אחד ממיתקנים אלה שבתוואי הדרך: אבן שפה, גדר, מחסום, מעקה, עמוד תאורה, רמזור, תחנה לאיסוף נוסעים ולהורדתם, תחנת המתנה לרכב, ספסל רחוב, מיתקן איסוף אשפה, עמדת קריאה לעזרה, תמרור, חניה במפלס הקרקע, מיתקני איתות, בקרה, ניטור ומדידה הנדרשים להפעלת הדרך, מיתקן טעינה לרכב חשמלי, מיתקני חשמול וטעינה בחשמל לרכבת, וכן כל מיתקן הנדרש במישרין לצורך הפעלה של דרך והמהווה חלק בלתי נפרד ממנה; :- ”מיתקני תקשורת” – תחנת שידור, כהגדרתה [[בחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990]], המשמשת או המיועדת לשמש לצורכי שידורי טלוויזיה בשיטה הספרתית; :- ”מיתקני תשתית” – קווי תשתית ומיתקני חיבור כהגדרתם [[בסעיף 274ב(ג) לפקודת העיריות]], וכן כבלי תקשורת, מיתקנים להולכת גז וצינורות להולכת חומרים מסוכנים כמשמעותם [[בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993]]; :- ”מכון בקרה” – גוף שניתן לו רישיון לפי [[סעיף 158טו]]; :- ”מקרקעי ישראל” – כמשמעותם [[בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל]]; :- ”מרחב מוגן” – מקלט כהגדרתו [[בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951]], במתכונת מרחב הבנוי בתוך מעטפת המבנה, המיועד להגן על החוסים בו מפני התקפה והמתוכנן בהתאם להוראות לפי [[החוק האמור]]; :- ”מתחם פינוי ובינוי”, "הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית" ו"תכנית לפינוי ובינוי" – כהגדרתם [[בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית]]; :- ”סביבה חופית” – כהגדרתה [[בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס״ד–2004]]; :- ”קרוב”, לאדם פלוני – :: (1) בן זוג; :: (2) הורה, הורי הורה, צאצא, צאצאי בן זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה, או אדם אחר הסמוך על שולחנו של אותו אדם פלוני; :: (3) אח או אחות ובני זוגם; :: (4) תאגיד שהוא מנהלו או נושא משרה בו, או שחלקו בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה, עולה על 5%; :- ”רשות מקומית” – עיריה או מועצה מקומית; :- ”רשות עירונית” – רשות מקומית למעט מועצה אזורית; :- ”שטח כולל המותר לבניה” – סך כל השטח המותר לבניה, הכולל הן שטחים למטרות עיקריות והן שטחים למטרות שירות; :- ”שימוש חורג”, בקרקע או בבנין – השימוש בהם למטרה שלא הותר להשתמש בהם, הן במיוחד והן מהיותם באזור או בשטח מיוחד, לפי כל תכנית או תקנה אחרת שלפי חוק זה החלות על הקרקע או הבנין או לפי היתר על־פי כל חוק הדן בתכנון ובבניה; :- ”תחנה לאיסוף נוסעים והורדתם” – תחנה המיועדת רק לאיסוף נוסעים או להורדתם מרכב או מרכבת, ובכלל זה ספסל, מצללה, עמדת בידוק, עמדת כרטוס וכל מיתקן אחר הנדרש במישרין להפעלת תחנה כאמור שקבע שר הפנים לאחר התייעצות עם שר התחבורה; :- ”תחנה לתחבורה ציבורית” – תחנה לנוסעים בתחבורה ציבורית שאינה מיועדת רק לאיסוף נוסעים או להורדתם מרכב או מרכבת, לרבות מיתקנים המיועדים למתן שירותים נלווים הנדרשים במישרין להפעלת התחנה ולמתן שירותים בסיסיים לרווחת הנוסעים בה; :- ”תכן הבנייה” – הוראות לפי חיקוק שעניינן יציבות ובטיחות הבניין ובטיחות המשתמש וכן תנאים לפי חיקוק אשר צריכים להתקיים בבניין; :- ”תכנית” – תכנית מהתכניות שלפי [[פרק ג׳]], לרבות שינוי תכנית, התלייתה או ביטולה; :- ”תכנית דרך” – תכנית לדרך הכלולה בתכנית מיתאר ארצית לדרכים או בתכנית מיתאר ארצית למסילות ברזל, או שהיא תכנית הנגזרת מתכנית מיתאר ארצית לדרכים, או שהיא תכנית לדרך המהווה עורק תחבורה ראשי שהועדה המקומית הנוגעת בדבר, בהסכמת הועדה המחוזית, החליטה כי יראו אותה כתכנית דרך לענין חוק זה, או ששר התחבורה החליט, לאחר התייעצות עם שר הפנים ועם הועדה המקומית הנוגעת בדבר, כי יראו אותה כתכנית דרך לענין חוק זה; לעניין הגדרה זו, ”דרך” – לרבות מתחם תפעולי הנדרש לטיפול במסילת ברזל ובציוד הנדרש להפעלתה של רכבת; :- "תכנית החיזוק (תמ"א 38)" - תכנית מיתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תמ"א 38); :- ”תכנית בסמכות ועדה מקומית” – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, כאמור [[בסעיף 62א]]; :- ”תכנית בסמכות ועדה מחוזית” – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שאינה תכנית בסמכות ועדה מקומית; :- ”תסקיר השפעה על הסביבה” או ”תסקיר” – מסמך הסוקר את הקשר שבין תכנית מוצעת לבין הסביבה שבה היא מיועדת להתבצע, לרבות הערכות לגבי השפעות צפויות או חזויות של התכנית על אותה סביבה ופירוט האמצעים הדרושים למניעה או לצמצום השפעות שליליות, כפי שייקבע בתקנות; :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (תסקירי השפעה על הסביבה), התשס״ג–2003]].)) :- ”תשתיות לאומיות” – מיתקני תשתית, שדה תעופה, נמל, מעגן, מיתקן להתפלת מים, מיתקני מים וביוב לרבות מאגרים, אתרי סילוק וטיפול בפסולת, מיתקני תקשורת, מיתקני שידור לתקשורת בשיטה התאית, כהגדרתם [[בסעיף 202ב]], תחנת כוח, מיתקן לאגירת אנרגיה, מיתקן מיתוג לחשמל, מיתקן השנאה לחשמל, מיתקן אחסון נפט, גז ודלק, דרך, מיתקני גז ומיתקני גט״ן כהגדרתם [[בסעיף 2 לחוק משק הגז הטבעי]], אתרי כרייה וחציבה, חניון לעידוד השימוש בתחבורה הציבורית, תשתית תיירות, בית חולים ציבורי ובית סוהר; :- ”תשתית תיירות” – מיזם ששר התיירות הכריז עליו לפי הוראות [[סעיף 76ב1]]. @ 1א. פרסום בעתון (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשס״ח–10, תשע״ה) : (א) ”פרסום בעתון” לעניין חוק זה, :: (1) פרסום בשני עתונים יומיים בשפה העברית, שלפחות אחד מהם הוא עתון נפוץ כאמור בסעיף קטן (ב), ובמקום שבו מופיע עתון מקומי לפחות אחת לשבוע – פרסום נוסף בעתון המקומי; :: (2) במרחב תכנון מקומי שבו האוכלוסיה הדוברת ערבית מהווה לפחות עשרה אחוזים מכלל האוכלוסיה, פרסום אחד בעתון המתפרסם בשפה הערבית, אחד בעתון נפוץ בעברית ואחד בעתון מקומי כאמור; :: (3) במרחב תכנון מקומי שבו, לדעת יושב ראש הועדה המחוזית, קיים שיעור ניכר של ציבור שאינו קורא אף אחד משלושת העתונים הנפוצים כמשמעותם בסעיף קטן (ב), פרסום אחד בעתון מתוך רשימה שיקבע שר הפנים לאותו מרחב תכנון מקומי, אחד בעתון נפוץ בעברית ואחד בעתון מקומי כאמור. : (ב) לעניין זה יפרסם שר הפנים ברשומות, מדי שנה, לאחר התייעצות עם האיגוד המייצג את רוב המפרסמים במדינה, רשימה של שלושת העתונים היומיים הנפוצים ביותר במדינה בשפה העברית; פרסום באחד מהם ייחשב כפרסום בעתון נפוץ. : (ג) הפרסום ייעשה במדור מיוחד בעתון, שיובלט במסגרת מתאימה, וישא את הכותרת ”הודעות בענייני תכנון ובניה”. : (ד) בכל פרסום בעיתון תצוין הפניה לאתרי אינטרנט כאמור [[בסעיף 1ב]] הכוללת את שמות המתחם של האתרים. @ 1ב. חובת פרסום הודעות באינטרנט (תיקון: תשס״ח-10, תשע״ה) : (א) נקבעה חובת פרסום בעיתון לפי חוק זה, תחול חובת הפרסום גם באתר אינטרנט במדור מיוחד, שיישא את הכותרת ”הודעות בענייני תכנון ובניה”, כמפורט להלן: :: (1) הודעות מטעם ועדה מקומית או רשות רישוי מקומית – באתר האינטרנט של הוועדה המקומית או באתר האינטרנט של רשות מקומית הנוגעת בדבר; :: (2) הודעות מטעם מוסד תכנון אחר – באתר האינטרנט של משרד הפנים. : (ב) פורסמה הודעה כאמור בסעיף קטן (א)(1), למעט הודעה לפי [[סעיף 149]], תועבר על ידי הוועדה המקומית למשרד הפנים; הועברה הודעה כאמור יפרסמה משרד הפנים גם באתר האינטרנט שלו; לעניין זה יראו הפניה באתר האינטרנט של משרד הפנים להודעה כפי שפורסמה באתר האינטרנט כאמור בסעיף קטן (א)(1), כפרסום באתר האינטרנט של משרד הפנים לפי סעיף קטן זה. : (ג) לעניין שפת הפרסום לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב), יחולו הוראות [[סעיף 1א(א)]], בשינויים המחויבים. @ 1ג. אתר אינטרנט (תיקון: תשס״ח–10, תשע״ה) : (א) אתר אינטרנט שבו יש לפרסם תכניות, הודעות או מסמכים אחרים לפי חוק זה יהיה נגיש לכלל הציבור בלא תשלום והפרסום בו ייעשה באופן שיבטיח את זמינותו, שמירתו, יכולת אחזור המידע באתר והפקת פלט ממנו. : (ב) המועד לפרסומם באתר אינטרנט של תכנית, הודעה או מסמך שיש לפרסמם לפי חוק זה יהיה עם מועד פרסומם הראשון בעיתון או עם הפרסום הראשון לגביהם לפי חוק זה, לפי העניין, והם לא יוסרו מהאתר, ואולם הודעה לפי [[סעיף 149]] לעניין שימוש חורג ניתן להסיר בתום תקופת תוקפו של השימוש החורג נושא ההודעה; מועד הפרסום באתר האינטרנט לא ישפיע על מניינן של תקופות לפי חוק זה הנמנות ממועד הפרסום. : (ג) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה: :: (1) מבנה ומאפיינים אחרים של אתר אינטרנט, לרבות אמצעים טכנולוגיים שישמשו בהפעלתו ואבטחת המידע בו; :: (2) צורת תכניות, הודעות או מסמכים המתפרסמים באתר אינטרנט ופרטים נוספים הנוגעים לאופן פרסומם; :: (3) מסמכים נוספים שיש לפרסמם באתר אינטרנט; :: (4) תכניות, הודעות או מסמכים, או חלקים מהם, שאין חובה לפרסמם באתר אינטרנט לצמיתות או שאין חובה לפרסמם כלל, לרבות בשל חשש לפגיעה בפרטיותו של אדם או בזכויות אחרות; :: (5) פטור לוועדה מקומית מסוימת או לסוגים של ועדות מקומיות מחובת הפרסום באתר אינטרנט, לפרק זמן שלא יעלה על שנה. == פרק ב׳: מוסדות תכנון == === סימן א': המועצה הארצית === @ 2. מועצה ארצית (תיקון: תשכ"ה, תשל״ו–4, תשנ״ה–4, תשנ״ח, תשנ״ח–2, תשס״ב–7, תשס״ו–2, תשע״ה, תשע״ח, תשפ"ב-12, תשפ"ד-6) : (א) תקום מועצה ארצית לתכנון ולבניה (להלן – המועצה הארצית) לייעץ לממשלה בכל הנוגע לקו הכללי בביצוע חוק זה, לרבות עניני חקיקה, ולמלא את יתר התפקידים המוטלים עליה בחוק זה ובכל דין אחר. : (ב) וזה הרכב המועצה הארצית: :: (1) שר הפנים או נציגו, והוא יהיה יושב ראש; :: (2) 12 חברי הממשלה, שתחליט עליהם הממשלה מזמן לזמן, או נציגיהם; :: (3) מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים או נציגו מבין עובדי מינהל התכנון, והוא יהיה ממלא מקום היושב ראש; :: (4) בעל הכשרה מקצועית בעניני שיכון ובניה שימנהו שר השיכון; :: (5) מנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים או נציגו; :: (6) ראשי העיריות ירושלים, תל־אביב־יפו וחיפה; :: (7) ראשי שתי עיריות אחרות, ראשי שלוש מועצות מקומיות שאינן מועצות אזוריות וראשי שתי מועצות אזוריות; שר הפנים יקבע לענין זה את העיריות, המועצות המקומיות והמועצות האזוריות, ובלבד שאחת מהן בגליל ואחת בנגב; בפסקה זו, ”הגליל” – כהגדרתו [[בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ״ג–1993]], ו”הנגב” – כהגדרתו [[בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ״ב–1991]]; :: (8) חבר אחד שימנה שר הפנים מתוך הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים לפי [[חוק המהנדסים והאדריכלים, תשי״ח–1958]], וממלא מקומו יהיה נציג הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות בישראל שימנה שר הפנים; לעניין זה, "קבלן לעבודות הנדסה בנאיות" - כהגדרתו [[בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969]]; :: (9) נציגה אחת של ארגון נשים, והיא תתמנה על ידי שר הפנים בהמלצת ארגון ארצי של ארגוני נשים שהוא לדעת השר יציג ונוגע בדבר; :: (10) נציג המוסדות להשכלה גבוהה, בעל מומחיות בענייני תכנון ובנייה שימנה שר הפנים מתוך רשימה שימליצו עליה דיקני הפקולטות המקיימות תוכניות לימודים לתארים מתקדמים לתכנון ערים, הנדסה או אדריכלות; :: (11) נציג המוסדות המיישבים שימנהו שר הפנים לפי המלצת הסוכנות היהודית לארץ־ישראל; :: (12) בעל הכשרה מקצועית בסוציולוגיה שיתמנה על ידי שר הפנים; :: (13) נציג ארגון הגג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנהו שר הפנים מתוך רשימת מועמדים שהארגון האמור יגיש לו; :: (13א) (((פקעה);)) :: (14) נציג הדור הצעיר, שימנהו שר הפנים בהתייעצות עם הגופים שלדעתו נוגעים בדבר; :: (15) שני חברים שימנה שר הפנים הבקיאים בענייני תכנון ובנייה, האחד בן האוכלוסייה החרדית והשני בן האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית. : (ג) במקומו של ראש רשות מקומית כחבר המועצה הארצית יכול לבוא אחד מסגניו או מהנדס הרשות המקומית שימנה לכך. : (ד)(1) תקופת כהונתו של חבר המועצה הארצית תהיה חמש שנים, ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה בסעיף קטן (ב) שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור – אם מונה מכוח פסקה אחרת באותו סעיף קטן; ואולם חבר המועצה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), תקופת כהונתם כחברי המועצה הארצית של מנהל מינהל התכנון של מנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, של חברי הממשלה ושל ראשי העיריות המנויים בסעיף קטן (ב)(6) תהיה עד תום תקופת הכהונה בתפקיד שמכוחו הם חברי המועצה הארצית. : (ה) (((בוטל).)) @ 3. פרסום ברשומות : מינוי חבר המועצה הארצית יפורסם ברשומות. @ 4. מילוי מקומו של חבר מועצה שנעדר : חבר המועצה שנבצר ממנו למלא את תפקידו תקופה מסויימת משום שהוא נעדר או נטול יכולת לפעול מחמת מחלה או מחמת סיבה אחרת, רשאי מי שמינה אותו למנות במקומו אדם אחר לאותה תקופה, ובלבד שממלא המקום יתמנה בדרך ובתנאים שנתמנה חבר המועצה שקדם לו. @ 5. מזכיר המועצה הארצית ויועציה (תיקון: תשע״ה) : (א) שר הפנים ימנה מזכיר למועצה הארצית. : (ב) המועצה הארצית רשאית למנות לה יועצים מקצועיים. @ 6. ועדות משנה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ז–5, תשפ"ב-6) : (א) המועצה הארצית רשאית – :: (1) למנות מבין חבריה ועדות קבועות וועדות לענינים מסויימים ולקבוע להן את סמכויותיהן ותפקידיהן (בסעיף זה – ועדות משנה); :: (2) למנות לועדות כאמור יועצים מקצועיים; :: (3) לאצול לועדות כאמור מסמכויותיה, למעט כל סמכות בדבר תכנית מיתאר ארצית ובדבר הייעוץ בעניני החקיקה בשטח התכנון והבניה. : (ב) היה חבר ועדה שנאצלה לה סמכות לפי סעיף זה חולק על החלטת הועדה, תעביר הועדה את ההחלטה, על־פי דרישתו, להכרעתה הסופית של המועצה. : (ג) המועצה הארצית תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה אחת לפחות, שתדון ותחליט בערר על החלטת ועדה מחוזית כאמור [[בסעיף 12(ה)]]; דין החלטת ועדת משנה שהוקמה לפי סעיף קטן זה כדין החלטת המועצה הארצית, והוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו. : (ד)(1) המועצה הארצית תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה אחת לפחות, שתדון ותחליט בתכניות שהועברו לה לפי [[סעיף 109א(ב)(2)]] או בבקשות שהועברו לה לפי [[סעיף 145(ג1)]]; ועדת משנה כאמור תהיה בת תשעה חברים, ובהם – ::: (א) שני חברים לפחות מבין החברים המנויים [[בפסקאות (6) ו־(7) של סעיף 2(ב)]]; ::: (ב) חבר אחד לפחות מבין החברים המנויים [[בפסקאות (8) עד (14) של סעיף 2(ב)]]. :: (2) בדיון בתכנית הנוגעת לשטחים שהוראות [[סעיף 62א(ו)]] חלות עליהם, תכלול ועדת המשנה את נציג שר הביטחון במועצה הארצית. :: (2א) בדיון בבקשה הנוגעת לתנאים לעניין מיתקני מים וביוב, תכלול ועדת המשנה את שר הבריאות או נציגו במועצה הארצית. :: (2ב) לדיון בבקשה, בנושא המצוי בתחום אחריותו של משרד ממשלתי, יוזמן נציג השר הנוגע לעניין במועצה הארצית, שתהיה לו דעה מייעצת, וזאת אם השר האמור או נציגו אינם חברי ועדת המשנה. :: (3) דין החלטת ועדת משנה שהוקמה לפי סעיף קטן זה כדין החלטת המועצה הארצית, והוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו. : (ה)(1) המועצה הארצית תבחר מבין חבריה ועדת משנה לעניין תכניות מפורטות שעיקרן שינוי ייעוד מתעסוקה למגורים או הוספת שימוש מגורים במגרשים המיועדים לתעסוקה, שתהיה בת אחד עשר חברים, ובהם: ::: (א) יושב ראש המועצה הארצית או חבר אחר מבין חברי המועצה הארצית שהוא ימנה, והוא יהיה היושב ראש; ::: (ב) נציג ראש הממשלה במועצה הארצית שמונה לפי [[פסקה (2) של סעיף 2(ב)]], אם מונה; ::: (ג) נציג שר האוצר במועצה הארצית שמונה לפי [[פסקה (2) של סעיף 2(ב)]], אם מונה; ::: (ד) נציג שר הבינוי והשיכון במועצה הארצית שמונה לפי [[פסקה (2) של סעיף 2(ב)]], אם מונה; ::: (ה) נציג השר להגנת הסביבה שמונה לפי [[פסקה (2) של סעיף 2(ב)]], אם מונה; ::: (ו) מנהל מינהל התכנון או נציגו; ::: (ז) שלושה חברים מבין החברים המנויים [[בפסקאות (6) ו-(7) של סעיף 2(ב)]]; ::: (ח) שני חברים מבין החברים המנויים [[בפסקאות (8) עד (14) של סעיף 2(ב)]]. :: (2) ראש הרשות המקומית שבתחומה נכלל רוב שטח התכנית הנדונה יוזמן להשתתף כמשקיף בוועדת המשנה. :: (3) נציג שר הכלכלה והתעשייה יוזמן להשתתף כמשקיף בוועדת המשנה. :: (4) מינה יושב ראש המועצה הארצית את אחד מחברי ועדת המשנה ליושב ראש ועדת המשנה, לפי פסקת משנה (1)(א), תבחר המועצה הארצית מבין חבריה חבר נוסף במקומו. :: (5) לוועדת המשנה שהוקמה לפי סעיף קטן זה יהיו כל הסמכויות הנתונות לוועדה מחוזית, לעניין תכניות מפורטות שעיקרן שינוי ייעוד מתעסוקה למגורים או הוספת שימוש מגורים במגרשים המיועדים לתעסוקה, ויחולו לגביה הוראות [[פרק ג']] בשינויים המחויבים. :: (6) הוראות סעיף קטן זה יחולו לגבי תכניות שהוגשו לוועדת המשנה עד יום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026). === סימן א׳1: ועדה לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות (תיקון: תשס״ב–3) === @ 6א. ועדה ארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות (תיקון: תשס״ב–3, תשס״ט–4, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ו–7, תשע״ח, תשפ"ג-5, תשפ"ד-6, תשפ"ד-9, תשפ"ה) : (א) תקום ועדה ארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות (להלן – הועדה לתשתיות), וזה הרכבה: :: (1) נציג שר הפנים, והוא יהיה היושב ראש; :: (2) נציג ראש הממשלה; :: (3) נציג שר המשפטים; :: (4) נציג השר לתשתיות לאומיות; :: (5) נציג שר התחבורה; :: (6) נציג שר האוצר; :: (7) נציג שר הבינוי והשיכון; :: (8) נציג השר לאיכות הסביבה; :: (9) נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי; :: (9א) נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר; :: (10) נציג רשות מקרקעי ישראל; :: (11) נציג שר הביטחון; :: (11א) (((פקעה);)) :: (12) בעל הכשרה מקצועית בעניני תכנון ובניה שימנה שר הפנים – והוא יהיה מתכנן הועדה; :: (13) נציג ציבור שתמנה הממשלה; :: (14) נציג ארגון הגג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנהו שר הפנים מתוך רשימת מועמדים שהארגון יגיש לו; :: (14א) נציג ארגון העוסק בנושאי חברה ורווחה שימנה שר הרווחה והביטחון החברתי; :: (15) נציג השלטון המקומי שימנה שר הפנים. : (א1) בדיון בתכנית לתשתית תיירות, יבוא נציג שר התיירות במקומו של נציג שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים. : (א2) בדיון בתוכנית לתשתית לאומית החלה בסביבה החופית, יכלול הרכב הוועדה לתשתיות שני נציגים נוספים שמונו לפי [[סעיף 3(א)(13) לתוספת השנייה]] או נציגים שימונו בהתאם להוראות [[תוספת 2 פרט 3|אותו סעיף]] לעניין סעיף קטן זה. : (א3) בדיון בתוכנית לפי [[סעיף 76ב(ב1)]], יהיה חבר בוועדה לתשתיות גם ראש הרשות המקומית שבתחומה נמצא השטח הגדול ביותר בתחום התוכנית. : (א4) נציג הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים שימנה מנהל הרשות יוזמן להשתתף בדיוני הוועדה לתשתיות כמשקיף. : (ב) הועדה לתשתיות תפעל ליד המועצה הארצית, וחבר במועצה הארצית יוכל להתמנות גם לחבר בועדה לתשתיות. : (ג) תקופת כהונתו של חבר הועדה לתשתיות תהא חמש שנים; ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה בסעיף קטן (א) שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור – אם מונה מכוח פסקה אחרת באותו סעיף קטן; ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו. : (ד) (((בוטל).)) : (ה) מי שמינה נציג לועדה לתשתיות רשאי בכל עת להחליף את נציגו בועדה. : (ו) כל אימת שהועדה דנה בתכנית, ששטחה, כולו או חלקו, בתחום ועדה מקומית, תזמין את מהנדס הועדה המקומית או את נציגו ותיתן לו הזדמנות להשמיע את דברו לפני שתחליט בענין. @ 6ב. תפקידי הועדה לתשתיות וסמכויותיה (תיקון: תשס״ב–3, תשע״ד–2, תשע״ז–3, תשע״ח–9, תשפ"ב, תשפ"ג-5, תשפ"ד-9, תשפ"ה-4) : (א) בעניני תכנון ובניה של תשתיות לאומיות יהיו לועדה לתשתיות כל הסמכויות והתפקידים של המועצה הארצית. : (ב)(1) על אף האמור [[בפרק ה']], לעניין מתן היתר לפי [[אותו פרק]] לגבי סוגי היתרים כאמור בפסקה (2) יחולו הוראות אלה: ::: (א) רשות הרישוי תהיה יושב ראש הוועדה לתשתיות ומתכנן הוועדה, ולעניין מתן היתר המנוי בפסקה (2)(ב) עד (ח) או בסעיף קטן (ב1) או לעניין היתר לייעודים או שימושים נוספים על פי תוכנית לתשתית לאומית בהתאם [[לסעיף 76ב(ב1)]], תהיה רשות הרישוי נוסף על אלה - גם מהנדס הוועדה המקומית שבתחומה נמצא השטח הגדול ביותר בתחום הבקשה להיתר; ::: (ב) הוועדה המקומית תהיה הוועדה לתשתיות; ואולם הוראות [[סעיף 152(א)]] לא יחולו; ::: (ג) מהנדס הוועדה יהיה מתכנן הוועדה לתשתיות. :: (2) הוראות פסקה (1) יחולו על סוגי היתרים והרשאות כמפורט להלן: ::: (א) היתר על פי תוכנית לתשתית לאומית; ::: (ב) היתר לתשתית לאומית על פי תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות, למעט תוכנית כאמור לפי [[סעיף 145(ח)(3)]]; ::: (ג) הרשאה כאמור [[בסעיף 145(ו)(1א)]]; ::: (ד) היתר על פי תמ"א 70/א כהגדרתה [[בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021]]; ::: (ה) היתר למיזם תשתית חיוני כהגדרתו בחוק לקידום תשתיות לאומיות על פי תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית, ומצורף לה תשריט של השטח שעליו היא חלה; ::: (ו) היתר לתשתית לאומית על פי תוכנית מועדפת לדיור כהגדרתה [[בחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע"ד-2014]]; ::: (ז)(1) היתר לתשתית לאומית על פי תוכנית תשתית בלא תשריט, ובלבד שהיא בתחום שטח המיועד לתשתית לאומית בתוכנית לפי פסקאות משנה (א) עד (ו), והוגשה בקשה להיתר לגבי התשתית הלאומית האמורה לפי אותן פסקאות משנה שטרם ניתנה החלטה לגביה (בפסקת משנה זו - התשתית המוצעת); :::: (2) לא תיתן רשות הרישוי היתר לפי פסקת משנה זו, אלא אם כן קבעה בהיתר לתשתית הלאומית על פי תוכנית תשתית בלא תשריט, כי תנאי למימוש ההיתר על פי תוכנית התשתית בלא תשריט יהיה מימוש התשתית המוצעת; ::: (ח) היתר לביצוע והקמה של קווי תשתית תת-קרקעיים של מים או ביוב שעוברים ביותר ממרחב תכנון אחד - אם מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב שמונה לפי [[סעיף 124יט לחוק המים, התשי"ט-1959]], אישר כי הם נדרשים לשם עמידה בתוכניות פיתוח למשק המים והביוב, אולם לא יוגשו לרשות הרישוי לפי פסקת משנה זו יותר משמונה בקשות להיתר בשנה קלנדרית אחת. :: (3) בסעיף זה - :::- "תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות" - כל אחת מאלה: :::: (1) תוכנית מיתאר ארצית להקמת תשתית לאומית, הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר לתשתית לאומית, בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה ומצורף לה תשריט של השטח שעליו היא חלה; :::: (2) תוכנית מיתאר ארצית לתקשורת שעניינה מיתקני שידור קטנים וזעירים הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר מכוחה למיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה; :::: (3) תוכנית מיתאר ארצית לפי [[סעיף 145(ח)(3)]]; :::- "תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית" - תוכנית להקמת תשתית לאומית, הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר לתשתית לאומית בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, שאישרה ועדה מחוזית; :::- "תוכנית תשתית בלא תשריט" - תוכנית מיתאר ארצית להקמת תשתית לאומית, הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר לתשתית לאומית, בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה שלא מצורף לה תשריט. : (ב1) הוראות סעיף קטן (ב)(1) יחולו גם לעניין מתן היתר לתשתית לאומית על פי תוכנית תשתית בלא תשריט, שאינו היתר כאמור בסעיף קטן (ב)(2)(ז) או לעניין מתן היתר לקווי תשתית כהגדרתם [[בחוק לקידום תשתיות לאומיות]] על פי תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית, ובלבד שמתקיימים כל אלה: :: (1) חלפו שישה חודשים מהמועד שבו הוגשה בקשה להיתר לרשות הרישוי המקומית, או תשעה חודשים - אם הבקשה טעונה אישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי טרם מתן ההיתר, או שלושה חודשים מהמועד שבו הוגשה בקשה להרשאה לגורם המוסמך שקבע שר הפנים לפי [[סעיף 145(ו)(1)]], וטרם ניתנה החלטה על מתן היתר או הרשאה או טרם ניתנה החלטה שעניינה סירוב לבקשה; :: (2) מגיש הבקשה להיתר או להרשאה ביקש להעבירה לרשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1); :: (3) רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1) קיימה דיון מקדמי שאליו הוזמנו מגיש הבקשה, מהנדס הוועדה המקומית הנוגעת בדבר או נציגו, ובהרשאה - הגורם המוסמך לפי [[סעיף 145(ו)(1)]]; מצאה רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1), בדיון המקדמי, שההחלטה בבקשה להיתר או להרשאה לא ניתנה מסיבות שאינן בשליטת רשות הרישוי המקומית או הגורם המוסמך כאמור, תורה על החזרת הבקשה להיתר או להרשאה לרשות הרישוי המקומית או לגורם המוסמך, ורשאית היא להחליט כאמור גם אם מצאה כי הייתה הצדקה אחרת לעיכוב במתן החלטה בבקשה; החליטה רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1) שלא להחזיר את הבקשה לרשות הרישוי המקומית או לגורם המוסמך, תמשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיעו רשות הרישוי המקומית או הגורם המוסמך, לפי העניין. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ניתן להגיש בקשה להיתר לפי תכנית כאמור באותו סעיף קטן לוועדה המקומית שבמרחב התכנון שלה חלה התכנית האמורה או לרשות הרישוי שלה, לפי העניין, ומשהוגשה בקשה להיתר כאמור יהיו כל הסמכויות לעניין מתן ההיתר נתונות לוועדה המקומית האמורה ולרשות הרישוי שלה, לפי העניין; ואולם היתה התכנית תכנית לתשתית לאומית רשאי רק מגיש התכנית או מי שהוא הסמיך לעניין זה להגיש בקשה להיתר לוועדה המקומית או לרשות הרישוי שלה כאמור; לעניין זה, ”בקשה להיתר” – למעט בקשה להרשאה לפי [[סעיף 261(ה) או (ה1)]]. : (ד) על אף האמור [[בסעיף 261(ה) ו-(ה1)]], לעניין הרשאה כאמור [[באותו סעיף]] לפי תכנית כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות [[הסעיף האמור]] בשינויים אלה: :: (1) בפסקה (2), במקום ”למתכנן המחוז” יקראו ”למתכנן הוועדה לתשתיות”; :: (2) בפסקה (3), במקום ”יבדקו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית” יקראו ”יבדקו יושב ראש הוועדה לתשתיות ומתכנן הוועדה לתשתיות”, אחרי ”ויאשרו אותה” יבוא ”לאחר התייעצות עם מהנדס הוועדה המקומית, שימסור את חוות דעתו בתוך שמונה עשר ימים מיום שהוגש לו העתק הבקשה,” ובמקום קבעו המתכנן והמהנדס” יקראו ”קבעו יושב ראש הוועדה תשתיות ומתכנן הוועדה לתשתיות”; :: (3) בפסקה (4), במקום ”לא החליטו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית” יקראו ”לא החליטו יושב ראש הוועדה לתשתיות ומתכנן הוועדה לתשתיות”; :: (4) פסקאות (5) ו־(7) – לא ייקראו; :: (5) בפסקה (6), במקום ”יושב ראש הועדה המחוזית” יקראו ”יושב ראש הוועדה לתשתיות”. : (ה) על אף האמור בכל דין, ובכלל זה [[בסעיף 145(א3) ו-(ג2)]], ראתה רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1), כי בעל תשתית לא השיב לפנייה לעניין בקשה להיתר בתוך המועד שבו היה עליו להשיב לפי דין או שהשיב לפנייה כאמור וכלל בתשובתו הגבלות או תנאים שיש בהם כדי לסכל את מתן ההיתר או להקשות על מתן ההיתר או על ביצועו באופן בלתי סביר, רשאית רשות הרישוי, בכפוף להוראות סעיף קטן (ו), לתת היתר אף בלא שהשיב בעל התשתית לפנייה או שלא בהתאם לתנאים או להגבלות שכלל בעל התשתית בעמדתו, לפי העניין, ובלבד שהתקיימו שני אלה: :: (1) התוכנית שעל פיה מבוקש ההיתר היא תוכנית לתשתית לאומית ולא נקבע בה כי אישורו של בעל התשתית הוא תנאי למתן היתר; :: (2) רשות הרישוי נתנה לבעל התשתית הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניה, לפני שקיבלה את החלטתה. : (ו) רשות הרישוי לא תיתן היתר לפי סעיף קטן (ה) אם סברה כי יש במתן היתר כאמור כדי לגרום סיכון ממשי לציבור או לבריאותו או כדי לגרום למפגע סביבתי חמור. : (ז) הוראות סעיפים קטנים (ה) ו-(ו) יחולו לעניין קליטת בקשה להיתר, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום "רשות הרישוי" יקראו "מתכנן הוועדה לתשתיות". : (ח) בסעיף זה, "בעל תשתית" - גוף שאישורו, תיאום עימו, התייעצות עימו או התייחסותו, נדרשים, בין השאר, לפי דין, לצורך קליטת בקשה להיתר או למתן היתר, והוא בעלים, חוכר, מחזיק או מפעיל של תשתית, בעל זיכיון או רישיון בנוגע לתשתית, או חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח תשתיות. @ 6ג. ועדות משנה ותוקף החלטותיהן (תיקון: תשס״ב–3) : (א) הועדה לתשתיות רשאית למנות מבין חבריה ועדות קבועות וועדות לענינים מסוימים, לקבוע להן את סמכויותיהן ותפקידיהן, ולאצול להן מסמכויותיה (בסעיף זה – ועדות משנה). : (ב) שני חברים לפחות של הועדה לתשתיות רשאים, בתוך שלושה ימים מיום שנמסרה להם החלטת ועדת משנה, לדרוש בכתב שיתקיים במליאת הועדה לתשתיות דיון בענין שלגביו התקבלה ההחלטה; התקבלה דרישה כאמור, תקיים הועדה לתשתיות דיון ותקבל החלטה בענין בתוך שבעה ימים מיום שהוגשה לה הדרישה כאמור. @ 6ד. ועדת משנה להשגות (תיקון: תשס״ב–3) : הועדה לתשתיות תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה בת חמישה חברים, לשמיעת השגות לתכנית לתשתית לאומית, וזה הרכבה – : (1) יושב ראש הועדה לתשתיות או ממלא מקומו, והוא יהיה יושב ראש ועדת המשנה להתנגדויות; : (2) נציג שר המשפטים; : (3) מתכנן הועדה; : (4) חבר הועדה לתשתיות שהוא נציג הציבור; : (5) חבר מבין חברי הועדה לתשתיות. @ 6ה. יועץ סביבתי, מזכיר ויועצים אחרים (תיקון: תשס״ב–3, תשע״ה) : (א) יושב ראש הועדה לתשתיות ונציג השר לאיכות הסביבה בועדה לתשתיות ימנו לועדה, מתוך רשימה שיקבע שר הפנים בהסכמת השר לאיכות הסביבה, יועץ סביבתי, אחד או יותר, שאינו עובד המדינה. : (ב) שר הפנים ימנה מזכיר לועדה לתשתיות. : (ג) הועדה לתשתיות רשאית למנות לה ולועדות המשנה שלה יועצים מקצועיים. : (ד) הועדה לתשתיות ומתכנן הועדה רשאים לקבל חוות דעת מכל גורם מקצועי כפי שימצאו לנכון. @ 6ו. מסירת החלטות הועדה לתשתיות (תיקון: תשס״ב–3) : על אף האמור [[בסעיף 48ב]], החלטות הועדה לתשתיות יימסרו למשתתפים בדיון, לרבות לחברי ועדה שלא נכחו בדיון, מיד בתום הדיון בועדה. === סימן ב׳: ועדה מחוזית === @ 7. ועדה מחוזית (תיקון: תשנ״ב–2, תשנ״ה–4, תשס״ג–2, תשס״ג–4, תשס״ט–4, תשע״ה, תשע״ו–7, תשפ"ד-6, תשפ"ד-7) : (א) לכל מחוז תהיה ועדה מחוזית לתכנון ולבניה (להלן – ועדה מחוזית), וזה הרכבה: :: (1) נציג שר הפנים, והוא יהיה היושב ראש; :: (2) נציג השר לאיכות הסביבה; :: (3) נציג שר הבטחון; :: (4) נציג שר הבינוי והשיכון; :: (5) נציג שר הבריאות; :: (6) נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי; :: (6א) נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר; :: (7) נציג שר המשפטים; :: (8) נציג שר התחבורה; :: (9) נציג שר התיירות וממלא מקומו יהיה נציג שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים; :: (9א) (((פקעה);)) :: (10) נציג רשות מקרקעי ישראל; :: (11) מתכנן המחוז כאמור [[בסעיף 8(א)]]; :: (12) חמישה חברים שימנה שר הפנים על פי המלצות של הרשויות המקומיות שבאותו מחוז (להלן – נציגי הרשויות המקומיות); :: (13) חבר אחד שימנה שר הפנים והוא – אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]] או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה: ::: (א) הוא בקי בענייני תכנון ובניה; ::: (ב) הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז; ::: חבר כאמור ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות; :: (14) נציג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנה שר הפנים בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו לו גופים אלה; לענין זה, ”הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה” – הגופים המפורטים [[בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002]]; :: (15) נציג ארגון העוסק בנושאי חברה ורווחה שימנה שר הרווחה והביטחון החברתי. : (א1) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), הרכב הוועדות המחוזיות במחוז הצפון והדרום יכלול את נציג שר ההתיישבות והמשימות הלאומיות וכן חבר שימנה שר הפנים על פי המלצות של הרשויות המקומיות שבאותו מחוז ולעניין זה יחולו הוראות סעיף קטן (ב). : (ב) הרשויות המקומיות שבמחוז יגישו, תוך שלושים ימים מיום שנדרשו לכך על ידי שר הפנים או מי מטעמו, את המלצותיהן כאמור בסעיף קטן (א)(12); לא עשו כן, רשאי השר למנות את חמשת החברים ללא המלצה. : (ג) חברותם של נציגי השרים כאמור בפסקאות (2), (4), (5) ו־(8) של סעיף קטן (א) בועדה המחוזית, או של ממלאי מקומם (להלן – הנציגים הקבועים), תהיה עיסוקם הבלעדי, זולת אם אישר שר הפנים לשר הממנה, להטיל עליהם תפקיד נוסף. @ 8. מתכנן מחוז, מזכיר ועדה מחוזית ויועצים (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשע״ה) : (א)(1) שר הפנים ימנה לכל ועדה מחוזית מתכנן מחוז ומזכיר; מתכנן המחוז יכול שימונה מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה. :: (2) מינוי מתכנן מחוז שלא מקרב עובדי המדינה, יהיה לפי הוראות [[חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992]], ומשמונה יחולו עליו הדינים החלים על עובד ציבור. : (ב) ועדה מחוזית רשאית להתייעץ בענין מסוים עם יועץ מקצועי שתקבע וכן רשאית היא למנות לה יועץ מקצועי של קבע לרבות יועץ משפטי. @ 9. תקופת כהונה (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ח, תשפ"ד-6) : (א)(1) תקופת כהונתו של חבר הוועדה המחוזית תהיה חמש שנים, ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה [[בסעיף 7(א)]] שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור – אם מונה מכוח פסקה אחרת [[סעיף 7|באותו סעיף קטן]]; ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), תקופת כהונתם של מתכנן המחוז ושל נציגי הרשויות המקומיות המנויים [[בסעיף 7(א)(11) ו־(12)]] כחברי הוועדה המחוזית תהיה עד תום תקופת הכהונה בתפקיד שמכוחו או שבשלו הם חברי הוועדה המחוזית. : (ב) שר רשאי בכל עת להחליף את נציגו בועדה המחוזית. : (ג) חבר ועדה מחוזית – שאינו נציג שר – שנבצר ממנו למלא את תפקידו תקופה מסויימת משום שהוא נעדר או נטול יכולת לפעול מחמת מחלה או מחמת סיבה אחרת, רשאי מי שמינה אותו למנות במקומו אדם אחר לאותה תקופה, ובלבד שממלא המקום יתמנה בדרך ובתנאים שנתמנה חבר הועדה שקדם לו. @ 10. מהנדס מקומי בועדה מחוזית (תיקון: תשס״ב–3) : כל אימת שהועדה לתשתיות או שועדה מחוזית דנה בתכנית שבתחום רשות מקומית, תזמין את מהנדס הרשות המקומית – אם ישנו – ואת נציגה לבוא לפניה, ואם באו – תתן להם הזדמנות להשמיע את דברם לפני שתחליט בענין. @ 10א. (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4) : (((בוטל).)) @ 11. ועדת משנה להתנגדויות (תיקון: תשל"ג, תשמ"ח-2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4) : (א) ועדה מחוזית תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה אחת לפחות, בת חמישה חברים, לשמיעת התנגדויות לתכניות לפי [[פרק ג׳ סימן ו׳]] (להלן – ועדת משנה להתנגדויות), וזה הרכבה: :: (1) יושב ראש הועדה המחוזית או ממלא מקומו או מי שהיושב ראש מינה מקרב חברי הועדה המחוזית, שיהיה יושב ראש ועדת המשנה להתנגדויות; :: (2) נציג שר המשפטים; :: (3) חבר מבין הנציגים הקבועים; :: (4) חבר מבין נציגי הרשויות המקומיות; :: (5) חבר שתבחר הועדה המחוזית. : (ב) דנה ועדת המשנה להתנגדויות בהתנגדות לתכנית הנוגעת לרשות מקומית או לועדה מקומית מסוימת, ונציג הרשויות המקומיות בועדת המשנה הוא חבר או עובד הרשות המקומית או הועדה המקומית שבתכנית הנוגעת לה, דנים, או שהוא הומלץ, לפי [[סעיף 7(ב)]], על ידי רשות מקומית כאמור, ימנה היושב ראש לדיון האמור חבר אחר מבין נציגי הרשויות המקומיות. @ 11א. ועדת משנה לעררים (תיקון: תשנ״ה–4) : (א) ועדה מחוזית תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה אחת לפחות, בת חמישה חברים, לשמיעת עררים לפי [[סעיף 111]] (להלן – ועדת משנה לעררים), וזה הרכבה: :: (1) יושב ראש הועדה המחוזית או ממלא מקומו או מי שהיושב ראש מינה מקרב חברי הועדה המחוזית שיהיה יושב ראש ועדת המשנה לעררים; :: (2) נציג השר לאיכות הסביבה; :: (3) נציג שר המשפטים; :: (4) מתכנן המחוז; :: (5) חבר מבין נציגי הרשויות המקומיות. : (ב) דנה ועדת המשנה לעררים, בערר לגבי תכנית הנוגעת לרשות מקומית או לועדה מקומית מסוימת, ונציג הרשויות המקומיות בועדת המשנה הוא חבר או עובד הרשות המקומית או הועדה המקומית שבתכנית הנוגעת לה דנים או שהוא הומלץ, לפי [[סעיף 7(ב)]], על ידי רשות מקומית כאמור, ימנה היושב ראש, לגבי אותו ערר, חבר אחר מבין נציגי הרשויות המקומיות. @ 11א1. ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים (תיקון: תש״ע–3, תשע״ה) : (א) בסעיף זה – ::- ”שיכון ציבורי” – מקרקעין שאושרו כשיכון ציבורי בידי שר הבינוי והשיכון בהתאם להוראות [[סעיף 1א לחוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה), התשכ״ד–1964]]; ::- ”תכנית לשיכון ציבורי” – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה על תחומו של שיכון ציבורי אחד או יותר ברשות מקומית אחת, למעט תכנית כאמור החלה בתחומו של יישוב שיתופי כהגדרתו לפי [[פקודת המועצות המקומיות]], והכוללת הוראות של תכנית מפורטת, הדרושות כדי לאפשר רישום בפנקסי המקרקעין של חלוקה למגרשים או חלוקה חדשה של הקרקע שנבנה עליה שיכון ציבורי או המיועדת להקמת שיכון כאמור, ואת אלה בלבד. : (ב) בכל מחוז תוקם, מבין חברי הוועדה המחוזית, ועדת משנה לעניין תכניות לשיכונים ציבוריים (בסעיף זה – ועדה משנה לרישום שיכונים ציבוריים), וזה הרכבה: :: (1) יושב ראש הוועדה המחוזית והוא יהיה היושב ראש; :: (2) נציג שר המשפטים; :: (3) נציג שר הבינוי והשיכון; :: (4) נציג השר להגנת הסביבה; :: (4א) (((פקעה);)) :: (5) חבר מבין נציגי הרשויות המקומיות, שימנה שר הפנים; :: (6) מתכנן המחוז; :: (7) נציג רשות מקרקעי ישראל. : (ג) הודעה על הקמת ועדה כאמור בסעיף קטן (ב) תפורסם ברשומות. : (ד) לדיוני ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים יוזמן דרך קבע מנהל המרכז למיפוי ישראל או נציגו מקרב עובדי המרכז למיפוי ישראל. : (ה) לוועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים יהיו נתונות כל הסמכויות של ועדה מחוזית ושל ועדת מקומית הדרושות לשם אישור תכניות שיכונים ציבוריים או אישור תשריטי חלוקה בהתאם להוראות [[פרק ד׳]], וליושב ראש ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים יהיו נתונות הסמכויות של יושב ראש ועדה מקומית לפי [[סעיפים 125]] [[ו־141]]. : (ו) דין החלטת ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים כדין החלטת ועדה מחוזית, והוראות [[סעיפים 11ד]] [[ו־11ה]] לא יחולו על ההחלטה. : (ז) בכפוף להוראות סעיף קטן (ח), אין בסמכויות הנתונות לוועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים בסעיף זה, כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לוועדה מקומית, לאשר כל תכנית או תשריט לפי כל דין. : (ח)(1) החליטה ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים על הפקדת תכנית לשיכון ציבורי, לא תחליט ועדה מקומית, בתוך חמש שנים ממועד ההחלטה האמורה, על הפקדת תכנית אחרת החלה, כולה או חלקה, בתחום התכנית לשיכון ציבורי, שיש בה כדי לסתור את התכנית לשיכון ציבורי, עד שתאושר התכנית לשיכון ציבורי או עד שתתקבל החלטה שלא לאשרה. :: (2) החליטה ועדה מקומית או ועדה מחוזית על הפקדת תכנית (בפסקה זו – התכנית הראשונה), לא תחליט ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים, בתוך חמש שנים ממועד ההחלטה האמורה, על הפקדת תכנית לשיכון ציבורי החלה, כולה או חלקה, בתחום התכנית הראשונה, שיש בה כדי לסתור את התכנית הראשונה, עד שתאושר התכנית הראשונה או עד שתתקבל החלטה שלא לאשרה. @ 11א2. ועדת משנה לתכניות מסוימות ביישובי מיעוטים (תיקון: תשע״ו) : (א) בסעיף זה – ::- ”תכנית להסדרת רישום ביישוב מיעוטים” – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה בתחומו של יישוב מיעוטים, הכוללת הוראות של תכנית מפורטת הדרושות כדי לאפשר רישום בפנקסי המקרקעין של חלוקה למגרשים או של חלוקה חדשה של הקרקע, ואת אלה בלבד; ::- ”תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים” – תכנית להסדרת רישום ביישוב מיעוטים ותכנית נקודתית ביישוב מיעוטים; ::- ”תכנית נקודתית ביישוב מיעוטים” – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה בתחומו של יישוב מיעוטים, הכוללת הוראות של תכנית מפורטת והמייעדת קרקע למגורים ולשימושים הנלווים למגורים, ובלבד שמספר יחידות הדיור הכלולות בה אינו עולה על 50. : (ב) במחוז הצפון, במחוז חיפה ובמחוז המרכז תוקם, מבין חברי הוועדה המחוזית, ועדת משנה לעניין תכניות מסוימות ביישובי מיעוטים (בסעיף זה – ועדת משנה ליישובי מיעוטים), וזה הרכבה: :: (1) יושב ראש הוועדה המחוזית או ממלא מקומו או מי שהיושב ראש מינה מקרב חברי הוועדה המחוזית, והוא יהיה היושב ראש; :: (2) נציג שר המשפטים; :: (3) נציג שר הבינוי והשיכון; :: (4) נציג השר להגנת הסביבה; :: (5) נציג שר הפנים; :: (6) שני חברים מבין נציגי הרשויות המקומיות, שתבחר הוועדה המחוזית; :: (7) מתכנן המחוז. : (ג) נציג רשות מקרקעי ישראל יהיה ממלא מקום נציג שר הבינוי והשיכון בוועדת המשנה. : (ד) הודעה על הקמת ועדת משנה ליישובי מיעוטים תפורסם ברשומות. : (ה) לדיוני ועדת משנה ליישובי מיעוטים יוזמן דרך קבע מנהל המרכז למיפוי ישראל או נציגו מקרב עובדי המרכז למיפוי ישראל. : (ו) לדיוני ועדת משנה ליישובי מיעוטים יוזמן ראש הרשות המקומית שתכנית מסוימת ביישוב מיעוטים חלה במרחב התכנון שלה. : (ז) דין החלטה של ועדת משנה ליישובי מיעוטים כדין החלטת ועדה מחוזית, והוראות [[סעיפים 11ד]] [[ו־11ה]] לא יחולו על ההחלטה. : (ח) ועדת משנה ליישובי מיעוטים רשאית לאשר תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים לאחר שהתקיימו שני אלה: :: (1) הוגשה למנהל המרכז למיפוי ישראל תכנית לצורכי רישום התואמת את התכנית המסוימת; :: (2) מנהל המרכז למיפוי ישראל הודיע כי המרכז למיפוי ישראל יאשר את התכנית לצורכי רישום שהוגשה לו התואמת את התכנית המסוימת, ככשרה לרישום בהתאם [[לפקודת המדידות]] [[ולחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969]], עם אישור התכנית המסוימת בוועדת המשנה ליישובי מיעוטים ובהתאם לה. : (ט) לוועדת משנה ליישובי מיעוטים יהיו נתונות כל הסמכויות של ועדה מחוזית ושל ועדה מקומית הדרושות לשם אישור תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים או אישור תשריטי חלוקה בהתאם להוראות [[פרק ד׳]], וליושב ראש ועדת המשנה ליישובי מיעוטים יהיו נתונות הסמכויות של יושב ראש ועדה מקומית לפי [[סעיפים 125]] [[ו־141]]. : (י) בכפוף להוראות סעיף קטן (יא), אין בסמכויות הנתונות לוועדת משנה ליישובי מיעוטים בסעיף זה, כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לוועדה מקומית לאשר כל תכנית או תשריט לפי כל דין. : (יא) החליטה ועדת משנה ליישובי מיעוטים על הפקדת תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים, לא תחליט ועדה מקומית, בתוך חמש שנים ממועד ההחלטה האמורה, על הפקדת תכנית אחרת החלה, כולה או חלקה, בתחום התכנית המסוימת, שיש בה כדי לסתור את התכנית המסוימת, עד שתאושר התכנית האמורה או עד שיוחלט שלא לאשרה. : (יב) החליטה ועדה מקומית או ועדה מחוזית על הפקדת תכנית (בסעיף קטן זה – התכנית הראשונה), לא תחליט ועדת משנה ליישובי מיעוטים, בתוך חמש שנים ממועד ההחלטה האמורה, על הפקדת תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים החלה, כולה או חלקה, בתחום התכנית הראשונה, שיש בה כדי לסתור את התכנית הראשונה, עד שתאושר התכנית הראשונה או עד שיוחלט שלא לאשרה. @ 11א3. (תיקון: תשע״ו–7, תשע״ח–13) : (((פקע).)) @ 11א4. ועדת משנה להתחדשות עירונית (תיקון: תשע״ו–9, תשפ"ב-7) : (א) בסעיף זה – ::- ”תכנית להתחדשות עירונית” – כל אחת מאלה, ובלבד שמספר יחידות הדיור החדשות הכלולות בה הוא 70 לפחות: ::: (1) תכנית לפינוי ובינוי החלה על קרקע שעיקרה למגורים ושיש בה יחידות דיור בנויות; ::: (2) תכנית שמטרתה חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה לפי הוראות תכנית החיזוק (תמ״א 38) הכוללת הוראות של תכנית מפורטת והמייעדת קרקע למגורים, לרבות לשימושים הנלווים למגורים. : (ב) תוקם, מבין חברי הוועדה המחוזית, ועדת משנה לעניין תכניות להתחדשות עירונית (בסעיף זה – ועדת משנה להתחדשות עירונית), וזה הרכבה: :: (1) יושב ראש הוועדה המחוזית והוא יהיה היושב ראש; :: (2) נציג שר הבינוי והשיכון; :: (3) נציג שר המשפטים; :: (4) נציג השר להגנת הסביבה; :: (5) נציג שר הפנים; :: (6) נציג רשות מקרקעי ישראל; :: (7) שני חברים מבין נציגי הרשויות המקומיות, שתבחר הוועדה המחוזית, ובלבד שלעניין תכנית החלה בתחומה של רשות מקומית שנציגה הוא חבר בוועדה המחוזית, ייבחר אותו חבר כאחד משני הנציגים האמורים; :: (8) מתכנן המחוז; :: (9) נציג כאמור [[בסעיף 7(13)]]. : (ג) נציג שר הבינוי והשיכון יהיה ממלא מקום יושב ראש ועדת המשנה. : (ד) הודעה על הקמת ועדת משנה להתחדשות עירונית תפורסם ברשומות. : (ה) לדיוני ועדת משנה להתחדשות עירונית יוזמן דרך קבע מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית או נציגו מקרב עובדי הרשות האמורה. : (ו) לדיוני ועדת משנה להתחדשות עירונית יוזמן ראש הרשות המקומית שתכנית להתחדשות עירונית חלה במרחב התכנון שלה. : (ז) דין החלטה של ועדת משנה להתחדשות עירונית כדין החלטת ועדה מחוזית, והוראות [[סעיפים 11ד]] [[ו־11ה]] לא יחולו על ההחלטה. : (ח) לוועדת משנה להתחדשות עירונית יהיו נתונות כל הסמכויות של ועדה מחוזית הדרושות לשם אישור תכנית להתחדשות עירונית, למעט סמכויות המוקנות לוועדה המחוזית לפי [[סעיף 62א(ו)]]. @ 11א5. ועדת משנה של הוועדה המחוזית לעניין שמיעת טענות (תיקון: תשפ"ג-5) : (א) תוקם, מקרב חברי הוועדה המחוזית, ועדת משנה לשמיעת טענות לעניין בקשה להרשאה על פי תוכנית מיתאר ארצית כאמור [[בסעיף 145(ח)(3)]] (בסעיף זה - ועדת משנה לשמיעת טענות), וזה הרכבה: :: (1) יושב ראש הוועדה המחוזית, והוא יהיה היושב ראש; :: (2) מתכנן המחוז; :: (3) נציג שר האנרגיה והתשתיות; :: (4) נציג השר להגנת הסביבה; :: (5) חבר שתבחר הוועדה המחוזית מקרב חברי הוועדה המנויים [[בסעיף 7(א)(12)]]. : (ב) דין החלטת ועדת משנה לשמיעת טענות כדין החלטת ועדה מחוזית, והוראות [[סעיפים 11ד]] [[ו-11ה]] לא יחולו על ההחלטה. @ 11ב. ועדות משנה אחרות (תיקון: תשנ״ה–4) : ועדה מחוזית רשאית לבחור, מבין חבריה, ועדות משנה נוספות, בנות חמישה חברים כל אחת, ובהן לפחות חבר אחד שהוא מבין נציגי הרשויות המקומיות; הועדה תמנה יושב ראש לכל ועדת משנה שבחרה כאמור, מקרב חברי הועדה המחוזית, והיא רשאית לאצול לה מסמכויותיה. @ 11ג. משלוח ההחלטות של ועדות המשנה (תיקון: תשנ״ה–4) : החלטות ועדות המשנה יישלחו לכל חברי הועדה המחוזית, תוך עשרה ימים מקבלתן. @ 11ד. החלטה פגומה – דיון במליאת הועדה (תיקון: תשנ״ה–4) : שני חברים לפחות של הועדה המחוזית רשאים, תוך שבעה ימים מיום קבלת החלטתה של ועדת המשנה לידיהם, לדרוש בכתב שיתקיים במליאת הועדה המחוזית דיון בענין שלגביו התקבלה בועדת המשנה החלטה, בנימוק שהחלטתה של ועדת המשנה פגומה מבחינה משפטית או תכנונית; הדרישה תכלול את פרטי הנימוקים; נתקבלה דרישה כאמור, תקיים הועדה המחוזית דיון בענין והחלטתה תהיה סופית. @ 11ה. דין החלטת ועדת משנה (תיקון: תשנ״ה–4) : בכפוף להוראות [[סעיף 11ד]], דין החלטת ועדת משנה כדין החלטת הועדה המחוזית. @ 12. מרחב תכנון מחוזי (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ"ה-4) : (א) כל שטח במחוז שאיננו מרחב תכנון מקומי לפי [[סימן ג׳]] או מרחב תכנון מיוחד לפי [[סימן ד׳]], יהיה אף הוא מרחב תכנון מקומי, ולועדה המחוזית של המחוז יהיו באותו שטח, בנוסף על סמכויותיה האחרות לפי חוק זה, כל הסמכויות שהיו לועדה המקומית אילו הוכרז השטח מרחב תכנון מקומי, למעט הסמכויות לפי [[פרק ה']], שיחולו לגביהם הוראות סעיף קטן (ג) (בסעיף זה - מרחב תכנון מחוזי). : (ב) שטח כאמור שביום תחילתו של חוק זה או בכל מועד שלאחר מכן נכלל בתחומה של רשות מקומית, לא יחולו עוד עליו הוראות סעיף קטן (א) בתום תקופה של חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה או מהיום שבו נכלל השטח בתחום רשות מקומית כאמור, הכל לפי המאוחר. שר הפנים רשאי, לגבי שטח פלוני, להאריך את התקופה האמורה בחמש שנים נוספות. : (ג) לעניין הסמכויות לפי [[פרק ה']] לגבי מרחב תכנון מחוזי, יראו את רשות הרישוי הארצית, את ועדת המשנה ואת מהנדס מוסד הרישוי הארצי כהגדרתם [[בסעיף 158ס]], כרשות רישוי מקומית, ועדה מקומית או מהנדס הוועדה, בהתאמה ולפי העניין. : (ד) תכנית בסמכות ועדה מקומית במרחב תכנון מחוזי, יראו אותה לעניין חוק זה כתכנית בסמכות ועדה מחוזית. : (ה) בכל מקום שקיימת לפי חוק זה זכות ערר על החלטה של ועדה מקומית, למעט ערר על החלטה בעניין תכנית כאמור בסעיף קטן (ד), וההחלטה ניתנה על ידי הוועדה המחוזית מכוח סמכותה לפי סעיף זה, יוגש הערר לוועדת המשנה של המועצה הארצית שהוקמה לפי [[סעיף 6(ג)]]. === סימן ב׳1: ועדת ערר (תיקון: תשנ״ה–4) === @ 12א. ועדת ערר (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ו–2, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ח) : (א) לכל מחוז תהיה ועדת ערר (בחוק זה – ועדת הערר) וזה הרכבה: :: (1) עורך דין, בעל ותק של חמש שנים לפחות, ובלבד שהוא מצוי בעניני תכנון ובניה, שימנו שר הפנים ושר המשפטים כאחד והוא יהיה היושב ראש; לא ימונה עורך דין כאמור אם לדעת השרים קיים ניגוד ענינים בין תפקידו כיושב ראש לבין עיסוקיו האחרים; :: (2) נציג מתכנן המחוז הבקי בעניני תכנון ובניה; :: (3) חבר אחד שימנה שר הפנים, והוא אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]] או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה: ::: (א) הוא בקי בעניני תכנון ובניה; ::: (ב) הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז; ::: חבר כאמור ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות; :: (4)(א) שני נציגי ציבור שימנה שר הפנים לאחר התייעצות עם יושב ראש הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של רשויות מקומיות; ::: (ב) לא נמסרה עמדת יושב ראש הארגון כאמור בפסקת משנה (א) בתוך 45 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין, יראו בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי סעיף קטן זה; ::: (ג) לא ימנה שר הפנים נציג ציבור שהוא חבר במועצה של רשות מקומית, בועדה מקומית, בועדה מיוחדת או בועדה משותפת או שהוא עובד אחד הגופים האמורים. : (ב) בדיון בערר לפי [[סעיף 12ב(א)(3)]] על החלטת ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, לעניין תכנית שבסמכותה לפי [[סעיף 62א]], יצורפו להרכב ועדת הערר חברים אלה: :: (1) נציג השר להגנת הסביבה בוועדה המחוזית או נציג אחר שימנה השר להגנת הסביבה; :: (2) נציג שר הבינוי והשיכון בוועדה המחוזית או נציג אחר שימנה שר הבינוי והשיכון; :: (3) נציג שר התחבורה בוועדה המחוזית או נציג אחר שימנה שר התחבורה. : (ב1) חבר ועדת הערר ימונה לתקופת כהונה אחת של שבע שנים; ואולם חבר ועדת הערר, למעט יושב ראש ועדת ערר, שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו. : (ג) שר הפנים ימנה מזכיר לוועדת ערר, ויכול שימונה מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה. @ 12ב. סמכויות ועדת הערר (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ב, תשס״ו–2, תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ"ב-7, תשפ"ב-8) : (א) ואלה התפקידים והסמכויות של ועדת הערר: :: (1) לדון ולהחליט בערר על החלטה של ועדה מקומית, של רשות רישוי מקומית או של ועדה משותפת למספר ועדות מקומיות שבמחוז אחד, בכל ענין שבו ניתנת בחוק זה זכות ערר על החלטותיהן, למעט בענינים שבתחום סמכותה של ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה שמונתה לפי [[סעיף 12ו]]; :: (2) לדון ולהחליט בערר על החלטה של ועדה מקומית או של רשות רישוי כאמור בפסקה (1) שענינה חלוקה ואיחוד של קרקעות לפי [[פרק ד׳]], או היתר לפי חוק זה, לרבות הקלה או היתר לשימוש חורג; :: (2א) לדון ולהחליט בערר על היתר שנתן מורשה להיתר לפי [[סעיף 158נז]]; :: (3) לדון ולהחליט בערר על החלטת ועדה מקומית בענין תכנית שבסמכותה לפי [[סעיף 62א]] ולהחליט אם לאשר תכנית כאמור, עם או בלי שינויים, או בתנאים שתקבע או לדחותה; :: (3א) לדון ולהחליט בערר שעניינו הנחיות מרחביות לפי [[סעיף 145ד(ז)]]; :: (3ב) לדון ולהחליט בהשגה לפי [[סעיף 152(א2)]]; :: (3ג) לדון ולהחליט בערר בשל אי־מתן היתר לפי [[סעיף 152(א3)]]; :: (4) לדון ולהחליט בכל ערר אחר שחוק זה מסמיך אותה לדון ולהחליט בו; :: (5) לדון ולהחליט בערר לפי [[סעיף 26(ג) לחוק משק הגז הטבעי]]. : (ב) ועדת הערר רשאית לקבל חוות דעת של מומחה בכל ענין הנדון בפניה, בין ביוזמתה ובין ביוזמת הצדדים הנוגעים לענין; שר הפנים רשאי להתקין תקנות לעניין סעיף קטן זה. : (ב1) <!-- (((לא חל על עררים שהדיון בהם החל לפני יום 1.1.2022):)) --> בדיון בערר לפי סעיף קטן (א)(1) עד (3) על החלטת ועדה מקומית לעניין מתן היתר לפי תכנית החיזוק (תמ"א 38) או על החלטה של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת לעניין תכנית להתחדשות עירונית, ישמש עובד הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית שימנה מנהל הרשות האמורה כיועץ לוועדת הערר, ובלבד שהרשות לא יזמה או הגישה את התכנית שעליה הוגש הערר או שמכוחה הוגש ההיתר; בסעיף זה, "תכנית להתחדשות עירונית" - תכנית לפינוי ובינוי לפי [[סעיף 62א(א2)]] או תכנית כהגדרתה [[בפסקה (2) להגדרה "תכנית להתחדשות עירונית" שבסעיף 11א4(א)]]. : (ג) החלטת ועדת הערר תישלח בדואר רשום לצדדים וליושב ראש הועדה המקומית, תוך שבעה ימים מיום קבלתה. : (ד)(1) החלטת ועדת ערר לפי סעיף קטן (א)(1) ו־(2) תהיה סופית. :: (2) על החלטת ועדת ערר לפי סעיף קטן (א)(3) ניתן לערור לועדה המחוזית לפי [[סעיף 111]]. : (ה) שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ותנאים שבהם יהיה יושב ראש ועדת הערר מוסמך לדון ולהחליט לבדו בערר, או בהשגה לפי [[סעיף 152(א2)]], על החלטה של ועדה מקומית או של רשות רישוי מקומית שעניינה היתר, לרבות הקלה או היתר לשימוש חורג. @ 12ג. הקמת ועדות ערר נוספות (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה) : (א) שר הפנים, לאחר התייעצות עם הועדות המקומיות הנוגעות בדבר, רשאי להקים ועדות ערר נוספות לפי [[סימן זה]], למרחב תכנון מקומי אחד או יותר, שבמחוז מסוים, אם נוכח כי יש צורך לעשות כן. : (ב) הודעה על הקמת ועדת הערר, הרכבה, ותחום סמכותה, תפורסם ברשומות והעתקה יישלח ליושב ראש הועדה המחוזית שבתחומה הוקמה ועדת הערר; יושב ראש הועדה המחוזית ישלח העתק מההודעה לועדות המקומיות שבמחוז, והועדות המקומיות ימסרו את ההודעה לכל דורש. @ 12ד. סדרי דין (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה) : שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים, יקבע את סדרי הדין בועדות הערר. : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר), התשנ״ו–1996]].)) : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר בעררים לפי סעיף 198 לחוק), התשנ״ח–1997]].)) : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (סדרי הדין בוועדות ערר בעררים לפי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק), התשע״א–2010]].)) @ 12ה. הוצאות ועדת ערר (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה) : (א) הוצאותיה של ועדת הערר, לרבות שכרם של חברי הועדה, ייכללו בתקציב משרד הפנים. : (ב) הוקמה במחוז יותר מועדת ערר אחת, רשאי שר הפנים לקבוע את שיעור השתתפותן של הרשויות המקומיות בהוצאותיהן של הועדות הנוספות שהוקמו, בהתחשב באגרות הערר שיגבו באותו מחוז. : (ג) קבע שר הפנים את סכום שיעור השתתפותה של רשות מקומית לפי סעיף קטן (ב), יהיה סכום זה חוב המגיע ממנה לאוצר המדינה, מיום שהומצאה לה הודעה על כך משר הפנים; מותר לאוצר המדינה לנכות חוב כאמור מתוך הסכומים המגיעים מאוצר המדינה לרשות המקומית על פי דין או הסכם, או בדרך אחרת, על פי דרישת שר הפנים, וזאת על אף כל משכון, שעבוד, עיקול או איסור העברה אחר, המוטלים על הסכום האמור, ורואים את התשלום לועדת הערר כתשלום לרשות המקומית. === סימן ב׳2: ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה (תיקון: תשס״ו–2) === @ 12ו. ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה (תיקון: תשס״ו–2, תשס״ח–7, תשע״ה) : לכל מחוז תהיה ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה (בחוק זה – ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה), וזה הרכבה: : (1) עורך דין, בעל ותק של חמש שנים לפחות, המצוי בעניני תכנון ובניה, שימנו שר הפנים ושר המשפטים כאחד, והוא יהיה היושב ראש; לא ימונה עורך דין כאמור אם לדעת השרים קיים ניגוד ענינים בין תפקידו כיושב ראש לבין עיסוקיו האחרים; : (2) נציג מתכנן המחוז, הבקיא בעניני תכנון ובניה; : (3) בעל תואר אקדמי בתחום הכלכלה, מינהל עסקים, ראיית חשבון או ההנדסה, או השכלה מתאימה אחרת, שימנה שר הפנים, ובלבד שאינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית, שבאותו מחוז; לא ימונה אדם כאמור אם לדעת שר הפנים קיים ניגוד ענינים בין תפקידו כחבר בוועדה לבין עיסוקיו האחרים. @ 12ז. סמכויות ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה (תיקון: תשס״ו–2, תשע״ד–2, תשע״ז–7, תשפ"ב-2, תשפ"ג-2) : ואלה התפקידים והסמכויות של ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה: : (1) לדון ולהחליט בערר על החלטה הנוגעת להיטל השבחה לפי [[פרק ח׳1]]; : (2) לדון ולהחליט בערר על החלטה הנוגעת לתביעת פיצויים לפי [[פרק ט׳]]; : (3) לדון ולהחליט בערר לפי [[סעיף 28(ה)(3) לחוק משק הגז הטבעי]], ובדרישה לפיצויים לפי [[+|סעיפים 28(ב), (ג), (ד) ו-(ד1)]], [[+|28א]], [[+|45]] [[ו־53 לחוק האמור]]; : (4) לדון ולהחליט בדרישה לפיצויים לפי [[סעיף 16(ג) לחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע״ז–2017]]. @ 12ח. תחולת הוראות על ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה (תיקון: תשס״ו–2, תשע״ח) : הוראות [[סעיפים 12א(ב1)]], [[12ב(ב), (ג) ו־(ד)(1)]], [[12ד]] [[ו־12ה(א)]] יחולו על ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה, בשינויים המחויבים. === סימן ג׳: ועדה מקומית === @ 13. מרחב תכנון מקומי (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה) : (א) שר הפנים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, הועדה המחוזית והרשות המקומית הנוגעת בדבר, רשאי להכריז בצו על שטח כעל מרחב תכנון מקומי (להלן – צו תכנון). : (ב) צו תכנון לגבי מרחב תכנון מקומי הכולל את השטח של מועצה אזורית לא יכלול גם שטחים של מועצה מקומית שאיננה מועצה אזורית או של עיריה, אלא אם כן שוכנע שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר החקלאות, כי לא יהיה בקביעת מרחב התכנון המקומי משום פגיעה באופיה המיוחד של המועצה האזורית הנוגעת בדבר. @ 14. תכנו ופרסומו של צו תכנון : צו תכנון יפרט את גבולותיו או את תחומו של המרחב; הוא יפורסם ברשומות על לוחות המודעות של כל רשות מקומית הנמצאת בתחומו של המרחב ובמשרדה של כל רשות מקומית כאמור. @ 15. תחילתו של צו תכנון : צו תכנון – תחילתו במועד שנקבע בו, ואם לא נקבע – ביום החמישה־עשר מיום פרסומו ברשומות. @ 16. שינוי מרחב תכנון (תיקון: תשע״ה, תשע״ו) : (א) שר הפנים רשאי לשנות את תחומו או את גבולותיו של מרחב תכנון מקומי באותם התנאים ובאותה דרך שבהם הוא רשאי להכריז עליו. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שונה תחומה של רשות מקומית לפי דין, רשאי שר האוצר להכריז בצו על התאמת מרחב התכנון המקומי לשינויים כאמור, ולא תחול על השינוי חובת התייעצות לפי [[סעיף 13]]. :: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).)) @ 17. ועדה מקומית : לכל מרחב תכנון מקומי תהיה ועדה מקומית לתכנון ולבניה (להלן – ועדה מקומית). @ 18. ועדה ברשות מקומית אחת (תיקון: תשכ"ט-2, תשל"ג, תשמ"ח-2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשס״ט–4, תשע״ב–4, תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ"ג-6, תשפ"ד-2, תשפ"ד-6) : (א) במרחב תכנון מקומי הכולל תחום רשות מקומית אחת בלבד, תהיה מועצת הרשות המקומית – הועדה המקומית. : (ב) לדיוני הועדה המקומית ולדיוני ועדת המשנה יוזמנו, דרך קבע, נציגי המשרדים והגופים הבאים, שתהא להם דעה מייעצת (בחוק זה – נציגים בעלי דעה מייעצת): :: (1) נציגי שר הפנים, השר לאיכות הסביבה, שר הבינוי והשיכון, שר הבריאות, שר המשטרה ושר התחבורה; :: (2) נציג רשות מקרקעי ישראל; :: (3) נציג שימנה שר הפנים והוא אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]], או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה: ::: (א) הוא בקי בעניני תכנון ובניה; ::: (ב) הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז; ::: נציג לפי פסקה זו ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות; :: (3א) שני נציגים שימנה שר הפנים שמתקיים בהם האמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב) של פסקה (3), ובלבד שכל אחד מהם הוא בעל תואר אקדמי בתחום האדריכלות, ההנדסה או תכנון ערים ואזורים או בתחום מדעי החברה והסביבה הנוגעים לעניין או שהוא הנדסאי; :: (4) נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי - בוועדה מקומית, שבמרחבה מצויה מועצה אזורית; :: (4א) נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר - בוועדה מקומית, שבמרחבה מצויה מועצה אזורית; :: (5) נציג הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים שימנה מנהל הרשות – בוועדה מקומית שבמרחבה מצויה מועצה אזורית. :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (היוועצות בחבר ועדה וקבלת חוות דעת מקצועית ביחס לתכנית), התשס״ג–2003]].)) : (ג) לפי המלצת נציג שר הפנים, יזמין יושב ראש הועדה את נציגו של שר, שאינו מנוי בסעיף קטן (ב), אשר יש לו ענין בדבר הנדון בועדה; לנציג כאמור תהא דעה מייעצת בלבד. : (ג1) נציג בעל דעה מייעצת לפי סעיף קטן (ב)(3) או (3א) יהיה זכאי לגמול בעבור השתתפותו בישיבות הוועדה המקומית או ועדות המשנה; הגמול ישולם מקופת הוועדה המקומית, בסכום שיקבע שר הפנים ולפי תנאים שיקבע; משרד הפנים ישפה את הוועדה המקומית בעלות תשלום הגמול לפי סעיף קטן זה; שר הפנים יקבע, לאחר התייעצות עם שר האוצר, הוראות לעניין שיפוי לפי סעיף קטן זה, ורשאי הוא בתקנות כאמור לקבוע כי ועדות מקומיות או סוגי ועדות מקומיות שיקבע לא יהיו זכאיות לשיפוי, כולו או חלקו, בהתחשב באמות מידה שיקבע לעניין זה ובין השאר במצבן הכלכלי. :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (כללים בדבר גמול והוצאות לנציג בעל דעה מייעצת), התשע״ו–2015]].)) : (ג2) לנציג בעל דעה מייעצת תינתן הזדמנות לחוות את דעתו בכל עניין העולה לדיון בוועדה המקומית או בוועדת המשנה; הגיש נציג כאמור חוות דעת בכתב לפני הדיון, תוצג חוות דעתו בדיון. : (ד) כל שניים, מבין הנציגים בעלי הדעה המייעצת, רשאים לערור כאחד על כל החלטה של הועדה המקומית או של ועדת המשנה לפני ועדת הערר, והיא רשאית לאשר את החלטת הועדה המקומית, לשנותה או לבטלה. : (ה) ועדה מקומית תקים ועדת משנה לתכנון ולבניה (בסעיף זה – ועדת המשנה), וזה הרכבה: :: (1) ראש הרשות המקומית או אחד מסגניו שהמועצה מינתה לכך; :: (2) במועצת רשות מקומית שמספר חבריה פחות מעשרים ואחד – לא יותר מששה חברי מועצה, ובמועצה שמספר חבריה עשרים ואחד או יותר – לא יותר מעשרה חברי מועצה; ואולם, אם קיימת במועצה ועדת הנהלה שלא כל הסיעות מיוצגות בה, יהיה ייצוגן הכולל של הסיעות כאמור בועדת המשנה יחסי לייצוגן במועצה, אך לא פחות מנציג אחד; :: (3) נציג הרשות הארצית לכבאות והצלה, בעל הכשרה בתחום בטיחות אש והצלה, יוזמן, דרך קבע, לדיוני ועדת המשנה, ותהיה לו דעה מייעצת בעניינים הנוגעים לבטיחות אש והצלה. : (ו) כל התפקידים והסמכויות של ועדה מקומית יהיו מוקנים לועדת המשנה ודין החלטתה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ז), כדין החלטת הועדה המקומית. : (ז)(1) כל החלטה של ועדת המשנה תישלח לכל חברי הועדה המקומית ולנציגים בעלי הדעה המייעצת, תוך עשרה ימים מיום קבלתה. :: (2) שניים מחברי הוועדה המקומית כאחד או נציג בעל דעה מייעצת רשאים לדרוש בכתב, בתוך שבעה ימים מיום קבלת ההחלטה לידיהם, שיתקיים במליאת הוועדה המקומית דיון בעניין; הדרישה תכלול את פרטי הנימוקים. :: (3) הוגשה דרישה כאמור, יידון הענין בישיבה הקרובה של הועדה המקומית; לא הוגשה דרישה כאמור, רואים את החלטתה של ועדת המשנה כהחלטת הועדה המקומית, לכל דבר. @ 19. ועדה במספר רשויות מקומיות (תיקון: תשכ״ט–2, תשל״ג, תשנ״ה–4, תשנ״ו, תשנ״ו–2, תשע״ב–4, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ח, תשע״ח–5, תשפ"ג-6) : (א) במרחב תכנון מקומי שבתחומו נמצאות יותר מרשות מקומית אחת (להלן – הרשויות המרחביות), יהיה הרכבה של הועדה המקומית כזה: :: (1) יושב ראש שימנה שר הפנים, מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה; ואולם אם מרחב התכנון המקומי כולל לכל היותר שתי רשויות מרחביות והתקיימו כל התנאים המפורטים להלן, יהיה ראש הרשות המרחבית שמספר תושביה הוא הגדול ביותר (בסעיף קטן זה – הרשות המובילה) או אחד מסגניו שמועצתה מינתה לכך, יושב ראש הוועדה המקומית: ::: (א) מספר התושבים ברשות הגדולה הוא 18,000 או יותר; ::: (ב) מספר התושבים ברשות הגדולה הוא 80% לפחות ממספר כלל התושבים במרחב התכנון המקומי; :: (2) שבעה חברים, ובמרחב תכנון מקומי שבו מספר הרשויות המרחביות עולה על חמש – מספר חברים כמספר הרשויות המרחביות בתוספת שני חברים, שימנה שר הפנים מתוך רשימת אנשים שהמליצו עליהם הרשויות המרחביות, בשים לב ככל האפשר למספר התושבים של כל אחת מהן, ובלבד שלכל רשות מרחבית יהיה נציג אחד לפחות, שלא יתמנה עובד הרשויות הללו ושלפחות שנים מהממונים לא יהיו חברי המועצות של הרשויות המרחביות; :: (3) (((נמחקה);)) :: (4) (((נמחקה);)) :: (5) (((נמחקה);)) :: (6) (((נמחקה);)) :: (7) (((נמחקה).)) :: ובלבד שלנציגי השרים תהא דעה מייעצת בלבד. : (א1)(1) על אף הוראות סעיף קטן (א), במרחב תכנון מקומי, שברשות מרחבית אחת לפחות המצויה בתחומו, מספר התושבים הוא שלושים וחמישה אלף או יותר, יחולו הוראות אלה: ::: (א) הועדה המקומית תהיה בת 17 חברים ותורכב מנציגי הרשויות המרחביות; ::: (ב) שר הפנים יקבע את מספר הנציגים של כל רשות מרחבית בועדה המקומית, לפי היחס שבין מספר התושבים של כל אחת מהרשויות המרחביות למספר התושבים הכולל של הרשויות המרחביות שבאותו מרחב תכנון, אך לא פחות מנציג אחד לכל רשות מרחבית; ::: (ג) כל רשות מרחבית תבחר, ככל שניתן, את נציגיה לועדה המקומית בהתאם להרכב היחסי של הסיעות; ואולם, אם מספר הנציגים של רשות מרחבית אחת בועדה המקומית הוא ארבעה לפחות, וקיימת באותה רשות מרחבית ועדת הנהלה שלא כל הסיעות מיוצגות בה, תבחר הרשות המרחבית, לועדה המקומית, נציג אחד לפחות מסיעה שאינה מיוצגת בועדת ההנהלה; ::: (ד) הועדה המקומית תבחר מבין חבריה יושב ראש; ואולם אם מרחב התכנון המקומי כולל לכל היותר שתי רשויות מרחביות ומספר התושבים ברשות המרחבית שמספר תושביה הוא הגדול ביותר הוא 80% לפחות ממספר כלל התושבים במרחב התכנון המקומי, יהיה ראש הרשות המרחבית שמספר תושביה הוא הגדול ביותר או אחד מסגניו שמועצתה מינתה לכך, יושב ראש הוועדה המקומית. :: (2)(א) הועדה המקומית שהוקמה לפי פסקה (1) תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה לתכנון ולבניה (להלן – ועדת משנה) בת שבעה חברים. ::: (ב) כל התפקידים והסמכויות של ועדה מקומית יהיו נתונים לועדת משנה ודין החלטתה, בכפוף להוראות פסקת משנה (ג), כדין החלטת הועדה המקומית. ::: (ג) על החלטות ועדת המשנה לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 18(ז)]], ונוסף על המנויים [[בסעיף 18(ז)(2)]], גם חבר הוועדה המקומית שהוא נציג יחיד בה של רשות מרחבית רשאי לדרוש בכתב, בתקופה כאמור [[באותו סעיף]], שיתקיים במליאת הוועדה המקומית דיון בעניין; הדרישה תכלול את פרטי הנימוקים. : (א2) לדיוני הועדה המקומית יוזמנו, דרך קבע, הנציגים בעלי הדעה המייעצת ויחולו בעניינם הוראות [[סעיף 18(ג1) עד (ד)]]. : (ב) נציג הרשות הארצית לכבאות והצלה, בעל הכשרה בתחום בטיחות אש והצלה, יוזמן דרך קבע לדיוני הוועדה, ותהיה לו דעה מייעצת בעניינים הנוגעים לבטיחות אש והצלה. @ 20. מהנדס ומזכיר הועדה המקומית (תיקון: תשמ"ח-2, תשמ"ט-2, תשנ״ב, תשע״ד–2, תשע״ה) : (א) בועדה מקומית לפי [[סעיף 18]], מהנדס הרשות המקומית יהיה מהנדס הועדה. : (ב) במרחב תכנון [[שסעיף 19]] חל עליו, תמנה הועדה המקומית את מהנדס הועדה מבין הכשירים להיות מהנדס ברשות מקומית שמספר תושביה הוא 10,000 לפחות, לפי [[חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), התשנ״ב–1991]], והוא יהיה עובד הוועדה; הוראות [[+|סעיפים 5א]], [[+|6]] [[ו־6א לחוק האמור]] יחולו על מהנדס שמונה לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים, ושר הפנים יקבע הוראות בנוגע לדרכי מינויו והעברתו מכהונה. : (ג) מהנדס הועדה המקומית ישמש גם כמזכיר הועדה, ואולם הוועדה המקומית רשאית למנות מזכיר לוועדה והוא יהיה עובד הרשות המקומית אם היא ועדה מקומית לפי [[סעיף 18]], או עובד הוועדה – אם היא ועדה מקומית לפי [[סעיף 19]]. @ 20א. מבקר הוועדה המקומית (תיקון: תש״ע–4, תשע״ה) : (א) בוועדה מקומית לפי [[סעיף 18]], מבקר הרשות המקומית יהיה מבקר הוועדה המקומית. : (ב) במרחב תכנון [[שסעיף 19]] חל עליו, יהיה מבקר הוועדה המקומית מבקר הרשות המרחבית שמספר תושביה הוא הגדול ביותר. : (ג) על פעולתו של מבקר הוועדה המקומית לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו הוראות החלות על מבקר עיריה לפי הוראות [[פקודת העיריות]], בשינויים המחויבים, אלא אם כן קבע השר אחרת בעניין זה. @ 20ב. יועץ משפטי של ועדה מקומית (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה) : (א) לוועדה מקומית יהיה יועץ משפטי. : (ב) בוועדה מקומית לפי [[סעיף 18]], היועץ המשפטי של הרשות המקומית שמונה לפי [[חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), התשל״ו–1975]], יהיה היועץ המשפטי של הוועדה המקומית. : (ג) במרחב תכנון [[שסעיף 19]] חל עליו, מינויו של היועץ המשפטי של הוועדה המקומית טעון אישור של הוועדה במליאתה; שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, יקבע את תנאי הכשירות לכהונה של יועץ משפטי כאמור, וכן הוראות בנוגע לדרכי מינויו ולהעברתו מכהונה. @ 21. תקופת כהונתו של חבר הועדה המקומית (תיקון: תשנ״ה–4<!--החלפה-->, תשע״ה) : כהונתו של חבר הועדה המקומית שבתחומה נמצאת יותר מרשות מקומית אחת, למעט נציגו של שר, תחדל בתום חמש שנים למינויו, אך לא לפני שימונה חבר אחר במקומו או לפני שהוא עצמו ימונה שנית; חבר ועדה מקומית שנתמנה על פי המלצת מועצת רשות מקומית, רשאית המועצה הבאה אחריה להמליץ על מינוי חבר אחר שימונה במקומו. @ 22. פרסום ברשומות : הודעה על מינוי חבר ועדה מקומית [[שסעיף 21]] דן בו, תפורסם ברשומות. @ 23. (תיקון: תשל"ו-3, תשנ"ה-3) : (((בוטל).)) @ 24. תקציב (תיקון: תש״ע–4, תשע״ה) : (א) בועדה מקומית שמרחב התכנון שלה כולל תחום של רשות מקומית אחת בלבד, ייכלל אומדן הכנסותיה והוצאותיה בתקציב אותה רשות מקומית. : (ב) היה מרחב התכנון כולל תחום של כמה רשויות מקומיות תערוך הועדה המקומית בכל שנה הצעת תקציב המראה את אומדן הכנסותיה והוצאותיה, והועדה המקומית רשאית בתקציב כאמור להטיל על הרשויות המקומיות שבתחומה תשלומי כסף למימון התקציב, לפי מכסות שתקבע. : (ג) בתקנות מותר לקבוע מועד לעריכת התקציב. : (ד) התקציב יוגש לאישור שר הפנים ולא ישולם סכום מכספי הועדה המקומית אלא על־פי תקציב מאושר כאמור ולא תתחייב הועדה המקומית בשום התחייבות אלא לפיו או לפי החלטה שאושרה כאמור. : (ה) תמצית התקציב המאושר כאמור בסעיף קטן (ד), תפורסם ברשומות וכן באתרי האינטרנט של הרשות המקומית או של הרשויות המרחביות, לפי העניין, ובאתר האינטרנט של הוועדה המקומית, אם יש כזה. @ 25. גביית האגרות (תיקון: תשנ״ה–4) : אגרות המשתלמות על־פי תקנות לפי חוק זה לועדה המקומית בקשר לקרקעות או בנינים שבתחום רשות מקומית פלונית, ישולמו לקופת אותה רשות מקומית ויהיו חלק מהכנסותיה; אגרות כאמור בקשר לקרקעות ובנינים במקומות אחרים ישולמו לקופת הועדה המקומית ויהיו חלק מהכנסותיה. @ 26. הקניית מקרקעין : (א) מקרקעין שהופקעו על־ידי הועדה המקומית או שיש להקנותם לה בדרך אחרת מכוח חוק זה או על פיו יירשמו בפנקסי המקרקעין על שם הרשות המקומית שבתחומה נמצאים המקרקעין, או על שם המדינה אם נקבע הדבר במפורש בתכנית או אם אין רשות מקומית כאמור. : (ב) מי שמקרקעין מוקנים כאמור רשומים על־שמו יבצע כל עסקה בהם על־פי הוראות הועדה המקומית שניתנו בהתאם לחוק זה, ולא יבצע בהם כל עסקה אלא על פי הוראות כאמור. @ 27. ביצוע החוק על־ידי הועדה המקומית : (א) מתפקידה של הועדה המקומית ושל כל רשות מקומית במרחב תכנון הכולל תחום של יותר מרשות מקומית אחת להבטיח את קיומן של הוראות חוק זה וכל תקנה על פיו. : (ב) מקום שקיימת ועדת משנה לתכנון ולבניה חייבים בביצוע כאמור גם הועדה המקומית וגם ועדת המשנה. @ 28. כפיית ביצוע על־ידי הועדה המחוזית (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4) : (א) הועדה המחוזית רשאית להורות בכתב לועדה מקומית לעשות את כל הדרוש למילוי התפקידים המוטלים על הועדה המקומית בחוק זה או על־פיו, הן בדרך כלל והן בקשר למקום מסויים. : (ב) לא קיימה הועדה המקומית הוראה או דרישה של הועדה המחוזית מכוח חוק זה, לרבות הוראה בדבר עריכת תכניות והפקעת קרקעות או בנינים, תוך הזמן שקבעה הועדה המחוזית, רשאית הועדה המחוזית לעשות בעצמה את כל הדרוש לביצוע ההוראה או הדרישה על־חשבון הועדה המקומית ובמקומה ולגבות את ההוצאות ממנה; לענין זה יהיו לה כל הסמכויות של הועדה המקומית, ומה שתעשה יראו כאילו נעשה על־ידי הועדה המקומית. : (ג) לענין סעיף זה, דין ועדת המשנה לתכנון ולבניה או רשות הרישוי המקומית כדין הועדה המקומית. @ 28א. ועדה ממונה (תיקון: תשס״ד, תשע״ה) : (א) בכל אחד מהמקרים המנויים להלן, רשאי שר הפנים למנות ועדה ממונה למילוי תפקידי הועדה המקומית לפי [[סעיף 19]]: :: (1) הועדה אינה ממלאת עוד, לדעת השר, את התפקידים שהוטלו עליה לפי חוק זה; :: (2) הועדה אינה עשויה למלא את התפקידים שהוטלו עליה לפי חוק זה. : (ב) לא יפעיל שר הפנים את סמכותו לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שעיין בדין וחשבון של ועדת חקירה שמינה לענין זה, והתייעץ עם הועדה המחוזית הנוגעת בדבר. : (ג) לועדה ממונה וליושב ראש שלה יהיו כל הסמכויות והחובות המוקנות לועדה מקומית וליושב ראש שלה לפי חוק זה או לפי כל דין אחר. : (ד) הועדה הממונה תכהן לתקופה שיקבע שר הפנים. @ 28ב. העברת סמכויות מוועדה מקומית לוועדה מחוזית (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה) : (א) שר הפנים רשאי להורות על העברת סמכויותיה של ועדה מקומית, כולן או חלקן, לדון ולהחליט על הפקדתן או אישורן של תכניות שבסמכותה לפי [[סעיף 62א]], לוועדה המחוזית, אם מצא כי הוועדה המקומית אינה ממלאת דרך קבע את תפקידיה לפי חוק זה לעניין תכניות כאמור או שהיא ממלאת אותם שלא בהתאם להוראות הדין או שהיא פועלת לגביהן בחריגה מסדרי מינהל תקין או מעקרונות של טוהר המידות. : (ב) שר הפנים ייתן את דעתו בדבר חשד לעבירות שעניינן טוהר המידות בפעולתה של הוועדה המקומית, עובדיה וחבריה, לשם הפעלת סמכותו לפי סעיף קטן (א), אם הוגשה לו חוות דעת לעניין זה מאת היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך; חוות דעת כאמור תוגש בתוך 21 ימים ממועד פניית שר הפנים לקבלתה. : (ג) לא יפעיל שר הפנים את סמכותו לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שעיין בדין וחשבון של ועדת חקירה שמינה לעניין זה, ולאחר שהתייעץ עם הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר. : (ד) העברת הסמכויות לפי סעיף זה תהיה לתקופה שיורה שר הפנים; הועברו סמכויותיה של ועדה מקומית לפי [[סעיף 18]] והתקיימו בחירות למועצת הרשות המקומית, רשאית המועצה שכוננה לאחר בחירות כאמור לבקש משר הפנים לבחון מחדש את העברת הסמכויות; שר הפנים ידון ויחליט אם מוצדק לבטל את העברת הסמכויות, בתוך שישים ימים מיום שהוגשה לו בקשה כאמור. : (ה) תכנית בסמכות ועדה מקומית שהסמכות לגביה הועברה לוועדה המחוזית לפי סעיף זה, יראו אותה כתכנית בסמכות ועדה מחוזית. : (ו) הודעה על העברת סמכויות לפי סעיף זה ותקופתה ועל ביטול העברת הסמכויות תפורסם ברשומות ובאתרי האינטרנט של משרד הפנים ושל הוועדה המקומית הנוגעת בדבר. @ 29. (תיקון: תשכ״ט-2, תשנ״ה–4) : (((בוטל).)) @ 29א. אצילת סמכויות בועדה מקומית של רשות מרחבית (תיקון: תשל״ג, תשע״ה) : ועדה מקומית לפי [[סעיף 19]] רשאית, במידה שקבע שר הפנים בתקנות, לאצול מסמכויותיה לועדת משנה שתבחר מבין חבריה. : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (אצילת סמכויות לועדת משנה מאת רשות מרחבית), התשנ״ט–1999]].)) @ 30. רשות רישוי (תיקון: תשל"ג, תשמ״ח–2, תשמ"ט-2) : יושב ראש הועדה המקומית או יושב ראש ועדת המשנה של הועדה המקומית ומהנדס הועדה המקומית, יחדיו, יהיו רשות רישוי מקומית לענין מתן היתר לפי [[סעיף 145]]. @ 31. המצאת מידע על ידי ועדה מקומית או מהנדס הוועדה (תיקון: תשס״ב–3, תשע״ד–2, תשע״ה) : ועדה מקומית או מהנדס הוועדה ימציאו מזמן לזמן לשר הפנים, לוועדה המחוזית או לוועדה לתשתיות, לפי דרישתם, באופן ובמועד שנקבעו בדרישה, את הידיעות הדרושות לדעתם, כדי לברר – : (1) את צרכי מרחב התכנון לענין התווייתם והרחבתם של דרכים ושטחים פתוחים; : (2) את צרכי מרחב התכנון בכל דבר אחר שבסמכות הועדה המקומית; : (3) את כיוונו ואופיו המשוערים של פיתוח המרחב; : (3א) את השטחים המיועדים לבינוי במרחב התכנון, לרבות מלאי יחידות הדיור וגודלן, בין שהם בנויים ובין שהם מתוכננים לבנייה; : (3ב) את נוכחותם של הנציגים בעלי הדעה המייעצת בדיוני הוועדה המקומית וועדת המשנה שלה; : (4) כל דבר הדרוש לשר הפנים, לוועדה המחוזית או לוועדה לתשתיות לשם מילוי תפקידם או הפעלת סמכויותיהם לפי חוק זה. @ 31א. הסמכת ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית או כוועדה מקומית עצמאית מיוחדת (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ו–9, תשפ"ב-7, תשפ"ג-4) : (א) שר הפנים רשאי להסמיך ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית שיהיו נתונות לה הסמכויות לדון ולהחליט על הפקדה ועל אישור של תכניות כאמור [[בסעיף 62א(א1) או (ג)]], אם נוכח כי היא מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת תכנון ורישוי לפי חוק זה, לרבות בעניין שיעור היתרים שנתנה מכוח תכניות התחדשות עירונית כהגדרתן [[בסעיף 11א4(א)]], מתוך כלל ההיתרים שהוגשו לה מכוח תכניות כאמור. : (ב)(1) לא יסמיך שר הפנים ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית, אלא אם כן מכהן בוועדה המקומית נציג בעל דעה מייעצת, אחד לפחות, מבין הנציגים האמורים [[בסעיף 18(ב)(3) או (3א)]], ואולם שר הפנים רשאי להסמיך ועדה מקומית כאמור גם אם לא מכהן בה נציג בעל דעה מייעצת כאמור, ובלבד שימונה בתוך שנה מיום הסמכת הוועדה. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), שר הפנים רשאי, מטעמים מיוחדים, להסמיך ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית גם אם לא מכהן בה נציג בעל דעה מייעצת כאמור באותה פסקה, ובלבד ששוכנע כי התקיימו כל אלה: ::: (א) בוצעו כל הפעולות הדרושות למינוי נציג כאמור והנציג לא מונה מטעמים שאינם תלויים בשר הפנים או בוועדה המקומית; ::: (ב) נקבע בחוות דעתה של יחידת הבקרה כמשמעותה [[בסעיף 31ג]], שהוגשה לפי סעיף קטן (ד), כי נציג בעל דעה מייעצת אחד לפחות, מבין נציגי השרים האמורים [[בסעיף 18(ב)(1)]], משתתף דרך כלל בישיבות הוועדה המקומית או ועדת המשנה שלה. : (ג)(1) לא יסמיך שר הפנים ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית, אלא לאחר שנתן את דעתו בדבר חשד לעבירות שעניינן טוהר המידות בפעולתה של הוועדה המקומית, עובדיה וחבריה, לפי חוות דעת לעניין זה מאת היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך. :: (2) טרם הסמכת ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית יפנה שר הפנים ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לקבלת חוות דעת כאמור בפסקה (1); חוות הדעת תוגש בתוך 21 ימים ממועד פניית שר הפנים לקבלתה; לא הוגשה חוות הדעת כאמור, לא יחולו הוראות פסקה (1). : (ג1) לא יסמיך שר הפנים ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית אלא בהתקיים שני אלה: :: (1) הוא נוכח כי מכהנים בה מהנדס ועדה, תובע כהגדרתו [[בסעיף 203]] ומנהל פיקוח כמשמעותו [[בסעיף 35א(2)(ב) לחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985]]; :: (2) הוא מצא כי היא עדכנה את סקר עבירות הבנייה בהתאם להוראות [[סעיף 254טז]] וכי יש בכוונתה לבצע אכיפה בהתאם למדיניות אכיפה שתקבע. : (ד) החלטה לעניין הסמכה כאמור בסעיף קטן (א) תינתן לאחר קבלת המלצת מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים ויושב ראש הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר, ולאחר קבלת חוות דעת מאת יחידת הבקרה כמשמעותה [[בסעיף 31ג]]; המלצות וחוות דעת כאמור יוגשו לשר הפנים בתוך 21 ימים ממועד פניית שר הפנים לקבלתן. : (ה) שר הפנים רשאי להסמיך ועדה מקומית עצמאית כוועדה מקומית עצמאית מיוחדת, לרבות בעניין שיעור היתרים שנתנה מכוח תכניות התחדשות עירונית כהגדרתן [[בסעיף 11א4(א)]], מתוך כלל הבקשות להיתרים שהוגשו לה מכוח תכניות כאמור, שיהיו נתונות לה הסמכויות לדון ולהחליט על הפקדה ועל אישור של תכניות כאמור [[בסעיף 62א(א2)]], אם נוכח כי היא מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת תכנון, רישוי ואכיפה של ההוראות לפי חוק זה ברמה הנדרשת לשם הפעלת סמכויותיה של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת; לעניין הסמכה כאמור יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד). : (ו) הסמכה לפי סעיף זה של ועדה מקומית עצמאית או של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת תהיה לתקופה שיורה שר הפנים שלא תפחת משלוש שנים ושלא תעלה על חמש שנים; שר הפנים רשאי להאריך הסמכה כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים כל אחת לאחר שמצא, לעניין ועדה מקומית עצמאית, גם כי מיום הסמכתה היא מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת אכיפה של ההוראות לפי חוק זה. : (ו1) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ה) ו־(ו), הוארכה הסמכה של ועדה מקומית עצמאית שחלפו חמש שנים ממועד הסמכתה כאמור לראשונה, יהיו נתונות לה הסמכויות של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, אלא אם כן מצא שר האוצר כי היא לא מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת תכנון, רישוי ואכיפה של ההוראות לפי חוק זה ברמה הנדרשת לשם הפעלת סמכויותיה של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת. :: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).)) : (ז) מצא שר הפנים כי ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת אינה מקיימת עוד את התנאים הנדרשים להסמכתה או להארכת הסמכתה לפי סעיפים קטנים (א) עד (ו), רשאי הוא לבטל את הסמכתה, לאחר שניתנה ליושב ראש הוועדה המקומית, ואם היא ועדה מקומית במרחב תכנון [[שסעיף 19]] חל עליו – גם לראשי הרשויות המרחביות הנכללות בתחום מרחב התכנון האמור, הזדמנות לטעון את טענותיהם בדרך שהורה שר הפנים, ויחולו לעניין ההחלטה הוראות סעיף קטן (ד). : (ח) על אף האמור בסעיפים קטנים (ו) ו־(ז), החליט שר הפנים לבטל את הסמכתה של ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת או לא לחדש את הסמכתה, רשאי הוא להורות לגבי תכניות או סוגי תכניות שוועדה מקומית כאמור החליטה להפקידן, כי תמשיך ותהיה נתונה לוועדה האמורה, לגבי אותן תכניות, הסמכות לפי הוראות [[סעיף 62א(א1), (א2) או (ג)]], לפי העניין. : (ט) הודעה על הסמכה של ועדה מקומית עצמאית או של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת ותקופתה, על ביטול הסמכה כאמור ועל החלטה לפי סעיף קטן (ח) תפורסם ברשומות ובאתרי האינטרנט של משרד הפנים ושל הוועדה המקומית הנוגעת בדבר. @ 31ב. מינוי מלווה מקצועי לוועדה מקומית (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה) : (א) ראה שר הפנים, מטעמים שיירשמו, כי יש צורך במינוי מלווה מקצועי לוועדה מקומית כדי להבטיח את התנהלותה התקינה והמקצועית או לשם הסמכתה כוועדה מקומית עצמאית, ימנה לוועדה המקומית מלווה מקצועי לתקופה שיורה ושלא תעלה על שנתיים (בסעיף זה – מלווה מקצועי); שר הפנים רשאי להאריך את תקופת כהונתו של המלווה המקצועי לתקופות נוספות שלא יעלו על שנתיים כל אחת. : (ב) החלטה לעניין מינוי מלווה מקצועי לפי סעיף קטן (א) תינתן לאחר קבלת המלצת מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים ויושב ראש הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר, ולאחר שניתנה ליושב ראש הוועדה המקומית, ואם היא ועדה מקומית במרחב תכנון [[שסעיף 19]] חל עליו – גם לראשי הרשויות המרחביות הנכללות בתחום מרחב התכנון האמור, הזדמנות לטעון את טענותיהם. : (ג) מלווה מקצועי יהיה בעל הכשירות הנדרשת ממהנדס ועדה מקומית במרחב תכנון [[שסעיף 19]] חל עליו, כאמור [[בסעיף 20(ב)]]. : (ד) מונה לוועדה מקומית מלווה מקצועי, יחולו הוראות אלה: :: (1) לא יפעיל מהנדס הוועדה סמכות מסמכויותיו בתחומי הפעילות שקבע שר הפנים בכתב המינוי של המלווה מקצועי, אלא אם כן התקבל לכך אישור בכתב של המלווה המקצועי; :: (2) המלווה המקצועי יוזמן לכל דיוני הוועדה המקומית, ועדת המשנה שלה ורשות הרישוי המקומית, וכן לכל דיון של מוסד תכנון שאליו נדרשת הזמנת מהנדס הוועדה, והוא יהיה רשאי להגיש חוות דעת בכתב, מטעמו, לגבי כל עניין הנדון בדיון כאמור ולהציג את עמדתו במהלך הדיון; :: (3) המלווה המקצועי יהיה רשאי לדרוש כל מידע ומסמך הדרושים לו לשם מילוי תפקידו מהוועדה המקומית, מכל חבר, ממלא תפקיד, עובד או יועץ בה, מהרשות המקומית או מהרשויות המרחביות שבתחום מרחב התכנון שלה, וכן לדרוש כל מידע ומסמך כאמור הנמצאים ברשות גורם אחר ואשר בסמכות הגורמים המנויים בפסקה זו לדרוש אותם מאותו גורם; מידע או מסמך שדרש מלווה מקצועי כאמור, יימסרו לו באופן ובמועד שנקבעו בדרישה; :: (4) לשם מילוי תפקידו תהיה למלווה המקצועי גישה לכל מאגר מידע רגיל או ממוחשב, לכל בסיס נתונים ולכל תוכנת עיבוד נתונים אוטומטי (בפסקה זו – מאגר מידע) של הוועדה המקומית, וכן לכל מאגר מידע שגורם אחר מחזיק בו ולוועדה המקומית גישה אליו, לפי דין או הסכם; :: (5) מלווה מקצועי שאינו עובד המדינה יפעיל את סמכויותיו לפי פסקאות (3) ו־(4) בהתאם להוראות שקבע שר הפנים. : (ה) שכרו של מלווה מקצועי ישולם מתקציב משרד הפנים. : (ו) מלווה מקצועי יגיש לשר הפנים דוח על תפקודה של הוועדה המקומית בתחומי תפקידיו; דוח כאמור יוגש בתום כל שנה ובכל מועד אחר שבו ידרוש זאת שר הפנים או מי שהוא הסמיך לכך. : (ז) הודעה על מינוי מלווה מקצועי ועל תקופת כהונתו תפורסם ברשומות ובאתרי האינטרנט של משרד הפנים ושל הוועדה המקומית הנוגעת בדבר. @ 31ג. יחידת בקרה על ועדות מקומיות (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה) : (א) במשרד הפנים תוקם יחידת בקרה על ועדות מקומיות שתערוך בקרה על אופן פעילותן לפי חוק זה. : (ב) יחידת הבקרה תגיש לשר הפנים דוח שנתי לעניין פעולותיה וממצאי הביקורת שערכה באותה שנה; הדוח השנתי יפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים. : (ג) מנהל יחידת הבקרה או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש כל מידע או מסמך הדרושים ליחידת הבקרה לשם מילוי תפקידיה, לגבי ועדה מקומית מסוימת – מהוועדה המקומית, מכל חבר, ממלא תפקיד, עובד או יועץ בה, מהרשות המקומית או מהרשויות המרחביות שבתחום מרחב התכנון שלה, מהוועדה המחוזית שבתחומה נמצאת הוועדה המקומית, ממשרדי הממשלה, מרשות שהוקמה לפי חוק ומגוף ציבורי אחר שקבע שר הפנים לעניין זה; מידע או מסמך שדרשה יחידת הבקרה כאמור, יימסרו לה באופן ובמועד שנקבעו בדרישה; מנהל יחידת הבקרה רשאי להסתייע, לשם מילוי תפקידו, באדם שאינו עובד המדינה, שהוסמך לכך בכתב, והכול בהתאם להוראות שקבע שר הפנים. @ 31ד. הדרכה, הכוונה וסיוע לוועדות מקומיות (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה) : שר הפנים יפעל ככל הניתן להדרכתן ולהכוונתן של הוועדות המקומיות כדי שיהיה ניתן לקדם את הסמכתן כוועדות מקומיות עצמאיות, וככל שנקבעו לכך סכומים בתקציב המדינה השנתי – יקצה שר הפנים לוועדות המקומיות סיוע כספי, לפי אמות מידה שיקבע, בהתחשב בין השאר במצבן הכלכלי. === סימן ד׳: ועדה מיוחדת === @ 32. מרחב תכנון מיוחד (תיקון: תשל״ג, תשנ״ה–4, תשע״ה, תשפ"ב-14) : (א) שר הפנים, על־פי המלצת שר הבינוי והשיכון, רשאי להכריז בצו כי שטח שבתחום מחוז אחד יהווה מרחב תכנון מיוחד, אם נתמלא אחד מאלה: :: (1) בשטח הנדון עוד אין ישוב והוא נועד להקמת ישוב חדש; :: (2) ביום תחילתו של חוק זה וערב פרסום הצו היו באותו שטח 75% לפחות מיחידות הדיור הקיימות והנמצאות בתהליך של בניה גם יחד, יחידות דיור שהוקמו או שהן מוקמות על ידי המדינה או מטעמה, וקויימה התייעצות בדבר מתן הצו עם הרשות המקומית שבתחומה נמצא השטח. : (ב) שר הפנים, על פי המלצת שר הבינוי והשיכון ובהסכמת הרשות המקומית הנוגעת בדבר, ואם סירבה רשות מקומית או לא הסכימה להמלצת שר הבינוי והשיכון תוך 90 יום מיום שנמסרה לה – באישור המועצה הארצית על פי הצעת שר הבינוי והשיכון, רשאי להכריז בצו כי שטח שבתחום אותה רשות מקומית יהיה מרחב תכנון מיוחד, אם המדינה הכינה תכנית להקים בו שכונה חדשה שעל פיה 75% לפחות של כלל יחידות הדיור באותו שטח יוקמו על ידי המדינה או מטעמה. : (ג) [[סעיפים 14 עד 16]] יחולו על תכנו של הצו, פרסומו, תחילתו ושינויו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, ושאר הוראות חוק זה יחולו במרחב תכנון מיוחד, ככל שאין [[בסימן זה]] או [[בסימן ה׳ לפרק ג׳]] הוראה מפורשת אחרת לאותו ענין. : (ד) (((בוטל).)) @ 33. תקפו של צו המכריז על מרחב תכנון מיוחד (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה, תשע״ח–10, תשפ"ב-12) : (א) תקפו של צו המכריז על מרחב תכנון מיוחד יהיה לתקופה שנקבעה בו, אך לא יותר מחמש שנים מיום תחילתו. : (ב) רשאי שר הפנים, בדרך האמורה [[בסעיף 32]], להאריך תקפו של צו כאמור לתקופה נוספת שלא תעלה על חמש שנים, וכן רשאי הוא לשוב ולהאריך את תקפו של צו כאמור, בדרך האמורה, בתקופה נוספת שנייה שלא תעלה על שלוש שנים, וכן רשאי שר הפנים, בהמלצת שר הבינוי והשיכון, לבטל צו כאמור. : (ג) (((פקע).)) @ 33א. (תיקון: תשס״ב–3, תשס״ז, תשס״ח–11, תשס״ט–4, תשע״ד-3, תשע״ה, תשע״ו–9) : (((בוטל).)) @ 34. ועדה מיוחדת והרכבה (תיקון: תשל״ג, תשנ״ה–4, תשע״ה, תשע״ח–10, תשפ"ב-12) : (א) לכל מרחב תכנון מיוחד תהיה ועדה מיוחדת לתכנון ולבניה (להלן – ועדה מיוחדת), וזה הרכבה: :: (1) שני נציגים של שר הפנים שאחד מהם יהיה יושב ראש ואחד מהם יהיה בעל הכשרה מקצועית בעניני תכנון ובניה; :: (2) שני נציגים של שר הבינוי והשיכון, שאחד מהם יהיה בעל הכשרה מקצועית בעניני שיכון ובניה; :: (3) נציג אחד של שר הבריאות; :: (4) נציג אחד של שר המשפטים; :: (5) נציג אחד של השר לאיכות הסביבה; :: (6) נציג אחד של שר התחבורה; :: (7) נציג אחד של שר הבטחון; :: (7א) (((פקעה);)) :: (8) ארבעה נציגים של הרשות המקומית שבתחומה נמצא השטח שאליו מתייחס הדיון; :: (9) נציג הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה המפורטים [[בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2002]], שימנה שר הפנים בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו לו גופים אלה. : (ב) נוסף על הנציגים המנויים בסעיף קטן (א), בתקופה הנוספת השנייה כמשמעותה [[בסעיף 33]] יהיה חבר בוועדה המיוחדת גם נציג רשות מקומית הגובלת בתחום מרחב התכנון המיוחד, שימנה שר הפנים. : (ג) לדיוני הוועדה המיוחדת בתקופה הנוספת השנייה כמשמעותה [[בסעיף 33]] יוזמנו דרך קבע שני נציגי רשויות מקומיות הסמוכות למרחב התכנון המיוחד שימנה שר האוצר. : (ד) (((פקע).)) : (ה) (((פקע).)) : (ו) (((פקע).)) @ 35. מזכיר הועדה (תיקון: תשל״ג, תשנ״ה–4) : מזכיר הועדה המיוחדת יהיה מהנדס הרשות המקומית הנוגעת בדבר; באין רשות מקומית או מהנדס רשות מקומית כאמור ימנה שר הבינוי והשיכון את המזכיר. @ 36. הסמכויות והתפקידים (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשפ"ב-12) : (א) בתחום מרחב תכנון מיוחד יהיו כל הסמכויות והתפקידים אשר לועדה מחוזית בידי הועדה המיוחדת בלבד כאילו היה מרחב התכנון המיוחד מחוז, וכן יהיו לועדה המיוחדת באותו תחום כל הסמכויות אשר לועדה מקומית כאילו היה מרחב תכנון מקומי [[שסעיף 13]] חל עליו; כל הוראה בחוק זה או על פיו המחייבת אישור הועדה המחוזית לדבר שנעשה על ידי הועדה המקומית לא תחול במרחב תכנון מיוחד. : (ב) במרחב תכנון מיוחד תהיה רשות רישוי מיוחדת. רשות רישוי כאמור תהיה מורכבת מיושב ראש הועדה המיוחדת וממזכיר הועדה. : (ג) (((פקע).)) ===סימן ה׳: ועדה משותפת === @ 37. הקמת ועדות משותפות (תיקון: תשע״ה) : שר הפנים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית ומוסדות התכנון הנוגעים בדבר, רשאי, בצו, להקים ועדה משותפת לתכנון ולבניה ליותר ממחוז אחד או ליותר ממרחב תכנון אחד (להלן – ועדה משותפת). @ 38. הרכבן של ועדות משותפות (תיקון: תשע״ה) : (א) שר הפנים יקבע את הרכבה של הועדה המשותפת וימנה את חבריה לפי המלצת מוסדות התכנון הנוגעים בדבר. : (ב) לא המליצו מוסדות התכנון על הרכב אחיד או על חברים מוסכמים או שלא המליצו כלל תוך המועד שהורה שר הפנים, רשאי השר לקבוע את ההרכב ולמנות את החברים. : (ג) שר הפנים רשאי למנות לועדה משותפת חברים נוספים שמספרם לא יעלה על חמישית מכל חבריה. @ 39. סמכויות הועדה המשותפת (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשע״ה) : לועדה המשותפת יהיו בתחום שנקבע לה הסמכויות והתפקידים של ועדה מחוזית, של ועדה מקומית, של רשות רישוי מחוזית או של רשות רישוי מקומית, הכל לפי הענין, שיוחדו לה בצו של שר הפנים, ורשאי שר הפנים בצו לאסור או להגביל את השימוש באותם סמכויות ותפקידים על ידי מוסדות התכנון הנוגעים בדבר. @ 40. פרסום ברשומות : כל צו לפי [[סימן זה]] יפורסם ברשומות. === סימן ו׳: הוראות כלליות === @ 41. מקום פנוי במוסד : שום פעולה של מוסד תכנון לא תיפסל מחמת זה בלבד שבזמן עשייתה היה מקומו של חבר במוסד פנוי מכל סיבה שהיא. @ 41א. מינוי נציגים מסוימים למוסד תכנון (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה) : לא המליץ הארגון המייצג כמשמעותו [[בסעיף 7(א)(13)]] [[או 18(ב)(3)]], לפי העניין, על מועמד לכהונה כחבר בוועדה מחוזית או כנציג בעל דעה מייעצת בוועדה מקומית, בתוך תשעים ימים ממועד פניית שר הפנים לארגון כאמור, רשאי שר הפנים למנות לאותו תפקיד אדם שמתקיימת בו הכשירות הנדרשת. @ 42. מנין חוקי (תיקון: תשל״ג, תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4) : (א) המנין החוקי בישיבות של מוסדות התכנון הוא מחצית החברים; אם לא היה מנין חוקי בפתיחת הישיבה, ידחה היושב ראש את פתיחת הישיבה לחמש עשרה דקות; לאחר עבור זמן זה תהא הישיבה כדין גם אם השתתפו בה שליש ממספר החברים והיושב ראש בכללם, ובלבד שמספרם לא יפחת משנים בנוסף ליושב ראש. : (ב) משנפתחה הישיבה כדין לפי סעיף קטן (א), יהא המשך הישיבה כדין רק כל עוד נכחו במהלכה שני חברים בנוסף ליושב ראש. : (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), המנין החוקי בישיבות מוסד תכנון, שמספר החברים בו הוא פחות מארבעה, הוא שניים לפחות. @ 43. דעות שקולות בהצבעה (תיקון: תשנ״ה–4) : היתה הצבעה בישיבת מוסד תכנון והיו הדעות שקולות בה, יהא ליושב ראש קול נוסף באותו ענין. @ 44. סדרי הדיון והעבודה (תיקון: תשמ״ח-2, תשמ"ט-2, תשע״ד–2, תשע״ה) : (א) ישיבות מוסדות התכנון ינוהלו על ידי היושב ראש שלהם, ובהיעדרו – על ידי מי שהמוסד יבחר מבין חבריו, והוא כשאין הוראה אחרת בחוק זה; שאר סדרי העבודה והדיונים של מוסד תכנון, לרבות העבודה והדיון בועדת משנה שלו, ייקבעו על ידי המוסד עצמו במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות לפיו. : (ב) מזכיר מוסד התכנון ישלח את סדר היום של ישיבותיו, שבעה ימים לפחות לפני מועד הישיבה, לחברי מוסד התכנון, ובוועדה מקומית – גם לנציגים בעלי הדעה המייעצת, וכן למתכנן המחוז, לכל גורם אחר שהזמנתו לדיון נדרשת לפי חוק זה וכן לכל גורם אחר שקבע שר הפנים; ואולם יושב ראש מוסד התכנון רשאי להורות, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי סדר היום או שינויים בו יישלחו במועד קצר יותר בשל דחיפות העניין; מתכנן המחוז יעביר בהקדם האפשרי את סדר היום של ישיבות הוועדה המקומית שנשלח אליו, לנציגי השרים בוועדה המחוזית. : (ג) מזכיר מוסד התכנון יצרף לסדר היום ששלח, את המסמכים הנדרשים לדיון או הודעה על העמדתם לעיון מקבלי ההודעה; שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין זה. : (ד) סדר היום יפורסם באתר האינטרנט של מוסד התכנון זמן סביר לפני הדיון. @ 44א. היעדרות חבר מישיבות מוסד תכנון (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ד–2) : (א) חבר מוסד תכנון שנעדר משלוש ישיבות רצופות של מוסד התכנון או של ישיבות ועדת המשנה של מוסד התכנון, או שנעדר למעלה משליש מהישיבות בתקופה של שנה אחת, ואיש לא מילא את מקומו, יחדל להיות חבר במוסד התכנון; תקופת השנה תימנה מיום מינויו של החבר למוסד התכנון. : (ב)(1) נעדר חבר מוסד תכנון משתי ישיבות רצופות, וגם ממלא מקומו לא השתתף בהן, ישלח יושב ראש מוסד התכנון, מיד לאחר הישיבה השניה הרצופה של מוסד התכנון שממנה נעדר חבר המוסד, הודעה לחבר המוסד וכן למי שמינה את החבר ולמי שהמליץ על חברותו במוסד התכנון, ואם היה החבר נציג שר – ישלח העתק גם למזכירות הממשלה; ההודעה תציין את מועדי ישיבות מוסד התכנון שמהן נעדר אותו חבר ואת הנוסח המלא של סעיף זה; ההודעה תישלח במכתב רשום ותציין כי אם לא ישתתף החבר בישיבה הקרובה של מוסד התכנון, יחדל להיות חבר במוסד התכנון ומינויו יפקע. :: (2) יושב ראש מוסד תכנון ישלח ב־31 בדצמבר של כל שנה, הודעה לכל חבר המוסד, ובה פירוט הישיבות שבהן נכח ושמהן נעדר במשך אותה תקופה; נעדר החבר משליש או יותר ממספר הישיבות שהתקיימו, ישלח יושב ראש מוסד התכנון הודעה כאמור גם לגורמים המנויים בפסקה (1). : (ג) נעדר חבר מוסד תכנון כאמור בסעיף קטן (א) ונשלחה אליו הודעה כאמור בסעיף קטן (ב), יודיע יושב ראש מוסד התכנון לחבר ולגורמים המנויים בסעיף קטן (ב) על פקיעת חברותו של החבר במוסד התכנון. : (ד)(1) פקעה חברותו של חבר מוסד תכנון, לא יחזור וימונה אותו חבר, כחבר באותו מוסד תכנון, במשך שנה מיום פקיעת חברותו. :: (2) פקעה חברותו של חבר במוסד תכנון שאינו ועדת משנה תפקע חברותו גם בכל ועדות המשנה של אותו מוסד תכנון. : (ד1) מונה לחבר מוסד תכנון ממלא מקום קבוע לפי [[סעיף 48א]], לא יחולו הוראות סעיף זה על חבר מוסד התכנון, והן יחולו על ממלא המקום הקבוע לפי הוראות [[הסעיף האמור]]. : (ה) בסעיף זה, ”מוסד תכנון” – למעט ועדה מקומית וועדת משנה של הועדה המקומית. @ 44ב. חבר מוסד תכנון מקומי שהורשע או שהוגש נגדו כתב אישום (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה) : (א) בסעיף זה – ::- ”הוועדה לבחינת השעיה” – כמשמעותה [[בסעיף 19א לחוק הבחירה הישירה]]; ::- ”חבר מוסד תכנון מקומי” – חבר ועדה מקומית או ועדת משנה שלה, למעט חבר כאמור הממונה בידי שר, ולמעט ראש רשות מקומית שהוגשה לגביו בקשה להשעיה לפי [[סעיף 19א לחוק הבחירה הישירה]]; ::- ”חוק הבחירה הישירה” – [[=חוק הבחירה הישירה|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975]]. : (ב) לא יחל אדם לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי ולא יכהן כחבר מוסד תכנון מקומי אם הורשע בעבירה שבית המשפט קבע שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר מוסד תכנון, בין שהעבירה נעברה בזמן שכיהן כחבר מוסד תכנון, ובין לפני שהחל לכהן כחבר מוסד תכנון, ובלבד שטרם חלפו שבע שנים מיום הרשעתו כאמור; לא קבע בית המשפט כאמור בפסק הדין המרשיע, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה לעניין זה, שתוגש לבית המשפט שנתן את גזר הדין, ואם הוגש ערעור – לבית המשפט שלערעור. : (ג) הוגש כתב אישום נגד חבר מוסד תכנון מקומי במהלך כהונתו או תלוי ועומד נגד חבר מוסד תכנון מקומי כתב אישום שהוגש לפני תחילת כהונתו, בין שהעבירה נעברה בזמן שכיהן כחבר מוסד תכנון ובין לפני שהחל לכהן כחבר מוסד תכנון, רשאית הוועדה לבחינת השעיה, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, ולאחר שנתנה לחבר מוסד התכנון המקומי הזדמנות להשמיע את טענותיו, להשעות את חבר מוסד התכנון המקומי מכהונתו במוסד התכנון המקומי, אם סברה כי מפאת חומרת האישומים המיוחסים לו בכתב האישום, אין הוא ראוי לכהן כחבר מוסד תכנון. : (ד) החלטת הוועדה לבחינת השעיה לפי סעיף קטן (ג) תתקבל בתוך 45 ימים מיום שהוגשה לה בקשת היועץ המשפטי לממשלה או בתוך מועד אחר שקבע שר הפנים, והוראות [[סעיף 19א(א) עד (ד), (ו) עד (ח), (י), (יב) ו־(יג) לחוק הבחירה הישירה]] יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים. : (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין או הוראת מינהל לעניין חבר מוסד תכנון שהורשע בעבירה או שהוגש נגדו כתב אישום. @ 44ג. חבר מוסד תכנון שקיים לגביו ניגוד עניינים תדיר (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה) : לא יחל אדם לכהן כחבר מוסד תכנון ולא יכהן כחבר מוסד תכנון אם הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין חברותו במוסד התכנון לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו ([[בפרק זה]] – ניגוד עניינים תדיר); שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע נסיבות שיש בהן כדי להעמיד חבר מוסד תכנון במצב של ניגוד עניינים תדיר. @ 44ד. בדיקת ניגוד עניינים של חבר מוסד תכנון מקומי ותוצאותיה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה) : (א) בסעיף זה – ::- ”חבר מוסד תכנון מקומי” – כהגדרתו [[בסעיף 44ב]]; ::- ”היועץ המשפטי” – היועץ המשפטי של הוועדה המקומית; ::- ”המידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים” – מידע בדבר עיסוקיו, תפקידיו וענייניו האישיים של מי שעומד להתחיל לכהן או מכהן כחבר מוסד תכנון מקומי, שלו או של קרובו, העלולים לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים. : (ב) מי שעומד להתחיל לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי ימסור ליועץ המשפטי את המידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים, לפני תחילת כהונתו. : (ג) חבר מוסד תכנון מקומי ידווח ליועץ המשפטי על כל שינוי שחל במידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים, שמסר לפי הוראות סעיף קטן (ב), מידע כשנודע לו על השינוי כאמור. : (ד) בתוך 21 ימים ממועד קבלת המידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים, יקבע היועץ המשפטי אם מתקיים ניגוד עניינים במי שעומד להתחיל לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי או בחבר מוסד תכנון מקומי, לפי העניין; היועץ המשפטי ימסור את חוות דעתו בלא דיחוי למי שחוות הדעת ניתנה לגביו וכן ליושב ראש מוסד התכנון הנוגע בדבר. : (ה)(1) קבע היועץ המשפטי כי מתקיים באדם ניגוד עניינים תדיר, לא יחל לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי או יחדל מכהונתו, לפי העניין. :: (2) אדם שניתנה לגביו החלטה לפי פסקה (1) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת היועץ המשפטי, רשאי לפנות ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך, בבקשה לבחון את החלטת היועץ המשפטי; היועץ המשפטי לממשלה או מי שהסמיך לכך רשאי, בתוך שלושים ימים מיום הפנייה אליו, לאשר את ההחלטה, לבטלה או לשנותה. : (ו) קבע היועץ המשפטי כי מי שעומד להתחיל לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי או חבר מוסד תכנון מקומי, עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים שאינו ניגוד עניינים תדיר, יקבע הסדר למניעת ניגוד עניינים שלפיו יפעל אותו אדם, או יורה על עריכת שינויים בהסדר למניעת ניגוד עניינים שנקבע בעבר; הודיע מי שנקבע לגביו הסדר למניעת ניגוד עניינים על הסכמתו להסדר, רשאי הוא להתחיל לכהן כחבר מוסד התכנון, ואם הוא מכהן כחבר מוסד התכנון – ימשיך בכהונתו, והכול בכפוף לתחולת ההסדר; לא הודיע אותו אדם על הסכמתו להסדר – לא יתחיל לכהן, ואם הוא מכהן – יחדל מכהונתו. : (ז) המגבלות שהוטלו על חבר מוסד תכנון מקומי לפי הסדר למניעת ניגוד עניינים, אם הוטלו, וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור בדרך שקבע שר הפנים, ובלבד שלא יועמדו לעיון הציבור פרטים שאין למסרם לפי [[חוק חופש המידע]]. : (ח) שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע הוראות לעניין פרטי המידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים ואופן מסירתו לפי סעיף זה. : (ט) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין או הוראת מינהל החלים על חבר מוסד תכנון שסעיף זה אינו חל עליו לעניין ניגוד עניינים כאמור בסעיף זה. @ 45. התפטרות חבר (תיקון: תשע״ה) : חברים של מוסד תכנון המכהנים מכוח מינוי – למעט נציגו של שר וחבר ועדה משותפת לפי [[סימן ה׳]] שאיננו חבר ועדה מחוזית – רשאים להתפטר מכהונתם בהודעת התפטרות בכתב שימסרו ליושב ראש מוסד התכנון שבו הם מכהנים; תקפה של ההתפטרות הוא עם מסירת ההודעה. @ 46. שמירת סוד (תיקון: תשע״ד–2) : חבר מוסד תכנון, נציג בעל דעה מייעצת, ממלא תפקיד, עובד או יועץ של מוסד תכנון, שהגיע לידיעתו במהלך דיוני המוסד או ועדת משנה שלו דבר שהמוסד או ועדת המשנה החליטו לשמור אותו בסוד – לא יגלנו למי שאינו חייב לגלות לו את הדבר לפי כל דין. @ 47. ניגוד עניינים אישי בקשר לעניין מסוים (תיקון: תשל״ח–2, תשנ״ה–4, תשס״ח–7, תשע״ד–2) : (א) חבר במוסד תכנון שיש לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו או על ידי קרוביהם, כל חלק או טובת הנאה בכל ענין העומד לדיון במוסד או בועדה מועדותיו – :: (1) יודיע על כך ליושב ראש בכתב או בעל פה מיד לאחר שנודע לו כי הענין האמור עומד לדיון; נמסרה ההודעה בעל־פה, תירשם בפרוטוקול הישיבה הקרובה של המוסד או הועדה; :: (2) לא יהיה נוכח בדיוני המוסד או הועדה באותו ענין ולא יצביע בהחלטה על כל שאלה בקשר אליו. : (ב) עובד במוסד תכנון, נציג בעל דעה מייעצת, ממלא תפקיד, או יועץ למוסד תכנון, שיש לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו, שותפו או קרוביהם, כל חלק או טובת הנאה בענין העומד לטיפול או לדיון במוסד או בועדה מועדותיו, יודיע על כך בכתב ליושב ראש מוסד התכנון הנוגע בדבר, מיד לאחר שנודע לו כי הענין האמור הובא לטיפול או לדיון באותו מוסד או בועדה מועדותיו, ולא יטפל באותו ענין ולא יהיה נוכח בדיוני המוסד או הועדה הדנים בו. : (ג) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שנה אחת; הוראה זו אינה גורעת מאחריותו הפלילית או האזרחית של אדם על פי כל דין אחר. : (ד) (((בוטל).)) @ 47א. הימנעות מהשתתפות בדיון בשל קשר ליזם או נטילת חלק בהחלטה העולה לדיון (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ד–2) : (א) חבר מוסד תכנון לא ישתתף בדיון ובהצבעה בקשר להתנגדות או לערר, לפי העניין, למעט בהליך לפי [[סעיף 62(ד)]], אם נתקיים בו אחד מאלה: :: (1) הוא נציג של גוף אשר יזם את התכנית המובאת לדיון, או של גוף אשר הגיש התנגדות או ערר לאותה תכנית; :: (2) הוא נטל, כחבר, חלק בהחלטת אותו מוסד התכנון שעל החלטתו הוגש ערר. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על דיוני הועדה המקומית לתכנון ולבניה וועדות המשנה שלה ועל דיוני הועדה למתקנים בטחוניים או ועדת הערר למתקנים בטחוניים לפי [[פרק ו׳]]. : (ג) חבר מוסד תכנון שנודעו לו עובדות המונעות ממנו מלהשתתף בהצבעה ובדיון לפי סעיף זה, יודיע על כך מיד בכתב ליושב ראש מוסד התכנון או בהודעה לפרוטוקול. : (ד) היה מוסד התכנון ועדת משנה, יקבע יושב ראש מליאת הועדה מי מחברי מוסד התכנון ימלא את מקומו של החבר שנתקימו בו הוראות סעיפים קטנים (א) או (ג). : (ה) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא יראו חבר מוסד תכנון או ממלא מקומו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד שהוא מביא בחשבון גם את ענייני הגוף שהוא מייצג או של האוכלוסייה שהוא נציגה במוסד התכנון, ככל שהם קשורים לחוק זה, והכול ככל שלא נקבעה הוראה מפורשת אחרת בחוק זה. @ 48. (תיקון: תשל"ח–2, תשנ״ה–4, תשע״ז–9) : (((בוטל).)) @ 48א. ממלא מקום לחבר מוסד תכנון (תיקון: תשל״ג, תש״ן–2, תשע״ד–2, תשע״ח) : (א) מי שממנה חבר במוסד תכנון, רשאי למנות לו, בדרך ולתקופה שבה מתמנה אותו חבר, ממלא מקום אחד או יותר, ואולם בישיבת מוסד תכנון ייצג אותו ממלא מקום אחד בלבד. : (ב) הכשירות הנדרשת מחבר נדרשת גם מממלא מקומו. : (ג) נעדר חבר מישיבה פלונית של מוסד תכנון, יהא לממלא מקומו מעמד של חבר לאותה ישיבה. : (ג1)(1) חבר מוסד תכנון שמונה לו ממלא מקום רשאי להטיל עליו למלא, דרך קבע, את מקומו באותו מוסד תכנון, דרך כלל או בוועדה מוועדותיו ([[בסימן זה]] – ממלא מקום קבוע); הטיל חבר מוסד התכנון על ממלא מקומו להיות ממלא מקומו הקבוע כאמור, יודיע על כך ליושב ראש מוסד התכנון. :: (2) ממלא מקום קבוע שמונה לפי פסקה (1), יראו אותו, לכל דבר ועניין, כאילו היה חבר מוסד התכנון או חבר הוועדה כאמור באותה פסקה, לפי העניין, ובלבד שחבר מוסד התכנון לא הפעיל את סמכויותיו באותו עניין. : (ד) [[סעיף 45]] יחול אף על ממלא מקום. @ 48ב. אופן משלוח ההחלטות של מוסד התכנון והודעות מטעמו (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ד–2, תשע״ה) : (א) החלטות מוסד התכנון והודעות לפי [[סעיף 61ב]], יישלחו, למי שאינו חבר המוסד ואינו נציג בעל דעה מייעצת, בדואר רשום. : (ב) החלטות מוסד התכנון והודעות לפי [[סעיף 61ב]] יישלחו לחברי מוסד התכנון, ובוועדה מקומית – גם לנציגים בעלי דעה מייעצת, בדואר או בדרך מקוונת לכתובת לקבלת מסרים שמסרו; נשלחו ההחלטות בדואר – יראו אותן כאילו נמסרו בתום שלושה ימים מיום שנמסרו לדואר למשלוח; נשלחו ההחלטות בדרך מקוונת – יראו אותן כאילו נמסרו ביום העבודה הראשון שלאחר שליחתן. : (ג) שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין משלוח החלטות והודעות לפי [[סעיף 61ב]] בדרך מקוונת על ידי מוסד התכנון, ורשאי הוא לקבוע, על אף הוראות סעיף קטן (א), כי החלטות והודעות מסוגים שיקבע יישלחו למנויים באותו סעיף קטן בדרך מקוונת אם מסרו כתובת לקבלת מסרים בדרך מקוונת, ובלבד שלא יקבע הוראות כאמור לגבי החלטות של מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים כהגדרתו [[בסעיף 48ג]], אלא בהסכמת שר הביטחון. :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (משלוח הודעות והחלטות בדרך מקוונת), התשע״ז–2016]].)) @ 48ג. זכות עיון במסמכי מוסד תכנון (תיקון: תשס״ח, תשע״ד–2, תשע״ה) : (א) בסעיף זה [[ובסעיף 48ד]] – ::- ”חוק חופש המידע” – (((נמחקה);)) ::- ”מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים” – הוועדה למיתקנים ביטחוניים וועדת הערר למיתקנים ביטחוניים כמשמעותן [[בפרק ו׳]]; ::- ”ממונה ביטחון” – כהגדרתו [[בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998]]; ::- ”מסמך” – לרבות פרוטוקול, וכן מידע מוקלט, מוסרט, מצולם או ממוחשב. : (ב) חבר מוסד תכנון, ובוועדה מקומית – גם נציג בעל דעה מייעצת ונציג שר בוועדה המחוזית, זכאי לעיין בכל מסמך של אותו מוסד תכנון, הדרוש לו לשם מילוי תפקידו, בתוך שלושה ימי עבודה מיום שביקש זאת, וכן זכאי הוא לקבל העתק מהמסמך, ובלבד שאין בהכנת ההעתק הקצאת משאבים בלתי סבירה מצד מוסד התכנון; חבר מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים שקיבל העתק ממסמך כאמור, ינהג בו לפי הנחיות ממונה ביטחון במשרד הפנים בנוגע לאבטחת מידע (להלן – הנחיות אבטחת מידע). : (ג)(1) חבר מועצה ברשות מרחבית הנמצאת בתחומו של מרחב תכנון מקומי כאמור [[בסעיף 19]], שאינו חבר בה, זכאי לעיין במסמכי מוסד התכנון של אותו מרחב הנוגעים לרשות המרחבית שבה הוא מכהן ולקבל העתק מהם, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף קטן (ב), אלא אם כן קבע יושב ראש מוסד התכנון כי אין לאפשר עיון במסמך או מסירת העתקו בשל אחת או יותר מהעילות המנויות [[בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע]]. :: (2) על חבר מועצה כאמור בפסקה (1) שעיין במסמך לפי הוראות סעיף קטן זה או קיבל העתק ממנו, יחולו הוראות [[סעיף 46]], בשינויים המחויבים. : (ד) בכל דיון של מוסד תכנון יובאו לפני חברי המוסד, ובוועדה מקומית – גם לפני הנציגים בעלי הדעה המייעצת, כל המסמכים הנוגעים לדיון; לא הובא מסמך כאמור לפני חברי המוסד או הנציגים בעלי הדעה המייעצת, ינמק יושב ראש המוסד את הטעמים לכך. : (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על מסמך שיושב ראש מוסד התכנון קבע שהוא כולל מידע בדבר דיונים פנימיים או תרשומות של התייעצויות פנימיות בין עובדי מוסדות תכנון, חבריהם או יועציהם, למעט התייעצויות הקבועות בדין ולמעט פרוטוקולים מישיבות של מוסד התכנון. : (ו) האמור בסעיף זה בא להוסיף על זכויות ועל חובות אחרות לעניין מסירת מידע וקבלתו ולא לגרוע מהן. @ 48ד. חובת ניהול פרוטוקול ופרסומו (תיקון: תשס״ח, תשע״ד–2, תשע״ה) : (א) בכל ישיבה של מוסד תכנון יירשם ויוקלט פרוטוקול, ואולם חובת הקלטה לא תחול על ישיבות של רשות רישוי; יושב ראש מוסד התכנון יהיה אחראי לניהולם התקין של הפרוטוקול וההקלטה ורשאי הוא, מטעמים שיירשמו בפרוטוקול, להפסיק את הקלטת הישיבה לצורך התייעצות. : (ב) הפרוטוקול ישקף נאמנה את פרטי הדיון ויצוינו בו, בין השאר – :: (1) מועד הישיבה ומקום קיומה; :: (2) סדר היום ושינויים שנערכו בו; :: (3) שמות חברי מוסד התכנון הנוכחים בישיבה ותפקידיהם, ובוועדה מקומית – גם שמות הנציגים בעלי הדעה המייעצת, בציון אלה שנכחו בפתיחת הישיבה, וכן שמות החברים והנציגים כאמור שנעדרו מהישיבה ותפקידיהם; :: (4) קיומו של מניין חוקי לפי [[סעיף 42]]; :: (5) שמות מוזמנים שאינם חברי מוסד התכנון ואינם הנציגים בעלי הדעה המייעצת שנכחו בישיבה ותפקידיהם; :: (6) מהלך הדיון, לרבות עמדות הנציגים בעלי הדעה המייעצת בוועדה מקומית, הפסקות בהקלטת הישיבה לצורך התייעצות והטעמים להפסקות; :: (7) החלטות שקיבל מוסד התכנון בישיבה ותוצאות הצבעות שהתקיימו, וכן פירוט המשתתפים בכל הצבעה, ואם דרשו זאת לפחות שליש מחברי מוסד התכנון – אופן הצבעתו של כל אחד ממשתתפי ההצבעה; :: (8) הודעות שחובה למסרן למוסד התכנון לפי חוק זה. : (ג)(1) פרוטוקול ישיבה יובא לאישור מוסד התכנון כסעיף ראשון בסדר היום של הישיבה הראשונה הבאה שמקיים מוסד התכנון; לא היה סיפק בידי יושב ראש מוסד התכנון להכין פרוטוקול ולהביאו לאישור כאמור, יובא הפרוטוקול לאישור מוסד התכנון בישיבה הראשונה לאחר המועד שבו הועבר לחברי מוסד התכנון כאמור בפסקה (2). :: (2) פרוטוקול ישיבה יועבר לחברי מוסד התכנון, ובוועדה מקומית – גם לנציגים בעלי הדעה המייעצת, זמן סביר לפני הישיבה שבה יאושר הפרוטוקול, ובכל מקרה, לא יאוחר משלושים ימים ממועד הישיבה; חבר מוסד התכנון או נציג בעל דעה מייעצת שנכח בישיבה שלגביה נערך הפרוטוקול, רשאי לבקש את תיקון הפרוטוקול, עד למועד אישורו על ידי מוסד התכנון. :: (3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 48ה]]. : (ד)(1) חבר מוסד תכנון, ובוועדה מקומית – גם נציג בעל דעה מייעצת, רשאי, לפי בקשה מנומקת בכתב שיגיש ליושב ראש מוסד התכנון, לקבל תמליל הקלטה של ישיבה, אם שוכנע יושב ראש המוסד כי יש בבקשה טעם ענייני; חבר מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים שקיבל תמליל כאמור ינהג בו לפי הנחיות אבטחת מידע. :: (2) דרשו לפחות שליש מחברי מוסד התכנון, ובוועדה מקומית – שליש מחבריה או שלושה נציגים בעלי דעה מייעצת, לפחות, לקבל תמליל הקלטה של ישיבה או חלק ממנה, יורה יושב ראש מוסד התכנון על הכנה ומסירה של תמליל כאמור לחברי מוסד התכנון או לנציגים בעלי הדעה המייעצת שדרשו זאת. : (ה)(1) פרוטוקול ישיבה של מוסד תכנון שאושר יהיה פתוח לעיון הציבור והקלטת ישיבה תהיה פתוחה לציבור לצורך האזנה; עיון והאזנה כאמור יהיו בלא תשלום. :: (2) פרוטוקול ישיבה של מוסד תכנון יפורסם באתר האינטרנט של מוסד התכנון או באתר האינטרנט של רשות מקומית שתחומה הוא במרחב התכנון של מוסד התכנון; לא היה למוסד תכנון או לרשות מקומית כאמור אתר אינטרנט, יפורסם הפרוטוקול באתר האינטרנט של משרד הפנים. : (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה) – :: (1) לא יתיר יושב ראש מוסד תכנון עיון, האזנה או פרסום כאמור באותו סעיף קטן, אם קבע שהתקיימו אחת או יותר מהעילות המנויות [[בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע]] או אם סבר כי העיון, ההאזנה או הפרסום מהווים מסירת מידע על אודות מדיניות הנמצאת בשלבי עיצוב; החלטת יושב ראש מוסד התכנון לפי פסקה זו תהא מנומקת והיא טעונה הסכמת היועץ המשפטי של מוסד התכנון שניתנה בחוות דעת מנומקת בכתב; :: (2) לעניין מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים, יועמדו לעיון הציבור ויפורסמו כאמור באותו סעיף קטן רק החלטות שקיבל המוסד. : (ז) מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים יפרסם הנחיות בדבר האופן והמועדים – :: (1) להגשת בקשות לתיקון פרוטוקול; :: (2) לעיון בפרוטוקולים ולהאזנה להקלטות של ישיבות. @ 48ה. תחילת תוקפה של החלטת מוסד תכנון ופרסומה (תיקון: תשע״ד–2) : (א) החלטה שקיבל מוסד תכנון תיכנס לתוקפה במועד קבלתה. : (ב) החלטה שקיבל מוסד תכנון תפורסם באתר האינטרנט של מוסד התכנון, בתוך שלושה ימים ממועד קבלתה. : (ג) נקבעו בהחלטה מועדים לשם נקיטת פעולות, יימנו המועדים מיום פרסום ההחלטה לפי סעיף קטן (ב), אלא אם כן קיימת הוראה אחרת לפי חוק זה. @ 48ו. דוח שנתי על פעולות מוסד תכנון (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה) : (א) יושב ראש מוסד תכנון יגיש לשר הפנים ויפרסם באתר האינטרנט של מוסד התכנון, בתוך שישה חודשים מתום כל שנה, דוח שנתי על פעולות מוסד התכנון לפי חוק זה, ובכלל זה על היקף פעילותו ועמידתו במועדים שנקבעו לפעילותו לפי חוק זה, והכול בהתאם להוראות שקבע שר הפנים. : (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יושב ראש ועדה מקומית יגיש למי שרשאי למנות נציגים בעלי דעה מייעצת ויפרסם באתר האינטרנט של הוועדה המקומית, בתוך שישה חודשים מתום כל שנה, דוח שנתי המפרט את מועדי הדיונים שקיימה הוועדה בשנה החולפת, בציון מועדי הדיונים בתכניות שבסמכותה לפי [[סעיף 62א]], ומועדי הדיונים שמהם נעדרו הנציגים בעלי הדעה המייעצת, כולם או חלקם. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) – :: (1) דוח שנתי של ועדה למיתקנים ביטחוניים כמשמעותה [[בפרק ו׳]] יוגש לשר הפנים ולא יפורסם; :: (2) יושב ראש ועדת הערר למיתקנים ביטחוניים כמשמעותה [[בפרק ו׳]] יפרסם דוח שנתי כאמור באותו סעיף קטן לגבי פעולות כלל הוועדות למיתקנים ביטחוניים ואין הוא חייב לכלול בו פירוט לגבי כל ועדה בנפרד; :: (3) לא יפורסם מידע הנכלל בדוח השנתי כאמור בפסקה (2) אם יושב ראש ועדת הערר למיתקנים ביטחוניים, לאחר התייעצות עם שר הביטחון או מי שהוא הסמיך לכך, קבע שהתקיימו אחת או יותר מהעילות המנויות [[בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע]]. == פרק ג׳: תכניות == === סימן א׳: תכנית מיתאר ארצית === @ 49. הוראות תכנית מיתאר ארצית (תיקון: תשמ״ב) : תכנית המיתאר הארצית תקבע את התכנון של שטח המדינה כולה, ובין השאר – : (1) ייעוד הקרקע ושימושה, תוך שמירה על ייעוד חקלאי של קרקעות המתאימות לכך; : (2) אזורי תעשיה ושטחי הפקת מחצבים; : (3) התוויית רשת הדרכים הראשיות, קווי מסילות הברזל, קווי הספקה ארציים, נמלים, עורקי הספקת המים הארצית, סכרים, אגמי אגירה, תחנות כוח, רשת החשמל, הבזק, ושדות תעופה ודרכי הגישה האווירית אליהם, לרבות תחימת השטחים שבהם יחולו הגבלות למען בטיחות הטיסה; אולם היא לא תקבע שדה תעופה אלא באישור שר התחבורה או שר הבטחון; : (4) הוראות בעניני שטחי נופש, ייעור ושימור קרקע; : (5) הוראות בדבר שמירה על עתיקות, מקומות קדושים, ערכי נוף ושטחים שישארו בטבעם; : (6) מקומות למפעלים ולמטרות ציבוריים שיש להם חשיבות ארצית; : (7) תחזית התמורות בחלוקת האוכלוסיה במדינה ושלבי פיתוחה ועיתוים הרצוי, גדלם החזוי של ישובים, מיקומם וגדלם של ישובים חדשים ומקומם של ישובים, סוגיהם וגדלם; : ומותר שתקבע בה הוראות בענינים שיכולים להיות נושא לתכנית מיתאר מחוזית. @ 50. תכנית חלקית : המועצה הארצית רשאית להורות על עריכת תכנית המיתאר הארצית חלקים חלקים לפי שטחים שונים של המדינה או לפי הענינים שהם נושא התכנית, ודין כל חלק כאמור כדין תכנית המיתאר הארצית. @ 51. עריכת התכנית (תיקון: תשע״ה) : המועצה הארצית תפרסם בדרך הנראית לה את נושא התכנית שעומדים לערוך וכן תתן את ההוראות לעריכתה, והוראות אלה יבוצעו על ידי מי ששר הפנים מינה לכך או על ידי מי שזכה לכך במכרז שפירסם. @ 51א. (תיקון: תשע״ו–2) : (((פקע).)) @ 52. מסירת העתק לועדות המחוזיות (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ח–10) : (א) נערכה תכנית מיתאר ארצית, תמסור המועצה הארצית העתק ממנה לועדות מחוזיות, וכל ועדה מחוזית רשאית להגיש למועצה הארצית את הערותיה לתכנית תוך התקופה שתקבע המועצה. : (ב) ועדה מחוזית שקיבלה תכנית כאמור בסעיף קטן (א), תודיע לועדות המקומיות, שלדעתה יש להן ענין בתכנית, על קבלת התכנית והוראותיה, ותאפשר להן לעיין בה במשרדי הועדה המחוזית. : (ג) תכנית כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים, החל מיום מסירתה לוועדות המחוזיות. @ 53. אישור תכנית (תיקון: תשע״ז–5) : (א) המועצה הארצית תגיש לממשלה את התכנית שנערכה לפי הוראותיה יחד עם הערות הועדות המחוזיות, והממשלה רשאית לאשרה ללא שינוי או, לאחר דיון חוזר במועצה, לאשרה בשינוי או לדחותה. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הגישה המועצה הארצית לממשלה תכנית, כאמור באותו סעיף קטן, ומתקיימים בתכנית כל אלה, יראו את התכנית כמאושרת בידי הממשלה בתום ארבעה עשר ימים מהמועד שהוגשה לה, אלא אם כן ביקש חבר הממשלה, במהלך התקופה האמורה, להביא את התכנית לדיון בממשלה: :: (1) היא כוללת הוראות המאפשרות מתן היתר בנייה או ביצוע עבודה לפיהן, בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה; :: (2) היא כוללת הוראות הדרושות לביצוע תשתית, שמיקומה נקבע בתכנית מתאר ארצית שאושרה; :: (3) היא אינה סותרת תכנית מתאר ארצית שאושרה; לעניין זה, לא יראו תכנית המשנה שינוי לא מהותי את תכנית המתאר הארצית שהיא מבצעת, כתכנית הסותרת תכנית מתאר ארצית כאמור, ובלבד שהמועצה הארצית קבעה כי מדובר בשינוי לא מהותי כאמור. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), כללה תכנית שמתקיימים בה התנאים שבאותו סעיף קטן שינוי לא מהותי כאמור בפסקה (3) שלו, תגיש המועצה הארצית את התכנית לממשלה, כאמור בסעיף קטן (א), בצירוף מסמך המפרט את השינוי, ויראו את התכנית כמאושרת בידי הממשלה בתום עשרים ואחד ימים מהמועד שהוגשה לה, אלא אם כן ביקש חבר הממשלה, במהלך התקופה האמורה, להביא את התכנית לדיון בממשלה. : (ד) ביקש חבר הממשלה להביא תכנית לדיון בממשלה לפי הוראות סעיף קטן (ב) או (ג), רשאית הממשלה לאשרה בלא שינוי או, לאחר דיון חוזר במועצה, לאשרה בשינוי או לדחותה. @ 53א. אישור תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות (תיקון: תשפ"ג-5) : (א) על אף האמור [[בסעיף 53]], החליטה המועצה הארצית להגיש לאישור הממשלה תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות כהגדרתה [[בסעיף 6ב(ב)]], ישלח מזכיר המועצה הארצית למזכיר הממשלה, בתוך חמישה ימים מיום שקיבל לידיו את התוכנית, עותק דיגיטלי של התוכנית או עותקים של התוכנית כמספר חברי הממשלה; מזכיר הממשלה ישלח לחברי הממשלה את התוכנית - בתוך שבעה ימים מיום שקיבל אותה לידיו בעותק דיגיטלי, ובתוך 14 ימים אם קיבל אותה בעותקים כמספר חברי הממשלה; יראו את התוכנית כמאושרת על ידי הממשלה בתום 21 ימים ממועד שבו נשלחה התוכנית לחברי הממשלה כאמור, אלא אם כן ביקש חבר הממשלה, בתקופה האמורה, להביא את התוכנית לדיון בממשלה. : (ב) ביקש חבר הממשלה להביא תוכנית לדיון בממשלה לפי הוראות סעיף קטן (א), יתקיים הדיון בתוך14 ימים מהיום שבו ביקש זאת חבר הממשלה, והממשלה תכריע בדיון כאמור אם לאשר את התוכנית בלא שינוי או, לאחר דיון חוזר במועצה, לאשרה בשינוי או לדחותה. : (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), כללה התוכנית מיזם תשתית חיוני מועדף כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק לקידום תשתיות לאומיות]], וב-21 הימים כאמור בסעיף קטן (א) ביקש חבר הממשלה כי היא תובא לדיון בממשלה, יתקיים הדיון בוועדת השרים לענייני תשתיות חיוניות, כאמור בפסקה (2), בתוך 14 ימים מהיום שבו ביקש זאת חבר הממשלה ויראו את החלטת הוועדה כהחלטת הממשלה; חבר הממשלה שביקש כי יתקיים דיון כאמור יוזמן להציג את עמדתו לגבי התוכנית לפני הוועדה; הוועדה תכריע בדיון כאמור אם לאשר את התוכנית בלא שינוי או, לאחר דיון חוזר במועצה, לאשרה בשינוי או לדחותה. :: (2) לעניין סעיף זה, תוקם ועדת שרים לענייני תשתיות חיוניות, ואלה חבריה: ::: (א) ראש הממשלה, והוא יהיה יושב ראש הוועדה; ::: (ב) שר האוצר, והוא יהיה ממלא מקום יושב ראש הוועדה; ::: (ג) שר הפנים; ::: (ד) השר הממונה על מיזם התשתית החיוני אשר בעניינו התכנסה הוועדה; ::: (ה) השר להגנת הסביבה. @ 54. פרסום (תיקון: תשס״ח–10, תשע״ה) : (א) אישרה הממשלה את התכנית, תודיע על כך ברשומות; התכנית תפורסם בדרך ובמידה שתורה המועצה הארצית. : (ב) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), תכנית מתאר ארצית תפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים עם אישורה על ידי הממשלה. === סימן ב׳: תכנית מיתאר מחוזית === @ 55. מטרות התכנית : המטרות של תכנית מיתאר מחוזית הן לקבוע את הפרטים הדרושים לביצוע תכנית המיתאר הארצית במחוז וכל דבר שיש לו חשיבות כללית למחוז והעשוי לשמש מטרה לתכנית מיתאר מקומית, ובכלל זה תנאים נאותים למחוז מבחינת הבטחון והתעסוקה. @ 56. עריכת התכנית (תיקון: תשע״ה) : כל ועדה מחוזית תכין ותגיש לאישור המועצה הארצית תוך חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה תכנית מיתאר מחוזית, כפי שתפרט המועצה הארצית בהוראה; לא עשתה כן, רשאית המועצה הארצית להורות למי ששר הפנים ימנה לכך שיכין את התכנית. @ 57. הוראות התכנית (תיקון: תשמ״ב) : הועדה המחוזית רשאית, לאחר התייעצות בועדות המקומיות שבמחוז, לקבוע בתכנית מיתאר מחוזית הוראות בכל ענין שיכול להיות נושא לתכנית מיתאר מקומית, ובין השאר – : (1) שטחים וגבולות לפיתוח עירוני וכפרי; : (2) שטחים חקלאיים; : (3) אזורי תעשיה, לסוגיה השונים; : (4) שטחי ייעור ועתיקות; : (5) רשת מחוזית לבזק, לתחבורה ולדרכים; : (6) בתי קברות שישמשו יותר ממקום ישוב אחד; : (7) שטחים מוקפאים שלא ייקבע להם ייעוד כל שהוא; : (8) הוראות בדבר שמירה על חוף הים; : (9) התנאים למתן הקלות מהוראות התכנית. @ 58. הוראות המועצה הארצית (תיקון: תשע״ה) : (א) המועצה הארצית רשאית לחייב את הועדה המחוזית לקבוע בתכנית מיתאר מחוזית הוראות שהועדה המחוזית רשאית לקבען בתכנית לפי [[סימן זה]], וכן הוראות בענינים שהמועצה הארצית מוסמכת להם לענין תכנית המיתאר הארצית. : (ב) לא קיימה הועדה המחוזית הוראה מהוראות המועצה הארצית לפי [[סימן זה]], תוך הזמן שקבעה לה, רשאית המועצה הארצית להורות על ביצועה על ידי אדם ששר הפנים ימנה לכך. @ 59. סמכויות של ממונה לביצוע (תיקון: תשע״ה) : מי שמונה על ידי שר הפנים על פי [[סעיפים 56]] [[או 58]] יהיו לו לענין המוטל עליו במינוי כל הסמכויות של הועדה המחוזית ומה שעשה יראו כאילו נעשה על ידי הועדה המחוזית. @ 60. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).)) === סימן ג׳: תכנית מיתאר מקומית ותכנית מפורטת (תיקון: תשפ"ב-14) === @ 61. מטרות התכנית (תיקון: תשס״ב–6, תשס״ט) : מטרות תכנית מיתאר מקומית הן: : (1) פיקוח על פיתוח הקרקע במרחב התכנון המקומי, תוך שמירה על ייעוד חקלאי של קרקעות המתאימות לכך; : (2) הבטחת תנאים נאותים מבחינת הבריאות, התברואה, הנקיון, הבטיחות, הבטחון, התחבורה והנוחות ומניעת מפגעים על ידי תכנון הקרקע ושימוש בה, ובכלל זה ייחוד אזורים למגורים, לתעשיה, למסחר ולמבני ציבור לרבות מבני דת; לענין סעיף זה, ”מבני דת” – לרבות מקוואות טהרה; : (3) שמירה על כל בנין ודבר שיש להם חשיבות אדריכלית, היסטורית, ארכיאולוגית וכיוצא באלה; : (4) שמירה ופיתוח של מקומות חשובים מבחינת הטבע או היופי, תוך הימנעות, ככל האפשר, מפגיעה בצמחיה, בערכי טבע, בנוף ובמורשת; : (5) ייחוד שטחים ציבוריים פתוחים, לרבות לפארקים, לגנים ולגינות, הנותנים מענה לצורכי האוכלוסיה החזויה במרחב התכנון המקומי באופן הולם. @ 61א. תכנית בסמכות ועדה מקומית או בסמכות ועדה מחוזית (תיקון: תשנ״ה–4, תשנ״ח–3, תשס״ו–2, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ז–7, תשע״ז–11, תשע״ח, תשפ"ב-14, תשפ"ג-4) : (א) (((בוטל).)) : (ב) משרד ממשלתי, רשות שהוקמה לפי חוק, חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה הוא בפיתוח מבנים ותשתיות, ועדה מקומית או רשות מקומית, כל אחת בתחום מרחבה, וכן בעל קרקע או מי שיש לו ענין בקרקע (להלן – מגיש התכנית), רשאים להכין תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת ולהגישה לועדה המקומית; היתה התכנית בסמכות הועדה המחוזית, יעביר מגיש התכנית עותק לועדה המחוזית. : (ב1) לעניין סעיף קטן (ב), יראו כמי שיש לו עניין בקרקע גם אחד מאלה, ובלבד שהיועץ המשפטי של מוסד התכנון חיווה את דעתו בכתב כי מתקיימים לגביו התנאים המנויים בפסקאות (1) או (2), לפי העניין, ורשאי שר המשפטים לקבוע הוראות לעניין הוכחת התקיימות התנאים כאמור: :: (1) מי שיש לו זכות בחלק מסוים מהקרקע הנכללת בתכנית בשיעור של 66% או יותר ואין בתכנית שהוא מבקש להגיש פגיעה בחלק מסוים אחר של הקרקע הנכללת בתכנית, שהוא אינו בעל זכות בה (בפסקה זו – קרקע של בעל זכות אחר); לעניין פסקה זו, ”פגיעה” – אם על פני הדברים לפי התכנית המוצעת מתקיים אחד מאלה: ::: (א) פגיעה כמשמעותה [[בפרק ט׳]] בקרקע של בעל זכות אחר, או שהקרקע של בעל הזכות האחר מיועדת להפקעה לצורכי ציבור לפי [[פרק ח׳]]; ::: (ב) העלייה בשוויה של הקרקע של בעל הזכות האחר היא בשיעור נמוך באופן משמעותי מהעלייה בשווייה של הקרקע של מי שמבקש להגיש את התכנית, והכול באופן יחסי לשווי זכותם בקרקע לפי מצבה בעת הבקשה להגשת התכנית; :: (2) לעניין בית משותף כהגדרתו [[בסעיף 52 לחוק המקרקעין]] או בית [[שפרק ו׳1 לחוק האמור]] חל עליו, הנכלל בתכנית – מי שמתקיימים בו תנאים שקבע שר המשפטים לאחר התייעצות עם שר הפנים, ובלבד שאין בתכנית שהוא מבקש להגיש פגיעה, כפי שתיקבע בתקנות כאמור, במקרקעין של בעל זכות אחר כפי שנקבע בתקנות כאמור. : (ב2)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), מי שיש לו רישיון לפי חוק לעניין תשתית המאפשר את הקמת התשתית או תכנונה או מי שהממשלה הסמיכה אותו לעניין הקמת תשתית או תכנונה, לרבות גורם מפעיל כהגדרתו [[בסעיף 255יד]], רשאי להגיש תכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין התשתית האמורה בלבד, לרבות לעניין השימושים הדרושים לצורך הקמתה והשימושים הנלווים לאותה תשתית הדרושים לצורך הפעלתה והשימוש בה. :: (2) תכנית כאמור בפסקה (1) תחול רק על שטח הנדרש לקיומה של התשתית או על שטח שלגביו נקבעו הוראות הנדרשות מחמת קיומה של אותה תשתית, ויכול שתחול גם על שטח הנדרש לשימושים נלווים לתפעול אותה תשתית ועל שטח המיועד להקמת התשתית לתקופת ההקמה כפי שתיקבע. :: (3) לעניין סעיף קטן זה, ”תשתית” – מיתקני תשתית, שדה תעופה, נמל, מעגן, מיתקן להתפלת מים, מיתקני מים וביוב לרבות מאגרים, אתרי סילוק וטיפול בפסולת, מיתקני תקשורת, תחנת כוח, מיתקני השנאה או מיתוג לחשמל, מיתקן אחסון נפט, גז ודלק, דרך, מיתקני גז ומיתקני גט״ן כהגדרתם [[בסעיף 2 לחוק משק הגז הטבעי]], אתרי כרייה וחציבה וחניון לעידוד השימוש בתחבורה הציבורית. : (ב3) ועדה מחוזית רשאית להכין תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, שהן בסמכות ועדה מחוזית, אם התקיים אחד מאלה: :: (1) התכנית חלה על כל שטח היישוב שהתכנית חלה בתחומו או על רוב שטחו של היישוב כאמור, או שהיא תכנית כוללנית; :: (2) התכנית חלה על יותר ממרחב תכנון מקומי אחד; :: (3) התכנית חלה על חלק ממרחב תכנון מקומי אחד ומתקיים לגביה אחד מאלה: ::: (א) הוועדה המקומית של אותו מרחב תכנון נתנה את הסכמתה להכנת התכנית על ידי הוועדה המחוזית; ::: (ב) הוועדה המחוזית הודיעה לוועדה המקומית על כוונתה להגיש תכנית, ככל שלא תוגש על ידה תכנית בשטח האמור בתוך פרק הזמן שנקבע לכך בהחלטת הוועדה המחוזית, והוועדה המקומית לא הגישה תכנית כאמור בתוך אותו פרק הזמן. : (ג) תכנית בסמכות ועדה מקומית תדון בה הועדה המקומית, ורשאית היא להחליט על הפקדתה ועל אישורה של התכנית, עם או בלי שינויים, ואולם תכנית כאמור [[בסעיף 62א(א1)]] – תדון ותחליט בה רק ועדה מקומית עצמאית, תכנית כאמור [[בסעיף 62א(א2)]] – תדון ותחליט בה רק ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, ותכנית כאמור [[בסעיף 62א(ג)]] – תדון ותחליט בה רק ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, והכול ובלבד – :: (1) שלא תקבל הועדה המקומית החלטה על הפקדת תכנית, אלא אם כן הונחו לפניה חוות דעת בכתב של מהנדס הועדה המקומית ושל היועץ המשפטי שלה, ולפיהן התכנית המוצעת היא תכנית בסמכות הועדה המקומית, ובכלל זה אינה סותרת הוראות של תכנית כוללנית בניגוד להוראות [[סעיף 62א(ד)]], לא מתקיים לגביה האמור [[בסעיף 62א(ו) עד (ח)]], ואישור התכנית לא יהיה בניגוד להוראות תכנית שכוחה יפה ממנה לפי חוק זה; :: (2) שאם החליטה הועדה המקומית על הפקדת תכנית הכוללת הגדלת שטחים, כאמור [[בסעיף 62א(א)(3)]], תשלח הודעה, במידת האפשר, לכל בעל רשום שאותם שטחים, או חלק מהם, הם במקרקעין שבבעלותו; :: (2א) שאם החליטה הוועדה המקומית על הפקדת תכנית לרישוי מהיר כאמור [[בסעיף 145א1]], תשלח הודעה, במידת האפשר, לכל בעל זכות במקרקעין בתחום התכנית, הרשאי להגיש בקשה להיתר; ההודעה תימסר במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה למענו של בעל הזכות במקרקעין; :: (3) שלא תופקד ולא תאושר תכנית בסמכות הוועדה המקומית אלא אם כן מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים והתשתיות הכלולים בשטח התכנית ובסביבתו נותנים מענה לצרכים הנובעים מהתכנית; לא תאשר הועדה המקומית תכנית, אלא אם כן חוות הדעת שהגיש מהנדס הוועדה המקומית לפי פסקה (4)(ה) קבעה כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים והתשתיות כאמור נותנים מענה לצרכים הנובעים מהתכנית; :: (4) שלא תקבל הוועדה המקומית החלטה על הפקדת תכנית או על אישורה, אלא אם כן הונחה לפניה חוות דעת בכתב של מהנדס הוועדה, המתייחסת, בין השאר, לאלה: ::: (א) עיקרי התכנית ומטרותיה; ::: (ב) עיקרי השינויים המבוקשים בתכנית לעומת המצב התכנוני הקיים; ::: (ג) היותה של התכנית ערוכה בהתאם להוראות לפי חוק זה ולדרישות מוסד התכנון כאמור [[בסעיף 85]]; ::: (ד) מידת התאמתה של התכנית לתכניות גבוהות ממנה בסולם העדיפויות של תכניות כאמור [[בסימן ח׳]], החלות בתחום התכנית, לתכנית כוללנית כאמור [[בסעיף 62א(ד)]], ולהוראות כאמור [[בסעיף 62א(ו) עד (ח)]], לתכניות כאמור שהועברו להערות הוועדות המחוזיות או להשגות הציבור או שהופקדו, לפי העניין וכן למגבלות אחרות, אם ישנן, החלות על אישור התכנית לפי כל דין; ::: (ה) קיומם של שטחים המיועדים לצורכי ציבור, ובכלל זה שטחים המיועדים למוסדות ציבור, של שטחים פתוחים ושל תשתיות בשטח התכנית ובסביבתו, ואם הם נותנים מענה ראוי לצרכים הנובעים מהתכנית, כאמור בפסקה (3); ::: (ו) אם התכנית כוללת אתר הכלול ברשימת האתרים לפי [[סעיף 12 לתוספת הרביעית]] – גם פרטים בדבר השפעת התכנית על אתר כאמור; ::: (ז) כל עניין אחר הדרוש, לדעת מהנדס הוועדה, לצורך בחינת התכנית והחלטה בה; ::: (ח) המלצות מהנדס הוועדה לגבי התכנית המוצעת, לרבות השינויים הנדרשים בה לדעתו, ובכלל זה השינויים הנדרשים לצורך התאמתה לתכניות ולמגבלות כאמור בפסקת משנה (ד). : (ד) תכנית בסמכות הועדה המחוזית, ידונו בה הועדה המקומית והועדה המחוזית בהתאם להוראות [[סעיף 62]], ורשאית הועדה המחוזית להחליט על הפקדתה ועל אישורה של התכנית, עם או בלי שינויים. @ 61ב. הודעה על הגשת תכנית בסמכות ועדה מקומית והגשת חוות דעת (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ"ב-6) : (א) הוגשה לוועדה מקומית תכנית בסמכות ועדה מקומית, תשלח הוועדה הודעה על כך לחברי מוסד התכנון, לנציגים בעלי דעה מייעצת בוועדה המקומית, למתכנן המחוז וכן לגורמים אחרים שקבע שר הפנים; מתכנן המחוז יעביר את ההודעה לנציגי השרים בוועדה המחוזית; בהודעה יצוינו תחום התכנית ומטרותיה. : (ב) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 18(ג2)]], כל אחד מנציגי השרים בוועדה המחוזית וכל אחד מהגורמים הנוספים שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (א), רשאים להגיש חוות דעת בכתב לוועדה המקומית; הוגשה חוות דעת כאמור, יוזמן מגיש חוות הדעת לדיון על הפקדת התכנית בוועדה המקומית או בוועדת משנה שלה ותינתן לו הזדמנות להשמיע את דעתו לפני קבלת החלטה. : (ג) הוגשה לוועדה מקומית תכנית בסמכות ועדה מקומית החלה בתחום אחד מאלה, תשלח הוועדה הודעה על כך לרשות מקרקעי ישראל ולמינהל הדיור הממשלתי; בהודעה יצוינו תחום התכנית שהוגשה ומטרותיה: :: (1) מקרקעין המיועדים בתכנית לצורכי ציבור כאמור [[בפסקה (2) להגדרה "צורכי ציבור" שבסעיף 188(ב)]]; :: (2) מקרקעין המיועדים בתכנית לצורכי ציבור כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]] שנקבע בתכנית כי יירשמו על שם המדינה כאמור [[בסעיף 26(א)]]; :: (3) מקרקעין המיועדים בתכנית לצורכי ציבור כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]] שהם מקרקעי ישראל שנרשמה לגביהם במרשם המקרקעין הערה בדבר ניהולם על ידי מינהל הדיור הממשלתי. @ 62. תכנית בסמכות ועדה מחוזית (תיקון: תשנ״ה–4<!--החלפה-->, תשס״ח–5) : (א) הוגשה לועדה מקומית תכנית בסמכות ועדה מחוזית, תדון בה הועדה המקומית, ותעביר המלצותיה לועדה המחוזית, תוך ששים ימים מהיום שהתכנית הוגשה לה; המלצות הועדה המקומית יכול שיהיו להפקיד את התכנית הנדונה, עם או בלי שינויים, או לדחותה; הועדה המקומית תשלח העתק ההמלצה למגיש התכנית, תוך שבעה ימים מיום קבלת ההמלצה. : (ב) הועדה המחוזית תדון בתכנית שהועברה אליה לפי סעיף קטן (א) לאחר שעברה בדיקה מוקדמת כאמור [[בסעיף 62ב]]; לא העבירה הועדה המקומית את המלצתה בתוך ששים הימים האמורים, תדון הועדה המחוזית בתכנית, אף ללא המלצת הועדה המקומית. : (ג) מגיש התכנית רשאי להשיג בפני הועדה המחוזית על המלצה של הועדה המקומית, לדחות את התכנית או להפקידה בשינויים לפי סעיף זה, בתוך חמישה עשר ימים מיום שנמסרה לו המלצת הועדה המקומית. : (ד) הועדה המחוזית תדון בהשגה שהוגשה ובתכנית והיא רשאית לקבל את ההשגה או לדחותה ולהפקיד את התכנית, בתנאים או בשינויים, או לדחות את התכנית. @ 62א. תכנית בסמכות ועדה מקומית (תיקון: תשנ״ה–4, תשנ״ח–3, תשס״ו–2, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו–5, תשע״ו–7, תשע״ו–9, תשע״ז–5, תשע״ז–6, תשע״ח, תשע״ח–3, תשע״ח–9, תשע״ח–13, תשפ"ב-7, תשפ"ב-10, תשפ"ב-14, תשפ"ג-4, תשפ"ה-4, תשפ"ה-7) : (א) תכנית מפורטת או תכנית מיתאר מקומית, הכוללת אך ורק אחד או יותר מהנושאים המפורטים להלן, היא תכנית בסמכות הועדה המקומית: :: (1) איחוד וחלוקה של מגרשים, כמשמעותם [[בסימן ז׳]] וכן תכנית שהמגרשים הנכללים בה הם בבעלות אדם אחד והיא כוללת הוראות לחלוקתם, באופן שלו היו בבעלות של יותר מאדם אחד, היה ניתן לראות בה תכנית איחוד וחלוקה כמשמעותה [[בסימן ז׳]], והכול ובלבד שאין בתכנית שינוי בשטח הכולל של כל יעוד קרקע, למעט האמור בפסקאות (2) ו־(3); :: (2) הרחבת דרך בתוואי המאושר בתכנית בת תוקף, למעט דרך שאושרה בתכנית מיתאר ארצית (בפסקה זו – דרך בתוואי מאושר), וכן הארכת דרך בתוואי מאושר לצורך גישה למגרש סמוך או לצורך גישה לדרך סמוכה שאינה דרך שאושרה בתכנית מיתאר ארצית או בתכנית מיתאר מחוזית; :: (3) הגדלת שטחים שנקבעו בתכנית בת־תוקף לצורכי ציבור; בסעיף זה – :::- ”צורכי ציבור” – כל אחד מאלה: גנים, שטחי נופש וספורט, עתיקות, שטחי חניה, תחנות אוטובוס ורכבת שאינן תחנות קצה, שווקים, בתי קברות, מבנים לצורכי חינוך, רווחה, דת ותרבות, מוסדות קהילתיים, בתי חולים, מרפאות, מקלטים, מחסני חירום, תחנות משטרה ותחנות שירות לכיבוי אש, מיתקני תשתית מקומיים; שר הפנים רשאי לקבוע, בצו, צורכי ציבור נוספים כצורכי ציבור לעניין סעיף זה או לעניין סעיף קטן זה, ובלבד שאישר צרכים אלה כמטרה ציבורית לעניין [[סעיף 188]]; :::: ((פורסם [[צו התכנון והבנייה (צורכי ציבור נוספים), התשע״ו–2016]].)) :::- ”מיתקני תשתית מקומיים” – מיתקנים לייצור, להפקה, לאספקה, לאגירה, לטיפול ולהולכה של דלק, גז, נפט, חשמל, מים, ביוב או פסולת, למעט תחנת תדלוק, וכן מיתקני תקשורת, והכול אם הם מיועדים לשרת בעיקר את מרחב התכנון המקומי; :: (4) קביעת קו בניין או שינוי בקו בנין הקבוע בתכנית; :: (4א) קביעת גובהם של בניינים ומספר הקומות שמותר להקים בבניין, או שינוי הוראות בדבר גובהם של בניינים ומספר הקומות כאמור הקבועות בתכנית, והכול בלי לשנות את היקף השטח הכולל המותר לבנייה לפי תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שאישרה הוועדה המחוזית (בסעיף זה – תכנית שאישרה הוועדה המחוזית); :: (5) שינוי של הוראות לפי תכנית בדבר בינוי או עיצוב אדריכליים; :: (6) שינוי חלוקת שטחי הבניה המותרים בתכנית אחת שהיא תכנית שאישרה הוועדה המחוזית, מבלי לשנות את סך כל השטח הכולל המותר לבנייה לפי התכנית האמורה ובתנאי שהשטח הכולל המותר לבניה, בכל יעוד קרקע, לא יגדל ביותר מ־50%; :: (7) קביעת גודל שטח מגרש שמותר להקים עליו בניין או שינוי הוראות בדבר גודל שטח מגרש כאמור הקבועות בתכנית, והכול בלי לשנות את היקף השטח הכולל המותר לבנייה לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית; :: (8) הגדלת מספר יחידות הדיור, ללא הגדלת סך כל השטחים למטרות עיקריות; :: (9)(א) כל ענין שניתן לבקשו כהקלה לפי [[סעיף 147]], בכפוף להוראות [[סעיף 151]] או כל עניין ששר הפנים קבע לפי [[סעיף 145(ב)(2)]] שניתן לקבל לגביו היתר בלא צורך בהליך של מתן הקלה, אף אם העבודה שבעדה מבוקש ההיתר היא בסטייה מהוראות תוכנית; ::: (ב) אין בהוראות פסקה זו כדי לפגוע בסמכות הועדה המקומית לתת הקלה לפי [[סעיף 147]] או בסמכות רשות רישוי מקומית לתת היתר לעבודה בסטייה מהוראות תוכנית לפי [[סעיף 145(ב)(2)]], ואולם לא יאושרו הקלה או היתר לעבודה בסטייה כאמור, אלא בכפוף להפחתה של הזכויות שנקבעו בתכנית שאושרה לפי פסקה זו; ::: (ג) לעניין פסקת משנה (א), [[בסעיף 147(ב)]], הסיפה החל במילים "לגבי בניין קיים שבנייתו הושלמה שמונה שנים או יותר ממועד הגשת הבקשה להקלה" ופסקאות (1) ו-(2) - לא ייקראו; ::: (ד) שר הפנים יקבע את דרכי הפרסום של הפקדת תכנית לפי פסקה זו; :::: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (דרכי פרסום הפקדת תכנית לפי סעיף 62א(א)(9)), התשנ״ז–1997]].)) :: (10) שינוי ייעודה של קרקע מקרקע המיועדת לתעשייה, למסחר, לחקלאות, למשרדים, לאחסנה או לחניה, לקרקע המיועדת לתחנת תדלוק, ובלבד שאין בתכנית הגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה באותה קרקע; תכנית לפי פסקה זו לא תתיר אלא את הקמתם של המיתקנים והבניינים הדרושים במישרין לצורכי הפעלת תחנת התדלוק, ולשימושים מסחריים ומתן שירותי רכב המיועדים לשרת את משתמשי התחנה, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשימושים מסחריים ולשירותי רכב כאמור לא יעלה על 80 מ״ר; בפסקה זו, ”תחנת תדלוק” – לרבות תחנה המיועדת לאספקת גז, חשמל וכל מקור אנרגיה אחר לצורך הנעת כלי רכב; :: (11) הוספת שימושים, במגרש המיועד בתכנית למגורים וששטחו אינו עולה על 2,500 מ״ר, למטרת משרדים או מלונאות, או למטרת מסחר בחזית בנין המיועד למגורים, והכל בלי לשנות את השטח הכולל המותר לבניה במגרש על פי התכנית, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבניה לצורך השימושים הנוספים לא יעלה על 25% מסך השטח הכולל המותר לבניה במגרש ושהוא נמצא ברשות עירונית שמספר תושביה עולה על 5,000 לפי נתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; :: (11א) שינוי הייעוד של קרקע בתחום רשות עירונית, המיועדת בתכנית למסחר, למשרדים, לאחסנה או למלאכה, לקרקע המיועדת למלונאות או הוספת שימושים למטרת מלונאות בקרקע כאמור, ובלבד שהתקיימו כל אלה: ::: (א) השטח הכולל המותר לבנייה באותה קרקע על פי התכנית לא ישונה; ::: (ב) הקביעה כאמור היא לעניין בניין שבנייתו הושלמה; :: (12) הרחבת שטחה של יחידת דיור שבנייתה הושלמה עשר שנים לפחות לפני תחילת התכנית, באופן שהשטח הכולל המותר לבניה באותה יחידת דיור לא יעלה על 140 מ״ר, ובלבד שתוספת השטח לא תשמש אלא להרחבת יחידת הדיור האמורה; :: (13) קביעת ייעוד או שינוי ייעוד של קרקע לאתר כהגדרתו [[בסעיף 1 לתוספת הרביעית]] (בסעיף זה – אתר לשימור) וקביעה או שינוי של הוראות לשימוש, למעט קביעה או שינוי של ייעוד או הוראות כאמור בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית המייעדת קרקע לאתר לשימור; :: (13א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), שינוי ייעוד של קרקע בתחום רשות עירונית המיועדת לתעסוקה או מסחר לייעוד מגורים, ובלבד שאין כל מגבלה, ובכלל זה מגבלה סביבתית שמונעת בכל דרך את שינוי הייעוד, וכן אין ולא תוטל כל מגבלה כאמור שמונעת את מימוש הייעודים החלים על מגרשים גובלים בשל אישורה של תוכנית לפי פסקה זו; בפסקה זו, "תעסוקה" - כהגדרתה בסעיף קטן (א1)(3), למעט תעשייה כבדה; :: (13ב)(א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה למגורים במגרש המיועד למגורים בתוכנית שאישרה הוועדה המחוזית, או במגרש שייעודו שונה למגורים לפי פסקה (13א), בתחום רשות עירונית, ובלבד שחלפו חמש שנים לפחות מיום תחילתה של תוכנית שחלה על המגרש, שאישרה הוועדה המחוזית, ואם חלה על המגרש תוכנית להתחדשות עירונית - עשר שנים לפחות מיום תחילתה של תוכנית שאישרה הוועדה המחוזית במגרש, בשיעורים המפורטים להלן: :::: (1) נקבע בתוכנית לפי פסקה זו כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש - כל אחד מאלה: ::::: (א) הגדלה מעל פני הקרקע - בשיעור שלא יעלה על 100% משטח הבנייה הכולל הקיים של הבניין מעל פני הקרקע או 100% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש לפי התוכנית שאישרה הוועדה המחוזית, ובלבד שההגדלה לפי פסקת משנה זו לא תעלה על השטח המרבי; שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה; ::::: (ב) הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה לפי תוכנית, ובלבד ששטחי השירות נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התוכנית והם יהיו בקומות תת-קרקעיות וכן שסך שטחי השירות אחרי ההוספה לפי פסקת משנה זו לא יעלה על פי שלושה משטח המגרש; :::: (2) נמצא במגרש בניין שאינו מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו [[בסעיף 70א]], ולא נקבע בתוכנית לפי פסקה זו כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש - הגדלה בשיעור שלא יעלה על 50% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש לפי התוכנית שאישרה הוועדה המחוזית או בשיעור שלא יעלה על השטח המרבי, לפי הקטן; שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה; :::: (3) במגרש שבו טרם התחילה הקמתו של בניין - כל אחד מאלה: ::::: (א) הגדלה מעל פני הקרקע - בשיעור שלא יעלה על 80% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי תוכנית שאישרה הוועדה המחוזית או בשיעור שלא יעלה על השטח המרבי, לפי הקטן; שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה; ::::: (ב) הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה לפי תוכנית כאמור בפסקת משנה (1)(ב); ::: (ב) בפסקה זו - ::::- "שטח מרבי" - ::::: (1) לעניין רשות מקומית שמספר תושביה אינו עולה על 50,000 - 1,000 מ"ר; ::::: (2) לעניין רשות מקומית שמספר תושביה עולה על 50,000 אך אינו עולה על 100,000 - 2,000 מ"ר, אולם אם שונה ייעודו של המגרש לפי פסקה (13א) - 1,200 מ"ר; ::::: (3) לעניין רשות מקומית שמספר תושביה עולה על 100,000 - 3,500 מ"ר, אולם אם שונה ייעודו של המגרש לפי פסקה (13א) - 1,200 מ"ר; ::::- "תוכנית להתחדשות עירונית" - תוכנית לפינוי ובינוי החלה על קרקע שעיקרה למגורים ושיש בה יחידות דיור בנויות, הכוללת הוראות של תוכנית מפורטת והמייעדת קרקע למגורים, לרבות לשימושים הנלווים למגורים; ::: (ג) אושרה תוכנית לפי פסקה זו, לא תאושר לפי סעיף קטן זה, באותה תוכנית או בתוכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה למגורים במגרש, מעבר לאמור בפסקה זו, למעט הגדלה לפי פסקאות (13ג) ו-(14); על אף האמור, לעניין פסקת משנה (א)(2) ניתן לאשר הגדלה אף לפי פסקה (15); ::: (ד) הוראות פסקה זו לא יחולו על מגרש שנכלל כאתר המיועד לשימור בתוכנית מאושרת או מופקדת, שנכלל ברשימת אתרים לשימור מאושרת לפי [[התוספת הרביעית]] או שהוא מיועד לשימור כאמור בהודעה על הכנת תוכנית שפורסמה לפי [[סעיף 77]] או בתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 78]]; :: (13ג)(א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), הוספת שימושים לצורכי ציבור במגרש המיועד למגורים לפי תוכנית שאישרה הוועדה המחוזית או שייעודו שונה למגורים לפי פסקה (13א) וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור - :::: (1) במגרש שבו טרם התחילה הקמתו של בניין או במגרש שנמצא בו בניין, ונקבע בתוכנית כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש - הוספת שימושים לצורכי ציבור כהגדרתם [[בסעיף 70ב(א)(3)]], ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור לא יעלה על 10% מסך השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, מעל פני הקרקע לאחר הגדלתו לפי פסקה (13ב); :::: (2) במגרש שנמצא בו בניין שאינו מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו [[בסעיף 70א]] ולא נקבע בתוכנית כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש - הוספת שימושים לצורכי ציבור כהגדרתם [[בסעיף 70ד(א)(2)]], ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור לא יעלה על 14% מסך כל השטח שנוסף לשטח הכולל המותר לבנייה לפי פסקה (13ב)(א)(2); ::: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 61א(ג)]], לא תקבל הוועדה המקומית החלטה על הפקדת תוכנית לפי פסקה זו או על אישורה, אלא אם כן הונחה לפני הוועדה המקומית חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה, המתייחסת לסוג הצורך הציבורי הנדרש, לנחיצותו בשטח התוכנית ובסביבתו ולהשתלבותו במבנה לרבות האפשרות לכניסה נפרדת לשימושים הציבוריים; :: (14) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש המיועד למגורים בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בשיעור שלא יעלה על 50% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית, והוספת שימוש למסחר ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לצורך השימוש למסחר לא יעלה על 25% מסך השטח הכולל המותר לבנייה לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית לאחר הגדלתו לפי פסקה זו, וכן קביעת הוראות לעניין חניה אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה או מתכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה; בתכנית לפי פסקה זו ייקבע כי הוראות [[התוספת השישית]] יחולו עליה; :: (15) הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותקים לבנייה במגרש לפי תכנית, ובלבד ששטחי השירות נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התכנית והם יהיו בקומות תת־קרקעיות ובשטח שלא יעלה על שטח המגרש או על כפל שטח התכסית המותרת לבנייה במגרש על פי התכנית, לפי הגדול; :: (16)(א) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, בתחום רשות עירונית – :::: (1) במגרש המיועד לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית לבנייה שאינה למגורים – בשיעור שלא יעלה על 20% משטח המגרש או בשטח שלא יעלה על 500 מ״ר, לפי הקטן; :::: (2) במגרש שלא נמצא בו מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו [[בסעיף 70א]], ושלא ניתן להגדיל את השטח הכולל המותר לבנייה בו לפי פסקה (13ב), המיועד לפי תוכנית שאישרה הוועדה המחוזית - ::::: (א) למגורים בבנייה רוויה - בשיעור שלא יעלה על 25% משטח המגרש או בשטח שלא יעלה על 750 מ"ר, לפי הקטן; ::::: (ב) למגורים בבנייה שאינה בנייה רוויה - בשיעור שלא יעלה על 7% משטח המגרש כאמור או בשטח שלא יעלה על 50 מ"ר, לפי הגדול, ובכל מקרה בשטח שלא יעלה על 175 מ"ר; בפסקת משנה זו, "בנייה רוויה" - בנייה של ארבע יחידות דיור או יותר במבנה אחד בשתי קומות לפחות; ::: (ב) על אף הוראות פסקת משנה (א), הופקדה התכנית שאישרה הוועדה המחוזית לפני יום כ"ט בתמוז התשמ"ט (1 באוגוסט 1989), וניתנה הקלה המאפשרת תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה במגרש, יופחת משטח ההגדלה המותר לפי פסקת משנה (א) שטח התוספת שאפשרה את ההקלה כאמור; :: (17)(א) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, בתחום מועצה אזורית במחוז הצפון או במחוז הדרום, במגרש המיועד למגורים בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בשיעור שלא יעלה על 7% משטח המגרש או בשטח שלא יעלה על 50 מ״ר, לפי הגדול, ובכל מקרה בשטח שלא יעלה על 175 מ״ר; ::: (ב) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, בתחום מועצה אזורית שאינה במחוז הצפון או במחוז הדרום, במגרש המיועד למגורים לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בשיעור שלא יעלה על 7% משטח המגרש או בשטח שלא יעלה על 50 מ״ר, לפי הקטן, ובלבד שהשטח האמור ישמש אך ורק לצורך יחידות הדיור שמותר לבנות במגרש לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית; ::: (ג) שר הפנים רשאי לקבוע, בצו, מועצות אזוריות שאינן במחוז הצפון או במחוז הדרום, שיחולו עליהן הוראות פסקת משנה (א), לפי אמות מידה שיקבע לעניין זה; אמות המידה ייקבעו באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ויתייחסו, בין השאר, למצבן החברתי–כלכלי של מועצות אזוריות ולמידת הפגיעה שעלולה להיגרם לרשויות עירוניות סמוכות בשל החלת ההוראות כאמור; הוחלו הוראות פסקת משנה (א) על מועצה אזורית כאמור, לא תחול עליה הוראת פסקת משנה (ב); ::: (ד) על אף הוראות פסקאות משנה (א) עד (ג), הופקדה התכנית שאישרה הוועדה המחוזית לפני המועד האמור [[בסעיף 151(ב)]], וניתנה הקלה המאפשרת תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה במגרש, או ניתנה הקלה המאפשרת תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה במגרש כאמור [[בסעיף 151(ב2)]], יופחתו משטח ההגדלה המותר לפי פסקאות משנה (א) עד (ג) שטחי התוספות שאפשרו ההקלות כאמור; :: (18)(א) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה שנקבע בתכנית, במגרש המיועד לפי התכנית לצורכי ציבור כהגדרתם בפסקה (3), אך ורק לצורך הקמת צורכי הציבור האמורים; ::: (ב) בכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), הוספת שימושים למבני ציבור במגרש המיועד לצורכי ציבור שהם מבני ציבור, ובלבד שהתקיימו כל אלה: :::: (1) לא ייקבעו בתוכנית לפי פסקה זו הוראות שיש בהן כדי לסכל את מימוש השימושים של מבני הציבור שנקבעו בתוכנית שאישרה הוועדה המחוזית במגרש או להכביד הכבדה של ממש על מימושם; :::: (2) המגרש אינו נמצא במתחם שנקבע בתוכנית כמתחם להתחדשות עירונית; ::: בפסקה זו, "מבני ציבור" - מבנים לצורכי חינוך, רווחה, דת, תרבות או מוסדות קהילתיים; :: (19) קביעת הוראות לעניין הריסת בניינים, לעניין זכות מעבר או זכות להעברה כאמור [[בסעיף 63(8)]] ולעניין הפקעת קרקע הנדרשת לצורכי ציבור, והכול אם הדבר דרוש למימוש תכנית ולבנייה לפיה; :: (20) שינוי הייעוד של קרקע המיועדת לתעסוקה כהגדרתה בסעיף קטן (א1) (בפסקה זו – תעסוקה) לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית לקרקע המיועדת לצורכי ציבור, או הוספת שימוש במגרש המיועד לתעסוקה בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית לצורכי ציבור, ובלבד שלאחר שינוי הייעוד או הוספת השימוש כאמור, השטח הכולל המותר לבנייה שנותר בייעוד תעסוקה במגרש לא יפחת מ־70% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש שיועד לתעסוקה לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית; בפסקה זו, ”צורכי ציבור” – כהגדרתם בפסקה (3), אך במתחם שמותרים בו שימושי קרקע לתעשייה, תעשייה עתירת ידע או מלאכה (בפסקה זו – תעשייה) – למעט מבנים לצורכי חינוך, רווחה, דת ותרבות, מוסדות קהילתיים, בתי חולים מרפאות שטחי נופש וספורט; ואולם אם לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית מותרים במגרש שימושים נוספים על שימושי קרקע לתעשייה ניתן לשנות ייעוד או להוסיף שימוש כאמור בפסקה זו, לכל צורכי הציבור כהגדרתם בפסקה (3), לאחר שנשקלו, בין השאר, המפגעים והסיכונים הסביבתיים והבריאותיים הנגרמים עקב שימושי קרקע לתעשייה והשפעת שינוי הייעוד או הוספת השימוש על אפשרויות הניצול של המתחם וסביבתו לשימושי התעשייה המותרים במתחם; :: (21) קביעת הוראות בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש, כהגדרתה [[בסעיף 70א]], בהתאם להוראות [[סעיף 70ב]] ובכפוף לתנאים הקבועים [[בסימן ד']]; :: (22) קביעת הוראות בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, כהגדרתה [[בסעיף 70א]], בהתאם להוראות [[סעיף 70ג]], ובכפוף לתנאים הקבועים [[בסימן ד']]; :: (23) קביעת הוראות בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק, כהגדרתה [[בסעיף 70א]], בהתאם להוראות [[סעיף 70ד]] ובכפוף לתנאים הקבועים [[בסימן ד']]; :: (24) קביעת הוראות בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, כהגדרתה [[בסעיף 70א]], בהתאם להוראות [[סעיף 70ה]], ובכפוף לתנאים הקבועים [[בסימן ד']]; :: (25) חלוקת מגרש המיועד לאזור מגורים בנחלה, לשלושה מגרשים לכל היותר ושינוי ייעוד של שניים מהם לכל היותר למגורים, ובלבד שהתקיימו שני אלה: ::: (א) שטח כל מגרש שייעודו שונה למגורים לא יעלה על 500 מ"ר או על שליש משטח המגרש כפי שהיה טרם החלוקה, לפי הנמוך; ::: (ב) סך יחידות הדיור במגרשים לאחר החלוקה לא יעלה על מספר יחידות הדיור שמותר להקים במגרש כפי שהיה טרם החלוקה; :: (26) (((הוראת שעה ל-5 שנים מיום 7.7.2025):)) ::: שינוי ייעודה של קרקע בתחום יישוב קיים הנמצאת בתחומה של מועצה אזורית במחוז הצפון או במחוז הדרום, לקרקע המיועדת למגורים ולשימושים הנדרשים בעיקר ובמישרין לתוספת יחידות הדיור ובכלל זה לצורכי ציבור (בפסקה זו - שימושים נלווים למגורים), ותוספת שטח כולל המותר לבנייה למגורים או לשימושים נלווים למגורים במגרשים המיועדים למגורים או שייעודם שונה לפי פסקה זו (בפסקה זו - שטח כולל), ובלבד שהתקיימו כל אלה: ::: (א) על שטח התוכנית חלה תוכנית כוללנית, אולם בתקופה של 30 חודשים מיום תחילתו של [[25:7597621|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 162 - הוראת שעה), התשפ"ה-2025]] (((ביום 7.7.2025))), יקראו את פסקת משנה זו כך שבסופה יבוא "או שהתקבלה חוות דעתו של מתכנן המחוז התומכת בקידום התוכנית המוצעת טרם הפקדתה, ואם התקבלה החלטה לשינוי התוכנית המוצעת לאחר קיום הליך לפי [[סעיף 106(ב)]] - גם טרם אישור התוכנית; לא הועברה חוות דעת מנומקת של מתכנן המחוז בתוך 60 ימים ממועד פניית הוועדה המקומית לקבלה, יראו כאילו התקבלה חוות דעתו התומכת בקידום התוכנית;"; ::: (ב) התוכנית חלה בתחום שטח המיועד לפיתוח בתוכנית מיתאר מחוזית, אם נקבע כזה; ::: (ג) שטח הקרקע שייעודה ישונה לפי פסקה זו לא יעלה על 20 דונם בכל יישוב; ::: (ד) השטח הכולל שיתווסף לפי פסקה זו לא יעלה על 5,000 מ"ר בכל יישוב; ::: (ה)(1) מספר יחידות הדיור שיתווספו לפי פסקה זו לא יעלה על 40 יחידות דיור חדשות בכל יישוב, ובתוכנית ייקבע כי לפחות 30% מהן יהיו דירות קטנות ששטח הבנייה הכולל שלהן לא יעלה על 80 מ"ר. :::: (2) על אף האמור בפסקת משנה (1), הוועדה המקומית רשאית, בהחלטה מנומקת, לאשר תוכנית אף אם שיעור הדירות הקטנות הכלולות בה קטן מ-30%, אם נוכח מאפייני היישוב שבתחומו נכלל שטח התוכנית או קיומו של מלאי מספיק של דירות קטנות אין צורך או הצדקה לייעד קרקע לדירות קטנות כאמור. :::: (3) על אף האמור בפסקאות משנה (1) ו-(2), קבעה תוכנית מיתאר ארצית הוראות שונות לעניין דירות קטנות בתחום יישוב שבמועצה אזורית, יחולו הוראות תוכנית המיתאר הארצית. : (א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), תכנית בסמכות ועדה מקומית, לעניין ועדה מקומית עצמאית, יכול שתהיה גם תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת הכוללת אחד או יותר מהנושאים האלה: :: (1) שינוי ייעוד והגדלת השטח הכולל המותר לבנייה בהתאם להוראות פסקאות (13א) עד (13ג) שבסעיף קטן (א) ובכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), בשינוי זה: במקום ההגדרה "שטח מרבי" שבפסקה (13ב)(ב) יקראו: ""שטח מרבי" - שטח שאינו עולה על 5,000 מ"ר; :: (2)(א) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה למגורים במגרש המיועד למגורים בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, וכן קביעת הוראות לעניין חניה אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה או מתכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה, בתחום רשות עירונית, ובלבד שהתקיימו כל אלה: :::: (1) השטח הכולל המותר לבנייה למגורים לא יוגדל ביותר מ-200% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית (בפסקת משנה זו - תוספת השטח); :::: (2) נקבע בתכנית כי הוראות [[התוספת השישית]] יחולו על תוספת השטח; :::: (3) מתקיימות הוראות [[סעיף 63ג]]; ::: (ב) (((נמחקה):)) :: (3) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למלונאות במגרש שיועד לתעסוקה או למלונאות, בהתאמה, בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בתחום רשות עירונית, ובלבד שחלפו חמש שנים לפחות מיום תחילת התכנית האמורה ומתקיים המפורט להלן: ::: (א) השטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למלונאות, לפי העניין, באותו מגרש לא יגדל ביותר מ־40% מהשטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למלונאות במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית; ::: (ב) לעניין מגרש המיועד לתעסוקה – נוסף על הוראות פסקת משנה (א) – השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, לאחר הגדלתו, לא יעלה על 350% משטח המגרש; ::: בסעיף קטן זה, ”תעסוקה” – אחד משימושי קרקע אלה: תעשייה, תעשייה עתירת ידע, מלאכה, משרדים או מרפאות; :: (4) הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה במגרש, לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בהיקף שלא יעלה על 30% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש לפי התכנית האמורה, ובלבד ששטחי השירות כאמור נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התכנית; הוראות פסקה זו לא יחולו לעניין מגרש שהשטח הכולל המותר לבנייה בו הוגדל לפי פסקאות (1) או (3); :: (5) הגדלת שטחים שנקבעו בתכנית לצורכי ציבור, גם אם יש בכך כדי להקטין שטחים אחרים לצורכי ציבור; לעניין פסקה זו, יקראו את הוראת סעיף קטן (א)(1) כך שאחרי ”ו־(3)” יבוא ”או בסעיף קטן (א1)(5)”; :: (6) הוספת שימושים לצורכי ציבור במגרש המיועד לצורכי ציבור וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לצורכי ציבור במגרש המיועד לצורכי ציבור; :: (7) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לחניון ציבורי במגרש המיועד לחניון ציבורי; :: (8) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לצורך בנייה בקומות תת־קרקעיות, בתחום רשות עירונית; :: (9) שינוי הייעוד של קרקע המיועדת לאחד מהשימושים המנויים בהגדרה ”תעסוקה” שבפסקה (3) (בפסקה זו – שימושי תעסוקה) בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, לשימוש אחר משימושי התעסוקה או למלונאות וכן הוספת שימושי תעסוקה בקרקע כאמור, ובלבד שלגבי קרקע כאמור בתחום מועצה אזורית יחולו הוראות אלה: ::: (א) לא ישונה ייעוד של קרקע למשרדים ולא ייווסף שימוש כאמור, אלא אם כן הדבר נדרש לצורך מתן שירותים לשימושי התעסוקה האחרים הקבועים בתכנית; ::: (ב) לא ישונה ייעוד של קרקע לתעשייה עתירה ידע ולא ייווסף שימוש כאמור; :: (10) הוספת שימוש במגרש המיועד לתעסוקה בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בתחום רשות עירונית, למסחר הנלווה לתעסוקה, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לצורך השימוש האמור לא יעלה על 10% מהשטח הכולל המותר לבנייה באותו מגרש; :: (11) הוספת שימושים שאינם לצורכי ציבור והגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לצורך השימושים הנוספים כאמור (בפסקה זו – השימושים הנוספים), במגרש המיועד למבני ציבור, שהוא מקרקעי ישראל או שהוא בבעלות רשות מקומית, בכפוף להוראות אלה: ::: (א) הוספת השימושים והגדלת השטח כאמור יהיו מותנות במימוש בניית מבני הציבור שטרם נבנו באותו מגרש בעת אישור התכנית לפי פסקה זו; ::: (ב) הוספת השימושים במסגרת השטח הכולל המותר לבנייה למבני הציבור במגרש, או הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לצורך השימושים הנוספים לא יעלו על 20% מסך השטח הכולל המותר לבנייה למבני הציבור במגרש; ::: (ג) לא יהיה ניתן לממש בנייה או הוספת שימושים כאמור בשטח העולה על 20% משטח מבני הציבור שבנייתם מומשה במגרש לאחר אישור התכנית לפי פסקה זו; ::: (ד) היה המגרש בתחום מועצה אזורית יחולו לגביו הוראות פסקה זו רק אם שטחו אינו עולה על 3,000 מ״ר; :: (12) הוספת שימושים והגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, במגרש שאינו מיועד למבני ציבור בתכנית, בכפוף להוראות אלה: ::: (א) הוספת השימושים והגדלת השטח כאמור יהיו מותנות במימוש יעדים ציבוריים בתחום המגרש או במגרש גובל; בפסקה זו, ”יעדים ציבוריים” – חיזוק בניין קיים מפני רעידות אדמה, או מיגונו לצורכי ביטחון, שימור אתר לשימור, פיתוח שטח פרטי פתוח בתחום המגרש תוך קביעה בתכנית של זכות הנאה לציבור לשימוש בו, וכל יעד ציבורי אחר שאישר שר הפנים לעניין זה; ::: (ב) הוספת השימושים במסגרת הגדלת השטח המותר לבנייה או הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לא יעלו על 15% מסך השטח הכולל המותר לבנייה במגרש ובלבד שהיקף ההגדלה או השימושים הנוספים כאמור, יהיה ביחס סביר להיקף היעדים הציבוריים; ::: (ג) לא יהיה ניתן לממש בנייה או תוספת שימושים כאמור, אלא בכפוף למימוש היעדים הציבוריים; ::: (ד) היה המגרש בתחום מועצה אזורית יחולו לגביו הוראות פסקה זו רק אם שטחו אינו עולה על 3,000 מ״ר; ::: (ה) אושרה בתכנית קודמת הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה או הוספת שימושים לפי פסקה זו, יופחת משטח ההגדלה או משטח השימושים הנוספים המותרים לפי פסקה זו שטח ההגדלה שהוסיפה התכנית הקודמת או השטח שאושר לשימושים נוספים לפי התכנית הקודמת. :: (13) הוספת שימוש לגן ילדים, לרבות מעון יום לגיל הרך, במגרש המיועד למגורים לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית; :: (14) הוספת שימוש במגרש המיועד לתעסוקה או למסחר, למעט במתחם שמותרים בו שימושי קרקע לתעשייה, תעשייה עתירת ידע או מלאכה (בפסקה זו – תעשייה), כמפורט להלן: ::: (א) בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בתחום רשות עירונית – לכל אחד מהשימושים המפורטים בפסקאות משנה (1) עד (3) שלהלן, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשימושים המפורטים בפסקאות משנה (1) ו-(3), במצטבר, לא יעלה על 30%, ולשימוש המפורט בפסקת משנה (2), בנפרד או במצטבר עם השימושים האחרים כאמור, לא יעלה על 100% מהשטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למסחר במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית, וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש כאמור לשימוש המפורט בפסקת משנה (2) ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה כאמור לא יעלה על 100% מהשטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למסחר במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית כאמור; ואולם אם לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית מותרים במגרש שימושים נוספים על שימושי קרקע לתעשייה, ניתן להוסיף שימוש כאמור בפסקת משנה זו, לאחר שנשקלו, בין השאר, המפגעים והסיכונים הסביבתיים והבריאותיים הנגרמים עקב שימושי קרקע לתעשייה והשפעת הוספת השימוש על אפשרויות הניצול של המתחם וסביבתו לשימושי התעשייה המותרים במתחם: :::: (1) בית דיור מוגן כהגדרתו [[בחוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012]]; :::: (2) דיור בהישג יד כהגדרתו [[בתוספת השישית]] שנקבע בתכנית כי יחולו עליו הוראות [[התוספת השישית]] והתקיימו לגביו הוראות [[סעיף 63ג]]; :::: (3) מעונות לתלמידים הלומדים במוסד מוכר להשכלה גבוהה כמשמעותו [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958]], שנקבע בתכנית כי הן יושכרו רק לתלמידים כאמור שנבחרו על ידי מוסד הלימודים שבו הם לומדים לפי אמות מידה שפורסמו ברבים; ::: (ב) בכל תכנית – הוספת שימוש לגן ילדים, לרבות מעון יום לגיל הרך, ואולם אם לפי התכנית כאמור מותרים במגרש שימושים נוספים על שימושי קרקע לתעשייה, ניתן להוסיף שימוש כאמור לאחר שנשקלו, בין השאר, השיקולים המפורטים בפסקת משנה (א); :: (15) (((הוראת שעה ל-5 שנים מיום 7.7.2025):)) שינוי ייעוד ותוספת שטח כולל מותר לבנייה בהתאם להוראות פסקה (26) שבסעיף קטן (א), למעט פסקת משנה (א) שבה. : (א2) בלי לגרוע מסעיפים קטנים (א) ו־(א1), תכנית בסמכות ועדה מקומית לעניין ועדה מקומית עצמאית מיוחדת יכול שתהיה גם תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שהיא אחת מאלה: :: (1) תכנית לפינוי ובינוי במתחם פינוי ובינוי או מתחם שמנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית נתן לגביו אישור מקדמי כמשמעותו [[חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|בסעיף 14(ג) לחוק האמור (([צ"ל: לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית]))]]; :: (2) תכנית במתחם להתחדשות עירונית; בפסקה זו, ”מתחם להתחדשות עירונית” – אזור בשטח המיועד לבינוי לפי תכנית, שקבעה הוועדה המחוזית לעניין זה. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), אישרה הוועדה המחוזית תכנית מיתאר מקומית ומתקיים בה המפורט להלן (בחוק זה – תכנית כוללנית), יראו כתכנית בסמכות ועדה מקומית, לעניין ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה בשטח שעליו חלה התכנית הכוללנית, שמתקיים בה האמור בסעיף קטן (ד), ולא יחולו לעניין אותה ועדה מקומית הוראות סעיפים קטנים (א1) ו־(א2) למעט סעיף קטן (א1)(2), ובלבד שאם התכנית הכוללנית אושרה לפני יום י״ט בסיוון התשס״ו (15 ביוני 2006), ביום ההחלטה של הוועדה המקומית על הפקדת התכנית האמורה טרם חלפו עשרים שנים מיום אישורה של התכנית הכוללנית: :: (1) (((נמחקה);)) :: (2) התכנית שאישרה הוועדה המחוזית חלה על אחד מאלה: ::: (א) כל שטח מרחב התכנון המקומי; ::: (ב) כל שטח היישוב שהתכנית חלה בתחומו; ::: (ג) חלק משמעותי ממרחב התכנון או משטח היישוב כאמור בפסקת משנה (א) או (ב); לענין זה, ”חלק משמעותי” – כפי שתחליט הועדה המחוזית; ::: (ד) כל שטחו של מתחם פינוי ובינוי שהוכרז בצו לפי [[סעיף 14 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית]] או מתחם שמנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית נתן לגביו אישור מקדמי כמשמעותו [[בסעיף האמור]]; :: (3) (((נמחקה);)) :: (4) התכנית שאישרה הוועדה המחוזית כוללת, לפחות, את כל הענינים כמפורט להלן: ::: (א) ייעודי הקרקע בתחומה ושימושי הקרקע המותרים בכל אחד מהייעודים; ::: (ב) קביעת שטחי קרקע המיועדים לשטחים פתוחים ולצורכי ציבור, או קביעת הנחיות בדבר שטחים שיש לייעד לצרכים אלה, ביחס לייעודי הקרקע השונים שנקבעו בה; לעניין פסקה זו, ”צורכי ציבור” – כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]]; ::: (ג) קביעת השטח הכולל המותר לבניה בכל ייעוד או בכלל הייעודים, גם בלא קביעת זכויות בניה בכל מגרש או במגרש כלשהו; ::: (ד) הנחיות בדבר שטחי קרקע שיש ליעד לתחבורה, לחניה, לביוב ולתשתיות, ביחס לייעודי הקרקע השונים שנקבעו בה, לרבות התוויית הדרכים העיקריות בתחומה; ::: (ה) הנחיות לענין גובה הבנינים; :: (5) בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית לא נקבעו הוראות בעניינים המפורטים [[בסעיף 145(ז)]] לגבי מגרשים מסוימים, אלא אם כן ביקשה הוועדה המקומית שייקבעו בתכנית הוראות בעניינים כאמור לגבי מגרשים המיועדים לצורכי ציבור כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]] או למיתקני תשתית מקומיים. : (ד)(1) תכנית בסמכות ועדה מקומית החלה בשטח שחלה עליו תכנית כוללנית לא תסתור את התכנית הכוללנית, ואולם ועדה מקומית תהיה מוסמכת לכלול בתכנית כאמור, על אף האמור בתכנית הכוללנית, עניינים המפורטים בסעיף קטן (א) למעט פסקאות (4א), (6), (8), (13א), (13ב), (13ג), (16), (17) ו-(18)(ב) שבו. ::: (((הוראת שעה ל-5 שנים מיום 7.7.2025):)) תכנית בסמכות ועדה מקומית החלה בשטח שחלה עליו תכנית כוללנית לא תסתור את התכנית הכוללנית, ואולם ועדה מקומית תהיה מוסמכת לכלול בתכנית כאמור, על אף האמור בתכנית הכוללנית, עניינים המפורטים בסעיף קטן (א) למעט פסקאות (4א), (6), (8), (13א), (13ב), (13ג), (16), (17), (18)(ב) ו-(26) שבו. :: (1א)(א) תכנית לפי סעיף קטן (א)(21) עד (24) החלה בשטח שחלה עליו תכנית כוללנית לא תסתור את התכנית הכוללנית בעניינים הנוגעים לשטח הכולל המותר לבנייה, מספר יחידות הדיור, גובה הבניין ומספר הקומות; ואולם לגבי עניינים שנקבעו בתכנית לפי פסקאות אחרות שבסעיף קטן (א) יחולו הוראות פסקה (1). ::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), תכנית לפי סעיף קטן (א)(21) עד (24) יכול שתסתור תכנית כוללנית אם התקיים אחד או יותר מהעניינים האלה: :::: (1) היקף שטחי הבנייה במגרש לא חורג ביותר מ-30% מסך שטחי הבנייה שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית; :::: (2) מספר יחידות הדיור במגרש לא חורג ביותר מ-30% ממספר יחידות הדיור שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית; :::: (3) גובה הבניין ומספר הקומות במגרש לא חורג ביותר משלוש קומות ממספר הקומות שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית. ::: (ג) הוראות פסקאות משנה (א) ו-(ב) לא יחולו לעניין מגרש שחלה עליו תכנית כוללת להתחדשות עירונית כאמור [[בסעיף 64(ב)]]. ::: (ד) בפסקה זו, "מגרש" - מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו [[בסעיף 70א]] או מגרש אחר כמשמעותו [[בסעיף 70ג]] [[או 70ה]]. :: (2) תכנית לפי סעיף קטן (א1)(2) החלה בשטח שחלה עליו תכנית כוללנית, לא תסתור את התכנית הכוללנית, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה: ::: (א) היקף שטחי הבנייה במגרש לא חורג ביותר מ-60% מסך שטחי הבנייה שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית; ::: (ב) התקבל אישור הוועדה המחוזית לתכנית, ובלבד שהיקף שטחי הבנייה במגרש לא חורג ביותר מ-120% מסך שטחי הבנייה שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית. : (ה)(1) לא הוגשה לוועדה המחוזית תכנית כוללנית החלה על מרבית שטח מרחב התכנון של ועדה מקומית עד תום חמש שנים מיום שהוסמכה לפי [[סעיף 31א]] (בסעיף קטן זה – המועד הקובע), לא יחולו הוראות סעיפים קטנים (א1) ו־(א2), לעניין הוועדה האמורה מהמועד הקובע עד להגשת תכנית כוללנית כאמור. :: (2) הפקידה הוועדה המקומית כאמור בפסקה (1), לפני המועד הקובע, תכנית בסמכות ועדה מקומית עצמאית או תכנית בסמכות ועדה מקומית עצמאית מיוחדת לפי הוראות סעיפים קטנים (א1) או (א2), תמשיך לחול הסמכות האמורה לעניין אותה תכנית. :: (3) שר הפנים רשאי לדחות את המועד הקובע לתקופות שלא יעלו יחד על שנתיים אם מצא כי הדחייה נדרשת לשם השלמת הפעולות להגשת התכנית הכוללנית; החליט שר הפנים כאמור, תפורסם הודעה על כך ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד הפנים. :: (4) לעניין סעיף קטן זה, הוגשה תכנית כוללנית ונדחתה על ידי הוועדה המחוזית, יראו אותה ממועד הדחייה כאילו לא הוגשה. :: (5) על אף הוראות פסקה (1), לא הוגשה לוועדה המחוזית תכנית כוללנית החלה על מרבית שטחו של מרחב תכנון [[שסעיף 19]] חל עליו עד המועד הקובע, אך הוגשה תכנית כאמור עד המועד הקובע החלה על רוב שטחה של רשות מרחבית באותו מרחב תכנון שהתכנית חלה בתחומה, לא יפקעו הסמכויות של הוועדה המקומית לפי סעיפים קטנים (א1) ו־(א2), לגבי תחומה של אותה רשות מרחבית. :: (6) פקעו הסמכויות של ועדה מקומית לפי סעיף קטן זה, כולן או חלקן, תפורסם הודעה על כך באתר האינטרנט של משרד הפנים. : (ה1)(1) אישרה הוועדה המחוזית תכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה [[בסעיף 64(ב)]], יראו תכנית מפורטת החלה בשטח שעליו חלה התכנית הכוללת להתחדשות עירונית כתכנית בסמכות ועדה מקומית, ובלבד שמתקיימים בה התנאים האלה: ::: (א) התכנית המפורטת חלה במגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו [[בסעיף 70א]]; ::: (ב) התכנית המפורטת אינה סותרת את התכנית הכוללת להתחדשות עירונית; ואולם ועדה מקומית תהיה מוסמכת לכלול בתכנית כאמור, על אף הוראות התכנית הכוללת להתחדשות עירונית, עניינים המפורטים בסעיף קטן (א), למעט פסקאות (4א), (6), (8), (16) ו-(17) שבו. :: (2) על ועדה מקומית המוסמכת לדון בתכנית מפורטת כאמור בפסקה (1) לא יחולו הוראות סעיף קטן (א)(21) עד (24), וכן הוראות סעיפים קטנים (א1) ו-(א2) לגבי מגרשים שנקבעו בעניינם הוראות לעניין התחדשות עירונית בתכנית כוללת להתחדשות עירונית והוראות [[סימן ד']]. : (ו) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה1), תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שמתקיים לגביה אחד מאלה במועד שהוגשה, לא יראו אותה כתכנית בסמכות ועדה מקומית: :: (1) היא תכנית למיתקן ביטחוני כהגדרתו [[בסעיף 159]], או שבתחומה נכלל מיתקן ביטחוני כאמור, אלא אם כן התכנית חלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי, על כל תחומה של רשות מקומית או כל שטחו של יישוב, ונקבע בה כי הוראותיה אינן חלות על המיתקן הביטחוני; :: (2) בתחום התכנית נכלל שטח שנסגר בצו שהוצא לפי [[תקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]]; שר הביטחון או נציגו יודיע למוסדות התכנון הנוגעים בדבר על הוצאת צו כאמור בצירוף תשריט השטח שעליו הוא חל, אלא אם כן טעמים של ביטחון המדינה מצדיקים אי־מתן ההודעה כאמור; :: (3) בתחום התכנית נכלל שטח שהוועדה למיתקנים ביטחוניים החליטה להטיל בו מגבלות לפי [[סעיף 160(3א)]], אלא אם כן התכנית תואמת את המגבלות שהוטלו כאמור או שהוועדה למיתקנים ביטחוניים נתנה את הסכמתה להוראות התכנית החורגות מהמגבלות האמורות; :: (4) בתחום התכנית נכלל שטח ששר הביטחון הודיע, בתעודה בחתימת ידו, לוועדה למיתקנים ביטחוניים, לאחר התייעצות עמה, כי הוא שטח שיש לגביו אינטרס ביטחוני והתכנית אינה תואמת את ההוראות שקבע לעניין שטח זה, אלא אם כן הוועדה למיתקנים ביטחוניים נתנה את הסכמתה להוראות התכנית; שר הביטחון או נציגו יודיע למוסדות התכנון הנוגעים בדבר על החלטות כאמור, אלא אם כן טעמים של ביטחון המדינה מצדיקים אי־מתן הודעה כאמור. : (ו1)(1) תוכנית לפי פסקאות (13א), (13ב), (13ג), (16) או (18)(ב) שבסעיף קטן (א) לא תסתור תוכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה [[בסעיף 64(ב)]]. :: (2) תוכנית לפי פסקאות (13א), (13ב)(א)(2) או (13ג) שבסעיף קטן (א) לא תכלול הסדרה של בנייה שלא כדין שהתקיים בה אחד מאלה: ::: (א) הבנייה הסתיימה אחרי יום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018); ::: (ב) שיעור החלק שנבנה שלא כדין במגרש עולה על 20% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית שחלה על המגרש בעת הבנייה שלא כדין. :: (3)(א) לא הופקדה תוכנית כוללת להתחדשות עירונית או תוכנית כוללנית החלה על מרבית שטח מרחב התכנון של ועדה מקומית עד תום חמש שנים מיום י"ב בסיוון התשפ"ג (1 ביוני 2023) (בפסקה זו - המועד הקובע), לא יחולו הוראות פסקאות (13א) עד (13ג) ו-(18)(ב) שבסעיף קטן (א) לעניין הוועדה האמורה מהמועד הקובע עד להפקדת תוכנית כוללת או תוכנית כוללנית כאמור. ::: (ב) הוגשה לוועדה המקומית תוכנית לפי ההוראות האמורות בפסקת משנה (א), לפני המועד הקובע, תמשיך לחול הסמכות האמורה לגבי אותה תוכנית. ::: (ג) שר הפנים רשאי לדחות את המועד הקובע, לעניין ועדה מקומית מסוימת, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים אם מצא כי הדחייה נדרשת לשם השלמת הפעולות להגשת התוכנית הכוללת או התוכנית הכוללנית; החליט שר הפנים כאמור, תפורסם הודעה על כך ברשומות, באתר האינטרנט של משרד הפנים ובאתר האינטרנט של הוועדה המקומית. ::: (ד) על אף האמור [[בסעיף 119א1]], הוגשה לוועדה המחוזית, לפני יום י"ב בסיוון התשפ"ג (1 ביוני 2023), תוכנית שעניינה כאמור בפסקאות (13א), (13ב), (13ג) ו-(25) שבסעיף קטן (א) ובפסקה (1) שבסעיף קטן (א1), תהיה הסמכות לדון בתוכנית ולאשרה נתונה לוועדה המחוזית. :: (4) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 61א(ג)]], לא תקבל הוועדה המקומית החלטה על הפקדת תוכנית לפי פסקה (13א) או (13ב) או על אישורה, אלא אם כן הונחה לפני הוועדה המקומית חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה, המתייחסת להיתכנות סבירה לתכנון מתחמי ולהשפעתה של התוכנית המוצעת על אפשרות סבירה לתכנון מתחמי עתידי; לעניין זה, "תכנון מתחמי" - כהגדרתו [[בסעיף 70ז(1)(א)]]. : (ז) על אף האמור בסעיף זה, תכנית שהיא אחת מהתכניות המפורטות להלן, רשאים משרד ממשלתי, רשות שהוקמה לפי חוק, חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח מבנים ותשתיות או מגיש תכנית כאמור [[בסעיף 61א(ב2)]] להגישה לוועדה המחוזית ולא יראו אותה, אם הוגשה כאמור, כתכנית בסמכות ועדה מקומית: :: (1) תכנית המייעדת שטח לצורכי ציבור כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]], לדרך או לתשתית כהגדרתה [[בסעיף 61א(ב2)]], לרבות תכנית דרך; :: (2) תכנית המייעדת שטח למגורים ולשימושים נלווים למגורים, ובלבד שמתוכננות בו 400 יחידות דיור חדשות לפחות; :: (3) תכנית לשיכון ציבורי כהגדרתה [[בסעיף 11א1]]; :: (4) תכנית לפינוי ובינוי במתחם פינוי ובינוי או מתחם שמנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית נתן לגביו אישור מקדמי כמשמעותו [[חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|בסעיף 14(ג) לחוק האמור (([צ"ל: לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית]))]]; :: (5) תכנית המייעדת קרקע לאתר לשימור; :: (6) תכנית ששר הפנים אישר לגביה כי היא בעלת חשיבות לאומית או מחוזית שפורסמה הודעה על הכנתה לפי [[סעיף 77]], או שהיא מסוג התכניות ששר הפנים קבע כי הן בעלות חשיבות כאמור. : (ח) לא תדון ולא תאשר ועדה מקומית תכנית שבסמכותה אם היא אחת מאלה: :: (1) היא חלה בתחומה של תכנית כאמור בסעיף קטן (ז), שאינה תכנית נושאית ואשר הוועדה המחוזית פרסמה הודעה על הכנתה לפי [[סעיף 77]], או הפקידה אותה, וההליכים לגביה טרם הסתיימו, אלא אם כן קבעה הוועדה המחוזית אחרת או בתנאים שקבעה; לעניין פסקה זו, ”תכנית נושאית” – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי, או על כל שטח הרשות המקומית או היישוב או על חלק משמעותי מהם, והמאפשרת להוסיף, בלי צורך באישורה של תכנית נוספת, שטח כולל מותר לבנייה או להוסיף שימוש על השימושים המותרים בתכנית, והכול בלי שהיא קובעת את מיקומם בתשריט התכנית; :: (2) היא משנה תכנית שאישרה הוועדה המחוזית כאמור בסעיף קטן (ז)(1), המייעדת קרקע לצורכי ציבור, לדרך או לתשתית כמשמעותם באותו סעיף קטן, אלא אם כן מתקיימים כל אלה: ::: (א) אין בה שינוי של ייעוד הקרקע מצורכי הציבור, מהדרך או מהתשתית לייעוד אחר או צמצום השטח שיועד כאמור; ::: (ב) אין בה הקטנה של השטח הכולל המותר לבנייה או צמצום מגבלות הנובעות מקיומה של הדרך או של התשתית כאמור; ::: (ג) היא אינה קובעת תנאים נוספים להיתר או לשימוש שיש בהם משום הכבדה של ממש על הבנייה על פי התכנית האמורה; :: (3) היא משנה תכנית שאישרה הוועדה המחוזית כאמור בסעיף קטן (ז)(2), אלא אם כן אין בה הקטנה של מספר יחידות הדיור שנקבעו בתכנית כאמור או קביעת תנאים נוספים להיתר או לשימוש שיש בהם משום הכבדה של ממש על הבנייה על פי התכנית האמורה; :: (4) היא משנה תכנית כאמור בסעיף קטן (ז)(3) או (6) שאישרה הוועדה המחוזית ושנקבע בה כי אין לשנותה בתכנית בסמכות ועדה מקומית. : (ט) הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות [[סעיפים 129 עד 131]] [[וסעיף 147]]. @ 62א1. תכנית כוללנית – מעקב אחר יישום ודיווח (תיקון: תשס״ו–2, תשע״ד–2) : ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת שבמרחב התכנון שבתחומה אושרה תכנית כוללנית כאמור [[בסעיף 62א(ג)]], תעקוב אחר יישום התכניות שאושרו על ידיה לפי [[סעיף 62א]], ותדווח לועדה המחוזית, לפי דרישתה ולפחות אחת לשנה, על תוצאות המעקב כאמור, ובין השאר על אלה: : (1) אופן מימושה של התכנית הכוללנית, כמשמעותה [[בסעיף 62א(ג)]], באמצעות תכניות שבסמכותה של הועדה המקומית לפי [[הסעיף האמור]]; : (2) מימוש התחזיות ששימשו להכנת התכנית הכוללנית האמורה בפסקה (1). @ 62א2. תכנית בסמכות ועדה מחוזית שהוראות [[התוספת השישית]] חלות עליה (תיקון: תשע״ח–3) : (א) ועדה מחוזית רשאית לקבוע בתכנית שבסמכותה שטח כולל המותר לבנייה, שיחולו עליו הוראות [[התוספת השישית]] (בסעיף זה – שטח מוגדל), ובלבד שהתקיימו כל אלה: :: (1) השטח המוגדל הוא מעבר לשטח הכולל המותר לבנייה למגורים שהוועדה המחוזית היתה מאשרת בתכנית אילו לא חלו על שטח כאמור הוראות [[התוספת השישית]]; הוועדה המחוזית תנמק בהחלטה על הפקדת תכנית ובהחלטה על אישורה את קביעתה בדבר השטח הכולל המותר לבנייה למגורים שהיתה מאשרת אילו לא היה נקבע שטח מוגדל באותה תכנית; :: (2) התכנית תקבע את שיעור השטח המוגדל מתוך השטח הכולל המותר לבנייה למגורים בתחום התכנית; :: (3) הוראות [[סעיף 63ג]]. : (ב) הוועדה המחוזית לא תחליט על הפקדת תכנית לפי סעיף זה אלא לאחר שהיועץ המקצועי לוועדה שהוסמך לפי הוראות סעיף קטן (ד) הגיש לה חוות דעת לעניין הוראות תכנית לפי סעיף זה, לרבות שיעור יחידות הדיור שנקבע בתכנית שהן יחידות לדיור בהישג יד, ישימות התכנית ואמצעים שיבטיחו את יעילותה, ובכלל זה לעניין מיקום יחידות הדיור שהן לדיור בהישג יד באגפים או בניינים שונים; ואולם הוועדה המחוזית רשאית להחליט על הפקדת התכנית אף בלא חוות הדעת אם היועץ המקצועי לוועדה לא הגיש את חוות הדעת שבעה ימים לפחות לפני הדיון בהפקדת התכנית. : (ג) עם הגשת תכנית הכוללת הוראות לפי סעיף זה, תבקש הוועדה המחוזית מהיועץ המקצועי לוועדה חוות דעת כאמור בסעיף קטן (ב); הוגשה תכנית שלא כוללת הוראות כאמור, רשאים מתכנן המחוז או הוועדה המחוזית לבקש מהיועץ המקצועי לוועדה חוות דעת כאמור, ובלבד שהפנייה ליועץ תיעשה 30 ימים לפחות לפני הדיון בהפקדת התכנית. : (ד) שר האוצר יסמיך מקרב עובדי משרדו או מקרב עובדי חברה ממשלתית העוסקת בתחום הדיור להשכרה יועץ מקצועי לוועדה לעניין תכניות לפי סעיף זה. :: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).)) : (ה) הוועדה המחוזית לא תחליט על הפקדת תכנית לפי סעיף זה אלא לאחר שנתנה הזדמנות לרשות המקומית שהתכנית בתחומה להביא לפני הוועדה את עמדתה ושקלה את העמדה האמורה. @ 62ב. בדיקה תכנונית מוקדמת (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ח–5) : (א) הועדה המחוזית תדון בתכנית שבסמכותה לאחר שנבדקה בדיקה תכנונית מוקדמת בידי מתכנן המחוז או מי שהוא הסמיך לכך; מתכנן המחוז יסיים את בדיקת התכנית וימסור בכתב את הערותיו בתוך שלושים ימים מיום שהתכנית הועברה לועדה המחוזית לפי [[סעיף 62(ב) או (ג)]]. : (ב) מצא מתכנן המחוז כי התכנית שהוגשה אינה ערוכה בהתאם להוראות החוק והתקנות או לדרישות מוסד התכנון כאמור [[בסעיף 85]], יחזירה למגיש התכנית, בצירוף הערותיו, על מנת שיתקנה, ויודיע על כך למהנדס הועדה המקומית; הוחזרה תכנית יערוך מתכנן המחוז בדיקה תכנונית מוקדמת נוספת תוך שלושים ימים ממועד הגשת התכנית המתוקנת. : (ג) מתכנן המחוז רשאי להיוועץ עם נציגי השרים כאמור [[בסעיף 7]], ועם יתר חברי הועדה המחוזית; התכנית תהיה פתוחה לעיון כל חברי הועדה; חברי הועדה יהיו רשאים להגיש הערותיהם לגבי התכנית תוך הזמן שקבע מתכנן המחוז, בהודעה לחברי הועדה. : (ד) מתכנן המחוז רשאי לקבל חוות דעת מכל גורם מקצועי כפי שימצא לנכון; קיבל חוות דעת כאמור יצרפה להמלצתו; שוכנע יושב ראש הועדה המחוזית כי עקב הכנת חוות דעת לא יסיים מתכנן המחוז את בדיקתו בתוך שלושים הימים, כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להאריך את המועד להגשת הערות מתכנן המחוז בשלושים ימים נוספים; הארכת מועד לפי סעיף קטן זה אינה באה להוסיף על המועדים המצויינים [[בסעיף 85(ב)(1)]]. : (ה) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על בדיקה תכנונית מוקדמת של תכנית שבסמכות הועדה המקומית לפי [[סעיף 62א]], על ידי מהנדס הועדה המקומית. @ 63. הוראות בתכנית מיתאר מקומית (תיקון: תשמ״ב, תשנ״ה–4, תשע״ז–7) : מגיש התכנית רשאי לקבוע בתכנית מיתאר מקומית, תוך שמירה על הייעוד החקלאי של קרקעות המתאימות לכך, הוראה בכל ענין שיכול להיות נושא לתכנית מפורטת וכן בענינים אלה: : (1) תחימת שטחים ותנאי שימוש בקרקע ובבנינים בתוך כל שטח, ובכלל זה קביעת – :: [א] שטחי קרקע או בנינים שאין להשתמש בהם למטרה פלונית או שאין להשתמש בהם אלא למטרה פלונית; :: [ב] מקומות למזבלות ולהרחקת אשפה, זבל ופסולת ולניצולם; :: [ג] רשת ומיתקנים לאספקת מים, חשמל, שירות בזק ושירותים אחרים כיוצא באלה; :: [ד] קרקע לשטחים פתוחים – בין ברשות הרבים ובין ברשות היחיד – וקרקעות המיועדות להשתמר כטבען; :: [ה] קרקע בשביל שדות תעופה, נמלים, תחנות רכבת, תחנות אוטובוסים, שווקים, בתי מטבחיים או שירותים ציבוריים אחרים; :: [ו] קרקע לבתי קברות, לרבות הפסקת השימוש בבתי קברות קיימים; :: [ז] קרקע שמותר בה לחצוב אבנים או לכרות עפר או חול או לייצר חצץ, התנאים שבהם יבוצעו פעולות אלה, וכן קרקע שבה אסור לבצע פעולות אלה; :: [ח] איסורים, הגבלות או תנאים לפרסומת בקרקעות או בבנינים; : (2) התווייתן של דרכים חדשות, וכן הטייתן, הרחבתן, שינוין וביטולן של דרכים קיימות; : (3) מירווחים וקווים, בדרכים, שמעבר להם לא יבלוט בנין; : (4) תנאים או הגבלות בדבר גודל השטח שמותר להקים עליו בנין, בדבר המירווח מסביב לכל בנין ובדבר גבהו, בטיחותו או לטיבו של בנין בכל אזור או מקום מסויים; : (5) צפיפות הבניה המותרת; : (6) תנאים או דרכים לביצוע תכנית שיכון; : (7) תנאים למתן הקלות מהוראות התכנית בכפוף להוראות [[סעיפים 147 עד 153]]; : (8) חיוב בעלי קרקע או בנין, או בעלי זכות בהם, להעניק לציבור, או לבעלי קרקע או בנין גובלים, או לבעלי זכות בהם, או לרשות מקומית, או לרשות הפועלת על פי דין, זכות מעבר או את הזכות להעביר בקרקע או בבנין מי ניקוז או ביוב, צינורות להספקת מים או תעלות מים עליונים, רשת ומיתקנים להספקת חשמל, נפט, דלק, גז, ותקשורת ולהתקין בקרקע עוגני קרקע זמניים, וקביעת התנאים להענקת זכות כאמור; : (9) הדרכים או השטחים הציבוריים שיש להקנותם למדינה או לרשות מקומית ושיירשמו על שמם, כאמור [[בסעיף 26]]; : (10) השלבים שבהם יבוצעו הוראות שונות שבתכנית. @ 63א. מעונות לחוסים (תיקון: תשנ״ה–3, תשס״ב–5, תשע״ה, תשפ"ד-8, תשפ"ה-2) : (א) יועדה בתכנית מיתאר או בתכנית מפורטת קרקע למטרת מגורים, יראו ייעוד כאמור כאילו הוא כולל גם היתר למגורי חוסים שמשרד העבודה והרווחה אישר להם לגור במעון, למגורי מתמודדי נפש שמשרד הבריאות אישר להם לגור במסגרת מגורים עצמאית או מוגנת, או לבית מאזן, ובלבד שבבנין מגורים מאוכלס לא יגורו יותר מששה חוסים; הגבלה זו לא תחול לגבי בנין מגורים שאינו מאוכלס; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותה של ועדה מקומית לכלול בתכנית מיתאר או בתכנית מפורטת, קרקע שיועדה בתכניות כאמור למטרת מוסדות, מעונות או טיפול בנזקקים, בכל מספר שהוא. : (א1) שר הפנים רשאי, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, לשנות את [[התוספת החמישית]] בהתאם לרשימת סוגי הדיור הכלולים [[#תוספת פרט ב|בסעיף ((())1(())) לחלק ב׳: תחום הדיור, שבתוספת לחוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה]]. : (ב) בסעיף זה – ::- "בית מאזן" - מסגרת טיפולית למתמודדי נפש בקהילה הפועלת לפי אישור משרד הבריאות לעניין מסגרות מסוג זה; ::- ”מעון” – כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965]]; ::- ”חוסים” – כמשמעותם בהגדרת מעון; ::- ”חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה” – [[חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה, התש״ס–2000]] (((במקור ההגדרה נכתבה הפוך))); ::- ”מסגרת מגורים עצמאית או מוגנת של סוגי דיור” – סוגי דיור כמפורט [[בתוספת החמישית]]; ::- ”מתמודד נפש” – כהגדרתו [[בחוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה]]. @ 63ב. הכללת דירות קטנות בתכנית למגורים (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ו–9) : (א) בסעיף זה, ”דירות קטנות” – דירות ששטח הבנייה הכולל שלהן הוא כפי שנקבע לעניין [[סעיף 147(ב)]] או כפי שקבע שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. : (ב) יועדה קרקע בתכנית למגורים, ומתקיימים בה כל אלה, תקבע התכנית כי לפחות 20% מיחידות הדיור הכלולות בה יהיו דירות קטנות: :: (1) התכנית כוללת 100 יחידות דיור חדשות לפחות או שהיא תכנית להתחדשות עירונית; :: (2) צפיפות הבנייה בתכנית היא שבע יחידות דיור לדונם לפחות. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), מוסד תכנון רשאי, בהחלטה מנומקת, לאשר תכנית אף אם מספר יחידות הדיור הקטנות הכלולות בה קטן מ־20%, אם נוכח שמתקיים אחד מאלה: :: (1) מאפייני הבינוי בתחום התכנית או מאפייניה המיוחדים האחרים, מצדיקים שלא לכלול בה מספר דירות קטנות כאמור; :: (2) נוכח מאפייני היישוב שבתחומו נכלל שטח התכנית, לרבות מאפייני האוכלוסייה או קיומו של מלאי מספיק של דירות קטנות, אין צורך או הצדקה לייעד קרקע לדירות קטנות. : (ד) הוראות שנקבעו בתכנית לפי סעיף קטן (ב) לא ישונו, בין בתכנית ובין בדרך של הקלה, אלא אם כן חלפו שבע שנים מיום תחילתה של התכנית שבה נקבעו או אם התקיימו התנאים שבסעיף קטן (ג) במהלך התקופה האמורה. @ 63ג. דיור בהישג יד (תיקון: תשע״ח–3, תשע״ח–9) : (א) נקבע בתכנית לפי [[סעיף 62א(א)(14)]], [[62א(א1)(2) או (14)(א)(2)]] [[או 62א2]], כי יחידות דיור בתחומה יהיו לדיור בהישג יד וכי יחולו עליהן הוראות [[התוספת השישית]] יחולו הוראות אלה: :: (1) התכנית תקבע כי לכל הפחות 25% מסך יחידות הדיור האמורות יהיו יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת וכי השטח הכולל המותר לבנייה של יחידות הדיור להשכרה במחיר מופחת לא יפחת מ־20% מהשטח הכולל המותר לבנייה של יחידות הדיור לדיור בהישג יד; :: (2) התכנית תקבע כי הוראות התכנית לגבי יחידות הדיור שהוספו בה, שהוחלו עליהן הוראות [[התוספת השישית]] ושבנייתן לא מומשה, יפקעו בתום חמש שנים מיום אישור התכנית; מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית רשאי להאריך את התקופה האמורה בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על חמש שנים; לעניין זה, ”מימוש” – הגשת בקשה להיתר; :: (3) מומשה הבנייה של חלק מיחידות הדיור לדיור בהישג יד, יהיו שיעור יחידות הדיור להשכרה במחיר מופחת מתוך סך יחידות הדיור לדיור בהישג יד שבנייתן מומשה ושיעור השטח הכולל המותר לבנייה של יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת מתוך השטח הכולל המותר לבנייה של יחידות לדיור בהישג יד שבנייתן מומשה, בהתאם לשיעורים שנקבעו בתכנית לפי הוראות סעיף זה; :: (4) לא ייכללו בתכנית הוראות המתנות את מימושם של כל עבודה או שימוש המותרים לפיה, במימוש יחידות הדיור לדיור בהישג יד שהוספו בתכנית, כולן או חלקן; ואולם ניתן לקבוע בה כי מימוש הוראות שהן נדרשות בשל אותן יחידות דיור יהיה תנאי למימושן. : (ב) קבע מוסד התכנון בתכנית שיעורים גבוהים מהשיעורים האמורים בסעיף קטן (א)(1), ינמק את החלטתו. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), מוסד התכנון רשאי, בהחלטה מנומקת, לאשר תכנית הכוללת יחידות דיור לדיור בהישג יד להשכרה במחיר מופחת בשיעורים נמוכים מהשיעורים האמורים באותו סעיף קטן, אם נוכח, לפי חוות דעתו של מי ששר האוצר הסמיך מקרב עובדי משרדו או מקרב עובדי חברה ממשלתית העוסקת בתחום הדיור להשכרה, כי מתקיים אחד מאלה: :: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).)) :: (1) נוכח מאפייני היישוב או היצע יחידות הדיור לדיור בהישג יד ברשות המקומית שבתחומה נכלל שטח התכנית אין הצדקה לקביעת שיעורים כאמור; :: (2) קביעת השיעורים כאמור בסעיף קטן (א)(1) תביא לכך שאי-אפשר יהיה ליישם את התכנית. : (ד) חוות דעת כאמור בסעיף קטן (ג) תוגש למוסד התכנון בתוך 14 ימים מיום שהתבקשה על ידי מוסד התכנון; לא הוגשה חוות הדעת במועד האמור, רשאי מוסד התכנון לאשר תכנית כאמור בסעיף קטן (ג) אף בלא חוות הדעת. : (ה) בסעיף זה, ”דיור בהישג יד” ו”השכרה במחיר מופחת” – כהגדרתם [[בתוספת השישית]]. @ 64. חיוב להכין תכנית ולבצע תכניות שאושרו (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ו–9, תשפ"ב-14) : (א) מצאה ועדה מחוזית כי יש צורך להכין תכנית בתחום מרחב תכנון מקומי, תורה לועדה המקומית להכין תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לפי הענין, ולהגישה תוך המועד שתקבע; הועדה המחוזית רשאית להורות לועדה המקומית אלו נושאים יש לכלול בתכנית וכן להורות לה לבצע תכנית שאושרה; הוראה זו באה להוסיף על סמכות הועדה המחוזית לפי [[סעיף 28]]. : (ב)(1) ועדה מקומית תכין תכנית כוללת להתחדשות עירונית כמשמעותה בפסקה (2) בתחום מרחב התכנון שלה ותגישה לוועדה המחוזית, ביוזמתה או אם מצאה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כי יש צורך להכין תכנית כאמור בתחום אותו מרחב תכנון; מצאה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כאמור, תודיע על כך לוועדה המקומית; הוועדה המקומית תכין תכנית כאמור, ותגישה לוועדה המחוזית בתוך 18 חודשים מיום ההודעה כאמור. :: (2) תכנית כוללת להתחדשות עירונית תהיה תכנית מיתאר מקומית החלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי או על כל שטח היישוב שהתכנית חלה בתחומו, הכוללת הוראות לעניין מתחמים ואזורים להתחדשות עירונית והוראות לעניין חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, ובכלל זה כל אלה: ::: (א) דרכים למימוש התחדשות עירונית באזורים ובמתחמים שונים, לרבות קביעת אזורים לתכנון מתחמי לפינוי ובינוי וכן קביעת אזורים להתחדשות עירונית בדרך של חיזוק, חיזוק ועיבוי או הריסה ובנייה מחדש, ויכול שייקבעו לגבי אזור או מתחם כמה דרכים להתחדשות עירונית; לעניין זה, "תכנון מתחמי" - כהגדרתו [[בסעיף 70ז]]; ::: (ב) לגבי אזורים שבהם נקבעה התחדשות עירונית כאמור בפסקת משנה (א) - :::: (1) קביעת הוראות ותנאים למימוש התחדשות עירונית, ובכלל זה קביעת הנחיות בדבר שטחי קרקע מזעריים שיש לייעד לתחבורה, לחניה, לביוב ולתשתיות, לרבות התוויית הדרכים העיקריות בתחומה; :::: (2) קביעת שטחי קרקע המיועדים לשטחים פתוחים ולצורכי ציבור או קביעת הנחיות בדבר שטחים שיש לייעד לצרכים אלה, לגבי ייעודי הקרקע השונים שנקבעו בה; לעניין פסקת משנה זו, "צורכי ציבור" - כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]]; :::: (3) קביעת ייעודי הקרקע והשימושים המותרים בכל אחד מהייעודים, קביעת השטח הכולל המותר לבנייה מעל הקרקע בכל ייעוד או בכלל הייעודים לרבות גובה המבנים, מספר הקומות ומספר יחידות הדיור. :: (3) תכנית כוללת להתחדשות עירונית כאמור בסעיף קטן זה יכול שתאפשר הוצאת היתר מכוחה בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר ובלבד שנקבעו הוראות בעניינים המפורטים [[בסעיף 145(ז)]] בתכנית אחרת; בתכנית כוללת להתחדשות עירונית לא ייקבעו הוראות בעניינים המפורטים [[בסעיף האמור]] לגבי מגרשים מסוימים. :: (4) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים נוספים שיש או אין לכלול במסגרת תכנית כוללת להתחדשות עירונית כאמור בסעיף קטן זה. @ 65. (תיקון: תשנ״ה–3) : (((בוטל).)) === (((כותרת נמחקה))) (תיקון: תשפ"ב-14) === @ 66. (תיקון: תשנ״ה–3) : (((בוטל).)) @ 67. (תיקון: תשל"ג, תשנ״ה–3) : (((בוטל).)) @ 68. (תיקון: תשנ״ה–3) : (((בוטל).)) @ 69. הוראות תכנית מפורטת (תיקון: תשכ"ה, תשמ״ב, תש״ן, תשע״ט, תשפ"ב-8) : (א) כל עוד אין הוראות מתאימות בתכנית מיתאר, מותר לקבוע בתכנית מפורטת הוראות לכל ענין שיכול להיות נושא לתכנית מיתאר מקומית לפי [[סעיף 63]], וכן מותר לקבוע בה הוראות בענינים אלה: :: (1) חלוקת קרקעות למגרשים או לאתרי־בניה, צורתם ואורך חזיתם; :: (1א) הוראות בדבר מגרש תלת־ממדי, ובלבד שמתקיימים כל אלה: ::: (א) אין מניעה לרשום את המגרש כחלקה תלת־ממדית לפי הוראות [[סעיף 14ז לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969]]; ::: (ב) גבולות המגרש התלת־ממדי ייקבעו בתכנית בהתאם להוראות שיקבע השר בתקנות; :::: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (רישום מגרש תלת־ממדי), התש״ף–2020]].)) ::: (ג) אם התכנית בתחום המגרש התלת־ממדי כוללת שימושים שאינם שימושים לצורכי ציבור, התכנית לא תהיה בסמכות ועדה מקומית; שר המשפטים, בהסכמת השר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו כי תכנית הכוללת שימושים שאינם שימושים לצורכי ציבור תהיה בסמכות ועדה מקומית, ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת; לעניין זה, ”צורכי ציבור” – כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]]; :::: ((פורסם [[צו התכנון והבנייה (תוכניות ותשריטים של מגרש תלת-ממדי), התשפ"ד-2024]].)) :: (2) ייעוד קרקעות לדרכים, שטחים פתוחים, גנים, בתי־ספר, מרכזת טלפונים, מיתקן לחלוקת דברי דואר, מקומות לצרכי דת, סעד, בריאות, תרבות, מיקהל, נופש, ספורט ושטחי חניה, מקלטים ומחסנים (([צ״ל: ומחסים])) ציבוריים או לצרכי ציבור אחרים; :: (3) מקומות חניה באתרים שלידם מתרכזים כלי רכב ממונעים; :: (4) מיקום בנינים הנועדים לצרכים מיוחדים ותחימת שטחים שבהם יחולו הגבלות מיוחדות; :: (5) שמירה על מקומות, מבנים ודברים אחרים שיש להם חשיבות לאומית, דתית, היסטורית, ארכיאולוגית, מדעית או אסתיטית; :: (6) הריסתם ושיקומם של בנינים רעועים המהווים סכנה לנפש או שאינם ראויים לדיור מטעמי בריאות; :: (7) שיקומם של בנינים בשטחים מאוכלסים ביתר או בנויים בצפיפות יתר ושל שטחים שכל בניה נוספת בהם עלולה, לדעת הועדה המקומית, להביא לידי צפיפות יתירה של האוכלוסיה או של הבנינים, וקביעת תנאים מיוחדים להיתרי בניה בשטחים אלה; :: (8) הקצאת קרקע לבעל קרקע או לבעל זכות בקרקע שזכויותיו נפגעו אגב ביצועה של התכנית; :: (9) מיקומם של בנינים, נפחם, גבהם, צורתם ומראם החיצוני; :: (10) נטיעת עצים והתקנת ספסלים ואבזרים כיוצא בהם בדרכים ובשטחים פתוחים; :: (11) מספר הבנינים שמותר להקים על מגרש, מספר הדירות בכל בנין ומספר החדרים בבנין או בדירה; :: (12) הוצאות התכנית לרבות הוצאות עריכתה וביצועה. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת - :: (1) יקבע בתקנות עניינים שלגביהם לא ייקבעו הוראות בתכנית מפורטת אשר ניתן להוציא מכוחה היתר בנייה בלא צורך באישורו של מוסד תכנון שאינו רשות רישוי; :: (2) רשאי לקבוע הוראות ולפיהן לא ייכללו בתכנית כאמור בסעיף קטן (א), מסמכים שאינם מחייבים. @ 70. התאמת מגרשים : (א) היו בתחום תכנית מפורטת קרקעות שאינן תואמות את תנאי התכנית בדבר השטח או הצורה של מגרשים, מותר לקבוע בתכנית מפורטת הוראות – :: (1) המאפשרות להקנות לבעל קרקע כאמור, לפי דרישתו, קרקע הגובלת עם הקרקע שלו (להלן – קרקע משלימה), בתנאי שהדבר דרוש כדי שהקרקע שלו יחד עם הקרקע המשלימה תתאם את תנאי התכנית בדבר שטחם וצורתם של מגרשים וכן בתנאי שיתרת הקרקע הגובלת תתאם תנאים אלה; :: (2) המסדירות את דרכי ההקניה של הקרקע המשלימה ואת רישום ההקניה בפנקס המקרקעין, בהתאם להוראות [[סימן ז׳]], בשינויים המחוייבים, ובהתאם לתקנות. : (ב) מקבל הקרקע המשלימה ישלם לבעלה הקודם את שוויה של הקרקע המשלימה וכן יפצה אותו על כל נזק שנגרם ליתרת הקרקע הגובלת כתוצאה מההפרדה. : (ג) בסעיף זה, ”בעל” – למעט שוכר. === סימן ד': תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה (תיקון: תשפ"ב-14) === @ 70א. הגדרות - [[סימן ד']] (תיקון: תשפ"ב-14) : [[סימן ד|בפרק (([צ"ל: בסימן])) זה]] - :- "מבנה הטעון חיזוק" - בניין הנמצא במגרש המיועד לפי תכנית גם למגורים, ש-70% לפחות משטח הבנייה הכולל הקיים שלו משמש כדין למגורים, ובכלל זה לשטחי שירות למגורים, ושמתקיימים בו כל אלה: :: (1) מתקיים בו אחד מאלה: ::: (א) ניתן היתר לבנייתו לפני יום י"ב בטבת התש"ם (1 בינואר 1980); ::: (ב) ניתן היתר לבנייתו בין יום י"ב בטבת התש"ם (1 בינואר 1980) ליום ז' בטבת התשמ"ה (31 בדצמבר 1984), וניתנה חוות דעת מהנדס מבנים כהגדרתו [[בסעיף 266ג1]] כי לא נבנה בהתאם לתקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה כנוסחו במועד מתן ההיתר; :: (2) לא בוצעו בו, לפי היתר, עבודות לחיזוק המבנה לפי תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה כנוסחו במועד מתן ההיתר; :: (3) הוא בן שתי קומות מעל פני הקרקע לפחות, ויש בו ארבע יחידות דיור שנבנו לפי היתר לפחות; לעניין זה, תובא בחשבון קומת עמודים, אך לא תובא בחשבון קומה עליונה ששטחה פחות ממחצית שטחה של הקומה שמתחתיה; :- "תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה" - תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה באחד המסלולים האלה: הריסה ובנייה מחדש, הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, חיזוק או חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר; :- "תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש" - תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק, שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת המבנה כולו ובנייתו מחדש; :- "תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר" - תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק וכן על מגרש אחר שלא נמצא בו מבנה הטעון חיזוק, שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה במגרש האחר רק בכפוף להריסת המבנה כולו ובנייתו מחדש; :- "תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק" - תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק, שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף לחיזוק המבנה כולו לפי תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה; :- "תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר" - תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק וכן על מגרש אחר שלא נמצא בו מבנה הטעון חיזוק, שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה, במגרש האחר, רק בכפוף לחיזוק המבנה כולו, לפי תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה; :- "תעודת גמר" - אישור שנתנה הרשות המאשרת לפי [[סעיף 157א]] לאחר ששוכנעה כי מתקיים האמור [[בסעיף קטן (ה1) של אותו סעיף]]; :- "תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה" - ת"י 413 - תכן עמידות מבנים ברעידות אדמה, כנוסחו מעת לעת; הוראות התקן יפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון. @ 70ב. תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש (תיקון: תשפ"ב-14) : (א) בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש רשאית הוועדה המקומית לכלול אחד או יותר מהנושאים האלה: :: (1) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק (בסעיף זה - המגרש), מעל פני הקרקע, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש אחרי הגדלתו לפי פסקה זו ולפי כל תכנית, מעל פני הקרקע, לא יעלה על 400% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע (בסעיף זה - שיעור הגדלת השטח הכולל); לעניין פסקה זו - ::: (א) שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה; ::: (ב) בחישוב שטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק לא תובא בחשבון תוספת בנייה למבנה שניתן היתר לבנייתה אחרי יום ט' באייר התשס"ה (18 במאי 2005); :: (2) הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה במגרש לפי תכנית, ובלבד שמתקיימים כל אלה: ::: (א) שטחי השירות נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התכנית והם יהיו בקומות תת-קרקעיות; ::: (ב) סך שטחי השירות אחרי ההוספה לפי פסקה זו ולפי כל תכנית, לא יעלה על פי שלושה משטח המגרש; :: (3) הוספת שימושים נוספים לצורכי ציבור במגרש וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור, נוסף על ההגדלה לפי פסקאות (1) ו-(2), ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור לא יעלה על 10% מסך השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, מעל פני הקרקע, לאחר הגדלתו לפי הפסקאות האמורות; בפסקה זו, "צורכי ציבור" - גן ילדים לרבות מעון יום לגיל הרך, בית תפילה, מרפאה ומרכז קהילתי שכונתי וכן שימושים לצורכי חינוך, רווחה, דת ותרבות ומוסדות קהילתיים כפי שיקבע, בצו, שר הפנים; בצו כאמור רשאי שר הפנים לקבוע שימושים שונים למגרש אחד או לכמה מגרשים כמשמעותם בסעיף קטן (ג)(1); :: (4) קביעת הוראות לעניין חניה, אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה, מתכנית מיתאר מקומית או מתכנית מפורטת לעניין חניה. : (ב) אושרה תכנית כאמור בסעיף קטן (א) - :: (1) לא תאושר לפי [[סעיף 62א(א) או (א1)]], באותה תכנית או בתכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, מעל פני הקרקע, מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(1); :: (2) לא תאושר לפי [[סעיף 62א(א)]], באותה תכנית או בתכנית אחרת, הוספת שטחי שירות מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(2). : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1) - :: (1) בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש הכוללת לפחות שלושה מגרשים גובלים, שבכל אחד מהם נמצא מבנה הטעון חיזוק, ונקבע בה כי יהיה ניתן לממשה רק בדרך של הריסת כל המבנים האמורים ובנייתם מחדש והיא כוללת הוראות איחוד וחלוקה לפי [[סימן ז']] לגבי אותם מגרשים לפחות, רשאית הוועדה המקומית לקבוע אחד או יותר מאלה: ::: (א) שיעור הגדלת השטח הכולל בכל המגרשים יהיה עד 500% משטח הבנייה הכולל הקיים, מעל פני הקרקע, של המבנים הטעונים חיזוק בכל המגרשים כאמור; ::: (ב) בשטח המגרשים כאמור - שינוי ייעוד לשטח ציבורי פתוח; :: (2) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו, בהתחשב בין השאר בערכי הקרקע במרחב התכנון ובמידת הסיכון להתרחשות רעידות אדמה, כי לעניין מרחב תכנון מקומי, כולו או חלקו, יחול אחד או יותר מאלה: ::: (א) שיעור הגדלת השטח הכולל במגרש יהיה עד 450%, 500% או 550%; ::: (ב) שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן לא ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה. @ 70ג. תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר (תיקון: תשפ"ב-14) : (א) בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר רשאית הוועדה המקומית לכלול אחד או יותר מהנושאים האלה: :: (1)(א) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שלא נמצא בו המבנה הטעון חיזוק (בסעיף זה - המגרש האחר), מעל פני הקרקע, ובלבד ששיעור ההגדלה במגרש האחר לא יעלה על 300% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, ויהיה ביחס סביר לעלויות לביצוע העבודות במבנה הטעון חיזוק כפי שיפורטו בתכנית; לעניין פסקת משנה זו יחולו הוראות [[פסקאות משנה (א) ו-(ב) של סעיף 70ב(א)(1)]]; כללה התכנית כמה מגרשים שבהם מבנים הטעונים חיזוק או כמה מגרשים אחרים, לא יעלה שיעור הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לפי פסקת משנה זו, בכל המגרשים האחרים יחד, על 300% משטח הבנייה הכולל הקיים, מעל פני הקרקע, של כל המבנים הטעונים חיזוק כאמור; ::: (ב) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש האחר וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, ובלבד שמתקיימים כל אלה: :::: (1) סך ההגדלה בשני המגרשים לא יעלה על השיעור האמור בפסקת משנה (א) ויחולו לעניין זה [[פסקאות משנה (א) ו-(ב) של סעיף 70ב(א)(1)]]; :::: (2) במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק שיעור השטח הכולל המותר לבנייה לאחר הגדלתו לפי פסקת משנה זו ולפי כל תכנית אחרת, מעל פני הקרקע, לא יעלה על 400% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, בניכוי השטח שהוגדל לפי פסקת משנה זו במגרש האחר; :: (2) הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה, במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, לפי תכנית, ובלבד שמתקיימים כל אלה: ::: (א) שטחי השירות נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התכנית, והם יהיו בקומות תת-קרקעיות; ::: (ב) סך כל שטחי השירות אחרי ההוספה לפי פסקה זו ולפי כל תכנית, לא יעלה על פי שלושה משטח המגרש; :: (3)(א) הוספת שימושים נוספים לצורכי ציבור במגרש האחר וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה באותו מגרש לשם השימושים הנוספים כאמור, נוסף על ההגדלה לפי פסקה (1), ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור, במגרש האחר, לא יעלה על 10% מסך השטח שנוסף לשטח הכולל המותר לבנייה לפי הפסקה האמורה באותו מגרש, מעל פני הקרקע; בפסקת משנה זו, "צורכי ציבור" - במגרש אחר שאין בו מבנה קיים - כהגדרתם [[בסעיף 70ב(א)(3)]], ובמגרש שיש בו מבנה קיים - כהגדרתם [[בסעיף 70ד(א)(2)]]; ::: (ב) הוספת שימושים לצורכי ציבור במגרש האחר ובמגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה באותם מגרשים לשם השימושים הנוספים כאמור, ובלבד ששיעור ההגדלה בשני המגרשים לא יעלה על השיעור האמור בפסקת משנה (א); בפסקת משנה זו, "צורכי ציבור" - במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק - כהגדרתם [[בסעיף 70ב(א)(3)]], ובמגרש אחר - כהגדרתם בפסקת משנה (א); :: (4) קביעת הוראות לעניין חניה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה, תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה. : (ב)(1) אושרה לגבי המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה לפי [[סעיף 70ב]], לא תאושר תכנית לפי סעיף זה באותו מגרש, אלא אם כן התכנית שאושרה לפי [[אותו סעיף]] תבוטל או שייקבע בתכנית שתאושר לפי סעיף זה כי לא ניתן לממשה יחד עם התכנית שאושרה לפי [[סעיף 70ב]]. :: (2) אושרה לגבי המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק תכנית לפי סעיף זה, לא תאושר תכנית לפי [[סעיף 70ב]] לגבי אותו מגרש, אלא אם כן התכנית שאושרה תבוטל לפי סעיף זה או שייקבע בתכנית שתאושר לפי [[אותו סעיף]] כי לא ניתן לממשה יחד עם התכנית שאושרה לפי סעיף זה. :: (3) אושרה תכנית כאמור בסעיף קטן (א), לא תאושר לפי [[סעיף 62א(א) או (א1)]], באותה תכנית או בתכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(1)(ב)(2). :: (4) אושרה תכנית כאמור בסעיף קטן (א), לא תאושר לפי [[סעיף 62א(א)]] באותה תכנית או בתכנית אחרת, הוספת שטחי שירות במגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(2). : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו, בהתחשב בין השאר בערכי הקרקע, במרחב התכנון ובמידת הסיכון להתרחשות רעידות אדמה, כי לעניין מרחב תכנון מקומי, כולו או חלקו, יחול אחד או יותר מאלה: :: (1) שיעור הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה כמשמעותו בסעיף קטן (א)(1) יהיה עד 350%, 400% או 450%; :: (2) שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן לא ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה. @ 70ד. תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק (תיקון: תשפ"ב-14) : (א) בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק רשאית הוועדה המקומית לכלול אחד או יותר מהנושאים האלה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב): :: (1) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק (בסעיף זה - המגרש), מעל פני הקרקע, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש אחרי הגדלתו לפי פסקה זו ולפי כל תכנית, מעל פני הקרקע, לא יעלה על 200% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע; לעניין פסקה זו יחולו הוראות [[פסקאות משנה (א) ו-(ב) של סעיף 70ב(א)(1)]] והוראות [[סעיף 70ב(ג)(2)(ב)]]; :: (2) הוספת שימושים נוספים לצורכי ציבור במגרש וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור, נוסף על ההגדלה לפי פסקה (1), ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור לא יעלה על 14% מסך כל השטח שנוסף לשטח הכולל המותר לבנייה לפי הפסקה האמורה; בפסקה זו, "צורכי ציבור" - גן ילדים לרבות מעון יום לגיל הרך; :: (3) קביעת הוראות לעניין חניה אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה, מתכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה. : (ב)(1) מגיש התכנית יגיש לוועדה המקומית, יחד עם התכנית, חוות דעת מאת מהנדס הוועדה המקומית שניתנה בתוך שלוש השנים שקדמו להגשת התכנית, ולפיה אף על פי שדרך כלל יש עדיפות לפעול לגבי המבנה הטעון חיזוק על פי תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש או במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, בנסיבות העניין יש הצדקה לפעול במסלול חיזוק, בהתחשב, בין השאר, במצבו של המבנה ובתקופה שחלפה ממועד הקמתו וכן במאפייני המבנה, המגרש וסביבתו, ובכלל זה בחשיבותם האדריכלית או ההיסטורית; חוות דעת המהנדס לפי פסקה זו תינתן בתוך שישים ימים ממועד פנייתו של מגיש התכנית למהנדס בבקשה לקבלת חוות דעת כאמור. :: (2) מגיש התכנית יגיש למהנדס הוועדה, יחד עם התכנית, תוצאות סקר הנדסי שערך מהנדס מבנים כהגדרתו [[בסעיף 266ג1]], הכולל חישוב הנדסי לגבי המבנה הטעון חיזוק לעניין עומסים אופקיים לפי תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה ולעניין עומסים אופקיים ואנכיים לפי הכללים המקובלים בענף הנדסת מבנים. :: (3) נקבע בתכנית מרחב מוגן דירתי כמשמעותו לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]], לכל יחידת דיור, בשטח שלא יפחת מהשטח שקבע שר הביטחון לפי [[החוק האמור]] או מרחב מוגן קומתי כמשמעותו לפי [[אותו חוק]], אלא אם כן ניתן פטור לעניין זה לפי [[אותו חוק]]. :: (4) בתכנית ייקבע כי לא יינתן היתר מכוחה לביצוע עבודות שאינן טעונות בקרת תוכן במכון בקרה לפי [[סעיף 145(ב3)]] או בקרת ביצוע במכון בקרה לפי [[סעיף 157ג]], אלא אם כן מהנדס הוועדה אישר בכתב כי התנאים בהיתר עומדים בדרישות התקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה; לשם מתן אישור כאמור, מהנדס הוועדה רשאי להסתייע בחוות דעת מהנדס מבנים כהגדרתו [[בסעיף 266ג1]], שאינה מטעם מגיש הבקשה להיתר או מי מטעמו. :: (5) שר הפנים יקבע הוראות לעניין חובת פיקוח נוסף מטעם מגיש הבקשה להיתר או מי מטעמו, על ביצוע עבודות שאינן טעונות בקרת ביצוע במכון בקרה לפי [[סעיף 157ג]], בהתאם להיתר שניתן מכוח תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק, כדי להבטיח כי עם השלמת ביצוע העבודות לפי ההיתר המבנה יהיה עמיד מפני רעידת אדמה בהתאם לתקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה. : (ג) אושרה תכנית לפי סעיף זה, לא תאושר לפי [[סעיף 62א(א) או (א1)]], באותה תכנית או בתכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, מעל פני הקרקע, מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(1). @ 70ה. תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר (תיקון: תשפ"ב-14) : (א) בתכנית לעמידות מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר רשאית הוועדה המקומית לכלול אחד או יותר מהנושאים האלה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב): :: (1)(א) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שלא נמצא בו המבנה הטעון חיזוק (בסעיף זה - המגרש האחר), מעל פני הקרקע, ובלבד שהיקף ההגדלה במגרש האחר לא יעלה על 100% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, ויהיה ביחס סביר להיקף העלויות לביצוע העבודות במבנה הטעון חיזוק כפי שיפורטו בתכנית; לעניין פסקה זו יחולו הוראות [[פסקאות משנה (א) ו-(ב) של סעיף 70ב(א)(1)]]; כללה התכנית כמה מגרשים שבהם מבנים הטעונים חיזוק או כמה מגרשים אחרים, לא יעלה ההיקף של הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, לפי פסקה זו, בכל המגרשים האחרים יחד, על 100% מסך שטח הבנייה הכולל הקיים, מעל פני הקרקע, של כל המבנים הטעונים חיזוק כאמור. ::: (ב) הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש האחר וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, ובלבד שמתקיימים כל אלה: :::: (1) סך ההגדלה בשני המגרשים לא יעלה על השיעור האמור בפסקת משנה (א) ויחולו לעניין זה [[פסקאות משנה (א) ו-(ב) של סעיף 70ב(א)(1)]]; :::: (2) במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק השטח הכולל המותר לבנייה לאחר הגדלתו לפי פסקת משנה זו ולפי כל תכנית אחרת, מעל פני הקרקע, לא יעלה על 200% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, בניכוי השטח שהוגדל לפי פסקת משנה זו במגרש האחר; :: (2)(א) הוספת שימושים נוספים לצורכי ציבור במגרש האחר וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה באותו מגרש לשם השימושים הנוספים כאמור, נוסף על ההגדלה לפי פסקה (1), ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור, במגרש האחר, לא יעלה על 14% מסך כל השטח שנוסף לשטח הכולל המותר לבנייה לפי הפסקה האמורה באותו מגרש, מעל פני הקרקע; בפסקת משנה זו, "צורכי ציבור" - במגרש אחר שאין בו מבנה קיים - כהגדרתם [[בסעיף 70ב(א)(3)]], ובמגרש שיש בו מבנה קיים - כהגדרתם [[בסעיף 70ד(א)(2)]]; ::: (ב) הוספת שימושים לצורכי ציבור במגרש האחר ובמגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, ובלבד שסך ההגדלה בשני המגרשים לא יעלה על השיעור האמור בפסקת משנה (א); בפסקת משנה זו, "צורכי ציבור" - במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק - כהגדרתם [[בסעיף 70ד(א)(2)]], ובמגרש האחר - כהגדרתם בפסקת משנה (א); :: (3) בתכנית שנקבעו בה הוראות לפי פסקה (1)(ב) - קביעת הוראות לעניין חניה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק אף בסטייה מהוראות לפי חוק, תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה. : (ב)(1) לעניין תכנית הכוללת הוראות כאמור בסעיף קטן (א)(1)(ב) יחולו הוראות [[סעיף 70ד(ב)(1), (2) ו-(5)]], בשינויים המחויבים. :: (2) נקבעו בתכנית הוראות כאמור [[בסעיף 70ד(ב)(3) ו-(4)]]. :: (3) נקבעה בתכנית הוראה שלפיה יהיה ניתן לממש את הבנייה או תוספת השימושים במגרש האחר, בהתאם להוראות סעיף קטן (א), רק לאחר קבלת תעודת גמר לעניין ביצוע העבודות שנקבעו בתכנית במבנה הטעון חיזוק. : (ג)(1) אושרה לגבי המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק לפי [[סעיף 70ד]], לא תאושר תכנית לפי סעיף זה באותו מגרש, אלא אם כן התכנית שאושרה לפי [[אותו סעיף]] תבוטל או שייקבע בתכנית שתאושר לפי סעיף זה כי לא ניתן לממשה יחד עם התכנית שאושרה לפי [[סעיף 70ד]]. :: (2) אושרה לגבי המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק תכנית לפי סעיף זה, לא תאושר תכנית לפי [[סעיף 70ד]] לגבי אותו מגרש, אלא אם כן התכנית שאושרה לפי סעיף זה תבוטל או שייקבע בתכנית שתאושר לפי [[סעיף 70ד]] כי לא ניתן לממשה יחד עם התכנית שאושרה לפי סעיף זה. :: (3) אושרה תכנית לפי סעיף קטן (א), לא תאושר לפי [[סעיף 62א(א) או (א1)]], באותה תכנית או בתכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, מעבר לאמור בסעיף קטן (א). @ 70ו. קביעת הוראות מפורטות לשם מתן היתר (תיקון: תשפ"ב-14) : (א) תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה תכלול את כל ההוראות המאפשרות מתן היתר מכוחה בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר. : (ב) תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש ובמסלול חיזוק, יכול שתהיה תכנית לרישוי מהיר כאמור [[בסעיף 145א1]]. @ 70ז. תנאים להפקדה (תיקון: תשפ"ב-14) : בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 61א(ג)]], לא תקבל הוועדה המקומית החלטה על הפקדת תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה או על אישורה, אלא אם כן מתקיים המפורט להלן, לפי העניין: : (1) הונחה לפני הוועדה המקומית חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה המתייחסת לכל אלה: :: (א) היתכנות סבירה לתכנון מתחמי ולהשפעתה של התכנית המוצעת על אפשרות סבירה לתכנון מתחמי עתידי; לעניין זה, "תכנון מתחמי" - תכנון הכולל מספר מגרשים גובלים או סמוכים למגרשים שלגביהם הוגשה התכנית, שיתוכננו כחטיבה תכנונית אחת; :: (ב) עיקרי השינויים המבוקשים בתכנית לעומת המצב הבנוי; : (2) חוות הדעת שהגיש מהנדס הוועדה המקומית לפי [[סעיף 61א(ג)(4)(ה)]] קבעה כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים והתשתיות נותנים מענה לצרכים הנובעים מהתכנית; : (3) לעניין תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה הכוללת הוספת שימושים לצורכי ציבור לפי [[סעיפים 70ב(א)(3)]], [[70ג(א)(3)]], [[70ד(א)(2)]] [[או 70ה(א)(2)]], או לעניין תכנית לפי [[סעיף 70ב(ג)(1)]] הכוללת שלושה מגרשים רצופים לפחות והוראות לעניין שינוי ייעוד לשטח ציבורי פתוח - הונחה לפני הוועדה המקומית חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה, המתייחסת לסוג הצורך הציבורי הנדרש, לנחיצותו בשטח התכנית ובסביבתו ולהשתלבותו במבנה לרבות האפשרות לכניסה נפרדת לשימושים הציבוריים; : (4) לעניין תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק ובמסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר לפי [[סעיף 70ה(א)(1)(ב)]] - הוועדה המקומית שוכנעה, על סמך חוות הדעת של מהנדס הוועדה שהוגשה לפי [[סעיף 70ד(ב)(1)]], כי אף על פי שדרך כלל יש עדיפות לפעול לגבי המבנה הטעון חיזוק על פי תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש או במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, בנסיבות העניין יש הצדקה לפעול לגבי המבנה הטעון חיזוק על פי תכנית במסלול חיזוק או במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר לפי [[סעיף 70ה(א)(1)(ב)]]. @ 70ח. סייג לתחולה (תיקון: תשפ"ב-14) : הוראות [[סימן זה]] לא יחולו אם במועד הגשת התכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה, כאמור [[בסימן זה]], מתקיים אחד מאלה: : (1) על המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק חלה תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תכנית החיזוק (תמ"א 38) שהוחלט להפקידה לפני תחילתו של [[24:648304|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 139), התשפ"ב-2022]]; : (2) המבנה הטעון חיזוק נכלל כאתר המיועד לשימור בתכנית מאושרת או מופקדת, נכלל ברשימת אתרים לשימור מאושרת לפי [[התוספת הרביעית]] או שהוא מיועד לשימור כאמור בהודעה על הכנת תכנית שפורסמה לפי [[סעיף 77]] או בתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 78]]; הוראות פסקה זו לא יחולו על תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, שאינה כוללת את הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, ובלבד שבתכנית כאמור לא ייקבעו לגבי המבנה הטעון חיזוק הוראות הסותרות את התכנית שבה נכלל המגרש כאתר לשימור או פרטים שנקבעו לגביו ברשימת אתרים לשימור כאמור [[בתוספת הרביעית]] או תנאים בהודעה לפי [[סעיף 77]] או [[סעיף 78]]. @ 70ט. דחיית תכנית (תיקון: תשפ"ב-14) : (א) אין בהוראות [[סימן זה]] כדי לגרוע מסמכותה של הוועדה המקומית לדחות תכנית לעמידות מבנים מפני רעידות אדמה, אם מצאה משיקולים תכנוניים, אדריכליים, נופיים או כלכליים או בשל היעדר מענה ראוי של תשתיות וצורכי ציבור לצרכים הנובעים מהתכנית, כי יש לדחות את התכנית או אם מצאה כי יש להעדיף תכנון מתחמי, כהגדרתו [[בסעיף 70ז]]; הוועדה המקומית תפרט בכתב את הנימוקים לדחייה כאמור. : (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הוועדה המקומית רשאית לדחות תכנית לעמידות מבנים מפני רעידות אדמה שאינה תואמת תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תכנית החיזוק (תמ"א 38) או תכנית כוללנית, ומטעם זה בלבד. === סימן ה׳: תכנית מיוחדת === @ 71. תכנית מיוחדת : ועדה מיוחדת רשאית להכין בכל עת, למרחב התכנון המיוחד כולו או לכל חלק ממנו, תכנית מיתאר או תכנית מפורטת, הכל כפי שתמצא לנכון; אולם כל תכנית שהיתה בת תוקף בתחומי מרחב התכנון המיוחד ערב תחילתו של הצו המכריז על מרחב התכנון המיוחד, תעמוד בתקפה אלא אם תשונה או תבוטל על ידי הועדה המיוחדת כפי שנקבע בחוק זה. @ 72. אישור תכנית מיתאר מיוחדת (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה) : תכנית מיתאר שהוכנה על ידי ועדה מיוחדת טעונה אישור שר הפנים, בהמלצת שר הבינוי והשיכון, ולענין זה יהיו לשר הפנים כל הסמכויות לפי [[סעיף 109]]; תכנית מיתאר כאמור לישוב חדש או שהוגשה עליה התנגדות כאמור [[בסעיף 100]], לא תאושר אלא לאחר התייעצות עם המועצה הארצית. @ 73. התנגדות וערר לתכנית של ועדה מיוחדת (תיקון: תשנ״ה–4<!--החלפה-->) : התנגדות לתכנית של ועדה מיוחדת תוגש לועדה המיוחדת והיא תדון ותכריע בה; על החלטת הועדה בדבר דחיית ההתנגדות, קבלתה, אישור תכנית או דחייתה ניתן לערור למועצה הארצית ויהיו לה, לענין זה, הסמכויות של מוסד תכנון לפי [[סעיף 116]]. : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטה בדבר תכנית מפורטת של ועדה מיוחדת בפני המועצה הארצית), תש״ל–1970]].)) @ 74. ערר על החלטות אחרות (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה) : בכל מקום שקיימת לפי חוק זה זכות ערר על החלטה של ועדה מקומית או של ועדה מחוזית [[שסעיפים 72]] [[ו־73]] אינם חלים עליה, וההחלטה ניתנה על ידי ועדה מיוחדת, יוגש הערר לפני שר הפנים ושר הבינוי והשיכון כאחד, וכל אחד מהשרים רשאי לאצול מסמכותו לפי סעיף זה, הן בדרך כלל והן למקרה מסויים והן לסוג מסויים של מקרים, ובלבד שחבר הועדה המיוחדת לא ידון ולא יכריע בערר כאמור. : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטת ועדה מיוחדת בפני שרים), תש״ל–1970]].)) @ 75. דין תכנית מיוחדת (תיקון: תשנ״ה–4) : בכפוף לאמור [[בסימן זה]] יחולו על תכנית של ועדה מיוחדת ההוראות החלות על תכנית שבסמכות ועדה מחוזית. @ 76. תקנות (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה) : שר הפנים, בהתייעצות עם שר הבינוי והשיכון, רשאי להתקין תקנות בענין הפעלת סמכויותיה של ועדה מיוחדת במידה שלא נקבעו הוראות לכך בחוק זה. === סימן ה׳1: תכנית לשימור אתרים (תיקון: תשנ״א) === @ 76א. תכנית לשימור אתרים (תיקון: תשנ״א) : על תכנית לשימור אתרים יחולו הוראות [[התוספת הרביעית]]. === סימן ה׳2: תכנית לתשתית לאומית (תיקון: תשס״ב–3) === @ 76ב. תכנית לתשתית לאומית (תיקון: תשס״ב–3, תשע״ד–2, תשע״ו–7, תשע״ז–7, תשפ"ב-3, תשפ"ג-5, תשפ"ד-9, תשפ"ה) : (א) תכנית לתשתית לאומית תהיה תכנית מיתאר ארצית, הכוללת הוראות של תכנית מפורטת כאמור בסעיף קטן (ב), ותקבע את התכנון של תשתיות לאומיות בשטח המדינה כולה או בחלק משטחה. : (ב) תכנית לתשתית לאומית תכלול את כל ההוראות המאפשרות מתן היתר בניה או ביצוע עבודה לפיה, בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, ואולם הוועדה לתשתיות רשאית לקבוע לגבי חלק מתחום התכנית שאינו משמעותי וביצועו אינו נדרש באופן מיידי לאותה תשתית נושא התכנית, כי ביצוע העבודות על פיה יהיה טעון תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה. : (ב1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), בתוכנית לתשתית לאומית ניתן לכלול הוראות לעניין בנייה למגורים, לשטחי ציבור, לתעסוקה, למסחר ולמלונאות - :: (1) בכל אחד מהמפורטים להלן, ובלבד שהוראות כאמור מתייחסות למקרקעי ישראל בלבד, ואין בו סטייה מהוראות תוכנית מיתאר ארצית משולבת לבנייה, לפיתוח ולשימור (תמ"א 35): ::: (א) תחנה לתחבורה ציבורית, למעט אם בניית התחנה הושלמה; ::: (ב) חניון לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית, למעט אם בניית החניון הושלמה; ::: (ג) מתחם תפעולי הנדרש לטיפול במסילת ברזל ובציוד הדרוש להפעלה של רכבת; :: (2) במקרקעין מיועדים. : (ב2) הוראות כאמור בסעיף קטן (ב1) ייקבעו רק לעניין אותו מגרש שבו נקבעה התשתית הלאומית כאמור בפסקאות (1) ו-(2) של אותו סעיף קטן, ולאחר שניתנה חוות דעת של מתכנן הוועדה כי יש הצדקה לתכנן בנייה כאמור בסעיף קטן (ב1) רישה כחלק בלתי נפרד מתכנון התשתית הלאומית. : (ב3) על תוכנית לתשתית לאומית שהיא תוכנית משביחה כהגדרתה [[בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021]], יחולו הוראות [[סעיף 4א(ו) עד (י) לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע"ד-2014]], כנוסחו במועד תחילתו של [[25:4758425|תיקון מס' 4]], בשינויים המחויבים. : (ג) משרד ממשלתי, ועדה מחוזית – בתחום מרחבה, רשות שהוקמה לפי דין, חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח מבנים ותשתיות, מי שיש לו רישיון לפי חוק לעניין תשתית לאומית המאפשר תכנון או הקמה של התשתית הלאומית, גורם מפעיל כהגדרתו [[בסעיף 255יד]], אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, בצו, בעל קרקע או בעל עניין בקרקע שהוסמך בידי שר התיירות לעניין תכנית לתשתית תיירות לפי [[סעיף 76ב1(ד)]] או כל גוף אחר שהוסמך לכך לפי החלטת ממשלה, רשאים להכין תכנית לתשתית לאומית ולהגישה לועדה לתשתיות ([[בסימן זה]] – מגיש תכנית). : (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), במהלך שנה קלנדרית לא יוגשו לוועדה לתשתיות יותר מעשר תכניות למיתקני השנאה לחשמל; אין באמור כדי למנוע הכללת מיתקני השנאה לחשמל בתכניות אחרות המוגשות לוועדה לתשתיות. : (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא יוגשו לוועדה לתשתיות יותר מחמש תוכניות לבית חולים ציבורי בשנה קלנדרית אחת. : (ה1)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב1)(2), בתקופה של שלוש שנים מיום תחילתו של [[25:4758425|תיקון מס' 4]] או מיום אישור תוכנית מטרו הנוגעת לעניין, לפי המאוחר, לא תוגש לוועדה לתשתיות תוכנית לפי סעיף קטן (ב1)(2), אלא בהסכמת הרשות המקומית הנוגעת בדבר; הוראות פסקה זו לא יחולו על תוכנית במתחם תפעולי הנדרש לטיפול במסילת ברזל ובציוד הנדרש להפעלתה של רכבת, במרכז תחבורה משולב, ובתת-הקרקע של תחנה למערכת תחבורה עתירת נוסעים שנקבעה בתוכנית המטרו. :: (2) בחלוף התקופה האמורה בפסקה (1), לא תוגש לוועדה לתשתיות תוכנית שהוראות אותה פסקה חלות עליה אלא לאחר התייעצות עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר. : (ו) בסעיף זה - ::- "מערכת תחבורה עתירת נוסעים" - כהגדרתה [[בחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע"ד-2014]]; ::- "מקרקעין מיועדים" - כהגדרתם [[בסעיף 58 לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021]]; ::- "מרכז תחבורה משולב" ו"תוכנית מטרו" - כהגדרתם [[בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021]]; ::- "תיקון מס' 4" - [[25:4758425|חוק רכבת תחתית (מטרו) (תיקון מס' 4), התשפ"ד-2024]]. @ 76ב1. הוראות לעניין תשתית תיירות (תיקון: תשע״ו–7) : (א) בסעיף זה – ::- ”מיתקן אכסון מלונאי” – מבנה אחד או כמה מבנים במתחם אחד, הכולל 25 יחידות אירוח לפחות, שכולו בבעלות אדם אחד ומנוהל בידי אדם אחד, המיועד לספק בכל עת לציבור הרחב, בתשלום, לפרקי זמן קצרים וקצובים, שירותי לינה ואירוח וכן שירותים נלווים לרבות שירותי הסעדה ובילוי, למטרות פנאי ונופש; ::- ”יחידת אירוח” – יחידה שנועדה לשמש ללינה, לאירוח ולנופש הכוללת חדר אחד או שניים המיועדים ללינה וכן חדר רחצה ושירותים, ויכול שתכלול נוסף על האמור רק מטבחון אחד, פינת אוכל אחת וחדר רחצה נוסף אחד; ::- ”תכנית לתשתית תיירות” – תכנית לתשתית לאומית לעניין תשתית תיירות. : (ב) שר התיירות לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של משרד התיירות, רשאי להכריז על אחד מאלה כתשתית תיירות: :: (1) מיזם להקמת מיתקן אכסון מלונאי אחד לפחות, הכולל 400 יחידות אירוח לפחות, המוקם במתחם אחד; :: (2) מיזם להקמת שני מיתקני אכסון מלונאיים לפחות, הכוללים יחד 300 יחידות אירוח לפחות, המוקם במתחם בפריסה אזורית או ארצית; :: (3) מיזם להקמת ארבעה מיתקני אכסון מלונאיים לפחות, המוקם במתחם בפריסה אזורית או ארצית; :: (4) תשתית תחבורה שיש בה כדי לשמש גורם משיכה תיירותי ולתרום תרומה של ממש לתיירות באזור. : (ג) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 76ב(ב)]], בתכנית לתשתית תיירות הכוללת הוראות המאפשרות הקמת מיתקני אכסון מלונאיים כאמור בסעיף קטן (ב)(1), (2) או (3), לפי העניין, בהתאם להכרזתה של אותה תשתית תיירות לפי אותו סעיף קטן, ניתן לכלול הוראות להקמה של אתר, תשתית או בניין נלווים למיתקן אכסון מלונאי בסמיכות גאוגרפית אליו שיש בהם כדי לשמש גורם משיכה תיירותי ולתרום תרומה של ממש לתיירות באזור, והכול ובלבד שהאתר, התשתית או הבניין כאמור נכללו בהכרזה לפי סעיף קטן (ב). : (ד) שר התיירות רשאי, בהכרזה לפי סעיף קטן (ב), להסמיך בעל קרקע או בעל עניין בקרקע כאמור [[בסעיף 61א(ב) ו־(ב1)]], להכין תכנית לתשתית תיירות ולהגישה לוועדה לתשתיות בהתאם להוראות [[סעיף 76ב(ג)]]. : (ה) לא ייכללו בהכרזה לפי סעיף קטן (ב) שטחים הנמצאים בסביבה החופית, אלא אם כן הם בתחום רשות עירונית. : (ו) לא ייכלל בהכרזה לפי סעיף קטן (ב) שטח המוקף מכל עבריו בקרקע המיועדת בתכנית מיתאר מחוזית לסוג של שטחים פתוחים. : (ז) שר האוצר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בחודש מרס מדי שנה, על יישומן של הוראות [[20:348516|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 107 והוראת שעה), התשע״ו–2016]], לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח. :: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).)) @ 76ג. הוראות מיוחדות לתכנית לתשתית לאומית (תיקון: תשס״ב–3, תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ"ג-5) : בהליכים לאישור תכנית לתשתית לאומית שהגיש מגיש תכנית ינהגו לפי הוראות חוק זה שענינן תכנית מיתאר ארצית, בשינויים המפורטים להלן: : (1) הוראות [[סעיפים 77]] [[ו־78]] יחולו בשינויים המחויבים, ואולם – :: (א) פרסום בעיתון של הודעה על הכנת תכנית לבניית תשתיות יהיה כאמור [[בסעיף 1א]], אך יראו כאילו במקום ”בשני עיתונים” נאמר ”בחמישה עיתונים”, ובמקום ”שלפחות אחד מהם הוא עיתון נפוץ” נאמר ”שלפחות שניים מהם הם עיתונים נפוצים”; :: (ב) יראו את המועד המאוחר מבין הפרסומים בעיתון כאמור [[בסעיף 1א]] כמועד הקובע לצורך קביעת תנאים כאמור [[בסעיף 78]]; : (2) נכללו בתכנית לתשתית לאומית שינויים של תכנית מיתאר ארצית אחרת או תכנית מיתאר מחוזית, יצוינו בתכנית לתשתית לאומית השינויים גם לתכניות כאמור; : (3)(א) הועדה לתשתיות תדון בתכנית לתשתית לאומית לאחר שנבדקה בדיקה מוקדמת בידי מתכנן שאינו עובד המדינה, אשר מינה יושב ראש הועדה מתוך רשימת מתכננים שיקבע שר הפנים (להלן בסעיף זה – המתכנן); המתכנן יסיים את בדיקת התכנית וימסור לועדה בכתב את הערותיו בתוך שבעה ימים מיום שהועברה התכנית לועדה; :: (ב) מצא המתכנן כי התכנית שהועברה אינה ערוכה בהתאם להוראות החוק והתקנות או לדרישות הועדה לתשתיות, יחזירה למגיש התכנית, בצירוף הערותיו, כדי שיתקנה; תוקנה התכנית והוחזרה לועדה, יערוך המתכנן בדיקה מוקדמת נוספת וימסור לועדה בכתב את הערותיו בתוך שבעה ימים ממועד הגשתה לועדה או מהמועד שהוחזרה לועדה; : (4)(א)(1) תכנית לתשתית לאומית שהוגשה לועדה לתשתיות תועבר, באותו יום שהוגשה לה, ליועץ הסביבתי של הועדה; ::: (2) היועץ הסביבתי ימציא למגיש התכנית, בתוך שבעה ימים מיום שנמסרה לו התכנית, הנחיות להכנת תסקיר השפעה על הסביבה; העתק מההנחיות יומצא למתכנן הועדה לתשתיות; :: (ב) חלק מגיש התכנית על ההנחיות שניתנו לו להכנת התסקיר, רשאי הוא לערור לפני הועדה לתשתיות על ההנחיות או על דרישה להשלמת התסקיר כאמור בסעיף קטן (ד); הועדה תדון ותכריע בערר לאחר שתשמע את העורר ואת היועץ הסביבתי, ותחליט בו בתוך 14 ימים מיום הגשתו; :: (ג) התסקיר יוגש לועדה לתשתיות וליועץ הסביבתי שלה בהתאם להנחיות כאמור בפסקת משנה (א)(2); :: (ד) בתוך שבעה ימים מיום קבלת התסקיר, רשאי היועץ הסביבתי לדרוש ממגיש התכנית להשלים את התסקיר; העתק הדרישה יישלח לועדה לתשתיות; לא נדרשה השלמה כאמור, יראו את התסקיר כאילו הוא שלם; :: (ה) היועץ הסביבתי ימציא את חוות דעתו לועדה לתשתיות ולמגיש התכנית בתוך ארבעה עשר ימים ממועד קבלת התסקיר השלם; : (5) הועדה לתשתיות רשאית לפטור את מגיש התכנית מהגשת תסקיר השפעה על הסביבה או לחייבו להגיש חוות דעת סביבתית במקום התסקיר; [[בסימן זה]], חוות דעת סביבתית – חוות דעת הבוחנת סוג מסוים של השפעה על הסביבה על ידי תכנית; : (6)(א) הועדה לתשתיות תדון בתכנית לתשתית לאומית, תחליט להעבירה להערות הועדות המחוזיות, לדחותה או להתנות תנאים להעברתה, ותפרסם את החלטתה, בתוך עשרים ואחד ימים מיום שהוגשה לה התכנית, התכנית המתוקנת או חוות דעת היועץ הסביבתי, לפי הענין ולפי המאוחר מביניהם; :: (ב) החליטה הועדה לתשתיות להעביר תכנית כאמור בפסקת משנה (א) – ::: (1) תפרסם הודעה על העברת התכנית בעיתון כאמור [[בסעיף 1א]], אך יראו כאילו במקום ”בשני עיתונים” נאמר ”בחמישה עיתונים”, ובמקום ”שלפחות אחד מהם הוא עיתון נפוץ” נאמר ”שלפחות שניים מהם הם עיתונים נפוצים”; ::: (2) תמסור הודעות על העברת התכנית לכל משרד ממשרדי הממשלה, לועדה המקומית של מרחב תכנון ששטח התכנית, כולו או חלקו, בתחומו או גובל בתחומו, וכן לתאגידים המפורטים [[בסעיף 119ב(9)(א)]]; :: (ג) תכנית לתשתית לאומית תהיה פתוחה לעיון הציבור במשרד המועצה הארצית, במשרד הועדה המחוזית הנוגעת בדבר ובמשרד הועדה המקומית הנוגעת בדבר; : (7) החליטה הועדה לתשתיות להעביר תכנית לתשתית לאומית כאמור בפסקה (6)(א), ימנה יושב ראש הועדה, באותו יום, חוקר, כהגדרתו [[בסעיף 107א(א)]], לשמיעת ההערות וההשגות שיוגשו לה; : (8) כל מי שרשאי, לפי [[סעיף 100]], להגיש התנגדות לתכנית כאמור [[באותו סעיף]], רשאי להגיש השגה על תכנית לתשתית לאומית שהועברה כאמור בפסקה (6), בתוך שישים ימים מיום הפרסום בדבר ההעברה כאמור בפסקה (6)(ב)(1); : (9)(א) ועדת המשנה לשמיעת השגות של הועדה לתשתיות תדון ותכריע בהשגות, בתוך עשרים ואחד ימים מהיום האחרון להגשת ההשגות; :: (ב) מיד לאחר תום שמיעת ההשגות וההכרעה בהן תחליט הועדה לתשתיות בדבר דחיית התכנית לתשתית לאומית, התנאתה בתנאים, או בדבר הגשתה לאישור הממשלה, עם שינויים או בלא שינויים, לפי הענין; : (10) הועברה תכנית כאמור בפסקה (6) ולא הוגשו לה השגות בתוך התקופה שנקבעה לכך תוגש התכנית לממשלה בתום שלושה ימים מתום המועד להגשת ההשגות, זולת אם החליטה הועדה לתשתיות אחרת בתוך שלושת הימים כאמור; : (10א) הגשת תוכנית לממשלה לפי פסקה (9)(ב) או (10) והכרעת הממשלה או ועדת השרים לענייני תשתיות חיוניות, לפי העניין, לגבי התוכנית, יהיו בהתאם להוראות [[סעיף 53א]], ולעניין זה יקראו את [[הסעיף האמור]] כך שבמקום "מזכיר המועצה הארצית" יבוא "מזכיר הוועדה לתשתיות" ובמקום "במועצה" יבוא "בוועדה לתשתיות"; : (11) על אף האמור [[בסעיף 156]], לא יחולו [[התוספת הראשונה]] [[והתוספת השנייה]] על תכנית לתשתית לאומית. @ 76ג1. הוראות מיוחדות לעניין שינוי תוכנית לתשתית לאומית (תיקון: תשפ"ג-5) : (א) בסעיף זה - ::- "תוכנית מאושרת" - תוכנית לתשתית לאומית שאישרה הממשלה; ::- "תוכנית שינוי" - תוכנית לשינוי של תוכנית מאושרת. : (ב) הוועדה לתשתיות רשאית לדון בתוכנית שינוי ולהחליט לדחותה, להתנותה בתנאים או להגישה לאישור הממשלה לפי [[סעיף 76ג(10א)]] עם שינויים או בלא שינויים, והכול אם מתקיימים בה כל אלה: :: (1) תוכנית השינוי הוגשה על ידי מי שהגיש את התוכנית המאושרת או מי מטעמו; :: (2) השינוי הכלול בתוכנית השינוי הוא אחד או יותר מאלה, בלבד: ::: (א) שינוי מיקום של מבנה דרך או מבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי למיקום אחר בשטח התוכנית המאושרת; ::: (ב) תוספת שטח כולל המותר לבנייה למבנה דרך או למבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי שאושרו בתוכנית המאושרת, ובלבד שלא תעלה על 30% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית המאושרת, או על 100 מ"ר, לפי הנמוך; ::: (ג) תוספת גובה למבנה דרך או למבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי שאושרו בתוכנית המאושרת, ובלבד שלא תעלה על 3 מטרים מהגובה המותר של אותו מבנה מעל פני הקרקע לפי התוכנית המאושרת; ::: (ד) שינוי גבול התוכנית באופן המרחיב את שטחה, ובלבד שהשטח המוגדל לא יעלה על 5% משטח התוכנית המאושרת או על 300 מ"ר, לפי הנמוך, ושייעודי ההגדלה יהיו ייעודי שטח התוכנית המאושרת; ::: (ה) על אף האמור בפסקת משנה (ד), לעניין תוכנית מאושרת הקובעת תוואי של תשתית לאומית מסוג קו תשתית או דרך - הרחבת התוואי שאושר בתוכנית המאושרת, ובלבד שההרחבה לא תעלה על 10% מרוחב התוואי שאושר בתוכנית המאושרת וטרם חלפו חמש שנים מיום תחילת התוכנית המאושרת; ::: (ו) הוספה, בשטח התוכנית המאושרת, של מבנה דרך או מבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה של אותו מבנה לא יעלה על 100 מ"ר ושגובהו לא יעלה על 5 מטרים; :: (3) הוועדה לתשתיות לא דנה בשינוי הכלול בתוכנית השינוי בדיון להעברת התוכנית המאושרת להערות לפי [[סעיף 76ג(6)]] או בדיון להחלטה על הגשה של התוכנית המאושרת לאישור הממשלה, או שהיא דנה בשינוי כאמור, אולם היא סבורה כי עקב שינוי נסיבות או גילוי מידע חדש יש לדון בשינוי. : (ג)(1) סברה הוועדה לתשתיות כי תוכנית השינוי עלולה לפגוע באדם אשר לו הייתה תוכנית השינוי מועברת להערות כאמור [[בסעיף 76ג(6)]], היה רשאי להגיש השגה בהתאם להוראות [[סעיף 76ג(8)]], לא תחליט בעניינה של תוכנית השינוי לאישור הממשלה לפני שנתנה לאותו אדם במהלך תקופה של 60 ימים הזדמנות להשמיע את טענותיו. :: (2) סברה הוועדה לתשתיות כי תוכנית השינוי עלולה להשפיע על שטחים פתוחים או כי שינוי המוצע בה במבנה דרך פוגע במעבר בעלי חיים, לא תחליט בעניינה של תוכנית השינוי לפני שהתוכנית פורסמה בהתאם להוראות [[סעיף 76ג(6)]], וניתנה תקופה של 60 ימים מיום הפרסום להגשת השגות. : (ד) הוגשו טענות או השגות כאמור בסעיף קטן (ג), תחליט הוועדה אם לדחות את תוכנית השינוי, להתנותה בתנאים או להגישה לאישור הממשלה לפי [[סעיף 76ג(10א)]] עם שינויים או בלא שינויים, לפי העניין, בתוך 21 ימים מתום התקופה שבאותו סעיף קטן; הודעה על הכרעה בדבר הטענות או ההשגות ועל נימוקיה תינתן בכתב לאדם שהשמיע את הטענות או ההשגות. : (ה) לא הוגשו טענות או השגות כאמור בסעיף קטן (ג), תוגש תוכנית השינוי לאישור הממשלה בהתאם [[לסעיף 76ג(10א)]] בתום 14 ימים מתום התקופה האמורה בסעיף קטן (ג), אלא אם כן הוועדה החליטה אחרת באותם 14 ימים. : (ו) הוראות [[פסקאות (2) עד (5) ו-(11) של סעיף 76ג]] יחולו על תוכנית השינוי. === סימן ה׳3: תכנית למיתקן טעון היתר פליטה (תיקון: תשס״ח–9) === @ 76ד. הוראות מיוחדות לתכנית למיתקן טעון היתר (תיקון: תשס״ח–9) : (א) בסעיף זה, ”תכנית למיתקן טעון היתר”, ”הליך משותף” – כמשמעותם [[בסעיף 23 לחוק אוויר נקי, התשס״ח–2008]] (בחוק זה – חוק אוויר נקי). : (ב) בהליכים לאישור תכנית למיתקן טעון היתר ינהגו לפי הוראות חוק זה בכפוף להוראות לפי [[סעיף 23 לחוק אוויר נקי]]. : (ג) לא יינתן היתר לפי חוק זה להקמתו או להפעלתו של מקור פליטה טעון היתר כהגדרתו [[בחוק אוויר נקי]], אלא אם כן נקבע במפורש בתכנית החלה על הקרקע שלגביה מתבקש ההיתר לפי חוק זה כי היא מיועדת למקור פליטה כאמור. === סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות === @ 77. הודעה על הכנת תכנית (תיקון: תשמ"ח-2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4) : מי שרשאי להגיש תכנית למוסד תכנון, רשאי לפנות למוסד התכנון המוסמך להפקיד את התכנית, בבקשה לפרסם הודעה בדבר הכנת התכנית; מצא מוסד התכנון לאחר ששקל בענין כי מן הנכון לעשות כן, יפרסם את ההודעה ברשומות, בעתון ובמשרדי הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר; ההודעה תפרט את תחום התכנית והשינויים המוצעים; הפרסום בעיתון יהיה כאמור [[בסעיף 1א]]; הוצאות הפרסום יחולו על המבקש; אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בסמכות מוסד תכנון לפרסם הודעה על הכנת תכנית מיוזמתו. @ 78. היתרים וחלוקת קרקע בתקופת ביניים (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה) : (א) פורסמה ברשומות הודעה כאמור [[בסעיף 77]], רשאי מוסד התכנון המוסמך להפקיד את התכנית, לקבוע תנאים שלפיהם יינתנו היתרי בניה, היתרים לשימוש בקרקע או אישור תשריט של חלוקת קרקע בתחום התכנית המוצעת; תוקפם של תנאים אלה יהיה עד להפקדת התכנית, דחייתה או עד שיבוטלו התנאים או שישונו על ידי מי שקבעם, או לפרק זמן שלא יעלה על שלוש שנים, הכל לפי המועד המוקדם יותר; מוסד התכנון רשאי להאריך את תוקפם של התנאים או לשנותם לפרק זמן נוסף שלא יעלה על שלוש שנים מנימוקים מיוחדים שיירשמו; ראה יושב ראש מוסד התכנון כי יש צורך בהארכה נוספת מעבר לשלוש שנים, רשאי הוא לעשות כן, באישור שר הפנים. : (ב) הרואה עצמו נפגע מהחלטת מוסד תכנון לפי סעיף זה רשאי לערור - :: (1) כאשר ההחלטה היא של ועדה מחוזית – למועצה הארצית; :: (2) כאשר ההחלטה היא של ועדה מקומית – לועדת הערר. @ 79. פטור מתשלומי חובה (תיקון: תשנ״ה–4) : הוגבלו זכויותיו של פלוני בקרקע מכוח [[סעיף 78]], רשאי שר האוצר לפטרו, פטור מלא או חלקי, מתשלום כל מס המגיע לאוצר המדינה בקשר לאותה קרקע, או לדחות את מועדי תשלומו, ורשאית רשות מקומית לתת פטור מלא או חלקי מתשלום כל ארנונה, מס או תשלום חובה אחר המגיעים לה מפלוני או לדחות את מועד תשלומם, הכל במידה שהדבר נוגע לתקופה שבה הוגבלו הזכויות ובשים לב לקיפוח ההנאה בקרקע מכוח ההגבלות האמורות. @ 80. תפקידים מיוחדים בקשר לבטיחות הטיסה : המועצה הארצית תורה לועדות המחוזיות לקבוע בתכניות המיתאר הוראות הדרושות, לדעת שר הבטחון או שר התחבורה, למען בטיחות הטיסה. @ 81. ייזום תכניות לבטיחות הטיסה : מי שהוסמך על ידי שר הבטחון או שר התחבורה רשאי להציע לכל מוסד תכנון תכנית, שינוי תכנית, התלייתה או ביטולה, אם הדבר דרוש, לדעתו, למען בטיחות הטיסה; סמכות זו אינה גורעת מסמכות אחרת לפי חוק זה. @ 82. ערר על דחיית תכנית בדבר בטיחות הטיסה : (א) נדחתה הצעה לפי [[סעיף 81]], רשאי המציע לערור על הדחיה בפני ועדה המורכבת משר הפנים, שר האוצר, שר הבטחון ושר התחבורה, והחלטת הועדה תבוא במקום החלטת מוסד התכנון שדחה את ההצעה. : (ב) הגשת הערר תובא, בדרך המניחה את דעתה של ועדת השרים, לידיעתם של בעלי הזכויות במקרקעין ושל מחזיקיהם העלולים להיפגע על ידי קבלת הערר, ותינתן להם הזדמנות נאותה להגיש את טענותיהם בכתב בפני הועדה או להשמיען בעל־פה בפני נציגי השרים שמהם מורכבת הועדה. @ 83. תשריט (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4) : (א) לכל תכנית יצורף תשריט של השטח שעליו היא חלה (להלן – תחום התכנית); אולם אין חובה לצרף תשריט להחלטה על ביטול, שינוי או התליית תכנית שאינם מחייבים שינוי של תשריט התכנית המקורית אלא אם כן מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית החליט אחרת. : (ב) תחום התכנית יחול על שטח המצוי במחוז אחד. @ 83א. מסמכי לוואי לתכנית (תיקון: תשנ״ה–4) : (א) מגיש תכנית יגיש למוסד תכנון יחד עם התכנית, מסמכים הדרושים להסברתה וכל מידע או מסמך אחר שידרוש יושב ראש מוסד התכנון; מוסד התכנון רשאי לדרוש כי המסמכים יתיחסו גם לשטח שהוא מחוץ לתחום התכנית כדי לבחון את ההשפעות ההדדיות של התכנית והשטח זה על זה. : (ב) דרש יושב ראש מוסד התכנון מסמכים כאמור, יקבע גם את המועד להגשתם, ורשאי הוא לקבוע כי התכנית לא תופקד או לא תאושר, בטרם הוגשו המסמכים. @ 83א1. מועד הגשת תכנית (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה) : שר הפנים יקבע תנאים להגשת תכנית שבהתקיימם יראו את התכנית כתכנית שהוגשה לעניין חוק זה, לרבות מועדים לבדיקת התנאים האמורים ותוצאות אי־עמידה במועדים; על אף האמור [[בסעיפים 83א]] [[ו־85(א)]], מוסד תכנון או יושב ראש מוסד התכנון לא יהיו רשאים להוסיף תנאים לעניין זה נוסף על התנאים שנקבעו בתקנות כאמור. @ 83ב. עריכת תסקיר השפעה על הסביבה (תיקון: תשס״ב–2, תשס״ח–9) : (א) נדרש מגיש תכנית להגיש תסקיר השפעה על הסביבה, ייערך התסקיר וייחתם בידי בעל מקצוע. : (א1) על תסקיר לתכנית למיתקן טעון היתר כהגדרתה [[בסעיף 76ד]], יחולו הוראות [[סעיף 23 לחוק אוויר נקי]]. : (ב) השר לאיכות הסביבה יקבע, לסוגי תכניות, את המקצועות, ההשכלה וההכשרה המקצועית, הכישורים והניסיון המקצועי הנדרשים מבעל מקצוע, כאמור בסעיף קטן (א). @ 83ג. שמירה על עצים בוגרים (תיקון: תשס״ט–2, תשע״ד–2, תשע״ה) : (א) בסעיף זה – ::- ”עץ בוגר” – עץ שגובהו 2 מטרים לפחות מעל פני הקרקע וקוטר גזעו, הנמדד בגובה 130 סנטימטרים מעל פני הקרקע, הוא 10 סנטימטרים לפחות; ::- ”תכנית” – תכנית או חלק מתכנית שניתן להוציא מכוחה היתרים, לרבות תכנית דרך, למעט תכנית שלא ניתן לקבוע במדויק היכן תמומש בפועל ותכנית שלא חלה לגביה חובת הגשת תשריט לפי [[סעיף 83]]. : (ב) בתשריט תכנית יסומנו העצים הבוגרים המצויים בתחומה באופן שיקבע שר הפנים. : (ג) היו בתחום התכנית עצים בוגרים, לא יאשר מוסד התכנון את התכנית אלא לאחר שבחן את הצורך בשמירה עליהם במסגרת מכלול השיקולים התכנוניים; שר הפנים לאחר התייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, יקבע סוגי תכניות שלגביהן יידרש מוסד התכנון להתייעץ עם פקיד היערות, כהגדרתו [[בפקודת היערות]], טרם קבלת החלטתו לפי סעיף זה. : (ד) אין בסעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של מוסד תכנון להתנות מתן היתר בתנאים הנוגעים לנטיעת עצים לפי כל דין. : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (תכנית הטעונה התייעצות עם פקיד היערות), התשע"ה-2015]].)) @ 84. שלבי ביצוע : כל תכנית תציין את התאריך המשוער לביצועה, ואם יש צורך תקבע שלבים לביצוע והתאריכים לביצוע כל שלב. @ 85. הפקדה (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ד–2) : (א) תכנית – למעט תכנית מיתאר ארצית – שהוגשה למוסד תכנון המוסמך לאשרה, תופקד על ידי מוסד התכנון בדרך הקבועה [[בסימן זה]], אולם תכנית שלא הוגשה לפי דרישת מוסד התכנון או שאינה מתאימה לדרישות אלה, רשאי הוא לדחותה בלי שתופקד. : (ב)(1) מוסד תכנון המוסמך לאשר תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת ידון בתכנית ויחליט, בתוך ששים ימים מיום שהוגשה לו, להפקיד את התכנית, לדחותה או להתנות תנאים להפקדתה; יושב ראש מוסד התכנון, רשאי להאריך את תקופת ששים הימים בשלושים ימים נוספים, ולגבי תכנית החלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי או על חלק משמעותי ממנו – בתשעים ימים נוספים. :: (2) דרש יושב ראש מוסד התכנון להגיש מסמכי לוואי לפי [[סעיף 83א]] כתנאי להפקדת התכנית, או הוחזרה התכנית כאמור [[בסעיף 62ב(ב)]], יחושבו המועדים הקבועים בסעיף זה ממועד הגשת המסמכים או הגשת התכנית המתוקנת. : (ג) החליט מוסד תכנון על הפקדת תכנית, יירשם הדבר בפרוטוקול אשר ייחתם בידי היושב ראש ומזכיר מוסד התכנון; ההחלטה תישלח לחברי המוסד ולמגיש התכנית בתוך חמישה עשר ימים מקבלתה. @ 86. שינויים לפני ההפקדה (תיקון: תשנ״ה–4<!--החלפה-->, תשע״ד–2) : (א) לפני שמוסד התכנון יפקיד תכנית רשאי הוא לדרוש ממגיש התכנית שיכניס בה שינויים או שימלא תנאים, הכל כפי שיורה מוסד התכנון. : (ב) החליט מוסד התכנון להפקיד תכנית בתנאי שיוכנסו בה שינויים או ימולאו תנאים, והשינויים לא הוכנסו או שהתנאים לא מולאו, בתוך ששה חודשים מהמועד שנמסרה למגיש התכנית הודעה על החלטת מוסד התכנון, ואם מוסד התכנון הוא ועדה מקומית – בתוך שלושה חודשים מהמועד האמור, רשאי מוסד התכנון, בתוך שלושים ימים מתום התקופה האמורה, לפי העניין, להחליט לבצע את הדרוש להפקדת התכנית במקומו ועל חשבונו של מגיש התכנית. : (ג) ביצוע השינויים או מילוי התנאים לפי סעיף קטן (ב) על ידי מוסד התכנון ייעשה בתוך שלושים ימים מיום קבלת ההחלטה על ידי מוסד התכנון. : (ד) לא החליט מוסד התכנון לבצע את הדרוש להפקדת התכנית כאמור בסעיף קטן (ב) יראו את החלטת מוסד התכנון על ההפקדה, בתום 30 הימים האמורים בסעיף קטן (ב), כבטלה. : (ה) יושב ראש מוסד התכנון רשאי להאריך כל אחד מהמועדים הקבועים בסעיף זה, אם ראה כי יש הצדקה לכך, ובלבד ששוכנע כי לא יהיה בהארכת המועד כדי להביא לחריגה מהמועדים שנקבעו לאישור התכנית לפי [[סעיף 109א]]. @ 86א. הפקדת תכנית מצומצמת (תיקון: תשע״ד–2, תשפ"ד-2) : (א) על תכנית בסמכות ועדה מקומית לפי [[סעיף 62א(א)(4), (5), (7), (9), (12) או (15)]], החלה על מגרש אחד או על מגרשים צמודים, ושטח המגרש או השטח הכולל של המגרשים הצמודים, לפי העניין, אינו עולה על 5,000 מ״ר (בסעיף זה – תכנית מצומצמת), יחולו הוראות [[פרק זה]], בשינויים אלה: :: (1) הסמכות של הוועדה המקומית לעניין הפקדת התכנית, תהיה נתונה ליושב ראש הוועדה המקומית; :: (2) הבדיקה התכנונית המוקדמת בידי מהנדס הוועדה לפי [[סעיף 62ב(ה)]] תבוצע בתוך פרק זמן שלא יעלה על שלושים ימים מיום שהוגשה התכנית לוועדה המקומית; חוות הדעת לפי [[סעיף 61א(ג)(1)]], יוגשו עד תום המועד לביצוע הבדיקה התכנונית המוקדמת לפי פסקה זו; :: (3) יושב ראש הוועדה המקומית לא יחליט על הפקדת התכנית אלא אם כן מהנדס הוועדה המקומית המליץ בחוות דעתו לפי [[סעיף 61א(ג)(4)]], להפקיד את התכנית; חוות הדעת האמורה תוגש עד תום המועד לביצוע הבדיקה התכנונית המוקדמת לפי פסקה (2); :: (4) על אף האמור [[בסעיף 85(ב)(1)]], יושב ראש הוועדה המקומית ידון בתכנית ויחליט אם להפקידה, לדחותה או להתנות תנאים להפקדתה, בתוך 45 ימים מיום שהוגשה לו; :: (5) על אף האמור [[בסעיף 86]], יושב ראש הוועדה המקומית רשאי, לפני שהוא מפקיד תכנית, לדרוש ממגיש התכנית שיכניס בה שינויים או שימלא תנאים, הכול כפי שיורה; דרש יושב ראש הוועדה המקומית כאמור, ימלא מגיש התכנית אחר הדרישה בתוך שלושים ימים ממועד קבלתה; לא עשה כן בתוך התקופה האמורה, יראו את החלטת יושב ראש הוועדה המקומית על ההפקדה, בתום התקופה האמורה, כבטלה; :: (6) הוראות [[סעיפים 78]], [[89א(ג)]], [[97]], [[97א]], [[98]], [[108(ג)]] [[ו־201]] לא יחולו על תכנית מצומצמת. : (ב)(1) החלטת יושב ראש ועדה מקומית על הפקדת תכנית מצומצמת תישלח לכל חברי ועדת המשנה, כהגדרתה [[בסעיף 18(ה)]], ולנציגים בעלי הדעה המייעצת בתוך שלושה ימים מיום קבלתה. :: (2) כל שניים מבין חברי ועדת המשנה או הנציגים בעלי הדעה המייעצת רשאים לדרוש בכתב, בתוך שבעה ימים מיום קבלת ההחלטה לידיהם, שיתקיים דיון בעניין בוועדת המשנה; הדרישה תכלול את פרטי הנימוקים. :: (3) הוגשה דרישה כאמור בפסקה (2), יידון העניין בישיבה הקרובה של ועדת המשנה, ולא יאוחר מ־15 ימים מיום שהוגשה הדרישה; לא הוגשה דרישה כאמור, רואים את החלטת יושב ראש הוועדה המקומית כהחלטה סופית; התקיים בוועדת המשנה דיון בהתאם לדרישה כאמור, יראו את החלטת ועדת המשנה כהחלטה סופית, ולא יחולו הוראות [[סעיף 18(ז)]]. : (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על תכנית שמגיש התכנית הודיע בעת הגשתה כי הוא מבקש שלא להחליט על הפקדתה בדרך הקבועה בסעיף זה. @ 87. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).)) @ 88. מקום ההפקדה (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ח–10, תשע״ד–2, תשע״ה) : (א) תכנית מיתאר מחוזית תופקד במשרד הועדה המחוזית והעתקה יועבר למינהל התכנון במשרד הפנים בירושלים; תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, תופקד במשרד הועדה המחוזית ובמשרד הועדה המקומית הנוגעת בדבר. : (ב) תכנית שהופקדה כאמור בסעיף קטן (א), תפורסם באתרי אינטרנט כמפורט להלן: :: (1) תכנית בסמכות ועדה מקומית – באתר האינטרנט של הוועדה המקומית או באתר האינטרנט של רשות מקומית הנוגעת בדבר; :: (2) תכנית אחרת – באתר האינטרנט של משרד הפנים. : (ג) על תכנית שפורסמה כאמור בסעיף קטן (ב)(1) יחולו הוראות [[סעיף 1ב(ב)]], בשינויים המחויבים. @ 89. הודעה על הפקדת תכנית (תיקון: תשל״ג, תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4) : (א) הודעה על הפקדת כל תכנית תפורסם ברשומות ובעתון; הפרסום בעתון יהיה כאמור [[בסעיף 1א]], וייעשה על ידי מוסד התכנון שהחליט על ההפקדה תוך חמישה עשר ימים מיום ההחלטה על הפקדת התכנית או מיום מילוי תנאי ההפקדה, הכל לפי המאוחר. : (ב) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם גם במשרדי הרשויות המקומיות שתחום שיפוטן או חלק ממנו כלול בתחום התכנית, ובאין רשות מקומית כאמור – במקום שנוהגים לפרסם בו הודעות פומביות בתחום התכנית; כן תפורסם ההודעה על לוחות המודעות בשכונות הנוגעות בדבר. @ 89א. פרסום ומסירה של הודעת הפקדה (תיקון: תשס״ג, תשס״ה–4, תשע״ה, תשפ"ד-4) : (א) הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת תפורסם על חשבון מגיש התכנית, על גבי שלט במקום בולט בתחום התכנית, למשך התקופה שנקבעה להגשת התנגדויות; ההודעה תכלול פרטים בהתאם להוראות [[סעיף 92]] וכן פירוט עיקרי ההבדלים בין המצב התכנוני הקיים לבין התכנית המופקדת. : (ב) כיתוב על שלט כאמור בסעיף קטן (א) יהיה בשפה העברית ואולם במרחב תכנון מקומי שבו האוכלוסיה הדוברת ערבית מהווה לפחות עשרה אחוזים מכלל האוכלוסיה, יהיה הכיתוב גם בשפה הערבית. : (ב1) יושב ראש מוסד התכנון המוסמך להחליט על הפקדת תוכנית כאמור בסעיף קטן (א) רשאי להורות על דרכי פרסום נוספות על האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), אם מצא כי הפרסום לפי הוראות אותם סעיפים קטנים אינו יעיל, בשל נוכחות מעטה של תושבים בשטח שהתוכנית חלה עליו, עקב מצב מיוחד בעורף שהוכרז לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]], או עקב אירוע חירום אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971]]. : (ג) יושב ראש מוסד התכנון המוסמך להחליט על הפקדת תכנית כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מטעמים שיירשמו ובכפוף לתקנות שיתקין שר הפנים, להורות כי על תכנית מסוימת או על סוגי תכניות לא יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), כולן או מקצתן, ורשאי הוא לקבוע דרכי פרסום חלופיות לתכנית שפטר כאמור; שר הפנים יקבע באילו מקרים ונסיבות יכול יושב ראש מוסד התכנון לפטור מהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב). : (ג1) החלטת יושב ראש מוסד תכנון לפי סעיף קטן (ב1) או (ג), תועבר למינהל התכנון ותפורסם באתרי האינטרנט של מינהל התכנון ושל מוסד התכנון. : (ד) נוסף על הוראות סעיף זה, הודעה על הפקדת תכנית כאמור בסעיף קטן (א), החלה על שטח שאינו עולה על 3,000 מ״ר, תפורסם או תימסר לבעלים ולמחזיקים במגרשים הגובלים בתחום התכנית, על חשבון מגיש התכנית, בדרך שיקבע שר הפנים באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת. : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (פרסום הודעה על הפקדת תכנית על גבי שלט לפי סעיף 89א לחוק), התשס״ד–2004]].)) @ 90. הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מחוזית : הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מחוזית תפורסם כאמור [[בסעיף 89]] ונוסף על כך במשרד הועדה המחוזית ובמשרד כל ועדה מקומית שבמחוז. @ 91. הודעה למוסדות תכנון ומשרדי ממשלה (תיקון: תשל״ג) : (א) הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מחוזית תימסר – :: (1) לועדה המחוזית של כל מחוז הגובל מרחב תכנון מקומי הכלול, כולו או מקצתו, בתחום התכנית; :: (2) לועדה המקומית של כל מרחב תכנון מקומי הגובל מרחב תכנון הכלול, כולו או מקצתו, בתחום התכנית; :: (3) לכל משרד ממשרדי הממשלה. : (ב) הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מקומית תימסר לועדה המקומית של כל מרחב תכנון מקומי הגובל מרחב התכנון שעליו חלה התכנית וכן לכל משרד ממשרדי הממשלה. : (ג) הודעה על הפקדת תכנית מפורטת תימסר לועדה המקומית של כל מרחב תכנון מקומי הגובל קרקע שבתחום התכנית. @ 92. תוכן הודעת ההפקדה (תיקון: תשל״ג, תשס״ח–10) : (א) הודעה על הפקדה תכלול ככל האפשר את מספרי הגוש והחלקה, את שם השכונה ואת הרחוב ומספרי הבתים שהתכנית נוגעת להם; כן תכלול ההודעה את עיקרי הוראות התכנית המופקדת, ואת המען והמועד והגשת התנגדויות לתכנית. : (ב) לא צוינו בהודעה כאמור בסעיף קטן (א) מספרי הגוש והחלקה, הרחוב ומספרי הבתים שהתכנית נוגעת להם, כולם או חלקם, תכלול ההודעה תיאור כללי של הסביבה שבה נמצא תחום התכנית, באופן המאפשר לזהותה. @ 93. הודעות על הפקדה מיוחדת (תיקון: תשנ״ה–4<!--החלפה-->) : שר הפנים רשאי לקבוע את דרכי מסירת הודעה על הפקדתה של תכנית לגופים ציבוריים המטפלים בשמירת טבע ונוף, בעתיקות ובערכים היסטוריים, אסתטיים וארכיטקטוניים וכמו כן למוסדות דת, חינוך ותרבות. @ 94. הודעה על תכניות הנוגעות לטיסה : הודעה על הפקדת תכנית שיש בה כדי להשפיע על הטיסה האזרחית או הצבאית תימסר גם למי שהוסמך לכך על ידי שר התחבורה או שר הבטחון, הכל לפי הענין. @ 95. מניעת טענות : טענה כי הודעת הפקדה לפי [[סעיפים 91]] [[או 93]] לא נמסרה למי שזכאי לכך, לא תישמע אלא מאותו זכאי עצמו. @ 96. עיון בתכנית : כל מעונין בתכנית שהופקדה, רשאי לעיין בה במקום ההפקדה ללא תשלום. @ 96א. זכות עיון במסמכי מוסד תכנון וחובת פרסום באינטרנט (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה) : (א) מסמכי תכנית וכל מסמך אחר שהוגש לפי חוק למוסד תכנון הדן בתכנית על ידי מגיש התכנית או מי מטעמו, וכן חוות דעת שהגיש נציג בעל דעה מייעצת לפי [[סעיף 18(ג2)]], חוות דעת היועץ המשפטי ומהנדס הוועדה המקומית שהוגשו לפי [[סעיף 61א(ג)(1)]], חוות דעת מהנדס הוועדה המקומית שהוגשה לפי [[סעיף 61א(ג)(4)]], וחוות דעת נציג שר בוועדה המחוזית או גורם אחר שקבע שר הפנים שהוגשה לפי [[סעיף 61ב(ב)]], יועמדו לעיון הציבור ממועד הגשתם למוסד התכנון. : (ב) מזכיר מוסד תכנון יפרסם מסמכים כאמור בסעיף קטן (א) באתר האינטרנט של מוסד התכנון ויעמידם לעיון הציבור, ורשאי שר הפנים לקבוע הוראות לעניין זה. : (ג) שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר הביטחון ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי מסמכים, למעט הוראות ותשריט של תכנית, שהוראות סעיף זה לא יחולו עליהם, אם מצא שבפרסומם יש חשש ממשי לפגיעה בביטחון המדינה. @ 97. הוראות לגבי מתן היתר שלא על פי תכנית מופקדת (תיקון: תשנ״ה–4) : (א)(1) הפקידה הועדה המקומית תכנית שבסמכותה, כאמור [[בסעיף 61א]], ועוד לא ניתן לה תוקף, לא יינתן כל היתר לפי [[סעיף 145]] לגבי המקרקעין שבתחום התכנית שלא בהתאם לתכנית המופקדת, אלא באישור הועדה המקומית; לא תדון הועדה המקומית לפי פסקה זו אלא אם כן פורסמה, על חשבון המבקש, הודעה כאמור [[בסעיף 149]] וניתנה, למי שעלול להיפגע מההחלטה, הזדמנות לטעון טענותיו; החלטת הועדה תישלח לצדדים. :: (2) הרואה עצמו נפגע מהחלטת הועדה המקומית, בדבר מתן היתר על פי סעיף זה, רשאי לערור לועדת הערר. : (ב)(1) הפקידה הועדה המחוזית תכנית שבסמכותה כאמור [[בסעיף 61א]] ועוד לא ניתן לה תוקף, לא יינתן כל היתר לפי [[סעיף 145]] לגבי המקרקעין שבתחום התכנית שלא בהתאם לתכנית המופקדת אלא באישור ועדת המשנה להתנגדויות של הועדה המחוזית; לא תדון הועדה המחוזית לפי פסקה זו אלא אם כן פורסמה על חשבון המבקש הודעה כאמור [[בסעיף 149]] וניתנה למי שעלול להיפגע מהחלטתה הזדמנות לטעון טענותיו; החלטת הועדה תישלח לצדדים. :: (2) הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדת המשנה להתנגדויות של הועדה המחוזית בדבר מתן היתר לפי סעיף זה, רשאי לערור לועדה המחוזית. @ 97א. היתר על־פי תכנית שהופקדה (תיקון: תשמ״א–2, תשמ״ג, תשנ״ה–4) : (א) על אף האמור [[בסעיפים 97]] [[ו־145(ב)]], רשאי מוסד תכנון שהפקיד תכנית, לאשר מתן היתר על פי תכנית שהפקיד אף אם אינו בהתאם לתכנית בת תוקף, אם נתקיימו שניים אלה: :: (1) התכנית שבתוקף אושרה לפני י״ב בטבת התש״י (1 ינואר 1950); :: (2) לא הוגשה התנגדות לתכנית שהופקדה עד תום תקופת ההפקדה, או שבמתן ההיתר אין כדי להשפיע על החלטה בדבר קבלת התנגדות שהוגשה. : (ב) לענין [[פרקים ח׳]], [[ח׳1]] [[ו-ט׳]], יראו את יום מתן ההיתר לפי סעיף זה כיום תחילת תכנית לגבי המקרקעין שעליהם חל ההיתר. @ 98. הגבלת פעולות אחרי הפקדת תכנית (תיקון: תשנ״ה–4<!--החלפה-->) : (א) מוסד תכנון שהפקיד תכנית, רשאי, אחרי הפקדת התכנית, ועד למתן תוקף לה, לאסור מתן כל היתר לבניה ולשימוש לגבי מקרקעין שבתחום התכנית או לקבוע תנאים למתן היתר כאמור. : (ב) הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדה מקומית לפי סעיף זה, רשאי לערור בפני ועדת הערר. : (ג) הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדה מחוזית לפי סעיף זה, רשאי לערור בפני המועצה הארצית. @ 99. מקומות קדושים והיסטוריים ובתי־קברות : הוראה בתכנית מיתאר מחוזית או מקומית בדבר שמירת מקום קדוש או בדבר בתי קברות תיערך בהתייעצות עם שר הדתות; הוראה כאמור בדבר שמירה על בנינים או אתרים שיש להם חשיבות היסטורית או ארכיאולוגית תיערך בהתייעצות עם שר החינוך והתרבות. @ 100. התנגדות (תיקון: תשל״ג, תשנ״ה–4, תשע״ד–2, תשע״ה) : כל מעונין בקרקע, בבנין או בכל פרט תכנוני אחר הרואה את עצמו נפגע על ידי תכנית מיתאר מחוזית או מקומית או תכנית מפורטת שהופקדו, רשאי להגיש התנגדות להן, וכן רשאים להגיש התנגדות להן – : (1) ועדה מקומית, או מהנדס ועדה מקומית, שמרחב התכנון שלה כלול בתחום התכנית או גובל אותו; : (2) רשות מקומית, לרבות ועד מקומי כאמור [[בסעיף 3 לפקודת המועצות המקומיות]], שאזור שיפוטה כלול בתחום התכנית או גובל אותו; : (3) גוף ציבורי או מקצועי שאושר לכך בדרך כלל על ידי שר הפנים בצו ברשומות ושיש לו ענין ציבורי בתכנית; :: ((פורסמו צווים הקובעים את גופים ציבוריים ומקצועיים הבאים להגשת התנגדות לתכנית מיתאר מחוזית, מקומית או מפורטת שהופקדה ושיש להם ענין ציבורי בה: המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית לישראל, מינהל הפיתוח של קרן קיימת לישראל, מועצת גנים לאומיים ושמורות טבע, הרשות לגנים לאומיים, הרשות לשמורות טבע, החברה להגנת הטבע, המועצה לארץ ישראל יפה, אגודת אדריכלי הנוף, המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אויר בישראל (מלר"ז), אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל (ק"ת תשל"ד, 535); אגודת האדריכלים בישראל, אגודת הארכיטקטים העצמאית בישראל (ק"ת תשל"ט, 228, 1018); האגודה הגיאוגרפית הישראלית (ק"ת תשמ"ט, 738); אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה, אתרא קדישא (ק"ת תשנ"ג, 431); התאחדות הקבלנים והבונים (ק"ת תשס"א, 486); התאחדות התעשיינים בישראל (ק"ת תשס"ב, 600); המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי (ק"ת תשס"ד, 247); עמותה לקידום התכנון, הבניה והסביבה בישראל (ק"ת תשס"ה, 7); עמותת במקום, מתכננים למען זכויות תכנון (ק"ת תשע"ה, 1887); ((ה))מועצה לשימור אתרי מורשת ישראל (ק"ת תשע"ז, 606).)) : (4) כל משרד ממשרדי הממשלה; : (5) מתכנן המחוז – לתכנית שבסמכות הועדה המקומית. @ 101. התנגדות מטעמי בטיחות הטיסה : (א) מי שהוסמך לכך על ידי שר התחבורה או שר הבטחון רשאי להגיש התנגדות לתכנית שהופקדה אם מצא שיש בה השפעה על הטיסה האזרחית או הצבאית והגשת ההתנגדות דרושה למען בטיחות הטיסה. : (ב) נדחתה התנגדות לפי סעיף זה, רשאי המתנגד, תוך חמישה־עשר יום מהיום שנמסרה לו הודעה על הדחיה, לערור על הדחיה בפני ועדת השרים כאמור [[בסעיף 82]], והוראות [[אותו סעיף]] יחולו בשינויים המחוייבים לפי הענין. @ 102. המועד להגשת התנגדות (תיקון: תשל"ג, תשנ״ה–4, תשס״ח–5) : התנגדות לתכנית תוגש תוך חודשיים מהיום שפורסמה הודעה על הפקדתה; ואולם רשאי מוסד התכנון אשר הפקיד את התכנית, לקבוע להגשת התנגדויות תקופה ארוכה יותר, שלא תעלה על שלושה חודשים, הן למקרה מסוים והן לסוג של תכניות; מועד פרסום ההודעה יהיה המועד המאוחר שבין הפרסומים בעתון. @ 103. מקום הגשת התנגדות (תיקון: תשמ"ח-2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4) : התנגדות תוגש על ידי המתנגד – : (1) לתכנית מיתאר מחוזית – למועצה הארצית ועותק לועדה המחוזית הנוגעת בדבר; : (2) לתכנית בסמכות הועדה המחוזית – לועדה המחוזית, ועותק לועדה המקומית הנוגעת בדבר; : (3) לתכנית בסמכות הועדה המקומית – לועדה המקומית, ועותק לועדה המחוזית. @ 103א. הנמקת התנגדות (תיקון: תשמ״ו–2) : (א) התנגדות לתכנית לא תתקבל ולא תידון אלא אם כן הוגשה בכתב בפירוט הנמקות ובליווי תצהיר המאמת את העובדות שעליהן היא מסתמכת. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בנושא ציבורי שענינו שמירת אתרים, טבע, נוף, ואיכות חיים וסביבה, יכול שמתנגד המייצג קבוצת מתנגדים יגיש התנגדות מנומקת, המלווה בתצהיר שלו, ומתנגדים אחרים שהתנגדותם דומה במהותה רשאים להסתמך על התצהיר שהגיש אותו מתנגד. @ 104. עיון בהתנגדויות (תיקון: תשע״ה) : רשאי לעיין בהתנגדויות כל מי שעלול להיפגע על ידי קבלתן; אולם שר הפנים, בהתייעצות עם שר הבטחון, רשאי לקבוע בתקנות אם ובאיזו מידה תהא התנגדות לפי [[סעיף 101]] פתוחה לעיון. @ 105. המחליטים בהתנגדות (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ד–2) : המועצה הארצית תדון ותכריע בהתנגדויות לתכנית מיתאר מחוזית; הועדה המחוזית תדון ותכריע בהתנגדויות לתכנית שהופקדה על ידיה; הועדה המקומית תדון ותכריע בהתנגדויות לתכנית שבסמכותה. @ 106. דיון והכרעה בהתנגדות (תיקון: תשמ"ח-2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תש״ס–2, תשס״ה–5, תשע״ד–2) : (א) הוגשה התנגדות – :: (1) לתכנית מיתאר מחוזית – רשאית הועדה המחוזית הנוגעת בדבר להגיש את חוות דעתה בקשר להתנגדות למועצה הארצית, תוך ארבעים וחמישה ימים מתום המועד להגשת ההתנגדות לפי [[סעיף 102]], אלא אם כן קבעה המועצה הארצית מועד אחר; :: (2) לתכנית שהפקידה הועדה המחוזית – רשאית הועדה המקומית הנוגעת בדבר להגיש את חוות דעתה בקשר להתנגדות לועדה המחוזית תוך עשרים ואחד ימים מתום המועד להגשת התנגדויות לפי [[סעיף 102]]; :: (3) לתכנית בסמכות הועדה המקומית – רשאי מתכנן המחוז או מי שהוא הסמיך לכך להגיש חוות דעת לועדה המקומית בקשר להתנגדות, תוך 21 ימים מתום המועד להגשת התנגדויות. : (ב) מוסד תכנון כאמור [[בסעיף 105]], שאליו הוגשה התנגדות, רשאי לדחותה או לקבלה, כולה או מקצתה, או לשנות את התכנית, ככל המתחייב מקבלת ההתנגדות; היתה קבלת ההתנגדות עלולה, לדעת מוסד התכנון, לפגוע באדם שאף הוא רשאי להגיש התנגדות לתכנית, לא יכריע המוסד בהתנגדות לפני שיתן לאותו אדם הזדמנות להשמיע טענותיו. : (ג) מוסד תכנון שהוגשו אליו התנגדויות זהות במהותן, רשאי להזמין ולשמוע רק מספר מתנגדים מבין מגישי ההתנגדויות, אם לדעתו מייצגים אותם מתנגדים ענין או מקום זהים; כן רשאי מוסד התכנון להחליט כי יימנע משמיעת התנגדות שיש בה חזרה על התנגדות ששמע קודם לכן, שהיא בלתי מנומקת או שהיא נראית על פניה טורדנית או קנטרנית. : (ד)(1) מצא מוסד תכנון כי התנגדות לתכנית או התנגדות להקלה או לשימוש חורג הוגשה שלא בתום לב והיא טורדנית וקנטרנית, רשאי הוא לחייב את מי שהתנגד, לשלם ליזם התכנית את הוצאות ההליך במוסד התכנון. :: (2) מצא מוסד התכנון כי ההתנגדות היתה מוצדקת, רשאי הוא לחייב את היזם בתשלום הוצאות ההליך למתנגד. :: (3) (((נמחקה).)) @ 107. שמיעת התנגדויות בפומבי (תיקון: תשמ"ח-2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4) : לדיון בהתנגדויות יוזמנו המתנגד ומגיש התכנית; בתכנית מיתאר מחוזית יוזמן גם מתכנן המחוז ובתכנית שבסמכות הועדה המחוזית גם מהנדס הועדה המקומית, והם יהיו רשאים להשמיע דבריהם לפני המוסד המכריע; שמיעת ההתנגדות תהיה בפומבי. @ 107א. מינוי חוקר (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשע״ה) : (א) בסעיף זה, ”חוקר” – מי ששר הפנים מינהו, ברשימת חוקרים שפורסמה ברשומות, לשמוע התנגדויות לתכניות, והוא אחד מאלה: :: (1) עורך דין בעל ותק של חמש שנים; :: (2) מהנדס רשוי או אדריכל רשוי לפי [[חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958]], והוא בעל נסיון בתחום התכנון והבניה; :: (3) מי שהיה יושב־ראש מוסד תכנון במשך חמש שנים לפחות; :: (4) בעל הכשרה מקצועית בעניני תכנון ובניה. : (ב) מוסד תכנון הדן בהתנגדויות לתכנית, רשאי למנות חוקר לשמיעת ההתנגדויות שהוגשו לו, אם הוא סבור כי עקב מספר המתנגדים או מהות ההתנגדויות מן הראוי לעשות כן, ואולם לא תמנה הועדה למתקנים בטחוניים חוקר, אלא לאחר שהתייעצה עם שר הבטחון; נתמנה חוקר לאחר שמוסד התכנון החל בשמיעת ההתנגדויות, רשאי החוקר לחזור ולשמוע התנגדויות שכבר נשמעו בפני מוסד התכנון. : (ג) לא מינה מוסד התכנון חוקר לגבי תכנית פלונית, והיה שר הפנים סבור כי מן הראוי לעשות כן, רשאי השר למנות חוקר לאחר ששמע את דעתו של יושב ראש מוסד התכנון בענין. : (ד) על שמיעת ההתנגדויות לפני חוקר יחולו הוראות [[סעיפים 106(ב) ו־(ג)]] [[ו־107]] בשינויים המחוייבים; החוקר יגיש למוסד התכנון תמצית ההתנגדויות והמלצותיו לגביהן והוא יוזמן לכל דיון במוסד התכנון בענין התכנית והתנגדות לה. : (ה) שר הפנים רשאי בתקנות לקבוע את סמכויותיו וסדרי עבודתו של חוקר, ובהתייעצות עם שר האוצר – את שכרו. : (ו) המועצה הארצית רשאית לפעול בהתאם להוראותיו של סעיף זה, בשינויים המחוייבים, כשהיא דנה בהערות ובתגובות לתכנית מיתאר ארצית, אם ראתה כי מן הנכון לעשות כן. @ 108. הכרעה בהתנגדות ואישור תכנית בהעדר התנגדות (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשע״ה) : (א) מוסד תכנון יחליט לאשר או לדחות תכנית הטעונה אישורו רק לאחר עיון בחוות הדעת שהוגשו לפי [[סעיף 106(א)]] והמלצות החוקר לפי [[סעיף 107א(ד)]], אם הוגשו, ולאחר סיום שמיעת ההתנגדויות והכרעה בהן; אישור כאמור, יכול שיהיה מותנה בשינוי התכנית או במילוי תנאים, כפי שיקבע מוסד התכנון. : (ב) הודעה על הכרעה בדבר התנגדויות ועל נימוקיה תינתן בכתב למתנגד ולמי שהשמיע טענות לפי [[סעיף 106]]. : (ג) הופקדה תכנית ולא הוגשה התנגדות בתוך התקופה הקבועה [[בסעיף 102]], יראו את התכנית כמאושרת על ידי מוסד התכנון המוסמך לאשרה, בתום שלושים ימים מתום המועד להגשת התנגדויות, זולת אם החליט המוסד אחרת תוך אותם שלושים הימים; ואולם אם התכנית טעונה אישור שר הפנים, לפי [[סעיף 109]], לא יראו אותה כמאושרת אלא לאחר קבלת אישור השר לפי [[אותו סעיף]]. : (ד) החליט מוסד תכנון לאשר תכנית או לדחותה, או אישר מוסד תכנון תכנית לפי סעיף קטן (ג), יירשם הדבר בפרוטוקול שייחתם בידי היושב ראש והמזכיר של מוסד התכנון; ההחלטה תישלח לחברי המוסד ולמגיש התכנית בתוך חמישה עשר ימים מיום ההחלטה כאמור; בתכנית מיתאר מחוזית תישלח ההודעה האמורה גם לועדה המחוזית, בתכנית שבסמכות הועדה המחוזית – גם לועדה המקומית, ובתכנית שבסמכות הועדה המקומית גם לועדה המחוזית. @ 109. סמכויות השר (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשס״ח–5, תשע״ד–2, תשע״ה) : (א) החליט מוסד תכנון להפקיד תכנית, יעביר את התכנית לעיונו של שר הפנים מיד לאחר החלטתו; השר רשאי להורות, תוך 60 ימים מהיום שהועברה אליו התכנית, כי התכנית טעונה אישורו; החליט השר כאמור, יודיע על כך למוסד התכנון הנוגע בדבר תוך עשרה ימים מיום החלטתו. : (ב) החליט השר כי התכנית טעונה אישורו, לא יינתן תוקף לתכנית אלא באישור השר; החלטת השר תינתן תוך 30 ימים מהיום שהתכנית הוגשה לאישורו; לא נתן החלטה תוך תקופה זו, יראו את התכנית כמאושרת על ידי השר. : (ג) שר הפנים רשאי לקבוע סוגי תכניות בסמכות ועדה מחוזית, שהוראות סעיף זה לא יחולו עליהן. @ 109א. מועדים לסיום הטיפול בתכנית (תיקון: תשמ"ח-2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ"ג-4) : (א)(1) הוועדה המקומית תחליט לאשר תכנית שבסמכותה או לאשרה בשינויים, לקבוע תנאים לאישורה או לדחותה, בתוך 12 חודשים ממועד הגשתה, ולעניין תכנית מצומצמת שחלות לגביה הוראות [[סעיף 86א]] – בתוך שמונה חודשים ממועד הגשתה; יושב ראש הוועדה המחוזית רשאי, לבקשת הוועדה המקומית, להאריך את התקופות האמורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו. :: (2) לא החליטה הוועדה המקומית בתכנית שבסמכותה בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יעביר מזכיר הוועדה המקומית, לבקשת מגיש התכנית, את התכנית לוועדה המחוזית; משהועברה התכנית לוועדה המחוזית יועברו סמכויותיה של הוועדה המקומית לגבי אותה תכנית לוועדה המחוזית, לרבות שמיעת ההתנגדויות וההכרעה בהן; הוועדה המחוזית רשאית להמשיך בהליכים מהשלב שאליו הגיעה הוועדה המקומית; הוועדה המחוזית תחליט אם לאשר את התכנית או לאשרה בשינויים, לקבוע תנאים לאישורה או לדחותה (בסעיף זה – תחליט בתכנית), בתוך עשרה חודשים מהמועד שבו התכנית הועברה אליה. :: (3) הדיון בתכנית שהועברה לוועדה המחוזית לפי פסקה (2) יתקיים בוועדת משנה שמינתה הוועדה המחוזית לעניין זה לפי [[סעיף 11ב]]; על החלטת ועדת משנה כאמור לא יחולו הוראות [[סעיף 11ד]]; על החלטה כאמור למעט על החלטה על תכנית מצומצמת כמשמעותה [[בסעיף 86א]] יחולו הוראות [[סעיף 110]]. :: (4) על אף הוראות פסקאות (1) עד (3), לא אושרה תכנית מצומצמת כמשמעותה [[בסעיף 86א]] בתוך עשרה חודשים מיום שהוחלט על הפקדתה לפי [[סעיף 86א]], יראו את התכנית כבטלה. : (ב)(1) הוועדה המחוזית תחליט בתכנית שבסמכותה, בתוך 18 חודשים ממועד הגשתה, ורשאי שר הפנים לקבוע תקופה ארוכה יותר לגבי סוגי תכניות שיקבע; יושב ראש המועצה הארצית רשאי, לבקשת הוועדה המחוזית, להאריך את התקופות האמורות, מטעמים שיירשמו. :: (2) לא החליטה הוועדה המחוזית בתכנית שבסמכותה בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יעביר מזכיר הוועדה המחוזית, לבקשת מגיש התכנית, את התכנית למועצה הארצית, ואולם, אם התוכנית היא תוכנית למגורים הכוללת למעלה מ-500 יחידות דיור, יעביר מזכיר הוועדה את התוכנית למועצה הארצית בתוך שבעה ימים מתום התקופה האמורה בפסקה (1), אף אם מגיש התוכנית לא ביקש זאת; משהועברה התכנית למועצה הארצית, יועברו סמכויותיה של הוועדה המחוזית לגבי אותה תכנית למועצה הארצית, לרבות שמיעת ההתנגדויות וההכרעה בהן; המועצה הארצית רשאית להמשיך בהליכים מהשלב שאליו הגיעה הוועדה המחוזית; המועצה הארצית תחליט בתכנית בתוך עשרה חודשים מהמועד שבו התכנית הועברה אליה. :: (3) הדיון בתכנית שהועברה למועצה הארצית לפי פסקה (2) יתקיים בוועדת המשנה שמינתה לעניין זה לפי [[סעיף 6(ד)]]. :: (4) בסעיף קטן זה, "תוכנית למגורים" - תוכנית שניתן להוציא מכוחה היתר לבניית יחידות דיור בלא צורך באישור תוכנית נוספת, למעט תוכנית נוספת שהיא תוכנית איחוד או חלוקה כמשמעה [[בסימן ז']]. : (ג) המועצה הארצית תדון ותחליט בתכנית מיתאר ארצית בתוך 12 חודשים מיום שהחליטה על העברת התכנית להערות לפי [[סעיף 52]], ולגבי תכנית מיתאר מחוזית – בתוך 12 חודשים מיום שהוועדה המחוזית הגישה לה אותה. : (ד) החליט יושב ראש מוסד תכנון על הארכת מועדים כאמור בסעיפים קטנים (א)(1) או (ב)(1), לפי העניין, יודיע על כך לשר הפנים, בצירוף הנימוקים להחלטתו. @ 110. ערר בפני המועצה הארצית (תיקון: תשל"ג, תשנ״ה–4, תשע״ה) : (א) על החלטת ועדה מחוזית בדבר אישור תכנית או דחייתה רשאים לערור בפני המועצה הארצית כל אחד מאלה: :: (1) בזכות – ::: (א) שלושה חברי הועדה המחוזית כאחד; ::: (ב) ועדה מקומית או רשות מקומית הנוגעת בדבר; :: (2) ברשות יושב ראש הועדה המחוזית – ::: (א) מגיש התכנית; ::: (ב) מי שהתנגדותו לתכנית נדחתה; ::: (ג) מי שהשמיע טענות לפי [[סעיף 106(ב)]]. : (ב) בקשת רשות לערור תוגש ליושב ראש הועדה המחוזית, תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצאה לעורר החלטת הועדה המחוזית והוא יתן החלטתו בתוך חמישה עשר ימים. : (ג) יושב ראש הועדה המחוזית רשאי לאצול את סמכותו לפי סעיף זה לממלא מקומו. : (ד) הערר יוגש בתוך שלושים ימים מהיום שבו הומצאה לעורר החלטת הועדה המחוזית, או הרשות לערור, לפי הענין. : (ה) המועצה הארצית תיתן החלטתה תוך תשעים ימים מתום הגשת תשובות המשיבים או מתום המועד להגשת התשובות, כפי שייקבע, הכל לפי המוקדם. : (ו) לבקשת מוסד תכנון רשאי שר הפנים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועד למתן ההחלטה. : (ז) הודעה על ההחלטה בערר תינתן לצדדים תוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה. @ 111. ערר על החלטת ועדת הערר בפני הועדה המחוזית (תיקון: תשכ״ז, תשמ"ח-2, תשמ"ט-2, תשנ"ה-4) : (א) על החלטת ועדת ערר לפי [[סעיף 112]] רשאים לערור בפני הועדה המחוזית ברשות יושב ראש ועדת הערר: :: (1) מי שהיה צד להליך בפני ועדת הערר; :: (2) מגיש התכנית; :: (3) מגיש התנגדות; :: (4) מי שהשמיע את טענותיו לפי [[סעיף 106(ב)]]; :: (5) חבר ועדת הערר; :: (6) נציג בעל דעה מייעצת כאמור [[בסעיף 18(ב)]]; :: (7) יושב ראש הועדה המקומית או ועדת המשנה שלה לתכנון ולבניה; :: (8) מהנדס הועדה המקומית; :: (9) מהנדס הרשות המקומית. : (ב) בקשת רשות לערור תוגש ליושב ראש ועדת הערר, תוך שבעה ימים מהיום שבו הומצאה לצדדים בערר החלטה של ועדת הערר, והוא יתן החלטתו תוך חמישה עשר ימים מיום קבלתה. : (ג) התקבלה רשות כאמור, יוגש הערר לועדה המחוזית, תוך שבעה ימים מיום קבלת הרשות; הועדה המחוזית תיתן החלטתה בערר תוך שלושים ימים מהיום שהוגש הערר והחלטתה תהיה סופית. : (ד) הודעה על ההחלטה בערר תינתן לצדדים תוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה. @ 112. ערר בפני ועדת הערר (תיקון: תשמ"ח-2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשפ"ג-4) : (א) על החלטת הועדה המקומית בדבר אישור תכנית שבסמכותה כאמור [[בסעיף 62א]] או דחייתה, רשאים לערור בפני ועדת הערר: :: (1) שניים כאחד מבין חברי הועדה המקומית; :: (2) שניים כאחד מבין הנציגים בעלי הדעה המייעצת כאמור [[בסעיף 18(ב)]]; :: (3) שניים כאחד מבין חברי הועדה המחוזית; :: (4) מתכנן המחוז; :: (5) מגיש התכנית; :: (6) מי שהתנגדותו לתכנית נדחתה; :: (7) מי שהשמיע טענות לפי [[סעיף 106(ב)]]. : (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), הייתה הוועדה המקומית כאמור בסעיף קטן (א) ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, יחולו לגבי מי שמנוי בפסקאות (5) עד (7) שבאותו סעיף קטן (בסעיף קטן זה - מגיש ערר מוחרג) הוראות אלה: :: (1) מגיש ערר מוחרג רשאי לערור ברשות יושב ראש ועדת הערר; בקשת רשות לערור תוגש ליושב ראש ועדת הערר בתוך התקופה שנקבעה בסעיף קטן (ב); :: (2) יושב ראש ועדת הערר ייתן החלטתו בבקשת רשות לערור בתוך 15 ימים מיום שהוגשה לו; בהחלטתו יביא בחשבון יושב ראש הוועדה, בין היתר, שיקולים אלה: הבקשה מגלה עילה או שהיא מעוררת שאלה בעלת חשיבות או השלכה רחבה והיא אינה קנטרנית או טורדנית; :: (3) ניתנה רשות לערור, יוגש הערר לוועדת הערר בתוך 15 ימים מיום שניתנה הרשות כאמור. : (ב) הערר יוגש בתוך חמישה עשר ימים מיום שהומצאה לעורר החלטת הועדה המקומית. : (ג) ועדת הערר תיתן החלטתה בתוך שישים ימים מיום הגשת הערר. : (ד) הודעה על ההחלטה בערר תינתן בתוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה. @ 113. (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2) : (((בוטל).)) @ 114. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).)) @ 115. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).)) @ 116. סמכויות מוסד תכנון בערר (תיקון: תשנ״ה–4<!--החלפה-->) : (א) מוסד תכנון המוסמך להכריע בערר, רשאי לקבלו, כולו או מקצתו, או לדחותו ולאשר את התכנית, עם או בלי שינויים, או לדחותה. : (ב) מוסד התכנון רשאי להחזיר את התכנית לדיון למוסד התכנון שעל החלטתו הוגש הערר, עם הוראות או בלעדיהן. @ 117. פרסום אישור תכנית ודחייתה : הודעה על אישור תכנית לפי [[סימן זה]] ועל דחייתה תינתן ותפורסם בדרך שנותנים ומפרסמים הודעה על הפקדת אותה תכנית, והיא תינתן למי שזכאי לקבל הודעה על הפקדה כאמור. @ 118. שמירת תכנית שאושרה ופרסומה (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ח–10, תשע״ד–2, תשע״ה) : (א) תכנית, לאחר שאושרה לפי [[סימן זה]], תימצא – :: (1) בתכנית מיתאר מחוזית – במשרד הפנים ובמשרד הועדה המחוזית; :: (2) בתכנית מיתאר מקומית או בתכנית מפורטת – במשרד הפנים בירושלים, במשרד הועדה המחוזית ובמשרד הועדה המקומית. : (ב) תכנית, לאחר שאושרה לפי [[סימן זה]], תפורסם באתר האינטרנט כמפורט להלן: :: (1) תכנית בסמכות ועדה מקומית – באתר האינטרנט של הוועדה המקומית או באתר האינטרנט של רשות מקומית הנוגעת בדבר; :: (2) תכנית אחרת – באתר האינטרנט של משרד הפנים. : (ג) על תכנית שפורסמה כאמור בסעיף קטן (ב)(1) יחולו הוראות [[סעיף 1ב(ב)]], בשינויים המחויבים. @ 119. תחילתה של תכנית (תיקון: תשל"ט, תשנ״ה–4, תשס״ח–10) : (א) תחילתה של תכנית, שאושרה לפי [[סימן זה]], היא בתום חמישה עשר ימים מיום פרסום הודעה ברשומות או בעתון על דבר אישורה, לפי המועד שבו פורסמה ההודעה האחרונה מבין ההודעות ברשומות או בעיתון. : (ב) מועד פרסום ההודעה ברשומות יהיה המועד הקובע לענין תביעת פיצויים לפי [[סעיף 197]]. : (ג) אין חובה לפרסם את מסמכי התכנית והוראותיה ברשומות. @ 119א. חובת מסירת מידע (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2) : ועדה מקומית תמסור, בכתב, לכל מעונין בקרקע, לפי בקשתו, תוך שלושים ימים, מידע בדבר התכניות הנוגעות לקרקע, בין שהן תקפות, מופקדות או שפורסמה הודעה על הכנתן לפי [[סעיף 77]] וכן תנאים לפי [[סעיף 78]] החלים על הקרקע, אם נקבעו תנאים כאמור; הועדה תמסור גם מידע בדבר חבות בתשלום היטל השבחה. @ 119א1. העברת הדיון למוסד תכנון אחר (תיקון: תשע״ח, תשפ"ב-14) : החל מוסד תכנון לדון בתכנית, ובטרם השלים את הדיון בה עברה הסמכות לגבי אותה תכנית לפי הוראות [[סעיפים 31א]] [[או 62א(א1)(1) או (3), (ג), (ד)(1א)(ג) או (ה1)]], למוסד תכנון אחר, יעביר מוסד התכנון את הדיון למוסד התכנון האחר, ואולם אם החליט מוסד התכנון על הפקדת התכנית לפני שעברה הסמכות למוסד התכנון האחר, תהיה נתונה לו הסמכות להמשיך ולדון בתכנית בכפוף להוראות לפי חוק זה. === סימן ו׳1: תכנון דרכים ומסילות ברזל (תיקון: תשנ״ד) === @ 119ב. הוראות מיוחדות לדרכים (תיקון: תשנ״ד) : בהליכים לאישור תכנית דרך ינהגו לפי הוראות חוק זה, זולת ההוראות המיוחדות והשינויים המפורטים להלן: : (1) המדינה, רשות מקומית, ועדה מקומית, רשות שהוקמה לפי דין או גוף הפועל מטעם המדינה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת הממשלה, רשאים להגיש תכנית דרך לועדה המחוזית הנוגעת בדבר, בכפוף להוראות [[סעיף 119ג]]; : (2) לענין הוראות [[סעיפים 77]] [[ו־78]] – :: (א) פרסום בעתון של הודעה על הכנת תכנית דרך יהיה כאמור [[בסעיף 1א]], אך במקום ”בשני עתונים” יבוא "בשלושה עתונים” ובמקום ”שלפחות אחד מהם הוא עתון נפוץ” יבוא ”שלפחות שניים מהם הם עתונים נפוצים”; :: (ב) יראו את מועד פרסום ההודעה בעתונות כאמור [[בסעיף 1א]] כמועד הקובע לצורך קביעת תנאים כאמור [[בסעיף 78]]; : (3) נכללו בתכנית דרך שינוי לתכנית אחרת או הוראות המחייבות שינוי מיתקני תשתית, יצוינו בתכנית הדרך גם השינויים שיידרשו בתכנית ובמיתקנים כאמור; תכנית דרך תהווה כשלעצמה שינוי לתכנית אחרת וניתן יהיה לשנות על פיה מיתקני תשתית, רק אם נקבעו בה במפורש השינויים האמורים. : (4) נכללו מבני דרך בתכנית דרך, יצוינו מבנים אלה בתשריט התכנית; : (5) על אופן הכנתה של תכנית דרך יחולו גם ההוראות שנקבעו לענין זה בתכנית המיתאר הארצית לדרכים; : (6) הוגשה לועדה המחוזית תכנית דרך, לאחר שהתמלאו התנאים [[שבסעיף 119ג]], ימציא מגיש התכנית העתק ממנה לועדה המקומית, וזו תדון בתכנית ותחווה דעתה עליה תוך 30 ימים מיום שהומצא לה העתק התכנית; לא דנה הועדה המקומית בתכנית או לא חיוותה דעתה עליה תוך 30 הימים האמורים, רואים את הועדה המקומית כאילו לא התנגדה להפקדתה; : (7) ועדה מחוזית תדון בתכנית דרך שהוגשה לה לפי פסקה (1), לאחר שהוגשה לה חוות דעת הועדה המקומית או בתום המועד האמור בפסקה (6), לפי המוקדם, ותחליט תוך 30 ימים אם להפקיד את התכנית או לדחותה; : (8) ועדה מחוזית הדנה בתכנית דרך שהוגשה לה, תזמין לדיון את מהנדס הועדה המקומית שבתחומה מצויה התכנית, וכן את מהנדס הועדה המקומית של מרחב התכנון המקומי הגובל, אם לדעת הועדה המחוזית יש לתכנית השפעה על תחום מרחב זה, לשמיעת הערותיהם המקצועיות לתכניות והערות הועדות המקומיות שבהן הם משמשים מהנדסים. : (9) החליטה ועדה מחוזית להפקיד תכנית דרך יחולו הוראות אלה: :: (א) הועדה תמסור הודעה על ההפקדה בנוסף למנויים [[בסעיף 91]], גם לתאגידים הפועלים על פי דין והממונים על שירותי רכבת, בזק, חשמל, מים וביוב, וכן לבעלים של מיתקני תשתית שבתחום התכנית; סברה הועדה המחוזית כי שירותים כאמור ומיתקני תשתית המצויים מחוץ לתחום התכנית, עלולים להיפגע על ידי התכנית, תמסור הודעה על הפקדת התכנית גם לממונים על השירותים ולבעלי המיתקנים האמורים; :: (ב) התנגדות לתכנית החלה בשטח בנוי תוגש תוך 60 ימים מהיום שפורסמה בעתונות ההודעה על הפקדת התכנית הנדונה; התנגדות לתכנית החלה בשטח אחר, תוגש תוך 30 ימים מיום שפורסמה הודעה כאמור; לענין זה, ”שטח בנוי” – שטח שנועד בתכנית או שתכנית מתירה בו מגורים, משרדים, מסחר, תעשיה, מלונאות, מוסדות ציבור ובנייני ציבור במרחק שאינו עולה על 100 מטרים מגבול תוואי הדרך המתוכננת; :: (ג) הועדה או ועדת משנה שלה, תדון בהתנגדויות ותחליט בהן תוך 30 ימים מתום המועד להגשת ההתנגדויות, ורשאית היא להיעזר לשם כך בחוקר; לא דנה או לא החליטה הועדה בהתנגדויות במועד זה, ימנה שר הפנים, לבקשת מגיש התכנית, תוך 20 ימים ממועד קבלת הבקשה, חוקר לשמיעת התנגדויות והכרעה בהן; במנותו את החוקר יקצוב השר לחוקר את התקופה לשמיעת התנגדויות ולמתן המלצה בהן, ובלבד שלא תפחת מ־30 ימים; הועדה המחוזית תחליט בדבר אישור התכנית או דחייתה מיד לאחר תום שמיעת ההתנגדויות וההכרעה בהן; :: (ד) לא הוגשו התנגדויות לתכנית, יראו את התכנית כמאושרת בידי הועדה, כעבור 20 ימים מתום המועד להגשת התנגדויות, זולת אם החליטה הועדה אחרת בתוך המועד האמור, לפי דרישה של חבר מחבריה אשר הוגשה בתוך 10 ימים מתום המועד להגשת ההתנגדויות; :: (ה) החלטת הועדה על הפקדת תכנית או על אישורה, תירשם בפרוטוקול אשר ייחתם בידי יושב ראש הועדה ומזכיר הועדה, ויישלח לחברי הועדה ולמגיש התכנית בתוך 14 ימים מיום ההחלטה כאמור; :: (ו) המועדים האמורים [[בסעיף 109(א) ו־(ב)]] יהיו 30 ימים; ואולם אם הוגשו התנגדויות לתכנית, יהיה המועד האמור [[בסעיף 109(ב)]] 60 ימים; : (10) תחילתה של תכנית דרך שאושרה, למעט לענין [[פרק ט׳]], בתום 15 ימים מיום פרסום הודעה בעתון על אישורה. @ 119ג. תסקיר השפעה על הסביבה (תיקון: תשנ"ד, תשנ״ה–4, תשע״ד–2) : (א) בטרם תוגש תכנית דרך לועדה מחוזית, יכין מגיש התכנית תשריט דרך, בהתאם להנחיות מתכנן המחוז, ויגישו לנציג השר לאיכות הסביבה בועדה המחוזית ([[בסימן זה]] – יועץ סביבתי), למתכנן המחוז ולמהנדס הועדה המקומית הנוגעת בדבר; יועץ סביבתי שקיבל תשריט כאמור, יחזירו למגיש התכנית תוך 15 ימים מיום שקיבל את התשריט, ורשאי הוא לדרוש ממגיש התכנית, בתוך 15 הימים האמורים, להכין תסקיר השפעה על הסביבה; דרש היועץ הסביבתי הכנת תסקיר כאמור, ינחה את מגיש התכנית בדבר הכנתו; העתק מההנחיות יומצא למתכנן המחוז ולמהנדס הועדה המקומית. : (ב) הנחיות להכנת תסקיר כאמור בסעיף קטן (א), יהיו בהתאמה לרמת התכנית, סוגה ומקומה. : (ג) סבר מגיש תכנית הדרך כי לא נדרש תסקיר או חלק על ההנחיות שניתנו לו להכנתו, רשאי הוא לערור בפני הועדה המחוזית על הדרישה או ההנחיות או על דרישה להשלמת התסקיר כאמור בסעיף קטן (ה); הועדה תדון בערר, לאחר שתשמע את העורר ואת היועץ הסביבתי, ותחליט בו תוך 15 ימים מיום הגשתו; מגיש תכנית הדרך לא יוכל לערור על הדרישה להכנת תסקיר במקרים שהכנתו נדרשת לפי הוראות תכנית בת־תוקף. : (ד) התסקיר יוגש ליועץ הסביבתי, לועדה המחוזית ולועדה המקומית. : (ה) תוך 15 ימים מיום קבלת התסקיר, ואם בשטח התכנית נכלל מתחם תפעולי הנדרש לצורכי הטיפול במסילת ברזל ובציוד הדרוש להפעלתה של רכבת (בסעיף קטן זה – תכנית הכוללת מתחם תפעולי) – בתוך 30 ימים מהיום האמור, רשאי היועץ הסביבתי לדרוש ממגיש התכנית להשלים את התסקיר; העתק הדרישה יישלח לועדה המחוזית ולועדה המקומית; לא נדרשה השלמה כאמור, יראו את התסקיר כאילו הושלם; היועץ הסביבתי ימציא את חוות דעתו למגיש התכנית ולוועדות המחוזית והמקומית תוך 30 ימים ממועד קבלת התסקיר המושלם, ובתכנית הכוללת מתחם תפעולי – בתוך 90 ימים מהמועד האמור. : (ו) התסקיר וחוות הדעת האמורה, במלואה או בחלקה, ייכללו במסמכי תכנית הדרך עם הפקדתה ובעת אישורה, ככל שתחליט על כך הועדה המחוזית. : (ז) לא הציג היועץ הסביבתי דרישה להכנת תסקיר או לא נתן הנחיות להכנתו כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מתכנן המחוז להציג דרישה וליתן הנחיות כאמור, תוך 30 ימים מתום 15 הימים האמורים בסעיף קטן (א), לאחר שהתייעץ עם גורם מקצועי כפי שיראה לנכון; עשה כך מתכנן המחוז, יבוא הוא במקום היועץ הסביבתי לכל דבר וענין האמורים בסעיפים קטנים (ג) עד (ה). : (ח) לא הגישו היועץ הסביבתי או מתכנן המחוז את חוות דעתם בתוך המועדים האמורים בסעיפים קטנים (ה) ו־(ז), תדון הועדה בתכנית הדרך ותחליט בה. @ 119ד. פיצויים (תיקון: תשנ"ד, תשע״ז–8) : (א) הוגשה תכנית דרך בידי המדינה או מטעמה כאמור [[בסעיף 119ב(1)]] או בידי רשות שהוקמה לפי דין שאינה רשות מקומית או ועדה מקומית, וחויבה ועדה מקומית בתשלום פיצויים לפי [[סעיף 197]] עקב אישור התכנית, ישפה מגיש התכנית כאמור את הועדה המקומית, ב־70 אחוזים מסכום הפיצויים; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל הסכמה אחרת בין הנושאים בתשלום הפיצויים או השיפוי ובין הזכאים להם. : (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), חויבה ועדה מקומית שבתחומה מועצה אזורית בפיצויים כאמור באותו סעיף קטן, לראשונה לעניין תכנית דרך מסוימת, ואין עוד זכות להגיש על החיוב האמור ערר או ערעור, רשאית היא לפנות לוועדת השיפוי שהוקמה לפי סעיף קטן (א2) (בסעיף זה – ועדת השיפוי), בבקשה להעלאת שיעור השיפוי הקבוע בסעיף קטן (א) לגבי כלל הפיצויים שחויבה או שתחויב בהם עקב אישור התכנית כאמור. : (א2)(1) תוקם ועדת שיפוי לטיפול בבקשות לפי סעיף קטן (א1), שחבריה הם: ::: (א) הממונה על התקציבים במשרד האוצר או נציגו, והוא יהיה היושב ראש; ::: (ב) נציג שר התחבורה והבטיחות בדרכים; ::: (ג) נציג שר הפנים; ::: (ד) נציג הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של מועצות אזוריות; ::: (ה) יושב ראש ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה שאינה במחוז שבו אושרה תכנית הדרך נשוא הבקשה, שימנה שר האוצר. ::: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).)) :: (2) שני חברי ועדת השיפוי, ובהם היושב ראש, יהיו מניין חוקי בישיבותיה. : (א3) ועדת השיפוי תחליט בבקשה כאמור בסעיף קטן (א1) בהתחשב בתועלת הכלכלית לוועדה המקומית ולמועצה האזורית שבתחומן חלה תכנית הדרך, הנובעת מהשבחה עתידית צפויה במקרקעין שבתחומן עקב ביצוע התכנית, במישרין או בעקיפין, ובהתקיים תועלת כלכלית כאמור – בהתחשב גם בחוסנן הכלכלי של הוועדה המקומית והמועצה האזורית האמורות. : (א4) ועדת השיפוי תחליט בבקשה כאמור בסעיף קטן (א1) בתוך 60 ימים מיום שהוגשה לה, ורשאית היא להאריך את המועד האמור ב־60 ימים נוספים; היו הקולות בוועדת השיפוי שקולים, תועבר הבקשה לשר האוצר ושר הפנים, והם יחליטו בבקשה בתוך 60 ימים מיום העברתה אליהם. : (א5) לא החליטה ועדת השיפוי או לא החליטו השרים בבקשה כאמור בסעיף קטן (א1) במועדים האמורים בסעיף קטן (א4), לפי העניין, ישפה מגיש התכנית את הוועדה המקומית במלוא סכום הפיצויים שחויבה או שתחויב בהם בשל אותה תכנית דרך. : (ב) לענין חיוב מגיש תכנית דרך בשיפוי על תשלום פיצויים כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות [[סעיפים 198]] [[ו־199]] בשינויים אלה: :: (1) מגיש תכנית הדרך יצורף ויהיה צד בכל שלבי הדיונים וההתדיינויות במוסד תכנון, בבית משפט או בהליך בוררות בקשר לפיצויים לפי [[סעיף 197]] וכן יהיה, לפי דרישתו, צד לכל הסכם בקשר לכך; :: (2) החלטות הועדה המקומית והועדה המחוזית בדבר גובה הפיצויים יינתנו בהסכמת מגיש התכנית; לא היתה הסכמה בין אחת מהועדות האמורות לבין מגיש התכנית, יכריעו במחלוקת שר האוצר ושר הפנים. : (ג) הוראות סעיף זה יחולו רק על תכנית דרך שאושרה אחרי יום כ׳ באייר התשנ״ד (1 במאי 1994). === סימן ו׳2: מיתקני גז טבעי (תיקון: תשס״ב) === @ 119ה. מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד (תיקון: תשס״ב, תשע״ד–2) : לענין מיתקן גז כאמור [[בסעיף 26 לחוק משק הגז הטבעי]], יחולו, גם ההוראות לפי [[הסעיף האמור]]. @ 119ו. רישוי מיתקני גז (תיקון: תשס״ב, תשע״ה, תשע״ו–4) : (א) היתר להקמת מיתקן גז כהגדרתו [[בחוק משק הגז הטבעי]] (בסעיף זה – מיתקן גז), למעט מיתקני גז [[שסעיף 119ה]] חל עליהם, יינתן בידי רשות הרישוי למיתקני גז טבעי שתורכב מיושב ראש הועדה המחוזית לתכנון ולבניה והוא יהיה היושב ראש, מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית שבתחומה נמצא מיתקן הגז; מי שמוסמך לפי דין למנות את חברי רשות הרישוי למיתקני גז טבעי, למעט מהנדס הוועדה המקומית, רשאי למנות להם ממלא מקום, אחד או יותר; חבר רשות הרישוי שהוא מהנדס הוועדה המקומית רשאי למנות לו ממלא מקום, אחד או יותר, ובלבד שמתקיימים בו התנאים כאמור [[בסעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), התשנ״ב–1992]]; : (ב) שר הפנים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יתקין תקנות בדבר דרכי הרישוי של מיתקני גז, הליכי הרישוי של מיתקנים כאמור והמועדים שיחולו לענין הליכים אלה, ובלבד שאם הוגשה בקשה להיתר בהתאם לתקנות כאמור, ורשות הרישוי למיתקני גז טבעי לא נתנה את החלטתה בתוך 60 ימים מיום הגשת הבקשה, יראו כאילו ניתן היתר להקמת מיתקן הגז בהתאם לבקשה. :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (רישוי מיתקני גז טבעי), התשס״ג–2003]].)) :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד), התשס״ז–2006]].)) @ 119ז. ועדת המשנה לתכניות עבודה (תיקון: תשע״ו–2) : (א) תקום ועדת משנה של המועצה הארצית לתכניות עבודה, שתדון בתכניות עבודה בהתאם להוראות [[סעיף 25א לחוק משק הגז הטבעי]] (בסעיף זה – הוועדה). : (ב) בוועדה יכהנו חברים אלה מבין חברי המועצה הארצית: :: (1) מנהל מינהל התכנון או נציגו, והוא יהיה היושב ראש; :: (2) שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים או נציגו; :: (3) ראש רשות מקומית שתמנה המועצה הארצית מבין חבריה המנויים [[בסעיף 2(ב)(6) ו־(7)]]. : (ג) שר האוצר ימנה מזכיר לוועדה, ויכול שימנה אותו מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה. :: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).)) : (ד) הוראות [[סעיף 6(ב)]] לא יחולו על הוועדה. === סימן ז׳: חלוקה חדשה === @ 120. הגדרה : [[בסימן זה]], ”מגרש” – לרבות דרך. @ 121. איחוד וחלוקה בהסכמה ושלא בהסכמה (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ט, תשפ"ב-8) : בתכנית מיתאר מקומית ובתכנית מפורטת מותר לקבוע גם הוראות – : (1) בדבר איחוד מגרשים, הן בהסכמת בעליהם והן שלא בהסכמתם; : (2) בדבר חלוקתם של מגרשים בין בעליהם, הן למגרשים בבעלות משותפת והן למגרשים בבעלות נפרדת, הן בהסכמת הבעלים והן שלא בהסכמתם (להלן – חלוקה חדשה). : (3) בדבר איחוד או חלוקה כאמור בפסקאות (1) ו־(2), הכוללים מגרש תלת־ממדי, ובלבד שמתקיימות הוראות [[סעיף 69(א)(1א)]]. @ 122. חלוקה שלא בהסכמה (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4) : חלוקה שלא הושגה עליה הסכמתם של כל הבעלים הנוגעים בדבר, יחולו עליה הוראות מיוחדות אלה: : (1) כל מגרש שיוקצה יהיה קרוב, ככל האפשר, למקום בו היה קודם מגרשו של מקבל ההקצאה; : (2) שוויו של המגרש שיוקצב כאמור ביחס לשוויים של סך כל המגרשים החדשים שנוצרו על ידי החלוקה, יהיה, ככל האפשר, כשוויו של המגרש הקודם של מקבל ההקצאה ביחס לשוויים של סך כל המגרשים הקודמים; : (3) לא היתה אפשרות לשמור על מלוא היחסיות כאמור, יהיה מקבל ההקצאה, ששווי מגרשו החדש נמוך ביחס משוויו של מגרשו הקודם, זכאי לקבל מהועדה המקומית תשלום ההפרש, ומקבל ההקצאה ששווי מגרשו החדש גבוה ביחס משוויו של מגרשו הקודם, חייב לשלם לועדה המקומית את ההפרש; : (4) מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית יחליט אם ובאיזו מידה אפשר לשמור על היחסיות בשווי המגרש החדש שהוקצה, או על קרבת מקומו למגרש הקודם, אולם רשאי מוסד התכנון לקבוע כי החלטה בדבר זכויות בעלי המגרשים הכלולים בתכנית שהוכנה לפי [[סימן זה]], תועבר לבורר שהסכימו עליו בעלי המגרש והועדה המקומית; לא הסכימו בעלי המגרש והועדה המקומית על בורר מוסכם, ימנה אותו יושב ראש ועדת הערר בהתייעצות עם יושב ראש הועדה המחוזית; הבורר שמונה, בין בהסכמה ובין שלא בהסכמה, יקבע את שכרו ואת החייבים בתשלומו; הוא ינמק את החלטתו לגבי הזכאות כאמור אם דרש זאת מוסד התכנון או אחד הצדדים; על הבוררות יחולו הוראות [[חוק הבוררות, התשכ״ח–1968]], בכפוף להוראות סעיף זה; : (5) שום דבר בסעיף זה לא יתפרש כאילו מותר בתכנית לחלוקה חדשה לסטות מהוראות תכנית מיתאר המחייבת במקום. @ 123. רישום הערה בפנקסי המקרקעין (תיקון: תשנ״ה–4) : הופקדה תכנית לחלוקה חדשה, יעביר יושב ראש מוסד התכנון שהפקיד את התכנית העתק ממנה ללשכת רישום המקרקעין הנוגעת בדבר, ורשם המקרקעין ירשום הערה על יד כל חלקה רשומה העשויה להיפגע על ידי התכנית. @ 124. תחילה (תיקון: תשנ״ה–4) : תחילת תקפה של חלוקה חדשה היא ביום תחילת תקפה של התכנית שבה נכללה החלוקה. @ 125. רישום חלוקה בפנקסי המקרקעין על פי תכנית (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשנ״ט) : (א) בתוך שמונה חודשים מיום תחילת תוקפה של החלוקה החדשה, יגיש יושב ראש הועדה המקומית, שבתחומה אושרה תכנית החלוקה החדשה, למנהל כהגדרתו [[בפקודת המדידות]] (בסעיף זה – המנהל), תכנית לצורכי רישום התואמת את התכנית של החלוקה החדשה שאושרה; בתוך חודשיים מהיום שהועברה התכנית למנהל, יאשרה ככשרה לרישום בהתאם [[לפקודת המדידות]] [[וחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969]], אם מצא כי התכנית ראויה לרישום כאמור. : (ב) בתוך שמונה חודשים מהיום שאושרה תכנית ככשרה לרישום לפי סעיף קטן (א), יעביר יושב ראש הועדה המקומית ללשכת רישום המקרקעין הנוגעת בדבר את התכנית, וכן את העתק התכנית לחלוקה החדשה שאושרה על תשריטיה, כשהוא חתום על ידיו, ורשם המקרקעין ירשום את החלוקה בהתאם לתכנית בתוך חודשיים מהיום שהועברו אליו התכנית והעתק התכנית כאמור. : (ג) אי שמירת המועדים האמורים בסעיף זה לא תפגע בתוקפה של החלוקה החדשה ובזכויות שנרכשו מכוח [[סעיף 124]]. @ 126. השפעת חלוקה חדשה על שעבודים (תיקון: תשכ״ז) : (א) שעבוד, שהיה ערב תחילת תקפה של חלוקה חדשה על אחת החלקות שבחלוקה, הולך אחרי בעלה הקודם, ויהיה על החלקה או על החלקות שהוקצו לו בחלוקה החדשה. : (ב) היה השעבוד זכות מעבר, זכות שאיבת מים או זכות אחרת כיוצא באלה שאינן נתונות להעברה לחלקה שבמקום האחר, תישאר הקרקע כפופה לשעבוד גם אחרי החלוקה; אולם מותר לקבוע בתכנית הוראות בדבר הפקעת זכויות אלה או שינוין, והוראות חוק זה בדבר הפקעת בעלות או פגיעה אחרת בה יחולו על הפקעה או שינוי כאמור, בשינויים המחוייבים לפי הענין. : (ג) בסעיף זה, ”שעבוד” – משכנתה וכל זכות חפצית שיש בה כדי להגביל את הבעלות בקרקעות, וכן שכירות, איסור העברה, עיקול או הערה בפנקסי המקרקעין. @ 127. איחוד מגרשים שלא בהסכמת הבעלים (תיקון: תשנ״ה–4) : (א) אוחדו מגרשים על פי תכנית, שלא בהסכמת כל הבעלים, ולא חולקו שנית למגרשים נפרדים בין בעליהם, או חולקו כולם או מקצתם, למגרשים משותפים, זכאי בעל מגרש שלא הסכים לאיחוד לתבוע מהועדה המקומית שתרכוש את חלקו במגרשים המאוחדים או המשותפים. : (ב) בעל מגרש שלא הסכים לאיחוד, רשאית הועדה המקומית, בהודעה, לקבוע לו מועד של ששה חדשים לפחות שבו עליו להגיש לה תביעה כאמור בסעיף קטן (א); לא הוגשה התביעה תוך המועד שנקבע, לא יהיה בעל המגרש רשאי עוד להגישה. : (ג) על רישום איחוד מגרשים ללא הסכמת כל הבעלים יחולו הוראות [[סעיף 125]], בשינויים המחוייבים לפי הענין. : (ד) איחוד מגרשים על פי תכנית לא ישפיע על זכויותיו של מי שהיתה לו לפני האיחוד זכות על פי שכירות באחד המגרשים המאוחדים, או זכות מעבר, זכות שאיבת מים או זכות אחרת כיוצא באלה; אולם מותר לקבוע בתכנית הוראות בדבר הפקעת זכויות אלה או שינוין, והוראות חוק זה בדבר הפקעת בעלות או פגיעה אחרת בה יחולו על הפקעה או שינוי כאמור, בשינויים המחוייבים לפי הענין. @ 128. הבטחת הזכויות של בעל משכנתה : הגיע לבעל מגרש תשלום מהועדה המקומית מכוח [[סעיף 122]] או מכוח [[סעיף 127]] והיה המגרש ממושכן במשכנתה, תפקיד הועדה המקומית את הסכום המגיע ממנה בבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא המגרש, ובית המשפט יחליט למי ישולם הסכום בשים לב לזכויותיהם של בעל המגרש ושל בעל המשכנתה. === סימן ח׳: סולם העדיפויות של תכניות === @ 129. תכנית מיתאר מקומית : תכנית מיתאר מקומית – כוחה יפה מתכנית מפורטת, אם לא נאמר אחרת בתכנית המיתאר. @ 130. תכנית מיתאר מחוזית : תכנית מיתאר מחוזית – כוחה יפה מתכנית מיתאר מקומית ומתכנית מפורטת אם לא נאמר אחרת בתכנית המיתאר המחוזית. @ 131. תכנית המיתאר הארצית : תכנית המיתאר הארצית – כוחה יפה מכל תכנית אחרת, אם לא נאמר אחרת בתכנית המיתאר הארצית. @ 132. תקנות לפי החוק : תקנות לפי [[פרק י״א]] – כוחן יפה מכוחה של תכנית, אם לא נאמר אחרת בתקנות; אולם אין בכוחן כדי לפגוע בתכנית שאושרה כדין לפני התקנתן. === סימן ט׳: ביטול תכניות, שינוין והתלייתן === @ 133. סמכות מוסד תכנון (תיקון: תשנ״ה–4) : מוסד תכנון שבסמכותו לאשר תכנית, מוסמך, באותה הדרך, לשנותה, לבטלה או להתלותה ובלבד שלמגיש התכנית תינתן, ככל האפשר, הזדמנות להשמיע דעתו. @ 134. סמכות הועדה המחוזית (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשע״ד–2) : הועדה המחוזית רשאית, לאחר שנתנה לועדה המקומית הזדמנות להשמיע דעתה, או על פי בקשת הועדה המקומית, לבטל, להתלות או לשנות כל תכנית שבסמכות הועדה המקומית. @ 135. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).)) @ 136. (תיקון: תשכ"ז, תשמ״ח–2, תשמ"ט-2) : (((בוטל).)) == פרק ד': חלוקה ואיחוד של קרקעות == @ 137. תשריט חלוקת קרקע : בעל קרקע שחלה עליה תכנית שאושרה ושאיננה כוללת חלוקת קרקע, רשאי להגיש לאישור הועדה המקומית תשריט לחלוקת אותה קרקע; לא יינתן היתר לבניה על הקרקע כאמור אלא בהתאם לתשריט חלוקת קרקע (להלן [[פרק זה|בסימן זה (([צ"ל: בפרק זה]))]] – תשריט) שאושר או, באין תשריט כאמור, בהסכמת הועדה המחוזית. @ 138. פרטי התשריט : תשריט יפרט באופן ברור את גבולות הקרקע, את גבולותיהן של החלקות המוצעות, את דרכי הגישה לכל חלקה, כפי שהן בתכנית שאושרה, וכל פרט שתדרוש הועדה המקומית כדי לאפשר לה לבדוק את התאמת החלוקה לתכנית שאושרה. @ 138א. תשריט הכולל מגרש תלת־ממדי (תיקון: תשע״ט) : (א) ועדה מקומית לא תאשר תשריט הכולל מגרש תלת־ממדי, אלא אם כן מתקיימים כל אלה: :: (1) אין מניעה לרשום את המגרש כחלקה תלת־ממדית לפי הוראות [[סעיף 14ז לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969]]; :: (2) גבולות המגרש התלת־ממדי נקבעו בתכנית או סומנו בהתאם להליך שיקבע השר בתקנות. ::: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (רישום מגרש תלת־ממדי), התש״ף–2020]].)) : (ב) הוגשה בקשה לאישור תשריט לפי [[פרק זה]] לעניין מגרש תלת־ממדי המיועד לשימושים שאינם שימושים לצורכי ציבור כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]], ובתכנית החלה על השטח שבו נמצא המגרש אין הוראות לעניין מגרש תלת־ממדי, יהיה התשריט טעון הסכמה של הוועדה המחוזית; שר המשפטים, בהסכמת השר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו כי תשריט כאמור אינו טעון הסכמה. :: ((פורסמו [[צו התכנון והבנייה (תוכניות ותשריטים של מגרש תלת-ממדי), התשפ"ד-2024]].)) @ 139. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).)) @ 140. ערר על תשריט חלוקה (תיקון: תשנ״ה–4) : (א) סירבה ועדה מקומית לאשר תשריט, רשאי בעל הקרקע, לא יאוחר משלושים ימים מהיום שבו נמסרה לו הודעה על הסירוב, לערור לפני ועדת הערר. : (ב) אישרה ועדה מקומית תשריט שיש בו משום סטיה מתכנית שאושרה, רשאי הרואה עצמו נפגע, לערור על כך בפני ועדת הערר, בתוך שלושים ימים מיום קבלת החלטת הועדה המקומית; החלטתה של ועדת הערר תהיה סופית. @ 141. רישום חלוקה בפנקסי המקרקעין (תיקון: תשכ״ז, תשמ״ח–2, תשנ״ה–4) : רשם המקרקעין ירשום בפנקסי המקרקעין, על פי בקשת בעל הקרקע ולאחר תשלום האגרות שנקבעו לכך על פי כל דין, תשריט הכשר לרישום על פי [[פקודת המודדים]] [[וחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969]], התואם, תשריט הנושא עליו אישור יושב ראש הועדה המקומית שאישרה את התשריט, המעיד כי אין בתשריט סטיות מתכנית שאושרה, וכי הועדה המקומית אישרה את התשריט. @ 142. שינוי, ביטול או התלייה של תשריט חלוקת קרקע (תיקון: תשנ״ה–4<!--החלפה-->) : כל עוד לא נרשם תשריט, רשאית הועדה המקומית לבטלו, להתלותו או לשנותו, ובלבד שנתנה לבעל הקרקע או למי שעלול להיפגע, הזדמנות להשמיע את טענותיו; על החלטת ועדה מקומית לפי סעיף זה, רשאי בעל הקרקע או מי שעלול להיפגע כאמור, לערור בפני ועדת הערר תוך שלושים ימים מיום קבלת ההחלטה. @ 143. הגבלה על חלוקת קרקע : לא תירשם חלוקת קרקע בפנקסי המקרקעין אלא על פי תשריט שאושר על פי [[פרק זה]] או על פי [[סימן ז׳ לפרק ג׳]]; לא יינתן פסק־דין לחלוקת קרקע בין בעליה המשותפים אלא על פי תשריט ואישור כאמור, ולא יהא תוקף לכל רישום שנעשה בניגוד לסעיף זה לאחר תחילת חוק זה. @ 144. איחוד : הוראות [[פרק זה]] יחולו על איחוד חלקות ורישומו בפנקסי המקרקעין, בשינויים המחוייבים לפי הענין. == פרק ה׳: רישוי == @ 145. עבודות טעונות היתר (תיקון: תשל״ח–2, תשמ״א–7, תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״א–3, תשנ״ג, תשנ״ה–4, תשע״ד, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ה–2, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ז, תשע״ז–5, תשע״ז–9, תשע״ח–7, ק״ת תש״ף, תשפ"ב-3, תשפ"ב-6, תשפ"ב-8, תשפ"ב-9, תשפ"ג-5, ק"ת תשפ"ד) : (א) לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו רשות הרישוי המקומית היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר: :: (1) התווייתה של דרך, סלילתה וסגירתה; :: (2) הקמתו של בנין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה לבנין קיים וכל תיקון בו, למעט שינוי פנימי בדירה; ::: בפסקה זו - :::- ”שינוי פנימי” - שינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבנין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או בשלד של הבנין או ברכוש משותף או בצנרת או ציוד אחר המשרתים גם דירות אחרות, אינו פוגע בזולת ואינו משנה את שטחה של הדירה, למעט תוספת של שטח מרפסת שנסגרה כדין, או את מספרן של יחידות הדיור; :::- ”דירה” - חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר; :: (3) כל עבודה אחרת בקרקע ובבנין וכל שימוש בהם שנקבעו בתקנות כעבודה או כשימוש הטעונים היתר כדי להבטיח ביצוע כל תכנית. ::: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), תשכ״ז–1967]].)) : (א1) הרוצה להגיש בקשה להיתר לעבודה או לשימוש, ימציא למהנדס הועדה בקשה לקבלת מידע שפרטיו דרושים לענין ההיתר; שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין – :: (1) אופן הגשת בקשה לקבלת מידע, פרטיה ונספחיה; :: (2) מידע להיתר והמועדים למסירתו; בסעיף זה, ”מידע להיתר” – סוגי המידע שימסור מהנדס הוועדה במענה לבקשה לקבלת מידע, לרבות התנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר, וכן מידע והנחיות מטעם גורמים מאשרים וגופים נוספים; :: (3) מסירת מידע למהנדס הוועדה מאת גורמים מאשרים וגופים נוספים שיש בידם מידע לעניין תשתיות, מגבלות ותנאים הנוגעים למקרקעין שלגביהם המידע מבוקש, לשם מענה לבקשה לקבלת מידע, והמועדים למסירת המידע מאת גורמים וגופים כאמור; :: (4) תקופת תוקפו של המידע להיתר שנמסר למבקש במסגרת מענה לבקשה לקבלת מידע; :: (5) סוגי בקשות להיתר שלגביהן לא יהיה המבקש חייב להגיש בקשה לקבלת מידע. : (א2) לא נמסר מידע להיתר, כולו או חלקו, במועדים שקבע שר הפנים, או שהבקשה להיתר היא מסוג שנקבע שאין חובה להגיש בקשה לקבלת מידע לגביה, רשאי מבקש הבקשה להיתר להגישה אף בלא המידע להיתר. : (א3)(1) בקשה להיתר תוגש לרשות הרישוי המקומית. :: (2) שר הפנים יקבע תנאים מוקדמים לקליטת בקשה להיתר, ורשאי הוא לקבוע כי אם נדרשים אישורו של מי שאינו מוסד תכנון, או תיאום או התייעצות עמו, כתנאי למתן היתר, יהיו האישור, התיאום או ההתייעצות תנאי מהתנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר; כללה בקשה להיתר עבודות או שימושים שלגביהם נדרש אישור או היתר לפי [[חוק גנים לאומיים]] או לפי [[חוק העתיקות, התשל״ח–1978]], יהיה אישור או היתר כאמור תנאי מהתנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר. :: (3) מהנדס הוועדה יבדוק אם בקשה להיתר שהוגשה עומדת בתנאים המוקדמים לקליטתה, יודיע על החלטתו בדבר עמידת הבקשה להיתר בתנאים מוקדמים אלה למבקש ההיתר, ואם מצא שהיא עומדת בהם – יקלוט את הבקשה. :: (4) לא הודיע מהנדס הוועדה למבקש על החלטתו בעניין עמידת הבקשה בתנאים המוקדמים כאמור בפסקה (2) בתוך תקופה שקבע שר הפנים, יראו את הבקשה להיתר כבקשה שנקלטה בתום אותה תקופה. : (ב)(1) לא יינתן היתר אלא אם כן העבודה או השימוש שבעדם מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות, להנחיות המרחביות שנקבעו לפי [[סעיף 145ד]] (בחוק זה – ההנחיות המרחביות) ולהוראות אחרות לפי חוק זה, החלות על הקרקע או הבניין הנדונים. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), שר הפנים יקבע נושאים אשר השפעתם מעטה וזניחה, שלגביהם רשות רישוי מקומית תהיה רשאית לתת היתר, אף אם העבודה שבעדה מבוקש ההיתר היא בסטייה מהוראות תכנית, בלא צורך בהליך של מתן הקלה בהתאם להוראות [[סעיף 149]], ובלבד שהתקיימו כל אלה: ::: (א) השפעתה של הסטייה המבוקשת מהתכנית כפי שהתבקשה בהיתר על חזות הבניין, על הסביבה או על אופיין ומאפייניהן, מעטה וזניחה, לפי חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה המקומית; ::: (ב) אין בהם כדי ליצור סיכון, הפרעה, מטרד או מפגע סביבתי, של ממש; ::: (ג) אין בהם כדי לפגוע בשלד הבניין וביציבותו או במערכות הבניין ובתפקודיו; ::: (ד) לא נקבעה בתכנית הוראה ולפיה הסטייה מהתכנית היא סטייה ניכרת או הוראה ולפיה לא ניתן לאשר לפי סעיף קטן זה בקשה להיתר שאיננה תואמת להוראות התכנית. ::: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית), התשפ"ג-2023]].)) : (ב1) רשות הרישוי המקומית תבדוק את התאמת הבקשה לתכניות ולהנחיות המרחביות ותיתן את החלטתה בעניין בתוך 45 ימי עבודה ממועד קליטת הבקשה כאמור בסעיף קטן (א3) (להלן – מועד קליטת הבקשה), אלא אם כן קבע שר הפנים מועדים אחרים לעניין סוגים שונים של בקשות להיתר. : (ב2) הוגשה בקשה להיתר ונדרשת החלטתה של הוועדה המקומית או של מוסד תכנון אחר לפי חוק זה או לפי תכנית, לרבות החלטה לפי [[סעיפים 146 עד 149]], יחל מניין 45 ימי עבודה לפי סעיף קטן (ב1) ממועד ההחלטה או מהמועד שבו הוגשה בקשה מתוקנת על פי השינויים או התנאים שנקבעו בהחלטה כאמור, לפי העניין. : (ב3) החליטה רשות הרישוי כי הבקשה להיתר עומדת בתנאים האמורים בסעיף קטן (ב1), לא יינתן היתר אלא אם כן אישר מכון בקרה כי ביצע בקרת תכן לבקשה להיתר וכי תוצאות הבקרה תקינות; שר הפנים רשאי לקבוע כי הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על בקשות להיתר לגבי סוגי בניינים, עבודות או שימושים שבשל מהותם, אופיים או היקפם לא נדרשת לגביהם בקרה של מכון בקרה, ובלבד שאינן טעונות בקרה של בקר מורשה לפי [[סימן ג׳ בפרק ה׳3]]. : (ב4) שר הפנים יקבע הוראות לעניין האופן והמועד להעברת בקשה להיתר לבדיקת מכון בקרה ולעניין העברת תוצאות הבקרה לרשות הרישוי המקומית, לרבות לעניין בקשה להיתר שמכון הבקרה לא עמד במועד הקבוע בחוק זה לביצוע בקרת התכן שלה. : (ג) נקבעו בתכנית, החלה על קרקע או על בנין, שלבי ביצוע שונים, לא תיתן רשות הרישוי המקומית היתר לעבודה או לשימוש, אם העבודה או השימוש אינם תואמים את השלב שאליו הגיעו, אלא באישור מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית. : (ג1)(1) נקבעו בתכנית החלה על קרקע או על בניין תנאים למתן היתר הנוגעים לביצועה לעניין התניית ביצועה בסלילת דרכים או בהקמת תשתיות או נקבעו בתכנית למגורים החלה על קרקע או על בניין תנאים כאמור או תנאים אחרים למתן היתר הנוגעים לביצועה, לא תיתן רשות רישוי מקומית היתר לעבודה או לשימוש אם לא מולאו התנאים האמורים, אלא אם כן אישר זאת מוסד התכנון המוסמך לבקשת מי שרשאי להגיש את התכנית לגבי הקרקע או הבניין הנוגעים בדבר, ובלבד ששוכנע כי ניתן להשיג את המטרות שבשלהן נקבעו התנאים האמורים גם בלא מילוי אותם תנאים, ולעניין תנאים הנוגעים לסלילת דרכים או הקמת תשתיות - גם אם שוכנע כי השירות התשתיתי הנדרש יינתן באופן סביר, גם בלא מילוי אותם תנאים, והכול בשים לב לזמן שחלף ממועד אישור התכנית ולשינוי הנסיבות; מוסד התכנון המוסמך ייתן החלטה בבקשה לפי סעיף קטן זה בתוך 60 ימים מיום שהוגשה לו הבקשה. :: (2) בקשה שהוגשה לפי סעיף קטן זה תפורסם על חשבון המבקש, לתקופה של 15 ימים להערות הציבור; מוסד התכנון המוסמך יחליט על דרך פרסום הבקשה והליך שמיעת ההערות. :: (3) לא החליט מוסד התכנון המוסמך בבקשה לפי סעיף קטן זה, בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יעביר מזכיר מוסד התכנון, לבקשת מגיש הבקשה, את הבקשה לוועדת המשנה שהוקמה לפי [[סעיף 6(ד)]]; ועדת המשנה תדון ותחליט בבקשה בתוך 30 ימים מהיום שבו הועברה אליה, והיא רשאית להמשיך בהליכים מהשלב שאליו הגיע מוסד התכנון המוסמך. :: (3א) הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של מוסד התכנון המוסמך לדחות בקשה שהוגשה לפי סעיף קטן זה או הערה שהוגשה לבקשה כאמור רשאי לערור לוועדת המשנה שהוקמה לפי [[סעיף 6(ד)]] בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה; ועדת המשנה תחליט בערר בתוך 30 ימים מיום הגשתו והחלטת ועדת המשנה תבוא במקום החלטת מוסד התכנון המוסמך. :: (4) אושרה בקשה לפי סעיף קטן זה, תפורסם ההחלטה ברשומות. :: (5) בסעיף קטן זה – :::- ”מוסד התכנון המוסמך” – מוסד התכנון שאישר את התכנית, למעט ועדה מקומית; :::- ”תכנית למגורים” – תכנית שניתן להוציא מכוחה היתר לבניית יחידות דיור בלא צורך באישורה של תכנית נוספת וכן תכנית המייעדת שטח לתשתית הנדרשת במישרין לצורך בניית יחידות דיור. : (ג2) רשות רישוי מקומית לא תתנה תנאים למתן היתר אלא אם כן התקיים אחד מאלה: :: (1) התנאי פורט במידע להיתר; :: (2) התנאי נדרש במפורש לפי חוק זה, לפי חיקוק אחר או לפי תכנית; :: (3) התנאי נדרש, במקרים חריגים, למניעת סיכון ממשי לציבור או לבריאותו, או למניעת מפגע סביבתי חמור, ובלבד שלא היה ניתן לדעת על הסיכון או המפגע האמור בעת מסירת המידע להיתר. : (ג3) אין בהוראות סעיף קטן (ג2) כדי לגרוע מסמכותה של רשות רישוי מקומית להתנות תנאים בהיתר לפי הוראות כל דין. : (ד)(1) החליטה רשות רישוי מקומית כי הבקשה להיתר עומדת בתנאים האמורים בסעיף קטן (ב1), וניתן אישור מאת מכון בקרה כאמור בסעיף קטן (ב3), אם הוא נדרש, תיתן רשות הרישוי את ההיתר בתוך 15 ימי עבודה מיום קבלת אישור מכון הבקרה, או מיום ההחלטה כאמור, לפי העניין, ובלבד שהתמלאו לגבי הבקשה להיתר כל הדרישות לפי חוק זה, ושולמו האגרות, ההיטלים והתשלומים האחרים, למעט ארנונה, שיש לשלמם על פי כל חיקוק בשל הנכס נושא ההיתר (בסעיף קטן זה – החיובים), או ניתנו הערבויות המתאימות להבטחת תשלום החיובים, בכפוף להוראות כל דין; רשות הרישוי המקומית תשלח למבקש ההיתר את פירוט החיובים לא יאוחר מעשרה ימי עבודה מיום קבלת אישור מכון הבקרה, או מיום ההחלטה כאמור, לפי העניין. :: (2) לא שלחה רשות הרישוי המקומית למבקש ההיתר את פירוט החיובים, כולם או חלקם, עד למועד האמור בפסקה (1), תיתן רשות הרישוי את ההיתר אף שלא שולמו החיובים; ניתן היתר בלי ששולמו החיובים, כולם או חלקם, אין בכך כדי לגרוע מחבותו של החייב בתשלום החיובים; תשלום כאמור ייגבה על ידי הרשות המקומית או הוועדה המקומית, לפי העניין, לפי כל חוק. : (ה)(1) מהנדס ועדה מקומית רשאי להתיר שינויים בהיתר לצרכי התאמה ככל הנדרש במהלך ביצוע עבודה על פי היתר, כפי שיקבע שר הפנים בתקנות. :: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), מורשה להיתר רשאי להתיר שינויים בהיתר שניתן על ידי רשות הרישוי המקומית לצרכי התאמה, ככל הנדרש במהלך ביצוע עבודות, על פי היתר, כפי שיקבע שר הפנים בתקנות לעניין זה ובנושאים שיקבע, ובלבד שלא יתיר השר שינויים כאמור אם יש בהם שינוי של ממש לעומת ההיתר שנתנה רשות הרישוי המקומית. :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (התרת שינויים בהיתר על ידי מהנדס ועדה מקומית), התשנ״ב–1992]].)) : (ו)(1) שר הפנים יקבע בתקנות, בהתייעצות עם שר האנרגיה והתשתית ועם השר לאיכות הסביבה, סוגים של עבודות ומתקנים הדרושים להולכה, לחלוקה או להספקה של חשמל; נקבעו סוגים כאמור, תהיה הרשאת הקמתם בדרך שיקבע שר הפנים באותן תקנות; הרשאה כאמור תבוא במקום היתר לפי סעיף זה. :: (1א) על אף האמור בתקנות לפי פסקה (1) [[ובסעיף 6ב(ב1)]], ניתן להגיש בקשה להרשאה לביצוע והקמה של עבודות ומיתקנים הדרושים להולכה של חשמל, לרשות הרישוי כאמור [[בסעיף 6ב(ב)(1)]], אם יושב ראש רשות החשמל אישר כי העבודות והמיתקנים שלגביהם הוגשה הבקשה להרשאה נדרשים לשם עמידה בתוכנית פיתוח כאמור [[בסעיף 19 לחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996]], אולם לא יוגשו לרשות הרישוי כאמור בשנה קלנדרית אחת יותר מעשר בקשות להרשאה כאמור. :: (1ב) על אף האמור בפסקה (1א), בקשה להרשאה שהועברה לרשות הרישוי לפי הוראות [[סעיף 6ב(ב1)]], לא תימנה במניין הבקשות לפי אותה פסקה. :: (2) לענין [[פרק י׳]], עבודה שבוצעה או מתקן שהוקם כאמור בפסקה (1) ללא הרשאה על פי חוק זה או שלא בהתאם להרשאה כזו, יראו אותם כבניה ללא היתר או בניגוד לתנאי היתר, לפי הענין. :: (3) עבודות שבוצעו או מתקנים שהוקמו כאמור בפסקה (1) על פי הרשאה לפי חוק זה, יראו אותם כאילו בוצעו או הוקמו בהתאם לתכנית, ובלבד שאין בהם סתירה להוראות תכנית מאושרת; שר הפנים רשאי בתקנות כאמור בפסקה (1), לקבוע הוראות לענין סטיה של הרשאה כאמור מתכנית מופקדת. : (ו1)(1) הקמה של רשת כבלים אופטיים על גבי רשת חשמל עילית של בעל רישיון ספק שירות חיוני, המבוצעת בידי בעל רישיון כאמור, פטורה מהיתר לפי סעיף זה. :: (2) הוסרה או הוטמנה רשת החשמל העילית, תוטמן או תוסר גם רשת הכבלים האופטיים שהוקמה על גביה. :: (3) בסעיף קטן זה – :::- ”רישיון ספק שירות חיוני” – כהגדרתו [[בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996]]; :::- ”רשת חשמל עילית” – מיתקנים עיליים להולכה, חלוקה והספקה של חשמל, לרבות עמודים למתח נמוך, גבוה, עליון ועל־עליון, וכן הציוד והאבזרים המותקנים עליהם והמחוברים אליהם לצורכי רשת החשמל, תחנות השנאה זעירות, ארגזי חלוקת חשמל לסוגיהם וכן החיבורים אליהם, למעט חיבורים עיליים לבתים; :::- ”רשת כבלים אופטיים” – רשת כבלים אופטיים או כל חלק ממנה, לרבות תיבות חיבורים או ארונות תקשורת, שגודלם אינו עולה על 80 × 40 × 50 סנטימטרים, המשמשת או המיועדת לשמש להספקת שירותי בזק; לעניין זה, ”שירות בזק” – כהגדרתו [[בחוק התקשורת]]. :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (הסדרת הולכה, חלוקה והספקה של חשמל), התשנ״ח–1998]].)) : (ז) מוסד תכנון לא יתן היתר, מכוח תכנית שהופקדה אחרי ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996) אלא אם כן אושרה למקרקעין, שלגביהם מבוקש ההיתר, תכנית הקובעת הוראות בכל אלה: :: (1) פירוט יעודי הקרקע; :: (2) חלוקה למגרשים או לחלקות וגבולותיהם, אם אלו לא נקבעו בתשריט חלוקת קרקע; :: (3) קווי הבנין, מספר הקומות או גובה הבנינים; :: (4) שטחי הבניה המותרים. : (ח) על אף הוראות סעיף קטן (ז) – :: (1) מוסד התכנון המוסמך רשאי לתת היתר לגבי עבודה או שימוש בקרקע שלדעת מוסד התכנון אופיים אינו דורש את קיום כל ההוראות שבסעיף קטן (ז), אף אם התכנית לא כללה את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של הסעיף הקטן האמור; :: (2) הוועדה המקומית רשאית להחליט על מתן היתר למיתקן שידור אלחוטי, קו או מיתקן ביוב, קו או מיתקן מים, מיתקן מדידה או ניטור, מיתקן לאגירת אנרגיה, מיתקן אגרו-וולטאי או מיתקן תשתית מסוג אחר שקבע שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, שנקבעו בתכנית מיתאר ארצית, או בתכנית מיתאר מחוזית החלה על כל שטח המחוז שאושרה לאחר יום תחילתו של [[19:301578|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 100), התשע״ד–2013]], אף אם התכנית לא כללה את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ז), ובלבד שההיתר כאמור תואם את הייעוד שנקבע בתכנית ואת השטח הכולל המותר לבנייה לפיה, ובתכנית כאמור מתקיימים כל אלה: ::: (א) עניינה תשתיות כלל־ארציות המחייבות פריסה רחבה של מיתקני תשתית ושנדרשת בשלהן גמישות לגבי מיקומו של כל מיתקן תשתית; ::: (ב) היא קובעת כי ניתן להוציא מכוחה היתר; ::: (ג) נקבעו בה הוראות בדבר פרסום הבקשות להיתרים ולהליך השמעת הטענות בעניין לפני הוועדה המקומית; ::: (ד) נקבעו בה שטחי בנייה והיקפי בנייה מותרים לכל מיתקן תשתית; :: (3) הגורם המוסמך שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (ו)(1) או רשות הרישוי של הוועדה לתשתיות רשאים להחליט על מתן הרשאה לשינוי בנוגע לקווי חשמל במתח עליון (בפסקה זו - קווי 161) קיימים, וכן בנוגע למבנים ומיתקנים הנלווים לקווים כאמור לרבות לעניין הקמתם, וכן להחליט על מתן הרשאה להקמת קווי 161 תת-קרקעיים ולהקמת המבנים והמיתקנים הנלווים להם, על פי תוכנית מיתאר ארצית, אף אם התוכנית לא כללה את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ז), ובלבד שהרשאה כאמור תואמת את הוראות התוכנית ובכלל זה את השטח הכולל המותר לבנייה על פיה, ובתוכנית כאמור מתקיימים כל אלה: ::: (א) האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של סעיף קטן (ח)(2), בשינוי זה: בפסקת משנה (ג), במקום "הוועדה המקומית" יקראו "הוועדה לתשתיות, אם הבקשה להרשאה הוגשה לרשות הרישוי של הוועדה לתשתיות, או ועדת המשנה לשמיעת טענות שהוקמה לפי [[סעיף 11א5]], אם הבקשה להרשאה הוגשה לגורם המוסמך שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (ו)(1)"; ::: (ב) לעניין הסטה של קווי 161 קיימים או שינוי משמעותי במגבלות הנובעות מקו חשמל כאמור - נקבע בה כי יוגש לגורם המוסמך או לרשות הרישוי כאמור של הוועדה לתשתיות מסמך סביבתי, כפי שיוגדר בתוכנית, המתייחס להשפעות הסביבתיות של הסטת הקו וכן נקבעו בה הוראות בדבר פרסום הבקשות להרשאה לתקופה שלא תפחת מ-45 ימים ולהליך השמעת הטענות בעניין; לעניין הסטה כאמור לשטח בנוי, ההוראות בה ייקבעו בשים לב לצורך בצמצום המגבלות בשטח בנוי הנובעות מקו החשמל; ::: (ג) לעניין הקמת קווי 161 תת-קרקעיים - נכללו בה הוראות לעניין הקמת הקווים כך שקווים שניתן להקים מכוחה יהיו קווים שהמגבלות החלות עליהם מצומצמות; :: (4) רשות הרישוי המקומית רשאית לתת היתר להקמת מיגונית, לפי הוראות תוכנית מיתאר ארצית, אף אם התוכנית אינה כוללת את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ז), ובלבד שההיתר תואם את הייעוד שנקבע בתוכנית כאמור ונקבע בה כי יהיה ניתן לתת היתר מכוחה; בסעיף זה, "מיגונית" - מבנה יביל לצורכי מיגון אוכלוסייה, הבנוי מבטון מזוין או מחומר בעל תכונות דומות, העשוי מקשה אחת ורתום בכל חלקיו, ששטח הבנייה הכולל שלו אינו עולה על 15 מ"ר, וגובהו אינו עולה על 3.5 מטרים, ובלבד שהוצב על ידי המדינה או על ידי רשות מקומית. : (ט) על אף האמור בסעיף קטן (ז), מוסד התכנון המוסמך רשאי לתת היתר למפעל מים בהתאם לתכנית למפעל מים לפי [[פרק שלישי לחוק המים, התשי״ט–1959]], שאושרה לפני יום י״ט באב התשס״ט (9 באוגוסט 2009) אף אם התכנית כאמור לא קבעה את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של אותו סעיף קטן. @ 145א. הסכמת רשות מקרקעי ישראל לבקשה להיתר (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה) : (א) היו המקרקעין שלגביהם מוגשת בקשה להיתר מקרקעי ישראל, וקבע שר הפנים לפי חוק זה כי נדרשת הסכמת רשות מקרקעי ישראל לבקשה להיתר, תינתן תגובתה לבקשה להיתר בתוך 90 ימים מיום שהוגשה לה בקשה לתת את הסכמתה; ואולם היו המקרקעין מיועדים להקצאה למבקש ההיתר בפטור ממכרז, תינתן תגובת רשות מקרקעי ישראל לאחר שהתמלאו התנאים לביצוע הקצאה כאמור לפי כל דין. : (ב) שר הפנים יקבע מקרים שבהם יראו את רשות מקרקעי ישראל כאילו הודיעה שאינה מתנגדת לבקשה להיתר אם חלף המועד למתן תגובתה בלי שניתנה. @ 145א1. היתר תואם תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה שהיא תכנית לרישוי מהיר (תיקון: תשפ"ב-14, תשפ"ה-4) : (א) בסעיף זה, "תכנית לרישוי מהיר" - תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש כאמור [[בסעיף 70ב]], תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק כאמור [[בסעיף 70ד]], תוכנית לפי [[סעיף 62א(א) (13ב)(א)(1)]] לעניין בניין שהוא מבנה הטעון חיזוק או תכנית מפורטת שאינה סותרת את התכנית הכוללת להתחדשות עירונית שהוגשה לוועדה המקומית לפי [[סעיף 62א(ה1)]], ומתקיימים בה התנאים שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (ה). : (ב) על אף האמור [[בסעיף 145]], הוגשה לוועדה המקומית תכנית לרישוי מהיר, ניתן להגיש לוועדה המקומית, לאחר ההחלטה על הפקדת התכנית ולפני הפקדתה, בקשה להיתר התואם את התכנית, ובלבד שמגיש התכנית ביקש להגיש את הבקשה להיתר בעת שהגיש את התכנית לרישוי מהיר. : (ג) הוגשה בקשה להיתר כאמור בסעיף קטן (ב), תדון בה הוועדה המקומית במסגרת הדיון בתכנית ותחליט, במסגרת ההחלטה על אישור התכנית ובמקום רשות הרישוי המקומית, אם הבקשה להיתר עומדת בתנאים הקבועים [[בסעיף 145(ב1)]] וכן תחליט על התנאים למתן ההיתר כאמור [[בסעיף 145(ג2)]] (בסעיף זה - החלטה לעניין מתן ההיתר), והכול בהתאם להוראות שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (ה); על אף האמור, שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות כאמור מקרים ותנאים שבהתקיימם רשות הרישוי המקומית היא שתדון בבקשה להיתר שהוגשה לפי סעיף זה ואת המועד לכך. : (ד) הוראות סעיף זה יחולו על תכנית כאמור בסעיף קטן (א) החלה על מגרש אחד או שני מגרשים רצופים, שערך מי שרשאי לערוך בקשה להיתר למימוש התכנית לרישוי מהיר; שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות כאמור בסעיף קטן (ה), הוראות אחרות לעניין שטח התכנית או מספר המגרשים הכלולים בה. : (ה) שר הפנים יקבע בתקנות הוראות לעניין תכנית לרישוי מהיר ולעניין מתן היתר מכוחה, ובכלל זה הוראות בעניינים כמפורט להלן: :: (1) תנאים מקדמיים להגשת תכנית לרישוי מהיר, ובכלל זה לעניין בקשה למידע להגשת תכנית לרישוי מהיר ולהיתר לפיה, פרטיה ונספחיה; מסירת מידע למהנדס הוועדה מאת גורמים מאשרים וגופים נוספים שיש בידם מידע לעניין תשתיות, מגבלות ותנאים הנוגעים למקרקעין שלגביהם המידע מבוקש, לשם מענה לבקשה לקבלת מידע, מסירת המידע מאת מהנדס הוועדה למגיש הבקשה והמועדים למסירת המידע מאת גורמים וגופים כאמור; :: (2) תקופת תוקפו של המידע להגשת תכנית לרישוי מהיר ולהיתר לפיה; :: (3) תנאים מקדמיים שעל התכנית לרישוי מהיר לעמוד בהם; בתקנות לפי פסקה זו רשאי השר לקבוע הוראות לעניין שימושים מסוימים שאם ייקבעו בתכנית לא יחולו עליה הוראות סעיף זה, וכן לעניין החובה לקבוע בתכנית הוראות בדבר פקיעת תוקפה; :: (4) מסמכים שיש להגישם עם הגשת התכנית לרישוי מהיר או אחרי הגשתה, לשם החלטה לעניין מתן ההיתר; :: (5) הוראות לעניין ההליכים לפי סעיף זה ומועדיהם, ובכלל זה בעניינים המפורטים [[בסעיף 145(א3)]] ובעניין הדיון בהתנגדויות לתכנית ולבקשה להיתר; :: (6) הוראות לעניין תקופת תוקפה של החלטה לעניין מתן היתר. :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (תוכנית לרישוי מהיר), התשפ"ד-2023]].)) : (ו) נוסף על התנאים שנקבעו לפי [[סעיף 83א1]], יראו את התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ה)(1), (3) ו-(4) לעניין מסמכים שיש להגישם עם הגשת התכנית לרישוי מהיר, כתנאים להגשת התכנית לרישוי מהיר. : (ז) החליטה הוועדה המקומית על מתן היתר כאמור בסעיף קטן (ג), יחולו הוראות [[סעיף 145(ב3) עד (ג1) ו-(ג3) עד (ה)]], אולם רשות הרישוי לא תיתן את ההיתר לפי ההוראות האמורות אלא לאחר תחילתה של התכנית לרישוי מהיר שאושרה כאמור בסעיף קטן (ג) ושמכוחה ניתן ההיתר. : (ח) הוראות סעיף זה יחולו לעניין תוכנית לרישוי מהיר, בין שההיתר הוא לעבודה או לשימוש בהתאם להוראות שנקבעו בתכנית לפי [[סעיפים 70ב]] [[או 70ד]], לפי העניין, ובין שההיתר הוא לעבודה או לשימוש מכוח הוראות נוספות הנכללות בתכנית לפי [[סעיף 62א]]. @ 145ב. רישוי בדרך מקוצרת (תיקון: תשע"ד–2, תשע״ה-2, תשפ"ד-4) : (א) בקשה להיתר לגבי סוגי בניינים, עבודות ושימושים שקבע שר הפנים, שמתקיימים בהם כל אלה, תידון בהליך רישוי בדרך מקוצרת בהתאם להוראות סעיף זה: :: (1) הם לא עשויים ליצור סיכון או הפרעה של ממש; :: (2) הם לא עשויים ליצור השפעה מהותית על חזות הבניין, על הסביבה ועל אופיין ומאפייניהן; (((הוראת שעה לתקופה של שנתיים מיום 30.11.2023):)) אולם לעניין בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן במבנה קיים בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]] - הם לא עשויים ליצור השפעה מהותית על הסביבה. : (ב) על בקשה להיתר בהליך רישוי בדרך מקוצרת יחולו הוראות חוק זה החלות על בקשה להיתר, בשינויים אלה: :: (1) [[בסעיף 145(ב1) ו־(ב2)]], בכל מקום, במקום ”45 ימי עבודה” יקראו ”25 ימי עבודה”; :: (2) לא החליטה רשות הרישוי המקומית במועד האמור בפסקה (1), יראו זאת כהחלטה שהבקשה תואמת לתכניות ולהנחיות המרחביות; :: (3) רשות הרישוי המקומית תשלח למבקש הודעה על פירוט החיובים האמורים [[בסעיף 145(ד)(1)]] בתוך 40 ימי עבודה ממועד קליטת הבקשה להיתר כאמור [[בסעיף 145(א3)]]; :: (4) החליטה רשות הרישוי המקומית כי בקשה להיתר תואמת את התכניות ואת ההנחיות המרחביות, ושלחה הודעה על פירוט החיובים במועד האמור בפסקה (3), תיתן את ההיתר בתוך חמישה ימי עבודה מיום שהתמלאו כל אלה, ובלבד שהתמלאו לגבי הבקשה להיתר כל הדרישות לפי חוק זה: ::: (א) אם הבקשה להיתר טעונה אישור של מכון בקרה כאמור [[בסעיף 145(ב3)]] – מכון הבקרה אישר כי בוצעה בקרת תכן לבקשה להיתר וכי תוצאות הבקרה תקינות; ::: (ב) המבקש הגיש לרשות הרישוי בתוך עשרה ימי עבודה מהמועד שבו קיבל את ההודעה על פירוט החיובים, כאמור בפסקה (3), אישור על תשלום החיובים; :: (5) החליטה רשות הרישוי המקומית כי בקשה להיתר תואמת את התכניות ואת ההנחיות המרחביות, ולא שלחה הודעה על פירוט החיובים במועד האמור בפסקה (3), תיתן את ההיתר בתוך חמישה ימי עבודה מיום שהתמלאו התנאים בפסקה (4)(א), ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 145(ד)(2)]], בשינויים המחויבים; :: (6) לא נתנה רשות הרישוי המקומית את ההיתר למבקש אף שהתקיימו התנאים המנויים בפסקה (4) או (5), לפי העניין, יראו את הבקשה להיתר כהיתר; :: (7) התקיים האמור בפסקה (2) וכן התמלאו התנאים בפסקה (4) או (5), לפי העניין, תיתן רשות הרישוי את ההיתר, ובלבד שמגיש הבקשה הגיש לה הצהרה מאת עורך הבקשה לפי חוק זה במתכונת שקבע שר הפנים על כל אלה: ::: (א) אם הבקשה להיתר נקלטה בהתאם להוראת [[סעיף 145(א2)(4)]] – על כך שהבקשה להיתר עומדת בתנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר שקבע שר הפנים לפי [[סעיף 145(א3)(4)]]; ::: (ב) אם לא צורף לבקשה אישור מכון בקרה כאמור [[בסעיף 145(ב3)]] – על כך שלא נדרש אישור כאמור; ::: (ג) על כך שהעבודה או השימוש שבעדם מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות, להנחיות המרחביות ולהוראות אחרות לפי חוק זה החלות על הקרקע או הבניין הנדונים; :: (8) לא נתנה רשות הרישוי המקומית את ההיתר למבקש אף שהתקיימו התנאים המנויים בפסקה (7), יראו את הבקשה להיתר כהיתר; :: (9) על אף הוראות פסקה (7), הוגשה השגה לפי [[סעיף 152(א2)]], לא תיתן רשות הרישוי את ההיתר ולא יראו את הבקשה להיתר כהיתר כאמור בפסקה (8), אלא אם כן ההשגה נדחתה והתקיימו כל התנאים האמורים בפסקה (7). : (ג) שר הפנים רשאי לקבוע סייגים, תנאים והוראות נוספות לעניין הליך רישוי בדרך מקוצרת, לרבות לעניין תוקף החלטה לפי סעיף זה, טפסים, סדרי נוהל והמועדים הנוגעים להליך כאמור. :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (הליך רישוי בדרך מקוצרת), התשע״ז–2017]].)) @ 145ב1. הוראות מיוחדות לעניין הקמת מרחב מוגן בהליך רישוי בדרך מקוצרת (תיקון: תשפ"ד-4) : (א) על אף האמור בכל דין, על בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן במבנה קיים בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]], בהליך רישוי בדרך מקוצרת (בסעיף זה - בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן), יחולו הוראות אלה: :: (1) גורם מאשר או גורם נוסף ישיב לפנייה שהגיש מבקש ההיתר או מי מטעמו לקבלת מידע, לאישורו, או להתייעצות או לתיאום עימו, הנוגעת לבקשה להיתר להקמת מרחב מוגן, בתוך 15 ימים מיום הפנייה אליו; לא השיב הגורם המאשר או הגורם הנוסף, לפי העניין, עד תום התקופה האמורה, יראו, בתום התקופה, כאילו נתן את הסכמתו לביצוע הבקשה להיתר להקמת מרחב מוגן, ואם הבקשה הייתה למידע - כאילו אין בידו מידע שיש בו כדי להשפיע על הבקשה להיתר כאמור; בסעיף זה, "גורם נוסף" - גוף ציבורי או גוף תשתית כהגדרתם [[בחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג-2023]], שאישורו, או התייעצות או תיאום עימו נדרשים על פי תוכנית או חיקוק, או שיש בידו מידע לעניין מגבלות ותנאים הנוגעים למקרקעין שלגביהם המידע מבוקש, ובכלל זה מידע בדבר מיתקנים וקווי תשתית קיימים ומתוכננים, מעל פני הקרקע ומתחת לפני הקרקע, ומגבלות הקשורות לתשתיות אלה; :: (2) גורם מאשר וגורם נוסף יפרסמו באתרי האינטרנט שלהם נוהל פנייה אליהם לעניין הוראות פסקה (1), בכפוף לתקנות לפי סעיף קטן (ב), שבו יצוינו כל אלה: ::: (א) פרטי המידע, המסמכים והאישורים הנדרשים לפי דין לשם פנייה לקבלת פרטים לעניין הקמת מרחב מוגן; ::: (ב) מנגנון ההשגה או הערר שנקבעו בדין על החלטות הגורם המאשר או הגורם הנוסף, אם נקבעו. : (ב) שר הפנים יקבע בתקנות הוראות לעניין אופן הגשת בקשה לגורם מאשר ולגורם נוסף ומתן מענה לפי סעיף זה, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע הוראות בעניינים אלה: :: (1) חובתו של גורם מאשר או של גורם נוסף לקבל פניות בדרך מקוונת; :: (2) המועדים שבהם יראו פנייה כאילו התקבלה, ומענה והיעדר מענה לפנייה של גורם מאשר או גורם נוסף כתשובה; :: (3) מסמכים ופרטים שצריכים להיכלל בפנייה. :: ((ראו [[סימן ט' לחלק ב' לתקנות התכנון והבנייה (הליך רישוי בדרך מקוצרת), התשע״ז–2017]].)) : (ג) לעניין בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן רשאי שר הפנים לקבוע בתקנות את התנאים שרשות רישוי או מהנדס הוועדה רשאים לקבוע כתנאי למתן ההיתר או כתנאי בהיתר ואת התנאים כאמור שאינם רשאים לקבוע; נקבעו תקנות כאמור - יהיה כוחן יפה מכוחה של תוכנית, לרבות תוכנית שאושרה כדין לפני התקנתן. : (ד) על אף האמור בכל דין, לעניין בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן שהוא מרחב מוגן דירתי או מרחב מוגן קומתי לדירות מגורים, כמשמעותם לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]], או שהוא מרחב מוגן במבנה המשמש לצורכי ציבור, כהגדרתם [[בסעיף 70ב(א)(3)]], במקרקעי ישראל, לא תידרש הסכמת רשות מקרקעי ישראל להקמת המרחב המוגן ורשות מקרקעי ישראל לא תגבה כל תשלום בשל הקמתו. : (ה) הוראות סעיף זה יחולו גם על הוספת שטח נוסף באזור עימות כמשמעותו [[בסעיף 151(ג)(2)]]. @ 145ג. פטור מהיתר (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ"ד-4) : (א) שר הפנים יקבע פטור מהיתר להקמתם של סוגי בניינים, לביצועם של סוגי עבודות ולסוגי שימושים שיקבע, ובלבד שמתקיימים בהם כל אלה, לפי העניין: :: (1) הם פשוטים מבחינה הנדסית; :: (2) אין בהם כדי ליצור סיכון, הפרעה, מטרד או מפגע סביבתי של ממש; :: (3) השפעתם על חזות הבניין, על הסביבה ועל אופיין ומאפייניהן, מעטה; (((הוראת שעה לתקופה של שנתיים מיום 30.11.2023):)) אולם לעניין עבודות שמבצעת המדינה או רשות מקומית, לצורך הקמת מרחב מוגן במבנה ציבור קיים במגרש המשמש לצורכי ציבור, בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]] - השפעתם על הסביבה מעטה; :: (4) הם לא פוגעים בשלד הבניין וביציבותו או במערכות הבניין ובתפקודיו. : (ב) קבע שר הפנים פטור כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע הוראות לעניין עבודות ושימושים הפטורים מהיתר, לרבות סייגים ותנאים לתחולת הפטור, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה: :: (1) חובת מסירת הודעה לרשות הרישוי המקומית על הקמת הבניינים, או על ביצוע העבודות או השימושים הפטורים מהיתר, אופן מסירתה, פרטיה והמועדים למסירתה; :: (2) מפרטים ותנאים שיבטיחו כי הקמת הבניינים, ביצוע העבודות או השימושים, הפטורים מהיתר, ייעשו באופן מקצועי ובטיחותי ותוך השתלבות בסביבה. : (ג) לא ייקבע פטור מהיתר לעבודות התקנה לראשונה של מיתקני אכסון ואגירה של גז, נפט, דלק או חומרים מסוכנים אחרים. : (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לאפשר הקמת בניין, ביצוע עבודה או שימוש שלא בהתאם לתכנית, להנחיות מרחביות או להוראות לפי חוק זה. : (ה) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בשטח כאמור [[בסעיף 62א(ו)(1) עד (3)]]. @ 145ג1. הוראות מיוחדות לעניין עבודות להקמת מרחב מוגן (תיקון: תשפ"ד-4) : הוראות [[סעיף 145ב1]] יחולו, בשינויים המחויבים, גם על עבודות להקמת מרחב מוגן בהתאם להוראות לפי [[סעיף 145ג]]. @ 145ד. הנחיות מרחביות (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2, ק״ת תשע״ו, תשפ"ד-4) : (א) ועדה מקומית רשאית לקבוע הנחיות מרחביות למרחב התכנון שלה בעניינים המפורטים בסעיף קטן (ב), ובלבד שאין בהן סתירה להוראות תכנית או להוראות לפי חוק זה. : (ב) הנחיות מרחביות יכול שיתייחסו לחזותו ולמראהו החיצוני של בניין, למפלסי הכניסה לבניין, להשתלבות הבניין בסביבתו, לחיבור תשתיות ולעניינים נוספים כפי שקבע שר הפנים; ואולם, שר הפנים רשאי לקבוע תנאים וסייגים לעניין קביעת הנחיות מרחביות, לרבות הנחיות מרחביות שנקבעו כדין לפני התקנת תקנות לפי סעיף קטן זה. : (ג) הנחיות מרחביות יכול שייקבעו לכל מרחב התכנון או לחלק ממנו, לסוגי מגרשים או למגרש מסוים, לסוגי בניינים או לבניין מסוים. : (ד) ועדה מקומית רשאית לקבוע במסגרת ההנחיות המרחביות כי בשל מאפייניהם המיוחדים של מגרשים מסוימים או של סוגי מגרשים, ובכלל זה מיקומם, צורתם, גודלם או ייעודם, ייקבעו לגבי כל מגרש כאמור הנחיות מרחביות פרטניות בידי רשות הרישוי המקומית בשלב מסירת המידע להיתר כאמור [[בסעיף 145(א1)]]; הנחיות מרחביות פרטניות יעמדו בתוקפן עד תום תקופת תוקפו של המידע להיתר. : (ה) לא תקבע ועדה מקומית הנחיה מרחבית הכוללת חובת אישור, תיאום או התייעצות. : (ו) הנחיות מרחביות שקבעה ועדה מקומית יפורסמו באתר האינטרנט שלה והודעה על קביעתן תפורסם בעיתון; הנחיות מרחביות כאמור ייכנסו לתוקף בתום שלושים ימים ממועד הפרסום האחרון בעיתון לפי [[סעיף 1א]] או במועד מאוחר יותר שקבעה הוועדה המקומית. : (ז) הרואה את עצמו נפגע על ידי הנחיות מרחביות שקבעה ועדה מקומית, רשאי לערור לוועדת הערר בתוך שלושים ימים מיום פרסומן. : (ח) על בקשה להיתר יחולו ההנחיות המרחביות שבתוקף במועד מסירת המידע להיתר, ואם לא נמסר מידע להיתר כאמור [[בסעיף 145(א1)]] – ההנחיות המרחביות שבתוקף במועד הגשת הבקשה. : (ט) רשות הרישוי המקומית לא תהיה רשאית לתת הנחיות או לקבוע תנאים למתן היתר בעניינים האמורים בסעיף קטן (ב), אלא אם כן נקבעו בהנחיות המרחביות, ובהתאם לקבוע בהן. @ 145ה. אישור לשינוי שימוש שנקבע בהיתר (תיקון: תשע״ז) : (א) על אף האמור בחוק זה רשות הרישוי המקומית תיתן אישור לשינוי מטרת השימוש שנקבעה בהיתר לשימוש למטרת עסק (בסעיף זה – אישור לשינוי שימוש), אם התקיימו כל אלה: :: (1) השימוש המבוקש למטרת עסק הותר בתכנית החלה על המגרש והוא תואם אותה ואת ההנחיות המרחביות החלות על המגרש; :: (2) התכנית שלפיה מבוקש האישור לשינוי שימוש אושרה לאחר יום תחילתו של חוק זה כאמור [[בסעיף 279]]; :: (3) הבקשה אינה כוללת עבודות הטעונות היתר; :: (4) הבקשה אינה למטרת מפעל לייצור תעשייתי; :: (5) השימוש המבוקש למטרת עסק אין בו כדי לפגוע בסביבה, בבריאות הציבור או בבטיחותו, או לשנות משמעותית את אופי הסביבה. : (ב) ניתן אישור לשינוי שימוש, לא יידרש כל אישור נוסף של מכון בקרה ולא יהיה צורך בקבלת היתר נוסף על ההיתר הקיים. : (ג)(1) רשות הרישוי תחליט בבקשה לפי סעיף זה, לאחר שדנה בהערות שהוגשו לה לפי התקנות האמורות בסעיף קטן (ה), ככל שהוגשו, בתוך 30 ימי עבודה מיום שנקלטה. :: (2) לא החליטה רשות הרישוי המקומית בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יראו זאת כסירוב לתת אישור ורשאי המבקש להגיש את בקשתו לוועדת הערר בתוך 15 ימים מתום התקופה האמורה; ועדת הערר תחליט בבקשה בתוך 30 ימים מהיום שהוגשה לה. : (ד) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת רשות הרישוי המקומית לסרב לבקשה לפי סעיף זה או לדחות הערה שהוגשה לפי סעיף זה רשאי לערור לפני ועדת הערר בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה; ועדת הערר תחליט בערר בתוך 30 ימים מיום הגשתו. : (ה) שר האוצר יקבע בתקנות הוראות בדבר אופן הגשת בקשה לאישור לשינוי שימוש ותנאים מוקדמים להגשתה, ובכלל זה הגשתה בדרך מקוונת, פרטי הבקשה, הסכמתם הנדרשת של בעלי הזכויות במקרקעין לגביהם הוגשה הבקשה, משלוח הודעות ושמיעת הערות בעלי זכויות כאמור שלא נתנו את הסכמתם לבקשה, וכן תקופת תוקפו המזערית של אישור לשינוי שימוש. :: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).)) :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (שינוי שימוש למטרת עסק), התשפ"ה-2025]].)) : (ו) על אף הוראות [[פרק זה]], על אישור לשינוי שימוש לפי סעיף זה, יחולו הוראות סעיף זה בלבד ולא יראו בשינוי שימוש כאמור שימוש חורג. @ 146. שימוש חורג (תיקון: תשמ״ח–2, תשנ״ה–4) : (א) הועדה המקומית רשאית להתיר שימוש חורג. : (ב) (((בוטל).)) @ 147. הקלות (תיקון: תשל״ג, תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשע״א, תשע״ב, תשע״ה, תשע״ו–8, תשע״ז–10, תשפ"ב-8, תשפ"ב-14, תשפ"ה-4) : (א) הוועדה המקומית רשאית לתת הקלה למבקש היתר לפי [[סעיף 145]], בנושאים שנקבעו לפי [[סעיף 151(ב)(1)]], אולם לא תאשר ועדה מקומית הקלה מתוכנית שאושרה לפי [[סעיף 62א]], שלא ניתן לאשרה בתוכנית בסמכות הוועדה לפי [[אותו סעיף]], למעט [[פסקה (9) שבסעיף 62א(א)]]. : (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הוועדה המקומית רשאית לתת הקלה למבקש היתר לפי [[סעיף 145]], בכפוף להוראות [[סעיף 151(ב)(2)]], לגבי בניין קיים שבנייתו הושלמה שמונה שנים או יותר ממועד הגשת הבקשה להקלה ושאינה כרוכה בהריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש, אולם לא תאשר ועדה מקומית הקלה שהיא אחת מאלה: :: (1) הקלה מתוכנית שאושרה לפי [[סעיף 62א]] שלא ניתן לאשרה בתוכנית בסמכות הוועדה לפי [[אותו סעיף]], למעט [[פסקה (9) שבסעיף 62א(א)]]; :: (2) הקלה מתוכנית חדשה אשר נקבעו בה, לגבי אותו בניין, הוראות המאפשרות להרחיב את ניצול המקרקעין לעומת התוכנית שלפיה נבנה, באותו נושא שבו מתבקשת ההקלה, למעט תוכנית נושאית כהגדרתה [[בסעיף 62א(ח)]]; לעניין זה, "תוכנית חדשה" - תוכנית שאושרה אחרי יום ג' בניסן התשפ"ה (1 באפריל 2025). @ 147א. היתר להגדלת שימוש למגורים או לתוספת שימושים אחרים למגורים - הוראת שעה (תיקון: תשפ"ב-6) : (א) בסעיף זה - ::- "בית דיור מוגן" ו"מעונות לתלמידים" - כמשמעותם [[בסעיף 62א(א1)(14)(א)]]; ::- "השטח הכולל" - השטח הכולל המותר לבנייה, למעט שטחי בנייה לתעסוקה שנוספו בתכנית לפי [[סעיף קטן (א)(16) או (א1)(3) שבסעיף 62א]], שאושרה לאחר יום י' בכסלו התשפ"ב (14 בנובמבר 2021); ::- "השכרה לטווח ארוך" - כהגדרתה [[בתוספת השישית]]; ::- "שימוש ציבורי" - מרפאה, גן ילדים לרבות מעון יום לגיל הרך, או מרכז קהילתי הנועד לשמש את המעונות לתלמידים או את בית הדיור המוגן; ::- "שימושים אחרים למגורים" - דיור להשכרה לטווח ארוך, מעונות לתלמידים או בית דיור מוגן; ::- "תכנית מפורטת" - למעט תכנית שאושרה לאחר יום י' בכסלו התשפ"ב (14 בנובמבר 2021), הקובעת בתחומה שימוש למגורים או שטחי בנייה למגורים נוסף על שימוש התעסוקה שהותר בתחומה ערב אישורה ושניתן להוציא מכוחה היתר לבנייה למגורים בלא צורך באישורה של תכנית נוספת; ::- "תעסוקה" - כמשמעותה [[בסעיף 62א(א1)]]. : (ב) התירה התכנית המפורטת החלה במגרש שימוש לתעסוקה ולמגורים והשטח הכולל המותר לבנייה למגורים במגרש נמוך מ-30 אחוזים מסך השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, תיתן הוועדה המקומית היתר להגדלת השימוש למגורים ולתוספת יחידות דיור מתוך שטחי הבנייה שהותרו לתעסוקה (בסעיף קטן זה - הגדלת שימוש למגורים), בכפוף להוראות אלה: :: (1) השטח הכולל המותר לבנייה למגורים לאחר הגדלתו, לא יעלה על 30 אחוזים מסך השטח הכולל; :: (2) תוספת יחידות דיור תהיה בהתאם להוראות שנקבעו בתכנית לעניין גודל או מאפייני הדירה, ככל שנקבעו. : (ג) התירה התכנית המפורטת החלה במגרש בתחום רשות עירונית שימוש לתעסוקה ולא התירה בו שימוש למגורים, תיתן הוועדה המקומית היתר לתוספת שימושים אחרים למגורים מתוך שטחי הבנייה שהותרו לתעסוקה (בסעיף קטן זה - תוספת שימוש), בכפוף להוראות אלה: :: (1) השטח הכולל המותר לבנייה לתוספת השימוש לא יעלה על 30 אחוזים מסך השטח הכולל; :: (2) לא מותרים במגרש שימושי תעשייה או מלאכה; :: (3) לעניין דיור להשכרה לטווח ארוך יחולו גם הוראות אלה: ::: (א) הוראות [[התוספת השישית]]; ::: (ב) השטח הכולל המותר לבנייה של דירת מגורים לא יעלה על 50 מ"ר, לרבות שטחו של מרחב מוגן; לעניין זה, "דירת מגורים" - מערכת חדרים או תאים שנועדה לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים בלבד. : (ד) בהיתר לפי סעיף זה רשאית ועדה מקומית, לאשר תוספת שימוש ציבורי שנועד לשרת את הגדלת השימוש למגורים או את תוספת השימושים האחרים למגורים, נוסף על הגדלת השימוש למגורים או לתוספת השימושים האחרים למגורים לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), ורשאית היא להתנות את מתן ההיתר בתוספת כאמור; תוספת לשימוש ציבורי כאמור לא תעלה על 10 אחוזים מהשטח הכולל, ובלבד שעל כל 20 מ"ר שהותרו למגורים או לשימושים אחרים למגורים לפי סעיף זה, יותר עד 1 מ"ר בנוי לשימוש ציבורי. : (ה) הוועדה המקומית רשאית לקבוע בהיתר לפי סעיף זה הוראות לעניין חניה אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה, מתכנית מיתאר מקומית או מתכנית מפורטת לעניין חניה. : (ו) היתר לפי סעיף זה יכלול 40 יחידות דיור לפחות. : (ז) לא יינתן היתר לפי סעיף זה, אלא אם כן מתקיימים כל אלה: :: (1) הוועדה המקומית מצאה, לפי חוות דעת בכתב של מהנדס הוועדה, כי ניתן מענה נאות לצורכי ציבור; לעניין זה, "צורכי ציבור" - מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה בכל אזור במרחב התכנון; :: (2) טרם התחילה הקמת הבניין שלגביו מתבקש ההיתר; :: (3) אין כל מגבלה, ובכלל זה מגבלה סביבתית, שמונעת בכל דרך את הגדלת השימוש או את תוספת השימושים האחרים למגורים למגרש וכן אין ולא תוטל כל מגבלה כאמור שמונעת את מימוש הייעודים החלים על מגרשים גובלים; :: (4) התמלאו הוראות [[סעיף 149(א)]], בשינויים המחויבים ובשינוי זה: כל מעוניין בקרקע, בבניין או בכל פרט תכנוני אחר, הרואה את עצמו נפגע על ידי תוספת השימוש לדיור להשכרה לטווח ארוך רשאי להגיש התנגדות לעניין תוספת שימוש לדיור להשכרה לטווח ארוך, בתוך 30 ימים ממועד פרסום הבקשה להיתר. : (ח) היתר לפי סעיף זה יכול שיינתן אף אם נקבע בתכנית כי סטייה מהוראות התכנית לעניין זה תהיה סטייה ניכרת; ואולם לא יינתן היתר כאמור אם התכנית שקבעה כי סטייה מהוראותיה כאמור לעניין זה תהיה סטייה ניכרת אושרה אחרי יום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017). : (ט) ניתן היתר לפי סעיף זה, לא ניתן יהיה לממש הגדלת שימוש למגורים, תוספת שימושים אחרים למגורים או הוספת שימוש ציבורי לפי היתר כאמור (בסעיף קטן זה - מימוש התוספת) בשיעור העולה על השיעורים שנקבעו בסעיפים קטנים (ב) עד (ד), לפי העניין, מהשטח הכולל, שבנייתו מומשה לפני מימוש התוספת או יחד עימה. : (י) ניתן היתר לפי סעיף זה וכתוצאה מכך נפגעו מקרקעין שלגביהם ניתן ההיתר או מקרקעין הגובלים עימם, יהיה זכאי מי שהיה בעל הזכויות במקרקעין ביום מתן ההיתר לפיצוי מהוועדה המקומית; הוראות [[סעיפים 197 עד 200]] יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים, ויראו את המועד שבו ניתן ההיתר כמועד אישור תכנית. : (יא) לעניין [[התוספת השלישית]], יראו את החלטת הוועדה המקומית לאשר היתר לפי סעיף זה כהחלטה למתן הקלה. : (יב) על אף הוראות [[פרק זה]], על היתר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף זה בלבד ולא יראו היתר כאמור כהיתר לשימוש חורג. : (יג) הוראות סעיף זה יחולו לגבי בקשה להיתר להגדלת שימוש למגורים או לתוספת שימושים אחרים למגורים, שהוגשה לוועדה המקומית עד יום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026). @ 147ב. הקלה לפיצול דירות (תיקון: תשפ"ד-10) : (א) ועדה מקומית תיתן הקלה של תוספת יחידת דיור אחת לכל יחידת דיור צמודת קרקע הקיימת במגרש (בסעיף זה - יחידת דיור נוספת), מעבר למספר המרבי של יחידות דיור המותר לבנייה במגרש על פי הוראות התוכנית החלה על המגרש (בסעיף זה - התוכנית), וכן רשאית היא לתת הקלה של תוספת שטחי בנייה מעבר לשטח הכולל המותר לבנייה על פי הוראות התוכנית לצורך יחידת דיור נוספת, בדרך של פיצול יחידת דיור קיימת או הוספת יחידת דיור נוספת, או שילוב של שניהם, אף אם נקבע בתוכנית כי סטייה מהוראותיה לעניין זה תהיה סטייה ניכרת, ובלבד שמתקיימים התנאים כאמור בסעיף קטן (ב). : (ב) אלה התנאים לעניין מתן הקלה לפי סעיף קטן (א): :: (1) שטחה הכולל של יחידת הדיור הקיימת הוא 120 מ"ר לפחות - אם ההקלה היא בדרך של פיצול יחידת הדיור הקיימת, ובלא תוספת שטח כולל המותר לבנייה לצורך יחידת הדיור הנוספת; :: (2) תוספת השטח הכולל המותר לבנייה לצורך יחידת דיור נוספת לא תעלה על 45 מ"ר (בסעיף זה - תוספת השטח); שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל בתוספת השטח; :: (3)(א) שטח יחידת הדיור הנוספת או יחידת הדיור הקיימת לאחר הפיצול, למעט שטח מדרגות גישה למפלס, לא יפחת מ-45 מ"ר, והיא תכלול מטבח, שירותים וכניסה נפרדים; ::: (ב) כללה הבקשה להקלה לפי סעיף זה תוספת שטח שגודלו אינו פחות מהשטח המזערי למרחב מוגן שנקבע לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]], יותנה מתן ההקלה בהקמת מרחב מוגן ביחידת הדיור הנוספת, אלא אם כן ניתן פטור לעניין זה לפי [[אותו חוק]]; ::: (ג) לא כללה הבקשה להקלה לפי סעיף זה תוספת שטח בגודל האמור בפסקת משנה (ב), רשאית הרשות המוסמכת להורות כי מתן ההקלה יותנה בשיפורי מיגון ביחידת הדיור הנוספת; :: (4) התוכנית נכנסה לתוקף לפני יום ט"ו באב התשע"ז (7 באוגוסט 2017); :: (5) במועד הגשתה, הבקשה להקלה אינה חורגת מהמגבלה שנקבעה בהחלטת הוועדה המקומית כאמור בסעיף קטן (ג), אם נקבעה; לא החליטה הוועדה המקומית כאמור, יחולו הוראות סעיף קטן (ד); :: (6) המגרש, כולו או חלקו, אינו נמצא במתחם השפעה או במתחמי ההשפעה הזמניים, כהגדרתם [[בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021]]. : (ג)(1) ועדה מקומית רשאית לקבוע, לאחר שהוצגה לפניה חוות דעת בכתב של מהנדס הוועדה, את מספר יחידות הדיור המרבי שהיא תתיר להוסיף לפי הוראות סעיף זה בתחום מרחב התכנון שלה, כולו או חלקו, בהתחשב במוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה הקיימים בכל אזור במרחב התכנון, ובלבד שהמספר האמור לא יפחת מ-20% ממספר יחידות הדיור צמודות הקרקע הקיימות בתחומה. :: (2) החלטת הוועדה המקומית לפי פסקה (1) תפורסם באתר האינטרנט שלה והודעה על כך תפורסם בעיתון. :: (3) הרואה את עצמו נפגע על ידי החלטת הוועדה המקומית לפי פסקה (1), רשאי לערור לוועדת הערר בתוך שלושים ימים מיום פרסום ההחלטה. : (ד) לא החליטה הוועדה המקומית כאמור בסעיף קטן (ג), יחולו הוראות אלה: :: (1) לעניין בקשה להקלה שאינה כוללת תוספת שטח - ההקלה תינתן אם התקיימו כל אלה: ::: (א) לא הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית, לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה בכתב, אם הוצגה, כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה אינם נותנים מענה לצרכים הנובעים מהגדלת מספר יחידות הדיור; ::: (ב) אם הוגשה התנגדות לפי [[סעיף 149]] לבקשה להקלה - הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית כי אין במתן ההקלה כדי לגרום לפגיעה בלתי סבירה במי שהגיש את ההתנגדות; :: (2) לעניין בקשה להקלה הכוללת תוספת שטח - הוועדה המקומית רשאית לתת את ההקלה, אלא אם כן מצאה לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה בכתב, אם הוצגה, כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה אינם נותנים מענה לצרכים הנובעים מהגדלת מספר יחידות הדיור. : (ה) נקבעה בתוכנית מיתאר ארצית משולבת לבנייה (תמ"א 35) הגבלה לעניין מספר יחידות הדיור ביישוב מסוים (בסעיף קטן זה - מגבלת כמות), יחולו הוראות אלה: :: (1) הוראות סעיף קטן (ג) לעניין מספר יחידות הדיור המזערי שהוועדה המקומית תתיר להוסיף לפי הוראות סעיף זה - לא יחולו; :: (2) לגבי יישוב במחוז הצפון או במחוז הדרום, במגבלת הכמות לא יובא בחשבון מספר יחידות הדיור שניתנה לגביהן הקלה לפי סעיף זה, בשיעור של עד 20% ממספר יחידות הדיור שנקבעה במגבלת הכמות; הוראות אלה יחולו בהתייחס למגבלת הכמות שנקבעה בתוכנית מיתאר ארצית כאמור ברישה, כנוסחה ערב פרסומו של [[25:4768580|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 155), התשפ"ד-2024]]. : (ו)(1) ניתנה הקלה לתוספת יחידות דיור מעבר למספר המרבי של יחידות דיור המותר לבנייה במגרש לפי [[סעיף 147]], תופחת תוספת זו משיעור תוספת יחידות הדיור שניתן לתת לפי סעיף זה. :: (2) תוספת יחידות דיור שניתנה בהקלה לפי סעיף זה תופחת משיעור תוספת יחידות הדיור המרבי שאפשר לתת לפי הוראות [[סעיף 147]]. : (ז) יחידת דיור שנוספה לפי הוראות סעיף זה תשמש להשכרה בלבד או למגורי קרוב, והבעלות או זכויות החכירה בה לא יועברו בנפרד מיחידת הדיור הקיימת, ולא יינתן לגביה היתר לשימוש חורג לשימוש שאינו למגורים; החליטה הוועדה המקומית על מתן ההקלה, לא יינתן היתר אלא אם כן נרשמה הערה, לבקשת יושב ראש הוועדה המקומית, שלפיה שימוש יחידת הדיור נושא ההקלה הוא להשכרה או למגורי קרוב, בלבד; לעניין זה, "קרוב" - כהגדרתו [[בתוספת השלישית]]. : (ח) הייתה בקשת ההקלה לפי סעיף זה לתוספת יחידת דיור ששטחה אינו עולה על 60 מ"ר, לא תתנה הוועדה המקומית את מתן ההקלה בהתקנת מקומות חניה נוספים במספר הנדרש לפי דין בתחום המגרש נושא ההקלה, כולם או חלקם, אולם הוועדה המקומית רשאית לחייב את מבקש ההקלה להשתתף בהתקנתו של מקום חניה אחד בחניון ציבורי באזור המגרש נושא ההקלה, בסכום שיקבע שמאי מטעם הוועדה המקומית. : (ט) על אף האמור בהוראות לפי חוק זה או בתוכנית החלה על המגרש, בהקלה לפי סעיף זה הניתנת בדרך של פיצול ובלא תוספת שטח, תתיר הוועדה המקומית את שינוי השימוש בשטח יחידת הדיור שנועד לשמש כשטח שירות למרתף או למחסן על פי תוכנית, או שהוסף כשטח שירות כאמור לפי הוראות חוק זה, לשימוש כשטח למטרה עיקרית של מגורים, ובלבד שסך השטח ששינוי כאמור יותּרַ בו לא יעלה על 60 מ"ר, ומתוכו שטח המחסן ששינוי השימוש בו יותּרַ לא יעלה על 7.5 מ"ר, והכול בכפוף להוראות כל דין לעניין גובה מזערי של חדרים ושל דירות למטרת מגורים. : (י) על אף האמור [[בסעיף 145]], ביטול של פיצול שלא כלל תוספת שטח ואושר מכוח סעיף זה והחזרת המצב לקדמותו פטורים מהיתר, אם מתקיים בהם האמור [[בפסקאות (1) עד (4) שבסעיף 145ג(א)]], ויחולו לעניין זה הוראות לפי [[סעיף 145ג(ב)]]. : (יא) על אף האמור [[בתוספת השלישית]], על השבחה במקרקעין בשל מתן הקלה לפי סעיף זה, למעט השבחה בשל התרת שינוי השימוש בשטח מרתף או מחסן כאמור בסעיף קטן (ט) או השבחה בשל תוספת שטח, תחול חובת תשלום היטל השבחה בשיעור של 34% מההשבחה (בסעיף קטן זה - היטל מופחת); מחצית ההיטל המופחת תשולם בעת קבלת ההיתר שלא היה ניתן לתיתו אלמלא מתן ההקלה, ויתרת ההיטל המופחת תשולם בעת מימוש זכויות במקרקעין כמשמעותו בפסקה (3) להגדרה "מימוש זכויות" [[שבתוספת השלישית]], לאחר מתן ההקלה. : (יב) לא היה ביחידת הדיור הקיימת ערב מתן ההקלה מרחב מוגן, יחולו הוראות אלה: :: (1) לא כללה הבקשה להקלה לפי סעיף זה תוספת שטח - יותנה מתן ההקלה בשיפורי מיגון באחד מחדרי יחידת הדיור הקיימת, אם הרשות המוסמכת הורתה כך; :: (2) כללה הבקשה להקלה לפי סעיף זה תוספת שטח - יותנה מתן ההקלה בהקמת מרחב מוגן או שיפורי מיגון ליחידת הדיור הקיימת, והכול בהתאם להוראות הרשות המוסמכת. : (יג) על אף האמור בכל דין, הייתה יחידת הדיור שלגביה מתבקשת ההקלה לפי סעיף זה במקרקעי ישראל שבתחום רשות עירונית, לא תידרש הסכמת רשות מקרקעי ישראל למתן ההקלה, ולא ייגבה על ידי רשות מקרקעי ישראל כל תשלום בשל מתן ההקלה כאמור. : (יד) הוראות סעיף זה יחולו לגבי בקשה להקלה ליחידת דיור נוספת שהוגשה לוועדה המקומית לפני יום ה' בסיוון התשפ"ה (1 ביוני 2025) או עד המועד שנקבע לפי [[סעיף 60(ג) לחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021]], אם נקבע, לפי המאוחר. : (טו) בסעיף זה - ::- "יחידת דיור צמודת קרקע" - יחידת דיור על מגרש שלפי ייעודו מיועד לבניית ארבע יחידות דיור לדונם לכל היותר, ואשר מעליה או מתחתיה אין יחידת דיור נוספת; ::- "הרשות המוסמכת" - כהגדרתה [[בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]]; ::- "שטח יחידת דיור" - השטח הכולל המותר לבנייה של יחידת דיור, לרבות שטחו של מרחב מוגן. @ 148. שימוש חורג והקלה בתנאים (תיקון: תשנ״ה–4) : היתר לשימוש חורג מתכנית יינתן לתקופה מוגבלת מראש; היתר לשימוש חורג מהיתר או הקלה יכולים להינתן לתקופה מוגבלת מראש. @ 149. תנאים מוקדמים למתן היתר לשימוש חורג או למתן הקלות (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תש״ע–5, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ח) : (א) הועדה המקומית לא תתיר שימוש חורג ולא תיתן הקלה ולא תאשר בתשריט חלוקת קרקע סטיה מתכנית אלא לאחר שנתמלאו אלה: :: (1) פורסמה, על חשבון המבקש, בעתון הודעה המפרטת את מהות הבקשה להקלה או להתרת שימוש חורג או לאישור תשריט חלוקת קרקע בסטיה מתכנית והקובעת כי התנגדויות לבקשה כאמור יוגשו בתוך 15 ימים ממועד הפרסום לפי פסקה זו, ולעניין מי שנמסרה לו הודעה לפי פסקאות (2א) ו־(2ב) – ממועד מסירת ההודעה; :: (2) הודעה המפרטת את מהות הבקשה כאמור בפסקה (1) הוצגה במקום בולט בחזית הקרקע או הבנין שעליהם חלה הבקשה במשך התקופה להגשת ההתנגדויות ובדרך שתיקבע על ידי הועדה המקומית או מי שמינתה לכך בדרך כלל; :: (2א) הועדה המקומית מסרה על חשבון המבקש הודעה המפרטת את מהות הבקשה כאמור בפסקה (1) ועל המועד להגשת התנגדויות לועדה המקומית – ::: (א) לכל הבעלים והמחזיקים בקרקע או בבנין שלגביהם הוגשה הבקשה; ::: (ב) לכל הבעלים והמחזיקים בקרקע או בבנין הגובלים בקרקע או בבנין שלגביהם הוגשה הבקשה; ::: (ג) לכל הבעלים והמחזיקים בקרקע או בבנין, אשר לדעת הועדה ייפגעו או עלולים להיפגע מאישור הבקשה. ::: הודעה כאמור תימסר או תישלח לפי מענם הידוע של הבעלים והמחזיקים; :: (2ב) בבקשה הנוגעת לאתר שנכלל בתכנית מאושרת או מופקדת כאתר המיועד לשימור – מסרה הועדה הודעה כאמור בפסקה (2א) לגופים הציבוריים והמקצועיים שאושרו לפי [[סעיף 100(3)]]. :: (3) הועדה החליטה בהתנגדות של בעל קרקע או בנין או מחזיק בהם והודיעה על כך למתנגדים במכתב רשום; :: (4) בהקלה או בשימוש חורג מתכנית המיתאר הארצית או מתכנית מיתאר מחוזית – נתקבל אישור המועצה הארצית; ואולם הוועדה המקומית רשאית להתיר שימוש חורג או לתת הקלה, אף אם לא התקבל אישור המועצה הארצית, ובלבד שהתקיימו כל אלה: ::: (א) ניתן להוציא מכוח התכנית היתר או לבצע עבודות בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה; ::: (ב) לתכנית מצורף תשריט של השטח שעליו היא חלה והשטח שבו מתקיימות הוראות פסקת משנה (א); ::: (ג) התכנית אינה חלה על כל שטח מרחב תכנון מקומי או על כל שטחה של רשות מקומית; ::: (ד) נקבע בתכנית כי השימוש החורג או ההקלה אינם טעונים אישור של המועצה הארצית. : (ב) יושב ראש הועדה המחוזית רשאי, בכפוף לתקנות שיתקין שר הפנים, לקבוע כי על בקשה מסויימת או על סוגים מסויימים של בקשות לא יחולו הוראות סעיף זה, כולן או מקצתן; הורה יושב ראש הועדה המחוזית כאמור, יקבע את ההוראות שיחולו על התכנית. : (ג) שר הפנים יקבע באילו מקרים ונסיבות יכול יושב ראש הועדה המחוזית לפטור מהוראות סעיף זה. :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (פטור סוגי בקשות מתחולת סעיף 149 לחוק), התשנ״ו–1996]].)) : (ד)(1) בסעיף קטן זה, ”התאמת נגישות” ו”אדם עם מוגבלות” – כהגדרתם [[בסעיף 158ו1]]. :: (2) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) ומהוראות [[סעיף 151(ב1) ו־(ג)]], רשאי יושב ראש ועדת מחוזית לקבוע כי על בקשה שעניינה יצירת דרך גישה שהיא התאמת נגישות שהוגשה על ידי בעל זכות בנכס נושא הבקשה, שהוא או בן משפחתו המתגורר עמו הוא אדם עם מוגבלות, לא יחולו הוראות סעיף זה, כולן או חלקן, ובלבד שלא מתקיים אחד מאלה: ::: (א) התאמת הנגישות תמנע מאחר שימוש סביר בקרקע או בבניין שלגביהם הוגשה הבקשה, או בקרקע או בבניין גובלים; ::: (ב) התאמת הנגישות תפגע באופיו המיוחד של המקום, בשל ערכי היסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע; ::: (ג) התאמת הנגישות תחייב שינוי מהותי בבניין. :: (3) החלטת יושב ראש הוועדה המחוזית כאמור בפסקה (2) תינתן בתוך שישים ימים מיום שהתבקש לכך; מנהל מינהל התכנון יפרסם הנחיות בדבר אופן הגשת בקשה לפי סעיף קטן זה והמסמכים שיש לצרף לה ובדבר האופן והמועד לקבלת החלטה כאמור ולמסירת הודעה למגיש הבקשה, כדי להבטיח מתן החלטה בתוך התקופה האמורה. @ 150. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).)) @ 151. סטיה ניכרת (תיקון: תשל״ג, תשמ״ח–2, תשמ״ט, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשס״ה–3, תשס״ז–3, תשס״ט–2, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו–5, תשע״ז–9, תשע״ח–3, תשפ"ב-8, תשפ"ג-4, תשפ"ג-5, תשפ"ד-4, תשפ"ד-5, תשפ"ה-4) : (א) לא יינתן היתר לשימוש חורג אם יש בכך סטיה ניכרת מתכנית החלה על הקרקע או הבנין; שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות מה ייחשב סטייה ניכרת לעניין זה. : (ב)(1) לא תינתן הקלה אלא בנושאים ששר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, יקבע בתקנות ואין בהם סטייה ניכרת מתכנית; ואולם, נושאים כאמור לא יכללו הוספת שטחי בנייה, הוספת יחידות דיור או הוספת קומות. :: (2) לעניין הקלה כאמור [[בסעיף 147(ב)]], לא תינתן הקלה אם יש בכך סטייה ניכרת מתוכנית החלה על הקרקע או הבניין; תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה על פי הקבוע בתוכנית שהופקדה לאחר כ"ט בתמוז התשמ"ט (1 באוגוסט 1989), היא סטייה ניכרת לעניין פסקה זו; שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע, בתקנות, מה עוד ייחשב סטייה ניכרת לעניין פסקה זו. : (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), תוספת שטחי שירות של עד 5% משטח המגרש או 5% מהשטח הכולל המותר לבניה במגרש, הנמוך מביניהם, הנדרשים בשל ביצוע התאמות נגישות, לרבות בניית מעלית, אשר אינן מתחייבות לפי הוראות לפי [[פרק ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]], או לפי הוראות לפי [[פרק ה׳1א לחוק זה]] – לא תיחשב כסטיה מתכנית. : (ב2)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ביישוב מיעוטים, תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה בתחום מגרש המיועד למגורים בתכנית שאישרה ועדה מחוזית, בהיקף של עד 30% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש, לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית (להלן – התוספת) לא תיחשב כסטייה ניכרת, ובלבד שהתקיימו תנאים אלה: ::: (א) בניית התוספת הושלמה לפני יום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014); ::: (ב) הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית, לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה, כי התוספת לא תפגע בשלד הבניין וביציבותו או במערכות הבניין ובתפקודיו; ::: (ג) הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית, לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה, כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה הכלולים בשטח התכנית ובסביבתו תואמים את הצרכים הנובעים מהתוספת; ::: (ד) לא קיים צו שיפוטי סופי שניתן לפי [[פרק י׳]], להריסת התוספת או למניעת השימוש בה שטרם בוצע. :: (2) כללה התכנית שאישרה הוועדה המחוזית הוראות המאפשרות תוספת שטחי בנייה לשטחים המותרים מכוחה, בכפוף לאישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי, בלי צורך באישור תכנית נוספת, יופחתו שטחים אלה מהשיעור הקבוע בפסקה (1). :: (3) הוספה של קומות תת־קרקעיות או הוספה של שטח לצורכי חניה בקומות תת־קרקעיות, לא תיחשב כסטייה ניכרת לעניין בניית התוספת. :: (4)(א) ועדה מקומית רשאית לתת הקלה בנוגע למגבלה שנקבעה בהוראות תכנית לגבי מספר יחידות הדיור בבניין, מספר הקומות בו, גובהו, תכסית הבניין או קווי הבניין, אף אם נקבע בתכנית כי סטייה מהוראות התכנית כאמור תהיה סטייה ניכרת, ובלבד שמתקיימים תנאים אלה: :::: (1) הסטייה כאמור נדרשת, לדעת הוועדה המקומית, לצורך התוספת; :::: (2) התכנית כאמור נכנסה לתוקף לפני יום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014). ::: (ב) ניתנה הקלה בהתאם להוראות פסקת משנה (א), לגבי סטייה ניכרת הקבועה לפי הוראת תכנית, וכתוצאה מכך נפגעו מקרקעין שלגביהם ניתנה ההקלה כאמור או מקרקעין הגובלים עמם, יהיה זכאי מי שהיה בעל הזכויות במקרקעין ביום מתן ההקלה לפיצוי מהוועדה המקומית, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 197 עד 200]], בשינויים המחויבים, ויראו את המועד שבו ניתנה ההקלה כמועד אישור תכנית פוגעת. :: (5) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו אם התבקש היתר לפי הוראות תכנית המיתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תמ״א 38). :: (6) הוראות סעיף קטן זה יחולו לגבי בקשה להקלה שהוגשה לוועדה המקומית לפני יום ד׳ בטבת התש"ף (1 בינואר 2020). : (ב3) (((פקע).)) : (ב4) על אף האמור בסעיף קטן (ב), מוסד תכנון רשאי לתת הקלה מתוכנית לתשתית לאומית או מתוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות כהגדרתה [[בסעיף 6ב(ב)]] לתוספת שטח כולל מותר לבנייה שלא יעלה על 75 מ"ר, לשם הקמת מיתקן השנאה לחשמל שנדרש למיתקן פוטו-וולטאי שהוקם לפי תוכנית, או לשם הקמת מבנה דרך או מבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי שאושרו בתוכנית, והכול אם סבר מוסד התכנון כי בלא התוספת כאמור לא ניתן לממש את התוכנית. : (ג)(1) תוספת שטחי שירות המתחייבת משינוי הוראת חוק או תקנות לאחר אישור התכנית, או תוספת שטחי שירות לשם בניית מרחב מוגן, בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951]] או תוספת שטחי שירות לשם בניית חדר עם שיפורי מיגון בשטח כאמור, בהתאם להוראות הרשות המוסמכת כמשמעותה [[בחוק האמור]], אם לא ניתן לבנות מרחב מוגן באותו מבנה – לא ייחשבו כסטיה מתכנית. :: (2) נוסף על האמור בפסקה (1), לעניין תוספת שטחי שירות לשם הוספת מרחב מוגן דירתי כאמור בפסקה (1) באזור עימות, תוספת של עד 3 מ"ר של שטח רצפה שישמש חדר שירותים או חדר רחצה למרחב מוגן דירתי שאינו מרחב מוגן ליחידת דיור קיימת בבניין רב-קומות (בסעיף זה - שטח נוסף באזור עימות), באישור הרשות המוסמכת - לא תיחשב כסטייה מתוכנית; בפסקה זו - :::- "אזור עימות" - מקום, או יישוב שנמצא כולו או חלקו, בטווח של עד 9 קילומטרים מגבול לבנון או סוריה או עד 7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה; :::- "בניין רב-קומות" - כהגדרתו [[בסעיף 158טו1]]; :::- "מרחב מוגן דירתי" - כמשמעותו לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]]; :::- "הרשות המוסמכת" - כמשמעותה [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]]. : (ג1) בהיתר הניתן מכוחה של תכנית שהופקדה לפני יום י׳ בכסלו התשס״ז (1 בדצמבר 2006), תוספת שטחי שירות המתחייבת לצורך התאמות נגישות הנדרשות לפי הוראות שלפי [[פרק ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]] או לפי הוראות שלפי [[פרק ה׳1א לחוק זה]] – לא תיחשב כסטיה מתכנית. : (ד) תוספת קומות תת קרקעיות לשטחי שירות, המתחייבת מתוספת שטחי שירות כאמור בסעיף קטן (ג) – לא תיחשב כסטיה מתכנית. : (ה) שינוי מהוראות שנקבעו בתכנית לעניין עצים בוגרים כהגדרתם [[בסעיף 83ג]] או לעניין נטיעת עצים – ייחשב כסטייה ניכרת לעניין סעיף זה. : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סטיה ניכרת מתכנית), התשס״ב–2002]].)) : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית), התשפ"ג-2023]].)) @ 151א. (תיקון: תשע״ו–3, תשע״ז, תשע״ח, תשע״ח–11) : (((פקע).)) @ 151ב. היתר להפעלת מעון יום לפעוטות בדירת מגורים (תיקון: תשפ"ב-5) : (א) בסעיף זה - ::- "היתר להפעלת מעון" - היתר לשימוש במבנה מגורים לשם הפעלת מעון יום לפעוטות; ::- "חוק הפיקוח" - [[=חוק הפיקוח|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט-2018]]; ::- "היום הקובע" - כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022); ::- "מבנה מגורים" - מבנה הנמצא במגרש המיועד למגורים, שיש בו דירת מגורים אחת או יותר; ::- "מבקש ההיתר" - מבקש הבקשה לקבלת היתר להפעלת מעון שהוא בעל המקרקעין של מבנה המגורים או הבעלים, המנהל או המפעיל של מעון היום לפעוטות, ולעניין מבקש בקשה שהוא תאגיד - גם בעל השליטה בתאגיד או מנהלו; ::- "מעון יום לפעוטות" - מקום שהייה יומי לחינוך וטיפול בפעוטות; ::- "פעוט", "רישיון", "רישיון זמני" ו"שליטה" - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח]]. : (ב) על אף ההוראות לפי [[פרק זה]], על מעון יום לפעוטות שפועל בתוך דירה במבנה מגורים, שלפי התכנית החלה עליה או ההיתר לבנייתה לא הותר בה שימוש לשם הפעלת מעון יום, יחולו הוראות אלה, לפי העניין: :: (1) אם שוהים באותה דירה עד 6 פעוטות - המעון יהיה פטור מקבלת היתר לשימוש חורג או היתר להפעלת מעון לפי סעיף זה, ויראו את ייעוד הקרקע למטרת מגורים כאילו הוא מתיר שימוש להפעלת מעון יום לפעוטות; :: (2) אם שוהים באותה דירה בין 7 ל-36 פעוטות - המעון יהיה פטור מקבלת היתר לשימוש חורג, ובלבד שקיבל היתר להפעלת מעון לפי סעיף זה והוא בעל רישיון או רישיון זמני להפעלת מעון יום כאמור. : (ג) הוועדה המקומית תיתן היתר להפעלת מעון, בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ה) עד (ח), ובלבד שהתקיימו הוראות אלה: :: (1) מבקש ההיתר הגיש לוועדה המקומית בקשה לקבלת היתר להפעלת מעון, ואם הוא לא בעל המקרקעין - צירף לבקשה מסמך המעיד על הסכמת בעל המקרקעין להפעלת המעון; :: (2) הבקשה לקבלת היתר להפעלת מעון תכלול את אלה: ::: (א) כתובת הדירה; ::: (ב) המספר המרבי של פעוטות שישהו במעון היום; ::: (ג) הצהרה של מבקש ההיתר על ביצוע הפרסום כאמור בפסקה (3); ::: (ד) רישיון או רישיון זמני או התחייבות של מבקש ההיתר להגיש בקשה לרישיון כאמור בתוך 60 ימים ממועד הגשת הבקשה להיתר; :: (3) בתוך 60 ימים ממועד הגשת הבקשה להיתר; ::: (א) הודעה המפרטת את מהות הבקשה להיתר ואת המועד להגשת התנגדויות לוועדה המקומית הוצגה על גבי שלט, ערוך לפי הוראות שנקבעו לגבי פרסום שלט לפי [[סעיף 89א]], בעניין צורת השלט, מידותיו, פרטי מציב השלט, גודל הכתב ושפת הפרסום בלבד, במקום בולט בחזית מבנה המגורים שלגביו הוגשה הבקשה וכן במבנים הגובלים עימו, בכל התקופה להגשת ההתנגדויות; ::: (ב) התקיימו לגבי הבקשה להיתר הוראות [[סעיף 149(א)(2א)(א) ו-(ב)]], או מסרה הוועדה המקומית הודעה מקוונת כאמור בסעיף זה, ובלבד שלא יושתו על מבקש ההיתר הוצאות בשל מסירת הודעות לפי סעיף קטן זה בסכום העולה על 500 שקלים חדשים; נשלחה הודעה מקוונת, יראו אותה כאילו נמסרה ביום העבודה הראשון שלאחר שליחתה; בפסקת משנה זו, "הודעה מקוונת" - מסרון או דואר אלקטרוני הנשלחים לכתובת או למספר הטלפון הנייד שמסר הנמען לרשות המקומית לקבלת מסרים. : (ד) התנגדות לבקשה לקבלת היתר להפעלת מעון יכול שתוגש על ידי בעל דירה או מחזיק דירה במבנה המגורים שבו יפעל מעון היום או במבנים הגובלים עימו, בלבד, בתוך 15 ימים ממועד פרסום ההודעה לפי סעיף קטן (ג)(3). : (ה)(1) הוועדה המקומית תיתן את החלטתה בעניין הבקשה להיתר בתוך 45 ימים מיום שהוגשה הבקשה, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ו) ו-(ז); לא ניתנה החלטה, יראו את הבקשה כמאושרת בתום המועד האמור. :: (2) הוועדה רשאית שלא לאשר את הבקשה במועד האמור בפסקה (1), אם בעל דירה או מחזיק דירה במבנה המגורים שבו יפעל מעון היום או בבניינים הגובלים עימו הגיש התנגדות שממנה עולה כי מתן ההיתר יגרום פגיעה מרחבית משמעותית שאינה ניתנת לתיקון, ולאחר שפעלה בהתאם לאמור בסעיפים קטנים (ו) ו-(ז). : (ו) הוגשה התנגדות לפי סעיף קטן (ד) שממנה עולה כי מתן ההיתר יגרום פגיעה מרחבית משמעותית, תודיע הוועדה המקומית למבקש ההיתר על כך בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ה), ותיתן לו הזדמנות להציע דרך לתיקון הפגיעה בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה; סברה הוועדה כי הפגיעה המתוארת בהתנגדות אינה ניתנת לתיקון, תיתן הוועדה למבקש ההיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה. : (ז) התקבלה תגובת מבקש ההיתר להתנגדות, תיתן הוועדה המקומית את החלטתה בתוך 30 ימים מיום קבלת התגובה; לא ניתנה החלטה במועד האמור - יראו את הבקשה כאילו אושרה בתום המועד האמור; לא התקבלה תגובה ממבקש ההיתר בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה, תחליט הוועדה בבקשה בתוך 30 ימים נוספים. : (ח) החליטה הוועדה לאשר בקשה להיתר להפעלת מעון או שלא ניתנה החלטה במועד האמור בסעיפים קטנים (ה) או (ז) לפי העניין, תיתן רשות הרישוי המקומית למבקש ההיתר היתר להפעלת מעון; בהיתר יצוין כי אין בו משום אישור או רישיון להפעלת מעון יום לפעוטות לפי [[חוק הפיקוח]]; אין בקבלת היתר להפעלת מעון לפי סעיף זה כדי לגרוע מהאיסור להפעיל מעון יום ללא רישיון כאמור [[בסעיף 4 לחוק הפיקוח]]. : (ט) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת הוועדה המקומית לסרב לבקשתו לפי סעיף זה או לדחות התנגדות שהגיש לפי סעיף זה, רשאי לערור בפני ועדת הערר בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה בדבר הסירוב או הדחייה; ועדת הערר תחליט בערר בתוך 30 ימים מיום הגשתו; קיבלה ועדת הערר את הערר, רשאית היא לקבוע בהחלטתה כי תיתן את ההיתר; קבעה כאמור, תיתן את ההיתר למבקש במקום רשות הרישוי המקומית בכפוף להוראות סעיף קטן (ח). : (י) קבלת היתר להפעלת מעון לא תיחשב השבחה, כהגדרתה [[בתוספת השלישית]]. : (יא) על אף האמור בכל דין, הייתה הדירה שלגביה הוגשה בקשה להיתר להפעלת מעון במקרקעי ישראל, לא תידרש הסכמת רשות מקרקעי ישראל למתן ההיתר לפי סעיף זה ולא ייגבה על ידי רשות מקרקעי ישראל כל תשלום בשל מתן ההיתר כאמור. : (יב) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מספר פעוטות מרבי שונה במעון יום שפועל בדירה צמודת קרקע כהגדרתה [[בסעיף 147((())י(()))(13)]], שניתן לבקש לגביו היתר להפעלת מעון או הליך אחר לקבלת היתר כאמור, בהתחשב, בין השאר, בהשפעה מרחבית ובהתנגדות בעלי דירות או מחזיקי דירות במבנה המגורים שבו יפעל המעון או במבנים הגובלים עימו. : (יג) על מעון יום לפעוטות שהחל לפעול במבנה מגורים ערב היום הקובע ושוהים בו בין 7 פעוטות ל-36 פעוטות (בסעיף קטן זה - מעון קיים), יחולו הוראות סעיף זה בשינויים אלה: :: (1) מבקש ההיתר להפעלת מעון קיים יהיה רשאי להגיש לוועדה המקומית בקשה לקבלת היתר להפעלת המעון בתוך 90 ימים מהיום הקובע; הוגשה בקשה כאמור, יהיה מפעיל המעון רשאי להמשיך ולהפעיל את המעון גם לאחר היום הקובע עד למתן החלטת הוועדה המקומית בבקשה כאמור; :: (2) החליטה הוועדה המקומית שלא לאשר את הבקשה למתן היתר להפעלת מעון למעון קיים, תופסק פעילות המעון הקיים רק בתום שנת הלימודים שבה התקבלה החלטת הוועדה המקומית. : (יד) על אף הוראות [[פרק זה]], על אישור להפעלת מעון יום לפעוטות לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף זה בלבד, ולא יראו שימוש כאמור כשימוש חורג. @ 152. ערר והשגה (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשמ״ט–3, תשנ״ה–4, תשס״ב–3, תשע״ד–2, תשע״ה-2, תשע״ח–9, תשפ"ב-14, תשפ"ג-4, תשפ"ה-4) : (א)(1) הרואה עצמו נפגע מהחלטה של ועדה מקומית או של רשות רישוי מקומית לסרב לתת היתר לפי [[פרק זה]] או לדחות התנגדות שהוגשה לפי הוראות [[סעיף 149(א)]] רשאי לערור בפני ועדת הערר תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה בדבר הסירוב או הדחיה, ואולם אין לערור על החלטה של רשות רישוי מקומית לסרב לתת היתר בשל כך שמכון הבקרה שביצע בקרת תכן לבקשה להיתר קבע כי תוצאות הבקרה אינן תקינות. :: (2) שני חברי הועדה המקומית כאחד או שני נציגים בעלי הדעה המייעצת בועדה המקומית כאחד, החולקים על החלטת הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לתת היתר לפי [[פרק זה]] או שלא לתתו, רשאים לערור לועדת הערר תוך חמישה עשר ימים מיום מתן ההחלטה של הועדה המקומית. :: (3) הוגש ערר על החלטת רשות רישוי מקומית לסרב לתת היתר, וקבלה ועדת הערר את הערר, תיתן רשות הרישוי המקומית את ההיתר במועד שנקבע לכך לפי חוק זה; לא נתנה רשות הרישוי המקומית את ההיתר במועד האמור רשאי מבקש ההיתר לפנות לרשות הרישוי הארצית כהגדרתה [[בסעיף 158ס]] לשם הוצאת ההיתר ויהיו נתונות לרשות הרישוי הארצית כל הסמכויות הנתונות לרשות הרישוי המקומית לפי [[פרק זה]], ובכלל זה הסמכות לשלוח למבקש ההיתר את פירוט החיובים כמשמעותם [[בסעיף 145(ד)(1)]] ולגבותם; גבתה רשות הרישוי הארצית את החיובים כאמור תעבירם במלואם למי שנקבע לפי כל דין; ואולם לעניין האגרה למתן ההיתר, תעביר רשות הרישוי הארצית לרשות הרישוי המקומית 40% משיעור האגרה שנקבע לפי [[סעיף 265(17)]] בלבד. : (א1)(1) הרואה עצמו נפגע מהחלטת רשות הרישוי, כמשמעותה [[בסעיף 6ב(ב)]], לפי [[פרק זה]] רשאי לערור לפני הועדה לתשתיות בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה; ואולם אם החלטת רשות הרישוי היא לעניין הקלה מתכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות או מתמ"א 70/א כהגדרתה [[בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021]] או מתכנית מועדפת לדיור כהגדרתן [[6ב|באותו סעיף]] או לעניין מתן היתר לשימוש חורג מתכנית כאמור, רשאי הוא לערור לפני המועצה הארצית בתוך אותה תקופה. :: (2) חבר הועדה לתשתיות או מהנדס ועדה מקומית שהוא חבר רשות הרישוי כמשמעותה [[בסעיף 6ב(ב)]] רשאי לערור לפני הועדה לתשתיות על החלטת רשות הרישוי, כמשמעותה [[באותו סעיף]], לפי [[פרק זה]] בתוך חמישה עשר ימים מיום מתן ההחלטה; ואולם אם החלטת רשות הרישוי כאמור היא לעניין הקלה מתכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות או מתמ"א 70/א כהגדרתה [[בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021]] או מתכנית מועדפת לדיור כהגדרתן [[6ב|באותו סעיף]] או לעניין מתן היתר לשימוש חורג מתכנית כאמור, רשאי הוא לערור לפני המועצה הארצית בתוך אותה תקופה. :: (3) חבר הוועדה לתשתיות רשאי לערור לפני ועדת הערר על החלטת הוועדה המקומית או רשות רישוי מקומית לפי [[סעיף 6ב(ג)]], בתוך 15 ימים מיום מתן ההחלטה. : (א2) הוגשה בקשה להיתר בדרך מקוצרת, רשאי שר הפנים לקבוע מקרים, נסיבות ותנאים, שבהתקיים האמור [[בסעיף 145ב(ב)(2)]] רשאי בעל זכות במקרקעין שלגביהם הוגשה הבקשה להיתר כאמור, להגיש השגה לוועדת הערר, והכול במועדים ובעניינים שיקבע. : (א3) לא נתנה רשות הרישוי המקומית היתר בהתאם להוראות [[סעיף 145(ד)(2)]], רשאי מבקש ההיתר לערור על כך לפני ועדת הערר בתוך 15 ימים מהמועד שנקבע למשלוח פירוט החיובים כאמור [[בסעיף 145(ד)(1)]]; קיבלה ועדת הערר את הערר, רשאית היא לקבוע בהחלטתה כי ההיתר יינתן על ידיה; קבעה כאמור, תיתן את ההיתר למבקש במקום רשות הרישוי המקומית. : (ב)(1) משהוגש ערר כאמור, לא יינתן היתר עד למתן החלטה בועדת הערר. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), ועדת הערר רשאית להחליט, מטעמים שיירשמו, כי בנסיבות העניין אין הצדקה לעכב את מתן ההיתר, כולו או חלקו, בשים לב להיקף ההשפעה של נושא הערר על ההיתר ולאפשרות השבת המצב לקדמותו ככל שיתקבל הערר; לעניין פסקה זו, "היתר" - למעט היתר שנתן מורשה להיתר. :: (3) (((נמחקה).)) : (ג) ועדת הערר תחליט בערר תוך שלושים ימים מיום הגשתו. : (ד) החלטת ועדת הערר תבוא במקום החלטת הועדה המקומית או רשות הרישוי, לפי הענין. @ 153. סדרי הערר (תיקון: תשמ"ח-2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4) : לדיון בערר לפי [[פרק זה]], יוזמנו מבקש ההיתר, המתנגד, ונציגי רשות הרישוי המקומית או נציג הועדה המקומית, לפי הענין, ומשהתייצבו יתקיים הדיון בפניהם ורשאים הם להשמיע בפני ועדת הערר את טענותיהם. @ 154. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).)) @ 155. זכויות לפי דינים אחרים : זכות ערר לפי [[פרק זה]] אינה גורעת מכל זכות של בעל זכות ערר לפי דין אחר. @ 156. הגבלות בקרקע חקלאית ובתחום הסביבה החופית (תיקון: תשס״ד–3) : (א) לא ישתמש אדם בקרקע חקלאית אלא בהתאם לאמור [[בתוספת הראשונה]]. : (ב) לא יעשה אדם בתחום הסביבה החופית דבר הטעון היתר לפי [[פרק זה]] אלא בהתאם לאמור [[בתוספת השניה]]. @ 157. מועד להכרעה בבקשות (תיקון: תשל"ג, תשמ"ח-2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשס״ה–3, תשס״ח–5, תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ"ד-2) : (א) לא החליטה רשות רישוי מקומית בבקשה לתת היתר בתוך התקופה האמורה [[בסעיף 145(ב1)]], יראו זאת כסירוב לתת היתר ורשאי המבקש להגיש את בקשתו לועדת הערר; ועדת הערר תחליט בבקשתו בתוך שלושים ימים מהיום שהוגשה לה; שר הפנים יקבע הוראות מיוחדות בדבר הנוהל בבקשות להיתרים ובמתן ההיתרים, לביצוע התאמות נגישות כאמור, במוסדות חינוך. : (ב) לא החליטה ועדה מקומית בבקשה להקלה או בבקשה להיתר לשימוש חורג, בתוך תשעים ימים ממועד קליטתה, יראו זאת כסירוב לבקשה, והמבקש רשאי להגיש את בקשתו לוועדת הערר. : (ג) (((פקע).)) : (ד) (((פקע).)) : (ה) (((פקע).)) : (ו) (((פקע).)) : (ז) (((פקע).)) : (ח) (((פקע).)) @ 157א. הגבלת הספקת חשמל, מים וטלפון (תיקון: תשמ״א–6, תשמ״ו, תשנ״א–3, תשנ״ה–4, תשס״א–4, תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ"ב-9, תשפ"ב-11, תשפ"ה-6) : (א) בסעיף זה – ::- ”החברה” – חברת החשמל לישראל בע״מ או חברת החשמל למחוז ירושלים בע״מ, לפי הענין; ::- ”המנהל” – מי שהוסמך כדין לתת שירותי טלפון; ::- ”הרשות המאשרת” – יושב ראש ועדה מקומית יחד עם מהנדס הועדה, או יושב ראש ועדת משנה לפי [[סעיף 18]] יחד עם מהנדס הועדה המקומית; ::- ”ספק” – רשות מקומית או כל מי שהוסמך לספק מים לפי [[חוק המים, התשי״ט–1959]], או חברה כמשמעותה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001]] (להלן – חוק תאגידי מים וביוב), לפי הענין; ::- "הגדלת חיבור" - הוספת יכולת הספקה לחיבור חשמל קיים; ::- "הספקת חשמל" - חיבור בניין לראשונה לרשת החשמל. : (ב)(1) לא תתחיל החברה בעבודה להספקת חשמל לבנין ולא תספק חשמל לצורך עבודות בניה, אלא לאחר שמבקש החשמל המציא לה אישור מאת הרשות המאשרת או היתר בניה. :: (2) לא תספק החברה חשמל לבנין אלא לאחר שמבקש החשמל המציא לה אישור מאת הרשות המאשרת. :: (3) לא תבצע החברה הגדלת חיבור לחיבור חשמל שגודלו עולה על 3×63 אמפר, אלא לאחר שקיבלה ממבקש החשמל הצהרה שלו כי המבנה נושא הבקשה נבנה בהתאם להיתר הבנייה או שהמציא לה אישור מאת הרשות המאשרת. :: (4) החברה תדווח לרשות המאשרת, בתוך שבעה ימי עבודה לאחר תומו של כל רבעון קלנדרי, על הבקשות להגדלת חיבור שגודלן עולה על 3×40 אמפר שקיבלה באותו רבעון. :: (5) מצאה הרשות המאשרת כי מבנה נושא בקשה להגדלת חיבור נבנה בסטייה מהיתר, רשאית היא להורות לחברה שלא לבצע את הגדלת החיבור או להפעיל את סמכותה לפי סעיף קטן (ו). :: (6) שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר האנרגיה והתשתיות, רשאי לקבוע, בצו, כי הוראות פסקאות (3) או (4) יחולו רק על חיבור בגודל העולה על האמור בפסקאות (3) או (4), כפי שינקוב בצו כאמור. : (ג) לא יתקין המנהל טלפון בבנין חדש אלא לאחר שמבקש החיבור המציא לו אישור מאת הרשות המאשרת. : (ד)(1) לא יספק ספק מים למקרקעין לצורך ביצוע עבודה הטעונה היתר, אלא לאחר שהמבקש המציא לו אישור מאת הרשות המאשרת; :: (2) לא יספק ספק מים לבנין – שלא לצורך ביצוע עבודה כאמור בפסקה (1) – אלא לאחר שהמבקש המציא לו אישור מאת הרשות המאשרת. : (ה)(1) הרשות המאשרת תיתן אישור כאמור בסעיפים קטנים (ב), (ג) ו־(ד) אם ניתן היתר לפי [[סעיף 145]] לעבודות שלגביהן מבוקש חיבור החשמל, המים או הטלפון, או שבהן נבנה הבנין שלגביו מבוקש החיבור, לפי הענין. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), רשאית הרשות המאשרת, מטעם מיוחד, ליתן אישור לפי סעיפים קטנים (ב)(1) ו־(ד)(1), בתנאים שיראו לה, גם אם היתר הבניה שהחליטה הועדה המקומית ליתן טרם ניתן. :: (3) על אף האמור בפסקה (1), הרשות המאשרת לא תיתן אישור לפי סעיפים קטנים (ב)(2), (ג) ו־(ד)(2) לבנין חדש שנבנה בתחומה של חברה כמשמעותה [[בחוק תאגידי מים וביוב]], אלא לאחר שהחברה האמורה אישרה כי הבנין מחובר למערכת המים ולמערכת הביוב, או כי קיים פתרון אחר לשפכים, בהתאם לשימוש בבנין ולמטרותיו, ועל פי כל דין. : (ה1) רשות מאשרת רשאית לתת אישור לפי סעיף זה, אם שוכנעה כי המבנה נושא הבקשה נבנה בהתאם להיתר הבניה, למעט פרטים הטעונים השלמה אשר לא הושלמו במועד הגשת הבקשה מטעמים שפורטו על ידי מבקש הבקשה, אך הוא ראוי לשימוש גם לפני השלמתם של אותם פרטים; שר הפנים יקבע בתקנות את נוסח הבקשה לפי פסקה זו, יגדיר מהו מבנה הראוי לשימוש לענין סעיף זה, ויקבע את התנאים או הערבויות שיידרש מבקש אישור למלא או ליתן כדי להבטיח השלמת המבנה בהתאם להיתר הבניה, אם קיבל אישור לפני שהבניה הושלמה בהתאם להיתר. : (ה2) (((בוטל).)) : (ה3) ניתן היתר לפי [[פרק זה]] בלי ששולמו החיובים כמשמעותם [[בסעיף 145(ד)(1)]] ובלי שניתנו הערבויות המתאימות להבטחת תשלומם בכפוף להוראות כל דין, לא תיתן הרשות המאשרת אישור לפי סעיפים קטנים (ב)(2) ו־(ד)(2), אלא אם כן שולמו החיובים האמורים או שניתנו ערבויות כאמור, ובלבד שפירוט החיובים האמורים נמסר למבקש האישור לא יאוחר מ־15 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה לאישור לפי סעיף זה. : (ה4) נקבעה חובת בקרת ביצוע לעבודות לפי ההיתר, לא תיתן הרשות המאשרת אישור לפי סעיפים קטנים (ב)(2) ו־(ד)(2), אלא אם כן אישר מכון בקרה כי תוצאות בקרת הביצוע תקינות. : (ו) ראתה הרשות המאשרת כי בנייתה של יחידת דיור, מסחר, שירותים או תעשיה היוותה סטיה מהיתר, רשאית היא להורות לחברה, למנהל או לספק, למנוע או להפסיק מתן חשמל, שירותי טלפון או מים, לפי הענין, לאותה יחידה. : (ז) הרואה עצמו נפגע על ידי סירוב לתת אישור לפי סעיף זה או על ידי הוראה שניתנה לפי סעיף קטן (ב), (ו) או (ח)(2), רשאי לערור על כך בפני ועדת הערר תוך חמישה עשר ימים מהיום שבו הודע לו על הסירוב או על ההוראה; ועדת הערר תיתן החלטתה בערר בתוך שלושים ימים מיום שהוגש לה, ולאחר שנתנה הזדמנות לרשות המאשרת להשמיע עמדתה בפניה. : (ח)(1) שר הפנים רשאי לקבוע, בצו, לאחר התייעצות עם הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר, כי הוראות סעיף זה לעניין חיבור לחשמל, למים או לטלפון לא יחולו בשטח פלוני לגבי מבנה המשמש למגורים הנמצא באותו השטח שבנייתו הסתיימה עד יום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018), לא נוספה לו תוספת בנייה מאותו מועד (בסעיף קטן זה - מבנה) והתמלאו לגביו התנאים המנויים בפסקה (1ב); שר הפנים יהיה רשאי לקבוע צו כאמור אם התקיימו כל אלה: ::: (א) הוגשה למוסד התכנון המוסמך תכנית מפורטת כאמור [[בסעיף 83א1]] המאפשרת מגורים בשטח האמור (בסעיף קטן זה - תכנית מוצעת); ::: (ב) התקיים אחד מאלה: :::: (1) מי שהגיש את התכנית המוצעת הוא משרד ממשלתי או רשות שהוקמה לפי חוק; :::: (2) מי שהגיש את התכנית המוצעת הוא הוועדה המקומית, הרשות המקומית, בעל קרקע או מי שיש לו עניין בקרקע וניתנה חוות דעת מתכנן המחוז ולפיה התכנית האמורה תואמת את הוראותיה של תכנית כוללנית שאושרה לגבי השטח או של תכנית מיתאר מקומית החלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי או על כל שטח היישוב שאושרה כאמור; חוות הדעת תינתן בתוך 30 ימים מיום ששר הפנים, מוסד התכנון או הרשות המקומית הנוגעים בדבר או מגיש התכנית ביקשו זאת ממתכנן המחוז; :::: (3) מוסד התכנון המוסמך החליט על הפקדת התכנית המוצעת. :: (1א) שר הפנים רשאי לתת צו כאמור בפסקה (1) ביוזמתו או לפי בקשת מוסד תכנון או רשות מקומית הנוגעים בדבר; בקשה כאמור תוגש לשר הפנים עם העתק לוועדה המחוזית הנוגעת בדבר ובצירוף חוות דעת מתכנן המחוז אם התבקשה לפי פסקה (1)(ב)(2); הוועדה המחוזית תעביר לשר הפנים את חוות דעתה לעניין הבקשה בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לה; לא העבירה הוועדה המחוזית את חוות דעתה עד תום התקופה האמורה, יהיה רשאי שר הפנים להחליט בבקשה בלי לקבל את חוות דעתה; שר הפנים יחליט בבקשה שהוגשה לו כאמור בתוך 60 ימים מיום שקיבל את חוות הדעת של הוועדה המחוזית או מתום המועד לקבלת חוות הדעת, לפי המוקדם. :: (1ב) ניתן צו כאמור בפסקה (1) לגבי שטח פלוני, לא יחולו הוראות סעיף זה על חיבור לחשמל, למים או לטלפון של מבנה הנמצא באותו שטח אם התקיימו כל אלה: ::: (א) מבקש החיבור הגיש בקשה לחיבור המבנה לחשמל, למים או לטלפון, לרשות המאשרת הנוגעת בדבר, שהתקיימו בה כל אלה: :::: (1) מי שהגיש את הבקשה הוא מי שרשאי להגיש בקשה להיתר לגבי המבנה; :::: (2) המבקש התחייב כי יגיש בקשה להיתר לגבי המבנה בתוך ארבעה חודשים מיום אישור התכנית המוצעת, יפעל להוצאת היתר כאמור בתוך שישה חודשים מיום הגשת הבקשה להיתר, ככל שהדבר בשליטתו, וישקיע את מרב המאמצים ואת המשאבים הנדרשים לשם כך; :::: (3)(א) המבקש צירף לבקשתו ערבות בנקאית לטובת הוועדה המקומית והרשות המקומית הנוגעות בדבר, להבטחת תשלום החיובים כמשמעותם [[בסעיף 145(ד)(1)]], שהיה חב בהם לפי התכנית המוצעת אילו הייתה מוגשת בקשה להיתר למבנה שלגביו מבוקש החיבור, בסכום החיובים שיעריכו שמאי הוועדה המקומית וגזבר הרשות המקומית, לפי העניין, או שהמבקש הפקיד בקופת הוועדה המקומית סכום בגובה החיובים כאמור; המבקש רשאי להפקיד סכום חלקי מהחיובים ולצרף לבקשתו ערבות בנקאית בגובה ההפרש שבין מלוא סכום החיובים לחלק שהופקד; ::::: (ב) לעניין סכום החיובים כאמור בפסקת משנה (א), בחישוב החיוב הנוגע להיטל ההשבחה יראו את התכנית המוצעת ואת תאריך הגשתה כתכנית שאושרה במועד האמור; ::::: (ג) ערבות בנקאית כאמור בפסקת משנה (א) תוצמד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; ::::: (ד) הערבות הבנקאית תחולט אם המבקש לא יגיש בקשה להיתר למבנה כאמור בפסקת משנה (2) או לא ישלם את מלוא החיובים לפי דרישה שתומצא לו בקשר עם מתן ההיתר למבנה בתוך ארבעה חודשים ממועד הוצאתה; ::: (ב) ניתן אישור הרשות המאשרת לביצוע החיבור, ובו חיוותה דעתה כי המבנה תואם את התכנית המוצעת או שהוחלט להפקידה, לפי העניין. :: (1ג) ניתן אישור הרשות המאשרת לחיבור המבנה כאמור בפסקה (1ב)(ב), רשאים החברה, הספק או המנהל, לפי העניין, לחברו לחשמל, למים או לטלפון, לפי העניין, סמוך לאחר מתן האישור, ולא יותנה חיבור כאמור בהפקדתה או באישורה של התכנית המוצעת או במתן ההיתר למבנה. :: (2) ראתה הרשות המאשרת כי בבניית המבנה, שלגביו ניתן אישור מכוח צו שר הפנים כאמור בפסקה (1), היתה סטייה מהוראות התכנית המוצעת, רשאית היא להורות לחברה, למנהל או לספק, למנוע או להפסיק מתן חשמל, שירותי טלפון או מים, לפי הענין, לאותו מבנה; הוראות סעיף קטן (ז) יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על הוראה לפי פסקה זו. @ 157ב. אישור תחילת עבודה (תיקון: תשע״ד־2, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ז, תשע״ז־3, ק״ת תשע״ז־2, ק״ת תשע״ח, תשע״ח–6, ק״ת תש״ף, תשפ"ב-8, תשפ"ב-9, תשפ"ג-4, תשפ"ג-5, ק"ת תשפ"ד) : (א) לא תבוצע עבודה לפי היתר אלא אם כן מהנדס הוועדה המקומית נתן לבעל ההיתר אישור כי ניתן להתחיל בביצוע העבודות (בחוק זה – אישור תחילת עבודה); לא יתנה מהנדס הוועדה המקומית אישור תחילת עבודה אלא בתנאים שנקבעו בחיקוק, במידע להיתר שנמסר לפי [[סעיף 145(א1)]] מאת גורם מאשר או בהיתר. : (ב) נקבעה חובת בקרת ביצוע כאמור [[בסעיף 157ג]] לעבודות לפי ההיתר, לא ייתן מהנדס הוועדה המקומית אישור תחילת עבודה אלא אם כן מסר לו בעל ההיתר הודעה על מכון הבקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע. : (ג) מהנדס הוועדה המקומית יחליט בבקשה לאישור תחילת עבודה בתוך חמישה ימי עבודה מיום שהוגשה לה הבקשה, ובלבד שנמסרה לו הודעה כאמור בסעיף קטן (ב); לא החליט מהנדס הוועדה המקומית בתוך התקופה האמורה, יראו את הבקשה בתום חמישה ימי עבודה נוספים מתום התקופה כאישור תחילת עבודה, ובלבד שהתמלאו התנאים הנדרשים שנקבעו בחיקוק, במידע להיתר שנמסר לפי [[סעיף 145(א1)]] מאת גורם מאשר או בהיתר. : (ג1) על אף האמור בסעיף זה, לעניין היתר שניתן לפי [[פרק ה'4]], הסמכות לתת אישור תחילת עבודה לפי סעיף זה תהיה נתונה למורשה להיתר, והוא ייתן אישור כאמור למי שהוא בעל היתר בתוקף שניתן על ידי מורשה להיתר אם מצא כי בעל ההיתר התקשר עם מכון בקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע, למעט לעניין בקשה להיתר כאמור [[בסעיף 158מח(2)(ב)]], וכן אם מצא כי התקיימו שאר התנאים שנקבעו לעניין זה בחיקוק, בהיתר, בתכנית ובמידע למורשה להיתר, כהגדרתו [[בסעיף 158מז]], ובלבד שהמורשה להיתר הודיע למהנדס הוועדה המקומית על כוונתו ליתן אישור כאמור שבעה ימי עבודה לפחות לפני מתן האישור; מהנדס הוועדה המקומית רשאי לתת הנחיות לתיאום תחילת העבודות כאמור במהלך התקופה האמורה. : (ג2) המורשה להיתר יעביר את האישור שנתן לפי סעיף קטן (ג1) לרשות הרישוי המקומית בצירוף הודעה בדבר מכון הבקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע, אולם לבקשה להיתר כאמור [[בסעיף 158מח(2)(ב)]] לא תצורף הודעה כאמור. : (ד) על אף האמור בסעיף זה, ביצוע עבודה למבנה דרך אשר ניתנה לגביו הרשאה לפי [[סעיף 261(ה)]] או למבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי אשר ניתנה לגביו הרשאה לפי [[סעיף 261(ה1)]] לא יהיה טעון אישור תחילת עבודה, ואולם בעל ההרשאה כאמור ימסור הודעה על תחילת העבודה למי שהוקנתה לו הסמכות לתת הרשאה בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]] ולמהנדס הרשות המקומית הנוגעת בדבר, חמישה עשר ימים לפני תחילת העבודה. : (ה) על אף האמור בסעיף זה, שר הפנים רשאי לקבוע סוגי עבודות לפי היתר שלא יהיו טעונים אישור תחילת עבודה לפי סעיף זה. @ 157ג. בקרת ביצוע על ידי מכון בקרה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה–2) : שר הפנים רשאי לקבוע חובת בקרת ביצוע על ידי מכון בקרה, לרבות חובת דיווח של מכון בקרה על ביצוע עבודות שלא בהתאם להיתר במועדים ובעניינים שיקבע. : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע״ו–2016]].)) @ 158. (תיקון: תשנ״ח, תשנ״ח–2) : (((בוטל).)) @ 158א. חובת התקנת מעליות וגנרטורים (תיקון: תשמ״א–4, תשס״א–5, תשס״ה–3, תשע״ה) : (א) בכל בנין גבוה תותקן מעלית לנשיאת בני אדם ולא יינתן היתר לבניית בנין גבוה שאין בו תנאי המחייב התקנת מעלית כאמור, ובכל בנין מגורים תותקן מעלית או יבוצעו התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות כאמור בסעיף קטן (ו). : (א1)(1) בכל בנין מגורים, ובכל בנין ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 158ב]], שבהם מותקנת יותר ממעלית אחת יותקן באחת המעליות מנגנון פיקוד שבת; שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לפטור סוגי בנינים או מקומות מהוראות סעיף זה. :: (2) לא יינתן היתר לבניית בנין שבו מתוכננת יותר ממעלית אחת שאין בו תנאי המחייב התקנת מנגנון פיקוד שבת. :: (3) בסעיף זה, ”מנגנון פיקוד שבת” – כהגדרתו [[בחוק התקנת מעליות שבת בבנינים ציבוריים ובבניני מגורים (הוראות ותיקוני חקיקה), התשס״א–2001]]. :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (פטור מחובת התקנת מנגנון פיקוד שבת במעלית), התשס״ד–2004]].)) : (ב) בכל בנין רב־קומות יותקן גנרטור להספקת זרם חשמל בשעת הפסקת זרם החשמל ממקור האספקה הראשי, לחלקי הבנין ולמיתקניו שקבע שר הפנים בתקנות בהתייעצות עם המועצה הארצית; לא יינתן היתר לבניית בנין רב־קומות שאין בו תנאי המחייב התקנת גנרטור כאמור. : (ג) שר הפנים יקבע בתקנות, בהתייעצות עם המועצה הארצית ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, מהו בנין גבוה ובנין רב־קומות לענין סעיף זה. : (ד) אין בסעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של מוסד תכנון להתנות מתן היתר בניה בהתקנת מעלית או גנרטור בבנין שאינו בנין גבוה, בנין נגיש או רב־קומות אם לדעתו ייעוד הבנין והשימוש בו מחייבים זאת. : (ה) לענין סעיף זה רשאי שר הפנים לקבוע בתקנות מיתקן אחר להספקת זרם חשמל שניתן להתקינו במקום גנרטור. : (ו)(1) בכל בנין נגיש תותקן מעלית נגישה לנשיאת בני אדם (בסעיף זה – מעלית) ולא יינתן היתר לבניית בנין נגיש שאין בו תנאי המחייב התקנת מעלית כאמור. :: (2) בכל אגף שאינו בנין נגיש יותקן או ייבנה, לפי הענין, אחד מאלה: ::: (א) מעלית נגישה; ::: (ב) התאמת נגישות כחלופה למעלית, שאישר מהנדס הוועדה, לאחר שנועץ במורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה; ::: (ג) פיר למעלית. :: (3) האמור בפסקה (2) לא יחול על אגף שאינו בנין נגיש, שמהנדס הועדה אישר, לאחר שנועץ במורשה נגישות למבנים, תשתיות וסביבה כי שתים מיחידות הדיור שבו נגישות לפי הוראות [[פרק ה׳1א]], וכי שאר יחידות הדיור בבנין תוכננו כך שניתן יהיה לבצע בהן התאמות נגישות בהתאם להוראות [[פרק ה׳1א]]. :: (4) בסעיף זה – :::- ”אגף” – חלק מבנין שיש בו 6 יחידות דיור או יותר, שלהן כניסה משותפת או חדר מדרגות משותף; :::- ”בנין נגיש” – אגף שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לאגף לבין מפלס הכניסה לדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר באגף (להלן – הפרש גובה), עולה על 10 מטרים; השר, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות גובה נמוך מהקבוע בסעיף זה, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת רשאי לקבוע גובה העולה על הקבוע בסעיף זה אם הדבר נדרש מטעמים הנדסיים או טכניים. :: (5) על אף האמור בפסקאות (1) עד (4), השר, לאחר התייעצות עם שר הבינוי והשיכון, רשאי לקבוע בצו כי במתחם, בשכונה או בחלק מיישוב שמתוכננים להיבנות בו בנינים שבהם הפרש הגובה אינו עולה על 13 מטרים, יהיו הבנינים, כולם או חלקם, פטורים מחובת התקנת מעלית, אם שוכנע השר כי הדבר דרוש מטעמים כלכליים או חברתיים הנוגעים לאוכלוסיה המתוכננת לאכלס את הבנינים. @ 158א1. הצמדת מקומות חניה (תיקון: תשנ״ד–3) : (א) בסעיף זה – ::- ”דירה” – כהגדרתה [[בסעיף 145(א)(2)]]; ::- ”מקום חניה” – שטח המיועד לחניית כלי רכב, הכולל את שטח החניה ואת שטח התימרון לכניסה וליציאה של כלי רכב. : (ב) לא יוצמדו לדירה אחת יותר משני מקומות חניה אלא בהתאם להוראות שנקבעו בתקנות או באישור רשות הרישוי המקומית, ולא תאשר רשות הרישוי המקומית הצמדה כאמור אלא אם כן שוכנעה שהשימוש המיועד לדירה מחייב שיוצמדו לה יותר משני מקומות חניה. : (ג) המצמיד מקומות חניה לדירה בניגוד להוראות סעיף זה, הצמדתו בטלה. : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (הצמדת מקומות חניה), התשנ״ו–1996]].)) @ 158א2. בתי שימוש המיועדים לנשים (תיקון: תשנ״ה, תשנ״ז, תשע״ה) : (א) בסעיף זה, ”בית שימוש ציבורי” – בית שימוש בבנין ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 158ב]]. : (ב) בבית שימוש ציבורי יהיה המדור המיועד לנשים גדול בשטחו ובמספר הקבועות שבו מן המדור המיועד לגברים באותו מקום, הכל כפי שיקבע שר הפנים בתקנות בהתייעצות עם המועצה הארצית ועם שר הבריאות. : (ג) שר הפנים באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת רשאי לפטור סוגי בנינים או מקומות מהוראות סעיף זה. @ 158א3. (תיקון: תשע״ב–2, תשפ"ב-14) : (((בוטל).)) == פרק ה׳1: סידורים מיוחדים לנכים בבנינים ציבוריים (תיקון: תשמ״א–5) == @ 158ב. הגדרות (תיקון: תשמ״א–5, תשע״ה) : [[בפרק זה]] – :- ”בנין ציבורי” – בנין הנמנה עם סוג בנינים המשמשים למטרה ציבורית, כפי שיקבע שר הפנים בתקנות באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת; :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (בנינים ציבוריים), התשמ"א-1981]].)) :- ”היתר” – היתר לבניה לפי [[פרק ה׳]]. @ 158ב1. תחולת [[פרק זה|הפרק]] (תיקון: תשס״ה–3) : [[פרק זה]] והתקנות ולפיו יחולו לגבי בנין ציבורי שההיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לפני כניסתן לתוקף של תקנות שיתקין השר לפי [[סעיף 158ו1]] ולגבי בנין ציבורי שהוא מוסד חינוך או גן ילדים כהגדרתם [[#פרק ה1 סימן ז סימן משנה ב|ב((חלק ב' ל))סימן ז׳ ((לפרק ה'1)) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]] אף אם ההיתר לגביו ניתן לאחר המועד האמור. @ 158ג. סידורים מיוחדים לנכים בבנין ציבורי קיים (תיקון: תשמ״א–5, תשנ״ה–4, תשע״ה) : (א) בנין ציבורי קיים אשר נבנה לפי היתר שהוצא עד ליום ט״ז בניסן התשל״ב (31 במרס 1972), או שנבנה לאחר מכן וניתן לו פטור כדין מהתקנת סידורים מיוחדים לנכים כפי שנקבע בתקנות לפי חוק זה, רשאי שר הפנים, על אף האמור בכל דין, להורות לבעלו או למחזיקו או לשניהם, באופן וביחס שיקבע השר, להתקין בו סידורים מיוחדים לנכים כנדרש בתקנות לפי חוק זה, או חלק מהן, בתוך תקופת זמן שיקבע. : (ב) בנין ציבורי שנבנה לפי היתר שהוצא מיום י״ז בניסן התשל״ב (1 באפריל 1972) ואילך ולא הותקנו בו סידורים מיוחדים לנכים כפי שנקבע בתקנות לפי חוק זה ולא ניתן לגביו פטור ממילוי התקנות, תורה הועדה המקומית, על אף האמור בכל דין, לבעל או למחזיק או לשניהם, באופן וביחס שתקבע הועדה, להתקין בו סידורים מיוחדים כאמור תוך תקופת זמן שתקבע בהוראתה ושלא תעלה על שלוש שנים. : (ג) ניתנה לגבי בנין ציבורי הוראה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), ומי שהוטלה עליו החובה לבצעה מנוע מבחינה הנדסית לבצע את ההוראה במלואה, רשאי הוא, בתוך תשעים ימים מיום שקיבל את ההוראה, לבקש הקלה כאמור [[בסעיף 147]] מאת הועדה המקומית; הועדה המקומית תעביר למתכנן המחוז הודעה על מתן הקלה כאמור, וזה יהיה רשאי, תוך חמישה עשר ימים מיום קבלת ההודעה, לערור עליה בפני ועדת הערר והיא תינתן רק אם לא יהיה בה כדי למנוע מנכים את השימוש בבנין הציבורי. : (ד) הוראה לפי סעיף זה לגבי בנין שעיקר שימושו הוא לעסק טעון רישוי לפי [[חוק רישוי עסקים, התשכ"ח–1968]] (להלן [[בפרק זה]] – עסק טעון רישוי), תכלול התראה בדבר ביטול הרשיון, לפי [[סעיף 158ה]], אם ההוראה לא תקויים. : (ה) מי שלא מילא אחר הוראה של שר הפנים לפי סעיף קטן (א) או הוראה של ועדה מקומית לפי סעיף קטן (ב) ולא אושרה לו הקלה כאמור בסעיף קטן (ג), רואים אותו כמי שהפר תנאי היתר. @ 158ד. ערעור (תיקון: תשמ״א–5, תשע״ה) : (א) מי שקיבל הוראה משר הפנים כאמור [[בסעיף 158ג(א)]] או שקיבל הוראה מועדה מקומית כאמור [[בסעיף 158ג(ב)]], והוא סבור כי את הוצאות ביצוע ההוראה שהוטלה עליו יש להטיל במלואן או בחלקן על זולתו, הבעל או המחזיק, לפי הענין, רשאי הוא לערער, לענין הוצאות ביצוע ההוראה בלבד, לבית משפט השלום. : (ב) אין בהגשת ערעור כדי לפגוע בעצם החיוב לבצע את ההוראה כאמור [[בסעיף 158ג]] בידי מי שחוייב לבצעה על פי ההוראה ובמועד שצויין בה. : (ג) לדיון בערעור יוזמן גם מי שהמערער טוען כי עליו לשאת בהוצאות ביצוע ההוראה. : (ד) הטלת ההוצאות וחלוקתן בין הבעל והמחזיק, או שיפוי בשל הוצאתן, בעקבות הערעור, יהיו כפי שבית המשפט ימצא צודק בנסיבות הענין. @ 158ה. ביטול רשיון עסק (תיקון: תשמ״א–5, תש״ס–2, תשס״ה–5, תשע״ה) : (א) היה עסק טעון רישוי עיקר שימושו של בנין ציבורי שלא קויימה לגביו הוראה לפי [[סעיף 158ג]] תוך התקופה שקבע השר או הועדה המקומית כאמור בו, יורו השר או הועדה המקומית, לפי הענין, לרשות הרישוי לבטל את רשיון העסק. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) (((בוטל).)) @ 158ו. מתן היתר לבנין ציבורי (תיקון: תשמ״א–5) : הועדה המקומית לא תיתן היתר לבנין ציבורי אלא אם נכללו בו הוראות בדבר סידורים מיוחדים לנכים כפי שנקבע בתקנות לפי חוק זה; אין בהוצאה (([צ״ל: בהוראה])) זו כדי לגרוע מחובתה של הועדה המקומית לפי [[סעיף 145(ב)]] או לפי כל הוראה אחרת המחייבת אותה. == פרק ה׳1א((׳)): נגישות לאנשים עם מוגבלות (תיקון: תשס״ה–3) == @ 158ו1. נגישות מקום ציבורי חדש (תיקון: תשס״ה–3) : (א) [[בפרק זה]] – ::- ”אדם עם מוגבלות”, ”אנשים עם מוגבלות”, ”גוף ציבורי”, ”נגישות”, ”התאמות נגישות”, ”מוסד חינוך”, ”נציבות”, ”נציב”, ”נטל כבד מדי”, ”רשות ציבורית” – כמשמעותם [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]]; ::- ”מקום ציבורי” – מקום מהמקומות המפורטים [[בתוספת הראשונה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]] המיועד לשימוש כלל הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו; ::- ”מקום ציבורי חדש” – מקום ציבורי, שההיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לאחר כניסתן לתוקף של התקנות שהתקין שר הפנים לפי סעיף קטן (ד), לרבות חלק כאמור ממקום ציבורי; ::- ”תקן ישראלי” – תקן ישראלי כמשמעותו [[בחוק התקנים, התשי״ג–1953]]. : (ב) לכל מונח [[בפרק זה]] שאין לו הגדרה בחוק זה, תהא המשמעות [[שבחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]], והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת. : (ג) מקום ציבורי חדש יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות ויבוצעו בו התאמות נגישות, והכל בהתאם להוראות שיקבע שר הפנים לפי [[פרק זה]], וברוח עקרונות היסוד ומטרותיו של [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]]. : (ד) שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, הנציבות, ארגונים הפועלים לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת – :: (1) יקבע בהתאם לעקרונות היסוד ומטרותיו של [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]], את התאמות הנגישות הנדרשות במקום ציבורי חדש, כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות, באופן סביר, בהתחשב בתקן ישראלי; תקנות לפי פסקה זו יכללו, בין השאר, הוראות בדבר – ::: (א) הנגשת צמתים, מדרכות, גשרים, מנהרות ומעברים אחרים בשטח המקום הציבורי החדש ולרבות הנגשת מעברים ממקומות החניה כאמור בסעיף קטן (ב); ::: (ב) הקצאת מקומות חניה לאנשים עם מוגבלות, מכלל מקומות החניה הקיימים או המתוכננים, לפי הענין, במקום הציבורי החדש; :: (2) רשאי לקבוע פטור מלא או חלקי לענין פסקה (1), ובכלל זה דרישות מופחתות, לגבי סוג של מקום ציבורי חדש, כולו או חלקו לענין מעלית, או התאמת נגישות אחרת, שעלותה גבוהה, שקבע השר (בסעיף זה – התאמת נגישות שעלותה גבוהה) – אם ביצוע התאמת הנגישות יטיל נטל כבד מדי בהתחשב, בין השאר, בגודל המקום הציבורי החדש, בהיקף השירות המיועד להינתן בו ובייעודו, וכן היות המקום הציבורי חלק ממקום ציבורי קיים או תוספת לבנין קיים. : (ה)(1) מי שחייב בהתקנת התאמת נגישות, במקום ציבורי חדש, יהיה פטור מביצוע אותה התאמת הנגישות אם נקבע כי מתקיים אחד מאלה: ::: (א) ההתאמה אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות ומומחה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה אישר זאת; ::: (ב) הפטור מתחייב כדי למנוע פגיעה מהותית באופיו המיוחד של המקום, עקב ייחודו בשל ערכי היסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע; ::: (ג) לענין מעלית או התאמה שעלותה גבוהה, שקבע השר – עלותה תטיל נטל כבד מדי בהתחשב, בין השאר, בסוג המקום, בהיקף הפעילות העתידה להינתן במקום לרבות היקף האוכלוסיה שתידרש למקום, בטיב התאמת הנגישות ובעלות התאמת הנגישות, בקיומם של מקורות מימון חיצוניים וממלכתיים לביצוע התאמת הנגישות, בהיקף מחזור ההכנסות או בשיעור הרווח הצפוי של מי שאחראי לביצוע התאמת הנגישות; ::: (ד) לענין היתר לתוספת או לשינוי בבנין קיים – היא מחייבת שינוי יסודי במהותו של המקום או השירות הניתן בו. :: (2) נקבע פטור כאמור בפסקה (1), רשאי מהנדס הוועדה או הנציב, להורות על ביצוע התאמות נגישות חליפיות שהן סבירות בנסיבות הענין. :: (3) בקשה לפטור בצירוף הבקשה להיתר ואישור מומחה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה תוגש למהנדס הוועדה, ומהנדס הוועדה יעביר העתק מהבקשה לנציב. :: (4) מהנדס הוועדה והנציב רשאים לדרוש מהמבקש כל מסמך הדרוש לבדיקת הבקשה לפטור. :: (5) קבע הנציב שלא מתקיימת אחת מעילות הפטור שבסעיף קטן זה, יודיע על כך למהנדס הוועדה, ומהנדס הוועדה לא ייתן פטור בבקשה. אישר הנציב מתן פטור, רשאי מהנדס הוועדה המקומית ליתן פטור. :: (6) החלטת הנציב לפי סעיף זה תימסר למהנדס הוועדה בתוך 45 ימים ממועד המצאת הבקשה לידיו; לא נמסרה החלטת הנציב למהנדס הוועדה בתוך התקופה האמורה, יכריע בבקשה מהנדס הוועדה. :: (7) על החלטה בדבר דחיית הבקשה לפטור ועל החלטה בדבר מתן פטור בתנאים, רשאי מגיש הבקשה לערור לפני ועדת הערר, מהנדס הוועדה והנציב יהיו משיבים בערר; על ערר לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 152 עד 155]], בשינויים המחויבים. : (ו) הוראות לפי סעיף קטן (ד)(2), וסעיף קטן (ה)(1)(ג) לא יחולו לגבי – :: (1) מקום ציבורי חדש שעתיד ליהות מופעל בידי רשות ציבורית; :: (2) חובה שחלה לפי חוק זה, ערב כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף זה; :: (3) מקום ציבורי שעתיד להינתן בו שירות בריאות ממלכתי לפי [[סימן ו׳ ((לפרק ה'1)) בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]]; :: (4) מוסד חינוך חדש כמשמעותו בסעיף קטן (ז). : (ז)(1) במקום המיועד להיות מוסד חינוך או גן ילדים שהוא מוסד חינוך רשמי, שהיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לאחר כניסתן לתוקף של התקנות שהתקין שר הפנים לפי סעיף קטן זה (בסעיף זה – מוסד חינוך חדש) יבוצעו התאמות נגישות בהתאם להוראות שיקבע שר הפנים לפי [[פרק זה]]. :: (2) בלי לגרוע מהוראות לפי [[פרק ה׳1]], שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, הנציבות, ארגונים הפועלים לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ובאישור ועדת הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע הוראות בדבר התאמות נגישות אלה בלבד: ::: (א) התקנת פיר למעלית בבנין המרכזי; ::: (ב) התקנת תא שירותים נגיש לאדם עם מוגבלות, אחד לנשים ואחד לגברים; ::: (ג) הנגשת הכניסה למוסד החינוך ודרכי הגישה מהכניסה למבנה המרכזי, בין המבנה המרכזי למבנים הסמוכים, ודרכי הגישה לאולם הספורט ולחצר ולרבות כבישים בדרכי הגישה; ::: (ד) כל התאמה נוספת, שקבע שר הפנים. : (ח) הוראות סעיף זה, למעט הוראות סעיף קטן (ז), לענין מקום ציבורי חדש יחולו גם לענין – :: (1) מקום המיועד להיות מקום עבודה, למעט שטחי עבודה אישיים ושטחים שאינם מיועדים לשהיית אדם, ולרבות הגישה לשטחים האישיים, המסדרונות, והכניסה לחדרי עבודה; :: (2) כל מקום נוסף שקבע שר הפנים בצו. : (ט) תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהסכמת שר האוצר, ואולם לא נתן שר האוצר את הסכמתו, יועבר הענין להכרעת הממשלה. : (י) תקנות ראשונות לפי סעיפים קטנים (ד)(1) ו־(ז)(2) יוגשו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת לא יאוחר מיום ג׳ באייר התשס״ו (1 במאי 2006). : ((ראו [[חלק ח׳1 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש״ל–1970]].)) @ 158ו2. שטח משותף בבנין מגורים חדש (תיקון: תשס״ה–3, תשע״ה, תשפ"ב-14) : (א) בסעיף זה – ::- ”בנין מגורים חדש” – בנין או חלק מבנין, שיש בו לפחות 6 יחידות דיור שלהן כניסה משותפת או חדר מדרגות משותף, שהיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לאחר י׳ בחשון התשס״ז (1 בנובמבר 2006); ::- ”יחידת דיור” – (((נמחקה);)) ::- ”שטח משותף בבנין מגורים” – שטח המיועד לשמש את כלל דיירי בנין המגורים. : (ב) בניה או שימוש בשטח המשותף שבבנין מגורים חדש ייעשו בכפוף לביצוע התאמות נגישות באופן, בכמות ובדרך שייקבעו בתקנות בהתאם להוראות סעיף זה. : (ג) שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, הנציבות, ארגונים הפועלים לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע בהתאם לעקרונות היסוד, מטרותיו והוראותיו של [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]] ובהתחשב בתקן הישראלי, את הסידורים הנדרשים כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות, באופן סביר, בשטח המשותף שבבנין מגורים חדש; תקנות לפי פסקה זו יכללו, בין השאר, הוראות בדבר הנגשת – :: (1) דרך הגישה לבנין, הכניסה לבנין והמבואה; :: (2) מעלית, ככל שהותקנה; :: (3) פתחי הגישה לדירות המגורים; :: (4) אמצעי בטיחות, התרעה ואזהרה; :: (5) חלק ממקומות החניה, שהתקנתם נדרשת לפי כל דין והדרך מהחניות לבנין; :: (6) שטח משותף אחר בבנין, לרבות חצר, בריכה, חדר כושר וגג, ככל שהגג נועד לשימוש הדיירים ולמעט שימוש שהוא תיקון, התקנה או תחזוקה של מיתקנים. : (ד) בתקנות לפי סעיף זה ניתן גם לקבוע פטור מלא או חלקי, ובכלל זה דרישות מופחתות, לענין התאמת נגישות בבנין מגורים חדש אם נתקיימו בהתאמה אחד מאלה: :: (1) היא מטילה נטל גבוה מאוד, העולה על 0.5% מעלות הקמת הבנין או הפרויקט, לפי הענין; :: (2) היא אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות; :: (3) היא פוגעת באופן מהותי באופיו המיוחד של המקום, בשל ערכי הסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע. : (ה)(1) מי שחייב בהתקנת התאמת נגישות לפי סעיף זה, יהיה פטור מביצוע אותה התאמת נגישות אם נקבע, לאחר התייעצות במורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, כי מתקיים בהתאמת הנגישות אחד התנאים הקבועים בסעיף קטן (ד). :: (2) נקבע פטור כאמור בפסקה (1), רשאי מהנדס הוועדה המקומית או הנציב, להורות על ביצוע התאמות נגישות חליפיות שהן סבירות בנסיבות הענין. :: (3) בקשה לפטור בצירוף הבקשה להיתר ואישור מומחה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, תוגש למהנדס הוועדה המקומית, ומהנדס הוועדה המקומית יעביר העתק מהבקשה לנציב. :: (4) מהנדס הוועדה המקומית והנציב רשאים לדרוש מהמבקש כל מסמך הדרוש לבדיקת הבקשה לפטור. :: (5) קבע הנציב שאין ליתן פטור, יודיע על כך למהנדס הוועדה, ומהנדס הוועדה לא ייתן פטור; אישר הנציב מתן פטור, רשאי מהנדס הוועדה המקומית ליתן פטור. :: (6) החלטת הנציב לפי סעיף זה תימסר למהנדס הוועדה בתוך 45 ימים ממועד המצאת הבקשה לידיו; לא נמסרה החלטת הנציב למהנדס הוועדה בתוך התקופה האמורה, יכריע בבקשה מהנדס הוועדה. :: (7) על החלטה בדבר דחיית הבקשה לפטור ועל החלטה בדבר מתן פטור, רשאי מגיש הבקשה לערור לפני ועדת הערר, והנציב ומהנדס הוועדה יהיו משיבים בערר; על ערר לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 152 עד 155]], בשינויים המחויבים. : (ו) תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהסכמת שר האוצר, ואולם לא נתן שר האוצר את הסכמתו, יועבר הענין להכרעת הממשלה. : (ז) תקנות לפי סעיף זה, יוגשו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לא יאוחר מיום ג׳ באייר התשס״ו (1 במאי 2006). : ((ראו [[פרק ב׳ לחלק ח׳1 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש״ל–1970]].)) @ 158ו3. אישור מורשה נגישות (תיקון: תשס״ה–3, תשע״ה) : (א) לא יינתן היתר, אישור או תעודת גמר, לפי הענין, לבנין שהוא מקום ציבורי חדש, למוסד חינוך חדש כמשמעותו [[בסעיף 158ו1(ז)]] או לבנין מגורים חדש כהגדרתו [[בסעיף 158ו2]], או לחלק ממנו, אלא אם כן התקבלה חוות דעתו של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, לאחר התייעצות עם מורשה לנגישות השירות, כי מתקיימות הוראות לפי כל אחד מאלה לפי הענין: :: (1) [[פרק זה]]; :: (2) [[סעיף 158א]]; :: (3) לענין מוסד חינוך חדש – גם [[פרק ה׳1]]; :: השר רשאי לקבוע פטור מחובת התייעצות עם מומחה לנגישות השירות לסוגי בניני מגורים שיקבע. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) – :: (1) יכול שיינתן היתר, אישור או תעודת גמר בסטיה קלה מחוות דעתו של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, אם מהנדס הוועדה אישר סטיה כאמור בנימוקים שיפורטו, ואישר כי אין בסטיה משום הפרה של ההוראת שלפי [[פרק זה]]; :: (2) יכול שיינתן היתר, אישור או תעודת גמר בסטיה מחוות דעתו של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה הרשום בפנקס מיוחד כמשמעותו [[16:299916|בסעיף 21 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס׳ 2), התשס״ה–2005]], שאינו אדריכל רשוי או מהנדס רשוי כהגדרתם [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]], אם קבע מהנדס הוועדה כי הסטיה מתחייבת מטעמי בטיחות, ואישר כי אין בסטיה כאמור משום הפרה של ההוראות לפי [[פרק זה]]. : (ג) בסעיף זה – ::- ”היתר” – כמשמעותו [[בסעיף 145]]; ::- ”אישור” – כמשמעותו [[בסעיף 157א]]; ::- ”תעודת גמר” – כמשמעותה [[פרק ט לתקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)|בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970]]. @ 158ו4. תוקף היתר - מוסד חינוך (תיקון: תשס״ה–3) : החלטת מוסד תכנון ליתן היתר לביצוע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות לפי [[פרק ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]], למוסדות חינוך, תהיה תקפה למשך עשר שנים מקבלתה, ובלבד שלא קבע מהנדס הוועדה כי חלו שינויים בדין, בתכניות, בתקנים או בהנחיות הוועדה, המחייבים שינוי בהחלטה; מהנדס הוועדה ייתן את החלטתו בענין בתוך עשרה ימים ממועד הגשת בקשתו של בעל ההיתר לבצע את העבודה בהתאם להיתר. == פרק ה׳2: רישוי בדרך מקוצרת (((בוטל))) (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשע״ד–2) == @ 158ז. (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשס״ז–3, תשע״ד–2) : (((בוטל).)) @ 158ח. (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשע״ד–2) : (((בוטל).)) @ 158ט. (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשע״ד–2) : (((בוטל).)) @ 158י. (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4) : (((בוטל).)) @ 158יא. (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4, תשע״ד–2) : (((בוטל).)) @ 158יב. (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תש״ס–2, תשס״ה–5, תשע״ד–2, תשע״ה) : (((בוטל).)) == פרק ה׳3: מכוני בקרה (תיקון: תשנ״א–3, תשס״ה–2, תשע״ד–2<!--נוצר מחדש-->) == === סימן א׳: הקמת מכון בקרה ותפקידיו (תיקון: תשע"ד–2) === @ 158יג. הגדרות – [[פרק ה׳3]] (תיקון: תשע״ד–2) : [[בפרק זה]] – :- ”בעל מכון” – בעל שליטה או בעל עניין במכון בקרה; :- ”בעל עניין” ו”שליטה” – כהגדרתם [[בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968]]; :- ”חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות” – [[חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ״ז–1997]]; :- ”הרשות להסמכת מעבדות” – הרשות הלאומית להסמכת מעבדות שהוקמה לפי [[חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות]]. @ 158יד. הקמת מכון בקרה ותפקידיו (תיקון: תשע״ד–2) : (א) לא יפעיל אדם מכון בקרה אלא אם כן ניתן לו רישיון לפי הוראות [[פרק זה]]. : (ב) מכון בקרה יוקם ויופעל לפי הוראות חוק זה, ואלה יהיו תפקידיו: :: (1) לבצע בקרת תכן; :: (2) לבצע בקרת ביצוע; :: (3) להפעיל בקרים ובקרים מורשים, לפי הוראות [[פרק זה]]; :: (4) למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליו לפי חוק זה. @ 158טו. תנאים למתן רישיון להפעלת מכון בקרה ולפעילותו (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2, תשע״ח, תשע״ח–5) : (א) שר הפנים רשאי לתת לגוף רישיון להפעיל ולשמש מכון בקרה ([[בפרק זה]] – רישיון), אם התקיימו בו כל אלה: :: (1) פועלים בשירותו כל אלה: ::: (א) מנהל בקרת תכן שהוא אדריכל רשוי או מהנדס רשוי באחד ממקצועות הבנייה, ובעל ניסיון של עשר שנים לפחות בעיסוק בתחום הבנייה ובתכן הבנייה, והוא רשום כבקר כאמור [[בסימן ב׳]]; ::: (ב) מנהל בקרת ביצוע שהוא אדריכל רשוי או מהנדס רשוי באחד ממקצועות הבנייה, ובעל ניסיון של עשר שנים לפחות בעיסוק בתחום הבנייה ובקרת ביצוע הבנייה, והוא רשום כבקר כאמור [[בסימן ב׳]]; ::: (ג) בקרים כאמור [[בסעיף 158יח]]; ::: (ד) בקרים מורשים כאמור [[בסעיף 158כא]]; :: (2) הוא חברה שהתאגדה בישראל וכל עיסוקה הוא הפעלה של מכון בקרה, או שהוא משרד ממשלתי, רשות שהוקמה לפי חוק, חברה ממשלתית, רשות מקומית או תאגיד בבעלות מלאה של רשות מקומית אחת או יותר (בסעיף זה – תאגיד עירוני); :: (3) בעל המכון, מנהלו, מי שפועל בשירותו כאמור בפסקה (1), וכל בעל תפקיד אחר בו שקבע שר הפנים, לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הם ראויים להיות בעל מכון או בעלי תפקידים כאמור, ולא הוגש נגד מי מהם כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן לגביו פסק דין סופי; לעניין זה, ”הורשע” – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה; :: (4) מכון בקרה, בעל המכון, מנהלו, מי שפועל בשירותו כאמור בפסקה (1), וכל בעל תפקיד אחר בו שקבע שר הפנים, אינם עלולים להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין פעולת מכון הבקרה או תפקידם במכון הבקרה, לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלהם או של קרובם; :: (5) הוא הוסמך על ידי הרשות להסמכת מעבדות לבצע בקרת תכן ובקרת ביצוע לפי חוק זה; על הסמכה כאמור יחולו ההוראות לפי [[חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות]], בשינויים המחויבים; הרשות להסמכת מעבדות תקבע כללים לעניין הסמכה של מכוני בקרה לסוגיהם; :: (6) הוא עומד בתנאים נוספים שקבע שר הפנים. : (ב) לא ייתן שר הפנים למשרד ממשלתי, לרשות שהוקמה לפי חוק או לחברה ממשלתית רישיון אלא לאחר שהתייעץ עם השר הממונה על המשרד, הרשות או החברה, לפי העניין. : (ג)(1) מכון בקרה שהוא רשות שהוקמה לפי חוק או חברה ממשלתית יפעיל את סמכותו כמכון בקרה רק לגבי בקשות להיתר שהוגשו על ידי אותה רשות או אותה חברה לפי העניין. :: (2) מכון בקרה שהוא רשות מקומית או תאגיד עירוני יפעיל את סמכותו כמכון בקרה רק לגבי בקשות להיתר שהוגשו בתחום הרשות המקומית או הרשויות המקומיות שהן בעליו של התאגיד העירוני, לפי העניין. : (ד)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ג)(1), מכון בקרה שהוא חברה ממשלתית שכל עיסוקה הוא הפעלת מכון בקרה, ואינה בשליטת חברה ממשלתית אחרת, או שחברה ממשלתית אחרת אינה בעלת עניין בה, יפעיל את סמכותו כמכון בקרה רק לעניין בקשות להיתר שהגיש מבקש היתר שעיסוקו בתחום אחריותו של השר שנקבע לפי [[חוק החברות הממשלתיות]] כשר האחראי לענייני החברה, ובתחומי פעילותו של אותו מבקש היתר. :: (2) הממשלה רשאית לקבוע כי מכון בקרה כאמור בפסקה (1) יפעיל את סמכותו גם לעניין בקשות להיתר שהגיש מבקש היתר שעיסוקו בתחום אחריותו של שר אחר. :: (3) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2) ו־(ג)(1), הוקם מכון בקרה כאמור בפסקה (1) לא תהיה חברה ממשלתית שתחום פעילותה הוא בתחום סמכותו של מכון הבקרה, רשאית להפעיל מכון בקרה. @ 158טו1. תנאים למתן רישיון להפעלת מכון בקרה לעניין הקמת בניין מגורים חדש – הוראת שעה (תיקון: תשע״ח–5, תשפ"ב-8) : (א) בסעיף זה – ::- ”בנייה רוויה” – בנייה של שש יחידות דיור או יותר במבנה אחד בשתי קומות לפחות; ::- ”בניין רב־קומות” – בניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין ובין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס שהכניסה אליה היא דרך חדר מדרגות משותף, עולה על 29 מטרים; ::- ”הקמת בניין מגורים חדש” – הקמת בניין חדש שאינו בניין רב־קומות, המיועד למגורים בלבד, בבנייה רוויה; ::- ”כניסה קובעת לבניין” – כהגדרתה לפי חוק זה לעניין בקשה להיתר; ::- ”מידע להיתר” – כהגדרתו [[בסעיף 145(א1)(2)]]. : (ב) על אף האמור [[בסעיפים 158טו(א)(1)(ד)]] [[ו-158כא(א)]], בתקופה שמיום פרסומו של [[20:491908|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 122), התשע״ח–2018]] (בסעיף קטן זה – יום תחילתו של [[20:491908|תיקון מס׳ 122]]), עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023), יחולו הוראות אלה: :: ((התקופה הוארכה עד יום 30.6.2024 (ק"ת תשפ"ד, 1038).)) :: (1) שר האוצר רשאי לתת לגוף רישיון להפעיל ולשמש מכון בקרה לעניין בקשות להיתרים שעניינן הקמת בנין מגורים חדש, אף אם לא פועלים בשירותו כל הבקרים המורשים לעניין גורם מאשר המנויים [[בסעיף 158כא]]; ::: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).)) :: (2) ניתן רישיון לגוף כאמור בפסקה (1), והוגשה לרשות הרישוי בקשה להיתר כאמור באותה פסקה שלגביה נדרש אישורו של גורם מאשר המנוי [[בסעיף 158כא]], ואין במכון בקרה בקר מורשה לעניין אותו גורם מאשר, רשאי מגיש הבקשה להיתר, לבחור, בהודעה שימסור לרשות הרישוי בתוך שבועיים מיום הגשת הבקשה, כי על הבקשה לא תחול חובת בקרת מכון בקרה, לפי הוראות [[סעיפים 145(ב3)]], [[157ב(ב)]], [[158יח(ב)]], [[158כג(א)]] [[או 261(ה)(3א)]], לפי העניין, ככל שהם בתוקף; :: (3) הומצאה למהנדס הוועדה בקשה לקבלת מידע שפרטיו דרושים לעניין בקשה להיתר כאמור בפסקה (2), יכלול המידע להיתר לעניין אותה בקשה הודעה בכתב על חובתו של הרוצה להגיש את הבקשה (בפסקה זו – המבקש) לפנות למכון בקרה וכן על כך שהוא רשאי לבחור, בדרך האמורה באותה פסקה, כי על הבקשה לא תחול חובת בקרת מכון בקרה כאמור באותה פסקה; לא נמסר המידע להיתר או נמסר המידע להיתר לעניין בקשה להיתר כאמור לפני יום תחילתו של [[20:491908|תיקון מס׳ 122]], יודיע מהנדס הוועדה למבקש, בכתב, במועד הגשת הבקשה להיתר, על חובתו לפנות למכון בקרה ועל אפשרותו לבחור כאמור. : (ג) שר הפנים רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) בתקופה או בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלו על שנתיים. @ 158טו1א. מתן רישיון להפעלת מכון בקרה בהעדר בקר מורשה - הוראת שעה (תיקון: תשפ"ד-11) : (((הוראת שעה מיום 30.6.2024 עד יום 31.12.2025):)) על אף האמור [[בסעיפים 158טו(א)(1)(ד)]] [[ו-158כא(א)]], רשאי שר הפנים לתת לגוף רישיון להפעיל ולשמש מכון בקרה אף אם לא פועל בשירותו בקר מורשה לעניין גורם מאשר המנוי [[בסעיף 158כא(א)(2)]]. @ 158טז. רישיון, תנאיו והארכת תוקפו (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2) : (א) רישיון יעמוד בתוקפו חמש שנים, אלא אם כן קבע שר הפנים תקופה קצרה יותר; לבקשת מכון בקרה יאריך שר הפנים את תוקף הרישיון לתקופות נוספות של חמש שנים כל אחת, לאחר שביצע ביקורת ופיקוח על פעילות מכון הבקרה לפי [[סעיף 158לא]], ולאחר שנוכח שמתקיימים במכון כל התנאים לפי [[סעיף 158טו]], אלא אם כן ראה שיש הצדקה להאריך את הרישיון לתקופה קצרה יותר או שלא להאריכו כלל. : (ב) רישיון יכול שיותנה בתנאים, ובכלל זה יכול שיורשה מכון בקרה לפעול בשטח המדינה כולה או בחלק ממנו או לעסוק בכל סוגי ההיתרים או בסוגי היתרים מסוימים. : (ג) ניתן רישיון לפי [[פרק זה]], יפורסם דבר מתן הרישיון באתר האינטרנט של משרד הפנים. : (ד) מכון בקרה יפרסם באתר האינטרנט שלו את הרישיון שניתן לו ותנאיו, ויעמידו לעיון הציבור במשרדיו. : (ה) רישיון לפי [[פרק זה]] אינו ניתן להעברה אלא בהתאם להוראות ותנאים שקבע שר הפנים. @ 158יז. ביטול רישיון, התלייתו, הגבלתו או שינוי תנאיו (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2) : (א) שר הפנים יבטל רישיון אם נוכח שהתקיים אחד מאלה, ובלבד שנתן למכון הבקרה הזדמנות לטעון את טענותיו: :: (1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי או שניתן שלא כדין מטעם אחר; :: (2) חדל להתקיים במכון הבקרה תנאי מהתנאים למתן הרישיון לפי [[סעיף 158טו]]; :: (3) חדל להתקיים או הופר תנאי מהותי מהתנאים שקבע שר הפנים ברישיון כאמור [[בסעיף 158טז(ב)]]. : (ב) שר הפנים רשאי לבטל רישיון, להתלותו, להגבילו או לשנות את תנאיו, לרבות לעניין החלק משטח המדינה שבו מוסמך מכון הבקרה לפעול וסוגי ההיתרים שמכון הבקרה מוסמך לעסוק בהם, לאחר שנתן למכון הבקרה הזדמנות לטעון את טענותיו, אם התקיים אחד מאלה: :: (1) מכון הבקרה אינו ממלא את תפקידיו לפי חוק זה כראוי ובמועדים שקבע שר הפנים, ובכלל זה אינו מבצע בקרת תכן ובקרת ביצוע במועדים שנקבעו לפי חוק זה; :: (2) מכון הבקרה או מי מטעמו הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה על פעילות מכון הבקרה או תנאי מתנאי הרישיון להפעלת מכון הבקרה. : (ג) הודעה בדבר ביטול רישיון, התלייתו, הגבלתו או שינוי תנאיו תישלח למכון הבקרה ותפורסם באתרי האינטרנט של משרד הפנים ושל מכון הבקרה. : (ד) ביטל שר הפנים רישיון, התלה אותו, הגבילו או שינה את תנאיו, ייתן הוראות לעניין בקשות להיתר ועבודות לפי היתר שמכון הבקרה החל לטפל בהן לפני החלטתו, ורשאי הוא להורות על העברתן לטיפול מכון בקרה אחר. === סימן ב׳: בקרים (תיקון: תשע״ד–2) === @ 158יח. בקרים במכון בקרה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2, ק"ת תשע"ו, ק"ת תשע"ז, ק"ת תשע"ז-2, ק"ת תשע"ח, תשע"ח-6, ק"ת תש"ף, תשפ"ב-9, ק"ת תשפ"ד, תשפ"ד-11) : (א) מכון בקרה יעסיק בקרים לעניין סוגי פעולות ובמספר שיקבע שר הפנים. : (ב) לבקר יהיו נתונות הסמכויות של רשות הרישוי לביצוע בקרת תכן ובקרת ביצוע לפי חוק זה. : (ב1) (((הוראת שעה מיום 30.6.2024 עד יום 31.12.2025):)) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), נקבע בחיקוק כי אישור בקשה להיתר או ביצוע עבודה לפי היתר מותנה באישור השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו או בהתייעצות עימם, וקבע השר האמור או העובד האמור, במסגרת המידע להיתר, תנאים או הנחיות בעניינים שיש לבצע לגביהם בקרת תכן או בקרת ביצוע, ויש לקיימם לצורך אותם אישור או התייעצות, יבדוק הבקר את התקיימותם; קבע הבקר כי התקיימו התנאים או ההנחיות כאמור, יראו כאילו ניתן האישור או קוימה ההתייעצות; לעניין זה, "מידע להיתר" - כהגדרתו [[בסעיף 145(א1)(2)]]. : (ג) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע כי סמכות מהסמכויות לפי סעיף קטן (ב), שעלול להיות בהפעלתה משום חשש לפגיעה ממשית בזכויות, לא תינתן לבקר או שהפעלתה על ידי הבקר תותנה בתנאים שיקבע; קבע שר המשפטים כאמור, לא יפעיל בקר את הסמכות האמורה או שיפעילה בהתאם לתנאים שנקבעו, לפי העניין. @ 158יט. רישום בקרים (תיקון: תשע״ד–2) : (א) הרשמים כמשמעותם [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]] [[ובחוק ההנדסאים והטכנאים]] ינהלו, בנפרד, פנקסי בקרים. : (ב) בקר הוא מי שמתקיימות בו ההוראות לפי [[סעיף 158כ]], והוא רשום באחד מהפנקסים כאמור בסעיף קטן (א) בהתאם לכשירותו. : (ג) על בקר יחולו הוראות [[חוק המהנדסים והאדריכלים]] לעניין האתיקה ועונשין או הוראות [[פרק ז׳ לחוק ההנדסאים והטכנאים]], בשינויים המחויבים, ולפי העניין. @ 158כ. תנאי כשירות לבקר ותחומי פעולתו (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2) : (א) כשיר להירשם כבקר בפנקס בקרים מי שמתקיימים בו כל אלה: :: (1) הוא אדריכל רשום, מהנדס רשום או הנדסאי רשום; :: (2) הוא מקיים דרישות שקבע שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה, לעניין הכשרה לרבות הכשרה מעשית, השתלמות ובחינות הסמכה בכל הקשור לתכן הבנייה ולפי חוק זה; דרישות לפי פסקה זו יכול שייקבעו לסוגי בעלי מקצוע כאמור בפסקה (1) וכן לעניין היקף שעות ההכשרה וההשתלמות, תוכנן, וסוג הבחינות. ::: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (רישום בקרים), התשפ״ד–2024]].)) : (ב) לשם קיום הוראות לפי [[פרק זה]] לעניין סמכויות בקר, הסמכות של הנדסאי רשום, של אדריכל רשום שאינו אדריכל רשוי, של מהנדס רשום או של מהנדס רשוי, תהיה תקפה רק לעניין אותו סוג פעולות שהוא מוסמך לגביהן לפי [[חוק המהנדסים והאדריכלים]]. : (ג) בסעיף זה – ::- ”אדריכל רשום” ו”מהנדס רשום” – כמשמעותם [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]]; ::- ”הנדסאי רשום” – כהגדרתו [[בחוק ההנדסאים והטכנאים]]. === סימן ג׳: בקרים מורשים (תיקון: תשע״ד–2) === @ 158כא. העסקת בקר מורשה במכון בקרה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2, תשע״ח, תשע״ח–5) : (א) מכון בקרה יעסיק בקר מורשה לעניין גורמים מאשרים אלה, והוא יהיה עובד מכון הבקרה: :: (1) שר הבריאות או עובד מעובדי משרדו; :: (2) השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו; :: (3) הרשות הארצית לכבאות והצלה או ממלא תפקיד בה; :: (4) הרשות המוסמכת כמשמעותה [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951]]. : (ב) שר הפנים רשאי לקבוע כי תידרש העסקת בקר מורשה לעניין גורמים מאשרים נוספים; לא יקבע שר הפנים כאמור אלא לאחר שהתייעץ עם השר הממונה על אותו גורם מאשר. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יקבע שר הפנים כי נדרשת העסקת בקר מורשה לעניין [[חוק גנים לאומיים]] ולעניין [[חוק העתיקות, התשל״ח–1978]]. @ 158כב. כשירות בקרים מורשים והסמכתם (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2, תשע״ח–5) : (א) נקבע בחיקוק כי אישור בקשה להיתר או ביצוע עבודה לפי היתר מותנה באישור של גורם מאשר שנקבע לפי [[סעיף 158כא]] או בהתייעצות עמו, יקבע השר כאמור [[בפסקה (1) או (2) של סעיף 158כא(א)]], לפי העניין, או השר הממונה על גורם מאשר כאמור [[בפסקה (3) או (4) של אותו סעיף]], לפי העניין ([[בסימן זה]] – השר הממונה) את תנאי הכשירות הנוספים הנדרשים מבקר, וכן רשאי הוא לקבוע תנאי הכשרה לרבות הכשרה מעשית, השתלמות ובחינות הסמכה לשם הרשאתו כבקר מורשה לעניין אותו חיקוק (בסעיף זה – תנאי הכשירות). :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (תנאי הכשירות וההכשרה של בקר הגא לעניין הרשות המוסמכת), התשע״ח–2018]]; פורסמו [[https://www.oref.org.il/sip_storage/files/4/5654.pdf | תנאי כשירות בקר מורשה מטעם פיקוד העורף]].)) :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (מכוני בקרה, תנאי כשירות נוספים והכשרה של בקר מורשה בטיחות אש), התשע״ח–2018]].)) :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (כשירות בקר מורשה בריאות), התשע״ח–2018]].)) : (ב) תנאי הכשירות יפורסמו באתרי האינטרנט של הגורם המאשר ושל משרד הפנים. : (ג) מי שמבקש להיות בקר מורשה יגיש לרשות להסמכת מעבדות בקשה בצירוף כל המסמכים הנדרשים בהתאם להנחיותיה; הוגשה בקשה כאמור תבדוק הרשות להסמכת מעבדות את עמידתו של המבקש בתנאי הכשירות, בתוך 45 ימים מיום שהוגשה לה הבקשה; קבעה הרשות להסמכת מעבדות שמתקיימים במבקש תנאי הכשירות, תודיע על כך לשר הממונה. : (ד) קיבל השר הממונה הודעה כאמור בסעיף קטן (ג) (בסעיף קטן זה – ההודעה), יחליט בה בתוך 21 ימים, ויחולו הוראות אלה: :: (1) הודיע השר הממונה לרשות להסמכת מעבדות על הסכמתו להרשאה – תודיע הרשות למבקש על אישור בקשתו; :: (2) השר הממונה רשאי להודיע לרשות להסמכת מעבדות כי הוא דוחה את הבקשה, לרבות בשל אי־עמידתו של המבקש בתנאי הכשירות או מאחר שמתקיים לגביו האמור בסעיף קטן (ה)(2) או (3), ובלבד שינמק את סירובו; השר הממונה רשאי להודיע לרשות להסמכת מעבדות כי הוא דוחה את מועד מתן החלטתו לפי פסקה זו בתקופה נוספת שלא תעלה על 14 ימים, לשם קבלת החלטתו; :: (3) הודיע השר הממונה לרשות להסמכת מעבדות על דחיית בקשה כאמור בפסקה (2), תודיע הרשות למבקש על דחיית בקשתו; :: (4) לא הודיע השר הממונה לרשות להסמכת מעבדות על דחיית בקשה בתוך 21 ימים מיום קבלת ההודעה או בתוך התקופה הנוספת כאמור בפסקה (2), תודיע הרשות למבקש על אישור בקשתו וכן תודיע לשר הפנים על אישור הבקשה לפי פסקה זו. : (ה) שר הפנים או השר הממונה רשאי לבטל הרשאה, להתלותה או להתנותה בתנאים, לאחר שנתן לבקר המורשה הזדמנות לטעון את טענותיו, אם התקיים בו אחד מאלה: :: (1) הרשאתו ניתנה על יסוד מידע כוזב או שגוי או שההרשאה אינה כדין מטעם אחר; :: (2) הוא הורשע או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור [[בסעיף 158טו(א)(3)]]; :: (3) הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין תפקידו כבקר מורשה לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו; :: (4) חדל להתקיים בו תנאי מתנאי הכשירות; :: (5) הוא פעל שלא בהתאם להנחיות או להוראות שניתנו להפעלת סמכותו כאמור [[בסעיף 158כג]]; :: (6) הוא אינו ממלא את הסמכויות והתפקידים שניתנו לו לפי חוק זה כראוי ובמועדים שנקבעו לכך; :: (7) הוא נהג בדרך שאינה הולמת. : (ו) הודעה בדבר ביטול הרשאתו של בקר מורשה, התלייתה או שינוי תנאיה, תישלח לבקר המורשה ולמכון הבקרה שבו הוא מועסק, וכן לשר הפנים ולשר הממונה, לפי העניין. @ 158כג. סמכויות בקרים מורשים (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ז, ק״ת תשע״ז–2, ק״ת תשע״ח, תשע״ח–5, תשע״ח–6, ק״ת תש״ף, תשפ"ב-9, ק"ת תשפ"ד) : (א) על אף האמור בכל דין, לבקר מורשה יהיו נתונות הסמכויות של גורם מאשר לפי החיקוק שלגביו הוא מורשה, למתן אישור, לתיאום או להתייעצות בעניין בקשה להיתר ועבודה לפי היתר לפי חוק זה. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר הממונה, רשאי לקבוע כי סמכות מהסמכויות של גורם מאשר לפי חיקוק מסוים לגבי סוגי בניינים או עבודות שיקבע, לא יהיו נתונות לבקר מורשה. : (ג) קבע שר הפנים כאמור בסעיף קטן (ב), לא תוגש בקשה להיתר אלא אם כן הגורם המאשר לפי אותו חיקוק נתן את אישורו או את חוות דעתו לגבי העניינים שבסמכותו באותה בקשה להיתר; ואולם שר הפנים רשאי לקבוע כי יהיה מותר להגיש לרשות הרישוי המקומית את האישור או את חוות הדעת של גורמים מאשרים מסוימים לאחר הגשת הבקשה להיתר. : (ד) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע כי סמכות מהסמכויות לפי חיקוק כאמור בסעיף קטן (א), שעלול להיות בהפעלתה משום חשש לפגיעה ממשית בזכויות, לא תינתן לבקר מורשה או שהפעלתה על ידי הבקר המורשה תותנה בתנאים שיקבע; קבע שר המשפטים כאמור, לא יפעיל בקר מורשה את הסמכות האמורה לעניין אותו חיקוק או שיפעילה בהתאם לתנאים שנקבעו, לפי העניין. : (ה) השר הממונה או עובד בכיר מעובדי משרדו האחראי על התחום הנוגע בדבר ייתן הנחיות והוראות שלפיהן בקרים מורשים יפעילו את סמכותם ([[בפרק זה]] – הנחיות והוראות הגורם המאשר); הנחיות והוראות הגורם המאשר יפורסמו באתרי האינטרנט של הגורם המאשר ושל משרד הפנים. :: ((פורסמו [[https://www.oref.org.il/sip_storage/files/3/5653.pdf | הנחיות לפיהן בקר מורשה בתחום המיגון יפעיל את סמכותו]].)) : (ו) שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר הממונה, רשאי לקבוע סוגי בניינים או עבודות שלגביהם נדרש בקר מורשה לבקש את התייחסות הגורם המאשר ולפעול לפי הנחייתו; קבע שר הפנים כאמור, יקבע את המועד למתן התייחסות הגורם המאשר; לא נתן הגורם המאשר את התייחסותו במועד שנקבע כאמור, יבקר הבקר המורשה את הבקשה להיתר לפי הנחיות והוראות הגורם המאשר לפי סעיף קטן (ה) ולפי המידע שמסר הגורם המאשר כאמור [[בסעיף 145(א1)]]. : (ז) בקר מורשה יבצע בקרת תכן ובקרת ביצוע על פי הוראות החיקוק שלגביו קיבל הרשאה, והכול בהתאם להנחיות והוראות הגורם המאשר ולפי המידע שמסר הגורם המאשר כאמור [[בסעיף 145(א1)]] או לפי הנחיית הגורם המאשר שהועברה לפי סעיף קטן (ו). : (ח) לא יקבע בקר מורשה כי נדרשים תיקונים בבקשה להיתר או שינויים בביצוע עבודות לפי היתר, אלא לפי הוראות החיקוק שלגביו קיבל הרשאה או כדי להתאים את הבקשה להיתר או את ביצוע העבודות להנחיות והוראות הגורם המאשר ולמידע שמסר הגורם המאשר כאמור [[בסעיף 145(א1)]] או בהתאם להנחיית הגורם המאשר שהועברה לפי סעיף קטן (ו). : (ט) על אף האמור בסעיף קטן (ח), בקר מורשה רשאי לקבוע שנדרשים תיקונים בבקשה להיתר או שינויים בביצוע העבודות לפי היתר, אף אם לא מתקיים האמור באותו סעיף קטן, ובלבד שהתקיימו כל אלה: :: (1) התקבלה לעניין זה הנחיית הגורם המאשר; שר הפנים רשאי לקבוע את המועדים לקבלת הנחיית הגורם המאשר לעניין זה; :: (2) לא יהיה בתיקונים או בשינויים כאמור משום הקלה מהנחיות ומהוראות הגורם המאשר; :: (3) אם מצא כי אם לא תתוקן הבקשה להיתר או שלא יבוצעו השינויים הנדרשים בעבודות לפי ההיתר, יש חשש ממשי לשלום הציבור, לבריאותו, לביטחונו או לבטיחותו או שיש סכנה לפגיעה מהותית באיכות הסביבה או להפרעה בלתי סבירה לאדם מסוים או לציבור. === סימן ד׳: דרכי העבודה של מכון בקרה (תיקון: תשע״ד–2) === @ 158כד. הגשת מסמכים למכון בקרה ולבקר מורשה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2, תשע״ח–5) : (א) שר הפנים יקבע בתקנות הוראות לעניין המסמכים שיש להגיש למכון בקרה ואופן הגשתם; הוראות לעניין סוגי המסמכים שיש להגיש לבדיקת בקר מורשה לצורך חיקוק מסוים ייקבעו לאחר התייעצות עם השר הממונה כמשמעותו [[בסעיף 158כב(א)]]. : (ב) לא נמסרה עמדת השר הממונה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך 21 ימים, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי אותו סעיף קטן. @ 158כה. פעילותו של מכון בקרה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2) : (א) מכון בקרה יודיע לרשות הרישוי המקומית ולמגיש הבקשה להיתר על תוצאות בקרת התכן שביצע בתוך שלושים ימי עבודה מהיום שנקלטה אצלו, ולגבי בקשה להיתר בהליך רישוי בדרך מקוצרת – בתוך 15 ימי עבודה; שר הפנים רשאי לקבוע מועדים אחרים לגבי סוגים מסוימים של בקשות להיתר. : (ב) מכון בקרה יפעל בכפוף לכללים ולנהלים שקבעה הרשות להסמכת מעבדות ופרסמה באתר האינטרנט שלה. : (ג) למכון בקרה יהיה אתר אינטרנט שבו יפרסם את פרטיו ופרטים נוספים שהוא נדרש לפרסמם לפי חוק זה. @ 158כו. אגרות ואיסור תמורה אחרת למכון בקרה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2) : (א) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע אגרות שמבקש היתר ישלם למכון הבקרה; בתקנות כאמור ייקבע כי מכון בקרה שלא עמד במועדים לפי חוק זה, ישיב למבקש את האגרה ששילם או חלק ממנה. : (ב) לא יקבל מכון בקרה כל תשלום, עמלה, הטבה או תמורה אחרת למעט האגרה שנקבעה לפי סעיף זה. @ 158כז. החלת דינים על עובדי מכון בקרה (תיקון: תשע״ד–2) : דין עובדי מכון בקרה והפועלים בשירותו כאמור [[בסעיף 158טו(א)(1)]] כדין עובדי הציבור לעניין חוקים אלה: : (1) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979]]; : (2) [[חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969]]; : (3) [[חוק העונשין, התשל״ז–1977]] – לעניין העבירות הנוגעות לעובדי הציבור. @ 158כח. מניעת ניגוד עניינים בעבודת מכון בקרה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2) : (א) בעל מכון ומי שפועל בשירותו של מכון בקרה לפי [[סעיף 158טו(א)(1)]], לא יטפלו בבקשה לבצע בקרת תכן או בקרת ביצוע אם הטיפול בה עלול לגרום להם להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין החזקותיהם במכון הבקרה או תפקידם במכון הבקרה, לפי העניין, לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלהם או של קרובם, ואם נודע למי מהם על חשש לניגוד עניינים כאמור, יפסיק לטפל בבקשה ויודיע על כך למנהל בקרת התכן או למנהל בקרת הביצוע במכון הבקרה, כמשמעותם [[בסעיף 158טו(א)(1)]], לפי העניין. : (ב) שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים, רשאי לקבוע כללים לעניין ניגודי עניינים של מכון בקרה, בעל מכון בקרה, עובדים ובעלי תפקידים במכון בקרה, ומי שפועלים בשירותו. @ 158כט. קביעת הוראות לעניין מכוני בקרה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2) : שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין רישוי מכון בקרה ולעניין הסדרת פעילותו, ובכלל זה הוראות לעניין – : (1) התאגדותו ומבנהו, בכפוף להוראות כל דין; : (2) דרכי פעולתו ונוהלי עבודתו ועבודת הבקרים והבקרים המורשים, לרבות שיטות העבודה במכון הבקרה, הכשרה מקצועית שוטפת, ביטוח מקצועי, מערכת תיעוד של עבודת המכון, והוראות נוספות לשם הבטחת עבודתו המקצועית ואיכות פעולתו, לרבות לעניין מתן ערבויות והדרכים למימושן; : (3) אופן הטיפול בבקשה לבצע בקרת תכן או בקרת ביצוע, שעובד במכון בקרה, בעל תפקיד בו או מי שפועל בשירותו מצא כי הטיפול בה עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים, וכן הוראות בדבר העברת בקשה כאמור לטיפול מכון בקרה אחר והעברת התשלום שהתקבל לצורך הטיפול בבקשה האמורה לאותו מכון; : (4) דרכי התשלום למכון בקרה בעד שירותיו, לרבות בעד התייעצות מוקדמת עם מכון הבקרה. === סימן ה׳: דיווח, פיקוח וביקורת (תיקון: תשע״ד–2) === @ 158ל. חובת דיווח של מכון בקרה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2) : (א) מכון בקרה ידווח לשר הפנים באופן מיידי על כל שינוי שחל במידע שמסר בעת שהוגשה הבקשה לקבלת רישיון, או אם שונה או חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למתן רישיון. : (ב) מכון בקרה ידווח לשר הפנים על פעילותו, לרבות עמידתו בתנאים למתן רישיון ותנאים ברישיון, וכן על כל מידע אחר שיבקש השר, בהתאם להוראות שקבע השר; שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין פרסום מידע ודיווחים שיוגשו לפי סעיף זה. @ 158לא. ביקורת ופיקוח על מכוני בקרה ובקרים מורשים (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2) : (א)(1) שר הפנים יבצע ביקורת ופיקוח על התקיימות התנאים למתן רישיון למכון בקרה והתנאים למתן הרשאה לבקר מורשה ועל פעילות מכון הבקרה והבקר המורשה, ורשאי הוא לקבוע הוראות לעניין זה; :: (2) לעניין ביקורת ופיקוח כאמור בסעיף קטן (א), רשאי שר הפנים להסתמך על ממצאי ביקורת ופיקוח של הרשות להסמכת מעבדות בעניין עמידת מכון הבקרה בתנאי ההסמכה ועמידת הבקר המורשה בתנאי הכשירות, ולשם כך רשאי הוא לדרוש מהרשות להסמכת מעבדות ממצאים כאמור וכל מידע שיש בידיה לעניין זה. : (ב) לשם ביקורת ופיקוח על ביצוע הוראות [[פרק זה]], רשאי שר הפנים להסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיהיו נתונות להם סמכויות לפי סעיף קטן (ג); לא יוסמך מפקח לפי סעיף זה, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: :: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה יש בה, לדעת שר הפנים, כדי למנוע את הסמכתו; :: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף זה, כפי שהורה שר הפנים; :: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה שר הפנים. : (ג) לשם ביצוע תפקידו רשאי מפקח שהוסמך לפי סעיף קטן (ב) – :: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; :: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו מידע ומסמכים בנוגע לפעולותיו של מכון בקרה, ובכלל זה בנוגע לפעולותיו של בקר מורשה המועסק במכון הבקרה; בפסקה זו, ”מסמך” – לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995]]; :: (3) להיכנס למכון בקרה ולכל אתר שמתבצעת בו בקרת ביצוע על ידי מכון בקרה, כדי לבדוק את עבודת מכון הבקרה, מנהליו, עובדיו ומי שפועל בשירותו, לרבות עבודת הבקרים המורשים המועסקים במכון הבקרה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט. : (ד) מפקח לפי סעיף זה לא יעשה שימוש בסמכות הנתונה לו, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שני אלה: :: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; :: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי שר הפנים המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של מפקח לפי סעיף זה, שאותה יציג לפי דרישה. : (ה) לשם ביקורת ופיקוח על עבודת בקר מורשה תהיה הסמכות להסמיך מפקחים כאמור בסעיף קטן (ב) נתונה לשר הממונה על הגורם המאשר לעניין אותו בקר מורשה, והוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד) יחולו לעניין מפקחים כאמור, בשינויים המחויבים. @ 158לא1. האחראי על מכוני הבקרה – מינויו וסמכויותיו (תיקון: תשע״ח–5) : (((סמכויות שר האוצר הועברו לשר הפנים י״פ תש״ף, 6344).)) : (א) שר האוצר ימנה אחראי על מכוני הבקרה (בסעיף זה – האחראי); האחראי יהיה עובד מינהל התכנון. : (ב) האחראי יפקח על פעולתם של מכוני הבקרה ושל הבקרים ויבקר אותן. : (ג) האחראי יקבע את תוכנם וצורתם של טפסים ומסמכים הנוגעים לעבודת מכון הבקרה, ככל שלא נקבעו בתקנות לפי [[סעיף 158כד(א)]] או ככל שנקבע בתקנות כאמור כי הוא רשאי לשנות את תוכנם וצורתם של מסמכים כאמור. : (ד) האחראי רשאי לתת הנחיות והוראות למכוני הבקרה, לרבות לעניין קביעת מפרטי בקרה, לגבי נושאים שיקבע שר האוצר בתקנות, ולמעט הנחיות והוראות שלפיהן בקרים מורשים יפעילו את סמכותם כאמור [[בסעיף 158כג(ה)]] (בסעיף זה – הוראות האחראי); הוראות האחראי יכול שיינתנו לכלל מכוני הבקרה או למכון מסוים. : (ה)(1) אין חובה לפרסם את הוראות האחראי ברשומות, ואולם האחראי יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן. :: (2) הוראות האחראי וכל שינוי בהן, יפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון, ורשאי שר האוצר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן. === סימן ו׳: עיצום כספי (תיקון: תשע״ד–2) === @ 158לב. עיצום כספי (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2) : (א) [[בסימן זה]], ”הממונה” – מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים. : (ב) הפר מכון בקרה הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]], בסכום של 30,000 שקלים חדשים: :: (1) הפעיל את סמכויותיו אף שחדל להתקיים בו תנאי מהתנאים המנויים [[בסעיף 158טו(א)(1)]]; :: (2) הפעיל את סמכויותיו בניגוד לתנאי הרישיון שנקבעו לפי [[סעיף 158טז(ב)]], והמנויים [[בתוספת השביעית]]; :: (3) פעל שלא בהתאם לכללים ולנהלים שקבעה הרשות להסמכת מעבדות, בניגוד להוראות [[סעיף 158כה(ב)]]; :: (4) קיבל תשלום, עמלה, הטבה או תמורה אחרת, בניגוד להוראות [[סעיף 158כו(ב)]]; :: (5) הפר חובות דיווח לפי [[סעיף 158ל(א)]]; :: (6) הפר חובות דיווח שקבע שר הפנים לפי [[סעיף 158ל(ב)]], המנויות [[בתוספת השביעית]]. @ 158לג. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע״ד–2) : (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי מכון בקרה הפר הוראה מהוראות המנויות [[בסעיף 158לב(ב)]] ([[בסימן זה]] – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בסימן זה]] – הודעה על כוונת חיוב). : (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה: :: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] – המעשה) המהווה את ההפרה; :: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו; :: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 158לד]]; :: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 158לו]], והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין [[הסעיף האמור]]. @ 158לד. זכות טיעון (תיקון: תשע״ד–2) : מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 158לג]] רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, או מי שהוא הסמיך לכך, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים. @ 158לה. החלטת הממונה על דרישת תשלום (תיקון: תשע״ד–2) : (א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 158לד]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 158לז]]. : (ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) – :: (1) להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו; :: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב. : (ג) בדרישת תשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו. : (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 158לד]], בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור. @ 158לו. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשע״ד–2) : (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה. : (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת” – הפרת הוראה מההוראות המנויות [[בסעיף 158לב(ב)]] בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה, שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע. @ 158לז. סכומים מופחתים (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2) : (א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בסימן זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב). : (ב) שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בסימן זה]], ובשיעורים שיקבע. @ 158לח. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשע״ד–2) : (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור [[בסעיף 158לד]] – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 158מד]], ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי הוראות [[אותו סעיף]], יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור. : (ב) סכום העיצום הכספי יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; בסעיף זה, ”המדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. : (ג) הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב). @ 158לט. המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון: תשע״ד–2) : העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 158לה]]. @ 158מ. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשע״ד–2, תשפ"ד-3) : לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים. @ 158מא. גבייה (תיקון: תשע״ד–2) : עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]]. @ 158מב. עיצום כספי על הפרה של חוק זה או חוק אחר (תיקון: תשע״ד–2) : על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 158לב(ב)]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד. @ 158מג. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשע״ד–2, תשפ"ד-3) : (א) תשלום עיצום כספי, לפי [[פרק זה]], לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המהווה עבירה. : (ב) שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת. : (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום, עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים. @ 158מד. ערעור על דרישת תשלום (תיקון: תשע״ד–2, תשפ"ד-3) : (א) על דרישת תשלום לפי [[פרק זה]] ניתן לערער לבית משפט שלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על דרישת התשלום. : (ב) אין בהגשת ערעור כאמור בסעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך. : (ג) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א) והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם, יוחזר הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים. @ 158מה. פרסום (תיקון: תשע״ד–2) : (א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי [[סימן זה]], יפרסם באתר האינטרנט של משרד הפנים את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי: :: (1) דבר הטלת העיצום הכספי; :: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה; :: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל; :: (4) אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה; :: (5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין; :: (6) שמו של המפר – אם הוא תאגיד. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור. : (ג) הוגש ערעור לפי [[סעיף 158מד]], יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו. : (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע]] וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]]. @ 158מו. שינוי [[התוספת השביעית]] (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה-2, תשע״ח–3) : שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת השביעית]] ולקבוע בה הוראות שעל הפרתן ניתן להטיל עיצום כספי לפי [[סעיף 158לב(ב)(2) ו־(6)]] או לפי [[סעיף 14(א1)(3) לתוספת השישית]]. == פרק ה'4: רישוי באמצעות מורשה להיתר (תיקון: תשפ"ב-8) == @ 158מז. הגדרות - [[פרק ה'4]] (תיקון: תשפ"ב-8) : [[בפרק זה]] - :- "בקשה להיתר" - בקשה למתן היתר שהגיש מורשה להיתר לפי [[סעיף 158נ(א)]]; :- "היטל השבחה" - כמשמעותו [[בתוספת השלישית]]; :- "החיובים" - כהגדרתם [[בסעיף 145(ד)(1)]]; :- "השבחה" ו"שמאי מקרקעין" - כהגדרתם [[בתוספת השלישית]]; :- "מידע למורשה להיתר" - פירוט כל התנאים וההוראות שבהתקיימם ניתן לתת היתר, תנאים שיש לקבוע בהיתר וכן עניינים נוספים שיקבע שר הפנים; :- "תעודת גמר" - תעודה המעידה כי העבודה נושא ההיתר הושלמה בהתאם להיתר ולפי כל חיקוק. @ 158מח. תנאי סף להיתר באמצעות מורשה להיתר (תיקון: תשפ"ב-8, תשפ"ג-4) : על אף האמור [[בסעיף 145(א)]], בהתקיים כל התנאים המפורטים להלן מורשה להיתר יהיה רשאי לתת היתר במקומה של רשות הרישוי המקומית: : (1) בעל זכות במקרקעין או מי שקיבל הסכמה לכך מבעל זכות במקרקעין (בסעיף זה - מבקש ההיתר) ביקש ממורשה להיתר לתת היתר לפי סעיף זה לגבי המקרקעין; : (2) ההיתר הוא לאחד מאלה, ובלבד שאינו כולל הקלה או שימוש חורג: :: (א) להקמת בניין המיועד בעיקרו למגורים או הוספה לבניין כאמור המיועדת בעיקרה למגורים, שניתן להגישו לאישור בקרת תכן ובקרת ביצוע במכון בקרה; לעניין זה, "מיועד בעיקרו למגורים" - אם לפחות 80% משטחי הבנייה המבוקשים בהיתר, להקמה או להוספה, מיועדים למגורים, ובכלל זה שטחי שירות המשרתים את המגורים; :: (ב) להקמת בניין המיועד למגורים שמספר הקומות שבו לא עולה על שתיים, ומספר יחידות הדיור שבו לא עולה על חמש או הוספה לבניין, ובלבד שמספר הקומות שבו ומספר יחידות הדיור שבו לא יעלו בשל ההוספה על האמור בפסקת משנה זו; :: (ג) להקמת מבנה ציבור או הוספה למבנה ציבור שתשמש כמבנה ציבור, שניתן להגישו לאישור בקרת תכן ובקרת ביצוע במכון בקרה; בסעיף זה, "מבנה ציבור" - מבנה לשימושים ציבוריים לצורכי חינוך, תרבות, דת, רווחה ושירותים חברתיים, בריאות, ספורט, מקלט ומחסה ציבורי ותחנה לתחבורה ציבורית, ושימושים ציבוריים נוספים כפי שקבע שר הפנים; :: (ד) להקמת מבנה ציבור שהוא מבנה ציבור שהמורכבות של תכן הבנייה לגביו נמוכה, כפי שקבע שר הפנים בתקנות לעניין זה, או הוספה למבנה ציבור כאמור; : (3) ניתנה הסכמה של כל בעלי הזכויות במקרקעין שלגביהם מבוקש היתר לפי סעיף זה בהתאם להוראות שיקבע השר; : (4) היו המקרקעין שלגביהם מבוקש היתר לפי סעיף זה מקרקעי ישראל, ניתנה הסכמת רשות מקרקעי ישראל, ככל שהיא נדרשת; : (5) הבניין או הקרקע שלגביהם מבוקש ההיתר אינו אחד מאלה: :: (א) אתר כהגדרתו [[בסעיף 1 לתוספת הרביעית]], המיועד לשימור לפי תכנית; :: (ב) אתר הנכלל ברשימת אתרים לשימור כמשמעותה [[בסעיף 12 לתוספת הרביעית]]; :: (ג) בניין המיועד לשימור בתכנית מופקדת; :: (ד) בניין המיועד לשימור כאמור בהודעה על הכנת תכנית שפורסמה לפי [[סעיף 77]] או בתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 78]]; : (6) ההיתר אינו טעון שיקול דעת של מוסד תכנון שאינו רשות הרישוי המקומית. @ 158מט. הגשת בקשה לקבלת מידע למורשה להיתר (תיקון: תשפ"ב-8, תשפ"ג-4) : (א) מורשה להיתר יגיש לרשות הרישוי בקשה לקבלת מידע למורשה להיתר, בהתאם להוראות שיקבע שר הפנים לעניין זה, ובכלל זה הוראות לעניין פרטי הבקשה והמסמכים שיש לצרף אליה. : (ב) נמסר מידע כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מבקש הבקשה למידע להגיש למהנדס הוועדה המקומית בקשה לקבלת הבהרות לגבי המידע שנמסר. : (ג) נמסר מידע כאמור בסעיף קטן (א), רשאי המורשה להיתר להפעיל סמכות הנתונה לפי חוק זה או בהוראות תוכנית לוועדה המקומית, לרשות הרישוי המקומית או למהנדס הוועדה המקומית, ואשר נדרשת לו לשם הגשת הבקשה להיתר, ובלבד שהתקיימו שני אלה: :: (1) שר הפנים קבע בתקנות כי המורשה להיתר רשאי להפעיל את אותה סמכות; :: (2) מבקש הבקשה למידע הגיש בקשה לקבלת הבהרות כאמור בסעיף קטן (ב), הכוללת בקשה להפעלת הסמכות בידי הוועדה המקומית, רשות הרישוי המקומית או מהנדס הוועדה המקומית, לפי העניין, בהתאם להוראות שקבע שר הפנים לעניין זה, ולא קיבל מענה בתוך פרק הזמן הקבוע בתקנות. @ 158נ. הגשת בקשה להיתר וקליטתה (תיקון: תשפ"ב-8) : (א) מורשה להיתר יעביר לרשות הרישוי את הבקשה להיתר ואת כל הפרטים והמסמכים הנדרשים בהתאם להוראות שיקבע השר לעניין זה, אם מצא שמתקיימים כל אלה: :: (1) כל התנאים המפורטים [[בסעיף 158מח]]; :: (2) ההוראות והתנאים במידע למורשה להיתר; :: (3) העבודה או השימוש שבעדם מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות ולהנחיות המרחביות שנקבעו לפי [[סעיף 145ד]], החלות על הקרקע או על הבניין שלגביהם הוגשה הבקשה, וכן עומדים בתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 78]] [[או 98]] ובהוראות [[סעיף 97]]. : (ב) מורשה להיתר יצרף לבקשה להיתר שהוא מעביר לרשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (א) את התצהירים הבאים: :: (1) תצהיר שלו כי ההיתר עומד בכל התנאים המפורטים [[בסעיפים 158מח]] ו-158נ(א) ובהוראות כל דין, וכי הוא אינו נמצא בניגוד עניינים כאמור [[בסעיף 158נה]]; המורשה להיתר רשאי לציין בתצהירו כי בכל הנוגע לעניין שאינו בתחום מומחיותו, תצהירו ניתן בהתאם לחוות דעת או תכנית שקיבל ממומחה, ובלבד שצירף לבקשה להיתר תצהיר החתום בידי אותו מומחה; :: (2) תצהיר מטעם המהנדס האחראי לתכנון שלד הבניין כי הוא תכנן את שלד הבניין וערך את החישובים הסטטיים לפי הכללים והרמה המקצועית הנהוגים בעת הגשת הבקשה, והתקיימו לגביהם הוראות כל דין הנוגע לעניין. : (ג) מועד קליטת המסמכים בידי רשות הרישוי המקומית כמפורט בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ייחשב כמועד קליטת הבקשה להיתר לעניין כל דין. : (ד) המורשה להיתר יבצע כל תיאום או התייעצות המוטלים על רשות הרישוי בהתאם [[לסעיף 145(א3)]] ולהוראות מכוחו. @ 158נא. תשלום חיובים למתן היתר (תיקון: תשפ"ב-8, תשפ"ג-4, תשפ"ד-3) : (א) מבקש ההיתר מחויב בתשלום החיובים בטרם מתן ההיתר; על החיובים בשל הנכס נושא ההיתר ועל התשלום בעדם יחולו הוראות כל דין, בכפוף להוראות סעיף זה. : (ב) מורשה להיתר יפנה לרשות הרישוי המקומית לקבלת פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (א), בצירוף כל המסמכים בדבר שטחי הבנייה הקיימים והמבוקשים בנכס שלגביו מבוקש ההיתר הנדרשים לשם חישוב החיובים כאמור. : (ג) רשות הרישוי המקומית תמסור למורשה להיתר את פירוט החיובים בתוך 45 ימי עבודה ממועד פניית המורשה להיתר כאמור בסעיף קטן (ב) (בסעיף זה - המועד האחרון). : (ד) לא מסרה רשות הרישוי המקומית למורשה להיתר את פירוט החיובים, כולם או חלקם, עד למועד האחרון, רשאי המורשה להיתר לתת את ההיתר אף שלא שולמו החיובים. : (ה) מורשה להיתר ימסור לרשות הרישוי את כל האישורים בדבר תשלום החיובים. : (ו) ניתן היתר בלי ששולמו החיובים, כולם או חלקם, אין בכך כדי לגרוע מחבותו של החייב בתשלום החיובים. : (ז) על אף האמור בסעיף קטן (ד), לעניין היטל השבחה שיש לשלמו בשל קבלת ההיתר המבוקש (בסעיף זה - היטל ההשבחה בשל ההיתר) יחולו הוראות אלה: :: (1) לא מסרה רשות הרישוי המקומית למורשה להיתר את פירוט החיוב בעד היטל ההשבחה בשל ההיתר עד המועד האחרון, יפנה המורשה להיתר לשמאי מקרקעין לשם עריכת שומה בדבר ההשבחה לעניין ההיטל האמור (בסעיף זה - שומת המורשה להיתר); :: (2) המורשה להיתר יעביר עותק משומת המורשה להיתר לרשות הרישוי המקומית בתוך שבעה ימי עבודה מיום ביצוע התשלום (בסעיף זה - מועד הדיווח); :: (3) הוועדה המקומית רשאית, בתוך שישה חודשים ממועד הדיווח, למסור למורשה להיתר שומת השבחה מטעמה וחיוב בעד היטל ההשבחה בשל ההיתר (בסעיף זה - שומת הוועדה המקומית); לא מסרה הוועדה המקומית שומה בחיוב כאמור עד למועד האמור, יראו את הוועדה המקומית כאילו היא אישרה את שומת המורשה להיתר; :: (4) מסרה רשות הרישוי המקומית למורשה להיתר את שומת הוועדה המקומית ונוצר הפרש חיובי בין היטל ההשבחה לפי שומת הוועדה המקומית להיטל ההשבחה לפי שומת המורשה להיתר (בסעיף זה - ההפרש לתשלום), ישלם החייב את ההפרש לתשלום בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו נמסרה לו שומת הוועדה המקומית או ייתן ערבות מתאימה בהתאם להוראות לפי [[התוספת השלישית]], להבטחת תשלום ההפרש לתשלום, בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו נמסרה לו שומת הוועדה המקומית; :: (5) כל עוד לא שולם ההפרש לתשלום או לא נמסרה ערבות מתאימה להבטחת תשלומו, לא ייתן המורשה להיתר תעודת גמר; :: (6) על ההפרש לתשלום תתווסף ריבית שקלית כהגדרתה [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]], לתקופה שבין מועד תשלום שומת המורשה להיתר למועד תשלום שומת הוועדה המקומית, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; :: (7) על תשלום שלא שולם עד למועד האחרון לתשלום יחולו [[$ תוספת שלישית|סעיפים 15]] [[ו-16 לתוספת השלישית]]; :: (8) הוראות [[$ תוספת שלישית|סעיפים 13א]] [[ו-14 לתוספת השלישית]] יחולו על שומת הוועדה המקומית. : (ח) חובת תשלום אגרת היתר לפי [[סעיף 265(17)]] לא תחול על היתר לפי סעיף זה. @ 158נב. מתן היתר (תיקון: תשפ"ב-8, תשפ"ג-4) : (א) מורשה להיתר רשאי לתת היתר בבקשה להיתר לפי הוראות [[פרק זה]] אם התקיימו לגביה כל אלה: :: (1) כל התנאים המפורטים [[בסעיף 158מח]]; :: (2) כל ההוראות והתנאים במידע למורשה להיתר; :: (3) העבודה או השימוש שבעדם מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות ולהנחיות המרחביות שנקבעו לפי [[סעיף 145ד]], החלות על הקרקע או על הבניין שלגביהם הוגשה הבקשה, וכן עומדים בתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 78]] [[או 98]] ובהוראות [[סעיף 97]]; :: (4) שולמו כל החיובים שפורטו בפירוט החיובים כאמור [[בסעיף 158נא(ג)]], בכפוף להוראות [[סעיף 158נא(ד)]], וכן היטל ההשבחה בשל ההיתר כאמור [[בסעיף 158נא(ז)]]; :: (5) התקבל אישור של כל גורם מאשר שנדרש על פי המידע למורשה להיתר וכן אישור של מכון בקרה כי ביצע בקרת תכן לבקשה וכי תוצאות הבקרה תקינות, אולם לבקשה להיתר כאמור [[בסעיף 158מח(2)(ב) ו-(ד)]] לא יידרש אישור של מכון בקרה כאמור. : (ב) מורשה להיתר ימסור לרשות הרישוי המקומית עותק של ההיתר שנתן לפי סעיף קטן (א), ובכלל זה את כל המסמכים שצורפו לו. : (ג) מורשה להיתר רשאי להתיר שינויים בהיתר שנתן לצורכי התאמה ככל הנדרש במהלך ביצוע עבודה על פי היתר, בכפוף להוראות שנקבעו מכוח [[סעיף 145(ה)(2)]] או הוראות אחרות שיקבע השר לעניין זה, ובלבד שיודיע המורשה להיתר לרשות הרישוי המקומית על השינויים בהיתר 15 ימי עבודה לפני ביצוע השינויים; רשות הרישוי המקומית רשאית לתת הוראות לעניין זה במהלך תקופה זו. @ 158נג. תעודת גמר (תיקון: תשפ"ב-8, תשפ"ג-4) : (א) על אף האמור [[בסעיף 157א]], הסמכות לתת תעודת גמר לפי [[פרק זה]] תהיה נתונה למורשה להיתר לעניין היתר שניתן לפי [[פרק זה]], והוא רשאי לתת תעודת גמר למי שהוא בעל היתר בתוקף, שניתן על ידו או על ידי מורשה להיתר אחר, אם מצא כי התקיימו כל אלה: :: (1) העבודה נושא ההיתר הושלמה בהתאם להיתר ולפי כל חיקוק; :: (2) כל התנאים שנקבעו בחיקוק, בתכנית, בהיתר או במידע למורשה להיתר למתן תעודת גמר; :: (3) התקבל אישור של מכון בקרה כי המכון ביצע בקרת ביצוע לעבודה נושא ההיתר וכי תוצאות הבקרה תקינות, למעט לעניין בקשה להיתר כאמור [[בסעיף 158מח(2)(ב) ו-(ד)]]. : (ב) מורשה להיתר יעביר עותק מתעודת גמר כאמור בסעיף קטן (א) לרשות הרישוי המקומית בהתאם להוראות שיקבע השר. @ 158נד. חובות אמון, פיקוח ודיווח (תיקון: תשפ"ב-8) : (א) מורשה להיתר, מתכנן שלד הבניין ושמאי העורך את שומת המורשה להיתר כהגדרתה [[בסעיף 158נא(ז)(1)]], יפעלו כלפי מוסדות התכנון בשקידה, במיומנות, במסירות ובתום לב, ולא יעדיפו את ענייניהם האישיים או את ענייניו של אחר על פני אלה של מוסדות התכנון ושל הציבור. : (ב) נוכח מורשה להיתר, וכן מי שחלה עליו חובה לקיים פיקוח עליון על בנייה בהתאם להוראות לפי חוק זה, כי בבניין נושא ההיתר נעשים עבודה או שימוש בניגוד להיתר, לתכנית או לחוק, יורה לבעל ההיתר לפעול לתיקון הליקויים וידווח לרשות הרישוי על הליקויים לא יאוחר משלושה ימי עבודה מיום שנודע לו על עבודה או על שימוש כאמור. @ 158נה. ניגוד עניינים (תיקון: תשפ"ב-8) : (א) מורשה להיתר לא יטפל בבקשה להיתר לפי [[פרק זה]] אם הטיפול בה עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כמורשה להיתר ובין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו, ואם נודע לו על חשש לניגוד עניינים כאמור, יפסיק לטפל בבקשה ויודיע על כך לרשות הרישוי המקומית. : (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יראו כניגוד עניינים לעניין מורשה להיתר כאמור באותו סעיף קטן אם סך הכנסותיו של המורשה להיתר ממבקש ההיתר בחמש השנים האחרונות עולה על מחצית מכלל הכנסותיו בתקופה זו. : (ג) על אף האמור בסעיף זה, רשאי מורשה להיתר לתת היתר בבקשה להיתר שהוא מבין עורכיה או אחראי לביקורת על ביצועה, ולא יראו אותו כמצוי בניגוד עניינים בשל כך בלבד. @ 158נו. פרסום היתרים (תיקון: תשפ"ב-8, תשפ"ג-4) : (א) (((בוטל).)) : (ב) (((בוטל).)) : (ג) (((בוטל).)) : (ד) ועדה מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה את כל ההיתרים שניתנו לפי [[פרק זה]] בתחום מרחב התכנון שלה, וכן תפרסם אחת לשנה את מספר החיובים ששולמו לפי שומת המורשה להיתר. @ 158נז. ערר על היתר (תיקון: תשפ"ב-8) : (א) מסר מורשה להיתר לרשות הרישוי המקומית העתק של ההיתר כאמור [[בסעיף 158נב(ב)]], רשאית רשות הרישוי, אם מצאה שלא מתקיימים בהיתר הוראות [[פרק זה]], להגיש ערר לוועדת הערר בתוך 6 חודשים מיום שנמסר לה ההיתר כאמור. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשות הרישוי רשאית להגיש ערר כאמור בסעיף קטן (א) עד למתן תעודת הגמר אם התקיים בהיתר אחד מאלה: :: (1) חריגה משטחי הבנייה המותרים לפי כל דין; :: (2) חריגה ממספר יחידות הדיור המותרות לפי כל דין; :: (3) חריגה מגובה המבנה המותר לפי כל דין; :: (4) חריגה מקווי בניין המותרים לפי כל דין; :: (5) חריגה משימושים המותרים לפי כל דין. : (ג) הוגש ערר בנושאים המפורטים בסעיף קטן (ב), יותלה תוקפו של ההיתר עד להחלטה אחרת של ועדת הערר, ואם הוגש בנושאים אחרים - לא יותלה תוקפו של ההיתר אלא אם כן החליטה ועדת הערר לעשות כן. : (ד) ועדת הערר תיתן החלטה בדבר התליית ההיתר כאמור בסעיף קטן (ג), בתוך 14 ימי עבודה מיום שהוגש הערר. : (ה) שר הפנים רשאי לקבוע עניינים נוספים על העניינים המפורטים בסעיף קטן (ב) שעליהם יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג). @ 158נח. החלפת מורשה להיתר (תיקון: תשפ"ב-8) : בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 158נג(א)]], נבצר ממורשה להיתר להמשיך למלא את תפקידו כמורשה להיתר לפי [[פרק זה]], רשאי מבקש ההיתר לפנות למורשה להיתר אחר לשם המשך הטיפול בהליכים לפי [[פרק זה]]. @ 158נט. תקנות לפי [[פרק זה]] (תיקון: תשפ"ב-8) : שר הפנים יקבע תקנות לעניין יישום הוראות [[פרק זה]], ובכלל זה הוראות לעניין מידע למורשה להיתר, הגשת בקשה להיתר, מתן היתר, מתן אישור תחילת עבודה לפי [[סעיף 157ב(ג1)]] ומתן תעודת גמר, לפי [[פרק זה]]. @ 158נט1. דיווח לכנסת - הוראת שעה (תיקון: תשפ"ג-4) : שר הפנים ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, עד 31 במרץ מדי שנה, על יישום הוראות [[פרק זה]], ובכלל זה על מספר המורשים להיתר ומספר ההיתרים שניתנו לפי [[פרק זה]] בכלל מרחבי התכנון, לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח; דיווח כאמור יימסר בשנים 2024 עד 2026. == פרק ה'5: מוסד רישוי ארצי (תיקון: תשפ"ג-4) == @ 158ס. הגדרות - [[פרק ה'5]] (תיקון: תשפ"ג-4, תשפ"ה-4) : [[בפרק זה]] - :- "ועדת המשנה" - כמשמעותה [[בסעיף 6(ה)]]; :- "מהנדס מוסד רישוי ארצי" - אדם בעל הכשרה מקצועית בענייני תכנון ובנייה שמינה מנהל מינהל התכנון לעניין [[פרק זה]]; :- "מוסד רישוי ארצי" - רשות רישוי ארצית או ועדת המשנה, לפי העניין; :- "מוסד רישוי מקומי" - רשות רישוי מקומית או ועדה מקומית, לפי העניין; :- "רשות רישוי ארצית" - כמשמעותה [[בסעיף 158סא]]. @ 158סא. רשות רישוי ארצית ומוסד רישוי ארצי - מינוי, סמכויות והגשת בקשות (תיקון: תשפ"ג-4, תשפ"ה-4) : (א) יושב ראש ועדת המשנה ומהנדס מוסד רישוי ארצי, יחדיו, יהיו רשות רישוי ארצית. : (ב) מבקש רשאי להגיש או לבקש להעביר, לפי העניין, בקשה להיתר הכוללת בנייה של 80 יחידות דיור לפחות למוסד רישוי ארצי, ולעניין הסמכויות לפי [[פרק ה']] יראו את רשות הרישוי הארצית, את ועדת המשנה ואת מהנדס מוסד הרישוי הארצי כרשות רישוי מקומית, ועדה מקומית או מהנדס הוועדה המקומית, בהתאמה ולפי העניין; ואולם, לא תוגש בקשה לפי סעיף קטן זה למוסד רישוי ארצי אלא אם כן התקיים האמור בפסקה (1) או (2), לפי העניין: :: (1)(א) חלפו שישה חודשים מהמועד שבו הוגשה הבקשה לרשות הרישוי המקומית, או תשעה חודשים - אם הבקשה טעונה אישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי לפני מתן ההיתר וטרם ניתנה החלטה על מתן היתר או החלטה שעניינה סירוב לבקשה להיתר; ::: (ב) על אף האמור [[בסעיף 157]], אם לא החליט מוסד רישוי מקומי בבקשה לתת היתר בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], לא יראו זאת, לעניין פסקה זו, כסירוב לבקשה להיתר, כל עוד לא הגיש המבקש ערר בהתאם להוראות [[סעיף 157]]; :: (2) שר הפנים הורה בצו על הסמכת מוסד הרישוי הארצי לפעול בתחום מרחב התכנון של רשות הרישוי המקומית, כאמור [[בסעיף 158סג]]. : (ג)(1) הועברה בקשה להיתר כאמור בסעיף קטן (ב)(1), יקיים מוסד הרישוי הארצי דיון מקדמי עם מגיש הבקשה ומהנדס הוועדה המקומית הנוגעת בדבר או נציגו. :: (2) מצא מוסד הרישוי הארצי בדיון המקדמי שההחלטה בבקשה להיתר טרם ניתנה מסיבות שאינן בשליטת מוסד הרישוי המקומי, יורה על החזרת הבקשה להיתר למוסד הרישוי המקומי, ורשאי הוא להחליט על החזרת הבקשה למוסד הרישוי המקומי אם מצא כי הייתה הצדקה אחרת לעיכוב במתן החלטה בבקשה. :: (3) החליט מוסד הרישוי הארצי שלא להחזיר את הבקשה למוסד הרישוי המקומי, ימשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיע מוסד הרישוי המקומי. :: (4) הועברה הבקשה להיתר למוסד רישוי ארצי, לא יהיה רשאי מבקש ההיתר להגישה לוועדת הערר בהתאם להוראות [[סעיף 157]]. : (ד) הועברה בקשה להיתר לפי סעיף קטן (ג) או הוגשה למוסד הרישוי הארצי לפי הוראות סעיף קטן (ב)(2), לא ידון בה מוסד הרישוי המקומי ולא יקבל כל החלטה בעניינה, אלא אם כן מוסד הרישוי הארצי החליט להחזיר את הטיפול בבקשה למוסד הרישוי המקומי כאמור בסעיף קטן (ג)(2). : (ה) מוסד רישוי ארצי יזמין לכל דיון בעניין בקשה להיתר את מהנדס הוועדה המקומית שבתחומה נמצא השטח שבבקשה להיתר או את נציגו וייתן לו הזדמנות להשמיע את דברו לפני שיחליט בעניין הבקשה. : (ו) רשות רישוי ארצית תיתן את החלטתה בעניין הבקשה להיתר שהועברה אליה או שהוגשה לה, לפי העניין, בתוך 45 ימי עבודה ממועד העברת הבקשה או הגשתה, לפי העניין, וועדת המשנה תיתן את החלטתה כאמור בתוך 90 ימי עבודה ממועד העברת הבקשה או הגשתה, לפי העניין. : (ז) הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של רשות רישוי ארצית בעניין היתר לפי [[פרק זה]] רשאי לערור לפני ועדת המשנה בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה; ועדת המשנה תחליט בערר בתוך 30 ימים מיום הגשתו; החלטת ועדת המשנה תבוא במקום החלטת רשות הרישוי הארצית. @ 158סב. תשלום חיובים למתן היתר (תיקון: תשפ"ג-4, תשפ"ד-3) : (א) הועברה בקשה להיתר לפי [[סעיף 158סא(ג)]], או הוגשה למוסד הרישוי הארצי לפי הוראות [[סעיף 158סא(ב)(2)]], מבקש ההיתר מחויב בתשלום החיובים כהגדרתם [[בסעיף 145(ד)(1)]] בטרם מתן ההיתר; על החיובים בשל הנכס נושא ההיתר ועל התשלום בעדם יחולו הוראות כל דין, בכפוף להוראות סעיף זה. : (ב) מוסד הרישוי הארצי יפנה למוסד הרישוי המקומי לקבלת פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (א), למעט אגרות בנייה, בצירוף כל המסמכים בדבר שטחי הבנייה הקיימים והמבוקשים בנכס שלגביו מבוקש ההיתר הנדרשים לשם חישוב החיובים כאמור. : (ג) מוסד הרישוי המקומי ימסור למוסד הרישוי הארצי את פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (ב) בתוך 45 ימי עבודה ממועד פניית מוסד הרישוי הארצי כאמור בסעיף קטן (ב) (בסעיף זה - המועד האחרון). : (ד) לא מסר מוסד הרישוי המקומי למוסד הרישוי הארצי את פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (ב), כולם או חלקם, עד למועד האחרון, רשאי מוסד הרישוי הארצי לתת את ההיתר אף אם לא שולמו החיובים כאמור. : (ה) מוסד הרישוי הארצי ימסור למוסד הרישוי המקומי את כל האישורים בדבר תשלום החיובים כאמור בסעיף קטן (ב). : (ו) ניתן היתר בלי ששולמו החיובים, כולם או חלקם, אין בכך כדי לגרוע מחבותו של החייב בתשלום החיובים. : (ז) על אף האמור בסעיף קטן (ד), לעניין היטל השבחה, כמשמעותו [[בתוספת השלישית]], שיש לשלמו בשל קבלת ההיתר המבוקש (בסעיף זה - היטל ההשבחה בשל ההיתר), יחולו הוראות אלה: :: (1) לא מסר מוסד הרישוי המקומי למוסד הרישוי הארצי את פירוט החיוב בעד היטל ההשבחה בשל ההיתר עד המועד האחרון, יפנה מבקש ההיתר לשמאי מקרקעין כהגדרתו [[בתוספת השלישית]] לשם עריכת שומה בדבר ההשבחה לעניין ההיטל האמור (בסעיף זה - שומת מבקש ההיתר); :: (2) מבקש ההיתר יעביר עותק של השומה האמורה בפסקה (1) למוסד הרישוי המקומי בתוך שבעה ימי עבודה מיום ביצוע התשלום (בסעיף זה - מועד הדיווח); :: (3) הוועדה המקומית רשאית, בתוך שישה חודשים ממועד הדיווח, למסור למבקש ההיתר שומת השבחה מטעמה וחיוב בעד היטל ההשבחה בשל ההיתר (בסעיף זה - שומת הוועדה המקומית); לא מסרה הוועדה המקומית שומה בחיוב כאמור עד למועד האמור, יראו את הוועדה המקומית כאילו אישרה את שומת מבקש ההיתר; :: (4) מסרה רשות הרישוי המקומית למבקש ההיתר את שומת הוועדה המקומית ונוצר הפרש חיובי בין היטל ההשבחה לפי שומת הוועדה המקומית להיטל ההשבחה לפי שומת מבקש ההיתר (בסעיף זה - ההפרש לתשלום), ישלם החייב את ההפרש לתשלום בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו נמסרה לו שומת הוועדה המקומית או ייתן ערבות מתאימה בהתאם להוראות לפי [[התוספת השלישית]], להבטחת תשלום ההפרש לתשלום, בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו נמסרה לו שומת הוועדה המקומית; :: (5) כל עוד לא שולם ההפרש לתשלום או לא נמסרה ערבות מתאימה להבטחת תשלומו, לא תינתן תעודת גמר כהגדרתה [[בסעיף 158מז]]; :: (6) על ההפרש לתשלום תתווסף ריבית שקלית כהגדרתה [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]], לתקופה שבין מועד תשלום שומת מבקש ההיתר למועד תשלום שומת הוועדה המקומית, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; :: (7) על תשלום שלא שולם עד למועד האחרון לתשלום יחולו [[$ תוספת שלישית|סעיפים 15]] [[ו-16 לתוספת השלישית]]; :: (8) הוראות [[$ תוספת שלישית|סעיפים 13א]] [[ו-14 לתוספת השלישית]] יחולו על שומת הוועדה המקומית. @ 158סג. הוראת שר הפנים בדבר הסמכת מוסד הרישוי הארצי לפעול בתחום מרחב התכנון של רשות רישוי מקומית (תיקון: תשפ"ג-4) : (א) נוכח שר הפנים, לפי המלצת המנהלים כאמור [[בסעיף 158סד]], כי רשות רישוי מקומית אינה ממלאת את תפקידה באופן חריג במתן היתרים, רשאי הוא להורות בצו על הסמכת מוסד הרישוי הארצי לפעול בתחום מרחב התכנון שלה ([[בפרק זה]] - הכרזת שר הפנים). : (ב) הכרזת שר הפנים תהיה לתקופה שיורה בצו, ושלא תעלה על 24 חודשים, ורשאי הוא לשוב ולהכריז כאמור לפי הוראות סעיף קטן (א). @ 158סד. המלצת המנהלים לעניין הכרזת שר הפנים (תיקון: תשפ"ג-4) : (א)(1) עד ליום כ"ו בתמוז התשפ"ד (1 באוגוסט 2024) ועד תום כל שנתיים לאחר מכן, יערוך מנהל מינהל התכנון בדיקה של כלל מוסדות הרישוי המקומיים במילוי תפקידם במתן היתרים, לשם גיבוש המלצה לשר הפנים לעניין הפעלת סמכותו לפי [[סעיף 158סג]]. :: (2) מנהל מינהל התכנון יערוך בדיקה כאמור בפסקה (1) בעניין מוסד רישוי מקומי מסוים גם לבקשת המנהלים; [[בפרק זה]], "המנהלים" - יושב ראש המועצה הארצית, המנהל הכללי של משרד האוצר והמנהל הכללי של משרד הבינוי והשיכון. :: (3) מצא מנהל מינהל התכנון בבדיקה שערך כאמור בפסקה (1) כי יש מקום להמליץ לשר הפנים להפעיל את סמכותו לפי [[סעיף 158סג]], יודיע על כך למנהלים ולרשות הרישוי המקומית הנוגעת בדבר. : (ב) המנהלים רשאים, לאחר שנתנו לרשות הרישוי המקומית הנוגעת בדבר הזדמנות לטעון את טענותיה, להמליץ לשר הפנים כי יפעיל את סמכותו לפי [[סעיף 158סג]] בעניינה של רשות רישוי מקומית. : (ג) המלצת המנהלים כאמור בסעיף קטן (ב) תתבסס, בין השאר, על נתונים אלה: :: (1) הימשכות הליכי הרישוי במוסד הרישוי המקומי, בשים לב לעיכובים שאינם בשליטת מוסד הרישוי המקומי או הרשות המקומית הנוגעת בדבר; :: (2) ממצאי הבדיקה שערך מנהל מינהל התכנון כאמור בסעיף קטן (א); :: (3) שיעור ההחלטות של מוסד הרישוי המקומי שעניינן דחיית בקשה להיתר, שעליהן הוגשו עררים, מספר העררים שהוגשו ושיעור העררים שהתקבלו על ידי ועדת הערר; :: (4) בעניינו של מוסד רישוי מקומי שבמרחב התכנון שלו נמצאת רשות מקומית אשר בינה ובין משרד הבינוי והשיכון או רשות מקרקעי ישראל נחתם הסכם בדבר שיווק נרחב של קרקעות לבנייה למגורים - נתונים בעניין קיום מחויבויותיה של הרשות המקומית אשר נקבעו בהסכם כאמור; :: (5) שיעור המקרים של אי-מסירת מידע לפי [[סעיף 158מט]] למורשה להיתר במועד שנקבע. : (ד) החליטו המנהלים להמליץ כאמור בסעיף קטן (ב), יעבירו את המלצתם לשר הפנים בתוך 45 ימים מתום התקופה לביצוע הבדיקה כאמור בסעיף קטן (א). == פרק ו׳: מיתקנים בטחוניים ומכשולי טיסה == @ 159. הגדרות (תיקון: תשכ״ז, תשנ״ה–4) : [[בפרק זה]] – :- ”ועדה מחוזית” או ”ועדה מקומית” – לרבות ועדה מיוחדת או ועדה משותפת, בכל מקום שניתנו להם לפי חוק זה הסמכויות של הועדה המחוזית או של הועדה המקומית, הכל לפי הענין; :- ”מיתקן בטחוני” – בנין, מחנה או דרך המוחזק או נועד להיות מוחזק בידי צבא־הגנה לישראל או בידי שלוחה אחרת של מערכת הבטחון שאושרה לצורך [[פרק זה]] על ידי שר הבטחון, למעט בנין, מחנה או דרך שאינו משמש למטרה בטחונית או שלא נועד לכך או ששר הבטחון או מי שהוסמך על ידיו הורה עליו שהוא פתוח לציבור; לענין הגדרה זו, ”שלוחה אחרת של מערכת הבטחון” – לרבות חברה ממשלתית, שהשר האחראי עליה הוא שר הבטחון. @ 160. סדרי הגשת בקשה להיתר ותוכן הבקשה (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ד–2, תשע״ה) : על בקשה להיתר לפי [[פרק ה׳]] במיתקן בטחוני יחולו, על אף האמור בחוק זה או בתקנות על פיו, הוראות אלה: : (1) הסמכות לתת את ההיתר תהיה בידי ועדת משנה של הועדה המחוזית, בהרכב של שלושה מחברי הועדה המחוזית (להלן – ועדה למיתקנים בטחוניים); : (2) שני חברים בועדה למיתקנים בטחוניים ימונו על ידי שר הפנים בהתייעצות עם שר הבטחון, ונציג שר הבטחון בועדה המחוזית יהיה החבר השלישי; שר הפנים בהתייעצות עם שר הבטחון ימנה את יושב ראש הועדה; : (3) הבקשה למתן ההיתר תכלול רק פרטים על איתורו של מקום המיתקן הבטחוני ופירוט המיגבלות שעומדים להטילן עקב הקמת המיתקן על אדם אחר, ויצורף לה תשריט המקום; : (3א) שר הבטחון או נציגו יודיעו למוסדות התכנון הנוגעים בדבר על החלטות הועדות למתקנים בטחוניים להטיל מגבלות בשל מתקן בטחוני ועל כל שינוי שיחול במגבלות, אלא אם כן טעמים של בטחון המדינה מצדיקים אי מתן ההודעה כאמור; : (3ב) הועברה הודעה כאמור בפסקה (3א), לא יפקיד ולא יאשר מוסד תכנון תכנית בניגוד למגבלות שהוטלו בשל מתקן בטחוני, אלא לאחר ששמע מוסד התכנון את עמדת נציג שר הבטחון בענין המגבלות האמורות, אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מסמכות שר הבטחון להגיש התנגדות לתכנית בשל מתקן בטחוני, כאמור [[בסעיף 177]]; : (4) לפי דרישת הועדה תימסר לה הודעה על סוג הייעוד הכללי של המיתקן הבטחוני; סוגי הייעוד הכללי ייקבעו על ידי מי שהוסמך לכך מטעם שר הבטחון; : (5) [[סעיפים 149 עד 154]] לא יחולו; : (6) לא תידרש בקרת תכן על ידי מכון בקרה. @ 161. התחשבות בהנחיות ארכיטקטוניות וסביבתיות (תיקון: תשנ״ה–4) : המבקש היתר למיתקן בטחוני והועדה למיתקנים בטחוניים יתחשבו, ככל האפשר, בהנחיות התכנוניות והסביבתיות שתיתן הועדה המחוזית לענין זה. @ 162. המנין החוקי : המנין החוקי בישיבת הועדה למיתקנים בטחוניים הוא שני חברים לפחות, שנציג שר הבטחון יהיה אחד מהם. @ 163. עניני טיסה אזרחית : בענינים הנוגעים לטיסה האזרחית תזמין הועדה למיתקנים בטחוניים לפני החלטתה את מי שהוסמך לכך על ידי שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבטחון. @ 164. קרקעות חקלאיות : [[התוספת הראשונה לחוק זה]] לא תחול לגבי מיתקנים בטחוניים; אולם בענינים הנוגעים לקרקע חקלאית תזמין הועדה למיתקנים בטחוניים לפני החלטתה את יושב ראש הועדה לשמירה על קרקע חקלאית. @ 165. תחולת [[פרק ז׳]] : שימוש בסמכויות לפי [[פרק ז׳]] לגבי מיתקן בטחוני טעון אישור הועדה למיתקנים בטחוניים. @ 166. ועדת ערר (תיקון: תשע״ה) : (א) דחתה הועדה למיתקנים בטחוניים בקשה לפי [[סעיף 160]], רשאי מי שהגיש אותה לערור, תוך חמישה עשר יום מהיום שהודעה לו הדחיה, על החלטת הועדה לפני ועדת משנה של המועצה הארצית, בהרכב של חמישה חברי המועצה הארצית (להלן – ועדת ערר למיתקנים בטחוניים). : (ב) שר הפנים בהתייעצות עם שר הבטחון ימנה את חברי ועדת הערר למיתקנים בטחוניים. : (ג) ועדת ערר למיתקנים בטחוניים רשאית לקבל את הערר או לאשר את ההחלטה שעוררים עליה, עם או בלי שינויים; לא קיבלה את הערר, כולו או מקצתו, רשאית היא לפי דרישת שר הבטחון לחזור ולדון בו. @ 167. דיון בערר בהרכב של שלושה : יושב ראש ועדת הערר למיתקנים בטחוניים רשאי להורות שבערר מסויים תהיה הועדה מורכבת משלושה חברים בלבד שיקבע. @ 168. היושב ראש : יושב ראש ועדת הערר למיתקנים בטחוניים ייבחר על ידי הועדה. @ 169. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).)) @ 170. סודיות הדיונים (תיקון: תשנ״ה–4) : חבר הועדה למיתקנים בטחוניים וחבר ועדת הערר למיתקנים בטחוניים לא ימסרו, כל ידיעה שהגיעה אליהם במהלך דיוני הועדה למי שאינו מוסמך לקבלה. @ 171. סדרי הדיון : הועדה למיתקנים בטחוניים וועדת הערר למיתקנים בטחוניים יקבעו בעצמם את סדרי הדיון ואת סדרי עבודתם במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות על פיו. @ 172. פטור : מערכת הבטחון לא תזדקק להיתר של הועדה למיתקנים בטחוניים או של כל מוסד תכנון אחר לגבי – : (1) מיתקן בטחוני שאיתורו אושר מטעם אגף התכנון של משרד הפנים לפני תחילתו של חוק זה; : (2) מיתקן בטחוני נוסף בתחום מיתקן בטחוני קיים, ובלבד שמחמת הקמת המיתקן הבטחוני הנוסף כאמור לא יוטלו מגבלות על אדם אחר, ולא יחולו שינויים במגבלות כאמור שהן קיימות, וייעודו הכללי של המיתקן הבטחוני הנוסף לא יהיה מסוג השונה מסוגו של המיתקן הבטחוני הקיים. @ 173. תקנות (תיקון: תשע״ה) : שר הפנים, בהסכמת שר הבטחון, רשאי בתקנות לקבוע לגבי מיתקן בטחוני הוראות מיוחדות בכל הענינים שהוא רשאי להתקין להם תקנות על פי [[סעיף 265]] וכן הוראות בדבר התנאים למתן הקלה או היתר לשימוש חורג לפי [[פרק ה׳]]. : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (הוראות מיוחדות בדבר היתר במיתקן בטחוני), תשכ״ז–1966]].)) : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (הנוהל בועדה למיתקנים בטחוניים), תשכ״ז–1966]].)) : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (הנוהל בועדת ערר למיתקנים בטחוניים), תשכ״ז–1966]].)) @ 174. מניעת מכשולי טיסה (תיקון: תשכ"ה) : (א) מי שהוסמך על ידי שר הבטחון או שר התחבורה, הכל לפי הענין, רשאי להיכנס בכל עת סבירה לכל מקרקעין ולבצע בהם פעולה או לעשות בהם או מעליהם סידורים, לרבות תאורה, צביעה או סימון, הכל לשם מניעת מכשולי טיסה; אך לא ייכנס לבנין המשמש למעשה בית מגורים ללא הסכמת תופשו אלא בשעות היום ולאחר שמסר לו הודעה בכתב שלושה ימים מראש. : (ב) המונע את מי שפועל מכוח סעיף קטן (א) מלמלא את תפקידו או להשתמש בסמכותו, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 2500 לירות; הוראה זו אינה גורעת מאחריות פלילית לפי חוק אחר. : (ג) מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) רשאי להורות לבעל הקרקע או הבנין או למחזיק בהם לבצע את הפעולה או לעשות את הסידורים, הכל כאמור בסעיף קטן (א) ובמועד ובתנאים שיקבע. : (ד) מי שניתנה לו הוראה לבצע פעולה או לעשות סידורים כאמור בסעיף קטן (ג) חייב בקיומה; קיים אותה, זכאי הוא לתשלום הוצאותיו מאוצר המדינה; הוראה זו אינה גורעת מאחריות לאי קיום החובה לפי כל חוק אחר. : (ה) הוראות סעיף זה אינן גורעות מכל חובה שהוטלה או שתוטל על בעל קרקע או בנין בהתאם לתנאי כל היתר לפי כל חיקוק הדן בתכנון ובניה. : (ו) ”מקרקעין”, בסעיף זה – לרבות עגורן ומנוף שגבהם מעל ארבעה מטרים, אף אם אינם מחוברים לקרקע. @ 175. הוראת שינוי (תיקון: תשע״ה) : (א) הועדה למיתקנים בטחוניים רשאית, על פי דרישת שר הבטחון או סגנו, להורות לועדה המקומית, לועדה המחוזית או לועדה למימי חופין להכניס לתכנית הוראת שינוי, אם היא הכרחית לשם הבטחת פעולתו התקינה של מיתקן בטחוני, השימוש התקין בו, מניעת פגיעה בסודיותו או מניעת נזקי גוף או רכוש הצפויים מפעולתו או מהשימוש בו. : (ב) היתה הוראת השינוי לפי סעיף קטן (א) איסור התקנתו של מיתקן חשמלי כמשמעותו [[בחוק החשמל, תשי״ד–1954]], של מיתקן אלקטרוני או של מיתקן אחר שייקבע בצו על ידי שר הדואר, הפסקת פעולתם או קביעת תנאים לשימוש בהם – יכול שתוגש הדרישה גם על ידי שר הדואר. : (ג) היתה הוראת השינוי איסור השימוש בבנין מגורים או הגבלתו של השימוש בו, וכתוצאה מהוראת השינוי כאמור עשוי להיפסק השימוש בבנין או עשויה לחול הגבלה ניכרת ומוחשית בשימוש בו, לא תבוצע מכוח הוראות סעיף זה בלבד הפסקת השימוש בבנין או ההגבלה בשימוש בו כאמור לגבי מי שמחזיק בבנין בזכות חוקית או בזכות שביושר, אלא לאחר שהועמד לרשותו של אותו מחזיק שיכון חלוף סביר או, אם רצה בכך, לאחר ששולמו לו או לזכותו פיצויים כדי השגת שיכון חלוף סביר. : (ד) החלו בהליכים משפטיים לשם הכרעה אם אמנם הועמד לרשות המחזיק בבנין כאמור בסעיף קטן (ג) דיור חלוף סביר או סכום הפיצויים הנאות תמורתו, אין בכך כדי לעכב את ביצוע הוראות השינוי לגבי אותו מחזיק. : (ה) הועדה למיתקנים בטחוניים תביא את הדרישה להוראת השינוי לידיעתם של בעלי הקרקעות והבנינים ושל בעלי זכות בהם אשר, לדעת הועדה, הם עלולים להיפגע על ידי הוראת השינוי, ובעל זכות כאמור רשאי, תוך עשרה ימים מהיום שהגיעה הוראת השינוי לידיעתו, להגיש התנגדות להוראה בפני הועדה בדרך שקבע שר הבטחון בהסכמת שר הפנים בתקנות. : (ו) הועדה למיתקנים בטחוניים רשאית לדחות את ההתנגדות או לקבלה, כולה או מקצתה, ולתת את הוראת השינוי, כפי שמחייבת, לדעתה, קבלת ההתנגדות; דחתה הועדה את ההתנגדות, כולה או מקצתה, תעביר אותה לדיון ולהכרעה סופית בפני ועדת הערר למיתקנים בטחוניים. : (ז) בדיון בהתנגדות תונחה הועדה למיתקנים בטחוניים וועדת הערר למיתקנים בטחוניים על ידי השיקולים המפורטים בסעיף קטן (א). : (ח) על פי דרישת חבר הועדה למיתקנים בטחוניים החולק על החלטתה בדבר הוראות שינוי, תעביר הועדה את ההכרעה באותו ענין לועדת הערר למיתקנים בטחוניים; הדרישה תוגש תוך חמישה עשר יום מיום מתן ההחלטה של הועדה למיתקנים בטחוניים, וההחלטה של ועדת הערר תבוא במקום ההחלטה של הועדה למיתקנים בטחוניים ותהא סופית. : (ט) עברו כל התקופות להגשת ההתנגדויות או להגשת דרישות להכרעה על ידי ועדת הערר למיתקנים בטחוניים או הוכרע בהן סופית, רואים את התכנית כאילו שונתה כדין על ידי הוראת השינוי והשינוי יקבל תוקף במועד שנקבע על ידי הועדה למיתקנים בטחוניים. : (י) הוראות [[סימן ט׳ לפרק ג׳]] לא יחולו על תכנית ששונתה בדרך הוראת שינוי. : (יא) כל מקום שהוראת שינוי סותרת היתר לפי חוק זה, הוראת השינוי עדיפה וההיתר יתוקן, ישונה או יבוטל בהתאם. : (יב) ”הוראת שינוי”, בסעיף זה – לרבות הוראה בדבר – :: (1) איסור הבניה או הגבלתה או קביעת תנאים לבניה; :: (2) איסור השימוש בקרקע או בבנין או בחלק מהם או הגבלתו או קביעת תנאים לו. @ 176. פיצויים : מי שנפגע על ידי הוראה על פי [[סעיף 174]] או על ידי הוראת שינוי כאמור [[בסעיף 175]], יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה בהתאם להוראות [[פרק ט׳]] בשינויים המחוייבים לפי הענין; לענין זה יראו הוראה שניתנה על פי [[174|הסעיפים האמורים]] כאילו נכללה בהוראות המנויות [[בסעיף 200]]. @ 177. התנגדות לתכנית בשל מיתקן בטחוני (תיקון: תשנ״ה–4) : הוגשה מטעם שר הבטחון התנגדות לתכנית בשל מיתקן בטחוני שהוא קיים, או שהקמתו אושרה והוא עלול להיפגע על־ידי התכנית, יחולו על ההתנגדות הוראות חוק זה בשינויים אלה: : (1) ההתנגדות תוגש לועדה למיתקנים בטחוניים; : (2) בהתנגדות לתכנית מיתאר מחוזית ובערר על קבלת התנגדות או על דחייתה תדון ותכריע ועדת הערר למיתקנים בטחוניים; בהתנגדות אחרת תדון ותכריע הועדה למיתקנים בטחוניים; : (3) ההתנגדות לא תהיה נתונה לעיון על פי [[סעיף 104]]; : (4) הועדה למיתקנים בטחוניים תודיע לועדה המחוזית ולועדה המקומית על הגשת ההתנגדות וההכרעה בה. @ 177א. הוראות לעניין מיתקן שרואים אותו כמיתקן ביטחוני בתקופת המעבר (תיקון: תשע״ו–6) : (א) מיתקן שהוחזק בידי חברה ממשלתית שהופרטה, באחד מהשטחים המצוינים [[בתוספת השמינית]] (בסעיף זה – מיתקן קיים), ימשיכו לראות אותו כמיתקן ביטחוני לעניין [[פרק זה]] עד אישור תכנית למיתקן (בסעיף זה – תקופת המעבר), ובלבד שבתוך שנה ממועד ההפרטה הוועדה למיתקנים ביטחוניים אישרה לגביו מפרט המתאר את המצב הקיים (בסעיף זה – מפרט מצב קיים למיתקן). : (ב) מפרט מצב קיים למיתקן יכלול מפת מדידה הכוללת את סימון גבולות המיתקן, תיאור המבנים הקיימים במיתקן (AS MADE), ייעודי הקרקע העיקריים המותרים בו והשטח הכולל הבנוי בתחום המיתקן הביטחוני במועד ההפרטה, והוא לא יהווה תכנית פוגעת לעניין [[סעיף 197]]. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), היה המיתקן הקיים בשטחים המצוינים [[$ תוספת 8|בפרטים (3)]] [[או (4) לתוספת השמינית]], תימשך תקופת המעבר לגביו עד תום ארבע שנים מהמועד שבו אושרה תכנית למיתקן לגבי השטח המנוי [[בפרט (4) לתוספת השמינית]]. : (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ג) – :: (1) לא הופקדה תכנית למיתקן עד תום שבע שנים ממועד ההפרטה, יראו את המיתקן הקיים כמיתקן ביטחוני עד תום שבע שנים ממועד ההפרטה, ואולם שר האוצר ושר הביטחון רשאים להאריך את התקופה האמורה בשתי תקופות נוספות של שנתיים כל אחת, בהודעה שתפורסם ברשומות; :: (2) לא אושרה תכנית למיתקן עד תום ארבע שנים ממועד הפקדתה, ימשיכו לראות את המיתקן הקיים כמיתקן ביטחוני רק עד תום ארבע שנים ממועד ההפקדה. : (ה) אושרה תכנית למיתקן קיים, יראו את המבנים התואמים את התכנית ואת המפרט שאושר לפי סעיף קטן (א) וכן מבנים שנבנו בהתאם לסעיפים קטנים (ו) ו־(ז) כאילו הוצא להם היתר כדין גם לאחר תום תקופת המעבר. : (ו) הוראות [[סעיף 172(2)]] יחולו לגבי בנייה נוספת בתחום מיתקן שרואים אותו לפי הוראות סעיף זה כמיתקן ביטחוני, רק אם התקיימו כל אלה: :: (1) שטח הבנייה אינו עולה על 50 מ״ר; :: (2) אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון אישר את הבנייה בדרך שבה היה מאשר בנייה במיתקן ביטחוני בידי מערכת הביטחון; :: (3) הבנייה בוצעה בתוך שבע שנים ממועד ההפרטה; שר הביטחון רשאי להאריך את התקופה האמורה בשלוש שנים נוספות, ורשאי הוא לשוב ולהאריכה בתקופה אחת של שנתיים נוספות. : (ז) על אף האמור [[בסעיף 172]], הוועדה למיתקנים ביטחוניים רשאית לתת היתר לבניית מיתקן ביטחוני נוסף בתחום מיתקן קיים שרואים אותו לפי הוראות סעיף זה כמיתקן ביטחוני, ובלבד שהתקיימו כל אלה: :: (1) השטח הכולל של הבנייה הנוספת לא יעלה במצטבר על 15% מהשטח הכולל הבנוי במיתקן הקיים במועד ההפרטה, ולגבי מיתקנים המצויים בשטח המצוין [[בפרט (3) לתוספת השמינית]] – על 5% מהשטח הכולל הבנוי במיתקן הקיים במועד ההפרטה; מהשטח המצטבר המותר לבנייה כאמור ינוכה סך שטחי הבנייה שבנייתם אושרה לפי סעיף קטן (ו); :: (2) אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון אישר את המיתקן הנוסף בדרך שבה היה מאשר בניית מיתקן ביטחוני בידי מערכת הביטחון; :: (3) הבנייה בוצעה בתוך שבע שנים ממועד ההפרטה; שר הביטחון רשאי להאריך את התקופה האמורה בשלוש שנים נוספות, ורשאי הוא לשוב ולהאריכה בתקופה אחת של שנתיים נוספות. : (ח) בסעיף זה – ::- ”מועד ההפרטה” – המועד שבו חדלה חברה המחזיקה במיתקן קיים להיות חברה ממשלתית; ::- ”תכנית למיתקן” – תכנית מפורטת שמכוחה ניתן להוציא היתרים, כפי שאישרה הוועדה המחוזית בשטח המיתקן. == פרק ז׳: שימוש חורג == @ 178. תקופת מקסימום לחריגה (תיקון: תשנ״ה–4) : מיום תחילת תקפה של תכנית רשאית הועדה המקומית, באישור הועדה המחוזית, וחייבת היא לפי דרישת הועדה המחוזית – : (1) לערוך רשימת בנינים בתחום התכנית שהם בנינים חורגים לפי התכנית או שיש בהם לפיה שימוש חורג, וכן רשימת הקרקעות בתחום התכנית שיש בהן לפיה שימוש חורג; : (2) להמליץ על התקופה שבה מותר עוד להמשיך ולהשתמש בבנינים או בקרקעות כאמור שימוש חורג או שבה מותר לקיים בנינים כאמור כבנינים חורגים (להלן – תקופת מקסימום לחריגה). @ 179. פרסום הרשימה ואישורה (תיקון: תשנ״ה–4) : נערכה רשימת בנינים וקרקעות כאמור [[בסעיף 178]], ינהגו בה, בשינויים המחוייבים לפי הענין, לענין הפקדתה, התנגדות לה, אישורה ותחילת תקפה ולענין כל דבר אחר, כבתכנית אשר הרשימה כאמור חורגת מהוראותיה; ובכל הודעה על הפקדת הרשימה ייאמר כי הועדה המקומית מבקשת לקבוע את תקופת המקסימום לשימוש החורג בבנינים או בקרקעות שברשימה ולקיום בנין שברשימה כבנין חורג. @ 180. מבחנים לקביעת תקופת המקסימום לחריגה בבנינים (תיקון: תשנ״ה–4) : לכל בנין חורג לפי [[סעיף 178]] תקבע תקופת המקסימום, בשים לב לכל הנסיבות ובין השאר – : (1) התקופה המשוערת להמשך קיומו של הבנין, למעשה, בשים לב לשנות קיומו שחלפו ולמצבו אותה שעה; : (2) התקופה המשוערת להמשך קיומו היעיל של הבנין מבחינה כלכלית וכמקור הכנסה; : (3) מידתה ואפיה של החריגה; : (4) אפיו הציבורי של הבנין. @ 181. התקופה המרבית לחריגה (תיקון: תשנ״ה–4<!--החלפה-->) : התקופה המרבית לחריגה לכל קרקע שבה קיים שימוש חורג, תיקבע בשים לב לכל הנסיבות, ובין השאר, מידתה ואופיה של החריגה. @ 182. אישור התקופה המרבית (תיקון: תשנ"ה-4<!--החלפה-->) : הציעה הועדה המקומית, מכוח [[פרק זה]], לקבוע את התקופה המרבית לחריגה של כל בנין או קרקע, ינהגו בקביעה זו, לענין הפקדתה, התנגדות לה, אישורה ותחולת תוקפה, ולענין כל דבר אחר, כבתכנית אשר החריגה היא מהוראותיה כאמור [[בסעיף 179]], בשינויים המחוייבים לפי הענין. @ 183. הפסקת החריגה בתום התקופה המרבית (תיקון: תשנ״ה–4) : לא יאוחר מתום התקופה המרבית ייפסק השימוש החורג בבנין, או ישונה הבנין עד שלא יהיה עוד חורג או ייהרס או יסולק; לא נעשה כן, רשאי בית משפט השלום, לפי בקשת הועדה המקומית או היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, לצוות על המשתמש בבנין או על בעל זכות בו לבצע את הדבר, הכל לפי הענין וכפי שנראה לבית המשפט צודק בנסיבותיו. @ 184. הפסקת החריגה לפני תום התקופה המרבית (תיקון: תשנ״ה–4) : (א) הועדה המקומית רשאית, אם נראה לה הדבר דרוש לצרכי התכנון, וחייבת היא לפי דרישת הועדה המחוזית, להורות בכתב למשתמש בבנין או לבעל זכות בו להפסיק את השימוש החורג לפני תום התקופה המרבית לחריגה של אותו בנין, או לשנות, להרוס או לסלק את הבנין החורג, הכל לפי הענין, לפני תום אותה תקופה. : (ב) הרואה את עצמו נפגע על ידי הוראת הועדה המקומית רשאי לערור עליה לפני ועדת הערר, תוך שלושים ימים מיום המצאת החלטת הועדה המקומית לידיו; ועדת הערר רשאית לקבל את הערר או לאשר את הוראת הועדה המקומית, עם או בלי שינויים; ועדת הערר תיתן החלטתה תוך ששים ימים מיום הגשת הערר; לא ניתן לערור על החלטת ועדת הערר. : (ג) בוצעה ההוראה, זכאי בעל הזכות בבנין לפיצויים מהועדה המקומית; אולם בחישוב הפיצויים יביאו בחשבון כי בתום התקופה המרבית היה נפסק השימוש החורג בבנין או שהבנין היה טעון הריסה, סילוק או שינוי בלי תשלום פיצויים. @ 185. אי־ביצוע ההפסקה לפני המועד (תיקון: תשנ״ה–4) : לא קיים המשתמש בבנין או בעל הזכות בו את הוראת הועדה המקומית שניתנה לו לפי [[סעיף 184]], לאחר שתמה תקופת הערר עליה או לאחר שאושרה ההוראה על ידי ועדת הערר, רשאי בית משפט השלום, על פי בקשת הועדה המקומית או היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, לצוות עליו לקיים את ההוראה. @ 186. ביצוע על ידי הועדה המקומית : לא קויים צו של בית המשפט לפי [[סעיפים 183]] [[או 185]] ואין עוד ערעור עליו, רשאי בית המשפט, כשהנסיבות מחייבות זאת, להטיל את ביצועו על הועדה המקומית, וכן רשאי בית המשפט להרשות את הועדה המקומית לגבות את הוצאות הביצוע ממי שחייב בקיום הצו, בדרך שגובים חוב אזרחי; סעיף זה אינו גורע מסמכות בית המשפט לפי [[פקודת בזיון בית המשפט]], ומכל זכות לפיצויים לפי חוק זה. @ 187. שיכון חלוף : היה הבנין החורג בית מגורים או שהשימוש החורג היה בבנין מגורים, לא ייפסק השימוש שבזכות חוקית או שבזכות שביושר מכוח הוראות [[פרק זה]] בלבד, אלא לאחר שהועמד לבעלי הזכות שיכון חלוף סביר, או, אם רצו בכך, לאחר ששולמו להם או לזכותם פיצויים כדי השגת שיכון חלוף סביר. == פרק ח׳: הפקעות == @ 188. מטרת ההפקעה (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ"ב-6, תשפ"ג-4) : (א) מותר לועדה המקומית, בכפוף להוראות [[סעיף 189]], להפקיע על פי חוק זה מקרקעין שנועדו בתכנית לצרכי ציבור. : (ב) ”צרכי ציבור”, בסעיף זה – כל אחד מאלה: :: (1) דרכים, גנים, שטחי נופש או ספורט, עתיקות, שטחי חניה, נמלים, מזחים, תחנות רכבת, תחנות אוטובוסים, שווקים, בתי מטבחיים, בתי קברות, מבנים לצרכי חינוך, דת ותרבות, מוסדות קהילתיים, בתי חולים, מרפאות, מקלטים ומחסים ציבוריים, מיתקני ביוב, מזבלות, מיתקנים להספקת מים, מיתקנים לאגירת אנרגיה, מיתקני השנאה לחשמל, ובכלל זה חדרי שנאים ותחנות משנה, וכל מטרה ציבורית אחרת שאישר שר הפנים לעניין פסקה זו; :: (2) תחנות משטרה, תחנות שירות לכיבוי אש, משרדי הממשלה, תחנות לתחבורה ציבורית, תחנות רכבת ארצית, בתי משפט, בתי סוהר, שדות תעופה, שמורות טבע, גנים לאומיים, מיתקנים או אתרים המשמשים לצורך צבאי או ביטחוני, מיתקנים להתפלת מים ומיתקני מים לרבות מאגרים, וכל צורך ציבורי אחר שאישר שר הפנים באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לעניין פסקה זו. :: ((פורסמו הודעות על אישור מטרות ציבוריות אלו: מחסן חירום של רשות מקומית (י״פ תשל״ט, 191), תחנות מוניות (י״פ תשל״ט, 1098), בתי אבות, מוסדות הכוללים יחידות סיעודיות לקשישים ומעונות דיור מוגן לקשישים (י״פ תשמ״ב, 2631), תחנות משטרה ותחנות לכיבוי אש (י״פ תשמ״ג, 2597), שכונות מגורים לצורך קליטת עליה (י״פ תשנ״א, 2247), מיתקני תקשורת של בזק (י״פ תשנ״ג, 2), בתי משפט ומשרדים ראשיים של רשויות מקומיות (י״פ תשנ״ו, 3869), מגרשים לקיום השתלמות מעשית בנהיגה (י״פ תשס״ג, 2864), מעונות לסטודנטים (י״פ תשס״ד, 3349), מעון למגורי אנשים עם מוגבלות (י״פ תשס״ד, 3465), מיתקנים לתחזוקה ותפעול של רכבת קלה (י״פ תשס״ה, 954).)) :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (אישור מטרה ציבורית), התשע״ה–2014]].)) @ 189. סמכות הועדה המקומית (תיקון: תשפ"ב-6) : (א) הועדה המקומית רשאית, בכל עת לאחר תחילת תקפה של תכנית מיתאר מקומית או של תכנית מפורטת, להפקיע מקרקעין בתחום התכנית, כשהפקעתם דרושה, לדעת הועדה המחוזית, למטרה ציבורית שלה נועדו בתכנית האמורה, והיא חייבת לעשות כן אם הועדה המחוזית, לאחר התייעצות אתה, דרשה זאת ממנה; אם בתכנית כאמור נועדו המקרקעין להפקעה, אין ההפקעה טעונה הסכמת הועדה המחוזית. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) - :: (1) הוועדה המקומית לא תפקיע מקרקעין המיועדים בתכנית רק לצורכי ציבור כאמור [[בפסקה (2) להגדרה "צורכי ציבור" שבסעיף 188(ב)]], אלא אם כן התקיים אחד מאלה: ::: (א) ניתנה הסכמת שר האוצר, נוסף על האמור בכל דין; ::: (ב) שונה ייעודם של המקרקעין לייעוד לצורכי ציבור כהגדרתם [[בפסקה (1) להגדרה "צורכי ציבור" בסעיף 188(ב)]] ולא נקבע בתכנית ששינתה את הייעוד כאמור כי המקרקעין יירשמו על שם המדינה; :: (2) הוועדה המקומית לא תפקיע מקרקעין המיועדים בתכנית לצורכי ציבור כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]] שנקבע בתכנית כי יירשמו על שם המדינה כאמור [[בסעיף 26(א)]] או שהם מקרקעי ישראל שנרשמה לגביהם במרשם המקרקעין הערה בדבר ניהולם על ידי מינהל הדיור הממשלתי, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה: ::: (א) ניתנה הסכמת שר האוצר, נוסף על האמור בכל דין; ::: (ב) שונה ייעודם של המקרקעין לייעוד לצורכי ציבור כהגדרתם [[בפסקה (1) להגדרה "צורכי ציבור" בסעיף 188(ב)]] ולא נקבע בתכנית ששינתה את הייעוד כאמור כי המקרקעין יירשמו על שם המדינה. @ 190. ביצוע ההפקעה (תיקון: תש״ע–2, תשע״ה) : (א) במידה שלא נקבעו הוראות מיוחדות בחוק זה, תבוצע ההפקעה על פי [[פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943]], כאילו הורשתה הועדה המקומית בהודעה ברשומות להשתמש בסמכויות ולמלא את התפקידים של שר האוצר או של היועץ המשפטי לממשלה לפי [[הפקודה האמורה]], לענין המקרקעין העומדים להפקעה, הכל בשינויים ובתיאומים אלה: :: (1) [[סעיף 20 לפקודה האמורה]] יחול גם על הפקעת מקרקעין לצרכי גנים, שטחי נופש וספורט וכן לבניני חינוך, תרבות, דת ובריאות, ובכל מקום שמדובר [[באותו סעיף]] על ”רבע” יבוא ”ארבע עשיריות”; אולם לא יופקע חלק ממגרש, בתשלום או ללא תשלום, אם כתוצאה מכך יפחת שוויה של יתרת המגרש; :: (2) שר הפנים רשאי להורות לועדה המקומית לשלם פיצויים בנסיבות שבהן היא רשאית לשלמם לפי [[סעיף 20(2)(ג) לפקודה האמורה]]; :: (3) לא תחול חובת תשלום פיצויים על הפקעת כל מבנה, גידול, עץ או דבר אחר המחובר לקרקע אם הוקמו, ניטעו או חוברו תוך הפרת חוק זה; אך רשאית הועדה המקומית לשלם פיצויים לתובע אם ראתה כי הוא פעל בתום לב וכי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות תשלום פיצויים; :: (4) לענין [[סעיף 12 לפקודה האמורה]] יבוא במקום מועד הפרסום של ההודעה על הכוונה לרכוש את המקרקעין – היום הששים לאחר המועד האמור; :: (5) הועדה המקומית תשלם מיד אותו חלק מהפיצויים שאינו שנוי במחלוקת; :: (6) [[+|סעיפים 5א]], [[+|7ב]], [[+|14(1א) ו־(1ב)]], [[+|14א עד 14ד]] [[ו־21 לפקודה האמורה]] לא יחולו; :: (7) [[סעיף 9א לפקודה האמורה]] יחול, ואולם לא ייושב סכסוך בעניין סכום הפיצויים בהפקעות לפי חוק זה, אלא על ידי שמאי מכריע. : (ב) הועדה המקומית רשאית להיכנס לאותו חלק של מקרקעין שמותר לה להפקיע ללא תשלום פיצויים ולקנות חזקה בו, לאחר שנתנה לבעל המקרקעין הודעה בכתב שלושים יום מראש; ההודעה תינתן בדרך שתיראה לועדה המקומית, לרבות פרסום בעתון יומי, ורואים אותה כאילו נתקבלה ביום נתינתה או ביום הפרסום; זכות הכניסה וקבלת החזקה אינה מותנית בצו של בית המשפט. @ 191. חילופי קרקע : הועדה המקומית, בהסכמת הועדה המחוזית, רשאית לבוא לידי הסכם עם בעל מקרקעין שהופקעו על ידיה, כי במקום תשלום כסף תמורתם יועברו לו מקרקעין אחרים, בתחום התכנית או מחוצה לו, לסילוק מלא או חלקי של תביעותיו הנובעות מההפקעה. @ 192. הסכם אינו היתר לחריגה : שום דבר שבהסכם בדבר חילופי מקרקעין לפי [[פרק זה]] לא יתפרש כאילו בא להתיר שימוש במקרקעין שלא בהתאם לתכנית. @ 193. דין רכוש שהופקע : מקרקעין שהופקעו לפי [[פרק זה]] ינהגו בהם כאמור בתכנית החלה עליהם. @ 194. שיכון חלוף : בהליכי הפקעה מכוח [[פרק זה]] לא יפונה בית מגורים שנועד בתכנית להריסה אלא לאחר שהועמד שיכון חלוף סביר למי שהיה דר בבית מכוח זכות שבדין או זכות שביושר במועד פרסום ההודעה על הכוונה לרכוש את המקרקעין, או, אם רצה הדייר בכך, לאחר ששולמו לו או לזכותו פיצויים כדי השגת שיכון חלוף סביר. @ 195. דין מקרקעין שנרכשו בתמורה (תיקון: תשע״ה) : מקרקעין שנרכשו בביצוע תכנית על פי הסכם או שהופקעו כך תמורת תשלום פיצויים, יחולו עליהם הוראות מיוחדות אלה: : (1) כל עוד לא שונה ייעודם על־פי הוראות חוק זה, מותר להשכירם לגוף ציבורי או לאדם אחר, למטרה שלה נועדו בתכנית, ובלבד ששר הפנים, בהתייעצות עם הועדה המחוזית, נתן אישור על כך; : (2) שונה ייעודם על־פי הוראות חוק זה, מותר באישור ובהתייעצות כאמור למכרם, להשכירם או לעשות בהם העברה אחרת, ובלבד שניתנה למי שרכשו ממנו את המקרקעין או לחליפו הודעה שהוא רשאי, תוך שלושים יום, לקנותם במחיר שלא יעלה על הסכום שבו נרכשו ממנו, בצירוף שוויה של כל השבחה בהם הנובעת מהתכנית; הודיע מקבל ההודעה תוך המועד האמור שהוא מוכן לקנות את המקרקעין, יועברו אליו כאמור. @ 196. שינוי ייעוד של רכוש מופקע ללא תשלום : (א) מקרקעין שהופקעו לפי חוק זה ללא תשלום פיצויים וייעודם שונה לייעוד שלמענו אין להפקיע מקרקעין לפי חוק זה ללא תשלום פיצויים, תשלם הועדה המקומית פיצויים למי שהיה זכאי להם בשעת ההפקעה אילו היתה ההפקעה מחייבת תשלום פיצויים באותה שעה, או אם רצה בכך, תחזיר את המקרקעין למי שהופקעו ממנו. : (ב) בפעולה לפי סעיף זה – לענין [[סעיף 12 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943]], יבוא במקום מועד הפרסום של ההודעה על הכוונה לרכוש מקרקעין – המועד של שינוי הייעוד, ושווי המקרקעין ייקבע בשים לב לייעודם מחדש. == פרק ח׳1: היטל השבחה (תיקון: תשמ״א–8) == @ 196א. היטל השבחה (תיקון: תשמ״א–8) : ועדה מקומית תגבה היטל השבחה בשיעור, בתנאים ובדרכים שנקבעו [[בתוספת השלישית]] ועל פיה. == פרק ט׳: פיצויים == @ 197. תביעת פיצויים (תיקון: תשמ״ג, תשנ״ה–4, תשע״ה) : (א) נפגעו על ידי תכנית, שלא בדרך הפקעה, מקרקעין הנמצאים בתחום התכנית או גובלים עמו, מי שביום תחילתה של התכנית היה בעל המקרקעין או בעל זכות בהם זכאי לפיצויים מהועדה המקומית, בכפוף לאמור [[בסעיף 200]]. : (ב) התביעה לפיצויים תוגש למשרדי הועדה המקומית תוך שלוש שנים מיום תחילת תקפה של התכנית; שר הפנים רשאי להאריך את התקופה האמורה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף אם כבר עברה התקופה. :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (הגשת תביעה לפיצויים והדיון בה), תשל״א–1971]].)) @ 197א. התניית הליכי תכנון בכתב שיפוי (תיקון: תשע״ז–8) : (א)(1) מוסד תכנון הדן בתכנית רשאי להתנות את הפקדת התכנית, או את אישורה, בהפקדת כתב שיפוי מלא או חלקי מפני תביעות לפי [[סעיף 197]], בשים לב, בין השאר, למהות התכנית והיקפה, למידת תרומתה לצורכי ציבור ולזהות הנהנים ממנה. :: (2) מוסד תכנון רשאי להתנות מתן היתר בהפקדת כתב שיפוי כאמור בפסקה (1) אם נקבעה הוראה המתירה זאת בתכנית שאושרה לפני יום ט״ו בכסלו התשע״ז (15 בדצמבר 2016) (בסעיף זה – המועד הקובע). : (ב) הסמכות לדרוש הפקדת כתב שיפוי כאמור בסעיף קטן (א) תהיה נתונה גם לוועדה מקומית הדנה בבקשה למתן היתר מכוח תכנית שבה נדרש אישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי, לפי שיקול דעתו, כתנאי למתן ההיתר, ובלבד שנקבעה בתכנית הוראה המתירה זאת, והכול לגבי אותו חלק של הבקשה שנדרש לאישור כאמור; ואולם לעניין תכנית כאמור שאושרה לפני המועד הקובע, תהיה רשאית הוועדה המקומית לדרוש כתב שיפוי כאמור בסעיף קטן זה, אף אם לא נקבעה באותה תכנית הוראה המתירה זאת. : (ג) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, יקבע נוסח אחיד לכתב שיפוי כאמור בסעיף זה, ויכול שיקבע נוסחים שונים לעניין סוגים שונים של תכניות. :: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).)) @ 198. תביעה לפיצויים (תיקון: תשנ״ה-4<!--החלפה-->, תש״ס–2, תשס״ג–3, תשס״ה, תשס״ה–5, תשס״ו–2, תשס״ח–7, תשס״ח–8, תש״ע, תשע״ה, תשפ"ב-8) : (א) הוגשה תביעה לפי [[סעיף 197]], תודיע הועדה המקומית לכל מי שעלול לשאת בתשלום הפיצויים נושא התביעה, כולם או חלקם, בין על פי דין ובין על פי הסכם עם הוועדה המקומית או עם המדינה ([[בפרק זה]] – המשיב) על הגשתה ותתן לו הזדמנות להשמיע טענותיו. : (ב) הועדה המקומית תדון בתביעה ותחליט, בתוך תשעים ימים מיום הגשת התביעה, אם לקבלה או לדחותה, ואם החליטה לקבלה – מהו הסכום המוצע כפיצויים. : (ג) הועדה המקומית תודיע לתובע ולמשיב, את החלטתה, ואם החליטה לקבל את התביעה – את הסכום המוצע כפיצויים והנימוקים לכך; הסתמכה הוועדה המקומית בהחלטתה על שומה, תצרף להודעתה גם את אותה שומה. : (ד) החליטה הועדה המקומית לדחות את התביעה, כולה או חלקה, או החליטה כי בנסיבות הענין אין זה מן הצדק לשלם פיצויים עקב הוראות [[סעיף 200]], רשאי התובע או המשיב, לערור בפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה תוך 45 ימים מיום המצאת החלטת הועדה המקומית כאמור בסעיף קטן (ב); יושב ראש ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו. : (ה)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), החליטה הוועדה המקומית כי התובע זכאי לפיצוי בסכום שונה מהסכום הנתבע, רשאים הוועדה המקומית, התובע והמשיב לפנות, בהסכמה, בתוך 45 ימים, ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מכריע מתוך רשימת השמאים המכריעים, לצורך הכרעה במחלוקת על סכום הפיצוי; יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו. :: (2) יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין יודיע לכל אחד מהפונים לפי פסקה (1), בתוך 15 ימים ממועד קבלת הפנייה, על זהותו של השמאי המכריע שמינה. :: (3) השמאי המכריע שמונה כאמור בפסקה (2) ידון ויכריע במחלוקת על סכום הפיצוי; החלטות השמאי המכריע יפורסמו בהתאם לכללים שקבע שר המשפטים. :: (4)(א) על החלטתו של השמאי המכריע כאמור בפסקה (3) יכולים הוועדה המקומית, התובע או המשיב לערור לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה בתוך 45 ימים מיום המצאת ההחלטה של השמאי המכריע; יושב ראש ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו. ::: (ב) פסקה זו תעמוד בתוקפה עד תום חמש שנים מיום תחילתו של סעיף זה, כנוסחו [[17:300885|בחוק התכנון והבניה (תיקון מס׳ 84 והוראת שעה), התשס״ח–2008]]. : (ה1)(1) המגיש ערר לוועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיף זה, ישלם לאוצר המדינה, במועד הגשתו, אגרה בסכום כמפורט להלן: ::: (א) כשסכום הערר אינו עולה על 500,000 שקלים חדשים – 837 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2005, החל משנת 2020, 1,040.49 ש"ח))); ::: (ב) כשסכום הערר עולה על 500,000 שקלים חדשים – 1,675 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2005, החל משנת 2020, 2,082.22 ש"ח))); ::: שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, יקבע נסיבות שבהן יינתן פטור מאגרה לפי סעיף קטן זה. :: (2) ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לא תקבל ערר ולא תדון בו, אלא אם כן שולמה בעת הגשתו אגרה או שניתן פטור מתשלום האגרה לפי הוראות סעיף קטן זה. :: (3) הסכומים האמורים בפסקה (1) יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה, בהתאם לשיעור העליה במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. :: (4) החליטה ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לקבל ערר, כולו או חלקו, רשאית היא להטיל על המשיב לשלם למגיש הערר הוצאות בגובה סכום האגרה, כולה או חלקה, כפי ששילם בעת הגשת הערר; היו מספר משיבים בערר – רשאית ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לקבוע את חלוקת ההוצאות כאמור בין המשיבים. :: (5) בלי לגרוע מהאמור בפסקה (4), ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאית להטיל על צד לערר לשלם לצד השני את הוצאותיו בערר, כולן או חלקן. :: (6) החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה להטיל הוצאות לפי פסקאות (4) או (5) תיחשב כפסק דין לעניין הוצאה לפועל. : (ו)(1) דנה ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה בערר לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה), רשאית היא, בהחלטה מנומקת, לקבל את הערר או לדחותו, במלואו או בחלקו. :: (2) היה הערר לפי סעיף קטן (ד) בלבד, רשאית ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפנות ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי, מתוך רשימת השמאים המכריעים, אשר יגיש לוועדת הערר חוות דעת בכתב בעניין הנוגע לערר (בחוק זה – שמאי מייעץ). :: (3) מונה שמאי מייעץ, תינתן החלטה בערר לאחר הגשת חוות דעתו, ובלבד שניתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לעניין חוות הדעת. :: (4) הוראות לפי [[פרק ט׳1]] יחולו על שמאי מייעץ, לרבות לעניין סדרי הדין בפניו, מינויו ושכרו. : (ז) על החלטת יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה)(4), ועל החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיף קטן (ו)(1) או (3), ניתן לערער לבית משפט לעניינים מינהליים. : (ח) שמאי מקרקעין שהתבקש להכין שומה בהליכים לפי סעיף זה, וכן שמאי מכריע ושמאי מייעץ שמונו לפי סעיף זה, רשאים לקבל מידע בהתאם להוראות [[סעיף 14א(א) לתוספת השלישית]], והוראות [[תוספת 3 פרט 14א|סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) של אותו סעיף]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מידע כאמור. : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר בעררים לפי סעיף 198 לחוק), התשנ״ח–1997]].)) @ 199. (תיקון: תשנ״ה–4) : (((בוטל).)) @ 200. פטור מתשלום פיצויים (תיקון: תשפ"ד-4) : (א) לא יראו קרקע כנפגעת אם נפגעה על ידי הוראה שבתכנית הנמנית עם אחת ההוראות המפורטות להלן ובלבד שהפגיעה אינה עוברת את תחום הסביר בנסיבות הענין ואין זה מן הצדק לשלם לנפגע פיצויים: :: (1) שינוי בתחום אזורים ובתנאי השימוש בקרקע שבהם; :: (2) קביעת המירווח מסביב לבנינים וביניהם; :: (3) הגבלת מספר הבנינים בשטח מסויים; :: (4) הסדרת אתריהם של בנינים, גדלם, גבהם, תכנון צורתם או מראם החיצוני; :: (5) איסור הבניה או הגבלתה, לצמיתות או לשעה, במקום שהקמת בנינים על הקרקע עלולה, בגלל מקומה או טיבה, להביא לידי סכנת שטפון, סחף קרקע, סכנה לבריאות או סכנת נפשות או לידי הוצאה יתירה של כספי ציבור להתקנת דרכים או ביבים, להספקת מים או לשירותים ציבוריים אחרים; :: (6) איסור השימוש בקרקע או הגבלתו שלא בדרך איסור בניה או הגבלתה, כשהשימוש עלול להביא לידי סכנה לבריאות, סכנת נפשות או פגיעה רצינית אחרת לרעת הסביבה; :: (7) הגבלת דרכי השימוש בבנינים; :: (8) קביעת קו במקביל לדרך, שמעבר לו לא יבלוט שום בנין; :: (9) חיוב להתקין על יד בנין המיועד לעסק, למלאכה או לתעשיה מקום לטעינת כלי רכב, פריקתם וציודם בדלק, הכל כדי למנוע חסימת דרך לתעבורה; :: (10) חיוב להתקין בבנין המיועד לעסק, למלאכה או לתעשיה, למגורים, לבית לינה או לשימוש על ידי הציבור, או על יד בנין כאמור, מקום לחניית כלי רכב, למקלט או למחסה בפני התקפה אווירית; :: (11) הוראה בתכנית שחל עליה [[סעיף 81]]. : (ב) לא יראו קרקע כנפגעת אם נפגעה על ידי תוכנית שמטרתה היחידה היא קביעת הוראות לבניית אחד או יותר מאלה: מרחב מוגן או חדר עם שיפורי מיגון, במבנה קיים, בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]], או שטח נוסף באזור עימות כמשמעותו [[בסעיף 151(ג)(2)]]. : (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לעניין תוכנית כאמור באותו סעיף קטן, אם אותה תוכנית משנה הוראות בתוכנית קודמת וקובעת תנאים שיש בהם כדי להכביד הכבדה של ממש על האפשרות להקים מרחב מוגן או על אופן בנייתו, ובכלל זה הוראות לעניין קווי בניין, גובה בניין ותכסית המגרש, אלא אם כן התוכנית הקודמת היא תוכנית מיתאר ארצית למיגון שמטרתה היחידה היא כאמור באותו סעיף קטן, שאושרה ביום תחילתו של [[25:3626730|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 149 והוראת שעה), התשפ"ד-2023]], או לאחריו (בסעיף זה - תוכנית מיתאר ארצית למיגון), ומתקיימים שני אלה: :: (1) התוכנית המשנה אושרה בתוך שלושים חודשים מיום תחילתה של תוכנית מיתאר ארצית למיגון; :: (2) מתכנן המחוז של השטח שבו חלה התוכנית המשנה, לאחר התייעצות עם יושב ראש הוועדה המחוזית, נתן לה אישור אם מצא כי יש הצדקה של ממש להוראות שנקבעו בה; בהחלטתו ישקול מתכנן המחוז, בין השאר, את הכדאיות הכלכלית בהקמת מרחב מוגן על פי הוראותיה של התוכנית המשנה ואת ההשפעה הצפויה על מימוש האפשרות להקים מרחב מוגן, בשים לב לצורך בעידוד הקמתם של מרחבים מוגנים. @ 201. אין פיצויים למעשים שאחרי הפקדת תכנית : לא ישולמו פיצויים לפי [[פרק זה]] בקשר לכל בנין שהוקם, לכל דרך שנסללה ולכל דבר אחר שנעשה בתחום תכנית לאחר שההודעה בדבר הפקדתה פורסמה ברשומות לפי [[סעיף 89]]. @ 202. פיצויים על הפסקת חריגה : מי שבתום תקופת המקסימום שנקבעה לשימוש חורג או לבנין חורג לפי [[פרק ז׳]] הינו בעל זכות במקרקעין שלגביהם נקבעה התקופה, לא יהיה זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו על ידי הפסקת השימוש או על ידי שינויו, הריסתו או סילוקו של הבנין, הכל לפי הענין, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות ומן הצדק שישולמו פיצויים כאמור. @ 202א. פיצויים בשל תכנית הכוללת ייעוד מקרקעין למיתקן גז (תיקון: תשס״ב, תשע״ד–2) : נפגעו על ידי תכנית שמטרתה העיקרית ייעוד מקרקעין למיתקן גז, או על ידי כל אחת מן התכניות למערכת ההולכה, או על ידי תכנית הכוללת גם ייעוד מקרקעין למיתקן גז, שלא בדרך הפקעה, מקרקעין הנמצאים בתחומה או הגובלים עמה, יחולו לענין הפיצויים, לפי הענין, הוראות [[סעיף 28 לחוק משק הגז הטבעי]]; בסעיף זה – :- ”מיתקן גז” ו”התכניות למערכת ההולכה” – כהגדרתם [[בחוק משק הגז הטבעי]]; :- ”תכנית” – לרבות תכנית עבודה שאושרה לפי [[סעיף 25(ד) לחוק משק הגז הטבעי]]. @ 202ב. כתב שיפוי כתנאי למתן היתר להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית (תיקון: תשס״ו, תשע״ח–7, תשפ"ב-13) : (א) בסעיף זה – ::- ”מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית” – מיתקן המוקם על ידי בעל רישיון או מטעמו, המשמש או המיועד לשמש למתן שירותי רדיו טלפון נייד, לרבות אנטנה, משדר, תורן או כל מכשיר עזר אחר, הנועד לתמוך בתפעול המיתקן; ::- "בעל רישיון" - בעל רישיון בזק לאספקת שירותי בזק באמצעות מערכת רדיו טלפון נייד בהתאם [[לסעיף 2(ב)(1) לחוק התקשורת]]. : (ב) מוסד התכנון ידרוש, כתנאי למתן היתר להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, כתב שיפוי מפני תביעה לפיצויים לפי [[סעיף 197]] ובלבד שדרישה כאמור תהיה בהתאם להנחיות המועצה הארצית; הנחיות המועצה הארצית כאמור יעמדו בתוקפן עד שייקבעו הוראות לענין זה בתכנית מיתאר ארצית. == פרק ט׳1: רשימת שמאים מכריעים (תיקון: תשס״ח–7) == @ 202ג. רשימת שמאים מכריעים (תיקון: תשס״ח–7) : (א) שר המשפטים יקבע, על פי המלצת הוועדה המייעצת שהוקמה לפי [[סעיף 202ד]], רשימה של שמאי מקרקעין הכשירים לכהן כשמאים מכריעים (בחוק זה – רשימת השמאים המכריעים). : (ב) שמאי מכריע ייכלל ברשימת השמאים המכריעים לתקופה של עשר שנים או עד הגיעו לגיל 70, לפי המוקדם. : (ג) רשימת השמאים המכריעים תפורסם ברשומות. @ 202ד. הוועדה המייעצת (תיקון: תשס״ח–7, תשע״ה) : (א) תוקם ועדה מייעצת שתמליץ לשר המשפטים לעניין קביעת רשימת השמאים המכריעים ([[בפרק זה]] – הוועדה המייעצת), וזה הרכבה: :: (1) יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין, והוא יהיה היושב ראש; :: (2) השמאי הממשלתי הראשי או נציגו; :: (3) מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים או נציגו; :: (4) שני שמאי מקרקעין שיקבע יושב ראש הוועדה, מתוך רשימה של ארבעה שמאי מקרקעין שימנה שר המשפטים על פי המלצת הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של שמאי מקרקעין בישראל, ואם לא ניתנה המלצה כאמור – שימנה שר המשפטים לפי בחירתו; :: (5) היועץ המשפטי של עיריית ירושלים, תל אביב–יפו או חיפה, שימנה שר הפנים; :: (6) שני נציגי ציבור שימנה שר המשפטים; :: (7) נציג הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות בישראל; לעניין זה, ”קבלן לעבודות הנדסה בנאיות” – כהגדרתו [[בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969]]. : (ב) הודעה בדבר מינוי הוועדה המייעצת תפורסם ברשומות. @ 202ה. כשירות לכהונה כשמאי מכריע (תיקון: תשס״ח–7) : מי שנתקיימו בו כל אלה, כשיר לכהן כשמאי מכריע: : (1) הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל; : (2) הוא שמאי הרשום בפנקס שמאי המקרקעין במשך שבע השנים האחרונות לפחות ועסק בפועל, ברציפות או לסירוגין, במשך חמש שנים לפחות בשמאות מקרקעין בנושאים כאמור [[בפרקים ח׳]], [[ח׳1]] [[או ט׳]]; : (3) הוא לא הורשע בעבירה, אשר מפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כשמאי מכריע ובית משפט לא קבע לגביו כי עבר עבירה כאמור, אף שלא הרשיעו בה; : (4) רישומו בפנקס שמאי המקרקעין לא הותלה בחמש השנים האחרונות, ואם הותלה, חלפו חמש שנים לפחות ממועד סיום ההתליה ועד למועד המינוי; : (5) הוא אינו פסול דין, מי שהוכרז פושט רגל או מי שמונה לו אפוטרופוס; : (6) הוא לא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין כהונתו כשמאי מכריע, לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו; [[בפרק זה]], ”עניין אישי או תפקיד אחר” – לרבות עניין אישי או תפקיד אחר של קרובו. @ 202ו. פעולות לשם מניעת ניגוד עניינים (תיקון: תשס״ח–7) : (א) סברה הוועדה המייעצת כי מי שמבקש לכהן או מי שמכהן כשמאי מכריע נדרש לבצע פעולות לשם מניעת ניגוד עניינים כאמור [[בסעיף 202ה(6)]], תמליץ על הפעולות שעליו לבצע, והתקופה לביצוען. : (ב) המליצה הוועדה על פעולות כאמור בסעיף קטן (א), לגבי מי שמבקש לכהן כשמאי מכריע, לא ייכלל האדם שלגביו ניתנה ההמלצה כאמור ברשימת השמאים המכריעים, אלא לאחר שהוועדה המייעצת אישרה כי בוצעו הפעולות שהיה עליו לבצע כאמור; היה אדם כלול ברשימה וניתנה לגביו המלצה כאמור בסעיף קטן (א), יתלה שר המשפטים את רישומו, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין, עד לאישור הוועדה המייעצת כאמור בסעיף קטן זה. : (ג) שמאי מכריע לא יעסיק אדם שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו של אותו אדם או תפקיד השמאי המכריע, לבין תפקיד אחר שלו; התעורר חשש לניגוד עניינים כאמור, ידווח על כך המועסק לשמאי המכריע בלא דיחוי. : (ד) מי שמבקש לכהן כשמאי מכריע יודיע לוועדה המייעצת, עובר למינוי, אם הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין כהונתו כשמאי מכריע לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו; מי שמכהן כשמאי מכריע יודיע כאמור מיד לאחר שנודע לו כי הוא עלול להימצא במצב כאמור. @ 202ז. איסור ניגוד עניינים (תיקון: תשס״ח–7) : (א) שמאי מכריע לא יטפל בעניין שהועבר להכרעתו אם הוא עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כשמאי מכריע באותו עניין, לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו. : (ב) התברר לשמאי מכריע כי עניין שהועבר להכרעתו עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך בכתב ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין ויימנע מלטפל באותו עניין עד לקבלת הנחיות מיושב ראש מועצת שמאי המקרקעין. : (ג) נוכח יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין, לפי הודעת שמאי מכריע כאמור בסעיף קטן (ב) או בדרך אחרת, כי עניין שהועבר לטיפולו של שמאי מכריע עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים, יורה לשמאי המכריע על הפסקת הטיפול באותו עניין. @ 202ח. ייחוד פעולת שמאי מכריע (תיקון: תשס״ח–7) : (א) שמאי מכריע לא יבצע, במישרין או בעקיפין, פעולה שיוחדה לשמאי מקרקעין לפי [[הפרק החמישי לחוק שמאי מקרקעין]], למעט פעולה שהוא רשאי לבצעה לפי חוק זה או שהוטלה עליו לפי חיקוק אחר, ולא יעסוק בכל עיסוק אחר פרט לעיסוק לפי חוק זה, אלא אם כן אין העיסוק האחר עלול לגרום לניגוד עניינים עם פעולתו לפי חוק זה, והתקיים אחד מאלה: :: (1) העיסוק הוטל עליו לפי חיקוק אחר; :: (2) העיסוק מותר על פי כללים שקבע שר המשפטים בעניין זה לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת; :: (3) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, קבע כי הוא רשאי לעסוק בעיסוק זה. : (ב) הוראות סעיף זה יחולו, בשינוים המחויבים, גם על שמאי מקרקעין, ועל מתמחה בשמאות מקרקעין, המועסקים בידי שמאי מכריע לצורך ביצוע תפקידו. @ 202ט. מחיקה או התליה מרשימת השמאים המכריעים (תיקון: תשס״ח–7) : (א) שר המשפטים ימחק מרשימת השמאים המכריעים את רישומו של אדם שחדל להתקיים בו תנאי מהתנאים האמורים [[בסעיף 202ה(1) עד (5)]], לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם לגבי מי שחדל להתקיים בו התנאי האמור [[בסעיף 202ה(6)]], זולת אם אישרה הוועדה המייעצת כי בוצעו הפעולות שהיה עליו לבצע כאמור [[בסעיף 202ו]]. : (ב) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי להתלות את רישומו של אדם ברשימת השמאים המכריעים, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין, בשל אחד מאלה: :: (1) אם מתנהלת נגדו חקירה פלילית בשל חשד לביצוע עבירה כאמור [[בסעיף 202ה(3)]]; :: (2) אם הוגשה נגדו קובלנה על עבירת משמעת לפי [[הפרק השישי לחוק שמאי מקרקעין]]. : (ג) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי למחוק את רישומו של אדם מרשימת השמאים המכריעים, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין, אם סבר כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כשמאי מכריע או כי לא מילא את תפקידיו כשמאי מכריע כראוי. @ 202י. העברת הטיפול לשמאי מכריע אחר (תיקון: תשס״ח–7) : (א) נמחק או הותלה רישומו של שמאי מכריע מרשימת השמאים המכריעים כאמור [[בסעיפים 202ו(ג)]] [[או 202ט]], או הורה לו יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין להפסיק את הטיפול בעניין שלפניו כאמור [[בסעיף 202ז]], יורה יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין על העברת העניין שלפני אותו שמאי מכריע לשמאי מכריע אחר מתוך רשימת השמאים המכריעים (להלן – השמאי המכריע הנעבר). : (ב) השמאי המכריע הנעבר רשאי להורות, אם מצא כי לא ייגרם עיוות דין, שהדיון בפניו יימשך מהשלב שאליו הגיע השמאי המכריע שטיפולו בעניין הופסק; החליט השמאי המכריע הנעבר כי הדיון יימשך כאמור, יראו בחומר שהובא בהליך, כאילו הובא לפני השמאי המכריע הנעבר. @ 202יא. עונשין (תיקון: תשס״ח–7) : שמאי מכריע המטפל בעניין שעלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים, בניגוד להוראות [[סעיף 202ז]], דינו – מאסר שלוש שנים. @ 202יב. החלת הוראות על שמאי מכריע (תיקון: תשס״ח–7) : (א) דין שמאי מכריע כדין עובד הציבור לעניין [[חוק העונשין, התשל״ז–1977]]. : (ב) בתום תקופת כהונתו יחולו על שמאי מכריע הוראות [[חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969]]; ואולם סמכויות הוועדה, כהגדרתה [[בסעיף 11 לחוק האמור]], כפי שנקבעו [[בחוק האמור]], יהיו נתונות לוועדה המייעצת. @ 202יג. תקנות לעניין שמאי מכריע (תיקון: תשס״ח–7, תשפ"ב-8) : (א) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצוע [[פרק זה]]. : (ב) שר המשפטים יתקין תקנות בעניינים אלה: :: (1) באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ובהתייעצות עם שר הפנים – שכרו של שמאי מכריע ותשלום אגרה בעד הגשת בקשה למינוי שמאי מכריע; :: (2) סדרי הדין בבקשות להכרעה לפני שמאי מכריע, לרבות בבקשה למינויו ובכלל זה לרבות לעניין מועדים, דרך הגשת הבקשות וערר על החלטות שנתקבלו בהן. : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה להכרעה לפני שמאי מכריע או שמאי מייעץ), התשס״ט–2008]].)) : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (שכרו של שמאי מכריע ושמאי מייעץ), התשס״ט–2009]].)) == פרק י׳: פיקוח, אכיפה ועונשין (תיקון: תשע״ז–9) == === סימן א׳: הגדרות (תיקון: תשע״ז–9) === @ 203. הגדרות – [[פרק י׳]] (תיקון: תשע״ז–9, תשפ"ב-8) : [[בפרק זה]] – :- ”גן לאומי” ו”שמורת טבע” – כהגדרתם [[בחוק גנים לאומיים]]; :- ”הריסה” – לרבות פירוק עבודה שנעשתה או סילוקה, וכן כל פעולה הדרושה לשם השבת המקרקעין למצבם לפני תחילת ביצוע עבודה בהם, והכול כפי שנקבע בצו הריסה לפי [[פרק זה]]; :- ”ועדה מרחבית” – ועדה מקומית לפי [[סעיף 19]]; :- ”יושב ראש ועדה מקומית” – לרבות ראש רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, ולעניין מרחב תכנון מקומי כמשמעותו [[בסעיף 12]] – יושב ראש הוועדה המחוזית; :- ”היחידה הארצית לאכיפה” – הרשות לאכיפה במקרקעין; :- ”מהנדס הוועדה” – לרבות מהנדס רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, ולעניין מרחב תכנון מקומי כמשמעותו [[בסעיף 12]] – מתכנן המחוז; :- ”המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין” – המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה; :- ”מנהל היחידה הארצית לאכיפה” – מנהל היחידה שמונה לפי [[סעיף 204]]; :- ”מנהל רשות הטבע והגנים” – כמשמעותו [[בחוק גנים לאומיים]]; :- ”מפקח” – מי שהוסמך למפקח לפי [[סעיף 205]]; :- ”מפקח מיוחד” – מפקח ביחידה הארצית לאכיפה, שהוסמך למפקח מיוחד לפי [[סעיף 205]], לאחר שעבר הכשרה מיוחדת לעניין הסמכויות הנתונות לו לפי כל דין; :- ”עבודה אסורה” – בנייה או עבודה הטעונה היתר שנעשתה בלא היתר או בניגוד לתנאי היתר; :- ”צו מינהלי” – כל אחד מאלה: :: (1) צו מינהלי להפסקת עבודה כאמור [[בסעיף 216]]; :: (2) צו להריסת תוספת בנייה כאמור [[בסעיף 217]]; :: (3) צו מינהלי להפסקת שימוש כאמור [[בסעיף 219]]; :: (4) צו לסגירת בניין או מקום כאמור [[בסעיף 220]]; :: (5) צו הריסה מינהלי כאמור [[בסעיף 221]]; :- ”צו שיפוטי” – כל אחד מאלה: :: (1) צו שיפוטי למניעת פעולות כאמור [[בסעיף 234]]; :: (2) צו הפסקה שיפוטי כאמור [[בסעיף 236]]; :: (3) צו הריסה בלא הליך פלילי כאמור [[בסעיף 239]]; :- ”רשות אוכפת” – כל אחת מאלה, לפי העניין: :: (1) היחידה הארצית לאכיפה; :: (2) ועדה מקומית – לעניין עבירה שבוצעה במרחב התכנון שלה; :: (3) רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – לעניין עבירה שבוצעה בתחומה של אותה רשות מקומית; :: (4) רשות הטבע והגנים – לעניין עבירה שבוצעה בתחום גן לאומי או שמורת טבע או בתחום שטח שיועד בתכנית לגן לאומי או לשמורת טבע כאמור [[בסעיף 233]]; :- ”רשות הטבע והגנים” – הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים כהגדרתה [[בחוק גנים לאומיים]]; :- ”רשות מקומית המוסמכת לאכיפה” – רשות מרחבית שהוסמכה לפי [[סעיף 254יב]]; :- ”שימוש אסור” – כל אחד מאלה: :: (1) שימוש במקרקעין הטעון היתר שנעשה בלא היתר, או בניגוד לתנאי היתר או שימוש במקרקעין בניגוד לתכנית; :: (2) שימוש בעבודה אסורה; :- ”תובע” – כמשמעותו [[בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982]]. === סימן ב׳: סמכויות פיקוח ואכיפה (תיקון: תשע״ז–9) === @ 204. מנהל היחידה הארצית לאכיפה (תיקון: תשע״ז–9) : (א) שר האוצר ימנה עובד בכיר בשירות המדינה למנהל היחידה הארצית לאכיפה. : (ב) מנהל היחידה הארצית לאכיפה יעמוד בראש היחידה הארצית לאכיפה ויהיה אחראי למילוי תפקידיה לפי חוק זה. : (ג) למנהל היחידה הארצית לאכיפה יהיו הסמכויות הנתונות למפקח ולמפקח מיוחד לפי הוראות חוק זה. : (ד) מנהל היחידה הארצית לאכיפה יקבע הנחיות מקצועיות שלפיהן יפעילו מפקחים את סמכויותיהם לפי חוק זה; הנחיות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של היחידה הארצית לאכיפה. @ 205. הסמכת מפקחים (תיקון: תשע״ז–9) : (א) שר האוצר יסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקחים לעניין חוק זה, אשר יוסמכו בסמכויות לפי [[סימן זה]], כולן או חלקן, וכן רשאי הוא להסמיך מפקחים בסמכויות כאמור מבין אלה: :: (1) עובד מעובדי המדינה – בהסכמת השר הממונה על משרדו של העובד; :: (2) עובד מעובדי רשות מקומית שהיא ועדה מקומית לפי [[סעיף 18]] או עובדי רשות מקומית מוסמכת לאכיפה – בהסכמת ראש הרשות המקומית שהוא עובד בה; :: (3) עובד מעובדי ועדה מרחבית – בהסכמת יושב ראש הוועדה המרחבית שהוא עובד בה. : (ב) סמכויות מפקחים מבין עובדי המדינה יהיו בשטח המדינה כולה או חלקה, כפי שיקבע שר האוצר בעת הסמכתם; סמכויותיהם של מפקחים מבין עובדי ועדה מקומית יהיו בתחום מרחב התכנון שלה וסמכויותיהם של מפקחים מבין עובדי רשות מקומית יהיו בתחומה של אותה רשות מקומית. : (ג) לא יוסמך מפקח כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: :: (1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת למינויו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי; :: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה שר האוצר, בהסכמת השר לביטחון הפנים; :: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה שר האוצר, לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים. : (ד) הודעה על הסמכת מפקח תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית, לפי העניין. : (ה) מצא מנהל היחידה הארצית לאכיפה כי מפקח אינו ממלא אחר ההנחיות המקצועיות כאמור [[בסעיף 204(ד)]], רשאי הוא, לאחר שנתן למפקח הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, לבקש משר האוצר לבטל את הסמכתו של המפקח או להגביל את סמכויותיו לתקופה. @ 206. סמכויות מפקחים (תיקון: תשע״ז–9) : (א) לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח – :: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; :: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך הדרושים לו לצורך ביצוע תפקידו; בפסקה זו, ”מסמך” – לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995]]; :: (3) לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דוגמאות לשם בדיקה וכן להורות על מסירת דוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת; :: (4) להיכנס בכל עת לכל מקרקעין, ואולם לא ייכנס מפקח למקום המשמש למגורים, אלא באחד מאלה: ::: (א) בעת סבירה ולאחר שקיבל את הסכמת המחזיק, ובלבד שהמחזיק הוא בגיר ושהמפקח הודיע למחזיק כי הוא רשאי לסרב לכניסתו; ::: (ב) ניתן צו של בית משפט המתיר לו להיכנס למקום. : (ב) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי מפקח – :: (1) לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+#2|סעיפים ((<s>(</s>))2((<s>)</s>))]] [[#3|ו-((<s>(</s>))3((<s>)</s>)) לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], בשינויים המחויבים; :: (2) לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[=פקודת מעצר וחיפוש|הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969]] (בסעיף זה – פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים; :: (3) לבקש מבית המשפט צו חיפוש לפי [[סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש]] ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 24(א)(1)]], [[+|26 עד 28]] [[ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים; :: (4) להיכנס בכל עת סבירה למקרקעין, ורשאי המפקח לעשות שימוש בכוח סביר כלפי רכוש לשם כך, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט. : (ג) סירב אדם להיענות לדרישת מפקח, על פי סמכותו בהתאם להוראות סעיף זה, והיה חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה, רשאי המפקח לעכבו, ויחולו על עיכוב כאמור הוראות [[סעיף 75(ב) ו־(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996]], בשינויים המחויבים. : (ד) אין בסמכויות מפקח לפי [[פרק זה]] כדי לגרוע מסמכויות פיקוח שנתונות לו לפי כל דין אחר. @ 207. חובת הזדהות (תיקון: תשע״ז–9) : (א) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה: :: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדי מפקח בצבע ובצורה שהורה שר האוצר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה; :: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי שר האוצר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יראה על פי דרישה. : (ב) חובת הזדהות לפי סעיף קטן (א) לא תחול אם קיומה עלול לגרום לאחד מאלה: :: (1) סיכול ביצוע הסמכות בידי המפקח; :: (2) פגיעה בביטחון המפקח או בביטחון אדם אחר. : (ג) חלפה הנסיבה שבשלה לא קיים המפקח את חובת ההזדהות כאמור בסעיף קטן (ב), יקיים המפקח את חובתו כאמור, מוקדם ככל האפשר. === סימן ג׳: סמכויות פיקוח ואכיפה כלפי מערכת הביטחון (תיקון: תשע״ז–9) === @ 208. הסדרת הפיקוח והאכיפה כלפי מערכת הביטחון (תיקון: תשע״ז–9) : הוראות [[סימן זה]] נועדו להסדיר את הפיקוח והאכיפה של הוראות חוק זה כלפי מערכת הביטחון באופן שיאזן בין קיום מטרותיו של חוק זה לבין השמירה על ביטחון המדינה ושלום הציבור. @ 209. הגדרות – [[סימן ג׳]] (תיקון: תשע״ז–9) : [[בסימן זה]] – :- ”גוף ביטחוני” – אחד הגופים המנויים בהגדרה ”מערכת הביטחון”; :- ”התאמה ביטחונית” – כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002]]; :- ”חוק להסדרת הביטחון” – [[=חוק להסדרת הביטחון|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998]]; :- ”מערכת הביטחון” – כל אחד מאלה: :: (1) משרד הביטחון ויחידות הסמך של משרד הביטחון; :: (2) צבא הגנה לישראל; :: (3) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה; :: (4) מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם [[בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון]], שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר האוצר; :: (5) משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים; :: (6) שלוחה אחרת של מערכת הביטחון כהגדרתה [[בסעיף 159]] שאושרה על ידי שר הביטחון לעניין [[פרק ו׳]] כאמור [[באותו סעיף]]; :- ”מפקח” – מי שהוסמך למפקח ביחידה הארצית לאכיפה לפי [[סעיף 205]], ולעניין מיתקן ביטחוני שחלות עליו הוראות [[סעיף 213]] [[או 214]] – מי שהוסמך למפקח לפי הוראות [[213|אותם סעיפים]], לפי העניין; :- ”נוהל עבודה” – נוהל שנקבע לפי [[סעיף 212]]; :- ”קצין בכיר” – קצין שדרגתו סגן אלוף, סגן ניצב או סגן גונדר, לפחות, לפי העניין, או מי שדרגתו מקבילה לדרגה כאמור; :- ”קצין מוסמך” – :: (1) לעניין הגופים המנויים בפסקאות (1), (3), (4) ו־(6) להגדרה ”מערכת הביטחון”, למעט שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – כמשמעותו [[בסעיף 21 לחוק להסדרת הביטחון]]; :: (2) לעניין צבא הגנה לישראל – ראש מחלקת ביטחון מידע בצבא הגנה לישראל או קצין בכיר שהסמיך לעניין זה; :: (3) לעניין שירות הביטחון הכללי – ראש שירות הביטחון הכללי או עובד בכיר בשירות שהסמיך לעניין זה; :: (4) לעניין המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – קצין מוסמך כמשמעותו [[בסעיף 21א לחוק להסדרת הביטחון]]; :: (5) לעניין משטרת ישראל – קצין בכיר שהסמיך המפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה; :: (6) לעניין שירות בתי הסוהר – קצין בכיר שהסמיך נציב בתי הסוהר לעניין זה; :: (7) לעניין הרשות להגנה על עדים – מנהל הרשות או עובד בכיר ברשות שהסמיך לעניין זה; :- ”השר הממונה” – :: (1) לעניין הגופים המנויים בפסקאות (1), (2), (4) ו־(6) להגדרה ”מערכת הביטחון” – שר הביטחון; :: (2) לעניין הגופים המנויים בפסקה (3) להגדרה ”מערכת הביטחון” – ראש הממשלה; :: (3) לעניין הגופים המנויים בפסקה (5) להגדרה ”מערכת הביטחון” – השר לביטחון הפנים. @ 210. הפעלת סמכויות כלפי מערכת הביטחון (תיקון: תשע״ז–9) : מפקח יפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה כלפי מערכת הביטחון, בכפוף לסייגים [[שבסימן זה]]. @ 211. סמכויות פיקוח ואכיפה כלפי מערכת הביטחון – הוראות מיוחדות (תיקון: תשע״ז–9) : (א) לא יפעיל מפקח את סמכויותיו כלפי מערכת הביטחון, אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך ובהתאם לכללי אבטחת המידע של גוף ביטחוני. : (ב)(1) על אף האמור [[בסעיף 206(א)(4)]] קצין בכיר או קצין מוסמך רשאי לעכב את כניסתו המיידית של המפקח למיתקן המוחזק בידי מערכת הביטחון, אם מצא כי התקיים אחד מאלה: ::: (א) כניסתו באותה העת תשבש פעילות מבצעית או מודיעינית, חקירה פלילית, או תרגיל או אימון רחבי היקף או שנעשה בהם שימוש באמצעי לחימה; ::: (ב) מתרחשת במקום פעילות עוינת; ::: (ג) מתקיימת במיתקן פעילות או יש בו ציוד או מיתקנים שהמפקח אינו רשאי להיחשף להם מטעמים ביטחוניים, מטעמים של יחסי החוץ של מדינת ישראל או מטעמים של הגנה על שלום הציבור וביטחונו. :: (2) קבע קצין מוסמך או קצין בכיר כאמור בפסקה (1), יודיע על כך למפקח בכתב, ויקבע מועד חדש לכניסתו של המפקח, מוקדם ככל האפשר לאחר שחלפה העילה שמנעה את כניסתו. : (ג) על אף האמור [[בסעיף 206(א)(1)]], דרש מפקח מאדם להזדהות לפניו, לשם הפעלת סמכויותיו במיתקן המוחזק בידי גוף ביטחוני, וכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני אוסרים על אותו אדם להזדהות אלא לפני מי שמוסמך לכך על פיהם, רשאי אותו אדם להימנע מהצגת תעודה מזהה ולהציג את עצמו בדרך שתיקבע בנוהל עבודה, באופן שיאפשר את זימונו לחקירה ככל שיידרש. : (ד) לשם הפעלת סמכויותיו, רשאי מפקח להשתמש באמצעים שונים לתיעוד ממצאיו; הכנסת אמצעים כאמור והשימוש בהם יהיו באופן שיאפשר את התיעוד הנדרש, ובלבד שיהיו בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני. : (ה)(1) על אף האמור [[בסעיף 206(א)(2)]], מסירת ידיעה או מסמך, כולם או חלקם, למפקח, תהיה בהתאם להתאמתו הביטחונית ובהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני, ואולם – ::: (א) קצין מוסמך רשאי להורות כי ידיעה או מסמך מסוימים בעלי רגישות ביטחונית גבוהה לא יועברו למפקח, אף אם התאמתו הביטחונית מתאימה, אלא לגורם אחר ביחידה הארצית לאכיפה כפי שייקבע בנוהל עבודה, ככל שניתן מבחינה ביטחונית לקבוע גורם כאמור; ::: (ב) קצין מוסמך רשאי להורות כי מפקח לא יוציא ממיתקן ביטחוני מסמך מסוים שקבע לגביו כי הוא בעל רגישות ביטחונית גבוהה; מסמך כאמור יישמר במקום שייועד לשם כך במיתקן, ויהיה נגיש למפקח או לגורם האחר שנקבע כאמור בפסקת משנה (א), לפי העניין, בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני. :: (2) קצין מוסמך רשאי להורות כי מידע מסווג שאינו קשור לחומר החקירה ואינו קשור במישרין לעילת הפיקוח, לא ייכלל בידיעה או במסמך הנמסרים למפקח או לגורם האחר שנקבע כאמור בפסקה (1)(א), לפי העניין, ובלבד שימסור למפקח או לגורם האחר הודעה בכתב על כך שהשמיט מידע. : (ו) על אף האמור [[בסעיף 206(א)(3)]], מדידות ודגימות שהן או תוצאותיהן עשויות להיות מסווגות, יבוצעו ויישמרו במעבדות מסווגות, כפי שייקבע בנוהל עבודה, ובלבד שלא יהיה בכך כדי למנוע עריכת מדידה או נטילת דגימה. : (ז)(1) על אף האמור [[בסעיף 206(ב)(2)]] לא יתפוס מפקח חפץ אם יש חשש כי בשל הוצאתו מידי מערכת הביטחון יינזקו משמעותית כשירותו של גוף ביטחוני, רמת הכוננות שלו ויכולתו להגן על ביטחון המדינה או על שלום הציבור. :: (2) קצין מוסמך רשאי להורות כי מפקח לא יוציא ממיתקן ביטחוני חפץ מסוים שקבע לגביו כי הוא בעל רגישות ביטחונית גבוהה; חפץ כאמור יישמר במקום שייועד לשם כך במיתקן בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני ויהיה נגיש למפקח. @ 212. נוהל עבודה (תיקון: תשע״ז–9) : (א) שר האוצר, בהסכמת השר הממונה, יורה בנוהל עבודה על אופן יישום הוראות [[סימן זה]] בגוף ביטחוני, ורשאי שר האוצר לקבוע בדרך האמורה נהלים שונים בעבור כל אחד מן הגופים הביטחוניים המנויים בהגדרה ”מערכת הביטחון”. : (ב) קיבל שר האוצר את הסכמתו של השר הממונה לקבוע נוהל עבודה כאמור בסעיף קטן (א) או לתקן נוהל עבודה קיים, יובא הנוהל או תיקונו, לפי העניין, לידיעת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. @ 213. פיקוח ואכיפה לגבי מיתקן ביטחוני סודי (תיקון: תשע״ז–9) : (א) השר הממונה רשאי לקבוע לעניין [[סימן זה]], כי מיתקן ביטחוני כהגדרתו [[בפרק ו׳]], שמתקיים לגביו אחד מאלה, הוא מיתקן ביטחוני סודי: :: (1) מתקיימת בו פעילות סודית; :: (2) קיים צורך דחוף בהקמתו; :: (3) הוא נועד לפעילות מבצעית. : (ב) קבע השר הממונה כי מיתקן מסוים הוא מיתקן ביטחוני סודי, יופעלו סמכויות הפיקוח והאכיפה לפי [[סימן ב׳]], בכפוף לסייגים [[שבסימן זה]], לעניין אותו מיתקן, על ידי מפקח שהוא עובד משרדו של השר הממונה על אותו מיתקן או שהוא משרת בגוף הביטחוני האחראי על אותו מיתקן, שהוסמך לפי הוראות [[סעיף 205]]. : (ג)(1) השר הממונה, בהסכמת שר האוצר, יורה בנוהל על אופן הפיקוח והאכיפה על יישום ההוראות לפי חוק זה במיתקן ביטחוני סודי, ובכלל זה על אופן הפעלת הסמכויות לפי [[סימן זה]] במיתקן כאמור, ורשאי השר הממונה לקבוע בדרך האמורה נהלים שונים בעבור כל אחד מן הגופים הביטחוניים. :: (2) קיבל השר הממונה את הסכמת שר האוצר לקבוע נוהל כאמור בפסקה (1) או לתקן נוהל קיים, יובא הנוהל או תיקונו, לפי העניין, לידיעת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. : (ד) מפקח כאמור בסעיף זה ידווח למנהל היחידה הארצית לאכיפה ולמנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, אחת לשישה חודשים, בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני שבו ביצע פעולות פיקוח ואכיפה, על פעולות הפיקוח והאכיפה שביצע במיתקנים ביטחוניים סודיים של אותו גוף ביטחוני. @ 214. פיקוח ואכיפה לגבי מיתקן ביטחוני סודי מיוחד (תיקון: תשע״ז–9) : (א) השר הממונה רשאי לקבוע לעניין [[סימן זה]], כי מיתקן ביטחוני סודי כמשמעותו [[בסעיף 213]], שמתקיימים בו טעמים של סודיות מיוחדת המונעים מסירת דיווח כאמור [[בסעיף קטן (ד) של אותו סעיף]], הוא מיתקן ביטחוני סודי מיוחד (בסעיף זה – מיתקן ביטחוני סודי מיוחד); קבע השר הממונה כאמור, לא יחולו הוראות [[סעיף 213]] על אותו מיתקן, ויחולו עליו הוראות סעיף זה. : (ב) סמכויות הפיקוח והאכיפה לפי [[סימן ב׳]] יופעלו, בכפוף לסייגים [[שבסימן זה]], לעניין מיתקן ביטחוני סודי מיוחד, על ידי מפקח שהוא עובד משרדו של השר הממונה על אותו מיתקן או שהוא משרת בגוף הביטחוני האחראי על אותו מיתקן, שהוסמך בידי השר הממונה לעניין זה. : (ג) מנהל המיתקן הביטחוני הסודי המיוחד או ראש הגוף הביטחוני האחראי על המיתקן, יורה בנוהל על אופן הפיקוח והאכיפה על יישום ההוראות לפי חוק זה באותו מיתקן, בהתבסס על נוהל העבודה. @ 215. נהלים ראשונים (תיקון: תשע״ז–9) : (א) נהלים ראשונים לפי [[סימן זה]] ייקבעו בתוך שמונה חודשים מיום פרסומו של [[20:382860|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 116), התשע״ז–2017]]. : (ב) בהעדר הסכמה בין שר האוצר והשר הממונה – יכריע במחלוקת היועץ המשפטי לממשלה, והשרים כאמור יקבעו נהלים ראשונים בהתאם להכרעתו, והכול בתוך שלושה חודשים מתום התקופה האמורה בסעיף קטן (א). : (ג) לא הכריע היועץ המשפטי לממשלה במחלוקת כאמור בסעיף קטן (ב), יכריע בדבר ראש הממשלה, שיקבע נהלים ראשונים לפי [[סימן זה]] בתוך 30 ימים לאחר תום התקופה כאמור בסעיף קטן (ב). === סימן ד׳: אכיפה מינהלית (תיקון: תשע״ז–9) === @ 216. צו מינהלי להפסקת עבודה (תיקון: תשע״ז–9) : (א) ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית או מהנדס הוועדה, על יסוד ביקור במקום או על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח, כי יש יסוד סביר להניח כי מתבצעת עבודה אסורה, רשאי הוא לצוות בכתב על הגורמים המנויים [[בסעיף 243(ג)]] ועל כל מי שמועסק בשירותם, להפסיק באופן מיידי את העבודה ([[בפרק זה]] – צו מינהלי להפסקת עבודה), ובלבד שלא הוגשו לבית המשפט כתב אישום או בקשה לצו הפסקה שיפוטי לפי [[סעיף 236]] בעניין אותה עבודה. : (ב) צו מינהלי להפסקת עבודה יכלול את כל אלה: :: (1) פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו; :: (2) תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו; :: (3) אישור בדבר קיום חובת ההיוועצות לפי [[סעיף 225]]; :: (4) פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות [[סעיף 228]]; :: (5) פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו. : (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), היה למי שהוסמך לתת צו כאמור בסעיף קטן (א) יסוד סביר להניח כי עבודה המתבצעת לנגד עיניו היא עבודה אסורה, או שמפקח הודיע לו כי יש לו יסוד סביר להניח שעבודה המתבצעת לנגד עיניו היא עבודה אסורה, רשאי מי שהוסמך לתת צו מינהלי להפסקת עבודה לתת צו מינהלי ארעי להפסקת אותה עבודה ([[בסימן זה]] – צו ארעי להפסקת עבודה), אף אם טרם הוגש לו דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) או טרם קוימה חובת ההיוועצות לפי [[סעיף 225]], ובלבד שהתקיימו כל אלה: :: (1) קיים צורך דחוף להפסיק את העבודה, בין השאר בשל סכנה לשלום הציבור או לשלומו של אדם; :: (2) החובה להגיש דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) ולקיים היוועצות לפי [[סעיף 225]] יושלמו בהקדם האפשרי. : (ד) תוקפו של צו ארעי להפסקת עבודה לא יעלה על חמישה ימים; ניתן צו ארעי כאמור ומולאו כל התנאים למתן צו מינהלי להפסקת עבודה, רשאי נותן הצו הארעי להפסקת עבודה להודיע למי שניתן לו הצו כי הצו ייחשב צו מינהלי להפסקת עבודה לכל דבר ועניין. : ((לפי [[תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו־231 לחוק), התשמ״ה–1985]], על מסירת צו לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982]].)) @ 217. צו להריסת תוספת בנייה לאחר שהופר צו מינהלי להפסקת עבודה (תיקון: תשע״ז–9) : (א) נמשכה העבודה שלגביה ניתן צו מינהלי להפסקת עבודה, לאחר שהומצא הצו ובניגוד להוראותיו, רשאי מי שנתן את הצו לצוות על מי שניתן לו הצו, למעט על מי שעובדים בשירותם של הגורמים המנויים [[בסעיף 243(ג)]], להרוס את העבודה שבוצעה לאחר שהומצא הצו המינהלי להפסקת עבודה ([[בפרק זה]] – צו להריסת תוספת בנייה), ובלבד שלא חלפה שנה מיום מתן הצו המינהלי להפסקת עבודה. : (ב) לא יינתן צו להריסת תוספת בנייה כאמור אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו נמשכה העבודה בניגוד להוראות הצו המינהלי להפסקת העבודה, את פרטי העבודה שנמשכה כאמור, וכי לא חלפה שנה ממועד מתן הצו המינהלי להפסקת העבודה. : (ג) צו להריסת תוספת בנייה יכלול את הפרטים המנויים [[בסעיף 216(ב)]] ואת פרטי הצו המינהלי להפסקת עבודה שניתן. : (ד) מי שניתן לו צו להריסת תוספת בנייה יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו. : (ה) לא בוצע צו להריסת תוספת בנייה בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, לבצע את הצו. @ 218. איסור מינהלי על שימוש ברכב או ציוד מכני הנדסי (תיקון: תשע״ז–9) : (א) היה למפקח מיוחד יסוד סביר להניח כי מתבצעת לנגד עיניו עבירה של עבודה אסורה בלא היתר לפי [[סעיף 243(א) או (ב)]] באמצעות רכב או ציוד מכני הנדסי, רשאי הוא למסור לנוהג ברכב או למפעיל הציוד המכני ההנדסי הודעה האוסרת את השימוש ברכב או בציוד כאמור לתקופה שלא תעלה על שלושים ימים וכן רשאי הוא ליטול את רישיון הרכב לתקופה האמורה; בהודעה תצוין הסיבה לאיסור השימוש ברכב או בציוד המכני ההנדסי ולנטילת הרישיון. : (ב) על איסור מינהלי על שימוש ברכב או ציוד מכני הנדסי יחולו הוראות [[+|סעיפים 57א(ב) עד (ו)]], [[+|57ב]] [[ו־57ד עד 57ז לפקודת התעבורה]], בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים להלן, ובעניינים האמורים באותן הוראות לא יחולו הוראות [[פרק זה]]: :: (1) בכל מקום – ::: (א) אחרי ”רכב” יקראו ”או ציוד מכני הנדסי”; ::: (ב) אחרי ”ברכב” יקראו ”או בציוד המכני ההנדסי”; ::: (ג) אחרי ”הרכב” יקראו ”או הציוד המכני ההנדסי”; ::: (ד) אחרי ”שהרכב” יקראו ”או שהציוד המכני ההנדסי”; :: (2) לעניין מסירת הודעות לרשות הרישוי לפי [[סעיף 57א לפקודת התעבורה|אותם סעיפים]], הודעה לעניין ציוד מכני הנדסי שהוא רכב תימסר גם לרשם הציוד ההנדסי כמשמעותו [[בחוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957]], ולעניין ציוד מכני הנדסי שאינו רכב – לרשם האמור בלבד; :: (3) הסמכות הנתונה [[סעיף 57א לפקודת התעבורה|באותם סעיפים]] לבית המשפט המוסמך לדון בעבירות תעבורה תהיה נתונה לבית משפט השלום, הסמכויות הנתונות לשוטר יהיו נתונות למפקח מיוחד והסמכויות הנתונות לקצין משטרה יהיו נתונות למנהל היחידה הארצית לאכיפה; :: (4) תקנות לפי [[-|סעיפים 57א(ב)(2)]] [[-|ו־57ו(א)]] יחולו, ואולם שר האוצר בהסכמת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות נוספות או הוראות אחרות באותם עניינים. : (ג) בסעיף זה – ::- ”ציוד מכני הנדסי” – ציוד כהגדרתו [[בחוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957]]; ::- ”רכב” – כמשמעותו [[בפקודת התעבורה]]. @ 219. צו מינהלי להפסקת שימוש (תיקון: תשע״ז–9) : (א) ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית, או מהנדס הוועדה, על יסוד תצהיר שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ג), כי יש יסוד סביר להניח כי מתבצע שימוש אסור, רשאי הוא לצוות בכתב על הגורמים המנויים [[בסעיף 243(ו)]], ועל כל מי שמועסק בשירותם, להפסיק את השימוש האסור בתוך חמישה עשר ימים מיום מתן הצו ([[בפרק זה]] – צו מינהלי להפסקת שימוש); ואולם נותן הצו רשאי לצוות על הפסקת השימוש האסור באופן מיידי אם ראה כי יש בשימוש האסור סכנה לשלום הציבור או לבטיחותו. : (ב) לא יינתן צו מינהלי להפסקת שימוש אלא אם כן התקיימו שני אלה: :: (1) לא הוגשו לבית המשפט כתב אישום או בקשה לצו הפסקה שיפוטי לפי [[סעיף 236]] בעניין אותו שימוש אסור; :: (2) במועד הגשת התצהיר לפי סעיף קטן (ג) לא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהחל השימוש האסור באותו מקום, ולעניין שימוש אסור בבית מגורים – לא חלפו יותר מ־30 ימים מהיום שבו החל השימוש האסור. : (ג) לא יינתן צו מינהלי להפסקת שימוש אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, תצהיר חתום בידו שבו ציין את פרטי השימוש האסור שנעשה במקום וכן כי לפי בדיקתו במועד הגשת התצהיר לא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהחל השימוש האסור באותו מקום, ולעניין שימוש אסור בבית מגורים – לא חלפו יותר מ־30 ימים מהיום שבו החל השימוש האסור. : (ד) צו מינהלי להפסקת שימוש יכלול את כל אלה: :: (1) פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו; :: (2) תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו; :: (3) אישור בדבר קיום חובת ההיוועצות לפי [[סעיף 225]]; :: (4) פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות [[סעיף 228]]; :: (5) פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו. @ 220. צו לסגירת בניין או מקום לאחר שהופר צו מינהלי להפסקת שימוש (תיקון: תשע״ז–9) : (א) נמשך השימוש שלגביו ניתן צו מינהלי להפסקת שימוש, בניגוד להוראות הצו, רשאי מי שנתן את הצו לצוות על מי שניתן לו הצו, למעט על מי שעובדים בשירותם של הגורמים המנויים [[בסעיף 243(ו)]], על סגירת הבניין או המקום ([[בפרק זה]] – צו לסגירת בניין או מקום), לתקופה שלא תעלה על 60 ימים, ובלבד שלא חלפה שנה מיום מתן הצו המינהלי להפסקת שימוש. : (ב) לא יינתן צו לסגירת בניין או מקום אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו נמשך השימוש האסור בניגוד להוראות הצו המינהלי להפסקת השימוש, את פרטי השימוש האסור שנמשך כאמור, וכי לא חלפה שנה ממועד מתן הצו המינהלי להפסקת השימוש. : (ג) צו לסגירת בניין או מקום יכלול את הפרטים המנויים [[בסעיף 219(ד)]], את פרטי הצו המינהלי להפסקת שימוש שניתן ואת פרטי הבניין או המקום שיש לסגור. : (ד) מי שניתן לו צו לסגירת בניין או מקום יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו. : (ה) לא בוצע צו לסגירת בניין או מקום בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, לבצע את הצו; סגירת הבניין או המקום תיעשה לתקופה שנקבעה בצו, בניכוי הימים שחלפו מתום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד) ועד למועד שבו החלה הסגירה בפועל. @ 221. צו הריסה מינהלי (תיקון: תשע״ז–9) : (א) ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית או מהנדס הוועדה, על יסוד תצהיר שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה אסורה, רשאי הוא לצוות בכתב על הריסת העבודה האסורה ([[בפרק זה]] – צו הריסה מינהלי), ובלבד שבמועד הגשת התצהיר לא הסתיימה העבודה האסורה או שלא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהסתיימה, ולעניין עבודה אסורה לגבי בית מגורים – בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ־30 ימים מהיום שאוכלס; צו הריסה מינהלי יכול שיכלול גם הוראות בדבר הפסקת שימוש אסור. : (ב) לא יינתן צו הריסה מינהלי אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, תצהיר חתום בידו שבו ציין את פרטי העבודה האסורה, ואם הצו כולל הוראות בדבר הפסקת שימוש אסור – גם את פרטי השימוש האסור, וכן כי לפי בדיקתו במועד הגשת התצהיר לא חלפו המועדים כאמור בסעיף קטן (א). : (ג) צו הריסה מינהלי יכלול את כל אלה: :: (1) פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו; :: (2) תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו; :: (3) אישור בדבר קיום חובת ההיוועצות לפי [[סעיף 225]]; :: (4) פרטים בדבר הבנייה שהצו מורה על הריסתה; :: (5) פרטים בדבר המועד המוקדם ביותר האפשרי לביצוע הצו כאמור [[בסעיף 222(ג)]] ובדבר תחולת צו הריסה מינהלי על עבודה אסורה נוספת באותם מקרקעין כאמור [[בסעיף 223]]; :: (6) פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות [[סעיף 228]]; :: (7) פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו. : (ד) צו הריסה מינהלי יכול שיחול גם על חלק מבניין שנבנה כדין, אם על פי חוות דעתו של מהנדס בניין ביצוע הצו רק לגבי החלק שנבנה שלא כדין יסכן את שלום הציבור או את בטיחותו. : ((לפי [[תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו־231 לחוק), התשמ״ה–1985]], על מסירת צו לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982]].)) @ 222. ביצוע צו הריסה מינהלי (תיקון: תשע״ז–9) : (א) צו הריסה מינהלי יבוצע בידי היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין. : (ב) צו הריסה מינהלי יבוצע בתוך 60 ימים מיום הגשת תצהיר לפי [[סעיף 221(ב)]], ואולם – :: (1) הוגשה בקשה לביטול צו ההריסה המינהלי לפי [[סעיף 228]] ועוכב ביצועו לפי [[סעיף 254ח]], ונדחתה הבקשה לביטול בידי בית המשפט, יבוצע צו ההריסה המינהלי בתוך 60 ימים ממועד החלטת בית המשפט בדבר דחיית הבקשה; :: (2) הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי לפי [[סעיף 254ט]], יחולו הוראות אלה, לפי העניין: ::: (א) קיבל בית המשפט את הבקשה – יבוצע צו ההריסה המינהלי בתוך 60 ימים מתום תקופת עיכוב הביצוע שקבע בית המשפט; ::: (ב) דחה בית המשפט את הבקשה – יבוצע צו ההריסה המינהלי בתוך 60 ימים ממועד החלטת בית המשפט בדבר דחיית הבקשה. : (ג) לא יבוצע צו הריסה מינהלי שניתן לגבי עבודה אסורה שטרם הסתיימה אלא אם כן חלפו ארבעה ימים מיום המצאתו, ולגבי עבודה אסורה שהסתיימה – אלא אם כן חלפו שבעה ימים מיום המצאתו. @ 223. תחולת צו הריסה מינהלי על עבודה אסורה נוספת באותם מקרקעין (תיקון: תשע״ז–9) : (א) ראה נותן צו הריסה מינהלי, על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה אסורה, לאחר שניתן צו ההריסה המינהלי או לאחר שבוצע הצו, באותם מקרקעין שהצו חל עליהם (להלן – עבודה אסורה נוספת), יחול צו ההריסה המינהלי גם על העבודה האסורה הנוספת, בלא צורך בהוצאת צו נוסף, אם הורה על כך נותן הצו, ובלבד שאם בוצע צו ההריסה המינהלי – במועד מתן ההוראה לא חלפו יותר משישה חודשים מיום ביצוע ההריסה, ולעניין הריסה בבית מגורים – בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ־30 ימים מהיום שאוכלס. : (ב) לא יורה נותן צו ההריסה המינהלי כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן מפקח הגיש לו דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו בוצעה עבודה אסורה נוספת, את פרטי העבודה האסורה הנוספת, וכי לא חלפו המועדים כאמור באותו סעיף קטן. : (ג) הוראה לפי סעיף קטן (א) לעניין עבודה אסורה נוספת שבוצעה לאחר שבוצע צו ההריסה המינהלי תבוצע בתוך 60 ימים מיום שניתנה, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 222(ב)]], בשינויים המחויבים. @ 224. בקשה למתן ארכה לביצוע צו הריסה מינהלי (תיקון: תשע״ז–9) : (א) ניתן צו הריסה מינהלי, ובכלל זה ניתנה הוראה לעניין עבודה אסורה נוספת לפי [[סעיף 223]], רשאית הרשות שמוסמכת לבצע את הצו לבקש מבית המשפט ארכה לביצוע הצו או ההוראה. : (ב) בית המשפט רשאי לתת ארכה לביצוע הצו או ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), מנימוקים שיירשמו, ובלבד שסך כל תקופות הארכה לא יעלה על שישה חודשים. @ 225. חובת היוועצות כתנאי למתן צו מינהלי (תיקון: תשע״ז–9) : (א) לא יינתן צו מינהלי אלא לאחר שנותן הצו התייעץ – :: (1) לעניין צו שנותן מנהל היחידה הארצית לאכיפה – עם היועץ המשפטי של היחידה הארצית לאכיפה ועם מתכנן המחוז שבתחומו יינתן הצו; :: (2) לעניין צו שנותן יושב ראש ועדה מחוזית או מתכנן מחוז במרחב תכנון כמשמעותו [[בסעיף 12]] – עם תובע המפוקח בידי המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין; :: (3) לעניין צו שנותן יושב ראש ועדה מקומית, מהנדס ועדה מקומית או מהנדס רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – עם תובע מטעם הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין. : (ב) היוועצות כאמור בסעיף קטן (א) תתועד בכתב. @ 226. המצאת צו מינהלי (תיקון: תשע״ז–9) : (א) צו מינהלי יומצא למי שהצו ניתן כלפיו בדרך שבה מומצא כתב בית דין בהליך אזרחי. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), צו הריסה מינהלי יומצא בדרך של הדבקה על קיר חיצוני או על דלת של הבניין שבו בוצעו העבודה האסורה או השימוש האסור או במקום אחר בולט לעין במקרקעין שבהם בוצעו העבודה האסורה או השימוש האסור; בעת ההמצאה ירשום ממציא הצו בגוף הצו את יום ההמצאה ויתעד את ההמצאה; שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין אופן ההמצאה ותיעודה לפי סעיף זה. @ 227. הודעה על מתן צו מינהלי (תיקון: תשע״ז–9) : ניתן צו מינהלי לפי [[סימן זה]], יודיע נותן הצו לראש הרשות המקומית שבתחומה ניתן הצו, על מתן הצו, מיד לאחר שניתן. @ 228. בקשה לביטול צו מינהלי (תיקון: תשע״ז–9) : (א) הרואה את עצמו נפגע מצו מינהלי רשאי להגיש בקשה לביטול הצו לבית המשפט המוסמך כאמור בסעיף קטן (ב) בתוך 15 ימים מיום המצאת הצו לפי [[סעיף 226]]. : (ב) בית המשפט המוסמך לפי סעיף זה – :: (1) לעניין צו שניתן על ידי מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מחוזית או מתכנן מחוז – בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, שהוא הקרוב למקרקעין; :: (2) לעניין צו שניתן על ידי יושב ראש ועדה מקומית, מהנדס ועדה מקומית או מהנדס רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – בית המשפט לעניינים מקומיים שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, ובאין בית משפט לעניינים מקומיים כאמור – בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין שהוא הקרוב למקרקעין. : (ג) הוגשה בקשה לביטול הצו, לא יהיה בהגשת הבקשה כשלעצמה כדי לעכב את ביצוע הצו. : (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע ממי שרואה את עצמו נפגע מצו מינהלי לפנות לנותן הצו ולהביא לפניו את טענותיו. @ 229. תנאים לביטול צו מינהלי (תיקון: תשע״ז–9) : לא יבטל בית המשפט צו מינהלי אלא אם כן הוכח לו שהעבודה או השימוש בוצעו כדין או שלא התקיימו הדרישות למתן הצו כאמור [[בסימן זה]], או אם שוכנע כי נפל בצו פגם חמור שבשלו יש לבטל את הצו. @ 230. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשע״ז–9) : אין בביצוע צו מינהלי כדי לפטור אדם מאחריות פלילית בשל ביצוע עבירה לפי [[פרק זה]]. @ 231. פיצויים (תיקון: תשע״ז–9) : צו מינהלי שבוטל ושבית המשפט קבע כי לא היה מקום לנתינתו מלכתחילה – מי שנגרם לו נזק על ידיו זכאי לתשלום פיצויים, כמפורט להלן, ואולם לא ישולמו פיצויים מחמת זה בלבד שהיה פגם במינויו או בהסמכתו של האדם שנתן את הצו, אם התקיימו בצו שאר התנאים לנתינתו: : (1) מאת הוועדה המקומית – אם הצו ניתן על ידי יושב ראש הוועדה המקומית או מהנדס הוועדה המקומית; : (2) מאת רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – אם הצו ניתן על ידי ראש הרשות או מהנדס הרשות המקומית האמורה; : (3) מאוצר המדינה – אם צו כאמור ניתן על ידי היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מחוזית או מתכנן מחוז. @ 232. אצילת סמכות מנהל היחידה הארצית לאכיפה (תיקון: תשע״ז–9) : (א) מנהל היחידה הארצית לאכיפה רשאי לאצול למשנה למנהל היחידה או למפקח מיוחד את הסמכויות הנתונות לו לפי [[סימן זה]], ואולם הסמכות הנוגעת לצו מינהלי להפסקת שימוש לפי [[סעיף 219]] ולצו לסגירת בניין או מקום לפי [[סעיף 220]] לא תואצל אלא למשנה למנהל היחידה. : (ב) אצילת סמכות לפי סעיף קטן (א) למפקח מיוחד טעונה את אישורו של היועץ המשפטי ליחידה הארצית לאכיפה. @ 233. סמכות האכיפה של הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים (תיקון: תשע״ז–9) : (א) בסעיף זה, ”תכנית” – תכנית הכוללת את כל ההוראות המאפשרות להוציא מכוחה היתר לבנייה או לשימוש בלא צורך באישורה של תכנית נוספת. : (ב) לרשות הטבע והגנים ולמנהל רשות הטבע והגנים יהיו כל הסמכויות הנתונות לפי [[סימן זה]] ליחידה הארצית לאכיפה ולמנהל היחידה הארצית לאכיפה, בהתאמה, בתחום גנים לאומיים ושמורות טבע ובמקרקעין המיועדים בתכנית לגנים לאומיים ושמורות טבע, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: :: (1) לעניין חובת ההיוועצות לפי [[סעיף 225]], יתייעץ מנהל רשות הטבע והגנים עם תובע מטעם רשות הטבע והגנים; :: (2) לעניין הגשת דין וחשבון או תצהיר בידי מפקח כאמור [[בסימן זה]] – יוגש הדין וחשבון או התצהיר בידי פקח של רשות הטבע והגנים. : (ג) הזכאות לתשלום פיצויים לפי [[סעיף 231]] לגבי צו מינהלי שנתן מנהל רשות הטבע והגנים תהיה מאת רשות הטבע והגנים, ובלבד שהתקיימו התנאים הקבועים [[באותו סעיף]]. === סימן ה׳: צווים שיפוטיים (תיקון: תשע״ז–9) === @ 234. צו שיפוטי למניעת פעולות (תיקון: תשע״ז–9) : (א) נעשו פעולות הכנה לעבודה אסורה או לשימוש אסור, רשאי בית המשפט המוסמך, לבקשת תובע, לצוות על הגורמים המנויים [[בסעיף 243(ג) או (ו)]], לפי העניין, להימנע מפעולה במקרקעין הקשורה לעבודה האסורה או לשימוש האסור, ובכלל זה לאסור על שימוש במקרקעין או להורות על סגירת בניין או מקום ([[בסימן זה]] – צו שיפוטי למניעת פעולות); ואולם צו שיפוטי למניעת פעולות לעניין איסור שימוש במקרקעין או לעניין סגירת בניין או מקום יינתן לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, ורשאי בית המשפט המוסמך לחזור ולצוות כאמור מזמן לזמן. : (ב) בית המשפט המוסמך לא ייתן צו שיפוטי למניעת פעולות אלא אם כן נוכח שיש בידי מבקש הצו ראיות לכאורה לביצוע פעולות הכנה לעבודה אסורה או לשימוש אסור, לפי העניין. : (ג) בסעיף זה, ”בית המשפט המוסמך” – כל אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) אם הבקשה הוגשה בהליך פלילי על עבירה לפי [[פרק זה]] – בית המשפט הדן בהליך הפלילי; :: (2) אם הבקשה לא הוגשה בהליך פלילי כאמור בפסקה (1) – בית המשפט המוסמך כמשמעותו [[בסעיף 228(ב)]], בהתאם לגורם שמטעמו הגיש התובע את הבקשה. @ 235. צו להריסת עבודה או הפסקת שימוש בניגוד לצו שיפוטי למניעת פעולות (תיקון: תשע״ז–9) : (א) ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מהנדס הוועדה, על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה או שנעשה שימוש בניגוד לצו שיפוטי למניעת פעולות, רשאי הוא לצוות על מי שניתן לו צו מניעת הפעולות להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו או להפסיק את השימוש שנעשה בניגוד לצו, ובלבד שאם חלפה יותר משנה מיום שניתן הצו לא יורה כן אלא באישור בית המשפט המוסמך כהגדרתו [[בסעיף 234(ג)]]. : (ב) לא יינתן צו כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו כאמור באותו סעיף קטן, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו בוצעה העבודה או נעשה השימוש בניגוד לצו מניעת הפעולות, את פרטי העבודה או השימוש שנעשו בניגוד לצו מניעת הפעולות, וכי לא חלפה שנה ממועד מתן צו מניעת הפעולות. : (ג) צו כאמור בסעיף קטן (א) יכלול את כל אלה: :: (1) פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו; :: (2) תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו; :: (3) פרטי הצו השיפוטי למניעת פעולות שניתן; :: (4) פרטי העבודה שיש להרוס או השימוש שיש להפסיק, לפי העניין; :: (5) פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות [[סעיף 238]]. : (ד) מי שניתן לו צו כאמור בסעיף קטן (א) יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו. : (ה) לא בוצע צו שניתן לפי סעיף קטן (א) בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו מניעת הפעולות או לנקוט אמצעים סבירים להפסקת השימוש שנעשה בניגוד לאותו צו, לרבות באמצעות סגירת הבניין או המקום; סגירת הבניין או המקום תיעשה לתקופה שנקבעה בצו כאמור [[בסעיף 234(א)]], בניכוי הימים שחלפו מתום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד) ועד למועד שבו החלה הסגירה בפועל. : (ו) הוראות [[סעיפים 226(א)]] [[ו־232]] יחולו על צו כאמור בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים. @ 236. צו הפסקה שיפוטי (תיקון: תשע״ז–9) : (א) בוצעה עבודה אסורה או שנעשה שימוש אסור, רשאי בית המשפט המוסמך כהגדרתו [[בסעיף 234(ג)]], לבקשת תובע, לצוות על הגורמים המנויים [[בסעיף 243(ג) או (ו)]], לפי העניין, על הפסקת העבודה האסורה או השימוש האסור, או לתת צו לסגירת הבניין או המקום ([[בסימן זה]] – צו הפסקה שיפוטי). : (ב) בית המשפט המוסמך כאמור בסעיף קטן (א) לא ייתן צו הפסקה שיפוטי אלא אם כן נוכח שיש בידי מבקש הצו ראיות לכאורה לביצוע עבודה אסורה או שימוש אסור, לפי העניין. : (ג) מתן צו הפסקה שיפוטי אינו מותנה בנקיטת הליכים נוספים לפי [[פרק זה]]. : ((לפי [[תקנות התכנון והבניה (המצאת צו לפי סעיף 239 לחוק), תשל״ח–1978]], על מסירת צו לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי|סעיף 209 לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ״ה–1965 (כיום, סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982)]].)) @ 237. צו להריסת עבודה או הפסקת שימוש בניגוד לצו הפסקה שיפוטי (תיקון: תשע״ז–9) : (א) ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מהנדס הוועדה, על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה או נעשה שימוש בניגוד לצו הפסקה שיפוטי, רשאי הוא לצוות על מי שניתן לו צו ההפסקה השיפוטי להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו או להפסיק את השימוש שנעשה בניגוד לצו, ובלבד שאם חלפה יותר משנה מיום שניתן הצו לא יורה כן אלא באישור בית המשפט המוסמך כהגדרתו [[בסעיף 234(ג)]]. : (ב) לא יינתן צו כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו כאמור באותו סעיף קטן, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו בוצעה העבודה או נעשה השימוש בניגוד לצו ההפסקה השיפוטי, את פרטי העבודה או השימוש שנעשו בניגוד לצו ההפסקה השיפוטי וכי לא חלפה שנה ממועד מתן צו ההפסקה השיפוטי. : (ג) צו כאמור בסעיף קטן (א) יכלול את כל אלה: :: (1) פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו; :: (2) תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו; :: (3) פרטי צו ההפסקה השיפוטי שניתן; :: (4) פרטי העבודה שיש להרוס או השימוש שיש להפסיק, לפי העניין; :: (5) פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות [[סעיף 238]]. : (ד) מי שניתן לו צו כאמור בסעיף קטן (א) יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו. : (ה) לא בוצע צו שניתן לפי סעיף קטן (א) בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו ההפסקה השיפוטי או לנקוט אמצעים סבירים להפסקת השימוש שנעשה בניגוד לאותו צו, לרבות באמצעות סגירת הבניין או המקום; סגירת הבניין או המקום תיעשה לתקופה שנקבעה בצו כאמור [[בסעיף 236(א)]], ככל שנקבעה, בניכוי הימים שחלפו מתום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד) ועד למועד שבו החלה הסגירה בפועל. : (ו) הוראות [[סעיפים 226(א)]] [[ו־232]] יחולו על צו כאמור בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים. @ 238. בקשה לביטול צו שניתן לאחר הפרת צו שיפוטי למניעת פעולות או צו הפסקה שיפוטי (תיקון: תשע״ז–9) : ניתן צו כאמור [[בסעיף 235(א)]] או [[בסעיף 237(א)]] (בסעיף זה – הצו הנוסף), בתוך שנה מיום מתן צו שיפוטי למניעת פעולות או צו הפסקה שיפוטי, לפי העניין, רשאי מי שניתן לו הצו הנוסף להגיש בקשה לביטול הצו הנוסף, לבית המשפט המוסמך כהגדרתו [[בסעיף 234(ג)]], שהוא בית המשפט האחרון שדן בצו מניעת הפעולות או בצו ההפסקה השיפוטי, לפי העניין, בתוך 24 שעות ממועד המצאת הצו, ויחולו על בקשה כאמור הוראות [[סעיף 229]], בשינויים המחויבים. @ 239. צו הריסה בלא הליך פלילי (תיקון: תשע״ז–9, תשע״ח–4) : (א) בית המשפט המוסמך כהגדרתו [[בסעיף 234(ג)]] רשאי, לבקשת תובע, לצוות על הריסת עבודה אסורה אף אם לא הוגש כתב אישום בשלה, ובלבד שיש עניין ציבורי מיוחד במתן הצו ומתקיים אחד מאלה: :: (1) לא ניתן למצוא את האדם שביצע את העבודה האסורה, בשקידה סבירה; :: (2) לא ניתן או שאין זה מעשי למסור לאדם הזמנה לדין, בשקידה סבירה; :: (3) לא ניתן להוכיח מי ביצע את העבודה האסורה; :: (4) מי שביצע את העבודה האסורה נפטר או שאינו בר־עונשין, לרבות בשל התיישנות שחלה על עבירת העבודה האסורה; :: (5) התובע החליט כי נסיבות המקרה בכללותן אינן מתאימות להמשך חקירה או להעמדה לדין פלילי לפי [[סימן ו׳]]. : (ב) הוראות [[סעיף 226(ב)]] יחולו לגבי המצאת צו הריסה לפי סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים. : (ג) צו הריסה לפי סעיף קטן (א) יבוצע בידי היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, ובלבד שחלפו 21 ימים לפחות ממועד המצאת הצו. @ 240. בקשה לביטול צו הריסה בלא הליך פלילי (תיקון: תשע״ז–9) : הרואה את עצמו נפגע מצו הריסה לפי [[סעיף 239(א)]], אשר לא היה צד לבקשה למתן צו כאמור, רשאי להגיש בקשה לביטולו לבית המשפט המוסמך כהגדרתו [[בסעיף 234(ג)]], בתוך 21 ימים מיום המצאת הצו כאמור [[בסעיף 226(ב)]] כפי שהוחל [[בסעיף 239(ב)]]. @ 241. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשע״ז–9) : אין בביצוע צו שיפוטי כאמור [[בסימן זה]] כדי לפטור אדם מאחריות פלילית בשל ביצוע עבירה לפי [[פרק זה]]. === סימן ו׳: עונשין (תיקון: תשע״ז–9) === @ 242. הגדרות – [[סימן ו׳]] (תיקון: תשע״ז–9) : [[בסימן זה]] – :- ”בעל שליטה במקרקעין” – מי שנוהג מנהג בעלים במקרקעין, בין ברשות הבעלים ובין שלא ברשות הבעלים, ובכלל זה מי שמנהל את המקרקעין, מי שמפיק או זכאי להפיק הכנסה מהמקרקעין או מי שזכאי ליהנות מפירותיהם של המקרקעין כבעלים; :- ”חוק העונשין” – [[חוק העונשין, התשל״ז–1977]]; :- ”קנס נוסף על עבירה נמשכת” – כל אחד מאלה: :: (1) לעניין שימוש אסור שהוא שימוש שאינו למגורים – כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]]; :: (2) לעניין שימוש אסור שהוא שימוש למגורים – מחצית הקנס האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]]. @ 243. עבודה אסורה ושימוש אסור (תיקון: תשע״ז–9) : (א) המבצע עבודה אסורה במקרקעין המפורטים להלן, דינו – מאסר שנתיים או כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], וכן קנס לפי [[סעיף 245]]: :: (1) מקרקעין המיועדים בתכנית לאחת מהתכליות המפורטות בהגדרה ”תשתיות לאומיות”; :: (2) מקרקעין המצויים בסביבה החופית; :: (3) מקרקעין שהוכרזו כקרקע חקלאית על פי [[התוספת הראשונה]]; :: (4) מקרקעין שהם גן לאומי או שמורת טבע, או מקרקעין המיועדים בתכנית לגן לאומי, לשמורת טבע או ליער; :: (5) מקרקעין המיועדים בתכנית לשטחים ציבוריים פתוחים. : (ב) המבצע עבודה אסורה במקרקעין שאינם מפורטים בסעיף קטן (א), דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], וכן קנס לפי [[סעיף 245]]. : (ג) בוצעה עבודה אסורה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), ניתן להאשים בה אחד או יותר מאלה: :: (1) בעל ההיתר לביצוע העבודה או מי שמוטלת עליו החובה לקבל היתר כאמור; :: (2) בעל המקרקעין בשעת ביצוע העבירה, למעט מחכיר לדורות; היו המקרקעין בבעלות משותפת, ייחשב כבעלים לעניין פסקה זו רק מי מהבעלים שהיה בעל שליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה, אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה, ואם לא ניתן לאתרו כאמור – ייחשב כבעלים מי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעל המקרקעין; :: (3) בעל שליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה; :: (4) מי שמחזיק בפועל במקרקעין בשעת ביצוע העבירה; :: (5) מי שביצע בפועל את העבודה האסורה, למעט עובדים המועסקים על ידו; :: (6) האדריכל, המהנדס, או ההנדסאי, האחראים לתכנון העבודה או לפיקוח עליה לפי הוראות חוק זה, או מי שתכנן בפועל את העבודה; :: (7) הקבלן הראשי, למעט עובדים המועסקים על ידו. : (ד) העושה שימוש אסור במקרקעין המפורטים בסעיף קטן (א), דינו – מאסר שנתיים או כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], וכן קנס נוסף על עבירה נמשכת לכל יום שבו נמשכת העבירה מיום שהומצאה לנאשם התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה, מיום שהומצא לו צו לפי [[פרק זה]] או מיום הגשת כתב האישום, לפי המוקדם, וקנס לפי [[סעיף 245]]. : (ה) העושה שימוש אסור במקרקעין שאינם מפורטים בסעיף קטן (א), דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]] וכן קנס נוסף על עבירה נמשכת לכל יום שבו נמשכת העבירה מיום שהומצאה לנאשם התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה, מיום שהומצא לו צו לפי [[פרק זה]] או מיום הגשת כתב האישום, לפי המוקדם, וקנס לפי [[סעיף 245]]. : (ו) נעשה שימוש אסור, ניתן להאשים בו אחד או יותר מאלה, ואולם לא יואשם לפי סעיף זה מי ששוכר את המקרקעין למטרת מגוריו בהם: :: (1) בעל ההיתר לביצוע העבודה או לשימוש או מי שמוטלת עליו החובה לקבל היתר לשימוש; :: (2) מי שהוא בעל המקרקעין בשעת ביצוע העבירה, למעט מחכיר לדורות; היו המקרקעין בבעלות משותפת, ייחשב כבעלים לעניין פסקה זו רק מי מהבעלים שהיה בעל שליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה, אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה, ואם לא ניתן לאתרו כאמור – ייחשב כבעלים מי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעל המקרקעין; :: (3) בעל השליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה; :: (4) מי שמחזיק בפועל במקרקעין בשעת ביצוע העבירה; :: (5) מי שביצע בפועל את השימוש, למעט עובדים המועסקים על ידו. : (ז) עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה. @ 244. עבודה ושימוש על פי היתר שאינו תואם תכנית (תיקון: תשע״ז–9) : (א) המבצע עבודה אסורה על פי היתר שאינו תואם תכנית, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]] וכן קנס לפי [[סעיף 245]]. : (ב) העושה שימוש אסור על פי היתר שאינו תואם תכנית, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], וכן קנס נוסף על עבירה נמשכת לכל יום שבו נמשכה העבירה מיום שהומצאה לנאשם התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה, מיום שהומצא לו צו לפי [[פרק זה]] או מיום הגשת כתב האישום, לפי המוקדם, וקנס לפי [[סעיף 245]]. @ 245. קנסות נוספים (תיקון: תשע״ז–9) : הורשע אדם בעבירה לפי [[סעיף 243]] [[או 244]], רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש או תשלום אחר, להטיל עליו קנסות אלה: : (1) קנס בגובה שיעור האגרות ותשלומי החובה שהוטלו עליו לפי [[סעיף 254י]], אף אם שילם את האגרות ותשלומי החובה האמורים; : (2) בעבירה לפי [[סעיפים 243(א) או (ב)]] [[ו־244(א)]] – קנס בגובה כפל השווי שהיה לעבודת הבנייה ולמקרקעין שעליהם היא בנויה אילו היתה העבודה האסורה מותרת; בקביעת גובה הקנס לפי פסקה זו רשאי בית המשפט להתחשב בכך שהמורשע הרס את העבודה האסורה לפני מתן גזר הדין והשיב את המצב לקדמותו; : (3) בעבירה לפי [[סעיפים 243(ד) או (ה)]] [[ו־244(ב)]] - קנס בגובה כפל ההפרש שבין השווי שהיה למקרקעין שבהם נעשה השימוש האסור אילו היה אותו שימוש מותר, לבין שווי אותם מקרקעין לפי התכניות או ההיתרים החלים עליהם. @ 246. אי־קיום צו (תיקון: תשע״ז–9) : מי שאינו מקיים צו שהוטל עליו לפי [[פרק זה]], במועד שנקבע לכך לפי הוראות [[הפרק האמור]] או בהחלטת בית המשפט, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]] וכן קנס נוסף כאמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]] לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר המועד האמור. @ 247. עבירה לפי [[פרק ה׳1]] (תיקון: תשע״ז–9) : מי שאינו מקיים הוראה שניתנה לו כאמור [[בסעיף 158ג]] בתוך המועד שנקבע בהוראה, דינו – מאסר שנה, וכן קנס נוסף כאמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]] לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר המועד האמור. @ 248. הפרעה במילוי תפקיד (תיקון: תשע״ז–9) : המפריע למפקח או למי שפועל בשם מוסד תכנון מלמלא את תפקידו או מלהשתמש בסמכות הנתונה לו לפי חוק זה, דינו – מאסר שנה. @ 249. מסירת ידיעה כוזבת או מטעה (תיקון: תשע״ז–9) : (א) המוסר ידיעה למוסד תכנון, למכון בקרה או לממלא תפקיד לפי חוק זה, שהיא ידיעה כוזבת או מטעה, דינו – מאסר שנתיים; לעניין סעיף זה, ”ממלא תפקיד לפי חוק זה” – לרבות חבר מוסד תכנון, נושא משרה, יועץ משפטי, עובד או נציג בעל דעה מייעצת במוסד תכנון, יועץ למוסד תכנון, חוקר, שמאי מכריע, עובד מכון בקרה או מפקח. : (ב) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לבטל את האישור או ההיתר שהושג על ידי מסירת הידיעה הכוזבת או המטעה שבשלה הורשע, ולקבוע כי יראו את התכנית או ההוראה שאושרו או העבודה או השימוש שלגביהם ניתן ההיתר, כאילו בוצעו בלא אישור או בלא היתר, לפי העניין. @ 250. בטלות היתר שניתן בהליך רישוי בדרך מקוצרת על פי מידע שאינו נכון (תיקון: תשע״ז–9) : (א) ניתן היתר או ראו בקשה להיתר כהיתר, לפי [[סעיף 145ב(ב)(7) או (8)]], על יסוד הצהרה שהגיש מבקש ההיתר לפי אותן פסקאות שפרט מהפרטים, מידע או נתון שנכללו בה לא היה נכון, ואילו היתה אותה הצהרה נכונה לא היה ניתן ההיתר - בטל ההיתר, ובלבד שלא חלפו חמש שנים מהיום שניתן או מהיום שראו בו היתר, לפי העניין. : (ב) ראתה רשות הרישוי שמתקיימים, לכאורה, התנאים המנויים בסעיף קטן (א), תודיע לבעל ההיתר על בטלותו, ובלבד שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה. : (ג) לעניין [[פרק זה]] יראו את העבודה או השימוש שלגביהם ניתן היתר או שלגביהם ראו בבקשה להיתר כהיתר כאמור בסעיף זה, כאילו בוצעו בלא היתר. @ 251. מתן אישור או היתר שלא כדין (תיקון: תשע״ז–9) : העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים: : (1) חבר מוסד תכנון שהצביע בעד החלטה לאשר תכנית או הקלה או להמליץ על אישורה או שהצביע בעד החלטה לתת אישור אחר או היתר או להמליץ עליהם, בניגוד להוראות לפי חוק זה, או שהיה שותף להחלטות כאמור שלא דרך הצבעה, והכל אם ההחלטה אושרה במוסד התכנון; : (2) עובד מוסד תכנון או יועץ של מוסד תכנון שקבע בכתב או בעל פה כי ניתן לאשר תכנית או הקלה או להמליץ על אישורה או שניתן לתת אישור אחר או היתר או להמליץ עליהם, בניגוד להוראות לפי חוק זה, ועל יסוד קביעתו אושרה התכנית או ההקלה או ניתן האישור או ההיתר או הומלץ עליהם; : (3) בעל תפקיד במוסד תכנון שחתם על היתר או על אישור אחר לפי חוק זה, בניגוד להוראות לפי חוק זה. @ 251א. עבירות של מורשה להיתר (תיקון: תשפ"ב-8) : (א) מורשה להיתר העושה אחד מאלה, דינו - הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]: :: (1) נותן היתר בניגוד להוראות [[סעיף 158מח(2), (3), (4), (5) או (6)]] או [[סעיף 158נב(א)(2), (3), (4) או (5)]]; :: (2) נותן אישור תחילת עבודה שלא על פי היתר בתוקף, בניגוד להוראות [[סעיף 157ב(ג1)]]; :: (3) נותן תעודת גמר בעניין עבודות שבוצעו שלא על פי היתר בתוקף, או שבוצעו בטרם התקבל אישור של מכון בקרה על בקרת ביצוע, בניגוד להוראות [[סעיף 158נג(א)]]. : (ב) עבירות לפי [[סעיף 251א(א)]] הן מסוג העבירות של אחריות קפידה. @ 252. הפעלת מכון בקרה בלא רישיון או בניגוד לתנאיו (תיקון: תשע״ז–9) : מי שעשה פעולה הטעונה רישוי לפי [[פרק ה׳3]] בלא רישיון, בניגוד להוראות [[סעיף 158יד(א)]], או בעל רישיון לפי [[הפרק האמור]] שהפר תנאי מהתנאים למתן רישיון או תנאי מתנאי הרישיון, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם היתה העבירה עבירה נמשכת – קנס נוסף כאמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]] לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר המועד שבו הומצאה לו התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה. @ 253. ביצוע עבירות על ידי תאגיד (תיקון: תשע״ז–9) : נעברה עבירה לפי חוק זה על ידי תאגיד, רשאי בית המשפט להטיל על התאגיד קנס בשיעור פי שלושה מהקנס הקבוע לעבירה. @ 254. אחריות נושא משרה בתאגיד (תיקון: תשע״ז–9) : (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]; לעניין סעיף זה, ”נושא משרה” – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. : (ב) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. @ 254א. תשלום קנסות (תיקון: תשע״ז–9) : קנס שהוטל בפסק דין לפי [[פרק זה]] ישולם כמפורט להלן, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו: : (1) לוועדה המקומית – אם כתב האישום הוגש על ידי תובע מטעמה; : (2) לרשות המקומית המוסמכת לאכיפה – אם כתב האישום הוגש על ידי תובע מטעמה; : (3) לאוצר המדינה – אם כתב האישום הוגש על ידי תובע אחר מהתובעים המנויים בפסקאות (1) ו־(2). === סימן ז׳: אמצעי אכיפה נוספים (תיקון: תשע״ז–9) === @ 254ב. צווים במסגרת גזר דין (תיקון: תשע״ז–9) : (א) גזר בית המשפט את עונשו של אדם בעבירה לפי [[סימן ו׳]], יצווה במסגרת גזר הדין על אחד או יותר מאלה, לפי העניין, אלא אם כן קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו שלא לעשות כן: :: (1) לעניין עבודה אסורה – ::: (א) על הפסקת ביצוע העבודה האסורה, על הריסת העבודה האסורה, או על כך שלא ייעשה בה כל שימוש; ::: (ב) על הריסה של חלק מבניין שנבנה כדין, אם ביצוע הצו לפי פסקת משנה (א) רק לגבי החלק שנבנה שלא כדין יסכן את שלום הציבור או את בטיחותו; :: (2) לעניין שימוש אסור – על הפסקת השימוש האסור, ואם השימוש כאמור נעשה בעבודה אסורה – לצוות על הריסת העבודה האסורה, כולה או חלקה. : (ב) בית המשפט רשאי לתת כל הוראה אחרת שתיראה לו בקשר לעבודה האסורה או לשימוש האסור, ובכלל זה לתת צו שיפוטי למניעת פעולות, צו לסגירת בניין או מקום, צו להתאמת העבודה או השימוש להיתר או לתכנית או צו להשבת המצב לקדמותו. : (ג) בית המשפט רשאי לצוות כאמור בסעיף זה גם אם קבע שהנאשם ביצע עבירה לפי [[סימן ו׳]] ולא הרשיעו בה. @ 254ג. ביצוע צו (תיקון: תשע״ז–9) : (א) צו שנתן בית משפט לפי [[סעיף 254ב]] יבוצע בידי מי שהורשע בביצוע העבירה או מי שבית המשפט קבע שביצע את העבירה ([[בפרק זה]] – מורשע), ואם היה יותר ממורשע אחד – בידי כולם יחדיו או בידי מי שבית המשפט קבע. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשות האוכפת רשאית לבצע צו שניתן לפי [[סעיף 254ב]] בהתקיים אחד מאלה: :: (1) המורשע לא קיים את הצו וחלף המועד לביצוע הצו לפי [[סעיף 254ד]], ובלבד שהתובע הודיע למורשע, בכתב, 21 ימים מראש לפחות, על כוונת הרשות האוכפת לבצע את הצו; :: (2) בית המשפט הטיל את ביצוע הצו על הרשות האוכפת, ובלבד שהתובע ביקש זאת טרם מתן הצו. @ 254ד. מועד ביצוע צו (תיקון: תשע״ז–9) : (א) צו שנתן בית המשפט לפי [[סעיף 254ב]] יבוצע על ידי המורשע בתוך 30 ימים מיום שניתן הצו, ואולם רשאי בית המשפט, אם נוכח כי העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו אינם מסכנים את שלום הציבור או את בטיחותו, לדחות את מועד ביצוע הצו, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שמועד ביצוע הצו לא יידחה ביותר משנה מיום שניתן. : (ב) בית המשפט יתנה את דחיית המועד לביצוע הצו כאמור בסעיף קטן (א) בתנאים שייראו לו, ובכלל זה התנאים המנויים להלן, אלא אם כן קיימים טעמים מיוחדים שלא לקבוע תנאים כאמור: :: (1) תנאים שיבטיחו את קיום הצו, לרבות הפקדת ערובה; :: (2) תשלום ההוצאות שנגרמו או שייגרמו לרשות האוכפת בשל דחיית מועד ביצוע הצו; :: (3) תשלום האגרות ותשלומי החובה האחרים לפי [[סעיף 254י]]. @ 254ה. סמכויות ביצוע צו (תיקון: תשע״ז–9) : (א) ניתן צו לפי [[פרק זה]], רשאי מפקח מטעם הרשות האוכפת להיכנס למקום שהצו חל עליו לשם ביצוע הצו, להרחיק ממנו כל אדם וחפץ ולנקוט את כל האמצעים, לרבות שימוש בכוח סביר כלפי רכוש, כדי להבטיח את ביצוע הצו, ובלבד שהזדהה כאמור [[בסעיף 207]], ורשאי שוטר לסייע למפקח כאמור בביצוע הצו, לרבות באמצעות שימוש בכוח סביר כלפי רכוש וכלפי אדם. : (ב)(1) נמצאו במקרקעין בשעת ביצוע הפעולה כאמור בסעיף קטן (א) מיטלטלין שהמורשע לא הוציאם, תשמור אותם הרשות האוכפת לתקופה סבירה; לא נדרשו המיטלטלין לאחר שהודע לנאשם על הימצאם בידי הרשות, רשאית היא למכרם לאחר תקופה סבירה, ובלבד שנתנה למורשע הודעה על המכירה, אם ניתן לאתרו; היו המיטלטלין פסידים – תמכור אותם הרשות האוכפת מיד. :: (2) הוצאות השמירה והמכירה של המיטלטלין כאמור בפסקה (1) יחולו על המורשע, ואם נמכרו המיטלטלין זכאי הוא לדמי המכר בניכוי ההוצאות האמורות וההוצאות לפי [[סעיף 254ו]]. @ 254ו. תשלום הוצאות ביצוע צו (תיקון: תשע״ז–9) : (א) בוצע צו בידי הרשות האוכפת כאמור [[בסעיף 254ג(ב)]], ישלם המורשע את הוצאות הביצוע לקופת הרשות האוכפת. : (ב) שר האוצר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע, בצו, את סכום ההוצאות לביצוע צווים המוטלים על מורשע, ורשאי הוא לקבוע סכומים שונים בהתחשב, בין השאר, במיקום המקרקעין שאליהם מתייחס הצו, בהיקף העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו ובמורכבות ביצוע הצו. @ 254ז. תחולת הוראות לעניין ביצוע צווים אחרים (תיקון: תשע״ז–9) : הוראות [[סעיפים 254ג(ב)]], [[254ה]] [[ו־254ו]] לעניין ביצוע צווים בידי הרשות האוכפת, הוצאות ביצועם, סמכויות מפקח בביצוע צו, השמירה והמכירה של מיטלטלין וההוצאות בשלהן, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על צווים אחרים שניתנו לפי [[פרק זה]], ככל שלא נקבע אחרת בחוק זה. === סימן ח׳: עיכוב ביצוע צווים (תיקון: תשע״ז–9) === @ 254ח. עיכוב ביצוע זמני של צו עד להכרעה בבקשה לביטול הצו או בערעור (תיקון: תשע״ז–9) : (א) הוגשה בקשה לביטול צו לפי [[סעיף 228]], [[238]] [[או 240]], או הוגש ערעור על החלטת בית משפט בבקשת ביטול כאמור או על החלטה לעניין צו שיפוטי לפי [[פרק זה]], לרבות צו שניתן לפי [[סעיף 254ב]], לא יעכב בית המשפט הדן בבקשה לביטול הצו או בית משפט שלערעור את ביצוע הצו אלא אם כן ראה כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין ונוכח כי העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו אינם מסכנים את שלום הציבור או את בטיחותו; בית המשפט רשאי לעכב את ביצוע הצו כאמור עד למועד ההכרעה בבקשת ביטול הצו או בערעור, לפי העניין. : (ב)(1) בית המשפט יחליט בבקשה לעיכוב ביצוע צו לפי סעיף קטן (א) על יסוד הבקשה ותגובת הרשות האוכפת בלבד, אולם רשאי הוא להחליט בבקשה לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים, אם ראה צורך בכך; בית המשפט יחליט בבקשה בהקדם האפשרי לאחר קבלת תגובת הרשות האוכפת או קיום הדיון, לפי העניין. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצוע זמני של צו כאמור בסעיף קטן (א) במעמד צד אחד, ובלבד שמבקש העיכוב הצהיר לפני בית המשפט כי הוא הודיע לרשות האוכפת על הגשת הבקשה; הוראה כאמור תהיה בתוקף למשך שבעה ימים או עד לקיום דיון בבקשה לעיכוב ביצוע הצו במעמד הצדדים, לפי המוקדם. : (ג) בית המשפט רשאי להתנות עיכוב ביצוע זמני של צו כאמור בסעיף קטן (א) בתנאים שיבטיחו את קיומו של הצו נושא בקשת הביטול או הערעור, ובכלל זה בהפקדת ערובה או בחיוב המבקש בתשלום ההוצאות שנגרמו או ייגרמו בשל עיכוב ביצוע הצו האמור, וכן בתשלום האגרות ותשלומי החובה כאמור [[בסעיף 254י]], כולם או חלקם. : (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יעכב בית המשפט את ביצועו של צו הריסה שניתן לפי [[סעיפים 217]], [[221]], [[235]], [[237]] [[או 239]] ולא יורה על דחיית מועד ביצועו של צו הריסה שניתן לפי [[סעיף 254ב]], אם מצא כי העבודה האסורה שלגביה ניתן הצו נמשכה לאחר שהומצא הצו. : (ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), הוגשה בקשה לביטולו של צו מינהלי להפסקת עבודה, או הוגש ערעור על החלטת בית משפט בבקשת ביטול כאמור, על החלטה לעניין צו שיפוטי למניעת פעולות או על החלטה לעניין צו הפסקה שיפוטי לפי [[סעיף 236]] לגבי עבודה אסורה – לא יעכב בית המשפט את ביצועו של הצו נושא הבקשה או הערעור, והוא יחליט בבקשה לביטול הצו או בערעור, לפי העניין, בתוך 30 ימים מיום הגשתה, לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים. @ 254ט. בקשת בעל זכות לגבי מקרקעין לעיכוב ביצוע של צו סופי (תיקון: תשע״ז–9) : (א) בעל זכות לגבי מקרקעין שניתן לגביהם צו מינהלי, צו לפי [[סעיף 235]] [[או 237]], או צו שיפוטי לפי [[פרק זה]], לרבות צו שניתן לפי [[סעיף 254ב]], או מי שהיה צד להליך לפי [[סעיף 254ח]], הרואה את עצמו נפגע מצו כאמור, ולא חלות לגבי אותו צו הוראות [[סעיף 254ח]], רשאי לבקש מבית המשפט כאמור בפסקאות (1) או (2) שלהלן לעכב את ביצוע הצו האמור: :: (1) אם הבקשה לעיכוב הביצוע היא בעניין צו שניתן לגביו פסק דין סופי – רשאי רק מי שהיה צד להליך להגיש את הבקשה והבקשה תוגש לבית המשפט האחרון שדן בעניין; :: (2) אם לא חלות על הבקשה לעיכוב ביצוע הוראות פסקה (1), תוגש הבקשה לבית המשפט המוסמך כמשמעותו [[בסעיף 228(ב)]]. : (ב) בקשה לעיכוב ביצוע לפי סעיף קטן (א) ניתן להגיש פעם אחת בלבד. : (ג)(1) בית המשפט יחליט בבקשה לעיכוב ביצוע צו לפי סעיף קטן (א) על יסוד הבקשה ותגובת הרשות האוכפת בלבד, ואולם רשאי הוא להחליט בבקשה לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים, אם ראה צורך בכך; בית המשפט יחליט בבקשה בהקדם האפשרי לאחר קבלת תגובת הרשות האוכפת או קיום הדיון, לפי העניין. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצוע זמני של צו כאמור בסעיף קטן (א) במעמד צד אחד, ובלבד שמבקש העיכוב הצהיר לפני בית המשפט כי הוא הודיע לרשות האוכפת על הגשת הבקשה; הוראה כאמור תהיה בתוקף למשך שבעה ימים או עד לקיום דיון בבקשה לעיכוב ביצוע הצו במעמד הצדדים, לפי המוקדם. : (ד)(1) בית המשפט לא יעכב ביצוע צו בבקשה שהוגשה לפי סעיף זה אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, ואם נוכח כי העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו אינם מסכנים את שלום הציבור או את בטיחותו. :: (2) נוסף על האמור בפסקה (1), בית המשפט לא יעכב את ביצועו של צו הריסה שניתן לפי [[סעיפים 217]], [[221]], [[235]], [[237]], [[239]] [[או 254ב]] אם העבודה האסורה אינה תואמת את התכנית החלה על המקרקעין או אם מצא כי העבודה שלגביה ניתן הצו נמשכה, לאחר שהומצא הצו; לעניין זה, ”תכנית” – תכנית שניתן להוציא מכוחה היתר בנייה בלא צורך באישורה של תכנית נוספת. : (ה) תקופת עיכוב הביצוע בהחלטה לפי סעיף קטן (ד) לא תעלה על שישה חודשים. : (ו) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ה), הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע הצו לתקופה פחותה משישה חודשים, רשאי הוא, לבקשת מגיש הבקשה לעיכוב ביצוע, להאריך את תקופת עיכוב הביצוע לתקופות נוספות, ובלבד שהתקיימו התנאים המנויים בסעיף קטן (ד) ושתקופת עיכוב הביצוע לפי סעיף קטן (ד) ולפי סעיף קטן זה לא תעלה על שישה חודשים במצטבר. : (ז) על אף האמור בסעיפים קטנים (ה) ו־(ו), רשאי בית המשפט בנסיבות חריגות ויוצאות דופן ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לעכב ביצוע צו, כאמור בסעיף קטן זה, לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שישה חודשים. : (ח) בית המשפט רשאי להתנות עיכוב ביצוע כאמור בסעיף זה בתנאים שיבטיחו את קיומו של הצו נושא הבקשה, ובכלל זה בהפקדת ערובה או בחיוב המבקש בתשלום ההוצאות שנגרמו או ייגרמו בשל עיכוב ביצוע הצו האמור, וכן בתשלום האגרות ותשלומי החובה כאמור [[בסעיף 254י]], כולם או חלקם. : (ט) החלטת בית המשפט בבקשה לעיכוב ביצוע לפי סעיף זה דינה כדין החלטה אחרת של בית משפט והיא ניתנת לערעור לפני בית משפט שלערעור אם ניתנה לכך רשות מאת שופט של בית המשפט שלערעור. === סימן ט׳: חיוב בתשלום אגרות ותשלומי חובה אחרים (תיקון: תשע״ז–9) === @ 254י. חיוב בתשלום אגרות ותשלומי חובה אחרים (תיקון: תשע״ז–9) : (א) בית המשפט רשאי לצוות על מורשע בעבירות לפי [[סעיפים 243]], [[244]] [[או 246]] לשלם כל אגרה או תשלום חובה אחר, לרבות היטל השבחה, שהיה חייב בתשלומם לפי חוק זה אילו היה ניתן היתר לבנייה או לשימוש שבשלהם הורשע, ככל שלא שילם אותם קודם לכן; תשלומי חובה כאמור, למעט אגרות, יחושבו בהתחשב בתקופה שבה לא נהרסה העבודה האסורה או שבה נעשה השימוש האסור. : (ב) הגיש מורשע בקשה למתן היתר לבנייה או לשימוש שבשלהם הורשע כאמור בסעיף קטן (א) ושילם את התשלומים שהוטלו עליו כאמור באותו סעיף קטן, לא יידרש לשלמם שוב לגבי ההיתר נושא הבקשה שהגיש. : (ג) בית המשפט רשאי לבקש מיושב ראש מועצת שמאי המקרקעין שימנה שמאי מכריע מרשימת השמאים המכריעים לפי [[סעיף 202ג]], שייתן את חוות דעתו בדבר שיעור היטל ההשבחה לעניין סעיף זה; הצדדים יישאו בעלויות שכר טרחתו של השמאי המכריע בחלקים שווים; על פעולתו ושכר טרחתו של שמאי מכריע לפי סעיף זה יחולו ההוראות החלות על פעולתו ושכר טרחתו של שמאי מכריע לפי [[סעיף 202יג]], בשינויים המחויבים. : (ד) לא שילם מורשע את חלקו בשכר הטרחה של השמאי המכריע כאמור בסעיף קטן (ג), תשלם הרשות האוכפת את חלקו במקומו; שולם תשלום על ידי הרשות האוכפת כאמור, ייווסף התשלום לתשלומים שעל המורשע לשלם לפי סעיף זה. : (ה) סכום שהצטווה אדם לשלם לפי סעיף זה ייגבה בדרך שגובים קנס שהוטל על ידי בית משפט. : (ו) שר האוצר רשאי להתקין תקנות לשם ביצועו של סעיף זה. === סימן י׳: רישום בפנקסי המקרקעין (תיקון: תשע״ז–9) === @ 254יא. רישום הערות בפנקסי המקרקעין (תיקון: תשע״ז–9) : (א) הוגש לבית המשפט כתב אישום בעבירה לפי [[סימן ו׳]], שההרשעה בה עלולה לגרור אחריה מתן צו כאמור [[בסעיף 254ב]], ירשום רשם המקרקעין, בפנקסי המקרקעין, הערה בדבר הגשת כתב האישום, אם ביקשה זאת הרשות האוכפת; חלפה העילה לרישום הערה כאמור, בין בשל כך שהנאשם זוכה, שכתב האישום בוטל או מסיבה אחרת, ימחק רשם המקרקעין את ההערה לפי בקשה שתגיש לו הרשות האוכפת שמטעמה הוגש כתב האישום. : (ב) נתן בית המשפט צו לפי [[סעיף 239]] [[או 254ב]], יורה על רישום הערה בדבר מתן הצו האמור בפנקסי המקרקעין; הערה שנרשמה כאמור, תימחק על פי צו של בית משפט. : (ג) ניתן צו הריסה מינהלי לפי [[סעיף 221]], ירשום רשם המקרקעין, בפנקסי המקרקעין, הערה בדבר מתן הצו, אם ביקשה זאת הרשות האוכפת; חלפה העילה לרישום הערה כאמור, בין בשל כך שהצו בוטל, שהצו בוצע או מסיבה אחרת, ימחק רשם המקרקעין את ההערה לפי בקשה שתגיש לו הרשות האוכפת שמטעמה ניתן הצו. : (ד) נרשמה הערה לפי סעיף זה, תצרף הרשות האוכפת את העתק ההערה וכן את כתב האישום או את הצו שבשלו נרשמה, לתיק הבניין המתנהל בוועדה המקומית לגבי המקרקעין שעליהם נרשמה ההערה. : (ה) בקשה לרישום או למחיקה של הערות לפי [[סימן זה]], למעט לפי סעיף קטן (ב), תוגש לפי טופס שיקבע שר המשפטים. === סימן י״א: רשות מקומית המוסמכת לאכיפה ונטילת סמכויות פיקוח ואכיפה (תיקון: תשע״ז–9) === @ 254יב. הסמכת רשות מרחבית לרשות מקומית המוסמכת לאכיפה (תיקון: תשע״ז–9) : (א) שר האוצר רשאי, לבקשת רשות מרחבית, להסמיך אותה, בצו, לרשות מקומית מוסמכת לאכיפה בעלת סמכויות אכיפה לפי [[פרק זה]]; הוסמכה רשות מרחבית כאמור – :: (1) יראו אותה, לעניין הוראות [[פרק זה]], כוועדה מקומית לגבי תחומה הכלול במרחב התכנון של הוועדה המרחבית שאליה היא שייכת, ויראו, לעניין הוראות [[פרק זה]], את התחום האמור כמרחב התכנון המקומי שלה; :: (2) יהיו נתונים לה, לעניין מרחב התכנון המקומי שלה, כל התפקידים והסמכויות הנתונים לפי [[פרק זה]] לוועדה המרחבית שאליה היא שייכת. : (ב) בצו כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו הוראות לעניין הליכים לפי [[פרק זה]] שהחלו בהם טרם כניסת הצו לתוקף, במרחב התכנון המקומי של הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה. : (ג) לא יסמיך שר האוצר רשות מרחבית לרשות מקומית המוסמכת לאכיפה, אלא אם כן התקיימו כל אלה: :: (1) ליושב ראש הוועדה המרחבית שהרשות המרחבית שייכת אליה ניתנה הזדמנות לטעון את טענותיו בדרך שהורה שר האוצר לפי [[סעיף 31א(ז)]]; :: (2) שר האוצר נוכח, לאחר שהוגשה לו המלצת הוועדה המייעצת, כי הרשות המרחבית יכולה לנהל באופן יעיל ומקצועי מערכת אכיפה לפי הוראות חוק זה וכי ניתן מענה הולם לעניין המשאבים הדרושים לרשות המרחבית לשם כך; לעניין סעיף זה, ”הוועדה המייעצת” – ועדה המורכבת מנציג שר הפנים, מנציג היחידה הארצית לאכיפה שימנה מנהל היחידה, מנציג המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין שימנה מנהל המחלקה, ומנציג מינהל התכנון שימנה מנהל מינהל התכנון; :: (3) שר האוצר נתן את דעתו בדבר חשד לעבירות שעניינן טוהר המידות בפעולות בעלי תפקידים ועובדים של הרשות המרחבית, לפי חוות דעת שקיבל מהיועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך. : (ד) צו כאמור בסעיף קטן (א) יינתן לתקופה שלא תעלה על שנתיים, ואולם ניתן לשוב ולתת צו כאמור בהתאם להוראות סעיף זה לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים כל אחת. : (ה) שר האוצר רשאי, בצו, לבטל הסמכה של רשות מרחבית לרשות מקומית המוסמכת לאכיפה, בהתקיים אחד מאלה: :: (1) הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה ביקשה זאת; :: (2) הוא מצא שהרשות המקומית המוסמכת לאכיפה אינה מקיימת עוד את התנאים הנדרשים להסמכתה לפי סעיף זה, לאחר שהוגשה לו המלצת הוועדה המייעצת בעניין ולאחר שניתנה לראש הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה הזדמנות לטעון את טענותיו בדרך שהורה שר האוצר לפי [[סעיף 31א(ז)]]. : (ו) לא יבטל שר האוצר הסמכה של רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, אלא לאחר שניתנה ליושב ראש הוועדה המרחבית שהרשות המקומית המוסמכת לאכיפה שייכת אליה ולשאר ראשי הרשויות המרחביות הנכללות בתחום אותה ועדה מרחבית, הזדמנות לטעון את טענותיהם בדרך שהורה שר האוצר לפי [[סעיף 31א(ז)]]. : (ז) הורה שר האוצר על ביטול הסמכה כאמור בסעיף קטן (ה), רשאי הוא לקבוע בצו כאמור באותו סעיף קטן הוראות לעניין הליכים תלויים ועומדים שנקטה הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה לפני ביטול הסמכתה. : (ח) הודעה על הסמכה של רשות מרחבית לרשות מקומית מוסמכת לאכיפה ועל ביטול הסמכה כאמור תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הוועדה המרחבית הנוגעת בדבר. @ 254יג. העברת הטיפול בהליך אכיפה מסוים (תיקון: תשע״ז–9) : (א) מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין רשאי להורות כי לא ייפתח הליך אכיפה לפי [[פרק זה]] לגבי עניין מסוים על ידי ועדה מקומית או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, ואם החל הליך כאמור רשאי הוא להורות על הפסקתו והעברתו לידי גורם אחר שעליו יורה, המוסמך לנהל את אותו הליך לפי [[פרק זה]]. : (ב) מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין רשאי להורות על העברת הטיפול בכתב אישום שהגיש תובע מטעם ועדה מקומית או מטעם רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, לתובע אחר. @ 254יד. נטילת סמכויות אכיפה מוועדה מקומית (תיקון: תשע״ז–9) : (א) מצאו מנהל היחידה הארצית לאכיפה ומנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין כי ועדה מקומית אינה ממלאת את התפקידים המוטלים עליה לפי [[פרק זה]], בין בכל מרחב התכנון המקומי שלה ובין באזור מסוים בו, רשאים הם לפנות בכתב לוועדה המקומית ולדרוש ממנה למלא את התפקידים המוטלים עליה כאמור בתוך תקופה שנקבעה בדרישה, שאם לא כן יפעלו לנטילת סמכויותיה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב). : (ב) לא קיימה הוועדה המקומית דרישה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך התקופה שנקבעה לכך, רשאים מנהל היחידה הארצית לאכיפה ומנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ליטול ממנה את הסמכויות הנתונות לה לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, בכל מרחב התכנון המקומי או באזור מסוים בו, לתקופה ובתנאים שיקבעו, ובכלל זה לעניין ביצוע פעולות אכיפה על ידי עובדי הוועדה המקומית. : (ג) לא יחליטו מנהל היחידה הארצית לאכיפה ומנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ליטול סמכות מוועדה מקומית כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן התקיימו כל אלה: :: (1) הוגשה להם המלצה של הוועדה המייעצת, לאחר שבחנה אם יש צורך בנטילת הסמכות והתייעצה בעניין עם מנהל חטיבת השמירה על הקרקע ברשות מקרקעי ישראל; לעניין סעיף זה, ”הוועדה המייעצת” – ועדה המורכבת מנציג שר הפנים, מנציג מינהל התכנון שימנה מנהל מינהל התכנון, ומיושב ראש הוועדה המחוזית שבתחומה נמצאת הוועדה המקומית; :: (2) ניתנה ליושב ראש הוועדה המקומית הזדמנות לטעון את טענותיו בשם הוועדה המקומית לפני הוועדה המייעצת, בדרך שהורה שר האוצר לפי [[סעיף 31א(ז)]]; :: (3) היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך אישר זאת. : (ד) ניטלה סמכות מוועדה מקומית כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות אלה: :: (1) הוועדה המקומית ובעלי תפקידים בה לא יפעילו סמכות מהסמכויות שניטלו ממנה כאמור, אלא באישור מראש בכתב של מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין; פעולה שנעשתה תוך הפעלת סמכות שניטלה בלי קבלת אישור מראש כאמור – בטלה; :: (2) היחידה הארצית לאכיפה או המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, לפי העניין, יהיו רשאיות להפעיל בעצמן את הסמכויות שניטלו מהוועדה המקומית לפי [[סימן זה]], במקום הוועדה המקומית, ולגבות את ההוצאות מהוועדה המקומית; פעולות שייעשו על ידי היחידה הארצית לאכיפה או המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין לפי פסקה זו יראו אותן כאילו נעשו על ידי הוועדה המקומית; :: (3) מנהל היחידה הארצית לאכיפה, מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין או מי שהם הסמיכו לכך מקרב עובדי היחידה או המחלקה האמורות, יהיו רשאים לדרוש כל מידע או מסמך הדרושים להם לשם מילוי תפקידם – ::: (א) מהוועדה המקומית ומכל חבר, ממלא תפקיד, עובד או יועץ בה; ::: (ב) מרשות מקומית או מרשויות מרחביות שבתחום מרחב התכנון המקומי; ::: (ג) מגורם אחר שהמידע או המסמך נמצאים ברשותו ואשר בסמכות הגורמים המנויים בפסקאות משנה (א) ו־(ב) לדרוש אותם ממנו; :: (4) מידע או מסמך שנדרשו כאמור בפסקה (3), יימסרו באופן ובמועד שנקבעו בדרישה; :: (5) למנהל היחידה הארצית לאכיפה, למנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ולמי שהם הסמיכו לכך מקרב עובדי היחידה או המחלקה האמורות, תהיה גישה לכל מאגר מידע של הוועדה המקומית, וכן לכל מאגר מידע שגורם אחר מחזיק בו, שלוועדה המקומית יש גישה אליו לפי דין או הסכם; לעניין זה, ”מאגר מידע” – מאגר מידע הנדרש לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה. : (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותה של המדינה לבצע פעולות אכיפה לפי כל דין. === סימן י״ב: דיווח על פעולות אכיפה וסקר בנייה (תיקון: תשע״ז–9) === @ 254טו. דיווח על פעולות אכיפה (תיקון: תשע״ז–9) : (א)(1) יושבי הראש של הוועדות המקומיות, ראשי הרשויות המקומיות המוסמכות לאכיפה, מנהל רשות הטבע והגנים והעומד בראש כל גורם אחר שהוסמך לבצע פעולות פיקוח ואכיפה לפי חוק זה, יעבירו למנהל היחידה הארצית לאכיפה, מדי שלושה חודשים, דיווח על פעולות האכיפה לפי חוק זה שנקטו כל אחד מאותם גורמים, לפי העניין, ובכלל זה על עבודה אסורה ועל שימוש אסור שאותרו בתחום הנתון לפיקוחם; דיווח כאמור יכול שיתבצע באופן מקוון. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), יושבי ראש ועדות מקומיות עצמאיות יעבירו דיווח כאמור באותה פסקה רק אחת לשישה חודשים. :: (3) מנהל היחידה הארצית לאכיפה יפרסם באתר האינטרנט של היחידה הארצית לאכיפה טופס דיווח אחיד והנחיות מפורטות לדיווח כאמור בסעיף קטן זה. : (ב) שר האוצר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, מדי שנה, לא יאוחר מ־30 באפריל, על פעולות האכיפה שביצעה היחידה הארצית לאכיפה וכל אחד מהגורמים כאמור בסעיף קטן (א)(1) בשנה שקדמה למועד הדיווח. @ 254טז. סקר עבירות בנייה (תיקון: תשע״ז–9) : (א) ועדה מקומית ורשות מקומית המוסמכת לאכיפה יבצעו בתחומן סקר עבירות בנייה בתוך 18 חודשים מיום תחילתו של [[20:382860|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 116), התשע״ז–2017]], ויעדכנו את הסקר מדי חמש שנים; סקר ועדכון סקר שנערכו כאמור יוגשו למנהל היחידה הארצית לאכיפה ולמנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין. : (ב) סקר עבירות בנייה ייערך לפי הוראות שיפרסם מנהל היחידה הארצית לאכיפה באתר האינטרנט של היחידה ויכלול, בין השאר, ריכוז של העבירות המשמעותיות, בתחומי התכנון והבנייה, כפי שהוגדרו באותן הוראות, שבוצעו בתחום כאמור בסעיף קטן (א). : (ג) לא ביצעה ועדה מקומית או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה סקר עבירות בנייה או עדכון שלו לפי סעיף קטן (א), רשאי מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מי שהוא הסמיך לכך, לבצע את הסקר או את העדכון כאמור ולהטיל על הוועדה המקומית או על הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, לשאת בתשלום בסך כפל ההוצאות שהוצאו לעריכת הסקר או עדכונו. : (ד) בסעיף זה, ”סקר עבירות בנייה” – סקר לעניין עבירות של ביצוע עבודה אסורה או שימוש אסור. === סימן י״ג: סדרי דין והוראות שונות (תיקון: תשע״ז–9) === @ 254יז. סמכות לדרוש מידע או מסמכים (תיקון: תשע״ז–9, תשפ"ב-8) : (א) לשם ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה, ובכלל זה עריכת ביקורת, יהיו נתונות למנהל היחידה הארצית לאכיפה, למנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ולמי שהם הסמיכו לכך, הסמכויות הנתונות למנהל יחידת הבקרה כאמור [[בסעיף 31ג(ג)]]. : (ב) לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה לעניין היתר שנתן מורשה להיתר או פעולות שנקט לשם נתינתו של היתר, מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מי שהסמיך לכך, רשאי לדרוש מידע ומסמכים כאמור בסעיף קטן (א) גם מהמורשה להיתר, וכן לקבל מידע לגבי מורשה להיתר מהמורשה להיתר, ממשרדי הממשלה, מרשות שהוקמה לפי חוק ומגוף ציבורי אחר. : (ג) היחידה הארצית לאכיפה וועדה מקומית עצמאית יודיעו לוועדת האתיקה כמשמעותה [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]], בדבר כל מקרה של הטלת קנס מינהלי, העברת חומר לתביעה או הגשת כתבי אישום על מורשה להיתר, ותצרף להודעתה את המידע הרלוונטי לעניין. @ 254יח. ניהול הליכים בידי תובע (תיקון: תשע״ז–9) : רשות אוכפת תיוצג בבית המשפט בהליך לפי [[פרק זה]] בידי תובע. @ 255. סדרי דין (תיקון: תשע״ז–9) : כל עוד לא נקבעו, בחוק זה או בתקנות לפי [[סעיף 268]], סדרי דין להליכים לפי [[פרק זה]], יידונו ההליכים האמורים בדרך ובמועדים שבהם נדונים הליכים פליליים מאותו סוג, בשינויים המחויבים. == פרק י׳1: עתירות בעניני תכנון ובניה (((בוטל))) (תיקון: תשנ״ה–4, תש״ס–2) == <!-- (([[13:211098|בתיקון מס׳ 41]] נוסף פרק י׳1, ובו סעיפים 255א עד 255ז. [[13:211768|בתיקון מס׳ 43]] נוסף פרק י׳1 בשנית, ובו סעיפים 255א עד 255ו. [[ec:14:317859|בתיקון טעות (ק״ת תשנ״ז, 167)]] פרק י׳1 שנוסף בתיקון מס׳ 41 סומן מחדש כפרק י׳2, וסעיפים 255א עד 255ו סומנו כסעיפים 255ז עד 255יב בהתאמה.)) --> @ 255א. (תיקון: תשנ״ה–4, תש״ס–2) : (((בוטל).)) @ 255ב. (תיקון: תשנ״ה–4, תש״ס–2) : (((בוטל).)) @ 255ג. (תיקון: תשנ״ה–4, תש״ס–2) : (((בוטל).)) @ 255ד. (תיקון: תשנ״ה–4, תש״ס–2) : (((בוטל).)) @ 255ה. (תיקון: תשנ״ה–4, תשנ״ז, תש״ס–2) : (((בוטל).)) @ 255ו. (תיקון: תשנ״ה–4, תש״ס–2) : (((בוטל).)) == פרק י׳2: החלת הוראות חוק זה על מפעלי ים המלח בע״מ (תיקון: תשנ״ה–2, תשנ״ה–4, תשנ״ז) == @ 255ז. הגדרות (תיקון: תשנ״ה–2, תשנ״ה–4, תשנ״ז) : [[בפרק זה]] – :- ”חוק הזכיון” – [[=חוק הזכיון|חוק זכיון ים המלח, התשכ״א–1961]]; :- ”שטר הזכיון” – שטר הזכיון [[שבתוספת לחוק הזכיון]]; :- ”בעל הזכיון” – כהגדרתו [[-#תוספת|בשטר הזכיון]] ולרבות בעל זכיון משנה; :- ”בעל זכיון משנה” – מי שהוענק לו זכיון משנה על פי [[-#תוספת פרט 5|סעיף 5 לשטר הזכיון]]; :- ”ים המלח” – כהגדרתו [[-#תוספת|בשטר הזכיון]]; :- ”קרקעות חכורות” ו”קרקעות שמורות” – כהגדרתן [[תוספת לחוק הזכיון|בשטר הזכיון]] ועל פי גבולותיהן ביום התחילה; :- ”חוק הוראות השעה” – [[=חוק הוראות השעה|חוק זכיון ים המלח (תכנון ובניה) (הוראות שעה לעבודות מסויימות), התשנ״ד–1994]]; :- ”שטח הזכיון” – כהגדרתו [[בחוק הוראות השעה]]; :- ”יום התחילה” – ט״ו באדר א׳ התשנ״ה (15 בפברואר 1995). @ 255ח. סייג להחלת הוראות (תיקון: תשנ״ה–2, תשנ״ה–4, תשנ״ז) : הוראות חוק זה והתקנות לפיו יחולו על בעל הזכיון בשטח הזכיון, בכפוף [[לחוק הוראות השעה]] ולהוראות [[פרק זה]]. @ 255ט. סמכות מוסד תכנון לענין ים המלח והקרקעות החכורות (תיקון: תשנ״ה–2, תשנ״ה–4, תשנ״ז) : (א) מוסד התכנון ידון ויחליט בתכנית או בבקשה להיתר שענינה הקרקעות החכורות או ים המלח ויאפשר לבעל הזכיון לפעול על פי הוראות [[חוק הזכיון]] [[-#תוספת|ושטר הזכיון]] ולממש זכויות על פיהם; החלטת מוסד התכנון תונחה על פי שיקולים תכנוניים הנובעים מהוראות החוק והתקנות והוא רשאי להתנות תנאים סבירים, בנסיבות הענין, כדי למנוע פגיעה בסביבה ומפגעים בריאותיים. : (ב) מוסד תכנון רשאי לסרב לאשר תכנית או בקשה להיתר רק כאשר אין בהתנאת תנאים כאמור כדי למנוע פגיעה מהותית בסביבה או יצירת מפגעים בריאותיים חמורים; ואולם מוסד התכנון לא יסרב לאשר תכנית או בקשה להיתר כאמור אם סירוב ימנע מבעל הזכיון אפשרות סבירה לממש את הוראות [[חוק הזכיון]] [[-#תוספת|ושטר הזכיון]]. @ 255י. מיזמים תיירותיים בשטח ים המלח (תיקון: תשנ״ה–2, תשנ״ה–4, תשנ״ז) : לענין שטח ים המלח, צפונית לקו רוחב 063, ישקול מוסד תכנון גם את צורכיהם של מיזמים תיירותיים. @ 255יא. סמכות מוסד תכנון לענין הקרקעות השמורות (תיקון: תשנ״ה–2, תשנ״ה–4, תשנ״ז) : מוסד תכנון ידון ויחליט בתכנית או בבקשה להיתר, שענינן הקרקעות השמורות, במגמה לאפשר לבעל הזכיון לפעול על פי הוראות [[חוק הזכיון]] [[-#תוספת|ושטר הזכיון]] ולממש זכויות על פיהם; החלטת מוסד התכנון תונחה על פי שיקולים תכנוניים הנובעים מהוראות החוק והתקנות תוך שמירה על איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים בריאותיים וסביבתיים. @ 255יב. אי תחולת [[פרקים ח((׳))1]] [[פרק ט|ו־ט((׳))]] (תיקון: תשנ״ה–2, תשנ״ה–4, תשנ״ז) : [[פרקים ח((׳))1]] [[פרק ט|ו־ט((׳))]] לא יחולו על בעל הזכיון בשטח הזכיון. @ 255יג. הוראות לענין קבלת היתר (תיקון: תשנ״ה–2, תשנ״ה–4, תשנ״ז, תשע״ד–2) : (א) ביקש בעל הזכיון מהרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים היתר לפי [[חוק גנים לאומיים]], לביצוע עבודה בקרקעות שמורות שיועדו או שהוכרזו כגן לאומי או כשמורת טבע, וזו סירבה לבקשתו, רשאי בעל הזכיון לערור על ההחלטה לפני ועדת משנה של המועצה הארצית שהרכבה – יושב ראש המועצה הארצית ונציגי שר התעשיה והמסחר והשר לאיכות הסביבה במועצה הארצית; החלטת הוועדה תינתן תוך 30 ימים וכל אחד מהצדדים רשאי לערור עליה לפני הממשלה תוך 30 ימים מיום ההחלטה. : (ב) ועדת המשנה והממשלה ינחו עצמן בהחלטותיהן בדבר האיזון הראוי בין מטרות הזכיון לבין האפשרות של פגיעה מהותית בערכי טבע ונוף. == פרק י׳3: הוראות לעניין נכסי פעילות (תיקון: תשע״ז–7) == @ 255יד. הגדרות (תיקון: תשע״ז–7) : [[בפרק זה]] – :- ”הגורם המפעיל”, ”יום התחילה”, ”נכסי הפעילות”, ”פעילות”, של גורם מפעיל, ”שטר הזיכיון” ו”תקופת הזיכיון” – כהגדרתם [[בחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל]]; :- ”חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל” - [[חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע״ז–2017]]; :- ”נפט” – נפט ותוצרי תהליך זיקוק נפט, לרבות דלק וגז פחמימני מעובה (גפ״מ); :- ”רצועת הקרקע” – כמשמעותה [[פרט 6 לתוספת א לחוק זיכיון צינור הנפט|בסעיף 6(א) ו־(ב) לשטר הזיכיון]]; :- ”רשות הרישוי” – כמשמעותה [[בסעיף 255כג]]. @ 255טו. הוראות מעבר לעניין תוקפם של אישורים ובקשות תלויות ועומדות (תיקון: תשע״ז–7) : (א) אישור שנתן שר האוצר לפי [[פרט 5 לתוספת א לחוק זיכיון צינור הנפט|סעיף 5 לשטר הזיכיון]] או לפי [[#תוספת א פרט 5|סעיף 5 לשטר שבתוספת א׳ לחוק זיכיון צינורות הנפט, התשי״ט–1959]], עד יום התחילה ([[בפרק זה]] – אישור שר האוצר), ימשיך לעמוד בתוקפו גם לאחר המועד האמור ויראו אותו לעניין חוק זה, ובכלל זה לעניין [[סעיף 261(ד)]], כהיתר שניתן וכתכנית מפורטת שאושרה, לגבי העניינים שנכללו באישור כאמור, לרבות לעניין הסטת קו תשתית המשמש להולכת נפט שמיקומו נקבע באישור שר האוצר, למיקום שונה בתחום רצועת הקרקע שאושרה בידי השר, והכול ובלבד שהגורם המפעיל הגיש תשריט לרשות הרישוי לפי הוראות [[סעיף 255טז(א)]]. : (ב) על אף האמור בהוראות לפי [[סעיף 265(1)]] לעניין תוקפם של היתרים, אישור כאמור בסעיף קטן (א) אשר טרם בוצעו העבודות לפיו, יעמוד בתוקף ויהיה ניתן לבצע את העבודות לפיו, בכל עת; הגורם המפעיל יודיע על ביצוע העבודות לרשות המקומית שבתחומה צפויות להתבצע העבודות, 15 ימים לפחות לפני תחילת ביצוען. : (ג) הוראות [[פרט 5 לתוספת א לחוק זיכיון צינור הנפט|סעיף 5 לשטר הזיכיון]] ימשיכו לחול גם לאחר יום התחילה על בקשה לקבלת אישור שר האוצר לפי [[-#תוספת א פרט 5|אותו סעיף]] שהוגשה לשר עד המועד האמור, ולעניין בקשה כאמור להקמת מיתקן אחסון נפט – עד יום כ״ז באב התשע״ו (31 באוגוסט 2016), ושביום התחילה טרם ניתנה בה החלטת השר; השר ייתן החלטה בבקשה כאמור בתוך ארבע שנים מיום התחילה; לעניין סעיף קטן זה, יראו בקשה שהוגשה למתכנן המחוז כאילו הוגשה לשר; הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו על בקשה שאושרה לפי סעיף קטן זה. @ 255טז. אישור תשריט (תיקון: תשע״ז–7) : (א) הגורם המפעיל יגיש לרשות הרישוי, בתוך שלוש שנים מיום התחילה, תשריט המציין את גבולות נכסי הפעילות, השטח הבנוי או שטח שאושרה בו בנייה וטרם בוצעה, ייעודי הקרקע והוראות נלוות לרבות מגבלות על שימושי הקרקע והנחיות בענייני סביבה, ולעניין נכס מנכסי הפעילות שהוא קו תשתית להולכת נפט – גם תחום רצועת הקרקע שבה הונח קו התשתית, והכול בהתאם למצב הקיים ובהתאם לאישור שר האוצר, לרבות אישור שנתן לפי [[סעיף 255טו(ג)]]. : (ב) רשות הרישוי תאשר את התשריט עד תום חמש שנים מיום התחילה, ויחולו לעניין אישורו הוראות אלה: :: (1) רשות הרישוי רשאית, אם ראתה שגבולות נכסי הפעילות שהוקמו שונים מגבולותיהם לפי אישור שר האוצר, לקבוע בתשריט את גבולות נכסי הפעילות כפי שהוקמו בפועל, אם נוכחה שאין בשינוי הגבולות כאמור כדי להשפיע השפעה של ממש על הסביבה; :: (2) רשות הרישוי רשאית לאשר את התשריט אף אם אינו תואם תכנית מתאר מקומית, מחוזית או ארצית. : (ג) נתן שר האוצר אישור לפי [[סעיף 255טו(ג)]], ולא התייחס התשריט שהוגש לרשות הרישוי לפי סעיף קטן (א) לאישור האמור, בשל מועד מתן האישור, תתאים רשות הרישוי, בחלוף 30 ימים מתום התקופה האמורה [[באותו סעיף]], את התשריט גם לאותו אישור; הגורם המפעיל יידע את רשות הרישוי על מתן אישור כאמור. : (ד) תשריט שאושר לפי הוראות סעיף זה, לרבות כל התאמה שנערכה בו לפי סעיף קטן (ג), יראו אותו לעניין חוק זה, ובכלל זה לעניין [[סעיף 261(ד)]], כהיתר שניתן וכתכנית מפורטת שאושרה, לגבי העניינים שנכללו בו. : (ה) הוראות [[סעיפים 117]] [[ו־118]] יחולו לעניין הודעה על אישור תשריט כאמור בסעיף קטן (ד), שמירתו ופרסומו, בשינויים המחויבים. @ 255יז. הגשת תכנית ראשונה (תיקון: תשע״ז–7) : הגורם המפעיל יגיש, בתוך שנתיים מיום התחילה, תכנית לעניין נכסי הפעילות למוסד תכנון מוסמך. @ 255יח. בנייה נוספת לפני אישור תכנית ראשונה (תיקון: תשע״ז–7) : (א) רשות הרישוי רשאית לתת לגורם המפעיל, עד לאישור תכנית כאמור [[בסעיף 255יז]], היתר, הקלה או היתר לשימוש חורג (בסעיף זה – היתר), לבנייה נוספת שמתקיים לגביה אחד מאלה: :: (1) היקפה אינו עולה על 10% מסך שטחי הבנייה הכלולים באישורי שר האוצר; לעניין אישור בנייה נוספת לפי פסקה זו במתחם אילת או במתחם אשקלון, יחושב שיעור שטח הבנייה הנוספת שניתן לאשר כאמור לגבי כל מתחם, בנפרד; לעניין זה – :::- ”מתחם אילת” – השטח הכולל של נכסי הפעילות המצויים בתחום עיריית אילת; :::- ”מתחם אשקלון” – השטח הכולל של נכסי הפעילות המצויים בתחום עיריית אשקלון או המועצה האזורית חוף אשקלון; :: (2) היא תואמת את אישור שר האוצר, לרבות אישור שנתן לפי [[סעיף 255טו(ג)]], ואם אושר תשריט לפי [[סעיף 255טז]] – את התשריט; :: (3) לא מתקיים לגביה האמור בפסקה (2), ואולם אין במתן היתר סטייה ניכרת מאישור או מתשריט כאמור באותה פסקה. : (ב) ההוראות לפי [[סעיף 149]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין בקשה להיתר לבנייה נוספת לפי סעיף קטן (א)(1) או (3). : (ג) הגיש גורם מפעיל בקשה להיתר כאמור בסעיף קטן (א) לרשות הרישוי, תעביר רשות הרישוי את הבקשה למשרד להגנת הסביבה ולמשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, ולעניין רשות הרישוי כאמור [[בסעיף 255כג(ב)]] – ליועץ הסביבתי של הוועדה לתשתיות לאומיות ולמשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים; גורם כאמור שהועברה אליו בקשה לפי סעיף קטן זה רשאי להעביר לרשות הרישוי, בתוך חודש מיום שהועברה אליו הבקשה, את עמדתו לגביה; בתום התקופה כאמור, רשאית רשות הרישוי לתת החלטה בבקשה. : (ד) רשות הרישוי רשאית להתנות מתן היתר לפי סעיף זה בהכנת מסמך סביבתי, רק אם הבקשה שהוגשה לה כאמור היא בקשה לבנייה נוספת של מיתקן לאחסון נפט. : (ה) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), לא אושרה תכנית כאמור [[בסעיף 255יז]] עד תום חמש שנים מיום התחילה, ייווספו לשיעור הבנייה הנוספת המרבי שרשאית רשות הרישוי להתיר לפי אותו סעיף קטן, 5% מסך שטחי הבנייה הכלולים באישורי שר האוצר. : (ו) היתר שנתנה רשות הרישוי לפי סעיף זה יראו אותו כתכנית מפורטת שאושרה וכהיתר שניתן. @ 255יט. היתר למימוש תכנית שאושרה (תיקון: תשע״ז–7) : אושרה תכנית שהגיש גורם מפעיל למוסד התכנון המוסמך לאשרה, ונדרשה הוצאת היתר מכוחה, רשאי הגורם המפעיל להגיש את הבקשה להיתר, לרבות בקשה למתן הקלה או היתר לשימוש חורג, לרשות הרישוי כאמור [[בסעיף 255כג(א)]], ולעניין תכנית כאמור שהיא תכנית לתשתית לאומית – גם לרשות הרישוי כאמור [[בסעיף 255כג(ב)]], לפי בחירתו. @ 255כ. ערר (תיקון: תשע״ז–7) : (א) על החלטת רשות הרישוי בבקשות כאמור [[בסעיפים 255טז]]((,)) [[255יח]] [[ו־255יט]] ניתן להגיש ערר לוועדת ערר. : (ב) ועדת הערר לעניין סעיף קטן (א) תהיה אחת מאלה: :: (1) אם ההחלטה ניתנה בידי רשות הרישוי כאמור [[בסעיף 255כג(א)]] – ועדת המשנה לתכניות עבודה שהוקמה לפי [[סעיף 119ז]]; :: (2) אם ההחלטה ניתנה בידי רשות הרישוי כאמור [[בסעיף 255כג(ב)]] – הוועדה לתשתיות. : (ג) הוראות [[סעיף 152(א)]] יחולו לעניין הגשת ערר לוועדת ערר כאמור בסעיף קטן (ב)(1) והוראות [[סעיף 152(א1)(1) ו־(2)]] יחולו לעניין הגשת ערר לוועדת ערר כאמור בסעיף קטן (ב)(2). @ 255כא. פיצויים והיטל השבחה (תיקון: תשע״ז–7) : (א) על אף האמור [[בסעיפים 255טו(א) ו־(ב)]] [[ו־255טז]], לא יראו את אישור שר האוצר או תשריט שאושר כאמור [[255טו|באותם סעיפים]], כתכנית פוגעת לעניין [[סעיף 197]] או כתכנית שבשל אישורה חלה השבחה במקרקעין, לעניין [[התוספת השלישית]]. : (ב) על אישור שנתן שר האוצר לפי [[סעיף 255טו(ג)]] ועל היתר לבנייה נוספת שנתנה רשות הרישוי כאמור [[בסעיף 255יח]], יחולו הוראות [[סעיף 197]] [[והתוספת השלישית]] החלות לעניין תכנית. @ 255כב. רציפות (תיקון: תשע״ז–7) : (א) כל היתר או אישור בנושא תכנון ובנייה שניתן או שיינתן לבעל זיכיון המשנה יראו אותו כאילו ניתן לגורם המפעיל. : (ב) הוענקה זכות בנכסי הפעילות לגורם מפעיל (בסעיף זה – גורם מפעיל קודם) והוענקה לאחר מכן לגורם מפעיל אחר (בסעיף זה – גורם מפעיל חדש) – :: (1) יראו כל בקשה או ערר שהגיש הגורם המפעיל הקודם או בעל זיכיון המשנה לפי חוק זה, ובכלל זה המסמכים שצורפו לבקשה או ערר כאמור, כאילו הוגשו בידי הגורם המפעיל החדש; :: (2) יראו כל היתר או אישור שניתן לגורם מפעיל קודם כאילו ניתן לגורם המפעיל החדש. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), רשאי יושב ראש מוסד התכנון הדן בבקשה או בערר כאמור באותו סעיף קטן, לדרוש מהגורם המפעיל החדש לצרף לבקשה או לערר כאמור מסמך מעודכן מטעמו, אם סבר שהדבר נחוץ לשם שמירה על הבטיחות. @ 255כג. רשות הרישוי (תיקון: תשע״ז–7) : (א) רשות הרישוי לעניין [[פרק זה]] תהיה רשות הרישוי שהוקמה לפי [[סעיף 119ו]], בשינויים המחויבים. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין אישור תשריט או בקשה לבנייה נוספת הכוללים שטח של שני מחוזות לפחות, תהיה רשות הרישוי, רשות הרישוי שלפי [[סעיף 6ב(ב)(1)]]. == פרק י״א: שונות == @ 256. בוררות : מקום שנתגלעו סכסוכי ממון עקב ביצוע חוק זה, מותר לצדדים גם להסכים להכרעת הסכסוך בדרך של בוררות, [[חוק הבוררות|ופקודת הבוררות]] תחול. @ 256א. אגרה השנויה במחלוקת (תיקון: תשמ״ח–2) : נתגלעו חילוקי דעות בדבר תשלום אגרה לפי חוק זה או התקנות על פיו ודרך חישובה, ישלם החייב בתשלום את שנדרש לשלם, והוא רשאי לפנות לבית המשפט המוסמך אשר יכריע במחלוקת. @ 257. כניסה למקרקעין לשם עריכת סקירה, בדיקה או מדידה (תיקון: תשע״ז–9, תשפ"ד-9) : לשם עריכתה של תכנית או ביצועה או לשם קבלת החלטה בבקשה להיתר, רשאי מי שהורשה לכך על ידי הוועדה המקומית, הוועדה המחוזית או הוועדה לתשתיות להיכנס בכל עת סבירה בשעות היום לכל מקרקעין, לאחר שמסר הודעה על כך לבעל המקרקעין שבעה ימים לפחות מראש, כדי לסקור, לבדוק או למדוד אותם, ובלבד שלא ייכנס לבית מגורים אלא בהסכמת המחזיק בבית, שהוא בגיר, ולא ייכנס למקרקעין שבהחזקת צבא ההגנה לישראל או שלוחה אחרת של מערכת הביטחון שאושרה על ידי שר הביטחון אלא באישור של מי שהוסמך לכך על ידי שר הביטחון. @ 257א. (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה, תשע״ז–9) : (((בוטל).)) @ 258. ייצוג ועדה מקומית לפני בית המשפט (תיקון: תשנ״א–2, תשע״ז–9) : ועדה מקומית רשאית לפתוח בהליכים ולהתייצב לפני בית משפט בכל הליך באמצעות עובד שהרשתה לכך, ומסירת הזמנה, הודעה, צו או מסמך אחר בהליכים כאמור לידי אותו עובד תהא מסירה כדין לועדה המקומית; ההרשאה יכולה להיות כללית או לענין מיוחד ואולם בהליכים לפי [[פרק י׳]] יחולו הוראות [[סעיף 254יח]]. @ 259. תחולה על המדינה בדרך כלל (תיקון: תשמ״א–8, תשמ״א–9, תשמ״ג, תשס״ט–4, תשע״ז–9) : (א) חוק זה מחייב גם את המדינה, אולם לא יחולו עליה הוראות [[סימן ו׳ בפרק י׳]]; הוראה זו אינה גורעת מאחריותו הפלילית של אדם אחר. : (ב) המדינה פטורה מתשלום אגרה לגבי בניה לצרכי שירות ציבורי. : (ב1) הליך אכיפה כלפי המדינה לפי הוראות [[סימן ד׳ בפרק י׳]] ינוהל בידי היחידה הארצית לאכיפה או בידי המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין כהגדרתם [[בסעיף 203]], בלבד. : (ג) בית המשפט לא יתן צו נגד המדינה לפי הוראות [[פרק י׳]] אלא לאחר שנתן ליועץ המשפטי לממשלה או לנציגו הזדמנות להשמיע את טענותיו. : (ד) לגבי מקרקעין המנוהלים לפי [[חוק רשות מקרקעי ישראל, התש״ך–1960]] – :: (1) ”חכירה לדורות” – לרבות עסקת חכירה לדורות שלא נגמרה ברישום; :: (2) ההוראות [[שבסעיף 2(ב) לתוספת השלישית]] לא יחולו אלא אם ההחזקה במקרקעין שהחכירה רשות מקרקעי ישראל הוחזרה אליה, או אם זכות החכירה במקרקעין הועברה בהסכמתה; :: (3) ההוראות [[שבסעיף 2(ג) לתוספת השלישית]] לא יחולו. @ 260. עדיפות בדיון בבקשות המדינה : מוסד תכנון ידון ויכריע בבקשות של המדינה ושל כל רשות שהוקמה בחוק לפני שידון ויכריע בבקשות אחרות. @ 261. דרכים ותשתיות (תיקון: תשנ״ד, תשנ״ה–4, תשע״ד–2, תשע"ה, תשע"ה-2, תשע״ו–4, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ז, תשע״ז–2, תשע״ז–7, תשע״ז–9, ק״ת תשע״ז–2, ק״ת תשע״ח, תשע״ח–6, תשע״ח–7, ק״ת תש״ף, תשפ"ב-9, תשפ"ב-13, תשפ"ג-2, תשפ"ג-5, ק"ת תשפ"ד) : (א) תכנית שאין בה אלא הוראות בדבר התוויות דרכים או תיקון התוואי של דרכים והנוגעת ליותר ממרחב תכנון מקומי אחד, רשאי שר הבינוי והשיכון או שר התחבורה, להגישה לועדה המחוזית, עשה כן – יודיע עליה לכל ועדה מקומית שבמרחבה עובר התוואי. : (ב) הועדה המחוזית תנהג בתכנית כאמור בסעיף קטן (א), בדרך שבה היא נוהגת בתכניות שבסמכותה כאמור [[בסעיף 62]], ובלבד שהועדות המקומיות שבהן עובר תוואי הדרך רשאיות להגיש את הערותיהן לתכנית בתוך שלושים ימים מהיום שבו ניתנה להם הודעה כאמור בסעיף קטן (א). : (ג) סירבה הועדה המחוזית לאשר תכנית כאמור בסעיף קטן (א), כפי שהוגשה לה בידי שר הבינוי והשיכון או בידי שר התחבורה, רשאי, כל אחד מהם, להגיש ערר על כך בפני המועצה הארצית, [[וסעיף 110]] יחול בשינויים המחויבים לפי הענין. : (ד) התוויית דרך, סלילתה או סגירתה, וכן הקמתו של קו תשתית תת־קרקעי ומיתקן נלווה הנדרש במישרין להפעלתו בעל מאפיינים שקבע שר הפנים, למעט מערכת הולכה כהגדרתה [[בחוק משק הגז הטבעי]], שהגז המובל בה דורש עיבוד בטרם ניתן להזרימו לרשת החלוקה, או מערכת הולכה הפועלת בלחץ שמעל 80 בר (bar), אינן טעונות היתר לפי [[סעיף 145]], אם מתקיימים לגביהן כל אלה: :: (1) הן מבוצעות בידי אחד מאלה: ::: (א) המדינה; ::: (ב) רשות שהוקמה לפי דין; ::: (ג) גוף הפועל מטעם המדינה לפי דין; ::: (ד) גוף הפועל מטעם המדינה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת הממשלה; ::: (ה) חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח מבנים ותשתיות; ::: (ו) רשות מקומית; ::: (ז) תאגיד בבעלות מלאה של רשות מקומית אחת או יותר שעיקר עיסוקו בפיתוח מבנים ותשתיות; ::: (ח) לעניין הקמת רשת חלוקה כהגדרתה [[בחוק משק הגז הטבעי]] – בעל רישיון חלוקה כהגדרתו [[בחוק האמור]]; ::: (ט) לעניין הקמת רשת כהגדרתה [[בסעיף 17א לחוק התקשורת]], למעט הקמת רשת בבית משותף לפי [[סעיף 21ב(ב1) לחוק האמור]] – ספק מורשה כהגדרתו [[בסעיף 17א לחוק האמור]]; ::: (י) גורם מפעיל כהגדרתו [[בסעיף 255יד]], אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, בצו; :: (2) הן נעשות בהתאם לאחת מאלה: תכנית מפורטת מאושרת מאושרת, תכנית מיתאר מקומית מאושרת הכוללת הוראות של תכנית מפורטת, תוכנית עבודה שאושרה לפי [[+|סעיפים 25]] [[או 25א לחוק משק הגז הטבעי]] או אישור בהליך מהיר כהגדרתו [[#2|בחוק האמור]]; לעניין זה לא יראו תכניות כאמור [[בסעיף 145(ח)]], כתכניות שהוראות סעיף קטן זה חלות עליהן; :: (3) ניתנה הודעה על כך 15 ימים לפני תחילת ביצוען של העבודות לרשות המקומית ולוועדה המקומית הנוגעות בדבר; :: (4) עם סיום ביצוע העבודות יגיש הגורם המבצע כאמור בפסקה (1) לרשות הרישוי מסמכים המעידים על הקמת העבודות בפועל בהתאם לתכנית כאמור בפסקה (2), והכול במתכונת שיקבע שר הפנים. :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (מיתקנים נלווים לקו תשתית תת־קרקעי), התשע״ה–2015]].)) :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (דיווח על ביצוע עבודות לפי סעיף 261(ד) לחוק), התשע״ו–2016]].)) :: ((פורסמו [[תקנות משק הגז הטבעי (תכנית עבודה לרשת חלוקה), התשע״ז–2016]].)) : (ה)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ד) [[ובסעיף 145]], הקמת מבנה דרך בידי אחד הגופים האמורים בסעיף קטן (ד), תהיה טעונה הרשאה בהתאם להוראות סעיף קטן זה ואולם, הקמת מתחם תפעולי הנדרש לצורכי הטיפול במסילת ברזל ובציוד הדרוש להפעלתה של רכבת, או הקמת מבנה הנדסי או כל מבנה אחר הדרוש במישרין לשם הקמה או הפעלה של מיזם המטרו כהגדרתו [[בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021]], תהיה טעונה הרשאה בהתאם להוראות סעיף קטן זה, למעט אם נקבע בחוק זה או בכל דין אחר כי אינם טעונים היתר לפי [[סעיף 145 לחוק זה]]. :: (2) בקשה להרשאה להקמת מבנה דרך תוגש למתכנן המחוז והעתק ממנה יוגש למהנדס הועדה המקומית; הבקשה תכלול את הפרטים שלפיהם ניתן יהיה לקבוע אם הקמת מבנה הדרך תואמת הוראות תכנית כאמור בסעיף קטן (ד), כן תכלול הבקשה את פרטי האדריכל או המהנדס האחראים לתכנון המבנה ופרטים נוספים שיקבע שר הפנים בתקנות, בהתייעצות עם שר הבינוי והשיכון והשר לאיכות הסביבה ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת. :: (3) תוך 30 ימים מיום הגשת הבקשה להרשאה יבדקו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית את הבקשה ויאשרו אותה אם היא תואמת את הוראות התכנית והוראת כל דין אחר הנוגעת לענין, שלא ניתנה לגביה הוראה אחרת בתקנות שהותקנו לפי פסקה (2); קבעו המתכנן והמהנדס כאחד כי הבקשה אינה תואמת הוראה מההוראות האמורות, ימסרו הודעה מנומקת בכתב על כך, למגיש הבקשה, בתוך התקופה האמורה. :: (3א) לא תינתן הרשאה לפי סעיף קטן זה אלא אם כן אישר מכון בקרה כי ביצע בקרת תכן לבקשה להרשאה וכי תוצאות הבקרה תקינות; שר הפנים רשאי לקבוע כי הוראות פסקה זו לא יחולו על בקשות להרשאה שבשל מהותן, אופיין או היקפן לא נדרשת לגביהן בקרה של מכון בקרה, ובלבד שאינן טעונות בקרה של בקר מורשה לפי [[סימן ג׳ בפרק ה׳3]]; שר הפנים יקבע הוראות לעניין העברת בקשה להרשאה לבדיקת מכון בקרה וקבלת תוצאות הבדיקה ממכון הבקרה, לרבות קביעת מועדים לביצוע הפעולות האמורות. :: (4) לא החליטו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית בבקשה להרשאה בתוך התקופה האמורה בפסקה (3), יראו את הבקשה כמאושרת וכאילו ניתנה הרשאה לפיה, ובלבד שמכון בקרה אישר, ככל שאישורו נדרש, כי ביצע בקרת תכן לבקשה להרשאה וכי תוצאות הבקרה תקינות. :: (5) נתגלעו חילוקי דעות בין מתכנן המחוז ובין מהנדס הועדה המקומית בקבלת החלטה לפי פסקה (3), ימסרו את פרטי המחלוקת בהודעה בכתב, ליושב ראש הועדה המחוזית, והוא יכריע במחלוקת תוך 21 ימים מיום קבלת ההודעה, לאחר שיתייעץ עם יושב ראש הועדה המקומית ועם מומחה מקצועי לענין השנוי במחלוקת. :: (6) קבע יושב ראש הועדה המחוזית כי מתבצעות עבודות להקמת מבנה דרך ללא הרשאה או בניגוד לתנאי הרשאה, יחולו הוראות [[פרק י׳]] ככל שהן חלות על המדינה. :: (7) על אף האמור בפסקאות (2) עד (5), בקשה להרשאה המוגשת על ידי רשות מקומית או תאגיד בבעלות מלאה של רשות מקומית אחת, תוגש למהנדס הוועדה המקומית והוא יהיה המוסמך להכריע בבקשה להרשאה. :: (8) שר הפנים רשאי לקבוע חובת בקרת ביצוע על ידי מכון בקרה על עבודה לפי סעיף זה הטעונה בקרת תכן; בעל ההרשאה ימסור הודעה לרשות המקומית לפני תחילת העבודות על מכון הבקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע בהתאם להוראות שיקבע שר הפנים. :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (בקשה להרשאה להקמת מבנה דרך), התשס״ה–2004]].)) : (ה1) על אף האמור בסעיף קטן (ד) [[ובסעיף 145]], הקמת מבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי בידי אחד הגופים האמורים בסעיף קטן (ד), תהיה טעונה הרשאה, והוראות סעיף קטן (ה) יחולו לעניין הרשאה כאמור בשינויים המחויבים. : (ו) (((בוטל).)) : (ז) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי תשתית נוספים וסוגי בניינים או עבודות הנדרשים במישרין להקמת תשתית או בשל קיומה, שהקמתם או ביצועם ייעשו שלא על פי היתר אלא על פי הרשאה כאמור בסעיף קטן (ה). @ 262. ביטול ושינוי תחומי מרחב תכנון ומחוז : ביטול של מחוז או של מרחב תכנון מקומי ושינוי גבולותיהם לא יפגעו בתקפן של תכניות ושל תקנות אחרות שהותקנו לאותו מחוז או מרחב תכנון או לחלק ממנו, והן ישארו בתקפן באותו תחום שבו חלו לפני כן, בשינויים המחוייבים לפי הענין, עד שיבוטלו או ישונו על ידי תכניות או תקנות אחרות, מכוח חוק זה. @ 263. עסקאות ועובדים בועדה מקומית לפי [[סעיף 19]] (תיקון: תשל״ח, תשע״ד–2, תשע״ה) : (א) ועדה מקומית שמרחב התכנון שלה כולל יותר מרשות מקומית אחת רשאית, באישור שר הפנים, לרכוש נכסים לצורך מילוי תפקידיה ולמכרם, וכן רשאית היא באישור השר להעסיק עובדים; תנאי העסקת העובדים יהיו כתנאי העסקת עובדים במועצה מקומית. : (ב) נשתנה תחומו של מרחב התכנון, רשאי שר הפנים לקבוע בצו מה ייעשה בנכסים שרכשה הועדה המקומית לפי סעיף קטן (א). : (ג) ועדה מקומית כאמור בסעיף קטן (א) רשאית, באישור הועדה המחוזית, לבוא לידי הסכם עם המדינה או עם רשות מקומית שבתחומה נמצא מרחב התכנון, שלפיו ישרתו עובדים של הרשות המקומית או של המדינה גם את הועדה המקומית, ויועמדו נכסים של המדינה או של הרשות המקומית לרשות הועדה המקומית למילוי תפקידיה, הכל בתמורה ולפי תנאים שייקבעו בהסכם; בביצוע תפקידיה של הועדה המקומית יהיו עובדים כאמור כפופים להוראותיה בלבד. : (ד) [[חוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל״ח–1978]], יחול, בשינויים המחויבים, על עובדי ועדה מקומית כאמור בסעיף קטן (א). @ 264. סמכויות הממשלה : על אף האמור בכל חוק לא יינתנו סמכויות הממשלה לפי חוק זה לאצילה אלא לועדה של שרים בלבד. @ 265. ביצוע ותקנות (תיקון: תשכ״ו, תשמ״א–8, תשמ״ח–2, תשנ״ה–4, תשס״ג, תשס״ו, תשס״ז–2, תשס״ט–2, תשע״ד–2, תשע״ה, תשפ"ב-8, תשפ"ג-4) : שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, ואם התקנות מתייחסות למחוז או למרחב תכנון מקומי מסויים – גם עם הועדה המחוזית או הועדה המקומית הנוגעת בדבר, הכל לפי הענין – בכל הנוגע לביצוע חוק זה, ובין השאר בענינים אלה: : (1) הנוהל בבקשות להיתרים ובמתן ההיתרים וכן תקופת תקפם של היתרים, חידושם וביטולם, לרבות בנוגע להגשת בקשה להיתר בדרך מקוונת; :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש״ל–1970]].)) :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע״ו–2016]].)) :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (שינוי שימוש למטרת עסק), התשפ"ה-2025]].)) : (2) קביעת תנאים להיתרים הבאים להבטיח ביצוע יעיל של חוק זה, לרבות לעניין ביצוע הבנייה והעבודות לפי היתר; :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (הצללה בגן שעשועים), התשע״ט–2019]].)) :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (אצירת אשפה), התש״ף–2019]].)) :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (בטיחות המשתמש), התש״ף–2019]].)) :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (בנייה בת־קיימה), התש״ף–2020]].)) : (3) הפקדת תשריטים, חתכים, שרטוטים וחישובים סטטיים ומתן כל ידיעה אחרת הדרושים לועדה המקומית בקשר לעבודה או לשימוש הטעונים היתר לפי חוק זה; :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (העתקים צילומיים צבעוניים של תשריטים), התשנ״א–1990]].)) : (4) הקמת מבנים ארעיים, השימוש בהם ומועד פירוקם; : (5) רחבן של דרכים, התווייתן וסלילתן; : (6) גבהם, גדלם ונפחם המינימלי של חדרים ושל דירות, ובדרך כלל – דרכי בנייתם של בנינים, תיקונם ושינוים; : (7) מראם החיצוני של בנינים, יציבותם, שמירתם מפני אש או חדירת רעש, איוורורם, ניקוזם וביובם, מיתקני התברואה שלהם, תאורתם, הספקת המים בהם וצינורות לקווי טלפון; : (8) הסדרת דרכי החימום והספקת הגז, במקום שמתקינים אותם; : (9) דרכי הביצוע של צווים שניתנו על פי [[פרק י׳]] להריסת מבנים או חלק מהם; :: ((סמכות שר הפנים לפי פסקה (9) הועברה לשר האוצר (י״פ תשע״ה, 7720; תש״ף, 6344).)) : (10) בנינים המשמשים דרך קבע לאסיפות; : (11) התקנתם של מקומות חניה ואיכסון לכלי רכב בקרבתם של בנינים, הגישה למקומות אלה והיציאה מהם; :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה), התשמ״ג–1983]].)) :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (הצמדת מקומות חניה), התשנ״ו–1996]].)) : (12) בטיחותם של תופשי בנינים ושל המשתמשים בהם או המזדמנים אליהם; ובכלל זה, לשם הפחתת הסיכון לכוויות, הוראות לענין הגבלת טמפרטורת המים החמים בבניני מגורים ובבנינים המשמשים אוכלוסיות רגישות, כפי שקבע שר הפנים, ולענין התקנתם של אמצעי בטיחות לצורך זה; תקנות לפי פסקה זו לענין שינוי טמפרטורת המים החמים כאמור, יותקנו לאחר התייעצות עם שר הבריאות ועם שר התעשיה המסחר והתעסוקה ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת; : (13) בטיחות הציבור והעובדים בעת ביצוע עבודה הטעונה היתר לפי חוק זה; : (14) ערימת חמרים ופסולת בדרכים ובקרקעות ופינוים מאלה; : (15) הזמנים והדרכים שבהם יש לבצע עבודה הטעונה היתר לפי חוק זה או שבהם מותר שימוש חורג לפי חוק זה, הכל כדי למנוע מיטרד, מהשכנים ומהציבור; : (16) כללים שלפיהם תקבע ועדה מקומית תקופת מקסימום כאמור [[בפרק ז׳]]; : (17) שיעורן של אגרות למתן היתרים, מידע, אישורים ותעודות לפי חוק זה וכיוצא באלה, הנסיבות שבהן משתלם פקדון על חשבון האגרות ומתן פטור מתשלומן, וכן הוראות בדבר הפחתה משיעור אגרות למתן היתרים, או השבת האגרה ששולמה כאמור, בשל איחור משמעותי מהמועדים הקבועים לפי חוק זה למתן ההיתר; : (17א) שיעורן של אגרות להגשת תכניות וטיפול בהן, ולהגשת עררים והשגות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת; :: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).)) : (17ב) שיעורן של אגרות ערר לועדת ערר לפי [[פרק ב׳ סימן ב׳1]], באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת; : (17ג) סדרי העיון בתכנית שהופקדה וקביעת נהלים ואגרות לקבלת העתקי תכנית ואישורה; : (18) דרכי עריכתן של תכניות מיתאר ושל תכניות מפורטות בכל שלביהן והמסמכים, התעודות האחרות והידיעות שיש להמציא עם תכנית; :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (כינוי תכניות), התשמ״ו–1985]].)) : (19) דרכי הביצוע של תכניות; : (20) שיטת החישוב, לענין תכניות מיתאר, של יכולת קליטת האוכלוסיה בשטחים הנכללים בתכניות כאמור; : (21) דרכי ההקניה של קרקע משלימה לפי [[סעיף 70]] ודרכי רישום ההקניה בפנקסי המקרקעין; : (22) הטפסים וסדרי הנוהל בכל הליך לפי חוק זה למעט הליך בבית משפט או בבוררות; : (22א) טופסי הודעה על הליכי תכנון והפקדת תכנית ואישורה; : (22ב) הוראות לענין צורת הפרסום של הודעות על הליכי תכנון והפקדת תכנית ואישורה, ובין השאר הוראות לענין פרסום הודעה על גבי שלט לפי [[סעיף 89א]] לרבות צורת השלט, הכיתוב עליו, מידותיו, אופן הצבתו, דרכי הסרתו וכן הוראות לענין דרכי פרסום חלופיות לפי [[הסעיף האמור]]; : (23) מניעת הביצוע של עבודה או שימוש במקרקעין, ללא היתר או שלא בהתאם להיתר; : (24) בדיקת חמרים המשמשים או שנועדו לשמש לבנין, בין שנקבע להם תקן רשמי ובין שלא נקבע, וכן בדיקת הקרקע לביסוס המבנים; : (25) הסדרת זכויותיהם וחובותיהם של בעלים, שוכרים ותופשים בני־מצרא במקרקעין, בדבר התקנתם של קירות משותפים, קירות חיצוניים ויסודותיהם של קירות אלה, תיקונם, החזקתם וניקוים, וכן קביעת דרכי הבירור של חילוקי דעות בדבר זכויות וחובות אלה; : (26) דרכי מסירתם של הודעות, מסמכים ותעודות אחרות לפי חוק זה או התקנות על פיו, לרבות באופן מקוון, בדואר אלקטרוני או באמצעים אלקטרוניים אחרים, למעט הודעות ומסמכים בהליכים משפטיים; :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (משלוח הודעות והחלטות בדרך מקוונת), התשע״ז–2016]].)) : (27) הריסתם וסילוקם של בנינים שהם רעי מראה ושאין להם תובעים זולת המדינה; : (28) הסדרת הקשר בין הועדה המחוזית והועדה המקומית להבטחת קיום הוראות הועדה המחוזית לפי חוק זה; : (29) גביית ההוצאות של כל עבודה שהתקנות על פי חוק זה מחייבות או מתירות את עשייתה; : (30) הוראות בדבר ביצוע [[התוספת השלישית]], לרבות מתן הודעות לפיה, נוהל שומה חוזרת ומימון הוצאות שמאות, ככל שלא נקבעו [[בתוספת השלישית]]; : (31) כללים לחישוב שטחים של מגרשים לבניה לצורכי רישוי ותכנון, לרבות השטח הכולל המותר לבניה ואפשרות חלוקתו לשטחים למטרות עיקריות, ושטחים למטרות שירות, גובה הבנינים, ומספר קומות; :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992]].)) : (31א) תנאים והוראות לעניין שינוי כללי חישוב השטח הכולל המותר לבנייה בתוכניות מאושרות שקבעו את שטח הבנייה כאמור בחלוקה לשטח למטרות עיקריות ולמטרות שירות, ובלבד שההשפעה התכנונית של שינוי כללי החישוב תהיה מועטה; שר הפנים יביא את נוסחן הסופי של התקנות לפי פסקה זו לידיעת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת 30 ימים לפחות לפני התקנתן; : (32) כללים בדבר פיקוח וביקורת במקום הבניה ודיווח על ביצוע עבודה; :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (דיווח על בניה שלא כדין), התשמ"ח-1987]].)) : (33) הנוהל בבקשות להיתרים להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, כהגדרתו [[בסעיף 202ב(א)]], לרבות הדרכים ליידוע הציבור ולשמיעתו או להגשת התנגדויות, בהתחשב, בין השאר בהוראות [[סעיף 149]] לענין פרסום ומסירה של הודעות ובסוג המיתקן, במיקומו, בגודלו או ברמת הקרינה הנוצרת במהלך הפעלתו; תקנות לפי פסקה זו יותקנו גם לאחר התייעצות עם השר לאיכות הסביבה ועם שר התקשורת ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת; : (34) הנוהל בבקשות להיתרים הכרוכים בשמירה, בהעברה או בכריתה של עצים בוגרים כהגדרתם [[בסעיף 83ג]], וכן תקופת תוקפם של היתרים כאמור, חידושם, ביטולם או הנוהל בקביעת תנאים בהם, לרבות תנאים שנדרשו לפי [[פקודת היערות]]; תקנות לפי פסקה זו טעונות את אישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת; : (35) הוראות לעניין סדרי עבודה ודיון של מוסד תכנון, לרבות נושאי משרה במוסד תכנון שניתנה להם סמכות לפי חוק זה לעניין תכניות או היתרים, ולרבות קביעת מועדים לביצוע פעולות על ידם, אם לא נקבעו בחוק זה. :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטת ועדה מיוחדת בפני שרים), תש״ל–1970]].)) :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (ערר בפני המועצה הארצית), תשל״ב–1972]].)) :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר), התשנ״ו–1996]].)) :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (היוועצות בחבר ועדה וקבלת חוות דעת מקצועית ביחס לתכנית), התשס״ג–2003]].)) :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי הדיון בקיום דיון חוזר במוסד תכנון), התשס״ג–2003]].)) :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (תדירות דיוני מוסד תכנון), התשס״ג–2003]].)) :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (תכנית הטעונה התייעצות עם פקיד היערות), התשע"ה-2015]].)) @ 265א. הצמדת תשלומים מסויימים (תיקון: תשמ״ח–2, תשפ"ב-8) : על תשלומים לפי [[סעיפים 69(א)(12)]] [[ו־122(3) לחוק]] יחול [[חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלום חובה), התש״ם–1980]], ויראו לענין זה ועדה מקומית לתכנון ולבניה כאילו היתה רשות מקומית ואת התשלומים האמורים כאילו היו תשלומי חובה, הכל כמשמעותם [[באותו חוק]]. @ 266. פטור באזורים כפריים (תיקון: תשע״ה) : שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות, עבודה או שימוש שיהיו באזורים כפריים כפי שיוגדרו באותן התקנות, פטורים מהיתר לפי [[פרק ה׳]]; הפטור יכול להיות ללא תנאי או בכפוף לתנאים שייקבעו בתקנות כאמור. : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (פטור מהיתר לעבודה לצורכי מרעה בקרקע חקלאית באזורים כפריים ותנאיו), התשס״א–2001]].)) @ 266א. (תיקון: תש״ס–3) : (((בוטל).)) @ 266ב. (תיקון: תש״ס–3, תש"ס-4, תשע"ד-2) : (((בוטל).)) @ 266ג. פטור למיתקן גישה אלחוטית (תיקון: תשס״א–6, תשע״ה, תשע״ח–7, תשפ"ב-13) : (א) התקנת מיתקן גישה אלחוטית והתקנת מיתקן העגינה הנושא אותו, על גג בנין, הנעשית בידי ספק מורשה, אינם טעונים היתר לפי [[סעיף 145]]; שר הפנים, בהתייעצות עם שר התקשורת ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים נוספים לענין תחולת הפטור מחובת היתר כאמור ולענין דרכי התקנה. :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (התקנת מיתקן גישה אלחוטית לתקשורת בשיטה התאית), התשע״ט–2018]].)) : (ב) בסעיף זה, ”ספק מורשה” – כהגדרתו [[בסעיף 17א לחוק התקשורת]], ו”מיתקן גישה אלחוטית”, ”מיתקן עגינה” ו”גג בנין” – כהגדרתם [[בסעיף 27א לחוק התקשורת]]. @ 266ג1. פטור להחלפה של מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית – הוראת שעה (תיקון: תשע״ח–7) : (א) בסעיף זה – ::- ”מהנדס מבנים” – מהנדס רשוי הרשום במדור להנדסת מבנים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]]; ::- ”מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית” ו”בעל רישיון” – כהגדרתם [[בסעיף 202ב(א)]]. : (ב) עבודה שהיא החלפת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם בהתאם להיתר כדין לפי חוק זה (בסעיף זה – מיתקן), לרבות החלפת מיתקן הכוללת חיזוק תורן (בסעיף זה – העבודה), פטורה מהיתר לפי [[סעיף 145]], אם מתקיימים לגביה כל אלה: :: (1) העבודה מבוצעת בידי בעל רישיון, לאחר שקיבל, ממי שהוסמך לכך לפי [[פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב–1972]], הוראה בדבר עריכת שינוי בתדרים שהוקצו לו לפי [[אותה פקודה]]; :: (2) ניתן אישור הממונה כהגדרתו [[בחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2006]], כי לא נדרש היתר הקמה והיתר הפעלה לפי [[+|סעיפים 6]] [[ו־7 לחוק האמור]] וכי העבודה לא יוצרת עלייה בהספק המיתקן ובטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה למיתקן הקיים; אישור הממונה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה; :: (3) בעל הרישיון הציב, בטרם תחילת ביצוע העבודה, שלט במקום בולט במקום ביצוע העבודה המודיע על ביצועה ועל כך שמתקיימות לגביה הוראות סעיף זה; שלט כאמור יהיה לפי הוראות לעניין מידות השלט, תוכנו, צורתו ואופן הצבתו שיפרסם שר האוצר באתר האינטרנט של מינהל התכנון; ::: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).)) :: (4) שטחו והיקפו של המיתקן לאחר ביצוע העבודה לא יעלה על שטח והיקף המיתקן שנקבעו בהיתר; לעניין זה, שטחם של רכיבים שחוברו לתורן המיתקן לשם חיזוקו בלבד לא יובא בחשבון בחישוב שטח והיקף המיתקן; :: (5) גובהו של מיתקן שחוזק לא יעלה על הגובה שנקבע למיתקן בהיתר שלפיו הוקם המיתקן; :: (6) גובהו של תורן המיתקן שהוחלף לא יעלה על הגובה שנקבע לתורן בהיתר שלפיו הוקם המיתקן ובכל מקרה לא יעלה על 18 מטרים; :: (7) חוזק תורן המיתקן באמצעות מוטות אלכסוניים המחברים את התורן לגג הבניין שעליו הוא מוצב או לקרקע - לא יעלה גובה נקודת החיבור של האלכסון עם התורן על שליש מגובהו של התורן או על שישה מטרים מבסיס התורן, לפי הנמוך; :: (8) חוזק תורן המיתקן באמצעות יציקת בטון – לא תחרוג היציקה משטח המיתקן שנקבע בהיתר שלפיו הוקם המיתקן, וגובהה לא יעלה על 150 סנטימטרים מפני הקרקע, ובמיתקן המוצב על גג בניין – 50 סנטימטרים מבסיס התורן; :: (9) בכפוף להוראות פסקאות (4), (7) ו־(8), הוראות ותנאים שנקבעו בהיתר שלפיו הוקם המיתקן יחולו גם לגבי ביצוע העבודה. : (ג) 15 ימים לפחות לפני תחילת ביצועה של העבודה תימסר לרשות המקומית ולוועדה המקומית שבתחומן מצוי המיתקן הודעה על הכוונה לבצעה, בצירוף אישור הממונה כאמור בסעיף קטן (ב)(2). : (ד) בתוך 45 ימים מתום ביצועה של העבודה תימסר לוועדה המקומית שבתחומה מצוי המיתקן הודעה על סיום ביצועה; הוחלף או חוזק תורן מיתקן שגובהו עולה על 3 מטרים – יצורף להודעה אישור מהנדס מבנים שתכנן את העבודה האמורה, בדבר עיגון המיתקן כאמור בסעיף קטן (ב) ויציבותו, ואם גובהו של התורן עולה על 9 מטרים – יצורף גם אישור של מהנדס מבנים בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתכנון וביצוע של עבודת בנייה, על כך שביצע בקרת תכן ובקרת ביצוע לעבודה. : (ה) הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד) ואישורים של מהנדסי מבנים כאמור בסעיף קטן (ד) יימסרו לפי הנוסחים שיפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון. : (ו) הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן שלוש שנים מיום פרסומו של [[חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע״ח–2018]] (((החוק פורסם ביום 22.3.2018))). @ 266ג2. הגדרות - [[סעיפים 266ג3 עד 266ג7]] (תיקון: תשפ"ב) : בסעיף זה [[ובסעיפים 266ג3 עד 266ג7]] - :- "אנטנה" - התקן המיועד לשדר ולקלוט גלים אלקטרומגנטיים בתדרי רדיו; :- "בעל רישיון" - כהגדרתו [[בסעיף 202ב]]; :- "גג בניין" - כהגדרתו [[בסעיף 27א לחוק התקשורת]], לרבות גג בניין המשמש מרפסת גג בקומה העליונה של הבניין; :- "חוק הקרינה" - [[=חוק הקרינה|חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006]]; :- "מהנדס מבנים" - מהנדס רשוי הרשום במדור להנדסת מבנים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]]; :- "מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית" - כהגדרתו [[בסעיף 202ב]], לרבות התקן המשמש לחיבור המיתקן אל בניין או אל עצם קיים; :- "הממונה על הקרינה" - ממונה כהגדרתו [[בחוק הקרינה]]; :- "נכס גובל" - מגרש גובל או מבנה אחר שהוא בית מורכב כהגדרתו [[בסעיף 59 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969]], באותו מגרש שבו ממוקם מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית; :- "ציוד נלווה" - ציוד או מכשור נלווה הנדרש להפעלתו של מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית; :- "עצם קיים" - עמוד תשתית, ובכלל זה רמזור, עמוד תאורה, עמוד חשמל או תמרור, וכן שלט חוצות, מבנה דרך, קיר אקוסטי, קיר תמך או עצם קיים דומה שקבע שר הפנים. @ 266ג3. ביצוע עבודה בהתאם להוראות תכנית מתירה (תיקון: תשפ"ב) : עבודות להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, החלפתו או הוספת אנטנה למיתקן כאמור, בהתאם להוראות [[סעיפים 266ג4]], [[266ג5]] [[או 266ג6]], לפי העניין, יבוצעו בהתאם להוראות תכנית מיתאר ארצית לתקשורת שעניינה מיתקני שידור קטנים וזעירים הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר מכוחה למיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה. @ 266ג4. פטור להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית (תיקון: תשפ"ב) : (א) עבודה שהיא הקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, לרבות התקנת הציוד הנלווה הנדרש להפעלתו (בסעיף זה - מיתקן ועבודה בהתאמה), אינה טעונה היתר לפי [[סעיף 145]], ובלבד שמתקיימים לגביה כל אלה: :: (1) העבודה תבוצע בידי בעל רישיון; :: (2) המיתקן יוקם על גג בניין או בצמוד לקיר החיצוני של בניין או על עצם קיים; :: (3) התקבלה הסכמה בכתב של בעלי הזכויות בגג הבניין, בקיר הבניין או בעצם הקיים, לפי העניין, לפי כל דין, לביצועה של העבודה; :: (4) לעניין מידותיו של המיתקן יתקיימו כל אלה: ::: (א) אורך המיתקן המוקם על גג בניין אינו עולה על הנמוך מבין אלה: 6 מטרים מרצפת גג הבניין שעליו הוקם או 66 אחוזים מגובה הבניין שעליו הוקם, הנמדד ממפלס הכניסה הקובעת לבניין כהגדרתה [[בסעיף 158טו1(א)]]; ::: (ב) הותקן המיתקן על עצם קיים, או על הקיר החיצוני של בניין, לא יעלו מידותיו של המיתקן על 65 אלף סנטימטרים מעוקבים, ובלבד שלא תותר חריגה של יותר ממטר אחד מגובה העצם הקיים ושהמיתקן יותקן בגובה של 2.5 מטרים לפחות מפני הקרקע, והכול למעט אם הוא מיתקן שהותקן במלואו בחלל הפנימי של העצם הקיים; ::: (ג) שר הפנים רשאי לקבוע מידות נפח גדולות יותר מהאמור בפסקת משנה (ב), ובלבד שיתקיימו במיתקן, לאחר הגדלתו, התנאים המפורטים [[בסעיף 145ג(א)]]; :: (5) הממונה על הקרינה נתן למיתקן היתר בהתאם להוראות [[סעיף 6 לחוק הקרינה]], והמיתקן עומד בתנאי ההיתר; :: (6) טווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה על הקרינה אינו חודר לנכס גובל, למעט חדירה למגרש שייעודו דרך או שטח ציבורי פתוח, ובלבד שהטווח אינו חורג מעבר לתחום זכות הדרך או השטח הציבורי הפתוח; :: (7) ניתנו למיתקן האישורים הנדרשים לפי התכנית המתירה שמכוחה מוקם המיתקן, אולם לא יידרש אישור של הוועדה המקומית, רשות הרישוי או מהנדס הוועדה לעבודה או לפרט מפרטיה, אף אם אישורם נדרש לפי אותה תכנית; :: (8) המיתקן אינו מוקם על בניין שמתקיים בו אחד מאלה: ::: (א) הוא נכלל בתכנית מאושרת או מופקדת כאתר המיועד לשימור, ברשימת אתרים לשימור מאושרת לפי [[התוספת הרביעית]] או הוא מיועד לשימור כאמור בהודעה על הכנת תכנית שפורסמה לפי [[סעיף 77]] או בתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 78]]; ::: (ב) הוא בניין או עצם קיים במקרקעין המיועדים לגן לאומי, לשמורת טבע, לאתר הנצחה או ליער, בתכנית מאושרת או מופקדת, בהודעה על הכנת תכנית שפורסמה לפי [[סעיף 77]] או בתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 78]]; ::: (ג) הוא בניין או עצם קיים בתחום חוף הים כהגדרתו [[בתוספת השנייה]], למעט בניין באזור שהוחלו עליו הוראות [[סעיף 4(ה) לתוספת השנייה]]; ::: (ד) הוא בתחום אתר עתיקות מוכרז לפי [[חוק העתיקות, התשל"ח-1978]]; :: (9) עיצוב המיתקן והשתלבותו על הבניין או על עצם קיים יהיו בהתאם להנחיות מרחביות שנקבעו לפי הוראות [[סעיף 145ד]] לגבי מיתקן, אם נקבעו, כפי שיהיו בתוקף במועד ביצוע העבודה; :: (10) התקיימו לעניין הציוד הנלווה הוראות אלה, לפי העניין: ::: (א) אם המיתקן מוקם על גג בניין או בצמוד לקיר חיצוני של בניין - :::: (1) הציוד הנלווה יותקן בחלל פנימי בתוך הבניין או בשטח הבנוי של הבניין; לא ניתן להתקין את הציוד הנלווה כאמור, לרבות בשל צורך בקבלת היתר לשימוש חורג לגבי הציוד הנלווה, יותקן הציוד הנלווה על גג הבניין, אף אם גובהו עולה על הגובה המרבי המותר לפי התכנית המאושרת במגרש; :::: (2) גובהו של הציוד הנלווה לא יעלה על 2.3 מטרים ושטחו לא יעלה על 2.5 מטרים רבועים לכל בעל רישיון; הותקן ציוד נלווה על ידי כמה בעלי רישיון - השטח הכולל של הציוד הנלווה לא יעלה על 6 מטרים רבועים; :::: (3) לא יותקן ציוד נלווה על קיר חיצוני של בניין; ::: (ב) אם המיתקן הוקם על עצם קיים - הציוד הנלווה יותקן בחלל הפנימי של העצם הקיים או בתוך המיתקן עצמו; לא ניתן להתקין את הציוד הנלווה כאמור, לא תעלה חריגה ממעטפת מיתקן השידור או ממעטפת העצם הקיים, לפי העניין, על נפח של 27 אלף סנטימטרים מעוקבים, ובלבד שהציוד הנלווה החורג יותקן בגובה של 2.5 מטרים לפחות מפני הקרקע. : (ב) בעל הרישיון ימסור לרשות הרישוי המקומית הודעה על סיום ביצוע הקמת המיתקן, בתוך 45 ימים מסיום הביצוע (בסעיף זה - ההודעה) ויצרף אליה את כל אלה: :: (1) הצהרת בעל הרישיון - ::: (א) כי המיתקן עומד בתנאים המפורטים בסעיף קטן (א); ::: (ב) כי הקמת המיתקן בוצעה לפי כל דין החל על הקמתו, לרבות הוראות התכנית המתירה את ביצוע העבודה כאמור [[בסעיף 266ג3]]; :: (2) אישורים כאמור בפסקאות (5) ו-(7) שבסעיף קטן (א); :: (3) אישור מהנדס מבנים שתכנן את הקמת המיתקן בדבר עיגון המיתקן ויציבותו, כי לא יתרחש כשל מבני במיתקן בנקודת העיגון למבנה וכי כשל מבני במיתקן לא יגרום לכשל מבני במבנה או בנקודת העיגון למבנה; :: (4) מפה ערוכה, בקנה מידה של 1:250 או קנה מידה אחר שיפרסם מנהל מינהל התכנון באתר האינטרנט של מינהל התכנון לפי סעיף קטן (ג), המראה את התכסית, התבליט והתשתית הגאודטית בשטח קרקע בגבולות אותה מפה, שמיקום המיתקן שהוקם וטווח הבטיחות לבריאות הציבור מסומנים עליה; :: (5) כתב שיפוי מפני תביעה לפיצויים בהתאם להוראות [[סעיף 202ב]]. : (ג) מנהל מינהל התכנון רשאי לפרסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון את נוסח ההצהרה לפי סעיף קטן (ב)(1) וכן את אופן הגשת המפה והפרטים שיש לכלול בה לפי סעיף קטן (ב)(4). : (ד) בעל הרישיון ישמור על תחזוקת המיתקן ותקינותו, למניעת מטרדים סביבתיים ובטיחותיים מהמיתקן. : (ה) הופסק השימוש במיתקן, יסלקו בעל הרישיון בתוך 30 ימים לאחר הפסקת השימוש בו וישיב את המצב לקדמותו; בעל הרישיון ישלח לוועדה המקומית הודעה על הפסקת השימוש במיתקן ועל סילוקו בלא דיחוי ולא יאוחר משבעה ימים מיום הפסקת השימוש או מסילוק המיתקן כאמור; לעניין זה, הפסקה לתקופה הנדרשת לשם תחזוקה ותפעול שוטף של המיתקן לא תיחשב הפסקת שימוש. @ 266ג5. פטור להחלפת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית (תיקון: תשפ"ב) : (א) עבודה שהיא החלפת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם לפי הוראות חוק זה (בסעיף זה - עבודה ומיתקן בהתאמה) פטורה מהיתר לפי [[סעיף 145]], אם מתקיימים לגביה כל אלה: :: (1) העבודה תבוצע בידי בעל רישיון; :: (2) הממונה על הקרינה נתן למיתקן המחליף היתר בהתאם להוראות [[סעיף 6 לחוק הקרינה]] והמיתקן עומד בתנאי ההיתר או אישר כי לא נדרש היתר כאמור; אישור הממונה על הקרינה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה; :: (3) לגבי טווח הבטיחות לבריאות הציבור מתקיים אחד מאלה: ::: (א) העבודה לא יוצרת עלייה בטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה על הקרינה למיתקן הקיים; ::: (ב) העבודה יוצרת עלייה בטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה על הקרינה למיתקן הקיים, ובלבד שטווח הבטיחות לאחר העלייה לא חודר לנכס גובל, למעט למגרש שייעודו דרך או שטח ציבורי פתוח, ובלבד שאינו חורג מעבר לתחום זכות הדרך או השטח הציבורי הפתוח; :: (4) שטחו, גובהו והיקפו של המיתקן לאחר ביצוע העבודה לא יעלו על הקבוע בהיתר; ואולם, לעניין מיתקן שהוקם בפטור מהיתר, תותר הגבהתו ב-20 סנטימטרים לכל היותר לעומת המיתקן המקורי, ובכל מקרה אורכו של המיתקן לאחר החלפתו לא יעלה על 6 מטרים; :: (5) עיצוב המיתקן והשתלבותו על הבניין או על עצם קיים יהיו בהתאם להנחיות מרחביות שנקבעו לפי הוראות [[סעיף 145ד]] לגבי החלפת מיתקן, אם נקבעו, כפי שיהיו בתוקף במועד ביצוע העבודה; :: (6) לעניין מיתקן שהוקם בהיתר, בכפוף להוראות פסקה (4), מתקיימים התנאים שנקבעו בהיתר שהמיתקן הוקם לפיו. : (ב) פטור לפי סעיף זה לא יחול על החלפה של תורן המיתקן או חיזוקו. : (ג)(1) בעל הרישיון ימסור לוועדה המקומית הודעה על סיום ביצוע החלפת המיתקן, בתוך 45 ימים מסיום הביצוע. :: (2) להודעה יצורפו הצהרת בעל הרישיון כי התקיימו התנאים שבסעיף קטן (א) וכן הצהרה כאמור [[בסעיף 266ג4(ב)(1)(ב)]], היתר או אישור הממונה על הקרינה בהתאם להוראות סעיף קטן (א)(2) ואישור מהנדס מבנים שתכנן את החלפת המיתקן כאמור [[בסעיף 266ג4(ב)(3)]]. :: (3) הייתה עלייה בטווח הבטיחות לבריאות הציבור לפי סעיף קטן (א)(3) או הוגבה המיתקן לפי הוראות סעיף קטן (א)(4), תצורף להודעה מפה כאמור [[בסעיף 266ג4(ב)(4)]]. : (ד) מנהל מינהל התכנון רשאי לפרסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון את נוסח ההודעה וההצהרה ואת אופן הגשת המפה, לפי סעיף קטן (ג). @ 266ג6. פטור להוספת אנטנה למיתקן שידור קיים לתקשורת בשיטה התאית (תיקון: תשפ"ב) : (א) עבודה שהיא הוספת אנטנה למיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם לפי הוראות חוק זה, לרבות התקנת הציוד הנלווה הנדרש להפעלתו, פטורה מהיתר לפי [[סעיף 145]], אם מתקיימים בה כל אלה: :: (1) ההוספה תבוצע בידי בעל רישיון; :: (2) הממונה על הקרינה נתן למיתקן הכולל את האנטנה הנוספת היתר בהתאם להוראות [[סעיף 6 לחוק הקרינה]] או אישר כי לא נדרש היתר חדש כאמור והמיתקן עומד בתנאי ההיתר שניתן; אישור הממונה על הקרינה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה; :: (3) עיצוב המיתקן והשתלבותו על הבניין או על עצם קיים יהיו בהתאם להנחיות מרחביות שנקבעו לפי הוראות [[סעיף 145ד]] לגבי הוספת האנטנה, אם נקבעו, כפי שיהיו בתוקף במועד ביצוע העבודה; :: (4) מיתקן השידור הקיים לא הוקם בפטור מהיתר על עצם קיים; :: (5) לגבי טווח הבטיחות לבריאות הציבור מתקיימות הוראות [[סעיף 266ג5(א)(3)]]; :: (6) שטחו וגובהו של המיתקן לאחר ביצוע ההוספה לא יעלו על הקבוע בהיתר, ולעניין מיתקן שהוקם בפטור מהיתר - לא יעלו על הקבוע בהתאם לתנאי הפטור כאמור; :: (7) תותר התקנת ציוד נלווה לעניין אנטנה שנוספה על מיתקן שידור שהוקם על גג בניין, ויחולו לעניין הציוד הנלווה הוראות אלה: ::: (א) הציוד הנלווה יותקן בחלל פנימי בתוך הבניין או בחלל קיים שבו הותקן ציוד נלווה לפי היתר; לא ניתן להתקין את הציוד הנלווה במיקום כאמור, לרבות בשל צורך בקבלת היתר לשימוש חורג לגבי הציוד הנלווה, יותקן הציוד הנלווה על גג הבניין, אף אם גובהו עולה על הגובה המרבי המותר לפי התכנית המאושרת במגרש; ::: (ב) גובהו של הציוד הנלווה לא יעלה על 2.3 מטרים ושטחו לא יעלה על 2.5 מטרים רבועים לכל בעל רישיון, ובלבד שסך השטח של הציוד הנלווה על גג הבניין לא יעלה על 6 מטרים רבועים. : (ב)(1) בעל הרישיון ימסור לרשות הרישוי המקומית הודעה בדבר סיום ביצוע הוספת אנטנה, בתוך 45 ימים מסיום הביצוע. :: (2) להודעה יצורפו הצהרת בעל הרישיון כי התקיימו התנאים לפי סעיף קטן (א) וכן הצהרה כאמור [[בסעיף 266ג4(ב)(1)(ב)]], היתר או אישור הממונה על הקרינה כאמור בסעיף קטן (א)(2) ואישור מהנדס מבנים שתכנן את הוספת האנטנה, כאמור [[בסעיף 266ג4(ב)(3)]]. :: (3) הייתה עלייה בטווח הבטיחות לבריאות הציבור לפי סעיף קטן (א)(4), תצורף להודעה מפה כאמור [[בסעיף 266ג4(ב)(4)]]. : (ג) על הודעה, הצהרה וצירוף מפה כאמור יחולו הוראות [[סעיף 266ג4(ג)]]. @ 266ג7. פטור להחלפת תורן וחיזוקו - הוראת שעה (תיקון: תשפ"ב) : (א) עבודה שהיא החלפה או חיזוק של תורן שהוא חלק ממיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם בהתאם להיתר כדין לפי חוק זה (בסעיף זה - מיתקן ועבודה בהתאמה), פטורה מהיתר לפי [[סעיף 145]], אם מתקיימים לגביה כל אלה: :: (1) העבודה תבוצע בידי בעל רישיון, לאחר שקיבל הוראה בדבר עריכת שינוי בתדרים שהוקצו לו לפי [[פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972]], ממי שהוסמך לכך לפי [[אותה פקודה]]; :: (2) ניתן אישור הממונה על הקרינה כי לא נדרש היתר הקמה והיתר הפעלה לפי [[+|סעיפים 6]] [[ו-7 לחוק הקרינה]] וכי העבודה לא יוצרת עלייה בהספק המיתקן ובטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה על הקרינה למיתקן הקיים; אישור הממונה על הקרינה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה; :: (3) בעל הרישיון הציב שלט במקום בולט במקום ביצוע העבודה, בטרם תחילת ביצוע העבודה, המודיע על ביצועה ועל כך שמתקיימות לגביה הוראות סעיף זה; שלט כאמור יהיה לפי הוראות לעניין מידות השלט, תוכנו, צורתו ואופן הצבתו שיפרסם שר הפנים באתר האינטרנט של מינהל התכנון; :: (4) שטחו והיקפו של המיתקן לאחר ביצוע העבודה לא יעלה על הקבוע בהיתר; לעניין זה, שטחם של רכיבים שחוברו לתורן המיתקן לשם חיזוקו בלבד לא יובא בחשבון בחישוב שטח והיקף המיתקן; :: (5) גובהו של מיתקן שחוזק לא יעלה על הגובה שנקבע למיתקן בהיתר שהמיתקן הוקם לפיו; :: (6) גובהו של תורן המיתקן שהוחלף לא יעלה על הגובה שנקבע לתורן בהיתר שהמיתקן הוקם לפיו, ובכל מקרה לא יעלה על 18 מטרים; :: (7) חוזק תורן המיתקן באמצעות מוטות אלכסוניים המחברים את התורן לגג הבניין שעליו הוא מוצב או לקרקע - לא יעלה גובה נקודת החיבור של האלכסון עם התורן על שליש מגובהו של התורן או על שישה מטרים מבסיס התורן, לפי הנמוך; :: (8) חוזק תורן המיתקן באמצעות יציקת בטון - לא תחרוג היציקה משטח המיתקן שנקבע בהיתר שלפיו הוקם המיתקן, וגובהה לא יעלה על 1.5 מטרים מפני הקרקע, ובמיתקן המוצב על גג בניין - 0.5 מטר מבסיס התורן; :: (9) בכפוף להוראות פסקאות (4), (7) ו-(8), הוראות ותנאים שנקבעו בהיתר שהמיתקן הוקם לפיו יחולו גם לגבי ביצוע העבודה. : (ב) 15 ימים לפחות לפני תחילת ביצועה של העבודה תימסר לרשות המקומית ולוועדה המקומית שבתחומן נמצא המיתקן הודעה על הכוונה לבצעה, בצירוף אישור הממונה על הקרינה כאמור בסעיף קטן (א)(2). : (ג) בעל הרישיון ימסור לוועדה המקומית הודעה בדבר סיום ביצוע החלפת תורן המיתקן או חיזוקו, בתוך 45 ימים מסיום הביצוע; הוחלף או חוזק תורן מיתקן שגובהו עולה על 3 מטרים - יצורף להודעה אישור מהנדס מבנים שתכנן את העבודה האמורה, בדבר עיגון המיתקן כאמור בסעיף קטן (א) ויציבותו, ואם גובהו של התורן עולה על 9 מטרים - יצורף גם אישור של מהנדס מבנים, על כך שביצע בקרת תכן ובקרת ביצוע לעבודה. : (ד) הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) ואישורים של מהנדסי מבנים כאמור בסעיף קטן (ג), יימסרו לפי הנוסחים שיפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון. : (ה) סעיף זה יעמוד בתוקפו עד תום שלוש שנים מיום פרסומו של [[חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021]] (((החוק פורסם ביום 18.11.2021))). @ 266ד. אגרה מופחתת – חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה והתחדשות עירונית (תיקון: תשס״ח–3, תשע״א–2, תשע״ה, תשע״ו–9) : (א) שר הפנים רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע יישובים או אזורים, לפי אמות מידה שיקבע, שבהם שיעור האגרה לעניין מתן היתר לפי [[סעיף 145]], שחל לגביו פטור מהיטל השבחה לפי [[סעיף 19(ב)(10) לתוספת השלישית]], יהיה מחצית שיעור האגרה שנקבע לפי [[סעיף 265(17)]]. : (ב) שר הפנים רשאי, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע יישובים או אזורים, לפי אמות מידה שיקבע, שבהם שיעור האגרה לעניין מתן היתר לפי [[סעיף 145]], לגבי תכנית לפינוי ובינוי, כהגדרתה [[בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית]], או לגבי תכנית במתחם להתחדשות עירונית, כהגדרתו [[בסעיף 62א(א2)]] יהיה מחצית שיעור האגרה שנקבע לפי [[סעיף 265(17)]]; שיעור אגרה כאמור יחול ברשות מקומית מסוימת לאחר שנתנה את הסכמתה לכך. :: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).)) @ 266ה. פטור לעבודות זמניות לשם ביצוע מיזם בעל חשיבות לאומית או מיזם בעל חשיבות לכלל המחוז (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ה) : (א) נוכח שר הפנים כי קיים מיזם בעל חשיבות לאומית או מיזם בעל חשיבות לכלל מחוז מסוים, ויש לגביו תכנית מאושרת, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, לקבוע בצו פטור מהיתר לפי [[פרק ה׳]] או מתכנית לעבודות או לשימושים הנדרשים לביצוע אותו מיזם, ובלבד שהתקיימו כל אלה: :: (1) העבודות והשימושים יהיו זמניים ולתקופה שלא תעלה על התקופה הנדרשת להקמת המיזם; :: (2) העבודות והשימושים ייעשו בידי המדינה, בידי גוף הפועל מטעמה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת הממשלה או בידי רשות מקומית בלבד; :: (3) השר קבע תנאים לביצוע העבודות והשימושים, ובכלל זה לעניין מקום ביצועם ולעניין הבטחת זמניותם ולעניין החזרת המצב לקדמותו ככל הניתן; :: (4) ביצוע העבודות והשימושים לא יסכל לאחר תום התקופה כאמור בפסקה (1) את ביצועה של תכנית שאושרה או תכנית שהוחלט להפקידה. : (ב) נוכח שר הפנים, במקרים חריגים, כי קיים מיזם בעל חשיבות ודחיפות לאומית שלשם הקמתו נדרשים עבודות או שימושים זמניים שאם ביצועם יותנה באישורה של תכנית או קיומו של היתר, לפי העניין, לא יהיה ניתן לממש את המיזם במועד הדרוש, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, לקבוע בצו פטור מהיתר לפי [[פרק ה׳]] או מתכנית לעבודות או לשימושים הנדרשים לביצוע אותו מיזם אף שאין תכנית מאושרת או שלא הופקדה תכנית לעניין אותו מיזם, ובלבד שיתקיימו התנאים המפורטים בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים. :: ((פורסמו [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מיתקני מערכת ההתרעה הארצית מפני רעידות אדמה) (הוראת שעה), התשע״ו–2016]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתכנית והיתר להצבת תחנת משנה ניידת), התשע״ו–2016]], <!-- [[צו התכנון והבנייה (פטור מתכנית והיתר להצבת תחנת משנה ניידת), התשע״ט–2019]], --> [[צו התכנון והבנייה (פטור מתכנית ומהיתר להצבת מיגונית ולשימוש בה) (הוראת שעה), התשע״ט–2019]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתכנית לצורך סלילת דרך גישה והקמת חניון תחנת הרכבת בסגולה) (הוראת שעה), התש״ף–2020]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים בעבור מנוחת נהגי תחבורה ציבורית) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים בעבור מנוחת נהגי תחבורה ציבורית ובעבור הקמת מבני השנאה ניידים לטעינת אוטובוסים) (הוראת שעה), התשפ״ב–2022]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתוכנית להקמת מעקף זמני ברחוב ביאליק בקריית אתא) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתוכנית להקמת מעקף זמני ברחוב ביאליק בקריית אתא לצורך ביצוע מחלף אתא צפון וסלילת הרכבת הקלה חיפה–נצרת) (הוראת שעה), התשפ״ב–2022]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתוכנית לצורך הצבת מבנים יבילים זמניים להרחבת בית חולים מזור) (הוראת שעה), התשפ״ג–2022]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית והיתר להצבת תחנת משנה ניידת), התשפ"ג-2022]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים במוסדות רפואיים) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (מס' 2), התשפ"ד-2023]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (מס' 3), התשפ"ד-2023]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיתקני אגירת אנרגיה במיתקני קליטה מקומיים ובמרכזי הפעלה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי חינוך והסבה של מבנים קיימים לצורכי חינוך באופן זמני) (חרבות ברזל)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי חינוך והסבה של מבנים קיימים לצורכי חינוך באופן זמני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי בריאות הנפש) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת צנרת דלק זמנית לתחנת כוח דליה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים ולשימוש במבנים קיימים לצורכי מגורים זמניים) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים ותשתיות ציבוריות זמניות) (חרבות ברזל – חצרים) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים למגורים ולצורכי ציבור ותשתיות ציבוריות זמניות) (חרבות ברזל - חצרים) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך הקמת גדר ביטחון ודרך ביטחון לקיבוץ ארז) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי מגורים זמניים) (חרבות ברזל) (עומר) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך סלילת דרך גישה לקיבוץ נחל עוז) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך הקמת מבנים יבילים זמניים במרכז הלאומי לרפואה משפטית) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך הקמת מרכיבי ביטחון) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024]] ו[[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים נלווים למיתקן בידוק ביטחוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025]].)) : (ג) לדיון במועצה הארצית לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) יוזמן ראש הרשות המקומית שבתחומה אמורות להתבצע העבודות כאמור באותם סעיפים קטנים, ותינתן לו הזדמנות להשמיע את עמדתו בעניין. : (ד) צו כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) יפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים לפחות 15 ימים לפני תחילת ביצוע העבודות או השימושים; שר הפנים רשאי להורות, במקרים חריגים על קיצור המועד האמור לפרסום לפני תחילת העבודות או השימושים; הודעה על מתן צו כאמור תישלח למי שנדרש לפי חוק אישורו לביצוע העבודות או השימושים האמורים, לגורמים המנויים [[בסעיף 119ב(9)(א)]], ולרשות המקומית הנוגעת בדבר, 15 ימים לפני תחילת ביצוע העבודות או השימושים. : (ה) ביצוע העבודות או השימושים לפי סעיף זה יהיה כפוף להוראות לפי חוק שעניינן תכן הבנייה. @ 266ו. פטור לעניין עבודות או שימושים לצורך הקמת מתחם מגורים בעבור מי שפונו מביתם - הוראת שעה - חרבות ברזל (תיקון: תשפ"ד-5, תשפ"ה-3) : (א) נוכח שר הפנים כי יש צורך בביצוע עבודות או שימושים לשם הקמת מתחם שישמש למגורים של מי שהתגוררו ביישוב באזור התחולה ופונו מביתם לפי החלטת הממשלה בדבר פינוי בשל המצב הביטחוני המיוחד (בסעיף זה - מתחם), רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, לקבוע, בצו, בתקופה הקובעת, פטור מהיתר לפי [[פרק ה']] או פטור מתוכנית, לעבודות או לשימושים הנדרשים להקמת המתחם כאמור, והכול בכפוף להוראות כמפורט להלן וליתר הוראות סעיף זה: :: (1) שטח המתחם לא יעלה על 500 דונם ומספר יחידות הדיור במתחם לא יעלה על 500; :: (2) העבודות והשימושים יהיו למטרות מגורים, או לשימושים נלווים למגורים כפי שיפורטו בצו, ובכלל זה לצורכי ציבור, והכול ובלבד שהם ישמשו בעיקר ובמישרין את יחידות הדיור במתחם המגורים, ולמטרות אלה בלבד; :: (3) העבודות ייעשו בידי המדינה, בידי גוף הפועל מטעמה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת הממשלה או בידי רשות מקומית, בלבד, והכול כפי שייקבע בצו, ולעניין עבודות להקמת מיתקני תשתית מקומיים - גם בידי ספק מורשה כהגדרתו [[בחוק התקשורת]] או בידי בעל רישיון לפי כל דין להקמה או לאספקה של אותה תשתית; :: (4) בצו ייקבעו תנאים לביצוע העבודות או השימושים, ובכלל זה לעניין מקום ביצועם ותקופת ביצוע העבודות, וכן תיקבע תקופת תוקפו של הצו, ובלבד שתקופת תוקפו של צו הקובע פטור מתוכנית תיקבע בכפוף להוראות סעיף זה; :: (5) השטח שלגביו יינתן הצו הוא מקרקעי ישראל או מקרקעין בבעלות רשות מקומית או שניתנה הסכמת בעל הזכויות בהם לביצוע העבודות והשימושים. :: ((פורסמו [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים) (חרבות ברזל) (משמר העמק) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים) (חרבות ברזל) (רוחמה) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (רביבים) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים) (חרבות ברזל) (בארי) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כפר עזה) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (חולית) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025]], [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כיסופים) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025]] ו[[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (נחל עוז) (הוראת שעה), התשפ"ה-2025]].)) : (ב) לעניין צו כאמור בסעיף קטן (א) שנקבע בו פטור מתוכנית נוסף על הוראות סעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה: :: (1) התקבלה חוות דעת בכתב מאת מתכנן המחוז, ולפיה יש, על פני הדברים, אפשרות סבירה להסדרת העבודות כפי שייקבעו בצו כאמור, בתוכנית; חוות דעת מתכנן המחוז תכלול התייחסות גם למידת התאמתה של תוכנית כאמור לתוכניות מיתאר ארציות, ובכלל זה לתוכניות לתשתיות לאומיות ולתוכניות מיתאר מחוזיות, ואם יש סטייה מתוכניות כאמור - את ההצדקה לכך; חוות דעת כאמור תתייחס, בין השאר, לשיקולים סביבתיים, חקלאיים, תחבורתיים וחברתיים שיש בהקמת המתחם; הוראות אלה לא יחולו לעניין צו החל בשטח תוכנית או בשטח תוכנית שהוחלט על הפקדתה (בפסקת משנה זו - תוכנית מקורית), ובלבד שהייעוד העיקרי בשטח הצו החופף לתוכנית המקורית הוא למגורים ושטח הצו חורג לכל היותר ב-20% משטח התוכנית המקורית החופף לצו (בפסקה זו - צו התואם בעיקרו הוראות תוכנית מקורית); :: (2) לא יוקם במתחם יישוב חדש; :: (3) הצו יחול בשטח המיועד לבינוי בתחום יישוב או בשטח צמוד ליישוב, ולעניין עבודות או שימושים לצורכי ציבור - יכול שיחול גם בצמוד למבנה קיים לצורכי ציבור או בצמוד למגרש שבו נמצא מבנה לצורכי ציבור אף אם המבנה כאמור לא נמצא בשטח יישוב או בשטח צמוד ליישוב; הוראות אלה לא יחולו לעניין צו התואם בעיקרו הוראות תוכנית מקורית; :: (4) הצו לא יחול בתחום הסביבה החופית, בתחום המיועד בתוכנית לגן לאומי או לשמורת טבע, בתחום אתר לאומי או אתר הנצחה, כהגדרתם [[בחוק גנים לאומיים]], או בתחום המיועד ליער בתוכנית מיתאר ארצית (בסעיף זה - תחום המיועד ליער); ואולם ניתן לקבוע בצו כאמור כי המתחם יכלול תחום המיועד ליער בשיעור שלא יעלה על 20% מהשטח הכולל של המתחם או 15% מסך השטח המיועד ליער, בתחום יער שנקבע בתוכנית מיתאר ארצית, לפי הקטן; המועצה הארצית רשאית לאשר כי בצו ייכלל תחום המיועד ליער ששיעורו גדול מהשיעורים האמורים; :: (5) בצו יפורטו ההוראות כאמור בסעיפים קטנים (ו) עד (ח). : (ג) ראש הרשות המקומית שבתחומה מוצע הצו רשאי להציג את עמדתו לעניין צו כאמור, בכתב, בתוך שבעה ימים מפרסום סדר היום של המועצה הארצית שבו נכלל נושא הצו המוצע; הוצגה עמדת ראש הרשות המקומית, יצרפה יושב ראש המועצה הארצית לחוות דעתה של המועצה המוגשת לשר הפנים. :: (1) התקבלה חוות דעת בכתב מאת מתכנן המחוז, ולפיה יש, על פני הדברים, אפשרות סבירה להסדרת העבודות כפי שייקבעו בצו כאמור, בתוכנית; חוות דעת מתכנן המחוז תכלול התייחסות גם למידת התאמתה של תוכנית כאמור לתוכניות מיתאר ארציות, ובכלל זה לתוכניות לתשתיות לאומיות ולתוכניות מיתאר מחוזיות, ואם יש סטייה מתוכניות כאמור - את ההצדקה לכך; חוות דעת כאמור תתייחס, בין השאר, לשיקולים סביבתיים, חקלאיים, תחבורתיים וחברתיים שיש בהקמת המתחם; הוראות אלה לא יחולו לעניין צו החל בשטח תוכנית או בשטח תוכנית שהוחלט על הפקדתה (בפסקת משנה זו - תוכנית מקורית), ובלבד שהייעוד העיקרי בשטח הצו החופף לתוכנית המקורית הוא למגורים ושטח הצו חורג לכל היותר ב-20% משטח התוכנית המקורית החופף לצו (בפסקה זו - צו התואם בעיקרו הוראות תוכנית מקורית); :: (2) לא יוקם במתחם יישוב חדש; :: (3) הצו יחול בשטח המיועד לבינוי בתחום יישוב או בשטח צמוד ליישוב, ולעניין עבודות או שימושים לצורכי ציבור - יכול שיחול גם בצמוד למבנה קיים לצורכי ציבור או בצמוד למגרש שבו נמצא מבנה לצורכי ציבור אף אם המבנה כאמור לא נמצא בשטח יישוב או בשטח צמוד ליישוב; הוראות אלה לא יחולו לעניין צו התואם בעיקרו הוראות תוכנית מקורית; :: (4) הצו לא יחול בתחום הסביבה החופית, בתחום המיועד בתוכנית לגן לאומי או לשמורת טבע, בתחום אתר לאומי או אתר הנצחה, כהגדרתם [[בחוק גנים לאומיים]], או בתחום המיועד ליער בתוכנית מיתאר ארצית (בסעיף זה - תחום המיועד ליער); ואולם ניתן לקבוע בצו כאמור כי המתחם יכלול תחום המיועד ליער בשיעור שלא יעלה על 20% מהשטח הכולל של המתחם או 15% מסך השטח המיועד ליער, בתחום יער שנקבע בתוכנית מיתאר ארצית, לפי הקטן; המועצה הארצית רשאית לאשר כי בצו ייכלל תחום המיועד ליער ששיעורו גדול מהשיעורים האמורים; :: (5) בצו יפורטו ההוראות כאמור בסעיפים קטנים (ו) עד (ח). : (ג) ראש הרשות המקומית שבתחומה מוצע הצו רשאי להציג את עמדתו לעניין צו כאמור, בכתב, בתוך שבעה ימים מפרסום סדר היום של המועצה הארצית שבו נכלל נושא הצו המוצע; הוצגה עמדת ראש הרשות המקומית, יצרפה יושב ראש המועצה הארצית לחוות דעתה של המועצה המוגשת לשר הפנים. : (ד) על צו לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 266ה(ג) עד (ה)]], בשינויים המחויבים. : (ה)(1) ביצוען של עבודות לפי צו לפי סעיף זה יחל עד תום התקופה שנקבעה בצו, שלא תעלה על שישה חודשים מיום מתן הצו; שר הפנים רשאי לדחות את המועד האמור בחודשיים לכל היותר. :: (2) לעניין סעיף קטן זה יראו ביצוע בפועל של חלק משמעותי מעבודות התשתית בשטח המתחם כתחילת ביצוע העבודות; לא הוחל בביצוע העבודות בתוך התקופה האמורה, לרבות תקופת ההארכה, לא יפקע תוקפו של הצו, אולם הצו יובא לדיון חוזר במועצה הארצית. : (ו) נקבע בצו כאמור בסעיף קטן (א) פטור מתוכנית, יפקע תוקפו של הצו לעניין פטור כאמור בהתקיים אחד מאלה: :: (1) לא הוגשה תוכנית הכוללת הוראות להסדרת העבודות כפי שנקבעו בצו (בסעיף קטן זה - התוכנית), למוסד התכנון המוסמך לאשרה, בתוך שנתיים ממועד תחילתו של הצו; לעניין זה, הוגשה תוכנית ונדחתה על ידי מוסד התכנון המוסמך לאשרה, יראו אותה ממועד הדחייה כאילו לא הוגשה; :: (2) לא התקבלה החלטה על אישור התוכנית, בתוך שלוש שנים וחצי ממועד תחילתו של הצו; שר הפנים רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בתקופה מצטברת שלא תעלה על שנה; :: (3) התוכנית לא נכנסה לתוקף בתוך חמש שנים ממועד תחילתו של הצו; שר הפנים רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בפסקה זו בתקופה מצטברת שלא תעלה על שנה; :: (4) התוכנית נכנסה לתוקף. : (ז) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ו), התקבלה החלטה על אישור תוכנית המסדירה חלק מהעבודות והשימושים שנקבעו בצו, יפקע תוקפו של הצו לעניין החלק שהתוכנית לא הסדירה. : (ח) פקע תוקפו של הצו לפי סעיף קטן (ו)(1) עד (3) או לפי סעיף קטן (ז), לפי העניין, יהיה אחראי מי שביצע את העבודות לפי הצו, להשיב את המצב לקדמותו, ככל האפשר, ורשאי שר הפנים לקבוע בצו גורם אחר שיהיה אחראי להשבת המצב לקדמותו כאמור. : (ט) מספר הצווים להקמת מתחם שלגביהם שטח המתחם אינו תואם תוכנית שאושרה או תוכנית שהוחלט על הפקדתה, לא יעלה על 12; שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי להגדיל את מספר הצווים כאמור; צווים להקמת מתחם ביישוב שתושביו פונו לא יבואו במניין לפי סעיף קטן זה. : (י) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי אזור נוסף שאינו אזור התחולה אם התקיימו לגבי אותו אזור התנאים למתן צו הקבועים ברישה של סעיף קטן (א). : (יא) בסעיף זה - ::- "אזור התחולה" - מקום, או יישוב שנמצא כולו או חלקו, בטווח של 7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה; ::- "מיתקן תשתית מקומי" - אחד או יותר מאלה: ::: (1) מיתקן להספקה, לאגירה, לחלוקה ולהשנאה של חשמל; ::: (2) מיתקן פוטו-וולטאי ומיתקן לאגירת אנרגיה; ::: (3) מיתקן להספקה, לחלוקה או לאגירה של מים, ביוב, פסולת או גז, או לטיפול בהם; ::: (4) מיתקן המשמש או מיועד לשמש להספקת שירות בזק כהגדרתו [[בחוק התקשורת]] או להספקת שידורים כהגדרתם [[בסעיף 13ב לחוק האמור]]; ::- "המצב הביטחוני המיוחד" - המצב הביטחוני השורר במדינה, שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]], ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023); ::- "צורכי ציבור" - שטח ציבורי פתוח, דרך, מבנה לצורכי חינוך, רווחה או דת ותרבות, מוסד קהילתי, מיתקן תשתית מקומי, מרפאה או צורך ציבורי אחר הנדרש למתחם המגורים בלבד; ::- "שטח המיועד לבינוי" - שטח שניתן להקים בו מבנים לפי תוכנית מיתאר מקומית או תוכנית מפורטת וכן שטח המיועד בתוכנית כאמור לשטח ציבורי פתוח, שטח פרטי פתוח ושטחי נופש ופנאי המהווים חלק מיישוב; ::- "שטח צמוד ליישוב" - שטח הנמצא בהמשך ישיר לשטח המיועד לבינוי, למעט שטח הנמצא בהמשך ישיר לשטח המיועד למבנה בודד או למבנים בודדים שלא נמצאים בהמשך רציף לשטח המיועד לבינוי; ::- "התקופה הקובעת" - תקופה של שנתיים מיום תחילתו של [[25:3674214|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 150 והוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד-2023]] (((ביום 10.12.2023))). @ 267. בניה לפי מיפרטים (תיקון: תשע״ה) : שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות, למדינה כולה או לכל חלק ממנה, מיפרטים לסוגים של בנינים; נקבעו המיפרטים, מי שמבקש היתר בניה לפי המיפרט יהיה פטור מלמסור לועדה המקומית פרטים על הבניה במידה שהם נקבעו במיפרט ואין סתירה ביניהם לבין כל תכנית החלה על המקום. @ 268. תקנות סדרי דין : שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין להליכים לפי חוק זה ובין השאר גם הוראות בדבר מתן צווים על פי המבקש בלבד; הוראה זו אינה גורעת מסמכותו של שר המשפטים לפי חיקוק אחר. : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת ערר לענין קרקע חקלאית), תשכ״ט–1968]].)) : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת הערר למימי חופין), תש״ל–1969]].)) : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בערעור), תשל״ז–1976]].)) : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (המצאת צו לפי סעיף 239 לחוק), תשל״ח–1978]].)) : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בערעור על שומת השבחה), התשמ״א–1981]].)) : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בהליכים למתן צווים על פי המבקש בלבד), התשמ״ג–1982]].)) : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו־231 לחוק), התשמ״ה–1985]].)) : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק), התשס״ט–2008]].)) : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מינהלי), התש״ע–2010]].)) : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (סדרי הדין בוועדות ערר בעררים לפי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק), התשע״א–2010]].)) @ 269. אצילת סמכויות (תיקון: תשע״ה) : שר הפנים רשאי לאצול לאחר מסמכויותיו לפי חוק זה, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי, אולם מי שרואה את עצמו נפגע על ידי פעולה שנעשתה לגביו בלבד, מכוח אצילת סמכות כאמור, רשאי לערור לפני שר הפנים. == פרק י״ב: ביטולים והוראות מעבר == @ 269א. הגדרות (תיקון: תשכ״ז) : [[בפרק זה]] – :– ”תכנית ממלכתית” – תכנית שאושרה על ידי אגף התכנון של משרד הפנים, או על ידי ועדת תיאום של אגפי התכנון של משרדי הפנים והשיכון, לפני תחילתו של חוק זה, והודעה על הפקדתה במשרדים האמורים פורסמה ברשומות על ידי שר הפנים ושר השיכון תוך חדשיים מיום תחילתו של [[6:209778|חוק התכנון והבניה (תיקון), תשכ״ז-1966]]. @ 270. ביטול (תיקון: תשמ״א–8) : פקודת בנין ערים, 1936 (((להלן – ”הפקודה”))) – בטלה. @ 271. שטח תכנון במרחב תכנון : שטח תכנון עיר שהוכרז עליו לפי סעיף 10 לפקודה ושהיה קיים ערב תחילתו של חוק זה, רואים אותו מיום תחילתו של חוק זה כמרחב תכנון מקומי שהוכרז עליו לפי [[סעיפים 13]] [[ו־14 לחוק זה]]; שטח תכנון גלילי שהוכרז כאמור – רואים אותו כמרחב תכנון מקומי [[שסעיף 12 לחוק זה]] חל עליו. @ 272. ענינים תלויים ועומדים : ענין שערב תחילתו של חוק זה היה תלוי ועומד לפני ועדה מקומית או ועדה מחוזית לפי הפקודה, רואים אותו מיום תחילתו של חוק זה כתלוי ועומד לפני הועדה המקומית או הועדה המחוזית לפי חוק זה, הכל לפי הענין. @ 273. אישור תקנות ותכניות קיימות (תיקון: תשל״ו) : רואים כתקנות, כתכנית מיתאר מקומית או כתכנית מפורטת שהותקנו או שאושרו לפי חוק זה, הכל לפי הענין, חוקי עזר, תקנות, תכניות מיתאר ותכניות בנין ערים מפורטות, שהיו בתוקף ערב תחילתו של חוק זה מכוח הפקודה, ואין נפקא מינה אם המדובר בתקנות בנות פועל תחיקתי או באחרות. @ 274. אישרור : תכניות מיתאר ותכניות מפורטות שנקבעו בהן הוראות שאי אפשר היה לקבוע לפי הפקודה, אך אפשר היה לקבוע אותן אילו בשעה שנקבעו היה חוק זה בתקפו – רואים אותן כאילו נקבעו ביום תחילת חוק זה, ויעמדו בתקפן במשך שלוש שנים מתחילת חוק זה, אם לא יבוטלו או ישונו לפני כן מכוח חוק זה. @ 275. המשך בהליכים : (א) כל הליך שהיה ערב תחילתו של חוק זה תלוי ועומד בפני מוסד תכנון, ימשיכו לטפל בו מיום תחילת חוק זה לפי חוק זה. : (ב) שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות הוראות בכל ענין אחר הנוגע לשינויים הנובעים מביטול הפקודה וכן הוראות משלימות כדי להבטיח רציפות התכנון והפיקוח על הבניה, והוראות אלה יעמדו בתקפן עד שיבוטלו או ישונו על ידי מוסד תכנון מכוח סמכותו באותו ענין לפי חוק זה. @ 276. ביטול ושינוי תחומי מחוז ושטחי תכנון עיר לפני תחילת החוק : במידה שביטול מחוז או שטח תכנון עיר כאמור בפקודה, או שינוי גבולותיהם, לפני תחילתו של חוק זה, לא פגעו בתקפם של תכניות בנין ערים, תקנות, חוקי עזר וצווים, שהותקנו לפי הפקודה לאותו מחוז או שטח בנין ערים והם נשארו בתקפם באותו תחום, בשינויים המחוייבים לפי הענין, עד לביטולם או שינוים על ידי חוק עזר, תקנה, צו או תכנית בנין ערים מכוח הפקודה – הם יוסיפו לעמוד בתקפם עד שיבוטלו או ישונו מכוח הסמכויות לפי חוק זה. @ 277. הפסקת שימוש חורג : הוראות [[פרק י׳]] יחולו, מיום תחילתו של חוק זה, גם לגבי תכנית בנין ערים לפי הפקודה שנשארה בתקפה מכוח חוק זה; אולם שימוש חורג שהיה קיים ביום 24.3.1938 ושהמשיכו בו, מכוח התנאי המגביל לסעיף 11(ג) לפקודה, עד יום תחילתו של חוק זה, מותר להמשיך בו גם לאחר מכן, עד שיחול שינוי בבעלות או בהחזקה של הקרקע או הבנין. @ 277א. התנגדות לתכנית ממלכתית (תיקון: תשכ״ז) : ועדה מקומית שמרחב תכנונה כלול, כולו או מקצתו, בתחומה של תכנית ממלכתית או גובל תחום של תכנית כאמור, רשאית, תוך חדשיים מהמועד שבו פורסמה ברשומות הודעה על הפקדתה של התכנית כאמור [[בסעיף 269א]], להגיש לשרי הפנים והשיכון התנגדות לה; אך אין בהגשת התנגדות כדי לעכב את ביצוען של פעולות מטעם המדינה הטעונות היתר לפי [[פרק ה׳]]. @ 277ב. זכות עיון (תיקון: תשכ״ז) : תכנית ממלכתית שהופקדה במשרדי הפנים והשיכון תהא פתוחה לעיון לכל מעונין במקום הפקדתה וללא תשלום. @ 277ג. סמכויות השרים (תיקון: תשכ״ז) : שרי הפנים והשיכון, בבואם להכריע בהתנגדות לפי [[סעיף 277א]], רשאים לאשר את התכנית, עם שינויים או בלי שינויים, או לבטל את התכנית. @ 277ד. עריכה מחדש של תכנית ממלכתית (תיקון: תשכ״ז) : תכנית ממלכתית שהופקדה במשרדי הפנים והשיכון תיערך בהתאם לתקנות לפי חוק זה בדבר עריכתן של תכניות, ושר הפנים יורה על עריכתה כתכנית מפורטת, או כתכנית מתאר, לפי הענין; אך לא יעשה כן כל עוד לא עברה התקופה להגשת התנגדות לפי [[סעיף 277א]], או כל עוד לא הוכרע בהתנגדות שהוגשה. @ 277ה. אישור התכנית (תיקון: תשכ״ז) : תכנית ששר הפנים, או מי שהסמיך לכך, אישר שנערכה כאמור [[בסעיף 277ד]], יראו אותה כתכנית שאושרה לפי [[פרק ג׳]]; אולם לא יהא עוד ערר עליה לפי [[אותו פרק]]. @ 277ו. פטור מהיתר (תיקון: תשכ״ז) : על אף האמור בחוק זה, כל עבודה או שימוש מטעם המדינה בקרקע או בבנין על פי תכנית ממלכתית, שהוחל בביצועה לפני תום שנתיים מיום תחילתו של [[6:209778|חוק התכנון והבניה (תיקון), תשכ״ז–1966]] – פטורים מהיתר לפי [[פרק ה׳]] החל מיום תחילתו של חוק זה. @ 277ז. דרכים (תיקון: תשכ״ז) : התווייתה, סלילתה או סגירתה של דרך [[שפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943]], הוחלה עליה לפני תחילתו של חוק זה, מכוח צו לפי [[סעיף 3 לאותה פקודה]], לא יהיו טעונות היתר על אף האמור בחוק זה; הוראות צו כאמור שאושרו על ידי שר הפנים ושר העבודה יראו אותן כתכנית מתאר מחוזית שאושרה על פי [[פרק ג׳]]. @ 278. פרשנות : הוראות [[פרק זה]] באות להוסיף על [[חוק הפרשנות|פקודת הפרשנות]] ולא לגרוע ממנה. @ 279. תחילה : תחילתו של חוק זה היא בתום ששה חדשים מיום פרסומו ברשומות. @ 280. פרסום : על אף האמור [[בסעיף 2(ד) לחוק המעבר, תש״ט–1949]], יפורסם חוק זה ברשומות תוך חודש מיום קבלתו בכנסת. == התוספת הראשונה == ==== ((([[סעיף 156(א)]]))) ==== @ 1. הועדה (תיקון: תשנ״ה–4<!--החלפה-->) : תוקם ליד המועצה הארצית ועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים ([[בתוספת זו]] – הועדה). @ 2. הרכב הועדה (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ג–2, תשס״ט–4, תשע״ה, תשפ"ד-6) : (א) ואלה יהיו חברי הועדה: :: (1) שני נציגים של שר הפנים; :: (2) שני נציגים של שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי; :: (2א) שני נציגים של שר החקלאות ופיתוח הכפר; :: (3) נציג שר השיכון; :: (4) נציג שר הבטחון; :: (5) נציג המוסדות המיישבים שימנה שר הפנים לפי המלצת הסוכנות היהודית לארץ ישראל; :: (6) נציג המועצה הארצית שימנה שר הפנים לפי המלצתה; :: (7) שני נציגי הרשויות המקומיות שימנה שר הפנים; :: (8) שני נציגי החקלאים שימנה שר הפנים; :: (9) נציג רשות מקרקעי ישראל; :: (10) נציג השר לאיכות הסביבה; :: (11) חבר אחד שימנה שר הפנים והוא – אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]] או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה: ::: (א) הוא בקי בעניני תכנון ובניה; ::: (ב) הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז; ::: חבר כאמור ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות; :: (12) נציג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנה שר הפנים בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו לו גופים אלה; לענין זה, ”הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה” – הגופים המפורטים [[בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002]]; :: (13) נציג המוסדות להשכלה גבוהה, בעל מומחיות בענייני תכנון ובנייה שימנה שר הפנים מתוך רשימה שימליצו עליה דיקני הפקולטות המקיימות תוכניות לימודים לתארים מתקדמים לתכנון ערים, הנדסה או אדריכלות. : (ב) תקופת כהונתו של חבר הוועדה תהיה חמש שנים, ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה בסעיף קטן (א) שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור - אם מונה מכוח פסקה אחרת באותו סעיף קטן; ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו. @ 3. יושב ראש הועדה (תיקון: תשע״ה) : שר הפנים ימנה אחד מנציגיו בועדה להיות יושב ראש בה. @ 4. הנוהל : הועדה תקבע בעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה, לרבות המנין החוקי שלה, במידה שלא נקבעו בחוק זה או בהחלטת המועצה הארצית. @ 5. הכרזה על קרקע חקלאית (תיקון: תשע״ד–2) : המועצה הארצית רשאית, לאחר שהתייעצה עם הוועדה, להכריז ברשומות כי קרקע פלונית תהא קרקע חקלאית לענין חוק זה (להלן – קרקע חקלאית). @ 6. הגבלת אישור תכנית (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ו–2, תשע״ד–2, תשפ"ג-5) : (א) בכפוף להוראות [[$ תוספת זו|סעיף 9]], לא תאושר תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על קרקע חקלאית המיועדת בתכנית מיתאר מחוזית למטרה חקלאית או לסוג של שטחים פתוחים, אלא אם כן מתקיים בה אחד מאלה: :: (1) התכנית אושרה על ידי הועדה או שהיא מקיימת את כל הוראותיה של תכנית מיתאר שאושרה על ידי הועדה; :: (1א) התכנית חלה על שטח שהוועדה, או המועצה הארצית או ועדת משנה שלה בהתאם להוראות פסקה (2), אישרה לגביו תכנית המייעדת אותו למטרה אחרת שאינה מטרה חקלאית או שטחים פתוחים; :: (2) התכנית אושרה על ידי המועצה הארצית או ועדת משנה שלה, ובלבד שאישור התכנית כאמור נדרש לפי הוראות תכנית מיתאר ארצית או מחוזית, וצוין במפורש בהחלטת המועצה או ועדת המשנה שלה, לפי הענין, כי האישור ניתן גם לצורך [[תוספת זו]]; :: (3) התוכנית היא למיתקן אגרו-וולטאי והיא כוללת הוראות לשמירת הקרקע החקלאית והשימוש החקלאי בה, אלא אם כן נקבע בתוכנית מיתאר ארצית למיתקנים אגרו-וולטאיים כי סוגי תוכניות שיאושרו לפיה יהיו טעונים את אישור הוועדה. : (ב) בסעיף זה, ”תכנית מיתאר מחוזית” – לרבות תכנית מיתאר מחוזית שהופקדה וטרם אושרה. @ 7. הגבלות בשימוש בקרקע לא חקלאית (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ד–2) : (א) לא יינתן על ידי מוסד תכנון היתר לבניה או לשימוש בקרקע חקלאית למטרה לא חקלאית אלא בהתאם לתכנית שנתמלאו בה הדרישות של [[$ תוספת זו|סעיף 6]] או אם הסכימה לכך הועדה. : (ב) ”מטרה לא חקלאית”, בסעיף זה – בניה או שימוש בקרקע שאינם דרושים במישרין לייצור חקלאי, לעיבוד חקלאי של האדמה או לגידול בעלי חיים. : (ג) שימוש חורג בקרקע חקלאית טעון אישור הועדה המחוזית ובקרקע המיועדת בתכנית מיתאר מחוזית למטרה חקלאית או לסוג של שטחים פתוחים – גם אישור הוועדה. @ 8. הגבלות על קביעת מפעלים : היתה קביעת מקומם של מפעלים, מוסדות או מיתקנים באזור שנקבע בתכנית כאזור חקלאי, או בכל מקום אחר שתכנית אינה חלה בו, טעונה היתר או הסכמה לפי חוק זה, לא יינתן ההיתר או ההסכמה אלא בהסכמת הועדה; הוראה זו אינה חלה על מיתקני מים, ביוב, ניקוז וחשמל. @ 9. תכנית הטעונה אישור הועדה (תיקון: תשנ״ה–4, תשס״ו–2, תשפ"ד-6) : (א) החליט מוסד תכנון להפקיד תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על קרקע חקלאית המיועדת בתכנית מיתאר מחוזית, כהגדרתה [[$ תוספת זו|בסעיף 6(ב)]], למטרה חקלאית או לסוג של שטחים פתוחים, ולא מתקיים בתכנית אף תנאי מהתנאים המפורטים [[$ תוספת זו|בסעיף 6(א)]], יעבירה מוסד התכנון לועדה. : (ב) ועדת משנה בת שישה חברים ובהם יושב ראש הועדה, נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר ונציג השר לאיכות הסביבה תחליט, תוך שלושים ימים מיום קבלת התכנית, אם התכנית טעונה אישור הועדה, ותודיע על כך למוסד התכנון. : (ג) לא החליטה ועדת המשנה תוך המועד האמור, לא תהיה התכנית טעונה אישור הועדה. : (ד) החליטה ועדת המשנה כי התכנית טעונה אישור הועדה, תחליט הועדה תוך ששים ימים מיום שהתקבלה ההחלטה כאמור בסעיף קטן (ב). : (ה) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), מוסד התכנון או מגיש התכנית רשאים לבקש את החלטת הועדה לפני שתופקד התכנית. : (ו) הוראות סעיף זה יחולו גם על בקשות להיתר או להסכמה לפי [[$ תוספת זו|סעיפים 7(א)]] [[$ תוספת זו|ו־8]]. : (ז) הועדה תודיע למוסד התכנון על אישור או הסכמה לפי [[$ תוספת זו|סעיפים 6]], [[$ תוספת זו|7]] [[$ תוספת זו|או 8]], או על סירובה לתת אותם. @ 9. מתן הודעה לועדה המחוזית : הועדה תודיע לועדה המחוזית תוך שלושה חדשים על אישור או הסכמה לפי [[סעיפים 6]], [[7]] [[או 8]] או על סירובה לתת אותם. @ 10. בדיקת תכניות קיימות : הועדה תבדוק את התכניות החלות על קרקע חקלאית שאושרו לפני שהוכרזה כקרקע חקלאית, במידה שלא נעשו באותה קרקע, אגב ביצוע התכנית, עבודות בניה או עבודות אחרות שניתן עליהן היתר לפי החוק, ורשאית היא ליזום התליית תכנית כאמור, שינויה או ביטולה. @ 11. הגבלת השימוש בסמכויות הועדה (תיקון: תשנ״ה–4) : לא תשתמש הועדה בסמכות לפי חוק זה, אלא במידה שהדבר דרוש לשם שמירה על הייעוד של הקרקע החקלאית וניצולה החקלאי ושמירה על שטחים פתוחים. @ 11א. תכנית לדרכים (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4) : על אף האמור [[$ תוספת זו|בסעיף 6]], לא תימנע הועדה מלאשר תכניות לדרכים שנקבעו בתכנית מיתאר ארצית לדרכים או בתכנית מתאר אחרת או בתכנית מפורטת הנגזרות ממנה, אך רשאית היא, תוך ששים ימים מיום שהוגשה לה תכנית לאישור, להתנות את אישורה בשינוי התוואי עד כדי 750 מטרים לכל צד מציר הדרך בתכנית, אם הדבר נחוץ לשמירה על הקרקע החקלאית, ובלבד שאין בכך שינוי מהותי בתכנית; לא עשתה כן תוך ששים ימים כאמור – יראו את התכנית שהוגשה כמאושרת על־ידי הועדה. @ 12. ועדת ערר (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4) : (א) המועצה הארצית תמנה מבין חבריה ועדת ערר של חמישה לענין [[תוספת זו]]. : (ב) הרואה את עצמו נפגע על־ידי סירוב הועדה לתת אישור לפי [[$ תוספת זו|סעיפים 6]], [[$ תוספת זו|9]], [[$ תוספת זו|11א]] [[$ תוספת זו|או 16]] או לתת את הסכמתה לפי [[$ תוספת זו|סעיפים 7]] [[$ תוספת זו|או 8]], רשאי לערור על הסירוב לפני ועדת הערר לפי סעיף קטן (א). : (ג) לא החליטה הועדה כאמור [[$ תוספת זו|בסעיף 9(ד)]], רשאי מי שרואה את עצמו נפגע על ידי כך להביא את הענין במישרין בפני ועדת הערר, לפי סעיף קטן (א), אשר תיתן החלטתה תוך ששים ימים מיום שהוגש הערר. : (ד) לועדת הערר לפי סעיף קטן (א), יהיו לענין סעיף זה כל הסמכויות של הועדה לפי [[התוספת הזאת]]. : (ה) אין אחרי החלטה ועדת הערר לפי סעיף קטן (א) ולא כלום. @ 13. סדרי הדין בועדת ערר (תיקון: תשנ״ה–4, תשע״ה) : שר הפנים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות את סדרי הדין של ועדת הערר לפי [[$ תוספת זו|סעיף 12(א)]]. : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת ערר לענין קרקע חקלאית), תשכ״ט–1968]].)) @ 14. דין המדינה (תיקון: תשמ״ח–2, תשמ"ט-2, תשנ״ה–4) : (א) [[$ תוספת זו|סעיף 7]] יחול גם על המדינה, אולם בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), בערר לפי [[$ תוספת זו|סעיף 12]] כשהעורר הוא אחד ממוסדות המדינה, תכריע הממשלה, אחרי התייעצות עם המועצה הארצית, במקום ועדת הערר, לפי [[$ תוספת זו|סעיף 12(א)]]. : (ב) בערר על החלטת הועדה לפי [[$ תוספת זו|סעיף 11א]], כאשר העורר הוא אחד ממוסדות המדינה, יידון הערר בפני ועדת הערר לפי [[$ תוספת זו|סעיף 12(א)]] ויחולו הוראות [[$ תוספת זו|סעיף 12]]. @ 15. שמירת דינים וסמכויות אחרות : הוראות [[תוספת זו]] אינן גורעות מהגבלות על הבניה או על השימוש בקרקע שבחוק זה ושבכל דין אחר, ולא יהיה במתן אישור על־ידי הועדה משום חיוב לתת אישור על פי החוק. @ 16. הוראות מעבר : תוך תקופה של שנתיים מיום תחילת חוק זה לא ייקבע ייעודה של קרקע שטרם נקבע לה ייעוד, ולא ישונה ייעודה החקלאי של קרקע שנקבע בתכנית מאושרת, אלא באישור הועדה. == תוספת שניה (תיקון: תשס״ד–3<!--החלפה-->) == ==== ((([[סעיף 156(ב)]]))) ==== @ 1. הגדרות (תיקון: תשס״ח–2, תשס״ח–6) : [[בתוספת זו]] – :- "המועד הקובע” – :: (1) לעניין הים התיכון – יום תחילתו של [[16:300986|תיקון 69]]; :: (2) לעניין ים סוף – יום תחילתו של [[17:300111|חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון), התשס״ח–2007]]; :: (3) לעניין ים כנרת – יום פרסומו של [[חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת, התשס״ח–2008]]; :- ”קו החוף” ו”תחום חוף הים” – כהגדרתם [[בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס״ד–2004]]; :- ”תיקון 69” - חוק זה כנוסחו לפי [[סעיף 21 לחוק שמירת הסביבה החופית, התשס״ד–2004]]. @ 2. הועדה לשמירת הסביבה החופית : תוקם ליד המועצה הארצית ועדה לשמירת הסביבה החופית (להלן [[בתוספת זו]] – הועדה). @ 3. הרכב הועדה (תיקון: תשס״ט–4, תשע״ה, תשע״ח, תשפ"ד-6) : (א) ואלה יהיו חברי הועדה: :: (1) נציג שימנה שר הפנים, בעל הכשרה מקצועית בעניני תכנון ובניה מבין עובדי משרדו, והוא יהיה היושב ראש; :: (2) שני נציגים שימנה השר לאיכות הסביבה, מבין עובדי משרדו, בעלי הכשרה בעניני תכנון או תכנון ימי; :: (3) נציג שימנה שר התחבורה, בעל הכשרה בענינים ימיים; :: (4) נציג שימנה שר הביטחון; :: (5) נציג שימנה שר התיירות; :: (6) נציג שימנה שר התשתיות הלאומיות; :: (7) נציג שימנה שר הבינוי והשיכון; :: (8) נציג שימנה שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי; :: (8א) נציג שימנה שר החקלאות ופיתוח הכפר; :: (9) נציג בעל הכשרה מקצועית בעניני שמירת טבע, שתמנה רשות הגנים הלאומיים ושמורות הטבע כהגדרתה [[בחוק גנים לאומיים]]; :: (10) נציג שהוא אדריכל שאינו עובד המדינה והרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]], שימנה שר הפנים בהסכמת השר לאיכות הסביבה; :: (11) שלושה נציגי רשויות מקומיות שימנה שר הפנים; :: (12) נציג הגופים הציבוריים שענינם שמירת איכות הסביבה, המפורטים [[בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002]], שימנה שר הפנים על פי המלצה שיגישו לו גופים אלה; :: (13) שני נציגים שימנה שר הפנים בהסכמת השר לאיכות הסביבה, שהם בעלי מומחיות בתחום השמירה על הסביבה החופית; :: (14) נציג שימנה שר הפנים בהתייעצות עם שר התחבורה שהוא בעל מומחיות בתחום התחבורה הימית. : (ב) תקופת כהונתו של חבר הוועדה תהיה חמש שנים, ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה קטנה בסעיף קטן (ב) שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור – אם מונה מכוח פסקה אחרת באותו סעיף קטן; ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו. : (ג) (((בוטל).)) : (ד) לדיוני הועדה יוזמן, דרך קבע, נציג רשות מקרקעי ישראל ותהיה לו דעה מייעצת. @ 4. סייג לאישור תכנית, היתר לשימוש חורג והקלה (תיקון: תשס״ח–2, תשס״ח–6, תשע״ו–7, תשע״ח–13) : (א) לא תופקד ולא תאושר תכנית החלה בתחום הסביבה החופית או חלק ממנה, אלא לאחר קבלת אישור הועדה, או אם היא תכנית מפורטת המקיימת את כל ההוראות של תכנית מיתאר מקומית שואשרה בידי הועדה. : (ב) לא יינתן היתר לשימוש חורג בתחום הסביבה החופית, אלא באישור הועדה. : (ג) לא יינתן היתר להקלה בתחום חוף הים, ולא יינתן היתר להקלה מגובה בנין בתחום הסביבה החופית שאינו כלול בתחום חוף הים מתכנית שאושרה לאחר המועד הקובע, אלא באישור הועדה. : (ד) לא יינתן היתר להקלה מגובה בנין בתחום הסביבה החופית לרבות תחום חוף הים מתכנית שאושרה לפני המועד הקובע, אלא באישור הועדה. : (ה) הועדה רשאית לקבוע כי הצורך בקבלת אישור כאמור לא יחול על תכנית מסוימת או סוגי תכניות או היתרים בתחום הסביבה החופית או על חלק מתחומי תכניות אלה, שאין בביצועם כדי להוות שינוי מהותי של המצב התכנוני המאושר או לגרום להשפעה ניכרת על הסביבה החופית; קביעה כאמור, יכול שתחול על סוגי תכניות או על אזורים מסוימים, ויכול שתהיה מותנית בהגבלות כפי שתקבע הועדה. : (ו) (((פקע).)) @ 5. סייג למתן היתרים : מוסד תכנון לא ייתן היתר לבניה, לשימוש או לפעולה אחרת הטעונה היתר לפי חוק זה לגבי תחום הסביבה החופית, אלא בהתאם לתכנית או להיתר שהתמלאו בהם דרישות [[$ תוספת זו|סעיף 4]], או בהתאם לתכנית שעומדת בהוראות [[$ תוספת זו|סעיף 11]]. @ 6. תכנית הטעונה אישור הועדה (תיקון: תשע״ה) : (א) ועדת משנה בת חמישה חברים מבין חברי הועדה (להלן – ועדת המשנה), תחליט, בתוך שלושים ימים מיום קבלת התכנית מאת מוסד התכנון שהגישה לועדה, אם התכנית טעונה אישורה של הועדה ותודיע על כך לכל חברי הועדה ולמוסד התכנון שהגיש את התכנית לועדה. : (ב) הרכב ועדת המשנה: :: (1) אחד מנציגי שר הפנים והוא יהיה היושב ראש; :: (2) נציג השר לאיכות הסביבה; :: (3) אחד מנציגי הרשויות המקומיות כפי שיקבע שר הפנים; :: (4) נציג הגופים הציבוריים שענינם שמירת איכות הסביבה; :: (5) נציג לפי [[סעיף 3(א)(10) לתוספת זו]]. : (ג) לא החליטה ועדת המשנה בתוך 30 ימים מיום קבלת התכנית, יראו את התכנית כטעונה אישורה של הועדה. : (ד) החליטה ועדת המשנה כי התכנית טעונה אישור הועדה, תדון הועדה בנוגע לתכנית, בתוך 90 ימים מקבלת ההחלטה. : (ה) לא דנה הועדה בתכנית בתוך 90 הימים, כאמור בסעיף קטן (ד), תועבר התכנית להכרעת המועצה הארצית, והיא תקבל החלטה בענין בתוך 120 ימים מיום שהועברה התכנית להכרעתה. : (ו) חלק חבר הועדה על החלטת ועדת המשנה, רשאי הוא בתוך 15 ימים לאחר שהחלטת ועדת המשנה הומצאה לו, לבקש כי הנושא יועבר להכרעתה הסופית של הועדה; הוגשה בקשה כאמור, תועבר ההחלטה להכרעתה הסופית של הועדה. : (ז) הוראות סעיף זה יחולו גם על בקשות להיתר לפי [[$ תוספת זו|סעיף 4]]. @ 7. סמכויות הועדה : (א) הועדה תפעיל את סמכויותיה תוך שתיתן את דעתה לצורך בשמירה על הסביבה החופית לתועלת הציבור ולהנאתו ולשמירה על ערכי הטבע, הנוף והמורשת שבה, במסגרת מכלול השיקולים התכנוניים, לרבות שיקולי תשתית. : (ב) לא תאשר הועדה לשמירת הסביבה החופית, תכנית או היתר הטעונים אישורה בתחום חוף הים, אלא לאחר שבחנה את ההצדקה באישורם אל מול ההכרה בערך של השמירה וצמצום הפגיעה בסביבה החופית לתועלת הציבור ולהנאתו ובערך של שמירת ערכי הטבע, הנוף והמורשת, ובאופן שלא יהיה בו כדי לגרום לפגיעה במידה העולה על הנדרש בזכות הציבור למעבר חופשי לאורך תחום חוף הים ותקבע, ככל הנדרש וככל האפשר, את האמצעים הנדרשים כדי לצמצם את הפגיעה בסביבה חופית וכדי לשקם את הפגיעה בסביבה החופית, אם תיגרם פגיעה כאמור. : (ג) הועדה תפעיל את שיקול דעתה בהתאם לסעיפים ((קטנים)) (א) ו־(ב) תוך אבחנה בין שטחים בנויים לשטחים פתוחים ומתוך דגש על שמירת השטחים הפתוחים בתחום הסביבה החופית. : (ד) הוראות סעיפים ((קטנים)) (א) עד (ג) יחולו גם על ועדת המשנה בהתאם [[$ תוספת זו|לסעיף 6]]. @ 8. ערר : הרואה את עצמו נפגע על ידי החלטת הועדה לשמירת הסביבה החופית לפי [[$ תוספת זו|סעיפים 4]] [[$ תוספת זו|או 5]], או חבר הועדה, רשאים לערור עליה לפני המועצה הארצית לתכנון ולבניה, בתוך שלושים ימים מהיום שבו נמסרה להם הודעה על ההחלטה. @ 9. סמכויות המועצה הארצית בערר : (א) המועצה הארצית רשאית לקבל את הערר, כולו או חלקו או לדחות את הערר או להחזיר את הענין לועדה לדיון מחדש. : (ב) המועצה הארצית תדון בערר בהתאם לסמכות הועדה כפי הקבוע [[בסעיף 7 לתוספת]]. : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת הערר למימי חופין), תש״ל–1969]].)) @ 10. שמירת דינים וסמכויות : הוראות [[תוספת זו]] אינן גורעות מהגבלות על בניה או שימוש בקרקע על פי חוק זה ועל פי כל דין אחר, ולא יהיה במתן אישור בידי הועדה משום חיוב לתת אישור על פי חוק התכנון והבניה. @ 11. הוראת מעבר (תיקון: תשס״ח–2, תשס״ח–6) : אין בהוראות [[תוספת זו]] כדי לפגוע בתכנית שהיא בת תוקף ערב המועד הקובע, וכל עוד התכנית בת תוקף או בתכנית מפורטת המקיימת את כל הוראותיה של תכנית מיתאר מקומית שהיא בת תוקף כאמור. @ 12. סייג לתחולה (תיקון: תשס״ח–6) : (א) הוראות [[תוספת זו]] לא יחולו על תחומם של אתרים כמפורט להלן בסביבה החופית של ים כנרת שבהם נמצאים מיתקנים להפקת מים, אגירתם, הובלתם, הטייתם, החדרתם לתת־הקרקע, הספקתם, מדידתם, ויסותם וניטורם: :: (1) אתר ספיר; :: (2) אתר פוליה; :: (3) מכון טבריה; :: (4) מוצא הכנרת – סכר דגניה; :: (5) כניסת הירמוך; :: (6) תחנת עמק הירדן. : (ב) שר התשתיות הלאומיות יקבע בתקנות את גבולות תחומיהם של האתרים המפורטים בסעיף קטן (א), ובלבד שתחומי האתרים כאמור לא יעלה על התחום המזערי החיוני הנחוץ להפעלתם. :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (הכרזה על גבולות תחומיהם של אתרים בסביבה החופית של ים כנרת), התשע״ג–2013]].)) @ 13. אי-תחולה על תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות (תיקון: תשפ"ג-5) : הוראות [[תוספת זו]] לא יחולו על תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות כהגדרתה [[בסעיף 6ב(ב)]], ובלבד שבהחלטת המועצה הארצית כאשר היא דנה בהערות לתוכנית מיתאר ארצית מפורטת החלה בתחום הסביבה החופית צוין במפורש כי החלטתה ניתנה גם לעניין [[תוספת זו]]. == תוספת שלישית (תיקון: תשמ״א–8) == ==== ((([[סעיף 196א]]))) ==== @ 1. פרשנות (תיקון: תשמ״ג, תשמ״ח–2, תשס״ה–5, תשס״ח–7, תשס״ח–8, תשע״ז, תשע״ח–12, תשפ"ב-14, תשפ"ד) : (א) [[בתוספת זו]] – ::- ”השבחה” – עליית שוויים של מקרקעין עקב אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג; ::- ”חכירה לדורות” – כמשמעותה [[בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969]]; ::- ”מימוש זכויות”, במקרקעין – אחת מאלה: ::: (1) קבלת היתר לפי חוק זה לבניה או לשימוש בהם שלא ניתן היה לתיתו אלמלא אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג שבעקבותיהם חל היטל השבחה; ::: (2) התחלת השימוש בהם בפועל כפי שהותר לראשונה עקב אישור התכנית שבעקבותיו חל היטל השבחה ואולם לא יראו בהתחלת שימוש מכוח אישור לשינוי שימוש לפי [[סעיף 145ה]] כמימוש זכויות; ::: (3) העברתם או העברת החכירה לדורות בהם, בשלמות או חלקית, או הענקת זכויות בהם הטעונה רישום בפנקסי המקרקעין, בתמורה או ללא תמורה, אך למעט העברה מכוח דין והעברה ללא תמורה מאדם לקרובו או העברה על פי פסק דין שנקבעה בו, בין השאר, העברה של זכויות במקרקעין בין בני זוג אגב פירוד, בין שהיא בין בני הזוג ובין שהיא מהם לילדיהם; ואולם לא יראו כמימוש זכויות רישום בפנקסי המקרקעין של זכויות במקרקעין אשר המחזיק בהם בפועל לפני יום כ״ט בסיון התשמ״א (1 ביולי 1981), היה בעלם כהגדרתו [[בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961]]; בפסקה זו, "פירוד" - כל אחת מאלה: :::: (א) התרת נישואין כהגדרתה [[בסעיף 2(ד) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973]]; :::: (ב) קביעת הסדר איזון משאבים בידי בית המשפט או בית הדין על פי בקשה לפי [[סעיף 5א לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973]], או קביעת הסדר אחר בידי בית המשפט או בית הדין לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו, ובכלל זה להעברת זכויות במקרקעין ביניהם; ::- ”קרוב” – בן זוג, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן זוג, אח ובני זוגם; ::- ”שומה סופית” – שומה שאין עוד זכות לשומה חוזרת או לערעור עליה; ::- ”שמאי מקרקעין” – כמשמעותו [[בחוק שמאי מקרקעין]]; ::- ”תכנית” – תכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת ולמעט תכנית כוללנית או תכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה [[בסעיף 64(ב)]] לעניין מגרשים שלגביהם היא לא מאפשרת מתן היתר בנייה או ביצוע עבודות לפיה ללא אישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה. : (ב) (((בוטל).)) @ 2. חבות בהיטל השבחה (תיקון: תשמ״ג, תשמ״ג–4) : (א) חלה השבחה במקרקעין, בין מחמת הרחבתן של זכויות הניצול בהם ובין בדרך אחרת, ישלם בעלם היטל השבחה לפי האמור [[בתוספת זו]] (להלן – היטל); היו המקרקעין מוחכרים לדורות, ישלם החוכר את ההיטל; היטל בעקבות אישור תכנית יחול על מקרקעין הנמצאים בתחום התכנית או הגובלים עמו בלבד. : (ב) שילם חוכר לדורות את ההיטל, יהיה זכאי כלפי בעל המקרקעין לשיפוי בסכום ההפרש בין מה ששילם לבין הסכום שהיה עליו לשלם אילו היה ההיטל חל על השבחת החכירה לדורות בלבד; בקביעת סכום השיפוי תבוא בחשבון הזכות של החוכר לדורות להארכת החכירה, ואולם אם החכירה לא הוארכה מסיבה כלשהי, זכאי החוכר לדורות כלפי בעל המקרקעין לקבל את הסכום שנוכה לו מהשיפוי עקב הזכות להארכת החכירה, כשהוא צמוד למדד יוקר המחיה ממועד תשלומו ועד למועד השיפוי בפועל. : (ג) היה המחכיר זכאי, לפי הסכם, לתבוע מן החוכר תשלום עבור ניצול ההשבחה, יהיה החוכר זכאי לנכות את סכום ההיטל מכל תשלום שעליו לשלם למחכיר כאמור. @ 3. שיעור ההיטל : שיעור ההיטל הוא מחצית ההשבחה. @ 3א. שיעור ההיטל בתכנית פינוי ובינוי (תיקון: תשפ"ב-7) : (א) על אף האמור [[$ תוספת זאת|בסעיף 3]], החל מהמועד הקובע, שיעור ההיטל שיחול במקרקעין למגורים בשל אישורה של תכנית פינוי ובינוי (בסעיף זה - היטל בתכנית פינוי ובינוי) הוא רבע ההשבחה. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) - :: (1) רשות מקומית רשאית, עד למועד הקובע, לחלק את כל השטח שבתחומה לאזורים שגבולותיהם ייקבעו בהחלטה, ולקבוע כי תחול באזור מסוים חובת תשלום היטל בתכנית פינוי ובינוי ששיעורו מחצית או רבע ההשבחה או שלא תחול בו חובת תשלום היטל כאמור, והכול בהתחשב, בין היתר, בשיקולים הנוגעים לערכי הקרקע, לצפיפות יחידות הדיור הקיימת והצפויה ולצורכי הפיתוח באותו אזור וכן שיקולים נוספים שיפורטו בהחלטה; קבעה רשות מקומית כאמור, תחול קביעתה לגבי כל תכנית פינוי ובינוי שהוגשה למוסד תכנון החל במועד קביעתה ועד תום חמש שנים מהמועד הקובע; :: (2) בתום כל חמש שנים מהמועד הקובע (בסעיף זה - מועד הקביעה מחדש) רשאית רשות מקומית לחלק את כל השטח שבתחומה לאזורים ולקבוע שיעורי היטל כאמור בפסקה (1); קבעה רשות מקומית כאמור, תחול קביעתה לגבי כל תכנית פינוי ובינוי שהוגשה למוסד תכנון החל במועד הקביעה מחדש ועד תום חמש שנים ממועד זה. : (ג) רשות מקומית תפרסם הודעה על כוונתה לקבל החלטה לפי סעיף קטן (ב) 30 ימים לפחות לפני קבלת החלטה כאמור. : (ד) הודעה על החלטת רשות מקומית לפי סעיף קטן (ב) וכן הודעה לפי סעיף קטן (ג), יפורסמו ברשומות ובעיתון. : (ה) בסעיף זה - ::- "אזור" - שטח שגודלו לא יפחת מ-30 דונם; ::- "המועד הקובע" - יום ל' בניסן התשפ"ב (1 במאי 2022); ::- "תכנית פינוי ובינוי" - תכנית לפינוי ובינוי במתחם פינוי ובינוי או תכנית במתחם להתחדשות עירונית, כהגדרתו [[בסעיף 62א(א2)]]; ::- "תכנית שהוגשה" - לפי הוראות [[סעיף 83א1]]. @ 4. שומת ההשבחה (תיקון: תשמ״ח–2, תשע״ח–12, תשפ"ב-7, תשפ"ב-14, תשפ"ד-3, תשפ"ד-9) : על שומת ההשבחה יחולו הוראות אלה: : (1) ההשבחה תיקבע בידי שמאי מקרקעין בסמוך לאחר אישור התכנית, התרת השימוש החורג או מתן ההקלה; אולם רשאית הועדה המקומית לדחות את עריכת שומת ההשבחה עקב אישור תכנית עד למימוש הזכויות במקרקעין שבהם חלה ההשבחה (להלן – דחיית השומה עד למימוש הזכויות); : (2) החליטה הועדה המקומית על דחיית שומה עד למימוש הזכויות, לגבי מקרקעין שאינם כלולים בתכנית, תודיע הועדה לבעל המקרקעין, תוך חצי שנה מיום תחילת התכנית, על חבותו בהיטל, והוראות [[$ תוספת זו|סעיף 6(ג)]] יחולו גם על הודעה לפי פסקה זו; : (3) (((בוטלה);)) : (4)(א) החליטה הועדה המקומית על דחיית עריכת השומה עד למימוש הזכויות, רשאי כל בעל מקרקעין לדרוש מהועדה המקומית בכל עת, לערוך את שומת ההשבחה בעבור אותם מקרקעין; משנתקבלה דרישה כזו, תיערך שומת ההשבחה לגבי מקרקעין אלה תוך 90 ימים מיום קבלת הדרישה; :: (ב) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע אגרה בעד עריכת שומת השבחה כאמור בפסקת משנה (א), שתשולם לוועדה המקומית, בהתחשב, בין השאר, בעלות עריכת השומה; :: (ג) שולמה אגרה לפי הוראות פסקת משנה (ב), ינוכה סכום האגרה ששולם מסכום ההיטל שחלה החובה לשלמו לפי שומת ההשבחה בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו ועד יום ניכויו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; :: (ד) נערכה שומת השבחה כאמור בפסקת משנה (א), וניתן פטור מתשלום ההיטל לפי [[$ תוספת זו|סעיף 19]], בעת מימוש הזכויות, למי שדרש את עריכת השומה, או לא חלה חובת תשלום היטל לגבי אותם מקרקעין, תחזיר הוועדה המקומית למי שדרש את עריכת השומה את סכום האגרה ששולם; לעניין זה, ”פטור מתשלום ההיטל לפי [[$ תוספת זו|סעיף 19]]” – למעט לפי הוראות [[פרט 19|סעיפים קטנים (א), (ב)(4) עד (6) או (ג) של אותו סעיף]]; : (5) במקרקעין שבהם אושרו מספר תכניות בזו אחר זו, בלי ששולם היטל עקב אף אחד מאישורים אלה, תהא ההשבחה ההפרש בין שוויים של המקרקעין בסמוך לפני אישורה של התכנית הראשונה לבין שווים מיד לאחר אישורה של התכנית האחרונה; : (5א) במקרקעין שבהם אושרה תכנית לאחר אישורה של תמ"א 70, כהגדרתה [[בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021]] (בסעיף זה - תמ"א 70), תכנית כוללנית או תכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה [[בסעיף 64(ב)]] לעניין מגרשים שלגביהם היא לא מאפשרת מתן היתר בנייה או ביצוע עבודות לפיה ללא אישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, תיווסף לשומת ההשבחה, השבחה בשל תמ"א 70, התכנית הכוללנית או תכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה [[בסעיף 64(ב)]] לעניין מגרשים שלגביהם היא לא מאפשרת מתן היתר בנייה או ביצוע עבודות לפיה ללא אישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, אם היתה; : (6) הפקעת מקרקעין ללא תשלום פיצויים לפי [[פרק ח׳ לחוק זה]], לא תובא בחשבון בעת עריכת שומת ההשבחה של אותם מקרקעין; : (7) השומה תיערך ליום תחילת התכנית, או ליום אישור ההקלה או השימוש החורג, לפי הענין, בהתחשב בעליית ערך המקרקעין וכאילו נמכרו בשוק חפשי; : (8) שר המשפטים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע בתקנות כללים לחישוב ההשבחה במקרקעין בשל אישורה של תכנית לפינוי ובינוי. @ 5. לוח שומה : אושרה תכנית ולא החליטה הועדה המקומית על דחיית השומה עד למימוש הזכויות, תערוך הועדה המקומית, על פי חוות דעת של שמאי מקרקעין, לוח שומה לכל התכנית שאושרה, ובו יפורטו המקרקעין שהושבחו עקב אישור התכנית ושיעור השבחתם. @ 6. הצגת הלוח והודעת שומה (תיקון: תשמ״ג, תשס״ה–5, תשס״ח–7, תשס״ח–8, תשע״ה, תשפ"ה) : (א) לוח שומה שנערך לפי [[$ תוספת זו|סעיף 5]] יוצג במשרדי הועדה המקומית ובמשרדי הועדה המחוזית תוך חצי שנה מיום אישור התכנית. : (ב) הועדה המקומית תביא לידיעת כל חייב בהיטל, עם הצגת לוח שומה או עקב מימוש זכויות, את שיעור ההשבחה שבעדו הוא חייב בהיטל ואת זכותו לערער על החיוב בהיטל לפי האמור [[$ תוספת זו|בסעיף 14]] או להגיש שומה מטעמו כאמור [[$ תוספת זו|בסעיף 14(ב1)]]. : (ג) שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, יקבע בתקנות את דרכי מתן ההודעה ורשאי הוא לקבוע גם דרכים לתחליף מסירה. :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (הודעות על חבות בהיטל השבחה ותחליף מסירה), התשמ״א–1981]].)) : (ד) הוצג לוח שומה, רשאית הועדה המקומית להורות על רישום הערות אזהרה בפנקסי המקרקעין לגבי חובת בעלי מקרקעין הכלולים בלוח לשלם את ההיטל. : (ה) לא הוצג לוח שומה תוך חצי שנה מיום אישור התכנית, ייחשב הדבר כהחלטת הועדה המקומית על דחיית השומה עד למימוש הזכויות. @ 7. מועד תשלום ההיטל (תיקון: תשמ״ג) : (א) ההיטל ישולם לא יאוחר מהמועד שהחייב בו מימש זכות במקרקעין שלגביהם חל ההיטל, ורשאי החייב לשלם מקדמות על חשבונו עוד לפני קביעת שומת ההשבחה. : (ב) מימש החייב בהיטל חלק מן הזכויות במקרקעין ישלם היטל בשיעור יחסי לפי מידת המימוש החייבת בהיטל. @ 8. ערובות להבטחת תשלום (תיקון: תשע״ה) : (א) שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר מתן ערובות להבטחת תשלום ההיטל כתנאי למימוש זכויות במקרקעין אחרי אישור תכנית ולפני שנקבעה שומת ההשבחה לגבי אותם מקרקעין. : (ב) שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר דחיית חלק מתשלום ההיטל למועדים שלאחר מימוש זכויות במקרקעין; בתקנות כאמור ניתן לקבוע הוראות בדבר ההסדרים והתנאים להבטחת תשלום החלקים הנדחים, כולם או מקצתם, והסדרים לגבי דחיית מועד תשלום ההיטל לגבי שותף במקרקעין שטרם מימש זכויותיו כאמור. : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (ערובות להבטחת תשלום היטל השבחה ודחיית תשלומים), התשמ״א–1981]].)) @ 9. הצמדה (תיקון: תשמ״ג) : עלה מדד המחירים לצרכן או מדד תשומות הבניה שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסמוך לפני המועד לתשלום ההיטל או כל חלק ממנו, לעומת מדד כאמור שפורסם בסמוך לפני תחילת התכנית, או אישור ההקלה, או השימוש החורג, שבעקבותיהם חל ההיטל, יוגדל הסכום שהחייב בהיטל חייב בו, לפי שיעור העליה הנמוך ביותר של שני המדדים האמורים. @ 10. הבטחת אכיפה של תשלום ההיטל (תיקון: תשע״ה, תשע״ז, תשפ"ג-3) : (א) לא תירשם בפנקסי המקרקעין פעולה שהיא בבחינת מימוש זכויות במקרקעין, אלא לאחר שהוצגה בפני הרשם תעודה החתומה ביד יושב ראש הועדה המקומית או ביד מי שהסמיכו לכך, המעידה כי שולמו כל הסכומים המגיעים אותה שעה כהיטל החל על המקרקעין על פי [[תוספת זו]], או ניתנה ערובה לתשלומו, כולו או מקצתו, הכל כנדרש על פי [[תוספת זו]]. : (א1) רישום משכנתה על מקרקעין, אינו טעון הצגת תעודה כאמור בסעיף קטן (א); לעניין זה, "משכנתה" - כמשמעותה [[בסעיף 4 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969]]. : (ב) שר הפנים רשאי בתקנות לקבוע הוראות בדבר שילוב תעודה כאמור בסעיף קטן (א) בתעודה הניתנת מאת רשות מקומית והדרושה על פי דין אחר כתנאי לרישום עסקה במקרקעין בפנקסי המקרקעין. :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (תעודה בדבר תשלום היטל), התשמ״א–1981]].)) : (ג) לא יוצא היתר לבניה במקרקעין ולא תינתן הקלה ולא יותר שימוש חורג כל עוד לא שולם ההיטל או אותו חלק ממנו המגיע אותה שעה על פי [[תוספת זו]] בשל אותם מקרקעין, או שניתנה ערובה לתשלום או לחלק ממנו, הכל כנדרש על פי [[תוספת זו]]. : (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), מתן היתר לשימוש החורג מהיתר, למטרת עסק, לא יותנה בתשלום של יותר מ־25% מההיטל או אותו חלק ממנו המגיע באותה שעה על פי [[תוספת זו]] בשל אותם מקרקעין, או במתן ערובה לתשלום ההיטל כולו או חלק ממנו העולה על 25%. : (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ג), מתן היתר לשימוש החורג מתכנית, למטרת עסק, לא יותנה בתשלום של יותר מ־40% מההיטל או אותו חלק ממנו המגיע באותה שעה על פי [[תוספת זו]] בשל אותם מקרקעין או במתן ערובה לתשלום ההיטל כולו או חלק ממנו העולה על 40%. @ 11. שותפים במקרקעין (תיקון: תשע״ח–12) : (א) שותפים במקרקעין או בחכירה לדורות בהם, ישלמו היטל כל אחד מהם באופן יחסי לחלקו במקרקעין המשותפים. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), חלה חובת תשלום היטל השבחה לגבי מקרקעין שהם רכוש משותף בבית משותף, ושלפי טיבו של הרכוש המשותף ניתן להצמידו לדירה פלונית, כגון חדר יציאה לגג או הרחבה, תחול חובת תשלומו על בעל הדירה שאליה אפשר להצמיד את הרכוש המשותף בלבד; לעניין זה – ::- ”בית משותף” – כהגדרתו [[בסעיף 52 לחוק המקרקעין]] או בית [[שפרק ו׳1 לחוק האמור]] חל עליו; ::- ”בעל דירה”, ”דירה” ו”רכוש משותף” – כהגדרתם [[בסעיף 52 לחוק המקרקעין]]; ::- ”הרחבה” - כהגדרתה [[בסעיף 71א לחוק המקרקעין]]; ::- ”חוק המקרקעין” – [[חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969]]. @ 12. חלוקת ההיטל (תיקון: תשמ״ג) : במרחב תכנון מקומי שבתחומו נמצאות יותר מרשות מקומית אחת, כאמור [[בסעיף 19 לחוק זה]], יועברו לרשות המקומית או לישוב הנמצא בתחום מרחב התכנון האמור ואינו רשות מקומית, הסכומים שייגבו כהיטל בשל מקרקעין שבתחומם, לאחר ניכוי המגיע מהם לועדה המקומית לפי [[סעיף 24 לחוק זה]], לצורך המטרות המפורטות [[$ תוספת זו|בסעיף 13]]. @ 12א. (תיקון: תשמ״ג, תש״ס) : (((בוטל).)) @ 13. יעוד ההיטל (תיקון: תשמ״א–9, תשנ״א, תשע״ב–3, תשע״ה) : (א) סכומים שנגבו כהיטל מיועדים, אחרי ניכוי הוצאות הגביה לרבות הוצאות של ערעור לפי [[תוספת זו]], לכיסוי ההוצאות של הועדה המקומית או של רשות מקומית אשר הועברו לה לפי [[$ תוספת זו|סעיף 12]] להכנת תכניות במרחב התכנון או בתחום הרשות המקומית, לפי הענין, ולביצוען, לרבות הוצאות פיתוח ורכישת מקרקעין לצרכי ציבור, כפי שהוגדרו [[בסעיף 188 לחוק זה]], ולרבות הוצאות שימור אתר או הפקעתו לפי [[התוספת הרביעית]]. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשות המקומית רשאית, מדי שנת כספים, להשתמש בכספים מתוך יתרת ההכנסות לטובת השקעה בחינוך, לפי החלטת המועצה ברוב חבריה, ובלבד שהתקיימו כל אלה: :: (1) הסכום לא יעלה על 10% מיתרת ההכנסות או על מכפלה של 75 שקלים חדשים במספר התלמידים הלומדים במוסדות החינוך ברשות המקומית, לפי הנמוך; :: (2) הכספים יוחזקו בחשבון בנק נפרד של הרשות המקומית שייועד אך ורק למטרה זו, והם לא ישמשו אלא להשקעה בחינוך כאמור בסעיף קטן זה; :: (3) מתקיים אחד מאלה: ::: (א) היחס שבין יתרת האשראי שקיבלה הרשות המקומית ובין הכנסותיה בתקציב השוטף, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר, והכל כפי שהופיעו בדוח המבוקר השנתי האחרון שהוגש, אינו עולה על 42.5% ושיעור הגירעון המצטבר של הרשות המקומית אינו עולה על 17.5%, ולעניין רשות מקומית ששיעור הגירעון המצטבר שלה עולה על השיעור האמור – אם בחמש השנים שקדמו לשנת הכספים לא צברה גירעון שוטף וצמצמה את גירעונה המצטבר באותה תקופה ב־20% לפחות; ::: (ב) היחס כאמור בפסקת משנה (א) אינו עולה על 50%, ושיעור הגירעון המצטבר כאמור באותה פסקת משנה אינו עולה על 12.5%; :: (4) הרשות המקומית אינה זכאית למענק סיוע ממשרד הפנים ובשלוש השנים שקדמו לשנת הכספים לא צברה גירעון שוטף; :: (5) היחס שבין סך כל התקבולים מארנונה שגבתה הרשות המקומית בשנת הכספים האחרונה שלגביה הוגש דוח מבוקר ובין סכומים המגיעים לרשות המקומית בעד ארנונה, באותה שנת כספים, על סמך הודעות תשלום שהמציאה לחייבים, הוא 80% לפחות; :: (6) היחס שבין הוצאות השכר של הרשות המקומית ובין כלל הכנסותיה, הכל כפי שהופיעו בדוח המבוקר השנתי האחרון שהוגש, אינו עולה על 30%; :: (7) ראש הרשות המקומית הגיש לשר אישורים אלה: ::: (א) אישור בכתב מאת גזבר הרשות המקומית כי אין גירעון בתקציב בלתי רגיל כהגדרתו [[בסעיף 213א לפקודת העיריות]], המנוהל ברשות המקומית באותה שנת כספים, וכי בשימוש בכספים מתוך יתרת ההכנסות לא יהיה כדי להביא לידי גירעון כאמור; ::: (ב) אישור בכתב מאת גזבר הרשות המקומית ומהנדס הרשות המקומית כי אין בשימוש בכספים מתוך יתרת ההכנסות משום פגיעה ביכולתה של הרשות לממן, בשנה שבה ניתן האישור ובחמש השנים שלאחר מכן, את כל ההוצאות כאמור בסעיף קטן (א). : (ג) החלטה כאמור בסעיף קטן (ב) טעונה את אישור השר, ואולם רשאי הוא שלא ליתן אישור כאמור, אף בהתקיים כל התנאים האמורים בסעיף קטן (ב), אם נוכח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. : (ד) השר, בהתייעצות עם שר החינוך ועם שר האוצר ובאישור ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לעניין סעיף זה. :: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).)) : (ה) בסעיף זה – ::- ”אשראי”, ”גירעון מצטבר”, ”גירעון שוטף” ו”הדוח המבוקר” – כהגדרתם [[בסעיף 44 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985]]; ::- ”השקעה בחינוך” – הוצאות למימון תכניות השלמה, תכניות נוספות ותכניות העשרה או תגבור, במוסדות חינוך שבשטח שיפוטה של הרשות המקומית, ובלבד שלא ייכללו בהוצאות כאמור הוצאות שאינן נדרשות במיוחד למימון תכניות אלה, ובכלל זה הוצאות תפעול והוצאות שכר שוטפות של הרשות המקומית; ::- ”יתרת ההכנסות” – סך ההכנסות שנגבו כהיטל השבחה בשנת הכספים הקודמת, בניכוי סך ההוצאות כאמור בסעיף קטן (א) שהוצאו בשנת הכספים הקודמת וסך ההתחייבויות להוצאות כאמור בשנת הכספים הקודמת; ::- ”מוסד חינוך” – כהגדרתו [[בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949]], וכן בית ספר מקצועי כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק החניכות, התשי״ג–1953]]; ::- ”שנת כספים” – השנה המתחילה ב־1 בינואר של כל שנה; ::- ”תכנית השלמה” ו”תכנית נוספת” – כמשמעותן [[בחוק חינוך ממלכתי, התשי״ג–1953]]; ::- ”תלמיד” – מי שחל עליו לימוד חובה לפי [[חוק לימוד חובה, התש״ט–1949]]. @ 13א. שיעור החיוב בהיטל (תיקון: תשס״ח–7, תשפ"ה) : חיוב בהיטל השבחה יהיה בשיעור הקבוע בשומת ההשבחה שנערכה לפי הוראות [[$תוספת זו|סעיף 4]] או בשיעור הקבוע בלוח שומה כאמור [[$ תוספת זו|בסעיף 5]], או בהתאם לשומה מוסכמת כאמור [[$תוספת זו|בסעיף 14(ב1)]] או בהתאם להחלטת השמאי המכריע, ועדת הערר או בית המשפט, לפי העניין. @ 13ב. ייעוד היטל לתחזוקה ארוכת טווח (תיקון: תשפ"ה-4) : (א) על אף האמור [[פרט 13|בסעיף 13(א)]], רשות מקומית רשאית לנהל קרן תחזוקה ארוכת טווח, לשם תחזוקה ארוכת טווח בנכסים ציבוריים שבבעלות הרשות המקומית (בסעיף זה - הקרן). : (ב) הרשות המקומית רשאית להעביר לקרן, בכל שנת כספים, סכום שלא יעלה על 5% מתוך יתרת היטלי ההשבחה או על 12 מיליון שקלים חדשים, לפי הנמוך, לפי החלטת המועצה ברוב חבריה, ובלבד שהתקיימו כל אלה: :: (1) גזבר הרשות המקומית הגיש אישור בכתב למועצת הרשות המקומית כי אין גירעון בתקציב בלתי רגיל, המנוהל ברשות המקומית באותה שנת כספים, וכי בשימוש בכספים מתוך יתרת היטלי ההשבחה לא יהיה כדי להביא לידי גירעון כאמור; לא הגיש הגזבר אישור כאמור או חוות דעת כי לא מתקיימים התנאים האמורים, בתוך 30 ימים מיום שראש הרשות המקומית פנה אליו לקבלת אישור כאמור, יראו כאילו אישר כי אין גירעון כאמור וכי אין בשימוש בכספים כדי להביא לגירעון כאמור; :: (2) כספי הקרן יוחזקו בחשבון בנק נפרד של הרשות המקומית שייועד אך ורק למטרה זו, והם לא ישמשו אלא להשקעה בתחזוקה ארוכת טווח של נכסים כאמור; הקרן כאמור תנוהל באופן שיאפשר מעקב אחר תקבוליה ואחר ההוצאות שהוצאו בשל תחזוקה ארוכת טווח בנכסים השונים; :: (3) התקבלה החלטת המועצה ברוב חבריה לעניין הסכום שיוקצה לכל נכס בכל שנה. : (ג) הוראות סעיף זה יחולו לעניין נכס ציבורי שהחלטת מועצת הרשות המקומית לאשר את מימון בנייתו בתקציב בלתי רגיל של הרשות, התקבלה בשנת 2024 ואילך, או לגבי נכס שתקציב כאמור הוקצה למימון בנייתו עשר שנים או פחות מיום החלטת הרשות המקומית לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שאותו תקציב הוקצה לראשונה באותה שנה ואילך. : (ד) הסכום האמור בסעיף קטן (ב) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה - יום העדכון) בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת, ויעוגל לשקל החדש השלם הקרוב; המנהל הכללי של משרד המשפטים יפרסם ברשומות הודעה על הסכום המעודכן כאמור. : (ה) בסעיף זה - ::- "יתרת היטלי ההשבחה" - סך ההכנסות שנגבו כהיטל השבחה בשנת הכספים הקודמת לאחר ניכוי הוצאות הגבייה לרבות הוצאות בשל ערעור לפי [[תוספת זו]]; ::- "מדד" - מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; ::- "נכס ציבורי" - נכס המיועד לצורכי ציבור כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)]]; ::- "תחזוקה ארוכת טווח" - תחזוקת מנע או תחזוקת שבר, ולמעט תחזוקה שוטפת; ::- "תחזוקת מנע" - פעולות מתוכננות, לרבות פעולות להחלפתם ולתחזוקתם של מיתקנים או תשתיות מרכזיים או חלק מהם או מרכיבים בהם, לצורך מניעת בלאי, שבר או כל הידרדרות של מצב הנכס, לרבות כל מיתקניו ולרבות שמירה מראש על מצבו התקין של הנכס ומיתקניו, והכול כדי לאפשר את תפקודם של הנכס וכל מיתקניו לאורך זמן; ::- "תחזוקת שבר" - פעולות הנדרשות עקב תקלה או שבר שאירעו באחד או יותר ממיתקנים או תשתיות של הנכס, לרבות פעולות הנדרשות באופן מיידי עקב תקלה או שבר כאמור; ::- "תחזוקה שוטפת" - פעולות הנדרשות לתפעול שגרתי של הנכס, כגון ניקיון, גינון, צביעה, תקלות קלות כולן או חלקן, והכול בשים לב למאפייניו של הנכס; ::- "תקציב בלתי רגיל" - כהגדרתו [[בסעיף 213א לפקודת העיריות]]. @ 14. שומה מוסכמת, שמאי מכריע, ערר וערעור (תיקון: תשמ״ג, תשס״ה–5, תשס״ח–7, תשפ"ה) : (א) על שומה לפי [[$ תוספת זו|סעיף 4]] ניתן לערור לפני ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה, בתוך 45 ימים מיום שבו הובאה השומה לידיעת החייב; על לוח שומה לפי [[$ תוספת זו|סעיף 5]] ניתן לערור לפני ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה בתוך שנה ממועד הצגת לוח השומה; יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופות האמורות מטעמים מיוחדים שיירשמו. : (ב)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), החייב בהיטל רשאי, אם אין הוא חולק על החיוב כשלעצמו, לפנות, בתוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א), לפי העניין, ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מכריע לצורך הכרעה בעניין גובה החיוב; יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין רשאי להאריך את התקופות האמורות מטעמים מיוחדים שיירשמו. :: (2) יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין יודיע לחייב בהיטל ולוועדה המקומית, בתוך 15 ימים ממועד קבלת הפנייה כאמור בפסקה (1), על זהותו של השמאי המכריע שמינה כאמור. :: (3) השמאי המכריע שמונה כאמור בפסקה (2), ידון ויכריע לגבי גובה החיוב; החלטות השמאי המכריע יפורסמו בהתאם לכללים שקבע שר המשפטים. :: (4) על החלטתו של השמאי המכריע כאמור בפסקה (3), יכולים החייב בהיטל או הוועדה המקומית לערור לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה בתוך 45 ימים מיום המצאת ההחלטה של השמאי המכריע; יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו. : (ב1)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), (ב) או (ו), חייב בהיטל החולק על גובה החיוב בשומה לפי [[$ תוספת זו|סעיף 4]] או בלוח שומה לפי [[$ תוספת זו|סעיף 5]], וגובה החיוב המעודכן למועד עריכת השומה או לוח השומה, לפי העניין, אינו עולה על 90,000 שקלים חדשים (בסעיף קטן זה - השומה המקורית), רשאי, אם אין הוא חולק על החיוב כשלעצמו, לפנות לוועדה המקומית בבקשה לשוב ולבחון את סכום החיוב; פנייה כאמור תיעשה בתוך המועדים הקבועים בסעיף קטן (א), ותצורף אליה שומה שנערכה על ידי שמאי מקרקעין. :: (2)(א) פנייה כאמור בפסקה (1) תובא לבחינת שמאי מקרקעין מטעם הוועדה המקומית, והוא יחליט בה בתוך 14 ימים מהמועד שבו הועברה אליו (בפסקה זו - המועד להחלטה). ::: (ב) לא יחליט השמאי בפנייה כאמור בפסקת משנה (א) אחרי המועד להחלטה, אם הוגש ערר לפי סעיף קטן (א), אם נעשתה פנייה בבקשה למינוי שמאי מכריע לפי סעיף קטן (ב), או אם חלפו 30 ימים מתום המועד להחלטה. ::: (ג) החליט השמאי להפחית את גובה החיוב, יעביר לחייב בהיטל, בתוך התקופה האמורה בפסקת משנה (א) או (ב), לפי העניין, שומה שנערכה בין השאר בהתחשב במאפייני הנכס ובנסיבותיו ושמתייחסת לשינויים מהשומה המקורית; החייב יודיע לשמאי כאמור, בתוך 21 ימים מהמועד שהועברה לו השומה, אם הוא מסכים לה. ::: (ד) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו בהתקיים אחד מהמקרים המפורטים להלן, אולם במקום התקופות המנויות בסעיף קטן (א), ימנו 30 ימים מהמועד להחלטה: :::: (1) השמאי לא החליט בפנייה במועד להחלטה; :::: (2) השמאי שהועברה לו בקשה כאמור בפסקה (1), החליט שלא להפחית את גובה החיוב או שהחליט להפחית את גובה החיוב כאמור בפסקת משנה (ג) והחייב חולק על החלטתו. :: (3) הסכים החייב לשומה כאמור, תעביר הוועדה המקומית את השומה המוסכמת לבדיקה של השמאי הממשלתי הראשי. :: (4) השמאי הממשלתי הראשי רשאי להודיע, בתוך 21 ימים מיום שקיבל לבדיקתו את השומה המוסכמת, כי הוא אינו מאשר את השומה המוסכמת, והוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו, אולם במקום התקופות המנויות בסעיף קטן (א) ימנו 30 ימים מיום שהודיע השמאי הממשלתי הראשי כאמור; לא הודיע השמאי הממשלתי הראשי על החלטתו בתוך התקופה האמורה, יראו את השומה המוסכמת כמאושרת על ידו. :: (5) הוועדה המקומית תפרסם את השומות המוסכמות באתר האינטרנט שלה. : (ג)(1) דנה ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה בערר לפי סעיף קטן (א) או (ב)(4) רשאית היא, בהחלטה מנומקת, לקבל את הערר או לדחותו, במלואו או בחלקו. :: (2) היה הערר לפי סעיף קטן (א) בלבד, רשאית ועדת הערר לפנות ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מייעץ אשר יגיש לוועדת הערר חוות דעת בכתב בעניין הנוגע לערר. :: (3) מונה שמאי מייעץ, תינתן החלטה בערר לאחר הגשת חוות דעתו, ובלבד שניתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לעניין חוות הדעת. :: (4) הוראות לפי [[פרק ט׳1]] יחולו על שמאי מייעץ, לרבות לעניין סדרי הדין לפניו, מינויו ושכרו. : (ד) על החלטת יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב)(4) ועל החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיפים קטנים (ג)(1) או (3), ניתן לערער לבית המשפט לעניינים מינהליים. : (ה) הגשת ערר או ערעור לפי סעיף זה לא תעכב את מימוש הזכויות במקרקעין, אם החייב בהיטל שילם את ההיטל; ואולם לגבי מי שמבקש היתר בניה לצורכי מגוריו או מגורי קרובו והגיש ערר או ערעור כאמור, לא תעכב ההגשה את מתן ההיתר, אם נתן ערובה לתשלום סכום ההיטל השנוי במחלוקת; תקנות על פי [[$ תוספת זו|סעיף 8(ב)]] יחולו גם על מתן ערובה כאמור. : (ו) הוועדה המקומית רשאית לשנות את השומה רק מנימוקים שעניינם טעות בפרטי המקרקעין, הנתונים הפיזיים של המקרקעין, התכניות החלות על המקרקעין או הזכויות שיש לחייב במקרקעין. : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בערעור על שומת השבחה), התשמ״א–1981]].)) : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (סדרי הדין בוועדות ערר בעררים לפי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק), התשע״א–2010]].)) @ 14א. מסירת מידע (תיקון: תשמ״ג, תשמ״ו–3, תשס״ח–7, תשס״ח–8) : (א) המנהל כהגדרתו [[בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963]], או מי שהוא הסמיכו לכך, ימסור לשמאי מקרקעין, לשמאי מכריע או לשמאי מייעץ, לפי בקשתם, פרטים שברשותו בדבר המחירים שהוסכמו במספר עסקות של מכירת זכויות במקרקעין, כפי שיהיה דרוש לשמאי לצורך מילוי תפקידו לפי [[תוספת זו]], ובלבד שלא יימסרו פרטי זיהוי של בעלי הנכס. : (ב) לא יגלה שמאי מקרקעין, שמאי מכריע או שמאי מייעץ, כל ידיעה שהגיעה אליו מכוח סעיף זה, אלא לצורך ביצוע [[תוספת זו]]; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר 6 חדשים. : (ג) האופן, התנאים והאגרה למימושה של זכות לקבלת פרטים כאמור בסעיף זה, ייקבעו בתקנות שיתקין שר המשפטים בהתייעצות עם שר האוצר. :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (מסירת מידע לשמאי מקרקעין), התשמ״ה-1985]].)) @ 15. הצמדה : על תשלום ההיטל יחול [[=חוק ההצמדה|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש״ם–1980]] (להלן – חוק ההצמדה), ויראו לענין זה ועדה מקומית כאילו היתה רשות מקומית כמשמעותה [[בחוק ההצמדה]] ואת ההיטל כאילו היה כלול [[בתוספת לחוק האמור]]. @ 16. הפחתת תשלומי פיגורים (תיקון: תשס״ח–7<!--החלפה-->) : בית משפט לעניינים מינהליים או ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה הדנים בערעור או בערר בעניין היטל השבחה, או שמאי מכריע בהחלטתו בעניין כאמור, רשאים להפחית את תשלומי הפיגורים שבעל המקרקעין חייב בהם לפי הוראות [[חוק ההצמדה]], בשל התקופה שבה התנהל ההליך לפניהם; וכן רשאים הם, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להפחית תשלומי פיגורים שבעל המקרקעין חייב בהם לפי הוראות [[חוק ההצמדה]], כולם או חלקם, בשל תקופה נוספת. @ 17. החזר היטל : הוחלט בהליכים לפי [[תוספת זו]] על הפחתת החיוב בהיטל או על ביטולו, יוחזרו הסכומים ששולמו מעבר למגיע, בתוספת תשלומי פיגורים כמשמעותם [[בחוק ההצמדה]], [[וסעיף 6 לחוק ההצמדה]] לא יחול. @ 18. גביה (תיקון: תשע״ז) : היטל המגיע על פי שומה סופית לגבי מקרקעין הנמצאים בתחום של רשות מקומית, רשאית הרשות המקומית לגבותו בשם הועדה המקומית ובהסכמתה, בדרך שגובים את הארנונה הכללית של אותה רשות מקומית, ולעניין היטל המגיע כתוצאה ממתן היתר לשימוש למטרת עסק, החורג מהיתר או מתכנית, תחול על גבייתו [[פקודת המסים (גבייה)]], כפי שהוחלה על גביית ארנונה כללית; הוראה זו אינה גורעת מזכותה של הועדה המקומית לגבות את ההיטל על פי כל דין, לרבות בדרך שגובים חוב אזרחי. @ 19. פטור מהיטל (תיקון: תשמ״ג, תשמ״ג–4, תשמ״ד, תשמ״ח–2, תשס״א, תשס״א–3, תשס״ה–3, תשס״ו–2, תשס״ו–5, תשס״ז–3, תשס״ח–3, תשע״א–2, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ו–9, תשע״ז, תשע״ז–8, תשע״ח–8, תשפ״א, תשפ״א–2, תשפ"ב-4, תשפ"ב-7, תשפ"ב-14, תשפ"ג, תשפ"ד, תשפ"ד-4, תשפ"ה-4, תשפ"ה-5) : (א) חל היטל על בעל מקרקעין עקב מתן הקלה או התרת שימוש חורג, רשאית הועדה המקומית לפטור את בעל המקרקעין מחובת תשלום ההיטל, כולו או חלקו, בגלל מצבו החמרי. : (ב) לא תחול חובת תשלום היטל בשל השבחה שהיא אחת מאלה: :: (1) השבחה במקרקעין למגורים המצויים בישוב או בחלק ממנו שהממשלה הכריזה עליו כעל שכונת שיקום, כל עוד ההכרזה בתוקף; :: (2) השבחה במקרקעין למגורים המצויים בישוב או בחלק ממנו ששר הבינוי והשיכון ושר הפנים הכריזו בצו, בהסכמת הרשות המקומית הנוגעת בדבר, כי לא תחול לגביהם חובת תשלום היטל השבחה; :: (3) השבחה במקרקעין למגורים הנכללים באזור שיקום כמשמעותו [[בחוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום, התשכ״ה–1965]]; :: (4) השבחה במקרקעין של מוסד לחינוך, לתרבות, למדע, לדת, לצדקה, לסעד, לבריאות או לספורט או במקרקעין של הקדש ציבורי, כמשמעותו [[בחוק הנאמנות, התשל״ט–1979]], שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים, אם אותם מקרקעין או התמורה בעדם, משמשים או מיועדים לשמש למטרות האמורות; :: (5) השבחה במקרקעין המשמשים לבעליהם לבניה של דירת מגורים או להרחבתה והוא זכאי לסיוע באחת מתכניות הסיוע של משרד הבינוי והשיכון, ובלבד שהסיוע מיועד לבניה של אותה דירת מגורים, או להרחבתה, והשטח הכולל של אותה דירה תואם את הוראות תכנית הסיוע לה הוא זכאי; עם כל בניה או הרחבה נוספת מעל השטח האמור ישולם היטל בשיעור יחסי לגודל הבניה או ההרחבה הנוספת; פטור לפי פסקה זו יחול רק לענין קבלת היתר לבניית הדירה האמורה או להרחבתה; אולם מקבל הפטור רשאי להעביר את הבעלות או את החזקה בדירה גם ללא תשלום היטל על אותה דירה או חלק ממנה שלגביהם קיבל את הפטור; :: (6) השבחה במקרקעין שבעליהם החזיקו בהם ערב ההשבחה עשר שנים לפחות, והם משמשים לבניה או להרחבה של דירת מגורים עבור בעליהם או קרובו וההשבחה נובעת מתכנית שאושרה, והתכנית שקדמה לה קיבלה תוקף לפני י״ב בטבת התש״י (1 בינואר 1950); פטור לפי פסקה זו יחול רק לגבי השטח המשמש לבניה או להרחבת הדירה האמורה; לענין משך ההחזקה, דין מי שהועברו לו זכויות במקרקעין מכוח הדין, כדין המעביר; :: (7) השבחה במקרקעין בשל תוספת שטחי שירות, הנדרשים לצורך ביצוע התאמות נגישות, לרבות בניית מעלית, שבנייתה אינה נדרשת לפי חוק זה או לפי כל דין לרבות תוספת שטחי שירות של עד 5% משטח המגרש כאמור [[בסעיף 151(ב1)]]; :: (8) השבחה במקרקעין המשמשים או המיועדים לשמש לדרך ציבורית, בין אם היא ממוקמת מעל פני הקרקע ובין מתחת לפני הקרקע, לרבות תחנה, מכל סוג שהוא, לאיסוף נוסעים ולהורדתם, למעט שטח במקרקעין כאמור המשמש או המיועד לשמש לצרכים מסחריים; לענין זה, ”דרך ציבורית” – דרך בבעלות המדינה או בבעלות רשות מקומית, לרבות דרך המופעלת בידי גורם שהוסמך על ידי מי מהן לשם כך, לפי הענין, והכל בין אם נגבה תשלום בעבור השימוש בדרך ובין אם לאו; :: (9)(א) השבחה במקרקעין בשל בניית מרחב מוגן בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951]] או השבחה במקרקעין בשל בניית חדר עם שיפורי מיגון בשטח כאמור, בהתאם להוראות הרשות המוסמכת כמשמעותה [[בחוק האמור]], אם לא ניתן לבנות מרחב מוגן באותו מבנה; ::: (ב) השבחה במקרקעין בשל תוכנית שמטרתה העיקרית היא קביעת הוראות לבניית מרחב מוגן או שיפורי מיגון כאמור בפסקת משנה (א); פטור לפי פסקת משנה זו יחול רק לגבי החלק מההשבחה שמקורו בהוראות לבניית מרחב מוגן או שיפורי מיגון; ::: (ג) פסקאות משנה (א) ו-(ב) יחולו גם לעניין שטח נוסף באזור עימות כמשמעותו [[בסעיף 151(ג)(2)]]; :: (10) השבחה במקרקעין בשל קבלת היתר לבנייה או להרחבה של דירת מגורים, שניתן מכוח תכנית כמפורט להלן: ::: (א) תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תמ״א 38); ואולם על החלק מההשבחה שמקורו בתוספת שטחי בנייה בשיעור שטחה של קומה טיפוסית מורחבת או חלקה, מעבר ל־2.5 קומות טיפוסיות מורחבות, כאמור בסעיף 14א(א)(2) לתכנית האמורה, יחול היטל השבחה ששיעורו רבע ההשבחה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב2); ::: (ב) תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תכנית המתאר הארצית האמורה בפסקת משנה (א) ושבין מטרותיה חיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה; פטור לפי פסקת משנה זו יחול רק לגבי חלק מההשבחה שהיה פטור מתשלום היטל השבחה לו ניתן היתר לפי תכנית המתאר הארצית האמורה בפסקת משנה (א); הוראות פסקה זו יחולו אף אם פקעה תכנית החיזוק (תמ"א 38) ובלבד שהוחלט על הפקדת התכנית המפורטת כאמור לפני תחילתו של [[24:648304|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 139), התשפ"ב-2022]]; ::: (ג) תכנית אחרת המאפשרת בניית חדר מגורים על גג המבנה; פטור לפי פסקת משנה זו יחול רק לגבי חדר מגורים כאמור הצמוד לדירה שתיווסף לפי התכניות האמורות בפסקאות משנה (א) או (ב) ונכלל בהיתר שניתן לצורך חיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה על פי הוראות תכניות אלה; שר הפנים רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע יישובים או אזורים, לפי אמות מידה שיקבע, שבהם לא יחולו הוראות פסקת משנה זו; :: (10א)(א) על השבחה במקרקעין בשל קבלת היתר לבנייה או להרחבה של דירת מגורים, שניתן מכוח תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה כאמור [[בסימן ד' לפרק ג']], יחול היטל בשיעור רבע ההשבחה; שיעור ההיטל כאמור יחול לגבי כלל ההשבחה הנובעת מתכנית כאמור גם אם היא נובעת מעניינים נוספים המפורטים [[בסעיף 62א(א) או (א1)]], שנכללו במסגרת אותה תכנית; ::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), במגרש אחר כמשמעותו [[בסעיף 70ג(א)(1)]] או [[בסעיף 70ה(א)(1)]], לפי העניין, היטל בשיעור רבע ההשבחה יחול רק על חלק ההשבחה ששיעורו שווה ליחס שבין שטחי הבנייה שנוספו למגרש האחר לפי סעיפים אלה ובין כלל השטח הכולל המותר לבנייה שנוסף למגרש האחר מכוח אותה תכנית, ועל יתרת ההשבחה יחול היטל בשיעור מחצית ההשבחה; ::: (ג) על השבחה במקרקעין בשל קבלת היתר לבנייה או להרחבה של דירת מגורים, במגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו [[בסעיף 70א]], מכוח תכנית שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף לחיזוק המבנה הטעון חיזוק כאמור, בין בדרך של חיזוק או חיזוק ועיבוי ובין בדרך הריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש, תחול חובת תשלום היטל השבחה בשיעור רבע ההשבחה; ואולם שיעור ההיטל לפי פסקת משנה זו יחול רק לגבי חלק מההשבחה שהיה חל עליו שיעור ההיטל האמור בפסקת משנה (א) אילו ניתן היתר לפי תכנית כאמור בפסקת משנה (א), ועל יתרת ההשבחה ישולם היטל בשיעור מחצית ההשבחה; ::: (ד) על אף האמור בפסקת משנה (ג), על תכנית מפורטת כאמור בפסקה (10)(ב) שהוחלט להפקידה לפני תחילתו של [[24:648304|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 139), התשפ"ב-2022]], יחולו הוראות אותה פסקה; ::: (ה) הוראות פסקה זו לא יחולו על תכנית במתחם פינוי ובינוי; :: (11) (((הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2030):)) השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן פוטו-וולטאי לבדו או שהוא משולב עם מיתקן אגירה קטן שמתקיימים בה כל אלה: ::: (א) המיתקן הפוטו-וולטאי מותקן על גג בניין; ::: (ב) החשמל המיוצר במיתקן הפוטו-וולטאי והאנרגיה המאוכסנת במיתקן האגירה הקטן מיועדים לשימוש עצמי של המשתמשים בבניין; ::: (ג) מיתקן האגירה מחובר לאותו חיבור חשמל שאליו מחובר המיתקן הפוטו-וולטאי; ::: (ד) תכולת האנרגיה של מיתקן האגירה הקטן היא לכל היותר פי 6 מההספק המותקן של המיתקן הפוטו-וולטאי; ::: בפסקה זו - :::- "מיתקן אגירה קטן" - מיתקן לאגירת אנרגיה בעל תכולת אנרגיה מרבית של 600 קילוואט-שעה ושגודלו אינו עולה על 5 מ"ר; :::- "שימוש עצמי" - לרבות הזרמת עודפים של כמות חשמל שלא נצרכה, לרשת החשמל כהגדרתה [[בחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996]], בתמורה להפחתת מחירה של אותה כמות ממחיר כמות החשמל המסופקת לבניין, לפי התקשרות עם מי שעוסק כדין בחלוקה, הספקה או הולכה של חשמל, והכול בהתאם לאמות המידה והתעריפים הנקבעים על ידי רשות החשמל לפי [[החוק האמור]]; :: (11א) (((הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2030):)) השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן לאגירת אנרגיה שגודלו 400 מ"ר או פחות, אם החליטה על כך הרשות המקומית שבתחומה הוקם המיתקן כאמור בסעיף קטן (ב4), והכול בשיעורים ובתנאים שקבעה לפי אותו סעיף קטן; :: (12) (((הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2028):)) השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן פוטו-וולטאי, על גבי מאגר מים, מאגר קולחין או בריכת דגים או על הדפנות החיצוניות של המאגר או הבריכה כאמור; :: (13) (((הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2028):)) השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן פוטו-וולטאי שמתקיים לגביו אחד מאלה: ::: (א) הוא מותקן בייעוד של דרך או פיתוח נופי של דרך בתחום כלוא של מחלף או על צדדיו החיצוניים בחלקים שבהם נמצאים כבשים (רמפות) או סוללות עד למפגש הדרכים; ::: (ב) הוא מותקן בייעוד של דרך או פיתוח נופי של דרך על גבי מיגון אקוסטי או קיר תמך; ::: (ג) הוא משמש לקירוי קומת גג במבנה המיועד לחניה או לקירוי מגרש המיועד לחניה פתוחה; :: (14) (((הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2028):)) השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן פוטו-וולטאי שמתקיים בה כל אלה: ::: (א) המיתקן הפוטו-וולטאי מותקן על גג בניין; ::: (ב) הבניין שעליו מותקן המיתקן הפוטו-וולטאי אינו מיועד לייצור אנרגיה, ושטח המיתקן אינו עולה על 7,000 מ"ר. : (ב1) (((פקע).)) : (ב2)(1) על אף האמור בפסקה (10א)(א), (ב) ו-(ג) של סעיף קטן (ב), רשות מקומית רשאית לקבוע, לעניין היתרים הניתנים בתחומה, כי לא תחול חובת תשלום היטל על החלק מההשבחה החייב בהיטל ששיעורו רבע ההשבחה כאמור בסיפה של אותה פסקה, או שתחול עליו חובת תשלום היטל ששיעורו שמינית ההשבחה, ורשאית היא לקבוע לגבי החלק מההשבחה החייב בהיטל ששיעורו מחצית ההשבחה לפי פסקה (10א)(ג), כי לא תחול עליו חובת תשלום היטל או שתחול עליו חובת תשלום היטל ששיעורו רבע ההשבחה או שמינית ההשבחה. :: (2) החלטה כאמור בפסקה (1) תתקבל על ידי מועצת הרשות המקומית, לפי הצעת ראש הרשות המקומית, והיא תחול על כל תחום הרשות המקומית או חלק ממנו, כפי שנקבע בהחלטה. :: (3) התקבלה החלטה כאמור בפסקה (1), לא ניתן לשנותה עד תום שלוש שנים ממועד קבלתה, אלא אם כן אישרו שר האוצר ושר הפנים שינוי של החלטה כאמור במועד מוקדם יותר, לבקשת הרשות המקומית. : (ב3) מכירת זכויות על ידי קשיש כמשמעותה [[בסעיף 49לג1(ו1) לחוק מיסוי מקרקעין]], שמתקיימים בה כל התנאים האמורים [[באותו סעיף]], שנעשתה עד מועד קבלת היתר כאמור בפסקאות (10) או (10א) שבסעיף קטן (ב), לא יראו אותה כמימוש זכויות לעניין השבחה לפי אותן פסקאות; נמכרו זכויות כאמור, יראו לעניין [[תוספת זו]] ולעניין השבחה כאמור את מי שנמכרו לו אותן הזכויות כאילו רכש את הזכויות האמורות במועד שבו רכש אותן הקשיש; בסעיף קטן זה - ::- "חוק מיסוי מקרקעין" - [[=חוק מיסוי מקרקעין|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963]]; ::- "קשיש" - כהגדרתו [[בסעיף 49יט לחוק מיסוי מקרקעין]]. : (ב4) (((הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2030):)) :: (1) רשות מקומית רשאית לקבוע, לא יאוחר מיום כ"ה בטבת התש"ץ (31 בדצמבר 2029), לפי החלטת מועצת הרשות המקומית כאמור בפסקה (2), כי תחול חובת תשלום היטל בשיעור רבע מההשבחה או שלא תחול חובת תשלום היטל, בשל הקמת מיתקן לאגירת אנרגיה בתחומה, ורשאית היא לקבוע כאמור לגבי מיתקנים לאגירת אנרגיה בגודל או הספק מסוים. :: (2) החלטה כאמור בפסקה (1) תתקבל על ידי מועצת הרשות המקומית ברוב חבריה, לפי הצעת ראש הרשות המקומית, לאחר שהונחה לפניה חוות דעתו של גזבר הרשות המקומית לעניין ההחלטה; ואולם, לא הגיש גזבר הרשות המקומית את חוות דעתו בתוך 30 ימים מיום שהתבקש, רשאית הרשות להחליט כאמור בלא חוות דעתו של הגזבר. :: (3) הודעה על החלטת רשות מקומית לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות ובעיתון. :: (4) התקבלה החלטה כאמור בפסקה (1), היא תחול על כל תחום הרשות המקומית ולא ניתן לשנותה אלא בחלוף שלוש שנים ממועד קבלתה. : (ג)(1) בניה או הרחבה של דירת מגורים לא ייראו כמימוש זכויות, אם המחזיק במקרקעין או קרובו הגיש בקשה להיתר בניה על אותם מקרקעין שישמשו למגוריו או למגורי קרובו, ובלבד שהשטח הכולל של דירת המגורים האמורה לאחר בנייתה או הרחבתה אינו עולה על 140 מ״ר; עם כל בניה או הרחבה נוספת מעל השטח האמור ישולם היטל, בשיעור יחסי לגודל הבניה או ההרחבה הנוספת. :: (2) העברת הבעלות או החזקה בדירה שנבנתה או שהורחבה כאמור בפסקה (1) או שניתן להרחיבה לפי תכנית, לא יראו כמימוש זכויות ולא תחול בגינה חובת תשלום ההיטל, אם המחזיק במקרקעין או קרובו השתמשו בדירה למגוריהם או למגורי בני משפחתם הקרובים מגמר הבניה ועד מכירתה משך זמן שאינו פחות מארבע שנים; לענין זה, ”גמר הבניה” – כמשמעותו [[בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961]]. : (ג1) לענין סעיף זה, ”מקרקעין למגורים” ו”דירת מגורים” – לרבות מחסן אחד לכל יחידת דיור, ששטחו אינו עולה על 20 מ״ר. : (ד) שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות – :: (1) הוראות בדבר פטור, מלא או חלקי, מחובת תשלום היטל לסוגים של תכניות לבניה בשטח התיישבות חדשה, או בשטח פיתוח כפי שהוגדרו לצורך [[סעיף 11 לפקודת מס הכנסה]]; :: (2) סוגים של מבנים לצרכים חקלאיים שבנייתם לא תחשב כמימוש זכויות לענין תשלום היטל; :: (3) הוראות בדבר מתן פטור, מלא או חלקי, מחובת תשלום היטל על השבחה במקרקעין הכלולים בתכנית שבתחומה הותרה בפועל בעבר בניה על פי תכנית אחרת שלא הגיעה לכדי אישור כדין או על־פי אישור מאת מוסד תכנון. :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (תשלום היטל השבחה על הקלה בדירת מגורים), התשמ״א–1981]].)) @ 20. הארכת מועדים (תיקון: תשס״ה–5, תשס״ח–7, תשס״ח–8, תשע״ה) : מועד שנקבע [[בתוספת זו]], רשאי שר הפנים, על פי בקשה, להאריכו, אלא אם כן קיימת הוראה אחרת באותו עניין בחוק זה או לפיו. @ 21. הסכם מיוחד לגבי מקרקעי ישראל (תיקון: תשמ״ו–3, תשנ״ט) : לגבי מקרקעי ישראל, כמשמעותם [[בחוק יסוד: מקרקעי ישראל]], שלא הוחכרו בחכירה לדורות או שהוחכרו בחכירה לדורות לשימוש חקלאי ושונה ייעודם לייעוד אחר, והחוכר לדורות שלו הוחכרה הקרקע לשימוש חקלאי בלבד אינו זכאי לנצל את הקרקע על פי ייעודה החדש, אלא אם כן יתוקן חוזה החכירה המקורי או ייחתם חוזה חכירה חדש, יחול, על אף האמור [[בתוספת זו]] במקום היטל השבחה, ההסכם בדבר התשלומים מאת מינהל מקרקעי ישראל לרשויות המקומיות, שהיה קיים לפני תחילתו של [[9:211680|חוק התכנון והבניה (תיקון מס׳ 18), התשמ״א–1981]]. == תוספת רביעית (תיקון: תשנ״א) == ==== ((([[סעיף 76א]]))) ==== @ 1. הגדרות : [[בתוספת זו]], ”אתר” – בנין או קבוצת בנינים או חלק מהם, לרבות סביבתם הקרובה, שלדעת מוסד תכנון הם בעלי חשיבות היסטורית, לאומית, אדריכלית או ארכיאולוגית. @ 2. תכנית לשימור : (א) דין תכנית לשימור אתרים, כדין תכנית מיתאר מקומית (להלן – תכנית לשימור). : (ב) תכנית לשימור יכול שתוכן על ידי הועדה המקומית ויכול שתוכן על ידי מעונינים בכפוף [[$ תוספת זו|לסעיף 3]]. @ 3. תכנית לשימור שהוצעה על ידי מעונינים (תיקון: תשע״ה) : (א) ועדה מקומית רשאית לקבל, בשינויים או ללא שינויים, תכנית לשימור שהציע לה בעל קרקע או רשות מקומית שבתחומה מצוי אתר, או כל גוף ששר הפנים אישר לכך בדרך כלל או באופן מיוחד (בסעיף זה – תכנית לשימור על ידי מעונינים). : (ב) הועדה המקומית תחליט בדבר קבלת תכנית לשימור על ידי מעונינים תוך ששה חדשים מיום שהוצעה; לא החליטה הועדה בתוך אותו מועד, רשאי המציע להגיש את התכנית לועדה המחוזית. : (ג) הרואה עצמו נפגע על ידי דחיית תכנית לשימור על ידי מעונינים או על ידי הכנסת שינויים בה רשאי לערור לפני הועדה המחוזית תוך שלושים ימים מיום שהודעה לו הדחיה. @ 4. הוראות בשלב הביניים : הוגשה לועדה מקומית תכנית לשימור או החליטה הועדה כי תוכן תכנית כזו, רשאית הועדה לקבוע הוראות בדבר איסורים והגבלות על פעולות, באתר הכלול או שייכלל בתכנית, העשויות לפגוע במטרת השימור, כל עוד נמצאת התכנית בדיון במוסדות התכנון (להלן – אתר שיועד לשימור); הוראות [[סעיפים 77]], [[78]] [[ו־79]] לענין פרסום הודעה על החלטה להכין תכנית לשימור, איסורים והגבלות בתקופת ההכנה ופטור מתשלומי חובה, יחולו, בשינויים המחוייבים, על החלטה לפי סעיף זה, ואולם האיסורים וההגבלות לא יוטלו למשך תקופת זמן העולה על שנה ממועד פרסום ההודעה; הועדה המקומית, באישור הועדה המחוזית, רשאית להאריך את התקופה האמורה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה. : לענין זה, ”תקופת הכנה” – מיום פרסום הודעה על החלטה להכין תכנית לשימור עד הפקדתה או עד פקיעתם של האיסורים וההגבלות לפי סעיף זה. @ 5. הודעה : החליטה ועדה מחוזית להפקיד תכנית לשימור, תמסור על כך הודעה לבעלים ולמחזיקים בנכס הנמצא בתחום התכנית; הודעה כאמור תימסר או תישלח בדואר רשום לפי מענם הידוע של הבעלים והמחזיקים. @ 6. שינויים על פי תכנית : בתכנית לשימור מותר לקבוע הוראות בדבר השימושים המותרים באתר, לרבות תוספות בניה שניתן להוסיף לו, וכן לקבוע כללים בדבר היחס בין הוראות אלה לבין הוראות התכניות החלות על האתר. @ 7. שינוי או שימוש באתר שנועד לשימור : (א) בעל או מחזיק של אתר שיועד לשימור, הרוצה לעשות שינוי או שימוש באתר, רשאי לעשות כן רק בהתאם להוראות התכנית לשימור. : (ב) בסעיף זה, ”שינוי” – כל פעולה הטעונה היתר לפי [[סעיף 145 לחוק]], לרבות ”שינוי פנימי” – אם נקבע כך במפורש בתכנית לשימור. @ 8. העדר מקור כספי למימון לפיצויים : (א) נתבעה ועדה מקומית לשלם פיצויים עבור נכס הכלול בתכנית לשימור לפי [[סעיפים 197]] [[ו־198]], והועדה המקומית ראתה כי אין לה מקור כספי למימון תביעה כאמור, רשאית הועדה המקומית ביוזמתה או לבקשת הרשות המקומית שבתחומה מצוי הנכס, בכל שלב משלבי בירור התביעה, וגם לאחר פסק דין סופי בה, ליזום תכנית לשינוי או לביטול התכנית לשימור. : (ב) לא שולמו פיצויים כאמור בסעיף קטן (א), והוחזר הנכס לייעוד שנקבע לו בתכנית שקדמה לתכנית לשימור, לא תחול חובת תשלום היטל השבחה עקב השינוי או הביטול של התכנית לשימור, על מי שהיה בעל זכות בנכס בעת אישור התכנית לשימור ובעת ביטולה או שינויה של התכנית לשימור. @ 9. פטור ממסים (תיקון: תשפ"ד-4) : (א) נפגעו מקרקעין שבתחום תכנית לשימור כאמור [[בסעיף 197]], ולפי הוראות [[סעיף 200(א)]] לא שולמו לנפגע פיצויים, יחולו על מקרקעין אלה הוראות [[סעיף 5 לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938]] (להלן – הפקודה), בכפוף לאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג); זכאי לפטור לפי [[-|הפקודה]] הוא מי שנפגע כאמור וכל עוד הוא נפגע. : (ב) היה הנכס מהווה מקור הכנסה עקב שימוש מסחרי בו, רשאי מי ששר הפנים הסמיכו לכך, לקבוע, בהתחשב במידת הפגיעה בנכס ובמקור ההכנסה, את שיעור הפטור ואת משך תחולתו. : (ג) מי ששר הפנים הסמיכו לכך רשאי, לבקשת הרשות המקומית הנוגעת בדבר, להפחית את שיעור הפטור בהתחשב במידת הפגיעה בנכס ובמשך תקופת הפטור. @ 10. ועדה לשימור : כל רשות מקומית תקים ועדה לשימור אתרים, וזה הרכבה: : (1) ברשות מקומית שהיא ועדה מקומית, לפי [[סעיף 18 לחוק]] – ראש הרשות או יושב־ראש ועדת המשנה לתכנון ולבניה, וברשות מקומית הנמצאת במרחב תכנון לפי [[סעיף 19 לחוק]] – ראש הרשות המקומית או אחד מסגניו, והוא יהיה היושב־ראש; : (2) שלשה חברים של מועצת הרשות שתבחר הרשות; : (3) עובד הרשות הבקי בענייני תכנון ובניה שמינה ראש הרשות; : (4) מי שמצוי בנושא שימור מבנים ואתרי התיישבות, אשר ייקבע בידי מועצת הרשות, והוא יהיה בעל דעה מייעצת. @ 11. הזמנת משתתפים : לכל דיון בועדה לשימור אתרים יוזמנו מהנדס הרשות המקומית ומתכנן המחוז שבתחומו פועלת הועדה או נציגיהם. @ 12. רשימת אתרים לשימור : (א) ועדה לשימור אתרים, תכין, תוך תקופה של שנתיים מיום הקמתה, רשימה של אתרים הנמצאים בתחומה, שלדעתה ראוי לשמרם (להלן – רשימת אתרים). : (ב) ברשימת אתרים יפורטו הטעמים לכך שהאתר ראוי לשימור, באיזו מידה ניתן לפתח את האתר, פרטי הבעלים של האתר ובעלי זכויות אחרים בו, ופרטים אחרים ככל שתמצא הועדה לשימור אתרים לנכון. : (ג) רשימת האתרים תשמש את הועדה לשימור אתרים ואת מוסדות התכנון. : (ד) הועדה לשימור אתרים רשאית בכל עת לשנות את רשימת האתרים. : (ה) הוראות [[סימן ו׳ בפרק ב׳ לחוק]] יחולו על הועדה לשימור אתרים כאילו היתה מוסד תכנון, בשינויים המחוייבים. @ 13. תפקידי ועדה לשימור : בנוסף לתפקידיה וסמכויותיה לפי [[$ תוספת זו|סעיפים 12]], [[$ תוספת זו|14]] [[$ תוספת זו|ו־15]], תייעץ הועדה לשימור אתרים למועצת הרשות המקומית ולועדה המקומית שמרחב תכנונה כולל את תחום הרשות המקומית, בכל ענין הנוגע לשימורם של אתרים, וכן רשאית היא לייעץ לועדה המחוזית, אם נתבקשה על ידה לעשות כן. @ 14. עבודות אחזקה : (א) סברה הועדה לשימור אתרים, על־פי חוות דעתו של מהנדס הרשות המקומית, כי לאתר המיועד לשימור נשקפת סכנה ממשית של הרס, או ששימורו של האתר ייפגם בצורה העלולה לפגוע במטרת השימור, רשאית הועדה לשימור אתרים באמצעות מהנדס הרשות המקומית, לדרוש מן הבעלים לבצע עבודות אחזקה באתר תוך תקופה שתקבע; נשקפה לאתר המיועד סכנה ממשית של הרס ולא ביצעו הבעלים את העבודות, רשאית הרשות המקומית לבצע את העבודות החיוניות למניעת הריסתו של האתר, והבעלים יחוייבו בהחזר ההוצאות האמורות, אם לא החליטה הרשות המקומית לשאת בהוצאות אלה, כולן או חלקן. : (ב) היה אתר כאמור בסעיף קטן (א) נכס המוחזק בידי דייר מוגן לפי [[חוק הגנת הדייר, התשל״ב–1972]] (להלן – דייר מוגן), רשאית הועדה לשימור, באמצעות מהנדס הרשות המקומית, לדרוש מן הדייר המוגן לבצע עבודות אחזקה באתר תוך תקופה שתקבע, ועל העבודות האמורות יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות [[סעיף 70 לחוק האמור]]. : (ג) בדרישה כאמור, תפורט חלוקת ההוצאות לביצוע העבודות בין בעל הנכס לבין הדייר המוגן, על פי קביעה של ראש הרשות המקומית, שתינתן לאחר שעיין בחוות דעת בכתב של מהנדס הרשות המקומית ושל היועץ המשפטי שלה, המתייחסות לנכס נשוא העבודות וליתר נסיבות הענין. : (ד) לא בוצעו העבודות ונשקפה לאתר המיועד סכנה ממשית של הרס, רשאית הרשות המקומית לבצע את העבודות החיוניות למניעת הריסתו של האתר והוצאות העבודה יחולו בהתאם לחלוקה שנקבעה על פי סעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ג). : (ה) לשם בדיקת האתר והערכת הצורך בעבודות אחזקה, רשאי אדם שמינתה הועדה לשימור אתרים, להיכנס לאתר ולערוך את הבדיקות הנדרשות, ויהיו לו לענין זה, הסמכויות הקבועות [[בסעיף 257 לחוק]]. @ 15. הפקעה ופיצויים (תיקון: תש״ע–2) : (א) לא בוצעו עבודות אחזקה באתר על ידי מי שנדרש לכך בתוך הזמן שהקציבה הועדה לשימור אתרים כאמור [[$ תוספת זו|בסעיף 14]], וסברה הועדה על־פי חוות דעת של מהנדס הרשות המקומית, כי קיים חשש שהאתר ייפגע בצורה העלולה לסכל את מטרת השימור, רשאית הרשות המקומית שבתחומה מצוי האתר, להפקיע את האתר או חלק ממנו. : (ב) לא יופקע אתר כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן נתנה הועדה המחוזית אישור לכך לאחר שנתנה לבעל הנכס הזדמנות להביא טענותיו בפני הועדה לשימור אתרים ובפני הועדה המחוזית. : (ג) לצרכי פיצויים בתמורה להפקעה, כאמור בסעיף קטן (א), לא תובא בחשבון אפשרות הפיתוח של הקרקע אילולא נועד האתר לשימור. : (ד)(1) הופקע אתר לפי סעיף זה, רשאית הרשות המקומית למכרו או להחכירו, בכפוף לאמור בפסקה (2), ובלבד שבתנאי המכירה או החכירה יובטח שימור האתר; :: (2) הועמד האתר למכירה או לחכירה, כאמור בפסקה (1), לתקופת זמן העולה על חמש שנים, תוך חמש שנים מיום ההפקעה יהיה מי שהאתר הופקע ממנו זכאי לרכשו או לחכרו, לפי הענין, בזכות ראשונה, תוך 60 ימים מיום שהודיעה לו הרשות המקומית על כוונתה למכור או להחכיר את האתר כאמור, ובלבד שמחיר המכירה או החכירה לא יפחת ממחיר שקבע השמאי הממשלתי הראשי או מי שהוא הסמיך לכך; :: (3) מכירה או חכירה לפי סעיף זה טעונה אישור שר הפנים או מי שהוא הסמיך לכך. : (ה) לא נקבעו הוראות מיוחדות [[בתוספת זו]], תבוצע ההפקעה על פי [[פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943]], כאילו הורשתה הרשות המקומית שבתחומה מצוי האתר, בהודעה ברשומות, להשתמש בסמכויות ולמלא את התפקידים של שר האוצר או של היועץ המשפטי לממשלה לפי [[הפקודה האמורה]], לענין המקרקעין העומדים להפקעה. @ 16. ערר (תיקון: תש״ס–2) : (א) הרואה עצמו נפגע על־ידי החלטות שנתקבלו לפי [[$ תוספת זו|סעיפים 9]], [[$ תוספת זו|14]] [[$ תוספת זו|או 15(א)]], רשאי לערור עליהן בפני ועדת ערר בת שלושה חברים שימנה לענין זה שר המשפטים; יושב ראש הועדה יהיה עורך דין בעל ותק של שלוש שנים לפחות. : (ב)(1) ועדת ערר הדנה בערר לענין [[$ תוספת זו|סעיף 9]], רשאית לבטל פטור שניתן או לשנות את שיעור הפטור ואת משך תחולתו; :: (2) ועדת ערר הדנה בערר לענין [[$ תוספת זו|סעיף 14]], רשאית לבטל את דרישת הועדה לשימור אתרים, לשנותה, להורות על מי תחול חובת ביצוע העבודות האמורות [[פרט 14|בסעיף]], וכן להורות על חלוקה שונה של ההוצאות בין בעל הנכס, הדייר המוגן והרשות המקומית, הכל לפי הענין; :: (3) ועדת ערר הדנה בערר לענין [[$ תוספת זו|סעיף 15(א)]], רשאית לבטל החלטה בדבר הפקעת אתר או חלק ממנו. : (ג) הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדת הערר רשאי לערער עליה לפני בית משפט לענינים מינהליים. : (ד) (((בוטל).)) @ 17. שמירת דינים : הוראות [[תוספת זו]] באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן. == התוספת החמישית (תיקון: תשס״ב–5) == ==== ((([[סעיף 63א]]))) ==== === סוגי הדיור === @ : מסגרת מגורים עצמאית או מוגנת של סוגי דיור אלה: @ 1. : דיור עצמאי; @ 2. : דיור לוויין; @ 3. : דיור מוגן; @ 4. : דיור מוגן מתוגבר; @ 5. : הוסטל; @ 6. : הוסטל לצעירים; @ 7. : הוסטל מתוגבר; @ 8. : הוסטל כוללני. == תוספת שישית (תיקון: תשע״ד–2) __NOSUB__ == ==== ((([[סעיף 62א]]))) ==== === דיור בהישג יד === === פרק א׳: הגדרות ופרשנות === @ 1. הגדרות (תיקון: תשע״ח–3, תשפ"ב-10) : [[בתוספת זו]] – :- ”בעלים”, של יחידת דיור – בעל כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק זה]]; :- ”בעל שליטה” – כמשמעותו [[בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968]]; :- ”בן המקום” – מי שמלאו לו 18 שנים, ומענו הרשום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965]], במשך שלוש השנים האחרונות לפחות או במשך ארבע שנים לפחות מתוך עשר השנים האחרונות, הוא בתחומה של הרשות המקומית שבתחומה חלה תכנית הכוללת דיור בהישג יד להשכרה במחיר מופחת או בתחום היישוב שהתכנית חלה בו, לפי העניין, ובלבד שהומצא לכך אישור ממרשם האוכלוסין; :- ”בן משפחה” – בן זוג, לרבות ידוע בציבור כבן זוג, ילד, הורה, הורי הורה או אח, וכן בן זוג של כל אחד מאלה ומי שסמוך על שולחנו של אותו אדם; :- ”גוף מוסדי” – כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981]]; :- ”דיור בהישג יד” – אחד מאלה: :: (1) השכרה במחיר מופחת; :: (2) השכרה לטווח ארוך; :- ”הסכם שכירות” – הסכם להשכרת יחידת דיור בין הבעלים של יחידת דיור ובין שוכר בדיור בהישג יד; :- ”השכרה במחיר מופחת” – השכרה לזכאים של יחידת דיור למגורים במחיר מופחת לתקופה כוללת שלא תפחת מעשרים שנה מהיום שבו המנהל קיבל הודעה על כך שיחידת הדיור כאמור הושכרה, והסכם השכירות החל עליה יהיה בכתב ויכלול לפחות שני תנאים אלה: :: (1) יחידת הדיור תשמש להשכרה לאותו אדם יחיד ובני משפחתו לתקופת השכירות, ובלבד שתינתן לאותו אדם זכות ברירה לשכור את יחידת הדיור למגורים לתקופות שכירות נוספות של חמש שנים במצטבר, אלא אם כן נותרה תקופה קצרה יותר עד תום תקופת ההעמדה לשכירות או שחלפו שלוש שנים מיום שאותו אדם שכר את יחידת הדיור והוא חדל להיות זכאי; :: (2) דמי השכירות, כולם או חלקם, אינם ניתנים להיוון, והם משולמים בתשלומים עתיים לתקופות קצובות שכל אחת מהן אינה עולה על שישה חודשים, בתנאים שייקבעו בהסכם, ככל שלא נקבע אחרת לפי חוק זה; :- ”השכרה לטווח ארוך” – השכרה של יחידת דיור למגורים לתקופה כוללת שלא תפחת מעשרים שנה מהיום שבו המנהל קיבל הודעה על כך שיחידת הדיור כאמור הושכרה, ואשר הסכם השכירות החל עליה יהיה בכתב ויכלול ארבעה תנאים אלה לפחות: :: (1) יחידת הדיור תשמש להשכרה לאותו אדם יחיד ובני משפחתו לתקופה שלא תפחת מחמש שנים, ובלבד שתינתן לאותו אדם זכות ברירה לשכור את יחידת הדיור למגורים לתקופות שכירות נוספות שיחד עם תקופת השכירות הראשונה כאמור לא יפחתו מעשר שנים במצטבר, והכול, אלא אם כן נותרה תקופה קצרה יותר עד תום תקופת ההעמדה לשכירות; :: (2) דמי השכירות, כולם או חלקם, אינם ניתנים להיוון, והם משולמים בתשלומים עיתיים לתקופות קצובות שכל אחת מהן אינה עולה על שישה חודשים, בתנאים שייקבעו בהסכם, ככל שלא נקבע אחרת לפי חוק זה; :: (3) דמי השכירות ומנגנון לעדכון דמי השכירות, לכל תקופת השכירות, לרבות תקופת השכירות הנוספת כאמור בפסקה (1); התנאים שייקבעו בהסכם לעניין זה יהיו בהתאם להוראות [[$ תוספת זו|סעיף 5(א)(1), (2) ו-(3)]]; :: (4) השוכר יהיה רשאי לסיים את תקופת השכירות בתום כל שנה ממועד תחילת השכירות, ובלבד שמסר הודעה על כך לבעלים של יחידת הדיור, באופן שנקבע בהסכם, 90 ימים לפני תום שנת השכירות האמורה לפחות, או פרק זמן קצר יותר אם נקבע בהסכם; :- ”זכאי” – מי שמתקיימים בו כל אלה: :: (1) הוא עומד בתנאי הסף שנקבעו לפי [[http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2015/Pages/dec203.aspx|החלטת הממשלה מספר 203 (דר/13) שעניינה הרחבת התכנית לדיור במחיר מופחת, מיום כ״ב בתמוז התשע״ה (9 ביולי 2015)]], כפי שתעודכן מעת לעת, ולעניין יחיד כמשמעותו בהחלטה האמורה – יראו אותו כמי שעומד בתנאי הסף הנוגע לגיל גם אם מלאו לו 26 שנים; :: (2) הוא עומד בתנאים נוספים שקבע השר בתקנות לפי [[$ תוספת זו|סעיף 15(ב)]]; :- ”זכות”, בדיור בהישג יד או במגרש שתיבנה בו יחידת דיור בהישג יד – בעלות, שכירות, ובכלל זה חכירה לדורות או זכות לקבל אחת מהזכויות האמורות; :- ”מדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; :- ”מועד רכישת זכות בדיור בהישג יד” - :: (1) לעניין זכות בעלות או חכירה לדורות – מועד עריכת ההסכם לרכישת הזכות כאמור; :: (2) לעניין זכות שכירות שאינה חכירה לדורות – מועד עריכת הסכם השכירות או מועד קבלת החזקה בדיור בהישג יד, לפי המוקדם; :- ”המנהל” – מי שהשר מינה לפי [[$ תוספת זו|סעיף 9]]; :- ”מחיר מופחת” – דמי שכירות שנקבעו לפי הוראות [[$ תוספת זו|סעיף 5(א)(1א) או (1ב)]]; :- ”רכוש משותף” – כמשמעותו [[בחוק המקרקעין]]; :- ”שוכר” – מי ששוכר יחידת דיור על פי הסכם שכירות לדיור בהישג יד ולמעט מי שהוא קרובו של בעלים של יחידת דיור שהיא לדיור בהישג יד או בעל שליטה בתאגיד שהוא בעלים של יחידת דיור כאמור; :- ”תכנית” – תכנית הכוללת הוראות מפורטות; :- ”תקופת העמדה לשכירות” – תקופה כוללת שלא תפחת מעשרים שנה מהיום שבו המנהל קיבל הודעה על כך שיחידת הדיור הושכרה בהשכרה לטווח ארוך או בהשכרה במחיר מופחת, לפי העניין; :- ”תקופת השכירות” – תקופה של שנה אחת לפחות; :- ”תקרת דמי השכירות המופחתים” – המחיר הממוצע הארצי של שכר דירה חופשי לדירה בגודל של 4.5 עד 5 חדרים לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ברבעון שקדם למועד קביעת דמי השכירות המופחתים לפי [[$ תוספת זו|סעיף 5(א)(1א)]], כשהוא מוכפל ב־1.1; :- ”השר” – שר האוצר. :: ((סמכות שר האוצר הועברה לשר הבינוי והשיכון (י״פ תש״ף, 6344).)) === פרק ב׳: דיור בהישג יד === @ 2. שימוש בדיור בהישג יד (תיקון: תשע״ח–3, תשע״ח–9) : (א) לא יעשה אדם שימוש ולא ירשה לאחר לעשות שימוש ביחידת דיור להשכרה לטווח ארוך, אלא למגוריו של שוכר ובני משפחתו, על פי הסכם שכירות להשכרה לטווח ארוך. : (ב) לא יעשה אדם שימוש ולא ירשה לאחר לעשות שימוש ביחידת דיור להשכרה במחיר מופחת אלא למגוריו של שוכר שהוא זכאי שעלה בגורל בהגרלה לפי סעיף קטן (ג) ובני משפחתו, על פי הסכם שכירות להשכרה במחיר מופחת. : (ג)(1) יחידות הדיור להשכרה במחיר מופחת שאושרו בתחום תכנית יושכרו רק לזכאים שעלו בגורל בהגרלה שערכה הרשות המקומית ששטח התכנית נכלל בתחומה לפי תקנות שיקבע השר, בהסכמת שר הפנים, לעניין הגרלה לפי סעיף זה. :: (2) בתקנות לפי פסקה (1) ייקבעו, בין השאר, הוראות לעניין מועד עריכתה של ההגרלה, אופן השתתפותם של זכאים בהגרלה, דרכי פרסום לזכאים בדבר עריכת ההגרלה, תקופת תוקפן של תוצאות ההגרלה, דרכי עריכת ההגרלה והפיקוח עליה והוראות בדבר מניעת ניגוד עניינים של עורך ההגרלה. :: (3) יחידות הדיור להשכרה במחיר מופחת, יוצעו לזכאים לפי סדר עלייתם בגורל, בדרך שיקבע השר בתקנות. :: (4)(א) מי שבבעלותו יחידת דיור להשכרה במחיר מופחת, ישכירה לזכאי הראשון שהוצע לו לשכור את אותה יחידה כאמור בפסקה (3) ואשר הסכים לשכור אותה, ואולם הבעלים רשאי לפנות למנהל, בבקשה מנומקת, שלא להשכירה לאותו זכאי, אם סבר כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים זאת. ::: (ב) הוגשה בקשה כאמור בפסקת משנה (א) וראה המנהל כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, ובכלל זה כי יש חשש סביר שהזכאי לא יעמוד בתנאי הסכם השכירות, רשאי הוא לקבוע כי יחידת הדיור לא תושכר לזכאי שעלה בגורל לגביה; קבע המנהל כאמור, תוצע יחידת הדיור להשכרה לזכאי הבא אחריו ברשימת הזכאים לפי סדר העלייה בגורל כאמור בפסקה (3). :: (5) השר רשאי לקבוע כי אם מספר הזכאים שביקשו להשתתף בהגרלה לעניין תכנית מסוימת קטן ממספר יחידות הדיור במחיר מופחת העומדות להשכרה, יהיה ניתן להציע את יחידות הדיור כאמור למועמדים נוספים שיעמדו בתנאים שיקבע בתקנות וייבחרו בהגרלה נוספת שתיערך בהתאם להוראות סעיף זה. :: (6) על אף האמור בפסקה (1), מועצת רשות מקומית רשאית להודיע לשר כי לא תערוך הגרלות כאמור באותה פסקה; הודיעה המועצה כאמור, יערוך את ההגרלה מי שבבעלותו יחידת הדיור להשכרה במחיר מופחת, בפיקוח גורם שייקבע בתקנות לפי פסקה (1) ובהתאם להוראות אותן תקנות. :: (7) לא הותקנו תקנות לפי פסקה (1), לא יינתן היתר מכוח תכנית לפי [[סעיף 62א(א)(14)]], [[62א(א1)(2) או (14)(א)(2)]] [[או 62א2]] או לפי [[סעיף 4(ב)(1א) או (1ב) לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע״ד–2014]]. :: ((פורסמו [[תקנות התכנון והבנייה (דרכי עריכת הגרלה ופיקוח), התשפ"ה-2024]].)) : (ד) מועצת רשות מקומית רשאית לקבוע כי 25% מקרב הזכאים שיעלו בגורל בהגרלה שתיערך לפי סעיף קטן (ג), ולעניין יישוב באזור עדיפות לאומית – 30%, יהיו בני המקום ותינתן להם עדיפות בהשכרת יחידות דיור במחיר מופחת לפי הוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ג); לעניין זה, ”אזור עדיפות לאומית” – אזור עדיפות לאומית שהממשלה החליטה עליו לפי הוראות [[פרק כ״ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010), התשס״ט–2009]]. @ 3. הגבלה על בעלות (תיקון: תשע״ח–3) : (א) (((בוטל).)) : (ב) על אף האמור בכל דין, כל יחידות הדיור במתחם מקרקעין רצוף שישמשו לדיור בהישג יד בתחום התכנית יהיו בבעלות אדם אחד. : (ג) לא תועבר בעלות ביחידת דיור כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הועברה, באותו מועד ולאותו אדם, הבעלות בכל יחידות הדיור במתחם מקרקעין רצוף שישמשו לדיור בהישג יד בתחום אותה תכנית. : (ד) הוראות סעיף קטן (ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על התחייבות להעברת בעלות כאמור באותו סעיף קטן. @ 4. חובת ניהול ואחזקה תקינה (תיקון: תשע״ח–3) : (א) בעלים של יחידות דיור בבניין שהן דיור בהישג יד חייב בניהולו ובאחזקתו התקינה של הרכוש המשותף של אותו בניין, לפי החלק ברכוש המשותף הצמוד ליחידות הדיור שבבעלותו, והוא אינו רשאי להמחות חיוב זה לשוכר. : (ב) השר, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, יקבע הוראות לעניין מאפייני הניהול והאחזקה התקינה; השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין דמי ניהול ואחזקה שישלם השוכר. : (ג) הוראות שנקבעו לפי סעיף זה, יראו אותן כתנאים שנקבעו בהסכם שכירות, ואין להתנות עליהן אלא לטובת השוכר. : (ד) בסעיף זה, ”אחזקה תקינה” – שמירה על מצבו של הרכוש המשותף כפי שהיה בעת גמר הבנייה, לרבות שיפורים שבוצעו בו לאחר מכן על ידי הבעלים של יחידות הדיור או בהסכמתו. @ 5. דמי השכירות (תיקון: תשע״ח–3) : (א)(1) דמי השכירות ביחידת דיור להשכרה לטווח ארוך לא יעלו, בתקופת השכירות הראשונה, על דמי השכירות המשתלמים משוכר מרצון למשכיר מרצון בעד שכירות של יחידת דיור דומה בגודלה ובמיקומה באותו אזור (בסעיף זה – מחיר השוק). :: (1א) דמי השכירות ביחידת דיור להשכרה במחיר מופחת, בתקופת השכירות הראשונה, יהיו בשיעור נמוך ב־20% ממחיר השוק שקבע השמאי הממשלתי הראשי או שמאי מטעמו לפני כניסתו של השוכר הראשון או שוכר חדש ליחידת דיור להשכרה במחיר מופחת, והם לא יעלו על תקרת דמי השכירות המופחתים. :: (1ב)(א) על אף האמור בפסקה (1א), רשות מקומית רשאית לקבוע, בהחלטה כאמור בפסקת משנה (ב), לגבי יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת בתחומה, שיעור הפחתה של דמי השכירות ממחיר השוק השונה מהשיעור האמור באותה פסקה, ורשאית היא לקבוע שיעורי הפחתה שונים לאזורים שונים בתחומה, ובלבד שהתקיימו כל אלה: :::: (1) הקרקע שבה נמצאות יחידות הדיור אינה מקרקעי ישראל; :::: (2) דמי השכירות לא יעלו על תקרת דמי השכירות המופחתים; :::: (3) לעניין רשות מקומית במחוז הצפון ובמחוז הדרום שיעור ההפחתה של דמי השכירות ממחיר השוק לא יפחת מ־10% ולא יעלה על 30%, ולעניין רשות מקומית במחוז אחר – לא יפחת מ־20% ולא יעלה על 40%. ::: (ב) החלטה כאמור בפסקת משנה (א) תתקבל על ידי מועצת הרשות המקומית, לפי הצעת ראש הרשות המקומית, היא תהיה מנומקת, לא יהיה ניתן לשנותה עד תום שלוש שנים ממועד קבלתה והיא תחול על תכניות שהוגשו באותה תקופה. ::: (ג) על אף האמור בפסקה (1א), מועצת מקרקעי ישראל רשאית לקבוע, לגבי יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת במקרקעי ישראל, שיעור הפחתה של דמי השכירות ממחיר השוק הגבוה מהשיעור האמור באותה פסקה, ובלבד שדמי השכירות לא יעלו על תקרת דמי השכירות המופחתים. :: (2) בעלים של יחידת דיור שהיא דיור בהישג יד לא יעלה את דמי השכירות בתום תקופת השכירות הראשונה לאותו שוכר, אלא לפי שיעור עליית המדד ובתוספת בשיעור שיקבע השר, ובלבד שדמי השכירות לא יועלו לפי פסקה זו יותר מפעם אחת בשנה. :: (3) על אף האמור בפסקה (2), חלפו חמש שנים מהמועד שבו הושכרה לראשונה יחידת דיור לאותו שוכר, יחולו הוראות פסקה (1), פסקה (1א) או פסקה (1ב), לפי העניין, בשינויים המחויבים, ולעניין יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת, יחולו שיעורי ההפחתה ממחיר השוק, כאמור באותן פסקאות, שנקבעו בתקופת השכירות הראשונה. : (ב) לא ידרוש בעלים של יחידת דיור שהיא דיור בהישג יד משוכר אלא דמי שכירות שנקבעו לפי סעיף קטן (א), והשתתפות בדמי ניהול ואחזקה תקינה כפי שנקבעו לפי [[$ תוספת זו|סעיף 4(ב)]], ואלה בלבד; ואולם הוא רשאי לדרוש ערובה להבטחת תנאי הסכם השכירות, לפי הוראות [[סעיף 25י לחוק השכירות והשאילה, התשל״א–1971]]. : (ג) השר רשאי לקבוע דמי שכירות מרביים ליחידת דיור שהיא דיור בהישג יד. : (ד) הוראות שנקבעו לפי סעיף זה, יראו אותן כתנאים שנקבעו בהסכם השכירות, ואין להתנות עליהן אלא לטובת השוכר. @ 5א. פקיעת חוזה השכירות בהשכרה במחיר מופחת (תיקון: תשע״ח–3) : (א) התקשר שוכר שהושכרה לו יחידת דיור בהשכרה במחיר מופחת בהסכם לרכישת יחידת דיור חדשה שעתידה להיבנות, יפקע הסכם השכירות עמו להשכרה במחיר מופחת במועד הכניסה ליחידת הדיור החדשה לפי חוזה הרכישה, ואם נדחתה הכניסה ליחידת הדיור מעבר לתאריך שנקבע בחוזה הרכישה – במועד הכניסה הדחויה, בכפוף לכך שהשוכר המציא אישור על הדחייה מהמוכר. : (ב) התקשר שוכר שהושכרה לו יחידת דיור בהשכרה במחיר מופחת בהסכם לרכישת יחידת דיור שאינה חדשה, יפקע הסכם השכירות עמו להשכרה במחיר מופחת במועד הכניסה ליחידת הדיור שרכש או בתום שישה חודשים ממועד הרכישה, לפי המוקדם. === פרק ג׳: העברת זכויות ורישום בפנקסי המקרקעין === @ 6. רישום הערה בפנקסי המקרקעין ורישום העברת זכויות (תיקון: תשע״ח–3) : (א) היתה זכות הבעלות או החכירה לדורות בחלקה, שעל כולה או על חלק ממנה חלות הוראות [[תוספת זו]], רשומה בפנקסי המקרקעין, יחולו הוראות אלה: :: (1) הוגשה בקשה להיתר הכוללת יחידות דיור לדיור בהישג יד, לא יינתן היתר לבנייה באותה חלקה, אלא אם כן נרשמה הערה בפנקסי המקרקעין בדבר דיור בהישג יד; הערה בפנקסי המקרקעין כאמור תירשם על פי בקשה של בעל הזכות בחלקה ולפי אישור של מהנדס הוועדה המקומית שבמרחב התכנון שלה נמצאת החלקה כאמור ([[בתוספת זו]] – המהנדס); אישור המהנדס יהיה לפי טופס שקבע שר המשפטים; :: (2) נרשמה הערה כאמור בפסקה (1), לא תירשם בפנקסי המקרקעין עסקה במקרקעין שבחלקה אלא אם כן התקבל אישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה כי העסקה אינה סותרת את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד; :: (3) מי שמגיש למפקח על רישום מקרקעין בקשה לרישום בית משותף, יציין בבקשה כי בבית יש יחידות דיור לדיור בהישג יד; לבקשה כאמור יצורף אישור המהנדס, לגבי יחידות הדיור שהן דיור בהישג יד; החליט המפקח על רישום מקרקעין על מתן צו לרישום הבית כבית משותף, יורה בצו כי במועד רישום הבית בפנקס הבתים המשותפים תירשם לגבי כל אחת מיחידות הדיור בבית המשותף, שצוין באישור המהנדס כאמור כי היא יחידת דיור לדיור בהישג יד הערה בדבר היותה דיור בהישג יד; נרשמה הערה כאמור, תימחק הערה שנרשמה לפי פסקה (1); :: (4) נרשמה הערה כאמור בפסקה (3), לא תירשם בפנקסי המקרקעין כל עסקה בזכויות ביחידת דיור בבית המשותף שהיא יחידת דיור לדיור בהישג יד, אלא אם כן נתקבל אישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה כי העסקה אינה סותרת את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד. : (ב) נרשמה הערה כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (3), לא תירשם הערה לפי [[סעיף 126 לחוק המקרקעין]], אלא באישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה כי ההתחייבות נושא ההערה אינה סותרת את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד. : (ג) בסעיף זה, ”עסקה” – למעט משכנתה לטובת גוף מוסדי והעברת שכירות רשומה. @ 7. רישום והעברה של זכויות שאינן רשומות (תיקון: תשע״ח–3) : (א) לא היו זכויות חכירה לדורות בקרקע שהיא מקרקעי ישראל [[שתוספת זו]] חלה עליה, רשומות בפנקסי המקרקעין, יחולו הוראות אלה: :: (1) הוגשה בקשה להיתר הכוללת יחידות דיור בהישג יד, לא יינתן היתר לבנייה במגרש, אלא אם כן מבקש ההיתר מסר הודעה לרשות מקרקעי ישראל, בצירוף אישור המהנדס לפי טופס שקבע שר המשפטים, בדבר דיור בהישג יד, ורשות מקרקעין ישראל אישרה את קבלת ההודעה; :: (2) נמסרה הודעה כאמור בפסקה (1), לא תאשר רשות מקרקעי ישראל העברת זכויות במגרש או בחלק ממנו או ביחידת דיור לדיור בהישג יד, אלא אם כן התקבל אישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה כי העברת הזכויות כאמור אינה סותרת את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד; :: (3) הושלמה הקמתו של בניין במגרש שניתנה לגביו הודעה כאמור בפסקה (1), ימסור בעל הזכויות במגרש הודעה לרשות מקרקעי ישראל, בצירוף אישור המהנדס לפי טופס שקבע שר המשפטים, ובה יפרט את יחידות הדיור לדיור בהישג יד בבניין; לא תיתן רשות מקרקעי ישראל את הסכמתה לעסקה ביחידות הדיור לדיור בהישג יד כאמור אלא אם כן התקבל אישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה שהעסקה אינה סותרת את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד; לא התקבלה הודעה כאמור, לא תאשר רשות מקרקעי ישראל העברת זכויות במגרש או בחלק ממנו; :: (4) התקבלה הודעה כאמור בפסקה (1) או (3), לא תאשר רשות מקרקעי ישראל רישום זכויות בפנקסי המקרקעין, אלא אם כן התקבל אישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה שהרישום אינו סותר את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד. : (ב) הוראות סעיף זה יחולו אף אם נודע לרשות מקרקעי ישראל על היותם של מגרש, בניין או יחידת דיור לדיור בהישג יד בדרך אחרת ממסירת הודעות כאמור בפסקאות (1) או (3) בסעיף קטן (א). : (ג) בסעיף זה, ”העברת זכויות” – למעט משכון או שעבוד אחר לטובת גוף מוסדי. @ 8. מחיקת הערות וביטול הצורך באישור (תיקון: תשע״ח–3) : (א) לבקשת בעל זכות בחלקה כאמור [[$ תוספת זו|בסעיף 6]], רשם המקרקעין ימחק את ההערה שנרשמה לגבי יחידת דיור לפי [[$ תוספת זו|סעיף 6(א)]], ובלבד שבעל הזכות המציא לרשם המקרקעין אישור מאת המנהל לכך שתמה תקופת ההעמדה לשכירות לגבי אותה יחידת דיור. : (ב) לבקשת בעל זכות במגרש כאמור [[$ תוספת זו|בסעיף 7]], רשות מקרקעי ישראל תאשר כי לא נדרשים עוד אישורים כאמור [[פרט 7 לתוספת זו|בסעיף קטן (א)(3) או (4) של אותו סעיף]], ובלבד שבעל הזכות המציא לרשות מקרקעי ישראל אישור מאת המנהל לכך שתמה תקופת ההעמדה לשכירות לגבי יחידת הדיור לדיור בהישג יד כאמור [[$ תוספת זו|בסעיף 7]]. === פרק ד׳: פיקוח על דיור בהישג יד (תיקון: תשע״ח–3) === @ 9. מינוי המנהל (תיקון: תשע״ח–3, תשפ"ב-10) : (א) השר ימנה מבין עובדי משרדו, מנהל לעניין דיור בהישג יד; לא מונה מנהל כאמור, ישמש המנהל הכללי של משרד הבינוי והשיכון כמנהל. : (ב) המנהל ייתן אישורים לפי [[תוספת זו]], וימלא כל תפקיד אחר שהוטל עליו לפי [[תוספת זו]]. @ 10. חובת דיווח (תיקון: תשע״ח–3, תשע״ח–9) : (א) קיבל אדם היתר לבניין הכולל יחידות דיור לדיור בהישג יד, ידווח על כך למנהל, באופן ובמועדים שקבע השר. : (ב) העביר אדם בעלות ביחידת דיור שהיא לדיור בהישג יד, ידווח על כך למנהל, באופן ובמועדים שקבע השר. : (ג) מוסד תכנון שאישר תכנית לפי [[סעיף 62א(א)(14)]], [[62א(א1)(2) או (14)(א)(2)]] [[או 62א2]], לפי העניין, ידווח למנהל על התכנית, ובכלל זה על מספר יחידות הדיור שנקבעו לפיה שהן לדיור בהישג יד. @ 11. (תיקון: תשע״ח–3) : (((בוטל).)) @ 12. ניהול רישום (תיקון: תשע״ח–3, תשפ"ב-10) : (א) המנהל ינהל רישום שייכללו בו לפחות כל אלה: :: (1) רישום של פרטי יחידות הדיור שהן לדיור בהישג יד; :: (2) רישום של בעלים של יחידות דיור שהן לדיור בהישג יד. : (ב) הרישום כאמור בסעיף קטן (א) יהיה פתוח לעיון הציבור, ויפורסם באתר האינטרנט של משרד הבינוי והשיכון. @ 13. בירור פניות ציבור (תיקון: תשע״ח–3, תשפ"ב-10) : (א) המנהל יברר פניות ציבור לעניין [[תוספת זו]], לרבות לעניין הפרת הוראותיה על ידי בעלים של דיור בהישג יד; המנהל רשאי לברר את הפנייה בכל דרך שיראה לנכון, והוא אינו קשור להוראה שבסדר דין או בדיני ראיות. : (א1) המנהל ייתן את החלטתו בפנייה בתוך 90 ימים ממועד הגשתה, ורשאי הוא, מטעמים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בתקופה או בתקופות נוספות, שלא יעלו על 90 ימים, במצטבר. : (ב) מצא המנהל שפניית ציבור היא מוצדקת, יודיע על כך לפונה, לבעל זכות ביחידת דיור בהישג יד ולכל מי שהפנייה נוגעת אליו. : (ג) קבע המנהל כי פניית ציבור היא מוצדקת בשל הפרת הוראותיה של [[תוספת זו]] או הוראות שנקבעו לפיה, תהיה קביעתו ראיה לכאורה לנקבע בה בכל הליך משפטי. : (ד) החלטות המנהל יפורסמו לציבור באתר האינטרנט של משרד הבינוי והשיכון; השר, בהתייעצות עם שר המשפטים, יקבע הוראות לעניין פרסום ההחלטות, בהתחשב, בין השאר, בצורך להגן על פרטיות ולמנוע פגיעה בשם הטוב של הנוגעים בדבר. === פרק ה׳: עיצום כספי === @ 14. הטלת עיצום כספי על בעלים של דיור בהישג יד (תיקון: תשע״ה, תשע״ח–3) : (א) הפר בעלים של יחידות דיור שהן לדיור בהישג יד הוראה מהוראות המפורטות להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סעיף זה, בסכום של 15,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של 30,000 שקלים חדשים: :: (1) עשה שימוש או הרשה לאחר לעשות שימוש ביחידת דיור שהיא לדיור בהישג יד, בניגוד להוראות [[$ תוספת זו|סעיף 2]], או העביר בעלות ביחידת דיור, בניגוד להוראות [[$ תוספת זו|סעיף 3(ג)]]; :: (2) העלה את דמי השכירות ביחידת דיור להשכרה לטווח ארוך, בניגוד להוראות [[$ תוספת זו|סעיף 5(א)(2)]]; :: (2א) דרש משוכר ביחידת דיור להשכרה לטווח ארוך תשלומים בניגוד להוראות [[$ תוספת זו|סעיף 5(ב)]]; :: (3) לא דיווח למנהל, בניגוד להוראות [[$ תוספת זו|סעיף 10(א) או (ב)]]. : (א1) הפר בעלים של יחידות דיור שהן לדיור בהישג יד הוראה מההוראות המפורטות להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סעיף זה, בסכום של 30,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של 60,000 שקלים חדשים: :: (1) גבה דמי שכירות גבוהים מדמי השכירות שנקבעו לפי [[$ תוספת זו|סעיף 5(א)(1א) או (1ב)]] ביחידת דיור להשכרה במחיר מופחת, בניגוד לאמור [[פרט 5|באותו סעיף]], או העלה את דמי השכירות ביחידת דיור להשכרה במחיר מופחת בניגוד להוראות [[$ תוספת זו|סעיף 5(א)(2)]]; :: (2) דרש משוכר ביחידת דיור להשכרה במחיר מופחת תשלומים בניגוד להוראות [[$ תוספת זו|סעיף 5(ב)]]; :: (3) ערך הגרלה שלא בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[$ תוספת זו|סעיף 2(ג)]], המנויות [[בתוספת השביעית]]. : (ב) על עיצום כספי לפי סעיפים קטנים (א) ו־(א1) יחולו הוראות [[סעיפים 158לג עד 158מו לחוק זה]] בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: במקום ”לממונה” יבוא ”למנהל” ובכל מקום, במקום ”הממונה” יבוא ”המנהל”. === פרק ו׳: הוראות שונות (תיקון: תשע״ח–3) === @ 15. ביצוע ותקנות (תיקון: תשע״ח–3, תשפ"ב-10) : (א) השר ממונה על ביצוע [[תוספת זו]], והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועה, ובכלל זה הוראות בעניין הפרטים שיש לפרסם לפי [[תוספת זו]], ואופן פרסומם, לרבות הפרסום באינטרנט. : (ב) השר, לאחר התייעצות עם שר הבינוי והשיכון ועם הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של רשויות מקומיות ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע תנאים נוספים לזכאות לשכירת יחידת דיור במחיר מופחת שיכללו מבחני הכנסה. @ 15א. עונשין (תיקון: תשע״ח–3) : בעלים של יחידת דיור להשכרה במחיר מופחת העורך הגרלה לפי [[$ תוספת זו|סעיף 2(ג)]], בניגוד לתקנות לפי [[פרט 2|אותו סעיף]], דינו – מאסר שנה. @ 15ב. סעדים על הפרת הוראות (תיקון: תשע״ח–3) : נוסף על האמור בכל דין, הופרו הוראות לפי [[תוספת זו]], יראו את מי שחייב בקיום אותן הוראות, כנאמן, ואת הפרת ההוראות האמורות כהפרה של חובת נאמנות כמשמעותה [[בחוק הנאמנות, התשל״ט–1979]], ויחולו הוראות [[סעיף 39 לחוק האמור]]. @ 16. (תיקון: תשע״ז–11, תשע״ח–3) : (((בוטל).)) == תוספת שביעית (תיקון: תשע״ד–2, תשע״ח–3) __NOSUB__ == ==== ((([[סעיף 158לב(ב)]] או [[סעיף 14(א1)(3) לתוספת השישית]] [[וסעיף 158מו]]))) (תיקון: תשע״ח–3) ==== === חלק א׳: הפרת הוראות לפי [[פרק ה׳3]] שיחול עליהן עיצום כספי (תיקון: תשע״ח–3) === === חלק ב׳: הפרת הוראות לפי [[התוספת השישית]] שיחול עליהן עיצום כספי (תיקון: תשע״ח–3) === == תוספת שמינית (תיקון: תשע״ו–6) == ==== ((([[סעיף 177א]]))) ==== @ (1) : כ־650 דונם של מתחם מפעל התחמושת הקלה בנצרת עילית כפי שמסומנים במפה המצורפת בנספח א1 להסכם הרשאה לשימוש במתחם האמור בין רשות מקרקעי ישראל לחברת תעש מערכות בע״מ, חתומה בידי שר האוצר, ומופקדת במינהל התכנון במשרד האוצר. @ (2) : כ־240 דונם של מתחם מפעל המתכת בטירת הכרמל כפי שמסומנים במפה המצורפת בנספח א1 להסכם הרשאה לשימוש במתחם האמור בין רשות מקרקעי ישראל לחברת תעש מערכות בע״מ, חתומה בידי שר האוצר, ומופקדת במינהל התכנון במשרד האוצר. @ (3) : כ־5,600 דונם מתוך מתחם רמת השרון המופיע במפה המצורפת בנספח ג׳ להסכם הרשאה לשימוש במתחם האמור בין רשות מקרקעי ישראל לחברת תעש מערכות בע״מ, כפי שמסומנים בתשריט 1 שבנספח ב׳ להסכם ההרשאה האמור, חתומה בידי שר האוצר, ומופקדת במינהל התכנון במשרד האוצר. @ (4) : כ־52,000 דונם של מתחם רמת בקע כפי שמסומנים במפה המצורפת בנספח א1 להסכם הרשאה לשימוש במתחם האמור בין רשות מקרקעי ישראל לחברת תעש מערכות בע״מ, חתומה בידי שר האוצר, ומופקדת במינהל התכנון במשרד האוצר. <פרסום> נתקבל בכנסת ביום י״ד בתמוז תשכ״ח (14 ביולי 1965). <חתימות> * לוי אשכול, ראש הממשלה * משה חיים שפירא, שר הפנים * שניאור זלמן שזר, נשיא המדינה <ויקי>{{חוקי מקרקעין}}</ויקי> onh87lrzokw3twcbfg9ggkgx2el9do3 0 138131 2947654 1275357 2025-07-08T18:58:46Z MeromGolan 27415 2947654 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{קטע של פירוש על פסוק|מצודות|מלכים ב|ד|יט}} </noinclude> {{מצודות |דוד= {{צ|ראשי ראשי}} - יש לי כאב בראש וכפל המלה כדרך הנוהם מכאב כמו (ירמיהו ד יט) מעי מעי אוחילה |ציון= }}<noinclude> [[קטגוריה:מלכים ב ד יט]] </noinclude> d4hkf468k2h372nhog7j3yhr8942c1k 0 162947 2947653 2947089 2025-07-08T18:55:21Z מו יו הו 37729 2947653 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}}{{הור2|קינה לליל תשעה באב שחל במוצאי שבת, נהוגה במנהג אשכנז המזרחי}} </noinclude>אֵיךְ מִפִּי בֵּן וּבַת{{ש}} הֲגוֹת קִינִים רַבַּת{{ש}} תְּמוּר שִׁירִים וְחֶדְוַת{{ש}} וִיהִי נֹעַם נִשְׁבַּת / בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אוֹי כִּי נִגְזְרָה גְּזֵרָה / בָּחֳרִי אַף וְגַם עֶבְרָה{{ש}} וְאַפּוֹ בָּנוּ חָרָה / וּבָעֲרָה חֲמָתוֹ כְּלַבַּת {{רפרן|וִיהִי נֹעַם נִשְׁבַּת / בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת}} אוֹי כִּי בָתֵּינוּ שִׁנּוּ / וּבְתוּלוֹתֵינוּ עִנּוּ{{ש}} וּפָנֵינוּ נִשְׁתַּנּוּ / וְגַם הֻשְׁחֲרוּ כְּמַחֲבַת {{רפרן|וִיהִי נֹעַם נִשְׁבַּת / בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת}} אוֹי כִּי שַׁדּוּנוּ / וְגַם הִפִּילוּ בָנוּ פְּגָרִים{{ש}} בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים / הָיוּ נְצוּרִים כְּבָבַת {{רפרן|וִיהִי נֹעַם נִשְׁבַּת / בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת}} אוֹי כִּי נָפְלָה עֲטֶרֶת / וְגָבְרָה כָּתֵף סוֹרֶרֶת{{ש}} וְחָדַל הוֹד תִּפְאֶרֶת / צִמְצוּם שֶׁכֶן חִבַּת {{רפרן|וִיהִי נֹעַם נִשְׁבַּת / בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת}} אוֹי כִּי נֻטְּלָה מְנוֹרָה / וּקְטֹרֶת לְבֹנָה הַטְּהוֹרָה{{ש}} וְנִבְזָה גָּזִית מְיֻקָּרָה / אָכְלָה אֶרֶץ זָבַת {{רפרן|וִיהִי נֹעַם נִשְׁבַּת / בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת}}<noinclude> [[קטגוריה:קינות לתשעה באב|במוצאי שבת]] [[קטגוריה:מוצאי שבת]] </noinclude> ds29olaj4dyzygasc5vrtf8ombz7pn2 0 162950 2947655 2947493 2025-07-08T19:00:48Z מו יו הו 37729 2947655 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> ==נוסח אשכנז== <קטע התחלה=אשכנז/><קטע התחלה=עד אנה/>עַד אָנָה בִּכְיָה בְצִיּוֹן וּמִסְפֵּד בִּירוּשָׁלָיִם{{ש}} תְּרַחֵם צִיּוֹן וְתִבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָיִם <קטע סוף=עד אנה/> {{סי|אָ}}ז בַּחֲטָאֵינוּ חָרַב מִקְדָּשׁ / וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ נִשְׂרַף הֵיכָל{{ש}} {{סי|בְּ}}אֶרֶץ חֻבְּרָה לָהּ קָשְׁרָה מִסְפֵּד / וּצְבָא הַשָּׁמַיִם נָשְׂאוּ קִינָה{{רווח|4}}{{הור|(עד אנה)}} {{סי|גַּ}}ם בָּכוּ בְּמֶרֶר שִׁבְטֵי יַעֲקֹב / וְאַף מַזָּלוֹת יִזְּלוּ דִּמְעָה{{ש}} {{סי|דִּ}}גְלֵי יְשֻׁרוּן חָפוּ רֹאשָׁם / וְכִימָה וּכְסִיל קָדְרוּ פְּנֵיהֶם{{רווח|4}}{{הור|(עד אנה)}} {{סי|הֶ}}עְתִּירוּ אָבוֹת וְלֹא שָׁמַע אֵל / צָעֲקוּ בָנִים וְלֹא עָנָה אָב{{ש}} {{סי|וְ}}קוֹל הַתֹּר נִשְׁמַע בַּמָּרוֹם / וְרוֹעֶה נֶאֱמָן לֹא הִטָּה אֹזֶן{{רווח|4}}{{הור|(עד אנה)}} {{סי|זֶ}}רַע קֹדֶשׁ לָבְשׁוּ שַׂקִּים / וּצְבָא הַשָּׁמַיִם גַּם הֵם שַׂק הוּשַׂם כְּסוּתָם{{ש}} {{סי|חָ}}שַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדַר / וְכוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אָסְפוּ נָגְהָם{{רווח|4}}{{הור|(עד אנה)}} {{סי|טָ}}לֶה רִאשׁוֹן בָּכָה בְּמַר נֶפֶשׁ / עַל כִּי כְבָשָׂיו לָטֶבַח הוּבָלוּ{{ש}} {{סי|יְ}}לָלָה הִשְׁמִיעַ שׁוֹר בַּמְּרוֹמִים / כִּי עַל צַוָּארֵנוּ נִרְדַּפְנוּ כֻּלָּנוּ{{רווח|4}}{{הור|(עד אנה)}} {{סי|כּ}}וֹכַב תְּאוֹמִים נִרְאָה חָלוּק / כִּי דַּם אַחִים נִשְׁפַּךְ כַּמַּיִם{{ש}} {{סי|לָ}}אָרֶץ בִּקֵּשׁ לִפֹּל סַרְטָן / כִּי נִתְעַלַּפְנוּ מִפְּנֵי צָמָא{{רווח|4}}{{הור|(עד אנה)}} {{סי|מָ}}רוֹם נִבְעַת מִפְּנֵי אַרְיֵה / כִּי שַׁאֲגָתֵנוּ לֹא עָלְתָה לַמָּרוֹם{{ש}} {{סי|נֶ}}הֶרְגוּ בְתוּלוֹת וְגַם בַּחוּרִים / כִּי עַל כֵּן בְּתוּלָה קָדְרָה פָּנֶיהָ{{רווח|4}}{{הור|(עד אנה)}} {{סי|סִ}}בֵּב מֹאזְנַיִם וּבִקֵּשׁ תְּחִנָּה / כִּי נִבְחַר לָנוּ מָוֶת מֵחַיִּים{{ש}} {{סי|עַ}}קְרָב לָבַשׁ פַּחַד וּרְעָדָה / כִּי בְּחֶרֶב וּבְרָעָב שְׁפָטָנוּ צוּרֵנוּ{{רווח|4}}{{הור|(עד אנה)}} {{סי|פַּ}}לְגֵי מַיִם הוֹרִידוּ דִּמְעָה כַּנַּחַל / כִּי אוֹת בַּקֶּשֶׁת לֹא נִתַּן לָנוּ{{ש}} {{סי|צָ}}פוּ מַיִם עַל רֹאשֵׁנוּ / וּבִדְלִי מָלֵא חִכֵּנוּ יָבֵשׁ{{רווח|4}}{{הור|(עד אנה)}} {{סי|קֵ}}רַבְנוּ קָרְבָּן וְלֹא נִתְקַבֵּל / וּגְדִי פָּסַק שְׂעִיר חַטֹּאתֵינוּ{{ש}} {{סי|רַ}}חֲמָנִיּוֹת בִּשְּׁלוּ יַלְדֵּיהֶן / וּמַזַּל דָּגִים הֶעֱלִים עֵינָיו{{רווח|4}}{{הור|(עד אנה)}} {{סי|שָׁ}}כַחְנוּ שַׁבָּת בְּלִבּוֹת שׁוֹבָבִים / שַׁדַּי שִׁכַּח כָּל צִדְקוֹתֵינוּ{{ש}} {{סי|תְּ}}קַנֵּא לְצִיּוֹן קִנְאָה גְּדוֹלָה / וְתָאִיר לְרַבָּתִי עָם מֵאוֹר נָגְהֶךָ <קטע התחלה=עד אנה/> תְּרַחֵם צִיּוֹן כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ, וּתְכוֹנְנֶהָ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ.{{ש}} תְּמַהֵר יְשׁוּעָה וְתָחִישׁ גְּאֻלָּה, וְתָשׁוּב לִירוּשָׁלַיִם בְּרַחֲמִים רַבִּים.{{ש}}כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: לָכֵן כֹּה אָמַר יְיָ, שַׁבְתִּי לִירוּשָׁלִַם בְּרַחֲמִים, בֵּיתִי יִבָּנֶה בָּהּ נְאֻם יְיָ צְבָאוֹת, וְקָו יִנָּטֶה עַל יְרוּשָׁלָיִם׃{{ממס|זכריה א טז}} {{ש}}וְנֶאֱמַר: עוֹד קְרָא לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְיָ צְבָאוֹת, עוֹד תְּפוּצֶינָה עָרַי מִטּוֹב, וְנִחַם יְיָ עוֹד אֶת צִיּוֹן, וּבָחַר עוֹד בִּירוּשָׁלָיִם׃{{ממס|זכריה א יז|שם פסוק יז}} {{ש}}וְנֶאֱמַר: כִּי נִחַם יְיָ צִיּוֹן, נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ, וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן, וְעַרְבָתָהּ כְּגַן יְיָ, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה׃{{ממס|ישעיהו נא ג}}<קטע סוף=עד אנה/><קטע סוף=אשכנז/> ==נוסח עדות המזרח== <קטע התחלה=מזרח/><poem> {{סי|אָ}}ז בַּחֲטָאֵינוּ חָרַב מִקְדָּשׁ / וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ נִשְׂרַף הֵיכָל {{סי|בְּ}}עִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ קָשְׁרוּ מִסְפֵּד / וּצְבָא הַשָּׁמַיִם נָשְׂאוּ קִינָה {{סי|גַּ}}ם בָּכוּ בַמָּרוֹם שִׁבְטֵי יַעֲקֹב / וְאַף מַזָּלוֹת יִזְּלוּ דִּמְעָה {{סי|דִּ}}גְלֵי יְשֻׁרוּן חָפוּ רֹאשָׁם / כִּימָה וּכְסִיל קָדְרוּ פְנֵיהֶם {{סי|הֶ}}עְתִּירוּ אָבוֹת וְאֵל כְּלֹא שׁוֹמֵעַ / צָעֲקוּ בָנִים וְלֹא עָנָם אָב {{סי|וְ}}קוֹל הַתּוֹרָה צוֹעֵק בְּמָרָה / וְרוֹעֶה נֶאֱמָן לֹא הִטָּה אֹזֶן {{סי|זֶ}}רַע קֹדֶשׁ חָגְרוּ שַׂקִּים / וּצְבָא הַשָּׁמַיִם שַׂק הוּשַׁת כְּסוּתָם {{סי|חָ}}שַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדַר / וְכוֹכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם {{סי|טָ}}לֶה רִאשׁוֹן צוֹעֵק בְּמַר נֶפֶשׁ / עַל כִּי כְבָשָׂיו לָטֶּבַח הוּבָלוּ {{סי|יְ}}לָלָה הִשְׁמִיעַ שׁוֹר בַּמְּרוֹמִים / עַל כִּי בְּכוֹר שׁוֹר שָׁחוּ קַרְנָיו {{סי|כּ}}וֹכָב תְּאוֹמִים חָלָה מִכַּעַס / כִּי דַּם אַחִים נִשְׁפַּךְ כַּמַּיִם {{סי|לָ}}אָרֶץ בִּקֵּשׁ לִנְפּוֹל סַרְטָן / כִּי הִתְעַלַּפְנוּ צְחֵה צָמָא {{סי|מָ}}רוֹם נִרְעַשׁ מִקּוֹל אַרְיֵה / כִּי שַׁאֲגָתֵנוּ עָלְתָה לַמָּרוֹם {{סי|נֶ}}הֶרְגוּ בְּתוּלוֹת גַּם בַּחוּרִים / עַל כֵּן בְּתוּלָה קָדְרוּ פָנֶיהָ {{סי|סִ}}בֵּב מֹאזְנַיִם וּבִקֵּשׁ תְּחִנָּה / כִּי נִכְרַע לָנוּ כַּף מָוֶת מֵחַיִּים {{סי|עַ}}קְרָב לָבַשׁ פַּחַד וּרְעָדָה / כִּי בְּעַקְרַבִּים יִסְּרוּנוּ צָרֵינוּ {{סי|פְּ}}נֵי הַקֶּשֶׁת נֶהֶפְכוּ לְאָחוֹר / כִּי צוּר דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ כְּאוֹיֵב {{סי|צָ}}רַח דְּלִי כִּי צָפוּ מַיִם עַל רֹאשֵׁנוּ / וּמִדְּלִי מָלֵא חִכֵּנוּ יָבֵשׁ {{סי|ק}}וֹל גְּדִי נִשְׁמַע בִּילָלָה / כִּי אָפֵס קָרְבַּן כִּי גְדִי נִגְדַּע וּשְׂעִיר חַטָּאת {{סי|רָ}}גַז וּפָחַד מַזָּל דָּגִים / כִּי כַדָּגִים נֶאֱחַזְנוּ בִּמְצוּדָה רָעָה {{סי|שַׁ}}דַּי שׁוּר עֶלְבּוֹנֵנוּ / תָּשׁוּב תְּרַחֲמֵנוּ תִּכְבּוֹשׁ עֲוֹנוֹתֵינוּ {{סי|תִּ}}בְנֶה בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ / יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ </poem><קטע סוף=מזרח/> <noinclude> [[קטגוריה:קינות לתשעה באב|אז בחטאינו]] [[קטגוריה:קינות אלפביתיות|אז בחטאינו]] </noinclude> i71wm8ddjxmr31r07xkytzdx6z8z4bh 0 174660 2947635 2874263 2025-07-08T15:42:11Z יצחק שצחק 42310 הוספתי תוכן (מקור הפסוק) 2947635 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{פירוש על פרק משנה|ביכורים|ג}}</noinclude> ==[[משנה בכורים ג א|משנה א]]== <קטע התחלה=א/>כיצד מפרישין הביכורים? יורד אדם בתוך שדהו ורואה תאנה שביכרה, אשכול שביכר, רימון שביכר, קושרו בגמי {{תויט|ב|ביכורים|ג|א}} ואומר: הרי אלו ביכורים. ו{{תנא|רבי שמעון}} אומר: אף על פי כן חוזר וקורא אותם ביכורים מאחר שיתלשו מן הקרקע.<קטע סוף=א/> ==[[משנה בכורים ג ב|משנה ב]]== <קטע התחלה=ב/>כיצד מעלין את הביכורים? כל העיירות שבמעמד מתכנסות לעיר של מעמד, ולנין ברחובה של עיר, ולא היו נכנסין לבתים. ולמשכים היה הממונה אומר {{ממ|ירמיהו|לא|ה}}: קומו ונעלה ציון אל (בית) ה' אלהינו.<קטע סוף=ב/> ==[[משנה בכורים ג ג|משנה ג]]== <קטע התחלה=ג/>הקרובים מביאים התאנים והענבים, והרחוקים מביאים גרוגרות וצימוקים. והשור הולך לפניהם, וקרניו מצופות זהב, ועטרה של זית בראשו. החליל מכה לפניהם, עד שמגיעים קרוב לירושלים. הגיעו קרוב לירושלים, שלחו לפניהם{{תויט|ד|ביכורים|ג|ג}}, ועיטרו את ביכוריהם. הפחות, הסגנים והגזברים יוצאים לקראתם. לפי כבוד הנכנסים היו יוצאים. וכל בעלי אומניות שבירושלים עומדים לפניהם ושואלין בשלומם: אחינו אנשי המקום פלוני, באתם לשלום.<קטע סוף=ג/> ==[[משנה בכורים ג ד|משנה ד]]== <קטע התחלה=ד/>החליל מכה לפניהם עד שמגיעין להר הבית. הגיעו להר הבית, אפלו אגריפס {{תויט|ז|ביכורים|ג|ד}} המלך נוטל הסל על כתפו ונכנס, עד שמגיע לעזרה. (הגיע לעזרה) ודיברו הלוים בשיר, "ארוממך יי כי דליתני ולא שמחת איבי לי" ([[תהלים ל ב]]).<קטע סוף=ד/> ==[[משנה בכורים ג ה|משנה ה]]== <קטע התחלה=ה/>הגוזלות שעל גבי הסלים, היו עולות. ומה שבידם, נותנים לכהנים.<קטע סוף=ה/> ==[[משנה בכורים ג ו|משנה ו]]== <קטע התחלה=ו/>עודהו הסל על כתפו, קורא מ"הגדתי היום ליי אלהיך" ([[דברים כו]]) עד שגומר כל הפרשה. {{תנא|רבי יהודה}} אומר{{תויט|ח|ביכורים|ג|ו}}, עד "ארמי אובד אבי". הגיע ל"ארמי אובד אבי", מוריד הסל מעל כתפו ואוחזו בשפתותיו, וכהן מניח ידו תחתיו ומניפו, וקורא מ"ארמי אבד אבי" עד שהוא גומר כל הפרשה, ומניחו בצד המזבח, והשתחוה ויצא.<קטע סוף=ו/> ==[[משנה בכורים ג ז|משנה ז]]== <קטע התחלה=ז/>בראשונה, כל מי שיודע לקרות, קורא. וכל מי שאינו יודע {{תויט|יא|ביכורים|ג|ז}} לקרות, מקרין אותו. נמנעו מלהביא, התקינו שיהו מקרין את מי שיודע ואת מי שאינו יודע.<קטע סוף=ז/> ==[[משנה בכורים ג ח|משנה ח]]== <קטע התחלה=ח/>העשירים מביאים ביכוריהם בקלתות של כסף ושל זהב. והעניים מביאין אותם בסלי נצרים {{תויט|יב|ביכורים|ג|ח}} של ערבה קלופה, והסלים והביכורים ניתנין לכהנים.<קטע סוף=ח/> ==[[משנה בכורים ג ט|משנה ט]]== <קטע התחלה=ט/>{{תנא|רבי שמעון בן ננס}} אומר, מעטרין את הביכורים חוץ משבעת המינים. {{תנא|רבי עקיבא}} אומר, אין מעטרין את הביכורים אלא משבעת המינים.<קטע סוף=ט/> ==[[משנה בכורים ג י|משנה י]]== <קטע התחלה=י/>{{תנא|רבי שמעון}} אומר: שלש מידות בביכורים; הביכורים, ותוספת הביכורים, ועיטור הביכורים. תוספת הביכורים - מין במינו. ועיטור הביכורים - מין בשאינו מינו. תוספת הביכורים נאכלת בטהרה, ופטורה מן הדמאי. ועיטור הביכורים חייב בדמאי{{תויט|יד|ביכורים|ג|י}}.<קטע סוף=י/> ==[[משנה בכורים ג יא|משנה יא]]== <קטע התחלה=יא/>אימתי אמרו תוספת הביכורים כביכורים? בזמן שהיא באה מן הארץ. ואם אינה באה מן הארץ, אינה כביכורים.<קטע סוף=יא/> ==[[משנה בכורים ג יב|משנה יב]]== <קטע התחלה=יב/>למה אמרו הביכורים כנכסי כהן? שהוא קונה מהם עבדים וקרקעות ובהמה טמאה, ובעל חוב נוטלן בחובו, והאשה בכתובתה{{תויט|טז|ביכורים|ג|יב}}, כספר תורה. ו{{תנא|רבי יהודה}} אומר, אין נותנין אותם אלא לחבר בטובה. וחכמים אומרים, נותנין אותם לאנשי משמר, והם מחלקין ביניהם, כקדשי המקדש.<קטע סוף=יב/> <noinclude>{{פירוש על פרק משנה|ביכורים|ג}}</noinclude> nhppjyjwxpcn0nm0uh59vyyefvi4wym 2947636 2947635 2025-07-08T15:46:07Z יצחק שצחק 42310 הוספתי תוכן (מקור הפסוק) 2947636 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{פירוש על פרק משנה|ביכורים|ג}}</noinclude> ==[[משנה בכורים ג א|משנה א]]== <קטע התחלה=א/>כיצד מפרישין הביכורים? יורד אדם בתוך שדהו ורואה תאנה שביכרה, אשכול שביכר, רימון שביכר, קושרו בגמי {{תויט|ב|ביכורים|ג|א}} ואומר: הרי אלו ביכורים. ו{{תנא|רבי שמעון}} אומר: אף על פי כן חוזר וקורא אותם ביכורים מאחר שיתלשו מן הקרקע.<קטע סוף=א/> ==[[משנה בכורים ג ב|משנה ב]]== <קטע התחלה=ב/>כיצד מעלין את הביכורים? כל העיירות שבמעמד מתכנסות לעיר של מעמד, ולנין ברחובה של עיר, ולא היו נכנסין לבתים. ולמשכים היה הממונה אומר {{ממ|ירמיהו|לא|ה}}: קומו ונעלה ציון אל (בית) ה' אלהינו.<קטע סוף=ב/> ==[[משנה בכורים ג ג|משנה ג]]== <קטע התחלה=ג/>הקרובים מביאים התאנים והענבים, והרחוקים מביאים גרוגרות וצימוקים. והשור הולך לפניהם, וקרניו מצופות זהב, ועטרה של זית בראשו. החליל מכה לפניהם, עד שמגיעים קרוב לירושלים. הגיעו קרוב לירושלים, שלחו לפניהם{{תויט|ד|ביכורים|ג|ג}}, ועיטרו את ביכוריהם. הפחות, הסגנים והגזברים יוצאים לקראתם. לפי כבוד הנכנסים היו יוצאים. וכל בעלי אומניות שבירושלים עומדים לפניהם ושואלין בשלומם: אחינו אנשי המקום פלוני, באתם לשלום.<קטע סוף=ג/> ==[[משנה בכורים ג ד|משנה ד]]== <קטע התחלה=ד/>החליל מכה לפניהם עד שמגיעין להר הבית. הגיעו להר הבית, אפלו אגריפס {{תויט|ז|ביכורים|ג|ד}} המלך נוטל הסל על כתפו ונכנס, עד שמגיע לעזרה. (הגיע לעזרה) ודיברו הלוים בשיר, "ארוממך יי כי דליתני ולא שמחת איבי לי" ([[תהלים ל ב]]).<קטע סוף=ד/> ==[[משנה בכורים ג ה|משנה ה]]== <קטע התחלה=ה/>הגוזלות שעל גבי הסלים, היו עולות. ומה שבידם, נותנים לכהנים.<קטע סוף=ה/> ==[[משנה בכורים ג ו|משנה ו]]== <קטע התחלה=ו/>עודהו הסל על כתפו, קורא מ"הגדתי היום ליי אלהיך" ([[דברים כו ג]]) עד שגומר כל הפרשה. {{תנא|רבי יהודה}} אומר{{תויט|ח|ביכורים|ג|ו}}, עד "ארמי אובד אבי". הגיע ל"ארמי אובד אבי", מוריד הסל מעל כתפו ואוחזו בשפתותיו, וכהן מניח ידו תחתיו ומניפו, וקורא מ"ארמי אבד אבי" עד שהוא גומר כל הפרשה, ומניחו בצד המזבח, והשתחוה ויצא.<קטע סוף=ו/> ==[[משנה בכורים ג ז|משנה ז]]== <קטע התחלה=ז/>בראשונה, כל מי שיודע לקרות, קורא. וכל מי שאינו יודע {{תויט|יא|ביכורים|ג|ז}} לקרות, מקרין אותו. נמנעו מלהביא, התקינו שיהו מקרין את מי שיודע ואת מי שאינו יודע.<קטע סוף=ז/> ==[[משנה בכורים ג ח|משנה ח]]== <קטע התחלה=ח/>העשירים מביאים ביכוריהם בקלתות של כסף ושל זהב. והעניים מביאין אותם בסלי נצרים {{תויט|יב|ביכורים|ג|ח}} של ערבה קלופה, והסלים והביכורים ניתנין לכהנים.<קטע סוף=ח/> ==[[משנה בכורים ג ט|משנה ט]]== <קטע התחלה=ט/>{{תנא|רבי שמעון בן ננס}} אומר, מעטרין את הביכורים חוץ משבעת המינים. {{תנא|רבי עקיבא}} אומר, אין מעטרין את הביכורים אלא משבעת המינים.<קטע סוף=ט/> ==[[משנה בכורים ג י|משנה י]]== <קטע התחלה=י/>{{תנא|רבי שמעון}} אומר: שלש מידות בביכורים; הביכורים, ותוספת הביכורים, ועיטור הביכורים. תוספת הביכורים - מין במינו. ועיטור הביכורים - מין בשאינו מינו. תוספת הביכורים נאכלת בטהרה, ופטורה מן הדמאי. ועיטור הביכורים חייב בדמאי{{תויט|יד|ביכורים|ג|י}}.<קטע סוף=י/> ==[[משנה בכורים ג יא|משנה יא]]== <קטע התחלה=יא/>אימתי אמרו תוספת הביכורים כביכורים? בזמן שהיא באה מן הארץ. ואם אינה באה מן הארץ, אינה כביכורים.<קטע סוף=יא/> ==[[משנה בכורים ג יב|משנה יב]]== <קטע התחלה=יב/>למה אמרו הביכורים כנכסי כהן? שהוא קונה מהם עבדים וקרקעות ובהמה טמאה, ובעל חוב נוטלן בחובו, והאשה בכתובתה{{תויט|טז|ביכורים|ג|יב}}, כספר תורה. ו{{תנא|רבי יהודה}} אומר, אין נותנין אותם אלא לחבר בטובה. וחכמים אומרים, נותנין אותם לאנשי משמר, והם מחלקין ביניהם, כקדשי המקדש.<קטע סוף=יב/> <noinclude>{{פירוש על פרק משנה|ביכורים|ג}}</noinclude> okbyqea0bb62h6om2vofiskbdlq9l5a 0 223770 2947622 2943785 2025-07-08T13:11:32Z מו יו הו 37729 2947622 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}}</noinclude> {{הור|מחבר: רבי יהודה הלוי}} <poem> צִיּוֹן הֲלֹא תִשְׁאֲלִי לִשְׁלוֹם אֲסִירַיִךְ / דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמֵךְ, וְהֵם יֶתֶר עֲדָרָיִךְ מִיָּם וּמִזְרָח וּמִצָּפוֹן וְתֵימָן, שְׁלוֹם / רָחוֹק וְקָרוֹב שְׂאִי מִכֹּל עֲבָרָיִךְ וּשְׁלוֹם אֲסִיר תַּאֲוָה נוֹתֵן דְּמָעָיו כְּטַל / חֶרְמוֹן, וְנִכְסָף לְרִדְתָּם עַל הֲרָרָיִךְ לִבְכּוֹת עֱנוּתֵךְ אֲנִי תַנִּים, וְעֵת אֶחֱלֹם / שִׁיבַת שְׁבוּתֵך, אֲנִי כִנּוֹר לְשִׁירָיִךְ לִבִּי לְבֵית אֵל וְלִפְנֵי אֵל מְאֹד יֶהֱמֶה / וּלְמַחֲנַיִם וְכֹל פִּגְעֵי טְהוֹרָיִךְ שָׁם הַשְּׁכִינָה שְׁכֵנָה לָךְ, וְהַיּוֹצְרֵךְ / פָּתַח לְמוּל שַׁעֲרֵי שַׁחַק שְׁעָרָיִךְ וּכְבוֹד יְיָ לְבַד הָיָה מְאוֹרֵךְ, וְאֵין / שֶׁמֶשׁ וְסַהַר וְכוֹכָבִים מְאִירָיִךְ אֶבְחַר לְנַפְשִׁי לְהִשְׁתַּפֵּךְ בְּמָקוֹם אֲשֶר / רוּחַ אֱלֹהִים שְׁפוּכָה עַל בְּחִירָיִךְ אַתְּ בֵּית מְלוּכָה וְאַתְּ כִּסֵּא יְיָ, וְאֵיךְ / יֵשְׁבוּ עֲבָדִים עֲלֵי כִּסְאוֹת גְּבִירָיִךְ מִי יִתְּנֵנִי מְשׁוֹטֵט בַּמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר / נִגְלוּ אֱלֹהִים לְחוֹזַיִךְ וְצִירָיִךְ מִי יַעֲשֶׂה לִּי כְנָפַיִם וְאַרְחִיק נְדֹד / אָנִיד לְבִתְרֵי לְבָבִי בֵּין בְּתָרָיִךְ אֶפֹּל לְאַפַּי עֲלֵי אַרְצֵךְ, וְאֶרְצֶה אֲבָ/נַיִךְ מְאֹד, וַאֲחֹנֵן אֶת עֲפָרָיִךְ אַף כִּי בְּעָמְדִי עֲלֵי קִבְרוֹת אֲבֹתַי, וְאֶשְׁ/תּוֹמֵם בְּחֶבְרוֹן עֲלֵי מִבְחַר קְבָרָיִךְ אֶעֱבֹר בְּיַעְרֵךְ וְכַרְמִלֵּךְ וְאֶעְמֹד בְּגִלְ/עָדֵךְ וְאֶשְׁתּוֹמְמָה עַל הַר עֲבָרָיִךְ הַר הָעֲבָרִים וְהֹר הָהָר, אֲשֶׁר שָׁם שְׁנֵי/ אוֹרִים גְּדוֹלִים מְאִירַיִךְ וּמוֹרָיִךְ חַיֵּי נְשָׁמוֹת אֲוִיר אַרְצֵךְ, וּמִמָּר דְּרוֹר / אַבְקַת עֲפָרֵךְ, וְנֹפֶת צוּף נְהָרָיִךְ יִנְעַם לְנַפְשִׁי הֲלֹךְ עָרֹם וְיָחֵף עֲלֵי / חָרְבוֹת שְׁמָמָה אֲשֶׁר הָיוּ דְבִירָיִךְ בִּמְקוֹם אֲרוֹנֵךְ אֲשֶׁר נִגְנַז, וּבִמְקוֹם כְּרוּ/בַיִךְ אֲשֶׁר שָׁכְנוּ חַדְרֵי חֲדָרָיִךְ אָגֹז וְאַשְׁלִיךְ פְּאֵר נִזְרִי וְאֶקֹּב זְמָן / חִלֵּל בְּאֶרֶץ טְמֵאָה אֶת נְזִירָיִךְ אֵיךְ יֶעֱרַב לִי אֲכֹל וּשְׁתוֹת בְּעֵת אֶחֱזֶה / כִּי יִסְחֲבוּ הַכְּלָבִים אֶת כְּפִירָיִךְ אוֹ אֵיךְ מְאוֹר יוֹם יְהִי מָתוֹק לְעֵינַי, בְּעוֹד / אֶרְאֶה בְּפִי עֹרְבִים פִּגְרֵי נְשָׁרָיִךְ כּוֹס הַיְגוֹנִים, לְאַט, הַרְפִּי מְעַט, כִּי כְבָר / מָלְאוּ כְסָלַי וְנַפְשִׁי מַמְּרוֹרָיִךְ עֵת אֶזְכְּרָה אָהֳלָה אֶשְׁתֶּה חֲמָתֵךְ, וְאֶזְ/כֹּר אָהֳלִיבָה וְאֶמְצֶה אֶת שְׁמָרָיִךְ צִיּוֹן כְּלִילַת יֹפִי, אַהֲבָה וְחֵן תִּקְשְׁרִי / מֵאָז, וּבָךְ נִקְשְׁרוּ נַפְשׁוֹת חֲבֵרָיִךְ הֵם הַשְּׂמֵחִים לְשַׁלְוָתֵךְ וְהַכּוֹאֲבִים / עַל שׁוֹמְמוֹתֵךְ וּבוֹכִים עַל שְׁבָרָיִךְ מִבּוֹר שְׁבִי שׁוֹאֲפִים נֶגְדֵּךְ, וּמִשְׁתַּחֲוִים / אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ אֱלֵי נֹכַח שְׁעָרָיִךְ עֶדְרֵי הֲמוֹנֵךְ אֲשֶׁר גָּלוּ וְהִתְפַּזְּרוּ / מֵהַר לְגִבְעָה וְלֹא שָׁכְחוּ גְדֵרָיִךְ הַמַּחֲזִיקִים בְּשׁוּלַיִךְ וּמִתְאַמְּצִים / לַעְלוֹת וְלֶאְחֹז בְּסַנְסִנֵּי תְמָרָיִךְ שִׁנְעָר וּפַתְרוֹס הֲיַעַרְכוּךְ בְּגָדְלָם, וְאִם / הֶבְלָם יְדַמּוּ לְתֻמַּיִךְ וְאוּרָיִךְ אֶל מִי יְדַמּוּ מְשִׁיחַיִךְ וְאֶל מִי נְבִי/אַיִךְ וְאֶל מִי לְוִיַּיִךְ וְשָׁרָיִךְ יִשְׁנֶה וְיַחְלֹף כְּלִיל כָּל מַמְלְכוֹת הָאֱלִיל / חָסְנֵךְ לְעוֹלָם, לְדוֹר וָדוֹר נְזָרָיִךְ אִוָּךְ לְמוֹשָׁב אֱלֹהַיִךְ, וְאַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ / יִבְחַר יְקָרֵב וְיִשְׁכֹּן בַּחֲצֵרָיִךְ אַשְׁרֵי מְחַכֶּה וְיַגִּיעַ וְיִרְאֶה עֲלוֹת / אוֹרֵךְ וְיִבָּקְעוּ עָלָיו שְׁחָרָיִךְ לִרְאוֹת בְּטוֹבַת בְּחִירַיִךְ וְלַעְלֹז בְּשִׂמְ/חָתֵךְ בְּשׁוּבֵךְ אֱלֵי קַדְמַת נְעוּרָיִךְ </poem><noinclude> ==ראו גם== {{מיזמים|ויקיפדיה=ציון הלא תשאלי}} [[קטגוריה:קינות לתשעה באב|ציון הלא תשאלי]] [[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]] </noinclude> i2t618pmb2b2fu4d7uj68f3zs6fpbbw 0 225319 2947652 2947506 2025-07-08T18:53:14Z מו יו הו 37729 2947652 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור2|קינה על איבוד עשרים וארבעה משמרות הכהונה.}} </noinclude> {{הור|סימן: '''א"ב'''. מחבר: רבי אלעזר הקליר}} {{סי|אֵ}}יכָה יָשְׁבָה חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן{{ש}} וְדָמַם רוֹן מִפִּי נוֹשְׂאֵי אָרוֹן{{ש}} וְנָעוּ מִמִּשְׁמְרוֹתָם כֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן{{ש}} {{רווח|8}}כְּנִמְסַר הַבַּיִת בִּמְסָרְבֵי מָרוֹן {{סי|בָּ}}כוֹ תִבְכֶּה מְחֻמֶּשֶׁת סְפָרִים{{ש}} כְּנֶהֱרַג כֹּהֵן וְנָבִיא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים{{ש}} וְעַל דָּמוֹ נִשְׁחֲטוּ פְּרָחִים כִּצְפִירִים{{ש}} {{רווח|8}}וְנָדוּ כְּצִפֳּרִים / כֹּהֲנֵי צִפּוֹרִים {{סי|גָּ}}לְתָה מֵאַרְצָהּ כַּלָּה מְקֻשָּׁטָה{{ש}} בַּעֲוֹן מַעְשְׂרוֹת וּשְׁמִטָּה{{ש}} וּבְאַרְבַּעַת שְׁפָטִים הֻשְׁפָּטָה{{ש}} {{רווח|8}}וּמֵעֶדְיָהּ הֻפְשָׁטָה / מִשְׁמֶרֶת מִפְשָׁטָה {{סי|דַּ}}רְכֵי הֵיכָל דָּמְמוּ כְּנִפְרַץ כָּתְלוֹ{{ש}} וְהַמְּעִיל כְּנִקְרַע פְּתִילוֹ{{ש}} הוּרַד וְהֻתַּךְ וְהֻשְׁפַּל מִתִּלּוֹ{{ש}} {{רווח|8}}וְנָע מִשְּׁתִילוֹ / כֹּהֵן עַיְתָה לוֹ {{סי|הָ}}יוּ אוֹיְבִים מַלְעִיבִים בְּלוֹחֲמֵי לֶחֶם{{ש}} כְּבִטְּלוּ הֲלֹא פָרֹס לָרָעֵב לֶחֶם{{ש}} וְהֻרְעֲבוּ וְהֻצְמְאוּ מִמַּיִם וּמִלֶּחֶם{{ש}} {{רווח|8}}כְּבֻטְּלוּ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם / מִבֵּית לֶחֶם {{סי|וַ}}יֵּצֵא הֲדַר אוֹם בַּכֶּסֶף נֶחְפָּת{{ש}} וּתְמוּרוֹ אֵפֶר עַל רֹאשָׁהּ חֻפָּת{{ש}} וְנֵרוֹת נִכְבּוּ וּמְנוֹרָה נִכְפָּת{{ש}} {{רווח|8}}כְּפָשְׁעוּ בְּלֶחֶם וּפַת / נִלְכְּדָה יוֹדְפַת {{סי|זָ}}כְרָה זְמַן אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע הֵשִׁיבוּ{{ש}} וְעַתָּה עֲנוֹת אָמֵן לֹא אָבוּ{{ש}} לַעֲנָה וָרוֹשׁ שֻׂבְּעוּ וְרָווּ{{ש}} {{רווח|8}}וְהֻקְצוּ וְהֻלְעֲבוּ / כֹּהֲנֵי עַיְלְבוּ {{סי|חֵ}}טְא חָטְאָה וְאָמְרָה לָאֱלִיל "זֶה אֵל"{{ש}} וְהִלְעִיגָה וְתִעְתְּעָה בְּחוֹזֵי אֵל{{ש}} עֲבוּר כֵּן הֻקְנְאָה בְּמַרְגִּיזֵי אֵל{{ש}} {{רווח|8}}וַיֵּצֵא מִמְּעוֹן אֵל / כְּפַר עֻזִּיאֵל {{סי|טֻ}}מְאָתָהּ הֶחֱנִיפָה תֵבֵל{{ש}} וְנַעֲלָה רַב הַחוֹבֵל{{ש}} וַעֲנַן אֲבַק רַגְלָיו כְּאָבֵל{{ש}} {{רווח|8}}וְאֵין מִתְכַּרְבֵּל / בְּכֹהֲנֵי אַרְבֵּל {{סי|יָ}}דוֹ פָּרַשֹ צָר בְּבֵית זְבוּל{{ש}} כִּי כְלָיָה חֻיַּבְתִּי כְּדוֹר הַמַּבּוּל{{ש}} כִּסְאוֹ הֵשִׁית לְחִבּוּל וְנִבּוּל{{ש}} {{רווח|8}}וַיֵּצֵא בְּכֶבֶל כָּבוּל / כֹּהֵן כָּבוּל {{סי|כָּ}}ל עַמָּהּ קוֹנְנוּ קִינָה{{ש}} כִּי הִכְעִיסוּ לְאֵל קַנָּא{{ש}} כְּגוֹי נָבָל אוֹתָם קִנָּא{{ש}} {{רווח|8}}וְנָדְדָה מִקִּנָּהּ / מִשְׁמֶרֶת אֶלְקָנָה {{סי|לֹ}}א לַמָּרוֹם עַיִן צָפַת{{ש}} וְכֶסֶף עַל חֶרֶשׂ חִפַּת{{ש}} וּבְחִזּוּק מוּסָר הֻרְפָּת{{ש}} {{רווח|8}}וְנֶהֱרַס וְנִלְפַּת / כֹּהֵן צְפָת {{סי|מִ}}מָּרוֹם הִשְׁמִיעַ נִלְאֵיתִי טְעוֹן{{ש}} וְהִכַּנִי בְּעִוָּרוֹן וּבְשִׁגָּעוֹן{{ש}} וּפָקַד עָלַי עֲוֹן נוֹב וְגִבְעוֹן{{ש}} {{רווח|8}}וְנָעָה מִמָּעוֹן / מִשְׁמֶרֶת בֵּית <noinclude><small>[{{הור|נ"א:}} חֻפַּת] </small></noinclude>כֹּהֵן מְעוֹן {{סי|נִ}}שְׂקַד עֹל עָוֹן וְנִכְאַב{{ש}} כְּהוּשַׁבְתִּי אֲנוּנָה מִבְּלִי אָב{{ש}} וְדוֹמַמְתִּי מִלְּצַפְצֵף בְּמִנִּים וְעֻגָב{{ש}} {{רווח|8}}וְנָשְׂאָה עָלַי קִינָה מִשְׁמֶרֶת יֶשֶׁבְאָב {{סי|סִ}}לָּה אַבִּירַי מוֹרֵי הוֹרָיָה{{ש}} וְלֹא נִזְכַּר לִי עֲקֵדַת מוֹרִיָּה{{ש}} וּמֵרֹב מֶרֶד וּמֶרְיָה{{ש}} {{רווח|8}}הֻצְּגָה עֵרוֹם וְעֶרְיָה / מִשְׁמֶרֶת מַעַרְיָה {{סי|עַ}}ל גַּבִּי חָרְשׁוּ חוֹרְשִׁים וְהֶאֱרִיכוּ מַעֲנִית{{ש}} וְהֵרִיקוּ עָלַי חֶרֶב וַחֲנִית{{ש}} וְהִרְבֵּיתִי צוֹמוֹת וְתַעֲנִית{{ש}} {{רווח|8}}וּמִצּוּרַת תָּכְנִית / יָצְאָה יְוָנִית {{סי|פֵּ}}רְשָׂה וְאֵין יָד שׁוֹלֵחַ{{ש}} כִּי לֹא הֶאֱמִינָה בְּהַשְׁכֵּם וְשָׁלוֹחַ{{ש}} וְהֻשְׁבְּתָה בְּרִית מֶלַח{{ש}} {{רווח|8}}וְאֵין שֶׁמֶן מְמֻלָּח / בְּרֹאשׁ מַמְלָח {{סי|צַ}}דִּיק הוּא יְיָ כִּי פִיהוּ מָרַת{{ש}} וְעָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ הֻעֲרָת{{ש}} וּתְמוּר עָזִּי וְזִמְרָת קִינִים עָלֶיהָ נֶחֱרַת{{ש}} {{רווח|8}}וּבְקַצְוֵי אֶרֶץ נִזְרָת / מִשְׁמֶרֶת נָצְרַת {{סי|קָ}}רָאתִי לְצוּרִי וְקוֹלִי לֹא עָרַב{{ש}} וְקוֹנַנְתִּי בְּיַעַר בַּעֲרָב{{ש}} וְכָבָה נֵר הַדּוֹלֵק בַּמַּעֲרָב{{ש}} {{רווח|8}}וְרֵיחַ לֹא עָרַב / מֵאַכְלָה עֲרָב {{סי|רְ}}אֵה כִּי הֻסְעַרְתִּי כָּאֳנִיָּה{{ש}} בְּתַאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה{{ש}} וּקְהָלִי כַּצֹּאן לַטֶּבַח מְנוּיָה{{ש}} {{רווח|8}}וְנָעָה מֵחֲנוּיָה / מִגְדַּל נוּנְיָה {{סי|שָׁ}}מְעוּ כִּי יָצָאתִי בַּשִּׁבְיָה{{ש}} וְנִשְׂרְפָה דַּת מָרוֹם שְׁבוּיָה{{ש}} וְהוּשַׁתִּי לְשַׁמָּה וְעִרְבּוּבְיָה{{ש}} {{רווח|8}}וּמֵהֶסְתֵּר חֲבוּיָה / נָדָה בֵּית חוֹבִיָּה {{סי|שָׁ}}מְעוּ כִּי נִזְהַמְתִּי בְּצַחֲנָה{{ש}} וְסָתַם מֶנִּי תְּחִנָּה{{ש}} וְלֹא נָתַן לִי רַחֲמִים וַחֲנִינָה{{ש}} {{רווח|8}}וּמִקִּרְיַת חָנָה / נָעָה כְּפַר יוּחֲנָה {{סי|תָּ}}בֹא רָעַת שָׂמוּנִי הַדָּמִין{{ש}} וְשָׁתוּ שְׁעָרַי שׁוֹמֵמִין{{ש}} וְהֵשִׁיב אָחוֹר יָמִין{{ש}} {{רווח|8}}וּבַעֲוֹן צְלָמִין / נָעָה גִּנְּתוֹן צַלְמִין {{סי|תָּ}}בֹא תַּמְרִיחַ וְחָשְׁכִּי תַּזְרִיחַ{{ש}} וְכַדֶּשֶׁא עַצְמוֹתֵינוּ תַּפְרִיחַ{{ש}} וְרֵיחַ נִיחוֹחֵנוּ כְּקֶדֶם תָּרִיחַ{{ש}} {{רווח|8}}וּמִשֻּׁלְחָנְךָ תַּאֲרִיחַ / שׁוּלֵי חֲמַת אָרִיחַ <noinclude> [[קטגוריה:קינות לתשעה באב|איכה ישבה חבצלת השרון]] [[קטגוריה:רבי אלעזר הקליר]] [[קטגוריה:קינות אלפביתיות|איכה ישבה חבצלת השרון]] </noinclude> lxjluiu1jt0hu30ytvl608yhbwtvhin 2947656 2947652 2025-07-08T19:06:54Z מו יו הו 37729 2947656 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור2|קינה על איבוד עשרים וארבעה משמרות הכהונה.}} </noinclude> {{הור|סימן: פסוקי [[איכה א]]. מחבר: רבי אלעזר הקליר}} {{סי|אֵ}}{{סי|יכָה|0}} יָשְׁבָה חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן{{ש}} וְדָמַם רוֹן מִפִּי נוֹשְׂאֵי אָרוֹן{{ש}} וְנָעוּ מִמִּשְׁמְרוֹתָם כֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן{{ש}} {{רווח|8}}כְּנִמְסַר הַבַּיִת בִּמְסָרְבֵי מָרוֹן {{סי|בָּ}}{{סי|כוֹ|0}} תִבְכֶּה מְחֻמֶּשֶׁת סְפָרִים{{ש}} כְּנֶהֱרַג כֹּהֵן וְנָבִיא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים{{ש}} וְעַל דָּמוֹ נִשְׁחֲטוּ פְּרָחִים כִּצְפִירִים{{ש}} {{רווח|8}}וְנָדוּ כְּצִפֳּרִים / כֹּהֲנֵי צִפּוֹרִים {{סי|גָּ}}{{סי|לְתָה|0}} מֵאַרְצָהּ כַּלָּה מְקֻשָּׁטָה{{ש}} בַּעֲוֹן מַעְשְׂרוֹת וּשְׁמִטָּה{{ש}} וּבְאַרְבַּעַת שְׁפָטִים הֻשְׁפָּטָה{{ש}} {{רווח|8}}וּמֵעֶדְיָהּ הֻפְשָׁטָה / מִשְׁמֶרֶת מִפְשָׁטָה {{סי|דַּ}}{{סי|רְכֵי|0}} הֵיכָל דָּמְמוּ כְּנִפְרַץ כָּתְלוֹ{{ש}} וְהַמְּעִיל כְּנִקְרַע פְּתִילוֹ{{ש}} הוּרַד וְהֻתַּךְ וְהֻשְׁפַּל מִתִּלּוֹ{{ש}} {{רווח|8}}וְנָע מִשְּׁתִילוֹ / כֹּהֵן עַיְתָה לוֹ {{סי|הָ}}{{סי|יוּ|0}} אוֹיְבִים מַלְעִיבִים בְּלוֹחֲמֵי לֶחֶם{{ש}} כְּבִטְּלוּ הֲלֹא פָרֹס לָרָעֵב לֶחֶם{{ש}} וְהֻרְעֲבוּ וְהֻצְמְאוּ מִמַּיִם וּמִלֶּחֶם{{ש}} {{רווח|8}}כְּבֻטְּלוּ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם / מִבֵּית לֶחֶם {{סי|וַ}}{{סי|יֵּצֵא|0}} הֲדַר אוֹם בַּכֶּסֶף נֶחְפָּת{{ש}} וּתְמוּרוֹ אֵפֶר עַל רֹאשָׁהּ חֻפָּת{{ש}} וְנֵרוֹת נִכְבּוּ וּמְנוֹרָה נִכְפָּת{{ש}} {{רווח|8}}כְּפָשְׁעוּ בְּלֶחֶם וּפַת / נִלְכְּדָה יוֹדְפַת {{סי|זָ}}{{סי|כְרָה|0}} זְמַן אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע הֵשִׁיבוּ{{ש}} וְעַתָּה עֲנוֹת אָמֵן לֹא אָבוּ{{ש}} לַעֲנָה וָרוֹשׁ שֻׂבְּעוּ וְרָווּ{{ש}} {{רווח|8}}וְהֻקְצוּ וְהֻלְעֲבוּ / כֹּהֲנֵי עַיְלְבוּ {{סי|חֵ}}{{סי|טְא|0}} חָטְאָה וְאָמְרָה לָאֱלִיל "זֶה אֵל"{{ש}} וְהִלְעִיגָה וְתִעְתְּעָה בְּחוֹזֵי אֵל{{ש}} עֲבוּר כֵּן הֻקְנְאָה בְּמַרְגִּיזֵי אֵל{{ש}} {{רווח|8}}וַיֵּצֵא מִמְּעוֹן אֵל / כְּפַר עֻזִּיאֵל {{סי|טֻ}}{{סי|מְאָתָהּ|0}} הֶחֱנִיפָה תֵבֵל{{ש}} וְנַעֲלָה רַב הַחוֹבֵל{{ש}} וַעֲנַן אֲבַק רַגְלָיו כְּאָבֵל{{ש}} {{רווח|8}}וְאֵין מִתְכַּרְבֵּל / בְּכֹהֲנֵי אַרְבֵּל {{סי|יָ}}{{סי|דוֹ|0}} פָּרַשֹ צָר בְּבֵית זְבוּל{{ש}} כִּי כְלָיָה חֻיַּבְתִּי כְּדוֹר הַמַּבּוּל{{ש}} כִּסְאוֹ הֵשִׁית לְחִבּוּל וְנִבּוּל{{ש}} {{רווח|8}}וַיֵּצֵא בְּכֶבֶל כָּבוּל / כֹּהֵן כָּבוּל {{סי|כָּ}}{{סי|ל|0}} עַמָּהּ קוֹנְנוּ קִינָה{{ש}} כִּי הִכְעִיסוּ לְאֵל קַנָּא{{ש}} כְּגוֹי נָבָל אוֹתָם קִנָּא{{ש}} {{רווח|8}}וְנָדְדָה מִקִּנָּהּ / מִשְׁמֶרֶת אֶלְקָנָה {{סי|לֹ}}{{סי|א|0}} לַמָּרוֹם עַיִן צָפַת{{ש}} וְכֶסֶף עַל חֶרֶשׂ חִפַּת{{ש}} וּבְחִזּוּק מוּסָר הֻרְפָּת{{ש}} {{רווח|8}}וְנֶהֱרַס וְנִלְפַּת / כֹּהֵן צְפָת {{סי|מִ}}{{סי|מָּרוֹם|0}} הִשְׁמִיעַ נִלְאֵיתִי טְעוֹן{{ש}} וְהִכַּנִי בְּעִוָּרוֹן וּבְשִׁגָּעוֹן{{ש}} וּפָקַד עָלַי עֲוֹן נוֹב וְגִבְעוֹן{{ש}} {{רווח|8}}וְנָעָה מִמָּעוֹן / מִשְׁמֶרֶת בֵּית <noinclude><small>[{{הור|נ"א:}} חֻפַּת] </small></noinclude>כֹּהֵן מְעוֹן {{סי|נִ}}{{סי|שְׂקַד|0}} עֹל עָוֹן וְנִכְאַב{{ש}} כְּהוּשַׁבְתִּי אֲנוּנָה מִבְּלִי אָב{{ש}} וְדוֹמַמְתִּי מִלְּצַפְצֵף בְּמִנִּים וְעֻגָב{{ש}} {{רווח|8}}וְנָשְׂאָה עָלַי קִינָה מִשְׁמֶרֶת יֶשֶׁבְאָב {{סי|סִ}}{{סי|לָּה|0}} אַבִּירַי מוֹרֵי הוֹרָיָה{{ש}} וְלֹא נִזְכַּר לִי עֲקֵדַת מוֹרִיָּה{{ש}} וּמֵרֹב מֶרֶד וּמֶרְיָה{{ש}} {{רווח|8}}הֻצְּגָה עֵרוֹם וְעֶרְיָה / מִשְׁמֶרֶת מַעַרְיָה {{סי|עַ}}{{סי|ל|0}} גַּבִּי חָרְשׁוּ חוֹרְשִׁים וְהֶאֱרִיכוּ מַעֲנִית{{ש}} וְהֵרִיקוּ עָלַי חֶרֶב וַחֲנִית{{ש}} וְהִרְבֵּיתִי צוֹמוֹת וְתַעֲנִית{{ש}} {{רווח|8}}וּמִצּוּרַת תָּכְנִית / יָצְאָה יְוָנִית {{סי|פֵּ}}{{סי|רְשָׂה|0}} וְאֵין יָד שׁוֹלֵחַ{{ש}} כִּי לֹא הֶאֱמִינָה בְּהַשְׁכֵּם וְשָׁלוֹחַ{{ש}} וְהֻשְׁבְּתָה בְּרִית מֶלַח{{ש}} {{רווח|8}}וְאֵין שֶׁמֶן מְמֻלָּח / בְּרֹאשׁ מַמְלָח {{סי|צַ}}{{סי|דִּיק|0}} הוּא יְיָ כִּי פִיהוּ מָרַת{{ש}} וְעָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ הֻעֲרָת{{ש}} וּתְמוּר עָזִּי וְזִמְרָת קִינִים עָלֶיהָ נֶחֱרַת{{ש}} {{רווח|8}}וּבְקַצְוֵי אֶרֶץ נִזְרָת / מִשְׁמֶרֶת נָצְרַת {{סי|קָ}}{{סי|רָאתִי|0}} לְצוּרִי וְקוֹלִי לֹא עָרַב{{ש}} וְקוֹנַנְתִּי בְּיַעַר בַּעֲרָב{{ש}} וְכָבָה נֵר הַדּוֹלֵק בַּמַּעֲרָב{{ש}} {{רווח|8}}וְרֵיחַ לֹא עָרַב / מֵאַכְלָה עֲרָב {{סי|רְ}}{{סי|אֵה|0}} כִּי הֻסְעַרְתִּי כָּאֳנִיָּה{{ש}} בְּתַאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה{{ש}} וּקְהָלִי כַּצֹּאן לַטֶּבַח מְנוּיָה{{ש}} {{רווח|8}}וְנָעָה מֵחֲנוּיָה / מִגְדַּל נוּנְיָה {{סי|שָׁ}}{{סי|מְעוּ|0}} כִּי יָצָאתִי בַּשִּׁבְיָה{{ש}} וְנִשְׂרְפָה דַּת מָרוֹם שְׁבוּיָה{{ש}} וְהוּשַׁתִּי לְשַׁמָּה וְעִרְבּוּבְיָה{{ש}} {{רווח|8}}וּמֵהֶסְתֵּר חֲבוּיָה / נָדָה בֵּית חוֹבִיָּה {{סי|שָׁ}}{{סי|מְעוּ|0}} כִּי נִזְהַמְתִּי בְּצַחֲנָה{{ש}} וְסָתַם מֶנִּי תְּחִנָּה{{ש}} וְלֹא נָתַן לִי רַחֲמִים וַחֲנִינָה{{ש}} {{רווח|8}}וּמִקִּרְיַת חָנָה / נָעָה כְּפַר יוּחֲנָה {{סי|תָּ}}{{סי|בֹא|0}} רָעַת שָׂמוּנִי הַדָּמִין{{ש}} וְשָׁתוּ שְׁעָרַי שׁוֹמֵמִין{{ש}} וְהֵשִׁיב אָחוֹר יָמִין{{ש}} {{רווח|8}}וּבַעֲוֹן צְלָמִין / נָעָה גִּנְּתוֹן צַלְמִין {{סי|תָּ}}{{סי|בֹא|0}} תַּמְרִיחַ וְחָשְׁכִּי תַּזְרִיחַ{{ש}} וְכַדֶּשֶׁא עַצְמוֹתֵינוּ תַּפְרִיחַ{{ש}} וְרֵיחַ נִיחוֹחֵנוּ כְּקֶדֶם תָּרִיחַ{{ש}} {{רווח|8}}וּמִשֻּׁלְחָנְךָ תַּאֲרִיחַ / שׁוּלֵי חֲמַת אָרִיחַ <noinclude> [[קטגוריה:קינות לתשעה באב|איכה ישבה חבצלת השרון]] [[קטגוריה:רבי אלעזר הקליר]] [[קטגוריה:קינות אלפביתיות|איכה ישבה חבצלת השרון]] </noinclude> 5dbzz158ayowlv3zhr5h0te5a8pa4xx 0 236494 2947628 2947571 2025-07-08T14:51:15Z Dovi 1 2947628 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|במדבר|כב}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק כב/>{{מ:אין פרשה בתחילת פרק}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וַיִּסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיַּחֲנוּ֙ בְּעַֽרְב֣וֹת מוֹאָ֔ב מֵעֵ֖בֶר לְיַרְדֵּ֥ן יְרֵחֽוֹ׃<קטע סוף=א/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|ב|סדר=יט|עלייה={{מ:עלייה|א=בלק|ב0=בלק|ב1=ראשון|ב2=כהן}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וַיַּ֥רְא בָּלָ֖ק בֶּן־צִפּ֑וֹר אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה יִשְׂרָאֵ֖ל לָֽאֱמֹרִֽי׃<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וַיָּ֨גׇר מוֹאָ֜ב מִפְּנֵ֥י הָעָ֛ם מְאֹ֖ד כִּ֣י רַב־ה֑וּא וַיָּ֣קׇץ מוֹאָ֔ב מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וַיֹּ֨אמֶר מוֹאָ֜ב אֶל־זִקְנֵ֣י מִדְיָ֗ן עַתָּ֞ה יְלַחֲכ֤וּ הַקָּהָל֙ אֶת־כׇּל־סְבִ֣יבֹתֵ֔ינוּ כִּלְחֹ֣ךְ הַשּׁ֔וֹר אֵ֖ת יֶ֣רֶק הַשָּׂדֶ֑ה וּבָלָ֧ק בֶּן־צִפּ֛וֹר מֶ֥לֶךְ לְמוֹאָ֖ב בָּעֵ֥ת הַהִֽוא׃<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|ה|עלייה={{מ:עלייה|א=[לוי]|ב0=בלק|ב2=לוי}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וַיִּשְׁלַ֨ח מַלְאָכִ֜ים אֶל־בִּלְעָ֣ם בֶּן־{{נוסח|בְּעֹ֗ר|2==א(ו),ש1,ק3,ו[תיקון] ומסורות-ש,ש1 (כתיב חסר וי"ו); וכך הוא בספרי תימן ובמ"ג דפוס ונציה (בניגוד למסורה שבו).{{ש}}א(ר),ל,ב,ש[תיקון ביד שניה?],פטרבורג-EVR-II-B-8=בְּע֗וֹר (כתיב מלא וי"ו) ומסורת מ"ג דפוס ונציה ומ"ש וספרי אשכנז וספרד.{{ש}}הרמ"ה הסתפק לגבי הכתיב כאן; מבין כתבי־היד הספרדים, בכתי"ה ופריז 25 ותנ"ך ליסבון הוא מלא, ואילו בכתי"ש2 הוא חסר).{{ש}}לגבי הנוסח בכתר יש עדויות סותרות: לפי העדות שבשתיקה של א(ר), א=בְּע֗וֹר (ראו עופר, כתר ארם צובה לאור רשימות קאסוטו, עמ' 311); ואולם לפי ספרי תימן וגם לפי עדות מובהקת של הרב שמואל ויטל בשו"ת באר מים חיים סימן כ"ז, א(ו), א=בְּעֹ֗ר (ראו עופר, שם, עמ' 335-336). נראה שלגבי נוסח הכתר, עדיפה עדות מובהקת הנתמכת ע"י נוסח תימן (שהוא מושלם בכל אות אחרת בתורה) מאשר עדות שבשתיקה של א(ר).}}{{מ:הערה|בספרי ספרד ואשכנז בְּע֗וֹר}} פְּ֠ת֠וֹרָה אֲשֶׁ֧ר עַל־הַנָּהָ֛ר אֶ֥רֶץ בְּנֵי־עַמּ֖וֹ לִקְרֹא־ל֑וֹ לֵאמֹ֗ר הִ֠נֵּ֠ה עַ֣ם יָצָ֤א מִמִּצְרַ֙יִם֙ הִנֵּ֤ה כִסָּה֙ אֶת־עֵ֣ין הָאָ֔רֶץ וְה֥וּא יֹשֵׁ֖ב מִמֻּלִֽי׃<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וְעַתָּה֩ לְכָה־נָּ֨א {{נוסח|אָֽרָה־לִּ֜י|2=לגבי הקמצים הרחבים השוו להלן פסוק י"א ("קָֽבָה־לִּי֙"), וראו לגבי שניהם ויינברג 3.4.2.2, שנשאר בספק לגבי שתי התיבות. הכרענו לפי מסורת הקריאה הספרדית שבה הקמצים רחבים ולא קטנים, וכן הוא בסימנים ובתיקון קוראים חורב (ברויאר) ובחומש קורן.}} אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֗ה כִּֽי־עָצ֥וּם הוּא֙ מִמֶּ֔נִּי אוּלַ֤י אוּכַל֙ נַכֶּה־בּ֔וֹ וַאֲגָרְשֶׁ֖נּוּ מִן־הָאָ֑רֶץ כִּ֣י יָדַ֗עְתִּי אֵ֤ת אֲשֶׁר־תְּבָרֵךְ֙ מְבֹרָ֔ךְ וַאֲשֶׁ֥ר תָּאֹ֖ר יוּאָֽר׃<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וַיֵּ֨לְכ֜וּ זִקְנֵ֤י מוֹאָב֙ וְזִקְנֵ֣י מִדְיָ֔ן וּקְסָמִ֖ים בְּיָדָ֑ם וַיָּבֹ֙אוּ֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם וַיְדַבְּר֥וּ אֵלָ֖יו דִּבְרֵ֥י בָלָֽק׃<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|ח|עלייה={{מ:עלייה|א=[ישראל]|ב0=בלק|ב2=ישראל}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם לִ֤ינוּ פֹה֙ הַלַּ֔יְלָה וַהֲשִׁבֹתִ֤י אֶתְכֶם֙ דָּבָ֔ר כַּאֲשֶׁ֛ר יְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֵלָ֑י וַיֵּשְׁב֥וּ שָׂרֵֽי־מוֹאָ֖ב עִם־בִּלְעָֽם׃<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וַיָּבֹ֥א אֱלֹהִ֖ים אֶל־בִּלְעָ֑ם וַיֹּ֕אמֶר מִ֛י הָאֲנָשִׁ֥ים {{נוסח|הָאֵ֖לֶּה|2==ל?,ב,ש,ש1,ק3,ו וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}ל?!=הָאֶ֖לֶּה (סגול באות אל"ף?); בצילום בצבע הנקודה השלישית למטה נראית יותר כמו כתם.{{ש}}הערות דותן וברויאר}} עִמָּֽךְ׃<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וַיֹּ֥אמֶר בִּלְעָ֖ם אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים בָּלָ֧ק בֶּן־צִפֹּ֛ר מֶ֥לֶךְ מוֹאָ֖ב שָׁלַ֥ח אֵלָֽי׃<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>הִנֵּ֤ה הָעָם֙ הַיֹּצֵ֣א מִמִּצְרַ֔יִם וַיְכַ֖ס אֶת־עֵ֣ין הָאָ֑רֶץ עַתָּ֗ה לְכָ֤ה {{נוסח|קָֽבָה־לִּי֙|2=לגבי הקמצים הרחבים השוו לעיל פסוק ו' ("אָֽרָה־לִּ֜י"), וראו לגבי שניהם ויינברג 3.4.2.2, שנשאר בספק לגבי שתי התיבות. הכרענו לפי מסורת הקריאה הספרדית שבה הקמצים רחבים ולא קטנים, וכן הוא בסימנים ובתיקון קוראים חורב (ברויאר) ובחומש קורן.}} אֹת֔וֹ אוּלַ֥י אוּכַ֛ל לְהִלָּ֥חֶם בּ֖וֹ וְגֵרַשְׁתִּֽיו׃<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם לֹ֥א תֵלֵ֖ךְ עִמָּהֶ֑ם לֹ֤א תָאֹר֙ אֶת־הָעָ֔ם כִּ֥י בָר֖וּךְ הֽוּא׃<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|יג|עלייה={{מ:עלייה|א=שני (חמישי)|ב0=בלק|ב1=שני|ב2=ע"כ ישראל|ג0=חֻקת–בלק|ג1=חמישי}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>וַיָּ֤קׇם בִּלְעָם֙ בַּבֹּ֔קֶר וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־שָׂרֵ֣י בָלָ֔ק לְכ֖וּ אֶֽל־אַרְצְכֶ֑ם כִּ֚י מֵאֵ֣ן יְהֹוָ֔ה לְתִתִּ֖י לַהֲלֹ֥ךְ עִמָּכֶֽם׃<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וַיָּק֙וּמוּ֙ שָׂרֵ֣י מוֹאָ֔ב וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־בָּלָ֑ק וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֵאֵ֥ן בִּלְעָ֖ם הֲלֹ֥ךְ עִמָּֽנוּ׃<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וַיֹּ֥סֶף ע֖וֹד בָּלָ֑ק שְׁלֹ֣חַ שָׂרִ֔ים רַבִּ֥ים וְנִכְבָּדִ֖ים מֵאֵֽלֶּה׃<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־בִּלְעָ֑ם וַיֹּ֣אמְרוּ ל֗וֹ כֹּ֤ה אָמַר֙ בָּלָ֣ק בֶּן־צִפּ֔וֹר אַל־נָ֥א תִמָּנַ֖ע מֵהֲלֹ֥ךְ אֵלָֽי׃<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>כִּֽי־כַבֵּ֤ד אֲכַבֶּדְךָ֙ מְאֹ֔ד וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־תֹּאמַ֥ר אֵלַ֖י אֶֽעֱשֶׂ֑ה {{נוסח|וּלְכָה־נָּא֙|2==א(ס),ל,ב,ש,ש1,ק3,ו (אין געיה) <וֽלכה נָא? אין מתג בוא[ו]>{{ש}}ל1?=<וּֽלְכָה־נָּא֙> (געיה באות וי"ו) וכמו כן בדפוסים וקורן}} {{נוסח|קָֽבָה־לִּ֔י|2==א(ס),ל <ק֣בה ל֔י? לא כן אלא במקף ומתג בק"[ף]>{{ש}}דפוסים וקורן=<קָ֣בָה לִּ֔י>}} אֵ֖ת הָעָ֥ם הַזֶּֽה׃<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וַיַּ֣עַן בִּלְעָ֗ם וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־עַבְדֵ֣י בָלָ֔ק אִם־יִתֶּן־לִ֥י בָלָ֛ק מְלֹ֥א בֵית֖וֹ כֶּ֣סֶף וְזָהָ֑ב לֹ֣א אוּכַ֗ל לַעֲבֹר֙ אֶת־פִּי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֔י לַעֲשׂ֥וֹת קְטַנָּ֖ה א֥וֹ גְדוֹלָֽה׃<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>וְעַתָּ֗ה שְׁב֨וּ נָ֥א בָזֶ֛ה גַּם־אַתֶּ֖ם הַלָּ֑יְלָה וְאֵ֣דְעָ֔ה מַה־יֹּסֵ֥ף יְהֹוָ֖ה דַּבֵּ֥ר עִמִּֽי׃<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וַיָּבֹ֨א אֱלֹהִ֥ים{{מ:פסק}}אֶל־בִּלְעָם֮ לַ֒יְלָה֒ וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ אִם־לִקְרֹ֤א לְךָ֙ בָּ֣אוּ הָאֲנָשִׁ֔ים ק֖וּם לֵ֣ךְ אִתָּ֑ם וְאַ֗ךְ אֶת־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־אֲדַבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ אֹת֥וֹ תַעֲשֶֽׂה׃<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כא|עלייה={{מ:עלייה|א=שלישי|ב0=בלק|ב1=שלישי}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וַיָּ֤קׇם בִּלְעָם֙ בַּבֹּ֔קֶר וַֽיַּחֲבֹ֖שׁ אֶת־אֲתֹנ֑וֹ וַיֵּ֖לֶךְ עִם־שָׂרֵ֥י מוֹאָֽב׃<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וַיִּֽחַר־אַ֣ף אֱלֹהִים֮ כִּֽי־הוֹלֵ֣ךְ הוּא֒ וַיִּתְיַצֵּ֞ב מַלְאַ֧ךְ יְהֹוָ֛ה בַּדֶּ֖רֶךְ לְשָׂטָ֣ן ל֑וֹ וְהוּא֙ רֹכֵ֣ב עַל־אֲתֹנ֔וֹ וּשְׁנֵ֥י נְעָרָ֖יו עִמּֽוֹ׃<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וַתֵּ֣רֶא הָאָתוֹן֩ אֶת־מַלְאַ֨ךְ יְהֹוָ֜ה נִצָּ֣ב בַּדֶּ֗רֶךְ וְחַרְבּ֤וֹ שְׁלוּפָה֙ בְּיָד֔וֹ וַתֵּ֤ט הָֽאָתוֹן֙ {{נוסח|מִן־הַדֶּ֔רֶךְ|2==ל?,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}ל?!=מִן־הַדֶ֔רֶךְ (חסר דגש באות דל"ת?); ניתן להבחין בנקודת דגש מטושטשת בצילום.{{ש}}הערת ברויאר, והמקליד תיקן בלי להעיר}} וַתֵּ֖לֶךְ בַּשָּׂדֶ֑ה וַיַּ֤ךְ בִּלְעָם֙ אֶת־הָ֣אָת֔וֹן לְהַטֹּתָ֖הּ הַדָּֽרֶךְ׃<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וַֽיַּעֲמֹד֙ מַלְאַ֣ךְ יְהֹוָ֔ה בְּמִשְׁע֖וֹל הַכְּרָמִ֑ים גָּדֵ֥ר מִזֶּ֖ה וְגָדֵ֥ר מִזֶּֽה׃<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וַתֵּ֨רֶא הָאָת֜וֹן אֶת־מַלְאַ֣ךְ יְהֹוָ֗ה וַתִּלָּחֵץ֙ אֶל־הַקִּ֔יר וַתִּלְחַ֛ץ אֶת־רֶ֥גֶל בִּלְעָ֖ם אֶל־הַקִּ֑יר וַיֹּ֖סֶף לְהַכֹּתָֽהּ׃<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וַיּ֥וֹסֶף מַלְאַךְ־יְהֹוָ֖ה עֲב֑וֹר וַֽיַּעֲמֹד֙ בְּמָק֣וֹם צָ֔ר אֲשֶׁ֛ר אֵֽין־דֶּ֥רֶךְ לִנְט֖וֹת יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאול׃<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וַתֵּ֤רֶא הָֽאָתוֹן֙ אֶת־מַלְאַ֣ךְ יְהֹוָ֔ה וַתִּרְבַּ֖ץ תַּ֣חַת בִּלְעָ֑ם וַיִּֽחַר־אַ֣ף בִּלְעָ֔ם וַיַּ֥ךְ אֶת־הָאָת֖וֹן בַּמַּקֵּֽל׃<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>וַיִּפְתַּ֥ח יְהֹוָ֖ה אֶת־פִּ֣י הָאָת֑וֹן וַתֹּ֤אמֶר לְבִלְעָם֙ {{נוסח|מֶה־עָשִׂ֣יתִֽי|2==ל,ש1,ו (געיה באות תי"ו) וכך אצל ברויאר ומג"ה.{{ש}}ב,ש,ק3=מֶה־עָשִׂ֣יתִי (אין געיה) וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} לְךָ֔ כִּ֣י {{נוסח|הִכִּיתַ֔נִי|2==ל,ב,ש,ש1,ק3,ו (פתח באות תי"ו){{ש}}דפוסים וקורן=הִכִּיתָ֔נִי (קמץ באות תי"ו)}} זֶ֖ה שָׁלֹ֥שׁ רְגָלִֽים׃<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>וַיֹּ֤אמֶר בִּלְעָם֙ לָֽאָת֔וֹן כִּ֥י הִתְעַלַּ֖לְתְּ בִּ֑י ל֤וּ יֶשׁ־חֶ֙רֶב֙ בְּיָדִ֔י {{נוסח|כִּ֥י עַתָּ֖ה|2==ל?,ב,ש,ש1,ק3,ו וכמו כן בדפוסים וקורן, וכך הכריעו דותן והמקליד לגבי כתי"ל.{{ש}}ל?=<כִּ֖י עַתָּ֥ה> לפי ברויאר בספק; אמנם הקו תחת הכ"ף יכול להיות גם טפחא, ושל התי"ו נוטה לכיוון של מרכא, אבל הכתב מטושטש.}} הֲרַגְתִּֽיךְ׃<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>וַתֹּ֨אמֶר הָאָת֜וֹן אֶל־בִּלְעָ֗ם הֲלוֹא֩ אָנֹכִ֨י אֲתֹֽנְךָ֜ אֲשֶׁר־רָכַ֣בְתָּ עָלַ֗י מֵעֽוֹדְךָ֙ עַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה הַֽהַסְכֵּ֣ן הִסְכַּ֔נְתִּי לַעֲשׂ֥וֹת לְךָ֖ כֹּ֑ה וַיֹּ֖אמֶר לֹֽא׃<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וַיְגַ֣ל יְהֹוָה֮ אֶת־עֵינֵ֣י בִלְעָם֒ וַיַּ֞רְא אֶת־מַלְאַ֤ךְ יְהֹוָה֙ נִצָּ֣ב בַּדֶּ֔רֶךְ וְחַרְבּ֥וֹ שְׁלֻפָ֖ה בְּיָד֑וֹ וַיִּקֹּ֥ד וַיִּשְׁתַּ֖חוּ לְאַפָּֽיו׃<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ מַלְאַ֣ךְ יְהֹוָ֔ה עַל־מָ֗ה הִכִּ֙יתָ֙ אֶת־אֲתֹ֣נְךָ֔ זֶ֖ה שָׁל֣וֹשׁ רְגָלִ֑ים הִנֵּ֤ה אָנֹכִי֙ יָצָ֣אתִי לְשָׂטָ֔ן כִּֽי־יָרַ֥ט הַדֶּ֖רֶךְ לְנֶגְדִּֽי׃<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>וַתִּרְאַ֙נִי֙ הָֽאָת֔וֹן וַתֵּ֣ט לְפָנַ֔י זֶ֖ה שָׁלֹ֣שׁ רְגָלִ֑ים אוּלַי֙ נָטְתָ֣ה מִפָּנַ֔י כִּ֥י עַתָּ֛ה גַּם־אֹתְכָ֥ה הָרַ֖גְתִּי וְאוֹתָ֥הּ הֶחֱיֵֽיתִי׃<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>וַיֹּ֨אמֶר בִּלְעָ֜ם אֶל־מַלְאַ֤ךְ יְהֹוָה֙ חָטָ֔אתִי כִּ֚י לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֥י אַתָּ֛ה נִצָּ֥ב לִקְרָאתִ֖י בַּדָּ֑רֶךְ וְעַתָּ֛ה אִם־רַ֥ע בְּעֵינֶ֖יךָ אָשׁ֥וּבָה לִּֽי׃<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>וַיֹּ֩אמֶר֩ מַלְאַ֨ךְ יְהֹוָ֜ה אֶל־בִּלְעָ֗ם לֵ֚ךְ עִם־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים וְאֶ֗פֶס אֶת־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־אֲדַבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ אֹת֣וֹ תְדַבֵּ֑ר וַיֵּ֥לֶךְ בִּלְעָ֖ם עִם־שָׂרֵ֥י בָלָֽק׃<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>וַיִּשְׁמַ֥ע בָּלָ֖ק {{נוסח|כִּ֣י בָ֣א בִלְעָ֑ם|2==ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ("כי" בטעם מונח){{ש}}דפוסים וקורן=<כִּי־בָ֣א בִלְעָ֑ם> ("כי" מוקפת)}} וַיֵּצֵ֨א לִקְרָאת֜וֹ אֶל־עִ֣יר מוֹאָ֗ב אֲשֶׁר֙ עַל־גְּב֣וּל אַרְנֹ֔ן אֲשֶׁ֖ר בִּקְצֵ֥ה הַגְּבֽוּל׃<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>וַיֹּ֨אמֶר בָּלָ֜ק אֶל־בִּלְעָ֗ם הֲלֹא֩ שָׁלֹ֨חַ שָׁלַ֤חְתִּי אֵלֶ֙יךָ֙ לִקְרֹא־לָ֔ךְ לָ֥מָּה לֹא־הָלַ֖כְתָּ אֵלָ֑י הַֽאֻמְנָ֔ם לֹ֥א אוּכַ֖ל כַּבְּדֶֽךָ׃<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>וַיֹּ֨אמֶר בִּלְעָ֜ם אֶל־בָּלָ֗ק הִֽנֵּה־בָ֙אתִי֙ אֵלֶ֔יךָ עַתָּ֕ה {{נוסח|הֲיָכֹ֥ל|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורות-א,ל וטברניות ורמ"ה (כתיב חסר וי"ו){{ש}}ל!=הֲיָכ֥וֹל (כתיב מלא וי"ו)}} אוּכַ֖ל דַּבֵּ֣ר מְא֑וּמָה הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר יָשִׂ֧ים אֱלֹהִ֛ים בְּפִ֖י אֹת֥וֹ אֲדַבֵּֽר׃<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לט|עלייה={{מ:עלייה|א=רביעי (ששי)|ב0=בלק|ב1=רביעי|ג0=חֻקת–בלק|ג1=ששי}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>וַיֵּ֥לֶךְ בִּלְעָ֖ם עִם־בָּלָ֑ק וַיָּבֹ֖אוּ קִרְיַ֥ת חֻצֽוֹת׃<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>וַיִּזְבַּ֥ח בָּלָ֖ק בָּקָ֣ר וָצֹ֑אן וַיְשַׁלַּ֣ח לְבִלְעָ֔ם וְלַשָּׂרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ׃<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>וַיְהִ֣י בַבֹּ֔קֶר וַיִּקַּ֤ח בָּלָק֙ אֶת־בִּלְעָ֔ם וַֽיַּעֲלֵ֖הוּ בָּמ֣וֹת בָּ֑עַל וַיַּ֥רְא מִשָּׁ֖ם קְצֵ֥ה הָעָֽם׃<קטע סוף=מא/><קטע סוף=פרק כב/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק בלי מספרים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} ==הערות== {{מ:טעמי המקרא}} <references/> {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:במדבר כב]] ngozudcoj29lm3ajow7mhpc5ouwf26h 0 244596 2947657 2947522 2025-07-08T19:15:54Z מו יו הו 37729 2947657 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}}</noinclude>{{הור|סימן: פסוקי מגילת איכה (סדר הפרקים מהסוף להתחלה. קינה זו היא המשך של הקרובה {{צ|[[זכור איכה]]}}, ולכן מתחילה מאות ס'). '''אלעזר'''}} {{סי|שָׁבַת|10}} {{סי|ס}}{{סי|וּרוּ|0}} מֶנִּי שִׁמְעוּנִי עוֹבְרַי <small>[{{הור|נ"א:}} עוֹכְרַי]</small>{{ש}} {{סי|סְ}}{{סי|חִי|0}} וּמָאוֹס הֱשִׂימוּנִי בְּעֶדְרֵי חֲבֵרַי{{ש}} {{סי|סַ}}{{סי|כּוֹתָה|0}} מִשְׁכָּן מִסְּכוֹת דְּבִירַי{{ש}} {{סי|סַ}}{{סי|כּוֹתָ|0}} וְהֻבְלָגוּ גִּבּוֹרַי{{ש}} {{סי|סָ}}{{סי|פְקוּ|0}} כַף וּמָעֲדוּ אֵבָרַי{{ש}} כְּ{{סי|סִ}}{{סי|לָּה כָל אַבִּירַי|0}} {{סי|נָפְלָה|10}} {{סי|ע}}{{סי|וֹדֵינוּ|0}} בְּצוּל דְּכוּיָה{{ש}} {{סי|עֵ}}{{סי|ינִי|0}} חִכְּתָה לַחֲזוֹן בֶּן בֶּרֶכְיָה{{ש}} {{סי|עַ}}{{סי|ד|0}} פִּלְאֵי גִּלְגָּל חֲבוּיָה{{ש}} {{סי|עֵ}}{{סי|ינִי|0}} מְעוֹלֶלֶת בִּיוָנִית נְכוּיָה{{ש}} {{סי|עָ}}{{סי|שָׂה|0}} וְנִחַם וַיִּקְרָא לַבְּכִיָּה{{ש}} וְנָם {{סי|עַ}}{{סי|ל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה|0}} {{סי|עַל|10}} {{סי|פְּ}}{{סי|נֵי|0}} פְרָת נֻפְּצוּ חֲסִידֶיהָ{{ש}} {{סי|פַּ}}{{סי|לְגֵי|0}} סוּף זָכְרָה כְּעָרוּ יְסוֹדֶיהָ{{ש}} {{סי|פַּ}}{{סי|חַד|0}} חֵטְא שִׁילֹה תָּכַף סוֹדֶיהָ{{ש}} {{סי|פָּ}}{{סי|צוּ|0}} חֲזִירֵי יַעַר אַיֵּה חֲסִידֶיהָ{{ש}} {{סי|פָּ}}{{סי|צוּ|0}} מַעֲשֵׂה עֶרְיָה לְנִדֶּיהָ{{ש}} {{סי|פֵּ}}{{סי|רְשָׂה צִיּוֹן בְּיָדֶיהָ|0}} {{סי|עַל הַר|10}} {{סי|צִ}}{{סי|יּוֹן|0}} צָדוּ שְׁאוֹנֵי מְדָנַי{{ש}} {{סי|צָ}}{{סי|פוּ|0}} עַל רֹאשִׁי זְדוֹנַי{{ש}} {{סי|צָ}}{{סי|מְתוּ|0}} בְנֹב לַעֲמֹד זְדוֹנַי{{ש}} {{סי|צֹ}}{{סי|ד|0}} נָצַרְתָּ לְעוֹרֵר מְדָנַי{{ש}} {{סי|צָ}}{{סי|עַק|0}} עַמִּי בִּימֵי בֶן דִּינַי{{ש}} {{סי|צַ}}{{סי|דִּיק הוּא יְיָ|0}} {{סי|אַתָּה|10}} {{סי|קַ}}{{סי|לִּים|0}} הִכְבַּדְתָּ וּמֵעֶדְיִי עֵרְמוּנִי{{ש}} {{סי|קֵ}}{{סי|רַבְתָּ|0}} בֹּא אֵלַי וַיַּחֲרִימוּנִי{{ש}} {{סי|קָ}}{{סי|רָאתִי|0}} לְיוֹשְׁבֵי גִּבְעוֹן עוֹד הֵם זֵרְמוּנִי{{ש}} {{סי|ק}}{{סי|וֹלִי|0}} לְהַשְׁמִיעַ בַּעֲרָב הִגְרִימוּנִי{{ש}} {{סי|ק}}{{סי|וּמִי|0}} עֲבוֹרִי בְּהָתֵל הֶעֱרִימוּנִי{{ש}} {{סי|קָ}}{{סי|רָאתִי לַמְאַהֲבַי הֵמָּה רִמּוּנִי|0}} {{סי|לָמָּה|10}} {{סי|ר}}{{סי|וּחַ|0}} אַפֵּינוּ לָטֶבַח שָׁמָרוּ{{ש}} {{סי|רָ}}{{סי|אִיתָ|0}} כִּי כְתַנּוּר עוֹרֵנוּ כָּמָרוּ{{ש}} {{סי|רָ}}{{סי|אִיתָ|0}} כִּי עָמָל וָכַעַס בְּאִוּוּיָךְ גָּמָרוּ{{ש}} {{סי|רַ}}{{סי|בְתָּ|0}} בְּיַד יְחֶזְקֵאל לִנְקֹם כְּמוֹ מָרוּ{{ש}} {{סי|רְ}}{{סי|אֵה|0}} וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי אָמָרוּ{{ש}} {{סי|רְ}}{{סי|אֵה יְיָ כִּי צַר לִי מֵעַי חֳמַרְמָרוּ|0}} {{סי|הֲשִׁיבֵנוּ|10}} {{סי|שִׂ}}{{סי|ישִׂי|0}} שִׁמַּע לְגוֹי צֵאָנִי{{ש}} {{סי|שִׁ}}{{סי|בְתָּם|0}} רְמוֹס חֲצֵרַי לְהַדְכִּיאֵנִי{{ש}} {{סי|שִׂ}}{{סי|פְתֵי|0}} מְשׁוֹרְרֵי דְבִיר דָּמְמוּ לְהַדְאִיבֵנִי{{ש}} {{סי|שָׁ}}{{סי|מַעְתָּ|0}} זְמוֹרוֹת אַף הֵכִין לְטַאְטְאֵנִי{{ש}} {{סי|שָׁ}}{{סי|כְבוּ|0}} וְנָדוּ חָצָץ לְהַבְרִיאֵנִי{{ש}} {{סי|שָׁ}}{{סי|מְעוּ כִּי נֶאֱנָחָה אָנִי|0}} {{סי|כִּי|10}} {{סי|תָּ}}{{סי|ם|0}} חַקְתָּ בְּכֵס אוֹפַנֶּיךָ{{ש}} {{סי|תָּ}}{{סי|שִׁיב|0}} לָהֶם גְּמוּל כְּאָז חֲזוֹת פָּנֶיךָ{{ש}} {{סי|תִּ}}{{סי|רְדּוֹף|0}} לְצַלְמוֹן יוֹעֲצֵי <small>[רַע]</small> עַל צְפוּנֶיךָ{{ש}} {{סי|תִּ}}{{סי|תֵּן|0}} לְהַבְהַב נוֹתְצֵי פְּנִינֶיךָ{{ש}} {{סי|תִּ}}{{סי|קְרָא|0}} לְשַׁכְּרָם כּוֹס כָּמוּס בְּפָנֶיךָ{{ש}} {{סי|תָּ}}{{סי|בֹא כָל רָעָתָם לְפָנֶיךָ|0}} :תָּבֹא {{סי|אֶ|2}}ל צַר אֲשֶׁר כִּלָּנוּ :{{סי|לִ|2}}מְבוֹא חֲמָת בְּחֵמָה נִהֲלָנוּ :{{סי|עַ|2}}ד לַחֲלַח וְחָבוֹר הִגְלָנוּ :{{סי|זָ|2}}קֵן וּבָחוּר וּבְתוּלָה כְּבָלָנוּ :{{סי|רָ|2}}ם הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻּלָּנוּ :זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ <noinclude> [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:קינות לתשעה באב|שבת סורו מני]] [[קטגוריה:קינות אלפביתיות|שבת סורו מני]] [[קטגוריה:אלעזר הקליר]] </noinclude> jt6h9jc8v36bdbh4aoq27vqvhpthq0r 0 244597 2947651 2947501 2025-07-08T18:36:33Z מו יו הו 37729 2947651 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}}</noinclude> <קטע התחלה=פולין/>{{הור|סימן: '''א"ב''' (כפול חמש ושש לסירוגין), '''אלעזר'''}} {{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|אַ}}צְתָּ בְּ{{סי|אַ}}פֶּךָ לְ{{סי|אַ}}בֵּד בְּיַד {{סי|אֲ}}דוֹמִים {{סי|אֱ}}מוּנֶיךָ{{ש}} {{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|בְּ}}רִית {{סי|בֵּ}}ין הַ{{סי|בְּ}}תָרִים אֲשֶׁר {{סי|בֵּ}}רַרְתָּ לִ{{סי|בְ}}חוּנֶיךָ :{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|בִּ}}טִּינוּ {{רפרן|זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ}} {{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|גָּ}}עַרְתָּ בְּ{{סי|גַ}}עֲרָתֶךָ לַ{{סי|גְ}}לוֹת בְּיַד {{סי|גֵּ}}אִים {{סי|גְּ}}אוּלֶיךָ{{ש}} {{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|דְּ}}לִיגַת {{סי|דִּ}}לּוּג {{סי|דֶּ}}רֶךְ אֲשֶׁר {{סי|דָּ}}לַגְתָּ לִ{{סי|דְ}}גָלֶיךָ :{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|דִּ}}בַּרְנוּ {{רפרן|זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ}} {{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|הַ}}גְתָּ בְּ{{סי|הֶ}}גְיוֹנֶךָ לַ{{סי|הֲ}}דֹף בְּיַד {{סי|ה}}וֹלְלִים {{סי|הֲ}}מוֹנֶיךָ{{ש}} {{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|וִ}}עוּד {{סי|וֶ}}תֶק {{סי|וֶ}}סֶת אֲשֶׁר {{סי|וִ}}עַדְתָּ לִ{{סי|וְ}}עוּדֶיךָ :{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|וְ}}קוֹנֵנוּ {{רפרן|זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ}} {{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|זָ}}נַחְתָּ בְּ{{סי|זַ}}עֲמֶךָ לְ{{סי|זַ}}לְזֵל בְּיַד {{סי|זָ}}רִים {{סי|זְ}}בוּלֶךָ{{ש}} {{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|חִ}}תּוּן {{סי|חֻ}}קֵּי {{סי|ח}}וֹרֵב אֲשֶׁר {{סי|חָ}}קַקְתָּ לַ{{סי|חֲ}}מוּלֶיךָ :{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|חִ}}וִּינוּ {{רפרן|זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ}} {{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|טָ}}רַחְתָּ בְּ{{סי|טָ}}רְחֶךָ לִ{{סי|טְ}}רֹף בְּיַד {{סי|טְ}}מֵאִים {{סי|טְ}}לָאֶיךָ{{ש}} {{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|יְ}}קַר {{סי|יְ}}דִידוּת {{סי|יֹ}}שֶׁר אֲשֶׁר {{סי|יִ}}חַדְתָּ לְ{{סי|י}}וֹדְעֶיךָ :{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|יָ}}לַלְנוּ {{רפרן|זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ}} {{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|כִּ}}וַּנְתָּ בְּ{{סי|כַ}}עֲסֶךָ לְ{{סי|כַ}}לּוֹת בְּיַד {{סי|כְּ}}פִירִים {{סי|כַּ}}רְמֶךָ{{ש}} {{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|לֹ}}א {{סי|לִ}}זְנֹחַ {{סי|לְ}}עוֹלָם אֲשֶׁר {{סי|לִ}}מַּדְתָּ {{סי|לִ}}לְקוּחֶיךָ :{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|לָ}}הַגְנוּ {{רפרן|זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ}} {{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|מִ}}לַּלְתָּ בְּ{{סי|מָ}}אֳסֶךָ לִ{{סי|מְ}}חוֹת בְּיַד {{סי|מ}}וֹנִים {{סי|מְ}}נַשְּׂאֶיךָ{{ש}} {{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|נְ}}שִׂיאַת {{סי|נ}}וֹצַת {{סי|נֶ}}שֶׁר אֲשֶׁר {{סי|נָ}}שָׂאתָ לִ{{סי|נְ}}שׂוּאֶיךָ :{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|נָ}}הִינוּ {{רפרן|זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ}} {{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|שַׂ}}חְתָּ בְּ{{סי|סַ}}עֲרֶךָ לְ{{סי|סַ}}גֵּר בְּיַד {{סי|סֵ}}עֲפִים {{סי|סַ}}הֲדֶיךָ{{ש}} {{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|עֹ}}ז {{סי|עֲ}}דִי {{סי|עֲ}}דָיִים אֲשֶׁר {{סי|עִ}}טַּרְתָּ לַ{{סי|עֲ}}בָדֶיךָ :{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|עָ}}נִינוּ {{רפרן|זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ}} {{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|פַּ}}צְתָּ בְּ{{סי|פַ}}חְדֶּךָ לְ{{סי|פַ}}גֵּר בְּיַד {{סי|פָּ}}רִיצִים {{סי|פְּ}}לָאֶיךָ{{ש}} {{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|צַ}}הֲלַת {{סי|צְ}}בִי {{סי|צַ}}דִּיק אֲשֶׁר {{סי|צָ}}פַנְתָּ לִ{{סי|צְ}}בָאֶיךָ :{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|צָ}}עַקְנוּ {{רפרן|זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ}} {{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|קָ}}רָאתָ בִּ{{סי|קְ}}רִיאָתֶךָ לִ{{סי|קְ}}נוֹת בְּיַד {{סי|קָ}}מִים {{סי|קְ}}רוּאֶיךָ{{ש}} {{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|רֶ}}גֶשׁ {{סי|רֶ}}כֶב {{סי|רִ}}בּוֹתַיִם אֲשֶׁר {{סי|רָ}}צִיתָ לְ{{סי|רֵ}}עֶיךָ :{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|רָ}}גַנְנוּ {{רפרן|זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ}} {{מילת קבע|אֵיכָה}} {{סי|שָׁ}}אַפְתָּ בְּ{{סי|שַׁ}}אֲפֶךָ לִ{{סי|שְׁ}}לוֹת בְּיַד {{סי|שׁ}}וֹדְדִים {{סי|שְׁ}}לֵמֶיךָ{{ש}} {{מילת קבע|וְלֹא זָכַרְתָּ}} {{סי|תֹּ}}קֶף {{סי|תַּ}}לְתַּלֵּי {{סי|תֹּ}}אַר אֲשֶׁר {{סי|תִּ}}כַּנְתָּ לִ{{סי|תְ}}מִימֶיךָ :{{מילת קבע|וּבְכֵן}} {{סי|תָּ}}אַנְנוּ {{רפרן|זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ}} <קטע סוף=פולין/>{{הור|ברוב קהילות אשכנז מדלגים בית זה}}<קטע התחלה=פולין/> ::תָּ{{סי|אַ}}נְנוּ {{סי|לִ}}שְׁפֹּךְ [דְּמָעוֹת] כַּמַּיִם ::{{סי|עַ}}ל מָה בְּיוֹם זֶה נִשְׁבִּינוּ פַּעֲמַיִם ::{{סי|זָ}}כְרִי בִּהְיוֹתִי בְּשַׁלְוָה יוֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלַיִם ::{{סי|רָ}}גַנְתִּי, וְעַתָּה אַאֲדֶה עַד חוּג שָׁמָיִם <קטע סוף=פולין/><noinclude> {{ויקיפדיה|איכה אצת באפך}} [[קטגוריה:קינות לתשעה באב|איכה אצת באפך]] [[קטגוריה:אלעזר הקליר]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:קינות אלפביתיות|איכה אצת באפך]] </noinclude> 031tmumu4nfz8ccaecktdg6zcu4rm5w 0 244607 2947659 2947509 2025-07-08T19:29:16Z מו יו הו 37729 2947659 wikitext text/x-wiki <קטע התחלה=פולין/>{{הור|סימן: פסוקי [[איכה ב]]; '''תשר"ק'''. כל בית מסתיים במובאה מ[[פרשת בחוקותי]]}} {{סי|אֵ}}{{סי|יכָה|0}} {{סי|תִּ|1}}פְאַרְתִּי מֵרַאֲשׁוֹתַי הִשְׁלִיכוּ{{ש}} וּכְנֶגֶד כִּסֵּא הַכָּבוֹד צֶלֶם הִמְלִיכוּ{{ש}} בְּחַלְּלִי תְּנַאי אֲשֶׁר חוֹזַי נִמְלָכוּ{{ש}} {{רווח|5}}וְנָם '''אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ''' {{רפרן|לָמָּה תָּרִיבוּ אֵלַי כֻּלְּכֶם / חָזְקוּ עָלַי דִּבְרֵיכֶם / מִיֶּדְכֶם הָיְתָה זֹאת לָכֶם}} {{סי|בִּ}}{{סי|לַּע|0}} {{סי|שׁ|1}}וֹפְטַי בְּמוֹעֲצוֹת עִוְּתָם{{ש}} וּפָנִים הִסְתִּיר מֵהֶם כְּשָׁר עַוָּתָתָם{{ש}} וַיּוּמַר לְאָבָק מִטְרָם לְהַבְעִיתָם{{ש}} {{רווח|5}}חֵלֶף '''וְנָתַתִּי גִּשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם''' {{רפרן|סְחִי וּמָאוֹס שָׂמַנִי / כִּלָּה בְאַפּוֹ וַיִּשְׂטְמֵנִי / נִחוּמָיו מְהֵרָה יְשַׁעְשְׁעוּנִי}} {{סי|גָּ}}{{סי|דַע|0}} {{סי|ר|1}}וֹם קַרְנָם וַעֲלוּמָם הִקְצִיר{{ש}} וּבְאִבְחַת חֶרֶב שַׁעֲרֵיהֶם הֵצִיר{{ש}} מְזֵי רָעָב עָשׂ בַּקָּצִיר{{ש}} {{רווח|5}}תְּמוּר '''וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר''' {{סי|דָּ}}{{סי|רַךְ|0}} {{סי|קַ|1}}שְׁתּוֹ וְכִלָּה בְחֶרֶץ{{ש}} וְכַבַּרְזֶל עִפֵּל שְׁמֵי עֶרֶץ{{ש}} פְּרָצַנִי שְׁלָשׁ עֶשְׂרֵה פָּרֶץ{{ש}} {{רווח|5}}תַּחַת '''וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ''' {{סי|הָ}}{{סי|יָה|0}} {{סי|צ|1}}וּרְכֶם וּמָעֻזְּכֶם וּמִשְׂגַּבְּכֶם{{ש}} הָפַךְ לְאַכְזָר וְנִלְחַם בָּכֶם{{ש}} הַנּוֹצַרְכֶם רִחַקְכֶם, חוֹשַׁקְכֶם תִּעַבְכֶם{{ש}} {{רווח|5}}וְאַיֵּה הַבְטָחַת '''וּרְדַפְתֶּם אֶת אֹיְבֵיכֶם''' {{סי|וַ}}{{סי|יַּחְמֹס|0}} {{סי|פִּ|1}}נַּת צֶדֶק מְלֵאָה{{ש}} כִּי בְּמַשְׂכִּיּוֹתָהּ מָצָא כָּל טֻמְאָה{{ש}} וּמְכַבְּדֶיהָ הִזִּילוּהָ כְּדָוָה מְטֻמָּאָה{{ש}} {{רווח|5}}בְּשִׁנּוּי '''וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה''' {{סי|זָ}}{{סי|נַח|0}} {{סי|עֶ|1}}לְיוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵיכֶם{{ש}} וְהֶאֱבִיל שַׁעֲרֵי חֵל עֲמִידַת רַגְלֵיכֶם{{ש}} מִי בִקֶּשׁ זֹאת פָּץ וְהִגְלְכֶם{{ש}} {{רווח|5}}וְגָמַר אֹמֶר '''וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם''' {{סי|חָ}}{{סי|שַׁב|0}} {{סי|שְׂ|1}}נֹא אוֹם לֻקַּט כַּשּׁוֹשָׁן{{ש}} וּמֵחֵלֶב עוֹלָלֶיהָ אוֹתָהּ דִּשַּׁן{{ש}} קִיטוֹר חֻפָּתָהּ הֹעֲלָה כַּכִּבְשָׁן{{ש}} {{רווח|5}}וְשָׁאֲלוּ אַיֵּה דָגָן תְּמוּר '''וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן''' {{סי|טָ}}{{סי|בְעוּ|0}} {{סי|נִ|1}}כְסוּ רוֹבְדֵי דּוּכָנִי{{ש}} בְּגֵיא חֲמָת כְּנִקְטַל מְכַהֲנִי{{ש}} הֲרֵי כַּמֶּה שָׁנִים גָּלָה יְסוֹד מְכוֹנִי{{ש}} {{רווח|5}}וְסָע מִתּוֹכִי אֹמֶר '''וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי''' {{סי|יָ}}{{סי|שְׁבוּ|0}} {{סי|מְ|1}}בַכִּים מִנַּאַק מֵתֵיכֶם{{ש}} בְּאַרְבַּע מִיתוֹת הִפִּיל מְתֵיכֶם{{ש}} חֶרֶב וְרָעָב וְחַיָּה וָדֶבֶר שִׁחַתְכֶם{{ש}} {{רווח|5}}כְּסָר צִלָּם פָּץ '''וְהִתְהַלַּכְתִּי בְתוֹכְכֶם''' {{סי|כָּ}}{{סי|לוּ|0}} {{סי|לְ|1}}שׁוֹד כְּרֶגַע אָהֳלֵיכֶם{{ש}} וּבָכֶם נִשְׁבְּעוּ מְהוֹלְלֵיכֶם{{ש}} לְחֵיקְכֶם נִשְׁפְּכוּ נַפְשׁוֹת עוֹלְלֵיכֶם{{ש}} {{רווח|5}}בְּמָאָסְכֶם שִׂיחַ '''אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם''' {{סי|לְ}}{{סי|אִמּוֹתָם|0}} {{סי|כִּ|1}}לְכּוּל אָנָּא שִׁוְּעוּ{{ש}} וְצוּר לְמַלְאָכָיו שָׂח מֶנִי שְׁעוּ{{ש}} אֶרֶץ הַכַּרְמֶל הֲבֵאתִים וְשֻׁעַשְׁעוּ{{ש}} {{רווח|5}}וְשָׂנְאוּ מוֹכִיחַ '''וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ''' {{סי|מָ}}{{סי|ה אֲעִידֵךְ''', {{סי|יְ|1}}שִׁישַׁיִךְ עִם גּוּרַיִךְ בּוֹסָסוּ{{ש}} אוֹמְרִים עַל סוּס נָנוּס עַל כֵּן נָסוּ{{ש}} נִלְאֵיתִי נְשׂׂא עֲוֹנוֹתֵיכֶם כְּהֻעֲמָסוּ{{ש}} {{רווח|5}}וָאֲיַסֶּרְכֶם כְּנַמְתִּי '''אִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ''' {{סי|נְ}}{{סי|בִיאַיִךְ|0}} {{סי|תָּ|1}}עוּ תַּרְמִית שָׁוְא חֲזוֹת{{ש}} וָאֶדְרֹשׁ לִסְלֹחַ וּפַצְתִּי אִי לָזֹאת{{ש}} פִּתִּיתִים וּכְנֶגְדִּי הֵשִׁיבוּ עַזּוֹת{{ש}} {{רווח|5}}וְאָנַפְתִּי וְשַׂחְתִּי '''אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת''' {{סי|סָ}}{{סי|פְקוּ|0}} {{סי|חָ|1}}רְקוּ שָׁרְקוּ מוֹנַי{{ש}} מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ לְהַצְמִית אֱמוּנַי{{ש}} כִּי בְּנֵי זֵדִים חִלְּלוּ צְפוּנַי{{ש}} {{רווח|5}}לְרָעָה וְלֹא לְטוֹבָה נָם '''וְנָתַתִּי פָנַי''' {{סי|פָּ}}{{סי|צוּ|0}} {{סי|זֵ|1}}דִים: לִפְנֵי מִי תְּחַלֶּה? עַם כֶּבֶד עָוֹן פָּקַד וַיִּלְאֶה{{ש}} לֹא תְּחַכּוּ עוֹד אוֹת וּמוֹפֵת וָפֶלֶא{{ש}} {{רווח|5}}אָנַף וְנָסַע וְנָם '''וְאִם עַד אֵלֶּה''' {{סי|עָ}}{{סי|שָׂה|0}} {{סי|וַ|1}}יָּרֶם קָדְקֹד בְּנֵי שָׁאוֹן{{ש}} וְדָמִי שִׁכְּרַנִי בְּגֵיא צִמָּאוֹן{{ש}} וּבְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה הוֹסִיף יָגוֹן עַל אוֹן{{ש}} {{רווח|5}}מֵעֵת כָּעַס וְנָם '''וְשָׁבַרְתִּי אֶת גְּאוֹן''' {{סי|צָ}}{{סי|עַק|0}} {{סי|ה|1}}וֹי הוֹי וְאַשְׁפָּתוֹ הֵרִיק{{ש}} מִפֹּה וּמִפֹּה הֵבִיא עָלַי מַעֲרִיק{{ש}} וּבְלַעֲגֵי מָעוֹג שִׁנֵּי צָר הֶחֱרִיק{{ש}} {{רווח|5}}וְכִלָּה כֹּחִי בִּנְאֻם '''וְתַם לָרִיק''' {{סי|ק}}{{סי|וּמִי|0}} {{סי|דָּ|1}}פְקִי שַׁוְּעִי אַל דֳּמִי{{ש}} וּתְנִי כָאוֹב מֵאֶרֶץ קוֹלֵךְ וָדוֹמִי{{ש}} מֵי רוֹשׁ הִשְׁקַנִי וְהִדְמִי{{ש}} {{רווח|5}}וְחָשַׁךְ הִלּוּכִי בִּנְאֻם '''וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי''' {{סי|רְ}}{{סי|אֵה|0}} {{סי|גּ|1}}וֹרָל אִוִּיתָ הוּשַׂם לְרוֹעִים לְעָיַת{{ש}} וְלִקְאַת מִדְבָּר הָיִיתִי דְּמוּיַת{{ש}} גּוֹלָה גְּנוּיַת וְסוּרָה כְּנוּיַת{{ש}} {{רווח|5}}בְּשָׁמְעִי '''וְהִשְׁלַחְתִּי בָכֶם אֶת חַיַּת''' {{סי|שָׁ}}{{סי|כְבוּ|0}} {{סי|בְּ|1}}עִלּוּף כְּתוֹא מִכְמָר וְאֵין דּוֹלֶה{{ש}} הַמְלֵאִים גַּעַר וְאֵין מַרְפֵּא עוֹלֶה{{ש}} הֲרֵי כַּמָּה שָׁנִים הֲמָמַנִי לְהִתְכַּלֶּה{{ש}} {{רווח|5}}אֲנוּשִׁים בְּוִכּוּחַ '''וְאִם בְּאֵלֶּה''' {{סי|תִּ}}{{סי|קְרָא|0}} {{סי|אֵ|1}}יד עוֹלַלְתָּ עַל אַדְמוֹנִי{{ש}} לְסָחֳפוֹ וּלְשַׁסְּפוֹ שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹנִי{{ש}} תָּהֹם צָרַי בְּצֵאת קוֹל מֵאַרְמוֹנִי{{ש}} {{רווח|5}}כְּנֶהֱמַמְתִּי בְּרִיב '''וְהָלַכְתִּי אַף אֲנִי'''<קטע סוף=פולין/> {{הור|ברוב קהילות אשכנז מדלגים בית זה}} <קטע התחלה=פולין/> :אַף אֲנִי לֻכַּד בְּיֹקֶשׁ שִׁכָּרוֹן :עָרְבָה שִׂמְחָה וְהִשְׁבִּית חָרוֹן :לָאָרֶץ אֵשֵׁב וְאֶהְגֶּה בְגָרוֹן ::אֵיכָה יָשְׁבָה חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן <קטע סוף=פולין/><noinclude> [[קטגוריה:קינות אלפביתיות|איכה תפארתי מראשותי]] [[קטגוריה:אלעזר הקליר]] [[קטגוריה:קינות לתשעה באב|איכה תפארתי מראשותי]] </noinclude> q5uz99y2o5snirbj3ok5qgnc3uanevr 2947660 2947659 2025-07-08T19:30:54Z מו יו הו 37729 2947660 wikitext text/x-wiki <קטע התחלה=פולין/>{{הור|סימן: פסוקי [[איכה ב]]; '''תשר"ק'''. כל בית מסתיים במובאה מ[[פרשת בחוקותי]]}} {{סי|אֵ}}{{סי|יכָה|0}} {{סי|תִּ|1}}פְאַרְתִּי מֵרַאֲשׁוֹתַי הִשְׁלִיכוּ{{ש}} וּכְנֶגֶד כִּסֵּא הַכָּבוֹד צֶלֶם הִמְלִיכוּ{{ש}} בְּחַלְּלִי תְּנַאי אֲשֶׁר חוֹזַי נִמְלָכוּ{{ש}} {{רווח|5}}וְנָם '''אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ''' {{רפרן|לָמָּה תָּרִיבוּ אֵלַי כֻּלְּכֶם / חָזְקוּ עָלַי דִּבְרֵיכֶם / מִיֶּדְכֶם הָיְתָה זֹאת לָכֶם}} {{סי|בִּ}}{{סי|לַּע|0}} {{סי|שׁ|1}}וֹפְטַי בְּמוֹעֲצוֹת עִוְּתָם{{ש}} וּפָנִים הִסְתִּיר מֵהֶם כְּשָׁר עַוָּתָתָם{{ש}} וַיּוּמַר לְאָבָק מִטְרָם לְהַבְעִיתָם{{ש}} {{רווח|5}}חֵלֶף '''וְנָתַתִּי גִּשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם''' {{רפרן|סְחִי וּמָאוֹס שָׂמַנִי / כִּלָּה בְאַפּוֹ וַיִּשְׂטְמֵנִי / נִחוּמָיו מְהֵרָה יְשַׁעְשְׁעוּנִי}} {{סי|גָּ}}{{סי|דַע|0}} {{סי|ר|1}}וֹם קַרְנָם וַעֲלוּמָם הִקְצִיר{{ש}} וּבְאִבְחַת חֶרֶב שַׁעֲרֵיהֶם הֵצִיר{{ש}} מְזֵי רָעָב עָשׂ בַּקָּצִיר{{ש}} {{רווח|5}}תְּמוּר '''וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר''' {{סי|דָּ}}{{סי|רַךְ|0}} {{סי|קַ|1}}שְׁתּוֹ וְכִלָּה בְחֶרֶץ{{ש}} וְכַבַּרְזֶל עִפֵּל שְׁמֵי עֶרֶץ{{ש}} פְּרָצַנִי שְׁלָשׁ עֶשְׂרֵה פָּרֶץ{{ש}} {{רווח|5}}תַּחַת '''וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ''' {{סי|הָ}}{{סי|יָה|0}} {{סי|צ|1}}וּרְכֶם וּמָעֻזְּכֶם וּמִשְׂגַּבְּכֶם{{ש}} הָפַךְ לְאַכְזָר וְנִלְחַם בָּכֶם{{ש}} הַנּוֹצַרְכֶם רִחַקְכֶם, חוֹשַׁקְכֶם תִּעַבְכֶם{{ש}} {{רווח|5}}וְאַיֵּה הַבְטָחַת '''וּרְדַפְתֶּם אֶת אֹיְבֵיכֶם''' {{סי|וַ}}{{סי|יַּחְמֹס|0}} {{סי|פִּ|1}}נַּת צֶדֶק מְלֵאָה{{ש}} כִּי בְּמַשְׂכִּיּוֹתָהּ מָצָא כָּל טֻמְאָה{{ש}} וּמְכַבְּדֶיהָ הִזִּילוּהָ כְּדָוָה מְטֻמָּאָה{{ש}} {{רווח|5}}בְּשִׁנּוּי '''וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה''' {{סי|זָ}}{{סי|נַח|0}} {{סי|עֶ|1}}לְיוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵיכֶם{{ש}} וְהֶאֱבִיל שַׁעֲרֵי חֵל עֲמִידַת רַגְלֵיכֶם{{ש}} מִי בִקֶּשׁ זֹאת פָּץ וְהִגְלְכֶם{{ש}} {{רווח|5}}וְגָמַר אֹמֶר '''וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם''' {{סי|חָ}}{{סי|שַׁב|0}} {{סי|שְׂ|1}}נֹא אוֹם לֻקַּט כַּשּׁוֹשָׁן{{ש}} וּמֵחֵלֶב עוֹלָלֶיהָ אוֹתָהּ דִּשַּׁן{{ש}} קִיטוֹר חֻפָּתָהּ הֹעֲלָה כַּכִּבְשָׁן{{ש}} {{רווח|5}}וְשָׁאֲלוּ אַיֵּה דָגָן תְּמוּר '''וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן''' {{סי|טָ}}{{סי|בְעוּ|0}} {{סי|נִ|1}}כְסוּ רוֹבְדֵי דּוּכָנִי{{ש}} בְּגֵיא חֲמָת כְּנִקְטַל מְכַהֲנִי{{ש}} הֲרֵי כַּמֶּה שָׁנִים גָּלָה יְסוֹד מְכוֹנִי{{ש}} {{רווח|5}}וְסָע מִתּוֹכִי אֹמֶר '''וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי''' {{סי|יָ}}{{סי|שְׁבוּ|0}} {{סי|מְ|1}}בַכִּים מִנַּאַק מֵתֵיכֶם{{ש}} בְּאַרְבַּע מִיתוֹת הִפִּיל מְתֵיכֶם{{ש}} חֶרֶב וְרָעָב וְחַיָּה וָדֶבֶר שִׁחַתְכֶם{{ש}} {{רווח|5}}כְּסָר צִלָּם פָּץ '''וְהִתְהַלַּכְתִּי בְתוֹכְכֶם''' {{סי|כָּ}}{{סי|לוּ|0}} {{סי|לְ|1}}שׁוֹד כְּרֶגַע אָהֳלֵיכֶם{{ש}} וּבָכֶם נִשְׁבְּעוּ מְהוֹלְלֵיכֶם{{ש}} לְחֵיקְכֶם נִשְׁפְּכוּ נַפְשׁוֹת עוֹלְלֵיכֶם{{ש}} {{רווח|5}}בְּמָאָסְכֶם שִׂיחַ '''אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם''' {{סי|לְ}}{{סי|אִמּוֹתָם|0}} {{סי|כִּ|1}}לְכּוּל אָנָּא שִׁוְּעוּ{{ש}} וְצוּר לְמַלְאָכָיו שָׂח מֶנִי שְׁעוּ{{ש}} אֶרֶץ הַכַּרְמֶל הֲבֵאתִים וְשֻׁעַשְׁעוּ{{ש}} {{רווח|5}}וְשָׂנְאוּ מוֹכִיחַ '''וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ''' {{סי|מָ}}{{סי|ה אֲעִידֵךְ|0}}, {{סי|יְ|1}}שִׁישַׁיִךְ עִם גּוּרַיִךְ בּוֹסָסוּ{{ש}} אוֹמְרִים עַל סוּס נָנוּס עַל כֵּן נָסוּ{{ש}} נִלְאֵיתִי נְשׂׂא עֲוֹנוֹתֵיכֶם כְּהֻעֲמָסוּ{{ש}} {{רווח|5}}וָאֲיַסֶּרְכֶם כְּנַמְתִּי '''אִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ''' {{סי|נְ}}{{סי|בִיאַיִךְ|0}} {{סי|טָ|1}}עוּ תַּרְמִית שָׁוְא חֲזוֹת{{ש}} וָאֶדְרֹשׁ לִסְלֹחַ וּפַצְתִּי אִי לָזֹאת{{ש}} פִּתִּיתִים וּכְנֶגְדִּי הֵשִׁיבוּ עַזּוֹת{{ש}} {{רווח|5}}וְאָנַפְתִּי וְשַׂחְתִּי '''אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת''' {{סי|סָ}}{{סי|פְקוּ|0}} {{סי|חָ|1}}רְקוּ שָׁרְקוּ מוֹנַי{{ש}} מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ לְהַצְמִית אֱמוּנַי{{ש}} כִּי בְּנֵי זֵדִים חִלְּלוּ צְפוּנַי{{ש}} {{רווח|5}}לְרָעָה וְלֹא לְטוֹבָה נָם '''וְנָתַתִּי פָנַי''' {{סי|פָּ}}{{סי|צוּ|0}} {{סי|זֵ|1}}דִים: לִפְנֵי מִי תְּחַלֶּה? עַם כֶּבֶד עָוֹן פָּקַד וַיִּלְאֶה{{ש}} לֹא תְּחַכּוּ עוֹד אוֹת וּמוֹפֵת וָפֶלֶא{{ש}} {{רווח|5}}אָנַף וְנָסַע וְנָם '''וְאִם עַד אֵלֶּה''' {{סי|עָ}}{{סי|שָׂה|0}} {{סי|וַ|1}}יָּרֶם קָדְקֹד בְּנֵי שָׁאוֹן{{ש}} וְדָמִי שִׁכְּרַנִי בְּגֵיא צִמָּאוֹן{{ש}} וּבְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה הוֹסִיף יָגוֹן עַל אוֹן{{ש}} {{רווח|5}}מֵעֵת כָּעַס וְנָם '''וְשָׁבַרְתִּי אֶת גְּאוֹן''' {{סי|צָ}}{{סי|עַק|0}} {{סי|ה|1}}וֹי הוֹי וְאַשְׁפָּתוֹ הֵרִיק{{ש}} מִפֹּה וּמִפֹּה הֵבִיא עָלַי מַעֲרִיק{{ש}} וּבְלַעֲגֵי מָעוֹג שִׁנֵּי צָר הֶחֱרִיק{{ש}} {{רווח|5}}וְכִלָּה כֹּחִי בִּנְאֻם '''וְתַם לָרִיק''' {{סי|ק}}{{סי|וּמִי|0}} {{סי|דָּ|1}}פְקִי שַׁוְּעִי אַל דֳּמִי{{ש}} וּתְנִי כָאוֹב מֵאֶרֶץ קוֹלֵךְ וָדוֹמִי{{ש}} מֵי רוֹשׁ הִשְׁקַנִי וְהִדְמִי{{ש}} {{רווח|5}}וְחָשַׁךְ הִלּוּכִי בִּנְאֻם '''וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי''' {{סי|רְ}}{{סי|אֵה|0}} {{סי|גּ|1}}וֹרָל אִוִּיתָ הוּשַׂם לְרוֹעִים לְעָיַת{{ש}} וְלִקְאַת מִדְבָּר הָיִיתִי דְּמוּיַת{{ש}} גּוֹלָה גְּנוּיַת וְסוּרָה כְּנוּיַת{{ש}} {{רווח|5}}בְּשָׁמְעִי '''וְהִשְׁלַחְתִּי בָכֶם אֶת חַיַּת''' {{סי|שָׁ}}{{סי|כְבוּ|0}} {{סי|בְּ|1}}עִלּוּף כְּתוֹא מִכְמָר וְאֵין דּוֹלֶה{{ש}} הַמְלֵאִים גַּעַר וְאֵין מַרְפֵּא עוֹלֶה{{ש}} הֲרֵי כַּמָּה שָׁנִים הֲמָמַנִי לְהִתְכַּלֶּה{{ש}} {{רווח|5}}אֲנוּשִׁים בְּוִכּוּחַ '''וְאִם בְּאֵלֶּה''' {{סי|תִּ}}{{סי|קְרָא|0}} {{סי|אֵ|1}}יד עוֹלַלְתָּ עַל אַדְמוֹנִי{{ש}} לְסָחֳפוֹ וּלְשַׁסְּפוֹ שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹנִי{{ש}} תָּהֹם צָרַי בְּצֵאת קוֹל מֵאַרְמוֹנִי{{ש}} {{רווח|5}}כְּנֶהֱמַמְתִּי בְּרִיב '''וְהָלַכְתִּי אַף אֲנִי'''<קטע סוף=פולין/> {{הור|ברוב קהילות אשכנז מדלגים בית זה}} <קטע התחלה=פולין/> :אַף אֲנִי לֻכַּד בְּיֹקֶשׁ שִׁכָּרוֹן :עָרְבָה שִׂמְחָה וְהִשְׁבִּית חָרוֹן :לָאָרֶץ אֵשֵׁב וְאֶהְגֶּה בְגָרוֹן ::אֵיכָה יָשְׁבָה חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן <קטע סוף=פולין/><noinclude> [[קטגוריה:קינות אלפביתיות|איכה תפארתי מראשותי]] [[קטגוריה:אלעזר הקליר]] [[קטגוריה:קינות לתשעה באב|איכה תפארתי מראשותי]] </noinclude> mxeuyazof5ana6ujc9kuebeltmmek17 0 251784 2947661 2947500 2025-07-08T19:41:47Z מו יו הו 37729 2947661 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}}</noinclude> <קטע התחלה=פולין/>{{הור|סימן: פסוקי [[איכה ד]], '''אלעזר'''}} '''וַיְקוֹנֵן יִרְמְיָהוּ עַל יֹאשִׁיָּהוּ''' {{ממס|דה"ב לה כה}} {{סי|אֵ}}{{סי|יכָה|0}} אֱלִי קוֹנְנוּ מֵאֵלָיו{{ש}} {{רווח|5}}בֶּן שְׁמוֹנֶה שָׁנָה הֵחֵל לִדְרֹשׁ מֵאֱלֹהָיו{{ש}} {{סי|בְּ}}{{סי|נֵי|0}} חָם בְּעָבְרָם חָנוּ עָלָיו{{ש}} {{רווח|5}}וְלֹא הֻזְכַּר לוֹ שִׁנּוּי מִפְעָלָיו {{סי|גַּ}}{{סי|ם|0}} בְּכָל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר קָמוּ לִגְדֹּר{{ש}} {{רווח|5}}לֹא קָם כָּמוֹהוּ מִימוֹת אֲבִיגְדוֹר{{ש}} {{סי|דָּ}}{{סי|בַק|0}} בּוֹ חֵטְא לֵיצָנֵי הַדּוֹר{{ש}} {{רווח|5}}אֲשֶׁר קָמוּ אַחַר הַדֶּלֶת לִסְדֹּר {{סי|הָ}}{{סי|אֹכְלִים|0}} זֶרַע שִׁיחוֹר{{ש}} {{רווח|5}}כִּתְמוֹ הַטּוֹב פִּחֲמוּ מִשְּׁחוֹר{{ש}} {{סי|וַ}}{{סי|יִּגְדַּל|0}} עָוֹן וְהֵשִׁיב יָמִין אָחוֹר{{ש}} {{רווח|5}}וְעוֹד לֹא שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחוֹר {{סי|זַ}}{{סי|כּוּ|0}} אֲמָרָיו כְּנָם דָּת לְהָקִים{{ש}} {{רווח|5}}בִּצַּע אֶמְרָתוֹ בְּאָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים{{ש}} {{סי|חָ}}{{סי|שַׁךְ|0}} תָּאֳרוֹ כְּנִאֲצוּ רְחוֹקִים{{ש}} {{רווח|5}}בְּבֶצַע מוֹאֲסֵי דָּת וְחֻקִּים {{סי|ט}}{{סי|וֹבִים|0}} רָעִים נִקְרְאוּ בְּשָׁלְחוֹ מַלְאָךְ{{ש}} {{רווח|5}}מַה לִּי וָלָךְ הַיּוֹם לְתַלְּאָךְ{{ש}} {{סי|יְ}}{{סי|דֵי|0}} עַם הָאָרֶץ דָּמִים בְּמַלְּאָךְ{{ש}} {{רווח|5}}תֵּעָנֵשׁ בְּבָצְעִי אֶת פִּלְאָךְ {{סי|כִּ}}{{סי|לָּה|0}} הֲמוֹנַי לֶכֶת אֲרַם נַהֲרַיִם{{ש}} {{רווח|5}}לְמַעַן לֹא תַעֲבֹר חֶרֶב כָּל שֶׁהוּא בְּאֶפְרַיִם{{ש}} {{סי|לֹ}}{{סי|א|0}} שָׁמַע לְחוֹזֶה לָשׁוּב אֲחוֹרַיִם{{ש}} {{רווח|5}}כִּי גְּזֵרָה נִגְזְרָה לְסַכְסֵךְ מִצְרַיִם בְּמִצְרָיִם {{סי|מֵ}}{{סי|חַטֹּאת|0}} סְתִירַת מְזוּזוֹת{{ש}} {{רווח|5}}חֲזוֹן עַנְתוֹתִי הֵחֵלּוּ לִבְזוֹת{{ש}} {{סי|נָ}}{{סי|עוּ|0}} עֲנָמִים לְחוּמוֹ לְהַבְזוֹת{{ש}} {{רווח|5}}וְלֹא הֵסֵב פָּנָיו וְסָפְדוּ עַל זֹאת {{סי|ס}}{{סי|וּרוּ|0}} הֵעִידוּ עַד לֹא שְׁאִיָּה{{ש}} {{רווח|5}}וַיְמָאֲנוּ סוּר וּמָט יְסוֹד נְשִׁיָּה{{ש}} {{סי|פְּ}}{{סי|נֵי|0}} קְרָב כְּקָרַב וְלֹא עָלְתָה לוֹ רְטִיָּה{{ש}} {{רווח|5}}וַיוֹרוּ הַמּוֹרִים לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּה {{סי|ע}}{{סי|וֹדֶנּוּ|0}} עוֹצֵם עֵינָיו בְּגֶוְיוֹ נוֹחֲצִים{{ש}} {{רווח|5}}חֵץ אַחַר חֵץ מוֹרִים וְלוֹחֲצִים{{ש}} {{סי|צָ}}{{סי|דוּהוּ|0}} וְשָׂמוּהוּ כַּמַּטָּרָה לַחִצִּים{{ש}} {{רווח|5}}וַיִּזְרְקוּ בּוֹ שְׁלֹש מֵאוֹת חִצִּים {{סי|קַ}}{{סי|לִּים|0}} הִטּוּ אַחֲרָיו אֱזוֹן מוֹצָא פִיהוּ{{ש}} {{רווח|5}}וְעַד מִצּוּי נֶפֶשׁ מַעֲשָׂיו הֵפִיהוּ{{ש}} {{סי|ר}}{{סי|וּחַ|0}} שְׂפָתָיו הִפְצָה מִפִּיהוּ{{ש}} {{רווח|5}}צַדִּיק הוּא יְיָ כִּי מָרִיתִי פִּיהוּ {{סי|שִׂ}}{{סי|ישִׂי|0}} נוֹף כִּי קִנֵּא זַעַם{{ש}} {{רווח|5}}לְשַׁלֵּם שְׁאוֹנָם בַּעֲוֹן בִּצְעָם{{ש}} {{סי|תַּ}}{{סי|ם|0}} כֶּתֶם הַטּוֹב עַם זוּ בְּפִשְׁעָם{{ש}} {{רווח|5}}וַיְקוֹנֵן עָלָיו כָּל אֵיכָה יוּעַם {{סי|תַּ}}{{סי|ם|0}} בְּמִקְרֶה אֶחָד כּוֹס מְגִדּוֹ לִשְׁתּוֹת{{ש}} {{רווח|5}}בְּמוֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה כְּנָע הַקְהֵל לֶאֱתוֹת{{ש}} {{סי|תָּ}}לָה בְּעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם מֵהֲרֹס שָׁתוֹת{{ש}} {{רווח|5}}כִּי סָפְדוּ לוֹ אֵיכָה בְּעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת<קטע סוף=פולין/> {{הור|ברוב קהילות אשכנז מדלגים בית זה}}<קטע התחלה=פולין/> :{{סי|א|2}}וֹתוֹת קִינוֹת {{סי|לֻ|2}}בָּטָה מְחוֹלִי :{{סי|עֵ|2}}ת כִּי שָׁכַחְתִּי מְחוֹלְלִי :{{סי|זַ|2}}מּוֹתִי כִּי לָעַד יַאֲהִילִי :{{סי|רָ|2}}שַׁעְתִּי וְנָסַעְתִּי וְנֻטַּשׁ אָהֳלִי<קטע סוף=פולין/> <noinclude> ====קישורים==== {{ויקיפדיה|ויקונן ירמיהו על יאשיהו}} [[קטגוריה:קינות לתשעה באב|איכה אלי קוננו]] [[קטגוריה:אלעזר הקליר]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:קינות אלפביתיות|איכה אלי קוננו]] </noinclude> bbhpcrhiu2ayqvmnzkqpswrlw8p4l55 0 251785 2947663 2947489 2025-07-08T19:54:48Z מו יו הו 37729 2947663 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}}</noinclude> <קטע התחלה=פולין/>{{הור|סימן: '''תשר"ק, אלעזר'''}} אָהֳלִי אֲשֶׁר {{סי|תָּ}}אַבְתָּ עַד לֹא בְרֵאשִׁית עִם כִּסֵּא כָבוֹד לְצָרְפוֹ{{ש}} לָמָּה לָנֶצַח {{סי|שֻׁ}}דַּד בְּיַד {{סי|שׁ}}וֹדְדִים{{ש}} וְנִהְיֵיתָ כְּ{{סי|ר}}וֹעָה כְּעֹטְיָה וְרָעַשְׁתָּ וְרָגַנְתָּ{{ש}} {{רווח|8}}וְעַתָּה מַה לִּי פֹה.{{ממס|ישעיהו נב ה}} אָהֳלִי אֲשֶׁר {{סי|ק}}וֹמַמְתָּ לְאֵיתָנֵי אֶרֶץ בְּחֶרְדַּת מִי אֵפוֹא{{ש}} לָמָּה לָנֶצַח {{סי|צֻ}}מַּת בְּיַד {{סי|צָ}}רִים{{ש}} וְנִהְיֵיתָ כְּ{{סי|צִ}}פּוֹר בּוֹדֵד עַל גַּג מַר צוֹרֵחַ{{ש}} {{רווח|8}}מֶה לִידִידִי פֹּה.{{ממס|לפני=ע"פ|ירמיהו יא טו}} אָהֳלִי אֲשֶׁר {{סי|פַּ}}צְתָּ לְמַעֲנוֹ לְצִיר וְאַתָּה עֲמֹד עִמָּדִי פֹּה{{ש}} לָמָּה לָנֶצַח {{סי|עֻ}}רְעַר בְּיַד {{סי|עֲ}}רֵלִים{{ש}} וְנִהְיֵיתָ כְּ{{סי|שֹ}}וֹנֵא וְצָר{{ש}} {{רווח|8}}וְאַיֵּה אִוּוּי מוֹשָׁב פֹּה.{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קלב יד}} אָהֳלִי אֲשֶׁר {{סי|נָ}}חִית בְּעַנְנֵי הוֹד לְזֹאת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה וַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה{{ש}} לָמָּה לָנֶצַח {{סי|מֹ}}אַס בְּיַד {{סי|מ}}וֹרְדִים{{ש}} וְנִהְיֵיתָ כְּגִּבּוֹר {{סי|לֹ}}א יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ{{ש}} {{רווח|8}}מַה לְּךָ פֹה וּמִי לְךָ פֹה.{{ממס|ישעיהו כב טז}} אָהֳלִי אֲשֶׁר {{סי|כּ}}וֹנַנְתָּ מוּל מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ לְחוֹפֵף לְחֻפּוֹ{{ש}} לָמָּה לָנֶצַח {{סי|יֻ}}עָה בְּיַד {{סי|יְ}}הִירִים{{ש}} וְנִהְיֵיתָ כְּ{{סי|טָ}}ס בֶּחָלָל וְאֵין עוֹד נָבִיא{{ש}} {{רווח|8}}וְנַמְתָּ הַאֵין פֹּה.{{ממס|מ"א כב ז}} אָהֳלִי אֲשֶׁר {{סי|חָ}}נִיתָ מֵאָז בְּתָאָיו מִפֹּה וּמִפֹּה{{ש}} לָמָּה לָנֶצַח {{סי|זֻ}}נַּח בְּיַד {{סי|זָ}}רִים{{ש}} וְנִהְיֵיתָ כְּ{{סי|וָ}}תִיק יוֹצֵא חוּצָה{{ש}} {{רווח|8}}וְלֹא עָבַר פֹּה.{{ממס|לפני=ע"פ|ירמיהו יב ו}} אָהֳלִי אֲשֶׁר {{סי|הֵ}}כַנְתָּ לְהַשְׁלִיךְ בּוֹ לְפָנֶיךָ גּוֹרָל פֹּה{{ש}} לָמָּה לָנֶצַח {{סי|דֹּ}}חָה בְּיַד {{סי|דָּ}}מִים{{ש}} וְנִהְיֵיתָ כְּ{{סי|גֵ}}ר בָּאָרֶץ{{ש}} {{רווח|8}}כִּי לֹא נָסֹב עַד בֹּאוֹ פֹה.{{ממס|ש"א טז יא}} אָהֳלִי אֲשֶׁר {{סי|בַּ}}עֲוֹן בִּצְעִי חָשְׁכוּ כּוֹכְבֵי נִשְׁפּוֹ{{ש}} לָמָּה לָנֶצַח {{סי|אֻ}}פַּל בְּיַד {{סי|אֻ}}מּוֹת{{ש}} וְנִהְיֵיתָ כְּ{{סי|א}}וֹרֵחַ בְּמָלוֹן{{ש}} {{רווח|8}}עֹד מִי לְךָ פֹה.{{ממס|בראשית יט יב}}<קטע סוף=פולין/> {{הור|בהרבה קהילות אשכנז נוהגים לצרף קטע זה לראש הקינה הבאה}}<קטע התחלה=פולין/> :{{סי|אָ|1}}חוֹר וָקֶדֶם מִפֹּה וּמִפֹּה{{ש}} :{{סי|לְ|1}}כָל דּוֹר וָדוֹר נוֹדַע קִצְפּוֹ וְחֻפּוֹ{{ש}} :{{סי|עַ|1}}ל מָה מִכָּל אוֹם שָׁת עָלַי כַּפּוֹ{{ש}} :{{סי|זֹ|1}}את בַּעֲלִיל כִּי פִּיד חָקוּק בְּכַפּוֹ{{ש}} :{{סי|רְ|1}}פוּאָתִי בְּטוּחָה כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ :וְעַד עַתָּה אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ<קטע סוף=פולין/> <noinclude> [[קטגוריה:קינות לתשעה באב|אהלי אשר תאבת]] [[קטגוריה:אלעזר הקליר]] [[קטגוריה:מילות הקבע]] [[קטגוריה:קינות אלפביתיות|אהלי אשר תאבת]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> 912pp8n585495fxg6664r6mrzu1qypu 0 275055 2947703 2887898 2025-07-09T06:19:34Z Eliellou 27024 הוצאת מילה מתוך הציטוט. הוספת ניקוד. תיקון הפניה (כי תצא אש) 2947703 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|מורה נבוכים (אבן תיבון)|חלק א|פרק כב|פרק כג|פרק כד}} *{{ק|'''למהדורה מבוארת: [[ביאור:מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק כג]]'''}} [[File:מורה נבוכים פרק כב.ogg|thumb|מורה נבוכים פרק כב]] '''יצא''' היציאה כנגד הביאה. נעשה זה השם ביציאת גשם ממקום שהיה נח בו למקום אחר, יהיה הגשם בעל חיים או זולת בעל חיים: "'''הֵם יָצְאוּ אֶת הָעִיר'''" {{ממ|בראשית|מד|ד}}; "'''כִּי תֵצֵא אֵשׁ'''" {{ממ|שמות|כב|ה}}. והושאל להראות ענין שאינו גוף: "'''הַדָּבָר יָצָא מִפִּי הַמֶּלֶךְ'''" {{ממ|אסתר|ז|ח}}; "'''כִּי יֵצֵא דְבַר הַמַּלְכָּה עַל כָּל הַנָּשִׁים'''"{{ממ|אסתר|א|יז}}, ר"ל עבור המצוה; "'''כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה'''" {{ממ|ישעיה|ב|ג}}; וכן "'''הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ'''" {{ממ|בראשית|יט|כג}}, כלומר, הראות האור. ולפי זאת ההשאלה היא כל לשון יציאה שבאה מיוחסת לו יתעלה: "'''הִנֵּה ה' יֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ'''" {{ממ|ישעיה|כו|כא}}, {{ממ|מיכה|א|ג}}, יראה דברי הנסתר עתה ממנו. כלומר התחדש מה שנתחדש אחר שלא היה. כי כל מתחדש מאתו יתעלה ייוחס לדברו: "'''בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם'''" {{ממ|תהלים|לג|ו}}. דמות בפעולות הבאות מאת המלכים אשר כליהם בהעביר רצוניהם הדיבור. והוא יתברך בלתי צריך לכלי יעשה בו, אבל פעולתו ברצונו לבד, ואין לו דיבור גם כן בשום פנים כמו שיתבאר. וכאשר הושאלה להראות פעולה מפעולותיו '''יציאה''', כמו שביארנו, באמרו: "'''הִנֵּה ה' יֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ'''" {{ממ|ישעיה|כו|כא}}, {{ממ|מיכה|א|ג}}, הושאלה להעלות הפעולה ההיא כפי הרצון גם כן – '''שיבה'''. ואמר: "'''אֵלֵךְ אָשׁוּבָה אֶל מְקוֹמִי'''" {{ממ|הושע|ה|טו}}, העניין, העלות השכינה אשר היתה בתוכנו מעלינו, אשר נמשך אחריה העדר ההשגחה בנו, כמו שאמר מייעד רע: "'''וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל'''" {{ממ|דברים|לא|יז}}. כי כשנעדרה ההשגחה הופקר, ונשאר מטרה לכל מה שאפשר שיבוא ויקרה, ויהיה טובו ורעתו כפי המקרה. ומה קשה זה היעוד, ובעבורו כנה באמרו: "'''אֵלֵךְ אָשׁוּבָה אֶל מְקוֹמִי'''": [[קטגוריה:תרגום אבן תיבון למורה נבוכים|א/כג]] h4jo9bjw462tj8qtcphbxjhaa0kvjpo 0 275451 2947704 2888069 2025-07-09T06:22:55Z Eliellou 27024 הורדת גרשיים מיותרות 2947704 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|מורה נבוכים (אבן תיבון)|חלק א|פרק כד|פרק כה|פרק כו}} *{{ק|'''למהדורה מבוארת: [[ביאור:מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק כה]]'''}} [[File:מורה נבוכים פרק כב.ogg|thumb|מורה נבוכים פרק כב]] '''שכן''' ידוע כי ענין זאת המלה היא התמדת העומד במקום אחד: "'''וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא'''" {{ממ|בראשית|יד|יג}}; "'''וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל [בָּאָרֶץ הַהִוא]'''" {{ממ|בראשית|לה|כב}}, וזהו הידוע המפורסם. וענין השכינה במקום הוא התמדת העומד במקום אחד, כי באריכות עמידת בעל חיים במקום כולל או מיוחד, ייאמר בו שהוא שכן במקום ההוא, ואף על פי שהיה מתנועע בו בלא ספק. {{הערה|במהדורה המקורית מופיעים כאן בפעם השנייה הפסוקים שהובאו לעיל בפרק זה. השמטנו את ההכפלה של פסוקים אלו במהדורתנו, משום שנראה כי מדובר בטעות.}} והושאל זה למה שאינו בעל חיים. אבל לכל עניין שהתיישב ושקד על דבר אחד ייאמר בו גם כן לשון שכינה. ואף על פי שלא היה הדבר אשר שקד עליו עניין ההוא מקום, ולא היה העניין ההוא גם כן בעל חיים. אמר "'''[הַיּוֹם הַהוּא יְהִי חֹשֶׁךְ]... תִּשְׁכָּן עָלָיו עֲנָנָה'''" {{ממ|איוב|ג|ה}}, ואין ספק כי העננה אינה בעל חיים, ולא היום גוף כלל, אבל הוא חלק זמן. ולפי זאת ההשאלה הושאל לבורא יתעלה. כלומר, להתמדת שכינתו או השגחתו באיזה מקום שהתמידה בו השכינה, '''או''' לכל דבר שהתמידה בו השגחה. ונאמר "'''וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד ה''''" {{ממ|שמות|כד|טז}}; "'''וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'''" {{ממ|שמות|כט|מה}}; "'''וּרְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה'''" {{ממ|דברים|לג|טז}}. וכל מה שבא מזאת הפעולה מיוחס לבורא יתברך, הוא בעניין התמדת שכינתו, כלומר אורו הנברא במקום, או התמדת ההשגחה בדבר אחד. כל מקום כפי עניינו. ==הערות שוליים== <references/> [[קטגוריה:תרגום אבן תיבון למורה נבוכים|א/כה]] 6ca8p6bft5wlnt0czw6rdkua8h6vs1h 0 276338 2947647 2947378 2025-07-08T18:01:26Z OpenLawBot 8112 טקסטים חדשים 2947647 wikitext text/x-wiki {{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}<div style="text-align: justify;"> [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום העסקת אחים מומחים בשנים 2025 ו-2026)]] <!-- בוט שורה ראשונה --> {{*}} [[תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות)]] <!-- בוט שורה שנייה --> {{*}} [[תקנות איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (אזהרת בריאות)]] <!-- בוט שורה שלישית --> {{*}} [[חוק המרכז להנצחת זכרו של דוד לוי]] {{*}} [[טור ברקת|טור ברקת על שו"ע]] {{*}} [[משנה אהלות עם ניקוד]] {{*}} [[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום רביעי|סליחות זליגמן בער - ליום רביעי]] {{*}} [[שבחי הצדיקים (עידאן)]] {{*}} [[ראה מעשה]] {{*}} [[חבור יפה מהישועה]] {{*}} [[אלדד הדני]] {{*}} [[תיאור מפעלותיו של אוגוסטוס האלוהי]] {{*}} [[גליל כורש]] {{*}} [[פרי מגדים על אורח חיים רמח]] {{*}} [[ספר השמד הטבלה העגולה של המלך ארטוש]] </div> {{מסגרת מעוצבת תחתונה}}<noinclude> [[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]</noinclude> l9736440j1ldm0x7cuxz9140t9alus4 2947673 2947647 2025-07-08T21:00:44Z Fuzzy 29 2947673 wikitext text/x-wiki {{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}<div style="text-align: justify;"> [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום העסקת אחים מומחים בשנים 2025 ו-2026)]] <!-- בוט שורה ראשונה --> {{*}} [[תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות)]] <!-- בוט שורה שנייה --> {{*}} [[תקנות איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (אזהרת בריאות)]] {{*}} [[חוק המרכז להנצחת זכרו של דוד לוי]] <!-- בוט שורה שלישית --> {{*}} [[טור ברקת|טור ברקת על שו"ע]] {{*}} [[משנה אהלות עם ניקוד]] {{*}} [[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום רביעי|סליחות זליגמן בער - ליום רביעי]] {{*}} [[שבחי הצדיקים (עידאן)]] {{*}} [[ראה מעשה]] {{*}} [[חבור יפה מהישועה]] {{*}} [[אלדד הדני]] {{*}} [[תיאור מפעלותיו של אוגוסטוס האלוהי]] {{*}} [[גליל כורש]] {{*}} [[פרי מגדים על אורח חיים רמח]] {{*}} [[ספר השמד הטבלה העגולה של המלך ארטוש]] </div> {{מסגרת מעוצבת תחתונה}}<noinclude> [[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]</noinclude> 7adeanwq91m2zfdexmfx0t462mzkbkx 0 282404 2947658 2947533 2025-07-08T19:21:47Z 81.5.33.174 /* דרכי משה */ 2947658 wikitext text/x-wiki {{טור|אורח חיים|שנז|שנח|שנט|}} ==טור== '''[קרפף]''' כל מלאכות שבת והלכותיו אנו למדין ממלאכת המשכן. הלכך כל היקף שלא הוקף לדירה, כגון גנות ופרדסין ובורגנין שאינן עשויין אלא לשמור בתוכן, אף ע"פ שמן התורה הוא רה"י גמור והזורק מר"ה לתוכן חייב, חכמים אסרו לטלטל בתוכו יותר מד' אמות אם הוא מסאתים ולמעלה, אבל עד סאתים וסאתים בכלל מותר לטלטל בתוכו, ואפילו אין בו שומרים ולא היה לו בית דירה, כמו חצר המשכן שהיה בו סאתים ולא היה בו בית דירה אלא היקף של קלעים. ושיעור בית סאתים הוא שיעור ע' אמה וד' טפחים על ע' אמה וד' טפחים, לא שנא אם הוא מרובע או עגול או ארוך וקטין, ובלבד שלא יהא ארכו יותר משנים ברחבו, כחצר המשכן שהיה אורך מאה אמה ורוחב חמשים. אבל אם ארכו יותר משנים ברחבו, אין מטלטלין בו אלא ד' אמות. ואם הוקף לדירה, אפילו יש בו מאה מילין שרי. ומה נקרא מוקף לדירה? זה שבנה בו בית דירה או שפתח לו פתח מביתו ואח"כ הקיפו, אבל אם הקיפו ואחר כך פתח לו פתח, לא. ואם היה מוקף שלא לשם דירה ורוצה להקיפו לדירה, אין צריך לפרוץ כולו, אלא יפרוץ בה פרצה ביותר מעשר ובזה יתבטל ההיקף ונמצא בית פתוח בו בלא היקף, ויחזור ויגדור הפרצה, והרי הוא פתוח ולבסוף הוקף. ואם פרץ אמה וגדרה וחזר ופרץ אמה אצל מה שגדר וחזר ועשה כן עד שהשלימו לעשר, שרי. תל גבוה עשרה דינו כקרפף, עד סאתים מותר לטלטל בכולו, יתר מכאן אין מטלטלין בו אלא בד' אמות. '''[מיעוט שטח הקרפף]''' היה הקרפף יותר מסאתים ובא למעטו באילנות שנוטע לתוכו למעט אויר<ref>אולי צ"ל אוירו.</ref>, אינו מתמעט בכך, שכן דרך הקרפף להיות בו אילנות. בנה בו עמוד למעטו ונתמעט בכך, אם הוא רחב ג' טפחים הוי מיעוט, פחות מג', בטל ואינו מיעוט. בנה מחיצה באורך עשר לפני מחיצה הראשונה, לבטל מחיצה הראשונה שתהיה כמו שאינה ויהיה מוקף לדירה על ידי השנייה, אם הרחיקה מן הראשונה ג' שרי, פחות מג' אסור, דכיון שאין ביניהם ג' הוי כאילו דבוקות בזו<ref>אולי צ"ל "זו בזו".</ref>. טח טיט על מחיצות הראשונות למעט אוירו ונתמעט בכך, אם הטיט עבה שאם תבטל המחיצה הראשונה ראוי לעמוד בפני עצמה, הוי מיעוט, ואם לאו, לא הוי מיעוט. בנה מחיצות על הראשונות להקיפו על ידם לדירה, אינו מועיל. ואם נבלעו התחתונות ונשארו העליונות מאליהם, ניתר על ידם. אבל תל יותר מסאתים ועשה מחיצות על שפתו לדירה, מועיל, שהרי דר באויר מחיצות שעושה עתה. '''[ביטול הדירה שבקרפף]''' קרפף יותר מסאתים שהוקף לדירה, נטע רובו באילנות, אפילו אינן נטועין שורות שורות אין מבטלין הדירה, שכן דרך קרפף לנטוע בו אילנות להסתופף בצילן. נזרע רובו, הזרעים מבטלין דירתן אפילו אין בהם אלא סאתים. נזרע מיעוטו, אם אין בו אלא סאתים מותר, יותר מסאתים אסור, שמבטלין הדירה. אבל בחצר ורחבה שאחורי הבתים, מספקא ליה לר"מ אם זרעים מבטלין דירתן לענין זה שאם רובן זרועין שיבטלו כל הדירה. ואפילו אם תמצא לומר כיון שחשובין דירה יותר אין הזרעים מבטלין דירתן, הזרוע מיהא אין שם דירה עליו, ואם הוא יותר מסאתים אוסר כל החצר, ואין מטלטלין בו אלא בד' אמות. וכן אפילו אין בו אלא סאתים או פחות (והוא רוב), אפילו הכי הזרוע שם קרפף עליו. וכי תימא מאי נפקא מינה, אפילו אם שם קרפף עליו והלוא קרפף וחצר רשות אחד הן, איכא למימר דנפקא מינה שאסור להוציא ממנה לבית, וגם אם הוא יתר מסאתים שאין מטלטלין בו אלא בד' אמות. או שמא אין זרעין מבטלין אלא דירת קרפף ולא דירת חצר ורחבה, וטוב להחמיר. הלכך, מי שיש לו גנה בחצרו, אם היא רוב החצר, אפילו אין בה אלא בית סאתים, לא יטלטל ממנה ומן החצר לבית, ואם היא יותר מסאתים לא יטלטל בה ובחצר אלא בד' אמות. ואם היא מיעוט החצר, מה שיש בה יותר מסאתים אוסר כל החצר, ואם יש בה סאתים או פחות, אסור להוציא ממנו לבית. קרפף יותר מבית סאתים שהוקף לדירה ונכנסו בו מים, אם ראוין לשתייה אין מבטלין הדירה, אפילו אם המקום שנתפשטו שם יותר מבית סאתים, ואפילו נתמלא כולו מים, ואפילו הם עמוקים הרבה. ואם אינן ראוין לשתייה, אז דינו כזרעים: אם נתפשטו ברובו כולו אסור, אפילו אין בהם סאתים. במיעוטו, אם יש בהם יותר מסאתים כולו אסור, אפילו אין בעומקן עשר, ואם אין בהן אלא סאתים מותר. '''[קירה, נפרץ לחצר, מחיצה שנתבטלה]''' קרפף בית ג' סאין וקירה ממנו בית סאה, מותר אפילו אם הקירוי משופע, דחשבינן כאילו מחיצה בסוף הקירוי ולא נשאר אלא קרפף בית סאתים. קרפף בית סאתים מצומצם וחצר שנפרצו במילואם זה לזה, הקרפף הוא אסור שהרי הוא עתה יותר מבית סאתים, אע"פ שאויר החצר אינו גורם לו ליחשב יותר מבית סאתים, שהרי הוקף לדירה וכל מקום שהוקף לדירה אין שיעור לאוירו, מ"מ מקום מחיצה שנפרצה מיותר<ref>הכוונה "מייתר" אותו, כלומר הופך אותו ליותר מבית סאתים.</ref> אותו, והחצר מותר כדפרישית שאין שיעור לאוירו. קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה, ופתח בו פתח, ועשה מחיצה לפניו יותר מי', והותר על ידי שנתבטלה מחיצה הראשונה, ונפלה האחרונה, אינו ניתר על ידי הראשונה. ==בית יוסף== {{המרת או.סי.אר}} כל מלאכות שבת והלכותיו אנו למדין ממלאכת המשכן וכו' פשוט בכמה מקומות מהם פרק הזורק (צו.): הלכך כל היקף שלא הוקף לדירה וכו' אע"פ שמן התורה הוא רה"י גמור וכו' בפ"ק דשבת (ז.) ובפרק הדר (סז:) א"ר יוחנן קרפף יותר מבית סאתי' שלא הוקף לדירה אפי' כור אפי' כוריים הזורק לתוכו חייב: ומ"ש חכמים אסרו לטלטל בתוכו וכו' משנה בפרק עושין פסין (דף כג) ועוד א"ר יהודה הגנה והקרפף שהיא ע' אמה ושיריים וכו' ואמרינן בגמ' דהלכה כר"ע דלא בעי התם שתהא מוקפת לדירה: ומ"ש ושיעור ב' סאתים הוא שיעור ע' אמה וכו' ג"ז פשוט שם: ומ"ש ל"ש אם הוא מרובע או עגול וכו' ג"ז שם בגמ' הלכה כר"י דשרי אפי' באריך וקטין: ומ"ש ובלבד שלא יהא ארכו יותר מב' ברחבו וכו' ג"ז שם במשנה ר' יוסי אומר אפילו אם היה ארכה בשנים ברחבה מטלטלין בתוכה ומשמע הא אם היה ארכה יותר על שנים ברחבה אין מטלטלין בתוכה וכתב רבינו ירוחם בח"ד ואם הוא יותר מפי שנים בארכו על רחבו אמה א' אין מטלטלין בתוכו אבל בפחות מאמה מטלטלין כי אין חשוב יותר מפי שנים אם לא היה שם אמה יותר וכן משמע בגמ': ומ"ש ואם הוקף לדירה אפילו יש בו ק' מילין שרי (שם:): ומה נקרא מוקף לדירה וכו' ג"ז שם (דף כד) אמר רב כהנא רחבה שאחורי הבתים אין מטלטלין בה אלא בד"א אמר רב נחמן אם פתח לו פתח מותר לטלטל בכולו פתח מתירו ולא אמרן אלא שפתח ולבסוף הוקף אבל הוקף ולבסוף פתח לא ופירש"י רחבה שאחורי הבתים. ואין פתח הבית פתוח לה הויא מוקפת שלא לשם דירה ואי יותר מבית סאתים הוא אין מטלטלין בו אלא בד"א: ומ"ש ואם היה מוקף שלא לשם דירה ורוצה להקיפו לדירה וכו' ג"ז שם (דף כ"ד) אר"נ אמר שמואל קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה פורץ בו פרצה יותר מי' וגודרו ומעמידו על י' ודיו ופירש"י שלא הוקף לדירה ואח"כ בנה אצלו דירה ואמר לקמן הוקף שלא לדירה ואח"כ פתח לו פתח לדירת ביתו לא מהני כיצד הוא עושה פורץ פרצה יותר מי' דהוי כמי שאין בו מחיצות וסותם אותה פרצה ומעמידה על י' והוי כפתח ולבסוף הוקף לדירה שנפתחת לו וכ' ה"ר יהונתן פורץ בה פרצה יותר מי' ונתבטלו כל המחיצות שאפילו היה מוקף לדירה היה אסור לטלטל בו אף כנגד העומד וגודר וסותם אותה פרצה לשם דירה אם ירצה כולו או אם ירצה אמה אחרת היתירה על עשר והוי כפתח ולבסוף הוקף ואותן י' אמות הנשארות פתח הן ואפילו כנגדן מותר לטלטל והרמב"ם בפי"ו כתב מקום שהוקף שלא לשם דירה אם פרץ בו פרץ יותר על י' אמות בגבוה י' טפחים וגדר בה לשם דירה עד עשר מותר לטלטל בכולה. וכתב הרב המגיד נראה מדבריו שהכל תלוי בכוונת הגדרים אם נעשו על דעת דירה ונראה שא"א שתועיל כוונתו אא"כ היה בדעתו לעשות ממנו בית לדור אבל אם היה דעתו לקרפף ואינו סומך לבית דירה היאך יאמר רבינו שגדרתו לשם דירה יועיל והוא מכוין לדבר שא"א ודבריו צל"ע <i data-commentator="Prisha" data-order="1"></i> והרשב"א כתב גבי קרפף איזה מוקף לדירה כל שפתח לתוכו פתח דירה ואח"כ הוקף וכמימרא זו כתב שיטת רש"י עכ"ל: ומ"ש ואם פרץ אמה וגדרה וכו' ג"ז בעיא דאיפשיטא שם (דף כ"ד) בספר ת"ה כתוב תקון נקל לקרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה בלא שיפרוץ כלום מן החומה ויהיה נחשב מוקף לדירה: כתוב בהגהות אשיר"י בפ' עושין פסין בשם א"ז גנה וקרפף שהיקיפן בגדר גבוה י' טפחים ויש שם שומירה דהיינו סוכת שומרים או בית דירה או שתהא סמוכה לעיר דהואיל וקרובה לביתו דעתו עליה להשתמש בה תדיר וכהוקף לדירה דמי אפילו גדולים הרבה שרי עכ"ל. ונראה שטעמו מדתנן ועוד א"ר יהודה בן בבא הגנה והקרפף שהם ע' אמה ושירים על ע' אמה ושירים מוקפת גדר גבוה י' טפחים מטלטלין בתוכה ובלבד שיהא שם שומירה או בית דירה או שתהא סמוכה לעיר ואע"ג דקי"ל כר"ע דאמר אפי' אין בה אחת מכל אלו מטלטלין בתוכה מ"מ מדר' יהודה בן בבא שמעינן דהנך חשיבי בית דירה הילכך לדידן כי הוי יותר מבית סאתים דבעי הוקף לדירה חשיבי הנך בית דירה דהא ע' אמה ושירים לר' יהודה בן בבא כיותר מבית סאתים לדידן אבל אין כן דעת התו' שכתבו דאפי' לר"י בן בבא ביותר מבית סאתים לא סגי בשומירה ובית דירה אלא פתח ולבסוף הוקף הקרפף לצורך הבית: תל גבוה י' דינו כקרפף וכו' ג"ז שם בד' כ"ה משמע הכי מהא דא"ר חסדא ומודה לי רב ששת שאם עשה מחיצה על התל שהועיל מ"ט באויר מחיצות העליונות דר הוא וכמו שיתבאר בסי' זה בס"ד: היה הקרפף יותר מסאתים ובא למעטו באילנות וכו' פשוט שם (דף כה) וכ' ה' המגיד פי"ו בשם הרשב"א מפני שדרך לטעת אילנות בקרפיפות לפיכך אפילו היו האילנות גבוהים י' ורחבים ד' שחולקים רשות לעצמם אין ממעטים. עוד כתב לפיכך יראה לי שהבורות שבגינה אפילו עמוקים עשרה ורחבים ד' תשמיש הגינה הם ואין ממעטין וכן בית כנוס המים להשקות הגן אינו ממעט ומן הטעם שאמרנו עכ"ל: בנה בו עמוד למעטו וכו' ג"ז שם (דף כ"ה) בנה בה עמוד גבוה עשרה ורחב ד' הוי מיעוט פחות משלשה לא הוי מיעוט משלשה ועד ארבעה רבה אמר הוי מיעוט ורבא אמר לא הוי מיעוט הרחיק מן הכותל ארבעה ועשה מחיצה הועיל פחות משלשה לא הועיל מג' ועד ד' רבה אמר הועיל רבא אמר לא הועיל רב שימי מתני לקולא. ופירש"י בנה בה עמוד. ואפילו באמצע ובכך נתמעט מבית סאתים: פחות מג' טפחים. אפילו נתמעט מבית סאתים כמאן דליתיה דמי: הרחיק מן הכותל. של קרפף ד' טפחים ועשה מחיצה לדירה הועילה מחיצה זו להיות היקף חדש והוי פתח ולבסוף הוקף: פחות מג' לא הועיל. דהוי כמחיצה ע"ג מחיצה ולא בנתמעט מבית סאתים מיירי מדלא נקט מיעוט ואינו מיעוט דאי נתמעט ודאי הוי מיעוט שאפילו הוסיף על עובי הכותלים עד שנתמעט ש"ד כדלקמן אלא בפתח ולבסוף הוקף מיירי. מתני לקולא. להך פלוגתא דלעיל ואמר דבג' כ"ע מודו דעמוד הוי מיעוט ומחיצה הוי מחיצה לדירה ולא במוסיף ובפחות מג' פליגי וגבי הרחיק מן הכותל ועשה מחיצה כתב הרא"ש בדף קי"ו נ"ל דא"צ לעשות מחיצה אלא ביותר מי' דבבנין מחיצה חדשה סותר את הישנה וה"ל כמו פרץ אמה וגדר אמה וכ"נ מהא דקאמר הרחיק מן התל ד' ועשה מחיצה משמע דיש לקרפף ג' מחיצות מצד אחד ובאותה מחיצה שעשה לפני התל הוקף כולו לדירה. אבל הרמב"ם בפי"ו כתב הא דהרחיק מן הכותל ועשה מחיצה לענין מיעוט מבית סאתים וכתב ה"ה שהוא היה גורס הוי מיעוט במקום הועיל ופי' הסוגיא לדעתו שכל מיעוט שהזכירו הוא בנתמעט הקרפף מיותר מבית סאתים ע"י הבנין והבבין הזה אפילו פחות מי' אמות ושלא לשם דירה ולענין פסק הלכה כתב הרא"ש שפסק ר"מ כלישנא קמא דלא כרב שימי וכן דעת הרמב"ם בפי"ו וגבי טח בטיט כתב בדף קי"ו שר"מ והראב"ד והרז"ה פסקו כרבא והרמב"ם בפי"ו פסק כרבה וכ"נ דאין הלכה כתלמיד במקום הרב ודע שממ"ש רש"י גבי בנה בה עמוד ואפילו באמצע נראה שחולק הרמב"ם בפי"ו שכתב בנה בו עמוד בצד הכותל דמשמע אבל אם בנאו באמצע הוי מיעוט: טח טיט על מחיצות הראשונות וכו' ג"ז שם (כה.) טחו בטיט ויכול לעמוד בפ"ע הוי מיעוט אינו יכול לעמוד בפ"ע רבה אמר הוי מיעוט רבא אמר לא הוי מיעוט ופירש"י טח בטיט והוסיף על עובי הכותלים עד שנתמעט: יכול לעמוד. הטיט בפני עצמו שעשוי בעובי שאפילו ניטל כותל הראשון יכול זה לעמוד וכבר כתבתי בסמוך שדעת הרא"ש והרמב"ם בפי"ו לפסוק כרבה ודלא כר"מ והראב"ד והרז"ה שפסקו כרבא ומה שקשה לדעת הרמב"ם מדין הרחיק מן הכותל פחות מג' דלא הוי מיעוט ובטחו בטיט הוי מיעוט כבר יישבן ה"ה בפי"ו: בנה מחיצות על הראשונות וכו' שם (כה.) העושה מחיצה ע"ג מחיצה א"ר חסדא בשבת הועיל ורב ששת אמר לא הועיל א"ר חסדא ומודה לי רב ששת שאם עשה מחיצה על התל שהועיל מ"ט הואיל ובאויר מחיצות עליונות הוא דר ופירש"י הרחיק מן התל שבקרפף ויש מן התל עד המחיצה יותר מבית סאתים הרבה ועשה מחיצה לדירה אצל התל בריחוק ד' טפחים ועדיין יש יותר מבית סאתים בין ישינה לחדשה אבל זו לדירה עשאה: הועיל. והכל מותר: לא הועיל. דהויא מחיצה ע"ג מחיצה: מודה לי רב ששת שאם עשה מחיצה על התל. ול"ג על שפת התל וה"פ אע"פ דפליג ואמר דלא מישתרי קרפף בהכי היינו טעמא שהדר בקרפף באויר מחיצות התחתונות דר אבל אם היה תל יותר מבית סאתים ועשה מחיצות סביב עליו להשתמש על גובה התל הואיל והדר על התל דר באויר מחיצות העליונות ולא מהני ליה תחתונות מידי הלכך לאו מחיצה ע"ג מחיצה היא וכתבו התוס' רש"י לא גריס על שפת התל דהוה משמע לאותם הדרים למטה אלא גרסינן על התל והועיל לאותם הדרים על התל ומיהו צריך לפרש דמיירי על שפת התל שאם הרחיקו ד' מן השפה אין שם חידוש דה"כ למטה אם הרחיק הועיל עכ"ל. וכתב הרא"ש דהלכה כרב ששת וכן דעת הרמב"ם בפי"ו: ומ"ש ואם נבלעו התחתונות וכו' שם בעיא דאיפשיטא וממה שכתבתי בסמוך בשם התוס' יתבאר לך שמ"ש רבינו אבל תל יותר מסאתים ועשה מחיצות על שפתו לרבותא נקט על שפתו דאפ"ה מועיל וכ"ש שלא על שפתו: קרפף יותר מסאתים וכו' פשוט שם (כג:): ומ"ש אפילו אינן נטועין שורות וכו' פלוגתא דאמוראי שם (כד.) ומשמע בגמ' דהלכה כרב נחמן דשרי וכן פסק הרא"ש וכ"נ מדברי הרמב"ם בפי"ו: נזרע רובו פשוט שם (כג:): ומ"ש נזרע מיעוטו אם אין בו אלא סאתים מותר וכו' גז"ש (כד.) תרי לישני ופסק הרא"ש כלישנא בתרא לקולא וכן פסק הרמב"ם בפי"ו והטעם דכשנזרע יותר מבית סאתים אסור לטלטל אף במה שלא נזרע הוא לפי שנפרץ במילואו למקום האסור לו: אבל בחצר ורחבה שאחורי הבתים מספקא לר"י וכו' כ"כ הרא"ש בפ' בתרא דעירובין (קיו): קרפף יותר מבית סאתים וכו' ונכנסו בו מים וכו' (שם כד.) קרפף יותר מב"ס שהוקף לדירה ונתמלא מים סבור רבנן למימר כזרעים דמו ואסור א"ל ר' אבא משמיה דרבה מים כנטעים דמו ושרו אמר אמימר והוא דחזו לתשמישתא אבל אם לא חזו לתשמישתא לא אמר רב אשי ודחזיין לתשמישתא נמי לא אמרן אלא שאין בעומקן יותר מב"ס אבל אם יש בעומקן יותר מבית סאתים אסור ולאו מילתא היא מידי דהוה אכריא דפירי ופירש"י והוא דחזו לתשמישא. לשתייה דאין לך דירה מעולה מזו: שאין בעומקן יותר על בית סאתים. כלומר שאין עומקן של מים נפשט ברוחב יתר על בית סאתים ועומקן של סתם מים לבטל מקומם מדין קרקע י' טפחים כדאמר במסכת שבת והרא"ש כתב (דף קי"ו) ואי לא חזי לתשמיש אפילו אין בעומקן יתר מבית סאתים אסור כי משמע שנתמלא כל הקרפף מים אלא שמקצתו יש בעומקו י' ומקצתו אין בעומקו י' ובחזו לתשמישא הוו בעו לפלוגי בין יש בעומקו יותר מבית סאתים לאין בעומקו יותר מבית סאתים אבל כי לא חזו לתשמישא לא מפליג משום דאפילו אותם שאין עומקן י' מבטלים הדירה כיון דלא חזו לתשמישא וגם אינו יכול להשתמש במקום המים עכ"ל ומשמע מדבריו דכי לא חזו לתשמישא דיינינן ליה כדין נזרע ומשמע תו מדבריו דאפילו אין בעומקן עשרה כיון דלא חזו לתשמישא ה"ל כנזרע וכך הם דברי רבינו ואין כן דעת רש"י שכתב דכל שעמוקין פחות מי' אין מבטלין מקומם מדין קרקע וכ"כ ה"ה בפי"ו בשם הרשב"א דכשאמרו שכשאינם רא יין לשתייה הרי הם כזרעים כשיש בעומקן י' טפחים אבל פחות מכאן הרי הם כטיט בחצר רקק הוא זה ורקק אינו חולק רשות לעצמו בשום מקום: קרפף בית ג' סאין וקירה ממנו בית סאה וכו' שם בפ"ב דעירובין (כה.) קרפף בית ג' וקירה בו בית סאה רבה אמר אויר קירוייו מייתרו ור' זירא אמר אין אויר קירוייו מייתרו לימא בדרב ושמואל קא מיפלגי דאיתמר אכסדרה בבקעה וכו' רב אמר אמרי' פי תקרה יורד וסותם ושמואל אמר לא אמרינן אי דעביד כי אכסדרה ה"נ הב"ע דעביד כי אורזילא ופירש"י אויר קירוייו מייתרו. סאה המקורה מיחשבא בהדי אידך כאילו לא קירוהו ואכתי הוי יותר מבית סאתים א"ר זירא ומודינן בקרפף שנפרץ במילואו לחצר שאסור מ"ט דאויר חצר מייתרו ואסיקנא דה"ק שאויר מקום מחיצות מייתרו ופירש"י מקום מחיצות שנטלו וניתוסף על האויר ועושהו יותר מב"ס. ולפי הא דפירש"י באויר קירוייו מייתרו הוי רבה לחומרא ור' זירא לקולא אבל הרא"ש כתב וז"ל כתב ר"ח וקי"ל כר' זירא ובא"ז פסק כרבה דמיקל בעירובין וצ"ל שהוא גורס אויר קירויו מתירו כלומר שהוא ניתר ע"י הקירוי וכן גורס הרמב"ם בפי"ו מהלכות שבת: ומיהו בהא דא"ר זירא ומודינן בקרפף שנפרץ וכו' שאסור מ"ט שאויר חצירו מייתרו ע"כ לומר דגרסי' מייתרו כגירסת רש"י דא"א למיגרס אויר חצר מתירו בשום פנים ויש לדקדק היכי א"ר זירא ומודינן בקרפף שנפרץ וכו' שאסור למאן מודה אי לרבה הא רבה מישרא שרי בקירה בו בית סאה והיכי לימא דמודה ליה ר' זירא דבקרפף שנפרץ וכו' שאסור ועוד מאי איצטריך לאשמועינן ר' זירא שהוא אוסר בכה"ג דכיון דאסר בקירה בו בית סאה ממילא שמעינן דאסר בקרפף שנפרץ במילואו לחצר ונ"ל דודאי לא אתי ר' זירא לאשמועינן דהוא אסר בחצר שנפרץ במילואו לחצר אלא לאשמועינן דרבה מודה בקרפף שנפרץ במילואו לחצר דאסור והיינו דלא קאמר ומודינא אלא ומודינן כלומר בין לדידי בין לרבה אסור דבהא לא פליגינן ולענין פסק הלכה כבר כתבתי בשם הרא"ש שר"ח פסק כדברי המחמיר וא"ז פסק כדברי המיקל ונראה מדבריו שכן דעת רבינו מאיר וכן דעת הרמב"ם בפי"ו והכי נקטינן ואהא דאוקימנא בגמ' לפלוגתייהו דעביד כי אורזילא כלומר דאל"כ לכ"ע הוי שרי משום דפי תקרה יורד וסותם פירש"י אורזילא. גג משופע דליכא פה אבל התוס' פי' דאורזילא היינו שהוא פתוח מכל צדדיו והרמב"ם בפ' י"ז כתב קירויו מתירו שפי תקרה יורד וסותם וכתב ה"ה שהרמב"ם מפרש כפי' התוס' דכי אורזילא היינו שהוא פתוח מכל צדדיו כלומר ואפ"ה לדברי המיקל מותר אבל הרשב"א כתב דדוקא כשקירה על גבי שתי מחיצות דבוקות זו לזו הא לאו הכי לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם ודברי רבינו נ"ל עיקר עכ"ל. ודברי רבינו כדברי רש"י והיינו שהגג משופע ופסק כדברי המיקל: קרפף בית סאתים וחצר שנפרצו וכו' ג"ז שם (כה:) אהא דאמר ר' זירא ומודינן בקרפף שנפרץ במילואו לחצר שאסור מ"ט הואיל ואויר חצר מייתרו מתקיף לה רב יוסף וכי אויר המותר לו אוסרו א"ל אביי כמאן כר"ש לר"ש במי הא איכא אויר מקום מחיצות דא"ר חסדא קרפף שנפרץ במילואו לחצר חצר מותרת וקרפף אסור חצר מ"ט דאית ליה גיפופי והא זימנין דמשכחת לה איפכא אלא משום דאמרי' זה אויר מחיצות מייתרו וזה אין אויר מחיצות מייתרו ופירש"י שאויר חצר מייתרו ועושהו יותר מבית סאתים ואסור וכי אויר המותר לו אוסרו וכו' ודברי רבינו כרש"י שפירשה בקרפף בית סאתים אבל הרמב"ם בפרק י"ו פירשה בקרפף יותר מבית סאתים וכתב ה"ה שאין הסוגי' נוחה לפירושו ושהרשב"א כתב כפירוש רש"י ושכתב עוד בד"א בשנפרץ הקרפף למילואו וכותליו נכנסים בתוך חלל החצר או שהיו כותלי החצר שבצד זה ושבצד זה יתרים על רוחב הקרפף ד"א ואם לאו אין זה נפרץ במילואו שכל שנראה מבחוץ אע"פ ששוה מבפנים נדון משום לחי עכ"ל: קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה וכו' שם בעירובין (כה.) ההוא בוסתנא דהוה סמוך לאפדנא נפל אשייתא ברייתא דאפדנא סבר רב ביבי למימר לסמוך אגודא גווייתא א"ל רב פפי הנך מחיצות לגואי עבידן וכתב הרא"ש שר"ת פי' שהבוסתנא היתה יתירה מבית סאתים שהוקף ולבסוף פתח האפדנא ועשו גודא (הקיפה לדירה ברחוק ד"א מגודא דאפדנא וגם היה באותה גודא פתח ללכת מאפדנא לבוסתנא ונפל ההוא גודא וסבר רב ביבי למיסמך אגודא גווייתא דאפדנא הואיל והותר ע"י מחיצה שעשו להקיפה לדירה ואע"ג דנפל ההוא מחיצה רצה לסמוך אגודא גווייתא דהואיל והותרה הותרה ותועיל ההוא גודא דאפדנא אע"פ שנעשית קודם שפתח האפדנא לבוסתנא ומסיק כיון דלדירה גואי נעשית המחיצה ולא לדירה בראי דבשעה שנעשית לא היה פתח בין אפדנא לבוסתנא ולא הוקף בוסתנא לדירה באותה אשיתא לא תועיל כאילו עכשיו הקיפה לדירה ורש"י פי' בע"א ודברי רבינו הם כדברי ר"ת ויישוב לשונו קרפוף וכו' והותר ע"י מחיצה זו שע"י כן נתבטלה מחיצה שהיתה שלא לשם דירה ואח"כ נפלו מחיצה אחרונה לא אמרינן דלישתרי ע"י מחיצה ראשונה דהואיל והותרה הותרה. כתוב בהגהות אשיר"י ספ"ב דעירובין פרדס גדול שלא הוקף לדירה סמוך לבית ובנה בו בית יעשה שביל בקנים פחות מג' מפתח ביתו לפתח הבית שבנה ויטלטל דרך השביל עכ"ל ודבריו הם סתומים והם לקוחים מההוא אבורנקא דה"ל לריש גלותא בבוסתניה דאיתא בעירובין (כה.) לפי' שני שכתב רש"י. כתב בתשובות הרשב"א גנה יתירה על בית סאתים שעשו בתוכה בית דירה ובור עמוק י' ורחב ד' להשקות את הגן ובית כנוס מים שקורין סאפארי"ג להקוות בו מים להשקות זרעים יש מן החכמים שהורה שהבור ובית כנוס המים ממעטין ונתן טעם לדבריו לפי שהם רה"י וא"כ אינו מכלל הגנה שהיא כרמלית ואינם נמדדים עמה ועוד הורה שמותר להכניס מן הבית שבתוכו אליה וממנה אל הבית ונתן טעם לדבריו מפני שהכל רשות מיוחדת לו ולא נחלקו ר"ש ורבנן אלא ברשויות מחולקין של שנים הא בחד גברא לא ואני אומר בכל להחמיר והשבתי עליו דבור אינו ממעט ואף לכשת"ל שהוא רה"י לפי שאין הדבר תלוי בחילוק רשויות שהרי אמרו בשלהי פסין מיעטו באילנות אינו מיעוט קא פסיק ותני ל"ש גבוה י' ורחב ד' שהוא רה"י ול"ש אינו גבוה י' ורחב ד' מדלא פליג בזה כדפליג בעמוד ועוד דעמוד גבוה י' ואינו רחב ד' לכ"ע אינו מועיל ואע"פ שהוא רשות בפני עצמו דמקום פטור הוא וארכו הדברים בין הרשב"א והחכם ההוא ובסוף עמדו דברי הרשב"א. כתב הריטב"א בפ"ב דעירובין שי"א דהא דאסור להוציא מבית לקרפף דוקא כשהם של ב' בני אדם אבל אם הם של אדם א' מותר מידי דהוה אבית וחצר דאדם א' וטעמא דמסתבר הוא וכן דעת מורי הר"מ ז"ל אבל י"א דבית וקרפף לר"ש כחצר וקרפף לרבנן דאסרי בחד גברא הלכך רחבה שיש לחצירות אחורי הבתים אפילו לר"ש אסור להוציא שם בשבת כלים ששבתו בתוך הבית ואע"פ שהם דגברא חד אלא א"כ נעשית הרחבה באחרונה דה"ל פתח ולבסוף הוקף ויש נותנין טעם להתיר הוצאה מן הבתים לרחבות משום דלא חשיבא רחבה שלא לשם דירה אלא רחבה שאחורי הבתים שעשה כל אחד ביתו סביב ונשארה רחבה בנתיים דה"ל לגואי עבידא לבראי לא עבידא אבל רחבה שנעשו כותלים לצרכה מוקפה לדירה חשיבא וכן פי' הראב"ד ז"ל ואין זה מחוור אבל יש למצוא היתר לרחבה שלנו לפי שיטה זו שלא אמרו דרחבה חשיבא כקרפף לגבי בית אלא כשהוא יותר מבית סאתים אבל בית סאתים לא הוי כקרפף וכדאמר שמואל גבי גג בפרק כל גגות (צ.) הא רחבה יותר מבית סאתים או קרפף אפי' של בית סאתים אסור לגבי הבית ואפילו לר"ש ואפילו דחד גברא וכ"נ דעת התוס' עכ"ל. כתב המרדכי בפ"ב דעירובין דכל קרפיפות שלנו הויין מוקפין לדירה ורגילות הוא לעשות פתח קודם להיקף וא"כ אם לא נזרע כלל מותר לטלטל גם ממנו לבית אבל אם הוא נזרע בזה נפרש דיניו אם היקפו אינו אלא בית סאתים אז יש בו ב' דינים אם לא נזרע אלא מיעוטו מותר לטלטל ממנו לבית דאינו חשוב ומתבטל לגבי השאר והוי כולו חצר אבל אם נזרע רובו או כולו ודאי מותר לטלטל בכולו כיון דאינו אלא בית סאתים אבל אסור לטלטל ממנו לבית דהוי כולו קרפף ואסור לטלטל מקרפף לבית אבל כשהיקפו הוי יותר מבית סאתים אם נזרע רובו אפילו אם אותו רוב לא הוי בית סאתים מ"מ אסור לטלטל גם בו אלא בד' אמות משום דכיון דנזרע רובו א"כ מיעוטה בטל לגבי רובא וה"ל קרפף יותר מבית סאתים אבל אם אינו נזרע אלא מיעוט בזה יש ג' דינין האחד אם אותו המיעוט לא הוי בית סאתים אז הוא מותר לטלטל ממנו לבית דאינו חשוב ומתבטל לגבי השאר והוי חצר. והשני אם יש באותו מיעוט בית סאתים דהשתא אותו מקום שנזרע הוי קרפף ואמת הוא דמותר לטלטל בכולן ממקום שנזרע לאותו מקום שלא נזרע דחצר וקרפף רשות א' לר"ש דהלכה כמותו מ"מ גם מאותו מקום שלא נזרע אסור לטלטל ממנו לבית משום דלגבי הבית הוי אותו מקום שלא נזרע נפרץ במילואו במקום האסור לו דאותו מקום שנזרע הוי אסור לו לגבי כלי הבית דאמר דאסור לטלטל מן הבית לקרפף ואפי' לר"ש וה"ג אם המיעוט הנזרע הוי יתר מב"ס הוי אסור לטלטל בכולו אלא בד' גם לר"ש משום דהשאר הוי נפרץ במילואו למקו' האסור לו: ==בית חדש (ב"ח)== {{המרת או.סי.אר}} כל מלאכות שבת והלכותיו וכו' מפורש במסכת שבת ומסכת עירובין. ומ"ש שאינן עשויין אלא לשמור שבתוכן אינו חוזר אלא אבורגנין וה"ק ל"מ גנות ופרדסין דפשיטא דלא הוקף לדירה אלא הוקף כדי שיהא גן נעול וחתום שלא יבואו זרים לבוז מה שיתנו לתוכו אלא אפי' בורגנין שבשדות שהשומר יושב בתוכו ביום ואוכל שם את פתו ג"כ אינו הוקף לדירה שהרי בלילה הוא לן בביתו ואין תשמישו עשוי אלא לאויר לישב בתוכו ולשמור את השדות ומה"ט ילפינן סאתים מחצר המשכן ולא ילפינן מהר הבית ועזרת נשים שהיה קל"ה אמות ועזרת ישראל קפ"ז אלא לפי שהעזרה חשיבא מוקפין לדירה שהיו שומרים בה כל הלילה משא"כ חצר המשכן וכמ"ש התוס' בד"ה שהוא בתירוץ הב' פ"ב דף כ"ג וע"ל [[טור אורח חיים שסב|ריש סימן שס"ב]]: ומ"ש אבל עד סאתים וסאתים בכלל מותר לטלטל בתוכו ואפי' אין בו שומירה וכו' שם פליגי תנאי במשנה ר"י בן בבא אומר בית סאתים מטלטלין בתוכה ובלבד שיהא בה שומירה וכו' ור"ע אומר אפי' אין בה אחת מכל אלו מטלטלין והלכה כר"ע ופי' התוס' דלר"י ב"ב פחות מסאתים נמי צריך שומירה ולפיכך כתב רבינו דעד סאתים וסאתים בכלל מותר ואפילו אין בו שומירה לאפוקי דר"י ב"ב אבל ביתר מסאתים אפילו משהו גם לר"י ב"ב לא שרי לטלטל אלא דוקא בפתח ולבסוף הוקף אבל שומירה לא מהני ודלא כמ"ש בהגהת אשיר"י וכ"כ ב"י: ומ"ש ובלבד שלא יהא ארכו יותר משנים ברחבו וכו' כתב הרא"ש דוקא כשהוא יותר אמה אחת וכ"כ ב"י ע"ש ה"ר ירוחם וכן פסק בש"ע: ומה נקרא מוקף לדירה וכו' ורצה לומר כשלא הוקף לדירה ופרוץ ביותר מעשר דהשתא נתבטלו כל המחיצות ואח"כ יפתח לו פתח ויחזור ויגדור הפירצה לשם דירה אם ורצה גודר כולה ואם ירצה אינו גודר כולה אלא מניח פירצה עד עשר שהוא נחשב לפתח אבל מדברי הרמב"ם נראה דכשפרץ ביתר מעשר וחזר וגדר לשם דירה עד עשר מותר לטלטל בכולה אפי' לא פתח בה פתח מביתו קודם שחזר וגדר לשם דירה ותמה עליו ה' המגיד ומביאו ב"י ולכן כתב בש"ע כלשון רבינו דלא כהרמב"ם: בנה מחיצה באורך י' וכו' נראה דדוקא כשפתח תחלה פתח מביתו לשם דיר' ואח"כ בנה מחיצה חדשה לבטל הראשונה ויהא מוקף לדירה ע"י השנייה ותלמודא קא נקט בסתמא משום. דקודם זה מפורש שם דצריך לפתוח פתח לדירה ואחר כך לפרוץ המחיצה ולחזור ולגדור כדפי' ורבינו נמשך גם כן אחר התלמוד לכתוב כאן בסתם. ואפשר דמכאן למד הרמב"ם דבמכוין לגדור לשם דירה ה"ל מוקף לדירה אפי' לא פתח מביתו פתח לדירה ותלמודא דקאמר קודם זה שפתח פתח מביתו וכו' לאו דוקא הוא: טח טיט על מחיצות הראשונות וכו' שם (דף כ"ה) פליגי בה רבה ורבא ותימ' דהכא פסק רבי' כרבא דאף אם אינה ראויה לעמוד בפ"ע לא הוי מיעוט ולגבי בנה עמוד דבג' הוי מיעוט ובבנה מחיצה והרחיקה ג' דהועיל פסק רבינו כרבה ולא כרבא וכן הרא"ש הסכים למ"ש הרמב"ם דהלכה כרבה דאין הלכה כתלמיד במקום הרב כו' ואי ס"ל לרבינו כהר"מ והראב"ד דהלכה כרבא אם כן גבי עמוד ומחיצה נמי ה"ל למיפסק כרבא ואפשר דרבינו פסק הלכה כרב שימי דמתני לקולא ובשלשה כ"ע ל"פ דבעמוד הוי מיעוט ובמחיצה הועיל ובפחות מג' פליגי ופסק כרבא בכל דבריו. אך קשה דכל הפוסקים פסקו כלישנא קמא דלא כרב שימי וכ"פ הרא"ש: ומ"ש אבל תל יותר מסאתים ועשה מחיצות על שפתו וכו' לרבותא נקט על שפתו ואצ"ל אם הרחיק המחיצות שלשה משפתו דאפי' לאותן הדרים למטה מן התל נמי הועיל כ"ש למעלה מן התל וכך מפורש בתוס' ומביאו ב"י: קרפף יותר מסאתים וכו' שם סוף דף כ"ג וריש דף כ"ד ומ"ש נזרע רובו הזרעים מבטלין דירתן אפילו אין בהם אלא סאתים דמשמע דוקא בדיש בהם סאתים אבל אין בהם סאתים אין מבטלין דירתן הוא טעות סופר דהא בגמ' הכי איתא נזרע רובו ה"ה כגינה ואסור ובלישנא בתרא דהלכתא הוא מתני לקולא וקאמרינן הא מיעוטו שרי לא אמרן אלא בית סאתים אבל יותר מבית סאתים אסור והשתא מדלא מפליג נמי בנזרע רובו בין סאתים דאסור ובין פחות מסאתים דשרי אלמא דבנזרע רובו אסור אפי' פחות מסאתים משום דבטל מיעוטא לגבי רובא והוי כאילו נזרע כולו וכך היא הנוסחא בספרי רבינו המדוייקים הזרעים מבטלין דירתן אפילו אין בהן סאתים ובש"ע כתוב אפילו אין בהם אלא סאתים וכו' כלשון הנוסחא הראשונה ואפשר דלאו דוקא סאתים דה"ה פחות מסאתים דכבר כתב דדין פחות כדין סאתים וכמו שאפרש בסמוך בסוף הלכה זו וכך מפורש אצל דין קרפף שנכנסו בו מים: ומ"ש נזרע מיעוטו וכו' עד שמבטלין הדירה פי' לגמרי מבטלין אף במה שלא נזרע לפי שנפרץ במילואו למקום האסור לו דאילו לא נפרץ אלא הוי מחיצה ביניהם היה הנזרע שיש בו יותר מסאתים נעשה בו דין כרמלית כיון דלא הוקף לדירה ואסור לטלטל מחצר לקרפף שהיא כרמלית אבל בחצר גופיה מותר לטלטל והכא דנפרצו זה לזה הרי כל אחד נפרץ למקום האסור לו ואסור לטלטל אף בחצר: ומ"ש אבל בחצר ורחבה שאחורי הבתים מספקא ליה לרבינו וכו' במקצת נוסחאות כתוב מספקא ליה לר"י כו' ובאשיר"י כתב ספק זה בסתם. ומ"ש שאם רובן זרועים שיבטלו כל הדירה היינו לומר אפי' אין בכל הרחבה סאתים אסור להכניס ממנה ולהוציא לבית דהמיעוט בטל אצל הרוב הזרוע כדפי' וה"ה בחצר דאם רובו זרוע מבטל ממנו הדירה כמו בקרפף. ואפילו את"ל וכו' כלומר אע"פ שרובו זרוע אין מבטל דירת החצר שהוא דירה גמורה מ"מ הזרוע הוא מפסיד דירה שלו אלא שיש בזה לחלק דאם הזרוע יותר מסאתים אפי' היה מיעוטו אוסר אפי' כל החצר כיון דנפרץ במילואו למקום האסור לו דהיינו הזרוע דנעשה כרמלית כדלעיל וכ"ש ברחבה שאינה דירה גמורה כמו החצר ואין מטלטלין לא ברחבה ולא בחצר אלא בד"א וכן אפי' אין בזרוע אלא סאתים או פחות אפ"ה הזרוע שם קרפף עליו שלא הוקף לדירה ואסור לטלטל ממנו לבית. ומיהו דוקא כשהזרוע הוא הרוב דאם אינו אלא המיעוט אין עליו שם קרפף ומותר וכן היא הנוסחא במקצת ספרי רבינו שכתוב בהן וכן אפילו אין בו אלא סאתים או פחות והוא הרוב הזרוע שם קרפף עליו ומ"ש אח"כ ואם הוא יותר מסאתים אין מטלטלין בו אלא בד' אמות פי' אפילו הזרוע הוא מיעוטו נמי אסור כדלעיל או שמא לא אמרו בגמרא דהזרעים מבטלין את הדירה אלא בקרפף שהוקף לדירה ואינו דירה גמורה אבל דירת רחבה וחצר שהיא דירה גמורה אין הזרעים מבטלין הדירה וחשיב כאילו לא היה שם זרעים כלל. ובספר דמהר"ר שלמה לוריא הוגה בזה הלשון וכן אפילו אין בו אלא סאתים או פחות אפילו המיעוט זרוע הזרוע שם קרפף עליו וה"פ מעיקרא קאמר דאיכא ספק דאם הרוב זרוע וכו' כדפירשתי ואחר כך אמר וכן אפילו אין בו אלא סאתים או פחות והוא המיעוט מ"מ הזרוע שם קרפף עליו ואע"ג דבקרפף לעיל דאם נזרע מיעוטו והוא סאתים או פחות מותר היינו דהקרפף גופיה מותר לטלטל בתוכו דלא נתבטלה דירתו אבל ממנו לבית ודאי אסור וא"כ שמא בחצר ורחבה נמי אסור או שמא זרעים אינן מבטלין אלא דירת קרפף וכו' וזאת הנוסחא היא הנכונה כדמשמע ממ"ש רבינו בסמוך הלכך מי שיש לו גינה בחצרו וכו' דכתב בסוף ואם היא מיעוט החצר אם יש בה יותר מסאתים כו' והיינו כדפרי' לפ' נוסחא זו: ומ"ש וטוב להחמיר הלכך וכו' כלומר כיון דאיכא לאיסתפוקי טוב להחמיר באיסור שבת דחמירא ולפיכך בנזרע רוב החצר אפי' אין בכל החצר אף בהדי מה שאינו נזרע אלא ב"ס המיעוט שלא נזרע בטל הוא אצל הרוב וכאילו כולו נזרע וה"ל קרפף סאתים שלא הוקף לדירה דאע"פ שמטלטל בכולו מ"מ אסור לטלטל ממנו ומן החצר לבית וה"ה בפחות מסאתים כמ"ש תחלה דדין פחות מסאתים כדין סאתים ואם החצר כולו בהדי מה שאינו נזרע הוא יותר מסאתים כיון שרובו נזרע ה"ל כאילו כולו נזרע וה"ל קרפף יותר מסאתים שלא הוקף לדירה דנעשה כרמלית ולא יטלטל בה ובחצר אלא בד"א כדין כרמלית ואם הגינה היא מיעוט החצר אם יש בגינה יותר מסאתים דהוי כרמלית אוסר כל החצר כיון דנפרץ במילואו למקום האסור לה לכרמלית כדלעיל ואם יש בגינה סאתים או פחות ה"ל קרפף סאתים שלא הוקף לדירה ומותר לטלטל בכולו אבל אסור לטלטל ממנו לבית כדין כל קרפף שאינו מותר לטלטל אלא ממנו לחצר אבל לא לבית. מיהו ודאי דשרי לטלטל מן החצר לבית כדין כל חצרות דכיון דאין הגינה אוסר על החצר אם כן החצר בהיתירו עומד לטלטל ממנו לבית אע"פ שמן הגינה אוסר לטלטל לבית כדין שאר קרפף שהוא סאתים או פחות מ"מ מן החצר מותר לבית ואין נוהג בכאן דין נפרץ למקום האסור לו מיהו במרדכי כתב דקרפיפין שלנו הן מוקפין לדירה והיכא דאיכא בהיקפו יותר מב"ס ונזרע מיעוטו ואיכא בזרוע ב"ס וה"ל מקום הזרוע קרפף ומותר לטלטל בכולן ממקום שנזרע למקום שלא נזרע דחצר וקרפף רשות אחד הן מ"מ אף ממקום שלא נזרע אסור לטלטל ממנו לבית משום דלגבי בית הוי אותו מקום שלא נזרע נפרץ במילואו למקום האסור לו דאותו מקום שנזרע הוי אסור לו לגבי כלי הבית דאסור לטלטל מן הבית לקרפף ומביאו ב"י בסוף סי' זה. ובספרים ישנים נמצא נוסחא אחרת בספרי רבינו שכתוב בה וי"ל הלכך מי שיש לו גינה בחצרו אם הוא רוב החצר אפי' אין בה אלא בית סאתים לא יטלטל ממנה ומן החצר לבית ולא יטלטל בה ובחצר אלא בד"א ואם הוא מיעוטו וכו' דלפי נוסחא זו צריך לומר דמ"ש אפילו אין בה אלא סאתים היינו דהזרוע הוא סאתים וכיון דרובו נזרע א"כ המיעוט בטל וה"ל קרפף יותר מסאתים דנעשית כרמלי' ואסור לטלטל בה ובחצר כ"א בד"א: קרפף בית ג' סאין וקירה ממנו בית סאה וכו' בפ"ב דעירובין פליגי בה רבה אמר אויר קירויו מייתרופי' אויר הקירוי אוסרו כאילו לא קירוהו ועושהו יותר מסאתים וזהו מייתרו לשון יותר ור' זירא אומר אין אויר קירויו מייתרו ומותר אמר ר' זירא ומודינן בקרפף שנפרץ במילואו לחצר שאסור מ"ט שאויר חצר מייתרו ואסיקנא שאויר מקום מחיצות מייתרו ופירושו כמ"ש בסמוך קרפף ב"ס מצומצם וחצר וכו' וכתב ב"י אבל הרא"ש כתב וז"ל וכ' ר"ח וקי"ל כר' זירא ובא"ז פסק כרבה דמיקל בעירובין וצ"ל שהוא גורם אויר קירויו מתירו כלומר שהוא ניתר ע"י הקירוי וכן גורס הרמב"ם בפי"ו מה"ש ומיהו בהא דאמר ר' זירא ומודינן בקרפף שנפרץ וכן' שאסור מ"ט שאויר חצר מייתרו ע"כ לומר דגרסי מייתרו כגירסת רש"י דא"א למיגרס אויר חצר מתירו בשום פנים ויש לדקדק היכי אמר ר' זירא ומודינן בקרפף שנפרץ וכו' שאסור למאן מודה אם לרבה הא רבה מישרא שרי כו' עד אלא אתא לאשמועי' דרבה מודה בקרפף שנפרץ במילואו לחצר דאסור והיינו דלא קאמר ומודינא אלא ומודינן כלומר בין לדידי בין לרבה אסור דבהא לא פליגינן עכ"ל ואיכא לתמוה על פירושו דא"כ ה"ל לר' זירא לומר ומודה לי רבה כאורחא דתלמודא בכל דוכתא ותו דמ"ש דהגירסא היא במחלוקתן רבה אמר אויר החצר מתירו כלומר שהוא ניתר ע"י הקירוי ור' זירא אמר אין אויר החצר מתירו ובהא דאמר ר' זירא ומודינן תהא הגירסא מ"ט דאויר החצר מייתרו כלומר עושהו יותר מב"ס פי' זה אין הדעת סובלתו אלא נראה דלדברי כל הגדולים רבה אוסר ור' זירא מתיר ור' זירא קאמר דמודה הוא בקרפף שנפרץ וכו' דאסור ולהרמב"ם נמי כך הוא אלא דהכי היא גירסתו רבה אמר אין אויר קירויו מתירו ור' זירא אמר אויר קירויו מתירו לימא וכו' א"ר זירא ומודינא בקרפף שנפרץ במילואו לחצר שאסור מ"ט הואיל ואין אויר החצר מתירו ומנא תימרא דתני רב כהנא קרפף שנפרץ במילואו לחצר ונפרצה חצר כנגדו חצר מותרת וקרפף אסור ומפרש הרמב"ם דבקרפף יותר מסאתים קאמר והחצר מותר כשהיתה ואינה חשובה כנפרצה במילואה למקום האסור לה ואין אויר החצר מתירו לקרפף למיחשביה כחצר גדול כי היכי דאויר הקירוי מתירו דשאני התם דהקרפף שאין בו קירוי אינו אלא סאתים אבל הכא הקרפף הוא יותר מסאתים הרי הוא אסור גם עתה כמו שהיה ואין אויר החצר מתירו אבל אם לא היה הקרפף אלא ב"ס היה אויר החצר מתירו כי היכי דאויר הקירוי מתירו דחצר חשיב דירה גמורה כי היכי דחשיב הקירוי לקרפף ובזה מתיישב מה שהשיגו הרמב"ם והרשב"א והרמ"ך על דברי הרמב"ם ע"ש במ"ש הרב המגיד וכסף משנה. ומ"ש עוד ב"י לשון הרא"ש נוסחא מוטעת נזדמנה להרב בספר הרא"ש דבנוסחא דידן כתב הרא"ש וז"ל וכתב ר"ח וקי"ל כר' זירא דמיקל בעירובין וכו' ובהגהת אשיר"י כתב ובא"ז פסק כרבה והסופר טעה והכניס ההגה"ה בפנים ולפי זה גם הרא"ש פסק כר' זירא לקולא וכמ"ש גם רבינו וכן היא דעת כל הפוסקים זולתי א"ז דמחמיר כרבה ואין הלכה כמותו. ומ"ש רבינו אפילו אם הקירוי משופע וכו' לא מיבעיא אם אינו משופע דאפי' לרבה מותר דאמרינן פי תקרה יורד וסותם אלא אפי' משופע דהיינו דעביד כי ארזילא וכפירש"י דלרבה אסור ולר' זירא שרי והלכה כר' זירא כדפרישית: קרפף ב"ס מצומצם וכו' הכי אסיקנא התם אליבא דר' זירא אויר מקום מייתרו פי' עושה אותו יתר מב"ס ומיהו פשט ההלכה משמע דוקא בנפרץ במילואו דכיון דנתבטלה ממנו תורת פתח מצטרף אויר מקום המחיצה עם הקרפף ומייתרו ולפי זה אם אינו נאסר משום דנפרץ במילואו כגון דנראה מבחוץ דחשוב פתח גמור השתא אין אויר מקום הפתח מייתרו דכל הפרוץ מיחשב כפתח ודמי לחצר שנפרץ במילואו לקרפף דלא מייתרו לקרפף הואיל דאיכא גיפופי כמו שפירש"י והתו' לשם וה"ט דאויר מחיצות חשיב כמו פתח וה"נ בנראה מבחוץ חשיב פתח והא דקאמר הכא דאויר מקום המחיצות מייתרו מיירי שנפרץ במילואו וכותלי הקרפף נכנסין בחצר דאינו נראה מבחוץ וכ"כ ה"ה להדיא בפי"ו מה"ש ע"ש הרשב"א דדוקא בכותליו נכנסים בתוך חלל החצר או שהיה כותלי החצר שבצד זה ושבצד זה יתירים על רוחב הקרפף ד"א ואם לאו אין זה נפרץ במילואו שכל שנראה מבחוץ אע"פ ששוה מבפנים נדון משום לחי עכ"ל ומביאו ב"י מיהו זה שכתב הרשב"א דביתירים על ד"א אינו נידון משום לחי הוא חולק על מ"ש התוס' פ"ק דעירובין (דף ה' בד"ה אינו דין וכן בדף ט' בד"ה כותל שבצדו) דדוקא במבוי הוא דאמרינן דבד"א אינו נדון משום לחי אבל בחצר לא שייך זה דכיון דפס ד"ט מהני משום מחיצה כ"ש דמהני היכא דסתמו טפי וע"ש וכדברי התוס' נקטינן: ומ"ש והחצר מותר כדפרישית שאין שיעור לאוירו וכתבו התוס' וכגון שלא נפרץ יותר מי' דביתר מי' חצר נמי אסור וקשה למהר"י דע"כ בקרפף ב"ם איירי מדקאמר הואיל ואויר מחיצות מייתרו וא"כ ה"ל ארכה יותר הרבה ע"פ שנים ברחבה וזה לא מצינו לשום תנא דמתיר (כלומר וא"כ בלאו טעמא דאויר מחיצות מייתרו נמי קרפף אסור) וי"ל דבמקום שנפרצה לא הוי יותר מעשר אבל מכאן ואילך מתרחבת והולכת וכו' וצריך לומר דלא פירשו התוס' כך אלא בדקא ס"ד דאתיא כרבנן דחצר וקרפף לאו רשות אחת הן אבל לר"ש דרשות אחת הן וכדמסיק דקרפף אסור משום דבנפרץ במילואו אויר מחיצות מייתרו וחצר מותר משום דאית ליה גיפופי אפילו נפרץ חצר ביתר מעשר נמי מותר דכיון דרשות אחת הן לר"ש ואי הוה איפכא דחצר נפרץ במילואו וקרפף אית ליה גיפופי שניהם מותרים קרפף מותר דכיון דאינו נפרץ במילואו ה"ל פתח ואין אויר המחיצה מייתרו וחצר נמי מותר דלא נפרץ למקום האסור לו ואפילו נפרץ ביתר מי' נמי מותר ואם שניהם נפרצו במילואם כיון דקרפף אסור דאויר מחיצה מייתרו חצר נמי אסור דנפרץ במילואו למקום האסור לו וא"כ מ"ש רבינו שנפרצו במילואם זה לזה אינו אלא היכא דהחצר אית ליה גיפופי מבחוץ א"נ אפי' ליכא גיפופי ונפרצו שניהם במילואם אלא שלא נפרץ אלא עד י' ובהגהת אשיר"י כתב וז"ל ולחצר איכא גיפופי ואין הפרצה יותר מי' עכ"ל נראה דר"ל או שאין הפרצה יותר מי' ולרבנן דבחדא סגי. ומ"ש דלחצר איכא גיפופי קשה דא"כ קרפף נמי שרי בנראה מבחוץ וי"ל דמיירי דכותלי הקרפף נכנסין בחצר כדפרישית בסמוך: ==דרכי משה== {{ד"מ|(א)}} ע"ל סי' ת"א עיירות ומבצרים אי אמרינן שהם מוקפין לדירה: {{ד"מ|(ב)}} וכתב בת"ה סי' ע"ה דה"ה אם רוצה יכול להניח מב' צידי הכותל יותר מי' אמות סמוך לכותל ברוחב ד"ט לפחות ובגבוה פחות מי"ט מעט עפר ואם אז אין מן העפר עד ראש הכותל י"ט אזי הכותל נחשבה כנפרצה נגד כל אותו העפר שהרי ע"י העפר יש דריסת הרגל למעלה מן הכותל וכפרוץ דמי ויניח שם העפר מע"ש ואח"כ יפנה העפר משם והמחיצה נעשה מאיליו מיהו זה הביטול לא מהני אלא לרש"י ואשיר"י דס"ל דעפר מבטל מחיצה אבל לר"ח ולראבי"ה לא מהני: {{ד"מ|(ג)}} ובמרדכי פ"ב דעירובין כתב כדברי האוסרין: {{ד"מ|(ד)}} ומדברי הטור נתבאר למטה שנחלק עליו בתרתי שהרי אף בפחות מסאתים אוסר להוציא ממנו לבית ולא אמרינן דבטל לגבי חצר ואם הוא בית סאתים כתב ג"כ שאינו אסור לטלטל אלא ממנו לבית משמע אבל מן החצר שרי וזה שלא כדברי המרדכי: ka345vzzwsyanu8lgw73nsv99xtobuq 116 284681 2947671 2934298 2025-07-08T20:56:45Z Fuzzy 29 2947671 wikitext text/x-wiki <שם> פקודת בריאות העם, 1940 === פקודה המאחדת ומרחיבה את החוק בענין בריאות הצבור בישראל. (תיקון: תש"ח) === <מאגר 2000837 תיקון 2209987 תקן 2001729 קוד a163Y00000DuNQwQAN> <מקור> '''חוק קודם:''' <!-- 2069820 --> ((חא"י כרך ב' פרק קכ"א, עמ' 1227|פקודת בריאות העם|0:563565)); ((ע"ר 1937, תוס' 1, 235|תקון|0:561185)). '''חוק נוכחי:''' <!-- 2000837 --> ((ע"ר 1940, תוס' 1, 191|פקודת בריאות העם|0:561656)); ((1941, תוס' 1, 118|תקון|0:561773)); ((1945, תוס' 1, 133|פקודת תחיקת-ההגנה (הכללה בפקודות מסויימות)|0:562175)); ((1946, תוס' 1, 170|תיקון|0:562342)); ((1947, תוס' 1, 132|תיקון|0:562525)), ((245|תיקון מס' 2|0:562619)); ((ע"ר תש"ח, תוס' א', 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|0:312670)), ((39|פקודת המטבע|0:312686)); ((ע"ר תש"ח, 22|הודעה בדבר סמכויות השרים)); ((תש"ט, תוס' א', 169|תיקון|0:312743)); ((ס"ח תש"ט, 1|חוק המעבר|1:208911)); ((תשי"ג, 162|חוק האנטומיה והפתולוגיה|2:207932)); ((תשכ"ב, 12|תיקון מס' 2|5:208090)); ((תשכ"ד, 80|חוק העברת סמכויות (ממונים על מחוזות וקציני מחוז)|5:210391)), ((140|תיקון מס' 2 לחוק השופטים|5:209664)); ((תשכ"ה, 275|חוק מרשם האוכלוסין|5:208943)); ((תש"ל, 102|תיקון מס' 4|7:208091)); ((תשל"ג, 232|תיקון מס' 5|7:208092)); ((תש"ם, 8|תיקון מס' 6|9:208094)), ((157|תיקון מס' 7|9:211860)); ((תשמ"ד, 93|תיקון מס' 9 [צ"ל: תיקון מס' 8]|10:210140)); ((תשמ"ח, 67|תיקון מס' 10 [צ"ל: תיקון מס' 9]|11:210659)), ((94|חוק הרשות למלחמה בסמים|11:210654)); ((תשנ"א, 98|תיקון מס' 11|12:210859)); ((תשנ"ב, 10|תיקון מס' 12|12:210860)); ((תשנ"ג, 131|חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים|13:211117)), ((143|תיקון מס' 14|13:211678)); ((תשנ"ז, 147|חוק איכות הסביבה (דרכי ענישה) (תיקוני חקיקה)|14:211405)); ((תשנ"ח, 64|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)); ((תשס"ג, 475|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004)|16:299931)); ((תשס"ד, 94|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)); ((תשס"ו, 353|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)); ((תשס"ח, 405|חוק השתלת אברים|17:299614)), ((783|חוק אוויר נקי|17:299971)), ((825|תיקון מס' 22|17:300827)), ((860|חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה)|17:300127)); ((תשס"ט, 216|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)); ((תש"ע, 534|חוק תרומת ביציות|18:300729)); ((תשע"א, 742|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|18:301171)); ((תשע"ד, 587|תיקון מס' 27|19:306570)); ((תשע"ו, 57|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016)|20:316718)), ((303|תיקון מס' 29|20:318725)); ((תשע"ז, 407|תיקון מס' 27 לחוק המים|20:369440)), ((501|תיקון מס' 78 לחוק סדר הדין הפלילי|20:382381)); ((תשע"ח, 981|חוק תיירות מרפא|20:504286)); ((תשע"ט, 146|תיקון מס' 33|20:528247)); ((בג"ץ 8699/19|צו ביניים חלקי|19086990_A05)); ((ס"ח תש"ף, 428|תיקון מס' 34|23:581668)); ((תשפ"א, 299|תיקון מס' 5 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|23:596393)), ((314|תיקון מס' 36 - הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש|23:597903)); ((תשפ"ב, 722|תיקון מס' 11 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|24:618378)); ((תשפ"ג, 16|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|25:1783627)), ((50|תיקון מס' 12 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|25:1811036)), ((724|תיקון מס' 8 לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות|25:3056762)); ((תשפ"ד, 572|תיקון מס' 41|25:4186191)), ((1489|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)), ((1502|תיקון מס' 43|25:4962463)). ((ק"ת תש"ך, 859|הודעה בדבר שינוי תארם של מנהל מחלקת הבריאות ומנהל השירותים הרפואיים)); ((תשמ"ה, 142|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים))). ''תיקון התוספות:'' ((ק"ת תש"ט, 172|מחלות מידבקות)), ((347|מחלות מידבקות (שינוי))); ((תש"י, 943|מחלות מידבקות (שינוי))); ((תשי"א, 450|מחלות מידבקות (שינוי))); ((תשי"ד, 181, 183, 183, 183, 183|מחלות מידבקות)); ((תשט"ו, 1367|מחלות מידבקות (שינוי))); ((תשי"ח, 62|מחלות מידבקות (שינוי))); ((תשכ"א, 555, 557, 557, 557, 557|מחלות מידבקות)), ((884|מחלות מידבקות (תיקון))); ((תשכ"ט, 997|מחלות מידבקות (תיקון))); ((תשל"ג, 588|מחלות מידבקות (תיקון))), ((1568|מחלות מידבקות (תיקון מס' 2))); ((תשל"ז, 882|מחלות מדבקות)); ((תשמ"א, 187|מחלות מדבקות (תיקון))); ((תשמ"ב, 180|מחלות מידבקות (תיקון))), ((1564|מחלות מידבקות (תיקון מס' 2))); ((תשמ"ד, 410|מחלות מידבקות (תיקון))); ((תשנ"ג, 874|מחלות מידבקות)); ((תשנ"ה, 1568|מחלות מידבקות)); ((תשנ"ו, 163|מחלות מידבקות)), ((1001|מחלות מידבקות (מס' 2))); ((תש"ס, 49|מחלות מידבקות)), ((730|שינוי רשימת מחלות מידבקות (מס' 2))); ((תשס"א, 399|שינוי רשימת מחלות מידבקות)), ((628|שינוי רשימת מחלות מידבקות (מס' 2))); ((תשס"ב, 124|שינוי רשימת מחלות מידבקות)); ((תשס"ג, 686|שינוי רשימת מחלות מידבקות)); ((תשס"ו, 14|שינוי התוספת השניה לפקודה - רשימת מחלות מידבקות)), ((316|שינוי התוספת השניה לפקודה - רשימת מחלות מידבקות (מס' 2))); ((תשס"ז, 654|שינוי התוספת השניה לפקודה - רשימת מחלות מידבקות (הוראת שעה))); ((תשס"ח, 173|שינוי התוספת השניה לפקודה - רשימת מחלות מידבקות (הוראת שעה))), ((602|שינוי התוספת השניה לפקודה - רשימת מחלות מידבקות (הוראת שעה) (תיקון))); ((תשס"ט, 884|שינוי התוספת השניה לפקודה - רשימת מחלות מידבקות)); ((תש"ע, 280|שינוי התוספת השניה לפקודה - רשימת מחלות מידבקות (הוראת שעה) (תיקון))), ((938|שינוי תוספת ד' לפקודה)); ((תשע"א, 268|שינוי רשימת מחלות מידבקות)); ((תשע"ו, 736|שינוי רשימת מחלות מידבקות שבתוספת השנייה לפקודה)); ((תש"ף, 464|שינוי רשימת מחלות מידבקות שבתוספת השנייה לפקודה|8334)); ((תשפ"ב, 3224|שינוי רשימת מחלות מידבקות שבתוספת השנייה לפקודה|10215)). <מבוא> הנציב העליון לפלשתינה (א"י) מחוקק בזה בעצתה של המועצה הפלשתינאית (א"י) לאמור:- ---- ((מכוח האמור [[+|בסעיפים 14]] [[ו-15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948]], כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי מלך בריטניה או בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק "פלשתינה (א"י)" ייקרא מעתה "ישראל". סמכויות הנציב העליון הועברו לשר הבריאות (ע"ר תש"ח, 22); סמכויות שר הבריאות הוענקו בנוסף לראש הממשלה (י"פ תשכ"ט, 970). לפי [[0:312686|סעיף 2 לפקודת המטבע, תש"ח-1948]], כל מקום בו נאמר "פונט" הכוונה היא ללירה ישראלית. בהתאם [[לסעיף 13 לחוק המעבר, תש"ט-1949]], כל מקום בו נאמר בחוק "עתון רשמי" ייקרא מעתה "רשומות". בהתאם [[5:209664|לתיקון מס' 2 לחוק השופטים, תשכ"ד-1964]], כל מקום בו נאמר "שופט שלום" ייקרא מעתה "שופט של בית משפט השלום". לפי הודעה בדבר שינוי תארם של מנהל מחלקת הבריאות ומנהל השירותים הרפואיים (ק"ת תש"ך, 859), במקום "מנהל מחלקת הבריאות" ו"מנהל השירותים הרפואיים" יבוא "המנהל הכללי של משרד הבריאות". בהתאם [[לחוק העברת סמכויות (ממונים על מחוזות וקציני מחוז), תשכ"ד-1964]], הסמכויות והתפקידים שנתייחדו לממונה על המחוז או לקצין מחוז בפקודה זו יהיו מעתה נתונים לאדם שימנה לכך שר הבריאות מבין עובדי משרדו והוא יבוא במקומם לכל ענין שבפקודה זו, אולם רשאי שר הבריאות בהסכמת שר הפנים, לקבוע כי התפקידים האמורים יהיו נתונים לממונה על המחוז. לפי [[7:208092|החוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 5), תשל"ג-1973]], במקום כל עונש הנקוב בפקודה יבוא העונש [[שבסעיף 71 לפקודה]].)) __TOC__ == חלק א((')): מבוא == @ 1. השם : פקודה זו תקרא (("))פקודת בריאות העם, 1940((")). @ 2. פירוש (תיקון: 1947, תש"ח, תשנ"א, תשע"א, תשע"ט) : בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים שבצדם, חוץ אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר:- :- "יום" ו"שעות היום" פירושם הזמן שבין שעה שמונה בבוקר ושעה חמש בערב; :- "משרד" (([במקור: "מחלקה"])) פירושו משרד הבריאות; :- "מנהל" פירושו המנהל הכללי של משרד הבריאות או בא כוח מוסמך של המנהל הכללי של משרד הבריאות, בכפוף לאמור [[בסעיף 42א]]; :- "לשכת בריאות מחוזית" (([במקור: "משרד בריאות מחוזי"])) מובנו לשכה מחוזית של משרד הבריאות, וכולל משרד נפה של אותו משרד; :- "בית חרושת" כולל בית מלאכה ומקום עבודה; :- "בית" פירושו כל בנין או מבנה המשמש לדירה לבני אדם, והוא כולל בית ספר, חנות, בית חרושת או בנין אחר שבהם דרים או עובדים בני אדם; :- "מפקח" - אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) מי ששר הבריאות הסמיכו כמפקח לעניין פקודה זו; :: (2) מי שהשר להגנת הסביבה הסמיכו כמפקח לעניין פקודה זו, מקרב עובדי המדינה, שאינם עובדי משרדו, ומקרב עובדי רשויות נחלים ומעיינות; :- "מפקח הגנת הסביבה" - עובד המשרד להגנת הסביבה שהוסמך בידי השר להגנת הסביבה לפי [[חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א-2011]]; :- "קרקע" כוללת מים וכל זכות או שעבוד על הקרקע או המים; :- "רופא בעל רשיון" פירושו רופא מוסמך שניתן לו רשיון לעסוק ברפואה בישראל; :- "הרשות הסניטרית המקומית" באזור עירוני פירושה מועצת העיריה ובאזור המתנהל ע"י מועצה מקומית פירושה המועצה המקומית, ואילו באזורים שאין בהם לא מועצה מקומית ולא מועצת עיריה פירושה - הממונה על איכות הסביבה כמשמעותו [[בסעיף 42א]], ולענין [[סעיפים 66 עד 68]] - בא-כוחו המקומי של משרד הבריאות; :- "מחזיק"((,)) לגבי בנין או חלק מבנין פירושו המחזיק בהם, או ממונה או משגיח עליהם או מנהלם, אם לחשבונו הוא ואם בתור סוכן של אדם אחר, ואילו לגבי אניה פירושו רב החובל או אדם אחר הממונה באותה שעה עליה; :- "בעלים" פירושו האדם המקבל באותה שעה את שכר הדירה או דמי החכירה או הרוחים של המקום אשר אליו מתיחסת מלה זו, אם לחשבונו הוא ואם כסוכן של אדם אחר או בשמו או אשר היה מקבל את השכר הנ"ל אילו היה המקום מושכר; :- "המקום" כולל בנינים או קרקעות בכל צורת חזקה שהיא, בין פתוחים ובין סגורים, בין שבנו עליהם ובין שלא בנו עליהם, בין צבוריים ובין פרטיים ובין שמחזיקים אותם עפ"י סמכות מכוח החוק ובין שאין מחזיקים אותם עפ"י סמכות מכוח החוק; :- "כלי רכב צבורי" (([במקור: "מרכבה צבורית"])) פירושו כל מין כלי רכב, בין שהוא נע בכוח מניע ובין שהוא רתום לבהמות, המשמש או מכוון לשמש להובלת נוסעים בשכר; :- "רופא מחוזי" - רופא ממשלתי ששר הבריאות הפקידו על לשכת בריאות מחוזית או נפתית; :- "רופא ממשלתי" - רופא בשירות משרד הבריאות; :- "אניה" כוללת ספינת מפרש או קיטור או סירה שאינה שייכת לממשלת ישראל או לכל ממשלה אחרת; :- "רחוב" כולל כל כביש, רחבה או מעבר, בין שהם רשות הרבים ובין שאינם רשות הרבים, שיש לצבור זכות המעבר בהם, וכן הדרך אשר על פני כל גשר צבורי וכן כל כביש או מעבר המשמשים או המכוונים לשמש אמצעי גישה לשני בתים או יותר בין שיש לצבור זכות המעבר בהם ובין שאין לצבור זכות המעבר בהם, וכל הצנורות, התעלות והגומות שבצדי רחובות רואין אותם כחלק מאותו רחוב; :- "נפה" מובנה אחת הנפות האדמיניסטראטיביות, [[הודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם|שלהן מחולקת ישראל בידי הממשלה]] (([במקור: באישורו של מזכיר המדינה, בהכרזה לפי [[דברי-המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922 עד 1939]], וכל דבר-מלך במועצה, המתקן או הבא במקום [[דברי-המלך במועצה על ארץ-ישראל|דברי-המלך ההם במועצה]]<nowiki/>])); :- "כפר" פירושו כל עיר או כפר, פרט לעיר שיש בה מועצת עיריה, והוא כולל נקודה חקלאית; :- "רשות הכפר" פירושה המועצה המקומית לגבי כפר שיש בו מועצה מקומית ובמקרים אחרים פירושה המוכתר וזקני העדה באותה שעה; :- "חוק העונשין" - [[חוק העונשין, התשל"ז-1977]]. == חלק ב((')): יצירת אזורים ורשויות == @ 3. אזורים סניטריים עירוניים וכפריים (תיקון: תש"ח, תשנ"א) : (1) לצורך פקודה זו תחולק הארץ לאזורים שיהיו קרויים:- :: (I) אזורים סניטריים עירוניים, וכן :: (II) אזורים סניטריים כפריים :: (ולשם הקיצור קרויים אזורים אלה בפקודה זו בשם "אזורים עירוניים" ו"אזורים כפריים"), ואזורים עירוניים וכפריים אלה יהיו כפופים לשיפוטן של רשויות סניטריות מקומיות כמוגדר [[בסעיף 2]], אשר תהיינה להן הסמכויות המוזכרות בפקודה זו. : (2) אזורים סניטריים עירוניים יהיו האזורים הכפופים מזמן לזמן לשיפוטה של מועצת עיריה או של מועצה מקומית שהוקמה עפ"י [[פקודת העיריות, 1934]], או [[פקודת המועצות המקומיות]]. :: אזורים סניטריים כפריים יהיו אותם האזורים ששר הבריאות או השר לאיכות הסביבה, כל אחד בתחומי אחריותו, יכריז עליהם מזמן לזמן בצו כעל אזורים סניטריים כפריים. == חלק ב(('))1: השירות הסניטרי (תיקון: תשל"ג) == @ 3א. קביעת תקנים (תיקון: תשל"ג, תשנ"א) : השר לאיכות הסביבה או שר הבריאות, כל אחד בתחומי אחריותו, יחד עם שר הפנים, ובהתייעצות עם הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר, רשאים לקבוע בתקנות הוראות בדבר ארגונו, תפקידיו ומקורות מימונו של השירות הסניטרי ברשויות הסניטריות המקומיות. @ 3ב. כשירויות (תיקון: תשל"ג, תשנ"א) : (א) שר הבריאות והשר לאיכות הסביבה רשאים לקבוע בתקנות, כל אחד בתחומי אחריותו, את הכשירויות של התברואנים ושל עובדים אחרים ברשויות הסניטריות המקומיות ובשירות המדינה העוסקים בתפקידים בריאותיים וסביבתיים, לפי הענין. : (ב) לא יתמנה אדם למשרה ברשות סניטרית מקומית או בשירות המדינה שנקבעו לה תנאי כשירות לפי סעיף זה אלא אם כן נתקיימו בו תנאי הכשירות. : ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (כשירויות עובדי בריאות הסביבה ואיכות הסביבה ברשויות סניטריות מקומיות ובשירות המדינה), התשנ״ג–1992]].)) == חלק ג((')): הודעת לידות ופטירות ורישומן - בתי עלמין == @ 4. הודעות (תיקון: תשכ"ה, תש"ם, תשפ"ג) : (1) שר הבריאות, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות חובת הודעה על יציאה או הוצאה של עובר או ולד מת מרחם אמו; בתקנות כאמור ייקבע מי יהיה חייב במתן ההודעה, מועד נתינתה, באילו מקרים תינתן, דרך נתינתה ולמי תינתן. : (2) רופא ממשלתי או מפקח רשאים בכל עת לאחר שעברו 48 שעות מהאירוע שנקבעה לגביו חובה כאמור בסעיף קטן (1), לדרוש מכל אדם החייב במתן ההודעה למסור ידיעות לפי מיטב ידיעתו ואמונתו על הפרטים שהוא חייב בהודעתם, ומחובתו של אדם כזה למלא אחר הדרישה. @ 5. (תיקון: תש"ח, תשכ"ה) : (((בוטל).)) @ 6. (תיקון: 1947, תשכ"ה) : (((בוטל).)) === בתי עלמין === @ 7. (תיקון: 1946) @ אתר לבית-עלמין חדש טעון אישור <עוגן 7.1> : (1) האתר של כל בית-עלמין חדש יהיה טעון אישורו של המנהל, ואישור זה רשאי המנהל להעניקו או לסרב להעניקו לפי ראות עיניו המוחלטת: :: בתנאי, שהמנהל יסרב מלהעניק את אישורו, אם לא נחה דעתו - :: (א) שבית-העלמין החדש יימצא במצב כזה, שלא יסכן כל נהר, באר או הספקת מים אחרת עקב זיהום; וכן :: (ב) שבית-העלמין החדש לא יימצא בתאריך פתיחתו כדי רוחק הפחות ממאה מטרים מבית-המגורים הקיים הקרוב ביותר, או - אם יימצא בתאריך האמור כדי רוחק הפחות ממאה מטרים מבית-המגורים הקיים הקרוב ביותר - לא תהיה עלולה כל סכנת בריאות לאירע בגלל היותו נמצא שם. :: קביעותיו של הסעיף-הקטן הזה באות להוסיף על, ולא לגרוע מן קביעותיה של תכנית תיכון-עיר כל-שהיא. @ גידורם של בתי-עלמין חדשים <עוגן 7.2> : (2) כל בית-עלמין חדש יהיה מוקף גדר או קיר בני-קיימא שגבהם לא יפחת מכדי מטר אחד וחצי המטר, והרשות הממונה על בית-העלמין תקיימם במצב טוב ומתוקן. @ ניקוז בתי-עלמין <עוגן 7.3> : (3) כל בית-עלמין יהיה מנוקז במידה מספקת בידי הרשות הממונה עליו, ואפשר יהיה להעביר את החומר המנוקז לכל תעלת-שופכים, בהסכמתם של בני-האדם, שלהם הוקנתה אותה תעלת-שופכים. @ הפסקת קבורה (תיקון: תש"ח) <עוגן 7.4> : (4) לפי עצומתו של המנהל רשאי הממונה על המחוז לצוות להפסיק את הקבורה במקום נקוב כל-שהוא, או חלק ממנו, ולאחר שניתן צו כזה, לא תיערך קבורה באותו מקום נקוב, או כל חלק ממנו, בלא הסכמתו של הממונה על המחוז. @ פנקס קבורות <עוגן 7.5> : (5) פנקס קבורות בבית-העלמין יקיימו אותו - :: (א) הרשות הממונה על בית-העלמין, מקום שאין בית-העלמין נמצא בכפר; או :: (ב) המוכתר הנאות של הכפר, מקום שנמצא בית-העלמין בכפר. @ הפקעת קרקע לבתי-עלמין חדשים (תיקון: תש"ח) <עוגן 7.6> : (6) עירייה או מועצה מקומית רשאיות להפקיע - באישורו של שר הבריאות, ובהתאם לחוק בדבר הפקעת קרקעות העומד בתקפו באותו זמן - קרקע, כדי להפוך אותה לבית-עלמין חדש בגלל כל הטעמים הבאים כולם, או אחד מהם, דהיינו:- :: (א) מקום שבבית-עלמין כל-שהוא, העומד בשימוש זה, אין שטח מספיק לקבורה ולא הותקן בית-עלמין ראוי אחר; :: (ב) מקום שהמשכת השימוש בבית-עלמין כל-שהוא (אף-על-פי שיהיה בו מקום לכך) עלולה להיות מזיקה או מסוכנת לבריאות העם בגלל מצבו ביחס אל הספקת המים של המקום או בגלל כל מסיבות שהן; :: (ג) מקום שהפסקת הקבורה בעיר, כפר או מקום מיוחדים כל-שהם, או בתחומי גבולות מסויימים, יהיה בה משום תועלת לשמירה על בריאות העם; :: (ד) מקום שבית-העלמין הקיים אינו נאות בגלל אפיו של האתר או טיבה של קרקע התשתית; :: (ה) מקום שהגישה אל בית-העלמין הקיים מחלקיו המאוכלסים של האיזור אינה נוחה. @ פירוש <עוגן 7.7> : (7) כדי למנוע ספק, מכריזים בזה כי הביטוי "בית-עלמין חדש" שבסעיף הזה כולל הוספה על, או הרחבה של, בית-עלמין. @ 8. תנאים שיש לקיימם לפני שקוברין מת (תיקון: 1946, תשכ"ב, תשכ"ה, תש"ם, תשפ"ג) : (1)(א) לא ייקבר מת אלא אם ניתן רשיון קבורה. :: (ב) רופא לשכת בריאות מחוזית שבתחומה נפטר המנוח או שבו יובא לקבורה וכן רופא שהמנהל הסמיך בכתב, לאחר התייעצות ברופא המחוזי, והוא עוסק ברפואה בישוב שבו נפטר המנוח או בישוב שבו יובא לקבורה, או מתגורר בישוב כאמור - רשאים לתת רשיון קבורה; לא יוסמך כאמור רופא פלוני, למעט מי שהוסמך בנקיבת שם משרתו, אלא אם הסכים לכך. :: (ג) רשיון קבורה יינתן ללא תשלום. :: (ד) לא יינתן רשיון קבורה אלא אם הוגשה ללשכת הבריאות המחוזית או לרופא שהוסמך לפי פסקה (ב), הכל לפי הענין, הודעה על פטירה על פי [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965]] (להלן - הודעה על פטירה), או הודעה על לידת מת ושצויינה בהם בין יתר הפרטים, סיבת המוות כפי שנקבעה על ידי רופא ואושרה בחתימתו; לא נקבעה סיבת המוות על ידי רופא, רשאי רופא של לשכת הבריאות המחוזית או רופא שהוסמך לפי פסקה (ב), הכל לפי הענין, לקבוע את סיבת המוות לפי מיטב ידיעתו ואמונתו, ולאשרה בחתימתו. :: (ה) ראו רופא של לשכת בריאות מחוזית או רופא שהוסמך לפי פסקה (ב), שסיבת המוות אינה טבעית, או היה להם יסוד סביר לחשש שסיבת המוות אינה טבעית, ימסרו הודעה על כך למשטרה או יבקשו מאת שופט של בית משפט השלום שבתחום שיפוטו אירע המוות או נמצאה הגוויה לחקור בסיבת המוות, ולא יתנו רשיון קבורה כל עוד לא קיבלו הודעה מהמשטרה שאין יותר מניעה למתן הרשיון או כל עוד לא ניתן היתר לפי [[סעיף 20 לחוק לתיקון סדרי הדין הפלילי (חקירת פשעים וסיבות מוות), התשי"ח-1958]]. :: (ו) הודיע קצין משטרה גבוה ללשכת בריאות מחוזית או לרופא שהוסמך לפי פסקה (ב), שנפתחה חקירה בסיבת מותו של אדם וביקש לעכב את מתן הרשיון לקבורתו, לא יתן רופא לשכת הבריאות המחוזית או הרופא שהוסמך כאמור, הכל לפי הענין, את רשיון הקבורה כל עוד לא קיבל הודעה מהמשטרה שאין עוד מניעה לתיתו. : (2) אין קוברין מת לפני עבור שלוש שעות משעת פטירתו, ולא אחרי עבור ארבעים ושמונה שעות לאחר פטירתו, אלא אם התיר רופא ממשלתי במפורש קבורה מאוחרת יותר. :: ((לפי [[סעיף 4 לחוק האנטומיה והפתולוגיה, תשי"ג-1953]], הוראה זו לא תחול על גוויה כאמור [[בסעיף 2 לחוק האמור]].)) : (3) אין קוברין מת לאחר שקיעת החמה, אלא בהסכמתו המפורשת של הממונה על המחוז, אך יהודי שמת בערב שבת לאחר שעה 4 אחה"צ, מותר להתיר את קבורתו עד לשעה 11 בלילה שביום השבת שלמחרתו, אך לא לאחר השעה הזאת. : (4) בלא לפגוע בקביעותיו של [[7.4|סעיף-קטן (4) מסעיף 7]], אין קוברין מת אלא בבית עלמין הקיים בתור כזה בתאריך הפקודה הזאת או שנתאשר כדין בתור בית עלמין, בהתאם להוראות הפקודה הזאת. : (5) רופא שהוסמך לפי סעיף קטן (1)(ב) יודיע על מתן רשיונות קבורה ויעביר העתקים מהם ללשכת הבריאות המחוזית, הכל באופן שייקבע. : (6) רופא הנותן רשיון קבורה יעביר תוך 14 יום הודעה על פטירה לפקיד רישום כמשמעותו [[בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965]]. : (7) שר הבריאות, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות מקרים שבהם קבורת עובר או ולד, שיצא או הוצא מרחם אמו מת, חייבת ברשיון קבורה; דינו של עובר או ולד מת שנקבע לגביו כאמור, כדין מת לענין סעיף זה. @ 9. תקנות (תיקון: 1947, תש"ח, תשנ"ב) : רשאי המנהל, באישורו של שר הבריאות, להתקין תקנות בנוגע לענינים דלקמן:- : (א) (((נמחקה);)) : (ב) (((נמחקה);)) : (ג) (((נמחקה);)) : (ד) (((נמחקה);)) : (ה) מתן תעודות רופאים בנוגע לגורמי הפטירה; : (ו) שטחם ועומקם של קברים והביוב, הסניטציה, הסידורים הכלליים וההחזקה של בתי עלמין; : (ז) הובלת גופות לקבורה, הוצאתן מקברותיהן, וקבורתן מחדש; :: ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (קבורה מחדש), 1941]].)) : (ח) בדרך כלל, כדי ליתן תוקף להוראות [[חלק ג|החלק הזה של הפקודה]]. @ 10. עונשין (תיקון: 1946, תש"ח-2, תשנ"ב) : (1) (((נמחק).)) : (2) כל המפר כל הוראה מהוראות [[סעיף 7]] [[או 8 של פקודה זו]] יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס לא יותר מחמש לירות או למאסר לא יותר מחודש ימים, בשל כל הפרה והפרה. : (3) כל אדם - :: (א) המוסר ביודעין לרופא ממשלתי כל ידיעות כוזבות בנוגע לכל לידה או פטירה או לגרם הפטירה; או :: (ב) הרושם ביודעין בפנקס כל תעודה, או הצהרה או רשימה כוזבת, הדרושות לצורך הפקודה הזאת או המזייף כל תעודה או הצהרה או רשימה כזאת, או, שהוא יודע שאותה הצהרה, תעודה או רשימה היא כוזבת או מזוייפת והוא משתמש בה כתעודה נכונה, או מוסרה או שולחה בתור נכונה לכל אדם; או :: (ג) (((נמחקה);)) :: יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס של לא יותר מעשר לירות או למאסר של לא יותר מששה חדשים או לשני העונשין כאחד. : ((לפי [[7:208092|החוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 5), תשל"ג-1973]], במקום העונשים הנקובים בסעיף זה יבוא העונש [[שבסעיף 71]].)) == חלק ד((')): מחלות מידבקות, מוסדות רפואיים והרכבת אבעבועות (תיקון: תשנ"ב) == @ 11. פירוש (תיקון: תש"ט-2) : [[בחלק זה]] - :- "מגע" פירושו אדם שהיה במגע עם אדם הנגוע במחלה מידבקת, או שהרופא הממשלתי חושדו בכך; :- "חיטוי" פירושו השמדת אורגניסמים בקטריים, או גורמי הידבקות, או הוירוס של מחלה העוברת מאדם לאדם, ע"י שרית גופם של בני אדם בתמיסות אנטיספטיות וכן ע"י חיטוי מלבושים, בדים, לבנים, מרבדים, חדרים, ארונות, בנינים או אהלים, צרכי מאכל ומשקה ומים, אם בחום ואם בקיטור ואם בתמיסות או באדים כימים בצורה שנתאשרה ע"י המנהל כדי למנוע את הפצת המחלות המידבקות; :- "האדם הנגוע" פירושו אדם הנגוע במחלה מידבקת או הנתון במצב שבו היה יכול להפיץ מחלה מידבקת; :- "מחלה מידבקת" פירושה כל מחלה מן המחלות המפורטות [[תוספת ב|בתוספת השניה לפקודה זו]]; בתנאי שהמנהל רשאי להכריז במודעה ברשומות שכל מחלה אחרת תהא מחלה מידבקת לצורך הפקודה הזאת ובאותה מודעה יפרט את האזור אשר בתחומיו יהא למודעה תוקף ואת תקופת תקפה של המודעה; :- "בית-חולים למחלות מידבקות" פירושו בית-חולים קבוע או ארעי של המשרד או אגף מבודד של בית-החולים העירוני או בית-חולים אחר שהמנהל התיר לשכן בו מספר מפורש של חולים במחלות מידבקות או חולים מיוחדים במחלות מידבקות; :- "בידוד" פירושו עצירת אדם או מגע בבית חולים למבודדים או בבית, באוהל או במקום מבודדים בצורה ובתנאים שנתאשרו ע"י המנהל; :- "השגחה" פירושה מסירת הודעה על בני אדם לרופאים הממשלתיים של המקומות השונים שאליהם פניהם מועדות ובדיקתם הרפואית כדי לברר מהו מצב בריאותם ולהחזיקם בקו הבריאות, ולהטיל השגחה על מצב בריאותם. @ 11א. שינוי [[תוספת ב|התוספת השניה]] (תיקון: תש"ט, תש"ט-2) : שר הבריאות רשאי, על ידי צו שיפורסם ברשומות, לשנות את רשימת המחלות המדבקות [[תוספת ב|שבתוספת השניה לפקודה זו]], להוסיף עליה ולגרוע ממנה. @ 12. הודעת מחלות מידבקות (תיקון: תש"ח-2) : (1) אחד מדרי בית שחלה במחלה מידבקת, נוהגין בו לפי ההוראות דלקמן:- :: (א) ראש המשפחה שאותו אדם (הקרוי לקמן "החולה") שייך לה, ואם לא עשה זאת - קרובי החולה הקרובים ביותר המצויים בבנין או היושבים ליד מטתו של החולה, ואם הם לא עשו זאת - המחזיק בבנין, חייבים מיד לכשיוודע להם כי החולה נגוע במחלה מידבקת, ולעולם - תוך שתים עשרה שעה משעה שנודע להם הדבר, לשלוח מודעה על כך לרופא הממשלתי של המחוז או למוכתר הכפר או הרובע אשר בו אירע המקרה, והמוכתר חייב להודיע את דבר המקרה לרופא הממשלתי של המחוז תוך שתים עשרה שעה משעה שהודיעו לו או שנודע לו דבר המקרה; :: (ב) כל רופא המטפל בחולה או אשר נקרא לבקר חולה חייב, מיד בהוודע לו כי החולה נגוע במחלה מידבקת, ולעולם תוך שתים עשרה שעה משעה שהודיעו לו או שנודע לו דבר המקרה, למסור הודעה בטופס הקבוע לרופא הממשלתי של המחוז. : (2) כל אדם הנדרש בסעיף זה למסור הודעה על מחלה מידבקת ולא עשה זאת בתוך הזמן הקבוע, יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס לא יותר מחמש לירות או למאסר לא יותר מחודש ימים. :: ((לפי [[7:208092|החוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 5), תשל"ג-1973]], במקום העונש הנקוב בסעיף זה יבוא העונש [[שבסעיף 71]].)) : ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (הודעות על מחלות מידבקות), תשכ״א–1961]].)) @ 13. בידוד חולה הנגוע במחלה מידבקת : כל אדם הנדרש עפ"י [[סעיף 12]] למסור הודעה על מחלה מידבקת חייב, לכשיארע המקרה, להוציא לפועל פעולות בידוד זמניות ככל אשר יקבע הרופא הממשלתי. @ 14. הסמכות לבדוק מקום שלפי הסברה פשטה בו מחלה מידבקת (תיקון: תש"ח-2, תשכ"ד-2) : המנהל או רופא ממשלתי או מפקח רשאי בכל שעה נאותה משעות היום להכנס לבית או למקום אשר יש לו יסוד להאמין כי קיימת בו מחלה מידבקת או כי לא מכבר היתה קיימת בו מחלה מידבקת, ולבדוק אותם וכן רשאי הוא לבדוק כל אדם שנמצא באותם הבתים או באותו המקום. אם מסרבין להרשותו להכנס או לבדוק, מותר לקבל משופט של בית משפט שלום צו המתיר את הכניסה. משנתקבל והוצג צו כזה יהא כל אדם המסרב להרשותו להכנס או השם מכשולים על דרך הבדיקה האמורה אשם בעברה ויהא צפוי לקנס לא יותר משתי לירות על כל עברה ועברה. : ((לפי [[7:208092|החוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 5), תשל"ג-1973]], במקום העונש הנקוב בסעיף זה יבוא העונש [[שבסעיף 71]].)) @ 15. העברת אנשים נגועים לבית-החולים (תיקון: תשכ"ד-2) : (1) כל הנגוע במחלה מידבקת שאין לו דירה או אכסניה מתאימה או אשר, לדעת המנהל או רופא ממשלתי אין צורת איכסונו מאפשרת לנקוט באמצעי זהירות נכונים כדי למנוע את התפשטותה של המחלה או שהוא מאוכסן באוהל או בקרון או בחדר שמצויים בו גם אנשים אחרים זולת אותם האנשים אשר מן ההכרח כי יטפלו באותו אדם, או הנוסע באניה, מותר, על יסוד תעודה חתומה ע"י הרופא הממשלתי, להעבירו לבית חולים למחלות מידבקות או למקום-בידוד מתאים אחר ומותר לעצור אותו אדם באותו בית חולים או מקום כל זמן שהוא נגוע במחלה מידבקת. אם מתנגד החולה או האדם האחר להעברה כזאת או אם הוא מעמיד מכשולים על דרכה, רשאי שופט של בית משפט שלום, על יסוד בקשה מאת רופא ממשלתי, ליתן צו להוציא את ההעברה לפועל מיד. : (2) כשסבור הרופא הממשלתי כי אין ההעברה אפשרית או רצויה, רשאי הוא להוציא לפועל או לצוות להוציא לפועל כל פעולות בידוד זמניות שיאבה לקבוע. : (3) רשאי המנהל או רופא ממשלתי להעמיד כל אדם הנמצא במגע עם אדם נגוע תחת השגחה בתנאים אשר יאבה לקבוע או תחת פיקוח לאותה תקופה (ולא יותר מתקופת הדגירה המכסימלית של המחלה, החל מן היום שבו היה המגע בפעם האחרונה נתון בסכנת התנגעות מאותה מחלה) שיראה צורך לקבוע כדי לצמצם את ההתנגעות. @ 16. הסמכות להכנס ולחטא : המנהל או רופא ממשלתי או מפקח רשאי בכל עת מתאמת להכנס לכל בית או מקום שבו אירע מקרה של מחלה מידבקת ורשאי הוא להוציא לפועל או לצוות להוציא לפועל כל פעולת חיטוי או כל פעולה להשמדת עכברים או משחיתים אחרים אשר, לדעתו, יש צורך בה. @ 17. סמכויות המנהל ושר הבריאות לגבי מחלות ידועות (תיקון: תש"ח) : (1) במקרה של חולירע, דבר, טיפוס הבטן ובת-טיפוס הבטן (para-typhoid) ודמית, רשאי המנהל או רופא ממשלתי להוציא לפועל או לקבוע את אחת הפעולות דלקמן, כדי למנוע את הפצת המחלה:- :: (א) חיטויים, בניתם מחדש, תיקונם, החלפתם או סגירתם של כל הספקת-מים ביתית, בית-כסא, משתנה, אסלה, מיתקן-ביוב או מיתקן סניטרי, וההוצאות הכרוכות בכל פעולה מן הפעולות האלה תוטלנה על בעל הבנין או ייגבו ממנו אם סבור המנהל כי היה הכרח לנקוט באמצעים אלה מחמת שהספקת המים, בית הכסא, המשתנה או האסלה הנ"ל היו בנויים או מוחזקים באופן שיש בו סכנה לבריאות; :: (ב) טיהורה או הגנתה של כל הספקת-מים פרטית או ציבורית; :: (ג) סילוקם ואופן ביעורם של כל אשפה, צואה ופסולת מכל בנין פרטי או צבורי או מכל דרך, רחוב או מקום ציבוריים, ורשאי הוא לדרוש או לצוות כי הדברים הנ"ל יסולקו ויבוערו על חשבון המחזיק בבנין הפרטי או על חשבון הרשות המקומית. : (2) אם בכל מקרה מן המקרים המוזכרים בסעיף-קטן (1) דלעיל סבור המנהל כי יש צורך לסגור כל הספקת מים צבורית, יגיש המנהל דין וחשבון לשר הבריאות על דבר האמצעים שלפי דעתו יש צורך לנקוט בהם ושר הבריאות רשאי לצוות את הרשות המקומית או רשות אחרת הממונה על הספקת המים לנקוט באמצעים האלה, כלם או מקצתם. @ 18. הספקת נוחויות סניטריות לפועלים במקרים ידועים (תיקון: תש"ח) : בכל עיר או כפר, או בכל שטח שעובדים בו פועלים וכל מקום שסבור המנהל כי שוררים או עלולים לשרור טיפוס הבטן, דמית, מחלת תולעת הוו (ankylostomiasis) או מחלת השסועיות (schitosomiasis) רשאי הוא, במודעה שתצא מטעם הממונה על המחוז, לדרוש מאת בעל הבנין או מאת בעל הקרקע שבאותו שטח להספיק למחזיקי הבנין או לעובדי הקרקע נוחויות סניטריות מאותו סוג ובאותו מספר ובמשך אותו זמן שהמנהל יראה לנחוץ. אם לא ימלא הבעל אחרי הוראות המודעה הנ"ל במשך המועד הקבוע, רשאי המנהל או בא-כוחו המורשה לדאוג להספקת הנוחויות הסניטריות הנ"ל והוצאות העבודה תשולמנה ע"י הבעל ויגבו אותן ממנו כדרך שגובים מסים עפ"י הוראות [[פקודת המסים (גבייה)]]. @ 19. הרכבת נסיובי-מגן (תיקון: תש"ח-2) : בכל עיר או כפר או אזור שמחלה מידבקת קיבלה בהם או עלולה לקבל בהם צורה אפידמית או אשר קיימת סמוך להם מחלה מידבקת שלדעת המנהל יש בה סכנה לבריאות הציבור של העיר, הכפר או האזור הנ"ל, רשאי המנהל או הרופא הממשלתי לנקוט באותם אמצעים שיראה צורך בהם כדי להגן על גרי המקומות האלה מהידבקות, ולתכלית זו רשאי הוא, בין שאר דברים, להטיל על גרי העיר, הכפר או האזור הנ"ל חובת הרכבת-מגן או הרכבה אחרת שלדעתו יהא צורך בהן כדי לצמצם את התפשטות ההדבקה. המסרב ביודעין עפ"י סעיף זה להרכבת-מגן או להרכבה אחרת נגד אבעבועות, חולירע או דבר, יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס שלא יעלה על חמש לירות או למאסר לא יותר מחודש ימים. : ((לפי [[7:208092|החוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 5), תשל"ג-1973]], במקום העונש הנקוב בסעיף זה יבוא העונש [[שבסעיף 71]].)) @ 20. סמכויות לשעת-חירום (תיקון: 1941, 1945, 1947-2, תש"ח, תש"ט-2, תשס"ג) : (1) אם נראה כי מרחפת על איזה חלק של מן הארץ סכנה של מחלה איומה אפידמית, מקומית או מידבקת או כי הוא נגוע במחלה כזאת, דהיינו, דבר, חולירע, קדחת צהובה, אבעבועות, טיפוס הבטן או מחלה אחרת שהכריז עליה שר הבריאות, במודעה ברשומות כי היא מחלה מידבקת איומה, רשאי שר הבריאות להכריז במודעה כנ"ל כי סכנה חמורה מרחפת על בריאות העם על ידי איומה או קיומה של מחלה כזאת בארץ או בארצות השכנות, ומשפורסמה הכרזה זאת יהא המנהל מוסמך לסדר, או להתקין, בין בצו ובין בהוראה או בכל דרך אחרת שהיא, כי ייעשו על ידי כל אדם, לרבות קופת חולים:- :: (א) ביקורים מבית לבית; :: (ב) הגשת עזרה רפואית, חלוקת רפואות, הספקת מקומות-שיכון, טיפוח הנקיון, האיורור והחיטוי ושמירה בפני התפשטות המחלה; :: (ג) כל ענינים או דברים שימצאם רצויים לשם מניעתה או הקלתה של המחלה; :: ורשאי הוא להטיל את הסידורים או הקביעות האלה, כלם או מקצתם, על כל הארץ או על כל חלק או חלקים ממנה ועל כל אניות הנמצאות בחופי הארץ הפנימיים או במימיה הטריטוריאליים. : (2) בלא לפגוע בסמכויות המסורות למנהל בסעיף-קטן (1) לעיל, רשאי המנהל, לאחר ההכרזה מאת שר הבריאות שתפורסם במודעה כנ"ל, לסדר או להתקין, בין בצו ובין בהוראה או בכל דרך אחרת שהיא, את ביצועו של כל אמצעי מן האמצעים המפורטים בסעיף-קטן זה שיראה צורך בו כדי למנוע את חדירתה או התפשטותה של המחלה, דהיינו:- :: (א) לסלק, לבודד, לעצור, להעמיד לפיקוח, לבדיקה רפואית ולטיפול רפואי אנשים נגועים ואנשים העומדים במגע עמהם, ואנשים שיש עליהם חשד כי היו בזמן האחרון נתונים להידבקות, ולעשות את הפעולות הדרושות, כדי לקבל דוגמאות לבדיקת מעבדה מכל אחד מן האנשים הנזכרים לעיל; :: (ב) להרכיב נסיוב-מגן או הרכבה אחרת באנשי הצבור, בעולי רגל, בעולים, בנוסעים, בכלי-מגע או באנשים החשודים כי היו בזמן האחרון נתונים להידבקות; :: (ג) להכנס בכל עת שהיא לכל בנין צבורי או פרטי ולבדוק בו כדי לברר אם נמצאים בו אנשים חולים וכדי לנקוט שם בכל האמצעים הנחוצים למניעת התפשטות ההדבקה; :: (ד) להנהיג פיקוח סניטרי ולהסדיר ולחטא הספקות מים, צבוריות או פרטיות; :: (ה) לתפוס, לעצור, לחטא או להשמיד חפצים נגועים או נתונים להידבקות או העלולים להדביק, בתנאי שיהא מותר לשלם פיצויים בעד חפצים בדרך זו; :: (ו) לקבור את המתים או לבערם בדרך אחרת; :: (ז) להעמיד להשגחה רפואית נוסעים מאזורים נגועים; :: (ח) רכישה באנגריה - תמורת תשלום - של קרקע או בניינים לשם שיכונם של בני-אדם הטעונים מעצר או בידוד או של בני-אדם הזקוקים לשיכון בתוצאת כל צעדים שננקטו לפי סעיף זה; :: (ט) לתפוס, על יסוד תשלום, בנינים או קרקעות כדי להתקין בהם בתי-חולים זמניים בקשר לאמצעים שנקטו בהם לשם הדברתה או מניעתה של מחלה; :: (י) לתפוס באנגריא, על יסוד תשלום, אמצעי-הובלה הדרושים בקשר עם האמצעים להדברת מחלה: :: בתנאי שאם נתגלע סכסוך ביחס לתשלומים הנזכרים בפסקאות (ח), (ט) ו-(י) דלעיל, יחליט הממונה על המחוז בענין הסכום שיש לשלמו. : (3) רשאי המנהל או רופא ממשלתי לסדר או להתקין, בין בצו ובין בהוראה או בכל דרך אחרת שהיא, כי שום מת לא יקבר בעיר או בכפר או באזור נגועים, עד אם נבדקה הגופה ע"י רופא ממשלתי או ע"י מפקח על הבריאות, ורשאי הוא לסדר או להתקין, בין בצו ובין בהוראה או בכל דרך אחרת שהיא, כי יינקטו אמצעים כדי להבטיח שגופות אשר לא נבדקו כאמור בזה לא תקברנה בשום בית-קברות או מקום-קבורה. : (4)(א) על יסוד דרישה מאת המנהל או רופא ממשלתי, רשאי הממונה על המחוז לצוות לסתור או להרוס כל מבנה או מחסה המשמש למשכן אדם או בהמה שמחמת מצבו הבלתי סניטרי הוא מהוה, לדעת המנהל או הרופא הממשלתי, מרכז להפצת מחלה. מותר לשלם לבעליו פיצויים בעד סתירתו או הריסתו של כל מבנה או מחסה כנ"ל, בסכום שייקבע ע"י בוררות לכשאין הסכם: ::: בתנאי שכאשר יעמדו להחליט בשאלה אם יש לשלם פיצויים כאלה ומה הסכום שישולם, יביאו בחשבון את השאלה עד לאיזה שיעור יש לזקוף לרשלנותו של הבעל את המצב הבלתי סניטרי של המבנה או המחסה. :: (ב) אם פרצה מגפה באזור מוגבל, רשאי הממונה על המחוז לצוות כי שום אדם לא יצא מן האזור שהוגבל ורשאי לנקוט באמצעים, כגון הקפת האזור בשרשרת סניטרית או באמצעים אחרים, ככל אשר ימצא לנחוץ כדי להגשים למעשה את הצו, ולתכלית זו רשאי לדרוש את עזרת המשטרה. : (5) כל המסרב ביודעין למלא אחר כל צו או הוראה שניתנו כחוק עפ"י סעיף זה יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס שלא יעלה על עשרים וחמש לירות או למאסר לא יותר משנה או לשני הענשים האלה כאחד. :: ((לפי [[7:208092|החוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 5), תשל"ג-1973]], במקום העונש הנקוב בסעיף זה יבוא העונש [[שבסעיף 71]].)) @ 20א. הגדרות - סעיפים 20א עד 20ח - נגיף הקורונה (תיקון: תש"ף, תשפ"א-2, תשפ"ג) : (א) בסעיף זה [[ובסעיפים 20ב עד 20ח]] - ::- "הכרזה על נגיף הקורונה כמחלה מידבקת מסוכנת" - הכרזת שר הבריאות לפי [[סעיף 20]] כי המחלה הנגרמת על ידי נגיף הקורונה היא מחלה מידבקת מסוכנת וקיימת בעטייה סכנה חמורה לבריאות הציבור; ::- "הוועדה" - ועדת הבריאות של הכנסת, ואם לא הוקמה - ועדה אחרת שוועדת הכנסת קבעה לעניין זה; ::- "חולה" - חולה עם ממצא מעבדתי חיובי לנגיף הקורונה; ::- "חוק סמכויות מיוחדות" - [[=חוק סמכויות מיוחדות|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020]]; ::- "חוק העבירות המינהליות" - [[חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985]]; ::- "חוק העונשין" - [[חוק העונשין, התשל"ז-1977]]; ::- "חוקר אפידמיולוגי" - רופא מחוזי, סגן רופא מחוזי, או אחות או עובד אחר של משרד הבריאות שהמנהל הסמיך לכך; ::- "חיסון" - (((פקעה);)) ::- "מידע מזהה" - שם פרטי, שם משפחה ומספר זהות, מספר דרכון או מספר מזהה אחר שניתן על ידי רשות שלטונית; ::- "מידע לעידוד התחסנות" - (((פקעה);)) ::- "נגיף הקורונה" - נגיף הקורונה החדש 2019 (Novel Coronavirus 2019 - nCoV); ::- "צו בידוד בית" - [[=צו בידוד בית|צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף-2020]]; ::- "תחבורה ציבורית" - כהגדרתה [[בחוק סמכויות מיוחדות]], למעט מונית כהגדרתה [[בפקודת התעבורה]]. @ 20ב. תחולה בתקופת תוקפה של הכרזה על נגיף הקורונה כמחלה מידבקת מסוכנת (תיקון: תש"ף) : הוראות [[סעיפים 20א עד 20ח]] יחולו בתקופת תוקפה של הכרזה על נגיף הקורונה כמחלה מידבקת מסוכנת. @ 20ג. עונשין (תיקון: תש"ף) : על אף האמור [[בסעיף 71]], העובר על ההוראות לפי [[צו בידוד בית]] כמפורט להלן, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]: : (1) חייב בבידוד לפי [[צו בידוד בית]] שהפר את חובת הבידוד בניגוד [[לסעיף 2(ד) לאותו צו]]; : (2) מפר איסור הגעה למקום בידוד בתחבורה ציבורית, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ד) לצו בידוד בית]]; : (3) מפר חובת דיווח, בניגוד להוראות [[סעיף 3 לצו בידוד בית]]; : (4) מפר חובת עטיית מסכה בניגוד להוראות [[סעיף 3ה(א) לצו בידוד בית]]. @ 20ד. עבירות מינהליות (תיקון: תש"ף, תשפ"א) : (א) עבירה כאמור [[בסעיף 20ג]] היא עבירה מינהלית כמשמעותה [[בחוק העבירות המינהליות]], והוראות [[החוק האמור]] יחולו עליה בשינויים המחויבים. : (ב) לעבירה מינהלית כאמור בסעיף קטן (א) יהיה קנס מינהלי קצוב, כמפורט להלן: :: (1) בעבירה לפי [[סעיף 20ג(1) או (2)]] - 5,000 שקלים חדשים; :: (2) בעבירה לפי [[סעיף 20ג(3)]] - 3,000 שקלים חדשים; :: (3) בעבירה לפי [[סעיף 20ג(4)]] - 500 שקלים חדשים. : (ג) הקנס המינהלי הקצוב לעבירה מינהלית כאמור בסעיף קטן (ב) שהיא עבירה מינהלית חוזרת, יהיה כפל הקנס המינהלי האמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין; בסעיף זה, "עבירה מינהלית חוזרת" - :: (1) לעניין עבירה מינהלית כאמור [[בסעיף 20ג(1) או (2)]] - עבירה מינהלית שעבר אדם בתוך שלוש שנים מיום שעבר לפני כן את אותה עבירה (בסעיף זה - העבירה הקודמת), והתקיים לגבי העבירה הקודמת אחד מאלה: ::: (א) הוא שילם בשלה קנס מינהלי או הורשע בשלה; ::: (ב) חלפו יומיים מיום שהומצאה לו ההודעה על הטלת הקנס המינהלי בעבירה הקודמת; :: (2) לעניין עבירה מינהלית כאמור [[בסעיף 20ג(3) או (4)]] - עבירה מינהלית חוזרת כמשמעותה [[בסעיף 2(ג) לחוק העבירות המינהליות]]. : (ד) הקנס המינהלי הקצוב לעבירה מינהלית כאמור בסעיף קטן (ב) שהיא עבירה מינהלית נמשכת יהיה בשיעור חמישית מהקנס המינהלי האמור באותו סעיף קטן, לפי העניין, לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר המועד שנקבע בהתראה כאמור [[בסעיף 8(ב1) לחוק העבירות המינהליות]]. : (ה) עבירה מינהלית לפי חוק זה לא תהווה פרט רישום פלילי. @ 20ה. קביעת גורם מוסמך וסמכויותיו (תיקון: תש"ף) : (א) הגורם המוסמך להטיל קנס מינהלי לפי [[סעיף 20ג(1) עד (3)]] הוא שוטר או מפקח שהוא עובד המדינה שנתונות לו סמכויות פיקוח לפי כל דין כאמור [[בסעיף 25(א)(2) לחוק סמכויות מיוחדות]]; הגורם המוסמך להטיל קנס מינהלי לפי [[סעיף 20ג(4)]] הוא גורם מוסמך כאמור [[בפסקאות (1), (2) ו-(4) עד (6) בסעיף 25(א) לחוק האמור]]. : (ב) הממשלה רשאית לקבוע בתקנות גורם מוסמך אחר לאכיפת ההוראות האמורות בסעיף קטן (א) מבין הגורמים המוסמכים המנויים [[בסעיף 25(א) לחוק סמכויות מיוחדות]]; על קביעת גורם מוסמך כאמור יחולו הוראות [[סעיף 25(ב) לחוק סמכויות מיוחדות]]. : (1) חייב בבידוד לפי [[צו בידוד בית]] שהפר את חובת הבידוד בניגוד [[לסעיף 2(ד) לאותו צו]]; : (2) מפר איסור הגעה למקום בידוד בתחבורה ציבורית, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ד) לצו בידוד בית]]; : (3) מפר חובת דיווח, בניגוד להוראות [[סעיף 3 לצו בידוד בית]]; : (4) מפר חובת עטיית מסכה בניגוד להוראות [[סעיף 3ה(א) לצו בידוד בית]]. @ 20ו. דיווח לכנסת (תיקון: תש"ף, תשפ"ג-2) : משטרת ישראל תדווח לוועדה, בכתב, ב-1 בינואר, באפריל, ביולי ובאוקטובר בכל שנה, על אלה: : (1) מספר החקירות שנפתחו בשל חשד לעבירות שנעברו לפי [[סעיף 20ג]], מספר כתבי האישום שהוגשו בשלהן ומספר פסקי הדין שהסתיימו בהרשעה; : (2) מספר הקנסות המינהליים שהוטלו לפי [[סעיף 20ד]] בחלוקה לפי סעיפי העבירה ובציון גובה הקנס שהוטל, הגורם המוסמך שהטיל את הקנס לפי [[סעיף 25(א)(1), (2) או (3) עד (6) לחוק סמכויות מיוחדות]], מספר הקנסות שבוטלו, מספר הבקשות שהוגשו להישפט, מספר ההרשעות ומספר הזיכויים. @ 20ז. תיקון הוראות [[בצו בידוד בית]] (תיקון: תש"ף, תשפ"ב) : (א) החליט המנהל לתקן הוראה [[=הצו|בצו בידוד בית]] שעניינה בידוד או עטיית מסכה, וכל הוראה [[בצו בידוד בית]] הקשורה בכך, יחולו הוראות אלה: :: (1) תיקון [[הצו]] יוגש לוועדה בליווי דברי הסבר והתשתית העובדתית שעמדה בבסיס ההצעה להתקינו; הוועדה רשאית לאשר את התיקון [[לצו]], כולו או חלקו, לא לאשרו או לשנות את תקופת תוקפו, בתוך 72 שעות מהמועד שבו הוגש לה, ואם הסתיימה התקופה האמורה ביום מנוחה או שבתון שנקבע בחיקוק - עד השעה 14:00 ביום שלאחר יום המנוחה או השבתון כאמור; החליטה הוועדה לאשר את התיקון [[לצו]] - יפורסם ברשומות סמוך לאחר מכן וייכנס לתוקף במועד פרסומו, אלא אם כן נקבע בו מועד מאוחר יותר; :: (2) לא קיבלה הוועדה החלטה כאמור בפסקה (1) בתוך המועד הקבוע באותה פסקה, יחולו הוראות אלה: ::: (א) התיקון [[לצו]] יפורסם ברשומות וייכנס לתוקף עם פרסומו, והכול אלא אם כן החליט המנהל אחרת, ובלבד שמועד הכניסה לתוקף לא יהיה מוקדם ממועד הפרסום ברשומות; ::: (ב) הוועדה תקיים דיון בתיקון [[לצו]] ותחליט אם לאשרו, כולו או חלקו, לא לאשרו או לשנות את תקופת תוקפו, בתוך שבעה ימים מהמועד שהוגש לה; ועדת הכנסת רשאית במהלך התקופה האמורה להאריכה, לעניין דיון מסוים, לפרק זמן שלא יעלה על שבעה ימים; ::: (ג) לא קיבלה הוועדה החלטה לפי פסקת משנה (ב) עד תום התקופה האמורה באותה פסקת משנה, ואם הוחלט על הארכתה - עד תום תקופת ההארכה (בסעיף קטן זה - המועד האחרון להחלטת הוועדה), יביא יושב ראש הכנסת את אישור התיקון [[לצו]] להצבעה בכנסת בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר עד תום שבעה ימים מהמועד האחרון להחלטת הוועדה; ::: (ד) החליטה הוועדה שלא לאשר את התיקון [[לצו]], ואם הובא התיקון [[לצו]] לאישור הכנסת - החליטה הכנסת כאמור או לא קיבלה החלטה בעניין, יפקע תוקפו של התיקון [[לצו]] באותו מועד; ::: (ה) הודעה על פקיעת תוקף התיקון [[לצו]] כאמור והודעה על החלטה של הוועדה לאשר את [[הצו]], כולו או חלקו, או לשנות את תקופת תוקפו, יפורסמו ברשומות; :: (3) על אף האמור בפסקה (1), בהתקיים דחיפות המחייבת כי תיקון מסוים [[לצו]] ייכנס לתוקף במועד מוקדם יותר, המנהל רשאי לתקנו בלי אישור הוועדה; התיקון [[לצו]] יוגש לוועדה סמוך ככל האפשר לאחר פרסומו ברשומות, בליווי דברי הסבר והתשתית העובדתית שעמדה בבסיס ההחלטה להתקינו, ויחולו לעניין אישורו הוראות פסקה (2)(ב) עד (ה). : (ב) על אף האמור [[בסעיף 2(ב) לחוק העונשין]], אישור לעבירות כאמור [[בסעיף 20ג]] שהוראות לגביהן נקבעו בתיקון [[לצו]], יינתן בידי הוועדה או בידי הכנסת בהתאם להוראות סעיף קטן (א); לא אושרה עבירה שהוראה לגביה נקבעה בתיקון [[לצו]] בידי הוועדה או בידי הכנסת, לפי העניין, תתבטל האחריות הפלילית לעשיית העבירות שנקבעו [[בצו]], לפי [[סעיף 4 לחוק העונשין]], וקנס ששולם - יוחזר. : (ג) פורסם תיקון [[לצו]] כאמור בסעיף זה, יפרסם השר את עיקרו לציבור באופן בהיר ונגיש המותאם לקבוצות השונות באוכלוסייה, לרבות בשפה הערבית ובשפות נוספות ככל הנדרש, ובכלל זה יציג את עיקרי החובות לפי [[הצו]] והעבירות שעומדות בתוקף באותה העת באופן מרוכז, לרבות הנחיות לפי [[סעיף 3ה לצו]]; פרסום כאמור יכול שיהיה בעיתונים, בערוצי תקשורת, באינטרנט, במודעות מודפסות על שלטי חוצות או בכל דרך יעילה אחרת שימצא השר לנכון בנסיבות העניין. @ 20ח. סמכות לדרישת מידע (תיקון: תש"ף) : (א) לשם ביצוע חקירה אפידמיולוגית רשאי חוקר אפידמיולוגי - :: (1) לדרוש מכל אדם, למסור לו את המידע המזהה שלו וכן את מענו, מספר הטלפון שלו ומספר טלפון נוסף של אדם הנמצא בישראל שבאפשרותו לסייע ביצירת קשר עמו, והכול כדי לסייע באיתור מקום או זמן שבו שהה חולה ובאיתור מי שבא במגע קרוב עם חולה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה; :: (2) לדרוש מכל אדם, לתכלית האמורה בפסקה (1), למסור לו כל ידיעה וכן רשימת עובדים או רשימת שוהים במקום שיש בהן כדי לסייע באיתור מקום או זמן שבו שהה חולה בתקופה הנוגעת לחקירה האפידמיולוגית לפי ההנחיות המקצועיות העדכניות של משרד הבריאות, את הידוע לו לגבי פרטי מי שבאו עם החולה במגע קרוב ואת הזמן והמקום שבהם החולה בא עמם במגע. : (ב) בהפעלת הסמכויות המפורטות בסעיף קטן (א) לשם ביצוע חקירה אפידמיולוגית כאמור, רשאי חוקר אפידמיולוגי להסתייע באדם אחר, ובכלל זה חייל (בסעיף זה - גורם מסייע); לא יסייע אדם אחר בביצוע חקירה כאמור, אלא אם כן מתקיימים לגביו כל אלה: :: (1) הוא עבר הכשרה של משרד הבריאות לעניין סיוע בביצוע החקירה, ובכלל זה הכשרה לעניין ההגנה על פרטיותם של מי שמידע לגביהם מתקבל עקב חקירה אפידמיולוגית, וניתן לו אישור בכתב על כך; :: (2) הוא חתם על טופס התחייבות לשמירה על סודיות שבו הובהר לו כי שימוש במידע שלא לפי הוראות חוק זה עלול להוות עבירה פלילית; :: (3) הוא פועל בהנחיית משרד הבריאות ובפיקוחו. : (ג) המנהל יקבע בנוהל הוראות לעניין הגורמים המסייעים כאמור ואופן הסיוע שיתנו. :: ((פורסם [[https://www.gov.il/BlobFolder/policy/mk-04045521/he/files_circulars_mk_mk-04045521.pdf | נוהל סיוע בחקירות אפידמיולוגיות לפי סעיף 20ח(ג) לפקודת בריאות העם, 1940]].)) : (ד) לא יסייע גורם מסייע בעניינו של אדם שהוא מכיר או סבור שהוא צפוי להכיר. : (ה) ביקש גורם מסייע מאדם למסור לו מידע לפי סעיף קטן (א), רשאי אותו אדם להודיע כי ימסור את המידע רק לחוקר אפידמיולוגי. : (ו) מידע שהתקבל לפי סעיף זה יישמר במערכות המידע של משרד הבריאות בלבד, ולא ייעשה בו שימוש אלא כדי לסייע באיתור מקום או זמן שבו שהה חולה ובאיתור מי שבא במגע קרוב עם חולה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה. : (ז) אדם שהגיע אליו מידע לפי סעיף זה ישמרנו בסוד, לא יגלה את האמור בו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש פרט לתכלית האמורה בסעיף זה. : (ח) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של מי שנתונה לו סמכות לפי פקודה זו להסתייע באחר. @ 20ט. (תיקון: תשפ"א-2) : (((פקע).)) @ 21. בדיקת מחלבות וסמכות לאסור הספקת חלב (תיקון: תש"ח, תש"ח-2) : (1) אם יש לו לרופא ממשלתי של כל מחוז הוכחות כי איזה אדם סובל ממחלה מידבקת שיש ליחסה לחלב הנמכר במחוז ע"י איזו מחלבה או כי החלב של כל מחלבה כזאת עלול להביא את המחלה המידבקת על כל אדם הגר במחוז, חייב רופא ממשלתי לבקר את המחלבה ולבדוק אותה ואת כל אדם ואדם העובד בה או הגר בבנין המחלבה או הגר בכל בנין אשר מתגורר בו כל אדם העובד באותה מחלבה, ולהגיש מיד דו"ח על תוצאות בדיקתו לרופא המחוזי של המשרד אשר באותו מחוז, והרופא המחוזי, לאחר שיעיין בדו"ח הנ"ל ובדו"ח של פקיד וטרינרי ממשלתי בדבר מצב בריאותו של העדר ובכל עדות אחרת שתוגש לפניו ע"י הצדדים הנוגעים בדבר, יעשה אחת משתי אלה: או שיתן צו הפוקד על בעל המחלבה לא לספק חלב מאותה מחלבה, בתוך המחוז או מחוצה לו עד לביטול הצו ע"י הרופא המחוזי, או שיחליט כי אין צורך במתן צו כזה. : (2) כל צו כזה יבוטל מיד לכשיווכח הרופא המחוזי כי החלב מן המחלבה הנ"ל שוב אינו עלול לגרום למחלה מידבקת. : (3) הרשות לכל בעל מחלבה המוצא את עצמו נפגע ע"י צו כזה לערער בפני הממונה על המחוז, והממונה על המחוז רשאי ליתן צו הדורש מאת בעל המחלבה לחדול מהספיק חלב או יוכל לשנות או לבטל כל צו שניתן ע"י הרופא המחוזי, ורשאי הוא בכל עת שהיא לבטל כל צו שניתן עפ"י סעיף זה. עד שתינתן ההחלטה בכל ערעור כזה ישאר הצו בתקפו. : (4) כל המסרב להרשות לרופא הממשלתי לערוך את הבדיקה כפי שנקבע לעיל או שלאחר נתינת כל צו עפ"י סעיף זה הוא מוסיף לספק חלב בניגוד לצו, יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס שלא יעלה על עשר לירות ואם הוא ממשיך בעברה זו יהא צפוי לקנס נוסף שלא יעלה על חמש לירות לכל יום שבו הוא ממשיך בעברה. :: ((לפי [[7:208092|החוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 5), תשל"ג-1973]], במקום העונש הנקוב בסעיף זה יבוא העונש [[שבסעיף 71]].)) : (5) בעל מחלבה לא יהא צפוי לעמוד למשפט על הפרת חוזה אם נבעה ההפרה מתוך צו שניתן עפ"י סעיף זה. @ 22. עונשים על העמדת אנשים וחפצים נגועים גלויים לעין כל (תיקון: תש"ח-2, תש"ט-2, תשנ"ב) : (1) כל אדם - :: (א) הסובל ממחלה מידבקת והוא מגלה עצמו, ביודעין, בצורה שיש בה סכנה לבריאות הצבור בכל רחוב, מקום צבורי, חנות, בית מלון, כלי רכב צבורי או בכל מקום שהשימוש בו משותף לאנשים, פרט לבני המשפחה או לאנשי הבית שהאיש הסובל כנ"ל משתייך אליהם, או כשהוא נתון במצב העלול לסכן את בריאות הצבור, הוא נכנס לכל כלי רכב צבורי מבלי להודיע תחילה לבעליו, למפקחו או לנהגו כי הוא סובל; או :: (ב) הממונה על אדם הסובל כנ"ל והוא מגלה אותו ברבים כאמור לעיל; או :: (ג) הנותן, משאיל, מוכר, מעביר או מגלה כל כלי מטה, מלבושים, סחבות או דברים אחרים העלולים להסתיר בתוכם את נגע ההידבקות, או המתיר לכבס אותם או לגלותם בכל מכבסה או בכל מקום שהשימוש בו משותף לכמה אנשים, פרט לבני המשפחה או לאנשי הבית שהאיש הנגוע משתייך אליהם, מבלי שיחטא אותם תחילה להנחת דעתו של הרופא הממשלתי, :: יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס שלא יעלה על חמש לירות. : (2) כל בעל או נהג של כלי רכב צבורי (([במקור: מרכבה צבורית])) ידאג לחיטוי כלי הרכב כדי הנחת דעתו של הרופא הממשלתי מיד לאחר שהוביל, לפי ידיעתו, אדם הסובל ממחלה מידבקת ולפי סוגה או מצבה של המחלה עלול כלי הרכב להצפין או לשמור בתוכו את ההידבקות או את גורם ההדבקות; ואם לא יעשה כן יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס שלא יעלה על חמש לירות; אלא שלא יידרש מאת בעל כלי הרכב או מאת נהגו להוביל בכלי הרכב כל אדם הסובל כנ"ל אלא אם כן שולם לו סכום שיש בו כדי לכסות כל הפסד או הוצאה העלולים להגרם לו ע"י ביצוע הוראות סעיף זה. :: חובתו של המשרד תהא, לכשידרש על ידי בעל כלי הרכב או על ידי נהגו, לדאוג לחיטוי כלי הרכב הצבורי כנ"ל, והמשרד יעשה זאת בחנם. : (3) כל המשכיר ביודעין בית, חדר או חלק של בית שבו סבל אדם ממחלה מידבקת, בלא שחיטא, להנחת דעתו של הרופא הממשלתי או מפקח הבריאות, את הבית, החדר או החלק של הבית וכל החפצים שבו העלולים לשמור בהם את ההידבקות, יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס שלא יעלה על עשרים לירות. :: לצרכי סעיף-קטן זה רואין את בעליו של בית מלון כאילו השכיר חלק של בית לאדם שנתקבל כאורח לאותו בית מלון. : (4) הוריו של ילד או אדם הממונה על טיפולו או השגחתו של ילד הסובל או שסבל מאחת המחלות המידבקות המפורטות [[תוספת ג|בתוספת השלישית של פקודה זו]] או מכל מחלה אחרת שיכריז עליה המנהל, במודעה שתפורסם ברשומות, כעל מחלה מידבקת בכל אזור מסויים ולמשך כל תקופה מסויימת לצרכי סעיף-קטן זה, או הוריו של ילד או האדם הממונה על טיפולו או השגחתו של ילד הגר בבית שבו שוררת או שררה מחלה כזאת במשך שלושה חדשים, וביודעין או מתוך רשלנות הם מרשים לילד לבקר בבית הספר בלא שיקבלו ויראו למורה או לאדם אחר הממונה על בית הספר תעודה מרופא בעל רשיון כי מותר לילד לבקר בבית הספר, ייאשמו בעבירה ויהיו צפויים לקנס. :: כל מורה אשר ירשה לילד, ביודעין, לבקר בבית ספר מתוך הפרת הוראות סעיף-קטן זה, יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס של לא יותר מחמש לירות. : (5) שום אדם הסובל ממחלה מידבקת או הגר בבית מנוגע או שהוכח כי הוא מצפין בגופו את גורם ההידבקות של מחלה מידבקת באופן המהווה סכנה לאחרים:- :: (א) לא יעסוק בכל מלאכה הקשורה בהספקת מזון אם לא נקטו באמצעי-זהירות מתאימים נגד הפצת המחלה; או :: (ב) לא ינהל כל עסק או מסחר באופן העלול להפיץ את המחלה; :: כל העובר ביודעין על הוראות סעיף-קטן זה יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס שלא יעלה על עשר לירות. : (6)(א) אם מת אדם ממחלה מידבקת בבית חולים או במקום זמני לשיכון חולים, והרופא הממשלתי או רופא בעל רשיון מעיד כי כדי למנוע כל סכנה של העברת המחלה או הפצת ההידבקות רצוי, לפי דעתו, שלא להוציא את הגופה מבית החולים אל המקום הנ"ל אלא אם כן עומדים לקבור אותה מיד, הרי יהא אסור לכל אדם להוציא את הגופה אלא לצורך זה בלבד; ומשהוצאה הגופה מבית החולים או מהמקום הנ"ל תילקח מיד ישר למקום הקבורה ושם תקבר. ::: ((לפי [[סעיף 4 לחוק האנטומיה והפתולוגיה, תשי"ג-1953]], הוראה זו לא תחול על גוויה כאמור [[בסעיף 2 לחוק האמור]].)) :: (ב) כל העובר ביודעין על הוראות סעיף-קטן זה יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס שלא יעלה על עשר לירות. :: (ג) שום דבר האמור בסעיף-קטן זה לא ימנע העברת גופת מת מבית החולים לחדר-המתים, ולצרכי סעיף-קטן זה רואין את חדר-המתים כחלק מבית-החולים. : ((לפי [[7:208092|החוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 5), תשל"ג-1973]], במקום העונשים הנקובים בסעיף זה יבוא העונש [[שבסעיף 71]].)) @ 23. תקנות (תיקון: 1947-2, תש"ח) : רשאי המנהל, באישור שר הבריאות, להתקין מזמן לזמן תקנות שיראה צורך בהן בענין בידודם, שיכונם וריפויים של אנשים הנגועים או העלולים להיות נגועים בכל מחלה אפידמית, מקומית או מידבקת ובענין מניעת התפשטותן, הכנסתן לישראל, או התחלתן של המחלות האלה, הן בימיה, בנהרותיה ובמימיה של הארץ והן ביבשה שלה; ורשאי הוא להכריז מי היא הרשות או מי הן הרשויות אשר תטלנה ותבצענה את התקנות האלה. === מוסדות רפואיים (תיקון: תשנ"ב) === @ 24. פירוש (תיקון: תשנ"ב, תשס"ג, תשס"ח-3) : (א) בפקודה זו - ::- "מוסד רפואי" - בית חולים, מרפאה, מוסד לטיפול במשתמשים בסמים ומעבדה; ::- "מטופל" - מי שמקבל טיפול במוסד רפואי, בין בדרך של אשפוז, שהיית יום או שהיית לילה, ובין בכל דרך אחרת; ::- "ענף רפואה ייחודי" - ענף רפואה המפורט [[בתוספת החמישית]]; ::- "יחידה מקצועית" - יחידה בבית חולים, לרבות מחלקה, מכון, מרפאה או חדר ניתוח ולמעט מעבדה; ::- "יחידה מקצועית ייחודית" - יחידה מקצועית העוסקת בענף רפואה ייחודי. : (ב) לצרכי [[חלק זה]] יכלול המונח "בית חולים" כל בית חולים, מבראה, בית מרפא וכל בנין המשמש, או מכוון לשמש, לקבל אנשים הסובלים מכל חולי, פצע, ליקוי גופני או רוחני ולקבלת נשים יולדות, כדי לטפל באנשים טיפול רפואי, בין שניתן או הובטח ובין שלא ניתן או הובטח שכר או תשלום ע"י כל אדם שנתקבל שם כנ"ל. @ 24א. אישור הקמה (תיקון: תשנ"ג-2, תשס"ג, תשס"ח-3, תשפ"ג) : (1) לא יקים אדם בית חולים אלא אם כן קיבל אישור לכך, מראש, מאת המנהל (להלן - אישור הקמה); לענין זה, "הקמה" - לרבות בניה, הרחבה, הוספת יחידה מקצועית או מיטות, שינוי ייעוד של יחידה מקצועית או של מיטות, פתיחת חדר ניתוח, וכן הסבה או התאמה של מבנה קיים לבית חולים. : (2) המנהל יתן אישור הקמה, בהתחשב בשיקולים רפואיים ובשיקולים הבאים בלבד: :: (א) ההקמה וההפעלה השוטפת של בית החולים לא יטילו מעמסה על ההוצאה הציבורית לבריאות; :: (ב) תוספת המיטות לא תגרום לחריגה משיעור המיטות לנפש על פי יעודן ועל פי צרכי האוכלוסיה באותו אזור. : (3) השר, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, יקבע בתקנות כללים, מבחנים ואמות מידה לביצוע הוראות סעיף קטן (2). :: ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לאישור הקמה למרפאות), התשע"ז–2017]].)) : (3א) המנהל לא ייתן אישור הקמה לענין הוספת יחידה מקצועית ייחודית אלא אם כן הוספתה לא תגרום לחריגה מהמספר המרבי של יחידות כאמור בענף הרפואה הייחודי שלגביו מתבקש האישור או משיעור היחידות כאמור לנפש באותו ענף רפואה, כמפורט [[בתוספת החמישית]], ובכפוף לתנאים המפורטים [[תוספת חמישית|באותה תוספת]]. : (3ב) שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר, רשאי לשנות בצו את [[התוספת החמישית]]. : (4) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות כל דין. @ 24ב. סגירת יחידה מקצועית או הפחתה במספר המיטות (תיקון: תשס"ג-3, תשס"ח, תש"ע) : המנהל רשאי, לאחר ששמע את עמדת בית החולים, להורות על סגירת יחידה מקצועית בבית החולים, או על הפחתה של מספר המיטות בו, בכל אחד מאלה - : (1) לשם צמצום ההוצאה הציבורית לבריאות, ובלבד שאין בכך כדי לפגוע בבריאות הציבור; : (2) לשם שמירה על בריאות הציבור או מניעת פגיעה בבריאות הציבור; : (3) לגבי יחידה מקצועית בבית חולים העוסקת בנטילת אברים או בהשתלת אברים כהגדרתן [[בחוק השתלת אברים, התשס"ח-2008]] - בית החולים או היחידה המקצועית לא קיימו הוראה מהוראות [[החוק האמור]]; : (4) לגבי מחלקה מוכרת כהגדרתה [[בחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010]] - בית החולים או המחלקה המוכרת לא קיימו הוראה מהוראות [[החוק האמור]]. @ 24ג. תשלום לרופא או לבעל מקצוע בעד שירות רפואי שביצע במוסד רפואי (תיקון: תשע"ו) : (א) כל תשלום לרופא או לבעל מקצוע אחר, בעד שירות רפואי שביצע בתחומי מוסד רפואי, בין שהרופא או בעל המקצוע הוא עובד המוסד הרפואי ובין שאינו עובדו, ישולם לרופא או לבעל המקצוע על ידי המוסד הרפואי בלבד. : (ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על השירותים המפורטים להלן, אלא אם כן קבע שר הבריאות אחרת לגבי כלל קופות החולים וחברות הביטוח כאחד: :: (1) שירות רפואי שלגביו יש לרופא או לבעל המקצוע האחר זכאות לתשלום מחברת ביטוח או מקופת חולים, במסגרת התקשרות ביניהם; :: (2) שירות התייעצות עם רופא או עם בעל מקצוע אחר. : (ג) רופא או בעל מקצוע אחר, או מי מטעמם, לא יקבלו, במישרין או בעקיפין, כל תשלום נוסף על התשלום כאמור בסעיף קטן (א), בעד השירות הרפואי שביצעו בתחומי מוסד רפואי, והמוסד הרפואי לא יאפשר כל תשלום כאמור. : (ד) התקשרות של מוסד רפואי עם רופא או בעל מקצוע אחר לביצוע שירות רפואי בתחומי המוסד הרפואי תכלול התחייבות של הרופא או של בעל המקצוע להימנע מקבלת תשלום נוסף כאמור בסעיף קטן (ג). : (ה) בסעיף זה - ::- "חברת ביטוח" - מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]]; ::- "מוסד רפואי" - בית חולים או מרפאה כירורגית; ::- "מרפאה כירורגית" - מרפאה כהגדרתה [[בסעיף 34(ג)]], הטעונה רישום בהתאם להוראות לפי [[סעיף 34(א)(2)]], ואשר מבוצעות בה פעולות כירורגיות; ::- "קופת חולים" - קופת חולים במסגרת תכנית לשירותי בריאות נוספים כמשמעותם [[בסעיף 10 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994]]; ::- "תשלום" - בין כשכר עבודה ובין בכל דרך אחרת. @ 24ד. כללים לעניין המשך טיפול רפואי פרטי לאחר טיפול רפואי במסגרת שירות מרפאה ציבורי או קהילתי (תיקון: תשע"ו-2, תשע"ח, תשפ"ג) : (א)(1) שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, יקבע בתקנות כללים שיחולו על רופא, בין שכיר ובין עצמאי, שייעץ לאדם או טיפל בו במסגרת שירות מרפאה ציבורי או שירות מרפאה קהילתי לעניין איסור המשך טיפול באותו אדם או ייעוץ לו שלא במימון ציבורי, במהלך תקופת מרווח שיקבע. :: (2) תקופת המרווח כאמור בפסקה (1) לא תפחת מארבעה חודשים ולא תעלה על שמונה חודשים מעת הייעוץ או הטיפול האחרון שנתן הרופא במסגרת שירות המרפאה הציבורי או שירות המרפאה הקהילתי. :: (3) השר רשאי לקבוע בתקנות כאמור בפסקה (1) ובדרך האמורה בה הגבלות או הקלות במקרים ייחודיים שיקבע, שיחולו במקום האיסור כאמור באותה פסקה, אם מצא שניתן להסתפק בכך לשם מניעת ניגוד עניינים בין עבודתו של הרופא במסגרת שירות מרפאה ציבורי או שירות מרפאה קהילתי ובין עיסוקו כרופא שלא במימון ציבורי. : (ב) שר הבריאות ידווח לוועדת הבריאות של הכנסת על היישום וההשלכות של ההוראות לפי סעיף זה, פעמיים בשנה ב-1 באפריל של כל שנה וב-1 באוקטובר של כל שנה, במשך שלוש שנים החל מיום י"ט בכסלו התשע"ו (1 בדצמבר 2015). : (ג) בסעיף זה - ::- "חוק ביטוח בריאות" - [[=חוק ביטוח בריאות|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994]]; ::- "מימון ציבורי" - מקורות מימון אלה, כולם או חלקם: ::: (1) מקורות המימון המפורטים [[בסעיף 13(א) לחוק ביטוח בריאות]]; ::: (2) הכנסה שמקורה ברכש של משרד ממשרדי הממשלה, צבא הגנה לישראל או המוסד לביטוח לאומי; ::: (2א) תשלום ששילם תייר מרפא למוסד רפואי ציבורי; לעניין זה, "מוסד רפואי ציבורי", "תייר מרפא" - כהגדרתם [[בחוק תיירות מרפא, התשע"ח-2018]]; ::: (3) מקורות מימון ציבוריים נוספים שקבעו שר הבריאות ושר האוצר בצו; ::- "שירות מרפאה ציבורי" - שירות הניתן במרפאת חוץ הפועלת במסגרת בתי חולים כלליים, לרבות מרפאת בריאות הנפש בבתי חולים כלליים וכן מכון המבצע פעולות אבחון בבית חולים כללי ולמעט שירות רפואי פרטי (שר"פ); ::- "שירות מרפאה קהילתי" - שירות שמציעה קופת חולים כחלק מסל שירותי הבריאות כהגדרתו [[בסעיף 7 לחוק ביטוח בריאות]], לרבות שירות כאמור הניתן במכון המבצע פעולות אבחון. : ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (כללים לעניין המשך טיפול רפואי שלא במימון ציבורי לאחר טיפול רפואי במסגרת שירות מרפאה ציבורי או שירות מרפאה קהילתי), התשע״ז–2017]].)) @ 25. הפעלת מוסד רפואי (תיקון: תשנ"ב, תשס"ג) : (א) לא יפתח אדם מוסד רפואי, לא יפעילו ולא ינהלו, אלא אם כן נרשם בידי המנהל בהתאם להוראות פקודה זו והתקנות לפיה. היה המוסד הרפואי בית חולים, יכלול הרישום את פירוט ענפי הרפואה שבהם מורשה בית החולים לעסוק, ואת פירוט היחידות המקצועיות המורשות לפעול בו. : (ב) המנהל רשאי לקבוע כי רישומו של מוסד רפואי יהיה לתקופה מוגבלת שתיקבע בעת הרישום, בשים לב לאפיו של המוסד ותיפקודו ושאר נסיבות הנוגעות לענין. : (ג) לא ינהל אדם מוסד רפואי רשום ולא יפעילו אלא בהתאם להוראות פקודה זו והתקנות לפיה, וכן בהתאם לתנאים שקבע המנהל לענין אותו מוסד רפואי. : ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה), התשמ״ז–1987]].)) @ 25א. סגירת מוסד רפואי (תיקון: תשנ"ב) : (א) המנהל רשאי להורות בצו על סגירת מוסד רפואי (להלן - צו סגירה), אם מצא אחת מאלה: :: ((סמכות המנהל עפ"י סעיף זה הואצלה לכל רופא מחוזי כמשמעותו בפקודה בתחום לשכת הבריאות המחוזית או הנפתית, לפי הענין, שעליה הוא מופקד (י"פ תשנ"ב, 3781).)) :: (1) המוסד הרפואי אינו רשום לפי הוראות פקודה זו; :: (2) במוסד הרפואי לא קוימה הוראה מהוראות פקודה זו או התקנות לפיה, או לא קויים תנאי שקבע המנהל לאותו מוסד רפואי; :: (3) המוסד הרפואי מתנהל בדרך שאינה לטובת בריאותם או רווחתם של המטופלים בו. :: לענין סעיף זה, "מוסד רפואי" - לרבות חלק ממנו. : (ב) המנהל יקבע בצו הסגירה הוראות לענין ביצועו, לרבות בדבר איסור קבלת מטופלים חדשים, המשך הטיפול במטופלים או העברתם של המטופלים למוסד רפואי אחר, וכן את המועד לסגירת המוסד הרפואי. : (ג) לא יתן המנהל צו סגירה ולא יורה על ביטול רישום לפי סעיף קטן (ו)(2) או (3) אלא לאחר שנתן לבעליו של המוסד הרפואי או למנהלו, הזדמנות להשמיע את טענותיהם בפניו; אולם, אם מצא המנהל כי נשקפת סכנה מיידית חמורה למטופלים, רשאי הוא לתת צו סגירה לאלתר. : (ד) צו סגירה או החלטה על ביטול רישום לפי סעיף קטן (ו) יימסרו לבעליו של המוסד הרפואי או למנהלו. : (ה) בעליו של מוסד רפואי או מנהלו, רשאים, בתוך שלושה חדשים מהיום שבו נמסר להם הצו, או מהיום שבו נמסרה להם החלטת המנהל לבטל את הרישום של המוסד לפי סעיף קטן (ו)(2) או (3), לערור על הצו או ההחלטה לפני שר הבריאות; אין בהגשת הערר כדי לעכב את הביצוע של צו הסגירה. : (ו) המנהל רשאי להורות על ביטול רישומו של מוסד רפואי אם נתקיים בו אחת מאלה: :: (1) ניתן צו סגירה ולא הוגש עליו ערר, או הוגש ערר - ונדחה; :: (2) הרישום לא חודש בתום התקופה שנקבעה לו; :: (3) המנהל מצא כי המוסד הרפואי חדל לשמש ככזה. : (ז) בצו סגירה רשאי המנהל להורות למשטרה להיכנס למוסד הרפואי שלגביו ניתן הצו ולנקוט כל אמצעי, לרבות שימוש בכוח סביר, כדי להבטיח ציות לצו. @ 25ב. מערכת גז רפואי (תיקון: תשפ"ד-2) : (א) מנהל מוסד רפואי לא יפעיל אדם בביצוע פעולה מהפעולות המנויות [[תוספת 6|בטור ב' לתוספת השישית]] במערכת גז רפואי, אלא אם כן הוא גורם מקצועי המנוי [[תוספת 6|בטור א' שלצידה]] העומד בתנאי הכשירות המנויים [[תוספת 6|בטור ג' לאותה תוספת]], לפי העניין, או אם הוא עובד בפיקוחו ובהדרכתו של גורם מקצועי כאמור; בסעיף זה, "מערכת גז רפואי" - מערכת שנועדה לספק למטופל גז בין כותלי המוסד הרפואי, ובלבד שהגז משמש למטרות רפואיות והוא תכשיר רשום כהגדרתו [[בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981]], או שניתן היתר לשיווקו לפי [[סעיף 47א(ג) לפקודה האמורה]]. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) - :: (1) מנהל מוסד רפואי רשאי להפעיל אדם לשם ביצוע הפעולות של מתקין מוסמך ומפקח מוסמך המנויות [[תוספת 6|בטור ב' לתוספת השישית]], ובלבד שביום כ"ה בסיוון התשפ"ד (1 ביולי 2024) היה אותו אדם בעל ניסיון מעשי של חמש שנים לפחות בעבודה עם מערכת גז רפואי; :: (2) מנהל מוסד רפואי רשאי להפעיל אדם לשם ביצוע הפעולות של איש אחזקה מוסמך המנויות [[תוספת 6|בטור ב' לתוספת השישית]], ובלבד שביום כ"ה בסיוון התשפ"ד (1 ביולי 2024) היה אותו אדם בעל ניסיון מעשי של שלוש שנים לפחות בעבודה עם מערכת גז רפואי; :: (3) עד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024) רשאי מנהל מוסד רפואי להפעיל אדם לשם ביצוע הפעולות של איש אחזקה מוסמך, מתקין מוסמך ומפקח מוסמך המנויות [[תוספת 6|בטור ב' לתוספת השישית]], אף אם אינו בוגר תוכנית הדרכה כמפורט [[תוספת 6 פרט 1|בפרט 1(ג)]], [[תוספת 6 פרט 2|2(ג)]] [[תוספת 6 פרט 3|או 3(ג) שבטור ג' לתוספת האמורה]], לפי העניין; :: (4) עד יום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025) רשאי מנהל מוסד רפואי להפעיל אדם לשם ביצוע הפעולות של מהנדס בודק המנויות [[תוספת 6|בטור ב' לתוספת השישית]], אף אם אינו בוגר תוכנית הדרכה כמפורט [[תוספת 6 פרט 4|בפרט 4(ג) שבטור ג' לתוספת האמורה]]. : (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), מנהל מוסד רפואי לא יפעיל מהנדס בודק כאמור [[בתוספת השישית]] בבדיקה סופית של מערכת גז רפואי בתום התקנתה או באישורה לפני הכנסתה לשימוש, אם אותו אדם פעל כמתקין מוסמך או כמפקח מוסמך כאמור [[באותה תוספת]] בקשר לאותה מערכת. : (ד) שר הבריאות רשאי - :: (1) לקבוע בתקנות, לעניין [[תוספת 6 פרט 1|פרטים 1(ג)]], [[תוספת 6 פרט 2|2(ג)]], [[תוספת 6 פרט 3|3(ג)]] [[תוספת 6 פרט 4|ו-4(ג) שבטור ג' לתוספת השישית]], כללים להכרה בתוכניות הדרכה נוספות שאינן מטעם המשרד, ובכלל זה הוראות לעניין תוכני ההדרכה והיקפה, סוג המוסדות הרשאים להעביר את ההדרכה ותשתיות, מיתקנים וכוח האדם הנדרשים להדרכה; :: (2) לשנות, בצו, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, את [[תוספת 6|טור ג' לתוספת השישית]], למעט [[תוספת 6 פרט 1|פרטים 1(א)]], [[תוספת 6 פרט 2|2(א)]], [[תוספת 6 פרט 3|3(א)]] [[תוספת 6 פרט 4|ו-4(א) שבו]], ובכלל זה לקבוע חובת עמידה בבחינות עיוניות או מעשיות שיערוך המשרד או מי מטעמו; :: (3) אם נקבעה בצו כאמור בפסקה (2) חובת עמידה בבחינות - לקבוע בתקנות את נושאי הבחינות וסדרי הבחינות. === רישום בתי חולים (תיקון: תשנ"ב) === @ 26. הנהלת בית-חולים (תיקון: תשנ"ח) : בבית חולים המתנהל בידי מי שאיננו רופא בעל רשיון ימונה מנהל רפואי שהוא רופא בעל רשיון, אשר ייעץ למנהל בנושאים הרפואיים של בית החולים. @ 27. תנאי הרישום : אין רושמים בית חולים אלא אם כן נוכח המנהל - : (א) כי הרופא בעל הרשיון או הרופאים בעלי הרשיון הממונים על אותו בית חולים או על חלקים ממנו מוסמכים לעסוק בכל ענף-רפואה מיוחד או ענפי-רפואה מיוחדים שאותו בית חולים עוסק בהם, וכי מכל הבחינות האחרות ראויים הם לשמש ממונים על בית החולים; וכן : (ב) יש מספר מספיק של אחיות; וכן : (ג) כי האחות הראשית או אדם אחר הממונה על האחיות היא אחות מוסמכת ויש בידה דיפלומה או תעודות-לימוד כאחות, שהן מוכרות מטעם המנהל; וכן : (ד) כי המגרש, הבנין או הבנינים והנוחויות הכלליות מניחים את הדעת מכל הבחינות; וכן : (ה) כי הציוד מתאים ומספיק למילוי כל הדרישות של בית החולים או בית המרפא; וכן : (ו) כי בית החולים מכיל לא פחות משתים עשרה מטות לחולים, מלבד מטות הבידוד. @ 28. מנהל אחראי : אם מתנהלים בתי חולים או בתי מרפא על ידי יותר מרופא אחד בעל רשיון, רואין רק אחד מן הרופאים האלה כמנהל והוא יהיה אחראי בתור כזה. @ 29. ניהול יומנים ורשומות (תיקון: תשל"ג, תשנ"ג-2) : שר הבריאות רשאי לקבוע, דרך כלל או לסוגים של בתי חולים או מרפאות או לגבי סוגי חולים שבהם, יומנים ורשומות אחרות, שקיומם וניהולם חובה על מנהל בית חולים או על רופאיו, או על מנהל מרפאה או על רופאו. : ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (הודעה על פטירות ואירועים מיוחדים), תש״ם–1980]].)) : ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (הודעה על אי־התאוששות לאחר הרדמה), התשמ״א–1980]].)) @ 29א. רשות מבקרת (תיקון: תשל"ג, תשנ"ג-2) : (1) שר הבריאות רשאי בתקנות לחייב מנהל בית חולים או רופאיו להגיש לרופא ממשלתי שמינה לכך דינים וחשבונות לפי טופס שנקבע בתקנות וכל מידע מיוחד שידרוש הרופא הממשלתי. :: ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (הגשת מידע מיוחד), תשל״ה–1974]].)) :: ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (דיווח ומידע מיוחד על מחלת הסרטן), התשמ״ב–1982]].)) : (2) הרופא הממשלתי, או מי שהוא הסמיך לכך בכתב מבין עובדי משרד הבריאות, רשאים בכל עת סבירה לבדוק את היומנים והרשומות המתנהלים בבית החולים, ומנהל בית החולים וכל אדם המועסק בו חייבים להקל על בדיקה כזאת. : (3) הגיעו לשר הבריאות ידיעה או תלונה על מעשה או מחדל שיש עמו חשד סביר לפגיעה בזכות כל שהיא של חולה תוך כדי אשפוזו בבית חולים או תוך כדי טיפול בו במרפאה או עקב האשפוז או הטיפול כאמור, רשאי רופא ממשלתי כאמור בסעיף קטן (1) לבדוק את הרשומות הרפואיות המתייחסות לאותו חולה, ומנהל בית החולים או רופא המרפאה, חייבים לספק לרופא הממשלתי כל מידע שידרשו לצורך בירור המקרה, לרבות מידע מתוך רשומות רפואיות המתייחסות לחולים אחרים, ובלבד שזהותם של חולים אלה לא תיחשף. : (4) האמור בסעיף זה אינו בא לגרוע מכל חובה שהוטלה בהוראה אחרת של פקודה זו או של חיקוק אחר, ואין בו כדי להתיר פרסום שמותיהם של חולים. @ 29ב. הודעה על חשש אלימות (תיקון: תשל"ג, תשנ"ג-2) : שר הבריאות רשאי לקבוע בתקנות הוראות המחייבות מנהלי בתי חולים או מרפאות הטעונות רישום כאמור [[בסעיף 34]] וכל האחראים בהם על קבלת חולים לטיפול, להודיע ללא דיחוי לתחנת משטרה קרובה על כל אדם פצוע, חסר הכרה או מת, שהגיע לבית החולים או למרפאה כאמור ושיש חשש סביר שהיה מעורב במעשה אלימות. : ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (הודעה על חשש אלימות), תשל״ו–1975]].)) == חלק ד'1: התקנת מצלמות לשם הגנה על מאושפזים בבית חולים גריאטרי (תיקון: תשע"ט) == : (((תחילתו של [[חלק זה]] ביום 7.1.2020; אולם יישום ההוראות הנוגעות להתקנת מצלמות במרחב הפרטי מעוכבות בשל [[19086990.A05|צו ביניים בבג"ץ 8699/19]]).)) @ 29ג. הגדרות (תיקון: תשע"ט, תשפ"ד-2) : (א) [[בחלק זה]] - ::- "אבטחת מידע" - כהגדרתה [[בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]]; ::- "אבטחת מידע" - (((החל מיום 14.8.2025):)) כהגדרתה [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]]; ::- "בית חולים גריאטרי" - כל אחד מאלה: ::: (1) בית חולים כמשמעותו [[בסעיף 24]], שלפי תנאי רישומו כאמור [[בסעיף 25]] הוא מורשה לעסוק בטיפול בחולים סיעודיים או תשושי נפש ומיועד כולו לטיפול בחולים כאמור; ::: (2) מחלקה בבית חולים כאמור בפסקה (1), המיועדת לטיפול בחולים סיעודיים או תשושי נפש; ::- "מנהל בית החולים" - מנהל בית חולים גריאטרי כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה "בית חולים גריאטרי" או מנהל בית חולים שיש בו מחלקה כאמור בפסקה (2) להגדרה האמורה, לפי העניין; ::- "מרחב משותף" - חלל המשמש או הנועד לשמש מקום שהייה לרוב המאושפזים בבית חולים גריאטרי, ובכלל זה חדר אוכל וחדר יום; ::- "מרחב פרטי" - חדר אשפוז בבית חולים גריאטרי המיועד ללינת המאושפז, לרבות חדר רחצה או שירותים הנמצאים בתוך חדר האשפוז או צמוד לו ומיועדים לשימוש המאושפז; ::- "נציג חוקי" - מי שמונה על ידי המאושפז בייפוי כוח מתמשך לעניינים אישיים, או מי שמונה אפוטרופוס לעניינים אישיים, והכול לפי הוראות [[חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962]]; ::- "פגיעה" - ביצוע עבירה כהגדרתה [[בסעיף 368ד(ח)(2) עד (5) לחוק העונשין]]. @ 29ד. מטרה (תיקון: תשע"ט) : מטרתו של [[חלק זה]] לאתר ולמנוע פגיעה במאושפזים בבית חולים גריאטרי באמצעות התקנת מצלמות, תוך שמירה, ככל האפשר, על כבודם ופרטיותם של המאושפזים, של העובדים בבית החולים ושל כל אדם אחר הנמצא בבית החולים. @ 29ה. חובת התקנת מצלמות בבתי חולים גריאטריים (תיקון: תשע"ט) : (א) מנהל בית החולים אחראי להתקנת מצלמות שיתעדו את הנעשה במרחב המשותף ובמרחב הפרטי, לשם מניעה ואיתור של פגיעה במאושפזים, לפי הוראות [[חלק זה]]. : (ב) המנהל רשאי לפטור בית חולים גריאטרי מהחובה האמורה בסעיף קטן (א), כולה או חלקה, לתקופה שיקבע, אם סבר כי אין הדבר נדרש בשים לב לנסיבות העניין, ורשאי הוא להאריך את תוקפו של הפטור מעת לעת; המנהל אינו רשאי לאצול את סמכותו לפי סעיף קטן זה. @ 29ו. חובת יידוע בדבר הפעלת מצלמות (תיקון: תשע"ט) : (א) מנהל בית החולים אחראי להציב בכניסה לבית החולים ובכל מרחב בבית החולים שמופעלות בו מצלמות לפי [[חלק זה]] שלט ברור וקריא, המודיע על הפעלת מצלמות בבית החולים, ובמרחב הפרטי - גם הודעה על זכותו של מאושפז לסרב להפעלת מצלמות במרחב הפרטי שלו, כאמור [[בסעיף 29ז]]. : (ב) השלט כאמור בסעיף קטן (א) יהיה בסמל ובמילים, בשפות עברית וערבית, ובמידת הצורך - בשפות נוספות המובנות למאושפזים בבית החולים. : (ג) מנהל בית החולים אחראי ליידע כל מאושפז בדבר הפעלת המצלמות לפי [[חלק זה]], לרבות מטרת הפעלתן, אופן הפעלתן, מיקומן, השימושים שייעשו בצילומים, ובדבר זכותו של מאושפז לסרב להפעלת מצלמות במרחב הפרטי שלו, כאמור [[בסעיף 29ז]]; מידע כאמור יימסר גם לנציגו החוקי של מאושפז, אם יש כזה, ואם מתעורר חשש כי המאושפז אינו מבין את משמעות המידע ולא מונה לו נציג כאמור - לבן משפחתו של המאושפז המוכר לצוות בית החולים. : (ד) היידוע לפי סעיף קטן (ג) יבוצע שבעה ימים לפחות לפני הפעלת המצלמות, או לפני קבלה לאשפוז של מאושפז חדש. : (ה) מנהל בית החולים יידע את כל עובדי בית החולים וכל עובד חדש בבית החולים, לפני תחילת עבודתו, בכתב ובעל פה, בשפה המובנת לעובד, על הפעלת מצלמות בבית החולים, מטרת הפעלתן, מיקומן, אזורי הצילום וכן לגבי הוראות [[סעיף 29י]] בעניין הצפייה והשימוש בצילומים. @ 29ז. סירוב מאושפז להפעלת מצלמות במרחב הפרטי שלו (תיקון: תשע"ט) : (א) מאושפז רשאי להודיע למנהל בית החולים שבו הוא מאושפז על סירובו להפעלת מצלמות במרחב הפרטי שלו, כולו או חלקו, בכל עת, וכן רשאי הוא לבקש כי צילומים שנעשו עד למתן הודעת הסירוב - יימחקו; הודיע מאושפז כאמור - תופסק הפעלת המצלמות לפי בקשתו, ואם ביקש גם למחוק את הצילומים - יימחקו הצילומים, ובלבד שעד אותו מועד לא קיבל מנהל בית החולים מידע או תלונה על אירוע המעורר חשש לפגיעה העולה מהצילומים. : (ב) היה למאושפז נציג חוקי, רשאי הנציג החוקי להודיע על סירובו להפעלת המצלמות במרחב הפרטי של המאושפז ולמחיקת צילומים שנעשו עד למתן הודעת הסירוב, ויחולו הוראות סעיף קטן (א); חילוקי דעות בין המאושפז ובין נציגו החוקי ייחשבו עניין אישי מהותי לפי [[+|סעיף 32ט(ה)]] [[או 67ו(4) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962]]. : (ג) הודעת הסירוב והפסקת הפעלת המצלמות לפי סעיף זה יתועדו ברשומה הרפואית של המאושפז. : (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), הוראות [[חלק זה]] יחולו גם על מאושפז שאינו מסוגל להבין בדבר ולקבל החלטות בקשר אליו, ואין לו נציג חוקי. @ 29ח. אופן התקנת המצלמות והפעלתן (תיקון: תשע"ט) : (א) המצלמות יותקנו ויופעלו בבית חולים גריאטרי באופן שמספרן, מיקומן, זוויות הצילום שלהן, בחירת האמצעים הטכנולוגיים לצילום וטיב הצילום ואיכותו, יאפשרו תיעוד כאמור [[בסעיף 29ה]], והכול במטרה למנוע פגיעה במאושפזים בבית החולים הגריאטרי, תוך שמירה ככל האפשר על כבודם ועל פרטיותם של המאושפזים, של עובדי בית החולים הגריאטרי ושל כל אדם אחר הנמצא בבית החולים הגריאטרי, ולפי הוראות סעיף קטן (ב). : (ב) המצלמות יותקנו ויופעלו לפי הוראות אלה: :: (1) המצלמות יוצבו באופן גלוי ולא יוסתרו; :: (2) המצלמות יצלמו בלא הקלטת קול; :: (3) המצלמות יותקנו באופן שימנע, ככל האפשר, גרימת נזק או חבלה בהפעלתן; :: (4) לאף אדם, פרט לגורם שהסמיך לכך מנהל בית החולים, לא תהיה אפשרות להפעיל את המצלמות או להפסיק את הפעלתן; :: (5) הצילום במרחב הפרטי יתבצע רק כאשר שני אנשים או יותר נמצאים במרחק שאינו עולה על 50 סנטימטרים זה מזה; :: (6) הצילום במרחב הפרטי לא יאפשר לזהות את המצולמים, ובלבד שתישמר האפשרות לזהותם, בעת ביצוע בירור, בקרה וחקירה בידי המוסמכים לכך לפי כל דין. : (ג) השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות נוספות לעניין התקנה והפעלה של מצלמות במרחב המשותף ובמרחב הפרטי. @ 29ט. שמירת הצילומים (תיקון: תשע"ט) : (א) מנהל בית החולים ישמור את הצילומים לפי [[חלק זה]] לתקופות המנויות להלן, ולאחריהן יימחקו הצילומים אוטומטית, בכפוף להוראות [[סעיף 29יב(ב)]]: :: (1) צילומים במרחב הפרטי - 60 ימים ממועד הצילום; :: (2) צילומים במרחב המשותף - 45 ימים ממועד הצילום. : (ב) מנהל בית החולים ינקוט אמצעים סבירים כדי למנוע גישה שאינה מותרת לצילומים, ובכלל זה מניעת חיבור של המצלמות וכל מחשב או התקן שעל גביו נשמרים הצילומים לרשת תקשורת; הצילומים יישמרו בנפרד מכל מאגר מידע אחר בבית החולים, ולא יועברו או יחוברו לכל מאגר מידע אחר בלא הסכמה כדין. @ 29י. צפייה ושימוש בצילומים : (א) לא יצפה אדם בצילומים לפי [[חלק זה]], לא יעתיקם, לא יעבירם לאחר ולא יעשה בהם או במידע שהתגלה לו מהם כל שימוש, אלא לפי הוראות [[חלק זה]] או לפי צו של בית משפט. : (ב) מנהל בית החולים אחראי להפעלה של מערכת ניטור ובקרה שתתעד את כל ניסיונות הגישה למערכת שבה נשמרים הצילומים ולרישום הפרטים המזהים של מי שניגש למערכת, מועד הגישה וטעמיה. : (ג) אין בהוראות [[חלק זה]] כדי לגרוע מסמכויות הנתונות לגורמים המוסמכים, לפי כל דין, לרבות ביחס לשימוש בצילומים. : (ד) צילומים לפי [[חלק זה]] אינם מהווים רשומה רפואית, כמשמעותה [[בסעיף 17 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996]]. @ 29יא. מורשי גישה (תיקון: תשע"ט) : (א) מנהל בית החולים יקבע מורשי גישה לצילומים מבין אלה: חבר הנהלת בית החולים כמשמעותה [[בסעיף 26]], האחות הראשית של בית החולים כמשמעותה [[בסעיף 27(ג)]], רופא שהוא מנהל מחלקה או אחות אחראית מחלקה. : (ב) בבית חולים שיש בו יותר משתי מחלקות לא יפחת מספר מורשי הגישה לפי סעיף קטן (א) משלושה אך לא יעלה על מורשה גישה אחד לכל מחלקה; בבית חולים שיש בו לכל היותר שתי מחלקות מספר מורשי הגישה כאמור יהיה שלושה; לעניין זה, "מחלקה" - כאמור בפסקה (2) להגדרה "בית חולים גריאטרי". : (ג) התעורר חשש לפגיעה במאושפז, יצפה מורשה גישה בצילומים, יתעד בכתב את סיבת הצפייה, וידווח למנהל בית החולים על הצפייה ועל ממצאיו; עלה מהצילומים חשד לפגיעה במאושפז יחולו הוראות [[סעיף 29יב]]. : (ד) השר יקבע הוראות בדבר הכשרת מורשי גישה, ובכלל זה הכשרה לעניין הגנת הפרטיות. @ 29יב. הודעה על חשש לפגיעה במאושפז (תיקון: תשע"ט) : (א) צפה מורשה גישה בצילומים שעלתה מהם פגיעה במאושפז, יודיע על כך מיד למנהל בית החולים; ואולם היה למורשה הגישה יסוד סביר להניח כי מנהל בית החולים מעורב בפגיעה, יודיע על כך למנהל ולא למנהל בית החולים. : (ב) קיבל מנהל בית החולים או המנהל הודעה כאמור בסעיף קטן (א), יורה לשמור את הצילומים הקשורים לפגיעה ועשויים לסייע בבירורה, מעבר לתקופות האמורות [[בסעיף 29ט(א)]], עד להשלמת ההליכים הנדרשים על פי כל דין לבירור ולחקירה של הפגיעה. : (ג) אין בהוראות [[חלק זה]] כדי לגרוע מחובת דיווח לפי [[סעיף 368ד לחוק העונשין]]. @ 29יג. צפייה וקבלת מידע על ידי המנהל כללי (תיקון: תשע"ט) : (א) לשם בדיקת תלונה המעלה חשש לפגיעה במאושפז, המנהל רשאי לבקש מבית חולים גריאטרי לצפות בצילומים. : (ב) מנהל בית החולים יאפשר למנהל גישה נוחה לצפייה בצילומים ויספק לו קובצי צילום אם יתבקש לעשות כן. : (ג) לשם פיקוח על ביצוע הוראות [[חלק זה]], רשאי המנהל לדרוש מכל אדם מידע ומסמכים, ככל הדרוש לביצוע הוראות [[חלק זה]], בלי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה לו לפי כל דין. : (ד) המנהל רשאי לאצול את סמכותו לפי סעיף זה ללא יותר משמונה עובדי המשרד, שהוסמכו לפי [[סעיף 30]]. @ 29יד. שימוש מותר במצלמות (תיקון: תשע"ט) : (א) בית חולים גריאטרי לא יפעיל מצלמות במרחב המשותף או במרחב הפרטי, אלא לפי הוראות [[חלק זה]]. : (ב) אין בהוראות [[חלק זה]] כדי למנוע שימוש במצלמות שאינן קבועות, לפי הוראות כל דין. @ 29טו. דיווח (תיקון: תשע"ט) : מנהל בית החולים ידווח למנהל, אחת לשנה, על קיום הוראות [[חלק זה]] לגבי בית החולים שבניהולו; דיווח כאמור יכלול, בין השאר, מידע בעניינים אלה: : (1) קיום חובת היידוע לפי [[סעיף 29ו]]; : (2) פירוט לגבי אופן התקנת המצלמות והפעלתן לפי [[סעיף 29ח]]; : (3) שמירת הצילומים לפי הוראות [[סעיפים 29ט]] [[ו-29יב(ב)]]; : (4) הפעלתה של מערכת ניטור ובקרה לפי [[סעיף 29י(ב)]]. @ 29טז. ביצוע ותקנות (תיקון: תשע"ט, תשפ"ג) : (א) השר ממונה על ביצוע [[חלק זה]], והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, בין השאר בעניינים אלה: :: (1) אופן שמירת הצילומים; :: (2) אופן הגישה לצילומים וניהול ההרשאות לצפייה בהם; :: (3) אופן השימוש בטכנולוגיות המבטיחות, ככל האפשר, את השמירה על כבודם ופרטיותם של המאושפזים בבית החולים הגריאטרי ושל כל אדם אחר הנמצא בו, ועל אבטחת המידע הנקלט במצלמות; :: (4) אופן הפיקוח והביקורת על קיום ההוראות שלפי [[חלק זה]]; :: (5) מסירת צילומים ומידע הקשור אליהם במסגרת קיום חובת דיווח לפי [[סעיף 368ד לחוק העונשין]]. : (ב) בתקנות לפי סעיף זה, רשאי השר לחייב את מנהל בית החולים לקבוע נוהל לשם קיומן של הוראות [[חלק זה]] בבית החולים שבניהולו. : (ג) תקנות לפי [[חלק זה]] יותקנו בהסכמת שר המשפטים ושר האוצר ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת. == חלק ד'2: הוראות שונות (תיקון: תשע"ט) == @ 30. בקורת והשגחה : המנהל או רופא ממשלתי רשאים בכל עת נוחה להכנס לבית חולים או לבית מרפא לשם השגחה ובקורת, ורשאי הוא לדרוש כי יראו לו את תעודות ההכשרה של האחיות העובדות שם והעתק מן התקנות שהותקנו עפ"י [[סעיף 33]]. @ 31. (תיקון: תש"ח, תשנ"ב) : (((בוטל).)) @ 32. (תיקון: תש"ח-2, תשנ"ב) : (((בוטל).)) @ 33. תקנות (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ג-2) : רשאי המנהל להתקין תקנות בענין פתיחתם, רישומם, הנהגתם ופיקוחם של בתי חולים ובתי מרפא, והעתק מכל תקנות שהתקינו עפ"י סעיף זה ימסר לכל בית חולים ובית מרפא רשומים; בלא לפגוע בכללות הסמכויות הניתנות בסעיף זה, רשאי המנהל להתקין תקנות הקובעות את הדרישות בענין - : (א) הסידורים הסניטריים; : (ב) שיכון לחולים ולאחיות; : (ג) מקום לניתוחים, למעבדות, לפעולות עיקור וחיטוי, לבתי מרקחת ולשאר צרכים טכניים; : (ד) האחיות, הן מבחינת הכשרותיהן והן מבחינת אימונן; : (ה) הכנתו ואגירתו של מזון, הן לחולים והן לחבר העובדים; : (ו) סידורים רפואיים וביתיים בדרך כלל; : (ז) סידורים לחיטוי ולמניעת התפשטותה של הידבקות; : (ח) סידורים למקרה דליקה; : (ט) קבלתם של חולים, לרבות הסדרת האשפוז על פי מקומות מגוריהם של החולים ונהלי שחרור חולים; : (י) שעות העבודה ותנאי העבודה לאחיות; : (יא) ניהול מקצועי; : (יב) טיפול רפואי נאות בחולים. : ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (רישום בתי חולים), תשכ״ו–1966]].)) : ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות), תשל״ז–1976]].)) : ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (בנק זרע), תשל״ט–1979]].)) : ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים), התשמ״א–1980]].)) : ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (ניסויים רפואיים בבני אדם), התשמ״א–1980]].)) : ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (כריתת איבר וטיפול בהקרנות לאור ממצאי בדיקה פתולוגית בלבד), התשמ״א–1981]].)) : ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (צוות סיעודי בבתי חולים), התשמ״א–1981]].)) : ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (הפריה חוץ־גופית), התשמ״ז–1987]].)) : ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (עוסקים בסיעוד בבתי חולים), התשמ״ט–1988]].)) : ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (מכשירים רפואיים מיוחדים), התשנ״ד–1994]].)) : ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (איסור עישון בבתי חולים), התשס״ד–2004]].)) : ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון), התשע״ב–2011]].)) : ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (אישור תואר מומחה בסיעוד), התשע״ד–2013]].)) : ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף), התשפ״ג–2022]].)) : ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (פעילות ביחידות להפריה חוץ-גופית (IVF) בשנים 2023–2025), התשפ"ד-2023]].)) : ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (קידום תהליכי אקרדיטציה ובקרות רישוי בשנים 2023-2025)|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (קידום תהליכי אקרדיטציה ובקרות רישוי באמצעות הסדרת תהליכי העבודה בתחום הסיעוד, הרפואה, מקצועות הבריאות, אדמיניסטרציה ומינהל ומשק בשנים 2023–2025), התשפ"ד-2023]].)) : ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (מניעת ירידה תפקודית אצל זקנים במהלך אשפוז בשנים 2023–2025), התשפ"ד-2023]].)) : ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (רכש ושימוש בטכנולוגיות קרדיאליות בשנת 2024), התשפ"ד-2024]].)) : ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (צמצום ומניעה של שחיקה בשנים 2024–2025), התשפ"ד-2024]].)) : ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (אשפוז פסיכיאטרי בבתי חולים ציבוריים כלליים בשנים 2024–2025), התשפ"ד-2024]].)) : ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בפגיות בשנת 2025), התשפ"ה-2024]].)) : ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת מתמחים ממשיכים בגריאטריה בשנים 2024–2025), התשפ"ה-2024]].)) : ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום מניעת הזיהומים בשנת 2025), התשפ״ה–2025]].)) : ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום העסקת אחים מומחים בשנים 2025 ו־2026), התשפ״ה–2025]].)) === רישום מרפאות (תיקון: תשנ"ב) === @ 34. מרפאות (תיקון: תש"ם-2, תשנ"ב, תשפ"ג, תשפ"ג-3) : (א) שר הבריאות רשאי, לאחר התייעצות עם ההסתדרות הרפואית בישראל, לקבוע בתקנות לגבי מרפאות, הן דרך כלל והן לגבי סוגים מהן לפי ענפי השירותים או הטיפול הניתן בהן, הוראות בדבר - :: (1) דרכי הפיקוח על מילוי הוראות התקנות לפי סעיף זה; :: (2) רישום של: ::: (א) מרפאות מסוגים מסויימים, למעט מרפאות של קופת חולים; ::: (ב) לשכה פרטית של רופא או של רופאים שבה מבוצעות פעולות כירורגיות, פעולות הרדמה, צינתור או הזרעה מלאכותית, ופעולות רפואיות הנילוות להן; ::: ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (רישום מרפאות), התשמ״ז–1987]].)) :: (3) התנאים שיקויימו במרפאות לצורך מתן שירות רפואה או טיפול רפואי מסוגים מסויימים; ::: ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון), התשע״ב–2011]].)) :: (4) סידורי תברואה; ::: ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (טיפול בפסולת במוסדות רפואיים), התשנ״ז–1997]].)) :: (5) מקום לפעולות כירורגיות; :: (6) פעולות עיקור וחיטוי; :: (7) מעבדות; :: (8) חדר תרופות וחלוקת תרופות; :: (9) הכשרת הצוות הסיעודי ואימונו; ::: ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות), התשמ״א–1981]].)) ::: ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (עוסקים בסיעוד בבתי חולים) (אגרות), התשע״ז–2017]].)) :: (10) ניהול רשומות, החזקתן, שמירתן והביקורת עליהן. : (ב) תקנות על פי פסקאות (1), (9) ו-(10) של סעיף קטן (א) יותקנו באישור ועדת הבריאות של הכנסת. : (ג) בפקודה זו - ::- "מרפאה" - מקום שאיננו בית חולים הטעון רישום לפי פקודה זו, או חלק ממנו והמיועד להגשת שירותי רפואה, רפואת שיניים וסיעוד, לרבות טיפול יום וטיפול לילה, להשגחה למטרות אלה על חולים, ועל נשים בזיקה להריון, ושיקום, וכן לקבלת נשים ללידה; לעניין זה, "הגשת שירותי רפואה" - לרבות באמצעים מקוונים או טלפוניים, או בבית החולה; ::- "קופת חולים" - כמשמעותה [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק מס מקביל, התשל"ג-1973]]. === רישום מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים (תיקון: תשנ"ב) === @ 35. מוסד לטיפול רפואי במשתמשים בסמים (תיקון: תש"ם-2, תשנ"ג) : (א) שר הבריאות רשאי לקבוע לגבי מוסדות לטיפול רפואי במשתמשים בסמים, הן דרך כלל והן לגבי סוגים מהם, לפי הטיפול הניתן בהם, הוראות בדבר רישום, ארגון וניהול המוסדות, לרבות התנאים התברואיים, הבטיחותיים והחמריים של המוסד, תפוסתו, תקן עובדיו והכשרתם המקצועית לרבות הכשרתו המקצועית של מנהל המוסד, דרכי הטיפול שיתן המוסד או ניהול רשומות ושמירתן; לענין זה, "רישום" - לרבות רשיון כמשמעותו [[=חוק המוסדות|בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ"ג-1993]] (להלן - חוק המוסדות). : (ב) בקשה לרישום של מוסד לטיפול רפואי במשתמשים בסמים (בסעיף זה - הבקשה) תוגש לועדה שהוקמה לפי [[חוק המוסדות]] (בסעיף זה - הועדה) ובדרך שנקבעה בו. : (ג) קבעה הועדה שהבקשה מתייחסת למוסד לטיפול רפואי במשתמשים בסמים (להלן - המוסד) והעבירה אותה לטיפולו של שר הבריאות, יחולו הוראות פקודה זו על הבקשה ועל המוסד האמור בה. : (ד) שר הבריאות ימנה מפקחים לענין פיקוח על מוסד אשר יהיו רשאים לעשות את אלה: :: (1) להיכנס לכל מוסד אף אם הוא מצוי בבית סוהר; :: (2) לדרוש הצגתו או מסירתו של כל מסמך, לרבות התיק האישי או הרפואי של המטופל, הנמצא בו ולתפסו; :: (3) לחקור כל אדם במוסד אם הוא סבור שיש לו ידיעות הקשורות לתיפקוד המוסד ולטיפול הניתן בו, בין דרך כלל בין לגבי מטופל מסויים. : (ה) על חקירה כאמור בסעיף קטן (ד) יחולו הוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]]; נתפס מסמך כאמור באותו סעיף קטן יוחזר למי שממנו נלקח תוך שלושים ימים מיום תפיסתו אלא אם כן תוך תקופה זו הועבר המסמך למשטרה לצורך נקיטת הליכים פליליים. : (ו) נמצא המוסד בבית סוהר או בבית מעצר, ייקבעו התקנות, כאמור בסעיף קטן (א), בהתייעצות עם שר המשטרה. : (ז) בפקודה זו - ::- "בית סוהר" - כמשמעותו [[בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971]]; ::- "בית מעצר" - בית מעצר שבמתקן משטרתי או בבית סוהר; ::- "מוסד לטיפול רפואי במשתמשים בסמים" - כל מקום שבו ניתן או המיועד לתת שירות של טיפול רפואי פיסי או נפשי לשני משתמשים בסמים או יותר, בין אם הטיפול ניתן במוסד או במקום אחר בדרך של אשפוז, שהיית יום או שהיית לילה ובין בכל דרך אחרת; ::- "סם" - סם מסוכן כהגדרתו [[בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973]]. : ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (מוסדות רפואיים לטיפול במשתמשים בסמים), התשנ״ד–1994]].)) === רישום מעבדות (תיקון: תשנ"ב) === @ 36. מעבדות (תיקון: תש"ם-2, תשנ"ב) : (א) בפקודה זו - ::- "מעבדה" - מעבדה רפואית, נקודת איסוף, אתר בדיקה ובנק דם; ::- "מעבדה רפואית" - מקום שבו נעשות בדיקות בדגימות שמקורן בבני אדם; ::- "בנק דם" - מקום לאיסוף, לעיבוד, לסיווג, לבדיקה, לאחסון או להפצה של מנות דם או של נגזרות של דם; ::- "נקודת איסוף" - מקום הנמצא מחוץ לכתלי מעבדה רפואית, שבו אוספים דגימות שמקורן בבני אדם לצורך העברתן למעבדה לשם בדיקה; ::- "אתר בדיקה" - מקום הנמצא מחוץ לכתלי מעבדה רפואית, שבו נעשות בדיקות רפואיות על-אתר בדגימות שמקורן בבני אדם. : (ב) שר הבריאות רשאי בתקנות, לקבוע לגבי מעבדות, הן דרך כלל והן לגבי סוגים מהן, לפי תחומי פעילותן המקצועית וסוגי הבדיקות הנערכות בהן, הוראות בדבר רישום מעבדות וכן הוראות בדבר - :: (1) מתן היתר לאדם להיות מנהל מעבדה והתנאים לקבלת ההיתר; :: (2) כשירויות והתמחויות של עובדי מעבדה; :: (3) תנאים שלפיהם ינוהלו מעבדות, לרבות נהלי ביצוע בדיקות, בטיחות במעבדה, איסוף דגימות וטיפול בהן, רישום ודיווח והבטחת איכות הפעילות של המעבדות; :: (4) התנאים שיקויימו במעבדות לצורך מתן שירותי מעבדה; :: (5) סידורי תברואה; :: (6) פעולות עיקור וחיטוי; :: (7) ניהול רשומות, החזקתן, שמירתן והביקורת עליהן. :: ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (מעבדות רפואיות), התשל״ז–1977]].)) :: ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (דיגום וביצוע בדיקות קורונה), התשפ״א–2021]].)) === הרכבת אבעבועות === @ 37. (תיקון: תש"ם-2) : (((בוטל).)) @ 38. (תיקון: תש"ם-2) : (((בוטל).)) @ 39. הרכבה כללית (תיקון: תש"ח, תש"ח-2) : לפי בקשת המנהל רשאי הממונה על המחוז, במודעה לקהל, לצוות על כל האנשים הגרים במחוז שלו או בכל חלק הימנו להרכיב לעצמם אבעבועות בתוך זמן מסויים, אלא אם כן יוכלו אותם אנשים להוכיח כי נעשתה בהם הרכבת אבעבועות מוצלחת תוך פחות משלוש שנים; כל אדם כזה שלא הורכב כך במשך התקופה המפורטת בצו יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס שלא יעלה על לירה אחת או למאסר לא יותר מחודש ימים. : ((לפי [[7:208092|החוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 5), תשל"ג-1973]], במקום העונש הנקוב בסעיף זה יבוא העונש [[שבסעיף 71]].)) @ 40. (תיקון: תש"ח-2, תש"ם-2) : (((בוטל).)) @ 41. עונש בעד הרכבת חומר אבעבועות (תיקון: תש"ח-2) : כל המביא או מנסה להביא את מחלת האבעבועות על כל אדם, ע"י שהוא מרכיב בו חומר אבעבועות, או ע"י שהוא חושף אותו במזיד לפני חומר אבעבועות, או לפני כל חומר, חפץ או דבר הרווי חומר אבעבועות, או המביא או מנסה להביא במזיד בכל אמצעי אחר את המחלה לארץ, יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס שלא יעלה על עשרים וחמש לירות או למאסר לא יותר מששה חדשים. : ((לפי [[7:208092|החוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 5), תשל"ג-1973]], במקום העונש הנקוב בסעיף זה יבוא העונש [[שבסעיף 71]].)) @ 42. תקנות : רשאי המנהל להתקין אותן תקנות ולקבוע בהן אותם טפסים שיראה צורך בהם לשם ביצוע של הוראות [[החלק הזה]] הדן בהרכבת אבעבועות. == חלק ה((')): הוראות בענין המלחמה במלריה == @ 42א. הגדרות (תיקון: תשנ"א) : [[בחלק זה]] [[ובחלק ו']] - :- "המנהל" - מי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו להיות המנהל לענין [[חלק זה]] [[וחלק ו']] למעט לענין [[סעיף 53(י) ו-(טו)]] [[וסעיף 64(ג)]]; :- "ממונה על איכות הסביבה" - מי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו להיות ממונה על איכות הסביבה לענין [[חלק זה]] [[וחלק ו']] אולם לענין [[סעיף 53(י) ו-(טו)]] - הרופא המחוזי. @ 43. על דיירים ומחזיקים לנקוט באמצעי זהירות כנגד גידול יתושים : (1) כל דייר או מחזיק או, בהעדרם, כל בעל מקום, חייב לנקוט בכל אמצעי הזהירות הדרושים בהתאם לפקודה זו ולכל תקנות שהותקנו על פיה ע"י המנהל, כדי למנוע את גידול היתושים. : (2) אם שני אנשים או יותר משנים רשומים כמחזיקים במשותף או כבעלים משותפים, רואין כל אחד ואחד מהם כמחזיק או כבעל לצורך [[חלק זה]]. @ 44. הגבלה בענין גידול אורז (תיקון: תש"ח, תשנ"א) : אסור לגדל אורז בארץ, מלבד באותם אזורים ובאותה צורה שיאושרו ע"י השר לאיכות הסביבה. @ 45. על מחזיקי קרקעות שלחין לנקוט באמצעים למניעת גידול יתושים : (1) על המחזיק בקרקעות שלחין או בגני שלחין, או, בהעדר המחזיק, על בעל הקרקעות או הגנים, לנקוט באמצעים הדרושים כדי למנוע את תעלות הניקוז, הבארות, התעלות הפרטיות או תעלות ההשקאה שבקרקעות אלה מלספק מקומות גידול ליתושים. : (2) המנהל יכול להודיע על אותם האמצעים הדרושים בכל מקרה מסויים, או לקבוע את האמצעים בצורת הוראות כלליות. : (3) כל תעלת ניקוז חדשה בקרקעות כאלה תהא עשויה בהתאם להוראות [[חלק זה]] ולכל תקנות שיתקינו על פיו. @ 46. ניקוז אדמת-ביצות : מקום שיש בסביבה תעלת ניקוז ראשית או שאר אמצעי ניקוז מספיקים, רשאי המנהל לדרוש מאת המחזיק או מאת הבעל של כל אדמת ביצה שהוכרזה ע"י המנהל כמקור מלריה לעשות אותם חיבורים אל התעלה או אותם שינויים בתעלה שיביאו לידי ניקוזה המוצלח של אותה קרקע. @ 47. יש להחזיק את הנחלים ואמות המים במצב טוב : רשאי המנהל לדרוש מאת המחזיק או הבעל של קרקע שדרכה עוברים נחלים או אמות מים, או מאת כל אדם שיש לו זכות שימוש באותם נחלים או אמות מים, להחזיק את הנחלים או אמת המים במצב כזה שלא יאפשר גידול יתושים. לצורך זה רשאי המנהל לדרוש מאותו מחזיק או בעל או האדם האחר למלא אחרי התקנות הקבועות ואחרי כל הוראות שיוציא בהתאם לכך בכל מקרה מסויים. @ 48. רשות כניסה (תיקון: תש"ח, תשכ"ד-2, תשנ"א) : הממונה על איכות הסביבה רשאי בכל עת מתאימה בשעות היום להכנס לכל מקום כדי להוכח אם עוברים או עברו באותו מקום על [[חלק זה]] או על כל תקנות שהתקינו על פיו: : בתנאי שאין להכנס לכל בית דירה אלא בהסכמת הדייר או בתוקף צו מאת שופט של בית משפט שלום. @ 49. סמכות המנהל להוציא לפועל אמצעי מניעה (תיקון: תש"ח, תשנ"א) : לאחר שהמנהל מסר לאדם מודעה כהלכה הדורשת ממנו להוציא לפועל כל אמצעים נחוצים בהתאם להוראות [[חלק זה]], ולאחר שלא מלא האדם אחר אותה מודעה, תהא לו למנהל הסמכות, באישורו של הממונה על איכות הסביבה, להוציא לפועל אותם אמצעים בעצמו ולגבות את ההוצאות מאותו אדם כפי שנקבע עפ"י [[פקודת המסים (גביה)]]. @ 50. מציאותם של זחלי-יתושים היא עברה (תיקון: תשנ"א, תשע"א) : למרות כל הוראה שבפקודה זו, הרי לכשימצא הממונה על איכות הסביבה, מפקח או מפקח הגנת הסביבה יתושים חיים בדרגות בלתי מבוגרות בכל בית או בכל גן שעל יד הבית, יהא המחזיק או, כשאין מחזיק, יהא הבעל אשם בעברה עפ"י [[חלק ה|חלק זה של הפקודה]]. @ 51. (תיקון: תש"ח-2, תשנ"ז) : (((בוטל).)) @ 52. תקנות (תיקון: תש"ח, תשנ"א) : השר לאיכות הסביבה רשאי, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, להתקין תקנות לשם ביצוע הוראות [[חלק זה]]. : ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (מלחמה במלריה), 1941]].)) == חלק ה(('))1: איכותם התברואית של מים (תיקון: תש"ל) == @ 52א. הגדרות (תיקון: תש"ל) : [[בחלק זה]] - :- "איכות תברואית" - תכונות ביאולוגיות, פיסיקליות, כימיות, רדיואקטיביות או אורגנולפטיות; :- "מי שתיה" - מים המיועדים לשתיה ולבישול מזון, ובתעשיית מזון - מים המיועדים להיכנס להרכב המזון או הבאים במגע, או העלולים לבוא במגע, עם חומר מהחמרים שמהם מורכב המזון; :- "מיתקן למי שתיה" - כל מיתקן או אבזר המשמשים להפקתם, להספקתם, להובלתם או לצריכתם של מי שתיה; :- "ספק" - כל המספק מים לאחר; :- "רשות בריאות" - מי ששר הבריאות מינהו רשות בריאות לצורך [[חלק זה]]. @ 52ב. תקנות בדבר איכותם התברואית של מים (תיקון: תש"ל) : (א) שר הבריאות רשאי להתקין תקנות - :: (1) הקובעות את איכותם התברואית של מי שתיה, בין דרך כלל ובין למקום פלוני או לשימוש פלוני; :: (2) הקובעות תנאים תברואיים למקור מים המיועד לשמש מקור מי שתיה ולמיתקני מי שתיה; :: (3) המחייבות או המסמיכות לחייב בעלי מיתקנים להפקת מים ממקורות מים שאינם ראויים לשתיה, להספקתם, להובלתם או לצריכתם, להציב, על חשבונם, שלטי אזהרה נגד השימוש במים אלה כמי שתיה; :: (4) בדבר ההיבט התברואי של תכנונן, התקנתן והפעלתן של מערכות מי שתיה; :: (5) בדבר תקינותם התברואית של מיתקנים למי שתיה. : (ב) תקנות לענין פסקה (5) לסעיף קטן (א) יותקנו לאחר התייעצות עם שר החקלאות. : ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (מערכות בריכה למי שתיה), התשמ״ג–1983]].)) : ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (מים מינרליים ומי מעין), התשמ״ז–1986]].)) : ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (מיתקן דישון במערכת מים), התשמ״ז–1987]].)) : ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (התקנת מכשיר מונע זרימת מים חוזרת), התשנ״ב–1992]].)) : ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתיה), התשנ״ה–1995]].)) : ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומיתקני מי שתייה), התשע״ג–2013]].)) @ 52ג. קיום התקנות (תיקון: תש"ל) : (א) לא יספק ספק מי שתיה שאינם בהתאם לאיכות תברואית שנקבעה. : (ב) לא יחזיק אדם מיתקן מי שתיה אם אינו בהתאם לתקנה בדבר תקינותו התברואית. @ 52ד. סמכויות כניסה ובדיקה (תיקון: תש"ל) : אדם שהורשה לכך מטעם שר הבריאות רשאי להיכנס, בכל עת סבירה, למקום שנמצא בו מקור מים או מיתקן למי שתיה, בין שהוא בשימוש ובין שאינו בשימוש, ליטול, ללא תשלום, דוגמאות מים בכמויות הנחוצות לצורך בדיקת איכותם התברואית ולערוך בקורת על התקינות התברואית של מיתקן למי שתיה, ובלבד שלא ייכנס אדם לחצרים המשמשים למגורים בלבד ללא רשותו של המחזיק בחצרים. @ 52ה. חובה לבצע בדיקות (תיקון: תש"ל) : (א) כל ספק חייב לבצע, על חשבונו, במעבדה מוכרת לכך מטעם שר הבריאות, בדיקות איכות תברואית של מי שתיה, בתנאים, בשיטות ובתדירויות שנקבעו בתקנות, ולהביא את תוצאות הבדיקות לידיעת רשות בריאות, כל אימת שיידרש לכך. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על רשות מקומית לגבי מי שתיה שהיא מספקת, אולם היא לא תחוייב בתשלום בעד הבדיקות האמורות אלא בהסכמת שר הפנים. : (ג) הרישומים הנוגעים לביצוע הבדיקות ומימצאיהן יעמדו, במעבדה המוכרת ובכל עת סבירה, לעיונם של רשות בריאות, של רופא ממשלתי ושל מי ששר הבריאות הסמיכו לכך. @ 52ו. פסילת מי-שתיה (תיקון: תש"ל) : מצאה רשות בריאות כי מי שתיה אינם תואמים את האיכות התברואית שנקבעה, רשאית היא לפסול את המים לשימוש כמי שתיה, ומשנפסלו כאמור, לא יופקו ולא יסופקו לשימוש כמי שתיה; אולם רשאית רשות הבריאות להתיר את הפקתם או הספקתם של מים שנפסלו כאמור לשימוש מסויים משימושי מי השתיה בתנאי שיינקטו האמצעים שתורה עליהם למניעת סיכון בריאותי. @ 52ז. מילוי הוראות רשות הבריאות (תיקון: תש"ל) : (א) מקור מים או מיתקן למי שתיה, שמימיהם נפסלו כאמור [[בסעיף 52ו]], רשאית רשות בריאות להורות למחזיק בהם על האמצעים שעליו לנקוט ועל הפעולות שעליו לבצע כדי למנוע סיכון בריאותי או כדי שהמים יהיו ראויים לשימוש כמי שתיה. : (ב) לא מילא המחזיק תוך זמן סביר אחרי ההוראות שניתנו לו כאמור בסעיף קטן (א), רשאית רשות הבריאות להטיל על עובד משרד הבריאות לנקוט באמצעים או לבצע את הפעולות הנחוצות לשם כך ולגבות מבעל מקור המים או המיתקן למי שתיה את ההוצאות שהוצאו לשם זה. @ 52ח. מקומות המוחזקים ע"י צה"ל (תיקון: תש"ל) : היו מקור מים או מיתקן למי שתיה נמצאים במקום המוחזק על ידי צבא-הגנה לישראל, לא תינתן הרשאה ולא יוטל על אדם לבצע פעולה לפי [[חלק זה]] או תקנות שהותקנו לפיו, אלא אם אותו אדם משרת בחיל רפואה של צבא-הגנה לישראל או הוסמך לכך על ידי שר הבטחון. @ 52ט. מתן הוראות וביצוע פעולות ע"י מנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תש"ל, תשס"ו, תשע"ז) : (א) כל אימת שיש בהוראות רשות בריאות לפי [[חלק זה]] כדי לפגוע ברישיון הפקה או הספקה שנתן מנהל הרשות הממשלתית לפי [[חוק המים, תשי"ט-1959]], או בהוראה שנתן לפי [[החוק האמור]] או לפי תקנות או כללים שנקבעו לפיו, לגבי משטר התפעול של מקור מים מבחינה כמותית - תינתן ההוראה לספק על ידי מנהל הרשות הממשלתית, על פי דרישת רשות הבריאות. : (ב) לא מילא הספק אחרי ההוראה תוך הזמן הנקוב בה, ינקוט מנהל הרשות הממשלתית או מי שהסמיך לכך באמצעים ויבצע את הפעולות הנחוצות להבטיח קיום ההוראה ויגבה מאת הספק את ההוצאות שהוצאו לשם כך. : (ג) היה צורך בפעולה למניעת נזק מיידי חמור, תבצע את הפעולה רשות בריאות ותתן הודעה על כך למנהל הרשות הממשלתית. : (ד) בסעיף זה, "מנהל הרשות הממשלתית" - מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב, שמונה לפי [[סעיף 124יט לחוק המים, התשי"ט-1959]]. @ 52י. הוראות מנהל הרשות הממשלתית בדבר ייעוד מים שנפסלו (תיקון: תש"ל, תשס"ו) : פסלה רשות בריאות מים לשמש כמי שתיה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית כהגדרתו [[בסעיף 52ט(ד)]] להורות על שינוי ייעודם של המים שנפסלו ועל הספקת מים ממקור אחר במקום המים שנפסלו. @ 52יא. עונשין (תיקון: תש"ל) : העובר על הוראה מהוראות [[חלק זה]] או על תקנה שהותקנה לפיו, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס 5,000 לירות, ובעבירה נמשכת - קנס נוסף 100 לירות לכל יום שבו נמשכה העבירה. : ((לפי [[7:208092|החוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 5), תשל"ג-1973]], במקום העונש הנקוב בסעיף זה יבוא העונש [[שבסעיף 71]].)) == חלק ו((')): הוראות בדבר מפגעים (תיקון: תשנ"א) == @ 53. פירוש (תיקון: תש"ם, תשנ"א, תשנ"ג-2, תשס"ח-2) : לצורך [[חלק ו|חלק זה של פקודה זאת]] רואין את הדברים דלקמן כמפגעים:- : (א) כל מקום או חלק הימנו שמבנהו או מצבו או אופן שמושו מזיקים לבריאות או מסכנים את הבריאות; : (ב) כל רחוב, ברכה, מזחילה, חפירה, תעלה, אמת-מים, קערית-שופכין, בור, בית-כסא, בית-כבוד, משתנה, בור שופכין, ביב, תעלת ניקוז, בור-צואה, או בור-אפר, או בית קבול לכל מיני אשפה ודומן שריחם נודף או הנמצאים במצב כזה או במקום כזה שהם מזיקים לבריאות או מסכנים את הבריאות; : (ג) כל אורוה או רפת או בנין אחר למשכן כל בעל-חי או בעלי-חיים, המוחזקים במקום כזה או באופן כזה שהם מזיקים לבריאות או מסכנים את הבריאות, או כל בעל חי המוחזק במקום כזה או באופן כזה או במספר כזה המזיק לבריאות או מסכן את הבריאות; : (ד) כל גל או ערמה, לרבות כל ערמה של אשפה מינרלית, המזיקים לבריאות או המסכנים את הבריאות; או כל ערמה של חומר שריחו נודף, אשפה, פסולת או זבל בתוך חמשים מטר מכל דרך צבורית בכל מקום שהוא; או כל חומר שריחו נודף, אשפה או פסולת, או זבל הנמצאים במכוניות משא או בקרונות העומדים או נמצאים בכל תחנה או מסלת ענף, או במקום אחר במסלת הברזל או בספינות, באופן שהם מזיקים לבריאות או מסכנים את הבריאות; : (ה) כל בית ספר, או כל בית חרושת, בית מלאכה או מקום עבודה - :: (I) שאינם מוחזקים במצב של נקיון ואינם נקיים משופכין היוצאים מכל ביב, בית-כסא, משתנה, או כל מקור אחר של שופכין בעלי ריח רע; או :: (II) שאינם מאווררים באופן שיש בו כדי להפוך כל גאזים, אדים, אבק או שאר מיני זוהמא, המתהוים אגב העבודה הנעשית באותם מקומות והמזיקים לבריאות או מסכנים את הבריאות לבלתי מזיקים ככל האפשר; או :: (III) שהצפיפות בהם בשעת העבודה גדולה עד כדי להזיק לבריאותם או לסכן את בריאותם של העובדים בהם; : (ו) כל עבודה, חרושת, מלאכה או עסק המזיקים לבריאות הסביבה או המתנהלים באופן המסכן את בריאותם של העובדים בהם; : (ז) כל בית או חלק מבית אשר מפאת הצפיפות שבהם או מפאת מקום המצאם הם מזיקים לבריאותם או מסכנים את בריאותם של הדיירים; : (ח) כל בתים, צריפים, אהלים, קרונות, או סככות, בין שהם משמשים בתי דירה או רפתות ובין שהם משמשים לכל צורך אחר, המזיקים לבריאות או המסכנים את הבריאות, אם מחמת הצפיפות באותם בתים, צריפים, אהלים, קרונות או סככות ואם מחמת חוסר ביוב או אי האפשרות לנקותם או מחמת כל סבה אחרת; : (ט) כל בנין שלדעת ממונה על איכות הסביבה בכיר נעשה בלתי סניטרי מחמת שהוא משמש לכל אדם לצורך דירת-ארעי; : (י) כל באר או הספקת מים, צבוריות או פרטיות, המזיקות לבריאות או המסכנות את הבריאות; : (יא) כל אח או תנור וכל ארובה או מחפורת או משפך שאינם מכלים במדה האפשרית את העשן או את האדים הנוצרים ע"י האיכול, או המוציאים עשן בכמות שיש בה כדי להזיק לבריאות או לסכן את הבריאות; ולצורך פקודה זו, עשן כולל אדים, גאזים, פיח, אפר, אבק וכל חומר או חלקיקים הפורחים באויר; : (יב) כל בור או חפירה אשר מחמת קיומם או שמושם הם מזיקים לבריאות או מסכנים את הבריאות, או שהם עלולים להזיק לבריאות או לסכן את הבריאות; : (יג) כל בית עלמין, או בית קברות אשר מחמת צפיפותם או מקום המצאם או אופן הנהלתם, הם מהוים מפגע או הם מזיקים לבריאות או מסכנים את הבריאות; : (יד) רעש וריח חזקים או בלתי סבירים כמשמעותם לפי [[חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961]]; : (טו) מחנות, גני ילדים, בתי ספר, קייטנות, מחנות נוער, בתי אבות או מוסדות כיוצא באלה, שתנאי התברואה בהם מזיקים לבריאות או עלולים להזיק לה; : (טז) זיהום האוויר כהגדרתו [[בחוק אוויר נקי, התשס"ח-2008]]. : בתנאי:- : (I) שאין להטיל עונש על כל אדם בעד כל גל או ערמה הדרושים להנהלתם המוצלחת של כל עסק או תעשיה אם הוכח כדי הנחת דעתו של בית המשפט כי לא החזיקו את הגל או את הערמה יותר מכפי שדרוש לצרכי העסק או התעשיה וכי נקטו באמצעים הטובים ביותר למניעת נזק לבריאות הצבור ע"י חמרים אלה; : (II) שאם הוזמן אדם להופיע בפני כל בית משפט בקשר עם מפגע הנוצר ע"י אח או תנור שאינם מכלים את העשן היוצא מחומר האיכול שמשתמשים בו באותו אח או תנור, יפסוק בית המשפט ששום מפגע לא נוצר בגדר מובנה של פקודה זו ויבטל את התלונה, אם הוברר לו כי אותו אח או תנור בנוי באופן שיכלה במדה האפשרית את כל העשן היוצא ממנו, בהתחשב עם טיב התעשיה או המלאכה, וכי הממונה על האח או התנור השגיח עליהם השגחה מעולה. @ 54. הודעה הדורשת סילוק מפגע (תיקון: תש"ח-2, תשנ"א, תשע"א) : (1) משקיבלה הרשות הסניטרית המקומית כל ידיעה בענין קיום מפגע, הרי אם הוברר לה שקיים מפגע כזה או לפי תלונתו של ממונה על איכות הסביבה, מפקח או מפקח הגנת הסביבה, עליה למסור מודעה לאדם שע"י מעשהו, אי-מעשהו או הרשאתו נוצר או נמשך המפגע, ואם אי אפשר למצוא את האדם הזה, תמסר המודעה למחזיק או לבעל המקום שבו נוצר המפגע, ובה תדרוש ממנו לסלק את המפגע בתוך המועד המפורט בהודעה, ולהוציא לפועל אותן עבודות ולעשות אותם דברים שיהא צורך בהם לשם כך, ואם תמצא הרשות הסניטרית המקומית לרצוי, תפרט כל עבודה שיש להוציאה לפועל. : (2) כן רשאית הרשות הסניטרית המקומית, באותה הודעה או בהודעה אחרת שתימסר לאותו מחזיק, בעל או אדם, לדרוש ממנו לעשות כל הדרוש לשם מניעת הישנותו של המפגע, ואם תמצא לרצוי, תפרט כל עבודות שיש לעשותן לצורך זה, ואם סבורה הרשות הסניטרית המקומית כי המפגע עלול להישנות באותו המקום, יכולה היא למסור אותה הודעה גם אם סולק המפגע באותו זמן. : (3)(א) אם נוצר המפגע מחמת כל מגרעת או ליקוי מבחינת המבנה או כשהמקום אינו תפוס, יש למסור את ההודעה לבעל המקום; :: (ב) אם אי-אפשר למצוא את האדם שגרם למפגע וברור שהמפגע אינו נוצר או אינו נמשך ע"י מעשהו, אי-מעשהו או הרשאתו של המחזיק או של בעל המקום, תסלק הרשות הסניטרית המקומית את המפגע בעצמה ותעשה את כל הדרוש למנוע את הישנותו, ורשאית היא לגבות את ההוצאות מאת האדם שע"י מעשהו, אי-מעשהו או הרשאתו נוצר או נמשך המפגע, לכשנמצא אותו אדם. : (4) מקום שנמסרה הודעה לאדם עפ"י סעיף זה, ואם - :: (א) נוצר המפגע ע"י מעשה זדון או אי-מעשה בזדון של אותו אדם, ואם :: (ב) לא מלא אותו אדם אחרי כל דרישה מדרישות ההודעה בתוך הזמן שפורט באותה הודעה, :: יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס שלא יעלה על עשר לירות על כל עברה ועברה, בין שניתן לאותו אדם צו בענין מפגע כפי שנקבע [[בסעיף 55 מפקודה זו]] ובין שלא ניתן לו צו כזה. :: ((לפי [[7:208092|החוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 5), תשל"ג-1973]], במקום העונש הנקוב בסעיף זה יבוא העונש [[שבסעיף 71]].)) @ 55. הפרוצדורה כשלא מלאו אחרי ההודעה: צוויים בענין מפגע (תיקון: תש"ח, תשנ"א, תשנ"ז) : (1) אם - :: (א) האדם שנמסרה לו הודעה לסילוק מפגע [[54|כאמור לעיל]] לא מילא אחרי כל דרישה מדרישות ההודעה בתוך הזמן המפורט בהודעה; או :: (ב) סבורים הרשות הסניטרית המקומית או ממונה על איכות הסביבה כי המפגע, אעפ"י שסולק מאז מסירת ההודעה, עלול להישנות באותו מקום; :: רשאים הרשות הסניטרית המקומית או הממונה על איכות הסביבה לפנות למנהל, והלה, אם הוברר לו כדי הנחת דעתו שלא מלאו אחרי ההודעה או שהמפגע, אעפ"י שסולק, עלול להישנות באותו מקום, רשאי לתת לאותו אדם צו הנקרא בפקודה זו צו בענין מפגע. : (2) צו בענין מפגע יכול להיות צו לסילוק מפגע או צו איסור או צו סגירה או צירוף של צוויים כאלה. : (3) צו לסילוק מפגע יכול לדרוש מאדם למלא אחרי דרישות ההודעה, כולן או מקצתן, או לסלק את המפגע באופן אחר בתוך זמן שיפורט בצו. : (4) צו איסור יכול לאסור את הישנותו של מפגע. : (5) צו לסילוק מפגע או צו איסור צריכים, אם האדם שלו ניתן הצו דורש זאת או אם המנהל ימצא לרצוי, לפרט את העבודות שאותו אדם צריך לעשותן לשם סילוק המפגע או לשם מניעת הישנותו. : (6) צו סגירה יכול לאסור את השימוש בבית לצרכי דירת אדם. : (7) אין נותנים צו סגירה אלא אם הוכח כדי הנחת דעתו של המנהל כי מסיבת מפגע אין בית ראוי לדירת אדם, ואם ניתנו הוכחות כאלה יתן המנהל צו סגירה. : (8) אם נוכח המנהל כי הבית נעשה ראוי לדירת אדם, רשאי הוא להכריז שנוכח בכך ולהביא את תוקף צו הסגירה לידי גמר. : (9) (((בוטל).)) : (10) (((בוטל).)) @ 55א. מסירת צו (תיקון: תשנ"ז) : על מסירת צו לפי [[חלק זה|פרק (([צ"ל: חלק])) זה]] יחולו הוראות [[סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982]] (להלן - חוק סדר הדין הפלילי), בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים. @ 55ב. בקשה לביטול צו על ידי בית המשפט (תיקון: תשס"ח-4) : (א) הרואה את עצמו נפגע על ידי צו שהוצא לפי הוראות [[סעיף 55]], רשאי להגיש לבית המשפט המוסמך לדון בעבירה נושא הצו, בקשה לביטולו. : (ב) הגשת בקשה לביטול צו לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה. : (ג) בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנותו. @ 56. צוויי סגירה והריסה (תיקון: תש"ח, תש"ח-2, תשנ"א) : (1) אם ניתן צו סגירה ביחס לכל בית חייבת הרשות הסניטרית המקומית למסור הודעה על הצו לבעל הבית וגם לכל דייר של הבית. על כל בעל בית ודייר שנמסרה להם הודעה כזאת למלא אחרי הצו בתוך התקופה שפורטה בהודעה, ובלבד שתהא לא פחות מארבעה עשר יום לאחר מסירת ההודעה, ועל כל דייר כזה, הוא ומשפחתו, לחדול לגור בבית; אם לא ימלא אחרי הצו, יאשם אותו דייר בעברה ויהא צפוי לקנס שלא יעלה על לירה אחת לכל יום במשך ימי אי-ציותו לצו, ולפי בקשתה של הרשות הסניטרית המקומית יתן המנהל צו להוציאו מן הבית, וצו זה יוצא לפועל ע"י כל שוטר או שוטרים: :: בתנאי כי בעל הבית יתן לכל דייר שזמן שכירותו לא נגמר כחוק, סכום הוגן להוצאות העברתו כפי שיוערך ע"י המנהל, ויהא ניתן לגביה בפני בית-משפט שלום. :: ((לפי [[7:208092|החוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 5), תשל"ג-1973]], במקום העונש הנקוב בסעיף זה יבוא העונש [[שבסעיף 71]].)) : (2) מקום שניתן צו סגירה ביחס לכל בית ואותו צו לא בוטל ע"י צו אחר, הרי אם סבורה הרשות הסניטרית המקומית כי הבית לא נעשה ראוי לדירת אדם וכי לא נקטו בכל השקידה הראויה באמצעים הדרושים כדי לעשות את הבית ראוי לדירת אדם, אם כי אי-אפשר לעשות את הבית ראוי לדירה וכי קיומו של הבית או כל חלק הימנו מסוכן או מזיק לבריאות הצבור או לבריאות הדיירים של הבתים הסמוכים, רשאית היא להגיש תלונה למנהל, והלה, לאחר שמיעת התלונה, רשאי לתת צו לבעל הבית להרוס את הבית או חלק הימנו בתוך זמן שיפורט באותו צו, שיקרא להלן צו הריסה. צו ההריסה יכול לכלול גם הוראה להשמיד את חמרי הבנין או כל חלק מאותם חמרים. : (3) מקום שניתן צו ההריסה, ולא הוגש ערעור נגדו בתוך הזמן שנקבע, או, אם הוגש ערעור כזה והערעור נדחה, חייב בעל הבית להרוס ולסלק את הבית או אותו חלק הימנו שדרוש להרסו בתוך הזמן הנזכר בצו, ואם הצו מורה כך חייב הוא להשמיד את החמרים במדה שהצו מורה, ואם לא עשה כך בעל הבית, תהרוס הרשות הסניטרית המקומית את הבית או אותו חלק הימנו, ואם יש צורך בכך תשמיד את החמרים, והיא רשאית לגבות את הוצאות העבודה מאת בעל הבית. : (4) כל אדם הנפגע ע"י צו הריסה שניתן לו רשאי לערער בפני השר לאיכות הסביבה בתוך חודש ימים מיום שבו נמסר לו אותו צו. : (5) על בעליו של כל בית שביחס אליו ניתן צו סגירה או הריסה, להחזיר לכל דייר של אותו בית כל דמי-שכירות שקבל מאותו דייר בעד כל תקופה או חלק מכל תקופה שבה לא יכול היה הדייר לישב באותו בית מחמת צו זה. @ 57. הנחת אשפה וכו' ברחוב (תיקון: תש"ם) : הנחת כל זבל, בין זבל בהמות, ובין זבל מינרלי או זבל צמחים או כל פרש בכל רחוב, או שפיכת מים או נוזל מכל בית לכל רחוב, תהא עברה עפ"י פקודה זו, ותהיה בכך גרימת מפגע לענין [[חלק זה]]. @ 58. סמכות-כניסה (תיקון: תש"ח-2, תשכ"ד-2, תש"ם, תשנ"א) : (1) רשאים הרשות הסניטרית המקומית או כל פקיד מפקידיה או ממונה על איכות הסביבה, להכנס במשך היום לכל בנין או בנינים, לאחר מסירת הודעה מספיקה או עפ"י צו של שופט של בית-משפט שלום כדי לבדוק אם קיים בהם כל מפגע והם רשאים לכשיהא צורך בכך, לפתוח את הקרקע של אותם בנינים ולצוות לבדוק את התעלות או לעשות אותה עבודה אחרת שתהא דרושה לבדיקתם הממשית של הבנינים הנ"ל. : (2) אם מעמידים מכשולים על דרכו של הנכנס, רשאי שופט של בית-משפט שלום, לאחר הודעה לבעל הבנינים או למחזיק בהם, ליתן צו בכתב למתן רשות כניסה. אם מזלזלים בצו זה, יאשם האדם המכשיל את הכניסה עפ"י צו זה בעברה ויהא צפוי לקנס של לא יותר מחמש לירות, ואפשר ליתן באותו האופן צו חדש בדבר כניסה בכוח. אם אי-אפשר למצוא את המחזיק או אם אין מוצאים שום אדם בבנינים, אפשר להכנס בכוח. אם לא מצאו שום מפגע, תחזיר הרשות המקומית את הבניינים למצבם הקודם על חשבונה היא. כל צו שניתן עפ"י סעיף זה ישאר בתקפו עד סילוק המפגע או עד שיתברר כי אינו קיים. : ((לפי [[7:208092|החוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 5), תשל"ג-1973]], במקום העונש הנקוב בסעיף זה יבוא העונש [[שבסעיף 71]].)) @ 59. מסירת הודעות וצוויים : (1) לצורך [[חלק זה מפקודה זו]] רואין את המסירה של הודעה או צו כמסירה שרירה וקיימת אם נמסרו כדלקמן:- :: (א) ע"י מסירתם לאותו אדם, או ע"י מסירתם במקום מגוריו הידוע לאחרונה, לכל בוגר מבני משפחתו או למשרת משפחתו, ובהעדר אנשים כאלה, - לכל בוגר המצוי שם; או :: (ב) ע"י הנחתם במקום מגוריו או עסקיו הרגיל של אותו אדם, או ע"י הדבקתם באופן בולט באותו המקום בנוכחות שני עדים; או :: (ג) ע"י שליחתם בדואר במכתב נושא בולים הערוך לאותו אדם במקום מגוריו או עסקיו הרגיל או האחרון. : (2) אם נמסרו אותה הודעה או אותו צו ע"י הדואר, רואין אותם כאילו נמסרו בזמן שהמכתב המכיל את ההודעה או הצו נמסר במהלך הרגיל של הדואר, וכדי להוכיח מסירה זו די להוכיח כי המכתב נרשם בפנקס המכתבים היוצאים וכי המכתב נשא את הכתובת הנכונה והושם בתיבת הדואר. : (3) כשדרוש לפי [[חלק זה מהפקודה]] למסור לבעל כל קרקע או בנין או למחזיק בהם הודעה או צו, הרי אם לא נמסרו ע"י הדואר, רואין את הכתובת ככתובת נכונה, אם צויינו בכתובת "בעלים" או "מחזיק" של אותה קרקע או אותו בנין, בלא הוספת כל שם, או תאור אחרים. @ 60. משפטים נגד מפגעים במקרים ידועים : (1) מקום שנראה כי מפגע לפי [[חלק זה מהפקודה]] נגרם - כולו או מקצתו - ע"י פעולותיהם או באשמתם של שני בני אדם או יותר, רשאים הרשות הסניטרית המקומית או תובע אחר להגיש תביעה משפטית נגד כל אדם כזה, ולכלול בתביעה משפטית אחת את כל אותם האנשים או כל שנים מהם או יותר; ואפשר לצוות כל אחד או יותר מאותם אנשים להפסיק את המפגע במדה שאותו מפגע נגרם, לדעת בית המשפט המטפל בענין, ע"י עברה או עברות על עשה או לא תעשה שהוא או הם עברו עליהן. או אפשר לאסור עליהם להמשיך בכל פעולות או אי-פעולות כאלה אשר, לדעת בית-המשפט, סייעו לכל מפגע, גם אלמלא היו הפעולות או אי-הפעולות הללו, כל אחת מצד עצמה גורמות למפגע. והוצאות המשפט תחולקנה בצורה שבית המשפט יימצאנה ישרה והוגנת. : (2) לא יופסק משפט נגד אנשים אחדים שנכללו בתביעה אחת מחמת מותו של כל איש מן האנשים שנכללו כנ"ל, אלא אפשר להמשיך באותו משפט כאילו לא היה הנפטר כלול מלכתחילה כנ"ל. : (3) כשדרוש להזכיר באיזה פעולות משפטיות שנוקטין בהן עפ"י הוראות [[חלק זה מהפקודה]] הדן במפגעים, בין בכתב ובין בצורה אחרת, את בעליו של כל בנין או את המחזיק בו, די לסמנו כ"בעלים" או "מחזיק" של אותו בנין, בלא הזכרת שם או תאור נוסף. @ 61. הוראות בנוגע לאניות (תיקון: תש"ח, תשנ"א) : (1) לצורך הוראות [[חלק זה מהפקודה]] בנוגע למפגעים, הרי כל ספינה הנמצאת בכל נהר, נמל או מים אחרים בתוך תחומי המחוז של הרשות הסניטרית המקומית, תהא כפופה לשיפוטה של אותה רשות כדרך שהיתה כפופה לו אילו היתה בית בתוך אותו מחוז. : (2) סעיף זה לא יחול על כל אניה שבפיקודו או פיקוחו של כל קצין בחילות צה"ל או על כל אניה השייכת לאיזו ממשלה זרה, אלא במדה שהשר לאיכות הסביבה יורה בצו אם בדרך כלל ואם במקרה מסויים. @ 61א. אכיפת ביצוע (תיקון: תש"ם, תשנ"א, תשע"ז-2) : (1) נוכח ממונה על איכות הסביבה, כי רשות סניטרית מקומית לא השתמשה בסמכות שניתנה לה לפי [[חלק זה]] או נמנעה לבצע תפקיד שנקבע לה [[בחלק זה]], יחולו הוראות אלה: :: (א) רשאי הממונה על איכות הסביבה להודיע בכתב לרשות הסניטרית המקומית כי עליה להשתמש בסמכות או לבצע תפקיד כאמור, ואם לא מילאה הרשות אחרי ההודעה כולה או חלקה, תוך שבעה ימים מיום מתן ההודעה, רשאי הוא להשתמש באותה סמכות או לבצע אותו תפקיד במקום הרשות ועל חשבונה; :: (ב) אם לדעתו של הממונה על איכות הסביבה היה צורך בפעולה למניעת נזק מיידי חמור - רשאי הוא להשתמש מיד באותה סמכות או לבצע אותו תפקיד במקום הרשות הסניטרית המקומית ועל חשבונה, ולתת לרשות הודעה בכתב על כך. : (2) לענין עבירות לפי [[חלק זה]] שנקבעו כעבירות קנס לפי [[חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982]], יהיו לממונה על איכות הסביבה גם הסמכויות לפי [[סעיף 228(ב) לחוק האמור]]. : (3) סכום ששילמה הרשות הסניטרית המקומית על פי סעיף קטן (1), רשאית היא לגבותו מהאדם שעקב מעשהו או מחדלו היא חוייבה בתשלום הסכום האמור. @ 62. אין הוראות בנוגע למפגעים פוגעות בתקנות משפטיות אחרות : הוראות [[חלק זה מהפקודה]] בנוגע למפגעים רואין אותן כאילו הן באות להוסיף על כל זכות לתקנה משפטית או כל זכות לנקוט בפעולה משפטית עפ"י כל הוראות אחרות מפקודה זו או עפ"י כל חוק או פקודה אחרים או עפ"י מקור אחר, ולא לפגוע בהם או לצמצמן: : בתנאי ששום אדם לא יענש בעד אותה עבירה גם לפי הוראות פקודה זו בנוגע למפגעים וגם לפי כל חוק או פקודה אחרים או באופן אחר כאחד. @ 62א. תחולה בשטחי צבא ומשטרה (תיקון: תש"ם, ק"ת תשמ"ה) : (1) לא ייכנס אדם לצרכי [[חלק זה]] לשטח צבאי, ולא תיעשה בשטח צבאי פעולה לפי [[חלק זה]], אלא בהסכמת שר הבטחון או מי שהוא הסמיך לכך. : (2) לא ייכנס אדם לצרכי [[חלק זה]] לשטח משטרה, ולא תיעשה בשטח משטרה פעולה לפי [[חלק זה]], אלא בהסכמת שר המשטרה או מי שהוא הסמיך לכך. : (3) לענין סעיף זה - ::- "שטח צבאי" - מקרקעין שבידי צבא-הגנה לישראל או בידי שלוחה אחרת של מערכת הבטחון שאישר אותה שר הבטחון, לרבות שטח המשמש לאימונים צבאיים; ::- "שטח משטרה" - מקרקעין שבידי משטרת ישראל, לרבות שטח המשמש לאימוני משטרה שאישר שר המשטרה לענין סעיף זה. @ 62ב. תקנות (תיקון: תש"ם, תשנ"א) : (א) השר לאיכות הסביבה רשאי, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, להתקין תקנות לענין [[חלק זה]], למעט בעניינים המנויים בסעיף קטן (ב). : (ב) שר הבריאות רשאי להתקין תקנות לענין [[סעיפים 53(י) ו-(טו)]] [[ו-64]] בכל הנוגע למי שתיה ולקביעת תקנים לביוב ומי קולחין. : ((פורסמו [[תקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים), התשנ״א–1990]].)) : ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (התקנת מכשיר מונע זרימת מים חוזרת), התשנ״ב–1992]].)) : ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (מניעת מפגעים) (פינוי יריעות פלסטיק), התשנ״ג–1993]].)) : ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתיה), התשנ״ה–1995]].)) : ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה), התשס״ד–2004]].)) : ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מערכת להולכת שפכים), התשע״ב–2011]].)) @ 62ג. שמירת תוקף (תיקון: תש"ם) : הוראות [[חלק זה]] באות להוסיף על חיובים שהוטלו וסמכויות שהוענקו בפקודה זו ובחיקוקים אחרים ולא לגרוע מהם. @ 62ד. תחולה על המדינה (תיקון: תש"ם) : לענין [[חלק זה]] דין המדינה כדין כל אדם. === אזורים סניטריים כפריים וכפרים === @ 63. תפקידי המחזיקים בבתים באזורים סניטריים כפריים : באזורים הסניטריים הכפריים, תחולנה ההוראות דלקמן נוסף על שאר ההוראות [[חלק ו|שבחלק זה של הפקודה]]:- @ (תיקון: תשנ"א) <עוגן 63.1> : (1) על כל מחזיק בבנין ועל כל בעל בנין בלתי תפוס - :: (א) להחזיק אותו בנין ואת המקום מסביב לו במצב נקי; :: (ב) לנקות ולסלק כל לכלוך, אשפת-בית או אשפת-רחוב, או חומר מתועב אחר באותו בנין או סמוך לו - :: כדי הנחת דעתו של ממונה על איכות הסביבה. @ פרוצדורה לגבי בנינים הנמצאים במצב מזיק לבריאות (תיקון: תש"ח-2, תשנ"א, תשע"א) <עוגן 63.2> : (2) אם בעל כל בנין כזה או מחזיק בו משאירו במצב מלוכלך או מזיק לבריאות, רשאי המפקח או מפקח הגנת הסביבה לדרוש מאתו בהודעה בכתב לנקותו או להביאו למצב מתוקן בתוך הזמן המפורט בהודעה ולא פחות מעשרים וארבע שעות; אם אין הבעל או המחזיק ממלא אחרי האמור באותה הודעה, יודיע המפקח או מפקח הגנת הסביבה לממונה על איכות הסביבה על כך, והממונה על איכות הסביבה, ישלח לבעל או למחזיק הודעה חדשה בחתימתו ובה ידרוש הימנו לנקות את הבנין או להביאו למצב מתוקן בתוך הזמן המפורט בהודעה החדשה ולא יותר מעשרים וארבע שעות; וכל מחזיק או בעל שאינו ממלא אחר האמור באותה הודעה חדשה בתוך הזמן המפורט, יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס של לא יותר מלירה אחת ולקנס נוסף של מאה פרוטות בעד כל יום שהוא ממשיך בעברה לאחר מסירת הודעה חדשה כנ"ל: :: בתנאי כי לצורך סעיף זה תעשה כל עבודת מבנה שדרוש לעשותה, בהתאם להוראות [[סעיף 54]]. :: ((לפי [[7:208092|החוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 5), תשל"ג-1973]], במקום העונש הנקוב בסעיף זה יבוא העונש [[שבסעיף 71]].)) @ סמכויותיהם של הרופא הממשלתי, המפקחים ומפקחי הגנת הסביבה (תיקון: תשנ"א, תשע"א) <עוגן 63.3> : (3) בכל הכפרים והאזורים הסניטריים הכפריים יהיו הרופא הממשלתי או הממונה על איכות הסביבה, לפי הענין, וכן המפקחים או מפקחי הגנת הסביבה רשאים:- :: (א) לבדוק ולבקר את מצב הסניטציה והנקיון של המקום ולקבוע אזורים להנחת האשפה; :: (ב) להדביר מפגעים ולבערם; :: (ג) לפקח על הספקות מים צבוריות ופרטיות; :: (ד) לקבוע את התנאים הסניטריים שבהם יימכרו מיצרכי מזון ומשקאות באותם אזורים, במדה שלא נקבעו לפיקוח זה הוראות בחוקים אחרים; :: (ה) למלא את כל אותם התפקידים האחרים שהוקצו להם עפ"י הוראות פקודה זו. @ תפקידיו של המוכתר (תיקון: תשנ"א, תשע"א) <עוגן 63.4> : (4) חובתו של המוכתר בכפרים תהא לסייע לרופא הממשלתי, לממונה על איכות הסביבה, למפקחים ולמפקחי הגנת הסביבה בענינים השונים המפורטים בזה ולהוכח כי דרישותיהם הוצאו לפועל. @ 64. סידור הספקות מים והחזקתן (תיקון: תש"ח, תשנ"א) : בכל כפר רשאית הרשות הכפרית, אם נתבקשה כך על ידי שר הבריאות לענין פסקאות (א), (ב) ו-(ג), או על ידי השר לאיכות הסביבה לענין פסקה (ד), להספיק את אמצעי התעול הדרושים ולהחזיק את הספקת המים המתאימה והמספיקה לצרכים צבוריים ופרטיים, ולצורך זה רשאית היא, בהתחשב עם הוראות [[פקודת הדרכים והמפעלים בכפר]] [[ופקודת המועצות המקומיות]], או כל פקודה הבאה במקומן, או כל צו שניתן לפי פקודות אלו, - : (א) לבנות ולהחזיק מפעלי מים, לחפור בארות, ולעשות כל פעולות שתהיינה דרושות; : (ב) להתקשר בחוזה עם כל אדם בדבר הספקת מים; : (ג) לחפור ולהחזיק תעלות וביבין ומפעלים להזרמת מי שופכין: בתנאי כי כל תכנית של הספקת מים או תעול תהא זקוקה לאישורו של המנהל; וכן : (ד) לעשות בדרך כלל כל עבודה צבורית המכוונת לפתח את המצב הסניטרי והנקיון של הכפר ואת בריאותם ושלומם של תושביו. == חלק ו(('))1: סמכויות עזר (תיקון: תשל"ג) == @ 64א. סמכויות מפקח וממונה על איכות הסביבה (תיקון: תשל"ג, תשנ"א, תשע"א, תשע"ד) : (1) מפקח או ממונה על איכות הסביבה רשאי, בתחום אחריותו, להיכנס בכל עת סבירה לכל חצרים, לערוך בהם בקורת בדבר מילוי הוראות פקודה זו והתקנות על פיה, לבדוק כל דבר הנמצא באותם חצרים וליטול עמו דוגמאות לבדיקה מעבדתית. : (2) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הסמכויות לפי [[סעיף 58]] ולא לגרוע מהן. : (3) לשם פיקוח על ביצוע הוראות פקודה זו, רשאי מפקח או ממונה על איכות הסביבה לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו. @ 64א1. הסמכת מפקח וממונה על איכות הסביבה בידי השר להגנת הסביבה וזיהויו (תיקון: תשע"ד) : (א) לא יוסמך בידי השר להגנת הסביבה מפקח לפי [[פסקה (2) להגדרה "מפקח" שבסעיף 2]] או ממונה על איכות הסביבה, אלא אם כן מתקיימים בו שניים אלה: :: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת השר להגנת הסביבה, להיות מפקח; :: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה כפי שהורה השר להגנת הסביבה. : (ב) מפקח או ממונה על איכות הסביבה כאמור בסעיף קטן (א) לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[סעיף 64א]], אלא בהתקיים שניים אלה: :: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; :: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר להגנת הסביבה, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג לפי דרישה. @ 64א2. הסמכת מפקח בסמכויות חקירה בידי שר הבריאות (תיקון: תשע"ד) : (א) שר הבריאות רשאי להסמיך מפקח מבין המפקחים שהוסמכו לפי [[פסקה (1) להגדרה "מפקח" שבסעיף 2]], בסמכויות חקירה כאמור בסעיף קטן (ג). : (ב) לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: :: (1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך 90 ימים ממועד פנייתו של שר הבריאות אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי; :: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף קטן (ג), כפי שהורה שר הבריאות בהסכמת השר לביטחון הפנים; :: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה שר הבריאות, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים. : (ג) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי פקודה זו, רשאי מפקח שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], בשינויים המחויבים. : (ד) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בהתקיים כל אלה: :: (1) הוא בעת מילוי תפקידו; :: (2) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדי מפקח בצבע ובצורה שהורה שר הבריאות לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה; :: (3) יש בידו תעודה החתומה בידי שר הבריאות, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג לפי דרישה. @ 64ב. ביקורת במפעלים (תיקון: תשל"ג, תשנ"א, תשע"ד) : בקורת לפי [[סעיף 64א]] במפעל תעשייתי לא תבוצע אלא בידי מפקח או ממונה על איכות הסביבה שהוסמך לכך בכתב. @ 64ג. (תיקון: תשל"ג, תשע"א) : (((בוטל).)) @ 64ד. קובלנה פרטית (תיקון: תשל"ג) : (1) ועדת בטיחות שהוקמה במפעל לפי [[חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד-1954]], או ועד העובדים, רשאים לפתוח בהליכים פליליים דרך הגשת קובלנה כאמור [[#68|בסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה-1965]], נגד העובר על הוראות פקודה זו או תקנות על פיה במקום העבודה, בין שהוא המעביד ובין שהוא אדם אחר. : (2) רשאי להגיש קובלנה כאמור גם עובד שבמקום העבודה, הטוען שהעבירה פוגעת או עלולה לפגוע בבריאותו. : (3) הוראות סעיף זה לא יחולו על ועדת בטיחות וועד עובדים במקום עבודה של הצבא ועל עובד בשירות הצבא. == חלק ז((')): שונות == @ 65. הספקת נוחיות סניטריות : לאחר מתן תוקף לפקודה זו, לא יבנה שום אדם כל בית חדש לצורך דירה, או יבנה מחדש כל בית קיים לאותו צורך, חוץ אם יש בו או סמוך לו (לשימוש דייריו) בית-כסא או אותן נוחויות סניטריות אחרות שתאושרנה ע"י הרופא הממשלתי. @ 65א. איסור השקיה בשפכים (תיקון: תשל"ג) : שר הבריאות, בהתייעצות עם שר החקלאות, רשאי לקבוע כללים לטיהור מי השופכין המיועדים להשקייה או למטרה כלכלית אחרת; נקבעו כללים כאמור, לא ישתמש אדם במי-שופכין למטרה כאמור אלא בהיתר מאת שר הבריאות ובהתאם לתנאיו, ולא יינתן ההיתר אלא לאחר שהוכח, להנחת-דעתו של השר, שהמים טוהרו במידה מספקת כפי שנקבע באותם כללים. : ((פורסמו [[כללי בריאות העם (טיהור מי שופכין המיועדים להשקיה), התשמ״א–1981]].)) : ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש״ע–2010]].)) @ 65ב. מכשירים רפואיים (תיקון: תשל"ג, תשנ"ג-2, תשנ"ח, תשס"ג, תשפ"ג) : (1) בסעיף זה, "מכשיר רפואי" - מכשיר או אבזר לטיפול רפואי או לאבחון רפואי. : (2) שר הבריאות רשאי, בהתייעצות עם מכון התקנים הישראלי, לקבוע מפרטים למכשירים רפואיים וכללים לשמירה על בטיחותם ולבדיקתם, ומשעשה כן לא ייצר אדם מכשיר רפואי שאיננו מקיים את תנאי המפרטים או הכללים, לא ישתמש בו לצורך משלח ידו ולא יעבירנו לאחר בתמורה. : (3) שר הבריאות רשאי לקבוע כי הרכישה או השימוש של מכשיר רפואי מסוג פלוני יהיה טעון רשיון; השר רשאי לקבוע תנאים לרשיון כאמור. :: ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (התקן תוך רחמי), התשמ״ב–1982]].)) :: ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (מכשירים רפואיים מיוחדים), התשנ״ד–1994]].)) : (4) המנהל יתן רשיון כאמור בסעיף קטן (3), בהתחשב בשיקולים רפואיים ובשיקולים הבאים בלבד - :: (א) רכישת המכשיר והפעלתו השוטפת לא יטילו מעמסה על ההוצאה הציבורית לבריאות; :: (ב) המכשיר לא יגרום לחריגה משיעור המכשירים לנפש על פי צרכי האוכלוסיה באותו אזור. : (5) שר הבריאות בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת יקבע בתקנות כללים, מבחנים ואמות מידה, לביצוע הוראות סעיף קטן (4). : (6) הענקת רשיון לפי סעיף קטן (4) למכשיר המצוין [[תוספת ד|בתוספת ג' (([צ"ל: בתוספת ד']))]], תיעשה באמצעות מכרז, בהתאם לכללים שיקבע שר הבריאות בהסכמת שר האוצר, לרבות לענין תקופת הרשיון; השרים רשאים בצו לשנות את [[תוספת ד|התוספת]]. @ 65ב1. מאגר מידע ממוחשב (תיקון: תשס"ט, תשפ"ד-3) : (א) שר הבריאות יקים מאגר מידע ממוחשב לשם פיקוח על מתן חיסונים לילדים הניתנים בקופות החולים, בתחנות לבריאות המשפחה ובמוסדות חינוך ולשם ביצוע הוראות [[סעיף 68 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]] (להלן - חוק הביטוח הלאומי), ואשר יכלול פרטים אלה: :: (1) שם הילד, המען הידוע לאחרונה, מספר הזהות, תאריך הלידה והמין של הילד וכן, סוג החיסון שקיבל, מועד החיסון ומקום קבלתו; :: (2) פרטים נוספים שקבע שר הבריאות, בהסכמת שר המשפטים, הנדרשים לשם ביצוע הוראות [[סעיף 68 לחוק הביטוח הלאומי]]. : (ב) שר הבריאות, בהסכמת שר המשפטים יקבע הוראות בדבר ניהול המאגר, לרבות בדבר האופן והדרכים למסירת המידע למאגר, הדרכים לעיון בו, שלא בתמורה, על ידי הורה הילד, ומחיקת מידע מן המאגר. @ 65ב1. מאגר החיסונים הלאומי (תיקון: תשס"ט, תשפ"ד-3) : (א) בסעיף זה - ::- "גורם מחסן" - כל אחד מאלה: ::: (1) משרד הבריאות; ::: (2) קופת חולים; ::: (3) בית חולים כמשמעותו [[בסעיף 24]]; ::: (4) מנהל מרפאה כהגדרתה [[בסעיף 34(ג)]]; ::: (5) ארגון הנותן שירותי רפואת חירום; לעניין זה, "שירותי רפואת חירום" - שירותי רפואה דחופה או רפואת חירום, עזרה ראשונה, הצלה או פינוי; ::: (6) גורם אחר שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (ד)(4); ::- "טיפול רפואי", "מטופל" ו"מטפל" - כהגדרתם [[בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996]]; ::- "המאגר" - מאגר החיסונים הלאומי שהוקם לפי סעיף קטן (ב); ::- "מידע מזוהה" - מידע הכולל פרט מזהה של מקבל חיסון או מידע שפרטים מזהים של מקבל חיסון הופרדו ממנו אך ניתן במאמץ סביר לזהות את מקבל החיסון שאליו מתייחס המידע. : (ב) שר הבריאות יקים מאגר מידע ממוחשב שיכלול מידע לגבי חיסונים שנתנו הגורמים המחסנים, וישמש למטרות אלה בלבד: :: (1) למטפל, לשם טיפול רפואי במטופל; :: (2) לשם הצגת מידע לאדם בדבר כלל החיסונים שקיבל, לפי הוראות סעיף קטן (ה); :: (3) לשם פנייה יזומה מטעם משרד הבריאות לאדם למתן חיסון או לטיפול מונע, לפי העניין, כנגד מחלה מידבקת, לשם מניעת התפשטות המחלה לפי הוראות [[חלק ד']], והכול בהתאם להחלטת המנהל או רופא מחוזי; :: (4) לשם מעקב אחר שיעור הכיסוי החיסוני באוכלוסייה, הנדרש למשרד הבריאות לשם מילוי תפקידיו לפי כל דין, ובלבד שבמימוש מטרה זו לא יופק מידע מזוהה. : (ג) המאגר יכלול פרטים אלה בלבד: :: (1) שם מקבל החיסון, מענו הידוע לאחרונה, מספר הזהות שלו, תאריך לידתו, מינו ופרטי קשר שלו; :: (2) פרטים על החיסון, הגורם המחסן, מועד החיסון ומקום קבלתו; :: (3) פרטים הנדרשים לשם מימוש מטרה מהמטרות המנויות בסעיף קטן (ב), שקבע שר הבריאות, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת. : (ד)(1) גורם מחסן ידווח למשרד הבריאות לגבי כל אדם שהגורם המחסן נתן לו חיסון, את הפרטים המנויים בסעיף קטן (ג), לשם הכללתם במאגר; דיווח כאמור יועבר בסמוך ככל האפשר למועד מתן החיסון ולא יאוחר מ-72 שעות ממועד מתן החיסון. :: (2) דיווח כאמור בפסקה (1) יועבר באמצעות ממשק ייעודי ומאובטח בהתאם להוראות שקבע המנהל בנוהל, ובכלל זה הוראות לעניין אבטחת המידע שיועבר כאמור; ואולם, גורם מחסן ידווח בדרך מאובטחת אחרת מהאמור, אם המנהל, מטעמים מיוחדים שיירשמו, הורה לו על כך וכפי שהורה לו. :: (3) המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפטור גורם מחסן מחובת הדיווח החלה עליו לפי הוראות סעיף קטן זה, כולה או חלקה. :: (4) שר הבריאות, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע גופים נוספים שיהיו גורם מחסן לפי סעיף זה. : (ה)(1) משרד הבריאות יאפשר למי שקיבל חיסון לצפות, לרבות באופן דיגיטלי, בכלל החיסונים שנתנו לו הגורמים המחסנים, והכול באופן שיורה המנהל ויפורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות. :: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), קופת חולים תאפשר למבוטח לצפות, באזור האישי שלו באתר האינטרנט של הקופה, בכלל החיסונים שנתנו לו הגורמים המחסנים, בהתאם למידע מהמאגר שהועבר אליה ממשרד הבריאות. : (ו) המערכת הטכנולוגית שתשמש את המאגר תמזער, ככל האפשר ובשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות, שייבחנו מזמן לזמן, את הסיכון לפגיעה בפרטיות של מי שיש לגביו מידע במאגר. : (ז) בלי לגרוע מההוראות לפי [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]], המנהל יקבע בנוהל, הוראות הדרושות לשם אבטחת המידע הכלול במאגר והנמסר ממנו, ובין השאר הוראות לעניין אופן שמירת המידע במאגר ואופן השימוש בו בהתאם למטרות המנויות בסעיף קטן (ב) ואבטחתו, אופן הגישה למידע הכלול במאגר, ובכלל זה מורשי הגישה למידע במאגר בהתאם להגדרות תפקיד ולמטרות המנויות באותו סעיף קטן; משרד הבריאות יפרסם באתר האינטרנט שלו את מורשי הגישה כאמור. : (ח)(1) הוראות [[סעיף 71]] לא יחולו לעניין סעיף זה. :: (2) גורם מחסן שלא דיווח למשרד הבריאות לגבי אדם שהגורם המחסן נתן לו חיסון, בניגוד להוראות סעיף קטן (ד)(1) - דינו קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - כפל הקנס האמור. : (ט) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות כל דין, ובכלל זה הוראות [[חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996]], ולא לגרוע מהן. @ 65ג. (תיקון: תש"ם, תשמ"ד, תשנ"ב) : (((בוטל).)) @ 65ד. (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ב) : (((בוטל).)) @ 66. הרשות המקומית רשאית להתקין חדרי-מתים (תיקון: תש"ח) : רשאית כל רשות סניטרית מקומית, ואם דרש זאת הממונה על המחוז - חייבת היא להתקין ולצייד מקום מתאים לקבלת גופות לפני קבורתן הקרוי בפקודה זו בשם חדר-מתים, והיא רשאית להתקין חוקי-עזר בנוגע להנהלתו ובנוגע לדמי-השימוש בו; כמו"כ, היא רשאית לדאוג לקבורה הוגנת וחסכנית של כל גופה שתתקבל בחדר-מתים, במחירים שייקבעו באותם חוקי-עזר. @ 67. רופא ממשלתי רשאי במקרים ידועים לצוות להעביר את הגופה לחדר המתים (תיקון: תש"ח-2) : מי שמת מאיזו מחלה מידבקת והחזיקו את גופתו בחדר שבו דרים או ישנים בני-אדם, או מקום שבבית או חדר כזה מונחת גופה הנמצאת במצב העלול לסכן את בריאותם של גרי הבית או החדר, רשאי כל רופא ממשלתי, לפי תעודה החתומה ע"י רופא בעל רשיון, או באין תעודה כזאת, מסמכותו הוא, לצוות להעביר את הגופה, על חשבונה של הרשות הסניטרית המקומית, לכל חדר-מתים שהותקן ע"י אותה רשות, ולצוות לקברה בתוך הזמן שייקבע באותו צו; אם לא יקבלו על עצמם ידידיו או קרוביו של המנוח לקבור את הגופה בתוך הזמן שנקבע כנ"ל ולא יקברוה, מחובתה של הרשות הסניטרית המקומית לקבור אותה גופה, אולם רשאית הרשות הסניטרית המקומית לגבות כל הוצאות הכרוכות בזה מכל אדם הצפוי לפי החוק לסילוק הוצאות אותה קבורה. : כל המפריע להוצאתו לפועל של צו מאת רופא ממשלתי לפי סעיף זה יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס של לא יותר מעשר לירות. : ((לפי [[7:208092|החוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 5), תשל"ג-1973]], במקום העונש הנקוב בסעיף זה יבוא העונש [[שבסעיף 71]].)) @ 68. סמכויותיהן של רשויות מקומיות להתקין מקומות לבדיקות לאחר המות : רשאית כל רשות סניטרית מקומית להתקין ולהחזק מקום מתאים (שלא בחדר המתים) לקבלת גופות במשך הזמן הדרוש לעריכת בדיקה שלאחר המות שצווה חוקר סבות מות או רשות חוקית אחרת, ומקום שהותקן מקום כזה, רשאים חוקר סבות מות או רשות חוקית אחרת להעביר את הגופה לאותו מקום ומאותו מקום לשם הוצאתה לפועל של אותה בדיקה שלאחר המות, והוצאות-העברה אלו תשולמנה באותו אופן ומאותם כספים שמשלמין את הוצאותיה ומסיה של בדיקה לאחר המות שחוקר סבות המות צוה לערכה. @ 68א. חובות עורך ניסוי רפואי בבני אדם (תיקון: תשס"ד) : (א) בסעיף זה - ::- "ניסוי רפואי בבני אדם" - כהגדרתו [[=תקנות ניסויים רפואיים בבני אדם|בתקנות בריאות העם (ניסויים רפואיים בבני אדם), התשמ"א-1980]] (בסעיף זה - תקנות ניסויים רפואיים בבני אדם); ::- "תכשיר" - כהגדרתו [[בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981]]. : (ב) היה ניסוי רפואי בבני אדם כרוך בביצוע בדיקות רפואיות או באספקת אבזרים, תכשירים או משתלים (בסעיף זה - שירותים), יודיע הרופא האחראי לניסוי, כמשמעותו [[בתקנות ניסויים רפואיים בבני אדם]], לרופא המטפל מטעם קופת החולים שבה מבוטח אדם המשתתף בניסוי, על השתתפותו של המבוטח בניסוי ועל השירותים שהמבוטח צפוי לקבל על פי תכנית הניסוי. : (ג) רופא מטפל, קופת חולים, או מי מטעמם, שהגיע אליהם מידע לפי הוראות סעיף זה, לא יגלו אותו לאחר ולא יעשו בו כל שימוש, אלא לצורך טיפול ומעקב רפואיים בלבד. : (ד) במסמך ההסכמה מדעת להשתתפות בניסוי יאשר המשתתף כי הסכים להעברת המידע כאמור בסעיף זה. : (ה) שר הבריאות רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות סעיף זה. :: ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (ניסויים רפואיים בבני אדם), התשמ״א–1980]].)) @ 69. קנס על מחזיק המפריע לבעלים (תיקון: תש"ח-2, תשכ"ד-2, תשנ"ז, תשע"ט) : אם מונע המחזיק בכל בנין את בעליו מלמלא או להוציא לפועל את הוראותיה של פקודה זו, הרי שופט של בית משפט השלום שאליו נערכה בקשה, ידרוש, עפ"י צו בכתב, מאותו מחזיק להרשות להוציא לפועל את העבודות שדרוש לבצען, בתנאי שאותן עבודות נראות לאותו שופט של בית משפט שלום כדרושות לשם מילוי אחר הוראות פקודה זו או הוצאתן לפועל; ואם, בתוך זמן מספיק לאחר מתן צו זה, מסרב המחזיק שכנגדו ניתן הצו למלא אחריו דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]] בעד כל יום לאחר מכן שהוא ממשיך בסירובו. @ 70. תקנות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א) : (1) רשאי שר הבריאות להתקין בדרך כלל לשם הוצאתן לפועל של הוראות פקודה זו, ובמיוחד, מבלי לפגוע בכללותה של הסמכות הנזכרת לעיל, תקנות, - :: (א) הקובעות את טופסי ההודעות והצוויים והמסמכים האחרים שיש להוציאם עפ"י פקודה זו; :: (ב) להבטחת תנאים סניטריים ונוחויות מספיקות של עבודה זמנית בקשר עם קטיף או מפעלים פרטיים או צבוריים אחרים; :: (ג) הקובעות אגרות בעד רשיונות, וכן דמי רישום בתי חולים ומרפאות ותשלומים בעד תעודות ואישורים הניתנים לפי פקודה זו. ::: ((פורסמו [[תקנות אגרות בריאות, התשמ״ט–1989]].)) ::: ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (רישום מרפאות), התשמ"ז–1987]].)) : (2) השר לאיכות הסביבה רשאי, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, להתקין תקנות כאמור בסעיף קטן (1) בכל הנוגע להוראות [[חלק ב1]], [[חלק ה']] [[וחלק ו']] שבתחום אחריותו. @ 71. עונשין (תיקון: תש"ח-2, תשל"ג, תש"ם, תשנ"ב, תשנ"ז) : העובר על הוראה מהוראות פקודה זו או התקנות לפיה, דינו, אם לא נקבע אחרת בפקודה זו - מאסר ששה חודשים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]], ובעבירה נמשכת - קנס נוסף כאמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]]. @ 71א. עונשין - הוראות מיוחדות (תיקון: תשנ"ז, תשס"ח-4) : (א) על אף הוראות [[סעיף 71]], העובר על הוראות לפי [[חלק ה']] או [[חלק ו']] או על הוראות שניתנו לפיהם, דינו - מאסר ששה חודשים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד, דינו - כפל הקנס האמור. : (ב) העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר שקיבל הודעה, התראה או צו בענין מפגע, דינו - כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]; כן רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס נוסף, בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בהודעה, בהתראה או בצו לענין מפגע ושתחילתה עם מסירתם. : (ג) העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א) באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהן נגרם או עלול להיגרם נזק או זיהום ממשי של הסביבה, דינו - מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם נעברה עבירה על ידי תאגיד, דינו - ארבע פעמים הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]. : (ד) הורשע אדם בתוך שנתיים, פעם נוספת בעבירה לפי סעיף זה, דינו - מאסר כאמור בסעיף קטן (א) או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע. : (ה) עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה. : (ו) קנס שהוטל בעבירה לפי סעיף זה או לפי [[סעיף 69]] ישולם לקרן לשמירת הנקיון כמשמעותה [[בחוק שמירת הנקיון, התשמ"ד-1984]] (להלן - הקרן לשמירת הנקיון). : (ז)(1) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר. :: (2) לעניין סעיף קטן זה, "טובת הנאה" - לרבות הוצאה שנחסכה. :: (3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 63 לחוק העונשין]]. @ 71ב. אי ביצוע הוראות (תיקון: תשנ"ז) : לא ביצע אדם הוראה, הודעה או צו בענין מפגע רשאים הרשות הסניטרית או הממונה על איכות הסביבה להיכנס לכל מקום שבנוגע אליו ניתנו ההוראה, ההודעה או הצו, ולעשות את כל הדרוש לשם ביצועם ולשם סילוק המפגע; משעשה כן, יהיה מי שנצטווה, אך לא מילא אחר דרישות ההוראה, ההודעה או הצו כאמור, חייב בתשלום כפל ההוצאות שהוצאו, לקרן לשמירת הנקיון; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול [[פקודת המסים (גביה)]]. @ 71ג. שיעורי קנסות (תיקון: תשנ"ז) : על אף הוראות [[סעיף 221(ב) לחוק סדר הדין הפלילי]], רשאי שר המשפטים, בהסכמת השר לאיכות הסביבה, לקבוע שיעור קנס העולה על סכום הקנס הקבוע [[בסעיף האמור]], לעבירה שנקבעה לפי [[חלקים ה']] [[חלק ו|ו-ו']] כעבירת קנס וכן לעבירת קנס חוזרת, נמשכת או נוספת שעבר אותו אדם, בהתחשב בסוג העבירה ובנסיבות ביצועה, ובלבד שסכום הקנס לא יעלה על עשרה אחוזים מסכום הקנס המרבי הקבוע לאותה עבירה. : ((פורסם [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – מניעת מפגעי יתושים), התשס״א–2001]].)) : ((פורסם [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – פינוי יריעות פלסטיק), התשס״ד–2003]].)) @ 71ד. אחריות נושא משרה בתאגיד (תיקון: תשנ"ז) : (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי [[סעיף 71א]] על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]; לענין סעיף זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. : (ב) נעברה עבירה לפי [[סעיף 71א]] על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי [[הסעיף האמור]], אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. @ 71ה. סמכויות בית משפט (תיקון: תשנ"ז) : (א) הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי [[חלק ה']] או [[חלק ו']], רשאי בית משפט ליתן צו עשה, צו אל תעשה, וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, לרבות צו לקיום הוראה, הודעה או צו בענין מפגע כאמור [[בסעיפים 54]] [[ו-55]], והכל כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את המפגע. : (ב) על צווים שהוציא בית המשפט לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות [[סעיף 20כג(ב) עד (ח) לחוק המים, התשי"ט-1959]], בשינויים המחויבים. : (ג) בית משפט שהרשיע אדם בעבירה לפי סעיף זה רשאי בגזר הדין, בנוסף לכל עונש שיטיל, לחייבו בתשלום ההוצאות שהוצאו להסרת המפגע, אם הגיש התובע או מי שהוציאן בקשה לבית המשפט. : (ד) הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט, בהחלטה כאמור, להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או על חלקם, יחד או לחוד, או לחלק את התשלום ביניהם הכל כפי שייראה לו בנסיבות הענין. @ 72. במקרה של סתירה תכרענה הוראות הפקודה הזאת את ההוראות הדומות להן בפקודות אחרות : אם יתברר כי קיימת איזו סתירה בין הוראות פקודה זו והוראות כל פקודה או חוק אחרים, המסדירים כל דבר מהדברים לפי פקודה זו, או בין כל סמכויות המסורות בפקודה זו וכל סמכויות המסורות בכל פקודה, או חוק אחרים בנוגע לדברים אלה, הולכין אחר הוראות הפקודה הזאת והסמכויות המסורות על פיהן. @ 73. ביטול ויוצא מן הכלל : הפקודה והחיקוק האחר הנזכרים [[בתוספת א' לפקודה זו]] מבוטלים בזה במדה המפורטת [[תוספת א|בטור השלישי הימנה]]: : בתנאי כי כל התקנות, הצוויים, המודעות, התעודות והרשיונות שניתנו או נמסרו כחוק עפ"י כל פקודה המבוטלת עפ"י פקודה זו רואין אותם כאילו ניתנו או נמסרו (ככל אשר מחייב הענין) עפ"י פקודה זו, והם ישארו במלוא תקפם עד אם יבוטלו כחוק או ישונו עפ"י פקודה זו. == תוספת א' == : {| ! המספר והשנה !! השם הקצר של הפקודה או החוק !! מדת הביטול |- | 27 בשעבאן, 1286 || החוק העותומני המסדיר את הקמת בתי-החולים הפרטיים || סעיפים 1 עד 11, ועד בכלל |- | פרק קכא || פקודת בריאות העם (((1918))) || הכל |} == תוספת ב' (תיקון: ק"ת תש"ט, ק"ת תשי"ד, ק"ת תשי"ד-2, ק"ת תשכ"א, ק"ת תשכ"א-2, ק"ת תשל"ז, ק"ת תש"ס, ק"ת תשע"א, ק"ת תשפ"ב) __NOSUB__ == ==== ((([[סעיף 11]]))) ==== @ : [[בתוספת זו]] - :- "דיווח במקרה חשד" - מחלות המחייבות הודעה מיידית גם במקרה של חשד לקיומן, טרם קבלת תוצאות בדיקת מעבדה או אימות אחר לאבחנה; :- "דיווח מיידי" - מחלות המחייבות הודעה מיידית עם היוודען; :- "דיווח מכוח IHR" - מחלות בעלות חשיבות בין-לאומית המחייבות הודעה מיידית, לעניין תקנות הבריאות הבין-לאומיות (International Health Regulations (2005)) של ארגון הבריאות העולמי; :- "דיווח רגיל" - מחלות המחייבות הודעה עד 12 שעות מהיוודען. ==== <עוגן חלק א> טבלה א': מחלות המחייבות הודעה אינדיבידואלית ==== @ : {| ! !! width="50px;" | דיווח {{ש}} מכוח {{ש}} IHR !! width="50px;" | דיווח {{ש}} מיידי !! width="50px;" | דיווח {{ש}} רגיל !! width="50px;" | דיווח {{ש}} במקרה {{ש}} חשד !! |- | : 1 (()) אבעבועות הקוף || || + || || + || dir="ltr" | Monkeypox |- | : 2 (()) אבעבועות רוח || || || + || || dir="ltr" | Chickenpox |- | : 3 (()) אבעבועות שחורות || + || + || || + || dir="ltr" | Smallpox |- | : 4 (()) אדמת || || || + || || dir="ltr" | Rubella |- | : 5 (()) אדמת, תסמונת מלידה || || || + || || dir="ltr" | Rubella, Congenital syndrome |- | : 6 (()) אכינוקוקוזיס || || || + || || dir="ltr" | Echinococcosis |- | : 7 (()) אנטרובקטריצה העמיד לאנטיביוטיקה מקבוצת קרבפנם - כל תוצאת מעבדה חיובית || || || + || || dir="ltr" | Enterobacteriaceae resistant to carbapenem class antibiotics - any positive lab result |- | : 8 (()) אסכרה (קרמת) || || || + || + || dir="ltr" | Diphtheria |- | : 9 (()) אשריכיה קולי (E. coli) המייצר ורוציטוטוקסין (שיגה טוקסין), לרבות סרוטיפ O157:H7 - כל זיהום || || || + || || dir="ltr" | Verocytotoxin (shigatoxin) - producing E. coli, including O157:H7 serotype - any infection |- | : 10 (()) בוטוליזם || || + || || || dir="ltr" | Botulism |- | : 11 (()) ברוצלוזיס || || || + || || dir="ltr" | Brucellosis |- | : 12 (()) גחלת || || + || || || dir="ltr" | Anthrax |- | : 13 (()) גלנדרס מחיידק Burkholderia mallei || || + || || || dir="ltr" | Glanders caused by Burkholderia mallei |- | : 14 (()) דבר || || || || || dir="ltr" | Plague |- | :: 14.1 (()) נשימתי || + || + || || + || dir="ltr" | :: pneumonic |- | :: 14.2 (()) שאינו נשימתי || || + || || || dir="ltr" | :: non-pneumonic |- | : 15 (()) דלקת כבד נגיפית A - מחלה חדה || || || + || || dir="ltr" | Hepatitis A - acute disease |- | : 16 (()) דלקת כבד נגיפית B || || || || || dir="ltr" | Hepatitis B |- | :: 16.1 (()) מחלה חדה || || || + || || dir="ltr" | :: acute disease |- | :: 16.2 (()) מחלה כרונית (נשאות) || || || + || || dir="ltr" | :: chronic disease (carrier) |- | : 17 (()) דלקת כבד נגיפית C || || || || || dir="ltr" | Hepatitis C |- | :: 17.1 (()) מחלה חדה || || || + || || dir="ltr" | :: acute disease |- | :: 17.2 (()) מחלה כרונית (נשאות) || || || + || || dir="ltr" | :: chronic disease (carrier) |- | : 18 (()) דלקת כבד נגיפית E - מחלה חדה || || || + || || dir="ltr" | Hepatitis E - acute disease |- | : 19 (()) דלקת כבד נגיפית אחרת - מחלה חדה || || || + || || dir="ltr" | Hepatitis - other acute viral disease |- | : 20 (()) דלקת מח חדה || || || + || || dir="ltr" | Encephalitis - acute infection |- | : 21 (()) דלקת עוצבה - חדה || || || || || dir="ltr" | Meningitis - acute |- | :: 21.1 (()) חיידקית - מחוללים אחרים שאינם מוזכרים בטבלה || || || + || || dir="ltr" | :: bacterial - other pathogens not listed in the table |- | :: 21.2 (()) נגיפית - כל המחוללים || || || + || || dir="ltr" | :: viral - all pathogens |- | :: 21.3 (()) מחולל אחר || || || + || || dir="ltr" | :: other pathogen |- | :: 21.4 (()) מחולל לא ידוע || || || + || || dir="ltr" | :: unknown pathogen |- | : 22 (()) המופילוס אינפלואנזה b || || || || || dir="ltr" | Haemophilus influenza b |- | :: 22.1 (()) דלקת עוצבה || || + || || + || dir="ltr" | :: meningitis |- | :: 22.2 (()) זיהום פולשני || || + || || + || dir="ltr" | :: invasive infection |- | :: 22.3 (()) זיהום אחר || || || + || || dir="ltr" | :: other infection |- | : 23 (()) ויבריו - כולרה || + || + || || + || dir="ltr" | Vibrio cholerae |- | : 24 (()) ויבריו שאינו כולרה - כל זיהום || || || + || || dir="ltr" | Non-cholerae Vibrio infection |- | : 25 (()) זיבה || || || + || || dir="ltr" | Gonorrhea |- | : 26 (()) זיקה || || || || || dir="ltr" | Zika |- | :: 26.1 (()) זיהום בנגיף זיקה || || + || || || dir="ltr" | :: Zika virus infection |- | :: 26.2 (()) תסמונת זיהום בנגיף הזיקה ביילוד || || + || || || dir="ltr" | :: Congenital Zika virus syndrome |- | : 27 (()) חזרת || || || + || || dir="ltr" | Mumps |- | : 28 (()) חצבת || || || + || || dir="ltr" | Measles |- | : 29 (()) טולרמיה || || + || || || dir="ltr" | Tularemia |- | : 30 (()) כלבת || || + || || + || dir="ltr" | Rabies |- | : 31 (()) כלמידיה טרכומטיס בדרכי השתן והמין || || || + || || dir="ltr" | Chlamydia trachomatis - urogenital tract |- | : 32 (()) ליגיונלוזיס - כל מחלה || || || + || || dir="ltr" | Legionellosis - all forms of disease |- | : 33 (()) לימפוגרנולומה ונראום || || || + || || dir="ltr" | Lymphogranuloma venereum |- | : 34 (()) ליסטריוזיס || || || + || || dir="ltr" | Listeriosis |- | : 35 (()) לישמניאזיס || || || || || dir="ltr" | Leishmaniasis |- | :: 35.1 (()) של העור || || || + || || dir="ltr" | :: cutaneous |- | :: 35.2 (()) ויסצרלי (קלה אזר) || || || + || || dir="ltr" | :: visceral (kala azar) |- | : 36 (()) לפטוספירוזיס || || || + || || dir="ltr" | Leptospirosis |- | : 37 (()) מחלת הנסן (צרעת) || || || + || || dir="ltr" | Hansen's disease (leprosy) |- | : 38 (()) מליודוזיס (Burkholderia pseudomallei) || || + || || || dir="ltr" | Melioidosis (Burkholderia pseudomallei) |- | : 39 (()) מלריה || || || + || || dir="ltr" | Malaria |- | : 40 (()) מנינגוקוקוס || || || || || dir="ltr" | Meningococcal disease |- | :: 40.1 (()) זיהום פולשני || || + || || + || dir="ltr" | :: invasive infection |- | :: 40.2 (()) דלקת עוצבה || || + || || + || dir="ltr" | :: meningitis |- | :: 40.3 (()) זיהום אחר || || + || || + || dir="ltr" | :: other infection |- | : 41 (()) מרס קורונה וירוס || || || + || || dir="ltr" | Middle Eastern Respiratory Syndrome Coronavirus (MERS-CoV) |- | : 42 (()) נגיף הקורונה החדש 2019 || + || + || || + || dir="ltr" | Novel Corona 2019-ncov infection |- | : 43 (()) נורו - וירוס - כל זיהום || || || + || || dir="ltr" | Norovirus infection |- | : 44 (()) סארס קורונה וירוס (תסמונת נשימתית חמורה חדה) || + || + || || + || dir="ltr" | Severe acute respiratory syndrome coronavirus (SARS-CoV) |- | : 45 (()) סטרפטוקוקוס מקבוצה A - כל זיהום פולשני || || || + || || dir="ltr" | Group A Streptococcus - any invasive infection |- | : 46 (()) סטרפטוקוקוס מקבוצה B || || || || || dir="ltr" | Group B Streptococcus |- | :: 46.1 (()) זיהום פולשני סב לידתי מוקדם (גיל 0–6 ימים) || || || + || || dir="ltr" | :: invasive perinatal infection, early onset (age 0-6 days) |- | :: 46.2 (()) זיהום פולשני סב לידתי מאוחר (גיל 7–89 ימים) || || || + || || dir="ltr" | :: invasive perinatal infection, late onset (age 7-89 days) |- | : 47 (()) סלמונלוזיס || || || || || dir="ltr" | Salmonellosis |- | :: 47.1 (()) טיפואיד || || || + || || dir="ltr" | :: typhoid fever |- | :: 47.2 (()) פארא–טיפואיד || || || + || || dir="ltr" | :: paratyphoid fever |- | :: 47.3 (()) זיהום אחר של דרכי העיכול || || || + || || dir="ltr" | :: other gastrointestinal infection |- | : 48 (()) עגבת || || || + || || dir="ltr" | Syphilis |- | : 49 (()) עגבת מלידה || || || + || || dir="ltr" | Syphilis, Congenital |- | : 50 (()) פנוימוקוקוס || || || || || dir="ltr" | Pneumococcal disease |- | :: 50.1 (()) זיהום פולשני || || || + || || dir="ltr" | :: invasive infection |- | :: 50.2 (()) דלקת עוצבה || || || + || || dir="ltr" | :: meningitis |- | : 51 (()) צ'יקונגוניה || || + || || || dir="ltr" | Chikungunya virus |- | : 52 (()) צפדת (טטנוס) || || || + || || dir="ltr" | Tetanus |- | : 53 (()) קדחת דנגי || + || + || || + || dir="ltr" | Dengue fever |- | : 54 (()) קדחת השקע האפריקאי || + || + || || + || dir="ltr" | Rift Valley fever |- | : 55 (()) קדחת המורגית נגיפית || || || || || dir="ltr" | Viral haemorrhagic fever |- | :: 55.1 (()) אבולה || + || + || || + || dir="ltr" | :: Ebola virus |- | :: 55.2 (()) לאסה || + || + || || + || dir="ltr" | :: Lassa virus |- | :: 55.3 (()) מרבורג || + || + || || + || dir="ltr" | :: Marburg virus |- | :: 55.4 (()) נגיף אחר || + || + || || + || dir="ltr" | :: other viruses |- | : 56 (()) קדחת חוזרת || || || + || || dir="ltr" | Relapsing fever |- | : 57 (()) קדחת מערב הנילוס || || + || || || dir="ltr" | West Nile fever |- | : 58 (()) קדחת שגרון || || || + || || dir="ltr" | Rheumatic fever |- | : 59 (()) קדחת צהובה || + || + || || + || dir="ltr" | Yellow fever |- | : 60 (()) קדחת Q - מחלה חדה או כרונית || || || + || + || dir="ltr" | Q fever - acute or chronic disease |- | : 61 (()) קמפילובקטריוזיס || || || + || || dir="ltr" | Campylobacteriosis |- | : 62 (()) קרויצפלד-יקוב - מחלת וריאנט || || || + || || dir="ltr" | Creutzfeldt-Jakob - variant disease |- | : 63 (()) קריפטוספורידיוזיס || || || + || || dir="ltr" | Cryptosporidiosis |- | : 64 (()) ריקציה || || || || || dir="ltr" | Rickettsial disease |- | :: 64.1 (()) טיפוס מוריני || || || + || || dir="ltr" | :: murine typhus |- | :: 64.2 (()) קדחת כתמים || || || + || || dir="ltr" | :: spotted fever |- | :: 64.3 (()) מחלה אחרת || || || + || || dir="ltr" | :: Other |- | : 65 (()) שחפת || || || || || dir="ltr" | Tuberculosis |- | :: 65.1 (()) חוץ-ריאתית || || || + || || dir="ltr" | :: extra pulmonary |- | :: 65.2 (()) ריאות פעילה || || || + || + || dir="ltr" | :: active pulmonary |- | : 66 (()) שיגלוזיס || || || + || || dir="ltr" | Shigellosis |- | : 67 (()) שיתוק ילדים || || || || || dir="ltr" | Poliomyelitis |- | :: 67.1 (()) הנגרם על ידי זן פרא של נגיף הפוליו || + || + || || + || dir="ltr" | :: caused by wild-type poliovirus |- | :: 67.2 (()) הנגרם על ידי נגיף הפוליו שמקורו בתרכיב חיסון || + || + || || + || dir="ltr" | :: caused by vaccine-derived poliovirus |- | : 68 (()) שיתוק רפה חד - בילדים מתחת לגיל 15 || || || + || || dir="ltr" | Acute flaccid paralysis - in children under age 15 |- | : 69 (()) שעלת || || || + || || dir="ltr" | Pertussis |- | : 70 (()) שפעת הנגרמת על ידי נגיף מזן חדש || + || + || || + || dir="ltr" | Influenza caused by a new viral subtype |- | : 71 (()) שפעת העופות באדם || || + || || + || dir="ltr" | Avian influenza in humans |- | : 72 (()) תסמונת ההלם הטוקסי - ממחולל שאינו סטרפטוקוקוס מקבוצה A || || || + || || dir="ltr" | Toxic shock syndrome (TSS) - other than group A Streptococcus |- | : 73 (()) תסמונת הכשל החיסוני הנרכש (איידס) לרבות נשאי הנגיף HIV || || || + || || dir="ltr" | Acquired immunodeficiency syndrome (AIDS), including HIV carriers |- | : 74 (()) כל מחלה, אשר לדעת רופא או מנהל מעבדה, יש לה השלכות בין-לאומיות משמעותיות על בריאות הציבור, לרבות מחלה הנגרמת על ידי מחולל לא ידוע או על ידי גורם שאינו ברשימה זו || + || + || || + || dir="ltr" | Any disease, which in the opinion of a physician or head of laboratory is of potential significant international public health concern, including a disease of unknown cause or source or involving a disease not included in this list |} ==== <עוגן חלק ב> טבלה ב': מחלות המחייבות הודעה קולקטיבית ==== @ : [[תוספת ב חלק ב|בחלק זה]], "התפרצות של מחלה" - הופעה של תחלואה זיהומית בהיקף העולה בבירור על שיעור ההיארעות הצפוי באותו אזור או קהילה. @ : {| ! !! width="50px;" | דיווח {{ש}} מכוח {{ש}} IHR !! width="50px;" | דיווח {{ש}} מיידי !! width="50px;" | דיווח {{ש}} רגיל !! width="50px;" | דיווח {{ש}} במקרה {{ש}} חשד !! |- | : 1 (()) הרעלות מזון ומים || || + || || || dir="ltr" | Food and water poisoning |- | : 2 (()) התפרצויות זיהומים בבית חולים || || || + || || dir="ltr" | Outbreaks of hospital-associated infection |- | : 3 (()) התפרצויות של מחלות אחרות שאינן מחייבות הודעה אינדיבידואלית || || || + || || dir="ltr" | Outbreaks of other diseases that do not require individual notification |} == תוספת ג' == === מחלות מיתדבקות עפ"י [[סעיף 22(4)]] === @ : (((השם הלועזי מהמקור האנגלי של הפקודה))) @ : {{דוכיווני|שבתת המוח והשדרה.|Cerebro-Spinal Meningitis.}} @ : {{דוכיווני|בעבועיות (((אבעבועות רוח))).|Chicken Pox.}} @ : {{דוכיווני|אסכרה.|Diphtheria.}} @ : {{דוכיווני|בורדם (((דיזנטריה))) (לכל צורותיו).|Dysentery (all forms).}} @ : {{דוכיווני|טיפוס הבטן (לרבות הפרטיפוס לצורותיו).|Enteric Fever (including the Paratyphoid forms).}} @ : {{דוכיווני|חצבת גרמנית (((אדמת))).|German Measles.}} @ : {{דוכיווני|צרעת.|Leprosy.}} @ : {{דוכיווני|חצבת.|Measles.}} @ : {{דוכיווני|דלקת בת-האוזן (((חזרת))).|Mumps.}} @ : {{דוכיווני|שנית.|Scarlet Fever.}} @ : {{דוכיווני|חלי האבעבועות (((אבעבועות שחורות))).|Smallpox.}} @ : {{דוכיווני|שחפת הריאות.|Tuberculosis of Lung.}} @ : {{דוכיווני|טיפוס.|Typhus.}} @ : {{דוכיווני|שעלת.|Whooping Cought.}} == תוספת ד' (תיקון: תשנ"ח) == ==== ((([[סעיף 65ב(6)]]))) ==== @ 1. (תיקון: תשנ"ח, ק"ת תשס"א-2, ק"ת תש"ע-2) : (((נמחק).)) == התוספת החמישית (תיקון: תשס"ג) == ==== ((([[סעיף 24]]))) ==== : {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! ענף רפואה ייחודי !! מספר מרבי של יחידות מקצועיות ייחודיות או שיעורן לנפש !! תנאים נוספים |- | השתלת כליה || 7 יחידות, מתוכן עד 6 יחידות בבתי חולים ציבוריים כלליים || |- | השתלת לבלב || 2 || בבית חולים שבו פועלת יחידה להשתלת כליות |- | השתלת לב || 3 || |- | השתלת ריאה || 2 || בבית חולים שבו פועלת יחידה להשתלת לב |- | השתלת כבד || 3 || |- | השתלת מח עצם מתורם זר || 6 || |- | השתלת משתל קוכליארי || 4 || |- | כירורגיית חזה ולב || 16 יחידות, מתוכן עד 11 יחידות בבתי חולים ציבוריים כלליים || |- | כירורגיית פה ולסת || 1 ל-1,000,000 נפש || |- | כוויות וטיפול נמרץ בכוויות || 6 יחידות, לפחות אחת בכל אזור || |- | נוירוכירורגיה || 9 יחידות, מתוכן עד 7 יחידות בבתי חולים ציבוריים כלליים ולפחות יחידה אחת בכל אזור || |- | אונקולוגיה (ילדים) || 5 יחידות, לפחות אחת בכל אזור || ניתן לבצע פעולות מסוימות ביחידה לאונקולוגיה (מבוגרים) בהתאם לכללים שיקבע המנהל |- | מרכז לטיפול באיידס || 1 ל-1,000,000 נפש || |- | טיפול בתא לחץ || 3 יחידות, אחת לפחות באזור הדרום || |} @ : לענין [[תוספת זו]], "אזור" - כל אחד מאלה: אזור הצפון (מחוזות חיפה והצפון), אזור המרכז (מחוזות תל אביב והמרכז), אזור ירושלים (מחוז ירושלים) ואזור הדרום (מחוז הדרום). == התוספת השישית (תיקון: תשפ"ד-2) == ==== ((([[סעיף 25ב]]))) ==== : {| width="100%" ! width="20%" | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} הגורם המקצועי !! width="40%" | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} פעולות !! width="40%" | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} תנאי הכשירות |- <עוגן פרט 1> | : 1. איש אחזקה מוסמך || : אחזקה של מערכת גז רפואי, למעט בדיקה של החלפת אטמים ואישור של החלפתם ולמעט בדיקת דליפות חיצוניות ([[בתוספת זו]] - פעולות של איש אחזקה מוסמך). || : (א) בעל השכלה של 12 שנות לימוד; : (ב) ניסיון מעשי של שנה לפחות בעבודות אחזקה של מערכת גז רפואי; : (ג) בוגר תוכנית הדרכה לאיש אחזקה מוסמך של מערכת גז רפואי מטעם המשרד; : (ד) בעל ידע בסיסי בשפה העברית. |- <עוגן פרט 2> | : 2. מתקין מוסמך || : (א) פעולות של איש אחזקה מוסמך; : (ב) התקנת מערכת גז רפואי לפי תוכניות הבינוי של המערכת ותיקון והחלפה של חלקים במערכת גז רפואי ([[בתוספת זו]] - פעולות של מתקין מוסמך). || : (א) טכנאי מוסמך רשום כהגדרתו [[=חוק ההנדסאים והטכנאים|בחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג-2012]] (להלן - חוק ההנדסאים והטכנאים); : (ב) בעל ניסיון מעשי של שלוש שנים לפחות בעבודה עם מערכת גז רפואי; : (ג) בוגר תוכנית הדרכה למתקין מוסמך של מערכת גז רפואי מטעם המשרד; : (ד) בעל ידע בסיסי בשפה העברית. |- <עוגן פרט 3> | : 3. מפקח מוסמך || : (א) פעולות של איש אחזקה מוסמך; : (ב) פעולות של מתקין מוסמך; : (ג) פיקוח על התקנת מערכת גז רפואי ([[בתוספת זו]] - פעולות של מפקח מוסמך). || : (א) הנדסאי רשום כהגדרתו [[בחוק ההנדסאים והטכנאים]]; : (ב) בעל ניסיון מעשי של שלוש שנים לפחות בעבודה עם מערכת גז רפואי; : (ג) בוגר תוכנית הדרכה למפקח מוסמך של מערכת גז רפואי מטעם המשרד; : (ד) בעל ידע בסיסי בשפה העברית. |- <עוגן פרט 4> | : 4. מהנדס בודק || : (א) פעולות של איש אחזקה מוסמך; : (ב) פעולות של מתקין מוסמך; : (ג) פעולות של מפקח מוסמך; : (ד) אישור תוכניות בינוי של מערכת גז רפואי, בדיקה סופית של מערכת גז רפואי בתום התקנתה, אישורה לפני הכנסתה לשימוש ובדיקה של החלפת אטמים ואישור של החלפתם ובדיקת דליפות חיצוניות. || : (א) מהנדס רשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958]]; : (ב) בעל ניסיון מעשי של שלוש שנים לפחות באישור תוכניות בינוי של מערכת גז רפואי, או בבדיקה סופית של מערכת גז רפואי בתום התקנתה או באישורה לפני הכנסתה לשימוש או בבדיקה ואישור של החלפת אטמים ובדיקת דליפות חיצוניות; : (ג) בוגר תוכנית הדרכה למהנדס בודק מערכת גז רפואי מטעם המשרד; : (ד) בעל ידע בסיסי בשפה העברית. |} <פרסום> 20 בדצמבר, 1940. <חתימות> הרולד מקמיכאל, נציב עליון kgalu2desap1bvplusex34nswd06tar 0 284682 2947676 2924964 2025-07-08T22:00:23Z OpenLawBot 8112 [2947671] 2947676 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|פקודת בריאות העם, 1940}} {{ח:קטע3||פקודה המאחדת ומרחיבה את החוק בענין בריאות הצבור בישראל.|תיקון: תש״ח}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000837}} '''חוק קודם:''' {{ח:תיבה|חא״י כרך ב׳ פרק קכ״א, עמ׳ 1227|פקודת בריאות העם|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563565.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1937, תוס׳ 1, 235|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561185.pdf}}. '''חוק נוכחי:''' {{ח:תיבה|ע״ר 1940, תוס׳ 1, 191|פקודת בריאות העם|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561656.pdf}}; {{ח:תיבה|1941, תוס׳ 1, 118|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561773.pdf}}; {{ח:תיבה|1945, תוס׳ 1, 133|פקודת תחיקת־ההגנה (הכללה בפקודות מסויימות)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562175.pdf}}; {{ח:תיבה|1946, תוס׳ 1, 170|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562342.pdf}}; {{ח:תיבה|1947, תוס׳ 1, 132|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562525.pdf}}, {{ח:תיבה|245|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562619.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312670.pdf}}, {{ח:תיבה|39|פקודת המטבע|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312686.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ח, 22|הודעה בדבר סמכויות השרים}}; {{ח:תיבה|תש״ט, תוס׳ א׳, 169|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312743.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ט, 1|חוק המעבר|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208911.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ג, 162|חוק האנטומיה והפתולוגיה|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_207932.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 12|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208090.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 80|חוק העברת סמכויות (ממונים על מחוזות וקציני מחוז)|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_210391.pdf}}, {{ח:תיבה|140|תיקון מס׳ 2 לחוק השופטים|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209664.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 275|חוק מרשם האוכלוסין|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208943.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 102|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208091.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 232|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208092.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 8|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208094.pdf}}, {{ח:תיבה|157|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_211860.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 93|תיקון מס׳ 9 [צ״ל: תיקון מס׳ 8]|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210140.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 67|תיקון מס׳ 10 [צ״ל: תיקון מס׳ 9]|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210659.pdf}}, {{ח:תיבה|94|חוק הרשות למלחמה בסמים|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210654.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 98|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210859.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 10|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210860.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 131|חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211117.pdf}}, {{ח:תיבה|143|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211678.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 147|חוק איכות הסביבה (דרכי ענישה) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211405.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 64|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 475|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 94|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 353|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 405|חוק השתלת אברים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299614.pdf}}, {{ח:תיבה|783|חוק אוויר נקי|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299971.pdf}}, {{ח:תיבה|825|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300827.pdf}}, {{ח:תיבה|860|חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 216|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301061.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 534|חוק תרומת ביציות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300729.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 742|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301171.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 587|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306570.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 57|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316718.pdf}}, {{ח:תיבה|303|תיקון מס׳ 29|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_318725.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 407|תיקון מס׳ 27 לחוק המים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_369440.pdf}}, {{ח:תיבה|501|תיקון מס׳ 78 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382381.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 981|חוק תיירות מרפא|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504286.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 146|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528247.pdf}}; {{ח:תיבה|בג״ץ 8699/19|צו ביניים חלקי|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/19/990/086/A05&amp;fileName{{=}}19086990_A05.pdf&amp;type{{=}}4}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ף, 428|תיקון מס׳ 34|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_581668.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 299|תיקון מס׳ 5 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_596393.pdf}}, {{ח:תיבה|314|תיקון מס׳ 36 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_597903.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 722|תיקון מס׳ 11 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_618378.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 16|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1783627.pdf}}, {{ח:תיבה|50|תיקון מס׳ 12 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1811036.pdf}}, {{ח:תיבה|724|תיקון מס׳ 8 לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3056762.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 572|תיקון מס׳ 41|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4186191.pdf}}, {{ח:תיבה|1489|תיקון מס׳ 13 לחוק הגנת הפרטיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4810658.pdf}}, {{ח:תיבה|1502|תיקון מס׳ 43|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4962463.pdf}}. {{ח:תיבה|ק״ת תש״ך, 859|הודעה בדבר שינוי תארם של מנהל מחלקת הבריאות ומנהל השירותים הרפואיים}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 142|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים)}}. ''תיקון התוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תש״ט, 172|מחלות מידבקות}}, {{ח:תיבה|347|מחלות מידבקות (שינוי)}}; {{ח:תיבה|תש״י, 943|מחלות מידבקות (שינוי)}}; {{ח:תיבה|תשי״א, 450|מחלות מידבקות (שינוי)}}; {{ח:תיבה|תשי״ד, 181, 183, 183, 183, 183|מחלות מידבקות}}; {{ח:תיבה|תשט״ו, 1367|מחלות מידבקות (שינוי)}}; {{ח:תיבה|תשי״ח, 62|מחלות מידבקות (שינוי)}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 555, 557, 557, 557, 557|מחלות מידבקות}}, {{ח:תיבה|884|מחלות מידבקות (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 997|מחלות מידבקות (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 588|מחלות מידבקות (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1568|מחלות מידבקות (תיקון מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 882|מחלות מדבקות}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 187|מחלות מדבקות (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 180|מחלות מידבקות (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1564|מחלות מידבקות (תיקון מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 410|מחלות מידבקות (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 874|מחלות מידבקות}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 1568|מחלות מידבקות}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 163|מחלות מידבקות}}, {{ח:תיבה|1001|מחלות מידבקות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 49|מחלות מידבקות}}, {{ח:תיבה|730|שינוי רשימת מחלות מידבקות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 399|שינוי רשימת מחלות מידבקות}}, {{ח:תיבה|628|שינוי רשימת מחלות מידבקות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 124|שינוי רשימת מחלות מידבקות}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 686|שינוי רשימת מחלות מידבקות}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 14|שינוי התוספת השניה לפקודה – רשימת מחלות מידבקות}}, {{ח:תיבה|316|שינוי התוספת השניה לפקודה – רשימת מחלות מידבקות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 654|שינוי התוספת השניה לפקודה – רשימת מחלות מידבקות (הוראת שעה)}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 173|שינוי התוספת השניה לפקודה – רשימת מחלות מידבקות (הוראת שעה)}}, {{ח:תיבה|602|שינוי התוספת השניה לפקודה – רשימת מחלות מידבקות (הוראת שעה) (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 884|שינוי התוספת השניה לפקודה – רשימת מחלות מידבקות}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 280|שינוי התוספת השניה לפקודה – רשימת מחלות מידבקות (הוראת שעה) (תיקון)}}, {{ח:תיבה|938|שינוי תוספת ד׳ לפקודה}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 268|שינוי רשימת מחלות מידבקות}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 736|שינוי רשימת מחלות מידבקות שבתוספת השנייה לפקודה}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 464|שינוי רשימת מחלות מידבקות שבתוספת השנייה לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8334.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 3224|שינוי רשימת מחלות מידבקות שבתוספת השנייה לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10215.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} הנציב העליון לפלשתינה (א״י) מחוקק בזה בעצתה של המועצה הפלשתינאית (א״י) לאמור:– {{ח:מפריד}} {{ח:הערה|מכוח האמור {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 14|בסעיפים 14}} {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 15|ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי מלך בריטניה או בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. סמכויות הנציב העליון הועברו לשר הבריאות (ע״ר תש״ח, 22); סמכויות שר הבריאות הוענקו בנוסף לראש הממשלה (י״פ תשכ״ט, 970). לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312686.pdf|סעיף 2 לפקודת המטבע, תש״ח–1948}}, כל מקום בו נאמר ”פונט“ הכוונה היא ללירה ישראלית. בהתאם {{ח:חיצוני|חוק המעבר#סעיף 13|לסעיף 13 לחוק המעבר, תש״ט–1949}}, כל מקום בו נאמר בחוק ”עתון רשמי“ ייקרא מעתה ”רשומות“. בהתאם {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209664.pdf|לתיקון מס׳ 2 לחוק השופטים, תשכ״ד–1964}}, כל מקום בו נאמר ”שופט שלום“ ייקרא מעתה ”שופט של בית משפט השלום“. לפי הודעה בדבר שינוי תארם של מנהל מחלקת הבריאות ומנהל השירותים הרפואיים (ק״ת תש״ך, 859), במקום ”מנהל מחלקת הבריאות“ ו”מנהל השירותים הרפואיים“ יבוא ”המנהל הכללי של משרד הבריאות“. בהתאם {{ח:חיצוני|חוק העברת סמכויות (ממונים על מחוזות וקציני מחוז)|לחוק העברת סמכויות (ממונים על מחוזות וקציני מחוז), תשכ״ד–1964}}, הסמכויות והתפקידים שנתייחדו לממונה על המחוז או לקצין מחוז בפקודה זו יהיו מעתה נתונים לאדם שימנה לכך שר הבריאות מבין עובדי משרדו והוא יבוא במקומם לכל ענין שבפקודה זו, אולם רשאי שר הבריאות בהסכמת שר הפנים, לקבוע כי התפקידים האמורים יהיו נתונים לממונה על המחוז. לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208092.pdf|החוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס׳ 5), תשל״ג–1973}}, במקום כל עונש הנקוב בפקודה יבוא העונש {{ח:פנימי|סעיף 71|שבסעיף 71 לפקודה}}.}} {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק א|חלק א{{ח:הערה|׳}}: מבוא}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ב|חלק ב{{ח:הערה|׳}}: יצירת אזורים ורשויות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ב1|חלק ב{{ח:הערה|׳}}1: השירות הסניטרי}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ג|חלק ג{{ח:הערה|׳}}: הודעת לידות ופטירות ורישומן – בתי עלמין}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ד|חלק ד{{ח:הערה|׳}}: מחלות מידבקות, מוסדות רפואיים והרכבת אבעבועות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ד1|חלק ד׳1: התקנת מצלמות לשם הגנה על מאושפזים בבית חולים גריאטרי}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ד2|חלק ד׳2: הוראות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ה|חלק ה{{ח:הערה|׳}}: הוראות בענין המלחמה במלריה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ה1|חלק ה{{ח:הערה|׳}}1: איכותם התברואית של מים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ו|חלק ו{{ח:הערה|׳}}: הוראות בדבר מפגעים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ו1|חלק ו{{ח:הערה|׳}}1: סמכויות עזר}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ז|חלק ז{{ח:הערה|׳}}: שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת א|תוספת א׳}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת ב|תוספת ב׳}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת ג|תוספת ג׳: {{מוקטן|מחלות מיתדבקות עפ״י סעיף 22(4)}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת ד|תוספת ד׳}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}}</div> </div> {{ח:קטע2|חלק א|חלק א{{ח:הערה|׳}}: מבוא}} {{ח:סעיף|1|השם}} {{ח:ת}} פקודה זו תקרא {{ח:הערה|”}}פקודת בריאות העם, 1940{{ח:הערה|“}}. {{ח:סעיף|2|פירוש|תיקון: 1947, תש״ח, תשנ״א, תשע״א, תשע״ט}} {{ח:ת}} בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים שבצדם, חוץ אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר:– {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום“ ו”שעות היום“ פירושם הזמן שבין שעה שמונה בבוקר ושעה חמש בערב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משרד“ {{ח:הערה|[במקור: ”מחלקה“]}} פירושו משרד הבריאות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל“ פירושו המנהל הכללי של משרד הבריאות או בא כוח מוסמך של המנהל הכללי של משרד הבריאות, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 42א|בסעיף 42א}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לשכת בריאות מחוזית“ {{ח:הערה|[במקור: ”משרד בריאות מחוזי“]}} מובנו לשכה מחוזית של משרד הבריאות, וכולל משרד נפה של אותו משרד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית חרושת“ כולל בית מלאכה ומקום עבודה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית“ פירושו כל בנין או מבנה המשמש לדירה לבני אדם, והוא כולל בית ספר, חנות, בית חרושת או בנין אחר שבהם דרים או עובדים בני אדם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – אחד מאלה, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} מי ששר הבריאות הסמיכו כמפקח לעניין פקודה זו; {{ח:תתת|(2)}} מי שהשר להגנת הסביבה הסמיכו כמפקח לעניין פקודה זו, מקרב עובדי המדינה, שאינם עובדי משרדו, ומקרב עובדי רשויות נחלים ומעיינות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח הגנת הסביבה“ – עובד המשרד להגנת הסביבה שהוסמך בידי השר להגנת הסביבה לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרקע“ כוללת מים וכל זכות או שעבוד על הקרקע או המים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא בעל רשיון“ פירושו רופא מוסמך שניתן לו רשיון לעסוק ברפואה בישראל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות הסניטרית המקומית“ באזור עירוני פירושה מועצת העיריה ובאזור המתנהל ע״י מועצה מקומית פירושה המועצה המקומית, ואילו באזורים שאין בהם לא מועצה מקומית ולא מועצת עיריה פירושה – הממונה על איכות הסביבה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42א|בסעיף 42א}}, ולענין {{ח:פנימי|סעיף 66|סעיפים 66 עד 68}} – בא־כוחו המקומי של משרד הבריאות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק“{{ח:הערה|,}} לגבי בנין או חלק מבנין פירושו המחזיק בהם, או ממונה או משגיח עליהם או מנהלם, אם לחשבונו הוא ואם בתור סוכן של אדם אחר, ואילו לגבי אניה פירושו רב החובל או אדם אחר הממונה באותה שעה עליה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעלים“ פירושו האדם המקבל באותה שעה את שכר הדירה או דמי החכירה או הרוחים של המקום אשר אליו מתיחסת מלה זו, אם לחשבונו הוא ואם כסוכן של אדם אחר או בשמו או אשר היה מקבל את השכר הנ״ל אילו היה המקום מושכר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המקום“ כולל בנינים או קרקעות בכל צורת חזקה שהיא, בין פתוחים ובין סגורים, בין שבנו עליהם ובין שלא בנו עליהם, בין צבוריים ובין פרטיים ובין שמחזיקים אותם עפ״י סמכות מכוח החוק ובין שאין מחזיקים אותם עפ״י סמכות מכוח החוק; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי רכב צבורי“ {{ח:הערה|[במקור: ”מרכבה צבורית“]}} פירושו כל מין כלי רכב, בין שהוא נע בכוח מניע ובין שהוא רתום לבהמות, המשמש או מכוון לשמש להובלת נוסעים בשכר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא מחוזי“ – רופא ממשלתי ששר הבריאות הפקידו על לשכת בריאות מחוזית או נפתית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא ממשלתי“ – רופא בשירות משרד הבריאות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אניה“ כוללת ספינת מפרש או קיטור או סירה שאינה שייכת לממשלת ישראל או לכל ממשלה אחרת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רחוב“ כולל כל כביש, רחבה או מעבר, בין שהם רשות הרבים ובין שאינם רשות הרבים, שיש לצבור זכות המעבר בהם, וכן הדרך אשר על פני כל גשר צבורי וכן כל כביש או מעבר המשמשים או המכוונים לשמש אמצעי גישה לשני בתים או יותר בין שיש לצבור זכות המעבר בהם ובין שאין לצבור זכות המעבר בהם, וכל הצנורות, התעלות והגומות שבצדי רחובות רואין אותם כחלק מאותו רחוב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נפה“ מובנה אחת הנפות האדמיניסטראטיביות, {{ח:חיצוני|הודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם|שלהן מחולקת ישראל בידי הממשלה}} {{ח:הערה|[במקור: באישורו של מזכיר המדינה, בהכרזה לפי {{ח:חיצוני|דברי-המלך במועצה על ארץ-ישראל|דברי־המלך במועצה על ארץ־ישראל, 1922 עד 1939}}, וכל דבר־מלך במועצה, המתקן או הבא במקום {{ח:חיצוני|דברי-המלך במועצה על ארץ-ישראל|דברי־המלך ההם במועצה}}<nowiki/>]}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כפר“ פירושו כל עיר או כפר, פרט לעיר שיש בה מועצת עיריה, והוא כולל נקודה חקלאית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות הכפר“ פירושה המועצה המקומית לגבי כפר שיש בו מועצה מקומית ובמקרים אחרים פירושה המוכתר וזקני העדה באותה שעה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}}. {{ח:קטע2|חלק ב|חלק ב{{ח:הערה|׳}}: יצירת אזורים ורשויות}} {{ח:סעיף|3|אזורים סניטריים עירוניים וכפריים|תיקון: תש״ח, תשנ״א}} {{ח:תת|(1)}} לצורך פקודה זו תחולק הארץ לאזורים שיהיו קרויים:– {{ח:תתת|(I)}} אזורים סניטריים עירוניים, וכן {{ח:תתת|(II)}} אזורים סניטריים כפריים {{ח:תת}} (ולשם הקיצור קרויים אזורים אלה בפקודה זו בשם ”אזורים עירוניים“ ו”אזורים כפריים“), ואזורים עירוניים וכפריים אלה יהיו כפופים לשיפוטן של רשויות סניטריות מקומיות כמוגדר {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, אשר תהיינה להן הסמכויות המוזכרות בפקודה זו. {{ח:תת|(2)}} אזורים סניטריים עירוניים יהיו האזורים הכפופים מזמן לזמן לשיפוטה של מועצת עיריה או של מועצה מקומית שהוקמה עפ״י {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|פקודת העיריות, 1934}}, או {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|פקודת המועצות המקומיות}}. {{ח:תת}} אזורים סניטריים כפריים יהיו אותם האזורים ששר הבריאות או השר לאיכות הסביבה, כל אחד בתחומי אחריותו, יכריז עליהם מזמן לזמן בצו כעל אזורים סניטריים כפריים. {{ח:קטע2|חלק ב1|חלק ב{{ח:הערה|׳}}1: השירות הסניטרי|תיקון: תשל״ג}} {{ח:סעיף|3א|קביעת תקנים|תיקון: תשל״ג, תשנ״א}} {{ח:ת}} השר לאיכות הסביבה או שר הבריאות, כל אחד בתחומי אחריותו, יחד עם שר הפנים, ובהתייעצות עם הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר, רשאים לקבוע בתקנות הוראות בדבר ארגונו, תפקידיו ומקורות מימונו של השירות הסניטרי ברשויות הסניטריות המקומיות. {{ח:סעיף|3ב|כשירויות|תיקון: תשל״ג, תשנ״א}} {{ח:תת|(א)}} שר הבריאות והשר לאיכות הסביבה רשאים לקבוע בתקנות, כל אחד בתחומי אחריותו, את הכשירויות של התברואנים ושל עובדים אחרים ברשויות הסניטריות המקומיות ובשירות המדינה העוסקים בתפקידים בריאותיים וסביבתיים, לפי הענין. {{ח:תת|(ב)}} לא יתמנה אדם למשרה ברשות סניטרית מקומית או בשירות המדינה שנקבעו לה תנאי כשירות לפי סעיף זה אלא אם כן נתקיימו בו תנאי הכשירות. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (כשירויות עובדי בריאות הסביבה ואיכות הסביבה ברשויות סניטריות מקומיות ובשירות המדינה)|תקנות בריאות העם (כשירויות עובדי בריאות הסביבה ואיכות הסביבה ברשויות סניטריות מקומיות ובשירות המדינה), התשנ״ג–1992}}.}} {{ח:קטע2|חלק ג|חלק ג{{ח:הערה|׳}}: הודעת לידות ופטירות ורישומן – בתי עלמין}} {{ח:סעיף|4|הודעות|תיקון: תשכ״ה, תש״ם, תשפ״ג}} {{ח:תת|(1)}} שר הבריאות, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות חובת הודעה על יציאה או הוצאה של עובר או ולד מת מרחם אמו; בתקנות כאמור ייקבע מי יהיה חייב במתן ההודעה, מועד נתינתה, באילו מקרים תינתן, דרך נתינתה ולמי תינתן. {{ח:תת|(2)}} רופא ממשלתי או מפקח רשאים בכל עת לאחר שעברו 48 שעות מהאירוע שנקבעה לגביו חובה כאמור בסעיף קטן (1), לדרוש מכל אדם החייב במתן ההודעה למסור ידיעות לפי מיטב ידיעתו ואמונתו על הפרטים שהוא חייב בהודעתם, ומחובתו של אדם כזה למלא אחר הדרישה. {{ח:סעיף|5||תיקון: תש״ח, תשכ״ה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|6||תיקון: 1947, תשכ״ה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3||בתי עלמין}} {{ח:סעיף|7||תיקון: 1946}} {{ח:סעיף*||אתר לבית־<wbr>עלמין חדש טעון אישור|עוגן=סעיף 7.1}} {{ח:תת|(1)}} האתר של כל בית־עלמין חדש יהיה טעון אישורו של המנהל, ואישור זה רשאי המנהל להעניקו או לסרב להעניקו לפי ראות עיניו המוחלטת: {{ח:תת}} בתנאי, שהמנהל יסרב מלהעניק את אישורו, אם לא נחה דעתו – {{ח:תתת|(א)}} שבית־העלמין החדש יימצא במצב כזה, שלא יסכן כל נהר, באר או הספקת מים אחרת עקב זיהום; וכן {{ח:תתת|(ב)}} שבית־העלמין החדש לא יימצא בתאריך פתיחתו כדי רוחק הפחות ממאה מטרים מבית־המגורים הקיים הקרוב ביותר, או – אם יימצא בתאריך האמור כדי רוחק הפחות ממאה מטרים מבית־המגורים הקיים הקרוב ביותר – לא תהיה עלולה כל סכנת בריאות לאירע בגלל היותו נמצא שם. {{ח:תת}} קביעותיו של הסעיף־הקטן הזה באות להוסיף על, ולא לגרוע מן קביעותיה של תכנית תיכון־עיר כל־שהיא. {{ח:סעיף*||גידורם של בתי־<wbr>עלמין חדשים|עוגן=סעיף 7.2}} {{ח:תת|(2)}} כל בית־עלמין חדש יהיה מוקף גדר או קיר בני־קיימא שגבהם לא יפחת מכדי מטר אחד וחצי המטר, והרשות הממונה על בית־העלמין תקיימם במצב טוב ומתוקן. {{ח:סעיף*||ניקוז בתי־<wbr>עלמין|עוגן=סעיף 7.3}} {{ח:תת|(3)}} כל בית־עלמין יהיה מנוקז במידה מספקת בידי הרשות הממונה עליו, ואפשר יהיה להעביר את החומר המנוקז לכל תעלת־שופכים, בהסכמתם של בני־האדם, שלהם הוקנתה אותה תעלת־שופכים. {{ח:סעיף*||הפסקת קבורה|תיקון: תש״ח|עוגן=סעיף 7.4}} {{ח:תת|(4)}} לפי עצומתו של המנהל רשאי הממונה על המחוז לצוות להפסיק את הקבורה במקום נקוב כל־שהוא, או חלק ממנו, ולאחר שניתן צו כזה, לא תיערך קבורה באותו מקום נקוב, או כל חלק ממנו, בלא הסכמתו של הממונה על המחוז. {{ח:סעיף*||פנקס קבורות|עוגן=סעיף 7.5}} {{ח:תת|(5)}} פנקס קבורות בבית־העלמין יקיימו אותו – {{ח:תתת|(א)}} הרשות הממונה על בית־העלמין, מקום שאין בית־העלמין נמצא בכפר; או {{ח:תתת|(ב)}} המוכתר הנאות של הכפר, מקום שנמצא בית־העלמין בכפר. {{ח:סעיף*||הפקעת קרקע לבתי־<wbr>עלמין חדשים|תיקון: תש״ח|עוגן=סעיף 7.6}} {{ח:תת|(6)}} עירייה או מועצה מקומית רשאיות להפקיע – באישורו של שר הבריאות, ובהתאם לחוק בדבר הפקעת קרקעות העומד בתקפו באותו זמן – קרקע, כדי להפוך אותה לבית־עלמין חדש בגלל כל הטעמים הבאים כולם, או אחד מהם, דהיינו:– {{ח:תתת|(א)}} מקום שבבית־עלמין כל־שהוא, העומד בשימוש זה, אין שטח מספיק לקבורה ולא הותקן בית־עלמין ראוי אחר; {{ח:תתת|(ב)}} מקום שהמשכת השימוש בבית־עלמין כל־שהוא (אף־על־פי שיהיה בו מקום לכך) עלולה להיות מזיקה או מסוכנת לבריאות העם בגלל מצבו ביחס אל הספקת המים של המקום או בגלל כל מסיבות שהן; {{ח:תתת|(ג)}} מקום שהפסקת הקבורה בעיר, כפר או מקום מיוחדים כל־שהם, או בתחומי גבולות מסויימים, יהיה בה משום תועלת לשמירה על בריאות העם; {{ח:תתת|(ד)}} מקום שבית־העלמין הקיים אינו נאות בגלל אפיו של האתר או טיבה של קרקע התשתית; {{ח:תתת|(ה)}} מקום שהגישה אל בית־העלמין הקיים מחלקיו המאוכלסים של האיזור אינה נוחה. {{ח:סעיף*||פירוש|עוגן=סעיף 7.7}} {{ח:תת|(7)}} כדי למנוע ספק, מכריזים בזה כי הביטוי ”בית־עלמין חדש“ שבסעיף הזה כולל הוספה על, או הרחבה של, בית־עלמין. {{ח:סעיף|8|תנאים שיש לקיימם לפני שקוברין מת|תיקון: 1946, תשכ״ב, תשכ״ה, תש״ם, תשפ״ג}} {{ח:תת|(1)|(א)}} לא ייקבר מת אלא אם ניתן רשיון קבורה. {{ח:תתת|(ב)}} רופא לשכת בריאות מחוזית שבתחומה נפטר המנוח או שבו יובא לקבורה וכן רופא שהמנהל הסמיך בכתב, לאחר התייעצות ברופא המחוזי, והוא עוסק ברפואה בישוב שבו נפטר המנוח או בישוב שבו יובא לקבורה, או מתגורר בישוב כאמור – רשאים לתת רשיון קבורה; לא יוסמך כאמור רופא פלוני, למעט מי שהוסמך בנקיבת שם משרתו, אלא אם הסכים לכך. {{ח:תתת|(ג)}} רשיון קבורה יינתן ללא תשלום. {{ח:תתת|(ד)}} לא יינתן רשיון קבורה אלא אם הוגשה ללשכת הבריאות המחוזית או לרופא שהוסמך לפי פסקה (ב), הכל לפי הענין, הודעה על פטירה על פי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}} (להלן – הודעה על פטירה), או הודעה על לידת מת ושצויינה בהם בין יתר הפרטים, סיבת המוות כפי שנקבעה על ידי רופא ואושרה בחתימתו; לא נקבעה סיבת המוות על ידי רופא, רשאי רופא של לשכת הבריאות המחוזית או רופא שהוסמך לפי פסקה (ב), הכל לפי הענין, לקבוע את סיבת המוות לפי מיטב ידיעתו ואמונתו, ולאשרה בחתימתו. {{ח:תתת|(ה)}} ראו רופא של לשכת בריאות מחוזית או רופא שהוסמך לפי פסקה (ב), שסיבת המוות אינה טבעית, או היה להם יסוד סביר לחשש שסיבת המוות אינה טבעית, ימסרו הודעה על כך למשטרה או יבקשו מאת שופט של בית משפט השלום שבתחום שיפוטו אירע המוות או נמצאה הגוויה לחקור בסיבת המוות, ולא יתנו רשיון קבורה כל עוד לא קיבלו הודעה מהמשטרה שאין יותר מניעה למתן הרשיון או כל עוד לא ניתן היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק לתיקון סדרי הדין הפלילי (חקירת פשעים וסיבות מוות)#סעיף 20|סעיף 20 לחוק לתיקון סדרי הדין הפלילי (חקירת פשעים וסיבות מוות), התשי״ח–1958}}. {{ח:תתת|(ו)}} הודיע קצין משטרה גבוה ללשכת בריאות מחוזית או לרופא שהוסמך לפי פסקה (ב), שנפתחה חקירה בסיבת מותו של אדם וביקש לעכב את מתן הרשיון לקבורתו, לא יתן רופא לשכת הבריאות המחוזית או הרופא שהוסמך כאמור, הכל לפי הענין, את רשיון הקבורה כל עוד לא קיבל הודעה מהמשטרה שאין עוד מניעה לתיתו. {{ח:תת|(2)}} אין קוברין מת לפני עבור שלוש שעות משעת פטירתו, ולא אחרי עבור ארבעים ושמונה שעות לאחר פטירתו, אלא אם התיר רופא ממשלתי במפורש קבורה מאוחרת יותר. {{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|חוק האנטומיה והפתולוגיה#סעיף 4|סעיף 4 לחוק האנטומיה והפתולוגיה, תשי״ג–1953}}, הוראה זו לא תחול על גוויה כאמור {{ח:חיצוני|חוק האנטומיה והפתולוגיה#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק האמור}}.}} {{ח:תת|(3)}} אין קוברין מת לאחר שקיעת החמה, אלא בהסכמתו המפורשת של הממונה על המחוז, אך יהודי שמת בערב שבת לאחר שעה 4 אחה״צ, מותר להתיר את קבורתו עד לשעה 11 בלילה שביום השבת שלמחרתו, אך לא לאחר השעה הזאת. {{ח:תת|(4)}} בלא לפגוע בקביעותיו של {{ח:פנימי|סעיף 7.4|סעיף־קטן (4) מסעיף 7}}, אין קוברין מת אלא בבית עלמין הקיים בתור כזה בתאריך הפקודה הזאת או שנתאשר כדין בתור בית עלמין, בהתאם להוראות הפקודה הזאת. {{ח:תת|(5)}} רופא שהוסמך לפי סעיף קטן (1)(ב) יודיע על מתן רשיונות קבורה ויעביר העתקים מהם ללשכת הבריאות המחוזית, הכל באופן שייקבע. {{ח:תת|(6)}} רופא הנותן רשיון קבורה יעביר תוך 14 יום הודעה על פטירה לפקיד רישום כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}. {{ח:תת|(7)}} שר הבריאות, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות מקרים שבהם קבורת עובר או ולד, שיצא או הוצא מרחם אמו מת, חייבת ברשיון קבורה; דינו של עובר או ולד מת שנקבע לגביו כאמור, כדין מת לענין סעיף זה. {{ח:סעיף|9|תקנות|תיקון: 1947, תש״ח, תשנ״ב}} {{ח:ת}} רשאי המנהל, באישורו של שר הבריאות, להתקין תקנות בנוגע לענינים דלקמן:– {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(ה)}} מתן תעודות רופאים בנוגע לגורמי הפטירה; {{ח:תת|(ו)}} שטחם ועומקם של קברים והביוב, הסניטציה, הסידורים הכלליים וההחזקה של בתי עלמין; {{ח:תת|(ז)}} הובלת גופות לקבורה, הוצאתן מקברותיהן, וקבורתן מחדש; {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (קבורה מחדש)|תקנות בריאות העם (קבורה מחדש), 1941}}.}} {{ח:תת|(ח)}} בדרך כלל, כדי ליתן תוקף להוראות {{ח:פנימי|חלק ג|החלק הזה של הפקודה}}. {{ח:סעיף|10|עונשין|תיקון: 1946, תש״ח־2, תשנ״ב}} {{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:תת|(2)}} כל המפר כל הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} {{ח:פנימי|סעיף 8|או 8 של פקודה זו}} יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס לא יותר מחמש לירות או למאסר לא יותר מחודש ימים, בשל כל הפרה והפרה. {{ח:תת|(3)}} כל אדם – {{ח:תתת|(א)}} המוסר ביודעין לרופא ממשלתי כל ידיעות כוזבות בנוגע לכל לידה או פטירה או לגרם הפטירה; או {{ח:תתת|(ב)}} הרושם ביודעין בפנקס כל תעודה, או הצהרה או רשימה כוזבת, הדרושות לצורך הפקודה הזאת או המזייף כל תעודה או הצהרה או רשימה כזאת, או, שהוא יודע שאותה הצהרה, תעודה או רשימה היא כוזבת או מזוייפת והוא משתמש בה כתעודה נכונה, או מוסרה או שולחה בתור נכונה לכל אדם; או {{ח:תתת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת}} יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס של לא יותר מעשר לירות או למאסר של לא יותר מששה חדשים או לשני העונשין כאחד. {{ח:ת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208092.pdf|החוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס׳ 5), תשל״ג–1973}}, במקום העונשים הנקובים בסעיף זה יבוא העונש {{ח:פנימי|סעיף 71|שבסעיף 71}}.}} {{ח:קטע2|חלק ד|חלק ד{{ח:הערה|׳}}: מחלות מידבקות, מוסדות רפואיים והרכבת אבעבועות|תיקון: תשנ״ב}} {{ח:סעיף|11|פירוש|תיקון: תש״ט־2}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ד|בחלק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מגע“ פירושו אדם שהיה במגע עם אדם הנגוע במחלה מידבקת, או שהרופא הממשלתי חושדו בכך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיטוי“ פירושו השמדת אורגניסמים בקטריים, או גורמי הידבקות, או הוירוס של מחלה העוברת מאדם לאדם, ע״י שרית גופם של בני אדם בתמיסות אנטיספטיות וכן ע״י חיטוי מלבושים, בדים, לבנים, מרבדים, חדרים, ארונות, בנינים או אהלים, צרכי מאכל ומשקה ומים, אם בחום ואם בקיטור ואם בתמיסות או באדים כימים בצורה שנתאשרה ע״י המנהל כדי למנוע את הפצת המחלות המידבקות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”האדם הנגוע“ פירושו אדם הנגוע במחלה מידבקת או הנתון במצב שבו היה יכול להפיץ מחלה מידבקת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלה מידבקת“ פירושה כל מחלה מן המחלות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת ב|בתוספת השניה לפקודה זו}}; בתנאי שהמנהל רשאי להכריז במודעה ברשומות שכל מחלה אחרת תהא מחלה מידבקת לצורך הפקודה הזאת ובאותה מודעה יפרט את האזור אשר בתחומיו יהא למודעה תוקף ואת תקופת תקפה של המודעה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית־חולים למחלות מידבקות“ פירושו בית־חולים קבוע או ארעי של המשרד או אגף מבודד של בית־החולים העירוני או בית־חולים אחר שהמנהל התיר לשכן בו מספר מפורש של חולים במחלות מידבקות או חולים מיוחדים במחלות מידבקות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בידוד“ פירושו עצירת אדם או מגע בבית חולים למבודדים או בבית, באוהל או במקום מבודדים בצורה ובתנאים שנתאשרו ע״י המנהל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השגחה“ פירושה מסירת הודעה על בני אדם לרופאים הממשלתיים של המקומות השונים שאליהם פניהם מועדות ובדיקתם הרפואית כדי לברר מהו מצב בריאותם ולהחזיקם בקו הבריאות, ולהטיל השגחה על מצב בריאותם. {{ח:סעיף|11א|שינוי {{ח:פנימי|תוספת ב|התוספת השניה}}|תיקון: תש״ט, תש״ט־2}} {{ח:ת}} שר הבריאות רשאי, על ידי צו שיפורסם ברשומות, לשנות את רשימת המחלות המדבקות {{ח:פנימי|תוספת ב|שבתוספת השניה לפקודה זו}}, להוסיף עליה ולגרוע ממנה. {{ח:סעיף|12|הודעת מחלות מידבקות|תיקון: תש״ח־2}} {{ח:תת|(1)}} אחד מדרי בית שחלה במחלה מידבקת, נוהגין בו לפי ההוראות דלקמן:– {{ח:תתת|(א)}} ראש המשפחה שאותו אדם (הקרוי לקמן ”החולה“) שייך לה, ואם לא עשה זאת – קרובי החולה הקרובים ביותר המצויים בבנין או היושבים ליד מטתו של החולה, ואם הם לא עשו זאת – המחזיק בבנין, חייבים מיד לכשיוודע להם כי החולה נגוע במחלה מידבקת, ולעולם – תוך שתים עשרה שעה משעה שנודע להם הדבר, לשלוח מודעה על כך לרופא הממשלתי של המחוז או למוכתר הכפר או הרובע אשר בו אירע המקרה, והמוכתר חייב להודיע את דבר המקרה לרופא הממשלתי של המחוז תוך שתים עשרה שעה משעה שהודיעו לו או שנודע לו דבר המקרה; {{ח:תתת|(ב)}} כל רופא המטפל בחולה או אשר נקרא לבקר חולה חייב, מיד בהוודע לו כי החולה נגוע במחלה מידבקת, ולעולם תוך שתים עשרה שעה משעה שהודיעו לו או שנודע לו דבר המקרה, למסור הודעה בטופס הקבוע לרופא הממשלתי של המחוז. {{ח:תת|(2)}} כל אדם הנדרש בסעיף זה למסור הודעה על מחלה מידבקת ולא עשה זאת בתוך הזמן הקבוע, יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס לא יותר מחמש לירות או למאסר לא יותר מחודש ימים. {{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208092.pdf|החוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס׳ 5), תשל״ג–1973}}, במקום העונש הנקוב בסעיף זה יבוא העונש {{ח:פנימי|סעיף 71|שבסעיף 71}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (הודעות על מחלות מידבקות)|תקנות בריאות העם (הודעות על מחלות מידבקות), תשכ״א–1961}}.}} {{ח:סעיף|13|בידוד חולה הנגוע במחלה מידבקת}} {{ח:ת}} כל אדם הנדרש עפ״י {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}} למסור הודעה על מחלה מידבקת חייב, לכשיארע המקרה, להוציא לפועל פעולות בידוד זמניות ככל אשר יקבע הרופא הממשלתי. {{ח:סעיף|14|הסמכות לבדוק מקום שלפי הסברה פשטה בו מחלה מידבקת|תיקון: תש״ח־2, תשכ״ד־2}} {{ח:ת}} המנהל או רופא ממשלתי או מפקח רשאי בכל שעה נאותה משעות היום להכנס לבית או למקום אשר יש לו יסוד להאמין כי קיימת בו מחלה מידבקת או כי לא מכבר היתה קיימת בו מחלה מידבקת, ולבדוק אותם וכן רשאי הוא לבדוק כל אדם שנמצא באותם הבתים או באותו המקום. אם מסרבין להרשותו להכנס או לבדוק, מותר לקבל משופט של בית משפט שלום צו המתיר את הכניסה. משנתקבל והוצג צו כזה יהא כל אדם המסרב להרשותו להכנס או השם מכשולים על דרך הבדיקה האמורה אשם בעברה ויהא צפוי לקנס לא יותר משתי לירות על כל עברה ועברה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208092.pdf|החוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס׳ 5), תשל״ג–1973}}, במקום העונש הנקוב בסעיף זה יבוא העונש {{ח:פנימי|סעיף 71|שבסעיף 71}}.}} {{ח:סעיף|15|העברת אנשים נגועים לבית־<wbr>החולים|תיקון: תשכ״ד־2}} {{ח:תת|(1)}} כל הנגוע במחלה מידבקת שאין לו דירה או אכסניה מתאימה או אשר, לדעת המנהל או רופא ממשלתי אין צורת איכסונו מאפשרת לנקוט באמצעי זהירות נכונים כדי למנוע את התפשטותה של המחלה או שהוא מאוכסן באוהל או בקרון או בחדר שמצויים בו גם אנשים אחרים זולת אותם האנשים אשר מן ההכרח כי יטפלו באותו אדם, או הנוסע באניה, מותר, על יסוד תעודה חתומה ע״י הרופא הממשלתי, להעבירו לבית חולים למחלות מידבקות או למקום־בידוד מתאים אחר ומותר לעצור אותו אדם באותו בית חולים או מקום כל זמן שהוא נגוע במחלה מידבקת. אם מתנגד החולה או האדם האחר להעברה כזאת או אם הוא מעמיד מכשולים על דרכה, רשאי שופט של בית משפט שלום, על יסוד בקשה מאת רופא ממשלתי, ליתן צו להוציא את ההעברה לפועל מיד. {{ח:תת|(2)}} כשסבור הרופא הממשלתי כי אין ההעברה אפשרית או רצויה, רשאי הוא להוציא לפועל או לצוות להוציא לפועל כל פעולות בידוד זמניות שיאבה לקבוע. {{ח:תת|(3)}} רשאי המנהל או רופא ממשלתי להעמיד כל אדם הנמצא במגע עם אדם נגוע תחת השגחה בתנאים אשר יאבה לקבוע או תחת פיקוח לאותה תקופה (ולא יותר מתקופת הדגירה המכסימלית של המחלה, החל מן היום שבו היה המגע בפעם האחרונה נתון בסכנת התנגעות מאותה מחלה) שיראה צורך לקבוע כדי לצמצם את ההתנגעות. {{ח:סעיף|16|הסמכות להכנס ולחטא}} {{ח:ת}} המנהל או רופא ממשלתי או מפקח רשאי בכל עת מתאמת להכנס לכל בית או מקום שבו אירע מקרה של מחלה מידבקת ורשאי הוא להוציא לפועל או לצוות להוציא לפועל כל פעולת חיטוי או כל פעולה להשמדת עכברים או משחיתים אחרים אשר, לדעתו, יש צורך בה. {{ח:סעיף|17|סמכויות המנהל ושר הבריאות לגבי מחלות ידועות|תיקון: תש״ח}} {{ח:תת|(1)}} במקרה של חולירע, דבר, טיפוס הבטן ובת־טיפוס הבטן (para-typhoid) ודמית, רשאי המנהל או רופא ממשלתי להוציא לפועל או לקבוע את אחת הפעולות דלקמן, כדי למנוע את הפצת המחלה:– {{ח:תתת|(א)}} חיטויים, בניתם מחדש, תיקונם, החלפתם או סגירתם של כל הספקת־מים ביתית, בית־כסא, משתנה, אסלה, מיתקן־ביוב או מיתקן סניטרי, וההוצאות הכרוכות בכל פעולה מן הפעולות האלה תוטלנה על בעל הבנין או ייגבו ממנו אם סבור המנהל כי היה הכרח לנקוט באמצעים אלה מחמת שהספקת המים, בית הכסא, המשתנה או האסלה הנ״ל היו בנויים או מוחזקים באופן שיש בו סכנה לבריאות; {{ח:תתת|(ב)}} טיהורה או הגנתה של כל הספקת־מים פרטית או ציבורית; {{ח:תתת|(ג)}} סילוקם ואופן ביעורם של כל אשפה, צואה ופסולת מכל בנין פרטי או צבורי או מכל דרך, רחוב או מקום ציבוריים, ורשאי הוא לדרוש או לצוות כי הדברים הנ״ל יסולקו ויבוערו על חשבון המחזיק בבנין הפרטי או על חשבון הרשות המקומית. {{ח:תת|(2)}} אם בכל מקרה מן המקרים המוזכרים בסעיף־קטן (1) דלעיל סבור המנהל כי יש צורך לסגור כל הספקת מים צבורית, יגיש המנהל דין וחשבון לשר הבריאות על דבר האמצעים שלפי דעתו יש צורך לנקוט בהם ושר הבריאות רשאי לצוות את הרשות המקומית או רשות אחרת הממונה על הספקת המים לנקוט באמצעים האלה, כלם או מקצתם. {{ח:סעיף|18|הספקת נוחויות סניטריות לפועלים במקרים ידועים|תיקון: תש״ח}} {{ח:ת}} בכל עיר או כפר, או בכל שטח שעובדים בו פועלים וכל מקום שסבור המנהל כי שוררים או עלולים לשרור טיפוס הבטן, דמית, מחלת תולעת הוו (ankylostomiasis) או מחלת השסועיות (schitosomiasis) רשאי הוא, במודעה שתצא מטעם הממונה על המחוז, לדרוש מאת בעל הבנין או מאת בעל הקרקע שבאותו שטח להספיק למחזיקי הבנין או לעובדי הקרקע נוחויות סניטריות מאותו סוג ובאותו מספר ובמשך אותו זמן שהמנהל יראה לנחוץ. אם לא ימלא הבעל אחרי הוראות המודעה הנ״ל במשך המועד הקבוע, רשאי המנהל או בא־כוחו המורשה לדאוג להספקת הנוחויות הסניטריות הנ״ל והוצאות העבודה תשולמנה ע״י הבעל ויגבו אותן ממנו כדרך שגובים מסים עפ״י הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}. {{ח:סעיף|19|הרכבת נסיובי־<wbr>מגן|תיקון: תש״ח־2}} {{ח:ת}} בכל עיר או כפר או אזור שמחלה מידבקת קיבלה בהם או עלולה לקבל בהם צורה אפידמית או אשר קיימת סמוך להם מחלה מידבקת שלדעת המנהל יש בה סכנה לבריאות הציבור של העיר, הכפר או האזור הנ״ל, רשאי המנהל או הרופא הממשלתי לנקוט באותם אמצעים שיראה צורך בהם כדי להגן על גרי המקומות האלה מהידבקות, ולתכלית זו רשאי הוא, בין שאר דברים, להטיל על גרי העיר, הכפר או האזור הנ״ל חובת הרכבת־מגן או הרכבה אחרת שלדעתו יהא צורך בהן כדי לצמצם את התפשטות ההדבקה. המסרב ביודעין עפ״י סעיף זה להרכבת־מגן או להרכבה אחרת נגד אבעבועות, חולירע או דבר, יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס שלא יעלה על חמש לירות או למאסר לא יותר מחודש ימים. {{ח:ת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208092.pdf|החוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס׳ 5), תשל״ג–1973}}, במקום העונש הנקוב בסעיף זה יבוא העונש {{ח:פנימי|סעיף 71|שבסעיף 71}}.}} {{ח:סעיף|20|סמכויות לשעת־<wbr>חירום|תיקון: 1941, 1945, 1947-2, תש״ח, תש״ט־2, תשס״ג}} {{ח:תת|(1)}} אם נראה כי מרחפת על איזה חלק של מן הארץ סכנה של מחלה איומה אפידמית, מקומית או מידבקת או כי הוא נגוע במחלה כזאת, דהיינו, דבר, חולירע, קדחת צהובה, אבעבועות, טיפוס הבטן או מחלה אחרת שהכריז עליה שר הבריאות, במודעה ברשומות כי היא מחלה מידבקת איומה, רשאי שר הבריאות להכריז במודעה כנ״ל כי סכנה חמורה מרחפת על בריאות העם על ידי איומה או קיומה של מחלה כזאת בארץ או בארצות השכנות, ומשפורסמה הכרזה זאת יהא המנהל מוסמך לסדר, או להתקין, בין בצו ובין בהוראה או בכל דרך אחרת שהיא, כי ייעשו על ידי כל אדם, לרבות קופת חולים:– {{ח:תתת|(א)}} ביקורים מבית לבית; {{ח:תתת|(ב)}} הגשת עזרה רפואית, חלוקת רפואות, הספקת מקומות־שיכון, טיפוח הנקיון, האיורור והחיטוי ושמירה בפני התפשטות המחלה; {{ח:תתת|(ג)}} כל ענינים או דברים שימצאם רצויים לשם מניעתה או הקלתה של המחלה; {{ח:תת}} ורשאי הוא להטיל את הסידורים או הקביעות האלה, כלם או מקצתם, על כל הארץ או על כל חלק או חלקים ממנה ועל כל אניות הנמצאות בחופי הארץ הפנימיים או במימיה הטריטוריאליים. {{ח:תת|(2)}} בלא לפגוע בסמכויות המסורות למנהל בסעיף־קטן (1) לעיל, רשאי המנהל, לאחר ההכרזה מאת שר הבריאות שתפורסם במודעה כנ״ל, לסדר או להתקין, בין בצו ובין בהוראה או בכל דרך אחרת שהיא, את ביצועו של כל אמצעי מן האמצעים המפורטים בסעיף־קטן זה שיראה צורך בו כדי למנוע את חדירתה או התפשטותה של המחלה, דהיינו:– {{ח:תתת|(א)}} לסלק, לבודד, לעצור, להעמיד לפיקוח, לבדיקה רפואית ולטיפול רפואי אנשים נגועים ואנשים העומדים במגע עמהם, ואנשים שיש עליהם חשד כי היו בזמן האחרון נתונים להידבקות, ולעשות את הפעולות הדרושות, כדי לקבל דוגמאות לבדיקת מעבדה מכל אחד מן האנשים הנזכרים לעיל; {{ח:תתת|(ב)}} להרכיב נסיוב־מגן או הרכבה אחרת באנשי הצבור, בעולי רגל, בעולים, בנוסעים, בכלי־מגע או באנשים החשודים כי היו בזמן האחרון נתונים להידבקות; {{ח:תתת|(ג)}} להכנס בכל עת שהיא לכל בנין צבורי או פרטי ולבדוק בו כדי לברר אם נמצאים בו אנשים חולים וכדי לנקוט שם בכל האמצעים הנחוצים למניעת התפשטות ההדבקה; {{ח:תתת|(ד)}} להנהיג פיקוח סניטרי ולהסדיר ולחטא הספקות מים, צבוריות או פרטיות; {{ח:תתת|(ה)}} לתפוס, לעצור, לחטא או להשמיד חפצים נגועים או נתונים להידבקות או העלולים להדביק, בתנאי שיהא מותר לשלם פיצויים בעד חפצים בדרך זו; {{ח:תתת|(ו)}} לקבור את המתים או לבערם בדרך אחרת; {{ח:תתת|(ז)}} להעמיד להשגחה רפואית נוסעים מאזורים נגועים; {{ח:תתת|(ח)}} רכישה באנגריה – תמורת תשלום – של קרקע או בניינים לשם שיכונם של בני־אדם הטעונים מעצר או בידוד או של בני־אדם הזקוקים לשיכון בתוצאת כל צעדים שננקטו לפי סעיף זה; {{ח:תתת|(ט)}} לתפוס, על יסוד תשלום, בנינים או קרקעות כדי להתקין בהם בתי־חולים זמניים בקשר לאמצעים שנקטו בהם לשם הדברתה או מניעתה של מחלה; {{ח:תתת|(י)}} לתפוס באנגריא, על יסוד תשלום, אמצעי־הובלה הדרושים בקשר עם האמצעים להדברת מחלה: {{ח:תת}} בתנאי שאם נתגלע סכסוך ביחס לתשלומים הנזכרים בפסקאות (ח), (ט) ו־(י) דלעיל, יחליט הממונה על המחוז בענין הסכום שיש לשלמו. {{ח:תת|(3)}} רשאי המנהל או רופא ממשלתי לסדר או להתקין, בין בצו ובין בהוראה או בכל דרך אחרת שהיא, כי שום מת לא יקבר בעיר או בכפר או באזור נגועים, עד אם נבדקה הגופה ע״י רופא ממשלתי או ע״י מפקח על הבריאות, ורשאי הוא לסדר או להתקין, בין בצו ובין בהוראה או בכל דרך אחרת שהיא, כי יינקטו אמצעים כדי להבטיח שגופות אשר לא נבדקו כאמור בזה לא תקברנה בשום בית־קברות או מקום־קבורה. {{ח:תת|(4)|(א)}} על יסוד דרישה מאת המנהל או רופא ממשלתי, רשאי הממונה על המחוז לצוות לסתור או להרוס כל מבנה או מחסה המשמש למשכן אדם או בהמה שמחמת מצבו הבלתי סניטרי הוא מהוה, לדעת המנהל או הרופא הממשלתי, מרכז להפצת מחלה. מותר לשלם לבעליו פיצויים בעד סתירתו או הריסתו של כל מבנה או מחסה כנ״ל, בסכום שייקבע ע״י בוררות לכשאין הסכם: {{ח:תתת}} בתנאי שכאשר יעמדו להחליט בשאלה אם יש לשלם פיצויים כאלה ומה הסכום שישולם, יביאו בחשבון את השאלה עד לאיזה שיעור יש לזקוף לרשלנותו של הבעל את המצב הבלתי סניטרי של המבנה או המחסה. {{ח:תתת|(ב)}} אם פרצה מגפה באזור מוגבל, רשאי הממונה על המחוז לצוות כי שום אדם לא יצא מן האזור שהוגבל ורשאי לנקוט באמצעים, כגון הקפת האזור בשרשרת סניטרית או באמצעים אחרים, ככל אשר ימצא לנחוץ כדי להגשים למעשה את הצו, ולתכלית זו רשאי לדרוש את עזרת המשטרה. {{ח:תת|(5)}} כל המסרב ביודעין למלא אחר כל צו או הוראה שניתנו כחוק עפ״י סעיף זה יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס שלא יעלה על עשרים וחמש לירות או למאסר לא יותר משנה או לשני הענשים האלה כאחד. {{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208092.pdf|החוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס׳ 5), תשל״ג–1973}}, במקום העונש הנקוב בסעיף זה יבוא העונש {{ח:פנימי|סעיף 71|שבסעיף 71}}.}} {{ח:סעיף|20א|הגדרות – סעיפים 20א עד 20ח – נגיף הקורונה|תיקון: תש״ף, תשפ״א־2, תשפ״ג}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 20ב|ובסעיפים 20ב עד 20ח}} – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכרזה על נגיף הקורונה כמחלה מידבקת מסוכנת“ – הכרזת שר הבריאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20}} כי המחלה הנגרמת על ידי נגיף הקורונה היא מחלה מידבקת מסוכנת וקיימת בעטייה סכנה חמורה לבריאות הציבור; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה“ – ועדת הבריאות של הכנסת, ואם לא הוקמה – ועדה אחרת שוועדת הכנסת קבעה לעניין זה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חולה“ – חולה עם ממצא מעבדתי חיובי לנגיף הקורונה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק סמכויות מיוחדות“ – {{ח:חיצוני|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש״ף–2020}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק העבירות המינהליות“ – {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות|חוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוקר אפידמיולוגי“ – רופא מחוזי, סגן רופא מחוזי, או אחות או עובד אחר של משרד הבריאות שהמנהל הסמיך לכך; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חיסון“ – {{ח:הערה|(פקעה);}} {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע מזהה“ – שם פרטי, שם משפחה ומספר זהות, מספר דרכון או מספר מזהה אחר שניתן על ידי רשות שלטונית; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע לעידוד התחסנות“ – {{ח:הערה|(פקעה);}} {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נגיף הקורונה“ – נגיף הקורונה החדש 2019 (Novel Coronavirus 2019 – nCoV); {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו בידוד בית“ – {{ח:חיצוני|צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה)|צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש״ף–2020}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תחבורה ציבורית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|בחוק סמכויות מיוחדות}}, למעט מונית כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}. {{ח:סעיף|20ב|תחולה בתקופת תוקפה של הכרזה על נגיף הקורונה כמחלה מידבקת מסוכנת|תיקון: תש״ף}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20א|סעיפים 20א עד 20ח}} יחולו בתקופת תוקפה של הכרזה על נגיף הקורונה כמחלה מידבקת מסוכנת. {{ח:סעיף|20ג|עונשין|תיקון: תש״ף}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 71|בסעיף 71}}, העובר על ההוראות לפי {{ח:חיצוני|צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה)|צו בידוד בית}} כמפורט להלן, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}: {{ח:תת|(1)}} חייב בבידוד לפי {{ח:חיצוני|צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה)|צו בידוד בית}} שהפר את חובת הבידוד בניגוד {{ח:חיצוני|צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה)#סעיף 2|לסעיף 2(ד) לאותו צו}}; {{ח:תת|(2)}} מפר איסור הגעה למקום בידוד בתחבורה ציבורית, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה)#סעיף 2|סעיף 2(ד) לצו בידוד בית}}; {{ח:תת|(3)}} מפר חובת דיווח, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה)#סעיף 3|סעיף 3 לצו בידוד בית}}; {{ח:תת|(4)}} מפר חובת עטיית מסכה בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה)#סעיף 3ה|סעיף 3ה(א) לצו בידוד בית}}. {{ח:סעיף|20ד|עבירות מינהליות|תיקון: תש״ף, תשפ״א}} {{ח:תת|(א)}} עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20ג|בסעיף 20ג}} היא עבירה מינהלית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות|בחוק העבירות המינהליות}}, והוראות {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות|החוק האמור}} יחולו עליה בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ב)}} לעבירה מינהלית כאמור בסעיף קטן (א) יהיה קנס מינהלי קצוב, כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20ג|סעיף 20ג(1) או (2)}} – 5,000 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(2)}} בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20ג|סעיף 20ג(3)}} – 3,000 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(3)}} בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20ג|סעיף 20ג(4)}} – 500 שקלים חדשים. {{ח:תת|(ג)}} הקנס המינהלי הקצוב לעבירה מינהלית כאמור בסעיף קטן (ב) שהיא עבירה מינהלית חוזרת, יהיה כפל הקנס המינהלי האמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין; בסעיף זה, ”עבירה מינהלית חוזרת“ – {{ח:תתת|(1)}} לעניין עבירה מינהלית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20ג|בסעיף 20ג(1) או (2)}} – עבירה מינהלית שעבר אדם בתוך שלוש שנים מיום שעבר לפני כן את אותה עבירה (בסעיף זה – העבירה הקודמת), והתקיים לגבי העבירה הקודמת אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא שילם בשלה קנס מינהלי או הורשע בשלה; {{ח:תתתת|(ב)}} חלפו יומיים מיום שהומצאה לו ההודעה על הטלת הקנס המינהלי בעבירה הקודמת; {{ח:תתת|(2)}} לעניין עבירה מינהלית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20ג|בסעיף 20ג(3) או (4)}} – עבירה מינהלית חוזרת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות#סעיף 2|בסעיף 2(ג) לחוק העבירות המינהליות}}. {{ח:תת|(ד)}} הקנס המינהלי הקצוב לעבירה מינהלית כאמור בסעיף קטן (ב) שהיא עבירה מינהלית נמשכת יהיה בשיעור חמישית מהקנס המינהלי האמור באותו סעיף קטן, לפי העניין, לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר המועד שנקבע בהתראה כאמור {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות#סעיף 8|בסעיף 8(ב1) לחוק העבירות המינהליות}}. {{ח:תת|(ה)}} עבירה מינהלית לפי חוק זה לא תהווה פרט רישום פלילי. {{ח:סעיף|20ה|קביעת גורם מוסמך וסמכויותיו|תיקון: תש״ף}} {{ח:תת|(א)}} הגורם המוסמך להטיל קנס מינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 20ג|סעיף 20ג(1) עד (3)}} הוא שוטר או מפקח שהוא עובד המדינה שנתונות לו סמכויות פיקוח לפי כל דין כאמור {{ח:חיצוני|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)#סעיף 25|בסעיף 25(א)(2) לחוק סמכויות מיוחדות}}; הגורם המוסמך להטיל קנס מינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 20ג|סעיף 20ג(4)}} הוא גורם מוסמך כאמור {{ח:חיצוני|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)#סעיף 25|בפסקאות (1), (2) ו־(4) עד (6) בסעיף 25(א) לחוק האמור}}. {{ח:תת|(ב)}} הממשלה רשאית לקבוע בתקנות גורם מוסמך אחר לאכיפת ההוראות האמורות בסעיף קטן (א) מבין הגורמים המוסמכים המנויים {{ח:חיצוני|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)#סעיף 25|בסעיף 25(א) לחוק סמכויות מיוחדות}}; על קביעת גורם מוסמך כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)#סעיף 25|סעיף 25(ב) לחוק סמכויות מיוחדות}}. {{ח:תת|(1)}} חייב בבידוד לפי {{ח:חיצוני|צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה)|צו בידוד בית}} שהפר את חובת הבידוד בניגוד {{ח:חיצוני|צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה)#סעיף 2|לסעיף 2(ד) לאותו צו}}; {{ח:תת|(2)}} מפר איסור הגעה למקום בידוד בתחבורה ציבורית, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה)#סעיף 2|סעיף 2(ד) לצו בידוד בית}}; {{ח:תת|(3)}} מפר חובת דיווח, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה)#סעיף 3|סעיף 3 לצו בידוד בית}}; {{ח:תת|(4)}} מפר חובת עטיית מסכה בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה)#סעיף 3ה|סעיף 3ה(א) לצו בידוד בית}}. {{ח:סעיף|20ו|דיווח לכנסת|תיקון: תש״ף, תשפ״ג־2}} {{ח:ת}} משטרת ישראל תדווח לוועדה, בכתב, ב־1 בינואר, באפריל, ביולי ובאוקטובר בכל שנה, על אלה: {{ח:תת|(1)}} מספר החקירות שנפתחו בשל חשד לעבירות שנעברו לפי {{ח:פנימי|סעיף 20ג|סעיף 20ג}}, מספר כתבי האישום שהוגשו בשלהן ומספר פסקי הדין שהסתיימו בהרשעה; {{ח:תת|(2)}} מספר הקנסות המינהליים שהוטלו לפי {{ח:פנימי|סעיף 20ד|סעיף 20ד}} בחלוקה לפי סעיפי העבירה ובציון גובה הקנס שהוטל, הגורם המוסמך שהטיל את הקנס לפי {{ח:חיצוני|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)#סעיף 25|סעיף 25(א)(1), (2) או (3) עד (6) לחוק סמכויות מיוחדות}}, מספר הקנסות שבוטלו, מספר הבקשות שהוגשו להישפט, מספר ההרשעות ומספר הזיכויים. {{ח:סעיף|20ז|תיקון הוראות {{ח:חיצוני|צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה)|בצו בידוד בית}}|תיקון: תש״ף, תשפ״ב}} {{ח:תת|(א)}} החליט המנהל לתקן הוראה {{ח:חיצוני|צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה)|בצו בידוד בית}} שעניינה בידוד או עטיית מסכה, וכל הוראה {{ח:חיצוני|צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה)|בצו בידוד בית}} הקשורה בכך, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} תיקון {{ח:חיצוני|צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה)|הצו}} יוגש לוועדה בליווי דברי הסבר והתשתית העובדתית שעמדה בבסיס ההצעה להתקינו; הוועדה רשאית לאשר את התיקון {{ח:חיצוני|צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה)|לצו}}, כולו או חלקו, לא לאשרו או לשנות את תקופת תוקפו, בתוך 72 שעות מהמועד שבו הוגש לה, ואם הסתיימה התקופה האמורה ביום מנוחה או שבתון שנקבע בחיקוק – עד השעה 14:00 ביום שלאחר יום המנוחה או השבתון כאמור; החליטה הוועדה לאשר את התיקון {{ח:חיצוני|צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה)|לצו}} – יפורסם ברשומות סמוך לאחר מכן וייכנס לתוקף במועד פרסומו, אלא אם כן נקבע בו מועד מאוחר יותר; {{ח:תתת|(2)}} לא קיבלה הוועדה החלטה כאמור בפסקה (1) בתוך המועד הקבוע באותה פסקה, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} התיקון {{ח:חיצוני|צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה)|לצו}} יפורסם ברשומות וייכנס לתוקף עם פרסומו, והכול אלא אם כן החליט המנהל אחרת, ובלבד שמועד הכניסה לתוקף לא יהיה מוקדם ממועד הפרסום ברשומות; {{ח:תתתת|(ב)}} הוועדה תקיים דיון בתיקון {{ח:חיצוני|צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה)|לצו}} ותחליט אם לאשרו, כולו או חלקו, לא לאשרו או לשנות את תקופת תוקפו, בתוך שבעה ימים מהמועד שהוגש לה; ועדת הכנסת רשאית במהלך התקופה האמורה להאריכה, לעניין דיון מסוים, לפרק זמן שלא יעלה על שבעה ימים; {{ח:תתתת|(ג)}} לא קיבלה הוועדה החלטה לפי פסקת משנה (ב) עד תום התקופה האמורה באותה פסקת משנה, ואם הוחלט על הארכתה – עד תום תקופת ההארכה (בסעיף קטן זה – המועד האחרון להחלטת הוועדה), יביא יושב ראש הכנסת את אישור התיקון {{ח:חיצוני|צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה)|לצו}} להצבעה בכנסת בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר עד תום שבעה ימים מהמועד האחרון להחלטת הוועדה; {{ח:תתתת|(ד)}} החליטה הוועדה שלא לאשר את התיקון {{ח:חיצוני|צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה)|לצו}}, ואם הובא התיקון {{ח:חיצוני|צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה)|לצו}} לאישור הכנסת – החליטה הכנסת כאמור או לא קיבלה החלטה בעניין, יפקע תוקפו של התיקון {{ח:חיצוני|צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה)|לצו}} באותו מועד; {{ח:תתתת|(ה)}} הודעה על פקיעת תוקף התיקון {{ח:חיצוני|צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה)|לצו}} כאמור והודעה על החלטה של הוועדה לאשר את {{ח:חיצוני|צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה)|הצו}}, כולו או חלקו, או לשנות את תקופת תוקפו, יפורסמו ברשומות; {{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (1), בהתקיים דחיפות המחייבת כי תיקון מסוים {{ח:חיצוני|צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה)|לצו}} ייכנס לתוקף במועד מוקדם יותר, המנהל רשאי לתקנו בלי אישור הוועדה; התיקון {{ח:חיצוני|צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה)|לצו}} יוגש לוועדה סמוך ככל האפשר לאחר פרסומו ברשומות, בליווי דברי הסבר והתשתית העובדתית שעמדה בבסיס ההחלטה להתקינו, ויחולו לעניין אישורו הוראות פסקה (2)(ב) עד (ה). {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 2|בסעיף 2(ב) לחוק העונשין}}, אישור לעבירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20ג|בסעיף 20ג}} שהוראות לגביהן נקבעו בתיקון {{ח:חיצוני|צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה)|לצו}}, יינתן בידי הוועדה או בידי הכנסת בהתאם להוראות סעיף קטן (א); לא אושרה עבירה שהוראה לגביה נקבעה בתיקון {{ח:חיצוני|צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה)|לצו}} בידי הוועדה או בידי הכנסת, לפי העניין, תתבטל האחריות הפלילית לעשיית העבירות שנקבעו {{ח:חיצוני|צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה)|בצו}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 4|סעיף 4 לחוק העונשין}}, וקנס ששולם – יוחזר. {{ח:תת|(ג)}} פורסם תיקון {{ח:חיצוני|צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה)|לצו}} כאמור בסעיף זה, יפרסם השר את עיקרו לציבור באופן בהיר ונגיש המותאם לקבוצות השונות באוכלוסייה, לרבות בשפה הערבית ובשפות נוספות ככל הנדרש, ובכלל זה יציג את עיקרי החובות לפי {{ח:חיצוני|צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה)|הצו}} והעבירות שעומדות בתוקף באותה העת באופן מרוכז, לרבות הנחיות לפי {{ח:חיצוני|צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה)#סעיף 3ה|סעיף 3ה לצו}}; פרסום כאמור יכול שיהיה בעיתונים, בערוצי תקשורת, באינטרנט, במודעות מודפסות על שלטי חוצות או בכל דרך יעילה אחרת שימצא השר לנכון בנסיבות העניין. {{ח:סעיף|20ח|סמכות לדרישת מידע|תיקון: תש״ף}} {{ח:תת|(א)}} לשם ביצוע חקירה אפידמיולוגית רשאי חוקר אפידמיולוגי – {{ח:תתת|(1)}} לדרוש מכל אדם, למסור לו את המידע המזהה שלו וכן את מענו, מספר הטלפון שלו ומספר טלפון נוסף של אדם הנמצא בישראל שבאפשרותו לסייע ביצירת קשר עמו, והכול כדי לסייע באיתור מקום או זמן שבו שהה חולה ובאיתור מי שבא במגע קרוב עם חולה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה; {{ח:תתת|(2)}} לדרוש מכל אדם, לתכלית האמורה בפסקה (1), למסור לו כל ידיעה וכן רשימת עובדים או רשימת שוהים במקום שיש בהן כדי לסייע באיתור מקום או זמן שבו שהה חולה בתקופה הנוגעת לחקירה האפידמיולוגית לפי ההנחיות המקצועיות העדכניות של משרד הבריאות, את הידוע לו לגבי פרטי מי שבאו עם החולה במגע קרוב ואת הזמן והמקום שבהם החולה בא עמם במגע. {{ח:תת|(ב)}} בהפעלת הסמכויות המפורטות בסעיף קטן (א) לשם ביצוע חקירה אפידמיולוגית כאמור, רשאי חוקר אפידמיולוגי להסתייע באדם אחר, ובכלל זה חייל (בסעיף זה – גורם מסייע); לא יסייע אדם אחר בביצוע חקירה כאמור, אלא אם כן מתקיימים לגביו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא עבר הכשרה של משרד הבריאות לעניין סיוע בביצוע החקירה, ובכלל זה הכשרה לעניין ההגנה על פרטיותם של מי שמידע לגביהם מתקבל עקב חקירה אפידמיולוגית, וניתן לו אישור בכתב על כך; {{ח:תתת|(2)}} הוא חתם על טופס התחייבות לשמירה על סודיות שבו הובהר לו כי שימוש במידע שלא לפי הוראות חוק זה עלול להוות עבירה פלילית; {{ח:תתת|(3)}} הוא פועל בהנחיית משרד הבריאות ובפיקוחו. {{ח:תת|(ג)}} המנהל יקבע בנוהל הוראות לעניין הגורמים המסייעים כאמור ואופן הסיוע שיתנו. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/policy/mk-04045521/he/files_circulars_mk_mk-04045521.pdf|נוהל סיוע בחקירות אפידמיולוגיות לפי סעיף 20ח(ג) לפקודת בריאות העם, 1940}}.}} {{ח:תת|(ד)}} לא יסייע גורם מסייע בעניינו של אדם שהוא מכיר או סבור שהוא צפוי להכיר. {{ח:תת|(ה)}} ביקש גורם מסייע מאדם למסור לו מידע לפי סעיף קטן (א), רשאי אותו אדם להודיע כי ימסור את המידע רק לחוקר אפידמיולוגי. {{ח:תת|(ו)}} מידע שהתקבל לפי סעיף זה יישמר במערכות המידע של משרד הבריאות בלבד, ולא ייעשה בו שימוש אלא כדי לסייע באיתור מקום או זמן שבו שהה חולה ובאיתור מי שבא במגע קרוב עם חולה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה. {{ח:תת|(ז)}} אדם שהגיע אליו מידע לפי סעיף זה ישמרנו בסוד, לא יגלה את האמור בו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש פרט לתכלית האמורה בסעיף זה. {{ח:תת|(ח)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של מי שנתונה לו סמכות לפי פקודה זו להסתייע באחר. {{ח:סעיף|20ט||תיקון: תשפ״א־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|21|בדיקת מחלבות וסמכות לאסור הספקת חלב|תיקון: תש״ח, תש״ח־2}} {{ח:תת|(1)}} אם יש לו לרופא ממשלתי של כל מחוז הוכחות כי איזה אדם סובל ממחלה מידבקת שיש ליחסה לחלב הנמכר במחוז ע״י איזו מחלבה או כי החלב של כל מחלבה כזאת עלול להביא את המחלה המידבקת על כל אדם הגר במחוז, חייב רופא ממשלתי לבקר את המחלבה ולבדוק אותה ואת כל אדם ואדם העובד בה או הגר בבנין המחלבה או הגר בכל בנין אשר מתגורר בו כל אדם העובד באותה מחלבה, ולהגיש מיד דו״ח על תוצאות בדיקתו לרופא המחוזי של המשרד אשר באותו מחוז, והרופא המחוזי, לאחר שיעיין בדו״ח הנ״ל ובדו״ח של פקיד וטרינרי ממשלתי בדבר מצב בריאותו של העדר ובכל עדות אחרת שתוגש לפניו ע״י הצדדים הנוגעים בדבר, יעשה אחת משתי אלה: או שיתן צו הפוקד על בעל המחלבה לא לספק חלב מאותה מחלבה, בתוך המחוז או מחוצה לו עד לביטול הצו ע״י הרופא המחוזי, או שיחליט כי אין צורך במתן צו כזה. {{ח:תת|(2)}} כל צו כזה יבוטל מיד לכשיווכח הרופא המחוזי כי החלב מן המחלבה הנ״ל שוב אינו עלול לגרום למחלה מידבקת. {{ח:תת|(3)}} הרשות לכל בעל מחלבה המוצא את עצמו נפגע ע״י צו כזה לערער בפני הממונה על המחוז, והממונה על המחוז רשאי ליתן צו הדורש מאת בעל המחלבה לחדול מהספיק חלב או יוכל לשנות או לבטל כל צו שניתן ע״י הרופא המחוזי, ורשאי הוא בכל עת שהיא לבטל כל צו שניתן עפ״י סעיף זה. עד שתינתן ההחלטה בכל ערעור כזה ישאר הצו בתקפו. {{ח:תת|(4)}} כל המסרב להרשות לרופא הממשלתי לערוך את הבדיקה כפי שנקבע לעיל או שלאחר נתינת כל צו עפ״י סעיף זה הוא מוסיף לספק חלב בניגוד לצו, יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס שלא יעלה על עשר לירות ואם הוא ממשיך בעברה זו יהא צפוי לקנס נוסף שלא יעלה על חמש לירות לכל יום שבו הוא ממשיך בעברה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208092.pdf|החוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס׳ 5), תשל״ג–1973}}, במקום העונש הנקוב בסעיף זה יבוא העונש {{ח:פנימי|סעיף 71|שבסעיף 71}}.}} {{ח:תת|(5)}} בעל מחלבה לא יהא צפוי לעמוד למשפט על הפרת חוזה אם נבעה ההפרה מתוך צו שניתן עפ״י סעיף זה. {{ח:סעיף|22|עונשים על העמדת אנשים וחפצים נגועים גלויים לעין כל|תיקון: תש״ח־2, תש״ט־2, תשנ״ב}} {{ח:תת|(1)}} כל אדם – {{ח:תתת|(א)}} הסובל ממחלה מידבקת והוא מגלה עצמו, ביודעין, בצורה שיש בה סכנה לבריאות הצבור בכל רחוב, מקום צבורי, חנות, בית מלון, כלי רכב צבורי או בכל מקום שהשימוש בו משותף לאנשים, פרט לבני המשפחה או לאנשי הבית שהאיש הסובל כנ״ל משתייך אליהם, או כשהוא נתון במצב העלול לסכן את בריאות הצבור, הוא נכנס לכל כלי רכב צבורי מבלי להודיע תחילה לבעליו, למפקחו או לנהגו כי הוא סובל; או {{ח:תתת|(ב)}} הממונה על אדם הסובל כנ״ל והוא מגלה אותו ברבים כאמור לעיל; או {{ח:תתת|(ג)}} הנותן, משאיל, מוכר, מעביר או מגלה כל כלי מטה, מלבושים, סחבות או דברים אחרים העלולים להסתיר בתוכם את נגע ההידבקות, או המתיר לכבס אותם או לגלותם בכל מכבסה או בכל מקום שהשימוש בו משותף לכמה אנשים, פרט לבני המשפחה או לאנשי הבית שהאיש הנגוע משתייך אליהם, מבלי שיחטא אותם תחילה להנחת דעתו של הרופא הממשלתי, {{ח:תת}} יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס שלא יעלה על חמש לירות. {{ח:תת|(2)}} כל בעל או נהג של כלי רכב צבורי {{ח:הערה|[במקור: מרכבה צבורית]}} ידאג לחיטוי כלי הרכב כדי הנחת דעתו של הרופא הממשלתי מיד לאחר שהוביל, לפי ידיעתו, אדם הסובל ממחלה מידבקת ולפי סוגה או מצבה של המחלה עלול כלי הרכב להצפין או לשמור בתוכו את ההידבקות או את גורם ההדבקות; ואם לא יעשה כן יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס שלא יעלה על חמש לירות; אלא שלא יידרש מאת בעל כלי הרכב או מאת נהגו להוביל בכלי הרכב כל אדם הסובל כנ״ל אלא אם כן שולם לו סכום שיש בו כדי לכסות כל הפסד או הוצאה העלולים להגרם לו ע״י ביצוע הוראות סעיף זה. {{ח:תת}} חובתו של המשרד תהא, לכשידרש על ידי בעל כלי הרכב או על ידי נהגו, לדאוג לחיטוי כלי הרכב הצבורי כנ״ל, והמשרד יעשה זאת בחנם. {{ח:תת|(3)}} כל המשכיר ביודעין בית, חדר או חלק של בית שבו סבל אדם ממחלה מידבקת, בלא שחיטא, להנחת דעתו של הרופא הממשלתי או מפקח הבריאות, את הבית, החדר או החלק של הבית וכל החפצים שבו העלולים לשמור בהם את ההידבקות, יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס שלא יעלה על עשרים לירות. {{ח:תת}} לצרכי סעיף־קטן זה רואין את בעליו של בית מלון כאילו השכיר חלק של בית לאדם שנתקבל כאורח לאותו בית מלון. {{ח:תת|(4)}} הוריו של ילד או אדם הממונה על טיפולו או השגחתו של ילד הסובל או שסבל מאחת המחלות המידבקות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת ג|בתוספת השלישית של פקודה זו}} או מכל מחלה אחרת שיכריז עליה המנהל, במודעה שתפורסם ברשומות, כעל מחלה מידבקת בכל אזור מסויים ולמשך כל תקופה מסויימת לצרכי סעיף־קטן זה, או הוריו של ילד או האדם הממונה על טיפולו או השגחתו של ילד הגר בבית שבו שוררת או שררה מחלה כזאת במשך שלושה חדשים, וביודעין או מתוך רשלנות הם מרשים לילד לבקר בבית הספר בלא שיקבלו ויראו למורה או לאדם אחר הממונה על בית הספר תעודה מרופא בעל רשיון כי מותר לילד לבקר בבית הספר, ייאשמו בעבירה ויהיו צפויים לקנס. {{ח:תת}} כל מורה אשר ירשה לילד, ביודעין, לבקר בבית ספר מתוך הפרת הוראות סעיף־קטן זה, יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס של לא יותר מחמש לירות. {{ח:תת|(5)}} שום אדם הסובל ממחלה מידבקת או הגר בבית מנוגע או שהוכח כי הוא מצפין בגופו את גורם ההידבקות של מחלה מידבקת באופן המהווה סכנה לאחרים:– {{ח:תתת|(א)}} לא יעסוק בכל מלאכה הקשורה בהספקת מזון אם לא נקטו באמצעי־זהירות מתאימים נגד הפצת המחלה; או {{ח:תתת|(ב)}} לא ינהל כל עסק או מסחר באופן העלול להפיץ את המחלה; {{ח:תת}} כל העובר ביודעין על הוראות סעיף־קטן זה יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס שלא יעלה על עשר לירות. {{ח:תת|(6)|(א)}} אם מת אדם ממחלה מידבקת בבית חולים או במקום זמני לשיכון חולים, והרופא הממשלתי או רופא בעל רשיון מעיד כי כדי למנוע כל סכנה של העברת המחלה או הפצת ההידבקות רצוי, לפי דעתו, שלא להוציא את הגופה מבית החולים אל המקום הנ״ל אלא אם כן עומדים לקבור אותה מיד, הרי יהא אסור לכל אדם להוציא את הגופה אלא לצורך זה בלבד; ומשהוצאה הגופה מבית החולים או מהמקום הנ״ל תילקח מיד ישר למקום הקבורה ושם תקבר. {{ח:תתת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|חוק האנטומיה והפתולוגיה#סעיף 4|סעיף 4 לחוק האנטומיה והפתולוגיה, תשי״ג–1953}}, הוראה זו לא תחול על גוויה כאמור {{ח:חיצוני|חוק האנטומיה והפתולוגיה#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק האמור}}.}} {{ח:תתת|(ב)}} כל העובר ביודעין על הוראות סעיף־קטן זה יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס שלא יעלה על עשר לירות. {{ח:תתת|(ג)}} שום דבר האמור בסעיף־קטן זה לא ימנע העברת גופת מת מבית החולים לחדר־המתים, ולצרכי סעיף־קטן זה רואין את חדר־המתים כחלק מבית־החולים. {{ח:ת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208092.pdf|החוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס׳ 5), תשל״ג–1973}}, במקום העונשים הנקובים בסעיף זה יבוא העונש {{ח:פנימי|סעיף 71|שבסעיף 71}}.}} {{ח:סעיף|23|תקנות|תיקון: 1947-2, תש״ח}} {{ח:ת}} רשאי המנהל, באישור שר הבריאות, להתקין מזמן לזמן תקנות שיראה צורך בהן בענין בידודם, שיכונם וריפויים של אנשים הנגועים או העלולים להיות נגועים בכל מחלה אפידמית, מקומית או מידבקת ובענין מניעת התפשטותן, הכנסתן לישראל, או התחלתן של המחלות האלה, הן בימיה, בנהרותיה ובמימיה של הארץ והן ביבשה שלה; ורשאי הוא להכריז מי היא הרשות או מי הן הרשויות אשר תטלנה ותבצענה את התקנות האלה. {{ח:קטע3||מוסדות רפואיים|תיקון: תשנ״ב}} {{ח:סעיף|24|פירוש|תיקון: תשנ״ב, תשס״ג, תשס״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} בפקודה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוסד רפואי“ – בית חולים, מרפאה, מוסד לטיפול במשתמשים בסמים ומעבדה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מטופל“ – מי שמקבל טיפול במוסד רפואי, בין בדרך של אשפוז, שהיית יום או שהיית לילה, ובין בכל דרך אחרת; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ענף רפואה ייחודי“ – ענף רפואה המפורט {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידה מקצועית“ – יחידה בבית חולים, לרבות מחלקה, מכון, מרפאה או חדר ניתוח ולמעט מעבדה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידה מקצועית ייחודית“ – יחידה מקצועית העוסקת בענף רפואה ייחודי. {{ח:תת|(ב)}} לצרכי {{ח:פנימי|חלק ד|חלק זה}} יכלול המונח ”בית חולים“ כל בית חולים, מבראה, בית מרפא וכל בנין המשמש, או מכוון לשמש, לקבל אנשים הסובלים מכל חולי, פצע, ליקוי גופני או רוחני ולקבלת נשים יולדות, כדי לטפל באנשים טיפול רפואי, בין שניתן או הובטח ובין שלא ניתן או הובטח שכר או תשלום ע״י כל אדם שנתקבל שם כנ״ל. {{ח:סעיף|24א|אישור הקמה|תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ג, תשס״ח־3, תשפ״ג}} {{ח:תת|(1)}} לא יקים אדם בית חולים אלא אם כן קיבל אישור לכך, מראש, מאת המנהל (להלן – אישור הקמה); לענין זה, ”הקמה“ – לרבות בניה, הרחבה, הוספת יחידה מקצועית או מיטות, שינוי ייעוד של יחידה מקצועית או של מיטות, פתיחת חדר ניתוח, וכן הסבה או התאמה של מבנה קיים לבית חולים. {{ח:תת|(2)}} המנהל יתן אישור הקמה, בהתחשב בשיקולים רפואיים ובשיקולים הבאים בלבד: {{ח:תתת|(א)}} ההקמה וההפעלה השוטפת של בית החולים לא יטילו מעמסה על ההוצאה הציבורית לבריאות; {{ח:תתת|(ב)}} תוספת המיטות לא תגרום לחריגה משיעור המיטות לנפש על פי יעודן ועל פי צרכי האוכלוסיה באותו אזור. {{ח:תת|(3)}} השר, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, יקבע בתקנות כללים, מבחנים ואמות מידה לביצוע הוראות סעיף קטן (2). {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (אמות מידה לאישור הקמה למרפאות)|תקנות בריאות העם (אמות מידה לאישור הקמה למרפאות), התשע״ז–2017}}.}} {{ח:תת|(3א)}} המנהל לא ייתן אישור הקמה לענין הוספת יחידה מקצועית ייחודית אלא אם כן הוספתה לא תגרום לחריגה מהמספר המרבי של יחידות כאמור בענף הרפואה הייחודי שלגביו מתבקש האישור או משיעור היחידות כאמור לנפש באותו ענף רפואה, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}, ובכפוף לתנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5|באותה תוספת}}. {{ח:תת|(3ב)}} שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר, רשאי לשנות בצו את {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}}. {{ח:תת|(4)}} הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות כל דין. {{ח:סעיף|24ב|סגירת יחידה מקצועית או הפחתה במספר המיטות|תיקון: תשס״ג־3, תשס״ח, תש״ע}} {{ח:ת}} המנהל רשאי, לאחר ששמע את עמדת בית החולים, להורות על סגירת יחידה מקצועית בבית החולים, או על הפחתה של מספר המיטות בו, בכל אחד מאלה – {{ח:תת|(1)}} לשם צמצום ההוצאה הציבורית לבריאות, ובלבד שאין בכך כדי לפגוע בבריאות הציבור; {{ח:תת|(2)}} לשם שמירה על בריאות הציבור או מניעת פגיעה בבריאות הציבור; {{ח:תת|(3)}} לגבי יחידה מקצועית בבית חולים העוסקת בנטילת אברים או בהשתלת אברים כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השתלת אברים|בחוק השתלת אברים, התשס״ח–2008}} – בית החולים או היחידה המקצועית לא קיימו הוראה מהוראות {{ח:חיצוני|חוק השתלת אברים|החוק האמור}}; {{ח:תת|(4)}} לגבי מחלקה מוכרת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תרומת ביציות|בחוק תרומת ביציות, התש״ע–2010}} – בית החולים או המחלקה המוכרת לא קיימו הוראה מהוראות {{ח:חיצוני|חוק תרומת ביציות|החוק האמור}}. {{ח:סעיף|24ג|תשלום לרופא או לבעל מקצוע בעד שירות רפואי שביצע במוסד רפואי|תיקון: תשע״ו}} {{ח:תת|(א)}} כל תשלום לרופא או לבעל מקצוע אחר, בעד שירות רפואי שביצע בתחומי מוסד רפואי, בין שהרופא או בעל המקצוע הוא עובד המוסד הרפואי ובין שאינו עובדו, ישולם לרופא או לבעל המקצוע על ידי המוסד הרפואי בלבד. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על השירותים המפורטים להלן, אלא אם כן קבע שר הבריאות אחרת לגבי כלל קופות החולים וחברות הביטוח כאחד: {{ח:תתת|(1)}} שירות רפואי שלגביו יש לרופא או לבעל המקצוע האחר זכאות לתשלום מחברת ביטוח או מקופת חולים, במסגרת התקשרות ביניהם; {{ח:תתת|(2)}} שירות התייעצות עם רופא או עם בעל מקצוע אחר. {{ח:תת|(ג)}} רופא או בעל מקצוע אחר, או מי מטעמם, לא יקבלו, במישרין או בעקיפין, כל תשלום נוסף על התשלום כאמור בסעיף קטן (א), בעד השירות הרפואי שביצעו בתחומי מוסד רפואי, והמוסד הרפואי לא יאפשר כל תשלום כאמור. {{ח:תת|(ד)}} התקשרות של מוסד רפואי עם רופא או בעל מקצוע אחר לביצוע שירות רפואי בתחומי המוסד הרפואי תכלול התחייבות של הרופא או של בעל המקצוע להימנע מקבלת תשלום נוסף כאמור בסעיף קטן (ג). {{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חברת ביטוח“ – מבטח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוסד רפואי“ – בית חולים או מרפאה כירורגית; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מרפאה כירורגית“ – מרפאה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34(ג)}}, הטעונה רישום בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34(א)(2)}}, ואשר מבוצעות בה פעולות כירורגיות; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קופת חולים“ – קופת חולים במסגרת תכנית לשירותי בריאות נוספים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 10|בסעיף 10 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשלום“ – בין כשכר עבודה ובין בכל דרך אחרת. {{ח:סעיף|24ד|כללים לעניין המשך טיפול רפואי פרטי לאחר טיפול רפואי במסגרת שירות מרפאה ציבורי או קהילתי|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ח, תשפ״ג}} {{ח:תת|(א)|(1)}} שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, יקבע בתקנות כללים שיחולו על רופא, בין שכיר ובין עצמאי, שייעץ לאדם או טיפל בו במסגרת שירות מרפאה ציבורי או שירות מרפאה קהילתי לעניין איסור המשך טיפול באותו אדם או ייעוץ לו שלא במימון ציבורי, במהלך תקופת מרווח שיקבע. {{ח:תתת|(2)}} תקופת המרווח כאמור בפסקה (1) לא תפחת מארבעה חודשים ולא תעלה על שמונה חודשים מעת הייעוץ או הטיפול האחרון שנתן הרופא במסגרת שירות המרפאה הציבורי או שירות המרפאה הקהילתי. {{ח:תתת|(3)}} השר רשאי לקבוע בתקנות כאמור בפסקה (1) ובדרך האמורה בה הגבלות או הקלות במקרים ייחודיים שיקבע, שיחולו במקום האיסור כאמור באותה פסקה, אם מצא שניתן להסתפק בכך לשם מניעת ניגוד עניינים בין עבודתו של הרופא במסגרת שירות מרפאה ציבורי או שירות מרפאה קהילתי ובין עיסוקו כרופא שלא במימון ציבורי. {{ח:תת|(ב)}} שר הבריאות ידווח לוועדת הבריאות של הכנסת על היישום וההשלכות של ההוראות לפי סעיף זה, פעמיים בשנה ב־1 באפריל של כל שנה וב־1 באוקטובר של כל שנה, במשך שלוש שנים החל מיום י״ט בכסלו התשע״ו (1 בדצמבר 2015). {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק ביטוח בריאות“ – {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מימון ציבורי“ – מקורות מימון אלה, כולם או חלקם: {{ח:תתתת|(1)}} מקורות המימון המפורטים {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 13|בסעיף 13(א) לחוק ביטוח בריאות}}; {{ח:תתתת|(2)}} הכנסה שמקורה ברכש של משרד ממשרדי הממשלה, צבא הגנה לישראל או המוסד לביטוח לאומי; {{ח:תתתת|(2א)}} תשלום ששילם תייר מרפא למוסד רפואי ציבורי; לעניין זה, ”מוסד רפואי ציבורי“, ”תייר מרפא“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק תיירות מרפא|בחוק תיירות מרפא, התשע״ח–2018}}; {{ח:תתתת|(3)}} מקורות מימון ציבוריים נוספים שקבעו שר הבריאות ושר האוצר בצו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות מרפאה ציבורי“ – שירות הניתן במרפאת חוץ הפועלת במסגרת בתי חולים כלליים, לרבות מרפאת בריאות הנפש בבתי חולים כלליים וכן מכון המבצע פעולות אבחון בבית חולים כללי ולמעט שירות רפואי פרטי (שר״פ); {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות מרפאה קהילתי“ – שירות שמציעה קופת חולים כחלק מסל שירותי הבריאות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק ביטוח בריאות}}, לרבות שירות כאמור הניתן במכון המבצע פעולות אבחון. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (כללים לעניין המשך טיפול רפואי שלא במימון ציבורי לאחר טיפול רפואי במסגרת שירות מרפאה ציבורי או שירות מרפאה קהילתי)|תקנות בריאות העם (כללים לעניין המשך טיפול רפואי שלא במימון ציבורי לאחר טיפול רפואי במסגרת שירות מרפאה ציבורי או שירות מרפאה קהילתי), התשע״ז–2017}}.}} {{ח:סעיף|25|הפעלת מוסד רפואי|תיקון: תשנ״ב, תשס״ג}} {{ח:תת|(א)}} לא יפתח אדם מוסד רפואי, לא יפעילו ולא ינהלו, אלא אם כן נרשם בידי המנהל בהתאם להוראות פקודה זו והתקנות לפיה. היה המוסד הרפואי בית חולים, יכלול הרישום את פירוט ענפי הרפואה שבהם מורשה בית החולים לעסוק, ואת פירוט היחידות המקצועיות המורשות לפעול בו. {{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לקבוע כי רישומו של מוסד רפואי יהיה לתקופה מוגבלת שתיקבע בעת הרישום, בשים לב לאפיו של המוסד ותיפקודו ושאר נסיבות הנוגעות לענין. {{ח:תת|(ג)}} לא ינהל אדם מוסד רפואי רשום ולא יפעילו אלא בהתאם להוראות פקודה זו והתקנות לפיה, וכן בהתאם לתנאים שקבע המנהל לענין אותו מוסד רפואי. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)|תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה), התשמ״ז–1987}}.}} {{ח:סעיף|25א|סגירת מוסד רפואי|תיקון: תשנ״ב}} {{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי להורות בצו על סגירת מוסד רפואי (להלן – צו סגירה), אם מצא אחת מאלה: {{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות המנהל עפ״י סעיף זה הואצלה לכל רופא מחוזי כמשמעותו בפקודה בתחום לשכת הבריאות המחוזית או הנפתית, לפי הענין, שעליה הוא מופקד (י״פ תשנ״ב, 3781).}} {{ח:תתת|(1)}} המוסד הרפואי אינו רשום לפי הוראות פקודה זו; {{ח:תתת|(2)}} במוסד הרפואי לא קוימה הוראה מהוראות פקודה זו או התקנות לפיה, או לא קויים תנאי שקבע המנהל לאותו מוסד רפואי; {{ח:תתת|(3)}} המוסד הרפואי מתנהל בדרך שאינה לטובת בריאותם או רווחתם של המטופלים בו. {{ח:תת}} לענין סעיף זה, ”מוסד רפואי“ – לרבות חלק ממנו. {{ח:תת|(ב)}} המנהל יקבע בצו הסגירה הוראות לענין ביצועו, לרבות בדבר איסור קבלת מטופלים חדשים, המשך הטיפול במטופלים או העברתם של המטופלים למוסד רפואי אחר, וכן את המועד לסגירת המוסד הרפואי. {{ח:תת|(ג)}} לא יתן המנהל צו סגירה ולא יורה על ביטול רישום לפי סעיף קטן (ו)(2) או (3) אלא לאחר שנתן לבעליו של המוסד הרפואי או למנהלו, הזדמנות להשמיע את טענותיהם בפניו; אולם, אם מצא המנהל כי נשקפת סכנה מיידית חמורה למטופלים, רשאי הוא לתת צו סגירה לאלתר. {{ח:תת|(ד)}} צו סגירה או החלטה על ביטול רישום לפי סעיף קטן (ו) יימסרו לבעליו של המוסד הרפואי או למנהלו. {{ח:תת|(ה)}} בעליו של מוסד רפואי או מנהלו, רשאים, בתוך שלושה חדשים מהיום שבו נמסר להם הצו, או מהיום שבו נמסרה להם החלטת המנהל לבטל את הרישום של המוסד לפי סעיף קטן (ו)(2) או (3), לערור על הצו או ההחלטה לפני שר הבריאות; אין בהגשת הערר כדי לעכב את הביצוע של צו הסגירה. {{ח:תת|(ו)}} המנהל רשאי להורות על ביטול רישומו של מוסד רפואי אם נתקיים בו אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} ניתן צו סגירה ולא הוגש עליו ערר, או הוגש ערר – ונדחה; {{ח:תתת|(2)}} הרישום לא חודש בתום התקופה שנקבעה לו; {{ח:תתת|(3)}} המנהל מצא כי המוסד הרפואי חדל לשמש ככזה. {{ח:תת|(ז)}} בצו סגירה רשאי המנהל להורות למשטרה להיכנס למוסד הרפואי שלגביו ניתן הצו ולנקוט כל אמצעי, לרבות שימוש בכוח סביר, כדי להבטיח ציות לצו. {{ח:סעיף|25ב|מערכת גז רפואי|תיקון: תשפ״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} מנהל מוסד רפואי לא יפעיל אדם בביצוע פעולה מהפעולות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 6|בטור ב׳ לתוספת השישית}} במערכת גז רפואי, אלא אם כן הוא גורם מקצועי המנוי {{ח:פנימי|תוספת 6|בטור א׳ שלצידה}} העומד בתנאי הכשירות המנויים {{ח:פנימי|תוספת 6|בטור ג׳ לאותה תוספת}}, לפי העניין, או אם הוא עובד בפיקוחו ובהדרכתו של גורם מקצועי כאמור; בסעיף זה, ”מערכת גז רפואי“ – מערכת שנועדה לספק למטופל גז בין כותלי המוסד הרפואי, ובלבד שהגז משמש למטרות רפואיות והוא תכשיר רשום כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981}}, או שניתן היתר לשיווקו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 47א|סעיף 47א(ג) לפקודה האמורה}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) – {{ח:תתת|(1)}} מנהל מוסד רפואי רשאי להפעיל אדם לשם ביצוע הפעולות של מתקין מוסמך ומפקח מוסמך המנויות {{ח:פנימי|תוספת 6|בטור ב׳ לתוספת השישית}}, ובלבד שביום כ״ה בסיוון התשפ״ד (1 ביולי 2024) היה אותו אדם בעל ניסיון מעשי של חמש שנים לפחות בעבודה עם מערכת גז רפואי; {{ח:תתת|(2)}} מנהל מוסד רפואי רשאי להפעיל אדם לשם ביצוע הפעולות של איש אחזקה מוסמך המנויות {{ח:פנימי|תוספת 6|בטור ב׳ לתוספת השישית}}, ובלבד שביום כ״ה בסיוון התשפ״ד (1 ביולי 2024) היה אותו אדם בעל ניסיון מעשי של שלוש שנים לפחות בעבודה עם מערכת גז רפואי; {{ח:תתת|(3)}} עד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024) רשאי מנהל מוסד רפואי להפעיל אדם לשם ביצוע הפעולות של איש אחזקה מוסמך, מתקין מוסמך ומפקח מוסמך המנויות {{ח:פנימי|תוספת 6|בטור ב׳ לתוספת השישית}}, אף אם אינו בוגר תוכנית הדרכה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 1|בפרט 1(ג)}}, {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 2|2(ג)}} {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 3|או 3(ג) שבטור ג׳ לתוספת האמורה}}, לפי העניין; {{ח:תתת|(4)}} עד יום ה׳ בתמוז התשפ״ה (1 ביולי 2025) רשאי מנהל מוסד רפואי להפעיל אדם לשם ביצוע הפעולות של מהנדס בודק המנויות {{ח:פנימי|תוספת 6|בטור ב׳ לתוספת השישית}}, אף אם אינו בוגר תוכנית הדרכה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 4|בפרט 4(ג) שבטור ג׳ לתוספת האמורה}}. {{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), מנהל מוסד רפואי לא יפעיל מהנדס בודק כאמור {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}} בבדיקה סופית של מערכת גז רפואי בתום התקנתה או באישורה לפני הכנסתה לשימוש, אם אותו אדם פעל כמתקין מוסמך או כמפקח מוסמך כאמור {{ח:פנימי|תוספת 6|באותה תוספת}} בקשר לאותה מערכת. {{ח:תת|(ד)}} שר הבריאות רשאי – {{ח:תתת|(1)}} לקבוע בתקנות, לעניין {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 1|פרטים 1(ג)}}, {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 2|2(ג)}}, {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 3|3(ג)}} {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 4|ו־4(ג) שבטור ג׳ לתוספת השישית}}, כללים להכרה בתוכניות הדרכה נוספות שאינן מטעם המשרד, ובכלל זה הוראות לעניין תוכני ההדרכה והיקפה, סוג המוסדות הרשאים להעביר את ההדרכה ותשתיות, מיתקנים וכוח האדם הנדרשים להדרכה; {{ח:תתת|(2)}} לשנות, בצו, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, את {{ח:פנימי|תוספת 6|טור ג׳ לתוספת השישית}}, למעט {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 1|פרטים 1(א)}}, {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 2|2(א)}}, {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 3|3(א)}} {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 4|ו־4(א) שבו}}, ובכלל זה לקבוע חובת עמידה בבחינות עיוניות או מעשיות שיערוך המשרד או מי מטעמו; {{ח:תתת|(3)}} אם נקבעה בצו כאמור בפסקה (2) חובת עמידה בבחינות – לקבוע בתקנות את נושאי הבחינות וסדרי הבחינות. {{ח:קטע3||רישום בתי חולים|תיקון: תשנ״ב}} {{ח:סעיף|26|הנהלת בית־<wbr>חולים|תיקון: תשנ״ח}} {{ח:ת}} בבית חולים המתנהל בידי מי שאיננו רופא בעל רשיון ימונה מנהל רפואי שהוא רופא בעל רשיון, אשר ייעץ למנהל בנושאים הרפואיים של בית החולים. {{ח:סעיף|27|תנאי הרישום}} {{ח:ת}} אין רושמים בית חולים אלא אם כן נוכח המנהל – {{ח:תת|(א)}} כי הרופא בעל הרשיון או הרופאים בעלי הרשיון הממונים על אותו בית חולים או על חלקים ממנו מוסמכים לעסוק בכל ענף־רפואה מיוחד או ענפי־רפואה מיוחדים שאותו בית חולים עוסק בהם, וכי מכל הבחינות האחרות ראויים הם לשמש ממונים על בית החולים; וכן {{ח:תת|(ב)}} יש מספר מספיק של אחיות; וכן {{ח:תת|(ג)}} כי האחות הראשית או אדם אחר הממונה על האחיות היא אחות מוסמכת ויש בידה דיפלומה או תעודות־לימוד כאחות, שהן מוכרות מטעם המנהל; וכן {{ח:תת|(ד)}} כי המגרש, הבנין או הבנינים והנוחויות הכלליות מניחים את הדעת מכל הבחינות; וכן {{ח:תת|(ה)}} כי הציוד מתאים ומספיק למילוי כל הדרישות של בית החולים או בית המרפא; וכן {{ח:תת|(ו)}} כי בית החולים מכיל לא פחות משתים עשרה מטות לחולים, מלבד מטות הבידוד. {{ח:סעיף|28|מנהל אחראי}} {{ח:ת}} אם מתנהלים בתי חולים או בתי מרפא על ידי יותר מרופא אחד בעל רשיון, רואין רק אחד מן הרופאים האלה כמנהל והוא יהיה אחראי בתור כזה. {{ח:סעיף|29|ניהול יומנים ורשומות|תיקון: תשל״ג, תשנ״ג־2}} {{ח:ת}} שר הבריאות רשאי לקבוע, דרך כלל או לסוגים של בתי חולים או מרפאות או לגבי סוגי חולים שבהם, יומנים ורשומות אחרות, שקיומם וניהולם חובה על מנהל בית חולים או על רופאיו, או על מנהל מרפאה או על רופאו. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (הודעה על פטירות ואירועים מיוחדים)|תקנות בריאות העם (הודעה על פטירות ואירועים מיוחדים), תש״ם–1980}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (הודעה על אי-התאוששות לאחר הרדמה)|תקנות בריאות העם (הודעה על אי־התאוששות לאחר הרדמה), התשמ״א–1980}}.}} {{ח:סעיף|29א|רשות מבקרת|תיקון: תשל״ג, תשנ״ג־2}} {{ח:תת|(1)}} שר הבריאות רשאי בתקנות לחייב מנהל בית חולים או רופאיו להגיש לרופא ממשלתי שמינה לכך דינים וחשבונות לפי טופס שנקבע בתקנות וכל מידע מיוחד שידרוש הרופא הממשלתי. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (הגשת מידע מיוחד)|תקנות בריאות העם (הגשת מידע מיוחד), תשל״ה–1974}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (דיווח ומידע מיוחד על מחלת הסרטן)|תקנות בריאות העם (דיווח ומידע מיוחד על מחלת הסרטן), התשמ״ב–1982}}.}} {{ח:תת|(2)}} הרופא הממשלתי, או מי שהוא הסמיך לכך בכתב מבין עובדי משרד הבריאות, רשאים בכל עת סבירה לבדוק את היומנים והרשומות המתנהלים בבית החולים, ומנהל בית החולים וכל אדם המועסק בו חייבים להקל על בדיקה כזאת. {{ח:תת|(3)}} הגיעו לשר הבריאות ידיעה או תלונה על מעשה או מחדל שיש עמו חשד סביר לפגיעה בזכות כל שהיא של חולה תוך כדי אשפוזו בבית חולים או תוך כדי טיפול בו במרפאה או עקב האשפוז או הטיפול כאמור, רשאי רופא ממשלתי כאמור בסעיף קטן (1) לבדוק את הרשומות הרפואיות המתייחסות לאותו חולה, ומנהל בית החולים או רופא המרפאה, חייבים לספק לרופא הממשלתי כל מידע שידרשו לצורך בירור המקרה, לרבות מידע מתוך רשומות רפואיות המתייחסות לחולים אחרים, ובלבד שזהותם של חולים אלה לא תיחשף. {{ח:תת|(4)}} האמור בסעיף זה אינו בא לגרוע מכל חובה שהוטלה בהוראה אחרת של פקודה זו או של חיקוק אחר, ואין בו כדי להתיר פרסום שמותיהם של חולים. {{ח:סעיף|29ב|הודעה על חשש אלימות|תיקון: תשל״ג, תשנ״ג־2}} {{ח:ת}} שר הבריאות רשאי לקבוע בתקנות הוראות המחייבות מנהלי בתי חולים או מרפאות הטעונות רישום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34}} וכל האחראים בהם על קבלת חולים לטיפול, להודיע ללא דיחוי לתחנת משטרה קרובה על כל אדם פצוע, חסר הכרה או מת, שהגיע לבית החולים או למרפאה כאמור ושיש חשש סביר שהיה מעורב במעשה אלימות. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (הודעה על חשש אלימות)|תקנות בריאות העם (הודעה על חשש אלימות), תשל״ו–1975}}.}} {{ח:קטע2|חלק ד1|חלק ד׳1: התקנת מצלמות לשם הגנה על מאושפזים בבית חולים גריאטרי|תיקון: תשע״ט}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(תחילתו של {{ח:פנימי|חלק ד1|חלק זה}} ביום 7.1.2020; אולם יישום ההוראות הנוגעות להתקנת מצלמות במרחב הפרטי מעוכבות בשל {{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/19/990/086/A05&amp;fileName{{=}}19086990_A05.pdf&amp;type{{=}}4|צו ביניים בבג״ץ 8699/19}}).}} {{ח:סעיף|29ג|הגדרות|תיקון: תשע״ט, תשפ״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|חלק ד1|בחלק זה}} – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אבטחת מידע“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אבטחת מידע“ – {{ח:הערה|(החל מיום 14.8.2025):}} כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים גריאטרי“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} בית חולים כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 24|בסעיף 24}}, שלפי תנאי רישומו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 25|בסעיף 25}} הוא מורשה לעסוק בטיפול בחולים סיעודיים או תשושי נפש ומיועד כולו לטיפול בחולים כאמור; {{ח:תתתת|(2)}} מחלקה בבית חולים כאמור בפסקה (1), המיועדת לטיפול בחולים סיעודיים או תשושי נפש; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנהל בית החולים“ – מנהל בית חולים גריאטרי כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה ”בית חולים גריאטרי“ או מנהל בית חולים שיש בו מחלקה כאמור בפסקה (2) להגדרה האמורה, לפי העניין; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מרחב משותף“ – חלל המשמש או הנועד לשמש מקום שהייה לרוב המאושפזים בבית חולים גריאטרי, ובכלל זה חדר אוכל וחדר יום; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מרחב פרטי“ – חדר אשפוז בבית חולים גריאטרי המיועד ללינת המאושפז, לרבות חדר רחצה או שירותים הנמצאים בתוך חדר האשפוז או צמוד לו ומיועדים לשימוש המאושפז; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נציג חוקי“ – מי שמונה על ידי המאושפז בייפוי כוח מתמשך לעניינים אישיים, או מי שמונה אפוטרופוס לעניינים אישיים, והכול לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פגיעה“ – ביצוע עבירה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368ד|בסעיף 368ד(ח)(2) עד (5) לחוק העונשין}}. {{ח:סעיף|29ד|מטרה|תיקון: תשע״ט}} {{ח:ת}} מטרתו של {{ח:פנימי|חלק ד1|חלק זה}} לאתר ולמנוע פגיעה במאושפזים בבית חולים גריאטרי באמצעות התקנת מצלמות, תוך שמירה, ככל האפשר, על כבודם ופרטיותם של המאושפזים, של העובדים בבית החולים ושל כל אדם אחר הנמצא בבית החולים. {{ח:סעיף|29ה|חובת התקנת מצלמות בבתי חולים גריאטריים|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} מנהל בית החולים אחראי להתקנת מצלמות שיתעדו את הנעשה במרחב המשותף ובמרחב הפרטי, לשם מניעה ואיתור של פגיעה במאושפזים, לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ד1|חלק זה}}. {{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לפטור בית חולים גריאטרי מהחובה האמורה בסעיף קטן (א), כולה או חלקה, לתקופה שיקבע, אם סבר כי אין הדבר נדרש בשים לב לנסיבות העניין, ורשאי הוא להאריך את תוקפו של הפטור מעת לעת; המנהל אינו רשאי לאצול את סמכותו לפי סעיף קטן זה. {{ח:סעיף|29ו|חובת יידוע בדבר הפעלת מצלמות|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} מנהל בית החולים אחראי להציב בכניסה לבית החולים ובכל מרחב בבית החולים שמופעלות בו מצלמות לפי {{ח:פנימי|חלק ד1|חלק זה}} שלט ברור וקריא, המודיע על הפעלת מצלמות בבית החולים, ובמרחב הפרטי – גם הודעה על זכותו של מאושפז לסרב להפעלת מצלמות במרחב הפרטי שלו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 29ז|בסעיף 29ז}}. {{ח:תת|(ב)}} השלט כאמור בסעיף קטן (א) יהיה בסמל ובמילים, בשפות עברית וערבית, ובמידת הצורך – בשפות נוספות המובנות למאושפזים בבית החולים. {{ח:תת|(ג)}} מנהל בית החולים אחראי ליידע כל מאושפז בדבר הפעלת המצלמות לפי {{ח:פנימי|חלק ד1|חלק זה}}, לרבות מטרת הפעלתן, אופן הפעלתן, מיקומן, השימושים שייעשו בצילומים, ובדבר זכותו של מאושפז לסרב להפעלת מצלמות במרחב הפרטי שלו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 29ז|בסעיף 29ז}}; מידע כאמור יימסר גם לנציגו החוקי של מאושפז, אם יש כזה, ואם מתעורר חשש כי המאושפז אינו מבין את משמעות המידע ולא מונה לו נציג כאמור – לבן משפחתו של המאושפז המוכר לצוות בית החולים. {{ח:תת|(ד)}} היידוע לפי סעיף קטן (ג) יבוצע שבעה ימים לפחות לפני הפעלת המצלמות, או לפני קבלה לאשפוז של מאושפז חדש. {{ח:תת|(ה)}} מנהל בית החולים יידע את כל עובדי בית החולים וכל עובד חדש בבית החולים, לפני תחילת עבודתו, בכתב ובעל פה, בשפה המובנת לעובד, על הפעלת מצלמות בבית החולים, מטרת הפעלתן, מיקומן, אזורי הצילום וכן לגבי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 29י|סעיף 29י}} בעניין הצפייה והשימוש בצילומים. {{ח:סעיף|29ז|סירוב מאושפז להפעלת מצלמות במרחב הפרטי שלו|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} מאושפז רשאי להודיע למנהל בית החולים שבו הוא מאושפז על סירובו להפעלת מצלמות במרחב הפרטי שלו, כולו או חלקו, בכל עת, וכן רשאי הוא לבקש כי צילומים שנעשו עד למתן הודעת הסירוב – יימחקו; הודיע מאושפז כאמור – תופסק הפעלת המצלמות לפי בקשתו, ואם ביקש גם למחוק את הצילומים – יימחקו הצילומים, ובלבד שעד אותו מועד לא קיבל מנהל בית החולים מידע או תלונה על אירוע המעורר חשש לפגיעה העולה מהצילומים. {{ח:תת|(ב)}} היה למאושפז נציג חוקי, רשאי הנציג החוקי להודיע על סירובו להפעלת המצלמות במרחב הפרטי של המאושפז ולמחיקת צילומים שנעשו עד למתן הודעת הסירוב, ויחולו הוראות סעיף קטן (א); חילוקי דעות בין המאושפז ובין נציגו החוקי ייחשבו עניין אישי מהותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 32ט|סעיף 32ט(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 67ו|או 67ו(4) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962}}. {{ח:תת|(ג)}} הודעת הסירוב והפסקת הפעלת המצלמות לפי סעיף זה יתועדו ברשומה הרפואית של המאושפז. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), הוראות {{ח:פנימי|חלק ד1|חלק זה}} יחולו גם על מאושפז שאינו מסוגל להבין בדבר ולקבל החלטות בקשר אליו, ואין לו נציג חוקי. {{ח:סעיף|29ח|אופן התקנת המצלמות והפעלתן|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} המצלמות יותקנו ויופעלו בבית חולים גריאטרי באופן שמספרן, מיקומן, זוויות הצילום שלהן, בחירת האמצעים הטכנולוגיים לצילום וטיב הצילום ואיכותו, יאפשרו תיעוד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 29ה|בסעיף 29ה}}, והכול במטרה למנוע פגיעה במאושפזים בבית החולים הגריאטרי, תוך שמירה ככל האפשר על כבודם ועל פרטיותם של המאושפזים, של עובדי בית החולים הגריאטרי ושל כל אדם אחר הנמצא בבית החולים הגריאטרי, ולפי הוראות סעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ב)}} המצלמות יותקנו ויופעלו לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} המצלמות יוצבו באופן גלוי ולא יוסתרו; {{ח:תתת|(2)}} המצלמות יצלמו בלא הקלטת קול; {{ח:תתת|(3)}} המצלמות יותקנו באופן שימנע, ככל האפשר, גרימת נזק או חבלה בהפעלתן; {{ח:תתת|(4)}} לאף אדם, פרט לגורם שהסמיך לכך מנהל בית החולים, לא תהיה אפשרות להפעיל את המצלמות או להפסיק את הפעלתן; {{ח:תתת|(5)}} הצילום במרחב הפרטי יתבצע רק כאשר שני אנשים או יותר נמצאים במרחק שאינו עולה על 50 סנטימטרים זה מזה; {{ח:תתת|(6)}} הצילום במרחב הפרטי לא יאפשר לזהות את המצולמים, ובלבד שתישמר האפשרות לזהותם, בעת ביצוע בירור, בקרה וחקירה בידי המוסמכים לכך לפי כל דין. {{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות נוספות לעניין התקנה והפעלה של מצלמות במרחב המשותף ובמרחב הפרטי. {{ח:סעיף|29ט|שמירת הצילומים|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} מנהל בית החולים ישמור את הצילומים לפי {{ח:פנימי|חלק ד1|חלק זה}} לתקופות המנויות להלן, ולאחריהן יימחקו הצילומים אוטומטית, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 29יב|סעיף 29יב(ב)}}: {{ח:תתת|(1)}} צילומים במרחב הפרטי – 60 ימים ממועד הצילום; {{ח:תתת|(2)}} צילומים במרחב המשותף – 45 ימים ממועד הצילום. {{ח:תת|(ב)}} מנהל בית החולים ינקוט אמצעים סבירים כדי למנוע גישה שאינה מותרת לצילומים, ובכלל זה מניעת חיבור של המצלמות וכל מחשב או התקן שעל גביו נשמרים הצילומים לרשת תקשורת; הצילומים יישמרו בנפרד מכל מאגר מידע אחר בבית החולים, ולא יועברו או יחוברו לכל מאגר מידע אחר בלא הסכמה כדין. {{ח:סעיף|29י|צפייה ושימוש בצילומים}} {{ח:תת|(א)}} לא יצפה אדם בצילומים לפי {{ח:פנימי|חלק ד1|חלק זה}}, לא יעתיקם, לא יעבירם לאחר ולא יעשה בהם או במידע שהתגלה לו מהם כל שימוש, אלא לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ד1|חלק זה}} או לפי צו של בית משפט. {{ח:תת|(ב)}} מנהל בית החולים אחראי להפעלה של מערכת ניטור ובקרה שתתעד את כל ניסיונות הגישה למערכת שבה נשמרים הצילומים ולרישום הפרטים המזהים של מי שניגש למערכת, מועד הגישה וטעמיה. {{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|חלק ד1|חלק זה}} כדי לגרוע מסמכויות הנתונות לגורמים המוסמכים, לפי כל דין, לרבות ביחס לשימוש בצילומים. {{ח:תת|(ד)}} צילומים לפי {{ח:פנימי|חלק ד1|חלק זה}} אינם מהווים רשומה רפואית, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה#סעיף 17|בסעיף 17 לחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}}. {{ח:סעיף|29יא|מורשי גישה|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} מנהל בית החולים יקבע מורשי גישה לצילומים מבין אלה: חבר הנהלת בית החולים כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26}}, האחות הראשית של בית החולים כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 27|בסעיף 27(ג)}}, רופא שהוא מנהל מחלקה או אחות אחראית מחלקה. {{ח:תת|(ב)}} בבית חולים שיש בו יותר משתי מחלקות לא יפחת מספר מורשי הגישה לפי סעיף קטן (א) משלושה אך לא יעלה על מורשה גישה אחד לכל מחלקה; בבית חולים שיש בו לכל היותר שתי מחלקות מספר מורשי הגישה כאמור יהיה שלושה; לעניין זה, ”מחלקה“ – כאמור בפסקה (2) להגדרה ”בית חולים גריאטרי“. {{ח:תת|(ג)}} התעורר חשש לפגיעה במאושפז, יצפה מורשה גישה בצילומים, יתעד בכתב את סיבת הצפייה, וידווח למנהל בית החולים על הצפייה ועל ממצאיו; עלה מהצילומים חשד לפגיעה במאושפז יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 29יב|סעיף 29יב}}. {{ח:תת|(ד)}} השר יקבע הוראות בדבר הכשרת מורשי גישה, ובכלל זה הכשרה לעניין הגנת הפרטיות. {{ח:סעיף|29יב|הודעה על חשש לפגיעה במאושפז|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} צפה מורשה גישה בצילומים שעלתה מהם פגיעה במאושפז, יודיע על כך מיד למנהל בית החולים; ואולם היה למורשה הגישה יסוד סביר להניח כי מנהל בית החולים מעורב בפגיעה, יודיע על כך למנהל ולא למנהל בית החולים. {{ח:תת|(ב)}} קיבל מנהל בית החולים או המנהל הודעה כאמור בסעיף קטן (א), יורה לשמור את הצילומים הקשורים לפגיעה ועשויים לסייע בבירורה, מעבר לתקופות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 29ט|בסעיף 29ט(א)}}, עד להשלמת ההליכים הנדרשים על פי כל דין לבירור ולחקירה של הפגיעה. {{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|חלק ד1|חלק זה}} כדי לגרוע מחובת דיווח לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368ד|סעיף 368ד לחוק העונשין}}. {{ח:סעיף|29יג|צפייה וקבלת מידע על ידי המנהל כללי|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} לשם בדיקת תלונה המעלה חשש לפגיעה במאושפז, המנהל רשאי לבקש מבית חולים גריאטרי לצפות בצילומים. {{ח:תת|(ב)}} מנהל בית החולים יאפשר למנהל גישה נוחה לצפייה בצילומים ויספק לו קובצי צילום אם יתבקש לעשות כן. {{ח:תת|(ג)}} לשם פיקוח על ביצוע הוראות {{ח:פנימי|חלק ד1|חלק זה}}, רשאי המנהל לדרוש מכל אדם מידע ומסמכים, ככל הדרוש לביצוע הוראות {{ח:פנימי|חלק ד1|חלק זה}}, בלי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה לו לפי כל דין. {{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי לאצול את סמכותו לפי סעיף זה ללא יותר משמונה עובדי המשרד, שהוסמכו לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}}. {{ח:סעיף|29יד|שימוש מותר במצלמות|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} בית חולים גריאטרי לא יפעיל מצלמות במרחב המשותף או במרחב הפרטי, אלא לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ד1|חלק זה}}. {{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|חלק ד1|חלק זה}} כדי למנוע שימוש במצלמות שאינן קבועות, לפי הוראות כל דין. {{ח:סעיף|29טו|דיווח|תיקון: תשע״ט}} {{ח:ת}} מנהל בית החולים ידווח למנהל, אחת לשנה, על קיום הוראות {{ח:פנימי|חלק ד1|חלק זה}} לגבי בית החולים שבניהולו; דיווח כאמור יכלול, בין השאר, מידע בעניינים אלה: {{ח:תת|(1)}} קיום חובת היידוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 29ו|סעיף 29ו}}; {{ח:תת|(2)}} פירוט לגבי אופן התקנת המצלמות והפעלתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 29ח|סעיף 29ח}}; {{ח:תת|(3)}} שמירת הצילומים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 29ט|סעיפים 29ט}} {{ח:פנימי|סעיף 29יב|ו־29יב(ב)}}; {{ח:תת|(4)}} הפעלתה של מערכת ניטור ובקרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 29י|סעיף 29י(ב)}}. {{ח:סעיף|29טז|ביצוע ותקנות|תיקון: תשע״ט, תשפ״ג}} {{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע {{ח:פנימי|חלק ד1|חלק זה}}, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, בין השאר בעניינים אלה: {{ח:תתת|(1)}} אופן שמירת הצילומים; {{ח:תתת|(2)}} אופן הגישה לצילומים וניהול ההרשאות לצפייה בהם; {{ח:תתת|(3)}} אופן השימוש בטכנולוגיות המבטיחות, ככל האפשר, את השמירה על כבודם ופרטיותם של המאושפזים בבית החולים הגריאטרי ושל כל אדם אחר הנמצא בו, ועל אבטחת המידע הנקלט במצלמות; {{ח:תתת|(4)}} אופן הפיקוח והביקורת על קיום ההוראות שלפי {{ח:פנימי|חלק ד1|חלק זה}}; {{ח:תתת|(5)}} מסירת צילומים ומידע הקשור אליהם במסגרת קיום חובת דיווח לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368ד|סעיף 368ד לחוק העונשין}}. {{ח:תת|(ב)}} בתקנות לפי סעיף זה, רשאי השר לחייב את מנהל בית החולים לקבוע נוהל לשם קיומן של הוראות {{ח:פנימי|חלק ד1|חלק זה}} בבית החולים שבניהולו. {{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי {{ח:פנימי|חלק ד1|חלק זה}} יותקנו בהסכמת שר המשפטים ושר האוצר ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת. {{ח:קטע2|חלק ד2|חלק ד׳2: הוראות שונות|תיקון: תשע״ט}} {{ח:סעיף|30|בקורת והשגחה}} {{ח:ת}} המנהל או רופא ממשלתי רשאים בכל עת נוחה להכנס לבית חולים או לבית מרפא לשם השגחה ובקורת, ורשאי הוא לדרוש כי יראו לו את תעודות ההכשרה של האחיות העובדות שם והעתק מן התקנות שהותקנו עפ״י {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}}. {{ח:סעיף|31||תיקון: תש״ח, תשנ״ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|32||תיקון: תש״ח־2, תשנ״ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|33|תקנות|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ג־2}} {{ח:ת}} רשאי המנהל להתקין תקנות בענין פתיחתם, רישומם, הנהגתם ופיקוחם של בתי חולים ובתי מרפא, והעתק מכל תקנות שהתקינו עפ״י סעיף זה ימסר לכל בית חולים ובית מרפא רשומים; בלא לפגוע בכללות הסמכויות הניתנות בסעיף זה, רשאי המנהל להתקין תקנות הקובעות את הדרישות בענין – {{ח:תת|(א)}} הסידורים הסניטריים; {{ח:תת|(ב)}} שיכון לחולים ולאחיות; {{ח:תת|(ג)}} מקום לניתוחים, למעבדות, לפעולות עיקור וחיטוי, לבתי מרקחת ולשאר צרכים טכניים; {{ח:תת|(ד)}} האחיות, הן מבחינת הכשרותיהן והן מבחינת אימונן; {{ח:תת|(ה)}} הכנתו ואגירתו של מזון, הן לחולים והן לחבר העובדים; {{ח:תת|(ו)}} סידורים רפואיים וביתיים בדרך כלל; {{ח:תת|(ז)}} סידורים לחיטוי ולמניעת התפשטותה של הידבקות; {{ח:תת|(ח)}} סידורים למקרה דליקה; {{ח:תת|(ט)}} קבלתם של חולים, לרבות הסדרת האשפוז על פי מקומות מגוריהם של החולים ונהלי שחרור חולים; {{ח:תת|(י)}} שעות העבודה ותנאי העבודה לאחיות; {{ח:תת|(יא)}} ניהול מקצועי; {{ח:תת|(יב)}} טיפול רפואי נאות בחולים. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (רישום בתי חולים)|תקנות בריאות העם (רישום בתי חולים), תשכ״ו–1966}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)|תקנות בריאות העם (שמירת רשומות), תשל״ז–1976}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (בנק זרע)|תקנות בריאות העם (בנק זרע), תשל״ט–1979}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)|תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים), התשמ״א–1980}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (ניסויים רפואיים בבני אדם)|תקנות בריאות העם (ניסויים רפואיים בבני אדם), התשמ״א–1980}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (כריתת איבר וטיפול בהקרנות לאור ממצאי בדיקה פתולוגית בלבד)|תקנות בריאות העם (כריתת איבר וטיפול בהקרנות לאור ממצאי בדיקה פתולוגית בלבד), התשמ״א–1981}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (צוות סיעודי בבתי חולים)|תקנות בריאות העם (צוות סיעודי בבתי חולים), התשמ״א–1981}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (הפריה חוץ-גופית)|תקנות בריאות העם (הפריה חוץ־גופית), התשמ״ז–1987}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (עוסקים בסיעוד בבתי חולים)|תקנות בריאות העם (עוסקים בסיעוד בבתי חולים), התשמ״ט–1988}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (מכשירים רפואיים מיוחדים)|תקנות בריאות העם (מכשירים רפואיים מיוחדים), התשנ״ד–1994}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (איסור עישון בבתי חולים)|תקנות בריאות העם (איסור עישון בבתי חולים), התשס״ד–2004}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון)|תקנות בריאות העם (בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון), התשע״ב–2011}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (אישור תואר מומחה בסיעוד)|תקנות בריאות העם (אישור תואר מומחה בסיעוד), התשע״ד–2013}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף)|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף), התשפ״ג–2022}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (פעילות ביחידות להפריה חוץ-גופית (IVF) בשנים 2023-2025)|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (פעילות ביחידות להפריה חוץ־גופית (IVF) בשנים 2023–2025), התשפ״ד–2023}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (קידום תהליכי אקרדיטציה ובקרות רישוי בשנים 2023-2025)|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (קידום תהליכי אקרדיטציה ובקרות רישוי באמצעות הסדרת תהליכי העבודה בתחום הסיעוד, הרפואה, מקצועות הבריאות, אדמיניסטרציה ומינהל ומשק בשנים 2023–2025), התשפ״ד–2023}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (מניעת ירידה תפקודית אצל זקנים במהלך אשפוז בשנים 2023-2025)|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (מניעת ירידה תפקודית אצל זקנים במהלך אשפוז בשנים 2023–2025), התשפ״ד–2023}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (רכש ושימוש בטכנולוגיות קרדיאליות בשנת 2024)|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (רכש ושימוש בטכנולוגיות קרדיאליות בשנת 2024), התשפ״ד–2024}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (צמצום ומניעה של שחיקה בשנים 2024-2025)|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (צמצום ומניעה של שחיקה בשנים 2024–2025), התשפ״ד–2024}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (אשפוז פסיכיאטרי בבתי חולים ציבוריים כלליים בשנים 2024-2025)|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (אשפוז פסיכיאטרי בבתי חולים ציבוריים כלליים בשנים 2024–2025), התשפ״ד–2024}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בפגיות בשנת 2025)|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בפגיות בשנת 2025), התשפ״ה–2024}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת מתמחים ממשיכים בגריאטריה בשנים 2024-2025)|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת מתמחים ממשיכים בגריאטריה בשנים 2024–2025), התשפ״ה–2024}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום מניעת הזיהומים בשנת 2025)|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום מניעת הזיהומים בשנת 2025), התשפ״ה–2025}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום העסקת אחים מומחים בשנים 2025 ו-2026)|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום העסקת אחים מומחים בשנים 2025 ו־2026), התשפ״ה–2025}}.}} {{ח:קטע3||רישום מרפאות|תיקון: תשנ״ב}} {{ח:סעיף|34|מרפאות|תיקון: תש״ם־2, תשנ״ב, תשפ״ג, תשפ״ג־3}} {{ח:תת|(א)}} שר הבריאות רשאי, לאחר התייעצות עם ההסתדרות הרפואית בישראל, לקבוע בתקנות לגבי מרפאות, הן דרך כלל והן לגבי סוגים מהן לפי ענפי השירותים או הטיפול הניתן בהן, הוראות בדבר – {{ח:תתת|(1)}} דרכי הפיקוח על מילוי הוראות התקנות לפי סעיף זה; {{ח:תתת|(2)}} רישום של: {{ח:תתתת|(א)}} מרפאות מסוגים מסויימים, למעט מרפאות של קופת חולים; {{ח:תתתת|(ב)}} לשכה פרטית של רופא או של רופאים שבה מבוצעות פעולות כירורגיות, פעולות הרדמה, צינתור או הזרעה מלאכותית, ופעולות רפואיות הנילוות להן; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (רישום מרפאות)|תקנות בריאות העם (רישום מרפאות), התשמ״ז–1987}}.}} {{ח:תתת|(3)}} התנאים שיקויימו במרפאות לצורך מתן שירות רפואה או טיפול רפואי מסוגים מסויימים; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון)|תקנות בריאות העם (בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון), התשע״ב–2011}}.}} {{ח:תתת|(4)}} סידורי תברואה; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (טיפול בפסולת במוסדות רפואיים)|תקנות בריאות העם (טיפול בפסולת במוסדות רפואיים), התשנ״ז–1997}}.}} {{ח:תתת|(5)}} מקום לפעולות כירורגיות; {{ח:תתת|(6)}} פעולות עיקור וחיטוי; {{ח:תתת|(7)}} מעבדות; {{ח:תתת|(8)}} חדר תרופות וחלוקת תרופות; {{ח:תתת|(9)}} הכשרת הצוות הסיעודי ואימונו; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות)|תקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות), התשמ״א–1981}}.}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (עוסקים בסיעוד בבתי חולים) (אגרות)|תקנות בריאות העם (עוסקים בסיעוד בבתי חולים) (אגרות), התשע״ז–2017}}.}} {{ח:תתת|(10)}} ניהול רשומות, החזקתן, שמירתן והביקורת עליהן. {{ח:תת|(ב)}} תקנות על פי פסקאות (1), (9) ו־(10) של סעיף קטן (א) יותקנו באישור ועדת הבריאות של הכנסת. {{ח:תת|(ג)}} בפקודה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מרפאה“ – מקום שאיננו בית חולים הטעון רישום לפי פקודה זו, או חלק ממנו והמיועד להגשת שירותי רפואה, רפואת שיניים וסיעוד, לרבות טיפול יום וטיפול לילה, להשגחה למטרות אלה על חולים, ועל נשים בזיקה להריון, ושיקום, וכן לקבלת נשים ללידה; לעניין זה, ”הגשת שירותי רפואה“ – לרבות באמצעים מקוונים או טלפוניים, או בבית החולה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קופת חולים“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק מס מקביל, התשל״ג–1973}}. {{ח:קטע3||רישום מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים|תיקון: תשנ״ב}} {{ח:סעיף|35|מוסד לטיפול רפואי במשתמשים בסמים|תיקון: תש״ם־2, תשנ״ג}} {{ח:תת|(א)}} שר הבריאות רשאי לקבוע לגבי מוסדות לטיפול רפואי במשתמשים בסמים, הן דרך כלל והן לגבי סוגים מהם, לפי הטיפול הניתן בהם, הוראות בדבר רישום, ארגון וניהול המוסדות, לרבות התנאים התברואיים, הבטיחותיים והחמריים של המוסד, תפוסתו, תקן עובדיו והכשרתם המקצועית לרבות הכשרתו המקצועית של מנהל המוסד, דרכי הטיפול שיתן המוסד או ניהול רשומות ושמירתן; לענין זה, ”רישום“ – לרבות רשיון כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים|בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ״ג–1993}} (להלן – חוק המוסדות). {{ח:תת|(ב)}} בקשה לרישום של מוסד לטיפול רפואי במשתמשים בסמים (בסעיף זה – הבקשה) תוגש לועדה שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים|חוק המוסדות}} (בסעיף זה – הועדה) ובדרך שנקבעה בו. {{ח:תת|(ג)}} קבעה הועדה שהבקשה מתייחסת למוסד לטיפול רפואי במשתמשים בסמים (להלן – המוסד) והעבירה אותה לטיפולו של שר הבריאות, יחולו הוראות פקודה זו על הבקשה ועל המוסד האמור בה. {{ח:תת|(ד)}} שר הבריאות ימנה מפקחים לענין פיקוח על מוסד אשר יהיו רשאים לעשות את אלה: {{ח:תתת|(1)}} להיכנס לכל מוסד אף אם הוא מצוי בבית סוהר; {{ח:תתת|(2)}} לדרוש הצגתו או מסירתו של כל מסמך, לרבות התיק האישי או הרפואי של המטופל, הנמצא בו ולתפסו; {{ח:תתת|(3)}} לחקור כל אדם במוסד אם הוא סבור שיש לו ידיעות הקשורות לתיפקוד המוסד ולטיפול הניתן בו, בין דרך כלל בין לגבי מטופל מסויים. {{ח:תת|(ה)}} על חקירה כאמור בסעיף קטן (ד) יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}; נתפס מסמך כאמור באותו סעיף קטן יוחזר למי שממנו נלקח תוך שלושים ימים מיום תפיסתו אלא אם כן תוך תקופה זו הועבר המסמך למשטרה לצורך נקיטת הליכים פליליים. {{ח:תת|(ו)}} נמצא המוסד בבית סוהר או בבית מעצר, ייקבעו התקנות, כאמור בסעיף קטן (א), בהתייעצות עם שר המשטרה. {{ח:תת|(ז)}} בפקודה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית סוהר“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית מעצר“ – בית מעצר שבמתקן משטרתי או בבית סוהר; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוסד לטיפול רפואי במשתמשים בסמים“ – כל מקום שבו ניתן או המיועד לתת שירות של טיפול רפואי פיסי או נפשי לשני משתמשים בסמים או יותר, בין אם הטיפול ניתן במוסד או במקום אחר בדרך של אשפוז, שהיית יום או שהיית לילה ובין בכל דרך אחרת; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סם“ – סם מסוכן כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (מוסדות רפואיים לטיפול במשתמשים בסמים)|תקנות בריאות העם (מוסדות רפואיים לטיפול במשתמשים בסמים), התשנ״ד–1994}}.}} {{ח:קטע3||רישום מעבדות|תיקון: תשנ״ב}} {{ח:סעיף|36|מעבדות|תיקון: תש״ם־2, תשנ״ב}} {{ח:תת|(א)}} בפקודה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה“ – מעבדה רפואית, נקודת איסוף, אתר בדיקה ובנק דם; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה רפואית“ – מקום שבו נעשות בדיקות בדגימות שמקורן בבני אדם; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנק דם“ – מקום לאיסוף, לעיבוד, לסיווג, לבדיקה, לאחסון או להפצה של מנות דם או של נגזרות של דם; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נקודת איסוף“ – מקום הנמצא מחוץ לכתלי מעבדה רפואית, שבו אוספים דגימות שמקורן בבני אדם לצורך העברתן למעבדה לשם בדיקה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אתר בדיקה“ – מקום הנמצא מחוץ לכתלי מעבדה רפואית, שבו נעשות בדיקות רפואיות על־אתר בדגימות שמקורן בבני אדם. {{ח:תת|(ב)}} שר הבריאות רשאי בתקנות, לקבוע לגבי מעבדות, הן דרך כלל והן לגבי סוגים מהן, לפי תחומי פעילותן המקצועית וסוגי הבדיקות הנערכות בהן, הוראות בדבר רישום מעבדות וכן הוראות בדבר – {{ח:תתת|(1)}} מתן היתר לאדם להיות מנהל מעבדה והתנאים לקבלת ההיתר; {{ח:תתת|(2)}} כשירויות והתמחויות של עובדי מעבדה; {{ח:תתת|(3)}} תנאים שלפיהם ינוהלו מעבדות, לרבות נהלי ביצוע בדיקות, בטיחות במעבדה, איסוף דגימות וטיפול בהן, רישום ודיווח והבטחת איכות הפעילות של המעבדות; {{ח:תתת|(4)}} התנאים שיקויימו במעבדות לצורך מתן שירותי מעבדה; {{ח:תתת|(5)}} סידורי תברואה; {{ח:תתת|(6)}} פעולות עיקור וחיטוי; {{ח:תתת|(7)}} ניהול רשומות, החזקתן, שמירתן והביקורת עליהן. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (מעבדות רפואיות)|תקנות בריאות העם (מעבדות רפואיות), התשל״ז–1977}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (דיגום וביצוע בדיקות קורונה)|תקנות בריאות העם (דיגום וביצוע בדיקות קורונה), התשפ״א–2021}}.}} {{ח:קטע3||הרכבת אבעבועות}} {{ח:סעיף|37||תיקון: תש״ם־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|38||תיקון: תש״ם־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|39|הרכבה כללית|תיקון: תש״ח, תש״ח־2}} {{ח:ת}} לפי בקשת המנהל רשאי הממונה על המחוז, במודעה לקהל, לצוות על כל האנשים הגרים במחוז שלו או בכל חלק הימנו להרכיב לעצמם אבעבועות בתוך זמן מסויים, אלא אם כן יוכלו אותם אנשים להוכיח כי נעשתה בהם הרכבת אבעבועות מוצלחת תוך פחות משלוש שנים; כל אדם כזה שלא הורכב כך במשך התקופה המפורטת בצו יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס שלא יעלה על לירה אחת או למאסר לא יותר מחודש ימים. {{ח:ת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208092.pdf|החוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס׳ 5), תשל״ג–1973}}, במקום העונש הנקוב בסעיף זה יבוא העונש {{ח:פנימי|סעיף 71|שבסעיף 71}}.}} {{ח:סעיף|40||תיקון: תש״ח־2, תש״ם־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|41|עונש בעד הרכבת חומר אבעבועות|תיקון: תש״ח־2}} {{ח:ת}} כל המביא או מנסה להביא את מחלת האבעבועות על כל אדם, ע״י שהוא מרכיב בו חומר אבעבועות, או ע״י שהוא חושף אותו במזיד לפני חומר אבעבועות, או לפני כל חומר, חפץ או דבר הרווי חומר אבעבועות, או המביא או מנסה להביא במזיד בכל אמצעי אחר את המחלה לארץ, יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס שלא יעלה על עשרים וחמש לירות או למאסר לא יותר מששה חדשים. {{ח:ת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208092.pdf|החוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס׳ 5), תשל״ג–1973}}, במקום העונש הנקוב בסעיף זה יבוא העונש {{ח:פנימי|סעיף 71|שבסעיף 71}}.}} {{ח:סעיף|42|תקנות}} {{ח:ת}} רשאי המנהל להתקין אותן תקנות ולקבוע בהן אותם טפסים שיראה צורך בהם לשם ביצוע של הוראות {{ח:פנימי|חלק ד2|החלק הזה}} הדן בהרכבת אבעבועות. {{ח:קטע2|חלק ה|חלק ה{{ח:הערה|׳}}: הוראות בענין המלחמה במלריה}} {{ח:סעיף|42א|הגדרות|תיקון: תשנ״א}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ה|בחלק זה}} {{ח:פנימי|חלק ו|ובחלק ו׳}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו להיות המנהל לענין {{ח:פנימי|חלק ה|חלק זה}} {{ח:פנימי|חלק ו|וחלק ו׳}} למעט לענין {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(י) ו־(טו)}} {{ח:פנימי|סעיף 64|וסעיף 64(ג)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ממונה על איכות הסביבה“ – מי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו להיות ממונה על איכות הסביבה לענין {{ח:פנימי|חלק ה|חלק זה}} {{ח:פנימי|חלק ו|וחלק ו׳}} אולם לענין {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(י) ו־(טו)}} – הרופא המחוזי. {{ח:סעיף|43|על דיירים ומחזיקים לנקוט באמצעי זהירות כנגד גידול יתושים}} {{ח:תת|(1)}} כל דייר או מחזיק או, בהעדרם, כל בעל מקום, חייב לנקוט בכל אמצעי הזהירות הדרושים בהתאם לפקודה זו ולכל תקנות שהותקנו על פיה ע״י המנהל, כדי למנוע את גידול היתושים. {{ח:תת|(2)}} אם שני אנשים או יותר משנים רשומים כמחזיקים במשותף או כבעלים משותפים, רואין כל אחד ואחד מהם כמחזיק או כבעל לצורך {{ח:פנימי|חלק ה|חלק זה}}. {{ח:סעיף|44|הגבלה בענין גידול אורז|תיקון: תש״ח, תשנ״א}} {{ח:ת}} אסור לגדל אורז בארץ, מלבד באותם אזורים ובאותה צורה שיאושרו ע״י השר לאיכות הסביבה. {{ח:סעיף|45|על מחזיקי קרקעות שלחין לנקוט באמצעים למניעת גידול יתושים}} {{ח:תת|(1)}} על המחזיק בקרקעות שלחין או בגני שלחין, או, בהעדר המחזיק, על בעל הקרקעות או הגנים, לנקוט באמצעים הדרושים כדי למנוע את תעלות הניקוז, הבארות, התעלות הפרטיות או תעלות ההשקאה שבקרקעות אלה מלספק מקומות גידול ליתושים. {{ח:תת|(2)}} המנהל יכול להודיע על אותם האמצעים הדרושים בכל מקרה מסויים, או לקבוע את האמצעים בצורת הוראות כלליות. {{ח:תת|(3)}} כל תעלת ניקוז חדשה בקרקעות כאלה תהא עשויה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|חלק ה|חלק זה}} ולכל תקנות שיתקינו על פיו. {{ח:סעיף|46|ניקוז אדמת־<wbr>ביצות}} {{ח:ת}} מקום שיש בסביבה תעלת ניקוז ראשית או שאר אמצעי ניקוז מספיקים, רשאי המנהל לדרוש מאת המחזיק או מאת הבעל של כל אדמת ביצה שהוכרזה ע״י המנהל כמקור מלריה לעשות אותם חיבורים אל התעלה או אותם שינויים בתעלה שיביאו לידי ניקוזה המוצלח של אותה קרקע. {{ח:סעיף|47|יש להחזיק את הנחלים ואמות המים במצב טוב}} {{ח:ת}} רשאי המנהל לדרוש מאת המחזיק או הבעל של קרקע שדרכה עוברים נחלים או אמות מים, או מאת כל אדם שיש לו זכות שימוש באותם נחלים או אמות מים, להחזיק את הנחלים או אמת המים במצב כזה שלא יאפשר גידול יתושים. לצורך זה רשאי המנהל לדרוש מאותו מחזיק או בעל או האדם האחר למלא אחרי התקנות הקבועות ואחרי כל הוראות שיוציא בהתאם לכך בכל מקרה מסויים. {{ח:סעיף|48|רשות כניסה|תיקון: תש״ח, תשכ״ד־2, תשנ״א}} {{ח:ת}} הממונה על איכות הסביבה רשאי בכל עת מתאימה בשעות היום להכנס לכל מקום כדי להוכח אם עוברים או עברו באותו מקום על {{ח:פנימי|חלק ה|חלק זה}} או על כל תקנות שהתקינו על פיו: {{ח:ת}} בתנאי שאין להכנס לכל בית דירה אלא בהסכמת הדייר או בתוקף צו מאת שופט של בית משפט שלום. {{ח:סעיף|49|סמכות המנהל להוציא לפועל אמצעי מניעה|תיקון: תש״ח, תשנ״א}} {{ח:ת}} לאחר שהמנהל מסר לאדם מודעה כהלכה הדורשת ממנו להוציא לפועל כל אמצעים נחוצים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|חלק ה|חלק זה}}, ולאחר שלא מלא האדם אחר אותה מודעה, תהא לו למנהל הסמכות, באישורו של הממונה על איכות הסביבה, להוציא לפועל אותם אמצעים בעצמו ולגבות את ההוצאות מאותו אדם כפי שנקבע עפ״י {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}. {{ח:סעיף|50|מציאותם של זחלי־<wbr>יתושים היא עברה|תיקון: תשנ״א, תשע״א}} {{ח:ת}} למרות כל הוראה שבפקודה זו, הרי לכשימצא הממונה על איכות הסביבה, מפקח או מפקח הגנת הסביבה יתושים חיים בדרגות בלתי מבוגרות בכל בית או בכל גן שעל יד הבית, יהא המחזיק או, כשאין מחזיק, יהא הבעל אשם בעברה עפ״י {{ח:פנימי|חלק ה|חלק זה של הפקודה}}. {{ח:סעיף|51||תיקון: תש״ח־2, תשנ״ז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|52|תקנות|תיקון: תש״ח, תשנ״א}} {{ח:ת}} השר לאיכות הסביבה רשאי, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, להתקין תקנות לשם ביצוע הוראות {{ח:פנימי|חלק ה|חלק זה}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (מלחמה במלריה)|תקנות בריאות העם (מלחמה במלריה), 1941}}.}} {{ח:קטע2|חלק ה1|חלק ה{{ח:הערה|׳}}1: איכותם התברואית של מים|תיקון: תש״ל}} {{ח:סעיף|52א|הגדרות|תיקון: תש״ל}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ה1|בחלק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איכות תברואית“ – תכונות ביאולוגיות, פיסיקליות, כימיות, רדיואקטיביות או אורגנולפטיות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מי שתיה“ – מים המיועדים לשתיה ולבישול מזון, ובתעשיית מזון – מים המיועדים להיכנס להרכב המזון או הבאים במגע, או העלולים לבוא במגע, עם חומר מהחמרים שמהם מורכב המזון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן למי שתיה“ – כל מיתקן או אבזר המשמשים להפקתם, להספקתם, להובלתם או לצריכתם של מי שתיה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק“ – כל המספק מים לאחר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות בריאות“ – מי ששר הבריאות מינהו רשות בריאות לצורך {{ח:פנימי|חלק ה1|חלק זה}}. {{ח:סעיף|52ב|תקנות בדבר איכותם התברואית של מים|תיקון: תש״ל}} {{ח:תת|(א)}} שר הבריאות רשאי להתקין תקנות – {{ח:תתת|(1)}} הקובעות את איכותם התברואית של מי שתיה, בין דרך כלל ובין למקום פלוני או לשימוש פלוני; {{ח:תתת|(2)}} הקובעות תנאים תברואיים למקור מים המיועד לשמש מקור מי שתיה ולמיתקני מי שתיה; {{ח:תתת|(3)}} המחייבות או המסמיכות לחייב בעלי מיתקנים להפקת מים ממקורות מים שאינם ראויים לשתיה, להספקתם, להובלתם או לצריכתם, להציב, על חשבונם, שלטי אזהרה נגד השימוש במים אלה כמי שתיה; {{ח:תתת|(4)}} בדבר ההיבט התברואי של תכנונן, התקנתן והפעלתן של מערכות מי שתיה; {{ח:תתת|(5)}} בדבר תקינותם התברואית של מיתקנים למי שתיה. {{ח:תת|(ב)}} תקנות לענין פסקה (5) לסעיף קטן (א) יותקנו לאחר התייעצות עם שר החקלאות. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (מערכות בריכה למי שתיה)|תקנות בריאות העם (מערכות בריכה למי שתיה), התשמ״ג–1983}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (מים מינרליים ומי מעין)|תקנות בריאות העם (מים מינרליים ומי מעין), התשמ״ז–1986}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (מיתקן דישון במערכת מים)|תקנות בריאות העם (מיתקן דישון במערכת מים), התשמ״ז–1987}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (התקנת מכשיר מונע זרימת מים חוזרת)|תקנות בריאות העם (התקנת מכשיר מונע זרימת מים חוזרת), התשנ״ב–1992}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתיה)|תקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתיה), התשנ״ה–1995}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומיתקני מי שתייה)|תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומיתקני מי שתייה), התשע״ג–2013}}.}} {{ח:סעיף|52ג|קיום התקנות|תיקון: תש״ל}} {{ח:תת|(א)}} לא יספק ספק מי שתיה שאינם בהתאם לאיכות תברואית שנקבעה. {{ח:תת|(ב)}} לא יחזיק אדם מיתקן מי שתיה אם אינו בהתאם לתקנה בדבר תקינותו התברואית. {{ח:סעיף|52ד|סמכויות כניסה ובדיקה|תיקון: תש״ל}} {{ח:ת}} אדם שהורשה לכך מטעם שר הבריאות רשאי להיכנס, בכל עת סבירה, למקום שנמצא בו מקור מים או מיתקן למי שתיה, בין שהוא בשימוש ובין שאינו בשימוש, ליטול, ללא תשלום, דוגמאות מים בכמויות הנחוצות לצורך בדיקת איכותם התברואית ולערוך בקורת על התקינות התברואית של מיתקן למי שתיה, ובלבד שלא ייכנס אדם לחצרים המשמשים למגורים בלבד ללא רשותו של המחזיק בחצרים. {{ח:סעיף|52ה|חובה לבצע בדיקות|תיקון: תש״ל}} {{ח:תת|(א)}} כל ספק חייב לבצע, על חשבונו, במעבדה מוכרת לכך מטעם שר הבריאות, בדיקות איכות תברואית של מי שתיה, בתנאים, בשיטות ובתדירויות שנקבעו בתקנות, ולהביא את תוצאות הבדיקות לידיעת רשות בריאות, כל אימת שיידרש לכך. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על רשות מקומית לגבי מי שתיה שהיא מספקת, אולם היא לא תחוייב בתשלום בעד הבדיקות האמורות אלא בהסכמת שר הפנים. {{ח:תת|(ג)}} הרישומים הנוגעים לביצוע הבדיקות ומימצאיהן יעמדו, במעבדה המוכרת ובכל עת סבירה, לעיונם של רשות בריאות, של רופא ממשלתי ושל מי ששר הבריאות הסמיכו לכך. {{ח:סעיף|52ו|פסילת מי־<wbr>שתיה|תיקון: תש״ל}} {{ח:ת}} מצאה רשות בריאות כי מי שתיה אינם תואמים את האיכות התברואית שנקבעה, רשאית היא לפסול את המים לשימוש כמי שתיה, ומשנפסלו כאמור, לא יופקו ולא יסופקו לשימוש כמי שתיה; אולם רשאית רשות הבריאות להתיר את הפקתם או הספקתם של מים שנפסלו כאמור לשימוש מסויים משימושי מי השתיה בתנאי שיינקטו האמצעים שתורה עליהם למניעת סיכון בריאותי. {{ח:סעיף|52ז|מילוי הוראות רשות הבריאות|תיקון: תש״ל}} {{ח:תת|(א)}} מקור מים או מיתקן למי שתיה, שמימיהם נפסלו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52ו|בסעיף 52ו}}, רשאית רשות בריאות להורות למחזיק בהם על האמצעים שעליו לנקוט ועל הפעולות שעליו לבצע כדי למנוע סיכון בריאותי או כדי שהמים יהיו ראויים לשימוש כמי שתיה. {{ח:תת|(ב)}} לא מילא המחזיק תוך זמן סביר אחרי ההוראות שניתנו לו כאמור בסעיף קטן (א), רשאית רשות הבריאות להטיל על עובד משרד הבריאות לנקוט באמצעים או לבצע את הפעולות הנחוצות לשם כך ולגבות מבעל מקור המים או המיתקן למי שתיה את ההוצאות שהוצאו לשם זה. {{ח:סעיף|52ח|מקומות המוחזקים ע״י צה״ל|תיקון: תש״ל}} {{ח:ת}} היו מקור מים או מיתקן למי שתיה נמצאים במקום המוחזק על ידי צבא־הגנה לישראל, לא תינתן הרשאה ולא יוטל על אדם לבצע פעולה לפי {{ח:פנימי|חלק ה1|חלק זה}} או תקנות שהותקנו לפיו, אלא אם אותו אדם משרת בחיל רפואה של צבא־הגנה לישראל או הוסמך לכך על ידי שר הבטחון. {{ח:סעיף|52ט|מתן הוראות וביצוע פעולות ע״י מנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תש״ל, תשס״ו, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} כל אימת שיש בהוראות רשות בריאות לפי {{ח:פנימי|חלק ה1|חלק זה}} כדי לפגוע ברישיון הפקה או הספקה שנתן מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:חיצוני|חוק המים|חוק המים, תשי״ט–1959}}, או בהוראה שנתן לפי {{ח:חיצוני|חוק המים|החוק האמור}} או לפי תקנות או כללים שנקבעו לפיו, לגבי משטר התפעול של מקור מים מבחינה כמותית – תינתן ההוראה לספק על ידי מנהל הרשות הממשלתית, על פי דרישת רשות הבריאות. {{ח:תת|(ב)}} לא מילא הספק אחרי ההוראה תוך הזמן הנקוב בה, ינקוט מנהל הרשות הממשלתית או מי שהסמיך לכך באמצעים ויבצע את הפעולות הנחוצות להבטיח קיום ההוראה ויגבה מאת הספק את ההוצאות שהוצאו לשם כך. {{ח:תת|(ג)}} היה צורך בפעולה למניעת נזק מיידי חמור, תבצע את הפעולה רשות בריאות ותתן הודעה על כך למנהל הרשות הממשלתית. {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”מנהל הרשות הממשלתית“ – מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב, שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יט|סעיף 124יט לחוק המים, התשי״ט–1959}}. {{ח:סעיף|52י|הוראות מנהל הרשות הממשלתית בדבר ייעוד מים שנפסלו|תיקון: תש״ל, תשס״ו}} {{ח:ת}} פסלה רשות בריאות מים לשמש כמי שתיה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 52ט|בסעיף 52ט(ד)}} להורות על שינוי ייעודם של המים שנפסלו ועל הספקת מים ממקור אחר במקום המים שנפסלו. {{ח:סעיף|52יא|עונשין|תיקון: תש״ל}} {{ח:ת}} העובר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|חלק ה1|חלק זה}} או על תקנה שהותקנה לפיו, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 5,000 לירות, ובעבירה נמשכת – קנס נוסף 100 לירות לכל יום שבו נמשכה העבירה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208092.pdf|החוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס׳ 5), תשל״ג–1973}}, במקום העונש הנקוב בסעיף זה יבוא העונש {{ח:פנימי|סעיף 71|שבסעיף 71}}.}} {{ח:קטע2|חלק ו|חלק ו{{ח:הערה|׳}}: הוראות בדבר מפגעים|תיקון: תשנ״א}} {{ח:סעיף|53|פירוש|תיקון: תש״ם, תשנ״א, תשנ״ג־2, תשס״ח־2}} {{ח:ת}} לצורך {{ח:פנימי|חלק ו|חלק זה של פקודה זאת}} רואין את הדברים דלקמן כמפגעים:– {{ח:תת|(א)}} כל מקום או חלק הימנו שמבנהו או מצבו או אופן שמושו מזיקים לבריאות או מסכנים את הבריאות; {{ח:תת|(ב)}} כל רחוב, ברכה, מזחילה, חפירה, תעלה, אמת־מים, קערית־שופכין, בור, בית־כסא, בית־כבוד, משתנה, בור שופכין, ביב, תעלת ניקוז, בור־צואה, או בור־אפר, או בית קבול לכל מיני אשפה ודומן שריחם נודף או הנמצאים במצב כזה או במקום כזה שהם מזיקים לבריאות או מסכנים את הבריאות; {{ח:תת|(ג)}} כל אורוה או רפת או בנין אחר למשכן כל בעל־חי או בעלי־חיים, המוחזקים במקום כזה או באופן כזה שהם מזיקים לבריאות או מסכנים את הבריאות, או כל בעל חי המוחזק במקום כזה או באופן כזה או במספר כזה המזיק לבריאות או מסכן את הבריאות; {{ח:תת|(ד)}} כל גל או ערמה, לרבות כל ערמה של אשפה מינרלית, המזיקים לבריאות או המסכנים את הבריאות; או כל ערמה של חומר שריחו נודף, אשפה, פסולת או זבל בתוך חמשים מטר מכל דרך צבורית בכל מקום שהוא; או כל חומר שריחו נודף, אשפה או פסולת, או זבל הנמצאים במכוניות משא או בקרונות העומדים או נמצאים בכל תחנה או מסלת ענף, או במקום אחר במסלת הברזל או בספינות, באופן שהם מזיקים לבריאות או מסכנים את הבריאות; {{ח:תת|(ה)}} כל בית ספר, או כל בית חרושת, בית מלאכה או מקום עבודה – {{ח:תתת|(I)}} שאינם מוחזקים במצב של נקיון ואינם נקיים משופכין היוצאים מכל ביב, בית־כסא, משתנה, או כל מקור אחר של שופכין בעלי ריח רע; או {{ח:תתת|(II)}} שאינם מאווררים באופן שיש בו כדי להפוך כל גאזים, אדים, אבק או שאר מיני זוהמא, המתהוים אגב העבודה הנעשית באותם מקומות והמזיקים לבריאות או מסכנים את הבריאות לבלתי מזיקים ככל האפשר; או {{ח:תתת|(III)}} שהצפיפות בהם בשעת העבודה גדולה עד כדי להזיק לבריאותם או לסכן את בריאותם של העובדים בהם; {{ח:תת|(ו)}} כל עבודה, חרושת, מלאכה או עסק המזיקים לבריאות הסביבה או המתנהלים באופן המסכן את בריאותם של העובדים בהם; {{ח:תת|(ז)}} כל בית או חלק מבית אשר מפאת הצפיפות שבהם או מפאת מקום המצאם הם מזיקים לבריאותם או מסכנים את בריאותם של הדיירים; {{ח:תת|(ח)}} כל בתים, צריפים, אהלים, קרונות, או סככות, בין שהם משמשים בתי דירה או רפתות ובין שהם משמשים לכל צורך אחר, המזיקים לבריאות או המסכנים את הבריאות, אם מחמת הצפיפות באותם בתים, צריפים, אהלים, קרונות או סככות ואם מחמת חוסר ביוב או אי האפשרות לנקותם או מחמת כל סבה אחרת; {{ח:תת|(ט)}} כל בנין שלדעת ממונה על איכות הסביבה בכיר נעשה בלתי סניטרי מחמת שהוא משמש לכל אדם לצורך דירת־ארעי; {{ח:תת|(י)}} כל באר או הספקת מים, צבוריות או פרטיות, המזיקות לבריאות או המסכנות את הבריאות; {{ח:תת|(יא)}} כל אח או תנור וכל ארובה או מחפורת או משפך שאינם מכלים במדה האפשרית את העשן או את האדים הנוצרים ע״י האיכול, או המוציאים עשן בכמות שיש בה כדי להזיק לבריאות או לסכן את הבריאות; ולצורך פקודה זו, עשן כולל אדים, גאזים, פיח, אפר, אבק וכל חומר או חלקיקים הפורחים באויר; {{ח:תת|(יב)}} כל בור או חפירה אשר מחמת קיומם או שמושם הם מזיקים לבריאות או מסכנים את הבריאות, או שהם עלולים להזיק לבריאות או לסכן את הבריאות; {{ח:תת|(יג)}} כל בית עלמין, או בית קברות אשר מחמת צפיפותם או מקום המצאם או אופן הנהלתם, הם מהוים מפגע או הם מזיקים לבריאות או מסכנים את הבריאות; {{ח:תת|(יד)}} רעש וריח חזקים או בלתי סבירים כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים|חוק למניעת מפגעים, התשכ״א–1961}}; {{ח:תת|(טו)}} מחנות, גני ילדים, בתי ספר, קייטנות, מחנות נוער, בתי אבות או מוסדות כיוצא באלה, שתנאי התברואה בהם מזיקים לבריאות או עלולים להזיק לה; {{ח:תת|(טז)}} זיהום האוויר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי|בחוק אוויר נקי, התשס״ח–2008}}. {{ח:ת}} בתנאי:– {{ח:תת|(I)}} שאין להטיל עונש על כל אדם בעד כל גל או ערמה הדרושים להנהלתם המוצלחת של כל עסק או תעשיה אם הוכח כדי הנחת דעתו של בית המשפט כי לא החזיקו את הגל או את הערמה יותר מכפי שדרוש לצרכי העסק או התעשיה וכי נקטו באמצעים הטובים ביותר למניעת נזק לבריאות הצבור ע״י חמרים אלה; {{ח:תת|(II)}} שאם הוזמן אדם להופיע בפני כל בית משפט בקשר עם מפגע הנוצר ע״י אח או תנור שאינם מכלים את העשן היוצא מחומר האיכול שמשתמשים בו באותו אח או תנור, יפסוק בית המשפט ששום מפגע לא נוצר בגדר מובנה של פקודה זו ויבטל את התלונה, אם הוברר לו כי אותו אח או תנור בנוי באופן שיכלה במדה האפשרית את כל העשן היוצא ממנו, בהתחשב עם טיב התעשיה או המלאכה, וכי הממונה על האח או התנור השגיח עליהם השגחה מעולה. {{ח:סעיף|54|הודעה הדורשת סילוק מפגע|תיקון: תש״ח־2, תשנ״א, תשע״א}} {{ח:תת|(1)}} משקיבלה הרשות הסניטרית המקומית כל ידיעה בענין קיום מפגע, הרי אם הוברר לה שקיים מפגע כזה או לפי תלונתו של ממונה על איכות הסביבה, מפקח או מפקח הגנת הסביבה, עליה למסור מודעה לאדם שע״י מעשהו, אי־מעשהו או הרשאתו נוצר או נמשך המפגע, ואם אי אפשר למצוא את האדם הזה, תמסר המודעה למחזיק או לבעל המקום שבו נוצר המפגע, ובה תדרוש ממנו לסלק את המפגע בתוך המועד המפורט בהודעה, ולהוציא לפועל אותן עבודות ולעשות אותם דברים שיהא צורך בהם לשם כך, ואם תמצא הרשות הסניטרית המקומית לרצוי, תפרט כל עבודה שיש להוציאה לפועל. {{ח:תת|(2)}} כן רשאית הרשות הסניטרית המקומית, באותה הודעה או בהודעה אחרת שתימסר לאותו מחזיק, בעל או אדם, לדרוש ממנו לעשות כל הדרוש לשם מניעת הישנותו של המפגע, ואם תמצא לרצוי, תפרט כל עבודות שיש לעשותן לצורך זה, ואם סבורה הרשות הסניטרית המקומית כי המפגע עלול להישנות באותו המקום, יכולה היא למסור אותה הודעה גם אם סולק המפגע באותו זמן. {{ח:תת|(3)|(א)}} אם נוצר המפגע מחמת כל מגרעת או ליקוי מבחינת המבנה או כשהמקום אינו תפוס, יש למסור את ההודעה לבעל המקום; {{ח:תתת|(ב)}} אם אי־אפשר למצוא את האדם שגרם למפגע וברור שהמפגע אינו נוצר או אינו נמשך ע״י מעשהו, אי־מעשהו או הרשאתו של המחזיק או של בעל המקום, תסלק הרשות הסניטרית המקומית את המפגע בעצמה ותעשה את כל הדרוש למנוע את הישנותו, ורשאית היא לגבות את ההוצאות מאת האדם שע״י מעשהו, אי־מעשהו או הרשאתו נוצר או נמשך המפגע, לכשנמצא אותו אדם. {{ח:תת|(4)}} מקום שנמסרה הודעה לאדם עפ״י סעיף זה, ואם – {{ח:תתת|(א)}} נוצר המפגע ע״י מעשה זדון או אי־מעשה בזדון של אותו אדם, ואם {{ח:תתת|(ב)}} לא מלא אותו אדם אחרי כל דרישה מדרישות ההודעה בתוך הזמן שפורט באותה הודעה, {{ח:תת}} יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס שלא יעלה על עשר לירות על כל עברה ועברה, בין שניתן לאותו אדם צו בענין מפגע כפי שנקבע {{ח:פנימי|סעיף 55|בסעיף 55 מפקודה זו}} ובין שלא ניתן לו צו כזה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208092.pdf|החוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס׳ 5), תשל״ג–1973}}, במקום העונש הנקוב בסעיף זה יבוא העונש {{ח:פנימי|סעיף 71|שבסעיף 71}}.}} {{ח:סעיף|55|הפרוצדורה כשלא מלאו אחרי ההודעה: צוויים בענין מפגע|תיקון: תש״ח, תשנ״א, תשנ״ז}} {{ח:תת|(1)}} אם – {{ח:תתת|(א)}} האדם שנמסרה לו הודעה לסילוק מפגע {{ח:פנימי|סעיף 54|כאמור לעיל}} לא מילא אחרי כל דרישה מדרישות ההודעה בתוך הזמן המפורט בהודעה; או {{ח:תתת|(ב)}} סבורים הרשות הסניטרית המקומית או ממונה על איכות הסביבה כי המפגע, אעפ״י שסולק מאז מסירת ההודעה, עלול להישנות באותו מקום; {{ח:תת}} רשאים הרשות הסניטרית המקומית או הממונה על איכות הסביבה לפנות למנהל, והלה, אם הוברר לו כדי הנחת דעתו שלא מלאו אחרי ההודעה או שהמפגע, אעפ״י שסולק, עלול להישנות באותו מקום, רשאי לתת לאותו אדם צו הנקרא בפקודה זו צו בענין מפגע. {{ח:תת|(2)}} צו בענין מפגע יכול להיות צו לסילוק מפגע או צו איסור או צו סגירה או צירוף של צוויים כאלה. {{ח:תת|(3)}} צו לסילוק מפגע יכול לדרוש מאדם למלא אחרי דרישות ההודעה, כולן או מקצתן, או לסלק את המפגע באופן אחר בתוך זמן שיפורט בצו. {{ח:תת|(4)}} צו איסור יכול לאסור את הישנותו של מפגע. {{ח:תת|(5)}} צו לסילוק מפגע או צו איסור צריכים, אם האדם שלו ניתן הצו דורש זאת או אם המנהל ימצא לרצוי, לפרט את העבודות שאותו אדם צריך לעשותן לשם סילוק המפגע או לשם מניעת הישנותו. {{ח:תת|(6)}} צו סגירה יכול לאסור את השימוש בבית לצרכי דירת אדם. {{ח:תת|(7)}} אין נותנים צו סגירה אלא אם הוכח כדי הנחת דעתו של המנהל כי מסיבת מפגע אין בית ראוי לדירת אדם, ואם ניתנו הוכחות כאלה יתן המנהל צו סגירה. {{ח:תת|(8)}} אם נוכח המנהל כי הבית נעשה ראוי לדירת אדם, רשאי הוא להכריז שנוכח בכך ולהביא את תוקף צו הסגירה לידי גמר. {{ח:תת|(9)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(10)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|55א|מסירת צו|תיקון: תשנ״ז}} {{ח:ת}} על מסירת צו לפי {{ח:פנימי|חלק ו|פרק {{ח:הערה|[צ״ל: חלק]}} זה}} יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 237|סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}} (להלן – חוק סדר הדין הפלילי), בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|55ב|בקשה לביטול צו על ידי בית המשפט|תיקון: תשס״ח־4}} {{ח:תת|(א)}} הרואה את עצמו נפגע על ידי צו שהוצא לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55}}, רשאי להגיש לבית המשפט המוסמך לדון בעבירה נושא הצו, בקשה לביטולו. {{ח:תת|(ב)}} הגשת בקשה לביטול צו לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה. {{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנותו. {{ח:סעיף|56|צוויי סגירה והריסה|תיקון: תש״ח, תש״ח־2, תשנ״א}} {{ח:תת|(1)}} אם ניתן צו סגירה ביחס לכל בית חייבת הרשות הסניטרית המקומית למסור הודעה על הצו לבעל הבית וגם לכל דייר של הבית. על כל בעל בית ודייר שנמסרה להם הודעה כזאת למלא אחרי הצו בתוך התקופה שפורטה בהודעה, ובלבד שתהא לא פחות מארבעה עשר יום לאחר מסירת ההודעה, ועל כל דייר כזה, הוא ומשפחתו, לחדול לגור בבית; אם לא ימלא אחרי הצו, יאשם אותו דייר בעברה ויהא צפוי לקנס שלא יעלה על לירה אחת לכל יום במשך ימי אי־ציותו לצו, ולפי בקשתה של הרשות הסניטרית המקומית יתן המנהל צו להוציאו מן הבית, וצו זה יוצא לפועל ע״י כל שוטר או שוטרים: {{ח:תת}} בתנאי כי בעל הבית יתן לכל דייר שזמן שכירותו לא נגמר כחוק, סכום הוגן להוצאות העברתו כפי שיוערך ע״י המנהל, ויהא ניתן לגביה בפני בית־משפט שלום. {{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208092.pdf|החוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס׳ 5), תשל״ג–1973}}, במקום העונש הנקוב בסעיף זה יבוא העונש {{ח:פנימי|סעיף 71|שבסעיף 71}}.}} {{ח:תת|(2)}} מקום שניתן צו סגירה ביחס לכל בית ואותו צו לא בוטל ע״י צו אחר, הרי אם סבורה הרשות הסניטרית המקומית כי הבית לא נעשה ראוי לדירת אדם וכי לא נקטו בכל השקידה הראויה באמצעים הדרושים כדי לעשות את הבית ראוי לדירת אדם, אם כי אי־אפשר לעשות את הבית ראוי לדירה וכי קיומו של הבית או כל חלק הימנו מסוכן או מזיק לבריאות הצבור או לבריאות הדיירים של הבתים הסמוכים, רשאית היא להגיש תלונה למנהל, והלה, לאחר שמיעת התלונה, רשאי לתת צו לבעל הבית להרוס את הבית או חלק הימנו בתוך זמן שיפורט באותו צו, שיקרא להלן צו הריסה. צו ההריסה יכול לכלול גם הוראה להשמיד את חמרי הבנין או כל חלק מאותם חמרים. {{ח:תת|(3)}} מקום שניתן צו ההריסה, ולא הוגש ערעור נגדו בתוך הזמן שנקבע, או, אם הוגש ערעור כזה והערעור נדחה, חייב בעל הבית להרוס ולסלק את הבית או אותו חלק הימנו שדרוש להרסו בתוך הזמן הנזכר בצו, ואם הצו מורה כך חייב הוא להשמיד את החמרים במדה שהצו מורה, ואם לא עשה כך בעל הבית, תהרוס הרשות הסניטרית המקומית את הבית או אותו חלק הימנו, ואם יש צורך בכך תשמיד את החמרים, והיא רשאית לגבות את הוצאות העבודה מאת בעל הבית. {{ח:תת|(4)}} כל אדם הנפגע ע״י צו הריסה שניתן לו רשאי לערער בפני השר לאיכות הסביבה בתוך חודש ימים מיום שבו נמסר לו אותו צו. {{ח:תת|(5)}} על בעליו של כל בית שביחס אליו ניתן צו סגירה או הריסה, להחזיר לכל דייר של אותו בית כל דמי־שכירות שקבל מאותו דייר בעד כל תקופה או חלק מכל תקופה שבה לא יכול היה הדייר לישב באותו בית מחמת צו זה. {{ח:סעיף|57|הנחת אשפה וכו׳ ברחוב|תיקון: תש״ם}} {{ח:ת}} הנחת כל זבל, בין זבל בהמות, ובין זבל מינרלי או זבל צמחים או כל פרש בכל רחוב, או שפיכת מים או נוזל מכל בית לכל רחוב, תהא עברה עפ״י פקודה זו, ותהיה בכך גרימת מפגע לענין {{ח:פנימי|חלק ו|חלק זה}}. {{ח:סעיף|58|סמכות־<wbr>כניסה|תיקון: תש״ח־2, תשכ״ד־2, תש״ם, תשנ״א}} {{ח:תת|(1)}} רשאים הרשות הסניטרית המקומית או כל פקיד מפקידיה או ממונה על איכות הסביבה, להכנס במשך היום לכל בנין או בנינים, לאחר מסירת הודעה מספיקה או עפ״י צו של שופט של בית־משפט שלום כדי לבדוק אם קיים בהם כל מפגע והם רשאים לכשיהא צורך בכך, לפתוח את הקרקע של אותם בנינים ולצוות לבדוק את התעלות או לעשות אותה עבודה אחרת שתהא דרושה לבדיקתם הממשית של הבנינים הנ״ל. {{ח:תת|(2)}} אם מעמידים מכשולים על דרכו של הנכנס, רשאי שופט של בית־משפט שלום, לאחר הודעה לבעל הבנינים או למחזיק בהם, ליתן צו בכתב למתן רשות כניסה. אם מזלזלים בצו זה, יאשם האדם המכשיל את הכניסה עפ״י צו זה בעברה ויהא צפוי לקנס של לא יותר מחמש לירות, ואפשר ליתן באותו האופן צו חדש בדבר כניסה בכוח. אם אי־אפשר למצוא את המחזיק או אם אין מוצאים שום אדם בבנינים, אפשר להכנס בכוח. אם לא מצאו שום מפגע, תחזיר הרשות המקומית את הבניינים למצבם הקודם על חשבונה היא. כל צו שניתן עפ״י סעיף זה ישאר בתקפו עד סילוק המפגע או עד שיתברר כי אינו קיים. {{ח:ת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208092.pdf|החוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס׳ 5), תשל״ג–1973}}, במקום העונש הנקוב בסעיף זה יבוא העונש {{ח:פנימי|סעיף 71|שבסעיף 71}}.}} {{ח:סעיף|59|מסירת הודעות וצוויים}} {{ח:תת|(1)}} לצורך {{ח:פנימי|חלק ו|חלק זה מפקודה זו}} רואין את המסירה של הודעה או צו כמסירה שרירה וקיימת אם נמסרו כדלקמן:– {{ח:תתת|(א)}} ע״י מסירתם לאותו אדם, או ע״י מסירתם במקום מגוריו הידוע לאחרונה, לכל בוגר מבני משפחתו או למשרת משפחתו, ובהעדר אנשים כאלה, – לכל בוגר המצוי שם; או {{ח:תתת|(ב)}} ע״י הנחתם במקום מגוריו או עסקיו הרגיל של אותו אדם, או ע״י הדבקתם באופן בולט באותו המקום בנוכחות שני עדים; או {{ח:תתת|(ג)}} ע״י שליחתם בדואר במכתב נושא בולים הערוך לאותו אדם במקום מגוריו או עסקיו הרגיל או האחרון. {{ח:תת|(2)}} אם נמסרו אותה הודעה או אותו צו ע״י הדואר, רואין אותם כאילו נמסרו בזמן שהמכתב המכיל את ההודעה או הצו נמסר במהלך הרגיל של הדואר, וכדי להוכיח מסירה זו די להוכיח כי המכתב נרשם בפנקס המכתבים היוצאים וכי המכתב נשא את הכתובת הנכונה והושם בתיבת הדואר. {{ח:תת|(3)}} כשדרוש לפי {{ח:פנימי|חלק ו|חלק זה מהפקודה}} למסור לבעל כל קרקע או בנין או למחזיק בהם הודעה או צו, הרי אם לא נמסרו ע״י הדואר, רואין את הכתובת ככתובת נכונה, אם צויינו בכתובת ”בעלים“ או ”מחזיק“ של אותה קרקע או אותו בנין, בלא הוספת כל שם, או תאור אחרים. {{ח:סעיף|60|משפטים נגד מפגעים במקרים ידועים}} {{ח:תת|(1)}} מקום שנראה כי מפגע לפי {{ח:פנימי|חלק ו|חלק זה מהפקודה}} נגרם – כולו או מקצתו – ע״י פעולותיהם או באשמתם של שני בני אדם או יותר, רשאים הרשות הסניטרית המקומית או תובע אחר להגיש תביעה משפטית נגד כל אדם כזה, ולכלול בתביעה משפטית אחת את כל אותם האנשים או כל שנים מהם או יותר; ואפשר לצוות כל אחד או יותר מאותם אנשים להפסיק את המפגע במדה שאותו מפגע נגרם, לדעת בית המשפט המטפל בענין, ע״י עברה או עברות על עשה או לא תעשה שהוא או הם עברו עליהן. או אפשר לאסור עליהם להמשיך בכל פעולות או אי־פעולות כאלה אשר, לדעת בית־המשפט, סייעו לכל מפגע, גם אלמלא היו הפעולות או אי־הפעולות הללו, כל אחת מצד עצמה גורמות למפגע. והוצאות המשפט תחולקנה בצורה שבית המשפט יימצאנה ישרה והוגנת. {{ח:תת|(2)}} לא יופסק משפט נגד אנשים אחדים שנכללו בתביעה אחת מחמת מותו של כל איש מן האנשים שנכללו כנ״ל, אלא אפשר להמשיך באותו משפט כאילו לא היה הנפטר כלול מלכתחילה כנ״ל. {{ח:תת|(3)}} כשדרוש להזכיר באיזה פעולות משפטיות שנוקטין בהן עפ״י הוראות {{ח:פנימי|חלק ו|חלק זה מהפקודה}} הדן במפגעים, בין בכתב ובין בצורה אחרת, את בעליו של כל בנין או את המחזיק בו, די לסמנו כ”בעלים“ או ”מחזיק“ של אותו בנין, בלא הזכרת שם או תאור נוסף. {{ח:סעיף|61|הוראות בנוגע לאניות|תיקון: תש״ח, תשנ״א}} {{ח:תת|(1)}} לצורך הוראות {{ח:פנימי|חלק ו|חלק זה מהפקודה}} בנוגע למפגעים, הרי כל ספינה הנמצאת בכל נהר, נמל או מים אחרים בתוך תחומי המחוז של הרשות הסניטרית המקומית, תהא כפופה לשיפוטה של אותה רשות כדרך שהיתה כפופה לו אילו היתה בית בתוך אותו מחוז. {{ח:תת|(2)}} סעיף זה לא יחול על כל אניה שבפיקודו או פיקוחו של כל קצין בחילות צה״ל או על כל אניה השייכת לאיזו ממשלה זרה, אלא במדה שהשר לאיכות הסביבה יורה בצו אם בדרך כלל ואם במקרה מסויים. {{ח:סעיף|61א|אכיפת ביצוע|תיקון: תש״ם, תשנ״א, תשע״ז־2}} {{ח:תת|(1)}} נוכח ממונה על איכות הסביבה, כי רשות סניטרית מקומית לא השתמשה בסמכות שניתנה לה לפי {{ח:פנימי|חלק ו|חלק זה}} או נמנעה לבצע תפקיד שנקבע לה {{ח:פנימי|חלק ו|בחלק זה}}, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(א)}} רשאי הממונה על איכות הסביבה להודיע בכתב לרשות הסניטרית המקומית כי עליה להשתמש בסמכות או לבצע תפקיד כאמור, ואם לא מילאה הרשות אחרי ההודעה כולה או חלקה, תוך שבעה ימים מיום מתן ההודעה, רשאי הוא להשתמש באותה סמכות או לבצע אותו תפקיד במקום הרשות ועל חשבונה; {{ח:תתת|(ב)}} אם לדעתו של הממונה על איכות הסביבה היה צורך בפעולה למניעת נזק מיידי חמור – רשאי הוא להשתמש מיד באותה סמכות או לבצע אותו תפקיד במקום הרשות הסניטרית המקומית ועל חשבונה, ולתת לרשות הודעה בכתב על כך. {{ח:תת|(2)}} לענין עבירות לפי {{ח:פנימי|חלק ו|חלק זה}} שנקבעו כעבירות קנס לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, יהיו לממונה על איכות הסביבה גם הסמכויות לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 228|סעיף 228(ב) לחוק האמור}}. {{ח:תת|(3)}} סכום ששילמה הרשות הסניטרית המקומית על פי סעיף קטן (1), רשאית היא לגבותו מהאדם שעקב מעשהו או מחדלו היא חוייבה בתשלום הסכום האמור. {{ח:סעיף|62|אין הוראות בנוגע למפגעים פוגעות בתקנות משפטיות אחרות}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|חלק ו|חלק זה מהפקודה}} בנוגע למפגעים רואין אותן כאילו הן באות להוסיף על כל זכות לתקנה משפטית או כל זכות לנקוט בפעולה משפטית עפ״י כל הוראות אחרות מפקודה זו או עפ״י כל חוק או פקודה אחרים או עפ״י מקור אחר, ולא לפגוע בהם או לצמצמן: {{ח:ת}} בתנאי ששום אדם לא יענש בעד אותה עבירה גם לפי הוראות פקודה זו בנוגע למפגעים וגם לפי כל חוק או פקודה אחרים או באופן אחר כאחד. {{ח:סעיף|62א|תחולה בשטחי צבא ומשטרה|תיקון: תש״ם, ק״ת תשמ״ה}} {{ח:תת|(1)}} לא ייכנס אדם לצרכי {{ח:פנימי|חלק ו|חלק זה}} לשטח צבאי, ולא תיעשה בשטח צבאי פעולה לפי {{ח:פנימי|חלק ו|חלק זה}}, אלא בהסכמת שר הבטחון או מי שהוא הסמיך לכך. {{ח:תת|(2)}} לא ייכנס אדם לצרכי {{ח:פנימי|חלק ו|חלק זה}} לשטח משטרה, ולא תיעשה בשטח משטרה פעולה לפי {{ח:פנימי|חלק ו|חלק זה}}, אלא בהסכמת שר המשטרה או מי שהוא הסמיך לכך. {{ח:תת|(3)}} לענין סעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שטח צבאי“ – מקרקעין שבידי צבא־הגנה לישראל או בידי שלוחה אחרת של מערכת הבטחון שאישר אותה שר הבטחון, לרבות שטח המשמש לאימונים צבאיים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שטח משטרה“ – מקרקעין שבידי משטרת ישראל, לרבות שטח המשמש לאימוני משטרה שאישר שר המשטרה לענין סעיף זה. {{ח:סעיף|62ב|תקנות|תיקון: תש״ם, תשנ״א}} {{ח:תת|(א)}} השר לאיכות הסביבה רשאי, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, להתקין תקנות לענין {{ח:פנימי|חלק ו|חלק זה}}, למעט בעניינים המנויים בסעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ב)}} שר הבריאות רשאי להתקין תקנות לענין {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיפים 53(י) ו־(טו)}} {{ח:פנימי|סעיף 64|ו־64}} בכל הנוגע למי שתיה ולקביעת תקנים לביוב ומי קולחין. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים)|תקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים), התשנ״א–1990}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (התקנת מכשיר מונע זרימת מים חוזרת)|תקנות בריאות העם (התקנת מכשיר מונע זרימת מים חוזרת), התשנ״ב–1992}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (מניעת מפגעים) (פינוי יריעות פלסטיק)|תקנות בריאות העם (מניעת מפגעים) (פינוי יריעות פלסטיק), התשנ״ג–1993}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתיה)|תקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתיה), התשנ״ה–1995}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה), התשס״ד–2004}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מערכת להולכת שפכים)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מערכת להולכת שפכים), התשע״ב–2011}}.}} {{ח:סעיף|62ג|שמירת תוקף|תיקון: תש״ם}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|חלק ו|חלק זה}} באות להוסיף על חיובים שהוטלו וסמכויות שהוענקו בפקודה זו ובחיקוקים אחרים ולא לגרוע מהם. {{ח:סעיף|62ד|תחולה על המדינה|תיקון: תש״ם}} {{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|חלק ו|חלק זה}} דין המדינה כדין כל אדם. {{ח:קטע3||אזורים סניטריים כפריים וכפרים}} {{ח:סעיף|63|תפקידי המחזיקים בבתים באזורים סניטריים כפריים}} {{ח:ת}} באזורים הסניטריים הכפריים, תחולנה ההוראות דלקמן נוסף על שאר ההוראות {{ח:פנימי|חלק ו|שבחלק זה של הפקודה}}:– {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״א|עוגן=סעיף 63.1}} {{ח:תת|(1)}} על כל מחזיק בבנין ועל כל בעל בנין בלתי תפוס – {{ח:תתת|(א)}} להחזיק אותו בנין ואת המקום מסביב לו במצב נקי; {{ח:תתת|(ב)}} לנקות ולסלק כל לכלוך, אשפת־בית או אשפת־רחוב, או חומר מתועב אחר באותו בנין או סמוך לו – {{ח:תת}} כדי הנחת דעתו של ממונה על איכות הסביבה. {{ח:סעיף*||פרוצדורה לגבי בנינים הנמצאים במצב מזיק לבריאות|תיקון: תש״ח־2, תשנ״א, תשע״א|עוגן=סעיף 63.2}} {{ח:תת|(2)}} אם בעל כל בנין כזה או מחזיק בו משאירו במצב מלוכלך או מזיק לבריאות, רשאי המפקח או מפקח הגנת הסביבה לדרוש מאתו בהודעה בכתב לנקותו או להביאו למצב מתוקן בתוך הזמן המפורט בהודעה ולא פחות מעשרים וארבע שעות; אם אין הבעל או המחזיק ממלא אחרי האמור באותה הודעה, יודיע המפקח או מפקח הגנת הסביבה לממונה על איכות הסביבה על כך, והממונה על איכות הסביבה, ישלח לבעל או למחזיק הודעה חדשה בחתימתו ובה ידרוש הימנו לנקות את הבנין או להביאו למצב מתוקן בתוך הזמן המפורט בהודעה החדשה ולא יותר מעשרים וארבע שעות; וכל מחזיק או בעל שאינו ממלא אחר האמור באותה הודעה חדשה בתוך הזמן המפורט, יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס של לא יותר מלירה אחת ולקנס נוסף של מאה פרוטות בעד כל יום שהוא ממשיך בעברה לאחר מסירת הודעה חדשה כנ״ל: {{ח:תת}} בתנאי כי לצורך סעיף זה תעשה כל עבודת מבנה שדרוש לעשותה, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}}. {{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208092.pdf|החוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס׳ 5), תשל״ג–1973}}, במקום העונש הנקוב בסעיף זה יבוא העונש {{ח:פנימי|סעיף 71|שבסעיף 71}}.}} {{ח:סעיף*||סמכויותיהם של הרופא הממשלתי, המפקחים ומפקחי הגנת הסביבה|תיקון: תשנ״א, תשע״א|עוגן=סעיף 63.3}} {{ח:תת|(3)}} בכל הכפרים והאזורים הסניטריים הכפריים יהיו הרופא הממשלתי או הממונה על איכות הסביבה, לפי הענין, וכן המפקחים או מפקחי הגנת הסביבה רשאים:– {{ח:תתת|(א)}} לבדוק ולבקר את מצב הסניטציה והנקיון של המקום ולקבוע אזורים להנחת האשפה; {{ח:תתת|(ב)}} להדביר מפגעים ולבערם; {{ח:תתת|(ג)}} לפקח על הספקות מים צבוריות ופרטיות; {{ח:תתת|(ד)}} לקבוע את התנאים הסניטריים שבהם יימכרו מיצרכי מזון ומשקאות באותם אזורים, במדה שלא נקבעו לפיקוח זה הוראות בחוקים אחרים; {{ח:תתת|(ה)}} למלא את כל אותם התפקידים האחרים שהוקצו להם עפ״י הוראות פקודה זו. {{ח:סעיף*||תפקידיו של המוכתר|תיקון: תשנ״א, תשע״א|עוגן=סעיף 63.4}} {{ח:תת|(4)}} חובתו של המוכתר בכפרים תהא לסייע לרופא הממשלתי, לממונה על איכות הסביבה, למפקחים ולמפקחי הגנת הסביבה בענינים השונים המפורטים בזה ולהוכח כי דרישותיהם הוצאו לפועל. {{ח:סעיף|64|סידור הספקות מים והחזקתן|תיקון: תש״ח, תשנ״א}} {{ח:ת}} בכל כפר רשאית הרשות הכפרית, אם נתבקשה כך על ידי שר הבריאות לענין פסקאות (א), (ב) ו־(ג), או על ידי השר לאיכות הסביבה לענין פסקה (ד), להספיק את אמצעי התעול הדרושים ולהחזיק את הספקת המים המתאימה והמספיקה לצרכים צבוריים ופרטיים, ולצורך זה רשאית היא, בהתחשב עם הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הדרכים והמפעלים בכפר|פקודת הדרכים והמפעלים בכפר}} {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|ופקודת המועצות המקומיות}}, או כל פקודה הבאה במקומן, או כל צו שניתן לפי פקודות אלו, – {{ח:תת|(א)}} לבנות ולהחזיק מפעלי מים, לחפור בארות, ולעשות כל פעולות שתהיינה דרושות; {{ח:תת|(ב)}} להתקשר בחוזה עם כל אדם בדבר הספקת מים; {{ח:תת|(ג)}} לחפור ולהחזיק תעלות וביבין ומפעלים להזרמת מי שופכין: בתנאי כי כל תכנית של הספקת מים או תעול תהא זקוקה לאישורו של המנהל; וכן {{ח:תת|(ד)}} לעשות בדרך כלל כל עבודה צבורית המכוונת לפתח את המצב הסניטרי והנקיון של הכפר ואת בריאותם ושלומם של תושביו. {{ח:קטע2|חלק ו1|חלק ו{{ח:הערה|׳}}1: סמכויות עזר|תיקון: תשל״ג}} {{ח:סעיף|64א|סמכויות מפקח וממונה על איכות הסביבה|תיקון: תשל״ג, תשנ״א, תשע״א, תשע״ד}} {{ח:תת|(1)}} מפקח או ממונה על איכות הסביבה רשאי, בתחום אחריותו, להיכנס בכל עת סבירה לכל חצרים, לערוך בהם בקורת בדבר מילוי הוראות פקודה זו והתקנות על פיה, לבדוק כל דבר הנמצא באותם חצרים וליטול עמו דוגמאות לבדיקה מעבדתית. {{ח:תת|(2)}} הוראות סעיף זה באות להוסיף על הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58}} ולא לגרוע מהן. {{ח:תת|(3)}} לשם פיקוח על ביצוע הוראות פקודה זו, רשאי מפקח או ממונה על איכות הסביבה לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו. {{ח:סעיף|64א1|הסמכת מפקח וממונה על איכות הסביבה בידי השר להגנת הסביבה וזיהויו|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יוסמך בידי השר להגנת הסביבה מפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (2) להגדרה ”מפקח“ שבסעיף 2}} או ממונה על איכות הסביבה, אלא אם כן מתקיימים בו שניים אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת השר להגנת הסביבה, להיות מפקח; {{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה כפי שהורה השר להגנת הסביבה. {{ח:תת|(ב)}} מפקח או ממונה על איכות הסביבה כאמור בסעיף קטן (א) לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 64א|סעיף 64א}}, אלא בהתקיים שניים אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; {{ח:תתת|(2)}} יש בידו תעודה החתומה בידי השר להגנת הסביבה, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג לפי דרישה. {{ח:סעיף|64א2|הסמכת מפקח בסמכויות חקירה בידי שר הבריאות|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} שר הבריאות רשאי להסמיך מפקח מבין המפקחים שהוסמכו לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (1) להגדרה ”מפקח“ שבסעיף 2}}, בסמכויות חקירה כאמור בסעיף קטן (ג). {{ח:תת|(ב)}} לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} משטרת ישראל הודיעה, בתוך 90 ימים ממועד פנייתו של שר הבריאות אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי; {{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף קטן (ג), כפי שהורה שר הבריאות בהסכמת השר לביטחון הפנים; {{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה שר הבריאות, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים. {{ח:תת|(ג)}} התעורר חשד לביצוע עבירה לפי פקודה זו, רשאי מפקח שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ד)}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בהתקיים כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא בעת מילוי תפקידו; {{ח:תתת|(2)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדי מפקח בצבע ובצורה שהורה שר הבריאות לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה; {{ח:תתת|(3)}} יש בידו תעודה החתומה בידי שר הבריאות, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג לפי דרישה. {{ח:סעיף|64ב|ביקורת במפעלים|תיקון: תשל״ג, תשנ״א, תשע״ד}} {{ח:ת}} בקורת לפי {{ח:פנימי|סעיף 64א|סעיף 64א}} במפעל תעשייתי לא תבוצע אלא בידי מפקח או ממונה על איכות הסביבה שהוסמך לכך בכתב. {{ח:סעיף|64ג||תיקון: תשל״ג, תשע״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|64ד|קובלנה פרטית|תיקון: תשל״ג}} {{ח:תת|(1)}} ועדת בטיחות שהוקמה במפעל לפי {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי״ד–1954}}, או ועד העובדים, רשאים לפתוח בהליכים פליליים דרך הגשת קובלנה כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 68|בסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ״ה–1965}}, נגד העובר על הוראות פקודה זו או תקנות על פיה במקום העבודה, בין שהוא המעביד ובין שהוא אדם אחר. {{ח:תת|(2)}} רשאי להגיש קובלנה כאמור גם עובד שבמקום העבודה, הטוען שהעבירה פוגעת או עלולה לפגוע בבריאותו. {{ח:תת|(3)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על ועדת בטיחות וועד עובדים במקום עבודה של הצבא ועל עובד בשירות הצבא. {{ח:קטע2|חלק ז|חלק ז{{ח:הערה|׳}}: שונות}} {{ח:סעיף|65|הספקת נוחיות סניטריות}} {{ח:ת}} לאחר מתן תוקף לפקודה זו, לא יבנה שום אדם כל בית חדש לצורך דירה, או יבנה מחדש כל בית קיים לאותו צורך, חוץ אם יש בו או סמוך לו (לשימוש דייריו) בית־כסא או אותן נוחויות סניטריות אחרות שתאושרנה ע״י הרופא הממשלתי. {{ח:סעיף|65א|איסור השקיה בשפכים|תיקון: תשל״ג}} {{ח:ת}} שר הבריאות, בהתייעצות עם שר החקלאות, רשאי לקבוע כללים לטיהור מי השופכין המיועדים להשקייה או למטרה כלכלית אחרת; נקבעו כללים כאמור, לא ישתמש אדם במי־שופכין למטרה כאמור אלא בהיתר מאת שר הבריאות ובהתאם לתנאיו, ולא יינתן ההיתר אלא לאחר שהוכח, להנחת־דעתו של השר, שהמים טוהרו במידה מספקת כפי שנקבע באותם כללים. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי בריאות העם (טיהור מי שופכין המיועדים להשקיה)|כללי בריאות העם (טיהור מי שופכין המיועדים להשקיה), התשמ״א–1981}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש״ע–2010}}.}} {{ח:סעיף|65ב|מכשירים רפואיים|תיקון: תשל״ג, תשנ״ג־2, תשנ״ח, תשס״ג, תשפ״ג}} {{ח:תת|(1)}} בסעיף זה, ”מכשיר רפואי“ – מכשיר או אבזר לטיפול רפואי או לאבחון רפואי. {{ח:תת|(2)}} שר הבריאות רשאי, בהתייעצות עם מכון התקנים הישראלי, לקבוע מפרטים למכשירים רפואיים וכללים לשמירה על בטיחותם ולבדיקתם, ומשעשה כן לא ייצר אדם מכשיר רפואי שאיננו מקיים את תנאי המפרטים או הכללים, לא ישתמש בו לצורך משלח ידו ולא יעבירנו לאחר בתמורה. {{ח:תת|(3)}} שר הבריאות רשאי לקבוע כי הרכישה או השימוש של מכשיר רפואי מסוג פלוני יהיה טעון רשיון; השר רשאי לקבוע תנאים לרשיון כאמור. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (התקן תוך רחמי)|תקנות בריאות העם (התקן תוך רחמי), התשמ״ב–1982}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (מכשירים רפואיים מיוחדים)|תקנות בריאות העם (מכשירים רפואיים מיוחדים), התשנ״ד–1994}}.}} {{ח:תת|(4)}} המנהל יתן רשיון כאמור בסעיף קטן (3), בהתחשב בשיקולים רפואיים ובשיקולים הבאים בלבד – {{ח:תתת|(א)}} רכישת המכשיר והפעלתו השוטפת לא יטילו מעמסה על ההוצאה הציבורית לבריאות; {{ח:תתת|(ב)}} המכשיר לא יגרום לחריגה משיעור המכשירים לנפש על פי צרכי האוכלוסיה באותו אזור. {{ח:תת|(5)}} שר הבריאות בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת יקבע בתקנות כללים, מבחנים ואמות מידה, לביצוע הוראות סעיף קטן (4). {{ח:תת|(6)}} הענקת רשיון לפי סעיף קטן (4) למכשיר המצוין {{ח:פנימי|תוספת ד|בתוספת ג׳ {{ח:הערה|[צ״ל: בתוספת ד׳]}}}}, תיעשה באמצעות מכרז, בהתאם לכללים שיקבע שר הבריאות בהסכמת שר האוצר, לרבות לענין תקופת הרשיון; השרים רשאים בצו לשנות את {{ח:פנימי|תוספת ד|התוספת}}. {{ח:סעיף|65ב1|מאגר מידע ממוחשב|תיקון: תשס״ט, תשפ״ד־3}} {{ח:תת|(א)}} שר הבריאות יקים מאגר מידע ממוחשב לשם פיקוח על מתן חיסונים לילדים הניתנים בקופות החולים, בתחנות לבריאות המשפחה ובמוסדות חינוך ולשם ביצוע הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 68|סעיף 68 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}} (להלן – חוק הביטוח הלאומי), ואשר יכלול פרטים אלה: {{ח:תתת|(1)}} שם הילד, המען הידוע לאחרונה, מספר הזהות, תאריך הלידה והמין של הילד וכן, סוג החיסון שקיבל, מועד החיסון ומקום קבלתו; {{ח:תתת|(2)}} פרטים נוספים שקבע שר הבריאות, בהסכמת שר המשפטים, הנדרשים לשם ביצוע הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 68|סעיף 68 לחוק הביטוח הלאומי}}. {{ח:תת|(ב)}} שר הבריאות, בהסכמת שר המשפטים יקבע הוראות בדבר ניהול המאגר, לרבות בדבר האופן והדרכים למסירת המידע למאגר, הדרכים לעיון בו, שלא בתמורה, על ידי הורה הילד, ומחיקת מידע מן המאגר. {{ח:סעיף|65ב1|מאגר החיסונים הלאומי|תיקון: תשס״ט, תשפ״ד־3}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גורם מחסן“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} משרד הבריאות; {{ח:תתתת|(2)}} קופת חולים; {{ח:תתתת|(3)}} בית חולים כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 24|בסעיף 24}}; {{ח:תתתת|(4)}} מנהל מרפאה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34(ג)}}; {{ח:תתתת|(5)}} ארגון הנותן שירותי רפואת חירום; לעניין זה, ”שירותי רפואת חירום“ – שירותי רפואה דחופה או רפואת חירום, עזרה ראשונה, הצלה או פינוי; {{ח:תתתת|(6)}} גורם אחר שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (ד)(4); {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טיפול רפואי“, ”מטופל“ ו”מטפל“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה|בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המאגר“ – מאגר החיסונים הלאומי שהוקם לפי סעיף קטן (ב); {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע מזוהה“ – מידע הכולל פרט מזהה של מקבל חיסון או מידע שפרטים מזהים של מקבל חיסון הופרדו ממנו אך ניתן במאמץ סביר לזהות את מקבל החיסון שאליו מתייחס המידע. {{ח:תת|(ב)}} שר הבריאות יקים מאגר מידע ממוחשב שיכלול מידע לגבי חיסונים שנתנו הגורמים המחסנים, וישמש למטרות אלה בלבד: {{ח:תתת|(1)}} למטפל, לשם טיפול רפואי במטופל; {{ח:תתת|(2)}} לשם הצגת מידע לאדם בדבר כלל החיסונים שקיבל, לפי הוראות סעיף קטן (ה); {{ח:תתת|(3)}} לשם פנייה יזומה מטעם משרד הבריאות לאדם למתן חיסון או לטיפול מונע, לפי העניין, כנגד מחלה מידבקת, לשם מניעת התפשטות המחלה לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ד|חלק ד׳}}, והכול בהתאם להחלטת המנהל או רופא מחוזי; {{ח:תתת|(4)}} לשם מעקב אחר שיעור הכיסוי החיסוני באוכלוסייה, הנדרש למשרד הבריאות לשם מילוי תפקידיו לפי כל דין, ובלבד שבמימוש מטרה זו לא יופק מידע מזוהה. {{ח:תת|(ג)}} המאגר יכלול פרטים אלה בלבד: {{ח:תתת|(1)}} שם מקבל החיסון, מענו הידוע לאחרונה, מספר הזהות שלו, תאריך לידתו, מינו ופרטי קשר שלו; {{ח:תתת|(2)}} פרטים על החיסון, הגורם המחסן, מועד החיסון ומקום קבלתו; {{ח:תתת|(3)}} פרטים הנדרשים לשם מימוש מטרה מהמטרות המנויות בסעיף קטן (ב), שקבע שר הבריאות, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת. {{ח:תת|(ד)|(1)}} גורם מחסן ידווח למשרד הבריאות לגבי כל אדם שהגורם המחסן נתן לו חיסון, את הפרטים המנויים בסעיף קטן (ג), לשם הכללתם במאגר; דיווח כאמור יועבר בסמוך ככל האפשר למועד מתן החיסון ולא יאוחר מ־72 שעות ממועד מתן החיסון. {{ח:תתת|(2)}} דיווח כאמור בפסקה (1) יועבר באמצעות ממשק ייעודי ומאובטח בהתאם להוראות שקבע המנהל בנוהל, ובכלל זה הוראות לעניין אבטחת המידע שיועבר כאמור; ואולם, גורם מחסן ידווח בדרך מאובטחת אחרת מהאמור, אם המנהל, מטעמים מיוחדים שיירשמו, הורה לו על כך וכפי שהורה לו. {{ח:תתת|(3)}} המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפטור גורם מחסן מחובת הדיווח החלה עליו לפי הוראות סעיף קטן זה, כולה או חלקה. {{ח:תתת|(4)}} שר הבריאות, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע גופים נוספים שיהיו גורם מחסן לפי סעיף זה. {{ח:תת|(ה)|(1)}} משרד הבריאות יאפשר למי שקיבל חיסון לצפות, לרבות באופן דיגיטלי, בכלל החיסונים שנתנו לו הגורמים המחסנים, והכול באופן שיורה המנהל ויפורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות. {{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), קופת חולים תאפשר למבוטח לצפות, באזור האישי שלו באתר האינטרנט של הקופה, בכלל החיסונים שנתנו לו הגורמים המחסנים, בהתאם למידע מהמאגר שהועבר אליה ממשרד הבריאות. {{ח:תת|(ו)}} המערכת הטכנולוגית שתשמש את המאגר תמזער, ככל האפשר ובשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות, שייבחנו מזמן לזמן, את הסיכון לפגיעה בפרטיות של מי שיש לגביו מידע במאגר. {{ח:תת|(ז)}} בלי לגרוע מההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, המנהל יקבע בנוהל, הוראות הדרושות לשם אבטחת המידע הכלול במאגר והנמסר ממנו, ובין השאר הוראות לעניין אופן שמירת המידע במאגר ואופן השימוש בו בהתאם למטרות המנויות בסעיף קטן (ב) ואבטחתו, אופן הגישה למידע הכלול במאגר, ובכלל זה מורשי הגישה למידע במאגר בהתאם להגדרות תפקיד ולמטרות המנויות באותו סעיף קטן; משרד הבריאות יפרסם באתר האינטרנט שלו את מורשי הגישה כאמור. {{ח:תת|(ח)|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 71|סעיף 71}} לא יחולו לעניין סעיף זה. {{ח:תתת|(2)}} גורם מחסן שלא דיווח למשרד הבריאות לגבי אדם שהגורם המחסן נתן לו חיסון, בניגוד להוראות סעיף קטן (ד)(1) – דינו קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}, ואם הוא תאגיד – כפל הקנס האמור. {{ח:תת|(ט)}} הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות כל דין, ובכלל זה הוראות {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה|חוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}}, ולא לגרוע מהן. {{ח:סעיף|65ג||תיקון: תש״ם, תשמ״ד, תשנ״ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|65ד||תיקון: תשמ״ח, תשנ״ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|66|הרשות המקומית רשאית להתקין חדרי־<wbr>מתים|תיקון: תש״ח}} {{ח:ת}} רשאית כל רשות סניטרית מקומית, ואם דרש זאת הממונה על המחוז – חייבת היא להתקין ולצייד מקום מתאים לקבלת גופות לפני קבורתן הקרוי בפקודה זו בשם חדר־מתים, והיא רשאית להתקין חוקי־עזר בנוגע להנהלתו ובנוגע לדמי־השימוש בו; כמו״כ, היא רשאית לדאוג לקבורה הוגנת וחסכנית של כל גופה שתתקבל בחדר־מתים, במחירים שייקבעו באותם חוקי־עזר. {{ח:סעיף|67|רופא ממשלתי רשאי במקרים ידועים לצוות להעביר את הגופה לחדר המתים|תיקון: תש״ח־2}} {{ח:ת}} מי שמת מאיזו מחלה מידבקת והחזיקו את גופתו בחדר שבו דרים או ישנים בני־אדם, או מקום שבבית או חדר כזה מונחת גופה הנמצאת במצב העלול לסכן את בריאותם של גרי הבית או החדר, רשאי כל רופא ממשלתי, לפי תעודה החתומה ע״י רופא בעל רשיון, או באין תעודה כזאת, מסמכותו הוא, לצוות להעביר את הגופה, על חשבונה של הרשות הסניטרית המקומית, לכל חדר־מתים שהותקן ע״י אותה רשות, ולצוות לקברה בתוך הזמן שייקבע באותו צו; אם לא יקבלו על עצמם ידידיו או קרוביו של המנוח לקבור את הגופה בתוך הזמן שנקבע כנ״ל ולא יקברוה, מחובתה של הרשות הסניטרית המקומית לקבור אותה גופה, אולם רשאית הרשות הסניטרית המקומית לגבות כל הוצאות הכרוכות בזה מכל אדם הצפוי לפי החוק לסילוק הוצאות אותה קבורה. {{ח:ת}} כל המפריע להוצאתו לפועל של צו מאת רופא ממשלתי לפי סעיף זה יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס של לא יותר מעשר לירות. {{ח:ת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208092.pdf|החוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס׳ 5), תשל״ג–1973}}, במקום העונש הנקוב בסעיף זה יבוא העונש {{ח:פנימי|סעיף 71|שבסעיף 71}}.}} {{ח:סעיף|68|סמכויותיהן של רשויות מקומיות להתקין מקומות לבדיקות לאחר המות}} {{ח:ת}} רשאית כל רשות סניטרית מקומית להתקין ולהחזק מקום מתאים (שלא בחדר המתים) לקבלת גופות במשך הזמן הדרוש לעריכת בדיקה שלאחר המות שצווה חוקר סבות מות או רשות חוקית אחרת, ומקום שהותקן מקום כזה, רשאים חוקר סבות מות או רשות חוקית אחרת להעביר את הגופה לאותו מקום ומאותו מקום לשם הוצאתה לפועל של אותה בדיקה שלאחר המות, והוצאות־העברה אלו תשולמנה באותו אופן ומאותם כספים שמשלמין את הוצאותיה ומסיה של בדיקה לאחר המות שחוקר סבות המות צוה לערכה. {{ח:סעיף|68א|חובות עורך ניסוי רפואי בבני אדם|תיקון: תשס״ד}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ניסוי רפואי בבני אדם“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (ניסויים רפואיים בבני אדם)|בתקנות בריאות העם (ניסויים רפואיים בבני אדם), התשמ״א–1980}} (בסעיף זה – תקנות ניסויים רפואיים בבני אדם); {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכשיר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981}}. {{ח:תת|(ב)}} היה ניסוי רפואי בבני אדם כרוך בביצוע בדיקות רפואיות או באספקת אבזרים, תכשירים או משתלים (בסעיף זה – שירותים), יודיע הרופא האחראי לניסוי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (ניסויים רפואיים בבני אדם)|בתקנות ניסויים רפואיים בבני אדם}}, לרופא המטפל מטעם קופת החולים שבה מבוטח אדם המשתתף בניסוי, על השתתפותו של המבוטח בניסוי ועל השירותים שהמבוטח צפוי לקבל על פי תכנית הניסוי. {{ח:תת|(ג)}} רופא מטפל, קופת חולים, או מי מטעמם, שהגיע אליהם מידע לפי הוראות סעיף זה, לא יגלו אותו לאחר ולא יעשו בו כל שימוש, אלא לצורך טיפול ומעקב רפואיים בלבד. {{ח:תת|(ד)}} במסמך ההסכמה מדעת להשתתפות בניסוי יאשר המשתתף כי הסכים להעברת המידע כאמור בסעיף זה. {{ח:תת|(ה)}} שר הבריאות רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות סעיף זה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (ניסויים רפואיים בבני אדם)|תקנות בריאות העם (ניסויים רפואיים בבני אדם), התשמ״א–1980}}.}} {{ח:סעיף|69|קנס על מחזיק המפריע לבעלים|תיקון: תש״ח־2, תשכ״ד־2, תשנ״ז, תשע״ט}} {{ח:ת}} אם מונע המחזיק בכל בנין את בעליו מלמלא או להוציא לפועל את הוראותיה של פקודה זו, הרי שופט של בית משפט השלום שאליו נערכה בקשה, ידרוש, עפ״י צו בכתב, מאותו מחזיק להרשות להוציא לפועל את העבודות שדרוש לבצען, בתנאי שאותן עבודות נראות לאותו שופט של בית משפט שלום כדרושות לשם מילוי אחר הוראות פקודה זו או הוצאתן לפועל; ואם, בתוך זמן מספיק לאחר מתן צו זה, מסרב המחזיק שכנגדו ניתן הצו למלא אחריו דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}} בעד כל יום לאחר מכן שהוא ממשיך בסירובו. {{ח:סעיף|70|תקנות|תיקון: תשמ״ח, תשנ״א}} {{ח:תת|(1)}} רשאי שר הבריאות להתקין בדרך כלל לשם הוצאתן לפועל של הוראות פקודה זו, ובמיוחד, מבלי לפגוע בכללותה של הסמכות הנזכרת לעיל, תקנות, – {{ח:תתת|(א)}} הקובעות את טופסי ההודעות והצוויים והמסמכים האחרים שיש להוציאם עפ״י פקודה זו; {{ח:תתת|(ב)}} להבטחת תנאים סניטריים ונוחויות מספיקות של עבודה זמנית בקשר עם קטיף או מפעלים פרטיים או צבוריים אחרים; {{ח:תתת|(ג)}} הקובעות אגרות בעד רשיונות, וכן דמי רישום בתי חולים ומרפאות ותשלומים בעד תעודות ואישורים הניתנים לפי פקודה זו. {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות אגרות בריאות|תקנות אגרות בריאות, התשמ״ט–1989}}.}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (רישום מרפאות)|תקנות בריאות העם (רישום מרפאות), התשמ״ז–1987}}.}} {{ח:תת|(2)}} השר לאיכות הסביבה רשאי, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, להתקין תקנות כאמור בסעיף קטן (1) בכל הנוגע להוראות {{ח:פנימי|חלק ב1|חלק ב1}}, {{ח:פנימי|חלק ה|חלק ה׳}} {{ח:פנימי|חלק ו|וחלק ו׳}} שבתחום אחריותו. {{ח:סעיף|71|עונשין|תיקון: תש״ח־2, תשל״ג, תש״ם, תשנ״ב, תשנ״ז}} {{ח:ת}} העובר על הוראה מהוראות פקודה זו או התקנות לפיה, דינו, אם לא נקבע אחרת בפקודה זו – מאסר ששה חודשים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}, ובעבירה נמשכת – קנס נוסף כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}}. {{ח:סעיף|71א|עונשין – הוראות מיוחדות|תיקון: תשנ״ז, תשס״ח־4}} {{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 71|סעיף 71}}, העובר על הוראות לפי {{ח:פנימי|חלק ה|חלק ה׳}} או {{ח:פנימי|חלק ו|חלק ו׳}} או על הוראות שניתנו לפיהם, דינו – מאסר ששה חודשים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם הוא תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור. {{ח:תת|(ב)}} העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר שקיבל הודעה, התראה או צו בענין מפגע, דינו – כפל הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}; כן רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס נוסף, בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בהודעה, בהתראה או בצו לענין מפגע ושתחילתה עם מסירתם. {{ח:תת|(ג)}} העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א) באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהן נגרם או עלול להיגרם נזק או זיהום ממשי של הסביבה, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם נעברה עבירה על ידי תאגיד, דינו – ארבע פעמים הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}. {{ח:תת|(ד)}} הורשע אדם בתוך שנתיים, פעם נוספת בעבירה לפי סעיף זה, דינו – מאסר כאמור בסעיף קטן (א) או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע. {{ח:תת|(ה)}} עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה. {{ח:תת|(ו)}} קנס שהוטל בעבירה לפי סעיף זה או לפי {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69}} ישולם לקרן לשמירת הנקיון כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שמירת הנקיון|בחוק שמירת הנקיון, התשמ״ד–1984}} (להלן – הקרן לשמירת הנקיון). {{ח:תת|(ז)|(1)}} בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר. {{ח:תתת|(2)}} לעניין סעיף קטן זה, ”טובת הנאה“ – לרבות הוצאה שנחסכה. {{ח:תתת|(3)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 63|סעיף 63 לחוק העונשין}}. {{ח:סעיף|71ב|אי ביצוע הוראות|תיקון: תשנ״ז}} {{ח:ת}} לא ביצע אדם הוראה, הודעה או צו בענין מפגע רשאים הרשות הסניטרית או הממונה על איכות הסביבה להיכנס לכל מקום שבנוגע אליו ניתנו ההוראה, ההודעה או הצו, ולעשות את כל הדרוש לשם ביצועם ולשם סילוק המפגע; משעשה כן, יהיה מי שנצטווה, אך לא מילא אחר דרישות ההוראה, ההודעה או הצו כאמור, חייב בתשלום כפל ההוצאות שהוצאו, לקרן לשמירת הנקיון; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}. {{ח:סעיף|71ג|שיעורי קנסות|תיקון: תשנ״ז}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 221|סעיף 221(ב) לחוק סדר הדין הפלילי}}, רשאי שר המשפטים, בהסכמת השר לאיכות הסביבה, לקבוע שיעור קנס העולה על סכום הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 221|בסעיף האמור}}, לעבירה שנקבעה לפי {{ח:פנימי|חלק ה|חלקים ה׳}} {{ח:פנימי|חלק ו|ו־ו׳}} כעבירת קנס וכן לעבירת קנס חוזרת, נמשכת או נוספת שעבר אותו אדם, בהתחשב בסוג העבירה ובנסיבות ביצועה, ובלבד שסכום הקנס לא יעלה על עשרה אחוזים מסכום הקנס המרבי הקבוע לאותה עבירה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – מניעת מפגעי יתושים)|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – מניעת מפגעי יתושים), התשס״א–2001}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – פינוי יריעות פלסטיק)|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – פינוי יריעות פלסטיק), התשס״ד–2003}}.}} {{ח:סעיף|71ד|אחריות נושא משרה בתאגיד|תיקון: תשנ״ז}} {{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 71א|סעיף 71א}} על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}; לענין סעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. {{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 71א|סעיף 71א}} על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 71א|הסעיף האמור}}, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. {{ח:סעיף|71ה|סמכויות בית משפט|תיקון: תשנ״ז}} {{ח:תת|(א)}} הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי {{ח:פנימי|חלק ה|חלק ה׳}} או {{ח:פנימי|חלק ו|חלק ו׳}}, רשאי בית משפט ליתן צו עשה, צו אל תעשה, וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, לרבות צו לקיום הוראה, הודעה או צו בענין מפגע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 54|בסעיפים 54}} {{ח:פנימי|סעיף 55|ו־55}}, והכל כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את המפגע. {{ח:תת|(ב)}} על צווים שהוציא בית המשפט לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 20כג|סעיף 20כג(ב) עד (ח) לחוק המים, התשי״ט–1959}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ג)}} בית משפט שהרשיע אדם בעבירה לפי סעיף זה רשאי בגזר הדין, בנוסף לכל עונש שיטיל, לחייבו בתשלום ההוצאות שהוצאו להסרת המפגע, אם הגיש התובע או מי שהוציאן בקשה לבית המשפט. {{ח:תת|(ד)}} הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט, בהחלטה כאמור, להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או על חלקם, יחד או לחוד, או לחלק את התשלום ביניהם הכל כפי שייראה לו בנסיבות הענין. {{ח:סעיף|72|במקרה של סתירה תכרענה הוראות הפקודה הזאת את ההוראות הדומות להן בפקודות אחרות}} {{ח:ת}} אם יתברר כי קיימת איזו סתירה בין הוראות פקודה זו והוראות כל פקודה או חוק אחרים, המסדירים כל דבר מהדברים לפי פקודה זו, או בין כל סמכויות המסורות בפקודה זו וכל סמכויות המסורות בכל פקודה, או חוק אחרים בנוגע לדברים אלה, הולכין אחר הוראות הפקודה הזאת והסמכויות המסורות על פיהן. {{ח:סעיף|73|ביטול ויוצא מן הכלל}} {{ח:ת}} הפקודה והחיקוק האחר הנזכרים {{ח:פנימי|תוספת א|בתוספת א׳ לפקודה זו}} מבוטלים בזה במדה המפורטת {{ח:פנימי|תוספת א|בטור השלישי הימנה}}: {{ח:ת}} בתנאי כי כל התקנות, הצוויים, המודעות, התעודות והרשיונות שניתנו או נמסרו כחוק עפ״י כל פקודה המבוטלת עפ״י פקודה זו רואין אותם כאילו ניתנו או נמסרו (ככל אשר מחייב הענין) עפ״י פקודה זו, והם ישארו במלוא תקפם עד אם יבוטלו כחוק או ישונו עפ״י פקודה זו. {{ח:קטע2|תוספת א|תוספת א׳}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table> <tr><th>המספר והשנה</th><th>השם הקצר של הפקודה או החוק</th><th>מדת הביטול</th></tr> <tr><td>27 בשעבאן, 1286</td><td>החוק העותומני המסדיר את הקמת בתי־החולים הפרטיים</td><td>סעיפים 1 עד 11, ועד בכלל</td></tr> <tr><td>פרק קכא</td><td>פקודת בריאות העם {{ח:הערה|(1918)}}</td><td>הכל</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת ב|תוספת ב׳|תיקון: ק״ת תש״ט, ק״ת תשי״ד, ק״ת תשי״ד־2, ק״ת תשכ״א, ק״ת תשכ״א־2, ק״ת תשל״ז, ק״ת תש״ס, ק״ת תשע״א, ק״ת תשפ״ב}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת ב|בתוספת זו}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיווח במקרה חשד“ – מחלות המחייבות הודעה מיידית גם במקרה של חשד לקיומן, טרם קבלת תוצאות בדיקת מעבדה או אימות אחר לאבחנה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיווח מיידי“ – מחלות המחייבות הודעה מיידית עם היוודען; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיווח מכוח IHR“ – מחלות בעלות חשיבות בין־לאומית המחייבות הודעה מיידית, לעניין תקנות הבריאות הבין־לאומיות (International Health Regulations (2005)) של ארגון הבריאות העולמי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיווח רגיל“ – מחלות המחייבות הודעה עד 12 שעות מהיוודען. {{ח:קטע4|תוספת ב חלק א|טבלה א׳: מחלות המחייבות הודעה אינדיבידואלית}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table> <tr><th>&nbsp;</th><th width="50px;">דיווח {{ש}} מכוח {{ש}} IHR</th><th width="50px;">דיווח {{ש}} מיידי</th><th width="50px;">דיווח {{ש}} רגיל</th><th width="50px;">דיווח {{ש}} במקרה {{ש}} חשד</th><th>&nbsp;</th></tr> <tr><td> {{ח:תת|1}} אבעבועות הקוף </td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td dir="ltr">Monkeypox</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|2}} אבעבועות רוח </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Chickenpox</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|3}} אבעבועות שחורות </td><td>+</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td dir="ltr">Smallpox</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|4}} אדמת </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Rubella</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|5}} אדמת, תסמונת מלידה </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Rubella, Congenital syndrome</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|6}} אכינוקוקוזיס </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Echinococcosis</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|7}} אנטרובקטריצה העמיד לאנטיביוטיקה מקבוצת קרבפנם – כל תוצאת מעבדה חיובית </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Enterobacteriaceae resistant to carbapenem class antibiotics – any positive lab result</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|8}} אסכרה (קרמת) </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>+</td><td dir="ltr">Diphtheria</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|9}} אשריכיה קולי (E. coli) המייצר ורוציטוטוקסין (שיגה טוקסין), לרבות סרוטיפ O157:H7 – כל זיהום </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Verocytotoxin (shigatoxin) – producing E. coli, including O157:H7 serotype – any infection</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|10}} בוטוליזם </td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Botulism</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|11}} ברוצלוזיס </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Brucellosis</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|12}} גחלת </td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Anthrax</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|13}} גלנדרס מחיידק Burkholderia mallei </td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Glanders caused by Burkholderia mallei</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|14}} דבר </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Plague</td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|14.1}} נשימתי </td><td>+</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td dir="ltr"> {{ח:תת}} pneumonic </td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|14.2}} שאינו נשימתי </td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr"> {{ח:תת}} non-pneumonic </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|15}} דלקת כבד נגיפית A – מחלה חדה </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Hepatitis A – acute disease</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|16}} דלקת כבד נגיפית B </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Hepatitis B</td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|16.1}} מחלה חדה </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr"> {{ח:תת}} acute disease </td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|16.2}} מחלה כרונית (נשאות) </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr"> {{ח:תת}} chronic disease (carrier) </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|17}} דלקת כבד נגיפית C </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Hepatitis C</td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|17.1}} מחלה חדה </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr"> {{ח:תת}} acute disease </td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|17.2}} מחלה כרונית (נשאות) </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr"> {{ח:תת}} chronic disease (carrier) </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|18}} דלקת כבד נגיפית E – מחלה חדה </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Hepatitis E – acute disease</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|19}} דלקת כבד נגיפית אחרת – מחלה חדה </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Hepatitis – other acute viral disease</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|20}} דלקת מח חדה </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Encephalitis – acute infection</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|21}} דלקת עוצבה – חדה </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Meningitis – acute</td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|21.1}} חיידקית – מחוללים אחרים שאינם מוזכרים בטבלה </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr"> {{ח:תת}} bacterial – other pathogens not listed in the table </td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|21.2}} נגיפית – כל המחוללים </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr"> {{ח:תת}} viral – all pathogens </td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|21.3}} מחולל אחר </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr"> {{ח:תת}} other pathogen </td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|21.4}} מחולל לא ידוע </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr"> {{ח:תת}} unknown pathogen </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|22}} המופילוס אינפלואנזה b </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Haemophilus influenza b</td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|22.1}} דלקת עוצבה </td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td dir="ltr"> {{ח:תת}} meningitis </td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|22.2}} זיהום פולשני </td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td dir="ltr"> {{ח:תת}} invasive infection </td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|22.3}} זיהום אחר </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr"> {{ח:תת}} other infection </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|23}} ויבריו – כולרה </td><td>+</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td dir="ltr">Vibrio cholerae</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|24}} ויבריו שאינו כולרה – כל זיהום </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Non-cholerae Vibrio infection</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|25}} זיבה </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Gonorrhea</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|26}} זיקה </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Zika</td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|26.1}} זיהום בנגיף זיקה </td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr"> {{ח:תת}} Zika virus infection </td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|26.2}} תסמונת זיהום בנגיף הזיקה ביילוד </td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr"> {{ח:תת}} Congenital Zika virus syndrome </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|27}} חזרת </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Mumps</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|28}} חצבת </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Measles</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|29}} טולרמיה </td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Tularemia</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|30}} כלבת </td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td dir="ltr">Rabies</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|31}} כלמידיה טרכומטיס בדרכי השתן והמין </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Chlamydia trachomatis – urogenital tract</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|32}} ליגיונלוזיס – כל מחלה </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Legionellosis – all forms of disease</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|33}} לימפוגרנולומה ונראום </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Lymphogranuloma venereum</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|34}} ליסטריוזיס </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Listeriosis</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|35}} לישמניאזיס </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Leishmaniasis</td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|35.1}} של העור </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr"> {{ח:תת}} cutaneous </td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|35.2}} ויסצרלי (קלה אזר) </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr"> {{ח:תת}} visceral (kala azar) </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|36}} לפטוספירוזיס </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Leptospirosis</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|37}} מחלת הנסן (צרעת) </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Hansen's disease (leprosy)</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|38}} מליודוזיס (Burkholderia pseudomallei) </td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Melioidosis (Burkholderia pseudomallei)</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|39}} מלריה </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Malaria</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|40}} מנינגוקוקוס </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Meningococcal disease</td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|40.1}} זיהום פולשני </td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td dir="ltr"> {{ח:תת}} invasive infection </td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|40.2}} דלקת עוצבה </td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td dir="ltr"> {{ח:תת}} meningitis </td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|40.3}} זיהום אחר </td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td dir="ltr"> {{ח:תת}} other infection </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|41}} מרס קורונה וירוס </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Middle Eastern Respiratory Syndrome Coronavirus (MERS-CoV)</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|42}} נגיף הקורונה החדש 2019 </td><td>+</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td dir="ltr">Novel Corona 2019-ncov infection</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|43}} נורו – וירוס – כל זיהום </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Norovirus infection</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|44}} סארס קורונה וירוס (תסמונת נשימתית חמורה חדה) </td><td>+</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td dir="ltr">Severe acute respiratory syndrome coronavirus (SARS-CoV)</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|45}} סטרפטוקוקוס מקבוצה A – כל זיהום פולשני </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Group A Streptococcus – any invasive infection</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|46}} סטרפטוקוקוס מקבוצה B </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Group B Streptococcus</td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|46.1}} זיהום פולשני סב לידתי מוקדם (גיל 0–6 ימים) </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr"> {{ח:תת}} invasive perinatal infection, early onset (age 0-6 days) </td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|46.2}} זיהום פולשני סב לידתי מאוחר (גיל 7–89 ימים) </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr"> {{ח:תת}} invasive perinatal infection, late onset (age 7-89 days) </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|47}} סלמונלוזיס </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Salmonellosis</td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|47.1}} טיפואיד </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr"> {{ח:תת}} typhoid fever </td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|47.2}} פארא–טיפואיד </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr"> {{ח:תת}} paratyphoid fever </td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|47.3}} זיהום אחר של דרכי העיכול </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr"> {{ח:תת}} other gastrointestinal infection </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|48}} עגבת </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Syphilis</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|49}} עגבת מלידה </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Syphilis, Congenital</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|50}} פנוימוקוקוס </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Pneumococcal disease</td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|50.1}} זיהום פולשני </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr"> {{ח:תת}} invasive infection </td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|50.2}} דלקת עוצבה </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr"> {{ח:תת}} meningitis </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|51}} צ׳יקונגוניה </td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Chikungunya virus</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|52}} צפדת (טטנוס) </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Tetanus</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|53}} קדחת דנגי </td><td>+</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td dir="ltr">Dengue fever</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|54}} קדחת השקע האפריקאי </td><td>+</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td dir="ltr">Rift Valley fever</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|55}} קדחת המורגית נגיפית </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Viral haemorrhagic fever</td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|55.1}} אבולה </td><td>+</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td dir="ltr"> {{ח:תת}} Ebola virus </td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|55.2}} לאסה </td><td>+</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td dir="ltr"> {{ח:תת}} Lassa virus </td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|55.3}} מרבורג </td><td>+</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td dir="ltr"> {{ח:תת}} Marburg virus </td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|55.4}} נגיף אחר </td><td>+</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td dir="ltr"> {{ח:תת}} other viruses </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|56}} קדחת חוזרת </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Relapsing fever</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|57}} קדחת מערב הנילוס </td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">West Nile fever</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|58}} קדחת שגרון </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Rheumatic fever</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|59}} קדחת צהובה </td><td>+</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td dir="ltr">Yellow fever</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|60}} קדחת Q – מחלה חדה או כרונית </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>+</td><td dir="ltr">Q fever – acute or chronic disease</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|61}} קמפילובקטריוזיס </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Campylobacteriosis</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|62}} קרויצפלד־יקוב – מחלת וריאנט </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Creutzfeldt-Jakob – variant disease</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|63}} קריפטוספורידיוזיס </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Cryptosporidiosis</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|64}} ריקציה </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Rickettsial disease</td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|64.1}} טיפוס מוריני </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr"> {{ח:תת}} murine typhus </td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|64.2}} קדחת כתמים </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr"> {{ח:תת}} spotted fever </td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|64.3}} מחלה אחרת </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr"> {{ח:תת}} Other </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|65}} שחפת </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Tuberculosis</td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|65.1}} חוץ־ריאתית </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr"> {{ח:תת}} extra pulmonary </td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|65.2}} ריאות פעילה </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>+</td><td dir="ltr"> {{ח:תת}} active pulmonary </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|66}} שיגלוזיס </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Shigellosis</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|67}} שיתוק ילדים </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Poliomyelitis</td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|67.1}} הנגרם על ידי זן פרא של נגיף הפוליו </td><td>+</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td dir="ltr"> {{ח:תת}} caused by wild-type poliovirus </td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|67.2}} הנגרם על ידי נגיף הפוליו שמקורו בתרכיב חיסון </td><td>+</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td dir="ltr"> {{ח:תת}} caused by vaccine-derived poliovirus </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|68}} שיתוק רפה חד – בילדים מתחת לגיל 15 </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Acute flaccid paralysis – in children under age 15</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|69}} שעלת </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Pertussis</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|70}} שפעת הנגרמת על ידי נגיף מזן חדש </td><td>+</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td dir="ltr">Influenza caused by a new viral subtype</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|71}} שפעת העופות באדם </td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td dir="ltr">Avian influenza in humans</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|72}} תסמונת ההלם הטוקסי – ממחולל שאינו סטרפטוקוקוס מקבוצה A </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Toxic shock syndrome (TSS) – other than group A Streptococcus</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|73}} תסמונת הכשל החיסוני הנרכש (איידס) לרבות נשאי הנגיף HIV </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Acquired immunodeficiency syndrome (AIDS), including HIV carriers</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|74}} כל מחלה, אשר לדעת רופא או מנהל מעבדה, יש לה השלכות בין־לאומיות משמעותיות על בריאות הציבור, לרבות מחלה הנגרמת על ידי מחולל לא ידוע או על ידי גורם שאינו ברשימה זו </td><td>+</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td dir="ltr">Any disease, which in the opinion of a physician or head of laboratory is of potential significant international public health concern, including a disease of unknown cause or source or involving a disease not included in this list</td></tr> </table> {{ח:קטע4|תוספת ב חלק ב|טבלה ב׳: מחלות המחייבות הודעה קולקטיבית}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת ב חלק ב|בחלק זה}}, ”התפרצות של מחלה“ – הופעה של תחלואה זיהומית בהיקף העולה בבירור על שיעור ההיארעות הצפוי באותו אזור או קהילה. {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table> <tr><th>&nbsp;</th><th width="50px;">דיווח {{ש}} מכוח {{ש}} IHR</th><th width="50px;">דיווח {{ש}} מיידי</th><th width="50px;">דיווח {{ש}} רגיל</th><th width="50px;">דיווח {{ש}} במקרה {{ש}} חשד</th><th>&nbsp;</th></tr> <tr><td> {{ח:תת|1}} הרעלות מזון ומים </td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Food and water poisoning</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|2}} התפרצויות זיהומים בבית חולים </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Outbreaks of hospital-associated infection</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|3}} התפרצויות של מחלות אחרות שאינן מחייבות הודעה אינדיבידואלית </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td dir="ltr">Outbreaks of other diseases that do not require individual notification</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת ג|תוספת ג׳}} {{ח:קטע3||מחלות מיתדבקות עפ״י {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(4)}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(השם הלועזי מהמקור האנגלי של הפקודה)}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|שבתת המוח והשדרה.|Cerebro-Spinal Meningitis.}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|בעבועיות {{ח:הערה|(אבעבועות רוח)}}.|Chicken Pox.}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|אסכרה.|Diphtheria.}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|בורדם {{ח:הערה|(דיזנטריה)}} (לכל צורותיו).|Dysentery (all forms).}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|טיפוס הבטן (לרבות הפרטיפוס לצורותיו).|Enteric Fever (including the Paratyphoid forms).}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|חצבת גרמנית {{ח:הערה|(אדמת)}}.|German Measles.}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|צרעת.|Leprosy.}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|חצבת.|Measles.}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|דלקת בת־האוזן {{ח:הערה|(חזרת)}}.|Mumps.}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|שנית.|Scarlet Fever.}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|חלי האבעבועות {{ח:הערה|(אבעבועות שחורות)}}.|Smallpox.}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|שחפת הריאות.|Tuberculosis of Lung.}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|טיפוס.|Typhus.}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|שעלת.|Whooping Cought.}} {{ח:קטע2|תוספת ד|תוספת ד׳|תיקון: תשנ״ח}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 65ב|סעיף 65ב(6)}})}}}} {{ח:סעיף*|1||תיקון: תשנ״ח, ק״ת תשס״א־2, ק״ת תש״ע־2|עוגן=תוספת ד פרט 1}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:קטע2|תוספת 5|התוספת החמישית|תיקון: תשס״ג}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th>ענף רפואה ייחודי</th><th>מספר מרבי של יחידות מקצועיות ייחודיות או שיעורן לנפש</th><th>תנאים נוספים</th></tr> <tr><td>השתלת כליה</td><td>7 יחידות, מתוכן עד 6 יחידות בבתי חולים ציבוריים כלליים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>השתלת לבלב</td><td>2</td><td>בבית חולים שבו פועלת יחידה להשתלת כליות</td></tr> <tr><td>השתלת לב</td><td>3</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>השתלת ריאה</td><td>2</td><td>בבית חולים שבו פועלת יחידה להשתלת לב</td></tr> <tr><td>השתלת כבד</td><td>3</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>השתלת מח עצם מתורם זר</td><td>6</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>השתלת משתל קוכליארי</td><td>4</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>כירורגיית חזה ולב</td><td>16 יחידות, מתוכן עד 11 יחידות בבתי חולים ציבוריים כלליים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>כירורגיית פה ולסת</td><td>1 ל־1,000,000 נפש</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>כוויות וטיפול נמרץ בכוויות</td><td>6 יחידות, לפחות אחת בכל אזור</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>נוירוכירורגיה</td><td>9 יחידות, מתוכן עד 7 יחידות בבתי חולים ציבוריים כלליים ולפחות יחידה אחת בכל אזור</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>אונקולוגיה (ילדים)</td><td>5 יחידות, לפחות אחת בכל אזור</td><td>ניתן לבצע פעולות מסוימות ביחידה לאונקולוגיה (מבוגרים) בהתאם לכללים שיקבע המנהל</td></tr> <tr><td>מרכז לטיפול באיידס</td><td>1 ל־1,000,000 נפש</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>טיפול בתא לחץ</td><td>3 יחידות, אחת לפחות באזור הדרום</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת זו}}, ”אזור“ – כל אחד מאלה: אזור הצפון (מחוזות חיפה והצפון), אזור המרכז (מחוזות תל אביב והמרכז), אזור ירושלים (מחוז ירושלים) ואזור הדרום (מחוז הדרום). {{ח:קטע2|תוספת 6|התוספת השישית|תיקון: תשפ״ד־2}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 25ב|סעיף 25ב}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table width="100%"> <tr><th width="20%">{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} הגורם המקצועי</th><th width="40%">{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} פעולות</th><th width="40%">{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} תנאי הכשירות</th></tr> <tr id="תוספת 6 פרט 1"><td> {{ח:תת|1.}} איש אחזקה מוסמך </td><td> {{ח:ת}} אחזקה של מערכת גז רפואי, למעט בדיקה של החלפת אטמים ואישור של החלפתם ולמעט בדיקת דליפות חיצוניות ({{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת זו}} – פעולות של איש אחזקה מוסמך). </td><td > {{ח:תת|(א)}} בעל השכלה של 12 שנות לימוד; {{ח:תת|(ב)}} ניסיון מעשי של שנה לפחות בעבודות אחזקה של מערכת גז רפואי; {{ח:תת|(ג)}} בוגר תוכנית הדרכה לאיש אחזקה מוסמך של מערכת גז רפואי מטעם המשרד; {{ח:תת|(ד)}} בעל ידע בסיסי בשפה העברית. </td></tr> <tr id="תוספת 6 פרט 2"><td> {{ח:תת|2.}} מתקין מוסמך </td><td> {{ח:תת|(א)}} פעולות של איש אחזקה מוסמך; {{ח:תת|(ב)}} התקנת מערכת גז רפואי לפי תוכניות הבינוי של המערכת ותיקון והחלפה של חלקים במערכת גז רפואי ({{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת זו}} – פעולות של מתקין מוסמך). </td><td > {{ח:תת|(א)}} טכנאי מוסמך רשום כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים|בחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע״ג–2012}} (להלן – חוק ההנדסאים והטכנאים); {{ח:תת|(ב)}} בעל ניסיון מעשי של שלוש שנים לפחות בעבודה עם מערכת גז רפואי; {{ח:תת|(ג)}} בוגר תוכנית הדרכה למתקין מוסמך של מערכת גז רפואי מטעם המשרד; {{ח:תת|(ד)}} בעל ידע בסיסי בשפה העברית. </td></tr> <tr id="תוספת 6 פרט 3"><td> {{ח:תת|3.}} מפקח מוסמך </td><td> {{ח:תת|(א)}} פעולות של איש אחזקה מוסמך; {{ח:תת|(ב)}} פעולות של מתקין מוסמך; {{ח:תת|(ג)}} פיקוח על התקנת מערכת גז רפואי ({{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת זו}} – פעולות של מפקח מוסמך). </td><td > {{ח:תת|(א)}} הנדסאי רשום כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים|בחוק ההנדסאים והטכנאים}}; {{ח:תת|(ב)}} בעל ניסיון מעשי של שלוש שנים לפחות בעבודה עם מערכת גז רפואי; {{ח:תת|(ג)}} בוגר תוכנית הדרכה למפקח מוסמך של מערכת גז רפואי מטעם המשרד; {{ח:תת|(ד)}} בעל ידע בסיסי בשפה העברית. </td></tr> <tr id="תוספת 6 פרט 4"><td> {{ח:תת|4.}} מהנדס בודק </td><td> {{ח:תת|(א)}} פעולות של איש אחזקה מוסמך; {{ח:תת|(ב)}} פעולות של מתקין מוסמך; {{ח:תת|(ג)}} פעולות של מפקח מוסמך; {{ח:תת|(ד)}} אישור תוכניות בינוי של מערכת גז רפואי, בדיקה סופית של מערכת גז רפואי בתום התקנתה, אישורה לפני הכנסתה לשימוש ובדיקה של החלפת אטמים ואישור של החלפתם ובדיקת דליפות חיצוניות. </td><td > {{ח:תת|(א)}} מהנדס רשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}}; {{ח:תת|(ב)}} בעל ניסיון מעשי של שלוש שנים לפחות באישור תוכניות בינוי של מערכת גז רפואי, או בבדיקה סופית של מערכת גז רפואי בתום התקנתה או באישורה לפני הכנסתה לשימוש או בבדיקה ואישור של החלפת אטמים ובדיקת דליפות חיצוניות; {{ח:תת|(ג)}} בוגר תוכנית הדרכה למהנדס בודק מערכת גז רפואי מטעם המשרד; {{ח:תת|(ד)}} בעל ידע בסיסי בשפה העברית. </td></tr> </table> {{ח:חתימות|20 בדצמבר, 1940.}} * '''הרולד מקמיכאל'''<br>נציב עליון {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] bwrme5uhafdq3a1c4gj4r046h1t9kf0 0 285191 2947695 2947421 2025-07-09T05:00:25Z OpenLawBot 8112 [2947692] 2947695 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000613}} '''חוק קודם:''' {{ח:תיבה|חא״י כרך ב׳ פרק קמ״ב, עמ׳ 1411|פקודת בנין ערים, 1921|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563627.pdf}}. '''חוק קודם:''' {{ח:תיבה|ע״ר 1936, תוס׳ 1, 153|פקודת בנין ערים, 1936|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563896.pdf}}, {{ח:תיבה|227|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563971.pdf}}; {{ח:תיבה|1938, תוס׳ 1, 13|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561260.pdf}}; {{ח:תיבה|1939, תוס׳ 1, 7|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561370.pdf}}; {{ח:תיבה|1941, תוס׳ 1, 83|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561761.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ב, 16|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_203719.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ד, 232|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208087.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ז, 135|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208086.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 93|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208085.pdf}}, {{ח:תיבה|X|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_517976.pdf}}. '''חוק חדש:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ה, 307|חוק התכנון והבניה|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209758.pdf}}, {{ח:תיבה|XIV|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_ec_517768.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ו, 2|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_ec_317377.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 10|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209778.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 172|תיקון מס׳ 2 לחוק ההתגוננות האזרחית|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208297.pdf}}, {{ח:תיבה|223|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209777.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 31|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317378.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 228|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209776.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 12|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317379.pdf}}, {{ח:תיבה|233|חוק שירותי תיירות|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209699.pdf}}, {{ח:תיבה|253|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209775.pdf}}, {{ח:תיבה|253|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209774.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 21|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209773.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 15|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209772.pdf}}, {{ח:תיבה|180|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209771.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 14|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209768.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 42|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209770.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 14|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209769.pdf}}, {{ח:תיבה|46|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_210235.pdf}}, {{ח:תיבה|107|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209766.pdf}}, {{ח:תיבה|108|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209767.pdf}}, {{ח:תיבה|109|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209765.pdf}}, {{ח:תיבה|111|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209764.pdf}}, {{ח:תיבה|166|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209763.pdf}}, {{ח:תיבה|184|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_211680.pdf}}, {{ח:תיבה|278|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_ec_317380.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 229|חוק הבזק|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_208164.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 25, 29|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209762.pdf}}, {{ח:תיבה|40|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317381.pdf}}, {{ח:תיבה|63|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317493.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 146, 146|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210223.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 129|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210431.pdf}}, {{ח:תיבה|130|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210486.pdf}}, {{ח:תיבה|150|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210492.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 20|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210559.pdf}}, {{ח:תיבה|144|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210685.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 7, 7|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210703.pdf}}, {{ח:תיבה|56|תיקון מס׳ 26 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210743.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 123|תיקון לחוק רשות הדואר|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211618.pdf}}, {{ח:תיבה|168|חוק הליכי תכנון ובנייה (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211688.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 164|תיקון מס׳ 31 (תכנית לשימור אתרים)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211770.pdf}}, {{ח:תיבה|213|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210716.pdf}}, {{ח:תיבה|220|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211677.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 7|חוק הרשויות המקומיות (מהנדס הרשות המקומית)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210749.pdf}}, {{ח:תיבה|159|תיקון מס׳ 2 לחוק הליכי תכנון ובנייה (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211690.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 21|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210971.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 98|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211365.pdf}}, {{ח:תיבה|123|תיקון מס׳ 38|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211013.pdf}}, {{ח:תיבה|242|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210999.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 55|תיקון מס׳ 40|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211052.pdf}}, {{ח:תיבה|128|חוק זכיון ים המלח (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211098.pdf}}, {{ח:תיבה|338|תיקון מס׳ 42|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211184.pdf}}, {{ח:תיבה|450|תיקון מס׳ 43|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211768.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 110|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211247.pdf}}, {{ח:תיבה|387|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_ec_317851.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 167|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_ec_317859.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 91|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}, {{ח:תיבה|217|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211511.pdf}}, {{ח:תיבה|290|תיקון לחוק משק הדלק (קידום התחרות)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211532.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 93|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 72|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300181.pdf}}, {{ח:תיבה|192|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300273.pdf}}, {{ח:תיבה|219|תיקון מס׳ 23 לחוק הבזק|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300604.pdf}}, {{ח:תיבה|277|תיקון מס׳ 2 לחוק הפיקדון על מיכלי משקה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300256.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 44|תיקון מס׳ 53|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300281.pdf}}, {{ח:תיבה|208|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300352.pdf}}, {{ח:תיבה|238|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001) (תיקון, ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300364.pdf}}, {{ח:תיבה|489|חוק תאגידי מים וביוב|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300397.pdf}}, {{ח:תיבה|519|חוק התקנת מעליות שבת בבנינים ציבוריים ובבניני מגורים (הוראות ותיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300408.pdf}}, {{ח:תיבה|560|תיקון מס׳ 25 לחוק הבזק|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 83|חוק משק הגז הטבעי|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300442.pdf}}, {{ח:תיבה|132|תיקון מס׳ 59|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300459.pdf}}, {{ח:תיבה|157, 167|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300554.pdf}}, {{ח:תיבה|206|תיקון מס׳ 61|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300474.pdf}}, {{ח:תיבה|427|תיקון מס׳ 62|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300501.pdf}}, {{ח:תיבה|490|חוק לפיתוח הנגב והגליל (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300527.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 56|תיקון מס׳ 63|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300578.pdf}}, {{ח:תיבה|118|חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300615.pdf}}, {{ח:תיבה|192|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300607.pdf}}, {{ח:תיבה|208|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300614.pdf}}, {{ח:תיבה|497|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 70|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}, {{ח:תיבה|503|תיקון מס׳ 68|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299814.pdf}}, {{ח:תיבה|546|חוק שמירת הסביבה החופית|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300986.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 105|תיקון מס׳ 70|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299926.pdf}}, {{ח:תיבה|276|תיקון מס׳ 72|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299657.pdf}}, {{ח:תיבה|323|תיקון מס׳ 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299916.pdf}}, {{ח:תיבה|660|תיקון מס׳ 73|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299630.pdf}}, {{ח:תיבה|747|תיקון מס׳ 15 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299627.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 166|חוק הקרינה הבלתי מייננת|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299993.pdf}}, {{ח:תיבה|325, 330, 359|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 82|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300638.pdf}}, {{ח:תיבה|155|תיקון מס׳ 78|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299973.pdf}}, {{ח:תיבה|412|תיקון מס׳ 79|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300655.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 8|תיקון מס׳ 80|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300088.pdf}}, {{ח:תיבה|17|תיקון לחוק שמירת הסביבה החופית|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300111.pdf}}, {{ח:תיבה|62|עידוד חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300786.pdf}}, {{ח:תיבה|196|תיקון מס׳ 29 לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300839.pdf}}, {{ח:תיבה|411|חוק לקידום יישובם של מפוני גוש קטיף, חבל עזה וצפון השומרון|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300778.pdf}}, {{ח:תיבה|462|חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300830.pdf}}, {{ח:תיבה|632, 639|תיקון מס׳ 84 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300885.pdf}}, {{ח:תיבה|784|חוק אוויר נקי|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299971.pdf}}, {{ח:תיבה|798|תיקון מס׳ 86|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300770.pdf}}, {{ח:תיבה|840|תיקון מס׳ 87|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300896.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 82|תיקון מס׳ 88|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300134.pdf}}, {{ח:תיבה|82|תיקון מס׳ 89|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300837.pdf}}, {{ח:תיבה|216|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301061.pdf}}, {{ח:תיבה|330, 331|תיקון מס׳ 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301074.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 232|תיקון מס׳ 3 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301077.pdf}}, {{ח:תיבה|366|תיקון מס׳ 3 לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300106.pdf}}, {{ח:תיבה|415|תיקון מס׳ 6 לחוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301075.pdf}}, {{ח:תיבה|450|תיקון מס׳ 94|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300970.pdf}}, {{ח:תיבה|555|תיקון מס׳ 95|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300944.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 186|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו־2012 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301268.pdf}}, {{ח:תיבה|669|תיקון מס׳ 96|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_306566.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 19|ת״ט}}, {{ח:תיבה|458|תיקון מס׳ 2 לחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301325.pdf}}, {{ח:תיבה|511|תיקון מס׳ 98|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301229.pdf}}, {{ח:תיבה|741|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301466.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 207|תיקון מס׳ 100|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301578.pdf}}, {{ח:תיבה|474|תיקון מס׳ 101|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301600.pdf}}, {{ח:תיבה|667|תיקון מס׳ 102|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303842.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 212, 214|תיקון מס׳ 103 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313585.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 42, 45, 45, 81|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316718.pdf}}, {{ח:תיבה|328|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_319029.pdf}}, {{ח:תיבה|691|תיקון מס׳ 106|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_338721.pdf}}, {{ח:תיבה|1146|תיקון מס׳ 107 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348516.pdf}}, {{ח:תיבה|1149|תיקון מס׳ 108 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348517.pdf}}, {{ח:תיבה|1244|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348685.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 80, 127, 156, 160, 160|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366409.pdf}}, {{ח:תיבה|332|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_ls_fr_369869.pdf}}, {{ח:תיבה|489|חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_381800.pdf}}, {{ח:תיבה|584|תיקון מס׳ 115|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382410.pdf}}, {{ח:תיבה|884|תיקון מס׳ 116|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382860.pdf}}, {{ח:תיבה|1152|תיקון מס׳ 117 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390430.pdf}}, {{ח:תיבה|1170|תיקון מס׳ 4 לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390432.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 74, 77|תיקון מס׳ 119|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_456379.pdf}}, {{ח:תיבה|142|תיקון מס׳ 120|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489235.pdf}}, {{ח:תיבה|193|תיקון מס׳ 82 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491147.pdf}}, {{ח:תיבה|244, 246|תיקון מס׳ 122|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491908.pdf}}, {{ח:תיבה|494, 497, 497|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491979.pdf}}, {{ח:תיבה|749, 749|תיקון מס׳ 125|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504040.pdf}}, {{ח:תיבה|754|תיקון מס׳ 126|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504076.pdf}}, {{ח:תיבה|831|תיקון מס׳ 107 והוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 81|תיקון מס׳ 33 לחוק המקרקעין|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_527182.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 12|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש (הוראות מיוחדות)|https://fs.knesset.gov.il/22/law/22_lsr_566892.pdf}}, {{ח:תיבה|106|תיקון מס׳ 101 (תיקון מס׳ 5)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_573950.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 126|תיקון מס׳ 2 לחוק מקורות אנרגיה|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_591405.pdf}}, {{ח:תיבה|248|תיקון מס׳ 34 לחוק המקרקעין|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_593721.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 150, 165, 170, 171, 188, 192, 197, 224, 234, 240|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}, {{ח:תיבה|674|תיקון מס׳ 136|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_616234.pdf}}, {{ח:תיבה|692|תיקון מס׳ 137 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_616359.pdf}}, {{ח:תיבה|963|תיקון מס׳ 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_644019.pdf}}, {{ח:תיבה|1062|תיקון מס׳ 139|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_648304.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 159|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2572039.pdf}}, {{ח:תיבה|192, 197, 208, 284|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}, {{ח:תיבה|538|תיקון מס׳ 145|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2900638.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 60|תיקון מס׳ 146|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3506179.pdf}}, {{ח:תיבה|137|חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תכנון ובנייה ומקרקעי ציבור)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3547072.pdf}}, {{ח:תיבה|155|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}, {{ח:תיבה|256|תיקון מס׳ 149 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3626730.pdf}}, {{ח:תיבה|270|תיקון מס׳ 150 והוראת שעה – חרבות ברזל|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3674214.pdf}}, {{ח:תיבה|624|תיקון מס׳ 151|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4236080.pdf}}, {{ח:תיבה|626|תיקון מס׳ 152|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4236080.pdf}}, {{ח:תיבה|1090|תיקון מס׳ 2 לחוק שיקום נכי נפש בקהילה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4693413.pdf}}, {{ח:תיבה|1322|תיקון מס׳ 4 לחוק רכבת תחתית (מטרו)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4758425.pdf}}, {{ח:תיבה|1368|תיקון מס׳ 155|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4768580.pdf}}, {{ח:תיבה|1380|תיקון מס׳ 156 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4769219.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 24|תיקון מס׳ 157|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5143098.pdf}}, {{ח:תיבה|38|תיקון מס׳ 158|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5154786.pdf}}, {{ח:תיבה|110|תיקון מס׳ 159|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5253077.pdf}}, {{ח:תיבה|532, 539|תיקון מס׳ 160 והוראות שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6235571.pdf}}, {{ח:תיבה|652|תיקון מס׳ 161|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6956680.pdf}}, {{ח:תיבה|720|תיקון מס׳ 162 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7597621.pdf}}. ''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ו, 351|צו התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 101) (דחיית יום התחילה המאוחר של החוק)}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 50|צו התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 101) (דחיית יום התחילה המאוחר של החוק)}}, {{ח:תיבה|1183|צו התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 101) (דחיית יום התחילה המאוחר של החוק (מס׳ 2))}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 732|צו התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 101) (דחיית יום התחילה המאוחר של החוק)}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 288|צו התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 101) (דחיית יום התחילה המאוחר של החוק)}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1038|צו התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 101) (דחיית יום התחילה הנדחה של החוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11018.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: מוסדות תכנון}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: המועצה הארצית}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן א1|סימן א׳1: ועדה לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: ועדה מחוזית}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב1|סימן ב׳1: ועדת ערר}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב2|סימן ב׳2: ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: ועדה מקומית}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: ועדה מיוחדת}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: ועדה משותפת}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|סימן ו׳: הוראות כלליות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: תכניות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: תכנית מיתאר ארצית}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: תכנית מיתאר מחוזית}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: תכנית מיתאר מקומית ותכנית מפורטת}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: תכנית מיוחדת}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה1|סימן ה׳1: תכנית לשימור אתרים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה2|סימן ה׳2: תכנית לתשתית לאומית}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה3|סימן ה׳3: תכנית למיתקן טעון היתר פליטה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו1|סימן ו׳1: תכנון דרכים ומסילות ברזל}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו2|סימן ו׳2: מיתקני גז טבעי}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: חלוקה חדשה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ח|סימן ח׳: סולם העדיפויות של תכניות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ט|סימן ט׳: ביטול תכניות, שינוין והתלייתן}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: חלוקה ואיחוד של קרקעות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: רישוי}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1: סידורים מיוחדים לנכים בבנינים ציבוריים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה1א|פרק ה׳1א{{ח:הערה|׳}}: נגישות לאנשים עם מוגבלות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה2|פרק ה׳2: רישוי בדרך מקוצרת {{ח:הערה|(בוטל)}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה3|פרק ה׳3: מכוני בקרה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה3 סימן א|סימן א׳: הקמת מכון בקרה ותפקידיו}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ב|סימן ב׳: בקרים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ג|סימן ג׳: בקרים מורשים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ד|סימן ד׳: דרכי העבודה של מכון בקרה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ה|סימן ה׳: דיווח, פיקוח וביקורת}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ו|סימן ו׳: עיצום כספי}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה4|פרק ה׳4: רישוי באמצעות מורשה להיתר}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה5|פרק ה׳5: מוסד רישוי ארצי}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: מיתקנים בטחוניים ומכשולי טיסה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: שימוש חורג}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: הפקעות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח1|פרק ח׳1: היטל השבחה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: פיצויים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ט1|פרק ט׳1: רשימת שמאים מכריעים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: פיקוח, אכיפה ועונשין}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק י סימן א|סימן א׳: הגדרות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק י סימן ב|סימן ב׳: סמכויות פיקוח ואכיפה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן ג׳: סמכויות פיקוח ואכיפה כלפי מערכת הביטחון}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק י סימן ד|סימן ד׳: אכיפה מינהלית}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק י סימן ה|סימן ה׳: צווים שיפוטיים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק י סימן ו|סימן ו׳: עונשין}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק י סימן ז|סימן ז׳: אמצעי אכיפה נוספים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק י סימן ח|סימן ח׳: עיכוב ביצוע צווים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק י סימן ט|סימן ט׳: חיוב בתשלום אגרות ותשלומי חובה אחרים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק י סימן י|סימן י׳: רישום בפנקסי המקרקעין}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק י סימן יא|סימן י״א: רשות מקומית המוסמכת לאכיפה ונטילת סמכויות פיקוח ואכיפה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק י סימן יב|סימן י״ב: דיווח על פעולות אכיפה וסקר בנייה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק י סימן יג|סימן י״ג: סדרי דין והוראות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק י1|פרק י׳1: עתירות בעניני תכנון ובניה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק י2|פרק י׳2: החלת הוראות חוק זה על מפעלי ים המלח בע״מ}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק י3|פרק י׳3: הוראות לעניין נכסי פעילות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: ביטולים והוראות מעבר}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית: {{מוקטן|סוגי הדיור}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 7|תוספת שביעית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 8|תוספת שמינית}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשמ״א־8, תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״א־3, תשנ״ד, תשנ״ה־4, תשס״ב־3, תשס״ד־3, תשס״ה־3, תשס״ז־3, תשס״ח־2, תשס״ח־4, תשס״ח־6, תשס״ח־7, תשס״ט־3, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ה־2, תשע״ו, תשע״ו־7, תשע״ו־9, תשע״ז־4, תשע״ז־7, תשע״ח, תשע״ח־7, תשע״ט, תשפ״ב, תשפ״ב־3, תשפ״ב־7, תשפ״ב־8, תשפ״ב־14, תשפ״ג־5, תשפ״ד־3}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדריכל רשוי“ ו”מהנדס רשוי“ – כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|חוק המהנדסים והאדריכלים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים ציבורי“ – בית חולים שמתקיימים בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} בית חולים ממשלתי כללי, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו; {{ח:תתתת|(ב)}} בית חולים כללי שבבעלות קופת חולים; {{ח:תתתת|(ג)}} בית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית; {{ח:תתתת|(ד)}} בית חולים כללי שהוא תאגיד, שהוא מוסד ציבורי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9|בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה}}; {{ח:תתת|(2)}} לעניין בית חולים חדש – הוא יכלול לפחות 300 מיטות אשפוז, ולעניין הרחבה של בית חולים קיים – בית החולים הקיים כולל לפחות 300 מיטות אשפוז, והשטח הכולל המותר לבנייה בהרחבה המוצעת לא יפחת מ־3,000 מ״ר שלפחות 80% מתוכם נועדו לשמש לטיפול רפואי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה|בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}}; {{ח:תתת|(3)}} שר הבריאות, לאחר שהתייעץ עם שר הפנים, הכריז שבית החולים הוא תשתית לאומית, אולם לא ייכללו בהכרזה שטחים הנמצאים בסביבה החופית, אלא אם כן הם בתחום רשות עירונית או שטח המוקף מכל עבריו בקרקע המיועדת בתוכנית מיתאר מחוזית לסוג של שטחים פתוחים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בטיחות הטיסה“ – לרבות מניעת מפגעים הנגרמים עקב הטיסה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית סוהר“ – בית סוהר כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}}, למעט בית סוהר ארעי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|בפקודה האמורה}} ותאי מעצר בתחנות משטרה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין“ – כל מבנה, בין שהוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי ביטון, טיט, ברזל, עץ או כל חומר אחר, לרבות – {{ח:תתת|(1)}} כל חלק של מבנה כאמור וכל דבר המחובר לו חיבור של קבע; {{ח:תתת|(2)}} קיר, סוללת עפר, גדר וכיוצא באלה הגודרים או תוחמים, או מיועדים לגדור, או לתחום, שטח קרקע או חלל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין חורג“ – בנין שלא נתקיימה בו הוראה מהוראותיה של תכנית או של תקנה אחרת לפי חוק זה החלות עליו, בין שניתנו לסוג מיוחד של בנינים ובין שהן חלות עליו בהיותו נמצא באזור או בשטח מיוחד, או שלא נתקיימה בו הוראה של היתר שניתן לבנייתו על־פי כל חוק הדן בתכנון ובבניה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל“ – לרבות חוכר לדורות כאמור {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקר“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ב|בסימן ב׳ לפרק ה׳3}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקר מורשה“ – בקר שקיבל הרשאה להיות בקר מורשה לעניין חיקוק מסוים לפי {{ח:פנימי|סעיף 158כב|סעיף 158כב}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקרת ביצוע“ – בדיקה מדגמית ובקרה תהליכית בדבר ביצוע עבודות בהתאם להיתר ובהתאם לתכן הבנייה, תוך ביצוע הערכת סיכונים, לרבות בקרה בידי בקר מורשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 158כג|סעיף 158כג(ז)}}, והכול בנושאים ובעניינים שקבע שר הפנים ולפי הוראות שקבע; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקרת תכן“ – בדיקה מדגמית ובקרה תהליכית בדבר התאמתה של בקשה להיתר לתכן הבנייה, תוך ביצוע הערכת סיכונים, לרבות בקרה בידי בקר מורשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 158כג|סעיף 158כג(ז)}}, והכול בנושאים ובעניינים שקבע שר הפנים ולפי הוראות שקבע; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם מאשר“ – מי שאישורו או ההתייעצות עמו הם תנאי למתן היתר או לביצוע עבודות לפי היתר, לפי חוק זה או לפי חוק אחר, ושאינו מוסד תכנון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרך“ – תוואי למעבר רכב, הולכי רגל או בעלי חיים, לרבות מסילת ברזל, מבני דרך, אי תנועה, קיר תומך, קיר או סוללה למניעת רעש וכן תעלה, חפיר ומעביר מים בצד הדרך או מתחת לה, ולרבות מיתקני דרך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר“ – לרבות הרשאה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנדסאי“ – הנדסאי רשום כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים|בחוק ההנדסאים והטכנאים}}, הרשום כהנדסאי בנין או כהנדסאי אדריכלות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקלה“ – הרשאה לבצע עבודה שהיא טעונה היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}} בסטיה מהוראות תכנית או תקנה אחרת החלות במקום הנדון ושאין בה משום שימוש חורג; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה מקומית עצמאית“ – ועדה מקומית שהוסמכה לוועדה מקומית עצמאית לפי {{ח:פנימי|סעיף 31א|סעיף 31א}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה מקומית עצמאית מיוחדת“ – ועדה מקומית עצמאית שהוסמכה לוועדה מקומית עצמאית מיוחדת לפי {{ח:פנימי|סעיף 31א|סעיף 31א}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה ממשלתית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, לרבות חברת בת ממשלתית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק האמור}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק גנים לאומיים“ – {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ההנדסאים והטכנאים“ – {{ח:חיצוני|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע״ג–2012}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חופש המידע“ – {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המהנדסים והאדריכלים“ – {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק משק הגז הטבעי“ – {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|חוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק לקידום תשתיות לאומיות“ – {{ח:חיצוני|חוק לקידום תשתיות לאומיות|חוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ״ג–2023}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית“ – {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע״ו–2016}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות“ – {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שמאי מקרקעין“ – {{ח:חיצוני|חוק שמאי מקרקעין|חוק שמאי מקרקעין, התשס״א–2001}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התקשורת“ – {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין“ – מי שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק שמאי מקרקעין#סעיף 2|סעיף 2(ג) לחוק שמאי מקרקעין}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת דיור“ – חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, המיועדים לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יועץ סביבתי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ימי עבודה“ – למעט שבת ומועד ממועדי ישראל המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, וערביהם, ולמעט ימי חול המועד וימי שבתון שנקבעו בחיקוק; שר הפנים רשאי לקבוע ימים נוספים שלא ייחשבו ימי עבודה לעניין זה, בין דרך כלל ובין לעניין סוגים של מוסדות תכנון או מוסד תכנון מסוים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יישוב מיעוטים“ – יישוב ש־80% לפחות מתושביו אינם יהודים, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה דרך“ – מחלף, גשר או מנהרה לרבות חפיר או סוללה המצויים בתחילתו או בסופו של אחד מאלה, וכן תחנה לתחבורה ציבורית, וכל בניין אחר הדרוש במישרין לצורך הקמתה של דרך או השימוש בה שקבע שר הפנים לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים (בחוק זה – שר התחבורה); {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (בניין הדרוש במישרין לצורך הקמתה של דרך או שימוש בה)|תקנות התכנון והבניה (בניין הדרוש במישרין לצורך הקמתה של דרך או שימוש בה), התשע״ו–2016}}.}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי“ – מבנה שאינו ממוקם בים, ושהקמתו נדרשת במישרין לצורך הקמת קו תשתית תת־קרקעי או מיתקן נלווה לו או לצורך שימוש בקו או במיתקן כאמור, ובלבד שהוא נלווה לקו התשתית והוא אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מבנה הנדסי הכולל מכשור וציוד הנדסי, חשמלי ואלקטרוני לצורך ייצור, השנאת או אגירת אנרגיה הנדרשים לתפעול קו תשתית תת־קרקעי; {{ח:תתת|(2)}} מבנה לניהול מי נגר; {{ח:תתת|(3)}} בניין אחר שקבע שר הפנים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מגרש“ – יחידת קרקע שנקבעה בתכנית כתוצאה מפעולת חלוקה או איחוד או איחוד וחלוקה, או בתשריט חלוקה או איחוד, אף אם טרם נרשמה כחלקה בפנקסי רישום המקרקעין, בין אם מותרת בה בניה ובין אם לאו, לרבות מגרש תלת־ממדי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מגרש תלת־ממדי“ – יחידה נפחית המצויה בעומק שמתחת לקרקע או בחלל הרום שמעליה, שגבולותיה נקבעו באופן תלת־ממדי בתכנית כתוצאה מפעולת חלוקה או איחוד או איחוד וחלוקה, או בתשריט חלוקה או איחוד, אף אם טרם נרשמה כחלקה בפנקסי המקרקעין, בין אם מותרת בה בנייה ובין אם לאו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס הועדה“ – מהנדס הועדה המקומית לתכנון ולבניה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מורשה להיתר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים#סעיף 13א|בסעיף 13א לחוק המהנדסים והאדריכלים}}, שניתנה לו תעודת מורשה להיתר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה“ ו”מורשה לנגישות השירות“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד תכנון“ – כל רשות שיש לה סמכות בענין תכניות או היתרים, למעט מכון בקרה או מורשה להיתר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מינהל התכנון“ – {{ח:הערה|(פקעה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסילת ברזל“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 2|בסעיף 2 רישה ופסקאות (1) ו־(2) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, וכן מיתקנים לצורך מסילת ברזל או בקשר אליה המהווים חלק בלתי נפרד ממנה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן לאגירת אנרגיה“ – מיתקן המאפשר להמיר אנרגיה חשמלית לאנרגיה הניתנת לאחסון, וכן לאחסן את האנרגיה ולהמירה בחזרה לאנרגיה חשמלית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן אגרו־וולטאי“ – מיתקן פוטו־וולטאי המוקם בקרקע שייעודה חקלאי, באופן שמתקיים בה במקביל שימוש חקלאי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן פוטו־וולטאי“ – מערכת לייצור חשמל הממירה ישירות אנרגיית שמש לאנרגיה חשמלית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקני דרך“ – כל אחד ממיתקנים אלה שבתוואי הדרך: אבן שפה, גדר, מחסום, מעקה, עמוד תאורה, רמזור, תחנה לאיסוף נוסעים ולהורדתם, תחנת המתנה לרכב, ספסל רחוב, מיתקן איסוף אשפה, עמדת קריאה לעזרה, תמרור, חניה במפלס הקרקע, מיתקני איתות, בקרה, ניטור ומדידה הנדרשים להפעלת הדרך, מיתקן טעינה לרכב חשמלי, מיתקני חשמול וטעינה בחשמל לרכבת, וכן כל מיתקן הנדרש במישרין לצורך הפעלה של דרך והמהווה חלק בלתי נפרד ממנה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקני תקשורת“ – תחנת שידור, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|בחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990}}, המשמשת או המיועדת לשמש לצורכי שידורי טלוויזיה בשיטה הספרתית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקני תשתית“ – קווי תשתית ומיתקני חיבור כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 274ב|בסעיף 274ב(ג) לפקודת העיריות}}, וכן כבלי תקשורת, מיתקנים להולכת גז וצינורות להולכת חומרים מסוכנים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכון בקרה“ – גוף שניתן לו רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 158טו|סעיף 158טו}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעי ישראל“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: מקרקעי ישראל|בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחב מוגן“ – מקלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 11|בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, במתכונת מרחב הבנוי בתוך מעטפת המבנה, המיועד להגן על החוסים בו מפני התקפה והמתוכנן בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|החוק האמור}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתחם פינוי ובינוי“, ”הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית“ ו”תכנית לפינוי ובינוי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סביבה חופית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שמירת הסביבה החופית|בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס״ד–2004}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“, לאדם פלוני – {{ח:תתת|(1)}} בן זוג; {{ח:תתת|(2)}} הורה, הורי הורה, צאצא, צאצאי בן זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה, או אדם אחר הסמוך על שולחנו של אותו אדם פלוני; {{ח:תתת|(3)}} אח או אחות ובני זוגם; {{ח:תתת|(4)}} תאגיד שהוא מנהלו או נושא משרה בו, או שחלקו בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה, עולה על 5%; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – עיריה או מועצה מקומית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות עירונית“ – רשות מקומית למעט מועצה אזורית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח כולל המותר לבניה“ – סך כל השטח המותר לבניה, הכולל הן שטחים למטרות עיקריות והן שטחים למטרות שירות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש חורג“, בקרקע או בבנין – השימוש בהם למטרה שלא הותר להשתמש בהם, הן במיוחד והן מהיותם באזור או בשטח מיוחד, לפי כל תכנית או תקנה אחרת שלפי חוק זה החלות על הקרקע או הבנין או לפי היתר על־פי כל חוק הדן בתכנון ובבניה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנה לאיסוף נוסעים והורדתם“ – תחנה המיועדת רק לאיסוף נוסעים או להורדתם מרכב או מרכבת, ובכלל זה ספסל, מצללה, עמדת בידוק, עמדת כרטוס וכל מיתקן אחר הנדרש במישרין להפעלת תחנה כאמור שקבע שר הפנים לאחר התייעצות עם שר התחבורה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנה לתחבורה ציבורית“ – תחנה לנוסעים בתחבורה ציבורית שאינה מיועדת רק לאיסוף נוסעים או להורדתם מרכב או מרכבת, לרבות מיתקנים המיועדים למתן שירותים נלווים הנדרשים במישרין להפעלת התחנה ולמתן שירותים בסיסיים לרווחת הנוסעים בה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכן הבנייה“ – הוראות לפי חיקוק שעניינן יציבות ובטיחות הבניין ובטיחות המשתמש וכן תנאים לפי חיקוק אשר צריכים להתקיים בבניין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית“ – תכנית מהתכניות שלפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, לרבות שינוי תכנית, התלייתה או ביטולה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית דרך“ – תכנית לדרך הכלולה בתכנית מיתאר ארצית לדרכים או בתכנית מיתאר ארצית למסילות ברזל, או שהיא תכנית הנגזרת מתכנית מיתאר ארצית לדרכים, או שהיא תכנית לדרך המהווה עורק תחבורה ראשי שהועדה המקומית הנוגעת בדבר, בהסכמת הועדה המחוזית, החליטה כי יראו אותה כתכנית דרך לענין חוק זה, או ששר התחבורה החליט, לאחר התייעצות עם שר הפנים ועם הועדה המקומית הנוגעת בדבר, כי יראו אותה כתכנית דרך לענין חוק זה; לעניין הגדרה זו, ”דרך“ – לרבות מתחם תפעולי הנדרש לטיפול במסילת ברזל ובציוד הנדרש להפעלתה של רכבת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית החיזוק (תמ״א 38)“ – תכנית מיתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תמ״א 38); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית בסמכות ועדה מקומית“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית בסמכות ועדה מחוזית“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שאינה תכנית בסמכות ועדה מקומית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תסקיר השפעה על הסביבה“ או ”תסקיר“ – מסמך הסוקר את הקשר שבין תכנית מוצעת לבין הסביבה שבה היא מיועדת להתבצע, לרבות הערכות לגבי השפעות צפויות או חזויות של התכנית על אותה סביבה ופירוט האמצעים הדרושים למניעה או לצמצום השפעות שליליות, כפי שייקבע בתקנות; {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (תסקירי השפעה על הסביבה)|תקנות התכנון והבניה (תסקירי השפעה על הסביבה), התשס״ג–2003}}.}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשתיות לאומיות“ – מיתקני תשתית, שדה תעופה, נמל, מעגן, מיתקן להתפלת מים, מיתקני מים וביוב לרבות מאגרים, אתרי סילוק וטיפול בפסולת, מיתקני תקשורת, מיתקני שידור לתקשורת בשיטה התאית, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 202ב|בסעיף 202ב}}, תחנת כוח, מיתקן לאגירת אנרגיה, מיתקן מיתוג לחשמל, מיתקן השנאה לחשמל, מיתקן אחסון נפט, גז ודלק, דרך, מיתקני גז ומיתקני גט״ן כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק משק הגז הטבעי}}, אתרי כרייה וחציבה, חניון לעידוד השימוש בתחבורה הציבורית, תשתית תיירות, בית חולים ציבורי ובית סוהר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשתית תיירות“ – מיזם ששר התיירות הכריז עליו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 76ב1|סעיף 76ב1}}. {{ח:סעיף|1א|פרסום בעתון|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשס״ח־10, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} ”פרסום בעתון“ לעניין חוק זה, {{ח:תתת|(1)}} פרסום בשני עתונים יומיים בשפה העברית, שלפחות אחד מהם הוא עתון נפוץ כאמור בסעיף קטן (ב), ובמקום שבו מופיע עתון מקומי לפחות אחת לשבוע – פרסום נוסף בעתון המקומי; {{ח:תתת|(2)}} במרחב תכנון מקומי שבו האוכלוסיה הדוברת ערבית מהווה לפחות עשרה אחוזים מכלל האוכלוסיה, פרסום אחד בעתון המתפרסם בשפה הערבית, אחד בעתון נפוץ בעברית ואחד בעתון מקומי כאמור; {{ח:תתת|(3)}} במרחב תכנון מקומי שבו, לדעת יושב ראש הועדה המחוזית, קיים שיעור ניכר של ציבור שאינו קורא אף אחד משלושת העתונים הנפוצים כמשמעותם בסעיף קטן (ב), פרסום אחד בעתון מתוך רשימה שיקבע שר הפנים לאותו מרחב תכנון מקומי, אחד בעתון נפוץ בעברית ואחד בעתון מקומי כאמור. {{ח:תת|(ב)}} לעניין זה יפרסם שר הפנים ברשומות, מדי שנה, לאחר התייעצות עם האיגוד המייצג את רוב המפרסמים במדינה, רשימה של שלושת העתונים היומיים הנפוצים ביותר במדינה בשפה העברית; פרסום באחד מהם ייחשב כפרסום בעתון נפוץ. {{ח:תת|(ג)}} הפרסום ייעשה במדור מיוחד בעתון, שיובלט במסגרת מתאימה, וישא את הכותרת ”הודעות בענייני תכנון ובניה“. {{ח:תת|(ד)}} בכל פרסום בעיתון תצוין הפניה לאתרי אינטרנט כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1ב|בסעיף 1ב}} הכוללת את שמות המתחם של האתרים. {{ח:סעיף|1ב|חובת פרסום הודעות באינטרנט|תיקון: תשס״ח־10, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} נקבעה חובת פרסום בעיתון לפי חוק זה, תחול חובת הפרסום גם באתר אינטרנט במדור מיוחד, שיישא את הכותרת ”הודעות בענייני תכנון ובניה“, כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} הודעות מטעם ועדה מקומית או רשות רישוי מקומית – באתר האינטרנט של הוועדה המקומית או באתר האינטרנט של רשות מקומית הנוגעת בדבר; {{ח:תתת|(2)}} הודעות מטעם מוסד תכנון אחר – באתר האינטרנט של משרד הפנים. {{ח:תת|(ב)}} פורסמה הודעה כאמור בסעיף קטן (א)(1), למעט הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149}}, תועבר על ידי הוועדה המקומית למשרד הפנים; הועברה הודעה כאמור יפרסמה משרד הפנים גם באתר האינטרנט שלו; לעניין זה יראו הפניה באתר האינטרנט של משרד הפנים להודעה כפי שפורסמה באתר האינטרנט כאמור בסעיף קטן (א)(1), כפרסום באתר האינטרנט של משרד הפנים לפי סעיף קטן זה. {{ח:תת|(ג)}} לעניין שפת הפרסום לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 1א|סעיף 1א(א)}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|1ג|אתר אינטרנט|תיקון: תשס״ח־10, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} אתר אינטרנט שבו יש לפרסם תכניות, הודעות או מסמכים אחרים לפי חוק זה יהיה נגיש לכלל הציבור בלא תשלום והפרסום בו ייעשה באופן שיבטיח את זמינותו, שמירתו, יכולת אחזור המידע באתר והפקת פלט ממנו. {{ח:תת|(ב)}} המועד לפרסומם באתר אינטרנט של תכנית, הודעה או מסמך שיש לפרסמם לפי חוק זה יהיה עם מועד פרסומם הראשון בעיתון או עם הפרסום הראשון לגביהם לפי חוק זה, לפי העניין, והם לא יוסרו מהאתר, ואולם הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149}} לעניין שימוש חורג ניתן להסיר בתום תקופת תוקפו של השימוש החורג נושא ההודעה; מועד הפרסום באתר האינטרנט לא ישפיע על מניינן של תקופות לפי חוק זה הנמנות ממועד הפרסום. {{ח:תת|(ג)}} שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה: {{ח:תתת|(1)}} מבנה ומאפיינים אחרים של אתר אינטרנט, לרבות אמצעים טכנולוגיים שישמשו בהפעלתו ואבטחת המידע בו; {{ח:תתת|(2)}} צורת תכניות, הודעות או מסמכים המתפרסמים באתר אינטרנט ופרטים נוספים הנוגעים לאופן פרסומם; {{ח:תתת|(3)}} מסמכים נוספים שיש לפרסמם באתר אינטרנט; {{ח:תתת|(4)}} תכניות, הודעות או מסמכים, או חלקים מהם, שאין חובה לפרסמם באתר אינטרנט לצמיתות או שאין חובה לפרסמם כלל, לרבות בשל חשש לפגיעה בפרטיותו של אדם או בזכויות אחרות; {{ח:תתת|(5)}} פטור לוועדה מקומית מסוימת או לסוגים של ועדות מקומיות מחובת הפרסום באתר אינטרנט, לפרק זמן שלא יעלה על שנה. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: מוסדות תכנון}} {{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: המועצה הארצית}} {{ח:סעיף|2|מועצה ארצית|תיקון: תשכ״ה, תשל״ו־4, תשנ״ה־4, תשנ״ח, תשנ״ח־2, תשס״ב־7, תשס״ו־2, תשע״ה, תשע״ח, תשפ״ב־12, תשפ״ד־6}} {{ח:תת|(א)}} תקום מועצה ארצית לתכנון ולבניה (להלן – המועצה הארצית) לייעץ לממשלה בכל הנוגע לקו הכללי בביצוע חוק זה, לרבות עניני חקיקה, ולמלא את יתר התפקידים המוטלים עליה בחוק זה ובכל דין אחר. {{ח:תת|(ב)}} וזה הרכב המועצה הארצית: {{ח:תתת|(1)}} שר הפנים או נציגו, והוא יהיה יושב ראש; {{ח:תתת|(2)}} 12 חברי הממשלה, שתחליט עליהם הממשלה מזמן לזמן, או נציגיהם; {{ח:תתת|(3)}} מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים או נציגו מבין עובדי מינהל התכנון, והוא יהיה ממלא מקום היושב ראש; {{ח:תתת|(4)}} בעל הכשרה מקצועית בעניני שיכון ובניה שימנהו שר השיכון; {{ח:תתת|(5)}} מנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים או נציגו; {{ח:תתת|(6)}} ראשי העיריות ירושלים, תל־אביב־יפו וחיפה; {{ח:תתת|(7)}} ראשי שתי עיריות אחרות, ראשי שלוש מועצות מקומיות שאינן מועצות אזוריות וראשי שתי מועצות אזוריות; שר הפנים יקבע לענין זה את העיריות, המועצות המקומיות והמועצות האזוריות, ובלבד שאחת מהן בגליל ואחת בנגב; בפסקה זו, ”הגליל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות לפיתוח הגליל|בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ״ג–1993}}, ו”הנגב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות לפיתוח הנגב|בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ״ב–1991}}; {{ח:תתת|(8)}} חבר אחד שימנה שר הפנים מתוך הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים לפי {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|חוק המהנדסים והאדריכלים, תשי״ח–1958}}, וממלא מקומו יהיה נציג הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות בישראל שימנה שר הפנים; לעניין זה, ”קבלן לעבודות הנדסה בנאיות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות|בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969}}; {{ח:תתת|(9)}} נציגה אחת של ארגון נשים, והיא תתמנה על ידי שר הפנים בהמלצת ארגון ארצי של ארגוני נשים שהוא לדעת השר יציג ונוגע בדבר; {{ח:תתת|(10)}} נציג המוסדות להשכלה גבוהה, בעל מומחיות בענייני תכנון ובנייה שימנה שר הפנים מתוך רשימה שימליצו עליה דיקני הפקולטות המקיימות תוכניות לימודים לתארים מתקדמים לתכנון ערים, הנדסה או אדריכלות; {{ח:תתת|(11)}} נציג המוסדות המיישבים שימנהו שר הפנים לפי המלצת הסוכנות היהודית לארץ־ישראל; {{ח:תתת|(12)}} בעל הכשרה מקצועית בסוציולוגיה שיתמנה על ידי שר הפנים; {{ח:תתת|(13)}} נציג ארגון הגג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנהו שר הפנים מתוך רשימת מועמדים שהארגון האמור יגיש לו; {{ח:תתת|(13א)}} {{ח:הערה|(פקעה);}} {{ח:תתת|(14)}} נציג הדור הצעיר, שימנהו שר הפנים בהתייעצות עם הגופים שלדעתו נוגעים בדבר; {{ח:תתת|(15)}} שני חברים שימנה שר הפנים הבקיאים בענייני תכנון ובנייה, האחד בן האוכלוסייה החרדית והשני בן האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצ׳רקסית. {{ח:תת|(ג)}} במקומו של ראש רשות מקומית כחבר המועצה הארצית יכול לבוא אחד מסגניו או מהנדס הרשות המקומית שימנה לכך. {{ח:תת|(ד)|(1)}} תקופת כהונתו של חבר המועצה הארצית תהיה חמש שנים, ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה בסעיף קטן (ב) שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור – אם מונה מכוח פסקה אחרת באותו סעיף קטן; ואולם חבר המועצה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), תקופת כהונתם כחברי המועצה הארצית של מנהל מינהל התכנון של מנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, של חברי הממשלה ושל ראשי העיריות המנויים בסעיף קטן (ב)(6) תהיה עד תום תקופת הכהונה בתפקיד שמכוחו הם חברי המועצה הארצית. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|3|פרסום ברשומות}} {{ח:ת}} מינוי חבר המועצה הארצית יפורסם ברשומות. {{ח:סעיף|4|מילוי מקומו של חבר מועצה שנעדר}} {{ח:ת}} חבר המועצה שנבצר ממנו למלא את תפקידו תקופה מסויימת משום שהוא נעדר או נטול יכולת לפעול מחמת מחלה או מחמת סיבה אחרת, רשאי מי שמינה אותו למנות במקומו אדם אחר לאותה תקופה, ובלבד שממלא המקום יתמנה בדרך ובתנאים שנתמנה חבר המועצה שקדם לו. {{ח:סעיף|5|מזכיר המועצה הארצית ויועציה|תיקון: תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} שר הפנים ימנה מזכיר למועצה הארצית. {{ח:תת|(ב)}} המועצה הארצית רשאית למנות לה יועצים מקצועיים. {{ח:סעיף|6|ועדות משנה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ז־5, תשפ״ב־6}} {{ח:תת|(א)}} המועצה הארצית רשאית – {{ח:תתת|(1)}} למנות מבין חבריה ועדות קבועות וועדות לענינים מסויימים ולקבוע להן את סמכויותיהן ותפקידיהן (בסעיף זה – ועדות משנה); {{ח:תתת|(2)}} למנות לועדות כאמור יועצים מקצועיים; {{ח:תתת|(3)}} לאצול לועדות כאמור מסמכויותיה, למעט כל סמכות בדבר תכנית מיתאר ארצית ובדבר הייעוץ בעניני החקיקה בשטח התכנון והבניה. {{ח:תת|(ב)}} היה חבר ועדה שנאצלה לה סמכות לפי סעיף זה חולק על החלטת הועדה, תעביר הועדה את ההחלטה, על־פי דרישתו, להכרעתה הסופית של המועצה. {{ח:תת|(ג)}} המועצה הארצית תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה אחת לפחות, שתדון ותחליט בערר על החלטת ועדה מחוזית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(ה)}}; דין החלטת ועדת משנה שהוקמה לפי סעיף קטן זה כדין החלטת המועצה הארצית, והוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו. {{ח:תת|(ד)|(1)}} המועצה הארצית תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה אחת לפחות, שתדון ותחליט בתכניות שהועברו לה לפי {{ח:פנימי|סעיף 109א|סעיף 109א(ב)(2)}} או בבקשות שהועברו לה לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ג1)}}; ועדת משנה כאמור תהיה בת תשעה חברים, ובהם – {{ח:תתתת|(א)}} שני חברים לפחות מבין החברים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 2|בפסקאות (6) ו־(7) של סעיף 2(ב)}}; {{ח:תתתת|(ב)}} חבר אחד לפחות מבין החברים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 2|בפסקאות (8) עד (14) של סעיף 2(ב)}}. {{ח:תתת|(2)}} בדיון בתכנית הנוגעת לשטחים שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(ו)}} חלות עליהם, תכלול ועדת המשנה את נציג שר הביטחון במועצה הארצית. {{ח:תתת|(2א)}} בדיון בבקשה הנוגעת לתנאים לעניין מיתקני מים וביוב, תכלול ועדת המשנה את שר הבריאות או נציגו במועצה הארצית. {{ח:תתת|(2ב)}} לדיון בבקשה, בנושא המצוי בתחום אחריותו של משרד ממשלתי, יוזמן נציג השר הנוגע לעניין במועצה הארצית, שתהיה לו דעה מייעצת, וזאת אם השר האמור או נציגו אינם חברי ועדת המשנה. {{ח:תתת|(3)}} דין החלטת ועדת משנה שהוקמה לפי סעיף קטן זה כדין החלטת המועצה הארצית, והוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו. {{ח:תת|(ה)|(1)}} המועצה הארצית תבחר מבין חבריה ועדת משנה לעניין תכניות מפורטות שעיקרן שינוי ייעוד מתעסוקה למגורים או הוספת שימוש מגורים במגרשים המיועדים לתעסוקה, שתהיה בת אחד עשר חברים, ובהם: {{ח:תתתת|(א)}} יושב ראש המועצה הארצית או חבר אחר מבין חברי המועצה הארצית שהוא ימנה, והוא יהיה היושב ראש; {{ח:תתתת|(ב)}} נציג ראש הממשלה במועצה הארצית שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (2) של סעיף 2(ב)}}, אם מונה; {{ח:תתתת|(ג)}} נציג שר האוצר במועצה הארצית שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (2) של סעיף 2(ב)}}, אם מונה; {{ח:תתתת|(ד)}} נציג שר הבינוי והשיכון במועצה הארצית שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (2) של סעיף 2(ב)}}, אם מונה; {{ח:תתתת|(ה)}} נציג השר להגנת הסביבה שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (2) של סעיף 2(ב)}}, אם מונה; {{ח:תתתת|(ו)}} מנהל מינהל התכנון או נציגו; {{ח:תתתת|(ז)}} שלושה חברים מבין החברים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 2|בפסקאות (6) ו־(7) של סעיף 2(ב)}}; {{ח:תתתת|(ח)}} שני חברים מבין החברים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 2|בפסקאות (8) עד (14) של סעיף 2(ב)}}. {{ח:תתת|(2)}} ראש הרשות המקומית שבתחומה נכלל רוב שטח התכנית הנדונה יוזמן להשתתף כמשקיף בוועדת המשנה. {{ח:תתת|(3)}} נציג שר הכלכלה והתעשייה יוזמן להשתתף כמשקיף בוועדת המשנה. {{ח:תתת|(4)}} מינה יושב ראש המועצה הארצית את אחד מחברי ועדת המשנה ליושב ראש ועדת המשנה, לפי פסקת משנה (1)(א), תבחר המועצה הארצית מבין חבריה חבר נוסף במקומו. {{ח:תתת|(5)}} לוועדת המשנה שהוקמה לפי סעיף קטן זה יהיו כל הסמכויות הנתונות לוועדה מחוזית, לעניין תכניות מפורטות שעיקרן שינוי ייעוד מתעסוקה למגורים או הוספת שימוש מגורים במגרשים המיועדים לתעסוקה, ויחולו לגביה הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} בשינויים המחויבים. {{ח:תתת|(6)}} הוראות סעיף קטן זה יחולו לגבי תכניות שהוגשו לוועדת המשנה עד יום כ״א בטבת התשפ״ז (31 בדצמבר 2026). {{ח:קטע3|פרק ב סימן א1|סימן א׳1: ועדה לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות|תיקון: תשס״ב־3}} {{ח:סעיף|6א|ועדה ארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות|תיקון: תשס״ב־3, תשס״ט־4, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ו־7, תשע״ח, תשפ״ג־5, תשפ״ד־6, תשפ״ד־9, תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} תקום ועדה ארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות (להלן – הועדה לתשתיות), וזה הרכבה: {{ח:תתת|(1)}} נציג שר הפנים, והוא יהיה היושב ראש; {{ח:תתת|(2)}} נציג ראש הממשלה; {{ח:תתת|(3)}} נציג שר המשפטים; {{ח:תתת|(4)}} נציג השר לתשתיות לאומיות; {{ח:תתת|(5)}} נציג שר התחבורה; {{ח:תתת|(6)}} נציג שר האוצר; {{ח:תתת|(7)}} נציג שר הבינוי והשיכון; {{ח:תתת|(8)}} נציג השר לאיכות הסביבה; {{ח:תתת|(9)}} נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי; {{ח:תתת|(9א)}} נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר; {{ח:תתת|(10)}} נציג רשות מקרקעי ישראל; {{ח:תתת|(11)}} נציג שר הביטחון; {{ח:תתת|(11א)}} {{ח:הערה|(פקעה);}} {{ח:תתת|(12)}} בעל הכשרה מקצועית בעניני תכנון ובניה שימנה שר הפנים – והוא יהיה מתכנן הועדה; {{ח:תתת|(13)}} נציג ציבור שתמנה הממשלה; {{ח:תתת|(14)}} נציג ארגון הגג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנהו שר הפנים מתוך רשימת מועמדים שהארגון יגיש לו; {{ח:תתת|(14א)}} נציג ארגון העוסק בנושאי חברה ורווחה שימנה שר הרווחה והביטחון החברתי; {{ח:תתת|(15)}} נציג השלטון המקומי שימנה שר הפנים. {{ח:תת|(א1)}} בדיון בתכנית לתשתית תיירות, יבוא נציג שר התיירות במקומו של נציג שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים. {{ח:תת|(א2)}} בדיון בתוכנית לתשתית לאומית החלה בסביבה החופית, יכלול הרכב הוועדה לתשתיות שני נציגים נוספים שמונו לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|סעיף 3(א)(13) לתוספת השנייה}} או נציגים שימונו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|אותו סעיף}} לעניין סעיף קטן זה. {{ח:תת|(א3)}} בדיון בתוכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 76ב|סעיף 76ב(ב1)}}, יהיה חבר בוועדה לתשתיות גם ראש הרשות המקומית שבתחומה נמצא השטח הגדול ביותר בתחום התוכנית. {{ח:תת|(א4)}} נציג הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים שימנה מנהל הרשות יוזמן להשתתף בדיוני הוועדה לתשתיות כמשקיף. {{ח:תת|(ב)}} הועדה לתשתיות תפעל ליד המועצה הארצית, וחבר במועצה הארצית יוכל להתמנות גם לחבר בועדה לתשתיות. {{ח:תת|(ג)}} תקופת כהונתו של חבר הועדה לתשתיות תהא חמש שנים; ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה בסעיף קטן (א) שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור – אם מונה מכוח פסקה אחרת באותו סעיף קטן; ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ה)}} מי שמינה נציג לועדה לתשתיות רשאי בכל עת להחליף את נציגו בועדה. {{ח:תת|(ו)}} כל אימת שהועדה דנה בתכנית, ששטחה, כולו או חלקו, בתחום ועדה מקומית, תזמין את מהנדס הועדה המקומית או את נציגו ותיתן לו הזדמנות להשמיע את דברו לפני שתחליט בענין. {{ח:סעיף|6ב|תפקידי הועדה לתשתיות וסמכויותיה|תיקון: תשס״ב־3, תשע״ד־2, תשע״ז־3, תשע״ח־9, תשפ״ב, תשפ״ג־5, תשפ״ד־9, תשפ״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} בעניני תכנון ובניה של תשתיות לאומיות יהיו לועדה לתשתיות כל הסמכויות והתפקידים של המועצה הארצית. {{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק ה׳}}, לעניין מתן היתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|אותו פרק}} לגבי סוגי היתרים כאמור בפסקה (2) יחולו הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} רשות הרישוי תהיה יושב ראש הוועדה לתשתיות ומתכנן הוועדה, ולעניין מתן היתר המנוי בפסקה (2)(ב) עד (ח) או בסעיף קטן (ב1) או לעניין היתר לייעודים או שימושים נוספים על פי תוכנית לתשתית לאומית בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 76ב|לסעיף 76ב(ב1)}}, תהיה רשות הרישוי נוסף על אלה – גם מהנדס הוועדה המקומית שבתחומה נמצא השטח הגדול ביותר בתחום הבקשה להיתר; {{ח:תתתת|(ב)}} הוועדה המקומית תהיה הוועדה לתשתיות; ואולם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיף 152(א)}} לא יחולו; {{ח:תתתת|(ג)}} מהנדס הוועדה יהיה מתכנן הוועדה לתשתיות. {{ח:תתת|(2)}} הוראות פסקה (1) יחולו על סוגי היתרים והרשאות כמפורט להלן: {{ח:תתתת|(א)}} היתר על פי תוכנית לתשתית לאומית; {{ח:תתתת|(ב)}} היתר לתשתית לאומית על פי תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות, למעט תוכנית כאמור לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ח)(3)}}; {{ח:תתתת|(ג)}} הרשאה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ו)(1א)}}; {{ח:תתתת|(ד)}} היתר על פי תמ״א 70/א כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)|בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}}; {{ח:תתתת|(ה)}} היתר למיזם תשתית חיוני כהגדרתו בחוק לקידום תשתיות לאומיות על פי תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית, ומצורף לה תשריט של השטח שעליו היא חלה; {{ח:תתתת|(ו)}} היתר לתשתית לאומית על פי תוכנית מועדפת לדיור כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה)|בחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע״ד–2014}}; {{ח:תתתת|(ז)|(1)}} היתר לתשתית לאומית על פי תוכנית תשתית בלא תשריט, ובלבד שהיא בתחום שטח המיועד לתשתית לאומית בתוכנית לפי פסקאות משנה (א) עד (ו), והוגשה בקשה להיתר לגבי התשתית הלאומית האמורה לפי אותן פסקאות משנה שטרם ניתנה החלטה לגביה (בפסקת משנה זו – התשתית המוצעת); {{ח:תתתתת|(2)}} לא תיתן רשות הרישוי היתר לפי פסקת משנה זו, אלא אם כן קבעה בהיתר לתשתית הלאומית על פי תוכנית תשתית בלא תשריט, כי תנאי למימוש ההיתר על פי תוכנית התשתית בלא תשריט יהיה מימוש התשתית המוצעת; {{ח:תתתת|(ח)}} היתר לביצוע והקמה של קווי תשתית תת־קרקעיים של מים או ביוב שעוברים ביותר ממרחב תכנון אחד – אם מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יט|סעיף 124יט לחוק המים, התשי״ט–1959}}, אישר כי הם נדרשים לשם עמידה בתוכניות פיתוח למשק המים והביוב, אולם לא יוגשו לרשות הרישוי לפי פסקת משנה זו יותר משמונה בקשות להיתר בשנה קלנדרית אחת. {{ח:תתת|(3)}} בסעיף זה – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות“ – כל אחת מאלה: {{ח:תתתתת|(1)}} תוכנית מיתאר ארצית להקמת תשתית לאומית, הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר לתשתית לאומית, בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה ומצורף לה תשריט של השטח שעליו היא חלה; {{ח:תתתתת|(2)}} תוכנית מיתאר ארצית לתקשורת שעניינה מיתקני שידור קטנים וזעירים הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר מכוחה למיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה; {{ח:תתתתת|(3)}} תוכנית מיתאר ארצית לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ח)(3)}}; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית“ – תוכנית להקמת תשתית לאומית, הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר לתשתית לאומית בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, שאישרה ועדה מחוזית; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית תשתית בלא תשריט“ – תוכנית מיתאר ארצית להקמת תשתית לאומית, הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר לתשתית לאומית, בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה שלא מצורף לה תשריט. {{ח:תת|(ב1)}} הוראות סעיף קטן (ב)(1) יחולו גם לעניין מתן היתר לתשתית לאומית על פי תוכנית תשתית בלא תשריט, שאינו היתר כאמור בסעיף קטן (ב)(2)(ז) או לעניין מתן היתר לקווי תשתית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לקידום תשתיות לאומיות|בחוק לקידום תשתיות לאומיות}} על פי תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית, ובלבד שמתקיימים כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} חלפו שישה חודשים מהמועד שבו הוגשה בקשה להיתר לרשות הרישוי המקומית, או תשעה חודשים – אם הבקשה טעונה אישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי טרם מתן ההיתר, או שלושה חודשים מהמועד שבו הוגשה בקשה להרשאה לגורם המוסמך שקבע שר הפנים לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ו)(1)}}, וטרם ניתנה החלטה על מתן היתר או הרשאה או טרם ניתנה החלטה שעניינה סירוב לבקשה; {{ח:תתת|(2)}} מגיש הבקשה להיתר או להרשאה ביקש להעבירה לרשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1); {{ח:תתת|(3)}} רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1) קיימה דיון מקדמי שאליו הוזמנו מגיש הבקשה, מהנדס הוועדה המקומית הנוגעת בדבר או נציגו, ובהרשאה – הגורם המוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ו)(1)}}; מצאה רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1), בדיון המקדמי, שההחלטה בבקשה להיתר או להרשאה לא ניתנה מסיבות שאינן בשליטת רשות הרישוי המקומית או הגורם המוסמך כאמור, תורה על החזרת הבקשה להיתר או להרשאה לרשות הרישוי המקומית או לגורם המוסמך, ורשאית היא להחליט כאמור גם אם מצאה כי הייתה הצדקה אחרת לעיכוב במתן החלטה בבקשה; החליטה רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1) שלא להחזיר את הבקשה לרשות הרישוי המקומית או לגורם המוסמך, תמשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיעו רשות הרישוי המקומית או הגורם המוסמך, לפי העניין. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), ניתן להגיש בקשה להיתר לפי תכנית כאמור באותו סעיף קטן לוועדה המקומית שבמרחב התכנון שלה חלה התכנית האמורה או לרשות הרישוי שלה, לפי העניין, ומשהוגשה בקשה להיתר כאמור יהיו כל הסמכויות לעניין מתן ההיתר נתונות לוועדה המקומית האמורה ולרשות הרישוי שלה, לפי העניין; ואולם היתה התכנית תכנית לתשתית לאומית רשאי רק מגיש התכנית או מי שהוא הסמיך לעניין זה להגיש בקשה להיתר לוועדה המקומית או לרשות הרישוי שלה כאמור; לעניין זה, ”בקשה להיתר“ – למעט בקשה להרשאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 261|סעיף 261(ה) או (ה1)}}. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 261|בסעיף 261(ה) ו־(ה1)}}, לעניין הרשאה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 261|באותו סעיף}} לפי תכנית כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 261|הסעיף האמור}} בשינויים אלה: {{ח:תתת|(1)}} בפסקה (2), במקום ”למתכנן המחוז“ יקראו ”למתכנן הוועדה לתשתיות“; {{ח:תתת|(2)}} בפסקה (3), במקום ”יבדקו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית“ יקראו ”יבדקו יושב ראש הוועדה לתשתיות ומתכנן הוועדה לתשתיות“, אחרי ”ויאשרו אותה“ יבוא ”לאחר התייעצות עם מהנדס הוועדה המקומית, שימסור את חוות דעתו בתוך שמונה עשר ימים מיום שהוגש לו העתק הבקשה,“ ובמקום קבעו המתכנן והמהנדס" יקראו ”קבעו יושב ראש הוועדה תשתיות ומתכנן הוועדה לתשתיות“; {{ח:תתת|(3)}} בפסקה (4), במקום ”לא החליטו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית“ יקראו ”לא החליטו יושב ראש הוועדה לתשתיות ומתכנן הוועדה לתשתיות“; {{ח:תתת|(4)}} פסקאות (5) ו־(7) – לא ייקראו; {{ח:תתת|(5)}} בפסקה (6), במקום ”יושב ראש הועדה המחוזית“ יקראו ”יושב ראש הוועדה לתשתיות“. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בכל דין, ובכלל זה {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(א3) ו־(ג2)}}, ראתה רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1), כי בעל תשתית לא השיב לפנייה לעניין בקשה להיתר בתוך המועד שבו היה עליו להשיב לפי דין או שהשיב לפנייה כאמור וכלל בתשובתו הגבלות או תנאים שיש בהם כדי לסכל את מתן ההיתר או להקשות על מתן ההיתר או על ביצועו באופן בלתי סביר, רשאית רשות הרישוי, בכפוף להוראות סעיף קטן (ו), לתת היתר אף בלא שהשיב בעל התשתית לפנייה או שלא בהתאם לתנאים או להגבלות שכלל בעל התשתית בעמדתו, לפי העניין, ובלבד שהתקיימו שני אלה: {{ח:תתת|(1)}} התוכנית שעל פיה מבוקש ההיתר היא תוכנית לתשתית לאומית ולא נקבע בה כי אישורו של בעל התשתית הוא תנאי למתן היתר; {{ח:תתת|(2)}} רשות הרישוי נתנה לבעל התשתית הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניה, לפני שקיבלה את החלטתה. {{ח:תת|(ו)}} רשות הרישוי לא תיתן היתר לפי סעיף קטן (ה) אם סברה כי יש במתן היתר כאמור כדי לגרום סיכון ממשי לציבור או לבריאותו או כדי לגרום למפגע סביבתי חמור. {{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיפים קטנים (ה) ו־(ו) יחולו לעניין קליטת בקשה להיתר, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום ”רשות הרישוי“ יקראו ”מתכנן הוועדה לתשתיות“. {{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה, ”בעל תשתית“ – גוף שאישורו, תיאום עימו, התייעצות עימו או התייחסותו, נדרשים, בין השאר, לפי דין, לצורך קליטת בקשה להיתר או למתן היתר, והוא בעלים, חוכר, מחזיק או מפעיל של תשתית, בעל זיכיון או רישיון בנוגע לתשתית, או חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח תשתיות. {{ח:סעיף|6ג|ועדות משנה ותוקף החלטותיהן|תיקון: תשס״ב־3}} {{ח:תת|(א)}} הועדה לתשתיות רשאית למנות מבין חבריה ועדות קבועות וועדות לענינים מסוימים, לקבוע להן את סמכויותיהן ותפקידיהן, ולאצול להן מסמכויותיה (בסעיף זה – ועדות משנה). {{ח:תת|(ב)}} שני חברים לפחות של הועדה לתשתיות רשאים, בתוך שלושה ימים מיום שנמסרה להם החלטת ועדת משנה, לדרוש בכתב שיתקיים במליאת הועדה לתשתיות דיון בענין שלגביו התקבלה ההחלטה; התקבלה דרישה כאמור, תקיים הועדה לתשתיות דיון ותקבל החלטה בענין בתוך שבעה ימים מיום שהוגשה לה הדרישה כאמור. {{ח:סעיף|6ד|ועדת משנה להשגות|תיקון: תשס״ב־3}} {{ח:ת}} הועדה לתשתיות תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה בת חמישה חברים, לשמיעת השגות לתכנית לתשתית לאומית, וזה הרכבה – {{ח:תת|(1)}} יושב ראש הועדה לתשתיות או ממלא מקומו, והוא יהיה יושב ראש ועדת המשנה להתנגדויות; {{ח:תת|(2)}} נציג שר המשפטים; {{ח:תת|(3)}} מתכנן הועדה; {{ח:תת|(4)}} חבר הועדה לתשתיות שהוא נציג הציבור; {{ח:תת|(5)}} חבר מבין חברי הועדה לתשתיות. {{ח:סעיף|6ה|יועץ סביבתי, מזכיר ויועצים אחרים|תיקון: תשס״ב־3, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} יושב ראש הועדה לתשתיות ונציג השר לאיכות הסביבה בועדה לתשתיות ימנו לועדה, מתוך רשימה שיקבע שר הפנים בהסכמת השר לאיכות הסביבה, יועץ סביבתי, אחד או יותר, שאינו עובד המדינה. {{ח:תת|(ב)}} שר הפנים ימנה מזכיר לועדה לתשתיות. {{ח:תת|(ג)}} הועדה לתשתיות רשאית למנות לה ולועדות המשנה שלה יועצים מקצועיים. {{ח:תת|(ד)}} הועדה לתשתיות ומתכנן הועדה רשאים לקבל חוות דעת מכל גורם מקצועי כפי שימצאו לנכון. {{ח:סעיף|6ו|מסירת החלטות הועדה לתשתיות|תיקון: תשס״ב־3}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 48ב|בסעיף 48ב}}, החלטות הועדה לתשתיות יימסרו למשתתפים בדיון, לרבות לחברי ועדה שלא נכחו בדיון, מיד בתום הדיון בועדה. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: ועדה מחוזית}} {{ח:סעיף|7|ועדה מחוזית|תיקון: תשנ״ב־2, תשנ״ה־4, תשס״ג־2, תשס״ג־4, תשס״ט־4, תשע״ה, תשע״ו־7, תשפ״ד־6, תשפ״ד־7}} {{ח:תת|(א)}} לכל מחוז תהיה ועדה מחוזית לתכנון ולבניה (להלן – ועדה מחוזית), וזה הרכבה: {{ח:תתת|(1)}} נציג שר הפנים, והוא יהיה היושב ראש; {{ח:תתת|(2)}} נציג השר לאיכות הסביבה; {{ח:תתת|(3)}} נציג שר הבטחון; {{ח:תתת|(4)}} נציג שר הבינוי והשיכון; {{ח:תתת|(5)}} נציג שר הבריאות; {{ח:תתת|(6)}} נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי; {{ח:תתת|(6א)}} נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר; {{ח:תתת|(7)}} נציג שר המשפטים; {{ח:תתת|(8)}} נציג שר התחבורה; {{ח:תתת|(9)}} נציג שר התיירות וממלא מקומו יהיה נציג שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים; {{ח:תתת|(9א)}} {{ח:הערה|(פקעה);}} {{ח:תתת|(10)}} נציג רשות מקרקעי ישראל; {{ח:תתת|(11)}} מתכנן המחוז כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(א)}}; {{ח:תתת|(12)}} חמישה חברים שימנה שר הפנים על פי המלצות של הרשויות המקומיות שבאותו מחוז (להלן – נציגי הרשויות המקומיות); {{ח:תתת|(13)}} חבר אחד שימנה שר הפנים והוא – אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים}} או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא בקי בענייני תכנון ובניה; {{ח:תתתת|(ב)}} הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז; {{ח:תתת}} חבר כאמור ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות; {{ח:תתת|(14)}} נציג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנה שר הפנים בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו לו גופים אלה; לענין זה, ”הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה“ – הגופים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)#תוספת|בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002}}; {{ח:תתת|(15)}} נציג ארגון העוסק בנושאי חברה ורווחה שימנה שר הרווחה והביטחון החברתי. {{ח:תת|(א1)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (א), הרכב הוועדות המחוזיות במחוז הצפון והדרום יכלול את נציג שר ההתיישבות והמשימות הלאומיות וכן חבר שימנה שר הפנים על פי המלצות של הרשויות המקומיות שבאותו מחוז ולעניין זה יחולו הוראות סעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ב)}} הרשויות המקומיות שבמחוז יגישו, תוך שלושים ימים מיום שנדרשו לכך על ידי שר הפנים או מי מטעמו, את המלצותיהן כאמור בסעיף קטן (א)(12); לא עשו כן, רשאי השר למנות את חמשת החברים ללא המלצה. {{ח:תת|(ג)}} חברותם של נציגי השרים כאמור בפסקאות (2), (4), (5) ו־(8) של סעיף קטן (א) בועדה המחוזית, או של ממלאי מקומם (להלן – הנציגים הקבועים), תהיה עיסוקם הבלעדי, זולת אם אישר שר הפנים לשר הממנה, להטיל עליהם תפקיד נוסף. {{ח:סעיף|8|מתכנן מחוז, מזכיר ועדה מחוזית ויועצים|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)|(1)}} שר הפנים ימנה לכל ועדה מחוזית מתכנן מחוז ומזכיר; מתכנן המחוז יכול שימונה מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה. {{ח:תתת|(2)}} מינוי מתכנן מחוז שלא מקרב עובדי המדינה, יהיה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}, ומשמונה יחולו עליו הדינים החלים על עובד ציבור. {{ח:תת|(ב)}} ועדה מחוזית רשאית להתייעץ בענין מסוים עם יועץ מקצועי שתקבע וכן רשאית היא למנות לה יועץ מקצועי של קבע לרבות יועץ משפטי. {{ח:סעיף|9|תקופת כהונה|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ח, תשפ״ד־6}} {{ח:תת|(א)|(1)}} תקופת כהונתו של חבר הוועדה המחוזית תהיה חמש שנים, ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)}} שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור – אם מונה מכוח פסקה אחרת {{ח:פנימי|סעיף 7|באותו סעיף קטן}}; ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), תקופת כהונתם של מתכנן המחוז ושל נציגי הרשויות המקומיות המנויים {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)(11) ו־(12)}} כחברי הוועדה המחוזית תהיה עד תום תקופת הכהונה בתפקיד שמכוחו או שבשלו הם חברי הוועדה המחוזית. {{ח:תת|(ב)}} שר רשאי בכל עת להחליף את נציגו בועדה המחוזית. {{ח:תת|(ג)}} חבר ועדה מחוזית – שאינו נציג שר – שנבצר ממנו למלא את תפקידו תקופה מסויימת משום שהוא נעדר או נטול יכולת לפעול מחמת מחלה או מחמת סיבה אחרת, רשאי מי שמינה אותו למנות במקומו אדם אחר לאותה תקופה, ובלבד שממלא המקום יתמנה בדרך ובתנאים שנתמנה חבר הועדה שקדם לו. {{ח:סעיף|10|מהנדס מקומי בועדה מחוזית|תיקון: תשס״ב־3}} {{ח:ת}} כל אימת שהועדה לתשתיות או שועדה מחוזית דנה בתכנית שבתחום רשות מקומית, תזמין את מהנדס הרשות המקומית – אם ישנו – ואת נציגה לבוא לפניה, ואם באו – תתן להם הזדמנות להשמיע את דברם לפני שתחליט בענין. {{ח:סעיף|10א||תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|11|ועדת משנה להתנגדויות|תיקון: תשל״ג, תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} ועדה מחוזית תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה אחת לפחות, בת חמישה חברים, לשמיעת התנגדויות לתכניות לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|פרק ג׳ סימן ו׳}} (להלן – ועדת משנה להתנגדויות), וזה הרכבה: {{ח:תתת|(1)}} יושב ראש הועדה המחוזית או ממלא מקומו או מי שהיושב ראש מינה מקרב חברי הועדה המחוזית, שיהיה יושב ראש ועדת המשנה להתנגדויות; {{ח:תתת|(2)}} נציג שר המשפטים; {{ח:תתת|(3)}} חבר מבין הנציגים הקבועים; {{ח:תתת|(4)}} חבר מבין נציגי הרשויות המקומיות; {{ח:תתת|(5)}} חבר שתבחר הועדה המחוזית. {{ח:תת|(ב)}} דנה ועדת המשנה להתנגדויות בהתנגדות לתכנית הנוגעת לרשות מקומית או לועדה מקומית מסוימת, ונציג הרשויות המקומיות בועדת המשנה הוא חבר או עובד הרשות המקומית או הועדה המקומית שבתכנית הנוגעת לה, דנים, או שהוא הומלץ, לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)}}, על ידי רשות מקומית כאמור, ימנה היושב ראש לדיון האמור חבר אחר מבין נציגי הרשויות המקומיות. {{ח:סעיף|11א|ועדת משנה לעררים|תיקון: תשנ״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} ועדה מחוזית תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה אחת לפחות, בת חמישה חברים, לשמיעת עררים לפי {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיף 111}} (להלן – ועדת משנה לעררים), וזה הרכבה: {{ח:תתת|(1)}} יושב ראש הועדה המחוזית או ממלא מקומו או מי שהיושב ראש מינה מקרב חברי הועדה המחוזית שיהיה יושב ראש ועדת המשנה לעררים; {{ח:תתת|(2)}} נציג השר לאיכות הסביבה; {{ח:תתת|(3)}} נציג שר המשפטים; {{ח:תתת|(4)}} מתכנן המחוז; {{ח:תתת|(5)}} חבר מבין נציגי הרשויות המקומיות. {{ח:תת|(ב)}} דנה ועדת המשנה לעררים, בערר לגבי תכנית הנוגעת לרשות מקומית או לועדה מקומית מסוימת, ונציג הרשויות המקומיות בועדת המשנה הוא חבר או עובד הרשות המקומית או הועדה המקומית שבתכנית הנוגעת לה דנים או שהוא הומלץ, לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)}}, על ידי רשות מקומית כאמור, ימנה היושב ראש, לגבי אותו ערר, חבר אחר מבין נציגי הרשויות המקומיות. {{ח:סעיף|11א1|ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים|תיקון: תש״ע־3, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיכון ציבורי“ – מקרקעין שאושרו כשיכון ציבורי בידי שר הבינוי והשיכון בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה)#סעיף 1א|סעיף 1א לחוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה), התשכ״ד–1964}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית לשיכון ציבורי“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה על תחומו של שיכון ציבורי אחד או יותר ברשות מקומית אחת, למעט תכנית כאמור החלה בתחומו של יישוב שיתופי כהגדרתו לפי {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|פקודת המועצות המקומיות}}, והכוללת הוראות של תכנית מפורטת, הדרושות כדי לאפשר רישום בפנקסי המקרקעין של חלוקה למגרשים או חלוקה חדשה של הקרקע שנבנה עליה שיכון ציבורי או המיועדת להקמת שיכון כאמור, ואת אלה בלבד. {{ח:תת|(ב)}} בכל מחוז תוקם, מבין חברי הוועדה המחוזית, ועדת משנה לעניין תכניות לשיכונים ציבוריים (בסעיף זה – ועדה משנה לרישום שיכונים ציבוריים), וזה הרכבה: {{ח:תתת|(1)}} יושב ראש הוועדה המחוזית והוא יהיה היושב ראש; {{ח:תתת|(2)}} נציג שר המשפטים; {{ח:תתת|(3)}} נציג שר הבינוי והשיכון; {{ח:תתת|(4)}} נציג השר להגנת הסביבה; {{ח:תתת|(4א)}} {{ח:הערה|(פקעה);}} {{ח:תתת|(5)}} חבר מבין נציגי הרשויות המקומיות, שימנה שר הפנים; {{ח:תתת|(6)}} מתכנן המחוז; {{ח:תתת|(7)}} נציג רשות מקרקעי ישראל. {{ח:תת|(ג)}} הודעה על הקמת ועדה כאמור בסעיף קטן (ב) תפורסם ברשומות. {{ח:תת|(ד)}} לדיוני ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים יוזמן דרך קבע מנהל המרכז למיפוי ישראל או נציגו מקרב עובדי המרכז למיפוי ישראל. {{ח:תת|(ה)}} לוועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים יהיו נתונות כל הסמכויות של ועדה מחוזית ושל ועדת מקומית הדרושות לשם אישור תכניות שיכונים ציבוריים או אישור תשריטי חלוקה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, וליושב ראש ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים יהיו נתונות הסמכויות של יושב ראש ועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיפים 125}} {{ח:פנימי|סעיף 141|ו־141}}. {{ח:תת|(ו)}} דין החלטת ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים כדין החלטת ועדה מחוזית, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 11ד|סעיפים 11ד}} {{ח:פנימי|סעיף 11ה|ו־11ה}} לא יחולו על ההחלטה. {{ח:תת|(ז)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ח), אין בסמכויות הנתונות לוועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים בסעיף זה, כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לוועדה מקומית, לאשר כל תכנית או תשריט לפי כל דין. {{ח:תת|(ח)|(1)}} החליטה ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים על הפקדת תכנית לשיכון ציבורי, לא תחליט ועדה מקומית, בתוך חמש שנים ממועד ההחלטה האמורה, על הפקדת תכנית אחרת החלה, כולה או חלקה, בתחום התכנית לשיכון ציבורי, שיש בה כדי לסתור את התכנית לשיכון ציבורי, עד שתאושר התכנית לשיכון ציבורי או עד שתתקבל החלטה שלא לאשרה. {{ח:תתת|(2)}} החליטה ועדה מקומית או ועדה מחוזית על הפקדת תכנית (בפסקה זו – התכנית הראשונה), לא תחליט ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים, בתוך חמש שנים ממועד ההחלטה האמורה, על הפקדת תכנית לשיכון ציבורי החלה, כולה או חלקה, בתחום התכנית הראשונה, שיש בה כדי לסתור את התכנית הראשונה, עד שתאושר התכנית הראשונה או עד שתתקבל החלטה שלא לאשרה. {{ח:סעיף|11א2|ועדת משנה לתכניות מסוימות ביישובי מיעוטים|תיקון: תשע״ו}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית להסדרת רישום ביישוב מיעוטים“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה בתחומו של יישוב מיעוטים, הכוללת הוראות של תכנית מפורטת הדרושות כדי לאפשר רישום בפנקסי המקרקעין של חלוקה למגרשים או של חלוקה חדשה של הקרקע, ואת אלה בלבד; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים“ – תכנית להסדרת רישום ביישוב מיעוטים ותכנית נקודתית ביישוב מיעוטים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית נקודתית ביישוב מיעוטים“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה בתחומו של יישוב מיעוטים, הכוללת הוראות של תכנית מפורטת והמייעדת קרקע למגורים ולשימושים הנלווים למגורים, ובלבד שמספר יחידות הדיור הכלולות בה אינו עולה על 50. {{ח:תת|(ב)}} במחוז הצפון, במחוז חיפה ובמחוז המרכז תוקם, מבין חברי הוועדה המחוזית, ועדת משנה לעניין תכניות מסוימות ביישובי מיעוטים (בסעיף זה – ועדת משנה ליישובי מיעוטים), וזה הרכבה: {{ח:תתת|(1)}} יושב ראש הוועדה המחוזית או ממלא מקומו או מי שהיושב ראש מינה מקרב חברי הוועדה המחוזית, והוא יהיה היושב ראש; {{ח:תתת|(2)}} נציג שר המשפטים; {{ח:תתת|(3)}} נציג שר הבינוי והשיכון; {{ח:תתת|(4)}} נציג השר להגנת הסביבה; {{ח:תתת|(5)}} נציג שר הפנים; {{ח:תתת|(6)}} שני חברים מבין נציגי הרשויות המקומיות, שתבחר הוועדה המחוזית; {{ח:תתת|(7)}} מתכנן המחוז. {{ח:תת|(ג)}} נציג רשות מקרקעי ישראל יהיה ממלא מקום נציג שר הבינוי והשיכון בוועדת המשנה. {{ח:תת|(ד)}} הודעה על הקמת ועדת משנה ליישובי מיעוטים תפורסם ברשומות. {{ח:תת|(ה)}} לדיוני ועדת משנה ליישובי מיעוטים יוזמן דרך קבע מנהל המרכז למיפוי ישראל או נציגו מקרב עובדי המרכז למיפוי ישראל. {{ח:תת|(ו)}} לדיוני ועדת משנה ליישובי מיעוטים יוזמן ראש הרשות המקומית שתכנית מסוימת ביישוב מיעוטים חלה במרחב התכנון שלה. {{ח:תת|(ז)}} דין החלטה של ועדת משנה ליישובי מיעוטים כדין החלטת ועדה מחוזית, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 11ד|סעיפים 11ד}} {{ח:פנימי|סעיף 11ה|ו־11ה}} לא יחולו על ההחלטה. {{ח:תת|(ח)}} ועדת משנה ליישובי מיעוטים רשאית לאשר תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים לאחר שהתקיימו שני אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוגשה למנהל המרכז למיפוי ישראל תכנית לצורכי רישום התואמת את התכנית המסוימת; {{ח:תתת|(2)}} מנהל המרכז למיפוי ישראל הודיע כי המרכז למיפוי ישראל יאשר את התכנית לצורכי רישום שהוגשה לו התואמת את התכנית המסוימת, ככשרה לרישום בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת המדידות|לפקודת המדידות}} {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|ולחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}, עם אישור התכנית המסוימת בוועדת המשנה ליישובי מיעוטים ובהתאם לה. {{ח:תת|(ט)}} לוועדת משנה ליישובי מיעוטים יהיו נתונות כל הסמכויות של ועדה מחוזית ושל ועדה מקומית הדרושות לשם אישור תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים או אישור תשריטי חלוקה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, וליושב ראש ועדת המשנה ליישובי מיעוטים יהיו נתונות הסמכויות של יושב ראש ועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיפים 125}} {{ח:פנימי|סעיף 141|ו־141}}. {{ח:תת|(י)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (יא), אין בסמכויות הנתונות לוועדת משנה ליישובי מיעוטים בסעיף זה, כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לוועדה מקומית לאשר כל תכנית או תשריט לפי כל דין. {{ח:תת|(יא)}} החליטה ועדת משנה ליישובי מיעוטים על הפקדת תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים, לא תחליט ועדה מקומית, בתוך חמש שנים ממועד ההחלטה האמורה, על הפקדת תכנית אחרת החלה, כולה או חלקה, בתחום התכנית המסוימת, שיש בה כדי לסתור את התכנית המסוימת, עד שתאושר התכנית האמורה או עד שיוחלט שלא לאשרה. {{ח:תת|(יב)}} החליטה ועדה מקומית או ועדה מחוזית על הפקדת תכנית (בסעיף קטן זה – התכנית הראשונה), לא תחליט ועדת משנה ליישובי מיעוטים, בתוך חמש שנים ממועד ההחלטה האמורה, על הפקדת תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים החלה, כולה או חלקה, בתחום התכנית הראשונה, שיש בה כדי לסתור את התכנית הראשונה, עד שתאושר התכנית הראשונה או עד שיוחלט שלא לאשרה. {{ח:סעיף|11א3||תיקון: תשע״ו־7, תשע״ח־13}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|11א4|ועדת משנה להתחדשות עירונית|תיקון: תשע״ו־9, תשפ״ב־7}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית להתחדשות עירונית“ – כל אחת מאלה, ובלבד שמספר יחידות הדיור החדשות הכלולות בה הוא 70 לפחות: {{ח:תתתת|(1)}} תכנית לפינוי ובינוי החלה על קרקע שעיקרה למגורים ושיש בה יחידות דיור בנויות; {{ח:תתתת|(2)}} תכנית שמטרתה חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה לפי הוראות תכנית החיזוק (תמ״א 38) הכוללת הוראות של תכנית מפורטת והמייעדת קרקע למגורים, לרבות לשימושים הנלווים למגורים. {{ח:תת|(ב)}} תוקם, מבין חברי הוועדה המחוזית, ועדת משנה לעניין תכניות להתחדשות עירונית (בסעיף זה – ועדת משנה להתחדשות עירונית), וזה הרכבה: {{ח:תתת|(1)}} יושב ראש הוועדה המחוזית והוא יהיה היושב ראש; {{ח:תתת|(2)}} נציג שר הבינוי והשיכון; {{ח:תתת|(3)}} נציג שר המשפטים; {{ח:תתת|(4)}} נציג השר להגנת הסביבה; {{ח:תתת|(5)}} נציג שר הפנים; {{ח:תתת|(6)}} נציג רשות מקרקעי ישראל; {{ח:תתת|(7)}} שני חברים מבין נציגי הרשויות המקומיות, שתבחר הוועדה המחוזית, ובלבד שלעניין תכנית החלה בתחומה של רשות מקומית שנציגה הוא חבר בוועדה המחוזית, ייבחר אותו חבר כאחד משני הנציגים האמורים; {{ח:תתת|(8)}} מתכנן המחוז; {{ח:תתת|(9)}} נציג כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(13)}}. {{ח:תת|(ג)}} נציג שר הבינוי והשיכון יהיה ממלא מקום יושב ראש ועדת המשנה. {{ח:תת|(ד)}} הודעה על הקמת ועדת משנה להתחדשות עירונית תפורסם ברשומות. {{ח:תת|(ה)}} לדיוני ועדת משנה להתחדשות עירונית יוזמן דרך קבע מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית או נציגו מקרב עובדי הרשות האמורה. {{ח:תת|(ו)}} לדיוני ועדת משנה להתחדשות עירונית יוזמן ראש הרשות המקומית שתכנית להתחדשות עירונית חלה במרחב התכנון שלה. {{ח:תת|(ז)}} דין החלטה של ועדת משנה להתחדשות עירונית כדין החלטת ועדה מחוזית, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 11ד|סעיפים 11ד}} {{ח:פנימי|סעיף 11ה|ו־11ה}} לא יחולו על ההחלטה. {{ח:תת|(ח)}} לוועדת משנה להתחדשות עירונית יהיו נתונות כל הסמכויות של ועדה מחוזית הדרושות לשם אישור תכנית להתחדשות עירונית, למעט סמכויות המוקנות לוועדה המחוזית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(ו)}}. {{ח:סעיף|11א5|ועדת משנה של הוועדה המחוזית לעניין שמיעת טענות|תיקון: תשפ״ג־5}} {{ח:תת|(א)}} תוקם, מקרב חברי הוועדה המחוזית, ועדת משנה לשמיעת טענות לעניין בקשה להרשאה על פי תוכנית מיתאר ארצית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ח)(3)}} (בסעיף זה – ועדת משנה לשמיעת טענות), וזה הרכבה: {{ח:תתת|(1)}} יושב ראש הוועדה המחוזית, והוא יהיה היושב ראש; {{ח:תתת|(2)}} מתכנן המחוז; {{ח:תתת|(3)}} נציג שר האנרגיה והתשתיות; {{ח:תתת|(4)}} נציג השר להגנת הסביבה; {{ח:תתת|(5)}} חבר שתבחר הוועדה המחוזית מקרב חברי הוועדה המנויים {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)(12)}}. {{ח:תת|(ב)}} דין החלטת ועדת משנה לשמיעת טענות כדין החלטת ועדה מחוזית, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 11ד|סעיפים 11ד}} {{ח:פנימי|סעיף 11ה|ו־11ה}} לא יחולו על ההחלטה. {{ח:סעיף|11ב|ועדות משנה אחרות|תיקון: תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} ועדה מחוזית רשאית לבחור, מבין חבריה, ועדות משנה נוספות, בנות חמישה חברים כל אחת, ובהן לפחות חבר אחד שהוא מבין נציגי הרשויות המקומיות; הועדה תמנה יושב ראש לכל ועדת משנה שבחרה כאמור, מקרב חברי הועדה המחוזית, והיא רשאית לאצול לה מסמכויותיה. {{ח:סעיף|11ג|משלוח ההחלטות של ועדות המשנה|תיקון: תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} החלטות ועדות המשנה יישלחו לכל חברי הועדה המחוזית, תוך עשרה ימים מקבלתן. {{ח:סעיף|11ד|החלטה פגומה – דיון במליאת הועדה|תיקון: תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} שני חברים לפחות של הועדה המחוזית רשאים, תוך שבעה ימים מיום קבלת החלטתה של ועדת המשנה לידיהם, לדרוש בכתב שיתקיים במליאת הועדה המחוזית דיון בענין שלגביו התקבלה בועדת המשנה החלטה, בנימוק שהחלטתה של ועדת המשנה פגומה מבחינה משפטית או תכנונית; הדרישה תכלול את פרטי הנימוקים; נתקבלה דרישה כאמור, תקיים הועדה המחוזית דיון בענין והחלטתה תהיה סופית. {{ח:סעיף|11ה|דין החלטת ועדת משנה|תיקון: תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11ד|סעיף 11ד}}, דין החלטת ועדת משנה כדין החלטת הועדה המחוזית. {{ח:סעיף|12|מרחב תכנון מחוזי|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשע״ד־2, תשע״ה, תשפ״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} כל שטח במחוז שאיננו מרחב תכנון מקומי לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳}} או מרחב תכנון מיוחד לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳}}, יהיה אף הוא מרחב תכנון מקומי, ולועדה המחוזית של המחוז יהיו באותו שטח, בנוסף על סמכויותיה האחרות לפי חוק זה, כל הסמכויות שהיו לועדה המקומית אילו הוכרז השטח מרחב תכנון מקומי, למעט הסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, שיחולו לגביהם הוראות סעיף קטן (ג) (בסעיף זה – מרחב תכנון מחוזי). {{ח:תת|(ב)}} שטח כאמור שביום תחילתו של חוק זה או בכל מועד שלאחר מכן נכלל בתחומה של רשות מקומית, לא יחולו עוד עליו הוראות סעיף קטן (א) בתום תקופה של חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה או מהיום שבו נכלל השטח בתחום רשות מקומית כאמור, הכל לפי המאוחר. שר הפנים רשאי, לגבי שטח פלוני, להאריך את התקופה האמורה בחמש שנים נוספות. {{ח:תת|(ג)}} לעניין הסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} לגבי מרחב תכנון מחוזי, יראו את רשות הרישוי הארצית, את ועדת המשנה ואת מהנדס מוסד הרישוי הארצי כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 158ס|בסעיף 158ס}}, כרשות רישוי מקומית, ועדה מקומית או מהנדס הוועדה, בהתאמה ולפי העניין. {{ח:תת|(ד)}} תכנית בסמכות ועדה מקומית במרחב תכנון מחוזי, יראו אותה לעניין חוק זה כתכנית בסמכות ועדה מחוזית. {{ח:תת|(ה)}} בכל מקום שקיימת לפי חוק זה זכות ערר על החלטה של ועדה מקומית, למעט ערר על החלטה בעניין תכנית כאמור בסעיף קטן (ד), וההחלטה ניתנה על ידי הוועדה המחוזית מכוח סמכותה לפי סעיף זה, יוגש הערר לוועדת המשנה של המועצה הארצית שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ג)}}. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ב1|סימן ב׳1: ועדת ערר|תיקון: תשנ״ה־4}} {{ח:סעיף|12א|ועדת ערר|תיקון: תשנ״ה־4, תשס״ו־2, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ח}} {{ח:תת|(א)}} לכל מחוז תהיה ועדת ערר (בחוק זה – ועדת הערר) וזה הרכבה: {{ח:תתת|(1)}} עורך דין, בעל ותק של חמש שנים לפחות, ובלבד שהוא מצוי בעניני תכנון ובניה, שימנו שר הפנים ושר המשפטים כאחד והוא יהיה היושב ראש; לא ימונה עורך דין כאמור אם לדעת השרים קיים ניגוד ענינים בין תפקידו כיושב ראש לבין עיסוקיו האחרים; {{ח:תתת|(2)}} נציג מתכנן המחוז הבקי בעניני תכנון ובניה; {{ח:תתת|(3)}} חבר אחד שימנה שר הפנים, והוא אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים}} או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא בקי בעניני תכנון ובניה; {{ח:תתתת|(ב)}} הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז; {{ח:תתת}} חבר כאמור ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות; {{ח:תתת|(4)|(א)}} שני נציגי ציבור שימנה שר הפנים לאחר התייעצות עם יושב ראש הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של רשויות מקומיות; {{ח:תתתת|(ב)}} לא נמסרה עמדת יושב ראש הארגון כאמור בפסקת משנה (א) בתוך 45 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין, יראו בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי סעיף קטן זה; {{ח:תתתת|(ג)}} לא ימנה שר הפנים נציג ציבור שהוא חבר במועצה של רשות מקומית, בועדה מקומית, בועדה מיוחדת או בועדה משותפת או שהוא עובד אחד הגופים האמורים. {{ח:תת|(ב)}} בדיון בערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 12ב|סעיף 12ב(א)(3)}} על החלטת ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, לעניין תכנית שבסמכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א}}, יצורפו להרכב ועדת הערר חברים אלה: {{ח:תתת|(1)}} נציג השר להגנת הסביבה בוועדה המחוזית או נציג אחר שימנה השר להגנת הסביבה; {{ח:תתת|(2)}} נציג שר הבינוי והשיכון בוועדה המחוזית או נציג אחר שימנה שר הבינוי והשיכון; {{ח:תתת|(3)}} נציג שר התחבורה בוועדה המחוזית או נציג אחר שימנה שר התחבורה. {{ח:תת|(ב1)}} חבר ועדת הערר ימונה לתקופת כהונה אחת של שבע שנים; ואולם חבר ועדת הערר, למעט יושב ראש ועדת ערר, שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו. {{ח:תת|(ג)}} שר הפנים ימנה מזכיר לוועדת ערר, ויכול שימונה מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה. {{ח:סעיף|12ב|סמכויות ועדת הערר|תיקון: תשנ״ה־4, תשס״ב, תשס״ו־2, תשע״ד־2, תשע״ה, תשפ״ב־7, תשפ״ב־8}} {{ח:תת|(א)}} ואלה התפקידים והסמכויות של ועדת הערר: {{ח:תתת|(1)}} לדון ולהחליט בערר על החלטה של ועדה מקומית, של רשות רישוי מקומית או של ועדה משותפת למספר ועדות מקומיות שבמחוז אחד, בכל ענין שבו ניתנת בחוק זה זכות ערר על החלטותיהן, למעט בענינים שבתחום סמכותה של ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12ו|סעיף 12ו}}; {{ח:תתת|(2)}} לדון ולהחליט בערר על החלטה של ועדה מקומית או של רשות רישוי כאמור בפסקה (1) שענינה חלוקה ואיחוד של קרקעות לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, או היתר לפי חוק זה, לרבות הקלה או היתר לשימוש חורג; {{ח:תתת|(2א)}} לדון ולהחליט בערר על היתר שנתן מורשה להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 158נז|סעיף 158נז}}; {{ח:תתת|(3)}} לדון ולהחליט בערר על החלטת ועדה מקומית בענין תכנית שבסמכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א}} ולהחליט אם לאשר תכנית כאמור, עם או בלי שינויים, או בתנאים שתקבע או לדחותה; {{ח:תתת|(3א)}} לדון ולהחליט בערר שעניינו הנחיות מרחביות לפי {{ח:פנימי|סעיף 145ד|סעיף 145ד(ז)}}; {{ח:תתת|(3ב)}} לדון ולהחליט בהשגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיף 152(א2)}}; {{ח:תתת|(3ג)}} לדון ולהחליט בערר בשל אי־מתן היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיף 152(א3)}}; {{ח:תתת|(4)}} לדון ולהחליט בכל ערר אחר שחוק זה מסמיך אותה לדון ולהחליט בו; {{ח:תתת|(5)}} לדון ולהחליט בערר לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 26|סעיף 26(ג) לחוק משק הגז הטבעי}}. {{ח:תת|(ב)}} ועדת הערר רשאית לקבל חוות דעת של מומחה בכל ענין הנדון בפניה, בין ביוזמתה ובין ביוזמת הצדדים הנוגעים לענין; שר הפנים רשאי להתקין תקנות לעניין סעיף קטן זה. {{ח:תת|(ב1)}} בדיון בערר לפי סעיף קטן (א)(1) עד (3) על החלטת ועדה מקומית לעניין מתן היתר לפי תכנית החיזוק (תמ״א 38) או על החלטה של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת לעניין תכנית להתחדשות עירונית, ישמש עובד הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית שימנה מנהל הרשות האמורה כיועץ לוועדת הערר, ובלבד שהרשות לא יזמה או הגישה את התכנית שעליה הוגש הערר או שמכוחה הוגש ההיתר; בסעיף זה, ”תכנית להתחדשות עירונית“ – תכנית לפינוי ובינוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א2)}} או תכנית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 11א4|בפסקה (2) להגדרה ”תכנית להתחדשות עירונית“ שבסעיף 11א4(א)}}. {{ח:תת|(ג)}} החלטת ועדת הערר תישלח בדואר רשום לצדדים וליושב ראש הועדה המקומית, תוך שבעה ימים מיום קבלתה. {{ח:תת|(ד)|(1)}} החלטת ועדת ערר לפי סעיף קטן (א)(1) ו־(2) תהיה סופית. {{ח:תתת|(2)}} על החלטת ועדת ערר לפי סעיף קטן (א)(3) ניתן לערור לועדה המחוזית לפי {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיף 111}}. {{ח:תת|(ה)}} שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ותנאים שבהם יהיה יושב ראש ועדת הערר מוסמך לדון ולהחליט לבדו בערר, או בהשגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיף 152(א2)}}, על החלטה של ועדה מקומית או של רשות רישוי מקומית שעניינה היתר, לרבות הקלה או היתר לשימוש חורג. {{ח:סעיף|12ג|הקמת ועדות ערר נוספות|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} שר הפנים, לאחר התייעצות עם הועדות המקומיות הנוגעות בדבר, רשאי להקים ועדות ערר נוספות לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב1|סימן זה}}, למרחב תכנון מקומי אחד או יותר, שבמחוז מסוים, אם נוכח כי יש צורך לעשות כן. {{ח:תת|(ב)}} הודעה על הקמת ועדת הערר, הרכבה, ותחום סמכותה, תפורסם ברשומות והעתקה יישלח ליושב ראש הועדה המחוזית שבתחומה הוקמה ועדת הערר; יושב ראש הועדה המחוזית ישלח העתק מההודעה לועדות המקומיות שבמחוז, והועדות המקומיות ימסרו את ההודעה לכל דורש. {{ח:סעיף|12ד|סדרי דין|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה}} {{ח:ת}} שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים, יקבע את סדרי הדין בועדות הערר. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר)|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר), התשנ״ו–1996}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר בעררים לפי סעיף 198 לחוק)|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר בעררים לפי סעיף 198 לחוק), התשנ״ח–1997}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (סדרי הדין בוועדות ערר בעררים לפי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק)|תקנות התכנון והבנייה (סדרי הדין בוועדות ערר בעררים לפי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק), התשע״א–2010}}.}} {{ח:סעיף|12ה|הוצאות ועדת ערר|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} הוצאותיה של ועדת הערר, לרבות שכרם של חברי הועדה, ייכללו בתקציב משרד הפנים. {{ח:תת|(ב)}} הוקמה במחוז יותר מועדת ערר אחת, רשאי שר הפנים לקבוע את שיעור השתתפותן של הרשויות המקומיות בהוצאותיהן של הועדות הנוספות שהוקמו, בהתחשב באגרות הערר שיגבו באותו מחוז. {{ח:תת|(ג)}} קבע שר הפנים את סכום שיעור השתתפותה של רשות מקומית לפי סעיף קטן (ב), יהיה סכום זה חוב המגיע ממנה לאוצר המדינה, מיום שהומצאה לה הודעה על כך משר הפנים; מותר לאוצר המדינה לנכות חוב כאמור מתוך הסכומים המגיעים מאוצר המדינה לרשות המקומית על פי דין או הסכם, או בדרך אחרת, על פי דרישת שר הפנים, וזאת על אף כל משכון, שעבוד, עיקול או איסור העברה אחר, המוטלים על הסכום האמור, ורואים את התשלום לועדת הערר כתשלום לרשות המקומית. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ב2|סימן ב׳2: ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה|תיקון: תשס״ו־2}} {{ח:סעיף|12ו|ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה|תיקון: תשס״ו־2, תשס״ח־7, תשע״ה}} {{ח:ת}} לכל מחוז תהיה ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה (בחוק זה – ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה), וזה הרכבה: {{ח:תת|(1)}} עורך דין, בעל ותק של חמש שנים לפחות, המצוי בעניני תכנון ובניה, שימנו שר הפנים ושר המשפטים כאחד, והוא יהיה היושב ראש; לא ימונה עורך דין כאמור אם לדעת השרים קיים ניגוד ענינים בין תפקידו כיושב ראש לבין עיסוקיו האחרים; {{ח:תת|(2)}} נציג מתכנן המחוז, הבקיא בעניני תכנון ובניה; {{ח:תת|(3)}} בעל תואר אקדמי בתחום הכלכלה, מינהל עסקים, ראיית חשבון או ההנדסה, או השכלה מתאימה אחרת, שימנה שר הפנים, ובלבד שאינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית, שבאותו מחוז; לא ימונה אדם כאמור אם לדעת שר הפנים קיים ניגוד ענינים בין תפקידו כחבר בוועדה לבין עיסוקיו האחרים. {{ח:סעיף|12ז|סמכויות ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה|תיקון: תשס״ו־2, תשע״ד־2, תשע״ז־7, תשפ״ב־2, תשפ״ג־2}} {{ח:ת}} ואלה התפקידים והסמכויות של ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה: {{ח:תת|(1)}} לדון ולהחליט בערר על החלטה הנוגעת להיטל השבחה לפי {{ח:פנימי|פרק ח1|פרק ח׳1}}; {{ח:תת|(2)}} לדון ולהחליט בערר על החלטה הנוגעת לתביעת פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}; {{ח:תת|(3)}} לדון ולהחליט בערר לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 28|סעיף 28(ה)(3) לחוק משק הגז הטבעי}}, ובדרישה לפיצויים לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 28|סעיפים 28(ב), (ג), (ד) ו־(ד1)}}, {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 28א|28א}}, {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 45|45}} {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 53|ו־53 לחוק האמור}}; {{ח:תת|(4)}} לדון ולהחליט בדרישה לפיצויים לפי {{ח:חיצוני|חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל#סעיף 16|סעיף 16(ג) לחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע״ז–2017}}. {{ח:סעיף|12ח|תחולת הוראות על ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה|תיקון: תשס״ו־2, תשע״ח}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 12א|סעיפים 12א(ב1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 12ב|12ב(ב), (ג) ו־(ד)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 12ד|12ד}} {{ח:פנימי|סעיף 12ה|ו־12ה(א)}} יחולו על ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה, בשינויים המחויבים. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: ועדה מקומית}} {{ח:סעיף|13|מרחב תכנון מקומי|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} שר הפנים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, הועדה המחוזית והרשות המקומית הנוגעת בדבר, רשאי להכריז בצו על שטח כעל מרחב תכנון מקומי (להלן – צו תכנון). {{ח:תת|(ב)}} צו תכנון לגבי מרחב תכנון מקומי הכולל את השטח של מועצה אזורית לא יכלול גם שטחים של מועצה מקומית שאיננה מועצה אזורית או של עיריה, אלא אם כן שוכנע שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר החקלאות, כי לא יהיה בקביעת מרחב התכנון המקומי משום פגיעה באופיה המיוחד של המועצה האזורית הנוגעת בדבר. {{ח:סעיף|14|תכנו ופרסומו של צו תכנון}} {{ח:ת}} צו תכנון יפרט את גבולותיו או את תחומו של המרחב; הוא יפורסם ברשומות על לוחות המודעות של כל רשות מקומית הנמצאת בתחומו של המרחב ובמשרדה של כל רשות מקומית כאמור. {{ח:סעיף|15|תחילתו של צו תכנון}} {{ח:ת}} צו תכנון – תחילתו במועד שנקבע בו, ואם לא נקבע – ביום החמישה־עשר מיום פרסומו ברשומות. {{ח:סעיף|16|שינוי מרחב תכנון|תיקון: תשע״ה, תשע״ו}} {{ח:תת|(א)}} שר הפנים רשאי לשנות את תחומו או את גבולותיו של מרחב תכנון מקומי באותם התנאים ובאותה דרך שבהם הוא רשאי להכריז עליו. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שונה תחומה של רשות מקומית לפי דין, רשאי שר האוצר להכריז בצו על התאמת מרחב התכנון המקומי לשינויים כאמור, ולא תחול על השינוי חובת התייעצות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}. {{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}} {{ח:סעיף|17|ועדה מקומית}} {{ח:ת}} לכל מרחב תכנון מקומי תהיה ועדה מקומית לתכנון ולבניה (להלן – ועדה מקומית). {{ח:סעיף|18|ועדה ברשות מקומית אחת|תיקון: תשכ״ט־2, תשל״ג, תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשס״ט־4, תשע״ב־4, תשע״ד־2, תשע״ה, תשפ״ג־6, תשפ״ד־2, תשפ״ד־6}} {{ח:תת|(א)}} במרחב תכנון מקומי הכולל תחום רשות מקומית אחת בלבד, תהיה מועצת הרשות המקומית – הועדה המקומית. {{ח:תת|(ב)}} לדיוני הועדה המקומית ולדיוני ועדת המשנה יוזמנו, דרך קבע, נציגי המשרדים והגופים הבאים, שתהא להם דעה מייעצת (בחוק זה – נציגים בעלי דעה מייעצת): {{ח:תתת|(1)}} נציגי שר הפנים, השר לאיכות הסביבה, שר הבינוי והשיכון, שר הבריאות, שר המשטרה ושר התחבורה; {{ח:תתת|(2)}} נציג רשות מקרקעי ישראל; {{ח:תתת|(3)}} נציג שימנה שר הפנים והוא אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים}}, או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא בקי בעניני תכנון ובניה; {{ח:תתתת|(ב)}} הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז; {{ח:תתת}} נציג לפי פסקה זו ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות; {{ח:תתת|(3א)}} שני נציגים שימנה שר הפנים שמתקיים בהם האמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב) של פסקה (3), ובלבד שכל אחד מהם הוא בעל תואר אקדמי בתחום האדריכלות, ההנדסה או תכנון ערים ואזורים או בתחום מדעי החברה והסביבה הנוגעים לעניין או שהוא הנדסאי; {{ח:תתת|(4)}} נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי – בוועדה מקומית, שבמרחבה מצויה מועצה אזורית; {{ח:תתת|(4א)}} נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר – בוועדה מקומית, שבמרחבה מצויה מועצה אזורית; {{ח:תתת|(5)}} נציג הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים שימנה מנהל הרשות – בוועדה מקומית שבמרחבה מצויה מועצה אזורית. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (היוועצות בחבר ועדה וקבלת חוות דעת מקצועית ביחס לתכנית)|תקנות התכנון והבניה (היוועצות בחבר ועדה וקבלת חוות דעת מקצועית ביחס לתכנית), התשס״ג–2003}}.}} {{ח:תת|(ג)}} לפי המלצת נציג שר הפנים, יזמין יושב ראש הועדה את נציגו של שר, שאינו מנוי בסעיף קטן (ב), אשר יש לו ענין בדבר הנדון בועדה; לנציג כאמור תהא דעה מייעצת בלבד. {{ח:תת|(ג1)}} נציג בעל דעה מייעצת לפי סעיף קטן (ב)(3) או (3א) יהיה זכאי לגמול בעבור השתתפותו בישיבות הוועדה המקומית או ועדות המשנה; הגמול ישולם מקופת הוועדה המקומית, בסכום שיקבע שר הפנים ולפי תנאים שיקבע; משרד הפנים ישפה את הוועדה המקומית בעלות תשלום הגמול לפי סעיף קטן זה; שר הפנים יקבע, לאחר התייעצות עם שר האוצר, הוראות לעניין שיפוי לפי סעיף קטן זה, ורשאי הוא בתקנות כאמור לקבוע כי ועדות מקומיות או סוגי ועדות מקומיות שיקבע לא יהיו זכאיות לשיפוי, כולו או חלקו, בהתחשב באמות מידה שיקבע לעניין זה ובין השאר במצבן הכלכלי. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (כללים בדבר גמול והוצאות לנציג בעל דעה מייעצת)|תקנות התכנון והבנייה (כללים בדבר גמול והוצאות לנציג בעל דעה מייעצת), התשע״ו–2015}}.}} {{ח:תת|(ג2)}} לנציג בעל דעה מייעצת תינתן הזדמנות לחוות את דעתו בכל עניין העולה לדיון בוועדה המקומית או בוועדת המשנה; הגיש נציג כאמור חוות דעת בכתב לפני הדיון, תוצג חוות דעתו בדיון. {{ח:תת|(ד)}} כל שניים, מבין הנציגים בעלי הדעה המייעצת, רשאים לערור כאחד על כל החלטה של הועדה המקומית או של ועדת המשנה לפני ועדת הערר, והיא רשאית לאשר את החלטת הועדה המקומית, לשנותה או לבטלה. {{ח:תת|(ה)}} ועדה מקומית תקים ועדת משנה לתכנון ולבניה (בסעיף זה – ועדת המשנה), וזה הרכבה: {{ח:תתת|(1)}} ראש הרשות המקומית או אחד מסגניו שהמועצה מינתה לכך; {{ח:תתת|(2)}} במועצת רשות מקומית שמספר חבריה פחות מעשרים ואחד – לא יותר מששה חברי מועצה, ובמועצה שמספר חבריה עשרים ואחד או יותר – לא יותר מעשרה חברי מועצה; ואולם, אם קיימת במועצה ועדת הנהלה שלא כל הסיעות מיוצגות בה, יהיה ייצוגן הכולל של הסיעות כאמור בועדת המשנה יחסי לייצוגן במועצה, אך לא פחות מנציג אחד; {{ח:תתת|(3)}} נציג הרשות הארצית לכבאות והצלה, בעל הכשרה בתחום בטיחות אש והצלה, יוזמן, דרך קבע, לדיוני ועדת המשנה, ותהיה לו דעה מייעצת בעניינים הנוגעים לבטיחות אש והצלה. {{ח:תת|(ו)}} כל התפקידים והסמכויות של ועדה מקומית יהיו מוקנים לועדת המשנה ודין החלטתה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ז), כדין החלטת הועדה המקומית. {{ח:תת|(ז)|(1)}} כל החלטה של ועדת המשנה תישלח לכל חברי הועדה המקומית ולנציגים בעלי הדעה המייעצת, תוך עשרה ימים מיום קבלתה. {{ח:תתת|(2)}} שניים מחברי הוועדה המקומית כאחד או נציג בעל דעה מייעצת רשאים לדרוש בכתב, בתוך שבעה ימים מיום קבלת ההחלטה לידיהם, שיתקיים במליאת הוועדה המקומית דיון בעניין; הדרישה תכלול את פרטי הנימוקים. {{ח:תתת|(3)}} הוגשה דרישה כאמור, יידון הענין בישיבה הקרובה של הועדה המקומית; לא הוגשה דרישה כאמור, רואים את החלטתה של ועדת המשנה כהחלטת הועדה המקומית, לכל דבר. {{ח:סעיף|19|ועדה במספר רשויות מקומיות|תיקון: תשכ״ט־2, תשל״ג, תשנ״ה־4, תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשע״ב־4, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ח, תשע״ח־5, תשפ״ג־6}} {{ח:תת|(א)}} במרחב תכנון מקומי שבתחומו נמצאות יותר מרשות מקומית אחת (להלן – הרשויות המרחביות), יהיה הרכבה של הועדה המקומית כזה: {{ח:תתת|(1)}} יושב ראש שימנה שר הפנים, מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה; ואולם אם מרחב התכנון המקומי כולל לכל היותר שתי רשויות מרחביות והתקיימו כל התנאים המפורטים להלן, יהיה ראש הרשות המרחבית שמספר תושביה הוא הגדול ביותר (בסעיף קטן זה – הרשות המובילה) או אחד מסגניו שמועצתה מינתה לכך, יושב ראש הוועדה המקומית: {{ח:תתתת|(א)}} מספר התושבים ברשות הגדולה הוא 18,000 או יותר; {{ח:תתתת|(ב)}} מספר התושבים ברשות הגדולה הוא 80% לפחות ממספר כלל התושבים במרחב התכנון המקומי; {{ח:תתת|(2)}} שבעה חברים, ובמרחב תכנון מקומי שבו מספר הרשויות המרחביות עולה על חמש – מספר חברים כמספר הרשויות המרחביות בתוספת שני חברים, שימנה שר הפנים מתוך רשימת אנשים שהמליצו עליהם הרשויות המרחביות, בשים לב ככל האפשר למספר התושבים של כל אחת מהן, ובלבד שלכל רשות מרחבית יהיה נציג אחד לפחות, שלא יתמנה עובד הרשויות הללו ושלפחות שנים מהממונים לא יהיו חברי המועצות של הרשויות המרחביות; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(7)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת}} ובלבד שלנציגי השרים תהא דעה מייעצת בלבד. {{ח:תת|(א1)|(1)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), במרחב תכנון מקומי, שברשות מרחבית אחת לפחות המצויה בתחומו, מספר התושבים הוא שלושים וחמישה אלף או יותר, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הועדה המקומית תהיה בת 17 חברים ותורכב מנציגי הרשויות המרחביות; {{ח:תתתת|(ב)}} שר הפנים יקבע את מספר הנציגים של כל רשות מרחבית בועדה המקומית, לפי היחס שבין מספר התושבים של כל אחת מהרשויות המרחביות למספר התושבים הכולל של הרשויות המרחביות שבאותו מרחב תכנון, אך לא פחות מנציג אחד לכל רשות מרחבית; {{ח:תתתת|(ג)}} כל רשות מרחבית תבחר, ככל שניתן, את נציגיה לועדה המקומית בהתאם להרכב היחסי של הסיעות; ואולם, אם מספר הנציגים של רשות מרחבית אחת בועדה המקומית הוא ארבעה לפחות, וקיימת באותה רשות מרחבית ועדת הנהלה שלא כל הסיעות מיוצגות בה, תבחר הרשות המרחבית, לועדה המקומית, נציג אחד לפחות מסיעה שאינה מיוצגת בועדת ההנהלה; {{ח:תתתת|(ד)}} הועדה המקומית תבחר מבין חבריה יושב ראש; ואולם אם מרחב התכנון המקומי כולל לכל היותר שתי רשויות מרחביות ומספר התושבים ברשות המרחבית שמספר תושביה הוא הגדול ביותר הוא 80% לפחות ממספר כלל התושבים במרחב התכנון המקומי, יהיה ראש הרשות המרחבית שמספר תושביה הוא הגדול ביותר או אחד מסגניו שמועצתה מינתה לכך, יושב ראש הוועדה המקומית. {{ח:תתת|(2)|(א)}} הועדה המקומית שהוקמה לפי פסקה (1) תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה לתכנון ולבניה (להלן – ועדת משנה) בת שבעה חברים. {{ח:תתתת|(ב)}} כל התפקידים והסמכויות של ועדה מקומית יהיו נתונים לועדת משנה ודין החלטתה, בכפוף להוראות פסקת משנה (ג), כדין החלטת הועדה המקומית. {{ח:תתתת|(ג)}} על החלטות ועדת המשנה לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ז)}}, ונוסף על המנויים {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ז)(2)}}, גם חבר הוועדה המקומית שהוא נציג יחיד בה של רשות מרחבית רשאי לדרוש בכתב, בתקופה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|באותו סעיף}}, שיתקיים במליאת הוועדה המקומית דיון בעניין; הדרישה תכלול את פרטי הנימוקים. {{ח:תת|(א2)}} לדיוני הועדה המקומית יוזמנו, דרך קבע, הנציגים בעלי הדעה המייעצת ויחולו בעניינם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ג1) עד (ד)}}. {{ח:תת|(ב)}} נציג הרשות הארצית לכבאות והצלה, בעל הכשרה בתחום בטיחות אש והצלה, יוזמן דרך קבע לדיוני הוועדה, ותהיה לו דעה מייעצת בעניינים הנוגעים לבטיחות אש והצלה. {{ח:סעיף|20|מהנדס ומזכיר הועדה המקומית|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ב, תשע״ד־2, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} בועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}, מהנדס הרשות המקומית יהיה מהנדס הועדה. {{ח:תת|(ב)}} במרחב תכנון {{ח:פנימי|סעיף 19|שסעיף 19}} חל עליו, תמנה הועדה המקומית את מהנדס הועדה מבין הכשירים להיות מהנדס ברשות מקומית שמספר תושביה הוא 10,000 לפחות, לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית)|חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), התשנ״ב–1991}}, והוא יהיה עובד הוועדה; הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית)#סעיף 5א|סעיפים 5א}}, {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית)#סעיף 6|6}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית)#סעיף 6א|ו־6א לחוק האמור}} יחולו על מהנדס שמונה לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים, ושר הפנים יקבע הוראות בנוגע לדרכי מינויו והעברתו מכהונה. {{ח:תת|(ג)}} מהנדס הועדה המקומית ישמש גם כמזכיר הועדה, ואולם הוועדה המקומית רשאית למנות מזכיר לוועדה והוא יהיה עובד הרשות המקומית אם היא ועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}, או עובד הוועדה – אם היא ועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}. {{ח:סעיף|20א|מבקר הוועדה המקומית|תיקון: תש״ע־4, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} בוועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}, מבקר הרשות המקומית יהיה מבקר הוועדה המקומית. {{ח:תת|(ב)}} במרחב תכנון {{ח:פנימי|סעיף 19|שסעיף 19}} חל עליו, יהיה מבקר הוועדה המקומית מבקר הרשות המרחבית שמספר תושביה הוא הגדול ביותר. {{ח:תת|(ג)}} על פעולתו של מבקר הוועדה המקומית לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו הוראות החלות על מבקר עיריה לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|פקודת העיריות}}, בשינויים המחויבים, אלא אם כן קבע השר אחרת בעניין זה. {{ח:סעיף|20ב|יועץ משפטי של ועדה מקומית|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} לוועדה מקומית יהיה יועץ משפטי. {{ח:תת|(ב)}} בוועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}, היועץ המשפטי של הרשות המקומית שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי)|חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), התשל״ו–1975}}, יהיה היועץ המשפטי של הוועדה המקומית. {{ח:תת|(ג)}} במרחב תכנון {{ח:פנימי|סעיף 19|שסעיף 19}} חל עליו, מינויו של היועץ המשפטי של הוועדה המקומית טעון אישור של הוועדה במליאתה; שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, יקבע את תנאי הכשירות לכהונה של יועץ משפטי כאמור, וכן הוראות בנוגע לדרכי מינויו ולהעברתו מכהונה. {{ח:סעיף|21|תקופת כהונתו של חבר הועדה המקומית|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה}} {{ח:ת}} כהונתו של חבר הועדה המקומית שבתחומה נמצאת יותר מרשות מקומית אחת, למעט נציגו של שר, תחדל בתום חמש שנים למינויו, אך לא לפני שימונה חבר אחר במקומו או לפני שהוא עצמו ימונה שנית; חבר ועדה מקומית שנתמנה על פי המלצת מועצת רשות מקומית, רשאית המועצה הבאה אחריה להמליץ על מינוי חבר אחר שימונה במקומו. {{ח:סעיף|22|פרסום ברשומות}} {{ח:ת}} הודעה על מינוי חבר ועדה מקומית {{ח:פנימי|סעיף 21|שסעיף 21}} דן בו, תפורסם ברשומות. {{ח:סעיף|23||תיקון: תשל״ו־3, תשנ״ה־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|24|תקציב|תיקון: תש״ע־4, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} בועדה מקומית שמרחב התכנון שלה כולל תחום של רשות מקומית אחת בלבד, ייכלל אומדן הכנסותיה והוצאותיה בתקציב אותה רשות מקומית. {{ח:תת|(ב)}} היה מרחב התכנון כולל תחום של כמה רשויות מקומיות תערוך הועדה המקומית בכל שנה הצעת תקציב המראה את אומדן הכנסותיה והוצאותיה, והועדה המקומית רשאית בתקציב כאמור להטיל על הרשויות המקומיות שבתחומה תשלומי כסף למימון התקציב, לפי מכסות שתקבע. {{ח:תת|(ג)}} בתקנות מותר לקבוע מועד לעריכת התקציב. {{ח:תת|(ד)}} התקציב יוגש לאישור שר הפנים ולא ישולם סכום מכספי הועדה המקומית אלא על־פי תקציב מאושר כאמור ולא תתחייב הועדה המקומית בשום התחייבות אלא לפיו או לפי החלטה שאושרה כאמור. {{ח:תת|(ה)}} תמצית התקציב המאושר כאמור בסעיף קטן (ד), תפורסם ברשומות וכן באתרי האינטרנט של הרשות המקומית או של הרשויות המרחביות, לפי העניין, ובאתר האינטרנט של הוועדה המקומית, אם יש כזה. {{ח:סעיף|25|גביית האגרות|תיקון: תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} אגרות המשתלמות על־פי תקנות לפי חוק זה לועדה המקומית בקשר לקרקעות או בנינים שבתחום רשות מקומית פלונית, ישולמו לקופת אותה רשות מקומית ויהיו חלק מהכנסותיה; אגרות כאמור בקשר לקרקעות ובנינים במקומות אחרים ישולמו לקופת הועדה המקומית ויהיו חלק מהכנסותיה. {{ח:סעיף|26|הקניית מקרקעין}} {{ח:תת|(א)}} מקרקעין שהופקעו על־ידי הועדה המקומית או שיש להקנותם לה בדרך אחרת מכוח חוק זה או על פיו יירשמו בפנקסי המקרקעין על שם הרשות המקומית שבתחומה נמצאים המקרקעין, או על שם המדינה אם נקבע הדבר במפורש בתכנית או אם אין רשות מקומית כאמור. {{ח:תת|(ב)}} מי שמקרקעין מוקנים כאמור רשומים על־שמו יבצע כל עסקה בהם על־פי הוראות הועדה המקומית שניתנו בהתאם לחוק זה, ולא יבצע בהם כל עסקה אלא על פי הוראות כאמור. {{ח:סעיף|27|ביצוע החוק על־<wbr>ידי הועדה המקומית}} {{ח:תת|(א)}} מתפקידה של הועדה המקומית ושל כל רשות מקומית במרחב תכנון הכולל תחום של יותר מרשות מקומית אחת להבטיח את קיומן של הוראות חוק זה וכל תקנה על פיו. {{ח:תת|(ב)}} מקום שקיימת ועדת משנה לתכנון ולבניה חייבים בביצוע כאמור גם הועדה המקומית וגם ועדת המשנה. {{ח:סעיף|28|כפיית ביצוע על־<wbr>ידי הועדה המחוזית|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} הועדה המחוזית רשאית להורות בכתב לועדה מקומית לעשות את כל הדרוש למילוי התפקידים המוטלים על הועדה המקומית בחוק זה או על־פיו, הן בדרך כלל והן בקשר למקום מסויים. {{ח:תת|(ב)}} לא קיימה הועדה המקומית הוראה או דרישה של הועדה המחוזית מכוח חוק זה, לרבות הוראה בדבר עריכת תכניות והפקעת קרקעות או בנינים, תוך הזמן שקבעה הועדה המחוזית, רשאית הועדה המחוזית לעשות בעצמה את כל הדרוש לביצוע ההוראה או הדרישה על־חשבון הועדה המקומית ובמקומה ולגבות את ההוצאות ממנה; לענין זה יהיו לה כל הסמכויות של הועדה המקומית, ומה שתעשה יראו כאילו נעשה על־ידי הועדה המקומית. {{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, דין ועדת המשנה לתכנון ולבניה או רשות הרישוי המקומית כדין הועדה המקומית. {{ח:סעיף|28א|ועדה ממונה|תיקון: תשס״ד, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} בכל אחד מהמקרים המנויים להלן, רשאי שר הפנים למנות ועדה ממונה למילוי תפקידי הועדה המקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}: {{ח:תתת|(1)}} הועדה אינה ממלאת עוד, לדעת השר, את התפקידים שהוטלו עליה לפי חוק זה; {{ח:תתת|(2)}} הועדה אינה עשויה למלא את התפקידים שהוטלו עליה לפי חוק זה. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל שר הפנים את סמכותו לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שעיין בדין וחשבון של ועדת חקירה שמינה לענין זה, והתייעץ עם הועדה המחוזית הנוגעת בדבר. {{ח:תת|(ג)}} לועדה ממונה וליושב ראש שלה יהיו כל הסמכויות והחובות המוקנות לועדה מקומית וליושב ראש שלה לפי חוק זה או לפי כל דין אחר. {{ח:תת|(ד)}} הועדה הממונה תכהן לתקופה שיקבע שר הפנים. {{ח:סעיף|28ב|העברת סמכויות מוועדה מקומית לוועדה מחוזית|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} שר הפנים רשאי להורות על העברת סמכויותיה של ועדה מקומית, כולן או חלקן, לדון ולהחליט על הפקדתן או אישורן של תכניות שבסמכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א}}, לוועדה המחוזית, אם מצא כי הוועדה המקומית אינה ממלאת דרך קבע את תפקידיה לפי חוק זה לעניין תכניות כאמור או שהיא ממלאת אותם שלא בהתאם להוראות הדין או שהיא פועלת לגביהן בחריגה מסדרי מינהל תקין או מעקרונות של טוהר המידות. {{ח:תת|(ב)}} שר הפנים ייתן את דעתו בדבר חשד לעבירות שעניינן טוהר המידות בפעולתה של הוועדה המקומית, עובדיה וחבריה, לשם הפעלת סמכותו לפי סעיף קטן (א), אם הוגשה לו חוות דעת לעניין זה מאת היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך; חוות דעת כאמור תוגש בתוך 21 ימים ממועד פניית שר הפנים לקבלתה. {{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל שר הפנים את סמכותו לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שעיין בדין וחשבון של ועדת חקירה שמינה לעניין זה, ולאחר שהתייעץ עם הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר. {{ח:תת|(ד)}} העברת הסמכויות לפי סעיף זה תהיה לתקופה שיורה שר הפנים; הועברו סמכויותיה של ועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} והתקיימו בחירות למועצת הרשות המקומית, רשאית המועצה שכוננה לאחר בחירות כאמור לבקש משר הפנים לבחון מחדש את העברת הסמכויות; שר הפנים ידון ויחליט אם מוצדק לבטל את העברת הסמכויות, בתוך שישים ימים מיום שהוגשה לו בקשה כאמור. {{ח:תת|(ה)}} תכנית בסמכות ועדה מקומית שהסמכות לגביה הועברה לוועדה המחוזית לפי סעיף זה, יראו אותה כתכנית בסמכות ועדה מחוזית. {{ח:תת|(ו)}} הודעה על העברת סמכויות לפי סעיף זה ותקופתה ועל ביטול העברת הסמכויות תפורסם ברשומות ובאתרי האינטרנט של משרד הפנים ושל הוועדה המקומית הנוגעת בדבר. {{ח:סעיף|29||תיקון: תשכ״ט־2, תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|29א|אצילת סמכויות בועדה מקומית של רשות מרחבית|תיקון: תשל״ג, תשע״ה}} {{ח:ת}} ועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}} רשאית, במידה שקבע שר הפנים בתקנות, לאצול מסמכויותיה לועדת משנה שתבחר מבין חבריה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (אצילת סמכויות לועדת משנה מאת רשות מרחבית)|תקנות התכנון והבניה (אצילת סמכויות לועדת משנה מאת רשות מרחבית), התשנ״ט–1999}}.}} {{ח:סעיף|30|רשות רישוי|תיקון: תשל״ג, תשמ״ח־2, תשמ״ט־2}} {{ח:ת}} יושב ראש הועדה המקומית או יושב ראש ועדת המשנה של הועדה המקומית ומהנדס הועדה המקומית, יחדיו, יהיו רשות רישוי מקומית לענין מתן היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}. {{ח:סעיף|31|המצאת מידע על ידי ועדה מקומית או מהנדס הוועדה|תיקון: תשס״ב־3, תשע״ד־2, תשע״ה}} {{ח:ת}} ועדה מקומית או מהנדס הוועדה ימציאו מזמן לזמן לשר הפנים, לוועדה המחוזית או לוועדה לתשתיות, לפי דרישתם, באופן ובמועד שנקבעו בדרישה, את הידיעות הדרושות לדעתם, כדי לברר – {{ח:תת|(1)}} את צרכי מרחב התכנון לענין התווייתם והרחבתם של דרכים ושטחים פתוחים; {{ח:תת|(2)}} את צרכי מרחב התכנון בכל דבר אחר שבסמכות הועדה המקומית; {{ח:תת|(3)}} את כיוונו ואופיו המשוערים של פיתוח המרחב; {{ח:תת|(3א)}} את השטחים המיועדים לבינוי במרחב התכנון, לרבות מלאי יחידות הדיור וגודלן, בין שהם בנויים ובין שהם מתוכננים לבנייה; {{ח:תת|(3ב)}} את נוכחותם של הנציגים בעלי הדעה המייעצת בדיוני הוועדה המקומית וועדת המשנה שלה; {{ח:תת|(4)}} כל דבר הדרוש לשר הפנים, לוועדה המחוזית או לוועדה לתשתיות לשם מילוי תפקידם או הפעלת סמכויותיהם לפי חוק זה. {{ח:סעיף|31א|הסמכת ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית או כוועדה מקומית עצמאית מיוחדת|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ו־9, תשפ״ב־7, תשפ״ג־4}} {{ח:תת|(א)}} שר הפנים רשאי להסמיך ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית שיהיו נתונות לה הסמכויות לדון ולהחליט על הפקדה ועל אישור של תכניות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(א1) או (ג)}}, אם נוכח כי היא מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת תכנון ורישוי לפי חוק זה, לרבות בעניין שיעור היתרים שנתנה מכוח תכניות התחדשות עירונית כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 11א4|בסעיף 11א4(א)}}, מתוך כלל ההיתרים שהוגשו לה מכוח תכניות כאמור. {{ח:תת|(ב)|(1)}} לא יסמיך שר הפנים ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית, אלא אם כן מכהן בוועדה המקומית נציג בעל דעה מייעצת, אחד לפחות, מבין הנציגים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ב)(3) או (3א)}}, ואולם שר הפנים רשאי להסמיך ועדה מקומית כאמור גם אם לא מכהן בה נציג בעל דעה מייעצת כאמור, ובלבד שימונה בתוך שנה מיום הסמכת הוועדה. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), שר הפנים רשאי, מטעמים מיוחדים, להסמיך ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית גם אם לא מכהן בה נציג בעל דעה מייעצת כאמור באותה פסקה, ובלבד ששוכנע כי התקיימו כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} בוצעו כל הפעולות הדרושות למינוי נציג כאמור והנציג לא מונה מטעמים שאינם תלויים בשר הפנים או בוועדה המקומית; {{ח:תתתת|(ב)}} נקבע בחוות דעתה של יחידת הבקרה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 31ג|בסעיף 31ג}}, שהוגשה לפי סעיף קטן (ד), כי נציג בעל דעה מייעצת אחד לפחות, מבין נציגי השרים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ב)(1)}}, משתתף דרך כלל בישיבות הוועדה המקומית או ועדת המשנה שלה. {{ח:תת|(ג)|(1)}} לא יסמיך שר הפנים ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית, אלא לאחר שנתן את דעתו בדבר חשד לעבירות שעניינן טוהר המידות בפעולתה של הוועדה המקומית, עובדיה וחבריה, לפי חוות דעת לעניין זה מאת היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך. {{ח:תתת|(2)}} טרם הסמכת ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית יפנה שר הפנים ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לקבלת חוות דעת כאמור בפסקה (1); חוות הדעת תוגש בתוך 21 ימים ממועד פניית שר הפנים לקבלתה; לא הוגשה חוות הדעת כאמור, לא יחולו הוראות פסקה (1). {{ח:תת|(ג1)}} לא יסמיך שר הפנים ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית אלא בהתקיים שני אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא נוכח כי מכהנים בה מהנדס ועדה, תובע כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 203|בסעיף 203}} ומנהל פיקוח כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות#סעיף 35א|בסעיף 35א(2)(ב) לחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985}}; {{ח:תתת|(2)}} הוא מצא כי היא עדכנה את סקר עבירות הבנייה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 254טז|סעיף 254טז}} וכי יש בכוונתה לבצע אכיפה בהתאם למדיניות אכיפה שתקבע. {{ח:תת|(ד)}} החלטה לעניין הסמכה כאמור בסעיף קטן (א) תינתן לאחר קבלת המלצת מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים ויושב ראש הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר, ולאחר קבלת חוות דעת מאת יחידת הבקרה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 31ג|בסעיף 31ג}}; המלצות וחוות דעת כאמור יוגשו לשר הפנים בתוך 21 ימים ממועד פניית שר הפנים לקבלתן. {{ח:תת|(ה)}} שר הפנים רשאי להסמיך ועדה מקומית עצמאית כוועדה מקומית עצמאית מיוחדת, לרבות בעניין שיעור היתרים שנתנה מכוח תכניות התחדשות עירונית כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 11א4|בסעיף 11א4(א)}}, מתוך כלל הבקשות להיתרים שהוגשו לה מכוח תכניות כאמור, שיהיו נתונות לה הסמכויות לדון ולהחליט על הפקדה ועל אישור של תכניות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(א2)}}, אם נוכח כי היא מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת תכנון, רישוי ואכיפה של ההוראות לפי חוק זה ברמה הנדרשת לשם הפעלת סמכויותיה של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת; לעניין הסמכה כאמור יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד). {{ח:תת|(ו)}} הסמכה לפי סעיף זה של ועדה מקומית עצמאית או של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת תהיה לתקופה שיורה שר הפנים שלא תפחת משלוש שנים ושלא תעלה על חמש שנים; שר הפנים רשאי להאריך הסמכה כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים כל אחת לאחר שמצא, לעניין ועדה מקומית עצמאית, גם כי מיום הסמכתה היא מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת אכיפה של ההוראות לפי חוק זה. {{ח:תת|(ו1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ה) ו־(ו), הוארכה הסמכה של ועדה מקומית עצמאית שחלפו חמש שנים ממועד הסמכתה כאמור לראשונה, יהיו נתונות לה הסמכויות של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, אלא אם כן מצא שר האוצר כי היא לא מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת תכנון, רישוי ואכיפה של ההוראות לפי חוק זה ברמה הנדרשת לשם הפעלת סמכויותיה של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת. {{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}} {{ח:תת|(ז)}} מצא שר הפנים כי ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת אינה מקיימת עוד את התנאים הנדרשים להסמכתה או להארכת הסמכתה לפי סעיפים קטנים (א) עד (ו), רשאי הוא לבטל את הסמכתה, לאחר שניתנה ליושב ראש הוועדה המקומית, ואם היא ועדה מקומית במרחב תכנון {{ח:פנימי|סעיף 19|שסעיף 19}} חל עליו – גם לראשי הרשויות המרחביות הנכללות בתחום מרחב התכנון האמור, הזדמנות לטעון את טענותיהם בדרך שהורה שר הפנים, ויחולו לעניין ההחלטה הוראות סעיף קטן (ד). {{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ו) ו־(ז), החליט שר הפנים לבטל את הסמכתה של ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת או לא לחדש את הסמכתה, רשאי הוא להורות לגבי תכניות או סוגי תכניות שוועדה מקומית כאמור החליטה להפקידן, כי תמשיך ותהיה נתונה לוועדה האמורה, לגבי אותן תכניות, הסמכות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א1), (א2) או (ג)}}, לפי העניין. {{ח:תת|(ט)}} הודעה על הסמכה של ועדה מקומית עצמאית או של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת ותקופתה, על ביטול הסמכה כאמור ועל החלטה לפי סעיף קטן (ח) תפורסם ברשומות ובאתרי האינטרנט של משרד הפנים ושל הוועדה המקומית הנוגעת בדבר. {{ח:סעיף|31ב|מינוי מלווה מקצועי לוועדה מקומית|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} ראה שר הפנים, מטעמים שיירשמו, כי יש צורך במינוי מלווה מקצועי לוועדה מקומית כדי להבטיח את התנהלותה התקינה והמקצועית או לשם הסמכתה כוועדה מקומית עצמאית, ימנה לוועדה המקומית מלווה מקצועי לתקופה שיורה ושלא תעלה על שנתיים (בסעיף זה – מלווה מקצועי); שר הפנים רשאי להאריך את תקופת כהונתו של המלווה המקצועי לתקופות נוספות שלא יעלו על שנתיים כל אחת. {{ח:תת|(ב)}} החלטה לעניין מינוי מלווה מקצועי לפי סעיף קטן (א) תינתן לאחר קבלת המלצת מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים ויושב ראש הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר, ולאחר שניתנה ליושב ראש הוועדה המקומית, ואם היא ועדה מקומית במרחב תכנון {{ח:פנימי|סעיף 19|שסעיף 19}} חל עליו – גם לראשי הרשויות המרחביות הנכללות בתחום מרחב התכנון האמור, הזדמנות לטעון את טענותיהם. {{ח:תת|(ג)}} מלווה מקצועי יהיה בעל הכשירות הנדרשת ממהנדס ועדה מקומית במרחב תכנון {{ח:פנימי|סעיף 19|שסעיף 19}} חל עליו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(ב)}}. {{ח:תת|(ד)}} מונה לוועדה מקומית מלווה מקצועי, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} לא יפעיל מהנדס הוועדה סמכות מסמכויותיו בתחומי הפעילות שקבע שר הפנים בכתב המינוי של המלווה מקצועי, אלא אם כן התקבל לכך אישור בכתב של המלווה המקצועי; {{ח:תתת|(2)}} המלווה המקצועי יוזמן לכל דיוני הוועדה המקומית, ועדת המשנה שלה ורשות הרישוי המקומית, וכן לכל דיון של מוסד תכנון שאליו נדרשת הזמנת מהנדס הוועדה, והוא יהיה רשאי להגיש חוות דעת בכתב, מטעמו, לגבי כל עניין הנדון בדיון כאמור ולהציג את עמדתו במהלך הדיון; {{ח:תתת|(3)}} המלווה המקצועי יהיה רשאי לדרוש כל מידע ומסמך הדרושים לו לשם מילוי תפקידו מהוועדה המקומית, מכל חבר, ממלא תפקיד, עובד או יועץ בה, מהרשות המקומית או מהרשויות המרחביות שבתחום מרחב התכנון שלה, וכן לדרוש כל מידע ומסמך כאמור הנמצאים ברשות גורם אחר ואשר בסמכות הגורמים המנויים בפסקה זו לדרוש אותם מאותו גורם; מידע או מסמך שדרש מלווה מקצועי כאמור, יימסרו לו באופן ובמועד שנקבעו בדרישה; {{ח:תתת|(4)}} לשם מילוי תפקידו תהיה למלווה המקצועי גישה לכל מאגר מידע רגיל או ממוחשב, לכל בסיס נתונים ולכל תוכנת עיבוד נתונים אוטומטי (בפסקה זו – מאגר מידע) של הוועדה המקומית, וכן לכל מאגר מידע שגורם אחר מחזיק בו ולוועדה המקומית גישה אליו, לפי דין או הסכם; {{ח:תתת|(5)}} מלווה מקצועי שאינו עובד המדינה יפעיל את סמכויותיו לפי פסקאות (3) ו־(4) בהתאם להוראות שקבע שר הפנים. {{ח:תת|(ה)}} שכרו של מלווה מקצועי ישולם מתקציב משרד הפנים. {{ח:תת|(ו)}} מלווה מקצועי יגיש לשר הפנים דוח על תפקודה של הוועדה המקומית בתחומי תפקידיו; דוח כאמור יוגש בתום כל שנה ובכל מועד אחר שבו ידרוש זאת שר הפנים או מי שהוא הסמיך לכך. {{ח:תת|(ז)}} הודעה על מינוי מלווה מקצועי ועל תקופת כהונתו תפורסם ברשומות ובאתרי האינטרנט של משרד הפנים ושל הוועדה המקומית הנוגעת בדבר. {{ח:סעיף|31ג|יחידת בקרה על ועדות מקומיות|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} במשרד הפנים תוקם יחידת בקרה על ועדות מקומיות שתערוך בקרה על אופן פעילותן לפי חוק זה. {{ח:תת|(ב)}} יחידת הבקרה תגיש לשר הפנים דוח שנתי לעניין פעולותיה וממצאי הביקורת שערכה באותה שנה; הדוח השנתי יפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים. {{ח:תת|(ג)}} מנהל יחידת הבקרה או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש כל מידע או מסמך הדרושים ליחידת הבקרה לשם מילוי תפקידיה, לגבי ועדה מקומית מסוימת – מהוועדה המקומית, מכל חבר, ממלא תפקיד, עובד או יועץ בה, מהרשות המקומית או מהרשויות המרחביות שבתחום מרחב התכנון שלה, מהוועדה המחוזית שבתחומה נמצאת הוועדה המקומית, ממשרדי הממשלה, מרשות שהוקמה לפי חוק ומגוף ציבורי אחר שקבע שר הפנים לעניין זה; מידע או מסמך שדרשה יחידת הבקרה כאמור, יימסרו לה באופן ובמועד שנקבעו בדרישה; מנהל יחידת הבקרה רשאי להסתייע, לשם מילוי תפקידו, באדם שאינו עובד המדינה, שהוסמך לכך בכתב, והכול בהתאם להוראות שקבע שר הפנים. {{ח:סעיף|31ד|הדרכה, הכוונה וסיוע לוועדות מקומיות|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}} {{ח:ת}} שר הפנים יפעל ככל הניתן להדרכתן ולהכוונתן של הוועדות המקומיות כדי שיהיה ניתן לקדם את הסמכתן כוועדות מקומיות עצמאיות, וככל שנקבעו לכך סכומים בתקציב המדינה השנתי – יקצה שר הפנים לוועדות המקומיות סיוע כספי, לפי אמות מידה שיקבע, בהתחשב בין השאר במצבן הכלכלי. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: ועדה מיוחדת}} {{ח:סעיף|32|מרחב תכנון מיוחד|תיקון: תשל״ג, תשנ״ה־4, תשע״ה, תשפ״ב־14}} {{ח:תת|(א)}} שר הפנים, על־פי המלצת שר הבינוי והשיכון, רשאי להכריז בצו כי שטח שבתחום מחוז אחד יהווה מרחב תכנון מיוחד, אם נתמלא אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} בשטח הנדון עוד אין ישוב והוא נועד להקמת ישוב חדש; {{ח:תתת|(2)}} ביום תחילתו של חוק זה וערב פרסום הצו היו באותו שטח 75% לפחות מיחידות הדיור הקיימות והנמצאות בתהליך של בניה גם יחד, יחידות דיור שהוקמו או שהן מוקמות על ידי המדינה או מטעמה, וקויימה התייעצות בדבר מתן הצו עם הרשות המקומית שבתחומה נמצא השטח. {{ח:תת|(ב)}} שר הפנים, על פי המלצת שר הבינוי והשיכון ובהסכמת הרשות המקומית הנוגעת בדבר, ואם סירבה רשות מקומית או לא הסכימה להמלצת שר הבינוי והשיכון תוך 90 יום מיום שנמסרה לה – באישור המועצה הארצית על פי הצעת שר הבינוי והשיכון, רשאי להכריז בצו כי שטח שבתחום אותה רשות מקומית יהיה מרחב תכנון מיוחד, אם המדינה הכינה תכנית להקים בו שכונה חדשה שעל פיה 75% לפחות של כלל יחידות הדיור באותו שטח יוקמו על ידי המדינה או מטעמה. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיפים 14 עד 16}} יחולו על תכנו של הצו, פרסומו, תחילתו ושינויו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, ושאר הוראות חוק זה יחולו במרחב תכנון מיוחד, ככל שאין {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|בסימן זה}} או {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|בסימן ה׳ לפרק ג׳}} הוראה מפורשת אחרת לאותו ענין. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|33|תקפו של צו המכריז על מרחב תכנון מיוחד|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה, תשע״ח־10, תשפ״ב־12}} {{ח:תת|(א)}} תקפו של צו המכריז על מרחב תכנון מיוחד יהיה לתקופה שנקבעה בו, אך לא יותר מחמש שנים מיום תחילתו. {{ח:תת|(ב)}} רשאי שר הפנים, בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}}, להאריך תקפו של צו כאמור לתקופה נוספת שלא תעלה על חמש שנים, וכן רשאי הוא לשוב ולהאריך את תקפו של צו כאמור, בדרך האמורה, בתקופה נוספת שנייה שלא תעלה על שלוש שנים, וכן רשאי שר הפנים, בהמלצת שר הבינוי והשיכון, לבטל צו כאמור. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|33א||תיקון: תשס״ב־3, תשס״ז, תשס״ח־11, תשס״ט־4, תשע״ד־3, תשע״ה, תשע״ו־9}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|34|ועדה מיוחדת והרכבה|תיקון: תשל״ג, תשנ״ה־4, תשע״ה, תשע״ח־10, תשפ״ב־12}} {{ח:תת|(א)}} לכל מרחב תכנון מיוחד תהיה ועדה מיוחדת לתכנון ולבניה (להלן – ועדה מיוחדת), וזה הרכבה: {{ח:תתת|(1)}} שני נציגים של שר הפנים שאחד מהם יהיה יושב ראש ואחד מהם יהיה בעל הכשרה מקצועית בעניני תכנון ובניה; {{ח:תתת|(2)}} שני נציגים של שר הבינוי והשיכון, שאחד מהם יהיה בעל הכשרה מקצועית בעניני שיכון ובניה; {{ח:תתת|(3)}} נציג אחד של שר הבריאות; {{ח:תתת|(4)}} נציג אחד של שר המשפטים; {{ח:תתת|(5)}} נציג אחד של השר לאיכות הסביבה; {{ח:תתת|(6)}} נציג אחד של שר התחבורה; {{ח:תתת|(7)}} נציג אחד של שר הבטחון; {{ח:תתת|(7א)}} {{ח:הערה|(פקעה);}} {{ח:תתת|(8)}} ארבעה נציגים של הרשות המקומית שבתחומה נמצא השטח שאליו מתייחס הדיון; {{ח:תתת|(9)}} נציג הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה המפורטים {{ח:חיצוני|חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)#תוספת|בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002}}, שימנה שר הפנים בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו לו גופים אלה. {{ח:תת|(ב)}} נוסף על הנציגים המנויים בסעיף קטן (א), בתקופה הנוספת השנייה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 33|בסעיף 33}} יהיה חבר בוועדה המיוחדת גם נציג רשות מקומית הגובלת בתחום מרחב התכנון המיוחד, שימנה שר הפנים. {{ח:תת|(ג)}} לדיוני הוועדה המיוחדת בתקופה הנוספת השנייה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 33|בסעיף 33}} יוזמנו דרך קבע שני נציגי רשויות מקומיות הסמוכות למרחב התכנון המיוחד שימנה שר האוצר. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|35|מזכיר הועדה|תיקון: תשל״ג, תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} מזכיר הועדה המיוחדת יהיה מהנדס הרשות המקומית הנוגעת בדבר; באין רשות מקומית או מהנדס רשות מקומית כאמור ימנה שר הבינוי והשיכון את המזכיר. {{ח:סעיף|36|הסמכויות והתפקידים|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשפ״ב־12}} {{ח:תת|(א)}} בתחום מרחב תכנון מיוחד יהיו כל הסמכויות והתפקידים אשר לועדה מחוזית בידי הועדה המיוחדת בלבד כאילו היה מרחב התכנון המיוחד מחוז, וכן יהיו לועדה המיוחדת באותו תחום כל הסמכויות אשר לועדה מקומית כאילו היה מרחב תכנון מקומי {{ח:פנימי|סעיף 13|שסעיף 13}} חל עליו; כל הוראה בחוק זה או על פיו המחייבת אישור הועדה המחוזית לדבר שנעשה על ידי הועדה המקומית לא תחול במרחב תכנון מיוחד. {{ח:תת|(ב)}} במרחב תכנון מיוחד תהיה רשות רישוי מיוחדת. רשות רישוי כאמור תהיה מורכבת מיושב ראש הועדה המיוחדת וממזכיר הועדה. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:קטע3|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: ועדה משותפת}} {{ח:סעיף|37|הקמת ועדות משותפות|תיקון: תשע״ה}} {{ח:ת}} שר הפנים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית ומוסדות התכנון הנוגעים בדבר, רשאי, בצו, להקים ועדה משותפת לתכנון ולבניה ליותר ממחוז אחד או ליותר ממרחב תכנון אחד (להלן – ועדה משותפת). {{ח:סעיף|38|הרכבן של ועדות משותפות|תיקון: תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} שר הפנים יקבע את הרכבה של הועדה המשותפת וימנה את חבריה לפי המלצת מוסדות התכנון הנוגעים בדבר. {{ח:תת|(ב)}} לא המליצו מוסדות התכנון על הרכב אחיד או על חברים מוסכמים או שלא המליצו כלל תוך המועד שהורה שר הפנים, רשאי השר לקבוע את ההרכב ולמנות את החברים. {{ח:תת|(ג)}} שר הפנים רשאי למנות לועדה משותפת חברים נוספים שמספרם לא יעלה על חמישית מכל חבריה. {{ח:סעיף|39|סמכויות הועדה המשותפת|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשע״ה}} {{ח:ת}} לועדה המשותפת יהיו בתחום שנקבע לה הסמכויות והתפקידים של ועדה מחוזית, של ועדה מקומית, של רשות רישוי מחוזית או של רשות רישוי מקומית, הכל לפי הענין, שיוחדו לה בצו של שר הפנים, ורשאי שר הפנים בצו לאסור או להגביל את השימוש באותם סמכויות ותפקידים על ידי מוסדות התכנון הנוגעים בדבר. {{ח:סעיף|40|פרסום ברשומות}} {{ח:ת}} כל צו לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן זה}} יפורסם ברשומות. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ו|סימן ו׳: הוראות כלליות}} {{ח:סעיף|41|מקום פנוי במוסד}} {{ח:ת}} שום פעולה של מוסד תכנון לא תיפסל מחמת זה בלבד שבזמן עשייתה היה מקומו של חבר במוסד פנוי מכל סיבה שהיא. {{ח:סעיף|41א|מינוי נציגים מסוימים למוסד תכנון|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}} {{ח:ת}} לא המליץ הארגון המייצג כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)(13)}} {{ח:פנימי|סעיף 18|או 18(ב)(3)}}, לפי העניין, על מועמד לכהונה כחבר בוועדה מחוזית או כנציג בעל דעה מייעצת בוועדה מקומית, בתוך תשעים ימים ממועד פניית שר הפנים לארגון כאמור, רשאי שר הפנים למנות לאותו תפקיד אדם שמתקיימת בו הכשירות הנדרשת. {{ח:סעיף|42|מנין חוקי|תיקון: תשל״ג, תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} המנין החוקי בישיבות של מוסדות התכנון הוא מחצית החברים; אם לא היה מנין חוקי בפתיחת הישיבה, ידחה היושב ראש את פתיחת הישיבה לחמש עשרה דקות; לאחר עבור זמן זה תהא הישיבה כדין גם אם השתתפו בה שליש ממספר החברים והיושב ראש בכללם, ובלבד שמספרם לא יפחת משנים בנוסף ליושב ראש. {{ח:תת|(ב)}} משנפתחה הישיבה כדין לפי סעיף קטן (א), יהא המשך הישיבה כדין רק כל עוד נכחו במהלכה שני חברים בנוסף ליושב ראש. {{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), המנין החוקי בישיבות מוסד תכנון, שמספר החברים בו הוא פחות מארבעה, הוא שניים לפחות. {{ח:סעיף|43|דעות שקולות בהצבעה|תיקון: תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} היתה הצבעה בישיבת מוסד תכנון והיו הדעות שקולות בה, יהא ליושב ראש קול נוסף באותו ענין. {{ח:סעיף|44|סדרי הדיון והעבודה|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשע״ד־2, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} ישיבות מוסדות התכנון ינוהלו על ידי היושב ראש שלהם, ובהיעדרו – על ידי מי שהמוסד יבחר מבין חבריו, והוא כשאין הוראה אחרת בחוק זה; שאר סדרי העבודה והדיונים של מוסד תכנון, לרבות העבודה והדיון בועדת משנה שלו, ייקבעו על ידי המוסד עצמו במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות לפיו. {{ח:תת|(ב)}} מזכיר מוסד התכנון ישלח את סדר היום של ישיבותיו, שבעה ימים לפחות לפני מועד הישיבה, לחברי מוסד התכנון, ובוועדה מקומית – גם לנציגים בעלי הדעה המייעצת, וכן למתכנן המחוז, לכל גורם אחר שהזמנתו לדיון נדרשת לפי חוק זה וכן לכל גורם אחר שקבע שר הפנים; ואולם יושב ראש מוסד התכנון רשאי להורות, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי סדר היום או שינויים בו יישלחו במועד קצר יותר בשל דחיפות העניין; מתכנן המחוז יעביר בהקדם האפשרי את סדר היום של ישיבות הוועדה המקומית שנשלח אליו, לנציגי השרים בוועדה המחוזית. {{ח:תת|(ג)}} מזכיר מוסד התכנון יצרף לסדר היום ששלח, את המסמכים הנדרשים לדיון או הודעה על העמדתם לעיון מקבלי ההודעה; שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין זה. {{ח:תת|(ד)}} סדר היום יפורסם באתר האינטרנט של מוסד התכנון זמן סביר לפני הדיון. {{ח:סעיף|44א|היעדרות חבר מישיבות מוסד תכנון|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} חבר מוסד תכנון שנעדר משלוש ישיבות רצופות של מוסד התכנון או של ישיבות ועדת המשנה של מוסד התכנון, או שנעדר למעלה משליש מהישיבות בתקופה של שנה אחת, ואיש לא מילא את מקומו, יחדל להיות חבר במוסד התכנון; תקופת השנה תימנה מיום מינויו של החבר למוסד התכנון. {{ח:תת|(ב)|(1)}} נעדר חבר מוסד תכנון משתי ישיבות רצופות, וגם ממלא מקומו לא השתתף בהן, ישלח יושב ראש מוסד התכנון, מיד לאחר הישיבה השניה הרצופה של מוסד התכנון שממנה נעדר חבר המוסד, הודעה לחבר המוסד וכן למי שמינה את החבר ולמי שהמליץ על חברותו במוסד התכנון, ואם היה החבר נציג שר – ישלח העתק גם למזכירות הממשלה; ההודעה תציין את מועדי ישיבות מוסד התכנון שמהן נעדר אותו חבר ואת הנוסח המלא של סעיף זה; ההודעה תישלח במכתב רשום ותציין כי אם לא ישתתף החבר בישיבה הקרובה של מוסד התכנון, יחדל להיות חבר במוסד התכנון ומינויו יפקע. {{ח:תתת|(2)}} יושב ראש מוסד תכנון ישלח ב־31 בדצמבר של כל שנה, הודעה לכל חבר המוסד, ובה פירוט הישיבות שבהן נכח ושמהן נעדר במשך אותה תקופה; נעדר החבר משליש או יותר ממספר הישיבות שהתקיימו, ישלח יושב ראש מוסד התכנון הודעה כאמור גם לגורמים המנויים בפסקה (1). {{ח:תת|(ג)}} נעדר חבר מוסד תכנון כאמור בסעיף קטן (א) ונשלחה אליו הודעה כאמור בסעיף קטן (ב), יודיע יושב ראש מוסד התכנון לחבר ולגורמים המנויים בסעיף קטן (ב) על פקיעת חברותו של החבר במוסד התכנון. {{ח:תת|(ד)|(1)}} פקעה חברותו של חבר מוסד תכנון, לא יחזור וימונה אותו חבר, כחבר באותו מוסד תכנון, במשך שנה מיום פקיעת חברותו. {{ח:תתת|(2)}} פקעה חברותו של חבר במוסד תכנון שאינו ועדת משנה תפקע חברותו גם בכל ועדות המשנה של אותו מוסד תכנון. {{ח:תת|(ד1)}} מונה לחבר מוסד תכנון ממלא מקום קבוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 48א|סעיף 48א}}, לא יחולו הוראות סעיף זה על חבר מוסד התכנון, והן יחולו על ממלא המקום הקבוע לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 48א|הסעיף האמור}}. {{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”מוסד תכנון“ – למעט ועדה מקומית וועדת משנה של הועדה המקומית. {{ח:סעיף|44ב|חבר מוסד תכנון מקומי שהורשע או שהוגש נגדו כתב אישום|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה לבחינת השעיה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 19א|בסעיף 19א לחוק הבחירה הישירה}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבר מוסד תכנון מקומי“ – חבר ועדה מקומית או ועדת משנה שלה, למעט חבר כאמור הממונה בידי שר, ולמעט ראש רשות מקומית שהוגשה לגביו בקשה להשעיה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 19א|סעיף 19א לחוק הבחירה הישירה}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבחירה הישירה“ – {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יחל אדם לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי ולא יכהן כחבר מוסד תכנון מקומי אם הורשע בעבירה שבית המשפט קבע שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר מוסד תכנון, בין שהעבירה נעברה בזמן שכיהן כחבר מוסד תכנון, ובין לפני שהחל לכהן כחבר מוסד תכנון, ובלבד שטרם חלפו שבע שנים מיום הרשעתו כאמור; לא קבע בית המשפט כאמור בפסק הדין המרשיע, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה לעניין זה, שתוגש לבית המשפט שנתן את גזר הדין, ואם הוגש ערעור – לבית המשפט שלערעור. {{ח:תת|(ג)}} הוגש כתב אישום נגד חבר מוסד תכנון מקומי במהלך כהונתו או תלוי ועומד נגד חבר מוסד תכנון מקומי כתב אישום שהוגש לפני תחילת כהונתו, בין שהעבירה נעברה בזמן שכיהן כחבר מוסד תכנון ובין לפני שהחל לכהן כחבר מוסד תכנון, רשאית הוועדה לבחינת השעיה, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, ולאחר שנתנה לחבר מוסד התכנון המקומי הזדמנות להשמיע את טענותיו, להשעות את חבר מוסד התכנון המקומי מכהונתו במוסד התכנון המקומי, אם סברה כי מפאת חומרת האישומים המיוחסים לו בכתב האישום, אין הוא ראוי לכהן כחבר מוסד תכנון. {{ח:תת|(ד)}} החלטת הוועדה לבחינת השעיה לפי סעיף קטן (ג) תתקבל בתוך 45 ימים מיום שהוגשה לה בקשת היועץ המשפטי לממשלה או בתוך מועד אחר שקבע שר הפנים, והוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 19א|סעיף 19א(א) עד (ד), (ו) עד (ח), (י), (יב) ו־(יג) לחוק הבחירה הישירה}} יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין או הוראת מינהל לעניין חבר מוסד תכנון שהורשע בעבירה או שהוגש נגדו כתב אישום. {{ח:סעיף|44ג|חבר מוסד תכנון שקיים לגביו ניגוד עניינים תדיר|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}} {{ח:ת}} לא יחל אדם לכהן כחבר מוסד תכנון ולא יכהן כחבר מוסד תכנון אם הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין חברותו במוסד התכנון לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו ({{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} – ניגוד עניינים תדיר); שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע נסיבות שיש בהן כדי להעמיד חבר מוסד תכנון במצב של ניגוד עניינים תדיר. {{ח:סעיף|44ד|בדיקת ניגוד עניינים של חבר מוסד תכנון מקומי ותוצאותיה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבר מוסד תכנון מקומי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 44ב|בסעיף 44ב}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היועץ המשפטי“ – היועץ המשפטי של הוועדה המקומית; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים“ – מידע בדבר עיסוקיו, תפקידיו וענייניו האישיים של מי שעומד להתחיל לכהן או מכהן כחבר מוסד תכנון מקומי, שלו או של קרובו, העלולים לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים. {{ח:תת|(ב)}} מי שעומד להתחיל לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי ימסור ליועץ המשפטי את המידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים, לפני תחילת כהונתו. {{ח:תת|(ג)}} חבר מוסד תכנון מקומי ידווח ליועץ המשפטי על כל שינוי שחל במידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים, שמסר לפי הוראות סעיף קטן (ב), מידע כשנודע לו על השינוי כאמור. {{ח:תת|(ד)}} בתוך 21 ימים ממועד קבלת המידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים, יקבע היועץ המשפטי אם מתקיים ניגוד עניינים במי שעומד להתחיל לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי או בחבר מוסד תכנון מקומי, לפי העניין; היועץ המשפטי ימסור את חוות דעתו בלא דיחוי למי שחוות הדעת ניתנה לגביו וכן ליושב ראש מוסד התכנון הנוגע בדבר. {{ח:תת|(ה)|(1)}} קבע היועץ המשפטי כי מתקיים באדם ניגוד עניינים תדיר, לא יחל לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי או יחדל מכהונתו, לפי העניין. {{ח:תתת|(2)}} אדם שניתנה לגביו החלטה לפי פסקה (1) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת היועץ המשפטי, רשאי לפנות ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך, בבקשה לבחון את החלטת היועץ המשפטי; היועץ המשפטי לממשלה או מי שהסמיך לכך רשאי, בתוך שלושים ימים מיום הפנייה אליו, לאשר את ההחלטה, לבטלה או לשנותה. {{ח:תת|(ו)}} קבע היועץ המשפטי כי מי שעומד להתחיל לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי או חבר מוסד תכנון מקומי, עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים שאינו ניגוד עניינים תדיר, יקבע הסדר למניעת ניגוד עניינים שלפיו יפעל אותו אדם, או יורה על עריכת שינויים בהסדר למניעת ניגוד עניינים שנקבע בעבר; הודיע מי שנקבע לגביו הסדר למניעת ניגוד עניינים על הסכמתו להסדר, רשאי הוא להתחיל לכהן כחבר מוסד התכנון, ואם הוא מכהן כחבר מוסד התכנון – ימשיך בכהונתו, והכול בכפוף לתחולת ההסדר; לא הודיע אותו אדם על הסכמתו להסדר – לא יתחיל לכהן, ואם הוא מכהן – יחדל מכהונתו. {{ח:תת|(ז)}} המגבלות שהוטלו על חבר מוסד תכנון מקומי לפי הסדר למניעת ניגוד עניינים, אם הוטלו, וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור בדרך שקבע שר הפנים, ובלבד שלא יועמדו לעיון הציבור פרטים שאין למסרם לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|חוק חופש המידע}}. {{ח:תת|(ח)}} שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע הוראות לעניין פרטי המידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים ואופן מסירתו לפי סעיף זה. {{ח:תת|(ט)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין או הוראת מינהל החלים על חבר מוסד תכנון שסעיף זה אינו חל עליו לעניין ניגוד עניינים כאמור בסעיף זה. {{ח:סעיף|45|התפטרות חבר|תיקון: תשע״ה}} {{ח:ת}} חברים של מוסד תכנון המכהנים מכוח מינוי – למעט נציגו של שר וחבר ועדה משותפת לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן ה׳}} שאיננו חבר ועדה מחוזית – רשאים להתפטר מכהונתם בהודעת התפטרות בכתב שימסרו ליושב ראש מוסד התכנון שבו הם מכהנים; תקפה של ההתפטרות הוא עם מסירת ההודעה. {{ח:סעיף|46|שמירת סוד|תיקון: תשע״ד־2}} {{ח:ת}} חבר מוסד תכנון, נציג בעל דעה מייעצת, ממלא תפקיד, עובד או יועץ של מוסד תכנון, שהגיע לידיעתו במהלך דיוני המוסד או ועדת משנה שלו דבר שהמוסד או ועדת המשנה החליטו לשמור אותו בסוד – לא יגלנו למי שאינו חייב לגלות לו את הדבר לפי כל דין. {{ח:סעיף|47|ניגוד עניינים אישי בקשר לעניין מסוים|תיקון: תשל״ח־2, תשנ״ה־4, תשס״ח־7, תשע״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} חבר במוסד תכנון שיש לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו או על ידי קרוביהם, כל חלק או טובת הנאה בכל ענין העומד לדיון במוסד או בועדה מועדותיו – {{ח:תתת|(1)}} יודיע על כך ליושב ראש בכתב או בעל פה מיד לאחר שנודע לו כי הענין האמור עומד לדיון; נמסרה ההודעה בעל־פה, תירשם בפרוטוקול הישיבה הקרובה של המוסד או הועדה; {{ח:תתת|(2)}} לא יהיה נוכח בדיוני המוסד או הועדה באותו ענין ולא יצביע בהחלטה על כל שאלה בקשר אליו. {{ח:תת|(ב)}} עובד במוסד תכנון, נציג בעל דעה מייעצת, ממלא תפקיד, או יועץ למוסד תכנון, שיש לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו, שותפו או קרוביהם, כל חלק או טובת הנאה בענין העומד לטיפול או לדיון במוסד או בועדה מועדותיו, יודיע על כך בכתב ליושב ראש מוסד התכנון הנוגע בדבר, מיד לאחר שנודע לו כי הענין האמור הובא לטיפול או לדיון באותו מוסד או בועדה מועדותיו, ולא יטפל באותו ענין ולא יהיה נוכח בדיוני המוסד או הועדה הדנים בו. {{ח:תת|(ג)}} העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שנה אחת; הוראה זו אינה גורעת מאחריותו הפלילית או האזרחית של אדם על פי כל דין אחר. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|47א|הימנעות מהשתתפות בדיון בשל קשר ליזם או נטילת חלק בהחלטה העולה לדיון|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} חבר מוסד תכנון לא ישתתף בדיון ובהצבעה בקשר להתנגדות או לערר, לפי העניין, למעט בהליך לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(ד)}}, אם נתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא נציג של גוף אשר יזם את התכנית המובאת לדיון, או של גוף אשר הגיש התנגדות או ערר לאותה תכנית; {{ח:תתת|(2)}} הוא נטל, כחבר, חלק בהחלטת אותו מוסד התכנון שעל החלטתו הוגש ערר. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על דיוני הועדה המקומית לתכנון ולבניה וועדות המשנה שלה ועל דיוני הועדה למתקנים בטחוניים או ועדת הערר למתקנים בטחוניים לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}. {{ח:תת|(ג)}} חבר מוסד תכנון שנודעו לו עובדות המונעות ממנו מלהשתתף בהצבעה ובדיון לפי סעיף זה, יודיע על כך מיד בכתב ליושב ראש מוסד התכנון או בהודעה לפרוטוקול. {{ח:תת|(ד)}} היה מוסד התכנון ועדת משנה, יקבע יושב ראש מליאת הועדה מי מחברי מוסד התכנון ימלא את מקומו של החבר שנתקימו בו הוראות סעיפים קטנים (א) או (ג). {{ח:תת|(ה)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא יראו חבר מוסד תכנון או ממלא מקומו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד שהוא מביא בחשבון גם את ענייני הגוף שהוא מייצג או של האוכלוסייה שהוא נציגה במוסד התכנון, ככל שהם קשורים לחוק זה, והכול ככל שלא נקבעה הוראה מפורשת אחרת בחוק זה. {{ח:סעיף|48||תיקון: תשל״ח־2, תשנ״ה־4, תשע״ז־9}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|48א|ממלא מקום לחבר מוסד תכנון|תיקון: תשל״ג, תש״ן־2, תשע״ד־2, תשע״ח}} {{ח:תת|(א)}} מי שממנה חבר במוסד תכנון, רשאי למנות לו, בדרך ולתקופה שבה מתמנה אותו חבר, ממלא מקום אחד או יותר, ואולם בישיבת מוסד תכנון ייצג אותו ממלא מקום אחד בלבד. {{ח:תת|(ב)}} הכשירות הנדרשת מחבר נדרשת גם מממלא מקומו. {{ח:תת|(ג)}} נעדר חבר מישיבה פלונית של מוסד תכנון, יהא לממלא מקומו מעמד של חבר לאותה ישיבה. {{ח:תת|(ג1)|(1)}} חבר מוסד תכנון שמונה לו ממלא מקום רשאי להטיל עליו למלא, דרך קבע, את מקומו באותו מוסד תכנון, דרך כלל או בוועדה מוועדותיו ({{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|בסימן זה}} – ממלא מקום קבוע); הטיל חבר מוסד התכנון על ממלא מקומו להיות ממלא מקומו הקבוע כאמור, יודיע על כך ליושב ראש מוסד התכנון. {{ח:תתת|(2)}} ממלא מקום קבוע שמונה לפי פסקה (1), יראו אותו, לכל דבר ועניין, כאילו היה חבר מוסד התכנון או חבר הוועדה כאמור באותה פסקה, לפי העניין, ובלבד שחבר מוסד התכנון לא הפעיל את סמכויותיו באותו עניין. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}} יחול אף על ממלא מקום. {{ח:סעיף|48ב|אופן משלוח ההחלטות של מוסד התכנון והודעות מטעמו|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ד־2, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} החלטות מוסד התכנון והודעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 61ב|סעיף 61ב}}, יישלחו, למי שאינו חבר המוסד ואינו נציג בעל דעה מייעצת, בדואר רשום. {{ח:תת|(ב)}} החלטות מוסד התכנון והודעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 61ב|סעיף 61ב}} יישלחו לחברי מוסד התכנון, ובוועדה מקומית – גם לנציגים בעלי דעה מייעצת, בדואר או בדרך מקוונת לכתובת לקבלת מסרים שמסרו; נשלחו ההחלטות בדואר – יראו אותן כאילו נמסרו בתום שלושה ימים מיום שנמסרו לדואר למשלוח; נשלחו ההחלטות בדרך מקוונת – יראו אותן כאילו נמסרו ביום העבודה הראשון שלאחר שליחתן. {{ח:תת|(ג)}} שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין משלוח החלטות והודעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 61ב|סעיף 61ב}} בדרך מקוונת על ידי מוסד התכנון, ורשאי הוא לקבוע, על אף הוראות סעיף קטן (א), כי החלטות והודעות מסוגים שיקבע יישלחו למנויים באותו סעיף קטן בדרך מקוונת אם מסרו כתובת לקבלת מסרים בדרך מקוונת, ובלבד שלא יקבע הוראות כאמור לגבי החלטות של מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 48ג|בסעיף 48ג}}, אלא בהסכמת שר הביטחון. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (משלוח הודעות והחלטות בדרך מקוונת)|תקנות התכנון והבנייה (משלוח הודעות והחלטות בדרך מקוונת), התשע״ז–2016}}.}} {{ח:סעיף|48ג|זכות עיון במסמכי מוסד תכנון|תיקון: תשס״ח, תשע״ד־2, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 48ד|ובסעיף 48ד}} – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק חופש המידע“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים“ – הוועדה למיתקנים ביטחוניים וועדת הערר למיתקנים ביטחוניים כמשמעותן {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק ו׳}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ממונה ביטחון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסמך“ – לרבות פרוטוקול, וכן מידע מוקלט, מוסרט, מצולם או ממוחשב. {{ח:תת|(ב)}} חבר מוסד תכנון, ובוועדה מקומית – גם נציג בעל דעה מייעצת ונציג שר בוועדה המחוזית, זכאי לעיין בכל מסמך של אותו מוסד תכנון, הדרוש לו לשם מילוי תפקידו, בתוך שלושה ימי עבודה מיום שביקש זאת, וכן זכאי הוא לקבל העתק מהמסמך, ובלבד שאין בהכנת ההעתק הקצאת משאבים בלתי סבירה מצד מוסד התכנון; חבר מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים שקיבל העתק ממסמך כאמור, ינהג בו לפי הנחיות ממונה ביטחון במשרד הפנים בנוגע לאבטחת מידע (להלן – הנחיות אבטחת מידע). {{ח:תת|(ג)|(1)}} חבר מועצה ברשות מרחבית הנמצאת בתחומו של מרחב תכנון מקומי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}}, שאינו חבר בה, זכאי לעיין במסמכי מוסד התכנון של אותו מרחב הנוגעים לרשות המרחבית שבה הוא מכהן ולקבל העתק מהם, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף קטן (ב), אלא אם כן קבע יושב ראש מוסד התכנון כי אין לאפשר עיון במסמך או מסירת העתקו בשל אחת או יותר מהעילות המנויות {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע}}. {{ח:תתת|(2)}} על חבר מועצה כאמור בפסקה (1) שעיין במסמך לפי הוראות סעיף קטן זה או קיבל העתק ממנו, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ד)}} בכל דיון של מוסד תכנון יובאו לפני חברי המוסד, ובוועדה מקומית – גם לפני הנציגים בעלי הדעה המייעצת, כל המסמכים הנוגעים לדיון; לא הובא מסמך כאמור לפני חברי המוסד או הנציגים בעלי הדעה המייעצת, ינמק יושב ראש המוסד את הטעמים לכך. {{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על מסמך שיושב ראש מוסד התכנון קבע שהוא כולל מידע בדבר דיונים פנימיים או תרשומות של התייעצויות פנימיות בין עובדי מוסדות תכנון, חבריהם או יועציהם, למעט התייעצויות הקבועות בדין ולמעט פרוטוקולים מישיבות של מוסד התכנון. {{ח:תת|(ו)}} האמור בסעיף זה בא להוסיף על זכויות ועל חובות אחרות לעניין מסירת מידע וקבלתו ולא לגרוע מהן. {{ח:סעיף|48ד|חובת ניהול פרוטוקול ופרסומו|תיקון: תשס״ח, תשע״ד־2, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} בכל ישיבה של מוסד תכנון יירשם ויוקלט פרוטוקול, ואולם חובת הקלטה לא תחול על ישיבות של רשות רישוי; יושב ראש מוסד התכנון יהיה אחראי לניהולם התקין של הפרוטוקול וההקלטה ורשאי הוא, מטעמים שיירשמו בפרוטוקול, להפסיק את הקלטת הישיבה לצורך התייעצות. {{ח:תת|(ב)}} הפרוטוקול ישקף נאמנה את פרטי הדיון ויצוינו בו, בין השאר – {{ח:תתת|(1)}} מועד הישיבה ומקום קיומה; {{ח:תתת|(2)}} סדר היום ושינויים שנערכו בו; {{ח:תתת|(3)}} שמות חברי מוסד התכנון הנוכחים בישיבה ותפקידיהם, ובוועדה מקומית – גם שמות הנציגים בעלי הדעה המייעצת, בציון אלה שנכחו בפתיחת הישיבה, וכן שמות החברים והנציגים כאמור שנעדרו מהישיבה ותפקידיהם; {{ח:תתת|(4)}} קיומו של מניין חוקי לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}; {{ח:תתת|(5)}} שמות מוזמנים שאינם חברי מוסד התכנון ואינם הנציגים בעלי הדעה המייעצת שנכחו בישיבה ותפקידיהם; {{ח:תתת|(6)}} מהלך הדיון, לרבות עמדות הנציגים בעלי הדעה המייעצת בוועדה מקומית, הפסקות בהקלטת הישיבה לצורך התייעצות והטעמים להפסקות; {{ח:תתת|(7)}} החלטות שקיבל מוסד התכנון בישיבה ותוצאות הצבעות שהתקיימו, וכן פירוט המשתתפים בכל הצבעה, ואם דרשו זאת לפחות שליש מחברי מוסד התכנון – אופן הצבעתו של כל אחד ממשתתפי ההצבעה; {{ח:תתת|(8)}} הודעות שחובה למסרן למוסד התכנון לפי חוק זה. {{ח:תת|(ג)|(1)}} פרוטוקול ישיבה יובא לאישור מוסד התכנון כסעיף ראשון בסדר היום של הישיבה הראשונה הבאה שמקיים מוסד התכנון; לא היה סיפק בידי יושב ראש מוסד התכנון להכין פרוטוקול ולהביאו לאישור כאמור, יובא הפרוטוקול לאישור מוסד התכנון בישיבה הראשונה לאחר המועד שבו הועבר לחברי מוסד התכנון כאמור בפסקה (2). {{ח:תתת|(2)}} פרוטוקול ישיבה יועבר לחברי מוסד התכנון, ובוועדה מקומית – גם לנציגים בעלי הדעה המייעצת, זמן סביר לפני הישיבה שבה יאושר הפרוטוקול, ובכל מקרה, לא יאוחר משלושים ימים ממועד הישיבה; חבר מוסד התכנון או נציג בעל דעה מייעצת שנכח בישיבה שלגביה נערך הפרוטוקול, רשאי לבקש את תיקון הפרוטוקול, עד למועד אישורו על ידי מוסד התכנון. {{ח:תתת|(3)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 48ה|סעיף 48ה}}. {{ח:תת|(ד)|(1)}} חבר מוסד תכנון, ובוועדה מקומית – גם נציג בעל דעה מייעצת, רשאי, לפי בקשה מנומקת בכתב שיגיש ליושב ראש מוסד התכנון, לקבל תמליל הקלטה של ישיבה, אם שוכנע יושב ראש המוסד כי יש בבקשה טעם ענייני; חבר מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים שקיבל תמליל כאמור ינהג בו לפי הנחיות אבטחת מידע. {{ח:תתת|(2)}} דרשו לפחות שליש מחברי מוסד התכנון, ובוועדה מקומית – שליש מחבריה או שלושה נציגים בעלי דעה מייעצת, לפחות, לקבל תמליל הקלטה של ישיבה או חלק ממנה, יורה יושב ראש מוסד התכנון על הכנה ומסירה של תמליל כאמור לחברי מוסד התכנון או לנציגים בעלי הדעה המייעצת שדרשו זאת. {{ח:תת|(ה)|(1)}} פרוטוקול ישיבה של מוסד תכנון שאושר יהיה פתוח לעיון הציבור והקלטת ישיבה תהיה פתוחה לציבור לצורך האזנה; עיון והאזנה כאמור יהיו בלא תשלום. {{ח:תתת|(2)}} פרוטוקול ישיבה של מוסד תכנון יפורסם באתר האינטרנט של מוסד התכנון או באתר האינטרנט של רשות מקומית שתחומה הוא במרחב התכנון של מוסד התכנון; לא היה למוסד תכנון או לרשות מקומית כאמור אתר אינטרנט, יפורסם הפרוטוקול באתר האינטרנט של משרד הפנים. {{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף קטן (ה) – {{ח:תתת|(1)}} לא יתיר יושב ראש מוסד תכנון עיון, האזנה או פרסום כאמור באותו סעיף קטן, אם קבע שהתקיימו אחת או יותר מהעילות המנויות {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע}} או אם סבר כי העיון, ההאזנה או הפרסום מהווים מסירת מידע על אודות מדיניות הנמצאת בשלבי עיצוב; החלטת יושב ראש מוסד התכנון לפי פסקה זו תהא מנומקת והיא טעונה הסכמת היועץ המשפטי של מוסד התכנון שניתנה בחוות דעת מנומקת בכתב; {{ח:תתת|(2)}} לעניין מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים, יועמדו לעיון הציבור ויפורסמו כאמור באותו סעיף קטן רק החלטות שקיבל המוסד. {{ח:תת|(ז)}} מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים יפרסם הנחיות בדבר האופן והמועדים – {{ח:תתת|(1)}} להגשת בקשות לתיקון פרוטוקול; {{ח:תתת|(2)}} לעיון בפרוטוקולים ולהאזנה להקלטות של ישיבות. {{ח:סעיף|48ה|תחילת תוקפה של החלטת מוסד תכנון ופרסומה|תיקון: תשע״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} החלטה שקיבל מוסד תכנון תיכנס לתוקפה במועד קבלתה. {{ח:תת|(ב)}} החלטה שקיבל מוסד תכנון תפורסם באתר האינטרנט של מוסד התכנון, בתוך שלושה ימים ממועד קבלתה. {{ח:תת|(ג)}} נקבעו בהחלטה מועדים לשם נקיטת פעולות, יימנו המועדים מיום פרסום ההחלטה לפי סעיף קטן (ב), אלא אם כן קיימת הוראה אחרת לפי חוק זה. {{ח:סעיף|48ו|דוח שנתי על פעולות מוסד תכנון|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} יושב ראש מוסד תכנון יגיש לשר הפנים ויפרסם באתר האינטרנט של מוסד התכנון, בתוך שישה חודשים מתום כל שנה, דוח שנתי על פעולות מוסד התכנון לפי חוק זה, ובכלל זה על היקף פעילותו ועמידתו במועדים שנקבעו לפעילותו לפי חוק זה, והכול בהתאם להוראות שקבע שר הפנים. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יושב ראש ועדה מקומית יגיש למי שרשאי למנות נציגים בעלי דעה מייעצת ויפרסם באתר האינטרנט של הוועדה המקומית, בתוך שישה חודשים מתום כל שנה, דוח שנתי המפרט את מועדי הדיונים שקיימה הוועדה בשנה החולפת, בציון מועדי הדיונים בתכניות שבסמכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א}}, ומועדי הדיונים שמהם נעדרו הנציגים בעלי הדעה המייעצת, כולם או חלקם. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) – {{ח:תתת|(1)}} דוח שנתי של ועדה למיתקנים ביטחוניים כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק ו׳}} יוגש לשר הפנים ולא יפורסם; {{ח:תתת|(2)}} יושב ראש ועדת הערר למיתקנים ביטחוניים כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק ו׳}} יפרסם דוח שנתי כאמור באותו סעיף קטן לגבי פעולות כלל הוועדות למיתקנים ביטחוניים ואין הוא חייב לכלול בו פירוט לגבי כל ועדה בנפרד; {{ח:תתת|(3)}} לא יפורסם מידע הנכלל בדוח השנתי כאמור בפסקה (2) אם יושב ראש ועדת הערר למיתקנים ביטחוניים, לאחר התייעצות עם שר הביטחון או מי שהוא הסמיך לכך, קבע שהתקיימו אחת או יותר מהעילות המנויות {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע}}. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: תכניות}} {{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: תכנית מיתאר ארצית}} {{ח:סעיף|49|הוראות תכנית מיתאר ארצית|תיקון: תשמ״ב}} {{ח:ת}} תכנית המיתאר הארצית תקבע את התכנון של שטח המדינה כולה, ובין השאר – {{ח:תת|(1)}} ייעוד הקרקע ושימושה, תוך שמירה על ייעוד חקלאי של קרקעות המתאימות לכך; {{ח:תת|(2)}} אזורי תעשיה ושטחי הפקת מחצבים; {{ח:תת|(3)}} התוויית רשת הדרכים הראשיות, קווי מסילות הברזל, קווי הספקה ארציים, נמלים, עורקי הספקת המים הארצית, סכרים, אגמי אגירה, תחנות כוח, רשת החשמל, הבזק, ושדות תעופה ודרכי הגישה האווירית אליהם, לרבות תחימת השטחים שבהם יחולו הגבלות למען בטיחות הטיסה; אולם היא לא תקבע שדה תעופה אלא באישור שר התחבורה או שר הבטחון; {{ח:תת|(4)}} הוראות בעניני שטחי נופש, ייעור ושימור קרקע; {{ח:תת|(5)}} הוראות בדבר שמירה על עתיקות, מקומות קדושים, ערכי נוף ושטחים שישארו בטבעם; {{ח:תת|(6)}} מקומות למפעלים ולמטרות ציבוריים שיש להם חשיבות ארצית; {{ח:תת|(7)}} תחזית התמורות בחלוקת האוכלוסיה במדינה ושלבי פיתוחה ועיתוים הרצוי, גדלם החזוי של ישובים, מיקומם וגדלם של ישובים חדשים ומקומם של ישובים, סוגיהם וגדלם; {{ח:ת}} ומותר שתקבע בה הוראות בענינים שיכולים להיות נושא לתכנית מיתאר מחוזית. {{ח:סעיף|50|תכנית חלקית}} {{ח:ת}} המועצה הארצית רשאית להורות על עריכת תכנית המיתאר הארצית חלקים חלקים לפי שטחים שונים של המדינה או לפי הענינים שהם נושא התכנית, ודין כל חלק כאמור כדין תכנית המיתאר הארצית. {{ח:סעיף|51|עריכת התכנית|תיקון: תשע״ה}} {{ח:ת}} המועצה הארצית תפרסם בדרך הנראית לה את נושא התכנית שעומדים לערוך וכן תתן את ההוראות לעריכתה, והוראות אלה יבוצעו על ידי מי ששר הפנים מינה לכך או על ידי מי שזכה לכך במכרז שפירסם. {{ח:סעיף|51א||תיקון: תשע״ו־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|52|מסירת העתק לועדות המחוזיות|תיקון: תשנ״ה־4, תשס״ח־10}} {{ח:תת|(א)}} נערכה תכנית מיתאר ארצית, תמסור המועצה הארצית העתק ממנה לועדות מחוזיות, וכל ועדה מחוזית רשאית להגיש למועצה הארצית את הערותיה לתכנית תוך התקופה שתקבע המועצה. {{ח:תת|(ב)}} ועדה מחוזית שקיבלה תכנית כאמור בסעיף קטן (א), תודיע לועדות המקומיות, שלדעתה יש להן ענין בתכנית, על קבלת התכנית והוראותיה, ותאפשר להן לעיין בה במשרדי הועדה המחוזית. {{ח:תת|(ג)}} תכנית כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים, החל מיום מסירתה לוועדות המחוזיות. {{ח:סעיף|53|אישור תכנית|תיקון: תשע״ז־5}} {{ח:תת|(א)}} המועצה הארצית תגיש לממשלה את התכנית שנערכה לפי הוראותיה יחד עם הערות הועדות המחוזיות, והממשלה רשאית לאשרה ללא שינוי או, לאחר דיון חוזר במועצה, לאשרה בשינוי או לדחותה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הגישה המועצה הארצית לממשלה תכנית, כאמור באותו סעיף קטן, ומתקיימים בתכנית כל אלה, יראו את התכנית כמאושרת בידי הממשלה בתום ארבעה עשר ימים מהמועד שהוגשה לה, אלא אם כן ביקש חבר הממשלה, במהלך התקופה האמורה, להביא את התכנית לדיון בממשלה: {{ח:תתת|(1)}} היא כוללת הוראות המאפשרות מתן היתר בנייה או ביצוע עבודה לפיהן, בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה; {{ח:תתת|(2)}} היא כוללת הוראות הדרושות לביצוע תשתית, שמיקומה נקבע בתכנית מתאר ארצית שאושרה; {{ח:תתת|(3)}} היא אינה סותרת תכנית מתאר ארצית שאושרה; לעניין זה, לא יראו תכנית המשנה שינוי לא מהותי את תכנית המתאר הארצית שהיא מבצעת, כתכנית הסותרת תכנית מתאר ארצית כאמור, ובלבד שהמועצה הארצית קבעה כי מדובר בשינוי לא מהותי כאמור. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), כללה תכנית שמתקיימים בה התנאים שבאותו סעיף קטן שינוי לא מהותי כאמור בפסקה (3) שלו, תגיש המועצה הארצית את התכנית לממשלה, כאמור בסעיף קטן (א), בצירוף מסמך המפרט את השינוי, ויראו את התכנית כמאושרת בידי הממשלה בתום עשרים ואחד ימים מהמועד שהוגשה לה, אלא אם כן ביקש חבר הממשלה, במהלך התקופה האמורה, להביא את התכנית לדיון בממשלה. {{ח:תת|(ד)}} ביקש חבר הממשלה להביא תכנית לדיון בממשלה לפי הוראות סעיף קטן (ב) או (ג), רשאית הממשלה לאשרה בלא שינוי או, לאחר דיון חוזר במועצה, לאשרה בשינוי או לדחותה. {{ח:סעיף|53א|אישור תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות|תיקון: תשפ״ג־5}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 53|בסעיף 53}}, החליטה המועצה הארצית להגיש לאישור הממשלה תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 6ב|בסעיף 6ב(ב)}}, ישלח מזכיר המועצה הארצית למזכיר הממשלה, בתוך חמישה ימים מיום שקיבל לידיו את התוכנית, עותק דיגיטלי של התוכנית או עותקים של התוכנית כמספר חברי הממשלה; מזכיר הממשלה ישלח לחברי הממשלה את התוכנית – בתוך שבעה ימים מיום שקיבל אותה לידיו בעותק דיגיטלי, ובתוך 14 ימים אם קיבל אותה בעותקים כמספר חברי הממשלה; יראו את התוכנית כמאושרת על ידי הממשלה בתום 21 ימים ממועד שבו נשלחה התוכנית לחברי הממשלה כאמור, אלא אם כן ביקש חבר הממשלה, בתקופה האמורה, להביא את התוכנית לדיון בממשלה. {{ח:תת|(ב)}} ביקש חבר הממשלה להביא תוכנית לדיון בממשלה לפי הוראות סעיף קטן (א), יתקיים הדיון בתוך14 ימים מהיום שבו ביקש זאת חבר הממשלה, והממשלה תכריע בדיון כאמור אם לאשר את התוכנית בלא שינוי או, לאחר דיון חוזר במועצה, לאשרה בשינוי או לדחותה. {{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), כללה התוכנית מיזם תשתית חיוני מועדף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לקידום תשתיות לאומיות#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק לקידום תשתיות לאומיות}}, וב־21 הימים כאמור בסעיף קטן (א) ביקש חבר הממשלה כי היא תובא לדיון בממשלה, יתקיים הדיון בוועדת השרים לענייני תשתיות חיוניות, כאמור בפסקה (2), בתוך 14 ימים מהיום שבו ביקש זאת חבר הממשלה ויראו את החלטת הוועדה כהחלטת הממשלה; חבר הממשלה שביקש כי יתקיים דיון כאמור יוזמן להציג את עמדתו לגבי התוכנית לפני הוועדה; הוועדה תכריע בדיון כאמור אם לאשר את התוכנית בלא שינוי או, לאחר דיון חוזר במועצה, לאשרה בשינוי או לדחותה. {{ח:תתת|(2)}} לעניין סעיף זה, תוקם ועדת שרים לענייני תשתיות חיוניות, ואלה חבריה: {{ח:תתתת|(א)}} ראש הממשלה, והוא יהיה יושב ראש הוועדה; {{ח:תתתת|(ב)}} שר האוצר, והוא יהיה ממלא מקום יושב ראש הוועדה; {{ח:תתתת|(ג)}} שר הפנים; {{ח:תתתת|(ד)}} השר הממונה על מיזם התשתית החיוני אשר בעניינו התכנסה הוועדה; {{ח:תתתת|(ה)}} השר להגנת הסביבה. {{ח:סעיף|54|פרסום|תיקון: תשס״ח־10, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} אישרה הממשלה את התכנית, תודיע על כך ברשומות; התכנית תפורסם בדרך ובמידה שתורה המועצה הארצית. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), תכנית מתאר ארצית תפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים עם אישורה על ידי הממשלה. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: תכנית מיתאר מחוזית}} {{ח:סעיף|55|מטרות התכנית}} {{ח:ת}} המטרות של תכנית מיתאר מחוזית הן לקבוע את הפרטים הדרושים לביצוע תכנית המיתאר הארצית במחוז וכל דבר שיש לו חשיבות כללית למחוז והעשוי לשמש מטרה לתכנית מיתאר מקומית, ובכלל זה תנאים נאותים למחוז מבחינת הבטחון והתעסוקה. {{ח:סעיף|56|עריכת התכנית|תיקון: תשע״ה}} {{ח:ת}} כל ועדה מחוזית תכין ותגיש לאישור המועצה הארצית תוך חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה תכנית מיתאר מחוזית, כפי שתפרט המועצה הארצית בהוראה; לא עשתה כן, רשאית המועצה הארצית להורות למי ששר הפנים ימנה לכך שיכין את התכנית. {{ח:סעיף|57|הוראות התכנית|תיקון: תשמ״ב}} {{ח:ת}} הועדה המחוזית רשאית, לאחר התייעצות בועדות המקומיות שבמחוז, לקבוע בתכנית מיתאר מחוזית הוראות בכל ענין שיכול להיות נושא לתכנית מיתאר מקומית, ובין השאר – {{ח:תת|(1)}} שטחים וגבולות לפיתוח עירוני וכפרי; {{ח:תת|(2)}} שטחים חקלאיים; {{ח:תת|(3)}} אזורי תעשיה, לסוגיה השונים; {{ח:תת|(4)}} שטחי ייעור ועתיקות; {{ח:תת|(5)}} רשת מחוזית לבזק, לתחבורה ולדרכים; {{ח:תת|(6)}} בתי קברות שישמשו יותר ממקום ישוב אחד; {{ח:תת|(7)}} שטחים מוקפאים שלא ייקבע להם ייעוד כל שהוא; {{ח:תת|(8)}} הוראות בדבר שמירה על חוף הים; {{ח:תת|(9)}} התנאים למתן הקלות מהוראות התכנית. {{ח:סעיף|58|הוראות המועצה הארצית|תיקון: תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} המועצה הארצית רשאית לחייב את הועדה המחוזית לקבוע בתכנית מיתאר מחוזית הוראות שהועדה המחוזית רשאית לקבען בתכנית לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן זה}}, וכן הוראות בענינים שהמועצה הארצית מוסמכת להם לענין תכנית המיתאר הארצית. {{ח:תת|(ב)}} לא קיימה הועדה המחוזית הוראה מהוראות המועצה הארצית לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן זה}}, תוך הזמן שקבעה לה, רשאית המועצה הארצית להורות על ביצועה על ידי אדם ששר הפנים ימנה לכך. {{ח:סעיף|59|סמכויות של ממונה לביצוע|תיקון: תשע״ה}} {{ח:ת}} מי שמונה על ידי שר הפנים על פי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיפים 56}} {{ח:פנימי|סעיף 58|או 58}} יהיו לו לענין המוטל עליו במינוי כל הסמכויות של הועדה המחוזית ומה שעשה יראו כאילו נעשה על ידי הועדה המחוזית. {{ח:סעיף|60||תיקון: תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: תכנית מיתאר מקומית ותכנית מפורטת|תיקון: תשפ״ב־14}} {{ח:סעיף|61|מטרות התכנית|תיקון: תשס״ב־6, תשס״ט}} {{ח:ת}} מטרות תכנית מיתאר מקומית הן: {{ח:תת|(1)}} פיקוח על פיתוח הקרקע במרחב התכנון המקומי, תוך שמירה על ייעוד חקלאי של קרקעות המתאימות לכך; {{ח:תת|(2)}} הבטחת תנאים נאותים מבחינת הבריאות, התברואה, הנקיון, הבטיחות, הבטחון, התחבורה והנוחות ומניעת מפגעים על ידי תכנון הקרקע ושימוש בה, ובכלל זה ייחוד אזורים למגורים, לתעשיה, למסחר ולמבני ציבור לרבות מבני דת; לענין סעיף זה, ”מבני דת“ – לרבות מקוואות טהרה; {{ח:תת|(3)}} שמירה על כל בנין ודבר שיש להם חשיבות אדריכלית, היסטורית, ארכיאולוגית וכיוצא באלה; {{ח:תת|(4)}} שמירה ופיתוח של מקומות חשובים מבחינת הטבע או היופי, תוך הימנעות, ככל האפשר, מפגיעה בצמחיה, בערכי טבע, בנוף ובמורשת; {{ח:תת|(5)}} ייחוד שטחים ציבוריים פתוחים, לרבות לפארקים, לגנים ולגינות, הנותנים מענה לצורכי האוכלוסיה החזויה במרחב התכנון המקומי באופן הולם. {{ח:סעיף|61א|תכנית בסמכות ועדה מקומית או בסמכות ועדה מחוזית|תיקון: תשנ״ה־4, תשנ״ח־3, תשס״ו־2, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ז־7, תשע״ז־11, תשע״ח, תשפ״ב־14, תשפ״ג־4}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב)}} משרד ממשלתי, רשות שהוקמה לפי חוק, חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה הוא בפיתוח מבנים ותשתיות, ועדה מקומית או רשות מקומית, כל אחת בתחום מרחבה, וכן בעל קרקע או מי שיש לו ענין בקרקע (להלן – מגיש התכנית), רשאים להכין תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת ולהגישה לועדה המקומית; היתה התכנית בסמכות הועדה המחוזית, יעביר מגיש התכנית עותק לועדה המחוזית. {{ח:תת|(ב1)}} לעניין סעיף קטן (ב), יראו כמי שיש לו עניין בקרקע גם אחד מאלה, ובלבד שהיועץ המשפטי של מוסד התכנון חיווה את דעתו בכתב כי מתקיימים לגביו התנאים המנויים בפסקאות (1) או (2), לפי העניין, ורשאי שר המשפטים לקבוע הוראות לעניין הוכחת התקיימות התנאים כאמור: {{ח:תתת|(1)}} מי שיש לו זכות בחלק מסוים מהקרקע הנכללת בתכנית בשיעור של 66% או יותר ואין בתכנית שהוא מבקש להגיש פגיעה בחלק מסוים אחר של הקרקע הנכללת בתכנית, שהוא אינו בעל זכות בה (בפסקה זו – קרקע של בעל זכות אחר); לעניין פסקה זו, ”פגיעה“ – אם על פני הדברים לפי התכנית המוצעת מתקיים אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} פגיעה כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ט|בפרק ט׳}} בקרקע של בעל זכות אחר, או שהקרקע של בעל הזכות האחר מיועדת להפקעה לצורכי ציבור לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}}; {{ח:תתתת|(ב)}} העלייה בשוויה של הקרקע של בעל הזכות האחר היא בשיעור נמוך באופן משמעותי מהעלייה בשווייה של הקרקע של מי שמבקש להגיש את התכנית, והכול באופן יחסי לשווי זכותם בקרקע לפי מצבה בעת הבקשה להגשת התכנית; {{ח:תתת|(2)}} לעניין בית משותף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק המקרקעין}} או בית {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו1|שפרק ו׳1 לחוק האמור}} חל עליו, הנכלל בתכנית – מי שמתקיימים בו תנאים שקבע שר המשפטים לאחר התייעצות עם שר הפנים, ובלבד שאין בתכנית שהוא מבקש להגיש פגיעה, כפי שתיקבע בתקנות כאמור, במקרקעין של בעל זכות אחר כפי שנקבע בתקנות כאמור. {{ח:תת|(ב2)|(1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), מי שיש לו רישיון לפי חוק לעניין תשתית המאפשר את הקמת התשתית או תכנונה או מי שהממשלה הסמיכה אותו לעניין הקמת תשתית או תכנונה, לרבות גורם מפעיל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 255יד|בסעיף 255יד}}, רשאי להגיש תכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין התשתית האמורה בלבד, לרבות לעניין השימושים הדרושים לצורך הקמתה והשימושים הנלווים לאותה תשתית הדרושים לצורך הפעלתה והשימוש בה. {{ח:תתת|(2)}} תכנית כאמור בפסקה (1) תחול רק על שטח הנדרש לקיומה של התשתית או על שטח שלגביו נקבעו הוראות הנדרשות מחמת קיומה של אותה תשתית, ויכול שתחול גם על שטח הנדרש לשימושים נלווים לתפעול אותה תשתית ועל שטח המיועד להקמת התשתית לתקופת ההקמה כפי שתיקבע. {{ח:תתת|(3)}} לעניין סעיף קטן זה, ”תשתית“ – מיתקני תשתית, שדה תעופה, נמל, מעגן, מיתקן להתפלת מים, מיתקני מים וביוב לרבות מאגרים, אתרי סילוק וטיפול בפסולת, מיתקני תקשורת, תחנת כוח, מיתקני השנאה או מיתוג לחשמל, מיתקן אחסון נפט, גז ודלק, דרך, מיתקני גז ומיתקני גט״ן כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק משק הגז הטבעי}}, אתרי כרייה וחציבה וחניון לעידוד השימוש בתחבורה הציבורית. {{ח:תת|(ב3)}} ועדה מחוזית רשאית להכין תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, שהן בסמכות ועדה מחוזית, אם התקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} התכנית חלה על כל שטח היישוב שהתכנית חלה בתחומו או על רוב שטחו של היישוב כאמור, או שהיא תכנית כוללנית; {{ח:תתת|(2)}} התכנית חלה על יותר ממרחב תכנון מקומי אחד; {{ח:תתת|(3)}} התכנית חלה על חלק ממרחב תכנון מקומי אחד ומתקיים לגביה אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוועדה המקומית של אותו מרחב תכנון נתנה את הסכמתה להכנת התכנית על ידי הוועדה המחוזית; {{ח:תתתת|(ב)}} הוועדה המחוזית הודיעה לוועדה המקומית על כוונתה להגיש תכנית, ככל שלא תוגש על ידה תכנית בשטח האמור בתוך פרק הזמן שנקבע לכך בהחלטת הוועדה המחוזית, והוועדה המקומית לא הגישה תכנית כאמור בתוך אותו פרק הזמן. {{ח:תת|(ג)}} תכנית בסמכות ועדה מקומית תדון בה הועדה המקומית, ורשאית היא להחליט על הפקדתה ועל אישורה של התכנית, עם או בלי שינויים, ואולם תכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(א1)}} – תדון ותחליט בה רק ועדה מקומית עצמאית, תכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(א2)}} – תדון ותחליט בה רק ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, ותכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(ג)}} – תדון ותחליט בה רק ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, והכול ובלבד – {{ח:תתת|(1)}} שלא תקבל הועדה המקומית החלטה על הפקדת תכנית, אלא אם כן הונחו לפניה חוות דעת בכתב של מהנדס הועדה המקומית ושל היועץ המשפטי שלה, ולפיהן התכנית המוצעת היא תכנית בסמכות הועדה המקומית, ובכלל זה אינה סותרת הוראות של תכנית כוללנית בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(ד)}}, לא מתקיים לגביה האמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(ו) עד (ח)}}, ואישור התכנית לא יהיה בניגוד להוראות תכנית שכוחה יפה ממנה לפי חוק זה; {{ח:תתת|(2)}} שאם החליטה הועדה המקומית על הפקדת תכנית הכוללת הגדלת שטחים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(א)(3)}}, תשלח הודעה, במידת האפשר, לכל בעל רשום שאותם שטחים, או חלק מהם, הם במקרקעין שבבעלותו; {{ח:תתת|(2א)}} שאם החליטה הוועדה המקומית על הפקדת תכנית לרישוי מהיר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145א1|בסעיף 145א1}}, תשלח הודעה, במידת האפשר, לכל בעל זכות במקרקעין בתחום התכנית, הרשאי להגיש בקשה להיתר; ההודעה תימסר במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה למענו של בעל הזכות במקרקעין; {{ח:תתת|(3)}} שלא תופקד ולא תאושר תכנית בסמכות הוועדה המקומית אלא אם כן מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים והתשתיות הכלולים בשטח התכנית ובסביבתו נותנים מענה לצרכים הנובעים מהתכנית; לא תאשר הועדה המקומית תכנית, אלא אם כן חוות הדעת שהגיש מהנדס הוועדה המקומית לפי פסקה (4)(ה) קבעה כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים והתשתיות כאמור נותנים מענה לצרכים הנובעים מהתכנית; {{ח:תתת|(4)}} שלא תקבל הוועדה המקומית החלטה על הפקדת תכנית או על אישורה, אלא אם כן הונחה לפניה חוות דעת בכתב של מהנדס הוועדה, המתייחסת, בין השאר, לאלה: {{ח:תתתת|(א)}} עיקרי התכנית ומטרותיה; {{ח:תתתת|(ב)}} עיקרי השינויים המבוקשים בתכנית לעומת המצב התכנוני הקיים; {{ח:תתתת|(ג)}} היותה של התכנית ערוכה בהתאם להוראות לפי חוק זה ולדרישות מוסד התכנון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיף 85}}; {{ח:תתתת|(ד)}} מידת התאמתה של התכנית לתכניות גבוהות ממנה בסולם העדיפויות של תכניות כאמור {{ח:פנימי|פרק ג סימן ח|בסימן ח׳}}, החלות בתחום התכנית, לתכנית כוללנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(ד)}}, ולהוראות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(ו) עד (ח)}}, לתכניות כאמור שהועברו להערות הוועדות המחוזיות או להשגות הציבור או שהופקדו, לפי העניין וכן למגבלות אחרות, אם ישנן, החלות על אישור התכנית לפי כל דין; {{ח:תתתת|(ה)}} קיומם של שטחים המיועדים לצורכי ציבור, ובכלל זה שטחים המיועדים למוסדות ציבור, של שטחים פתוחים ושל תשתיות בשטח התכנית ובסביבתו, ואם הם נותנים מענה ראוי לצרכים הנובעים מהתכנית, כאמור בפסקה (3); {{ח:תתתת|(ו)}} אם התכנית כוללת אתר הכלול ברשימת האתרים לפי {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 12|סעיף 12 לתוספת הרביעית}} – גם פרטים בדבר השפעת התכנית על אתר כאמור; {{ח:תתתת|(ז)}} כל עניין אחר הדרוש, לדעת מהנדס הוועדה, לצורך בחינת התכנית והחלטה בה; {{ח:תתתת|(ח)}} המלצות מהנדס הוועדה לגבי התכנית המוצעת, לרבות השינויים הנדרשים בה לדעתו, ובכלל זה השינויים הנדרשים לצורך התאמתה לתכניות ולמגבלות כאמור בפסקת משנה (ד). {{ח:תת|(ד)}} תכנית בסמכות הועדה המחוזית, ידונו בה הועדה המקומית והועדה המחוזית בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}}, ורשאית הועדה המחוזית להחליט על הפקדתה ועל אישורה של התכנית, עם או בלי שינויים. {{ח:סעיף|61ב|הודעה על הגשת תכנית בסמכות ועדה מקומית והגשת חוות דעת|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה, תשפ״ב־6}} {{ח:תת|(א)}} הוגשה לוועדה מקומית תכנית בסמכות ועדה מקומית, תשלח הוועדה הודעה על כך לחברי מוסד התכנון, לנציגים בעלי דעה מייעצת בוועדה המקומית, למתכנן המחוז וכן לגורמים אחרים שקבע שר הפנים; מתכנן המחוז יעביר את ההודעה לנציגי השרים בוועדה המחוזית; בהודעה יצוינו תחום התכנית ומטרותיה. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ג2)}}, כל אחד מנציגי השרים בוועדה המחוזית וכל אחד מהגורמים הנוספים שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (א), רשאים להגיש חוות דעת בכתב לוועדה המקומית; הוגשה חוות דעת כאמור, יוזמן מגיש חוות הדעת לדיון על הפקדת התכנית בוועדה המקומית או בוועדת משנה שלה ותינתן לו הזדמנות להשמיע את דעתו לפני קבלת החלטה. {{ח:תת|(ג)}} הוגשה לוועדה מקומית תכנית בסמכות ועדה מקומית החלה בתחום אחד מאלה, תשלח הוועדה הודעה על כך לרשות מקרקעי ישראל ולמינהל הדיור הממשלתי; בהודעה יצוינו תחום התכנית שהוגשה ומטרותיה: {{ח:תתת|(1)}} מקרקעין המיועדים בתכנית לצורכי ציבור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 188|בפסקה (2) להגדרה ”צורכי ציבור“ שבסעיף 188(ב)}}; {{ח:תתת|(2)}} מקרקעין המיועדים בתכנית לצורכי ציבור כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188(ב)}} שנקבע בתכנית כי יירשמו על שם המדינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26(א)}}; {{ח:תתת|(3)}} מקרקעין המיועדים בתכנית לצורכי ציבור כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188(ב)}} שהם מקרקעי ישראל שנרשמה לגביהם במרשם המקרקעין הערה בדבר ניהולם על ידי מינהל הדיור הממשלתי. {{ח:סעיף|62|תכנית בסמכות ועדה מחוזית|תיקון: תשנ״ה־4, תשס״ח־5}} {{ח:תת|(א)}} הוגשה לועדה מקומית תכנית בסמכות ועדה מחוזית, תדון בה הועדה המקומית, ותעביר המלצותיה לועדה המחוזית, תוך ששים ימים מהיום שהתכנית הוגשה לה; המלצות הועדה המקומית יכול שיהיו להפקיד את התכנית הנדונה, עם או בלי שינויים, או לדחותה; הועדה המקומית תשלח העתק ההמלצה למגיש התכנית, תוך שבעה ימים מיום קבלת ההמלצה. {{ח:תת|(ב)}} הועדה המחוזית תדון בתכנית שהועברה אליה לפי סעיף קטן (א) לאחר שעברה בדיקה מוקדמת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62ב|בסעיף 62ב}}; לא העבירה הועדה המקומית את המלצתה בתוך ששים הימים האמורים, תדון הועדה המחוזית בתכנית, אף ללא המלצת הועדה המקומית. {{ח:תת|(ג)}} מגיש התכנית רשאי להשיג בפני הועדה המחוזית על המלצה של הועדה המקומית, לדחות את התכנית או להפקידה בשינויים לפי סעיף זה, בתוך חמישה עשר ימים מיום שנמסרה לו המלצת הועדה המקומית. {{ח:תת|(ד)}} הועדה המחוזית תדון בהשגה שהוגשה ובתכנית והיא רשאית לקבל את ההשגה או לדחותה ולהפקיד את התכנית, בתנאים או בשינויים, או לדחות את התכנית. {{ח:סעיף|62א|תכנית בסמכות ועדה מקומית|תיקון: תשנ״ה־4, תשנ״ח־3, תשס״ו־2, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו־5, תשע״ו־7, תשע״ו־9, תשע״ז־5, תשע״ז־6, תשע״ח, תשע״ח־3, תשע״ח־9, תשע״ח־13, תשפ״ב־7, תשפ״ב־10, תשפ״ב־14, תשפ״ג־4, תשפ״ה־4, תשפ״ה־7}} {{ח:תת|(א)}} תכנית מפורטת או תכנית מיתאר מקומית, הכוללת אך ורק אחד או יותר מהנושאים המפורטים להלן, היא תכנית בסמכות הועדה המקומית: {{ח:תתת|(1)}} איחוד וחלוקה של מגרשים, כמשמעותם {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|בסימן ז׳}} וכן תכנית שהמגרשים הנכללים בה הם בבעלות אדם אחד והיא כוללת הוראות לחלוקתם, באופן שלו היו בבעלות של יותר מאדם אחד, היה ניתן לראות בה תכנית איחוד וחלוקה כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|בסימן ז׳}}, והכול ובלבד שאין בתכנית שינוי בשטח הכולל של כל יעוד קרקע, למעט האמור בפסקאות (2) ו־(3); {{ח:תתת|(2)}} הרחבת דרך בתוואי המאושר בתכנית בת תוקף, למעט דרך שאושרה בתכנית מיתאר ארצית (בפסקה זו – דרך בתוואי מאושר), וכן הארכת דרך בתוואי מאושר לצורך גישה למגרש סמוך או לצורך גישה לדרך סמוכה שאינה דרך שאושרה בתכנית מיתאר ארצית או בתכנית מיתאר מחוזית; {{ח:תתת|(3)}} הגדלת שטחים שנקבעו בתכנית בת־תוקף לצורכי ציבור; בסעיף זה – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”צורכי ציבור“ – כל אחד מאלה: גנים, שטחי נופש וספורט, עתיקות, שטחי חניה, תחנות אוטובוס ורכבת שאינן תחנות קצה, שווקים, בתי קברות, מבנים לצורכי חינוך, רווחה, דת ותרבות, מוסדות קהילתיים, בתי חולים, מרפאות, מקלטים, מחסני חירום, תחנות משטרה ותחנות שירות לכיבוי אש, מיתקני תשתית מקומיים; שר הפנים רשאי לקבוע, בצו, צורכי ציבור נוספים כצורכי ציבור לעניין סעיף זה או לעניין סעיף קטן זה, ובלבד שאישר צרכים אלה כמטרה ציבורית לעניין {{ח:פנימי|סעיף 188|סעיף 188}}; {{ח:תתתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (צורכי ציבור נוספים)|צו התכנון והבנייה (צורכי ציבור נוספים), התשע״ו–2016}}.}} {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מיתקני תשתית מקומיים“ – מיתקנים לייצור, להפקה, לאספקה, לאגירה, לטיפול ולהולכה של דלק, גז, נפט, חשמל, מים, ביוב או פסולת, למעט תחנת תדלוק, וכן מיתקני תקשורת, והכול אם הם מיועדים לשרת בעיקר את מרחב התכנון המקומי; {{ח:תתת|(4)}} קביעת קו בניין או שינוי בקו בנין הקבוע בתכנית; {{ח:תתת|(4א)}} קביעת גובהם של בניינים ומספר הקומות שמותר להקים בבניין, או שינוי הוראות בדבר גובהם של בניינים ומספר הקומות כאמור הקבועות בתכנית, והכול בלי לשנות את היקף השטח הכולל המותר לבנייה לפי תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שאישרה הוועדה המחוזית (בסעיף זה – תכנית שאישרה הוועדה המחוזית); {{ח:תתת|(5)}} שינוי של הוראות לפי תכנית בדבר בינוי או עיצוב אדריכליים; {{ח:תתת|(6)}} שינוי חלוקת שטחי הבניה המותרים בתכנית אחת שהיא תכנית שאישרה הוועדה המחוזית, מבלי לשנות את סך כל השטח הכולל המותר לבנייה לפי התכנית האמורה ובתנאי שהשטח הכולל המותר לבניה, בכל יעוד קרקע, לא יגדל ביותר מ־50%; {{ח:תתת|(7)}} קביעת גודל שטח מגרש שמותר להקים עליו בניין או שינוי הוראות בדבר גודל שטח מגרש כאמור הקבועות בתכנית, והכול בלי לשנות את היקף השטח הכולל המותר לבנייה לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית; {{ח:תתת|(8)}} הגדלת מספר יחידות הדיור, ללא הגדלת סך כל השטחים למטרות עיקריות; {{ח:תתת|(9)|(א)}} כל ענין שניתן לבקשו כהקלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 147|סעיף 147}}, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151}} או כל עניין ששר הפנים קבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ב)(2)}} שניתן לקבל לגביו היתר בלא צורך בהליך של מתן הקלה, אף אם העבודה שבעדה מבוקש ההיתר היא בסטייה מהוראות תוכנית; {{ח:תתתת|(ב)}} אין בהוראות פסקה זו כדי לפגוע בסמכות הועדה המקומית לתת הקלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 147|סעיף 147}} או בסמכות רשות רישוי מקומית לתת היתר לעבודה בסטייה מהוראות תוכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ב)(2)}}, ואולם לא יאושרו הקלה או היתר לעבודה בסטייה כאמור, אלא בכפוף להפחתה של הזכויות שנקבעו בתכנית שאושרה לפי פסקה זו; {{ח:תתתת|(ג)}} לעניין פסקת משנה (א), {{ח:פנימי|סעיף 147|בסעיף 147(ב)}}, הסיפה החל במילים ”לגבי בניין קיים שבנייתו הושלמה שמונה שנים או יותר ממועד הגשת הבקשה להקלה“ ופסקאות (1) ו־(2) – לא ייקראו; {{ח:תתתת|(ד)}} שר הפנים יקבע את דרכי הפרסום של הפקדת תכנית לפי פסקה זו; {{ח:תתתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (דרכי פרסום הפקדת תכנית לפי סעיף 62א(א)(9))|תקנות התכנון והבניה (דרכי פרסום הפקדת תכנית לפי סעיף 62א(א)(9)), התשנ״ז–1997}}.}} {{ח:תתת|(10)}} שינוי ייעודה של קרקע מקרקע המיועדת לתעשייה, למסחר, לחקלאות, למשרדים, לאחסנה או לחניה, לקרקע המיועדת לתחנת תדלוק, ובלבד שאין בתכנית הגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה באותה קרקע; תכנית לפי פסקה זו לא תתיר אלא את הקמתם של המיתקנים והבניינים הדרושים במישרין לצורכי הפעלת תחנת התדלוק, ולשימושים מסחריים ומתן שירותי רכב המיועדים לשרת את משתמשי התחנה, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשימושים מסחריים ולשירותי רכב כאמור לא יעלה על 80 מ״ר; בפסקה זו, ”תחנת תדלוק“ – לרבות תחנה המיועדת לאספקת גז, חשמל וכל מקור אנרגיה אחר לצורך הנעת כלי רכב; {{ח:תתת|(11)}} הוספת שימושים, במגרש המיועד בתכנית למגורים וששטחו אינו עולה על 2,500 מ״ר, למטרת משרדים או מלונאות, או למטרת מסחר בחזית בנין המיועד למגורים, והכל בלי לשנות את השטח הכולל המותר לבניה במגרש על פי התכנית, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבניה לצורך השימושים הנוספים לא יעלה על 25% מסך השטח הכולל המותר לבניה במגרש ושהוא נמצא ברשות עירונית שמספר תושביה עולה על 5,000 לפי נתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:תתת|(11א)}} שינוי הייעוד של קרקע בתחום רשות עירונית, המיועדת בתכנית למסחר, למשרדים, לאחסנה או למלאכה, לקרקע המיועדת למלונאות או הוספת שימושים למטרת מלונאות בקרקע כאמור, ובלבד שהתקיימו כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} השטח הכולל המותר לבנייה באותה קרקע על פי התכנית לא ישונה; {{ח:תתתת|(ב)}} הקביעה כאמור היא לעניין בניין שבנייתו הושלמה; {{ח:תתת|(12)}} הרחבת שטחה של יחידת דיור שבנייתה הושלמה עשר שנים לפחות לפני תחילת התכנית, באופן שהשטח הכולל המותר לבניה באותה יחידת דיור לא יעלה על 140 מ״ר, ובלבד שתוספת השטח לא תשמש אלא להרחבת יחידת הדיור האמורה; {{ח:תתת|(13)}} קביעת ייעוד או שינוי ייעוד של קרקע לאתר כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 1|בסעיף 1 לתוספת הרביעית}} (בסעיף זה – אתר לשימור) וקביעה או שינוי של הוראות לשימוש, למעט קביעה או שינוי של ייעוד או הוראות כאמור בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית המייעדת קרקע לאתר לשימור; {{ח:תתת|(13א)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), שינוי ייעוד של קרקע בתחום רשות עירונית המיועדת לתעסוקה או מסחר לייעוד מגורים, ובלבד שאין כל מגבלה, ובכלל זה מגבלה סביבתית שמונעת בכל דרך את שינוי הייעוד, וכן אין ולא תוטל כל מגבלה כאמור שמונעת את מימוש הייעודים החלים על מגרשים גובלים בשל אישורה של תוכנית לפי פסקה זו; בפסקה זו, ”תעסוקה“ – כהגדרתה בסעיף קטן (א1)(3), למעט תעשייה כבדה; {{ח:תתת|(13ב)|(א)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה למגורים במגרש המיועד למגורים בתוכנית שאישרה הוועדה המחוזית, או במגרש שייעודו שונה למגורים לפי פסקה (13א), בתחום רשות עירונית, ובלבד שחלפו חמש שנים לפחות מיום תחילתה של תוכנית שחלה על המגרש, שאישרה הוועדה המחוזית, ואם חלה על המגרש תוכנית להתחדשות עירונית – עשר שנים לפחות מיום תחילתה של תוכנית שאישרה הוועדה המחוזית במגרש, בשיעורים המפורטים להלן: {{ח:תתתתת|(1)}} נקבע בתוכנית לפי פסקה זו כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש – כל אחד מאלה: {{ח:תתתתתת|(א)}} הגדלה מעל פני הקרקע – בשיעור שלא יעלה על 100% משטח הבנייה הכולל הקיים של הבניין מעל פני הקרקע או 100% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש לפי התוכנית שאישרה הוועדה המחוזית, ובלבד שההגדלה לפי פסקת משנה זו לא תעלה על השטח המרבי; שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה; {{ח:תתתתתת|(ב)}} הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה לפי תוכנית, ובלבד ששטחי השירות נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התוכנית והם יהיו בקומות תת־קרקעיות וכן שסך שטחי השירות אחרי ההוספה לפי פסקת משנה זו לא יעלה על פי שלושה משטח המגרש; {{ח:תתתתת|(2)}} נמצא במגרש בניין שאינו מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 70א|בסעיף 70א}}, ולא נקבע בתוכנית לפי פסקה זו כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש – הגדלה בשיעור שלא יעלה על 50% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש לפי התוכנית שאישרה הוועדה המחוזית או בשיעור שלא יעלה על השטח המרבי, לפי הקטן; שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה; {{ח:תתתתת|(3)}} במגרש שבו טרם התחילה הקמתו של בניין – כל אחד מאלה: {{ח:תתתתתת|(א)}} הגדלה מעל פני הקרקע – בשיעור שלא יעלה על 80% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי תוכנית שאישרה הוועדה המחוזית או בשיעור שלא יעלה על השטח המרבי, לפי הקטן; שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה; {{ח:תתתתתת|(ב)}} הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה לפי תוכנית כאמור בפסקת משנה (1)(ב); {{ח:תתתת|(ב)}} בפסקה זו – {{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”שטח מרבי“ – {{ח:תתתתתת|(1)}} לעניין רשות מקומית שמספר תושביה אינו עולה על 50,000 – 1,000 מ״ר; {{ח:תתתתתת|(2)}} לעניין רשות מקומית שמספר תושביה עולה על 50,000 אך אינו עולה על 100,000 – 2,000 מ״ר, אולם אם שונה ייעודו של המגרש לפי פסקה (13א) – 1,200 מ״ר; {{ח:תתתתתת|(3)}} לעניין רשות מקומית שמספר תושביה עולה על 100,000 – 3,500 מ״ר, אולם אם שונה ייעודו של המגרש לפי פסקה (13א) – 1,200 מ״ר; {{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית להתחדשות עירונית“ – תוכנית לפינוי ובינוי החלה על קרקע שעיקרה למגורים ושיש בה יחידות דיור בנויות, הכוללת הוראות של תוכנית מפורטת והמייעדת קרקע למגורים, לרבות לשימושים הנלווים למגורים; {{ח:תתתת|(ג)}} אושרה תוכנית לפי פסקה זו, לא תאושר לפי סעיף קטן זה, באותה תוכנית או בתוכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה למגורים במגרש, מעבר לאמור בפסקה זו, למעט הגדלה לפי פסקאות (13ג) ו־(14); על אף האמור, לעניין פסקת משנה (א)(2) ניתן לאשר הגדלה אף לפי פסקה (15); {{ח:תתתת|(ד)}} הוראות פסקה זו לא יחולו על מגרש שנכלל כאתר המיועד לשימור בתוכנית מאושרת או מופקדת, שנכלל ברשימת אתרים לשימור מאושרת לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}} או שהוא מיועד לשימור כאמור בהודעה על הכנת תוכנית שפורסמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}} או בתנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}}; {{ח:תתת|(13ג)|(א)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), הוספת שימושים לצורכי ציבור במגרש המיועד למגורים לפי תוכנית שאישרה הוועדה המחוזית או שייעודו שונה למגורים לפי פסקה (13א) וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור – {{ח:תתתתת|(1)}} במגרש שבו טרם התחילה הקמתו של בניין או במגרש שנמצא בו בניין, ונקבע בתוכנית כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש – הוספת שימושים לצורכי ציבור כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 70ב|בסעיף 70ב(א)(3)}}, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור לא יעלה על 10% מסך השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, מעל פני הקרקע לאחר הגדלתו לפי פסקה (13ב); {{ח:תתתתת|(2)}} במגרש שנמצא בו בניין שאינו מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 70א|בסעיף 70א}} ולא נקבע בתוכנית כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש – הוספת שימושים לצורכי ציבור כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 70ד|בסעיף 70ד(א)(2)}}, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור לא יעלה על 14% מסך כל השטח שנוסף לשטח הכולל המותר לבנייה לפי פסקה (13ב)(א)(2); {{ח:תתתת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 61א|סעיף 61א(ג)}}, לא תקבל הוועדה המקומית החלטה על הפקדת תוכנית לפי פסקה זו או על אישורה, אלא אם כן הונחה לפני הוועדה המקומית חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה, המתייחסת לסוג הצורך הציבורי הנדרש, לנחיצותו בשטח התוכנית ובסביבתו ולהשתלבותו במבנה לרבות האפשרות לכניסה נפרדת לשימושים הציבוריים; {{ח:תתת|(14)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש המיועד למגורים בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בשיעור שלא יעלה על 50% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית, והוספת שימוש למסחר ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לצורך השימוש למסחר לא יעלה על 25% מסך השטח הכולל המותר לבנייה לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית לאחר הגדלתו לפי פסקה זו, וכן קביעת הוראות לעניין חניה אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה או מתכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה; בתכנית לפי פסקה זו ייקבע כי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}} יחולו עליה; {{ח:תתת|(15)}} הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותקים לבנייה במגרש לפי תכנית, ובלבד ששטחי השירות נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התכנית והם יהיו בקומות תת־קרקעיות ובשטח שלא יעלה על שטח המגרש או על כפל שטח התכסית המותרת לבנייה במגרש על פי התכנית, לפי הגדול; {{ח:תתת|(16)|(א)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, בתחום רשות עירונית – {{ח:תתתתת|(1)}} במגרש המיועד לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית לבנייה שאינה למגורים – בשיעור שלא יעלה על 20% משטח המגרש או בשטח שלא יעלה על 500 מ״ר, לפי הקטן; {{ח:תתתתת|(2)}} במגרש שלא נמצא בו מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 70א|בסעיף 70א}}, ושלא ניתן להגדיל את השטח הכולל המותר לבנייה בו לפי פסקה (13ב), המיועד לפי תוכנית שאישרה הוועדה המחוזית – {{ח:תתתתתת|(א)}} למגורים בבנייה רוויה – בשיעור שלא יעלה על 25% משטח המגרש או בשטח שלא יעלה על 750 מ״ר, לפי הקטן; {{ח:תתתתתת|(ב)}} למגורים בבנייה שאינה בנייה רוויה – בשיעור שלא יעלה על 7% משטח המגרש כאמור או בשטח שלא יעלה על 50 מ״ר, לפי הגדול, ובכל מקרה בשטח שלא יעלה על 175 מ״ר; בפסקת משנה זו, ”בנייה רוויה“ – בנייה של ארבע יחידות דיור או יותר במבנה אחד בשתי קומות לפחות; {{ח:תתתת|(ב)}} על אף הוראות פסקת משנה (א), הופקדה התכנית שאישרה הוועדה המחוזית לפני יום כ״ט בתמוז התשמ״ט (1 באוגוסט 1989), וניתנה הקלה המאפשרת תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה במגרש, יופחת משטח ההגדלה המותר לפי פסקת משנה (א) שטח התוספת שאפשרה את ההקלה כאמור; {{ח:תתת|(17)|(א)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, בתחום מועצה אזורית במחוז הצפון או במחוז הדרום, במגרש המיועד למגורים בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בשיעור שלא יעלה על 7% משטח המגרש או בשטח שלא יעלה על 50 מ״ר, לפי הגדול, ובכל מקרה בשטח שלא יעלה על 175 מ״ר; {{ח:תתתת|(ב)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, בתחום מועצה אזורית שאינה במחוז הצפון או במחוז הדרום, במגרש המיועד למגורים לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בשיעור שלא יעלה על 7% משטח המגרש או בשטח שלא יעלה על 50 מ״ר, לפי הקטן, ובלבד שהשטח האמור ישמש אך ורק לצורך יחידות הדיור שמותר לבנות במגרש לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית; {{ח:תתתת|(ג)}} שר הפנים רשאי לקבוע, בצו, מועצות אזוריות שאינן במחוז הצפון או במחוז הדרום, שיחולו עליהן הוראות פסקת משנה (א), לפי אמות מידה שיקבע לעניין זה; אמות המידה ייקבעו באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ויתייחסו, בין השאר, למצבן החברתי–כלכלי של מועצות אזוריות ולמידת הפגיעה שעלולה להיגרם לרשויות עירוניות סמוכות בשל החלת ההוראות כאמור; הוחלו הוראות פסקת משנה (א) על מועצה אזורית כאמור, לא תחול עליה הוראת פסקת משנה (ב); {{ח:תתתת|(ד)}} על אף הוראות פסקאות משנה (א) עד (ג), הופקדה התכנית שאישרה הוועדה המחוזית לפני המועד האמור {{ח:פנימי|סעיף 151|בסעיף 151(ב)}}, וניתנה הקלה המאפשרת תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה במגרש, או ניתנה הקלה המאפשרת תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה במגרש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 151|בסעיף 151(ב2)}}, יופחתו משטח ההגדלה המותר לפי פסקאות משנה (א) עד (ג) שטחי התוספות שאפשרו ההקלות כאמור; {{ח:תתת|(18)|(א)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה שנקבע בתכנית, במגרש המיועד לפי התכנית לצורכי ציבור כהגדרתם בפסקה (3), אך ורק לצורך הקמת צורכי הציבור האמורים; {{ח:תתתת|(ב)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), הוספת שימושים למבני ציבור במגרש המיועד לצורכי ציבור שהם מבני ציבור, ובלבד שהתקיימו כל אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} לא ייקבעו בתוכנית לפי פסקה זו הוראות שיש בהן כדי לסכל את מימוש השימושים של מבני הציבור שנקבעו בתוכנית שאישרה הוועדה המחוזית במגרש או להכביד הכבדה של ממש על מימושם; {{ח:תתתתת|(2)}} המגרש אינו נמצא במתחם שנקבע בתוכנית כמתחם להתחדשות עירונית; {{ח:תתת}} בפסקה זו, ”מבני ציבור“ – מבנים לצורכי חינוך, רווחה, דת, תרבות או מוסדות קהילתיים; {{ח:תתת|(19)}} קביעת הוראות לעניין הריסת בניינים, לעניין זכות מעבר או זכות להעברה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 63|בסעיף 63(8)}} ולעניין הפקעת קרקע הנדרשת לצורכי ציבור, והכול אם הדבר דרוש למימוש תכנית ולבנייה לפיה; {{ח:תתת|(20)}} שינוי הייעוד של קרקע המיועדת לתעסוקה כהגדרתה בסעיף קטן (א1) (בפסקה זו – תעסוקה) לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית לקרקע המיועדת לצורכי ציבור, או הוספת שימוש במגרש המיועד לתעסוקה בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית לצורכי ציבור, ובלבד שלאחר שינוי הייעוד או הוספת השימוש כאמור, השטח הכולל המותר לבנייה שנותר בייעוד תעסוקה במגרש לא יפחת מ־70% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש שיועד לתעסוקה לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית; בפסקה זו, ”צורכי ציבור“ – כהגדרתם בפסקה (3), אך במתחם שמותרים בו שימושי קרקע לתעשייה, תעשייה עתירת ידע או מלאכה (בפסקה זו – תעשייה) – למעט מבנים לצורכי חינוך, רווחה, דת ותרבות, מוסדות קהילתיים, בתי חולים מרפאות שטחי נופש וספורט; ואולם אם לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית מותרים במגרש שימושים נוספים על שימושי קרקע לתעשייה ניתן לשנות ייעוד או להוסיף שימוש כאמור בפסקה זו, לכל צורכי הציבור כהגדרתם בפסקה (3), לאחר שנשקלו, בין השאר, המפגעים והסיכונים הסביבתיים והבריאותיים הנגרמים עקב שימושי קרקע לתעשייה והשפעת שינוי הייעוד או הוספת השימוש על אפשרויות הניצול של המתחם וסביבתו לשימושי התעשייה המותרים במתחם; {{ח:תתת|(21)}} קביעת הוראות בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 70א|בסעיף 70א}}, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 70ב|סעיף 70ב}} ובכפוף לתנאים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן ד׳}}; {{ח:תתת|(22)}} קביעת הוראות בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 70א|בסעיף 70א}}, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 70ג|סעיף 70ג}}, ובכפוף לתנאים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן ד׳}}; {{ח:תתת|(23)}} קביעת הוראות בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 70א|בסעיף 70א}}, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 70ד|סעיף 70ד}} ובכפוף לתנאים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן ד׳}}; {{ח:תתת|(24)}} קביעת הוראות בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 70א|בסעיף 70א}}, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 70ה|סעיף 70ה}}, ובכפוף לתנאים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן ד׳}}; {{ח:תתת|(25)}} חלוקת מגרש המיועד לאזור מגורים בנחלה, לשלושה מגרשים לכל היותר ושינוי ייעוד של שניים מהם לכל היותר למגורים, ובלבד שהתקיימו שני אלה: {{ח:תתתת|(א)}} שטח כל מגרש שייעודו שונה למגורים לא יעלה על 500 מ״ר או על שליש משטח המגרש כפי שהיה טרם החלוקה, לפי הנמוך; {{ח:תתתת|(ב)}} סך יחידות הדיור במגרשים לאחר החלוקה לא יעלה על מספר יחידות הדיור שמותר להקים במגרש כפי שהיה טרם החלוקה; {{ח:תתת|(26)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־5 שנים מיום 7.7.2025):}} {{ח:תתת}} שינוי ייעודה של קרקע בתחום יישוב קיים הנמצאת בתחומה של מועצה אזורית במחוז הצפון או במחוז הדרום, לקרקע המיועדת למגורים ולשימושים הנדרשים בעיקר ובמישרין לתוספת יחידות הדיור ובכלל זה לצורכי ציבור (בפסקה זו – שימושים נלווים למגורים), ותוספת שטח כולל המותר לבנייה למגורים או לשימושים נלווים למגורים במגרשים המיועדים למגורים או שייעודם שונה לפי פסקה זו (בפסקה זו – שטח כולל), ובלבד שהתקיימו כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} על שטח התוכנית חלה תוכנית כוללנית, אולם בתקופה של 30 חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7597621.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 162 – הוראת שעה), התשפ״ה–2025}} {{ח:הערה|(ביום 7.7.2025)}}, יקראו את פסקת משנה זו כך שבסופה יבוא ”או שהתקבלה חוות דעתו של מתכנן המחוז התומכת בקידום התוכנית המוצעת טרם הפקדתה, ואם התקבלה החלטה לשינוי התוכנית המוצעת לאחר קיום הליך לפי {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106(ב)}} – גם טרם אישור התוכנית; לא הועברה חוות דעת מנומקת של מתכנן המחוז בתוך 60 ימים ממועד פניית הוועדה המקומית לקבלה, יראו כאילו התקבלה חוות דעתו התומכת בקידום התוכנית;“; {{ח:תתתת|(ב)}} התוכנית חלה בתחום שטח המיועד לפיתוח בתוכנית מיתאר מחוזית, אם נקבע כזה; {{ח:תתתת|(ג)}} שטח הקרקע שייעודה ישונה לפי פסקה זו לא יעלה על 20 דונם בכל יישוב; {{ח:תתתת|(ד)}} השטח הכולל שיתווסף לפי פסקה זו לא יעלה על 5,000 מ״ר בכל יישוב; {{ח:תתתת|(ה)|(1)}} מספר יחידות הדיור שיתווספו לפי פסקה זו לא יעלה על 40 יחידות דיור חדשות בכל יישוב, ובתוכנית ייקבע כי לפחות 30% מהן יהיו דירות קטנות ששטח הבנייה הכולל שלהן לא יעלה על 80 מ״ר. {{ח:תתתתת|(2)}} על אף האמור בפסקת משנה (1), הוועדה המקומית רשאית, בהחלטה מנומקת, לאשר תוכנית אף אם שיעור הדירות הקטנות הכלולות בה קטן מ־30%, אם נוכח מאפייני היישוב שבתחומו נכלל שטח התוכנית או קיומו של מלאי מספיק של דירות קטנות אין צורך או הצדקה לייעד קרקע לדירות קטנות כאמור. {{ח:תתתתת|(3)}} על אף האמור בפסקאות משנה (1) ו־(2), קבעה תוכנית מיתאר ארצית הוראות שונות לעניין דירות קטנות בתחום יישוב שבמועצה אזורית, יחולו הוראות תוכנית המיתאר הארצית. {{ח:תת|(א1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), תכנית בסמכות ועדה מקומית, לעניין ועדה מקומית עצמאית, יכול שתהיה גם תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת הכוללת אחד או יותר מהנושאים האלה: {{ח:תתת|(1)}} שינוי ייעוד והגדלת השטח הכולל המותר לבנייה בהתאם להוראות פסקאות (13א) עד (13ג) שבסעיף קטן (א) ובכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), בשינוי זה: במקום ההגדרה ”שטח מרבי“ שבפסקה (13ב)(ב) יקראו: "”שטח מרבי“ – שטח שאינו עולה על 5,000 מ״ר; {{ח:תתת|(2)|(א)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה למגורים במגרש המיועד למגורים בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, וכן קביעת הוראות לעניין חניה אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה או מתכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה, בתחום רשות עירונית, ובלבד שהתקיימו כל אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} השטח הכולל המותר לבנייה למגורים לא יוגדל ביותר מ־200% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית (בפסקת משנה זו – תוספת השטח); {{ח:תתתתת|(2)}} נקבע בתכנית כי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}} יחולו על תוספת השטח; {{ח:תתתתת|(3)}} מתקיימות הוראות {{ח:פנימי|סעיף 63ג|סעיף 63ג}}; {{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה):}} {{ח:תתת|(3)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למלונאות במגרש שיועד לתעסוקה או למלונאות, בהתאמה, בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בתחום רשות עירונית, ובלבד שחלפו חמש שנים לפחות מיום תחילת התכנית האמורה ומתקיים המפורט להלן: {{ח:תתתת|(א)}} השטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למלונאות, לפי העניין, באותו מגרש לא יגדל ביותר מ־40% מהשטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למלונאות במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית; {{ח:תתתת|(ב)}} לעניין מגרש המיועד לתעסוקה – נוסף על הוראות פסקת משנה (א) – השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, לאחר הגדלתו, לא יעלה על 350% משטח המגרש; {{ח:תתת}} בסעיף קטן זה, ”תעסוקה“ – אחד משימושי קרקע אלה: תעשייה, תעשייה עתירת ידע, מלאכה, משרדים או מרפאות; {{ח:תתת|(4)}} הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה במגרש, לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בהיקף שלא יעלה על 30% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש לפי התכנית האמורה, ובלבד ששטחי השירות כאמור נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התכנית; הוראות פסקה זו לא יחולו לעניין מגרש שהשטח הכולל המותר לבנייה בו הוגדל לפי פסקאות (1) או (3); {{ח:תתת|(5)}} הגדלת שטחים שנקבעו בתכנית לצורכי ציבור, גם אם יש בכך כדי להקטין שטחים אחרים לצורכי ציבור; לעניין פסקה זו, יקראו את הוראת סעיף קטן (א)(1) כך שאחרי ”ו־(3)“ יבוא ”או בסעיף קטן (א1)(5)“; {{ח:תתת|(6)}} הוספת שימושים לצורכי ציבור במגרש המיועד לצורכי ציבור וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לצורכי ציבור במגרש המיועד לצורכי ציבור; {{ח:תתת|(7)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לחניון ציבורי במגרש המיועד לחניון ציבורי; {{ח:תתת|(8)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לצורך בנייה בקומות תת־קרקעיות, בתחום רשות עירונית; {{ח:תתת|(9)}} שינוי הייעוד של קרקע המיועדת לאחד מהשימושים המנויים בהגדרה ”תעסוקה“ שבפסקה (3) (בפסקה זו – שימושי תעסוקה) בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, לשימוש אחר משימושי התעסוקה או למלונאות וכן הוספת שימושי תעסוקה בקרקע כאמור, ובלבד שלגבי קרקע כאמור בתחום מועצה אזורית יחולו הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} לא ישונה ייעוד של קרקע למשרדים ולא ייווסף שימוש כאמור, אלא אם כן הדבר נדרש לצורך מתן שירותים לשימושי התעסוקה האחרים הקבועים בתכנית; {{ח:תתתת|(ב)}} לא ישונה ייעוד של קרקע לתעשייה עתירה ידע ולא ייווסף שימוש כאמור; {{ח:תתת|(10)}} הוספת שימוש במגרש המיועד לתעסוקה בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בתחום רשות עירונית, למסחר הנלווה לתעסוקה, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לצורך השימוש האמור לא יעלה על 10% מהשטח הכולל המותר לבנייה באותו מגרש; {{ח:תתת|(11)}} הוספת שימושים שאינם לצורכי ציבור והגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לצורך השימושים הנוספים כאמור (בפסקה זו – השימושים הנוספים), במגרש המיועד למבני ציבור, שהוא מקרקעי ישראל או שהוא בבעלות רשות מקומית, בכפוף להוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוספת השימושים והגדלת השטח כאמור יהיו מותנות במימוש בניית מבני הציבור שטרם נבנו באותו מגרש בעת אישור התכנית לפי פסקה זו; {{ח:תתתת|(ב)}} הוספת השימושים במסגרת השטח הכולל המותר לבנייה למבני הציבור במגרש, או הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לצורך השימושים הנוספים לא יעלו על 20% מסך השטח הכולל המותר לבנייה למבני הציבור במגרש; {{ח:תתתת|(ג)}} לא יהיה ניתן לממש בנייה או הוספת שימושים כאמור בשטח העולה על 20% משטח מבני הציבור שבנייתם מומשה במגרש לאחר אישור התכנית לפי פסקה זו; {{ח:תתתת|(ד)}} היה המגרש בתחום מועצה אזורית יחולו לגביו הוראות פסקה זו רק אם שטחו אינו עולה על 3,000 מ״ר; {{ח:תתת|(12)}} הוספת שימושים והגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, במגרש שאינו מיועד למבני ציבור בתכנית, בכפוף להוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוספת השימושים והגדלת השטח כאמור יהיו מותנות במימוש יעדים ציבוריים בתחום המגרש או במגרש גובל; בפסקה זו, ”יעדים ציבוריים“ – חיזוק בניין קיים מפני רעידות אדמה, או מיגונו לצורכי ביטחון, שימור אתר לשימור, פיתוח שטח פרטי פתוח בתחום המגרש תוך קביעה בתכנית של זכות הנאה לציבור לשימוש בו, וכל יעד ציבורי אחר שאישר שר הפנים לעניין זה; {{ח:תתתת|(ב)}} הוספת השימושים במסגרת הגדלת השטח המותר לבנייה או הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לא יעלו על 15% מסך השטח הכולל המותר לבנייה במגרש ובלבד שהיקף ההגדלה או השימושים הנוספים כאמור, יהיה ביחס סביר להיקף היעדים הציבוריים; {{ח:תתתת|(ג)}} לא יהיה ניתן לממש בנייה או תוספת שימושים כאמור, אלא בכפוף למימוש היעדים הציבוריים; {{ח:תתתת|(ד)}} היה המגרש בתחום מועצה אזורית יחולו לגביו הוראות פסקה זו רק אם שטחו אינו עולה על 3,000 מ״ר; {{ח:תתתת|(ה)}} אושרה בתכנית קודמת הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה או הוספת שימושים לפי פסקה זו, יופחת משטח ההגדלה או משטח השימושים הנוספים המותרים לפי פסקה זו שטח ההגדלה שהוסיפה התכנית הקודמת או השטח שאושר לשימושים נוספים לפי התכנית הקודמת. {{ח:תתת|(13)}} הוספת שימוש לגן ילדים, לרבות מעון יום לגיל הרך, במגרש המיועד למגורים לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית; {{ח:תתת|(14)}} הוספת שימוש במגרש המיועד לתעסוקה או למסחר, למעט במתחם שמותרים בו שימושי קרקע לתעשייה, תעשייה עתירת ידע או מלאכה (בפסקה זו – תעשייה), כמפורט להלן: {{ח:תתתת|(א)}} בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בתחום רשות עירונית – לכל אחד מהשימושים המפורטים בפסקאות משנה (1) עד (3) שלהלן, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשימושים המפורטים בפסקאות משנה (1) ו־(3), במצטבר, לא יעלה על 30%, ולשימוש המפורט בפסקת משנה (2), בנפרד או במצטבר עם השימושים האחרים כאמור, לא יעלה על 100% מהשטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למסחר במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית, וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש כאמור לשימוש המפורט בפסקת משנה (2) ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה כאמור לא יעלה על 100% מהשטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למסחר במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית כאמור; ואולם אם לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית מותרים במגרש שימושים נוספים על שימושי קרקע לתעשייה, ניתן להוסיף שימוש כאמור בפסקת משנה זו, לאחר שנשקלו, בין השאר, המפגעים והסיכונים הסביבתיים והבריאותיים הנגרמים עקב שימושי קרקע לתעשייה והשפעת הוספת השימוש על אפשרויות הניצול של המתחם וסביבתו לשימושי התעשייה המותרים במתחם: {{ח:תתתתת|(1)}} בית דיור מוגן כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן|בחוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012}}; {{ח:תתתתת|(2)}} דיור בהישג יד כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}} שנקבע בתכנית כי יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}} והתקיימו לגביו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 63ג|סעיף 63ג}}; {{ח:תתתתת|(3)}} מעונות לתלמידים הלומדים במוסד מוכר להשכלה גבוהה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, שנקבע בתכנית כי הן יושכרו רק לתלמידים כאמור שנבחרו על ידי מוסד הלימודים שבו הם לומדים לפי אמות מידה שפורסמו ברבים; {{ח:תתתת|(ב)}} בכל תכנית – הוספת שימוש לגן ילדים, לרבות מעון יום לגיל הרך, ואולם אם לפי התכנית כאמור מותרים במגרש שימושים נוספים על שימושי קרקע לתעשייה, ניתן להוסיף שימוש כאמור לאחר שנשקלו, בין השאר, השיקולים המפורטים בפסקת משנה (א); {{ח:תתת|(15)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־5 שנים מיום 7.7.2025):}} שינוי ייעוד ותוספת שטח כולל מותר לבנייה בהתאם להוראות פסקה (26) שבסעיף קטן (א), למעט פסקת משנה (א) שבה. {{ח:תת|(א2)}} בלי לגרוע מסעיפים קטנים (א) ו־(א1), תכנית בסמכות ועדה מקומית לעניין ועדה מקומית עצמאית מיוחדת יכול שתהיה גם תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שהיא אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} תכנית לפינוי ובינוי במתחם פינוי ובינוי או מתחם שמנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית נתן לגביו אישור מקדמי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית#סעיף 14|בסעיף 14(ג) לחוק האמור {{ח:הערה|[צ״ל: לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית]}}}}; {{ח:תתת|(2)}} תכנית במתחם להתחדשות עירונית; בפסקה זו, ”מתחם להתחדשות עירונית“ – אזור בשטח המיועד לבינוי לפי תכנית, שקבעה הוועדה המחוזית לעניין זה. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), אישרה הוועדה המחוזית תכנית מיתאר מקומית ומתקיים בה המפורט להלן (בחוק זה – תכנית כוללנית), יראו כתכנית בסמכות ועדה מקומית, לעניין ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה בשטח שעליו חלה התכנית הכוללנית, שמתקיים בה האמור בסעיף קטן (ד), ולא יחולו לעניין אותה ועדה מקומית הוראות סעיפים קטנים (א1) ו־(א2) למעט סעיף קטן (א1)(2), ובלבד שאם התכנית הכוללנית אושרה לפני יום י״ט בסיוון התשס״ו (15 ביוני 2006), ביום ההחלטה של הוועדה המקומית על הפקדת התכנית האמורה טרם חלפו עשרים שנים מיום אישורה של התכנית הכוללנית: {{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(2)}} התכנית שאישרה הוועדה המחוזית חלה על אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} כל שטח מרחב התכנון המקומי; {{ח:תתתת|(ב)}} כל שטח היישוב שהתכנית חלה בתחומו; {{ח:תתתת|(ג)}} חלק משמעותי ממרחב התכנון או משטח היישוב כאמור בפסקת משנה (א) או (ב); לענין זה, ”חלק משמעותי“ – כפי שתחליט הועדה המחוזית; {{ח:תתתת|(ד)}} כל שטחו של מתחם פינוי ובינוי שהוכרז בצו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית#סעיף 14|סעיף 14 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית}} או מתחם שמנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית נתן לגביו אישור מקדמי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית#סעיף 14|בסעיף האמור}}; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(4)}} התכנית שאישרה הוועדה המחוזית כוללת, לפחות, את כל הענינים כמפורט להלן: {{ח:תתתת|(א)}} ייעודי הקרקע בתחומה ושימושי הקרקע המותרים בכל אחד מהייעודים; {{ח:תתתת|(ב)}} קביעת שטחי קרקע המיועדים לשטחים פתוחים ולצורכי ציבור, או קביעת הנחיות בדבר שטחים שיש לייעד לצרכים אלה, ביחס לייעודי הקרקע השונים שנקבעו בה; לעניין פסקה זו, ”צורכי ציבור“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188(ב)}}; {{ח:תתתת|(ג)}} קביעת השטח הכולל המותר לבניה בכל ייעוד או בכלל הייעודים, גם בלא קביעת זכויות בניה בכל מגרש או במגרש כלשהו; {{ח:תתתת|(ד)}} הנחיות בדבר שטחי קרקע שיש ליעד לתחבורה, לחניה, לביוב ולתשתיות, ביחס לייעודי הקרקע השונים שנקבעו בה, לרבות התוויית הדרכים העיקריות בתחומה; {{ח:תתתת|(ה)}} הנחיות לענין גובה הבנינים; {{ח:תתת|(5)}} בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית לא נקבעו הוראות בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ז)}} לגבי מגרשים מסוימים, אלא אם כן ביקשה הוועדה המקומית שייקבעו בתכנית הוראות בעניינים כאמור לגבי מגרשים המיועדים לצורכי ציבור כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188(ב)}} או למיתקני תשתית מקומיים. {{ח:תת|(ד)|(1)}} תכנית בסמכות ועדה מקומית החלה בשטח שחלה עליו תכנית כוללנית לא תסתור את התכנית הכוללנית, ואולם ועדה מקומית תהיה מוסמכת לכלול בתכנית כאמור, על אף האמור בתכנית הכוללנית, עניינים המפורטים בסעיף קטן (א) למעט פסקאות (4א), (6), (8), (13א), (13ב), (13ג), (16), (17) ו־(18)(ב) שבו. {{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־5 שנים מיום 7.7.2025):}} תכנית בסמכות ועדה מקומית החלה בשטח שחלה עליו תכנית כוללנית לא תסתור את התכנית הכוללנית, ואולם ועדה מקומית תהיה מוסמכת לכלול בתכנית כאמור, על אף האמור בתכנית הכוללנית, עניינים המפורטים בסעיף קטן (א) למעט פסקאות (4א), (6), (8), (13א), (13ב), (13ג), (16), (17), (18)(ב) ו־(26) שבו. {{ח:תתת|(1א)|(א)}} תכנית לפי סעיף קטן (א)(21) עד (24) החלה בשטח שחלה עליו תכנית כוללנית לא תסתור את התכנית הכוללנית בעניינים הנוגעים לשטח הכולל המותר לבנייה, מספר יחידות הדיור, גובה הבניין ומספר הקומות; ואולם לגבי עניינים שנקבעו בתכנית לפי פסקאות אחרות שבסעיף קטן (א) יחולו הוראות פסקה (1). {{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקת משנה (א), תכנית לפי סעיף קטן (א)(21) עד (24) יכול שתסתור תכנית כוללנית אם התקיים אחד או יותר מהעניינים האלה: {{ח:תתתתת|(1)}} היקף שטחי הבנייה במגרש לא חורג ביותר מ־30% מסך שטחי הבנייה שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית; {{ח:תתתתת|(2)}} מספר יחידות הדיור במגרש לא חורג ביותר מ־30% ממספר יחידות הדיור שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית; {{ח:תתתתת|(3)}} גובה הבניין ומספר הקומות במגרש לא חורג ביותר משלוש קומות ממספר הקומות שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית. {{ח:תתתת|(ג)}} הוראות פסקאות משנה (א) ו־(ב) לא יחולו לעניין מגרש שחלה עליו תכנית כוללת להתחדשות עירונית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64(ב)}}. {{ח:תתתת|(ד)}} בפסקה זו, ”מגרש“ – מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 70א|בסעיף 70א}} או מגרש אחר כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 70ג|בסעיף 70ג}} {{ח:פנימי|סעיף 70ה|או 70ה}}. {{ח:תתת|(2)}} תכנית לפי סעיף קטן (א1)(2) החלה בשטח שחלה עליו תכנית כוללנית, לא תסתור את התכנית הכוללנית, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} היקף שטחי הבנייה במגרש לא חורג ביותר מ־60% מסך שטחי הבנייה שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית; {{ח:תתתת|(ב)}} התקבל אישור הוועדה המחוזית לתכנית, ובלבד שהיקף שטחי הבנייה במגרש לא חורג ביותר מ־120% מסך שטחי הבנייה שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית. {{ח:תת|(ה)|(1)}} לא הוגשה לוועדה המחוזית תכנית כוללנית החלה על מרבית שטח מרחב התכנון של ועדה מקומית עד תום חמש שנים מיום שהוסמכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 31א|סעיף 31א}} (בסעיף קטן זה – המועד הקובע), לא יחולו הוראות סעיפים קטנים (א1) ו־(א2), לעניין הוועדה האמורה מהמועד הקובע עד להגשת תכנית כוללנית כאמור. {{ח:תתת|(2)}} הפקידה הוועדה המקומית כאמור בפסקה (1), לפני המועד הקובע, תכנית בסמכות ועדה מקומית עצמאית או תכנית בסמכות ועדה מקומית עצמאית מיוחדת לפי הוראות סעיפים קטנים (א1) או (א2), תמשיך לחול הסמכות האמורה לעניין אותה תכנית. {{ח:תתת|(3)}} שר הפנים רשאי לדחות את המועד הקובע לתקופות שלא יעלו יחד על שנתיים אם מצא כי הדחייה נדרשת לשם השלמת הפעולות להגשת התכנית הכוללנית; החליט שר הפנים כאמור, תפורסם הודעה על כך ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד הפנים. {{ח:תתת|(4)}} לעניין סעיף קטן זה, הוגשה תכנית כוללנית ונדחתה על ידי הוועדה המחוזית, יראו אותה ממועד הדחייה כאילו לא הוגשה. {{ח:תתת|(5)}} על אף הוראות פסקה (1), לא הוגשה לוועדה המחוזית תכנית כוללנית החלה על מרבית שטחו של מרחב תכנון {{ח:פנימי|סעיף 19|שסעיף 19}} חל עליו עד המועד הקובע, אך הוגשה תכנית כאמור עד המועד הקובע החלה על רוב שטחה של רשות מרחבית באותו מרחב תכנון שהתכנית חלה בתחומה, לא יפקעו הסמכויות של הוועדה המקומית לפי סעיפים קטנים (א1) ו־(א2), לגבי תחומה של אותה רשות מרחבית. {{ח:תתת|(6)}} פקעו הסמכויות של ועדה מקומית לפי סעיף קטן זה, כולן או חלקן, תפורסם הודעה על כך באתר האינטרנט של משרד הפנים. {{ח:תת|(ה1)|(1)}} אישרה הוועדה המחוזית תכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64(ב)}}, יראו תכנית מפורטת החלה בשטח שעליו חלה התכנית הכוללת להתחדשות עירונית כתכנית בסמכות ועדה מקומית, ובלבד שמתקיימים בה התנאים האלה: {{ח:תתתת|(א)}} התכנית המפורטת חלה במגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 70א|בסעיף 70א}}; {{ח:תתתת|(ב)}} התכנית המפורטת אינה סותרת את התכנית הכוללת להתחדשות עירונית; ואולם ועדה מקומית תהיה מוסמכת לכלול בתכנית כאמור, על אף הוראות התכנית הכוללת להתחדשות עירונית, עניינים המפורטים בסעיף קטן (א), למעט פסקאות (4א), (6), (8), (16) ו־(17) שבו. {{ח:תתת|(2)}} על ועדה מקומית המוסמכת לדון בתכנית מפורטת כאמור בפסקה (1) לא יחולו הוראות סעיף קטן (א)(21) עד (24), וכן הוראות סעיפים קטנים (א1) ו־(א2) לגבי מגרשים שנקבעו בעניינם הוראות לעניין התחדשות עירונית בתכנית כוללת להתחדשות עירונית והוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳}}. {{ח:תת|(ו)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה1), תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שמתקיים לגביה אחד מאלה במועד שהוגשה, לא יראו אותה כתכנית בסמכות ועדה מקומית: {{ח:תתת|(1)}} היא תכנית למיתקן ביטחוני כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 159|בסעיף 159}}, או שבתחומה נכלל מיתקן ביטחוני כאמור, אלא אם כן התכנית חלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי, על כל תחומה של רשות מקומית או כל שטחו של יישוב, ונקבע בה כי הוראותיה אינן חלות על המיתקן הביטחוני; {{ח:תתת|(2)}} בתחום התכנית נכלל שטח שנסגר בצו שהוצא לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 125|תקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}}; שר הביטחון או נציגו יודיע למוסדות התכנון הנוגעים בדבר על הוצאת צו כאמור בצירוף תשריט השטח שעליו הוא חל, אלא אם כן טעמים של ביטחון המדינה מצדיקים אי־מתן ההודעה כאמור; {{ח:תתת|(3)}} בתחום התכנית נכלל שטח שהוועדה למיתקנים ביטחוניים החליטה להטיל בו מגבלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 160|סעיף 160(3א)}}, אלא אם כן התכנית תואמת את המגבלות שהוטלו כאמור או שהוועדה למיתקנים ביטחוניים נתנה את הסכמתה להוראות התכנית החורגות מהמגבלות האמורות; {{ח:תתת|(4)}} בתחום התכנית נכלל שטח ששר הביטחון הודיע, בתעודה בחתימת ידו, לוועדה למיתקנים ביטחוניים, לאחר התייעצות עמה, כי הוא שטח שיש לגביו אינטרס ביטחוני והתכנית אינה תואמת את ההוראות שקבע לעניין שטח זה, אלא אם כן הוועדה למיתקנים ביטחוניים נתנה את הסכמתה להוראות התכנית; שר הביטחון או נציגו יודיע למוסדות התכנון הנוגעים בדבר על החלטות כאמור, אלא אם כן טעמים של ביטחון המדינה מצדיקים אי־מתן הודעה כאמור. {{ח:תת|(ו1)|(1)}} תוכנית לפי פסקאות (13א), (13ב), (13ג), (16) או (18)(ב) שבסעיף קטן (א) לא תסתור תוכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64(ב)}}. {{ח:תתת|(2)}} תוכנית לפי פסקאות (13א), (13ב)(א)(2) או (13ג) שבסעיף קטן (א) לא תכלול הסדרה של בנייה שלא כדין שהתקיים בה אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} הבנייה הסתיימה אחרי יום י״ד בטבת התשע״ח (1 בינואר 2018); {{ח:תתתת|(ב)}} שיעור החלק שנבנה שלא כדין במגרש עולה על 20% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית שחלה על המגרש בעת הבנייה שלא כדין. {{ח:תתת|(3)|(א)}} לא הופקדה תוכנית כוללת להתחדשות עירונית או תוכנית כוללנית החלה על מרבית שטח מרחב התכנון של ועדה מקומית עד תום חמש שנים מיום י״ב בסיוון התשפ״ג (1 ביוני 2023) (בפסקה זו – המועד הקובע), לא יחולו הוראות פסקאות (13א) עד (13ג) ו־(18)(ב) שבסעיף קטן (א) לעניין הוועדה האמורה מהמועד הקובע עד להפקדת תוכנית כוללת או תוכנית כוללנית כאמור. {{ח:תתתת|(ב)}} הוגשה לוועדה המקומית תוכנית לפי ההוראות האמורות בפסקת משנה (א), לפני המועד הקובע, תמשיך לחול הסמכות האמורה לגבי אותה תוכנית. {{ח:תתתת|(ג)}} שר הפנים רשאי לדחות את המועד הקובע, לעניין ועדה מקומית מסוימת, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים אם מצא כי הדחייה נדרשת לשם השלמת הפעולות להגשת התוכנית הכוללת או התוכנית הכוללנית; החליט שר הפנים כאמור, תפורסם הודעה על כך ברשומות, באתר האינטרנט של משרד הפנים ובאתר האינטרנט של הוועדה המקומית. {{ח:תתתת|(ד)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 119א1|בסעיף 119א1}}, הוגשה לוועדה המחוזית, לפני יום י״ב בסיוון התשפ״ג (1 ביוני 2023), תוכנית שעניינה כאמור בפסקאות (13א), (13ב), (13ג) ו־(25) שבסעיף קטן (א) ובפסקה (1) שבסעיף קטן (א1), תהיה הסמכות לדון בתוכנית ולאשרה נתונה לוועדה המחוזית. {{ח:תתת|(4)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 61א|סעיף 61א(ג)}}, לא תקבל הוועדה המקומית החלטה על הפקדת תוכנית לפי פסקה (13א) או (13ב) או על אישורה, אלא אם כן הונחה לפני הוועדה המקומית חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה, המתייחסת להיתכנות סבירה לתכנון מתחמי ולהשפעתה של התוכנית המוצעת על אפשרות סבירה לתכנון מתחמי עתידי; לעניין זה, ”תכנון מתחמי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 70ז|בסעיף 70ז(1)(א)}}. {{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בסעיף זה, תכנית שהיא אחת מהתכניות המפורטות להלן, רשאים משרד ממשלתי, רשות שהוקמה לפי חוק, חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח מבנים ותשתיות או מגיש תכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61א|בסעיף 61א(ב2)}} להגישה לוועדה המחוזית ולא יראו אותה, אם הוגשה כאמור, כתכנית בסמכות ועדה מקומית: {{ח:תתת|(1)}} תכנית המייעדת שטח לצורכי ציבור כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188(ב)}}, לדרך או לתשתית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 61א|בסעיף 61א(ב2)}}, לרבות תכנית דרך; {{ח:תתת|(2)}} תכנית המייעדת שטח למגורים ולשימושים נלווים למגורים, ובלבד שמתוכננות בו 400 יחידות דיור חדשות לפחות; {{ח:תתת|(3)}} תכנית לשיכון ציבורי כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 11א1|בסעיף 11א1}}; {{ח:תתת|(4)}} תכנית לפינוי ובינוי במתחם פינוי ובינוי או מתחם שמנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית נתן לגביו אישור מקדמי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית#סעיף 14|בסעיף 14(ג) לחוק האמור {{ח:הערה|[צ״ל: לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית]}}}}; {{ח:תתת|(5)}} תכנית המייעדת קרקע לאתר לשימור; {{ח:תתת|(6)}} תכנית ששר הפנים אישר לגביה כי היא בעלת חשיבות לאומית או מחוזית שפורסמה הודעה על הכנתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}}, או שהיא מסוג התכניות ששר הפנים קבע כי הן בעלות חשיבות כאמור. {{ח:תת|(ח)}} לא תדון ולא תאשר ועדה מקומית תכנית שבסמכותה אם היא אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} היא חלה בתחומה של תכנית כאמור בסעיף קטן (ז), שאינה תכנית נושאית ואשר הוועדה המחוזית פרסמה הודעה על הכנתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}}, או הפקידה אותה, וההליכים לגביה טרם הסתיימו, אלא אם כן קבעה הוועדה המחוזית אחרת או בתנאים שקבעה; לעניין פסקה זו, ”תכנית נושאית“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי, או על כל שטח הרשות המקומית או היישוב או על חלק משמעותי מהם, והמאפשרת להוסיף, בלי צורך באישורה של תכנית נוספת, שטח כולל מותר לבנייה או להוסיף שימוש על השימושים המותרים בתכנית, והכול בלי שהיא קובעת את מיקומם בתשריט התכנית; {{ח:תתת|(2)}} היא משנה תכנית שאישרה הוועדה המחוזית כאמור בסעיף קטן (ז)(1), המייעדת קרקע לצורכי ציבור, לדרך או לתשתית כמשמעותם באותו סעיף קטן, אלא אם כן מתקיימים כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} אין בה שינוי של ייעוד הקרקע מצורכי הציבור, מהדרך או מהתשתית לייעוד אחר או צמצום השטח שיועד כאמור; {{ח:תתתת|(ב)}} אין בה הקטנה של השטח הכולל המותר לבנייה או צמצום מגבלות הנובעות מקיומה של הדרך או של התשתית כאמור; {{ח:תתתת|(ג)}} היא אינה קובעת תנאים נוספים להיתר או לשימוש שיש בהם משום הכבדה של ממש על הבנייה על פי התכנית האמורה; {{ח:תתת|(3)}} היא משנה תכנית שאישרה הוועדה המחוזית כאמור בסעיף קטן (ז)(2), אלא אם כן אין בה הקטנה של מספר יחידות הדיור שנקבעו בתכנית כאמור או קביעת תנאים נוספים להיתר או לשימוש שיש בהם משום הכבדה של ממש על הבנייה על פי התכנית האמורה; {{ח:תתת|(4)}} היא משנה תכנית כאמור בסעיף קטן (ז)(3) או (6) שאישרה הוועדה המחוזית ושנקבע בה כי אין לשנותה בתכנית בסמכות ועדה מקומית. {{ח:תת|(ט)}} הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 129|סעיפים 129 עד 131}} {{ח:פנימי|סעיף 147|וסעיף 147}}. {{ח:סעיף|62א1|תכנית כוללנית – מעקב אחר יישום ודיווח|תיקון: תשס״ו־2, תשע״ד־2}} {{ח:ת}} ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת שבמרחב התכנון שבתחומה אושרה תכנית כוללנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(ג)}}, תעקוב אחר יישום התכניות שאושרו על ידיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א}}, ותדווח לועדה המחוזית, לפי דרישתה ולפחות אחת לשנה, על תוצאות המעקב כאמור, ובין השאר על אלה: {{ח:תת|(1)}} אופן מימושה של התכנית הכוללנית, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(ג)}}, באמצעות תכניות שבסמכותה של הועדה המקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|הסעיף האמור}}; {{ח:תת|(2)}} מימוש התחזיות ששימשו להכנת התכנית הכוללנית האמורה בפסקה (1). {{ח:סעיף|62א2|תכנית בסמכות ועדה מחוזית שהוראות {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}} חלות עליה|תיקון: תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} ועדה מחוזית רשאית לקבוע בתכנית שבסמכותה שטח כולל המותר לבנייה, שיחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}} (בסעיף זה – שטח מוגדל), ובלבד שהתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} השטח המוגדל הוא מעבר לשטח הכולל המותר לבנייה למגורים שהוועדה המחוזית היתה מאשרת בתכנית אילו לא חלו על שטח כאמור הוראות {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}}; הוועדה המחוזית תנמק בהחלטה על הפקדת תכנית ובהחלטה על אישורה את קביעתה בדבר השטח הכולל המותר לבנייה למגורים שהיתה מאשרת אילו לא היה נקבע שטח מוגדל באותה תכנית; {{ח:תתת|(2)}} התכנית תקבע את שיעור השטח המוגדל מתוך השטח הכולל המותר לבנייה למגורים בתחום התכנית; {{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 63ג|סעיף 63ג}}. {{ח:תת|(ב)}} הוועדה המחוזית לא תחליט על הפקדת תכנית לפי סעיף זה אלא לאחר שהיועץ המקצועי לוועדה שהוסמך לפי הוראות סעיף קטן (ד) הגיש לה חוות דעת לעניין הוראות תכנית לפי סעיף זה, לרבות שיעור יחידות הדיור שנקבע בתכנית שהן יחידות לדיור בהישג יד, ישימות התכנית ואמצעים שיבטיחו את יעילותה, ובכלל זה לעניין מיקום יחידות הדיור שהן לדיור בהישג יד באגפים או בניינים שונים; ואולם הוועדה המחוזית רשאית להחליט על הפקדת התכנית אף בלא חוות הדעת אם היועץ המקצועי לוועדה לא הגיש את חוות הדעת שבעה ימים לפחות לפני הדיון בהפקדת התכנית. {{ח:תת|(ג)}} עם הגשת תכנית הכוללת הוראות לפי סעיף זה, תבקש הוועדה המחוזית מהיועץ המקצועי לוועדה חוות דעת כאמור בסעיף קטן (ב); הוגשה תכנית שלא כוללת הוראות כאמור, רשאים מתכנן המחוז או הוועדה המחוזית לבקש מהיועץ המקצועי לוועדה חוות דעת כאמור, ובלבד שהפנייה ליועץ תיעשה 30 ימים לפחות לפני הדיון בהפקדת התכנית. {{ח:תת|(ד)}} שר האוצר יסמיך מקרב עובדי משרדו או מקרב עובדי חברה ממשלתית העוסקת בתחום הדיור להשכרה יועץ מקצועי לוועדה לעניין תכניות לפי סעיף זה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}} {{ח:תת|(ה)}} הוועדה המחוזית לא תחליט על הפקדת תכנית לפי סעיף זה אלא לאחר שנתנה הזדמנות לרשות המקומית שהתכנית בתחומה להביא לפני הוועדה את עמדתה ושקלה את העמדה האמורה. {{ח:סעיף|62ב|בדיקה תכנונית מוקדמת|תיקון: תשנ״ה־4, תשס״ח־5}} {{ח:תת|(א)}} הועדה המחוזית תדון בתכנית שבסמכותה לאחר שנבדקה בדיקה תכנונית מוקדמת בידי מתכנן המחוז או מי שהוא הסמיך לכך; מתכנן המחוז יסיים את בדיקת התכנית וימסור בכתב את הערותיו בתוך שלושים ימים מיום שהתכנית הועברה לועדה המחוזית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(ב) או (ג)}}. {{ח:תת|(ב)}} מצא מתכנן המחוז כי התכנית שהוגשה אינה ערוכה בהתאם להוראות החוק והתקנות או לדרישות מוסד התכנון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיף 85}}, יחזירה למגיש התכנית, בצירוף הערותיו, על מנת שיתקנה, ויודיע על כך למהנדס הועדה המקומית; הוחזרה תכנית יערוך מתכנן המחוז בדיקה תכנונית מוקדמת נוספת תוך שלושים ימים ממועד הגשת התכנית המתוקנת. {{ח:תת|(ג)}} מתכנן המחוז רשאי להיוועץ עם נציגי השרים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}, ועם יתר חברי הועדה המחוזית; התכנית תהיה פתוחה לעיון כל חברי הועדה; חברי הועדה יהיו רשאים להגיש הערותיהם לגבי התכנית תוך הזמן שקבע מתכנן המחוז, בהודעה לחברי הועדה. {{ח:תת|(ד)}} מתכנן המחוז רשאי לקבל חוות דעת מכל גורם מקצועי כפי שימצא לנכון; קיבל חוות דעת כאמור יצרפה להמלצתו; שוכנע יושב ראש הועדה המחוזית כי עקב הכנת חוות דעת לא יסיים מתכנן המחוז את בדיקתו בתוך שלושים הימים, כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להאריך את המועד להגשת הערות מתכנן המחוז בשלושים ימים נוספים; הארכת מועד לפי סעיף קטן זה אינה באה להוסיף על המועדים המצויינים {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיף 85(ב)(1)}}. {{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על בדיקה תכנונית מוקדמת של תכנית שבסמכות הועדה המקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א}}, על ידי מהנדס הועדה המקומית. {{ח:סעיף|63|הוראות בתכנית מיתאר מקומית|תיקון: תשמ״ב, תשנ״ה־4, תשע״ז־7}} {{ח:ת}} מגיש התכנית רשאי לקבוע בתכנית מיתאר מקומית, תוך שמירה על הייעוד החקלאי של קרקעות המתאימות לכך, הוראה בכל ענין שיכול להיות נושא לתכנית מפורטת וכן בענינים אלה: {{ח:תת|(1)}} תחימת שטחים ותנאי שימוש בקרקע ובבנינים בתוך כל שטח, ובכלל זה קביעת – {{ח:תתת|[א]}} שטחי קרקע או בנינים שאין להשתמש בהם למטרה פלונית או שאין להשתמש בהם אלא למטרה פלונית; {{ח:תתת|[ב]}} מקומות למזבלות ולהרחקת אשפה, זבל ופסולת ולניצולם; {{ח:תתת|[ג]}} רשת ומיתקנים לאספקת מים, חשמל, שירות בזק ושירותים אחרים כיוצא באלה; {{ח:תתת|[ד]}} קרקע לשטחים פתוחים – בין ברשות הרבים ובין ברשות היחיד – וקרקעות המיועדות להשתמר כטבען; {{ח:תתת|[ה]}} קרקע בשביל שדות תעופה, נמלים, תחנות רכבת, תחנות אוטובוסים, שווקים, בתי מטבחיים או שירותים ציבוריים אחרים; {{ח:תתת|[ו]}} קרקע לבתי קברות, לרבות הפסקת השימוש בבתי קברות קיימים; {{ח:תתת|[ז]}} קרקע שמותר בה לחצוב אבנים או לכרות עפר או חול או לייצר חצץ, התנאים שבהם יבוצעו פעולות אלה, וכן קרקע שבה אסור לבצע פעולות אלה; {{ח:תתת|[ח]}} איסורים, הגבלות או תנאים לפרסומת בקרקעות או בבנינים; {{ח:תת|(2)}} התווייתן של דרכים חדשות, וכן הטייתן, הרחבתן, שינוין וביטולן של דרכים קיימות; {{ח:תת|(3)}} מירווחים וקווים, בדרכים, שמעבר להם לא יבלוט בנין; {{ח:תת|(4)}} תנאים או הגבלות בדבר גודל השטח שמותר להקים עליו בנין, בדבר המירווח מסביב לכל בנין ובדבר גבהו, בטיחותו או לטיבו של בנין בכל אזור או מקום מסויים; {{ח:תת|(5)}} צפיפות הבניה המותרת; {{ח:תת|(6)}} תנאים או דרכים לביצוע תכנית שיכון; {{ח:תת|(7)}} תנאים למתן הקלות מהוראות התכנית בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 147|סעיפים 147 עד 153}}; {{ח:תת|(8)}} חיוב בעלי קרקע או בנין, או בעלי זכות בהם, להעניק לציבור, או לבעלי קרקע או בנין גובלים, או לבעלי זכות בהם, או לרשות מקומית, או לרשות הפועלת על פי דין, זכות מעבר או את הזכות להעביר בקרקע או בבנין מי ניקוז או ביוב, צינורות להספקת מים או תעלות מים עליונים, רשת ומיתקנים להספקת חשמל, נפט, דלק, גז, ותקשורת ולהתקין בקרקע עוגני קרקע זמניים, וקביעת התנאים להענקת זכות כאמור; {{ח:תת|(9)}} הדרכים או השטחים הציבוריים שיש להקנותם למדינה או לרשות מקומית ושיירשמו על שמם, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26}}; {{ח:תת|(10)}} השלבים שבהם יבוצעו הוראות שונות שבתכנית. {{ח:סעיף|63א|מעונות לחוסים|תיקון: תשנ״ה־3, תשס״ב־5, תשע״ה, תשפ״ד־8, תשפ״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} יועדה בתכנית מיתאר או בתכנית מפורטת קרקע למטרת מגורים, יראו ייעוד כאמור כאילו הוא כולל גם היתר למגורי חוסים שמשרד העבודה והרווחה אישר להם לגור במעון, למגורי מתמודדי נפש שמשרד הבריאות אישר להם לגור במסגרת מגורים עצמאית או מוגנת, או לבית מאזן, ובלבד שבבנין מגורים מאוכלס לא יגורו יותר מששה חוסים; הגבלה זו לא תחול לגבי בנין מגורים שאינו מאוכלס; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותה של ועדה מקומית לכלול בתכנית מיתאר או בתכנית מפורטת, קרקע שיועדה בתכניות כאמור למטרת מוסדות, מעונות או טיפול בנזקקים, בכל מספר שהוא. {{ח:תת|(א1)}} שר הפנים רשאי, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}} בהתאם לרשימת סוגי הדיור הכלולים {{ח:חיצוני|חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה#תוספת פרט ב|בסעיף {{ח:הערה|(}}1{{ח:הערה|)}} לחלק ב׳: תחום הדיור, שבתוספת לחוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה}}. {{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית מאזן“ – מסגרת טיפולית למתמודדי נפש בקהילה הפועלת לפי אישור משרד הבריאות לעניין מסגרות מסוג זה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות|בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוסים“ – כמשמעותם בהגדרת מעון; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה“ – {{ח:חיצוני|חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה|חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה, התש״ס–2000}} {{ח:הערה|(במקור ההגדרה נכתבה הפוך)}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסגרת מגורים עצמאית או מוגנת של סוגי דיור“ – סוגי דיור כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתמודד נפש“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה|בחוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה}}. {{ח:סעיף|63ב|הכללת דירות קטנות בתכנית למגורים|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ו־9}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”דירות קטנות“ – דירות ששטח הבנייה הכולל שלהן הוא כפי שנקבע לעניין {{ח:פנימי|סעיף 147|סעיף 147(ב)}} או כפי שקבע שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. {{ח:תת|(ב)}} יועדה קרקע בתכנית למגורים, ומתקיימים בה כל אלה, תקבע התכנית כי לפחות 20% מיחידות הדיור הכלולות בה יהיו דירות קטנות: {{ח:תתת|(1)}} התכנית כוללת 100 יחידות דיור חדשות לפחות או שהיא תכנית להתחדשות עירונית; {{ח:תתת|(2)}} צפיפות הבנייה בתכנית היא שבע יחידות דיור לדונם לפחות. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), מוסד תכנון רשאי, בהחלטה מנומקת, לאשר תכנית אף אם מספר יחידות הדיור הקטנות הכלולות בה קטן מ־20%, אם נוכח שמתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מאפייני הבינוי בתחום התכנית או מאפייניה המיוחדים האחרים, מצדיקים שלא לכלול בה מספר דירות קטנות כאמור; {{ח:תתת|(2)}} נוכח מאפייני היישוב שבתחומו נכלל שטח התכנית, לרבות מאפייני האוכלוסייה או קיומו של מלאי מספיק של דירות קטנות, אין צורך או הצדקה לייעד קרקע לדירות קטנות. {{ח:תת|(ד)}} הוראות שנקבעו בתכנית לפי סעיף קטן (ב) לא ישונו, בין בתכנית ובין בדרך של הקלה, אלא אם כן חלפו שבע שנים מיום תחילתה של התכנית שבה נקבעו או אם התקיימו התנאים שבסעיף קטן (ג) במהלך התקופה האמורה. {{ח:סעיף|63ג|דיור בהישג יד|תיקון: תשע״ח־3, תשע״ח־9}} {{ח:תת|(א)}} נקבע בתכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א)(14)}}, {{ח:פנימי|סעיף 62א|62א(א1)(2) או (14)(א)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 62א2|או 62א2}}, כי יחידות דיור בתחומה יהיו לדיור בהישג יד וכי יחולו עליהן הוראות {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}} יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} התכנית תקבע כי לכל הפחות 25% מסך יחידות הדיור האמורות יהיו יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת וכי השטח הכולל המותר לבנייה של יחידות הדיור להשכרה במחיר מופחת לא יפחת מ־20% מהשטח הכולל המותר לבנייה של יחידות הדיור לדיור בהישג יד; {{ח:תתת|(2)}} התכנית תקבע כי הוראות התכנית לגבי יחידות הדיור שהוספו בה, שהוחלו עליהן הוראות {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}} ושבנייתן לא מומשה, יפקעו בתום חמש שנים מיום אישור התכנית; מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית רשאי להאריך את התקופה האמורה בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על חמש שנים; לעניין זה, ”מימוש“ – הגשת בקשה להיתר; {{ח:תתת|(3)}} מומשה הבנייה של חלק מיחידות הדיור לדיור בהישג יד, יהיו שיעור יחידות הדיור להשכרה במחיר מופחת מתוך סך יחידות הדיור לדיור בהישג יד שבנייתן מומשה ושיעור השטח הכולל המותר לבנייה של יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת מתוך השטח הכולל המותר לבנייה של יחידות לדיור בהישג יד שבנייתן מומשה, בהתאם לשיעורים שנקבעו בתכנית לפי הוראות סעיף זה; {{ח:תתת|(4)}} לא ייכללו בתכנית הוראות המתנות את מימושם של כל עבודה או שימוש המותרים לפיה, במימוש יחידות הדיור לדיור בהישג יד שהוספו בתכנית, כולן או חלקן; ואולם ניתן לקבוע בה כי מימוש הוראות שהן נדרשות בשל אותן יחידות דיור יהיה תנאי למימושן. {{ח:תת|(ב)}} קבע מוסד התכנון בתכנית שיעורים גבוהים מהשיעורים האמורים בסעיף קטן (א)(1), ינמק את החלטתו. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), מוסד התכנון רשאי, בהחלטה מנומקת, לאשר תכנית הכוללת יחידות דיור לדיור בהישג יד להשכרה במחיר מופחת בשיעורים נמוכים מהשיעורים האמורים באותו סעיף קטן, אם נוכח, לפי חוות דעתו של מי ששר האוצר הסמיך מקרב עובדי משרדו או מקרב עובדי חברה ממשלתית העוסקת בתחום הדיור להשכרה, כי מתקיים אחד מאלה: {{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}} {{ח:תתת|(1)}} נוכח מאפייני היישוב או היצע יחידות הדיור לדיור בהישג יד ברשות המקומית שבתחומה נכלל שטח התכנית אין הצדקה לקביעת שיעורים כאמור; {{ח:תתת|(2)}} קביעת השיעורים כאמור בסעיף קטן (א)(1) תביא לכך שאי־אפשר יהיה ליישם את התכנית. {{ח:תת|(ד)}} חוות דעת כאמור בסעיף קטן (ג) תוגש למוסד התכנון בתוך 14 ימים מיום שהתבקשה על ידי מוסד התכנון; לא הוגשה חוות הדעת במועד האמור, רשאי מוסד התכנון לאשר תכנית כאמור בסעיף קטן (ג) אף בלא חוות הדעת. {{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”דיור בהישג יד“ ו”השכרה במחיר מופחת“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}}. {{ח:סעיף|64|חיוב להכין תכנית ולבצע תכניות שאושרו|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ו־9, תשפ״ב־14}} {{ח:תת|(א)}} מצאה ועדה מחוזית כי יש צורך להכין תכנית בתחום מרחב תכנון מקומי, תורה לועדה המקומית להכין תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לפי הענין, ולהגישה תוך המועד שתקבע; הועדה המחוזית רשאית להורות לועדה המקומית אלו נושאים יש לכלול בתכנית וכן להורות לה לבצע תכנית שאושרה; הוראה זו באה להוסיף על סמכות הועדה המחוזית לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}}. {{ח:תת|(ב)|(1)}} ועדה מקומית תכין תכנית כוללת להתחדשות עירונית כמשמעותה בפסקה (2) בתחום מרחב התכנון שלה ותגישה לוועדה המחוזית, ביוזמתה או אם מצאה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כי יש צורך להכין תכנית כאמור בתחום אותו מרחב תכנון; מצאה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כאמור, תודיע על כך לוועדה המקומית; הוועדה המקומית תכין תכנית כאמור, ותגישה לוועדה המחוזית בתוך 18 חודשים מיום ההודעה כאמור. {{ח:תתת|(2)}} תכנית כוללת להתחדשות עירונית תהיה תכנית מיתאר מקומית החלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי או על כל שטח היישוב שהתכנית חלה בתחומו, הכוללת הוראות לעניין מתחמים ואזורים להתחדשות עירונית והוראות לעניין חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, ובכלל זה כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} דרכים למימוש התחדשות עירונית באזורים ובמתחמים שונים, לרבות קביעת אזורים לתכנון מתחמי לפינוי ובינוי וכן קביעת אזורים להתחדשות עירונית בדרך של חיזוק, חיזוק ועיבוי או הריסה ובנייה מחדש, ויכול שייקבעו לגבי אזור או מתחם כמה דרכים להתחדשות עירונית; לעניין זה, ”תכנון מתחמי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 70ז|בסעיף 70ז}}; {{ח:תתתת|(ב)}} לגבי אזורים שבהם נקבעה התחדשות עירונית כאמור בפסקת משנה (א) – {{ח:תתתתת|(1)}} קביעת הוראות ותנאים למימוש התחדשות עירונית, ובכלל זה קביעת הנחיות בדבר שטחי קרקע מזעריים שיש לייעד לתחבורה, לחניה, לביוב ולתשתיות, לרבות התוויית הדרכים העיקריות בתחומה; {{ח:תתתתת|(2)}} קביעת שטחי קרקע המיועדים לשטחים פתוחים ולצורכי ציבור או קביעת הנחיות בדבר שטחים שיש לייעד לצרכים אלה, לגבי ייעודי הקרקע השונים שנקבעו בה; לעניין פסקת משנה זו, ”צורכי ציבור“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188(ב)}}; {{ח:תתתתת|(3)}} קביעת ייעודי הקרקע והשימושים המותרים בכל אחד מהייעודים, קביעת השטח הכולל המותר לבנייה מעל הקרקע בכל ייעוד או בכלל הייעודים לרבות גובה המבנים, מספר הקומות ומספר יחידות הדיור. {{ח:תתת|(3)}} תכנית כוללת להתחדשות עירונית כאמור בסעיף קטן זה יכול שתאפשר הוצאת היתר מכוחה בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר ובלבד שנקבעו הוראות בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ז)}} בתכנית אחרת; בתכנית כוללת להתחדשות עירונית לא ייקבעו הוראות בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף האמור}} לגבי מגרשים מסוימים. {{ח:תתת|(4)}} שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים נוספים שיש או אין לכלול במסגרת תכנית כוללת להתחדשות עירונית כאמור בסעיף קטן זה. {{ח:סעיף|65||תיקון: תשנ״ה־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3||{{ח:הערה|(כותרת נמחקה)}}|תיקון: תשפ״ב־14}} {{ח:סעיף|66||תיקון: תשנ״ה־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|67||תיקון: תשל״ג, תשנ״ה־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|68||תיקון: תשנ״ה־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|69|הוראות תכנית מפורטת|תיקון: תשכ״ה, תשמ״ב, תש״ן, תשע״ט, תשפ״ב־8}} {{ח:תת|(א)}} כל עוד אין הוראות מתאימות בתכנית מיתאר, מותר לקבוע בתכנית מפורטת הוראות לכל ענין שיכול להיות נושא לתכנית מיתאר מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 63|סעיף 63}}, וכן מותר לקבוע בה הוראות בענינים אלה: {{ח:תתת|(1)}} חלוקת קרקעות למגרשים או לאתרי־בניה, צורתם ואורך חזיתם; {{ח:תתת|(1א)}} הוראות בדבר מגרש תלת־ממדי, ובלבד שמתקיימים כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} אין מניעה לרשום את המגרש כחלקה תלת־ממדית לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 14ז|סעיף 14ז לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}; {{ח:תתתת|(ב)}} גבולות המגרש התלת־ממדי ייקבעו בתכנית בהתאם להוראות שיקבע השר בתקנות; {{ח:תתתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישום מגרש תלת-ממדי)|תקנות התכנון והבנייה (רישום מגרש תלת־ממדי), התש״ף–2020}}.}} {{ח:תתתת|(ג)}} אם התכנית בתחום המגרש התלת־ממדי כוללת שימושים שאינם שימושים לצורכי ציבור, התכנית לא תהיה בסמכות ועדה מקומית; שר המשפטים, בהסכמת השר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו כי תכנית הכוללת שימושים שאינם שימושים לצורכי ציבור תהיה בסמכות ועדה מקומית, ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת; לעניין זה, ”צורכי ציבור“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188(ב)}}; {{ח:תתתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (תוכניות ותשריטים של מגרש תלת-ממדי)|צו התכנון והבנייה (תוכניות ותשריטים של מגרש תלת־ממדי), התשפ״ד–2024}}.}} {{ח:תתת|(2)}} ייעוד קרקעות לדרכים, שטחים פתוחים, גנים, בתי־ספר, מרכזת טלפונים, מיתקן לחלוקת דברי דואר, מקומות לצרכי דת, סעד, בריאות, תרבות, מיקהל, נופש, ספורט ושטחי חניה, מקלטים ומחסנים {{ח:הערה|[צ״ל: ומחסים]}} ציבוריים או לצרכי ציבור אחרים; {{ח:תתת|(3)}} מקומות חניה באתרים שלידם מתרכזים כלי רכב ממונעים; {{ח:תתת|(4)}} מיקום בנינים הנועדים לצרכים מיוחדים ותחימת שטחים שבהם יחולו הגבלות מיוחדות; {{ח:תתת|(5)}} שמירה על מקומות, מבנים ודברים אחרים שיש להם חשיבות לאומית, דתית, היסטורית, ארכיאולוגית, מדעית או אסתיטית; {{ח:תתת|(6)}} הריסתם ושיקומם של בנינים רעועים המהווים סכנה לנפש או שאינם ראויים לדיור מטעמי בריאות; {{ח:תתת|(7)}} שיקומם של בנינים בשטחים מאוכלסים ביתר או בנויים בצפיפות יתר ושל שטחים שכל בניה נוספת בהם עלולה, לדעת הועדה המקומית, להביא לידי צפיפות יתירה של האוכלוסיה או של הבנינים, וקביעת תנאים מיוחדים להיתרי בניה בשטחים אלה; {{ח:תתת|(8)}} הקצאת קרקע לבעל קרקע או לבעל זכות בקרקע שזכויותיו נפגעו אגב ביצועה של התכנית; {{ח:תתת|(9)}} מיקומם של בנינים, נפחם, גבהם, צורתם ומראם החיצוני; {{ח:תתת|(10)}} נטיעת עצים והתקנת ספסלים ואבזרים כיוצא בהם בדרכים ובשטחים פתוחים; {{ח:תתת|(11)}} מספר הבנינים שמותר להקים על מגרש, מספר הדירות בכל בנין ומספר החדרים בבנין או בדירה; {{ח:תתת|(12)}} הוצאות התכנית לרבות הוצאות עריכתה וביצועה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת – {{ח:תתת|(1)}} יקבע בתקנות עניינים שלגביהם לא ייקבעו הוראות בתכנית מפורטת אשר ניתן להוציא מכוחה היתר בנייה בלא צורך באישורו של מוסד תכנון שאינו רשות רישוי; {{ח:תתת|(2)}} רשאי לקבוע הוראות ולפיהן לא ייכללו בתכנית כאמור בסעיף קטן (א), מסמכים שאינם מחייבים. {{ח:סעיף|70|התאמת מגרשים}} {{ח:תת|(א)}} היו בתחום תכנית מפורטת קרקעות שאינן תואמות את תנאי התכנית בדבר השטח או הצורה של מגרשים, מותר לקבוע בתכנית מפורטת הוראות – {{ח:תתת|(1)}} המאפשרות להקנות לבעל קרקע כאמור, לפי דרישתו, קרקע הגובלת עם הקרקע שלו (להלן – קרקע משלימה), בתנאי שהדבר דרוש כדי שהקרקע שלו יחד עם הקרקע המשלימה תתאם את תנאי התכנית בדבר שטחם וצורתם של מגרשים וכן בתנאי שיתרת הקרקע הגובלת תתאם תנאים אלה; {{ח:תתת|(2)}} המסדירות את דרכי ההקניה של הקרקע המשלימה ואת רישום ההקניה בפנקס המקרקעין, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳}}, בשינויים המחוייבים, ובהתאם לתקנות. {{ח:תת|(ב)}} מקבל הקרקע המשלימה ישלם לבעלה הקודם את שוויה של הקרקע המשלימה וכן יפצה אותו על כל נזק שנגרם ליתרת הקרקע הגובלת כתוצאה מההפרדה. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”בעל“ – למעט שוכר. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה|תיקון: תשפ״ב־14}} {{ח:סעיף|70א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳}}|תיקון: תשפ״ב־14}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בפרק {{ח:הערה|[צ״ל: בסימן]}} זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה הטעון חיזוק“ – בניין הנמצא במגרש המיועד לפי תכנית גם למגורים, ש־70% לפחות משטח הבנייה הכולל הקיים שלו משמש כדין למגורים, ובכלל זה לשטחי שירות למגורים, ושמתקיימים בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} מתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} ניתן היתר לבנייתו לפני יום י״ב בטבת התש״ם (1 בינואר 1980); {{ח:תתתת|(ב)}} ניתן היתר לבנייתו בין יום י״ב בטבת התש״ם (1 בינואר 1980) ליום ז׳ בטבת התשמ״ה (31 בדצמבר 1984), וניתנה חוות דעת מהנדס מבנים כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 266ג1|בסעיף 266ג1}} כי לא נבנה בהתאם לתקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה כנוסחו במועד מתן ההיתר; {{ח:תתת|(2)}} לא בוצעו בו, לפי היתר, עבודות לחיזוק המבנה לפי תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה כנוסחו במועד מתן ההיתר; {{ח:תתת|(3)}} הוא בן שתי קומות מעל פני הקרקע לפחות, ויש בו ארבע יחידות דיור שנבנו לפי היתר לפחות; לעניין זה, תובא בחשבון קומת עמודים, אך לא תובא בחשבון קומה עליונה ששטחה פחות ממחצית שטחה של הקומה שמתחתיה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה“ – תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה באחד המסלולים האלה: הריסה ובנייה מחדש, הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, חיזוק או חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק, שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת המבנה כולו ובנייתו מחדש; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק וכן על מגרש אחר שלא נמצא בו מבנה הטעון חיזוק, שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה במגרש האחר רק בכפוף להריסת המבנה כולו ובנייתו מחדש; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק, שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף לחיזוק המבנה כולו לפי תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק וכן על מגרש אחר שלא נמצא בו מבנה הטעון חיזוק, שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה, במגרש האחר, רק בכפוף לחיזוק המבנה כולו, לפי תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת גמר“ – אישור שנתנה הרשות המאשרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 157א|סעיף 157א}} לאחר ששוכנעה כי מתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 157א|בסעיף קטן (ה1) של אותו סעיף}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה“ – ת״י 413 – תכן עמידות מבנים ברעידות אדמה, כנוסחו מעת לעת; הוראות התקן יפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון. {{ח:סעיף|70ב|תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש|תיקון: תשפ״ב־14}} {{ח:תת|(א)}} בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש רשאית הוועדה המקומית לכלול אחד או יותר מהנושאים האלה: {{ח:תתת|(1)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק (בסעיף זה – המגרש), מעל פני הקרקע, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש אחרי הגדלתו לפי פסקה זו ולפי כל תכנית, מעל פני הקרקע, לא יעלה על 400% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע (בסעיף זה – שיעור הגדלת השטח הכולל); לעניין פסקה זו – {{ח:תתתת|(א)}} שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה; {{ח:תתתת|(ב)}} בחישוב שטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק לא תובא בחשבון תוספת בנייה למבנה שניתן היתר לבנייתה אחרי יום ט׳ באייר התשס״ה (18 במאי 2005); {{ח:תתת|(2)}} הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה במגרש לפי תכנית, ובלבד שמתקיימים כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} שטחי השירות נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התכנית והם יהיו בקומות תת־קרקעיות; {{ח:תתתת|(ב)}} סך שטחי השירות אחרי ההוספה לפי פסקה זו ולפי כל תכנית, לא יעלה על פי שלושה משטח המגרש; {{ח:תתת|(3)}} הוספת שימושים נוספים לצורכי ציבור במגרש וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור, נוסף על ההגדלה לפי פסקאות (1) ו־(2), ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור לא יעלה על 10% מסך השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, מעל פני הקרקע, לאחר הגדלתו לפי הפסקאות האמורות; בפסקה זו, ”צורכי ציבור“ – גן ילדים לרבות מעון יום לגיל הרך, בית תפילה, מרפאה ומרכז קהילתי שכונתי וכן שימושים לצורכי חינוך, רווחה, דת ותרבות ומוסדות קהילתיים כפי שיקבע, בצו, שר הפנים; בצו כאמור רשאי שר הפנים לקבוע שימושים שונים למגרש אחד או לכמה מגרשים כמשמעותם בסעיף קטן (ג)(1); {{ח:תתת|(4)}} קביעת הוראות לעניין חניה, אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה, מתכנית מיתאר מקומית או מתכנית מפורטת לעניין חניה. {{ח:תת|(ב)}} אושרה תכנית כאמור בסעיף קטן (א) – {{ח:תתת|(1)}} לא תאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א) או (א1)}}, באותה תכנית או בתכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, מעל פני הקרקע, מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(1); {{ח:תתת|(2)}} לא תאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א)}}, באותה תכנית או בתכנית אחרת, הוספת שטחי שירות מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(2). {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1) – {{ח:תתת|(1)}} בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש הכוללת לפחות שלושה מגרשים גובלים, שבכל אחד מהם נמצא מבנה הטעון חיזוק, ונקבע בה כי יהיה ניתן לממשה רק בדרך של הריסת כל המבנים האמורים ובנייתם מחדש והיא כוללת הוראות איחוד וחלוקה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳}} לגבי אותם מגרשים לפחות, רשאית הוועדה המקומית לקבוע אחד או יותר מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} שיעור הגדלת השטח הכולל בכל המגרשים יהיה עד 500% משטח הבנייה הכולל הקיים, מעל פני הקרקע, של המבנים הטעונים חיזוק בכל המגרשים כאמור; {{ח:תתתת|(ב)}} בשטח המגרשים כאמור – שינוי ייעוד לשטח ציבורי פתוח; {{ח:תתת|(2)}} שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו, בהתחשב בין השאר בערכי הקרקע במרחב התכנון ובמידת הסיכון להתרחשות רעידות אדמה, כי לעניין מרחב תכנון מקומי, כולו או חלקו, יחול אחד או יותר מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} שיעור הגדלת השטח הכולל במגרש יהיה עד 450%, 500% או 550%; {{ח:תתתת|(ב)}} שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן לא ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה. {{ח:סעיף|70ג|תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר|תיקון: תשפ״ב־14}} {{ח:תת|(א)}} בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר רשאית הוועדה המקומית לכלול אחד או יותר מהנושאים האלה: {{ח:תתת|(1)|(א)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שלא נמצא בו המבנה הטעון חיזוק (בסעיף זה – המגרש האחר), מעל פני הקרקע, ובלבד ששיעור ההגדלה במגרש האחר לא יעלה על 300% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, ויהיה ביחס סביר לעלויות לביצוע העבודות במבנה הטעון חיזוק כפי שיפורטו בתכנית; לעניין פסקת משנה זו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 70ב|פסקאות משנה (א) ו־(ב) של סעיף 70ב(א)(1)}}; כללה התכנית כמה מגרשים שבהם מבנים הטעונים חיזוק או כמה מגרשים אחרים, לא יעלה שיעור הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לפי פסקת משנה זו, בכל המגרשים האחרים יחד, על 300% משטח הבנייה הכולל הקיים, מעל פני הקרקע, של כל המבנים הטעונים חיזוק כאמור; {{ח:תתתת|(ב)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש האחר וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, ובלבד שמתקיימים כל אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} סך ההגדלה בשני המגרשים לא יעלה על השיעור האמור בפסקת משנה (א) ויחולו לעניין זה {{ח:פנימי|סעיף 70ב|פסקאות משנה (א) ו־(ב) של סעיף 70ב(א)(1)}}; {{ח:תתתתת|(2)}} במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק שיעור השטח הכולל המותר לבנייה לאחר הגדלתו לפי פסקת משנה זו ולפי כל תכנית אחרת, מעל פני הקרקע, לא יעלה על 400% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, בניכוי השטח שהוגדל לפי פסקת משנה זו במגרש האחר; {{ח:תתת|(2)}} הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה, במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, לפי תכנית, ובלבד שמתקיימים כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} שטחי השירות נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התכנית, והם יהיו בקומות תת־קרקעיות; {{ח:תתתת|(ב)}} סך כל שטחי השירות אחרי ההוספה לפי פסקה זו ולפי כל תכנית, לא יעלה על פי שלושה משטח המגרש; {{ח:תתת|(3)|(א)}} הוספת שימושים נוספים לצורכי ציבור במגרש האחר וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה באותו מגרש לשם השימושים הנוספים כאמור, נוסף על ההגדלה לפי פסקה (1), ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור, במגרש האחר, לא יעלה על 10% מסך השטח שנוסף לשטח הכולל המותר לבנייה לפי הפסקה האמורה באותו מגרש, מעל פני הקרקע; בפסקת משנה זו, ”צורכי ציבור“ – במגרש אחר שאין בו מבנה קיים – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 70ב|בסעיף 70ב(א)(3)}}, ובמגרש שיש בו מבנה קיים – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 70ד|בסעיף 70ד(א)(2)}}; {{ח:תתתת|(ב)}} הוספת שימושים לצורכי ציבור במגרש האחר ובמגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה באותם מגרשים לשם השימושים הנוספים כאמור, ובלבד ששיעור ההגדלה בשני המגרשים לא יעלה על השיעור האמור בפסקת משנה (א); בפסקת משנה זו, ”צורכי ציבור“ – במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 70ב|בסעיף 70ב(א)(3)}}, ובמגרש אחר – כהגדרתם בפסקת משנה (א); {{ח:תתת|(4)}} קביעת הוראות לעניין חניה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה, תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה. {{ח:תת|(ב)|(1)}} אושרה לגבי המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ב|סעיף 70ב}}, לא תאושר תכנית לפי סעיף זה באותו מגרש, אלא אם כן התכנית שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ב|אותו סעיף}} תבוטל או שייקבע בתכנית שתאושר לפי סעיף זה כי לא ניתן לממשה יחד עם התכנית שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ב|סעיף 70ב}}. {{ח:תתת|(2)}} אושרה לגבי המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק תכנית לפי סעיף זה, לא תאושר תכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ב|סעיף 70ב}} לגבי אותו מגרש, אלא אם כן התכנית שאושרה תבוטל לפי סעיף זה או שייקבע בתכנית שתאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ב|אותו סעיף}} כי לא ניתן לממשה יחד עם התכנית שאושרה לפי סעיף זה. {{ח:תתת|(3)}} אושרה תכנית כאמור בסעיף קטן (א), לא תאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א) או (א1)}}, באותה תכנית או בתכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(1)(ב)(2). {{ח:תתת|(4)}} אושרה תכנית כאמור בסעיף קטן (א), לא תאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א)}} באותה תכנית או בתכנית אחרת, הוספת שטחי שירות במגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(2). {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו, בהתחשב בין השאר בערכי הקרקע, במרחב התכנון ובמידת הסיכון להתרחשות רעידות אדמה, כי לעניין מרחב תכנון מקומי, כולו או חלקו, יחול אחד או יותר מאלה: {{ח:תתת|(1)}} שיעור הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה כמשמעותו בסעיף קטן (א)(1) יהיה עד 350%, 400% או 450%; {{ח:תתת|(2)}} שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן לא ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה. {{ח:סעיף|70ד|תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק|תיקון: תשפ״ב־14}} {{ח:תת|(א)}} בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק רשאית הוועדה המקומית לכלול אחד או יותר מהנושאים האלה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב): {{ח:תתת|(1)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק (בסעיף זה – המגרש), מעל פני הקרקע, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש אחרי הגדלתו לפי פסקה זו ולפי כל תכנית, מעל פני הקרקע, לא יעלה על 200% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע; לעניין פסקה זו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 70ב|פסקאות משנה (א) ו־(ב) של סעיף 70ב(א)(1)}} והוראות {{ח:פנימי|סעיף 70ב|סעיף 70ב(ג)(2)(ב)}}; {{ח:תתת|(2)}} הוספת שימושים נוספים לצורכי ציבור במגרש וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור, נוסף על ההגדלה לפי פסקה (1), ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור לא יעלה על 14% מסך כל השטח שנוסף לשטח הכולל המותר לבנייה לפי הפסקה האמורה; בפסקה זו, ”צורכי ציבור“ – גן ילדים לרבות מעון יום לגיל הרך; {{ח:תתת|(3)}} קביעת הוראות לעניין חניה אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה, מתכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה. {{ח:תת|(ב)|(1)}} מגיש התכנית יגיש לוועדה המקומית, יחד עם התכנית, חוות דעת מאת מהנדס הוועדה המקומית שניתנה בתוך שלוש השנים שקדמו להגשת התכנית, ולפיה אף על פי שדרך כלל יש עדיפות לפעול לגבי המבנה הטעון חיזוק על פי תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש או במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, בנסיבות העניין יש הצדקה לפעול במסלול חיזוק, בהתחשב, בין השאר, במצבו של המבנה ובתקופה שחלפה ממועד הקמתו וכן במאפייני המבנה, המגרש וסביבתו, ובכלל זה בחשיבותם האדריכלית או ההיסטורית; חוות דעת המהנדס לפי פסקה זו תינתן בתוך שישים ימים ממועד פנייתו של מגיש התכנית למהנדס בבקשה לקבלת חוות דעת כאמור. {{ח:תתת|(2)}} מגיש התכנית יגיש למהנדס הוועדה, יחד עם התכנית, תוצאות סקר הנדסי שערך מהנדס מבנים כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 266ג1|בסעיף 266ג1}}, הכולל חישוב הנדסי לגבי המבנה הטעון חיזוק לעניין עומסים אופקיים לפי תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה ולעניין עומסים אופקיים ואנכיים לפי הכללים המקובלים בענף הנדסת מבנים. {{ח:תתת|(3)}} נקבע בתכנית מרחב מוגן דירתי כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, לכל יחידת דיור, בשטח שלא יפחת מהשטח שקבע שר הביטחון לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|החוק האמור}} או מרחב מוגן קומתי כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|אותו חוק}}, אלא אם כן ניתן פטור לעניין זה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|אותו חוק}}. {{ח:תתת|(4)}} בתכנית ייקבע כי לא יינתן היתר מכוחה לביצוע עבודות שאינן טעונות בקרת תוכן במכון בקרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ב3)}} או בקרת ביצוע במכון בקרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 157ג|סעיף 157ג}}, אלא אם כן מהנדס הוועדה אישר בכתב כי התנאים בהיתר עומדים בדרישות התקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה; לשם מתן אישור כאמור, מהנדס הוועדה רשאי להסתייע בחוות דעת מהנדס מבנים כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 266ג1|בסעיף 266ג1}}, שאינה מטעם מגיש הבקשה להיתר או מי מטעמו. {{ח:תתת|(5)}} שר הפנים יקבע הוראות לעניין חובת פיקוח נוסף מטעם מגיש הבקשה להיתר או מי מטעמו, על ביצוע עבודות שאינן טעונות בקרת ביצוע במכון בקרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 157ג|סעיף 157ג}}, בהתאם להיתר שניתן מכוח תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק, כדי להבטיח כי עם השלמת ביצוע העבודות לפי ההיתר המבנה יהיה עמיד מפני רעידת אדמה בהתאם לתקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה. {{ח:תת|(ג)}} אושרה תכנית לפי סעיף זה, לא תאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א) או (א1)}}, באותה תכנית או בתכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, מעל פני הקרקע, מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(1). {{ח:סעיף|70ה|תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר|תיקון: תשפ״ב־14}} {{ח:תת|(א)}} בתכנית לעמידות מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר רשאית הוועדה המקומית לכלול אחד או יותר מהנושאים האלה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב): {{ח:תתת|(1)|(א)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שלא נמצא בו המבנה הטעון חיזוק (בסעיף זה – המגרש האחר), מעל פני הקרקע, ובלבד שהיקף ההגדלה במגרש האחר לא יעלה על 100% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, ויהיה ביחס סביר להיקף העלויות לביצוע העבודות במבנה הטעון חיזוק כפי שיפורטו בתכנית; לעניין פסקה זו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 70ב|פסקאות משנה (א) ו־(ב) של סעיף 70ב(א)(1)}}; כללה התכנית כמה מגרשים שבהם מבנים הטעונים חיזוק או כמה מגרשים אחרים, לא יעלה ההיקף של הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, לפי פסקה זו, בכל המגרשים האחרים יחד, על 100% מסך שטח הבנייה הכולל הקיים, מעל פני הקרקע, של כל המבנים הטעונים חיזוק כאמור. {{ח:תתתת|(ב)}} הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש האחר וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, ובלבד שמתקיימים כל אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} סך ההגדלה בשני המגרשים לא יעלה על השיעור האמור בפסקת משנה (א) ויחולו לעניין זה {{ח:פנימי|סעיף 70ב|פסקאות משנה (א) ו־(ב) של סעיף 70ב(א)(1)}}; {{ח:תתתתת|(2)}} במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק השטח הכולל המותר לבנייה לאחר הגדלתו לפי פסקת משנה זו ולפי כל תכנית אחרת, מעל פני הקרקע, לא יעלה על 200% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, בניכוי השטח שהוגדל לפי פסקת משנה זו במגרש האחר; {{ח:תתת|(2)|(א)}} הוספת שימושים נוספים לצורכי ציבור במגרש האחר וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה באותו מגרש לשם השימושים הנוספים כאמור, נוסף על ההגדלה לפי פסקה (1), ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור, במגרש האחר, לא יעלה על 14% מסך כל השטח שנוסף לשטח הכולל המותר לבנייה לפי הפסקה האמורה באותו מגרש, מעל פני הקרקע; בפסקת משנה זו, ”צורכי ציבור“ – במגרש אחר שאין בו מבנה קיים – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 70ב|בסעיף 70ב(א)(3)}}, ובמגרש שיש בו מבנה קיים – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 70ד|בסעיף 70ד(א)(2)}}; {{ח:תתתת|(ב)}} הוספת שימושים לצורכי ציבור במגרש האחר ובמגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, ובלבד שסך ההגדלה בשני המגרשים לא יעלה על השיעור האמור בפסקת משנה (א); בפסקת משנה זו, ”צורכי ציבור“ – במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 70ד|בסעיף 70ד(א)(2)}}, ובמגרש האחר – כהגדרתם בפסקת משנה (א); {{ח:תתת|(3)}} בתכנית שנקבעו בה הוראות לפי פסקה (1)(ב) – קביעת הוראות לעניין חניה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק אף בסטייה מהוראות לפי חוק, תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה. {{ח:תת|(ב)|(1)}} לעניין תכנית הכוללת הוראות כאמור בסעיף קטן (א)(1)(ב) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 70ד|סעיף 70ד(ב)(1), (2) ו־(5)}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תתת|(2)}} נקבעו בתכנית הוראות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 70ד|בסעיף 70ד(ב)(3) ו־(4)}}. {{ח:תתת|(3)}} נקבעה בתכנית הוראה שלפיה יהיה ניתן לממש את הבנייה או תוספת השימושים במגרש האחר, בהתאם להוראות סעיף קטן (א), רק לאחר קבלת תעודת גמר לעניין ביצוע העבודות שנקבעו בתכנית במבנה הטעון חיזוק. {{ח:תת|(ג)|(1)}} אושרה לגבי המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ד|סעיף 70ד}}, לא תאושר תכנית לפי סעיף זה באותו מגרש, אלא אם כן התכנית שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ד|אותו סעיף}} תבוטל או שייקבע בתכנית שתאושר לפי סעיף זה כי לא ניתן לממשה יחד עם התכנית שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ד|סעיף 70ד}}. {{ח:תתת|(2)}} אושרה לגבי המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק תכנית לפי סעיף זה, לא תאושר תכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ד|סעיף 70ד}} לגבי אותו מגרש, אלא אם כן התכנית שאושרה לפי סעיף זה תבוטל או שייקבע בתכנית שתאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ד|סעיף 70ד}} כי לא ניתן לממשה יחד עם התכנית שאושרה לפי סעיף זה. {{ח:תתת|(3)}} אושרה תכנית לפי סעיף קטן (א), לא תאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א) או (א1)}}, באותה תכנית או בתכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, מעבר לאמור בסעיף קטן (א). {{ח:סעיף|70ו|קביעת הוראות מפורטות לשם מתן היתר|תיקון: תשפ״ב־14}} {{ח:תת|(א)}} תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה תכלול את כל ההוראות המאפשרות מתן היתר מכוחה בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר. {{ח:תת|(ב)}} תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש ובמסלול חיזוק, יכול שתהיה תכנית לרישוי מהיר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145א1|בסעיף 145א1}}. {{ח:סעיף|70ז|תנאים להפקדה|תיקון: תשפ״ב־14}} {{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 61א|סעיף 61א(ג)}}, לא תקבל הוועדה המקומית החלטה על הפקדת תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה או על אישורה, אלא אם כן מתקיים המפורט להלן, לפי העניין: {{ח:תת|(1)}} הונחה לפני הוועדה המקומית חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה המתייחסת לכל אלה: {{ח:תתת|(א)}} היתכנות סבירה לתכנון מתחמי ולהשפעתה של התכנית המוצעת על אפשרות סבירה לתכנון מתחמי עתידי; לעניין זה, ”תכנון מתחמי“ – תכנון הכולל מספר מגרשים גובלים או סמוכים למגרשים שלגביהם הוגשה התכנית, שיתוכננו כחטיבה תכנונית אחת; {{ח:תתת|(ב)}} עיקרי השינויים המבוקשים בתכנית לעומת המצב הבנוי; {{ח:תת|(2)}} חוות הדעת שהגיש מהנדס הוועדה המקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 61א|סעיף 61א(ג)(4)(ה)}} קבעה כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים והתשתיות נותנים מענה לצרכים הנובעים מהתכנית; {{ח:תת|(3)}} לעניין תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה הכוללת הוספת שימושים לצורכי ציבור לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ב|סעיפים 70ב(א)(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 70ג|70ג(א)(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 70ד|70ד(א)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 70ה|או 70ה(א)(2)}}, או לעניין תכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ב|סעיף 70ב(ג)(1)}} הכוללת שלושה מגרשים רצופים לפחות והוראות לעניין שינוי ייעוד לשטח ציבורי פתוח – הונחה לפני הוועדה המקומית חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה, המתייחסת לסוג הצורך הציבורי הנדרש, לנחיצותו בשטח התכנית ובסביבתו ולהשתלבותו במבנה לרבות האפשרות לכניסה נפרדת לשימושים הציבוריים; {{ח:תת|(4)}} לעניין תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק ובמסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ה|סעיף 70ה(א)(1)(ב)}} – הוועדה המקומית שוכנעה, על סמך חוות הדעת של מהנדס הוועדה שהוגשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ד|סעיף 70ד(ב)(1)}}, כי אף על פי שדרך כלל יש עדיפות לפעול לגבי המבנה הטעון חיזוק על פי תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש או במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, בנסיבות העניין יש הצדקה לפעול לגבי המבנה הטעון חיזוק על פי תכנית במסלול חיזוק או במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ה|סעיף 70ה(א)(1)(ב)}}. {{ח:סעיף|70ח|סייג לתחולה|תיקון: תשפ״ב־14}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן זה}} לא יחולו אם במועד הגשת התכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה, כאמור {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן זה}}, מתקיים אחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} על המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק חלה תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תכנית החיזוק (תמ״א 38) שהוחלט להפקידה לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_648304.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 139), התשפ״ב–2022}}; {{ח:תת|(2)}} המבנה הטעון חיזוק נכלל כאתר המיועד לשימור בתכנית מאושרת או מופקדת, נכלל ברשימת אתרים לשימור מאושרת לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}} או שהוא מיועד לשימור כאמור בהודעה על הכנת תכנית שפורסמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}} או בתנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}}; הוראות פסקה זו לא יחולו על תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, שאינה כוללת את הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, ובלבד שבתכנית כאמור לא ייקבעו לגבי המבנה הטעון חיזוק הוראות הסותרות את התכנית שבה נכלל המגרש כאתר לשימור או פרטים שנקבעו לגביו ברשימת אתרים לשימור כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}} או תנאים בהודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}} או {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}}. {{ח:סעיף|70ט|דחיית תכנית|תיקון: תשפ״ב־14}} {{ח:תת|(א)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן זה}} כדי לגרוע מסמכותה של הוועדה המקומית לדחות תכנית לעמידות מבנים מפני רעידות אדמה, אם מצאה משיקולים תכנוניים, אדריכליים, נופיים או כלכליים או בשל היעדר מענה ראוי של תשתיות וצורכי ציבור לצרכים הנובעים מהתכנית, כי יש לדחות את התכנית או אם מצאה כי יש להעדיף תכנון מתחמי, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 70ז|בסעיף 70ז}}; הוועדה המקומית תפרט בכתב את הנימוקים לדחייה כאמור. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הוועדה המקומית רשאית לדחות תכנית לעמידות מבנים מפני רעידות אדמה שאינה תואמת תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תכנית החיזוק (תמ״א 38) או תכנית כוללנית, ומטעם זה בלבד. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: תכנית מיוחדת}} {{ח:סעיף|71|תכנית מיוחדת}} {{ח:ת}} ועדה מיוחדת רשאית להכין בכל עת, למרחב התכנון המיוחד כולו או לכל חלק ממנו, תכנית מיתאר או תכנית מפורטת, הכל כפי שתמצא לנכון; אולם כל תכנית שהיתה בת תוקף בתחומי מרחב התכנון המיוחד ערב תחילתו של הצו המכריז על מרחב התכנון המיוחד, תעמוד בתקפה אלא אם תשונה או תבוטל על ידי הועדה המיוחדת כפי שנקבע בחוק זה. {{ח:סעיף|72|אישור תכנית מיתאר מיוחדת|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה}} {{ח:ת}} תכנית מיתאר שהוכנה על ידי ועדה מיוחדת טעונה אישור שר הפנים, בהמלצת שר הבינוי והשיכון, ולענין זה יהיו לשר הפנים כל הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 109|סעיף 109}}; תכנית מיתאר כאמור לישוב חדש או שהוגשה עליה התנגדות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 100|בסעיף 100}}, לא תאושר אלא לאחר התייעצות עם המועצה הארצית. {{ח:סעיף|73|התנגדות וערר לתכנית של ועדה מיוחדת|תיקון: תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} התנגדות לתכנית של ועדה מיוחדת תוגש לועדה המיוחדת והיא תדון ותכריע בה; על החלטת הועדה בדבר דחיית ההתנגדות, קבלתה, אישור תכנית או דחייתה ניתן לערור למועצה הארצית ויהיו לה, לענין זה, הסמכויות של מוסד תכנון לפי {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטה בדבר תכנית מפורטת של ועדה מיוחדת בפני המועצה הארצית)|תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטה בדבר תכנית מפורטת של ועדה מיוחדת בפני המועצה הארצית), תש״ל–1970}}.}} {{ח:סעיף|74|ערר על החלטות אחרות|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה}} {{ח:ת}} בכל מקום שקיימת לפי חוק זה זכות ערר על החלטה של ועדה מקומית או של ועדה מחוזית {{ח:פנימי|סעיף 72|שסעיפים 72}} {{ח:פנימי|סעיף 73|ו־73}} אינם חלים עליה, וההחלטה ניתנה על ידי ועדה מיוחדת, יוגש הערר לפני שר הפנים ושר הבינוי והשיכון כאחד, וכל אחד מהשרים רשאי לאצול מסמכותו לפי סעיף זה, הן בדרך כלל והן למקרה מסויים והן לסוג מסויים של מקרים, ובלבד שחבר הועדה המיוחדת לא ידון ולא יכריע בערר כאמור. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטת ועדה מיוחדת בפני שרים)|תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטת ועדה מיוחדת בפני שרים), תש״ל–1970}}.}} {{ח:סעיף|75|דין תכנית מיוחדת|תיקון: תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|בסימן זה}} יחולו על תכנית של ועדה מיוחדת ההוראות החלות על תכנית שבסמכות ועדה מחוזית. {{ח:סעיף|76|תקנות|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה}} {{ח:ת}} שר הפנים, בהתייעצות עם שר הבינוי והשיכון, רשאי להתקין תקנות בענין הפעלת סמכויותיה של ועדה מיוחדת במידה שלא נקבעו הוראות לכך בחוק זה. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ה1|סימן ה׳1: תכנית לשימור אתרים|תיקון: תשנ״א}} {{ח:סעיף|76א|תכנית לשימור אתרים|תיקון: תשנ״א}} {{ח:ת}} על תכנית לשימור אתרים יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ה2|סימן ה׳2: תכנית לתשתית לאומית|תיקון: תשס״ב־3}} {{ח:סעיף|76ב|תכנית לתשתית לאומית|תיקון: תשס״ב־3, תשע״ד־2, תשע״ו־7, תשע״ז־7, תשפ״ב־3, תשפ״ג־5, תשפ״ד־9, תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} תכנית לתשתית לאומית תהיה תכנית מיתאר ארצית, הכוללת הוראות של תכנית מפורטת כאמור בסעיף קטן (ב), ותקבע את התכנון של תשתיות לאומיות בשטח המדינה כולה או בחלק משטחה. {{ח:תת|(ב)}} תכנית לתשתית לאומית תכלול את כל ההוראות המאפשרות מתן היתר בניה או ביצוע עבודה לפיה, בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, ואולם הוועדה לתשתיות רשאית לקבוע לגבי חלק מתחום התכנית שאינו משמעותי וביצועו אינו נדרש באופן מיידי לאותה תשתית נושא התכנית, כי ביצוע העבודות על פיה יהיה טעון תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה. {{ח:תת|(ב1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), בתוכנית לתשתית לאומית ניתן לכלול הוראות לעניין בנייה למגורים, לשטחי ציבור, לתעסוקה, למסחר ולמלונאות – {{ח:תתת|(1)}} בכל אחד מהמפורטים להלן, ובלבד שהוראות כאמור מתייחסות למקרקעי ישראל בלבד, ואין בו סטייה מהוראות תוכנית מיתאר ארצית משולבת לבנייה, לפיתוח ולשימור (תמ״א 35): {{ח:תתתת|(א)}} תחנה לתחבורה ציבורית, למעט אם בניית התחנה הושלמה; {{ח:תתתת|(ב)}} חניון לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית, למעט אם בניית החניון הושלמה; {{ח:תתתת|(ג)}} מתחם תפעולי הנדרש לטיפול במסילת ברזל ובציוד הדרוש להפעלה של רכבת; {{ח:תתת|(2)}} במקרקעין מיועדים. {{ח:תת|(ב2)}} הוראות כאמור בסעיף קטן (ב1) ייקבעו רק לעניין אותו מגרש שבו נקבעה התשתית הלאומית כאמור בפסקאות (1) ו־(2) של אותו סעיף קטן, ולאחר שניתנה חוות דעת של מתכנן הוועדה כי יש הצדקה לתכנן בנייה כאמור בסעיף קטן (ב1) רישה כחלק בלתי נפרד מתכנון התשתית הלאומית. {{ח:תת|(ב3)}} על תוכנית לתשתית לאומית שהיא תוכנית משביחה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)|בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}}, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה)#סעיף 4א|סעיף 4א(ו) עד (י) לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע״ד–2014}}, כנוסחו במועד תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4758425.pdf|תיקון מס׳ 4}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ג)}} משרד ממשלתי, ועדה מחוזית – בתחום מרחבה, רשות שהוקמה לפי דין, חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח מבנים ותשתיות, מי שיש לו רישיון לפי חוק לעניין תשתית לאומית המאפשר תכנון או הקמה של התשתית הלאומית, גורם מפעיל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 255יד|בסעיף 255יד}}, אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, בצו, בעל קרקע או בעל עניין בקרקע שהוסמך בידי שר התיירות לעניין תכנית לתשתית תיירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 76ב1|סעיף 76ב1(ד)}} או כל גוף אחר שהוסמך לכך לפי החלטת ממשלה, רשאים להכין תכנית לתשתית לאומית ולהגישה לועדה לתשתיות ({{ח:פנימי|פרק ג סימן ה2|בסימן זה}} – מגיש תכנית). {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), במהלך שנה קלנדרית לא יוגשו לוועדה לתשתיות יותר מעשר תכניות למיתקני השנאה לחשמל; אין באמור כדי למנוע הכללת מיתקני השנאה לחשמל בתכניות אחרות המוגשות לוועדה לתשתיות. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא יוגשו לוועדה לתשתיות יותר מחמש תוכניות לבית חולים ציבורי בשנה קלנדרית אחת. {{ח:תת|(ה1)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב1)(2), בתקופה של שלוש שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4758425.pdf|תיקון מס׳ 4}} או מיום אישור תוכנית מטרו הנוגעת לעניין, לפי המאוחר, לא תוגש לוועדה לתשתיות תוכנית לפי סעיף קטן (ב1)(2), אלא בהסכמת הרשות המקומית הנוגעת בדבר; הוראות פסקה זו לא יחולו על תוכנית במתחם תפעולי הנדרש לטיפול במסילת ברזל ובציוד הנדרש להפעלתה של רכבת, במרכז תחבורה משולב, ובתת־הקרקע של תחנה למערכת תחבורה עתירת נוסעים שנקבעה בתוכנית המטרו. {{ח:תתת|(2)}} בחלוף התקופה האמורה בפסקה (1), לא תוגש לוועדה לתשתיות תוכנית שהוראות אותה פסקה חלות עליה אלא לאחר התייעצות עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר. {{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מערכת תחבורה עתירת נוסעים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה)|בחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע״ד–2014}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעין מיועדים“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)#סעיף 58|בסעיף 58 לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מרכז תחבורה משולב“ ו”תוכנית מטרו“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)|בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 4“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4758425.pdf|חוק רכבת תחתית (מטרו) (תיקון מס׳ 4), התשפ״ד–2024}}. {{ח:סעיף|76ב1|הוראות לעניין תשתית תיירות|תיקון: תשע״ו־7}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן אכסון מלונאי“ – מבנה אחד או כמה מבנים במתחם אחד, הכולל 25 יחידות אירוח לפחות, שכולו בבעלות אדם אחד ומנוהל בידי אדם אחד, המיועד לספק בכל עת לציבור הרחב, בתשלום, לפרקי זמן קצרים וקצובים, שירותי לינה ואירוח וכן שירותים נלווים לרבות שירותי הסעדה ובילוי, למטרות פנאי ונופש; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידת אירוח“ – יחידה שנועדה לשמש ללינה, לאירוח ולנופש הכוללת חדר אחד או שניים המיועדים ללינה וכן חדר רחצה ושירותים, ויכול שתכלול נוסף על האמור רק מטבחון אחד, פינת אוכל אחת וחדר רחצה נוסף אחד; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית לתשתית תיירות“ – תכנית לתשתית לאומית לעניין תשתית תיירות. {{ח:תת|(ב)}} שר התיירות לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של משרד התיירות, רשאי להכריז על אחד מאלה כתשתית תיירות: {{ח:תתת|(1)}} מיזם להקמת מיתקן אכסון מלונאי אחד לפחות, הכולל 400 יחידות אירוח לפחות, המוקם במתחם אחד; {{ח:תתת|(2)}} מיזם להקמת שני מיתקני אכסון מלונאיים לפחות, הכוללים יחד 300 יחידות אירוח לפחות, המוקם במתחם בפריסה אזורית או ארצית; {{ח:תתת|(3)}} מיזם להקמת ארבעה מיתקני אכסון מלונאיים לפחות, המוקם במתחם בפריסה אזורית או ארצית; {{ח:תתת|(4)}} תשתית תחבורה שיש בה כדי לשמש גורם משיכה תיירותי ולתרום תרומה של ממש לתיירות באזור. {{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 76ב|סעיף 76ב(ב)}}, בתכנית לתשתית תיירות הכוללת הוראות המאפשרות הקמת מיתקני אכסון מלונאיים כאמור בסעיף קטן (ב)(1), (2) או (3), לפי העניין, בהתאם להכרזתה של אותה תשתית תיירות לפי אותו סעיף קטן, ניתן לכלול הוראות להקמה של אתר, תשתית או בניין נלווים למיתקן אכסון מלונאי בסמיכות גאוגרפית אליו שיש בהם כדי לשמש גורם משיכה תיירותי ולתרום תרומה של ממש לתיירות באזור, והכול ובלבד שהאתר, התשתית או הבניין כאמור נכללו בהכרזה לפי סעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ד)}} שר התיירות רשאי, בהכרזה לפי סעיף קטן (ב), להסמיך בעל קרקע או בעל עניין בקרקע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61א|בסעיף 61א(ב) ו־(ב1)}}, להכין תכנית לתשתית תיירות ולהגישה לוועדה לתשתיות בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 76ב|סעיף 76ב(ג)}}. {{ח:תת|(ה)}} לא ייכללו בהכרזה לפי סעיף קטן (ב) שטחים הנמצאים בסביבה החופית, אלא אם כן הם בתחום רשות עירונית. {{ח:תת|(ו)}} לא ייכלל בהכרזה לפי סעיף קטן (ב) שטח המוקף מכל עבריו בקרקע המיועדת בתכנית מיתאר מחוזית לסוג של שטחים פתוחים. {{ח:תת|(ז)}} שר האוצר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בחודש מרס מדי שנה, על יישומן של הוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348516.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 107 והוראת שעה), התשע״ו–2016}}, לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח. {{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}} {{ח:סעיף|76ג|הוראות מיוחדות לתכנית לתשתית לאומית|תיקון: תשס״ב־3, תשע״ד־2, תשע״ה, תשפ״ג־5}} {{ח:ת}} בהליכים לאישור תכנית לתשתית לאומית שהגיש מגיש תכנית ינהגו לפי הוראות חוק זה שענינן תכנית מיתאר ארצית, בשינויים המפורטים להלן: {{ח:תת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיפים 77}} {{ח:פנימי|סעיף 78|ו־78}} יחולו בשינויים המחויבים, ואולם – {{ח:תתת|(א)}} פרסום בעיתון של הודעה על הכנת תכנית לבניית תשתיות יהיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1א|בסעיף 1א}}, אך יראו כאילו במקום ”בשני עיתונים“ נאמר ”בחמישה עיתונים“, ובמקום ”שלפחות אחד מהם הוא עיתון נפוץ“ נאמר ”שלפחות שניים מהם הם עיתונים נפוצים“; {{ח:תתת|(ב)}} יראו את המועד המאוחר מבין הפרסומים בעיתון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1א|בסעיף 1א}} כמועד הקובע לצורך קביעת תנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 78|בסעיף 78}}; {{ח:תת|(2)}} נכללו בתכנית לתשתית לאומית שינויים של תכנית מיתאר ארצית אחרת או תכנית מיתאר מחוזית, יצוינו בתכנית לתשתית לאומית השינויים גם לתכניות כאמור; {{ח:תת|(3)|(א)}} הועדה לתשתיות תדון בתכנית לתשתית לאומית לאחר שנבדקה בדיקה מוקדמת בידי מתכנן שאינו עובד המדינה, אשר מינה יושב ראש הועדה מתוך רשימת מתכננים שיקבע שר הפנים (להלן בסעיף זה – המתכנן); המתכנן יסיים את בדיקת התכנית וימסור לועדה בכתב את הערותיו בתוך שבעה ימים מיום שהועברה התכנית לועדה; {{ח:תתת|(ב)}} מצא המתכנן כי התכנית שהועברה אינה ערוכה בהתאם להוראות החוק והתקנות או לדרישות הועדה לתשתיות, יחזירה למגיש התכנית, בצירוף הערותיו, כדי שיתקנה; תוקנה התכנית והוחזרה לועדה, יערוך המתכנן בדיקה מוקדמת נוספת וימסור לועדה בכתב את הערותיו בתוך שבעה ימים ממועד הגשתה לועדה או מהמועד שהוחזרה לועדה; {{ח:תת|(4)|(א)|(1)}} תכנית לתשתית לאומית שהוגשה לועדה לתשתיות תועבר, באותו יום שהוגשה לה, ליועץ הסביבתי של הועדה; {{ח:תתתת|(2)}} היועץ הסביבתי ימציא למגיש התכנית, בתוך שבעה ימים מיום שנמסרה לו התכנית, הנחיות להכנת תסקיר השפעה על הסביבה; העתק מההנחיות יומצא למתכנן הועדה לתשתיות; {{ח:תתת|(ב)}} חלק מגיש התכנית על ההנחיות שניתנו לו להכנת התסקיר, רשאי הוא לערור לפני הועדה לתשתיות על ההנחיות או על דרישה להשלמת התסקיר כאמור בסעיף קטן (ד); הועדה תדון ותכריע בערר לאחר שתשמע את העורר ואת היועץ הסביבתי, ותחליט בו בתוך 14 ימים מיום הגשתו; {{ח:תתת|(ג)}} התסקיר יוגש לועדה לתשתיות וליועץ הסביבתי שלה בהתאם להנחיות כאמור בפסקת משנה (א)(2); {{ח:תתת|(ד)}} בתוך שבעה ימים מיום קבלת התסקיר, רשאי היועץ הסביבתי לדרוש ממגיש התכנית להשלים את התסקיר; העתק הדרישה יישלח לועדה לתשתיות; לא נדרשה השלמה כאמור, יראו את התסקיר כאילו הוא שלם; {{ח:תתת|(ה)}} היועץ הסביבתי ימציא את חוות דעתו לועדה לתשתיות ולמגיש התכנית בתוך ארבעה עשר ימים ממועד קבלת התסקיר השלם; {{ח:תת|(5)}} הועדה לתשתיות רשאית לפטור את מגיש התכנית מהגשת תסקיר השפעה על הסביבה או לחייבו להגיש חוות דעת סביבתית במקום התסקיר; {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה2|בסימן זה}}, חוות דעת סביבתית – חוות דעת הבוחנת סוג מסוים של השפעה על הסביבה על ידי תכנית; {{ח:תת|(6)|(א)}} הועדה לתשתיות תדון בתכנית לתשתית לאומית, תחליט להעבירה להערות הועדות המחוזיות, לדחותה או להתנות תנאים להעברתה, ותפרסם את החלטתה, בתוך עשרים ואחד ימים מיום שהוגשה לה התכנית, התכנית המתוקנת או חוות דעת היועץ הסביבתי, לפי הענין ולפי המאוחר מביניהם; {{ח:תתת|(ב)}} החליטה הועדה לתשתיות להעביר תכנית כאמור בפסקת משנה (א) – {{ח:תתתת|(1)}} תפרסם הודעה על העברת התכנית בעיתון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1א|בסעיף 1א}}, אך יראו כאילו במקום ”בשני עיתונים“ נאמר ”בחמישה עיתונים“, ובמקום ”שלפחות אחד מהם הוא עיתון נפוץ“ נאמר ”שלפחות שניים מהם הם עיתונים נפוצים“; {{ח:תתתת|(2)}} תמסור הודעות על העברת התכנית לכל משרד ממשרדי הממשלה, לועדה המקומית של מרחב תכנון ששטח התכנית, כולו או חלקו, בתחומו או גובל בתחומו, וכן לתאגידים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 119ב|בסעיף 119ב(9)(א)}}; {{ח:תתת|(ג)}} תכנית לתשתית לאומית תהיה פתוחה לעיון הציבור במשרד המועצה הארצית, במשרד הועדה המחוזית הנוגעת בדבר ובמשרד הועדה המקומית הנוגעת בדבר; {{ח:תת|(7)}} החליטה הועדה לתשתיות להעביר תכנית לתשתית לאומית כאמור בפסקה (6)(א), ימנה יושב ראש הועדה, באותו יום, חוקר, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 107א|בסעיף 107א(א)}}, לשמיעת ההערות וההשגות שיוגשו לה; {{ח:תת|(8)}} כל מי שרשאי, לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100}}, להגיש התנגדות לתכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 100|באותו סעיף}}, רשאי להגיש השגה על תכנית לתשתית לאומית שהועברה כאמור בפסקה (6), בתוך שישים ימים מיום הפרסום בדבר ההעברה כאמור בפסקה (6)(ב)(1); {{ח:תת|(9)|(א)}} ועדת המשנה לשמיעת השגות של הועדה לתשתיות תדון ותכריע בהשגות, בתוך עשרים ואחד ימים מהיום האחרון להגשת ההשגות; {{ח:תתת|(ב)}} מיד לאחר תום שמיעת ההשגות וההכרעה בהן תחליט הועדה לתשתיות בדבר דחיית התכנית לתשתית לאומית, התנאתה בתנאים, או בדבר הגשתה לאישור הממשלה, עם שינויים או בלא שינויים, לפי הענין; {{ח:תת|(10)}} הועברה תכנית כאמור בפסקה (6) ולא הוגשו לה השגות בתוך התקופה שנקבעה לכך תוגש התכנית לממשלה בתום שלושה ימים מתום המועד להגשת ההשגות, זולת אם החליטה הועדה לתשתיות אחרת בתוך שלושת הימים כאמור; {{ח:תת|(10א)}} הגשת תוכנית לממשלה לפי פסקה (9)(ב) או (10) והכרעת הממשלה או ועדת השרים לענייני תשתיות חיוניות, לפי העניין, לגבי התוכנית, יהיו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א}}, ולעניין זה יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 53א|הסעיף האמור}} כך שבמקום ”מזכיר המועצה הארצית“ יבוא ”מזכיר הוועדה לתשתיות“ ובמקום ”במועצה“ יבוא ”בוועדה לתשתיות“; {{ח:תת|(11)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 156|בסעיף 156}}, לא יחולו {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 2|והתוספת השנייה}} על תכנית לתשתית לאומית. {{ח:סעיף|76ג1|הוראות מיוחדות לעניין שינוי תוכנית לתשתית לאומית|תיקון: תשפ״ג־5}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית מאושרת“ – תוכנית לתשתית לאומית שאישרה הממשלה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית שינוי“ – תוכנית לשינוי של תוכנית מאושרת. {{ח:תת|(ב)}} הוועדה לתשתיות רשאית לדון בתוכנית שינוי ולהחליט לדחותה, להתנותה בתנאים או להגישה לאישור הממשלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 76ג|סעיף 76ג(10א)}} עם שינויים או בלא שינויים, והכול אם מתקיימים בה כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} תוכנית השינוי הוגשה על ידי מי שהגיש את התוכנית המאושרת או מי מטעמו; {{ח:תתת|(2)}} השינוי הכלול בתוכנית השינוי הוא אחד או יותר מאלה, בלבד: {{ח:תתתת|(א)}} שינוי מיקום של מבנה דרך או מבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי למיקום אחר בשטח התוכנית המאושרת; {{ח:תתתת|(ב)}} תוספת שטח כולל המותר לבנייה למבנה דרך או למבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי שאושרו בתוכנית המאושרת, ובלבד שלא תעלה על 30% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית המאושרת, או על 100 מ״ר, לפי הנמוך; {{ח:תתתת|(ג)}} תוספת גובה למבנה דרך או למבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי שאושרו בתוכנית המאושרת, ובלבד שלא תעלה על 3 מטרים מהגובה המותר של אותו מבנה מעל פני הקרקע לפי התוכנית המאושרת; {{ח:תתתת|(ד)}} שינוי גבול התוכנית באופן המרחיב את שטחה, ובלבד שהשטח המוגדל לא יעלה על 5% משטח התוכנית המאושרת או על 300 מ״ר, לפי הנמוך, ושייעודי ההגדלה יהיו ייעודי שטח התוכנית המאושרת; {{ח:תתתת|(ה)}} על אף האמור בפסקת משנה (ד), לעניין תוכנית מאושרת הקובעת תוואי של תשתית לאומית מסוג קו תשתית או דרך – הרחבת התוואי שאושר בתוכנית המאושרת, ובלבד שההרחבה לא תעלה על 10% מרוחב התוואי שאושר בתוכנית המאושרת וטרם חלפו חמש שנים מיום תחילת התוכנית המאושרת; {{ח:תתתת|(ו)}} הוספה, בשטח התוכנית המאושרת, של מבנה דרך או מבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה של אותו מבנה לא יעלה על 100 מ״ר ושגובהו לא יעלה על 5 מטרים; {{ח:תתת|(3)}} הוועדה לתשתיות לא דנה בשינוי הכלול בתוכנית השינוי בדיון להעברת התוכנית המאושרת להערות לפי {{ח:פנימי|סעיף 76ג|סעיף 76ג(6)}} או בדיון להחלטה על הגשה של התוכנית המאושרת לאישור הממשלה, או שהיא דנה בשינוי כאמור, אולם היא סבורה כי עקב שינוי נסיבות או גילוי מידע חדש יש לדון בשינוי. {{ח:תת|(ג)|(1)}} סברה הוועדה לתשתיות כי תוכנית השינוי עלולה לפגוע באדם אשר לו הייתה תוכנית השינוי מועברת להערות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 76ג|בסעיף 76ג(6)}}, היה רשאי להגיש השגה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 76ג|סעיף 76ג(8)}}, לא תחליט בעניינה של תוכנית השינוי לאישור הממשלה לפני שנתנה לאותו אדם במהלך תקופה של 60 ימים הזדמנות להשמיע את טענותיו. {{ח:תתת|(2)}} סברה הוועדה לתשתיות כי תוכנית השינוי עלולה להשפיע על שטחים פתוחים או כי שינוי המוצע בה במבנה דרך פוגע במעבר בעלי חיים, לא תחליט בעניינה של תוכנית השינוי לפני שהתוכנית פורסמה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 76ג|סעיף 76ג(6)}}, וניתנה תקופה של 60 ימים מיום הפרסום להגשת השגות. {{ח:תת|(ד)}} הוגשו טענות או השגות כאמור בסעיף קטן (ג), תחליט הוועדה אם לדחות את תוכנית השינוי, להתנותה בתנאים או להגישה לאישור הממשלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 76ג|סעיף 76ג(10א)}} עם שינויים או בלא שינויים, לפי העניין, בתוך 21 ימים מתום התקופה שבאותו סעיף קטן; הודעה על הכרעה בדבר הטענות או ההשגות ועל נימוקיה תינתן בכתב לאדם שהשמיע את הטענות או ההשגות. {{ח:תת|(ה)}} לא הוגשו טענות או השגות כאמור בסעיף קטן (ג), תוגש תוכנית השינוי לאישור הממשלה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 76ג|לסעיף 76ג(10א)}} בתום 14 ימים מתום התקופה האמורה בסעיף קטן (ג), אלא אם כן הוועדה החליטה אחרת באותם 14 ימים. {{ח:תת|(ו)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 76ג|פסקאות (2) עד (5) ו־(11) של סעיף 76ג}} יחולו על תוכנית השינוי. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ה3|סימן ה׳3: תכנית למיתקן טעון היתר פליטה|תיקון: תשס״ח־9}} {{ח:סעיף|76ד|הוראות מיוחדות לתכנית למיתקן טעון היתר|תיקון: תשס״ח־9}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”תכנית למיתקן טעון היתר“, ”הליך משותף“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 23|בסעיף 23 לחוק אוויר נקי, התשס״ח–2008}} (בחוק זה – חוק אוויר נקי). {{ח:תת|(ב)}} בהליכים לאישור תכנית למיתקן טעון היתר ינהגו לפי הוראות חוק זה בכפוף להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 23|סעיף 23 לחוק אוויר נקי}}. {{ח:תת|(ג)}} לא יינתן היתר לפי חוק זה להקמתו או להפעלתו של מקור פליטה טעון היתר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי|בחוק אוויר נקי}}, אלא אם כן נקבע במפורש בתכנית החלה על הקרקע שלגביה מתבקש ההיתר לפי חוק זה כי היא מיועדת למקור פליטה כאמור. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות}} {{ח:סעיף|77|הודעה על הכנת תכנית|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} מי שרשאי להגיש תכנית למוסד תכנון, רשאי לפנות למוסד התכנון המוסמך להפקיד את התכנית, בבקשה לפרסם הודעה בדבר הכנת התכנית; מצא מוסד התכנון לאחר ששקל בענין כי מן הנכון לעשות כן, יפרסם את ההודעה ברשומות, בעתון ובמשרדי הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר; ההודעה תפרט את תחום התכנית והשינויים המוצעים; הפרסום בעיתון יהיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1א|בסעיף 1א}}; הוצאות הפרסום יחולו על המבקש; אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בסמכות מוסד תכנון לפרסם הודעה על הכנת תכנית מיוזמתו. {{ח:סעיף|78|היתרים וחלוקת קרקע בתקופת ביניים|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} פורסמה ברשומות הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 77|בסעיף 77}}, רשאי מוסד התכנון המוסמך להפקיד את התכנית, לקבוע תנאים שלפיהם יינתנו היתרי בניה, היתרים לשימוש בקרקע או אישור תשריט של חלוקת קרקע בתחום התכנית המוצעת; תוקפם של תנאים אלה יהיה עד להפקדת התכנית, דחייתה או עד שיבוטלו התנאים או שישונו על ידי מי שקבעם, או לפרק זמן שלא יעלה על שלוש שנים, הכל לפי המועד המוקדם יותר; מוסד התכנון רשאי להאריך את תוקפם של התנאים או לשנותם לפרק זמן נוסף שלא יעלה על שלוש שנים מנימוקים מיוחדים שיירשמו; ראה יושב ראש מוסד התכנון כי יש צורך בהארכה נוספת מעבר לשלוש שנים, רשאי הוא לעשות כן, באישור שר הפנים. {{ח:תת|(ב)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת מוסד תכנון לפי סעיף זה רשאי לערור – {{ח:תתת|(1)}} כאשר ההחלטה היא של ועדה מחוזית – למועצה הארצית; {{ח:תתת|(2)}} כאשר ההחלטה היא של ועדה מקומית – לועדת הערר. {{ח:סעיף|79|פטור מתשלומי חובה|תיקון: תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} הוגבלו זכויותיו של פלוני בקרקע מכוח {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}}, רשאי שר האוצר לפטרו, פטור מלא או חלקי, מתשלום כל מס המגיע לאוצר המדינה בקשר לאותה קרקע, או לדחות את מועדי תשלומו, ורשאית רשות מקומית לתת פטור מלא או חלקי מתשלום כל ארנונה, מס או תשלום חובה אחר המגיעים לה מפלוני או לדחות את מועד תשלומם, הכל במידה שהדבר נוגע לתקופה שבה הוגבלו הזכויות ובשים לב לקיפוח ההנאה בקרקע מכוח ההגבלות האמורות. {{ח:סעיף|80|תפקידים מיוחדים בקשר לבטיחות הטיסה}} {{ח:ת}} המועצה הארצית תורה לועדות המחוזיות לקבוע בתכניות המיתאר הוראות הדרושות, לדעת שר הבטחון או שר התחבורה, למען בטיחות הטיסה. {{ח:סעיף|81|ייזום תכניות לבטיחות הטיסה}} {{ח:ת}} מי שהוסמך על ידי שר הבטחון או שר התחבורה רשאי להציע לכל מוסד תכנון תכנית, שינוי תכנית, התלייתה או ביטולה, אם הדבר דרוש, לדעתו, למען בטיחות הטיסה; סמכות זו אינה גורעת מסמכות אחרת לפי חוק זה. {{ח:סעיף|82|ערר על דחיית תכנית בדבר בטיחות הטיסה}} {{ח:תת|(א)}} נדחתה הצעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81}}, רשאי המציע לערור על הדחיה בפני ועדה המורכבת משר הפנים, שר האוצר, שר הבטחון ושר התחבורה, והחלטת הועדה תבוא במקום החלטת מוסד התכנון שדחה את ההצעה. {{ח:תת|(ב)}} הגשת הערר תובא, בדרך המניחה את דעתה של ועדת השרים, לידיעתם של בעלי הזכויות במקרקעין ושל מחזיקיהם העלולים להיפגע על ידי קבלת הערר, ותינתן להם הזדמנות נאותה להגיש את טענותיהם בכתב בפני הועדה או להשמיען בעל־פה בפני נציגי השרים שמהם מורכבת הועדה. {{ח:סעיף|83|תשריט|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} לכל תכנית יצורף תשריט של השטח שעליו היא חלה (להלן – תחום התכנית); אולם אין חובה לצרף תשריט להחלטה על ביטול, שינוי או התליית תכנית שאינם מחייבים שינוי של תשריט התכנית המקורית אלא אם כן מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית החליט אחרת. {{ח:תת|(ב)}} תחום התכנית יחול על שטח המצוי במחוז אחד. {{ח:סעיף|83א|מסמכי לוואי לתכנית|תיקון: תשנ״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} מגיש תכנית יגיש למוסד תכנון יחד עם התכנית, מסמכים הדרושים להסברתה וכל מידע או מסמך אחר שידרוש יושב ראש מוסד התכנון; מוסד התכנון רשאי לדרוש כי המסמכים יתיחסו גם לשטח שהוא מחוץ לתחום התכנית כדי לבחון את ההשפעות ההדדיות של התכנית והשטח זה על זה. {{ח:תת|(ב)}} דרש יושב ראש מוסד התכנון מסמכים כאמור, יקבע גם את המועד להגשתם, ורשאי הוא לקבוע כי התכנית לא תופקד או לא תאושר, בטרם הוגשו המסמכים. {{ח:סעיף|83א1|מועד הגשת תכנית|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}} {{ח:ת}} שר הפנים יקבע תנאים להגשת תכנית שבהתקיימם יראו את התכנית כתכנית שהוגשה לעניין חוק זה, לרבות מועדים לבדיקת התנאים האמורים ותוצאות אי־עמידה במועדים; על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 83א|בסעיפים 83א}} {{ח:פנימי|סעיף 85|ו־85(א)}}, מוסד תכנון או יושב ראש מוסד התכנון לא יהיו רשאים להוסיף תנאים לעניין זה נוסף על התנאים שנקבעו בתקנות כאמור. {{ח:סעיף|83ב|עריכת תסקיר השפעה על הסביבה|תיקון: תשס״ב־2, תשס״ח־9}} {{ח:תת|(א)}} נדרש מגיש תכנית להגיש תסקיר השפעה על הסביבה, ייערך התסקיר וייחתם בידי בעל מקצוע. {{ח:תת|(א1)}} על תסקיר לתכנית למיתקן טעון היתר כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 76ד|בסעיף 76ד}}, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 23|סעיף 23 לחוק אוויר נקי}}. {{ח:תת|(ב)}} השר לאיכות הסביבה יקבע, לסוגי תכניות, את המקצועות, ההשכלה וההכשרה המקצועית, הכישורים והניסיון המקצועי הנדרשים מבעל מקצוע, כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:סעיף|83ג|שמירה על עצים בוגרים|תיקון: תשס״ט־2, תשע״ד־2, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עץ בוגר“ – עץ שגובהו 2 מטרים לפחות מעל פני הקרקע וקוטר גזעו, הנמדד בגובה 130 סנטימטרים מעל פני הקרקע, הוא 10 סנטימטרים לפחות; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית“ – תכנית או חלק מתכנית שניתן להוציא מכוחה היתרים, לרבות תכנית דרך, למעט תכנית שלא ניתן לקבוע במדויק היכן תמומש בפועל ותכנית שלא חלה לגביה חובת הגשת תשריט לפי {{ח:פנימי|סעיף 83|סעיף 83}}. {{ח:תת|(ב)}} בתשריט תכנית יסומנו העצים הבוגרים המצויים בתחומה באופן שיקבע שר הפנים. {{ח:תת|(ג)}} היו בתחום התכנית עצים בוגרים, לא יאשר מוסד התכנון את התכנית אלא לאחר שבחן את הצורך בשמירה עליהם במסגרת מכלול השיקולים התכנוניים; שר הפנים לאחר התייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, יקבע סוגי תכניות שלגביהן יידרש מוסד התכנון להתייעץ עם פקיד היערות, כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת היערות|בפקודת היערות}}, טרם קבלת החלטתו לפי סעיף זה. {{ח:תת|(ד)}} אין בסעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של מוסד תכנון להתנות מתן היתר בתנאים הנוגעים לנטיעת עצים לפי כל דין. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (תכנית הטעונה התייעצות עם פקיד היערות)|תקנות התכנון והבנייה (תכנית הטעונה התייעצות עם פקיד היערות), התשע״ה–2015}}.}} {{ח:סעיף|84|שלבי ביצוע}} {{ח:ת}} כל תכנית תציין את התאריך המשוער לביצועה, ואם יש צורך תקבע שלבים לביצוע והתאריכים לביצוע כל שלב. {{ח:סעיף|85|הפקדה|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} תכנית – למעט תכנית מיתאר ארצית – שהוגשה למוסד תכנון המוסמך לאשרה, תופקד על ידי מוסד התכנון בדרך הקבועה {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|בסימן זה}}, אולם תכנית שלא הוגשה לפי דרישת מוסד התכנון או שאינה מתאימה לדרישות אלה, רשאי הוא לדחותה בלי שתופקד. {{ח:תת|(ב)|(1)}} מוסד תכנון המוסמך לאשר תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת ידון בתכנית ויחליט, בתוך ששים ימים מיום שהוגשה לו, להפקיד את התכנית, לדחותה או להתנות תנאים להפקדתה; יושב ראש מוסד התכנון, רשאי להאריך את תקופת ששים הימים בשלושים ימים נוספים, ולגבי תכנית החלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי או על חלק משמעותי ממנו – בתשעים ימים נוספים. {{ח:תתת|(2)}} דרש יושב ראש מוסד התכנון להגיש מסמכי לוואי לפי {{ח:פנימי|סעיף 83א|סעיף 83א}} כתנאי להפקדת התכנית, או הוחזרה התכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62ב|בסעיף 62ב(ב)}}, יחושבו המועדים הקבועים בסעיף זה ממועד הגשת המסמכים או הגשת התכנית המתוקנת. {{ח:תת|(ג)}} החליט מוסד תכנון על הפקדת תכנית, יירשם הדבר בפרוטוקול אשר ייחתם בידי היושב ראש ומזכיר מוסד התכנון; ההחלטה תישלח לחברי המוסד ולמגיש התכנית בתוך חמישה עשר ימים מקבלתה. {{ח:סעיף|86|שינויים לפני ההפקדה|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} לפני שמוסד התכנון יפקיד תכנית רשאי הוא לדרוש ממגיש התכנית שיכניס בה שינויים או שימלא תנאים, הכל כפי שיורה מוסד התכנון. {{ח:תת|(ב)}} החליט מוסד התכנון להפקיד תכנית בתנאי שיוכנסו בה שינויים או ימולאו תנאים, והשינויים לא הוכנסו או שהתנאים לא מולאו, בתוך ששה חודשים מהמועד שנמסרה למגיש התכנית הודעה על החלטת מוסד התכנון, ואם מוסד התכנון הוא ועדה מקומית – בתוך שלושה חודשים מהמועד האמור, רשאי מוסד התכנון, בתוך שלושים ימים מתום התקופה האמורה, לפי העניין, להחליט לבצע את הדרוש להפקדת התכנית במקומו ועל חשבונו של מגיש התכנית. {{ח:תת|(ג)}} ביצוע השינויים או מילוי התנאים לפי סעיף קטן (ב) על ידי מוסד התכנון ייעשה בתוך שלושים ימים מיום קבלת ההחלטה על ידי מוסד התכנון. {{ח:תת|(ד)}} לא החליט מוסד התכנון לבצע את הדרוש להפקדת התכנית כאמור בסעיף קטן (ב) יראו את החלטת מוסד התכנון על ההפקדה, בתום 30 הימים האמורים בסעיף קטן (ב), כבטלה. {{ח:תת|(ה)}} יושב ראש מוסד התכנון רשאי להאריך כל אחד מהמועדים הקבועים בסעיף זה, אם ראה כי יש הצדקה לכך, ובלבד ששוכנע כי לא יהיה בהארכת המועד כדי להביא לחריגה מהמועדים שנקבעו לאישור התכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 109א|סעיף 109א}}. {{ח:סעיף|86א|הפקדת תכנית מצומצמת|תיקון: תשע״ד־2, תשפ״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} על תכנית בסמכות ועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א)(4), (5), (7), (9), (12) או (15)}}, החלה על מגרש אחד או על מגרשים צמודים, ושטח המגרש או השטח הכולל של המגרשים הצמודים, לפי העניין, אינו עולה על 5,000 מ״ר (בסעיף זה – תכנית מצומצמת), יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, בשינויים אלה: {{ח:תתת|(1)}} הסמכות של הוועדה המקומית לעניין הפקדת התכנית, תהיה נתונה ליושב ראש הוועדה המקומית; {{ח:תתת|(2)}} הבדיקה התכנונית המוקדמת בידי מהנדס הוועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62ב|סעיף 62ב(ה)}} תבוצע בתוך פרק זמן שלא יעלה על שלושים ימים מיום שהוגשה התכנית לוועדה המקומית; חוות הדעת לפי {{ח:פנימי|סעיף 61א|סעיף 61א(ג)(1)}}, יוגשו עד תום המועד לביצוע הבדיקה התכנונית המוקדמת לפי פסקה זו; {{ח:תתת|(3)}} יושב ראש הוועדה המקומית לא יחליט על הפקדת התכנית אלא אם כן מהנדס הוועדה המקומית המליץ בחוות דעתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 61א|סעיף 61א(ג)(4)}}, להפקיד את התכנית; חוות הדעת האמורה תוגש עד תום המועד לביצוע הבדיקה התכנונית המוקדמת לפי פסקה (2); {{ח:תתת|(4)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיף 85(ב)(1)}}, יושב ראש הוועדה המקומית ידון בתכנית ויחליט אם להפקידה, לדחותה או להתנות תנאים להפקדתה, בתוך 45 ימים מיום שהוגשה לו; {{ח:תתת|(5)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 86|בסעיף 86}}, יושב ראש הוועדה המקומית רשאי, לפני שהוא מפקיד תכנית, לדרוש ממגיש התכנית שיכניס בה שינויים או שימלא תנאים, הכול כפי שיורה; דרש יושב ראש הוועדה המקומית כאמור, ימלא מגיש התכנית אחר הדרישה בתוך שלושים ימים ממועד קבלתה; לא עשה כן בתוך התקופה האמורה, יראו את החלטת יושב ראש הוועדה המקומית על ההפקדה, בתום התקופה האמורה, כבטלה; {{ח:תתת|(6)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיפים 78}}, {{ח:פנימי|סעיף 89א|89א(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 97|97}}, {{ח:פנימי|סעיף 97א|97א}}, {{ח:פנימי|סעיף 98|98}}, {{ח:פנימי|סעיף 108|108(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 201|ו־201}} לא יחולו על תכנית מצומצמת. {{ח:תת|(ב)|(1)}} החלטת יושב ראש ועדה מקומית על הפקדת תכנית מצומצמת תישלח לכל חברי ועדת המשנה, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ה)}}, ולנציגים בעלי הדעה המייעצת בתוך שלושה ימים מיום קבלתה. {{ח:תתת|(2)}} כל שניים מבין חברי ועדת המשנה או הנציגים בעלי הדעה המייעצת רשאים לדרוש בכתב, בתוך שבעה ימים מיום קבלת ההחלטה לידיהם, שיתקיים דיון בעניין בוועדת המשנה; הדרישה תכלול את פרטי הנימוקים. {{ח:תתת|(3)}} הוגשה דרישה כאמור בפסקה (2), יידון העניין בישיבה הקרובה של ועדת המשנה, ולא יאוחר מ־15 ימים מיום שהוגשה הדרישה; לא הוגשה דרישה כאמור, רואים את החלטת יושב ראש הוועדה המקומית כהחלטה סופית; התקיים בוועדת המשנה דיון בהתאם לדרישה כאמור, יראו את החלטת ועדת המשנה כהחלטה סופית, ולא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ז)}}. {{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על תכנית שמגיש התכנית הודיע בעת הגשתה כי הוא מבקש שלא להחליט על הפקדתה בדרך הקבועה בסעיף זה. {{ח:סעיף|87||תיקון: תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|88|מקום ההפקדה|תיקון: תשנ״ה־4, תשס״ח־10, תשע״ד־2, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} תכנית מיתאר מחוזית תופקד במשרד הועדה המחוזית והעתקה יועבר למינהל התכנון במשרד הפנים בירושלים; תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, תופקד במשרד הועדה המחוזית ובמשרד הועדה המקומית הנוגעת בדבר. {{ח:תת|(ב)}} תכנית שהופקדה כאמור בסעיף קטן (א), תפורסם באתרי אינטרנט כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} תכנית בסמכות ועדה מקומית – באתר האינטרנט של הוועדה המקומית או באתר האינטרנט של רשות מקומית הנוגעת בדבר; {{ח:תתת|(2)}} תכנית אחרת – באתר האינטרנט של משרד הפנים. {{ח:תת|(ג)}} על תכנית שפורסמה כאמור בסעיף קטן (ב)(1) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 1ב|סעיף 1ב(ב)}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|89|הודעה על הפקדת תכנית|תיקון: תשל״ג, תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} הודעה על הפקדת כל תכנית תפורסם ברשומות ובעתון; הפרסום בעתון יהיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1א|בסעיף 1א}}, וייעשה על ידי מוסד התכנון שהחליט על ההפקדה תוך חמישה עשר ימים מיום ההחלטה על הפקדת התכנית או מיום מילוי תנאי ההפקדה, הכל לפי המאוחר. {{ח:תת|(ב)}} הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם גם במשרדי הרשויות המקומיות שתחום שיפוטן או חלק ממנו כלול בתחום התכנית, ובאין רשות מקומית כאמור – במקום שנוהגים לפרסם בו הודעות פומביות בתחום התכנית; כן תפורסם ההודעה על לוחות המודעות בשכונות הנוגעות בדבר. {{ח:סעיף|89א|פרסום ומסירה של הודעת הפקדה|תיקון: תשס״ג, תשס״ה־4, תשע״ה, תשפ״ד־4}} {{ח:תת|(א)}} הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת תפורסם על חשבון מגיש התכנית, על גבי שלט במקום בולט בתחום התכנית, למשך התקופה שנקבעה להגשת התנגדויות; ההודעה תכלול פרטים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92}} וכן פירוט עיקרי ההבדלים בין המצב התכנוני הקיים לבין התכנית המופקדת. {{ח:תת|(ב)}} כיתוב על שלט כאמור בסעיף קטן (א) יהיה בשפה העברית ואולם במרחב תכנון מקומי שבו האוכלוסיה הדוברת ערבית מהווה לפחות עשרה אחוזים מכלל האוכלוסיה, יהיה הכיתוב גם בשפה הערבית. {{ח:תת|(ב1)}} יושב ראש מוסד התכנון המוסמך להחליט על הפקדת תוכנית כאמור בסעיף קטן (א) רשאי להורות על דרכי פרסום נוספות על האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), אם מצא כי הפרסום לפי הוראות אותם סעיפים קטנים אינו יעיל, בשל נוכחות מעטה של תושבים בשטח שהתוכנית חלה עליו, עקב מצב מיוחד בעורף שהוכרז לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, או עקב אירוע חירום אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90א|בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}}. {{ח:תת|(ג)}} יושב ראש מוסד התכנון המוסמך להחליט על הפקדת תכנית כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מטעמים שיירשמו ובכפוף לתקנות שיתקין שר הפנים, להורות כי על תכנית מסוימת או על סוגי תכניות לא יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), כולן או מקצתן, ורשאי הוא לקבוע דרכי פרסום חלופיות לתכנית שפטר כאמור; שר הפנים יקבע באילו מקרים ונסיבות יכול יושב ראש מוסד התכנון לפטור מהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב). {{ח:תת|(ג1)}} החלטת יושב ראש מוסד תכנון לפי סעיף קטן (ב1) או (ג), תועבר למינהל התכנון ותפורסם באתרי האינטרנט של מינהל התכנון ושל מוסד התכנון. {{ח:תת|(ד)}} נוסף על הוראות סעיף זה, הודעה על הפקדת תכנית כאמור בסעיף קטן (א), החלה על שטח שאינו עולה על 3,000 מ״ר, תפורסם או תימסר לבעלים ולמחזיקים במגרשים הגובלים בתחום התכנית, על חשבון מגיש התכנית, בדרך שיקבע שר הפנים באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (פרסום הודעה על הפקדת תכנית על גבי שלט לפי סעיף 89א לחוק)|תקנות התכנון והבניה (פרסום הודעה על הפקדת תכנית על גבי שלט לפי סעיף 89א לחוק), התשס״ד–2004}}.}} {{ח:סעיף|90|הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מחוזית}} {{ח:ת}} הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מחוזית תפורסם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 89|בסעיף 89}} ונוסף על כך במשרד הועדה המחוזית ובמשרד כל ועדה מקומית שבמחוז. {{ח:סעיף|91|הודעה למוסדות תכנון ומשרדי ממשלה|תיקון: תשל״ג}} {{ח:תת|(א)}} הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מחוזית תימסר – {{ח:תתת|(1)}} לועדה המחוזית של כל מחוז הגובל מרחב תכנון מקומי הכלול, כולו או מקצתו, בתחום התכנית; {{ח:תתת|(2)}} לועדה המקומית של כל מרחב תכנון מקומי הגובל מרחב תכנון הכלול, כולו או מקצתו, בתחום התכנית; {{ח:תתת|(3)}} לכל משרד ממשרדי הממשלה. {{ח:תת|(ב)}} הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מקומית תימסר לועדה המקומית של כל מרחב תכנון מקומי הגובל מרחב התכנון שעליו חלה התכנית וכן לכל משרד ממשרדי הממשלה. {{ח:תת|(ג)}} הודעה על הפקדת תכנית מפורטת תימסר לועדה המקומית של כל מרחב תכנון מקומי הגובל קרקע שבתחום התכנית. {{ח:סעיף|92|תוכן הודעת ההפקדה|תיקון: תשל״ג, תשס״ח־10}} {{ח:תת|(א)}} הודעה על הפקדה תכלול ככל האפשר את מספרי הגוש והחלקה, את שם השכונה ואת הרחוב ומספרי הבתים שהתכנית נוגעת להם; כן תכלול ההודעה את עיקרי הוראות התכנית המופקדת, ואת המען והמועד והגשת התנגדויות לתכנית. {{ח:תת|(ב)}} לא צוינו בהודעה כאמור בסעיף קטן (א) מספרי הגוש והחלקה, הרחוב ומספרי הבתים שהתכנית נוגעת להם, כולם או חלקם, תכלול ההודעה תיאור כללי של הסביבה שבה נמצא תחום התכנית, באופן המאפשר לזהותה. {{ח:סעיף|93|הודעות על הפקדה מיוחדת|תיקון: תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} שר הפנים רשאי לקבוע את דרכי מסירת הודעה על הפקדתה של תכנית לגופים ציבוריים המטפלים בשמירת טבע ונוף, בעתיקות ובערכים היסטוריים, אסתטיים וארכיטקטוניים וכמו כן למוסדות דת, חינוך ותרבות. {{ח:סעיף|94|הודעה על תכניות הנוגעות לטיסה}} {{ח:ת}} הודעה על הפקדת תכנית שיש בה כדי להשפיע על הטיסה האזרחית או הצבאית תימסר גם למי שהוסמך לכך על ידי שר התחבורה או שר הבטחון, הכל לפי הענין. {{ח:סעיף|95|מניעת טענות}} {{ח:ת}} טענה כי הודעת הפקדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 91|סעיפים 91}} {{ח:פנימי|סעיף 93|או 93}} לא נמסרה למי שזכאי לכך, לא תישמע אלא מאותו זכאי עצמו. {{ח:סעיף|96|עיון בתכנית}} {{ח:ת}} כל מעונין בתכנית שהופקדה, רשאי לעיין בה במקום ההפקדה ללא תשלום. {{ח:סעיף|96א|זכות עיון במסמכי מוסד תכנון וחובת פרסום באינטרנט|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} מסמכי תכנית וכל מסמך אחר שהוגש לפי חוק למוסד תכנון הדן בתכנית על ידי מגיש התכנית או מי מטעמו, וכן חוות דעת שהגיש נציג בעל דעה מייעצת לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ג2)}}, חוות דעת היועץ המשפטי ומהנדס הוועדה המקומית שהוגשו לפי {{ח:פנימי|סעיף 61א|סעיף 61א(ג)(1)}}, חוות דעת מהנדס הוועדה המקומית שהוגשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 61א|סעיף 61א(ג)(4)}}, וחוות דעת נציג שר בוועדה המחוזית או גורם אחר שקבע שר הפנים שהוגשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 61ב|סעיף 61ב(ב)}}, יועמדו לעיון הציבור ממועד הגשתם למוסד התכנון. {{ח:תת|(ב)}} מזכיר מוסד תכנון יפרסם מסמכים כאמור בסעיף קטן (א) באתר האינטרנט של מוסד התכנון ויעמידם לעיון הציבור, ורשאי שר הפנים לקבוע הוראות לעניין זה. {{ח:תת|(ג)}} שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר הביטחון ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי מסמכים, למעט הוראות ותשריט של תכנית, שהוראות סעיף זה לא יחולו עליהם, אם מצא שבפרסומם יש חשש ממשי לפגיעה בביטחון המדינה. {{ח:סעיף|97|הוראות לגבי מתן היתר שלא על פי תכנית מופקדת|תיקון: תשנ״ה־4}} {{ח:תת|(א)|(1)}} הפקידה הועדה המקומית תכנית שבסמכותה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61א|בסעיף 61א}}, ועוד לא ניתן לה תוקף, לא יינתן כל היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}} לגבי המקרקעין שבתחום התכנית שלא בהתאם לתכנית המופקדת, אלא באישור הועדה המקומית; לא תדון הועדה המקומית לפי פסקה זו אלא אם כן פורסמה, על חשבון המבקש, הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 149|בסעיף 149}} וניתנה, למי שעלול להיפגע מההחלטה, הזדמנות לטעון טענותיו; החלטת הועדה תישלח לצדדים. {{ח:תתת|(2)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת הועדה המקומית, בדבר מתן היתר על פי סעיף זה, רשאי לערור לועדת הערר. {{ח:תת|(ב)|(1)}} הפקידה הועדה המחוזית תכנית שבסמכותה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61א|בסעיף 61א}} ועוד לא ניתן לה תוקף, לא יינתן כל היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}} לגבי המקרקעין שבתחום התכנית שלא בהתאם לתכנית המופקדת אלא באישור ועדת המשנה להתנגדויות של הועדה המחוזית; לא תדון הועדה המחוזית לפי פסקה זו אלא אם כן פורסמה על חשבון המבקש הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 149|בסעיף 149}} וניתנה למי שעלול להיפגע מהחלטתה הזדמנות לטעון טענותיו; החלטת הועדה תישלח לצדדים. {{ח:תתת|(2)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדת המשנה להתנגדויות של הועדה המחוזית בדבר מתן היתר לפי סעיף זה, רשאי לערור לועדה המחוזית. {{ח:סעיף|97א|היתר על־<wbr>פי תכנית שהופקדה|תיקון: תשמ״א־2, תשמ״ג, תשנ״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיפים 97}} {{ח:פנימי|סעיף 145|ו־145(ב)}}, רשאי מוסד תכנון שהפקיד תכנית, לאשר מתן היתר על פי תכנית שהפקיד אף אם אינו בהתאם לתכנית בת תוקף, אם נתקיימו שניים אלה: {{ח:תתת|(1)}} התכנית שבתוקף אושרה לפני י״ב בטבת התש״י (1 ינואר 1950); {{ח:תתת|(2)}} לא הוגשה התנגדות לתכנית שהופקדה עד תום תקופת ההפקדה, או שבמתן ההיתר אין כדי להשפיע על החלטה בדבר קבלת התנגדות שהוגשה. {{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|פרק ח|פרקים ח׳}}, {{ח:פנימי|פרק ח1|ח׳1}} {{ח:פנימי|פרק ט|ו־ט׳}}, יראו את יום מתן ההיתר לפי סעיף זה כיום תחילת תכנית לגבי המקרקעין שעליהם חל ההיתר. {{ח:סעיף|98|הגבלת פעולות אחרי הפקדת תכנית|תיקון: תשנ״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} מוסד תכנון שהפקיד תכנית, רשאי, אחרי הפקדת התכנית, ועד למתן תוקף לה, לאסור מתן כל היתר לבניה ולשימוש לגבי מקרקעין שבתחום התכנית או לקבוע תנאים למתן היתר כאמור. {{ח:תת|(ב)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדה מקומית לפי סעיף זה, רשאי לערור בפני ועדת הערר. {{ח:תת|(ג)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדה מחוזית לפי סעיף זה, רשאי לערור בפני המועצה הארצית. {{ח:סעיף|99|מקומות קדושים והיסטוריים ובתי־<wbr>קברות}} {{ח:ת}} הוראה בתכנית מיתאר מחוזית או מקומית בדבר שמירת מקום קדוש או בדבר בתי קברות תיערך בהתייעצות עם שר הדתות; הוראה כאמור בדבר שמירה על בנינים או אתרים שיש להם חשיבות היסטורית או ארכיאולוגית תיערך בהתייעצות עם שר החינוך והתרבות. {{ח:סעיף|100|התנגדות|תיקון: תשל״ג, תשנ״ה־4, תשע״ד־2, תשע״ה}} {{ח:ת}} כל מעונין בקרקע, בבנין או בכל פרט תכנוני אחר הרואה את עצמו נפגע על ידי תכנית מיתאר מחוזית או מקומית או תכנית מפורטת שהופקדו, רשאי להגיש התנגדות להן, וכן רשאים להגיש התנגדות להן – {{ח:תת|(1)}} ועדה מקומית, או מהנדס ועדה מקומית, שמרחב התכנון שלה כלול בתחום התכנית או גובל אותו; {{ח:תת|(2)}} רשות מקומית, לרבות ועד מקומי כאמור {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 3|בסעיף 3 לפקודת המועצות המקומיות}}, שאזור שיפוטה כלול בתחום התכנית או גובל אותו; {{ח:תת|(3)}} גוף ציבורי או מקצועי שאושר לכך בדרך כלל על ידי שר הפנים בצו ברשומות ושיש לו ענין ציבורי בתכנית; {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו צווים הקובעים את גופים ציבוריים ומקצועיים הבאים להגשת התנגדות לתכנית מיתאר מחוזית, מקומית או מפורטת שהופקדה ושיש להם ענין ציבורי בה: המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית לישראל, מינהל הפיתוח של קרן קיימת לישראל, מועצת גנים לאומיים ושמורות טבע, הרשות לגנים לאומיים, הרשות לשמורות טבע, החברה להגנת הטבע, המועצה לארץ ישראל יפה, אגודת אדריכלי הנוף, המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אויר בישראל (מלר״ז), אגודת האינג׳ינרים והארכיטקטים בישראל (ק״ת תשל״ד, 535); אגודת האדריכלים בישראל, אגודת הארכיטקטים העצמאית בישראל (ק״ת תשל״ט, 228, 1018); האגודה הגיאוגרפית הישראלית (ק״ת תשמ״ט, 738); אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה, אתרא קדישא (ק״ת תשנ״ג, 431); התאחדות הקבלנים והבונים (ק״ת תשס״א, 486); התאחדות התעשיינים בישראל (ק״ת תשס״ב, 600); המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי (ק״ת תשס״ד, 247); עמותה לקידום התכנון, הבניה והסביבה בישראל (ק״ת תשס״ה, 7); עמותת במקום, מתכננים למען זכויות תכנון (ק״ת תשע״ה, 1887); {{מוקטן|ה}}מועצה לשימור אתרי מורשת ישראל (ק״ת תשע״ז, 606).}} {{ח:תת|(4)}} כל משרד ממשרדי הממשלה; {{ח:תת|(5)}} מתכנן המחוז – לתכנית שבסמכות הועדה המקומית. {{ח:סעיף|101|התנגדות מטעמי בטיחות הטיסה}} {{ח:תת|(א)}} מי שהוסמך לכך על ידי שר התחבורה או שר הבטחון רשאי להגיש התנגדות לתכנית שהופקדה אם מצא שיש בה השפעה על הטיסה האזרחית או הצבאית והגשת ההתנגדות דרושה למען בטיחות הטיסה. {{ח:תת|(ב)}} נדחתה התנגדות לפי סעיף זה, רשאי המתנגד, תוך חמישה־עשר יום מהיום שנמסרה לו הודעה על הדחיה, לערור על הדחיה בפני ועדת השרים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 82|בסעיף 82}}, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 82|אותו סעיף}} יחולו בשינויים המחוייבים לפי הענין. {{ח:סעיף|102|המועד להגשת התנגדות|תיקון: תשל״ג, תשנ״ה־4, תשס״ח־5}} {{ח:ת}} התנגדות לתכנית תוגש תוך חודשיים מהיום שפורסמה הודעה על הפקדתה; ואולם רשאי מוסד התכנון אשר הפקיד את התכנית, לקבוע להגשת התנגדויות תקופה ארוכה יותר, שלא תעלה על שלושה חודשים, הן למקרה מסוים והן לסוג של תכניות; מועד פרסום ההודעה יהיה המועד המאוחר שבין הפרסומים בעתון. {{ח:סעיף|103|מקום הגשת התנגדות|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} התנגדות תוגש על ידי המתנגד – {{ח:תת|(1)}} לתכנית מיתאר מחוזית – למועצה הארצית ועותק לועדה המחוזית הנוגעת בדבר; {{ח:תת|(2)}} לתכנית בסמכות הועדה המחוזית – לועדה המחוזית, ועותק לועדה המקומית הנוגעת בדבר; {{ח:תת|(3)}} לתכנית בסמכות הועדה המקומית – לועדה המקומית, ועותק לועדה המחוזית. {{ח:סעיף|103א|הנמקת התנגדות|תיקון: תשמ״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} התנגדות לתכנית לא תתקבל ולא תידון אלא אם כן הוגשה בכתב בפירוט הנמקות ובליווי תצהיר המאמת את העובדות שעליהן היא מסתמכת. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בנושא ציבורי שענינו שמירת אתרים, טבע, נוף, ואיכות חיים וסביבה, יכול שמתנגד המייצג קבוצת מתנגדים יגיש התנגדות מנומקת, המלווה בתצהיר שלו, ומתנגדים אחרים שהתנגדותם דומה במהותה רשאים להסתמך על התצהיר שהגיש אותו מתנגד. {{ח:סעיף|104|עיון בהתנגדויות|תיקון: תשע״ה}} {{ח:ת}} רשאי לעיין בהתנגדויות כל מי שעלול להיפגע על ידי קבלתן; אולם שר הפנים, בהתייעצות עם שר הבטחון, רשאי לקבוע בתקנות אם ובאיזו מידה תהא התנגדות לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}} פתוחה לעיון. {{ח:סעיף|105|המחליטים בהתנגדות|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ד־2}} {{ח:ת}} המועצה הארצית תדון ותכריע בהתנגדויות לתכנית מיתאר מחוזית; הועדה המחוזית תדון ותכריע בהתנגדויות לתכנית שהופקדה על ידיה; הועדה המקומית תדון ותכריע בהתנגדויות לתכנית שבסמכותה. {{ח:סעיף|106|דיון והכרעה בהתנגדות|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תש״ס־2, תשס״ה־5, תשע״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} הוגשה התנגדות – {{ח:תתת|(1)}} לתכנית מיתאר מחוזית – רשאית הועדה המחוזית הנוגעת בדבר להגיש את חוות דעתה בקשר להתנגדות למועצה הארצית, תוך ארבעים וחמישה ימים מתום המועד להגשת ההתנגדות לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102}}, אלא אם כן קבעה המועצה הארצית מועד אחר; {{ח:תתת|(2)}} לתכנית שהפקידה הועדה המחוזית – רשאית הועדה המקומית הנוגעת בדבר להגיש את חוות דעתה בקשר להתנגדות לועדה המחוזית תוך עשרים ואחד ימים מתום המועד להגשת התנגדויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102}}; {{ח:תתת|(3)}} לתכנית בסמכות הועדה המקומית – רשאי מתכנן המחוז או מי שהוא הסמיך לכך להגיש חוות דעת לועדה המקומית בקשר להתנגדות, תוך 21 ימים מתום המועד להגשת התנגדויות. {{ח:תת|(ב)}} מוסד תכנון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 105|בסעיף 105}}, שאליו הוגשה התנגדות, רשאי לדחותה או לקבלה, כולה או מקצתה, או לשנות את התכנית, ככל המתחייב מקבלת ההתנגדות; היתה קבלת ההתנגדות עלולה, לדעת מוסד התכנון, לפגוע באדם שאף הוא רשאי להגיש התנגדות לתכנית, לא יכריע המוסד בהתנגדות לפני שיתן לאותו אדם הזדמנות להשמיע טענותיו. {{ח:תת|(ג)}} מוסד תכנון שהוגשו אליו התנגדויות זהות במהותן, רשאי להזמין ולשמוע רק מספר מתנגדים מבין מגישי ההתנגדויות, אם לדעתו מייצגים אותם מתנגדים ענין או מקום זהים; כן רשאי מוסד התכנון להחליט כי יימנע משמיעת התנגדות שיש בה חזרה על התנגדות ששמע קודם לכן, שהיא בלתי מנומקת או שהיא נראית על פניה טורדנית או קנטרנית. {{ח:תת|(ד)|(1)}} מצא מוסד תכנון כי התנגדות לתכנית או התנגדות להקלה או לשימוש חורג הוגשה שלא בתום לב והיא טורדנית וקנטרנית, רשאי הוא לחייב את מי שהתנגד, לשלם ליזם התכנית את הוצאות ההליך במוסד התכנון. {{ח:תתת|(2)}} מצא מוסד התכנון כי ההתנגדות היתה מוצדקת, רשאי הוא לחייב את היזם בתשלום הוצאות ההליך למתנגד. {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:סעיף|107|שמיעת התנגדויות בפומבי|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} לדיון בהתנגדויות יוזמנו המתנגד ומגיש התכנית; בתכנית מיתאר מחוזית יוזמן גם מתכנן המחוז ובתכנית שבסמכות הועדה המחוזית גם מהנדס הועדה המקומית, והם יהיו רשאים להשמיע דבריהם לפני המוסד המכריע; שמיעת ההתנגדות תהיה בפומבי. {{ח:סעיף|107א|מינוי חוקר|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”חוקר“ – מי ששר הפנים מינהו, ברשימת חוקרים שפורסמה ברשומות, לשמוע התנגדויות לתכניות, והוא אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} עורך דין בעל ותק של חמש שנים; {{ח:תתת|(2)}} מהנדס רשוי או אדריכל רשוי לפי {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}}, והוא בעל נסיון בתחום התכנון והבניה; {{ח:תתת|(3)}} מי שהיה יושב־ראש מוסד תכנון במשך חמש שנים לפחות; {{ח:תתת|(4)}} בעל הכשרה מקצועית בעניני תכנון ובניה. {{ח:תת|(ב)}} מוסד תכנון הדן בהתנגדויות לתכנית, רשאי למנות חוקר לשמיעת ההתנגדויות שהוגשו לו, אם הוא סבור כי עקב מספר המתנגדים או מהות ההתנגדויות מן הראוי לעשות כן, ואולם לא תמנה הועדה למתקנים בטחוניים חוקר, אלא לאחר שהתייעצה עם שר הבטחון; נתמנה חוקר לאחר שמוסד התכנון החל בשמיעת ההתנגדויות, רשאי החוקר לחזור ולשמוע התנגדויות שכבר נשמעו בפני מוסד התכנון. {{ח:תת|(ג)}} לא מינה מוסד התכנון חוקר לגבי תכנית פלונית, והיה שר הפנים סבור כי מן הראוי לעשות כן, רשאי השר למנות חוקר לאחר ששמע את דעתו של יושב ראש מוסד התכנון בענין. {{ח:תת|(ד)}} על שמיעת ההתנגדויות לפני חוקר יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיפים 106(ב) ו־(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 107|ו־107}} בשינויים המחוייבים; החוקר יגיש למוסד התכנון תמצית ההתנגדויות והמלצותיו לגביהן והוא יוזמן לכל דיון במוסד התכנון בענין התכנית והתנגדות לה. {{ח:תת|(ה)}} שר הפנים רשאי בתקנות לקבוע את סמכויותיו וסדרי עבודתו של חוקר, ובהתייעצות עם שר האוצר – את שכרו. {{ח:תת|(ו)}} המועצה הארצית רשאית לפעול בהתאם להוראותיו של סעיף זה, בשינויים המחוייבים, כשהיא דנה בהערות ובתגובות לתכנית מיתאר ארצית, אם ראתה כי מן הנכון לעשות כן. {{ח:סעיף|108|הכרעה בהתנגדות ואישור תכנית בהעדר התנגדות|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} מוסד תכנון יחליט לאשר או לדחות תכנית הטעונה אישורו רק לאחר עיון בחוות הדעת שהוגשו לפי {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106(א)}} והמלצות החוקר לפי {{ח:פנימי|סעיף 107א|סעיף 107א(ד)}}, אם הוגשו, ולאחר סיום שמיעת ההתנגדויות והכרעה בהן; אישור כאמור, יכול שיהיה מותנה בשינוי התכנית או במילוי תנאים, כפי שיקבע מוסד התכנון. {{ח:תת|(ב)}} הודעה על הכרעה בדבר התנגדויות ועל נימוקיה תינתן בכתב למתנגד ולמי שהשמיע טענות לפי {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106}}. {{ח:תת|(ג)}} הופקדה תכנית ולא הוגשה התנגדות בתוך התקופה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 102|בסעיף 102}}, יראו את התכנית כמאושרת על ידי מוסד התכנון המוסמך לאשרה, בתום שלושים ימים מתום המועד להגשת התנגדויות, זולת אם החליט המוסד אחרת תוך אותם שלושים הימים; ואולם אם התכנית טעונה אישור שר הפנים, לפי {{ח:פנימי|סעיף 109|סעיף 109}}, לא יראו אותה כמאושרת אלא לאחר קבלת אישור השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 109|אותו סעיף}}. {{ח:תת|(ד)}} החליט מוסד תכנון לאשר תכנית או לדחותה, או אישר מוסד תכנון תכנית לפי סעיף קטן (ג), יירשם הדבר בפרוטוקול שייחתם בידי היושב ראש והמזכיר של מוסד התכנון; ההחלטה תישלח לחברי המוסד ולמגיש התכנית בתוך חמישה עשר ימים מיום ההחלטה כאמור; בתכנית מיתאר מחוזית תישלח ההודעה האמורה גם לועדה המחוזית, בתכנית שבסמכות הועדה המחוזית – גם לועדה המקומית, ובתכנית שבסמכות הועדה המקומית גם לועדה המחוזית. {{ח:סעיף|109|סמכויות השר|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשס״ח־5, תשע״ד־2, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} החליט מוסד תכנון להפקיד תכנית, יעביר את התכנית לעיונו של שר הפנים מיד לאחר החלטתו; השר רשאי להורות, תוך 60 ימים מהיום שהועברה אליו התכנית, כי התכנית טעונה אישורו; החליט השר כאמור, יודיע על כך למוסד התכנון הנוגע בדבר תוך עשרה ימים מיום החלטתו. {{ח:תת|(ב)}} החליט השר כי התכנית טעונה אישורו, לא יינתן תוקף לתכנית אלא באישור השר; החלטת השר תינתן תוך 30 ימים מהיום שהתכנית הוגשה לאישורו; לא נתן החלטה תוך תקופה זו, יראו את התכנית כמאושרת על ידי השר. {{ח:תת|(ג)}} שר הפנים רשאי לקבוע סוגי תכניות בסמכות ועדה מחוזית, שהוראות סעיף זה לא יחולו עליהן. {{ח:סעיף|109א|מועדים לסיום הטיפול בתכנית|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשע״ד־2, תשע״ה, תשפ״ג־4}} {{ח:תת|(א)|(1)}} הוועדה המקומית תחליט לאשר תכנית שבסמכותה או לאשרה בשינויים, לקבוע תנאים לאישורה או לדחותה, בתוך 12 חודשים ממועד הגשתה, ולעניין תכנית מצומצמת שחלות לגביה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 86א|סעיף 86א}} – בתוך שמונה חודשים ממועד הגשתה; יושב ראש הוועדה המחוזית רשאי, לבקשת הוועדה המקומית, להאריך את התקופות האמורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו. {{ח:תתת|(2)}} לא החליטה הוועדה המקומית בתכנית שבסמכותה בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יעביר מזכיר הוועדה המקומית, לבקשת מגיש התכנית, את התכנית לוועדה המחוזית; משהועברה התכנית לוועדה המחוזית יועברו סמכויותיה של הוועדה המקומית לגבי אותה תכנית לוועדה המחוזית, לרבות שמיעת ההתנגדויות וההכרעה בהן; הוועדה המחוזית רשאית להמשיך בהליכים מהשלב שאליו הגיעה הוועדה המקומית; הוועדה המחוזית תחליט אם לאשר את התכנית או לאשרה בשינויים, לקבוע תנאים לאישורה או לדחותה (בסעיף זה – תחליט בתכנית), בתוך עשרה חודשים מהמועד שבו התכנית הועברה אליה. {{ח:תתת|(3)}} הדיון בתכנית שהועברה לוועדה המחוזית לפי פסקה (2) יתקיים בוועדת משנה שמינתה הוועדה המחוזית לעניין זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11ב|סעיף 11ב}}; על החלטת ועדת משנה כאמור לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11ד|סעיף 11ד}}; על החלטה כאמור למעט על החלטה על תכנית מצומצמת כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 86א|בסעיף 86א}} יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110}}. {{ח:תתת|(4)}} על אף הוראות פסקאות (1) עד (3), לא אושרה תכנית מצומצמת כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 86א|בסעיף 86א}} בתוך עשרה חודשים מיום שהוחלט על הפקדתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 86א|סעיף 86א}}, יראו את התכנית כבטלה. {{ח:תת|(ב)|(1)}} הוועדה המחוזית תחליט בתכנית שבסמכותה, בתוך 18 חודשים ממועד הגשתה, ורשאי שר הפנים לקבוע תקופה ארוכה יותר לגבי סוגי תכניות שיקבע; יושב ראש המועצה הארצית רשאי, לבקשת הוועדה המחוזית, להאריך את התקופות האמורות, מטעמים שיירשמו. {{ח:תתת|(2)}} לא החליטה הוועדה המחוזית בתכנית שבסמכותה בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יעביר מזכיר הוועדה המחוזית, לבקשת מגיש התכנית, את התכנית למועצה הארצית, ואולם, אם התוכנית היא תוכנית למגורים הכוללת למעלה מ־500 יחידות דיור, יעביר מזכיר הוועדה את התוכנית למועצה הארצית בתוך שבעה ימים מתום התקופה האמורה בפסקה (1), אף אם מגיש התוכנית לא ביקש זאת; משהועברה התכנית למועצה הארצית, יועברו סמכויותיה של הוועדה המחוזית לגבי אותה תכנית למועצה הארצית, לרבות שמיעת ההתנגדויות וההכרעה בהן; המועצה הארצית רשאית להמשיך בהליכים מהשלב שאליו הגיעה הוועדה המחוזית; המועצה הארצית תחליט בתכנית בתוך עשרה חודשים מהמועד שבו התכנית הועברה אליה. {{ח:תתת|(3)}} הדיון בתכנית שהועברה למועצה הארצית לפי פסקה (2) יתקיים בוועדת המשנה שמינתה לעניין זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ד)}}. {{ח:תתת|(4)}} בסעיף קטן זה, ”תוכנית למגורים“ – תוכנית שניתן להוציא מכוחה היתר לבניית יחידות דיור בלא צורך באישור תוכנית נוספת, למעט תוכנית נוספת שהיא תוכנית איחוד או חלוקה כמשמעה {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|בסימן ז׳}}. {{ח:תת|(ג)}} המועצה הארצית תדון ותחליט בתכנית מיתאר ארצית בתוך 12 חודשים מיום שהחליטה על העברת התכנית להערות לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52}}, ולגבי תכנית מיתאר מחוזית – בתוך 12 חודשים מיום שהוועדה המחוזית הגישה לה אותה. {{ח:תת|(ד)}} החליט יושב ראש מוסד תכנון על הארכת מועדים כאמור בסעיפים קטנים (א)(1) או (ב)(1), לפי העניין, יודיע על כך לשר הפנים, בצירוף הנימוקים להחלטתו. {{ח:סעיף|110|ערר בפני המועצה הארצית|תיקון: תשל״ג, תשנ״ה־4, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} על החלטת ועדה מחוזית בדבר אישור תכנית או דחייתה רשאים לערור בפני המועצה הארצית כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} בזכות – {{ח:תתתת|(א)}} שלושה חברי הועדה המחוזית כאחד; {{ח:תתתת|(ב)}} ועדה מקומית או רשות מקומית הנוגעת בדבר; {{ח:תתת|(2)}} ברשות יושב ראש הועדה המחוזית – {{ח:תתתת|(א)}} מגיש התכנית; {{ח:תתתת|(ב)}} מי שהתנגדותו לתכנית נדחתה; {{ח:תתתת|(ג)}} מי שהשמיע טענות לפי {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106(ב)}}. {{ח:תת|(ב)}} בקשת רשות לערור תוגש ליושב ראש הועדה המחוזית, תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצאה לעורר החלטת הועדה המחוזית והוא יתן החלטתו בתוך חמישה עשר ימים. {{ח:תת|(ג)}} יושב ראש הועדה המחוזית רשאי לאצול את סמכותו לפי סעיף זה לממלא מקומו. {{ח:תת|(ד)}} הערר יוגש בתוך שלושים ימים מהיום שבו הומצאה לעורר החלטת הועדה המחוזית, או הרשות לערור, לפי הענין. {{ח:תת|(ה)}} המועצה הארצית תיתן החלטתה תוך תשעים ימים מתום הגשת תשובות המשיבים או מתום המועד להגשת התשובות, כפי שייקבע, הכל לפי המוקדם. {{ח:תת|(ו)}} לבקשת מוסד תכנון רשאי שר הפנים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועד למתן ההחלטה. {{ח:תת|(ז)}} הודעה על ההחלטה בערר תינתן לצדדים תוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה. {{ח:סעיף|111|ערר על החלטת ועדת הערר בפני הועדה המחוזית|תיקון: תשכ״ז, תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} על החלטת ועדת ערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112}} רשאים לערור בפני הועדה המחוזית ברשות יושב ראש ועדת הערר: {{ח:תתת|(1)}} מי שהיה צד להליך בפני ועדת הערר; {{ח:תתת|(2)}} מגיש התכנית; {{ח:תתת|(3)}} מגיש התנגדות; {{ח:תתת|(4)}} מי שהשמיע את טענותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106(ב)}}; {{ח:תתת|(5)}} חבר ועדת הערר; {{ח:תתת|(6)}} נציג בעל דעה מייעצת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ב)}}; {{ח:תתת|(7)}} יושב ראש הועדה המקומית או ועדת המשנה שלה לתכנון ולבניה; {{ח:תתת|(8)}} מהנדס הועדה המקומית; {{ח:תתת|(9)}} מהנדס הרשות המקומית. {{ח:תת|(ב)}} בקשת רשות לערור תוגש ליושב ראש ועדת הערר, תוך שבעה ימים מהיום שבו הומצאה לצדדים בערר החלטה של ועדת הערר, והוא יתן החלטתו תוך חמישה עשר ימים מיום קבלתה. {{ח:תת|(ג)}} התקבלה רשות כאמור, יוגש הערר לועדה המחוזית, תוך שבעה ימים מיום קבלת הרשות; הועדה המחוזית תיתן החלטתה בערר תוך שלושים ימים מהיום שהוגש הערר והחלטתה תהיה סופית. {{ח:תת|(ד)}} הודעה על ההחלטה בערר תינתן לצדדים תוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה. {{ח:סעיף|112|ערר בפני ועדת הערר|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשפ״ג־4}} {{ח:תת|(א)}} על החלטת הועדה המקומית בדבר אישור תכנית שבסמכותה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א}} או דחייתה, רשאים לערור בפני ועדת הערר: {{ח:תתת|(1)}} שניים כאחד מבין חברי הועדה המקומית; {{ח:תתת|(2)}} שניים כאחד מבין הנציגים בעלי הדעה המייעצת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ב)}}; {{ח:תתת|(3)}} שניים כאחד מבין חברי הועדה המחוזית; {{ח:תתת|(4)}} מתכנן המחוז; {{ח:תתת|(5)}} מגיש התכנית; {{ח:תתת|(6)}} מי שהתנגדותו לתכנית נדחתה; {{ח:תתת|(7)}} מי שהשמיע טענות לפי {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106(ב)}}. {{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הייתה הוועדה המקומית כאמור בסעיף קטן (א) ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, יחולו לגבי מי שמנוי בפסקאות (5) עד (7) שבאותו סעיף קטן (בסעיף קטן זה – מגיש ערר מוחרג) הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} מגיש ערר מוחרג רשאי לערור ברשות יושב ראש ועדת הערר; בקשת רשות לערור תוגש ליושב ראש ועדת הערר בתוך התקופה שנקבעה בסעיף קטן (ב); {{ח:תתת|(2)}} יושב ראש ועדת הערר ייתן החלטתו בבקשת רשות לערור בתוך 15 ימים מיום שהוגשה לו; בהחלטתו יביא בחשבון יושב ראש הוועדה, בין היתר, שיקולים אלה: הבקשה מגלה עילה או שהיא מעוררת שאלה בעלת חשיבות או השלכה רחבה והיא אינה קנטרנית או טורדנית; {{ח:תתת|(3)}} ניתנה רשות לערור, יוגש הערר לוועדת הערר בתוך 15 ימים מיום שניתנה הרשות כאמור. {{ח:תת|(ב)}} הערר יוגש בתוך חמישה עשר ימים מיום שהומצאה לעורר החלטת הועדה המקומית. {{ח:תת|(ג)}} ועדת הערר תיתן החלטתה בתוך שישים ימים מיום הגשת הערר. {{ח:תת|(ד)}} הודעה על ההחלטה בערר תינתן בתוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה. {{ח:סעיף|113||תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|114||תיקון: תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|115||תיקון: תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|116|סמכויות מוסד תכנון בערר|תיקון: תשנ״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} מוסד תכנון המוסמך להכריע בערר, רשאי לקבלו, כולו או מקצתו, או לדחותו ולאשר את התכנית, עם או בלי שינויים, או לדחותה. {{ח:תת|(ב)}} מוסד התכנון רשאי להחזיר את התכנית לדיון למוסד התכנון שעל החלטתו הוגש הערר, עם הוראות או בלעדיהן. {{ח:סעיף|117|פרסום אישור תכנית ודחייתה}} {{ח:ת}} הודעה על אישור תכנית לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן זה}} ועל דחייתה תינתן ותפורסם בדרך שנותנים ומפרסמים הודעה על הפקדת אותה תכנית, והיא תינתן למי שזכאי לקבל הודעה על הפקדה כאמור. {{ח:סעיף|118|שמירת תכנית שאושרה ופרסומה|תיקון: תשנ״ה־4, תשס״ח־10, תשע״ד־2, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} תכנית, לאחר שאושרה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן זה}}, תימצא – {{ח:תתת|(1)}} בתכנית מיתאר מחוזית – במשרד הפנים ובמשרד הועדה המחוזית; {{ח:תתת|(2)}} בתכנית מיתאר מקומית או בתכנית מפורטת – במשרד הפנים בירושלים, במשרד הועדה המחוזית ובמשרד הועדה המקומית. {{ח:תת|(ב)}} תכנית, לאחר שאושרה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן זה}}, תפורסם באתר האינטרנט כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} תכנית בסמכות ועדה מקומית – באתר האינטרנט של הוועדה המקומית או באתר האינטרנט של רשות מקומית הנוגעת בדבר; {{ח:תתת|(2)}} תכנית אחרת – באתר האינטרנט של משרד הפנים. {{ח:תת|(ג)}} על תכנית שפורסמה כאמור בסעיף קטן (ב)(1) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 1ב|סעיף 1ב(ב)}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|119|תחילתה של תכנית|תיקון: תשל״ט, תשנ״ה־4, תשס״ח־10}} {{ח:תת|(א)}} תחילתה של תכנית, שאושרה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן זה}}, היא בתום חמישה עשר ימים מיום פרסום הודעה ברשומות או בעתון על דבר אישורה, לפי המועד שבו פורסמה ההודעה האחרונה מבין ההודעות ברשומות או בעיתון. {{ח:תת|(ב)}} מועד פרסום ההודעה ברשומות יהיה המועד הקובע לענין תביעת פיצויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיף 197}}. {{ח:תת|(ג)}} אין חובה לפרסם את מסמכי התכנית והוראותיה ברשומות. {{ח:סעיף|119א|חובת מסירת מידע|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2}} {{ח:ת}} ועדה מקומית תמסור, בכתב, לכל מעונין בקרקע, לפי בקשתו, תוך שלושים ימים, מידע בדבר התכניות הנוגעות לקרקע, בין שהן תקפות, מופקדות או שפורסמה הודעה על הכנתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}} וכן תנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}} החלים על הקרקע, אם נקבעו תנאים כאמור; הועדה תמסור גם מידע בדבר חבות בתשלום היטל השבחה. {{ח:סעיף|119א1|העברת הדיון למוסד תכנון אחר|תיקון: תשע״ח, תשפ״ב־14}} {{ח:ת}} החל מוסד תכנון לדון בתכנית, ובטרם השלים את הדיון בה עברה הסמכות לגבי אותה תכנית לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 31א|סעיפים 31א}} {{ח:פנימי|סעיף 62א|או 62א(א1)(1) או (3), (ג), (ד)(1א)(ג) או (ה1)}}, למוסד תכנון אחר, יעביר מוסד התכנון את הדיון למוסד התכנון האחר, ואולם אם החליט מוסד התכנון על הפקדת התכנית לפני שעברה הסמכות למוסד התכנון האחר, תהיה נתונה לו הסמכות להמשיך ולדון בתכנית בכפוף להוראות לפי חוק זה. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ו1|סימן ו׳1: תכנון דרכים ומסילות ברזל|תיקון: תשנ״ד}} {{ח:סעיף|119ב|הוראות מיוחדות לדרכים|תיקון: תשנ״ד}} {{ח:ת}} בהליכים לאישור תכנית דרך ינהגו לפי הוראות חוק זה, זולת ההוראות המיוחדות והשינויים המפורטים להלן: {{ח:תת|(1)}} המדינה, רשות מקומית, ועדה מקומית, רשות שהוקמה לפי דין או גוף הפועל מטעם המדינה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת הממשלה, רשאים להגיש תכנית דרך לועדה המחוזית הנוגעת בדבר, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 119ג|סעיף 119ג}}; {{ח:תת|(2)}} לענין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיפים 77}} {{ח:פנימי|סעיף 78|ו־78}} – {{ח:תתת|(א)}} פרסום בעתון של הודעה על הכנת תכנית דרך יהיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1א|בסעיף 1א}}, אך במקום ”בשני עתונים“ יבוא ”בשלושה עתונים“ ובמקום ”שלפחות אחד מהם הוא עתון נפוץ“ יבוא ”שלפחות שניים מהם הם עתונים נפוצים“; {{ח:תתת|(ב)}} יראו את מועד פרסום ההודעה בעתונות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1א|בסעיף 1א}} כמועד הקובע לצורך קביעת תנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 78|בסעיף 78}}; {{ח:תת|(3)}} נכללו בתכנית דרך שינוי לתכנית אחרת או הוראות המחייבות שינוי מיתקני תשתית, יצוינו בתכנית הדרך גם השינויים שיידרשו בתכנית ובמיתקנים כאמור; תכנית דרך תהווה כשלעצמה שינוי לתכנית אחרת וניתן יהיה לשנות על פיה מיתקני תשתית, רק אם נקבעו בה במפורש השינויים האמורים. {{ח:תת|(4)}} נכללו מבני דרך בתכנית דרך, יצוינו מבנים אלה בתשריט התכנית; {{ח:תת|(5)}} על אופן הכנתה של תכנית דרך יחולו גם ההוראות שנקבעו לענין זה בתכנית המיתאר הארצית לדרכים; {{ח:תת|(6)}} הוגשה לועדה המחוזית תכנית דרך, לאחר שהתמלאו התנאים {{ח:פנימי|סעיף 119ג|שבסעיף 119ג}}, ימציא מגיש התכנית העתק ממנה לועדה המקומית, וזו תדון בתכנית ותחווה דעתה עליה תוך 30 ימים מיום שהומצא לה העתק התכנית; לא דנה הועדה המקומית בתכנית או לא חיוותה דעתה עליה תוך 30 הימים האמורים, רואים את הועדה המקומית כאילו לא התנגדה להפקדתה; {{ח:תת|(7)}} ועדה מחוזית תדון בתכנית דרך שהוגשה לה לפי פסקה (1), לאחר שהוגשה לה חוות דעת הועדה המקומית או בתום המועד האמור בפסקה (6), לפי המוקדם, ותחליט תוך 30 ימים אם להפקיד את התכנית או לדחותה; {{ח:תת|(8)}} ועדה מחוזית הדנה בתכנית דרך שהוגשה לה, תזמין לדיון את מהנדס הועדה המקומית שבתחומה מצויה התכנית, וכן את מהנדס הועדה המקומית של מרחב התכנון המקומי הגובל, אם לדעת הועדה המחוזית יש לתכנית השפעה על תחום מרחב זה, לשמיעת הערותיהם המקצועיות לתכניות והערות הועדות המקומיות שבהן הם משמשים מהנדסים. {{ח:תת|(9)}} החליטה ועדה מחוזית להפקיד תכנית דרך יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(א)}} הועדה תמסור הודעה על ההפקדה בנוסף למנויים {{ח:פנימי|סעיף 91|בסעיף 91}}, גם לתאגידים הפועלים על פי דין והממונים על שירותי רכבת, בזק, חשמל, מים וביוב, וכן לבעלים של מיתקני תשתית שבתחום התכנית; סברה הועדה המחוזית כי שירותים כאמור ומיתקני תשתית המצויים מחוץ לתחום התכנית, עלולים להיפגע על ידי התכנית, תמסור הודעה על הפקדת התכנית גם לממונים על השירותים ולבעלי המיתקנים האמורים; {{ח:תתת|(ב)}} התנגדות לתכנית החלה בשטח בנוי תוגש תוך 60 ימים מהיום שפורסמה בעתונות ההודעה על הפקדת התכנית הנדונה; התנגדות לתכנית החלה בשטח אחר, תוגש תוך 30 ימים מיום שפורסמה הודעה כאמור; לענין זה, ”שטח בנוי“ – שטח שנועד בתכנית או שתכנית מתירה בו מגורים, משרדים, מסחר, תעשיה, מלונאות, מוסדות ציבור ובנייני ציבור במרחק שאינו עולה על 100 מטרים מגבול תוואי הדרך המתוכננת; {{ח:תתת|(ג)}} הועדה או ועדת משנה שלה, תדון בהתנגדויות ותחליט בהן תוך 30 ימים מתום המועד להגשת ההתנגדויות, ורשאית היא להיעזר לשם כך בחוקר; לא דנה או לא החליטה הועדה בהתנגדויות במועד זה, ימנה שר הפנים, לבקשת מגיש התכנית, תוך 20 ימים ממועד קבלת הבקשה, חוקר לשמיעת התנגדויות והכרעה בהן; במנותו את החוקר יקצוב השר לחוקר את התקופה לשמיעת התנגדויות ולמתן המלצה בהן, ובלבד שלא תפחת מ־30 ימים; הועדה המחוזית תחליט בדבר אישור התכנית או דחייתה מיד לאחר תום שמיעת ההתנגדויות וההכרעה בהן; {{ח:תתת|(ד)}} לא הוגשו התנגדויות לתכנית, יראו את התכנית כמאושרת בידי הועדה, כעבור 20 ימים מתום המועד להגשת התנגדויות, זולת אם החליטה הועדה אחרת בתוך המועד האמור, לפי דרישה של חבר מחבריה אשר הוגשה בתוך 10 ימים מתום המועד להגשת ההתנגדויות; {{ח:תתת|(ה)}} החלטת הועדה על הפקדת תכנית או על אישורה, תירשם בפרוטוקול אשר ייחתם בידי יושב ראש הועדה ומזכיר הועדה, ויישלח לחברי הועדה ולמגיש התכנית בתוך 14 ימים מיום ההחלטה כאמור; {{ח:תתת|(ו)}} המועדים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109(א) ו־(ב)}} יהיו 30 ימים; ואולם אם הוגשו התנגדויות לתכנית, יהיה המועד האמור {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109(ב)}} 60 ימים; {{ח:תת|(10)}} תחילתה של תכנית דרך שאושרה, למעט לענין {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}, בתום 15 ימים מיום פרסום הודעה בעתון על אישורה. {{ח:סעיף|119ג|תסקיר השפעה על הסביבה|תיקון: תשנ״ד, תשנ״ה־4, תשע״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} בטרם תוגש תכנית דרך לועדה מחוזית, יכין מגיש התכנית תשריט דרך, בהתאם להנחיות מתכנן המחוז, ויגישו לנציג השר לאיכות הסביבה בועדה המחוזית ({{ח:פנימי|פרק ג סימן ו1|בסימן זה}} – יועץ סביבתי), למתכנן המחוז ולמהנדס הועדה המקומית הנוגעת בדבר; יועץ סביבתי שקיבל תשריט כאמור, יחזירו למגיש התכנית תוך 15 ימים מיום שקיבל את התשריט, ורשאי הוא לדרוש ממגיש התכנית, בתוך 15 הימים האמורים, להכין תסקיר השפעה על הסביבה; דרש היועץ הסביבתי הכנת תסקיר כאמור, ינחה את מגיש התכנית בדבר הכנתו; העתק מההנחיות יומצא למתכנן המחוז ולמהנדס הועדה המקומית. {{ח:תת|(ב)}} הנחיות להכנת תסקיר כאמור בסעיף קטן (א), יהיו בהתאמה לרמת התכנית, סוגה ומקומה. {{ח:תת|(ג)}} סבר מגיש תכנית הדרך כי לא נדרש תסקיר או חלק על ההנחיות שניתנו לו להכנתו, רשאי הוא לערור בפני הועדה המחוזית על הדרישה או ההנחיות או על דרישה להשלמת התסקיר כאמור בסעיף קטן (ה); הועדה תדון בערר, לאחר שתשמע את העורר ואת היועץ הסביבתי, ותחליט בו תוך 15 ימים מיום הגשתו; מגיש תכנית הדרך לא יוכל לערור על הדרישה להכנת תסקיר במקרים שהכנתו נדרשת לפי הוראות תכנית בת־תוקף. {{ח:תת|(ד)}} התסקיר יוגש ליועץ הסביבתי, לועדה המחוזית ולועדה המקומית. {{ח:תת|(ה)}} תוך 15 ימים מיום קבלת התסקיר, ואם בשטח התכנית נכלל מתחם תפעולי הנדרש לצורכי הטיפול במסילת ברזל ובציוד הדרוש להפעלתה של רכבת (בסעיף קטן זה – תכנית הכוללת מתחם תפעולי) – בתוך 30 ימים מהיום האמור, רשאי היועץ הסביבתי לדרוש ממגיש התכנית להשלים את התסקיר; העתק הדרישה יישלח לועדה המחוזית ולועדה המקומית; לא נדרשה השלמה כאמור, יראו את התסקיר כאילו הושלם; היועץ הסביבתי ימציא את חוות דעתו למגיש התכנית ולוועדות המחוזית והמקומית תוך 30 ימים ממועד קבלת התסקיר המושלם, ובתכנית הכוללת מתחם תפעולי – בתוך 90 ימים מהמועד האמור. {{ח:תת|(ו)}} התסקיר וחוות הדעת האמורה, במלואה או בחלקה, ייכללו במסמכי תכנית הדרך עם הפקדתה ובעת אישורה, ככל שתחליט על כך הועדה המחוזית. {{ח:תת|(ז)}} לא הציג היועץ הסביבתי דרישה להכנת תסקיר או לא נתן הנחיות להכנתו כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מתכנן המחוז להציג דרישה וליתן הנחיות כאמור, תוך 30 ימים מתום 15 הימים האמורים בסעיף קטן (א), לאחר שהתייעץ עם גורם מקצועי כפי שיראה לנכון; עשה כך מתכנן המחוז, יבוא הוא במקום היועץ הסביבתי לכל דבר וענין האמורים בסעיפים קטנים (ג) עד (ה). {{ח:תת|(ח)}} לא הגישו היועץ הסביבתי או מתכנן המחוז את חוות דעתם בתוך המועדים האמורים בסעיפים קטנים (ה) ו־(ז), תדון הועדה בתכנית הדרך ותחליט בה. {{ח:סעיף|119ד|פיצויים|תיקון: תשנ״ד, תשע״ז־8}} {{ח:תת|(א)}} הוגשה תכנית דרך בידי המדינה או מטעמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 119ב|בסעיף 119ב(1)}} או בידי רשות שהוקמה לפי דין שאינה רשות מקומית או ועדה מקומית, וחויבה ועדה מקומית בתשלום פיצויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיף 197}} עקב אישור התכנית, ישפה מגיש התכנית כאמור את הועדה המקומית, ב־70 אחוזים מסכום הפיצויים; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל הסכמה אחרת בין הנושאים בתשלום הפיצויים או השיפוי ובין הזכאים להם. {{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), חויבה ועדה מקומית שבתחומה מועצה אזורית בפיצויים כאמור באותו סעיף קטן, לראשונה לעניין תכנית דרך מסוימת, ואין עוד זכות להגיש על החיוב האמור ערר או ערעור, רשאית היא לפנות לוועדת השיפוי שהוקמה לפי סעיף קטן (א2) (בסעיף זה – ועדת השיפוי), בבקשה להעלאת שיעור השיפוי הקבוע בסעיף קטן (א) לגבי כלל הפיצויים שחויבה או שתחויב בהם עקב אישור התכנית כאמור. {{ח:תת|(א2)|(1)}} תוקם ועדת שיפוי לטיפול בבקשות לפי סעיף קטן (א1), שחבריה הם: {{ח:תתתת|(א)}} הממונה על התקציבים במשרד האוצר או נציגו, והוא יהיה היושב ראש; {{ח:תתתת|(ב)}} נציג שר התחבורה והבטיחות בדרכים; {{ח:תתתת|(ג)}} נציג שר הפנים; {{ח:תתתת|(ד)}} נציג הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של מועצות אזוריות; {{ח:תתתת|(ה)}} יושב ראש ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה שאינה במחוז שבו אושרה תכנית הדרך נשוא הבקשה, שימנה שר האוצר. {{ח:תתת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}} {{ח:תתת|(2)}} שני חברי ועדת השיפוי, ובהם היושב ראש, יהיו מניין חוקי בישיבותיה. {{ח:תת|(א3)}} ועדת השיפוי תחליט בבקשה כאמור בסעיף קטן (א1) בהתחשב בתועלת הכלכלית לוועדה המקומית ולמועצה האזורית שבתחומן חלה תכנית הדרך, הנובעת מהשבחה עתידית צפויה במקרקעין שבתחומן עקב ביצוע התכנית, במישרין או בעקיפין, ובהתקיים תועלת כלכלית כאמור – בהתחשב גם בחוסנן הכלכלי של הוועדה המקומית והמועצה האזורית האמורות. {{ח:תת|(א4)}} ועדת השיפוי תחליט בבקשה כאמור בסעיף קטן (א1) בתוך 60 ימים מיום שהוגשה לה, ורשאית היא להאריך את המועד האמור ב־60 ימים נוספים; היו הקולות בוועדת השיפוי שקולים, תועבר הבקשה לשר האוצר ושר הפנים, והם יחליטו בבקשה בתוך 60 ימים מיום העברתה אליהם. {{ח:תת|(א5)}} לא החליטה ועדת השיפוי או לא החליטו השרים בבקשה כאמור בסעיף קטן (א1) במועדים האמורים בסעיף קטן (א4), לפי העניין, ישפה מגיש התכנית את הוועדה המקומית במלוא סכום הפיצויים שחויבה או שתחויב בהם בשל אותה תכנית דרך. {{ח:תת|(ב)}} לענין חיוב מגיש תכנית דרך בשיפוי על תשלום פיצויים כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 198|סעיפים 198}} {{ח:פנימי|סעיף 199|ו־199}} בשינויים אלה: {{ח:תתת|(1)}} מגיש תכנית הדרך יצורף ויהיה צד בכל שלבי הדיונים וההתדיינויות במוסד תכנון, בבית משפט או בהליך בוררות בקשר לפיצויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיף 197}} וכן יהיה, לפי דרישתו, צד לכל הסכם בקשר לכך; {{ח:תתת|(2)}} החלטות הועדה המקומית והועדה המחוזית בדבר גובה הפיצויים יינתנו בהסכמת מגיש התכנית; לא היתה הסכמה בין אחת מהועדות האמורות לבין מגיש התכנית, יכריעו במחלוקת שר האוצר ושר הפנים. {{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו רק על תכנית דרך שאושרה אחרי יום כ׳ באייר התשנ״ד (1 במאי 1994). {{ח:קטע3|פרק ג סימן ו2|סימן ו׳2: מיתקני גז טבעי|תיקון: תשס״ב}} {{ח:סעיף|119ה|מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד|תיקון: תשס״ב, תשע״ד־2}} {{ח:ת}} לענין מיתקן גז כאמור {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 26|בסעיף 26 לחוק משק הגז הטבעי}}, יחולו, גם ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 26|הסעיף האמור}}. {{ח:סעיף|119ו|רישוי מיתקני גז|תיקון: תשס״ב, תשע״ה, תשע״ו־4}} {{ח:תת|(א)}} היתר להקמת מיתקן גז כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|בחוק משק הגז הטבעי}} (בסעיף זה – מיתקן גז), למעט מיתקני גז {{ח:פנימי|סעיף 119ה|שסעיף 119ה}} חל עליהם, יינתן בידי רשות הרישוי למיתקני גז טבעי שתורכב מיושב ראש הועדה המחוזית לתכנון ולבניה והוא יהיה היושב ראש, מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית שבתחומה נמצא מיתקן הגז; מי שמוסמך לפי דין למנות את חברי רשות הרישוי למיתקני גז טבעי, למעט מהנדס הוועדה המקומית, רשאי למנות להם ממלא מקום, אחד או יותר; חבר רשות הרישוי שהוא מהנדס הוועדה המקומית רשאי למנות לו ממלא מקום, אחד או יותר, ובלבד שמתקיימים בו התנאים כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית)#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), התשנ״ב–1992}}; {{ח:תת|(ב)}} שר הפנים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יתקין תקנות בדבר דרכי הרישוי של מיתקני גז, הליכי הרישוי של מיתקנים כאמור והמועדים שיחולו לענין הליכים אלה, ובלבד שאם הוגשה בקשה להיתר בהתאם לתקנות כאמור, ורשות הרישוי למיתקני גז טבעי לא נתנה את החלטתה בתוך 60 ימים מיום הגשת הבקשה, יראו כאילו ניתן היתר להקמת מיתקן הגז בהתאם לבקשה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (רישוי מיתקני גז טבעי)|תקנות התכנון והבניה (רישוי מיתקני גז טבעי), התשס״ג–2003}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)|תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד), התשס״ז–2006}}.}} {{ח:סעיף|119ז|ועדת המשנה לתכניות עבודה|תיקון: תשע״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} תקום ועדת משנה של המועצה הארצית לתכניות עבודה, שתדון בתכניות עבודה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 25א|סעיף 25א לחוק משק הגז הטבעי}} (בסעיף זה – הוועדה). {{ח:תת|(ב)}} בוועדה יכהנו חברים אלה מבין חברי המועצה הארצית: {{ח:תתת|(1)}} מנהל מינהל התכנון או נציגו, והוא יהיה היושב ראש; {{ח:תתת|(2)}} שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים או נציגו; {{ח:תתת|(3)}} ראש רשות מקומית שתמנה המועצה הארצית מבין חבריה המנויים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ב)(6) ו־(7)}}. {{ח:תת|(ג)}} שר האוצר ימנה מזכיר לוועדה, ויכול שימנה אותו מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}} {{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב)}} לא יחולו על הוועדה. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: חלוקה חדשה}} {{ח:סעיף|120|הגדרה}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|בסימן זה}}, ”מגרש“ – לרבות דרך. {{ח:סעיף|121|איחוד וחלוקה בהסכמה ושלא בהסכמה|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ט, תשפ״ב־8}} {{ח:ת}} בתכנית מיתאר מקומית ובתכנית מפורטת מותר לקבוע גם הוראות – {{ח:תת|(1)}} בדבר איחוד מגרשים, הן בהסכמת בעליהם והן שלא בהסכמתם; {{ח:תת|(2)}} בדבר חלוקתם של מגרשים בין בעליהם, הן למגרשים בבעלות משותפת והן למגרשים בבעלות נפרדת, הן בהסכמת הבעלים והן שלא בהסכמתם (להלן – חלוקה חדשה). {{ח:תת|(3)}} בדבר איחוד או חלוקה כאמור בפסקאות (1) ו־(2), הכוללים מגרש תלת־ממדי, ובלבד שמתקיימות הוראות {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69(א)(1א)}}. {{ח:סעיף|122|חלוקה שלא בהסכמה|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} חלוקה שלא הושגה עליה הסכמתם של כל הבעלים הנוגעים בדבר, יחולו עליה הוראות מיוחדות אלה: {{ח:תת|(1)}} כל מגרש שיוקצה יהיה קרוב, ככל האפשר, למקום בו היה קודם מגרשו של מקבל ההקצאה; {{ח:תת|(2)}} שוויו של המגרש שיוקצב כאמור ביחס לשוויים של סך כל המגרשים החדשים שנוצרו על ידי החלוקה, יהיה, ככל האפשר, כשוויו של המגרש הקודם של מקבל ההקצאה ביחס לשוויים של סך כל המגרשים הקודמים; {{ח:תת|(3)}} לא היתה אפשרות לשמור על מלוא היחסיות כאמור, יהיה מקבל ההקצאה, ששווי מגרשו החדש נמוך ביחס משוויו של מגרשו הקודם, זכאי לקבל מהועדה המקומית תשלום ההפרש, ומקבל ההקצאה ששווי מגרשו החדש גבוה ביחס משוויו של מגרשו הקודם, חייב לשלם לועדה המקומית את ההפרש; {{ח:תת|(4)}} מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית יחליט אם ובאיזו מידה אפשר לשמור על היחסיות בשווי המגרש החדש שהוקצה, או על קרבת מקומו למגרש הקודם, אולם רשאי מוסד התכנון לקבוע כי החלטה בדבר זכויות בעלי המגרשים הכלולים בתכנית שהוכנה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן זה}}, תועבר לבורר שהסכימו עליו בעלי המגרש והועדה המקומית; לא הסכימו בעלי המגרש והועדה המקומית על בורר מוסכם, ימנה אותו יושב ראש ועדת הערר בהתייעצות עם יושב ראש הועדה המחוזית; הבורר שמונה, בין בהסכמה ובין שלא בהסכמה, יקבע את שכרו ואת החייבים בתשלומו; הוא ינמק את החלטתו לגבי הזכאות כאמור אם דרש זאת מוסד התכנון או אחד הצדדים; על הבוררות יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבוררות|חוק הבוררות, התשכ״ח–1968}}, בכפוף להוראות סעיף זה; {{ח:תת|(5)}} שום דבר בסעיף זה לא יתפרש כאילו מותר בתכנית לחלוקה חדשה לסטות מהוראות תכנית מיתאר המחייבת במקום. {{ח:סעיף|123|רישום הערה בפנקסי המקרקעין|תיקון: תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} הופקדה תכנית לחלוקה חדשה, יעביר יושב ראש מוסד התכנון שהפקיד את התכנית העתק ממנה ללשכת רישום המקרקעין הנוגעת בדבר, ורשם המקרקעין ירשום הערה על יד כל חלקה רשומה העשויה להיפגע על ידי התכנית. {{ח:סעיף|124|תחילה|תיקון: תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} תחילת תקפה של חלוקה חדשה היא ביום תחילת תקפה של התכנית שבה נכללה החלוקה. {{ח:סעיף|125|רישום חלוקה בפנקסי המקרקעין על פי תכנית|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשנ״ט}} {{ח:תת|(א)}} בתוך שמונה חודשים מיום תחילת תוקפה של החלוקה החדשה, יגיש יושב ראש הועדה המקומית, שבתחומה אושרה תכנית החלוקה החדשה, למנהל כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המדידות|בפקודת המדידות}} (בסעיף זה – המנהל), תכנית לצורכי רישום התואמת את התכנית של החלוקה החדשה שאושרה; בתוך חודשיים מהיום שהועברה התכנית למנהל, יאשרה ככשרה לרישום בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת המדידות|לפקודת המדידות}} {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|וחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}, אם מצא כי התכנית ראויה לרישום כאמור. {{ח:תת|(ב)}} בתוך שמונה חודשים מהיום שאושרה תכנית ככשרה לרישום לפי סעיף קטן (א), יעביר יושב ראש הועדה המקומית ללשכת רישום המקרקעין הנוגעת בדבר את התכנית, וכן את העתק התכנית לחלוקה החדשה שאושרה על תשריטיה, כשהוא חתום על ידיו, ורשם המקרקעין ירשום את החלוקה בהתאם לתכנית בתוך חודשיים מהיום שהועברו אליו התכנית והעתק התכנית כאמור. {{ח:תת|(ג)}} אי שמירת המועדים האמורים בסעיף זה לא תפגע בתוקפה של החלוקה החדשה ובזכויות שנרכשו מכוח {{ח:פנימי|סעיף 124|סעיף 124}}. {{ח:סעיף|126|השפעת חלוקה חדשה על שעבודים|תיקון: תשכ״ז}} {{ח:תת|(א)}} שעבוד, שהיה ערב תחילת תקפה של חלוקה חדשה על אחת החלקות שבחלוקה, הולך אחרי בעלה הקודם, ויהיה על החלקה או על החלקות שהוקצו לו בחלוקה החדשה. {{ח:תת|(ב)}} היה השעבוד זכות מעבר, זכות שאיבת מים או זכות אחרת כיוצא באלה שאינן נתונות להעברה לחלקה שבמקום האחר, תישאר הקרקע כפופה לשעבוד גם אחרי החלוקה; אולם מותר לקבוע בתכנית הוראות בדבר הפקעת זכויות אלה או שינוין, והוראות חוק זה בדבר הפקעת בעלות או פגיעה אחרת בה יחולו על הפקעה או שינוי כאמור, בשינויים המחוייבים לפי הענין. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”שעבוד“ – משכנתה וכל זכות חפצית שיש בה כדי להגביל את הבעלות בקרקעות, וכן שכירות, איסור העברה, עיקול או הערה בפנקסי המקרקעין. {{ח:סעיף|127|איחוד מגרשים שלא בהסכמת הבעלים|תיקון: תשנ״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} אוחדו מגרשים על פי תכנית, שלא בהסכמת כל הבעלים, ולא חולקו שנית למגרשים נפרדים בין בעליהם, או חולקו כולם או מקצתם, למגרשים משותפים, זכאי בעל מגרש שלא הסכים לאיחוד לתבוע מהועדה המקומית שתרכוש את חלקו במגרשים המאוחדים או המשותפים. {{ח:תת|(ב)}} בעל מגרש שלא הסכים לאיחוד, רשאית הועדה המקומית, בהודעה, לקבוע לו מועד של ששה חדשים לפחות שבו עליו להגיש לה תביעה כאמור בסעיף קטן (א); לא הוגשה התביעה תוך המועד שנקבע, לא יהיה בעל המגרש רשאי עוד להגישה. {{ח:תת|(ג)}} על רישום איחוד מגרשים ללא הסכמת כל הבעלים יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיף 125}}, בשינויים המחוייבים לפי הענין. {{ח:תת|(ד)}} איחוד מגרשים על פי תכנית לא ישפיע על זכויותיו של מי שהיתה לו לפני האיחוד זכות על פי שכירות באחד המגרשים המאוחדים, או זכות מעבר, זכות שאיבת מים או זכות אחרת כיוצא באלה; אולם מותר לקבוע בתכנית הוראות בדבר הפקעת זכויות אלה או שינוין, והוראות חוק זה בדבר הפקעת בעלות או פגיעה אחרת בה יחולו על הפקעה או שינוי כאמור, בשינויים המחוייבים לפי הענין. {{ח:סעיף|128|הבטחת הזכויות של בעל משכנתה}} {{ח:ת}} הגיע לבעל מגרש תשלום מהועדה המקומית מכוח {{ח:פנימי|סעיף 122|סעיף 122}} או מכוח {{ח:פנימי|סעיף 127|סעיף 127}} והיה המגרש ממושכן במשכנתה, תפקיד הועדה המקומית את הסכום המגיע ממנה בבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא המגרש, ובית המשפט יחליט למי ישולם הסכום בשים לב לזכויותיהם של בעל המגרש ושל בעל המשכנתה. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ח|סימן ח׳: סולם העדיפויות של תכניות}} {{ח:סעיף|129|תכנית מיתאר מקומית}} {{ח:ת}} תכנית מיתאר מקומית – כוחה יפה מתכנית מפורטת, אם לא נאמר אחרת בתכנית המיתאר. {{ח:סעיף|130|תכנית מיתאר מחוזית}} {{ח:ת}} תכנית מיתאר מחוזית – כוחה יפה מתכנית מיתאר מקומית ומתכנית מפורטת אם לא נאמר אחרת בתכנית המיתאר המחוזית. {{ח:סעיף|131|תכנית המיתאר הארצית}} {{ח:ת}} תכנית המיתאר הארצית – כוחה יפה מכל תכנית אחרת, אם לא נאמר אחרת בתכנית המיתאר הארצית. {{ח:סעיף|132|תקנות לפי החוק}} {{ח:ת}} תקנות לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} – כוחן יפה מכוחה של תכנית, אם לא נאמר אחרת בתקנות; אולם אין בכוחן כדי לפגוע בתכנית שאושרה כדין לפני התקנתן. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ט|סימן ט׳: ביטול תכניות, שינוין והתלייתן}} {{ח:סעיף|133|סמכות מוסד תכנון|תיקון: תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} מוסד תכנון שבסמכותו לאשר תכנית, מוסמך, באותה הדרך, לשנותה, לבטלה או להתלותה ובלבד שלמגיש התכנית תינתן, ככל האפשר, הזדמנות להשמיע דעתו. {{ח:סעיף|134|סמכות הועדה המחוזית|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשע״ד־2}} {{ח:ת}} הועדה המחוזית רשאית, לאחר שנתנה לועדה המקומית הזדמנות להשמיע דעתה, או על פי בקשת הועדה המקומית, לבטל, להתלות או לשנות כל תכנית שבסמכות הועדה המקומית. {{ח:סעיף|135||תיקון: תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|136||תיקון: תשכ״ז, תשמ״ח־2, תשמ״ט־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: חלוקה ואיחוד של קרקעות}} {{ח:סעיף|137|תשריט חלוקת קרקע}} {{ח:ת}} בעל קרקע שחלה עליה תכנית שאושרה ושאיננה כוללת חלוקת קרקע, רשאי להגיש לאישור הועדה המקומית תשריט לחלוקת אותה קרקע; לא יינתן היתר לבניה על הקרקע כאמור אלא בהתאם לתשריט חלוקת קרקע (להלן {{ח:פנימי|פרק ד|בסימן זה {{ח:הערה|[צ״ל: בפרק זה]}}}} – תשריט) שאושר או, באין תשריט כאמור, בהסכמת הועדה המחוזית. {{ח:סעיף|138|פרטי התשריט}} {{ח:ת}} תשריט יפרט באופן ברור את גבולות הקרקע, את גבולותיהן של החלקות המוצעות, את דרכי הגישה לכל חלקה, כפי שהן בתכנית שאושרה, וכל פרט שתדרוש הועדה המקומית כדי לאפשר לה לבדוק את התאמת החלוקה לתכנית שאושרה. {{ח:סעיף|138א|תשריט הכולל מגרש תלת־<wbr>ממדי|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} ועדה מקומית לא תאשר תשריט הכולל מגרש תלת־ממדי, אלא אם כן מתקיימים כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} אין מניעה לרשום את המגרש כחלקה תלת־ממדית לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 14ז|סעיף 14ז לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}; {{ח:תתת|(2)}} גבולות המגרש התלת־ממדי נקבעו בתכנית או סומנו בהתאם להליך שיקבע השר בתקנות. {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישום מגרש תלת-ממדי)|תקנות התכנון והבנייה (רישום מגרש תלת־ממדי), התש״ף–2020}}.}} {{ח:תת|(ב)}} הוגשה בקשה לאישור תשריט לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} לעניין מגרש תלת־ממדי המיועד לשימושים שאינם שימושים לצורכי ציבור כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188(ב)}}, ובתכנית החלה על השטח שבו נמצא המגרש אין הוראות לעניין מגרש תלת־ממדי, יהיה התשריט טעון הסכמה של הוועדה המחוזית; שר המשפטים, בהסכמת השר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו כי תשריט כאמור אינו טעון הסכמה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (תוכניות ותשריטים של מגרש תלת-ממדי)|צו התכנון והבנייה (תוכניות ותשריטים של מגרש תלת־ממדי), התשפ״ד–2024}}.}} {{ח:סעיף|139||תיקון: תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|140|ערר על תשריט חלוקה|תיקון: תשנ״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} סירבה ועדה מקומית לאשר תשריט, רשאי בעל הקרקע, לא יאוחר משלושים ימים מהיום שבו נמסרה לו הודעה על הסירוב, לערור לפני ועדת הערר. {{ח:תת|(ב)}} אישרה ועדה מקומית תשריט שיש בו משום סטיה מתכנית שאושרה, רשאי הרואה עצמו נפגע, לערור על כך בפני ועדת הערר, בתוך שלושים ימים מיום קבלת החלטת הועדה המקומית; החלטתה של ועדת הערר תהיה סופית. {{ח:סעיף|141|רישום חלוקה בפנקסי המקרקעין|תיקון: תשכ״ז, תשמ״ח־2, תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} רשם המקרקעין ירשום בפנקסי המקרקעין, על פי בקשת בעל הקרקע ולאחר תשלום האגרות שנקבעו לכך על פי כל דין, תשריט הכשר לרישום על פי {{ח:חיצוני|פקודת המודדים|פקודת המודדים}} {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|וחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}, התואם, תשריט הנושא עליו אישור יושב ראש הועדה המקומית שאישרה את התשריט, המעיד כי אין בתשריט סטיות מתכנית שאושרה, וכי הועדה המקומית אישרה את התשריט. {{ח:סעיף|142|שינוי, ביטול או התלייה של תשריט חלוקת קרקע|תיקון: תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} כל עוד לא נרשם תשריט, רשאית הועדה המקומית לבטלו, להתלותו או לשנותו, ובלבד שנתנה לבעל הקרקע או למי שעלול להיפגע, הזדמנות להשמיע את טענותיו; על החלטת ועדה מקומית לפי סעיף זה, רשאי בעל הקרקע או מי שעלול להיפגע כאמור, לערור בפני ועדת הערר תוך שלושים ימים מיום קבלת ההחלטה. {{ח:סעיף|143|הגבלה על חלוקת קרקע}} {{ח:ת}} לא תירשם חלוקת קרקע בפנקסי המקרקעין אלא על פי תשריט שאושר על פי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} או על פי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳ לפרק ג׳}}; לא יינתן פסק־דין לחלוקת קרקע בין בעליה המשותפים אלא על פי תשריט ואישור כאמור, ולא יהא תוקף לכל רישום שנעשה בניגוד לסעיף זה לאחר תחילת חוק זה. {{ח:סעיף|144|איחוד}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} יחולו על איחוד חלקות ורישומו בפנקסי המקרקעין, בשינויים המחוייבים לפי הענין. {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: רישוי}} {{ח:סעיף|145|עבודות טעונות היתר|תיקון: תשל״ח־2, תשמ״א־7, תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״א־3, תשנ״ג, תשנ״ה־4, תשע״ד, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ה־2, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ז, תשע״ז־5, תשע״ז־9, תשע״ח־7, ק״ת תש״ף, תשפ״ב־3, תשפ״ב־6, תשפ״ב־8, תשפ״ב־9, תשפ״ג־5, ק״ת תשפ״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו רשות הרישוי המקומית היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר: {{ח:תתת|(1)}} התווייתה של דרך, סלילתה וסגירתה; {{ח:תתת|(2)}} הקמתו של בנין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה לבנין קיים וכל תיקון בו, למעט שינוי פנימי בדירה; {{ח:תתת}} בפסקה זו – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שינוי פנימי“ – שינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבנין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או בשלד של הבנין או ברכוש משותף או בצנרת או ציוד אחר המשרתים גם דירות אחרות, אינו פוגע בזולת ואינו משנה את שטחה של הדירה, למעט תוספת של שטח מרפסת שנסגרה כדין, או את מספרן של יחידות הדיור; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”דירה“ – חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר; {{ח:תתת|(3)}} כל עבודה אחרת בקרקע ובבנין וכל שימוש בהם שנקבעו בתקנות כעבודה או כשימוש הטעונים היתר כדי להבטיח ביצוע כל תכנית. {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר)|תקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), תשכ״ז–1967}}.}} {{ח:תת|(א1)}} הרוצה להגיש בקשה להיתר לעבודה או לשימוש, ימציא למהנדס הועדה בקשה לקבלת מידע שפרטיו דרושים לענין ההיתר; שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין – {{ח:תתת|(1)}} אופן הגשת בקשה לקבלת מידע, פרטיה ונספחיה; {{ח:תתת|(2)}} מידע להיתר והמועדים למסירתו; בסעיף זה, ”מידע להיתר“ – סוגי המידע שימסור מהנדס הוועדה במענה לבקשה לקבלת מידע, לרבות התנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר, וכן מידע והנחיות מטעם גורמים מאשרים וגופים נוספים; {{ח:תתת|(3)}} מסירת מידע למהנדס הוועדה מאת גורמים מאשרים וגופים נוספים שיש בידם מידע לעניין תשתיות, מגבלות ותנאים הנוגעים למקרקעין שלגביהם המידע מבוקש, לשם מענה לבקשה לקבלת מידע, והמועדים למסירת המידע מאת גורמים וגופים כאמור; {{ח:תתת|(4)}} תקופת תוקפו של המידע להיתר שנמסר למבקש במסגרת מענה לבקשה לקבלת מידע; {{ח:תתת|(5)}} סוגי בקשות להיתר שלגביהן לא יהיה המבקש חייב להגיש בקשה לקבלת מידע. {{ח:תת|(א2)}} לא נמסר מידע להיתר, כולו או חלקו, במועדים שקבע שר הפנים, או שהבקשה להיתר היא מסוג שנקבע שאין חובה להגיש בקשה לקבלת מידע לגביה, רשאי מבקש הבקשה להיתר להגישה אף בלא המידע להיתר. {{ח:תת|(א3)|(1)}} בקשה להיתר תוגש לרשות הרישוי המקומית. {{ח:תתת|(2)}} שר הפנים יקבע תנאים מוקדמים לקליטת בקשה להיתר, ורשאי הוא לקבוע כי אם נדרשים אישורו של מי שאינו מוסד תכנון, או תיאום או התייעצות עמו, כתנאי למתן היתר, יהיו האישור, התיאום או ההתייעצות תנאי מהתנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר; כללה בקשה להיתר עבודות או שימושים שלגביהם נדרש אישור או היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|חוק גנים לאומיים}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|חוק העתיקות, התשל״ח–1978}}, יהיה אישור או היתר כאמור תנאי מהתנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר. {{ח:תתת|(3)}} מהנדס הוועדה יבדוק אם בקשה להיתר שהוגשה עומדת בתנאים המוקדמים לקליטתה, יודיע על החלטתו בדבר עמידת הבקשה להיתר בתנאים מוקדמים אלה למבקש ההיתר, ואם מצא שהיא עומדת בהם – יקלוט את הבקשה. {{ח:תתת|(4)}} לא הודיע מהנדס הוועדה למבקש על החלטתו בעניין עמידת הבקשה בתנאים המוקדמים כאמור בפסקה (2) בתוך תקופה שקבע שר הפנים, יראו את הבקשה להיתר כבקשה שנקלטה בתום אותה תקופה. {{ח:תת|(ב)|(1)}} לא יינתן היתר אלא אם כן העבודה או השימוש שבעדם מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות, להנחיות המרחביות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 145ד|סעיף 145ד}} (בחוק זה – ההנחיות המרחביות) ולהוראות אחרות לפי חוק זה, החלות על הקרקע או הבניין הנדונים. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), שר הפנים יקבע נושאים אשר השפעתם מעטה וזניחה, שלגביהם רשות רישוי מקומית תהיה רשאית לתת היתר, אף אם העבודה שבעדה מבוקש ההיתר היא בסטייה מהוראות תכנית, בלא צורך בהליך של מתן הקלה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149}}, ובלבד שהתקיימו כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} השפעתה של הסטייה המבוקשת מהתכנית כפי שהתבקשה בהיתר על חזות הבניין, על הסביבה או על אופיין ומאפייניהן, מעטה וזניחה, לפי חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה המקומית; {{ח:תתתת|(ב)}} אין בהם כדי ליצור סיכון, הפרעה, מטרד או מפגע סביבתי, של ממש; {{ח:תתתת|(ג)}} אין בהם כדי לפגוע בשלד הבניין וביציבותו או במערכות הבניין ובתפקודיו; {{ח:תתתת|(ד)}} לא נקבעה בתכנית הוראה ולפיה הסטייה מהתכנית היא סטייה ניכרת או הוראה ולפיה לא ניתן לאשר לפי סעיף קטן זה בקשה להיתר שאיננה תואמת להוראות התכנית. {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית)|תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית), התשפ״ג–2023}}.}} {{ח:תת|(ב1)}} רשות הרישוי המקומית תבדוק את התאמת הבקשה לתכניות ולהנחיות המרחביות ותיתן את החלטתה בעניין בתוך 45 ימי עבודה ממועד קליטת הבקשה כאמור בסעיף קטן (א3) (להלן – מועד קליטת הבקשה), אלא אם כן קבע שר הפנים מועדים אחרים לעניין סוגים שונים של בקשות להיתר. {{ח:תת|(ב2)}} הוגשה בקשה להיתר ונדרשת החלטתה של הוועדה המקומית או של מוסד תכנון אחר לפי חוק זה או לפי תכנית, לרבות החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 146|סעיפים 146 עד 149}}, יחל מניין 45 ימי עבודה לפי סעיף קטן (ב1) ממועד ההחלטה או מהמועד שבו הוגשה בקשה מתוקנת על פי השינויים או התנאים שנקבעו בהחלטה כאמור, לפי העניין. {{ח:תת|(ב3)}} החליטה רשות הרישוי כי הבקשה להיתר עומדת בתנאים האמורים בסעיף קטן (ב1), לא יינתן היתר אלא אם כן אישר מכון בקרה כי ביצע בקרת תכן לבקשה להיתר וכי תוצאות הבקרה תקינות; שר הפנים רשאי לקבוע כי הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על בקשות להיתר לגבי סוגי בניינים, עבודות או שימושים שבשל מהותם, אופיים או היקפם לא נדרשת לגביהם בקרה של מכון בקרה, ובלבד שאינן טעונות בקרה של בקר מורשה לפי {{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ג|סימן ג׳ בפרק ה׳3}}. {{ח:תת|(ב4)}} שר הפנים יקבע הוראות לעניין האופן והמועד להעברת בקשה להיתר לבדיקת מכון בקרה ולעניין העברת תוצאות הבקרה לרשות הרישוי המקומית, לרבות לעניין בקשה להיתר שמכון הבקרה לא עמד במועד הקבוע בחוק זה לביצוע בקרת התכן שלה. {{ח:תת|(ג)}} נקבעו בתכנית, החלה על קרקע או על בנין, שלבי ביצוע שונים, לא תיתן רשות הרישוי המקומית היתר לעבודה או לשימוש, אם העבודה או השימוש אינם תואמים את השלב שאליו הגיעו, אלא באישור מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית. {{ח:תת|(ג1)|(1)}} נקבעו בתכנית החלה על קרקע או על בניין תנאים למתן היתר הנוגעים לביצועה לעניין התניית ביצועה בסלילת דרכים או בהקמת תשתיות או נקבעו בתכנית למגורים החלה על קרקע או על בניין תנאים כאמור או תנאים אחרים למתן היתר הנוגעים לביצועה, לא תיתן רשות רישוי מקומית היתר לעבודה או לשימוש אם לא מולאו התנאים האמורים, אלא אם כן אישר זאת מוסד התכנון המוסמך לבקשת מי שרשאי להגיש את התכנית לגבי הקרקע או הבניין הנוגעים בדבר, ובלבד ששוכנע כי ניתן להשיג את המטרות שבשלהן נקבעו התנאים האמורים גם בלא מילוי אותם תנאים, ולעניין תנאים הנוגעים לסלילת דרכים או הקמת תשתיות – גם אם שוכנע כי השירות התשתיתי הנדרש יינתן באופן סביר, גם בלא מילוי אותם תנאים, והכול בשים לב לזמן שחלף ממועד אישור התכנית ולשינוי הנסיבות; מוסד התכנון המוסמך ייתן החלטה בבקשה לפי סעיף קטן זה בתוך 60 ימים מיום שהוגשה לו הבקשה. {{ח:תתת|(2)}} בקשה שהוגשה לפי סעיף קטן זה תפורסם על חשבון המבקש, לתקופה של 15 ימים להערות הציבור; מוסד התכנון המוסמך יחליט על דרך פרסום הבקשה והליך שמיעת ההערות. {{ח:תתת|(3)}} לא החליט מוסד התכנון המוסמך בבקשה לפי סעיף קטן זה, בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יעביר מזכיר מוסד התכנון, לבקשת מגיש הבקשה, את הבקשה לוועדת המשנה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ד)}}; ועדת המשנה תדון ותחליט בבקשה בתוך 30 ימים מהיום שבו הועברה אליה, והיא רשאית להמשיך בהליכים מהשלב שאליו הגיע מוסד התכנון המוסמך. {{ח:תתת|(3א)}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של מוסד התכנון המוסמך לדחות בקשה שהוגשה לפי סעיף קטן זה או הערה שהוגשה לבקשה כאמור רשאי לערור לוועדת המשנה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ד)}} בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה; ועדת המשנה תחליט בערר בתוך 30 ימים מיום הגשתו והחלטת ועדת המשנה תבוא במקום החלטת מוסד התכנון המוסמך. {{ח:תתת|(4)}} אושרה בקשה לפי סעיף קטן זה, תפורסם ההחלטה ברשומות. {{ח:תתת|(5)}} בסעיף קטן זה – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מוסד התכנון המוסמך“ – מוסד התכנון שאישר את התכנית, למעט ועדה מקומית; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תכנית למגורים“ – תכנית שניתן להוציא מכוחה היתר לבניית יחידות דיור בלא צורך באישורה של תכנית נוספת וכן תכנית המייעדת שטח לתשתית הנדרשת במישרין לצורך בניית יחידות דיור. {{ח:תת|(ג2)}} רשות רישוי מקומית לא תתנה תנאים למתן היתר אלא אם כן התקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} התנאי פורט במידע להיתר; {{ח:תתת|(2)}} התנאי נדרש במפורש לפי חוק זה, לפי חיקוק אחר או לפי תכנית; {{ח:תתת|(3)}} התנאי נדרש, במקרים חריגים, למניעת סיכון ממשי לציבור או לבריאותו, או למניעת מפגע סביבתי חמור, ובלבד שלא היה ניתן לדעת על הסיכון או המפגע האמור בעת מסירת המידע להיתר. {{ח:תת|(ג3)}} אין בהוראות סעיף קטן (ג2) כדי לגרוע מסמכותה של רשות רישוי מקומית להתנות תנאים בהיתר לפי הוראות כל דין. {{ח:תת|(ד)|(1)}} החליטה רשות רישוי מקומית כי הבקשה להיתר עומדת בתנאים האמורים בסעיף קטן (ב1), וניתן אישור מאת מכון בקרה כאמור בסעיף קטן (ב3), אם הוא נדרש, תיתן רשות הרישוי את ההיתר בתוך 15 ימי עבודה מיום קבלת אישור מכון הבקרה, או מיום ההחלטה כאמור, לפי העניין, ובלבד שהתמלאו לגבי הבקשה להיתר כל הדרישות לפי חוק זה, ושולמו האגרות, ההיטלים והתשלומים האחרים, למעט ארנונה, שיש לשלמם על פי כל חיקוק בשל הנכס נושא ההיתר (בסעיף קטן זה – החיובים), או ניתנו הערבויות המתאימות להבטחת תשלום החיובים, בכפוף להוראות כל דין; רשות הרישוי המקומית תשלח למבקש ההיתר את פירוט החיובים לא יאוחר מעשרה ימי עבודה מיום קבלת אישור מכון הבקרה, או מיום ההחלטה כאמור, לפי העניין. {{ח:תתת|(2)}} לא שלחה רשות הרישוי המקומית למבקש ההיתר את פירוט החיובים, כולם או חלקם, עד למועד האמור בפסקה (1), תיתן רשות הרישוי את ההיתר אף שלא שולמו החיובים; ניתן היתר בלי ששולמו החיובים, כולם או חלקם, אין בכך כדי לגרוע מחבותו של החייב בתשלום החיובים; תשלום כאמור ייגבה על ידי הרשות המקומית או הוועדה המקומית, לפי העניין, לפי כל חוק. {{ח:תת|(ה)|(1)}} מהנדס ועדה מקומית רשאי להתיר שינויים בהיתר לצרכי התאמה ככל הנדרש במהלך ביצוע עבודה על פי היתר, כפי שיקבע שר הפנים בתקנות. {{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), מורשה להיתר רשאי להתיר שינויים בהיתר שניתן על ידי רשות הרישוי המקומית לצרכי התאמה, ככל הנדרש במהלך ביצוע עבודות, על פי היתר, כפי שיקבע שר הפנים בתקנות לעניין זה ובנושאים שיקבע, ובלבד שלא יתיר השר שינויים כאמור אם יש בהם שינוי של ממש לעומת ההיתר שנתנה רשות הרישוי המקומית. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (התרת שינויים בהיתר על ידי מהנדס ועדה מקומית)|תקנות התכנון והבניה (התרת שינויים בהיתר על ידי מהנדס ועדה מקומית), התשנ״ב–1992}}.}} {{ח:תת|(ו)|(1)}} שר הפנים יקבע בתקנות, בהתייעצות עם שר האנרגיה והתשתית ועם השר לאיכות הסביבה, סוגים של עבודות ומתקנים הדרושים להולכה, לחלוקה או להספקה של חשמל; נקבעו סוגים כאמור, תהיה הרשאת הקמתם בדרך שיקבע שר הפנים באותן תקנות; הרשאה כאמור תבוא במקום היתר לפי סעיף זה. {{ח:תתת|(1א)}} על אף האמור בתקנות לפי פסקה (1) {{ח:פנימי|סעיף 6ב|ובסעיף 6ב(ב1)}}, ניתן להגיש בקשה להרשאה לביצוע והקמה של עבודות ומיתקנים הדרושים להולכה של חשמל, לרשות הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6ב|בסעיף 6ב(ב)(1)}}, אם יושב ראש רשות החשמל אישר כי העבודות והמיתקנים שלגביהם הוגשה הבקשה להרשאה נדרשים לשם עמידה בתוכנית פיתוח כאמור {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 19|בסעיף 19 לחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}, אולם לא יוגשו לרשות הרישוי כאמור בשנה קלנדרית אחת יותר מעשר בקשות להרשאה כאמור. {{ח:תתת|(1ב)}} על אף האמור בפסקה (1א), בקשה להרשאה שהועברה לרשות הרישוי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ב|סעיף 6ב(ב1)}}, לא תימנה במניין הבקשות לפי אותה פסקה. {{ח:תתת|(2)}} לענין {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}}, עבודה שבוצעה או מתקן שהוקם כאמור בפסקה (1) ללא הרשאה על פי חוק זה או שלא בהתאם להרשאה כזו, יראו אותם כבניה ללא היתר או בניגוד לתנאי היתר, לפי הענין. {{ח:תתת|(3)}} עבודות שבוצעו או מתקנים שהוקמו כאמור בפסקה (1) על פי הרשאה לפי חוק זה, יראו אותם כאילו בוצעו או הוקמו בהתאם לתכנית, ובלבד שאין בהם סתירה להוראות תכנית מאושרת; שר הפנים רשאי בתקנות כאמור בפסקה (1), לקבוע הוראות לענין סטיה של הרשאה כאמור מתכנית מופקדת. {{ח:תת|(ו1)|(1)}} הקמה של רשת כבלים אופטיים על גבי רשת חשמל עילית של בעל רישיון ספק שירות חיוני, המבוצעת בידי בעל רישיון כאמור, פטורה מהיתר לפי סעיף זה. {{ח:תתת|(2)}} הוסרה או הוטמנה רשת החשמל העילית, תוטמן או תוסר גם רשת הכבלים האופטיים שהוקמה על גביה. {{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”רישיון ספק שירות חיוני“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”רשת חשמל עילית“ – מיתקנים עיליים להולכה, חלוקה והספקה של חשמל, לרבות עמודים למתח נמוך, גבוה, עליון ועל־עליון, וכן הציוד והאבזרים המותקנים עליהם והמחוברים אליהם לצורכי רשת החשמל, תחנות השנאה זעירות, ארגזי חלוקת חשמל לסוגיהם וכן החיבורים אליהם, למעט חיבורים עיליים לבתים; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”רשת כבלים אופטיים“ – רשת כבלים אופטיים או כל חלק ממנה, לרבות תיבות חיבורים או ארונות תקשורת, שגודלם אינו עולה על 80 × 40 × 50 סנטימטרים, המשמשת או המיועדת לשמש להספקת שירותי בזק; לעניין זה, ”שירות בזק“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת}}. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (הסדרת הולכה, חלוקה והספקה של חשמל)|תקנות התכנון והבניה (הסדרת הולכה, חלוקה והספקה של חשמל), התשנ״ח–1998}}.}} {{ח:תת|(ז)}} מוסד תכנון לא יתן היתר, מכוח תכנית שהופקדה אחרי ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996) אלא אם כן אושרה למקרקעין, שלגביהם מבוקש ההיתר, תכנית הקובעת הוראות בכל אלה: {{ח:תתת|(1)}} פירוט יעודי הקרקע; {{ח:תתת|(2)}} חלוקה למגרשים או לחלקות וגבולותיהם, אם אלו לא נקבעו בתשריט חלוקת קרקע; {{ח:תתת|(3)}} קווי הבנין, מספר הקומות או גובה הבנינים; {{ח:תתת|(4)}} שטחי הבניה המותרים. {{ח:תת|(ח)}} על אף הוראות סעיף קטן (ז) – {{ח:תתת|(1)}} מוסד התכנון המוסמך רשאי לתת היתר לגבי עבודה או שימוש בקרקע שלדעת מוסד התכנון אופיים אינו דורש את קיום כל ההוראות שבסעיף קטן (ז), אף אם התכנית לא כללה את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של הסעיף הקטן האמור; {{ח:תתת|(2)}} הוועדה המקומית רשאית להחליט על מתן היתר למיתקן שידור אלחוטי, קו או מיתקן ביוב, קו או מיתקן מים, מיתקן מדידה או ניטור, מיתקן לאגירת אנרגיה, מיתקן אגרו־וולטאי או מיתקן תשתית מסוג אחר שקבע שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, שנקבעו בתכנית מיתאר ארצית, או בתכנית מיתאר מחוזית החלה על כל שטח המחוז שאושרה לאחר יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301578.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 100), התשע״ד–2013}}, אף אם התכנית לא כללה את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ז), ובלבד שההיתר כאמור תואם את הייעוד שנקבע בתכנית ואת השטח הכולל המותר לבנייה לפיה, ובתכנית כאמור מתקיימים כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} עניינה תשתיות כלל־ארציות המחייבות פריסה רחבה של מיתקני תשתית ושנדרשת בשלהן גמישות לגבי מיקומו של כל מיתקן תשתית; {{ח:תתתת|(ב)}} היא קובעת כי ניתן להוציא מכוחה היתר; {{ח:תתתת|(ג)}} נקבעו בה הוראות בדבר פרסום הבקשות להיתרים ולהליך השמעת הטענות בעניין לפני הוועדה המקומית; {{ח:תתתת|(ד)}} נקבעו בה שטחי בנייה והיקפי בנייה מותרים לכל מיתקן תשתית; {{ח:תתת|(3)}} הגורם המוסמך שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (ו)(1) או רשות הרישוי של הוועדה לתשתיות רשאים להחליט על מתן הרשאה לשינוי בנוגע לקווי חשמל במתח עליון (בפסקה זו – קווי 161) קיימים, וכן בנוגע למבנים ומיתקנים הנלווים לקווים כאמור לרבות לעניין הקמתם, וכן להחליט על מתן הרשאה להקמת קווי 161 תת־קרקעיים ולהקמת המבנים והמיתקנים הנלווים להם, על פי תוכנית מיתאר ארצית, אף אם התוכנית לא כללה את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ז), ובלבד שהרשאה כאמור תואמת את הוראות התוכנית ובכלל זה את השטח הכולל המותר לבנייה על פיה, ובתוכנית כאמור מתקיימים כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של סעיף קטן (ח)(2), בשינוי זה: בפסקת משנה (ג), במקום ”הוועדה המקומית“ יקראו ”הוועדה לתשתיות, אם הבקשה להרשאה הוגשה לרשות הרישוי של הוועדה לתשתיות, או ועדת המשנה לשמיעת טענות שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11א5|סעיף 11א5}}, אם הבקשה להרשאה הוגשה לגורם המוסמך שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (ו)(1)“; {{ח:תתתת|(ב)}} לעניין הסטה של קווי 161 קיימים או שינוי משמעותי במגבלות הנובעות מקו חשמל כאמור – נקבע בה כי יוגש לגורם המוסמך או לרשות הרישוי כאמור של הוועדה לתשתיות מסמך סביבתי, כפי שיוגדר בתוכנית, המתייחס להשפעות הסביבתיות של הסטת הקו וכן נקבעו בה הוראות בדבר פרסום הבקשות להרשאה לתקופה שלא תפחת מ־45 ימים ולהליך השמעת הטענות בעניין; לעניין הסטה כאמור לשטח בנוי, ההוראות בה ייקבעו בשים לב לצורך בצמצום המגבלות בשטח בנוי הנובעות מקו החשמל; {{ח:תתתת|(ג)}} לעניין הקמת קווי 161 תת־קרקעיים – נכללו בה הוראות לעניין הקמת הקווים כך שקווים שניתן להקים מכוחה יהיו קווים שהמגבלות החלות עליהם מצומצמות; {{ח:תתת|(4)}} רשות הרישוי המקומית רשאית לתת היתר להקמת מיגונית, לפי הוראות תוכנית מיתאר ארצית, אף אם התוכנית אינה כוללת את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ז), ובלבד שההיתר תואם את הייעוד שנקבע בתוכנית כאמור ונקבע בה כי יהיה ניתן לתת היתר מכוחה; בסעיף זה, ”מיגונית“ – מבנה יביל לצורכי מיגון אוכלוסייה, הבנוי מבטון מזוין או מחומר בעל תכונות דומות, העשוי מקשה אחת ורתום בכל חלקיו, ששטח הבנייה הכולל שלו אינו עולה על 15 מ״ר, וגובהו אינו עולה על 3.5 מטרים, ובלבד שהוצב על ידי המדינה או על ידי רשות מקומית. {{ח:תת|(ט)}} על אף האמור בסעיף קטן (ז), מוסד התכנון המוסמך רשאי לתת היתר למפעל מים בהתאם לתכנית למפעל מים לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#פרק 3|פרק שלישי לחוק המים, התשי״ט–1959}}, שאושרה לפני יום י״ט באב התשס״ט (9 באוגוסט 2009) אף אם התכנית כאמור לא קבעה את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של אותו סעיף קטן. {{ח:סעיף|145א|הסכמת רשות מקרקעי ישראל לבקשה להיתר|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} היו המקרקעין שלגביהם מוגשת בקשה להיתר מקרקעי ישראל, וקבע שר הפנים לפי חוק זה כי נדרשת הסכמת רשות מקרקעי ישראל לבקשה להיתר, תינתן תגובתה לבקשה להיתר בתוך 90 ימים מיום שהוגשה לה בקשה לתת את הסכמתה; ואולם היו המקרקעין מיועדים להקצאה למבקש ההיתר בפטור ממכרז, תינתן תגובת רשות מקרקעי ישראל לאחר שהתמלאו התנאים לביצוע הקצאה כאמור לפי כל דין. {{ח:תת|(ב)}} שר הפנים יקבע מקרים שבהם יראו את רשות מקרקעי ישראל כאילו הודיעה שאינה מתנגדת לבקשה להיתר אם חלף המועד למתן תגובתה בלי שניתנה. {{ח:סעיף|145א1|היתר תואם תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה שהיא תכנית לרישוי מהיר|תיקון: תשפ״ב־14, תשפ״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”תכנית לרישוי מהיר“ – תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 70ב|בסעיף 70ב}}, תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 70ד|בסעיף 70ד}}, תוכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א) (13ב)(א)(1)}} לעניין בניין שהוא מבנה הטעון חיזוק או תכנית מפורטת שאינה סותרת את התכנית הכוללת להתחדשות עירונית שהוגשה לוועדה המקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(ה1)}}, ומתקיימים בה התנאים שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (ה). {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145}}, הוגשה לוועדה המקומית תכנית לרישוי מהיר, ניתן להגיש לוועדה המקומית, לאחר ההחלטה על הפקדת התכנית ולפני הפקדתה, בקשה להיתר התואם את התכנית, ובלבד שמגיש התכנית ביקש להגיש את הבקשה להיתר בעת שהגיש את התכנית לרישוי מהיר. {{ח:תת|(ג)}} הוגשה בקשה להיתר כאמור בסעיף קטן (ב), תדון בה הוועדה המקומית במסגרת הדיון בתכנית ותחליט, במסגרת ההחלטה על אישור התכנית ובמקום רשות הרישוי המקומית, אם הבקשה להיתר עומדת בתנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ב1)}} וכן תחליט על התנאים למתן ההיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ג2)}} (בסעיף זה – החלטה לעניין מתן ההיתר), והכול בהתאם להוראות שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (ה); על אף האמור, שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות כאמור מקרים ותנאים שבהתקיימם רשות הרישוי המקומית היא שתדון בבקשה להיתר שהוגשה לפי סעיף זה ואת המועד לכך. {{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה יחולו על תכנית כאמור בסעיף קטן (א) החלה על מגרש אחד או שני מגרשים רצופים, שערך מי שרשאי לערוך בקשה להיתר למימוש התכנית לרישוי מהיר; שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות כאמור בסעיף קטן (ה), הוראות אחרות לעניין שטח התכנית או מספר המגרשים הכלולים בה. {{ח:תת|(ה)}} שר הפנים יקבע בתקנות הוראות לעניין תכנית לרישוי מהיר ולעניין מתן היתר מכוחה, ובכלל זה הוראות בעניינים כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} תנאים מקדמיים להגשת תכנית לרישוי מהיר, ובכלל זה לעניין בקשה למידע להגשת תכנית לרישוי מהיר ולהיתר לפיה, פרטיה ונספחיה; מסירת מידע למהנדס הוועדה מאת גורמים מאשרים וגופים נוספים שיש בידם מידע לעניין תשתיות, מגבלות ותנאים הנוגעים למקרקעין שלגביהם המידע מבוקש, לשם מענה לבקשה לקבלת מידע, מסירת המידע מאת מהנדס הוועדה למגיש הבקשה והמועדים למסירת המידע מאת גורמים וגופים כאמור; {{ח:תתת|(2)}} תקופת תוקפו של המידע להגשת תכנית לרישוי מהיר ולהיתר לפיה; {{ח:תתת|(3)}} תנאים מקדמיים שעל התכנית לרישוי מהיר לעמוד בהם; בתקנות לפי פסקה זו רשאי השר לקבוע הוראות לעניין שימושים מסוימים שאם ייקבעו בתכנית לא יחולו עליה הוראות סעיף זה, וכן לעניין החובה לקבוע בתכנית הוראות בדבר פקיעת תוקפה; {{ח:תתת|(4)}} מסמכים שיש להגישם עם הגשת התכנית לרישוי מהיר או אחרי הגשתה, לשם החלטה לעניין מתן ההיתר; {{ח:תתת|(5)}} הוראות לעניין ההליכים לפי סעיף זה ומועדיהם, ובכלל זה בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(א3)}} ובעניין הדיון בהתנגדויות לתכנית ולבקשה להיתר; {{ח:תתת|(6)}} הוראות לעניין תקופת תוקפה של החלטה לעניין מתן היתר. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (תוכנית לרישוי מהיר)|תקנות התכנון והבנייה (תוכנית לרישוי מהיר), התשפ״ד–2023}}.}} {{ח:תת|(ו)}} נוסף על התנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 83א1|סעיף 83א1}}, יראו את התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ה)(1), (3) ו־(4) לעניין מסמכים שיש להגישם עם הגשת התכנית לרישוי מהיר, כתנאים להגשת התכנית לרישוי מהיר. {{ח:תת|(ז)}} החליטה הוועדה המקומית על מתן היתר כאמור בסעיף קטן (ג), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ב3) עד (ג1) ו־(ג3) עד (ה)}}, אולם רשות הרישוי לא תיתן את ההיתר לפי ההוראות האמורות אלא לאחר תחילתה של התכנית לרישוי מהיר שאושרה כאמור בסעיף קטן (ג) ושמכוחה ניתן ההיתר. {{ח:תת|(ח)}} הוראות סעיף זה יחולו לעניין תוכנית לרישוי מהיר, בין שההיתר הוא לעבודה או לשימוש בהתאם להוראות שנקבעו בתכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ב|סעיפים 70ב}} {{ח:פנימי|סעיף 70ד|או 70ד}}, לפי העניין, ובין שההיתר הוא לעבודה או לשימוש מכוח הוראות נוספות הנכללות בתכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א}}. {{ח:סעיף|145ב|רישוי בדרך מקוצרת|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשפ״ד־4}} {{ח:תת|(א)}} בקשה להיתר לגבי סוגי בניינים, עבודות ושימושים שקבע שר הפנים, שמתקיימים בהם כל אלה, תידון בהליך רישוי בדרך מקוצרת בהתאם להוראות סעיף זה: {{ח:תתת|(1)}} הם לא עשויים ליצור סיכון או הפרעה של ממש; {{ח:תתת|(2)}} הם לא עשויים ליצור השפעה מהותית על חזות הבניין, על הסביבה ועל אופיין ומאפייניהן; {{ח:הערה|(הוראת שעה לתקופה של שנתיים מיום 30.11.2023):}} אולם לעניין בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן במבנה קיים בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}} – הם לא עשויים ליצור השפעה מהותית על הסביבה. {{ח:תת|(ב)}} על בקשה להיתר בהליך רישוי בדרך מקוצרת יחולו הוראות חוק זה החלות על בקשה להיתר, בשינויים אלה: {{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ב1) ו־(ב2)}}, בכל מקום, במקום ”45 ימי עבודה“ יקראו ”25 ימי עבודה“; {{ח:תתת|(2)}} לא החליטה רשות הרישוי המקומית במועד האמור בפסקה (1), יראו זאת כהחלטה שהבקשה תואמת לתכניות ולהנחיות המרחביות; {{ח:תתת|(3)}} רשות הרישוי המקומית תשלח למבקש הודעה על פירוט החיובים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ד)(1)}} בתוך 40 ימי עבודה ממועד קליטת הבקשה להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(א3)}}; {{ח:תתת|(4)}} החליטה רשות הרישוי המקומית כי בקשה להיתר תואמת את התכניות ואת ההנחיות המרחביות, ושלחה הודעה על פירוט החיובים במועד האמור בפסקה (3), תיתן את ההיתר בתוך חמישה ימי עבודה מיום שהתמלאו כל אלה, ובלבד שהתמלאו לגבי הבקשה להיתר כל הדרישות לפי חוק זה: {{ח:תתתת|(א)}} אם הבקשה להיתר טעונה אישור של מכון בקרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ב3)}} – מכון הבקרה אישר כי בוצעה בקרת תכן לבקשה להיתר וכי תוצאות הבקרה תקינות; {{ח:תתתת|(ב)}} המבקש הגיש לרשות הרישוי בתוך עשרה ימי עבודה מהמועד שבו קיבל את ההודעה על פירוט החיובים, כאמור בפסקה (3), אישור על תשלום החיובים; {{ח:תתת|(5)}} החליטה רשות הרישוי המקומית כי בקשה להיתר תואמת את התכניות ואת ההנחיות המרחביות, ולא שלחה הודעה על פירוט החיובים במועד האמור בפסקה (3), תיתן את ההיתר בתוך חמישה ימי עבודה מיום שהתמלאו התנאים בפסקה (4)(א), ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ד)(2)}}, בשינויים המחויבים; {{ח:תתת|(6)}} לא נתנה רשות הרישוי המקומית את ההיתר למבקש אף שהתקיימו התנאים המנויים בפסקה (4) או (5), לפי העניין, יראו את הבקשה להיתר כהיתר; {{ח:תתת|(7)}} התקיים האמור בפסקה (2) וכן התמלאו התנאים בפסקה (4) או (5), לפי העניין, תיתן רשות הרישוי את ההיתר, ובלבד שמגיש הבקשה הגיש לה הצהרה מאת עורך הבקשה לפי חוק זה במתכונת שקבע שר הפנים על כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} אם הבקשה להיתר נקלטה בהתאם להוראת {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(א2)(4)}} – על כך שהבקשה להיתר עומדת בתנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר שקבע שר הפנים לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(א3)(4)}}; {{ח:תתתת|(ב)}} אם לא צורף לבקשה אישור מכון בקרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ב3)}} – על כך שלא נדרש אישור כאמור; {{ח:תתתת|(ג)}} על כך שהעבודה או השימוש שבעדם מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות, להנחיות המרחביות ולהוראות אחרות לפי חוק זה החלות על הקרקע או הבניין הנדונים; {{ח:תתת|(8)}} לא נתנה רשות הרישוי המקומית את ההיתר למבקש אף שהתקיימו התנאים המנויים בפסקה (7), יראו את הבקשה להיתר כהיתר; {{ח:תתת|(9)}} על אף הוראות פסקה (7), הוגשה השגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיף 152(א2)}}, לא תיתן רשות הרישוי את ההיתר ולא יראו את הבקשה להיתר כהיתר כאמור בפסקה (8), אלא אם כן ההשגה נדחתה והתקיימו כל התנאים האמורים בפסקה (7). {{ח:תת|(ג)}} שר הפנים רשאי לקבוע סייגים, תנאים והוראות נוספות לעניין הליך רישוי בדרך מקוצרת, לרבות לעניין תוקף החלטה לפי סעיף זה, טפסים, סדרי נוהל והמועדים הנוגעים להליך כאמור. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הליך רישוי בדרך מקוצרת)|תקנות התכנון והבנייה (הליך רישוי בדרך מקוצרת), התשע״ז–2017}}.}} {{ח:סעיף|145ב1|הוראות מיוחדות לעניין הקמת מרחב מוגן בהליך רישוי בדרך מקוצרת|תיקון: תשפ״ד־4}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, על בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן במבנה קיים בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, בהליך רישוי בדרך מקוצרת (בסעיף זה – בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן), יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} גורם מאשר או גורם נוסף ישיב לפנייה שהגיש מבקש ההיתר או מי מטעמו לקבלת מידע, לאישורו, או להתייעצות או לתיאום עימו, הנוגעת לבקשה להיתר להקמת מרחב מוגן, בתוך 15 ימים מיום הפנייה אליו; לא השיב הגורם המאשר או הגורם הנוסף, לפי העניין, עד תום התקופה האמורה, יראו, בתום התקופה, כאילו נתן את הסכמתו לביצוע הבקשה להיתר להקמת מרחב מוגן, ואם הבקשה הייתה למידע – כאילו אין בידו מידע שיש בו כדי להשפיע על הבקשה להיתר כאמור; בסעיף זה, ”גורם נוסף“ – גוף ציבורי או גוף תשתית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לקידום תשתיות לאומיות|בחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ״ג–2023}}, שאישורו, או התייעצות או תיאום עימו נדרשים על פי תוכנית או חיקוק, או שיש בידו מידע לעניין מגבלות ותנאים הנוגעים למקרקעין שלגביהם המידע מבוקש, ובכלל זה מידע בדבר מיתקנים וקווי תשתית קיימים ומתוכננים, מעל פני הקרקע ומתחת לפני הקרקע, ומגבלות הקשורות לתשתיות אלה; {{ח:תתת|(2)}} גורם מאשר וגורם נוסף יפרסמו באתרי האינטרנט שלהם נוהל פנייה אליהם לעניין הוראות פסקה (1), בכפוף לתקנות לפי סעיף קטן (ב), שבו יצוינו כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} פרטי המידע, המסמכים והאישורים הנדרשים לפי דין לשם פנייה לקבלת פרטים לעניין הקמת מרחב מוגן; {{ח:תתתת|(ב)}} מנגנון ההשגה או הערר שנקבעו בדין על החלטות הגורם המאשר או הגורם הנוסף, אם נקבעו. {{ח:תת|(ב)}} שר הפנים יקבע בתקנות הוראות לעניין אופן הגשת בקשה לגורם מאשר ולגורם נוסף ומתן מענה לפי סעיף זה, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע הוראות בעניינים אלה: {{ח:תתת|(1)}} חובתו של גורם מאשר או של גורם נוסף לקבל פניות בדרך מקוונת; {{ח:תתת|(2)}} המועדים שבהם יראו פנייה כאילו התקבלה, ומענה והיעדר מענה לפנייה של גורם מאשר או גורם נוסף כתשובה; {{ח:תתת|(3)}} מסמכים ופרטים שצריכים להיכלל בפנייה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הליך רישוי בדרך מקוצרת)#חלק ב סימן ט|סימן ט׳ לחלק ב׳ לתקנות התכנון והבנייה (הליך רישוי בדרך מקוצרת), התשע״ז–2017}}.}} {{ח:תת|(ג)}} לעניין בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן רשאי שר הפנים לקבוע בתקנות את התנאים שרשות רישוי או מהנדס הוועדה רשאים לקבוע כתנאי למתן ההיתר או כתנאי בהיתר ואת התנאים כאמור שאינם רשאים לקבוע; נקבעו תקנות כאמור – יהיה כוחן יפה מכוחה של תוכנית, לרבות תוכנית שאושרה כדין לפני התקנתן. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בכל דין, לעניין בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן שהוא מרחב מוגן דירתי או מרחב מוגן קומתי לדירות מגורים, כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, או שהוא מרחב מוגן במבנה המשמש לצורכי ציבור, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 70ב|בסעיף 70ב(א)(3)}}, במקרקעי ישראל, לא תידרש הסכמת רשות מקרקעי ישראל להקמת המרחב המוגן ורשות מקרקעי ישראל לא תגבה כל תשלום בשל הקמתו. {{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על הוספת שטח נוסף באזור עימות כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 151|בסעיף 151(ג)(2)}}. {{ח:סעיף|145ג|פטור מהיתר|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה, תשפ״ד־4}} {{ח:תת|(א)}} שר הפנים יקבע פטור מהיתר להקמתם של סוגי בניינים, לביצועם של סוגי עבודות ולסוגי שימושים שיקבע, ובלבד שמתקיימים בהם כל אלה, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} הם פשוטים מבחינה הנדסית; {{ח:תתת|(2)}} אין בהם כדי ליצור סיכון, הפרעה, מטרד או מפגע סביבתי של ממש; {{ח:תתת|(3)}} השפעתם על חזות הבניין, על הסביבה ועל אופיין ומאפייניהן, מעטה; {{ח:הערה|(הוראת שעה לתקופה של שנתיים מיום 30.11.2023):}} אולם לעניין עבודות שמבצעת המדינה או רשות מקומית, לצורך הקמת מרחב מוגן במבנה ציבור קיים במגרש המשמש לצורכי ציבור, בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}} – השפעתם על הסביבה מעטה; {{ח:תתת|(4)}} הם לא פוגעים בשלד הבניין וביציבותו או במערכות הבניין ובתפקודיו. {{ח:תת|(ב)}} קבע שר הפנים פטור כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע הוראות לעניין עבודות ושימושים הפטורים מהיתר, לרבות סייגים ותנאים לתחולת הפטור, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה: {{ח:תתת|(1)}} חובת מסירת הודעה לרשות הרישוי המקומית על הקמת הבניינים, או על ביצוע העבודות או השימושים הפטורים מהיתר, אופן מסירתה, פרטיה והמועדים למסירתה; {{ח:תתת|(2)}} מפרטים ותנאים שיבטיחו כי הקמת הבניינים, ביצוע העבודות או השימושים, הפטורים מהיתר, ייעשו באופן מקצועי ובטיחותי ותוך השתלבות בסביבה. {{ח:תת|(ג)}} לא ייקבע פטור מהיתר לעבודות התקנה לראשונה של מיתקני אכסון ואגירה של גז, נפט, דלק או חומרים מסוכנים אחרים. {{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לאפשר הקמת בניין, ביצוע עבודה או שימוש שלא בהתאם לתכנית, להנחיות מרחביות או להוראות לפי חוק זה. {{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בשטח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(ו)(1) עד (3)}}. {{ח:סעיף|145ג1|הוראות מיוחדות לעניין עבודות להקמת מרחב מוגן|תיקון: תשפ״ד־4}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 145ב1|סעיף 145ב1}} יחולו, בשינויים המחויבים, גם על עבודות להקמת מרחב מוגן בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 145ג|סעיף 145ג}}. {{ח:סעיף|145ד|הנחיות מרחביות|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2, ק״ת תשע״ו, תשפ״ד־4}} {{ח:תת|(א)}} ועדה מקומית רשאית לקבוע הנחיות מרחביות למרחב התכנון שלה בעניינים המפורטים בסעיף קטן (ב), ובלבד שאין בהן סתירה להוראות תכנית או להוראות לפי חוק זה. {{ח:תת|(ב)}} הנחיות מרחביות יכול שיתייחסו לחזותו ולמראהו החיצוני של בניין, למפלסי הכניסה לבניין, להשתלבות הבניין בסביבתו, לחיבור תשתיות ולעניינים נוספים כפי שקבע שר הפנים; ואולם, שר הפנים רשאי לקבוע תנאים וסייגים לעניין קביעת הנחיות מרחביות, לרבות הנחיות מרחביות שנקבעו כדין לפני התקנת תקנות לפי סעיף קטן זה. {{ח:תת|(ג)}} הנחיות מרחביות יכול שייקבעו לכל מרחב התכנון או לחלק ממנו, לסוגי מגרשים או למגרש מסוים, לסוגי בניינים או לבניין מסוים. {{ח:תת|(ד)}} ועדה מקומית רשאית לקבוע במסגרת ההנחיות המרחביות כי בשל מאפייניהם המיוחדים של מגרשים מסוימים או של סוגי מגרשים, ובכלל זה מיקומם, צורתם, גודלם או ייעודם, ייקבעו לגבי כל מגרש כאמור הנחיות מרחביות פרטניות בידי רשות הרישוי המקומית בשלב מסירת המידע להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(א1)}}; הנחיות מרחביות פרטניות יעמדו בתוקפן עד תום תקופת תוקפו של המידע להיתר. {{ח:תת|(ה)}} לא תקבע ועדה מקומית הנחיה מרחבית הכוללת חובת אישור, תיאום או התייעצות. {{ח:תת|(ו)}} הנחיות מרחביות שקבעה ועדה מקומית יפורסמו באתר האינטרנט שלה והודעה על קביעתן תפורסם בעיתון; הנחיות מרחביות כאמור ייכנסו לתוקף בתום שלושים ימים ממועד הפרסום האחרון בעיתון לפי {{ח:פנימי|סעיף 1א|סעיף 1א}} או במועד מאוחר יותר שקבעה הוועדה המקומית. {{ח:תת|(ז)}} הרואה את עצמו נפגע על ידי הנחיות מרחביות שקבעה ועדה מקומית, רשאי לערור לוועדת הערר בתוך שלושים ימים מיום פרסומן. {{ח:תת|(ח)}} על בקשה להיתר יחולו ההנחיות המרחביות שבתוקף במועד מסירת המידע להיתר, ואם לא נמסר מידע להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(א1)}} – ההנחיות המרחביות שבתוקף במועד הגשת הבקשה. {{ח:תת|(ט)}} רשות הרישוי המקומית לא תהיה רשאית לתת הנחיות או לקבוע תנאים למתן היתר בעניינים האמורים בסעיף קטן (ב), אלא אם כן נקבעו בהנחיות המרחביות, ובהתאם לקבוע בהן. {{ח:סעיף|145ה|אישור לשינוי שימוש שנקבע בהיתר|תיקון: תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור בחוק זה רשות הרישוי המקומית תיתן אישור לשינוי מטרת השימוש שנקבעה בהיתר לשימוש למטרת עסק (בסעיף זה – אישור לשינוי שימוש), אם התקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} השימוש המבוקש למטרת עסק הותר בתכנית החלה על המגרש והוא תואם אותה ואת ההנחיות המרחביות החלות על המגרש; {{ח:תתת|(2)}} התכנית שלפיה מבוקש האישור לשינוי שימוש אושרה לאחר יום תחילתו של חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 279|בסעיף 279}}; {{ח:תתת|(3)}} הבקשה אינה כוללת עבודות הטעונות היתר; {{ח:תתת|(4)}} הבקשה אינה למטרת מפעל לייצור תעשייתי; {{ח:תתת|(5)}} השימוש המבוקש למטרת עסק אין בו כדי לפגוע בסביבה, בבריאות הציבור או בבטיחותו, או לשנות משמעותית את אופי הסביבה. {{ח:תת|(ב)}} ניתן אישור לשינוי שימוש, לא יידרש כל אישור נוסף של מכון בקרה ולא יהיה צורך בקבלת היתר נוסף על ההיתר הקיים. {{ח:תת|(ג)|(1)}} רשות הרישוי תחליט בבקשה לפי סעיף זה, לאחר שדנה בהערות שהוגשו לה לפי התקנות האמורות בסעיף קטן (ה), ככל שהוגשו, בתוך 30 ימי עבודה מיום שנקלטה. {{ח:תתת|(2)}} לא החליטה רשות הרישוי המקומית בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יראו זאת כסירוב לתת אישור ורשאי המבקש להגיש את בקשתו לוועדת הערר בתוך 15 ימים מתום התקופה האמורה; ועדת הערר תחליט בבקשה בתוך 30 ימים מהיום שהוגשה לה. {{ח:תת|(ד)}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטת רשות הרישוי המקומית לסרב לבקשה לפי סעיף זה או לדחות הערה שהוגשה לפי סעיף זה רשאי לערור לפני ועדת הערר בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה; ועדת הערר תחליט בערר בתוך 30 ימים מיום הגשתו. {{ח:תת|(ה)}} שר האוצר יקבע בתקנות הוראות בדבר אופן הגשת בקשה לאישור לשינוי שימוש ותנאים מוקדמים להגשתה, ובכלל זה הגשתה בדרך מקוונת, פרטי הבקשה, הסכמתם הנדרשת של בעלי הזכויות במקרקעין לגביהם הוגשה הבקשה, משלוח הודעות ושמיעת הערות בעלי זכויות כאמור שלא נתנו את הסכמתם לבקשה, וכן תקופת תוקפו המזערית של אישור לשינוי שימוש. {{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (שינוי שימוש למטרת עסק)|תקנות התכנון והבנייה (שינוי שימוש למטרת עסק), התשפ״ה–2025}}.}} {{ח:תת|(ו)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, על אישור לשינוי שימוש לפי סעיף זה, יחולו הוראות סעיף זה בלבד ולא יראו בשינוי שימוש כאמור שימוש חורג. {{ח:סעיף|146|שימוש חורג|תיקון: תשמ״ח־2, תשנ״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} הועדה המקומית רשאית להתיר שימוש חורג. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|147|הקלות|תיקון: תשל״ג, תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשע״א, תשע״ב, תשע״ה, תשע״ו־8, תשע״ז־10, תשפ״ב־8, תשפ״ב־14, תשפ״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} הוועדה המקומית רשאית לתת הקלה למבקש היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, בנושאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151(ב)(1)}}, אולם לא תאשר ועדה מקומית הקלה מתוכנית שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א}}, שלא ניתן לאשרה בתוכנית בסמכות הוועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|אותו סעיף}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 62א|פסקה (9) שבסעיף 62א(א)}}. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הוועדה המקומית רשאית לתת הקלה למבקש היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151(ב)(2)}}, לגבי בניין קיים שבנייתו הושלמה שמונה שנים או יותר ממועד הגשת הבקשה להקלה ושאינה כרוכה בהריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש, אולם לא תאשר ועדה מקומית הקלה שהיא אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הקלה מתוכנית שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א}} שלא ניתן לאשרה בתוכנית בסמכות הוועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|אותו סעיף}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 62א|פסקה (9) שבסעיף 62א(א)}}; {{ח:תתת|(2)}} הקלה מתוכנית חדשה אשר נקבעו בה, לגבי אותו בניין, הוראות המאפשרות להרחיב את ניצול המקרקעין לעומת התוכנית שלפיה נבנה, באותו נושא שבו מתבקשת ההקלה, למעט תוכנית נושאית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(ח)}}; לעניין זה, ”תוכנית חדשה“ – תוכנית שאושרה אחרי יום ג׳ בניסן התשפ״ה (1 באפריל 2025). {{ח:סעיף|147א|היתר להגדלת שימוש למגורים או לתוספת שימושים אחרים למגורים – הוראת שעה|תיקון: תשפ״ב־6}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית דיור מוגן“ ו”מעונות לתלמידים“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(א1)(14)(א)}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השטח הכולל“ – השטח הכולל המותר לבנייה, למעט שטחי בנייה לתעסוקה שנוספו בתכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף קטן (א)(16) או (א1)(3) שבסעיף 62א}}, שאושרה לאחר יום י׳ בכסלו התשפ״ב (14 בנובמבר 2021); {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השכרה לטווח ארוך“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שימוש ציבורי“ – מרפאה, גן ילדים לרבות מעון יום לגיל הרך, או מרכז קהילתי הנועד לשמש את המעונות לתלמידים או את בית הדיור המוגן; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שימושים אחרים למגורים“ – דיור להשכרה לטווח ארוך, מעונות לתלמידים או בית דיור מוגן; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית מפורטת“ – למעט תכנית שאושרה לאחר יום י׳ בכסלו התשפ״ב (14 בנובמבר 2021), הקובעת בתחומה שימוש למגורים או שטחי בנייה למגורים נוסף על שימוש התעסוקה שהותר בתחומה ערב אישורה ושניתן להוציא מכוחה היתר לבנייה למגורים בלא צורך באישורה של תכנית נוספת; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעסוקה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(א1)}}. {{ח:תת|(ב)}} התירה התכנית המפורטת החלה במגרש שימוש לתעסוקה ולמגורים והשטח הכולל המותר לבנייה למגורים במגרש נמוך מ־30 אחוזים מסך השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, תיתן הוועדה המקומית היתר להגדלת השימוש למגורים ולתוספת יחידות דיור מתוך שטחי הבנייה שהותרו לתעסוקה (בסעיף קטן זה – הגדלת שימוש למגורים), בכפוף להוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} השטח הכולל המותר לבנייה למגורים לאחר הגדלתו, לא יעלה על 30 אחוזים מסך השטח הכולל; {{ח:תתת|(2)}} תוספת יחידות דיור תהיה בהתאם להוראות שנקבעו בתכנית לעניין גודל או מאפייני הדירה, ככל שנקבעו. {{ח:תת|(ג)}} התירה התכנית המפורטת החלה במגרש בתחום רשות עירונית שימוש לתעסוקה ולא התירה בו שימוש למגורים, תיתן הוועדה המקומית היתר לתוספת שימושים אחרים למגורים מתוך שטחי הבנייה שהותרו לתעסוקה (בסעיף קטן זה – תוספת שימוש), בכפוף להוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} השטח הכולל המותר לבנייה לתוספת השימוש לא יעלה על 30 אחוזים מסך השטח הכולל; {{ח:תתת|(2)}} לא מותרים במגרש שימושי תעשייה או מלאכה; {{ח:תתת|(3)}} לעניין דיור להשכרה לטווח ארוך יחולו גם הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}}; {{ח:תתתת|(ב)}} השטח הכולל המותר לבנייה של דירת מגורים לא יעלה על 50 מ״ר, לרבות שטחו של מרחב מוגן; לעניין זה, ”דירת מגורים“ – מערכת חדרים או תאים שנועדה לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים בלבד. {{ח:תת|(ד)}} בהיתר לפי סעיף זה רשאית ועדה מקומית, לאשר תוספת שימוש ציבורי שנועד לשרת את הגדלת השימוש למגורים או את תוספת השימושים האחרים למגורים, נוסף על הגדלת השימוש למגורים או לתוספת השימושים האחרים למגורים לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), ורשאית היא להתנות את מתן ההיתר בתוספת כאמור; תוספת לשימוש ציבורי כאמור לא תעלה על 10 אחוזים מהשטח הכולל, ובלבד שעל כל 20 מ״ר שהותרו למגורים או לשימושים אחרים למגורים לפי סעיף זה, יותר עד 1 מ״ר בנוי לשימוש ציבורי. {{ח:תת|(ה)}} הוועדה המקומית רשאית לקבוע בהיתר לפי סעיף זה הוראות לעניין חניה אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה, מתכנית מיתאר מקומית או מתכנית מפורטת לעניין חניה. {{ח:תת|(ו)}} היתר לפי סעיף זה יכלול 40 יחידות דיור לפחות. {{ח:תת|(ז)}} לא יינתן היתר לפי סעיף זה, אלא אם כן מתקיימים כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוועדה המקומית מצאה, לפי חוות דעת בכתב של מהנדס הוועדה, כי ניתן מענה נאות לצורכי ציבור; לעניין זה, ”צורכי ציבור“ – מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה בכל אזור במרחב התכנון; {{ח:תתת|(2)}} טרם התחילה הקמת הבניין שלגביו מתבקש ההיתר; {{ח:תתת|(3)}} אין כל מגבלה, ובכלל זה מגבלה סביבתית, שמונעת בכל דרך את הגדלת השימוש או את תוספת השימושים האחרים למגורים למגרש וכן אין ולא תוטל כל מגבלה כאמור שמונעת את מימוש הייעודים החלים על מגרשים גובלים; {{ח:תתת|(4)}} התמלאו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149(א)}}, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: כל מעוניין בקרקע, בבניין או בכל פרט תכנוני אחר, הרואה את עצמו נפגע על ידי תוספת השימוש לדיור להשכרה לטווח ארוך רשאי להגיש התנגדות לעניין תוספת שימוש לדיור להשכרה לטווח ארוך, בתוך 30 ימים ממועד פרסום הבקשה להיתר. {{ח:תת|(ח)}} היתר לפי סעיף זה יכול שיינתן אף אם נקבע בתכנית כי סטייה מהוראות התכנית לעניין זה תהיה סטייה ניכרת; ואולם לא יינתן היתר כאמור אם התכנית שקבעה כי סטייה מהוראותיה כאמור לעניין זה תהיה סטייה ניכרת אושרה אחרי יום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017). {{ח:תת|(ט)}} ניתן היתר לפי סעיף זה, לא ניתן יהיה לממש הגדלת שימוש למגורים, תוספת שימושים אחרים למגורים או הוספת שימוש ציבורי לפי היתר כאמור (בסעיף קטן זה – מימוש התוספת) בשיעור העולה על השיעורים שנקבעו בסעיפים קטנים (ב) עד (ד), לפי העניין, מהשטח הכולל, שבנייתו מומשה לפני מימוש התוספת או יחד עימה. {{ח:תת|(י)}} ניתן היתר לפי סעיף זה וכתוצאה מכך נפגעו מקרקעין שלגביהם ניתן ההיתר או מקרקעין הגובלים עימם, יהיה זכאי מי שהיה בעל הזכויות במקרקעין ביום מתן ההיתר לפיצוי מהוועדה המקומית; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיפים 197 עד 200}} יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים, ויראו את המועד שבו ניתן ההיתר כמועד אישור תכנית. {{ח:תת|(יא)}} לעניין {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}, יראו את החלטת הוועדה המקומית לאשר היתר לפי סעיף זה כהחלטה למתן הקלה. {{ח:תת|(יב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, על היתר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף זה בלבד ולא יראו היתר כאמור כהיתר לשימוש חורג. {{ח:תת|(יג)}} הוראות סעיף זה יחולו לגבי בקשה להיתר להגדלת שימוש למגורים או לתוספת שימושים אחרים למגורים, שהוגשה לוועדה המקומית עד יום כ״א בטבת התשפ״ז (31 בדצמבר 2026). {{ח:סעיף|147ב|הקלה לפיצול דירות|תיקון: תשפ״ד־10}} {{ח:תת|(א)}} ועדה מקומית תיתן הקלה של תוספת יחידת דיור אחת לכל יחידת דיור צמודת קרקע הקיימת במגרש (בסעיף זה – יחידת דיור נוספת), מעבר למספר המרבי של יחידות דיור המותר לבנייה במגרש על פי הוראות התוכנית החלה על המגרש (בסעיף זה – התוכנית), וכן רשאית היא לתת הקלה של תוספת שטחי בנייה מעבר לשטח הכולל המותר לבנייה על פי הוראות התוכנית לצורך יחידת דיור נוספת, בדרך של פיצול יחידת דיור קיימת או הוספת יחידת דיור נוספת, או שילוב של שניהם, אף אם נקבע בתוכנית כי סטייה מהוראותיה לעניין זה תהיה סטייה ניכרת, ובלבד שמתקיימים התנאים כאמור בסעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ב)}} אלה התנאים לעניין מתן הקלה לפי סעיף קטן (א): {{ח:תתת|(1)}} שטחה הכולל של יחידת הדיור הקיימת הוא 120 מ״ר לפחות – אם ההקלה היא בדרך של פיצול יחידת הדיור הקיימת, ובלא תוספת שטח כולל המותר לבנייה לצורך יחידת הדיור הנוספת; {{ח:תתת|(2)}} תוספת השטח הכולל המותר לבנייה לצורך יחידת דיור נוספת לא תעלה על 45 מ״ר (בסעיף זה – תוספת השטח); שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל בתוספת השטח; {{ח:תתת|(3)|(א)}} שטח יחידת הדיור הנוספת או יחידת הדיור הקיימת לאחר הפיצול, למעט שטח מדרגות גישה למפלס, לא יפחת מ־45 מ״ר, והיא תכלול מטבח, שירותים וכניסה נפרדים; {{ח:תתתת|(ב)}} כללה הבקשה להקלה לפי סעיף זה תוספת שטח שגודלו אינו פחות מהשטח המזערי למרחב מוגן שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, יותנה מתן ההקלה בהקמת מרחב מוגן ביחידת הדיור הנוספת, אלא אם כן ניתן פטור לעניין זה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|אותו חוק}}; {{ח:תתתת|(ג)}} לא כללה הבקשה להקלה לפי סעיף זה תוספת שטח בגודל האמור בפסקת משנה (ב), רשאית הרשות המוסמכת להורות כי מתן ההקלה יותנה בשיפורי מיגון ביחידת הדיור הנוספת; {{ח:תתת|(4)}} התוכנית נכנסה לתוקף לפני יום ט״ו באב התשע״ז (7 באוגוסט 2017); {{ח:תתת|(5)}} במועד הגשתה, הבקשה להקלה אינה חורגת מהמגבלה שנקבעה בהחלטת הוועדה המקומית כאמור בסעיף קטן (ג), אם נקבעה; לא החליטה הוועדה המקומית כאמור, יחולו הוראות סעיף קטן (ד); {{ח:תתת|(6)}} המגרש, כולו או חלקו, אינו נמצא במתחם השפעה או במתחמי ההשפעה הזמניים, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)|בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}}. {{ח:תת|(ג)|(1)}} ועדה מקומית רשאית לקבוע, לאחר שהוצגה לפניה חוות דעת בכתב של מהנדס הוועדה, את מספר יחידות הדיור המרבי שהיא תתיר להוסיף לפי הוראות סעיף זה בתחום מרחב התכנון שלה, כולו או חלקו, בהתחשב במוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה הקיימים בכל אזור במרחב התכנון, ובלבד שהמספר האמור לא יפחת מ־20% ממספר יחידות הדיור צמודות הקרקע הקיימות בתחומה. {{ח:תתת|(2)}} החלטת הוועדה המקומית לפי פסקה (1) תפורסם באתר האינטרנט שלה והודעה על כך תפורסם בעיתון. {{ח:תתת|(3)}} הרואה את עצמו נפגע על ידי החלטת הוועדה המקומית לפי פסקה (1), רשאי לערור לוועדת הערר בתוך שלושים ימים מיום פרסום ההחלטה. {{ח:תת|(ד)}} לא החליטה הוועדה המקומית כאמור בסעיף קטן (ג), יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} לעניין בקשה להקלה שאינה כוללת תוספת שטח – ההקלה תינתן אם התקיימו כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} לא הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית, לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה בכתב, אם הוצגה, כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה אינם נותנים מענה לצרכים הנובעים מהגדלת מספר יחידות הדיור; {{ח:תתתת|(ב)}} אם הוגשה התנגדות לפי {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149}} לבקשה להקלה – הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית כי אין במתן ההקלה כדי לגרום לפגיעה בלתי סבירה במי שהגיש את ההתנגדות; {{ח:תתת|(2)}} לעניין בקשה להקלה הכוללת תוספת שטח – הוועדה המקומית רשאית לתת את ההקלה, אלא אם כן מצאה לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה בכתב, אם הוצגה, כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה אינם נותנים מענה לצרכים הנובעים מהגדלת מספר יחידות הדיור. {{ח:תת|(ה)}} נקבעה בתוכנית מיתאר ארצית משולבת לבנייה (תמ״א 35) הגבלה לעניין מספר יחידות הדיור ביישוב מסוים (בסעיף קטן זה – מגבלת כמות), יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוראות סעיף קטן (ג) לעניין מספר יחידות הדיור המזערי שהוועדה המקומית תתיר להוסיף לפי הוראות סעיף זה – לא יחולו; {{ח:תתת|(2)}} לגבי יישוב במחוז הצפון או במחוז הדרום, במגבלת הכמות לא יובא בחשבון מספר יחידות הדיור שניתנה לגביהן הקלה לפי סעיף זה, בשיעור של עד 20% ממספר יחידות הדיור שנקבעה במגבלת הכמות; הוראות אלה יחולו בהתייחס למגבלת הכמות שנקבעה בתוכנית מיתאר ארצית כאמור ברישה, כנוסחה ערב פרסומו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4768580.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 155), התשפ״ד–2024}}. {{ח:תת|(ו)|(1)}} ניתנה הקלה לתוספת יחידות דיור מעבר למספר המרבי של יחידות דיור המותר לבנייה במגרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 147|סעיף 147}}, תופחת תוספת זו משיעור תוספת יחידות הדיור שניתן לתת לפי סעיף זה. {{ח:תתת|(2)}} תוספת יחידות דיור שניתנה בהקלה לפי סעיף זה תופחת משיעור תוספת יחידות הדיור המרבי שאפשר לתת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 147|סעיף 147}}. {{ח:תת|(ז)}} יחידת דיור שנוספה לפי הוראות סעיף זה תשמש להשכרה בלבד או למגורי קרוב, והבעלות או זכויות החכירה בה לא יועברו בנפרד מיחידת הדיור הקיימת, ולא יינתן לגביה היתר לשימוש חורג לשימוש שאינו למגורים; החליטה הוועדה המקומית על מתן ההקלה, לא יינתן היתר אלא אם כן נרשמה הערה, לבקשת יושב ראש הוועדה המקומית, שלפיה שימוש יחידת הדיור נושא ההקלה הוא להשכרה או למגורי קרוב, בלבד; לעניין זה, ”קרוב“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}. {{ח:תת|(ח)}} הייתה בקשת ההקלה לפי סעיף זה לתוספת יחידת דיור ששטחה אינו עולה על 60 מ״ר, לא תתנה הוועדה המקומית את מתן ההקלה בהתקנת מקומות חניה נוספים במספר הנדרש לפי דין בתחום המגרש נושא ההקלה, כולם או חלקם, אולם הוועדה המקומית רשאית לחייב את מבקש ההקלה להשתתף בהתקנתו של מקום חניה אחד בחניון ציבורי באזור המגרש נושא ההקלה, בסכום שיקבע שמאי מטעם הוועדה המקומית. {{ח:תת|(ט)}} על אף האמור בהוראות לפי חוק זה או בתוכנית החלה על המגרש, בהקלה לפי סעיף זה הניתנת בדרך של פיצול ובלא תוספת שטח, תתיר הוועדה המקומית את שינוי השימוש בשטח יחידת הדיור שנועד לשמש כשטח שירות למרתף או למחסן על פי תוכנית, או שהוסף כשטח שירות כאמור לפי הוראות חוק זה, לשימוש כשטח למטרה עיקרית של מגורים, ובלבד שסך השטח ששינוי כאמור יותּרַ בו לא יעלה על 60 מ״ר, ומתוכו שטח המחסן ששינוי השימוש בו יותּרַ לא יעלה על 7.5 מ״ר, והכול בכפוף להוראות כל דין לעניין גובה מזערי של חדרים ושל דירות למטרת מגורים. {{ח:תת|(י)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145}}, ביטול של פיצול שלא כלל תוספת שטח ואושר מכוח סעיף זה והחזרת המצב לקדמותו פטורים מהיתר, אם מתקיים בהם האמור {{ח:פנימי|סעיף 145ג|בפסקאות (1) עד (4) שבסעיף 145ג(א)}}, ויחולו לעניין זה הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 145ג|סעיף 145ג(ב)}}. {{ח:תת|(יא)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, על השבחה במקרקעין בשל מתן הקלה לפי סעיף זה, למעט השבחה בשל התרת שינוי השימוש בשטח מרתף או מחסן כאמור בסעיף קטן (ט) או השבחה בשל תוספת שטח, תחול חובת תשלום היטל השבחה בשיעור של 34% מההשבחה (בסעיף קטן זה – היטל מופחת); מחצית ההיטל המופחת תשולם בעת קבלת ההיתר שלא היה ניתן לתיתו אלמלא מתן ההקלה, ויתרת ההיטל המופחת תשולם בעת מימוש זכויות במקרקעין כמשמעותו בפסקה (3) להגדרה ”מימוש זכויות“ {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}}, לאחר מתן ההקלה. {{ח:תת|(יב)}} לא היה ביחידת הדיור הקיימת ערב מתן ההקלה מרחב מוגן, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} לא כללה הבקשה להקלה לפי סעיף זה תוספת שטח – יותנה מתן ההקלה בשיפורי מיגון באחד מחדרי יחידת הדיור הקיימת, אם הרשות המוסמכת הורתה כך; {{ח:תתת|(2)}} כללה הבקשה להקלה לפי סעיף זה תוספת שטח – יותנה מתן ההקלה בהקמת מרחב מוגן או שיפורי מיגון ליחידת הדיור הקיימת, והכול בהתאם להוראות הרשות המוסמכת. {{ח:תת|(יג)}} על אף האמור בכל דין, הייתה יחידת הדיור שלגביה מתבקשת ההקלה לפי סעיף זה במקרקעי ישראל שבתחום רשות עירונית, לא תידרש הסכמת רשות מקרקעי ישראל למתן ההקלה, ולא ייגבה על ידי רשות מקרקעי ישראל כל תשלום בשל מתן ההקלה כאמור. {{ח:תת|(יד)}} הוראות סעיף זה יחולו לגבי בקשה להקלה ליחידת דיור נוספת שהוגשה לוועדה המקומית לפני יום ה׳ בסיוון התשפ״ה (1 ביוני 2025) או עד המועד שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)#סעיף 60|סעיף 60(ג) לחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021}}, אם נקבע, לפי המאוחר. {{ח:תת|(טו)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידת דיור צמודת קרקע“ – יחידת דיור על מגרש שלפי ייעודו מיועד לבניית ארבע יחידות דיור לדונם לכל היותר, ואשר מעליה או מתחתיה אין יחידת דיור נוספת; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הרשות המוסמכת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 11|בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שטח יחידת דיור“ – השטח הכולל המותר לבנייה של יחידת דיור, לרבות שטחו של מרחב מוגן. {{ח:סעיף|148|שימוש חורג והקלה בתנאים|תיקון: תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} היתר לשימוש חורג מתכנית יינתן לתקופה מוגבלת מראש; היתר לשימוש חורג מהיתר או הקלה יכולים להינתן לתקופה מוגבלת מראש. {{ח:סעיף|149|תנאים מוקדמים למתן היתר לשימוש חורג או למתן הקלות|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תש״ע־5, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ח}} {{ח:תת|(א)}} הועדה המקומית לא תתיר שימוש חורג ולא תיתן הקלה ולא תאשר בתשריט חלוקת קרקע סטיה מתכנית אלא לאחר שנתמלאו אלה: {{ח:תתת|(1)}} פורסמה, על חשבון המבקש, בעתון הודעה המפרטת את מהות הבקשה להקלה או להתרת שימוש חורג או לאישור תשריט חלוקת קרקע בסטיה מתכנית והקובעת כי התנגדויות לבקשה כאמור יוגשו בתוך 15 ימים ממועד הפרסום לפי פסקה זו, ולעניין מי שנמסרה לו הודעה לפי פסקאות (2א) ו־(2ב) – ממועד מסירת ההודעה; {{ח:תתת|(2)}} הודעה המפרטת את מהות הבקשה כאמור בפסקה (1) הוצגה במקום בולט בחזית הקרקע או הבנין שעליהם חלה הבקשה במשך התקופה להגשת ההתנגדויות ובדרך שתיקבע על ידי הועדה המקומית או מי שמינתה לכך בדרך כלל; {{ח:תתת|(2א)}} הועדה המקומית מסרה על חשבון המבקש הודעה המפרטת את מהות הבקשה כאמור בפסקה (1) ועל המועד להגשת התנגדויות לועדה המקומית – {{ח:תתתת|(א)}} לכל הבעלים והמחזיקים בקרקע או בבנין שלגביהם הוגשה הבקשה; {{ח:תתתת|(ב)}} לכל הבעלים והמחזיקים בקרקע או בבנין הגובלים בקרקע או בבנין שלגביהם הוגשה הבקשה; {{ח:תתתת|(ג)}} לכל הבעלים והמחזיקים בקרקע או בבנין, אשר לדעת הועדה ייפגעו או עלולים להיפגע מאישור הבקשה. {{ח:תתת}} הודעה כאמור תימסר או תישלח לפי מענם הידוע של הבעלים והמחזיקים; {{ח:תתת|(2ב)}} בבקשה הנוגעת לאתר שנכלל בתכנית מאושרת או מופקדת כאתר המיועד לשימור – מסרה הועדה הודעה כאמור בפסקה (2א) לגופים הציבוריים והמקצועיים שאושרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100(3)}}. {{ח:תתת|(3)}} הועדה החליטה בהתנגדות של בעל קרקע או בנין או מחזיק בהם והודיעה על כך למתנגדים במכתב רשום; {{ח:תתת|(4)}} בהקלה או בשימוש חורג מתכנית המיתאר הארצית או מתכנית מיתאר מחוזית – נתקבל אישור המועצה הארצית; ואולם הוועדה המקומית רשאית להתיר שימוש חורג או לתת הקלה, אף אם לא התקבל אישור המועצה הארצית, ובלבד שהתקיימו כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} ניתן להוציא מכוח התכנית היתר או לבצע עבודות בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה; {{ח:תתתת|(ב)}} לתכנית מצורף תשריט של השטח שעליו היא חלה והשטח שבו מתקיימות הוראות פסקת משנה (א); {{ח:תתתת|(ג)}} התכנית אינה חלה על כל שטח מרחב תכנון מקומי או על כל שטחה של רשות מקומית; {{ח:תתתת|(ד)}} נקבע בתכנית כי השימוש החורג או ההקלה אינם טעונים אישור של המועצה הארצית. {{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הועדה המחוזית רשאי, בכפוף לתקנות שיתקין שר הפנים, לקבוע כי על בקשה מסויימת או על סוגים מסויימים של בקשות לא יחולו הוראות סעיף זה, כולן או מקצתן; הורה יושב ראש הועדה המחוזית כאמור, יקבע את ההוראות שיחולו על התכנית. {{ח:תת|(ג)}} שר הפנים יקבע באילו מקרים ונסיבות יכול יושב ראש הועדה המחוזית לפטור מהוראות סעיף זה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (פטור סוגי בקשות מתחולת סעיף 149 לחוק)|תקנות התכנון והבניה (פטור סוגי בקשות מתחולת סעיף 149 לחוק), התשנ״ו–1996}}.}} {{ח:תת|(ד)|(1)}} בסעיף קטן זה, ”התאמת נגישות“ ו”אדם עם מוגבלות“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 158ו1|בסעיף 158ו1}}. {{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) ומהוראות {{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151(ב1) ו־(ג)}}, רשאי יושב ראש ועדת מחוזית לקבוע כי על בקשה שעניינה יצירת דרך גישה שהיא התאמת נגישות שהוגשה על ידי בעל זכות בנכס נושא הבקשה, שהוא או בן משפחתו המתגורר עמו הוא אדם עם מוגבלות, לא יחולו הוראות סעיף זה, כולן או חלקן, ובלבד שלא מתקיים אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} התאמת הנגישות תמנע מאחר שימוש סביר בקרקע או בבניין שלגביהם הוגשה הבקשה, או בקרקע או בבניין גובלים; {{ח:תתתת|(ב)}} התאמת הנגישות תפגע באופיו המיוחד של המקום, בשל ערכי היסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע; {{ח:תתתת|(ג)}} התאמת הנגישות תחייב שינוי מהותי בבניין. {{ח:תתת|(3)}} החלטת יושב ראש הוועדה המחוזית כאמור בפסקה (2) תינתן בתוך שישים ימים מיום שהתבקש לכך; מנהל מינהל התכנון יפרסם הנחיות בדבר אופן הגשת בקשה לפי סעיף קטן זה והמסמכים שיש לצרף לה ובדבר האופן והמועד לקבלת החלטה כאמור ולמסירת הודעה למגיש הבקשה, כדי להבטיח מתן החלטה בתוך התקופה האמורה. {{ח:סעיף|150||תיקון: תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|151|סטיה ניכרת|תיקון: תשל״ג, תשמ״ח־2, תשמ״ט, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשס״ה־3, תשס״ז־3, תשס״ט־2, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו־5, תשע״ז־9, תשע״ח־3, תשפ״ב־8, תשפ״ג־4, תשפ״ג־5, תשפ״ד־4, תשפ״ד־5, תשפ״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} לא יינתן היתר לשימוש חורג אם יש בכך סטיה ניכרת מתכנית החלה על הקרקע או הבנין; שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות מה ייחשב סטייה ניכרת לעניין זה. {{ח:תת|(ב)|(1)}} לא תינתן הקלה אלא בנושאים ששר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, יקבע בתקנות ואין בהם סטייה ניכרת מתכנית; ואולם, נושאים כאמור לא יכללו הוספת שטחי בנייה, הוספת יחידות דיור או הוספת קומות. {{ח:תתת|(2)}} לעניין הקלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 147|בסעיף 147(ב)}}, לא תינתן הקלה אם יש בכך סטייה ניכרת מתוכנית החלה על הקרקע או הבניין; תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה על פי הקבוע בתוכנית שהופקדה לאחר כ״ט בתמוז התשמ״ט (1 באוגוסט 1989), היא סטייה ניכרת לעניין פסקה זו; שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע, בתקנות, מה עוד ייחשב סטייה ניכרת לעניין פסקה זו. {{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), תוספת שטחי שירות של עד 5% משטח המגרש או 5% מהשטח הכולל המותר לבניה במגרש, הנמוך מביניהם, הנדרשים בשל ביצוע התאמות נגישות, לרבות בניית מעלית, אשר אינן מתחייבות לפי הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1|פרק ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}}, או לפי הוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה1א|פרק ה׳1א לחוק זה}} – לא תיחשב כסטיה מתכנית. {{ח:תת|(ב2)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), ביישוב מיעוטים, תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה בתחום מגרש המיועד למגורים בתכנית שאישרה ועדה מחוזית, בהיקף של עד 30% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש, לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית (להלן – התוספת) לא תיחשב כסטייה ניכרת, ובלבד שהתקיימו תנאים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} בניית התוספת הושלמה לפני יום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014); {{ח:תתתת|(ב)}} הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית, לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה, כי התוספת לא תפגע בשלד הבניין וביציבותו או במערכות הבניין ובתפקודיו; {{ח:תתתת|(ג)}} הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית, לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה, כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה הכלולים בשטח התכנית ובסביבתו תואמים את הצרכים הנובעים מהתוספת; {{ח:תתתת|(ד)}} לא קיים צו שיפוטי סופי שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}}, להריסת התוספת או למניעת השימוש בה שטרם בוצע. {{ח:תתת|(2)}} כללה התכנית שאישרה הוועדה המחוזית הוראות המאפשרות תוספת שטחי בנייה לשטחים המותרים מכוחה, בכפוף לאישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי, בלי צורך באישור תכנית נוספת, יופחתו שטחים אלה מהשיעור הקבוע בפסקה (1). {{ח:תתת|(3)}} הוספה של קומות תת־קרקעיות או הוספה של שטח לצורכי חניה בקומות תת־קרקעיות, לא תיחשב כסטייה ניכרת לעניין בניית התוספת. {{ח:תתת|(4)|(א)}} ועדה מקומית רשאית לתת הקלה בנוגע למגבלה שנקבעה בהוראות תכנית לגבי מספר יחידות הדיור בבניין, מספר הקומות בו, גובהו, תכסית הבניין או קווי הבניין, אף אם נקבע בתכנית כי סטייה מהוראות התכנית כאמור תהיה סטייה ניכרת, ובלבד שמתקיימים תנאים אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} הסטייה כאמור נדרשת, לדעת הוועדה המקומית, לצורך התוספת; {{ח:תתתתת|(2)}} התכנית כאמור נכנסה לתוקף לפני יום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014). {{ח:תתתת|(ב)}} ניתנה הקלה בהתאם להוראות פסקת משנה (א), לגבי סטייה ניכרת הקבועה לפי הוראת תכנית, וכתוצאה מכך נפגעו מקרקעין שלגביהם ניתנה ההקלה כאמור או מקרקעין הגובלים עמם, יהיה זכאי מי שהיה בעל הזכויות במקרקעין ביום מתן ההקלה לפיצוי מהוועדה המקומית, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיפים 197 עד 200}}, בשינויים המחויבים, ויראו את המועד שבו ניתנה ההקלה כמועד אישור תכנית פוגעת. {{ח:תתת|(5)}} הוראות סעיף קטן זה לא יחולו אם התבקש היתר לפי הוראות תכנית המיתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תמ״א 38). {{ח:תתת|(6)}} הוראות סעיף קטן זה יחולו לגבי בקשה להקלה שהוגשה לוועדה המקומית לפני יום ד׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020). {{ח:תת|(ב3)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:תת|(ב4)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), מוסד תכנון רשאי לתת הקלה מתוכנית לתשתית לאומית או מתוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 6ב|בסעיף 6ב(ב)}} לתוספת שטח כולל מותר לבנייה שלא יעלה על 75 מ״ר, לשם הקמת מיתקן השנאה לחשמל שנדרש למיתקן פוטו־וולטאי שהוקם לפי תוכנית, או לשם הקמת מבנה דרך או מבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי שאושרו בתוכנית, והכול אם סבר מוסד התכנון כי בלא התוספת כאמור לא ניתן לממש את התוכנית. {{ח:תת|(ג)|(1)}} תוספת שטחי שירות המתחייבת משינוי הוראת חוק או תקנות לאחר אישור התכנית, או תוספת שטחי שירות לשם בניית מרחב מוגן, בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}} או תוספת שטחי שירות לשם בניית חדר עם שיפורי מיגון בשטח כאמור, בהתאם להוראות הרשות המוסמכת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק האמור}}, אם לא ניתן לבנות מרחב מוגן באותו מבנה – לא ייחשבו כסטיה מתכנית. {{ח:תתת|(2)}} נוסף על האמור בפסקה (1), לעניין תוספת שטחי שירות לשם הוספת מרחב מוגן דירתי כאמור בפסקה (1) באזור עימות, תוספת של עד 3 מ״ר של שטח רצפה שישמש חדר שירותים או חדר רחצה למרחב מוגן דירתי שאינו מרחב מוגן ליחידת דיור קיימת בבניין רב־קומות (בסעיף זה – שטח נוסף באזור עימות), באישור הרשות המוסמכת – לא תיחשב כסטייה מתוכנית; בפסקה זו – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”אזור עימות“ – מקום, או יישוב שנמצא כולו או חלקו, בטווח של עד 9 קילומטרים מגבול לבנון או סוריה או עד 7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בניין רב־קומות“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 158טו1|בסעיף 158טו1}}; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מרחב מוגן דירתי“ – כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הרשות המוסמכת“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}. {{ח:תת|(ג1)}} בהיתר הניתן מכוחה של תכנית שהופקדה לפני יום י׳ בכסלו התשס״ז (1 בדצמבר 2006), תוספת שטחי שירות המתחייבת לצורך התאמות נגישות הנדרשות לפי הוראות שלפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1|פרק ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}} או לפי הוראות שלפי {{ח:פנימי|פרק ה1א|פרק ה׳1א לחוק זה}} – לא תיחשב כסטיה מתכנית. {{ח:תת|(ד)}} תוספת קומות תת קרקעיות לשטחי שירות, המתחייבת מתוספת שטחי שירות כאמור בסעיף קטן (ג) – לא תיחשב כסטיה מתכנית. {{ח:תת|(ה)}} שינוי מהוראות שנקבעו בתכנית לעניין עצים בוגרים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 83ג|בסעיף 83ג}} או לעניין נטיעת עצים – ייחשב כסטייה ניכרת לעניין סעיף זה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סטיה ניכרת מתכנית)|תקנות התכנון והבניה (סטיה ניכרת מתכנית), התשס״ב–2002}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית)|תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית), התשפ״ג–2023}}.}} {{ח:סעיף|151א||תיקון: תשע״ו־3, תשע״ז, תשע״ח, תשע״ח־11}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|151ב|היתר להפעלת מעון יום לפעוטות בדירת מגורים|תיקון: תשפ״ב־5}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היתר להפעלת מעון“ – היתר לשימוש במבנה מגורים לשם הפעלת מעון יום לפעוטות; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היום הקובע“ – כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022); {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבנה מגורים“ – מבנה הנמצא במגרש המיועד למגורים, שיש בו דירת מגורים אחת או יותר; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבקש ההיתר“ – מבקש הבקשה לקבלת היתר להפעלת מעון שהוא בעל המקרקעין של מבנה המגורים או הבעלים, המנהל או המפעיל של מעון היום לפעוטות, ולעניין מבקש בקשה שהוא תאגיד – גם בעל השליטה בתאגיד או מנהלו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעון יום לפעוטות“ – מקום שהייה יומי לחינוך וטיפול בפעוטות; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעוט“, ”רישיון“, ”רישיון זמני“ ו”שליטה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות|בחוק הפיקוח}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, על מעון יום לפעוטות שפועל בתוך דירה במבנה מגורים, שלפי התכנית החלה עליה או ההיתר לבנייתה לא הותר בה שימוש לשם הפעלת מעון יום, יחולו הוראות אלה, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} אם שוהים באותה דירה עד 6 פעוטות – המעון יהיה פטור מקבלת היתר לשימוש חורג או היתר להפעלת מעון לפי סעיף זה, ויראו את ייעוד הקרקע למטרת מגורים כאילו הוא מתיר שימוש להפעלת מעון יום לפעוטות; {{ח:תתת|(2)}} אם שוהים באותה דירה בין 7 ל־36 פעוטות – המעון יהיה פטור מקבלת היתר לשימוש חורג, ובלבד שקיבל היתר להפעלת מעון לפי סעיף זה והוא בעל רישיון או רישיון זמני להפעלת מעון יום כאמור. {{ח:תת|(ג)}} הוועדה המקומית תיתן היתר להפעלת מעון, בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ה) עד (ח), ובלבד שהתקיימו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} מבקש ההיתר הגיש לוועדה המקומית בקשה לקבלת היתר להפעלת מעון, ואם הוא לא בעל המקרקעין – צירף לבקשה מסמך המעיד על הסכמת בעל המקרקעין להפעלת המעון; {{ח:תתת|(2)}} הבקשה לקבלת היתר להפעלת מעון תכלול את אלה: {{ח:תתתת|(א)}} כתובת הדירה; {{ח:תתתת|(ב)}} המספר המרבי של פעוטות שישהו במעון היום; {{ח:תתתת|(ג)}} הצהרה של מבקש ההיתר על ביצוע הפרסום כאמור בפסקה (3); {{ח:תתתת|(ד)}} רישיון או רישיון זמני או התחייבות של מבקש ההיתר להגיש בקשה לרישיון כאמור בתוך 60 ימים ממועד הגשת הבקשה להיתר; {{ח:תתת|(3)}} בתוך 60 ימים ממועד הגשת הבקשה להיתר; {{ח:תתתת|(א)}} הודעה המפרטת את מהות הבקשה להיתר ואת המועד להגשת התנגדויות לוועדה המקומית הוצגה על גבי שלט, ערוך לפי הוראות שנקבעו לגבי פרסום שלט לפי {{ח:פנימי|סעיף 89א|סעיף 89א}}, בעניין צורת השלט, מידותיו, פרטי מציב השלט, גודל הכתב ושפת הפרסום בלבד, במקום בולט בחזית מבנה המגורים שלגביו הוגשה הבקשה וכן במבנים הגובלים עימו, בכל התקופה להגשת ההתנגדויות; {{ח:תתתת|(ב)}} התקיימו לגבי הבקשה להיתר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149(א)(2א)(א) ו־(ב)}}, או מסרה הוועדה המקומית הודעה מקוונת כאמור בסעיף זה, ובלבד שלא יושתו על מבקש ההיתר הוצאות בשל מסירת הודעות לפי סעיף קטן זה בסכום העולה על 500 שקלים חדשים; נשלחה הודעה מקוונת, יראו אותה כאילו נמסרה ביום העבודה הראשון שלאחר שליחתה; בפסקת משנה זו, ”הודעה מקוונת“ – מסרון או דואר אלקטרוני הנשלחים לכתובת או למספר הטלפון הנייד שמסר הנמען לרשות המקומית לקבלת מסרים. {{ח:תת|(ד)}} התנגדות לבקשה לקבלת היתר להפעלת מעון יכול שתוגש על ידי בעל דירה או מחזיק דירה במבנה המגורים שבו יפעל מעון היום או במבנים הגובלים עימו, בלבד, בתוך 15 ימים ממועד פרסום ההודעה לפי סעיף קטן (ג)(3). {{ח:תת|(ה)|(1)}} הוועדה המקומית תיתן את החלטתה בעניין הבקשה להיתר בתוך 45 ימים מיום שהוגשה הבקשה, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ו) ו־(ז); לא ניתנה החלטה, יראו את הבקשה כמאושרת בתום המועד האמור. {{ח:תתת|(2)}} הוועדה רשאית שלא לאשר את הבקשה במועד האמור בפסקה (1), אם בעל דירה או מחזיק דירה במבנה המגורים שבו יפעל מעון היום או בבניינים הגובלים עימו הגיש התנגדות שממנה עולה כי מתן ההיתר יגרום פגיעה מרחבית משמעותית שאינה ניתנת לתיקון, ולאחר שפעלה בהתאם לאמור בסעיפים קטנים (ו) ו־(ז). {{ח:תת|(ו)}} הוגשה התנגדות לפי סעיף קטן (ד) שממנה עולה כי מתן ההיתר יגרום פגיעה מרחבית משמעותית, תודיע הוועדה המקומית למבקש ההיתר על כך בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ה), ותיתן לו הזדמנות להציע דרך לתיקון הפגיעה בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה; סברה הוועדה כי הפגיעה המתוארת בהתנגדות אינה ניתנת לתיקון, תיתן הוועדה למבקש ההיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה. {{ח:תת|(ז)}} התקבלה תגובת מבקש ההיתר להתנגדות, תיתן הוועדה המקומית את החלטתה בתוך 30 ימים מיום קבלת התגובה; לא ניתנה החלטה במועד האמור – יראו את הבקשה כאילו אושרה בתום המועד האמור; לא התקבלה תגובה ממבקש ההיתר בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה, תחליט הוועדה בבקשה בתוך 30 ימים נוספים. {{ח:תת|(ח)}} החליטה הוועדה לאשר בקשה להיתר להפעלת מעון או שלא ניתנה החלטה במועד האמור בסעיפים קטנים (ה) או (ז) לפי העניין, תיתן רשות הרישוי המקומית למבקש ההיתר היתר להפעלת מעון; בהיתר יצוין כי אין בו משום אישור או רישיון להפעלת מעון יום לפעוטות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות|חוק הפיקוח}}; אין בקבלת היתר להפעלת מעון לפי סעיף זה כדי לגרוע מהאיסור להפעיל מעון יום ללא רישיון כאמור {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק הפיקוח}}. {{ח:תת|(ט)}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטת הוועדה המקומית לסרב לבקשתו לפי סעיף זה או לדחות התנגדות שהגיש לפי סעיף זה, רשאי לערור בפני ועדת הערר בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה בדבר הסירוב או הדחייה; ועדת הערר תחליט בערר בתוך 30 ימים מיום הגשתו; קיבלה ועדת הערר את הערר, רשאית היא לקבוע בהחלטתה כי תיתן את ההיתר; קבעה כאמור, תיתן את ההיתר למבקש במקום רשות הרישוי המקומית בכפוף להוראות סעיף קטן (ח). {{ח:תת|(י)}} קבלת היתר להפעלת מעון לא תיחשב השבחה, כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}. {{ח:תת|(יא)}} על אף האמור בכל דין, הייתה הדירה שלגביה הוגשה בקשה להיתר להפעלת מעון במקרקעי ישראל, לא תידרש הסכמת רשות מקרקעי ישראל למתן ההיתר לפי סעיף זה ולא ייגבה על ידי רשות מקרקעי ישראל כל תשלום בשל מתן ההיתר כאמור. {{ח:תת|(יב)}} שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מספר פעוטות מרבי שונה במעון יום שפועל בדירה צמודת קרקע כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 147|בסעיף 147{{ח:הערה|(}}י{{ח:הערה|)}}(13)}}, שניתן לבקש לגביו היתר להפעלת מעון או הליך אחר לקבלת היתר כאמור, בהתחשב, בין השאר, בהשפעה מרחבית ובהתנגדות בעלי דירות או מחזיקי דירות במבנה המגורים שבו יפעל המעון או במבנים הגובלים עימו. {{ח:תת|(יג)}} על מעון יום לפעוטות שהחל לפעול במבנה מגורים ערב היום הקובע ושוהים בו בין 7 פעוטות ל־36 פעוטות (בסעיף קטן זה – מעון קיים), יחולו הוראות סעיף זה בשינויים אלה: {{ח:תתת|(1)}} מבקש ההיתר להפעלת מעון קיים יהיה רשאי להגיש לוועדה המקומית בקשה לקבלת היתר להפעלת המעון בתוך 90 ימים מהיום הקובע; הוגשה בקשה כאמור, יהיה מפעיל המעון רשאי להמשיך ולהפעיל את המעון גם לאחר היום הקובע עד למתן החלטת הוועדה המקומית בבקשה כאמור; {{ח:תתת|(2)}} החליטה הוועדה המקומית שלא לאשר את הבקשה למתן היתר להפעלת מעון למעון קיים, תופסק פעילות המעון הקיים רק בתום שנת הלימודים שבה התקבלה החלטת הוועדה המקומית. {{ח:תת|(יד)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, על אישור להפעלת מעון יום לפעוטות לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף זה בלבד, ולא יראו שימוש כאמור כשימוש חורג. {{ח:סעיף|152|ערר והשגה|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשמ״ט־3, תשנ״ה־4, תשס״ב־3, תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ח־9, תשפ״ב־14, תשפ״ג־4, תשפ״ה־4}} {{ח:תת|(א)|(1)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטה של ועדה מקומית או של רשות רישוי מקומית לסרב לתת היתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} או לדחות התנגדות שהוגשה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149(א)}} רשאי לערור בפני ועדת הערר תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה בדבר הסירוב או הדחיה, ואולם אין לערור על החלטה של רשות רישוי מקומית לסרב לתת היתר בשל כך שמכון הבקרה שביצע בקרת תכן לבקשה להיתר קבע כי תוצאות הבקרה אינן תקינות. {{ח:תתת|(2)}} שני חברי הועדה המקומית כאחד או שני נציגים בעלי הדעה המייעצת בועדה המקומית כאחד, החולקים על החלטת הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לתת היתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} או שלא לתתו, רשאים לערור לועדת הערר תוך חמישה עשר ימים מיום מתן ההחלטה של הועדה המקומית. {{ח:תתת|(3)}} הוגש ערר על החלטת רשות רישוי מקומית לסרב לתת היתר, וקבלה ועדת הערר את הערר, תיתן רשות הרישוי המקומית את ההיתר במועד שנקבע לכך לפי חוק זה; לא נתנה רשות הרישוי המקומית את ההיתר במועד האמור רשאי מבקש ההיתר לפנות לרשות הרישוי הארצית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 158ס|בסעיף 158ס}} לשם הוצאת ההיתר ויהיו נתונות לרשות הרישוי הארצית כל הסמכויות הנתונות לרשות הרישוי המקומית לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, ובכלל זה הסמכות לשלוח למבקש ההיתר את פירוט החיובים כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ד)(1)}} ולגבותם; גבתה רשות הרישוי הארצית את החיובים כאמור תעבירם במלואם למי שנקבע לפי כל דין; ואולם לעניין האגרה למתן ההיתר, תעביר רשות הרישוי הארצית לרשות הרישוי המקומית 40% משיעור האגרה שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 265|סעיף 265(17)}} בלבד. {{ח:תת|(א1)|(1)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת רשות הרישוי, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 6ב|בסעיף 6ב(ב)}}, לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} רשאי לערור לפני הועדה לתשתיות בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה; ואולם אם החלטת רשות הרישוי היא לעניין הקלה מתכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות או מתמ״א 70/א כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)|בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}} או מתכנית מועדפת לדיור כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 6ב|באותו סעיף}} או לעניין מתן היתר לשימוש חורג מתכנית כאמור, רשאי הוא לערור לפני המועצה הארצית בתוך אותה תקופה. {{ח:תתת|(2)}} חבר הועדה לתשתיות או מהנדס ועדה מקומית שהוא חבר רשות הרישוי כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 6ב|בסעיף 6ב(ב)}} רשאי לערור לפני הועדה לתשתיות על החלטת רשות הרישוי, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 6ב|באותו סעיף}}, לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} בתוך חמישה עשר ימים מיום מתן ההחלטה; ואולם אם החלטת רשות הרישוי כאמור היא לעניין הקלה מתכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות או מתמ״א 70/א כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)|בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}} או מתכנית מועדפת לדיור כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 6ב|באותו סעיף}} או לעניין מתן היתר לשימוש חורג מתכנית כאמור, רשאי הוא לערור לפני המועצה הארצית בתוך אותה תקופה. {{ח:תתת|(3)}} חבר הוועדה לתשתיות רשאי לערור לפני ועדת הערר על החלטת הוועדה המקומית או רשות רישוי מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ב|סעיף 6ב(ג)}}, בתוך 15 ימים מיום מתן ההחלטה. {{ח:תת|(א2)}} הוגשה בקשה להיתר בדרך מקוצרת, רשאי שר הפנים לקבוע מקרים, נסיבות ותנאים, שבהתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 145ב|בסעיף 145ב(ב)(2)}} רשאי בעל זכות במקרקעין שלגביהם הוגשה הבקשה להיתר כאמור, להגיש השגה לוועדת הערר, והכול במועדים ובעניינים שיקבע. {{ח:תת|(א3)}} לא נתנה רשות הרישוי המקומית היתר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ד)(2)}}, רשאי מבקש ההיתר לערור על כך לפני ועדת הערר בתוך 15 ימים מהמועד שנקבע למשלוח פירוט החיובים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ד)(1)}}; קיבלה ועדת הערר את הערר, רשאית היא לקבוע בהחלטתה כי ההיתר יינתן על ידיה; קבעה כאמור, תיתן את ההיתר למבקש במקום רשות הרישוי המקומית. {{ח:תת|(ב)|(1)}} משהוגש ערר כאמור, לא יינתן היתר עד למתן החלטה בועדת הערר. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), ועדת הערר רשאית להחליט, מטעמים שיירשמו, כי בנסיבות העניין אין הצדקה לעכב את מתן ההיתר, כולו או חלקו, בשים לב להיקף ההשפעה של נושא הערר על ההיתר ולאפשרות השבת המצב לקדמותו ככל שיתקבל הערר; לעניין פסקה זו, ”היתר“ – למעט היתר שנתן מורשה להיתר. {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ג)}} ועדת הערר תחליט בערר תוך שלושים ימים מיום הגשתו. {{ח:תת|(ד)}} החלטת ועדת הערר תבוא במקום החלטת הועדה המקומית או רשות הרישוי, לפי הענין. {{ח:סעיף|153|סדרי הערר|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} לדיון בערר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, יוזמנו מבקש ההיתר, המתנגד, ונציגי רשות הרישוי המקומית או נציג הועדה המקומית, לפי הענין, ומשהתייצבו יתקיים הדיון בפניהם ורשאים הם להשמיע בפני ועדת הערר את טענותיהם. {{ח:סעיף|154||תיקון: תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|155|זכויות לפי דינים אחרים}} {{ח:ת}} זכות ערר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אינה גורעת מכל זכות של בעל זכות ערר לפי דין אחר. {{ח:סעיף|156|הגבלות בקרקע חקלאית ובתחום הסביבה החופית|תיקון: תשס״ד־3}} {{ח:תת|(א)}} לא ישתמש אדם בקרקע חקלאית אלא בהתאם לאמור {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יעשה אדם בתחום הסביבה החופית דבר הטעון היתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אלא בהתאם לאמור {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}. {{ח:סעיף|157|מועד להכרעה בבקשות|תיקון: תשל״ג, תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשס״ה־3, תשס״ח־5, תשע״ד־2, תשע״ה, תשפ״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} לא החליטה רשות רישוי מקומית בבקשה לתת היתר בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ב1)}}, יראו זאת כסירוב לתת היתר ורשאי המבקש להגיש את בקשתו לועדת הערר; ועדת הערר תחליט בבקשתו בתוך שלושים ימים מהיום שהוגשה לה; שר הפנים יקבע הוראות מיוחדות בדבר הנוהל בבקשות להיתרים ובמתן ההיתרים, לביצוע התאמות נגישות כאמור, במוסדות חינוך. {{ח:תת|(ב)}} לא החליטה ועדה מקומית בבקשה להקלה או בבקשה להיתר לשימוש חורג, בתוך תשעים ימים ממועד קליטתה, יראו זאת כסירוב לבקשה, והמבקש רשאי להגיש את בקשתו לוועדת הערר. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:תת|(ח)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|157א|הגבלת הספקת חשמל, מים וטלפון|תיקון: תשמ״א־6, תשמ״ו, תשנ״א־3, תשנ״ה־4, תשס״א־4, תשע״ד־2, תשע״ה, תשפ״ב־9, תשפ״ב־11, תשפ״ה־6}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החברה“ – חברת החשמל לישראל בע״מ או חברת החשמל למחוז ירושלים בע״מ, לפי הענין; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מי שהוסמך כדין לתת שירותי טלפון; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הרשות המאשרת“ – יושב ראש ועדה מקומית יחד עם מהנדס הועדה, או יושב ראש ועדת משנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} יחד עם מהנדס הועדה המקומית; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק“ – רשות מקומית או כל מי שהוסמך לספק מים לפי {{ח:חיצוני|חוק המים|חוק המים, התשי״ט–1959}}, או חברה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}} (להלן – חוק תאגידי מים וביוב), לפי הענין; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הגדלת חיבור“ – הוספת יכולת הספקה לחיבור חשמל קיים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספקת חשמל“ – חיבור בניין לראשונה לרשת החשמל. {{ח:תת|(ב)|(1)}} לא תתחיל החברה בעבודה להספקת חשמל לבנין ולא תספק חשמל לצורך עבודות בניה, אלא לאחר שמבקש החשמל המציא לה אישור מאת הרשות המאשרת או היתר בניה. {{ח:תתת|(2)}} לא תספק החברה חשמל לבנין אלא לאחר שמבקש החשמל המציא לה אישור מאת הרשות המאשרת. {{ח:תתת|(3)}} לא תבצע החברה הגדלת חיבור לחיבור חשמל שגודלו עולה על 3×63 אמפר, אלא לאחר שקיבלה ממבקש החשמל הצהרה שלו כי המבנה נושא הבקשה נבנה בהתאם להיתר הבנייה או שהמציא לה אישור מאת הרשות המאשרת. {{ח:תתת|(4)}} החברה תדווח לרשות המאשרת, בתוך שבעה ימי עבודה לאחר תומו של כל רבעון קלנדרי, על הבקשות להגדלת חיבור שגודלן עולה על 3×40 אמפר שקיבלה באותו רבעון. {{ח:תתת|(5)}} מצאה הרשות המאשרת כי מבנה נושא בקשה להגדלת חיבור נבנה בסטייה מהיתר, רשאית היא להורות לחברה שלא לבצע את הגדלת החיבור או להפעיל את סמכותה לפי סעיף קטן (ו). {{ח:תתת|(6)}} שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר האנרגיה והתשתיות, רשאי לקבוע, בצו, כי הוראות פסקאות (3) או (4) יחולו רק על חיבור בגודל העולה על האמור בפסקאות (3) או (4), כפי שינקוב בצו כאמור. {{ח:תת|(ג)}} לא יתקין המנהל טלפון בבנין חדש אלא לאחר שמבקש החיבור המציא לו אישור מאת הרשות המאשרת. {{ח:תת|(ד)|(1)}} לא יספק ספק מים למקרקעין לצורך ביצוע עבודה הטעונה היתר, אלא לאחר שהמבקש המציא לו אישור מאת הרשות המאשרת; {{ח:תתת|(2)}} לא יספק ספק מים לבנין – שלא לצורך ביצוע עבודה כאמור בפסקה (1) – אלא לאחר שהמבקש המציא לו אישור מאת הרשות המאשרת. {{ח:תת|(ה)|(1)}} הרשות המאשרת תיתן אישור כאמור בסעיפים קטנים (ב), (ג) ו־(ד) אם ניתן היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}} לעבודות שלגביהן מבוקש חיבור החשמל, המים או הטלפון, או שבהן נבנה הבנין שלגביו מבוקש החיבור, לפי הענין. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), רשאית הרשות המאשרת, מטעם מיוחד, ליתן אישור לפי סעיפים קטנים (ב)(1) ו־(ד)(1), בתנאים שיראו לה, גם אם היתר הבניה שהחליטה הועדה המקומית ליתן טרם ניתן. {{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (1), הרשות המאשרת לא תיתן אישור לפי סעיפים קטנים (ב)(2), (ג) ו־(ד)(2) לבנין חדש שנבנה בתחומה של חברה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב}}, אלא לאחר שהחברה האמורה אישרה כי הבנין מחובר למערכת המים ולמערכת הביוב, או כי קיים פתרון אחר לשפכים, בהתאם לשימוש בבנין ולמטרותיו, ועל פי כל דין. {{ח:תת|(ה1)}} רשות מאשרת רשאית לתת אישור לפי סעיף זה, אם שוכנעה כי המבנה נושא הבקשה נבנה בהתאם להיתר הבניה, למעט פרטים הטעונים השלמה אשר לא הושלמו במועד הגשת הבקשה מטעמים שפורטו על ידי מבקש הבקשה, אך הוא ראוי לשימוש גם לפני השלמתם של אותם פרטים; שר הפנים יקבע בתקנות את נוסח הבקשה לפי פסקה זו, יגדיר מהו מבנה הראוי לשימוש לענין סעיף זה, ויקבע את התנאים או הערבויות שיידרש מבקש אישור למלא או ליתן כדי להבטיח השלמת המבנה בהתאם להיתר הבניה, אם קיבל אישור לפני שהבניה הושלמה בהתאם להיתר. {{ח:תת|(ה2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ה3)}} ניתן היתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} בלי ששולמו החיובים כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ד)(1)}} ובלי שניתנו הערבויות המתאימות להבטחת תשלומם בכפוף להוראות כל דין, לא תיתן הרשות המאשרת אישור לפי סעיפים קטנים (ב)(2) ו־(ד)(2), אלא אם כן שולמו החיובים האמורים או שניתנו ערבויות כאמור, ובלבד שפירוט החיובים האמורים נמסר למבקש האישור לא יאוחר מ־15 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה לאישור לפי סעיף זה. {{ח:תת|(ה4)}} נקבעה חובת בקרת ביצוע לעבודות לפי ההיתר, לא תיתן הרשות המאשרת אישור לפי סעיפים קטנים (ב)(2) ו־(ד)(2), אלא אם כן אישר מכון בקרה כי תוצאות בקרת הביצוע תקינות. {{ח:תת|(ו)}} ראתה הרשות המאשרת כי בנייתה של יחידת דיור, מסחר, שירותים או תעשיה היוותה סטיה מהיתר, רשאית היא להורות לחברה, למנהל או לספק, למנוע או להפסיק מתן חשמל, שירותי טלפון או מים, לפי הענין, לאותה יחידה. {{ח:תת|(ז)}} הרואה עצמו נפגע על ידי סירוב לתת אישור לפי סעיף זה או על ידי הוראה שניתנה לפי סעיף קטן (ב), (ו) או (ח)(2), רשאי לערור על כך בפני ועדת הערר תוך חמישה עשר ימים מהיום שבו הודע לו על הסירוב או על ההוראה; ועדת הערר תיתן החלטתה בערר בתוך שלושים ימים מיום שהוגש לה, ולאחר שנתנה הזדמנות לרשות המאשרת להשמיע עמדתה בפניה. {{ח:תת|(ח)|(1)}} שר הפנים רשאי לקבוע, בצו, לאחר התייעצות עם הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר, כי הוראות סעיף זה לעניין חיבור לחשמל, למים או לטלפון לא יחולו בשטח פלוני לגבי מבנה המשמש למגורים הנמצא באותו השטח שבנייתו הסתיימה עד יום י״ד בטבת התשע״ח (1 בינואר 2018), לא נוספה לו תוספת בנייה מאותו מועד (בסעיף קטן זה – מבנה) והתמלאו לגביו התנאים המנויים בפסקה (1ב); שר הפנים יהיה רשאי לקבוע צו כאמור אם התקיימו כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוגשה למוסד התכנון המוסמך תכנית מפורטת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 83א1|בסעיף 83א1}} המאפשרת מגורים בשטח האמור (בסעיף קטן זה – תכנית מוצעת); {{ח:תתתת|(ב)}} התקיים אחד מאלה: {{ח:תתתתת|(1)}} מי שהגיש את התכנית המוצעת הוא משרד ממשלתי או רשות שהוקמה לפי חוק; {{ח:תתתתת|(2)}} מי שהגיש את התכנית המוצעת הוא הוועדה המקומית, הרשות המקומית, בעל קרקע או מי שיש לו עניין בקרקע וניתנה חוות דעת מתכנן המחוז ולפיה התכנית האמורה תואמת את הוראותיה של תכנית כוללנית שאושרה לגבי השטח או של תכנית מיתאר מקומית החלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי או על כל שטח היישוב שאושרה כאמור; חוות הדעת תינתן בתוך 30 ימים מיום ששר הפנים, מוסד התכנון או הרשות המקומית הנוגעים בדבר או מגיש התכנית ביקשו זאת ממתכנן המחוז; {{ח:תתתתת|(3)}} מוסד התכנון המוסמך החליט על הפקדת התכנית המוצעת. {{ח:תתת|(1א)}} שר הפנים רשאי לתת צו כאמור בפסקה (1) ביוזמתו או לפי בקשת מוסד תכנון או רשות מקומית הנוגעים בדבר; בקשה כאמור תוגש לשר הפנים עם העתק לוועדה המחוזית הנוגעת בדבר ובצירוף חוות דעת מתכנן המחוז אם התבקשה לפי פסקה (1)(ב)(2); הוועדה המחוזית תעביר לשר הפנים את חוות דעתה לעניין הבקשה בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לה; לא העבירה הוועדה המחוזית את חוות דעתה עד תום התקופה האמורה, יהיה רשאי שר הפנים להחליט בבקשה בלי לקבל את חוות דעתה; שר הפנים יחליט בבקשה שהוגשה לו כאמור בתוך 60 ימים מיום שקיבל את חוות הדעת של הוועדה המחוזית או מתום המועד לקבלת חוות הדעת, לפי המוקדם. {{ח:תתת|(1ב)}} ניתן צו כאמור בפסקה (1) לגבי שטח פלוני, לא יחולו הוראות סעיף זה על חיבור לחשמל, למים או לטלפון של מבנה הנמצא באותו שטח אם התקיימו כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} מבקש החיבור הגיש בקשה לחיבור המבנה לחשמל, למים או לטלפון, לרשות המאשרת הנוגעת בדבר, שהתקיימו בה כל אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} מי שהגיש את הבקשה הוא מי שרשאי להגיש בקשה להיתר לגבי המבנה; {{ח:תתתתת|(2)}} המבקש התחייב כי יגיש בקשה להיתר לגבי המבנה בתוך ארבעה חודשים מיום אישור התכנית המוצעת, יפעל להוצאת היתר כאמור בתוך שישה חודשים מיום הגשת הבקשה להיתר, ככל שהדבר בשליטתו, וישקיע את מרב המאמצים ואת המשאבים הנדרשים לשם כך; {{ח:תתתתת|(3)|(א)}} המבקש צירף לבקשתו ערבות בנקאית לטובת הוועדה המקומית והרשות המקומית הנוגעות בדבר, להבטחת תשלום החיובים כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ד)(1)}}, שהיה חב בהם לפי התכנית המוצעת אילו הייתה מוגשת בקשה להיתר למבנה שלגביו מבוקש החיבור, בסכום החיובים שיעריכו שמאי הוועדה המקומית וגזבר הרשות המקומית, לפי העניין, או שהמבקש הפקיד בקופת הוועדה המקומית סכום בגובה החיובים כאמור; המבקש רשאי להפקיד סכום חלקי מהחיובים ולצרף לבקשתו ערבות בנקאית בגובה ההפרש שבין מלוא סכום החיובים לחלק שהופקד; {{ח:תתתתתת|(ב)}} לעניין סכום החיובים כאמור בפסקת משנה (א), בחישוב החיוב הנוגע להיטל ההשבחה יראו את התכנית המוצעת ואת תאריך הגשתה כתכנית שאושרה במועד האמור; {{ח:תתתתתת|(ג)}} ערבות בנקאית כאמור בפסקת משנה (א) תוצמד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:תתתתתת|(ד)}} הערבות הבנקאית תחולט אם המבקש לא יגיש בקשה להיתר למבנה כאמור בפסקת משנה (2) או לא ישלם את מלוא החיובים לפי דרישה שתומצא לו בקשר עם מתן ההיתר למבנה בתוך ארבעה חודשים ממועד הוצאתה; {{ח:תתתת|(ב)}} ניתן אישור הרשות המאשרת לביצוע החיבור, ובו חיוותה דעתה כי המבנה תואם את התכנית המוצעת או שהוחלט להפקידה, לפי העניין. {{ח:תתת|(1ג)}} ניתן אישור הרשות המאשרת לחיבור המבנה כאמור בפסקה (1ב)(ב), רשאים החברה, הספק או המנהל, לפי העניין, לחברו לחשמל, למים או לטלפון, לפי העניין, סמוך לאחר מתן האישור, ולא יותנה חיבור כאמור בהפקדתה או באישורה של התכנית המוצעת או במתן ההיתר למבנה. {{ח:תתת|(2)}} ראתה הרשות המאשרת כי בבניית המבנה, שלגביו ניתן אישור מכוח צו שר הפנים כאמור בפסקה (1), היתה סטייה מהוראות התכנית המוצעת, רשאית היא להורות לחברה, למנהל או לספק, למנוע או להפסיק מתן חשמל, שירותי טלפון או מים, לפי הענין, לאותו מבנה; הוראות סעיף קטן (ז) יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על הוראה לפי פסקה זו. {{ח:סעיף|157ב|אישור תחילת עבודה|תיקון: תשע״ד־2, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ז, תשע״ז־3, ק״ת תשע״ז־2, ק״ת תשע״ח, תשע״ח־6, ק״ת תש״ף, תשפ״ב־8, תשפ״ב־9, תשפ״ג־4, תשפ״ג־5, ק״ת תשפ״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא תבוצע עבודה לפי היתר אלא אם כן מהנדס הוועדה המקומית נתן לבעל ההיתר אישור כי ניתן להתחיל בביצוע העבודות (בחוק זה – אישור תחילת עבודה); לא יתנה מהנדס הוועדה המקומית אישור תחילת עבודה אלא בתנאים שנקבעו בחיקוק, במידע להיתר שנמסר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(א1)}} מאת גורם מאשר או בהיתר. {{ח:תת|(ב)}} נקבעה חובת בקרת ביצוע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 157ג|בסעיף 157ג}} לעבודות לפי ההיתר, לא ייתן מהנדס הוועדה המקומית אישור תחילת עבודה אלא אם כן מסר לו בעל ההיתר הודעה על מכון הבקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע. {{ח:תת|(ג)}} מהנדס הוועדה המקומית יחליט בבקשה לאישור תחילת עבודה בתוך חמישה ימי עבודה מיום שהוגשה לה הבקשה, ובלבד שנמסרה לו הודעה כאמור בסעיף קטן (ב); לא החליט מהנדס הוועדה המקומית בתוך התקופה האמורה, יראו את הבקשה בתום חמישה ימי עבודה נוספים מתום התקופה כאישור תחילת עבודה, ובלבד שהתמלאו התנאים הנדרשים שנקבעו בחיקוק, במידע להיתר שנמסר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(א1)}} מאת גורם מאשר או בהיתר. {{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור בסעיף זה, לעניין היתר שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק ה׳4}}, הסמכות לתת אישור תחילת עבודה לפי סעיף זה תהיה נתונה למורשה להיתר, והוא ייתן אישור כאמור למי שהוא בעל היתר בתוקף שניתן על ידי מורשה להיתר אם מצא כי בעל ההיתר התקשר עם מכון בקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע, למעט לעניין בקשה להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158מח|בסעיף 158מח(2)(ב)}}, וכן אם מצא כי התקיימו שאר התנאים שנקבעו לעניין זה בחיקוק, בהיתר, בתכנית ובמידע למורשה להיתר, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 158מז|בסעיף 158מז}}, ובלבד שהמורשה להיתר הודיע למהנדס הוועדה המקומית על כוונתו ליתן אישור כאמור שבעה ימי עבודה לפחות לפני מתן האישור; מהנדס הוועדה המקומית רשאי לתת הנחיות לתיאום תחילת העבודות כאמור במהלך התקופה האמורה. {{ח:תת|(ג2)}} המורשה להיתר יעביר את האישור שנתן לפי סעיף קטן (ג1) לרשות הרישוי המקומית בצירוף הודעה בדבר מכון הבקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע, אולם לבקשה להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158מח|בסעיף 158מח(2)(ב)}} לא תצורף הודעה כאמור. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, ביצוע עבודה למבנה דרך אשר ניתנה לגביו הרשאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 261|סעיף 261(ה)}} או למבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי אשר ניתנה לגביו הרשאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 261|סעיף 261(ה1)}} לא יהיה טעון אישור תחילת עבודה, ואולם בעל ההרשאה כאמור ימסור הודעה על תחילת העבודה למי שהוקנתה לו הסמכות לתת הרשאה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 261|הסעיף האמור}} ולמהנדס הרשות המקומית הנוגעת בדבר, חמישה עשר ימים לפני תחילת העבודה. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף זה, שר הפנים רשאי לקבוע סוגי עבודות לפי היתר שלא יהיו טעונים אישור תחילת עבודה לפי סעיף זה. {{ח:סעיף|157ג|בקרת ביצוע על ידי מכון בקרה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2}} {{ח:ת}} שר הפנים רשאי לקבוע חובת בקרת ביצוע על ידי מכון בקרה, לרבות חובת דיווח של מכון בקרה על ביצוע עבודות שלא בהתאם להיתר במועדים ובעניינים שיקבע. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע״ו–2016}}.}} {{ח:סעיף|158||תיקון: תשנ״ח, תשנ״ח־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|158א|חובת התקנת מעליות וגנרטורים|תיקון: תשמ״א־4, תשס״א־5, תשס״ה־3, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} בכל בנין גבוה תותקן מעלית לנשיאת בני אדם ולא יינתן היתר לבניית בנין גבוה שאין בו תנאי המחייב התקנת מעלית כאמור, ובכל בנין מגורים תותקן מעלית או יבוצעו התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות כאמור בסעיף קטן (ו). {{ח:תת|(א1)|(1)}} בכל בנין מגורים, ובכל בנין ציבורי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 158ב|בסעיף 158ב}}, שבהם מותקנת יותר ממעלית אחת יותקן באחת המעליות מנגנון פיקוד שבת; שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לפטור סוגי בנינים או מקומות מהוראות סעיף זה. {{ח:תתת|(2)}} לא יינתן היתר לבניית בנין שבו מתוכננת יותר ממעלית אחת שאין בו תנאי המחייב התקנת מנגנון פיקוד שבת. {{ח:תתת|(3)}} בסעיף זה, ”מנגנון פיקוד שבת“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקנת מעליות שבת בבנינים ציבוריים ובבניני מגורים (הוראות ותיקוני חקיקה)|בחוק התקנת מעליות שבת בבנינים ציבוריים ובבניני מגורים (הוראות ותיקוני חקיקה), התשס״א–2001}}. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (פטור מחובת התקנת מנגנון פיקוד שבת במעלית)|תקנות התכנון והבניה (פטור מחובת התקנת מנגנון פיקוד שבת במעלית), התשס״ד–2004}}.}} {{ח:תת|(ב)}} בכל בנין רב־קומות יותקן גנרטור להספקת זרם חשמל בשעת הפסקת זרם החשמל ממקור האספקה הראשי, לחלקי הבנין ולמיתקניו שקבע שר הפנים בתקנות בהתייעצות עם המועצה הארצית; לא יינתן היתר לבניית בנין רב־קומות שאין בו תנאי המחייב התקנת גנרטור כאמור. {{ח:תת|(ג)}} שר הפנים יקבע בתקנות, בהתייעצות עם המועצה הארצית ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, מהו בנין גבוה ובנין רב־קומות לענין סעיף זה. {{ח:תת|(ד)}} אין בסעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של מוסד תכנון להתנות מתן היתר בניה בהתקנת מעלית או גנרטור בבנין שאינו בנין גבוה, בנין נגיש או רב־קומות אם לדעתו ייעוד הבנין והשימוש בו מחייבים זאת. {{ח:תת|(ה)}} לענין סעיף זה רשאי שר הפנים לקבוע בתקנות מיתקן אחר להספקת זרם חשמל שניתן להתקינו במקום גנרטור. {{ח:תת|(ו)|(1)}} בכל בנין נגיש תותקן מעלית נגישה לנשיאת בני אדם (בסעיף זה – מעלית) ולא יינתן היתר לבניית בנין נגיש שאין בו תנאי המחייב התקנת מעלית כאמור. {{ח:תתת|(2)}} בכל אגף שאינו בנין נגיש יותקן או ייבנה, לפי הענין, אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} מעלית נגישה; {{ח:תתתת|(ב)}} התאמת נגישות כחלופה למעלית, שאישר מהנדס הוועדה, לאחר שנועץ במורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה; {{ח:תתתת|(ג)}} פיר למעלית. {{ח:תתת|(3)}} האמור בפסקה (2) לא יחול על אגף שאינו בנין נגיש, שמהנדס הועדה אישר, לאחר שנועץ במורשה נגישות למבנים, תשתיות וסביבה כי שתים מיחידות הדיור שבו נגישות לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1א|פרק ה׳1א}}, וכי שאר יחידות הדיור בבנין תוכננו כך שניתן יהיה לבצע בהן התאמות נגישות בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ה1א|פרק ה׳1א}}. {{ח:תתת|(4)}} בסעיף זה – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”אגף“ – חלק מבנין שיש בו 6 יחידות דיור או יותר, שלהן כניסה משותפת או חדר מדרגות משותף; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בנין נגיש“ – אגף שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לאגף לבין מפלס הכניסה לדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר באגף (להלן – הפרש גובה), עולה על 10 מטרים; השר, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות גובה נמוך מהקבוע בסעיף זה, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת רשאי לקבוע גובה העולה על הקבוע בסעיף זה אם הדבר נדרש מטעמים הנדסיים או טכניים. {{ח:תתת|(5)}} על אף האמור בפסקאות (1) עד (4), השר, לאחר התייעצות עם שר הבינוי והשיכון, רשאי לקבוע בצו כי במתחם, בשכונה או בחלק מיישוב שמתוכננים להיבנות בו בנינים שבהם הפרש הגובה אינו עולה על 13 מטרים, יהיו הבנינים, כולם או חלקם, פטורים מחובת התקנת מעלית, אם שוכנע השר כי הדבר דרוש מטעמים כלכליים או חברתיים הנוגעים לאוכלוסיה המתוכננת לאכלס את הבנינים. {{ח:סעיף|158א1|הצמדת מקומות חניה|תיקון: תשנ״ד־3}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דירה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(א)(2)}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקום חניה“ – שטח המיועד לחניית כלי רכב, הכולל את שטח החניה ואת שטח התימרון לכניסה וליציאה של כלי רכב. {{ח:תת|(ב)}} לא יוצמדו לדירה אחת יותר משני מקומות חניה אלא בהתאם להוראות שנקבעו בתקנות או באישור רשות הרישוי המקומית, ולא תאשר רשות הרישוי המקומית הצמדה כאמור אלא אם כן שוכנעה שהשימוש המיועד לדירה מחייב שיוצמדו לה יותר משני מקומות חניה. {{ח:תת|(ג)}} המצמיד מקומות חניה לדירה בניגוד להוראות סעיף זה, הצמדתו בטלה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (הצמדת מקומות חניה)|תקנות התכנון והבניה (הצמדת מקומות חניה), התשנ״ו–1996}}.}} {{ח:סעיף|158א2|בתי שימוש המיועדים לנשים|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ז, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”בית שימוש ציבורי“ – בית שימוש בבנין ציבורי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 158ב|בסעיף 158ב}}. {{ח:תת|(ב)}} בבית שימוש ציבורי יהיה המדור המיועד לנשים גדול בשטחו ובמספר הקבועות שבו מן המדור המיועד לגברים באותו מקום, הכל כפי שיקבע שר הפנים בתקנות בהתייעצות עם המועצה הארצית ועם שר הבריאות. {{ח:תת|(ג)}} שר הפנים באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת רשאי לפטור סוגי בנינים או מקומות מהוראות סעיף זה. {{ח:סעיף|158א3||תיקון: תשע״ב־2, תשפ״ב־14}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|פרק ה1|פרק ה׳1: סידורים מיוחדים לנכים בבנינים ציבוריים|תיקון: תשמ״א־5}} {{ח:סעיף|158ב|הגדרות|תיקון: תשמ״א־5, תשע״ה}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין ציבורי“ – בנין הנמנה עם סוג בנינים המשמשים למטרה ציבורית, כפי שיקבע שר הפנים בתקנות באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת; {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (בנינים ציבוריים)|תקנות התכנון והבניה (בנינים ציבוריים), התשמ״א–1981}}.}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר“ – היתר לבניה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}. {{ח:סעיף|158ב1|תחולת {{ח:פנימי|פרק ה1|הפרק}}|תיקון: תשס״ה־3}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}} והתקנות ולפיו יחולו לגבי בנין ציבורי שההיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לפני כניסתן לתוקף של תקנות שיתקין השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 158ו1|סעיף 158ו1}} ולגבי בנין ציבורי שהוא מוסד חינוך או גן ילדים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1 סימן ז משנה ב|ב{{ח:הערה|חלק ב׳ ל}}סימן ז׳ {{ח:הערה|לפרק ה׳1}} לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}} אף אם ההיתר לגביו ניתן לאחר המועד האמור. {{ח:סעיף|158ג|סידורים מיוחדים לנכים בבנין ציבורי קיים|תיקון: תשמ״א־5, תשנ״ה־4, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} בנין ציבורי קיים אשר נבנה לפי היתר שהוצא עד ליום ט״ז בניסן התשל״ב (31 במרס 1972), או שנבנה לאחר מכן וניתן לו פטור כדין מהתקנת סידורים מיוחדים לנכים כפי שנקבע בתקנות לפי חוק זה, רשאי שר הפנים, על אף האמור בכל דין, להורות לבעלו או למחזיקו או לשניהם, באופן וביחס שיקבע השר, להתקין בו סידורים מיוחדים לנכים כנדרש בתקנות לפי חוק זה, או חלק מהן, בתוך תקופת זמן שיקבע. {{ח:תת|(ב)}} בנין ציבורי שנבנה לפי היתר שהוצא מיום י״ז בניסן התשל״ב (1 באפריל 1972) ואילך ולא הותקנו בו סידורים מיוחדים לנכים כפי שנקבע בתקנות לפי חוק זה ולא ניתן לגביו פטור ממילוי התקנות, תורה הועדה המקומית, על אף האמור בכל דין, לבעל או למחזיק או לשניהם, באופן וביחס שתקבע הועדה, להתקין בו סידורים מיוחדים כאמור תוך תקופת זמן שתקבע בהוראתה ושלא תעלה על שלוש שנים. {{ח:תת|(ג)}} ניתנה לגבי בנין ציבורי הוראה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), ומי שהוטלה עליו החובה לבצעה מנוע מבחינה הנדסית לבצע את ההוראה במלואה, רשאי הוא, בתוך תשעים ימים מיום שקיבל את ההוראה, לבקש הקלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 147|בסעיף 147}} מאת הועדה המקומית; הועדה המקומית תעביר למתכנן המחוז הודעה על מתן הקלה כאמור, וזה יהיה רשאי, תוך חמישה עשר ימים מיום קבלת ההודעה, לערור עליה בפני ועדת הערר והיא תינתן רק אם לא יהיה בה כדי למנוע מנכים את השימוש בבנין הציבורי. {{ח:תת|(ד)}} הוראה לפי סעיף זה לגבי בנין שעיקר שימושו הוא לעסק טעון רישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}} (להלן {{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק זה}} – עסק טעון רישוי), תכלול התראה בדבר ביטול הרשיון, לפי {{ח:פנימי|סעיף 158ה|סעיף 158ה}}, אם ההוראה לא תקויים. {{ח:תת|(ה)}} מי שלא מילא אחר הוראה של שר הפנים לפי סעיף קטן (א) או הוראה של ועדה מקומית לפי סעיף קטן (ב) ולא אושרה לו הקלה כאמור בסעיף קטן (ג), רואים אותו כמי שהפר תנאי היתר. {{ח:סעיף|158ד|ערעור|תיקון: תשמ״א־5, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} מי שקיבל הוראה משר הפנים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158ג|בסעיף 158ג(א)}} או שקיבל הוראה מועדה מקומית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158ג|בסעיף 158ג(ב)}}, והוא סבור כי את הוצאות ביצוע ההוראה שהוטלה עליו יש להטיל במלואן או בחלקן על זולתו, הבעל או המחזיק, לפי הענין, רשאי הוא לערער, לענין הוצאות ביצוע ההוראה בלבד, לבית משפט השלום. {{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור כדי לפגוע בעצם החיוב לבצע את ההוראה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158ג|בסעיף 158ג}} בידי מי שחוייב לבצעה על פי ההוראה ובמועד שצויין בה. {{ח:תת|(ג)}} לדיון בערעור יוזמן גם מי שהמערער טוען כי עליו לשאת בהוצאות ביצוע ההוראה. {{ח:תת|(ד)}} הטלת ההוצאות וחלוקתן בין הבעל והמחזיק, או שיפוי בשל הוצאתן, בעקבות הערעור, יהיו כפי שבית המשפט ימצא צודק בנסיבות הענין. {{ח:סעיף|158ה|ביטול רשיון עסק|תיקון: תשמ״א־5, תש״ס־2, תשס״ה־5, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} היה עסק טעון רישוי עיקר שימושו של בנין ציבורי שלא קויימה לגביו הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 158ג|סעיף 158ג}} תוך התקופה שקבע השר או הועדה המקומית כאמור בו, יורו השר או הועדה המקומית, לפי הענין, לרשות הרישוי לבטל את רשיון העסק. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|158ו|מתן היתר לבנין ציבורי|תיקון: תשמ״א־5}} {{ח:ת}} הועדה המקומית לא תיתן היתר לבנין ציבורי אלא אם נכללו בו הוראות בדבר סידורים מיוחדים לנכים כפי שנקבע בתקנות לפי חוק זה; אין בהוצאה {{ח:הערה|[צ״ל: בהוראה]}} זו כדי לגרוע מחובתה של הועדה המקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ב)}} או לפי כל הוראה אחרת המחייבת אותה. {{ח:קטע2|פרק ה1א|פרק ה׳1א{{ח:הערה|׳}}: נגישות לאנשים עם מוגבלות|תיקון: תשס״ה־3}} {{ח:סעיף|158ו1|נגישות מקום ציבורי חדש|תיקון: תשס״ה־3}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ה1א|בפרק זה}} – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“, ”אנשים עם מוגבלות“, ”גוף ציבורי“, ”נגישות“, ”התאמות נגישות“, ”מוסד חינוך“, ”נציבות“, ”נציב“, ”נטל כבד מדי“, ”רשות ציבורית“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקום ציבורי“ – מקום מהמקומות המפורטים {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#תוספת 1|בתוספת הראשונה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}} המיועד לשימוש כלל הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקום ציבורי חדש“ – מקום ציבורי, שההיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לאחר כניסתן לתוקף של התקנות שהתקין שר הפנים לפי סעיף קטן (ד), לרבות חלק כאמור ממקום ציבורי; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקן ישראלי“ – תקן ישראלי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התקנים|בחוק התקנים, התשי״ג–1953}}. {{ח:תת|(ב)}} לכל מונח {{ח:פנימי|פרק ה1א|בפרק זה}} שאין לו הגדרה בחוק זה, תהא המשמעות {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|שבחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}}, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת. {{ח:תת|(ג)}} מקום ציבורי חדש יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות ויבוצעו בו התאמות נגישות, והכל בהתאם להוראות שיקבע שר הפנים לפי {{ח:פנימי|פרק ה1א|פרק זה}}, וברוח עקרונות היסוד ומטרותיו של {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}}. {{ח:תת|(ד)}} שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, הנציבות, ארגונים הפועלים לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת – {{ח:תתת|(1)}} יקבע בהתאם לעקרונות היסוד ומטרותיו של {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}}, את התאמות הנגישות הנדרשות במקום ציבורי חדש, כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות, באופן סביר, בהתחשב בתקן ישראלי; תקנות לפי פסקה זו יכללו, בין השאר, הוראות בדבר – {{ח:תתתת|(א)}} הנגשת צמתים, מדרכות, גשרים, מנהרות ומעברים אחרים בשטח המקום הציבורי החדש ולרבות הנגשת מעברים ממקומות החניה כאמור בסעיף קטן (ב); {{ח:תתתת|(ב)}} הקצאת מקומות חניה לאנשים עם מוגבלות, מכלל מקומות החניה הקיימים או המתוכננים, לפי הענין, במקום הציבורי החדש; {{ח:תתת|(2)}} רשאי לקבוע פטור מלא או חלקי לענין פסקה (1), ובכלל זה דרישות מופחתות, לגבי סוג של מקום ציבורי חדש, כולו או חלקו לענין מעלית, או התאמת נגישות אחרת, שעלותה גבוהה, שקבע השר (בסעיף זה – התאמת נגישות שעלותה גבוהה) – אם ביצוע התאמת הנגישות יטיל נטל כבד מדי בהתחשב, בין השאר, בגודל המקום הציבורי החדש, בהיקף השירות המיועד להינתן בו ובייעודו, וכן היות המקום הציבורי חלק ממקום ציבורי קיים או תוספת לבנין קיים. {{ח:תת|(ה)|(1)}} מי שחייב בהתקנת התאמת נגישות, במקום ציבורי חדש, יהיה פטור מביצוע אותה התאמת הנגישות אם נקבע כי מתקיים אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} ההתאמה אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות ומומחה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה אישר זאת; {{ח:תתתת|(ב)}} הפטור מתחייב כדי למנוע פגיעה מהותית באופיו המיוחד של המקום, עקב ייחודו בשל ערכי היסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע; {{ח:תתתת|(ג)}} לענין מעלית או התאמה שעלותה גבוהה, שקבע השר – עלותה תטיל נטל כבד מדי בהתחשב, בין השאר, בסוג המקום, בהיקף הפעילות העתידה להינתן במקום לרבות היקף האוכלוסיה שתידרש למקום, בטיב התאמת הנגישות ובעלות התאמת הנגישות, בקיומם של מקורות מימון חיצוניים וממלכתיים לביצוע התאמת הנגישות, בהיקף מחזור ההכנסות או בשיעור הרווח הצפוי של מי שאחראי לביצוע התאמת הנגישות; {{ח:תתתת|(ד)}} לענין היתר לתוספת או לשינוי בבנין קיים – היא מחייבת שינוי יסודי במהותו של המקום או השירות הניתן בו. {{ח:תתת|(2)}} נקבע פטור כאמור בפסקה (1), רשאי מהנדס הוועדה או הנציב, להורות על ביצוע התאמות נגישות חליפיות שהן סבירות בנסיבות הענין. {{ח:תתת|(3)}} בקשה לפטור בצירוף הבקשה להיתר ואישור מומחה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה תוגש למהנדס הוועדה, ומהנדס הוועדה יעביר העתק מהבקשה לנציב. {{ח:תתת|(4)}} מהנדס הוועדה והנציב רשאים לדרוש מהמבקש כל מסמך הדרוש לבדיקת הבקשה לפטור. {{ח:תתת|(5)}} קבע הנציב שלא מתקיימת אחת מעילות הפטור שבסעיף קטן זה, יודיע על כך למהנדס הוועדה, ומהנדס הוועדה לא ייתן פטור בבקשה. אישר הנציב מתן פטור, רשאי מהנדס הוועדה המקומית ליתן פטור. {{ח:תתת|(6)}} החלטת הנציב לפי סעיף זה תימסר למהנדס הוועדה בתוך 45 ימים ממועד המצאת הבקשה לידיו; לא נמסרה החלטת הנציב למהנדס הוועדה בתוך התקופה האמורה, יכריע בבקשה מהנדס הוועדה. {{ח:תתת|(7)}} על החלטה בדבר דחיית הבקשה לפטור ועל החלטה בדבר מתן פטור בתנאים, רשאי מגיש הבקשה לערור לפני ועדת הערר, מהנדס הוועדה והנציב יהיו משיבים בערר; על ערר לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיפים 152 עד 155}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ו)}} הוראות לפי סעיף קטן (ד)(2), וסעיף קטן (ה)(1)(ג) לא יחולו לגבי – {{ח:תתת|(1)}} מקום ציבורי חדש שעתיד ליהות מופעל בידי רשות ציבורית; {{ח:תתת|(2)}} חובה שחלה לפי חוק זה, ערב כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף זה; {{ח:תתת|(3)}} מקום ציבורי שעתיד להינתן בו שירות בריאות ממלכתי לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1 סימן ו|סימן ו׳ {{ח:הערה|לפרק ה׳1}} בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}}; {{ח:תתת|(4)}} מוסד חינוך חדש כמשמעותו בסעיף קטן (ז). {{ח:תת|(ז)|(1)}} במקום המיועד להיות מוסד חינוך או גן ילדים שהוא מוסד חינוך רשמי, שהיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לאחר כניסתן לתוקף של התקנות שהתקין שר הפנים לפי סעיף קטן זה (בסעיף זה – מוסד חינוך חדש) יבוצעו התאמות נגישות בהתאם להוראות שיקבע שר הפנים לפי {{ח:פנימי|פרק ה1א|פרק זה}}. {{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1}}, שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, הנציבות, ארגונים הפועלים לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ובאישור ועדת הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע הוראות בדבר התאמות נגישות אלה בלבד: {{ח:תתתת|(א)}} התקנת פיר למעלית בבנין המרכזי; {{ח:תתתת|(ב)}} התקנת תא שירותים נגיש לאדם עם מוגבלות, אחד לנשים ואחד לגברים; {{ח:תתתת|(ג)}} הנגשת הכניסה למוסד החינוך ודרכי הגישה מהכניסה למבנה המרכזי, בין המבנה המרכזי למבנים הסמוכים, ודרכי הגישה לאולם הספורט ולחצר ולרבות כבישים בדרכי הגישה; {{ח:תתתת|(ד)}} כל התאמה נוספת, שקבע שר הפנים. {{ח:תת|(ח)}} הוראות סעיף זה, למעט הוראות סעיף קטן (ז), לענין מקום ציבורי חדש יחולו גם לענין – {{ח:תתת|(1)}} מקום המיועד להיות מקום עבודה, למעט שטחי עבודה אישיים ושטחים שאינם מיועדים לשהיית אדם, ולרבות הגישה לשטחים האישיים, המסדרונות, והכניסה לחדרי עבודה; {{ח:תתת|(2)}} כל מקום נוסף שקבע שר הפנים בצו. {{ח:תת|(ט)}} תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהסכמת שר האוצר, ואולם לא נתן שר האוצר את הסכמתו, יועבר הענין להכרעת הממשלה. {{ח:תת|(י)}} תקנות ראשונות לפי סעיפים קטנים (ד)(1) ו־(ז)(2) יוגשו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת לא יאוחר מיום ג׳ באייר התשס״ו (1 במאי 2006). {{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ח1|חלק ח׳1 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש״ל–1970}}.}} {{ח:סעיף|158ו2|שטח משותף בבנין מגורים חדש|תיקון: תשס״ה־3, תשע״ה, תשפ״ב־14}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנין מגורים חדש“ – בנין או חלק מבנין, שיש בו לפחות 6 יחידות דיור שלהן כניסה משותפת או חדר מדרגות משותף, שהיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לאחר י׳ בחשון התשס״ז (1 בנובמבר 2006); {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידת דיור“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שטח משותף בבנין מגורים“ – שטח המיועד לשמש את כלל דיירי בנין המגורים. {{ח:תת|(ב)}} בניה או שימוש בשטח המשותף שבבנין מגורים חדש ייעשו בכפוף לביצוע התאמות נגישות באופן, בכמות ובדרך שייקבעו בתקנות בהתאם להוראות סעיף זה. {{ח:תת|(ג)}} שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, הנציבות, ארגונים הפועלים לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע בהתאם לעקרונות היסוד, מטרותיו והוראותיו של {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}} ובהתחשב בתקן הישראלי, את הסידורים הנדרשים כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות, באופן סביר, בשטח המשותף שבבנין מגורים חדש; תקנות לפי פסקה זו יכללו, בין השאר, הוראות בדבר הנגשת – {{ח:תתת|(1)}} דרך הגישה לבנין, הכניסה לבנין והמבואה; {{ח:תתת|(2)}} מעלית, ככל שהותקנה; {{ח:תתת|(3)}} פתחי הגישה לדירות המגורים; {{ח:תתת|(4)}} אמצעי בטיחות, התרעה ואזהרה; {{ח:תתת|(5)}} חלק ממקומות החניה, שהתקנתם נדרשת לפי כל דין והדרך מהחניות לבנין; {{ח:תתת|(6)}} שטח משותף אחר בבנין, לרבות חצר, בריכה, חדר כושר וגג, ככל שהגג נועד לשימוש הדיירים ולמעט שימוש שהוא תיקון, התקנה או תחזוקה של מיתקנים. {{ח:תת|(ד)}} בתקנות לפי סעיף זה ניתן גם לקבוע פטור מלא או חלקי, ובכלל זה דרישות מופחתות, לענין התאמת נגישות בבנין מגורים חדש אם נתקיימו בהתאמה אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} היא מטילה נטל גבוה מאוד, העולה על 0.5% מעלות הקמת הבנין או הפרויקט, לפי הענין; {{ח:תתת|(2)}} היא אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות; {{ח:תתת|(3)}} היא פוגעת באופן מהותי באופיו המיוחד של המקום, בשל ערכי הסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע. {{ח:תת|(ה)|(1)}} מי שחייב בהתקנת התאמת נגישות לפי סעיף זה, יהיה פטור מביצוע אותה התאמת נגישות אם נקבע, לאחר התייעצות במורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, כי מתקיים בהתאמת הנגישות אחד התנאים הקבועים בסעיף קטן (ד). {{ח:תתת|(2)}} נקבע פטור כאמור בפסקה (1), רשאי מהנדס הוועדה המקומית או הנציב, להורות על ביצוע התאמות נגישות חליפיות שהן סבירות בנסיבות הענין. {{ח:תתת|(3)}} בקשה לפטור בצירוף הבקשה להיתר ואישור מומחה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, תוגש למהנדס הוועדה המקומית, ומהנדס הוועדה המקומית יעביר העתק מהבקשה לנציב. {{ח:תתת|(4)}} מהנדס הוועדה המקומית והנציב רשאים לדרוש מהמבקש כל מסמך הדרוש לבדיקת הבקשה לפטור. {{ח:תתת|(5)}} קבע הנציב שאין ליתן פטור, יודיע על כך למהנדס הוועדה, ומהנדס הוועדה לא ייתן פטור; אישר הנציב מתן פטור, רשאי מהנדס הוועדה המקומית ליתן פטור. {{ח:תתת|(6)}} החלטת הנציב לפי סעיף זה תימסר למהנדס הוועדה בתוך 45 ימים ממועד המצאת הבקשה לידיו; לא נמסרה החלטת הנציב למהנדס הוועדה בתוך התקופה האמורה, יכריע בבקשה מהנדס הוועדה. {{ח:תתת|(7)}} על החלטה בדבר דחיית הבקשה לפטור ועל החלטה בדבר מתן פטור, רשאי מגיש הבקשה לערור לפני ועדת הערר, והנציב ומהנדס הוועדה יהיו משיבים בערר; על ערר לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיפים 152 עד 155}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ו)}} תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהסכמת שר האוצר, ואולם לא נתן שר האוצר את הסכמתו, יועבר הענין להכרעת הממשלה. {{ח:תת|(ז)}} תקנות לפי סעיף זה, יוגשו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לא יאוחר מיום ג׳ באייר התשס״ו (1 במאי 2006). {{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ח1 פרק ב|פרק ב׳ לחלק ח׳1 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש״ל–1970}}.}} {{ח:סעיף|158ו3|אישור מורשה נגישות|תיקון: תשס״ה־3, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} לא יינתן היתר, אישור או תעודת גמר, לפי הענין, לבנין שהוא מקום ציבורי חדש, למוסד חינוך חדש כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 158ו1|בסעיף 158ו1(ז)}} או לבנין מגורים חדש כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 158ו2|בסעיף 158ו2}}, או לחלק ממנו, אלא אם כן התקבלה חוות דעתו של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, לאחר התייעצות עם מורשה לנגישות השירות, כי מתקיימות הוראות לפי כל אחד מאלה לפי הענין: {{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|פרק ה1א|פרק זה}}; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 158א|סעיף 158א}}; {{ח:תתת|(3)}} לענין מוסד חינוך חדש – גם {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1}}; {{ח:תת}} השר רשאי לקבוע פטור מחובת התייעצות עם מומחה לנגישות השירות לסוגי בניני מגורים שיקבע. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) – {{ח:תתת|(1)}} יכול שיינתן היתר, אישור או תעודת גמר בסטיה קלה מחוות דעתו של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, אם מהנדס הוועדה אישר סטיה כאמור בנימוקים שיפורטו, ואישר כי אין בסטיה משום הפרה של ההוראת שלפי {{ח:פנימי|פרק ה1א|פרק זה}}; {{ח:תתת|(2)}} יכול שיינתן היתר, אישור או תעודת גמר בסטיה מחוות דעתו של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה הרשום בפנקס מיוחד כמשמעותו {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299916.pdf|בסעיף 21 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס׳ 2), התשס״ה–2005}}, שאינו אדריכל רשוי או מהנדס רשוי כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים}}, אם קבע מהנדס הוועדה כי הסטיה מתחייבת מטעמי בטיחות, ואישר כי אין בסטיה כאמור משום הפרה של ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה1א|פרק זה}}. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היתר“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אישור“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 157א|בסעיף 157א}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעודת גמר“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)#פרק ט|בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970}}. {{ח:סעיף|158ו4|תוקף היתר – מוסד חינוך|תיקון: תשס״ה־3}} {{ח:ת}} החלטת מוסד תכנון ליתן היתר לביצוע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1|פרק ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}}, למוסדות חינוך, תהיה תקפה למשך עשר שנים מקבלתה, ובלבד שלא קבע מהנדס הוועדה כי חלו שינויים בדין, בתכניות, בתקנים או בהנחיות הוועדה, המחייבים שינוי בהחלטה; מהנדס הוועדה ייתן את החלטתו בענין בתוך עשרה ימים ממועד הגשת בקשתו של בעל ההיתר לבצע את העבודה בהתאם להיתר. {{ח:קטע2|פרק ה2|פרק ה׳2: רישוי בדרך מקוצרת {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשע״ד־2}} {{ח:סעיף|158ז||תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשס״ז־3, תשע״ד־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|158ח||תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשע״ד־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|158ט||תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשע״ד־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|158י||תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|158יא||תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4, תשע״ד־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|158יב||תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תש״ס־2, תשס״ה־5, תשע״ד־2, תשע״ה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|פרק ה3|פרק ה׳3: מכוני בקרה|תיקון: תשנ״א־3, תשס״ה־2, תשע״ד־2}} {{ח:קטע3|פרק ה3 סימן א|סימן א׳: הקמת מכון בקרה ותפקידיו|תיקון: תשע״ד־2}} {{ח:סעיף|158יג|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק ה׳3}}|תיקון: תשע״ד־2}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה3|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל מכון“ – בעל שליטה או בעל עניין במכון בקרה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל עניין“ ו”שליטה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות“ – {{ח:חיצוני|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ״ז–1997}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות להסמכת מעבדות“ – הרשות הלאומית להסמכת מעבדות שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות}}. {{ח:סעיף|158יד|הקמת מכון בקרה ותפקידיו|תיקון: תשע״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מכון בקרה אלא אם כן ניתן לו רישיון לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}}. {{ח:תת|(ב)}} מכון בקרה יוקם ויופעל לפי הוראות חוק זה, ואלה יהיו תפקידיו: {{ח:תתת|(1)}} לבצע בקרת תכן; {{ח:תתת|(2)}} לבצע בקרת ביצוע; {{ח:תתת|(3)}} להפעיל בקרים ובקרים מורשים, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}}; {{ח:תתת|(4)}} למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליו לפי חוק זה. {{ח:סעיף|158טו|תנאים למתן רישיון להפעלת מכון בקרה ולפעילותו|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ח, תשע״ח־5}} {{ח:תת|(א)}} שר הפנים רשאי לתת לגוף רישיון להפעיל ולשמש מכון בקרה ({{ח:פנימי|פרק ה3|בפרק זה}} – רישיון), אם התקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} פועלים בשירותו כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} מנהל בקרת תכן שהוא אדריכל רשוי או מהנדס רשוי באחד ממקצועות הבנייה, ובעל ניסיון של עשר שנים לפחות בעיסוק בתחום הבנייה ובתכן הבנייה, והוא רשום כבקר כאמור {{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ב|בסימן ב׳}}; {{ח:תתתת|(ב)}} מנהל בקרת ביצוע שהוא אדריכל רשוי או מהנדס רשוי באחד ממקצועות הבנייה, ובעל ניסיון של עשר שנים לפחות בעיסוק בתחום הבנייה ובקרת ביצוע הבנייה, והוא רשום כבקר כאמור {{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ב|בסימן ב׳}}; {{ח:תתתת|(ג)}} בקרים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158יח|בסעיף 158יח}}; {{ח:תתתת|(ד)}} בקרים מורשים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158כא|בסעיף 158כא}}; {{ח:תתת|(2)}} הוא חברה שהתאגדה בישראל וכל עיסוקה הוא הפעלה של מכון בקרה, או שהוא משרד ממשלתי, רשות שהוקמה לפי חוק, חברה ממשלתית, רשות מקומית או תאגיד בבעלות מלאה של רשות מקומית אחת או יותר (בסעיף זה – תאגיד עירוני); {{ח:תתת|(3)}} בעל המכון, מנהלו, מי שפועל בשירותו כאמור בפסקה (1), וכל בעל תפקיד אחר בו שקבע שר הפנים, לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הם ראויים להיות בעל מכון או בעלי תפקידים כאמור, ולא הוגש נגד מי מהם כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן לגביו פסק דין סופי; לעניין זה, ”הורשע“ – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה; {{ח:תתת|(4)}} מכון בקרה, בעל המכון, מנהלו, מי שפועל בשירותו כאמור בפסקה (1), וכל בעל תפקיד אחר בו שקבע שר הפנים, אינם עלולים להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין פעולת מכון הבקרה או תפקידם במכון הבקרה, לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלהם או של קרובם; {{ח:תתת|(5)}} הוא הוסמך על ידי הרשות להסמכת מעבדות לבצע בקרת תכן ובקרת ביצוע לפי חוק זה; על הסמכה כאמור יחולו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות}}, בשינויים המחויבים; הרשות להסמכת מעבדות תקבע כללים לעניין הסמכה של מכוני בקרה לסוגיהם; {{ח:תתת|(6)}} הוא עומד בתנאים נוספים שקבע שר הפנים. {{ח:תת|(ב)}} לא ייתן שר הפנים למשרד ממשלתי, לרשות שהוקמה לפי חוק או לחברה ממשלתית רישיון אלא לאחר שהתייעץ עם השר הממונה על המשרד, הרשות או החברה, לפי העניין. {{ח:תת|(ג)|(1)}} מכון בקרה שהוא רשות שהוקמה לפי חוק או חברה ממשלתית יפעיל את סמכותו כמכון בקרה רק לגבי בקשות להיתר שהוגשו על ידי אותה רשות או אותה חברה לפי העניין. {{ח:תתת|(2)}} מכון בקרה שהוא רשות מקומית או תאגיד עירוני יפעיל את סמכותו כמכון בקרה רק לגבי בקשות להיתר שהוגשו בתחום הרשות המקומית או הרשויות המקומיות שהן בעליו של התאגיד העירוני, לפי העניין. {{ח:תת|(ד)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג)(1), מכון בקרה שהוא חברה ממשלתית שכל עיסוקה הוא הפעלת מכון בקרה, ואינה בשליטת חברה ממשלתית אחרת, או שחברה ממשלתית אחרת אינה בעלת עניין בה, יפעיל את סמכותו כמכון בקרה רק לעניין בקשות להיתר שהגיש מבקש היתר שעיסוקו בתחום אחריותו של השר שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|חוק החברות הממשלתיות}} כשר האחראי לענייני החברה, ובתחומי פעילותו של אותו מבקש היתר. {{ח:תתת|(2)}} הממשלה רשאית לקבוע כי מכון בקרה כאמור בפסקה (1) יפעיל את סמכותו גם לעניין בקשות להיתר שהגיש מבקש היתר שעיסוקו בתחום אחריותו של שר אחר. {{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(2) ו־(ג)(1), הוקם מכון בקרה כאמור בפסקה (1) לא תהיה חברה ממשלתית שתחום פעילותה הוא בתחום סמכותו של מכון הבקרה, רשאית להפעיל מכון בקרה. {{ח:סעיף|158טו1|תנאים למתן רישיון להפעלת מכון בקרה לעניין הקמת בניין מגורים חדש – הוראת שעה|תיקון: תשע״ח־5, תשפ״ב־8}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנייה רוויה“ – בנייה של שש יחידות דיור או יותר במבנה אחד בשתי קומות לפחות; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בניין רב־קומות“ – בניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין ובין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס שהכניסה אליה היא דרך חדר מדרגות משותף, עולה על 29 מטרים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הקמת בניין מגורים חדש“ – הקמת בניין חדש שאינו בניין רב־קומות, המיועד למגורים בלבד, בבנייה רוויה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כניסה קובעת לבניין“ – כהגדרתה לפי חוק זה לעניין בקשה להיתר; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע להיתר“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(א1)(2)}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 158טו|בסעיפים 158טו(א)(1)(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 158כא|ו־158כא(א)}}, בתקופה שמיום פרסומו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491908.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 122), התשע״ח–2018}} (בסעיף קטן זה – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491908.pdf|תיקון מס׳ 122}}), עד יום י״ט בטבת התשפ״ד (31 בדצמבר 2023), יחולו הוראות אלה: {{ח:תת}} {{ח:הערה|התקופה הוארכה עד יום 30.6.2024 (ק״ת תשפ״ד, 1038).}} {{ח:תתת|(1)}} שר האוצר רשאי לתת לגוף רישיון להפעיל ולשמש מכון בקרה לעניין בקשות להיתרים שעניינן הקמת בנין מגורים חדש, אף אם לא פועלים בשירותו כל הבקרים המורשים לעניין גורם מאשר המנויים {{ח:פנימי|סעיף 158כא|בסעיף 158כא}}; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}} {{ח:תתת|(2)}} ניתן רישיון לגוף כאמור בפסקה (1), והוגשה לרשות הרישוי בקשה להיתר כאמור באותה פסקה שלגביה נדרש אישורו של גורם מאשר המנוי {{ח:פנימי|סעיף 158כא|בסעיף 158כא}}, ואין במכון בקרה בקר מורשה לעניין אותו גורם מאשר, רשאי מגיש הבקשה להיתר, לבחור, בהודעה שימסור לרשות הרישוי בתוך שבועיים מיום הגשת הבקשה, כי על הבקשה לא תחול חובת בקרת מכון בקרה, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיפים 145(ב3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 157ב|157ב(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 158יח|158יח(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 158כג|158כג(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 261|או 261(ה)(3א)}}, לפי העניין, ככל שהם בתוקף; {{ח:תתת|(3)}} הומצאה למהנדס הוועדה בקשה לקבלת מידע שפרטיו דרושים לעניין בקשה להיתר כאמור בפסקה (2), יכלול המידע להיתר לעניין אותה בקשה הודעה בכתב על חובתו של הרוצה להגיש את הבקשה (בפסקה זו – המבקש) לפנות למכון בקרה וכן על כך שהוא רשאי לבחור, בדרך האמורה באותה פסקה, כי על הבקשה לא תחול חובת בקרת מכון בקרה כאמור באותה פסקה; לא נמסר המידע להיתר או נמסר המידע להיתר לעניין בקשה להיתר כאמור לפני יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491908.pdf|תיקון מס׳ 122}}, יודיע מהנדס הוועדה למבקש, בכתב, במועד הגשת הבקשה להיתר, על חובתו לפנות למכון בקרה ועל אפשרותו לבחור כאמור. {{ח:תת|(ג)}} שר הפנים רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) בתקופה או בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלו על שנתיים. {{ח:סעיף|158טו1א|מתן רישיון להפעלת מכון בקרה בהעדר בקר מורשה – הוראת שעה|תיקון: תשפ״ד־11}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 30.6.2024 עד יום 31.12.2025):}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 158טו|בסעיפים 158טו(א)(1)(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 158כא|ו־158כא(א)}}, רשאי שר הפנים לתת לגוף רישיון להפעיל ולשמש מכון בקרה אף אם לא פועל בשירותו בקר מורשה לעניין גורם מאשר המנוי {{ח:פנימי|סעיף 158כא|בסעיף 158כא(א)(2)}}. {{ח:סעיף|158טז|רישיון, תנאיו והארכת תוקפו|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} רישיון יעמוד בתוקפו חמש שנים, אלא אם כן קבע שר הפנים תקופה קצרה יותר; לבקשת מכון בקרה יאריך שר הפנים את תוקף הרישיון לתקופות נוספות של חמש שנים כל אחת, לאחר שביצע ביקורת ופיקוח על פעילות מכון הבקרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 158לא|סעיף 158לא}}, ולאחר שנוכח שמתקיימים במכון כל התנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 158טו|סעיף 158טו}}, אלא אם כן ראה שיש הצדקה להאריך את הרישיון לתקופה קצרה יותר או שלא להאריכו כלל. {{ח:תת|(ב)}} רישיון יכול שיותנה בתנאים, ובכלל זה יכול שיורשה מכון בקרה לפעול בשטח המדינה כולה או בחלק ממנו או לעסוק בכל סוגי ההיתרים או בסוגי היתרים מסוימים. {{ח:תת|(ג)}} ניתן רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}}, יפורסם דבר מתן הרישיון באתר האינטרנט של משרד הפנים. {{ח:תת|(ד)}} מכון בקרה יפרסם באתר האינטרנט שלו את הרישיון שניתן לו ותנאיו, ויעמידו לעיון הציבור במשרדיו. {{ח:תת|(ה)}} רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}} אינו ניתן להעברה אלא בהתאם להוראות ותנאים שקבע שר הפנים. {{ח:סעיף|158יז|ביטול רישיון, התלייתו, הגבלתו או שינוי תנאיו|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} שר הפנים יבטל רישיון אם נוכח שהתקיים אחד מאלה, ובלבד שנתן למכון הבקרה הזדמנות לטעון את טענותיו: {{ח:תתת|(1)}} הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי או שניתן שלא כדין מטעם אחר; {{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים במכון הבקרה תנאי מהתנאים למתן הרישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 158טו|סעיף 158טו}}; {{ח:תתת|(3)}} חדל להתקיים או הופר תנאי מהותי מהתנאים שקבע שר הפנים ברישיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158טז|בסעיף 158טז(ב)}}. {{ח:תת|(ב)}} שר הפנים רשאי לבטל רישיון, להתלותו, להגבילו או לשנות את תנאיו, לרבות לעניין החלק משטח המדינה שבו מוסמך מכון הבקרה לפעול וסוגי ההיתרים שמכון הבקרה מוסמך לעסוק בהם, לאחר שנתן למכון הבקרה הזדמנות לטעון את טענותיו, אם התקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מכון הבקרה אינו ממלא את תפקידיו לפי חוק זה כראוי ובמועדים שקבע שר הפנים, ובכלל זה אינו מבצע בקרת תכן ובקרת ביצוע במועדים שנקבעו לפי חוק זה; {{ח:תתת|(2)}} מכון הבקרה או מי מטעמו הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה על פעילות מכון הבקרה או תנאי מתנאי הרישיון להפעלת מכון הבקרה. {{ח:תת|(ג)}} הודעה בדבר ביטול רישיון, התלייתו, הגבלתו או שינוי תנאיו תישלח למכון הבקרה ותפורסם באתרי האינטרנט של משרד הפנים ושל מכון הבקרה. {{ח:תת|(ד)}} ביטל שר הפנים רישיון, התלה אותו, הגבילו או שינה את תנאיו, ייתן הוראות לעניין בקשות להיתר ועבודות לפי היתר שמכון הבקרה החל לטפל בהן לפני החלטתו, ורשאי הוא להורות על העברתן לטיפול מכון בקרה אחר. {{ח:קטע3|פרק ה3 סימן ב|סימן ב׳: בקרים|תיקון: תשע״ד־2}} {{ח:סעיף|158יח|בקרים במכון בקרה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ז, ק״ת תשע״ז־2, ק״ת תשע״ח, תשע״ח־6, ק״ת תש״ף, תשפ״ב־9, ק״ת תשפ״ד, תשפ״ד־11}} {{ח:תת|(א)}} מכון בקרה יעסיק בקרים לעניין סוגי פעולות ובמספר שיקבע שר הפנים. {{ח:תת|(ב)}} לבקר יהיו נתונות הסמכויות של רשות הרישוי לביצוע בקרת תכן ובקרת ביצוע לפי חוק זה. {{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 30.6.2024 עד יום 31.12.2025):}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), נקבע בחיקוק כי אישור בקשה להיתר או ביצוע עבודה לפי היתר מותנה באישור השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו או בהתייעצות עימם, וקבע השר האמור או העובד האמור, במסגרת המידע להיתר, תנאים או הנחיות בעניינים שיש לבצע לגביהם בקרת תכן או בקרת ביצוע, ויש לקיימם לצורך אותם אישור או התייעצות, יבדוק הבקר את התקיימותם; קבע הבקר כי התקיימו התנאים או ההנחיות כאמור, יראו כאילו ניתן האישור או קוימה ההתייעצות; לעניין זה, ”מידע להיתר“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(א1)(2)}}. {{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע כי סמכות מהסמכויות לפי סעיף קטן (ב), שעלול להיות בהפעלתה משום חשש לפגיעה ממשית בזכויות, לא תינתן לבקר או שהפעלתה על ידי הבקר תותנה בתנאים שיקבע; קבע שר המשפטים כאמור, לא יפעיל בקר את הסמכות האמורה או שיפעילה בהתאם לתנאים שנקבעו, לפי העניין. {{ח:סעיף|158יט|רישום בקרים|תיקון: תשע״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} הרשמים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים}} {{ח:חיצוני|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים|ובחוק ההנדסאים והטכנאים}} ינהלו, בנפרד, פנקסי בקרים. {{ח:תת|(ב)}} בקר הוא מי שמתקיימות בו ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 158כ|סעיף 158כ}}, והוא רשום באחד מהפנקסים כאמור בסעיף קטן (א) בהתאם לכשירותו. {{ח:תת|(ג)}} על בקר יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|חוק המהנדסים והאדריכלים}} לעניין האתיקה ועונשין או הוראות {{ח:חיצוני|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים#פרק ז|פרק ז׳ לחוק ההנדסאים והטכנאים}}, בשינויים המחויבים, ולפי העניין. {{ח:סעיף|158כ|תנאי כשירות לבקר ותחומי פעולתו|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} כשיר להירשם כבקר בפנקס בקרים מי שמתקיימים בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא אדריכל רשום, מהנדס רשום או הנדסאי רשום; {{ח:תתת|(2)}} הוא מקיים דרישות שקבע שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה, לעניין הכשרה לרבות הכשרה מעשית, השתלמות ובחינות הסמכה בכל הקשור לתכן הבנייה ולפי חוק זה; דרישות לפי פסקה זו יכול שייקבעו לסוגי בעלי מקצוע כאמור בפסקה (1) וכן לעניין היקף שעות ההכשרה וההשתלמות, תוכנן, וסוג הבחינות. {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישום בקרים)|תקנות התכנון והבנייה (רישום בקרים), התשפ״ד–2024}}.}} {{ח:תת|(ב)}} לשם קיום הוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}} לעניין סמכויות בקר, הסמכות של הנדסאי רשום, של אדריכל רשום שאינו אדריכל רשוי, של מהנדס רשום או של מהנדס רשוי, תהיה תקפה רק לעניין אותו סוג פעולות שהוא מוסמך לגביהן לפי {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|חוק המהנדסים והאדריכלים}}. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אדריכל רשום“ ו”מהנדס רשום“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הנדסאי רשום“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים|בחוק ההנדסאים והטכנאים}}. {{ח:קטע3|פרק ה3 סימן ג|סימן ג׳: בקרים מורשים|תיקון: תשע״ד־2}} {{ח:סעיף|158כא|העסקת בקר מורשה במכון בקרה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ח, תשע״ח־5}} {{ח:תת|(א)}} מכון בקרה יעסיק בקר מורשה לעניין גורמים מאשרים אלה, והוא יהיה עובד מכון הבקרה: {{ח:תתת|(1)}} שר הבריאות או עובד מעובדי משרדו; {{ח:תתת|(2)}} השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו; {{ח:תתת|(3)}} הרשות הארצית לכבאות והצלה או ממלא תפקיד בה; {{ח:תתת|(4)}} הרשות המוסמכת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}. {{ח:תת|(ב)}} שר הפנים רשאי לקבוע כי תידרש העסקת בקר מורשה לעניין גורמים מאשרים נוספים; לא יקבע שר הפנים כאמור אלא לאחר שהתייעץ עם השר הממונה על אותו גורם מאשר. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יקבע שר הפנים כי נדרשת העסקת בקר מורשה לעניין {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|חוק גנים לאומיים}} ולעניין {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|חוק העתיקות, התשל״ח–1978}}. {{ח:סעיף|158כב|כשירות בקרים מורשים והסמכתם|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ח־5}} {{ח:תת|(א)}} נקבע בחיקוק כי אישור בקשה להיתר או ביצוע עבודה לפי היתר מותנה באישור של גורם מאשר שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 158כא|סעיף 158כא}} או בהתייעצות עמו, יקבע השר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158כא|בפסקה (1) או (2) של סעיף 158כא(א)}}, לפי העניין, או השר הממונה על גורם מאשר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158כא|בפסקה (3) או (4) של אותו סעיף}}, לפי העניין ({{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ג|בסימן זה}} – השר הממונה) את תנאי הכשירות הנוספים הנדרשים מבקר, וכן רשאי הוא לקבוע תנאי הכשרה לרבות הכשרה מעשית, השתלמות ובחינות הסמכה לשם הרשאתו כבקר מורשה לעניין אותו חיקוק (בסעיף זה – תנאי הכשירות). {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (תנאי הכשירות וההכשרה של בקר הגא לעניין הרשות המוסמכת)|תקנות התכנון והבנייה (תנאי הכשירות וההכשרה של בקר הגא לעניין הרשות המוסמכת), התשע״ח–2018}}; פורסמו {{ח:חיצוני|https://www.oref.org.il/sip_storage/files/4/5654.pdf|תנאי כשירות בקר מורשה מטעם פיקוד העורף}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (מכוני בקרה, תנאי כשירות נוספים והכשרה של בקר מורשה בטיחות אש)|תקנות התכנון והבנייה (מכוני בקרה, תנאי כשירות נוספים והכשרה של בקר מורשה בטיחות אש), התשע״ח–2018}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (כשירות בקר מורשה בריאות)|תקנות התכנון והבנייה (כשירות בקר מורשה בריאות), התשע״ח–2018}}.}} {{ח:תת|(ב)}} תנאי הכשירות יפורסמו באתרי האינטרנט של הגורם המאשר ושל משרד הפנים. {{ח:תת|(ג)}} מי שמבקש להיות בקר מורשה יגיש לרשות להסמכת מעבדות בקשה בצירוף כל המסמכים הנדרשים בהתאם להנחיותיה; הוגשה בקשה כאמור תבדוק הרשות להסמכת מעבדות את עמידתו של המבקש בתנאי הכשירות, בתוך 45 ימים מיום שהוגשה לה הבקשה; קבעה הרשות להסמכת מעבדות שמתקיימים במבקש תנאי הכשירות, תודיע על כך לשר הממונה. {{ח:תת|(ד)}} קיבל השר הממונה הודעה כאמור בסעיף קטן (ג) (בסעיף קטן זה – ההודעה), יחליט בה בתוך 21 ימים, ויחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} הודיע השר הממונה לרשות להסמכת מעבדות על הסכמתו להרשאה – תודיע הרשות למבקש על אישור בקשתו; {{ח:תתת|(2)}} השר הממונה רשאי להודיע לרשות להסמכת מעבדות כי הוא דוחה את הבקשה, לרבות בשל אי־עמידתו של המבקש בתנאי הכשירות או מאחר שמתקיים לגביו האמור בסעיף קטן (ה)(2) או (3), ובלבד שינמק את סירובו; השר הממונה רשאי להודיע לרשות להסמכת מעבדות כי הוא דוחה את מועד מתן החלטתו לפי פסקה זו בתקופה נוספת שלא תעלה על 14 ימים, לשם קבלת החלטתו; {{ח:תתת|(3)}} הודיע השר הממונה לרשות להסמכת מעבדות על דחיית בקשה כאמור בפסקה (2), תודיע הרשות למבקש על דחיית בקשתו; {{ח:תתת|(4)}} לא הודיע השר הממונה לרשות להסמכת מעבדות על דחיית בקשה בתוך 21 ימים מיום קבלת ההודעה או בתוך התקופה הנוספת כאמור בפסקה (2), תודיע הרשות למבקש על אישור בקשתו וכן תודיע לשר הפנים על אישור הבקשה לפי פסקה זו. {{ח:תת|(ה)}} שר הפנים או השר הממונה רשאי לבטל הרשאה, להתלותה או להתנותה בתנאים, לאחר שנתן לבקר המורשה הזדמנות לטעון את טענותיו, אם התקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הרשאתו ניתנה על יסוד מידע כוזב או שגוי או שההרשאה אינה כדין מטעם אחר; {{ח:תתת|(2)}} הוא הורשע או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158טו|בסעיף 158טו(א)(3)}}; {{ח:תתת|(3)}} הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין תפקידו כבקר מורשה לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו; {{ח:תתת|(4)}} חדל להתקיים בו תנאי מתנאי הכשירות; {{ח:תתת|(5)}} הוא פעל שלא בהתאם להנחיות או להוראות שניתנו להפעלת סמכותו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158כג|בסעיף 158כג}}; {{ח:תתת|(6)}} הוא אינו ממלא את הסמכויות והתפקידים שניתנו לו לפי חוק זה כראוי ובמועדים שנקבעו לכך; {{ח:תתת|(7)}} הוא נהג בדרך שאינה הולמת. {{ח:תת|(ו)}} הודעה בדבר ביטול הרשאתו של בקר מורשה, התלייתה או שינוי תנאיה, תישלח לבקר המורשה ולמכון הבקרה שבו הוא מועסק, וכן לשר הפנים ולשר הממונה, לפי העניין. {{ח:סעיף|158כג|סמכויות בקרים מורשים|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ז, ק״ת תשע״ז־2, ק״ת תשע״ח, תשע״ח־5, תשע״ח־6, ק״ת תש״ף, תשפ״ב־9, ק״ת תשפ״ד}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, לבקר מורשה יהיו נתונות הסמכויות של גורם מאשר לפי החיקוק שלגביו הוא מורשה, למתן אישור, לתיאום או להתייעצות בעניין בקשה להיתר ועבודה לפי היתר לפי חוק זה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר הממונה, רשאי לקבוע כי סמכות מהסמכויות של גורם מאשר לפי חיקוק מסוים לגבי סוגי בניינים או עבודות שיקבע, לא יהיו נתונות לבקר מורשה. {{ח:תת|(ג)}} קבע שר הפנים כאמור בסעיף קטן (ב), לא תוגש בקשה להיתר אלא אם כן הגורם המאשר לפי אותו חיקוק נתן את אישורו או את חוות דעתו לגבי העניינים שבסמכותו באותה בקשה להיתר; ואולם שר הפנים רשאי לקבוע כי יהיה מותר להגיש לרשות הרישוי המקומית את האישור או את חוות הדעת של גורמים מאשרים מסוימים לאחר הגשת הבקשה להיתר. {{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע כי סמכות מהסמכויות לפי חיקוק כאמור בסעיף קטן (א), שעלול להיות בהפעלתה משום חשש לפגיעה ממשית בזכויות, לא תינתן לבקר מורשה או שהפעלתה על ידי הבקר המורשה תותנה בתנאים שיקבע; קבע שר המשפטים כאמור, לא יפעיל בקר מורשה את הסמכות האמורה לעניין אותו חיקוק או שיפעילה בהתאם לתנאים שנקבעו, לפי העניין. {{ח:תת|(ה)}} השר הממונה או עובד בכיר מעובדי משרדו האחראי על התחום הנוגע בדבר ייתן הנחיות והוראות שלפיהן בקרים מורשים יפעילו את סמכותם ({{ח:פנימי|פרק ה3|בפרק זה}} – הנחיות והוראות הגורם המאשר); הנחיות והוראות הגורם המאשר יפורסמו באתרי האינטרנט של הגורם המאשר ושל משרד הפנים. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|https://www.oref.org.il/sip_storage/files/3/5653.pdf|הנחיות לפיהן בקר מורשה בתחום המיגון יפעיל את סמכותו}}.}} {{ח:תת|(ו)}} שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר הממונה, רשאי לקבוע סוגי בניינים או עבודות שלגביהם נדרש בקר מורשה לבקש את התייחסות הגורם המאשר ולפעול לפי הנחייתו; קבע שר הפנים כאמור, יקבע את המועד למתן התייחסות הגורם המאשר; לא נתן הגורם המאשר את התייחסותו במועד שנקבע כאמור, יבקר הבקר המורשה את הבקשה להיתר לפי הנחיות והוראות הגורם המאשר לפי סעיף קטן (ה) ולפי המידע שמסר הגורם המאשר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(א1)}}. {{ח:תת|(ז)}} בקר מורשה יבצע בקרת תכן ובקרת ביצוע על פי הוראות החיקוק שלגביו קיבל הרשאה, והכול בהתאם להנחיות והוראות הגורם המאשר ולפי המידע שמסר הגורם המאשר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(א1)}} או לפי הנחיית הגורם המאשר שהועברה לפי סעיף קטן (ו). {{ח:תת|(ח)}} לא יקבע בקר מורשה כי נדרשים תיקונים בבקשה להיתר או שינויים בביצוע עבודות לפי היתר, אלא לפי הוראות החיקוק שלגביו קיבל הרשאה או כדי להתאים את הבקשה להיתר או את ביצוע העבודות להנחיות והוראות הגורם המאשר ולמידע שמסר הגורם המאשר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(א1)}} או בהתאם להנחיית הגורם המאשר שהועברה לפי סעיף קטן (ו). {{ח:תת|(ט)}} על אף האמור בסעיף קטן (ח), בקר מורשה רשאי לקבוע שנדרשים תיקונים בבקשה להיתר או שינויים בביצוע העבודות לפי היתר, אף אם לא מתקיים האמור באותו סעיף קטן, ובלבד שהתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} התקבלה לעניין זה הנחיית הגורם המאשר; שר הפנים רשאי לקבוע את המועדים לקבלת הנחיית הגורם המאשר לעניין זה; {{ח:תתת|(2)}} לא יהיה בתיקונים או בשינויים כאמור משום הקלה מהנחיות ומהוראות הגורם המאשר; {{ח:תתת|(3)}} אם מצא כי אם לא תתוקן הבקשה להיתר או שלא יבוצעו השינויים הנדרשים בעבודות לפי ההיתר, יש חשש ממשי לשלום הציבור, לבריאותו, לביטחונו או לבטיחותו או שיש סכנה לפגיעה מהותית באיכות הסביבה או להפרעה בלתי סבירה לאדם מסוים או לציבור. {{ח:קטע3|פרק ה3 סימן ד|סימן ד׳: דרכי העבודה של מכון בקרה|תיקון: תשע״ד־2}} {{ח:סעיף|158כד|הגשת מסמכים למכון בקרה ולבקר מורשה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ח־5}} {{ח:תת|(א)}} שר הפנים יקבע בתקנות הוראות לעניין המסמכים שיש להגיש למכון בקרה ואופן הגשתם; הוראות לעניין סוגי המסמכים שיש להגיש לבדיקת בקר מורשה לצורך חיקוק מסוים ייקבעו לאחר התייעצות עם השר הממונה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 158כב|בסעיף 158כב(א)}}. {{ח:תת|(ב)}} לא נמסרה עמדת השר הממונה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך 21 ימים, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי אותו סעיף קטן. {{ח:סעיף|158כה|פעילותו של מכון בקרה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} מכון בקרה יודיע לרשות הרישוי המקומית ולמגיש הבקשה להיתר על תוצאות בקרת התכן שביצע בתוך שלושים ימי עבודה מהיום שנקלטה אצלו, ולגבי בקשה להיתר בהליך רישוי בדרך מקוצרת – בתוך 15 ימי עבודה; שר הפנים רשאי לקבוע מועדים אחרים לגבי סוגים מסוימים של בקשות להיתר. {{ח:תת|(ב)}} מכון בקרה יפעל בכפוף לכללים ולנהלים שקבעה הרשות להסמכת מעבדות ופרסמה באתר האינטרנט שלה. {{ח:תת|(ג)}} למכון בקרה יהיה אתר אינטרנט שבו יפרסם את פרטיו ופרטים נוספים שהוא נדרש לפרסמם לפי חוק זה. {{ח:סעיף|158כו|אגרות ואיסור תמורה אחרת למכון בקרה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע אגרות שמבקש היתר ישלם למכון הבקרה; בתקנות כאמור ייקבע כי מכון בקרה שלא עמד במועדים לפי חוק זה, ישיב למבקש את האגרה ששילם או חלק ממנה. {{ח:תת|(ב)}} לא יקבל מכון בקרה כל תשלום, עמלה, הטבה או תמורה אחרת למעט האגרה שנקבעה לפי סעיף זה. {{ח:סעיף|158כז|החלת דינים על עובדי מכון בקרה|תיקון: תשע״ד־2}} {{ח:ת}} דין עובדי מכון בקרה והפועלים בשירותו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158טו|בסעיף 158טו(א)(1)}} כדין עובדי הציבור לעניין חוקים אלה: {{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}}; {{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969}}; {{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}} – לעניין העבירות הנוגעות לעובדי הציבור. {{ח:סעיף|158כח|מניעת ניגוד עניינים בעבודת מכון בקרה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} בעל מכון ומי שפועל בשירותו של מכון בקרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 158טו|סעיף 158טו(א)(1)}}, לא יטפלו בבקשה לבצע בקרת תכן או בקרת ביצוע אם הטיפול בה עלול לגרום להם להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין החזקותיהם במכון הבקרה או תפקידם במכון הבקרה, לפי העניין, לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלהם או של קרובם, ואם נודע למי מהם על חשש לניגוד עניינים כאמור, יפסיק לטפל בבקשה ויודיע על כך למנהל בקרת התכן או למנהל בקרת הביצוע במכון הבקרה, כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 158טו|בסעיף 158טו(א)(1)}}, לפי העניין. {{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים, רשאי לקבוע כללים לעניין ניגודי עניינים של מכון בקרה, בעל מכון בקרה, עובדים ובעלי תפקידים במכון בקרה, ומי שפועלים בשירותו. {{ח:סעיף|158כט|קביעת הוראות לעניין מכוני בקרה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2}} {{ח:ת}} שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין רישוי מכון בקרה ולעניין הסדרת פעילותו, ובכלל זה הוראות לעניין – {{ח:תת|(1)}} התאגדותו ומבנהו, בכפוף להוראות כל דין; {{ח:תת|(2)}} דרכי פעולתו ונוהלי עבודתו ועבודת הבקרים והבקרים המורשים, לרבות שיטות העבודה במכון הבקרה, הכשרה מקצועית שוטפת, ביטוח מקצועי, מערכת תיעוד של עבודת המכון, והוראות נוספות לשם הבטחת עבודתו המקצועית ואיכות פעולתו, לרבות לעניין מתן ערבויות והדרכים למימושן; {{ח:תת|(3)}} אופן הטיפול בבקשה לבצע בקרת תכן או בקרת ביצוע, שעובד במכון בקרה, בעל תפקיד בו או מי שפועל בשירותו מצא כי הטיפול בה עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים, וכן הוראות בדבר העברת בקשה כאמור לטיפול מכון בקרה אחר והעברת התשלום שהתקבל לצורך הטיפול בבקשה האמורה לאותו מכון; {{ח:תת|(4)}} דרכי התשלום למכון בקרה בעד שירותיו, לרבות בעד התייעצות מוקדמת עם מכון הבקרה. {{ח:קטע3|פרק ה3 סימן ה|סימן ה׳: דיווח, פיקוח וביקורת|תיקון: תשע״ד־2}} {{ח:סעיף|158ל|חובת דיווח של מכון בקרה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} מכון בקרה ידווח לשר הפנים באופן מיידי על כל שינוי שחל במידע שמסר בעת שהוגשה הבקשה לקבלת רישיון, או אם שונה או חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למתן רישיון. {{ח:תת|(ב)}} מכון בקרה ידווח לשר הפנים על פעילותו, לרבות עמידתו בתנאים למתן רישיון ותנאים ברישיון, וכן על כל מידע אחר שיבקש השר, בהתאם להוראות שקבע השר; שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין פרסום מידע ודיווחים שיוגשו לפי סעיף זה. {{ח:סעיף|158לא|ביקורת ופיקוח על מכוני בקרה ובקרים מורשים|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2}} {{ח:תת|(א)|(1)}} שר הפנים יבצע ביקורת ופיקוח על התקיימות התנאים למתן רישיון למכון בקרה והתנאים למתן הרשאה לבקר מורשה ועל פעילות מכון הבקרה והבקר המורשה, ורשאי הוא לקבוע הוראות לעניין זה; {{ח:תתת|(2)}} לעניין ביקורת ופיקוח כאמור בסעיף קטן (א), רשאי שר הפנים להסתמך על ממצאי ביקורת ופיקוח של הרשות להסמכת מעבדות בעניין עמידת מכון הבקרה בתנאי ההסמכה ועמידת הבקר המורשה בתנאי הכשירות, ולשם כך רשאי הוא לדרוש מהרשות להסמכת מעבדות ממצאים כאמור וכל מידע שיש בידיה לעניין זה. {{ח:תת|(ב)}} לשם ביקורת ופיקוח על ביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}}, רשאי שר הפנים להסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיהיו נתונות להם סמכויות לפי סעיף קטן (ג); לא יוסמך מפקח לפי סעיף זה, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה יש בה, לדעת שר הפנים, כדי למנוע את הסמכתו; {{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף זה, כפי שהורה שר הפנים; {{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה שר הפנים. {{ח:תת|(ג)}} לשם ביצוע תפקידו רשאי מפקח שהוסמך לפי סעיף קטן (ב) – {{ח:תתת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; {{ח:תתת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו מידע ומסמכים בנוגע לפעולותיו של מכון בקרה, ובכלל זה בנוגע לפעולותיו של בקר מורשה המועסק במכון הבקרה; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}}; {{ח:תתת|(3)}} להיכנס למכון בקרה ולכל אתר שמתבצעת בו בקרת ביצוע על ידי מכון בקרה, כדי לבדוק את עבודת מכון הבקרה, מנהליו, עובדיו ומי שפועל בשירותו, לרבות עבודת הבקרים המורשים המועסקים במכון הבקרה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט. {{ח:תת|(ד)}} מפקח לפי סעיף זה לא יעשה שימוש בסמכות הנתונה לו, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שני אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; {{ח:תתת|(2)}} יש בידו תעודה החתומה בידי שר הפנים המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של מפקח לפי סעיף זה, שאותה יציג לפי דרישה. {{ח:תת|(ה)}} לשם ביקורת ופיקוח על עבודת בקר מורשה תהיה הסמכות להסמיך מפקחים כאמור בסעיף קטן (ב) נתונה לשר הממונה על הגורם המאשר לעניין אותו בקר מורשה, והוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד) יחולו לעניין מפקחים כאמור, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|158לא1|האחראי על מכוני הבקרה – מינויו וסמכויותיו|תיקון: תשע״ח־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(סמכויות שר האוצר הועברו לשר הפנים י״פ תש״ף, 6344).}} {{ח:תת|(א)}} שר האוצר ימנה אחראי על מכוני הבקרה (בסעיף זה – האחראי); האחראי יהיה עובד מינהל התכנון. {{ח:תת|(ב)}} האחראי יפקח על פעולתם של מכוני הבקרה ושל הבקרים ויבקר אותן. {{ח:תת|(ג)}} האחראי יקבע את תוכנם וצורתם של טפסים ומסמכים הנוגעים לעבודת מכון הבקרה, ככל שלא נקבעו בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 158כד|סעיף 158כד(א)}} או ככל שנקבע בתקנות כאמור כי הוא רשאי לשנות את תוכנם וצורתם של מסמכים כאמור. {{ח:תת|(ד)}} האחראי רשאי לתת הנחיות והוראות למכוני הבקרה, לרבות לעניין קביעת מפרטי בקרה, לגבי נושאים שיקבע שר האוצר בתקנות, ולמעט הנחיות והוראות שלפיהן בקרים מורשים יפעילו את סמכותם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158כג|בסעיף 158כג(ה)}} (בסעיף זה – הוראות האחראי); הוראות האחראי יכול שיינתנו לכלל מכוני הבקרה או למכון מסוים. {{ח:תת|(ה)|(1)}} אין חובה לפרסם את הוראות האחראי ברשומות, ואולם האחראי יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן. {{ח:תתת|(2)}} הוראות האחראי וכל שינוי בהן, יפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון, ורשאי שר האוצר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן. {{ח:קטע3|פרק ה3 סימן ו|סימן ו׳: עיצום כספי|תיקון: תשע״ד־2}} {{ח:סעיף|158לב|עיצום כספי|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ו|בסימן זה}}, ”הממונה“ – מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים. {{ח:תת|(ב)}} הפר מכון בקרה הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ו|סימן זה}}, בסכום של 30,000 שקלים חדשים: {{ח:תתת|(1)}} הפעיל את סמכויותיו אף שחדל להתקיים בו תנאי מהתנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 158טו|בסעיף 158טו(א)(1)}}; {{ח:תתת|(2)}} הפעיל את סמכויותיו בניגוד לתנאי הרישיון שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 158טז|סעיף 158טז(ב)}}, והמנויים {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}}; {{ח:תתת|(3)}} פעל שלא בהתאם לכללים ולנהלים שקבעה הרשות להסמכת מעבדות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 158כה|סעיף 158כה(ב)}}; {{ח:תתת|(4)}} קיבל תשלום, עמלה, הטבה או תמורה אחרת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 158כו|סעיף 158כו(ב)}}; {{ח:תתת|(5)}} הפר חובות דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 158ל|סעיף 158ל(א)}}; {{ח:תתת|(6)}} הפר חובות דיווח שקבע שר הפנים לפי {{ח:פנימי|סעיף 158ל|סעיף 158ל(ב)}}, המנויות {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}}. {{ח:סעיף|158לג|הודעה על כוונת חיוב|תיקון: תשע״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי מכון בקרה הפר הוראה מהוראות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 158לב|בסעיף 158לב(ב)}} ({{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ו|בסימן זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 158לב|אותו סעיף}}, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ו|בסימן זה}} – הודעה על כוונת חיוב). {{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה: {{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק ה3|בפרק זה}} – המעשה) המהווה את ההפרה; {{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו; {{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 158לד|סעיף 158לד}}; {{ח:תתת|(4)}} הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 158לו|סעיף 158לו}}, והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 158לו|הסעיף האמור}}. {{ח:סעיף|158לד|זכות טיעון|תיקון: תשע״ד־2}} {{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 158לג|סעיף 158לג}} רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, או מי שהוא הסמיך לכך, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים. {{ח:סעיף|158לה|החלטת הממונה על דרישת תשלום|תיקון: תשע״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 158לד|סעיף 158לד}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 158לז|סעיף 158לז}}. {{ח:תת|(ב)}} החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) – {{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ה3|בפרק זה}} – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו; {{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב. {{ח:תת|(ג)}} בדרישת תשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו. {{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 158לד|סעיף 158לד}}, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור. {{ח:סעיף|158לו|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תשע״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה. {{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 158לב|בסעיף 158לב(ב)}} בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה, שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע. {{ח:סעיף|158לז|סכומים מופחתים|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ו|בסימן זה}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ב)}} שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ו|בסימן זה}}, ובשיעורים שיקבע. {{ח:סעיף|158לח|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשע״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158לד|בסעיף 158לד}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 158מד|סעיף 158מד}}, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 158מד|אותו סעיף}}, יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור. {{ח:תת|(ב)}} סכום העיצום הכספי יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; בסעיף זה, ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. {{ח:תת|(ג)}} הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב). {{ח:סעיף|158לט|המועד לתשלום העיצום הכספי|תיקון: תשע״ד־2}} {{ח:ת}} העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158לה|בסעיף 158לה}}. {{ח:סעיף|158מ|ריבית שקלית ודמי פיגורים|תיקון: תשע״ד־2, תשפ״ד־3}} {{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|158מא|גבייה|תיקון: תשע״ד־2}} {{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}. {{ח:סעיף|158מב|עיצום כספי על הפרה של חוק זה או חוק אחר|תיקון: תשע״ד־2}} {{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 158לב|בסעיף 158לב(ב)}} ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד. {{ח:סעיף|158מג|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשע״ד־2, תשפ״ד־3}} {{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי, לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}}, לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המהווה עבירה. {{ח:תת|(ב)}} שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת. {{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}} בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום, עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|158מד|ערעור על דרישת תשלום|תיקון: תשע״ד־2, תשפ״ד־3}} {{ח:תת|(א)}} על דרישת תשלום לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק זה}} ניתן לערער לבית משפט שלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על דרישת התשלום. {{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור כאמור בסעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך. {{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א) והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם, יוחזר הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|158מה|פרסום|תיקון: תשע״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} הטיל הממונה עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ו|סימן זה}}, יפרסם באתר האינטרנט של משרד הפנים את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי: {{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי; {{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה; {{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל; {{ח:תתת|(4)}} אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה; {{ח:תתת|(5)}} פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין; {{ח:תתת|(6)}} שמו של המפר – אם הוא תאגיד. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור. {{ח:תת|(ג)}} הוגש ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 158מד|סעיף 158מד}}, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע}} וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}. {{ח:סעיף|158מו|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 7|התוספת השביעית}}|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ח־3}} {{ח:ת}} שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 7|התוספת השביעית}} ולקבוע בה הוראות שעל הפרתן ניתן להטיל עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 158לב|סעיף 158לב(ב)(2) ו־(6)}} או לפי {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 14|סעיף 14(א1)(3) לתוספת השישית}}. {{ח:קטע2|פרק ה4|פרק ה׳4: רישוי באמצעות מורשה להיתר|תיקון: תשפ״ב־8}} {{ח:סעיף|158מז|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק ה׳4}}|תיקון: תשפ״ב־8}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה4|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקשה להיתר“ – בקשה למתן היתר שהגיש מורשה להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 158נ|סעיף 158נ(א)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היטל השבחה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החיובים“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ד)(1)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השבחה“ ו”שמאי מקרקעין“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע למורשה להיתר“ – פירוט כל התנאים וההוראות שבהתקיימם ניתן לתת היתר, תנאים שיש לקבוע בהיתר וכן עניינים נוספים שיקבע שר הפנים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת גמר“ – תעודה המעידה כי העבודה נושא ההיתר הושלמה בהתאם להיתר ולפי כל חיקוק. {{ח:סעיף|158מח|תנאי סף להיתר באמצעות מורשה להיתר|תיקון: תשפ״ב־8, תשפ״ג־4}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(א)}}, בהתקיים כל התנאים המפורטים להלן מורשה להיתר יהיה רשאי לתת היתר במקומה של רשות הרישוי המקומית: {{ח:תת|(1)}} בעל זכות במקרקעין או מי שקיבל הסכמה לכך מבעל זכות במקרקעין (בסעיף זה – מבקש ההיתר) ביקש ממורשה להיתר לתת היתר לפי סעיף זה לגבי המקרקעין; {{ח:תת|(2)}} ההיתר הוא לאחד מאלה, ובלבד שאינו כולל הקלה או שימוש חורג: {{ח:תתת|(א)}} להקמת בניין המיועד בעיקרו למגורים או הוספה לבניין כאמור המיועדת בעיקרה למגורים, שניתן להגישו לאישור בקרת תכן ובקרת ביצוע במכון בקרה; לעניין זה, ”מיועד בעיקרו למגורים“ – אם לפחות 80% משטחי הבנייה המבוקשים בהיתר, להקמה או להוספה, מיועדים למגורים, ובכלל זה שטחי שירות המשרתים את המגורים; {{ח:תתת|(ב)}} להקמת בניין המיועד למגורים שמספר הקומות שבו לא עולה על שתיים, ומספר יחידות הדיור שבו לא עולה על חמש או הוספה לבניין, ובלבד שמספר הקומות שבו ומספר יחידות הדיור שבו לא יעלו בשל ההוספה על האמור בפסקת משנה זו; {{ח:תתת|(ג)}} להקמת מבנה ציבור או הוספה למבנה ציבור שתשמש כמבנה ציבור, שניתן להגישו לאישור בקרת תכן ובקרת ביצוע במכון בקרה; בסעיף זה, ”מבנה ציבור“ – מבנה לשימושים ציבוריים לצורכי חינוך, תרבות, דת, רווחה ושירותים חברתיים, בריאות, ספורט, מקלט ומחסה ציבורי ותחנה לתחבורה ציבורית, ושימושים ציבוריים נוספים כפי שקבע שר הפנים; {{ח:תתת|(ד)}} להקמת מבנה ציבור שהוא מבנה ציבור שהמורכבות של תכן הבנייה לגביו נמוכה, כפי שקבע שר הפנים בתקנות לעניין זה, או הוספה למבנה ציבור כאמור; {{ח:תת|(3)}} ניתנה הסכמה של כל בעלי הזכויות במקרקעין שלגביהם מבוקש היתר לפי סעיף זה בהתאם להוראות שיקבע השר; {{ח:תת|(4)}} היו המקרקעין שלגביהם מבוקש היתר לפי סעיף זה מקרקעי ישראל, ניתנה הסכמת רשות מקרקעי ישראל, ככל שהיא נדרשת; {{ח:תת|(5)}} הבניין או הקרקע שלגביהם מבוקש ההיתר אינו אחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} אתר כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 1|בסעיף 1 לתוספת הרביעית}}, המיועד לשימור לפי תכנית; {{ח:תתת|(ב)}} אתר הנכלל ברשימת אתרים לשימור כמשמעותה {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 12|בסעיף 12 לתוספת הרביעית}}; {{ח:תתת|(ג)}} בניין המיועד לשימור בתכנית מופקדת; {{ח:תתת|(ד)}} בניין המיועד לשימור כאמור בהודעה על הכנת תכנית שפורסמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}} או בתנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}}; {{ח:תת|(6)}} ההיתר אינו טעון שיקול דעת של מוסד תכנון שאינו רשות הרישוי המקומית. {{ח:סעיף|158מט|הגשת בקשה לקבלת מידע למורשה להיתר|תיקון: תשפ״ב־8, תשפ״ג־4}} {{ח:תת|(א)}} מורשה להיתר יגיש לרשות הרישוי בקשה לקבלת מידע למורשה להיתר, בהתאם להוראות שיקבע שר הפנים לעניין זה, ובכלל זה הוראות לעניין פרטי הבקשה והמסמכים שיש לצרף אליה. {{ח:תת|(ב)}} נמסר מידע כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מבקש הבקשה למידע להגיש למהנדס הוועדה המקומית בקשה לקבלת הבהרות לגבי המידע שנמסר. {{ח:תת|(ג)}} נמסר מידע כאמור בסעיף קטן (א), רשאי המורשה להיתר להפעיל סמכות הנתונה לפי חוק זה או בהוראות תוכנית לוועדה המקומית, לרשות הרישוי המקומית או למהנדס הוועדה המקומית, ואשר נדרשת לו לשם הגשת הבקשה להיתר, ובלבד שהתקיימו שני אלה: {{ח:תתת|(1)}} שר הפנים קבע בתקנות כי המורשה להיתר רשאי להפעיל את אותה סמכות; {{ח:תתת|(2)}} מבקש הבקשה למידע הגיש בקשה לקבלת הבהרות כאמור בסעיף קטן (ב), הכוללת בקשה להפעלת הסמכות בידי הוועדה המקומית, רשות הרישוי המקומית או מהנדס הוועדה המקומית, לפי העניין, בהתאם להוראות שקבע שר הפנים לעניין זה, ולא קיבל מענה בתוך פרק הזמן הקבוע בתקנות. {{ח:סעיף|158נ|הגשת בקשה להיתר וקליטתה|תיקון: תשפ״ב־8}} {{ח:תת|(א)}} מורשה להיתר יעביר לרשות הרישוי את הבקשה להיתר ואת כל הפרטים והמסמכים הנדרשים בהתאם להוראות שיקבע השר לעניין זה, אם מצא שמתקיימים כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} כל התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 158מח|בסעיף 158מח}}; {{ח:תתת|(2)}} ההוראות והתנאים במידע למורשה להיתר; {{ח:תתת|(3)}} העבודה או השימוש שבעדם מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות ולהנחיות המרחביות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 145ד|סעיף 145ד}}, החלות על הקרקע או על הבניין שלגביהם הוגשה הבקשה, וכן עומדים בתנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}} {{ח:פנימי|סעיף 98|או 98}} ובהוראות {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}. {{ח:תת|(ב)}} מורשה להיתר יצרף לבקשה להיתר שהוא מעביר לרשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (א) את התצהירים הבאים: {{ח:תתת|(1)}} תצהיר שלו כי ההיתר עומד בכל התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 158מח|בסעיפים 158מח}} ו־158נ(א) ובהוראות כל דין, וכי הוא אינו נמצא בניגוד עניינים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158נה|בסעיף 158נה}}; המורשה להיתר רשאי לציין בתצהירו כי בכל הנוגע לעניין שאינו בתחום מומחיותו, תצהירו ניתן בהתאם לחוות דעת או תכנית שקיבל ממומחה, ובלבד שצירף לבקשה להיתר תצהיר החתום בידי אותו מומחה; {{ח:תתת|(2)}} תצהיר מטעם המהנדס האחראי לתכנון שלד הבניין כי הוא תכנן את שלד הבניין וערך את החישובים הסטטיים לפי הכללים והרמה המקצועית הנהוגים בעת הגשת הבקשה, והתקיימו לגביהם הוראות כל דין הנוגע לעניין. {{ח:תת|(ג)}} מועד קליטת המסמכים בידי רשות הרישוי המקומית כמפורט בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) ייחשב כמועד קליטת הבקשה להיתר לעניין כל דין. {{ח:תת|(ד)}} המורשה להיתר יבצע כל תיאום או התייעצות המוטלים על רשות הרישוי בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 145|לסעיף 145(א3)}} ולהוראות מכוחו. {{ח:סעיף|158נא|תשלום חיובים למתן היתר|תיקון: תשפ״ב־8, תשפ״ג־4, תשפ״ד־3}} {{ח:תת|(א)}} מבקש ההיתר מחויב בתשלום החיובים בטרם מתן ההיתר; על החיובים בשל הנכס נושא ההיתר ועל התשלום בעדם יחולו הוראות כל דין, בכפוף להוראות סעיף זה. {{ח:תת|(ב)}} מורשה להיתר יפנה לרשות הרישוי המקומית לקבלת פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (א), בצירוף כל המסמכים בדבר שטחי הבנייה הקיימים והמבוקשים בנכס שלגביו מבוקש ההיתר הנדרשים לשם חישוב החיובים כאמור. {{ח:תת|(ג)}} רשות הרישוי המקומית תמסור למורשה להיתר את פירוט החיובים בתוך 45 ימי עבודה ממועד פניית המורשה להיתר כאמור בסעיף קטן (ב) (בסעיף זה – המועד האחרון). {{ח:תת|(ד)}} לא מסרה רשות הרישוי המקומית למורשה להיתר את פירוט החיובים, כולם או חלקם, עד למועד האחרון, רשאי המורשה להיתר לתת את ההיתר אף שלא שולמו החיובים. {{ח:תת|(ה)}} מורשה להיתר ימסור לרשות הרישוי את כל האישורים בדבר תשלום החיובים. {{ח:תת|(ו)}} ניתן היתר בלי ששולמו החיובים, כולם או חלקם, אין בכך כדי לגרוע מחבותו של החייב בתשלום החיובים. {{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), לעניין היטל השבחה שיש לשלמו בשל קבלת ההיתר המבוקש (בסעיף זה – היטל ההשבחה בשל ההיתר) יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} לא מסרה רשות הרישוי המקומית למורשה להיתר את פירוט החיוב בעד היטל ההשבחה בשל ההיתר עד המועד האחרון, יפנה המורשה להיתר לשמאי מקרקעין לשם עריכת שומה בדבר ההשבחה לעניין ההיטל האמור (בסעיף זה – שומת המורשה להיתר); {{ח:תתת|(2)}} המורשה להיתר יעביר עותק משומת המורשה להיתר לרשות הרישוי המקומית בתוך שבעה ימי עבודה מיום ביצוע התשלום (בסעיף זה – מועד הדיווח); {{ח:תתת|(3)}} הוועדה המקומית רשאית, בתוך שישה חודשים ממועד הדיווח, למסור למורשה להיתר שומת השבחה מטעמה וחיוב בעד היטל ההשבחה בשל ההיתר (בסעיף זה – שומת הוועדה המקומית); לא מסרה הוועדה המקומית שומה בחיוב כאמור עד למועד האמור, יראו את הוועדה המקומית כאילו היא אישרה את שומת המורשה להיתר; {{ח:תתת|(4)}} מסרה רשות הרישוי המקומית למורשה להיתר את שומת הוועדה המקומית ונוצר הפרש חיובי בין היטל ההשבחה לפי שומת הוועדה המקומית להיטל ההשבחה לפי שומת המורשה להיתר (בסעיף זה – ההפרש לתשלום), ישלם החייב את ההפרש לתשלום בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו נמסרה לו שומת הוועדה המקומית או ייתן ערבות מתאימה בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}, להבטחת תשלום ההפרש לתשלום, בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו נמסרה לו שומת הוועדה המקומית; {{ח:תתת|(5)}} כל עוד לא שולם ההפרש לתשלום או לא נמסרה ערבות מתאימה להבטחת תשלומו, לא ייתן המורשה להיתר תעודת גמר; {{ח:תתת|(6)}} על ההפרש לתשלום תתווסף ריבית שקלית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, לתקופה שבין מועד תשלום שומת המורשה להיתר למועד תשלום שומת הוועדה המקומית, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; {{ח:תתת|(7)}} על תשלום שלא שולם עד למועד האחרון לתשלום יחולו {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 15|סעיפים 15}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 16|ו־16 לתוספת השלישית}}; {{ח:תתת|(8)}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 13א|סעיפים 13א}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 14|ו־14 לתוספת השלישית}} יחולו על שומת הוועדה המקומית. {{ח:תת|(ח)}} חובת תשלום אגרת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 265|סעיף 265(17)}} לא תחול על היתר לפי סעיף זה. {{ח:סעיף|158נב|מתן היתר|תיקון: תשפ״ב־8, תשפ״ג־4}} {{ח:תת|(א)}} מורשה להיתר רשאי לתת היתר בבקשה להיתר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}} אם התקיימו לגביה כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} כל התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 158מח|בסעיף 158מח}}; {{ח:תתת|(2)}} כל ההוראות והתנאים במידע למורשה להיתר; {{ח:תתת|(3)}} העבודה או השימוש שבעדם מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות ולהנחיות המרחביות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 145ד|סעיף 145ד}}, החלות על הקרקע או על הבניין שלגביהם הוגשה הבקשה, וכן עומדים בתנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}} {{ח:פנימי|סעיף 98|או 98}} ובהוראות {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}; {{ח:תתת|(4)}} שולמו כל החיובים שפורטו בפירוט החיובים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158נא|בסעיף 158נא(ג)}}, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 158נא|סעיף 158נא(ד)}}, וכן היטל ההשבחה בשל ההיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158נא|בסעיף 158נא(ז)}}; {{ח:תתת|(5)}} התקבל אישור של כל גורם מאשר שנדרש על פי המידע למורשה להיתר וכן אישור של מכון בקרה כי ביצע בקרת תכן לבקשה וכי תוצאות הבקרה תקינות, אולם לבקשה להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158מח|בסעיף 158מח(2)(ב) ו־(ד)}} לא יידרש אישור של מכון בקרה כאמור. {{ח:תת|(ב)}} מורשה להיתר ימסור לרשות הרישוי המקומית עותק של ההיתר שנתן לפי סעיף קטן (א), ובכלל זה את כל המסמכים שצורפו לו. {{ח:תת|(ג)}} מורשה להיתר רשאי להתיר שינויים בהיתר שנתן לצורכי התאמה ככל הנדרש במהלך ביצוע עבודה על פי היתר, בכפוף להוראות שנקבעו מכוח {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(ה)(2)}} או הוראות אחרות שיקבע השר לעניין זה, ובלבד שיודיע המורשה להיתר לרשות הרישוי המקומית על השינויים בהיתר 15 ימי עבודה לפני ביצוע השינויים; רשות הרישוי המקומית רשאית לתת הוראות לעניין זה במהלך תקופה זו. {{ח:סעיף|158נג|תעודת גמר|תיקון: תשפ״ב־8, תשפ״ג־4}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 157א|בסעיף 157א}}, הסמכות לתת תעודת גמר לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}} תהיה נתונה למורשה להיתר לעניין היתר שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}, והוא רשאי לתת תעודת גמר למי שהוא בעל היתר בתוקף, שניתן על ידו או על ידי מורשה להיתר אחר, אם מצא כי התקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} העבודה נושא ההיתר הושלמה בהתאם להיתר ולפי כל חיקוק; {{ח:תתת|(2)}} כל התנאים שנקבעו בחיקוק, בתכנית, בהיתר או במידע למורשה להיתר למתן תעודת גמר; {{ח:תתת|(3)}} התקבל אישור של מכון בקרה כי המכון ביצע בקרת ביצוע לעבודה נושא ההיתר וכי תוצאות הבקרה תקינות, למעט לעניין בקשה להיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158מח|בסעיף 158מח(2)(ב) ו־(ד)}}. {{ח:תת|(ב)}} מורשה להיתר יעביר עותק מתעודת גמר כאמור בסעיף קטן (א) לרשות הרישוי המקומית בהתאם להוראות שיקבע השר. {{ח:סעיף|158נד|חובות אמון, פיקוח ודיווח|תיקון: תשפ״ב־8}} {{ח:תת|(א)}} מורשה להיתר, מתכנן שלד הבניין ושמאי העורך את שומת המורשה להיתר כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 158נא|בסעיף 158נא(ז)(1)}}, יפעלו כלפי מוסדות התכנון בשקידה, במיומנות, במסירות ובתום לב, ולא יעדיפו את ענייניהם האישיים או את ענייניו של אחר על פני אלה של מוסדות התכנון ושל הציבור. {{ח:תת|(ב)}} נוכח מורשה להיתר, וכן מי שחלה עליו חובה לקיים פיקוח עליון על בנייה בהתאם להוראות לפי חוק זה, כי בבניין נושא ההיתר נעשים עבודה או שימוש בניגוד להיתר, לתכנית או לחוק, יורה לבעל ההיתר לפעול לתיקון הליקויים וידווח לרשות הרישוי על הליקויים לא יאוחר משלושה ימי עבודה מיום שנודע לו על עבודה או על שימוש כאמור. {{ח:סעיף|158נה|ניגוד עניינים|תיקון: תשפ״ב־8}} {{ח:תת|(א)}} מורשה להיתר לא יטפל בבקשה להיתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}} אם הטיפול בה עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כמורשה להיתר ובין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו, ואם נודע לו על חשש לניגוד עניינים כאמור, יפסיק לטפל בבקשה ויודיע על כך לרשות הרישוי המקומית. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יראו כניגוד עניינים לעניין מורשה להיתר כאמור באותו סעיף קטן אם סך הכנסותיו של המורשה להיתר ממבקש ההיתר בחמש השנים האחרונות עולה על מחצית מכלל הכנסותיו בתקופה זו. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף זה, רשאי מורשה להיתר לתת היתר בבקשה להיתר שהוא מבין עורכיה או אחראי לביקורת על ביצועה, ולא יראו אותו כמצוי בניגוד עניינים בשל כך בלבד. {{ח:סעיף|158נו|פרסום היתרים|תיקון: תשפ״ב־8, תשפ״ג־4}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ד)}} ועדה מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה את כל ההיתרים שניתנו לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}} בתחום מרחב התכנון שלה, וכן תפרסם אחת לשנה את מספר החיובים ששולמו לפי שומת המורשה להיתר. {{ח:סעיף|158נז|ערר על היתר|תיקון: תשפ״ב־8}} {{ח:תת|(א)}} מסר מורשה להיתר לרשות הרישוי המקומית העתק של ההיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158נב|בסעיף 158נב(ב)}}, רשאית רשות הרישוי, אם מצאה שלא מתקיימים בהיתר הוראות {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}, להגיש ערר לוועדת הערר בתוך 6 חודשים מיום שנמסר לה ההיתר כאמור. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשות הרישוי רשאית להגיש ערר כאמור בסעיף קטן (א) עד למתן תעודת הגמר אם התקיים בהיתר אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} חריגה משטחי הבנייה המותרים לפי כל דין; {{ח:תתת|(2)}} חריגה ממספר יחידות הדיור המותרות לפי כל דין; {{ח:תתת|(3)}} חריגה מגובה המבנה המותר לפי כל דין; {{ח:תתת|(4)}} חריגה מקווי בניין המותרים לפי כל דין; {{ח:תתת|(5)}} חריגה משימושים המותרים לפי כל דין. {{ח:תת|(ג)}} הוגש ערר בנושאים המפורטים בסעיף קטן (ב), יותלה תוקפו של ההיתר עד להחלטה אחרת של ועדת הערר, ואם הוגש בנושאים אחרים – לא יותלה תוקפו של ההיתר אלא אם כן החליטה ועדת הערר לעשות כן. {{ח:תת|(ד)}} ועדת הערר תיתן החלטה בדבר התליית ההיתר כאמור בסעיף קטן (ג), בתוך 14 ימי עבודה מיום שהוגש הערר. {{ח:תת|(ה)}} שר הפנים רשאי לקבוע עניינים נוספים על העניינים המפורטים בסעיף קטן (ב) שעליהם יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג). {{ח:סעיף|158נח|החלפת מורשה להיתר|תיקון: תשפ״ב־8}} {{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 158נג|סעיף 158נג(א)}}, נבצר ממורשה להיתר להמשיך למלא את תפקידו כמורשה להיתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}, רשאי מבקש ההיתר לפנות למורשה להיתר אחר לשם המשך הטיפול בהליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}. {{ח:סעיף|158נט|תקנות לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}|תיקון: תשפ״ב־8}} {{ח:ת}} שר הפנים יקבע תקנות לעניין יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}, ובכלל זה הוראות לעניין מידע למורשה להיתר, הגשת בקשה להיתר, מתן היתר, מתן אישור תחילת עבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 157ב|סעיף 157ב(ג1)}} ומתן תעודת גמר, לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}. {{ח:סעיף|158נט1|דיווח לכנסת – הוראת שעה|תיקון: תשפ״ג־4}} {{ח:ת}} שר הפנים ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, עד 31 במרץ מדי שנה, על יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}}, ובכלל זה על מספר המורשים להיתר ומספר ההיתרים שניתנו לפי {{ח:פנימי|פרק ה4|פרק זה}} בכלל מרחבי התכנון, לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח; דיווח כאמור יימסר בשנים 2024 עד 2026. {{ח:קטע2|פרק ה5|פרק ה׳5: מוסד רישוי ארצי|תיקון: תשפ״ג־4}} {{ח:סעיף|158ס|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ה5|פרק ה׳5}}|תיקון: תשפ״ג־4, תשפ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה5|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת המשנה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(ה)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס מוסד רישוי ארצי“ – אדם בעל הכשרה מקצועית בענייני תכנון ובנייה שמינה מנהל מינהל התכנון לעניין {{ח:פנימי|פרק ה5|פרק זה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד רישוי ארצי“ – רשות רישוי ארצית או ועדת המשנה, לפי העניין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד רישוי מקומי“ – רשות רישוי מקומית או ועדה מקומית, לפי העניין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות רישוי ארצית“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 158סא|בסעיף 158סא}}. {{ח:סעיף|158סא|רשות רישוי ארצית ומוסד רישוי ארצי – מינוי, סמכויות והגשת בקשות|תיקון: תשפ״ג־4, תשפ״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} יושב ראש ועדת המשנה ומהנדס מוסד רישוי ארצי, יחדיו, יהיו רשות רישוי ארצית. {{ח:תת|(ב)}} מבקש רשאי להגיש או לבקש להעביר, לפי העניין, בקשה להיתר הכוללת בנייה של 80 יחידות דיור לפחות למוסד רישוי ארצי, ולעניין הסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} יראו את רשות הרישוי הארצית, את ועדת המשנה ואת מהנדס מוסד הרישוי הארצי כרשות רישוי מקומית, ועדה מקומית או מהנדס הוועדה המקומית, בהתאמה ולפי העניין; ואולם, לא תוגש בקשה לפי סעיף קטן זה למוסד רישוי ארצי אלא אם כן התקיים האמור בפסקה (1) או (2), לפי העניין: {{ח:תתת|(1)|(א)}} חלפו שישה חודשים מהמועד שבו הוגשה הבקשה לרשות הרישוי המקומית, או תשעה חודשים – אם הבקשה טעונה אישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי לפני מתן ההיתר וטרם ניתנה החלטה על מתן היתר או החלטה שעניינה סירוב לבקשה להיתר; {{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 157|בסעיף 157}}, אם לא החליט מוסד רישוי מקומי בבקשה לתת היתר בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 157|באותו סעיף}}, לא יראו זאת, לעניין פסקה זו, כסירוב לבקשה להיתר, כל עוד לא הגיש המבקש ערר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 157|סעיף 157}}; {{ח:תתת|(2)}} שר הפנים הורה בצו על הסמכת מוסד הרישוי הארצי לפעול בתחום מרחב התכנון של רשות הרישוי המקומית, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158סג|בסעיף 158סג}}. {{ח:תת|(ג)|(1)}} הועברה בקשה להיתר כאמור בסעיף קטן (ב)(1), יקיים מוסד הרישוי הארצי דיון מקדמי עם מגיש הבקשה ומהנדס הוועדה המקומית הנוגעת בדבר או נציגו. {{ח:תתת|(2)}} מצא מוסד הרישוי הארצי בדיון המקדמי שההחלטה בבקשה להיתר טרם ניתנה מסיבות שאינן בשליטת מוסד הרישוי המקומי, יורה על החזרת הבקשה להיתר למוסד הרישוי המקומי, ורשאי הוא להחליט על החזרת הבקשה למוסד הרישוי המקומי אם מצא כי הייתה הצדקה אחרת לעיכוב במתן החלטה בבקשה. {{ח:תתת|(3)}} החליט מוסד הרישוי הארצי שלא להחזיר את הבקשה למוסד הרישוי המקומי, ימשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיע מוסד הרישוי המקומי. {{ח:תתת|(4)}} הועברה הבקשה להיתר למוסד רישוי ארצי, לא יהיה רשאי מבקש ההיתר להגישה לוועדת הערר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 157|סעיף 157}}. {{ח:תת|(ד)}} הועברה בקשה להיתר לפי סעיף קטן (ג) או הוגשה למוסד הרישוי הארצי לפי הוראות סעיף קטן (ב)(2), לא ידון בה מוסד הרישוי המקומי ולא יקבל כל החלטה בעניינה, אלא אם כן מוסד הרישוי הארצי החליט להחזיר את הטיפול בבקשה למוסד הרישוי המקומי כאמור בסעיף קטן (ג)(2). {{ח:תת|(ה)}} מוסד רישוי ארצי יזמין לכל דיון בעניין בקשה להיתר את מהנדס הוועדה המקומית שבתחומה נמצא השטח שבבקשה להיתר או את נציגו וייתן לו הזדמנות להשמיע את דברו לפני שיחליט בעניין הבקשה. {{ח:תת|(ו)}} רשות רישוי ארצית תיתן את החלטתה בעניין הבקשה להיתר שהועברה אליה או שהוגשה לה, לפי העניין, בתוך 45 ימי עבודה ממועד העברת הבקשה או הגשתה, לפי העניין, וועדת המשנה תיתן את החלטתה כאמור בתוך 90 ימי עבודה ממועד העברת הבקשה או הגשתה, לפי העניין. {{ח:תת|(ז)}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של רשות רישוי ארצית בעניין היתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה5|פרק זה}} רשאי לערור לפני ועדת המשנה בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה; ועדת המשנה תחליט בערר בתוך 30 ימים מיום הגשתו; החלטת ועדת המשנה תבוא במקום החלטת רשות הרישוי הארצית. {{ח:סעיף|158סב|תשלום חיובים למתן היתר|תיקון: תשפ״ג־4, תשפ״ד־3}} {{ח:תת|(א)}} הועברה בקשה להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 158סא|סעיף 158סא(ג)}}, או הוגשה למוסד הרישוי הארצי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 158סא|סעיף 158סא(ב)(2)}}, מבקש ההיתר מחויב בתשלום החיובים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ד)(1)}} בטרם מתן ההיתר; על החיובים בשל הנכס נושא ההיתר ועל התשלום בעדם יחולו הוראות כל דין, בכפוף להוראות סעיף זה. {{ח:תת|(ב)}} מוסד הרישוי הארצי יפנה למוסד הרישוי המקומי לקבלת פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (א), למעט אגרות בנייה, בצירוף כל המסמכים בדבר שטחי הבנייה הקיימים והמבוקשים בנכס שלגביו מבוקש ההיתר הנדרשים לשם חישוב החיובים כאמור. {{ח:תת|(ג)}} מוסד הרישוי המקומי ימסור למוסד הרישוי הארצי את פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (ב) בתוך 45 ימי עבודה ממועד פניית מוסד הרישוי הארצי כאמור בסעיף קטן (ב) (בסעיף זה – המועד האחרון). {{ח:תת|(ד)}} לא מסר מוסד הרישוי המקומי למוסד הרישוי הארצי את פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (ב), כולם או חלקם, עד למועד האחרון, רשאי מוסד הרישוי הארצי לתת את ההיתר אף אם לא שולמו החיובים כאמור. {{ח:תת|(ה)}} מוסד הרישוי הארצי ימסור למוסד הרישוי המקומי את כל האישורים בדבר תשלום החיובים כאמור בסעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ו)}} ניתן היתר בלי ששולמו החיובים, כולם או חלקם, אין בכך כדי לגרוע מחבותו של החייב בתשלום החיובים. {{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), לעניין היטל השבחה, כמשמעותו {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, שיש לשלמו בשל קבלת ההיתר המבוקש (בסעיף זה – היטל ההשבחה בשל ההיתר), יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} לא מסר מוסד הרישוי המקומי למוסד הרישוי הארצי את פירוט החיוב בעד היטל ההשבחה בשל ההיתר עד המועד האחרון, יפנה מבקש ההיתר לשמאי מקרקעין כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} לשם עריכת שומה בדבר ההשבחה לעניין ההיטל האמור (בסעיף זה – שומת מבקש ההיתר); {{ח:תתת|(2)}} מבקש ההיתר יעביר עותק של השומה האמורה בפסקה (1) למוסד הרישוי המקומי בתוך שבעה ימי עבודה מיום ביצוע התשלום (בסעיף זה – מועד הדיווח); {{ח:תתת|(3)}} הוועדה המקומית רשאית, בתוך שישה חודשים ממועד הדיווח, למסור למבקש ההיתר שומת השבחה מטעמה וחיוב בעד היטל ההשבחה בשל ההיתר (בסעיף זה – שומת הוועדה המקומית); לא מסרה הוועדה המקומית שומה בחיוב כאמור עד למועד האמור, יראו את הוועדה המקומית כאילו אישרה את שומת מבקש ההיתר; {{ח:תתת|(4)}} מסרה רשות הרישוי המקומית למבקש ההיתר את שומת הוועדה המקומית ונוצר הפרש חיובי בין היטל ההשבחה לפי שומת הוועדה המקומית להיטל ההשבחה לפי שומת מבקש ההיתר (בסעיף זה – ההפרש לתשלום), ישלם החייב את ההפרש לתשלום בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו נמסרה לו שומת הוועדה המקומית או ייתן ערבות מתאימה בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}, להבטחת תשלום ההפרש לתשלום, בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו נמסרה לו שומת הוועדה המקומית; {{ח:תתת|(5)}} כל עוד לא שולם ההפרש לתשלום או לא נמסרה ערבות מתאימה להבטחת תשלומו, לא תינתן תעודת גמר כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 158מז|בסעיף 158מז}}; {{ח:תתת|(6)}} על ההפרש לתשלום תתווסף ריבית שקלית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, לתקופה שבין מועד תשלום שומת מבקש ההיתר למועד תשלום שומת הוועדה המקומית, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; {{ח:תתת|(7)}} על תשלום שלא שולם עד למועד האחרון לתשלום יחולו {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 15|סעיפים 15}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 16|ו־16 לתוספת השלישית}}; {{ח:תתת|(8)}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 13א|סעיפים 13א}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 14|ו־14 לתוספת השלישית}} יחולו על שומת הוועדה המקומית. {{ח:סעיף|158סג|הוראת שר הפנים בדבר הסמכת מוסד הרישוי הארצי לפעול בתחום מרחב התכנון של רשות רישוי מקומית|תיקון: תשפ״ג־4}} {{ח:תת|(א)}} נוכח שר הפנים, לפי המלצת המנהלים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158סד|בסעיף 158סד}}, כי רשות רישוי מקומית אינה ממלאת את תפקידה באופן חריג במתן היתרים, רשאי הוא להורות בצו על הסמכת מוסד הרישוי הארצי לפעול בתחום מרחב התכנון שלה ({{ח:פנימי|פרק ה5|בפרק זה}} – הכרזת שר הפנים). {{ח:תת|(ב)}} הכרזת שר הפנים תהיה לתקופה שיורה בצו, ושלא תעלה על 24 חודשים, ורשאי הוא לשוב ולהכריז כאמור לפי הוראות סעיף קטן (א). {{ח:סעיף|158סד|המלצת המנהלים לעניין הכרזת שר הפנים|תיקון: תשפ״ג־4}} {{ח:תת|(א)|(1)}} עד ליום כ״ו בתמוז התשפ״ד (1 באוגוסט 2024) ועד תום כל שנתיים לאחר מכן, יערוך מנהל מינהל התכנון בדיקה של כלל מוסדות הרישוי המקומיים במילוי תפקידם במתן היתרים, לשם גיבוש המלצה לשר הפנים לעניין הפעלת סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 158סג|סעיף 158סג}}. {{ח:תתת|(2)}} מנהל מינהל התכנון יערוך בדיקה כאמור בפסקה (1) בעניין מוסד רישוי מקומי מסוים גם לבקשת המנהלים; {{ח:פנימי|פרק ה5|בפרק זה}}, ”המנהלים“ – יושב ראש המועצה הארצית, המנהל הכללי של משרד האוצר והמנהל הכללי של משרד הבינוי והשיכון. {{ח:תתת|(3)}} מצא מנהל מינהל התכנון בבדיקה שערך כאמור בפסקה (1) כי יש מקום להמליץ לשר הפנים להפעיל את סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 158סג|סעיף 158סג}}, יודיע על כך למנהלים ולרשות הרישוי המקומית הנוגעת בדבר. {{ח:תת|(ב)}} המנהלים רשאים, לאחר שנתנו לרשות הרישוי המקומית הנוגעת בדבר הזדמנות לטעון את טענותיה, להמליץ לשר הפנים כי יפעיל את סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 158סג|סעיף 158סג}} בעניינה של רשות רישוי מקומית. {{ח:תת|(ג)}} המלצת המנהלים כאמור בסעיף קטן (ב) תתבסס, בין השאר, על נתונים אלה: {{ח:תתת|(1)}} הימשכות הליכי הרישוי במוסד הרישוי המקומי, בשים לב לעיכובים שאינם בשליטת מוסד הרישוי המקומי או הרשות המקומית הנוגעת בדבר; {{ח:תתת|(2)}} ממצאי הבדיקה שערך מנהל מינהל התכנון כאמור בסעיף קטן (א); {{ח:תתת|(3)}} שיעור ההחלטות של מוסד הרישוי המקומי שעניינן דחיית בקשה להיתר, שעליהן הוגשו עררים, מספר העררים שהוגשו ושיעור העררים שהתקבלו על ידי ועדת הערר; {{ח:תתת|(4)}} בעניינו של מוסד רישוי מקומי שבמרחב התכנון שלו נמצאת רשות מקומית אשר בינה ובין משרד הבינוי והשיכון או רשות מקרקעי ישראל נחתם הסכם בדבר שיווק נרחב של קרקעות לבנייה למגורים – נתונים בעניין קיום מחויבויותיה של הרשות המקומית אשר נקבעו בהסכם כאמור; {{ח:תתת|(5)}} שיעור המקרים של אי־מסירת מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 158מט|סעיף 158מט}} למורשה להיתר במועד שנקבע. {{ח:תת|(ד)}} החליטו המנהלים להמליץ כאמור בסעיף קטן (ב), יעבירו את המלצתם לשר הפנים בתוך 45 ימים מתום התקופה לביצוע הבדיקה כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: מיתקנים בטחוניים ומכשולי טיסה}} {{ח:סעיף|159|הגדרות|תיקון: תשכ״ז, תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה מחוזית“ או ”ועדה מקומית“ – לרבות ועדה מיוחדת או ועדה משותפת, בכל מקום שניתנו להם לפי חוק זה הסמכויות של הועדה המחוזית או של הועדה המקומית, הכל לפי הענין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן בטחוני“ – בנין, מחנה או דרך המוחזק או נועד להיות מוחזק בידי צבא־הגנה לישראל או בידי שלוחה אחרת של מערכת הבטחון שאושרה לצורך {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} על ידי שר הבטחון, למעט בנין, מחנה או דרך שאינו משמש למטרה בטחונית או שלא נועד לכך או ששר הבטחון או מי שהוסמך על ידיו הורה עליו שהוא פתוח לציבור; לענין הגדרה זו, ”שלוחה אחרת של מערכת הבטחון“ – לרבות חברה ממשלתית, שהשר האחראי עליה הוא שר הבטחון. {{ח:סעיף|160|סדרי הגשת בקשה להיתר ותוכן הבקשה|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ד־2, תשע״ה}} {{ח:ת}} על בקשה להיתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} במיתקן בטחוני יחולו, על אף האמור בחוק זה או בתקנות על פיו, הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} הסמכות לתת את ההיתר תהיה בידי ועדת משנה של הועדה המחוזית, בהרכב של שלושה מחברי הועדה המחוזית (להלן – ועדה למיתקנים בטחוניים); {{ח:תת|(2)}} שני חברים בועדה למיתקנים בטחוניים ימונו על ידי שר הפנים בהתייעצות עם שר הבטחון, ונציג שר הבטחון בועדה המחוזית יהיה החבר השלישי; שר הפנים בהתייעצות עם שר הבטחון ימנה את יושב ראש הועדה; {{ח:תת|(3)}} הבקשה למתן ההיתר תכלול רק פרטים על איתורו של מקום המיתקן הבטחוני ופירוט המיגבלות שעומדים להטילן עקב הקמת המיתקן על אדם אחר, ויצורף לה תשריט המקום; {{ח:תת|(3א)}} שר הבטחון או נציגו יודיעו למוסדות התכנון הנוגעים בדבר על החלטות הועדות למתקנים בטחוניים להטיל מגבלות בשל מתקן בטחוני ועל כל שינוי שיחול במגבלות, אלא אם כן טעמים של בטחון המדינה מצדיקים אי מתן ההודעה כאמור; {{ח:תת|(3ב)}} הועברה הודעה כאמור בפסקה (3א), לא יפקיד ולא יאשר מוסד תכנון תכנית בניגוד למגבלות שהוטלו בשל מתקן בטחוני, אלא לאחר ששמע מוסד התכנון את עמדת נציג שר הבטחון בענין המגבלות האמורות, אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מסמכות שר הבטחון להגיש התנגדות לתכנית בשל מתקן בטחוני, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 177|בסעיף 177}}; {{ח:תת|(4)}} לפי דרישת הועדה תימסר לה הודעה על סוג הייעוד הכללי של המיתקן הבטחוני; סוגי הייעוד הכללי ייקבעו על ידי מי שהוסמך לכך מטעם שר הבטחון; {{ח:תת|(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיפים 149 עד 154}} לא יחולו; {{ח:תת|(6)}} לא תידרש בקרת תכן על ידי מכון בקרה. {{ח:סעיף|161|התחשבות בהנחיות ארכיטקטוניות וסביבתיות|תיקון: תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} המבקש היתר למיתקן בטחוני והועדה למיתקנים בטחוניים יתחשבו, ככל האפשר, בהנחיות התכנוניות והסביבתיות שתיתן הועדה המחוזית לענין זה. {{ח:סעיף|162|המנין החוקי}} {{ח:ת}} המנין החוקי בישיבת הועדה למיתקנים בטחוניים הוא שני חברים לפחות, שנציג שר הבטחון יהיה אחד מהם. {{ח:סעיף|163|עניני טיסה אזרחית}} {{ח:ת}} בענינים הנוגעים לטיסה האזרחית תזמין הועדה למיתקנים בטחוניים לפני החלטתה את מי שהוסמך לכך על ידי שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבטחון. {{ח:סעיף|164|קרקעות חקלאיות}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה לחוק זה}} לא תחול לגבי מיתקנים בטחוניים; אולם בענינים הנוגעים לקרקע חקלאית תזמין הועדה למיתקנים בטחוניים לפני החלטתה את יושב ראש הועדה לשמירה על קרקע חקלאית. {{ח:סעיף|165|תחולת {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}}} {{ח:ת}} שימוש בסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} לגבי מיתקן בטחוני טעון אישור הועדה למיתקנים בטחוניים. {{ח:סעיף|166|ועדת ערר|תיקון: תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} דחתה הועדה למיתקנים בטחוניים בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 160|סעיף 160}}, רשאי מי שהגיש אותה לערור, תוך חמישה עשר יום מהיום שהודעה לו הדחיה, על החלטת הועדה לפני ועדת משנה של המועצה הארצית, בהרכב של חמישה חברי המועצה הארצית (להלן – ועדת ערר למיתקנים בטחוניים). {{ח:תת|(ב)}} שר הפנים בהתייעצות עם שר הבטחון ימנה את חברי ועדת הערר למיתקנים בטחוניים. {{ח:תת|(ג)}} ועדת ערר למיתקנים בטחוניים רשאית לקבל את הערר או לאשר את ההחלטה שעוררים עליה, עם או בלי שינויים; לא קיבלה את הערר, כולו או מקצתו, רשאית היא לפי דרישת שר הבטחון לחזור ולדון בו. {{ח:סעיף|167|דיון בערר בהרכב של שלושה}} {{ח:ת}} יושב ראש ועדת הערר למיתקנים בטחוניים רשאי להורות שבערר מסויים תהיה הועדה מורכבת משלושה חברים בלבד שיקבע. {{ח:סעיף|168|היושב ראש}} {{ח:ת}} יושב ראש ועדת הערר למיתקנים בטחוניים ייבחר על ידי הועדה. {{ח:סעיף|169||תיקון: תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|170|סודיות הדיונים|תיקון: תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} חבר הועדה למיתקנים בטחוניים וחבר ועדת הערר למיתקנים בטחוניים לא ימסרו, כל ידיעה שהגיעה אליהם במהלך דיוני הועדה למי שאינו מוסמך לקבלה. {{ח:סעיף|171|סדרי הדיון}} {{ח:ת}} הועדה למיתקנים בטחוניים וועדת הערר למיתקנים בטחוניים יקבעו בעצמם את סדרי הדיון ואת סדרי עבודתם במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות על פיו. {{ח:סעיף|172|פטור}} {{ח:ת}} מערכת הבטחון לא תזדקק להיתר של הועדה למיתקנים בטחוניים או של כל מוסד תכנון אחר לגבי – {{ח:תת|(1)}} מיתקן בטחוני שאיתורו אושר מטעם אגף התכנון של משרד הפנים לפני תחילתו של חוק זה; {{ח:תת|(2)}} מיתקן בטחוני נוסף בתחום מיתקן בטחוני קיים, ובלבד שמחמת הקמת המיתקן הבטחוני הנוסף כאמור לא יוטלו מגבלות על אדם אחר, ולא יחולו שינויים במגבלות כאמור שהן קיימות, וייעודו הכללי של המיתקן הבטחוני הנוסף לא יהיה מסוג השונה מסוגו של המיתקן הבטחוני הקיים. {{ח:סעיף|173|תקנות|תיקון: תשע״ה}} {{ח:ת}} שר הפנים, בהסכמת שר הבטחון, רשאי בתקנות לקבוע לגבי מיתקן בטחוני הוראות מיוחדות בכל הענינים שהוא רשאי להתקין להם תקנות על פי {{ח:פנימי|סעיף 265|סעיף 265}} וכן הוראות בדבר התנאים למתן הקלה או היתר לשימוש חורג לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (הוראות מיוחדות בדבר היתר במיתקן בטחוני)|תקנות התכנון והבניה (הוראות מיוחדות בדבר היתר במיתקן בטחוני), תשכ״ז–1966}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (הנוהל בועדה למיתקנים בטחוניים)|תקנות התכנון והבניה (הנוהל בועדה למיתקנים בטחוניים), תשכ״ז–1966}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (הנוהל בועדת ערר למיתקנים בטחוניים)|תקנות התכנון והבניה (הנוהל בועדת ערר למיתקנים בטחוניים), תשכ״ז–1966}}.}} {{ח:סעיף|174|מניעת מכשולי טיסה|תיקון: תשכ״ה}} {{ח:תת|(א)}} מי שהוסמך על ידי שר הבטחון או שר התחבורה, הכל לפי הענין, רשאי להיכנס בכל עת סבירה לכל מקרקעין ולבצע בהם פעולה או לעשות בהם או מעליהם סידורים, לרבות תאורה, צביעה או סימון, הכל לשם מניעת מכשולי טיסה; אך לא ייכנס לבנין המשמש למעשה בית מגורים ללא הסכמת תופשו אלא בשעות היום ולאחר שמסר לו הודעה בכתב שלושה ימים מראש. {{ח:תת|(ב)}} המונע את מי שפועל מכוח סעיף קטן (א) מלמלא את תפקידו או להשתמש בסמכותו, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 2500 לירות; הוראה זו אינה גורעת מאחריות פלילית לפי חוק אחר. {{ח:תת|(ג)}} מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) רשאי להורות לבעל הקרקע או הבנין או למחזיק בהם לבצע את הפעולה או לעשות את הסידורים, הכל כאמור בסעיף קטן (א) ובמועד ובתנאים שיקבע. {{ח:תת|(ד)}} מי שניתנה לו הוראה לבצע פעולה או לעשות סידורים כאמור בסעיף קטן (ג) חייב בקיומה; קיים אותה, זכאי הוא לתשלום הוצאותיו מאוצר המדינה; הוראה זו אינה גורעת מאחריות לאי קיום החובה לפי כל חוק אחר. {{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה אינן גורעות מכל חובה שהוטלה או שתוטל על בעל קרקע או בנין בהתאם לתנאי כל היתר לפי כל חיקוק הדן בתכנון ובניה. {{ח:תת|(ו)}} ”מקרקעין“, בסעיף זה – לרבות עגורן ומנוף שגבהם מעל ארבעה מטרים, אף אם אינם מחוברים לקרקע. {{ח:סעיף|175|הוראת שינוי|תיקון: תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} הועדה למיתקנים בטחוניים רשאית, על פי דרישת שר הבטחון או סגנו, להורות לועדה המקומית, לועדה המחוזית או לועדה למימי חופין להכניס לתכנית הוראת שינוי, אם היא הכרחית לשם הבטחת פעולתו התקינה של מיתקן בטחוני, השימוש התקין בו, מניעת פגיעה בסודיותו או מניעת נזקי גוף או רכוש הצפויים מפעולתו או מהשימוש בו. {{ח:תת|(ב)}} היתה הוראת השינוי לפי סעיף קטן (א) איסור התקנתו של מיתקן חשמלי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החשמל|בחוק החשמל, תשי״ד–1954}}, של מיתקן אלקטרוני או של מיתקן אחר שייקבע בצו על ידי שר הדואר, הפסקת פעולתם או קביעת תנאים לשימוש בהם – יכול שתוגש הדרישה גם על ידי שר הדואר. {{ח:תת|(ג)}} היתה הוראת השינוי איסור השימוש בבנין מגורים או הגבלתו של השימוש בו, וכתוצאה מהוראת השינוי כאמור עשוי להיפסק השימוש בבנין או עשויה לחול הגבלה ניכרת ומוחשית בשימוש בו, לא תבוצע מכוח הוראות סעיף זה בלבד הפסקת השימוש בבנין או ההגבלה בשימוש בו כאמור לגבי מי שמחזיק בבנין בזכות חוקית או בזכות שביושר, אלא לאחר שהועמד לרשותו של אותו מחזיק שיכון חלוף סביר או, אם רצה בכך, לאחר ששולמו לו או לזכותו פיצויים כדי השגת שיכון חלוף סביר. {{ח:תת|(ד)}} החלו בהליכים משפטיים לשם הכרעה אם אמנם הועמד לרשות המחזיק בבנין כאמור בסעיף קטן (ג) דיור חלוף סביר או סכום הפיצויים הנאות תמורתו, אין בכך כדי לעכב את ביצוע הוראות השינוי לגבי אותו מחזיק. {{ח:תת|(ה)}} הועדה למיתקנים בטחוניים תביא את הדרישה להוראת השינוי לידיעתם של בעלי הקרקעות והבנינים ושל בעלי זכות בהם אשר, לדעת הועדה, הם עלולים להיפגע על ידי הוראת השינוי, ובעל זכות כאמור רשאי, תוך עשרה ימים מהיום שהגיעה הוראת השינוי לידיעתו, להגיש התנגדות להוראה בפני הועדה בדרך שקבע שר הבטחון בהסכמת שר הפנים בתקנות. {{ח:תת|(ו)}} הועדה למיתקנים בטחוניים רשאית לדחות את ההתנגדות או לקבלה, כולה או מקצתה, ולתת את הוראת השינוי, כפי שמחייבת, לדעתה, קבלת ההתנגדות; דחתה הועדה את ההתנגדות, כולה או מקצתה, תעביר אותה לדיון ולהכרעה סופית בפני ועדת הערר למיתקנים בטחוניים. {{ח:תת|(ז)}} בדיון בהתנגדות תונחה הועדה למיתקנים בטחוניים וועדת הערר למיתקנים בטחוניים על ידי השיקולים המפורטים בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ח)}} על פי דרישת חבר הועדה למיתקנים בטחוניים החולק על החלטתה בדבר הוראות שינוי, תעביר הועדה את ההכרעה באותו ענין לועדת הערר למיתקנים בטחוניים; הדרישה תוגש תוך חמישה עשר יום מיום מתן ההחלטה של הועדה למיתקנים בטחוניים, וההחלטה של ועדת הערר תבוא במקום ההחלטה של הועדה למיתקנים בטחוניים ותהא סופית. {{ח:תת|(ט)}} עברו כל התקופות להגשת ההתנגדויות או להגשת דרישות להכרעה על ידי ועדת הערר למיתקנים בטחוניים או הוכרע בהן סופית, רואים את התכנית כאילו שונתה כדין על ידי הוראת השינוי והשינוי יקבל תוקף במועד שנקבע על ידי הועדה למיתקנים בטחוניים. {{ח:תת|(י)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ט|סימן ט׳ לפרק ג׳}} לא יחולו על תכנית ששונתה בדרך הוראת שינוי. {{ח:תת|(יא)}} כל מקום שהוראת שינוי סותרת היתר לפי חוק זה, הוראת השינוי עדיפה וההיתר יתוקן, ישונה או יבוטל בהתאם. {{ח:תת|(יב)}} ”הוראת שינוי“, בסעיף זה – לרבות הוראה בדבר – {{ח:תתת|(1)}} איסור הבניה או הגבלתה או קביעת תנאים לבניה; {{ח:תתת|(2)}} איסור השימוש בקרקע או בבנין או בחלק מהם או הגבלתו או קביעת תנאים לו. {{ח:סעיף|176|פיצויים}} {{ח:ת}} מי שנפגע על ידי הוראה על פי {{ח:פנימי|סעיף 174|סעיף 174}} או על ידי הוראת שינוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 175|בסעיף 175}}, יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} בשינויים המחוייבים לפי הענין; לענין זה יראו הוראה שניתנה על פי {{ח:פנימי|סעיף 174|הסעיפים האמורים}} כאילו נכללה בהוראות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200}}. {{ח:סעיף|177|התנגדות לתכנית בשל מיתקן בטחוני|תיקון: תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} הוגשה מטעם שר הבטחון התנגדות לתכנית בשל מיתקן בטחוני שהוא קיים, או שהקמתו אושרה והוא עלול להיפגע על־ידי התכנית, יחולו על ההתנגדות הוראות חוק זה בשינויים אלה: {{ח:תת|(1)}} ההתנגדות תוגש לועדה למיתקנים בטחוניים; {{ח:תת|(2)}} בהתנגדות לתכנית מיתאר מחוזית ובערר על קבלת התנגדות או על דחייתה תדון ותכריע ועדת הערר למיתקנים בטחוניים; בהתנגדות אחרת תדון ותכריע הועדה למיתקנים בטחוניים; {{ח:תת|(3)}} ההתנגדות לא תהיה נתונה לעיון על פי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}}; {{ח:תת|(4)}} הועדה למיתקנים בטחוניים תודיע לועדה המחוזית ולועדה המקומית על הגשת ההתנגדות וההכרעה בה. {{ח:סעיף|177א|הוראות לעניין מיתקן שרואים אותו כמיתקן ביטחוני בתקופת המעבר|תיקון: תשע״ו־6}} {{ח:תת|(א)}} מיתקן שהוחזק בידי חברה ממשלתית שהופרטה, באחד מהשטחים המצוינים {{ח:פנימי|תוספת 8|בתוספת השמינית}} (בסעיף זה – מיתקן קיים), ימשיכו לראות אותו כמיתקן ביטחוני לעניין {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} עד אישור תכנית למיתקן (בסעיף זה – תקופת המעבר), ובלבד שבתוך שנה ממועד ההפרטה הוועדה למיתקנים ביטחוניים אישרה לגביו מפרט המתאר את המצב הקיים (בסעיף זה – מפרט מצב קיים למיתקן). {{ח:תת|(ב)}} מפרט מצב קיים למיתקן יכלול מפת מדידה הכוללת את סימון גבולות המיתקן, תיאור המבנים הקיימים במיתקן (AS MADE), ייעודי הקרקע העיקריים המותרים בו והשטח הכולל הבנוי בתחום המיתקן הביטחוני במועד ההפרטה, והוא לא יהווה תכנית פוגעת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיף 197}}. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), היה המיתקן הקיים בשטחים המצוינים {{ח:פנימי|תוספת 8 פרט 3|בפרטים (3)}} {{ח:פנימי|תוספת 8 פרט 4|או (4) לתוספת השמינית}}, תימשך תקופת המעבר לגביו עד תום ארבע שנים מהמועד שבו אושרה תכנית למיתקן לגבי השטח המנוי {{ח:פנימי|תוספת 8 פרט 4|בפרט (4) לתוספת השמינית}}. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ג) – {{ח:תתת|(1)}} לא הופקדה תכנית למיתקן עד תום שבע שנים ממועד ההפרטה, יראו את המיתקן הקיים כמיתקן ביטחוני עד תום שבע שנים ממועד ההפרטה, ואולם שר האוצר ושר הביטחון רשאים להאריך את התקופה האמורה בשתי תקופות נוספות של שנתיים כל אחת, בהודעה שתפורסם ברשומות; {{ח:תתת|(2)}} לא אושרה תכנית למיתקן עד תום ארבע שנים ממועד הפקדתה, ימשיכו לראות את המיתקן הקיים כמיתקן ביטחוני רק עד תום ארבע שנים ממועד ההפקדה. {{ח:תת|(ה)}} אושרה תכנית למיתקן קיים, יראו את המבנים התואמים את התכנית ואת המפרט שאושר לפי סעיף קטן (א) וכן מבנים שנבנו בהתאם לסעיפים קטנים (ו) ו־(ז) כאילו הוצא להם היתר כדין גם לאחר תום תקופת המעבר. {{ח:תת|(ו)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 172|סעיף 172(2)}} יחולו לגבי בנייה נוספת בתחום מיתקן שרואים אותו לפי הוראות סעיף זה כמיתקן ביטחוני, רק אם התקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} שטח הבנייה אינו עולה על 50 מ״ר; {{ח:תתת|(2)}} אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון אישר את הבנייה בדרך שבה היה מאשר בנייה במיתקן ביטחוני בידי מערכת הביטחון; {{ח:תתת|(3)}} הבנייה בוצעה בתוך שבע שנים ממועד ההפרטה; שר הביטחון רשאי להאריך את התקופה האמורה בשלוש שנים נוספות, ורשאי הוא לשוב ולהאריכה בתקופה אחת של שנתיים נוספות. {{ח:תת|(ז)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 172|בסעיף 172}}, הוועדה למיתקנים ביטחוניים רשאית לתת היתר לבניית מיתקן ביטחוני נוסף בתחום מיתקן קיים שרואים אותו לפי הוראות סעיף זה כמיתקן ביטחוני, ובלבד שהתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} השטח הכולל של הבנייה הנוספת לא יעלה במצטבר על 15% מהשטח הכולל הבנוי במיתקן הקיים במועד ההפרטה, ולגבי מיתקנים המצויים בשטח המצוין {{ח:פנימי|תוספת 8 פרט 3|בפרט (3) לתוספת השמינית}} – על 5% מהשטח הכולל הבנוי במיתקן הקיים במועד ההפרטה; מהשטח המצטבר המותר לבנייה כאמור ינוכה סך שטחי הבנייה שבנייתם אושרה לפי סעיף קטן (ו); {{ח:תתת|(2)}} אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון אישר את המיתקן הנוסף בדרך שבה היה מאשר בניית מיתקן ביטחוני בידי מערכת הביטחון; {{ח:תתת|(3)}} הבנייה בוצעה בתוך שבע שנים ממועד ההפרטה; שר הביטחון רשאי להאריך את התקופה האמורה בשלוש שנים נוספות, ורשאי הוא לשוב ולהאריכה בתקופה אחת של שנתיים נוספות. {{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד ההפרטה“ – המועד שבו חדלה חברה המחזיקה במיתקן קיים להיות חברה ממשלתית; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית למיתקן“ – תכנית מפורטת שמכוחה ניתן להוציא היתרים, כפי שאישרה הוועדה המחוזית בשטח המיתקן. {{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: שימוש חורג}} {{ח:סעיף|178|תקופת מקסימום לחריגה|תיקון: תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} מיום תחילת תקפה של תכנית רשאית הועדה המקומית, באישור הועדה המחוזית, וחייבת היא לפי דרישת הועדה המחוזית – {{ח:תת|(1)}} לערוך רשימת בנינים בתחום התכנית שהם בנינים חורגים לפי התכנית או שיש בהם לפיה שימוש חורג, וכן רשימת הקרקעות בתחום התכנית שיש בהן לפיה שימוש חורג; {{ח:תת|(2)}} להמליץ על התקופה שבה מותר עוד להמשיך ולהשתמש בבנינים או בקרקעות כאמור שימוש חורג או שבה מותר לקיים בנינים כאמור כבנינים חורגים (להלן – תקופת מקסימום לחריגה). {{ח:סעיף|179|פרסום הרשימה ואישורה|תיקון: תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} נערכה רשימת בנינים וקרקעות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 178|בסעיף 178}}, ינהגו בה, בשינויים המחוייבים לפי הענין, לענין הפקדתה, התנגדות לה, אישורה ותחילת תקפה ולענין כל דבר אחר, כבתכנית אשר הרשימה כאמור חורגת מהוראותיה; ובכל הודעה על הפקדת הרשימה ייאמר כי הועדה המקומית מבקשת לקבוע את תקופת המקסימום לשימוש החורג בבנינים או בקרקעות שברשימה ולקיום בנין שברשימה כבנין חורג. {{ח:סעיף|180|מבחנים לקביעת תקופת המקסימום לחריגה בבנינים|תיקון: תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} לכל בנין חורג לפי {{ח:פנימי|סעיף 178|סעיף 178}} תקבע תקופת המקסימום, בשים לב לכל הנסיבות ובין השאר – {{ח:תת|(1)}} התקופה המשוערת להמשך קיומו של הבנין, למעשה, בשים לב לשנות קיומו שחלפו ולמצבו אותה שעה; {{ח:תת|(2)}} התקופה המשוערת להמשך קיומו היעיל של הבנין מבחינה כלכלית וכמקור הכנסה; {{ח:תת|(3)}} מידתה ואפיה של החריגה; {{ח:תת|(4)}} אפיו הציבורי של הבנין. {{ח:סעיף|181|התקופה המרבית לחריגה|תיקון: תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} התקופה המרבית לחריגה לכל קרקע שבה קיים שימוש חורג, תיקבע בשים לב לכל הנסיבות, ובין השאר, מידתה ואופיה של החריגה. {{ח:סעיף|182|אישור התקופה המרבית|תיקון: תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} הציעה הועדה המקומית, מכוח {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, לקבוע את התקופה המרבית לחריגה של כל בנין או קרקע, ינהגו בקביעה זו, לענין הפקדתה, התנגדות לה, אישורה ותחולת תוקפה, ולענין כל דבר אחר, כבתכנית אשר החריגה היא מהוראותיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 179|בסעיף 179}}, בשינויים המחוייבים לפי הענין. {{ח:סעיף|183|הפסקת החריגה בתום התקופה המרבית|תיקון: תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} לא יאוחר מתום התקופה המרבית ייפסק השימוש החורג בבנין, או ישונה הבנין עד שלא יהיה עוד חורג או ייהרס או יסולק; לא נעשה כן, רשאי בית משפט השלום, לפי בקשת הועדה המקומית או היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, לצוות על המשתמש בבנין או על בעל זכות בו לבצע את הדבר, הכל לפי הענין וכפי שנראה לבית המשפט צודק בנסיבותיו. {{ח:סעיף|184|הפסקת החריגה לפני תום התקופה המרבית|תיקון: תשנ״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} הועדה המקומית רשאית, אם נראה לה הדבר דרוש לצרכי התכנון, וחייבת היא לפי דרישת הועדה המחוזית, להורות בכתב למשתמש בבנין או לבעל זכות בו להפסיק את השימוש החורג לפני תום התקופה המרבית לחריגה של אותו בנין, או לשנות, להרוס או לסלק את הבנין החורג, הכל לפי הענין, לפני תום אותה תקופה. {{ח:תת|(ב)}} הרואה את עצמו נפגע על ידי הוראת הועדה המקומית רשאי לערור עליה לפני ועדת הערר, תוך שלושים ימים מיום המצאת החלטת הועדה המקומית לידיו; ועדת הערר רשאית לקבל את הערר או לאשר את הוראת הועדה המקומית, עם או בלי שינויים; ועדת הערר תיתן החלטתה תוך ששים ימים מיום הגשת הערר; לא ניתן לערור על החלטת ועדת הערר. {{ח:תת|(ג)}} בוצעה ההוראה, זכאי בעל הזכות בבנין לפיצויים מהועדה המקומית; אולם בחישוב הפיצויים יביאו בחשבון כי בתום התקופה המרבית היה נפסק השימוש החורג בבנין או שהבנין היה טעון הריסה, סילוק או שינוי בלי תשלום פיצויים. {{ח:סעיף|185|אי־<wbr>ביצוע ההפסקה לפני המועד|תיקון: תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} לא קיים המשתמש בבנין או בעל הזכות בו את הוראת הועדה המקומית שניתנה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 184|סעיף 184}}, לאחר שתמה תקופת הערר עליה או לאחר שאושרה ההוראה על ידי ועדת הערר, רשאי בית משפט השלום, על פי בקשת הועדה המקומית או היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, לצוות עליו לקיים את ההוראה. {{ח:סעיף|186|ביצוע על ידי הועדה המקומית}} {{ח:ת}} לא קויים צו של בית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיפים 183}} {{ח:פנימי|סעיף 185|או 185}} ואין עוד ערעור עליו, רשאי בית המשפט, כשהנסיבות מחייבות זאת, להטיל את ביצועו על הועדה המקומית, וכן רשאי בית המשפט להרשות את הועדה המקומית לגבות את הוצאות הביצוע ממי שחייב בקיום הצו, בדרך שגובים חוב אזרחי; סעיף זה אינו גורע מסמכות בית המשפט לפי {{ח:חיצוני|פקודת בזיון בית המשפט|פקודת בזיון בית המשפט}}, ומכל זכות לפיצויים לפי חוק זה. {{ח:סעיף|187|שיכון חלוף}} {{ח:ת}} היה הבנין החורג בית מגורים או שהשימוש החורג היה בבנין מגורים, לא ייפסק השימוש שבזכות חוקית או שבזכות שביושר מכוח הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} בלבד, אלא לאחר שהועמד לבעלי הזכות שיכון חלוף סביר, או, אם רצו בכך, לאחר ששולמו להם או לזכותם פיצויים כדי השגת שיכון חלוף סביר. {{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: הפקעות}} {{ח:סעיף|188|מטרת ההפקעה|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה, תשפ״ב־6, תשפ״ג־4}} {{ח:תת|(א)}} מותר לועדה המקומית, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 189|סעיף 189}}, להפקיע על פי חוק זה מקרקעין שנועדו בתכנית לצרכי ציבור. {{ח:תת|(ב)}} ”צרכי ציבור“, בסעיף זה – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} דרכים, גנים, שטחי נופש או ספורט, עתיקות, שטחי חניה, נמלים, מזחים, תחנות רכבת, תחנות אוטובוסים, שווקים, בתי מטבחיים, בתי קברות, מבנים לצרכי חינוך, דת ותרבות, מוסדות קהילתיים, בתי חולים, מרפאות, מקלטים ומחסים ציבוריים, מיתקני ביוב, מזבלות, מיתקנים להספקת מים, מיתקנים לאגירת אנרגיה, מיתקני השנאה לחשמל, ובכלל זה חדרי שנאים ותחנות משנה, וכל מטרה ציבורית אחרת שאישר שר הפנים לעניין פסקה זו; {{ח:תתת|(2)}} תחנות משטרה, תחנות שירות לכיבוי אש, משרדי הממשלה, תחנות לתחבורה ציבורית, תחנות רכבת ארצית, בתי משפט, בתי סוהר, שדות תעופה, שמורות טבע, גנים לאומיים, מיתקנים או אתרים המשמשים לצורך צבאי או ביטחוני, מיתקנים להתפלת מים ומיתקני מים לרבות מאגרים, וכל צורך ציבורי אחר שאישר שר הפנים באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לעניין פסקה זו. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו הודעות על אישור מטרות ציבוריות אלו: מחסן חירום של רשות מקומית (י״פ תשל״ט, 191), תחנות מוניות (י״פ תשל״ט, 1098), בתי אבות, מוסדות הכוללים יחידות סיעודיות לקשישים ומעונות דיור מוגן לקשישים (י״פ תשמ״ב, 2631), תחנות משטרה ותחנות לכיבוי אש (י״פ תשמ״ג, 2597), שכונות מגורים לצורך קליטת עליה (י״פ תשנ״א, 2247), מיתקני תקשורת של בזק (י״פ תשנ״ג, 2), בתי משפט ומשרדים ראשיים של רשויות מקומיות (י״פ תשנ״ו, 3869), מגרשים לקיום השתלמות מעשית בנהיגה (י״פ תשס״ג, 2864), מעונות לסטודנטים (י״פ תשס״ד, 3349), מעון למגורי אנשים עם מוגבלות (י״פ תשס״ד, 3465), מיתקנים לתחזוקה ותפעול של רכבת קלה (י״פ תשס״ה, 954).}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (אישור מטרה ציבורית)|תקנות התכנון והבנייה (אישור מטרה ציבורית), התשע״ה–2014}}.}} {{ח:סעיף|189|סמכות הועדה המקומית|תיקון: תשפ״ב־6}} {{ח:תת|(א)}} הועדה המקומית רשאית, בכל עת לאחר תחילת תקפה של תכנית מיתאר מקומית או של תכנית מפורטת, להפקיע מקרקעין בתחום התכנית, כשהפקעתם דרושה, לדעת הועדה המחוזית, למטרה ציבורית שלה נועדו בתכנית האמורה, והיא חייבת לעשות כן אם הועדה המחוזית, לאחר התייעצות אתה, דרשה זאת ממנה; אם בתכנית כאמור נועדו המקרקעין להפקעה, אין ההפקעה טעונה הסכמת הועדה המחוזית. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) – {{ח:תתת|(1)}} הוועדה המקומית לא תפקיע מקרקעין המיועדים בתכנית רק לצורכי ציבור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 188|בפסקה (2) להגדרה ”צורכי ציבור“ שבסעיף 188(ב)}}, אלא אם כן התקיים אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} ניתנה הסכמת שר האוצר, נוסף על האמור בכל דין; {{ח:תתתת|(ב)}} שונה ייעודם של המקרקעין לייעוד לצורכי ציבור כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בפסקה (1) להגדרה ”צורכי ציבור“ בסעיף 188(ב)}} ולא נקבע בתכנית ששינתה את הייעוד כאמור כי המקרקעין יירשמו על שם המדינה; {{ח:תתת|(2)}} הוועדה המקומית לא תפקיע מקרקעין המיועדים בתכנית לצורכי ציבור כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188(ב)}} שנקבע בתכנית כי יירשמו על שם המדינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26(א)}} או שהם מקרקעי ישראל שנרשמה לגביהם במרשם המקרקעין הערה בדבר ניהולם על ידי מינהל הדיור הממשלתי, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} ניתנה הסכמת שר האוצר, נוסף על האמור בכל דין; {{ח:תתתת|(ב)}} שונה ייעודם של המקרקעין לייעוד לצורכי ציבור כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בפסקה (1) להגדרה ”צורכי ציבור“ בסעיף 188(ב)}} ולא נקבע בתכנית ששינתה את הייעוד כאמור כי המקרקעין יירשמו על שם המדינה. {{ח:סעיף|190|ביצוע ההפקעה|תיקון: תש״ע־2, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} במידה שלא נקבעו הוראות מיוחדות בחוק זה, תבוצע ההפקעה על פי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943}}, כאילו הורשתה הועדה המקומית בהודעה ברשומות להשתמש בסמכויות ולמלא את התפקידים של שר האוצר או של היועץ המשפטי לממשלה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)|הפקודה האמורה}}, לענין המקרקעין העומדים להפקעה, הכל בשינויים ובתיאומים אלה: {{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 20|סעיף 20 לפקודה האמורה}} יחול גם על הפקעת מקרקעין לצרכי גנים, שטחי נופש וספורט וכן לבניני חינוך, תרבות, דת ובריאות, ובכל מקום שמדובר {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 20|באותו סעיף}} על ”רבע“ יבוא ”ארבע עשיריות“; אולם לא יופקע חלק ממגרש, בתשלום או ללא תשלום, אם כתוצאה מכך יפחת שוויה של יתרת המגרש; {{ח:תתת|(2)}} שר הפנים רשאי להורות לועדה המקומית לשלם פיצויים בנסיבות שבהן היא רשאית לשלמם לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 20|סעיף 20(2)(ג) לפקודה האמורה}}; {{ח:תתת|(3)}} לא תחול חובת תשלום פיצויים על הפקעת כל מבנה, גידול, עץ או דבר אחר המחובר לקרקע אם הוקמו, ניטעו או חוברו תוך הפרת חוק זה; אך רשאית הועדה המקומית לשלם פיצויים לתובע אם ראתה כי הוא פעל בתום לב וכי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות תשלום פיצויים; {{ח:תתת|(4)}} לענין {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 12|סעיף 12 לפקודה האמורה}} יבוא במקום מועד הפרסום של ההודעה על הכוונה לרכוש את המקרקעין – היום הששים לאחר המועד האמור; {{ח:תתת|(5)}} הועדה המקומית תשלם מיד אותו חלק מהפיצויים שאינו שנוי במחלוקת; {{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 5א|סעיפים 5א}}, {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 7ב|7ב}}, {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 14|14(1א) ו־(1ב)}}, {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 14א|14א עד 14ד}} {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 21|ו־21 לפקודה האמורה}} לא יחולו; {{ח:תתת|(7)}} {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 9א|סעיף 9א לפקודה האמורה}} יחול, ואולם לא ייושב סכסוך בעניין סכום הפיצויים בהפקעות לפי חוק זה, אלא על ידי שמאי מכריע. {{ח:תת|(ב)}} הועדה המקומית רשאית להיכנס לאותו חלק של מקרקעין שמותר לה להפקיע ללא תשלום פיצויים ולקנות חזקה בו, לאחר שנתנה לבעל המקרקעין הודעה בכתב שלושים יום מראש; ההודעה תינתן בדרך שתיראה לועדה המקומית, לרבות פרסום בעתון יומי, ורואים אותה כאילו נתקבלה ביום נתינתה או ביום הפרסום; זכות הכניסה וקבלת החזקה אינה מותנית בצו של בית המשפט. {{ח:סעיף|191|חילופי קרקע}} {{ח:ת}} הועדה המקומית, בהסכמת הועדה המחוזית, רשאית לבוא לידי הסכם עם בעל מקרקעין שהופקעו על ידיה, כי במקום תשלום כסף תמורתם יועברו לו מקרקעין אחרים, בתחום התכנית או מחוצה לו, לסילוק מלא או חלקי של תביעותיו הנובעות מההפקעה. {{ח:סעיף|192|הסכם אינו היתר לחריגה}} {{ח:ת}} שום דבר שבהסכם בדבר חילופי מקרקעין לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לא יתפרש כאילו בא להתיר שימוש במקרקעין שלא בהתאם לתכנית. {{ח:סעיף|193|דין רכוש שהופקע}} {{ח:ת}} מקרקעין שהופקעו לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} ינהגו בהם כאמור בתכנית החלה עליהם. {{ח:סעיף|194|שיכון חלוף}} {{ח:ת}} בהליכי הפקעה מכוח {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לא יפונה בית מגורים שנועד בתכנית להריסה אלא לאחר שהועמד שיכון חלוף סביר למי שהיה דר בבית מכוח זכות שבדין או זכות שביושר במועד פרסום ההודעה על הכוונה לרכוש את המקרקעין, או, אם רצה הדייר בכך, לאחר ששולמו לו או לזכותו פיצויים כדי השגת שיכון חלוף סביר. {{ח:סעיף|195|דין מקרקעין שנרכשו בתמורה|תיקון: תשע״ה}} {{ח:ת}} מקרקעין שנרכשו בביצוע תכנית על פי הסכם או שהופקעו כך תמורת תשלום פיצויים, יחולו עליהם הוראות מיוחדות אלה: {{ח:תת|(1)}} כל עוד לא שונה ייעודם על־פי הוראות חוק זה, מותר להשכירם לגוף ציבורי או לאדם אחר, למטרה שלה נועדו בתכנית, ובלבד ששר הפנים, בהתייעצות עם הועדה המחוזית, נתן אישור על כך; {{ח:תת|(2)}} שונה ייעודם על־פי הוראות חוק זה, מותר באישור ובהתייעצות כאמור למכרם, להשכירם או לעשות בהם העברה אחרת, ובלבד שניתנה למי שרכשו ממנו את המקרקעין או לחליפו הודעה שהוא רשאי, תוך שלושים יום, לקנותם במחיר שלא יעלה על הסכום שבו נרכשו ממנו, בצירוף שוויה של כל השבחה בהם הנובעת מהתכנית; הודיע מקבל ההודעה תוך המועד האמור שהוא מוכן לקנות את המקרקעין, יועברו אליו כאמור. {{ח:סעיף|196|שינוי ייעוד של רכוש מופקע ללא תשלום}} {{ח:תת|(א)}} מקרקעין שהופקעו לפי חוק זה ללא תשלום פיצויים וייעודם שונה לייעוד שלמענו אין להפקיע מקרקעין לפי חוק זה ללא תשלום פיצויים, תשלם הועדה המקומית פיצויים למי שהיה זכאי להם בשעת ההפקעה אילו היתה ההפקעה מחייבת תשלום פיצויים באותה שעה, או אם רצה בכך, תחזיר את המקרקעין למי שהופקעו ממנו. {{ח:תת|(ב)}} בפעולה לפי סעיף זה – לענין {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 12|סעיף 12 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943}}, יבוא במקום מועד הפרסום של ההודעה על הכוונה לרכוש מקרקעין – המועד של שינוי הייעוד, ושווי המקרקעין ייקבע בשים לב לייעודם מחדש. {{ח:קטע2|פרק ח1|פרק ח׳1: היטל השבחה|תיקון: תשמ״א־8}} {{ח:סעיף|196א|היטל השבחה|תיקון: תשמ״א־8}} {{ח:ת}} ועדה מקומית תגבה היטל השבחה בשיעור, בתנאים ובדרכים שנקבעו {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} ועל פיה. {{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: פיצויים}} {{ח:סעיף|197|תביעת פיצויים|תיקון: תשמ״ג, תשנ״ה־4, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} נפגעו על ידי תכנית, שלא בדרך הפקעה, מקרקעין הנמצאים בתחום התכנית או גובלים עמו, מי שביום תחילתה של התכנית היה בעל המקרקעין או בעל זכות בהם זכאי לפיצויים מהועדה המקומית, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200}}. {{ח:תת|(ב)}} התביעה לפיצויים תוגש למשרדי הועדה המקומית תוך שלוש שנים מיום תחילת תקפה של התכנית; שר הפנים רשאי להאריך את התקופה האמורה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף אם כבר עברה התקופה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (הגשת תביעה לפיצויים והדיון בה)|תקנות התכנון והבניה (הגשת תביעה לפיצויים והדיון בה), תשל״א–1971}}.}} {{ח:סעיף|197א|התניית הליכי תכנון בכתב שיפוי|תיקון: תשע״ז־8}} {{ח:תת|(א)|(1)}} מוסד תכנון הדן בתכנית רשאי להתנות את הפקדת התכנית, או את אישורה, בהפקדת כתב שיפוי מלא או חלקי מפני תביעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיף 197}}, בשים לב, בין השאר, למהות התכנית והיקפה, למידת תרומתה לצורכי ציבור ולזהות הנהנים ממנה. {{ח:תתת|(2)}} מוסד תכנון רשאי להתנות מתן היתר בהפקדת כתב שיפוי כאמור בפסקה (1) אם נקבעה הוראה המתירה זאת בתכנית שאושרה לפני יום ט״ו בכסלו התשע״ז (15 בדצמבר 2016) (בסעיף זה – המועד הקובע). {{ח:תת|(ב)}} הסמכות לדרוש הפקדת כתב שיפוי כאמור בסעיף קטן (א) תהיה נתונה גם לוועדה מקומית הדנה בבקשה למתן היתר מכוח תכנית שבה נדרש אישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי, לפי שיקול דעתו, כתנאי למתן ההיתר, ובלבד שנקבעה בתכנית הוראה המתירה זאת, והכול לגבי אותו חלק של הבקשה שנדרש לאישור כאמור; ואולם לעניין תכנית כאמור שאושרה לפני המועד הקובע, תהיה רשאית הוועדה המקומית לדרוש כתב שיפוי כאמור בסעיף קטן זה, אף אם לא נקבעה באותה תכנית הוראה המתירה זאת. {{ח:תת|(ג)}} שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, יקבע נוסח אחיד לכתב שיפוי כאמור בסעיף זה, ויכול שיקבע נוסחים שונים לעניין סוגים שונים של תכניות. {{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}} {{ח:סעיף|198|תביעה לפיצויים|תיקון: תשנ״ה־4, תש״ס־2, תשס״ג־3, תשס״ה, תשס״ה־5, תשס״ו־2, תשס״ח־7, תשס״ח־8, תש״ע, תשע״ה, תשפ״ב־8}} {{ח:תת|(א)}} הוגשה תביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיף 197}}, תודיע הועדה המקומית לכל מי שעלול לשאת בתשלום הפיצויים נושא התביעה, כולם או חלקם, בין על פי דין ובין על פי הסכם עם הוועדה המקומית או עם המדינה ({{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} – המשיב) על הגשתה ותתן לו הזדמנות להשמיע טענותיו. {{ח:תת|(ב)}} הועדה המקומית תדון בתביעה ותחליט, בתוך תשעים ימים מיום הגשת התביעה, אם לקבלה או לדחותה, ואם החליטה לקבלה – מהו הסכום המוצע כפיצויים. {{ח:תת|(ג)}} הועדה המקומית תודיע לתובע ולמשיב, את החלטתה, ואם החליטה לקבל את התביעה – את הסכום המוצע כפיצויים והנימוקים לכך; הסתמכה הוועדה המקומית בהחלטתה על שומה, תצרף להודעתה גם את אותה שומה. {{ח:תת|(ד)}} החליטה הועדה המקומית לדחות את התביעה, כולה או חלקה, או החליטה כי בנסיבות הענין אין זה מן הצדק לשלם פיצויים עקב הוראות {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיף 200}}, רשאי התובע או המשיב, לערור בפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה תוך 45 ימים מיום המצאת החלטת הועדה המקומית כאמור בסעיף קטן (ב); יושב ראש ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו. {{ח:תת|(ה)|(1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), החליטה הוועדה המקומית כי התובע זכאי לפיצוי בסכום שונה מהסכום הנתבע, רשאים הוועדה המקומית, התובע והמשיב לפנות, בהסכמה, בתוך 45 ימים, ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מכריע מתוך רשימת השמאים המכריעים, לצורך הכרעה במחלוקת על סכום הפיצוי; יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו. {{ח:תתת|(2)}} יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין יודיע לכל אחד מהפונים לפי פסקה (1), בתוך 15 ימים ממועד קבלת הפנייה, על זהותו של השמאי המכריע שמינה. {{ח:תתת|(3)}} השמאי המכריע שמונה כאמור בפסקה (2) ידון ויכריע במחלוקת על סכום הפיצוי; החלטות השמאי המכריע יפורסמו בהתאם לכללים שקבע שר המשפטים. {{ח:תתת|(4)|(א)}} על החלטתו של השמאי המכריע כאמור בפסקה (3) יכולים הוועדה המקומית, התובע או המשיב לערור לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה בתוך 45 ימים מיום המצאת ההחלטה של השמאי המכריע; יושב ראש ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו. {{ח:תתתת|(ב)}} פסקה זו תעמוד בתוקפה עד תום חמש שנים מיום תחילתו של סעיף זה, כנוסחו {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300885.pdf|בחוק התכנון והבניה (תיקון מס׳ 84 והוראת שעה), התשס״ח–2008}}. {{ח:תת|(ה1)|(1)}} המגיש ערר לוועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיף זה, ישלם לאוצר המדינה, במועד הגשתו, אגרה בסכום כמפורט להלן: {{ח:תתתת|(א)}} כשסכום הערר אינו עולה על 500,000 שקלים חדשים – 837 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2005, החל משנת 2020, 1,040.49 ש״ח)}}; {{ח:תתתת|(ב)}} כשסכום הערר עולה על 500,000 שקלים חדשים – 1,675 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2005, החל משנת 2020, 2,082.22 ש״ח)}}; {{ח:תתת}} שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, יקבע נסיבות שבהן יינתן פטור מאגרה לפי סעיף קטן זה. {{ח:תתת|(2)}} ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לא תקבל ערר ולא תדון בו, אלא אם כן שולמה בעת הגשתו אגרה או שניתן פטור מתשלום האגרה לפי הוראות סעיף קטן זה. {{ח:תתת|(3)}} הסכומים האמורים בפסקה (1) יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה, בהתאם לשיעור העליה במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. {{ח:תתת|(4)}} החליטה ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לקבל ערר, כולו או חלקו, רשאית היא להטיל על המשיב לשלם למגיש הערר הוצאות בגובה סכום האגרה, כולה או חלקה, כפי ששילם בעת הגשת הערר; היו מספר משיבים בערר – רשאית ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לקבוע את חלוקת ההוצאות כאמור בין המשיבים. {{ח:תתת|(5)}} בלי לגרוע מהאמור בפסקה (4), ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאית להטיל על צד לערר לשלם לצד השני את הוצאותיו בערר, כולן או חלקן. {{ח:תתת|(6)}} החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה להטיל הוצאות לפי פסקאות (4) או (5) תיחשב כפסק דין לעניין הוצאה לפועל. {{ח:תת|(ו)|(1)}} דנה ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה בערר לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה), רשאית היא, בהחלטה מנומקת, לקבל את הערר או לדחותו, במלואו או בחלקו. {{ח:תתת|(2)}} היה הערר לפי סעיף קטן (ד) בלבד, רשאית ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפנות ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי, מתוך רשימת השמאים המכריעים, אשר יגיש לוועדת הערר חוות דעת בכתב בעניין הנוגע לערר (בחוק זה – שמאי מייעץ). {{ח:תתת|(3)}} מונה שמאי מייעץ, תינתן החלטה בערר לאחר הגשת חוות דעתו, ובלבד שניתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לעניין חוות הדעת. {{ח:תתת|(4)}} הוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק ט׳1}} יחולו על שמאי מייעץ, לרבות לעניין סדרי הדין בפניו, מינויו ושכרו. {{ח:תת|(ז)}} על החלטת יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה)(4), ועל החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיף קטן (ו)(1) או (3), ניתן לערער לבית משפט לעניינים מינהליים. {{ח:תת|(ח)}} שמאי מקרקעין שהתבקש להכין שומה בהליכים לפי סעיף זה, וכן שמאי מכריע ושמאי מייעץ שמונו לפי סעיף זה, רשאים לקבל מידע בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 14א|סעיף 14א(א) לתוספת השלישית}}, והוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 14א|סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) של אותו סעיף}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מידע כאמור. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר בעררים לפי סעיף 198 לחוק)|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר בעררים לפי סעיף 198 לחוק), התשנ״ח–1997}}.}} {{ח:סעיף|199||תיקון: תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|200|פטור מתשלום פיצויים|תיקון: תשפ״ד־4}} {{ח:תת|(א)}} לא יראו קרקע כנפגעת אם נפגעה על ידי הוראה שבתכנית הנמנית עם אחת ההוראות המפורטות להלן ובלבד שהפגיעה אינה עוברת את תחום הסביר בנסיבות הענין ואין זה מן הצדק לשלם לנפגע פיצויים: {{ח:תתת|(1)}} שינוי בתחום אזורים ובתנאי השימוש בקרקע שבהם; {{ח:תתת|(2)}} קביעת המירווח מסביב לבנינים וביניהם; {{ח:תתת|(3)}} הגבלת מספר הבנינים בשטח מסויים; {{ח:תתת|(4)}} הסדרת אתריהם של בנינים, גדלם, גבהם, תכנון צורתם או מראם החיצוני; {{ח:תתת|(5)}} איסור הבניה או הגבלתה, לצמיתות או לשעה, במקום שהקמת בנינים על הקרקע עלולה, בגלל מקומה או טיבה, להביא לידי סכנת שטפון, סחף קרקע, סכנה לבריאות או סכנת נפשות או לידי הוצאה יתירה של כספי ציבור להתקנת דרכים או ביבים, להספקת מים או לשירותים ציבוריים אחרים; {{ח:תתת|(6)}} איסור השימוש בקרקע או הגבלתו שלא בדרך איסור בניה או הגבלתה, כשהשימוש עלול להביא לידי סכנה לבריאות, סכנת נפשות או פגיעה רצינית אחרת לרעת הסביבה; {{ח:תתת|(7)}} הגבלת דרכי השימוש בבנינים; {{ח:תתת|(8)}} קביעת קו במקביל לדרך, שמעבר לו לא יבלוט שום בנין; {{ח:תתת|(9)}} חיוב להתקין על יד בנין המיועד לעסק, למלאכה או לתעשיה מקום לטעינת כלי רכב, פריקתם וציודם בדלק, הכל כדי למנוע חסימת דרך לתעבורה; {{ח:תתת|(10)}} חיוב להתקין בבנין המיועד לעסק, למלאכה או לתעשיה, למגורים, לבית לינה או לשימוש על ידי הציבור, או על יד בנין כאמור, מקום לחניית כלי רכב, למקלט או למחסה בפני התקפה אווירית; {{ח:תתת|(11)}} הוראה בתכנית שחל עליה {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יראו קרקע כנפגעת אם נפגעה על ידי תוכנית שמטרתה היחידה היא קביעת הוראות לבניית אחד או יותר מאלה: מרחב מוגן או חדר עם שיפורי מיגון, במבנה קיים, בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, או שטח נוסף באזור עימות כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 151|בסעיף 151(ג)(2)}}. {{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לעניין תוכנית כאמור באותו סעיף קטן, אם אותה תוכנית משנה הוראות בתוכנית קודמת וקובעת תנאים שיש בהם כדי להכביד הכבדה של ממש על האפשרות להקים מרחב מוגן או על אופן בנייתו, ובכלל זה הוראות לעניין קווי בניין, גובה בניין ותכסית המגרש, אלא אם כן התוכנית הקודמת היא תוכנית מיתאר ארצית למיגון שמטרתה היחידה היא כאמור באותו סעיף קטן, שאושרה ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3626730.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 149 והוראת שעה), התשפ״ד–2023}}, או לאחריו (בסעיף זה – תוכנית מיתאר ארצית למיגון), ומתקיימים שני אלה: {{ח:תתת|(1)}} התוכנית המשנה אושרה בתוך שלושים חודשים מיום תחילתה של תוכנית מיתאר ארצית למיגון; {{ח:תתת|(2)}} מתכנן המחוז של השטח שבו חלה התוכנית המשנה, לאחר התייעצות עם יושב ראש הוועדה המחוזית, נתן לה אישור אם מצא כי יש הצדקה של ממש להוראות שנקבעו בה; בהחלטתו ישקול מתכנן המחוז, בין השאר, את הכדאיות הכלכלית בהקמת מרחב מוגן על פי הוראותיה של התוכנית המשנה ואת ההשפעה הצפויה על מימוש האפשרות להקים מרחב מוגן, בשים לב לצורך בעידוד הקמתם של מרחבים מוגנים. {{ח:סעיף|201|אין פיצויים למעשים שאחרי הפקדת תכנית}} {{ח:ת}} לא ישולמו פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} בקשר לכל בנין שהוקם, לכל דרך שנסללה ולכל דבר אחר שנעשה בתחום תכנית לאחר שההודעה בדבר הפקדתה פורסמה ברשומות לפי {{ח:פנימי|סעיף 89|סעיף 89}}. {{ח:סעיף|202|פיצויים על הפסקת חריגה}} {{ח:ת}} מי שבתום תקופת המקסימום שנקבעה לשימוש חורג או לבנין חורג לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} הינו בעל זכות במקרקעין שלגביהם נקבעה התקופה, לא יהיה זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו על ידי הפסקת השימוש או על ידי שינויו, הריסתו או סילוקו של הבנין, הכל לפי הענין, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות ומן הצדק שישולמו פיצויים כאמור. {{ח:סעיף|202א|פיצויים בשל תכנית הכוללת ייעוד מקרקעין למיתקן גז|תיקון: תשס״ב, תשע״ד־2}} {{ח:ת}} נפגעו על ידי תכנית שמטרתה העיקרית ייעוד מקרקעין למיתקן גז, או על ידי כל אחת מן התכניות למערכת ההולכה, או על ידי תכנית הכוללת גם ייעוד מקרקעין למיתקן גז, שלא בדרך הפקעה, מקרקעין הנמצאים בתחומה או הגובלים עמה, יחולו לענין הפיצויים, לפי הענין, הוראות {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 28|סעיף 28 לחוק משק הגז הטבעי}}; בסעיף זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן גז“ ו”התכניות למערכת ההולכה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|בחוק משק הגז הטבעי}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית“ – לרבות תכנית עבודה שאושרה לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 25|סעיף 25(ד) לחוק משק הגז הטבעי}}. {{ח:סעיף|202ב|כתב שיפוי כתנאי למתן היתר להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית|תיקון: תשס״ו, תשע״ח־7, תשפ״ב־13}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית“ – מיתקן המוקם על ידי בעל רישיון או מטעמו, המשמש או המיועד לשמש למתן שירותי רדיו טלפון נייד, לרבות אנטנה, משדר, תורן או כל מכשיר עזר אחר, הנועד לתמוך בתפעול המיתקן; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – בעל רישיון בזק לאספקת שירותי בזק באמצעות מערכת רדיו טלפון נייד בהתאם {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 2|לסעיף 2(ב)(1) לחוק התקשורת}}. {{ח:תת|(ב)}} מוסד התכנון ידרוש, כתנאי למתן היתר להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, כתב שיפוי מפני תביעה לפיצויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיף 197}} ובלבד שדרישה כאמור תהיה בהתאם להנחיות המועצה הארצית; הנחיות המועצה הארצית כאמור יעמדו בתוקפן עד שייקבעו הוראות לענין זה בתכנית מיתאר ארצית. {{ח:קטע2|פרק ט1|פרק ט׳1: רשימת שמאים מכריעים|תיקון: תשס״ח־7}} {{ח:סעיף|202ג|רשימת שמאים מכריעים|תיקון: תשס״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} שר המשפטים יקבע, על פי המלצת הוועדה המייעצת שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 202ד|סעיף 202ד}}, רשימה של שמאי מקרקעין הכשירים לכהן כשמאים מכריעים (בחוק זה – רשימת השמאים המכריעים). {{ח:תת|(ב)}} שמאי מכריע ייכלל ברשימת השמאים המכריעים לתקופה של עשר שנים או עד הגיעו לגיל 70, לפי המוקדם. {{ח:תת|(ג)}} רשימת השמאים המכריעים תפורסם ברשומות. {{ח:סעיף|202ד|הוועדה המייעצת|תיקון: תשס״ח־7, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} תוקם ועדה מייעצת שתמליץ לשר המשפטים לעניין קביעת רשימת השמאים המכריעים ({{ח:פנימי|פרק ט1|בפרק זה}} – הוועדה המייעצת), וזה הרכבה: {{ח:תתת|(1)}} יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין, והוא יהיה היושב ראש; {{ח:תתת|(2)}} השמאי הממשלתי הראשי או נציגו; {{ח:תתת|(3)}} מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים או נציגו; {{ח:תתת|(4)}} שני שמאי מקרקעין שיקבע יושב ראש הוועדה, מתוך רשימה של ארבעה שמאי מקרקעין שימנה שר המשפטים על פי המלצת הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של שמאי מקרקעין בישראל, ואם לא ניתנה המלצה כאמור – שימנה שר המשפטים לפי בחירתו; {{ח:תתת|(5)}} היועץ המשפטי של עיריית ירושלים, תל אביב–יפו או חיפה, שימנה שר הפנים; {{ח:תתת|(6)}} שני נציגי ציבור שימנה שר המשפטים; {{ח:תתת|(7)}} נציג הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות בישראל; לעניין זה, ”קבלן לעבודות הנדסה בנאיות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות|בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969}}. {{ח:תת|(ב)}} הודעה בדבר מינוי הוועדה המייעצת תפורסם ברשומות. {{ח:סעיף|202ה|כשירות לכהונה כשמאי מכריע|תיקון: תשס״ח־7}} {{ח:ת}} מי שנתקיימו בו כל אלה, כשיר לכהן כשמאי מכריע: {{ח:תת|(1)}} הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל; {{ח:תת|(2)}} הוא שמאי הרשום בפנקס שמאי המקרקעין במשך שבע השנים האחרונות לפחות ועסק בפועל, ברציפות או לסירוגין, במשך חמש שנים לפחות בשמאות מקרקעין בנושאים כאמור {{ח:פנימי|פרק ח|בפרקים ח׳}}, {{ח:פנימי|פרק ח1|ח׳1}} {{ח:פנימי|פרק ט|או ט׳}}; {{ח:תת|(3)}} הוא לא הורשע בעבירה, אשר מפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כשמאי מכריע ובית משפט לא קבע לגביו כי עבר עבירה כאמור, אף שלא הרשיעו בה; {{ח:תת|(4)}} רישומו בפנקס שמאי המקרקעין לא הותלה בחמש השנים האחרונות, ואם הותלה, חלפו חמש שנים לפחות ממועד סיום ההתליה ועד למועד המינוי; {{ח:תת|(5)}} הוא אינו פסול דין, מי שהוכרז פושט רגל או מי שמונה לו אפוטרופוס; {{ח:תת|(6)}} הוא לא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין כהונתו כשמאי מכריע, לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו; {{ח:פנימי|פרק ט1|בפרק זה}}, ”עניין אישי או תפקיד אחר“ – לרבות עניין אישי או תפקיד אחר של קרובו. {{ח:סעיף|202ו|פעולות לשם מניעת ניגוד עניינים|תיקון: תשס״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} סברה הוועדה המייעצת כי מי שמבקש לכהן או מי שמכהן כשמאי מכריע נדרש לבצע פעולות לשם מניעת ניגוד עניינים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 202ה|בסעיף 202ה(6)}}, תמליץ על הפעולות שעליו לבצע, והתקופה לביצוען. {{ח:תת|(ב)}} המליצה הוועדה על פעולות כאמור בסעיף קטן (א), לגבי מי שמבקש לכהן כשמאי מכריע, לא ייכלל האדם שלגביו ניתנה ההמלצה כאמור ברשימת השמאים המכריעים, אלא לאחר שהוועדה המייעצת אישרה כי בוצעו הפעולות שהיה עליו לבצע כאמור; היה אדם כלול ברשימה וניתנה לגביו המלצה כאמור בסעיף קטן (א), יתלה שר המשפטים את רישומו, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין, עד לאישור הוועדה המייעצת כאמור בסעיף קטן זה. {{ח:תת|(ג)}} שמאי מכריע לא יעסיק אדם שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו של אותו אדם או תפקיד השמאי המכריע, לבין תפקיד אחר שלו; התעורר חשש לניגוד עניינים כאמור, ידווח על כך המועסק לשמאי המכריע בלא דיחוי. {{ח:תת|(ד)}} מי שמבקש לכהן כשמאי מכריע יודיע לוועדה המייעצת, עובר למינוי, אם הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין כהונתו כשמאי מכריע לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו; מי שמכהן כשמאי מכריע יודיע כאמור מיד לאחר שנודע לו כי הוא עלול להימצא במצב כאמור. {{ח:סעיף|202ז|איסור ניגוד עניינים|תיקון: תשס״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} שמאי מכריע לא יטפל בעניין שהועבר להכרעתו אם הוא עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כשמאי מכריע באותו עניין, לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו. {{ח:תת|(ב)}} התברר לשמאי מכריע כי עניין שהועבר להכרעתו עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך בכתב ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין ויימנע מלטפל באותו עניין עד לקבלת הנחיות מיושב ראש מועצת שמאי המקרקעין. {{ח:תת|(ג)}} נוכח יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין, לפי הודעת שמאי מכריע כאמור בסעיף קטן (ב) או בדרך אחרת, כי עניין שהועבר לטיפולו של שמאי מכריע עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים, יורה לשמאי המכריע על הפסקת הטיפול באותו עניין. {{ח:סעיף|202ח|ייחוד פעולת שמאי מכריע|תיקון: תשס״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} שמאי מכריע לא יבצע, במישרין או בעקיפין, פעולה שיוחדה לשמאי מקרקעין לפי {{ח:חיצוני|חוק שמאי מקרקעין#פרק 5|הפרק החמישי לחוק שמאי מקרקעין}}, למעט פעולה שהוא רשאי לבצעה לפי חוק זה או שהוטלה עליו לפי חיקוק אחר, ולא יעסוק בכל עיסוק אחר פרט לעיסוק לפי חוק זה, אלא אם כן אין העיסוק האחר עלול לגרום לניגוד עניינים עם פעולתו לפי חוק זה, והתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} העיסוק הוטל עליו לפי חיקוק אחר; {{ח:תתת|(2)}} העיסוק מותר על פי כללים שקבע שר המשפטים בעניין זה לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת; {{ח:תתת|(3)}} שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, קבע כי הוא רשאי לעסוק בעיסוק זה. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה יחולו, בשינוים המחויבים, גם על שמאי מקרקעין, ועל מתמחה בשמאות מקרקעין, המועסקים בידי שמאי מכריע לצורך ביצוע תפקידו. {{ח:סעיף|202ט|מחיקה או התליה מרשימת השמאים המכריעים|תיקון: תשס״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ימחק מרשימת השמאים המכריעים את רישומו של אדם שחדל להתקיים בו תנאי מהתנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 202ה|בסעיף 202ה(1) עד (5)}}, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם לגבי מי שחדל להתקיים בו התנאי האמור {{ח:פנימי|סעיף 202ה|בסעיף 202ה(6)}}, זולת אם אישרה הוועדה המייעצת כי בוצעו הפעולות שהיה עליו לבצע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 202ו|בסעיף 202ו}}. {{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי להתלות את רישומו של אדם ברשימת השמאים המכריעים, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין, בשל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} אם מתנהלת נגדו חקירה פלילית בשל חשד לביצוע עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 202ה|בסעיף 202ה(3)}}; {{ח:תתת|(2)}} אם הוגשה נגדו קובלנה על עבירת משמעת לפי {{ח:חיצוני|חוק שמאי מקרקעין#פרק 6|הפרק השישי לחוק שמאי מקרקעין}}. {{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי למחוק את רישומו של אדם מרשימת השמאים המכריעים, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין, אם סבר כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כשמאי מכריע או כי לא מילא את תפקידיו כשמאי מכריע כראוי. {{ח:סעיף|202י|העברת הטיפול לשמאי מכריע אחר|תיקון: תשס״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} נמחק או הותלה רישומו של שמאי מכריע מרשימת השמאים המכריעים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 202ו|בסעיפים 202ו(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 202ט|או 202ט}}, או הורה לו יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין להפסיק את הטיפול בעניין שלפניו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 202ז|בסעיף 202ז}}, יורה יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין על העברת העניין שלפני אותו שמאי מכריע לשמאי מכריע אחר מתוך רשימת השמאים המכריעים (להלן – השמאי המכריע הנעבר). {{ח:תת|(ב)}} השמאי המכריע הנעבר רשאי להורות, אם מצא כי לא ייגרם עיוות דין, שהדיון בפניו יימשך מהשלב שאליו הגיע השמאי המכריע שטיפולו בעניין הופסק; החליט השמאי המכריע הנעבר כי הדיון יימשך כאמור, יראו בחומר שהובא בהליך, כאילו הובא לפני השמאי המכריע הנעבר. {{ח:סעיף|202יא|עונשין|תיקון: תשס״ח־7}} {{ח:ת}} שמאי מכריע המטפל בעניין שעלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 202ז|סעיף 202ז}}, דינו – מאסר שלוש שנים. {{ח:סעיף|202יב|החלת הוראות על שמאי מכריע|תיקון: תשס״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} דין שמאי מכריע כדין עובד הציבור לעניין {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}}. {{ח:תת|(ב)}} בתום תקופת כהונתו יחולו על שמאי מכריע הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969}}; ואולם סמכויות הוועדה, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)#סעיף 11|בסעיף 11 לחוק האמור}}, כפי שנקבעו {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)|בחוק האמור}}, יהיו נתונות לוועדה המייעצת. {{ח:סעיף|202יג|תקנות לעניין שמאי מכריע|תיקון: תשס״ח־7, תשפ״ב־8}} {{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצוע {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק זה}}. {{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים יתקין תקנות בעניינים אלה: {{ח:תתת|(1)}} באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ובהתייעצות עם שר הפנים – שכרו של שמאי מכריע ותשלום אגרה בעד הגשת בקשה למינוי שמאי מכריע; {{ח:תתת|(2)}} סדרי הדין בבקשות להכרעה לפני שמאי מכריע, לרבות בבקשה למינויו ובכלל זה לרבות לעניין מועדים, דרך הגשת הבקשות וערר על החלטות שנתקבלו בהן. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה להכרעה לפני שמאי מכריע או שמאי מייעץ)|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה להכרעה לפני שמאי מכריע או שמאי מייעץ), התשס״ט–2008}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (שכרו של שמאי מכריע ושמאי מייעץ)|תקנות התכנון והבניה (שכרו של שמאי מכריע ושמאי מייעץ), התשס״ט–2009}}.}} {{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: פיקוח, אכיפה ועונשין|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:קטע3|פרק י סימן א|סימן א׳: הגדרות|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:סעיף|203|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}}|תיקון: תשע״ז־9, תשפ״ב־8}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גן לאומי“ ו”שמורת טבע“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הריסה“ – לרבות פירוק עבודה שנעשתה או סילוקה, וכן כל פעולה הדרושה לשם השבת המקרקעין למצבם לפני תחילת ביצוע עבודה בהם, והכול כפי שנקבע בצו הריסה לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה מרחבית“ – ועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יושב ראש ועדה מקומית“ – לרבות ראש רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, ולעניין מרחב תכנון מקומי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}} – יושב ראש הוועדה המחוזית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היחידה הארצית לאכיפה“ – הרשות לאכיפה במקרקעין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס הוועדה“ – לרבות מהנדס רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, ולעניין מרחב תכנון מקומי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}} – מתכנן המחוז; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין“ – המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל היחידה הארצית לאכיפה“ – מנהל היחידה שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 204|סעיף 204}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל רשות הטבע והגנים“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מי שהוסמך למפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 205|סעיף 205}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח מיוחד“ – מפקח ביחידה הארצית לאכיפה, שהוסמך למפקח מיוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 205|סעיף 205}}, לאחר שעבר הכשרה מיוחדת לעניין הסמכויות הנתונות לו לפי כל דין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבודה אסורה“ – בנייה או עבודה הטעונה היתר שנעשתה בלא היתר או בניגוד לתנאי היתר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו מינהלי“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} צו מינהלי להפסקת עבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 216|בסעיף 216}}; {{ח:תתת|(2)}} צו להריסת תוספת בנייה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 217|בסעיף 217}}; {{ח:תתת|(3)}} צו מינהלי להפסקת שימוש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 219|בסעיף 219}}; {{ח:תתת|(4)}} צו לסגירת בניין או מקום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 220|בסעיף 220}}; {{ח:תתת|(5)}} צו הריסה מינהלי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 221|בסעיף 221}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו שיפוטי“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} צו שיפוטי למניעת פעולות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 234|בסעיף 234}}; {{ח:תתת|(2)}} צו הפסקה שיפוטי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 236|בסעיף 236}}; {{ח:תתת|(3)}} צו הריסה בלא הליך פלילי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 239|בסעיף 239}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות אוכפת“ – כל אחת מאלה, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} היחידה הארצית לאכיפה; {{ח:תתת|(2)}} ועדה מקומית – לעניין עבירה שבוצעה במרחב התכנון שלה; {{ח:תתת|(3)}} רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – לעניין עבירה שבוצעה בתחומה של אותה רשות מקומית; {{ח:תתת|(4)}} רשות הטבע והגנים – לעניין עבירה שבוצעה בתחום גן לאומי או שמורת טבע או בתחום שטח שיועד בתכנית לגן לאומי או לשמורת טבע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 233|בסעיף 233}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות הטבע והגנים“ – הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית המוסמכת לאכיפה“ – רשות מרחבית שהוסמכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 254יב|סעיף 254יב}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש אסור“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} שימוש במקרקעין הטעון היתר שנעשה בלא היתר, או בניגוד לתנאי היתר או שימוש במקרקעין בניגוד לתכנית; {{ח:תתת|(2)}} שימוש בעבודה אסורה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תובע“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}. {{ח:קטע3|פרק י סימן ב|סימן ב׳: סמכויות פיקוח ואכיפה|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:סעיף|204|מנהל היחידה הארצית לאכיפה|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} שר האוצר ימנה עובד בכיר בשירות המדינה למנהל היחידה הארצית לאכיפה. {{ח:תת|(ב)}} מנהל היחידה הארצית לאכיפה יעמוד בראש היחידה הארצית לאכיפה ויהיה אחראי למילוי תפקידיה לפי חוק זה. {{ח:תת|(ג)}} למנהל היחידה הארצית לאכיפה יהיו הסמכויות הנתונות למפקח ולמפקח מיוחד לפי הוראות חוק זה. {{ח:תת|(ד)}} מנהל היחידה הארצית לאכיפה יקבע הנחיות מקצועיות שלפיהן יפעילו מפקחים את סמכויותיהם לפי חוק זה; הנחיות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של היחידה הארצית לאכיפה. {{ח:סעיף|205|הסמכת מפקחים|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} שר האוצר יסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקחים לעניין חוק זה, אשר יוסמכו בסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ב|סימן זה}}, כולן או חלקן, וכן רשאי הוא להסמיך מפקחים בסמכויות כאמור מבין אלה: {{ח:תתת|(1)}} עובד מעובדי המדינה – בהסכמת השר הממונה על משרדו של העובד; {{ח:תתת|(2)}} עובד מעובדי רשות מקומית שהיא ועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} או עובדי רשות מקומית מוסמכת לאכיפה – בהסכמת ראש הרשות המקומית שהוא עובד בה; {{ח:תתת|(3)}} עובד מעובדי ועדה מרחבית – בהסכמת יושב ראש הוועדה המרחבית שהוא עובד בה. {{ח:תת|(ב)}} סמכויות מפקחים מבין עובדי המדינה יהיו בשטח המדינה כולה או חלקה, כפי שיקבע שר האוצר בעת הסמכתם; סמכויותיהם של מפקחים מבין עובדי ועדה מקומית יהיו בתחום מרחב התכנון שלה וסמכויותיהם של מפקחים מבין עובדי רשות מקומית יהיו בתחומה של אותה רשות מקומית. {{ח:תת|(ג)}} לא יוסמך מפקח כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת למינויו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי; {{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה שר האוצר, בהסכמת השר לביטחון הפנים; {{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה שר האוצר, לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים. {{ח:תת|(ד)}} הודעה על הסמכת מפקח תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית, לפי העניין. {{ח:תת|(ה)}} מצא מנהל היחידה הארצית לאכיפה כי מפקח אינו ממלא אחר ההנחיות המקצועיות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 204|בסעיף 204(ד)}}, רשאי הוא, לאחר שנתן למפקח הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, לבקש משר האוצר לבטל את הסמכתו של המפקח או להגביל את סמכויותיו לתקופה. {{ח:סעיף|206|סמכויות מפקחים|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח – {{ח:תתת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; {{ח:תתת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך הדרושים לו לצורך ביצוע תפקידו; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}}; {{ח:תתת|(3)}} לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דוגמאות לשם בדיקה וכן להורות על מסירת דוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת; {{ח:תתת|(4)}} להיכנס בכל עת לכל מקרקעין, ואולם לא ייכנס מפקח למקום המשמש למגורים, אלא באחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} בעת סבירה ולאחר שקיבל את הסכמת המחזיק, ובלבד שהמחזיק הוא בגיר ושהמפקח הודיע למחזיק כי הוא רשאי לסרב לכניסתו; {{ח:תתתת|(ב)}} ניתן צו של בית משפט המתיר לו להיכנס למקום. {{ח:תת|(ב)}} התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי מפקח – {{ח:תתת|(1)}} לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיפים {{ח:הערה|<s>(</s>}}2{{ח:הערה|<s>)</s>}}}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|ו־{{ח:הערה|<s>(</s>}}3{{ח:הערה|<s>)</s>}} לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}, בשינויים המחויבים; {{ח:תתת|(2)}} לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 4|הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}} (בסעיף זה – פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים; {{ח:תתת|(3)}} לבקש מבית המשפט צו חיפוש לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23|סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש}} ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 24|סעיפים 24(א)(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 26|26 עד 28}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 45|ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש}}, בשינויים המחויבים; {{ח:תתת|(4)}} להיכנס בכל עת סבירה למקרקעין, ורשאי המפקח לעשות שימוש בכוח סביר כלפי רכוש לשם כך, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט. {{ח:תת|(ג)}} סירב אדם להיענות לדרישת מפקח, על פי סמכותו בהתאם להוראות סעיף זה, והיה חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה, רשאי המפקח לעכבו, ויחולו על עיכוב כאמור הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 75|סעיף 75(ב) ו־(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ד)}} אין בסמכויות מפקח לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} כדי לגרוע מסמכויות פיקוח שנתונות לו לפי כל דין אחר. {{ח:סעיף|207|חובת הזדהות|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדי מפקח בצבע ובצורה שהורה שר האוצר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה; {{ח:תתת|(2)}} יש בידו תעודה החתומה בידי שר האוצר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יראה על פי דרישה. {{ח:תת|(ב)}} חובת הזדהות לפי סעיף קטן (א) לא תחול אם קיומה עלול לגרום לאחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} סיכול ביצוע הסמכות בידי המפקח; {{ח:תתת|(2)}} פגיעה בביטחון המפקח או בביטחון אדם אחר. {{ח:תת|(ג)}} חלפה הנסיבה שבשלה לא קיים המפקח את חובת ההזדהות כאמור בסעיף קטן (ב), יקיים המפקח את חובתו כאמור, מוקדם ככל האפשר. {{ח:קטע3|פרק י סימן ג|סימן ג׳: סמכויות פיקוח ואכיפה כלפי מערכת הביטחון|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:סעיף|208|הסדרת הפיקוח והאכיפה כלפי מערכת הביטחון|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן זה}} נועדו להסדיר את הפיקוח והאכיפה של הוראות חוק זה כלפי מערכת הביטחון באופן שיאזן בין קיום מטרותיו של חוק זה לבין השמירה על ביטחון המדינה ושלום הציבור. {{ח:סעיף|209|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן ג׳}}|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף ביטחוני“ – אחד הגופים המנויים בהגדרה ”מערכת הביטחון“; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התאמה ביטחונית“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק להסדרת הביטחון“ – {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת הביטחון“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} משרד הביטחון ויחידות הסמך של משרד הביטחון; {{ח:תתת|(2)}} צבא הגנה לישראל; {{ח:תתת|(3)}} יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה; {{ח:תתת|(4)}} מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 20|בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון}}, שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר האוצר; {{ח:תתת|(5)}} משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים; {{ח:תתת|(6)}} שלוחה אחרת של מערכת הביטחון כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 159|בסעיף 159}} שאושרה על ידי שר הביטחון לעניין {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} כאמור {{ח:פנימי|סעיף 159|באותו סעיף}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מי שהוסמך למפקח ביחידה הארצית לאכיפה לפי {{ח:פנימי|סעיף 205|סעיף 205}}, ולעניין מיתקן ביטחוני שחלות עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 213|סעיף 213}} {{ח:פנימי|סעיף 214|או 214}} – מי שהוסמך למפקח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 213|אותם סעיפים}}, לפי העניין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נוהל עבודה“ – נוהל שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 212|סעיף 212}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין בכיר“ – קצין שדרגתו סגן אלוף, סגן ניצב או סגן גונדר, לפחות, לפי העניין, או מי שדרגתו מקבילה לדרגה כאמור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין מוסמך“ – {{ח:תתת|(1)}} לעניין הגופים המנויים בפסקאות (1), (3), (4) ו־(6) להגדרה ”מערכת הביטחון“, למעט שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק להסדרת הביטחון}}; {{ח:תתת|(2)}} לעניין צבא הגנה לישראל – ראש מחלקת ביטחון מידע בצבא הגנה לישראל או קצין בכיר שהסמיך לעניין זה; {{ח:תתת|(3)}} לעניין שירות הביטחון הכללי – ראש שירות הביטחון הכללי או עובד בכיר בשירות שהסמיך לעניין זה; {{ח:תתת|(4)}} לעניין המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – קצין מוסמך כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 21א|בסעיף 21א לחוק להסדרת הביטחון}}; {{ח:תתת|(5)}} לעניין משטרת ישראל – קצין בכיר שהסמיך המפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה; {{ח:תתת|(6)}} לעניין שירות בתי הסוהר – קצין בכיר שהסמיך נציב בתי הסוהר לעניין זה; {{ח:תתת|(7)}} לעניין הרשות להגנה על עדים – מנהל הרשות או עובד בכיר ברשות שהסמיך לעניין זה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר הממונה“ – {{ח:תתת|(1)}} לעניין הגופים המנויים בפסקאות (1), (2), (4) ו־(6) להגדרה ”מערכת הביטחון“ – שר הביטחון; {{ח:תתת|(2)}} לעניין הגופים המנויים בפסקה (3) להגדרה ”מערכת הביטחון“ – ראש הממשלה; {{ח:תתת|(3)}} לעניין הגופים המנויים בפסקה (5) להגדרה ”מערכת הביטחון“ – השר לביטחון הפנים. {{ח:סעיף|210|הפעלת סמכויות כלפי מערכת הביטחון|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:ת}} מפקח יפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה כלפי מערכת הביטחון, בכפוף לסייגים {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|שבסימן זה}}. {{ח:סעיף|211|סמכויות פיקוח ואכיפה כלפי מערכת הביטחון – הוראות מיוחדות|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל מפקח את סמכויותיו כלפי מערכת הביטחון, אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך ובהתאם לכללי אבטחת המידע של גוף ביטחוני. {{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 206|בסעיף 206(א)(4)}} קצין בכיר או קצין מוסמך רשאי לעכב את כניסתו המיידית של המפקח למיתקן המוחזק בידי מערכת הביטחון, אם מצא כי התקיים אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} כניסתו באותה העת תשבש פעילות מבצעית או מודיעינית, חקירה פלילית, או תרגיל או אימון רחבי היקף או שנעשה בהם שימוש באמצעי לחימה; {{ח:תתתת|(ב)}} מתרחשת במקום פעילות עוינת; {{ח:תתתת|(ג)}} מתקיימת במיתקן פעילות או יש בו ציוד או מיתקנים שהמפקח אינו רשאי להיחשף להם מטעמים ביטחוניים, מטעמים של יחסי החוץ של מדינת ישראל או מטעמים של הגנה על שלום הציבור וביטחונו. {{ח:תתת|(2)}} קבע קצין מוסמך או קצין בכיר כאמור בפסקה (1), יודיע על כך למפקח בכתב, ויקבע מועד חדש לכניסתו של המפקח, מוקדם ככל האפשר לאחר שחלפה העילה שמנעה את כניסתו. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 206|בסעיף 206(א)(1)}}, דרש מפקח מאדם להזדהות לפניו, לשם הפעלת סמכויותיו במיתקן המוחזק בידי גוף ביטחוני, וכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני אוסרים על אותו אדם להזדהות אלא לפני מי שמוסמך לכך על פיהם, רשאי אותו אדם להימנע מהצגת תעודה מזהה ולהציג את עצמו בדרך שתיקבע בנוהל עבודה, באופן שיאפשר את זימונו לחקירה ככל שיידרש. {{ח:תת|(ד)}} לשם הפעלת סמכויותיו, רשאי מפקח להשתמש באמצעים שונים לתיעוד ממצאיו; הכנסת אמצעים כאמור והשימוש בהם יהיו באופן שיאפשר את התיעוד הנדרש, ובלבד שיהיו בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני. {{ח:תת|(ה)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 206|בסעיף 206(א)(2)}}, מסירת ידיעה או מסמך, כולם או חלקם, למפקח, תהיה בהתאם להתאמתו הביטחונית ובהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני, ואולם – {{ח:תתתת|(א)}} קצין מוסמך רשאי להורות כי ידיעה או מסמך מסוימים בעלי רגישות ביטחונית גבוהה לא יועברו למפקח, אף אם התאמתו הביטחונית מתאימה, אלא לגורם אחר ביחידה הארצית לאכיפה כפי שייקבע בנוהל עבודה, ככל שניתן מבחינה ביטחונית לקבוע גורם כאמור; {{ח:תתתת|(ב)}} קצין מוסמך רשאי להורות כי מפקח לא יוציא ממיתקן ביטחוני מסמך מסוים שקבע לגביו כי הוא בעל רגישות ביטחונית גבוהה; מסמך כאמור יישמר במקום שייועד לשם כך במיתקן, ויהיה נגיש למפקח או לגורם האחר שנקבע כאמור בפסקת משנה (א), לפי העניין, בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני. {{ח:תתת|(2)}} קצין מוסמך רשאי להורות כי מידע מסווג שאינו קשור לחומר החקירה ואינו קשור במישרין לעילת הפיקוח, לא ייכלל בידיעה או במסמך הנמסרים למפקח או לגורם האחר שנקבע כאמור בפסקה (1)(א), לפי העניין, ובלבד שימסור למפקח או לגורם האחר הודעה בכתב על כך שהשמיט מידע. {{ח:תת|(ו)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 206|בסעיף 206(א)(3)}}, מדידות ודגימות שהן או תוצאותיהן עשויות להיות מסווגות, יבוצעו ויישמרו במעבדות מסווגות, כפי שייקבע בנוהל עבודה, ובלבד שלא יהיה בכך כדי למנוע עריכת מדידה או נטילת דגימה. {{ח:תת|(ז)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 206|בסעיף 206(ב)(2)}} לא יתפוס מפקח חפץ אם יש חשש כי בשל הוצאתו מידי מערכת הביטחון יינזקו משמעותית כשירותו של גוף ביטחוני, רמת הכוננות שלו ויכולתו להגן על ביטחון המדינה או על שלום הציבור. {{ח:תתת|(2)}} קצין מוסמך רשאי להורות כי מפקח לא יוציא ממיתקן ביטחוני חפץ מסוים שקבע לגביו כי הוא בעל רגישות ביטחונית גבוהה; חפץ כאמור יישמר במקום שייועד לשם כך במיתקן בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני ויהיה נגיש למפקח. {{ח:סעיף|212|נוהל עבודה|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} שר האוצר, בהסכמת השר הממונה, יורה בנוהל עבודה על אופן יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן זה}} בגוף ביטחוני, ורשאי שר האוצר לקבוע בדרך האמורה נהלים שונים בעבור כל אחד מן הגופים הביטחוניים המנויים בהגדרה ”מערכת הביטחון“. {{ח:תת|(ב)}} קיבל שר האוצר את הסכמתו של השר הממונה לקבוע נוהל עבודה כאמור בסעיף קטן (א) או לתקן נוהל עבודה קיים, יובא הנוהל או תיקונו, לפי העניין, לידיעת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. {{ח:סעיף|213|פיקוח ואכיפה לגבי מיתקן ביטחוני סודי|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} השר הממונה רשאי לקבוע לעניין {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן זה}}, כי מיתקן ביטחוני כהגדרתו {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק ו׳}}, שמתקיים לגביו אחד מאלה, הוא מיתקן ביטחוני סודי: {{ח:תתת|(1)}} מתקיימת בו פעילות סודית; {{ח:תתת|(2)}} קיים צורך דחוף בהקמתו; {{ח:תתת|(3)}} הוא נועד לפעילות מבצעית. {{ח:תת|(ב)}} קבע השר הממונה כי מיתקן מסוים הוא מיתקן ביטחוני סודי, יופעלו סמכויות הפיקוח והאכיפה לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ב|סימן ב׳}}, בכפוף לסייגים {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|שבסימן זה}}, לעניין אותו מיתקן, על ידי מפקח שהוא עובד משרדו של השר הממונה על אותו מיתקן או שהוא משרת בגוף הביטחוני האחראי על אותו מיתקן, שהוסמך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 205|סעיף 205}}. {{ח:תת|(ג)|(1)}} השר הממונה, בהסכמת שר האוצר, יורה בנוהל על אופן הפיקוח והאכיפה על יישום ההוראות לפי חוק זה במיתקן ביטחוני סודי, ובכלל זה על אופן הפעלת הסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן זה}} במיתקן כאמור, ורשאי השר הממונה לקבוע בדרך האמורה נהלים שונים בעבור כל אחד מן הגופים הביטחוניים. {{ח:תתת|(2)}} קיבל השר הממונה את הסכמת שר האוצר לקבוע נוהל כאמור בפסקה (1) או לתקן נוהל קיים, יובא הנוהל או תיקונו, לפי העניין, לידיעת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. {{ח:תת|(ד)}} מפקח כאמור בסעיף זה ידווח למנהל היחידה הארצית לאכיפה ולמנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, אחת לשישה חודשים, בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני שבו ביצע פעולות פיקוח ואכיפה, על פעולות הפיקוח והאכיפה שביצע במיתקנים ביטחוניים סודיים של אותו גוף ביטחוני. {{ח:סעיף|214|פיקוח ואכיפה לגבי מיתקן ביטחוני סודי מיוחד|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} השר הממונה רשאי לקבוע לעניין {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן זה}}, כי מיתקן ביטחוני סודי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 213|בסעיף 213}}, שמתקיימים בו טעמים של סודיות מיוחדת המונעים מסירת דיווח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 213|בסעיף קטן (ד) של אותו סעיף}}, הוא מיתקן ביטחוני סודי מיוחד (בסעיף זה – מיתקן ביטחוני סודי מיוחד); קבע השר הממונה כאמור, לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 213|סעיף 213}} על אותו מיתקן, ויחולו עליו הוראות סעיף זה. {{ח:תת|(ב)}} סמכויות הפיקוח והאכיפה לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ב|סימן ב׳}} יופעלו, בכפוף לסייגים {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|שבסימן זה}}, לעניין מיתקן ביטחוני סודי מיוחד, על ידי מפקח שהוא עובד משרדו של השר הממונה על אותו מיתקן או שהוא משרת בגוף הביטחוני האחראי על אותו מיתקן, שהוסמך בידי השר הממונה לעניין זה. {{ח:תת|(ג)}} מנהל המיתקן הביטחוני הסודי המיוחד או ראש הגוף הביטחוני האחראי על המיתקן, יורה בנוהל על אופן הפיקוח והאכיפה על יישום ההוראות לפי חוק זה באותו מיתקן, בהתבסס על נוהל העבודה. {{ח:סעיף|215|נהלים ראשונים|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} נהלים ראשונים לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן זה}} ייקבעו בתוך שמונה חודשים מיום פרסומו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382860.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 116), התשע״ז–2017}}. {{ח:תת|(ב)}} בהעדר הסכמה בין שר האוצר והשר הממונה – יכריע במחלוקת היועץ המשפטי לממשלה, והשרים כאמור יקבעו נהלים ראשונים בהתאם להכרעתו, והכול בתוך שלושה חודשים מתום התקופה האמורה בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} לא הכריע היועץ המשפטי לממשלה במחלוקת כאמור בסעיף קטן (ב), יכריע בדבר ראש הממשלה, שיקבע נהלים ראשונים לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן זה}} בתוך 30 ימים לאחר תום התקופה כאמור בסעיף קטן (ב). {{ח:קטע3|פרק י סימן ד|סימן ד׳: אכיפה מינהלית|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:סעיף|216|צו מינהלי להפסקת עבודה|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית או מהנדס הוועדה, על יסוד ביקור במקום או על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח, כי יש יסוד סביר להניח כי מתבצעת עבודה אסורה, רשאי הוא לצוות בכתב על הגורמים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 243|בסעיף 243(ג)}} ועל כל מי שמועסק בשירותם, להפסיק באופן מיידי את העבודה ({{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} – צו מינהלי להפסקת עבודה), ובלבד שלא הוגשו לבית המשפט כתב אישום או בקשה לצו הפסקה שיפוטי לפי {{ח:פנימי|סעיף 236|סעיף 236}} בעניין אותה עבודה. {{ח:תת|(ב)}} צו מינהלי להפסקת עבודה יכלול את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו; {{ח:תתת|(2)}} תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו; {{ח:תתת|(3)}} אישור בדבר קיום חובת ההיוועצות לפי {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225}}; {{ח:תתת|(4)}} פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 228|סעיף 228}}; {{ח:תתת|(5)}} פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), היה למי שהוסמך לתת צו כאמור בסעיף קטן (א) יסוד סביר להניח כי עבודה המתבצעת לנגד עיניו היא עבודה אסורה, או שמפקח הודיע לו כי יש לו יסוד סביר להניח שעבודה המתבצעת לנגד עיניו היא עבודה אסורה, רשאי מי שהוסמך לתת צו מינהלי להפסקת עבודה לתת צו מינהלי ארעי להפסקת אותה עבודה ({{ח:פנימי|פרק י סימן ד|בסימן זה}} – צו ארעי להפסקת עבודה), אף אם טרם הוגש לו דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) או טרם קוימה חובת ההיוועצות לפי {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225}}, ובלבד שהתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} קיים צורך דחוף להפסיק את העבודה, בין השאר בשל סכנה לשלום הציבור או לשלומו של אדם; {{ח:תתת|(2)}} החובה להגיש דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) ולקיים היוועצות לפי {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225}} יושלמו בהקדם האפשרי. {{ח:תת|(ד)}} תוקפו של צו ארעי להפסקת עבודה לא יעלה על חמישה ימים; ניתן צו ארעי כאמור ומולאו כל התנאים למתן צו מינהלי להפסקת עבודה, רשאי נותן הצו הארעי להפסקת עבודה להודיע למי שניתן לו הצו כי הצו ייחשב צו מינהלי להפסקת עבודה לכל דבר ועניין. {{ח:ת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו-231 לחוק)|תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו־231 לחוק), התשמ״ה–1985}}, על מסירת צו לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 237|סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}.}} {{ח:סעיף|217|צו להריסת תוספת בנייה לאחר שהופר צו מינהלי להפסקת עבודה|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} נמשכה העבודה שלגביה ניתן צו מינהלי להפסקת עבודה, לאחר שהומצא הצו ובניגוד להוראותיו, רשאי מי שנתן את הצו לצוות על מי שניתן לו הצו, למעט על מי שעובדים בשירותם של הגורמים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 243|בסעיף 243(ג)}}, להרוס את העבודה שבוצעה לאחר שהומצא הצו המינהלי להפסקת עבודה ({{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} – צו להריסת תוספת בנייה), ובלבד שלא חלפה שנה מיום מתן הצו המינהלי להפסקת עבודה. {{ח:תת|(ב)}} לא יינתן צו להריסת תוספת בנייה כאמור אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו נמשכה העבודה בניגוד להוראות הצו המינהלי להפסקת העבודה, את פרטי העבודה שנמשכה כאמור, וכי לא חלפה שנה ממועד מתן הצו המינהלי להפסקת העבודה. {{ח:תת|(ג)}} צו להריסת תוספת בנייה יכלול את הפרטים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 216|בסעיף 216(ב)}} ואת פרטי הצו המינהלי להפסקת עבודה שניתן. {{ח:תת|(ד)}} מי שניתן לו צו להריסת תוספת בנייה יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו. {{ח:תת|(ה)}} לא בוצע צו להריסת תוספת בנייה בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, לבצע את הצו. {{ח:סעיף|218|איסור מינהלי על שימוש ברכב או ציוד מכני הנדסי|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} היה למפקח מיוחד יסוד סביר להניח כי מתבצעת לנגד עיניו עבירה של עבודה אסורה בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 243|סעיף 243(א) או (ב)}} באמצעות רכב או ציוד מכני הנדסי, רשאי הוא למסור לנוהג ברכב או למפעיל הציוד המכני ההנדסי הודעה האוסרת את השימוש ברכב או בציוד כאמור לתקופה שלא תעלה על שלושים ימים וכן רשאי הוא ליטול את רישיון הרכב לתקופה האמורה; בהודעה תצוין הסיבה לאיסור השימוש ברכב או בציוד המכני ההנדסי ולנטילת הרישיון. {{ח:תת|(ב)}} על איסור מינהלי על שימוש ברכב או ציוד מכני הנדסי יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57א|סעיפים 57א(ב) עד (ו)}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57ב|57ב}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57ד|ו־57ד עד 57ז לפקודת התעבורה}}, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים להלן, ובעניינים האמורים באותן הוראות לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}: {{ח:תתת|(1)}} בכל מקום – {{ח:תתתת|(א)}} אחרי ”רכב“ יקראו ”או ציוד מכני הנדסי“; {{ח:תתתת|(ב)}} אחרי ”ברכב“ יקראו ”או בציוד המכני ההנדסי“; {{ח:תתתת|(ג)}} אחרי ”הרכב“ יקראו ”או הציוד המכני ההנדסי“; {{ח:תתתת|(ד)}} אחרי ”שהרכב“ יקראו ”או שהציוד המכני ההנדסי“; {{ח:תתת|(2)}} לעניין מסירת הודעות לרשות הרישוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57א|אותם סעיפים}}, הודעה לעניין ציוד מכני הנדסי שהוא רכב תימסר גם לרשם הציוד ההנדסי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק רישום ציוד הנדסי|בחוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957}}, ולעניין ציוד מכני הנדסי שאינו רכב – לרשם האמור בלבד; {{ח:תתת|(3)}} הסמכות הנתונה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57א|באותם סעיפים}} לבית המשפט המוסמך לדון בעבירות תעבורה תהיה נתונה לבית משפט השלום, הסמכויות הנתונות לשוטר יהיו נתונות למפקח מיוחד והסמכויות הנתונות לקצין משטרה יהיו נתונות למנהל היחידה הארצית לאכיפה; {{ח:תתת|(4)}} תקנות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57א|סעיפים 57א(ב)(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57ו|ו־57ו(א)}} יחולו, ואולם שר האוצר בהסכמת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות נוספות או הוראות אחרות באותם עניינים. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ציוד מכני הנדסי“ – ציוד כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישום ציוד הנדסי|בחוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}. {{ח:סעיף|219|צו מינהלי להפסקת שימוש|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית, או מהנדס הוועדה, על יסוד תצהיר שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ג), כי יש יסוד סביר להניח כי מתבצע שימוש אסור, רשאי הוא לצוות בכתב על הגורמים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 243|בסעיף 243(ו)}}, ועל כל מי שמועסק בשירותם, להפסיק את השימוש האסור בתוך חמישה עשר ימים מיום מתן הצו ({{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} – צו מינהלי להפסקת שימוש); ואולם נותן הצו רשאי לצוות על הפסקת השימוש האסור באופן מיידי אם ראה כי יש בשימוש האסור סכנה לשלום הציבור או לבטיחותו. {{ח:תת|(ב)}} לא יינתן צו מינהלי להפסקת שימוש אלא אם כן התקיימו שני אלה: {{ח:תתת|(1)}} לא הוגשו לבית המשפט כתב אישום או בקשה לצו הפסקה שיפוטי לפי {{ח:פנימי|סעיף 236|סעיף 236}} בעניין אותו שימוש אסור; {{ח:תתת|(2)}} במועד הגשת התצהיר לפי סעיף קטן (ג) לא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהחל השימוש האסור באותו מקום, ולעניין שימוש אסור בבית מגורים – לא חלפו יותר מ־30 ימים מהיום שבו החל השימוש האסור. {{ח:תת|(ג)}} לא יינתן צו מינהלי להפסקת שימוש אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, תצהיר חתום בידו שבו ציין את פרטי השימוש האסור שנעשה במקום וכן כי לפי בדיקתו במועד הגשת התצהיר לא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהחל השימוש האסור באותו מקום, ולעניין שימוש אסור בבית מגורים – לא חלפו יותר מ־30 ימים מהיום שבו החל השימוש האסור. {{ח:תת|(ד)}} צו מינהלי להפסקת שימוש יכלול את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו; {{ח:תתת|(2)}} תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו; {{ח:תתת|(3)}} אישור בדבר קיום חובת ההיוועצות לפי {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225}}; {{ח:תתת|(4)}} פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 228|סעיף 228}}; {{ח:תתת|(5)}} פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו. {{ח:סעיף|220|צו לסגירת בניין או מקום לאחר שהופר צו מינהלי להפסקת שימוש|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} נמשך השימוש שלגביו ניתן צו מינהלי להפסקת שימוש, בניגוד להוראות הצו, רשאי מי שנתן את הצו לצוות על מי שניתן לו הצו, למעט על מי שעובדים בשירותם של הגורמים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 243|בסעיף 243(ו)}}, על סגירת הבניין או המקום ({{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} – צו לסגירת בניין או מקום), לתקופה שלא תעלה על 60 ימים, ובלבד שלא חלפה שנה מיום מתן הצו המינהלי להפסקת שימוש. {{ח:תת|(ב)}} לא יינתן צו לסגירת בניין או מקום אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו נמשך השימוש האסור בניגוד להוראות הצו המינהלי להפסקת השימוש, את פרטי השימוש האסור שנמשך כאמור, וכי לא חלפה שנה ממועד מתן הצו המינהלי להפסקת השימוש. {{ח:תת|(ג)}} צו לסגירת בניין או מקום יכלול את הפרטים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 219|בסעיף 219(ד)}}, את פרטי הצו המינהלי להפסקת שימוש שניתן ואת פרטי הבניין או המקום שיש לסגור. {{ח:תת|(ד)}} מי שניתן לו צו לסגירת בניין או מקום יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו. {{ח:תת|(ה)}} לא בוצע צו לסגירת בניין או מקום בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, לבצע את הצו; סגירת הבניין או המקום תיעשה לתקופה שנקבעה בצו, בניכוי הימים שחלפו מתום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד) ועד למועד שבו החלה הסגירה בפועל. {{ח:סעיף|221|צו הריסה מינהלי|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית או מהנדס הוועדה, על יסוד תצהיר שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה אסורה, רשאי הוא לצוות בכתב על הריסת העבודה האסורה ({{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} – צו הריסה מינהלי), ובלבד שבמועד הגשת התצהיר לא הסתיימה העבודה האסורה או שלא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהסתיימה, ולעניין עבודה אסורה לגבי בית מגורים – בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ־30 ימים מהיום שאוכלס; צו הריסה מינהלי יכול שיכלול גם הוראות בדבר הפסקת שימוש אסור. {{ח:תת|(ב)}} לא יינתן צו הריסה מינהלי אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, תצהיר חתום בידו שבו ציין את פרטי העבודה האסורה, ואם הצו כולל הוראות בדבר הפסקת שימוש אסור – גם את פרטי השימוש האסור, וכן כי לפי בדיקתו במועד הגשת התצהיר לא חלפו המועדים כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} צו הריסה מינהלי יכלול את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו; {{ח:תתת|(2)}} תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו; {{ח:תתת|(3)}} אישור בדבר קיום חובת ההיוועצות לפי {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225}}; {{ח:תתת|(4)}} פרטים בדבר הבנייה שהצו מורה על הריסתה; {{ח:תתת|(5)}} פרטים בדבר המועד המוקדם ביותר האפשרי לביצוע הצו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 222|בסעיף 222(ג)}} ובדבר תחולת צו הריסה מינהלי על עבודה אסורה נוספת באותם מקרקעין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 223|בסעיף 223}}; {{ח:תתת|(6)}} פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 228|סעיף 228}}; {{ח:תתת|(7)}} פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו. {{ח:תת|(ד)}} צו הריסה מינהלי יכול שיחול גם על חלק מבניין שנבנה כדין, אם על פי חוות דעתו של מהנדס בניין ביצוע הצו רק לגבי החלק שנבנה שלא כדין יסכן את שלום הציבור או את בטיחותו. {{ח:ת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו-231 לחוק)|תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו־231 לחוק), התשמ״ה–1985}}, על מסירת צו לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 237|סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}.}} {{ח:סעיף|222|ביצוע צו הריסה מינהלי|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} צו הריסה מינהלי יבוצע בידי היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין. {{ח:תת|(ב)}} צו הריסה מינהלי יבוצע בתוך 60 ימים מיום הגשת תצהיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 221|סעיף 221(ב)}}, ואולם – {{ח:תתת|(1)}} הוגשה בקשה לביטול צו ההריסה המינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 228|סעיף 228}} ועוכב ביצועו לפי {{ח:פנימי|סעיף 254ח|סעיף 254ח}}, ונדחתה הבקשה לביטול בידי בית המשפט, יבוצע צו ההריסה המינהלי בתוך 60 ימים ממועד החלטת בית המשפט בדבר דחיית הבקשה; {{ח:תתת|(2)}} הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 254ט|סעיף 254ט}}, יחולו הוראות אלה, לפי העניין: {{ח:תתתת|(א)}} קיבל בית המשפט את הבקשה – יבוצע צו ההריסה המינהלי בתוך 60 ימים מתום תקופת עיכוב הביצוע שקבע בית המשפט; {{ח:תתתת|(ב)}} דחה בית המשפט את הבקשה – יבוצע צו ההריסה המינהלי בתוך 60 ימים ממועד החלטת בית המשפט בדבר דחיית הבקשה. {{ח:תת|(ג)}} לא יבוצע צו הריסה מינהלי שניתן לגבי עבודה אסורה שטרם הסתיימה אלא אם כן חלפו ארבעה ימים מיום המצאתו, ולגבי עבודה אסורה שהסתיימה – אלא אם כן חלפו שבעה ימים מיום המצאתו. {{ח:סעיף|223|תחולת צו הריסה מינהלי על עבודה אסורה נוספת באותם מקרקעין|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} ראה נותן צו הריסה מינהלי, על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה אסורה, לאחר שניתן צו ההריסה המינהלי או לאחר שבוצע הצו, באותם מקרקעין שהצו חל עליהם (להלן – עבודה אסורה נוספת), יחול צו ההריסה המינהלי גם על העבודה האסורה הנוספת, בלא צורך בהוצאת צו נוסף, אם הורה על כך נותן הצו, ובלבד שאם בוצע צו ההריסה המינהלי – במועד מתן ההוראה לא חלפו יותר משישה חודשים מיום ביצוע ההריסה, ולעניין הריסה בבית מגורים – בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ־30 ימים מהיום שאוכלס. {{ח:תת|(ב)}} לא יורה נותן צו ההריסה המינהלי כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן מפקח הגיש לו דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו בוצעה עבודה אסורה נוספת, את פרטי העבודה האסורה הנוספת, וכי לא חלפו המועדים כאמור באותו סעיף קטן. {{ח:תת|(ג)}} הוראה לפי סעיף קטן (א) לעניין עבודה אסורה נוספת שבוצעה לאחר שבוצע צו ההריסה המינהלי תבוצע בתוך 60 ימים מיום שניתנה, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222(ב)}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|224|בקשה למתן ארכה לביצוע צו הריסה מינהלי|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} ניתן צו הריסה מינהלי, ובכלל זה ניתנה הוראה לעניין עבודה אסורה נוספת לפי {{ח:פנימי|סעיף 223|סעיף 223}}, רשאית הרשות שמוסמכת לבצע את הצו לבקש מבית המשפט ארכה לביצוע הצו או ההוראה. {{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי לתת ארכה לביצוע הצו או ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), מנימוקים שיירשמו, ובלבד שסך כל תקופות הארכה לא יעלה על שישה חודשים. {{ח:סעיף|225|חובת היוועצות כתנאי למתן צו מינהלי|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} לא יינתן צו מינהלי אלא לאחר שנותן הצו התייעץ – {{ח:תתת|(1)}} לעניין צו שנותן מנהל היחידה הארצית לאכיפה – עם היועץ המשפטי של היחידה הארצית לאכיפה ועם מתכנן המחוז שבתחומו יינתן הצו; {{ח:תתת|(2)}} לעניין צו שנותן יושב ראש ועדה מחוזית או מתכנן מחוז במרחב תכנון כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}} – עם תובע המפוקח בידי המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין; {{ח:תתת|(3)}} לעניין צו שנותן יושב ראש ועדה מקומית, מהנדס ועדה מקומית או מהנדס רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – עם תובע מטעם הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין. {{ח:תת|(ב)}} היוועצות כאמור בסעיף קטן (א) תתועד בכתב. {{ח:סעיף|226|המצאת צו מינהלי|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} צו מינהלי יומצא למי שהצו ניתן כלפיו בדרך שבה מומצא כתב בית דין בהליך אזרחי. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), צו הריסה מינהלי יומצא בדרך של הדבקה על קיר חיצוני או על דלת של הבניין שבו בוצעו העבודה האסורה או השימוש האסור או במקום אחר בולט לעין במקרקעין שבהם בוצעו העבודה האסורה או השימוש האסור; בעת ההמצאה ירשום ממציא הצו בגוף הצו את יום ההמצאה ויתעד את ההמצאה; שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין אופן ההמצאה ותיעודה לפי סעיף זה. {{ח:סעיף|227|הודעה על מתן צו מינהלי|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:ת}} ניתן צו מינהלי לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ד|סימן זה}}, יודיע נותן הצו לראש הרשות המקומית שבתחומה ניתן הצו, על מתן הצו, מיד לאחר שניתן. {{ח:סעיף|228|בקשה לביטול צו מינהלי|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} הרואה את עצמו נפגע מצו מינהלי רשאי להגיש בקשה לביטול הצו לבית המשפט המוסמך כאמור בסעיף קטן (ב) בתוך 15 ימים מיום המצאת הצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 226|סעיף 226}}. {{ח:תת|(ב)}} בית המשפט המוסמך לפי סעיף זה – {{ח:תתת|(1)}} לעניין צו שניתן על ידי מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מחוזית או מתכנן מחוז – בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, שהוא הקרוב למקרקעין; {{ח:תתת|(2)}} לעניין צו שניתן על ידי יושב ראש ועדה מקומית, מהנדס ועדה מקומית או מהנדס רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – בית המשפט לעניינים מקומיים שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, ובאין בית משפט לעניינים מקומיים כאמור – בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין שהוא הקרוב למקרקעין. {{ח:תת|(ג)}} הוגשה בקשה לביטול הצו, לא יהיה בהגשת הבקשה כשלעצמה כדי לעכב את ביצוע הצו. {{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע ממי שרואה את עצמו נפגע מצו מינהלי לפנות לנותן הצו ולהביא לפניו את טענותיו. {{ח:סעיף|229|תנאים לביטול צו מינהלי|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:ת}} לא יבטל בית המשפט צו מינהלי אלא אם כן הוכח לו שהעבודה או השימוש בוצעו כדין או שלא התקיימו הדרישות למתן הצו כאמור {{ח:פנימי|פרק י סימן ד|בסימן זה}}, או אם שוכנע כי נפל בצו פגם חמור שבשלו יש לבטל את הצו. {{ח:סעיף|230|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:ת}} אין בביצוע צו מינהלי כדי לפטור אדם מאחריות פלילית בשל ביצוע עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}. {{ח:סעיף|231|פיצויים|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:ת}} צו מינהלי שבוטל ושבית המשפט קבע כי לא היה מקום לנתינתו מלכתחילה – מי שנגרם לו נזק על ידיו זכאי לתשלום פיצויים, כמפורט להלן, ואולם לא ישולמו פיצויים מחמת זה בלבד שהיה פגם במינויו או בהסמכתו של האדם שנתן את הצו, אם התקיימו בצו שאר התנאים לנתינתו: {{ח:תת|(1)}} מאת הוועדה המקומית – אם הצו ניתן על ידי יושב ראש הוועדה המקומית או מהנדס הוועדה המקומית; {{ח:תת|(2)}} מאת רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – אם הצו ניתן על ידי ראש הרשות או מהנדס הרשות המקומית האמורה; {{ח:תת|(3)}} מאוצר המדינה – אם צו כאמור ניתן על ידי היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מחוזית או מתכנן מחוז. {{ח:סעיף|232|אצילת סמכות מנהל היחידה הארצית לאכיפה|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} מנהל היחידה הארצית לאכיפה רשאי לאצול למשנה למנהל היחידה או למפקח מיוחד את הסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ד|סימן זה}}, ואולם הסמכות הנוגעת לצו מינהלי להפסקת שימוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 219|סעיף 219}} ולצו לסגירת בניין או מקום לפי {{ח:פנימי|סעיף 220|סעיף 220}} לא תואצל אלא למשנה למנהל היחידה. {{ח:תת|(ב)}} אצילת סמכות לפי סעיף קטן (א) למפקח מיוחד טעונה את אישורו של היועץ המשפטי ליחידה הארצית לאכיפה. {{ח:סעיף|233|סמכות האכיפה של הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”תכנית“ – תכנית הכוללת את כל ההוראות המאפשרות להוציא מכוחה היתר לבנייה או לשימוש בלא צורך באישורה של תכנית נוספת. {{ח:תת|(ב)}} לרשות הטבע והגנים ולמנהל רשות הטבע והגנים יהיו כל הסמכויות הנתונות לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ד|סימן זה}} ליחידה הארצית לאכיפה ולמנהל היחידה הארצית לאכיפה, בהתאמה, בתחום גנים לאומיים ושמורות טבע ובמקרקעין המיועדים בתכנית לגנים לאומיים ושמורות טבע, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: {{ח:תתת|(1)}} לעניין חובת ההיוועצות לפי {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225}}, יתייעץ מנהל רשות הטבע והגנים עם תובע מטעם רשות הטבע והגנים; {{ח:תתת|(2)}} לעניין הגשת דין וחשבון או תצהיר בידי מפקח כאמור {{ח:פנימי|פרק י סימן ד|בסימן זה}} – יוגש הדין וחשבון או התצהיר בידי פקח של רשות הטבע והגנים. {{ח:תת|(ג)}} הזכאות לתשלום פיצויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 231|סעיף 231}} לגבי צו מינהלי שנתן מנהל רשות הטבע והגנים תהיה מאת רשות הטבע והגנים, ובלבד שהתקיימו התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 231|באותו סעיף}}. {{ח:קטע3|פרק י סימן ה|סימן ה׳: צווים שיפוטיים|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:סעיף|234|צו שיפוטי למניעת פעולות|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} נעשו פעולות הכנה לעבודה אסורה או לשימוש אסור, רשאי בית המשפט המוסמך, לבקשת תובע, לצוות על הגורמים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 243|בסעיף 243(ג) או (ו)}}, לפי העניין, להימנע מפעולה במקרקעין הקשורה לעבודה האסורה או לשימוש האסור, ובכלל זה לאסור על שימוש במקרקעין או להורות על סגירת בניין או מקום ({{ח:פנימי|פרק י סימן ה|בסימן זה}} – צו שיפוטי למניעת פעולות); ואולם צו שיפוטי למניעת פעולות לעניין איסור שימוש במקרקעין או לעניין סגירת בניין או מקום יינתן לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, ורשאי בית המשפט המוסמך לחזור ולצוות כאמור מזמן לזמן. {{ח:תת|(ב)}} בית המשפט המוסמך לא ייתן צו שיפוטי למניעת פעולות אלא אם כן נוכח שיש בידי מבקש הצו ראיות לכאורה לביצוע פעולות הכנה לעבודה אסורה או לשימוש אסור, לפי העניין. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”בית המשפט המוסמך“ – כל אחד מאלה, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} אם הבקשה הוגשה בהליך פלילי על עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} – בית המשפט הדן בהליך הפלילי; {{ח:תתת|(2)}} אם הבקשה לא הוגשה בהליך פלילי כאמור בפסקה (1) – בית המשפט המוסמך כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 228|בסעיף 228(ב)}}, בהתאם לגורם שמטעמו הגיש התובע את הבקשה. {{ח:סעיף|235|צו להריסת עבודה או הפסקת שימוש בניגוד לצו שיפוטי למניעת פעולות|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מהנדס הוועדה, על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה או שנעשה שימוש בניגוד לצו שיפוטי למניעת פעולות, רשאי הוא לצוות על מי שניתן לו צו מניעת הפעולות להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו או להפסיק את השימוש שנעשה בניגוד לצו, ובלבד שאם חלפה יותר משנה מיום שניתן הצו לא יורה כן אלא באישור בית המשפט המוסמך כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 234|בסעיף 234(ג)}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יינתן צו כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו כאמור באותו סעיף קטן, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו בוצעה העבודה או נעשה השימוש בניגוד לצו מניעת הפעולות, את פרטי העבודה או השימוש שנעשו בניגוד לצו מניעת הפעולות, וכי לא חלפה שנה ממועד מתן צו מניעת הפעולות. {{ח:תת|(ג)}} צו כאמור בסעיף קטן (א) יכלול את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו; {{ח:תתת|(2)}} תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו; {{ח:תתת|(3)}} פרטי הצו השיפוטי למניעת פעולות שניתן; {{ח:תתת|(4)}} פרטי העבודה שיש להרוס או השימוש שיש להפסיק, לפי העניין; {{ח:תתת|(5)}} פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 238|סעיף 238}}. {{ח:תת|(ד)}} מי שניתן לו צו כאמור בסעיף קטן (א) יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו. {{ח:תת|(ה)}} לא בוצע צו שניתן לפי סעיף קטן (א) בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו מניעת הפעולות או לנקוט אמצעים סבירים להפסקת השימוש שנעשה בניגוד לאותו צו, לרבות באמצעות סגירת הבניין או המקום; סגירת הבניין או המקום תיעשה לתקופה שנקבעה בצו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 234|בסעיף 234(א)}}, בניכוי הימים שחלפו מתום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד) ועד למועד שבו החלה הסגירה בפועל. {{ח:תת|(ו)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 226|סעיפים 226(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 232|ו־232}} יחולו על צו כאמור בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|236|צו הפסקה שיפוטי|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} בוצעה עבודה אסורה או שנעשה שימוש אסור, רשאי בית המשפט המוסמך כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 234|בסעיף 234(ג)}}, לבקשת תובע, לצוות על הגורמים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 243|בסעיף 243(ג) או (ו)}}, לפי העניין, על הפסקת העבודה האסורה או השימוש האסור, או לתת צו לסגירת הבניין או המקום ({{ח:פנימי|פרק י סימן ה|בסימן זה}} – צו הפסקה שיפוטי). {{ח:תת|(ב)}} בית המשפט המוסמך כאמור בסעיף קטן (א) לא ייתן צו הפסקה שיפוטי אלא אם כן נוכח שיש בידי מבקש הצו ראיות לכאורה לביצוע עבודה אסורה או שימוש אסור, לפי העניין. {{ח:תת|(ג)}} מתן צו הפסקה שיפוטי אינו מותנה בנקיטת הליכים נוספים לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (המצאת צו לפי סעיף 239 לחוק)|תקנות התכנון והבניה (המצאת צו לפי סעיף 239 לחוק), תשל״ח–1978}}, על מסירת צו לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 237|סעיף 209 לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ״ה–1965 (כיום, סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982)}}.}} {{ח:סעיף|237|צו להריסת עבודה או הפסקת שימוש בניגוד לצו הפסקה שיפוטי|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מהנדס הוועדה, על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה או נעשה שימוש בניגוד לצו הפסקה שיפוטי, רשאי הוא לצוות על מי שניתן לו צו ההפסקה השיפוטי להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו או להפסיק את השימוש שנעשה בניגוד לצו, ובלבד שאם חלפה יותר משנה מיום שניתן הצו לא יורה כן אלא באישור בית המשפט המוסמך כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 234|בסעיף 234(ג)}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יינתן צו כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו כאמור באותו סעיף קטן, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו בוצעה העבודה או נעשה השימוש בניגוד לצו ההפסקה השיפוטי, את פרטי העבודה או השימוש שנעשו בניגוד לצו ההפסקה השיפוטי וכי לא חלפה שנה ממועד מתן צו ההפסקה השיפוטי. {{ח:תת|(ג)}} צו כאמור בסעיף קטן (א) יכלול את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו; {{ח:תתת|(2)}} תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו; {{ח:תתת|(3)}} פרטי צו ההפסקה השיפוטי שניתן; {{ח:תתת|(4)}} פרטי העבודה שיש להרוס או השימוש שיש להפסיק, לפי העניין; {{ח:תתת|(5)}} פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 238|סעיף 238}}. {{ח:תת|(ד)}} מי שניתן לו צו כאמור בסעיף קטן (א) יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו. {{ח:תת|(ה)}} לא בוצע צו שניתן לפי סעיף קטן (א) בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו ההפסקה השיפוטי או לנקוט אמצעים סבירים להפסקת השימוש שנעשה בניגוד לאותו צו, לרבות באמצעות סגירת הבניין או המקום; סגירת הבניין או המקום תיעשה לתקופה שנקבעה בצו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 236|בסעיף 236(א)}}, ככל שנקבעה, בניכוי הימים שחלפו מתום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד) ועד למועד שבו החלה הסגירה בפועל. {{ח:תת|(ו)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 226|סעיפים 226(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 232|ו־232}} יחולו על צו כאמור בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|238|בקשה לביטול צו שניתן לאחר הפרת צו שיפוטי למניעת פעולות או צו הפסקה שיפוטי|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:ת}} ניתן צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 235|בסעיף 235(א)}} או {{ח:פנימי|סעיף 237|בסעיף 237(א)}} (בסעיף זה – הצו הנוסף), בתוך שנה מיום מתן צו שיפוטי למניעת פעולות או צו הפסקה שיפוטי, לפי העניין, רשאי מי שניתן לו הצו הנוסף להגיש בקשה לביטול הצו הנוסף, לבית המשפט המוסמך כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 234|בסעיף 234(ג)}}, שהוא בית המשפט האחרון שדן בצו מניעת הפעולות או בצו ההפסקה השיפוטי, לפי העניין, בתוך 24 שעות ממועד המצאת הצו, ויחולו על בקשה כאמור הוראות {{ח:פנימי|סעיף 229|סעיף 229}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|239|צו הריסה בלא הליך פלילי|תיקון: תשע״ז־9, תשע״ח־4}} {{ח:תת|(א)}} בית המשפט המוסמך כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 234|בסעיף 234(ג)}} רשאי, לבקשת תובע, לצוות על הריסת עבודה אסורה אף אם לא הוגש כתב אישום בשלה, ובלבד שיש עניין ציבורי מיוחד במתן הצו ומתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} לא ניתן למצוא את האדם שביצע את העבודה האסורה, בשקידה סבירה; {{ח:תתת|(2)}} לא ניתן או שאין זה מעשי למסור לאדם הזמנה לדין, בשקידה סבירה; {{ח:תתת|(3)}} לא ניתן להוכיח מי ביצע את העבודה האסורה; {{ח:תתת|(4)}} מי שביצע את העבודה האסורה נפטר או שאינו בר־עונשין, לרבות בשל התיישנות שחלה על עבירת העבודה האסורה; {{ח:תתת|(5)}} התובע החליט כי נסיבות המקרה בכללותן אינן מתאימות להמשך חקירה או להעמדה לדין פלילי לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ו|סימן ו׳}}. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 226|סעיף 226(ב)}} יחולו לגבי המצאת צו הריסה לפי סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ג)}} צו הריסה לפי סעיף קטן (א) יבוצע בידי היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, ובלבד שחלפו 21 ימים לפחות ממועד המצאת הצו. {{ח:סעיף|240|בקשה לביטול צו הריסה בלא הליך פלילי|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:ת}} הרואה את עצמו נפגע מצו הריסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 239|סעיף 239(א)}}, אשר לא היה צד לבקשה למתן צו כאמור, רשאי להגיש בקשה לביטולו לבית המשפט המוסמך כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 234|בסעיף 234(ג)}}, בתוך 21 ימים מיום המצאת הצו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 226|בסעיף 226(ב)}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 239|בסעיף 239(ב)}}. {{ח:סעיף|241|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:ת}} אין בביצוע צו שיפוטי כאמור {{ח:פנימי|פרק י סימן ה|בסימן זה}} כדי לפטור אדם מאחריות פלילית בשל ביצוע עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}. {{ח:קטע3|פרק י סימן ו|סימן ו׳: עונשין|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:סעיף|242|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק י סימן ו|סימן ו׳}}|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י סימן ו|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל שליטה במקרקעין“ – מי שנוהג מנהג בעלים במקרקעין, בין ברשות הבעלים ובין שלא ברשות הבעלים, ובכלל זה מי שמנהל את המקרקעין, מי שמפיק או זכאי להפיק הכנסה מהמקרקעין או מי שזכאי ליהנות מפירותיהם של המקרקעין כבעלים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קנס נוסף על עבירה נמשכת“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} לעניין שימוש אסור שהוא שימוש שאינו למגורים – כפל הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}}; {{ח:תתת|(2)}} לעניין שימוש אסור שהוא שימוש למגורים – מחצית הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}}. {{ח:סעיף|243|עבודה אסורה ושימוש אסור|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} המבצע עבודה אסורה במקרקעין המפורטים להלן, דינו – מאסר שנתיים או כפל הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, וכן קנס לפי {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245}}: {{ח:תתת|(1)}} מקרקעין המיועדים בתכנית לאחת מהתכליות המפורטות בהגדרה ”תשתיות לאומיות“; {{ח:תתת|(2)}} מקרקעין המצויים בסביבה החופית; {{ח:תתת|(3)}} מקרקעין שהוכרזו כקרקע חקלאית על פי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}; {{ח:תתת|(4)}} מקרקעין שהם גן לאומי או שמורת טבע, או מקרקעין המיועדים בתכנית לגן לאומי, לשמורת טבע או ליער; {{ח:תתת|(5)}} מקרקעין המיועדים בתכנית לשטחים ציבוריים פתוחים. {{ח:תת|(ב)}} המבצע עבודה אסורה במקרקעין שאינם מפורטים בסעיף קטן (א), דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, וכן קנס לפי {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245}}. {{ח:תת|(ג)}} בוצעה עבודה אסורה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), ניתן להאשים בה אחד או יותר מאלה: {{ח:תתת|(1)}} בעל ההיתר לביצוע העבודה או מי שמוטלת עליו החובה לקבל היתר כאמור; {{ח:תתת|(2)}} בעל המקרקעין בשעת ביצוע העבירה, למעט מחכיר לדורות; היו המקרקעין בבעלות משותפת, ייחשב כבעלים לעניין פסקה זו רק מי מהבעלים שהיה בעל שליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה, אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה, ואם לא ניתן לאתרו כאמור – ייחשב כבעלים מי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעל המקרקעין; {{ח:תתת|(3)}} בעל שליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה; {{ח:תתת|(4)}} מי שמחזיק בפועל במקרקעין בשעת ביצוע העבירה; {{ח:תתת|(5)}} מי שביצע בפועל את העבודה האסורה, למעט עובדים המועסקים על ידו; {{ח:תתת|(6)}} האדריכל, המהנדס, או ההנדסאי, האחראים לתכנון העבודה או לפיקוח עליה לפי הוראות חוק זה, או מי שתכנן בפועל את העבודה; {{ח:תתת|(7)}} הקבלן הראשי, למעט עובדים המועסקים על ידו. {{ח:תת|(ד)}} העושה שימוש אסור במקרקעין המפורטים בסעיף קטן (א), דינו – מאסר שנתיים או כפל הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, וכן קנס נוסף על עבירה נמשכת לכל יום שבו נמשכת העבירה מיום שהומצאה לנאשם התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה, מיום שהומצא לו צו לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} או מיום הגשת כתב האישום, לפי המוקדם, וקנס לפי {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245}}. {{ח:תת|(ה)}} העושה שימוש אסור במקרקעין שאינם מפורטים בסעיף קטן (א), דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}} וכן קנס נוסף על עבירה נמשכת לכל יום שבו נמשכת העבירה מיום שהומצאה לנאשם התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה, מיום שהומצא לו צו לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} או מיום הגשת כתב האישום, לפי המוקדם, וקנס לפי {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245}}. {{ח:תת|(ו)}} נעשה שימוש אסור, ניתן להאשים בו אחד או יותר מאלה, ואולם לא יואשם לפי סעיף זה מי ששוכר את המקרקעין למטרת מגוריו בהם: {{ח:תתת|(1)}} בעל ההיתר לביצוע העבודה או לשימוש או מי שמוטלת עליו החובה לקבל היתר לשימוש; {{ח:תתת|(2)}} מי שהוא בעל המקרקעין בשעת ביצוע העבירה, למעט מחכיר לדורות; היו המקרקעין בבעלות משותפת, ייחשב כבעלים לעניין פסקה זו רק מי מהבעלים שהיה בעל שליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה, אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה, ואם לא ניתן לאתרו כאמור – ייחשב כבעלים מי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעל המקרקעין; {{ח:תתת|(3)}} בעל השליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה; {{ח:תתת|(4)}} מי שמחזיק בפועל במקרקעין בשעת ביצוע העבירה; {{ח:תתת|(5)}} מי שביצע בפועל את השימוש, למעט עובדים המועסקים על ידו. {{ח:תת|(ז)}} עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה. {{ח:סעיף|244|עבודה ושימוש על פי היתר שאינו תואם תכנית|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} המבצע עבודה אסורה על פי היתר שאינו תואם תכנית, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}} וכן קנס לפי {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245}}. {{ח:תת|(ב)}} העושה שימוש אסור על פי היתר שאינו תואם תכנית, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, וכן קנס נוסף על עבירה נמשכת לכל יום שבו נמשכה העבירה מיום שהומצאה לנאשם התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה, מיום שהומצא לו צו לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} או מיום הגשת כתב האישום, לפי המוקדם, וקנס לפי {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245}}. {{ח:סעיף|245|קנסות נוספים|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:ת}} הורשע אדם בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 243|סעיף 243}} {{ח:פנימי|סעיף 244|או 244}}, רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש או תשלום אחר, להטיל עליו קנסות אלה: {{ח:תת|(1)}} קנס בגובה שיעור האגרות ותשלומי החובה שהוטלו עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 254י|סעיף 254י}}, אף אם שילם את האגרות ותשלומי החובה האמורים; {{ח:תת|(2)}} בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 243|סעיפים 243(א) או (ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 244|ו־244(א)}} – קנס בגובה כפל השווי שהיה לעבודת הבנייה ולמקרקעין שעליהם היא בנויה אילו היתה העבודה האסורה מותרת; בקביעת גובה הקנס לפי פסקה זו רשאי בית המשפט להתחשב בכך שהמורשע הרס את העבודה האסורה לפני מתן גזר הדין והשיב את המצב לקדמותו; {{ח:תת|(3)}} בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 243|סעיפים 243(ד) או (ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 244|ו־244(ב)}} – קנס בגובה כפל ההפרש שבין השווי שהיה למקרקעין שבהם נעשה השימוש האסור אילו היה אותו שימוש מותר, לבין שווי אותם מקרקעין לפי התכניות או ההיתרים החלים עליהם. {{ח:סעיף|246|אי־<wbr>קיום צו|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:ת}} מי שאינו מקיים צו שהוטל עליו לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, במועד שנקבע לכך לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק י|הפרק האמור}} או בהחלטת בית המשפט, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}} וכן קנס נוסף כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}} לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר המועד האמור. {{ח:סעיף|247|עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1}}|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:ת}} מי שאינו מקיים הוראה שניתנה לו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158ג|בסעיף 158ג}} בתוך המועד שנקבע בהוראה, דינו – מאסר שנה, וכן קנס נוסף כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}} לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר המועד האמור. {{ח:סעיף|248|הפרעה במילוי תפקיד|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:ת}} המפריע למפקח או למי שפועל בשם מוסד תכנון מלמלא את תפקידו או מלהשתמש בסמכות הנתונה לו לפי חוק זה, דינו – מאסר שנה. {{ח:סעיף|249|מסירת ידיעה כוזבת או מטעה|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} המוסר ידיעה למוסד תכנון, למכון בקרה או לממלא תפקיד לפי חוק זה, שהיא ידיעה כוזבת או מטעה, דינו – מאסר שנתיים; לעניין סעיף זה, ”ממלא תפקיד לפי חוק זה“ – לרבות חבר מוסד תכנון, נושא משרה, יועץ משפטי, עובד או נציג בעל דעה מייעצת במוסד תכנון, יועץ למוסד תכנון, חוקר, שמאי מכריע, עובד מכון בקרה או מפקח. {{ח:תת|(ב)}} הורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לבטל את האישור או ההיתר שהושג על ידי מסירת הידיעה הכוזבת או המטעה שבשלה הורשע, ולקבוע כי יראו את התכנית או ההוראה שאושרו או העבודה או השימוש שלגביהם ניתן ההיתר, כאילו בוצעו בלא אישור או בלא היתר, לפי העניין. {{ח:סעיף|250|בטלות היתר שניתן בהליך רישוי בדרך מקוצרת על פי מידע שאינו נכון|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} ניתן היתר או ראו בקשה להיתר כהיתר, לפי {{ח:פנימי|סעיף 145ב|סעיף 145ב(ב)(7) או (8)}}, על יסוד הצהרה שהגיש מבקש ההיתר לפי אותן פסקאות שפרט מהפרטים, מידע או נתון שנכללו בה לא היה נכון, ואילו היתה אותה הצהרה נכונה לא היה ניתן ההיתר – בטל ההיתר, ובלבד שלא חלפו חמש שנים מהיום שניתן או מהיום שראו בו היתר, לפי העניין. {{ח:תת|(ב)}} ראתה רשות הרישוי שמתקיימים, לכאורה, התנאים המנויים בסעיף קטן (א), תודיע לבעל ההיתר על בטלותו, ובלבד שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה. {{ח:תת|(ג)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} יראו את העבודה או השימוש שלגביהם ניתן היתר או שלגביהם ראו בבקשה להיתר כהיתר כאמור בסעיף זה, כאילו בוצעו בלא היתר. {{ח:סעיף|251|מתן אישור או היתר שלא כדין|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:ת}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים: {{ח:תת|(1)}} חבר מוסד תכנון שהצביע בעד החלטה לאשר תכנית או הקלה או להמליץ על אישורה או שהצביע בעד החלטה לתת אישור אחר או היתר או להמליץ עליהם, בניגוד להוראות לפי חוק זה, או שהיה שותף להחלטות כאמור שלא דרך הצבעה, והכל אם ההחלטה אושרה במוסד התכנון; {{ח:תת|(2)}} עובד מוסד תכנון או יועץ של מוסד תכנון שקבע בכתב או בעל פה כי ניתן לאשר תכנית או הקלה או להמליץ על אישורה או שניתן לתת אישור אחר או היתר או להמליץ עליהם, בניגוד להוראות לפי חוק זה, ועל יסוד קביעתו אושרה התכנית או ההקלה או ניתן האישור או ההיתר או הומלץ עליהם; {{ח:תת|(3)}} בעל תפקיד במוסד תכנון שחתם על היתר או על אישור אחר לפי חוק זה, בניגוד להוראות לפי חוק זה. {{ח:סעיף|251א|עבירות של מורשה להיתר|תיקון: תשפ״ב־8}} {{ח:תת|(א)}} מורשה להיתר העושה אחד מאלה, דינו – הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}: {{ח:תתת|(1)}} נותן היתר בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 158מח|סעיף 158מח(2), (3), (4), (5) או (6)}} או {{ח:פנימי|סעיף 158נב|סעיף 158נב(א)(2), (3), (4) או (5)}}; {{ח:תתת|(2)}} נותן אישור תחילת עבודה שלא על פי היתר בתוקף, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 157ב|סעיף 157ב(ג1)}}; {{ח:תתת|(3)}} נותן תעודת גמר בעניין עבודות שבוצעו שלא על פי היתר בתוקף, או שבוצעו בטרם התקבל אישור של מכון בקרה על בקרת ביצוע, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 158נג|סעיף 158נג(א)}}. {{ח:תת|(ב)}} עבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 251א|סעיף 251א(א)}} הן מסוג העבירות של אחריות קפידה. {{ח:סעיף|252|הפעלת מכון בקרה בלא רישיון או בניגוד לתנאיו|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:ת}} מי שעשה פעולה הטעונה רישוי לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק ה׳3}} בלא רישיון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 158יד|סעיף 158יד(א)}}, או בעל רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|הפרק האמור}} שהפר תנאי מהתנאים למתן רישיון או תנאי מתנאי הרישיון, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם היתה העבירה עבירה נמשכת – קנס נוסף כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}} לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר המועד שבו הומצאה לו התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה. {{ח:סעיף|253|ביצוע עבירות על ידי תאגיד|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:ת}} נעברה עבירה לפי חוק זה על ידי תאגיד, רשאי בית המשפט להטיל על התאגיד קנס בשיעור פי שלושה מהקנס הקבוע לעבירה. {{ח:סעיף|254|אחריות נושא משרה בתאגיד|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}; לעניין סעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. {{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. {{ח:סעיף|254א|תשלום קנסות|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:ת}} קנס שהוטל בפסק דין לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} ישולם כמפורט להלן, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו: {{ח:תת|(1)}} לוועדה המקומית – אם כתב האישום הוגש על ידי תובע מטעמה; {{ח:תת|(2)}} לרשות המקומית המוסמכת לאכיפה – אם כתב האישום הוגש על ידי תובע מטעמה; {{ח:תת|(3)}} לאוצר המדינה – אם כתב האישום הוגש על ידי תובע אחר מהתובעים המנויים בפסקאות (1) ו־(2). {{ח:קטע3|פרק י סימן ז|סימן ז׳: אמצעי אכיפה נוספים|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:סעיף|254ב|צווים במסגרת גזר דין|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} גזר בית המשפט את עונשו של אדם בעבירה לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ו|סימן ו׳}}, יצווה במסגרת גזר הדין על אחד או יותר מאלה, לפי העניין, אלא אם כן קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו שלא לעשות כן: {{ח:תתת|(1)}} לעניין עבודה אסורה – {{ח:תתתת|(א)}} על הפסקת ביצוע העבודה האסורה, על הריסת העבודה האסורה, או על כך שלא ייעשה בה כל שימוש; {{ח:תתתת|(ב)}} על הריסה של חלק מבניין שנבנה כדין, אם ביצוע הצו לפי פסקת משנה (א) רק לגבי החלק שנבנה שלא כדין יסכן את שלום הציבור או את בטיחותו; {{ח:תתת|(2)}} לעניין שימוש אסור – על הפסקת השימוש האסור, ואם השימוש כאמור נעשה בעבודה אסורה – לצוות על הריסת העבודה האסורה, כולה או חלקה. {{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי לתת כל הוראה אחרת שתיראה לו בקשר לעבודה האסורה או לשימוש האסור, ובכלל זה לתת צו שיפוטי למניעת פעולות, צו לסגירת בניין או מקום, צו להתאמת העבודה או השימוש להיתר או לתכנית או צו להשבת המצב לקדמותו. {{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי לצוות כאמור בסעיף זה גם אם קבע שהנאשם ביצע עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ו|סימן ו׳}} ולא הרשיעו בה. {{ח:סעיף|254ג|ביצוע צו|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} צו שנתן בית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 254ב|סעיף 254ב}} יבוצע בידי מי שהורשע בביצוע העבירה או מי שבית המשפט קבע שביצע את העבירה ({{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} – מורשע), ואם היה יותר ממורשע אחד – בידי כולם יחדיו או בידי מי שבית המשפט קבע. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשות האוכפת רשאית לבצע צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 254ב|סעיף 254ב}} בהתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} המורשע לא קיים את הצו וחלף המועד לביצוע הצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 254ד|סעיף 254ד}}, ובלבד שהתובע הודיע למורשע, בכתב, 21 ימים מראש לפחות, על כוונת הרשות האוכפת לבצע את הצו; {{ח:תתת|(2)}} בית המשפט הטיל את ביצוע הצו על הרשות האוכפת, ובלבד שהתובע ביקש זאת טרם מתן הצו. {{ח:סעיף|254ד|מועד ביצוע צו|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} צו שנתן בית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 254ב|סעיף 254ב}} יבוצע על ידי המורשע בתוך 30 ימים מיום שניתן הצו, ואולם רשאי בית המשפט, אם נוכח כי העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו אינם מסכנים את שלום הציבור או את בטיחותו, לדחות את מועד ביצוע הצו, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שמועד ביצוע הצו לא יידחה ביותר משנה מיום שניתן. {{ח:תת|(ב)}} בית המשפט יתנה את דחיית המועד לביצוע הצו כאמור בסעיף קטן (א) בתנאים שייראו לו, ובכלל זה התנאים המנויים להלן, אלא אם כן קיימים טעמים מיוחדים שלא לקבוע תנאים כאמור: {{ח:תתת|(1)}} תנאים שיבטיחו את קיום הצו, לרבות הפקדת ערובה; {{ח:תתת|(2)}} תשלום ההוצאות שנגרמו או שייגרמו לרשות האוכפת בשל דחיית מועד ביצוע הצו; {{ח:תתת|(3)}} תשלום האגרות ותשלומי החובה האחרים לפי {{ח:פנימי|סעיף 254י|סעיף 254י}}. {{ח:סעיף|254ה|סמכויות ביצוע צו|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} ניתן צו לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, רשאי מפקח מטעם הרשות האוכפת להיכנס למקום שהצו חל עליו לשם ביצוע הצו, להרחיק ממנו כל אדם וחפץ ולנקוט את כל האמצעים, לרבות שימוש בכוח סביר כלפי רכוש, כדי להבטיח את ביצוע הצו, ובלבד שהזדהה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 207|בסעיף 207}}, ורשאי שוטר לסייע למפקח כאמור בביצוע הצו, לרבות באמצעות שימוש בכוח סביר כלפי רכוש וכלפי אדם. {{ח:תת|(ב)|(1)}} נמצאו במקרקעין בשעת ביצוע הפעולה כאמור בסעיף קטן (א) מיטלטלין שהמורשע לא הוציאם, תשמור אותם הרשות האוכפת לתקופה סבירה; לא נדרשו המיטלטלין לאחר שהודע לנאשם על הימצאם בידי הרשות, רשאית היא למכרם לאחר תקופה סבירה, ובלבד שנתנה למורשע הודעה על המכירה, אם ניתן לאתרו; היו המיטלטלין פסידים – תמכור אותם הרשות האוכפת מיד. {{ח:תתת|(2)}} הוצאות השמירה והמכירה של המיטלטלין כאמור בפסקה (1) יחולו על המורשע, ואם נמכרו המיטלטלין זכאי הוא לדמי המכר בניכוי ההוצאות האמורות וההוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 254ו|סעיף 254ו}}. {{ח:סעיף|254ו|תשלום הוצאות ביצוע צו|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} בוצע צו בידי הרשות האוכפת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 254ג|בסעיף 254ג(ב)}}, ישלם המורשע את הוצאות הביצוע לקופת הרשות האוכפת. {{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע, בצו, את סכום ההוצאות לביצוע צווים המוטלים על מורשע, ורשאי הוא לקבוע סכומים שונים בהתחשב, בין השאר, במיקום המקרקעין שאליהם מתייחס הצו, בהיקף העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו ובמורכבות ביצוע הצו. {{ח:סעיף|254ז|תחולת הוראות לעניין ביצוע צווים אחרים|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 254ג|סעיפים 254ג(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 254ה|254ה}} {{ח:פנימי|סעיף 254ו|ו־254ו}} לעניין ביצוע צווים בידי הרשות האוכפת, הוצאות ביצועם, סמכויות מפקח בביצוע צו, השמירה והמכירה של מיטלטלין וההוצאות בשלהן, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על צווים אחרים שניתנו לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, ככל שלא נקבע אחרת בחוק זה. {{ח:קטע3|פרק י סימן ח|סימן ח׳: עיכוב ביצוע צווים|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:סעיף|254ח|עיכוב ביצוע זמני של צו עד להכרעה בבקשה לביטול הצו או בערעור|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשה לביטול צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 228|סעיף 228}}, {{ח:פנימי|סעיף 238|238}} {{ח:פנימי|סעיף 240|או 240}}, או הוגש ערעור על החלטת בית משפט בבקשת ביטול כאמור או על החלטה לעניין צו שיפוטי לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, לרבות צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 254ב|סעיף 254ב}}, לא יעכב בית המשפט הדן בבקשה לביטול הצו או בית משפט שלערעור את ביצוע הצו אלא אם כן ראה כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין ונוכח כי העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו אינם מסכנים את שלום הציבור או את בטיחותו; בית המשפט רשאי לעכב את ביצוע הצו כאמור עד למועד ההכרעה בבקשת ביטול הצו או בערעור, לפי העניין. {{ח:תת|(ב)|(1)}} בית המשפט יחליט בבקשה לעיכוב ביצוע צו לפי סעיף קטן (א) על יסוד הבקשה ותגובת הרשות האוכפת בלבד, אולם רשאי הוא להחליט בבקשה לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים, אם ראה צורך בכך; בית המשפט יחליט בבקשה בהקדם האפשרי לאחר קבלת תגובת הרשות האוכפת או קיום הדיון, לפי העניין. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצוע זמני של צו כאמור בסעיף קטן (א) במעמד צד אחד, ובלבד שמבקש העיכוב הצהיר לפני בית המשפט כי הוא הודיע לרשות האוכפת על הגשת הבקשה; הוראה כאמור תהיה בתוקף למשך שבעה ימים או עד לקיום דיון בבקשה לעיכוב ביצוע הצו במעמד הצדדים, לפי המוקדם. {{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי להתנות עיכוב ביצוע זמני של צו כאמור בסעיף קטן (א) בתנאים שיבטיחו את קיומו של הצו נושא בקשת הביטול או הערעור, ובכלל זה בהפקדת ערובה או בחיוב המבקש בתשלום ההוצאות שנגרמו או ייגרמו בשל עיכוב ביצוע הצו האמור, וכן בתשלום האגרות ותשלומי החובה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 254י|בסעיף 254י}}, כולם או חלקם. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יעכב בית המשפט את ביצועו של צו הריסה שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 217|סעיפים 217}}, {{ח:פנימי|סעיף 221|221}}, {{ח:פנימי|סעיף 235|235}}, {{ח:פנימי|סעיף 237|237}} {{ח:פנימי|סעיף 239|או 239}} ולא יורה על דחיית מועד ביצועו של צו הריסה שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 254ב|סעיף 254ב}}, אם מצא כי העבודה האסורה שלגביה ניתן הצו נמשכה לאחר שהומצא הצו. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), הוגשה בקשה לביטולו של צו מינהלי להפסקת עבודה, או הוגש ערעור על החלטת בית משפט בבקשת ביטול כאמור, על החלטה לעניין צו שיפוטי למניעת פעולות או על החלטה לעניין צו הפסקה שיפוטי לפי {{ח:פנימי|סעיף 236|סעיף 236}} לגבי עבודה אסורה – לא יעכב בית המשפט את ביצועו של הצו נושא הבקשה או הערעור, והוא יחליט בבקשה לביטול הצו או בערעור, לפי העניין, בתוך 30 ימים מיום הגשתה, לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים. {{ח:סעיף|254ט|בקשת בעל זכות לגבי מקרקעין לעיכוב ביצוע של צו סופי|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} בעל זכות לגבי מקרקעין שניתן לגביהם צו מינהלי, צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 235|סעיף 235}} {{ח:פנימי|סעיף 237|או 237}}, או צו שיפוטי לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, לרבות צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 254ב|סעיף 254ב}}, או מי שהיה צד להליך לפי {{ח:פנימי|סעיף 254ח|סעיף 254ח}}, הרואה את עצמו נפגע מצו כאמור, ולא חלות לגבי אותו צו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 254ח|סעיף 254ח}}, רשאי לבקש מבית המשפט כאמור בפסקאות (1) או (2) שלהלן לעכב את ביצוע הצו האמור: {{ח:תתת|(1)}} אם הבקשה לעיכוב הביצוע היא בעניין צו שניתן לגביו פסק דין סופי – רשאי רק מי שהיה צד להליך להגיש את הבקשה והבקשה תוגש לבית המשפט האחרון שדן בעניין; {{ח:תתת|(2)}} אם לא חלות על הבקשה לעיכוב ביצוע הוראות פסקה (1), תוגש הבקשה לבית המשפט המוסמך כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 228|בסעיף 228(ב)}}. {{ח:תת|(ב)}} בקשה לעיכוב ביצוע לפי סעיף קטן (א) ניתן להגיש פעם אחת בלבד. {{ח:תת|(ג)|(1)}} בית המשפט יחליט בבקשה לעיכוב ביצוע צו לפי סעיף קטן (א) על יסוד הבקשה ותגובת הרשות האוכפת בלבד, ואולם רשאי הוא להחליט בבקשה לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים, אם ראה צורך בכך; בית המשפט יחליט בבקשה בהקדם האפשרי לאחר קבלת תגובת הרשות האוכפת או קיום הדיון, לפי העניין. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצוע זמני של צו כאמור בסעיף קטן (א) במעמד צד אחד, ובלבד שמבקש העיכוב הצהיר לפני בית המשפט כי הוא הודיע לרשות האוכפת על הגשת הבקשה; הוראה כאמור תהיה בתוקף למשך שבעה ימים או עד לקיום דיון בבקשה לעיכוב ביצוע הצו במעמד הצדדים, לפי המוקדם. {{ח:תת|(ד)|(1)}} בית המשפט לא יעכב ביצוע צו בבקשה שהוגשה לפי סעיף זה אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, ואם נוכח כי העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו אינם מסכנים את שלום הציבור או את בטיחותו. {{ח:תתת|(2)}} נוסף על האמור בפסקה (1), בית המשפט לא יעכב את ביצועו של צו הריסה שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 217|סעיפים 217}}, {{ח:פנימי|סעיף 221|221}}, {{ח:פנימי|סעיף 235|235}}, {{ח:פנימי|סעיף 237|237}}, {{ח:פנימי|סעיף 239|239}} {{ח:פנימי|סעיף 254ב|או 254ב}} אם העבודה האסורה אינה תואמת את התכנית החלה על המקרקעין או אם מצא כי העבודה שלגביה ניתן הצו נמשכה, לאחר שהומצא הצו; לעניין זה, ”תכנית“ – תכנית שניתן להוציא מכוחה היתר בנייה בלא צורך באישורה של תכנית נוספת. {{ח:תת|(ה)}} תקופת עיכוב הביצוע בהחלטה לפי סעיף קטן (ד) לא תעלה על שישה חודשים. {{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ה), הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע הצו לתקופה פחותה משישה חודשים, רשאי הוא, לבקשת מגיש הבקשה לעיכוב ביצוע, להאריך את תקופת עיכוב הביצוע לתקופות נוספות, ובלבד שהתקיימו התנאים המנויים בסעיף קטן (ד) ושתקופת עיכוב הביצוע לפי סעיף קטן (ד) ולפי סעיף קטן זה לא תעלה על שישה חודשים במצטבר. {{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ה) ו־(ו), רשאי בית המשפט בנסיבות חריגות ויוצאות דופן ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לעכב ביצוע צו, כאמור בסעיף קטן זה, לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שישה חודשים. {{ח:תת|(ח)}} בית המשפט רשאי להתנות עיכוב ביצוע כאמור בסעיף זה בתנאים שיבטיחו את קיומו של הצו נושא הבקשה, ובכלל זה בהפקדת ערובה או בחיוב המבקש בתשלום ההוצאות שנגרמו או ייגרמו בשל עיכוב ביצוע הצו האמור, וכן בתשלום האגרות ותשלומי החובה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 254י|בסעיף 254י}}, כולם או חלקם. {{ח:תת|(ט)}} החלטת בית המשפט בבקשה לעיכוב ביצוע לפי סעיף זה דינה כדין החלטה אחרת של בית משפט והיא ניתנת לערעור לפני בית משפט שלערעור אם ניתנה לכך רשות מאת שופט של בית המשפט שלערעור. {{ח:קטע3|פרק י סימן ט|סימן ט׳: חיוב בתשלום אגרות ותשלומי חובה אחרים|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:סעיף|254י|חיוב בתשלום אגרות ותשלומי חובה אחרים|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי לצוות על מורשע בעבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 243|סעיפים 243}}, {{ח:פנימי|סעיף 244|244}} {{ח:פנימי|סעיף 246|או 246}} לשלם כל אגרה או תשלום חובה אחר, לרבות היטל השבחה, שהיה חייב בתשלומם לפי חוק זה אילו היה ניתן היתר לבנייה או לשימוש שבשלהם הורשע, ככל שלא שילם אותם קודם לכן; תשלומי חובה כאמור, למעט אגרות, יחושבו בהתחשב בתקופה שבה לא נהרסה העבודה האסורה או שבה נעשה השימוש האסור. {{ח:תת|(ב)}} הגיש מורשע בקשה למתן היתר לבנייה או לשימוש שבשלהם הורשע כאמור בסעיף קטן (א) ושילם את התשלומים שהוטלו עליו כאמור באותו סעיף קטן, לא יידרש לשלמם שוב לגבי ההיתר נושא הבקשה שהגיש. {{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי לבקש מיושב ראש מועצת שמאי המקרקעין שימנה שמאי מכריע מרשימת השמאים המכריעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 202ג|סעיף 202ג}}, שייתן את חוות דעתו בדבר שיעור היטל ההשבחה לעניין סעיף זה; הצדדים יישאו בעלויות שכר טרחתו של השמאי המכריע בחלקים שווים; על פעולתו ושכר טרחתו של שמאי מכריע לפי סעיף זה יחולו ההוראות החלות על פעולתו ושכר טרחתו של שמאי מכריע לפי {{ח:פנימי|סעיף 202יג|סעיף 202יג}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ד)}} לא שילם מורשע את חלקו בשכר הטרחה של השמאי המכריע כאמור בסעיף קטן (ג), תשלם הרשות האוכפת את חלקו במקומו; שולם תשלום על ידי הרשות האוכפת כאמור, ייווסף התשלום לתשלומים שעל המורשע לשלם לפי סעיף זה. {{ח:תת|(ה)}} סכום שהצטווה אדם לשלם לפי סעיף זה ייגבה בדרך שגובים קנס שהוטל על ידי בית משפט. {{ח:תת|(ו)}} שר האוצר רשאי להתקין תקנות לשם ביצועו של סעיף זה. {{ח:קטע3|פרק י סימן י|סימן י׳: רישום בפנקסי המקרקעין|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:סעיף|254יא|רישום הערות בפנקסי המקרקעין|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} הוגש לבית המשפט כתב אישום בעבירה לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ו|סימן ו׳}}, שההרשעה בה עלולה לגרור אחריה מתן צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 254ב|בסעיף 254ב}}, ירשום רשם המקרקעין, בפנקסי המקרקעין, הערה בדבר הגשת כתב האישום, אם ביקשה זאת הרשות האוכפת; חלפה העילה לרישום הערה כאמור, בין בשל כך שהנאשם זוכה, שכתב האישום בוטל או מסיבה אחרת, ימחק רשם המקרקעין את ההערה לפי בקשה שתגיש לו הרשות האוכפת שמטעמה הוגש כתב האישום. {{ח:תת|(ב)}} נתן בית המשפט צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 239|סעיף 239}} {{ח:פנימי|סעיף 254ב|או 254ב}}, יורה על רישום הערה בדבר מתן הצו האמור בפנקסי המקרקעין; הערה שנרשמה כאמור, תימחק על פי צו של בית משפט. {{ח:תת|(ג)}} ניתן צו הריסה מינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 221|סעיף 221}}, ירשום רשם המקרקעין, בפנקסי המקרקעין, הערה בדבר מתן הצו, אם ביקשה זאת הרשות האוכפת; חלפה העילה לרישום הערה כאמור, בין בשל כך שהצו בוטל, שהצו בוצע או מסיבה אחרת, ימחק רשם המקרקעין את ההערה לפי בקשה שתגיש לו הרשות האוכפת שמטעמה ניתן הצו. {{ח:תת|(ד)}} נרשמה הערה לפי סעיף זה, תצרף הרשות האוכפת את העתק ההערה וכן את כתב האישום או את הצו שבשלו נרשמה, לתיק הבניין המתנהל בוועדה המקומית לגבי המקרקעין שעליהם נרשמה ההערה. {{ח:תת|(ה)}} בקשה לרישום או למחיקה של הערות לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן י|סימן זה}}, למעט לפי סעיף קטן (ב), תוגש לפי טופס שיקבע שר המשפטים. {{ח:קטע3|פרק י סימן יא|סימן י״א: רשות מקומית המוסמכת לאכיפה ונטילת סמכויות פיקוח ואכיפה|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:סעיף|254יב|הסמכת רשות מרחבית לרשות מקומית המוסמכת לאכיפה|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי, לבקשת רשות מרחבית, להסמיך אותה, בצו, לרשות מקומית מוסמכת לאכיפה בעלת סמכויות אכיפה לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}; הוסמכה רשות מרחבית כאמור – {{ח:תתת|(1)}} יראו אותה, לעניין הוראות {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, כוועדה מקומית לגבי תחומה הכלול במרחב התכנון של הוועדה המרחבית שאליה היא שייכת, ויראו, לעניין הוראות {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, את התחום האמור כמרחב התכנון המקומי שלה; {{ח:תתת|(2)}} יהיו נתונים לה, לעניין מרחב התכנון המקומי שלה, כל התפקידים והסמכויות הנתונים לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} לוועדה המרחבית שאליה היא שייכת. {{ח:תת|(ב)}} בצו כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו הוראות לעניין הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} שהחלו בהם טרם כניסת הצו לתוקף, במרחב התכנון המקומי של הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה. {{ח:תת|(ג)}} לא יסמיך שר האוצר רשות מרחבית לרשות מקומית המוסמכת לאכיפה, אלא אם כן התקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} ליושב ראש הוועדה המרחבית שהרשות המרחבית שייכת אליה ניתנה הזדמנות לטעון את טענותיו בדרך שהורה שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 31א|סעיף 31א(ז)}}; {{ח:תתת|(2)}} שר האוצר נוכח, לאחר שהוגשה לו המלצת הוועדה המייעצת, כי הרשות המרחבית יכולה לנהל באופן יעיל ומקצועי מערכת אכיפה לפי הוראות חוק זה וכי ניתן מענה הולם לעניין המשאבים הדרושים לרשות המרחבית לשם כך; לעניין סעיף זה, ”הוועדה המייעצת“ – ועדה המורכבת מנציג שר הפנים, מנציג היחידה הארצית לאכיפה שימנה מנהל היחידה, מנציג המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין שימנה מנהל המחלקה, ומנציג מינהל התכנון שימנה מנהל מינהל התכנון; {{ח:תתת|(3)}} שר האוצר נתן את דעתו בדבר חשד לעבירות שעניינן טוהר המידות בפעולות בעלי תפקידים ועובדים של הרשות המרחבית, לפי חוות דעת שקיבל מהיועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך. {{ח:תת|(ד)}} צו כאמור בסעיף קטן (א) יינתן לתקופה שלא תעלה על שנתיים, ואולם ניתן לשוב ולתת צו כאמור בהתאם להוראות סעיף זה לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים כל אחת. {{ח:תת|(ה)}} שר האוצר רשאי, בצו, לבטל הסמכה של רשות מרחבית לרשות מקומית המוסמכת לאכיפה, בהתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה ביקשה זאת; {{ח:תתת|(2)}} הוא מצא שהרשות המקומית המוסמכת לאכיפה אינה מקיימת עוד את התנאים הנדרשים להסמכתה לפי סעיף זה, לאחר שהוגשה לו המלצת הוועדה המייעצת בעניין ולאחר שניתנה לראש הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה הזדמנות לטעון את טענותיו בדרך שהורה שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 31א|סעיף 31א(ז)}}. {{ח:תת|(ו)}} לא יבטל שר האוצר הסמכה של רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, אלא לאחר שניתנה ליושב ראש הוועדה המרחבית שהרשות המקומית המוסמכת לאכיפה שייכת אליה ולשאר ראשי הרשויות המרחביות הנכללות בתחום אותה ועדה מרחבית, הזדמנות לטעון את טענותיהם בדרך שהורה שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 31א|סעיף 31א(ז)}}. {{ח:תת|(ז)}} הורה שר האוצר על ביטול הסמכה כאמור בסעיף קטן (ה), רשאי הוא לקבוע בצו כאמור באותו סעיף קטן הוראות לעניין הליכים תלויים ועומדים שנקטה הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה לפני ביטול הסמכתה. {{ח:תת|(ח)}} הודעה על הסמכה של רשות מרחבית לרשות מקומית מוסמכת לאכיפה ועל ביטול הסמכה כאמור תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הוועדה המרחבית הנוגעת בדבר. {{ח:סעיף|254יג|העברת הטיפול בהליך אכיפה מסוים|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין רשאי להורות כי לא ייפתח הליך אכיפה לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} לגבי עניין מסוים על ידי ועדה מקומית או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, ואם החל הליך כאמור רשאי הוא להורות על הפסקתו והעברתו לידי גורם אחר שעליו יורה, המוסמך לנהל את אותו הליך לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}. {{ח:תת|(ב)}} מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין רשאי להורות על העברת הטיפול בכתב אישום שהגיש תובע מטעם ועדה מקומית או מטעם רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, לתובע אחר. {{ח:סעיף|254יד|נטילת סמכויות אכיפה מוועדה מקומית|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} מצאו מנהל היחידה הארצית לאכיפה ומנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין כי ועדה מקומית אינה ממלאת את התפקידים המוטלים עליה לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, בין בכל מרחב התכנון המקומי שלה ובין באזור מסוים בו, רשאים הם לפנות בכתב לוועדה המקומית ולדרוש ממנה למלא את התפקידים המוטלים עליה כאמור בתוך תקופה שנקבעה בדרישה, שאם לא כן יפעלו לנטילת סמכויותיה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ב)}} לא קיימה הוועדה המקומית דרישה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך התקופה שנקבעה לכך, רשאים מנהל היחידה הארצית לאכיפה ומנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ליטול ממנה את הסמכויות הנתונות לה לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, כולן או חלקן, בכל מרחב התכנון המקומי או באזור מסוים בו, לתקופה ובתנאים שיקבעו, ובכלל זה לעניין ביצוע פעולות אכיפה על ידי עובדי הוועדה המקומית. {{ח:תת|(ג)}} לא יחליטו מנהל היחידה הארצית לאכיפה ומנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ליטול סמכות מוועדה מקומית כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן התקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוגשה להם המלצה של הוועדה המייעצת, לאחר שבחנה אם יש צורך בנטילת הסמכות והתייעצה בעניין עם מנהל חטיבת השמירה על הקרקע ברשות מקרקעי ישראל; לעניין סעיף זה, ”הוועדה המייעצת“ – ועדה המורכבת מנציג שר הפנים, מנציג מינהל התכנון שימנה מנהל מינהל התכנון, ומיושב ראש הוועדה המחוזית שבתחומה נמצאת הוועדה המקומית; {{ח:תתת|(2)}} ניתנה ליושב ראש הוועדה המקומית הזדמנות לטעון את טענותיו בשם הוועדה המקומית לפני הוועדה המייעצת, בדרך שהורה שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 31א|סעיף 31א(ז)}}; {{ח:תתת|(3)}} היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך אישר זאת. {{ח:תת|(ד)}} ניטלה סמכות מוועדה מקומית כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוועדה המקומית ובעלי תפקידים בה לא יפעילו סמכות מהסמכויות שניטלו ממנה כאמור, אלא באישור מראש בכתב של מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין; פעולה שנעשתה תוך הפעלת סמכות שניטלה בלי קבלת אישור מראש כאמור – בטלה; {{ח:תתת|(2)}} היחידה הארצית לאכיפה או המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, לפי העניין, יהיו רשאיות להפעיל בעצמן את הסמכויות שניטלו מהוועדה המקומית לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן יא|סימן זה}}, במקום הוועדה המקומית, ולגבות את ההוצאות מהוועדה המקומית; פעולות שייעשו על ידי היחידה הארצית לאכיפה או המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין לפי פסקה זו יראו אותן כאילו נעשו על ידי הוועדה המקומית; {{ח:תתת|(3)}} מנהל היחידה הארצית לאכיפה, מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין או מי שהם הסמיכו לכך מקרב עובדי היחידה או המחלקה האמורות, יהיו רשאים לדרוש כל מידע או מסמך הדרושים להם לשם מילוי תפקידם – {{ח:תתתת|(א)}} מהוועדה המקומית ומכל חבר, ממלא תפקיד, עובד או יועץ בה; {{ח:תתתת|(ב)}} מרשות מקומית או מרשויות מרחביות שבתחום מרחב התכנון המקומי; {{ח:תתתת|(ג)}} מגורם אחר שהמידע או המסמך נמצאים ברשותו ואשר בסמכות הגורמים המנויים בפסקאות משנה (א) ו־(ב) לדרוש אותם ממנו; {{ח:תתת|(4)}} מידע או מסמך שנדרשו כאמור בפסקה (3), יימסרו באופן ובמועד שנקבעו בדרישה; {{ח:תתת|(5)}} למנהל היחידה הארצית לאכיפה, למנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ולמי שהם הסמיכו לכך מקרב עובדי היחידה או המחלקה האמורות, תהיה גישה לכל מאגר מידע של הוועדה המקומית, וכן לכל מאגר מידע שגורם אחר מחזיק בו, שלוועדה המקומית יש גישה אליו לפי דין או הסכם; לעניין זה, ”מאגר מידע“ – מאגר מידע הנדרש לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה. {{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותה של המדינה לבצע פעולות אכיפה לפי כל דין. {{ח:קטע3|פרק י סימן יב|סימן י״ב: דיווח על פעולות אכיפה וסקר בנייה|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:סעיף|254טו|דיווח על פעולות אכיפה|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)|(1)}} יושבי הראש של הוועדות המקומיות, ראשי הרשויות המקומיות המוסמכות לאכיפה, מנהל רשות הטבע והגנים והעומד בראש כל גורם אחר שהוסמך לבצע פעולות פיקוח ואכיפה לפי חוק זה, יעבירו למנהל היחידה הארצית לאכיפה, מדי שלושה חודשים, דיווח על פעולות האכיפה לפי חוק זה שנקטו כל אחד מאותם גורמים, לפי העניין, ובכלל זה על עבודה אסורה ועל שימוש אסור שאותרו בתחום הנתון לפיקוחם; דיווח כאמור יכול שיתבצע באופן מקוון. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), יושבי ראש ועדות מקומיות עצמאיות יעבירו דיווח כאמור באותה פסקה רק אחת לשישה חודשים. {{ח:תתת|(3)}} מנהל היחידה הארצית לאכיפה יפרסם באתר האינטרנט של היחידה הארצית לאכיפה טופס דיווח אחיד והנחיות מפורטות לדיווח כאמור בסעיף קטן זה. {{ח:תת|(ב)}} שר האוצר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, מדי שנה, לא יאוחר מ־30 באפריל, על פעולות האכיפה שביצעה היחידה הארצית לאכיפה וכל אחד מהגורמים כאמור בסעיף קטן (א)(1) בשנה שקדמה למועד הדיווח. {{ח:סעיף|254טז|סקר עבירות בנייה|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} ועדה מקומית ורשות מקומית המוסמכת לאכיפה יבצעו בתחומן סקר עבירות בנייה בתוך 18 חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382860.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 116), התשע״ז–2017}}, ויעדכנו את הסקר מדי חמש שנים; סקר ועדכון סקר שנערכו כאמור יוגשו למנהל היחידה הארצית לאכיפה ולמנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין. {{ח:תת|(ב)}} סקר עבירות בנייה ייערך לפי הוראות שיפרסם מנהל היחידה הארצית לאכיפה באתר האינטרנט של היחידה ויכלול, בין השאר, ריכוז של העבירות המשמעותיות, בתחומי התכנון והבנייה, כפי שהוגדרו באותן הוראות, שבוצעו בתחום כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} לא ביצעה ועדה מקומית או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה סקר עבירות בנייה או עדכון שלו לפי סעיף קטן (א), רשאי מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מי שהוא הסמיך לכך, לבצע את הסקר או את העדכון כאמור ולהטיל על הוועדה המקומית או על הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, לשאת בתשלום בסך כפל ההוצאות שהוצאו לעריכת הסקר או עדכונו. {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”סקר עבירות בנייה“ – סקר לעניין עבירות של ביצוע עבודה אסורה או שימוש אסור. {{ח:קטע3|פרק י סימן יג|סימן י״ג: סדרי דין והוראות שונות|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:סעיף|254יז|סמכות לדרוש מידע או מסמכים|תיקון: תשע״ז־9, תשפ״ב־8}} {{ח:תת|(א)}} לשם ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה, ובכלל זה עריכת ביקורת, יהיו נתונות למנהל היחידה הארצית לאכיפה, למנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ולמי שהם הסמיכו לכך, הסמכויות הנתונות למנהל יחידת הבקרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31ג|בסעיף 31ג(ג)}}. {{ח:תת|(ב)}} לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה לעניין היתר שנתן מורשה להיתר או פעולות שנקט לשם נתינתו של היתר, מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מי שהסמיך לכך, רשאי לדרוש מידע ומסמכים כאמור בסעיף קטן (א) גם מהמורשה להיתר, וכן לקבל מידע לגבי מורשה להיתר מהמורשה להיתר, ממשרדי הממשלה, מרשות שהוקמה לפי חוק ומגוף ציבורי אחר. {{ח:תת|(ג)}} היחידה הארצית לאכיפה וועדה מקומית עצמאית יודיעו לוועדת האתיקה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים}}, בדבר כל מקרה של הטלת קנס מינהלי, העברת חומר לתביעה או הגשת כתבי אישום על מורשה להיתר, ותצרף להודעתה את המידע הרלוונטי לעניין. {{ח:סעיף|254יח|ניהול הליכים בידי תובע|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:ת}} רשות אוכפת תיוצג בבית המשפט בהליך לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} בידי תובע. {{ח:סעיף|255|סדרי דין|תיקון: תשע״ז־9}} {{ח:ת}} כל עוד לא נקבעו, בחוק זה או בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 268|סעיף 268}}, סדרי דין להליכים לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, יידונו ההליכים האמורים בדרך ובמועדים שבהם נדונים הליכים פליליים מאותו סוג, בשינויים המחויבים. {{ח:קטע2|פרק י1|פרק י׳1: עתירות בעניני תכנון ובניה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשנ״ה־4, תש״ס־2}} {{ח:סעיף|255א||תיקון: תשנ״ה־4, תש״ס־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|255ב||תיקון: תשנ״ה־4, תש״ס־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|255ג||תיקון: תשנ״ה־4, תש״ס־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|255ד||תיקון: תשנ״ה־4, תש״ס־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|255ה||תיקון: תשנ״ה־4, תשנ״ז, תש״ס־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|255ו||תיקון: תשנ״ה־4, תש״ס־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|פרק י2|פרק י׳2: החלת הוראות חוק זה על מפעלי ים המלח בע״מ|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ה־4, תשנ״ז}} {{ח:סעיף|255ז|הגדרות|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ה־4, תשנ״ז}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י2|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הזכיון“ – {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח|חוק זכיון ים המלח, התשכ״א–1961}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטר הזכיון“ – שטר הזכיון {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח#תוספת|שבתוספת לחוק הזכיון}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל הזכיון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח#תוספת|בשטר הזכיון}} ולרבות בעל זכיון משנה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל זכיון משנה“ – מי שהוענק לו זכיון משנה על פי {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח#תוספת פרט 5|סעיף 5 לשטר הזכיון}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ים המלח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח#תוספת|בשטר הזכיון}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרקעות חכורות“ ו”קרקעות שמורות“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח#תוספת|בשטר הזכיון}} ועל פי גבולותיהן ביום התחילה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הוראות השעה“ – {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח (תכנון ובניה) (הוראות שעה לעבודות מסויימות)|חוק זכיון ים המלח (תכנון ובניה) (הוראות שעה לעבודות מסויימות), התשנ״ד–1994}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח הזכיון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח (תכנון ובניה) (הוראות שעה לעבודות מסויימות)|בחוק הוראות השעה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – ט״ו באדר א׳ התשנ״ה (15 בפברואר 1995). {{ח:סעיף|255ח|סייג להחלת הוראות|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ה־4, תשנ״ז}} {{ח:ת}} הוראות חוק זה והתקנות לפיו יחולו על בעל הזכיון בשטח הזכיון, בכפוף {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח (תכנון ובניה) (הוראות שעה לעבודות מסויימות)|לחוק הוראות השעה}} ולהוראות {{ח:פנימי|פרק י2|פרק זה}}. {{ח:סעיף|255ט|סמכות מוסד תכנון לענין ים המלח והקרקעות החכורות|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ה־4, תשנ״ז}} {{ח:תת|(א)}} מוסד התכנון ידון ויחליט בתכנית או בבקשה להיתר שענינה הקרקעות החכורות או ים המלח ויאפשר לבעל הזכיון לפעול על פי הוראות {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח|חוק הזכיון}} {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח#תוספת|ושטר הזכיון}} ולממש זכויות על פיהם; החלטת מוסד התכנון תונחה על פי שיקולים תכנוניים הנובעים מהוראות החוק והתקנות והוא רשאי להתנות תנאים סבירים, בנסיבות הענין, כדי למנוע פגיעה בסביבה ומפגעים בריאותיים. {{ח:תת|(ב)}} מוסד תכנון רשאי לסרב לאשר תכנית או בקשה להיתר רק כאשר אין בהתנאת תנאים כאמור כדי למנוע פגיעה מהותית בסביבה או יצירת מפגעים בריאותיים חמורים; ואולם מוסד התכנון לא יסרב לאשר תכנית או בקשה להיתר כאמור אם סירוב ימנע מבעל הזכיון אפשרות סבירה לממש את הוראות {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח|חוק הזכיון}} {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח#תוספת|ושטר הזכיון}}. {{ח:סעיף|255י|מיזמים תיירותיים בשטח ים המלח|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ה־4, תשנ״ז}} {{ח:ת}} לענין שטח ים המלח, צפונית לקו רוחב 063, ישקול מוסד תכנון גם את צורכיהם של מיזמים תיירותיים. {{ח:סעיף|255יא|סמכות מוסד תכנון לענין הקרקעות השמורות|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ה־4, תשנ״ז}} {{ח:ת}} מוסד תכנון ידון ויחליט בתכנית או בבקשה להיתר, שענינן הקרקעות השמורות, במגמה לאפשר לבעל הזכיון לפעול על פי הוראות {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח|חוק הזכיון}} {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח#תוספת|ושטר הזכיון}} ולממש זכויות על פיהם; החלטת מוסד התכנון תונחה על פי שיקולים תכנוניים הנובעים מהוראות החוק והתקנות תוך שמירה על איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים בריאותיים וסביבתיים. {{ח:סעיף|255יב|אי תחולת {{ח:פנימי|פרק ח1|פרקים ח{{ח:הערה|׳}}1}} {{ח:פנימי|פרק ט|ו־<wbr>ט{{ח:הערה|׳}}}}|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ה־4, תשנ״ז}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח1|פרקים ח{{ח:הערה|׳}}1}} {{ח:פנימי|פרק ט|ו־ט{{ח:הערה|׳}}}} לא יחולו על בעל הזכיון בשטח הזכיון. {{ח:סעיף|255יג|הוראות לענין קבלת היתר|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ה־4, תשנ״ז, תשע״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} ביקש בעל הזכיון מהרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|חוק גנים לאומיים}}, לביצוע עבודה בקרקעות שמורות שיועדו או שהוכרזו כגן לאומי או כשמורת טבע, וזו סירבה לבקשתו, רשאי בעל הזכיון לערור על ההחלטה לפני ועדת משנה של המועצה הארצית שהרכבה – יושב ראש המועצה הארצית ונציגי שר התעשיה והמסחר והשר לאיכות הסביבה במועצה הארצית; החלטת הוועדה תינתן תוך 30 ימים וכל אחד מהצדדים רשאי לערור עליה לפני הממשלה תוך 30 ימים מיום ההחלטה. {{ח:תת|(ב)}} ועדת המשנה והממשלה ינחו עצמן בהחלטותיהן בדבר האיזון הראוי בין מטרות הזכיון לבין האפשרות של פגיעה מהותית בערכי טבע ונוף. {{ח:קטע2|פרק י3|פרק י׳3: הוראות לעניין נכסי פעילות|תיקון: תשע״ז־7}} {{ח:סעיף|255יד|הגדרות|תיקון: תשע״ז־7}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י3|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגורם המפעיל“, ”יום התחילה“, ”נכסי הפעילות“, ”פעילות“, של גורם מפעיל, ”שטר הזיכיון“ ו”תקופת הזיכיון“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל|בחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל“ – {{ח:חיצוני|חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל|חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע״ז–2017}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נפט“ – נפט ותוצרי תהליך זיקוק נפט, לרבות דלק וגז פחמימני מעובה (גפ״מ); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רצועת הקרקע“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק זיכיון צינור הנפט#תוספת א פרט 6|בסעיף 6(א) ו־(ב) לשטר הזיכיון}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות הרישוי“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 255כג|בסעיף 255כג}}. {{ח:סעיף|255טו|הוראות מעבר לעניין תוקפם של אישורים ובקשות תלויות ועומדות|תיקון: תשע״ז־7}} {{ח:תת|(א)}} אישור שנתן שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק זיכיון צינור הנפט#תוספת א פרט 5|סעיף 5 לשטר הזיכיון}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק זיכיון צינורות הנפט#תוספת א פרט 5|סעיף 5 לשטר שבתוספת א׳ לחוק זיכיון צינורות הנפט, התשי״ט–1959}}, עד יום התחילה ({{ח:פנימי|פרק י3|בפרק זה}} – אישור שר האוצר), ימשיך לעמוד בתוקפו גם לאחר המועד האמור ויראו אותו לעניין חוק זה, ובכלל זה לעניין {{ח:פנימי|סעיף 261|סעיף 261(ד)}}, כהיתר שניתן וכתכנית מפורטת שאושרה, לגבי העניינים שנכללו באישור כאמור, לרבות לעניין הסטת קו תשתית המשמש להולכת נפט שמיקומו נקבע באישור שר האוצר, למיקום שונה בתחום רצועת הקרקע שאושרה בידי השר, והכול ובלבד שהגורם המפעיל הגיש תשריט לרשות הרישוי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 255טז|סעיף 255טז(א)}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 265|סעיף 265(1)}} לעניין תוקפם של היתרים, אישור כאמור בסעיף קטן (א) אשר טרם בוצעו העבודות לפיו, יעמוד בתוקף ויהיה ניתן לבצע את העבודות לפיו, בכל עת; הגורם המפעיל יודיע על ביצוע העבודות לרשות המקומית שבתחומה צפויות להתבצע העבודות, 15 ימים לפחות לפני תחילת ביצוען. {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק זיכיון צינור הנפט#תוספת א פרט 5|סעיף 5 לשטר הזיכיון}} ימשיכו לחול גם לאחר יום התחילה על בקשה לקבלת אישור שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק זיכיון צינור הנפט#תוספת א פרט 5|אותו סעיף}} שהוגשה לשר עד המועד האמור, ולעניין בקשה כאמור להקמת מיתקן אחסון נפט – עד יום כ״ז באב התשע״ו (31 באוגוסט 2016), ושביום התחילה טרם ניתנה בה החלטת השר; השר ייתן החלטה בבקשה כאמור בתוך ארבע שנים מיום התחילה; לעניין סעיף קטן זה, יראו בקשה שהוגשה למתכנן המחוז כאילו הוגשה לשר; הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו על בקשה שאושרה לפי סעיף קטן זה. {{ח:סעיף|255טז|אישור תשריט|תיקון: תשע״ז־7}} {{ח:תת|(א)}} הגורם המפעיל יגיש לרשות הרישוי, בתוך שלוש שנים מיום התחילה, תשריט המציין את גבולות נכסי הפעילות, השטח הבנוי או שטח שאושרה בו בנייה וטרם בוצעה, ייעודי הקרקע והוראות נלוות לרבות מגבלות על שימושי הקרקע והנחיות בענייני סביבה, ולעניין נכס מנכסי הפעילות שהוא קו תשתית להולכת נפט – גם תחום רצועת הקרקע שבה הונח קו התשתית, והכול בהתאם למצב הקיים ובהתאם לאישור שר האוצר, לרבות אישור שנתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 255טו|סעיף 255טו(ג)}}. {{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי תאשר את התשריט עד תום חמש שנים מיום התחילה, ויחולו לעניין אישורו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} רשות הרישוי רשאית, אם ראתה שגבולות נכסי הפעילות שהוקמו שונים מגבולותיהם לפי אישור שר האוצר, לקבוע בתשריט את גבולות נכסי הפעילות כפי שהוקמו בפועל, אם נוכחה שאין בשינוי הגבולות כאמור כדי להשפיע השפעה של ממש על הסביבה; {{ח:תתת|(2)}} רשות הרישוי רשאית לאשר את התשריט אף אם אינו תואם תכנית מתאר מקומית, מחוזית או ארצית. {{ח:תת|(ג)}} נתן שר האוצר אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 255טו|סעיף 255טו(ג)}}, ולא התייחס התשריט שהוגש לרשות הרישוי לפי סעיף קטן (א) לאישור האמור, בשל מועד מתן האישור, תתאים רשות הרישוי, בחלוף 30 ימים מתום התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 255טו|באותו סעיף}}, את התשריט גם לאותו אישור; הגורם המפעיל יידע את רשות הרישוי על מתן אישור כאמור. {{ח:תת|(ד)}} תשריט שאושר לפי הוראות סעיף זה, לרבות כל התאמה שנערכה בו לפי סעיף קטן (ג), יראו אותו לעניין חוק זה, ובכלל זה לעניין {{ח:פנימי|סעיף 261|סעיף 261(ד)}}, כהיתר שניתן וכתכנית מפורטת שאושרה, לגבי העניינים שנכללו בו. {{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיפים 117}} {{ח:פנימי|סעיף 118|ו־118}} יחולו לעניין הודעה על אישור תשריט כאמור בסעיף קטן (ד), שמירתו ופרסומו, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|255יז|הגשת תכנית ראשונה|תיקון: תשע״ז־7}} {{ח:ת}} הגורם המפעיל יגיש, בתוך שנתיים מיום התחילה, תכנית לעניין נכסי הפעילות למוסד תכנון מוסמך. {{ח:סעיף|255יח|בנייה נוספת לפני אישור תכנית ראשונה|תיקון: תשע״ז־7}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית לתת לגורם המפעיל, עד לאישור תכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 255יז|בסעיף 255יז}}, היתר, הקלה או היתר לשימוש חורג (בסעיף זה – היתר), לבנייה נוספת שמתקיים לגביה אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} היקפה אינו עולה על 10% מסך שטחי הבנייה הכלולים באישורי שר האוצר; לעניין אישור בנייה נוספת לפי פסקה זו במתחם אילת או במתחם אשקלון, יחושב שיעור שטח הבנייה הנוספת שניתן לאשר כאמור לגבי כל מתחם, בנפרד; לעניין זה – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מתחם אילת“ – השטח הכולל של נכסי הפעילות המצויים בתחום עיריית אילת; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מתחם אשקלון“ – השטח הכולל של נכסי הפעילות המצויים בתחום עיריית אשקלון או המועצה האזורית חוף אשקלון; {{ח:תתת|(2)}} היא תואמת את אישור שר האוצר, לרבות אישור שנתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 255טו|סעיף 255טו(ג)}}, ואם אושר תשריט לפי {{ח:פנימי|סעיף 255טז|סעיף 255טז}} – את התשריט; {{ח:תתת|(3)}} לא מתקיים לגביה האמור בפסקה (2), ואולם אין במתן היתר סטייה ניכרת מאישור או מתשריט כאמור באותה פסקה. {{ח:תת|(ב)}} ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין בקשה להיתר לבנייה נוספת לפי סעיף קטן (א)(1) או (3). {{ח:תת|(ג)}} הגיש גורם מפעיל בקשה להיתר כאמור בסעיף קטן (א) לרשות הרישוי, תעביר רשות הרישוי את הבקשה למשרד להגנת הסביבה ולמשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, ולעניין רשות הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 255כג|בסעיף 255כג(ב)}} – ליועץ הסביבתי של הוועדה לתשתיות לאומיות ולמשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים; גורם כאמור שהועברה אליו בקשה לפי סעיף קטן זה רשאי להעביר לרשות הרישוי, בתוך חודש מיום שהועברה אליו הבקשה, את עמדתו לגביה; בתום התקופה כאמור, רשאית רשות הרישוי לתת החלטה בבקשה. {{ח:תת|(ד)}} רשות הרישוי רשאית להתנות מתן היתר לפי סעיף זה בהכנת מסמך סביבתי, רק אם הבקשה שהוגשה לה כאמור היא בקשה לבנייה נוספת של מיתקן לאחסון נפט. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), לא אושרה תכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 255יז|בסעיף 255יז}} עד תום חמש שנים מיום התחילה, ייווספו לשיעור הבנייה הנוספת המרבי שרשאית רשות הרישוי להתיר לפי אותו סעיף קטן, 5% מסך שטחי הבנייה הכלולים באישורי שר האוצר. {{ח:תת|(ו)}} היתר שנתנה רשות הרישוי לפי סעיף זה יראו אותו כתכנית מפורטת שאושרה וכהיתר שניתן. {{ח:סעיף|255יט|היתר למימוש תכנית שאושרה|תיקון: תשע״ז־7}} {{ח:ת}} אושרה תכנית שהגיש גורם מפעיל למוסד התכנון המוסמך לאשרה, ונדרשה הוצאת היתר מכוחה, רשאי הגורם המפעיל להגיש את הבקשה להיתר, לרבות בקשה למתן הקלה או היתר לשימוש חורג, לרשות הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 255כג|בסעיף 255כג(א)}}, ולעניין תכנית כאמור שהיא תכנית לתשתית לאומית – גם לרשות הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 255כג|בסעיף 255כג(ב)}}, לפי בחירתו. {{ח:סעיף|255כ|ערר|תיקון: תשע״ז־7}} {{ח:תת|(א)}} על החלטת רשות הרישוי בבקשות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 255טז|בסעיפים 255טז}}{{ח:הערה|,}} {{ח:פנימי|סעיף 255יח|255יח}} {{ח:פנימי|סעיף 255יט|ו־255יט}} ניתן להגיש ערר לוועדת ערר. {{ח:תת|(ב)}} ועדת הערר לעניין סעיף קטן (א) תהיה אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} אם ההחלטה ניתנה בידי רשות הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 255כג|בסעיף 255כג(א)}} – ועדת המשנה לתכניות עבודה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 119ז|סעיף 119ז}}; {{ח:תתת|(2)}} אם ההחלטה ניתנה בידי רשות הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 255כג|בסעיף 255כג(ב)}} – הוועדה לתשתיות. {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיף 152(א)}} יחולו לעניין הגשת ערר לוועדת ערר כאמור בסעיף קטן (ב)(1) והוראות {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיף 152(א1)(1) ו־(2)}} יחולו לעניין הגשת ערר לוועדת ערר כאמור בסעיף קטן (ב)(2). {{ח:סעיף|255כא|פיצויים והיטל השבחה|תיקון: תשע״ז־7}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 255טו|בסעיפים 255טו(א) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 255טז|ו־255טז}}, לא יראו את אישור שר האוצר או תשריט שאושר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 255טו|באותם סעיפים}}, כתכנית פוגעת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיף 197}} או כתכנית שבשל אישורה חלה השבחה במקרקעין, לעניין {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}. {{ח:תת|(ב)}} על אישור שנתן שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 255טו|סעיף 255טו(ג)}} ועל היתר לבנייה נוספת שנתנה רשות הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 255יח|בסעיף 255יח}}, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיף 197}} {{ח:פנימי|תוספת 3|והתוספת השלישית}} החלות לעניין תכנית. {{ח:סעיף|255כב|רציפות|תיקון: תשע״ז־7}} {{ח:תת|(א)}} כל היתר או אישור בנושא תכנון ובנייה שניתן או שיינתן לבעל זיכיון המשנה יראו אותו כאילו ניתן לגורם המפעיל. {{ח:תת|(ב)}} הוענקה זכות בנכסי הפעילות לגורם מפעיל (בסעיף זה – גורם מפעיל קודם) והוענקה לאחר מכן לגורם מפעיל אחר (בסעיף זה – גורם מפעיל חדש) – {{ח:תתת|(1)}} יראו כל בקשה או ערר שהגיש הגורם המפעיל הקודם או בעל זיכיון המשנה לפי חוק זה, ובכלל זה המסמכים שצורפו לבקשה או ערר כאמור, כאילו הוגשו בידי הגורם המפעיל החדש; {{ח:תתת|(2)}} יראו כל היתר או אישור שניתן לגורם מפעיל קודם כאילו ניתן לגורם המפעיל החדש. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), רשאי יושב ראש מוסד התכנון הדן בבקשה או בערר כאמור באותו סעיף קטן, לדרוש מהגורם המפעיל החדש לצרף לבקשה או לערר כאמור מסמך מעודכן מטעמו, אם סבר שהדבר נחוץ לשם שמירה על הבטיחות. {{ח:סעיף|255כג|רשות הרישוי|תיקון: תשע״ז־7}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי לעניין {{ח:פנימי|פרק י3|פרק זה}} תהיה רשות הרישוי שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 119ו|סעיף 119ו}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין אישור תשריט או בקשה לבנייה נוספת הכוללים שטח של שני מחוזות לפחות, תהיה רשות הרישוי, רשות הרישוי שלפי {{ח:פנימי|סעיף 6ב|סעיף 6ב(ב)(1)}}. {{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: שונות}} {{ח:סעיף|256|בוררות}} {{ח:ת}} מקום שנתגלעו סכסוכי ממון עקב ביצוע חוק זה, מותר לצדדים גם להסכים להכרעת הסכסוך בדרך של בוררות, {{ח:חיצוני|חוק הבוררות|ופקודת הבוררות}} תחול. {{ח:סעיף|256א|אגרה השנויה במחלוקת|תיקון: תשמ״ח־2}} {{ח:ת}} נתגלעו חילוקי דעות בדבר תשלום אגרה לפי חוק זה או התקנות על פיו ודרך חישובה, ישלם החייב בתשלום את שנדרש לשלם, והוא רשאי לפנות לבית המשפט המוסמך אשר יכריע במחלוקת. {{ח:סעיף|257|כניסה למקרקעין לשם עריכת סקירה, בדיקה או מדידה|תיקון: תשע״ז־9, תשפ״ד־9}} {{ח:ת}} לשם עריכתה של תכנית או ביצועה או לשם קבלת החלטה בבקשה להיתר, רשאי מי שהורשה לכך על ידי הוועדה המקומית, הוועדה המחוזית או הוועדה לתשתיות להיכנס בכל עת סבירה בשעות היום לכל מקרקעין, לאחר שמסר הודעה על כך לבעל המקרקעין שבעה ימים לפחות מראש, כדי לסקור, לבדוק או למדוד אותם, ובלבד שלא ייכנס לבית מגורים אלא בהסכמת המחזיק בבית, שהוא בגיר, ולא ייכנס למקרקעין שבהחזקת צבא ההגנה לישראל או שלוחה אחרת של מערכת הביטחון שאושרה על ידי שר הביטחון אלא באישור של מי שהוסמך לכך על ידי שר הביטחון. {{ח:סעיף|257א||תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה, תשע״ז־9}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|258|ייצוג ועדה מקומית לפני בית המשפט|תיקון: תשנ״א־2, תשע״ז־9}} {{ח:ת}} ועדה מקומית רשאית לפתוח בהליכים ולהתייצב לפני בית משפט בכל הליך באמצעות עובד שהרשתה לכך, ומסירת הזמנה, הודעה, צו או מסמך אחר בהליכים כאמור לידי אותו עובד תהא מסירה כדין לועדה המקומית; ההרשאה יכולה להיות כללית או לענין מיוחד ואולם בהליכים לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 254יח|סעיף 254יח}}. {{ח:סעיף|259|תחולה על המדינה בדרך כלל|תיקון: תשמ״א־8, תשמ״א־9, תשמ״ג, תשס״ט־4, תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} חוק זה מחייב גם את המדינה, אולם לא יחולו עליה הוראות {{ח:פנימי|פרק י סימן ו|סימן ו׳ בפרק י׳}}; הוראה זו אינה גורעת מאחריותו הפלילית של אדם אחר. {{ח:תת|(ב)}} המדינה פטורה מתשלום אגרה לגבי בניה לצרכי שירות ציבורי. {{ח:תת|(ב1)}} הליך אכיפה כלפי המדינה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק י סימן ד|סימן ד׳ בפרק י׳}} ינוהל בידי היחידה הארצית לאכיפה או בידי המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 203|בסעיף 203}}, בלבד. {{ח:תת|(ג)}} בית המשפט לא יתן צו נגד המדינה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} אלא לאחר שנתן ליועץ המשפטי לממשלה או לנציגו הזדמנות להשמיע את טענותיו. {{ח:תת|(ד)}} לגבי מקרקעין המנוהלים לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות מקרקעי ישראל|חוק רשות מקרקעי ישראל, התש״ך–1960}} – {{ח:תתת|(1)}} ”חכירה לדורות“ – לרבות עסקת חכירה לדורות שלא נגמרה ברישום; {{ח:תתת|(2)}} ההוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 2|שבסעיף 2(ב) לתוספת השלישית}} לא יחולו אלא אם ההחזקה במקרקעין שהחכירה רשות מקרקעי ישראל הוחזרה אליה, או אם זכות החכירה במקרקעין הועברה בהסכמתה; {{ח:תתת|(3)}} ההוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 2|שבסעיף 2(ג) לתוספת השלישית}} לא יחולו. {{ח:סעיף|260|עדיפות בדיון בבקשות המדינה}} {{ח:ת}} מוסד תכנון ידון ויכריע בבקשות של המדינה ושל כל רשות שהוקמה בחוק לפני שידון ויכריע בבקשות אחרות. {{ח:סעיף|261|דרכים ותשתיות|תיקון: תשנ״ד, תשנ״ה־4, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ה־2, תשע״ו־4, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ז־7, תשע״ז־9, ק״ת תשע״ז־2, ק״ת תשע״ח, תשע״ח־6, תשע״ח־7, ק״ת תש״ף, תשפ״ב־9, תשפ״ב־13, תשפ״ג־2, תשפ״ג־5, ק״ת תשפ״ד}} {{ח:תת|(א)}} תכנית שאין בה אלא הוראות בדבר התוויות דרכים או תיקון התוואי של דרכים והנוגעת ליותר ממרחב תכנון מקומי אחד, רשאי שר הבינוי והשיכון או שר התחבורה, להגישה לועדה המחוזית, עשה כן – יודיע עליה לכל ועדה מקומית שבמרחבה עובר התוואי. {{ח:תת|(ב)}} הועדה המחוזית תנהג בתכנית כאמור בסעיף קטן (א), בדרך שבה היא נוהגת בתכניות שבסמכותה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף 62}}, ובלבד שהועדות המקומיות שבהן עובר תוואי הדרך רשאיות להגיש את הערותיהן לתכנית בתוך שלושים ימים מהיום שבו ניתנה להם הודעה כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} סירבה הועדה המחוזית לאשר תכנית כאמור בסעיף קטן (א), כפי שהוגשה לה בידי שר הבינוי והשיכון או בידי שר התחבורה, רשאי, כל אחד מהם, להגיש ערר על כך בפני המועצה הארצית, {{ח:פנימי|סעיף 110|וסעיף 110}} יחול בשינויים המחויבים לפי הענין. {{ח:תת|(ד)}} התוויית דרך, סלילתה או סגירתה, וכן הקמתו של קו תשתית תת־קרקעי ומיתקן נלווה הנדרש במישרין להפעלתו בעל מאפיינים שקבע שר הפנים, למעט מערכת הולכה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|בחוק משק הגז הטבעי}}, שהגז המובל בה דורש עיבוד בטרם ניתן להזרימו לרשת החלוקה, או מערכת הולכה הפועלת בלחץ שמעל 80 בר (bar), אינן טעונות היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, אם מתקיימים לגביהן כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הן מבוצעות בידי אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} המדינה; {{ח:תתתת|(ב)}} רשות שהוקמה לפי דין; {{ח:תתתת|(ג)}} גוף הפועל מטעם המדינה לפי דין; {{ח:תתתת|(ד)}} גוף הפועל מטעם המדינה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת הממשלה; {{ח:תתתת|(ה)}} חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח מבנים ותשתיות; {{ח:תתתת|(ו)}} רשות מקומית; {{ח:תתתת|(ז)}} תאגיד בבעלות מלאה של רשות מקומית אחת או יותר שעיקר עיסוקו בפיתוח מבנים ותשתיות; {{ח:תתתת|(ח)}} לעניין הקמת רשת חלוקה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|בחוק משק הגז הטבעי}} – בעל רישיון חלוקה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|בחוק האמור}}; {{ח:תתתת|(ט)}} לעניין הקמת רשת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 17א|בסעיף 17א לחוק התקשורת}}, למעט הקמת רשת בבית משותף לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 21ב|סעיף 21ב(ב1) לחוק האמור}} – ספק מורשה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 17א|בסעיף 17א לחוק האמור}}; {{ח:תתתת|(י)}} גורם מפעיל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 255יד|בסעיף 255יד}}, אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, בצו; {{ח:תתת|(2)}} הן נעשות בהתאם לאחת מאלה: תכנית מפורטת מאושרת מאושרת, תכנית מיתאר מקומית מאושרת הכוללת הוראות של תכנית מפורטת, תוכנית עבודה שאושרה לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 25|סעיפים 25}} {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 25א|או 25א לחוק משק הגז הטבעי}} או אישור בהליך מהיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 2|בחוק האמור}}; לעניין זה לא יראו תכניות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|בסעיף 145(ח)}}, כתכניות שהוראות סעיף קטן זה חלות עליהן; {{ח:תתת|(3)}} ניתנה הודעה על כך 15 ימים לפני תחילת ביצוען של העבודות לרשות המקומית ולוועדה המקומית הנוגעות בדבר; {{ח:תתת|(4)}} עם סיום ביצוע העבודות יגיש הגורם המבצע כאמור בפסקה (1) לרשות הרישוי מסמכים המעידים על הקמת העבודות בפועל בהתאם לתכנית כאמור בפסקה (2), והכול במתכונת שיקבע שר הפנים. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (מיתקנים נלווים לקו תשתית תת-קרקעי)|תקנות התכנון והבנייה (מיתקנים נלווים לקו תשתית תת־קרקעי), התשע״ה–2015}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (דיווח על ביצוע עבודות לפי סעיף 261(ד) לחוק)|תקנות התכנון והבנייה (דיווח על ביצוע עבודות לפי סעיף 261(ד) לחוק), התשע״ו–2016}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות משק הגז הטבעי (תכנית עבודה לרשת חלוקה)|תקנות משק הגז הטבעי (תכנית עבודה לרשת חלוקה), התשע״ז–2016}}.}} {{ח:תת|(ה)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד) {{ח:פנימי|סעיף 145|ובסעיף 145}}, הקמת מבנה דרך בידי אחד הגופים האמורים בסעיף קטן (ד), תהיה טעונה הרשאה בהתאם להוראות סעיף קטן זה ואולם, הקמת מתחם תפעולי הנדרש לצורכי הטיפול במסילת ברזל ובציוד הדרוש להפעלתה של רכבת, או הקמת מבנה הנדסי או כל מבנה אחר הדרוש במישרין לשם הקמה או הפעלה של מיזם המטרו כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)|בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}}, תהיה טעונה הרשאה בהתאם להוראות סעיף קטן זה, למעט אם נקבע בחוק זה או בכל דין אחר כי אינם טעונים היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145 לחוק זה}}. {{ח:תתת|(2)}} בקשה להרשאה להקמת מבנה דרך תוגש למתכנן המחוז והעתק ממנה יוגש למהנדס הועדה המקומית; הבקשה תכלול את הפרטים שלפיהם ניתן יהיה לקבוע אם הקמת מבנה הדרך תואמת הוראות תכנית כאמור בסעיף קטן (ד), כן תכלול הבקשה את פרטי האדריכל או המהנדס האחראים לתכנון המבנה ופרטים נוספים שיקבע שר הפנים בתקנות, בהתייעצות עם שר הבינוי והשיכון והשר לאיכות הסביבה ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת. {{ח:תתת|(3)}} תוך 30 ימים מיום הגשת הבקשה להרשאה יבדקו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית את הבקשה ויאשרו אותה אם היא תואמת את הוראות התכנית והוראת כל דין אחר הנוגעת לענין, שלא ניתנה לגביה הוראה אחרת בתקנות שהותקנו לפי פסקה (2); קבעו המתכנן והמהנדס כאחד כי הבקשה אינה תואמת הוראה מההוראות האמורות, ימסרו הודעה מנומקת בכתב על כך, למגיש הבקשה, בתוך התקופה האמורה. {{ח:תתת|(3א)}} לא תינתן הרשאה לפי סעיף קטן זה אלא אם כן אישר מכון בקרה כי ביצע בקרת תכן לבקשה להרשאה וכי תוצאות הבקרה תקינות; שר הפנים רשאי לקבוע כי הוראות פסקה זו לא יחולו על בקשות להרשאה שבשל מהותן, אופיין או היקפן לא נדרשת לגביהן בקרה של מכון בקרה, ובלבד שאינן טעונות בקרה של בקר מורשה לפי {{ח:פנימי|פרק ה3 סימן ג|סימן ג׳ בפרק ה׳3}}; שר הפנים יקבע הוראות לעניין העברת בקשה להרשאה לבדיקת מכון בקרה וקבלת תוצאות הבדיקה ממכון הבקרה, לרבות קביעת מועדים לביצוע הפעולות האמורות. {{ח:תתת|(4)}} לא החליטו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית בבקשה להרשאה בתוך התקופה האמורה בפסקה (3), יראו את הבקשה כמאושרת וכאילו ניתנה הרשאה לפיה, ובלבד שמכון בקרה אישר, ככל שאישורו נדרש, כי ביצע בקרת תכן לבקשה להרשאה וכי תוצאות הבקרה תקינות. {{ח:תתת|(5)}} נתגלעו חילוקי דעות בין מתכנן המחוז ובין מהנדס הועדה המקומית בקבלת החלטה לפי פסקה (3), ימסרו את פרטי המחלוקת בהודעה בכתב, ליושב ראש הועדה המחוזית, והוא יכריע במחלוקת תוך 21 ימים מיום קבלת ההודעה, לאחר שיתייעץ עם יושב ראש הועדה המקומית ועם מומחה מקצועי לענין השנוי במחלוקת. {{ח:תתת|(6)}} קבע יושב ראש הועדה המחוזית כי מתבצעות עבודות להקמת מבנה דרך ללא הרשאה או בניגוד לתנאי הרשאה, יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} ככל שהן חלות על המדינה. {{ח:תתת|(7)}} על אף האמור בפסקאות (2) עד (5), בקשה להרשאה המוגשת על ידי רשות מקומית או תאגיד בבעלות מלאה של רשות מקומית אחת, תוגש למהנדס הוועדה המקומית והוא יהיה המוסמך להכריע בבקשה להרשאה. {{ח:תתת|(8)}} שר הפנים רשאי לקבוע חובת בקרת ביצוע על ידי מכון בקרה על עבודה לפי סעיף זה הטעונה בקרת תכן; בעל ההרשאה ימסור הודעה לרשות המקומית לפני תחילת העבודות על מכון הבקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע בהתאם להוראות שיקבע שר הפנים. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (בקשה להרשאה להקמת מבנה דרך)|תקנות התכנון והבניה (בקשה להרשאה להקמת מבנה דרך), התשס״ה–2004}}.}} {{ח:תת|(ה1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד) {{ח:פנימי|סעיף 145|ובסעיף 145}}, הקמת מבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי בידי אחד הגופים האמורים בסעיף קטן (ד), תהיה טעונה הרשאה, והוראות סעיף קטן (ה) יחולו לעניין הרשאה כאמור בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ז)}} שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי תשתית נוספים וסוגי בניינים או עבודות הנדרשים במישרין להקמת תשתית או בשל קיומה, שהקמתם או ביצועם ייעשו שלא על פי היתר אלא על פי הרשאה כאמור בסעיף קטן (ה). {{ח:סעיף|262|ביטול ושינוי תחומי מרחב תכנון ומחוז}} {{ח:ת}} ביטול של מחוז או של מרחב תכנון מקומי ושינוי גבולותיהם לא יפגעו בתקפן של תכניות ושל תקנות אחרות שהותקנו לאותו מחוז או מרחב תכנון או לחלק ממנו, והן ישארו בתקפן באותו תחום שבו חלו לפני כן, בשינויים המחוייבים לפי הענין, עד שיבוטלו או ישונו על ידי תכניות או תקנות אחרות, מכוח חוק זה. {{ח:סעיף|263|עסקאות ועובדים בועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}|תיקון: תשל״ח, תשע״ד־2, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} ועדה מקומית שמרחב התכנון שלה כולל יותר מרשות מקומית אחת רשאית, באישור שר הפנים, לרכוש נכסים לצורך מילוי תפקידיה ולמכרם, וכן רשאית היא באישור השר להעסיק עובדים; תנאי העסקת העובדים יהיו כתנאי העסקת עובדים במועצה מקומית. {{ח:תת|(ב)}} נשתנה תחומו של מרחב התכנון, רשאי שר הפנים לקבוע בצו מה ייעשה בנכסים שרכשה הועדה המקומית לפי סעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} ועדה מקומית כאמור בסעיף קטן (א) רשאית, באישור הועדה המחוזית, לבוא לידי הסכם עם המדינה או עם רשות מקומית שבתחומה נמצא מרחב התכנון, שלפיו ישרתו עובדים של הרשות המקומית או של המדינה גם את הועדה המקומית, ויועמדו נכסים של המדינה או של הרשות המקומית לרשות הועדה המקומית למילוי תפקידיה, הכל בתמורה ולפי תנאים שייקבעו בהסכם; בביצוע תפקידיה של הועדה המקומית יהיו עובדים כאמור כפופים להוראותיה בלבד. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (משמעת)|חוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל״ח–1978}}, יחול, בשינויים המחויבים, על עובדי ועדה מקומית כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:סעיף|264|סמכויות הממשלה}} {{ח:ת}} על אף האמור בכל חוק לא יינתנו סמכויות הממשלה לפי חוק זה לאצילה אלא לועדה של שרים בלבד. {{ח:סעיף|265|ביצוע ותקנות|תיקון: תשכ״ו, תשמ״א־8, תשמ״ח־2, תשנ״ה־4, תשס״ג, תשס״ו, תשס״ז־2, תשס״ט־2, תשע״ד־2, תשע״ה, תשפ״ב־8, תשפ״ג־4}} {{ח:ת}} שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, ואם התקנות מתייחסות למחוז או למרחב תכנון מקומי מסויים – גם עם הועדה המחוזית או הועדה המקומית הנוגעת בדבר, הכל לפי הענין – בכל הנוגע לביצוע חוק זה, ובין השאר בענינים אלה: {{ח:תת|(1)}} הנוהל בבקשות להיתרים ובמתן ההיתרים וכן תקופת תקפם של היתרים, חידושם וביטולם, לרבות בנוגע להגשת בקשה להיתר בדרך מקוונת; {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)|תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש״ל–1970}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע״ו–2016}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (שינוי שימוש למטרת עסק)|תקנות התכנון והבנייה (שינוי שימוש למטרת עסק), התשפ״ה–2025}}.}} {{ח:תת|(2)}} קביעת תנאים להיתרים הבאים להבטיח ביצוע יעיל של חוק זה, לרבות לעניין ביצוע הבנייה והעבודות לפי היתר; {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הצללה בגן שעשועים)|תקנות התכנון והבנייה (הצללה בגן שעשועים), התשע״ט–2019}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (אצירת אשפה)|תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (אצירת אשפה), התש״ף–2019}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (בטיחות המשתמש)|תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (בטיחות המשתמש), התש״ף–2019}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (בנייה בת-קיימה)|תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (בנייה בת־קיימה), התש״ף–2020}}.}} {{ח:תת|(3)}} הפקדת תשריטים, חתכים, שרטוטים וחישובים סטטיים ומתן כל ידיעה אחרת הדרושים לועדה המקומית בקשר לעבודה או לשימוש הטעונים היתר לפי חוק זה; {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (העתקים צילומיים צבעוניים של תשריטים)|תקנות התכנון והבניה (העתקים צילומיים צבעוניים של תשריטים), התשנ״א–1990}}.}} {{ח:תת|(4)}} הקמת מבנים ארעיים, השימוש בהם ומועד פירוקם; {{ח:תת|(5)}} רחבן של דרכים, התווייתן וסלילתן; {{ח:תת|(6)}} גבהם, גדלם ונפחם המינימלי של חדרים ושל דירות, ובדרך כלל – דרכי בנייתם של בנינים, תיקונם ושינוים; {{ח:תת|(7)}} מראם החיצוני של בנינים, יציבותם, שמירתם מפני אש או חדירת רעש, איוורורם, ניקוזם וביובם, מיתקני התברואה שלהם, תאורתם, הספקת המים בהם וצינורות לקווי טלפון; {{ח:תת|(8)}} הסדרת דרכי החימום והספקת הגז, במקום שמתקינים אותם; {{ח:תת|(9)}} דרכי הביצוע של צווים שניתנו על פי {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} להריסת מבנים או חלק מהם; {{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר הפנים לפי פסקה (9) הועברה לשר האוצר (י״פ תשע״ה, 7720; תש״ף, 6344).}} {{ח:תת|(10)}} בנינים המשמשים דרך קבע לאסיפות; {{ח:תת|(11)}} התקנתם של מקומות חניה ואיכסון לכלי רכב בקרבתם של בנינים, הגישה למקומות אלה והיציאה מהם; {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה)|תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה), התשמ״ג–1983}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (הצמדת מקומות חניה)|תקנות התכנון והבניה (הצמדת מקומות חניה), התשנ״ו–1996}}.}} {{ח:תת|(12)}} בטיחותם של תופשי בנינים ושל המשתמשים בהם או המזדמנים אליהם; ובכלל זה, לשם הפחתת הסיכון לכוויות, הוראות לענין הגבלת טמפרטורת המים החמים בבניני מגורים ובבנינים המשמשים אוכלוסיות רגישות, כפי שקבע שר הפנים, ולענין התקנתם של אמצעי בטיחות לצורך זה; תקנות לפי פסקה זו לענין שינוי טמפרטורת המים החמים כאמור, יותקנו לאחר התייעצות עם שר הבריאות ועם שר התעשיה המסחר והתעסוקה ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת; {{ח:תת|(13)}} בטיחות הציבור והעובדים בעת ביצוע עבודה הטעונה היתר לפי חוק זה; {{ח:תת|(14)}} ערימת חמרים ופסולת בדרכים ובקרקעות ופינוים מאלה; {{ח:תת|(15)}} הזמנים והדרכים שבהם יש לבצע עבודה הטעונה היתר לפי חוק זה או שבהם מותר שימוש חורג לפי חוק זה, הכל כדי למנוע מיטרד, מהשכנים ומהציבור; {{ח:תת|(16)}} כללים שלפיהם תקבע ועדה מקומית תקופת מקסימום כאמור {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק ז׳}}; {{ח:תת|(17)}} שיעורן של אגרות למתן היתרים, מידע, אישורים ותעודות לפי חוק זה וכיוצא באלה, הנסיבות שבהן משתלם פקדון על חשבון האגרות ומתן פטור מתשלומן, וכן הוראות בדבר הפחתה משיעור אגרות למתן היתרים, או השבת האגרה ששולמה כאמור, בשל איחור משמעותי מהמועדים הקבועים לפי חוק זה למתן ההיתר; {{ח:תת|(17א)}} שיעורן של אגרות להגשת תכניות וטיפול בהן, ולהגשת עררים והשגות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת; {{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}} {{ח:תת|(17ב)}} שיעורן של אגרות ערר לועדת ערר לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב1|פרק ב׳ סימן ב׳1}}, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת; {{ח:תת|(17ג)}} סדרי העיון בתכנית שהופקדה וקביעת נהלים ואגרות לקבלת העתקי תכנית ואישורה; {{ח:תת|(18)}} דרכי עריכתן של תכניות מיתאר ושל תכניות מפורטות בכל שלביהן והמסמכים, התעודות האחרות והידיעות שיש להמציא עם תכנית; {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (כינוי תכניות)|תקנות התכנון והבניה (כינוי תכניות), התשמ״ו–1985}}.}} {{ח:תת|(19)}} דרכי הביצוע של תכניות; {{ח:תת|(20)}} שיטת החישוב, לענין תכניות מיתאר, של יכולת קליטת האוכלוסיה בשטחים הנכללים בתכניות כאמור; {{ח:תת|(21)}} דרכי ההקניה של קרקע משלימה לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70}} ודרכי רישום ההקניה בפנקסי המקרקעין; {{ח:תת|(22)}} הטפסים וסדרי הנוהל בכל הליך לפי חוק זה למעט הליך בבית משפט או בבוררות; {{ח:תת|(22א)}} טופסי הודעה על הליכי תכנון והפקדת תכנית ואישורה; {{ח:תת|(22ב)}} הוראות לענין צורת הפרסום של הודעות על הליכי תכנון והפקדת תכנית ואישורה, ובין השאר הוראות לענין פרסום הודעה על גבי שלט לפי {{ח:פנימי|סעיף 89א|סעיף 89א}} לרבות צורת השלט, הכיתוב עליו, מידותיו, אופן הצבתו, דרכי הסרתו וכן הוראות לענין דרכי פרסום חלופיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 89א|הסעיף האמור}}; {{ח:תת|(23)}} מניעת הביצוע של עבודה או שימוש במקרקעין, ללא היתר או שלא בהתאם להיתר; {{ח:תת|(24)}} בדיקת חמרים המשמשים או שנועדו לשמש לבנין, בין שנקבע להם תקן רשמי ובין שלא נקבע, וכן בדיקת הקרקע לביסוס המבנים; {{ח:תת|(25)}} הסדרת זכויותיהם וחובותיהם של בעלים, שוכרים ותופשים בני־מצרא במקרקעין, בדבר התקנתם של קירות משותפים, קירות חיצוניים ויסודותיהם של קירות אלה, תיקונם, החזקתם וניקוים, וכן קביעת דרכי הבירור של חילוקי דעות בדבר זכויות וחובות אלה; {{ח:תת|(26)}} דרכי מסירתם של הודעות, מסמכים ותעודות אחרות לפי חוק זה או התקנות על פיו, לרבות באופן מקוון, בדואר אלקטרוני או באמצעים אלקטרוניים אחרים, למעט הודעות ומסמכים בהליכים משפטיים; {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (משלוח הודעות והחלטות בדרך מקוונת)|תקנות התכנון והבנייה (משלוח הודעות והחלטות בדרך מקוונת), התשע״ז–2016}}.}} {{ח:תת|(27)}} הריסתם וסילוקם של בנינים שהם רעי מראה ושאין להם תובעים זולת המדינה; {{ח:תת|(28)}} הסדרת הקשר בין הועדה המחוזית והועדה המקומית להבטחת קיום הוראות הועדה המחוזית לפי חוק זה; {{ח:תת|(29)}} גביית ההוצאות של כל עבודה שהתקנות על פי חוק זה מחייבות או מתירות את עשייתה; {{ח:תת|(30)}} הוראות בדבר ביצוע {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}, לרבות מתן הודעות לפיה, נוהל שומה חוזרת ומימון הוצאות שמאות, ככל שלא נקבעו {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}; {{ח:תת|(31)}} כללים לחישוב שטחים של מגרשים לבניה לצורכי רישוי ותכנון, לרבות השטח הכולל המותר לבניה ואפשרות חלוקתו לשטחים למטרות עיקריות, ושטחים למטרות שירות, גובה הבנינים, ומספר קומות; {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)|תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992}}.}} {{ח:תת|(31א)}} תנאים והוראות לעניין שינוי כללי חישוב השטח הכולל המותר לבנייה בתוכניות מאושרות שקבעו את שטח הבנייה כאמור בחלוקה לשטח למטרות עיקריות ולמטרות שירות, ובלבד שההשפעה התכנונית של שינוי כללי החישוב תהיה מועטה; שר הפנים יביא את נוסחן הסופי של התקנות לפי פסקה זו לידיעת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת 30 ימים לפחות לפני התקנתן; {{ח:תת|(32)}} כללים בדבר פיקוח וביקורת במקום הבניה ודיווח על ביצוע עבודה; {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (דיווח על בניה שלא כדין)|תקנות התכנון והבניה (דיווח על בניה שלא כדין), התשמ״ח–1987}}.}} {{ח:תת|(33)}} הנוהל בבקשות להיתרים להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 202ב|בסעיף 202ב(א)}}, לרבות הדרכים ליידוע הציבור ולשמיעתו או להגשת התנגדויות, בהתחשב, בין השאר בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149}} לענין פרסום ומסירה של הודעות ובסוג המיתקן, במיקומו, בגודלו או ברמת הקרינה הנוצרת במהלך הפעלתו; תקנות לפי פסקה זו יותקנו גם לאחר התייעצות עם השר לאיכות הסביבה ועם שר התקשורת ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת; {{ח:תת|(34)}} הנוהל בבקשות להיתרים הכרוכים בשמירה, בהעברה או בכריתה של עצים בוגרים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 83ג|בסעיף 83ג}}, וכן תקופת תוקפם של היתרים כאמור, חידושם, ביטולם או הנוהל בקביעת תנאים בהם, לרבות תנאים שנדרשו לפי {{ח:חיצוני|פקודת היערות|פקודת היערות}}; תקנות לפי פסקה זו טעונות את אישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת; {{ח:תת|(35)}} הוראות לעניין סדרי עבודה ודיון של מוסד תכנון, לרבות נושאי משרה במוסד תכנון שניתנה להם סמכות לפי חוק זה לעניין תכניות או היתרים, ולרבות קביעת מועדים לביצוע פעולות על ידם, אם לא נקבעו בחוק זה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטת ועדה מיוחדת בפני שרים)|תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטת ועדה מיוחדת בפני שרים), תש״ל–1970}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (ערר בפני המועצה הארצית)|תקנות התכנון והבניה (ערר בפני המועצה הארצית), תשל״ב–1972}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר)|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר), התשנ״ו–1996}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (היוועצות בחבר ועדה וקבלת חוות דעת מקצועית ביחס לתכנית)|תקנות התכנון והבניה (היוועצות בחבר ועדה וקבלת חוות דעת מקצועית ביחס לתכנית), התשס״ג–2003}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדיון בקיום דיון חוזר במוסד תכנון)|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדיון בקיום דיון חוזר במוסד תכנון), התשס״ג–2003}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (תדירות דיוני מוסד תכנון)|תקנות התכנון והבניה (תדירות דיוני מוסד תכנון), התשס״ג–2003}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (תכנית הטעונה התייעצות עם פקיד היערות)|תקנות התכנון והבנייה (תכנית הטעונה התייעצות עם פקיד היערות), התשע״ה–2015}}.}} {{ח:סעיף|265א|הצמדת תשלומים מסויימים|תיקון: תשמ״ח־2, תשפ״ב־8}} {{ח:ת}} על תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיפים 69(א)(12)}} {{ח:פנימי|סעיף 122|ו־122(3) לחוק}} יחול {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלום חובה)|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלום חובה), התש״ם–1980}}, ויראו לענין זה ועדה מקומית לתכנון ולבניה כאילו היתה רשות מקומית ואת התשלומים האמורים כאילו היו תשלומי חובה, הכל כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלום חובה)|באותו חוק}}. {{ח:סעיף|266|פטור באזורים כפריים|תיקון: תשע״ה}} {{ח:ת}} שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות, עבודה או שימוש שיהיו באזורים כפריים כפי שיוגדרו באותן התקנות, פטורים מהיתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}; הפטור יכול להיות ללא תנאי או בכפוף לתנאים שייקבעו בתקנות כאמור. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (פטור מהיתר לעבודה לצורכי מרעה בקרקע חקלאית באזורים כפריים ותנאיו)|תקנות התכנון והבניה (פטור מהיתר לעבודה לצורכי מרעה בקרקע חקלאית באזורים כפריים ותנאיו), התשס״א–2001}}.}} {{ח:סעיף|266א||תיקון: תש״ס־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|266ב||תיקון: תש״ס־3, תש״ס־4, תשע״ד־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|266ג|פטור למיתקן גישה אלחוטית|תיקון: תשס״א־6, תשע״ה, תשע״ח־7, תשפ״ב־13}} {{ח:תת|(א)}} התקנת מיתקן גישה אלחוטית והתקנת מיתקן העגינה הנושא אותו, על גג בנין, הנעשית בידי ספק מורשה, אינם טעונים היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}; שר הפנים, בהתייעצות עם שר התקשורת ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים נוספים לענין תחולת הפטור מחובת היתר כאמור ולענין דרכי התקנה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (התקנת מיתקן גישה אלחוטית לתקשורת בשיטה התאית)|תקנות התכנון והבנייה (התקנת מיתקן גישה אלחוטית לתקשורת בשיטה התאית), התשע״ט–2018}}.}} {{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”ספק מורשה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 17א|בסעיף 17א לחוק התקשורת}}, ו”מיתקן גישה אלחוטית“, ”מיתקן עגינה“ ו”גג בנין“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 27א|בסעיף 27א לחוק התקשורת}}. {{ח:סעיף|266ג1|פטור להחלפה של מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית – הוראת שעה|תיקון: תשע״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס מבנים“ – מהנדס רשוי הרשום במדור להנדסת מבנים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית“ ו”בעל רישיון“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 202ב|בסעיף 202ב(א)}}. {{ח:תת|(ב)}} עבודה שהיא החלפת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם בהתאם להיתר כדין לפי חוק זה (בסעיף זה – מיתקן), לרבות החלפת מיתקן הכוללת חיזוק תורן (בסעיף זה – העבודה), פטורה מהיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, אם מתקיימים לגביה כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} העבודה מבוצעת בידי בעל רישיון, לאחר שקיבל, ממי שהוסמך לכך לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, הוראה בדבר עריכת שינוי בתדרים שהוקצו לו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|אותה פקודה}}; {{ח:תתת|(2)}} ניתן אישור הממונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת|בחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2006}}, כי לא נדרש היתר הקמה והיתר הפעלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת#סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת#סעיף 7|ו־7 לחוק האמור}} וכי העבודה לא יוצרת עלייה בהספק המיתקן ובטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה למיתקן הקיים; אישור הממונה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה; {{ח:תתת|(3)}} בעל הרישיון הציב, בטרם תחילת ביצוע העבודה, שלט במקום בולט במקום ביצוע העבודה המודיע על ביצועה ועל כך שמתקיימות לגביה הוראות סעיף זה; שלט כאמור יהיה לפי הוראות לעניין מידות השלט, תוכנו, צורתו ואופן הצבתו שיפרסם שר האוצר באתר האינטרנט של מינהל התכנון; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}} {{ח:תתת|(4)}} שטחו והיקפו של המיתקן לאחר ביצוע העבודה לא יעלה על שטח והיקף המיתקן שנקבעו בהיתר; לעניין זה, שטחם של רכיבים שחוברו לתורן המיתקן לשם חיזוקו בלבד לא יובא בחשבון בחישוב שטח והיקף המיתקן; {{ח:תתת|(5)}} גובהו של מיתקן שחוזק לא יעלה על הגובה שנקבע למיתקן בהיתר שלפיו הוקם המיתקן; {{ח:תתת|(6)}} גובהו של תורן המיתקן שהוחלף לא יעלה על הגובה שנקבע לתורן בהיתר שלפיו הוקם המיתקן ובכל מקרה לא יעלה על 18 מטרים; {{ח:תתת|(7)}} חוזק תורן המיתקן באמצעות מוטות אלכסוניים המחברים את התורן לגג הבניין שעליו הוא מוצב או לקרקע – לא יעלה גובה נקודת החיבור של האלכסון עם התורן על שליש מגובהו של התורן או על שישה מטרים מבסיס התורן, לפי הנמוך; {{ח:תתת|(8)}} חוזק תורן המיתקן באמצעות יציקת בטון – לא תחרוג היציקה משטח המיתקן שנקבע בהיתר שלפיו הוקם המיתקן, וגובהה לא יעלה על 150 סנטימטרים מפני הקרקע, ובמיתקן המוצב על גג בניין – 50 סנטימטרים מבסיס התורן; {{ח:תתת|(9)}} בכפוף להוראות פסקאות (4), (7) ו־(8), הוראות ותנאים שנקבעו בהיתר שלפיו הוקם המיתקן יחולו גם לגבי ביצוע העבודה. {{ח:תת|(ג)}} 15 ימים לפחות לפני תחילת ביצועה של העבודה תימסר לרשות המקומית ולוועדה המקומית שבתחומן מצוי המיתקן הודעה על הכוונה לבצעה, בצירוף אישור הממונה כאמור בסעיף קטן (ב)(2). {{ח:תת|(ד)}} בתוך 45 ימים מתום ביצועה של העבודה תימסר לוועדה המקומית שבתחומה מצוי המיתקן הודעה על סיום ביצועה; הוחלף או חוזק תורן מיתקן שגובהו עולה על 3 מטרים – יצורף להודעה אישור מהנדס מבנים שתכנן את העבודה האמורה, בדבר עיגון המיתקן כאמור בסעיף קטן (ב) ויציבותו, ואם גובהו של התורן עולה על 9 מטרים – יצורף גם אישור של מהנדס מבנים בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתכנון וביצוע של עבודת בנייה, על כך שביצע בקרת תכן ובקרת ביצוע לעבודה. {{ח:תת|(ה)}} הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד) ואישורים של מהנדסי מבנים כאמור בסעיף קטן (ד) יימסרו לפי הנוסחים שיפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון. {{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן שלוש שנים מיום פרסומו של {{ח:חיצוני|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע״ח–2018}} {{ח:הערה|(החוק פורסם ביום 22.3.2018)}}. {{ח:סעיף|266ג2|הגדרות – {{ח:פנימי|סעיף 266ג3|סעיפים 266ג3 עד 266ג7}}|תיקון: תשפ״ב}} {{ח:ת}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 266ג3|ובסעיפים 266ג3 עד 266ג7}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אנטנה“ – התקן המיועד לשדר ולקלוט גלים אלקטרומגנטיים בתדרי רדיו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 202ב|בסעיף 202ב}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גג בניין“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 27א|בסעיף 27א לחוק התקשורת}}, לרבות גג בניין המשמש מרפסת גג בקומה העליונה של הבניין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הקרינה“ – {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת|חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2006}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס מבנים“ – מהנדס רשוי הרשום במדור להנדסת מבנים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 202ב|בסעיף 202ב}}, לרבות התקן המשמש לחיבור המיתקן אל בניין או אל עצם קיים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על הקרינה“ – ממונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת|בחוק הקרינה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס גובל“ – מגרש גובל או מבנה אחר שהוא בית מורכב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 59|בסעיף 59 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}, באותו מגרש שבו ממוקם מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד נלווה“ – ציוד או מכשור נלווה הנדרש להפעלתו של מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עצם קיים“ – עמוד תשתית, ובכלל זה רמזור, עמוד תאורה, עמוד חשמל או תמרור, וכן שלט חוצות, מבנה דרך, קיר אקוסטי, קיר תמך או עצם קיים דומה שקבע שר הפנים. {{ח:סעיף|266ג3|ביצוע עבודה בהתאם להוראות תכנית מתירה|תיקון: תשפ״ב}} {{ח:ת}} עבודות להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, החלפתו או הוספת אנטנה למיתקן כאמור, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 266ג4|סעיפים 266ג4}}, {{ח:פנימי|סעיף 266ג5|266ג5}} {{ח:פנימי|סעיף 266ג6|או 266ג6}}, לפי העניין, יבוצעו בהתאם להוראות תכנית מיתאר ארצית לתקשורת שעניינה מיתקני שידור קטנים וזעירים הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר מכוחה למיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה. {{ח:סעיף|266ג4|פטור להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית|תיקון: תשפ״ב}} {{ח:תת|(א)}} עבודה שהיא הקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, לרבות התקנת הציוד הנלווה הנדרש להפעלתו (בסעיף זה – מיתקן ועבודה בהתאמה), אינה טעונה היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, ובלבד שמתקיימים לגביה כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} העבודה תבוצע בידי בעל רישיון; {{ח:תתת|(2)}} המיתקן יוקם על גג בניין או בצמוד לקיר החיצוני של בניין או על עצם קיים; {{ח:תתת|(3)}} התקבלה הסכמה בכתב של בעלי הזכויות בגג הבניין, בקיר הבניין או בעצם הקיים, לפי העניין, לפי כל דין, לביצועה של העבודה; {{ח:תתת|(4)}} לעניין מידותיו של המיתקן יתקיימו כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} אורך המיתקן המוקם על גג בניין אינו עולה על הנמוך מבין אלה: 6 מטרים מרצפת גג הבניין שעליו הוקם או 66 אחוזים מגובה הבניין שעליו הוקם, הנמדד ממפלס הכניסה הקובעת לבניין כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 158טו1|בסעיף 158טו1(א)}}; {{ח:תתתת|(ב)}} הותקן המיתקן על עצם קיים, או על הקיר החיצוני של בניין, לא יעלו מידותיו של המיתקן על 65 אלף סנטימטרים מעוקבים, ובלבד שלא תותר חריגה של יותר ממטר אחד מגובה העצם הקיים ושהמיתקן יותקן בגובה של 2.5 מטרים לפחות מפני הקרקע, והכול למעט אם הוא מיתקן שהותקן במלואו בחלל הפנימי של העצם הקיים; {{ח:תתתת|(ג)}} שר הפנים רשאי לקבוע מידות נפח גדולות יותר מהאמור בפסקת משנה (ב), ובלבד שיתקיימו במיתקן, לאחר הגדלתו, התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 145ג|בסעיף 145ג(א)}}; {{ח:תתת|(5)}} הממונה על הקרינה נתן למיתקן היתר בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת#סעיף 6|סעיף 6 לחוק הקרינה}}, והמיתקן עומד בתנאי ההיתר; {{ח:תתת|(6)}} טווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה על הקרינה אינו חודר לנכס גובל, למעט חדירה למגרש שייעודו דרך או שטח ציבורי פתוח, ובלבד שהטווח אינו חורג מעבר לתחום זכות הדרך או השטח הציבורי הפתוח; {{ח:תתת|(7)}} ניתנו למיתקן האישורים הנדרשים לפי התכנית המתירה שמכוחה מוקם המיתקן, אולם לא יידרש אישור של הוועדה המקומית, רשות הרישוי או מהנדס הוועדה לעבודה או לפרט מפרטיה, אף אם אישורם נדרש לפי אותה תכנית; {{ח:תתת|(8)}} המיתקן אינו מוקם על בניין שמתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא נכלל בתכנית מאושרת או מופקדת כאתר המיועד לשימור, ברשימת אתרים לשימור מאושרת לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}} או הוא מיועד לשימור כאמור בהודעה על הכנת תכנית שפורסמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}} או בתנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}}; {{ח:תתתת|(ב)}} הוא בניין או עצם קיים במקרקעין המיועדים לגן לאומי, לשמורת טבע, לאתר הנצחה או ליער, בתכנית מאושרת או מופקדת, בהודעה על הכנת תכנית שפורסמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}} או בתנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}}; {{ח:תתתת|(ג)}} הוא בניין או עצם קיים בתחום חוף הים כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, למעט בניין באזור שהוחלו עליו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|סעיף 4(ה) לתוספת השנייה}}; {{ח:תתתת|(ד)}} הוא בתחום אתר עתיקות מוכרז לפי {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|חוק העתיקות, התשל״ח–1978}}; {{ח:תתת|(9)}} עיצוב המיתקן והשתלבותו על הבניין או על עצם קיים יהיו בהתאם להנחיות מרחביות שנקבעו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 145ד|סעיף 145ד}} לגבי מיתקן, אם נקבעו, כפי שיהיו בתוקף במועד ביצוע העבודה; {{ח:תתת|(10)}} התקיימו לעניין הציוד הנלווה הוראות אלה, לפי העניין: {{ח:תתתת|(א)}} אם המיתקן מוקם על גג בניין או בצמוד לקיר חיצוני של בניין – {{ח:תתתתת|(1)}} הציוד הנלווה יותקן בחלל פנימי בתוך הבניין או בשטח הבנוי של הבניין; לא ניתן להתקין את הציוד הנלווה כאמור, לרבות בשל צורך בקבלת היתר לשימוש חורג לגבי הציוד הנלווה, יותקן הציוד הנלווה על גג הבניין, אף אם גובהו עולה על הגובה המרבי המותר לפי התכנית המאושרת במגרש; {{ח:תתתתת|(2)}} גובהו של הציוד הנלווה לא יעלה על 2.3 מטרים ושטחו לא יעלה על 2.5 מטרים רבועים לכל בעל רישיון; הותקן ציוד נלווה על ידי כמה בעלי רישיון – השטח הכולל של הציוד הנלווה לא יעלה על 6 מטרים רבועים; {{ח:תתתתת|(3)}} לא יותקן ציוד נלווה על קיר חיצוני של בניין; {{ח:תתתת|(ב)}} אם המיתקן הוקם על עצם קיים – הציוד הנלווה יותקן בחלל הפנימי של העצם הקיים או בתוך המיתקן עצמו; לא ניתן להתקין את הציוד הנלווה כאמור, לא תעלה חריגה ממעטפת מיתקן השידור או ממעטפת העצם הקיים, לפי העניין, על נפח של 27 אלף סנטימטרים מעוקבים, ובלבד שהציוד הנלווה החורג יותקן בגובה של 2.5 מטרים לפחות מפני הקרקע. {{ח:תת|(ב)}} בעל הרישיון ימסור לרשות הרישוי המקומית הודעה על סיום ביצוע הקמת המיתקן, בתוך 45 ימים מסיום הביצוע (בסעיף זה – ההודעה) ויצרף אליה את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הצהרת בעל הרישיון – {{ח:תתתת|(א)}} כי המיתקן עומד בתנאים המפורטים בסעיף קטן (א); {{ח:תתתת|(ב)}} כי הקמת המיתקן בוצעה לפי כל דין החל על הקמתו, לרבות הוראות התכנית המתירה את ביצוע העבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 266ג3|בסעיף 266ג3}}; {{ח:תתת|(2)}} אישורים כאמור בפסקאות (5) ו־(7) שבסעיף קטן (א); {{ח:תתת|(3)}} אישור מהנדס מבנים שתכנן את הקמת המיתקן בדבר עיגון המיתקן ויציבותו, כי לא יתרחש כשל מבני במיתקן בנקודת העיגון למבנה וכי כשל מבני במיתקן לא יגרום לכשל מבני במבנה או בנקודת העיגון למבנה; {{ח:תתת|(4)}} מפה ערוכה, בקנה מידה של 1:250 או קנה מידה אחר שיפרסם מנהל מינהל התכנון באתר האינטרנט של מינהל התכנון לפי סעיף קטן (ג), המראה את התכסית, התבליט והתשתית הגאודטית בשטח קרקע בגבולות אותה מפה, שמיקום המיתקן שהוקם וטווח הבטיחות לבריאות הציבור מסומנים עליה; {{ח:תתת|(5)}} כתב שיפוי מפני תביעה לפיצויים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 202ב|סעיף 202ב}}. {{ח:תת|(ג)}} מנהל מינהל התכנון רשאי לפרסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון את נוסח ההצהרה לפי סעיף קטן (ב)(1) וכן את אופן הגשת המפה והפרטים שיש לכלול בה לפי סעיף קטן (ב)(4). {{ח:תת|(ד)}} בעל הרישיון ישמור על תחזוקת המיתקן ותקינותו, למניעת מטרדים סביבתיים ובטיחותיים מהמיתקן. {{ח:תת|(ה)}} הופסק השימוש במיתקן, יסלקו בעל הרישיון בתוך 30 ימים לאחר הפסקת השימוש בו וישיב את המצב לקדמותו; בעל הרישיון ישלח לוועדה המקומית הודעה על הפסקת השימוש במיתקן ועל סילוקו בלא דיחוי ולא יאוחר משבעה ימים מיום הפסקת השימוש או מסילוק המיתקן כאמור; לעניין זה, הפסקה לתקופה הנדרשת לשם תחזוקה ותפעול שוטף של המיתקן לא תיחשב הפסקת שימוש. {{ח:סעיף|266ג5|פטור להחלפת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית|תיקון: תשפ״ב}} {{ח:תת|(א)}} עבודה שהיא החלפת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם לפי הוראות חוק זה (בסעיף זה – עבודה ומיתקן בהתאמה) פטורה מהיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, אם מתקיימים לגביה כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} העבודה תבוצע בידי בעל רישיון; {{ח:תתת|(2)}} הממונה על הקרינה נתן למיתקן המחליף היתר בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת#סעיף 6|סעיף 6 לחוק הקרינה}} והמיתקן עומד בתנאי ההיתר או אישר כי לא נדרש היתר כאמור; אישור הממונה על הקרינה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה; {{ח:תתת|(3)}} לגבי טווח הבטיחות לבריאות הציבור מתקיים אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} העבודה לא יוצרת עלייה בטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה על הקרינה למיתקן הקיים; {{ח:תתתת|(ב)}} העבודה יוצרת עלייה בטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה על הקרינה למיתקן הקיים, ובלבד שטווח הבטיחות לאחר העלייה לא חודר לנכס גובל, למעט למגרש שייעודו דרך או שטח ציבורי פתוח, ובלבד שאינו חורג מעבר לתחום זכות הדרך או השטח הציבורי הפתוח; {{ח:תתת|(4)}} שטחו, גובהו והיקפו של המיתקן לאחר ביצוע העבודה לא יעלו על הקבוע בהיתר; ואולם, לעניין מיתקן שהוקם בפטור מהיתר, תותר הגבהתו ב־20 סנטימטרים לכל היותר לעומת המיתקן המקורי, ובכל מקרה אורכו של המיתקן לאחר החלפתו לא יעלה על 6 מטרים; {{ח:תתת|(5)}} עיצוב המיתקן והשתלבותו על הבניין או על עצם קיים יהיו בהתאם להנחיות מרחביות שנקבעו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 145ד|סעיף 145ד}} לגבי החלפת מיתקן, אם נקבעו, כפי שיהיו בתוקף במועד ביצוע העבודה; {{ח:תתת|(6)}} לעניין מיתקן שהוקם בהיתר, בכפוף להוראות פסקה (4), מתקיימים התנאים שנקבעו בהיתר שהמיתקן הוקם לפיו. {{ח:תת|(ב)}} פטור לפי סעיף זה לא יחול על החלפה של תורן המיתקן או חיזוקו. {{ח:תת|(ג)|(1)}} בעל הרישיון ימסור לוועדה המקומית הודעה על סיום ביצוע החלפת המיתקן, בתוך 45 ימים מסיום הביצוע. {{ח:תתת|(2)}} להודעה יצורפו הצהרת בעל הרישיון כי התקיימו התנאים שבסעיף קטן (א) וכן הצהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 266ג4|בסעיף 266ג4(ב)(1)(ב)}}, היתר או אישור הממונה על הקרינה בהתאם להוראות סעיף קטן (א)(2) ואישור מהנדס מבנים שתכנן את החלפת המיתקן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 266ג4|בסעיף 266ג4(ב)(3)}}. {{ח:תתת|(3)}} הייתה עלייה בטווח הבטיחות לבריאות הציבור לפי סעיף קטן (א)(3) או הוגבה המיתקן לפי הוראות סעיף קטן (א)(4), תצורף להודעה מפה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 266ג4|בסעיף 266ג4(ב)(4)}}. {{ח:תת|(ד)}} מנהל מינהל התכנון רשאי לפרסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון את נוסח ההודעה וההצהרה ואת אופן הגשת המפה, לפי סעיף קטן (ג). {{ח:סעיף|266ג6|פטור להוספת אנטנה למיתקן שידור קיים לתקשורת בשיטה התאית|תיקון: תשפ״ב}} {{ח:תת|(א)}} עבודה שהיא הוספת אנטנה למיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם לפי הוראות חוק זה, לרבות התקנת הציוד הנלווה הנדרש להפעלתו, פטורה מהיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, אם מתקיימים בה כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} ההוספה תבוצע בידי בעל רישיון; {{ח:תתת|(2)}} הממונה על הקרינה נתן למיתקן הכולל את האנטנה הנוספת היתר בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת#סעיף 6|סעיף 6 לחוק הקרינה}} או אישר כי לא נדרש היתר חדש כאמור והמיתקן עומד בתנאי ההיתר שניתן; אישור הממונה על הקרינה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה; {{ח:תתת|(3)}} עיצוב המיתקן והשתלבותו על הבניין או על עצם קיים יהיו בהתאם להנחיות מרחביות שנקבעו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 145ד|סעיף 145ד}} לגבי הוספת האנטנה, אם נקבעו, כפי שיהיו בתוקף במועד ביצוע העבודה; {{ח:תתת|(4)}} מיתקן השידור הקיים לא הוקם בפטור מהיתר על עצם קיים; {{ח:תתת|(5)}} לגבי טווח הבטיחות לבריאות הציבור מתקיימות הוראות {{ח:פנימי|סעיף 266ג5|סעיף 266ג5(א)(3)}}; {{ח:תתת|(6)}} שטחו וגובהו של המיתקן לאחר ביצוע ההוספה לא יעלו על הקבוע בהיתר, ולעניין מיתקן שהוקם בפטור מהיתר – לא יעלו על הקבוע בהתאם לתנאי הפטור כאמור; {{ח:תתת|(7)}} תותר התקנת ציוד נלווה לעניין אנטנה שנוספה על מיתקן שידור שהוקם על גג בניין, ויחולו לעניין הציוד הנלווה הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הציוד הנלווה יותקן בחלל פנימי בתוך הבניין או בחלל קיים שבו הותקן ציוד נלווה לפי היתר; לא ניתן להתקין את הציוד הנלווה במיקום כאמור, לרבות בשל צורך בקבלת היתר לשימוש חורג לגבי הציוד הנלווה, יותקן הציוד הנלווה על גג הבניין, אף אם גובהו עולה על הגובה המרבי המותר לפי התכנית המאושרת במגרש; {{ח:תתתת|(ב)}} גובהו של הציוד הנלווה לא יעלה על 2.3 מטרים ושטחו לא יעלה על 2.5 מטרים רבועים לכל בעל רישיון, ובלבד שסך השטח של הציוד הנלווה על גג הבניין לא יעלה על 6 מטרים רבועים. {{ח:תת|(ב)|(1)}} בעל הרישיון ימסור לרשות הרישוי המקומית הודעה בדבר סיום ביצוע הוספת אנטנה, בתוך 45 ימים מסיום הביצוע. {{ח:תתת|(2)}} להודעה יצורפו הצהרת בעל הרישיון כי התקיימו התנאים לפי סעיף קטן (א) וכן הצהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 266ג4|בסעיף 266ג4(ב)(1)(ב)}}, היתר או אישור הממונה על הקרינה כאמור בסעיף קטן (א)(2) ואישור מהנדס מבנים שתכנן את הוספת האנטנה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 266ג4|בסעיף 266ג4(ב)(3)}}. {{ח:תתת|(3)}} הייתה עלייה בטווח הבטיחות לבריאות הציבור לפי סעיף קטן (א)(4), תצורף להודעה מפה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 266ג4|בסעיף 266ג4(ב)(4)}}. {{ח:תת|(ג)}} על הודעה, הצהרה וצירוף מפה כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 266ג4|סעיף 266ג4(ג)}}. {{ח:סעיף|266ג7|פטור להחלפת תורן וחיזוקו – הוראת שעה|תיקון: תשפ״ב}} {{ח:תת|(א)}} עבודה שהיא החלפה או חיזוק של תורן שהוא חלק ממיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם בהתאם להיתר כדין לפי חוק זה (בסעיף זה – מיתקן ועבודה בהתאמה), פטורה מהיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, אם מתקיימים לגביה כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} העבודה תבוצע בידי בעל רישיון, לאחר שקיבל הוראה בדבר עריכת שינוי בתדרים שהוקצו לו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, ממי שהוסמך לכך לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|אותה פקודה}}; {{ח:תתת|(2)}} ניתן אישור הממונה על הקרינה כי לא נדרש היתר הקמה והיתר הפעלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת#סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת#סעיף 7|ו־7 לחוק הקרינה}} וכי העבודה לא יוצרת עלייה בהספק המיתקן ובטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה על הקרינה למיתקן הקיים; אישור הממונה על הקרינה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה; {{ח:תתת|(3)}} בעל הרישיון הציב שלט במקום בולט במקום ביצוע העבודה, בטרם תחילת ביצוע העבודה, המודיע על ביצועה ועל כך שמתקיימות לגביה הוראות סעיף זה; שלט כאמור יהיה לפי הוראות לעניין מידות השלט, תוכנו, צורתו ואופן הצבתו שיפרסם שר הפנים באתר האינטרנט של מינהל התכנון; {{ח:תתת|(4)}} שטחו והיקפו של המיתקן לאחר ביצוע העבודה לא יעלה על הקבוע בהיתר; לעניין זה, שטחם של רכיבים שחוברו לתורן המיתקן לשם חיזוקו בלבד לא יובא בחשבון בחישוב שטח והיקף המיתקן; {{ח:תתת|(5)}} גובהו של מיתקן שחוזק לא יעלה על הגובה שנקבע למיתקן בהיתר שהמיתקן הוקם לפיו; {{ח:תתת|(6)}} גובהו של תורן המיתקן שהוחלף לא יעלה על הגובה שנקבע לתורן בהיתר שהמיתקן הוקם לפיו, ובכל מקרה לא יעלה על 18 מטרים; {{ח:תתת|(7)}} חוזק תורן המיתקן באמצעות מוטות אלכסוניים המחברים את התורן לגג הבניין שעליו הוא מוצב או לקרקע – לא יעלה גובה נקודת החיבור של האלכסון עם התורן על שליש מגובהו של התורן או על שישה מטרים מבסיס התורן, לפי הנמוך; {{ח:תתת|(8)}} חוזק תורן המיתקן באמצעות יציקת בטון – לא תחרוג היציקה משטח המיתקן שנקבע בהיתר שלפיו הוקם המיתקן, וגובהה לא יעלה על 1.5 מטרים מפני הקרקע, ובמיתקן המוצב על גג בניין – 0.5 מטר מבסיס התורן; {{ח:תתת|(9)}} בכפוף להוראות פסקאות (4), (7) ו־(8), הוראות ותנאים שנקבעו בהיתר שהמיתקן הוקם לפיו יחולו גם לגבי ביצוע העבודה. {{ח:תת|(ב)}} 15 ימים לפחות לפני תחילת ביצועה של העבודה תימסר לרשות המקומית ולוועדה המקומית שבתחומן נמצא המיתקן הודעה על הכוונה לבצעה, בצירוף אישור הממונה על הקרינה כאמור בסעיף קטן (א)(2). {{ח:תת|(ג)}} בעל הרישיון ימסור לוועדה המקומית הודעה בדבר סיום ביצוע החלפת תורן המיתקן או חיזוקו, בתוך 45 ימים מסיום הביצוע; הוחלף או חוזק תורן מיתקן שגובהו עולה על 3 מטרים – יצורף להודעה אישור מהנדס מבנים שתכנן את העבודה האמורה, בדבר עיגון המיתקן כאמור בסעיף קטן (א) ויציבותו, ואם גובהו של התורן עולה על 9 מטרים – יצורף גם אישור של מהנדס מבנים, על כך שביצע בקרת תכן ובקרת ביצוע לעבודה. {{ח:תת|(ד)}} הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג) ואישורים של מהנדסי מבנים כאמור בסעיף קטן (ג), יימסרו לפי הנוסחים שיפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון. {{ח:תת|(ה)}} סעיף זה יעמוד בתוקפו עד תום שלוש שנים מיום פרסומו של {{ח:חיצוני|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021}} {{ח:הערה|(החוק פורסם ביום 18.11.2021)}}. {{ח:סעיף|266ד|אגרה מופחתת – חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה והתחדשות עירונית|תיקון: תשס״ח־3, תשע״א־2, תשע״ה, תשע״ו־9}} {{ח:תת|(א)}} שר הפנים רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע יישובים או אזורים, לפי אמות מידה שיקבע, שבהם שיעור האגרה לעניין מתן היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, שחל לגביו פטור מהיטל השבחה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 19|סעיף 19(ב)(10) לתוספת השלישית}}, יהיה מחצית שיעור האגרה שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 265|סעיף 265(17)}}. {{ח:תת|(ב)}} שר הפנים רשאי, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע יישובים או אזורים, לפי אמות מידה שיקבע, שבהם שיעור האגרה לעניין מתן היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, לגבי תכנית לפינוי ובינוי, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית}}, או לגבי תכנית במתחם להתחדשות עירונית, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(א2)}} יהיה מחצית שיעור האגרה שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 265|סעיף 265(17)}}; שיעור אגרה כאמור יחול ברשות מקומית מסוימת לאחר שנתנה את הסכמתה לכך. {{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}} {{ח:סעיף|266ה|פטור לעבודות זמניות לשם ביצוע מיזם בעל חשיבות לאומית או מיזם בעל חשיבות לכלל המחוז|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} נוכח שר הפנים כי קיים מיזם בעל חשיבות לאומית או מיזם בעל חשיבות לכלל מחוז מסוים, ויש לגביו תכנית מאושרת, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, לקבוע בצו פטור מהיתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} או מתכנית לעבודות או לשימושים הנדרשים לביצוע אותו מיזם, ובלבד שהתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} העבודות והשימושים יהיו זמניים ולתקופה שלא תעלה על התקופה הנדרשת להקמת המיזם; {{ח:תתת|(2)}} העבודות והשימושים ייעשו בידי המדינה, בידי גוף הפועל מטעמה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת הממשלה או בידי רשות מקומית בלבד; {{ח:תתת|(3)}} השר קבע תנאים לביצוע העבודות והשימושים, ובכלל זה לעניין מקום ביצועם ולעניין הבטחת זמניותם ולעניין החזרת המצב לקדמותו ככל הניתן; {{ח:תתת|(4)}} ביצוע העבודות והשימושים לא יסכל לאחר תום התקופה כאמור בפסקה (1) את ביצועה של תכנית שאושרה או תכנית שהוחלט להפקידה. {{ח:תת|(ב)}} נוכח שר הפנים, במקרים חריגים, כי קיים מיזם בעל חשיבות ודחיפות לאומית שלשם הקמתו נדרשים עבודות או שימושים זמניים שאם ביצועם יותנה באישורה של תכנית או קיומו של היתר, לפי העניין, לא יהיה ניתן לממש את המיזם במועד הדרוש, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, לקבוע בצו פטור מהיתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} או מתכנית לעבודות או לשימושים הנדרשים לביצוע אותו מיזם אף שאין תכנית מאושרת או שלא הופקדה תכנית לעניין אותו מיזם, ובלבד שיתקיימו התנאים המפורטים בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מיתקני מערכת ההתרעה הארצית מפני רעידות אדמה) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מיתקני מערכת ההתרעה הארצית מפני רעידות אדמה) (הוראת שעה), התשע״ו–2016}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתכנית והיתר להצבת תחנת משנה ניידת)|צו התכנון והבנייה (פטור מתכנית והיתר להצבת תחנת משנה ניידת), התשע״ו–2016}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתכנית ומהיתר להצבת מיגונית ולשימוש בה) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתכנית ומהיתר להצבת מיגונית ולשימוש בה) (הוראת שעה), התשע״ט–2019}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתכנית לצורך סלילת דרך גישה והקמת חניון תחנת הרכבת בסגולה) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתכנית לצורך סלילת דרך גישה והקמת חניון תחנת הרכבת בסגולה) (הוראת שעה), התש״ף–2020}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים בעבור מנוחת נהגי תחבורה ציבורית) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים בעבור מנוחת נהגי תחבורה ציבורית ובעבור הקמת מבני השנאה ניידים לטעינת אוטובוסים) (הוראת שעה), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתוכנית להקמת מעקף זמני ברחוב ביאליק בקריית אתא) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתוכנית להקמת מעקף זמני ברחוב ביאליק בקריית אתא לצורך ביצוע מחלף אתא צפון וסלילת הרכבת הקלה חיפה–נצרת) (הוראת שעה), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתוכנית לצורך הצבת מבנים יבילים זמניים להרחבת בית חולים מזור) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתוכנית לצורך הצבת מבנים יבילים זמניים להרחבת בית חולים מזור) (הוראת שעה), התשפ״ג–2022}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית והיתר להצבת תחנת משנה ניידת)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית והיתר להצבת תחנת משנה ניידת), התשפ״ג–2022}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים במוסדות רפואיים) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים במוסדות רפואיים) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (מס' 2)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (מס׳ 2), התשפ״ד–2023}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (מס' 3)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (מס׳ 3), התשפ״ד–2023}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיתקני אגירת אנרגיה במיתקני קליטה מקומיים ובמרכזי הפעלה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיתקני אגירת אנרגיה במיתקני קליטה מקומיים ובמרכזי הפעלה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי חינוך והסבה של מבנים קיימים לצורכי חינוך באופן זמני) (חרבות ברזל)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי חינוך והסבה של מבנים קיימים לצורכי חינוך באופן זמני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי בריאות הנפש) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי בריאות הנפש) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת צנרת דלק זמנית לתחנת כוח דליה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת צנרת דלק זמנית לתחנת כוח דליה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים ולשימוש במבנים קיימים לצורכי מגורים זמניים) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים ולשימוש במבנים קיימים לצורכי מגורים זמניים) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים ותשתיות ציבוריות זמניות) (חרבות ברזל – חצרים) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים למגורים ולצורכי ציבור ותשתיות ציבוריות זמניות) (חרבות ברזל – חצרים) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך הקמת גדר ביטחון ודרך ביטחון לקיבוץ ארז) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך הקמת גדר ביטחון ודרך ביטחון לקיבוץ ארז) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי מגורים זמניים) (חרבות ברזל) (עומר) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי מגורים זמניים) (חרבות ברזל) (עומר) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך סלילת דרך גישה לקיבוץ נחל עוז) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך סלילת דרך גישה לקיבוץ נחל עוז) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך הקמת מבנים יבילים זמניים במרכז הלאומי לרפואה משפטית) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך הקמת מבנים יבילים זמניים במרכז הלאומי לרפואה משפטית) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך הקמת מרכיבי ביטחון) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך הקמת מרכיבי ביטחון) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}} ו{{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים נלווים למיתקן בידוק ביטחוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים נלווים למיתקן בידוק ביטחוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025}}.}} {{ח:תת|(ג)}} לדיון במועצה הארצית לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) יוזמן ראש הרשות המקומית שבתחומה אמורות להתבצע העבודות כאמור באותם סעיפים קטנים, ותינתן לו הזדמנות להשמיע את עמדתו בעניין. {{ח:תת|(ד)}} צו כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) יפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים לפחות 15 ימים לפני תחילת ביצוע העבודות או השימושים; שר הפנים רשאי להורות, במקרים חריגים על קיצור המועד האמור לפרסום לפני תחילת העבודות או השימושים; הודעה על מתן צו כאמור תישלח למי שנדרש לפי חוק אישורו לביצוע העבודות או השימושים האמורים, לגורמים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 119ב|בסעיף 119ב(9)(א)}}, ולרשות המקומית הנוגעת בדבר, 15 ימים לפני תחילת ביצוע העבודות או השימושים. {{ח:תת|(ה)}} ביצוע העבודות או השימושים לפי סעיף זה יהיה כפוף להוראות לפי חוק שעניינן תכן הבנייה. {{ח:סעיף|266ו|פטור לעניין עבודות או שימושים לצורך הקמת מתחם מגורים בעבור מי שפונו מביתם – הוראת שעה – חרבות ברזל|תיקון: תשפ״ד־5, תשפ״ה־3}} {{ח:תת|(א)}} נוכח שר הפנים כי יש צורך בביצוע עבודות או שימושים לשם הקמת מתחם שישמש למגורים של מי שהתגוררו ביישוב באזור התחולה ופונו מביתם לפי החלטת הממשלה בדבר פינוי בשל המצב הביטחוני המיוחד (בסעיף זה – מתחם), רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, לקבוע, בצו, בתקופה הקובעת, פטור מהיתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} או פטור מתוכנית, לעבודות או לשימושים הנדרשים להקמת המתחם כאמור, והכול בכפוף להוראות כמפורט להלן וליתר הוראות סעיף זה: {{ח:תתת|(1)}} שטח המתחם לא יעלה על 500 דונם ומספר יחידות הדיור במתחם לא יעלה על 500; {{ח:תתת|(2)}} העבודות והשימושים יהיו למטרות מגורים, או לשימושים נלווים למגורים כפי שיפורטו בצו, ובכלל זה לצורכי ציבור, והכול ובלבד שהם ישמשו בעיקר ובמישרין את יחידות הדיור במתחם המגורים, ולמטרות אלה בלבד; {{ח:תתת|(3)}} העבודות ייעשו בידי המדינה, בידי גוף הפועל מטעמה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת הממשלה או בידי רשות מקומית, בלבד, והכול כפי שייקבע בצו, ולעניין עבודות להקמת מיתקני תשתית מקומיים – גם בידי ספק מורשה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת}} או בידי בעל רישיון לפי כל דין להקמה או לאספקה של אותה תשתית; {{ח:תתת|(4)}} בצו ייקבעו תנאים לביצוע העבודות או השימושים, ובכלל זה לעניין מקום ביצועם ותקופת ביצוע העבודות, וכן תיקבע תקופת תוקפו של הצו, ובלבד שתקופת תוקפו של צו הקובע פטור מתוכנית תיקבע בכפוף להוראות סעיף זה; {{ח:תתת|(5)}} השטח שלגביו יינתן הצו הוא מקרקעי ישראל או מקרקעין בבעלות רשות מקומית או שניתנה הסכמת בעל הזכויות בהם לביצוע העבודות והשימושים. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים) (חרבות ברזל) (משמר העמק) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים) (חרבות ברזל) (משמר העמק) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים) (חרבות ברזל) (רוחמה) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים) (חרבות ברזל) (רוחמה) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (רביבים) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (רביבים) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים) (חרבות ברזל) (בארי) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים) (חרבות ברזל) (בארי) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כפר עזה) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כפר עזה) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (חולית) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (חולית) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025}}, {{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כיסופים) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כיסופים) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025}} ו{{ח:חיצוני|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (נחל עוז) (הוראת שעה)|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (נחל עוז) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025}}.}} {{ח:תת|(ב)}} לעניין צו כאמור בסעיף קטן (א) שנקבע בו פטור מתוכנית נוסף על הוראות סעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} התקבלה חוות דעת בכתב מאת מתכנן המחוז, ולפיה יש, על פני הדברים, אפשרות סבירה להסדרת העבודות כפי שייקבעו בצו כאמור, בתוכנית; חוות דעת מתכנן המחוז תכלול התייחסות גם למידת התאמתה של תוכנית כאמור לתוכניות מיתאר ארציות, ובכלל זה לתוכניות לתשתיות לאומיות ולתוכניות מיתאר מחוזיות, ואם יש סטייה מתוכניות כאמור – את ההצדקה לכך; חוות דעת כאמור תתייחס, בין השאר, לשיקולים סביבתיים, חקלאיים, תחבורתיים וחברתיים שיש בהקמת המתחם; הוראות אלה לא יחולו לעניין צו החל בשטח תוכנית או בשטח תוכנית שהוחלט על הפקדתה (בפסקת משנה זו – תוכנית מקורית), ובלבד שהייעוד העיקרי בשטח הצו החופף לתוכנית המקורית הוא למגורים ושטח הצו חורג לכל היותר ב־20% משטח התוכנית המקורית החופף לצו (בפסקה זו – צו התואם בעיקרו הוראות תוכנית מקורית); {{ח:תתת|(2)}} לא יוקם במתחם יישוב חדש; {{ח:תתת|(3)}} הצו יחול בשטח המיועד לבינוי בתחום יישוב או בשטח צמוד ליישוב, ולעניין עבודות או שימושים לצורכי ציבור – יכול שיחול גם בצמוד למבנה קיים לצורכי ציבור או בצמוד למגרש שבו נמצא מבנה לצורכי ציבור אף אם המבנה כאמור לא נמצא בשטח יישוב או בשטח צמוד ליישוב; הוראות אלה לא יחולו לעניין צו התואם בעיקרו הוראות תוכנית מקורית; {{ח:תתת|(4)}} הצו לא יחול בתחום הסביבה החופית, בתחום המיועד בתוכנית לגן לאומי או לשמורת טבע, בתחום אתר לאומי או אתר הנצחה, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים}}, או בתחום המיועד ליער בתוכנית מיתאר ארצית (בסעיף זה – תחום המיועד ליער); ואולם ניתן לקבוע בצו כאמור כי המתחם יכלול תחום המיועד ליער בשיעור שלא יעלה על 20% מהשטח הכולל של המתחם או 15% מסך השטח המיועד ליער, בתחום יער שנקבע בתוכנית מיתאר ארצית, לפי הקטן; המועצה הארצית רשאית לאשר כי בצו ייכלל תחום המיועד ליער ששיעורו גדול מהשיעורים האמורים; {{ח:תתת|(5)}} בצו יפורטו ההוראות כאמור בסעיפים קטנים (ו) עד (ח). {{ח:תת|(ג)}} ראש הרשות המקומית שבתחומה מוצע הצו רשאי להציג את עמדתו לעניין צו כאמור, בכתב, בתוך שבעה ימים מפרסום סדר היום של המועצה הארצית שבו נכלל נושא הצו המוצע; הוצגה עמדת ראש הרשות המקומית, יצרפה יושב ראש המועצה הארצית לחוות דעתה של המועצה המוגשת לשר הפנים. {{ח:תתת|(1)}} התקבלה חוות דעת בכתב מאת מתכנן המחוז, ולפיה יש, על פני הדברים, אפשרות סבירה להסדרת העבודות כפי שייקבעו בצו כאמור, בתוכנית; חוות דעת מתכנן המחוז תכלול התייחסות גם למידת התאמתה של תוכנית כאמור לתוכניות מיתאר ארציות, ובכלל זה לתוכניות לתשתיות לאומיות ולתוכניות מיתאר מחוזיות, ואם יש סטייה מתוכניות כאמור – את ההצדקה לכך; חוות דעת כאמור תתייחס, בין השאר, לשיקולים סביבתיים, חקלאיים, תחבורתיים וחברתיים שיש בהקמת המתחם; הוראות אלה לא יחולו לעניין צו החל בשטח תוכנית או בשטח תוכנית שהוחלט על הפקדתה (בפסקת משנה זו – תוכנית מקורית), ובלבד שהייעוד העיקרי בשטח הצו החופף לתוכנית המקורית הוא למגורים ושטח הצו חורג לכל היותר ב־20% משטח התוכנית המקורית החופף לצו (בפסקה זו – צו התואם בעיקרו הוראות תוכנית מקורית); {{ח:תתת|(2)}} לא יוקם במתחם יישוב חדש; {{ח:תתת|(3)}} הצו יחול בשטח המיועד לבינוי בתחום יישוב או בשטח צמוד ליישוב, ולעניין עבודות או שימושים לצורכי ציבור – יכול שיחול גם בצמוד למבנה קיים לצורכי ציבור או בצמוד למגרש שבו נמצא מבנה לצורכי ציבור אף אם המבנה כאמור לא נמצא בשטח יישוב או בשטח צמוד ליישוב; הוראות אלה לא יחולו לעניין צו התואם בעיקרו הוראות תוכנית מקורית; {{ח:תתת|(4)}} הצו לא יחול בתחום הסביבה החופית, בתחום המיועד בתוכנית לגן לאומי או לשמורת טבע, בתחום אתר לאומי או אתר הנצחה, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים}}, או בתחום המיועד ליער בתוכנית מיתאר ארצית (בסעיף זה – תחום המיועד ליער); ואולם ניתן לקבוע בצו כאמור כי המתחם יכלול תחום המיועד ליער בשיעור שלא יעלה על 20% מהשטח הכולל של המתחם או 15% מסך השטח המיועד ליער, בתחום יער שנקבע בתוכנית מיתאר ארצית, לפי הקטן; המועצה הארצית רשאית לאשר כי בצו ייכלל תחום המיועד ליער ששיעורו גדול מהשיעורים האמורים; {{ח:תתת|(5)}} בצו יפורטו ההוראות כאמור בסעיפים קטנים (ו) עד (ח). {{ח:תת|(ג)}} ראש הרשות המקומית שבתחומה מוצע הצו רשאי להציג את עמדתו לעניין צו כאמור, בכתב, בתוך שבעה ימים מפרסום סדר היום של המועצה הארצית שבו נכלל נושא הצו המוצע; הוצגה עמדת ראש הרשות המקומית, יצרפה יושב ראש המועצה הארצית לחוות דעתה של המועצה המוגשת לשר הפנים. {{ח:תת|(ד)}} על צו לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 266ה|סעיף 266ה(ג) עד (ה)}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ה)|(1)}} ביצוען של עבודות לפי צו לפי סעיף זה יחל עד תום התקופה שנקבעה בצו, שלא תעלה על שישה חודשים מיום מתן הצו; שר הפנים רשאי לדחות את המועד האמור בחודשיים לכל היותר. {{ח:תתת|(2)}} לעניין סעיף קטן זה יראו ביצוע בפועל של חלק משמעותי מעבודות התשתית בשטח המתחם כתחילת ביצוע העבודות; לא הוחל בביצוע העבודות בתוך התקופה האמורה, לרבות תקופת ההארכה, לא יפקע תוקפו של הצו, אולם הצו יובא לדיון חוזר במועצה הארצית. {{ח:תת|(ו)}} נקבע בצו כאמור בסעיף קטן (א) פטור מתוכנית, יפקע תוקפו של הצו לעניין פטור כאמור בהתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} לא הוגשה תוכנית הכוללת הוראות להסדרת העבודות כפי שנקבעו בצו (בסעיף קטן זה – התוכנית), למוסד התכנון המוסמך לאשרה, בתוך שנתיים ממועד תחילתו של הצו; לעניין זה, הוגשה תוכנית ונדחתה על ידי מוסד התכנון המוסמך לאשרה, יראו אותה ממועד הדחייה כאילו לא הוגשה; {{ח:תתת|(2)}} לא התקבלה החלטה על אישור התוכנית, בתוך שלוש שנים וחצי ממועד תחילתו של הצו; שר הפנים רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בתקופה מצטברת שלא תעלה על שנה; {{ח:תתת|(3)}} התוכנית לא נכנסה לתוקף בתוך חמש שנים ממועד תחילתו של הצו; שר הפנים רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בפסקה זו בתקופה מצטברת שלא תעלה על שנה; {{ח:תתת|(4)}} התוכנית נכנסה לתוקף. {{ח:תת|(ז)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ו), התקבלה החלטה על אישור תוכנית המסדירה חלק מהעבודות והשימושים שנקבעו בצו, יפקע תוקפו של הצו לעניין החלק שהתוכנית לא הסדירה. {{ח:תת|(ח)}} פקע תוקפו של הצו לפי סעיף קטן (ו)(1) עד (3) או לפי סעיף קטן (ז), לפי העניין, יהיה אחראי מי שביצע את העבודות לפי הצו, להשיב את המצב לקדמותו, ככל האפשר, ורשאי שר הפנים לקבוע בצו גורם אחר שיהיה אחראי להשבת המצב לקדמותו כאמור. {{ח:תת|(ט)}} מספר הצווים להקמת מתחם שלגביהם שטח המתחם אינו תואם תוכנית שאושרה או תוכנית שהוחלט על הפקדתה, לא יעלה על 12; שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי להגדיל את מספר הצווים כאמור; צווים להקמת מתחם ביישוב שתושביו פונו לא יבואו במניין לפי סעיף קטן זה. {{ח:תת|(י)}} שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי אזור נוסף שאינו אזור התחולה אם התקיימו לגבי אותו אזור התנאים למתן צו הקבועים ברישה של סעיף קטן (א). {{ח:תת|(יא)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור התחולה“ – מקום, או יישוב שנמצא כולו או חלקו, בטווח של 7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן תשתית מקומי“ – אחד או יותר מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} מיתקן להספקה, לאגירה, לחלוקה ולהשנאה של חשמל; {{ח:תתתת|(2)}} מיתקן פוטו־וולטאי ומיתקן לאגירת אנרגיה; {{ח:תתתת|(3)}} מיתקן להספקה, לחלוקה או לאגירה של מים, ביוב, פסולת או גז, או לטיפול בהם; {{ח:תתתת|(4)}} מיתקן המשמש או מיועד לשמש להספקת שירות בזק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת}} או להספקת שידורים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 13ב|בסעיף 13ב לחוק האמור}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המצב הביטחוני המיוחד“ – המצב הביטחוני השורר במדינה, שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, ביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023); {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צורכי ציבור“ – שטח ציבורי פתוח, דרך, מבנה לצורכי חינוך, רווחה או דת ותרבות, מוסד קהילתי, מיתקן תשתית מקומי, מרפאה או צורך ציבורי אחר הנדרש למתחם המגורים בלבד; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שטח המיועד לבינוי“ – שטח שניתן להקים בו מבנים לפי תוכנית מיתאר מקומית או תוכנית מפורטת וכן שטח המיועד בתוכנית כאמור לשטח ציבורי פתוח, שטח פרטי פתוח ושטחי נופש ופנאי המהווים חלק מיישוב; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שטח צמוד ליישוב“ – שטח הנמצא בהמשך ישיר לשטח המיועד לבינוי, למעט שטח הנמצא בהמשך ישיר לשטח המיועד למבנה בודד או למבנים בודדים שלא נמצאים בהמשך רציף לשטח המיועד לבינוי; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – תקופה של שנתיים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3674214.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 150 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ״ד–2023}} {{ח:הערה|(ביום 10.12.2023)}}. {{ח:סעיף|267|בניה לפי מיפרטים|תיקון: תשע״ה}} {{ח:ת}} שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות, למדינה כולה או לכל חלק ממנה, מיפרטים לסוגים של בנינים; נקבעו המיפרטים, מי שמבקש היתר בניה לפי המיפרט יהיה פטור מלמסור לועדה המקומית פרטים על הבניה במידה שהם נקבעו במיפרט ואין סתירה ביניהם לבין כל תכנית החלה על המקום. {{ח:סעיף|268|תקנות סדרי דין}} {{ח:ת}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין להליכים לפי חוק זה ובין השאר גם הוראות בדבר מתן צווים על פי המבקש בלבד; הוראה זו אינה גורעת מסמכותו של שר המשפטים לפי חיקוק אחר. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת ערר לענין קרקע חקלאית)|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת ערר לענין קרקע חקלאית), תשכ״ט–1968}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת הערר למימי חופין)|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת הערר למימי חופין), תש״ל–1969}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בערעור)|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בערעור), תשל״ז–1976}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (המצאת צו לפי סעיף 239 לחוק)|תקנות התכנון והבניה (המצאת צו לפי סעיף 239 לחוק), תשל״ח–1978}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בערעור על שומת השבחה)|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בערעור על שומת השבחה), התשמ״א–1981}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בהליכים למתן צווים על פי המבקש בלבד)|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בהליכים למתן צווים על פי המבקש בלבד), התשמ״ג–1982}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו-231 לחוק)|תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו־231 לחוק), התשמ״ה–1985}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק)|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק), התשס״ט–2008}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מינהלי)|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מינהלי), התש״ע–2010}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (סדרי הדין בוועדות ערר בעררים לפי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק)|תקנות התכנון והבנייה (סדרי הדין בוועדות ערר בעררים לפי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק), התשע״א–2010}}.}} {{ח:סעיף|269|אצילת סמכויות|תיקון: תשע״ה}} {{ח:ת}} שר הפנים רשאי לאצול לאחר מסמכויותיו לפי חוק זה, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי, אולם מי שרואה את עצמו נפגע על ידי פעולה שנעשתה לגביו בלבד, מכוח אצילת סמכות כאמור, רשאי לערור לפני שר הפנים. {{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: ביטולים והוראות מעבר}} {{ח:סעיף|269א|הגדרות|תיקון: תשכ״ז}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יב|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית ממלכתית“ – תכנית שאושרה על ידי אגף התכנון של משרד הפנים, או על ידי ועדת תיאום של אגפי התכנון של משרדי הפנים והשיכון, לפני תחילתו של חוק זה, והודעה על הפקדתה במשרדים האמורים פורסמה ברשומות על ידי שר הפנים ושר השיכון תוך חדשיים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209778.pdf|חוק התכנון והבניה (תיקון), תשכ״ז–1966}}. {{ח:סעיף|270|ביטול|תיקון: תשמ״א־8}} {{ח:ת}} פקודת בנין ערים, 1936 {{ח:הערה|(להלן – ”הפקודה“)}} – בטלה. {{ח:סעיף|271|שטח תכנון במרחב תכנון}} {{ח:ת}} שטח תכנון עיר שהוכרז עליו לפי סעיף 10 לפקודה ושהיה קיים ערב תחילתו של חוק זה, רואים אותו מיום תחילתו של חוק זה כמרחב תכנון מקומי שהוכרז עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:פנימי|סעיף 14|ו־14 לחוק זה}}; שטח תכנון גלילי שהוכרז כאמור – רואים אותו כמרחב תכנון מקומי {{ח:פנימי|סעיף 12|שסעיף 12 לחוק זה}} חל עליו. {{ח:סעיף|272|ענינים תלויים ועומדים}} {{ח:ת}} ענין שערב תחילתו של חוק זה היה תלוי ועומד לפני ועדה מקומית או ועדה מחוזית לפי הפקודה, רואים אותו מיום תחילתו של חוק זה כתלוי ועומד לפני הועדה המקומית או הועדה המחוזית לפי חוק זה, הכל לפי הענין. {{ח:סעיף|273|אישור תקנות ותכניות קיימות|תיקון: תשל״ו}} {{ח:ת}} רואים כתקנות, כתכנית מיתאר מקומית או כתכנית מפורטת שהותקנו או שאושרו לפי חוק זה, הכל לפי הענין, חוקי עזר, תקנות, תכניות מיתאר ותכניות בנין ערים מפורטות, שהיו בתוקף ערב תחילתו של חוק זה מכוח הפקודה, ואין נפקא מינה אם המדובר בתקנות בנות פועל תחיקתי או באחרות. {{ח:סעיף|274|אישרור}} {{ח:ת}} תכניות מיתאר ותכניות מפורטות שנקבעו בהן הוראות שאי אפשר היה לקבוע לפי הפקודה, אך אפשר היה לקבוע אותן אילו בשעה שנקבעו היה חוק זה בתקפו – רואים אותן כאילו נקבעו ביום תחילת חוק זה, ויעמדו בתקפן במשך שלוש שנים מתחילת חוק זה, אם לא יבוטלו או ישונו לפני כן מכוח חוק זה. {{ח:סעיף|275|המשך בהליכים}} {{ח:תת|(א)}} כל הליך שהיה ערב תחילתו של חוק זה תלוי ועומד בפני מוסד תכנון, ימשיכו לטפל בו מיום תחילת חוק זה לפי חוק זה. {{ח:תת|(ב)}} שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות הוראות בכל ענין אחר הנוגע לשינויים הנובעים מביטול הפקודה וכן הוראות משלימות כדי להבטיח רציפות התכנון והפיקוח על הבניה, והוראות אלה יעמדו בתקפן עד שיבוטלו או ישונו על ידי מוסד תכנון מכוח סמכותו באותו ענין לפי חוק זה. {{ח:סעיף|276|ביטול ושינוי תחומי מחוז ושטחי תכנון עיר לפני תחילת החוק}} {{ח:ת}} במידה שביטול מחוז או שטח תכנון עיר כאמור בפקודה, או שינוי גבולותיהם, לפני תחילתו של חוק זה, לא פגעו בתקפם של תכניות בנין ערים, תקנות, חוקי עזר וצווים, שהותקנו לפי הפקודה לאותו מחוז או שטח בנין ערים והם נשארו בתקפם באותו תחום, בשינויים המחוייבים לפי הענין, עד לביטולם או שינוים על ידי חוק עזר, תקנה, צו או תכנית בנין ערים מכוח הפקודה – הם יוסיפו לעמוד בתקפם עד שיבוטלו או ישונו מכוח הסמכויות לפי חוק זה. {{ח:סעיף|277|הפסקת שימוש חורג}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} יחולו, מיום תחילתו של חוק זה, גם לגבי תכנית בנין ערים לפי הפקודה שנשארה בתקפה מכוח חוק זה; אולם שימוש חורג שהיה קיים ביום 24.3.1938 ושהמשיכו בו, מכוח התנאי המגביל לסעיף 11(ג) לפקודה, עד יום תחילתו של חוק זה, מותר להמשיך בו גם לאחר מכן, עד שיחול שינוי בבעלות או בהחזקה של הקרקע או הבנין. {{ח:סעיף|277א|התנגדות לתכנית ממלכתית|תיקון: תשכ״ז}} {{ח:ת}} ועדה מקומית שמרחב תכנונה כלול, כולו או מקצתו, בתחומה של תכנית ממלכתית או גובל תחום של תכנית כאמור, רשאית, תוך חדשיים מהמועד שבו פורסמה ברשומות הודעה על הפקדתה של התכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 269א|בסעיף 269א}}, להגיש לשרי הפנים והשיכון התנגדות לה; אך אין בהגשת התנגדות כדי לעכב את ביצוען של פעולות מטעם המדינה הטעונות היתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}. {{ח:סעיף|277ב|זכות עיון|תיקון: תשכ״ז}} {{ח:ת}} תכנית ממלכתית שהופקדה במשרדי הפנים והשיכון תהא פתוחה לעיון לכל מעונין במקום הפקדתה וללא תשלום. {{ח:סעיף|277ג|סמכויות השרים|תיקון: תשכ״ז}} {{ח:ת}} שרי הפנים והשיכון, בבואם להכריע בהתנגדות לפי {{ח:פנימי|סעיף 277א|סעיף 277א}}, רשאים לאשר את התכנית, עם שינויים או בלי שינויים, או לבטל את התכנית. {{ח:סעיף|277ד|עריכה מחדש של תכנית ממלכתית|תיקון: תשכ״ז}} {{ח:ת}} תכנית ממלכתית שהופקדה במשרדי הפנים והשיכון תיערך בהתאם לתקנות לפי חוק זה בדבר עריכתן של תכניות, ושר הפנים יורה על עריכתה כתכנית מפורטת, או כתכנית מתאר, לפי הענין; אך לא יעשה כן כל עוד לא עברה התקופה להגשת התנגדות לפי {{ח:פנימי|סעיף 277א|סעיף 277א}}, או כל עוד לא הוכרע בהתנגדות שהוגשה. {{ח:סעיף|277ה|אישור התכנית|תיקון: תשכ״ז}} {{ח:ת}} תכנית ששר הפנים, או מי שהסמיך לכך, אישר שנערכה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 277ד|בסעיף 277ד}}, יראו אותה כתכנית שאושרה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}; אולם לא יהא עוד ערר עליה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|אותו פרק}}. {{ח:סעיף|277ו|פטור מהיתר|תיקון: תשכ״ז}} {{ח:ת}} על אף האמור בחוק זה, כל עבודה או שימוש מטעם המדינה בקרקע או בבנין על פי תכנית ממלכתית, שהוחל בביצועה לפני תום שנתיים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209778.pdf|חוק התכנון והבניה (תיקון), תשכ״ז–1966}} – פטורים מהיתר לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} החל מיום תחילתו של חוק זה. {{ח:סעיף|277ז|דרכים|תיקון: תשכ״ז}} {{ח:ת}} התווייתה, סלילתה או סגירתה של דרך {{ח:חיצוני|פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח)|שפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943}}, הוחלה עליה לפני תחילתו של חוק זה, מכוח צו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח)#סעיף 3|סעיף 3 לאותה פקודה}}, לא יהיו טעונות היתר על אף האמור בחוק זה; הוראות צו כאמור שאושרו על ידי שר הפנים ושר העבודה יראו אותן כתכנית מתאר מחוזית שאושרה על פי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}. {{ח:סעיף|278|פרשנות}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} באות להוסיף על {{ח:חיצוני|חוק הפרשנות|פקודת הפרשנות}} ולא לגרוע ממנה. {{ח:סעיף|279|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתו של חוק זה היא בתום ששה חדשים מיום פרסומו ברשומות. {{ח:סעיף|280|פרסום}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק המעבר#סעיף 2|בסעיף 2(ד) לחוק המעבר, תש״ט–1949}}, יפורסם חוק זה ברשומות תוך חודש מיום קבלתו בכנסת. {{ח:קטע2|תוספת 1|התוספת הראשונה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 156|סעיף 156(א)}})}}}} {{ח:סעיף*|1|הועדה|תיקון: תשנ״ה־4|עוגן=תוספת 1 פרט 1}} {{ח:ת}} תוקם ליד המועצה הארצית ועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים ({{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} – הועדה). {{ח:סעיף*|2|הרכב הועדה|תיקון: תשנ״ה־4, תשס״ג־2, תשס״ט־4, תשע״ה, תשפ״ד־6|עוגן=תוספת 1 פרט 2}} {{ח:תת|(א)}} ואלה יהיו חברי הועדה: {{ח:תתת|(1)}} שני נציגים של שר הפנים; {{ח:תתת|(2)}} שני נציגים של שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי; {{ח:תתת|(2א)}} שני נציגים של שר החקלאות ופיתוח הכפר; {{ח:תתת|(3)}} נציג שר השיכון; {{ח:תתת|(4)}} נציג שר הבטחון; {{ח:תתת|(5)}} נציג המוסדות המיישבים שימנה שר הפנים לפי המלצת הסוכנות היהודית לארץ ישראל; {{ח:תתת|(6)}} נציג המועצה הארצית שימנה שר הפנים לפי המלצתה; {{ח:תתת|(7)}} שני נציגי הרשויות המקומיות שימנה שר הפנים; {{ח:תתת|(8)}} שני נציגי החקלאים שימנה שר הפנים; {{ח:תתת|(9)}} נציג רשות מקרקעי ישראל; {{ח:תתת|(10)}} נציג השר לאיכות הסביבה; {{ח:תתת|(11)}} חבר אחד שימנה שר הפנים והוא – אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים}} או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא בקי בעניני תכנון ובניה; {{ח:תתתת|(ב)}} הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז; {{ח:תתת}} חבר כאמור ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות; {{ח:תתת|(12)}} נציג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנה שר הפנים בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו לו גופים אלה; לענין זה, ”הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה“ – הגופים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)#תוספת|בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002}}; {{ח:תתת|(13)}} נציג המוסדות להשכלה גבוהה, בעל מומחיות בענייני תכנון ובנייה שימנה שר הפנים מתוך רשימה שימליצו עליה דיקני הפקולטות המקיימות תוכניות לימודים לתארים מתקדמים לתכנון ערים, הנדסה או אדריכלות. {{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתו של חבר הוועדה תהיה חמש שנים, ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה בסעיף קטן (א) שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור – אם מונה מכוח פסקה אחרת באותו סעיף קטן; ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו. {{ח:סעיף*|3|יושב ראש הועדה|תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת 1 פרט 3}} {{ח:ת}} שר הפנים ימנה אחד מנציגיו בועדה להיות יושב ראש בה. {{ח:סעיף*|4|הנוהל|עוגן=תוספת 1 פרט 4}} {{ח:ת}} הועדה תקבע בעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה, לרבות המנין החוקי שלה, במידה שלא נקבעו בחוק זה או בהחלטת המועצה הארצית. {{ח:סעיף*|5|הכרזה על קרקע חקלאית|תיקון: תשע״ד־2|עוגן=תוספת 1 פרט 5}} {{ח:ת}} המועצה הארצית רשאית, לאחר שהתייעצה עם הוועדה, להכריז ברשומות כי קרקע פלונית תהא קרקע חקלאית לענין חוק זה (להלן – קרקע חקלאית). {{ח:סעיף*|6|הגבלת אישור תכנית|תיקון: תשנ״ה־4, תשס״ו־2, תשע״ד־2, תשפ״ג־5|עוגן=תוספת 1 פרט 6}} {{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 9|סעיף 9}}, לא תאושר תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על קרקע חקלאית המיועדת בתכנית מיתאר מחוזית למטרה חקלאית או לסוג של שטחים פתוחים, אלא אם כן מתקיים בה אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} התכנית אושרה על ידי הועדה או שהיא מקיימת את כל הוראותיה של תכנית מיתאר שאושרה על ידי הועדה; {{ח:תתת|(1א)}} התכנית חלה על שטח שהוועדה, או המועצה הארצית או ועדת משנה שלה בהתאם להוראות פסקה (2), אישרה לגביו תכנית המייעדת אותו למטרה אחרת שאינה מטרה חקלאית או שטחים פתוחים; {{ח:תתת|(2)}} התכנית אושרה על ידי המועצה הארצית או ועדת משנה שלה, ובלבד שאישור התכנית כאמור נדרש לפי הוראות תכנית מיתאר ארצית או מחוזית, וצוין במפורש בהחלטת המועצה או ועדת המשנה שלה, לפי הענין, כי האישור ניתן גם לצורך {{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת זו}}; {{ח:תתת|(3)}} התוכנית היא למיתקן אגרו־וולטאי והיא כוללת הוראות לשמירת הקרקע החקלאית והשימוש החקלאי בה, אלא אם כן נקבע בתוכנית מיתאר ארצית למיתקנים אגרו־וולטאיים כי סוגי תוכניות שיאושרו לפיה יהיו טעונים את אישור הוועדה. {{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”תכנית מיתאר מחוזית“ – לרבות תכנית מיתאר מחוזית שהופקדה וטרם אושרה. {{ח:סעיף*|7|הגבלות בשימוש בקרקע לא חקלאית|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ד־2|עוגן=תוספת 1 פרט 7}} {{ח:תת|(א)}} לא יינתן על ידי מוסד תכנון היתר לבניה או לשימוש בקרקע חקלאית למטרה לא חקלאית אלא בהתאם לתכנית שנתמלאו בה הדרישות של {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|סעיף 6}} או אם הסכימה לכך הועדה. {{ח:תת|(ב)}} ”מטרה לא חקלאית“, בסעיף זה – בניה או שימוש בקרקע שאינם דרושים במישרין לייצור חקלאי, לעיבוד חקלאי של האדמה או לגידול בעלי חיים. {{ח:תת|(ג)}} שימוש חורג בקרקע חקלאית טעון אישור הועדה המחוזית ובקרקע המיועדת בתכנית מיתאר מחוזית למטרה חקלאית או לסוג של שטחים פתוחים – גם אישור הוועדה. {{ח:סעיף*|8|הגבלות על קביעת מפעלים|עוגן=תוספת 1 פרט 8}} {{ח:ת}} היתה קביעת מקומם של מפעלים, מוסדות או מיתקנים באזור שנקבע בתכנית כאזור חקלאי, או בכל מקום אחר שתכנית אינה חלה בו, טעונה היתר או הסכמה לפי חוק זה, לא יינתן ההיתר או ההסכמה אלא בהסכמת הועדה; הוראה זו אינה חלה על מיתקני מים, ביוב, ניקוז וחשמל. {{ח:סעיף*|9|תכנית הטעונה אישור הועדה|תיקון: תשנ״ה־4, תשס״ו־2, תשפ״ד־6|עוגן=תוספת 1 פרט 9}} {{ח:תת|(א)}} החליט מוסד תכנון להפקיד תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על קרקע חקלאית המיועדת בתכנית מיתאר מחוזית, כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|בסעיף 6(ב)}}, למטרה חקלאית או לסוג של שטחים פתוחים, ולא מתקיים בתכנית אף תנאי מהתנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|בסעיף 6(א)}}, יעבירה מוסד התכנון לועדה. {{ח:תת|(ב)}} ועדת משנה בת שישה חברים ובהם יושב ראש הועדה, נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר ונציג השר לאיכות הסביבה תחליט, תוך שלושים ימים מיום קבלת התכנית, אם התכנית טעונה אישור הועדה, ותודיע על כך למוסד התכנון. {{ח:תת|(ג)}} לא החליטה ועדת המשנה תוך המועד האמור, לא תהיה התכנית טעונה אישור הועדה. {{ח:תת|(ד)}} החליטה ועדת המשנה כי התכנית טעונה אישור הועדה, תחליט הועדה תוך ששים ימים מיום שהתקבלה ההחלטה כאמור בסעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ה)}} מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), מוסד התכנון או מגיש התכנית רשאים לבקש את החלטת הועדה לפני שתופקד התכנית. {{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על בקשות להיתר או להסכמה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 7|סעיפים 7(א)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 8|ו־8}}. {{ח:תת|(ז)}} הועדה תודיע למוסד התכנון על אישור או הסכמה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|סעיפים 6}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 7|7}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 8|או 8}}, או על סירובה לתת אותם. {{ח:סעיף*|9|מתן הודעה לועדה המחוזית|עוגן=תוספת 1 פרט 9}} {{ח:ת}} הועדה תודיע לועדה המחוזית תוך שלושה חדשים על אישור או הסכמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}} {{ח:פנימי|סעיף 8|או 8}} או על סירובה לתת אותם. {{ח:סעיף*|10|בדיקת תכניות קיימות|עוגן=תוספת 1 פרט 10}} {{ח:ת}} הועדה תבדוק את התכניות החלות על קרקע חקלאית שאושרו לפני שהוכרזה כקרקע חקלאית, במידה שלא נעשו באותה קרקע, אגב ביצוע התכנית, עבודות בניה או עבודות אחרות שניתן עליהן היתר לפי החוק, ורשאית היא ליזום התליית תכנית כאמור, שינויה או ביטולה. {{ח:סעיף*|11|הגבלת השימוש בסמכויות הועדה|תיקון: תשנ״ה־4|עוגן=תוספת 1 פרט 11}} {{ח:ת}} לא תשתמש הועדה בסמכות לפי חוק זה, אלא במידה שהדבר דרוש לשם שמירה על הייעוד של הקרקע החקלאית וניצולה החקלאי ושמירה על שטחים פתוחים. {{ח:סעיף*|11א|תכנית לדרכים|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4|עוגן=תוספת 1 פרט 11א}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|בסעיף 6}}, לא תימנע הועדה מלאשר תכניות לדרכים שנקבעו בתכנית מיתאר ארצית לדרכים או בתכנית מתאר אחרת או בתכנית מפורטת הנגזרות ממנה, אך רשאית היא, תוך ששים ימים מיום שהוגשה לה תכנית לאישור, להתנות את אישורה בשינוי התוואי עד כדי 750 מטרים לכל צד מציר הדרך בתכנית, אם הדבר נחוץ לשמירה על הקרקע החקלאית, ובלבד שאין בכך שינוי מהותי בתכנית; לא עשתה כן תוך ששים ימים כאמור – יראו את התכנית שהוגשה כמאושרת על־ידי הועדה. {{ח:סעיף*|12|ועדת ערר|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4|עוגן=תוספת 1 פרט 12}} {{ח:תת|(א)}} המועצה הארצית תמנה מבין חבריה ועדת ערר של חמישה לענין {{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת זו}}. {{ח:תת|(ב)}} הרואה את עצמו נפגע על־ידי סירוב הועדה לתת אישור לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|סעיפים 6}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 9|9}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 11א|11א}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 16|או 16}} או לתת את הסכמתה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 7|סעיפים 7}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 8|או 8}}, רשאי לערור על הסירוב לפני ועדת הערר לפי סעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} לא החליטה הועדה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 9|בסעיף 9(ד)}}, רשאי מי שרואה את עצמו נפגע על ידי כך להביא את הענין במישרין בפני ועדת הערר, לפי סעיף קטן (א), אשר תיתן החלטתה תוך ששים ימים מיום שהוגש הערר. {{ח:תת|(ד)}} לועדת הערר לפי סעיף קטן (א), יהיו לענין סעיף זה כל הסמכויות של הועדה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הזאת}}. {{ח:תת|(ה)}} אין אחרי החלטה ועדת הערר לפי סעיף קטן (א) ולא כלום. {{ח:סעיף*|13|סדרי הדין בועדת ערר|תיקון: תשנ״ה־4, תשע״ה|עוגן=תוספת 1 פרט 13}} {{ח:ת}} שר הפנים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות את סדרי הדין של ועדת הערר לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 12|סעיף 12(א)}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת ערר לענין קרקע חקלאית)|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת ערר לענין קרקע חקלאית), תשכ״ט–1968}}.}} {{ח:סעיף*|14|דין המדינה|תיקון: תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה־4|עוגן=תוספת 1 פרט 14}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 7|סעיף 7}} יחול גם על המדינה, אולם בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), בערר לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 12|סעיף 12}} כשהעורר הוא אחד ממוסדות המדינה, תכריע הממשלה, אחרי התייעצות עם המועצה הארצית, במקום ועדת הערר, לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 12|סעיף 12(א)}}. {{ח:תת|(ב)}} בערר על החלטת הועדה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 11א|סעיף 11א}}, כאשר העורר הוא אחד ממוסדות המדינה, יידון הערר בפני ועדת הערר לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 12|סעיף 12(א)}} ויחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 12|סעיף 12}}. {{ח:סעיף*|15|שמירת דינים וסמכויות אחרות|עוגן=תוספת 1 פרט 15}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת זו}} אינן גורעות מהגבלות על הבניה או על השימוש בקרקע שבחוק זה ושבכל דין אחר, ולא יהיה במתן אישור על־ידי הועדה משום חיוב לתת אישור על פי החוק. {{ח:סעיף*|16|הוראות מעבר|עוגן=תוספת 1 פרט 16}} {{ח:ת}} תוך תקופה של שנתיים מיום תחילת חוק זה לא ייקבע ייעודה של קרקע שטרם נקבע לה ייעוד, ולא ישונה ייעודה החקלאי של קרקע שנקבע בתכנית מאושרת, אלא באישור הועדה. {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשס״ד־3}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 156|סעיף 156(ב)}})}}}} {{ח:סעיף*|1|הגדרות|תיקון: תשס״ח־2, תשס״ח־6|עוגן=תוספת 2 פרט 1}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – {{ח:תתת|(1)}} לעניין הים התיכון – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300986.pdf|תיקון 69}}; {{ח:תתת|(2)}} לעניין ים סוף – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300111.pdf|חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון), התשס״ח–2007}}; {{ח:תתת|(3)}} לעניין ים כנרת – יום פרסומו של {{ח:חיצוני|חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת|חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת, התשס״ח–2008}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו החוף“ ו”תחום חוף הים“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שמירת הסביבה החופית|בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס״ד–2004}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיקון 69“ – חוק זה כנוסחו לפי {{ח:חיצוני|חוק שמירת הסביבה החופית#סעיף 21|סעיף 21 לחוק שמירת הסביבה החופית, התשס״ד–2004}}. {{ח:סעיף*|2|הועדה לשמירת הסביבה החופית|עוגן=תוספת 2 פרט 2}} {{ח:ת}} תוקם ליד המועצה הארצית ועדה לשמירת הסביבה החופית (להלן {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} – הועדה). {{ח:סעיף*|3|הרכב הועדה|תיקון: תשס״ט־4, תשע״ה, תשע״ח, תשפ״ד־6|עוגן=תוספת 2 פרט 3}} {{ח:תת|(א)}} ואלה יהיו חברי הועדה: {{ח:תתת|(1)}} נציג שימנה שר הפנים, בעל הכשרה מקצועית בעניני תכנון ובניה מבין עובדי משרדו, והוא יהיה היושב ראש; {{ח:תתת|(2)}} שני נציגים שימנה השר לאיכות הסביבה, מבין עובדי משרדו, בעלי הכשרה בעניני תכנון או תכנון ימי; {{ח:תתת|(3)}} נציג שימנה שר התחבורה, בעל הכשרה בענינים ימיים; {{ח:תתת|(4)}} נציג שימנה שר הביטחון; {{ח:תתת|(5)}} נציג שימנה שר התיירות; {{ח:תתת|(6)}} נציג שימנה שר התשתיות הלאומיות; {{ח:תתת|(7)}} נציג שימנה שר הבינוי והשיכון; {{ח:תתת|(8)}} נציג שימנה שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי; {{ח:תתת|(8א)}} נציג שימנה שר החקלאות ופיתוח הכפר; {{ח:תתת|(9)}} נציג בעל הכשרה מקצועית בעניני שמירת טבע, שתמנה רשות הגנים הלאומיים ושמורות הטבע כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים}}; {{ח:תתת|(10)}} נציג שהוא אדריכל שאינו עובד המדינה והרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים}}, שימנה שר הפנים בהסכמת השר לאיכות הסביבה; {{ח:תתת|(11)}} שלושה נציגי רשויות מקומיות שימנה שר הפנים; {{ח:תתת|(12)}} נציג הגופים הציבוריים שענינם שמירת איכות הסביבה, המפורטים {{ח:חיצוני|חוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)#תוספת|בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002}}, שימנה שר הפנים על פי המלצה שיגישו לו גופים אלה; {{ח:תתת|(13)}} שני נציגים שימנה שר הפנים בהסכמת השר לאיכות הסביבה, שהם בעלי מומחיות בתחום השמירה על הסביבה החופית; {{ח:תתת|(14)}} נציג שימנה שר הפנים בהתייעצות עם שר התחבורה שהוא בעל מומחיות בתחום התחבורה הימית. {{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתו של חבר הוועדה תהיה חמש שנים, ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה קטנה בסעיף קטן (ב) שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור – אם מונה מכוח פסקה אחרת באותו סעיף קטן; ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ד)}} לדיוני הועדה יוזמן, דרך קבע, נציג רשות מקרקעי ישראל ותהיה לו דעה מייעצת. {{ח:סעיף*|4|סייג לאישור תכנית, היתר לשימוש חורג והקלה|תיקון: תשס״ח־2, תשס״ח־6, תשע״ו־7, תשע״ח־13|עוגן=תוספת 2 פרט 4}} {{ח:תת|(א)}} לא תופקד ולא תאושר תכנית החלה בתחום הסביבה החופית או חלק ממנה, אלא לאחר קבלת אישור הועדה, או אם היא תכנית מפורטת המקיימת את כל ההוראות של תכנית מיתאר מקומית שואשרה בידי הועדה. {{ח:תת|(ב)}} לא יינתן היתר לשימוש חורג בתחום הסביבה החופית, אלא באישור הועדה. {{ח:תת|(ג)}} לא יינתן היתר להקלה בתחום חוף הים, ולא יינתן היתר להקלה מגובה בנין בתחום הסביבה החופית שאינו כלול בתחום חוף הים מתכנית שאושרה לאחר המועד הקובע, אלא באישור הועדה. {{ח:תת|(ד)}} לא יינתן היתר להקלה מגובה בנין בתחום הסביבה החופית לרבות תחום חוף הים מתכנית שאושרה לפני המועד הקובע, אלא באישור הועדה. {{ח:תת|(ה)}} הועדה רשאית לקבוע כי הצורך בקבלת אישור כאמור לא יחול על תכנית מסוימת או סוגי תכניות או היתרים בתחום הסביבה החופית או על חלק מתחומי תכניות אלה, שאין בביצועם כדי להוות שינוי מהותי של המצב התכנוני המאושר או לגרום להשפעה ניכרת על הסביבה החופית; קביעה כאמור, יכול שתחול על סוגי תכניות או על אזורים מסוימים, ויכול שתהיה מותנית בהגבלות כפי שתקבע הועדה. {{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף*|5|סייג למתן היתרים|עוגן=תוספת 2 פרט 5}} {{ח:ת}} מוסד תכנון לא ייתן היתר לבניה, לשימוש או לפעולה אחרת הטעונה היתר לפי חוק זה לגבי תחום הסביבה החופית, אלא בהתאם לתכנית או להיתר שהתמלאו בהם דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|סעיף 4}}, או בהתאם לתכנית שעומדת בהוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 11|סעיף 11}}. {{ח:סעיף*|6|תכנית הטעונה אישור הועדה|תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת 2 פרט 6}} {{ח:תת|(א)}} ועדת משנה בת חמישה חברים מבין חברי הועדה (להלן – ועדת המשנה), תחליט, בתוך שלושים ימים מיום קבלת התכנית מאת מוסד התכנון שהגישה לועדה, אם התכנית טעונה אישורה של הועדה ותודיע על כך לכל חברי הועדה ולמוסד התכנון שהגיש את התכנית לועדה. {{ח:תת|(ב)}} הרכב ועדת המשנה: {{ח:תתת|(1)}} אחד מנציגי שר הפנים והוא יהיה היושב ראש; {{ח:תתת|(2)}} נציג השר לאיכות הסביבה; {{ח:תתת|(3)}} אחד מנציגי הרשויות המקומיות כפי שיקבע שר הפנים; {{ח:תתת|(4)}} נציג הגופים הציבוריים שענינם שמירת איכות הסביבה; {{ח:תתת|(5)}} נציג לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|סעיף 3(א)(10) לתוספת זו}}. {{ח:תת|(ג)}} לא החליטה ועדת המשנה בתוך 30 ימים מיום קבלת התכנית, יראו את התכנית כטעונה אישורה של הועדה. {{ח:תת|(ד)}} החליטה ועדת המשנה כי התכנית טעונה אישור הועדה, תדון הועדה בנוגע לתכנית, בתוך 90 ימים מקבלת ההחלטה. {{ח:תת|(ה)}} לא דנה הועדה בתכנית בתוך 90 הימים, כאמור בסעיף קטן (ד), תועבר התכנית להכרעת המועצה הארצית, והיא תקבל החלטה בענין בתוך 120 ימים מיום שהועברה התכנית להכרעתה. {{ח:תת|(ו)}} חלק חבר הועדה על החלטת ועדת המשנה, רשאי הוא בתוך 15 ימים לאחר שהחלטת ועדת המשנה הומצאה לו, לבקש כי הנושא יועבר להכרעתה הסופית של הועדה; הוגשה בקשה כאמור, תועבר ההחלטה להכרעתה הסופית של הועדה. {{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על בקשות להיתר לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|סעיף 4}}. {{ח:סעיף*|7|סמכויות הועדה|עוגן=תוספת 2 פרט 7}} {{ח:תת|(א)}} הועדה תפעיל את סמכויותיה תוך שתיתן את דעתה לצורך בשמירה על הסביבה החופית לתועלת הציבור ולהנאתו ולשמירה על ערכי הטבע, הנוף והמורשת שבה, במסגרת מכלול השיקולים התכנוניים, לרבות שיקולי תשתית. {{ח:תת|(ב)}} לא תאשר הועדה לשמירת הסביבה החופית, תכנית או היתר הטעונים אישורה בתחום חוף הים, אלא לאחר שבחנה את ההצדקה באישורם אל מול ההכרה בערך של השמירה וצמצום הפגיעה בסביבה החופית לתועלת הציבור ולהנאתו ובערך של שמירת ערכי הטבע, הנוף והמורשת, ובאופן שלא יהיה בו כדי לגרום לפגיעה במידה העולה על הנדרש בזכות הציבור למעבר חופשי לאורך תחום חוף הים ותקבע, ככל הנדרש וככל האפשר, את האמצעים הנדרשים כדי לצמצם את הפגיעה בסביבה חופית וכדי לשקם את הפגיעה בסביבה החופית, אם תיגרם פגיעה כאמור. {{ח:תת|(ג)}} הועדה תפעיל את שיקול דעתה בהתאם לסעיפים {{ח:הערה|קטנים}} (א) ו־(ב) תוך אבחנה בין שטחים בנויים לשטחים פתוחים ומתוך דגש על שמירת השטחים הפתוחים בתחום הסביבה החופית. {{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיפים {{ח:הערה|קטנים}} (א) עד (ג) יחולו גם על ועדת המשנה בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 6|לסעיף 6}}. {{ח:סעיף*|8|ערר|עוגן=תוספת 2 פרט 8}} {{ח:ת}} הרואה את עצמו נפגע על ידי החלטת הועדה לשמירת הסביבה החופית לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|סעיפים 4}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5|או 5}}, או חבר הועדה, רשאים לערור עליה לפני המועצה הארצית לתכנון ולבניה, בתוך שלושים ימים מהיום שבו נמסרה להם הודעה על ההחלטה. {{ח:סעיף*|9|סמכויות המועצה הארצית בערר|עוגן=תוספת 2 פרט 9}} {{ח:תת|(א)}} המועצה הארצית רשאית לקבל את הערר, כולו או חלקו או לדחות את הערר או להחזיר את הענין לועדה לדיון מחדש. {{ח:תת|(ב)}} המועצה הארצית תדון בערר בהתאם לסמכות הועדה כפי הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7|בסעיף 7 לתוספת}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת הערר למימי חופין)|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת הערר למימי חופין), תש״ל–1969}}.}} {{ח:סעיף*|10|שמירת דינים וסמכויות|עוגן=תוספת 2 פרט 10}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת זו}} אינן גורעות מהגבלות על בניה או שימוש בקרקע על פי חוק זה ועל פי כל דין אחר, ולא יהיה במתן אישור בידי הועדה משום חיוב לתת אישור על פי חוק התכנון והבניה. {{ח:סעיף*|11|הוראת מעבר|תיקון: תשס״ח־2, תשס״ח־6|עוגן=תוספת 2 פרט 11}} {{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת זו}} כדי לפגוע בתכנית שהיא בת תוקף ערב המועד הקובע, וכל עוד התכנית בת תוקף או בתכנית מפורטת המקיימת את כל הוראותיה של תכנית מיתאר מקומית שהיא בת תוקף כאמור. {{ח:סעיף*|12|סייג לתחולה|תיקון: תשס״ח־6|עוגן=תוספת 2 פרט 12}} {{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת זו}} לא יחולו על תחומם של אתרים כמפורט להלן בסביבה החופית של ים כנרת שבהם נמצאים מיתקנים להפקת מים, אגירתם, הובלתם, הטייתם, החדרתם לתת־הקרקע, הספקתם, מדידתם, ויסותם וניטורם: {{ח:תתת|(1)}} אתר ספיר; {{ח:תתת|(2)}} אתר פוליה; {{ח:תתת|(3)}} מכון טבריה; {{ח:תתת|(4)}} מוצא הכנרת – סכר דגניה; {{ח:תתת|(5)}} כניסת הירמוך; {{ח:תתת|(6)}} תחנת עמק הירדן. {{ח:תת|(ב)}} שר התשתיות הלאומיות יקבע בתקנות את גבולות תחומיהם של האתרים המפורטים בסעיף קטן (א), ובלבד שתחומי האתרים כאמור לא יעלה על התחום המזערי החיוני הנחוץ להפעלתם. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הכרזה על גבולות תחומיהם של אתרים בסביבה החופית של ים כנרת)|תקנות התכנון והבנייה (הכרזה על גבולות תחומיהם של אתרים בסביבה החופית של ים כנרת), התשע״ג–2013}}.}} {{ח:סעיף*|13|אי־<wbr>תחולה על תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות|תיקון: תשפ״ג־5|עוגן=תוספת 2 פרט 13}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת זו}} לא יחולו על תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 6ב|בסעיף 6ב(ב)}}, ובלבד שבהחלטת המועצה הארצית כאשר היא דנה בהערות לתוכנית מיתאר ארצית מפורטת החלה בתחום הסביבה החופית צוין במפורש כי החלטתה ניתנה גם לעניין {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת זו}}. {{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשמ״א־8}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 196א|סעיף 196א}})}}}} {{ח:סעיף*|1|פרשנות|תיקון: תשמ״ג, תשמ״ח־2, תשס״ה־5, תשס״ח־7, תשס״ח־8, תשע״ז, תשע״ח־12, תשפ״ב־14, תשפ״ד|עוגן=תוספת 3 פרט 1}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}} – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השבחה“ – עליית שוויים של מקרקעין עקב אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חכירה לדורות“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מימוש זכויות“, במקרקעין – אחת מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} קבלת היתר לפי חוק זה לבניה או לשימוש בהם שלא ניתן היה לתיתו אלמלא אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג שבעקבותיהם חל היטל השבחה; {{ח:תתתת|(2)}} התחלת השימוש בהם בפועל כפי שהותר לראשונה עקב אישור התכנית שבעקבותיו חל היטל השבחה ואולם לא יראו בהתחלת שימוש מכוח אישור לשינוי שימוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 145ה|סעיף 145ה}} כמימוש זכויות; {{ח:תתתת|(3)}} העברתם או העברת החכירה לדורות בהם, בשלמות או חלקית, או הענקת זכויות בהם הטעונה רישום בפנקסי המקרקעין, בתמורה או ללא תמורה, אך למעט העברה מכוח דין והעברה ללא תמורה מאדם לקרובו או העברה על פי פסק דין שנקבעה בו, בין השאר, העברה של זכויות במקרקעין בין בני זוג אגב פירוד, בין שהיא בין בני הזוג ובין שהיא מהם לילדיהם; ואולם לא יראו כמימוש זכויות רישום בפנקסי המקרקעין של זכויות במקרקעין אשר המחזיק בהם בפועל לפני יום כ״ט בסיון התשמ״א (1 ביולי 1981), היה בעלם כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}}; בפסקה זו, ”פירוד“ – כל אחת מאלה: {{ח:תתתתת|(א)}} התרת נישואין כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק יחסי ממון בין בני זוג#סעיף 2|בסעיף 2(ד) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל״ג–1973}}; {{ח:תתתתת|(ב)}} קביעת הסדר איזון משאבים בידי בית המשפט או בית הדין על פי בקשה לפי {{ח:חיצוני|חוק יחסי ממון בין בני זוג#סעיף 5א|סעיף 5א לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל״ג–1973}}, או קביעת הסדר אחר בידי בית המשפט או בית הדין לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו, ובכלל זה להעברת זכויות במקרקעין ביניהם; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – בן זוג, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן זוג, אח ובני זוגם; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שומה סופית“ – שומה שאין עוד זכות לשומה חוזרת או לערעור עליה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שמאי מקרקעין“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שמאי מקרקעין|בחוק שמאי מקרקעין}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית“ – תכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת ולמעט תכנית כוללנית או תכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64(ב)}} לעניין מגרשים שלגביהם היא לא מאפשרת מתן היתר בנייה או ביצוע עבודות לפיה ללא אישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף*|2|חבות בהיטל השבחה|תיקון: תשמ״ג, תשמ״ג־4|עוגן=תוספת 3 פרט 2}} {{ח:תת|(א)}} חלה השבחה במקרקעין, בין מחמת הרחבתן של זכויות הניצול בהם ובין בדרך אחרת, ישלם בעלם היטל השבחה לפי האמור {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}} (להלן – היטל); היו המקרקעין מוחכרים לדורות, ישלם החוכר את ההיטל; היטל בעקבות אישור תכנית יחול על מקרקעין הנמצאים בתחום התכנית או הגובלים עמו בלבד. {{ח:תת|(ב)}} שילם חוכר לדורות את ההיטל, יהיה זכאי כלפי בעל המקרקעין לשיפוי בסכום ההפרש בין מה ששילם לבין הסכום שהיה עליו לשלם אילו היה ההיטל חל על השבחת החכירה לדורות בלבד; בקביעת סכום השיפוי תבוא בחשבון הזכות של החוכר לדורות להארכת החכירה, ואולם אם החכירה לא הוארכה מסיבה כלשהי, זכאי החוכר לדורות כלפי בעל המקרקעין לקבל את הסכום שנוכה לו מהשיפוי עקב הזכות להארכת החכירה, כשהוא צמוד למדד יוקר המחיה ממועד תשלומו ועד למועד השיפוי בפועל. {{ח:תת|(ג)}} היה המחכיר זכאי, לפי הסכם, לתבוע מן החוכר תשלום עבור ניצול ההשבחה, יהיה החוכר זכאי לנכות את סכום ההיטל מכל תשלום שעליו לשלם למחכיר כאמור. {{ח:סעיף*|3|שיעור ההיטל|עוגן=תוספת 3 פרט 3}} {{ח:ת}} שיעור ההיטל הוא מחצית ההשבחה. {{ח:סעיף*|3א|שיעור ההיטל בתכנית פינוי ובינוי|תיקון: תשפ״ב־7|עוגן=תוספת 3 פרט 3א}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 3|בסעיף 3}}, החל מהמועד הקובע, שיעור ההיטל שיחול במקרקעין למגורים בשל אישורה של תכנית פינוי ובינוי (בסעיף זה – היטל בתכנית פינוי ובינוי) הוא רבע ההשבחה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) – {{ח:תתת|(1)}} רשות מקומית רשאית, עד למועד הקובע, לחלק את כל השטח שבתחומה לאזורים שגבולותיהם ייקבעו בהחלטה, ולקבוע כי תחול באזור מסוים חובת תשלום היטל בתכנית פינוי ובינוי ששיעורו מחצית או רבע ההשבחה או שלא תחול בו חובת תשלום היטל כאמור, והכול בהתחשב, בין היתר, בשיקולים הנוגעים לערכי הקרקע, לצפיפות יחידות הדיור הקיימת והצפויה ולצורכי הפיתוח באותו אזור וכן שיקולים נוספים שיפורטו בהחלטה; קבעה רשות מקומית כאמור, תחול קביעתה לגבי כל תכנית פינוי ובינוי שהוגשה למוסד תכנון החל במועד קביעתה ועד תום חמש שנים מהמועד הקובע; {{ח:תתת|(2)}} בתום כל חמש שנים מהמועד הקובע (בסעיף זה – מועד הקביעה מחדש) רשאית רשות מקומית לחלק את כל השטח שבתחומה לאזורים ולקבוע שיעורי היטל כאמור בפסקה (1); קבעה רשות מקומית כאמור, תחול קביעתה לגבי כל תכנית פינוי ובינוי שהוגשה למוסד תכנון החל במועד הקביעה מחדש ועד תום חמש שנים ממועד זה. {{ח:תת|(ג)}} רשות מקומית תפרסם הודעה על כוונתה לקבל החלטה לפי סעיף קטן (ב) 30 ימים לפחות לפני קבלת החלטה כאמור. {{ח:תת|(ד)}} הודעה על החלטת רשות מקומית לפי סעיף קטן (ב) וכן הודעה לפי סעיף קטן (ג), יפורסמו ברשומות ובעיתון. {{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – שטח שגודלו לא יפחת מ־30 דונם; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – יום ל׳ בניסן התשפ״ב (1 במאי 2022); {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית פינוי ובינוי“ – תכנית לפינוי ובינוי במתחם פינוי ובינוי או תכנית במתחם להתחדשות עירונית, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(א2)}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית שהוגשה“ – לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 83א1|סעיף 83א1}}. {{ח:סעיף*|4|שומת ההשבחה|תיקון: תשמ״ח־2, תשע״ח־12, תשפ״ב־7, תשפ״ב־14, תשפ״ד־3, תשפ״ד־9|עוגן=תוספת 3 פרט 4}} {{ח:ת}} על שומת ההשבחה יחולו הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} ההשבחה תיקבע בידי שמאי מקרקעין בסמוך לאחר אישור התכנית, התרת השימוש החורג או מתן ההקלה; אולם רשאית הועדה המקומית לדחות את עריכת שומת ההשבחה עקב אישור תכנית עד למימוש הזכויות במקרקעין שבהם חלה ההשבחה (להלן – דחיית השומה עד למימוש הזכויות); {{ח:תת|(2)}} החליטה הועדה המקומית על דחיית שומה עד למימוש הזכויות, לגבי מקרקעין שאינם כלולים בתכנית, תודיע הועדה לבעל המקרקעין, תוך חצי שנה מיום תחילת התכנית, על חבותו בהיטל, והוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 6|סעיף 6(ג)}} יחולו גם על הודעה לפי פסקה זו; {{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}} {{ח:תת|(4)|(א)}} החליטה הועדה המקומית על דחיית עריכת השומה עד למימוש הזכויות, רשאי כל בעל מקרקעין לדרוש מהועדה המקומית בכל עת, לערוך את שומת ההשבחה בעבור אותם מקרקעין; משנתקבלה דרישה כזו, תיערך שומת ההשבחה לגבי מקרקעין אלה תוך 90 ימים מיום קבלת הדרישה; {{ח:תתת|(ב)}} שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע אגרה בעד עריכת שומת השבחה כאמור בפסקת משנה (א), שתשולם לוועדה המקומית, בהתחשב, בין השאר, בעלות עריכת השומה; {{ח:תתת|(ג)}} שולמה אגרה לפי הוראות פסקת משנה (ב), ינוכה סכום האגרה ששולם מסכום ההיטל שחלה החובה לשלמו לפי שומת ההשבחה בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו ועד יום ניכויו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; {{ח:תתת|(ד)}} נערכה שומת השבחה כאמור בפסקת משנה (א), וניתן פטור מתשלום ההיטל לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 19|סעיף 19}}, בעת מימוש הזכויות, למי שדרש את עריכת השומה, או לא חלה חובת תשלום היטל לגבי אותם מקרקעין, תחזיר הוועדה המקומית למי שדרש את עריכת השומה את סכום האגרה ששולם; לעניין זה, ”פטור מתשלום ההיטל לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 19|סעיף 19}}“ – למעט לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 19|סעיפים קטנים (א), (ב)(4) עד (6) או (ג) של אותו סעיף}}; {{ח:תת|(5)}} במקרקעין שבהם אושרו מספר תכניות בזו אחר זו, בלי ששולם היטל עקב אף אחד מאישורים אלה, תהא ההשבחה ההפרש בין שוויים של המקרקעין בסמוך לפני אישורה של התכנית הראשונה לבין שווים מיד לאחר אישורה של התכנית האחרונה; {{ח:תת|(5א)}} במקרקעין שבהם אושרה תכנית לאחר אישורה של תמ״א 70, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)|בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}} (בסעיף זה – תמ״א 70), תכנית כוללנית או תכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64(ב)}} לעניין מגרשים שלגביהם היא לא מאפשרת מתן היתר בנייה או ביצוע עבודות לפיה ללא אישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, תיווסף לשומת ההשבחה, השבחה בשל תמ״א 70, התכנית הכוללנית או תכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64(ב)}} לעניין מגרשים שלגביהם היא לא מאפשרת מתן היתר בנייה או ביצוע עבודות לפיה ללא אישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, אם היתה; {{ח:תת|(6)}} הפקעת מקרקעין ללא תשלום פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳ לחוק זה}}, לא תובא בחשבון בעת עריכת שומת ההשבחה של אותם מקרקעין; {{ח:תת|(7)}} השומה תיערך ליום תחילת התכנית, או ליום אישור ההקלה או השימוש החורג, לפי הענין, בהתחשב בעליית ערך המקרקעין וכאילו נמכרו בשוק חפשי; {{ח:תת|(8)}} שר המשפטים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע בתקנות כללים לחישוב ההשבחה במקרקעין בשל אישורה של תכנית לפינוי ובינוי. {{ח:סעיף*|5|לוח שומה|עוגן=תוספת 3 פרט 5}} {{ח:ת}} אושרה תכנית ולא החליטה הועדה המקומית על דחיית השומה עד למימוש הזכויות, תערוך הועדה המקומית, על פי חוות דעת של שמאי מקרקעין, לוח שומה לכל התכנית שאושרה, ובו יפורטו המקרקעין שהושבחו עקב אישור התכנית ושיעור השבחתם. {{ח:סעיף*|6|הצגת הלוח והודעת שומה|תיקון: תשמ״ג, תשס״ה־5, תשס״ח־7, תשס״ח־8, תשע״ה, תשפ״ה|עוגן=תוספת 3 פרט 6}} {{ח:תת|(א)}} לוח שומה שנערך לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 5|סעיף 5}} יוצג במשרדי הועדה המקומית ובמשרדי הועדה המחוזית תוך חצי שנה מיום אישור התכנית. {{ח:תת|(ב)}} הועדה המקומית תביא לידיעת כל חייב בהיטל, עם הצגת לוח שומה או עקב מימוש זכויות, את שיעור ההשבחה שבעדו הוא חייב בהיטל ואת זכותו לערער על החיוב בהיטל לפי האמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 14|בסעיף 14}} או להגיש שומה מטעמו כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 14|בסעיף 14(ב1)}}. {{ח:תת|(ג)}} שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, יקבע בתקנות את דרכי מתן ההודעה ורשאי הוא לקבוע גם דרכים לתחליף מסירה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (הודעות על חבות בהיטל השבחה ותחליף מסירה)|תקנות התכנון והבניה (הודעות על חבות בהיטל השבחה ותחליף מסירה), התשמ״א–1981}}.}} {{ח:תת|(ד)}} הוצג לוח שומה, רשאית הועדה המקומית להורות על רישום הערות אזהרה בפנקסי המקרקעין לגבי חובת בעלי מקרקעין הכלולים בלוח לשלם את ההיטל. {{ח:תת|(ה)}} לא הוצג לוח שומה תוך חצי שנה מיום אישור התכנית, ייחשב הדבר כהחלטת הועדה המקומית על דחיית השומה עד למימוש הזכויות. {{ח:סעיף*|7|מועד תשלום ההיטל|תיקון: תשמ״ג|עוגן=תוספת 3 פרט 7}} {{ח:תת|(א)}} ההיטל ישולם לא יאוחר מהמועד שהחייב בו מימש זכות במקרקעין שלגביהם חל ההיטל, ורשאי החייב לשלם מקדמות על חשבונו עוד לפני קביעת שומת ההשבחה. {{ח:תת|(ב)}} מימש החייב בהיטל חלק מן הזכויות במקרקעין ישלם היטל בשיעור יחסי לפי מידת המימוש החייבת בהיטל. {{ח:סעיף*|8|ערובות להבטחת תשלום|תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת 3 פרט 8}} {{ח:תת|(א)}} שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר מתן ערובות להבטחת תשלום ההיטל כתנאי למימוש זכויות במקרקעין אחרי אישור תכנית ולפני שנקבעה שומת ההשבחה לגבי אותם מקרקעין. {{ח:תת|(ב)}} שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר דחיית חלק מתשלום ההיטל למועדים שלאחר מימוש זכויות במקרקעין; בתקנות כאמור ניתן לקבוע הוראות בדבר ההסדרים והתנאים להבטחת תשלום החלקים הנדחים, כולם או מקצתם, והסדרים לגבי דחיית מועד תשלום ההיטל לגבי שותף במקרקעין שטרם מימש זכויותיו כאמור. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (ערובות להבטחת תשלום היטל השבחה ודחיית תשלומים)|תקנות התכנון והבניה (ערובות להבטחת תשלום היטל השבחה ודחיית תשלומים), התשמ״א–1981}}.}} {{ח:סעיף*|9|הצמדה|תיקון: תשמ״ג|עוגן=תוספת 3 פרט 9}} {{ח:ת}} עלה מדד המחירים לצרכן או מדד תשומות הבניה שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסמוך לפני המועד לתשלום ההיטל או כל חלק ממנו, לעומת מדד כאמור שפורסם בסמוך לפני תחילת התכנית, או אישור ההקלה, או השימוש החורג, שבעקבותיהם חל ההיטל, יוגדל הסכום שהחייב בהיטל חייב בו, לפי שיעור העליה הנמוך ביותר של שני המדדים האמורים. {{ח:סעיף*|10|הבטחת אכיפה של תשלום ההיטל|תיקון: תשע״ה, תשע״ז, תשפ״ג־3|עוגן=תוספת 3 פרט 10}} {{ח:תת|(א)}} לא תירשם בפנקסי המקרקעין פעולה שהיא בבחינת מימוש זכויות במקרקעין, אלא לאחר שהוצגה בפני הרשם תעודה החתומה ביד יושב ראש הועדה המקומית או ביד מי שהסמיכו לכך, המעידה כי שולמו כל הסכומים המגיעים אותה שעה כהיטל החל על המקרקעין על פי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}}, או ניתנה ערובה לתשלומו, כולו או מקצתו, הכל כנדרש על פי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}}. {{ח:תת|(א1)}} רישום משכנתה על מקרקעין, אינו טעון הצגת תעודה כאמור בסעיף קטן (א); לעניין זה, ”משכנתה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}. {{ח:תת|(ב)}} שר הפנים רשאי בתקנות לקבוע הוראות בדבר שילוב תעודה כאמור בסעיף קטן (א) בתעודה הניתנת מאת רשות מקומית והדרושה על פי דין אחר כתנאי לרישום עסקה במקרקעין בפנקסי המקרקעין. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (תעודה בדבר תשלום היטל)|תקנות התכנון והבניה (תעודה בדבר תשלום היטל), התשמ״א–1981}}.}} {{ח:תת|(ג)}} לא יוצא היתר לבניה במקרקעין ולא תינתן הקלה ולא יותר שימוש חורג כל עוד לא שולם ההיטל או אותו חלק ממנו המגיע אותה שעה על פי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}} בשל אותם מקרקעין, או שניתנה ערובה לתשלום או לחלק ממנו, הכל כנדרש על פי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}}. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), מתן היתר לשימוש החורג מהיתר, למטרת עסק, לא יותנה בתשלום של יותר מ־25% מההיטל או אותו חלק ממנו המגיע באותה שעה על פי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}} בשל אותם מקרקעין, או במתן ערובה לתשלום ההיטל כולו או חלק ממנו העולה על 25%. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), מתן היתר לשימוש החורג מתכנית, למטרת עסק, לא יותנה בתשלום של יותר מ־40% מההיטל או אותו חלק ממנו המגיע באותה שעה על פי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}} בשל אותם מקרקעין או במתן ערובה לתשלום ההיטל כולו או חלק ממנו העולה על 40%. {{ח:סעיף*|11|שותפים במקרקעין|תיקון: תשע״ח־12|עוגן=תוספת 3 פרט 11}} {{ח:תת|(א)}} שותפים במקרקעין או בחכירה לדורות בהם, ישלמו היטל כל אחד מהם באופן יחסי לחלקו במקרקעין המשותפים. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), חלה חובת תשלום היטל השבחה לגבי מקרקעין שהם רכוש משותף בבית משותף, ושלפי טיבו של הרכוש המשותף ניתן להצמידו לדירה פלונית, כגון חדר יציאה לגג או הרחבה, תחול חובת תשלומו על בעל הדירה שאליה אפשר להצמיד את הרכוש המשותף בלבד; לעניין זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית משותף“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק המקרקעין}} או בית {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו1|שפרק ו׳1 לחוק האמור}} חל עליו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל דירה“, ”דירה“ ו”רכוש משותף“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק המקרקעין}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הרחבה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 71א|בסעיף 71א לחוק המקרקעין}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק המקרקעין“ – {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}. {{ח:סעיף*|12|חלוקת ההיטל|תיקון: תשמ״ג|עוגן=תוספת 3 פרט 12}} {{ח:ת}} במרחב תכנון מקומי שבתחומו נמצאות יותר מרשות מקומית אחת, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19 לחוק זה}}, יועברו לרשות המקומית או לישוב הנמצא בתחום מרחב התכנון האמור ואינו רשות מקומית, הסכומים שייגבו כהיטל בשל מקרקעין שבתחומם, לאחר ניכוי המגיע מהם לועדה המקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24 לחוק זה}}, לצורך המטרות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 13|בסעיף 13}}. {{ח:סעיף*|12א||תיקון: תשמ״ג, תש״ס|עוגן=תוספת 3 פרט 12א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף*|13|יעוד ההיטל|תיקון: תשמ״א־9, תשנ״א, תשע״ב־3, תשע״ה|עוגן=תוספת 3 פרט 13}} {{ח:תת|(א)}} סכומים שנגבו כהיטל מיועדים, אחרי ניכוי הוצאות הגביה לרבות הוצאות של ערעור לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}}, לכיסוי ההוצאות של הועדה המקומית או של רשות מקומית אשר הועברו לה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 12|סעיף 12}} להכנת תכניות במרחב התכנון או בתחום הרשות המקומית, לפי הענין, ולביצוען, לרבות הוצאות פיתוח ורכישת מקרקעין לצרכי ציבור, כפי שהוגדרו {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188 לחוק זה}}, ולרבות הוצאות שימור אתר או הפקעתו לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשות המקומית רשאית, מדי שנת כספים, להשתמש בכספים מתוך יתרת ההכנסות לטובת השקעה בחינוך, לפי החלטת המועצה ברוב חבריה, ובלבד שהתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הסכום לא יעלה על 10% מיתרת ההכנסות או על מכפלה של 75 שקלים חדשים במספר התלמידים הלומדים במוסדות החינוך ברשות המקומית, לפי הנמוך; {{ח:תתת|(2)}} הכספים יוחזקו בחשבון בנק נפרד של הרשות המקומית שייועד אך ורק למטרה זו, והם לא ישמשו אלא להשקעה בחינוך כאמור בסעיף קטן זה; {{ח:תתת|(3)}} מתקיים אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} היחס שבין יתרת האשראי שקיבלה הרשות המקומית ובין הכנסותיה בתקציב השוטף, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר, והכל כפי שהופיעו בדוח המבוקר השנתי האחרון שהוגש, אינו עולה על 42.5% ושיעור הגירעון המצטבר של הרשות המקומית אינו עולה על 17.5%, ולעניין רשות מקומית ששיעור הגירעון המצטבר שלה עולה על השיעור האמור – אם בחמש השנים שקדמו לשנת הכספים לא צברה גירעון שוטף וצמצמה את גירעונה המצטבר באותה תקופה ב־20% לפחות; {{ח:תתתת|(ב)}} היחס כאמור בפסקת משנה (א) אינו עולה על 50%, ושיעור הגירעון המצטבר כאמור באותה פסקת משנה אינו עולה על 12.5%; {{ח:תתת|(4)}} הרשות המקומית אינה זכאית למענק סיוע ממשרד הפנים ובשלוש השנים שקדמו לשנת הכספים לא צברה גירעון שוטף; {{ח:תתת|(5)}} היחס שבין סך כל התקבולים מארנונה שגבתה הרשות המקומית בשנת הכספים האחרונה שלגביה הוגש דוח מבוקר ובין סכומים המגיעים לרשות המקומית בעד ארנונה, באותה שנת כספים, על סמך הודעות תשלום שהמציאה לחייבים, הוא 80% לפחות; {{ח:תתת|(6)}} היחס שבין הוצאות השכר של הרשות המקומית ובין כלל הכנסותיה, הכל כפי שהופיעו בדוח המבוקר השנתי האחרון שהוגש, אינו עולה על 30%; {{ח:תתת|(7)}} ראש הרשות המקומית הגיש לשר אישורים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} אישור בכתב מאת גזבר הרשות המקומית כי אין גירעון בתקציב בלתי רגיל כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 213א|בסעיף 213א לפקודת העיריות}}, המנוהל ברשות המקומית באותה שנת כספים, וכי בשימוש בכספים מתוך יתרת ההכנסות לא יהיה כדי להביא לידי גירעון כאמור; {{ח:תתתת|(ב)}} אישור בכתב מאת גזבר הרשות המקומית ומהנדס הרשות המקומית כי אין בשימוש בכספים מתוך יתרת ההכנסות משום פגיעה ביכולתה של הרשות לממן, בשנה שבה ניתן האישור ובחמש השנים שלאחר מכן, את כל ההוצאות כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} החלטה כאמור בסעיף קטן (ב) טעונה את אישור השר, ואולם רשאי הוא שלא ליתן אישור כאמור, אף בהתקיים כל התנאים האמורים בסעיף קטן (ב), אם נוכח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. {{ח:תת|(ד)}} השר, בהתייעצות עם שר החינוך ועם שר האוצר ובאישור ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לעניין סעיף זה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).}} {{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אשראי“, ”גירעון מצטבר“, ”גירעון שוטף“ ו”הדוח המבוקר“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 44|בסעיף 44 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השקעה בחינוך“ – הוצאות למימון תכניות השלמה, תכניות נוספות ותכניות העשרה או תגבור, במוסדות חינוך שבשטח שיפוטה של הרשות המקומית, ובלבד שלא ייכללו בהוצאות כאמור הוצאות שאינן נדרשות במיוחד למימון תכניות אלה, ובכלל זה הוצאות תפעול והוצאות שכר שוטפות של הרשות המקומית; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרת ההכנסות“ – סך ההכנסות שנגבו כהיטל השבחה בשנת הכספים הקודמת, בניכוי סך ההוצאות כאמור בסעיף קטן (א) שהוצאו בשנת הכספים הקודמת וסך ההתחייבויות להוצאות כאמור בשנת הכספים הקודמת; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוסד חינוך“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}, וכן בית ספר מקצועי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החניכות#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק החניכות, התשי״ג–1953}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שנת כספים“ – השנה המתחילה ב־1 בינואר של כל שנה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית השלמה“ ו”תכנית נוספת“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק חינוך ממלכתי|בחוק חינוך ממלכתי, התשי״ג–1953}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תלמיד“ – מי שחל עליו לימוד חובה לפי {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|חוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}. {{ח:סעיף*|13א|שיעור החיוב בהיטל|תיקון: תשס״ח־7, תשפ״ה|עוגן=תוספת 3 פרט 13א}} {{ח:ת}} חיוב בהיטל השבחה יהיה בשיעור הקבוע בשומת ההשבחה שנערכה לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 4|סעיף 4}} או בשיעור הקבוע בלוח שומה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 5|בסעיף 5}}, או בהתאם לשומה מוסכמת כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 14|בסעיף 14(ב1)}} או בהתאם להחלטת השמאי המכריע, ועדת הערר או בית המשפט, לפי העניין. {{ח:סעיף*|13ב|ייעוד היטל לתחזוקה ארוכת טווח|תיקון: תשפ״ה־4|עוגן=תוספת 3 פרט 13ב}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 13|בסעיף 13(א)}}, רשות מקומית רשאית לנהל קרן תחזוקה ארוכת טווח, לשם תחזוקה ארוכת טווח בנכסים ציבוריים שבבעלות הרשות המקומית (בסעיף זה – הקרן). {{ח:תת|(ב)}} הרשות המקומית רשאית להעביר לקרן, בכל שנת כספים, סכום שלא יעלה על 5% מתוך יתרת היטלי ההשבחה או על 12 מיליון שקלים חדשים, לפי הנמוך, לפי החלטת המועצה ברוב חבריה, ובלבד שהתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} גזבר הרשות המקומית הגיש אישור בכתב למועצת הרשות המקומית כי אין גירעון בתקציב בלתי רגיל, המנוהל ברשות המקומית באותה שנת כספים, וכי בשימוש בכספים מתוך יתרת היטלי ההשבחה לא יהיה כדי להביא לידי גירעון כאמור; לא הגיש הגזבר אישור כאמור או חוות דעת כי לא מתקיימים התנאים האמורים, בתוך 30 ימים מיום שראש הרשות המקומית פנה אליו לקבלת אישור כאמור, יראו כאילו אישר כי אין גירעון כאמור וכי אין בשימוש בכספים כדי להביא לגירעון כאמור; {{ח:תתת|(2)}} כספי הקרן יוחזקו בחשבון בנק נפרד של הרשות המקומית שייועד אך ורק למטרה זו, והם לא ישמשו אלא להשקעה בתחזוקה ארוכת טווח של נכסים כאמור; הקרן כאמור תנוהל באופן שיאפשר מעקב אחר תקבוליה ואחר ההוצאות שהוצאו בשל תחזוקה ארוכת טווח בנכסים השונים; {{ח:תתת|(3)}} התקבלה החלטת המועצה ברוב חבריה לעניין הסכום שיוקצה לכל נכס בכל שנה. {{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו לעניין נכס ציבורי שהחלטת מועצת הרשות המקומית לאשר את מימון בנייתו בתקציב בלתי רגיל של הרשות, התקבלה בשנת 2024 ואילך, או לגבי נכס שתקציב כאמור הוקצה למימון בנייתו עשר שנים או פחות מיום החלטת הרשות המקומית לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שאותו תקציב הוקצה לראשונה באותה שנה ואילך. {{ח:תת|(ד)}} הסכום האמור בסעיף קטן (ב) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון) בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת, ויעוגל לשקל החדש השלם הקרוב; המנהל הכללי של משרד המשפטים יפרסם ברשומות הודעה על הסכום המעודכן כאמור. {{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרת היטלי ההשבחה“ – סך ההכנסות שנגבו כהיטל השבחה בשנת הכספים הקודמת לאחר ניכוי הוצאות הגבייה לרבות הוצאות בשל ערעור לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכס ציבורי“ – נכס המיועד לצורכי ציבור כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 188|בסעיף 188(ב)}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תחזוקה ארוכת טווח“ – תחזוקת מנע או תחזוקת שבר, ולמעט תחזוקה שוטפת; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תחזוקת מנע“ – פעולות מתוכננות, לרבות פעולות להחלפתם ולתחזוקתם של מיתקנים או תשתיות מרכזיים או חלק מהם או מרכיבים בהם, לצורך מניעת בלאי, שבר או כל הידרדרות של מצב הנכס, לרבות כל מיתקניו ולרבות שמירה מראש על מצבו התקין של הנכס ומיתקניו, והכול כדי לאפשר את תפקודם של הנכס וכל מיתקניו לאורך זמן; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תחזוקת שבר“ – פעולות הנדרשות עקב תקלה או שבר שאירעו באחד או יותר ממיתקנים או תשתיות של הנכס, לרבות פעולות הנדרשות באופן מיידי עקב תקלה או שבר כאמור; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תחזוקה שוטפת“ – פעולות הנדרשות לתפעול שגרתי של הנכס, כגון ניקיון, גינון, צביעה, תקלות קלות כולן או חלקן, והכול בשים לב למאפייניו של הנכס; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקציב בלתי רגיל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 213א|בסעיף 213א לפקודת העיריות}}. {{ח:סעיף*|14|שומה מוסכמת, שמאי מכריע, ערר וערעור|תיקון: תשמ״ג, תשס״ה־5, תשס״ח־7, תשפ״ה|עוגן=תוספת 3 פרט 14}} {{ח:תת|(א)}} על שומה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 4|סעיף 4}} ניתן לערור לפני ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה, בתוך 45 ימים מיום שבו הובאה השומה לידיעת החייב; על לוח שומה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 5|סעיף 5}} ניתן לערור לפני ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה בתוך שנה ממועד הצגת לוח השומה; יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופות האמורות מטעמים מיוחדים שיירשמו. {{ח:תת|(ב)|(1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), החייב בהיטל רשאי, אם אין הוא חולק על החיוב כשלעצמו, לפנות, בתוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א), לפי העניין, ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מכריע לצורך הכרעה בעניין גובה החיוב; יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין רשאי להאריך את התקופות האמורות מטעמים מיוחדים שיירשמו. {{ח:תתת|(2)}} יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין יודיע לחייב בהיטל ולוועדה המקומית, בתוך 15 ימים ממועד קבלת הפנייה כאמור בפסקה (1), על זהותו של השמאי המכריע שמינה כאמור. {{ח:תתת|(3)}} השמאי המכריע שמונה כאמור בפסקה (2), ידון ויכריע לגבי גובה החיוב; החלטות השמאי המכריע יפורסמו בהתאם לכללים שקבע שר המשפטים. {{ח:תתת|(4)}} על החלטתו של השמאי המכריע כאמור בפסקה (3), יכולים החייב בהיטל או הוועדה המקומית לערור לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה בתוך 45 ימים מיום המצאת ההחלטה של השמאי המכריע; יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו. {{ח:תת|(ב1)|(1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), (ב) או (ו), חייב בהיטל החולק על גובה החיוב בשומה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 4|סעיף 4}} או בלוח שומה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 5|סעיף 5}}, וגובה החיוב המעודכן למועד עריכת השומה או לוח השומה, לפי העניין, אינו עולה על 90,000 שקלים חדשים (בסעיף קטן זה – השומה המקורית), רשאי, אם אין הוא חולק על החיוב כשלעצמו, לפנות לוועדה המקומית בבקשה לשוב ולבחון את סכום החיוב; פנייה כאמור תיעשה בתוך המועדים הקבועים בסעיף קטן (א), ותצורף אליה שומה שנערכה על ידי שמאי מקרקעין. {{ח:תתת|(2)|(א)}} פנייה כאמור בפסקה (1) תובא לבחינת שמאי מקרקעין מטעם הוועדה המקומית, והוא יחליט בה בתוך 14 ימים מהמועד שבו הועברה אליו (בפסקה זו – המועד להחלטה). {{ח:תתתת|(ב)}} לא יחליט השמאי בפנייה כאמור בפסקת משנה (א) אחרי המועד להחלטה, אם הוגש ערר לפי סעיף קטן (א), אם נעשתה פנייה בבקשה למינוי שמאי מכריע לפי סעיף קטן (ב), או אם חלפו 30 ימים מתום המועד להחלטה. {{ח:תתתת|(ג)}} החליט השמאי להפחית את גובה החיוב, יעביר לחייב בהיטל, בתוך התקופה האמורה בפסקת משנה (א) או (ב), לפי העניין, שומה שנערכה בין השאר בהתחשב במאפייני הנכס ובנסיבותיו ושמתייחסת לשינויים מהשומה המקורית; החייב יודיע לשמאי כאמור, בתוך 21 ימים מהמועד שהועברה לו השומה, אם הוא מסכים לה. {{ח:תתתת|(ד)}} הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו בהתקיים אחד מהמקרים המפורטים להלן, אולם במקום התקופות המנויות בסעיף קטן (א), ימנו 30 ימים מהמועד להחלטה: {{ח:תתתתת|(1)}} השמאי לא החליט בפנייה במועד להחלטה; {{ח:תתתתת|(2)}} השמאי שהועברה לו בקשה כאמור בפסקה (1), החליט שלא להפחית את גובה החיוב או שהחליט להפחית את גובה החיוב כאמור בפסקת משנה (ג) והחייב חולק על החלטתו. {{ח:תתת|(3)}} הסכים החייב לשומה כאמור, תעביר הוועדה המקומית את השומה המוסכמת לבדיקה של השמאי הממשלתי הראשי. {{ח:תתת|(4)}} השמאי הממשלתי הראשי רשאי להודיע, בתוך 21 ימים מיום שקיבל לבדיקתו את השומה המוסכמת, כי הוא אינו מאשר את השומה המוסכמת, והוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו, אולם במקום התקופות המנויות בסעיף קטן (א) ימנו 30 ימים מיום שהודיע השמאי הממשלתי הראשי כאמור; לא הודיע השמאי הממשלתי הראשי על החלטתו בתוך התקופה האמורה, יראו את השומה המוסכמת כמאושרת על ידו. {{ח:תתת|(5)}} הוועדה המקומית תפרסם את השומות המוסכמות באתר האינטרנט שלה. {{ח:תת|(ג)|(1)}} דנה ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה בערר לפי סעיף קטן (א) או (ב)(4) רשאית היא, בהחלטה מנומקת, לקבל את הערר או לדחותו, במלואו או בחלקו. {{ח:תתת|(2)}} היה הערר לפי סעיף קטן (א) בלבד, רשאית ועדת הערר לפנות ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מייעץ אשר יגיש לוועדת הערר חוות דעת בכתב בעניין הנוגע לערר. {{ח:תתת|(3)}} מונה שמאי מייעץ, תינתן החלטה בערר לאחר הגשת חוות דעתו, ובלבד שניתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לעניין חוות הדעת. {{ח:תתת|(4)}} הוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק ט׳1}} יחולו על שמאי מייעץ, לרבות לעניין סדרי הדין לפניו, מינויו ושכרו. {{ח:תת|(ד)}} על החלטת יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב)(4) ועל החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיפים קטנים (ג)(1) או (3), ניתן לערער לבית המשפט לעניינים מינהליים. {{ח:תת|(ה)}} הגשת ערר או ערעור לפי סעיף זה לא תעכב את מימוש הזכויות במקרקעין, אם החייב בהיטל שילם את ההיטל; ואולם לגבי מי שמבקש היתר בניה לצורכי מגוריו או מגורי קרובו והגיש ערר או ערעור כאמור, לא תעכב ההגשה את מתן ההיתר, אם נתן ערובה לתשלום סכום ההיטל השנוי במחלוקת; תקנות על פי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 8|סעיף 8(ב)}} יחולו גם על מתן ערובה כאמור. {{ח:תת|(ו)}} הוועדה המקומית רשאית לשנות את השומה רק מנימוקים שעניינם טעות בפרטי המקרקעין, הנתונים הפיזיים של המקרקעין, התכניות החלות על המקרקעין או הזכויות שיש לחייב במקרקעין. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בערעור על שומת השבחה)|תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בערעור על שומת השבחה), התשמ״א–1981}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (סדרי הדין בוועדות ערר בעררים לפי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק)|תקנות התכנון והבנייה (סדרי הדין בוועדות ערר בעררים לפי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק), התשע״א–2010}}.}} {{ח:סעיף*|14א|מסירת מידע|תיקון: תשמ״ג, תשמ״ו־3, תשס״ח־7, תשס״ח־8|עוגן=תוספת 3 פרט 14א}} {{ח:תת|(א)}} המנהל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין|בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963}}, או מי שהוא הסמיכו לכך, ימסור לשמאי מקרקעין, לשמאי מכריע או לשמאי מייעץ, לפי בקשתם, פרטים שברשותו בדבר המחירים שהוסכמו במספר עסקות של מכירת זכויות במקרקעין, כפי שיהיה דרוש לשמאי לצורך מילוי תפקידו לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}}, ובלבד שלא יימסרו פרטי זיהוי של בעלי הנכס. {{ח:תת|(ב)}} לא יגלה שמאי מקרקעין, שמאי מכריע או שמאי מייעץ, כל ידיעה שהגיעה אליו מכוח סעיף זה, אלא לצורך ביצוע {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}}; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר 6 חדשים. {{ח:תת|(ג)}} האופן, התנאים והאגרה למימושה של זכות לקבלת פרטים כאמור בסעיף זה, ייקבעו בתקנות שיתקין שר המשפטים בהתייעצות עם שר האוצר. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (מסירת מידע לשמאי מקרקעין)|תקנות התכנון והבניה (מסירת מידע לשמאי מקרקעין), התשמ״ה–1985}}.}} {{ח:סעיף*|15|הצמדה|עוגן=תוספת 3 פרט 15}} {{ח:ת}} על תשלום ההיטל יחול {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש״ם–1980}} (להלן – חוק ההצמדה), ויראו לענין זה ועדה מקומית כאילו היתה רשות מקומית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)|בחוק ההצמדה}} ואת ההיטל כאילו היה כלול {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)#תוספת|בתוספת לחוק האמור}}. {{ח:סעיף*|16|הפחתת תשלומי פיגורים|תיקון: תשס״ח־7|עוגן=תוספת 3 פרט 16}} {{ח:ת}} בית משפט לעניינים מינהליים או ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה הדנים בערעור או בערר בעניין היטל השבחה, או שמאי מכריע בהחלטתו בעניין כאמור, רשאים להפחית את תשלומי הפיגורים שבעל המקרקעין חייב בהם לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)|חוק ההצמדה}}, בשל התקופה שבה התנהל ההליך לפניהם; וכן רשאים הם, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להפחית תשלומי פיגורים שבעל המקרקעין חייב בהם לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)|חוק ההצמדה}}, כולם או חלקם, בשל תקופה נוספת. {{ח:סעיף*|17|החזר היטל|עוגן=תוספת 3 פרט 17}} {{ח:ת}} הוחלט בהליכים לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}} על הפחתת החיוב בהיטל או על ביטולו, יוחזרו הסכומים ששולמו מעבר למגיע, בתוספת תשלומי פיגורים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)|בחוק ההצמדה}}, {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)#סעיף 6|וסעיף 6 לחוק ההצמדה}} לא יחול. {{ח:סעיף*|18|גביה|תיקון: תשע״ז|עוגן=תוספת 3 פרט 18}} {{ח:ת}} היטל המגיע על פי שומה סופית לגבי מקרקעין הנמצאים בתחום של רשות מקומית, רשאית הרשות המקומית לגבותו בשם הועדה המקומית ובהסכמתה, בדרך שגובים את הארנונה הכללית של אותה רשות מקומית, ולעניין היטל המגיע כתוצאה ממתן היתר לשימוש למטרת עסק, החורג מהיתר או מתכנית, תחול על גבייתו {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, כפי שהוחלה על גביית ארנונה כללית; הוראה זו אינה גורעת מזכותה של הועדה המקומית לגבות את ההיטל על פי כל דין, לרבות בדרך שגובים חוב אזרחי. {{ח:סעיף*|19|פטור מהיטל|תיקון: תשמ״ג, תשמ״ג־4, תשמ״ד, תשמ״ח־2, תשס״א, תשס״א־3, תשס״ה־3, תשס״ו־2, תשס״ו־5, תשס״ז־3, תשס״ח־3, תשע״א־2, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ו־9, תשע״ז, תשע״ז־8, תשע״ח־8, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב־4, תשפ״ב־7, תשפ״ב־14, תשפ״ג, תשפ״ד, תשפ״ד־4, תשפ״ה־4, תשפ״ה־5|עוגן=תוספת 3 פרט 19}} {{ח:תת|(א)}} חל היטל על בעל מקרקעין עקב מתן הקלה או התרת שימוש חורג, רשאית הועדה המקומית לפטור את בעל המקרקעין מחובת תשלום ההיטל, כולו או חלקו, בגלל מצבו החמרי. {{ח:תת|(ב)}} לא תחול חובת תשלום היטל בשל השבחה שהיא אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} השבחה במקרקעין למגורים המצויים בישוב או בחלק ממנו שהממשלה הכריזה עליו כעל שכונת שיקום, כל עוד ההכרזה בתוקף; {{ח:תתת|(2)}} השבחה במקרקעין למגורים המצויים בישוב או בחלק ממנו ששר הבינוי והשיכון ושר הפנים הכריזו בצו, בהסכמת הרשות המקומית הנוגעת בדבר, כי לא תחול לגביהם חובת תשלום היטל השבחה; {{ח:תתת|(3)}} השבחה במקרקעין למגורים הנכללים באזור שיקום כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום|בחוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום, התשכ״ה–1965}}; {{ח:תתת|(4)}} השבחה במקרקעין של מוסד לחינוך, לתרבות, למדע, לדת, לצדקה, לסעד, לבריאות או לספורט או במקרקעין של הקדש ציבורי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות|בחוק הנאמנות, התשל״ט–1979}}, שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים, אם אותם מקרקעין או התמורה בעדם, משמשים או מיועדים לשמש למטרות האמורות; {{ח:תתת|(5)}} השבחה במקרקעין המשמשים לבעליהם לבניה של דירת מגורים או להרחבתה והוא זכאי לסיוע באחת מתכניות הסיוע של משרד הבינוי והשיכון, ובלבד שהסיוע מיועד לבניה של אותה דירת מגורים, או להרחבתה, והשטח הכולל של אותה דירה תואם את הוראות תכנית הסיוע לה הוא זכאי; עם כל בניה או הרחבה נוספת מעל השטח האמור ישולם היטל בשיעור יחסי לגודל הבניה או ההרחבה הנוספת; פטור לפי פסקה זו יחול רק לענין קבלת היתר לבניית הדירה האמורה או להרחבתה; אולם מקבל הפטור רשאי להעביר את הבעלות או את החזקה בדירה גם ללא תשלום היטל על אותה דירה או חלק ממנה שלגביהם קיבל את הפטור; {{ח:תתת|(6)}} השבחה במקרקעין שבעליהם החזיקו בהם ערב ההשבחה עשר שנים לפחות, והם משמשים לבניה או להרחבה של דירת מגורים עבור בעליהם או קרובו וההשבחה נובעת מתכנית שאושרה, והתכנית שקדמה לה קיבלה תוקף לפני י״ב בטבת התש״י (1 בינואר 1950); פטור לפי פסקה זו יחול רק לגבי השטח המשמש לבניה או להרחבת הדירה האמורה; לענין משך ההחזקה, דין מי שהועברו לו זכויות במקרקעין מכוח הדין, כדין המעביר; {{ח:תתת|(7)}} השבחה במקרקעין בשל תוספת שטחי שירות, הנדרשים לצורך ביצוע התאמות נגישות, לרבות בניית מעלית, שבנייתה אינה נדרשת לפי חוק זה או לפי כל דין לרבות תוספת שטחי שירות של עד 5% משטח המגרש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 151|בסעיף 151(ב1)}}; {{ח:תתת|(8)}} השבחה במקרקעין המשמשים או המיועדים לשמש לדרך ציבורית, בין אם היא ממוקמת מעל פני הקרקע ובין מתחת לפני הקרקע, לרבות תחנה, מכל סוג שהוא, לאיסוף נוסעים ולהורדתם, למעט שטח במקרקעין כאמור המשמש או המיועד לשמש לצרכים מסחריים; לענין זה, ”דרך ציבורית“ – דרך בבעלות המדינה או בבעלות רשות מקומית, לרבות דרך המופעלת בידי גורם שהוסמך על ידי מי מהן לשם כך, לפי הענין, והכל בין אם נגבה תשלום בעבור השימוש בדרך ובין אם לאו; {{ח:תתת|(9)|(א)}} השבחה במקרקעין בשל בניית מרחב מוגן בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}} או השבחה במקרקעין בשל בניית חדר עם שיפורי מיגון בשטח כאמור, בהתאם להוראות הרשות המוסמכת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק האמור}}, אם לא ניתן לבנות מרחב מוגן באותו מבנה; {{ח:תתתת|(ב)}} השבחה במקרקעין בשל תוכנית שמטרתה העיקרית היא קביעת הוראות לבניית מרחב מוגן או שיפורי מיגון כאמור בפסקת משנה (א); פטור לפי פסקת משנה זו יחול רק לגבי החלק מההשבחה שמקורו בהוראות לבניית מרחב מוגן או שיפורי מיגון; {{ח:תתתת|(ג)}} פסקאות משנה (א) ו־(ב) יחולו גם לעניין שטח נוסף באזור עימות כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 151|בסעיף 151(ג)(2)}}; {{ח:תתת|(10)}} השבחה במקרקעין בשל קבלת היתר לבנייה או להרחבה של דירת מגורים, שניתן מכוח תכנית כמפורט להלן: {{ח:תתתת|(א)}} תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תמ״א 38); ואולם על החלק מההשבחה שמקורו בתוספת שטחי בנייה בשיעור שטחה של קומה טיפוסית מורחבת או חלקה, מעבר ל־2.5 קומות טיפוסיות מורחבות, כאמור בסעיף 14א(א)(2) לתכנית האמורה, יחול היטל השבחה ששיעורו רבע ההשבחה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב2); {{ח:תתתת|(ב)}} תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תכנית המתאר הארצית האמורה בפסקת משנה (א) ושבין מטרותיה חיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה; פטור לפי פסקת משנה זו יחול רק לגבי חלק מההשבחה שהיה פטור מתשלום היטל השבחה לו ניתן היתר לפי תכנית המתאר הארצית האמורה בפסקת משנה (א); הוראות פסקה זו יחולו אף אם פקעה תכנית החיזוק (תמ״א 38) ובלבד שהוחלט על הפקדת התכנית המפורטת כאמור לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_648304.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 139), התשפ״ב–2022}}; {{ח:תתתת|(ג)}} תכנית אחרת המאפשרת בניית חדר מגורים על גג המבנה; פטור לפי פסקת משנה זו יחול רק לגבי חדר מגורים כאמור הצמוד לדירה שתיווסף לפי התכניות האמורות בפסקאות משנה (א) או (ב) ונכלל בהיתר שניתן לצורך חיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה על פי הוראות תכניות אלה; שר הפנים רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע יישובים או אזורים, לפי אמות מידה שיקבע, שבהם לא יחולו הוראות פסקת משנה זו; {{ח:תתת|(10א)|(א)}} על השבחה במקרקעין בשל קבלת היתר לבנייה או להרחבה של דירת מגורים, שניתן מכוח תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה כאמור {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן ד׳ לפרק ג׳}}, יחול היטל בשיעור רבע ההשבחה; שיעור ההיטל כאמור יחול לגבי כלל ההשבחה הנובעת מתכנית כאמור גם אם היא נובעת מעניינים נוספים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א(א) או (א1)}}, שנכללו במסגרת אותה תכנית; {{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקת משנה (א), במגרש אחר כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 70ג|בסעיף 70ג(א)(1)}} או {{ח:פנימי|סעיף 70ה|בסעיף 70ה(א)(1)}}, לפי העניין, היטל בשיעור רבע ההשבחה יחול רק על חלק ההשבחה ששיעורו שווה ליחס שבין שטחי הבנייה שנוספו למגרש האחר לפי סעיפים אלה ובין כלל השטח הכולל המותר לבנייה שנוסף למגרש האחר מכוח אותה תכנית, ועל יתרת ההשבחה יחול היטל בשיעור מחצית ההשבחה; {{ח:תתתת|(ג)}} על השבחה במקרקעין בשל קבלת היתר לבנייה או להרחבה של דירת מגורים, במגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 70א|בסעיף 70א}}, מכוח תכנית שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף לחיזוק המבנה הטעון חיזוק כאמור, בין בדרך של חיזוק או חיזוק ועיבוי ובין בדרך הריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש, תחול חובת תשלום היטל השבחה בשיעור רבע ההשבחה; ואולם שיעור ההיטל לפי פסקת משנה זו יחול רק לגבי חלק מההשבחה שהיה חל עליו שיעור ההיטל האמור בפסקת משנה (א) אילו ניתן היתר לפי תכנית כאמור בפסקת משנה (א), ועל יתרת ההשבחה ישולם היטל בשיעור מחצית ההשבחה; {{ח:תתתת|(ד)}} על אף האמור בפסקת משנה (ג), על תכנית מפורטת כאמור בפסקה (10)(ב) שהוחלט להפקידה לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_648304.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 139), התשפ״ב–2022}}, יחולו הוראות אותה פסקה; {{ח:תתתת|(ה)}} הוראות פסקה זו לא יחולו על תכנית במתחם פינוי ובינוי; {{ח:תתת|(11)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2030):}} השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן פוטו־וולטאי לבדו או שהוא משולב עם מיתקן אגירה קטן שמתקיימים בה כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} המיתקן הפוטו־וולטאי מותקן על גג בניין; {{ח:תתתת|(ב)}} החשמל המיוצר במיתקן הפוטו־וולטאי והאנרגיה המאוכסנת במיתקן האגירה הקטן מיועדים לשימוש עצמי של המשתמשים בבניין; {{ח:תתתת|(ג)}} מיתקן האגירה מחובר לאותו חיבור חשמל שאליו מחובר המיתקן הפוטו־וולטאי; {{ח:תתתת|(ד)}} תכולת האנרגיה של מיתקן האגירה הקטן היא לכל היותר פי 6 מההספק המותקן של המיתקן הפוטו־וולטאי; {{ח:תתת}} בפסקה זו – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן אגירה קטן“ – מיתקן לאגירת אנרגיה בעל תכולת אנרגיה מרבית של 600 קילוואט־שעה ושגודלו אינו עולה על 5 מ״ר; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שימוש עצמי“ – לרבות הזרמת עודפים של כמות חשמל שלא נצרכה, לרשת החשמל כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}, בתמורה להפחתת מחירה של אותה כמות ממחיר כמות החשמל המסופקת לבניין, לפי התקשרות עם מי שעוסק כדין בחלוקה, הספקה או הולכה של חשמל, והכול בהתאם לאמות המידה והתעריפים הנקבעים על ידי רשות החשמל לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|החוק האמור}}; {{ח:תתת|(11א)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2030):}} השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן לאגירת אנרגיה שגודלו 400 מ״ר או פחות, אם החליטה על כך הרשות המקומית שבתחומה הוקם המיתקן כאמור בסעיף קטן (ב4), והכול בשיעורים ובתנאים שקבעה לפי אותו סעיף קטן; {{ח:תתת|(12)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2028):}} השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן פוטו־וולטאי, על גבי מאגר מים, מאגר קולחין או בריכת דגים או על הדפנות החיצוניות של המאגר או הבריכה כאמור; {{ח:תתת|(13)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2028):}} השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן פוטו־וולטאי שמתקיים לגביו אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא מותקן בייעוד של דרך או פיתוח נופי של דרך בתחום כלוא של מחלף או על צדדיו החיצוניים בחלקים שבהם נמצאים כבשים (רמפות) או סוללות עד למפגש הדרכים; {{ח:תתתת|(ב)}} הוא מותקן בייעוד של דרך או פיתוח נופי של דרך על גבי מיגון אקוסטי או קיר תמך; {{ח:תתתת|(ג)}} הוא משמש לקירוי קומת גג במבנה המיועד לחניה או לקירוי מגרש המיועד לחניה פתוחה; {{ח:תתת|(14)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2028):}} השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן פוטו־וולטאי שמתקיים בה כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} המיתקן הפוטו־וולטאי מותקן על גג בניין; {{ח:תתתת|(ב)}} הבניין שעליו מותקן המיתקן הפוטו־וולטאי אינו מיועד לייצור אנרגיה, ושטח המיתקן אינו עולה על 7,000 מ״ר. {{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:תת|(ב2)|(1)}} על אף האמור בפסקה (10א)(א), (ב) ו־(ג) של סעיף קטן (ב), רשות מקומית רשאית לקבוע, לעניין היתרים הניתנים בתחומה, כי לא תחול חובת תשלום היטל על החלק מההשבחה החייב בהיטל ששיעורו רבע ההשבחה כאמור בסיפה של אותה פסקה, או שתחול עליו חובת תשלום היטל ששיעורו שמינית ההשבחה, ורשאית היא לקבוע לגבי החלק מההשבחה החייב בהיטל ששיעורו מחצית ההשבחה לפי פסקה (10א)(ג), כי לא תחול עליו חובת תשלום היטל או שתחול עליו חובת תשלום היטל ששיעורו רבע ההשבחה או שמינית ההשבחה. {{ח:תתת|(2)}} החלטה כאמור בפסקה (1) תתקבל על ידי מועצת הרשות המקומית, לפי הצעת ראש הרשות המקומית, והיא תחול על כל תחום הרשות המקומית או חלק ממנו, כפי שנקבע בהחלטה. {{ח:תתת|(3)}} התקבלה החלטה כאמור בפסקה (1), לא ניתן לשנותה עד תום שלוש שנים ממועד קבלתה, אלא אם כן אישרו שר האוצר ושר הפנים שינוי של החלטה כאמור במועד מוקדם יותר, לבקשת הרשות המקומית. {{ח:תת|(ב3)}} מכירת זכויות על ידי קשיש כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 49לג1|בסעיף 49לג1(ו1) לחוק מיסוי מקרקעין}}, שמתקיימים בה כל התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 49לג1|באותו סעיף}}, שנעשתה עד מועד קבלת היתר כאמור בפסקאות (10) או (10א) שבסעיף קטן (ב), לא יראו אותה כמימוש זכויות לעניין השבחה לפי אותן פסקאות; נמכרו זכויות כאמור, יראו לעניין {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}} ולעניין השבחה כאמור את מי שנמכרו לו אותן הזכויות כאילו רכש את הזכויות האמורות במועד שבו רכש אותן הקשיש; בסעיף קטן זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק מיסוי מקרקעין“ – {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קשיש“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 49יט|בסעיף 49יט לחוק מיסוי מקרקעין}}. {{ח:תת|(ב4)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.4.2025 עד יום 31.12.2030):}} {{ח:תתת|(1)}} רשות מקומית רשאית לקבוע, לא יאוחר מיום כ״ה בטבת התש״ץ (31 בדצמבר 2029), לפי החלטת מועצת הרשות המקומית כאמור בפסקה (2), כי תחול חובת תשלום היטל בשיעור רבע מההשבחה או שלא תחול חובת תשלום היטל, בשל הקמת מיתקן לאגירת אנרגיה בתחומה, ורשאית היא לקבוע כאמור לגבי מיתקנים לאגירת אנרגיה בגודל או הספק מסוים. {{ח:תתת|(2)}} החלטה כאמור בפסקה (1) תתקבל על ידי מועצת הרשות המקומית ברוב חבריה, לפי הצעת ראש הרשות המקומית, לאחר שהונחה לפניה חוות דעתו של גזבר הרשות המקומית לעניין ההחלטה; ואולם, לא הגיש גזבר הרשות המקומית את חוות דעתו בתוך 30 ימים מיום שהתבקש, רשאית הרשות להחליט כאמור בלא חוות דעתו של הגזבר. {{ח:תתת|(3)}} הודעה על החלטת רשות מקומית לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות ובעיתון. {{ח:תתת|(4)}} התקבלה החלטה כאמור בפסקה (1), היא תחול על כל תחום הרשות המקומית ולא ניתן לשנותה אלא בחלוף שלוש שנים ממועד קבלתה. {{ח:תת|(ג)|(1)}} בניה או הרחבה של דירת מגורים לא ייראו כמימוש זכויות, אם המחזיק במקרקעין או קרובו הגיש בקשה להיתר בניה על אותם מקרקעין שישמשו למגוריו או למגורי קרובו, ובלבד שהשטח הכולל של דירת המגורים האמורה לאחר בנייתה או הרחבתה אינו עולה על 140 מ״ר; עם כל בניה או הרחבה נוספת מעל השטח האמור ישולם היטל, בשיעור יחסי לגודל הבניה או ההרחבה הנוספת. {{ח:תתת|(2)}} העברת הבעלות או החזקה בדירה שנבנתה או שהורחבה כאמור בפסקה (1) או שניתן להרחיבה לפי תכנית, לא יראו כמימוש זכויות ולא תחול בגינה חובת תשלום ההיטל, אם המחזיק במקרקעין או קרובו השתמשו בדירה למגוריהם או למגורי בני משפחתם הקרובים מגמר הבניה ועד מכירתה משך זמן שאינו פחות מארבע שנים; לענין זה, ”גמר הבניה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}}. {{ח:תת|(ג1)}} לענין סעיף זה, ”מקרקעין למגורים“ ו”דירת מגורים“ – לרבות מחסן אחד לכל יחידת דיור, ששטחו אינו עולה על 20 מ״ר. {{ח:תת|(ד)}} שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות – {{ח:תתת|(1)}} הוראות בדבר פטור, מלא או חלקי, מחובת תשלום היטל לסוגים של תכניות לבניה בשטח התיישבות חדשה, או בשטח פיתוח כפי שהוגדרו לצורך {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 11|סעיף 11 לפקודת מס הכנסה}}; {{ח:תתת|(2)}} סוגים של מבנים לצרכים חקלאיים שבנייתם לא תחשב כמימוש זכויות לענין תשלום היטל; {{ח:תתת|(3)}} הוראות בדבר מתן פטור, מלא או חלקי, מחובת תשלום היטל על השבחה במקרקעין הכלולים בתכנית שבתחומה הותרה בפועל בעבר בניה על פי תכנית אחרת שלא הגיעה לכדי אישור כדין או על־פי אישור מאת מוסד תכנון. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (תשלום היטל השבחה על הקלה בדירת מגורים)|תקנות התכנון והבניה (תשלום היטל השבחה על הקלה בדירת מגורים), התשמ״א–1981}}.}} {{ח:סעיף*|20|הארכת מועדים|תיקון: תשס״ה־5, תשס״ח־7, תשס״ח־8, תשע״ה|עוגן=תוספת 3 פרט 20}} {{ח:ת}} מועד שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}}, רשאי שר הפנים, על פי בקשה, להאריכו, אלא אם כן קיימת הוראה אחרת באותו עניין בחוק זה או לפיו. {{ח:סעיף*|21|הסכם מיוחד לגבי מקרקעי ישראל|תיקון: תשמ״ו־3, תשנ״ט|עוגן=תוספת 3 פרט 21}} {{ח:ת}} לגבי מקרקעי ישראל, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק יסוד: מקרקעי ישראל|בחוק יסוד: מקרקעי ישראל}}, שלא הוחכרו בחכירה לדורות או שהוחכרו בחכירה לדורות לשימוש חקלאי ושונה ייעודם לייעוד אחר, והחוכר לדורות שלו הוחכרה הקרקע לשימוש חקלאי בלבד אינו זכאי לנצל את הקרקע על פי ייעודה החדש, אלא אם כן יתוקן חוזה החכירה המקורי או ייחתם חוזה חכירה חדש, יחול, על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}} במקום היטל השבחה, ההסכם בדבר התשלומים מאת מינהל מקרקעי ישראל לרשויות המקומיות, שהיה קיים לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_211680.pdf|חוק התכנון והבניה (תיקון מס׳ 18), התשמ״א–1981}}. {{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשנ״א}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 76א|סעיף 76א}})}}}} {{ח:סעיף*|1|הגדרות|עוגן=תוספת 4 פרט 1}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת זו}}, ”אתר“ – בנין או קבוצת בנינים או חלק מהם, לרבות סביבתם הקרובה, שלדעת מוסד תכנון הם בעלי חשיבות היסטורית, לאומית, אדריכלית או ארכיאולוגית. {{ח:סעיף*|2|תכנית לשימור|עוגן=תוספת 4 פרט 2}} {{ח:תת|(א)}} דין תכנית לשימור אתרים, כדין תכנית מיתאר מקומית (להלן – תכנית לשימור). {{ח:תת|(ב)}} תכנית לשימור יכול שתוכן על ידי הועדה המקומית ויכול שתוכן על ידי מעונינים בכפוף {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 3|לסעיף 3}}. {{ח:סעיף*|3|תכנית לשימור שהוצעה על ידי מעונינים|תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת 4 פרט 3}} {{ח:תת|(א)}} ועדה מקומית רשאית לקבל, בשינויים או ללא שינויים, תכנית לשימור שהציע לה בעל קרקע או רשות מקומית שבתחומה מצוי אתר, או כל גוף ששר הפנים אישר לכך בדרך כלל או באופן מיוחד (בסעיף זה – תכנית לשימור על ידי מעונינים). {{ח:תת|(ב)}} הועדה המקומית תחליט בדבר קבלת תכנית לשימור על ידי מעונינים תוך ששה חדשים מיום שהוצעה; לא החליטה הועדה בתוך אותו מועד, רשאי המציע להגיש את התכנית לועדה המחוזית. {{ח:תת|(ג)}} הרואה עצמו נפגע על ידי דחיית תכנית לשימור על ידי מעונינים או על ידי הכנסת שינויים בה רשאי לערור לפני הועדה המחוזית תוך שלושים ימים מיום שהודעה לו הדחיה. {{ח:סעיף*|4|הוראות בשלב הביניים|עוגן=תוספת 4 פרט 4}} {{ח:ת}} הוגשה לועדה מקומית תכנית לשימור או החליטה הועדה כי תוכן תכנית כזו, רשאית הועדה לקבוע הוראות בדבר איסורים והגבלות על פעולות, באתר הכלול או שייכלל בתכנית, העשויות לפגוע במטרת השימור, כל עוד נמצאת התכנית בדיון במוסדות התכנון (להלן – אתר שיועד לשימור); הוראות {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיפים 77}}, {{ח:פנימי|סעיף 78|78}} {{ח:פנימי|סעיף 79|ו־79}} לענין פרסום הודעה על החלטה להכין תכנית לשימור, איסורים והגבלות בתקופת ההכנה ופטור מתשלומי חובה, יחולו, בשינויים המחוייבים, על החלטה לפי סעיף זה, ואולם האיסורים וההגבלות לא יוטלו למשך תקופת זמן העולה על שנה ממועד פרסום ההודעה; הועדה המקומית, באישור הועדה המחוזית, רשאית להאריך את התקופה האמורה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה. {{ח:ת}} לענין זה, ”תקופת הכנה“ – מיום פרסום הודעה על החלטה להכין תכנית לשימור עד הפקדתה או עד פקיעתם של האיסורים וההגבלות לפי סעיף זה. {{ח:סעיף*|5|הודעה|עוגן=תוספת 4 פרט 5}} {{ח:ת}} החליטה ועדה מחוזית להפקיד תכנית לשימור, תמסור על כך הודעה לבעלים ולמחזיקים בנכס הנמצא בתחום התכנית; הודעה כאמור תימסר או תישלח בדואר רשום לפי מענם הידוע של הבעלים והמחזיקים. {{ח:סעיף*|6|שינויים על פי תכנית|עוגן=תוספת 4 פרט 6}} {{ח:ת}} בתכנית לשימור מותר לקבוע הוראות בדבר השימושים המותרים באתר, לרבות תוספות בניה שניתן להוסיף לו, וכן לקבוע כללים בדבר היחס בין הוראות אלה לבין הוראות התכניות החלות על האתר. {{ח:סעיף*|7|שינוי או שימוש באתר שנועד לשימור|עוגן=תוספת 4 פרט 7}} {{ח:תת|(א)}} בעל או מחזיק של אתר שיועד לשימור, הרוצה לעשות שינוי או שימוש באתר, רשאי לעשות כן רק בהתאם להוראות התכנית לשימור. {{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”שינוי“ – כל פעולה הטעונה היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145 לחוק}}, לרבות ”שינוי פנימי“ – אם נקבע כך במפורש בתכנית לשימור. {{ח:סעיף*|8|העדר מקור כספי למימון לפיצויים|עוגן=תוספת 4 פרט 8}} {{ח:תת|(א)}} נתבעה ועדה מקומית לשלם פיצויים עבור נכס הכלול בתכנית לשימור לפי {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיפים 197}} {{ח:פנימי|סעיף 198|ו־198}}, והועדה המקומית ראתה כי אין לה מקור כספי למימון תביעה כאמור, רשאית הועדה המקומית ביוזמתה או לבקשת הרשות המקומית שבתחומה מצוי הנכס, בכל שלב משלבי בירור התביעה, וגם לאחר פסק דין סופי בה, ליזום תכנית לשינוי או לביטול התכנית לשימור. {{ח:תת|(ב)}} לא שולמו פיצויים כאמור בסעיף קטן (א), והוחזר הנכס לייעוד שנקבע לו בתכנית שקדמה לתכנית לשימור, לא תחול חובת תשלום היטל השבחה עקב השינוי או הביטול של התכנית לשימור, על מי שהיה בעל זכות בנכס בעת אישור התכנית לשימור ובעת ביטולה או שינויה של התכנית לשימור. {{ח:סעיף*|9|פטור ממסים|תיקון: תשפ״ד־4|עוגן=תוספת 4 פרט 9}} {{ח:תת|(א)}} נפגעו מקרקעין שבתחום תכנית לשימור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 197|בסעיף 197}}, ולפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיף 200(א)}} לא שולמו לנפגע פיצויים, יחולו על מקרקעין אלה הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין)#סעיף 5|סעיף 5 לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938}} (להלן – הפקודה), בכפוף לאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג); זכאי לפטור לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין)|הפקודה}} הוא מי שנפגע כאמור וכל עוד הוא נפגע. {{ח:תת|(ב)}} היה הנכס מהווה מקור הכנסה עקב שימוש מסחרי בו, רשאי מי ששר הפנים הסמיכו לכך, לקבוע, בהתחשב במידת הפגיעה בנכס ובמקור ההכנסה, את שיעור הפטור ואת משך תחולתו. {{ח:תת|(ג)}} מי ששר הפנים הסמיכו לכך רשאי, לבקשת הרשות המקומית הנוגעת בדבר, להפחית את שיעור הפטור בהתחשב במידת הפגיעה בנכס ובמשך תקופת הפטור. {{ח:סעיף*|10|ועדה לשימור|עוגן=תוספת 4 פרט 10}} {{ח:ת}} כל רשות מקומית תקים ועדה לשימור אתרים, וזה הרכבה: {{ח:תת|(1)}} ברשות מקומית שהיא ועדה מקומית, לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18 לחוק}} – ראש הרשות או יושב־ראש ועדת המשנה לתכנון ולבניה, וברשות מקומית הנמצאת במרחב תכנון לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19 לחוק}} – ראש הרשות המקומית או אחד מסגניו, והוא יהיה היושב־ראש; {{ח:תת|(2)}} שלשה חברים של מועצת הרשות שתבחר הרשות; {{ח:תת|(3)}} עובד הרשות הבקי בענייני תכנון ובניה שמינה ראש הרשות; {{ח:תת|(4)}} מי שמצוי בנושא שימור מבנים ואתרי התיישבות, אשר ייקבע בידי מועצת הרשות, והוא יהיה בעל דעה מייעצת. {{ח:סעיף*|11|הזמנת משתתפים|עוגן=תוספת 4 פרט 11}} {{ח:ת}} לכל דיון בועדה לשימור אתרים יוזמנו מהנדס הרשות המקומית ומתכנן המחוז שבתחומו פועלת הועדה או נציגיהם. {{ח:סעיף*|12|רשימת אתרים לשימור|עוגן=תוספת 4 פרט 12}} {{ח:תת|(א)}} ועדה לשימור אתרים, תכין, תוך תקופה של שנתיים מיום הקמתה, רשימה של אתרים הנמצאים בתחומה, שלדעתה ראוי לשמרם (להלן – רשימת אתרים). {{ח:תת|(ב)}} ברשימת אתרים יפורטו הטעמים לכך שהאתר ראוי לשימור, באיזו מידה ניתן לפתח את האתר, פרטי הבעלים של האתר ובעלי זכויות אחרים בו, ופרטים אחרים ככל שתמצא הועדה לשימור אתרים לנכון. {{ח:תת|(ג)}} רשימת האתרים תשמש את הועדה לשימור אתרים ואת מוסדות התכנון. {{ח:תת|(ד)}} הועדה לשימור אתרים רשאית בכל עת לשנות את רשימת האתרים. {{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|סימן ו׳ בפרק ב׳ לחוק}} יחולו על הועדה לשימור אתרים כאילו היתה מוסד תכנון, בשינויים המחוייבים. {{ח:סעיף*|13|תפקידי ועדה לשימור|עוגן=תוספת 4 פרט 13}} {{ח:ת}} בנוסף לתפקידיה וסמכויותיה לפי {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 12|סעיפים 12}}, {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 14|14}} {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 15|ו־15}}, תייעץ הועדה לשימור אתרים למועצת הרשות המקומית ולועדה המקומית שמרחב תכנונה כולל את תחום הרשות המקומית, בכל ענין הנוגע לשימורם של אתרים, וכן רשאית היא לייעץ לועדה המחוזית, אם נתבקשה על ידה לעשות כן. {{ח:סעיף*|14|עבודות אחזקה|עוגן=תוספת 4 פרט 14}} {{ח:תת|(א)}} סברה הועדה לשימור אתרים, על־פי חוות דעתו של מהנדס הרשות המקומית, כי לאתר המיועד לשימור נשקפת סכנה ממשית של הרס, או ששימורו של האתר ייפגם בצורה העלולה לפגוע במטרת השימור, רשאית הועדה לשימור אתרים באמצעות מהנדס הרשות המקומית, לדרוש מן הבעלים לבצע עבודות אחזקה באתר תוך תקופה שתקבע; נשקפה לאתר המיועד סכנה ממשית של הרס ולא ביצעו הבעלים את העבודות, רשאית הרשות המקומית לבצע את העבודות החיוניות למניעת הריסתו של האתר, והבעלים יחוייבו בהחזר ההוצאות האמורות, אם לא החליטה הרשות המקומית לשאת בהוצאות אלה, כולן או חלקן. {{ח:תת|(ב)}} היה אתר כאמור בסעיף קטן (א) נכס המוחזק בידי דייר מוגן לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|חוק הגנת הדייר, התשל״ב–1972}} (להלן – דייר מוגן), רשאית הועדה לשימור, באמצעות מהנדס הרשות המקומית, לדרוש מן הדייר המוגן לבצע עבודות אחזקה באתר תוך תקופה שתקבע, ועל העבודות האמורות יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר#סעיף 70|סעיף 70 לחוק האמור}}. {{ח:תת|(ג)}} בדרישה כאמור, תפורט חלוקת ההוצאות לביצוע העבודות בין בעל הנכס לבין הדייר המוגן, על פי קביעה של ראש הרשות המקומית, שתינתן לאחר שעיין בחוות דעת בכתב של מהנדס הרשות המקומית ושל היועץ המשפטי שלה, המתייחסות לנכס נשוא העבודות וליתר נסיבות הענין. {{ח:תת|(ד)}} לא בוצעו העבודות ונשקפה לאתר המיועד סכנה ממשית של הרס, רשאית הרשות המקומית לבצע את העבודות החיוניות למניעת הריסתו של האתר והוצאות העבודה יחולו בהתאם לחלוקה שנקבעה על פי סעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ג). {{ח:תת|(ה)}} לשם בדיקת האתר והערכת הצורך בעבודות אחזקה, רשאי אדם שמינתה הועדה לשימור אתרים, להיכנס לאתר ולערוך את הבדיקות הנדרשות, ויהיו לו לענין זה, הסמכויות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 257|בסעיף 257 לחוק}}. {{ח:סעיף*|15|הפקעה ופיצויים|תיקון: תש״ע־2|עוגן=תוספת 4 פרט 15}} {{ח:תת|(א)}} לא בוצעו עבודות אחזקה באתר על ידי מי שנדרש לכך בתוך הזמן שהקציבה הועדה לשימור אתרים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 14|בסעיף 14}}, וסברה הועדה על־פי חוות דעת של מהנדס הרשות המקומית, כי קיים חשש שהאתר ייפגע בצורה העלולה לסכל את מטרת השימור, רשאית הרשות המקומית שבתחומה מצוי האתר, להפקיע את האתר או חלק ממנו. {{ח:תת|(ב)}} לא יופקע אתר כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן נתנה הועדה המחוזית אישור לכך לאחר שנתנה לבעל הנכס הזדמנות להביא טענותיו בפני הועדה לשימור אתרים ובפני הועדה המחוזית. {{ח:תת|(ג)}} לצרכי פיצויים בתמורה להפקעה, כאמור בסעיף קטן (א), לא תובא בחשבון אפשרות הפיתוח של הקרקע אילולא נועד האתר לשימור. {{ח:תת|(ד)|(1)}} הופקע אתר לפי סעיף זה, רשאית הרשות המקומית למכרו או להחכירו, בכפוף לאמור בפסקה (2), ובלבד שבתנאי המכירה או החכירה יובטח שימור האתר; {{ח:תתת|(2)}} הועמד האתר למכירה או לחכירה, כאמור בפסקה (1), לתקופת זמן העולה על חמש שנים, תוך חמש שנים מיום ההפקעה יהיה מי שהאתר הופקע ממנו זכאי לרכשו או לחכרו, לפי הענין, בזכות ראשונה, תוך 60 ימים מיום שהודיעה לו הרשות המקומית על כוונתה למכור או להחכיר את האתר כאמור, ובלבד שמחיר המכירה או החכירה לא יפחת ממחיר שקבע השמאי הממשלתי הראשי או מי שהוא הסמיך לכך; {{ח:תתת|(3)}} מכירה או חכירה לפי סעיף זה טעונה אישור שר הפנים או מי שהוא הסמיך לכך. {{ח:תת|(ה)}} לא נקבעו הוראות מיוחדות {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת זו}}, תבוצע ההפקעה על פי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943}}, כאילו הורשתה הרשות המקומית שבתחומה מצוי האתר, בהודעה ברשומות, להשתמש בסמכויות ולמלא את התפקידים של שר האוצר או של היועץ המשפטי לממשלה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)|הפקודה האמורה}}, לענין המקרקעין העומדים להפקעה. {{ח:סעיף*|16|ערר|תיקון: תש״ס־2|עוגן=תוספת 4 פרט 16}} {{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע על־ידי החלטות שנתקבלו לפי {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 9|סעיפים 9}}, {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 14|14}} {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 15|או 15(א)}}, רשאי לערור עליהן בפני ועדת ערר בת שלושה חברים שימנה לענין זה שר המשפטים; יושב ראש הועדה יהיה עורך דין בעל ותק של שלוש שנים לפחות. {{ח:תת|(ב)|(1)}} ועדת ערר הדנה בערר לענין {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 9|סעיף 9}}, רשאית לבטל פטור שניתן או לשנות את שיעור הפטור ואת משך תחולתו; {{ח:תתת|(2)}} ועדת ערר הדנה בערר לענין {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 14|סעיף 14}}, רשאית לבטל את דרישת הועדה לשימור אתרים, לשנותה, להורות על מי תחול חובת ביצוע העבודות האמורות {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 14|בסעיף}}, וכן להורות על חלוקה שונה של ההוצאות בין בעל הנכס, הדייר המוגן והרשות המקומית, הכל לפי הענין; {{ח:תתת|(3)}} ועדת ערר הדנה בערר לענין {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 15|סעיף 15(א)}}, רשאית לבטל החלטה בדבר הפקעת אתר או חלק ממנו. {{ח:תת|(ג)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדת הערר רשאי לערער עליה לפני בית משפט לענינים מינהליים. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף*|17|שמירת דינים|עוגן=תוספת 4 פרט 17}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת זו}} באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן. {{ח:קטע2|תוספת 5|התוספת החמישית|תיקון: תשס״ב־5}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 63א|סעיף 63א}})}}}} {{ח:קטע3||סוגי הדיור}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} מסגרת מגורים עצמאית או מוגנת של סוגי דיור אלה: {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 5 פרט 1}} {{ח:ת}} דיור עצמאי; {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 5 פרט 2}} {{ח:ת}} דיור לוויין; {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 5 פרט 3}} {{ח:ת}} דיור מוגן; {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 5 פרט 4}} {{ח:ת}} דיור מוגן מתוגבר; {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 5 פרט 5}} {{ח:ת}} הוסטל; {{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 5 פרט 6}} {{ח:ת}} הוסטל לצעירים; {{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 5 פרט 7}} {{ח:ת}} הוסטל מתוגבר; {{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 5 פרט 8}} {{ח:ת}} הוסטל כוללני. {{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית|תיקון: תשע״ד־2}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א}})}}}} {{ח:קטע3||דיור בהישג יד}} {{ח:קטע3|תוספת 6 פרק א|פרק א׳: הגדרות ופרשנות}} {{ח:סעיף*|1|הגדרות|תיקון: תשע״ח־3, תשפ״ב־10|עוגן=תוספת 6 פרט 1}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת זו}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעלים“, של יחידת דיור – בעל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1 לחוק זה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל שליטה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן המקום“ – מי שמלאו לו 18 שנים, ומענו הרשום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}, במשך שלוש השנים האחרונות לפחות או במשך ארבע שנים לפחות מתוך עשר השנים האחרונות, הוא בתחומה של הרשות המקומית שבתחומה חלה תכנית הכוללת דיור בהישג יד להשכרה במחיר מופחת או בתחום היישוב שהתכנית חלה בו, לפי העניין, ובלבד שהומצא לכך אישור ממרשם האוכלוסין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן זוג, לרבות ידוע בציבור כבן זוג, ילד, הורה, הורי הורה או אח, וכן בן זוג של כל אחד מאלה ומי שסמוך על שולחנו של אותו אדם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף מוסדי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיור בהישג יד“ – אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} השכרה במחיר מופחת; {{ח:תתת|(2)}} השכרה לטווח ארוך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם שכירות“ – הסכם להשכרת יחידת דיור בין הבעלים של יחידת דיור ובין שוכר בדיור בהישג יד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השכרה במחיר מופחת“ – השכרה לזכאים של יחידת דיור למגורים במחיר מופחת לתקופה כוללת שלא תפחת מעשרים שנה מהיום שבו המנהל קיבל הודעה על כך שיחידת הדיור כאמור הושכרה, והסכם השכירות החל עליה יהיה בכתב ויכלול לפחות שני תנאים אלה: {{ח:תתת|(1)}} יחידת הדיור תשמש להשכרה לאותו אדם יחיד ובני משפחתו לתקופת השכירות, ובלבד שתינתן לאותו אדם זכות ברירה לשכור את יחידת הדיור למגורים לתקופות שכירות נוספות של חמש שנים במצטבר, אלא אם כן נותרה תקופה קצרה יותר עד תום תקופת ההעמדה לשכירות או שחלפו שלוש שנים מיום שאותו אדם שכר את יחידת הדיור והוא חדל להיות זכאי; {{ח:תתת|(2)}} דמי השכירות, כולם או חלקם, אינם ניתנים להיוון, והם משולמים בתשלומים עתיים לתקופות קצובות שכל אחת מהן אינה עולה על שישה חודשים, בתנאים שייקבעו בהסכם, ככל שלא נקבע אחרת לפי חוק זה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השכרה לטווח ארוך“ – השכרה של יחידת דיור למגורים לתקופה כוללת שלא תפחת מעשרים שנה מהיום שבו המנהל קיבל הודעה על כך שיחידת הדיור כאמור הושכרה, ואשר הסכם השכירות החל עליה יהיה בכתב ויכלול ארבעה תנאים אלה לפחות: {{ח:תתת|(1)}} יחידת הדיור תשמש להשכרה לאותו אדם יחיד ובני משפחתו לתקופה שלא תפחת מחמש שנים, ובלבד שתינתן לאותו אדם זכות ברירה לשכור את יחידת הדיור למגורים לתקופות שכירות נוספות שיחד עם תקופת השכירות הראשונה כאמור לא יפחתו מעשר שנים במצטבר, והכול, אלא אם כן נותרה תקופה קצרה יותר עד תום תקופת ההעמדה לשכירות; {{ח:תתת|(2)}} דמי השכירות, כולם או חלקם, אינם ניתנים להיוון, והם משולמים בתשלומים עיתיים לתקופות קצובות שכל אחת מהן אינה עולה על שישה חודשים, בתנאים שייקבעו בהסכם, ככל שלא נקבע אחרת לפי חוק זה; {{ח:תתת|(3)}} דמי השכירות ומנגנון לעדכון דמי השכירות, לכל תקופת השכירות, לרבות תקופת השכירות הנוספת כאמור בפסקה (1); התנאים שייקבעו בהסכם לעניין זה יהיו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 5|סעיף 5(א)(1), (2) ו־(3)}}; {{ח:תתת|(4)}} השוכר יהיה רשאי לסיים את תקופת השכירות בתום כל שנה ממועד תחילת השכירות, ובלבד שמסר הודעה על כך לבעלים של יחידת הדיור, באופן שנקבע בהסכם, 90 ימים לפני תום שנת השכירות האמורה לפחות, או פרק זמן קצר יותר אם נקבע בהסכם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכאי“ – מי שמתקיימים בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא עומד בתנאי הסף שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2015/Pages/dec203.aspx|החלטת הממשלה מספר 203 (דר/13) שעניינה הרחבת התכנית לדיור במחיר מופחת, מיום כ״ב בתמוז התשע״ה (9 ביולי 2015)}}, כפי שתעודכן מעת לעת, ולעניין יחיד כמשמעותו בהחלטה האמורה – יראו אותו כמי שעומד בתנאי הסף הנוגע לגיל גם אם מלאו לו 26 שנים; {{ח:תתת|(2)}} הוא עומד בתנאים נוספים שקבע השר בתקנות לפי {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 15|סעיף 15(ב)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכות“, בדיור בהישג יד או במגרש שתיבנה בו יחידת דיור בהישג יד – בעלות, שכירות, ובכלל זה חכירה לדורות או זכות לקבל אחת מהזכויות האמורות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד רכישת זכות בדיור בהישג יד“ – {{ח:תתת|(1)}} לעניין זכות בעלות או חכירה לדורות – מועד עריכת ההסכם לרכישת הזכות כאמור; {{ח:תתת|(2)}} לעניין זכות שכירות שאינה חכירה לדורות – מועד עריכת הסכם השכירות או מועד קבלת החזקה בדיור בהישג יד, לפי המוקדם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מי שהשר מינה לפי {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 9|סעיף 9}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר מופחת“ – דמי שכירות שנקבעו לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 5|סעיף 5(א)(1א) או (1ב)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכוש משותף“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שוכר“ – מי ששוכר יחידת דיור על פי הסכם שכירות לדיור בהישג יד ולמעט מי שהוא קרובו של בעלים של יחידת דיור שהיא לדיור בהישג יד או בעל שליטה בתאגיד שהוא בעלים של יחידת דיור כאמור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית“ – תכנית הכוללת הוראות מפורטות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת העמדה לשכירות“ – תקופה כוללת שלא תפחת מעשרים שנה מהיום שבו המנהל קיבל הודעה על כך שיחידת הדיור הושכרה בהשכרה לטווח ארוך או בהשכרה במחיר מופחת, לפי העניין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת השכירות“ – תקופה של שנה אחת לפחות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקרת דמי השכירות המופחתים“ – המחיר הממוצע הארצי של שכר דירה חופשי לדירה בגודל של 4.5 עד 5 חדרים לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ברבעון שקדם למועד קביעת דמי השכירות המופחתים לפי {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 5|סעיף 5(א)(1א)}}, כשהוא מוכפל ב־1.1; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר האוצר. {{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הועברה לשר הבינוי והשיכון (י״פ תש״ף, 6344).}} {{ח:קטע3|תוספת 6 פרק ב|פרק ב׳: דיור בהישג יד}} {{ח:סעיף*|2|שימוש בדיור בהישג יד|תיקון: תשע״ח־3, תשע״ח־9|עוגן=תוספת 6 פרט 2}} {{ח:תת|(א)}} לא יעשה אדם שימוש ולא ירשה לאחר לעשות שימוש ביחידת דיור להשכרה לטווח ארוך, אלא למגוריו של שוכר ובני משפחתו, על פי הסכם שכירות להשכרה לטווח ארוך. {{ח:תת|(ב)}} לא יעשה אדם שימוש ולא ירשה לאחר לעשות שימוש ביחידת דיור להשכרה במחיר מופחת אלא למגוריו של שוכר שהוא זכאי שעלה בגורל בהגרלה לפי סעיף קטן (ג) ובני משפחתו, על פי הסכם שכירות להשכרה במחיר מופחת. {{ח:תת|(ג)|(1)}} יחידות הדיור להשכרה במחיר מופחת שאושרו בתחום תכנית יושכרו רק לזכאים שעלו בגורל בהגרלה שערכה הרשות המקומית ששטח התכנית נכלל בתחומה לפי תקנות שיקבע השר, בהסכמת שר הפנים, לעניין הגרלה לפי סעיף זה. {{ח:תתת|(2)}} בתקנות לפי פסקה (1) ייקבעו, בין השאר, הוראות לעניין מועד עריכתה של ההגרלה, אופן השתתפותם של זכאים בהגרלה, דרכי פרסום לזכאים בדבר עריכת ההגרלה, תקופת תוקפן של תוצאות ההגרלה, דרכי עריכת ההגרלה והפיקוח עליה והוראות בדבר מניעת ניגוד עניינים של עורך ההגרלה. {{ח:תתת|(3)}} יחידות הדיור להשכרה במחיר מופחת, יוצעו לזכאים לפי סדר עלייתם בגורל, בדרך שיקבע השר בתקנות. {{ח:תתת|(4)|(א)}} מי שבבעלותו יחידת דיור להשכרה במחיר מופחת, ישכירה לזכאי הראשון שהוצע לו לשכור את אותה יחידה כאמור בפסקה (3) ואשר הסכים לשכור אותה, ואולם הבעלים רשאי לפנות למנהל, בבקשה מנומקת, שלא להשכירה לאותו זכאי, אם סבר כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים זאת. {{ח:תתתת|(ב)}} הוגשה בקשה כאמור בפסקת משנה (א) וראה המנהל כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, ובכלל זה כי יש חשש סביר שהזכאי לא יעמוד בתנאי הסכם השכירות, רשאי הוא לקבוע כי יחידת הדיור לא תושכר לזכאי שעלה בגורל לגביה; קבע המנהל כאמור, תוצע יחידת הדיור להשכרה לזכאי הבא אחריו ברשימת הזכאים לפי סדר העלייה בגורל כאמור בפסקה (3). {{ח:תתת|(5)}} השר רשאי לקבוע כי אם מספר הזכאים שביקשו להשתתף בהגרלה לעניין תכנית מסוימת קטן ממספר יחידות הדיור במחיר מופחת העומדות להשכרה, יהיה ניתן להציע את יחידות הדיור כאמור למועמדים נוספים שיעמדו בתנאים שיקבע בתקנות וייבחרו בהגרלה נוספת שתיערך בהתאם להוראות סעיף זה. {{ח:תתת|(6)}} על אף האמור בפסקה (1), מועצת רשות מקומית רשאית להודיע לשר כי לא תערוך הגרלות כאמור באותה פסקה; הודיעה המועצה כאמור, יערוך את ההגרלה מי שבבעלותו יחידת הדיור להשכרה במחיר מופחת, בפיקוח גורם שייקבע בתקנות לפי פסקה (1) ובהתאם להוראות אותן תקנות. {{ח:תתת|(7)}} לא הותקנו תקנות לפי פסקה (1), לא יינתן היתר מכוח תכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א)(14)}}, {{ח:פנימי|סעיף 62א|62א(א1)(2) או (14)(א)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 62א2|או 62א2}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה)#סעיף 4|סעיף 4(ב)(1א) או (1ב) לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע״ד–2014}}. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (דרכי עריכת הגרלה ופיקוח)|תקנות התכנון והבנייה (דרכי עריכת הגרלה ופיקוח), התשפ״ה–2024}}.}} {{ח:תת|(ד)}} מועצת רשות מקומית רשאית לקבוע כי 25% מקרב הזכאים שיעלו בגורל בהגרלה שתיערך לפי סעיף קטן (ג), ולעניין יישוב באזור עדיפות לאומית – 30%, יהיו בני המקום ותינתן להם עדיפות בהשכרת יחידות דיור במחיר מופחת לפי הוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ג); לעניין זה, ”אזור עדיפות לאומית“ – אזור עדיפות לאומית שהממשלה החליטה עליו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)#פרק כו|פרק כ״ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010), התשס״ט–2009}}. {{ח:סעיף*|3|הגבלה על בעלות|תיקון: תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 3}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין, כל יחידות הדיור במתחם מקרקעין רצוף שישמשו לדיור בהישג יד בתחום התכנית יהיו בבעלות אדם אחד. {{ח:תת|(ג)}} לא תועבר בעלות ביחידת דיור כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הועברה, באותו מועד ולאותו אדם, הבעלות בכל יחידות הדיור במתחם מקרקעין רצוף שישמשו לדיור בהישג יד בתחום אותה תכנית. {{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על התחייבות להעברת בעלות כאמור באותו סעיף קטן. {{ח:סעיף*|4|חובת ניהול ואחזקה תקינה|תיקון: תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 4}} {{ח:תת|(א)}} בעלים של יחידות דיור בבניין שהן דיור בהישג יד חייב בניהולו ובאחזקתו התקינה של הרכוש המשותף של אותו בניין, לפי החלק ברכוש המשותף הצמוד ליחידות הדיור שבבעלותו, והוא אינו רשאי להמחות חיוב זה לשוכר. {{ח:תת|(ב)}} השר, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, יקבע הוראות לעניין מאפייני הניהול והאחזקה התקינה; השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין דמי ניהול ואחזקה שישלם השוכר. {{ח:תת|(ג)}} הוראות שנקבעו לפי סעיף זה, יראו אותן כתנאים שנקבעו בהסכם שכירות, ואין להתנות עליהן אלא לטובת השוכר. {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”אחזקה תקינה“ – שמירה על מצבו של הרכוש המשותף כפי שהיה בעת גמר הבנייה, לרבות שיפורים שבוצעו בו לאחר מכן על ידי הבעלים של יחידות הדיור או בהסכמתו. {{ח:סעיף*|5|דמי השכירות|תיקון: תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 5}} {{ח:תת|(א)|(1)}} דמי השכירות ביחידת דיור להשכרה לטווח ארוך לא יעלו, בתקופת השכירות הראשונה, על דמי השכירות המשתלמים משוכר מרצון למשכיר מרצון בעד שכירות של יחידת דיור דומה בגודלה ובמיקומה באותו אזור (בסעיף זה – מחיר השוק). {{ח:תתת|(1א)}} דמי השכירות ביחידת דיור להשכרה במחיר מופחת, בתקופת השכירות הראשונה, יהיו בשיעור נמוך ב־20% ממחיר השוק שקבע השמאי הממשלתי הראשי או שמאי מטעמו לפני כניסתו של השוכר הראשון או שוכר חדש ליחידת דיור להשכרה במחיר מופחת, והם לא יעלו על תקרת דמי השכירות המופחתים. {{ח:תתת|(1ב)|(א)}} על אף האמור בפסקה (1א), רשות מקומית רשאית לקבוע, בהחלטה כאמור בפסקת משנה (ב), לגבי יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת בתחומה, שיעור הפחתה של דמי השכירות ממחיר השוק השונה מהשיעור האמור באותה פסקה, ורשאית היא לקבוע שיעורי הפחתה שונים לאזורים שונים בתחומה, ובלבד שהתקיימו כל אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} הקרקע שבה נמצאות יחידות הדיור אינה מקרקעי ישראל; {{ח:תתתתת|(2)}} דמי השכירות לא יעלו על תקרת דמי השכירות המופחתים; {{ח:תתתתת|(3)}} לעניין רשות מקומית במחוז הצפון ובמחוז הדרום שיעור ההפחתה של דמי השכירות ממחיר השוק לא יפחת מ־10% ולא יעלה על 30%, ולעניין רשות מקומית במחוז אחר – לא יפחת מ־20% ולא יעלה על 40%. {{ח:תתתת|(ב)}} החלטה כאמור בפסקת משנה (א) תתקבל על ידי מועצת הרשות המקומית, לפי הצעת ראש הרשות המקומית, היא תהיה מנומקת, לא יהיה ניתן לשנותה עד תום שלוש שנים ממועד קבלתה והיא תחול על תכניות שהוגשו באותה תקופה. {{ח:תתתת|(ג)}} על אף האמור בפסקה (1א), מועצת מקרקעי ישראל רשאית לקבוע, לגבי יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת במקרקעי ישראל, שיעור הפחתה של דמי השכירות ממחיר השוק הגבוה מהשיעור האמור באותה פסקה, ובלבד שדמי השכירות לא יעלו על תקרת דמי השכירות המופחתים. {{ח:תתת|(2)}} בעלים של יחידת דיור שהיא דיור בהישג יד לא יעלה את דמי השכירות בתום תקופת השכירות הראשונה לאותו שוכר, אלא לפי שיעור עליית המדד ובתוספת בשיעור שיקבע השר, ובלבד שדמי השכירות לא יועלו לפי פסקה זו יותר מפעם אחת בשנה. {{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (2), חלפו חמש שנים מהמועד שבו הושכרה לראשונה יחידת דיור לאותו שוכר, יחולו הוראות פסקה (1), פסקה (1א) או פסקה (1ב), לפי העניין, בשינויים המחויבים, ולעניין יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת, יחולו שיעורי ההפחתה ממחיר השוק, כאמור באותן פסקאות, שנקבעו בתקופת השכירות הראשונה. {{ח:תת|(ב)}} לא ידרוש בעלים של יחידת דיור שהיא דיור בהישג יד משוכר אלא דמי שכירות שנקבעו לפי סעיף קטן (א), והשתתפות בדמי ניהול ואחזקה תקינה כפי שנקבעו לפי {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 4|סעיף 4(ב)}}, ואלה בלבד; ואולם הוא רשאי לדרוש ערובה להבטחת תנאי הסכם השכירות, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק השכירות והשאילה#סעיף 25י|סעיף 25י לחוק השכירות והשאילה, התשל״א–1971}}. {{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע דמי שכירות מרביים ליחידת דיור שהיא דיור בהישג יד. {{ח:תת|(ד)}} הוראות שנקבעו לפי סעיף זה, יראו אותן כתנאים שנקבעו בהסכם השכירות, ואין להתנות עליהן אלא לטובת השוכר. {{ח:סעיף*|5א|פקיעת חוזה השכירות בהשכרה במחיר מופחת|תיקון: תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 5א}} {{ח:תת|(א)}} התקשר שוכר שהושכרה לו יחידת דיור בהשכרה במחיר מופחת בהסכם לרכישת יחידת דיור חדשה שעתידה להיבנות, יפקע הסכם השכירות עמו להשכרה במחיר מופחת במועד הכניסה ליחידת הדיור החדשה לפי חוזה הרכישה, ואם נדחתה הכניסה ליחידת הדיור מעבר לתאריך שנקבע בחוזה הרכישה – במועד הכניסה הדחויה, בכפוף לכך שהשוכר המציא אישור על הדחייה מהמוכר. {{ח:תת|(ב)}} התקשר שוכר שהושכרה לו יחידת דיור בהשכרה במחיר מופחת בהסכם לרכישת יחידת דיור שאינה חדשה, יפקע הסכם השכירות עמו להשכרה במחיר מופחת במועד הכניסה ליחידת הדיור שרכש או בתום שישה חודשים ממועד הרכישה, לפי המוקדם. {{ח:קטע3|תוספת 6 פרק ג|פרק ג׳: העברת זכויות ורישום בפנקסי המקרקעין}} {{ח:סעיף*|6|רישום הערה בפנקסי המקרקעין ורישום העברת זכויות|תיקון: תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 6}} {{ח:תת|(א)}} היתה זכות הבעלות או החכירה לדורות בחלקה, שעל כולה או על חלק ממנה חלות הוראות {{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת זו}}, רשומה בפנקסי המקרקעין, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוגשה בקשה להיתר הכוללת יחידות דיור לדיור בהישג יד, לא יינתן היתר לבנייה באותה חלקה, אלא אם כן נרשמה הערה בפנקסי המקרקעין בדבר דיור בהישג יד; הערה בפנקסי המקרקעין כאמור תירשם על פי בקשה של בעל הזכות בחלקה ולפי אישור של מהנדס הוועדה המקומית שבמרחב התכנון שלה נמצאת החלקה כאמור ({{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת זו}} – המהנדס); אישור המהנדס יהיה לפי טופס שקבע שר המשפטים; {{ח:תתת|(2)}} נרשמה הערה כאמור בפסקה (1), לא תירשם בפנקסי המקרקעין עסקה במקרקעין שבחלקה אלא אם כן התקבל אישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה כי העסקה אינה סותרת את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד; {{ח:תתת|(3)}} מי שמגיש למפקח על רישום מקרקעין בקשה לרישום בית משותף, יציין בבקשה כי בבית יש יחידות דיור לדיור בהישג יד; לבקשה כאמור יצורף אישור המהנדס, לגבי יחידות הדיור שהן דיור בהישג יד; החליט המפקח על רישום מקרקעין על מתן צו לרישום הבית כבית משותף, יורה בצו כי במועד רישום הבית בפנקס הבתים המשותפים תירשם לגבי כל אחת מיחידות הדיור בבית המשותף, שצוין באישור המהנדס כאמור כי היא יחידת דיור לדיור בהישג יד הערה בדבר היותה דיור בהישג יד; נרשמה הערה כאמור, תימחק הערה שנרשמה לפי פסקה (1); {{ח:תתת|(4)}} נרשמה הערה כאמור בפסקה (3), לא תירשם בפנקסי המקרקעין כל עסקה בזכויות ביחידת דיור בבית המשותף שהיא יחידת דיור לדיור בהישג יד, אלא אם כן נתקבל אישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה כי העסקה אינה סותרת את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד. {{ח:תת|(ב)}} נרשמה הערה כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (3), לא תירשם הערה לפי {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 126|סעיף 126 לחוק המקרקעין}}, אלא באישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה כי ההתחייבות נושא ההערה אינה סותרת את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”עסקה“ – למעט משכנתה לטובת גוף מוסדי והעברת שכירות רשומה. {{ח:סעיף*|7|רישום והעברה של זכויות שאינן רשומות|תיקון: תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 7}} {{ח:תת|(א)}} לא היו זכויות חכירה לדורות בקרקע שהיא מקרקעי ישראל {{ח:פנימי|תוספת 6|שתוספת זו}} חלה עליה, רשומות בפנקסי המקרקעין, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוגשה בקשה להיתר הכוללת יחידות דיור בהישג יד, לא יינתן היתר לבנייה במגרש, אלא אם כן מבקש ההיתר מסר הודעה לרשות מקרקעי ישראל, בצירוף אישור המהנדס לפי טופס שקבע שר המשפטים, בדבר דיור בהישג יד, ורשות מקרקעין ישראל אישרה את קבלת ההודעה; {{ח:תתת|(2)}} נמסרה הודעה כאמור בפסקה (1), לא תאשר רשות מקרקעי ישראל העברת זכויות במגרש או בחלק ממנו או ביחידת דיור לדיור בהישג יד, אלא אם כן התקבל אישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה כי העברת הזכויות כאמור אינה סותרת את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד; {{ח:תתת|(3)}} הושלמה הקמתו של בניין במגרש שניתנה לגביו הודעה כאמור בפסקה (1), ימסור בעל הזכויות במגרש הודעה לרשות מקרקעי ישראל, בצירוף אישור המהנדס לפי טופס שקבע שר המשפטים, ובה יפרט את יחידות הדיור לדיור בהישג יד בבניין; לא תיתן רשות מקרקעי ישראל את הסכמתה לעסקה ביחידות הדיור לדיור בהישג יד כאמור אלא אם כן התקבל אישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה שהעסקה אינה סותרת את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד; לא התקבלה הודעה כאמור, לא תאשר רשות מקרקעי ישראל העברת זכויות במגרש או בחלק ממנו; {{ח:תתת|(4)}} התקבלה הודעה כאמור בפסקה (1) או (3), לא תאשר רשות מקרקעי ישראל רישום זכויות בפנקסי המקרקעין, אלא אם כן התקבל אישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה שהרישום אינו סותר את הוראות חוק זה לעניין דיור בהישג יד. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה יחולו אף אם נודע לרשות מקרקעי ישראל על היותם של מגרש, בניין או יחידת דיור לדיור בהישג יד בדרך אחרת ממסירת הודעות כאמור בפסקאות (1) או (3) בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”העברת זכויות“ – למעט משכון או שעבוד אחר לטובת גוף מוסדי. {{ח:סעיף*|8|מחיקת הערות וביטול הצורך באישור|תיקון: תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 8}} {{ח:תת|(א)}} לבקשת בעל זכות בחלקה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 6|בסעיף 6}}, רשם המקרקעין ימחק את ההערה שנרשמה לגבי יחידת דיור לפי {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 6|סעיף 6(א)}}, ובלבד שבעל הזכות המציא לרשם המקרקעין אישור מאת המנהל לכך שתמה תקופת ההעמדה לשכירות לגבי אותה יחידת דיור. {{ח:תת|(ב)}} לבקשת בעל זכות במגרש כאמור {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 7|בסעיף 7}}, רשות מקרקעי ישראל תאשר כי לא נדרשים עוד אישורים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 7|בסעיף קטן (א)(3) או (4) של אותו סעיף}}, ובלבד שבעל הזכות המציא לרשות מקרקעי ישראל אישור מאת המנהל לכך שתמה תקופת ההעמדה לשכירות לגבי יחידת הדיור לדיור בהישג יד כאמור {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 7|בסעיף 7}}. {{ח:קטע3|תוספת 6 פרק ד|פרק ד׳: פיקוח על דיור בהישג יד|תיקון: תשע״ח־3}} {{ח:סעיף*|9|מינוי המנהל|תיקון: תשע״ח־3, תשפ״ב־10|עוגן=תוספת 6 פרט 9}} {{ח:תת|(א)}} השר ימנה מבין עובדי משרדו, מנהל לעניין דיור בהישג יד; לא מונה מנהל כאמור, ישמש המנהל הכללי של משרד הבינוי והשיכון כמנהל. {{ח:תת|(ב)}} המנהל ייתן אישורים לפי {{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת זו}}, וימלא כל תפקיד אחר שהוטל עליו לפי {{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת זו}}. {{ח:סעיף*|10|חובת דיווח|תיקון: תשע״ח־3, תשע״ח־9|עוגן=תוספת 6 פרט 10}} {{ח:תת|(א)}} קיבל אדם היתר לבניין הכולל יחידות דיור לדיור בהישג יד, ידווח על כך למנהל, באופן ובמועדים שקבע השר. {{ח:תת|(ב)}} העביר אדם בעלות ביחידת דיור שהיא לדיור בהישג יד, ידווח על כך למנהל, באופן ובמועדים שקבע השר. {{ח:תת|(ג)}} מוסד תכנון שאישר תכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א(א)(14)}}, {{ח:פנימי|סעיף 62א|62א(א1)(2) או (14)(א)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 62א2|או 62א2}}, לפי העניין, ידווח למנהל על התכנית, ובכלל זה על מספר יחידות הדיור שנקבעו לפיה שהן לדיור בהישג יד. {{ח:סעיף*|11||תיקון: תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 11}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף*|12|ניהול רישום|תיקון: תשע״ח־3, תשפ״ב־10|עוגן=תוספת 6 פרט 12}} {{ח:תת|(א)}} המנהל ינהל רישום שייכללו בו לפחות כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} רישום של פרטי יחידות הדיור שהן לדיור בהישג יד; {{ח:תתת|(2)}} רישום של בעלים של יחידות דיור שהן לדיור בהישג יד. {{ח:תת|(ב)}} הרישום כאמור בסעיף קטן (א) יהיה פתוח לעיון הציבור, ויפורסם באתר האינטרנט של משרד הבינוי והשיכון. {{ח:סעיף*|13|בירור פניות ציבור|תיקון: תשע״ח־3, תשפ״ב־10|עוגן=תוספת 6 פרט 13}} {{ח:תת|(א)}} המנהל יברר פניות ציבור לעניין {{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת זו}}, לרבות לעניין הפרת הוראותיה על ידי בעלים של דיור בהישג יד; המנהל רשאי לברר את הפנייה בכל דרך שיראה לנכון, והוא אינו קשור להוראה שבסדר דין או בדיני ראיות. {{ח:תת|(א1)}} המנהל ייתן את החלטתו בפנייה בתוך 90 ימים ממועד הגשתה, ורשאי הוא, מטעמים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בתקופה או בתקופות נוספות, שלא יעלו על 90 ימים, במצטבר. {{ח:תת|(ב)}} מצא המנהל שפניית ציבור היא מוצדקת, יודיע על כך לפונה, לבעל זכות ביחידת דיור בהישג יד ולכל מי שהפנייה נוגעת אליו. {{ח:תת|(ג)}} קבע המנהל כי פניית ציבור היא מוצדקת בשל הפרת הוראותיה של {{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת זו}} או הוראות שנקבעו לפיה, תהיה קביעתו ראיה לכאורה לנקבע בה בכל הליך משפטי. {{ח:תת|(ד)}} החלטות המנהל יפורסמו לציבור באתר האינטרנט של משרד הבינוי והשיכון; השר, בהתייעצות עם שר המשפטים, יקבע הוראות לעניין פרסום ההחלטות, בהתחשב, בין השאר, בצורך להגן על פרטיות ולמנוע פגיעה בשם הטוב של הנוגעים בדבר. {{ח:קטע3|תוספת 6 פרק ה|פרק ה׳: עיצום כספי}} {{ח:סעיף*|14|הטלת עיצום כספי על בעלים של דיור בהישג יד|תיקון: תשע״ה, תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 14}} {{ח:תת|(א)}} הפר בעלים של יחידות דיור שהן לדיור בהישג יד הוראה מהוראות המפורטות להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סעיף זה, בסכום של 15,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של 30,000 שקלים חדשים: {{ח:תתת|(1)}} עשה שימוש או הרשה לאחר לעשות שימוש ביחידת דיור שהיא לדיור בהישג יד, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 2|סעיף 2}}, או העביר בעלות ביחידת דיור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 3|סעיף 3(ג)}}; {{ח:תתת|(2)}} העלה את דמי השכירות ביחידת דיור להשכרה לטווח ארוך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 5|סעיף 5(א)(2)}}; {{ח:תתת|(2א)}} דרש משוכר ביחידת דיור להשכרה לטווח ארוך תשלומים בניגוד להוראות {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 5|סעיף 5(ב)}}; {{ח:תתת|(3)}} לא דיווח למנהל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 10|סעיף 10(א) או (ב)}}. {{ח:תת|(א1)}} הפר בעלים של יחידות דיור שהן לדיור בהישג יד הוראה מההוראות המפורטות להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סעיף זה, בסכום של 30,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של 60,000 שקלים חדשים: {{ח:תתת|(1)}} גבה דמי שכירות גבוהים מדמי השכירות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 5|סעיף 5(א)(1א) או (1ב)}} ביחידת דיור להשכרה במחיר מופחת, בניגוד לאמור {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 5|באותו סעיף}}, או העלה את דמי השכירות ביחידת דיור להשכרה במחיר מופחת בניגוד להוראות {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 5|סעיף 5(א)(2)}}; {{ח:תתת|(2)}} דרש משוכר ביחידת דיור להשכרה במחיר מופחת תשלומים בניגוד להוראות {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 5|סעיף 5(ב)}}; {{ח:תתת|(3)}} ערך הגרלה שלא בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 2|סעיף 2(ג)}}, המנויות {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}}. {{ח:תת|(ב)}} על עיצום כספי לפי סעיפים קטנים (א) ו־(א1) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 158לג|סעיפים 158לג עד 158מו לחוק זה}} בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: במקום ”לממונה“ יבוא ”למנהל“ ובכל מקום, במקום ”הממונה“ יבוא ”המנהל“. {{ח:קטע3|תוספת 6 פרק ו|פרק ו׳: הוראות שונות|תיקון: תשע״ח־3}} {{ח:סעיף*|15|ביצוע ותקנות|תיקון: תשע״ח־3, תשפ״ב־10|עוגן=תוספת 6 פרט 15}} {{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע {{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת זו}}, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועה, ובכלל זה הוראות בעניין הפרטים שיש לפרסם לפי {{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת זו}}, ואופן פרסומם, לרבות הפרסום באינטרנט. {{ח:תת|(ב)}} השר, לאחר התייעצות עם שר הבינוי והשיכון ועם הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של רשויות מקומיות ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע תנאים נוספים לזכאות לשכירת יחידת דיור במחיר מופחת שיכללו מבחני הכנסה. {{ח:סעיף*|15א|עונשין|תיקון: תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 15א}} {{ח:ת}} בעלים של יחידת דיור להשכרה במחיר מופחת העורך הגרלה לפי {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 2|סעיף 2(ג)}}, בניגוד לתקנות לפי {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 2|אותו סעיף}}, דינו – מאסר שנה. {{ח:סעיף*|15ב|סעדים על הפרת הוראות|תיקון: תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 15ב}} {{ח:ת}} נוסף על האמור בכל דין, הופרו הוראות לפי {{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת זו}}, יראו את מי שחייב בקיום אותן הוראות, כנאמן, ואת הפרת ההוראות האמורות כהפרה של חובת נאמנות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות|בחוק הנאמנות, התשל״ט–1979}}, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות#סעיף 39|סעיף 39 לחוק האמור}}. {{ח:סעיף*|16||תיקון: תשע״ז־11, תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 16}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ח־3}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 158לב|סעיף 158לב(ב)}} או {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 14|סעיף 14(א1)(3) לתוספת השישית}} {{ח:פנימי|סעיף 158מו|וסעיף 158מו}})}}|תיקון: תשע״ח־3}} {{ח:קטע3|תוספת 7 חלק א|חלק א׳: הפרת הוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה3|פרק ה׳3}} שיחול עליהן עיצום כספי|תיקון: תשע״ח־3}} {{ח:קטע3|תוספת 7 חלק ב|חלק ב׳: הפרת הוראות לפי {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}} שיחול עליהן עיצום כספי|תיקון: תשע״ח־3}} {{ח:קטע2|תוספת 8|תוספת שמינית|תיקון: תשע״ו־6}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 177א|סעיף 177א}})}}}} {{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 8 פרט 1}} {{ח:ת}} כ־650 דונם של מתחם מפעל התחמושת הקלה בנצרת עילית כפי שמסומנים במפה המצורפת בנספח א1 להסכם הרשאה לשימוש במתחם האמור בין רשות מקרקעי ישראל לחברת תעש מערכות בע״מ, חתומה בידי שר האוצר, ומופקדת במינהל התכנון במשרד האוצר. {{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 8 פרט 2}} {{ח:ת}} כ־240 דונם של מתחם מפעל המתכת בטירת הכרמל כפי שמסומנים במפה המצורפת בנספח א1 להסכם הרשאה לשימוש במתחם האמור בין רשות מקרקעי ישראל לחברת תעש מערכות בע״מ, חתומה בידי שר האוצר, ומופקדת במינהל התכנון במשרד האוצר. {{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 8 פרט 3}} {{ח:ת}} כ־5,600 דונם מתוך מתחם רמת השרון המופיע במפה המצורפת בנספח ג׳ להסכם הרשאה לשימוש במתחם האמור בין רשות מקרקעי ישראל לחברת תעש מערכות בע״מ, כפי שמסומנים בתשריט 1 שבנספח ב׳ להסכם ההרשאה האמור, חתומה בידי שר האוצר, ומופקדת במינהל התכנון במשרד האוצר. {{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 8 פרט 4}} {{ח:ת}} כ־52,000 דונם של מתחם רמת בקע כפי שמסומנים במפה המצורפת בנספח א1 להסכם הרשאה לשימוש במתחם האמור בין רשות מקרקעי ישראל לחברת תעש מערכות בע״מ, חתומה בידי שר האוצר, ומופקדת במינהל התכנון במשרד האוצר. {{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום י״ד בתמוז תשכ״ח (14 ביולי 1965).}} * '''לוי אשכול'''<br>ראש הממשלה * '''משה חיים שפירא'''<br>שר הפנים * '''שניאור זלמן שזר'''<br>נשיא המדינה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} {{חוקי מקרקעין}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] movaff9vj0d8von0r2ouhrl1i5loco8 4 290855 2947621 2947538 2025-07-08T12:01:25Z OpenLawBot 8112 עדכונים אחרונים 2947621 wikitext text/x-wiki <div style="height: 300px; overflow: auto;"> * [[צו התעבורה (עבירות קנס)|צו התעבורה {{מוקטן|(עבירות קנס)}}]] * [[צו יצוא חופשי]] * [[חוק התכנון והבניה]] * [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (כללי עבודתה של הוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין)|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה {{מוקטן|(תגמולים ושיקום) (כללי עבודתה של הוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין)}}]] * [[תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות)|תקנות הספנות {{מוקטן|(ימאים) (מגורי צוות)}}]] * [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול תרנגולות מטילות והחזקתן בלולים לצרכים חקלאיים)|תקנות צער בעלי חיים {{מוקטן|(הגנה על בעלי חיים) (גידול תרנגולות מטילות והחזקתן בלולים לצרכים חקלאיים)}}]] * [[חוק המרכז להנצחת זכרו של דוד לוי]] * [[חוק ניוד מידע רפואי]] * [[קובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל]] * [[תקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל]] * [[תקנות איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (אזהרת בריאות)|תקנות איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון {{מוקטן|(אזהרת בריאות)}}]] * [[תקנות הספורט (ביטוח)|תקנות הספורט {{מוקטן|(ביטוח)}}]] * [[חוק הגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל)|חוק הגנה על מענקים מיוחדים {{מוקטן|(חרבות ברזל)}}]] * [[כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|כללי משק החשמל {{מוקטן|(אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)}}]] * [[חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים]] </div> msq8vgtjytl51h8x8qtqwvrbj153hqo 2947648 2947621 2025-07-08T18:01:27Z OpenLawBot 8112 עדכונים אחרונים 2947648 wikitext text/x-wiki <div style="height: 300px; overflow: auto;"> * [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום העסקת אחים מומחים בשנים 2025 ו-2026)|תקנות בריאות העם {{מוקטן|(אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום העסקת אחים מומחים בשנים 2025 ו-2026)}}]] * [[צו התעבורה (עבירות קנס)|צו התעבורה {{מוקטן|(עבירות קנס)}}]] * [[צו יצוא חופשי]] * [[חוק התכנון והבניה]] * [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (כללי עבודתה של הוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין)|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה {{מוקטן|(תגמולים ושיקום) (כללי עבודתה של הוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין)}}]] * [[תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות)|תקנות הספנות {{מוקטן|(ימאים) (מגורי צוות)}}]] * [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול תרנגולות מטילות והחזקתן בלולים לצרכים חקלאיים)|תקנות צער בעלי חיים {{מוקטן|(הגנה על בעלי חיים) (גידול תרנגולות מטילות והחזקתן בלולים לצרכים חקלאיים)}}]] * [[חוק המרכז להנצחת זכרו של דוד לוי]] * [[חוק ניוד מידע רפואי]] * [[קובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל]] * [[תקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל]] * [[תקנות איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (אזהרת בריאות)|תקנות איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון {{מוקטן|(אזהרת בריאות)}}]] * [[תקנות הספורט (ביטוח)|תקנות הספורט {{מוקטן|(ביטוח)}}]] * [[חוק הגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל)|חוק הגנה על מענקים מיוחדים {{מוקטן|(חרבות ברזל)}}]] * [[כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|כללי משק החשמל {{מוקטן|(אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)}}]] </div> 8p0u4funso7hdwvax18t5k74qn6q67g 2 293285 2947633 2947362 2025-07-08T15:38:25Z Fuzzy 29 2947633 wikitext text/x-wiki __INDEX__ רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בפגיות בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת מתמחים ממשיכים בגריאטריה בשנים 2024-2025)]] * {{v}} נוצר [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (מענקים)]] * {{v}} נוצר [[כללים לעידוד השקעות הון בחקלאות (חישוב הכנסה חייבת במפעל חקלאי מאושר)]] * {{v}} נוצר [[כללי המכס (מועד הגשת הצהרת ייבוא)]] * {{v}} נוצר [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (מחליפי יבוא מובהקים)]] * {{v}} נוצר [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (בקשות למענק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עידוד השקעות הון בחקלאות (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עידוד השקעות הון בחקלאות (שינוי סכום ההשקעה בתכנית זוטא)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תנאים לאישור התקשרות בין קופת חולים לבין נותן שירותים)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת שכר נושאי משרה ברשויות השלטון וברשויות מקומיות בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההגבלים העסקיים (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העדות הדתיות (ארגונן) (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כנסת ישראל]] * {{v}} נוצר [[תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת השיעורים במונחים שנתיים של ריבית שקלית, ריבית צמודה ודמי פיגורים, דרך חישובם ואופן פרסומם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (קביעת ריבית מטבע חוץ לענפי הביטוח, שיעור הריבית ודרך חישובה)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (מדיניות הפיתוח לשנת 2025 בענף העיזים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (מדיניות הפיתוח לשנת 2017 בענף הבקר ובענפי הצאן) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות מידע פיננסי (סייגים לחובת מתן הגישה למידע פיננסי)‎]] * {{v}} נוצר [[צו שירות מידע פיננסי (היקף פעילות קטן לעניין מקור מידע שהוא בעל רישיון או גוף מוסדי)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים נלווים למיתקן בידוק ביטחוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (תאגידים קשורים לאגודות שיתופיות התיישבותיות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (תאגידים קשורים של אגודות שיתופיות התיישבותיות) (הוראות לענין מס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (נסיבות שבהן לא יראו מכירת מניות כאי-קיומו של תנאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (נכסים פטורים מעיקול)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בדבר הוראות ביטחון (סדרי עבודתה של הוועדה לבחינת תפיסת טובין) (יהודה והשומרון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העונשין (הצגת הודעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (הוראות לענין פירוק רשות מקומית וועד מקומי)]] * {{v}} נוצר [[חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (כללים ותנאים להגדלת פיצוי בשל עסק או סניף)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (הבטחת תשלום קצבה המשתלמת מקופת רשות מקומית)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרו של הרב חיים דרוקמן]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מרחבים מוגנים באתרים לשירותים חיוניים) (חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[חוק איסור הכחשת אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (מזון שהוא משקה משכר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט (סדרי דין בבקשה לאסור פרסום שם חשוד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות איסור אלימות בספורט (קביעת הכשרה נוספת למנהל אירוע ספורט)‎]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על הקמת מדינת ישראל]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (הגנת הפרטיות)]] * {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרו של מרן הרב עובדיה יוסף]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (איסור חסימת חיוג למוקדי חירום וסיוע לעזרה ראשונה פיזית או נפשית)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כפר עזה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק יום לציון עליית יהודי תימן לישראל ולהנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל]] * {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא טובין לרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה)]] * {{v}} נוצר [[צו הייבוא והייצוא (פיקוח על ייבוא טובין מהרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבנייה (שינוי שימוש למטרת עסק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (מסירת מידע מהמרשם הפלילי לשם התקשרות בחוזה לביצוע עסקה במסגרת מכרז)]] * {{v}} נוצר [[חוק יום לציון מכתב 18 המשפחות היהודיות מגאורגיה]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי) (תשלום בשל ביטול עסקת התחדשות עירונית)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענק עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל]] * {{v}} נוצר [[צו הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (הגדלת מספר הילדים המרבי ומסירת מידע) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק היטל על הזמנת יתר בהנפקת מניות]] * {{v}} נוצר [[תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מגורים הולמים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מסמכים נוספים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (אגרות למתן אישור פעולות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עובדים זרים (דיווח למדור התשלומים)]] * {{v}} נוצר [[פקודת מניעת פשעים (שבטים ופלגות)]] * {{v}} נוצר [[פקודת אניות סוחר (טלגרף אלחוט)]] * {{v}} נוצר [[תקנות איגודי ערים (הדרך והמועד להגשת נימוקי התנגדות לתיקון צו מקים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מאבק בארגוני פשיעה (דרכי ניהול רכוש שחולט ומימושו)]] * {{v}} נוצר [[צו זכויות יוצרים, מבצעים ומשדרים (אמנת רומא)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (כשירות שוטר תובע וסמכויותיו)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (קביעת תארים אחרים של פרקליטים מפרקליטות המדינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חקירת סיבות מוות (שכר בטלה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (אספני עתיקות והעברת עתיקות ופריטים ארכיטקטוניים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (פיטורין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (איסור ייצוג)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (סדרי דין בועדה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תחולה על חיילים ושוטרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה משירות במימשל הצבאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (סדרי דין בועדת ערר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (חצרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (דרישת פיצוי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (הסכמה לעריכת חיפוש בגוף אדם שאינו חשוד ולהשוואה של נתוני זיהוי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הצהרות מוות (סדרי הדין)]] * {{v}} נוצר [[צו הסימנים המסחריים (אמנת נכסי תעשיה)]] * {{v}} נוצר [[צו סימני המסחר (איסלנד)]] * {{v}} נוצר [[צו הפטנטים וסימני האמצאה (אמנת נכסי תעשיה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נכסי המדינה (מקרקעים)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה]] * {{v}} נוצר [[תקנות להגנת חיית הבר (אזורים אסורים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה של עברייני מין במוסד המכוון למתן שירות לקטינים (אישור המשטרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (קרנות חופשה)]] * {{v}} נוצר [[תקנון לדוגמה לקרן חופשה]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (הצגת תמצית החוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (שימוש בכספי קרן חופשה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (דרך אחרת לתשלום תמורת חופשה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (פנקס חופשה)]] * {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס חופשה]] * {{v}} נוצר [[החלטה בדבר חלוקת יתרות הכספים בקרן חופשה לפועלי הבניין ועבודות ציבוריות]] * {{v}} נוצר [[צו חופשה שנתית (העברת כספי קרן חופשה כללית "מבטחים")]] * {{v}} נוצר [[צו חופשה שנתית (העברת כספי קרן חופשה לעובדים בחקלאות)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת פקודת הפיצויים לעובדים כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של ממלכת הולנד כחוק תגמולים לעניין פטור מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוקי תגמולים הפטורים מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (שינוי תקופות ושיעורי קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק שירות בתי הסוהר כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עבודת נשים (הצגת תמצית החוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עבודת נשים (הודעה על שהייה במקלט לנשים מוכות)]] * {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס לרישום עובדות]] * {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש)]] * {{v}} נוצר [[חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025]] * {{v}} נוצר [[חוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני]] * {{v}} נוצר [[תקנות שכר מינימום (מודעה בדבר עיקרי זכויות העובד לפי החוק)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (חולית) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כיסופים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות, מענק התארגנות ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל]] * {{v}} נוצר [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים בתחנות תדלוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום מניעת הזיהומים בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[קביעת מס שבח מקרקעין (תקופה שבה שימשה דירה לפעולות חינוך או דת)]] * {{v}} נוצר [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תמריץ לבניית דירות מגורים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תמריץ לבניית דירות מגורים) (הודעה על התחלת בניה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חינוך חינם לילדים חולים (תוכנית חינוך לתלמידים מאושפזים ולתלמידים חולים)]] * {{v}} נוצר [[נוהל הצבת קופות צדקה במקומות קדושים ליהודים, מטרות הצדקה שלשמן יוצבו וחלוקתה]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (חלוקת הוצאות שירותי רפואה בעבודה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (חלוקה לקופות חולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (שיעורים מופחתים של מס מקביל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה לקופות החולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (תשלום מס מקביל לגבי עובד במשק בית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (פטור מתשלום מס מקביל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (החזר מס מקביל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (החזר מס מקביל למעבידים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (דרכי חישוב הוצאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (הוראות מיוחדות בדבר תשלום מס מקביל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (חלוקת תקבולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הוצאות המוסד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות למתגורר במעון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה למועצת בריאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הכרה בקופת חולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד"א)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (ניכוי עלות מחלות קשות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (העברת דמי ביטוח בידי משרד הבטחון כמשלם תגמול)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (דיווח של קופות חולים על ניפוק תכשירים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שינויים ועדכונים בתכנית התשלומים והשירותים של קופה ופרסומם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (ניכוי ותשלום החזר בעד דמי ביטוח רפואי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פרסום, שיווק וקידום מכירות)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (איסור יבוא)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (ירושלים)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (1991)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (1994)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס ערך מוסף (קביעה בדבר תשלום במטבע חוץ לענין מס ערך מוסף בשיעור אפס)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה) (קביעת שיעור לענין זקיפת ריבית רעיונית כהכנסה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (חזקת ניהול פנקסי חשבונות לנישום שנעשה תושב ישראל מכוח חוק רמת הגולן, התשמ"ב-1981)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (דין עוסק באבני חן כדין יהלומן)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (קביעת בעל עסק זעיר)]] * {{v}} נוצר [[הוראות הגנת הפרטיות (סדרי דין בבקשות למתן אישור להפעלת סמכות בתקופת בחירות, בבקשות לפסלות שופט ובעררים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מאגר מידע)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תנאים למסירת מידע)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (קביעת שווי רכישה לענין אופציה במקרקעין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חילוף זכויות במקרקעין) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חישוב השבח בפעולה באיגוד מקרקעין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (פטור ממס במכירת זכות באיגוד מקרקעין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מבנה עסקי המשמש בייצור הכנסה)]] * {{v}} נוצר [[קביעת תחומי שיפוט לפי תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (פטור ממס על ריווח הון ממכירת איגרות חסכון)]] * {{v}} נוצר [[צו לעידוד השקעות הון (קביעת פעילות ייצורית)]] * {{v}} נוצר [[צו עידוד השקעות הון (קביעת הגבלה לסכום מענק השקעה למפעל להשכרת ציוד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (מתן פטור מתשלום אגרת בניה לבנינים להשכרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (ערעורים לפי סעיף 25א לחוק)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (מספר מרבי של שוהים במתחם מירון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (כללים בדבר שינוי שיעור ההצמדה לעניין חישוב ההכנסה החייבת של חלק מאושר במפעל מעורב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (הוועדה לענין תשלום לפנים משורת הדין – תנאי סף, סדרי עבודה ואמות מידה לתשלום)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (פטור ממס בולים) (תשכ"א)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (פטור ממס בולים) (תשכ"ב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (תנאים למתן הטבות חלופות לחברה בהשקעת חוץ גדולה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (נחל עוז) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אזורי זכיון לשידורי רדיו)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (הליכים למתן זכיון לשידורי רדיו)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון לשידורי רדיו)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (החזר תשלומי מימון)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (השתתפות במכרז לזיכיון לשידורי רדיו בערבית)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (מספר מרבי של שוהים במתחם מירון) (מס' 2)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 396/2005 – רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1321/2013 – רשימה של מוצרים ראשוניים של חומרי טעם וריח מעושנים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1333/2008 – תוספי מזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 231/2012 – מפרטים של תוספי מזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1334/2008 – חומרי טעם וריח ומרכיבי מזון מסוימים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1169/2011 – מסירת מידע על מזון לצרכנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (יישום הוראות נספח 16 לאמנה לעניין פליטות CO2)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית יואב)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הציבור (מתנות) (החלת החוק על עובדים ציבוריים אחרים)]] * {{v}} נוצר [[חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי]] * {{v}} נוצר [[הוראת מנהל בתי המשפט בדבר פעילות מזכירויות בתי המשפט]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (מועצה אזורית חוף השרון)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (מועצה אזורית מפעלות אפק)]] * {{v}} נוצר [[היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות אבו סנאן, ג'וליס, ינוח-ג'ת וירכא)]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל גרבייה וג'ת)]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה)]] * {{v}} נוצר [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיא)]] * {{v}} נוצר [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל-כרום, דיר אל אסד וביענה)]] * {{v}} נוצר [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-גרבייה וג'ת)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-גרביה וג'ת) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[אמות מידה לקביעת סכום ההשתתפות המיוחד בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות לשנת 2025]] * {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה ושל הרשויות המקומיות בהוצאות תקציבי המועצות הדתיות לשנת 2025]] * {{v}} נוצר [[היתר כללי בדבר שעות נוספות והפסקות בתחבורה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שעת חירום (מיקום נפילות – חובת הגשה לבדיקה מקדימה של הצנזורה לפני פרסום)]] * {{v}} נוצר [[רשימת הנושאים החייבים הגשה מוקדמת לצנזורה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי משפט (שינוי בפעילות של בתי המשפט במחוזות חיפה ותל אביב ושל בית הדין לעבודה במחוז חיפה בשל פגיעה במבנה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספורט (ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[תקנות איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (אזהרת בריאות)]] * {{v}} נוצר [[חוק המרכז להנצחת זכרו של דוד לוי]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות)]] * [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום העסקת אחים מומחים בשנים 2025 ו-2026)]] lncn4g8gnumuuaconoyo7jacrqvk248 2947646 2947633 2025-07-08T18:00:10Z OpenLawBot 8112 תודה 2947646 wikitext text/x-wiki __INDEX__ רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בפגיות בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת מתמחים ממשיכים בגריאטריה בשנים 2024-2025)]] * {{v}} נוצר [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (מענקים)]] * {{v}} נוצר [[כללים לעידוד השקעות הון בחקלאות (חישוב הכנסה חייבת במפעל חקלאי מאושר)]] * {{v}} נוצר [[כללי המכס (מועד הגשת הצהרת ייבוא)]] * {{v}} נוצר [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (מחליפי יבוא מובהקים)]] * {{v}} נוצר [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (בקשות למענק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עידוד השקעות הון בחקלאות (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עידוד השקעות הון בחקלאות (שינוי סכום ההשקעה בתכנית זוטא)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תנאים לאישור התקשרות בין קופת חולים לבין נותן שירותים)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת שכר נושאי משרה ברשויות השלטון וברשויות מקומיות בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההגבלים העסקיים (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העדות הדתיות (ארגונן) (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כנסת ישראל]] * {{v}} נוצר [[תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת השיעורים במונחים שנתיים של ריבית שקלית, ריבית צמודה ודמי פיגורים, דרך חישובם ואופן פרסומם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (קביעת ריבית מטבע חוץ לענפי הביטוח, שיעור הריבית ודרך חישובה)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (מדיניות הפיתוח לשנת 2025 בענף העיזים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (מדיניות הפיתוח לשנת 2017 בענף הבקר ובענפי הצאן) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות מידע פיננסי (סייגים לחובת מתן הגישה למידע פיננסי)‎]] * {{v}} נוצר [[צו שירות מידע פיננסי (היקף פעילות קטן לעניין מקור מידע שהוא בעל רישיון או גוף מוסדי)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים נלווים למיתקן בידוק ביטחוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (תאגידים קשורים לאגודות שיתופיות התיישבותיות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (תאגידים קשורים של אגודות שיתופיות התיישבותיות) (הוראות לענין מס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (נסיבות שבהן לא יראו מכירת מניות כאי-קיומו של תנאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (נכסים פטורים מעיקול)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בדבר הוראות ביטחון (סדרי עבודתה של הוועדה לבחינת תפיסת טובין) (יהודה והשומרון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העונשין (הצגת הודעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (הוראות לענין פירוק רשות מקומית וועד מקומי)]] * {{v}} נוצר [[חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (כללים ותנאים להגדלת פיצוי בשל עסק או סניף)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (הבטחת תשלום קצבה המשתלמת מקופת רשות מקומית)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרו של הרב חיים דרוקמן]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מרחבים מוגנים באתרים לשירותים חיוניים) (חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[חוק איסור הכחשת אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (מזון שהוא משקה משכר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט (סדרי דין בבקשה לאסור פרסום שם חשוד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות איסור אלימות בספורט (קביעת הכשרה נוספת למנהל אירוע ספורט)‎]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על הקמת מדינת ישראל]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (הגנת הפרטיות)]] * {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרו של מרן הרב עובדיה יוסף]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (איסור חסימת חיוג למוקדי חירום וסיוע לעזרה ראשונה פיזית או נפשית)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כפר עזה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק יום לציון עליית יהודי תימן לישראל ולהנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל]] * {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא טובין לרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה)]] * {{v}} נוצר [[צו הייבוא והייצוא (פיקוח על ייבוא טובין מהרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבנייה (שינוי שימוש למטרת עסק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (מסירת מידע מהמרשם הפלילי לשם התקשרות בחוזה לביצוע עסקה במסגרת מכרז)]] * {{v}} נוצר [[חוק יום לציון מכתב 18 המשפחות היהודיות מגאורגיה]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי) (תשלום בשל ביטול עסקת התחדשות עירונית)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענק עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל]] * {{v}} נוצר [[צו הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (הגדלת מספר הילדים המרבי ומסירת מידע) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק היטל על הזמנת יתר בהנפקת מניות]] * {{v}} נוצר [[תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מגורים הולמים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מסמכים נוספים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (אגרות למתן אישור פעולות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עובדים זרים (דיווח למדור התשלומים)]] * {{v}} נוצר [[פקודת מניעת פשעים (שבטים ופלגות)]] * {{v}} נוצר [[פקודת אניות סוחר (טלגרף אלחוט)]] * {{v}} נוצר [[תקנות איגודי ערים (הדרך והמועד להגשת נימוקי התנגדות לתיקון צו מקים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מאבק בארגוני פשיעה (דרכי ניהול רכוש שחולט ומימושו)]] * {{v}} נוצר [[צו זכויות יוצרים, מבצעים ומשדרים (אמנת רומא)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (כשירות שוטר תובע וסמכויותיו)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (קביעת תארים אחרים של פרקליטים מפרקליטות המדינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חקירת סיבות מוות (שכר בטלה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (אספני עתיקות והעברת עתיקות ופריטים ארכיטקטוניים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (פיטורין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (איסור ייצוג)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (סדרי דין בועדה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תחולה על חיילים ושוטרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה משירות במימשל הצבאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (סדרי דין בועדת ערר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (חצרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (דרישת פיצוי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (הסכמה לעריכת חיפוש בגוף אדם שאינו חשוד ולהשוואה של נתוני זיהוי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הצהרות מוות (סדרי הדין)]] * {{v}} נוצר [[צו הסימנים המסחריים (אמנת נכסי תעשיה)]] * {{v}} נוצר [[צו סימני המסחר (איסלנד)]] * {{v}} נוצר [[צו הפטנטים וסימני האמצאה (אמנת נכסי תעשיה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נכסי המדינה (מקרקעים)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה]] * {{v}} נוצר [[תקנות להגנת חיית הבר (אזורים אסורים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה של עברייני מין במוסד המכוון למתן שירות לקטינים (אישור המשטרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (קרנות חופשה)]] * {{v}} נוצר [[תקנון לדוגמה לקרן חופשה]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (הצגת תמצית החוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (שימוש בכספי קרן חופשה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (דרך אחרת לתשלום תמורת חופשה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (פנקס חופשה)]] * {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס חופשה]] * {{v}} נוצר [[החלטה בדבר חלוקת יתרות הכספים בקרן חופשה לפועלי הבניין ועבודות ציבוריות]] * {{v}} נוצר [[צו חופשה שנתית (העברת כספי קרן חופשה כללית "מבטחים")]] * {{v}} נוצר [[צו חופשה שנתית (העברת כספי קרן חופשה לעובדים בחקלאות)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת פקודת הפיצויים לעובדים כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של ממלכת הולנד כחוק תגמולים לעניין פטור מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוקי תגמולים הפטורים מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (שינוי תקופות ושיעורי קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק שירות בתי הסוהר כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עבודת נשים (הצגת תמצית החוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עבודת נשים (הודעה על שהייה במקלט לנשים מוכות)]] * {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס לרישום עובדות]] * {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש)]] * {{v}} נוצר [[חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025]] * {{v}} נוצר [[חוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני]] * {{v}} נוצר [[תקנות שכר מינימום (מודעה בדבר עיקרי זכויות העובד לפי החוק)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (חולית) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כיסופים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות, מענק התארגנות ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל]] * {{v}} נוצר [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים בתחנות תדלוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום מניעת הזיהומים בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[קביעת מס שבח מקרקעין (תקופה שבה שימשה דירה לפעולות חינוך או דת)]] * {{v}} נוצר [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תמריץ לבניית דירות מגורים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תמריץ לבניית דירות מגורים) (הודעה על התחלת בניה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חינוך חינם לילדים חולים (תוכנית חינוך לתלמידים מאושפזים ולתלמידים חולים)]] * {{v}} נוצר [[נוהל הצבת קופות צדקה במקומות קדושים ליהודים, מטרות הצדקה שלשמן יוצבו וחלוקתה]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (חלוקת הוצאות שירותי רפואה בעבודה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (חלוקה לקופות חולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (שיעורים מופחתים של מס מקביל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה לקופות החולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (תשלום מס מקביל לגבי עובד במשק בית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (פטור מתשלום מס מקביל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (החזר מס מקביל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (החזר מס מקביל למעבידים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (דרכי חישוב הוצאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (הוראות מיוחדות בדבר תשלום מס מקביל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (חלוקת תקבולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הוצאות המוסד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות למתגורר במעון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה למועצת בריאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הכרה בקופת חולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד"א)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (ניכוי עלות מחלות קשות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (העברת דמי ביטוח בידי משרד הבטחון כמשלם תגמול)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (דיווח של קופות חולים על ניפוק תכשירים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שינויים ועדכונים בתכנית התשלומים והשירותים של קופה ופרסומם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (ניכוי ותשלום החזר בעד דמי ביטוח רפואי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פרסום, שיווק וקידום מכירות)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (איסור יבוא)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (ירושלים)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (1991)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (1994)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס ערך מוסף (קביעה בדבר תשלום במטבע חוץ לענין מס ערך מוסף בשיעור אפס)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה) (קביעת שיעור לענין זקיפת ריבית רעיונית כהכנסה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (חזקת ניהול פנקסי חשבונות לנישום שנעשה תושב ישראל מכוח חוק רמת הגולן, התשמ"ב-1981)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (דין עוסק באבני חן כדין יהלומן)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (קביעת בעל עסק זעיר)]] * {{v}} נוצר [[הוראות הגנת הפרטיות (סדרי דין בבקשות למתן אישור להפעלת סמכות בתקופת בחירות, בבקשות לפסלות שופט ובעררים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מאגר מידע)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תנאים למסירת מידע)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (קביעת שווי רכישה לענין אופציה במקרקעין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חילוף זכויות במקרקעין) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חישוב השבח בפעולה באיגוד מקרקעין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (פטור ממס במכירת זכות באיגוד מקרקעין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מבנה עסקי המשמש בייצור הכנסה)]] * {{v}} נוצר [[קביעת תחומי שיפוט לפי תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (פטור ממס על ריווח הון ממכירת איגרות חסכון)]] * {{v}} נוצר [[צו לעידוד השקעות הון (קביעת פעילות ייצורית)]] * {{v}} נוצר [[צו עידוד השקעות הון (קביעת הגבלה לסכום מענק השקעה למפעל להשכרת ציוד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (מתן פטור מתשלום אגרת בניה לבנינים להשכרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (ערעורים לפי סעיף 25א לחוק)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (מספר מרבי של שוהים במתחם מירון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (כללים בדבר שינוי שיעור ההצמדה לעניין חישוב ההכנסה החייבת של חלק מאושר במפעל מעורב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (הוועדה לענין תשלום לפנים משורת הדין – תנאי סף, סדרי עבודה ואמות מידה לתשלום)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (פטור ממס בולים) (תשכ"א)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (פטור ממס בולים) (תשכ"ב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (תנאים למתן הטבות חלופות לחברה בהשקעת חוץ גדולה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (נחל עוז) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אזורי זכיון לשידורי רדיו)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (הליכים למתן זכיון לשידורי רדיו)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון לשידורי רדיו)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (החזר תשלומי מימון)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (השתתפות במכרז לזיכיון לשידורי רדיו בערבית)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (מספר מרבי של שוהים במתחם מירון) (מס' 2)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 396/2005 – רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1321/2013 – רשימה של מוצרים ראשוניים של חומרי טעם וריח מעושנים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1333/2008 – תוספי מזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 231/2012 – מפרטים של תוספי מזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1334/2008 – חומרי טעם וריח ומרכיבי מזון מסוימים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1169/2011 – מסירת מידע על מזון לצרכנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (יישום הוראות נספח 16 לאמנה לעניין פליטות CO2)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית יואב)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הציבור (מתנות) (החלת החוק על עובדים ציבוריים אחרים)]] * {{v}} נוצר [[חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי]] * {{v}} נוצר [[הוראת מנהל בתי המשפט בדבר פעילות מזכירויות בתי המשפט]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (מועצה אזורית חוף השרון)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (מועצה אזורית מפעלות אפק)]] * {{v}} נוצר [[היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות אבו סנאן, ג'וליס, ינוח-ג'ת וירכא)]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל גרבייה וג'ת)]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה)]] * {{v}} נוצר [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיא)]] * {{v}} נוצר [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל-כרום, דיר אל אסד וביענה)]] * {{v}} נוצר [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-גרבייה וג'ת)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-גרביה וג'ת) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[אמות מידה לקביעת סכום ההשתתפות המיוחד בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות לשנת 2025]] * {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה ושל הרשויות המקומיות בהוצאות תקציבי המועצות הדתיות לשנת 2025]] * {{v}} נוצר [[היתר כללי בדבר שעות נוספות והפסקות בתחבורה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שעת חירום (מיקום נפילות – חובת הגשה לבדיקה מקדימה של הצנזורה לפני פרסום)]] * {{v}} נוצר [[רשימת הנושאים החייבים הגשה מוקדמת לצנזורה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי משפט (שינוי בפעילות של בתי המשפט במחוזות חיפה ותל אביב ושל בית הדין לעבודה במחוז חיפה בשל פגיעה במבנה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספורט (ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[תקנות איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (אזהרת בריאות)]] * {{v}} נוצר [[חוק המרכז להנצחת זכרו של דוד לוי]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום העסקת אחים מומחים בשנים 2025 ו-2026)]] 4dzesmzhy0fgc6ijjku8mi352p2mc7e 0 364934 2947668 2946869 2025-07-08T20:31:50Z מיכה מ 40615 2947668 wikitext text/x-wiki {{ספר חול |מחבר=ארתור קונן דויל |שם ספר=חותם הארבעה |שם נוסף=פרק 6: שרלוק הולמס מבצע הדגמה |הבא=חותם הארבעה/פרק 7 |רישום הבא=פרק 7 |סוגה= }} "ועכשיו, ווטסון," אמר הולמס, משפשף את ידיו, "יש לנו חצי שעה לעצמנו. הבה ננצל אותה היטב. המקרה הוא, כפי שאמרתי לך, כמעט שלם; אבל אסור לנו להכשל בביטחון מופרז. ככל שהמקרה נראה כרגע פשוט, יתכן שמשהו עמוק יותר מונח ביסודו". "פשוט!" פלטתי. "בהחלט," הוא אמר, במשהו מהאווירה של פרופסור לרפואה המרצה בכיתתו.  "שב בבקשה בפינה שם, כדי שעקבותיך לא יסבכו את העניינים. עכשיו לעבודה! ראשית כל, איך הגיעו האנשים האלה ואיך הם יצאו? הדלת לא נפתחה מאז הלילה שעבר. מה לגבי החלון?"  הוא נשא את המנורה לשם, מתאר את התצפיות שלו במלמול כשהוא מפנה אותן אל עצמו ולא אלי.  "התפס של החלון סגור מבפנים. המסגרת מוצקה. אין צירים בצד. בוא נפתח אותו. אין צינור מים קרוב. הגג רחוק מהישג יד. ובכל זאת אדם עמד ליד החלון. ירד מעט גשם בלילה האחרון. הנה טביעה של כף רגל בעובש על ​​אדן החלון. כאן יש סימן בוץ עגול, וכאן שוב על הרצפה, ושוב כאן ליד השולחן. ראה כאן, ווטסון! זו באמת הדגמה יפה מאד." התבוננתי בטביעות-הבוץ העגולות, המוגדרות-היטב. "זו אינה טביעת-רגל," אמרתי. "זה דבר הרבה יותר בעל-ערך עבורנו. זה רישומה של רגל-עץ תותבת. אתה רואה, כאן על אדן החלון נמצאת טביעת-המגף, מגף כבד עם עקב מתכת רחב, ולידה הסימן של רגל-העץ". "זה האיש בעל רגל-העץ". "בהחלט. אבל היה עוד מישהו - בעל ברית רב-יכולת ויעיל. האם היית יכול לטפס על הקיר הזה, דוקטור?" התבוננתי החוצה מהחלון הפתוח. הירח עדיין זרח באור בהיר על הצד הזה של הבית.  היינו במרחק שישים רגל לפחות מעל הקרקע, וככל שהסתכלתי לא יכולתי לראות אף מאחז לרגל, ואף לא סדק בלבנים. "זה בלתי אפשרי לחלוטין", עניתי. "אם אין לך עזרה, אכן כך. אבל נניח שהיה לך חבר כאן למעלה שהיה מוריד לך את החבל החזק הזה שאני רואה בפינה, ומאבטח קצה אחד שלו בוו הגדול הזה שבקיר. אז, אני חושב, אם היית גבר פעיל, היית יכול לטפס למעלה, עם רגל-העץ והכל. היית עוזב, כמובן, באותו אופן, ובעל בריתך היה מושך למעלה את החבל, מסיר אותו מהוו, סוגר את החלון, נועל אותו בתפס מבפנים, ובורח כפי שהגיע מלכתחילה. כנקודה צדדית אפשר לציין," הוא המשיך, ממשש את החבל, "שידידנו בעל רגל-העץ, אף כי הוא מטפס לא רע, לא היה מלח מקצועי. כפות ידיו אינן נוקשות. הזכוכית המגדלת חושפת יותר מסימן דם אחד, במיוחד לקראת סוף החבל, ומכאן אני מסיק שהוא החליק במהירות כזאת שהחבל הסיר את העור מידו." "כל זה טוב ויפה," אמרתי. "אבל הדבר נעשה בלתי-מובן יותר מאי-פעם. מה עם בן-הברית המסתורי הזה? איך נכנס הוא לחדר?" "כן, בן-הברית!" חזר הולמס בהרהור.  "יש גורמי עניין בבן-הברית הזה. הוא מרים את המקרה מעל תחומי השגרה. אני מאמין שבן-הברית הזה פורץ דרך חדשה בתולדות הפשע במדינה הזאת - אם כי מקרים מקבילים עשויים להציע את עצמם מהודו, ואם זכרוני אינו מטעה אותי, מסנגמביה<ref>איזור במערב אפריקה, בעיקר בשטחי סנגל וגמביה היום</ref>." "כיצד הוא הגיע, אם כך?" חזרתי. "הדלת נעולה, החלון אינו נגיש, האם היה זה דרך הארובה?" "האח קטנה מדי," הוא ענה. "כבר שקלתי את האפשרות הזאת". "אז איך?" התעקשתי. "אינך מיישם את ההנחיה שלי," אמר, מניד בראשו. "כמה פעמים אמרתי לך שלאחר שסילקת את הבלתי-אפשרי, מה שנשאר, ''בלתי סביר ככל שיהיה'', מוכרח להיות האמת? אנחנו יודעים שהוא לא הגיע דרך הדלת, החלון או הארובה. אנו יודעים גם שהוא לא היה יכול להסתתר בחדר, כי אין כל אפשרות של הסתרה. אז מהיכן הוא בא?" "הוא נכנס דרך החור בגג!" זעקתי. "כמובן, זה מה שהוא עשה. הוא היה מוכרח לעשות את זה. אם תואיל בטובך להחזיק את המנורה עבורי, נרחיב את מחקרנו לחדר מעל - החדר הסודי שבו נתגלה האוצר". הוא עלה במדרגות, ולאחר שתפס קורת-גג בכל אחת מידיו, הניף את עצמו אל עליית הגג. אז, שכוב על בטנו, הוא הושיט את ידו אל המנורה והחזיק אותה בזמן שאני טיפסתי בעקבותיו. החלל שבו מצאנו את עצמנו היה בערך באורך של שלושה מטרים בכיוון אחד וכשני מטרים בכיוון השני.  הרצפה היתה עשויה מקורות התקרה של עליית הגג שביניהן חיבר משטח דק עשוי מעץ וטיח, כך שמי שניסה לצעוד שם היה צריך לעבור מקורה לקורה.  הגג עלה עד לשיא מחודד, והיה בבירור צדו הפנימי של הגג האמיתי של הבית.  לא היו רהיטים מכל סוג שהוא, ואבק השנים שנצבר היה מונח בשכבה עבה על הרצפה. "הנה לך, אתה רואה," אמר שרלוק הולמס, מניח את ידו על הקיר המשופע. "זו דלת קפיצית שמובילה אל הגג למעלה. אני יכול לדחוף אותה אחורה, והנה הגג עצמו, משופע בזווית עדינה. זו, אם כן, הדרך שבה נכנס מספר אחד. בוא נראה אם ​​אנחנו יכולים למצוא כמה עקבות אחרים של אישיותו?" הוא קירב את המנורה אל הרצפה, וכשעשה זאת ראיתי בפעם השניה באותו לילה מבט נדהם, שחרג משלוותו הרגילה, עולה על פניו.  כאשר עקבתי אני עצמי אחר מבטו, חשתי את עורי קופא מתחת לבְגָדַי.  הרצפה היתה מכוסה בעקבות, טביעות של רגל עירומה - ברורה, מוגדרת היטב, מושלמת בצורתה, אך גודלה היה בקושי מחצית מזו של אדם רגיל. "הולמס", אמרתי בלחישה, "ילד עשה את הדבר הנורא הזה". הוא החזיר את שליטתו העצמית בן-רגע. "נדהמתי לרגע," אמר, "אבל הדבר הוא טבעי לגמרי. הזיכרון שלי בגד בי, אחרת הייתי יכול לומר זאת מראש. אין עוד מה ללמוד פה." "מה התיאוריה שלך, אם כן, לגבי העקבות האלה?" שאלתי בלהיטות כשהגענו שוב לחדר התחתון. "ווטסון היקר שלי, נסה קצת לנתח בעצמך," אמר בקורטוב של קוצר רוח.  "אתה מכיר את השיטות שלי. יַשֵֹּם אותן, ויהיה זה מאלף להשוות את התוצאות". "אינני יכול להעלות בדעתי דבר שיכסה את כל העובדות," עניתי. "זה יתברר לך בקרוב," אמר, כבדרך-אגב.  "אני חושב שאין כאן עוד דבר בעל חשיבות, אבל אני אתבונן". הוא שלף את הזכוכית-המגדלת שלו וסרט מדידה, ומיהר סביב החדר על ברכיו, מודד, משווה, בוחן, אפו הדק והארוך רק כמה סנטימטרים מקרשי הרצפה ועיניו החרוזיות נוצצות ושקועות כמו אלה של ציפור.  תנועותיו היו כה מהירות, דוממות וחשאיות, כמו אלה של כלב-ציד מאומן שזיהה ריח, שלא יכולתי לא להרהר איזה פושע נורא הוא היה עלול להיות אילו הפעיל את התבונה והאנרגיה שלו כנגד החוק, במקום להשתמש בהן להגנתו.  בעודו מחפש סביבו הוא כל הזמן מלמל לעצמו, ולבסוף השמיע קריאת-חדווה רמה. {{תרגום מכונה}} "ודאי שיש לנו מזל, "אמר. "עכשיו אנחנו צריכים להיות קצת מאוד צרות.מספר אחד יש לו את הצרה כדי לדרוך בקראוסוט.אתה יכול לראות את קווי המתאר של קצה הרגל הקטנה שלו כאן בצד של הבלגן הזה ריח רע. , אתה מבין, והדברים דולפים החוצה ". "מה אז?" שאלתי. "למה, תפסנו אותו, זה הכול, "אמר. "אני מכיר כלב שיבוא אחרי הריח הזה אל קצה העולם.אם חבילה יכולה לעקוב אחר הרינג נגרר על פני הפלך, עד כמה יכול כלב מאומן במיוחד לעקוב בריח חריף כל כך? זה נשמע כמו סכום שלטון של 3. התשובה צריכה לתת לנו - אבל Hallo הנה נציגים מוסמכים של החוק. " צעדים כבדים וקול קולות רמים נשמעו מלמטה, ודלת המסדרון נסגרה בהתרסקות קולנית. "לפני שהם באים, "אמר הולמס, "פשוט שים את היד שלך על הזרוע של הבחור המסכן הזה, וכאן על הרגל שלו. "השרירים קשים כמו לוח, "עניתי. הם נמצאים במצב של התכווצות קיצונית, הרבה מעבר לקשיי המוות הרגילים, יחד עם העיוות הזה של הפנים, החיוך היפוקראטי הזה, או "רסוס סרדוניקוס", כפי שקראו לזה הסופרים הישנים, איזו מסקנה היא תציע לראש שלך? " "מוות של איזה אלקלואיד צמחי חזק", עניתי, "איזה חומר דמוי סטריכנין שיביא לטטנוס". "זה היה הרעיון שעלה בדעתי ברגע שראיתי את שרירי הפנים הנמשכות, וכשנכנסתי לחדר חיפשתי מיד את האמצעים שבהם נכנס הרעל למערכת, כפי שראית, גיליתי קוץ אשר היה מונע או נורה ללא כוח רב לתוך הקרקפת, אתה רואה שהחלק שנפגע היה זה שיופנה לעבר החור בתקרה אם האיש היה זקוף בכיסאו, עכשיו תבחן את הקוץ הזה ". הרמתי אותו בזהירות והחזקתי אותו לאור הפנס. הוא היה ארוך, חד ושחור, עם מבט מזוגג קרוב לנקודה כאילו איזה חומר דביק התייבש עליו. הקצה הקהה היה גזוז ומעוגל בסכין. "זה קוץ אנגלי?" הוא שאל. "לא, זה בהחלט לא." "עם כל הנתונים האלה אתה צריך להיות מסוגל להסיק קצת מסקנה בלבד, אבל הנה הקבועים, כך כוחות עזר יכול לנצח נסיגה." בעודו מדבר, נשמעו הצעדים המתקרבים בקולי קולות על המסדרון, ואיש חסון מאוד, גמיש בחליפה אפורה, נכנס לחדר. פניו היו אדומות, גסות וחצופות, עם זוג עיניים קטנות ומצומצמות, שנראו מתוחות בין שקיות נפוחות ונפוחות. בעקבותיו עמד מפקח במדים ועל ידי תאדיאוס שולטו, שעדיין היה דפוק. "הנה עסק!" הוא בכה בקול עמום, צרוד. "הנה עסק יפה י אבל מי הם כל אלה י למה, הבית נראה מלא כמו ארנבת ארנביה! "אני חושב שאתה חייב לזכור אותי, מר אתלני ג'ונס, "אמר הולמס בשקט. "למה, כמובן שאני עושה!" הוא התנשף. "זה מר שרלוק הולמס, התיאורטיקן, תזכרי אותך, אני לעולם לא אשכח איך הרצית לכולנו על הסיבות וההשלכות וההשפעות בתיק התכשיטים של בישופגייט, זה נכון שהגדרת אותנו למסלול הנכון, אבל עכשיו זה היה יותר מזל טוב מאשר הדרכה טובה. " "זה היה היגיון פשוט מאוד". "לואי, בוא, אל תבייש לעולם, אבל מה זה כל העסק הזה רע י עסקים רעים י עובדות חמורות כאן - אין מקום לתיאוריות ... איזה מזל שבמקרה יצאתי לנורווד על מקרה אחר הייתי בתחנה כשהגיע המסר, מה אתה חושב שהאיש מת? " "אה, זה כמעט לא מקרה שאני יכול לתאר לעצמי, "אמר הולמס ביובש. אבל לא, אנחנו לא יכולים להכחיש שאתה מכה את הציפור על הראש לפעמים, יקירתי י אני נעולה, אני מבינה, תכשיטים בשווי חצי מיליון חסרים, איך היה החלון? "חזק, אבל יש צעדים על אדן החלון. "טוב, טוב, אם זה היה מהודק, הצעדים לא יכלו להיות קשורים לעניין, זה היה השכל הישר, אולי האדם מת בהתקף, אבל אז התכשיטים חסרים, יש לי תיאוריה. אני רק פעם, סרג'נט ואתה, מר שולטו, החבר שלך יכול להישאר - מה אתה חושב על זה, הולמס, היה שולטו, על הודאתו, עם אחיו אתמול בלילה. בהתקפה, שעליה הלך שולטו עם האוצר? "שבו המת בקפיצות רבה קם ונעל את הדלת מבפנים." "יש לנו פגם, הבה נביא את השכל הישר לעניין, תדיאוס שולטו היה עם אחיו, היה ריב: כל כך הרבה אנחנו יודעים, אחיו מת והתכשיטים נעלמו, גם אנחנו יודעים אף אחד לא ראה את האח מהרגע שתאדיאוס עזב אותו.המיטה שלו לא ישנה בה. תדיאוס נמצא במצב נפשי מופרע ביותר, ההופעה שלו - טוב, לא מושכת, אתה רואה שאני אורגת את הרשת שלי תדיאוס, הרשת מתחילה לסגור עליו ". "אתה עדיין לא בעל העובדות, "אמר הולמס. "רסיס העץ הזה, שיש לי כל סיבה להאמין שהוא מורעל, היה בקרקפתו של האיש שבו אתה עדיין רואה את הסימן: הקלף הזה, שכתוב עליו כפי שראית אותו, היה על השולחן, ולצדו היה מונח סקרן זה איך כל זה מתאים לתיאוריה שלך? " "הוא מאשש את זה מכל הבחינות, "אמר הבלש השמן. "הבית מלא עניינים הודיים, תדיאוס העלה את זה, ואם הפיצול הזה היה רעיל, תדיאוס היה יכול לעשות בו שימוש רצחני כמו כל גבר אחר." הכרטיס הוא איזה הוקוס פוקוס - עיוור, כמו שלא. השאלה היחידה היא, איך הוא עזב, אה, כמובן, הנה חור בגג ". בפעולה רבה, בהתחשב בגודלו, זינק במעלה המדרגות ונדחק אל תוך הגג, ומיד שמענו את קולו המרעיש והכריז כי מצא את דלת הפתח. "הוא יכול למצוא משהו, "העיר הולמס ומשך בכתפיו. "יש לו רמזים מזדמנים של התבונה, אבל אין לי שום דבר. "אתה רואה!" אמרה אתלני ג'ונס, שבה והופיעה שוב במורד המדרגות. "העובדות טובות יותר מהתיאוריות, אחרי הכל, הדעה שלי בעניין אושרה, יש דלת מתקשרת עם הגג, והיא פתוחה חלקית". "אני הייתי זה שפתחתי אותו". "אז באמת ראית את זה? ""לא. הוא נראה קצת מתמוטט על התגלית. "טוב, מי שראה את זה, זה מראה איך הג'נטלמן שלנו ברח. "כן, אדוני, "מן המעבר. "שאל את מר שולטו ללכת בדרך זו - מר שולטו, חובתי להודיעך כי כל דבר שתאמר, ישמש אותך נגדך, אני מעצר אותך בשם המלכה כבעל דאגה במותו של אחיך . "הנה, עכשיו י לא סיפרתי לך! צעק האיש המסכן והשליך את ידיו והביט בינינו. "אל תטריד את עצמך, מר שולטו, "אמר הולמס. "אני חושב שאני יכול לעסוק בך כדי לנקות אותך מהאשמה". "אל תבטיח יותר מדי, מר תיאוריסט, אל תבטיח יותר מדי! "למה? "פלט את הבלש. "אתה עלול למצוא את זה עניין יותר ממה שאתה חושב." "לא רק אני אנקה אותו, מר ג'ונס, אבל אני אעשה לך מתנה חופשית של השם והתיאור של אחד משני האנשים שהיו בחדר הזה אתמול בלילה, שמו, יש לי כל הסיבות להאמין, הוא ג'ונתן סמול, הוא איש משכיל, קטן, פעיל, עם רגלו הימנית ומעל גדת עץ שחוקה בצד הפנימי, במגף השמאלי יש סוללה גסה, מרובעת, עם רצועת ברזל סביב העקב, הוא גבר בגיל העמידה, שזוף בהרבה, והוא היה אסיר.הסימנים המעטים האלה עשויים לעזור לך, יחד עם העובדה שיש כמות גדולה של עור חסר בכף ידו יד שנייה - "אה, האיש השני?" "מה קרה? "שאלה אתלני ג'ונס בקול לגלגני, אבל לא יכולתי להרשות לעצמי, כפי שיכולתי לראות בקלות, את הדייקנות של התנהגותו של האחר. "האדם סקרן למדי, "אמר שרלוק הולמס ופנה על עקביו. "אני מקווה, לפני זמן רב מאוד, שאוכל להציג אותך בפני הצמד, מילה איתך, ווטסון". הוא הוליך אותי אל ראש המדרגות. "התרחשות בלתי צפויה זו," אמר, "גרמה לנו לאבד את מטרתו המקורית של המסע שלנו". "פשוט חשבתי כך, "עניתי. "אין זה נכון שמיס מורסטן תישאר בבית המוכה הזה". אתה צריך ללוות את הבית שלה, היא גרה עם גברת ססיל פורסטר בקאמברוול התחתונה, אז זה לא רחוק, אני אחכה לך כאן אם תצאי שוב או אולי את עייפה מדי? "אני לא חושב שאני יכול לנוח עד שאני יודע יותר על העסק הזה פנטסטי, ראיתי משהו של הצד המחוספס של החיים, אבל אני נותן לך את המילה שלי זה רצף מהיר של הפתעות מוזר הלילה יש מזעזע לגמרי את עצבי, אבל אני רוצה לראות את העניין איתך, עכשיו שהגעתי עד עכשיו ". "הנוכחות שלך תעזור לי מאוד, "ענה. "אנחנו ננהל את העניין באופן עצמאי, ונשאיר את הבחור הזה לג'ונס כדי להתרברב על כל קן-סוסים שהוא יבחר לבנות, וכשאתם את העלמה מורסטן, אני רוצה שתמשיכו במסלול מספר 3, על שפת המים של לאמבת, הבית השלישי בצד הימני הוא ציפור של ציפורים, שרמן הוא השם, תראה סמור מחזיק ארנב צעיר בחלון, תעיף את שרמן הזקן ותגיד לו, שאני רוצה את טובי בבת אחת, תביא את טובי למונית איתך". "כלב, אני משער." "כן, כלבה משונה עם עוצמה מדהימה של ריח, אני מעדיף לקבל את העזרה של טובי מאשר את כל כוח הבלשים של לונדון". "אז אני אביא אותו, "אמרתי. "זה עכשיו, אני צריך לחזור לפני שלוש אם אצליח להשיג סוס חדש". "ואני, "אמר הולמס, "נראה מה אוכל ללמוד מגברת ברנסטון ומהמשרת ההודי, אשר, אומר תדיאוס, ישן בגג הבא, ואז אלמד את השיטות של ג'ונס הגדול ואשמע לא סרקזמות עדינות מדי. "אנחנו ג'ינד כי להכחיש אנשים הם לא מבינים" "גתה תמיד מלאת חיים". bj6l5nyn88zdpglru4md04ldylx6d03 0 398239 2947620 2925438 2025-07-08T12:00:10Z OpenLawBot 8112 [2947619] תיקון תשפ"ה 2947620 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|צו התעבורה (עבירות קנס), התשס״ב–2002}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ב, 932|צו התעבורה (עבירות קנס)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6180.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 708|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6323.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 645|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6385.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 1145|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6612.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 111|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6937.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 1218|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7126.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 1462|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7392.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 2246|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7712.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 724|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7779.pdf}}, {{ח:תיבה|1183|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7823.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 237|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7887.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 366|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8082.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 2384|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9236.pdf}}, {{ח:תיבה|2783|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9292.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 3494|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10261.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 2252|הוראת שעה [תשפ״א] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10735.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 3402|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11434.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 2114|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11950.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 1|סעיפים 1}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 30|ו־30}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|לפקודת התעבורה}} (להלן – הפקודה), בהסכמת שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 221|סעיף 221(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 2|סעיף 48(א) לחוק־יסוד: הממשלה}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 2|וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, אני מצווה לאמור: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|אכרזה על עבירות קנס}} {{ח:ת}} כל עבירה על הוראה שבחוקים, בתקנות, או בחוקי העזר שפורטו {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} מוכרזת בזה עבירת קנס. {{ח:סעיף|2|סייג}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}} לא תהיה עבירה לפי החיקוקים המפורשים בו עבירת קנס, כאשר כתוצאה ממנה או בקשר עמה נגרמה תאונת דרכים שבה נפגע אדם או ניזוק רכוש או כאשר חלים עליה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 37|סעיפים 37 עד 39 לפקודה}}. {{ח:סעיף|3|שיעור הקנס|תיקון: תשע״ב, תשע״ז, תשפ״ב, תשפ״ד}} {{ח:תת|(א)}} שיעור הקנס לכל עבירה על סעיף בחיקוק יהיה אחד מסכומים אלה, בשקלים חדשים: 100, 250, 500, 750, 1,000, 1,500, כמפורט לצד העבירה {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין העבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת פרט 2|במספרים סידוריים 120, 120א ו־121א לפרט 2 לתוספת לצו}}, נהג שהסיע יותר מנוסע אחד שטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים, לא יחויב בשל כך ביותר מקנס אחד במעמד אחד, ויחויב בקנס הגבוה מבין הקנסות הקבועים {{ח:פנימי|תוספת פרט 2|במספרים הסידוריים האמורים}}, בשל העבירות שהתקיימו בנסיבות העניין. {{ח:סעיף|4|ביטול}} {{ח:ת}} צו התעבורה (עבירות קנס), התשל״ז–1976 – בטל. {{ח:סעיף|5|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתו של צו זה ביום כ״ה בתשרי התשס״ג (1 באוקטובר 2002). {{ח:קטע2|תוספת|תוספת}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}})}}}} {{ח:סעיף*|1||תיקון: תשס״ז, תשע״ז, תשפ״ב, תשפ״ד|עוגן=תוספת פרט 1}} {{ח:ת}} '''עבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}:''' {{ח:ת}} <table width="100%"> <tr><th width="50px">מספר סידורי</th><th width="100px">מספר הסעיף</th><th>פירוט נוסף לעבירה</th><th width="100px">סכום הקנס</th></tr> <tr><td>1</td><td>{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|2}}</td><td>כשרישיון הרכב פקע – עד 4 חודשים מיום פקיעתו</td><td>250</td></tr> <tr><td>1א</td><td>{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|2}}</td><td>כשרישיון הרכב פקע – יותר מ־4 חודשים ועד שנה אחת מיום פקיעתו</td><td>1,000</td></tr> <tr><td>1ב</td><td>{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|2}}</td><td>נהיגה ברכב לתחבורה קלה כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}}, שלא נרשם</td><td>750 {{ש}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.9.2024 עד יום 31.8.2025: 100)}} {{ש}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.9.2025 עד יום 31.8.2026: 500)}}</td></tr> <tr><td>2</td><td>{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 10|10(א)}}</td><td>כשרישיון הנהיגה פקע – עד 6 חודשים מיום פקיעתו</td><td>250</td></tr> <tr><td>2א</td><td>{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 10|10(א)}}</td><td>כשרישיון הנהיגה פקע – יותר מ־6 חודשים ועד שנתיים מיום פקיעתו, ובלבד שהנהג זכאי לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 173|תקנה 173 לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}}, לקבל רישיון נהיגה לתקופה שמעל 4 שנים</td><td>750</td></tr> <tr><td>3</td><td>{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ח|14ח(א)}}</td><td>&nbsp;</td><td>1,000</td></tr> <tr><td>3א</td><td>{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 62|62(12)}}</td><td>למעט בנסיבות המפורטות במספרים סידוריים 3ב ו־3ג</td><td>250</td></tr> <tr><td>3ב</td><td>{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 62|62(12)}}</td><td>בחסימת רכב הנושא תג נכה, החונה במקום חניה לנכים</td><td>750</td></tr> <tr><td>3ג</td><td>{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 62|62(12)}}</td><td>בחניית רכב בשטח המסומן בתמרור כאסור לחניה לצד מקום חנייה לנכים באופן שאינו מאפשר לנכה להיכנס לרכבו או לצאת ממנו</td><td>1,000</td></tr> <tr><td>4</td><td>{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 65ב|65ב(א) ו־(ב)}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>5</td><td>{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 65ב|65ב(ג)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>6</td><td>{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 65ג|65ג(א) או (ב)}}</td><td>&nbsp;</td><td>1,000</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|2||תיקון: תשס״ד, תשס״ה, תשס״ז, תשע״א, תשע״ב, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ט, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ד|עוגן=תוספת פרט 2}} {{ח:ת}} '''עבירות לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|תקנות התעבורה, התשכ״א–1961}}:''' {{ח:ת}} <table width="100%"> <tr><th width="50px">מספר סידורי</th><th width="100px">מספר תקנה</th><th>פירוט נוסף לעבירה</th><th width="100px">סכום הקנס</th></tr> <tr><td>1</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 5|5}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>2</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 6|6}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>3</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 8|8}}</td><td>&nbsp;</td><td>500</td></tr> <tr><td>4</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 9|9(א)}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>4א</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 9|9(ג)}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>5</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 9א|9א(א)}}</td><td>נוהג חדש בלא תווית</td><td>250</td></tr> <tr><td>6</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 9א|9א(ב)}}</td><td>נוהג, שאיננו נוהג חדש, עם תווית</td><td>100</td></tr> <tr><td>7</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 12|12(ב)}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>8</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 13|13(א)}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>9</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 15|15}}</td><td>&nbsp;</td><td>500</td></tr> <tr><td>10</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 21|21(ב)(1)}}</td><td>&nbsp;</td><td>500</td></tr> <tr><td>11</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 21|21(ב)(3)}}</td><td>&nbsp;</td><td>500</td></tr> <tr><td>12</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 21|21(ג)}}</td><td>&nbsp;</td><td>500</td></tr> <tr><td>13</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 22|22(א)}}</td><td>אי ציות לתמרורים למעט תמרורים המגבילים מהירות ותמרורים המפורטים להלן בנפרד</td><td>250</td></tr> <tr><td>14</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 22|22(א)}}</td><td>אי ציות לתמרורים 412, 413, 417, 438 ו־817</td><td>100</td></tr> <tr><td>15</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 22|22(א)}}</td><td>אי ציות לתמרורים 201 עד 208, 401, 402, 405, 406, 408, 415 עד 417, 422 ו־511 עד 513 באזור קנס מוגדל</td><td>500</td></tr> <tr><td>16</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 22|22(א)}}</td><td>אי ציות נוהג רכב לרמזור למעט אי ציות לכיוון הנסיעה ברמזור, התחלת נסיעה באור צהוב יחד עם אור אדום {{ש}} {{ח:הערה|ראו גם {{ח:חיצוני|הוראות בדבר נסיבות מחמירות של עבירות קנס|הוראות בדבר נסיבות מחמירות של עבירות קנס}} לעניין עבירה זו.}}</td><td>1,500</td></tr> <tr><td>17</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 22|22(א)}}</td><td>אי ציות לכיוון הנסיעה ברמזור, התחלת נסיעה באור צהוב יחד עם אדום</td><td>500</td></tr> <tr><td>18</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 22|22(א)}}</td><td>אי ציות הולך רגל לרמזור</td><td>100</td></tr> <tr><td>19</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 22|22(א)}}</td><td>אי ציות לתמרור 307 ולתמרור האוסר חניה</td><td>250</td></tr> <tr><td>20</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 22|22(א)}}</td><td>אי ציות לתמרור 815</td><td>250</td></tr> <tr><td>21</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 22|22(א)}}</td><td>אי ציות לתמרור 407</td><td>1,000</td></tr> <tr><td>22</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 22|22(א)}}</td><td>אי ציות לתמרורים 302, 304 באי עצירה בלבד</td><td>250</td></tr> <tr><td>22א</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 22|22(א)}}</td><td>אי־ציות לתמרורים 501 ו־503</td><td>500</td></tr> <tr><td>23</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 22|22(א)}}</td><td>אי ציות לתמרור או סימון האוסר עצירה</td><td>250</td></tr> <tr><td>24</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 22|22(א)}}</td><td>באזור קנס מוגדל – אי ציות לתמרור האוסר עצירה או חניה</td><td>500</td></tr> <tr><td>25</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 27|27(א) או (ד)}}</td><td>בליקוי לא חמור</td><td>250</td></tr> <tr><td>26</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 27|27(ב)}}</td><td>&nbsp;</td><td>500</td></tr> <tr><td>27</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 28|28(א)}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>28</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 28|28(ב)}}</td><td>&nbsp;</td><td>1,000</td></tr> <tr><td>29</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 29|29}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>30</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 30|30}}</td><td>אי הרכבת מכשיר אופטי</td><td>250</td></tr> <tr><td>31</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 30|30}}</td><td>אי החזקת מכשיר אופטי נוסף</td><td>100</td></tr> <tr><td>32</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 33|33(א)}}</td><td>למעט אופנוע</td><td>750</td></tr> <tr><td>33</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 33|33(א)}}</td><td>באופנוע</td><td>250</td></tr> <tr><td>34</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 34|34(א)}}</td><td>למעט המנויים במספרים סידוריים 34א ו־34ב</td><td>500</td></tr> <tr><td>34א</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 34|34(א)}}</td><td>לעניין רוכב ברכב שלא מותקן בו מנוע המניע אותו או מסייע בכך, או הולך רגל</td><td>100</td></tr> <tr><td>34ב</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 34|34(א)}}</td><td>לעניין רוכב באופניים או בתלת־אופן שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך, או קורקינט ממונע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה)#תוספת 2|בתוספת השנייה לחוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע״ו–2016}}</td><td>250</td></tr> <tr><td>35</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 35|35}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>36</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 36|36(ב)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>37</td><td colspan="3">{{ח:הערה|(נמחק)}}</td></tr> <tr><td>38</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 36|36(ג)}}</td><td>&nbsp;</td><td>500</td></tr> <tr><td>39</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 36|36(ד)}}</td><td>&nbsp;</td><td>500</td></tr> <tr><td>40</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 36|36(ה)}}</td><td>&nbsp;</td><td>500</td></tr> <tr><td>41</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 37|37}}</td><td>&nbsp;</td><td>500</td></tr> <tr><td>42</td><td colspan="3">{{ח:הערה|(נמחק)}}</td></tr> <tr><td>43</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 38|38(ב)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>44</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 39|39(א)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>45</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 39א|39א}}</td><td>למעט {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 39א|תקנת משנה (ה)}}</td><td>500</td></tr> <tr><td>46</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 39א|39א(ה)}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>47</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 39ג|39ג(א) או (ג)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>48</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 39ג|39ג(ב)}}</td><td>עד 20 קמ״ש מעל המותר</td><td>100</td></tr> <tr><td>49</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 39ג|39ג(ב)}}</td><td>מעל 20 קמ״ש מעל המותר</td><td>500</td></tr> <tr><td>50</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 39ג|39ג(ד)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>50א</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 39יא|39יא}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>50א1</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 39יד|39יד(א)}}</td><td>&nbsp;</td><td>1,000</td></tr> <tr><td>50א2</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 39יד|39יד(ג)}}</td><td>&nbsp;</td><td>1,000</td></tr> <tr><td>50א3</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 39טו1|39טו1(א)}}</td><td>&nbsp;</td><td>1,000</td></tr> <tr><td>50א4</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 39טו1|39טו1(ב)}}</td><td>&nbsp;</td><td>1,000</td></tr> <tr><td>50ב</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 39טז|39טז(1) או (2)}}</td><td>&nbsp;</td><td>1,000</td></tr> <tr><td>50ב1</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 39טז|39טז(3)}}</td><td>&nbsp;</td><td>750</td></tr> <tr><td>50ב2</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 39טז1|39טז1}}</td><td>&nbsp;</td><td>1,000</td></tr> <tr><td>50ג</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 39יח2|39יח2}}</td><td>&nbsp;</td><td>1,000</td></tr> <tr><td>51</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 40|40(א)}}</td><td>תוך כדי הפרעה</td><td>250</td></tr> <tr><td>52</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 40|40(א)}}</td><td>תוך כדי סיכון</td><td>500</td></tr> <tr><td>53</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 40|40(ב)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>54</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 40|40(ג)}}</td><td>&nbsp;</td><td>500</td></tr> <tr><td>55</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 41|41}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>56</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 42|42}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>57</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 43|43}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>58</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 44|44}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>59</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 45|45}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>60</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 46|46}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>61</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 47|47(א)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>62</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 47|47(ה)(2)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>63</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 47|47(ה)(3)}}</td><td>&nbsp;</td><td>500</td></tr> <tr><td>64</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 47|47(ה)(4)}}</td><td>עקיפה בצומת</td><td>500</td></tr> <tr><td>65</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 47|47(ה)(4)}}</td><td>אי השלמת עקיפה לפני צומת</td><td>250</td></tr> <tr><td>66</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 47|47(ז)}}</td><td>&nbsp;</td><td>500</td></tr> <tr><td>67</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 47|47(ח)}}</td><td>&nbsp;</td><td>750</td></tr> <tr><td>68</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 48|48(א)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>69</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 48|48(ב)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>70</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 48|48(ג)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>71</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 49|49}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>72</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 50|50(א)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>73</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 52|52}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>74</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 53|53}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>75</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 54|54(א)}}</td><td>בדרך עירונית עד 20 קמ״ש מעל המותר</td><td>250</td></tr> <tr><td>76</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 54|54(א)}}</td><td>בדרך עירונית מ־21 ועד 30 קמ״ש מעל המותר</td><td>750</td></tr> <tr><td>76א</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 54|54(א)}}</td><td>בדרך עירונית מ־31 עד 40 קמ״ש מעל המותר</td><td>1,500</td></tr> <tr><td>77</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 54|54(א)}}</td><td>בדרך שאיננה עירונית עד 25 קמ״ש מעל המותר</td><td>250</td></tr> <tr><td>78</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 54|54(א)}}</td><td>בדרך שאיננה עירונית מ־26 ועד 40 קמ״ש מעל המותר</td><td>750</td></tr> <tr><td>78א</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 54|54(א)}}</td><td>בדרך שאיננה עירונית מ־41 עד 50 קמ״ש מעל המותר</td><td>1,500</td></tr> <tr><td>79</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 54|54(ד)(3)}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>80</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 55|55}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>81</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 56|56(ב)}}</td><td>למעט {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 56|56(ב)(1)}}</td><td>500</td></tr> <tr><td>82</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 56|56(ב)(1)}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>83</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 57|57}}</td><td>&nbsp;</td><td>750</td></tr> <tr><td>84</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 58|58}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>85</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 61|61}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>86</td><td colspan="3">{{ח:הערה|(נמחק)}}</td></tr> <tr><td>87</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 62|62(ב)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>88</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 63|63}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>89</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 64|64(ד)}}</td><td>תמרור 302, אי עצירה בלבד</td><td>250</td></tr> <tr><td>90</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 65|65}}</td><td>&nbsp;</td><td>500</td></tr> <tr><td>91</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 66|66}}</td><td>בגרימת הפרעה</td><td>250</td></tr> <tr><td>92</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 66|66}}</td><td>בגרימת סיכון</td><td>500</td></tr> <tr><td>93</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 67|67(א)}}</td><td>&nbsp;</td><td>500</td></tr> <tr><td>93א</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 67|67(א1)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>93ב</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 67|67(א2)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>94</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 68|68}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>95</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 69|69(א)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>95א</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 69|69(ג)}}</td><td>בשולי הדרך</td><td>500</td></tr> <tr><td>95ב</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 69|69(ג)}}</td><td>שלא בכביש או בשולי הדרך</td><td>100</td></tr> <tr><td>96</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 69|69(ו)}}</td><td>למעט באזור קנס מוגדל</td><td>250</td></tr> <tr><td>97</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 69|69(ו)}}</td><td>באזור קנס מוגדל</td><td>500</td></tr> <tr><td>98</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 69א|69א}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>99</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 70|70}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>100</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 71|71}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>101</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|72(א)}}</td><td>למעט {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|פסקאות (2), (2א), (3), (4), (6), (10), (12), (14) ו־(16)}} ולמעט באזור קנס מוגדל</td><td>100</td></tr> <tr><td>102</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|72(א)}}</td><td>למעט {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|פסקאות (2א), (12) ו־(16)}} באזור קנס מוגדל</td><td>250</td></tr> <tr><td>103</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|72(א)(2א)}}</td><td>למעט בנסיבות המפורטות להלן</td><td>500</td></tr> <tr><td>104</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|72(א)(2א)}}</td><td>בהעמדת שני גלגלים בלבד על המדרכה ובלבד שנותר מעבר של 130 ס״מ לפחות על המדרכה ומותרת החניה בכביש שבו הועמדו יתר גלגלי הרכב</td><td>250</td></tr> <tr><td>104א</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|72(א)(2), (3), (4), (6) ו־(10)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>105</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|72(א)(12)}}</td><td>למעט באזור קנס מוגדל</td><td>250</td></tr> <tr><td>106</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|72(א)(12)}}</td><td>באזור קנס מוגדל</td><td>500</td></tr> <tr><td>106א</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|72(א)(14)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>107</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|72(א)(16)}}</td><td>&nbsp;</td><td>1,000</td></tr> <tr><td>108</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|72(ב)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>109</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|72(ג)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>109א</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72א|72א}}</td><td>&nbsp;</td><td>500</td></tr> <tr><td>110</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 73|73}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>111</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 74|74}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>112</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 75|75}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>113</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 76|76(ג)}}</td><td>&nbsp;</td><td>500</td></tr> <tr><td>114</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 79|79}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>115</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 80|80}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>116</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 81|81}}</td><td>לנוהג הרכב</td><td>100</td></tr> <tr><td>116א</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 81|81}}</td><td>העולה או היורד מהרכב</td><td>250</td></tr> <tr><td>117</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 82|82}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>118</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 83|83}}</td><td>אי התקנת שלט ”ילדים“</td><td>100</td></tr> <tr><td>119</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 83|83}}</td><td>אי הסרת שלט ”ילדים“</td><td>100</td></tr> <tr><td>120</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 83א|83א}}</td><td>אם הנוסע הוא ילד שטרם מלאו לו שלוש שנים</td><td>1,000</td></tr> <tr><td>120א</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 83א|83א}}</td><td>אם הנוסע הוא ילד שמלאו לו שלוש שנים וטרם מלאו לו שמונה שנים</td><td>750</td></tr> <tr><td>121</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 83ב|83ב}}</td><td>למעט אם הנוסע הוא ילד כמפורט במספר סידורי 121א</td><td>250</td></tr> <tr><td>121א</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 83ב|83ב}}</td><td>אם הנוסע הוא ילד שמלאו לו שמונה שנים וטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים</td><td>500</td></tr> <tr><td>121ב</td><td colspan="3">{{ח:הערה|(פקע)}}</td></tr> <tr><td>122</td><td colspan="3">{{ח:הערה|(נמחק)}}</td></tr> <tr><td>123</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 84|84}}</td><td>למעט {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 84|תקנות משנה (ב) ו־(ה)}}</td><td>250</td></tr> <tr><td>124</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 84|84(ה)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>125</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 85|85(א)(1) או (3)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>126</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 85|85(א)(2)(א)}}</td><td>&nbsp;</td><td>500</td></tr> <tr><td>127</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 85|85(א)(2)(ב) או (ג)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>128</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 85|85(א)(4)}}</td><td>&nbsp;</td><td>500</td></tr> <tr><td>128א</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 85|85(א1)}}</td><td>הובלת מטען ברכב מסוג N3, בלי שנהג הרכב המוביל את המטען עבר השתלמות מקצועית בנושא יישום הוראות תקן אבטחת מטענים</td><td>750</td></tr> <tr><td>129</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 85|85(א)(5)}}</td><td>כשמשקל הכולל של הרכב מגיע עד 10% מעל המותר</td><td>500</td></tr> <tr><td>130</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 85|85(א)(5)}}</td><td>כשהמשקל הכולל של הרכב מגיע מעל 10% ולא יותר מ־14.99% מעל המותר</td><td>1,000</td></tr> <tr><td>131</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 85|85(א)(6)}}</td><td>&nbsp;</td><td>500</td></tr> <tr><td>132</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 85|85(ה)(2)}}</td><td>בהעדר סימון</td><td>250</td></tr> <tr><td>133</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 85|85(ה)(3)}}</td><td>בהעדר היתר</td><td>500</td></tr> <tr><td>134</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 85|85(ו)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>135</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 85א|85א}}</td><td>&nbsp;</td><td>500</td></tr> <tr><td>136</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 85ב|85ב(ב)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>137</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 86|86}}</td><td>&nbsp;</td><td>500</td></tr> <tr><td>138</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 87|87}}</td><td>&nbsp;</td><td>750</td></tr> <tr><td>139</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 88|88(א) או (ב)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>140</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 88|88(ג)}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>141</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 90|90(א), (ב), (ג), (ד) או (ז)}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>142</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 90|90(ו)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>143</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 91|91}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>144</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 92|92(ב) או (ד)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>145</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 92|92(ג)}}</td><td>&nbsp;</td><td>500</td></tr> <tr><td>146</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 93|93(א)(1)}}</td><td>בנוהג רכב</td><td>250</td></tr> <tr><td>147</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 93|93(א)(2)}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>148</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 93|93(ב)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>149</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 95|95}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>150</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 96|96}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>151</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 97|97}}</td><td>למעט לגבי הארת לוחית זיהוי</td><td>100</td></tr> <tr><td>152</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 97|97(א)}}</td><td>לגבי הארת לוחית זיהוי</td><td>100</td></tr> <tr><td>153</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 98|98}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>154</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 99|99}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>155</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 100|100}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>156</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 101|101}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>157</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 102|102}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>158</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 103|103}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>159</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 104|104}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>160</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 105|105}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>161</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 106|106}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>162</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 107|107(א)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>163</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 107|107(ג)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>164</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 107|107(ד)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>165</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 107|107(ה)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>166</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 108|108(א)}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>167</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 109|109(א)}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>168</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 109|109(ב)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>169</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 110|110}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>170</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 111|111}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>171</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 112|112}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>172</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 113|113}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>173</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 114|114}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>174</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 117|117}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>175</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 119|119(ב)}}</td><td>&nbsp;</td><td>500</td></tr> <tr><td>175א</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 119|119(ב1)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>176</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 119|119(ג)}}</td><td>&nbsp;</td><td>1,000</td></tr> <tr><td>177</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 120|120}}</td><td>&nbsp;</td><td>500</td></tr> <tr><td>178</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 121|121}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>179</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 122|122}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>179א</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 122א|122א(א)}}</td><td>&nbsp;</td><td>1,000</td></tr> <tr><td>179ב</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 122א|122א(ב)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>179ב1</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 122א|122א(ג)}}</td><td>&nbsp;</td><td>750</td></tr> <tr><td>179ג</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 122ב|122ב(א)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>179ד</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 122ב|122ב(ב)}}</td><td>למעט באי־הצמדת מחזיר אור</td><td>1,000</td></tr> <tr><td>179ה</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 122ב|122ב(ג)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>179ו</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 122ג|122ג}}</td><td>&nbsp;</td><td>1,000</td></tr> <tr><td>180</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 123|123(א)}}</td><td>באופניים במצב לא תקין</td><td>100</td></tr> <tr><td>180א</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 123|123(א)}}</td><td>באופניים או תלת־אופן שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך או בגלגינוע, במצב לא תקין</td><td>250</td></tr> <tr><td>181</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 123|123(ב)}}</td><td>למעט אופניים במצב לא תקין</td><td>100</td></tr> <tr><td>181א</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 123|123(ב)}}</td><td>באופניים או תלת־אופן שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך, למעט כשהם במצב לא תקין</td><td>250</td></tr> <tr><td>182</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 124|124(א) או (ב)}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>182א</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 124|124(א) או (ב)}}</td><td>באופניים שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך, למעט כשהם במצב לא תקין</td><td>250</td></tr> <tr><td>183</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 125|125}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>183א</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 125|125}}</td><td>באופניים שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך</td><td>250</td></tr> <tr><td>184</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 126|126}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>184א</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 126|126}}</td><td>באופניים, תלת־אופן שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך או בגלגינוע</td><td>250</td></tr> <tr><td>185</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 127|127}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>185א</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 127|127}}</td><td>באופניים, תלת־אופן שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך או בגלגינוע</td><td>250</td></tr> <tr><td>186</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 128|128}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>186א</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 128|128}}</td><td>באופניים, תלת־אופן שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך או בגלגינוע</td><td>250</td></tr> <tr><td>186ב</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 129|129}}</td><td>באופניים או בתלת־אופן שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך</td><td>250</td></tr> <tr><td>186ג</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 129|129(ג), (ה) ו־(ז)}}</td><td>בגלגינוע</td><td>250</td></tr> <tr><td>187</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 129|129}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>187א</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 129א|129א(א)}}</td><td>&nbsp;</td><td>500</td></tr> <tr><td>187ב</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 129א|129א(ב)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>188</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 130|130}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>188א</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 130|130}}</td><td>באופניים עם מנוע עזר</td><td>250</td></tr> <tr><td>189</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 131|131}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>189א</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 131|131}}</td><td>באופניים עם מנוע עזר</td><td>250</td></tr> <tr><td>190</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 132|132}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>190א</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 132|132}}</td><td>באופניים שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך או בגלגינוע</td><td>250</td></tr> <tr><td>191</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 136|136}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>192</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 137|137}}</td><td>למעט חיית מחמד</td><td>250</td></tr> <tr><td>193</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 137|137}}</td><td>בחיית מחמד</td><td>100</td></tr> <tr><td>194</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 138|138}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>195</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 139|139}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>196</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 141|141}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>197</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 142|142}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>197א</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 142א|142א}}</td><td>&nbsp;</td><td>500</td></tr> <tr><td>198</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 143|143(ב), (ג), (ד), (ו) או (ח)}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>199</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 145|145(ב)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>200</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 148|148}}</td><td>&nbsp;</td><td>1,000</td></tr> <tr><td>201</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 149|149}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>202</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 150|150}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>203</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 151|151}}</td><td>למעט במדרכה</td><td>1,000</td></tr> <tr><td>204</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 151|151}}</td><td>במדרכה</td><td>250</td></tr> <tr><td>205</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 152|152}}</td><td>למעט במדרכה</td><td>1,000</td></tr> <tr><td>206</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 152|152}}</td><td>במדרכה</td><td>250</td></tr> <tr><td>207</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 153|153}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>208</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 154|154}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>209</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 155|155}}</td><td>למעט הפרשת גזים ועשן</td><td>1,000</td></tr> <tr><td>210</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 155|155}}</td><td>בהפרשת גזים ועשן</td><td>250</td></tr> <tr><td>211</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 156|156}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>212</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 157|157}}</td><td>&nbsp;</td><td>500</td></tr> <tr><td>213</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 158|158}}</td><td>בגרימת הפרעה או סיכון</td><td>250</td></tr> <tr><td>214</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 159|159}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>215</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 160|160}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>216</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 161|161}}</td><td>&nbsp;</td><td>500</td></tr> <tr><td>217</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 165|165}}</td><td>&nbsp;</td><td>500</td></tr> <tr><td>217א</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 165|165}}</td><td>{{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.9.2024 עד יום 31.8.2025):}} בלוחית זיהוי של רכב לתחבורה קלה כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות {{ח:הערה|ה}}תעבורה, התשכ״א–1961}}</td><td>100</td></tr> <tr><td>218</td><td colspan="3">{{ח:הערה|(נמחק)}}</td></tr> <tr><td>219</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 169|169}}</td><td>בנוהג ברכב</td><td>250</td></tr> <tr><td>220</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 169|169}}</td><td>בעובר דרך שאיננו נוהג</td><td>100</td></tr> <tr><td>221</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 222|222}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>222</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 223|223}}</td><td>&nbsp;</td><td>750</td></tr> <tr><td>223</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 230|230(ב) או (ג)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>224</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 236|236(א)}}</td><td>&nbsp;</td><td>750</td></tr> <tr><td>225</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 254|254(ג)}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>226</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 255|255(ב)}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>227</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 261|261(ב)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>228</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 280|280(א)(2)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>229</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 295|295}}</td><td>&nbsp;</td><td>1,000</td></tr> <tr><td>230</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 297|297}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>231</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 298|298(2)}}</td><td>&nbsp;</td><td>500</td></tr> <tr><td>232</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 299|299}}</td><td>&nbsp;</td><td>500</td></tr> <tr><td>232א</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 299ג|299ג(א)}}</td><td>&nbsp;</td><td>750 {{ש}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.9.2024 עד יום 31.8.2025: 100)}} {{ש}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.9.2025 עד יום 31.8.2026: 500)}}</td></tr> <tr><td>233</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 300|300}}</td><td>&nbsp;</td><td>500</td></tr> <tr><td>234</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 301|301(ב)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>235</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 305|305(א) או (ב)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>236</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 306|306}}</td><td>רכב שנאסר לשימוש לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 306|תקנות 306}} {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 307|או 307}}</td><td>1,000</td></tr> <tr><td>237</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 306|306}}</td><td>רכב שלא נאסר לשימוש לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 306|תקנות 306}} {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 307|או 307}}</td><td>250</td></tr> <tr><td>238</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 314|314(ד)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>239</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 335|335}}</td><td>בעוצמת אור בלתי שווה</td><td>100</td></tr> <tr><td>240</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 341|341(א)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>241</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 342|342(א)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>242</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 342|342(ג)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>243</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 343|343(א)}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>244</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 350|350(א)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>245</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 351|351}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>246</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 356|356(א)}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>247</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 357|357(א)}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>248</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 358|358(א)}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>249</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 359|359(ג)}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>250</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 359|359(ד)}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>251</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 360|360}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>252</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 362|362}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>253</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 363א|363א}}</td><td>&nbsp;</td><td>500</td></tr> <tr><td>254</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 364|364}}</td><td>&nbsp;</td><td>500</td></tr> <tr><td>255</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 364ד|364ד(ב)}}</td><td>&nbsp;</td><td>750</td></tr> <tr><td>256</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 365|365}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>257</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 366|366}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>258</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 367|367}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>259</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 368|368}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>260</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 370|370}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>261</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 370ב|370ב}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>261א</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 370ג|370ג(ב)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>262</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 383א|383א}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>263</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 383ב|383ב}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>264</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 383ג|383ג}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>265</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 383ד|383ד}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>266</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 383ה|383ה}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>267</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 383ו|383ו}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>268</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 383ז|383ז}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>269</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 383ט|383ט}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>270</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 383י|383י}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>271</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 397|397(א)}}</td><td>&nbsp;</td><td>500</td></tr> <tr><td>272</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 405|405}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>273</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 411|411}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>274</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 418|418}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>275</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 420|420}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>276</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 422|422}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>277</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 423|423}}</td><td>&nbsp;</td><td>500</td></tr> <tr><td>278</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 425|425(ב)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>279</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 428|428}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>280</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 429|429}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>281</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 435|435}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>282</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 436|436}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>283</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 437|437(1)}}</td><td>&nbsp;</td><td>500</td></tr> <tr><td>284</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 437|437(2)}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>285</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 438|438}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>286</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 439|439}}</td><td>&nbsp;</td><td>500</td></tr> <tr><td>287</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 440|440}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>288</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 441|441}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>289</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 443|443}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>290</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 448|448}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>291</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 452|452}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>292</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 453|453}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>293</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 456|456}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>294</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 458|458}}</td><td>&nbsp;</td><td>500</td></tr> <tr><td>295</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 459|459}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>296</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 461|461}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>297</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 462|462(א)}}</td><td>למעט כלבים בלא זמם</td><td>100</td></tr> <tr><td>298</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 462|462(א)}}</td><td>בכלבים בלא זמם</td><td>250</td></tr> <tr><td>299</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 463|463(1) או (2)}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>300</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 464|464(א)}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>301</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 478|478(א)(3) או (4)}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>302</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 483|483(א)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>303</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 488|488}}</td><td>&nbsp;</td><td>750</td></tr> <tr><td>304</td><td colspan="3">{{ח:הערה|(נמחק)}}</td></tr> <tr><td>305</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 500|500}}</td><td>&nbsp;</td><td>500</td></tr> <tr><td>306</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 504|504}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>307</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 506|506}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>308</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 507|507}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>308א</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 516|516}}</td><td>&nbsp;</td><td>500</td></tr> <tr><td>308ב</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 517|517}}</td><td>&nbsp;</td><td>500</td></tr> <tr><td>309</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 569|569}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>310</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 570|570}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|3||תיקון: תשס״ד, תשס״ז, תשע״א, תשע״ד, תשע״ז, תשפ״ב|עוגן=תוספת פרט 3}} {{ח:ת}} '''עבירות על פי חוק עזר של עירייה, מועצה מקומית או איגוד ערים בדבר העמדת רכב וחנייתו -''' {{ח:תת|(1)}} לגבי חניה או העמדת רכב במקום חניה מוסדר – 100. {{ח:תת|(2)}} לגבי עצירה, חניה או העמדת רכב במקום אסור לחניה כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#חלק ב|בחלק ב׳ לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}}, שהיא גם עבירה לפי חוק העזר כאמור, כלהלן: {{ח:ת}} <table width="100%"> <tr><th width="50px">מספר סידורי</th><th width="100px">מספר תקנה</th><th>פירוט נוסף לעבירה</th><th width="100px">סכום הקנס</th></tr> <tr><td>1</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 22|22(א)}}</td><td>אי ציות לתמרורים 432, 433 ו־435, 507, 511 עד 513, 815, 818 ו־820, למעט באזור קנס מוגדל</td><td>250</td></tr> <tr><td>2</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 22|22(א)}}</td><td>אי ציות לתמרור 817</td><td>100</td></tr> <tr><td>3</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 22|22(א)}}</td><td>באזור קנס מוגדל – אי ציות לתמרור האוסר עצירה או חניה למעט תמרור 817</td><td>500</td></tr> <tr><td>4</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 36|36(ב)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>5</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 69|69(ו)}}</td><td>למעט באזור קנס מוגדל</td><td>250</td></tr> <tr><td>6</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 69|69(ו)}}</td><td>באזור קנס מוגדל</td><td>500</td></tr> <tr><td>6א</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 70|70}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>7</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 71|71}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>8</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|72(א)}}</td><td>למעט {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|פסקאות (2), (2א), (3), (4), (6), (10), (12), (14) ו־(16)}} ולמעט באזור קנס מוגדל</td><td>100</td></tr> <tr><td>8א</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|72(א)(2), (3), (4), (6) ו־(10)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>9</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|72(א)}}</td><td>למעט {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|פסקאות (2א), (12) ו־(16)}} באזור קנס מוגדל</td><td>250</td></tr> <tr><td>10</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|72(א)(2א)}}</td><td>למעט בנסיבות המפורטות להלן</td><td>500</td></tr> <tr><td>11</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|72(א)(2א)}}</td><td>בהעמדת שני גלגלים בלבד על המדרכה ובלבד שנותר מעבר של 130 ס״מ לפחות על המדרכה ומותרת החניה בכביש שבו הועמדו שאר גלגלי הרכב</td><td>250</td></tr> <tr><td>12</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|72(א)(12)}}</td><td>למעט באזור קנס מוגדל</td><td>250</td></tr> <tr><td>13</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|72(א)(12)}}</td><td>באזור קנס מוגדל</td><td>500</td></tr> <tr><td>13א</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|72(א)(14)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>14</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|72(א)(16)}}</td><td>&nbsp;</td><td>1,000</td></tr> <tr><td>15</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|72(ב) ו־(ג)}}</td><td>&nbsp;</td><td>250</td></tr> <tr><td>15א</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72א|72א}}</td><td>&nbsp;</td><td>500</td></tr> <tr><td>15ב</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 73|73}}</td><td>ברכב שרישיונו פקע</td><td>100</td></tr> <tr><td>16</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 75|75}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> <tr><td>17</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 76|76(ג)}}</td><td>&nbsp;</td><td>500</td></tr> <tr><td>18</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 143|143(ב)}}</td><td>&nbsp;</td><td>100</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|4||תיקון: תשע״ח, תשפ״ב, תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 4}} {{ח:תת|(א)}} עבירות על פי חוקי עזר של רשות מקומית, כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 77א|בסעיף 77א(א) לפקודה}}, או של איגוד ערים, המפורטים בפרט משנה (ב), בדבר הסדרת התנועה של כלי רכב בתחומם לשם צמצום זיהום האוויר הנובע מתחבורה, לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 77ב|סעיף 77ב לפקודה}} – {{ח:תתת|(1)}} לגבי נסיעה או חניה של רכב מנועי באזור שנקבעו לגביו בחוק עזר איסור או הגבלה של תנועת כלי רכב מנועי או סוגים של כלי רכב מנועי, בהתאם לתכנית מאושרת כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 77א|בסעיף 77א(יא) לפקודה}} – 500; {{ח:תתת|(2)}} לגבי עבירה כאמור בפסקה (1) שנעברה על ידי רכב הרשום על שם תאגיד – 1,000. {{ח:תת|(ב)}} אלה חוקי העזר לעניין פרט משנה (א): {{ח:תתת|(1)}} חוק עזר לחיפה (אזור מופחת פליטות מזהמות מתחבורה) (אוויר נקי) (הוראת שעה), התשע״ח–2017; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(החל מיום 7.8.2025):}} חוק עזר לירושלים (צמצום זיהום אוויר הנובע מתחבורה) (הוראת שעה), התשפ״ב–2021. {{ח:חתימות|כ״ה בסיון התשס״ב (5 ביוני 2002)}} * '''אפרים סנה'''<br>שר התחבורה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] i57upsuruj8l9vqdn148927yyi0mnjz 4 469301 2947690 2847022 2025-07-09T03:18:01Z Nahum 68 /* רשימת הטקסטים המולחנים */ 2947690 wikitext text/x-wiki מטרת דף זה לרכז את רשימת הטקסטים המולחנים באתר ויקיטקסט. == מבוא == *{{ק|(נכתב ע"י [[משתמש:Nahum]])}} במיזמי ויקימדיה נוספה לפני מספר שנים האפשרות להקליד לחנים בתווים, באמצעות שפת כתיבת התווים [[:en:w:Lilypond|ליליפונד]]. מגיש המוזיקה החסידי, ר' יוסי גיל, נוהג לומר כי לחן מוזיקלי הוא פירוש וביאור של הטקסט אותו הוא מלחין. אני מזדהה עם אמירה זו לחלוטין. בעקבות זאת, ניגשתי למלאכת רישום תווים ללחנים של מספר טקסטים שקיימים אצלנו באתר, והעלאתם לוויקיטקסט. עשיתי זאת גם ללחנים מוכרים וידועים שהינם בנחלת הכלל או שאין עליהם מגבלה של זכויות יוצרים, וכן ללחנים מקוריים שה' זיכה אותי להלחין ולשיר בחוגים משפחתיים ובהזדמנויות שונות. כל הלחנים שלי המצויים באתר הינם ברשיון CC BY-SA המקובל באתר. בהתאם לרעיון שלחן הינו פירוש וביאור לטקסט, התווים הועלו במרחב ה"ביאור". ויהי רצון שיתקבלו הניגונים שהעליתי לרצון וישמשו את ציבור הגולשים ומשתמשי האתר. המיזם רק בתחילתו, וכל מי שיד לו במלאכת כתיבת התווים בליליפונד מוזמן להצטרף, להגדיל תורה ולהאדירה. == רשימת הטקסטים המולחנים == # [[ביאור:תהלים קמד/לחן]]. תווים עבור מזמור קמ"ד בתהילים, בניגון המסורתי המושר במוצ"ש (בקרב עדת יהודי ספרד או מרוקו, אינני בטוח), לפני תפילת ערבית. התווים נרשמו ע"י נחום ונגרוב. המילים והלחן בנחלת הכלל. # [[ביאור:תהלים עז/לחן]]. לחן למזמור ע"ז, פסוקים ט"ז-כ"א, מאת: נחום ונגרוב. הלחנתי בצעירותי, בערך בשנת תשמ"ב. ניתן לשמוע בלחן השפעות מהרב שלמה קרלבך ואחרים. # [[ביאור:תהלים קכו/לחן]]. הלחן המוכר והידוע לשיר המעלות, מזמור קכ"ו. לחן: [[w:פנחס מינקובסקי|פנחס מינקובסקי]]. # [[ביאור:תהלים קכו/לחן 2]]. לחן חדש למזמור הנ"ל, הולחן ע"י נחום ונגרוב בקיץ תשפ"ב. מביני דבר טוענים להשפעה ניכרת מניגונים של חסידי חב"ד המושרים ב"הלל" ובהזדמניות חגיגיות אחרות. # [[ביאור:מה ידידות/לחן]]. מילים: [[מה ידידות]] - פיוט המושר בזמירות לליל שבת. הלחן מבוסס על ניגון של חסידי ברסלב למלווה מלכה, למילות הפיוט [[במוצאי יום מנוחה]], כפי ששמעתיו בהקלטת קולו ונגינתו של הרב החסיד אליהו סוכות. עיבוד: נחום ונגרוב. # [[ביאור:הגדה של פסח/לחן - ונאמר לפניו]]. מילים: הגדה של פסח. לחן: נחום ונגרוב וב. שור. הלחן מזכיר במקצת ניגון דומה לאותן המילים מאת הרב שלמה קרלבך. # [[ביאור:שושנת יעקב/לחן 1]]. אחד הלחנים המסורתיים הנפוצים והמוכרים לטקסט של "שושנת יעקב", המושר בבתי כנסת לאחר קריאת המגילה. # [[ביאור:שושנת יעקב/לחן 2]]. לחן של נחום ונגרוב לפיוט. הולחן בהשראת ניגונו המפורסם של אדמו"ר בעל ה"אמרי שאול", רבי ידידיה שאול אלעזר טאוב ממודז'יץ. # [[ביאור:הפעם אודה את השם - שיר]]. מילים ולחן: נחום ונגרוב. מבוסס על: [[בראשית כט לה]] ומקורות נוספים. שיר שהולחן בפסח תשפ"א לרגל שמחה משפחתית, הושר על ידי המלחין במספר אירועים והחל להיקלט בציבור המנגנים כלהיט חתונות, בשינוי מילות הבית העיקרי של השיר. יהי רצון שהניגון יזכה לשמח הרבה חתנים וכלות. # [[ביאור:שיר השירים ח/שימני כחותם - לחן]]. מילים: [[שיר השירים ח ו]]. לחן: נחום ונגרוב. # [[ביאור:תהלים כז ט/לחן|עזרתי היית - לחן]]. מילים: [[תהלים כז ט]]. לחן: נחום ונגרוב. # [[ביאור:ישעיהו ד ו/לחן|וסוכה תהיה - And a Sukkah Will Be]]. מילים: [[ישעיהו ד ו]]; תרגום לאנגלית: נחום ונגרוב. לחן: נחום ונגרוב. # [[ביאור:תהלים לז ג/לחן|בטח בהשם]]. מילים: [[תהלים לז ג]]-[[תהלים לז ד|ד]]. לחן: נחום ונגרוב. # [[ביאור:ישעיהו כד טז/לחן|מכנף הארץ]]. מילים: [[ישעיהו כד טז]]. לחן: נחום ונגרוב. # [[ביאור:יה ריבון/לחן באבוב]]. מילים: רבי ישראל נג'ארה. לחן: רבי בן ציון הלברשטאם זצ"ל מבאבוב. {{לא נשלם}} ohu9sqjezbth21399swywn4yhf3bljr 2947712 2947690 2025-07-09T07:14:48Z Nahum 68 /* רשימת הטקסטים המולחנים */ 2947712 wikitext text/x-wiki מטרת דף זה לרכז את רשימת הטקסטים המולחנים באתר ויקיטקסט. == מבוא == *{{ק|(נכתב ע"י [[משתמש:Nahum]])}} במיזמי ויקימדיה נוספה לפני מספר שנים האפשרות להקליד לחנים בתווים, באמצעות שפת כתיבת התווים [[:en:w:Lilypond|ליליפונד]]. מגיש המוזיקה החסידי, ר' יוסי גיל, נוהג לומר כי לחן מוזיקלי הוא פירוש וביאור של הטקסט אותו הוא מלחין. אני מזדהה עם אמירה זו לחלוטין. בעקבות זאת, ניגשתי למלאכת רישום תווים ללחנים של מספר טקסטים שקיימים אצלנו באתר, והעלאתם לוויקיטקסט. עשיתי זאת גם ללחנים מוכרים וידועים שהינם בנחלת הכלל או שאין עליהם מגבלה של זכויות יוצרים, וכן ללחנים מקוריים שה' זיכה אותי להלחין ולשיר בחוגים משפחתיים ובהזדמנויות שונות. כל הלחנים שלי המצויים באתר הינם ברשיון CC BY-SA המקובל באתר. בהתאם לרעיון שלחן הינו פירוש וביאור לטקסט, התווים הועלו במרחב ה"ביאור". ויהי רצון שיתקבלו הניגונים שהעליתי לרצון וישמשו את ציבור הגולשים ומשתמשי האתר. המיזם רק בתחילתו, וכל מי שיד לו במלאכת כתיבת התווים בליליפונד מוזמן להצטרף, להגדיל תורה ולהאדירה. == רשימת הטקסטים המולחנים == # [[ביאור:תהלים קמד/לחן]]. תווים עבור מזמור קמ"ד בתהילים, בניגון המסורתי המושר במוצ"ש (בקרב עדת יהודי ספרד או מרוקו, אינני בטוח), לפני תפילת ערבית. התווים נרשמו ע"י נחום ונגרוב. המילים והלחן בנחלת הכלל. # [[ביאור:תהלים עז/לחן]]. לחן למזמור ע"ז, פסוקים ט"ז-כ"א, מאת: נחום ונגרוב. הלחנתי בצעירותי, בערך בשנת תשמ"ב. ניתן לשמוע בלחן השפעות מהרב שלמה קרלבך ואחרים. # [[ביאור:תהלים קכו/לחן]]. הלחן המוכר והידוע לשיר המעלות, מזמור קכ"ו. לחן: [[w:פנחס מינקובסקי|פנחס מינקובסקי]]. # [[ביאור:תהלים קכו/לחן 2]]. לחן חדש למזמור הנ"ל, הולחן ע"י נחום ונגרוב בקיץ תשפ"ב. מביני דבר טוענים להשפעה ניכרת מניגונים של חסידי חב"ד המושרים ב"הלל" ובהזדמניות חגיגיות אחרות. # [[ביאור:מה ידידות/לחן]]. מילים: [[מה ידידות]] - פיוט המושר בזמירות לליל שבת. הלחן מבוסס על ניגון של חסידי ברסלב למלווה מלכה, למילות הפיוט [[במוצאי יום מנוחה]], כפי ששמעתיו בהקלטת קולו ונגינתו של הרב החסיד אליהו סוכות. עיבוד: נחום ונגרוב. # [[ביאור:הגדה של פסח/לחן - ונאמר לפניו]]. מילים: הגדה של פסח. לחן: נחום ונגרוב וב. שור. הלחן מזכיר במקצת ניגון דומה לאותן המילים מאת הרב שלמה קרלבך. # [[ביאור:שושנת יעקב/לחן 1]]. אחד הלחנים המסורתיים הנפוצים והמוכרים לטקסט של "שושנת יעקב", המושר בבתי כנסת לאחר קריאת המגילה. # [[ביאור:שושנת יעקב/לחן 2]]. לחן של נחום ונגרוב לפיוט. הולחן בהשראת ניגונו המפורסם של אדמו"ר בעל ה"אמרי שאול", רבי ידידיה שאול אלעזר טאוב ממודז'יץ. # [[ביאור:הפעם אודה את השם - שיר]]. מילים ולחן: נחום ונגרוב. מבוסס על: [[בראשית כט לה]] ומקורות נוספים. שיר שהולחן בפסח תשפ"א לרגל שמחה משפחתית, הושר על ידי המלחין במספר אירועים והחל להיקלט בציבור המנגנים כלהיט חתונות, בשינוי מילות הבית העיקרי של השיר. יהי רצון שהניגון יזכה לשמח הרבה חתנים וכלות. # [[ביאור:שיר השירים ח/שימני כחותם - לחן]]. מילים: [[שיר השירים ח ו]]. לחן: נחום ונגרוב. # [[ביאור:תהלים כז ט/לחן|עזרתי היית - לחן]]. מילים: [[תהלים כז ט]]. לחן: נחום ונגרוב. # [[ביאור:ישעיהו ד ו/לחן|וסוכה תהיה - And a Sukkah Will Be]]. מילים: [[ישעיהו ד ו]]; תרגום לאנגלית: נחום ונגרוב. לחן: נחום ונגרוב. # [[ביאור:תהלים לז ג/לחן|בטח בהשם]]. מילים: [[תהלים לז ג]]-[[תהלים לז ד|ד]]. לחן: נחום ונגרוב. # [[ביאור:ישעיהו כד טז/לחן|מכנף הארץ]]. מילים: [[ישעיהו כד טז]]. לחן: נחום ונגרוב. # [[ביאור:יה ריבון/לחן באבוב]]. מילים: רבי ישראל נג'ארה. לחן: רבי בן ציון הלברשטאם זצ"ל מבאבוב. נרשם מזיכרון ע"י נחום ונגרוב, כפי שנמסר מפי [[w|אלחנן צ'ארלס ונגרוב|אביו]] ומקורות נוספים. {{לא נשלם}} bqmb534dwo7agm4wvz9yqyykgg30sk2 2947713 2947712 2025-07-09T07:15:15Z Nahum 68 /* רשימת הטקסטים המולחנים */ 2947713 wikitext text/x-wiki מטרת דף זה לרכז את רשימת הטקסטים המולחנים באתר ויקיטקסט. == מבוא == *{{ק|(נכתב ע"י [[משתמש:Nahum]])}} במיזמי ויקימדיה נוספה לפני מספר שנים האפשרות להקליד לחנים בתווים, באמצעות שפת כתיבת התווים [[:en:w:Lilypond|ליליפונד]]. מגיש המוזיקה החסידי, ר' יוסי גיל, נוהג לומר כי לחן מוזיקלי הוא פירוש וביאור של הטקסט אותו הוא מלחין. אני מזדהה עם אמירה זו לחלוטין. בעקבות זאת, ניגשתי למלאכת רישום תווים ללחנים של מספר טקסטים שקיימים אצלנו באתר, והעלאתם לוויקיטקסט. עשיתי זאת גם ללחנים מוכרים וידועים שהינם בנחלת הכלל או שאין עליהם מגבלה של זכויות יוצרים, וכן ללחנים מקוריים שה' זיכה אותי להלחין ולשיר בחוגים משפחתיים ובהזדמנויות שונות. כל הלחנים שלי המצויים באתר הינם ברשיון CC BY-SA המקובל באתר. בהתאם לרעיון שלחן הינו פירוש וביאור לטקסט, התווים הועלו במרחב ה"ביאור". ויהי רצון שיתקבלו הניגונים שהעליתי לרצון וישמשו את ציבור הגולשים ומשתמשי האתר. המיזם רק בתחילתו, וכל מי שיד לו במלאכת כתיבת התווים בליליפונד מוזמן להצטרף, להגדיל תורה ולהאדירה. == רשימת הטקסטים המולחנים == # [[ביאור:תהלים קמד/לחן]]. תווים עבור מזמור קמ"ד בתהילים, בניגון המסורתי המושר במוצ"ש (בקרב עדת יהודי ספרד או מרוקו, אינני בטוח), לפני תפילת ערבית. התווים נרשמו ע"י נחום ונגרוב. המילים והלחן בנחלת הכלל. # [[ביאור:תהלים עז/לחן]]. לחן למזמור ע"ז, פסוקים ט"ז-כ"א, מאת: נחום ונגרוב. הלחנתי בצעירותי, בערך בשנת תשמ"ב. ניתן לשמוע בלחן השפעות מהרב שלמה קרלבך ואחרים. # [[ביאור:תהלים קכו/לחן]]. הלחן המוכר והידוע לשיר המעלות, מזמור קכ"ו. לחן: [[w:פנחס מינקובסקי|פנחס מינקובסקי]]. # [[ביאור:תהלים קכו/לחן 2]]. לחן חדש למזמור הנ"ל, הולחן ע"י נחום ונגרוב בקיץ תשפ"ב. מביני דבר טוענים להשפעה ניכרת מניגונים של חסידי חב"ד המושרים ב"הלל" ובהזדמניות חגיגיות אחרות. # [[ביאור:מה ידידות/לחן]]. מילים: [[מה ידידות]] - פיוט המושר בזמירות לליל שבת. הלחן מבוסס על ניגון של חסידי ברסלב למלווה מלכה, למילות הפיוט [[במוצאי יום מנוחה]], כפי ששמעתיו בהקלטת קולו ונגינתו של הרב החסיד אליהו סוכות. עיבוד: נחום ונגרוב. # [[ביאור:הגדה של פסח/לחן - ונאמר לפניו]]. מילים: הגדה של פסח. לחן: נחום ונגרוב וב. שור. הלחן מזכיר במקצת ניגון דומה לאותן המילים מאת הרב שלמה קרלבך. # [[ביאור:שושנת יעקב/לחן 1]]. אחד הלחנים המסורתיים הנפוצים והמוכרים לטקסט של "שושנת יעקב", המושר בבתי כנסת לאחר קריאת המגילה. # [[ביאור:שושנת יעקב/לחן 2]]. לחן של נחום ונגרוב לפיוט. הולחן בהשראת ניגונו המפורסם של אדמו"ר בעל ה"אמרי שאול", רבי ידידיה שאול אלעזר טאוב ממודז'יץ. # [[ביאור:הפעם אודה את השם - שיר]]. מילים ולחן: נחום ונגרוב. מבוסס על: [[בראשית כט לה]] ומקורות נוספים. שיר שהולחן בפסח תשפ"א לרגל שמחה משפחתית, הושר על ידי המלחין במספר אירועים והחל להיקלט בציבור המנגנים כלהיט חתונות, בשינוי מילות הבית העיקרי של השיר. יהי רצון שהניגון יזכה לשמח הרבה חתנים וכלות. # [[ביאור:שיר השירים ח/שימני כחותם - לחן]]. מילים: [[שיר השירים ח ו]]. לחן: נחום ונגרוב. # [[ביאור:תהלים כז ט/לחן|עזרתי היית - לחן]]. מילים: [[תהלים כז ט]]. לחן: נחום ונגרוב. # [[ביאור:ישעיהו ד ו/לחן|וסוכה תהיה - And a Sukkah Will Be]]. מילים: [[ישעיהו ד ו]]; תרגום לאנגלית: נחום ונגרוב. לחן: נחום ונגרוב. # [[ביאור:תהלים לז ג/לחן|בטח בהשם]]. מילים: [[תהלים לז ג]]-[[תהלים לז ד|ד]]. לחן: נחום ונגרוב. # [[ביאור:ישעיהו כד טז/לחן|מכנף הארץ]]. מילים: [[ישעיהו כד טז]]. לחן: נחום ונגרוב. # [[ביאור:יה ריבון/לחן באבוב]]. מילים: רבי ישראל נג'ארה. לחן: רבי בן ציון הלברשטאם זצ"ל מבאבוב. נרשם מזיכרון ע"י נחום ונגרוב, כפי שנמסר מפי [[w:אלחנן צ'ארלס ונגרוב|אביו]] ומקורות נוספים. {{לא נשלם}} 3oeos10c0pee2yru54h33f9kpjdwx7w 116 1699382 2947631 2947575 2025-07-08T15:26:05Z Fuzzy 29 2947631 wikitext text/x-wiki <שם> צו יצוא חופשי, התשפ"ב-2022 <מאגר תקן 1000981 קוד a163Y00000EjIU0QAN> <מקור> ((ק"ת מק"ח תשפ"ב, 236|צו יצוא חופשי|2020)); ((תשפ"ה, 187|תיקון|2167)), ((190|הוראת שעה|2167)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 2]] [[לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט-1979]], אני מצווה לאמור: @ 1. הגדרות (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) : בצו זה - :- "אישור" - אישור שנתנה רשות מוסמכת, לייצא טובין; :- "אכרזת ערכי טבע" - [[=אכרזת ערכי טבע|אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה-2005]]; :- "אכרזת ערכי טבע באמנת CITES" - [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה)=אכרזת ערכי טבע באמנת CITES|אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה) (ערכי טבע מוגנים), התשס"ד-2004]]; :- "אספקה" - עסקה שיש בה תמורה, בין לשוק המקומי ובין לשוקי חוץ, לרבות חלוקת טובין, בין בהפקת רווחים ובין בלא הפקת רווחים; :- "האמנה", "הממונה", "כספית", "מדינה חברה", "תרכובת כספית" - (((הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):)) כהגדרתם [[בתקנות מינמטה]]; :- "הממונה לפי תקנות מינמטה" - (((הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):)) אישור מהממונה (([צ"ל: כהגדרתו [[בתקנות מינמטה]]<!---->])); :- "הממונה לפי תקנות מינמטה" - (((החל משנת 2026):)) אישור מהממונה כהגדרתו [[בתקנות מינמטה]]; :- "הממונה על הקרינה" - הממונה על קרינה סביבתית במשרד להגנת הסביבה; :- "המפקח על היהלומים" - המפקח על היהלומים במשרד הכלכלה; :- "הצהרת ייצוא" - כמשמעותה [[בסעיף 103 לפקודת המכס [נוסח חדש]]]; :- "חוק המזון" - [[=חוק המזון|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015]]; :- "יצוא" - הוצאה או גרם הוצאה של טובין מישראל דרך הים, היבשה או האוויר, בין בתמורה ובין בלא תמורה; :- "ייצור" - לרבות הנדסת ייצור, הכללה, הרכבה, ביקורת, ניסויים ואבטחת איכות; :- "כספית" ו"תרכובות כספית" - (((החל משנת 2026):)) כהגדרתן [[בתקנות מינמטה]]; :- "מינהל תעשיות" - מינהל תעשיות במשרד הכלכלה; :- "מפעל בשר" - כהגדרתו [[בסעיף 177 לחוק המזון]]; :- "מנהל" - המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוסמך על ידו לתת היתר ליצוא קנביס לפי [[פקודת הסמים המסוכנים]]; :- "המרכז לסחר חוץ" - המרכז לסחר חוץ במשרד החקלאות ופיתוח הכפר; :- "אגף הרכב ושירותי התחזוקה - אגף צמ"ה" - אגף ציוד מכני הנדסי באגף הרכב ושירותי התחזוקה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים; :- "משרד הכלכלה" - משרד הכלכלה והתעשייה; :- "ספר סיווג טובין ביצוא" - רשימה של פרטי מכס ותיאור טובין שרשות המסים בישראל מפרסמת מזמן לזמן באתר האינטרנט שלה; :- "ערכה" - מארז הכולל, בין השאר, את מוצר הקנביס; :- "עתיקות" - כהגדרת "עתיקה" [[בחוק העתיקות, התשל"ח-1978]]; :- "פקודת הסמים המסוכנים" - [[פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973]]; :- "צו תעריף המכס" - [[=צו תעריף המכס|צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין, התשע"ז-2017]]; :- "קנביס" - כהגדרת "קנבוס" [[בתוספת הראשונה לפקודת הסמים המסוכנים]], לרבות טובין המיוצרים מקנבוס או המכילים קנבוס; :- "רישיון יצוא" - רישיון שנתנה רשות מוסמכת, לייצא טובין; :- "רשות הטבע והגנים" - הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים כהגדרתה [[בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998]]; :- "רשות העתיקות" - כמשמעותה [[בחוק רשות העתיקות, התשמ"ט-1989]]; :- "רשות מוסמכת" - מי שהשר הסמיכו לגורם המנפיק רישיון יצוא כמפורט [[בטור ג' בטבלה שבתוספת הראשונה]] או לגורם המנפיק אישור יצוא כמפורט [[בטור ג' בטבלה שבתוספת השנייה]]; :- "שירות" - כל שירות לזולת, לרבות עינוג ציבורי כמשמעותו [[בחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968]], וכל עשייה במצרכים למען הזולת, לרבות בנייה לצורכי אחרים; :- "שירות המזון" - שירות המזון הארצי במשרד הבריאות; :- "שירותים וטרינריים" - השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר; :- "שירותים להגנת הצומח" - השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות ופיתוח הכפר; :- "תקנות מינמטה" - (((החל מיום 3.8.2025):)) [[=תקנות מינמטה|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית), התשפ"ד-2024]]; :- "תעודת קימברלי" - תעודה בעלת עיצוב מיוחד, החסינה מפני זיוף והמזהה יהלומי גלם מיוצאים העונים על דרישות התוכנית הבין-לאומית לפיקוח ולתיעוד יצוא יהלומי גלם. @ 2. יצוא טובין : (א) על אף האמור [[בצו מתן רישיונות יצוא, 1940]], מותרים ביצוא כל הטובין, ואולם - :: (1) הטובין המפורטים [[בתוספת הראשונה]] מותרים ביצוא אם הומצא לגביהם רישיון יצוא; :: (2) הטובין המפורטים [[בתוספת השנייה]] מותרים ביצוא אם הומצא לגביהם אישור; :: (3) טובין הדורשים רישיון יצוא בהתאם להוראות [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני), התשס"ד-2004]], מותרים ביצוא אם הומצא לגביהם רישיון יצוא על ידי הרשות המוסמכת לפי [[הצו האמור]]; :: (4) טובין המופיעים [[בתוספת לצו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה), התשס"ח-2008]], [[בתוספת לצו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים), התשס"ח-2008]], [[בתוספת לצו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח), התשס"ח-2008]], או [[בתוספת לצו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח המועבר לשטחי האחריות האזרחית הפלשתינית), התשס"ט-2008]], מותרים ביצוא אם הומצא לגביהם רישיון יצוא על ידי הרשות המוסמכת לפי הוראות [[חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז-2007]]; : (5) טובין הדורשים רישיון יצוא לפי [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים), התשס"ו-2006]], מותרים ביצוא אם הומצא לגביהם רישיון יצוא על ידי הרשות המוסמכת לפי [[הצו האמור]]. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1) ו-(2), יחיד רשאי לייצא את הטובין המפורטים [[בתוספת הראשונה]] בלא הצגתו של רישיון יצוא, או לייצא את הטובין המפורטים [[בתוספת השנייה]] בלא המצאתו של אישור, אם אין הטובין מיועדים לצורכי אספקה, ייצור או מתן שירותים, והם מיוצאים בכמות סבירה לשימושו האישי או המשפחתי של אותו יחיד (להלן - יצוא אישי), למעט טובין אשר צוין לגביהם [[בתוספת הראשונה]] כי דרישת רישיון יצוא חלה גם ביצוא אישי. @ 3. איסור או הגבלה ביצוא : (א) מקום שצוין [[בתוספת הראשונה]] או [[בתוספת השנייה]] מספר של פרק או פרט בספר סיווג טובין ביצוא (להלן - פרט המכס), יחול האיסור או ההגבלה ביצוא, לפי העניין, על כל הטובין המפורטים באותו פרט מכס. : (ב) מקום שצוין [[בתוספת הראשונה]] או [[בתוספת השנייה]] מספר של פרט מכס ולצידו תיאור הטובין המהווה רק חלק מהתיאור בספר סיווג טובין ביצוא, יחול האיסור או ההגבלה, לפי העניין, רק על אותו חלק של הטובין. @ 4. צירוף רישיון יצוא או אישור : מקום שנדרש אדם לפי צו זה להמציא רישיון יצוא או אישור, יצרף היצואן את רישיון היצוא או האישור להצהרת היצוא. @ 5. שמירת דינים : צו זה בא להוסיף ולא לגרוע מכוחו של כל דין אחר. @ 6. ביטול : צו יצוא חופשי, התשס"ז-2006 - בטל. @ 7. תחילה : תחילתו של צו זה 60 ימים מיום פרסומו. == תוספת ראשונה == ==== ((([[סעיפים 1]], [[2(א)(1), (ב)]] [[ו-3]]))) ==== @ (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) : {| width="100%" ! width="150px" | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} הפרט או הפרק [[בצו תעריף המכס]] !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} תיאור הטובין !! width="250px" | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} גורם המנפיק רישיון יצוא |- | 01.01 || למעט חמור (Equus asinus), סוס (Eqqus Ferus) ופרד (Equus asinus & Equus ferus) || רשות הטבע והגנים |- | 01.02 || למעט בופלו (תאו מים) (Bubalus bubalis) ובקר (פר, פרה ועגל) (Bos Taurus) || רשות הטבע והגנים |- | 01.03 {{ש}} 01.04 || למעט חזיר (זנים מבויתים) (Sus scrofa), עז (זנים מבויתים) (Capra hircus) וצאן (כבש) (Ovis ammon) || רשות הטבע והגנים |- | 01.05 || למעט תרנגול (זנים מבויתים) (Gallus gallus), תרנגול הודו (זנים מבויתים) (Meleagris spp.‎), ברווז (זנים מבויתים) (Anas platyrhynchos), אווז (זנים מבויתים) (Anser anser), שליו יפני (זנים מבויתים) (Coturnix japonica), יונת בית (זנים מבויתים) (Columba livia), תור צווארון (זנים מבויתים) (Streptopelia capicola) ודרור בית (Passer domesticus) || רשות הטבע והגנים |- | 01.06.100000 {{ש}} 01.06.300000 || למעט גמל (Camelus dromedarius), חתול (Felis catus), כלב (Canis familiaris), ארנבון (Oryctolagus cuniculus), שרקן, חזיר ים וקביה (Cavia porcellus), חולד (Spalax ehrenbergi), חולדה (Rattus spp.‎), מריון מצוי (Meriones tristrami), נברן שדות (Microtus socialis), נוטריה (Myocastor coypus) ועכבר מצוי (Mus musculus) || רשות הטבע והגנים |- | 01.06.900000/6 || דו-חיים ופרוקי רגליים המנויים [[באכרזת ערכי טבע באמנת CITES]] || רשות הטבע והגנים |- | 01.06.200000/3 || זוחלים || רשות הטבע והגנים |- | 01.06.400000 || המנויים [[באכרזת ערכי טבע באמנת CITES]] || רשות הטבע והגנים |- | 03.01 || המנויים [[באכרזת ערכי טבע]] [[ואכרזת ערכי טבע באמנת CITES]] || רשות הטבע והגנים |- | 03.02 || המנויים [[באכרזת ערכי טבע]] [[ואכרזת ערכי טבע באמנת CITES]] || רשות הטבע והגנים |- | 03.06 || המנויים [[באכרזת ערכי טבע באמנת CITES]] || רשות הטבע והגנים |- | 03.07 || המנויים [[באכרזת ערכי טבע באמנת CITES]] || רשות הטבע והגנים |- | 03.08 || המנויים [[באכרזת ערכי טבע באמנת CITES]] || רשות הטבע והגנים |- | 06.01 {{ש}} 06.02 || המנויים [[באכרזת ערכי טבע באמנת CITES]] || רשות הטבע והגנים |- | 06.02.909200 || שתילי קנביס, לרבות ביצוא אישי || המנהל |- | 06.03 {{ש}} 06.04 || המנויים [[באכרזת ערכי טבע באמנת CITES]] || רשות הטבע והגנים |- | 12.02 || || המרכז לסחר חוץ |- | 12.09.991000 || זרעי קנביס, לרבות ביצוא אישי || המנהל |- | 12.11.901000 || תפרחות קנביס בצובר, לרבות ביצוא אישי || המנהל |- | 13.01.901000 || שרף קנביס, לרבות ביצוא אישי || המנהל |- | 13.02.195000 || שמנים, למעט שמן המופק מזרעי קנביס, טינקטורות, סירופים, משחות, מיצויים וקנבינואידים מבודדים של קנביס בצובר, לרבות ביצוא אישי || המנהל |- | 14.04.2000 || ליטרים (Liters) של כותנה || המרכז לסחר חוץ |- | 25.24.100000 || אסבסט ומוצריו || מינהל תעשיות |- | 25.24.900000 || אסבסט ומוצריו || מינהל תעשיות |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) --> 28.05.400000 || (((החל מיום 3.8.2025):)) כספית ותרכובות כספית || הממונה לפי תקנות מינמטה |- | 28.06.100000 || מימן כלורי || מינהל תעשיות |- | 28.07.000000 || חומצה גופרתית || מינהל תעשיות |- | 28.11.191000 || {{דוכיווני | | HYDRIODIC ACID}} || מינהל תעשיות |- | 28.41.610000 || אשלגן פרמננט || מינהל תעשיות |- | 28.44.101000 || אורניום המכיל תערובת איזוטופים שאינה בצורת עפרה או שיירי עפרה || הממונה על הקרינה |- | 28.44.201000 || פלוטוניום, למעט המכיל ריכוז איזוטופי העולה על 80% בפלוטוניום 238; אורניום מעושר באיזוטופ 235; כל חומר המכיל אחד או יותר מהחומרים הנקובים לעיל || הממונה על הקרינה |- | 28.44.301000 || אורניום 233; אורניום מעושר באיזוטופ 233; כל חומר המכיל אחד או יותר מהחומרים הנקובים לעיל || הממונה על הקרינה |- | 28.44.400000 || מקורות רדיואקטיביים חתומים או פתוחים, בודדים או מותקנים בתוך מכשירים || הממונה על הקרינה |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) --> 28.52.000000 || (((יוחלף ביום 3.8.2025):)) כספית ותרכובותיה || מינהל תעשיות |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) --> 28.52.000000 || (((החל מיום 3.8.2025):)) כספית ותרכובות כספית || הממונה לפי תקנות מינמטה |- | 29.02.300000 || טולואן || מינהל תעשיות |- | 29.03.140000 || פחמן ארבע–כלורי || מינהל תעשיות |- | 29.03.150000 || {{דוכיווני | | ethylene dichloride}} || מינהל תעשיות |- | 29.03.610000 || מתיל ברומיד || מינהל תעשיות |- | 29.03.620000 || {{דוכיווני | | 1,2-dibromoethane (EDB)}} || מינהל תעשיות |- | 29.03.810000 || {{דוכיווני | | Lindane}} || מינהל תעשיות |- | 29.03.810000 || {{דוכיווני | | α - Hexachlorocyclohexane}} || מינהל תעשיות |- | 29.03.810000 || {{דוכיווני | | β - Hexachlorocyclohexane}} || מינהל תעשיות |- | 29.03.820000 || {{דוכיווני | | Aldrin}} || מינהל תעשיות |- | 29.03.820000 || {{דוכיווני | | Chlordane}} || מינהל תעשיות |- | 29.03.820000 || {{דוכיווני | | Heptachlor}} || מינהל תעשיות |- | 29.03.890000 || {{דוכיווני | | Mirex}} || מינהל תעשיות |- | 29.03.920000 || {{דוכיווני | | DDT}} || מינהל תעשיות |- | 29.03.920000 || {{דוכיווני | | Hexachlorobenzene}} || מינהל תעשיות |- | 29.03.930000 || {{דוכיווני | | Pentachlorobenzene}} || מינהל תעשיות |- | 29.03.710000 || טריכלורופלואורומתן || מינהל תעשיות |- | 29.03.720000 || דיכלורודיפלואורומתן || מינהל תעשיות |- | 29.03.740000 || דיכלורוטטרפלואורואתנים || מינהל תעשיות |- | 29.03.750000 || || מינהל תעשיות |- | 29.03.760000 || || מינהל תעשיות |- | 29.03.770000 || || מינהל תעשיות |- | 29.04.300000 || {{דוכיווני | | Pefluorooctane sulfonate (pfos) and it's salts {{ש}} Pefluorooctane sulfonyl fluoride (pfosf)}} || מינהל תעשיות |- | 29.08.110000 || {{דוכיווני | | Pentachlorophenol}} || מינהל תעשיות |- | 29.08.190000 || {{דוכיווני | | Pentachlorophenol}} || מינהל תעשיות |- | 29.08.910000 || {{דוכיווני | | Dinoseb}} || מינהל תעשיות |- | 29.08.920000 || {{דוכיווני | | Dinitro-ortho-cresol (dnoc)}} || מינהל תעשיות |- | 29.09.110000 || אתר דו–אתילי || מינהל תעשיות |- | 29.09.300000 || {{דוכיווני | | Tetrabbromodiphenyl ether}} || מינהל תעשיות |- | 29.09.300000 || {{דוכיווני | | Pentabromodiphenyl ether}} || מינהל תעשיות |- | 29.09.300000 || {{דוכיווני | | Hexabromodiphenyl ether}} || מינהל תעשיות |- | 29.09.300000 || {{דוכיווני | | Heptabromodiphenyl ether}} || מינהל תעשיות |- | 29.10.100000 || {{דוכיווני | | Ethylene oxide}} || מינהל תעשיות |- | 29.10.400000 || {{דוכיווני | | Dieldrin}} || מינהל תעשיות |- | 29.10.500000 || {{דוכיווני | | Endrin}} || מינהל תעשיות |- | 29.14.110000 || אצטון || מינהל תעשיות |- | 29.14.120000 || מתיל אתיל קטון (בוטנון) || מינהל תעשיות |- | 29.14.310000 || פנילאצטון (פנילפרופן-2 און) || מינהל תעשיות |- | 29.14.710000 || {{דוכיווני | | Chlordecone}} || מינהל תעשיות |- | 29.15.240000 || אל–מימה של חומצה אצטית || מינהל תעשיות |- | 29.15.360000 || {{דוכיווני | | Dinoseb acetate}} || מינהל תעשיות |- | 29.16.160000 || {{דוכיווני | | Binapacryl}} || מינהל תעשיות |- | 29.16.341000 || חומצה פנילאצטית || מינהל תעשיות |- | 29.18.180000 || {{דוכיווני | | Chlorobenzilate}} || מינהל תעשיות |- | 29.18.910000 || {{דוכיווני | | 2,4,5 T and its salts and esters}} || מינהל תעשיות |- | 29.19.100000 || {{דוכיווני | | Tris (2,3-dibromopropyl) phosphate}} || מינהל תעשיות |- | 29.20.110000 || {{דוכיווני | | Parathion}} || מינהל תעשיות |- | 29.20.110000 || {{דוכיווני | | Methyl-parathion}} || מינהל תעשיות |- | 29.20.110000 || {{דוכיווני | | Fluoroacetamide}} || מינהל תעשיות |- | 29.20.900000 || {{דוכיווני | | Endosulfan}} || מינהל תעשיות |- | 29.22.430000 || חומצה אנטרנילית || מינהל תעשיות |- | 29.24.120000 || {{דוכיווני | | Monocrotophos}} || מינהל תעשיות |- | 29.24.120000 || {{דוכיווני | | Phosphamidon}} || מינהל תעשיות |- | 29.24.230000 || {{דוכיווני | | ACETYLANTHERANILIC ACID}} || מינהל תעשיות |- | 29.24.299000 || {{דוכיווני | | Alachlor}} || מינהל תעשיות |- | 29.25.210000 || {{דוכיווני | | Chlorodimeform}} || מינהל תעשיות |- | 29.30.800000 || {{דוכיווני | | Captafol}} || מינהל תעשיות |- | 29.30.800000 || {{דוכיווני | | Methamidophos}} || מינהל תעשיות |- | 29.30.900000 || {{דוכיווני | | Aldicarb}} || מינהל תעשיות |- | 29.31.000000 || {{דוכיווני | | Tetraethyl lead}} || מינהל תעשיות |- | 29.31.000000 || {{דוכיווני | | Tetramethyl lead}} || מינהל תעשיות |- | 29.31.200000 || {{דוכיווני | | Tributyltin compounds}} || מינהל תעשיות |- | 29.32.910000 || איזוסאפרול || מינהל תעשיות |- | 29.32.930000 || פיפרונאל || מינהל תעשיות |- | 29.32.940000 || סאפרול || מינהל תעשיות |- | 29.32.990000 || {{דוכיווני | | 3,4-METHYLENEDIOXY PHENYLPROPAN-2-ONE}} || מינהל תעשיות |- | 29.33.320000 || {{דוכיווני | | PIPERIDINE}} || מינהל תעשיות |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) --> 30.04.900000 || (((החל מיום 3.8.2025):)) חומרי חיטוי המכילים כספית || הממונה לפי תקנות מינמטה |- | 30.04.901000 || מוצרים מקנביס ארוזים ונתונים במנות מדודות, כולל אלה שארוזים בערכות או באריזות למכירה קמעונאית, לרבות ביצוא אישי || המנהל |- | 30.04.901100 || טבליות וכמוסות קנביס הנתונות במנות מדודות, כולל אלה שארוזות בערכות או באריזות למכירה קמעונאית, לרבות ביצוא אישי || המנהל |- | 30.04.901200 || תפרחות קנביס מגולגלות לעישון הנתונות במנות מדודות, כולל אלה שארוזות בערכות או באריזות למכירה קמעונאית, לרבות ביצוא אישי || המנהל |- | 30.04.901300 || תפרחות קנביס הנתונות במנות מדודות, כולל אלה שארוזות בערכות או באריזות למכירה קמעונאית, לרבות ביצוא אישי || המנהל |- | 30.04.901400 || מדבקות ופדים המכילים קנביס, הנתונים במנות מדודות, כולל אלה שארוזים בערכות או באריזות למכירה קמעונאית, לרבות ביצוא אישי || המנהל |- | 30.04.901500 || מחסניות למשאפים המכילות קנביס, הנתונות במנות מדודות, כולל אלה שארוזות בערכות או באריזות למכירה קמעונאית, לרבות ביצוא אישי || המנהל |- | 30.04.901600 || שמנים, למעט שמן המופק מזרעי קנביס, טינקטורות, סירופים ומיצויי קנביס, הנתונים במנות מדודות, כולל אלה שארוזים בערכות או באריזות למכירה קמעונאית, לרבות ביצוא אישי || המנהל |- | 30.04.901700 || פתילות קנביס הנתונות במנות מדודות, כולל אלה שארוזות בערכות או באריזות למכירה קמעונאית, לרבות ביצוא אישי || המנהל |- | 30.04.901800 || משחות, ג'לים, קרמים ומוצרים טופיקליים אחרים, המכילים קנביס, הנתונים במנות מדודות, כולל אלה שארוזים בערכות או באריזות למכירה קמעונאית, לרבות ביצוא אישי || המנהל |- | 30.04.901900 || מוצרים אחרים המכילים קנביס, למעט שמן המופק מזרעי קנביס, הנתונים במנות מדודות, כולל אלה שארוזים בערכות או באריזות למכירה קמעונאית, לרבות ביצוא אישי || המנהל |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) --> 33.04 || (((הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):)) מוצרי קוסמטיקה המכילים מעל 1 מ"ג כספית לק"ג, למעט פרט המכס 33.04.200000 {{ש}} (((החל משנת 2026):)) מוצרי קוסמטיקה המכילים כספית למעט פרט המכס 33.04.200000 || הממונה לפי תקנות מינמטה |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) --> 33.04.200000 || (((הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):)) מוצרי קוסמטיקה המיועדים לאזור העיניים, המכילים מעל 1 מ"ג כספית לק"ג, שבהם הכספית משמשת חומר משמר {{ש}} (((החל משנת 2026):)) מוצרי קוסמטיקה המיועדים לאזור העיניים, שבהם הכספית משמשת חומר משמר || הממונה לפי תקנות מינמטה |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) --> 33.07 || (((הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):)) מוצרי קוסמטיקה המכילים מעל 1 מ"ג כספית לק"ג {{ש}} (((החל משנת 2026):)) מוצרי קוסמטיקה המכילים כספית || הממונה לפי תקנות מינמטה |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) --> 34.01 || (((הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):)) סבונים המכילים מעל 1 מ"ג כספית לק"ג {{ש}} (((החל משנת 2026):)) סבונים המכילים כספית || הממונה לפי תקנות מינמטה |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> 37.02 || (((החל משנת 2026):)) סרטי צילום המכילים כספית || הממונה לפי תקנות מינמטה |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> 37.03 || (((החל משנת 2026):)) נייר צילום המכיל כספית || הממונה לפי תקנות מינמטה |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) --> 38.08 || (((החל מיום 3.8.2025):)) חומרי הדברה המכילים כספית || הממונה לפי תקנות מינמטה |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | 2,4,5-T and its salts and esters}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Aldrin}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Binapacryl}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Captafol}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Chlordane}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Chlordimeform}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Chlorobenzilate}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | DDT}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Dieldrin}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Dinoseb}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Dinoseb acetate}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | 1,2-dibromoethane (EDB)}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Ethylene dichloride}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Ethylene oxide}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Fluoroacetamide}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | HCH (mixed isomers)}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Heptachlor}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Hexachlorobenzene}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Lindane}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || כספית ותרכובותיה || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Monocrotophos}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Parathion}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Pentachlorophenol}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Toxaphene}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Monocrotophos}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Methamidophos}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Phosphamidon}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Parathion}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Methyl-parathion}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Hexachlorocyclohexane}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Pentachlorobenzene}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.900000 || {{דוכיווני | | Dinitro-ortho-cresol (dnoc)}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.900000 || {{דוכיווני | | Pentachlorophenol}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.920000 || {{דוכיווני | | Dustable}} || מינהל תעשיות |- | 38.24.810000 || {{דוכיווני | | Ethylene oxide}} || מינהל תעשיות |- | 38.24.820000 || {{דוכיווני | | Polybrominated biphenyls (pbbs)}} || מינהל תעשיות |- | 38.24.820000 || {{דוכיווני | | Polychlorinated biphenyls (PCB)}} || מינהל תעשיות |- | 38.24.820000 || {{דוכיווני | | Polychlorinated terphenyls (PCT)}} || מינהל תעשיות |- | 38.24.820000 || {{דוכיווני | | Tetrabromodiphenyl ether}} || מינהל תעשיות |- | 38.24.820000 || {{דוכיווני | | Pentabromodipheny ether}} || מינהל תעשיות |- | 38.24.820000 || {{דוכיווני | | Hexabromodiphenyl ether}} || מינהל תעשיות |- | 38.24.820000 || {{דוכיווני | | Heptabromodiphenyl ether}} || מינהל תעשיות |- | 38.24.830000 || {{דוכיווני | | Tris (2,3-dibromopropyl) phosphate}} || מינהל תעשיות |- | 39.15 || || מינהל תעשיות |- | 40.04 || פסולת של גומי, למעט המיוצאים למדינות החברות ב-OECD || מינהל תעשיות |- | 40.12.200000 || צמיגים פניאומטים משומשים, למעט המיוצאים למדינות החברות ב-OECD || מינהל תעשיות |- | 40.17.002000 || פסולת גומי, למעט המיוצאים למדינות החברות ב-OECD || מינהל תעשיות |- | 47.07 || פסולת וגרוטאות של נייר וקרטון למיחזור, למעט המיוצאים למדינות החברות ב-OECD || מינהל תעשיות |- | 52.01 || כותנה בלתי מנופצת ובלתי סרוקה || המרכז לסחר חוץ |- | 68.11.400000 || אסבסט ומוצריו || מינהל תעשיות |- | 68.12.900000 || אסבסט ומוצריו || מינהל תעשיות |- | 70.01 || שברים ופסולת זכוכית, למעט המיוצאים למדינות החברות ב-OECD || מינהל תעשיות |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) --> 70.17.900000 || (((החל מיום 3.8.2025):)) מד צפיפות (פיקנומטר) המכיל כספית || הממונה לפי תקנות מינמטה |- | 72.04 || פסולת וגרוטאות של ברזל ופלדה || הממונה על הקרינה |- | 78.02 || פסולת וגרוטאות עופרת || הממונה על הקרינה |- | 81.01.970000 || פסולות של טונגסטן || הממונה על הקרינה |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> 84.12 || (((החל משנת 2026):)) מנוע יונים מבוסס כספית || הממונה לפי תקנות מינמטה |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> 84.14.100000 || (((החל משנת 2026):)) משאבות ואקום כספית || הממונה לפי תקנות מינמטה |- | 84.30.300000 || מכונות לכרסום פחם או סלע ומכונות לכריית מנהרות || אגף הרכב ושירותי התחזוקה - אגף צמ"ה |- | 84.30.501000 || מכונות ניידות לחפירה (Excavating), ליישור (Leveling) של אדמה, של מחצבים או עפרות (כגון: מגרפות מכניות (Shovels), מחפרים (Excavators), מגרדים (Scrapers), מיישרים (Levelers) ודחפורים (bulldozers)(())) || אגף הרכב ושירותי התחזוקה - אגף צמ"ה |- | 84.30.691000 || מכונות קבועות לחפירה (Excavating), ליישור (Leveling) של אדמה, של מחצבים או עפרות (כגון: מגרפות מכניות (Shovels), מחפרים (Excavators), מגרדים (Scrapers), מיישרים (Levelers)(())) || (([צ"ל: אגף הרכב ושירותי התחזוקה - אגף צמ"ה])) |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) --> 85.06 || (((הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):)) סוללות המכילות כספית למעט סוללות המסווגות בפרטי המכס 85.06.400000 ו-85.06.600000 עם תכולת כספית קטנה מ-2% {{ש}} (((החל משנת 2026):)) סוללות המכילות כספית || הממונה לפי תקנות מינמטה |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) --> 85.35.300000 || (((הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):)) מתגי בידוד ומתגי חבר ונתק המכילים כספית למעט גשרי מד קיבול ואובדן ברמת דיוק גבוהה, מתגי וממסרי תדר רדיו בתדירות גבוהה במכשירי ניטור ובקרה בתכולה של עד 20 מיליגרמים כספית לכל גשר, מתג או ממסר {{ש}} (((החל משנת 2026):)) מתגי בידוד ומתגי חבר ונתק המכילים כספית || הממונה לפי תקנות מינמטה |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) --> 85.35.900000 || (((הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):)) מכשירים חשמליים למיתוג המכילים כספית למעט גשרי מד קיבול ואובדן ברמת דיוק גבוהה, מתגי וממסרי תדר רדיו בתדירות גבוהה במכשירי ניטור ובקרה בתכולה של עד 20 מיליגרמים כספית לכל גשר, מתג או ממסר {{ש}} (((החל משנת 2026):)) מכשירים חשמליים למיתוג המכילים כספית || הממונה לפי תקנות מינמטה |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) --> 85.36.400000 || (((הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):)) ממסרים המכילים כספית למעט גשרי מד קיבול ואובדן ברמת דיוק גבוהה, מתגי וממסרי תדר רדיו בתדירות גבוהה במכשירי ניטור ובקרה בתכולה של עד 20 מיליגרמים כספית לכל גשר, מתג או ממסר {{ש}} (((החל משנת 2026):)) ממסרים המכילים כספית || הממונה לפי תקנות מינמטה |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) --> 85.36.500000 || (((הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):)) מתגים המכילים כספית למעט גשרי מד קיבול ואובדן ברמת דיוק גבוהה, מתגי וממסרי תדר רדיו בתדירות גבוהה במכשירי ניטור ובקרה בתכולה של עד 20 מיליגרמים כספית לכל גשר, מתג או ממסר {{ש}} (((החל משנת 2026):)) מתגים אחרים המכילים כספית || הממונה לפי תקנות מינמטה |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) --> 85.39.310000 || : (((הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):)) מנורות פלואורסצנט לינאריות המשמשות לתאורה, מהסוגים המפורטים להלן: : (1) זרחן תלת-פס (טריפוספור) שהספקו נמוך מ-60 ואט בתכולה העולה על 5 מיליגרמים כספית לנורה; : (2) זרחן הלופוספט (הלופוספור) שהספקו נמוך מ-40 ואט בתכולה העולה על 10 מיליגרמים כספית לנורה : (((הוראת שעה בשנת 2026):)) מנורות פלואורסצנט המכילות כספית כמפורט [[+#תוספת 1 פרט 4|בפרטים (4)]], [[(6)(א) ו-(ה) לתוספת הראשונה לתקנות מינמטה]] : (((הוראת שעה בשנת 2027):)) נורות או מנורות פלואורסצנט המכילות כספית כמפורט [[+#תוספת 1 פרט 3|בפרטים (3) עד (5)]], [[(6)(א), (ה) עד (ז) ו-(ח)(2) לתוספת הראשונה לתקנות מינמטה]] : (((החל משנת 2028):)) נורות או מנורות פלואורסצנט המכילות כספית כמפורט [[בפרטים (3) עד (6) לתוספת הראשונה לתקנות מינמטה]] | הממונה לפי תקנות מינמטה |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) --> 85.39.320000 || (((החל מיום 3.8.2025):)) מנורות אדי כספית בלחץ גבוה המשמשות לתאורה || הממונה לפי תקנות מינמטה |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) --> 85.39.390000 || : (((הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):)) מנורות פלואורסצנט המכילות כספית ומשמשות לתצוגות אלקטרוניות, בעלות קתודות קרות או אלקטרודות חיצוניות - : (1) שאורכן 500 מילימטרים או פחות, בתכולה העולה על 3.5 מ"ג כספית לנורה; : (2) שאורכן עולה על 500 מילימטרים אך אינו עולה על 1,500 מ"מ, בתכולה העולה על 5 מ"ג כספית לנורה; : (3) שאורכן עולה על 1,500 מ"מ בתכולה העולה על 13 מ"ג כספית לנורה : (((החל משנת 2026):)) מנורות המכילות כספית, כמפורט [[+#תוספת 1 פרט 8|בפרטים (8)]] [[ו-(9) לתוספת הראשונה לתקנות מינמטה]] | הממונה לפי תקנות מינמטה |- | 85.49 || (([צ"ל: פסולת גרוטאות אלקטרוניות וחשמליות])) המכילים עופרת או כספית או קדמיום || מינהל תעשיות |- | 87.04 || שופכנים (Dumpers) || אגף הרכב ושירותי התחזוקה - אגף צמ"ה |- | 87.05.109000 || עגורנים, למעט מהסוגים המיועדים לגרירת כלי רכב || אגף הרכב ושירותי התחזוקה - אגף צמ"ה |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> 87.08.999000 || (((החל משנת 2026):)) משקולות גלגלים המכילים כספית || הממונה לפי תקנות מינמטה |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) --> 90.18.909000 || (((הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):)) מדי לחץ דם המכילים כספית {{ש}} (((החל משנת 2026):)) מדי לחץ דם המכילים כספית; מדי מתח המשמשים למדידת נפח איברים המכילים כספית || הממונה לפי תקנות מינמטה |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) --> 90.25.110000 || (((החל מיום 3.8.2025):)) מדי טמפרטורה המכילים כספית || הממונה לפי תקנות מינמטה |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) --> 90.25.800000 || (((החל מיום 3.8.2025):)) מדי לחץ אטמוספרי המכילים כספית; מדי לחות המכילים כספית; מכשירי מדידה מכילי כספית לקביעת נקודת ריכוך || הממונה לפי תקנות מינמטה |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) --> 90.26.200000 || (((הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):)) מדי לחץ המכילים כספית {{ש}} (((החל משנת 2026):)) מדי לחץ המכילים כספית; מתמרי לחץ התכה המכילים כספית; משדרי לחץ התכה המכילים כספית; חיישני לחץ התכה המכילים כספית || הממונה לפי תקנות מינמטה |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> 90.31.100000 || (((החל משנת 2026):)) מאזני צמיגים המכילים כספית || הממונה לפי תקנות מינמטה |} == תוספת שנייה == ==== ((([[סעיפים 1]], [[2(א)(2), (ב)]] [[ו-3]]))) ==== : {| width="100%" ! width="150px" | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} הפרט או הפרק [[בצו תעריף המכס]] !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} תיאור הטובין !! width="250px" | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} גורם המנפיק אישור יצוא |- | פרק 1 || || שירותים וטרינריים |- | פרק 2 || || שירותים וטרינריים |- | rowspan="2" | 02.09 || מזון המיוצר במפעל בשר או במפעל כאמור [[בסעיף 190(1) לחוק המזון]] || שירות המזון |- | אחרים || שירותים וטרינריים |- | 02.10 || || שירות המזון |- | פרק 3 || || שירותים וטרינריים |- | 03.05 || || שירות המזון |- | rowspan="2" | 03.06 || מזון המיוצר במפעל בשר או במפעל כאמור [[בסעיף 190(1) לחוק המזון]] || שירות המזון |- | אחרים || שירותים וטרינריים |- | rowspan="2" | 03.07 || מזון המיוצר במפעל בשר או במפעל כאמור [[בסעיף 190(1) לחוק המזון]] || שירות המזון |- | אחרים || שירותים וטרינריים |- | rowspan="2" | 03.08 || מזון המיוצר במפעל בשר או במפעל כאמור [[בסעיף 190(1) לחוק המזון]] || שירות המזון |- | אחרים || שירותים וטרינריים |- | פרק 4 || || שירות המזון |- | rowspan="2" | 04.07 || ביצי עופות בקליפתן, טריות || שירותים וטרינריים |- | אחרים || שירות המזון |- | rowspan="2" | 04.08 || ביצי עופות שלא בקליפתן וחלמוני ביצים, טריים || שירותים וטרינריים |- | אחרים || שירות המזון |- | rowspan="2" | 04.10/1 || מזון המיוצר במפעל בשר או במפעל כאמור [[בסעיף 190(1) לחוק המזון]] || שירות המזון |- | אחרים || שירותים וטרינריים |- | 05.11 || זרמת בקר, עיזים וכבשים || שירותים וטרינריים |- | פרק 6 || אילנות וצמחים אחרים חיים; פקעות, שורשים ודומיהם; פרחים קטופים ועלווה לקישוט || שירותים להגנת הצומח |- | 07.01 עד 07.09 || ירקות וצמחי מאכל, טריים או צוננים || שירותים להגנת הצומח |- | 07.14 || ירקות וצמחי מאכל טריים או צוננים || שירותים להגנת הצומח |- | 08.01 עד 08.10 || פירות ואגוזים טריים וצוננים || שירותים להגנת הצומח |- | 12.02 || אגוזי אדמה || שירותים להגנת הצומח |- | 12.06.003000 || זרעי חמניות אם שבורים או לא, לזריעה בלבד || שירותים להגנת הצומח |- | 12.09 || זרעים, פירות ונבגים מהסוגים המשמשים לזריעה בלבד || שירותים להגנת הצומח |- | 14.04.200000 || לינטרים (Linters) של כותנה || שירותים להגנת הצומח |- | 16.01 || || שירות המזון |- | 16.02 || || שירות המזון |- | 52.01 || כותנה בלתי מנופצת ובלתי סרוקה || שירותים להגנת הצומח |- | 71.02.101000 || יהלומי גלם || תעודת קימברלי שהונפקה על ידי המפקח על היהלומים |- | 71.02.211000 || יהלומי גלם || תעודת קימברלי שהונפקה על ידי המפקח על היהלומים |- | 71.02.311000 || יהלומי גלם || תעודת קימברלי שהונפקה על ידי המפקח על היהלומים |- | 97.06.100000 || עתיקות || רשות העתיקות |} <פרסום> י' בסיוון התשפ"ב (9 ביוני 2022) <חתימה> אורנה ברביבאי, שרת הכלכלה והתעשייה 3dmrd324myqdkvx046n5ztlgzi57892 2947693 2947631 2025-07-09T04:33:30Z Shahar9261 22508 2947693 wikitext text/x-wiki <שם> צו יצוא חופשי, התשפ"ב-2022 <מאגר תקן 1000981 קוד a163Y00000EjIU0QAN> <מקור> ((ק"ת מק"ח תשפ"ב, 236|צו יצוא חופשי|2020)); ((תשפ"ה, 187|תיקון|2167)), ((190|הוראת שעה|2167)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 2]] [[לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט-1979]], אני מצווה לאמור: @ 1. הגדרות (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) : בצו זה - :- "אישור" - אישור שנתנה רשות מוסמכת, לייצא טובין; :- "אכרזת ערכי טבע" - [[=אכרזת ערכי טבע|אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה-2005]]; :- "אכרזת ערכי טבע באמנת CITES" - [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה)=אכרזת ערכי טבע באמנת CITES|אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה) (ערכי טבע מוגנים), התשס"ד-2004]]; :- "אספקה" - עסקה שיש בה תמורה, בין לשוק המקומי ובין לשוקי חוץ, לרבות חלוקת טובין, בין בהפקת רווחים ובין בלא הפקת רווחים; :- "האמנה", "הממונה", "כספית", "מדינה חברה", "תרכובת כספית" - (((הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):)) כהגדרתם [[בתקנות מינמטה]]; :- "הממונה לפי [[תקנות מינמטה]]" - (((הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):)) אישור מהממונה (([צ"ל: כהגדרתו [[בתקנות מינמטה]]<!---->])); :- "הממונה לפי [[תקנות מינמטה]]" - (((החל משנת 2026):)) אישור מהממונה כהגדרתו [[בתקנות מינמטה]]; :- "הממונה על הקרינה" - הממונה על קרינה סביבתית במשרד להגנת הסביבה; :- "המפקח על היהלומים" - המפקח על היהלומים במשרד הכלכלה; :- "הצהרת ייצוא" - כמשמעותה [[בסעיף 103 לפקודת המכס [נוסח חדש]]]; :- "חוק המזון" - [[=חוק המזון|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015]]; :- "יצוא" - הוצאה או גרם הוצאה של טובין מישראל דרך הים, היבשה או האוויר, בין בתמורה ובין בלא תמורה; :- "ייצור" - לרבות הנדסת ייצור, הכללה, הרכבה, ביקורת, ניסויים ואבטחת איכות; :- "כספית" ו"תרכובות כספית" - (((החל משנת 2026):)) כהגדרתן [[בתקנות מינמטה]]; :- "מינהל תעשיות" - מינהל תעשיות במשרד הכלכלה; :- "מפעל בשר" - כהגדרתו [[בסעיף 177 לחוק המזון]]; :- "מנהל" - המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוסמך על ידו לתת היתר ליצוא קנביס לפי [[פקודת הסמים המסוכנים]]; :- "המרכז לסחר חוץ" - המרכז לסחר חוץ במשרד החקלאות ופיתוח הכפר; :- "אגף הרכב ושירותי התחזוקה - אגף צמ"ה" - אגף ציוד מכני הנדסי באגף הרכב ושירותי התחזוקה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים; :- "משרד הכלכלה" - משרד הכלכלה והתעשייה; :- "ספר סיווג טובין ביצוא" - רשימה של פרטי מכס ותיאור טובין שרשות המסים בישראל מפרסמת מזמן לזמן באתר האינטרנט שלה; :- "ערכה" - מארז הכולל, בין השאר, את מוצר הקנביס; :- "עתיקות" - כהגדרת "עתיקה" [[בחוק העתיקות, התשל"ח-1978]]; :- "פקודת הסמים המסוכנים" - [[פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973]]; :- "צו תעריף המכס" - [[=צו תעריף המכס|צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין, התשע"ז-2017]]; :- "קנביס" - כהגדרת "קנבוס" [[בתוספת הראשונה לפקודת הסמים המסוכנים]], לרבות טובין המיוצרים מקנבוס או המכילים קנבוס; :- "רישיון יצוא" - רישיון שנתנה רשות מוסמכת, לייצא טובין; :- "רשות הטבע והגנים" - הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים כהגדרתה [[בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998]]; :- "רשות העתיקות" - כמשמעותה [[בחוק רשות העתיקות, התשמ"ט-1989]]; :- "רשות מוסמכת" - מי שהשר הסמיכו לגורם המנפיק רישיון יצוא כמפורט [[בטור ג' בטבלה שבתוספת הראשונה]] או לגורם המנפיק אישור יצוא כמפורט [[בטור ג' בטבלה שבתוספת השנייה]]; :- "שירות" - כל שירות לזולת, לרבות עינוג ציבורי כמשמעותו [[בחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968]], וכל עשייה במצרכים למען הזולת, לרבות בנייה לצורכי אחרים; :- "שירות המזון" - שירות המזון הארצי במשרד הבריאות; :- "שירותים וטרינריים" - השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר; :- "שירותים להגנת הצומח" - השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות ופיתוח הכפר; :- "תקנות מינמטה" - (((החל מיום 3.8.2025):)) [[=תקנות מינמטה|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית), התשפ"ד-2024]]; :- "תעודת קימברלי" - תעודה בעלת עיצוב מיוחד, החסינה מפני זיוף והמזהה יהלומי גלם מיוצאים העונים על דרישות התוכנית הבין-לאומית לפיקוח ולתיעוד יצוא יהלומי גלם. @ 2. יצוא טובין : (א) על אף האמור [[בצו מתן רישיונות יצוא, 1940]], מותרים ביצוא כל הטובין, ואולם - :: (1) הטובין המפורטים [[בתוספת הראשונה]] מותרים ביצוא אם הומצא לגביהם רישיון יצוא; :: (2) הטובין המפורטים [[בתוספת השנייה]] מותרים ביצוא אם הומצא לגביהם אישור; :: (3) טובין הדורשים רישיון יצוא בהתאם להוראות [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני), התשס"ד-2004]], מותרים ביצוא אם הומצא לגביהם רישיון יצוא על ידי הרשות המוסמכת לפי [[הצו האמור]]; :: (4) טובין המופיעים [[בתוספת לצו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה), התשס"ח-2008]], [[בתוספת לצו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים), התשס"ח-2008]], [[בתוספת לצו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח), התשס"ח-2008]], או [[בתוספת לצו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח המועבר לשטחי האחריות האזרחית הפלשתינית), התשס"ט-2008]], מותרים ביצוא אם הומצא לגביהם רישיון יצוא על ידי הרשות המוסמכת לפי הוראות [[חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז-2007]]; : (5) טובין הדורשים רישיון יצוא לפי [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים), התשס"ו-2006]], מותרים ביצוא אם הומצא לגביהם רישיון יצוא על ידי הרשות המוסמכת לפי [[הצו האמור]]. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1) ו-(2), יחיד רשאי לייצא את הטובין המפורטים [[בתוספת הראשונה]] בלא הצגתו של רישיון יצוא, או לייצא את הטובין המפורטים [[בתוספת השנייה]] בלא המצאתו של אישור, אם אין הטובין מיועדים לצורכי אספקה, ייצור או מתן שירותים, והם מיוצאים בכמות סבירה לשימושו האישי או המשפחתי של אותו יחיד (להלן - יצוא אישי), למעט טובין אשר צוין לגביהם [[בתוספת הראשונה]] כי דרישת רישיון יצוא חלה גם ביצוא אישי. @ 3. איסור או הגבלה ביצוא : (א) מקום שצוין [[בתוספת הראשונה]] או [[בתוספת השנייה]] מספר של פרק או פרט בספר סיווג טובין ביצוא (להלן - פרט המכס), יחול האיסור או ההגבלה ביצוא, לפי העניין, על כל הטובין המפורטים באותו פרט מכס. : (ב) מקום שצוין [[בתוספת הראשונה]] או [[בתוספת השנייה]] מספר של פרט מכס ולצידו תיאור הטובין המהווה רק חלק מהתיאור בספר סיווג טובין ביצוא, יחול האיסור או ההגבלה, לפי העניין, רק על אותו חלק של הטובין. @ 4. צירוף רישיון יצוא או אישור : מקום שנדרש אדם לפי צו זה להמציא רישיון יצוא או אישור, יצרף היצואן את רישיון היצוא או האישור להצהרת היצוא. @ 5. שמירת דינים : צו זה בא להוסיף ולא לגרוע מכוחו של כל דין אחר. @ 6. ביטול : צו יצוא חופשי, התשס"ז-2006 - בטל. @ 7. תחילה : תחילתו של צו זה 60 ימים מיום פרסומו. == תוספת ראשונה == ==== ((([[סעיפים 1]], [[2(א)(1), (ב)]] [[ו-3]]))) ==== @ (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) : {| width="100%" ! width="150px" | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} הפרט או הפרק [[בצו תעריף המכס]] !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} תיאור הטובין !! width="250px" | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} גורם המנפיק רישיון יצוא |- | 01.01 || למעט חמור (Equus asinus), סוס (Eqqus Ferus) ופרד (Equus asinus & Equus ferus) || רשות הטבע והגנים |- | 01.02 || למעט בופלו (תאו מים) (Bubalus bubalis) ובקר (פר, פרה ועגל) (Bos Taurus) || רשות הטבע והגנים |- | 01.03 {{ש}} 01.04 || למעט חזיר (זנים מבויתים) (Sus scrofa), עז (זנים מבויתים) (Capra hircus) וצאן (כבש) (Ovis ammon) || רשות הטבע והגנים |- | 01.05 || למעט תרנגול (זנים מבויתים) (Gallus gallus), תרנגול הודו (זנים מבויתים) (Meleagris spp.‎), ברווז (זנים מבויתים) (Anas platyrhynchos), אווז (זנים מבויתים) (Anser anser), שליו יפני (זנים מבויתים) (Coturnix japonica), יונת בית (זנים מבויתים) (Columba livia), תור צווארון (זנים מבויתים) (Streptopelia capicola) ודרור בית (Passer domesticus) || רשות הטבע והגנים |- | 01.06.100000 {{ש}} 01.06.300000 || למעט גמל (Camelus dromedarius), חתול (Felis catus), כלב (Canis familiaris), ארנבון (Oryctolagus cuniculus), שרקן, חזיר ים וקביה (Cavia porcellus), חולד (Spalax ehrenbergi), חולדה (Rattus spp.‎), מריון מצוי (Meriones tristrami), נברן שדות (Microtus socialis), נוטריה (Myocastor coypus) ועכבר מצוי (Mus musculus) || רשות הטבע והגנים |- | 01.06.900000/6 || דו-חיים ופרוקי רגליים המנויים [[באכרזת ערכי טבע באמנת CITES]] || רשות הטבע והגנים |- | 01.06.200000/3 || זוחלים || רשות הטבע והגנים |- | 01.06.400000 || המנויים [[באכרזת ערכי טבע באמנת CITES]] || רשות הטבע והגנים |- | 03.01 || המנויים [[באכרזת ערכי טבע]] [[ואכרזת ערכי טבע באמנת CITES]] || רשות הטבע והגנים |- | 03.02 || המנויים [[באכרזת ערכי טבע]] [[ואכרזת ערכי טבע באמנת CITES]] || רשות הטבע והגנים |- | 03.06 || המנויים [[באכרזת ערכי טבע באמנת CITES]] || רשות הטבע והגנים |- | 03.07 || המנויים [[באכרזת ערכי טבע באמנת CITES]] || רשות הטבע והגנים |- | 03.08 || המנויים [[באכרזת ערכי טבע באמנת CITES]] || רשות הטבע והגנים |- | 06.01 {{ש}} 06.02 || המנויים [[באכרזת ערכי טבע באמנת CITES]] || רשות הטבע והגנים |- | 06.02.909200 || שתילי קנביס, לרבות ביצוא אישי || המנהל |- | 06.03 {{ש}} 06.04 || המנויים [[באכרזת ערכי טבע באמנת CITES]] || רשות הטבע והגנים |- | 12.02 || || המרכז לסחר חוץ |- | 12.09.991000 || זרעי קנביס, לרבות ביצוא אישי || המנהל |- | 12.11.901000 || תפרחות קנביס בצובר, לרבות ביצוא אישי || המנהל |- | 13.01.901000 || שרף קנביס, לרבות ביצוא אישי || המנהל |- | 13.02.195000 || שמנים, למעט שמן המופק מזרעי קנביס, טינקטורות, סירופים, משחות, מיצויים וקנבינואידים מבודדים של קנביס בצובר, לרבות ביצוא אישי || המנהל |- | 14.04.2000 || ליטרים (Liters) של כותנה || המרכז לסחר חוץ |- | 25.24.100000 || אסבסט ומוצריו || מינהל תעשיות |- | 25.24.900000 || אסבסט ומוצריו || מינהל תעשיות |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) --> 28.05.400000 || (((החל מיום 3.8.2025):)) כספית ותרכובות כספית || הממונה לפי [[תקנות מינמטה]] |- | 28.06.100000 || מימן כלורי || מינהל תעשיות |- | 28.07.000000 || חומצה גופרתית || מינהל תעשיות |- | 28.11.191000 || {{דוכיווני | | HYDRIODIC ACID}} || מינהל תעשיות |- | 28.41.610000 || אשלגן פרמננט || מינהל תעשיות |- | 28.44.101000 || אורניום המכיל תערובת איזוטופים שאינה בצורת עפרה או שיירי עפרה || הממונה על הקרינה |- | 28.44.201000 || פלוטוניום, למעט המכיל ריכוז איזוטופי העולה על 80% בפלוטוניום 238; אורניום מעושר באיזוטופ 235; כל חומר המכיל אחד או יותר מהחומרים הנקובים לעיל || הממונה על הקרינה |- | 28.44.301000 || אורניום 233; אורניום מעושר באיזוטופ 233; כל חומר המכיל אחד או יותר מהחומרים הנקובים לעיל || הממונה על הקרינה |- | 28.44.400000 || מקורות רדיואקטיביים חתומים או פתוחים, בודדים או מותקנים בתוך מכשירים || הממונה על הקרינה |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) --> 28.52.000000 || (((יוחלף ביום 3.8.2025):)) כספית ותרכובותיה || מינהל תעשיות |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) --> 28.52.000000 || (((החל מיום 3.8.2025):)) כספית ותרכובות כספית || הממונה לפי [[תקנות מינמטה]] |- | 29.02.300000 || טולואן || מינהל תעשיות |- | 29.03.140000 || פחמן ארבע–כלורי || מינהל תעשיות |- | 29.03.150000 || {{דוכיווני | | ethylene dichloride}} || מינהל תעשיות |- | 29.03.610000 || מתיל ברומיד || מינהל תעשיות |- | 29.03.620000 || {{דוכיווני | | 1,2-dibromoethane (EDB)}} || מינהל תעשיות |- | 29.03.810000 || {{דוכיווני | | Lindane}} || מינהל תעשיות |- | 29.03.810000 || {{דוכיווני | | α - Hexachlorocyclohexane}} || מינהל תעשיות |- | 29.03.810000 || {{דוכיווני | | β - Hexachlorocyclohexane}} || מינהל תעשיות |- | 29.03.820000 || {{דוכיווני | | Aldrin}} || מינהל תעשיות |- | 29.03.820000 || {{דוכיווני | | Chlordane}} || מינהל תעשיות |- | 29.03.820000 || {{דוכיווני | | Heptachlor}} || מינהל תעשיות |- | 29.03.890000 || {{דוכיווני | | Mirex}} || מינהל תעשיות |- | 29.03.920000 || {{דוכיווני | | DDT}} || מינהל תעשיות |- | 29.03.920000 || {{דוכיווני | | Hexachlorobenzene}} || מינהל תעשיות |- | 29.03.930000 || {{דוכיווני | | Pentachlorobenzene}} || מינהל תעשיות |- | 29.03.710000 || טריכלורופלואורומתן || מינהל תעשיות |- | 29.03.720000 || דיכלורודיפלואורומתן || מינהל תעשיות |- | 29.03.740000 || דיכלורוטטרפלואורואתנים || מינהל תעשיות |- | 29.03.750000 || || מינהל תעשיות |- | 29.03.760000 || || מינהל תעשיות |- | 29.03.770000 || || מינהל תעשיות |- | 29.04.300000 || {{דוכיווני | | Pefluorooctane sulfonate (pfos) and it's salts {{ש}} Pefluorooctane sulfonyl fluoride (pfosf)}} || מינהל תעשיות |- | 29.08.110000 || {{דוכיווני | | Pentachlorophenol}} || מינהל תעשיות |- | 29.08.190000 || {{דוכיווני | | Pentachlorophenol}} || מינהל תעשיות |- | 29.08.910000 || {{דוכיווני | | Dinoseb}} || מינהל תעשיות |- | 29.08.920000 || {{דוכיווני | | Dinitro-ortho-cresol (dnoc)}} || מינהל תעשיות |- | 29.09.110000 || אתר דו–אתילי || מינהל תעשיות |- | 29.09.300000 || {{דוכיווני | | Tetrabbromodiphenyl ether}} || מינהל תעשיות |- | 29.09.300000 || {{דוכיווני | | Pentabromodiphenyl ether}} || מינהל תעשיות |- | 29.09.300000 || {{דוכיווני | | Hexabromodiphenyl ether}} || מינהל תעשיות |- | 29.09.300000 || {{דוכיווני | | Heptabromodiphenyl ether}} || מינהל תעשיות |- | 29.10.100000 || {{דוכיווני | | Ethylene oxide}} || מינהל תעשיות |- | 29.10.400000 || {{דוכיווני | | Dieldrin}} || מינהל תעשיות |- | 29.10.500000 || {{דוכיווני | | Endrin}} || מינהל תעשיות |- | 29.14.110000 || אצטון || מינהל תעשיות |- | 29.14.120000 || מתיל אתיל קטון (בוטנון) || מינהל תעשיות |- | 29.14.310000 || פנילאצטון (פנילפרופן-2 און) || מינהל תעשיות |- | 29.14.710000 || {{דוכיווני | | Chlordecone}} || מינהל תעשיות |- | 29.15.240000 || אל–מימה של חומצה אצטית || מינהל תעשיות |- | 29.15.360000 || {{דוכיווני | | Dinoseb acetate}} || מינהל תעשיות |- | 29.16.160000 || {{דוכיווני | | Binapacryl}} || מינהל תעשיות |- | 29.16.341000 || חומצה פנילאצטית || מינהל תעשיות |- | 29.18.180000 || {{דוכיווני | | Chlorobenzilate}} || מינהל תעשיות |- | 29.18.910000 || {{דוכיווני | | 2,4,5 T and its salts and esters}} || מינהל תעשיות |- | 29.19.100000 || {{דוכיווני | | Tris (2,3-dibromopropyl) phosphate}} || מינהל תעשיות |- | 29.20.110000 || {{דוכיווני | | Parathion}} || מינהל תעשיות |- | 29.20.110000 || {{דוכיווני | | Methyl-parathion}} || מינהל תעשיות |- | 29.20.110000 || {{דוכיווני | | Fluoroacetamide}} || מינהל תעשיות |- | 29.20.900000 || {{דוכיווני | | Endosulfan}} || מינהל תעשיות |- | 29.22.430000 || חומצה אנטרנילית || מינהל תעשיות |- | 29.24.120000 || {{דוכיווני | | Monocrotophos}} || מינהל תעשיות |- | 29.24.120000 || {{דוכיווני | | Phosphamidon}} || מינהל תעשיות |- | 29.24.230000 || {{דוכיווני | | ACETYLANTHERANILIC ACID}} || מינהל תעשיות |- | 29.24.299000 || {{דוכיווני | | Alachlor}} || מינהל תעשיות |- | 29.25.210000 || {{דוכיווני | | Chlorodimeform}} || מינהל תעשיות |- | 29.30.800000 || {{דוכיווני | | Captafol}} || מינהל תעשיות |- | 29.30.800000 || {{דוכיווני | | Methamidophos}} || מינהל תעשיות |- | 29.30.900000 || {{דוכיווני | | Aldicarb}} || מינהל תעשיות |- | 29.31.000000 || {{דוכיווני | | Tetraethyl lead}} || מינהל תעשיות |- | 29.31.000000 || {{דוכיווני | | Tetramethyl lead}} || מינהל תעשיות |- | 29.31.200000 || {{דוכיווני | | Tributyltin compounds}} || מינהל תעשיות |- | 29.32.910000 || איזוסאפרול || מינהל תעשיות |- | 29.32.930000 || פיפרונאל || מינהל תעשיות |- | 29.32.940000 || סאפרול || מינהל תעשיות |- | 29.32.990000 || {{דוכיווני | | 3,4-METHYLENEDIOXY PHENYLPROPAN-2-ONE}} || מינהל תעשיות |- | 29.33.320000 || {{דוכיווני | | PIPERIDINE}} || מינהל תעשיות |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) --> 30.04.900000 || (((החל מיום 3.8.2025):)) חומרי חיטוי המכילים כספית || הממונה לפי [[תקנות מינמטה]] |- | 30.04.901000 || מוצרים מקנביס ארוזים ונתונים במנות מדודות, כולל אלה שארוזים בערכות או באריזות למכירה קמעונאית, לרבות ביצוא אישי || המנהל |- | 30.04.901100 || טבליות וכמוסות קנביס הנתונות במנות מדודות, כולל אלה שארוזות בערכות או באריזות למכירה קמעונאית, לרבות ביצוא אישי || המנהל |- | 30.04.901200 || תפרחות קנביס מגולגלות לעישון הנתונות במנות מדודות, כולל אלה שארוזות בערכות או באריזות למכירה קמעונאית, לרבות ביצוא אישי || המנהל |- | 30.04.901300 || תפרחות קנביס הנתונות במנות מדודות, כולל אלה שארוזות בערכות או באריזות למכירה קמעונאית, לרבות ביצוא אישי || המנהל |- | 30.04.901400 || מדבקות ופדים המכילים קנביס, הנתונים במנות מדודות, כולל אלה שארוזים בערכות או באריזות למכירה קמעונאית, לרבות ביצוא אישי || המנהל |- | 30.04.901500 || מחסניות למשאפים המכילות קנביס, הנתונות במנות מדודות, כולל אלה שארוזות בערכות או באריזות למכירה קמעונאית, לרבות ביצוא אישי || המנהל |- | 30.04.901600 || שמנים, למעט שמן המופק מזרעי קנביס, טינקטורות, סירופים ומיצויי קנביס, הנתונים במנות מדודות, כולל אלה שארוזים בערכות או באריזות למכירה קמעונאית, לרבות ביצוא אישי || המנהל |- | 30.04.901700 || פתילות קנביס הנתונות במנות מדודות, כולל אלה שארוזות בערכות או באריזות למכירה קמעונאית, לרבות ביצוא אישי || המנהל |- | 30.04.901800 || משחות, ג'לים, קרמים ומוצרים טופיקליים אחרים, המכילים קנביס, הנתונים במנות מדודות, כולל אלה שארוזים בערכות או באריזות למכירה קמעונאית, לרבות ביצוא אישי || המנהל |- | 30.04.901900 || מוצרים אחרים המכילים קנביס, למעט שמן המופק מזרעי קנביס, הנתונים במנות מדודות, כולל אלה שארוזים בערכות או באריזות למכירה קמעונאית, לרבות ביצוא אישי || המנהל |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) --> 33.04 || (((הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):)) מוצרי קוסמטיקה המכילים מעל 1 מ"ג כספית לק"ג, למעט פרט המכס 33.04.200000 {{ש}} (((החל משנת 2026):)) מוצרי קוסמטיקה המכילים כספית למעט פרט המכס 33.04.200000 || הממונה לפי [[תקנות מינמטה]] |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) --> 33.04.200000 || (((הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):)) מוצרי קוסמטיקה המיועדים לאזור העיניים, המכילים מעל 1 מ"ג כספית לק"ג, שבהם הכספית משמשת חומר משמר {{ש}} (((החל משנת 2026):)) מוצרי קוסמטיקה המיועדים לאזור העיניים, שבהם הכספית משמשת חומר משמר || הממונה לפי [[תקנות מינמטה]] |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) --> 33.07 || (((הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):)) מוצרי קוסמטיקה המכילים מעל 1 מ"ג כספית לק"ג {{ש}} (((החל משנת 2026):)) מוצרי קוסמטיקה המכילים כספית || הממונה לפי [[תקנות מינמטה]] |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) --> 34.01 || (((הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):)) סבונים המכילים מעל 1 מ"ג כספית לק"ג {{ש}} (((החל משנת 2026):)) סבונים המכילים כספית || הממונה לפי [[תקנות מינמטה]] |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> 37.02 || (((החל משנת 2026):)) סרטי צילום המכילים כספית || הממונה לפי [[תקנות מינמטה]] |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> 37.03 || (((החל משנת 2026):)) נייר צילום המכיל כספית || הממונה לפי [[תקנות מינמטה]] |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) --> 38.08 || (((החל מיום 3.8.2025):)) חומרי הדברה המכילים כספית || הממונה לפי [[תקנות מינמטה]] |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | 2,4,5-T and its salts and esters}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Aldrin}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Binapacryl}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Captafol}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Chlordane}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Chlordimeform}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Chlorobenzilate}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | DDT}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Dieldrin}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Dinoseb}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Dinoseb acetate}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | 1,2-dibromoethane (EDB)}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Ethylene dichloride}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Ethylene oxide}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Fluoroacetamide}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | HCH (mixed isomers)}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Heptachlor}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Hexachlorobenzene}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Lindane}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || כספית ותרכובותיה || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Monocrotophos}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Parathion}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Pentachlorophenol}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Toxaphene}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Monocrotophos}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Methamidophos}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Phosphamidon}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Parathion}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Methyl-parathion}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Hexachlorocyclohexane}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.500000 || {{דוכיווני | | Pentachlorobenzene}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.900000 || {{דוכיווני | | Dinitro-ortho-cresol (dnoc)}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.900000 || {{דוכיווני | | Pentachlorophenol}} || מינהל תעשיות |- | 38.08.920000 || {{דוכיווני | | Dustable}} || מינהל תעשיות |- | 38.24.810000 || {{דוכיווני | | Ethylene oxide}} || מינהל תעשיות |- | 38.24.820000 || {{דוכיווני | | Polybrominated biphenyls (pbbs)}} || מינהל תעשיות |- | 38.24.820000 || {{דוכיווני | | Polychlorinated biphenyls (PCB)}} || מינהל תעשיות |- | 38.24.820000 || {{דוכיווני | | Polychlorinated terphenyls (PCT)}} || מינהל תעשיות |- | 38.24.820000 || {{דוכיווני | | Tetrabromodiphenyl ether}} || מינהל תעשיות |- | 38.24.820000 || {{דוכיווני | | Pentabromodipheny ether}} || מינהל תעשיות |- | 38.24.820000 || {{דוכיווני | | Hexabromodiphenyl ether}} || מינהל תעשיות |- | 38.24.820000 || {{דוכיווני | | Heptabromodiphenyl ether}} || מינהל תעשיות |- | 38.24.830000 || {{דוכיווני | | Tris (2,3-dibromopropyl) phosphate}} || מינהל תעשיות |- | 39.15 || || מינהל תעשיות |- | 40.04 || פסולת של גומי, למעט המיוצאים למדינות החברות ב-OECD || מינהל תעשיות |- | 40.12.200000 || צמיגים פניאומטים משומשים, למעט המיוצאים למדינות החברות ב-OECD || מינהל תעשיות |- | 40.17.002000 || פסולת גומי, למעט המיוצאים למדינות החברות ב-OECD || מינהל תעשיות |- | 47.07 || פסולת וגרוטאות של נייר וקרטון למיחזור, למעט המיוצאים למדינות החברות ב-OECD || מינהל תעשיות |- | 52.01 || כותנה בלתי מנופצת ובלתי סרוקה || המרכז לסחר חוץ |- | 68.11.400000 || אסבסט ומוצריו || מינהל תעשיות |- | 68.12.900000 || אסבסט ומוצריו || מינהל תעשיות |- | 70.01 || שברים ופסולת זכוכית, למעט המיוצאים למדינות החברות ב-OECD || מינהל תעשיות |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) --> 70.17.900000 || (((החל מיום 3.8.2025):)) מד צפיפות (פיקנומטר) המכיל כספית || הממונה לפי [[תקנות מינמטה]] |- | 72.04 || פסולת וגרוטאות של ברזל ופלדה || הממונה על הקרינה |- | 78.02 || פסולת וגרוטאות עופרת || הממונה על הקרינה |- | 81.01.970000 || פסולות של טונגסטן || הממונה על הקרינה |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> 84.12 || (((החל משנת 2026):)) מנוע יונים מבוסס כספית || הממונה לפי [[תקנות מינמטה]] |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> 84.14.100000 || (((החל משנת 2026):)) משאבות ואקום כספית || הממונה לפי [[תקנות מינמטה]] |- | 84.30.300000 || מכונות לכרסום פחם או סלע ומכונות לכריית מנהרות || אגף הרכב ושירותי התחזוקה - אגף צמ"ה |- | 84.30.501000 || מכונות ניידות לחפירה (Excavating), ליישור (Leveling) של אדמה, של מחצבים או עפרות (כגון: מגרפות מכניות (Shovels), מחפרים (Excavators), מגרדים (Scrapers), מיישרים (Levelers) ודחפורים (bulldozers)(())) || אגף הרכב ושירותי התחזוקה - אגף צמ"ה |- | 84.30.691000 || מכונות קבועות לחפירה (Excavating), ליישור (Leveling) של אדמה, של מחצבים או עפרות (כגון: מגרפות מכניות (Shovels), מחפרים (Excavators), מגרדים (Scrapers), מיישרים (Levelers)(())) || (([צ"ל: אגף הרכב ושירותי התחזוקה - אגף צמ"ה])) |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) --> 85.06 || (((הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):)) סוללות המכילות כספית למעט סוללות המסווגות בפרטי המכס 85.06.400000 ו-85.06.600000 עם תכולת כספית קטנה מ-2% {{ש}} (((החל משנת 2026):)) סוללות המכילות כספית || הממונה לפי [[תקנות מינמטה]] |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) --> 85.35.300000 || (((הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):)) מתגי בידוד ומתגי חבר ונתק המכילים כספית למעט גשרי מד קיבול ואובדן ברמת דיוק גבוהה, מתגי וממסרי תדר רדיו בתדירות גבוהה במכשירי ניטור ובקרה בתכולה של עד 20 מיליגרמים כספית לכל גשר, מתג או ממסר {{ש}} (((החל משנת 2026):)) מתגי בידוד ומתגי חבר ונתק המכילים כספית || הממונה לפי [[תקנות מינמטה]] |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) --> 85.35.900000 || (((הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):)) מכשירים חשמליים למיתוג המכילים כספית למעט גשרי מד קיבול ואובדן ברמת דיוק גבוהה, מתגי וממסרי תדר רדיו בתדירות גבוהה במכשירי ניטור ובקרה בתכולה של עד 20 מיליגרמים כספית לכל גשר, מתג או ממסר {{ש}} (((החל משנת 2026):)) מכשירים חשמליים למיתוג המכילים כספית || הממונה לפי [[תקנות מינמטה]] |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) --> 85.36.400000 || (((הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):)) ממסרים המכילים כספית למעט גשרי מד קיבול ואובדן ברמת דיוק גבוהה, מתגי וממסרי תדר רדיו בתדירות גבוהה במכשירי ניטור ובקרה בתכולה של עד 20 מיליגרמים כספית לכל גשר, מתג או ממסר {{ש}} (((החל משנת 2026):)) ממסרים המכילים כספית || הממונה לפי [[תקנות מינמטה]] |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) --> 85.36.500000 || (((הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):)) מתגים המכילים כספית למעט גשרי מד קיבול ואובדן ברמת דיוק גבוהה, מתגי וממסרי תדר רדיו בתדירות גבוהה במכשירי ניטור ובקרה בתכולה של עד 20 מיליגרמים כספית לכל גשר, מתג או ממסר {{ש}} (((החל משנת 2026):)) מתגים אחרים המכילים כספית || הממונה לפי [[תקנות מינמטה]] |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) --> 85.39.310000 || : (((הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):)) מנורות פלואורסצנט לינאריות המשמשות לתאורה, מהסוגים המפורטים להלן: : (1) זרחן תלת-פס (טריפוספור) שהספקו נמוך מ-60 ואט בתכולה העולה על 5 מיליגרמים כספית לנורה; : (2) זרחן הלופוספט (הלופוספור) שהספקו נמוך מ-40 ואט בתכולה העולה על 10 מיליגרמים כספית לנורה : (((הוראת שעה בשנת 2026):)) מנורות פלואורסצנט המכילות כספית כמפורט [[+#תוספת 1 פרט 4|בפרטים (4)]], [[(6)(א) ו-(ה) לתוספת הראשונה לתקנות מינמטה]] : (((הוראת שעה בשנת 2027):)) נורות או מנורות פלואורסצנט המכילות כספית כמפורט [[+#תוספת 1 פרט 3|בפרטים (3) עד (5)]], [[(6)(א), (ה) עד (ז) ו-(ח)(2) לתוספת הראשונה לתקנות מינמטה]] : (((החל משנת 2028):)) נורות או מנורות פלואורסצנט המכילות כספית כמפורט [[בפרטים (3) עד (6) לתוספת הראשונה לתקנות מינמטה]] | הממונה לפי [[תקנות מינמטה]] |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) --> 85.39.320000 || (((החל מיום 3.8.2025):)) מנורות אדי כספית בלחץ גבוה המשמשות לתאורה || הממונה לפי [[תקנות מינמטה]] |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) --> 85.39.390000 || : (((הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):)) מנורות פלואורסצנט המכילות כספית ומשמשות לתצוגות אלקטרוניות, בעלות קתודות קרות או אלקטרודות חיצוניות - : (1) שאורכן 500 מילימטרים או פחות, בתכולה העולה על 3.5 מ"ג כספית לנורה; : (2) שאורכן עולה על 500 מילימטרים אך אינו עולה על 1,500 מ"מ, בתכולה העולה על 5 מ"ג כספית לנורה; : (3) שאורכן עולה על 1,500 מ"מ בתכולה העולה על 13 מ"ג כספית לנורה : (((החל משנת 2026):)) מנורות המכילות כספית, כמפורט [[+#תוספת 1 פרט 8|בפרטים (8)]] [[ו-(9) לתוספת הראשונה לתקנות מינמטה]] | הממונה לפי [[תקנות מינמטה]] |- | 85.49 || (([צ"ל: פסולת גרוטאות אלקטרוניות וחשמליות])) המכילים עופרת או כספית או קדמיום || מינהל תעשיות |- | 87.04 || שופכנים (Dumpers) || אגף הרכב ושירותי התחזוקה - אגף צמ"ה |- | 87.05.109000 || עגורנים, למעט מהסוגים המיועדים לגרירת כלי רכב || אגף הרכב ושירותי התחזוקה - אגף צמ"ה |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> 87.08.999000 || (((החל משנת 2026):)) משקולות גלגלים המכילים כספית || הממונה לפי [[תקנות מינמטה]] |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) --> 90.18.909000 || (((הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):)) מדי לחץ דם המכילים כספית {{ש}} (((החל משנת 2026):)) מדי לחץ דם המכילים כספית; מדי מתח המשמשים למדידת נפח איברים המכילים כספית || הממונה לפי [[תקנות מינמטה]] |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) --> 90.25.110000 || (((החל מיום 3.8.2025):)) מדי טמפרטורה המכילים כספית || הממונה לפי [[תקנות מינמטה]] |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) --> 90.25.800000 || (((החל מיום 3.8.2025):)) מדי לחץ אטמוספרי המכילים כספית; מדי לחות המכילים כספית; מכשירי מדידה מכילי כספית לקביעת נקודת ריכוך || הממונה לפי [[תקנות מינמטה]] |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ה-2) --> 90.26.200000 || (((הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):)) מדי לחץ המכילים כספית {{ש}} (((החל משנת 2026):)) מדי לחץ המכילים כספית; מתמרי לחץ התכה המכילים כספית; משדרי לחץ התכה המכילים כספית; חיישני לחץ התכה המכילים כספית || הממונה לפי [[תקנות מינמטה]] |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> 90.31.100000 || (((החל משנת 2026):)) מאזני צמיגים המכילים כספית || הממונה לפי [[תקנות מינמטה]] |} == תוספת שנייה == ==== ((([[סעיפים 1]], [[2(א)(2), (ב)]] [[ו-3]]))) ==== : {| width="100%" ! width="150px" | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} הפרט או הפרק [[בצו תעריף המכס]] !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} תיאור הטובין !! width="250px" | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} גורם המנפיק אישור יצוא |- | פרק 1 || || שירותים וטרינריים |- | פרק 2 || || שירותים וטרינריים |- | rowspan="2" | 02.09 || מזון המיוצר במפעל בשר או במפעל כאמור [[בסעיף 190(1) לחוק המזון]] || שירות המזון |- | אחרים || שירותים וטרינריים |- | 02.10 || || שירות המזון |- | פרק 3 || || שירותים וטרינריים |- | 03.05 || || שירות המזון |- | rowspan="2" | 03.06 || מזון המיוצר במפעל בשר או במפעל כאמור [[בסעיף 190(1) לחוק המזון]] || שירות המזון |- | אחרים || שירותים וטרינריים |- | rowspan="2" | 03.07 || מזון המיוצר במפעל בשר או במפעל כאמור [[בסעיף 190(1) לחוק המזון]] || שירות המזון |- | אחרים || שירותים וטרינריים |- | rowspan="2" | 03.08 || מזון המיוצר במפעל בשר או במפעל כאמור [[בסעיף 190(1) לחוק המזון]] || שירות המזון |- | אחרים || שירותים וטרינריים |- | פרק 4 || || שירות המזון |- | rowspan="2" | 04.07 || ביצי עופות בקליפתן, טריות || שירותים וטרינריים |- | אחרים || שירות המזון |- | rowspan="2" | 04.08 || ביצי עופות שלא בקליפתן וחלמוני ביצים, טריים || שירותים וטרינריים |- | אחרים || שירות המזון |- | rowspan="2" | 04.10/1 || מזון המיוצר במפעל בשר או במפעל כאמור [[בסעיף 190(1) לחוק המזון]] || שירות המזון |- | אחרים || שירותים וטרינריים |- | 05.11 || זרמת בקר, עיזים וכבשים || שירותים וטרינריים |- | פרק 6 || אילנות וצמחים אחרים חיים; פקעות, שורשים ודומיהם; פרחים קטופים ועלווה לקישוט || שירותים להגנת הצומח |- | 07.01 עד 07.09 || ירקות וצמחי מאכל, טריים או צוננים || שירותים להגנת הצומח |- | 07.14 || ירקות וצמחי מאכל טריים או צוננים || שירותים להגנת הצומח |- | 08.01 עד 08.10 || פירות ואגוזים טריים וצוננים || שירותים להגנת הצומח |- | 12.02 || אגוזי אדמה || שירותים להגנת הצומח |- | 12.06.003000 || זרעי חמניות אם שבורים או לא, לזריעה בלבד || שירותים להגנת הצומח |- | 12.09 || זרעים, פירות ונבגים מהסוגים המשמשים לזריעה בלבד || שירותים להגנת הצומח |- | 14.04.200000 || לינטרים (Linters) של כותנה || שירותים להגנת הצומח |- | 16.01 || || שירות המזון |- | 16.02 || || שירות המזון |- | 52.01 || כותנה בלתי מנופצת ובלתי סרוקה || שירותים להגנת הצומח |- | 71.02.101000 || יהלומי גלם || תעודת קימברלי שהונפקה על ידי המפקח על היהלומים |- | 71.02.211000 || יהלומי גלם || תעודת קימברלי שהונפקה על ידי המפקח על היהלומים |- | 71.02.311000 || יהלומי גלם || תעודת קימברלי שהונפקה על ידי המפקח על היהלומים |- | 97.06.100000 || עתיקות || רשות העתיקות |} <פרסום> י' בסיוון התשפ"ב (9 ביוני 2022) <חתימה> אורנה ברביבאי, שרת הכלכלה והתעשייה ib219fjzozaj2ipfjro3meipyzfhyyq 0 1699388 2947632 2947581 2025-07-08T15:30:13Z OpenLawBot 8112 [2947631] 2947632 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|צו יצוא חופשי, התשפ״ב–2022}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת מק״ח תשפ״ב, 236|צו יצוא חופשי|https://olaw.org.il/meches/meches-2020.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 187|תיקון|https://olaw.org.il/meches/meches-2167.pdf}}, {{ח:תיבה|190|הוראת שעה|https://olaw.org.il/meches/meches-2167.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2|סעיף 2}} {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא|לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979}}, אני מצווה לאמור: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ה, תשפ״ה־2}} {{ח:ת}} בצו זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור“ – אישור שנתנה רשות מוסמכת, לייצא טובין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אכרזת ערכי טבע“ – {{ח:חיצוני|אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים)|אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס״ה–2005}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אכרזת ערכי טבע באמנת CITES“ – {{ח:חיצוני|אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה)|אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין־לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה) (ערכי טבע מוגנים), התשס״ד–2004}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אספקה“ – עסקה שיש בה תמורה, בין לשוק המקומי ובין לשוקי חוץ, לרבות חלוקת טובין, בין בהפקת רווחים ובין בלא הפקת רווחים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”האמנה“, ”הממונה“, ”כספית“, ”מדינה חברה“, ”תרכובת כספית“ – {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):}} כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)|בתקנות מינמטה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה לפי תקנות מינמטה“ – {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):}} אישור מהממונה {{ח:הערה|[צ״ל: כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)|בתקנות מינמטה}}]}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה לפי תקנות מינמטה“ – {{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} אישור מהממונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)|בתקנות מינמטה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על הקרינה“ – הממונה על קרינה סביבתית במשרד להגנת הסביבה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח על היהלומים“ – המפקח על היהלומים במשרד הכלכלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הצהרת ייצוא“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 103|בסעיף 103 לפקודת המכס [נוסח חדש]}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המזון“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצוא“ – הוצאה או גרם הוצאה של טובין מישראל דרך הים, היבשה או האוויר, בין בתמורה ובין בלא תמורה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ייצור“ – לרבות הנדסת ייצור, הכללה, הרכבה, ביקורת, ניסויים ואבטחת איכות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כספית“ ו”תרכובות כספית“ – {{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} כהגדרתן {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)|בתקנות מינמטה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מינהל תעשיות“ – מינהל תעשיות במשרד הכלכלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל בשר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 177|בסעיף 177 לחוק המזון}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוסמך על ידו לתת היתר ליצוא קנביס לפי {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|פקודת הסמים המסוכנים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המרכז לסחר חוץ“ – המרכז לסחר חוץ במשרד החקלאות ופיתוח הכפר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגף הרכב ושירותי התחזוקה – אגף צמ״ה“ – אגף ציוד מכני הנדסי באגף הרכב ושירותי התחזוקה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משרד הכלכלה“ – משרד הכלכלה והתעשייה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספר סיווג טובין ביצוא“ – רשימה של פרטי מכס ותיאור טובין שרשות המסים בישראל מפרסמת מזמן לזמן באתר האינטרנט שלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערכה“ – מארז הכולל, בין השאר, את מוצר הקנביס; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עתיקות“ – כהגדרת ”עתיקה“ {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|בחוק העתיקות, התשל״ח–1978}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הסמים המסוכנים“ – {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו תעריף המכס“ – {{ח:חיצוני|צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין|צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין, התשע״ז–2017}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קנביס“ – כהגדרת ”קנבוס“ {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים#תוספת 1|בתוספת הראשונה לפקודת הסמים המסוכנים}}, לרבות טובין המיוצרים מקנבוס או המכילים קנבוס; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון יצוא“ – רישיון שנתנה רשות מוסמכת, לייצא טובין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות הטבע והגנים“ – הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות העתיקות“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק רשות העתיקות|בחוק רשות העתיקות, התשמ״ט–1989}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מוסמכת“ – מי שהשר הסמיכו לגורם המנפיק רישיון יצוא כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ג׳ בטבלה שבתוספת הראשונה}} או לגורם המנפיק אישור יצוא כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ג׳ בטבלה שבתוספת השנייה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות“ – כל שירות לזולת, לרבות עינוג ציבורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|בחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}, וכל עשייה במצרכים למען הזולת, לרבות בנייה לצורכי אחרים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות המזון“ – שירות המזון הארצי במשרד הבריאות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותים וטרינריים“ – השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותים להגנת הצומח“ – השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות ופיתוח הכפר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות מינמטה“ – {{ח:הערה|(החל מיום 3.8.2025):}} {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית), התשפ״ד–2024}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת קימברלי“ – תעודה בעלת עיצוב מיוחד, החסינה מפני זיוף והמזהה יהלומי גלם מיוצאים העונים על דרישות התוכנית הבין־לאומית לפיקוח ולתיעוד יצוא יהלומי גלם. {{ח:סעיף|2|יצוא טובין}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|צו מתן רישיונות יצוא|בצו מתן רישיונות יצוא, 1940}}, מותרים ביצוא כל הטובין, ואולם – {{ח:תתת|(1)}} הטובין המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} מותרים ביצוא אם הומצא לגביהם רישיון יצוא; {{ח:תתת|(2)}} הטובין המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} מותרים ביצוא אם הומצא לגביהם אישור; {{ח:תתת|(3)}} טובין הדורשים רישיון יצוא בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)|צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני), התשס״ד–2004}}, מותרים ביצוא אם הומצא לגביהם רישיון יצוא על ידי הרשות המוסמכת לפי {{ח:חיצוני|צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)|הצו האמור}}; {{ח:תתת|(4)}} טובין המופיעים {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)#תוספת|בתוספת לצו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה), התשס״ח–2008}}, {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)#תוספת|בתוספת לצו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים), התשס״ח–2008}}, {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)#תוספת|בתוספת לצו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו־שימושי מפוקח), התשס״ח–2008}}, או {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח המועבר לשטחי האחריות האזרחית הפלשתינית)#תוספת|בתוספת לצו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו־שימושי מפוקח המועבר לשטחי האחריות האזרחית הפלשתינית), התשס״ט–2008}}, מותרים ביצוא אם הומצא לגביהם רישיון יצוא על ידי הרשות המוסמכת לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס״ז–2007}}; {{ח:תת|(5)}} טובין הדורשים רישיון יצוא לפי {{ח:חיצוני|צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)|צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו־שימושיים), התשס״ו–2006}}, מותרים ביצוא אם הומצא לגביהם רישיון יצוא על ידי הרשות המוסמכת לפי {{ח:חיצוני|צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)|הצו האמור}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1) ו־(2), יחיד רשאי לייצא את הטובין המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} בלא הצגתו של רישיון יצוא, או לייצא את הטובין המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} בלא המצאתו של אישור, אם אין הטובין מיועדים לצורכי אספקה, ייצור או מתן שירותים, והם מיוצאים בכמות סבירה לשימושו האישי או המשפחתי של אותו יחיד (להלן – יצוא אישי), למעט טובין אשר צוין לגביהם {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} כי דרישת רישיון יצוא חלה גם ביצוא אישי. {{ח:סעיף|3|איסור או הגבלה ביצוא}} {{ח:תת|(א)}} מקום שצוין {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} או {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} מספר של פרק או פרט בספר סיווג טובין ביצוא (להלן – פרט המכס), יחול האיסור או ההגבלה ביצוא, לפי העניין, על כל הטובין המפורטים באותו פרט מכס. {{ח:תת|(ב)}} מקום שצוין {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} או {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} מספר של פרט מכס ולצידו תיאור הטובין המהווה רק חלק מהתיאור בספר סיווג טובין ביצוא, יחול האיסור או ההגבלה, לפי העניין, רק על אותו חלק של הטובין. {{ח:סעיף|4|צירוף רישיון יצוא או אישור}} {{ח:ת}} מקום שנדרש אדם לפי צו זה להמציא רישיון יצוא או אישור, יצרף היצואן את רישיון היצוא או האישור להצהרת היצוא. {{ח:סעיף|5|שמירת דינים}} {{ח:ת}} צו זה בא להוסיף ולא לגרוע מכוחו של כל דין אחר. {{ח:סעיף|6|ביטול}} {{ח:ת}} צו יצוא חופשי, התשס״ז–2006 – בטל. {{ח:סעיף|7|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתו של צו זה 60 ימים מיום פרסומו. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיפים 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 2|2(א)(1), (ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3}})}}}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ה, תשפ״ה־2}} {{ח:ת}} <table width="100%"> <tr><th width="150px">{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} הפרט או הפרק {{ח:חיצוני|צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין|בצו תעריף המכס}}</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} תיאור הטובין</th><th width="250px">{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} גורם המנפיק רישיון יצוא</th></tr> <tr><td>01.01</td><td>למעט חמור (Equus asinus), סוס (Eqqus Ferus) ופרד (Equus asinus & Equus ferus)</td><td>רשות הטבע והגנים</td></tr> <tr><td>01.02</td><td>למעט בופלו (תאו מים) (Bubalus bubalis) ובקר (פר, פרה ועגל) (Bos Taurus)</td><td>רשות הטבע והגנים</td></tr> <tr><td>01.03 {{ש}} 01.04</td><td>למעט חזיר (זנים מבויתים) (Sus scrofa), עז (זנים מבויתים) (Capra hircus) וצאן (כבש) (Ovis ammon)</td><td>רשות הטבע והגנים</td></tr> <tr><td>01.05</td><td>למעט תרנגול (זנים מבויתים) (Gallus gallus), תרנגול הודו (זנים מבויתים) (Meleagris spp.‎), ברווז (זנים מבויתים) (Anas platyrhynchos), אווז (זנים מבויתים) (Anser anser), שליו יפני (זנים מבויתים) (Coturnix japonica), יונת בית (זנים מבויתים) (Columba livia), תור צווארון (זנים מבויתים) (Streptopelia capicola) ודרור בית (Passer domesticus)</td><td>רשות הטבע והגנים</td></tr> <tr><td>01.06.100000 {{ש}} 01.06.300000</td><td>למעט גמל (Camelus dromedarius), חתול (Felis catus), כלב (Canis familiaris), ארנבון (Oryctolagus cuniculus), שרקן, חזיר ים וקביה (Cavia porcellus), חולד (Spalax ehrenbergi), חולדה (Rattus spp.‎), מריון מצוי (Meriones tristrami), נברן שדות (Microtus socialis), נוטריה (Myocastor coypus) ועכבר מצוי (Mus musculus)</td><td>רשות הטבע והגנים</td></tr> <tr><td>01.06.900000/6</td><td>דו־חיים ופרוקי רגליים המנויים {{ח:חיצוני|אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה)|באכרזת ערכי טבע באמנת CITES}}</td><td>רשות הטבע והגנים</td></tr> <tr><td>01.06.200000/3</td><td>זוחלים</td><td>רשות הטבע והגנים</td></tr> <tr><td>01.06.400000</td><td>המנויים {{ח:חיצוני|אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה)|באכרזת ערכי טבע באמנת CITES}}</td><td>רשות הטבע והגנים</td></tr> <tr><td>03.01</td><td>המנויים {{ח:חיצוני|אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים)|באכרזת ערכי טבע}} {{ח:חיצוני|אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה)|ואכרזת ערכי טבע באמנת CITES}}</td><td>רשות הטבע והגנים</td></tr> <tr><td>03.02</td><td>המנויים {{ח:חיצוני|אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים)|באכרזת ערכי טבע}} {{ח:חיצוני|אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה)|ואכרזת ערכי טבע באמנת CITES}}</td><td>רשות הטבע והגנים</td></tr> <tr><td>03.06</td><td>המנויים {{ח:חיצוני|אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה)|באכרזת ערכי טבע באמנת CITES}}</td><td>רשות הטבע והגנים</td></tr> <tr><td>03.07</td><td>המנויים {{ח:חיצוני|אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה)|באכרזת ערכי טבע באמנת CITES}}</td><td>רשות הטבע והגנים</td></tr> <tr><td>03.08</td><td>המנויים {{ח:חיצוני|אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה)|באכרזת ערכי טבע באמנת CITES}}</td><td>רשות הטבע והגנים</td></tr> <tr><td>06.01 {{ש}} 06.02</td><td>המנויים {{ח:חיצוני|אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה)|באכרזת ערכי טבע באמנת CITES}}</td><td>רשות הטבע והגנים</td></tr> <tr><td>06.02.909200</td><td>שתילי קנביס, לרבות ביצוא אישי</td><td>המנהל</td></tr> <tr><td>06.03 {{ש}} 06.04</td><td>המנויים {{ח:חיצוני|אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה)|באכרזת ערכי טבע באמנת CITES}}</td><td>רשות הטבע והגנים</td></tr> <tr><td>12.02</td><td>&nbsp;</td><td>המרכז לסחר חוץ</td></tr> <tr><td>12.09.991000</td><td>זרעי קנביס, לרבות ביצוא אישי</td><td>המנהל</td></tr> <tr><td>12.11.901000</td><td>תפרחות קנביס בצובר, לרבות ביצוא אישי</td><td>המנהל</td></tr> <tr><td>13.01.901000</td><td>שרף קנביס, לרבות ביצוא אישי</td><td>המנהל</td></tr> <tr><td>13.02.195000</td><td>שמנים, למעט שמן המופק מזרעי קנביס, טינקטורות, סירופים, משחות, מיצויים וקנבינואידים מבודדים של קנביס בצובר, לרבות ביצוא אישי</td><td>המנהל</td></tr> <tr><td>14.04.2000</td><td>ליטרים (Liters) של כותנה</td><td>המרכז לסחר חוץ</td></tr> <tr><td>25.24.100000</td><td>אסבסט ומוצריו</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>25.24.900000</td><td>אסבסט ומוצריו</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>28.05.400000</td><td>{{ח:הערה|(החל מיום 3.8.2025):}} כספית ותרכובות כספית</td><td>הממונה לפי תקנות מינמטה</td></tr> <tr><td>28.06.100000</td><td>מימן כלורי</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>28.07.000000</td><td>חומצה גופרתית</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>28.11.191000</td><td>{{דוכיווני | | HYDRIODIC ACID}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>28.41.610000</td><td>אשלגן פרמננט</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>28.44.101000</td><td>אורניום המכיל תערובת איזוטופים שאינה בצורת עפרה או שיירי עפרה</td><td>הממונה על הקרינה</td></tr> <tr><td>28.44.201000</td><td>פלוטוניום, למעט המכיל ריכוז איזוטופי העולה על 80% בפלוטוניום 238; אורניום מעושר באיזוטופ 235; כל חומר המכיל אחד או יותר מהחומרים הנקובים לעיל</td><td>הממונה על הקרינה</td></tr> <tr><td>28.44.301000</td><td>אורניום 233; אורניום מעושר באיזוטופ 233; כל חומר המכיל אחד או יותר מהחומרים הנקובים לעיל</td><td>הממונה על הקרינה</td></tr> <tr><td>28.44.400000</td><td>מקורות רדיואקטיביים חתומים או פתוחים, בודדים או מותקנים בתוך מכשירים</td><td>הממונה על הקרינה</td></tr> <tr><td>28.52.000000</td><td>{{ח:הערה|(יוחלף ביום 3.8.2025):}} כספית ותרכובותיה</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>28.52.000000</td><td>{{ח:הערה|(החל מיום 3.8.2025):}} כספית ותרכובות כספית</td><td>הממונה לפי תקנות מינמטה</td></tr> <tr><td>29.02.300000</td><td>טולואן</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.03.140000</td><td>פחמן ארבע–כלורי</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.03.150000</td><td>{{דוכיווני | | ethylene dichloride}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.03.610000</td><td>מתיל ברומיד</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.03.620000</td><td>{{דוכיווני | | 1,2-dibromoethane (EDB)}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.03.810000</td><td>{{דוכיווני | | Lindane}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.03.810000</td><td>{{דוכיווני | | α – Hexachloro<wbr>cyclohexane}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.03.810000</td><td>{{דוכיווני | | β – Hexachloro<wbr>cyclohexane}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.03.820000</td><td>{{דוכיווני | | Aldrin}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.03.820000</td><td>{{דוכיווני | | Chlordane}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.03.820000</td><td>{{דוכיווני | | Heptachlor}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.03.890000</td><td>{{דוכיווני | | Mirex}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.03.920000</td><td>{{דוכיווני | | DDT}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.03.920000</td><td>{{דוכיווני | | Hexachlorobenzene}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.03.930000</td><td>{{דוכיווני | | Pentachloro<wbr>benzene}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.03.710000</td><td>טריכלורופלואורומתן</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.03.720000</td><td>דיכלורודיפלואורומתן</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.03.740000</td><td>דיכלורוטטרפלואורואתנים</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.03.750000</td><td>&nbsp;</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.03.760000</td><td>&nbsp;</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.03.770000</td><td>&nbsp;</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.04.300000</td><td>{{דוכיווני | | Pefluorooctane sulfonate (pfos) and it's salts {{ש}} Pefluorooctane sulfonyl fluoride (pfosf)}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.08.110000</td><td>{{דוכיווני | | Pentachlorophenol}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.08.190000</td><td>{{דוכיווני | | Pentachlorophenol}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.08.910000</td><td>{{דוכיווני | | Dinoseb}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.08.920000</td><td>{{דוכיווני | | Dinitro-ortho-cresol (dnoc)}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.09.110000</td><td>אתר דו–אתילי</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.09.300000</td><td>{{דוכיווני | | Tetrabbromodiphenyl ether}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.09.300000</td><td>{{דוכיווני | | Pentabromodiphenyl ether}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.09.300000</td><td>{{דוכיווני | | Hexabromodiphenyl ether}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.09.300000</td><td>{{דוכיווני | | Heptabromodiphenyl ether}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.10.100000</td><td>{{דוכיווני | | Ethylene oxide}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.10.400000</td><td>{{דוכיווני | | Dieldrin}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.10.500000</td><td>{{דוכיווני | | Endrin}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.14.110000</td><td>אצטון</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.14.120000</td><td>מתיל אתיל קטון (בוטנון)</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.14.310000</td><td>פנילאצטון (פנילפרופן־2 און)</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.14.710000</td><td>{{דוכיווני | | Chlordecone}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.15.240000</td><td>אל–מימה של חומצה אצטית</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.15.360000</td><td>{{דוכיווני | | Dinoseb acetate}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.16.160000</td><td>{{דוכיווני | | Binapacryl}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.16.341000</td><td>חומצה פנילאצטית</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.18.180000</td><td>{{דוכיווני | | Chlorobenzilate}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.18.910000</td><td>{{דוכיווני | | 2,4,5 T and its salts and esters}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.19.100000</td><td>{{דוכיווני | | Tris (2,3-dibromopropyl) phosphate}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.20.110000</td><td>{{דוכיווני | | Parathion}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.20.110000</td><td>{{דוכיווני | | Methyl-parathion}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.20.110000</td><td>{{דוכיווני | | Fluoroacetamide}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.20.900000</td><td>{{דוכיווני | | Endosulfan}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.22.430000</td><td>חומצה אנטרנילית</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.24.120000</td><td>{{דוכיווני | | Monocrotophos}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.24.120000</td><td>{{דוכיווני | | Phosphamidon}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.24.230000</td><td>{{דוכיווני | | ACETYLANTHERANILIC ACID}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.24.299000</td><td>{{דוכיווני | | Alachlor}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.25.210000</td><td>{{דוכיווני | | Chlorodimeform}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.30.800000</td><td>{{דוכיווני | | Captafol}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.30.800000</td><td>{{דוכיווני | | Methamidophos}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.30.900000</td><td>{{דוכיווני | | Aldicarb}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.31.000000</td><td>{{דוכיווני | | Tetraethyl lead}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.31.000000</td><td>{{דוכיווני | | Tetramethyl lead}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.31.200000</td><td>{{דוכיווני | | Tributyltin compounds}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.32.910000</td><td>איזוסאפרול</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.32.930000</td><td>פיפרונאל</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.32.940000</td><td>סאפרול</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.32.990000</td><td>{{דוכיווני | | 3,4-METHYLENEDIOXY PHENYL<wbr>PROPAN-2-ONE}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.33.320000</td><td>{{דוכיווני | | PIPERIDINE}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>30.04.900000</td><td>{{ח:הערה|(החל מיום 3.8.2025):}} חומרי חיטוי המכילים כספית</td><td>הממונה לפי תקנות מינמטה</td></tr> <tr><td>30.04.901000</td><td>מוצרים מקנביס ארוזים ונתונים במנות מדודות, כולל אלה שארוזים בערכות או באריזות למכירה קמעונאית, לרבות ביצוא אישי</td><td>המנהל</td></tr> <tr><td>30.04.901100</td><td>טבליות וכמוסות קנביס הנתונות במנות מדודות, כולל אלה שארוזות בערכות או באריזות למכירה קמעונאית, לרבות ביצוא אישי</td><td>המנהל</td></tr> <tr><td>30.04.901200</td><td>תפרחות קנביס מגולגלות לעישון הנתונות במנות מדודות, כולל אלה שארוזות בערכות או באריזות למכירה קמעונאית, לרבות ביצוא אישי</td><td>המנהל</td></tr> <tr><td>30.04.901300</td><td>תפרחות קנביס הנתונות במנות מדודות, כולל אלה שארוזות בערכות או באריזות למכירה קמעונאית, לרבות ביצוא אישי</td><td>המנהל</td></tr> <tr><td>30.04.901400</td><td>מדבקות ופדים המכילים קנביס, הנתונים במנות מדודות, כולל אלה שארוזים בערכות או באריזות למכירה קמעונאית, לרבות ביצוא אישי</td><td>המנהל</td></tr> <tr><td>30.04.901500</td><td>מחסניות למשאפים המכילות קנביס, הנתונות במנות מדודות, כולל אלה שארוזות בערכות או באריזות למכירה קמעונאית, לרבות ביצוא אישי</td><td>המנהל</td></tr> <tr><td>30.04.901600</td><td>שמנים, למעט שמן המופק מזרעי קנביס, טינקטורות, סירופים ומיצויי קנביס, הנתונים במנות מדודות, כולל אלה שארוזים בערכות או באריזות למכירה קמעונאית, לרבות ביצוא אישי</td><td>המנהל</td></tr> <tr><td>30.04.901700</td><td>פתילות קנביס הנתונות במנות מדודות, כולל אלה שארוזות בערכות או באריזות למכירה קמעונאית, לרבות ביצוא אישי</td><td>המנהל</td></tr> <tr><td>30.04.901800</td><td>משחות, ג׳לים, קרמים ומוצרים טופיקליים אחרים, המכילים קנביס, הנתונים במנות מדודות, כולל אלה שארוזים בערכות או באריזות למכירה קמעונאית, לרבות ביצוא אישי</td><td>המנהל</td></tr> <tr><td>30.04.901900</td><td>מוצרים אחרים המכילים קנביס, למעט שמן המופק מזרעי קנביס, הנתונים במנות מדודות, כולל אלה שארוזים בערכות או באריזות למכירה קמעונאית, לרבות ביצוא אישי</td><td>המנהל</td></tr> <tr><td>33.04</td><td>{{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):}} מוצרי קוסמטיקה המכילים מעל 1 מ״ג כספית לק״ג, למעט פרט המכס 33.04.200000 {{ש}} {{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} מוצרי קוסמטיקה המכילים כספית למעט פרט המכס 33.04.200000</td><td>הממונה לפי תקנות מינמטה</td></tr> <tr><td>33.04.200000</td><td>{{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):}} מוצרי קוסמטיקה המיועדים לאזור העיניים, המכילים מעל 1 מ״ג כספית לק״ג, שבהם הכספית משמשת חומר משמר {{ש}} {{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} מוצרי קוסמטיקה המיועדים לאזור העיניים, שבהם הכספית משמשת חומר משמר</td><td>הממונה לפי תקנות מינמטה</td></tr> <tr><td>33.07</td><td>{{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):}} מוצרי קוסמטיקה המכילים מעל 1 מ״ג כספית לק״ג {{ש}} {{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} מוצרי קוסמטיקה המכילים כספית</td><td>הממונה לפי תקנות מינמטה</td></tr> <tr><td>34.01</td><td>{{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):}} סבונים המכילים מעל 1 מ״ג כספית לק״ג {{ש}} {{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} סבונים המכילים כספית</td><td>הממונה לפי תקנות מינמטה</td></tr> <tr><td>37.02</td><td>{{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} סרטי צילום המכילים כספית</td><td>הממונה לפי תקנות מינמטה</td></tr> <tr><td>37.03</td><td>{{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} נייר צילום המכיל כספית</td><td>הממונה לפי תקנות מינמטה</td></tr> <tr><td>38.08</td><td>{{ח:הערה|(החל מיום 3.8.2025):}} חומרי הדברה המכילים כספית</td><td>הממונה לפי תקנות מינמטה</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | 2,4,5-T and its salts and esters}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Aldrin}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Binapacryl}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Captafol}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Chlordane}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Chlordimeform}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Chlorobenzilate}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | DDT}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Dieldrin}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Dinoseb}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Dinoseb acetate}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | 1,2-dibromoethane (EDB)}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Ethylene dichloride}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Ethylene oxide}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Fluoroacetamide}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | HCH (mixed isomers)}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Heptachlor}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Hexachlorobenzene}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Lindane}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>כספית ותרכובותיה</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Monocrotophos}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Parathion}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Pentachlorophenol}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Toxaphene}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Monocrotophos}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Methamidophos}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Phosphamidon}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Parathion}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Methyl-parathion}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Hexachloro<wbr>cyclohexane}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Pentachloro<wbr>benzene}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.900000</td><td>{{דוכיווני | | Dinitro-ortho-cresol (dnoc)}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.900000</td><td>{{דוכיווני | | Pentachlorophenol}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.920000</td><td>{{דוכיווני | | Dustable}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.24.810000</td><td>{{דוכיווני | | Ethylene oxide}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.24.820000</td><td>{{דוכיווני | | Polybrominated biphenyls (pbbs)}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.24.820000</td><td>{{דוכיווני | | Polychlorinated biphenyls (PCB)}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.24.820000</td><td>{{דוכיווני | | Polychlorinated terphenyls (PCT)}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.24.820000</td><td>{{דוכיווני | | Tetrabromodiphenyl ether}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.24.820000</td><td>{{דוכיווני | | Pentabromodipheny ether}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.24.820000</td><td>{{דוכיווני | | Hexabromodiphenyl ether}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.24.820000</td><td>{{דוכיווני | | Heptabromodiphenyl ether}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.24.830000</td><td>{{דוכיווני | | Tris (2,3-dibromopropyl) phosphate}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>39.15</td><td>&nbsp;</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>40.04</td><td>פסולת של גומי, למעט המיוצאים למדינות החברות ב־OECD</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>40.12.200000</td><td>צמיגים פניאומטים משומשים, למעט המיוצאים למדינות החברות ב־OECD</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>40.17.002000</td><td>פסולת גומי, למעט המיוצאים למדינות החברות ב־OECD</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>47.07</td><td>פסולת וגרוטאות של נייר וקרטון למיחזור, למעט המיוצאים למדינות החברות ב־OECD</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>52.01</td><td>כותנה בלתי מנופצת ובלתי סרוקה</td><td>המרכז לסחר חוץ</td></tr> <tr><td>68.11.400000</td><td>אסבסט ומוצריו</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>68.12.900000</td><td>אסבסט ומוצריו</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>70.01</td><td>שברים ופסולת זכוכית, למעט המיוצאים למדינות החברות ב־OECD</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>70.17.900000</td><td>{{ח:הערה|(החל מיום 3.8.2025):}} מד צפיפות (פיקנומטר) המכיל כספית</td><td>הממונה לפי תקנות מינמטה</td></tr> <tr><td>72.04</td><td>פסולת וגרוטאות של ברזל ופלדה</td><td>הממונה על הקרינה</td></tr> <tr><td>78.02</td><td>פסולת וגרוטאות עופרת</td><td>הממונה על הקרינה</td></tr> <tr><td>81.01.970000</td><td>פסולות של טונגסטן</td><td>הממונה על הקרינה</td></tr> <tr><td>84.12</td><td>{{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} מנוע יונים מבוסס כספית</td><td>הממונה לפי תקנות מינמטה</td></tr> <tr><td>84.14.100000</td><td>{{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} משאבות ואקום כספית</td><td>הממונה לפי תקנות מינמטה</td></tr> <tr><td>84.30.300000</td><td>מכונות לכרסום פחם או סלע ומכונות לכריית מנהרות</td><td>אגף הרכב ושירותי התחזוקה – אגף צמ״ה</td></tr> <tr><td>84.30.501000</td><td>מכונות ניידות לחפירה (Excavating), ליישור (Leveling) של אדמה, של מחצבים או עפרות (כגון: מגרפות מכניות (Shovels), מחפרים (Excavators), מגרדים (Scrapers), מיישרים (Levelers) ודחפורים (bulldozers){{ח:הערה|)}}</td><td>אגף הרכב ושירותי התחזוקה – אגף צמ״ה</td></tr> <tr><td>84.30.691000</td><td>מכונות קבועות לחפירה (Excavating), ליישור (Leveling) של אדמה, של מחצבים או עפרות (כגון: מגרפות מכניות (Shovels), מחפרים (Excavators), מגרדים (Scrapers), מיישרים (Levelers){{ח:הערה|)}}</td><td>{{ח:הערה|[צ״ל: אגף הרכב ושירותי התחזוקה – אגף צמ״ה]}}</td></tr> <tr><td>85.06</td><td>{{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):}} סוללות המכילות כספית למעט סוללות המסווגות בפרטי המכס 85.06.400000 ו־85.06.600000 עם תכולת כספית קטנה מ־2% {{ש}} {{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} סוללות המכילות כספית</td><td>הממונה לפי תקנות מינמטה</td></tr> <tr><td>85.35.300000</td><td>{{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):}} מתגי בידוד ומתגי חבר ונתק המכילים כספית למעט גשרי מד קיבול ואובדן ברמת דיוק גבוהה, מתגי וממסרי תדר רדיו בתדירות גבוהה במכשירי ניטור ובקרה בתכולה של עד 20 מיליגרמים כספית לכל גשר, מתג או ממסר {{ש}} {{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} מתגי בידוד ומתגי חבר ונתק המכילים כספית</td><td>הממונה לפי תקנות מינמטה</td></tr> <tr><td>85.35.900000</td><td>{{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):}} מכשירים חשמליים למיתוג המכילים כספית למעט גשרי מד קיבול ואובדן ברמת דיוק גבוהה, מתגי וממסרי תדר רדיו בתדירות גבוהה במכשירי ניטור ובקרה בתכולה של עד 20 מיליגרמים כספית לכל גשר, מתג או ממסר {{ש}} {{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} מכשירים חשמליים למיתוג המכילים כספית</td><td>הממונה לפי תקנות מינמטה</td></tr> <tr><td>85.36.400000</td><td>{{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):}} ממסרים המכילים כספית למעט גשרי מד קיבול ואובדן ברמת דיוק גבוהה, מתגי וממסרי תדר רדיו בתדירות גבוהה במכשירי ניטור ובקרה בתכולה של עד 20 מיליגרמים כספית לכל גשר, מתג או ממסר {{ש}} {{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} ממסרים המכילים כספית</td><td>הממונה לפי תקנות מינמטה</td></tr> <tr><td>85.36.500000</td><td>{{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):}} מתגים המכילים כספית למעט גשרי מד קיבול ואובדן ברמת דיוק גבוהה, מתגי וממסרי תדר רדיו בתדירות גבוהה במכשירי ניטור ובקרה בתכולה של עד 20 מיליגרמים כספית לכל גשר, מתג או ממסר {{ש}} {{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} מתגים אחרים המכילים כספית</td><td>הממונה לפי תקנות מינמטה</td></tr> <tr><td>85.39.310000</td><td> {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):}} מנורות פלואורסצנט לינאריות המשמשות לתאורה, מהסוגים המפורטים להלן: {{ח:תת|(1)}} זרחן תלת־פס (טריפוספור) שהספקו נמוך מ־60 ואט בתכולה העולה על 5 מיליגרמים כספית לנורה; {{ח:תת|(2)}} זרחן הלופוספט (הלופוספור) שהספקו נמוך מ־40 ואט בתכולה העולה על 10 מיליגרמים כספית לנורה {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנת 2026):}} מנורות פלואורסצנט המכילות כספית כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)#תוספת 1 פרט 4|בפרטים (4)}}, {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)#תוספת 1 פרט 6|(6)(א) ו־(ה) לתוספת הראשונה לתקנות מינמטה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנת 2027):}} נורות או מנורות פלואורסצנט המכילות כספית כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)#תוספת 1 פרט 3|בפרטים (3) עד (5)}}, {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)#תוספת 1 פרט 6|(6)(א), (ה) עד (ז) ו־(ח)(2) לתוספת הראשונה לתקנות מינמטה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל משנת 2028):}} נורות או מנורות פלואורסצנט המכילות כספית כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)#תוספת 1 פרט 3|בפרטים (3) עד (6) לתוספת הראשונה לתקנות מינמטה}} </td><td>הממונה לפי תקנות מינמטה</td></tr> <tr><td>85.39.320000</td><td>{{ח:הערה|(החל מיום 3.8.2025):}} מנורות אדי כספית בלחץ גבוה המשמשות לתאורה</td><td>הממונה לפי תקנות מינמטה</td></tr> <tr><td>85.39.390000</td><td> {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):}} מנורות פלואורסצנט המכילות כספית ומשמשות לתצוגות אלקטרוניות, בעלות קתודות קרות או אלקטרודות חיצוניות – {{ח:תת|(1)}} שאורכן 500 מילימטרים או פחות, בתכולה העולה על 3.5 מ״ג כספית לנורה; {{ח:תת|(2)}} שאורכן עולה על 500 מילימטרים אך אינו עולה על 1,500 מ״מ, בתכולה העולה על 5 מ״ג כספית לנורה; {{ח:תת|(3)}} שאורכן עולה על 1,500 מ״מ בתכולה העולה על 13 מ״ג כספית לנורה {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} מנורות המכילות כספית, כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)#תוספת 1 פרט 8|בפרטים (8)}} {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)#תוספת 1 פרט 9|ו־(9) לתוספת הראשונה לתקנות מינמטה}} </td><td>הממונה לפי תקנות מינמטה</td></tr> <tr><td>85.49</td><td>{{ח:הערה|[צ״ל: פסולת גרוטאות אלקטרוניות וחשמליות]}} המכילים עופרת או כספית או קדמיום</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>87.04</td><td>שופכנים (Dumpers)</td><td>אגף הרכב ושירותי התחזוקה – אגף צמ״ה</td></tr> <tr><td>87.05.109000</td><td>עגורנים, למעט מהסוגים המיועדים לגרירת כלי רכב</td><td>אגף הרכב ושירותי התחזוקה – אגף צמ״ה</td></tr> <tr><td>87.08.999000</td><td>{{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} משקולות גלגלים המכילים כספית</td><td>הממונה לפי תקנות מינמטה</td></tr> <tr><td>90.18.909000</td><td>{{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):}} מדי לחץ דם המכילים כספית {{ש}} {{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} מדי לחץ דם המכילים כספית; מדי מתח המשמשים למדידת נפח איברים המכילים כספית</td><td>הממונה לפי תקנות מינמטה</td></tr> <tr><td>90.25.110000</td><td>{{ח:הערה|(החל מיום 3.8.2025):}} מדי טמפרטורה המכילים כספית</td><td>הממונה לפי תקנות מינמטה</td></tr> <tr><td>90.25.800000</td><td>{{ח:הערה|(החל מיום 3.8.2025):}} מדי לחץ אטמוספרי המכילים כספית; מדי לחות המכילים כספית; מכשירי מדידה מכילי כספית לקביעת נקודת ריכוך</td><td>הממונה לפי תקנות מינמטה</td></tr> <tr><td>90.26.200000</td><td>{{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):}} מדי לחץ המכילים כספית {{ש}} {{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} מדי לחץ המכילים כספית; מתמרי לחץ התכה המכילים כספית; משדרי לחץ התכה המכילים כספית; חיישני לחץ התכה המכילים כספית</td><td>הממונה לפי תקנות מינמטה</td></tr> <tr><td>90.31.100000</td><td>{{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} מאזני צמיגים המכילים כספית</td><td>הממונה לפי תקנות מינמטה</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיפים 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 2|2(א)(2), (ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table width="100%"> <tr><th width="150px">{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} הפרט או הפרק {{ח:חיצוני|צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין|בצו תעריף המכס}}</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} תיאור הטובין</th><th width="250px">{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} גורם המנפיק אישור יצוא</th></tr> <tr><td>פרק 1</td><td>&nbsp;</td><td>שירותים וטרינריים</td></tr> <tr><td>פרק 2</td><td>&nbsp;</td><td>שירותים וטרינריים</td></tr> <tr><td rowspan="2">02.09</td><td>מזון המיוצר במפעל בשר או במפעל כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 190|בסעיף 190(1) לחוק המזון}}</td><td>שירות המזון</td></tr> <tr><td>אחרים</td><td>שירותים וטרינריים</td></tr> <tr><td>02.10</td><td>&nbsp;</td><td>שירות המזון</td></tr> <tr><td>פרק 3</td><td>&nbsp;</td><td>שירותים וטרינריים</td></tr> <tr><td>03.05</td><td>&nbsp;</td><td>שירות המזון</td></tr> <tr><td rowspan="2">03.06</td><td>מזון המיוצר במפעל בשר או במפעל כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 190|בסעיף 190(1) לחוק המזון}}</td><td>שירות המזון</td></tr> <tr><td>אחרים</td><td>שירותים וטרינריים</td></tr> <tr><td rowspan="2">03.07</td><td>מזון המיוצר במפעל בשר או במפעל כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 190|בסעיף 190(1) לחוק המזון}}</td><td>שירות המזון</td></tr> <tr><td>אחרים</td><td>שירותים וטרינריים</td></tr> <tr><td rowspan="2">03.08</td><td>מזון המיוצר במפעל בשר או במפעל כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 190|בסעיף 190(1) לחוק המזון}}</td><td>שירות המזון</td></tr> <tr><td>אחרים</td><td>שירותים וטרינריים</td></tr> <tr><td>פרק 4</td><td>&nbsp;</td><td>שירות המזון</td></tr> <tr><td rowspan="2">04.07</td><td>ביצי עופות בקליפתן, טריות</td><td>שירותים וטרינריים</td></tr> <tr><td>אחרים</td><td>שירות המזון</td></tr> <tr><td rowspan="2">04.08</td><td>ביצי עופות שלא בקליפתן וחלמוני ביצים, טריים</td><td>שירותים וטרינריים</td></tr> <tr><td>אחרים</td><td>שירות המזון</td></tr> <tr><td rowspan="2">04.10/1</td><td>מזון המיוצר במפעל בשר או במפעל כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 190|בסעיף 190(1) לחוק המזון}}</td><td>שירות המזון</td></tr> <tr><td>אחרים</td><td>שירותים וטרינריים</td></tr> <tr><td>05.11</td><td>זרמת בקר, עיזים וכבשים</td><td>שירותים וטרינריים</td></tr> <tr><td>פרק 6</td><td>אילנות וצמחים אחרים חיים; פקעות, שורשים ודומיהם; פרחים קטופים ועלווה לקישוט</td><td>שירותים להגנת הצומח</td></tr> <tr><td>07.01 עד 07.09</td><td>ירקות וצמחי מאכל, טריים או צוננים</td><td>שירותים להגנת הצומח</td></tr> <tr><td>07.14</td><td>ירקות וצמחי מאכל טריים או צוננים</td><td>שירותים להגנת הצומח</td></tr> <tr><td>08.01 עד 08.10</td><td>פירות ואגוזים טריים וצוננים</td><td>שירותים להגנת הצומח</td></tr> <tr><td>12.02</td><td>אגוזי אדמה</td><td>שירותים להגנת הצומח</td></tr> <tr><td>12.06.003000</td><td>זרעי חמניות אם שבורים או לא, לזריעה בלבד</td><td>שירותים להגנת הצומח</td></tr> <tr><td>12.09</td><td>זרעים, פירות ונבגים מהסוגים המשמשים לזריעה בלבד</td><td>שירותים להגנת הצומח</td></tr> <tr><td>14.04.200000</td><td>לינטרים (Linters) של כותנה</td><td>שירותים להגנת הצומח</td></tr> <tr><td>16.01</td><td>&nbsp;</td><td>שירות המזון</td></tr> <tr><td>16.02</td><td>&nbsp;</td><td>שירות המזון</td></tr> <tr><td>52.01</td><td>כותנה בלתי מנופצת ובלתי סרוקה</td><td>שירותים להגנת הצומח</td></tr> <tr><td>71.02.101000</td><td>יהלומי גלם</td><td>תעודת קימברלי שהונפקה על ידי המפקח על היהלומים</td></tr> <tr><td>71.02.211000</td><td>יהלומי גלם</td><td>תעודת קימברלי שהונפקה על ידי המפקח על היהלומים</td></tr> <tr><td>71.02.311000</td><td>יהלומי גלם</td><td>תעודת קימברלי שהונפקה על ידי המפקח על היהלומים</td></tr> <tr><td>97.06.100000</td><td>עתיקות</td><td>רשות העתיקות</td></tr> </table> {{ח:חתימות|י׳ בסיוון התשפ״ב (9 ביוני 2022)}} * '''אורנה ברביבאי'''<br>שרת הכלכלה והתעשייה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] ss744a5en773pon8ls3y8xwkjc4jrdu 2947694 2947632 2025-07-09T05:00:09Z OpenLawBot 8112 [2947693] 2947694 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|צו יצוא חופשי, התשפ״ב–2022}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת מק״ח תשפ״ב, 236|צו יצוא חופשי|https://olaw.org.il/meches/meches-2020.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 187|תיקון|https://olaw.org.il/meches/meches-2167.pdf}}, {{ח:תיבה|190|הוראת שעה|https://olaw.org.il/meches/meches-2167.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2|סעיף 2}} {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא|לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979}}, אני מצווה לאמור: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ה, תשפ״ה־2}} {{ח:ת}} בצו זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור“ – אישור שנתנה רשות מוסמכת, לייצא טובין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אכרזת ערכי טבע“ – {{ח:חיצוני|אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים)|אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס״ה–2005}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אכרזת ערכי טבע באמנת CITES“ – {{ח:חיצוני|אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה)|אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין־לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה) (ערכי טבע מוגנים), התשס״ד–2004}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אספקה“ – עסקה שיש בה תמורה, בין לשוק המקומי ובין לשוקי חוץ, לרבות חלוקת טובין, בין בהפקת רווחים ובין בלא הפקת רווחים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”האמנה“, ”הממונה“, ”כספית“, ”מדינה חברה“, ”תרכובת כספית“ – {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):}} כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)|בתקנות מינמטה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)|תקנות מינמטה}}“ – {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):}} אישור מהממונה {{ח:הערה|[צ״ל: כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)|בתקנות מינמטה}}]}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)|תקנות מינמטה}}“ – {{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} אישור מהממונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)|בתקנות מינמטה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על הקרינה“ – הממונה על קרינה סביבתית במשרד להגנת הסביבה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח על היהלומים“ – המפקח על היהלומים במשרד הכלכלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הצהרת ייצוא“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 103|בסעיף 103 לפקודת המכס [נוסח חדש]}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המזון“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצוא“ – הוצאה או גרם הוצאה של טובין מישראל דרך הים, היבשה או האוויר, בין בתמורה ובין בלא תמורה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ייצור“ – לרבות הנדסת ייצור, הכללה, הרכבה, ביקורת, ניסויים ואבטחת איכות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כספית“ ו”תרכובות כספית“ – {{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} כהגדרתן {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)|בתקנות מינמטה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מינהל תעשיות“ – מינהל תעשיות במשרד הכלכלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל בשר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 177|בסעיף 177 לחוק המזון}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוסמך על ידו לתת היתר ליצוא קנביס לפי {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|פקודת הסמים המסוכנים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המרכז לסחר חוץ“ – המרכז לסחר חוץ במשרד החקלאות ופיתוח הכפר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגף הרכב ושירותי התחזוקה – אגף צמ״ה“ – אגף ציוד מכני הנדסי באגף הרכב ושירותי התחזוקה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משרד הכלכלה“ – משרד הכלכלה והתעשייה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספר סיווג טובין ביצוא“ – רשימה של פרטי מכס ותיאור טובין שרשות המסים בישראל מפרסמת מזמן לזמן באתר האינטרנט שלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערכה“ – מארז הכולל, בין השאר, את מוצר הקנביס; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עתיקות“ – כהגדרת ”עתיקה“ {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|בחוק העתיקות, התשל״ח–1978}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הסמים המסוכנים“ – {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו תעריף המכס“ – {{ח:חיצוני|צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין|צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין, התשע״ז–2017}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קנביס“ – כהגדרת ”קנבוס“ {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים#תוספת 1|בתוספת הראשונה לפקודת הסמים המסוכנים}}, לרבות טובין המיוצרים מקנבוס או המכילים קנבוס; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון יצוא“ – רישיון שנתנה רשות מוסמכת, לייצא טובין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות הטבע והגנים“ – הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות העתיקות“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק רשות העתיקות|בחוק רשות העתיקות, התשמ״ט–1989}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מוסמכת“ – מי שהשר הסמיכו לגורם המנפיק רישיון יצוא כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ג׳ בטבלה שבתוספת הראשונה}} או לגורם המנפיק אישור יצוא כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ג׳ בטבלה שבתוספת השנייה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות“ – כל שירות לזולת, לרבות עינוג ציבורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|בחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}, וכל עשייה במצרכים למען הזולת, לרבות בנייה לצורכי אחרים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות המזון“ – שירות המזון הארצי במשרד הבריאות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותים וטרינריים“ – השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותים להגנת הצומח“ – השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות ופיתוח הכפר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות מינמטה“ – {{ח:הערה|(החל מיום 3.8.2025):}} {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית), התשפ״ד–2024}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת קימברלי“ – תעודה בעלת עיצוב מיוחד, החסינה מפני זיוף והמזהה יהלומי גלם מיוצאים העונים על דרישות התוכנית הבין־לאומית לפיקוח ולתיעוד יצוא יהלומי גלם. {{ח:סעיף|2|יצוא טובין}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|צו מתן רישיונות יצוא|בצו מתן רישיונות יצוא, 1940}}, מותרים ביצוא כל הטובין, ואולם – {{ח:תתת|(1)}} הטובין המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} מותרים ביצוא אם הומצא לגביהם רישיון יצוא; {{ח:תתת|(2)}} הטובין המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} מותרים ביצוא אם הומצא לגביהם אישור; {{ח:תתת|(3)}} טובין הדורשים רישיון יצוא בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)|צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני), התשס״ד–2004}}, מותרים ביצוא אם הומצא לגביהם רישיון יצוא על ידי הרשות המוסמכת לפי {{ח:חיצוני|צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)|הצו האמור}}; {{ח:תתת|(4)}} טובין המופיעים {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)#תוספת|בתוספת לצו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה), התשס״ח–2008}}, {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)#תוספת|בתוספת לצו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים), התשס״ח–2008}}, {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)#תוספת|בתוספת לצו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו־שימושי מפוקח), התשס״ח–2008}}, או {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח המועבר לשטחי האחריות האזרחית הפלשתינית)#תוספת|בתוספת לצו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו־שימושי מפוקח המועבר לשטחי האחריות האזרחית הפלשתינית), התשס״ט–2008}}, מותרים ביצוא אם הומצא לגביהם רישיון יצוא על ידי הרשות המוסמכת לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס״ז–2007}}; {{ח:תת|(5)}} טובין הדורשים רישיון יצוא לפי {{ח:חיצוני|צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)|צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו־שימושיים), התשס״ו–2006}}, מותרים ביצוא אם הומצא לגביהם רישיון יצוא על ידי הרשות המוסמכת לפי {{ח:חיצוני|צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)|הצו האמור}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1) ו־(2), יחיד רשאי לייצא את הטובין המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} בלא הצגתו של רישיון יצוא, או לייצא את הטובין המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} בלא המצאתו של אישור, אם אין הטובין מיועדים לצורכי אספקה, ייצור או מתן שירותים, והם מיוצאים בכמות סבירה לשימושו האישי או המשפחתי של אותו יחיד (להלן – יצוא אישי), למעט טובין אשר צוין לגביהם {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} כי דרישת רישיון יצוא חלה גם ביצוא אישי. {{ח:סעיף|3|איסור או הגבלה ביצוא}} {{ח:תת|(א)}} מקום שצוין {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} או {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} מספר של פרק או פרט בספר סיווג טובין ביצוא (להלן – פרט המכס), יחול האיסור או ההגבלה ביצוא, לפי העניין, על כל הטובין המפורטים באותו פרט מכס. {{ח:תת|(ב)}} מקום שצוין {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} או {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} מספר של פרט מכס ולצידו תיאור הטובין המהווה רק חלק מהתיאור בספר סיווג טובין ביצוא, יחול האיסור או ההגבלה, לפי העניין, רק על אותו חלק של הטובין. {{ח:סעיף|4|צירוף רישיון יצוא או אישור}} {{ח:ת}} מקום שנדרש אדם לפי צו זה להמציא רישיון יצוא או אישור, יצרף היצואן את רישיון היצוא או האישור להצהרת היצוא. {{ח:סעיף|5|שמירת דינים}} {{ח:ת}} צו זה בא להוסיף ולא לגרוע מכוחו של כל דין אחר. {{ח:סעיף|6|ביטול}} {{ח:ת}} צו יצוא חופשי, התשס״ז–2006 – בטל. {{ח:סעיף|7|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתו של צו זה 60 ימים מיום פרסומו. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיפים 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 2|2(א)(1), (ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3}})}}}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ה, תשפ״ה־2}} {{ח:ת}} <table width="100%"> <tr><th width="150px">{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} הפרט או הפרק {{ח:חיצוני|צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין|בצו תעריף המכס}}</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} תיאור הטובין</th><th width="250px">{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} גורם המנפיק רישיון יצוא</th></tr> <tr><td>01.01</td><td>למעט חמור (Equus asinus), סוס (Eqqus Ferus) ופרד (Equus asinus & Equus ferus)</td><td>רשות הטבע והגנים</td></tr> <tr><td>01.02</td><td>למעט בופלו (תאו מים) (Bubalus bubalis) ובקר (פר, פרה ועגל) (Bos Taurus)</td><td>רשות הטבע והגנים</td></tr> <tr><td>01.03 {{ש}} 01.04</td><td>למעט חזיר (זנים מבויתים) (Sus scrofa), עז (זנים מבויתים) (Capra hircus) וצאן (כבש) (Ovis ammon)</td><td>רשות הטבע והגנים</td></tr> <tr><td>01.05</td><td>למעט תרנגול (זנים מבויתים) (Gallus gallus), תרנגול הודו (זנים מבויתים) (Meleagris spp.‎), ברווז (זנים מבויתים) (Anas platyrhynchos), אווז (זנים מבויתים) (Anser anser), שליו יפני (זנים מבויתים) (Coturnix japonica), יונת בית (זנים מבויתים) (Columba livia), תור צווארון (זנים מבויתים) (Streptopelia capicola) ודרור בית (Passer domesticus)</td><td>רשות הטבע והגנים</td></tr> <tr><td>01.06.100000 {{ש}} 01.06.300000</td><td>למעט גמל (Camelus dromedarius), חתול (Felis catus), כלב (Canis familiaris), ארנבון (Oryctolagus cuniculus), שרקן, חזיר ים וקביה (Cavia porcellus), חולד (Spalax ehrenbergi), חולדה (Rattus spp.‎), מריון מצוי (Meriones tristrami), נברן שדות (Microtus socialis), נוטריה (Myocastor coypus) ועכבר מצוי (Mus musculus)</td><td>רשות הטבע והגנים</td></tr> <tr><td>01.06.900000/6</td><td>דו־חיים ופרוקי רגליים המנויים {{ח:חיצוני|אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה)|באכרזת ערכי טבע באמנת CITES}}</td><td>רשות הטבע והגנים</td></tr> <tr><td>01.06.200000/3</td><td>זוחלים</td><td>רשות הטבע והגנים</td></tr> <tr><td>01.06.400000</td><td>המנויים {{ח:חיצוני|אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה)|באכרזת ערכי טבע באמנת CITES}}</td><td>רשות הטבע והגנים</td></tr> <tr><td>03.01</td><td>המנויים {{ח:חיצוני|אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים)|באכרזת ערכי טבע}} {{ח:חיצוני|אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה)|ואכרזת ערכי טבע באמנת CITES}}</td><td>רשות הטבע והגנים</td></tr> <tr><td>03.02</td><td>המנויים {{ח:חיצוני|אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים)|באכרזת ערכי טבע}} {{ח:חיצוני|אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה)|ואכרזת ערכי טבע באמנת CITES}}</td><td>רשות הטבע והגנים</td></tr> <tr><td>03.06</td><td>המנויים {{ח:חיצוני|אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה)|באכרזת ערכי טבע באמנת CITES}}</td><td>רשות הטבע והגנים</td></tr> <tr><td>03.07</td><td>המנויים {{ח:חיצוני|אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה)|באכרזת ערכי טבע באמנת CITES}}</td><td>רשות הטבע והגנים</td></tr> <tr><td>03.08</td><td>המנויים {{ח:חיצוני|אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה)|באכרזת ערכי טבע באמנת CITES}}</td><td>רשות הטבע והגנים</td></tr> <tr><td>06.01 {{ש}} 06.02</td><td>המנויים {{ח:חיצוני|אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה)|באכרזת ערכי טבע באמנת CITES}}</td><td>רשות הטבע והגנים</td></tr> <tr><td>06.02.909200</td><td>שתילי קנביס, לרבות ביצוא אישי</td><td>המנהל</td></tr> <tr><td>06.03 {{ש}} 06.04</td><td>המנויים {{ח:חיצוני|אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה)|באכרזת ערכי טבע באמנת CITES}}</td><td>רשות הטבע והגנים</td></tr> <tr><td>12.02</td><td>&nbsp;</td><td>המרכז לסחר חוץ</td></tr> <tr><td>12.09.991000</td><td>זרעי קנביס, לרבות ביצוא אישי</td><td>המנהל</td></tr> <tr><td>12.11.901000</td><td>תפרחות קנביס בצובר, לרבות ביצוא אישי</td><td>המנהל</td></tr> <tr><td>13.01.901000</td><td>שרף קנביס, לרבות ביצוא אישי</td><td>המנהל</td></tr> <tr><td>13.02.195000</td><td>שמנים, למעט שמן המופק מזרעי קנביס, טינקטורות, סירופים, משחות, מיצויים וקנבינואידים מבודדים של קנביס בצובר, לרבות ביצוא אישי</td><td>המנהל</td></tr> <tr><td>14.04.2000</td><td>ליטרים (Liters) של כותנה</td><td>המרכז לסחר חוץ</td></tr> <tr><td>25.24.100000</td><td>אסבסט ומוצריו</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>25.24.900000</td><td>אסבסט ומוצריו</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>28.05.400000</td><td>{{ח:הערה|(החל מיום 3.8.2025):}} כספית ותרכובות כספית</td><td>הממונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)|תקנות מינמטה}}</td></tr> <tr><td>28.06.100000</td><td>מימן כלורי</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>28.07.000000</td><td>חומצה גופרתית</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>28.11.191000</td><td>{{דוכיווני | | HYDRIODIC ACID}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>28.41.610000</td><td>אשלגן פרמננט</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>28.44.101000</td><td>אורניום המכיל תערובת איזוטופים שאינה בצורת עפרה או שיירי עפרה</td><td>הממונה על הקרינה</td></tr> <tr><td>28.44.201000</td><td>פלוטוניום, למעט המכיל ריכוז איזוטופי העולה על 80% בפלוטוניום 238; אורניום מעושר באיזוטופ 235; כל חומר המכיל אחד או יותר מהחומרים הנקובים לעיל</td><td>הממונה על הקרינה</td></tr> <tr><td>28.44.301000</td><td>אורניום 233; אורניום מעושר באיזוטופ 233; כל חומר המכיל אחד או יותר מהחומרים הנקובים לעיל</td><td>הממונה על הקרינה</td></tr> <tr><td>28.44.400000</td><td>מקורות רדיואקטיביים חתומים או פתוחים, בודדים או מותקנים בתוך מכשירים</td><td>הממונה על הקרינה</td></tr> <tr><td>28.52.000000</td><td>{{ח:הערה|(יוחלף ביום 3.8.2025):}} כספית ותרכובותיה</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>28.52.000000</td><td>{{ח:הערה|(החל מיום 3.8.2025):}} כספית ותרכובות כספית</td><td>הממונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)|תקנות מינמטה}}</td></tr> <tr><td>29.02.300000</td><td>טולואן</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.03.140000</td><td>פחמן ארבע–כלורי</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.03.150000</td><td>{{דוכיווני | | ethylene dichloride}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.03.610000</td><td>מתיל ברומיד</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.03.620000</td><td>{{דוכיווני | | 1,2-dibromoethane (EDB)}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.03.810000</td><td>{{דוכיווני | | Lindane}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.03.810000</td><td>{{דוכיווני | | α – Hexachloro<wbr>cyclohexane}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.03.810000</td><td>{{דוכיווני | | β – Hexachloro<wbr>cyclohexane}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.03.820000</td><td>{{דוכיווני | | Aldrin}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.03.820000</td><td>{{דוכיווני | | Chlordane}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.03.820000</td><td>{{דוכיווני | | Heptachlor}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.03.890000</td><td>{{דוכיווני | | Mirex}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.03.920000</td><td>{{דוכיווני | | DDT}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.03.920000</td><td>{{דוכיווני | | Hexachlorobenzene}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.03.930000</td><td>{{דוכיווני | | Pentachloro<wbr>benzene}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.03.710000</td><td>טריכלורופלואורומתן</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.03.720000</td><td>דיכלורודיפלואורומתן</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.03.740000</td><td>דיכלורוטטרפלואורואתנים</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.03.750000</td><td>&nbsp;</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.03.760000</td><td>&nbsp;</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.03.770000</td><td>&nbsp;</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.04.300000</td><td>{{דוכיווני | | Pefluorooctane sulfonate (pfos) and it's salts {{ש}} Pefluorooctane sulfonyl fluoride (pfosf)}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.08.110000</td><td>{{דוכיווני | | Pentachlorophenol}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.08.190000</td><td>{{דוכיווני | | Pentachlorophenol}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.08.910000</td><td>{{דוכיווני | | Dinoseb}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.08.920000</td><td>{{דוכיווני | | Dinitro-ortho-cresol (dnoc)}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.09.110000</td><td>אתר דו–אתילי</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.09.300000</td><td>{{דוכיווני | | Tetrabbromodiphenyl ether}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.09.300000</td><td>{{דוכיווני | | Pentabromodiphenyl ether}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.09.300000</td><td>{{דוכיווני | | Hexabromodiphenyl ether}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.09.300000</td><td>{{דוכיווני | | Heptabromodiphenyl ether}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.10.100000</td><td>{{דוכיווני | | Ethylene oxide}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.10.400000</td><td>{{דוכיווני | | Dieldrin}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.10.500000</td><td>{{דוכיווני | | Endrin}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.14.110000</td><td>אצטון</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.14.120000</td><td>מתיל אתיל קטון (בוטנון)</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.14.310000</td><td>פנילאצטון (פנילפרופן־2 און)</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.14.710000</td><td>{{דוכיווני | | Chlordecone}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.15.240000</td><td>אל–מימה של חומצה אצטית</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.15.360000</td><td>{{דוכיווני | | Dinoseb acetate}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.16.160000</td><td>{{דוכיווני | | Binapacryl}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.16.341000</td><td>חומצה פנילאצטית</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.18.180000</td><td>{{דוכיווני | | Chlorobenzilate}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.18.910000</td><td>{{דוכיווני | | 2,4,5 T and its salts and esters}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.19.100000</td><td>{{דוכיווני | | Tris (2,3-dibromopropyl) phosphate}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.20.110000</td><td>{{דוכיווני | | Parathion}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.20.110000</td><td>{{דוכיווני | | Methyl-parathion}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.20.110000</td><td>{{דוכיווני | | Fluoroacetamide}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.20.900000</td><td>{{דוכיווני | | Endosulfan}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.22.430000</td><td>חומצה אנטרנילית</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.24.120000</td><td>{{דוכיווני | | Monocrotophos}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.24.120000</td><td>{{דוכיווני | | Phosphamidon}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.24.230000</td><td>{{דוכיווני | | ACETYLANTHERANILIC ACID}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.24.299000</td><td>{{דוכיווני | | Alachlor}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.25.210000</td><td>{{דוכיווני | | Chlorodimeform}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.30.800000</td><td>{{דוכיווני | | Captafol}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.30.800000</td><td>{{דוכיווני | | Methamidophos}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.30.900000</td><td>{{דוכיווני | | Aldicarb}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.31.000000</td><td>{{דוכיווני | | Tetraethyl lead}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.31.000000</td><td>{{דוכיווני | | Tetramethyl lead}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.31.200000</td><td>{{דוכיווני | | Tributyltin compounds}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.32.910000</td><td>איזוסאפרול</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.32.930000</td><td>פיפרונאל</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.32.940000</td><td>סאפרול</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.32.990000</td><td>{{דוכיווני | | 3,4-METHYLENEDIOXY PHENYL<wbr>PROPAN-2-ONE}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>29.33.320000</td><td>{{דוכיווני | | PIPERIDINE}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>30.04.900000</td><td>{{ח:הערה|(החל מיום 3.8.2025):}} חומרי חיטוי המכילים כספית</td><td>הממונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)|תקנות מינמטה}}</td></tr> <tr><td>30.04.901000</td><td>מוצרים מקנביס ארוזים ונתונים במנות מדודות, כולל אלה שארוזים בערכות או באריזות למכירה קמעונאית, לרבות ביצוא אישי</td><td>המנהל</td></tr> <tr><td>30.04.901100</td><td>טבליות וכמוסות קנביס הנתונות במנות מדודות, כולל אלה שארוזות בערכות או באריזות למכירה קמעונאית, לרבות ביצוא אישי</td><td>המנהל</td></tr> <tr><td>30.04.901200</td><td>תפרחות קנביס מגולגלות לעישון הנתונות במנות מדודות, כולל אלה שארוזות בערכות או באריזות למכירה קמעונאית, לרבות ביצוא אישי</td><td>המנהל</td></tr> <tr><td>30.04.901300</td><td>תפרחות קנביס הנתונות במנות מדודות, כולל אלה שארוזות בערכות או באריזות למכירה קמעונאית, לרבות ביצוא אישי</td><td>המנהל</td></tr> <tr><td>30.04.901400</td><td>מדבקות ופדים המכילים קנביס, הנתונים במנות מדודות, כולל אלה שארוזים בערכות או באריזות למכירה קמעונאית, לרבות ביצוא אישי</td><td>המנהל</td></tr> <tr><td>30.04.901500</td><td>מחסניות למשאפים המכילות קנביס, הנתונות במנות מדודות, כולל אלה שארוזות בערכות או באריזות למכירה קמעונאית, לרבות ביצוא אישי</td><td>המנהל</td></tr> <tr><td>30.04.901600</td><td>שמנים, למעט שמן המופק מזרעי קנביס, טינקטורות, סירופים ומיצויי קנביס, הנתונים במנות מדודות, כולל אלה שארוזים בערכות או באריזות למכירה קמעונאית, לרבות ביצוא אישי</td><td>המנהל</td></tr> <tr><td>30.04.901700</td><td>פתילות קנביס הנתונות במנות מדודות, כולל אלה שארוזות בערכות או באריזות למכירה קמעונאית, לרבות ביצוא אישי</td><td>המנהל</td></tr> <tr><td>30.04.901800</td><td>משחות, ג׳לים, קרמים ומוצרים טופיקליים אחרים, המכילים קנביס, הנתונים במנות מדודות, כולל אלה שארוזים בערכות או באריזות למכירה קמעונאית, לרבות ביצוא אישי</td><td>המנהל</td></tr> <tr><td>30.04.901900</td><td>מוצרים אחרים המכילים קנביס, למעט שמן המופק מזרעי קנביס, הנתונים במנות מדודות, כולל אלה שארוזים בערכות או באריזות למכירה קמעונאית, לרבות ביצוא אישי</td><td>המנהל</td></tr> <tr><td>33.04</td><td>{{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):}} מוצרי קוסמטיקה המכילים מעל 1 מ״ג כספית לק״ג, למעט פרט המכס 33.04.200000 {{ש}} {{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} מוצרי קוסמטיקה המכילים כספית למעט פרט המכס 33.04.200000</td><td>הממונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)|תקנות מינמטה}}</td></tr> <tr><td>33.04.200000</td><td>{{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):}} מוצרי קוסמטיקה המיועדים לאזור העיניים, המכילים מעל 1 מ״ג כספית לק״ג, שבהם הכספית משמשת חומר משמר {{ש}} {{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} מוצרי קוסמטיקה המיועדים לאזור העיניים, שבהם הכספית משמשת חומר משמר</td><td>הממונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)|תקנות מינמטה}}</td></tr> <tr><td>33.07</td><td>{{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):}} מוצרי קוסמטיקה המכילים מעל 1 מ״ג כספית לק״ג {{ש}} {{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} מוצרי קוסמטיקה המכילים כספית</td><td>הממונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)|תקנות מינמטה}}</td></tr> <tr><td>34.01</td><td>{{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):}} סבונים המכילים מעל 1 מ״ג כספית לק״ג {{ש}} {{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} סבונים המכילים כספית</td><td>הממונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)|תקנות מינמטה}}</td></tr> <tr><td>37.02</td><td>{{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} סרטי צילום המכילים כספית</td><td>הממונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)|תקנות מינמטה}}</td></tr> <tr><td>37.03</td><td>{{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} נייר צילום המכיל כספית</td><td>הממונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)|תקנות מינמטה}}</td></tr> <tr><td>38.08</td><td>{{ח:הערה|(החל מיום 3.8.2025):}} חומרי הדברה המכילים כספית</td><td>הממונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)|תקנות מינמטה}}</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | 2,4,5-T and its salts and esters}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Aldrin}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Binapacryl}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Captafol}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Chlordane}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Chlordimeform}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Chlorobenzilate}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | DDT}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Dieldrin}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Dinoseb}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Dinoseb acetate}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | 1,2-dibromoethane (EDB)}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Ethylene dichloride}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Ethylene oxide}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Fluoroacetamide}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | HCH (mixed isomers)}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Heptachlor}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Hexachlorobenzene}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Lindane}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>כספית ותרכובותיה</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Monocrotophos}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Parathion}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Pentachlorophenol}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Toxaphene}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Monocrotophos}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Methamidophos}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Phosphamidon}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Parathion}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Methyl-parathion}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Hexachloro<wbr>cyclohexane}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.500000</td><td>{{דוכיווני | | Pentachloro<wbr>benzene}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.900000</td><td>{{דוכיווני | | Dinitro-ortho-cresol (dnoc)}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.900000</td><td>{{דוכיווני | | Pentachlorophenol}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.08.920000</td><td>{{דוכיווני | | Dustable}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.24.810000</td><td>{{דוכיווני | | Ethylene oxide}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.24.820000</td><td>{{דוכיווני | | Polybrominated biphenyls (pbbs)}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.24.820000</td><td>{{דוכיווני | | Polychlorinated biphenyls (PCB)}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.24.820000</td><td>{{דוכיווני | | Polychlorinated terphenyls (PCT)}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.24.820000</td><td>{{דוכיווני | | Tetrabromodiphenyl ether}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.24.820000</td><td>{{דוכיווני | | Pentabromodipheny ether}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.24.820000</td><td>{{דוכיווני | | Hexabromodiphenyl ether}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.24.820000</td><td>{{דוכיווני | | Heptabromodiphenyl ether}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>38.24.830000</td><td>{{דוכיווני | | Tris (2,3-dibromopropyl) phosphate}}</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>39.15</td><td>&nbsp;</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>40.04</td><td>פסולת של גומי, למעט המיוצאים למדינות החברות ב־OECD</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>40.12.200000</td><td>צמיגים פניאומטים משומשים, למעט המיוצאים למדינות החברות ב־OECD</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>40.17.002000</td><td>פסולת גומי, למעט המיוצאים למדינות החברות ב־OECD</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>47.07</td><td>פסולת וגרוטאות של נייר וקרטון למיחזור, למעט המיוצאים למדינות החברות ב־OECD</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>52.01</td><td>כותנה בלתי מנופצת ובלתי סרוקה</td><td>המרכז לסחר חוץ</td></tr> <tr><td>68.11.400000</td><td>אסבסט ומוצריו</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>68.12.900000</td><td>אסבסט ומוצריו</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>70.01</td><td>שברים ופסולת זכוכית, למעט המיוצאים למדינות החברות ב־OECD</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>70.17.900000</td><td>{{ח:הערה|(החל מיום 3.8.2025):}} מד צפיפות (פיקנומטר) המכיל כספית</td><td>הממונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)|תקנות מינמטה}}</td></tr> <tr><td>72.04</td><td>פסולת וגרוטאות של ברזל ופלדה</td><td>הממונה על הקרינה</td></tr> <tr><td>78.02</td><td>פסולת וגרוטאות עופרת</td><td>הממונה על הקרינה</td></tr> <tr><td>81.01.970000</td><td>פסולות של טונגסטן</td><td>הממונה על הקרינה</td></tr> <tr><td>84.12</td><td>{{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} מנוע יונים מבוסס כספית</td><td>הממונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)|תקנות מינמטה}}</td></tr> <tr><td>84.14.100000</td><td>{{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} משאבות ואקום כספית</td><td>הממונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)|תקנות מינמטה}}</td></tr> <tr><td>84.30.300000</td><td>מכונות לכרסום פחם או סלע ומכונות לכריית מנהרות</td><td>אגף הרכב ושירותי התחזוקה – אגף צמ״ה</td></tr> <tr><td>84.30.501000</td><td>מכונות ניידות לחפירה (Excavating), ליישור (Leveling) של אדמה, של מחצבים או עפרות (כגון: מגרפות מכניות (Shovels), מחפרים (Excavators), מגרדים (Scrapers), מיישרים (Levelers) ודחפורים (bulldozers){{ח:הערה|)}}</td><td>אגף הרכב ושירותי התחזוקה – אגף צמ״ה</td></tr> <tr><td>84.30.691000</td><td>מכונות קבועות לחפירה (Excavating), ליישור (Leveling) של אדמה, של מחצבים או עפרות (כגון: מגרפות מכניות (Shovels), מחפרים (Excavators), מגרדים (Scrapers), מיישרים (Levelers){{ח:הערה|)}}</td><td>{{ח:הערה|[צ״ל: אגף הרכב ושירותי התחזוקה – אגף צמ״ה]}}</td></tr> <tr><td>85.06</td><td>{{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):}} סוללות המכילות כספית למעט סוללות המסווגות בפרטי המכס 85.06.400000 ו־85.06.600000 עם תכולת כספית קטנה מ־2% {{ש}} {{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} סוללות המכילות כספית</td><td>הממונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)|תקנות מינמטה}}</td></tr> <tr><td>85.35.300000</td><td>{{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):}} מתגי בידוד ומתגי חבר ונתק המכילים כספית למעט גשרי מד קיבול ואובדן ברמת דיוק גבוהה, מתגי וממסרי תדר רדיו בתדירות גבוהה במכשירי ניטור ובקרה בתכולה של עד 20 מיליגרמים כספית לכל גשר, מתג או ממסר {{ש}} {{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} מתגי בידוד ומתגי חבר ונתק המכילים כספית</td><td>הממונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)|תקנות מינמטה}}</td></tr> <tr><td>85.35.900000</td><td>{{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):}} מכשירים חשמליים למיתוג המכילים כספית למעט גשרי מד קיבול ואובדן ברמת דיוק גבוהה, מתגי וממסרי תדר רדיו בתדירות גבוהה במכשירי ניטור ובקרה בתכולה של עד 20 מיליגרמים כספית לכל גשר, מתג או ממסר {{ש}} {{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} מכשירים חשמליים למיתוג המכילים כספית</td><td>הממונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)|תקנות מינמטה}}</td></tr> <tr><td>85.36.400000</td><td>{{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):}} ממסרים המכילים כספית למעט גשרי מד קיבול ואובדן ברמת דיוק גבוהה, מתגי וממסרי תדר רדיו בתדירות גבוהה במכשירי ניטור ובקרה בתכולה של עד 20 מיליגרמים כספית לכל גשר, מתג או ממסר {{ש}} {{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} ממסרים המכילים כספית</td><td>הממונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)|תקנות מינמטה}}</td></tr> <tr><td>85.36.500000</td><td>{{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):}} מתגים המכילים כספית למעט גשרי מד קיבול ואובדן ברמת דיוק גבוהה, מתגי וממסרי תדר רדיו בתדירות גבוהה במכשירי ניטור ובקרה בתכולה של עד 20 מיליגרמים כספית לכל גשר, מתג או ממסר {{ש}} {{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} מתגים אחרים המכילים כספית</td><td>הממונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)|תקנות מינמטה}}</td></tr> <tr><td>85.39.310000</td><td> {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):}} מנורות פלואורסצנט לינאריות המשמשות לתאורה, מהסוגים המפורטים להלן: {{ח:תת|(1)}} זרחן תלת־פס (טריפוספור) שהספקו נמוך מ־60 ואט בתכולה העולה על 5 מיליגרמים כספית לנורה; {{ח:תת|(2)}} זרחן הלופוספט (הלופוספור) שהספקו נמוך מ־40 ואט בתכולה העולה על 10 מיליגרמים כספית לנורה {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנת 2026):}} מנורות פלואורסצנט המכילות כספית כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)#תוספת 1 פרט 4|בפרטים (4)}}, {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)#תוספת 1 פרט 6|(6)(א) ו־(ה) לתוספת הראשונה לתקנות מינמטה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנת 2027):}} נורות או מנורות פלואורסצנט המכילות כספית כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)#תוספת 1 פרט 3|בפרטים (3) עד (5)}}, {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)#תוספת 1 פרט 6|(6)(א), (ה) עד (ז) ו־(ח)(2) לתוספת הראשונה לתקנות מינמטה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל משנת 2028):}} נורות או מנורות פלואורסצנט המכילות כספית כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)#תוספת 1 פרט 3|בפרטים (3) עד (6) לתוספת הראשונה לתקנות מינמטה}} </td><td>הממונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)|תקנות מינמטה}}</td></tr> <tr><td>85.39.320000</td><td>{{ח:הערה|(החל מיום 3.8.2025):}} מנורות אדי כספית בלחץ גבוה המשמשות לתאורה</td><td>הממונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)|תקנות מינמטה}}</td></tr> <tr><td>85.39.390000</td><td> {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):}} מנורות פלואורסצנט המכילות כספית ומשמשות לתצוגות אלקטרוניות, בעלות קתודות קרות או אלקטרודות חיצוניות – {{ח:תת|(1)}} שאורכן 500 מילימטרים או פחות, בתכולה העולה על 3.5 מ״ג כספית לנורה; {{ח:תת|(2)}} שאורכן עולה על 500 מילימטרים אך אינו עולה על 1,500 מ״מ, בתכולה העולה על 5 מ״ג כספית לנורה; {{ח:תת|(3)}} שאורכן עולה על 1,500 מ״מ בתכולה העולה על 13 מ״ג כספית לנורה {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} מנורות המכילות כספית, כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)#תוספת 1 פרט 8|בפרטים (8)}} {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)#תוספת 1 פרט 9|ו־(9) לתוספת הראשונה לתקנות מינמטה}} </td><td>הממונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)|תקנות מינמטה}}</td></tr> <tr><td>85.49</td><td>{{ח:הערה|[צ״ל: פסולת גרוטאות אלקטרוניות וחשמליות]}} המכילים עופרת או כספית או קדמיום</td><td>מינהל תעשיות</td></tr> <tr><td>87.04</td><td>שופכנים (Dumpers)</td><td>אגף הרכב ושירותי התחזוקה – אגף צמ״ה</td></tr> <tr><td>87.05.109000</td><td>עגורנים, למעט מהסוגים המיועדים לגרירת כלי רכב</td><td>אגף הרכב ושירותי התחזוקה – אגף צמ״ה</td></tr> <tr><td>87.08.999000</td><td>{{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} משקולות גלגלים המכילים כספית</td><td>הממונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)|תקנות מינמטה}}</td></tr> <tr><td>90.18.909000</td><td>{{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):}} מדי לחץ דם המכילים כספית {{ש}} {{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} מדי לחץ דם המכילים כספית; מדי מתח המשמשים למדידת נפח איברים המכילים כספית</td><td>הממונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)|תקנות מינמטה}}</td></tr> <tr><td>90.25.110000</td><td>{{ח:הערה|(החל מיום 3.8.2025):}} מדי טמפרטורה המכילים כספית</td><td>הממונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)|תקנות מינמטה}}</td></tr> <tr><td>90.25.800000</td><td>{{ח:הערה|(החל מיום 3.8.2025):}} מדי לחץ אטמוספרי המכילים כספית; מדי לחות המכילים כספית; מכשירי מדידה מכילי כספית לקביעת נקודת ריכוך</td><td>הממונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)|תקנות מינמטה}}</td></tr> <tr><td>90.26.200000</td><td>{{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 3.8.2025 עד יום 31.12.2025):}} מדי לחץ המכילים כספית {{ש}} {{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} מדי לחץ המכילים כספית; מתמרי לחץ התכה המכילים כספית; משדרי לחץ התכה המכילים כספית; חיישני לחץ התכה המכילים כספית</td><td>הממונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)|תקנות מינמטה}}</td></tr> <tr><td>90.31.100000</td><td>{{ח:הערה|(החל משנת 2026):}} מאזני צמיגים המכילים כספית</td><td>הממונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)|תקנות מינמטה}}</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיפים 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 2|2(א)(2), (ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table width="100%"> <tr><th width="150px">{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} הפרט או הפרק {{ח:חיצוני|צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין|בצו תעריף המכס}}</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} תיאור הטובין</th><th width="250px">{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} גורם המנפיק אישור יצוא</th></tr> <tr><td>פרק 1</td><td>&nbsp;</td><td>שירותים וטרינריים</td></tr> <tr><td>פרק 2</td><td>&nbsp;</td><td>שירותים וטרינריים</td></tr> <tr><td rowspan="2">02.09</td><td>מזון המיוצר במפעל בשר או במפעל כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 190|בסעיף 190(1) לחוק המזון}}</td><td>שירות המזון</td></tr> <tr><td>אחרים</td><td>שירותים וטרינריים</td></tr> <tr><td>02.10</td><td>&nbsp;</td><td>שירות המזון</td></tr> <tr><td>פרק 3</td><td>&nbsp;</td><td>שירותים וטרינריים</td></tr> <tr><td>03.05</td><td>&nbsp;</td><td>שירות המזון</td></tr> <tr><td rowspan="2">03.06</td><td>מזון המיוצר במפעל בשר או במפעל כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 190|בסעיף 190(1) לחוק המזון}}</td><td>שירות המזון</td></tr> <tr><td>אחרים</td><td>שירותים וטרינריים</td></tr> <tr><td rowspan="2">03.07</td><td>מזון המיוצר במפעל בשר או במפעל כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 190|בסעיף 190(1) לחוק המזון}}</td><td>שירות המזון</td></tr> <tr><td>אחרים</td><td>שירותים וטרינריים</td></tr> <tr><td rowspan="2">03.08</td><td>מזון המיוצר במפעל בשר או במפעל כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 190|בסעיף 190(1) לחוק המזון}}</td><td>שירות המזון</td></tr> <tr><td>אחרים</td><td>שירותים וטרינריים</td></tr> <tr><td>פרק 4</td><td>&nbsp;</td><td>שירות המזון</td></tr> <tr><td rowspan="2">04.07</td><td>ביצי עופות בקליפתן, טריות</td><td>שירותים וטרינריים</td></tr> <tr><td>אחרים</td><td>שירות המזון</td></tr> <tr><td rowspan="2">04.08</td><td>ביצי עופות שלא בקליפתן וחלמוני ביצים, טריים</td><td>שירותים וטרינריים</td></tr> <tr><td>אחרים</td><td>שירות המזון</td></tr> <tr><td rowspan="2">04.10/1</td><td>מזון המיוצר במפעל בשר או במפעל כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 190|בסעיף 190(1) לחוק המזון}}</td><td>שירות המזון</td></tr> <tr><td>אחרים</td><td>שירותים וטרינריים</td></tr> <tr><td>05.11</td><td>זרמת בקר, עיזים וכבשים</td><td>שירותים וטרינריים</td></tr> <tr><td>פרק 6</td><td>אילנות וצמחים אחרים חיים; פקעות, שורשים ודומיהם; פרחים קטופים ועלווה לקישוט</td><td>שירותים להגנת הצומח</td></tr> <tr><td>07.01 עד 07.09</td><td>ירקות וצמחי מאכל, טריים או צוננים</td><td>שירותים להגנת הצומח</td></tr> <tr><td>07.14</td><td>ירקות וצמחי מאכל טריים או צוננים</td><td>שירותים להגנת הצומח</td></tr> <tr><td>08.01 עד 08.10</td><td>פירות ואגוזים טריים וצוננים</td><td>שירותים להגנת הצומח</td></tr> <tr><td>12.02</td><td>אגוזי אדמה</td><td>שירותים להגנת הצומח</td></tr> <tr><td>12.06.003000</td><td>זרעי חמניות אם שבורים או לא, לזריעה בלבד</td><td>שירותים להגנת הצומח</td></tr> <tr><td>12.09</td><td>זרעים, פירות ונבגים מהסוגים המשמשים לזריעה בלבד</td><td>שירותים להגנת הצומח</td></tr> <tr><td>14.04.200000</td><td>לינטרים (Linters) של כותנה</td><td>שירותים להגנת הצומח</td></tr> <tr><td>16.01</td><td>&nbsp;</td><td>שירות המזון</td></tr> <tr><td>16.02</td><td>&nbsp;</td><td>שירות המזון</td></tr> <tr><td>52.01</td><td>כותנה בלתי מנופצת ובלתי סרוקה</td><td>שירותים להגנת הצומח</td></tr> <tr><td>71.02.101000</td><td>יהלומי גלם</td><td>תעודת קימברלי שהונפקה על ידי המפקח על היהלומים</td></tr> <tr><td>71.02.211000</td><td>יהלומי גלם</td><td>תעודת קימברלי שהונפקה על ידי המפקח על היהלומים</td></tr> <tr><td>71.02.311000</td><td>יהלומי גלם</td><td>תעודת קימברלי שהונפקה על ידי המפקח על היהלומים</td></tr> <tr><td>97.06.100000</td><td>עתיקות</td><td>רשות העתיקות</td></tr> </table> {{ח:חתימות|י׳ בסיוון התשפ״ב (9 ביוני 2022)}} * '''אורנה ברביבאי'''<br>שרת הכלכלה והתעשייה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 08c3ydvixefz4v7vssc1qumk8z6o8x6 116 1708245 2947670 2934618 2025-07-08T20:44:45Z 147.236.230.91 2947670 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הפחתה של סכומי עיצום כספי - ייצוג הולם), התשפ"ג-2023 <מאגר תקן > <מקור> ((ק"ת תשפ"ג, 2388|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הפחתה של סכומי עיצום כספי - ייצוג הולם)|10753)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 26יב(ב)]] [[=החוק|לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998]] (להלן - החוק), באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "ממונה" - כהגדרתו [[בסעיף 26ז(א) לחוק]]; :- "מפר" - מי שהפר חובה כאמור [[בסעיף 26ז(ב) לחוק]]. @ 2. הפחתה בשל התנהגות המפר : הממונה רשאי להפחית למפר את סכום העיצום הכספי בהתקיים נסיבה מהנסיבות כמפורט בפסקאות שלהלן ובשיעור כמפורט לצידה: : (1) בשלוש השנים שקדמו להפרת ההוראה שבשלה מוטל על המפר עיצום כספי, לא הוטל עליו, בשל הפרת אותה הוראה, אמצעי אכיפה מינהלית, ולא הוצא לגביו, בשל הפרת אותה הוראה, צו ייצוג הולם לפי [[סעיף 15ב(ב) לחוק]] - 20%; ואם, בחמש השנים שקדמו להפרה, לא ננקטו כלפי המפר אמצעי אכיפה מינהלית ולא הוצא נגדו צו כאמור בשל הפרת כל הוראה מהוראות [[החוק]] - 30%; : (2) המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לממונה - 40%; : (3) המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של הממונה - 30%. @ 3. הפחתה בשל כמה נסיבות : התקיימו לגבי מפר כמה נסיבות כאמור [[בתקנה 2]], רשאי הממונה להפחית למפר מסכום העיצום הכספי המוטל עליו את השיעורים המנויים לצד אותן נסיבות, במצטבר, ובלבד ששיעור ההפחתה המצטבר לא יעלה על 70% מסכום העיצום הכספי. @ 4. הפחתה בשל התחשבות במחזור עסקאות : (א) מצא הממונה שסכום העיצום הכספי המוטל על המפר, בין שהופחת לפי [[תקנה 2]] ובין שלא הופחת כאמור, עולה על 5% ממחזור העסקאות של המפר, רשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי ל-5% ממחזור העסקאות שלו. : (ב) מפר המבקש הפחתה של סכום העיצום הכספי לפי תקנה זו, יגיש לממונה אישור לעניין גובה מחזור העסקאות שלו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה על כוונת חיוב כאמור [[בסעיף 26ח לחוק]]. : (ג) בתקנה זו - ::- "אישור לעניין גובה מחזור העסקאות" - כמפורט להלן, לפי העניין: ::: (1) לעניין מפר החייב לפי דין במינוי רואה חשבון מבקר כהגדרתו [[#1|בחוק החברות, התשנ"ט-1999]] - אישור שנתן רואה החשבון המבקר; ::: (2) לעניין מפר שהוא אגודה שיתופית - אישור של מי שביקר את חשבונותיה של האגודה השיתופית לפי [[סעיף 20 לפקודת האגודות השיתופיות]]; ::: (3) לעניין מפר אחר - אישור שנתן רואה חשבון או אישור שנתן יועץ מס מייצג כהגדרתו [[#1|בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה-2005]], כי גובה מחזור העסקאות שהציג המפר תואם לאמור במסמך שהוגש לגביו לרשות המסים בישראל לפי דין; ::- "מחזור עסקאות" - מחזור עסקאות של עוסק כהגדרתו [[#1|בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]], ולעניין מלכ"ר, כהגדרתו [[#1|בחוק האמור]] - "מחזור" כהגדרתו [[בתוספת השנייה לחוק העמותות, התש"ם-1980]]. <פרסום> י"ד באב התשפ"ג (2 באוגוסט 2023) <חתימה> יריב לוין שר המשפטים qfjli7543z07u5l3laeg1kw0cctqfws 2947674 2947670 2025-07-08T21:01:15Z Fuzzy 29 שוחזר מעריכה של [[Special:Contributions/147.236.230.91|147.236.230.91]] ([[User talk:147.236.230.91|שיחה]]) לעריכה האחרונה של [[User:OpenLawBot|OpenLawBot]] 2934618 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הפחתה של סכומי עיצום כספי - ייצוג הולם), התשפ"ג-2023 <מאגר תקן 1003486 קוד a163Y00000FDKYpQAP> <מקור> ((ק"ת תשפ"ג, 2388|תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הפחתה של סכומי עיצום כספי - ייצוג הולם)|10753)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 26יב(ב)]] [[=החוק|לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998]] (להלן - החוק), באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "ממונה" - כהגדרתו [[בסעיף 26ז(א) לחוק]]; :- "מפר" - מי שהפר חובה כאמור [[בסעיף 26ז(ב) לחוק]]. @ 2. הפחתה בשל התנהגות המפר : הממונה רשאי להפחית למפר את סכום העיצום הכספי בהתקיים נסיבה מהנסיבות כמפורט בפסקאות שלהלן ובשיעור כמפורט לצידה: : (1) בשלוש השנים שקדמו להפרת ההוראה שבשלה מוטל על המפר עיצום כספי, לא הוטל עליו, בשל הפרת אותה הוראה, אמצעי אכיפה מינהלית, ולא הוצא לגביו, בשל הפרת אותה הוראה, צו ייצוג הולם לפי [[סעיף 15ב(ב) לחוק]] - 20%; ואם, בחמש השנים שקדמו להפרה, לא ננקטו כלפי המפר אמצעי אכיפה מינהלית ולא הוצא נגדו צו כאמור בשל הפרת כל הוראה מהוראות [[החוק]] - 30%; : (2) המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לממונה - 40%; : (3) המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של הממונה - 30%. @ 3. הפחתה בשל כמה נסיבות : התקיימו לגבי מפר כמה נסיבות כאמור [[בתקנה 2]], רשאי הממונה להפחית למפר מסכום העיצום הכספי המוטל עליו את השיעורים המנויים לצד אותן נסיבות, במצטבר, ובלבד ששיעור ההפחתה המצטבר לא יעלה על 70% מסכום העיצום הכספי. @ 4. הפחתה בשל התחשבות במחזור עסקאות : (א) מצא הממונה שסכום העיצום הכספי המוטל על המפר, בין שהופחת לפי [[תקנה 2]] ובין שלא הופחת כאמור, עולה על 5% ממחזור העסקאות של המפר, רשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי ל-5% ממחזור העסקאות שלו. : (ב) מפר המבקש הפחתה של סכום העיצום הכספי לפי תקנה זו, יגיש לממונה אישור לעניין גובה מחזור העסקאות שלו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה על כוונת חיוב כאמור [[בסעיף 26ח לחוק]]. : (ג) בתקנה זו - ::- "אישור לעניין גובה מחזור העסקאות" - כמפורט להלן, לפי העניין: ::: (1) לעניין מפר החייב לפי דין במינוי רואה חשבון מבקר כהגדרתו [[#1|בחוק החברות, התשנ"ט-1999]] - אישור שנתן רואה החשבון המבקר; ::: (2) לעניין מפר שהוא אגודה שיתופית - אישור של מי שביקר את חשבונותיה של האגודה השיתופית לפי [[סעיף 20 לפקודת האגודות השיתופיות]]; ::: (3) לעניין מפר אחר - אישור שנתן רואה חשבון או אישור שנתן יועץ מס מייצג כהגדרתו [[#1|בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה-2005]], כי גובה מחזור העסקאות שהציג המפר תואם לאמור במסמך שהוגש לגביו לרשות המסים בישראל לפי דין; ::- "מחזור עסקאות" - מחזור עסקאות של עוסק כהגדרתו [[#1|בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]], ולעניין מלכ"ר, כהגדרתו [[#1|בחוק האמור]] - "מחזור" כהגדרתו [[בתוספת השנייה לחוק העמותות, התש"ם-1980]]. <פרסום> י"ד באב התשפ"ג (2 באוגוסט 2023) <חתימה> יריב לוין שר המשפטים g9z0rc3ngmay313lgoppd4ds2dzp5zs 0 1708830 2947715 2911155 2025-07-09T10:59:51Z בן עדריאל 9444 לא ידוע לי שהפרקים הללו נהוגים בנוסח אשכנז 2947715 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} =מנחה לשבת= ==קרבנות== {{הור|תפילת הציבור מתחילה ב{{צ|[[#אשרי|אשרי]]}}. יש אומרים קרבנות קודם התפילה:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר קרבנות|מנחה}} ==אשרי== {{:סידור/נוסח אשכנז/אשרי}} ==ובא לציון== {{:סידור/נוסח אשכנז/קדושה דסידרא}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז}} ==קריאת התורה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הוצאה א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ואני|ויהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|בריך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|גדלו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|אב הרחמים}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ותגלה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|קריאת התורה}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הגומל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הגבהה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|יהללו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|לדוד מזמור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ובנחה}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|א ג|ג יא}} ===קדושת היום=== אַתָּֽה אֶחָֽד וְשִׁמְךָֽ אֶחָֽד וּמִֽי כְּעַמְּךָֽ יִשְׂרָאֵֽל גּֽוֹי אֶחָֽד בָּאָֽרֶץ. תִּפְאֶֽרֶת גְּדֻלָּֽה וַֽעֲטֶֽרֶת יְשׁוּעָֽה יֽוֹם מְנוּחָֽה וּקְדֻשָּֽׁה לְעַמְּךָֽ נָתָֽתָּ. אַבְרָהָֽם יָגֵֽל יִצְחָֽק יְרַנֵּֽן יַֽעֲקֹֽב וּבָנָֽיו יָנֽוּחוּ בֽוֹ. מְנוּחַֽת אַֽהֲבָֽה וּנְדָבָֽה, מְנוּחַֽת אֱמֶֽת וֶֽאֱמוּנָֽה, מְנוּחַֽת שָׁלֽוֹם וְשַׁלְוָֽה וְהַשְׁקֵֽט וָבֶֽטַח, מְנוּחָֽה שְׁלֵמָֽה שָֽׁאַתָּֽה רֽוֹצֶה בָּֽהּ. יַכִּֽירוּ בָנֶֽיךָ וְיֵֽדְעֽוּ כִּי-מֵֽאִתְּךָֽ הִֽיא מְנֽוּחָתָֽם וְעַל-מְנֽוּחָתָֽם יַקְדִּֽישׁוּ אֶת-שְׁמֶֽךָ. אֱלֹהֵֽינוּ וֵֽאלֹהֵֽי אֲבוֹתֵֽינוּ, רְצֵֽה בִמְנֽוּחָתֵֽנוּ. קַדְּשֵֽׁנוּ בְּמִצְוֹתֶֽיךָ וְתֵֽן חֶלְקֵֽנוּ בְּתֽוֹרָתֶֽךָ, שַׂבְּעֵֽנוּ מִטּוּבֶֽךָ וְשַׂמְּחֵֽנוּ בִּישֽׁוּעָתֶֽךָ, וְטַהֵֽר לִבֵּֽנוּ לְעׇבְדְּךָֽ בֶּֽאֱמֶֽת. וְהַנְחִילֵֽנוּ יְיָֽ אֱלֹהֵֽינוּ בְּאַֽהֲבָֽה וּבְרָצֽוֹן שַׁבַּֽת קׇדְשֶֽׁךָ, וְיָנֽוּחוּ בָֽם יִשְׂרָאֵֽל מְקַדְּשֵֽׁי שְׁמֶֽךָ. בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָֽ, מְקַדֵּֽשׁ הַשַׁבָּֽת. {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז א|יח ח}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ד|אלהי ב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|אלהי ד|אלהי ו}} ==צדקתך== {{הור|אין אומרים {{צ|צדקתך}} ביום שבחול אין אומרים בו תחנון.}} צִדְקָתְךָ צֶדֶק לְעוֹלָם וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת׃{{ממס|תהלים קיט קמב}}{{ש}} וְצִדְקָתְךָ אֱלֹהִים עַד מָרוֹם, אֲשֶׁר עָשִׂיתָ גְדֹלוֹת, אֱלֹהִים מִי כָמוֹךָ׃{{ממס|תהלים עא יט}}{{ש}} צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל מִשְׁפָּטֶךָ תְּהוֹם רַבָּה אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ יְיָ׃{{ממס|תהלים לו ז}} ==קדיש תתקבל== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם}} == עלינו לשבח == {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום}} ==ברכי נפשי== {{הור|אומרים {{צ|ברכי נפשי}} ו{{צ|שיר המעלות}} בחורף (משבת בראשית עד שבת לפני שבת הגדול), ופרקי אבות בקיץ (בין פסח לראש השנה). ובשבת הגדול יש נוהגים לומר ההגדה, מ{{צ|עבדים היינו}}, עד {{צ|לכפר על כל עונותינו}} (רמ"א ב[[שולחן ערוך אורח חיים רצב ב]], וב[[שולחן ערוך אורח חיים תל|סימן תל]]).}} בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃ עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה, נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה׃ הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו, הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ, הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ׃ עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת, מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט׃ יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ, בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד׃ תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ, עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם׃ מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן, מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן׃ יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת, אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם׃ גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן, בַּל יְשֻׁבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ׃ הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים, בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן׃ יַשְׁקוּ כׇּל חַיְתוֹ שָׂדָי, יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם׃ עֲלֵיהֶם עוֹף הַשָּׁמַיִם יִשְׁכּוֹן, מִבֵּין עֳפָאיִם יִתְּנוּ קוֹל׃ מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו, מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ׃ מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם, לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ׃ וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ, לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן, וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד׃ יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי יְיָ, אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע׃ אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ, חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ׃ הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים, סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים׃ עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים, שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ׃ תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה, בּוֹ תִרְמֹשׂ כׇּל חַיְתוֹ יָעַר׃ הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף, וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אׇכְלָם׃ תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן, וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן׃ יֵצֵא אָדָם לְפׇעֳלוֹ, וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב׃ מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, כֻּלָּם בְּחׇכְמָה עָשִׂיתָ, מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ׃ זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם, שָם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר, חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת׃ שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן, לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַחֶק בּוֹ׃ כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן, לָתֵת אׇכְלָם בְּעִתּוֹ׃ תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן, תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב׃ תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן, תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן, וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן׃ תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן, וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה׃ יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם, יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָיו׃ הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד, יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָנוּ׃ אָשִׁירָה לַייָ בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי׃ יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי, אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּייָ׃ יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, הַלְלוּיָהּ׃ ==שיר המעלות== שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, אֶל יְיָ בַּצָּרָתָה לִּי, קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי׃ יְיָ הַצִּילָה נַפְשִׁי מִשְּׂפַת שֶׁקֶר, מִלָּשׁוֹן רְמִיָּה׃ מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יֹּסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה׃ חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים, עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים׃ אוֹיָה לִי כִּי גַרְתִּי מֶשֶׁךְ, שָׁכַנְתִּי עִם אׇהֳלֵי קֵדָר׃ רַבַּת שָכְנָה לָּהּ נַפְשִׁי עִם שׂוֹנֵא שָׁלוֹם׃ אֲנִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה׃{{ממס|תהלים קכ}} שִׁיר לַמַּעֲלוֹת, אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים, מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי׃ עֶזְרִי מֵעִם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃ אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ, אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ׃ הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל׃ יְיָ שֹׁמְרֶךָ, יְיָ צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ׃ יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה, וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה׃ יְיָ יִשְׁמׇרְךָ מִכׇּל רָע, יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶךָ׃ יְיָ יִשְׁמׇר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קכא}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד, שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְיָ נֵלֵךְ׃ עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלָ͏יִם׃ יְרוּשָׁלַ͏יִם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו׃ שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ, עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל, לְהֹדוֹת לְשֵׁם יְיָ׃ כִּי שָׁמָּה  יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט, כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִד׃ שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָ͏יִם, יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ׃ יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ, שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ׃ לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי, אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ׃ לְמַעַן בֵּית יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ׃{{ממס|תהלים קכב}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי, הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם׃ הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם, כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ, כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחׇנֵּנוּ׃ חׇנֵּנוּ יְיָ חׇנֵּנוּ, כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז׃ רַבַּת שָבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ, הַלַּעַג הַשַּאֲנַנִּים, הַבּוּז לִגְאֵי יוֹנִים׃{{ממס|תהלים קכג}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד, לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ, יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל׃ לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ, בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם׃ אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ, בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ׃ אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ, נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵנוּ׃ אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים׃ בָּרוּךְ יְיָ, שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם׃ נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים, הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ׃ עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים קכד}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, הַבֹּטְחִים בַּייָ, כְּהַר צִיּוֹן לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם יֵשֵב׃ יְרוּשָׁלַ͏יִם הָרִים סָבִיב לָהּ, וַייָ סָבִיב לְעַמּוֹ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃ כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים, לְמַעַן לֹא יִשְׁלְחוּ הַצַּדִּיקִים בְּעַוְלָתָה יְדֵיהֶם׃ הֵיטִיבָה יְיָ לַטּוֹבִים, וְלִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם׃ וְהַמַּטִּים עֲקַלְקַלּוֹתָם, יוֹלִיכֵם יְיָ אֶת פֹּעֲלֵי הָאָוֶן, שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים קכה}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, בְּשׁוּב יְיָ אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן, הָיִינוּ כְּחֹלְמִים׃ אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה, אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם, הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה׃ הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ, הָיִינוּ שְׂמֵחִים׃ שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵנוּ, כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב׃ הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה, בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ׃ הָלוֹךְ יֵלֵךְ  וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע, בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו׃{{ממס|תהלים קכו}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה, אִם יְיָ  לֹא יִבְנֶה בַיִת, שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ, אִם יְיָ לֹא יִשְׁמׇר עִיר, שָׁוְא  שָׁקַד שׁוֹמֵר׃ שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם, מְאַחֲרֵי שֶׁבֶת, אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים, כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא׃ הִנֵּה נַחֲלַת יְיָ בָּנִים, שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן׃ כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר, כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים׃ אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם, לֹא יֵבֹשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּעַר׃{{ממס|תהלים קכז}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, אַשְׁרֵי כׇּל יְרֵא יְיָ, הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו׃ יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ׃ אֶשְׁתְּךָ  כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ, בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ׃ הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יְיָ׃ יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן, וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָ͏יִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ׃ וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ, שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים קכח}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי, יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל׃ רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרָי, גַּם לֹא יָכְלוּ לִי׃ עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים, הֶאֱרִיכוּ לְמַעֲנִיתָם׃ יְיָ צַדִּיק, קִצֵּץ עֲבוֹת רְשָׁעִים׃ יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן׃ יִהְיוּ כַּחֲצִיר גַּגּוֹת, שֶׁקַּדְמַת שָׁלַף יָבֵשׁ׃ שֶׁלֹּא מִלֵּא כַפּוֹ קוֹצֵר וְחִצְנוֹ מְעַמֵּר׃ וְלֹא אָמְרוּ  הָעֹבְרִים בִּרְכַּת יְיָ אֲלֵיכֶם, בֵּרַכְנוּ אֶתְכֶם בְּשֵׁם יְיָ׃{{ממס|תהלים קכט}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ׃ אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי, תִּהְיֶינָה אׇזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת, לְקוֹל תַּחֲנוּנָי׃ אִם עֲוֺנוֹת תִּשְׁמׇר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃ כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה, לְמַעַן תִּוָּרֵא׃ קִוִּיתִי יְיָ קִוְּתָה נַפְשִׁי, וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי׃ נַפְשִׁי לַאדֹנָי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר׃ יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ, כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד, וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת׃ וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֺנֹתָיו׃{{ממס|תהלים קל}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד, יְיָ  לֹא גָבַהּ לִבִּי וְלֹא רָמוּ עֵינַי, וְלֹא הִלַּכְתִּי  בִּגְדֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי׃ אִם לֹא שִׁוִּיתִי  וְדוֹמַמְתִּי נַפְשִׁי כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ, כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִי׃ יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קלא}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, זְכוֹר יְיָ לְדָוִד אֵת כׇּל עֻנּוֹתוֹ׃ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַייָ, נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב׃ אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי, אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי׃ אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי, לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה׃ עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַייָ, מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקֹב׃ הִנֵּה שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה, מְצָאנוּהָ בִּשְׂדֵי יָעַר׃ נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃ קוּמָה יְיָ לִמְנוּחָתֶךָ, אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ׃ כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק, וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ׃ בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ׃ נִשְׁבַּע יְיָ  לְדָוִד אֱמֶת לֹא יָשׁוּב מִמֶּנָּה, מִפְּרִי בִטְנְךָ אָשִׁית לְכִסֵּא לָךְ׃ אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ  בְּרִיתִי וְעֵדֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם, גַּם בְּנֵיהֶם עֲדֵי עַד, יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא לָךְ׃ כִּי בָחַר יְיָ בְּצִיּוֹן, אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ׃ זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד, פֹּה אֵשֵׁב כִּי אִוִּתִיהָ׃ צֵידָהּ בָּרֵךְ אֲבָרֵךְ, אֶבְיוֹנֶיהָ אַשְׂבִּיעַ לָחֶם׃ וְכֹהֲנֶיהָ אַלְבִּישׁ יֶשַׁע, וַחֲסִידֶיהָ רַנֵּן יְרַנֵּנוּ׃ שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד, עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי׃ אוֹיְבָיו אַלְבִּישׁ בֹּשֶׁת, וְעָלָיו יָצִיץ נִזְרוֹ׃{{ממס|תהלים קלב}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד, הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד׃ כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב  עַל הָרֹאשׁ, יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן, שֶׁיֹּרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו׃ כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן, כִּי שָׁם  צִוָּה יְיָ אֶת הַבְּרָכָה, חַיִּים עַד הָעוֹלָם׃ {{ממס|תהלים קלג}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, הִנֵּה  בָּרְכוּ אֶת יְיָ כׇּל עַבְדֵי יְיָ, הָעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃ שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃ יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃ {{ממס|תהלים קלד}} ==פרקי אבות== ===פרק ראשון=== כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר׃{{ממס|ישעיהו ס כא}} {{ק|'''א'''}} מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻעַ, וִיהוֹשֻעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הֵם אָמְרוּ שְׁלֹשָׁה דְבָרִים: הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין, וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה, וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה. {{ק|'''ב'''}} שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה מִשְּׁיָרֵי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הוּא הָיָה אוֹמֵר: עַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים. {{ק|'''ג'''}} אַנְטִיגְנוֹס אִישׁ סוֹכוֹ קִבֵּל מִשִּׁמְעוֹן הַצַּדִּיק. הוּא הָיָה אוֹמֵר: אַל תִּהְיוּ כַּעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁים אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אֶלָּא הֱיוּ כַּעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁים אֶת הָרַב שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, וִיהִי מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם. {{ק|'''ד'''}} יוֹסֵי בֶן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה וְיוֹסֵי בֶן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם קִבְּלוּ מֵהֶם. יוֹסֵי בֶן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה אוֹמֵר: יְהִי בֵיתְךָ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים, וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם, וֶהֱוֵי שׁוֹתֶה בַצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם. {{ק|'''ה'''}} יוֹסֵי בֶן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם אוֹמֵר: יְהִי בֵיתְךָ פָּתוּחַ לִרְוָחָה, וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי בֵיתֶךָ, וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה. בְּאִשְׁתּוֹ אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל הַמַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ, וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ גֵּיהִנֹּם. {{ק|'''ו'''}} יְהוֹשֻעַ בֶּן פְּרַחְיָה וְנִתַּאי הָאַרְבֵּלִי קִבְּלוּ מֵהֶם. יְהוֹשֻעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר: עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, וֶהֱוֵי דָן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת. {{ק|'''ז'''}} נִתַּאי הָאַרְבֵּלִי אוֹמֵר: הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע, וְאַל תִּתְחַבֵּר לְרָשָׁע, וְאַל תִּתְיָאֵשׁ מִן הַפֻּרְעָנוּת. {{ק|'''ח'''}} יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי וְשִׁמְעוֹן בֶּן שָטַח קִבְּלוּ מֵהֶם. יְהוּדָה בֶן טַבַּאי אוֹמֵר: אַל תַּעַשׂ עַצְמְךָ כְּעוֹרְכֵי הַדַּיָּנִים, וּכְשֶׁיִּהְיוּ בַּעֲלֵי הַדִּין עוֹמְדִים לְפָנֶיךָ יִהְיוּ בְעֵינֶיךָ כִּרְשָׁעִים, וּכְשֶׁנִּפְטָרִים מִלְּפָנֶיךָ יִהְיוּ בְעֵינֶיךָ כְּזַכָּאִין, כְּשֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין. {{ק|'''ט'''}} שִׁמְעוֹן בֶּן שָטַח אוֹמֵר: הֱוֵי מַרְבֶּה לַחֲקֹר אֶת הָעֵדִים, וֶהֱוֵי זָהִיר בִּדְבָרֶיךָ, שֶׁמָּא מִתּוֹכָם יִלְמְדוּ לְשַׁקֵּר. {{ק|'''י'''}} שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן קִבְּלוּ מֵהֶם. שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: אֱהַב אֶת הַמְּלָאכָה, וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת, וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת. {{ק|'''יא'''}} אַבְטַלְיוֹן אוֹמֵר: חֲכָמִים הִזָּהֲרוּ בְּדִבְרֵיכֶם, שֶׁמָּא תָחוֹבוּ חוֹבַת גָּלוּת וְתִגְלוּ לִמְקוֹם מַיִם הָרָעִים, וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם וְיָמוּתוּ, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל. {{ק|'''יב'''}} הִלֵּל וְשַׁמַּאי קִבְּלוּ מֵהֶם. הִלֵּל אוֹמֵר: הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה. {{ק|'''יג'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: נְגִיד שְׁמָא אֲבַד שְׁמֵהּ, וּדְלָא מוֹסִיף יָסֵף, וּדְלָא יָלֵף קְטָלָא חַיָּב, וּדְאִשְׁתַּמַּשׁ בְּתָגָא חָלַף. {{ק|'''יד'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: אִם אֵין אֲנִי לִי מִי לִי, וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי מָה אָנִי, וְאִם לֹא עַכְשָׁו אֵימָתָי. {{ק|'''טו'''}} שַׁמַּאי אוֹמֵר: עֲשֵׂה תוֹרָתְךָ קְבַע, אֱמֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה, וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. {{ק|'''טז'''}} רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עֲשֵׂה לְךָ רַב, וְהִסְתַּלֵּק מִן הַסָּפֵק, וְאַל תַּרְבֶּה לְעַשֵּׂר אֻמָּדוֹת. {{ק|'''יז'''}} שִׁמְעוֹן בְּנוֹ אוֹמֵר: כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב מִשְּׁתִיקָה, וְלֹא הַמִּדְרָשׁ עִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה, וְכָל הַמַּרְבֶּה דְבָרִים מֵבִיא חֵטְא. {{ק|'''יח'''}} רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם קַיָּם, עַל הָאֱמֶת וְעַל הַדִּין וְעַל הַשָּׁלוֹם. שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם׃{{ממס|זכריה ח, טז}} רַבִּי חֲנַנְיָא בֶן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֺת. שֶׁנֶּאֱמַר: יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר׃{{ממס|ישעיהו מב כא}} ===פרק שני=== כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר׃{{ממס|ישעיהו ס כא}} {{ק|'''א'''}} רַבִּי אוֹמֵר: אֵיזוֹ הִיא דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבוֹר לוֹ הָאָדָם, כָּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעֹשֶהָ, וְתִפְאֶרֶת לוֹ מִן הָאָדָם. וֶהֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵע מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֺת. וֶהֱוֵי מְחַשֵּׁב הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ, וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ. הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים וְאֵין אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה, דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמְּךָ, עַיִן רוֹאָה, וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת, וְכָל מַעֲשֶיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִין. {{ק|'''ב'''}} רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: יָפֶה תַּלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מַשְׁכַּחַת עָוֺן. וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֺן. וְכָל הָעוֹסְקִים עִם הַצִּבּוּר יִהְיוּ עוֹסְקִים עִמָּהֶם לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁזְּכוּת אֲבוֹתָם מְסַיַּעְתָּם, וְצִדְקָתָם עוֹמֶדֶת לָעַד. וְאַתֶּם, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם שָׂכָר הַרְבֵּה כְּאִלּוּ עֲשִׂיתֶם. {{ק|'''ג'''}} הֱווּ זְהִירִין בָּרָשׁוּת, שֶׁאֵין מְקָרְבִין לוֹ לְאָדָם אֶלָּא לְצֹרֶךְ עַצְמָן, נִרְאִין כְּאוֹהֲבִין בִּשְׁעַת הֲנָאָתָן, וְאֵין עוֹמְדִין לוֹ לְאָדָם בִּשְׁעַת דָּחֳקוֹ. {{ק|'''ד'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנֶךָ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנוֹ. בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנֶךָ. {{ק|'''ה'''}} הִלֵּל אוֹמֵר: אַל תִּפְרוֹשׁ מִן הַצִּבּוּר, וְאַל תַּאֲמֵן בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ, וְאַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ, וְאַל תֹּאמַר דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ שֶׁסּוֹפוֹ לְהִשָּׁמַע, וְאַל תֹּאמַר לִכְשֶׁאֶפְנֶה אֶשְׁנֶה, שֶׁמָּא לֹא תִפָּנֶה. {{ק|'''ו'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: אֵין בּוּר יְרֵא חֵטְא, וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד, וְלֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד, וְלֹא הַקַּפְּדָּן מְלַמֵּד, וְלֹא כָּל הַמַּרְבֶּה בִסְחוֹרָה מַחְכִּים; וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ. {{ק|'''ז'''}} אַף הוּא רָאָה גֻּלְגֹּלֶת אַחַת שֶׁצָּפָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם, אָמַר לָהּ, עַל דַּאֲטֵפְתְּ אַטְּפוּךְ, וְסוֹף מְטַיְּפָיִךְ יְטוּפוּן. {{ק|'''ח'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: מַרְבֶּה בָשָׂר מַרְבֶּה רִמָּה, מַרְבֶּה נְכָסִים מַרְבֶּה דְאָגָה, מַרְבֶּה נָשִׁים מַרְבֶּה כְשָׁפִים, מַרְבֶּה שְׁפָחוֹת מַרְבֶּה זִמָּה, מַרְבֶּה עֲבָדִים, מַרְבֶּה גָזֵל. מַרְבֶּה תוֹרָה מַרְבֶּה חַיִּים, מַרְבֶּה יְשִׁיבָה מַרְבֶּה חָכְמָה, מַרְבֶּה עֵצָה מַרְבֶּה תְבוּנָה, מַרְבֶּה צְדָקָה מַרְבֶּה שָׁלוֹם. קָנָה שֵׁם טוֹב קָנָה לְעַצְמוֹ, קָנָה לוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה, קָנָה לוֹ חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. {{ק|'''ט'''}} רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי קִבֵּל מֵהִלֵּל וּמִשַׁמַּאי. הוּא הָיָה אוֹמֵר: אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה הַרְבֵּה אַל תַּחֲזֵק טוֹבָה לְעַצְמֶךָ, כִּי לְכָךְ נוֹצַרְתָּ. {{ק|'''י'''}} חֲמִשָּׁה תַלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְאֵלּוּ הֵן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס, רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן חֲנַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ. {{ק|'''יא'''}} הוּא הָיָה מוֹנֶה שְׁבָחָם: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה, רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן חֲנַנְיָא אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ, רַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן חָסִיד, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל יְרֵא חֵטְא, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ כְּמַעֲיָן הַמִתְגַּבֵּר. {{ק|'''יב'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: אִם יִהְיוּ כָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם, וֶאֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס בְּכַף שְׁנִיָּה, מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: אִם יִהְיוּ כָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם, וֶאֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס אַף עִמָּהֶם, וְאֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ בְּכַף שְׁנִיָּה, מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם. {{ק|'''יג'''}} אָמַר לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹ הִיא דֶרֶךְ טוֹבָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עַיִן טוֹבָה. רַבִּי יְהוֹשֻעַ אוֹמֵר: חָבֵר טוֹב. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שָׁכֵן טוֹב. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: לֵב טוֹב. אָמַר לָהֶם: רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם, שֶׁבִּכְלַל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם. {{ק|'''יד'''}} אָמַר לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹ הִיא דֶרֶךְ רָעָה שֶׁיִּתְרַחֵק מִמֶּנָּה הָאָדָם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עַיִן רָעָה. רַבִּי יְהוֹשֻעַ אוֹמֵר: חָבֵר רָע. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שָׁכֵן רָע. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הַלֹּוֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם, אֶחָד הַלֹּוֶה מִן הָאָדָם כְּלֹוֶה מִן הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם, וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן׃{{ממס|תהלים לז כא}} רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: לֵב רָע. אָמַר לָהֶם: רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם, שֶׁבִּכְלַל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם. {{ק|'''טו'''}} הֵם אָמְרוּ שְׁלֹשָׁה דְבָרִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יְהִי כְבוֹד חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ, וְאַל תְּהִי נוֹחַ לִכְעוֹס, וְשׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךָ. וֶהֱוֵי מִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד אוּרָן שֶׁל חֲכָמִים, וֶהֱוֵי זָהִיר בְּגַחַלְתָּן שֶׁלֹּא תִכָּוֶה, שֶׁנְּשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל, וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב, וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף, וְכָל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ. {{ק|'''טז'''}} רַבִּי יְהוֹשֻעַ אוֹמֵר: עֵין הָרָע וְיֵצֶר הָרָע וְשִׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת מוֹצִיאִים אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם. {{ק|'''יז'''}} רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: יְהִי מָמוֹן חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ, וְהַתְקֵן עַצְמְךָ לִלְמֹד תּוֹרָה שֶׁאֵינָהּ יְרֻשָּׁה לָּךְ, וְכָל מַעֲשֶיךָ יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמָיִם. {{ק|'''יח'''}} רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הֱוֵי זָהִיר בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבִתְפִלָּה, וּכְשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל אַל תַּעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קְבַע אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד, וְנִחָם עַל הָרָעָה׃{{ממס|יואל ב יג}} וְאַל תְּהִי רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמֶךָ. {{ק|'''יט'''}} רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: הֱוֵי שָׁקוּד לִלְמֹד תּוֹרָה, וְדַע מַה שֶּׁתָּשִׁיב לְאֶפִּיקוּרוֹס, וְדַע לִפְנֵי מִי אַתָּה עָמֵל וּמִי הוּא בַּעַל מְלַאכְתְּךָ שֶׁיְּשַׁלֶּם לְךָ שְׂכַר פְּעֻלָּתֶךָ. {{ק|'''כ'''}} רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: הַיּוֹם קָצֵר, וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה, וְהַפּוֹעֲלִים עֲצֵלִים, וְהַשָּׂכָר הַרְבֵּה, וּבַעַל הַבַּיִת דּוֹחֵק. {{ק|'''כא'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר, וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לְהִבָּטֵל מִמֶּנָּה. אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה הַרְבֵּה, נוֹתְנִין לְךָ שָׂכָר הַרְבֵּה, וְנֶאֱמָן הוּא בַּעַל מְלַאכְתְּךָ שֶׁיְּשַׁלֶּם לְךָ שְׂכַר פְּעֻלָּתֶךָ, וְדַע שֶׁמַּתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא. רַבִּי חֲנַנְיָא בֶן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֺת. שֶׁנֶּאֱמַר: יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר׃{{ממס|ישעיהו מב כא}} ===פרק שלישי=== כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר׃{{ממס|ישעיהו ס כא}} {{ק|'''א'''}} עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר: הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים וְאֵין אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. מֵאַיִן בָּאתָ מִטִּפָּה סְרוּחָה, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ לִמְקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. {{ק|'''ב'''}} רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר: הֱוֵי מִתְפַּלֵּל בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל מַלְכוּת, שֶׁאִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בְּלָעוֹ. {{ק|'''ג'''}} רַבִּי חֲנִינָא בֶן תְּרַדְיוֹן אוֹמֵר: שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִים וְאֵין בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה, הֲרֵי זֶה מוֹשַׁב לֵצִים. שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב׃{{ממס|תהלים א א}} אֲבָל שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִים וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה, שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵינֵיהֶם. שֶׁנֶּאֱמַר: אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְיָ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, וַיַּקְשֵׁב יְיָ וַיִּשְׁמָע, וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו, לְיִרְאֵי יְיָ וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ׃{{ממס|מלאכי ג טז}} אֵין לִי אֶלָּא שְׁנַיִם, מִנַּיִן אֲפִילוּ אֶחָד שֶׁיּוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹבֵעַ לוֹ שָׂכָר, שֶׁנֶּאֱמַר: יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָיו׃{{ממס|איכה ג כח}} {{ק|'''ד'''}} רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְלֹא אָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִזִּבְחֵי מֵתִים. שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם׃{{ממס|ישעיהו כח ח}} אֲבָל שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְאָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל מָקוֹם. שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְדַבֵּר אֵלַי, זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יְיָ׃{{ממס|יחזקאל מא כב}} {{ק|'''ה'''}} רַבִּי חֲנִינָא בֶּן חֲכִינַאי אוֹמֵר: הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה, וְהַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי וּמְפַנֶּה לִבּוֹ לְבַטָּלָה, הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ. {{ק|'''ו'''}} רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה אוֹמֵר: כָּל הַמְקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אָרֶץ, וְכָל הַפּוֹרֵק מִמֶּנּוּ עֹל תּוֹרָה, נוֹתְנִין עָלָיו עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אָרֶץ. {{ק|'''ז'''}} רַבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן דּוֹסָא אִישׁ כְּפַר חֲנַנְיָא, אוֹמֵר: עֲשָׂרָה שֶׁיּוֹשְׁבִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵינֵיהֶם. שֶׁנֶּאֱמַר: אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל.{{ממס|תהלים פב א}} וּמִנַּיִן אֲפִילוּ חֲמִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ.{{ממס|עמוס ט ו}} וּמִנַּיִן אֲפִילוּ שְׁלֹשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט.{{ממס|תהלים פב א}} וּמִנַּיִן אֲפִילוּ שְׁנַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְיָ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, וַיַּקְשֵׁב יְיָ וַיִּשְׁמָע.{{ממס|מלאכי ג טז}} וּמִנַּיִן אֲפִילוּ אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי, אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ׃{{ממס|שמות כ כא}} {{ק|'''ח'''}} רַבִּי אֶלְעָזָר אִישׁ בַּרְתּוֹתָא אוֹמֵר: תֵֶּן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ, שָׁאַתָּה וְשֶׁלְּךָ שֶׁלּוֹ. וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר: כִּי מִמְּךָ הַכֹּל, וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ׃{{ממס|דה"א כט יד}} {{ק|'''ט'''}} רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: הַמְּהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְשׁוֹנֶה, וּמַפְסִיק מִמִּשְׁנָתוֹ וְאוֹמֵר מַה נָּאֶה אִילָן זֶה, מַה נָּאֶה נִיר זֶה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ. {{ק|'''י'''}} רַבִּי דוֹסְתַּאי בַּר יַנַּאי מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל הַשּׁוֹכֵחַ דָּבָר אֶחָד מִמִּשְׁנָתוֹ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ.{{ממס|דברים ד ט}} יָכוֹל אֲפִילוּ תָּקְפָה עָלָיו מִשְׁנָתוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר: וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ.{{ממס|דברים ד ט|שם}} הָא, אֵינוֹ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ עַד שֶׁיֵּשֵׁב וִיסִירֵם מִלִּבּוֹ. {{ק|'''יא'''}} רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא אוֹמֵר: כָּל שֶׁיִּרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ חָכְמָתוֹ מִתְקַיָּמֶת, וְכֹל שֶׁחָכְמָתוֹ קוֹדֶמֶת לְיִרְאַת חֶטְאוֹ אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיָּמֶת. {{ק|'''יב'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּים מֵחָכְמָתוֹ חָכְמָתוֹ מִתְקַיָּמֶת, וְכֹל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיָּמֶת. {{ק|'''יג'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ, וְכֹל שֶׁאֵין רוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ, אֵין רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ. {{ק|'''יד'''}} רַבִּי דוֹסָא בֶּן הָרְכִּינַס אוֹמֵר: שֵׁנָה שֶׁל שַׁחֲרִית, וְיַיִן שֶׁל צָהֳרַיִם, וְשִׂיחַת הַיְּלָדִים וִישִׁיבַת בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת שֶׁל עַמֵּי הָאָרֶץ, מוֹצִיאִים אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם. {{ק|'''טו'''}} רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: הַמְחַלֵּל אֶת הַקֳּדָשִׁים, וְהַמְבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת, וְהַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים, וְהַמֵּפֵר בְּרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, וְהַמְגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַהֲלָכָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. {{ק|'''טז'''}} רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הֱוֵי קַל לְרֹאשׁ וְנוֹחַ לְתִשְׁחֹרֶת, וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּשִׂמְחָה. {{ק|'''יז'''}} רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ מַרְגִּילִים אֶת הָאָדָם לְעֶרְוָה. מַסֹּרֶת סְיָג לַתּוֹרָה, מַעַשְׂרוֹת סְיָג לָעֹשֶׁר, נְדָרִים סְיָג לַפְּרִישׁוּת, סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה. {{ק|'''יח'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְצֶלֶם, חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לוֹ שֶׁנִּבְרָא בְצֶלֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם׃{{ממס|בראשית ט ו}} חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ בָנִים לַמָּקוֹם, חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָהֶם שֶׁנִּקְרְאוּ בָנִים לַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: בָּנִים אַתֶּם לַייָ אֱלֹהֵיכֶם.{{ממס|דברים יד א}} חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּתַּן לָהֶם כְּלִי חֶמְדָּה, חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָהֶם שֶׁנִּתַּן לָהֶם כְּלִי חֶמְדָּה שֶׁבּוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ׃{{ממס|משלי ד ב}} {{ק|'''יט'''}} הַכֹּל צָפוּי, וְהָרְשׁוּת נְתוּנָה, וּבְטוּב הָעוֹלָם נָדוֹן, וְהַכֹּל לְפִי רֹב הַמַּעֲשֶׂה. {{ק|'''כ'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: הַכֹּל נָתוּן בָּעֵרָבוֹן, וּמְצוֹדָה פְרוּשָׂה עַל כָּל הַחַיִּים. הַחֲנוּת פְּתוּחָה, וְהַחֶנְוָנִי מַקִּיף, וְהַפִּנְקָס פָּתוּחַ, וְהַיָּד כּוֹתֶבֶת, וְכָל הָרוֹצֶה לִלְווֹת יָבֹא וְיִלְוֶה, וְהַגַּבָּאִים מְחַזְּרִים תָּדִיר בְּכֹל יוֹם וְנִפְרָעִים מִן הָאָדָם מִדַּעְתּוֹ וְשֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, וְיֵשׁ לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ, וְהַדִּין דִּין אֱמֶת, וְהַכֹּל מְתֻקָּן לִסְעֻדָּה. {{ק|'''כא'''}} רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: אִם אֵין תּוֹרָה אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אִם אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ אֵין תּוֹרָה. אִם אֵין חָכְמָה אֵין יִרְאָה, אִם אֵין יִרְאָה אֵין חָכְמָה. אִם אֵין דַּעַת אֵין בִּינָה, אִם אֵין בִּינָה אֵין דַּעַת. אִם אֵין קֶמַח אֵין תּוֹרָה, אִם אֵין תּוֹרָה אֵין קֶמַח. {{ק|'''כב'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: כָּל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו לְמָה הוּא דוֹמֶה, לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מְרֻבִּים וְשָׁרָשָׁיו מוּעָטִים, וְהָרוּחַ בָּאָה וְעוֹקַרְתּוֹ וְהוֹפַכְתּוֹ עַל פָּנָיו. שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה, וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבוֹא טוֹב, וְשָׁכַן חֲרֵרִים בַּמִּדְבָּר, אֶרֶץ מְלֵחָה וְלֹא תֵשֵׁב׃{{ממס|ירמיהו יז ו}} אֲבָל כָּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּים מֵחָכְמָתוֹ לְמָה הוּא דוֹמֶה, לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מוּעָטִים וְשָׁרָשָׁיו מְרֻבִּים, שֶׁאֲפִילוּ כָּל הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאוֹת וְנוֹשְׁבוֹת בּוֹ, אֵין מְזִיזִין אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם, וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו, וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבֹא חֹם, וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן, וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג, וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי׃{{ממס|ירמיהו יז ח|שם פסוק ח}} {{ק|'''כג'''}} רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן חִסְמָא אוֹמֵר: קִנִּין וּפִתְחֵי נִדָּה הֵן הֵן גּוּפֵי הֲלָכוֹת, תְּקוּפוֹת וְגֵמַטְרִיָּאוֹת פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה. רַבִּי חֲנַנְיָא בֶן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֺת. שֶׁנֶּאֱמַר: יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר׃{{ממס|ישעיהו מב כא}} ===פרק רביעי=== כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר׃{{ממס|ישעיהו ס כא}} {{ק|'''א'''}} בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר: אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם. שֶׁנֶּאֱמַר: מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִּי׃{{ממס|תהלים קיט צט}} אֵיזֶהוּ גִבּוֹר, הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר, וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר׃{{ממס|משלי טז לב}} אֵיזֶהוּ עָשִׁיר, הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ׃{{ממס|תהלים קכח ב}} אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא. אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד, הַמְּכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת. שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד, וּבֹזַי יֵקָלּוּ׃{{ממס|ש"א ב ל}} {{ק|'''ב'''}} בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: הֱוֵי רָץ לְמִצְוָה קַלָּה כְּלַחֲמוּרָה וּבוֹרֵחַ מִן הָעֲבֵרָה, שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, וַעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה, שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה מִצְוָה, וּשְׂכַר עֲבֵרָה עֲבֵרָה. {{ק|'''ג'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: אַל תְּהִי בָז לְכָל אָדָם, וְאַל תְּהִי מַפְלִיג לְכָל דָּבָר, שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה, וְאֵין לְךָ דָבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם. {{ק|'''ד'''}} רַבִּי לְוִיטַס אִישׁ יַבְנֶה אוֹמֵר: מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ, שֶׁתִּקְוַת אֱנוֹשׁ רִמָּה. {{ק|'''ה'''}} רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא אוֹמֵר: כָּל הַמְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר נִפְרָעִים מִמֶּנּוּ בְּגָלוּי. אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד בְּחִלּוּל הַשֵּׁם. {{ק|'''ו'''}} רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ אוֹמֵר: הַלּוֹמֵד עַל מְנָת לְלַמֵּד, מַסְפִּיקִים בְּיָדוֹ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, וְהַלּוֹמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת, מַסְפִּיקִים בְּיָדוֹ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת. {{ק|'''ז'''}} רַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: אַל תִּפְרוֹשׁ מִן הַצִּבּוּר, וְאַל תַּעַשׂ עַצְמְךָ כְּעוֹרְכֵי הַדַּיָּנִים, וְאַל תַּעֲשֶׂהָ עֲטָרָה לְהִתְגַּדֶּל בָּהּ וְלֹא קַרְדֹּם לַחְפָּר בָּהּ. וְכָךְ הָיָה הִלֵּל אוֹמֵר: וּדְאִשְׁתַּמַּשׁ בְּתָגָא חֲלָף. הָא לָמַדְתָּ, כָּל הַנֶּהֱנֶה מִדִּבְרֵי תוֹרָה נוֹטֵל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם. {{ק|'''ח'''}} רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כָּל הַמְכַבֵּד אֶת הַתּוֹרָה גּוּפוֹ מְכֻבָּד עַל הַבְּרִיּוֹת, וְכָל הַמְחַלֵּל אֶת הַתּוֹרָה, גּוּפוֹ מְחֻלָּל עַל הַבְּרִיּוֹת. {{ק|'''ט'''}} רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ אוֹמֵר: הַחוֹשֵׂךְ עַצְמוֹ מִן הַדִּין, פּוֹרֵק מִמֶּנּוּ אֵיבָה וְגָזֵל וּשְׁבוּעַת שָׁוְא, וְהַגַּס לִבּוֹ בְּהוֹרָאָה שׁוֹטֶה, רָשָׁע וְגַס רוּחַ. {{ק|'''י'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: אַל תְּהִי דָן יְחִידִי, שֶׁאֵין דָּן יְחִידִי אֶלָּא אֶחָד, וְאַל תֹּאמַר קַבְּלוּ דַעְתִּי, שֶׁהֵם רַשָּׁאִים וְלֹא אָתָּה. {{ק|'''יא'''}} רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: כָּל הַמְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹנִי, סוֹפוֹ לְקַיְּמָהּ מֵעֹשֶׁר, וְכָל הַמְבַטֵּל אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹשֶׁר, סוֹפוֹ לְבַטְּלָהּ מֵעֹנִי. {{ק|'''יב'''}} רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הֱוֵי מְמַעֵט בְּעֵסֶק וַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וֶהֱוֵי שְׁפַל רוּחַ בִּפְנֵי כָל אָדָם, וְאִם בָּטַלְתָּ מִן הַתּוֹרָה יֶשׁ לְךָ בְּטֵלִים הַרְבֵּה כְּנֶגְדֶּךָ, וְאִם עָמַלְתָּ בַתּוֹרָה יֶשׁ לוֹ שָׂכָר הַרְבֵּה לִתֶּן לָךְ. {{ק|'''יג'''}} רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת קוֹנֶה לּוֹ פְּרַקְלִיט אֶחָד, וְהָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת קוֹנֶה לּוֹ קַטֵּגוֹר אֶחָד. תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים כִּתְרִיס בִּפְנֵי הַפֻּרְעָנוּת. {{ק|'''יד'''}} רַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר אוֹמֵר: כָּל כְּנֵסִיָּה שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם, וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. {{ק|'''טו'''}} רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ אוֹמֵר: יְהִי כְבוֹד תַּלְמִידְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ, וּכְבוֹד חֲבֵרְךָ כְּמוֹרָא רַבָּךְ, וּמוֹרָא רַבְּךָ כְּמוֹרָא שָׁמָיִם. {{ק|'''טז'''}} רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הֱוֵי זָהִיר בְּתַלְמוּד, שֶׁשִּׁגְגַת תַּלְמוּד עוֹלָה זָדוֹן. {{ק|'''יז'''}} רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה כְתָרִים הֵן, כֶּתֶר תּוֹרָה וְכֶתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת, וְכֶתֶר שֵׁם טוֹב עוֹלֶה עַל גַּבֵּיהֶן. {{ק|'''יח'''}} רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר: הֱוֵי גוֹלֶה לִמְקוֹם תּוֹרָה, וְאַל תֹּאמַר שֶׁהִיא תָבוֹא אַחֲרֶיךָ שֶׁחֲבֵרֶיךָ יְקַיְּמוּהָ בְיָדֶךָ, וְאֶל בִּינָתְךָ אַל תִּשָּׁעֵן. {{ק|'''יט'''}} רַבִּי יַנַּאי אוֹמֵר: אֵין בְּיָדֵינוּ לֹא מִשַּׁלְוַת הָרְשָׁעִים, וְאַף לֹא מִיִּסּוּרֵי הַצַּדִּיקִים. {{ק|'''כ'''}} רַבִּי מַתְיָא בֶן חָרָשׁ אוֹמֵר: הֱוֵי מַקְדִּים בִּשְׁלוֹם כָּל אָדָם, וֶהֱוֵי זָנָב לָאֲרָיוֹת וְאַל תְּהִי רֹאשׁ לַשֻּׁעָלִים. {{ק|'''כא'''}} רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לִפְרוֹזְדוֹר בִּפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא, הַתְקֵן עַצְמְךָ בַּפְּרוֹזְדוֹר, כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לַטְּרַקְלִין. {{ק|'''כב'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: יָפָה שָׁעָה אַחַת בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, וְיָפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל קֹרַת רוּחַ בָּעוֹלָם הַבָּא מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה. {{ק|'''כג'''}} רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַל תְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרְךָ בִּשְׁעַת כַּעֲסוֹ, וְאַל תְּנַחֲמֵהוּ בְּשָׁעָה שֶׁמֵּתוֹ מֻטָּל לְפָנָיו, וְאַל תִּשְׁאַל לוֹ בִּשְׁעַת נִדְרוֹ, וְאַל תִּשְׁתַּדֵּל לִרְאוֹתוֹ בִּשְׁעַת קַלְקָלָתוֹ. {{ק|'''כד'''}} שְׁמוּאֵל הַקָּטָן אוֹמֵר: בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח, וּבִכָּשְׁלוֹ אַל יָגֵל לִבֶּךָ׃ פֶּן יִרְאֶה יְיָ וְרַע בְּעֵינָיו, וְהֵשִׁיב מֵעָלָיו אַפּוֹ׃{{ממס|משלי כד#כד יז|משלי כד יז-יח}} {{ק|'''כה'''}} אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה אוֹמֵר: הַלּוֹמֵד יֶלֶד לְמָה הוּא דוֹמֶה, לִדְיוֹ כְּתוּבָה עַל נְיָר חָדָשׁ. וְהַלּוֹמֵד זָקֵן לְמָה הוּא דוֹמֶה, לִדְיוֹ כְּתוּבָה עַל נְיָר מָחוּק. {{ק|'''כו'''}} רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר הַבַּבְלִי אוֹמֵר: הַלּוֹמֵד מִן הַקְּטַנִּים לְמָה הוּא דוֹמֶה, לְאוֹכֵל עֲנָבִים קֵהוֹת וְשׁוֹתֶה יַיִן מִגִּתּוֹ. וְהַלּוֹמֵד מִן הַזְּקֵנִים לְמָה הוּא דוֹמֶה, לְאוֹכֵל עֲנָבִים בְּשׁוּלוֹת וְשׁוֹתֶה יַיִן יָשָׁן. {{ק|'''כז'''}} רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַל תִּסְתַּכֵּל בְּקַנְקַן אֶלָּא בְּמַה שֶּׁיֶּשׁ בּוֹ, יֵשׁ קַנְקַן חָדָשׁ מָלֵא יָשָׁן, וְיָשָׁן שֶׁאֲפִלּוּ חָדָשׁ אֵין בּוֹ. {{ק|'''כח'''}} רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם. {{ק|'''כט'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: הַיִּלּוֹדִים לָמוּת, וְהַמֵּתִים לְהֵחָיוֹת, וְהַחַיִּים לִדּוֹן, לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע שֶׁהוּא אֵל, הוּא הַיּוֹצֵר, הוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַמֵּבִין, הוּא הַדַּיָּן, הוּא הָעֵד, הוּא בַּעַל דִּין, הוּא עָתִיד לָדוּן. בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאֵין לְפָנָיו לֹא עַוְלָה, וְלֹא שִׁכְחָה, וְלֹא מַשּׂוֹא פָנִים, וְלֹא מִקַּח שֹׁחַד. וְדַע שֶׁהַכֹּל לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן. וְאַל יַבְטִיחֲךָ יִצְרְךָ שֶׁהַשְּׁאוֹל בֵּית מָנוֹס לָךְ, שֶׁעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹצָר, וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹלָד, וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי, וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה מֵת, וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. רַבִּי חֲנַנְיָא בֶן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֺת. שֶׁנֶּאֱמַר: יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר׃{{ממס|ישעיהו מב כא}} ===פרק חמישי=== כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר׃{{ממס|ישעיהו ס כא}} {{ק|'''א'''}} בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְּמַאֲמַר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים שֶׁמָּאַבְּדִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, וְלִתֵּן שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים שֶׁמְּקַיְּמִים אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת. {{ק|'''ב'''}} עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מֵאָדָם וְעַד נֹחַ, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה אֹרֶךְ אַפַּיִם לְפָנָיו, שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִים לְפָנָיו, עַד שֶׁהֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת מֵי הַמַּבּוּל. {{ק|'''ג'''}} עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מִנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה אֹרֶךְ אַפַּיִם לְפָנָיו, שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִים לְפָנָיו, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ וְקִבֵּל שְׂכַר כֻּלָּם. {{ק|'''ד'''}} עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ וְעָמַד בְּכֻלָּם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חִבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. {{ק|'''ה'''}} עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, וַעֲשָׂרָה עַל הַיָּם. עֶשֶׂר מַכּוֹת הֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם, וְעֶשֶׂר עַל הַיָּם. {{ק|'''ו'''}} עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִסּוּ אֲבוֹתֵינוּ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּמִּדְבָּר. שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים, וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי׃{{ממס|במדבר יד כב}} {{ק|'''ז'''}} עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. לֹא הִפִּילָה אִשָּׁה מֵרֵיחַ בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ, וְלֹא הִסְרִיחַ בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ מֵעוֹלָם, וְלֹא נִרְאָה זְבוּב בְּבֵית הַמִּטְבְּחַיִם, וְלֹא אֵרַע קֶרִי לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְלֹא כִבּוּ הַגְּשָׁמִים אֵשׁ שֶׁל עֲצֵי הַמַּעֲרָכָה, וְלֹא נִצְּחָה הָרוּחַ אֶת עַמּוּד הֶעָשָׁן, וְלֹא נִמְצָא פְסוּל בָּעֹמֶר וּבִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּבְלֶחֶם הַפָּנִים, עוֹמְדִים צְפוּפִים וּמִשְׁתַּחֲוִים רְוָחִים, וְלֹא הִזִּיק נָחָשׁ וְעַקְרָב בִּירוּשָׁלַיִם מֵעוֹלָם, וְלֹא אָמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ צַר לִי הַמָּקוֹם שֶׁאָלִין בִּירוּשָׁלָיִם. {{ק|'''ח'''}} עֲשָׂרָה דְבָרִים נִבְרְאוּ בְעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְאֵלּוּ הֵן, פִּי הָאָרֶץ, פִּי הַבְּאֵר, פִּי הָאָתוֹן, הַקֶּשֶׁת, וְהַמָּן, וְהַמַּטֶּה, וְהַשָּׁמִיר, וְהַכְּתָב, וְהַמַּכְתֵּב, וְהַלֻּחוֹת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף הַמַּזִּיקִין, וּקְבוּרָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וְאֵילוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף צְבָת בִּצְבָת עֲשׂוּיָה. {{ק|'''ט'''}} שִׁבְעָה דְבָרִים בְּגֹלֶם וְשִׁבְעָה בְּחָכָם. חָכָם אֵינוֹ מְדַבֵּר לִפְנֵי מִי שֶׁהוּא גָדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן, וְאֵינוֹ נִכְנָס לְתוֹךְ דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ, וְאֵינוֹ נִבְהָל לְהָשִׁיב, שׁוֹאֵל כָּעִנְיָן וּמֵשִׁיב כַּהֲלָכָה, וְאוֹמֵר עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן, וְעַל מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע אוֹמֵר לֹא שָׁמַעְתִּי, וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, וְחִלּוּפֵיהֶם בְּגֹלֶם. {{ק|'''י'''}} שִׁבְעָה מִינֵי פֻרְעָנֻיּוֹת בָּאִין לָעוֹלָם עַל שִׁבְעָה גוּפֵי עֲבֵרָה. מִקְצָתָם מְעַשְּׂרִים וּמִקְצָתָם אֵינָם מְעַשְּׂרִים, רָעָב שֶׁל בַּצֹּרֶת בָּא, מִקְצָתָם רְעֵבִים וּמִקְצָתָם שְׂבֵעִים. גָּמְרוּ שֶׁלֹּא לְעַשֵּׂר, רָעָב שֶׁל מְהוּמָה וְשֶׁל בַּצֹּרֶת בָּא. וְשֶׁלֹּא לִטּוֹל אֶת הַחַלָּה, רָעָב שֶׁל כְּלָיָה בָּא. {{ק|'''יא'''}} דֶּבֶר בָּא לָעוֹלָם עַל מִיתוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא נִמְסְרוּ לְבֵית דִּין, וְעַל פֵּרוֹת שְׁבִיעִית. חֶרֶב בָּאָה לָעוֹלָם עַל עִנּוּי הַדִּין, וְעַל עִוּוּת הַדִּין, וְעַל הַמּוֹרִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַהֲלָכָה. חַיָּה רָעָה בָּאָה לָעוֹלָם עַל שְׁבוּעַת שָׁוְא וְעַל חִלּוּל הַשֵּׁם. גָּלוּת בָּאָה לָעוֹלָם עַל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וְעַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וְעַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, וְעַל שְׁמִטַּת הָאָרֶץ. {{ק|'''יב'''}} בְּאַרְבָּעָה פְרָקִים הַדֶּבֶר מִתְרַבֶּה: בָּרְבִיעִית וּבַשְּׁבִיעִית וּבְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, וּבְמוֹצָאֵי הֶחָג שֶׁבְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. בָּרְבִיעִית, מִפְּנֵי מַעְשַׂר עָנִי שֶׁבַּשְּׁלִישִׁית, בַּשְּׁבִיעִית, מִפְּנֵי מַעְשַׂר עָנִי שֶׁבַּשִּׁשִּׁית, בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, מִפְּנֵי פֵּרוֹת שְׁבִיעִית, בְּמוֹצָאֵי הֶחָג שֶׁבְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, מִפְּנֵי גֶּזֶל מַתְּנוֹת עֲנִיִּים. {{ק|'''יג'''}} אַרְבַּע מִדּוֹת בָּאָדָם: הָאוֹמֵר שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ שֶׁלָּךְ זוֹ מִדָּה בֵינוֹנִית, וְיֵשׁ אוֹמְרִים זוֹ מִדַּת סְדוֹם. שֶׁלִּי שֶׁלָּךְ וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי, עַם הָאָרֶץ. שֶׁלִּי שֶׁלָּךְ וְשֶׁלְּךָ שֶׁלָּךְ, חָסִיד. שֶׁלְּךָ שֶׁלִּי וְשֶׁלִּי שֶׁלִּי, רָשָׁע. {{ק|'''יד'''}} אַרְבַּע מִדּוֹת בְּדֵעוֹת: נוֹחַ לִכְעֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת, יָצָא הַפְסֵדוֹ בִּשְׂכָרוֹ. קָשֶׁה לִכְעֹס וְקָשֶׁה לִרְצוֹת, יָצָא שְׂכָרוֹ בְּהַפְסֵדוֹ. קָשֶׁה לִכְעֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת, חָסִיד. נוֹחַ לִכְעֹס וְקָשֶׁה לִרְצוֹת, רָשָׁע. {{ק|'''טו'''}} אַרְבַּע מִדּוֹת בְּתַלְמִידִים: מָהִיר לִשְׁמֹעַ וּמָהִיר לְאַבֵּד, יָצָא שְׂכָרוֹ בְּהַפְסֵדוֹ. קָשֶׁה לִשְׁמֹעַ וְקָשֶׁה לְאַבֵּד, יָצָא הַפְסֵדוֹ בִּשְׂכָרוֹ. מָהִיר לִשְׁמֹעַ וְקָשֶׁה לְאַבֵּד, זֶה חֵלֶק טוֹב. קָשֶׁה לִשְׁמֹעַ וּמָהִיר לְאַבֵּד, זֶה חֵלֶק רָע. {{ק|'''טז'''}} אַרְבַּע מִדּוֹת בְּנוֹתְנֵי צְדָקָה: הָרוֹצֶה שֶׁיִּתֵּן וְלֹא יִתְּנוּ אֲחֵרִים, עֵינוֹ רָעָה בְּשֶׁל אֲחֵרִים. יִתְּנוּ אֲחֵרִים וְהוּא לֹא יִתֵּן, עֵינוֹ רָעָה בְּשֶׁלּוֹ. יִתֵּן וְיִתְּנוּ אֲחֵרִים, חָסִיד. לֹא יִתֵּן וְלֹא יִתְּנוּ אֲחֵרִים, רָשָׁע. {{ק|'''יז'''}} אַרְבַּע מִדּוֹת בְּהוֹלְכִים לְבֵית הַמִּדְרָשׁ: הוֹלֵךְ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה, שְׂכַר הֲלִיכָה בְּיָדוֹ. עוֹשֶׂה וְאֵינוֹ הוֹלֵךְ, שְׂכַר מַעֲשֶׂה בְּיָדוֹ. הוֹלֵךְ וְעוֹשֶׂה, חָסִיד. לֹא הוֹלֵךְ וְלֹא עוֹשֶׂה, רָשָׁע. {{ק|'''יח'''}} אַרְבַּע מִדּוֹת בְּיוֹשְׁבִים לִפְנֵי חֲכָמִים: סְפוֹג, וּמַשְׁפֵּךְ, מְשַׁמֶּרֶת, וְנָפָה. סְפוֹג, שֶׁהוּא סוֹפֵג אֶת הַכֹּל. וּמַשְׁפֵּךְ, שֶׁמַּכְנִיס בְּזוֹ וּמוֹצִיא בְזוֹ. מְשַׁמֶּרֶת, שֶׁמּוֹצִיאָה אֶת הַיַּיִן וְקוֹלֶטֶת אֶת הַשְּׁמָרִים. וְנָפָה, שֶׁמּוֹצִיאָה אֶת הַקֶּמַח וְקוֹלֶטֶת אֶת הַסֹּלֶת. {{ק|'''יט'''}} כָּל אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְדָבָר, בָּטֵל דָּבָר בְּטֵלָה אַהֲבָה, וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר, אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם. אֵיזוֹ הִיא אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְדָבָר, זוֹ אַהֲבַת אַמְנוֹן וְתָמָר. וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר, זוֹ אַהֲבַת דָּוִד וִיהוֹנָתָן. {{ק|'''כ'''}} כָּל מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם, וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ. {{ק|'''כא'''}} כָּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ, וְכָל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִים בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. מֹשֶׁה זָכָה וְזִכָּה אֶת הָרַבִּים, זְכוּת הָרַבִּים תְּלוּיָה בּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: צִדְקַת יְיָ עָשָׂה, וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|דברים לג כא}} יָרָבְעָם בֶּן נְבָט חָטָא וְהֶחֱטִיא אֶת הָרַבִּים, חֵטְא הָרַבִּים תְּלוּיָה בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: עַל חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר חָטָא וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל.{{ממס|מ"א טו ל}} {{ק|'''כב'''}} כָּל מִי שֶׁיֶּשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הַלָּלוּ הוּא מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, וּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים אֲחֵרִים, הוּא מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע. עַיִן טוֹבָה וְרוּחַ נְמוּכָה וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, עַיִן רָעָה וְרוּחַ גְּבוֹהָה וְנֶפֶשׁ רְחָבָה, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע. מַה בֵּין תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ לְתַלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע, תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ אוֹכְלִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וְנוֹחֲלִים בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא׃{{ממס|משלי ח כא}} אֲבָל תַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע יוֹרְשִׁים גֵּיהִנֹּם וְיוֹרְדִים לִבְאֵר שַׁחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת, אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם, וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ׃{{ממס|תהלים נה כד}} {{ק|'''כג'''}} יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא אוֹמֵר: הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר וְקַל כַּנֶּשֶׁר, רָץ כַּצְּבִי וְגִבּוֹר כָּאֲרִי, לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמָים. הוּא הָיָה אוֹמֵר: עַז פָּנִים לְגֵהִנֹּם, וּבוֹשׁ פָּנִים לְגַן עֵדֶן. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. {{ק|'''כד'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא, בֶּן עֶשֶׂר לַמִּשְׁנָה, בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה לַמִּצְוֺת, בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לַתַּלְמוּד, בֶּן שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לַחֻפָּה, בֶּן עֶשְׂרִים לִרְדֹּף, בֶּן שְׁלֹשִׁים לַכֹּחַ, בֶּן אַרְבָּעִים לַבִּינָה, בֶּן חֲמִשִּׁים לָעֵצָה, בֶּן שִׁשִּׁים לְזִקְנָה, בֶּן שִׁבְעִים לְשֵׂיבָה, בֶּן שְׁמוֹנִים לִגְבוּרָה, בֶּן תִּשְׁעִים לָשׂוּחַ, בֶּן מֵאָה כְּאִלּוּ מֵת וְעָבַר וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם. {{ק|'''כה'''}} בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר: הֲפָךְ בָּהּ וַהֲפָךְ בָּהּ, דְּכֹלָּא בָּהּ, וּבָהּ תֶּחֱזֵי, וְסִיב וּבְלֵה בָהּ, וּמִנָּהּ לָא תְזוּעַ, שֶׁאֵין לְךָ מִדָּה טוֹבָה הֵימֶנָּה. {{ק|'''כו'''}} בֶּן הֵא הֵא אוֹמֵר: לְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. רַבִּי חֲנַנְיָא בֶן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֺת. שֶׁנֶּאֱמַר: יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר׃{{ממס|ישעיהו מב כא}} ===פרק שישי=== כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר׃{{ממס|ישעיהו ס כא}} שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם. {{ק|'''א'''}} רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ זוֹכֶה לִדְבָרִים הַרְבֵּה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּדַאי הוּא לוֹ, נִקְרָא רֵעַ, אָהוּב, אוֹהֵב אֶת הַמָּקוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת, מְשַׂמֵּחַ אֶת הַמָּקוֹם, מְשַׂמֵּחַ אֶת הַבְּרִיּוֹת. וּמַלְבַּשְׁתּוֹ עֲנָוָה וְיִרְאָה, וּמַכְשַׁרְתּוֹ לִהְיוֹת צַדִּיק, חָסִיד, יָשָׁר וְנֶאֱמָן, וּמְרַחַקְתּוֹ מִן הַחֵטְא, וּמְקָרַבְתּוֹ לִידֵי זְכוּת. וְנֶהֱנִים מִמֶּנּו עֵצָה וְתוּשִׁיָּה בִּינָה וּגְבוּרָה. שֶׁנֶּאֱמַר: לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה, אֲנִי בִינָה, לִי גְבוּרָה׃{{ממס|משלי ח יט}} וְנוֹתֶנֶת לוֹ מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה וְחִקּוּר דִּין, וּמְגַלִּים לוֹ רָזֵי תוֹרָה, וְנַעֲשֶׂה כְּמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר וּכְנָהָר שֶׁאֵינוֹ פוֹסֵק, וְהֹוֶה צָנוּעַ וְאֶרֶךְ רוּחַ ומוֹחֵל עַל עֶלְבּוֹנוֹ, וּמְגַדַּלְתּוֹ ומְרוֹמַמְתּוֹ עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים. {{ק|'''ב'''}} אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בְכָל יוֹם וָיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת מֵהַר חוֹרֵב וּמַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת, אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה נִקְרָא נָזוּף. שֶׁנֶּאֱמַר: נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר, אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם׃{{ממס|משלי יא כב}} וְאוֹמֵר: וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה, וְהַמִכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא, חָרוּת עַל הַלֻּחֹת׃{{ממס|שמות לב טז}} אַל תִּקְרָא חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, שֶׁאֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה. וְכָל מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה הֲרֵי זֶה מִתְעַלֶּה. שֶׁנֶּאֱמַר: וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל, וּמִנַחֲלִיאֵל בָּמוֹת׃{{ממס|במדבר כא יט}} {{ק|'''ג'''}} הַלּוֹמֵד מֵחֲבֵרוֹ פֶּרֶק אֶחָד אוֹ הֲלָכָה אֶחַת אוֹ פָּסוּק אֶחָד אוֹ דִבּוּר אֶחָד אוֹ אֲפִילוּ אוֹת אַחַת, צָרִיךְ לִנְהָג בּוֹ כָּבוֹד. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּדָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא לָמַד מֵאֲחִיתֹפֶל אֶלָּא שְׁנֵי דְבָרִים בִּלְבַד, קְרָאוֹ רַבּוֹ אַלּוּפוֹ וּמְיֻדָּעוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַתָּה אֱנוֹשׁ כְּעֶרְכִּי, אַלּוּפִי וּמְיֻדָּעִי׃{{ממס|תהלים נה יד}} וַהֲלֹא דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לָמַד מֵאֲחִיתֹפֶל אֶלָּא שְׁנֵי דְבָרִים בִּלְבָד, קְרָאוֹ רַבּוֹ אַלּוּפוֹ וּמְיֻדָּעוֹ, הַלּוֹמֵד מֵחֲבֵרוֹ פֶּרֶק אֶחָד אוֹ הֲלָכָה אַחַת אוֹ פָּסוּק אֶחָד אוֹ דִבּוּר אֶחָד אוֹ אֲפִילוּ אוֹת אַחַת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁצָּרִיךְ לִנְהָג בּוֹ כָּבוֹד. וְאֵין כָּבוֹד אֶלָּא תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ.{{ממס|משלי ג לה}} וּתְמִימִים יִנְחֲלוּ טוֹב׃{{ממס|משלי כח י}} וְאֵין טוֹב אֶלָּא תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ׃{{ממס|משלי ד ב}} {{ק|'''ד'''}} כָּךְ הִיא דַרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה: פַּת בְּמֶלַח תֹּאכֵל, וּמַיִם בִּמְשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה, וְעַל הָאָרֶץ תִּישָׁן, וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה, וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל. אִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵּן, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ.{{ממס|תהלים קכח ב}} אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא. {{ק|'''ה'''}} אַל תְּבַקֵּשׁ גְּדֻלָּה לְעַצְמֶךָ, וְאַל תַּחְמֹד כָּבוֹד. יוֹתֵר מִלִּמּוּדְךָ עֲשֵׂה, וְאַל תִּתְאֲוֶּה לְשֻׁלְחָנָם שֶׁל מְלָכִים, שֶׁשֻּׁלְחָנְךָ גָּדוֹל מִשֻּׁלְחָנָם, וְכִתְרְךָ גָּדוֹל מִכִּתְרָם, וְנֶאֱמָן הוּא בַּעַל מְלַאכְתְּךָ שֶׁיְּשַׁלֶּם לְךָ שְׂכַר פְּעֻלָּתֶךָ. {{ק|'''ו'''}} גְּדוֹלָה תּוֹרָה יוֹתֵר מִן הַכְּהֻנָּה וּמִן הַמַּלְכוּת, שֶׁהַמַּלְכוּת נִקְנֵית בִּשְׁלֹשִׁים מַעֲלוֹת, וְהַכְּהֻנָּה נִקְנֵית בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, וְהַתּוֹרָה נִקְנֵית בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה דְבָרִים. וְאֵלּוּ הֵן, בְּתַלְמוּד, בִּשְׁמִיעַת הָאֹזֶן, בַּעֲרִיכַת שְׂפָתָיִם, בְּבִינַת הַלֵּב, בְּאֵימָה, בְּיִרְאָה, בַּעֲנָוָה, בְּשִׂמְחָה, בְּטָהֳרָה, בְּשִׁמּוּשׁ חֲכָמִים, בְּדִבּוּק חֲבֵרִים, בְּפִלְפּוּל הַתַּלְמִידִים, בְּיִשּׁוּב, בְּמִקְרָא, וּבְמִשְׁנָה, בְּמִעוּט סְחוֹרָה, בְּמִעוּט דֶּרֶךְ אֶרֶץ, בְּמִעוּט תַּעֲנוּג, בְּמִעוּט שֵׁנָה, בְּמִעוּט שִׂיחָה, בְּמִעוּט שְׂחוֹק, בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם, בְּלֵב טוֹב, בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּקַבָּלַת הַיִּסּוּרִים, הַמַּכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ, וְהַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, וְהָעוֹשֶׂה סְיָג לִדְבָרָיו, וְאֵינוֹ מַחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמוֹ, אָהוּב, אוֹהֵב אֶת הַמָּקוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת, אוֹהֵב אֶת הַצְּדָקוֹת, אוֹהֵב אֶת הַמֵּישָׁרִים, אוֹהֵב אֶת הַתּוֹכָחוֹת, וּמִתְרַחֵק מִן הַכָּבוֹד, וְלֹא מֵגִיס לִבּוֹ בְּתַלְמוּדוֹ, וְאֵינוֹ שָׂמֵחַ בְּהוֹרָאָה, נוֹשֵׂא בְעֹל עִם חֲבֵרוֹ, וּמַכְרִיעוֹ לְכַף זְכוּת, וּמַעֲמִידוֹ עַל הָאֱמֶת, וּמַעֲמִידוֹ עַל הַשָּׁלוֹם, וּמִתְיַשֵּׁב בְּתַלְמוּדוֹ, שׁוֹאֵל וּמֵשִׁיב, שׁוֹמֵעַ וּמוֹסִיף, הַלּוֹמֵד עַל מְנָת לְלַמֵּד, וְהַלּוֹמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת, הַמַּחְכִּים אֶת רַבּוֹ, וְהַמְכַוֵּן אֶת שְׁמוּעָתוֹ, וְהָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ. הָא לָמַדְתָּ, כָּל הָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ מֵבִיא גְאֻלָּה לָעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר: וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדְּכָי׃{{ממס|אסתר ב כב}} {{ק|'''ז'''}} גְּדוֹלָה תּוֹרָה, שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת חַיִּים לְעוֹשֶׂיהָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם, וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא׃{{ממס|משלי ד כב}} וְאוֹמֵר: רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ׃{{ממס|משלי ג ח}} וְאוֹמֵר: עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר׃{{ממס|משלי ג יח}} וְאוֹמֵר: כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ, וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךָ׃{{ממס|משלי א ט}} וְאוֹמֵר: תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן, עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תְּמַגְּנֶךָּ׃{{ממס|משלי ד ט}} וְאוֹמֵר: כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ, וְיוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים׃{{ממס|משלי ט יא}} וְאוֹמֵר: אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ, בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד׃{{ממס|משלי ג טז}} וְאוֹמֵר: כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ׃{{ממס|משלי ג ב}} וְאוֹמֵר: דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם, וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם׃{{ממס|משלי ג יז}} {{ק|'''ח'''}} רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: הַנּוֹי וְהַכֹּחַ וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד וְהַחָכְמָה, הַזִּקְנָה וְהַשֵּׂיבָה וְהַבָּנִים, נָאֶה לַצַּדִּיקִים וְנָאֶה לָעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר: עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה, בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵא׃{{ממס|משלי טז לא}} וְאוֹמֵר: תִּפְאֶרֶת בַּחוּרִים כֹּחָם, וַהֲדַר זְקֵנִים שֵׂיבָה׃{{ממס|משלי כ כט}} וְאוֹמֵר: עֲטֶרֶת חֲכָמִים עָשְׁרָם.{{ממס|משלי יד כד}} וְאוֹמֵר: עֲטֶרֶת זְקֵנִים בְּנֵי בָנִים, וְתִפְאֶרֶת בָּנִים אֲבוֹתָם׃{{ממס|משלי יז ו}} וְאוֹמֵר: וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, כִּי מָלַךְ יְיָ צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַיִם, וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד׃{{ממס|ישעיהו כד כג}} רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: אֵלּוּ שֶׁבַע מִדּוֹת שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים לַצַּדִּיקִים, כֻּלָּם נִתְקַיְּמוּ בְּרַבִּי וּבְבָנָיו. {{ק|'''ט'''}} אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶן קִסְמָא: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּפָגַע בִּי אָדָם אֶחָד וְנָתַן לִי שָׁלוֹם, וְהֶחֱזַרְתִּי לוֹ שָׁלוֹם. אָמַר לִי, רַבִּי, מֵאֵיזֶה מָקוֹם אָתָּה. אָמַרְתִּי לוֹ, מֵעִיר גְּדוֹלָה שֶׁל חֲכָמִים וְשֶׁל סוֹפְרִים אָנִי. אָמַר לִי, רַבִּי, רְצוֹנְךָ שֶׁתָּדוּר עִמָּנוּ בִּמְקוֹמֵנוּ, וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶלֶף אֲלָפִים דִּינְרֵי זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. אָמַרְתִּי לוֹ, אִם אַתָּה נוֹתֵן לִי כָּל כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, אֵינִי דָר אֶלָּא בִּמְקוֹם תּוֹרָה. וְכֵן כָּתוּב בְּסֵפֶר תְּהִלִּים עַל יְדֵי דָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף׃{{ממס|תהלים קיט כב}} וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם אֵין מְלַוִּים לוֹ לְאָדָם לֹא כֶסֶף וְלֹא זָהָב וְלֹא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אֶלָּא תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּלְבַד. שֶׁנֶּאֱמַר: בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ׃{{ממס|משלי ו כב}} בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ בַּקָּבֶר, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ לָעוֹלָם הַבָּא. וְאוֹמֵר: לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב, נְאֻם יְיָ צְבָאוֹת׃{{ממס|חגי ב ח}} {{ק|'''י'''}} חֲמִשָּׁה קִנְיָנִים קָנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ. וְאֵלּוּ הֵן, תּוֹרָה קִנְיָן אֶחָד, שָׁמַיִם וָאָרֶץ קִנְיָן אֶחָד, אַבְרָהָם קִנְיָן אֶחָד, יִשְׂרָאֵל קִנְיָן אֶחָד, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קִנְיָן אֶחָד. תּוֹרָה קִנְיָן אֶחָד מִנַּיִן, דִּכְתִיב: יְיָ קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ, קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז׃{{ממס|משלי ח כב}} שָׁמַיִם וָאָרֶץ מִנַּיִן, דִּכְתִיב: כֹּה אָמַר יְיָ, הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי, אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי, וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי׃{{ממס|ישעיהו סו א}} וְאוֹמֵר: מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ, יְיָ, כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ, מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים קד כד}} אַבְרָהָם מִנַּיִן, דִּכְתִיב: וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר, בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃{{ממס|בראשית יד יט}} יִשְׂרָאֵל מִנַּיִן, דִּכְתִיב: עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְיָ, עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ׃{{ממס|שמות טו טז}} וְאוֹמֵר: לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה, וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם׃{{ממס|תהלים טז ג}} בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מִנַּיִן, דִּכְתִיב: מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְיָ, מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ׃{{ממס|שמות טו יז}} וְאוֹמֵר: וַיְבִיאֵם אֶל גְּבוּל קָדְשׁוֹ, הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ׃{{ממס|תהלים עח נד}} {{ק|'''יא'''}} כֹּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ, לֹא בְרָאוֹ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו, יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו׃{{ממס|ישעיהו מג ז}} וְאוֹמֵר: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} רַבִּי חֲנַנְיָא בֶן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֺת. שֶׁנֶּאֱמַר: יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר׃ {{ממס|ישעיהו מב כא}} ==הגדה לשבת הגדול== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה|עבדים היינו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה|מעשה ברבי אליעזר}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה|אמר רבי אלעזר בן עזריה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה|ארבעה בנים}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה|מתחילה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה|והיא שעמדה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה|מדרש מקרא ביכורים}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה|מדרש מניין המכות}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה|כמה מעלות טובות}} <noinclude> ==שינויי נוסחאות== </noinclude> 0c3fgc9dyvu9m1uhjl8wllgzraylq1e 2947716 2947715 2025-07-09T11:01:57Z בן עדריאל 9444 כדי שלאתופיע ברכת כהנים 2947716 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} =מנחה לשבת= ==קרבנות== {{הור|תפילת הציבור מתחילה ב{{צ|[[#אשרי|אשרי]]}}. יש אומרים קרבנות קודם התפילה:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר קרבנות|מנחה}} ==אשרי== {{:סידור/נוסח אשכנז/אשרי}} ==ובא לציון== {{:סידור/נוסח אשכנז/קדושה דסידרא}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז}} ==קריאת התורה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הוצאה א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ואני|ויהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|בריך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|גדלו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|אב הרחמים}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ותגלה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|קריאת התורה}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הגומל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הגבהה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|יהללו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|לדוד מזמור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ובנחה}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|א ג|ג יא}} ===קדושת היום=== אַתָּֽה אֶחָֽד וְשִׁמְךָֽ אֶחָֽד וּמִֽי כְּעַמְּךָֽ יִשְׂרָאֵֽל גּֽוֹי אֶחָֽד בָּאָֽרֶץ. תִּפְאֶֽרֶת גְּדֻלָּֽה וַֽעֲטֶֽרֶת יְשׁוּעָֽה יֽוֹם מְנוּחָֽה וּקְדֻשָּֽׁה לְעַמְּךָֽ נָתָֽתָּ. אַבְרָהָֽם יָגֵֽל יִצְחָֽק יְרַנֵּֽן יַֽעֲקֹֽב וּבָנָֽיו יָנֽוּחוּ בֽוֹ. מְנוּחַֽת אַֽהֲבָֽה וּנְדָבָֽה, מְנוּחַֽת אֱמֶֽת וֶֽאֱמוּנָֽה, מְנוּחַֽת שָׁלֽוֹם וְשַׁלְוָֽה וְהַשְׁקֵֽט וָבֶֽטַח, מְנוּחָֽה שְׁלֵמָֽה שָֽׁאַתָּֽה רֽוֹצֶה בָּֽהּ. יַכִּֽירוּ בָנֶֽיךָ וְיֵֽדְעֽוּ כִּי-מֵֽאִתְּךָֽ הִֽיא מְנֽוּחָתָֽם וְעַל-מְנֽוּחָתָֽם יַקְדִּֽישׁוּ אֶת-שְׁמֶֽךָ. אֱלֹהֵֽינוּ וֵֽאלֹהֵֽי אֲבוֹתֵֽינוּ, רְצֵֽה בִמְנֽוּחָתֵֽנוּ. קַדְּשֵֽׁנוּ בְּמִצְוֹתֶֽיךָ וְתֵֽן חֶלְקֵֽנוּ בְּתֽוֹרָתֶֽךָ, שַׂבְּעֵֽנוּ מִטּוּבֶֽךָ וְשַׂמְּחֵֽנוּ בִּישֽׁוּעָתֶֽךָ, וְטַהֵֽר לִבֵּֽנוּ לְעׇבְדְּךָֽ בֶּֽאֱמֶֽת. וְהַנְחִילֵֽנוּ יְיָֽ אֱלֹהֵֽינוּ בְּאַֽהֲבָֽה וּבְרָצֽוֹן שַׁבַּֽת קׇדְשֶֽׁךָ, וְיָנֽוּחוּ בָֽם יִשְׂרָאֵֽל מְקַדְּשֵֽׁי שְׁמֶֽךָ. בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָֽ, מְקַדֵּֽשׁ הַשַׁבָּֽת. {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז א|יח ח2}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ד|אלהי ב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|אלהי ד|אלהי ו}} ==צדקתך== {{הור|אין אומרים {{צ|צדקתך}} ביום שבחול אין אומרים בו תחנון.}} צִדְקָתְךָ צֶדֶק לְעוֹלָם וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת׃{{ממס|תהלים קיט קמב}}{{ש}} וְצִדְקָתְךָ אֱלֹהִים עַד מָרוֹם, אֲשֶׁר עָשִׂיתָ גְדֹלוֹת, אֱלֹהִים מִי כָמוֹךָ׃{{ממס|תהלים עא יט}}{{ש}} צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל מִשְׁפָּטֶךָ תְּהוֹם רַבָּה אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ יְיָ׃{{ממס|תהלים לו ז}} ==קדיש תתקבל== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם}} == עלינו לשבח == {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום}} ==ברכי נפשי== {{הור|אומרים {{צ|ברכי נפשי}} ו{{צ|שיר המעלות}} בחורף (משבת בראשית עד שבת לפני שבת הגדול), ופרקי אבות בקיץ (בין פסח לראש השנה). ובשבת הגדול יש נוהגים לומר ההגדה, מ{{צ|עבדים היינו}}, עד {{צ|לכפר על כל עונותינו}} (רמ"א ב[[שולחן ערוך אורח חיים רצב ב]], וב[[שולחן ערוך אורח חיים תל|סימן תל]]).}} בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃ עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה, נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה׃ הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו, הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ, הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ׃ עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת, מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט׃ יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ, בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד׃ תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ, עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם׃ מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן, מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן׃ יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת, אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם׃ גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן, בַּל יְשֻׁבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ׃ הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים, בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן׃ יַשְׁקוּ כׇּל חַיְתוֹ שָׂדָי, יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם׃ עֲלֵיהֶם עוֹף הַשָּׁמַיִם יִשְׁכּוֹן, מִבֵּין עֳפָאיִם יִתְּנוּ קוֹל׃ מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו, מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ׃ מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם, לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ׃ וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ, לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן, וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד׃ יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי יְיָ, אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע׃ אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ, חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ׃ הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים, סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים׃ עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים, שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ׃ תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה, בּוֹ תִרְמֹשׂ כׇּל חַיְתוֹ יָעַר׃ הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף, וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אׇכְלָם׃ תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן, וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן׃ יֵצֵא אָדָם לְפׇעֳלוֹ, וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב׃ מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, כֻּלָּם בְּחׇכְמָה עָשִׂיתָ, מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ׃ זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם, שָם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר, חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת׃ שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן, לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַחֶק בּוֹ׃ כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן, לָתֵת אׇכְלָם בְּעִתּוֹ׃ תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן, תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב׃ תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן, תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן, וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן׃ תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן, וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה׃ יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם, יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָיו׃ הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד, יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָנוּ׃ אָשִׁירָה לַייָ בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי׃ יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי, אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּייָ׃ יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, הַלְלוּיָהּ׃ ==שיר המעלות== שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, אֶל יְיָ בַּצָּרָתָה לִּי, קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי׃ יְיָ הַצִּילָה נַפְשִׁי מִשְּׂפַת שֶׁקֶר, מִלָּשׁוֹן רְמִיָּה׃ מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יֹּסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה׃ חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים, עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים׃ אוֹיָה לִי כִּי גַרְתִּי מֶשֶׁךְ, שָׁכַנְתִּי עִם אׇהֳלֵי קֵדָר׃ רַבַּת שָכְנָה לָּהּ נַפְשִׁי עִם שׂוֹנֵא שָׁלוֹם׃ אֲנִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה׃{{ממס|תהלים קכ}} שִׁיר לַמַּעֲלוֹת, אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים, מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי׃ עֶזְרִי מֵעִם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃ אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ, אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ׃ הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל׃ יְיָ שֹׁמְרֶךָ, יְיָ צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ׃ יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה, וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה׃ יְיָ יִשְׁמׇרְךָ מִכׇּל רָע, יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶךָ׃ יְיָ יִשְׁמׇר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קכא}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד, שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְיָ נֵלֵךְ׃ עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלָ͏יִם׃ יְרוּשָׁלַ͏יִם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו׃ שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ, עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל, לְהֹדוֹת לְשֵׁם יְיָ׃ כִּי שָׁמָּה  יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט, כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִד׃ שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָ͏יִם, יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ׃ יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ, שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ׃ לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי, אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ׃ לְמַעַן בֵּית יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ׃{{ממס|תהלים קכב}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי, הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם׃ הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם, כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ, כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחׇנֵּנוּ׃ חׇנֵּנוּ יְיָ חׇנֵּנוּ, כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז׃ רַבַּת שָבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ, הַלַּעַג הַשַּאֲנַנִּים, הַבּוּז לִגְאֵי יוֹנִים׃{{ממס|תהלים קכג}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד, לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ, יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל׃ לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ, בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם׃ אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ, בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ׃ אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ, נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵנוּ׃ אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים׃ בָּרוּךְ יְיָ, שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם׃ נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים, הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ׃ עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים קכד}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, הַבֹּטְחִים בַּייָ, כְּהַר צִיּוֹן לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם יֵשֵב׃ יְרוּשָׁלַ͏יִם הָרִים סָבִיב לָהּ, וַייָ סָבִיב לְעַמּוֹ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃ כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים, לְמַעַן לֹא יִשְׁלְחוּ הַצַּדִּיקִים בְּעַוְלָתָה יְדֵיהֶם׃ הֵיטִיבָה יְיָ לַטּוֹבִים, וְלִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם׃ וְהַמַּטִּים עֲקַלְקַלּוֹתָם, יוֹלִיכֵם יְיָ אֶת פֹּעֲלֵי הָאָוֶן, שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים קכה}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, בְּשׁוּב יְיָ אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן, הָיִינוּ כְּחֹלְמִים׃ אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה, אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם, הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה׃ הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ, הָיִינוּ שְׂמֵחִים׃ שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵנוּ, כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב׃ הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה, בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ׃ הָלוֹךְ יֵלֵךְ  וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע, בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו׃{{ממס|תהלים קכו}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה, אִם יְיָ  לֹא יִבְנֶה בַיִת, שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ, אִם יְיָ לֹא יִשְׁמׇר עִיר, שָׁוְא  שָׁקַד שׁוֹמֵר׃ שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם, מְאַחֲרֵי שֶׁבֶת, אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים, כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא׃ הִנֵּה נַחֲלַת יְיָ בָּנִים, שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן׃ כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר, כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים׃ אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם, לֹא יֵבֹשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּעַר׃{{ממס|תהלים קכז}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, אַשְׁרֵי כׇּל יְרֵא יְיָ, הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו׃ יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ׃ אֶשְׁתְּךָ  כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ, בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ׃ הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יְיָ׃ יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן, וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָ͏יִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ׃ וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ, שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים קכח}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי, יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל׃ רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרָי, גַּם לֹא יָכְלוּ לִי׃ עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים, הֶאֱרִיכוּ לְמַעֲנִיתָם׃ יְיָ צַדִּיק, קִצֵּץ עֲבוֹת רְשָׁעִים׃ יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן׃ יִהְיוּ כַּחֲצִיר גַּגּוֹת, שֶׁקַּדְמַת שָׁלַף יָבֵשׁ׃ שֶׁלֹּא מִלֵּא כַפּוֹ קוֹצֵר וְחִצְנוֹ מְעַמֵּר׃ וְלֹא אָמְרוּ  הָעֹבְרִים בִּרְכַּת יְיָ אֲלֵיכֶם, בֵּרַכְנוּ אֶתְכֶם בְּשֵׁם יְיָ׃{{ממס|תהלים קכט}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ׃ אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי, תִּהְיֶינָה אׇזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת, לְקוֹל תַּחֲנוּנָי׃ אִם עֲוֺנוֹת תִּשְׁמׇר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃ כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה, לְמַעַן תִּוָּרֵא׃ קִוִּיתִי יְיָ קִוְּתָה נַפְשִׁי, וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי׃ נַפְשִׁי לַאדֹנָי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר׃ יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ, כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד, וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת׃ וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֺנֹתָיו׃{{ממס|תהלים קל}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד, יְיָ  לֹא גָבַהּ לִבִּי וְלֹא רָמוּ עֵינַי, וְלֹא הִלַּכְתִּי  בִּגְדֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי׃ אִם לֹא שִׁוִּיתִי  וְדוֹמַמְתִּי נַפְשִׁי כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ, כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִי׃ יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קלא}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, זְכוֹר יְיָ לְדָוִד אֵת כׇּל עֻנּוֹתוֹ׃ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַייָ, נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב׃ אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי, אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי׃ אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי, לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה׃ עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַייָ, מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקֹב׃ הִנֵּה שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה, מְצָאנוּהָ בִּשְׂדֵי יָעַר׃ נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃ קוּמָה יְיָ לִמְנוּחָתֶךָ, אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ׃ כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק, וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ׃ בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ׃ נִשְׁבַּע יְיָ  לְדָוִד אֱמֶת לֹא יָשׁוּב מִמֶּנָּה, מִפְּרִי בִטְנְךָ אָשִׁית לְכִסֵּא לָךְ׃ אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ  בְּרִיתִי וְעֵדֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם, גַּם בְּנֵיהֶם עֲדֵי עַד, יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא לָךְ׃ כִּי בָחַר יְיָ בְּצִיּוֹן, אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ׃ זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד, פֹּה אֵשֵׁב כִּי אִוִּתִיהָ׃ צֵידָהּ בָּרֵךְ אֲבָרֵךְ, אֶבְיוֹנֶיהָ אַשְׂבִּיעַ לָחֶם׃ וְכֹהֲנֶיהָ אַלְבִּישׁ יֶשַׁע, וַחֲסִידֶיהָ רַנֵּן יְרַנֵּנוּ׃ שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד, עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי׃ אוֹיְבָיו אַלְבִּישׁ בֹּשֶׁת, וְעָלָיו יָצִיץ נִזְרוֹ׃{{ממס|תהלים קלב}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד, הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד׃ כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב  עַל הָרֹאשׁ, יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן, שֶׁיֹּרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו׃ כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן, כִּי שָׁם  צִוָּה יְיָ אֶת הַבְּרָכָה, חַיִּים עַד הָעוֹלָם׃ {{ממס|תהלים קלג}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, הִנֵּה  בָּרְכוּ אֶת יְיָ כׇּל עַבְדֵי יְיָ, הָעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃ שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃ יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃ {{ממס|תהלים קלד}} ==פרקי אבות== ===פרק ראשון=== כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר׃{{ממס|ישעיהו ס כא}} {{ק|'''א'''}} מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻעַ, וִיהוֹשֻעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הֵם אָמְרוּ שְׁלֹשָׁה דְבָרִים: הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין, וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה, וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה. {{ק|'''ב'''}} שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה מִשְּׁיָרֵי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הוּא הָיָה אוֹמֵר: עַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים. {{ק|'''ג'''}} אַנְטִיגְנוֹס אִישׁ סוֹכוֹ קִבֵּל מִשִּׁמְעוֹן הַצַּדִּיק. הוּא הָיָה אוֹמֵר: אַל תִּהְיוּ כַּעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁים אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אֶלָּא הֱיוּ כַּעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁים אֶת הָרַב שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, וִיהִי מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם. {{ק|'''ד'''}} יוֹסֵי בֶן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה וְיוֹסֵי בֶן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם קִבְּלוּ מֵהֶם. יוֹסֵי בֶן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה אוֹמֵר: יְהִי בֵיתְךָ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים, וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם, וֶהֱוֵי שׁוֹתֶה בַצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם. {{ק|'''ה'''}} יוֹסֵי בֶן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם אוֹמֵר: יְהִי בֵיתְךָ פָּתוּחַ לִרְוָחָה, וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי בֵיתֶךָ, וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה. בְּאִשְׁתּוֹ אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל הַמַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ, וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ גֵּיהִנֹּם. {{ק|'''ו'''}} יְהוֹשֻעַ בֶּן פְּרַחְיָה וְנִתַּאי הָאַרְבֵּלִי קִבְּלוּ מֵהֶם. יְהוֹשֻעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר: עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, וֶהֱוֵי דָן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת. {{ק|'''ז'''}} נִתַּאי הָאַרְבֵּלִי אוֹמֵר: הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע, וְאַל תִּתְחַבֵּר לְרָשָׁע, וְאַל תִּתְיָאֵשׁ מִן הַפֻּרְעָנוּת. {{ק|'''ח'''}} יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי וְשִׁמְעוֹן בֶּן שָטַח קִבְּלוּ מֵהֶם. יְהוּדָה בֶן טַבַּאי אוֹמֵר: אַל תַּעַשׂ עַצְמְךָ כְּעוֹרְכֵי הַדַּיָּנִים, וּכְשֶׁיִּהְיוּ בַּעֲלֵי הַדִּין עוֹמְדִים לְפָנֶיךָ יִהְיוּ בְעֵינֶיךָ כִּרְשָׁעִים, וּכְשֶׁנִּפְטָרִים מִלְּפָנֶיךָ יִהְיוּ בְעֵינֶיךָ כְּזַכָּאִין, כְּשֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין. {{ק|'''ט'''}} שִׁמְעוֹן בֶּן שָטַח אוֹמֵר: הֱוֵי מַרְבֶּה לַחֲקֹר אֶת הָעֵדִים, וֶהֱוֵי זָהִיר בִּדְבָרֶיךָ, שֶׁמָּא מִתּוֹכָם יִלְמְדוּ לְשַׁקֵּר. {{ק|'''י'''}} שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן קִבְּלוּ מֵהֶם. שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: אֱהַב אֶת הַמְּלָאכָה, וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת, וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת. {{ק|'''יא'''}} אַבְטַלְיוֹן אוֹמֵר: חֲכָמִים הִזָּהֲרוּ בְּדִבְרֵיכֶם, שֶׁמָּא תָחוֹבוּ חוֹבַת גָּלוּת וְתִגְלוּ לִמְקוֹם מַיִם הָרָעִים, וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם וְיָמוּתוּ, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל. {{ק|'''יב'''}} הִלֵּל וְשַׁמַּאי קִבְּלוּ מֵהֶם. הִלֵּל אוֹמֵר: הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה. {{ק|'''יג'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: נְגִיד שְׁמָא אֲבַד שְׁמֵהּ, וּדְלָא מוֹסִיף יָסֵף, וּדְלָא יָלֵף קְטָלָא חַיָּב, וּדְאִשְׁתַּמַּשׁ בְּתָגָא חָלַף. {{ק|'''יד'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: אִם אֵין אֲנִי לִי מִי לִי, וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי מָה אָנִי, וְאִם לֹא עַכְשָׁו אֵימָתָי. {{ק|'''טו'''}} שַׁמַּאי אוֹמֵר: עֲשֵׂה תוֹרָתְךָ קְבַע, אֱמֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה, וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. {{ק|'''טז'''}} רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עֲשֵׂה לְךָ רַב, וְהִסְתַּלֵּק מִן הַסָּפֵק, וְאַל תַּרְבֶּה לְעַשֵּׂר אֻמָּדוֹת. {{ק|'''יז'''}} שִׁמְעוֹן בְּנוֹ אוֹמֵר: כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב מִשְּׁתִיקָה, וְלֹא הַמִּדְרָשׁ עִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה, וְכָל הַמַּרְבֶּה דְבָרִים מֵבִיא חֵטְא. {{ק|'''יח'''}} רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם קַיָּם, עַל הָאֱמֶת וְעַל הַדִּין וְעַל הַשָּׁלוֹם. שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם׃{{ממס|זכריה ח, טז}} רַבִּי חֲנַנְיָא בֶן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֺת. שֶׁנֶּאֱמַר: יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר׃{{ממס|ישעיהו מב כא}} ===פרק שני=== כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר׃{{ממס|ישעיהו ס כא}} {{ק|'''א'''}} רַבִּי אוֹמֵר: אֵיזוֹ הִיא דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבוֹר לוֹ הָאָדָם, כָּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעֹשֶהָ, וְתִפְאֶרֶת לוֹ מִן הָאָדָם. וֶהֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵע מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֺת. וֶהֱוֵי מְחַשֵּׁב הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ, וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ. הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים וְאֵין אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה, דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמְּךָ, עַיִן רוֹאָה, וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת, וְכָל מַעֲשֶיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִין. {{ק|'''ב'''}} רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: יָפֶה תַּלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מַשְׁכַּחַת עָוֺן. וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֺן. וְכָל הָעוֹסְקִים עִם הַצִּבּוּר יִהְיוּ עוֹסְקִים עִמָּהֶם לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁזְּכוּת אֲבוֹתָם מְסַיַּעְתָּם, וְצִדְקָתָם עוֹמֶדֶת לָעַד. וְאַתֶּם, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם שָׂכָר הַרְבֵּה כְּאִלּוּ עֲשִׂיתֶם. {{ק|'''ג'''}} הֱווּ זְהִירִין בָּרָשׁוּת, שֶׁאֵין מְקָרְבִין לוֹ לְאָדָם אֶלָּא לְצֹרֶךְ עַצְמָן, נִרְאִין כְּאוֹהֲבִין בִּשְׁעַת הֲנָאָתָן, וְאֵין עוֹמְדִין לוֹ לְאָדָם בִּשְׁעַת דָּחֳקוֹ. {{ק|'''ד'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנֶךָ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנוֹ. בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנֶךָ. {{ק|'''ה'''}} הִלֵּל אוֹמֵר: אַל תִּפְרוֹשׁ מִן הַצִּבּוּר, וְאַל תַּאֲמֵן בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ, וְאַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ, וְאַל תֹּאמַר דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ שֶׁסּוֹפוֹ לְהִשָּׁמַע, וְאַל תֹּאמַר לִכְשֶׁאֶפְנֶה אֶשְׁנֶה, שֶׁמָּא לֹא תִפָּנֶה. {{ק|'''ו'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: אֵין בּוּר יְרֵא חֵטְא, וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד, וְלֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד, וְלֹא הַקַּפְּדָּן מְלַמֵּד, וְלֹא כָּל הַמַּרְבֶּה בִסְחוֹרָה מַחְכִּים; וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ. {{ק|'''ז'''}} אַף הוּא רָאָה גֻּלְגֹּלֶת אַחַת שֶׁצָּפָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם, אָמַר לָהּ, עַל דַּאֲטֵפְתְּ אַטְּפוּךְ, וְסוֹף מְטַיְּפָיִךְ יְטוּפוּן. {{ק|'''ח'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: מַרְבֶּה בָשָׂר מַרְבֶּה רִמָּה, מַרְבֶּה נְכָסִים מַרְבֶּה דְאָגָה, מַרְבֶּה נָשִׁים מַרְבֶּה כְשָׁפִים, מַרְבֶּה שְׁפָחוֹת מַרְבֶּה זִמָּה, מַרְבֶּה עֲבָדִים, מַרְבֶּה גָזֵל. מַרְבֶּה תוֹרָה מַרְבֶּה חַיִּים, מַרְבֶּה יְשִׁיבָה מַרְבֶּה חָכְמָה, מַרְבֶּה עֵצָה מַרְבֶּה תְבוּנָה, מַרְבֶּה צְדָקָה מַרְבֶּה שָׁלוֹם. קָנָה שֵׁם טוֹב קָנָה לְעַצְמוֹ, קָנָה לוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה, קָנָה לוֹ חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. {{ק|'''ט'''}} רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי קִבֵּל מֵהִלֵּל וּמִשַׁמַּאי. הוּא הָיָה אוֹמֵר: אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה הַרְבֵּה אַל תַּחֲזֵק טוֹבָה לְעַצְמֶךָ, כִּי לְכָךְ נוֹצַרְתָּ. {{ק|'''י'''}} חֲמִשָּׁה תַלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְאֵלּוּ הֵן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס, רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן חֲנַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ. {{ק|'''יא'''}} הוּא הָיָה מוֹנֶה שְׁבָחָם: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה, רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן חֲנַנְיָא אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ, רַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן חָסִיד, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל יְרֵא חֵטְא, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ כְּמַעֲיָן הַמִתְגַּבֵּר. {{ק|'''יב'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: אִם יִהְיוּ כָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם, וֶאֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס בְּכַף שְׁנִיָּה, מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: אִם יִהְיוּ כָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם, וֶאֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס אַף עִמָּהֶם, וְאֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ בְּכַף שְׁנִיָּה, מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם. {{ק|'''יג'''}} אָמַר לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹ הִיא דֶרֶךְ טוֹבָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עַיִן טוֹבָה. רַבִּי יְהוֹשֻעַ אוֹמֵר: חָבֵר טוֹב. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שָׁכֵן טוֹב. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: לֵב טוֹב. אָמַר לָהֶם: רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם, שֶׁבִּכְלַל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם. {{ק|'''יד'''}} אָמַר לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹ הִיא דֶרֶךְ רָעָה שֶׁיִּתְרַחֵק מִמֶּנָּה הָאָדָם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עַיִן רָעָה. רַבִּי יְהוֹשֻעַ אוֹמֵר: חָבֵר רָע. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שָׁכֵן רָע. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הַלֹּוֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם, אֶחָד הַלֹּוֶה מִן הָאָדָם כְּלֹוֶה מִן הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם, וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן׃{{ממס|תהלים לז כא}} רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: לֵב רָע. אָמַר לָהֶם: רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם, שֶׁבִּכְלַל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם. {{ק|'''טו'''}} הֵם אָמְרוּ שְׁלֹשָׁה דְבָרִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יְהִי כְבוֹד חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ, וְאַל תְּהִי נוֹחַ לִכְעוֹס, וְשׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךָ. וֶהֱוֵי מִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד אוּרָן שֶׁל חֲכָמִים, וֶהֱוֵי זָהִיר בְּגַחַלְתָּן שֶׁלֹּא תִכָּוֶה, שֶׁנְּשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל, וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב, וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף, וְכָל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ. {{ק|'''טז'''}} רַבִּי יְהוֹשֻעַ אוֹמֵר: עֵין הָרָע וְיֵצֶר הָרָע וְשִׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת מוֹצִיאִים אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם. {{ק|'''יז'''}} רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: יְהִי מָמוֹן חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ, וְהַתְקֵן עַצְמְךָ לִלְמֹד תּוֹרָה שֶׁאֵינָהּ יְרֻשָּׁה לָּךְ, וְכָל מַעֲשֶיךָ יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמָיִם. {{ק|'''יח'''}} רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הֱוֵי זָהִיר בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבִתְפִלָּה, וּכְשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל אַל תַּעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קְבַע אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד, וְנִחָם עַל הָרָעָה׃{{ממס|יואל ב יג}} וְאַל תְּהִי רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמֶךָ. {{ק|'''יט'''}} רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: הֱוֵי שָׁקוּד לִלְמֹד תּוֹרָה, וְדַע מַה שֶּׁתָּשִׁיב לְאֶפִּיקוּרוֹס, וְדַע לִפְנֵי מִי אַתָּה עָמֵל וּמִי הוּא בַּעַל מְלַאכְתְּךָ שֶׁיְּשַׁלֶּם לְךָ שְׂכַר פְּעֻלָּתֶךָ. {{ק|'''כ'''}} רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: הַיּוֹם קָצֵר, וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה, וְהַפּוֹעֲלִים עֲצֵלִים, וְהַשָּׂכָר הַרְבֵּה, וּבַעַל הַבַּיִת דּוֹחֵק. {{ק|'''כא'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר, וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לְהִבָּטֵל מִמֶּנָּה. אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה הַרְבֵּה, נוֹתְנִין לְךָ שָׂכָר הַרְבֵּה, וְנֶאֱמָן הוּא בַּעַל מְלַאכְתְּךָ שֶׁיְּשַׁלֶּם לְךָ שְׂכַר פְּעֻלָּתֶךָ, וְדַע שֶׁמַּתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא. רַבִּי חֲנַנְיָא בֶן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֺת. שֶׁנֶּאֱמַר: יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר׃{{ממס|ישעיהו מב כא}} ===פרק שלישי=== כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר׃{{ממס|ישעיהו ס כא}} {{ק|'''א'''}} עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר: הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים וְאֵין אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. מֵאַיִן בָּאתָ מִטִּפָּה סְרוּחָה, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ לִמְקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. {{ק|'''ב'''}} רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר: הֱוֵי מִתְפַּלֵּל בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל מַלְכוּת, שֶׁאִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בְּלָעוֹ. {{ק|'''ג'''}} רַבִּי חֲנִינָא בֶן תְּרַדְיוֹן אוֹמֵר: שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִים וְאֵין בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה, הֲרֵי זֶה מוֹשַׁב לֵצִים. שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב׃{{ממס|תהלים א א}} אֲבָל שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִים וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה, שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵינֵיהֶם. שֶׁנֶּאֱמַר: אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְיָ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, וַיַּקְשֵׁב יְיָ וַיִּשְׁמָע, וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו, לְיִרְאֵי יְיָ וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ׃{{ממס|מלאכי ג טז}} אֵין לִי אֶלָּא שְׁנַיִם, מִנַּיִן אֲפִילוּ אֶחָד שֶׁיּוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹבֵעַ לוֹ שָׂכָר, שֶׁנֶּאֱמַר: יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָיו׃{{ממס|איכה ג כח}} {{ק|'''ד'''}} רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְלֹא אָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִזִּבְחֵי מֵתִים. שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם׃{{ממס|ישעיהו כח ח}} אֲבָל שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְאָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל מָקוֹם. שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְדַבֵּר אֵלַי, זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יְיָ׃{{ממס|יחזקאל מא כב}} {{ק|'''ה'''}} רַבִּי חֲנִינָא בֶּן חֲכִינַאי אוֹמֵר: הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה, וְהַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי וּמְפַנֶּה לִבּוֹ לְבַטָּלָה, הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ. {{ק|'''ו'''}} רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה אוֹמֵר: כָּל הַמְקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אָרֶץ, וְכָל הַפּוֹרֵק מִמֶּנּוּ עֹל תּוֹרָה, נוֹתְנִין עָלָיו עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אָרֶץ. {{ק|'''ז'''}} רַבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן דּוֹסָא אִישׁ כְּפַר חֲנַנְיָא, אוֹמֵר: עֲשָׂרָה שֶׁיּוֹשְׁבִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵינֵיהֶם. שֶׁנֶּאֱמַר: אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל.{{ממס|תהלים פב א}} וּמִנַּיִן אֲפִילוּ חֲמִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ.{{ממס|עמוס ט ו}} וּמִנַּיִן אֲפִילוּ שְׁלֹשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט.{{ממס|תהלים פב א}} וּמִנַּיִן אֲפִילוּ שְׁנַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְיָ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, וַיַּקְשֵׁב יְיָ וַיִּשְׁמָע.{{ממס|מלאכי ג טז}} וּמִנַּיִן אֲפִילוּ אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי, אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ׃{{ממס|שמות כ כא}} {{ק|'''ח'''}} רַבִּי אֶלְעָזָר אִישׁ בַּרְתּוֹתָא אוֹמֵר: תֵֶּן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ, שָׁאַתָּה וְשֶׁלְּךָ שֶׁלּוֹ. וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר: כִּי מִמְּךָ הַכֹּל, וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ׃{{ממס|דה"א כט יד}} {{ק|'''ט'''}} רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: הַמְּהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְשׁוֹנֶה, וּמַפְסִיק מִמִּשְׁנָתוֹ וְאוֹמֵר מַה נָּאֶה אִילָן זֶה, מַה נָּאֶה נִיר זֶה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ. {{ק|'''י'''}} רַבִּי דוֹסְתַּאי בַּר יַנַּאי מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל הַשּׁוֹכֵחַ דָּבָר אֶחָד מִמִּשְׁנָתוֹ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ.{{ממס|דברים ד ט}} יָכוֹל אֲפִילוּ תָּקְפָה עָלָיו מִשְׁנָתוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר: וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ.{{ממס|דברים ד ט|שם}} הָא, אֵינוֹ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ עַד שֶׁיֵּשֵׁב וִיסִירֵם מִלִּבּוֹ. {{ק|'''יא'''}} רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא אוֹמֵר: כָּל שֶׁיִּרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ חָכְמָתוֹ מִתְקַיָּמֶת, וְכֹל שֶׁחָכְמָתוֹ קוֹדֶמֶת לְיִרְאַת חֶטְאוֹ אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיָּמֶת. {{ק|'''יב'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּים מֵחָכְמָתוֹ חָכְמָתוֹ מִתְקַיָּמֶת, וְכֹל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיָּמֶת. {{ק|'''יג'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ, וְכֹל שֶׁאֵין רוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ, אֵין רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ. {{ק|'''יד'''}} רַבִּי דוֹסָא בֶּן הָרְכִּינַס אוֹמֵר: שֵׁנָה שֶׁל שַׁחֲרִית, וְיַיִן שֶׁל צָהֳרַיִם, וְשִׂיחַת הַיְּלָדִים וִישִׁיבַת בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת שֶׁל עַמֵּי הָאָרֶץ, מוֹצִיאִים אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם. {{ק|'''טו'''}} רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: הַמְחַלֵּל אֶת הַקֳּדָשִׁים, וְהַמְבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת, וְהַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים, וְהַמֵּפֵר בְּרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, וְהַמְגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַהֲלָכָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. {{ק|'''טז'''}} רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הֱוֵי קַל לְרֹאשׁ וְנוֹחַ לְתִשְׁחֹרֶת, וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּשִׂמְחָה. {{ק|'''יז'''}} רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ מַרְגִּילִים אֶת הָאָדָם לְעֶרְוָה. מַסֹּרֶת סְיָג לַתּוֹרָה, מַעַשְׂרוֹת סְיָג לָעֹשֶׁר, נְדָרִים סְיָג לַפְּרִישׁוּת, סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה. {{ק|'''יח'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְצֶלֶם, חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לוֹ שֶׁנִּבְרָא בְצֶלֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם׃{{ממס|בראשית ט ו}} חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ בָנִים לַמָּקוֹם, חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָהֶם שֶׁנִּקְרְאוּ בָנִים לַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: בָּנִים אַתֶּם לַייָ אֱלֹהֵיכֶם.{{ממס|דברים יד א}} חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּתַּן לָהֶם כְּלִי חֶמְדָּה, חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָהֶם שֶׁנִּתַּן לָהֶם כְּלִי חֶמְדָּה שֶׁבּוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ׃{{ממס|משלי ד ב}} {{ק|'''יט'''}} הַכֹּל צָפוּי, וְהָרְשׁוּת נְתוּנָה, וּבְטוּב הָעוֹלָם נָדוֹן, וְהַכֹּל לְפִי רֹב הַמַּעֲשֶׂה. {{ק|'''כ'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: הַכֹּל נָתוּן בָּעֵרָבוֹן, וּמְצוֹדָה פְרוּשָׂה עַל כָּל הַחַיִּים. הַחֲנוּת פְּתוּחָה, וְהַחֶנְוָנִי מַקִּיף, וְהַפִּנְקָס פָּתוּחַ, וְהַיָּד כּוֹתֶבֶת, וְכָל הָרוֹצֶה לִלְווֹת יָבֹא וְיִלְוֶה, וְהַגַּבָּאִים מְחַזְּרִים תָּדִיר בְּכֹל יוֹם וְנִפְרָעִים מִן הָאָדָם מִדַּעְתּוֹ וְשֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, וְיֵשׁ לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ, וְהַדִּין דִּין אֱמֶת, וְהַכֹּל מְתֻקָּן לִסְעֻדָּה. {{ק|'''כא'''}} רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: אִם אֵין תּוֹרָה אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אִם אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ אֵין תּוֹרָה. אִם אֵין חָכְמָה אֵין יִרְאָה, אִם אֵין יִרְאָה אֵין חָכְמָה. אִם אֵין דַּעַת אֵין בִּינָה, אִם אֵין בִּינָה אֵין דַּעַת. אִם אֵין קֶמַח אֵין תּוֹרָה, אִם אֵין תּוֹרָה אֵין קֶמַח. {{ק|'''כב'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: כָּל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו לְמָה הוּא דוֹמֶה, לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מְרֻבִּים וְשָׁרָשָׁיו מוּעָטִים, וְהָרוּחַ בָּאָה וְעוֹקַרְתּוֹ וְהוֹפַכְתּוֹ עַל פָּנָיו. שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה, וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבוֹא טוֹב, וְשָׁכַן חֲרֵרִים בַּמִּדְבָּר, אֶרֶץ מְלֵחָה וְלֹא תֵשֵׁב׃{{ממס|ירמיהו יז ו}} אֲבָל כָּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּים מֵחָכְמָתוֹ לְמָה הוּא דוֹמֶה, לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מוּעָטִים וְשָׁרָשָׁיו מְרֻבִּים, שֶׁאֲפִילוּ כָּל הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאוֹת וְנוֹשְׁבוֹת בּוֹ, אֵין מְזִיזִין אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם, וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו, וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבֹא חֹם, וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן, וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג, וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי׃{{ממס|ירמיהו יז ח|שם פסוק ח}} {{ק|'''כג'''}} רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן חִסְמָא אוֹמֵר: קִנִּין וּפִתְחֵי נִדָּה הֵן הֵן גּוּפֵי הֲלָכוֹת, תְּקוּפוֹת וְגֵמַטְרִיָּאוֹת פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה. רַבִּי חֲנַנְיָא בֶן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֺת. שֶׁנֶּאֱמַר: יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר׃{{ממס|ישעיהו מב כא}} ===פרק רביעי=== כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר׃{{ממס|ישעיהו ס כא}} {{ק|'''א'''}} בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר: אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם. שֶׁנֶּאֱמַר: מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִּי׃{{ממס|תהלים קיט צט}} אֵיזֶהוּ גִבּוֹר, הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר, וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר׃{{ממס|משלי טז לב}} אֵיזֶהוּ עָשִׁיר, הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ׃{{ממס|תהלים קכח ב}} אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא. אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד, הַמְּכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת. שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד, וּבֹזַי יֵקָלּוּ׃{{ממס|ש"א ב ל}} {{ק|'''ב'''}} בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: הֱוֵי רָץ לְמִצְוָה קַלָּה כְּלַחֲמוּרָה וּבוֹרֵחַ מִן הָעֲבֵרָה, שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, וַעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה, שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה מִצְוָה, וּשְׂכַר עֲבֵרָה עֲבֵרָה. {{ק|'''ג'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: אַל תְּהִי בָז לְכָל אָדָם, וְאַל תְּהִי מַפְלִיג לְכָל דָּבָר, שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה, וְאֵין לְךָ דָבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם. {{ק|'''ד'''}} רַבִּי לְוִיטַס אִישׁ יַבְנֶה אוֹמֵר: מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ, שֶׁתִּקְוַת אֱנוֹשׁ רִמָּה. {{ק|'''ה'''}} רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא אוֹמֵר: כָּל הַמְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר נִפְרָעִים מִמֶּנּוּ בְּגָלוּי. אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד בְּחִלּוּל הַשֵּׁם. {{ק|'''ו'''}} רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ אוֹמֵר: הַלּוֹמֵד עַל מְנָת לְלַמֵּד, מַסְפִּיקִים בְּיָדוֹ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, וְהַלּוֹמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת, מַסְפִּיקִים בְּיָדוֹ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת. {{ק|'''ז'''}} רַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: אַל תִּפְרוֹשׁ מִן הַצִּבּוּר, וְאַל תַּעַשׂ עַצְמְךָ כְּעוֹרְכֵי הַדַּיָּנִים, וְאַל תַּעֲשֶׂהָ עֲטָרָה לְהִתְגַּדֶּל בָּהּ וְלֹא קַרְדֹּם לַחְפָּר בָּהּ. וְכָךְ הָיָה הִלֵּל אוֹמֵר: וּדְאִשְׁתַּמַּשׁ בְּתָגָא חֲלָף. הָא לָמַדְתָּ, כָּל הַנֶּהֱנֶה מִדִּבְרֵי תוֹרָה נוֹטֵל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם. {{ק|'''ח'''}} רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כָּל הַמְכַבֵּד אֶת הַתּוֹרָה גּוּפוֹ מְכֻבָּד עַל הַבְּרִיּוֹת, וְכָל הַמְחַלֵּל אֶת הַתּוֹרָה, גּוּפוֹ מְחֻלָּל עַל הַבְּרִיּוֹת. {{ק|'''ט'''}} רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ אוֹמֵר: הַחוֹשֵׂךְ עַצְמוֹ מִן הַדִּין, פּוֹרֵק מִמֶּנּוּ אֵיבָה וְגָזֵל וּשְׁבוּעַת שָׁוְא, וְהַגַּס לִבּוֹ בְּהוֹרָאָה שׁוֹטֶה, רָשָׁע וְגַס רוּחַ. {{ק|'''י'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: אַל תְּהִי דָן יְחִידִי, שֶׁאֵין דָּן יְחִידִי אֶלָּא אֶחָד, וְאַל תֹּאמַר קַבְּלוּ דַעְתִּי, שֶׁהֵם רַשָּׁאִים וְלֹא אָתָּה. {{ק|'''יא'''}} רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: כָּל הַמְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹנִי, סוֹפוֹ לְקַיְּמָהּ מֵעֹשֶׁר, וְכָל הַמְבַטֵּל אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹשֶׁר, סוֹפוֹ לְבַטְּלָהּ מֵעֹנִי. {{ק|'''יב'''}} רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הֱוֵי מְמַעֵט בְּעֵסֶק וַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וֶהֱוֵי שְׁפַל רוּחַ בִּפְנֵי כָל אָדָם, וְאִם בָּטַלְתָּ מִן הַתּוֹרָה יֶשׁ לְךָ בְּטֵלִים הַרְבֵּה כְּנֶגְדֶּךָ, וְאִם עָמַלְתָּ בַתּוֹרָה יֶשׁ לוֹ שָׂכָר הַרְבֵּה לִתֶּן לָךְ. {{ק|'''יג'''}} רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת קוֹנֶה לּוֹ פְּרַקְלִיט אֶחָד, וְהָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת קוֹנֶה לּוֹ קַטֵּגוֹר אֶחָד. תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים כִּתְרִיס בִּפְנֵי הַפֻּרְעָנוּת. {{ק|'''יד'''}} רַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר אוֹמֵר: כָּל כְּנֵסִיָּה שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם, וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. {{ק|'''טו'''}} רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ אוֹמֵר: יְהִי כְבוֹד תַּלְמִידְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ, וּכְבוֹד חֲבֵרְךָ כְּמוֹרָא רַבָּךְ, וּמוֹרָא רַבְּךָ כְּמוֹרָא שָׁמָיִם. {{ק|'''טז'''}} רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הֱוֵי זָהִיר בְּתַלְמוּד, שֶׁשִּׁגְגַת תַּלְמוּד עוֹלָה זָדוֹן. {{ק|'''יז'''}} רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה כְתָרִים הֵן, כֶּתֶר תּוֹרָה וְכֶתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת, וְכֶתֶר שֵׁם טוֹב עוֹלֶה עַל גַּבֵּיהֶן. {{ק|'''יח'''}} רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר: הֱוֵי גוֹלֶה לִמְקוֹם תּוֹרָה, וְאַל תֹּאמַר שֶׁהִיא תָבוֹא אַחֲרֶיךָ שֶׁחֲבֵרֶיךָ יְקַיְּמוּהָ בְיָדֶךָ, וְאֶל בִּינָתְךָ אַל תִּשָּׁעֵן. {{ק|'''יט'''}} רַבִּי יַנַּאי אוֹמֵר: אֵין בְּיָדֵינוּ לֹא מִשַּׁלְוַת הָרְשָׁעִים, וְאַף לֹא מִיִּסּוּרֵי הַצַּדִּיקִים. {{ק|'''כ'''}} רַבִּי מַתְיָא בֶן חָרָשׁ אוֹמֵר: הֱוֵי מַקְדִּים בִּשְׁלוֹם כָּל אָדָם, וֶהֱוֵי זָנָב לָאֲרָיוֹת וְאַל תְּהִי רֹאשׁ לַשֻּׁעָלִים. {{ק|'''כא'''}} רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לִפְרוֹזְדוֹר בִּפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא, הַתְקֵן עַצְמְךָ בַּפְּרוֹזְדוֹר, כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לַטְּרַקְלִין. {{ק|'''כב'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: יָפָה שָׁעָה אַחַת בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, וְיָפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל קֹרַת רוּחַ בָּעוֹלָם הַבָּא מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה. {{ק|'''כג'''}} רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַל תְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרְךָ בִּשְׁעַת כַּעֲסוֹ, וְאַל תְּנַחֲמֵהוּ בְּשָׁעָה שֶׁמֵּתוֹ מֻטָּל לְפָנָיו, וְאַל תִּשְׁאַל לוֹ בִּשְׁעַת נִדְרוֹ, וְאַל תִּשְׁתַּדֵּל לִרְאוֹתוֹ בִּשְׁעַת קַלְקָלָתוֹ. {{ק|'''כד'''}} שְׁמוּאֵל הַקָּטָן אוֹמֵר: בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח, וּבִכָּשְׁלוֹ אַל יָגֵל לִבֶּךָ׃ פֶּן יִרְאֶה יְיָ וְרַע בְּעֵינָיו, וְהֵשִׁיב מֵעָלָיו אַפּוֹ׃{{ממס|משלי כד#כד יז|משלי כד יז-יח}} {{ק|'''כה'''}} אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה אוֹמֵר: הַלּוֹמֵד יֶלֶד לְמָה הוּא דוֹמֶה, לִדְיוֹ כְּתוּבָה עַל נְיָר חָדָשׁ. וְהַלּוֹמֵד זָקֵן לְמָה הוּא דוֹמֶה, לִדְיוֹ כְּתוּבָה עַל נְיָר מָחוּק. {{ק|'''כו'''}} רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר הַבַּבְלִי אוֹמֵר: הַלּוֹמֵד מִן הַקְּטַנִּים לְמָה הוּא דוֹמֶה, לְאוֹכֵל עֲנָבִים קֵהוֹת וְשׁוֹתֶה יַיִן מִגִּתּוֹ. וְהַלּוֹמֵד מִן הַזְּקֵנִים לְמָה הוּא דוֹמֶה, לְאוֹכֵל עֲנָבִים בְּשׁוּלוֹת וְשׁוֹתֶה יַיִן יָשָׁן. {{ק|'''כז'''}} רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַל תִּסְתַּכֵּל בְּקַנְקַן אֶלָּא בְּמַה שֶּׁיֶּשׁ בּוֹ, יֵשׁ קַנְקַן חָדָשׁ מָלֵא יָשָׁן, וְיָשָׁן שֶׁאֲפִלּוּ חָדָשׁ אֵין בּוֹ. {{ק|'''כח'''}} רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם. {{ק|'''כט'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: הַיִּלּוֹדִים לָמוּת, וְהַמֵּתִים לְהֵחָיוֹת, וְהַחַיִּים לִדּוֹן, לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע שֶׁהוּא אֵל, הוּא הַיּוֹצֵר, הוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַמֵּבִין, הוּא הַדַּיָּן, הוּא הָעֵד, הוּא בַּעַל דִּין, הוּא עָתִיד לָדוּן. בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאֵין לְפָנָיו לֹא עַוְלָה, וְלֹא שִׁכְחָה, וְלֹא מַשּׂוֹא פָנִים, וְלֹא מִקַּח שֹׁחַד. וְדַע שֶׁהַכֹּל לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן. וְאַל יַבְטִיחֲךָ יִצְרְךָ שֶׁהַשְּׁאוֹל בֵּית מָנוֹס לָךְ, שֶׁעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹצָר, וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹלָד, וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי, וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה מֵת, וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. רַבִּי חֲנַנְיָא בֶן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֺת. שֶׁנֶּאֱמַר: יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר׃{{ממס|ישעיהו מב כא}} ===פרק חמישי=== כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר׃{{ממס|ישעיהו ס כא}} {{ק|'''א'''}} בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְּמַאֲמַר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים שֶׁמָּאַבְּדִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, וְלִתֵּן שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים שֶׁמְּקַיְּמִים אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת. {{ק|'''ב'''}} עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מֵאָדָם וְעַד נֹחַ, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה אֹרֶךְ אַפַּיִם לְפָנָיו, שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִים לְפָנָיו, עַד שֶׁהֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת מֵי הַמַּבּוּל. {{ק|'''ג'''}} עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מִנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה אֹרֶךְ אַפַּיִם לְפָנָיו, שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִים לְפָנָיו, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ וְקִבֵּל שְׂכַר כֻּלָּם. {{ק|'''ד'''}} עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ וְעָמַד בְּכֻלָּם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חִבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. {{ק|'''ה'''}} עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, וַעֲשָׂרָה עַל הַיָּם. עֶשֶׂר מַכּוֹת הֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם, וְעֶשֶׂר עַל הַיָּם. {{ק|'''ו'''}} עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִסּוּ אֲבוֹתֵינוּ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּמִּדְבָּר. שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים, וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי׃{{ממס|במדבר יד כב}} {{ק|'''ז'''}} עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. לֹא הִפִּילָה אִשָּׁה מֵרֵיחַ בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ, וְלֹא הִסְרִיחַ בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ מֵעוֹלָם, וְלֹא נִרְאָה זְבוּב בְּבֵית הַמִּטְבְּחַיִם, וְלֹא אֵרַע קֶרִי לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְלֹא כִבּוּ הַגְּשָׁמִים אֵשׁ שֶׁל עֲצֵי הַמַּעֲרָכָה, וְלֹא נִצְּחָה הָרוּחַ אֶת עַמּוּד הֶעָשָׁן, וְלֹא נִמְצָא פְסוּל בָּעֹמֶר וּבִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּבְלֶחֶם הַפָּנִים, עוֹמְדִים צְפוּפִים וּמִשְׁתַּחֲוִים רְוָחִים, וְלֹא הִזִּיק נָחָשׁ וְעַקְרָב בִּירוּשָׁלַיִם מֵעוֹלָם, וְלֹא אָמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ צַר לִי הַמָּקוֹם שֶׁאָלִין בִּירוּשָׁלָיִם. {{ק|'''ח'''}} עֲשָׂרָה דְבָרִים נִבְרְאוּ בְעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְאֵלּוּ הֵן, פִּי הָאָרֶץ, פִּי הַבְּאֵר, פִּי הָאָתוֹן, הַקֶּשֶׁת, וְהַמָּן, וְהַמַּטֶּה, וְהַשָּׁמִיר, וְהַכְּתָב, וְהַמַּכְתֵּב, וְהַלֻּחוֹת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף הַמַּזִּיקִין, וּקְבוּרָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וְאֵילוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף צְבָת בִּצְבָת עֲשׂוּיָה. {{ק|'''ט'''}} שִׁבְעָה דְבָרִים בְּגֹלֶם וְשִׁבְעָה בְּחָכָם. חָכָם אֵינוֹ מְדַבֵּר לִפְנֵי מִי שֶׁהוּא גָדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן, וְאֵינוֹ נִכְנָס לְתוֹךְ דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ, וְאֵינוֹ נִבְהָל לְהָשִׁיב, שׁוֹאֵל כָּעִנְיָן וּמֵשִׁיב כַּהֲלָכָה, וְאוֹמֵר עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן, וְעַל מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע אוֹמֵר לֹא שָׁמַעְתִּי, וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, וְחִלּוּפֵיהֶם בְּגֹלֶם. {{ק|'''י'''}} שִׁבְעָה מִינֵי פֻרְעָנֻיּוֹת בָּאִין לָעוֹלָם עַל שִׁבְעָה גוּפֵי עֲבֵרָה. מִקְצָתָם מְעַשְּׂרִים וּמִקְצָתָם אֵינָם מְעַשְּׂרִים, רָעָב שֶׁל בַּצֹּרֶת בָּא, מִקְצָתָם רְעֵבִים וּמִקְצָתָם שְׂבֵעִים. גָּמְרוּ שֶׁלֹּא לְעַשֵּׂר, רָעָב שֶׁל מְהוּמָה וְשֶׁל בַּצֹּרֶת בָּא. וְשֶׁלֹּא לִטּוֹל אֶת הַחַלָּה, רָעָב שֶׁל כְּלָיָה בָּא. {{ק|'''יא'''}} דֶּבֶר בָּא לָעוֹלָם עַל מִיתוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא נִמְסְרוּ לְבֵית דִּין, וְעַל פֵּרוֹת שְׁבִיעִית. חֶרֶב בָּאָה לָעוֹלָם עַל עִנּוּי הַדִּין, וְעַל עִוּוּת הַדִּין, וְעַל הַמּוֹרִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַהֲלָכָה. חַיָּה רָעָה בָּאָה לָעוֹלָם עַל שְׁבוּעַת שָׁוְא וְעַל חִלּוּל הַשֵּׁם. גָּלוּת בָּאָה לָעוֹלָם עַל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וְעַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וְעַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, וְעַל שְׁמִטַּת הָאָרֶץ. {{ק|'''יב'''}} בְּאַרְבָּעָה פְרָקִים הַדֶּבֶר מִתְרַבֶּה: בָּרְבִיעִית וּבַשְּׁבִיעִית וּבְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, וּבְמוֹצָאֵי הֶחָג שֶׁבְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. בָּרְבִיעִית, מִפְּנֵי מַעְשַׂר עָנִי שֶׁבַּשְּׁלִישִׁית, בַּשְּׁבִיעִית, מִפְּנֵי מַעְשַׂר עָנִי שֶׁבַּשִּׁשִּׁית, בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, מִפְּנֵי פֵּרוֹת שְׁבִיעִית, בְּמוֹצָאֵי הֶחָג שֶׁבְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, מִפְּנֵי גֶּזֶל מַתְּנוֹת עֲנִיִּים. {{ק|'''יג'''}} אַרְבַּע מִדּוֹת בָּאָדָם: הָאוֹמֵר שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ שֶׁלָּךְ זוֹ מִדָּה בֵינוֹנִית, וְיֵשׁ אוֹמְרִים זוֹ מִדַּת סְדוֹם. שֶׁלִּי שֶׁלָּךְ וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי, עַם הָאָרֶץ. שֶׁלִּי שֶׁלָּךְ וְשֶׁלְּךָ שֶׁלָּךְ, חָסִיד. שֶׁלְּךָ שֶׁלִּי וְשֶׁלִּי שֶׁלִּי, רָשָׁע. {{ק|'''יד'''}} אַרְבַּע מִדּוֹת בְּדֵעוֹת: נוֹחַ לִכְעֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת, יָצָא הַפְסֵדוֹ בִּשְׂכָרוֹ. קָשֶׁה לִכְעֹס וְקָשֶׁה לִרְצוֹת, יָצָא שְׂכָרוֹ בְּהַפְסֵדוֹ. קָשֶׁה לִכְעֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת, חָסִיד. נוֹחַ לִכְעֹס וְקָשֶׁה לִרְצוֹת, רָשָׁע. {{ק|'''טו'''}} אַרְבַּע מִדּוֹת בְּתַלְמִידִים: מָהִיר לִשְׁמֹעַ וּמָהִיר לְאַבֵּד, יָצָא שְׂכָרוֹ בְּהַפְסֵדוֹ. קָשֶׁה לִשְׁמֹעַ וְקָשֶׁה לְאַבֵּד, יָצָא הַפְסֵדוֹ בִּשְׂכָרוֹ. מָהִיר לִשְׁמֹעַ וְקָשֶׁה לְאַבֵּד, זֶה חֵלֶק טוֹב. קָשֶׁה לִשְׁמֹעַ וּמָהִיר לְאַבֵּד, זֶה חֵלֶק רָע. {{ק|'''טז'''}} אַרְבַּע מִדּוֹת בְּנוֹתְנֵי צְדָקָה: הָרוֹצֶה שֶׁיִּתֵּן וְלֹא יִתְּנוּ אֲחֵרִים, עֵינוֹ רָעָה בְּשֶׁל אֲחֵרִים. יִתְּנוּ אֲחֵרִים וְהוּא לֹא יִתֵּן, עֵינוֹ רָעָה בְּשֶׁלּוֹ. יִתֵּן וְיִתְּנוּ אֲחֵרִים, חָסִיד. לֹא יִתֵּן וְלֹא יִתְּנוּ אֲחֵרִים, רָשָׁע. {{ק|'''יז'''}} אַרְבַּע מִדּוֹת בְּהוֹלְכִים לְבֵית הַמִּדְרָשׁ: הוֹלֵךְ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה, שְׂכַר הֲלִיכָה בְּיָדוֹ. עוֹשֶׂה וְאֵינוֹ הוֹלֵךְ, שְׂכַר מַעֲשֶׂה בְּיָדוֹ. הוֹלֵךְ וְעוֹשֶׂה, חָסִיד. לֹא הוֹלֵךְ וְלֹא עוֹשֶׂה, רָשָׁע. {{ק|'''יח'''}} אַרְבַּע מִדּוֹת בְּיוֹשְׁבִים לִפְנֵי חֲכָמִים: סְפוֹג, וּמַשְׁפֵּךְ, מְשַׁמֶּרֶת, וְנָפָה. סְפוֹג, שֶׁהוּא סוֹפֵג אֶת הַכֹּל. וּמַשְׁפֵּךְ, שֶׁמַּכְנִיס בְּזוֹ וּמוֹצִיא בְזוֹ. מְשַׁמֶּרֶת, שֶׁמּוֹצִיאָה אֶת הַיַּיִן וְקוֹלֶטֶת אֶת הַשְּׁמָרִים. וְנָפָה, שֶׁמּוֹצִיאָה אֶת הַקֶּמַח וְקוֹלֶטֶת אֶת הַסֹּלֶת. {{ק|'''יט'''}} כָּל אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְדָבָר, בָּטֵל דָּבָר בְּטֵלָה אַהֲבָה, וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר, אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם. אֵיזוֹ הִיא אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְדָבָר, זוֹ אַהֲבַת אַמְנוֹן וְתָמָר. וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר, זוֹ אַהֲבַת דָּוִד וִיהוֹנָתָן. {{ק|'''כ'''}} כָּל מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם, וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ. {{ק|'''כא'''}} כָּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ, וְכָל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִים בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. מֹשֶׁה זָכָה וְזִכָּה אֶת הָרַבִּים, זְכוּת הָרַבִּים תְּלוּיָה בּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: צִדְקַת יְיָ עָשָׂה, וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|דברים לג כא}} יָרָבְעָם בֶּן נְבָט חָטָא וְהֶחֱטִיא אֶת הָרַבִּים, חֵטְא הָרַבִּים תְּלוּיָה בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: עַל חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר חָטָא וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל.{{ממס|מ"א טו ל}} {{ק|'''כב'''}} כָּל מִי שֶׁיֶּשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הַלָּלוּ הוּא מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, וּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים אֲחֵרִים, הוּא מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע. עַיִן טוֹבָה וְרוּחַ נְמוּכָה וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, עַיִן רָעָה וְרוּחַ גְּבוֹהָה וְנֶפֶשׁ רְחָבָה, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע. מַה בֵּין תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ לְתַלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע, תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ אוֹכְלִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וְנוֹחֲלִים בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא׃{{ממס|משלי ח כא}} אֲבָל תַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע יוֹרְשִׁים גֵּיהִנֹּם וְיוֹרְדִים לִבְאֵר שַׁחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת, אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם, וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ׃{{ממס|תהלים נה כד}} {{ק|'''כג'''}} יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא אוֹמֵר: הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר וְקַל כַּנֶּשֶׁר, רָץ כַּצְּבִי וְגִבּוֹר כָּאֲרִי, לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמָים. הוּא הָיָה אוֹמֵר: עַז פָּנִים לְגֵהִנֹּם, וּבוֹשׁ פָּנִים לְגַן עֵדֶן. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. {{ק|'''כד'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא, בֶּן עֶשֶׂר לַמִּשְׁנָה, בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה לַמִּצְוֺת, בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לַתַּלְמוּד, בֶּן שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לַחֻפָּה, בֶּן עֶשְׂרִים לִרְדֹּף, בֶּן שְׁלֹשִׁים לַכֹּחַ, בֶּן אַרְבָּעִים לַבִּינָה, בֶּן חֲמִשִּׁים לָעֵצָה, בֶּן שִׁשִּׁים לְזִקְנָה, בֶּן שִׁבְעִים לְשֵׂיבָה, בֶּן שְׁמוֹנִים לִגְבוּרָה, בֶּן תִּשְׁעִים לָשׂוּחַ, בֶּן מֵאָה כְּאִלּוּ מֵת וְעָבַר וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם. {{ק|'''כה'''}} בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר: הֲפָךְ בָּהּ וַהֲפָךְ בָּהּ, דְּכֹלָּא בָּהּ, וּבָהּ תֶּחֱזֵי, וְסִיב וּבְלֵה בָהּ, וּמִנָּהּ לָא תְזוּעַ, שֶׁאֵין לְךָ מִדָּה טוֹבָה הֵימֶנָּה. {{ק|'''כו'''}} בֶּן הֵא הֵא אוֹמֵר: לְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. רַבִּי חֲנַנְיָא בֶן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֺת. שֶׁנֶּאֱמַר: יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר׃{{ממס|ישעיהו מב כא}} ===פרק שישי=== כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר׃{{ממס|ישעיהו ס כא}} שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם. {{ק|'''א'''}} רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ זוֹכֶה לִדְבָרִים הַרְבֵּה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּדַאי הוּא לוֹ, נִקְרָא רֵעַ, אָהוּב, אוֹהֵב אֶת הַמָּקוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת, מְשַׂמֵּחַ אֶת הַמָּקוֹם, מְשַׂמֵּחַ אֶת הַבְּרִיּוֹת. וּמַלְבַּשְׁתּוֹ עֲנָוָה וְיִרְאָה, וּמַכְשַׁרְתּוֹ לִהְיוֹת צַדִּיק, חָסִיד, יָשָׁר וְנֶאֱמָן, וּמְרַחַקְתּוֹ מִן הַחֵטְא, וּמְקָרַבְתּוֹ לִידֵי זְכוּת. וְנֶהֱנִים מִמֶּנּו עֵצָה וְתוּשִׁיָּה בִּינָה וּגְבוּרָה. שֶׁנֶּאֱמַר: לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה, אֲנִי בִינָה, לִי גְבוּרָה׃{{ממס|משלי ח יט}} וְנוֹתֶנֶת לוֹ מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה וְחִקּוּר דִּין, וּמְגַלִּים לוֹ רָזֵי תוֹרָה, וְנַעֲשֶׂה כְּמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר וּכְנָהָר שֶׁאֵינוֹ פוֹסֵק, וְהֹוֶה צָנוּעַ וְאֶרֶךְ רוּחַ ומוֹחֵל עַל עֶלְבּוֹנוֹ, וּמְגַדַּלְתּוֹ ומְרוֹמַמְתּוֹ עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים. {{ק|'''ב'''}} אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בְכָל יוֹם וָיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת מֵהַר חוֹרֵב וּמַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת, אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה נִקְרָא נָזוּף. שֶׁנֶּאֱמַר: נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר, אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם׃{{ממס|משלי יא כב}} וְאוֹמֵר: וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה, וְהַמִכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא, חָרוּת עַל הַלֻּחֹת׃{{ממס|שמות לב טז}} אַל תִּקְרָא חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, שֶׁאֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה. וְכָל מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה הֲרֵי זֶה מִתְעַלֶּה. שֶׁנֶּאֱמַר: וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל, וּמִנַחֲלִיאֵל בָּמוֹת׃{{ממס|במדבר כא יט}} {{ק|'''ג'''}} הַלּוֹמֵד מֵחֲבֵרוֹ פֶּרֶק אֶחָד אוֹ הֲלָכָה אֶחַת אוֹ פָּסוּק אֶחָד אוֹ דִבּוּר אֶחָד אוֹ אֲפִילוּ אוֹת אַחַת, צָרִיךְ לִנְהָג בּוֹ כָּבוֹד. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּדָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא לָמַד מֵאֲחִיתֹפֶל אֶלָּא שְׁנֵי דְבָרִים בִּלְבַד, קְרָאוֹ רַבּוֹ אַלּוּפוֹ וּמְיֻדָּעוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַתָּה אֱנוֹשׁ כְּעֶרְכִּי, אַלּוּפִי וּמְיֻדָּעִי׃{{ממס|תהלים נה יד}} וַהֲלֹא דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לָמַד מֵאֲחִיתֹפֶל אֶלָּא שְׁנֵי דְבָרִים בִּלְבָד, קְרָאוֹ רַבּוֹ אַלּוּפוֹ וּמְיֻדָּעוֹ, הַלּוֹמֵד מֵחֲבֵרוֹ פֶּרֶק אֶחָד אוֹ הֲלָכָה אַחַת אוֹ פָּסוּק אֶחָד אוֹ דִבּוּר אֶחָד אוֹ אֲפִילוּ אוֹת אַחַת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁצָּרִיךְ לִנְהָג בּוֹ כָּבוֹד. וְאֵין כָּבוֹד אֶלָּא תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ.{{ממס|משלי ג לה}} וּתְמִימִים יִנְחֲלוּ טוֹב׃{{ממס|משלי כח י}} וְאֵין טוֹב אֶלָּא תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ׃{{ממס|משלי ד ב}} {{ק|'''ד'''}} כָּךְ הִיא דַרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה: פַּת בְּמֶלַח תֹּאכֵל, וּמַיִם בִּמְשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה, וְעַל הָאָרֶץ תִּישָׁן, וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה, וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל. אִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵּן, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ.{{ממס|תהלים קכח ב}} אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא. {{ק|'''ה'''}} אַל תְּבַקֵּשׁ גְּדֻלָּה לְעַצְמֶךָ, וְאַל תַּחְמֹד כָּבוֹד. יוֹתֵר מִלִּמּוּדְךָ עֲשֵׂה, וְאַל תִּתְאֲוֶּה לְשֻׁלְחָנָם שֶׁל מְלָכִים, שֶׁשֻּׁלְחָנְךָ גָּדוֹל מִשֻּׁלְחָנָם, וְכִתְרְךָ גָּדוֹל מִכִּתְרָם, וְנֶאֱמָן הוּא בַּעַל מְלַאכְתְּךָ שֶׁיְּשַׁלֶּם לְךָ שְׂכַר פְּעֻלָּתֶךָ. {{ק|'''ו'''}} גְּדוֹלָה תּוֹרָה יוֹתֵר מִן הַכְּהֻנָּה וּמִן הַמַּלְכוּת, שֶׁהַמַּלְכוּת נִקְנֵית בִּשְׁלֹשִׁים מַעֲלוֹת, וְהַכְּהֻנָּה נִקְנֵית בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, וְהַתּוֹרָה נִקְנֵית בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה דְבָרִים. וְאֵלּוּ הֵן, בְּתַלְמוּד, בִּשְׁמִיעַת הָאֹזֶן, בַּעֲרִיכַת שְׂפָתָיִם, בְּבִינַת הַלֵּב, בְּאֵימָה, בְּיִרְאָה, בַּעֲנָוָה, בְּשִׂמְחָה, בְּטָהֳרָה, בְּשִׁמּוּשׁ חֲכָמִים, בְּדִבּוּק חֲבֵרִים, בְּפִלְפּוּל הַתַּלְמִידִים, בְּיִשּׁוּב, בְּמִקְרָא, וּבְמִשְׁנָה, בְּמִעוּט סְחוֹרָה, בְּמִעוּט דֶּרֶךְ אֶרֶץ, בְּמִעוּט תַּעֲנוּג, בְּמִעוּט שֵׁנָה, בְּמִעוּט שִׂיחָה, בְּמִעוּט שְׂחוֹק, בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם, בְּלֵב טוֹב, בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּקַבָּלַת הַיִּסּוּרִים, הַמַּכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ, וְהַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, וְהָעוֹשֶׂה סְיָג לִדְבָרָיו, וְאֵינוֹ מַחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמוֹ, אָהוּב, אוֹהֵב אֶת הַמָּקוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת, אוֹהֵב אֶת הַצְּדָקוֹת, אוֹהֵב אֶת הַמֵּישָׁרִים, אוֹהֵב אֶת הַתּוֹכָחוֹת, וּמִתְרַחֵק מִן הַכָּבוֹד, וְלֹא מֵגִיס לִבּוֹ בְּתַלְמוּדוֹ, וְאֵינוֹ שָׂמֵחַ בְּהוֹרָאָה, נוֹשֵׂא בְעֹל עִם חֲבֵרוֹ, וּמַכְרִיעוֹ לְכַף זְכוּת, וּמַעֲמִידוֹ עַל הָאֱמֶת, וּמַעֲמִידוֹ עַל הַשָּׁלוֹם, וּמִתְיַשֵּׁב בְּתַלְמוּדוֹ, שׁוֹאֵל וּמֵשִׁיב, שׁוֹמֵעַ וּמוֹסִיף, הַלּוֹמֵד עַל מְנָת לְלַמֵּד, וְהַלּוֹמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת, הַמַּחְכִּים אֶת רַבּוֹ, וְהַמְכַוֵּן אֶת שְׁמוּעָתוֹ, וְהָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ. הָא לָמַדְתָּ, כָּל הָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ מֵבִיא גְאֻלָּה לָעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר: וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדְּכָי׃{{ממס|אסתר ב כב}} {{ק|'''ז'''}} גְּדוֹלָה תּוֹרָה, שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת חַיִּים לְעוֹשֶׂיהָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם, וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא׃{{ממס|משלי ד כב}} וְאוֹמֵר: רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ׃{{ממס|משלי ג ח}} וְאוֹמֵר: עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר׃{{ממס|משלי ג יח}} וְאוֹמֵר: כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ, וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךָ׃{{ממס|משלי א ט}} וְאוֹמֵר: תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן, עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תְּמַגְּנֶךָּ׃{{ממס|משלי ד ט}} וְאוֹמֵר: כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ, וְיוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים׃{{ממס|משלי ט יא}} וְאוֹמֵר: אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ, בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד׃{{ממס|משלי ג טז}} וְאוֹמֵר: כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ׃{{ממס|משלי ג ב}} וְאוֹמֵר: דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם, וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם׃{{ממס|משלי ג יז}} {{ק|'''ח'''}} רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: הַנּוֹי וְהַכֹּחַ וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד וְהַחָכְמָה, הַזִּקְנָה וְהַשֵּׂיבָה וְהַבָּנִים, נָאֶה לַצַּדִּיקִים וְנָאֶה לָעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר: עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה, בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵא׃{{ממס|משלי טז לא}} וְאוֹמֵר: תִּפְאֶרֶת בַּחוּרִים כֹּחָם, וַהֲדַר זְקֵנִים שֵׂיבָה׃{{ממס|משלי כ כט}} וְאוֹמֵר: עֲטֶרֶת חֲכָמִים עָשְׁרָם.{{ממס|משלי יד כד}} וְאוֹמֵר: עֲטֶרֶת זְקֵנִים בְּנֵי בָנִים, וְתִפְאֶרֶת בָּנִים אֲבוֹתָם׃{{ממס|משלי יז ו}} וְאוֹמֵר: וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, כִּי מָלַךְ יְיָ צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַיִם, וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד׃{{ממס|ישעיהו כד כג}} רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: אֵלּוּ שֶׁבַע מִדּוֹת שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים לַצַּדִּיקִים, כֻּלָּם נִתְקַיְּמוּ בְּרַבִּי וּבְבָנָיו. {{ק|'''ט'''}} אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶן קִסְמָא: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּפָגַע בִּי אָדָם אֶחָד וְנָתַן לִי שָׁלוֹם, וְהֶחֱזַרְתִּי לוֹ שָׁלוֹם. אָמַר לִי, רַבִּי, מֵאֵיזֶה מָקוֹם אָתָּה. אָמַרְתִּי לוֹ, מֵעִיר גְּדוֹלָה שֶׁל חֲכָמִים וְשֶׁל סוֹפְרִים אָנִי. אָמַר לִי, רַבִּי, רְצוֹנְךָ שֶׁתָּדוּר עִמָּנוּ בִּמְקוֹמֵנוּ, וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶלֶף אֲלָפִים דִּינְרֵי זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. אָמַרְתִּי לוֹ, אִם אַתָּה נוֹתֵן לִי כָּל כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, אֵינִי דָר אֶלָּא בִּמְקוֹם תּוֹרָה. וְכֵן כָּתוּב בְּסֵפֶר תְּהִלִּים עַל יְדֵי דָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף׃{{ממס|תהלים קיט כב}} וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם אֵין מְלַוִּים לוֹ לְאָדָם לֹא כֶסֶף וְלֹא זָהָב וְלֹא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אֶלָּא תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּלְבַד. שֶׁנֶּאֱמַר: בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ׃{{ממס|משלי ו כב}} בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ בַּקָּבֶר, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ לָעוֹלָם הַבָּא. וְאוֹמֵר: לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב, נְאֻם יְיָ צְבָאוֹת׃{{ממס|חגי ב ח}} {{ק|'''י'''}} חֲמִשָּׁה קִנְיָנִים קָנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ. וְאֵלּוּ הֵן, תּוֹרָה קִנְיָן אֶחָד, שָׁמַיִם וָאָרֶץ קִנְיָן אֶחָד, אַבְרָהָם קִנְיָן אֶחָד, יִשְׂרָאֵל קִנְיָן אֶחָד, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קִנְיָן אֶחָד. תּוֹרָה קִנְיָן אֶחָד מִנַּיִן, דִּכְתִיב: יְיָ קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ, קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז׃{{ממס|משלי ח כב}} שָׁמַיִם וָאָרֶץ מִנַּיִן, דִּכְתִיב: כֹּה אָמַר יְיָ, הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי, אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי, וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי׃{{ממס|ישעיהו סו א}} וְאוֹמֵר: מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ, יְיָ, כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ, מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים קד כד}} אַבְרָהָם מִנַּיִן, דִּכְתִיב: וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר, בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃{{ממס|בראשית יד יט}} יִשְׂרָאֵל מִנַּיִן, דִּכְתִיב: עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְיָ, עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ׃{{ממס|שמות טו טז}} וְאוֹמֵר: לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה, וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם׃{{ממס|תהלים טז ג}} בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מִנַּיִן, דִּכְתִיב: מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְיָ, מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ׃{{ממס|שמות טו יז}} וְאוֹמֵר: וַיְבִיאֵם אֶל גְּבוּל קָדְשׁוֹ, הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ׃{{ממס|תהלים עח נד}} {{ק|'''יא'''}} כֹּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ, לֹא בְרָאוֹ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו, יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו׃{{ממס|ישעיהו מג ז}} וְאוֹמֵר: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} רַבִּי חֲנַנְיָא בֶן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֺת. שֶׁנֶּאֱמַר: יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר׃ {{ממס|ישעיהו מב כא}} ==הגדה לשבת הגדול== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה|עבדים היינו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה|מעשה ברבי אליעזר}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה|אמר רבי אלעזר בן עזריה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה|ארבעה בנים}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה|מתחילה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה|והיא שעמדה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה|מדרש מקרא ביכורים}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה|מדרש מניין המכות}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה|כמה מעלות טובות}} <noinclude> ==שינויי נוסחאות== </noinclude> p3x4ep4xi9uovfuf7im3ahojx97yopq 2947717 2947716 2025-07-09T11:06:26Z בן עדריאל 9444 2947717 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} =מנחה לשבת= ==קרבנות== {{הור|תפילת הציבור מתחילה ב{{צ|[[#אשרי|אשרי]]}}. יש אומרים קרבנות קודם התפילה:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר קרבנות|מנחה}} ==אשרי== {{:סידור/נוסח אשכנז/אשרי}} ==ובא לציון== {{:סידור/נוסח אשכנז/קדושה דסידרא}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז}} ==קריאת התורה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הוצאה א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ואני|ויהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|בריך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|גדלו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|אב הרחמים}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ותגלה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|קריאת התורה}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הגומל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הגבהה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|יהללו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|לדוד מזמור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ובנחה}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|א ג|ג יא}} ===קדושת היום=== אַתָּֽה אֶחָֽד וְשִׁמְךָֽ אֶחָֽד וּמִֽי כְּעַמְּךָֽ יִשְׂרָאֵֽל גּֽוֹי אֶחָֽד בָּאָֽרֶץ. תִּפְאֶֽרֶת גְּדֻלָּֽה וַֽעֲטֶֽרֶת יְשׁוּעָֽה יֽוֹם מְנוּחָֽה וּקְדֻשָּֽׁה לְעַמְּךָֽ נָתָֽתָּ. אַבְרָהָֽם יָגֵֽל יִצְחָֽק יְרַנֵּֽן יַֽעֲקֹֽב וּבָנָֽיו יָנֽוּחוּ בֽוֹ. מְנוּחַֽת אַֽהֲבָֽה וּנְדָבָֽה, מְנוּחַֽת אֱמֶֽת וֶֽאֱמוּנָֽה, מְנוּחַֽת שָׁלֽוֹם וְשַׁלְוָֽה וְהַשְׁקֵֽט וָבֶֽטַח, מְנוּחָֽה שְׁלֵמָֽה שָֽׁאַתָּֽה רֽוֹצֶה בָּֽהּ. יַכִּֽירוּ בָנֶֽיךָ וְיֵֽדְעֽוּ כִּי-מֵֽאִתְּךָֽ הִֽיא מְנֽוּחָתָֽם וְעַל-מְנֽוּחָתָֽם יַקְדִּֽישׁוּ אֶת-שְׁמֶֽךָ. אֱלֹהֵֽינוּ וֵֽאלֹהֵֽי אֲבוֹתֵֽינוּ, רְצֵֽה בִמְנֽוּחָתֵֽנוּ. קַדְּשֵֽׁנוּ בְּמִצְוֹתֶֽיךָ וְתֵֽן חֶלְקֵֽנוּ בְּתֽוֹרָתֶֽךָ, שַׂבְּעֵֽנוּ מִטּוּבֶֽךָ וְשַׂמְּחֵֽנוּ בִּישֽׁוּעָתֶֽךָ, וְטַהֵֽר לִבֵּֽנוּ לְעׇבְדְּךָֽ בֶּֽאֱמֶֽת. וְהַנְחִילֵֽנוּ יְיָֽ אֱלֹהֵֽינוּ בְּאַֽהֲבָֽה וּבְרָצֽוֹן שַׁבַּֽת קׇדְשֶֽׁךָ, וְיָנֽוּחוּ בָֽם יִשְׂרָאֵֽל מְקַדְּשֵֽׁי שְׁמֶֽךָ. בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָֽ, מְקַדֵּֽשׁ הַשַׁבָּֽת. {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז א|יח ח2}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט א}} {{טורים|{{הור|יש נוהגים לומר נוסח זה:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ב}}| {{הור|ויש נוהגים לומר נוסח זה:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ג}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ד|אלהי ב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|אלהי ד|אלהי ו}} ==צדקתך== {{הור|אין אומרים {{צ|צדקתך}} ביום שבחול אין אומרים בו תחנון.}} צִדְקָתְךָ צֶדֶק לְעוֹלָם וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת׃{{ממס|תהלים קיט קמב}}{{ש}} וְצִדְקָתְךָ אֱלֹהִים עַד מָרוֹם, אֲשֶׁר עָשִׂיתָ גְדֹלוֹת, אֱלֹהִים מִי כָמוֹךָ׃{{ממס|תהלים עא יט}}{{ש}} צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל מִשְׁפָּטֶךָ תְּהוֹם רַבָּה אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ יְיָ׃{{ממס|תהלים לו ז}} ==קדיש תתקבל== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם}} == עלינו לשבח == {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום}} ==ברכי נפשי== {{הור|אומרים {{צ|ברכי נפשי}} ו{{צ|שיר המעלות}} בחורף (משבת בראשית עד שבת לפני שבת הגדול), ופרקי אבות בקיץ (בין פסח לראש השנה). ובשבת הגדול יש נוהגים לומר ההגדה, מ{{צ|עבדים היינו}}, עד {{צ|לכפר על כל עונותינו}} (רמ"א ב[[שולחן ערוך אורח חיים רצב ב]], וב[[שולחן ערוך אורח חיים תל|סימן תל]]).}} בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃ עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה, נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה׃ הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו, הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ, הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ׃ עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת, מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט׃ יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ, בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד׃ תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ, עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם׃ מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן, מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן׃ יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת, אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם׃ גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן, בַּל יְשֻׁבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ׃ הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים, בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן׃ יַשְׁקוּ כׇּל חַיְתוֹ שָׂדָי, יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם׃ עֲלֵיהֶם עוֹף הַשָּׁמַיִם יִשְׁכּוֹן, מִבֵּין עֳפָאיִם יִתְּנוּ קוֹל׃ מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו, מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ׃ מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם, לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ׃ וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ, לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן, וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד׃ יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי יְיָ, אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע׃ אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ, חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ׃ הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים, סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים׃ עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים, שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ׃ תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה, בּוֹ תִרְמֹשׂ כׇּל חַיְתוֹ יָעַר׃ הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף, וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אׇכְלָם׃ תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן, וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן׃ יֵצֵא אָדָם לְפׇעֳלוֹ, וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב׃ מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, כֻּלָּם בְּחׇכְמָה עָשִׂיתָ, מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ׃ זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם, שָם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר, חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת׃ שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן, לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַחֶק בּוֹ׃ כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן, לָתֵת אׇכְלָם בְּעִתּוֹ׃ תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן, תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב׃ תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן, תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן, וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן׃ תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן, וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה׃ יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם, יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָיו׃ הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד, יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָנוּ׃ אָשִׁירָה לַייָ בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי׃ יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי, אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּייָ׃ יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, הַלְלוּיָהּ׃ ==שיר המעלות== שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, אֶל יְיָ בַּצָּרָתָה לִּי, קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי׃ יְיָ הַצִּילָה נַפְשִׁי מִשְּׂפַת שֶׁקֶר, מִלָּשׁוֹן רְמִיָּה׃ מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יֹּסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה׃ חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים, עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים׃ אוֹיָה לִי כִּי גַרְתִּי מֶשֶׁךְ, שָׁכַנְתִּי עִם אׇהֳלֵי קֵדָר׃ רַבַּת שָכְנָה לָּהּ נַפְשִׁי עִם שׂוֹנֵא שָׁלוֹם׃ אֲנִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה׃{{ממס|תהלים קכ}} שִׁיר לַמַּעֲלוֹת, אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים, מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי׃ עֶזְרִי מֵעִם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃ אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ, אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ׃ הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל׃ יְיָ שֹׁמְרֶךָ, יְיָ צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ׃ יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה, וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה׃ יְיָ יִשְׁמׇרְךָ מִכׇּל רָע, יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶךָ׃ יְיָ יִשְׁמׇר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קכא}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד, שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְיָ נֵלֵךְ׃ עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלָ͏יִם׃ יְרוּשָׁלַ͏יִם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו׃ שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ, עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל, לְהֹדוֹת לְשֵׁם יְיָ׃ כִּי שָׁמָּה  יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט, כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִד׃ שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָ͏יִם, יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ׃ יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ, שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ׃ לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי, אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ׃ לְמַעַן בֵּית יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ׃{{ממס|תהלים קכב}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי, הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם׃ הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם, כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ, כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחׇנֵּנוּ׃ חׇנֵּנוּ יְיָ חׇנֵּנוּ, כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז׃ רַבַּת שָבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ, הַלַּעַג הַשַּאֲנַנִּים, הַבּוּז לִגְאֵי יוֹנִים׃{{ממס|תהלים קכג}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד, לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ, יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל׃ לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ, בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם׃ אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ, בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ׃ אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ, נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵנוּ׃ אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים׃ בָּרוּךְ יְיָ, שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם׃ נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים, הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ׃ עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים קכד}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, הַבֹּטְחִים בַּייָ, כְּהַר צִיּוֹן לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם יֵשֵב׃ יְרוּשָׁלַ͏יִם הָרִים סָבִיב לָהּ, וַייָ סָבִיב לְעַמּוֹ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃ כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים, לְמַעַן לֹא יִשְׁלְחוּ הַצַּדִּיקִים בְּעַוְלָתָה יְדֵיהֶם׃ הֵיטִיבָה יְיָ לַטּוֹבִים, וְלִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם׃ וְהַמַּטִּים עֲקַלְקַלּוֹתָם, יוֹלִיכֵם יְיָ אֶת פֹּעֲלֵי הָאָוֶן, שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים קכה}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, בְּשׁוּב יְיָ אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן, הָיִינוּ כְּחֹלְמִים׃ אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה, אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם, הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה׃ הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ, הָיִינוּ שְׂמֵחִים׃ שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵנוּ, כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב׃ הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה, בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ׃ הָלוֹךְ יֵלֵךְ  וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע, בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו׃{{ממס|תהלים קכו}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה, אִם יְיָ  לֹא יִבְנֶה בַיִת, שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ, אִם יְיָ לֹא יִשְׁמׇר עִיר, שָׁוְא  שָׁקַד שׁוֹמֵר׃ שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם, מְאַחֲרֵי שֶׁבֶת, אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים, כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא׃ הִנֵּה נַחֲלַת יְיָ בָּנִים, שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן׃ כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר, כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים׃ אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם, לֹא יֵבֹשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּעַר׃{{ממס|תהלים קכז}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, אַשְׁרֵי כׇּל יְרֵא יְיָ, הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו׃ יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ׃ אֶשְׁתְּךָ  כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ, בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ׃ הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יְיָ׃ יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן, וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָ͏יִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ׃ וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ, שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים קכח}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי, יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל׃ רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרָי, גַּם לֹא יָכְלוּ לִי׃ עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים, הֶאֱרִיכוּ לְמַעֲנִיתָם׃ יְיָ צַדִּיק, קִצֵּץ עֲבוֹת רְשָׁעִים׃ יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן׃ יִהְיוּ כַּחֲצִיר גַּגּוֹת, שֶׁקַּדְמַת שָׁלַף יָבֵשׁ׃ שֶׁלֹּא מִלֵּא כַפּוֹ קוֹצֵר וְחִצְנוֹ מְעַמֵּר׃ וְלֹא אָמְרוּ  הָעֹבְרִים בִּרְכַּת יְיָ אֲלֵיכֶם, בֵּרַכְנוּ אֶתְכֶם בְּשֵׁם יְיָ׃{{ממס|תהלים קכט}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ׃ אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי, תִּהְיֶינָה אׇזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת, לְקוֹל תַּחֲנוּנָי׃ אִם עֲוֺנוֹת תִּשְׁמׇר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃ כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה, לְמַעַן תִּוָּרֵא׃ קִוִּיתִי יְיָ קִוְּתָה נַפְשִׁי, וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי׃ נַפְשִׁי לַאדֹנָי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר׃ יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ, כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד, וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת׃ וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֺנֹתָיו׃{{ממס|תהלים קל}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד, יְיָ  לֹא גָבַהּ לִבִּי וְלֹא רָמוּ עֵינַי, וְלֹא הִלַּכְתִּי  בִּגְדֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי׃ אִם לֹא שִׁוִּיתִי  וְדוֹמַמְתִּי נַפְשִׁי כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ, כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִי׃ יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קלא}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, זְכוֹר יְיָ לְדָוִד אֵת כׇּל עֻנּוֹתוֹ׃ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַייָ, נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב׃ אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי, אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי׃ אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי, לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה׃ עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַייָ, מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקֹב׃ הִנֵּה שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה, מְצָאנוּהָ בִּשְׂדֵי יָעַר׃ נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃ קוּמָה יְיָ לִמְנוּחָתֶךָ, אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ׃ כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק, וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ׃ בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ׃ נִשְׁבַּע יְיָ  לְדָוִד אֱמֶת לֹא יָשׁוּב מִמֶּנָּה, מִפְּרִי בִטְנְךָ אָשִׁית לְכִסֵּא לָךְ׃ אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ  בְּרִיתִי וְעֵדֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם, גַּם בְּנֵיהֶם עֲדֵי עַד, יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא לָךְ׃ כִּי בָחַר יְיָ בְּצִיּוֹן, אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ׃ זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד, פֹּה אֵשֵׁב כִּי אִוִּתִיהָ׃ צֵידָהּ בָּרֵךְ אֲבָרֵךְ, אֶבְיוֹנֶיהָ אַשְׂבִּיעַ לָחֶם׃ וְכֹהֲנֶיהָ אַלְבִּישׁ יֶשַׁע, וַחֲסִידֶיהָ רַנֵּן יְרַנֵּנוּ׃ שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד, עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי׃ אוֹיְבָיו אַלְבִּישׁ בֹּשֶׁת, וְעָלָיו יָצִיץ נִזְרוֹ׃{{ממס|תהלים קלב}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד, הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד׃ כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב  עַל הָרֹאשׁ, יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן, שֶׁיֹּרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו׃ כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן, כִּי שָׁם  צִוָּה יְיָ אֶת הַבְּרָכָה, חַיִּים עַד הָעוֹלָם׃ {{ממס|תהלים קלג}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, הִנֵּה  בָּרְכוּ אֶת יְיָ כׇּל עַבְדֵי יְיָ, הָעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃ שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃ יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃ {{ממס|תהלים קלד}} ==פרקי אבות== ===פרק ראשון=== כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר׃{{ממס|ישעיהו ס כא}} {{ק|'''א'''}} מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻעַ, וִיהוֹשֻעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הֵם אָמְרוּ שְׁלֹשָׁה דְבָרִים: הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין, וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה, וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה. {{ק|'''ב'''}} שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה מִשְּׁיָרֵי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הוּא הָיָה אוֹמֵר: עַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים. {{ק|'''ג'''}} אַנְטִיגְנוֹס אִישׁ סוֹכוֹ קִבֵּל מִשִּׁמְעוֹן הַצַּדִּיק. הוּא הָיָה אוֹמֵר: אַל תִּהְיוּ כַּעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁים אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אֶלָּא הֱיוּ כַּעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁים אֶת הָרַב שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, וִיהִי מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם. {{ק|'''ד'''}} יוֹסֵי בֶן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה וְיוֹסֵי בֶן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם קִבְּלוּ מֵהֶם. יוֹסֵי בֶן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה אוֹמֵר: יְהִי בֵיתְךָ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים, וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם, וֶהֱוֵי שׁוֹתֶה בַצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם. {{ק|'''ה'''}} יוֹסֵי בֶן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם אוֹמֵר: יְהִי בֵיתְךָ פָּתוּחַ לִרְוָחָה, וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי בֵיתֶךָ, וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה. בְּאִשְׁתּוֹ אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל הַמַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ, וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ גֵּיהִנֹּם. {{ק|'''ו'''}} יְהוֹשֻעַ בֶּן פְּרַחְיָה וְנִתַּאי הָאַרְבֵּלִי קִבְּלוּ מֵהֶם. יְהוֹשֻעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר: עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, וֶהֱוֵי דָן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת. {{ק|'''ז'''}} נִתַּאי הָאַרְבֵּלִי אוֹמֵר: הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע, וְאַל תִּתְחַבֵּר לְרָשָׁע, וְאַל תִּתְיָאֵשׁ מִן הַפֻּרְעָנוּת. {{ק|'''ח'''}} יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי וְשִׁמְעוֹן בֶּן שָטַח קִבְּלוּ מֵהֶם. יְהוּדָה בֶן טַבַּאי אוֹמֵר: אַל תַּעַשׂ עַצְמְךָ כְּעוֹרְכֵי הַדַּיָּנִים, וּכְשֶׁיִּהְיוּ בַּעֲלֵי הַדִּין עוֹמְדִים לְפָנֶיךָ יִהְיוּ בְעֵינֶיךָ כִּרְשָׁעִים, וּכְשֶׁנִּפְטָרִים מִלְּפָנֶיךָ יִהְיוּ בְעֵינֶיךָ כְּזַכָּאִין, כְּשֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין. {{ק|'''ט'''}} שִׁמְעוֹן בֶּן שָטַח אוֹמֵר: הֱוֵי מַרְבֶּה לַחֲקֹר אֶת הָעֵדִים, וֶהֱוֵי זָהִיר בִּדְבָרֶיךָ, שֶׁמָּא מִתּוֹכָם יִלְמְדוּ לְשַׁקֵּר. {{ק|'''י'''}} שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן קִבְּלוּ מֵהֶם. שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: אֱהַב אֶת הַמְּלָאכָה, וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת, וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת. {{ק|'''יא'''}} אַבְטַלְיוֹן אוֹמֵר: חֲכָמִים הִזָּהֲרוּ בְּדִבְרֵיכֶם, שֶׁמָּא תָחוֹבוּ חוֹבַת גָּלוּת וְתִגְלוּ לִמְקוֹם מַיִם הָרָעִים, וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם וְיָמוּתוּ, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל. {{ק|'''יב'''}} הִלֵּל וְשַׁמַּאי קִבְּלוּ מֵהֶם. הִלֵּל אוֹמֵר: הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה. {{ק|'''יג'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: נְגִיד שְׁמָא אֲבַד שְׁמֵהּ, וּדְלָא מוֹסִיף יָסֵף, וּדְלָא יָלֵף קְטָלָא חַיָּב, וּדְאִשְׁתַּמַּשׁ בְּתָגָא חָלַף. {{ק|'''יד'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: אִם אֵין אֲנִי לִי מִי לִי, וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי מָה אָנִי, וְאִם לֹא עַכְשָׁו אֵימָתָי. {{ק|'''טו'''}} שַׁמַּאי אוֹמֵר: עֲשֵׂה תוֹרָתְךָ קְבַע, אֱמֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה, וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. {{ק|'''טז'''}} רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עֲשֵׂה לְךָ רַב, וְהִסְתַּלֵּק מִן הַסָּפֵק, וְאַל תַּרְבֶּה לְעַשֵּׂר אֻמָּדוֹת. {{ק|'''יז'''}} שִׁמְעוֹן בְּנוֹ אוֹמֵר: כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב מִשְּׁתִיקָה, וְלֹא הַמִּדְרָשׁ עִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה, וְכָל הַמַּרְבֶּה דְבָרִים מֵבִיא חֵטְא. {{ק|'''יח'''}} רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם קַיָּם, עַל הָאֱמֶת וְעַל הַדִּין וְעַל הַשָּׁלוֹם. שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם׃{{ממס|זכריה ח, טז}} רַבִּי חֲנַנְיָא בֶן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֺת. שֶׁנֶּאֱמַר: יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר׃{{ממס|ישעיהו מב כא}} ===פרק שני=== כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר׃{{ממס|ישעיהו ס כא}} {{ק|'''א'''}} רַבִּי אוֹמֵר: אֵיזוֹ הִיא דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבוֹר לוֹ הָאָדָם, כָּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעֹשֶהָ, וְתִפְאֶרֶת לוֹ מִן הָאָדָם. וֶהֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵע מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֺת. וֶהֱוֵי מְחַשֵּׁב הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ, וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ. הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים וְאֵין אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה, דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמְּךָ, עַיִן רוֹאָה, וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת, וְכָל מַעֲשֶיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִין. {{ק|'''ב'''}} רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: יָפֶה תַּלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מַשְׁכַּחַת עָוֺן. וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֺן. וְכָל הָעוֹסְקִים עִם הַצִּבּוּר יִהְיוּ עוֹסְקִים עִמָּהֶם לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁזְּכוּת אֲבוֹתָם מְסַיַּעְתָּם, וְצִדְקָתָם עוֹמֶדֶת לָעַד. וְאַתֶּם, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם שָׂכָר הַרְבֵּה כְּאִלּוּ עֲשִׂיתֶם. {{ק|'''ג'''}} הֱווּ זְהִירִין בָּרָשׁוּת, שֶׁאֵין מְקָרְבִין לוֹ לְאָדָם אֶלָּא לְצֹרֶךְ עַצְמָן, נִרְאִין כְּאוֹהֲבִין בִּשְׁעַת הֲנָאָתָן, וְאֵין עוֹמְדִין לוֹ לְאָדָם בִּשְׁעַת דָּחֳקוֹ. {{ק|'''ד'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנֶךָ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנוֹ. בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנֶךָ. {{ק|'''ה'''}} הִלֵּל אוֹמֵר: אַל תִּפְרוֹשׁ מִן הַצִּבּוּר, וְאַל תַּאֲמֵן בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ, וְאַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ, וְאַל תֹּאמַר דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ שֶׁסּוֹפוֹ לְהִשָּׁמַע, וְאַל תֹּאמַר לִכְשֶׁאֶפְנֶה אֶשְׁנֶה, שֶׁמָּא לֹא תִפָּנֶה. {{ק|'''ו'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: אֵין בּוּר יְרֵא חֵטְא, וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד, וְלֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד, וְלֹא הַקַּפְּדָּן מְלַמֵּד, וְלֹא כָּל הַמַּרְבֶּה בִסְחוֹרָה מַחְכִּים; וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ. {{ק|'''ז'''}} אַף הוּא רָאָה גֻּלְגֹּלֶת אַחַת שֶׁצָּפָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם, אָמַר לָהּ, עַל דַּאֲטֵפְתְּ אַטְּפוּךְ, וְסוֹף מְטַיְּפָיִךְ יְטוּפוּן. {{ק|'''ח'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: מַרְבֶּה בָשָׂר מַרְבֶּה רִמָּה, מַרְבֶּה נְכָסִים מַרְבֶּה דְאָגָה, מַרְבֶּה נָשִׁים מַרְבֶּה כְשָׁפִים, מַרְבֶּה שְׁפָחוֹת מַרְבֶּה זִמָּה, מַרְבֶּה עֲבָדִים, מַרְבֶּה גָזֵל. מַרְבֶּה תוֹרָה מַרְבֶּה חַיִּים, מַרְבֶּה יְשִׁיבָה מַרְבֶּה חָכְמָה, מַרְבֶּה עֵצָה מַרְבֶּה תְבוּנָה, מַרְבֶּה צְדָקָה מַרְבֶּה שָׁלוֹם. קָנָה שֵׁם טוֹב קָנָה לְעַצְמוֹ, קָנָה לוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה, קָנָה לוֹ חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. {{ק|'''ט'''}} רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי קִבֵּל מֵהִלֵּל וּמִשַׁמַּאי. הוּא הָיָה אוֹמֵר: אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה הַרְבֵּה אַל תַּחֲזֵק טוֹבָה לְעַצְמֶךָ, כִּי לְכָךְ נוֹצַרְתָּ. {{ק|'''י'''}} חֲמִשָּׁה תַלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְאֵלּוּ הֵן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס, רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן חֲנַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ. {{ק|'''יא'''}} הוּא הָיָה מוֹנֶה שְׁבָחָם: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה, רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן חֲנַנְיָא אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ, רַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן חָסִיד, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל יְרֵא חֵטְא, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ כְּמַעֲיָן הַמִתְגַּבֵּר. {{ק|'''יב'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: אִם יִהְיוּ כָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם, וֶאֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס בְּכַף שְׁנִיָּה, מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: אִם יִהְיוּ כָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם, וֶאֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס אַף עִמָּהֶם, וְאֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ בְּכַף שְׁנִיָּה, מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם. {{ק|'''יג'''}} אָמַר לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹ הִיא דֶרֶךְ טוֹבָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עַיִן טוֹבָה. רַבִּי יְהוֹשֻעַ אוֹמֵר: חָבֵר טוֹב. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שָׁכֵן טוֹב. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: לֵב טוֹב. אָמַר לָהֶם: רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם, שֶׁבִּכְלַל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם. {{ק|'''יד'''}} אָמַר לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹ הִיא דֶרֶךְ רָעָה שֶׁיִּתְרַחֵק מִמֶּנָּה הָאָדָם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עַיִן רָעָה. רַבִּי יְהוֹשֻעַ אוֹמֵר: חָבֵר רָע. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שָׁכֵן רָע. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הַלֹּוֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם, אֶחָד הַלֹּוֶה מִן הָאָדָם כְּלֹוֶה מִן הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם, וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן׃{{ממס|תהלים לז כא}} רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: לֵב רָע. אָמַר לָהֶם: רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם, שֶׁבִּכְלַל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם. {{ק|'''טו'''}} הֵם אָמְרוּ שְׁלֹשָׁה דְבָרִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יְהִי כְבוֹד חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ, וְאַל תְּהִי נוֹחַ לִכְעוֹס, וְשׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךָ. וֶהֱוֵי מִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד אוּרָן שֶׁל חֲכָמִים, וֶהֱוֵי זָהִיר בְּגַחַלְתָּן שֶׁלֹּא תִכָּוֶה, שֶׁנְּשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל, וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב, וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף, וְכָל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ. {{ק|'''טז'''}} רַבִּי יְהוֹשֻעַ אוֹמֵר: עֵין הָרָע וְיֵצֶר הָרָע וְשִׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת מוֹצִיאִים אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם. {{ק|'''יז'''}} רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: יְהִי מָמוֹן חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ, וְהַתְקֵן עַצְמְךָ לִלְמֹד תּוֹרָה שֶׁאֵינָהּ יְרֻשָּׁה לָּךְ, וְכָל מַעֲשֶיךָ יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמָיִם. {{ק|'''יח'''}} רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הֱוֵי זָהִיר בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבִתְפִלָּה, וּכְשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל אַל תַּעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קְבַע אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד, וְנִחָם עַל הָרָעָה׃{{ממס|יואל ב יג}} וְאַל תְּהִי רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמֶךָ. {{ק|'''יט'''}} רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: הֱוֵי שָׁקוּד לִלְמֹד תּוֹרָה, וְדַע מַה שֶּׁתָּשִׁיב לְאֶפִּיקוּרוֹס, וְדַע לִפְנֵי מִי אַתָּה עָמֵל וּמִי הוּא בַּעַל מְלַאכְתְּךָ שֶׁיְּשַׁלֶּם לְךָ שְׂכַר פְּעֻלָּתֶךָ. {{ק|'''כ'''}} רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: הַיּוֹם קָצֵר, וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה, וְהַפּוֹעֲלִים עֲצֵלִים, וְהַשָּׂכָר הַרְבֵּה, וּבַעַל הַבַּיִת דּוֹחֵק. {{ק|'''כא'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר, וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לְהִבָּטֵל מִמֶּנָּה. אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה הַרְבֵּה, נוֹתְנִין לְךָ שָׂכָר הַרְבֵּה, וְנֶאֱמָן הוּא בַּעַל מְלַאכְתְּךָ שֶׁיְּשַׁלֶּם לְךָ שְׂכַר פְּעֻלָּתֶךָ, וְדַע שֶׁמַּתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא. רַבִּי חֲנַנְיָא בֶן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֺת. שֶׁנֶּאֱמַר: יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר׃{{ממס|ישעיהו מב כא}} ===פרק שלישי=== כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר׃{{ממס|ישעיהו ס כא}} {{ק|'''א'''}} עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר: הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים וְאֵין אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. מֵאַיִן בָּאתָ מִטִּפָּה סְרוּחָה, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ לִמְקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. {{ק|'''ב'''}} רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר: הֱוֵי מִתְפַּלֵּל בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל מַלְכוּת, שֶׁאִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בְּלָעוֹ. {{ק|'''ג'''}} רַבִּי חֲנִינָא בֶן תְּרַדְיוֹן אוֹמֵר: שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִים וְאֵין בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה, הֲרֵי זֶה מוֹשַׁב לֵצִים. שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב׃{{ממס|תהלים א א}} אֲבָל שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִים וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה, שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵינֵיהֶם. שֶׁנֶּאֱמַר: אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְיָ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, וַיַּקְשֵׁב יְיָ וַיִּשְׁמָע, וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו, לְיִרְאֵי יְיָ וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ׃{{ממס|מלאכי ג טז}} אֵין לִי אֶלָּא שְׁנַיִם, מִנַּיִן אֲפִילוּ אֶחָד שֶׁיּוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹבֵעַ לוֹ שָׂכָר, שֶׁנֶּאֱמַר: יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָיו׃{{ממס|איכה ג כח}} {{ק|'''ד'''}} רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְלֹא אָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִזִּבְחֵי מֵתִים. שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם׃{{ממס|ישעיהו כח ח}} אֲבָל שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְאָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל מָקוֹם. שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְדַבֵּר אֵלַי, זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יְיָ׃{{ממס|יחזקאל מא כב}} {{ק|'''ה'''}} רַבִּי חֲנִינָא בֶּן חֲכִינַאי אוֹמֵר: הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה, וְהַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי וּמְפַנֶּה לִבּוֹ לְבַטָּלָה, הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ. {{ק|'''ו'''}} רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה אוֹמֵר: כָּל הַמְקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אָרֶץ, וְכָל הַפּוֹרֵק מִמֶּנּוּ עֹל תּוֹרָה, נוֹתְנִין עָלָיו עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אָרֶץ. {{ק|'''ז'''}} רַבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן דּוֹסָא אִישׁ כְּפַר חֲנַנְיָא, אוֹמֵר: עֲשָׂרָה שֶׁיּוֹשְׁבִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵינֵיהֶם. שֶׁנֶּאֱמַר: אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל.{{ממס|תהלים פב א}} וּמִנַּיִן אֲפִילוּ חֲמִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ.{{ממס|עמוס ט ו}} וּמִנַּיִן אֲפִילוּ שְׁלֹשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט.{{ממס|תהלים פב א}} וּמִנַּיִן אֲפִילוּ שְׁנַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְיָ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, וַיַּקְשֵׁב יְיָ וַיִּשְׁמָע.{{ממס|מלאכי ג טז}} וּמִנַּיִן אֲפִילוּ אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי, אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ׃{{ממס|שמות כ כא}} {{ק|'''ח'''}} רַבִּי אֶלְעָזָר אִישׁ בַּרְתּוֹתָא אוֹמֵר: תֵֶּן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ, שָׁאַתָּה וְשֶׁלְּךָ שֶׁלּוֹ. וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר: כִּי מִמְּךָ הַכֹּל, וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ׃{{ממס|דה"א כט יד}} {{ק|'''ט'''}} רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: הַמְּהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְשׁוֹנֶה, וּמַפְסִיק מִמִּשְׁנָתוֹ וְאוֹמֵר מַה נָּאֶה אִילָן זֶה, מַה נָּאֶה נִיר זֶה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ. {{ק|'''י'''}} רַבִּי דוֹסְתַּאי בַּר יַנַּאי מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל הַשּׁוֹכֵחַ דָּבָר אֶחָד מִמִּשְׁנָתוֹ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ.{{ממס|דברים ד ט}} יָכוֹל אֲפִילוּ תָּקְפָה עָלָיו מִשְׁנָתוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר: וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ.{{ממס|דברים ד ט|שם}} הָא, אֵינוֹ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ עַד שֶׁיֵּשֵׁב וִיסִירֵם מִלִּבּוֹ. {{ק|'''יא'''}} רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא אוֹמֵר: כָּל שֶׁיִּרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ חָכְמָתוֹ מִתְקַיָּמֶת, וְכֹל שֶׁחָכְמָתוֹ קוֹדֶמֶת לְיִרְאַת חֶטְאוֹ אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיָּמֶת. {{ק|'''יב'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּים מֵחָכְמָתוֹ חָכְמָתוֹ מִתְקַיָּמֶת, וְכֹל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיָּמֶת. {{ק|'''יג'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ, וְכֹל שֶׁאֵין רוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ, אֵין רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ. {{ק|'''יד'''}} רַבִּי דוֹסָא בֶּן הָרְכִּינַס אוֹמֵר: שֵׁנָה שֶׁל שַׁחֲרִית, וְיַיִן שֶׁל צָהֳרַיִם, וְשִׂיחַת הַיְּלָדִים וִישִׁיבַת בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת שֶׁל עַמֵּי הָאָרֶץ, מוֹצִיאִים אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם. {{ק|'''טו'''}} רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: הַמְחַלֵּל אֶת הַקֳּדָשִׁים, וְהַמְבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת, וְהַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים, וְהַמֵּפֵר בְּרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, וְהַמְגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַהֲלָכָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. {{ק|'''טז'''}} רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הֱוֵי קַל לְרֹאשׁ וְנוֹחַ לְתִשְׁחֹרֶת, וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּשִׂמְחָה. {{ק|'''יז'''}} רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ מַרְגִּילִים אֶת הָאָדָם לְעֶרְוָה. מַסֹּרֶת סְיָג לַתּוֹרָה, מַעַשְׂרוֹת סְיָג לָעֹשֶׁר, נְדָרִים סְיָג לַפְּרִישׁוּת, סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה. {{ק|'''יח'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְצֶלֶם, חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לוֹ שֶׁנִּבְרָא בְצֶלֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם׃{{ממס|בראשית ט ו}} חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ בָנִים לַמָּקוֹם, חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָהֶם שֶׁנִּקְרְאוּ בָנִים לַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: בָּנִים אַתֶּם לַייָ אֱלֹהֵיכֶם.{{ממס|דברים יד א}} חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּתַּן לָהֶם כְּלִי חֶמְדָּה, חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָהֶם שֶׁנִּתַּן לָהֶם כְּלִי חֶמְדָּה שֶׁבּוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ׃{{ממס|משלי ד ב}} {{ק|'''יט'''}} הַכֹּל צָפוּי, וְהָרְשׁוּת נְתוּנָה, וּבְטוּב הָעוֹלָם נָדוֹן, וְהַכֹּל לְפִי רֹב הַמַּעֲשֶׂה. {{ק|'''כ'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: הַכֹּל נָתוּן בָּעֵרָבוֹן, וּמְצוֹדָה פְרוּשָׂה עַל כָּל הַחַיִּים. הַחֲנוּת פְּתוּחָה, וְהַחֶנְוָנִי מַקִּיף, וְהַפִּנְקָס פָּתוּחַ, וְהַיָּד כּוֹתֶבֶת, וְכָל הָרוֹצֶה לִלְווֹת יָבֹא וְיִלְוֶה, וְהַגַּבָּאִים מְחַזְּרִים תָּדִיר בְּכֹל יוֹם וְנִפְרָעִים מִן הָאָדָם מִדַּעְתּוֹ וְשֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, וְיֵשׁ לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ, וְהַדִּין דִּין אֱמֶת, וְהַכֹּל מְתֻקָּן לִסְעֻדָּה. {{ק|'''כא'''}} רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: אִם אֵין תּוֹרָה אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אִם אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ אֵין תּוֹרָה. אִם אֵין חָכְמָה אֵין יִרְאָה, אִם אֵין יִרְאָה אֵין חָכְמָה. אִם אֵין דַּעַת אֵין בִּינָה, אִם אֵין בִּינָה אֵין דַּעַת. אִם אֵין קֶמַח אֵין תּוֹרָה, אִם אֵין תּוֹרָה אֵין קֶמַח. {{ק|'''כב'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: כָּל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו לְמָה הוּא דוֹמֶה, לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מְרֻבִּים וְשָׁרָשָׁיו מוּעָטִים, וְהָרוּחַ בָּאָה וְעוֹקַרְתּוֹ וְהוֹפַכְתּוֹ עַל פָּנָיו. שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה, וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבוֹא טוֹב, וְשָׁכַן חֲרֵרִים בַּמִּדְבָּר, אֶרֶץ מְלֵחָה וְלֹא תֵשֵׁב׃{{ממס|ירמיהו יז ו}} אֲבָל כָּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּים מֵחָכְמָתוֹ לְמָה הוּא דוֹמֶה, לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מוּעָטִים וְשָׁרָשָׁיו מְרֻבִּים, שֶׁאֲפִילוּ כָּל הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאוֹת וְנוֹשְׁבוֹת בּוֹ, אֵין מְזִיזִין אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם, וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו, וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבֹא חֹם, וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן, וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג, וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי׃{{ממס|ירמיהו יז ח|שם פסוק ח}} {{ק|'''כג'''}} רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן חִסְמָא אוֹמֵר: קִנִּין וּפִתְחֵי נִדָּה הֵן הֵן גּוּפֵי הֲלָכוֹת, תְּקוּפוֹת וְגֵמַטְרִיָּאוֹת פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה. רַבִּי חֲנַנְיָא בֶן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֺת. שֶׁנֶּאֱמַר: יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר׃{{ממס|ישעיהו מב כא}} ===פרק רביעי=== כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר׃{{ממס|ישעיהו ס כא}} {{ק|'''א'''}} בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר: אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם. שֶׁנֶּאֱמַר: מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִּי׃{{ממס|תהלים קיט צט}} אֵיזֶהוּ גִבּוֹר, הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר, וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר׃{{ממס|משלי טז לב}} אֵיזֶהוּ עָשִׁיר, הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ׃{{ממס|תהלים קכח ב}} אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא. אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד, הַמְּכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת. שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד, וּבֹזַי יֵקָלּוּ׃{{ממס|ש"א ב ל}} {{ק|'''ב'''}} בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: הֱוֵי רָץ לְמִצְוָה קַלָּה כְּלַחֲמוּרָה וּבוֹרֵחַ מִן הָעֲבֵרָה, שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, וַעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה, שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה מִצְוָה, וּשְׂכַר עֲבֵרָה עֲבֵרָה. {{ק|'''ג'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: אַל תְּהִי בָז לְכָל אָדָם, וְאַל תְּהִי מַפְלִיג לְכָל דָּבָר, שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה, וְאֵין לְךָ דָבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם. {{ק|'''ד'''}} רַבִּי לְוִיטַס אִישׁ יַבְנֶה אוֹמֵר: מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ, שֶׁתִּקְוַת אֱנוֹשׁ רִמָּה. {{ק|'''ה'''}} רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא אוֹמֵר: כָּל הַמְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר נִפְרָעִים מִמֶּנּוּ בְּגָלוּי. אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד בְּחִלּוּל הַשֵּׁם. {{ק|'''ו'''}} רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ אוֹמֵר: הַלּוֹמֵד עַל מְנָת לְלַמֵּד, מַסְפִּיקִים בְּיָדוֹ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, וְהַלּוֹמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת, מַסְפִּיקִים בְּיָדוֹ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת. {{ק|'''ז'''}} רַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: אַל תִּפְרוֹשׁ מִן הַצִּבּוּר, וְאַל תַּעַשׂ עַצְמְךָ כְּעוֹרְכֵי הַדַּיָּנִים, וְאַל תַּעֲשֶׂהָ עֲטָרָה לְהִתְגַּדֶּל בָּהּ וְלֹא קַרְדֹּם לַחְפָּר בָּהּ. וְכָךְ הָיָה הִלֵּל אוֹמֵר: וּדְאִשְׁתַּמַּשׁ בְּתָגָא חֲלָף. הָא לָמַדְתָּ, כָּל הַנֶּהֱנֶה מִדִּבְרֵי תוֹרָה נוֹטֵל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם. {{ק|'''ח'''}} רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כָּל הַמְכַבֵּד אֶת הַתּוֹרָה גּוּפוֹ מְכֻבָּד עַל הַבְּרִיּוֹת, וְכָל הַמְחַלֵּל אֶת הַתּוֹרָה, גּוּפוֹ מְחֻלָּל עַל הַבְּרִיּוֹת. {{ק|'''ט'''}} רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ אוֹמֵר: הַחוֹשֵׂךְ עַצְמוֹ מִן הַדִּין, פּוֹרֵק מִמֶּנּוּ אֵיבָה וְגָזֵל וּשְׁבוּעַת שָׁוְא, וְהַגַּס לִבּוֹ בְּהוֹרָאָה שׁוֹטֶה, רָשָׁע וְגַס רוּחַ. {{ק|'''י'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: אַל תְּהִי דָן יְחִידִי, שֶׁאֵין דָּן יְחִידִי אֶלָּא אֶחָד, וְאַל תֹּאמַר קַבְּלוּ דַעְתִּי, שֶׁהֵם רַשָּׁאִים וְלֹא אָתָּה. {{ק|'''יא'''}} רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: כָּל הַמְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹנִי, סוֹפוֹ לְקַיְּמָהּ מֵעֹשֶׁר, וְכָל הַמְבַטֵּל אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹשֶׁר, סוֹפוֹ לְבַטְּלָהּ מֵעֹנִי. {{ק|'''יב'''}} רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הֱוֵי מְמַעֵט בְּעֵסֶק וַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וֶהֱוֵי שְׁפַל רוּחַ בִּפְנֵי כָל אָדָם, וְאִם בָּטַלְתָּ מִן הַתּוֹרָה יֶשׁ לְךָ בְּטֵלִים הַרְבֵּה כְּנֶגְדֶּךָ, וְאִם עָמַלְתָּ בַתּוֹרָה יֶשׁ לוֹ שָׂכָר הַרְבֵּה לִתֶּן לָךְ. {{ק|'''יג'''}} רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת קוֹנֶה לּוֹ פְּרַקְלִיט אֶחָד, וְהָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת קוֹנֶה לּוֹ קַטֵּגוֹר אֶחָד. תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים כִּתְרִיס בִּפְנֵי הַפֻּרְעָנוּת. {{ק|'''יד'''}} רַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר אוֹמֵר: כָּל כְּנֵסִיָּה שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם, וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. {{ק|'''טו'''}} רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ אוֹמֵר: יְהִי כְבוֹד תַּלְמִידְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ, וּכְבוֹד חֲבֵרְךָ כְּמוֹרָא רַבָּךְ, וּמוֹרָא רַבְּךָ כְּמוֹרָא שָׁמָיִם. {{ק|'''טז'''}} רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הֱוֵי זָהִיר בְּתַלְמוּד, שֶׁשִּׁגְגַת תַּלְמוּד עוֹלָה זָדוֹן. {{ק|'''יז'''}} רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה כְתָרִים הֵן, כֶּתֶר תּוֹרָה וְכֶתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת, וְכֶתֶר שֵׁם טוֹב עוֹלֶה עַל גַּבֵּיהֶן. {{ק|'''יח'''}} רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר: הֱוֵי גוֹלֶה לִמְקוֹם תּוֹרָה, וְאַל תֹּאמַר שֶׁהִיא תָבוֹא אַחֲרֶיךָ שֶׁחֲבֵרֶיךָ יְקַיְּמוּהָ בְיָדֶךָ, וְאֶל בִּינָתְךָ אַל תִּשָּׁעֵן. {{ק|'''יט'''}} רַבִּי יַנַּאי אוֹמֵר: אֵין בְּיָדֵינוּ לֹא מִשַּׁלְוַת הָרְשָׁעִים, וְאַף לֹא מִיִּסּוּרֵי הַצַּדִּיקִים. {{ק|'''כ'''}} רַבִּי מַתְיָא בֶן חָרָשׁ אוֹמֵר: הֱוֵי מַקְדִּים בִּשְׁלוֹם כָּל אָדָם, וֶהֱוֵי זָנָב לָאֲרָיוֹת וְאַל תְּהִי רֹאשׁ לַשֻּׁעָלִים. {{ק|'''כא'''}} רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לִפְרוֹזְדוֹר בִּפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא, הַתְקֵן עַצְמְךָ בַּפְּרוֹזְדוֹר, כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לַטְּרַקְלִין. {{ק|'''כב'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: יָפָה שָׁעָה אַחַת בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, וְיָפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל קֹרַת רוּחַ בָּעוֹלָם הַבָּא מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה. {{ק|'''כג'''}} רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַל תְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרְךָ בִּשְׁעַת כַּעֲסוֹ, וְאַל תְּנַחֲמֵהוּ בְּשָׁעָה שֶׁמֵּתוֹ מֻטָּל לְפָנָיו, וְאַל תִּשְׁאַל לוֹ בִּשְׁעַת נִדְרוֹ, וְאַל תִּשְׁתַּדֵּל לִרְאוֹתוֹ בִּשְׁעַת קַלְקָלָתוֹ. {{ק|'''כד'''}} שְׁמוּאֵל הַקָּטָן אוֹמֵר: בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח, וּבִכָּשְׁלוֹ אַל יָגֵל לִבֶּךָ׃ פֶּן יִרְאֶה יְיָ וְרַע בְּעֵינָיו, וְהֵשִׁיב מֵעָלָיו אַפּוֹ׃{{ממס|משלי כד#כד יז|משלי כד יז-יח}} {{ק|'''כה'''}} אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה אוֹמֵר: הַלּוֹמֵד יֶלֶד לְמָה הוּא דוֹמֶה, לִדְיוֹ כְּתוּבָה עַל נְיָר חָדָשׁ. וְהַלּוֹמֵד זָקֵן לְמָה הוּא דוֹמֶה, לִדְיוֹ כְּתוּבָה עַל נְיָר מָחוּק. {{ק|'''כו'''}} רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר הַבַּבְלִי אוֹמֵר: הַלּוֹמֵד מִן הַקְּטַנִּים לְמָה הוּא דוֹמֶה, לְאוֹכֵל עֲנָבִים קֵהוֹת וְשׁוֹתֶה יַיִן מִגִּתּוֹ. וְהַלּוֹמֵד מִן הַזְּקֵנִים לְמָה הוּא דוֹמֶה, לְאוֹכֵל עֲנָבִים בְּשׁוּלוֹת וְשׁוֹתֶה יַיִן יָשָׁן. {{ק|'''כז'''}} רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַל תִּסְתַּכֵּל בְּקַנְקַן אֶלָּא בְּמַה שֶּׁיֶּשׁ בּוֹ, יֵשׁ קַנְקַן חָדָשׁ מָלֵא יָשָׁן, וְיָשָׁן שֶׁאֲפִלּוּ חָדָשׁ אֵין בּוֹ. {{ק|'''כח'''}} רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם. {{ק|'''כט'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: הַיִּלּוֹדִים לָמוּת, וְהַמֵּתִים לְהֵחָיוֹת, וְהַחַיִּים לִדּוֹן, לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע שֶׁהוּא אֵל, הוּא הַיּוֹצֵר, הוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַמֵּבִין, הוּא הַדַּיָּן, הוּא הָעֵד, הוּא בַּעַל דִּין, הוּא עָתִיד לָדוּן. בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאֵין לְפָנָיו לֹא עַוְלָה, וְלֹא שִׁכְחָה, וְלֹא מַשּׂוֹא פָנִים, וְלֹא מִקַּח שֹׁחַד. וְדַע שֶׁהַכֹּל לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן. וְאַל יַבְטִיחֲךָ יִצְרְךָ שֶׁהַשְּׁאוֹל בֵּית מָנוֹס לָךְ, שֶׁעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹצָר, וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹלָד, וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי, וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה מֵת, וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. רַבִּי חֲנַנְיָא בֶן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֺת. שֶׁנֶּאֱמַר: יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר׃{{ממס|ישעיהו מב כא}} ===פרק חמישי=== כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר׃{{ממס|ישעיהו ס כא}} {{ק|'''א'''}} בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְּמַאֲמַר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים שֶׁמָּאַבְּדִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, וְלִתֵּן שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים שֶׁמְּקַיְּמִים אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת. {{ק|'''ב'''}} עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מֵאָדָם וְעַד נֹחַ, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה אֹרֶךְ אַפַּיִם לְפָנָיו, שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִים לְפָנָיו, עַד שֶׁהֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת מֵי הַמַּבּוּל. {{ק|'''ג'''}} עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מִנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה אֹרֶךְ אַפַּיִם לְפָנָיו, שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִים לְפָנָיו, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ וְקִבֵּל שְׂכַר כֻּלָּם. {{ק|'''ד'''}} עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ וְעָמַד בְּכֻלָּם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חִבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. {{ק|'''ה'''}} עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, וַעֲשָׂרָה עַל הַיָּם. עֶשֶׂר מַכּוֹת הֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם, וְעֶשֶׂר עַל הַיָּם. {{ק|'''ו'''}} עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִסּוּ אֲבוֹתֵינוּ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּמִּדְבָּר. שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים, וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי׃{{ממס|במדבר יד כב}} {{ק|'''ז'''}} עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. לֹא הִפִּילָה אִשָּׁה מֵרֵיחַ בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ, וְלֹא הִסְרִיחַ בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ מֵעוֹלָם, וְלֹא נִרְאָה זְבוּב בְּבֵית הַמִּטְבְּחַיִם, וְלֹא אֵרַע קֶרִי לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְלֹא כִבּוּ הַגְּשָׁמִים אֵשׁ שֶׁל עֲצֵי הַמַּעֲרָכָה, וְלֹא נִצְּחָה הָרוּחַ אֶת עַמּוּד הֶעָשָׁן, וְלֹא נִמְצָא פְסוּל בָּעֹמֶר וּבִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּבְלֶחֶם הַפָּנִים, עוֹמְדִים צְפוּפִים וּמִשְׁתַּחֲוִים רְוָחִים, וְלֹא הִזִּיק נָחָשׁ וְעַקְרָב בִּירוּשָׁלַיִם מֵעוֹלָם, וְלֹא אָמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ צַר לִי הַמָּקוֹם שֶׁאָלִין בִּירוּשָׁלָיִם. {{ק|'''ח'''}} עֲשָׂרָה דְבָרִים נִבְרְאוּ בְעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְאֵלּוּ הֵן, פִּי הָאָרֶץ, פִּי הַבְּאֵר, פִּי הָאָתוֹן, הַקֶּשֶׁת, וְהַמָּן, וְהַמַּטֶּה, וְהַשָּׁמִיר, וְהַכְּתָב, וְהַמַּכְתֵּב, וְהַלֻּחוֹת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף הַמַּזִּיקִין, וּקְבוּרָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וְאֵילוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף צְבָת בִּצְבָת עֲשׂוּיָה. {{ק|'''ט'''}} שִׁבְעָה דְבָרִים בְּגֹלֶם וְשִׁבְעָה בְּחָכָם. חָכָם אֵינוֹ מְדַבֵּר לִפְנֵי מִי שֶׁהוּא גָדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן, וְאֵינוֹ נִכְנָס לְתוֹךְ דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ, וְאֵינוֹ נִבְהָל לְהָשִׁיב, שׁוֹאֵל כָּעִנְיָן וּמֵשִׁיב כַּהֲלָכָה, וְאוֹמֵר עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן, וְעַל מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע אוֹמֵר לֹא שָׁמַעְתִּי, וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, וְחִלּוּפֵיהֶם בְּגֹלֶם. {{ק|'''י'''}} שִׁבְעָה מִינֵי פֻרְעָנֻיּוֹת בָּאִין לָעוֹלָם עַל שִׁבְעָה גוּפֵי עֲבֵרָה. מִקְצָתָם מְעַשְּׂרִים וּמִקְצָתָם אֵינָם מְעַשְּׂרִים, רָעָב שֶׁל בַּצֹּרֶת בָּא, מִקְצָתָם רְעֵבִים וּמִקְצָתָם שְׂבֵעִים. גָּמְרוּ שֶׁלֹּא לְעַשֵּׂר, רָעָב שֶׁל מְהוּמָה וְשֶׁל בַּצֹּרֶת בָּא. וְשֶׁלֹּא לִטּוֹל אֶת הַחַלָּה, רָעָב שֶׁל כְּלָיָה בָּא. {{ק|'''יא'''}} דֶּבֶר בָּא לָעוֹלָם עַל מִיתוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא נִמְסְרוּ לְבֵית דִּין, וְעַל פֵּרוֹת שְׁבִיעִית. חֶרֶב בָּאָה לָעוֹלָם עַל עִנּוּי הַדִּין, וְעַל עִוּוּת הַדִּין, וְעַל הַמּוֹרִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַהֲלָכָה. חַיָּה רָעָה בָּאָה לָעוֹלָם עַל שְׁבוּעַת שָׁוְא וְעַל חִלּוּל הַשֵּׁם. גָּלוּת בָּאָה לָעוֹלָם עַל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וְעַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וְעַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, וְעַל שְׁמִטַּת הָאָרֶץ. {{ק|'''יב'''}} בְּאַרְבָּעָה פְרָקִים הַדֶּבֶר מִתְרַבֶּה: בָּרְבִיעִית וּבַשְּׁבִיעִית וּבְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, וּבְמוֹצָאֵי הֶחָג שֶׁבְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. בָּרְבִיעִית, מִפְּנֵי מַעְשַׂר עָנִי שֶׁבַּשְּׁלִישִׁית, בַּשְּׁבִיעִית, מִפְּנֵי מַעְשַׂר עָנִי שֶׁבַּשִּׁשִּׁית, בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, מִפְּנֵי פֵּרוֹת שְׁבִיעִית, בְּמוֹצָאֵי הֶחָג שֶׁבְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, מִפְּנֵי גֶּזֶל מַתְּנוֹת עֲנִיִּים. {{ק|'''יג'''}} אַרְבַּע מִדּוֹת בָּאָדָם: הָאוֹמֵר שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ שֶׁלָּךְ זוֹ מִדָּה בֵינוֹנִית, וְיֵשׁ אוֹמְרִים זוֹ מִדַּת סְדוֹם. שֶׁלִּי שֶׁלָּךְ וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי, עַם הָאָרֶץ. שֶׁלִּי שֶׁלָּךְ וְשֶׁלְּךָ שֶׁלָּךְ, חָסִיד. שֶׁלְּךָ שֶׁלִּי וְשֶׁלִּי שֶׁלִּי, רָשָׁע. {{ק|'''יד'''}} אַרְבַּע מִדּוֹת בְּדֵעוֹת: נוֹחַ לִכְעֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת, יָצָא הַפְסֵדוֹ בִּשְׂכָרוֹ. קָשֶׁה לִכְעֹס וְקָשֶׁה לִרְצוֹת, יָצָא שְׂכָרוֹ בְּהַפְסֵדוֹ. קָשֶׁה לִכְעֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת, חָסִיד. נוֹחַ לִכְעֹס וְקָשֶׁה לִרְצוֹת, רָשָׁע. {{ק|'''טו'''}} אַרְבַּע מִדּוֹת בְּתַלְמִידִים: מָהִיר לִשְׁמֹעַ וּמָהִיר לְאַבֵּד, יָצָא שְׂכָרוֹ בְּהַפְסֵדוֹ. קָשֶׁה לִשְׁמֹעַ וְקָשֶׁה לְאַבֵּד, יָצָא הַפְסֵדוֹ בִּשְׂכָרוֹ. מָהִיר לִשְׁמֹעַ וְקָשֶׁה לְאַבֵּד, זֶה חֵלֶק טוֹב. קָשֶׁה לִשְׁמֹעַ וּמָהִיר לְאַבֵּד, זֶה חֵלֶק רָע. {{ק|'''טז'''}} אַרְבַּע מִדּוֹת בְּנוֹתְנֵי צְדָקָה: הָרוֹצֶה שֶׁיִּתֵּן וְלֹא יִתְּנוּ אֲחֵרִים, עֵינוֹ רָעָה בְּשֶׁל אֲחֵרִים. יִתְּנוּ אֲחֵרִים וְהוּא לֹא יִתֵּן, עֵינוֹ רָעָה בְּשֶׁלּוֹ. יִתֵּן וְיִתְּנוּ אֲחֵרִים, חָסִיד. לֹא יִתֵּן וְלֹא יִתְּנוּ אֲחֵרִים, רָשָׁע. {{ק|'''יז'''}} אַרְבַּע מִדּוֹת בְּהוֹלְכִים לְבֵית הַמִּדְרָשׁ: הוֹלֵךְ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה, שְׂכַר הֲלִיכָה בְּיָדוֹ. עוֹשֶׂה וְאֵינוֹ הוֹלֵךְ, שְׂכַר מַעֲשֶׂה בְּיָדוֹ. הוֹלֵךְ וְעוֹשֶׂה, חָסִיד. לֹא הוֹלֵךְ וְלֹא עוֹשֶׂה, רָשָׁע. {{ק|'''יח'''}} אַרְבַּע מִדּוֹת בְּיוֹשְׁבִים לִפְנֵי חֲכָמִים: סְפוֹג, וּמַשְׁפֵּךְ, מְשַׁמֶּרֶת, וְנָפָה. סְפוֹג, שֶׁהוּא סוֹפֵג אֶת הַכֹּל. וּמַשְׁפֵּךְ, שֶׁמַּכְנִיס בְּזוֹ וּמוֹצִיא בְזוֹ. מְשַׁמֶּרֶת, שֶׁמּוֹצִיאָה אֶת הַיַּיִן וְקוֹלֶטֶת אֶת הַשְּׁמָרִים. וְנָפָה, שֶׁמּוֹצִיאָה אֶת הַקֶּמַח וְקוֹלֶטֶת אֶת הַסֹּלֶת. {{ק|'''יט'''}} כָּל אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְדָבָר, בָּטֵל דָּבָר בְּטֵלָה אַהֲבָה, וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר, אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם. אֵיזוֹ הִיא אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְדָבָר, זוֹ אַהֲבַת אַמְנוֹן וְתָמָר. וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר, זוֹ אַהֲבַת דָּוִד וִיהוֹנָתָן. {{ק|'''כ'''}} כָּל מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם, וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ. {{ק|'''כא'''}} כָּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ, וְכָל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִים בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. מֹשֶׁה זָכָה וְזִכָּה אֶת הָרַבִּים, זְכוּת הָרַבִּים תְּלוּיָה בּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: צִדְקַת יְיָ עָשָׂה, וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|דברים לג כא}} יָרָבְעָם בֶּן נְבָט חָטָא וְהֶחֱטִיא אֶת הָרַבִּים, חֵטְא הָרַבִּים תְּלוּיָה בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: עַל חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר חָטָא וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל.{{ממס|מ"א טו ל}} {{ק|'''כב'''}} כָּל מִי שֶׁיֶּשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הַלָּלוּ הוּא מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, וּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים אֲחֵרִים, הוּא מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע. עַיִן טוֹבָה וְרוּחַ נְמוּכָה וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, עַיִן רָעָה וְרוּחַ גְּבוֹהָה וְנֶפֶשׁ רְחָבָה, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע. מַה בֵּין תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ לְתַלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע, תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ אוֹכְלִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וְנוֹחֲלִים בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא׃{{ממס|משלי ח כא}} אֲבָל תַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע יוֹרְשִׁים גֵּיהִנֹּם וְיוֹרְדִים לִבְאֵר שַׁחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת, אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם, וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ׃{{ממס|תהלים נה כד}} {{ק|'''כג'''}} יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא אוֹמֵר: הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר וְקַל כַּנֶּשֶׁר, רָץ כַּצְּבִי וְגִבּוֹר כָּאֲרִי, לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמָים. הוּא הָיָה אוֹמֵר: עַז פָּנִים לְגֵהִנֹּם, וּבוֹשׁ פָּנִים לְגַן עֵדֶן. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. {{ק|'''כד'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא, בֶּן עֶשֶׂר לַמִּשְׁנָה, בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה לַמִּצְוֺת, בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לַתַּלְמוּד, בֶּן שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לַחֻפָּה, בֶּן עֶשְׂרִים לִרְדֹּף, בֶּן שְׁלֹשִׁים לַכֹּחַ, בֶּן אַרְבָּעִים לַבִּינָה, בֶּן חֲמִשִּׁים לָעֵצָה, בֶּן שִׁשִּׁים לְזִקְנָה, בֶּן שִׁבְעִים לְשֵׂיבָה, בֶּן שְׁמוֹנִים לִגְבוּרָה, בֶּן תִּשְׁעִים לָשׂוּחַ, בֶּן מֵאָה כְּאִלּוּ מֵת וְעָבַר וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם. {{ק|'''כה'''}} בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר: הֲפָךְ בָּהּ וַהֲפָךְ בָּהּ, דְּכֹלָּא בָּהּ, וּבָהּ תֶּחֱזֵי, וְסִיב וּבְלֵה בָהּ, וּמִנָּהּ לָא תְזוּעַ, שֶׁאֵין לְךָ מִדָּה טוֹבָה הֵימֶנָּה. {{ק|'''כו'''}} בֶּן הֵא הֵא אוֹמֵר: לְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. רַבִּי חֲנַנְיָא בֶן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֺת. שֶׁנֶּאֱמַר: יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר׃{{ממס|ישעיהו מב כא}} ===פרק שישי=== כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר׃{{ממס|ישעיהו ס כא}} שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם. {{ק|'''א'''}} רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ זוֹכֶה לִדְבָרִים הַרְבֵּה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּדַאי הוּא לוֹ, נִקְרָא רֵעַ, אָהוּב, אוֹהֵב אֶת הַמָּקוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת, מְשַׂמֵּחַ אֶת הַמָּקוֹם, מְשַׂמֵּחַ אֶת הַבְּרִיּוֹת. וּמַלְבַּשְׁתּוֹ עֲנָוָה וְיִרְאָה, וּמַכְשַׁרְתּוֹ לִהְיוֹת צַדִּיק, חָסִיד, יָשָׁר וְנֶאֱמָן, וּמְרַחַקְתּוֹ מִן הַחֵטְא, וּמְקָרַבְתּוֹ לִידֵי זְכוּת. וְנֶהֱנִים מִמֶּנּו עֵצָה וְתוּשִׁיָּה בִּינָה וּגְבוּרָה. שֶׁנֶּאֱמַר: לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה, אֲנִי בִינָה, לִי גְבוּרָה׃{{ממס|משלי ח יט}} וְנוֹתֶנֶת לוֹ מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה וְחִקּוּר דִּין, וּמְגַלִּים לוֹ רָזֵי תוֹרָה, וְנַעֲשֶׂה כְּמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר וּכְנָהָר שֶׁאֵינוֹ פוֹסֵק, וְהֹוֶה צָנוּעַ וְאֶרֶךְ רוּחַ ומוֹחֵל עַל עֶלְבּוֹנוֹ, וּמְגַדַּלְתּוֹ ומְרוֹמַמְתּוֹ עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים. {{ק|'''ב'''}} אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בְכָל יוֹם וָיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת מֵהַר חוֹרֵב וּמַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת, אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה נִקְרָא נָזוּף. שֶׁנֶּאֱמַר: נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר, אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם׃{{ממס|משלי יא כב}} וְאוֹמֵר: וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה, וְהַמִכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא, חָרוּת עַל הַלֻּחֹת׃{{ממס|שמות לב טז}} אַל תִּקְרָא חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, שֶׁאֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה. וְכָל מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה הֲרֵי זֶה מִתְעַלֶּה. שֶׁנֶּאֱמַר: וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל, וּמִנַחֲלִיאֵל בָּמוֹת׃{{ממס|במדבר כא יט}} {{ק|'''ג'''}} הַלּוֹמֵד מֵחֲבֵרוֹ פֶּרֶק אֶחָד אוֹ הֲלָכָה אֶחַת אוֹ פָּסוּק אֶחָד אוֹ דִבּוּר אֶחָד אוֹ אֲפִילוּ אוֹת אַחַת, צָרִיךְ לִנְהָג בּוֹ כָּבוֹד. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּדָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא לָמַד מֵאֲחִיתֹפֶל אֶלָּא שְׁנֵי דְבָרִים בִּלְבַד, קְרָאוֹ רַבּוֹ אַלּוּפוֹ וּמְיֻדָּעוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַתָּה אֱנוֹשׁ כְּעֶרְכִּי, אַלּוּפִי וּמְיֻדָּעִי׃{{ממס|תהלים נה יד}} וַהֲלֹא דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לָמַד מֵאֲחִיתֹפֶל אֶלָּא שְׁנֵי דְבָרִים בִּלְבָד, קְרָאוֹ רַבּוֹ אַלּוּפוֹ וּמְיֻדָּעוֹ, הַלּוֹמֵד מֵחֲבֵרוֹ פֶּרֶק אֶחָד אוֹ הֲלָכָה אַחַת אוֹ פָּסוּק אֶחָד אוֹ דִבּוּר אֶחָד אוֹ אֲפִילוּ אוֹת אַחַת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁצָּרִיךְ לִנְהָג בּוֹ כָּבוֹד. וְאֵין כָּבוֹד אֶלָּא תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ.{{ממס|משלי ג לה}} וּתְמִימִים יִנְחֲלוּ טוֹב׃{{ממס|משלי כח י}} וְאֵין טוֹב אֶלָּא תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ׃{{ממס|משלי ד ב}} {{ק|'''ד'''}} כָּךְ הִיא דַרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה: פַּת בְּמֶלַח תֹּאכֵל, וּמַיִם בִּמְשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה, וְעַל הָאָרֶץ תִּישָׁן, וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה, וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל. אִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵּן, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ.{{ממס|תהלים קכח ב}} אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא. {{ק|'''ה'''}} אַל תְּבַקֵּשׁ גְּדֻלָּה לְעַצְמֶךָ, וְאַל תַּחְמֹד כָּבוֹד. יוֹתֵר מִלִּמּוּדְךָ עֲשֵׂה, וְאַל תִּתְאֲוֶּה לְשֻׁלְחָנָם שֶׁל מְלָכִים, שֶׁשֻּׁלְחָנְךָ גָּדוֹל מִשֻּׁלְחָנָם, וְכִתְרְךָ גָּדוֹל מִכִּתְרָם, וְנֶאֱמָן הוּא בַּעַל מְלַאכְתְּךָ שֶׁיְּשַׁלֶּם לְךָ שְׂכַר פְּעֻלָּתֶךָ. {{ק|'''ו'''}} גְּדוֹלָה תּוֹרָה יוֹתֵר מִן הַכְּהֻנָּה וּמִן הַמַּלְכוּת, שֶׁהַמַּלְכוּת נִקְנֵית בִּשְׁלֹשִׁים מַעֲלוֹת, וְהַכְּהֻנָּה נִקְנֵית בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, וְהַתּוֹרָה נִקְנֵית בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה דְבָרִים. וְאֵלּוּ הֵן, בְּתַלְמוּד, בִּשְׁמִיעַת הָאֹזֶן, בַּעֲרִיכַת שְׂפָתָיִם, בְּבִינַת הַלֵּב, בְּאֵימָה, בְּיִרְאָה, בַּעֲנָוָה, בְּשִׂמְחָה, בְּטָהֳרָה, בְּשִׁמּוּשׁ חֲכָמִים, בְּדִבּוּק חֲבֵרִים, בְּפִלְפּוּל הַתַּלְמִידִים, בְּיִשּׁוּב, בְּמִקְרָא, וּבְמִשְׁנָה, בְּמִעוּט סְחוֹרָה, בְּמִעוּט דֶּרֶךְ אֶרֶץ, בְּמִעוּט תַּעֲנוּג, בְּמִעוּט שֵׁנָה, בְּמִעוּט שִׂיחָה, בְּמִעוּט שְׂחוֹק, בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם, בְּלֵב טוֹב, בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּקַבָּלַת הַיִּסּוּרִים, הַמַּכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ, וְהַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, וְהָעוֹשֶׂה סְיָג לִדְבָרָיו, וְאֵינוֹ מַחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמוֹ, אָהוּב, אוֹהֵב אֶת הַמָּקוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת, אוֹהֵב אֶת הַצְּדָקוֹת, אוֹהֵב אֶת הַמֵּישָׁרִים, אוֹהֵב אֶת הַתּוֹכָחוֹת, וּמִתְרַחֵק מִן הַכָּבוֹד, וְלֹא מֵגִיס לִבּוֹ בְּתַלְמוּדוֹ, וְאֵינוֹ שָׂמֵחַ בְּהוֹרָאָה, נוֹשֵׂא בְעֹל עִם חֲבֵרוֹ, וּמַכְרִיעוֹ לְכַף זְכוּת, וּמַעֲמִידוֹ עַל הָאֱמֶת, וּמַעֲמִידוֹ עַל הַשָּׁלוֹם, וּמִתְיַשֵּׁב בְּתַלְמוּדוֹ, שׁוֹאֵל וּמֵשִׁיב, שׁוֹמֵעַ וּמוֹסִיף, הַלּוֹמֵד עַל מְנָת לְלַמֵּד, וְהַלּוֹמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת, הַמַּחְכִּים אֶת רַבּוֹ, וְהַמְכַוֵּן אֶת שְׁמוּעָתוֹ, וְהָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ. הָא לָמַדְתָּ, כָּל הָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ מֵבִיא גְאֻלָּה לָעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר: וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדְּכָי׃{{ממס|אסתר ב כב}} {{ק|'''ז'''}} גְּדוֹלָה תּוֹרָה, שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת חַיִּים לְעוֹשֶׂיהָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם, וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא׃{{ממס|משלי ד כב}} וְאוֹמֵר: רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ׃{{ממס|משלי ג ח}} וְאוֹמֵר: עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר׃{{ממס|משלי ג יח}} וְאוֹמֵר: כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ, וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךָ׃{{ממס|משלי א ט}} וְאוֹמֵר: תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן, עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תְּמַגְּנֶךָּ׃{{ממס|משלי ד ט}} וְאוֹמֵר: כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ, וְיוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים׃{{ממס|משלי ט יא}} וְאוֹמֵר: אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ, בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד׃{{ממס|משלי ג טז}} וְאוֹמֵר: כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ׃{{ממס|משלי ג ב}} וְאוֹמֵר: דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם, וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם׃{{ממס|משלי ג יז}} {{ק|'''ח'''}} רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: הַנּוֹי וְהַכֹּחַ וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד וְהַחָכְמָה, הַזִּקְנָה וְהַשֵּׂיבָה וְהַבָּנִים, נָאֶה לַצַּדִּיקִים וְנָאֶה לָעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר: עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה, בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵא׃{{ממס|משלי טז לא}} וְאוֹמֵר: תִּפְאֶרֶת בַּחוּרִים כֹּחָם, וַהֲדַר זְקֵנִים שֵׂיבָה׃{{ממס|משלי כ כט}} וְאוֹמֵר: עֲטֶרֶת חֲכָמִים עָשְׁרָם.{{ממס|משלי יד כד}} וְאוֹמֵר: עֲטֶרֶת זְקֵנִים בְּנֵי בָנִים, וְתִפְאֶרֶת בָּנִים אֲבוֹתָם׃{{ממס|משלי יז ו}} וְאוֹמֵר: וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, כִּי מָלַךְ יְיָ צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַיִם, וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד׃{{ממס|ישעיהו כד כג}} רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: אֵלּוּ שֶׁבַע מִדּוֹת שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים לַצַּדִּיקִים, כֻּלָּם נִתְקַיְּמוּ בְּרַבִּי וּבְבָנָיו. {{ק|'''ט'''}} אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶן קִסְמָא: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּפָגַע בִּי אָדָם אֶחָד וְנָתַן לִי שָׁלוֹם, וְהֶחֱזַרְתִּי לוֹ שָׁלוֹם. אָמַר לִי, רַבִּי, מֵאֵיזֶה מָקוֹם אָתָּה. אָמַרְתִּי לוֹ, מֵעִיר גְּדוֹלָה שֶׁל חֲכָמִים וְשֶׁל סוֹפְרִים אָנִי. אָמַר לִי, רַבִּי, רְצוֹנְךָ שֶׁתָּדוּר עִמָּנוּ בִּמְקוֹמֵנוּ, וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶלֶף אֲלָפִים דִּינְרֵי זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. אָמַרְתִּי לוֹ, אִם אַתָּה נוֹתֵן לִי כָּל כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, אֵינִי דָר אֶלָּא בִּמְקוֹם תּוֹרָה. וְכֵן כָּתוּב בְּסֵפֶר תְּהִלִּים עַל יְדֵי דָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף׃{{ממס|תהלים קיט כב}} וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם אֵין מְלַוִּים לוֹ לְאָדָם לֹא כֶסֶף וְלֹא זָהָב וְלֹא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אֶלָּא תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּלְבַד. שֶׁנֶּאֱמַר: בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ׃{{ממס|משלי ו כב}} בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ בַּקָּבֶר, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ לָעוֹלָם הַבָּא. וְאוֹמֵר: לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב, נְאֻם יְיָ צְבָאוֹת׃{{ממס|חגי ב ח}} {{ק|'''י'''}} חֲמִשָּׁה קִנְיָנִים קָנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ. וְאֵלּוּ הֵן, תּוֹרָה קִנְיָן אֶחָד, שָׁמַיִם וָאָרֶץ קִנְיָן אֶחָד, אַבְרָהָם קִנְיָן אֶחָד, יִשְׂרָאֵל קִנְיָן אֶחָד, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קִנְיָן אֶחָד. תּוֹרָה קִנְיָן אֶחָד מִנַּיִן, דִּכְתִיב: יְיָ קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ, קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז׃{{ממס|משלי ח כב}} שָׁמַיִם וָאָרֶץ מִנַּיִן, דִּכְתִיב: כֹּה אָמַר יְיָ, הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי, אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי, וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי׃{{ממס|ישעיהו סו א}} וְאוֹמֵר: מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ, יְיָ, כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ, מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים קד כד}} אַבְרָהָם מִנַּיִן, דִּכְתִיב: וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר, בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃{{ממס|בראשית יד יט}} יִשְׂרָאֵל מִנַּיִן, דִּכְתִיב: עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְיָ, עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ׃{{ממס|שמות טו טז}} וְאוֹמֵר: לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה, וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם׃{{ממס|תהלים טז ג}} בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מִנַּיִן, דִּכְתִיב: מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְיָ, מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ׃{{ממס|שמות טו יז}} וְאוֹמֵר: וַיְבִיאֵם אֶל גְּבוּל קָדְשׁוֹ, הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ׃{{ממס|תהלים עח נד}} {{ק|'''יא'''}} כֹּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ, לֹא בְרָאוֹ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו, יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו׃{{ממס|ישעיהו מג ז}} וְאוֹמֵר: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} רַבִּי חֲנַנְיָא בֶן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֺת. שֶׁנֶּאֱמַר: יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר׃ {{ממס|ישעיהו מב כא}} ==הגדה לשבת הגדול== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה|עבדים היינו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה|מעשה ברבי אליעזר}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה|אמר רבי אלעזר בן עזריה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה|ארבעה בנים}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה|מתחילה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה|והיא שעמדה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה|מדרש מקרא ביכורים}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה|מדרש מניין המכות}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה|כמה מעלות טובות}} <noinclude> ==שינויי נוסחאות== </noinclude> 7t2ug0si6ykfkcp7uzmayl7odv57zly 2947721 2947717 2025-07-09T11:14:46Z בן עדריאל 9444 /* קריאת התורה */ לא ברור למה נשמט 2947721 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} =מנחה לשבת= ==קרבנות== {{הור|תפילת הציבור מתחילה ב{{צ|[[#אשרי|אשרי]]}}. יש אומרים קרבנות קודם התפילה:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר קרבנות|מנחה}} ==אשרי== {{:סידור/נוסח אשכנז/אשרי}} ==ובא לציון== {{:סידור/נוסח אשכנז/קדושה דסידרא}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז}} ==קריאת התורה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הוצאה א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ואני|ויהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|בריך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|גדלו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|אב הרחמים}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ותגלה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הכל הבו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|קריאת התורה}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הגומל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הגבהה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|יהללו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|לדוד מזמור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ובנחה}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|א ג|ג יא}} ===קדושת היום=== אַתָּֽה אֶחָֽד וְשִׁמְךָֽ אֶחָֽד וּמִֽי כְּעַמְּךָֽ יִשְׂרָאֵֽל גּֽוֹי אֶחָֽד בָּאָֽרֶץ. תִּפְאֶֽרֶת גְּדֻלָּֽה וַֽעֲטֶֽרֶת יְשׁוּעָֽה יֽוֹם מְנוּחָֽה וּקְדֻשָּֽׁה לְעַמְּךָֽ נָתָֽתָּ. אַבְרָהָֽם יָגֵֽל יִצְחָֽק יְרַנֵּֽן יַֽעֲקֹֽב וּבָנָֽיו יָנֽוּחוּ בֽוֹ. מְנוּחַֽת אַֽהֲבָֽה וּנְדָבָֽה, מְנוּחַֽת אֱמֶֽת וֶֽאֱמוּנָֽה, מְנוּחַֽת שָׁלֽוֹם וְשַׁלְוָֽה וְהַשְׁקֵֽט וָבֶֽטַח, מְנוּחָֽה שְׁלֵמָֽה שָֽׁאַתָּֽה רֽוֹצֶה בָּֽהּ. יַכִּֽירוּ בָנֶֽיךָ וְיֵֽדְעֽוּ כִּי-מֵֽאִתְּךָֽ הִֽיא מְנֽוּחָתָֽם וְעַל-מְנֽוּחָתָֽם יַקְדִּֽישׁוּ אֶת-שְׁמֶֽךָ. אֱלֹהֵֽינוּ וֵֽאלֹהֵֽי אֲבוֹתֵֽינוּ, רְצֵֽה בִמְנֽוּחָתֵֽנוּ. קַדְּשֵֽׁנוּ בְּמִצְוֹתֶֽיךָ וְתֵֽן חֶלְקֵֽנוּ בְּתֽוֹרָתֶֽךָ, שַׂבְּעֵֽנוּ מִטּוּבֶֽךָ וְשַׂמְּחֵֽנוּ בִּישֽׁוּעָתֶֽךָ, וְטַהֵֽר לִבֵּֽנוּ לְעׇבְדְּךָֽ בֶּֽאֱמֶֽת. וְהַנְחִילֵֽנוּ יְיָֽ אֱלֹהֵֽינוּ בְּאַֽהֲבָֽה וּבְרָצֽוֹן שַׁבַּֽת קׇדְשֶֽׁךָ, וְיָנֽוּחוּ בָֽם יִשְׂרָאֵֽל מְקַדְּשֵֽׁי שְׁמֶֽךָ. בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָֽ, מְקַדֵּֽשׁ הַשַׁבָּֽת. {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז א|יח ח2}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט א}} {{טורים|{{הור|יש נוהגים לומר נוסח זה:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ב}}| {{הור|ויש נוהגים לומר נוסח זה:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ג}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ד|אלהי ב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|אלהי ד|אלהי ו}} ==צדקתך== {{הור|אין אומרים {{צ|צדקתך}} ביום שבחול אין אומרים בו תחנון.}} צִדְקָתְךָ צֶדֶק לְעוֹלָם וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת׃{{ממס|תהלים קיט קמב}}{{ש}} וְצִדְקָתְךָ אֱלֹהִים עַד מָרוֹם, אֲשֶׁר עָשִׂיתָ גְדֹלוֹת, אֱלֹהִים מִי כָמוֹךָ׃{{ממס|תהלים עא יט}}{{ש}} צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל מִשְׁפָּטֶךָ תְּהוֹם רַבָּה אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ יְיָ׃{{ממס|תהלים לו ז}} ==קדיש תתקבל== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם}} == עלינו לשבח == {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום}} ==ברכי נפשי== {{הור|אומרים {{צ|ברכי נפשי}} ו{{צ|שיר המעלות}} בחורף (משבת בראשית עד שבת לפני שבת הגדול), ופרקי אבות בקיץ (בין פסח לראש השנה). ובשבת הגדול יש נוהגים לומר ההגדה, מ{{צ|עבדים היינו}}, עד {{צ|לכפר על כל עונותינו}} (רמ"א ב[[שולחן ערוך אורח חיים רצב ב]], וב[[שולחן ערוך אורח חיים תל|סימן תל]]).}} בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃ עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה, נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה׃ הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו, הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ, הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ׃ עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת, מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט׃ יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ, בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד׃ תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ, עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם׃ מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן, מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן׃ יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת, אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם׃ גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן, בַּל יְשֻׁבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ׃ הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים, בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן׃ יַשְׁקוּ כׇּל חַיְתוֹ שָׂדָי, יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם׃ עֲלֵיהֶם עוֹף הַשָּׁמַיִם יִשְׁכּוֹן, מִבֵּין עֳפָאיִם יִתְּנוּ קוֹל׃ מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו, מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ׃ מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם, לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ׃ וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ, לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן, וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד׃ יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי יְיָ, אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע׃ אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ, חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ׃ הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים, סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים׃ עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים, שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ׃ תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה, בּוֹ תִרְמֹשׂ כׇּל חַיְתוֹ יָעַר׃ הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף, וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אׇכְלָם׃ תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן, וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן׃ יֵצֵא אָדָם לְפׇעֳלוֹ, וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב׃ מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, כֻּלָּם בְּחׇכְמָה עָשִׂיתָ, מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ׃ זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם, שָם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר, חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת׃ שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן, לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַחֶק בּוֹ׃ כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן, לָתֵת אׇכְלָם בְּעִתּוֹ׃ תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן, תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב׃ תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן, תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן, וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן׃ תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן, וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה׃ יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם, יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָיו׃ הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד, יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָנוּ׃ אָשִׁירָה לַייָ בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי׃ יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי, אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּייָ׃ יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, הַלְלוּיָהּ׃ ==שיר המעלות== שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, אֶל יְיָ בַּצָּרָתָה לִּי, קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי׃ יְיָ הַצִּילָה נַפְשִׁי מִשְּׂפַת שֶׁקֶר, מִלָּשׁוֹן רְמִיָּה׃ מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יֹּסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה׃ חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים, עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים׃ אוֹיָה לִי כִּי גַרְתִּי מֶשֶׁךְ, שָׁכַנְתִּי עִם אׇהֳלֵי קֵדָר׃ רַבַּת שָכְנָה לָּהּ נַפְשִׁי עִם שׂוֹנֵא שָׁלוֹם׃ אֲנִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה׃{{ממס|תהלים קכ}} שִׁיר לַמַּעֲלוֹת, אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים, מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי׃ עֶזְרִי מֵעִם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃ אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ, אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ׃ הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל׃ יְיָ שֹׁמְרֶךָ, יְיָ צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ׃ יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה, וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה׃ יְיָ יִשְׁמׇרְךָ מִכׇּל רָע, יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶךָ׃ יְיָ יִשְׁמׇר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קכא}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד, שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְיָ נֵלֵךְ׃ עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלָ͏יִם׃ יְרוּשָׁלַ͏יִם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו׃ שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ, עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל, לְהֹדוֹת לְשֵׁם יְיָ׃ כִּי שָׁמָּה  יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט, כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִד׃ שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָ͏יִם, יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ׃ יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ, שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ׃ לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי, אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ׃ לְמַעַן בֵּית יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ׃{{ממס|תהלים קכב}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי, הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם׃ הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם, כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ, כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחׇנֵּנוּ׃ חׇנֵּנוּ יְיָ חׇנֵּנוּ, כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז׃ רַבַּת שָבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ, הַלַּעַג הַשַּאֲנַנִּים, הַבּוּז לִגְאֵי יוֹנִים׃{{ממס|תהלים קכג}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד, לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ, יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל׃ לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ, בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם׃ אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ, בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ׃ אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ, נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵנוּ׃ אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים׃ בָּרוּךְ יְיָ, שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם׃ נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים, הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ׃ עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים קכד}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, הַבֹּטְחִים בַּייָ, כְּהַר צִיּוֹן לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם יֵשֵב׃ יְרוּשָׁלַ͏יִם הָרִים סָבִיב לָהּ, וַייָ סָבִיב לְעַמּוֹ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃ כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים, לְמַעַן לֹא יִשְׁלְחוּ הַצַּדִּיקִים בְּעַוְלָתָה יְדֵיהֶם׃ הֵיטִיבָה יְיָ לַטּוֹבִים, וְלִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם׃ וְהַמַּטִּים עֲקַלְקַלּוֹתָם, יוֹלִיכֵם יְיָ אֶת פֹּעֲלֵי הָאָוֶן, שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים קכה}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, בְּשׁוּב יְיָ אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן, הָיִינוּ כְּחֹלְמִים׃ אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה, אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם, הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה׃ הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ, הָיִינוּ שְׂמֵחִים׃ שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵנוּ, כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב׃ הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה, בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ׃ הָלוֹךְ יֵלֵךְ  וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע, בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו׃{{ממס|תהלים קכו}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה, אִם יְיָ  לֹא יִבְנֶה בַיִת, שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ, אִם יְיָ לֹא יִשְׁמׇר עִיר, שָׁוְא  שָׁקַד שׁוֹמֵר׃ שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם, מְאַחֲרֵי שֶׁבֶת, אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים, כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא׃ הִנֵּה נַחֲלַת יְיָ בָּנִים, שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן׃ כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר, כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים׃ אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם, לֹא יֵבֹשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּעַר׃{{ממס|תהלים קכז}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, אַשְׁרֵי כׇּל יְרֵא יְיָ, הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו׃ יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ׃ אֶשְׁתְּךָ  כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ, בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ׃ הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יְיָ׃ יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן, וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָ͏יִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ׃ וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ, שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים קכח}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי, יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל׃ רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרָי, גַּם לֹא יָכְלוּ לִי׃ עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים, הֶאֱרִיכוּ לְמַעֲנִיתָם׃ יְיָ צַדִּיק, קִצֵּץ עֲבוֹת רְשָׁעִים׃ יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן׃ יִהְיוּ כַּחֲצִיר גַּגּוֹת, שֶׁקַּדְמַת שָׁלַף יָבֵשׁ׃ שֶׁלֹּא מִלֵּא כַפּוֹ קוֹצֵר וְחִצְנוֹ מְעַמֵּר׃ וְלֹא אָמְרוּ  הָעֹבְרִים בִּרְכַּת יְיָ אֲלֵיכֶם, בֵּרַכְנוּ אֶתְכֶם בְּשֵׁם יְיָ׃{{ממס|תהלים קכט}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ׃ אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי, תִּהְיֶינָה אׇזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת, לְקוֹל תַּחֲנוּנָי׃ אִם עֲוֺנוֹת תִּשְׁמׇר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃ כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה, לְמַעַן תִּוָּרֵא׃ קִוִּיתִי יְיָ קִוְּתָה נַפְשִׁי, וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי׃ נַפְשִׁי לַאדֹנָי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר׃ יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ, כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד, וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת׃ וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֺנֹתָיו׃{{ממס|תהלים קל}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד, יְיָ  לֹא גָבַהּ לִבִּי וְלֹא רָמוּ עֵינַי, וְלֹא הִלַּכְתִּי  בִּגְדֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי׃ אִם לֹא שִׁוִּיתִי  וְדוֹמַמְתִּי נַפְשִׁי כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ, כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִי׃ יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קלא}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, זְכוֹר יְיָ לְדָוִד אֵת כׇּל עֻנּוֹתוֹ׃ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַייָ, נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב׃ אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי, אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי׃ אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי, לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה׃ עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַייָ, מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקֹב׃ הִנֵּה שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה, מְצָאנוּהָ בִּשְׂדֵי יָעַר׃ נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃ קוּמָה יְיָ לִמְנוּחָתֶךָ, אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ׃ כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק, וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ׃ בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ׃ נִשְׁבַּע יְיָ  לְדָוִד אֱמֶת לֹא יָשׁוּב מִמֶּנָּה, מִפְּרִי בִטְנְךָ אָשִׁית לְכִסֵּא לָךְ׃ אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ  בְּרִיתִי וְעֵדֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם, גַּם בְּנֵיהֶם עֲדֵי עַד, יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא לָךְ׃ כִּי בָחַר יְיָ בְּצִיּוֹן, אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ׃ זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד, פֹּה אֵשֵׁב כִּי אִוִּתִיהָ׃ צֵידָהּ בָּרֵךְ אֲבָרֵךְ, אֶבְיוֹנֶיהָ אַשְׂבִּיעַ לָחֶם׃ וְכֹהֲנֶיהָ אַלְבִּישׁ יֶשַׁע, וַחֲסִידֶיהָ רַנֵּן יְרַנֵּנוּ׃ שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד, עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי׃ אוֹיְבָיו אַלְבִּישׁ בֹּשֶׁת, וְעָלָיו יָצִיץ נִזְרוֹ׃{{ממס|תהלים קלב}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד, הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד׃ כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב  עַל הָרֹאשׁ, יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן, שֶׁיֹּרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו׃ כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן, כִּי שָׁם  צִוָּה יְיָ אֶת הַבְּרָכָה, חַיִּים עַד הָעוֹלָם׃ {{ממס|תהלים קלג}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, הִנֵּה  בָּרְכוּ אֶת יְיָ כׇּל עַבְדֵי יְיָ, הָעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃ שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃ יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃ {{ממס|תהלים קלד}} ==פרקי אבות== ===פרק ראשון=== כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר׃{{ממס|ישעיהו ס כא}} {{ק|'''א'''}} מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻעַ, וִיהוֹשֻעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הֵם אָמְרוּ שְׁלֹשָׁה דְבָרִים: הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין, וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה, וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה. {{ק|'''ב'''}} שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה מִשְּׁיָרֵי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הוּא הָיָה אוֹמֵר: עַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים. {{ק|'''ג'''}} אַנְטִיגְנוֹס אִישׁ סוֹכוֹ קִבֵּל מִשִּׁמְעוֹן הַצַּדִּיק. הוּא הָיָה אוֹמֵר: אַל תִּהְיוּ כַּעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁים אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אֶלָּא הֱיוּ כַּעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁים אֶת הָרַב שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, וִיהִי מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם. {{ק|'''ד'''}} יוֹסֵי בֶן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה וְיוֹסֵי בֶן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם קִבְּלוּ מֵהֶם. יוֹסֵי בֶן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה אוֹמֵר: יְהִי בֵיתְךָ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים, וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם, וֶהֱוֵי שׁוֹתֶה בַצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם. {{ק|'''ה'''}} יוֹסֵי בֶן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם אוֹמֵר: יְהִי בֵיתְךָ פָּתוּחַ לִרְוָחָה, וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי בֵיתֶךָ, וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה. בְּאִשְׁתּוֹ אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל הַמַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ, וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ גֵּיהִנֹּם. {{ק|'''ו'''}} יְהוֹשֻעַ בֶּן פְּרַחְיָה וְנִתַּאי הָאַרְבֵּלִי קִבְּלוּ מֵהֶם. יְהוֹשֻעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר: עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, וֶהֱוֵי דָן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת. {{ק|'''ז'''}} נִתַּאי הָאַרְבֵּלִי אוֹמֵר: הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע, וְאַל תִּתְחַבֵּר לְרָשָׁע, וְאַל תִּתְיָאֵשׁ מִן הַפֻּרְעָנוּת. {{ק|'''ח'''}} יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי וְשִׁמְעוֹן בֶּן שָטַח קִבְּלוּ מֵהֶם. יְהוּדָה בֶן טַבַּאי אוֹמֵר: אַל תַּעַשׂ עַצְמְךָ כְּעוֹרְכֵי הַדַּיָּנִים, וּכְשֶׁיִּהְיוּ בַּעֲלֵי הַדִּין עוֹמְדִים לְפָנֶיךָ יִהְיוּ בְעֵינֶיךָ כִּרְשָׁעִים, וּכְשֶׁנִּפְטָרִים מִלְּפָנֶיךָ יִהְיוּ בְעֵינֶיךָ כְּזַכָּאִין, כְּשֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין. {{ק|'''ט'''}} שִׁמְעוֹן בֶּן שָטַח אוֹמֵר: הֱוֵי מַרְבֶּה לַחֲקֹר אֶת הָעֵדִים, וֶהֱוֵי זָהִיר בִּדְבָרֶיךָ, שֶׁמָּא מִתּוֹכָם יִלְמְדוּ לְשַׁקֵּר. {{ק|'''י'''}} שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן קִבְּלוּ מֵהֶם. שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: אֱהַב אֶת הַמְּלָאכָה, וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת, וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת. {{ק|'''יא'''}} אַבְטַלְיוֹן אוֹמֵר: חֲכָמִים הִזָּהֲרוּ בְּדִבְרֵיכֶם, שֶׁמָּא תָחוֹבוּ חוֹבַת גָּלוּת וְתִגְלוּ לִמְקוֹם מַיִם הָרָעִים, וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם וְיָמוּתוּ, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל. {{ק|'''יב'''}} הִלֵּל וְשַׁמַּאי קִבְּלוּ מֵהֶם. הִלֵּל אוֹמֵר: הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה. {{ק|'''יג'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: נְגִיד שְׁמָא אֲבַד שְׁמֵהּ, וּדְלָא מוֹסִיף יָסֵף, וּדְלָא יָלֵף קְטָלָא חַיָּב, וּדְאִשְׁתַּמַּשׁ בְּתָגָא חָלַף. {{ק|'''יד'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: אִם אֵין אֲנִי לִי מִי לִי, וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי מָה אָנִי, וְאִם לֹא עַכְשָׁו אֵימָתָי. {{ק|'''טו'''}} שַׁמַּאי אוֹמֵר: עֲשֵׂה תוֹרָתְךָ קְבַע, אֱמֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה, וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. {{ק|'''טז'''}} רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עֲשֵׂה לְךָ רַב, וְהִסְתַּלֵּק מִן הַסָּפֵק, וְאַל תַּרְבֶּה לְעַשֵּׂר אֻמָּדוֹת. {{ק|'''יז'''}} שִׁמְעוֹן בְּנוֹ אוֹמֵר: כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב מִשְּׁתִיקָה, וְלֹא הַמִּדְרָשׁ עִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה, וְכָל הַמַּרְבֶּה דְבָרִים מֵבִיא חֵטְא. {{ק|'''יח'''}} רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם קַיָּם, עַל הָאֱמֶת וְעַל הַדִּין וְעַל הַשָּׁלוֹם. שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם׃{{ממס|זכריה ח, טז}} רַבִּי חֲנַנְיָא בֶן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֺת. שֶׁנֶּאֱמַר: יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר׃{{ממס|ישעיהו מב כא}} ===פרק שני=== כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר׃{{ממס|ישעיהו ס כא}} {{ק|'''א'''}} רַבִּי אוֹמֵר: אֵיזוֹ הִיא דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבוֹר לוֹ הָאָדָם, כָּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעֹשֶהָ, וְתִפְאֶרֶת לוֹ מִן הָאָדָם. וֶהֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵע מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֺת. וֶהֱוֵי מְחַשֵּׁב הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ, וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ. הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים וְאֵין אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה, דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמְּךָ, עַיִן רוֹאָה, וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת, וְכָל מַעֲשֶיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִין. {{ק|'''ב'''}} רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: יָפֶה תַּלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מַשְׁכַּחַת עָוֺן. וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֺן. וְכָל הָעוֹסְקִים עִם הַצִּבּוּר יִהְיוּ עוֹסְקִים עִמָּהֶם לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁזְּכוּת אֲבוֹתָם מְסַיַּעְתָּם, וְצִדְקָתָם עוֹמֶדֶת לָעַד. וְאַתֶּם, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם שָׂכָר הַרְבֵּה כְּאִלּוּ עֲשִׂיתֶם. {{ק|'''ג'''}} הֱווּ זְהִירִין בָּרָשׁוּת, שֶׁאֵין מְקָרְבִין לוֹ לְאָדָם אֶלָּא לְצֹרֶךְ עַצְמָן, נִרְאִין כְּאוֹהֲבִין בִּשְׁעַת הֲנָאָתָן, וְאֵין עוֹמְדִין לוֹ לְאָדָם בִּשְׁעַת דָּחֳקוֹ. {{ק|'''ד'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנֶךָ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנוֹ. בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנֶךָ. {{ק|'''ה'''}} הִלֵּל אוֹמֵר: אַל תִּפְרוֹשׁ מִן הַצִּבּוּר, וְאַל תַּאֲמֵן בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ, וְאַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ, וְאַל תֹּאמַר דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ שֶׁסּוֹפוֹ לְהִשָּׁמַע, וְאַל תֹּאמַר לִכְשֶׁאֶפְנֶה אֶשְׁנֶה, שֶׁמָּא לֹא תִפָּנֶה. {{ק|'''ו'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: אֵין בּוּר יְרֵא חֵטְא, וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד, וְלֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד, וְלֹא הַקַּפְּדָּן מְלַמֵּד, וְלֹא כָּל הַמַּרְבֶּה בִסְחוֹרָה מַחְכִּים; וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ. {{ק|'''ז'''}} אַף הוּא רָאָה גֻּלְגֹּלֶת אַחַת שֶׁצָּפָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם, אָמַר לָהּ, עַל דַּאֲטֵפְתְּ אַטְּפוּךְ, וְסוֹף מְטַיְּפָיִךְ יְטוּפוּן. {{ק|'''ח'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: מַרְבֶּה בָשָׂר מַרְבֶּה רִמָּה, מַרְבֶּה נְכָסִים מַרְבֶּה דְאָגָה, מַרְבֶּה נָשִׁים מַרְבֶּה כְשָׁפִים, מַרְבֶּה שְׁפָחוֹת מַרְבֶּה זִמָּה, מַרְבֶּה עֲבָדִים, מַרְבֶּה גָזֵל. מַרְבֶּה תוֹרָה מַרְבֶּה חַיִּים, מַרְבֶּה יְשִׁיבָה מַרְבֶּה חָכְמָה, מַרְבֶּה עֵצָה מַרְבֶּה תְבוּנָה, מַרְבֶּה צְדָקָה מַרְבֶּה שָׁלוֹם. קָנָה שֵׁם טוֹב קָנָה לְעַצְמוֹ, קָנָה לוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה, קָנָה לוֹ חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. {{ק|'''ט'''}} רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי קִבֵּל מֵהִלֵּל וּמִשַׁמַּאי. הוּא הָיָה אוֹמֵר: אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה הַרְבֵּה אַל תַּחֲזֵק טוֹבָה לְעַצְמֶךָ, כִּי לְכָךְ נוֹצַרְתָּ. {{ק|'''י'''}} חֲמִשָּׁה תַלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְאֵלּוּ הֵן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס, רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן חֲנַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ. {{ק|'''יא'''}} הוּא הָיָה מוֹנֶה שְׁבָחָם: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה, רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן חֲנַנְיָא אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ, רַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן חָסִיד, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל יְרֵא חֵטְא, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ כְּמַעֲיָן הַמִתְגַּבֵּר. {{ק|'''יב'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: אִם יִהְיוּ כָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם, וֶאֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס בְּכַף שְׁנִיָּה, מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: אִם יִהְיוּ כָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם, וֶאֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס אַף עִמָּהֶם, וְאֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ בְּכַף שְׁנִיָּה, מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם. {{ק|'''יג'''}} אָמַר לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹ הִיא דֶרֶךְ טוֹבָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עַיִן טוֹבָה. רַבִּי יְהוֹשֻעַ אוֹמֵר: חָבֵר טוֹב. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שָׁכֵן טוֹב. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: לֵב טוֹב. אָמַר לָהֶם: רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם, שֶׁבִּכְלַל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם. {{ק|'''יד'''}} אָמַר לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹ הִיא דֶרֶךְ רָעָה שֶׁיִּתְרַחֵק מִמֶּנָּה הָאָדָם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עַיִן רָעָה. רַבִּי יְהוֹשֻעַ אוֹמֵר: חָבֵר רָע. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שָׁכֵן רָע. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הַלֹּוֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם, אֶחָד הַלֹּוֶה מִן הָאָדָם כְּלֹוֶה מִן הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם, וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן׃{{ממס|תהלים לז כא}} רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: לֵב רָע. אָמַר לָהֶם: רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם, שֶׁבִּכְלַל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם. {{ק|'''טו'''}} הֵם אָמְרוּ שְׁלֹשָׁה דְבָרִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יְהִי כְבוֹד חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ, וְאַל תְּהִי נוֹחַ לִכְעוֹס, וְשׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךָ. וֶהֱוֵי מִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד אוּרָן שֶׁל חֲכָמִים, וֶהֱוֵי זָהִיר בְּגַחַלְתָּן שֶׁלֹּא תִכָּוֶה, שֶׁנְּשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל, וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב, וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף, וְכָל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ. {{ק|'''טז'''}} רַבִּי יְהוֹשֻעַ אוֹמֵר: עֵין הָרָע וְיֵצֶר הָרָע וְשִׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת מוֹצִיאִים אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם. {{ק|'''יז'''}} רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: יְהִי מָמוֹן חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ, וְהַתְקֵן עַצְמְךָ לִלְמֹד תּוֹרָה שֶׁאֵינָהּ יְרֻשָּׁה לָּךְ, וְכָל מַעֲשֶיךָ יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמָיִם. {{ק|'''יח'''}} רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הֱוֵי זָהִיר בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבִתְפִלָּה, וּכְשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל אַל תַּעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קְבַע אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד, וְנִחָם עַל הָרָעָה׃{{ממס|יואל ב יג}} וְאַל תְּהִי רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמֶךָ. {{ק|'''יט'''}} רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: הֱוֵי שָׁקוּד לִלְמֹד תּוֹרָה, וְדַע מַה שֶּׁתָּשִׁיב לְאֶפִּיקוּרוֹס, וְדַע לִפְנֵי מִי אַתָּה עָמֵל וּמִי הוּא בַּעַל מְלַאכְתְּךָ שֶׁיְּשַׁלֶּם לְךָ שְׂכַר פְּעֻלָּתֶךָ. {{ק|'''כ'''}} רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: הַיּוֹם קָצֵר, וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה, וְהַפּוֹעֲלִים עֲצֵלִים, וְהַשָּׂכָר הַרְבֵּה, וּבַעַל הַבַּיִת דּוֹחֵק. {{ק|'''כא'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר, וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לְהִבָּטֵל מִמֶּנָּה. אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה הַרְבֵּה, נוֹתְנִין לְךָ שָׂכָר הַרְבֵּה, וְנֶאֱמָן הוּא בַּעַל מְלַאכְתְּךָ שֶׁיְּשַׁלֶּם לְךָ שְׂכַר פְּעֻלָּתֶךָ, וְדַע שֶׁמַּתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא. רַבִּי חֲנַנְיָא בֶן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֺת. שֶׁנֶּאֱמַר: יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר׃{{ממס|ישעיהו מב כא}} ===פרק שלישי=== כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר׃{{ממס|ישעיהו ס כא}} {{ק|'''א'''}} עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר: הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים וְאֵין אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. מֵאַיִן בָּאתָ מִטִּפָּה סְרוּחָה, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ לִמְקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. {{ק|'''ב'''}} רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר: הֱוֵי מִתְפַּלֵּל בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל מַלְכוּת, שֶׁאִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בְּלָעוֹ. {{ק|'''ג'''}} רַבִּי חֲנִינָא בֶן תְּרַדְיוֹן אוֹמֵר: שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִים וְאֵין בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה, הֲרֵי זֶה מוֹשַׁב לֵצִים. שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב׃{{ממס|תהלים א א}} אֲבָל שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִים וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה, שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵינֵיהֶם. שֶׁנֶּאֱמַר: אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְיָ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, וַיַּקְשֵׁב יְיָ וַיִּשְׁמָע, וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו, לְיִרְאֵי יְיָ וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ׃{{ממס|מלאכי ג טז}} אֵין לִי אֶלָּא שְׁנַיִם, מִנַּיִן אֲפִילוּ אֶחָד שֶׁיּוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹבֵעַ לוֹ שָׂכָר, שֶׁנֶּאֱמַר: יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָיו׃{{ממס|איכה ג כח}} {{ק|'''ד'''}} רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְלֹא אָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִזִּבְחֵי מֵתִים. שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם׃{{ממס|ישעיהו כח ח}} אֲבָל שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְאָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל מָקוֹם. שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְדַבֵּר אֵלַי, זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יְיָ׃{{ממס|יחזקאל מא כב}} {{ק|'''ה'''}} רַבִּי חֲנִינָא בֶּן חֲכִינַאי אוֹמֵר: הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה, וְהַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי וּמְפַנֶּה לִבּוֹ לְבַטָּלָה, הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ. {{ק|'''ו'''}} רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה אוֹמֵר: כָּל הַמְקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אָרֶץ, וְכָל הַפּוֹרֵק מִמֶּנּוּ עֹל תּוֹרָה, נוֹתְנִין עָלָיו עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אָרֶץ. {{ק|'''ז'''}} רַבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן דּוֹסָא אִישׁ כְּפַר חֲנַנְיָא, אוֹמֵר: עֲשָׂרָה שֶׁיּוֹשְׁבִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵינֵיהֶם. שֶׁנֶּאֱמַר: אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל.{{ממס|תהלים פב א}} וּמִנַּיִן אֲפִילוּ חֲמִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ.{{ממס|עמוס ט ו}} וּמִנַּיִן אֲפִילוּ שְׁלֹשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט.{{ממס|תהלים פב א}} וּמִנַּיִן אֲפִילוּ שְׁנַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְיָ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, וַיַּקְשֵׁב יְיָ וַיִּשְׁמָע.{{ממס|מלאכי ג טז}} וּמִנַּיִן אֲפִילוּ אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי, אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ׃{{ממס|שמות כ כא}} {{ק|'''ח'''}} רַבִּי אֶלְעָזָר אִישׁ בַּרְתּוֹתָא אוֹמֵר: תֵֶּן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ, שָׁאַתָּה וְשֶׁלְּךָ שֶׁלּוֹ. וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר: כִּי מִמְּךָ הַכֹּל, וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ׃{{ממס|דה"א כט יד}} {{ק|'''ט'''}} רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: הַמְּהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְשׁוֹנֶה, וּמַפְסִיק מִמִּשְׁנָתוֹ וְאוֹמֵר מַה נָּאֶה אִילָן זֶה, מַה נָּאֶה נִיר זֶה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ. {{ק|'''י'''}} רַבִּי דוֹסְתַּאי בַּר יַנַּאי מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל הַשּׁוֹכֵחַ דָּבָר אֶחָד מִמִּשְׁנָתוֹ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ.{{ממס|דברים ד ט}} יָכוֹל אֲפִילוּ תָּקְפָה עָלָיו מִשְׁנָתוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר: וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ.{{ממס|דברים ד ט|שם}} הָא, אֵינוֹ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ עַד שֶׁיֵּשֵׁב וִיסִירֵם מִלִּבּוֹ. {{ק|'''יא'''}} רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא אוֹמֵר: כָּל שֶׁיִּרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ חָכְמָתוֹ מִתְקַיָּמֶת, וְכֹל שֶׁחָכְמָתוֹ קוֹדֶמֶת לְיִרְאַת חֶטְאוֹ אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיָּמֶת. {{ק|'''יב'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּים מֵחָכְמָתוֹ חָכְמָתוֹ מִתְקַיָּמֶת, וְכֹל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיָּמֶת. {{ק|'''יג'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ, וְכֹל שֶׁאֵין רוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ, אֵין רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ. {{ק|'''יד'''}} רַבִּי דוֹסָא בֶּן הָרְכִּינַס אוֹמֵר: שֵׁנָה שֶׁל שַׁחֲרִית, וְיַיִן שֶׁל צָהֳרַיִם, וְשִׂיחַת הַיְּלָדִים וִישִׁיבַת בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת שֶׁל עַמֵּי הָאָרֶץ, מוֹצִיאִים אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם. {{ק|'''טו'''}} רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: הַמְחַלֵּל אֶת הַקֳּדָשִׁים, וְהַמְבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת, וְהַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים, וְהַמֵּפֵר בְּרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, וְהַמְגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַהֲלָכָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. {{ק|'''טז'''}} רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הֱוֵי קַל לְרֹאשׁ וְנוֹחַ לְתִשְׁחֹרֶת, וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּשִׂמְחָה. {{ק|'''יז'''}} רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ מַרְגִּילִים אֶת הָאָדָם לְעֶרְוָה. מַסֹּרֶת סְיָג לַתּוֹרָה, מַעַשְׂרוֹת סְיָג לָעֹשֶׁר, נְדָרִים סְיָג לַפְּרִישׁוּת, סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה. {{ק|'''יח'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְצֶלֶם, חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לוֹ שֶׁנִּבְרָא בְצֶלֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם׃{{ממס|בראשית ט ו}} חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ בָנִים לַמָּקוֹם, חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָהֶם שֶׁנִּקְרְאוּ בָנִים לַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: בָּנִים אַתֶּם לַייָ אֱלֹהֵיכֶם.{{ממס|דברים יד א}} חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּתַּן לָהֶם כְּלִי חֶמְדָּה, חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָהֶם שֶׁנִּתַּן לָהֶם כְּלִי חֶמְדָּה שֶׁבּוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ׃{{ממס|משלי ד ב}} {{ק|'''יט'''}} הַכֹּל צָפוּי, וְהָרְשׁוּת נְתוּנָה, וּבְטוּב הָעוֹלָם נָדוֹן, וְהַכֹּל לְפִי רֹב הַמַּעֲשֶׂה. {{ק|'''כ'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: הַכֹּל נָתוּן בָּעֵרָבוֹן, וּמְצוֹדָה פְרוּשָׂה עַל כָּל הַחַיִּים. הַחֲנוּת פְּתוּחָה, וְהַחֶנְוָנִי מַקִּיף, וְהַפִּנְקָס פָּתוּחַ, וְהַיָּד כּוֹתֶבֶת, וְכָל הָרוֹצֶה לִלְווֹת יָבֹא וְיִלְוֶה, וְהַגַּבָּאִים מְחַזְּרִים תָּדִיר בְּכֹל יוֹם וְנִפְרָעִים מִן הָאָדָם מִדַּעְתּוֹ וְשֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, וְיֵשׁ לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ, וְהַדִּין דִּין אֱמֶת, וְהַכֹּל מְתֻקָּן לִסְעֻדָּה. {{ק|'''כא'''}} רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: אִם אֵין תּוֹרָה אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אִם אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ אֵין תּוֹרָה. אִם אֵין חָכְמָה אֵין יִרְאָה, אִם אֵין יִרְאָה אֵין חָכְמָה. אִם אֵין דַּעַת אֵין בִּינָה, אִם אֵין בִּינָה אֵין דַּעַת. אִם אֵין קֶמַח אֵין תּוֹרָה, אִם אֵין תּוֹרָה אֵין קֶמַח. {{ק|'''כב'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: כָּל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו לְמָה הוּא דוֹמֶה, לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מְרֻבִּים וְשָׁרָשָׁיו מוּעָטִים, וְהָרוּחַ בָּאָה וְעוֹקַרְתּוֹ וְהוֹפַכְתּוֹ עַל פָּנָיו. שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה, וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבוֹא טוֹב, וְשָׁכַן חֲרֵרִים בַּמִּדְבָּר, אֶרֶץ מְלֵחָה וְלֹא תֵשֵׁב׃{{ממס|ירמיהו יז ו}} אֲבָל כָּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּים מֵחָכְמָתוֹ לְמָה הוּא דוֹמֶה, לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מוּעָטִים וְשָׁרָשָׁיו מְרֻבִּים, שֶׁאֲפִילוּ כָּל הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאוֹת וְנוֹשְׁבוֹת בּוֹ, אֵין מְזִיזִין אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם, וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו, וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבֹא חֹם, וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן, וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג, וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי׃{{ממס|ירמיהו יז ח|שם פסוק ח}} {{ק|'''כג'''}} רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן חִסְמָא אוֹמֵר: קִנִּין וּפִתְחֵי נִדָּה הֵן הֵן גּוּפֵי הֲלָכוֹת, תְּקוּפוֹת וְגֵמַטְרִיָּאוֹת פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה. רַבִּי חֲנַנְיָא בֶן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֺת. שֶׁנֶּאֱמַר: יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר׃{{ממס|ישעיהו מב כא}} ===פרק רביעי=== כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר׃{{ממס|ישעיהו ס כא}} {{ק|'''א'''}} בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר: אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם. שֶׁנֶּאֱמַר: מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִּי׃{{ממס|תהלים קיט צט}} אֵיזֶהוּ גִבּוֹר, הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר, וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר׃{{ממס|משלי טז לב}} אֵיזֶהוּ עָשִׁיר, הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ׃{{ממס|תהלים קכח ב}} אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא. אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד, הַמְּכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת. שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד, וּבֹזַי יֵקָלּוּ׃{{ממס|ש"א ב ל}} {{ק|'''ב'''}} בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: הֱוֵי רָץ לְמִצְוָה קַלָּה כְּלַחֲמוּרָה וּבוֹרֵחַ מִן הָעֲבֵרָה, שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, וַעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה, שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה מִצְוָה, וּשְׂכַר עֲבֵרָה עֲבֵרָה. {{ק|'''ג'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: אַל תְּהִי בָז לְכָל אָדָם, וְאַל תְּהִי מַפְלִיג לְכָל דָּבָר, שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה, וְאֵין לְךָ דָבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם. {{ק|'''ד'''}} רַבִּי לְוִיטַס אִישׁ יַבְנֶה אוֹמֵר: מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ, שֶׁתִּקְוַת אֱנוֹשׁ רִמָּה. {{ק|'''ה'''}} רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא אוֹמֵר: כָּל הַמְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר נִפְרָעִים מִמֶּנּוּ בְּגָלוּי. אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד בְּחִלּוּל הַשֵּׁם. {{ק|'''ו'''}} רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ אוֹמֵר: הַלּוֹמֵד עַל מְנָת לְלַמֵּד, מַסְפִּיקִים בְּיָדוֹ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, וְהַלּוֹמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת, מַסְפִּיקִים בְּיָדוֹ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת. {{ק|'''ז'''}} רַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: אַל תִּפְרוֹשׁ מִן הַצִּבּוּר, וְאַל תַּעַשׂ עַצְמְךָ כְּעוֹרְכֵי הַדַּיָּנִים, וְאַל תַּעֲשֶׂהָ עֲטָרָה לְהִתְגַּדֶּל בָּהּ וְלֹא קַרְדֹּם לַחְפָּר בָּהּ. וְכָךְ הָיָה הִלֵּל אוֹמֵר: וּדְאִשְׁתַּמַּשׁ בְּתָגָא חֲלָף. הָא לָמַדְתָּ, כָּל הַנֶּהֱנֶה מִדִּבְרֵי תוֹרָה נוֹטֵל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם. {{ק|'''ח'''}} רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כָּל הַמְכַבֵּד אֶת הַתּוֹרָה גּוּפוֹ מְכֻבָּד עַל הַבְּרִיּוֹת, וְכָל הַמְחַלֵּל אֶת הַתּוֹרָה, גּוּפוֹ מְחֻלָּל עַל הַבְּרִיּוֹת. {{ק|'''ט'''}} רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ אוֹמֵר: הַחוֹשֵׂךְ עַצְמוֹ מִן הַדִּין, פּוֹרֵק מִמֶּנּוּ אֵיבָה וְגָזֵל וּשְׁבוּעַת שָׁוְא, וְהַגַּס לִבּוֹ בְּהוֹרָאָה שׁוֹטֶה, רָשָׁע וְגַס רוּחַ. {{ק|'''י'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: אַל תְּהִי דָן יְחִידִי, שֶׁאֵין דָּן יְחִידִי אֶלָּא אֶחָד, וְאַל תֹּאמַר קַבְּלוּ דַעְתִּי, שֶׁהֵם רַשָּׁאִים וְלֹא אָתָּה. {{ק|'''יא'''}} רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: כָּל הַמְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹנִי, סוֹפוֹ לְקַיְּמָהּ מֵעֹשֶׁר, וְכָל הַמְבַטֵּל אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹשֶׁר, סוֹפוֹ לְבַטְּלָהּ מֵעֹנִי. {{ק|'''יב'''}} רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הֱוֵי מְמַעֵט בְּעֵסֶק וַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וֶהֱוֵי שְׁפַל רוּחַ בִּפְנֵי כָל אָדָם, וְאִם בָּטַלְתָּ מִן הַתּוֹרָה יֶשׁ לְךָ בְּטֵלִים הַרְבֵּה כְּנֶגְדֶּךָ, וְאִם עָמַלְתָּ בַתּוֹרָה יֶשׁ לוֹ שָׂכָר הַרְבֵּה לִתֶּן לָךְ. {{ק|'''יג'''}} רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת קוֹנֶה לּוֹ פְּרַקְלִיט אֶחָד, וְהָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת קוֹנֶה לּוֹ קַטֵּגוֹר אֶחָד. תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים כִּתְרִיס בִּפְנֵי הַפֻּרְעָנוּת. {{ק|'''יד'''}} רַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר אוֹמֵר: כָּל כְּנֵסִיָּה שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם, וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. {{ק|'''טו'''}} רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ אוֹמֵר: יְהִי כְבוֹד תַּלְמִידְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ, וּכְבוֹד חֲבֵרְךָ כְּמוֹרָא רַבָּךְ, וּמוֹרָא רַבְּךָ כְּמוֹרָא שָׁמָיִם. {{ק|'''טז'''}} רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הֱוֵי זָהִיר בְּתַלְמוּד, שֶׁשִּׁגְגַת תַּלְמוּד עוֹלָה זָדוֹן. {{ק|'''יז'''}} רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה כְתָרִים הֵן, כֶּתֶר תּוֹרָה וְכֶתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת, וְכֶתֶר שֵׁם טוֹב עוֹלֶה עַל גַּבֵּיהֶן. {{ק|'''יח'''}} רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר: הֱוֵי גוֹלֶה לִמְקוֹם תּוֹרָה, וְאַל תֹּאמַר שֶׁהִיא תָבוֹא אַחֲרֶיךָ שֶׁחֲבֵרֶיךָ יְקַיְּמוּהָ בְיָדֶךָ, וְאֶל בִּינָתְךָ אַל תִּשָּׁעֵן. {{ק|'''יט'''}} רַבִּי יַנַּאי אוֹמֵר: אֵין בְּיָדֵינוּ לֹא מִשַּׁלְוַת הָרְשָׁעִים, וְאַף לֹא מִיִּסּוּרֵי הַצַּדִּיקִים. {{ק|'''כ'''}} רַבִּי מַתְיָא בֶן חָרָשׁ אוֹמֵר: הֱוֵי מַקְדִּים בִּשְׁלוֹם כָּל אָדָם, וֶהֱוֵי זָנָב לָאֲרָיוֹת וְאַל תְּהִי רֹאשׁ לַשֻּׁעָלִים. {{ק|'''כא'''}} רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לִפְרוֹזְדוֹר בִּפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא, הַתְקֵן עַצְמְךָ בַּפְּרוֹזְדוֹר, כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לַטְּרַקְלִין. {{ק|'''כב'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: יָפָה שָׁעָה אַחַת בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, וְיָפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל קֹרַת רוּחַ בָּעוֹלָם הַבָּא מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה. {{ק|'''כג'''}} רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַל תְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרְךָ בִּשְׁעַת כַּעֲסוֹ, וְאַל תְּנַחֲמֵהוּ בְּשָׁעָה שֶׁמֵּתוֹ מֻטָּל לְפָנָיו, וְאַל תִּשְׁאַל לוֹ בִּשְׁעַת נִדְרוֹ, וְאַל תִּשְׁתַּדֵּל לִרְאוֹתוֹ בִּשְׁעַת קַלְקָלָתוֹ. {{ק|'''כד'''}} שְׁמוּאֵל הַקָּטָן אוֹמֵר: בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח, וּבִכָּשְׁלוֹ אַל יָגֵל לִבֶּךָ׃ פֶּן יִרְאֶה יְיָ וְרַע בְּעֵינָיו, וְהֵשִׁיב מֵעָלָיו אַפּוֹ׃{{ממס|משלי כד#כד יז|משלי כד יז-יח}} {{ק|'''כה'''}} אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה אוֹמֵר: הַלּוֹמֵד יֶלֶד לְמָה הוּא דוֹמֶה, לִדְיוֹ כְּתוּבָה עַל נְיָר חָדָשׁ. וְהַלּוֹמֵד זָקֵן לְמָה הוּא דוֹמֶה, לִדְיוֹ כְּתוּבָה עַל נְיָר מָחוּק. {{ק|'''כו'''}} רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר הַבַּבְלִי אוֹמֵר: הַלּוֹמֵד מִן הַקְּטַנִּים לְמָה הוּא דוֹמֶה, לְאוֹכֵל עֲנָבִים קֵהוֹת וְשׁוֹתֶה יַיִן מִגִּתּוֹ. וְהַלּוֹמֵד מִן הַזְּקֵנִים לְמָה הוּא דוֹמֶה, לְאוֹכֵל עֲנָבִים בְּשׁוּלוֹת וְשׁוֹתֶה יַיִן יָשָׁן. {{ק|'''כז'''}} רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַל תִּסְתַּכֵּל בְּקַנְקַן אֶלָּא בְּמַה שֶּׁיֶּשׁ בּוֹ, יֵשׁ קַנְקַן חָדָשׁ מָלֵא יָשָׁן, וְיָשָׁן שֶׁאֲפִלּוּ חָדָשׁ אֵין בּוֹ. {{ק|'''כח'''}} רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם. {{ק|'''כט'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: הַיִּלּוֹדִים לָמוּת, וְהַמֵּתִים לְהֵחָיוֹת, וְהַחַיִּים לִדּוֹן, לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע שֶׁהוּא אֵל, הוּא הַיּוֹצֵר, הוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַמֵּבִין, הוּא הַדַּיָּן, הוּא הָעֵד, הוּא בַּעַל דִּין, הוּא עָתִיד לָדוּן. בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאֵין לְפָנָיו לֹא עַוְלָה, וְלֹא שִׁכְחָה, וְלֹא מַשּׂוֹא פָנִים, וְלֹא מִקַּח שֹׁחַד. וְדַע שֶׁהַכֹּל לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן. וְאַל יַבְטִיחֲךָ יִצְרְךָ שֶׁהַשְּׁאוֹל בֵּית מָנוֹס לָךְ, שֶׁעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹצָר, וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹלָד, וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי, וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה מֵת, וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. רַבִּי חֲנַנְיָא בֶן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֺת. שֶׁנֶּאֱמַר: יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר׃{{ממס|ישעיהו מב כא}} ===פרק חמישי=== כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר׃{{ממס|ישעיהו ס כא}} {{ק|'''א'''}} בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְּמַאֲמַר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים שֶׁמָּאַבְּדִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, וְלִתֵּן שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים שֶׁמְּקַיְּמִים אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת. {{ק|'''ב'''}} עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מֵאָדָם וְעַד נֹחַ, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה אֹרֶךְ אַפַּיִם לְפָנָיו, שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִים לְפָנָיו, עַד שֶׁהֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת מֵי הַמַּבּוּל. {{ק|'''ג'''}} עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מִנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה אֹרֶךְ אַפַּיִם לְפָנָיו, שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִים לְפָנָיו, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ וְקִבֵּל שְׂכַר כֻּלָּם. {{ק|'''ד'''}} עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ וְעָמַד בְּכֻלָּם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חִבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. {{ק|'''ה'''}} עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, וַעֲשָׂרָה עַל הַיָּם. עֶשֶׂר מַכּוֹת הֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם, וְעֶשֶׂר עַל הַיָּם. {{ק|'''ו'''}} עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִסּוּ אֲבוֹתֵינוּ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּמִּדְבָּר. שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים, וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי׃{{ממס|במדבר יד כב}} {{ק|'''ז'''}} עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. לֹא הִפִּילָה אִשָּׁה מֵרֵיחַ בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ, וְלֹא הִסְרִיחַ בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ מֵעוֹלָם, וְלֹא נִרְאָה זְבוּב בְּבֵית הַמִּטְבְּחַיִם, וְלֹא אֵרַע קֶרִי לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְלֹא כִבּוּ הַגְּשָׁמִים אֵשׁ שֶׁל עֲצֵי הַמַּעֲרָכָה, וְלֹא נִצְּחָה הָרוּחַ אֶת עַמּוּד הֶעָשָׁן, וְלֹא נִמְצָא פְסוּל בָּעֹמֶר וּבִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּבְלֶחֶם הַפָּנִים, עוֹמְדִים צְפוּפִים וּמִשְׁתַּחֲוִים רְוָחִים, וְלֹא הִזִּיק נָחָשׁ וְעַקְרָב בִּירוּשָׁלַיִם מֵעוֹלָם, וְלֹא אָמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ צַר לִי הַמָּקוֹם שֶׁאָלִין בִּירוּשָׁלָיִם. {{ק|'''ח'''}} עֲשָׂרָה דְבָרִים נִבְרְאוּ בְעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְאֵלּוּ הֵן, פִּי הָאָרֶץ, פִּי הַבְּאֵר, פִּי הָאָתוֹן, הַקֶּשֶׁת, וְהַמָּן, וְהַמַּטֶּה, וְהַשָּׁמִיר, וְהַכְּתָב, וְהַמַּכְתֵּב, וְהַלֻּחוֹת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף הַמַּזִּיקִין, וּקְבוּרָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וְאֵילוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף צְבָת בִּצְבָת עֲשׂוּיָה. {{ק|'''ט'''}} שִׁבְעָה דְבָרִים בְּגֹלֶם וְשִׁבְעָה בְּחָכָם. חָכָם אֵינוֹ מְדַבֵּר לִפְנֵי מִי שֶׁהוּא גָדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן, וְאֵינוֹ נִכְנָס לְתוֹךְ דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ, וְאֵינוֹ נִבְהָל לְהָשִׁיב, שׁוֹאֵל כָּעִנְיָן וּמֵשִׁיב כַּהֲלָכָה, וְאוֹמֵר עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן, וְעַל מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע אוֹמֵר לֹא שָׁמַעְתִּי, וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, וְחִלּוּפֵיהֶם בְּגֹלֶם. {{ק|'''י'''}} שִׁבְעָה מִינֵי פֻרְעָנֻיּוֹת בָּאִין לָעוֹלָם עַל שִׁבְעָה גוּפֵי עֲבֵרָה. מִקְצָתָם מְעַשְּׂרִים וּמִקְצָתָם אֵינָם מְעַשְּׂרִים, רָעָב שֶׁל בַּצֹּרֶת בָּא, מִקְצָתָם רְעֵבִים וּמִקְצָתָם שְׂבֵעִים. גָּמְרוּ שֶׁלֹּא לְעַשֵּׂר, רָעָב שֶׁל מְהוּמָה וְשֶׁל בַּצֹּרֶת בָּא. וְשֶׁלֹּא לִטּוֹל אֶת הַחַלָּה, רָעָב שֶׁל כְּלָיָה בָּא. {{ק|'''יא'''}} דֶּבֶר בָּא לָעוֹלָם עַל מִיתוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא נִמְסְרוּ לְבֵית דִּין, וְעַל פֵּרוֹת שְׁבִיעִית. חֶרֶב בָּאָה לָעוֹלָם עַל עִנּוּי הַדִּין, וְעַל עִוּוּת הַדִּין, וְעַל הַמּוֹרִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַהֲלָכָה. חַיָּה רָעָה בָּאָה לָעוֹלָם עַל שְׁבוּעַת שָׁוְא וְעַל חִלּוּל הַשֵּׁם. גָּלוּת בָּאָה לָעוֹלָם עַל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וְעַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וְעַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, וְעַל שְׁמִטַּת הָאָרֶץ. {{ק|'''יב'''}} בְּאַרְבָּעָה פְרָקִים הַדֶּבֶר מִתְרַבֶּה: בָּרְבִיעִית וּבַשְּׁבִיעִית וּבְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, וּבְמוֹצָאֵי הֶחָג שֶׁבְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. בָּרְבִיעִית, מִפְּנֵי מַעְשַׂר עָנִי שֶׁבַּשְּׁלִישִׁית, בַּשְּׁבִיעִית, מִפְּנֵי מַעְשַׂר עָנִי שֶׁבַּשִּׁשִּׁית, בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, מִפְּנֵי פֵּרוֹת שְׁבִיעִית, בְּמוֹצָאֵי הֶחָג שֶׁבְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, מִפְּנֵי גֶּזֶל מַתְּנוֹת עֲנִיִּים. {{ק|'''יג'''}} אַרְבַּע מִדּוֹת בָּאָדָם: הָאוֹמֵר שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ שֶׁלָּךְ זוֹ מִדָּה בֵינוֹנִית, וְיֵשׁ אוֹמְרִים זוֹ מִדַּת סְדוֹם. שֶׁלִּי שֶׁלָּךְ וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי, עַם הָאָרֶץ. שֶׁלִּי שֶׁלָּךְ וְשֶׁלְּךָ שֶׁלָּךְ, חָסִיד. שֶׁלְּךָ שֶׁלִּי וְשֶׁלִּי שֶׁלִּי, רָשָׁע. {{ק|'''יד'''}} אַרְבַּע מִדּוֹת בְּדֵעוֹת: נוֹחַ לִכְעֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת, יָצָא הַפְסֵדוֹ בִּשְׂכָרוֹ. קָשֶׁה לִכְעֹס וְקָשֶׁה לִרְצוֹת, יָצָא שְׂכָרוֹ בְּהַפְסֵדוֹ. קָשֶׁה לִכְעֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת, חָסִיד. נוֹחַ לִכְעֹס וְקָשֶׁה לִרְצוֹת, רָשָׁע. {{ק|'''טו'''}} אַרְבַּע מִדּוֹת בְּתַלְמִידִים: מָהִיר לִשְׁמֹעַ וּמָהִיר לְאַבֵּד, יָצָא שְׂכָרוֹ בְּהַפְסֵדוֹ. קָשֶׁה לִשְׁמֹעַ וְקָשֶׁה לְאַבֵּד, יָצָא הַפְסֵדוֹ בִּשְׂכָרוֹ. מָהִיר לִשְׁמֹעַ וְקָשֶׁה לְאַבֵּד, זֶה חֵלֶק טוֹב. קָשֶׁה לִשְׁמֹעַ וּמָהִיר לְאַבֵּד, זֶה חֵלֶק רָע. {{ק|'''טז'''}} אַרְבַּע מִדּוֹת בְּנוֹתְנֵי צְדָקָה: הָרוֹצֶה שֶׁיִּתֵּן וְלֹא יִתְּנוּ אֲחֵרִים, עֵינוֹ רָעָה בְּשֶׁל אֲחֵרִים. יִתְּנוּ אֲחֵרִים וְהוּא לֹא יִתֵּן, עֵינוֹ רָעָה בְּשֶׁלּוֹ. יִתֵּן וְיִתְּנוּ אֲחֵרִים, חָסִיד. לֹא יִתֵּן וְלֹא יִתְּנוּ אֲחֵרִים, רָשָׁע. {{ק|'''יז'''}} אַרְבַּע מִדּוֹת בְּהוֹלְכִים לְבֵית הַמִּדְרָשׁ: הוֹלֵךְ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה, שְׂכַר הֲלִיכָה בְּיָדוֹ. עוֹשֶׂה וְאֵינוֹ הוֹלֵךְ, שְׂכַר מַעֲשֶׂה בְּיָדוֹ. הוֹלֵךְ וְעוֹשֶׂה, חָסִיד. לֹא הוֹלֵךְ וְלֹא עוֹשֶׂה, רָשָׁע. {{ק|'''יח'''}} אַרְבַּע מִדּוֹת בְּיוֹשְׁבִים לִפְנֵי חֲכָמִים: סְפוֹג, וּמַשְׁפֵּךְ, מְשַׁמֶּרֶת, וְנָפָה. סְפוֹג, שֶׁהוּא סוֹפֵג אֶת הַכֹּל. וּמַשְׁפֵּךְ, שֶׁמַּכְנִיס בְּזוֹ וּמוֹצִיא בְזוֹ. מְשַׁמֶּרֶת, שֶׁמּוֹצִיאָה אֶת הַיַּיִן וְקוֹלֶטֶת אֶת הַשְּׁמָרִים. וְנָפָה, שֶׁמּוֹצִיאָה אֶת הַקֶּמַח וְקוֹלֶטֶת אֶת הַסֹּלֶת. {{ק|'''יט'''}} כָּל אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְדָבָר, בָּטֵל דָּבָר בְּטֵלָה אַהֲבָה, וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר, אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם. אֵיזוֹ הִיא אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְדָבָר, זוֹ אַהֲבַת אַמְנוֹן וְתָמָר. וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר, זוֹ אַהֲבַת דָּוִד וִיהוֹנָתָן. {{ק|'''כ'''}} כָּל מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם, וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ. {{ק|'''כא'''}} כָּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ, וְכָל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִים בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. מֹשֶׁה זָכָה וְזִכָּה אֶת הָרַבִּים, זְכוּת הָרַבִּים תְּלוּיָה בּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: צִדְקַת יְיָ עָשָׂה, וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|דברים לג כא}} יָרָבְעָם בֶּן נְבָט חָטָא וְהֶחֱטִיא אֶת הָרַבִּים, חֵטְא הָרַבִּים תְּלוּיָה בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: עַל חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר חָטָא וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל.{{ממס|מ"א טו ל}} {{ק|'''כב'''}} כָּל מִי שֶׁיֶּשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הַלָּלוּ הוּא מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, וּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים אֲחֵרִים, הוּא מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע. עַיִן טוֹבָה וְרוּחַ נְמוּכָה וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, עַיִן רָעָה וְרוּחַ גְּבוֹהָה וְנֶפֶשׁ רְחָבָה, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע. מַה בֵּין תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ לְתַלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע, תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ אוֹכְלִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וְנוֹחֲלִים בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא׃{{ממס|משלי ח כא}} אֲבָל תַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע יוֹרְשִׁים גֵּיהִנֹּם וְיוֹרְדִים לִבְאֵר שַׁחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת, אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם, וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ׃{{ממס|תהלים נה כד}} {{ק|'''כג'''}} יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא אוֹמֵר: הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר וְקַל כַּנֶּשֶׁר, רָץ כַּצְּבִי וְגִבּוֹר כָּאֲרִי, לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמָים. הוּא הָיָה אוֹמֵר: עַז פָּנִים לְגֵהִנֹּם, וּבוֹשׁ פָּנִים לְגַן עֵדֶן. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. {{ק|'''כד'''}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא, בֶּן עֶשֶׂר לַמִּשְׁנָה, בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה לַמִּצְוֺת, בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לַתַּלְמוּד, בֶּן שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לַחֻפָּה, בֶּן עֶשְׂרִים לִרְדֹּף, בֶּן שְׁלֹשִׁים לַכֹּחַ, בֶּן אַרְבָּעִים לַבִּינָה, בֶּן חֲמִשִּׁים לָעֵצָה, בֶּן שִׁשִּׁים לְזִקְנָה, בֶּן שִׁבְעִים לְשֵׂיבָה, בֶּן שְׁמוֹנִים לִגְבוּרָה, בֶּן תִּשְׁעִים לָשׂוּחַ, בֶּן מֵאָה כְּאִלּוּ מֵת וְעָבַר וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם. {{ק|'''כה'''}} בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר: הֲפָךְ בָּהּ וַהֲפָךְ בָּהּ, דְּכֹלָּא בָּהּ, וּבָהּ תֶּחֱזֵי, וְסִיב וּבְלֵה בָהּ, וּמִנָּהּ לָא תְזוּעַ, שֶׁאֵין לְךָ מִדָּה טוֹבָה הֵימֶנָּה. {{ק|'''כו'''}} בֶּן הֵא הֵא אוֹמֵר: לְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. רַבִּי חֲנַנְיָא בֶן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֺת. שֶׁנֶּאֱמַר: יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר׃{{ממס|ישעיהו מב כא}} ===פרק שישי=== כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר׃{{ממס|ישעיהו ס כא}} שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם. {{ק|'''א'''}} רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ זוֹכֶה לִדְבָרִים הַרְבֵּה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּדַאי הוּא לוֹ, נִקְרָא רֵעַ, אָהוּב, אוֹהֵב אֶת הַמָּקוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת, מְשַׂמֵּחַ אֶת הַמָּקוֹם, מְשַׂמֵּחַ אֶת הַבְּרִיּוֹת. וּמַלְבַּשְׁתּוֹ עֲנָוָה וְיִרְאָה, וּמַכְשַׁרְתּוֹ לִהְיוֹת צַדִּיק, חָסִיד, יָשָׁר וְנֶאֱמָן, וּמְרַחַקְתּוֹ מִן הַחֵטְא, וּמְקָרַבְתּוֹ לִידֵי זְכוּת. וְנֶהֱנִים מִמֶּנּו עֵצָה וְתוּשִׁיָּה בִּינָה וּגְבוּרָה. שֶׁנֶּאֱמַר: לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה, אֲנִי בִינָה, לִי גְבוּרָה׃{{ממס|משלי ח יט}} וְנוֹתֶנֶת לוֹ מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה וְחִקּוּר דִּין, וּמְגַלִּים לוֹ רָזֵי תוֹרָה, וְנַעֲשֶׂה כְּמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר וּכְנָהָר שֶׁאֵינוֹ פוֹסֵק, וְהֹוֶה צָנוּעַ וְאֶרֶךְ רוּחַ ומוֹחֵל עַל עֶלְבּוֹנוֹ, וּמְגַדַּלְתּוֹ ומְרוֹמַמְתּוֹ עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים. {{ק|'''ב'''}} אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בְכָל יוֹם וָיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת מֵהַר חוֹרֵב וּמַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת, אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה נִקְרָא נָזוּף. שֶׁנֶּאֱמַר: נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר, אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם׃{{ממס|משלי יא כב}} וְאוֹמֵר: וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה, וְהַמִכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא, חָרוּת עַל הַלֻּחֹת׃{{ממס|שמות לב טז}} אַל תִּקְרָא חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, שֶׁאֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה. וְכָל מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה הֲרֵי זֶה מִתְעַלֶּה. שֶׁנֶּאֱמַר: וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל, וּמִנַחֲלִיאֵל בָּמוֹת׃{{ממס|במדבר כא יט}} {{ק|'''ג'''}} הַלּוֹמֵד מֵחֲבֵרוֹ פֶּרֶק אֶחָד אוֹ הֲלָכָה אֶחַת אוֹ פָּסוּק אֶחָד אוֹ דִבּוּר אֶחָד אוֹ אֲפִילוּ אוֹת אַחַת, צָרִיךְ לִנְהָג בּוֹ כָּבוֹד. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּדָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא לָמַד מֵאֲחִיתֹפֶל אֶלָּא שְׁנֵי דְבָרִים בִּלְבַד, קְרָאוֹ רַבּוֹ אַלּוּפוֹ וּמְיֻדָּעוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַתָּה אֱנוֹשׁ כְּעֶרְכִּי, אַלּוּפִי וּמְיֻדָּעִי׃{{ממס|תהלים נה יד}} וַהֲלֹא דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לָמַד מֵאֲחִיתֹפֶל אֶלָּא שְׁנֵי דְבָרִים בִּלְבָד, קְרָאוֹ רַבּוֹ אַלּוּפוֹ וּמְיֻדָּעוֹ, הַלּוֹמֵד מֵחֲבֵרוֹ פֶּרֶק אֶחָד אוֹ הֲלָכָה אַחַת אוֹ פָּסוּק אֶחָד אוֹ דִבּוּר אֶחָד אוֹ אֲפִילוּ אוֹת אַחַת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁצָּרִיךְ לִנְהָג בּוֹ כָּבוֹד. וְאֵין כָּבוֹד אֶלָּא תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ.{{ממס|משלי ג לה}} וּתְמִימִים יִנְחֲלוּ טוֹב׃{{ממס|משלי כח י}} וְאֵין טוֹב אֶלָּא תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ׃{{ממס|משלי ד ב}} {{ק|'''ד'''}} כָּךְ הִיא דַרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה: פַּת בְּמֶלַח תֹּאכֵל, וּמַיִם בִּמְשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה, וְעַל הָאָרֶץ תִּישָׁן, וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה, וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל. אִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵּן, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ.{{ממס|תהלים קכח ב}} אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא. {{ק|'''ה'''}} אַל תְּבַקֵּשׁ גְּדֻלָּה לְעַצְמֶךָ, וְאַל תַּחְמֹד כָּבוֹד. יוֹתֵר מִלִּמּוּדְךָ עֲשֵׂה, וְאַל תִּתְאֲוֶּה לְשֻׁלְחָנָם שֶׁל מְלָכִים, שֶׁשֻּׁלְחָנְךָ גָּדוֹל מִשֻּׁלְחָנָם, וְכִתְרְךָ גָּדוֹל מִכִּתְרָם, וְנֶאֱמָן הוּא בַּעַל מְלַאכְתְּךָ שֶׁיְּשַׁלֶּם לְךָ שְׂכַר פְּעֻלָּתֶךָ. {{ק|'''ו'''}} גְּדוֹלָה תּוֹרָה יוֹתֵר מִן הַכְּהֻנָּה וּמִן הַמַּלְכוּת, שֶׁהַמַּלְכוּת נִקְנֵית בִּשְׁלֹשִׁים מַעֲלוֹת, וְהַכְּהֻנָּה נִקְנֵית בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, וְהַתּוֹרָה נִקְנֵית בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה דְבָרִים. וְאֵלּוּ הֵן, בְּתַלְמוּד, בִּשְׁמִיעַת הָאֹזֶן, בַּעֲרִיכַת שְׂפָתָיִם, בְּבִינַת הַלֵּב, בְּאֵימָה, בְּיִרְאָה, בַּעֲנָוָה, בְּשִׂמְחָה, בְּטָהֳרָה, בְּשִׁמּוּשׁ חֲכָמִים, בְּדִבּוּק חֲבֵרִים, בְּפִלְפּוּל הַתַּלְמִידִים, בְּיִשּׁוּב, בְּמִקְרָא, וּבְמִשְׁנָה, בְּמִעוּט סְחוֹרָה, בְּמִעוּט דֶּרֶךְ אֶרֶץ, בְּמִעוּט תַּעֲנוּג, בְּמִעוּט שֵׁנָה, בְּמִעוּט שִׂיחָה, בְּמִעוּט שְׂחוֹק, בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם, בְּלֵב טוֹב, בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּקַבָּלַת הַיִּסּוּרִים, הַמַּכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ, וְהַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, וְהָעוֹשֶׂה סְיָג לִדְבָרָיו, וְאֵינוֹ מַחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמוֹ, אָהוּב, אוֹהֵב אֶת הַמָּקוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת, אוֹהֵב אֶת הַצְּדָקוֹת, אוֹהֵב אֶת הַמֵּישָׁרִים, אוֹהֵב אֶת הַתּוֹכָחוֹת, וּמִתְרַחֵק מִן הַכָּבוֹד, וְלֹא מֵגִיס לִבּוֹ בְּתַלְמוּדוֹ, וְאֵינוֹ שָׂמֵחַ בְּהוֹרָאָה, נוֹשֵׂא בְעֹל עִם חֲבֵרוֹ, וּמַכְרִיעוֹ לְכַף זְכוּת, וּמַעֲמִידוֹ עַל הָאֱמֶת, וּמַעֲמִידוֹ עַל הַשָּׁלוֹם, וּמִתְיַשֵּׁב בְּתַלְמוּדוֹ, שׁוֹאֵל וּמֵשִׁיב, שׁוֹמֵעַ וּמוֹסִיף, הַלּוֹמֵד עַל מְנָת לְלַמֵּד, וְהַלּוֹמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת, הַמַּחְכִּים אֶת רַבּוֹ, וְהַמְכַוֵּן אֶת שְׁמוּעָתוֹ, וְהָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ. הָא לָמַדְתָּ, כָּל הָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ מֵבִיא גְאֻלָּה לָעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר: וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדְּכָי׃{{ממס|אסתר ב כב}} {{ק|'''ז'''}} גְּדוֹלָה תּוֹרָה, שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת חַיִּים לְעוֹשֶׂיהָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם, וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא׃{{ממס|משלי ד כב}} וְאוֹמֵר: רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ׃{{ממס|משלי ג ח}} וְאוֹמֵר: עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר׃{{ממס|משלי ג יח}} וְאוֹמֵר: כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ, וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךָ׃{{ממס|משלי א ט}} וְאוֹמֵר: תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן, עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תְּמַגְּנֶךָּ׃{{ממס|משלי ד ט}} וְאוֹמֵר: כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ, וְיוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים׃{{ממס|משלי ט יא}} וְאוֹמֵר: אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ, בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד׃{{ממס|משלי ג טז}} וְאוֹמֵר: כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ׃{{ממס|משלי ג ב}} וְאוֹמֵר: דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם, וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם׃{{ממס|משלי ג יז}} {{ק|'''ח'''}} רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: הַנּוֹי וְהַכֹּחַ וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד וְהַחָכְמָה, הַזִּקְנָה וְהַשֵּׂיבָה וְהַבָּנִים, נָאֶה לַצַּדִּיקִים וְנָאֶה לָעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר: עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה, בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵא׃{{ממס|משלי טז לא}} וְאוֹמֵר: תִּפְאֶרֶת בַּחוּרִים כֹּחָם, וַהֲדַר זְקֵנִים שֵׂיבָה׃{{ממס|משלי כ כט}} וְאוֹמֵר: עֲטֶרֶת חֲכָמִים עָשְׁרָם.{{ממס|משלי יד כד}} וְאוֹמֵר: עֲטֶרֶת זְקֵנִים בְּנֵי בָנִים, וְתִפְאֶרֶת בָּנִים אֲבוֹתָם׃{{ממס|משלי יז ו}} וְאוֹמֵר: וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, כִּי מָלַךְ יְיָ צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַיִם, וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד׃{{ממס|ישעיהו כד כג}} רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: אֵלּוּ שֶׁבַע מִדּוֹת שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים לַצַּדִּיקִים, כֻּלָּם נִתְקַיְּמוּ בְּרַבִּי וּבְבָנָיו. {{ק|'''ט'''}} אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶן קִסְמָא: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּפָגַע בִּי אָדָם אֶחָד וְנָתַן לִי שָׁלוֹם, וְהֶחֱזַרְתִּי לוֹ שָׁלוֹם. אָמַר לִי, רַבִּי, מֵאֵיזֶה מָקוֹם אָתָּה. אָמַרְתִּי לוֹ, מֵעִיר גְּדוֹלָה שֶׁל חֲכָמִים וְשֶׁל סוֹפְרִים אָנִי. אָמַר לִי, רַבִּי, רְצוֹנְךָ שֶׁתָּדוּר עִמָּנוּ בִּמְקוֹמֵנוּ, וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶלֶף אֲלָפִים דִּינְרֵי זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. אָמַרְתִּי לוֹ, אִם אַתָּה נוֹתֵן לִי כָּל כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, אֵינִי דָר אֶלָּא בִּמְקוֹם תּוֹרָה. וְכֵן כָּתוּב בְּסֵפֶר תְּהִלִּים עַל יְדֵי דָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף׃{{ממס|תהלים קיט כב}} וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם אֵין מְלַוִּים לוֹ לְאָדָם לֹא כֶסֶף וְלֹא זָהָב וְלֹא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אֶלָּא תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּלְבַד. שֶׁנֶּאֱמַר: בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ׃{{ממס|משלי ו כב}} בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ בַּקָּבֶר, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ לָעוֹלָם הַבָּא. וְאוֹמֵר: לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב, נְאֻם יְיָ צְבָאוֹת׃{{ממס|חגי ב ח}} {{ק|'''י'''}} חֲמִשָּׁה קִנְיָנִים קָנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ. וְאֵלּוּ הֵן, תּוֹרָה קִנְיָן אֶחָד, שָׁמַיִם וָאָרֶץ קִנְיָן אֶחָד, אַבְרָהָם קִנְיָן אֶחָד, יִשְׂרָאֵל קִנְיָן אֶחָד, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קִנְיָן אֶחָד. תּוֹרָה קִנְיָן אֶחָד מִנַּיִן, דִּכְתִיב: יְיָ קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ, קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז׃{{ממס|משלי ח כב}} שָׁמַיִם וָאָרֶץ מִנַּיִן, דִּכְתִיב: כֹּה אָמַר יְיָ, הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי, אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי, וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי׃{{ממס|ישעיהו סו א}} וְאוֹמֵר: מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ, יְיָ, כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ, מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים קד כד}} אַבְרָהָם מִנַּיִן, דִּכְתִיב: וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר, בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃{{ממס|בראשית יד יט}} יִשְׂרָאֵל מִנַּיִן, דִּכְתִיב: עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְיָ, עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ׃{{ממס|שמות טו טז}} וְאוֹמֵר: לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה, וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם׃{{ממס|תהלים טז ג}} בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מִנַּיִן, דִּכְתִיב: מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְיָ, מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ׃{{ממס|שמות טו יז}} וְאוֹמֵר: וַיְבִיאֵם אֶל גְּבוּל קָדְשׁוֹ, הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ׃{{ממס|תהלים עח נד}} {{ק|'''יא'''}} כֹּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ, לֹא בְרָאוֹ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו, יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו׃{{ממס|ישעיהו מג ז}} וְאוֹמֵר: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} רַבִּי חֲנַנְיָא בֶן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֺת. שֶׁנֶּאֱמַר: יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר׃ {{ממס|ישעיהו מב כא}} ==הגדה לשבת הגדול== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה|עבדים היינו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה|מעשה ברבי אליעזר}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה|אמר רבי אלעזר בן עזריה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה|ארבעה בנים}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה|מתחילה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה|והיא שעמדה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה|מדרש מקרא ביכורים}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה|מדרש מניין המכות}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה|כמה מעלות טובות}} <noinclude> ==שינויי נוסחאות== </noinclude> drqqyov8apnvvfsjatnj40ubii74p62 0 1716844 2947719 2942761 2025-07-09T11:10:59Z בן עדריאל 9444 2947719 wikitext text/x-wiki ==קריאת התורה== <קטע התחלה=אל ארך אפים/> ===אל ארך אפים=== <noinclude>{|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#FFFFFF |</noinclude>{{הור2|בשני ובחמישי, [[סידור/נוסח אשכנז/חול/שחרית#למנצח|ביום שאומרים בו {{צ|למנצח}}]], אומרים {{צ|אל ארך אפים}}.}} {{הור|נוסח אשכנז:}}{{ש}}אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת, אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנוּ. חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ מִכָּל רָע. חָטָאנוּ לְךָ אָדוֹן, סְלַח נָא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֵל. {{הור|נוסח פולין (ויש שאומרים שניהם):}}{{ש}}אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וּמָלֵא רַחֲמִים, אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ. חוּסָה יְיָ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל רָע. חָטָאנוּ לְךָ אָדוֹן, סְלַח נָא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֵל.<קטע סוף=אל ארך אפים/><noinclude> |- |}</noinclude><קטע התחלה=הוצאה א/> ===הוצאת ספר תורה=== <קטע סוף=הוצאה א/><noinclude> {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{הור|בשחרית של שבת ושל יום טוב:}}{{ש}}</noinclude><קטע התחלה=אין כמוך/>אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ׃{{ממס|תהלים פו ח}} {{ש}}מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדֹר׃{{ממס|תהלים קמה יג}}{{ש}}יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ש}}יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט יא}} אַב הָרַחֲמִים; הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם׃{{ממס|תהלים נא כ}} כִּי בְךָ לְבַד בָּטָחְנוּ, מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא, אֲדוֹן עוֹלָמִים.<קטע סוף=אין כמוך/> {{הור|במנחה של שבת:}}{{ש}} <קטע התחלה=ואני/>וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן, אֱלֹהִים בְּרׇב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ׃{{ממס|תהלים סט יד}}<קטע סוף=ואני/> <קטע התחלה=ויהי/>{{הור|כשפותחים הארון להוצאת ספר תורה, אומרים:}}{{ש}}וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, קוּמָה יְיָ וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ, וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ׃{{ממס|במדבר י לה}} {{ש}}כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר יְיָ מִירוּשָׁלָיִם׃{{ממס|ישעיהו ב ג}} {{ש}}בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ.<קטע סוף=ויהי/><noinclude> |- |} </noinclude>{{ש}} {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{הור|<noinclude>ביום טוב, בימי התשובה ובהושענא רבה</noinclude><includeonly>בעשרת ימי תשובה</includeonly>:}} <קטע התחלה=ריבונו א/>{{הור|(בשבת מדלגים ל{{צ|בריך שמה}}).}}<קטע סוף=ריבונו א/> <קטע התחלה=ריבונו ב/>{{הור|3 פעמים:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.{{ממס|שמות לד#לד ה|שמות לד ה-ז}} <קטע סוף=ריבונו ב/><noinclude>{{הור|ביום טוב:}}{{ש}}</noinclude><קטע התחלה=ריבונו ג/>רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבִּי לְטוֹבָה, וְהָפֵק רְצוֹנִי וְתֵן שְׁאֵלָתִי, וְזַכֵּה לִי [וְאִשְׁתִּי וּבָנַי וּבְנוֹתַי] וְכָל בְּנֵי בֵּיתִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וּמַלְּטֵנוּ מִיֵּצֶר הָרָע, וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְזַכֵּנוּ כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ עָלֵינוּ, וְהוֹפַע עָלֵינוּ רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה. וְיִתְקַיֵּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: וְנָחָה עָלָיו רוּח יְיָ, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְיָ׃{{ממס|ישעיהו יא ב}} וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּזַכֵּנוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים טוֹבִים בְּעֵינֶיךָ וְלָלֶכֶת בְּדַרְכֵי יְשָׁרִים לְפָנֶיךָ. וְקַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֺתֶיךָ, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְתִשְׁמְרֵנוּ מִמַּעֲשִׂים רָעִים וּמִשָּׁעוֹת רָעוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבֹא לָעוֹלָם. וְהַבּוֹטֵחַ בַּייָ חֶסֶד יְסֹבְבֶנְהוּ. אָמֵן. <קטע סוף=ריבונו ג/><noinclude>{{הור|ביום ראשון של ראש השנה, ביום כיפור ובהושענא רבה:}}{{ש}}</noinclude><קטע התחלה=ריבונו ד/>רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתַי לְטוֹבָה, וְהָפֵק רְצוֹנִי וְתֵן שְׁאֵלָתִי. וְתִמְחֹל לִי עַל כָּל עֲוֹנֹתַי וְעַל כָּל עֲוֹנוֹת אַנְשֵׁי בֵיתִי, מְחִילָה בְּחֶסֶד, מְחִילָה בְּרַחֲמִים, וְטַהֲרֵנוּ מֵחֲטָאֵינוּ וּמֵעֲוֹנוֹתֵנוּ וּמִפְּשָׁעֵינוּ. וְזָכְרֵנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶיךָ, וּפָקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. וְזָכְרֵנוּ לְחַיִּים אֲרֻכִּים, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם וּפַרְנָסָה טוֹבָה וְכַלְכָּלָה, וְלֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ, וְעֹשֶׁר וְכָבוֹד, וְאֹרֶךְ יָמִים לַהֲגוֹת בְּתוֹרָתְךָ וּלְקַיֵּם מִצְוֹתֶיהָ, וְשֵׂכֶל וּבִינָה לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל עִמְקֵי סוֹדוֹתֶיהָ. וְהָפֵק רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל מַכְאוֹבֵינוּ, וּתְבָרֵךְ אֶת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. וּגְזֹר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת, וּבַטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת. וְתֵן בְּלֵב מַלְכוּת וְיוֹעֲצָיו וְשָׂרָיו עָלֵינוּ לְטוֹבָה. אָמֵן וְכֵן יְהִי רָצוֹן. <קטע סוף=ריבונו ד/>{{הור|ביום שני של ראש השנה ובעשרת ימי תשובה:}}{{ש}} <קטע התחלה=ריבונו ה/>שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי: עֶזְרִי מֵעִם יְיָ עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים קכא|תהלים קכא א-ב}}{{ש}} וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם׃{{ממס|משלי ד יח}}{{ש}} וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ׃{{ממס|תהלים סט יד}}{{ש}} הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים קכא ד}}{{ש}} הִנֵּה עֵין יְיָ אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ׃{{ממס|תהלים לג יח}}{{ש}} הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקֹמוֹ׃{{ממס|דה"א טז כז}}{{ש}} כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל ד}}{{ש}} חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל חָסֶד׃{{ממס|תהלים קמה ח}}{{ש}} בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים וּרְצוֹנוֹ כְּעָב מַלְקוֹשׁ׃{{ממס|משלי טז טו}}{{ש}} כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}} אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה יְיָ בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן׃{{ממס|תהלים פט טז}}{{ש}} כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן שֶׁיֹּרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו׃{{ממס|תהלים קלג ב}} <קטע סוף=ריבונו ה/>{{הור|אחר כך אומרים:}}{{ש}}<קטע התחלה=ריבונו ו/>יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ, צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}} {{הור|3 פעמים:}} וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן, אֱלֹהִים בְּרׇב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ׃{{ממס|תהלים סט יד}}<קטע סוף=ריבונו ו/> |- |} <קטע התחלה=בריך/>{{הור|כתוב בזוהר (תרגום): "כאשר מוציאים ספר תורה בציבור לקרוא בו, נפתחים שערי שמים של רחמים ומעוררים את האהבה למעלה, ויש לו לאדם לומר כך" –}}{{ש}}בְּרִיךְ שְׁמֵהּ דְּמָרֵא עָלְמָא, בְּרִיךְ כִּתְרָךְ וְאַתְרָךְ. יְהֵא רְעוּתָךְ עִם עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְעָלַם, וּפֻרְקַן יְמִינָךְ אַחֲזֵי לְעַמָּךְ בְּבֵית מַקְדְּשָׁךְ, וּלְאַמְטוּיֵי לָנָא מִטּוּב נְהוֹרָךְ, וּלְקַבֵּל צְלוֹתָנָא בְּרַחֲמֵי. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתוֹרִיךְ לָן חַיִּין בְּטִיבוּ. וְלֶהֱוֵה אֲנָא פְקִידָא בְּגוֹ צַדִּיקַיָּא, לְמִרְחַם עָלַי וּלְמִנְטַר יָתִי וְיָת כׇּל דִּי לִי, וְדִי לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל. אַנְתְּ הוּא זָן לְכֹלָּא וּמְפַרְנֵס לְכֹלָּא. אַנְתְּ הוּא שַׁלִּיט עַל כֹּלָּא. אַנְתְּ הוּא דְּשַׁלִּיט עַל מַלְכַיָּא, וּמַלְכוּתָא דִּילָךְ הִיא. אֲנָא עַבְדָּא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּסָגִדְנָא קַמֵּהּ וּמִקַּמָּא דִּיקַר אוֹרַיְתֵהּ בְּכׇל עִדָּן וְעִדָּן. לָא עַל אֱנָשׁ רְחִצְנָא, וְלָא עַל בַּר אֱלָהִין סְמִכְנָא, אֶלָּא בֶּאֱלָהָא דִשְׁמַיָּא, דְּהוּא אֱלָהָא קְשֹׁט, וְאוֹרַיְתֵהּ קְשֹׁט, וּנְבִיאוֹהִי קְשֹׁט, וּמַסְגֵּא לְמֶעְבַּד טַבְוָן וּקְשֹׁט. בֵּהּ אֲנָא רָחִיץ, וְלִשְׁמֵהּ קַדִּישָׁא יַקִּירָא אֲנָא אֵמַר תֻּשְׁבְּחָן. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתִפְתַּח לִבָּאִי בְּאוֹרַיְתָא, (וְתֵיהַב לִי בְּנִין דִּיכְרִין דְּעָבְדִין רְעוּתָך) וְתַשְׁלִים מִשְׁאֲלִין דְּלִבָּאִי וְלִבָּא דְכׇל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל, לְטַב וּלְחַיִּין וְלִשְׁלָם.{{ממס|זהר חלק ב רו א|זהר רו ע"א}}<קטע סוף=בריך/> <noinclude>{|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |</noinclude>{{הור|<noinclude>בשחרית של שבת ושל יום טוב </noinclude>החזן אומר ואחריו הקהל}}{{ש}}<קטע התחלה=שמע/>שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ממס|דברים ו ד}} אֶחָד אֱלֹהֵינוּ, גָּדוֹל אֲדוֹנֵנוּ, קָדוֹשׁ <noinclude>[{{הור|בר"ה, יו"כ והו"ר}} </noinclude>וְנוֹרָא<noinclude>]</noinclude> שְׁמוֹ.<noinclude> |- |}</noinclude> <קטע סוף=שמע/><קטע התחלה=גדלו/>{{הור|חזן:}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}} {{הור|קהל:}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה"א כט יא}}{{ש}}רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}} {{ש}}רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}<קטע סוף=גדלו/> <noinclude>{|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{הור|בשחרית של שבת ושל יום טוב:}}{{ש}}</noinclude><קטע התחלה=על הכל/>עַל הַכֹּל, יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָמוֹת שֶׁבָּרָא, הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא, כִּרְצוֹנוֹ וְכִרְצוֹן יְרֵאָיו וְכִרְצוֹן כׇּל בֵּית יִשְׂרָאֵל. צוּר הָעוֹלָמִים, אֲדוֹן כׇּל הַבְּרִיּוֹת, אֱלוֹהַּ כׇּל הַנְּפָשׁוֹת, הַיּוֹשֵׁב בְּמֶרְחֲבֵי מָרוֹם, הַשּׁוֹכֵן בִּשְׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם, קְדֻשָּׁתוֹ עַל הַחַיּוֹת, וּקְדֻשָּׁתוֹ עַל כִּסֵּא הַכָּבוֹד. וּבְכֵן יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ בָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְעֵינֵי כׇּל חָי. וְנֹאמַר לְפָנָיו שִׁיר חָדָשׁ, כַּכָּתוּב: שִׁירוּ לֵאלֹהִים, זַמְּרוּ שְׁמוֹ, סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וְנִרְאֵהוּ עַיִן בְּעַיִן בְּשׁוּבוֹ אֶל נָוֵהוּ, כַּכָּתוּב: כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְיָ צִיּוֹן׃{{ממס|ישעיהו נב ח}} וְנֶאֱמַר: וְנִגְלָה כְּבוֹד יְיָ, וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי יְיָ דִּבֵּר׃{{ממס|ישעיהו מ ה}}<קטע סוף=על הכל/><noinclude> |- |}</noinclude> <קטע התחלה=אב הרחמים/>אַב הָרַחֲמִים, הוּא יְרַחֵם עַם עֲמוּסִים, וְיִזְכּוֹר בְּרִית אֵיתָנִים, וְיַצִּיל נַפְשׁוֹתֵינוּ מִן הַשָּׁעוֹת הָרָעוֹת, וְיִגְעַר בְּיֵצֶר הָרַע מִן הַנְּשׂוּאִים, וְיָחֹן אוֹתָנוּ לִפְלֵיטַת עוֹלָמִים, וִימַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְּמִדָּה טוֹבָה, יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. {{הור|חזן:}} <קטע סוף=אב הרחמים/><noinclude>{{ש}}{{הור|בשחרית של שבת ושל יום טוב:}} </noinclude><קטע התחלה=ויעזור/>וְיַעֲזֹר וְיָגֵן וְיוֹשִׁיעַ לְכׇל הַחוֹסִים בּוֹ, וְנֹאמַר אָמֵן. <קטע סוף=ויעזור/>{{ש}}{{הור|ביום חול ובמנחה של שבת:}} <קטע התחלה=ותגלה/>וְתִגָּלֶה וְתֵרָאֶה מַלְכוּתוֹ עָלֵינוּ בִּזְמַן קָרוֹב, וְיָחוֹן פְּלֵיטָתֵנוּ וּפְלֵיטַת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרָצוֹן, וְנֹאמַר אָמֵן. {{ש}}<קטע סוף=ותגלה/><קטע התחלה=הכל הבו/>הַכֹּל הָבוּ גֹדֶל לֵאלֺהֵינוּ, וּתְנוּ כָבוֹד לַתּוֹרָה. כֹּהֵן, קְרָב. יַעֲמֹד… בֶּן… הַכֹּהֵן. {{הור|(כשאין כהן: אֵין כָּאן כֹּהֵן, יַעֲמֹד… בֶּן… בִּמְקוֹם כֹּהֵן.)}} בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ.<noinclude>{{הערה|יש אומרים כאן: '''תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ, עֵדוּת יְיָ נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי: פִּקּוּדֵי יְיָ יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב, מִצְוַת יְיָ בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם{{ממס|תהלים יט#יט ח|תהלים יט, ח-ט}}{{ש}}יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם{{ממס|תהלים כט יא}}{{ש}}הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ, אִמְרַת יְיָ צְרוּפָה, מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ{{ממס|ש"ב כב לא}}'''}}</noinclude> וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּייָ אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם׃{{ממס|דברים ד ד}}<קטע סוף=הכל הבו/><קטע התחלה=קריאת התורה/> {{הור|העולה לתורה:}} בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ. {{הור|הקהל עונה, והעולה חוזר:}} בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ נוֹתֵן הַתּוֹרָה. {{הור|לאחר הקריאה:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ נוֹתֵן הַתּוֹרָה.<קטע סוף=קריאת התורה/> {{לוח קריאת התורה לחול}}{{ש}} <קטע התחלה=הגומל/>{{רקע אפור| {{הור|ברכת הגומל:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת, שֶׁגְּמָלַנִי כׇּל טוֹב. {{הור|הקהל עונה:}}{{ש}}{{ק|אָמֵן. מִי שֶׁגְּמָלְךָ כׇּל טוֹב, הוּא יִגְמׇלְךָ כׇּל טוֹב סֶלָה.}} {{הור|נער שהגיע לגיל מצוות, עולה לתורה, ואחר כך אביו מברך:}}{{ש}}בָּרוּךְ שֶׁפְּטָרַנִי מֵעָנְשׁוֹ שֶׁלָּזֶה. }}<קטע סוף=הגומל/> {{הור|אחרי שעלו מנין הקרואים, אומרים חצי קדיש:}}{{ש}}{{קדיש אשכנז|עשי"ת=אולי}} <קטע התחלה=הגבהה/>{{הור|כשמגביהים את ספר התורה הקהל אומר:}}{{ש}}וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,{{ממס|דברים ד מד}} <noinclude>{{הערה|יש אומרים גם את תחילת הפסוק – '''עַל פִּי יְיָ יַחֲנוּ וְעַל פִּי יְיָ יִסָּעוּ, אֶת מִשְׁמֶרֶת יְיָ שָׁמָרוּ''', עַל פִּי יְיָ בְּיַד מֹשֶׁה׃}}</noinclude> עַל פִּי יְיָ בְּיַד מֹשֶׁה.{{ממס|במדבר ט כג}}{{ש}}[{{ק|תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב:{{ממס|דברים לג ד}}{{ש}}עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר:{{ממס|משלי ג יח}}{{ש}}דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם:{{ממס|משלי ג יז}}{{ש}}אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד:{{ממס|משלי ג טז}}{{ש}}יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר:{{ממס|ישעיהו מב כא}}}}]<קטע סוף=הגבהה/> <noinclude>{|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#FFFFFF |</noinclude><קטע התחלה=יהי רצון/>{{הור|בשני ובחמישי, בימים שאומרים בהם תחנון, החזן אומר:}} יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְכוֹנֵן אֶת בֵּית חַיֵּינוּ, וּלְהָשִׁיב אֶת שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכֵנוּ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְנֹאמַר אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל פְּלֵיטָתֵנוּ, וְלִמְנֹעַ מַשְׁחִית וּמַגֵּפָה מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כׇּל עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנֹאמַר אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְקַיֶּם בָּנוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, הֵם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, וְתַלְמִידֵיהֶם וְתַלְמִידֵי תַלְמִידֵיהֶם, בְּכׇל מְקוֹמוֹת מֹושְׁבוֹתֵיהֶם, וְנֹאמַר אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנִּשְׁמַע וְנִתְבַּשֵּׂר בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת, יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת, וִיקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וְנֹאמַר אָמֵן. {{הור|חזן וקהל:}}{{ש}} אַחֵינוּ כׇּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה, הָעוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה, הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן.<קטע סוף=יהי רצון/> |- |}{{ש}} {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |<קטע התחלה=הללויה/>{{הור|<noinclude>במנחה של שבת, </noinclude>יש אומרים:}}{{ש}}הַלְלוּיָהּ, אוֹדֶה יְיָ בְּכׇל לֵבָב, בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה׃ גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְיָ, דְּרוּשִׁים לְכׇל חֶפְצֵיהֶם׃ הוֹד וְהָדָר פׇּעֳלוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ׃ טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ׃ כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ, לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם׃ מַעֲשֵׂי יָדָיו אֱמֶת וּמִשְׁפָּט, נֶאֱמָנִים כׇּל פִּקּוּדָיו׃ סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם, עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָר׃ פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ, צִוָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ׃ רֵאשִׁית חׇכְמָה יִרְאַת יְיָ, שֵׂכֶל טוֹב לְכׇל עֹשֵׂיהֶם, תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃{{ממס|תהלים קיא}} הַלְלוּיָהּ, אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת יְיָ, בְּמִצְוֺתָיו חָפֵץ מְאֹד׃ גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ, דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ׃ הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים, חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק׃ טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה, יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט׃ כִּי לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט, לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק׃ מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא, נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּייָ׃ סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא, עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו׃ פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים, צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד, קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד׃ רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס, שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס, תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד׃{{ממס|תהלים קיא}}<קטע סוף=הללויה/> |- |} <קטע התחלה=מי שברך/> ===מי שברך=== {{הור|{{צ|מי שברך}} לעולה לתורה:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת… בַּעֲבוּר שֶׁעָלָה לַתּוֹרָה לִכְבוֹד הַמָּקוֹם וְלִכְבוֹד הַתּוֹרָה [וְלִכְבוֹד הַשַּׁבָּת/ וְלִכְבוֹד הָרֶגֶל/ וְלִכְבוֹד יוֹם הַדִּין]. וּבִשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵהוּ וְיַצִּילֵהוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדָיו [וִיזַכֵּהוּ לַעֲלוֹת לָרֶגֶל] [וְיִכְתְּבֵהוּ וְיַחְתְּמֵהוּ לְחַיִּים טוֹבִים בְּזֶה יוֹם הַדִּין] עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֶחָיו, וְנֹאמַר אָמֵן. {{הור|{{צ|מי שברך}} לאחרים (יש להתאים ללשון נקבה או ללשון רבים לפי הענין):}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת… בַּעֲבוּר שֶׁ… יִתֵּן מַתָּנָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת {{הור|(או: צִוָּה לְבָרְכוֹ/ עָלָה לַתּוֹרָה)}}. וּבִשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵהוּ וְיַצִּילֵהוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדָיו [וִיזַכֵּהוּ לַעֲלוֹת לָרֶגֶל] [וְיִכְתְּבֵהוּ וְיַחְתְּמֵהוּ לְחַיִּים טוֹבִים בְּזֶה יוֹם הַדִּין] עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֶחָיו, וְנֹאמַר אָמֵן. {{הור|{{צ|מי שברך}} ליולדת בן:}}{{ש}} מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, הוּא יְבָרֵךְ אֶת הָאִשָּה הַיּוֹלֶֶדֶת _{שם היולדת} בַּת _{שם האב} וְאֶת בְּנָהּ הַנּוֹלַד לָהּ בְּמַזָּל טוֹב, בַּעֲבוּר שֶׁבַּעְלָהּ וְאָבִיו נָדַר לִצְדָקָה בַּעֲדָם. בִּשְׂכַר זֶה יִזְכּוּ אָבִיו וְאִמּוֹ לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ [בְּעִתּוֹ וּבִזְמַנּוֹ] וּלְגַדְּלוֹ לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, [וִיזַכֵּם לַעֲלוֹת עִם כָּל אֲחֵיהֶם לָרֶגֶל,] [וְיִכְתְּבֵם וְיַחְתְּמֵם לְחַיִּים טוֹבִים בָּזֶה יוֹם הַדִּין,] וְנֶאֱמַר אָמֵן. {{הור|נוסח אחר, הכולל ברכה לרפואה:}}{{ש}} מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת הָאִשָּׁה הַיּוֹלֶדֶת _{שם היולדת} בַּת _{שם האם} עִם בְּנָהּ הַנּוֹלָד לָהּ בְּמַזָּל טוֹב, בַּעֲבוּר [שֶׁבַּעְלָהּ וְאָבִיו / שֶׁאָבִיהָ וּזְקֵנוֹ] נָדַב בְּלִי נֶדֶר צְדָקָה בַּעֲדָם. בִּשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עֲלֵיהֶם, לְהַחֲלִימָם, לְרַפְּאוֹתָם, לְהַחֲזִיקָם וּלְהַחֲיוֹתָם. וְיִשְׁלַח לָהֶם מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם לְכָל אֶבְרֵיהֶם וּלְכָל גִּידֵיהֶם בְּתוֹךְ שְׁאַר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, {{ק|[שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא / יוֹם טוֹב הוּא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא]}} הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב. וְיִזְכּוּ אָבִיו וְאִמּוֹ לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ [בְּעִתּוֹ וּבִזְמַנּוֹ / הַיּוֹם] וּלְגִדְּלוֹ לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים {{ק|[וְיִזְכּוּ לַעֲלוֹת לָרֶגֶל עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֲחִיהֶם / וְיִכְתְּבֵם וְיַחְתְּמֵם לְחַיִּים טוֹבִים בְּזֶה יוֹם הַדִּין]}} וְנֹאמַר אָמֵן. {{הור|{{צ|מי שברך}} ליולדת בת:}}{{ש}} מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, הוּא יְבָרֵךְ אֶת הָאִשָּה הַיּוֹלֶֶדֶת _{שם היולדת} בַּת _{שם האב} וְאֶת בִּתָּהּ הַנּוֹלְדָה לָהּ בְּמַזָּל טוֹב. [וְיִקָּרֵא שְׁמָהּ בְּיִשְׂרָאֵל: _שם בַּת _{שם האב}]. בַּעֲבוּר שֶׁבַּעְלָהּ וְאָבִיהָ נָדַר לִצְדָקָה בַּעֲדָן. בִּשְׂכַר זֶה יִזְכּוּ אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְגַדְּלָהּ לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, [וִיזַכֵּם לַעֲלוֹת עִם כָּל אֲחֵיהֶם לָרֶגֶל,] [וְיִכְתְּבֵם וְיַחְתְּמֵם לְחַיִּים טוֹבִים בָּזֶה יוֹם הַדִּין,] וְנֶאֱמַר אָמֵן. {{הור|נוסח אחר, הכולל ברכה לרפואה:}}{{ש}} מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת הָאִשָּׁה הַיּוֹלֶדֶת _{שם היולדת} בַּת _{שם האם} עִם בִּתָּהּ שֶׁנּוֹלְדָה לָהּ בְּמַזָּל טוֹב, [וְיִקָּרֵא שְׁמָהּ בְּיִשְׂרָאֵל: _שם בַּת _{שם האב}]. בַּעֲבוּר [שֶׁבַּעְלָהּ וְאָבִיהָ / שֶׁאָבִיהָ וּזְקֵנָהּ] נָדַב בְּלִי נֶדֶר צְדָקָה בַּעֲדָן. בִּשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עֲלֵיהֶן, לְהַחֲלִימָן, לְרַפְּאוֹתָן, לְהַחֲזִיקָן וּלְהַחֲיוֹתָן, וְיִשְׁלַח לָהֶם מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם לְכָל אֶבְרֵיהֶן וּלְכָל גִּידֵיהֶן בְּתוֹךְ שְׁאַר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, {{ק|[שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא / יוֹם טוֹב הוּא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא]}} הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב. וְיִזְכּוּ אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְגַדְּלָהּ לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים. {{ק|[וְיִזְכּוּ לַעֲלוֹת לְרֶגֶל עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֲחֵיהֶן / וְיִכְתְּבֵן וְיַחְתְּמֵן לְחַיִּים טוֹבִים בְּזֶה יוֹם הַדִּין]}} וְנֹאמַר אָמֵן. {{הור|{{צ|מי שברך}} לחוֹלֶה:}}{{ש}} מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת הַחוֹלֶה _שם בֶּן _{שם האם} [בַּעֲבוּר… בִּשְׂכַר זֶה] הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עָלָיו לְהַחֲלִימוֹ וּלְרַפֹּאתוֹ, לְהַחֲזִיקוֹ וּלְהַחֲיוֹתוֹ, וְיִשְׁלַח לוֹ מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, [שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא,] [יוֹם טוֹב הוּא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא,] הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן. {{הור|{{צ|מי שברך}} לחוֹלָה:}}{{ש}} מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת הַחוֹלָה _שם בַּת _{שם האם} [בַּעֲבוּר… בִּשְׂכַר זֶה] הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עָלֶיהָ לְהַחֲלִימָהּ וּלְרַפֹּאתָהּ, לְהַחֲזִיקָהּ וּלְהַחֲיוֹתָהּ, וְיִשְׁלַח לָהּ מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, [שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא,] [יוֹם טוֹב הוּא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא,] הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן.<קטע סוף=מי שברך/> {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 | <קטע התחלה=הפטרות/> ===ברכות ההפטרה=== <noinclude>{{הור|בשחרית של שבת ושל יום טוב ובמנחה של תענית ציבור מפטירין בנביא.}} </noinclude>{{הור|לפני ההפטרה מברך:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בִּנְבִיאִים טוֹבִים וְרָצָה בְדִבְרֵיהֶם הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַבּוֹחֵר בַּתּוֹרָה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ וּבְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ וּבִנְבִיאֵי הָאֱמֶת וָצֶדֶק. {{הור|אחרי ההפטרה:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, צוּר כָּל הָעוֹלָמִים, צַדִּיק בְּכָל הַדּוֹרוֹת, הָאֵל הַנֶּאֱמָן הָאוֹמֵר וְעוֹשֶׂה הַמְדַבֵּר וּמְקַיֵּם, שֶׁכָּל דְּבָרָיו אֱמֶת וָצֶדֶק. {{ש}}נֶאֱמָן אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְנֶאֱמָנִים דְּבָרֶיךָ, וְדָבָר אֶחָד מִדְּבָרֶיךָ אָחוֹר לֹא יָשׁוּב רֵיקָם, כִּי אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַנֶּאֱמָן בְּכָל דְּבָרָיו. רַחֵם עַל צִיּוֹן כִּי הִיא בֵּית חַיֵּינוּ, וְלַעֲלוּבַת נֶפֶשׁ תּוֹשִׁיעַ<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז הקדום: וְלַעֲלוּבַת נֶפֶשׁ '''תִּנְקוֹם נָקָם''' בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.}}</noinclude> בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ. שַׂמְּחֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא עַבְדֶּךָ, וּבְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ, בִּמְהֵרָה יָבֹא וְיָגֵל לִבֵּנוּ, עַל כִּסְאוֹ לֹא יֵשֵׁב זָר וְלֹא יִנְחֲלוּ עוֹד אֲחֵרִים אֶת כְּבוֹדוֹ. כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ נִשְׁבַּעְתָּ לֹּו שֶׁלֹּא יִכְבֶּה נֵרוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן דָּוִד.<קטע סוף=הפטרות/>{{ש}} {{הור|עד כאן במנחה של תענית ציבור.}}<קטע התחלה=הפטרה שבת/> <noinclude>{{הור|בשבת ובשבת חול המועד פסח:}}{{ש}}</noinclude>עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה, שֶׁנָּתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, עַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.<קטע סוף=הפטרה שבת/><קטע התחלה=הפטרה יום טוב/> <noinclude>{{הור|ביום טוב ובשבת חול המועד סוכות:}}{{ש}}</noinclude>עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים [<small>בשבת:</small> וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה,] וְעַל יוֹם <center>{{הור|בפסח:}} חַג הַמַּצּוֹת | {{הור|בשבועות:}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת | {{הור|בסוכות:}} חַג הַסֻּכּוֹת | {{הור|בשמחת תורה:}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת</center>הַזֶּה, שֶׁנָּתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ [<small>בשבת:</small> לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה,] לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, עַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ [<small>בשבת:</small> הַשַּׁבָּת וְ]יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִים.<קטע סוף=הפטרה יום טוב/><קטע התחלה=הפטרה ר"ה א/><קטע התחלה=הפטרה ר"ה ב/> <noinclude>{{הור|בראש השנה:}}{{ש}}</noinclude>עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים <קטע סוף=הפטרה ר"ה ב/>[<small>בשבת:</small> וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה,] <קטע התחלה=הפטרה ר"ה ב/>וְעַל יוֹם הַזִכָּרוֹן הַזֶּה, שֶׁנָּתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ <קטע סוף=הפטרה ר"ה ב/>[<small>בשבת:</small> לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה,] <קטע התחלה=הפטרה ר"ה ב/>לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, עַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ <קטע סוף=הפטרה ר"ה ב/>[<small>בשבת:</small> הַשַּׁבָּת וְ]<קטע התחלה=הפטרה ר"ה ב/>יִשְׂרָאֵל יוֹם הַזִכָּרוֹן.<קטע סוף=הפטרה ר"ה א/><קטע סוף=הפטרה ר"ה ב/><קטע התחלה=הפטרה יום כיפור/> <noinclude>{{הור|ביום כיפור:}}{{ש}}</noinclude>עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים [<small>בשבת:</small> וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה,] וְעַל יוֹם הַכִּפּוּרִים הַזֶּה, שֶׁנָּתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ [<small>בשבת:</small> לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה,] לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה וְלִמְחֹל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, עַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לַעֲוֹנוֹתֵינוּ וְלַעֲוֹנוֹת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּמַעֲבִיר אַשְׁמוֹתֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ [<small>בשבת:</small> הַשַּׁבָּת וְ]יִשְׂרָאֵל יוֹם הַכִּפּוּרִים.<קטע סוף=הפטרה יום כיפור/> |- |} <קטע התחלה=הכנסה/><קטע התחלה=הכנסה א/> ===הכנסת ספר תורה=== <קטע סוף=הכנסה א/><קטע סוף=הכנסה/><קטע התחלה=בהב/> {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{הור|בחשון ובאייר, בשבת הראשונה שאחרי ראש חודש, החזן אומר:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, הוּא יְבָרֵךְ אֶת כָּל מִי שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו לְהִתְעַנּוֹת שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי. בִּשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵם וְיַצִּילֵם מִכָּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכָּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם, וִיקַבֵּל תְּפִלּוֹתֵיהֶם וְיַאֲזִין שַׁוְעוֹתֵיהֶם, עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֲחֵיהֶם, וְנֹאמַר אָמֵן. |- |} <קטע סוף=בהב/><קטע התחלה=הכנסה/><קטע התחלה=יהללו/>{{הור|כשמחזירים את ספר התורה לארון, אומר החזן:}}{{ש}} יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ. {{הור|והקהל אומר:}} הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם׃ וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ. הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קמח#קמח יג|תהלים קמח יג-יד}} <קטע סוף=יהללו/><noinclude>{{הור|בחול:}}{{ש}}</noinclude><קטע התחלה=לדוד מזמור/>לְדָוִד מִזְמוֹר, לַייָ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ, וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ׃ מִי יַעֲלֶה בְהַר יְיָ, וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קׇדְשוֹ׃ נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב, אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי, וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה׃ יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ׃ זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁו, מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר, יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה׃{{ממס|תהלים כד}} <קטע סוף=לדוד מזמור/><noinclude>{{הור|בשבת:}}{{ש}}</noinclude><קטע התחלה=מזמור לדוד/>מִזְמוֹר לְדָוִד, הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃ קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם, אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, יְיָ עַל מַיִם רַבִּים׃ קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ, קוֹל יְיָ בֶּהָדָר׃ קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים, וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃ וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים׃ קוֹל יְיָ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר, יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת, וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד׃ יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב, וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם׃ יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט}} <קטע סוף=מזמור לדוד/><קטע התחלה=ובנחה/>{{הור|כשמכניסים את ספר התורה לארון, אומרים:}}{{ש}}וּבְנֻחֹה יֹאמַר, שׁוּבָה יְיָ רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|במדבר י לו}} {{ש}}קוּמָה יְיָ לִמְנוּחָתֶךָ, אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ׃ כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק, וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ׃ בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ, אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ׃{{ממס|תהלים קלב#קלב ח|תהלים קלב ח-י}} {{ש}}כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ׃{{ממס|משלי ד ב}} {{ש}}עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר׃{{ממס|משלי ג יח}} {{ש}}דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם, וְכׇל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם׃{{ממס|משלי ג יז}} {{ש}}הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ  אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}}<קטע סוף=הכנסה/><קטע סוף=ובנחה/><noinclude> ==שינויי נוסחאות== </noinclude> q49po7ogrkxiujei3486mir1e3d7k2l 2947720 2947719 2025-07-09T11:11:57Z בן עדריאל 9444 [[מש:מו יו הו]], בכל הסידורים שאני ראיתי לא נמצא הפס' הזה אחרי ההגבהה. אם אני טועה תשחזר בשמחה. 2947720 wikitext text/x-wiki ==קריאת התורה== <קטע התחלה=אל ארך אפים/> ===אל ארך אפים=== <noinclude>{|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#FFFFFF |</noinclude>{{הור2|בשני ובחמישי, [[סידור/נוסח אשכנז/חול/שחרית#למנצח|ביום שאומרים בו {{צ|למנצח}}]], אומרים {{צ|אל ארך אפים}}.}} {{הור|נוסח אשכנז:}}{{ש}}אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת, אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנוּ. חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ מִכָּל רָע. חָטָאנוּ לְךָ אָדוֹן, סְלַח נָא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֵל. {{הור|נוסח פולין (ויש שאומרים שניהם):}}{{ש}}אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וּמָלֵא רַחֲמִים, אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ. חוּסָה יְיָ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל רָע. חָטָאנוּ לְךָ אָדוֹן, סְלַח נָא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֵל.<קטע סוף=אל ארך אפים/><noinclude> |- |}</noinclude><קטע התחלה=הוצאה א/> ===הוצאת ספר תורה=== <קטע סוף=הוצאה א/><noinclude> {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{הור|בשחרית של שבת ושל יום טוב:}}{{ש}}</noinclude><קטע התחלה=אין כמוך/>אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ׃{{ממס|תהלים פו ח}} {{ש}}מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדֹר׃{{ממס|תהלים קמה יג}}{{ש}}יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ש}}יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט יא}} אַב הָרַחֲמִים; הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם׃{{ממס|תהלים נא כ}} כִּי בְךָ לְבַד בָּטָחְנוּ, מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא, אֲדוֹן עוֹלָמִים.<קטע סוף=אין כמוך/> {{הור|במנחה של שבת:}}{{ש}} <קטע התחלה=ואני/>וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן, אֱלֹהִים בְּרׇב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ׃{{ממס|תהלים סט יד}}<קטע סוף=ואני/> <קטע התחלה=ויהי/>{{הור|כשפותחים הארון להוצאת ספר תורה, אומרים:}}{{ש}}וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, קוּמָה יְיָ וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ, וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ׃{{ממס|במדבר י לה}} {{ש}}כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר יְיָ מִירוּשָׁלָיִם׃{{ממס|ישעיהו ב ג}} {{ש}}בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ.<קטע סוף=ויהי/><noinclude> |- |} </noinclude>{{ש}} {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{הור|<noinclude>ביום טוב, בימי התשובה ובהושענא רבה</noinclude><includeonly>בעשרת ימי תשובה</includeonly>:}} <קטע התחלה=ריבונו א/>{{הור|(בשבת מדלגים ל{{צ|בריך שמה}}).}}<קטע סוף=ריבונו א/> <קטע התחלה=ריבונו ב/>{{הור|3 פעמים:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.{{ממס|שמות לד#לד ה|שמות לד ה-ז}} <קטע סוף=ריבונו ב/><noinclude>{{הור|ביום טוב:}}{{ש}}</noinclude><קטע התחלה=ריבונו ג/>רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבִּי לְטוֹבָה, וְהָפֵק רְצוֹנִי וְתֵן שְׁאֵלָתִי, וְזַכֵּה לִי [וְאִשְׁתִּי וּבָנַי וּבְנוֹתַי] וְכָל בְּנֵי בֵּיתִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וּמַלְּטֵנוּ מִיֵּצֶר הָרָע, וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְזַכֵּנוּ כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ עָלֵינוּ, וְהוֹפַע עָלֵינוּ רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה. וְיִתְקַיֵּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: וְנָחָה עָלָיו רוּח יְיָ, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְיָ׃{{ממס|ישעיהו יא ב}} וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּזַכֵּנוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים טוֹבִים בְּעֵינֶיךָ וְלָלֶכֶת בְּדַרְכֵי יְשָׁרִים לְפָנֶיךָ. וְקַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֺתֶיךָ, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְתִשְׁמְרֵנוּ מִמַּעֲשִׂים רָעִים וּמִשָּׁעוֹת רָעוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבֹא לָעוֹלָם. וְהַבּוֹטֵחַ בַּייָ חֶסֶד יְסֹבְבֶנְהוּ. אָמֵן. <קטע סוף=ריבונו ג/><noinclude>{{הור|ביום ראשון של ראש השנה, ביום כיפור ובהושענא רבה:}}{{ש}}</noinclude><קטע התחלה=ריבונו ד/>רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתַי לְטוֹבָה, וְהָפֵק רְצוֹנִי וְתֵן שְׁאֵלָתִי. וְתִמְחֹל לִי עַל כָּל עֲוֹנֹתַי וְעַל כָּל עֲוֹנוֹת אַנְשֵׁי בֵיתִי, מְחִילָה בְּחֶסֶד, מְחִילָה בְּרַחֲמִים, וְטַהֲרֵנוּ מֵחֲטָאֵינוּ וּמֵעֲוֹנוֹתֵנוּ וּמִפְּשָׁעֵינוּ. וְזָכְרֵנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶיךָ, וּפָקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. וְזָכְרֵנוּ לְחַיִּים אֲרֻכִּים, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם וּפַרְנָסָה טוֹבָה וְכַלְכָּלָה, וְלֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ, וְעֹשֶׁר וְכָבוֹד, וְאֹרֶךְ יָמִים לַהֲגוֹת בְּתוֹרָתְךָ וּלְקַיֵּם מִצְוֹתֶיהָ, וְשֵׂכֶל וּבִינָה לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל עִמְקֵי סוֹדוֹתֶיהָ. וְהָפֵק רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל מַכְאוֹבֵינוּ, וּתְבָרֵךְ אֶת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. וּגְזֹר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת, וּבַטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת. וְתֵן בְּלֵב מַלְכוּת וְיוֹעֲצָיו וְשָׂרָיו עָלֵינוּ לְטוֹבָה. אָמֵן וְכֵן יְהִי רָצוֹן. <קטע סוף=ריבונו ד/>{{הור|ביום שני של ראש השנה ובעשרת ימי תשובה:}}{{ש}} <קטע התחלה=ריבונו ה/>שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי: עֶזְרִי מֵעִם יְיָ עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים קכא|תהלים קכא א-ב}}{{ש}} וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם׃{{ממס|משלי ד יח}}{{ש}} וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ׃{{ממס|תהלים סט יד}}{{ש}} הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים קכא ד}}{{ש}} הִנֵּה עֵין יְיָ אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ׃{{ממס|תהלים לג יח}}{{ש}} הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקֹמוֹ׃{{ממס|דה"א טז כז}}{{ש}} כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל ד}}{{ש}} חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל חָסֶד׃{{ממס|תהלים קמה ח}}{{ש}} בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים וּרְצוֹנוֹ כְּעָב מַלְקוֹשׁ׃{{ממס|משלי טז טו}}{{ש}} כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}} אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה יְיָ בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן׃{{ממס|תהלים פט טז}}{{ש}} כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן שֶׁיֹּרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו׃{{ממס|תהלים קלג ב}} <קטע סוף=ריבונו ה/>{{הור|אחר כך אומרים:}}{{ש}}<קטע התחלה=ריבונו ו/>יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ, צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}} {{הור|3 פעמים:}} וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן, אֱלֹהִים בְּרׇב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ׃{{ממס|תהלים סט יד}}<קטע סוף=ריבונו ו/> |- |} <קטע התחלה=בריך/>{{הור|כתוב בזוהר (תרגום): "כאשר מוציאים ספר תורה בציבור לקרוא בו, נפתחים שערי שמים של רחמים ומעוררים את האהבה למעלה, ויש לו לאדם לומר כך" –}}{{ש}}בְּרִיךְ שְׁמֵהּ דְּמָרֵא עָלְמָא, בְּרִיךְ כִּתְרָךְ וְאַתְרָךְ. יְהֵא רְעוּתָךְ עִם עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְעָלַם, וּפֻרְקַן יְמִינָךְ אַחֲזֵי לְעַמָּךְ בְּבֵית מַקְדְּשָׁךְ, וּלְאַמְטוּיֵי לָנָא מִטּוּב נְהוֹרָךְ, וּלְקַבֵּל צְלוֹתָנָא בְּרַחֲמֵי. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתוֹרִיךְ לָן חַיִּין בְּטִיבוּ. וְלֶהֱוֵה אֲנָא פְקִידָא בְּגוֹ צַדִּיקַיָּא, לְמִרְחַם עָלַי וּלְמִנְטַר יָתִי וְיָת כׇּל דִּי לִי, וְדִי לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל. אַנְתְּ הוּא זָן לְכֹלָּא וּמְפַרְנֵס לְכֹלָּא. אַנְתְּ הוּא שַׁלִּיט עַל כֹּלָּא. אַנְתְּ הוּא דְּשַׁלִּיט עַל מַלְכַיָּא, וּמַלְכוּתָא דִּילָךְ הִיא. אֲנָא עַבְדָּא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּסָגִדְנָא קַמֵּהּ וּמִקַּמָּא דִּיקַר אוֹרַיְתֵהּ בְּכׇל עִדָּן וְעִדָּן. לָא עַל אֱנָשׁ רְחִצְנָא, וְלָא עַל בַּר אֱלָהִין סְמִכְנָא, אֶלָּא בֶּאֱלָהָא דִשְׁמַיָּא, דְּהוּא אֱלָהָא קְשֹׁט, וְאוֹרַיְתֵהּ קְשֹׁט, וּנְבִיאוֹהִי קְשֹׁט, וּמַסְגֵּא לְמֶעְבַּד טַבְוָן וּקְשֹׁט. בֵּהּ אֲנָא רָחִיץ, וְלִשְׁמֵהּ קַדִּישָׁא יַקִּירָא אֲנָא אֵמַר תֻּשְׁבְּחָן. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתִפְתַּח לִבָּאִי בְּאוֹרַיְתָא, (וְתֵיהַב לִי בְּנִין דִּיכְרִין דְּעָבְדִין רְעוּתָך) וְתַשְׁלִים מִשְׁאֲלִין דְּלִבָּאִי וְלִבָּא דְכׇל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל, לְטַב וּלְחַיִּין וְלִשְׁלָם.{{ממס|זהר חלק ב רו א|זהר רו ע"א}}<קטע סוף=בריך/> <noinclude>{|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |</noinclude>{{הור|<noinclude>בשחרית של שבת ושל יום טוב </noinclude>החזן אומר ואחריו הקהל}}{{ש}}<קטע התחלה=שמע/>שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ממס|דברים ו ד}} אֶחָד אֱלֹהֵינוּ, גָּדוֹל אֲדוֹנֵנוּ, קָדוֹשׁ <noinclude>[{{הור|בר"ה, יו"כ והו"ר}} </noinclude>וְנוֹרָא<noinclude>]</noinclude> שְׁמוֹ.<noinclude> |- |}</noinclude> <קטע סוף=שמע/><קטע התחלה=גדלו/>{{הור|חזן:}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}} {{הור|קהל:}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה"א כט יא}}{{ש}}רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}} {{ש}}רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}<קטע סוף=גדלו/> <noinclude>{|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{הור|בשחרית של שבת ושל יום טוב:}}{{ש}}</noinclude><קטע התחלה=על הכל/>עַל הַכֹּל, יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָמוֹת שֶׁבָּרָא, הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא, כִּרְצוֹנוֹ וְכִרְצוֹן יְרֵאָיו וְכִרְצוֹן כׇּל בֵּית יִשְׂרָאֵל. צוּר הָעוֹלָמִים, אֲדוֹן כׇּל הַבְּרִיּוֹת, אֱלוֹהַּ כׇּל הַנְּפָשׁוֹת, הַיּוֹשֵׁב בְּמֶרְחֲבֵי מָרוֹם, הַשּׁוֹכֵן בִּשְׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם, קְדֻשָּׁתוֹ עַל הַחַיּוֹת, וּקְדֻשָּׁתוֹ עַל כִּסֵּא הַכָּבוֹד. וּבְכֵן יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ בָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְעֵינֵי כׇּל חָי. וְנֹאמַר לְפָנָיו שִׁיר חָדָשׁ, כַּכָּתוּב: שִׁירוּ לֵאלֹהִים, זַמְּרוּ שְׁמוֹ, סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וְנִרְאֵהוּ עַיִן בְּעַיִן בְּשׁוּבוֹ אֶל נָוֵהוּ, כַּכָּתוּב: כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְיָ צִיּוֹן׃{{ממס|ישעיהו נב ח}} וְנֶאֱמַר: וְנִגְלָה כְּבוֹד יְיָ, וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי יְיָ דִּבֵּר׃{{ממס|ישעיהו מ ה}}<קטע סוף=על הכל/><noinclude> |- |}</noinclude> <קטע התחלה=אב הרחמים/>אַב הָרַחֲמִים, הוּא יְרַחֵם עַם עֲמוּסִים, וְיִזְכּוֹר בְּרִית אֵיתָנִים, וְיַצִּיל נַפְשׁוֹתֵינוּ מִן הַשָּׁעוֹת הָרָעוֹת, וְיִגְעַר בְּיֵצֶר הָרַע מִן הַנְּשׂוּאִים, וְיָחֹן אוֹתָנוּ לִפְלֵיטַת עוֹלָמִים, וִימַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְּמִדָּה טוֹבָה, יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. {{הור|חזן:}} <קטע סוף=אב הרחמים/><noinclude>{{ש}}{{הור|בשחרית של שבת ושל יום טוב:}} </noinclude><קטע התחלה=ויעזור/>וְיַעֲזֹר וְיָגֵן וְיוֹשִׁיעַ לְכׇל הַחוֹסִים בּוֹ, וְנֹאמַר אָמֵן. <קטע סוף=ויעזור/>{{ש}}{{הור|ביום חול ובמנחה של שבת:}} <קטע התחלה=ותגלה/>וְתִגָּלֶה וְתֵרָאֶה מַלְכוּתוֹ עָלֵינוּ בִּזְמַן קָרוֹב, וְיָחוֹן פְּלֵיטָתֵנוּ וּפְלֵיטַת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרָצוֹן, וְנֹאמַר אָמֵן. {{ש}}<קטע סוף=ותגלה/><קטע התחלה=הכל הבו/>הַכֹּל הָבוּ גֹדֶל לֵאלֺהֵינוּ, וּתְנוּ כָבוֹד לַתּוֹרָה. כֹּהֵן, קְרָב. יַעֲמֹד… בֶּן… הַכֹּהֵן. {{הור|(כשאין כהן: אֵין כָּאן כֹּהֵן, יַעֲמֹד… בֶּן… בִּמְקוֹם כֹּהֵן.)}} בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ.<noinclude>{{הערה|יש אומרים כאן: '''תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ, עֵדוּת יְיָ נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי: פִּקּוּדֵי יְיָ יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב, מִצְוַת יְיָ בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם{{ממס|תהלים יט#יט ח|תהלים יט, ח-ט}}{{ש}}יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם{{ממס|תהלים כט יא}}{{ש}}הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ, אִמְרַת יְיָ צְרוּפָה, מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ{{ממס|ש"ב כב לא}}'''}}</noinclude> וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּייָ אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם׃{{ממס|דברים ד ד}}<קטע סוף=הכל הבו/><קטע התחלה=קריאת התורה/> {{הור|העולה לתורה:}} בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ. {{הור|הקהל עונה, והעולה חוזר:}} בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ נוֹתֵן הַתּוֹרָה. {{הור|לאחר הקריאה:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ נוֹתֵן הַתּוֹרָה.<קטע סוף=קריאת התורה/> {{לוח קריאת התורה לחול}}{{ש}} <קטע התחלה=הגומל/>{{רקע אפור| {{הור|ברכת הגומל:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת, שֶׁגְּמָלַנִי כׇּל טוֹב. {{הור|הקהל עונה:}}{{ש}}{{ק|אָמֵן. מִי שֶׁגְּמָלְךָ כׇּל טוֹב, הוּא יִגְמׇלְךָ כׇּל טוֹב סֶלָה.}} {{הור|נער שהגיע לגיל מצוות, עולה לתורה, ואחר כך אביו מברך:}}{{ש}}בָּרוּךְ שֶׁפְּטָרַנִי מֵעָנְשׁוֹ שֶׁלָּזֶה. }}<קטע סוף=הגומל/> {{הור|אחרי שעלו מנין הקרואים, אומרים חצי קדיש:}}{{ש}}{{קדיש אשכנז|עשי"ת=אולי}} <קטע התחלה=הגבהה/>{{הור|כשמגביהים את ספר התורה הקהל אומר:}}{{ש}}וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,{{ממס|דברים ד מד}} <noinclude>{{הערה|יש אומרים גם את תחילת הפסוק – '''עַל פִּי יְיָ יַחֲנוּ וְעַל פִּי יְיָ יִסָּעוּ, אֶת מִשְׁמֶרֶת יְיָ שָׁמָרוּ''', עַל פִּי יְיָ בְּיַד מֹשֶׁה׃}}</noinclude> עַל פִּי יְיָ בְּיַד מֹשֶׁה.{{ממס|במדבר ט כג}}{{ש}}[{{ק|עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר:{{ממס|משלי ג יח}}{{ש}}דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם:{{ממס|משלי ג יז}}{{ש}}אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד:{{ממס|משלי ג טז}}{{ש}}יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר:{{ממס|ישעיהו מב כא}}}}]<קטע סוף=הגבהה/> <noinclude>{|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#FFFFFF |</noinclude><קטע התחלה=יהי רצון/>{{הור|בשני ובחמישי, בימים שאומרים בהם תחנון, החזן אומר:}} יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְכוֹנֵן אֶת בֵּית חַיֵּינוּ, וּלְהָשִׁיב אֶת שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכֵנוּ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְנֹאמַר אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל פְּלֵיטָתֵנוּ, וְלִמְנֹעַ מַשְׁחִית וּמַגֵּפָה מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כׇּל עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנֹאמַר אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְקַיֶּם בָּנוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, הֵם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, וְתַלְמִידֵיהֶם וְתַלְמִידֵי תַלְמִידֵיהֶם, בְּכׇל מְקוֹמוֹת מֹושְׁבוֹתֵיהֶם, וְנֹאמַר אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנִּשְׁמַע וְנִתְבַּשֵּׂר בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת, יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת, וִיקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וְנֹאמַר אָמֵן. {{הור|חזן וקהל:}}{{ש}} אַחֵינוּ כׇּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה, הָעוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה, הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן.<קטע סוף=יהי רצון/> |- |}{{ש}} {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |<קטע התחלה=הללויה/>{{הור|<noinclude>במנחה של שבת, </noinclude>יש אומרים:}}{{ש}}הַלְלוּיָהּ, אוֹדֶה יְיָ בְּכׇל לֵבָב, בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה׃ גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְיָ, דְּרוּשִׁים לְכׇל חֶפְצֵיהֶם׃ הוֹד וְהָדָר פׇּעֳלוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ׃ טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ׃ כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ, לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם׃ מַעֲשֵׂי יָדָיו אֱמֶת וּמִשְׁפָּט, נֶאֱמָנִים כׇּל פִּקּוּדָיו׃ סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם, עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָר׃ פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ, צִוָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ׃ רֵאשִׁית חׇכְמָה יִרְאַת יְיָ, שֵׂכֶל טוֹב לְכׇל עֹשֵׂיהֶם, תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃{{ממס|תהלים קיא}} הַלְלוּיָהּ, אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת יְיָ, בְּמִצְוֺתָיו חָפֵץ מְאֹד׃ גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ, דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ׃ הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים, חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק׃ טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה, יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט׃ כִּי לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט, לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק׃ מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא, נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּייָ׃ סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא, עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו׃ פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים, צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד, קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד׃ רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס, שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס, תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד׃{{ממס|תהלים קיא}}<קטע סוף=הללויה/> |- |} <קטע התחלה=מי שברך/> ===מי שברך=== {{הור|{{צ|מי שברך}} לעולה לתורה:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת… בַּעֲבוּר שֶׁעָלָה לַתּוֹרָה לִכְבוֹד הַמָּקוֹם וְלִכְבוֹד הַתּוֹרָה [וְלִכְבוֹד הַשַּׁבָּת/ וְלִכְבוֹד הָרֶגֶל/ וְלִכְבוֹד יוֹם הַדִּין]. וּבִשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵהוּ וְיַצִּילֵהוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדָיו [וִיזַכֵּהוּ לַעֲלוֹת לָרֶגֶל] [וְיִכְתְּבֵהוּ וְיַחְתְּמֵהוּ לְחַיִּים טוֹבִים בְּזֶה יוֹם הַדִּין] עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֶחָיו, וְנֹאמַר אָמֵן. {{הור|{{צ|מי שברך}} לאחרים (יש להתאים ללשון נקבה או ללשון רבים לפי הענין):}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת… בַּעֲבוּר שֶׁ… יִתֵּן מַתָּנָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת {{הור|(או: צִוָּה לְבָרְכוֹ/ עָלָה לַתּוֹרָה)}}. וּבִשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵהוּ וְיַצִּילֵהוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדָיו [וִיזַכֵּהוּ לַעֲלוֹת לָרֶגֶל] [וְיִכְתְּבֵהוּ וְיַחְתְּמֵהוּ לְחַיִּים טוֹבִים בְּזֶה יוֹם הַדִּין] עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֶחָיו, וְנֹאמַר אָמֵן. {{הור|{{צ|מי שברך}} ליולדת בן:}}{{ש}} מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, הוּא יְבָרֵךְ אֶת הָאִשָּה הַיּוֹלֶֶדֶת _{שם היולדת} בַּת _{שם האב} וְאֶת בְּנָהּ הַנּוֹלַד לָהּ בְּמַזָּל טוֹב, בַּעֲבוּר שֶׁבַּעְלָהּ וְאָבִיו נָדַר לִצְדָקָה בַּעֲדָם. בִּשְׂכַר זֶה יִזְכּוּ אָבִיו וְאִמּוֹ לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ [בְּעִתּוֹ וּבִזְמַנּוֹ] וּלְגַדְּלוֹ לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, [וִיזַכֵּם לַעֲלוֹת עִם כָּל אֲחֵיהֶם לָרֶגֶל,] [וְיִכְתְּבֵם וְיַחְתְּמֵם לְחַיִּים טוֹבִים בָּזֶה יוֹם הַדִּין,] וְנֶאֱמַר אָמֵן. {{הור|נוסח אחר, הכולל ברכה לרפואה:}}{{ש}} מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת הָאִשָּׁה הַיּוֹלֶדֶת _{שם היולדת} בַּת _{שם האם} עִם בְּנָהּ הַנּוֹלָד לָהּ בְּמַזָּל טוֹב, בַּעֲבוּר [שֶׁבַּעְלָהּ וְאָבִיו / שֶׁאָבִיהָ וּזְקֵנוֹ] נָדַב בְּלִי נֶדֶר צְדָקָה בַּעֲדָם. בִּשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עֲלֵיהֶם, לְהַחֲלִימָם, לְרַפְּאוֹתָם, לְהַחֲזִיקָם וּלְהַחֲיוֹתָם. וְיִשְׁלַח לָהֶם מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם לְכָל אֶבְרֵיהֶם וּלְכָל גִּידֵיהֶם בְּתוֹךְ שְׁאַר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, {{ק|[שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא / יוֹם טוֹב הוּא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא]}} הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב. וְיִזְכּוּ אָבִיו וְאִמּוֹ לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ [בְּעִתּוֹ וּבִזְמַנּוֹ / הַיּוֹם] וּלְגִדְּלוֹ לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים {{ק|[וְיִזְכּוּ לַעֲלוֹת לָרֶגֶל עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֲחִיהֶם / וְיִכְתְּבֵם וְיַחְתְּמֵם לְחַיִּים טוֹבִים בְּזֶה יוֹם הַדִּין]}} וְנֹאמַר אָמֵן. {{הור|{{צ|מי שברך}} ליולדת בת:}}{{ש}} מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, הוּא יְבָרֵךְ אֶת הָאִשָּה הַיּוֹלֶֶדֶת _{שם היולדת} בַּת _{שם האב} וְאֶת בִּתָּהּ הַנּוֹלְדָה לָהּ בְּמַזָּל טוֹב. [וְיִקָּרֵא שְׁמָהּ בְּיִשְׂרָאֵל: _שם בַּת _{שם האב}]. בַּעֲבוּר שֶׁבַּעְלָהּ וְאָבִיהָ נָדַר לִצְדָקָה בַּעֲדָן. בִּשְׂכַר זֶה יִזְכּוּ אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְגַדְּלָהּ לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, [וִיזַכֵּם לַעֲלוֹת עִם כָּל אֲחֵיהֶם לָרֶגֶל,] [וְיִכְתְּבֵם וְיַחְתְּמֵם לְחַיִּים טוֹבִים בָּזֶה יוֹם הַדִּין,] וְנֶאֱמַר אָמֵן. {{הור|נוסח אחר, הכולל ברכה לרפואה:}}{{ש}} מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת הָאִשָּׁה הַיּוֹלֶדֶת _{שם היולדת} בַּת _{שם האם} עִם בִּתָּהּ שֶׁנּוֹלְדָה לָהּ בְּמַזָּל טוֹב, [וְיִקָּרֵא שְׁמָהּ בְּיִשְׂרָאֵל: _שם בַּת _{שם האב}]. בַּעֲבוּר [שֶׁבַּעְלָהּ וְאָבִיהָ / שֶׁאָבִיהָ וּזְקֵנָהּ] נָדַב בְּלִי נֶדֶר צְדָקָה בַּעֲדָן. בִּשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עֲלֵיהֶן, לְהַחֲלִימָן, לְרַפְּאוֹתָן, לְהַחֲזִיקָן וּלְהַחֲיוֹתָן, וְיִשְׁלַח לָהֶם מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם לְכָל אֶבְרֵיהֶן וּלְכָל גִּידֵיהֶן בְּתוֹךְ שְׁאַר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, {{ק|[שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא / יוֹם טוֹב הוּא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא]}} הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב. וְיִזְכּוּ אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְגַדְּלָהּ לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים. {{ק|[וְיִזְכּוּ לַעֲלוֹת לְרֶגֶל עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֲחֵיהֶן / וְיִכְתְּבֵן וְיַחְתְּמֵן לְחַיִּים טוֹבִים בְּזֶה יוֹם הַדִּין]}} וְנֹאמַר אָמֵן. {{הור|{{צ|מי שברך}} לחוֹלֶה:}}{{ש}} מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת הַחוֹלֶה _שם בֶּן _{שם האם} [בַּעֲבוּר… בִּשְׂכַר זֶה] הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עָלָיו לְהַחֲלִימוֹ וּלְרַפֹּאתוֹ, לְהַחֲזִיקוֹ וּלְהַחֲיוֹתוֹ, וְיִשְׁלַח לוֹ מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, [שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא,] [יוֹם טוֹב הוּא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא,] הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן. {{הור|{{צ|מי שברך}} לחוֹלָה:}}{{ש}} מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת הַחוֹלָה _שם בַּת _{שם האם} [בַּעֲבוּר… בִּשְׂכַר זֶה] הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עָלֶיהָ לְהַחֲלִימָהּ וּלְרַפֹּאתָהּ, לְהַחֲזִיקָהּ וּלְהַחֲיוֹתָהּ, וְיִשְׁלַח לָהּ מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, [שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא,] [יוֹם טוֹב הוּא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא,] הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן.<קטע סוף=מי שברך/> {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 | <קטע התחלה=הפטרות/> ===ברכות ההפטרה=== <noinclude>{{הור|בשחרית של שבת ושל יום טוב ובמנחה של תענית ציבור מפטירין בנביא.}} </noinclude>{{הור|לפני ההפטרה מברך:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בִּנְבִיאִים טוֹבִים וְרָצָה בְדִבְרֵיהֶם הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַבּוֹחֵר בַּתּוֹרָה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ וּבְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ וּבִנְבִיאֵי הָאֱמֶת וָצֶדֶק. {{הור|אחרי ההפטרה:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, צוּר כָּל הָעוֹלָמִים, צַדִּיק בְּכָל הַדּוֹרוֹת, הָאֵל הַנֶּאֱמָן הָאוֹמֵר וְעוֹשֶׂה הַמְדַבֵּר וּמְקַיֵּם, שֶׁכָּל דְּבָרָיו אֱמֶת וָצֶדֶק. {{ש}}נֶאֱמָן אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְנֶאֱמָנִים דְּבָרֶיךָ, וְדָבָר אֶחָד מִדְּבָרֶיךָ אָחוֹר לֹא יָשׁוּב רֵיקָם, כִּי אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַנֶּאֱמָן בְּכָל דְּבָרָיו. רַחֵם עַל צִיּוֹן כִּי הִיא בֵּית חַיֵּינוּ, וְלַעֲלוּבַת נֶפֶשׁ תּוֹשִׁיעַ<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז הקדום: וְלַעֲלוּבַת נֶפֶשׁ '''תִּנְקוֹם נָקָם''' בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.}}</noinclude> בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ. שַׂמְּחֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא עַבְדֶּךָ, וּבְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ, בִּמְהֵרָה יָבֹא וְיָגֵל לִבֵּנוּ, עַל כִּסְאוֹ לֹא יֵשֵׁב זָר וְלֹא יִנְחֲלוּ עוֹד אֲחֵרִים אֶת כְּבוֹדוֹ. כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ נִשְׁבַּעְתָּ לֹּו שֶׁלֹּא יִכְבֶּה נֵרוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן דָּוִד.<קטע סוף=הפטרות/>{{ש}} {{הור|עד כאן במנחה של תענית ציבור.}}<קטע התחלה=הפטרה שבת/> <noinclude>{{הור|בשבת ובשבת חול המועד פסח:}}{{ש}}</noinclude>עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה, שֶׁנָּתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, עַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.<קטע סוף=הפטרה שבת/><קטע התחלה=הפטרה יום טוב/> <noinclude>{{הור|ביום טוב ובשבת חול המועד סוכות:}}{{ש}}</noinclude>עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים [<small>בשבת:</small> וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה,] וְעַל יוֹם <center>{{הור|בפסח:}} חַג הַמַּצּוֹת | {{הור|בשבועות:}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת | {{הור|בסוכות:}} חַג הַסֻּכּוֹת | {{הור|בשמחת תורה:}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת</center>הַזֶּה, שֶׁנָּתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ [<small>בשבת:</small> לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה,] לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, עַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ [<small>בשבת:</small> הַשַּׁבָּת וְ]יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִים.<קטע סוף=הפטרה יום טוב/><קטע התחלה=הפטרה ר"ה א/><קטע התחלה=הפטרה ר"ה ב/> <noinclude>{{הור|בראש השנה:}}{{ש}}</noinclude>עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים <קטע סוף=הפטרה ר"ה ב/>[<small>בשבת:</small> וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה,] <קטע התחלה=הפטרה ר"ה ב/>וְעַל יוֹם הַזִכָּרוֹן הַזֶּה, שֶׁנָּתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ <קטע סוף=הפטרה ר"ה ב/>[<small>בשבת:</small> לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה,] <קטע התחלה=הפטרה ר"ה ב/>לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, עַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ <קטע סוף=הפטרה ר"ה ב/>[<small>בשבת:</small> הַשַּׁבָּת וְ]<קטע התחלה=הפטרה ר"ה ב/>יִשְׂרָאֵל יוֹם הַזִכָּרוֹן.<קטע סוף=הפטרה ר"ה א/><קטע סוף=הפטרה ר"ה ב/><קטע התחלה=הפטרה יום כיפור/> <noinclude>{{הור|ביום כיפור:}}{{ש}}</noinclude>עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים [<small>בשבת:</small> וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה,] וְעַל יוֹם הַכִּפּוּרִים הַזֶּה, שֶׁנָּתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ [<small>בשבת:</small> לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה,] לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה וְלִמְחֹל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, עַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לַעֲוֹנוֹתֵינוּ וְלַעֲוֹנוֹת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּמַעֲבִיר אַשְׁמוֹתֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ [<small>בשבת:</small> הַשַּׁבָּת וְ]יִשְׂרָאֵל יוֹם הַכִּפּוּרִים.<קטע סוף=הפטרה יום כיפור/> |- |} <קטע התחלה=הכנסה/><קטע התחלה=הכנסה א/> ===הכנסת ספר תורה=== <קטע סוף=הכנסה א/><קטע סוף=הכנסה/><קטע התחלה=בהב/> {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{הור|בחשון ובאייר, בשבת הראשונה שאחרי ראש חודש, החזן אומר:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, הוּא יְבָרֵךְ אֶת כָּל מִי שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו לְהִתְעַנּוֹת שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי. בִּשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵם וְיַצִּילֵם מִכָּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכָּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם, וִיקַבֵּל תְּפִלּוֹתֵיהֶם וְיַאֲזִין שַׁוְעוֹתֵיהֶם, עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֲחֵיהֶם, וְנֹאמַר אָמֵן. |- |} <קטע סוף=בהב/><קטע התחלה=הכנסה/><קטע התחלה=יהללו/>{{הור|כשמחזירים את ספר התורה לארון, אומר החזן:}}{{ש}} יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ. {{הור|והקהל אומר:}} הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם׃ וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ. הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קמח#קמח יג|תהלים קמח יג-יד}} <קטע סוף=יהללו/><noinclude>{{הור|בחול:}}{{ש}}</noinclude><קטע התחלה=לדוד מזמור/>לְדָוִד מִזְמוֹר, לַייָ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ, וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ׃ מִי יַעֲלֶה בְהַר יְיָ, וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קׇדְשוֹ׃ נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב, אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי, וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה׃ יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ׃ זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁו, מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר, יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה׃{{ממס|תהלים כד}} <קטע סוף=לדוד מזמור/><noinclude>{{הור|בשבת:}}{{ש}}</noinclude><קטע התחלה=מזמור לדוד/>מִזְמוֹר לְדָוִד, הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃ קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם, אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, יְיָ עַל מַיִם רַבִּים׃ קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ, קוֹל יְיָ בֶּהָדָר׃ קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים, וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃ וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים׃ קוֹל יְיָ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר, יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת, וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד׃ יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב, וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם׃ יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט}} <קטע סוף=מזמור לדוד/><קטע התחלה=ובנחה/>{{הור|כשמכניסים את ספר התורה לארון, אומרים:}}{{ש}}וּבְנֻחֹה יֹאמַר, שׁוּבָה יְיָ רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|במדבר י לו}} {{ש}}קוּמָה יְיָ לִמְנוּחָתֶךָ, אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ׃ כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק, וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ׃ בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ, אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ׃{{ממס|תהלים קלב#קלב ח|תהלים קלב ח-י}} {{ש}}כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ׃{{ממס|משלי ד ב}} {{ש}}עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר׃{{ממס|משלי ג יח}} {{ש}}דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם, וְכׇל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם׃{{ממס|משלי ג יז}} {{ש}}הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ  אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}}<קטע סוף=הכנסה/><קטע סוף=ובנחה/><noinclude> ==שינויי נוסחאות== </noinclude> ogfuxv3ceupoi7dqtdhrkemhsqxkc6y 2947722 2947720 2025-07-09T11:18:22Z בן עדריאל 9444 /* הוצאת ספר תורה */ למה שלא יכלל בדפים (בסוגרים) במקום בהערה? 2947722 wikitext text/x-wiki ==קריאת התורה== <קטע התחלה=אל ארך אפים/> ===אל ארך אפים=== <noinclude>{|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#FFFFFF |</noinclude>{{הור2|בשני ובחמישי, [[סידור/נוסח אשכנז/חול/שחרית#למנצח|ביום שאומרים בו {{צ|למנצח}}]], אומרים {{צ|אל ארך אפים}}.}} {{הור|נוסח אשכנז:}}{{ש}}אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת, אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנוּ. חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ מִכָּל רָע. חָטָאנוּ לְךָ אָדוֹן, סְלַח נָא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֵל. {{הור|נוסח פולין (ויש שאומרים שניהם):}}{{ש}}אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וּמָלֵא רַחֲמִים, אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ. חוּסָה יְיָ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל רָע. חָטָאנוּ לְךָ אָדוֹן, סְלַח נָא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֵל.<קטע סוף=אל ארך אפים/><noinclude> |- |}</noinclude><קטע התחלה=הוצאה א/> ===הוצאת ספר תורה=== <קטע סוף=הוצאה א/><noinclude> {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{הור|בשחרית של שבת ושל יום טוב:}}{{ש}}</noinclude><קטע התחלה=אין כמוך/>אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ׃{{ממס|תהלים פו ח}} {{ש}}מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדֹר׃{{ממס|תהלים קמה יג}}{{ש}}יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ש}}יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט יא}} אַב הָרַחֲמִים; הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם׃{{ממס|תהלים נא כ}} כִּי בְךָ לְבַד בָּטָחְנוּ, מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא, אֲדוֹן עוֹלָמִים.<קטע סוף=אין כמוך/> {{הור|במנחה של שבת:}}{{ש}} <קטע התחלה=ואני/>וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן, אֱלֹהִים בְּרׇב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ׃{{ממס|תהלים סט יד}}<קטע סוף=ואני/> <קטע התחלה=ויהי/>{{הור|כשפותחים הארון להוצאת ספר תורה, אומרים:}}{{ש}}וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, קוּמָה יְיָ וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ, וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ׃{{ממס|במדבר י לה}} {{ש}}כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר יְיָ מִירוּשָׁלָיִם׃{{ממס|ישעיהו ב ג}} {{ש}}בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ.<קטע סוף=ויהי/><noinclude> |- |} </noinclude>{{ש}} {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{הור|<noinclude>ביום טוב, בימי התשובה ובהושענא רבה</noinclude><includeonly>בעשרת ימי תשובה</includeonly>:}} <קטע התחלה=ריבונו א/>{{הור|(בשבת מדלגים ל{{צ|בריך שמה}}).}}<קטע סוף=ריבונו א/> <קטע התחלה=ריבונו ב/>{{הור|3 פעמים:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.{{ממס|שמות לד#לד ה|שמות לד ה-ז}} <קטע סוף=ריבונו ב/><noinclude>{{הור|ביום טוב:}}{{ש}}</noinclude><קטע התחלה=ריבונו ג/>רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבִּי לְטוֹבָה, וְהָפֵק רְצוֹנִי וְתֵן שְׁאֵלָתִי, וְזַכֵּה לִי [וְאִשְׁתִּי וּבָנַי וּבְנוֹתַי] וְכָל בְּנֵי בֵּיתִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וּמַלְּטֵנוּ מִיֵּצֶר הָרָע, וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְזַכֵּנוּ כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ עָלֵינוּ, וְהוֹפַע עָלֵינוּ רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה. וְיִתְקַיֵּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: וְנָחָה עָלָיו רוּח יְיָ, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְיָ׃{{ממס|ישעיהו יא ב}} וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּזַכֵּנוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים טוֹבִים בְּעֵינֶיךָ וְלָלֶכֶת בְּדַרְכֵי יְשָׁרִים לְפָנֶיךָ. וְקַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֺתֶיךָ, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְתִשְׁמְרֵנוּ מִמַּעֲשִׂים רָעִים וּמִשָּׁעוֹת רָעוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבֹא לָעוֹלָם. וְהַבּוֹטֵחַ בַּייָ חֶסֶד יְסֹבְבֶנְהוּ. אָמֵן. <קטע סוף=ריבונו ג/><noinclude>{{הור|ביום ראשון של ראש השנה, ביום כיפור ובהושענא רבה:}}{{ש}}</noinclude><קטע התחלה=ריבונו ד/>רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתַי לְטוֹבָה, וְהָפֵק רְצוֹנִי וְתֵן שְׁאֵלָתִי. וְתִמְחֹל לִי עַל כָּל עֲוֹנֹתַי וְעַל כָּל עֲוֹנוֹת אַנְשֵׁי בֵיתִי, מְחִילָה בְּחֶסֶד, מְחִילָה בְּרַחֲמִים, וְטַהֲרֵנוּ מֵחֲטָאֵינוּ וּמֵעֲוֹנוֹתֵנוּ וּמִפְּשָׁעֵינוּ. וְזָכְרֵנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶיךָ, וּפָקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. וְזָכְרֵנוּ לְחַיִּים אֲרֻכִּים, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם וּפַרְנָסָה טוֹבָה וְכַלְכָּלָה, וְלֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ, וְעֹשֶׁר וְכָבוֹד, וְאֹרֶךְ יָמִים לַהֲגוֹת בְּתוֹרָתְךָ וּלְקַיֵּם מִצְוֹתֶיהָ, וְשֵׂכֶל וּבִינָה לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל עִמְקֵי סוֹדוֹתֶיהָ. וְהָפֵק רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל מַכְאוֹבֵינוּ, וּתְבָרֵךְ אֶת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. וּגְזֹר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת, וּבַטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת. וְתֵן בְּלֵב מַלְכוּת וְיוֹעֲצָיו וְשָׂרָיו עָלֵינוּ לְטוֹבָה. אָמֵן וְכֵן יְהִי רָצוֹן. <קטע סוף=ריבונו ד/>{{הור|ביום שני של ראש השנה ובעשרת ימי תשובה:}}{{ש}} <קטע התחלה=ריבונו ה/>שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי: עֶזְרִי מֵעִם יְיָ עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים קכא|תהלים קכא א-ב}}{{ש}} וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם׃{{ממס|משלי ד יח}}{{ש}} וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ׃{{ממס|תהלים סט יד}}{{ש}} הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים קכא ד}}{{ש}} הִנֵּה עֵין יְיָ אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ׃{{ממס|תהלים לג יח}}{{ש}} הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקֹמוֹ׃{{ממס|דה"א טז כז}}{{ש}} כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל ד}}{{ש}} חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל חָסֶד׃{{ממס|תהלים קמה ח}}{{ש}} בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים וּרְצוֹנוֹ כְּעָב מַלְקוֹשׁ׃{{ממס|משלי טז טו}}{{ש}} כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}} אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה יְיָ בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן׃{{ממס|תהלים פט טז}}{{ש}} כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן שֶׁיֹּרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו׃{{ממס|תהלים קלג ב}} <קטע סוף=ריבונו ה/>{{הור|אחר כך אומרים:}}{{ש}}<קטע התחלה=ריבונו ו/>יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ, צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}} {{הור|3 פעמים:}} וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן, אֱלֹהִים בְּרׇב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ׃{{ממס|תהלים סט יד}}<קטע סוף=ריבונו ו/> |- |} <קטע התחלה=בריך/>{{הור|כתוב בזוהר (תרגום): "כאשר מוציאים ספר תורה בציבור לקרוא בו, נפתחים שערי שמים של רחמים ומעוררים את האהבה למעלה, ויש לו לאדם לומר כך" –}}{{ש}}בְּרִיךְ שְׁמֵהּ דְּמָרֵא עָלְמָא, בְּרִיךְ כִּתְרָךְ וְאַתְרָךְ. יְהֵא רְעוּתָךְ עִם עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְעָלַם, וּפֻרְקַן יְמִינָךְ אַחֲזֵי לְעַמָּךְ בְּבֵית מַקְדְּשָׁךְ, וּלְאַמְטוּיֵי לָנָא מִטּוּב נְהוֹרָךְ, וּלְקַבֵּל צְלוֹתָנָא בְּרַחֲמֵי. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתוֹרִיךְ לָן חַיִּין בְּטִיבוּ. וְלֶהֱוֵה אֲנָא פְקִידָא בְּגוֹ צַדִּיקַיָּא, לְמִרְחַם עָלַי וּלְמִנְטַר יָתִי וְיָת כׇּל דִּי לִי, וְדִי לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל. אַנְתְּ הוּא זָן לְכֹלָּא וּמְפַרְנֵס לְכֹלָּא. אַנְתְּ הוּא שַׁלִּיט עַל כֹּלָּא. אַנְתְּ הוּא דְּשַׁלִּיט עַל מַלְכַיָּא, וּמַלְכוּתָא דִּילָךְ הִיא. אֲנָא עַבְדָּא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּסָגִדְנָא קַמֵּהּ וּמִקַּמָּא דִּיקַר אוֹרַיְתֵהּ בְּכׇל עִדָּן וְעִדָּן. לָא עַל אֱנָשׁ רְחִצְנָא, וְלָא עַל בַּר אֱלָהִין סְמִכְנָא, אֶלָּא בֶּאֱלָהָא דִשְׁמַיָּא, דְּהוּא אֱלָהָא קְשֹׁט, וְאוֹרַיְתֵהּ קְשֹׁט, וּנְבִיאוֹהִי קְשֹׁט, וּמַסְגֵּא לְמֶעְבַּד טַבְוָן וּקְשֹׁט. בֵּהּ אֲנָא רָחִיץ, וְלִשְׁמֵהּ קַדִּישָׁא יַקִּירָא אֲנָא אֵמַר תֻּשְׁבְּחָן. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתִפְתַּח לִבָּאִי בְּאוֹרַיְתָא, (וְתֵיהַב לִי בְּנִין דִּיכְרִין דְּעָבְדִין רְעוּתָך) וְתַשְׁלִים מִשְׁאֲלִין דְּלִבָּאִי וְלִבָּא דְכׇל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל, לְטַב וּלְחַיִּין וְלִשְׁלָם.{{ממס|זהר חלק ב רו א|זהר רו ע"א}}<קטע סוף=בריך/> <noinclude>{|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |</noinclude>{{הור|<noinclude>בשחרית של שבת ושל יום טוב </noinclude>החזן אומר ואחריו הקהל}}{{ש}}<קטע התחלה=שמע/>שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ממס|דברים ו ד}} אֶחָד אֱלֹהֵינוּ, גָּדוֹל אֲדוֹנֵנוּ, קָדוֹשׁ <noinclude>[{{הור|בר"ה, יו"כ והו"ר}} </noinclude>וְנוֹרָא<noinclude>]</noinclude> שְׁמוֹ.<noinclude> |- |}</noinclude> <קטע סוף=שמע/><קטע התחלה=גדלו/>{{הור|חזן:}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}} {{הור|קהל:}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה"א כט יא}}{{ש}}רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}} {{ש}}רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}<קטע סוף=גדלו/> <noinclude>{|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{הור|בשחרית של שבת ושל יום טוב:}}{{ש}}</noinclude><קטע התחלה=על הכל/>עַל הַכֹּל, יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָמוֹת שֶׁבָּרָא, הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא, כִּרְצוֹנוֹ וְכִרְצוֹן יְרֵאָיו וְכִרְצוֹן כׇּל בֵּית יִשְׂרָאֵל. צוּר הָעוֹלָמִים, אֲדוֹן כׇּל הַבְּרִיּוֹת, אֱלוֹהַּ כׇּל הַנְּפָשׁוֹת, הַיּוֹשֵׁב בְּמֶרְחֲבֵי מָרוֹם, הַשּׁוֹכֵן בִּשְׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם, קְדֻשָּׁתוֹ עַל הַחַיּוֹת, וּקְדֻשָּׁתוֹ עַל כִּסֵּא הַכָּבוֹד. וּבְכֵן יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ בָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְעֵינֵי כׇּל חָי. וְנֹאמַר לְפָנָיו שִׁיר חָדָשׁ, כַּכָּתוּב: שִׁירוּ לֵאלֹהִים, זַמְּרוּ שְׁמוֹ, סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וְנִרְאֵהוּ עַיִן בְּעַיִן בְּשׁוּבוֹ אֶל נָוֵהוּ, כַּכָּתוּב: כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְיָ צִיּוֹן׃{{ממס|ישעיהו נב ח}} וְנֶאֱמַר: וְנִגְלָה כְּבוֹד יְיָ, וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי יְיָ דִּבֵּר׃{{ממס|ישעיהו מ ה}}<קטע סוף=על הכל/><noinclude> |- |}</noinclude> <קטע התחלה=אב הרחמים/>אַב הָרַחֲמִים, הוּא יְרַחֵם עַם עֲמוּסִים, וְיִזְכּוֹר בְּרִית אֵיתָנִים, וְיַצִּיל נַפְשׁוֹתֵינוּ מִן הַשָּׁעוֹת הָרָעוֹת, וְיִגְעַר בְּיֵצֶר הָרַע מִן הַנְּשׂוּאִים, וְיָחֹן אוֹתָנוּ לִפְלֵיטַת עוֹלָמִים, וִימַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְּמִדָּה טוֹבָה, יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. {{הור|חזן:}} <קטע סוף=אב הרחמים/><noinclude>{{ש}}{{הור|בשחרית של שבת ושל יום טוב:}} </noinclude><קטע התחלה=ויעזור/>וְיַעֲזֹר וְיָגֵן וְיוֹשִׁיעַ לְכׇל הַחוֹסִים בּוֹ, וְנֹאמַר אָמֵן. <קטע סוף=ויעזור/>{{ש}}{{הור|ביום חול ובמנחה של שבת:}} <קטע התחלה=ותגלה/>וְתִגָּלֶה וְתֵרָאֶה מַלְכוּתוֹ עָלֵינוּ בִּזְמַן קָרוֹב, וְיָחוֹן פְּלֵיטָתֵנוּ וּפְלֵיטַת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרָצוֹן, וְנֹאמַר אָמֵן. {{ש}}<קטע סוף=ותגלה/><קטע התחלה=הכל הבו/>הַכֹּל הָבוּ גֹדֶל לֵאלֺהֵינוּ, וּתְנוּ כָבוֹד לַתּוֹרָה. כֹּהֵן, קְרָב. יַעֲמֹד… בֶּן… הַכֹּהֵן. {{הור|(כשאין כהן: אֵין כָּאן כֹּהֵן, יַעֲמֹד… בֶּן… בִּמְקוֹם כֹּהֵן.)}} בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ. <small>[{{הור|יש מוסיפים:}} תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ, עֵדוּת יְיָ נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי: פִּקּוּדֵי יְיָ יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב, מִצְוַת יְיָ בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם:{{ממס|תהלים יט#יט ח|תהלים יט, ח-ט}} יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם:{{ממס|תהלים כט יא}} הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ, אִמְרַת יְיָ צְרוּפָה, מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ:{{ממס|ש"ב כב לא}}]</small> וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּייָ אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם׃{{ממס|דברים ד ד}}<קטע סוף=הכל הבו/><קטע התחלה=קריאת התורה/> {{הור|העולה לתורה:}} בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ. {{הור|הקהל עונה, והעולה חוזר:}} בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ נוֹתֵן הַתּוֹרָה. {{הור|לאחר הקריאה:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ נוֹתֵן הַתּוֹרָה.<קטע סוף=קריאת התורה/> {{לוח קריאת התורה לחול}}{{ש}} <קטע התחלה=הגומל/>{{רקע אפור| {{הור|ברכת הגומל:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת, שֶׁגְּמָלַנִי כׇּל טוֹב. {{הור|הקהל עונה:}}{{ש}}{{ק|אָמֵן. מִי שֶׁגְּמָלְךָ כׇּל טוֹב, הוּא יִגְמׇלְךָ כׇּל טוֹב סֶלָה.}} {{הור|נער שהגיע לגיל מצוות, עולה לתורה, ואחר כך אביו מברך:}}{{ש}}בָּרוּךְ שֶׁפְּטָרַנִי מֵעָנְשׁוֹ שֶׁלָּזֶה. }}<קטע סוף=הגומל/> {{הור|אחרי שעלו מנין הקרואים, אומרים חצי קדיש:}}{{ש}}{{קדיש אשכנז|עשי"ת=אולי}} <קטע התחלה=הגבהה/>{{הור|כשמגביהים את ספר התורה הקהל אומר:}}{{ש}}וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,{{ממס|דברים ד מד}} <noinclude>{{הערה|יש אומרים גם את תחילת הפסוק – '''עַל פִּי יְיָ יַחֲנוּ וְעַל פִּי יְיָ יִסָּעוּ, אֶת מִשְׁמֶרֶת יְיָ שָׁמָרוּ''', עַל פִּי יְיָ בְּיַד מֹשֶׁה׃}}</noinclude> עַל פִּי יְיָ בְּיַד מֹשֶׁה.{{ממס|במדבר ט כג}}{{ש}}[{{ק|עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר:{{ממס|משלי ג יח}}{{ש}}דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם:{{ממס|משלי ג יז}}{{ש}}אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד:{{ממס|משלי ג טז}}{{ש}}יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר:{{ממס|ישעיהו מב כא}}}}]<קטע סוף=הגבהה/> <noinclude>{|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#FFFFFF |</noinclude><קטע התחלה=יהי רצון/>{{הור|בשני ובחמישי, בימים שאומרים בהם תחנון, החזן אומר:}} יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְכוֹנֵן אֶת בֵּית חַיֵּינוּ, וּלְהָשִׁיב אֶת שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכֵנוּ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְנֹאמַר אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל פְּלֵיטָתֵנוּ, וְלִמְנֹעַ מַשְׁחִית וּמַגֵּפָה מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כׇּל עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנֹאמַר אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְקַיֶּם בָּנוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, הֵם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, וְתַלְמִידֵיהֶם וְתַלְמִידֵי תַלְמִידֵיהֶם, בְּכׇל מְקוֹמוֹת מֹושְׁבוֹתֵיהֶם, וְנֹאמַר אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנִּשְׁמַע וְנִתְבַּשֵּׂר בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת, יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת, וִיקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וְנֹאמַר אָמֵן. {{הור|חזן וקהל:}}{{ש}} אַחֵינוּ כׇּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה, הָעוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה, הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן.<קטע סוף=יהי רצון/> |- |}{{ש}} {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |<קטע התחלה=הללויה/>{{הור|<noinclude>במנחה של שבת, </noinclude>יש אומרים:}}{{ש}}הַלְלוּיָהּ, אוֹדֶה יְיָ בְּכׇל לֵבָב, בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה׃ גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְיָ, דְּרוּשִׁים לְכׇל חֶפְצֵיהֶם׃ הוֹד וְהָדָר פׇּעֳלוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ׃ טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ׃ כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ, לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם׃ מַעֲשֵׂי יָדָיו אֱמֶת וּמִשְׁפָּט, נֶאֱמָנִים כׇּל פִּקּוּדָיו׃ סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם, עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָר׃ פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ, צִוָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ׃ רֵאשִׁית חׇכְמָה יִרְאַת יְיָ, שֵׂכֶל טוֹב לְכׇל עֹשֵׂיהֶם, תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃{{ממס|תהלים קיא}} הַלְלוּיָהּ, אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת יְיָ, בְּמִצְוֺתָיו חָפֵץ מְאֹד׃ גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ, דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ׃ הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים, חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק׃ טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה, יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט׃ כִּי לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט, לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק׃ מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא, נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּייָ׃ סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא, עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו׃ פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים, צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד, קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד׃ רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס, שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס, תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד׃{{ממס|תהלים קיא}}<קטע סוף=הללויה/> |- |} <קטע התחלה=מי שברך/> ===מי שברך=== {{הור|{{צ|מי שברך}} לעולה לתורה:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת… בַּעֲבוּר שֶׁעָלָה לַתּוֹרָה לִכְבוֹד הַמָּקוֹם וְלִכְבוֹד הַתּוֹרָה [וְלִכְבוֹד הַשַּׁבָּת/ וְלִכְבוֹד הָרֶגֶל/ וְלִכְבוֹד יוֹם הַדִּין]. וּבִשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵהוּ וְיַצִּילֵהוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדָיו [וִיזַכֵּהוּ לַעֲלוֹת לָרֶגֶל] [וְיִכְתְּבֵהוּ וְיַחְתְּמֵהוּ לְחַיִּים טוֹבִים בְּזֶה יוֹם הַדִּין] עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֶחָיו, וְנֹאמַר אָמֵן. {{הור|{{צ|מי שברך}} לאחרים (יש להתאים ללשון נקבה או ללשון רבים לפי הענין):}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת… בַּעֲבוּר שֶׁ… יִתֵּן מַתָּנָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת {{הור|(או: צִוָּה לְבָרְכוֹ/ עָלָה לַתּוֹרָה)}}. וּבִשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵהוּ וְיַצִּילֵהוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדָיו [וִיזַכֵּהוּ לַעֲלוֹת לָרֶגֶל] [וְיִכְתְּבֵהוּ וְיַחְתְּמֵהוּ לְחַיִּים טוֹבִים בְּזֶה יוֹם הַדִּין] עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֶחָיו, וְנֹאמַר אָמֵן. {{הור|{{צ|מי שברך}} ליולדת בן:}}{{ש}} מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, הוּא יְבָרֵךְ אֶת הָאִשָּה הַיּוֹלֶֶדֶת _{שם היולדת} בַּת _{שם האב} וְאֶת בְּנָהּ הַנּוֹלַד לָהּ בְּמַזָּל טוֹב, בַּעֲבוּר שֶׁבַּעְלָהּ וְאָבִיו נָדַר לִצְדָקָה בַּעֲדָם. בִּשְׂכַר זֶה יִזְכּוּ אָבִיו וְאִמּוֹ לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ [בְּעִתּוֹ וּבִזְמַנּוֹ] וּלְגַדְּלוֹ לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, [וִיזַכֵּם לַעֲלוֹת עִם כָּל אֲחֵיהֶם לָרֶגֶל,] [וְיִכְתְּבֵם וְיַחְתְּמֵם לְחַיִּים טוֹבִים בָּזֶה יוֹם הַדִּין,] וְנֶאֱמַר אָמֵן. {{הור|נוסח אחר, הכולל ברכה לרפואה:}}{{ש}} מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת הָאִשָּׁה הַיּוֹלֶדֶת _{שם היולדת} בַּת _{שם האם} עִם בְּנָהּ הַנּוֹלָד לָהּ בְּמַזָּל טוֹב, בַּעֲבוּר [שֶׁבַּעְלָהּ וְאָבִיו / שֶׁאָבִיהָ וּזְקֵנוֹ] נָדַב בְּלִי נֶדֶר צְדָקָה בַּעֲדָם. בִּשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עֲלֵיהֶם, לְהַחֲלִימָם, לְרַפְּאוֹתָם, לְהַחֲזִיקָם וּלְהַחֲיוֹתָם. וְיִשְׁלַח לָהֶם מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם לְכָל אֶבְרֵיהֶם וּלְכָל גִּידֵיהֶם בְּתוֹךְ שְׁאַר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, {{ק|[שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא / יוֹם טוֹב הוּא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא]}} הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב. וְיִזְכּוּ אָבִיו וְאִמּוֹ לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ [בְּעִתּוֹ וּבִזְמַנּוֹ / הַיּוֹם] וּלְגִדְּלוֹ לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים {{ק|[וְיִזְכּוּ לַעֲלוֹת לָרֶגֶל עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֲחִיהֶם / וְיִכְתְּבֵם וְיַחְתְּמֵם לְחַיִּים טוֹבִים בְּזֶה יוֹם הַדִּין]}} וְנֹאמַר אָמֵן. {{הור|{{צ|מי שברך}} ליולדת בת:}}{{ש}} מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, הוּא יְבָרֵךְ אֶת הָאִשָּה הַיּוֹלֶֶדֶת _{שם היולדת} בַּת _{שם האב} וְאֶת בִּתָּהּ הַנּוֹלְדָה לָהּ בְּמַזָּל טוֹב. [וְיִקָּרֵא שְׁמָהּ בְּיִשְׂרָאֵל: _שם בַּת _{שם האב}]. בַּעֲבוּר שֶׁבַּעְלָהּ וְאָבִיהָ נָדַר לִצְדָקָה בַּעֲדָן. בִּשְׂכַר זֶה יִזְכּוּ אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְגַדְּלָהּ לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, [וִיזַכֵּם לַעֲלוֹת עִם כָּל אֲחֵיהֶם לָרֶגֶל,] [וְיִכְתְּבֵם וְיַחְתְּמֵם לְחַיִּים טוֹבִים בָּזֶה יוֹם הַדִּין,] וְנֶאֱמַר אָמֵן. {{הור|נוסח אחר, הכולל ברכה לרפואה:}}{{ש}} מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת הָאִשָּׁה הַיּוֹלֶדֶת _{שם היולדת} בַּת _{שם האם} עִם בִּתָּהּ שֶׁנּוֹלְדָה לָהּ בְּמַזָּל טוֹב, [וְיִקָּרֵא שְׁמָהּ בְּיִשְׂרָאֵל: _שם בַּת _{שם האב}]. בַּעֲבוּר [שֶׁבַּעְלָהּ וְאָבִיהָ / שֶׁאָבִיהָ וּזְקֵנָהּ] נָדַב בְּלִי נֶדֶר צְדָקָה בַּעֲדָן. בִּשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עֲלֵיהֶן, לְהַחֲלִימָן, לְרַפְּאוֹתָן, לְהַחֲזִיקָן וּלְהַחֲיוֹתָן, וְיִשְׁלַח לָהֶם מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם לְכָל אֶבְרֵיהֶן וּלְכָל גִּידֵיהֶן בְּתוֹךְ שְׁאַר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, {{ק|[שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא / יוֹם טוֹב הוּא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא]}} הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב. וְיִזְכּוּ אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְגַדְּלָהּ לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים. {{ק|[וְיִזְכּוּ לַעֲלוֹת לְרֶגֶל עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֲחֵיהֶן / וְיִכְתְּבֵן וְיַחְתְּמֵן לְחַיִּים טוֹבִים בְּזֶה יוֹם הַדִּין]}} וְנֹאמַר אָמֵן. {{הור|{{צ|מי שברך}} לחוֹלֶה:}}{{ש}} מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת הַחוֹלֶה _שם בֶּן _{שם האם} [בַּעֲבוּר… בִּשְׂכַר זֶה] הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עָלָיו לְהַחֲלִימוֹ וּלְרַפֹּאתוֹ, לְהַחֲזִיקוֹ וּלְהַחֲיוֹתוֹ, וְיִשְׁלַח לוֹ מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, [שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא,] [יוֹם טוֹב הוּא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא,] הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן. {{הור|{{צ|מי שברך}} לחוֹלָה:}}{{ש}} מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת הַחוֹלָה _שם בַּת _{שם האם} [בַּעֲבוּר… בִּשְׂכַר זֶה] הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עָלֶיהָ לְהַחֲלִימָהּ וּלְרַפֹּאתָהּ, לְהַחֲזִיקָהּ וּלְהַחֲיוֹתָהּ, וְיִשְׁלַח לָהּ מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, [שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא,] [יוֹם טוֹב הוּא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא,] הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן.<קטע סוף=מי שברך/> {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 | <קטע התחלה=הפטרות/> ===ברכות ההפטרה=== <noinclude>{{הור|בשחרית של שבת ושל יום טוב ובמנחה של תענית ציבור מפטירין בנביא.}} </noinclude>{{הור|לפני ההפטרה מברך:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בִּנְבִיאִים טוֹבִים וְרָצָה בְדִבְרֵיהֶם הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַבּוֹחֵר בַּתּוֹרָה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ וּבְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ וּבִנְבִיאֵי הָאֱמֶת וָצֶדֶק. {{הור|אחרי ההפטרה:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, צוּר כָּל הָעוֹלָמִים, צַדִּיק בְּכָל הַדּוֹרוֹת, הָאֵל הַנֶּאֱמָן הָאוֹמֵר וְעוֹשֶׂה הַמְדַבֵּר וּמְקַיֵּם, שֶׁכָּל דְּבָרָיו אֱמֶת וָצֶדֶק. {{ש}}נֶאֱמָן אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְנֶאֱמָנִים דְּבָרֶיךָ, וְדָבָר אֶחָד מִדְּבָרֶיךָ אָחוֹר לֹא יָשׁוּב רֵיקָם, כִּי אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַנֶּאֱמָן בְּכָל דְּבָרָיו. רַחֵם עַל צִיּוֹן כִּי הִיא בֵּית חַיֵּינוּ, וְלַעֲלוּבַת נֶפֶשׁ תּוֹשִׁיעַ<noinclude>{{הערה|נוסח אשכנז הקדום: וְלַעֲלוּבַת נֶפֶשׁ '''תִּנְקוֹם נָקָם''' בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.}}</noinclude> בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ. שַׂמְּחֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא עַבְדֶּךָ, וּבְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ, בִּמְהֵרָה יָבֹא וְיָגֵל לִבֵּנוּ, עַל כִּסְאוֹ לֹא יֵשֵׁב זָר וְלֹא יִנְחֲלוּ עוֹד אֲחֵרִים אֶת כְּבוֹדוֹ. כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ נִשְׁבַּעְתָּ לֹּו שֶׁלֹּא יִכְבֶּה נֵרוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן דָּוִד.<קטע סוף=הפטרות/>{{ש}} {{הור|עד כאן במנחה של תענית ציבור.}}<קטע התחלה=הפטרה שבת/> <noinclude>{{הור|בשבת ובשבת חול המועד פסח:}}{{ש}}</noinclude>עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה, שֶׁנָּתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, עַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.<קטע סוף=הפטרה שבת/><קטע התחלה=הפטרה יום טוב/> <noinclude>{{הור|ביום טוב ובשבת חול המועד סוכות:}}{{ש}}</noinclude>עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים [<small>בשבת:</small> וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה,] וְעַל יוֹם <center>{{הור|בפסח:}} חַג הַמַּצּוֹת | {{הור|בשבועות:}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת | {{הור|בסוכות:}} חַג הַסֻּכּוֹת | {{הור|בשמחת תורה:}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת</center>הַזֶּה, שֶׁנָּתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ [<small>בשבת:</small> לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה,] לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, עַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ [<small>בשבת:</small> הַשַּׁבָּת וְ]יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִים.<קטע סוף=הפטרה יום טוב/><קטע התחלה=הפטרה ר"ה א/><קטע התחלה=הפטרה ר"ה ב/> <noinclude>{{הור|בראש השנה:}}{{ש}}</noinclude>עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים <קטע סוף=הפטרה ר"ה ב/>[<small>בשבת:</small> וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה,] <קטע התחלה=הפטרה ר"ה ב/>וְעַל יוֹם הַזִכָּרוֹן הַזֶּה, שֶׁנָּתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ <קטע סוף=הפטרה ר"ה ב/>[<small>בשבת:</small> לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה,] <קטע התחלה=הפטרה ר"ה ב/>לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, עַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ <קטע סוף=הפטרה ר"ה ב/>[<small>בשבת:</small> הַשַּׁבָּת וְ]<קטע התחלה=הפטרה ר"ה ב/>יִשְׂרָאֵל יוֹם הַזִכָּרוֹן.<קטע סוף=הפטרה ר"ה א/><קטע סוף=הפטרה ר"ה ב/><קטע התחלה=הפטרה יום כיפור/> <noinclude>{{הור|ביום כיפור:}}{{ש}}</noinclude>עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים [<small>בשבת:</small> וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה,] וְעַל יוֹם הַכִּפּוּרִים הַזֶּה, שֶׁנָּתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ [<small>בשבת:</small> לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה,] לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה וְלִמְחֹל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, עַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לַעֲוֹנוֹתֵינוּ וְלַעֲוֹנוֹת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּמַעֲבִיר אַשְׁמוֹתֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ [<small>בשבת:</small> הַשַּׁבָּת וְ]יִשְׂרָאֵל יוֹם הַכִּפּוּרִים.<קטע סוף=הפטרה יום כיפור/> |- |} <קטע התחלה=הכנסה/><קטע התחלה=הכנסה א/> ===הכנסת ספר תורה=== <קטע סוף=הכנסה א/><קטע סוף=הכנסה/><קטע התחלה=בהב/> {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{הור|בחשון ובאייר, בשבת הראשונה שאחרי ראש חודש, החזן אומר:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, הוּא יְבָרֵךְ אֶת כָּל מִי שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו לְהִתְעַנּוֹת שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי. בִּשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵם וְיַצִּילֵם מִכָּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכָּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם, וִיקַבֵּל תְּפִלּוֹתֵיהֶם וְיַאֲזִין שַׁוְעוֹתֵיהֶם, עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֲחֵיהֶם, וְנֹאמַר אָמֵן. |- |} <קטע סוף=בהב/><קטע התחלה=הכנסה/><קטע התחלה=יהללו/>{{הור|כשמחזירים את ספר התורה לארון, אומר החזן:}}{{ש}} יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ. {{הור|והקהל אומר:}} הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם׃ וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ. הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קמח#קמח יג|תהלים קמח יג-יד}} <קטע סוף=יהללו/><noinclude>{{הור|בחול:}}{{ש}}</noinclude><קטע התחלה=לדוד מזמור/>לְדָוִד מִזְמוֹר, לַייָ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ, וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ׃ מִי יַעֲלֶה בְהַר יְיָ, וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קׇדְשוֹ׃ נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב, אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי, וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה׃ יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ׃ זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁו, מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר, יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה׃{{ממס|תהלים כד}} <קטע סוף=לדוד מזמור/><noinclude>{{הור|בשבת:}}{{ש}}</noinclude><קטע התחלה=מזמור לדוד/>מִזְמוֹר לְדָוִד, הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃ קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם, אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, יְיָ עַל מַיִם רַבִּים׃ קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ, קוֹל יְיָ בֶּהָדָר׃ קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים, וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃ וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים׃ קוֹל יְיָ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר, יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת, וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד׃ יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב, וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם׃ יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט}} <קטע סוף=מזמור לדוד/><קטע התחלה=ובנחה/>{{הור|כשמכניסים את ספר התורה לארון, אומרים:}}{{ש}}וּבְנֻחֹה יֹאמַר, שׁוּבָה יְיָ רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|במדבר י לו}} {{ש}}קוּמָה יְיָ לִמְנוּחָתֶךָ, אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ׃ כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק, וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ׃ בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ, אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ׃{{ממס|תהלים קלב#קלב ח|תהלים קלב ח-י}} {{ש}}כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ׃{{ממס|משלי ד ב}} {{ש}}עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר׃{{ממס|משלי ג יח}} {{ש}}דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם, וְכׇל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם׃{{ממס|משלי ג יז}} {{ש}}הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ  אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}}<קטע סוף=הכנסה/><קטע סוף=ובנחה/><noinclude> ==שינויי נוסחאות== </noinclude> s0hj3hgity19gcbzjydrritjcbdfxgc 0 1720087 2947708 2947405 2025-07-09T06:45:17Z יאיר שלא 40302 2947708 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} {{ספר חול |מחבר=שם טוב גפן |שם ספר=תורת הממדים לאין ספורות |שם נוסף=ספר ראשון - ספר העולם |הקודם=תורת הממדים לאין ספורות/מבוא |רישום הקודם=מבוא |הבא=תורת הממדים לאין ספורות/ספר המדידה - פתיחה |רישום הבא=ספר המדידה - פתיחה |סוגה= }} ==א== "הא"{{הערה|המילה "הא" היא עצמה "ה" הקריאה, המורה על כל דבר, יהי אשר יהיה, אך אם הוא נושא המאמר (והדגש שאחרי "ה" הקריאה יורה על חסרון אות א ונושא המאמר הוא כל אשר דעתנו נדונית עליו, ואף הסותר את עצמו ומוזר הוא להדעת, בכל זאת, הלוא דעתנו נדונית עליו, זה עצמו, כי הוא מוזר להדעת, ועל כן יכול הוא להיות נושא המאמר.}} היא מילה אשר תיאמר על כל, על כל דבר ודבר יהי אשר יהי וגם על כולם יחד, כי תיאמר על הדבר, על אין הדבר, על אין אין הדבר ועל אין אין אין הדבר עד עדי עד{{הערה|ביאור. אם אומנם יש חוק להשכל, הנקרא בשם חוק הוצאת השלישי Tex exclusi Tertii. אשר יביע אומר, כי מלבד הדבר ואין הדבר אין עוד דבר שלישי, כי כל הינהו אך או הדבר או אין הדבר, אפס כי ה,הא" כולל הכל, גם אם נאמר כי החוק הזה איננו, כי אומנם כל החוקים תלויים ויוצאים מה"הא" ונוסדים עליו, אולם ה"הא" איננו נוסד על איזה חוק, ואיננו תלוי בכל מאומה, אשר על כן, אמרנו בפירוש, כי ה"הא" ייאמר על הדבר, על אין הדבר, על אין אין הדבר ועל אין אין אין הדבר עד עדי עד.}}. ובזה תדמה המילה "הא" בכל פרטיה לשורש שני של המחויב <math>\sqrt{a(+1)}=</math> כי כמו שהמילה "הא" תיאמר על כל, כן שורש שני של המחויב יוכל להיות גם מספר מחויב גם מספר משולל, כי יכלול בו את כל המספרים כמחויבים כמשוללים עד בלי ספורות מהמספר המשולל אשר אין מספר לו = ∞- עד האין = 0 ועד המספר המחויב אשר אין ספורות לו = ∞+. ==ב== "אין-הא" הוא מאמר, אשר לא ייאמר על כל מאומה, כי אם נאמר כי על איזה דבר ייאמר שהוא "אין-הא", הנה יען כי הדבר ההוא, שעליו ייאמר: "אין-הא", הוא חלק מהכל, כי בכל הלוא יוכלל גם הדבר ההוא, כמובן, ובאשר כי ה"הא" תיאמר על הכל, כאמור, הלוא ממילא תיאמר גם על הדבר ההוא ואשר על כן יהיה הדבר ההוא" הא", לא "אין הא" כאשר אמרנו בתחילה, ומזה כי "אין-הא" לא ייאמר על כל מאומה כאשר אמרנו{{הערה|בזה ידמה "אין הא" בכל פרטיו לשורש השני של המשולל <math>\sqrt{a(-1)}</math> כי כמו שהמאמר "אין הא" לא ייאמר על כל מאומה, באשר על כל ייאמר רק "הא", כן שורש השני של המשולל לא יוכלל בו כל מאומה באשר הכל, בלי יוצא מן הכלל מאומה, יוכלל בשורש השני של המחויב.}}. אם אומנם כמו זר ייראה הדבר, לכאורה, כי מושג ה"הא" אין לו "אין" ו"אין הא" ריק מכל מושג, מה שלא מצאנו כזאת בכל יתר המושגים כולם. אומנם הדבר הזה יוצא הוא ממהות מושג ה"הא" השונה במהותו ממהות כל המושגים זולתו, כי כל המושגים כולם עצמותם ומהותם הוא ההגבלה, אשר יגביל את כל מושג ומושג לעצמו, ואשר על כן יהיה לכל מושג ומושג דבר שיהיה בתוך הגבול, אשר יגביל את המושג ההוא, הלוא הוא המושג עצמו, המונח בתוך גבולו, ודבר שיהיה מחוץ לגבולו, והוא אשר יקרא בשם "אין" המושג ההוא. אכן המושג "הא" אשר עצמותו ומהותו הלוא היא שלילת כל הגבלה וכל צמצום כאמור (סעיף א) ואם אין לו כל הגבלה לכן אין לו חוץ, כי הכל נכלל במושג "הא", בלי יוצא מן הכלל מאומה{{הערה|כאשר נשים לבנו להמושגים השונים, נראה כי ככל אשר ירבה מספר הגבלות המושג, כן ירבה וכן יפרוץ גם "אין" המושג ההוא, וככל אשר תמעטנה הגבלותיו, כן ימעט וכן ייצער, לעומת זה, גם "אין" המושג ההוא, דרך משל: מושג האדם המוגבל בהגבלות רבות, כי גדרו הלוא הוא: הדבר שהוא בעל מוטת שלושת הממדים, פרה ורבה ומוליד בדומה לו, מרגיש ומתנועע לרצונו ומדבר בהשכל ודעת. והנה המושג המוגבל בהגבלות הרבות האלה, הוא קטון מאוד בכמות גודלו, כי לא יכלול בו אך את מין האדם בלבד, וכל זולתו מונח חוץ לגבולות המושג ההוא, ואשר על כן יהיה "אין אדם" גדול מאוד מאוד, כי הלוא יכלול בו את כל המציאות עד לבלי תכלית, מלבד מין האדם, ואולם, כאשר נסיר הגבלה אחת מהגבלותיו, והיא ההגבלה האחרונה: "מדבר בהשכל ודעת", הנה ישאר לנו "הדבר שהוא בעל מוטת שלושת ממדים, פרה ורבה ומוליד בדומה לו, מרגיש ומתנועע לרצונו", אשר יכלול בו, מלבד מין האדם, גם את כל החי למינהו, מה שנחשב בראשונה לאין המושג, ומזה נראה, כי בחסר רק הגבלה אחת מהגבלת המושג הקודם, נתגדל המושג למאוד, והוא נתמלא מחורבנו של "אין המושג", כי במידה ההיא שנתגדל המושג המונח בתוך גבולותיו, אשר יגבילוהו, הנה במידה ההיא בעצמה הלוא נתמעט כמותו של "אין המושג", המונח חוץ לגבולות אשר יגבילו את המושג. נסיר עוד הגבלה אחת והיא ההגבלה: "מרגיש ומתנועע לרצונו" ישאר אז אך: "הדבר שהוא בעל מוטת שלושת ממדים, פרה ורבה ומוליד בדומה לו", אשר יכלול בו, מלבד האדם והחי, גם את כל הצומח למינהו ובזה נתגדל המושג, המונח בתוך גבולותיו, יתר הרבה מאשר היה בראשונה ובשניה, ובמידה הזאת בעצמה נתמעט "אין המושג", כי החי והצומח, אשר נחשבו בראשונה ל"אין המושג", שבו עתה להיות בתוך גבולולת המושג ואליו ייחשבו מעתה ומ"אין המושג" ייגרע נחלתן. נסיר עוד הגבלה אחת, הלוא היא "פרה ורבה ומוליד בדומה לו" ישאר אך: "הדבר שהוא בעל מוטת שלושת ממדים", אשר יכלול בו, מלבד האדם החי והצומח, גם את הגוץ, הכולל בו הארץ כולה וכל אשר בה, וגם את כל הכוכבים הרבים עד אין מספר, ואת השמים ושמי השמים עד לאין קץ ולאין תכלית, כי הלוא כל אלה המה בעלי מוטת שלושת הממדים, ואם כן המה גוץ, והמושג המונח בתוך הגבולים, אשר יגבילוהו ונתגדל לפי זה, עד לאין קץ ולין תכלית, ולא עוד, אלא שלדעת שיטת בעלי החומר (מטריאליזם) הנה המושג הזה, המונח בתוך הגבלותיו, הוא כולל הו כל המציאות כולה, וכל זולתו הוא רק דמיון לבד, ולפי דעתם, הנה מצאנו את אשר ביקשה נפשנו, מבלי אשר נצטרך ללכת הלאה, כי לפי אשר יאמרו הם, הנה "אין המושג" ההוא הלוא הוא "אין-גוץ" הוא מאמר, אשר לא ייאמר על כל מאומה, ואף כי אין דעתנו כדעתם בדבר הזה, אכן הלוא דעת לנבון נקל, כי אם נסיר גם את ההגבלות האחרונות, הלוא הנה "מוטת שלושת הממדין" ו"דבר" הנה הלוא אז ישאר "הא" בלי כל גבור, נגיע בזה באמת אל מושג כזה, אשר "אין המושג ההוא" לא ייאמר שוב על כל מאומה, כי הלוא כל גבול אין לו להמושג הזה, שנוכל לאמור: "זה" מונח בתוך גבול המושג, ועל כן לו ייחשב, ו"זה" מונח מחוץ לגבולו ועל כן ייחשב ל"אין המושג ההוא", ואם אין לו כל גבול, הנה יהיה אז "הכל", בלי יומא מן הכלל מאומה, להמושג לבדו, ול"אין המושג" ההוא אין כל מאומה, כי הלוא גם "הדבר", גם "אין הדבר", גם "אין אין הדבר", וגם "אין אין אין הדבר" עד עדי עד, אך להמושג: "הא" ייחשבו, כאשר אמרנו, אשר על כן לא נוכל לאמור אשר יהיה לו "אין", באשר אין על מאומה אשר עליו ייאמר ה"אין" הזה.}}. ובאמת מושג ה"אין" המוחלט כשהוא לעצמו, אשר גדרו: "ריקות מוחלטת ושלימה באין כל חומר אשר ימלאה, החסר כל כוח וכל פעלה" הנה רעיון כזה הוא רעיון רוח שוא וכזב אשר המציאו להם בני אדם ביום הולדת הפילוסופיה למען הרבות דברים לבלי קץ וספרים לבלי מספר על לא דבר, כי אמנם מושג ה"אין" המוחלט אשר סמל דמותו הוא האין המספרי =0 כאשר ננתחהו לנתחיו ביום ביוולדו במחשבת האדם נמצאהו כי יכלול בו הוויה ופעולה רבה, כי הנה מושג האין המספרי =0 יצטייר במחשבה על ידי הסרת המספר אשר על כן יהיה מושג האין המספרי =0 לא כאשר דימינו עד כה מושג פשוט הקודם בטבע למושג המספר כי אם להיפך מושג האין המספרי הוא מושג מורכב, ויסודי הרכבתו הקודמים לו בטבע, הלוא המה מושג המספר ומושג ההסרה, יוכללו בו כהחלקים בהכלל. וכאשר נתבונן לשני היסודות האלה, אזי נשתומם ונתפלא מאוד כי נראה את אשר לא פיללנו מעולם כי אומנם יכלול האין המספרי =0 חומר וכוח, כי המספרים כשהם לעצמם הם המה חומר האין-המספרי, והסרתם היא הכוח הפועל החומר המספרים להסירם ולשימם לאל, או כאשר נדבר בלשון האלגברה נאמר: האין המספרי =0 איננו מספר כי אם סכום היוצא מחיבור המספר המחויב עם המספר המשולל השוה לו בכמותו, ויסודות הרכבתו הלא הם לפי זה, המספר המחויב =(a+) עם המספר המשולל =(a-) אשר האחד כולל בו '''הנחה ותשומה''' הלוא הוא המספר המחויב, ולכן הוא בדמות החומר אשר גדרו הוא העצלות והמנוחה{{הערה|אינרציה.}} והשני, הלוא הוא המספר המשולל, הוא בדמות '''הכוח הפועל''', אשר מזה נראה כי המספר המשולל לא ישתנה בהווייתו מאומה ממספר המחויב כי שניהם נמצאים, ואשר על כן גם האין המחובר מהם גם הוא נמצא הינהו כי משני דברים נמצאים לא ייצא "אין מציאות" כי הדבר לא יתן מה שאין בו, ואולם ביותר יתבאר זה, כאשר נתבונן לראות כי האין המספרי איננו הקטן במספרים, כי אמנם יש קטון ממנו הלוא המה המספרים המשוללים כאשר נראה מהתמונה האלגברית הזאת (a<0<+a-) וכדבר אשר ראינו באין המספרי יתאמת בכל פרטיו גם באין של המציאות; הן מחכמת המכניקה נודע לנו ששני כוחות השוים זה לזה בכמות גודלם אך מתנגדים זה לזה בנטיית פעולתם בהיפגשם יחד ישביתו זה את זה - ישובו והיו לאין עד כי כל פעולה לא תיראה מהם וחוצה כי כל פעולתם פנימה פעולת כל אחד מהם על השני בלבד. ועתה אחרי שידענו זאת נניח כי יש לנו אין מוחלט אשר כל פעולה וכל כוח בו אין ונקראהו בשם '''<big>א'</big>''' ונניח עוד כי מצוא יימצאו לנו שני כוחות גדולים לבלי תכלית שוים זה לזה בכמות גודלם ומתנגדים זה לזה בנטיית פעולתם אשר על כן, כפי אשר אמרנו, ישביתו זה את זה והיו לאין אשר נקראהו בשם '''<big>ב'</big>''' ועתה מי הוא החכם ויגיד לנו ההבדל שבין שני מיני האין האלה בין האין '''<big>א'</big>''', אשר יחסר בו, לפי הנחתנו, כל כוח וכל פעולה ובין האין '''<big>ב'</big>''', אשר אף כי גם בו לא ייראה כל כוח וכל פעולה, בכל זאת הלוא ידענו כי שני כוחות יפעלו בו הגדולים לאין תכלית? אך אין מכ=גיד ואין משמיע ההבדל שביניהם מן העולם ועד העולם, כי אומנם כל הבדל ביניהם אין. ואם הדבר הוא כן, הנה יען כי האין '''<big>ב'</big>''', שיצא לנו מהשבתת הכוחות הוא מלא כוח ופעולה ישות ותושיה, אשר על כן האין '''<big>א'</big>''' הוא כן, וכל ההבדל שביניבם הוא רק בזה, כי את מושג האין '''<big>א'</big>''' נחשוב בכלל, לא נגזרהו לגזריו ולא נםרידהו ליסודותיו להתבונן בו אץ אשר יימצא בקרדו ואת יסודותיו אשר מהם הורכבה עצמותו טעל כן תהיה דעתנו בו מטושטשת (כאשר יקרא אותה לבנץ בחליקותיו את ידיעת הדברים) ואולם מושג האין '''<big>ב'</big>''' נדע ידיעה ברורה כי נדע את יסודותיו אשר מהם הורכב וכל אשר ימצא בקרבו. אפס ההבדל הזה הלוא הוא רק ביחוסו לנו אבל לא בהאין בעצמו כי גם אם נדע את ה"אין" ידיעה מטושטשת וגם אם נדעהו ידיעה ברורה הנה עצם ה"אין" ומהותו אחד הוא כמובן, הלוא הוא: כוחות גדולים לבלי תכלית, אדר מחציתם האחת תיחשב לחומר ומחציתם השנית לכוח הפועל בהחומר, ומניעו ממקומו הלוך והניע, עד כי אין רגע אשר ישאר על מצב אחד, כי התעיף עיניך בו והנה הוא תוהו ובוהו אפס ואין; והיודע את ראשי יסודות חוכמת החשבון והטבע, כםי אשר התפתחו בימינו אלה, אשר יגזרו אומר כי לכל כוח פועל יהיה תמיד כוח פועל מתנגד השוה אליו בכמות פעולתו, הוא יידע כי האין הזה אשר התפלספו בו הפילוסופים מעולם הוא הוא עצם העולם ומהותו, ואז יידע להעריך את חוכמת חכמינו אשר אמרו כי העוחם נברא מאין ויסודו אין. אף כי "אין הא" לא ייאמר על כל מאומה, באשר הוא שלילה בלי כל חיוב, בכל זאת יכלול אמיתיות גדולות ושונות והוויה רבה, והן הנה המהווים את "האין-הא" הוויה זרה ונפלאה מאוד, כי ההוויה הזאת לא תובן עד מה באשר תכלול בה דבר והיפוכו, דבר אשר אין בו ככל מאומה, ובכל זאת היה יהיה, ודעת הוויה הזאת היא היא הנקראת בשם הרגשת החושים, השמה את "אין-הא" כאילו הוא הוא ונמצא באמת ואנחנו נקראהו בשם "אי"{{הערה|וכאשר כן יעשו גם בעלי חוכמת המספר, אשר יקראוהו בשם לשורש השני ממספר האחד והמשולל, ויסמנו אותו באות i הרומית, בהניחם כי <math>\sqrt{a(-1)}</math> שורש השני ממספר כללי משולל יהיה לפי זה <math>\sqrt{a(-a)}=ai</math> ואף כי שורש השני של מספר משולל לא יוכלל בו כל מספר, בכל זאת, יען כי יוכללו בו אמיתיות רבות ושונות, הנה הן ישימו אותו להווה, וכאילו הוא נמצא באמת, ואשר על כן יקראוהו גם בשם, וידברו בו, כאילו הוא מספר, למען יבארו את כל האמיתיות הנמצאת בו. ואמנם כי השגת החושים היא השגה הכוללת בעצמה דבר והיפוכו, הוא מבואר מאשר קנט בעצמו הראה כבר לדעת, כי הרגשת החושים את הדברים הוא '''דבר אשר הוא בלי כל אחדות'''; והמשפט הזה הוא כולל בו דבר והיפוכו יחד, כי מושג "דבר" כולל בו אחדות, כמובן, ואשר, על כן, יהיה הנשוא '''אין כל אחדות''' סותר להנושא '''דבר'''. ולבד מזה, המה יען כי כל הרגשה בחושים היא רק ע"י תנועה וכבר הראה זנון, אחד הפילוסופים האלאים, כח החא כוללת בה דבר והיפוכו.}}. פה עלינו להעיר על ההבדל הרב שבין המאמר: הדבר איננו הדבר ובין המאמר: הדבר הוא אין הדבר, כי במאצר הראשון מושא המאמר, "הדבר" הוא חיובי, והנשוא: "איננו הדבר ההוא", הוא שלילי השולל את הנושא, בלי השאיר כל מאומה, והוא דבר הסותר את עצמו, ואולם במאמר השני הנושא הוא: "הדבר" והנשוא הלוא הוא אפוא "אין הדבר ההוא" שניהן חיובים ושניהם נמצאים, רק כי האחד הינהו היפך השני, והוא שני הפכים הסותרים זה את זה, אחר כי "אין-הא" הוא שלילה בלי כל חיוב, כאמור, ורק כאשר נדבר מה"אין-הא" כאילו הוא נמצא, למען הוציא ממנו האמיתיות הנכללות בו אזי יהיה ההיפך האחד הלוא הוא ה"הא" חיובי, וההיפך השני הלוא הוא "אין-הא" בדוי{{הערה|Fictio}} אשר נבדה לו מצירות מלבנו, והוא פעולת כוח המדמה שבנו אשר פעולתו אחת עם פעולת החושים כאשר יבאר הלאה. קנט בספרו: "בקורת השכל הנקי"{{הערה|הכוונה ל"בקורת התבונה הטהורה".}} (מחלקה שניה, ספר שני, חלק שלישי, פרק רביעי) השיב על ההוכחה, אשר תוכיח מציאות אלקים, מהמובן של שם אלקים, כי יען שהמילה הזאת מובנה הוא: '''אשר כל יכיל''' ואשר על כן יכיל בו, בהכרח, גם את המציאות וההוויה, והוא השיב על ההוכחה הזאת, כי היא מוכרחת רק אז אם נניח מקודם מציאות הנושא אלקים, אשר אז בהכרח שיהיה לו גם הנשוא: '''כל יכיל''' ובתוכו גם המציאות וההוויה, כי אם לא כן - יהיו שני הפכים יחד בדבר אחד; לא כן הוא אם נשלול את הנושא והנשוא ביחד, כי אז לא תהיה כל סתירה, כי הסתירה תהיה רק כאשר שם הנשוא סותר להנושא, לא כן הוא אם גם הנושא וגם הנשוא לא יהיו. אולם כבר הראינו למדי כי ה"הא" הוא כל יכיל ו"אין הא" לא ייאמר על כל מאומה, ולא נוכל לאמור כי לא יהיה נושא ה"הא", כי אם לא יהיה נושא ה"הא", לא יהיה כל נושא כי הלוא ה"הא" כולל הכל, כאמור, ואין כל נושא הוא שוא ודבר כזב, כי הלוא הדבר ההוא בעצמו, והוא: '''אין כל נושא''' יוכל להיות נושא, והוא, כי נאמר על '''אין כל נושא''', כי הוא בעצמו, '''אין כל נושא''', אשר אז הלוא יהיה '''אין כל נושא''' הראשון נושא המאמר אשר עליו ייאמר הנשוא, כי הוא בעצמו '''אין כל נושא''', ואם '''אין כל נושא''' יהיה נושא יהיה אם כן הדבר סותר את עצמו, כי הנושא '''אין כל נושא''' סותר להנשוא "נושא" ולפי שדבר הסותר את עצמו הוא שוא ודבר כזב אשר על כן '''אין כל נושא''' הוא שוא ודבר כזב כאשר אמרנו. לפי דעת קנט ייחלקו הדברים בכלל לשניים אל '''דברים לעצמם'''{{הערה|Nouman.}} ואל '''מראות הדברים'''{{הערה|Phaenomen.}}. '''הדברים לעצמם''' המה הדברחם כפי מה שהם בעצמותם בלי בתייחסם לנו, '''ומראות הדברים''' המה הדברים כפי אשר ייתראו אלינו, ואולם נעמיק חקור ונשאל על '''מראות הדברים''': מה הוא? אם הוא '''דבר''', אם כן, אין הבדל באמת בין הדברים לעצמם ובין מה שנקראהו '''מראות הדברים''', כי הלוא כל אחד מהם הינהו דבר לעצמו, ואם '''מראות הדברים איננו דבר''', הנה, יען כי השם '''דבר''' ייאמר על כל אשר יש בו איזה רעיון, אשר על כן, יהיה '''מראות הדברים''', אשר '''איננו דבר''', מחוסר כל רעיון, ולפי שאשר אין בו כל רעיון הוא רק דבר הסותר את עצמו, אשר על כן יהיה בהכרח, לפי זה, '''מראות הדברים''' - דבר הסותר את עצמו, והוא שוא וכזב ומציאותו, אם גם נניח שיימצא, בדויה והיא המציאות, אשר נקראה אנחנו בשם דמיון ואשר על כן נוכל לאמור עוד כי '''הדברים לעצמם''' המה נמצאים אמיתיים, אולם '''מראות-הדברים''' היא המצאת דמיון, כי כל מציאותה היא רק בדמיון לבד, והיא היא המציאות, אשר תתוודע אלינו על ידי השגת החושים, היא דבר הסותר את עצמו והוא כולל בעצמו נושא ונשוא: הנושא- '''דבר''' יש בו רעיון ומובן הוא לנו, אולם הנשוא הלוא הוא: '''הסותר את עצמו''', אין בו כל רעיון, ובלתי מובן לנו. הנשוא הזה בפני עצמו הוא מאמר סתום החסר את נושא המאמר, ואמנם איננו חסר רק למראה עין בלבד, אבל באמת יש לו נושא, אך הינהו נסתר בו, וכלול הוא בתוכו, ומובן הוא ממנו כי מאמר '''הסותר את עצמו''' מובנו הלוא הוא: '''דבר הסותר את עצמו''', ואשר על כן ייחלק הנשוא עוד הפעם לנושא: '''דבר''' אשר יש בו רעיון ומובן הוא לנו, ולנשוא: '''הסותר את עצמו''' אשר אין בו כל רעיון, והוא בלתי מובן, ואשר אם נגזרהו לגזריו נמצאהו עוד הפעם כולל בתוכו איזה דבר מובן לנו, ואיזה הבלתי מובן לנו, וכן ילך הדבר עד עדי עד, ואשר מזה יצא לנו, כי ככל אשר נבאר את השגת החושים הלוך ובאר, עדי עד, בכל זאת ישאר תמיד בהשגת החושים מושג אחד בלתי מובן, ואשר עד עולמי עד לא נוכל להבינהו מה הוא; דרך משל: מהות האודם והירקות הלובן והשחרות, מהות העונג והכאב וכדומה להם אשר אף אם נרבה כחול דברים לא נוכל, בכל זאת, להבינם לאחר: מה הוא ואיך הוא מהות הרגשתנו אותם, ואף כי נבינהו בינה שהאודם הוא גלי אור ארוכים והירקות גלי אור קצרים, לא יבין השומע, בכל זאת כלום ממהות ההרגשה עצמה איך היא ומהותה והוא הוא אשר יעשה כל דבר, לפי מהטא לבנץ בחליקותיו את המדע, למעד הבלתי שלם. ==ג== '''הוויה''' תיקרא מה שה"הא" הוא "הא", כי אם נאמר שמהות '''ההוויה''' איננה מה שה"הא" הוא "הא" כי אם איזו מהות אחרת, אם כן, כאשר תהיה המהות הזאת ב"הא", אזי יהיה ה"הא" גם מה שאיננו "הא" אכן לפי כי "הא" איננו "הא" הוא דבר הסותר את עצמו אשר הוא שוא וכזב ונמנע מהיות ונמנע מהיות אשר על כן אם כאשר ה"הא" איננו "הא" הוא נמנע נהיות, ולא יהיה אף כאשר ה"הא" הוא "הא", הנה יצא לנו מזה כי '''הוויה''' היא אך מה שה"הא" הוא "הא", כאשר אמרנו הו אם יצא לנו מזה כי '''הוויה''' היא אך מה שה"הא" הוא "הא", כאשר אמרנו, או אם נאמר הלשון הפילוסופים הנה '''ההוויה''' היא קישור הנושא עם הנשוא, אשר הוא הנושא בעצמו. קנט יגדיר את '''ההוויה''' כי היא דבר העומד בעינו תמיד בכל השנויים העוברים עליו (ברוקת השכל הנקי, מחלקה הראשונה, אנלגיה הראשונה). הגדר הזה נכלל הוא באמת בביאורנו את ההוויה, כי דבר העומד בעינו, הלוא הוא דבר אשר לא ישתנה לדבר זולתו, רק הינהו הדבר ההוא בעצמו, ואולם כאשר נאמר כל איזה דבר, כי הוא הדבר ההוא בעצמו, הנה הלוא בזה עצמו נגביל אותו לאמור: הדבר הזה הינהו אך הדבר הזה בעצמו, ואיננו מתפשט מגבול הדבר הזה וחוצה, ובזה הלוא נשים לו חוץ אשר שם יימצא אין הדבר הזה, ומהו אין הדבר אשר הוא הדבר בעצמו, הלוא הוא אך הדבר אשר איננו הדבר בעצמו, והוא הדבר אשר ילך הלוך והישתנות הלוך והישתנות, עד כי אים אף רגע אחד קטן לבלי תכלית, אשר יהיה בו את אשר הוא, וזה הוא חלק השני מגדר ההוויה לקנט. מהאמור יוצא לנו, כי '''ההוויה''' היא '''הגבלת ה"הא"''' כי הלוא נגביל אותו לאמור: ה"הא" הינהו אך "הא", ואיננו מתפשט מגבול ה"הא" וחוצה, אפס כי הדבר הזה עצמו הלוא נשים לו חוץ, כי ההגבלה הלוא היא אשר נגביל אותו מכל זולתו, ואם אין '''זולת''' - אין הגבלה, כמובן, ויען כי זולת ה"הא" הוא אך "אי", אשר על כן בהגבלתנו את ה"הא", נשים בזה בהכרח את ה"אי" לנמצא, אכן יען כי ה"אי" לא יימצא באמת, רק הינהו בדוי לבד (לעיל סעיף ב), אשר על כן גם '''ההוויה''', אשר היא הגבלת ה"הא" מן ה"אי", הינה אך בדויה, למען הוציא ממנה כל האמיתיות הנכללות בה, כאשר ביארנו ב"אי", אשר אמנם כן הוא באמת, כי '''ההוויה''' אשר היא אך קישור הנושא עם הנשוא, שהוא הנושא עצמו, הינה אך '''מחשבית''' בלבד, ואיננה דבר מה ממשי נוסף על הדבר, רק היא פעולת המדמה אשר ישים הנושא לנשוא וכאשר יבחנהו וימצאהו הנושא עצמו לא זולתו, הנה יחברהו עמו להיות אחד, אבל באמת אין פה לא נשוא ולא התחברות, כי אם נושא לבד וזה הוא גם כן דעת קנט אשר שם את '''ההוויה''' לאחד הנשואים{{הערה|קטגוריה}} אשר ישא השכל על המציאות ואשר רק על ידם ייתראו לו הדברים: '''וההוויה''' היא אחת מהם, אשר מזה יצא לנו, כי '''ההוויה''' איננה בהדברים עצמם, כי אם השכל יתן אותה להם וכאשר ביארנו, והנה אנחנו נבדיל בין בידוי ה"אי" אשר נקראהו בשם "דמיון" ובין בידוי ה"הא" היוצא ובא כבידוי ה"אי", כאשר ביארנו, אשר נקראהו בשם "דעת", ומזה יצא לנו, כי עצם הדעת הוא בידוי ה"הא", ולפי שבידוי ה"הא" יוצא ובא מבידוי ה"אי", כאמור, ובידוי ה"אי" יתוודע לנו על ידי השגת החושים, אשר על כן יצא לנו, כי מציאות השכל תלויה במציאות השגת החושים, ואם אין השגת החושים אין דעת השכל. מהאמור בזה יצא לנו אמנם, כי '''ההוויה''' איננה מהות מיוחדת או איכות מיוחדת, ובכלל איזו הוספה מיוחדת הנוספת בדברים למען עשותם לנמצאים, כי הנה מהות הדברים הלוא היא, אשר השאלה עליה היא: "מה" והוא נושא הדבר, ואיכות הדברים הוא אשר השאלה עליה היא: "איך" והוא נשוא הדבר, ובהם ייבדלו דבר מדבר, כי הדברים השונים ייבדלו זה מזה: או במהותם, והוא במושאיהם השונים זה מזה, או באיכותם והוא בנשואיהם השונים זה מזה, אולם '''ההוויה''' הינה רק קישור הנושא עם הנשוא, שהוא עצמו הנושא, ובזה הלוא לא ייבדל דבר מדבר, כי בכולם, באין כל הבדל, אם הנושא קשור עם הנשוא, שהוא הנושא בעצמו - יהיה אז הדבר "הדבר" ההוא, ואם נושא הדבר איננו קשור עם הנשוא, שהוא הנושא בעצמו - לא יהיה "הדבר" הדבר ההוא וייאמר עליו כי הוא אין. ולפי זה תהיה '''ההוויה''' יחס כל נושא של איזה דבר אל עצמו או יחס הדבר להדבר בעצמו אשר האחד ייקרא בשם נושא והשני בשם נשוא ואיננו דבר מה, נוסף על הדבר, שבהיווספו על הדבר יהיה הדבר, ובהיחסרו יהיה הדבר "אין" מפני שאין כל מאומה נוסף על הדבר בהוויתו, ובהעדרו לא יחסר מהדבר כל מאומה, כי ההוויה והאין המה רק יחסי הדבר אל הדבר בעצמו וכאמור{{הערה|מאשר אמרנו נראה, כי אשר יבדיל החכם מיל בספרו: "שיטת ההיגיון" (ספר ראשון, פרק רביעי, סימן א') בין ה"היות" במובן ההוויה והמציאות, ובין ה"היות" במובן - "הוא" (קישור הדבר עם המדובר עליו, הנושא עם הנשוא) אשר בלשון משתמשים במילה אחת: "היות", לפי דעתו, אך במקרה, ואשר מזה יצא לנו, לפי דעתו, כמה שגיאות בהיגיון ופילוסופיה, הנה, לדעתנו, לא דיבר נכונה בזה, כי אומנם קיבוץ המובנים האלה במילה אחת איננו אך במקרה, באשמת הלשון, כי אם באמת לא ייפרדו המובנים האלה זה מזה ובכל אשר יימצא המובן האחד יימצא אתו גם המובן השני; כי הנה נאמר: "הכרוב הוא חזון לב הנביאים" (זהו המשל עצמו, שהביא שם להראות כי מילה "הוא" יאמר גם על הדבר אשר איננו במציאות, רק חזון לב בלבד, ואשר מזה הוציא משפטו, כי מובן הקישור אשר במילת "הוא" נבדל מאד ממובן המציאות וההוויה) הלוא זה כאילו אמרנו: "הכרוב איננו - אין חזון לב הנביאים", כי המשפט הזה מובן אחד לו ולמשפט הראשון, ואולם "האיננו-אין" הוא מובן ההוויה (כי "האיננו-אין" = ה"אין אשר הוא אין" = הדבר אשר הוא הדבר ההוא בעצמו", והוא הוא עיקר ההוויה והמציאות, כאשר ביארנו), אשר על כן מבאר הוא כי מילת הקישור, "הוא" יכלול בו גם מובן ההוויה והמציאות ואומנם, כאשר אמרנו "הכרוב איננו אין חזון לב הנביאים" לא יקשה עלינו מאומה: איך אמרנו, כי "הכרוב איננו - אין" הלוא הוא אך חזון לב הנביאים לבד; ולמען באר את הדבר הזה באר היטב נאמר, כי במאמר: "הכרוב איננו אין חזון לב הנביאים" נוכל לחשוב לעיקר המאמר אך "הכרוב איננו אין" כי "הכרוב" יהיה נושא המאמר, ו"אין" הוא נשוא המאמר, הנקשר עם הנושא על ידי מילת השלילה "איננו", ואולם "חזון לב הנביאים" נוכל לחשוב לתואר הפועל, המגביל את נשוא המאמר: "אין" והוא, כי נושא המאמר: "הכרוב" הוא "איננו אין" בהחלט, כי אם "איננו אין" הזה, אשר הוא חזון לב הנביאים, ונוכל גם כן לאמור: כי "איננו-אין" הוא, הינהו נשוא המאמר, ו"חזון לב הנביאים", תואר הפועל, המגבילו, כי את נשוא המאמר נוכל לחשוב תמיד, כי הוא אך תואר הפועל למילת הקישור, ואת מילת הקישור נוכל לחשוב לנשוא האמיתי במאמר, ואם כן, סרה קושיית מיל והיתה לאין. וכן כאשר נאמר: "זה הוא אדם", האיש הזה "הוא אברהם", "הדבר הזה מראה או נשמע", "הדבר הזה הוא מחזה", "הדבר הזה הוא אין", (הם כל המשלים שהביא שם) הלוא כל אלה כאילו אמרנו: "זה איננו לא אדם", "האיש הזה איננו לא אברהם", "הדבר הזה איננו לא נראה, או איננו לא נשמע", "הדבר הנה איננו - לא מחזה", "הדבר הזה איננו לא אין", בכל אלה ובכל הדומים להם, הנשואים המה כתארי הפועל לנשוא האמיתי, "הוא" = איננו לא; "איננו-אין", ה"אין" שהוא = "אין היות"; כי את קישור המאמר, המקשר הנושא והנשוא, נוכל לחשוב לנשוא האמיתי במאמר, ונשואי המאמרים לתארי הפועל המגבילים את הנשוא; שהוא קישור-המאמר היות: וכוונת ההגבלה לאמור: הנשוא איננו ההיות בהחלט, רק הינהו ההיות בהגבלה; מציאותו של הכרוב הוא בחזון לב הנביאים בלבד, מציאותו של הדבר הזה הוא במה שהוא נראה או נשמע, והוויתו של הדבר הזה הוא במה שהוא מחזה, והוויתו של הדבר הזה הלוא הוא במה שהוא אין, והוא - כי איננו נמצא כלל. <br> וכן להיפך, כאשר נאמר: "הדבר יהיה", הנה נוכל לחשוב את המאמר הזה למאמר קצר, אשר יחסר בו נשוא המאמר, כי אומנם היה עלינו לאמור: "הדבר יהיה הדבר ההוא", אך יען כי זה מובן מאליו, כי אחר שאמרנו שהדבר יהיה, והיות כל דבר הלוא הוא אך מה שהדבר הינהו הדבר ההוא בעצמו, כאשר ביארנו בזה, אשר על כן נחסר את הנשוא במאמר, כדבר המובן מאליו. וכן את המאמר: "הדבר ההוא לא יהיה הדבר ההוא", ואך יען כי המאמר הזה יכלול בעצמו דבר הסותר את עצמו, החדל לעולם, ולכן מובן הוא, כי באופן זה לא יהיה, לא הדבר ולא הנדבר עליו, לא הנושא ולא הנשוא, ואשר זה נאבה באמת לפרש במאמר, ואך כדבר המובן מאליו נעזוב במאמר את הנשוא ונאמר אך, כי "הדבר לא יהיה", והוא כי הנושא לא יהיה, ולפי מה שהראינו הנה מילת יהיה במאמר: "הדבר יהיה", ומילות "לא יהיה" במאמר: "הדבר לא יהיה" המה באמת אך קישור הנושא עם הנשוא, החסר במאמר ומובן מאליו. <br> היוצא לנו מזה, כי גם אם נפריד כל מובן, מובן הקישור ומובן ההוויה, במילה מיוחדת לו לבדו, השונה במיבטאה מהמילה המורה על המובן השני, בכל זאת, אחר התבוננות וניתוח המובנים לגזריהם, נמצא עוד הפעם שני המובנים יחד בכל מילה ומילה משני המובנים האלה, כי יהיו שני המובנים גם במילה אחת וגם במילה השנית, יען שבאמת שני המובנים האלה קשורים ואחוזים יחד זה בזה ולא יפרדו, ובכל מקום אשר נמצא את האחד שם נמצא את השני עמו.}}. ==ד== "הא" ייאמר עליו כי הוא "אך הא", כי לא ייאמר עליו "אי", באשר "אי" לא ייאמר על כל מאומה אשר על כן יאמר על "הא" כי הוא "אך הא", כאשר אמרנו. ==ה== '''ה"הא"''' אשר הוא "הא" ייאמר עליו "אך הא", וכן '''ה"הא" אשר הוא "הא" אשר הוא "הא"''' ייאמר עליו "אך הא", וכן עדי עד כי "הא" אשר הוא "הא" לא ייאמר עליו "אי", באשר "אי" לא ייאמר על כל מאומה; וכן '''"הא" אשר הוא "הא" אשר הוא "הא"''' ייאמר עליו "אך הא", כי "אי" לא ייאמר עליו באשר "אי" לא ייאמר על כל מאומה וכן עדי עד, אשר על כן יצא לנו מזה כי '''"הא"''' הוא '''"הא" הוא "הא" הוא "הא" עד עדי עד'''. ==ו== '''"הא"''' הוא '''"אי-אי"''' כי יען ש"הא" הוא "הא" ו"אי" איננו "הא" ולפי תמונת ההגיון הראשונה שבשניה הנקראת בשם Cesare יצא לנו כי '''"הא", אשר הוא "הא" - איננו''' "אי" ויען כי '''"הא - איננו"''' הוא: '''"איננו - הא",''' כי הלוא כל הבדל אין אם נאמר: '''הא-איננו"''' או אם נאמר: '''"איננו-הא",''' כמובן '''ו"איננו - הא"''' הלוא הוא: '''"אי"''' אשר על כן יצא לנו מזה כי "הא" הוא '''"אי-אי",''' כאשר אמרנו. מזה נראה ההוויה הרבה והאמיתיות השונות לאין מספר הנכללות ב"אי" כאשר אמרנו, כי לפי מה שהראינו בזה, הנה יסודות ה"הא" הינם "אי" - וכביכול כאילו ה"הא" הורכב מה"אי" כהמים המורכבים מהחמצן והמימן; אף כי שונה היא, אמנם, ההרכבה הזאת מכל ההרכבות החימיות בתכלית השינוי, כי כל ההרכבות החימיות השונות נוכל להפרידן ליסודותיהן, אשר הורכבו מהם בכוח גדול או קטן, לפי ערך חוזק ההרכבה החימית, לא כן היא ההרכבה הזאת, הרכבת שני ה"אי" להיות ל"הא", אשר לא נוכל להפרידם עד עולמי עד. אשר על כן נוכל לדמות אותה לנו, כאילו יסודות ה"אי", אשר מהם הורכב ה"הא" - התלכדו יחד בכוח חימי הבלתי בעל תכלית בחוזקו, ואשר על כן יידרש להפרדתם כוח גדול כזה החזק עוד מכוח בלתי בעל תכלית, ולפי שכוח חזק מכוח בלתי בעל תכלית נמנע לעולמי עד, אשר על כן תימנע גם הפרדת ההא ליסודותיו במציאות לעולמי עד, ורק הדמיון הכוזב והוודאי יפריד ביניהם וישימם לפני השכל והדעת, יוצאי ירכו, בה"הא", (לעיל סעיף ד), להשכיל לדעת ולהבין את כל החוקים והתורות הנמצאים בהם, כל חוק וחוק בפני עצמו וכל תורה ותורה לבדה. והחוקים והתורות האלה, אשר הינם בלי ספורות, הם הם עצמות ה"הא" וזולתם אין בו עוד כל מאומה, והיה אם נקח לנו את אחד החוקים ונשים אותו לנושא, אז ייתראו לנו כל יתר החוקים והתורות כתלויים בו ויוצאים ממנו, וכאילו הוא העיקר ומציאותו, כפי המיבטא הרגיל, יש '''בו ממש,''' והם הטפלים ומציאותם '''הבל ותוהו,''' אף כי באמת כוח כולם שוה, בענין המציאות, באין הבדל בינים כל מאומה, כי מכולם יחד יתכונן ה"הא", וכל אחד ואחד מהם נוכל לשום לעיקר ה"הא", כי הוא יהיה הנושא, והנשארים יהיו איכותיו הטפלים לו, כי אין כל הבדל מאומה בענין המציאות בין הדבר אשר נקראהו בשם '''עיקר,''' ובין הדבר אשר נקראהו בשם '''טפל''', כי מציאותם של שניהם שוה, ==הערות שוליים== 7yplf2cwft3cydn05j9t9cid7xdpfbg 0 1725653 2947623 2906585 2025-07-08T13:13:32Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:פיוטי תוכחה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 2947623 wikitext text/x-wiki {{רקע אפור|<small>בספר חובות הלבבות ב[[תורת חובות הלבבות/שער אהבת ה'#פרק ו|שער אהבת ה' פרק ו]] בסופו כתב בזה הלשון: וכבר חברתי דברים נמרצים, יש בהם תוכחת והכלם לנפש, ותחרץ בעבורה ותתעורר לתפלה בלילה, והם בלשון עברית, וקראתים 'תוכחה'. ואחר כך סמכתי להם דברים צחים בלשון העברית בשבח והודאה לאל ובקשת מחילה ותחנונים, דברים רבים מעירים את לב המתפלל ומעוררים את טבעו, וקראתים 'בקשה'. וכתבתים בסוף הספר הזה למי שרוצה להתנפל בהם לילה או יום. ומי שקבל על עצמו זה הענין, ינהג בתוכחה שיתפלל אותה בישיבה אחר שיקדים מה שיזדמן מן הזמירות הידועות או זולתם לפניה, ואחר כך יתפלל הבקשה בעמידה והשתחויה עד סופה ויכרע ויאמר מה שירצה מן התחנונים, ויאמר סמוך לזה {{צ|אשרי תמימי דרך}} ו{{צ|שיר המעלות}} עד סופם עכ"ל. והנה הבקשה הזאת נשמטה מכל ספרי חובות הלבבות, ונדפס קצור ממנה בבלוניאה בשנת ש"א במחזור רומי שעם פירוש קמחא דאבישונא מבלי הזכיר שם את שם המחבר, וחסרה כמחציתה, ומהרשד"ל ז"ל מצאה בסדור בני רומי כ"י על קלף, והיא נמצאת גם בעקד הספרים שבפרמא, ורק קצת מהבקשה אומרים בני ספרד בסליחות, והוא הוידוי שתחלתו {{צ|אשמנו באומר ופועל}}, וגם האשכנזים והאיטליאנים אומרים הוידוי הזה בימי השובבי"ם. ורבינו בחיי ז"ל בכתבו הבקשה הזאת היו לנגד עיניו שתי הבקשות של רב סעדיה גאון ז"ל [שנדפסו לקמן] (כל זה תמצית דברי מהרשד"ל ז"ל). ואנחנו הדפסנו את הבקשה היקרה הזאת בשלמותה כפי שיצאה מאת רבינו המחבר ז"ל. (סידור אוצר התפילות)</small>}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==תוכחה לרבינו בחיי== {{ק|'''בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים קג א}}'''}} נַפְשִׁי עֹז תִּדְרְכִי, וְצוּרֵךְ בָּרְכִי, וְחִין לְפָנָיו תַּעַרְכִי, וְשִׂיחָה לְנֶגְדּוֹ שִׁפְכִי, וְהִתְעוֹרְרִי מִשְּׁנָתֵכִי, וְהִתְבּוֹנְנִי מְקוֹמֵכִי, אֵי מִזֶּה בָאת וְאָנָה תֵלֵכִי. נַפְשִׁי מִתְּנוּמָתֵךְ עוּרִי, וְלִפְנֵי יוֹצְרֵךְ שִׁיר דַּבֵּרִי, וְלִשְׁמוֹ זַמֵּרִי, וְנִפְלְאוֹתָיו סַפֵּרִי, וְגוּרִי מִמֶּנּוּ בַּאֲשֶׁר תָּגוּרִי. נַפְשִׁי אַל תִּהְיִי כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין, וּכְשִׁכּוֹר נִרְדָּם וְאִישׁ נִדְהָם. כִּי מִמְּקוֹר בִּינָה קֹרַצְתְּ, וּמִמַּעְיַן חָכְמָה לֻקַּחַתְּ, וּמִמְּקוֹם קָדוֹשׁ הוּבֵאת, וּמֵעִיר גִּבּוֹרִים הוּצֵאת, מֵאֵת יְיָ מִן הַשָּׁמָיִם. נַפְשִׁי לִבְשִׁי בִּגְדֵי שֵׂכֶל, וְהִתְאַזְּרִי אֵזוֹר בִּינָה, וּמַלְּטִי אֶת נַפְשֵׁךְ מֵהַבְלֵי פִגְרֵךְ, אֲשֶׁר אַתְּ בּוֹ מִתְגּוֹרֶרֶת. וְאַל יַשִּׁיאֵך לִבֵּךְ בְּנֹעַם חֶמְדּוֹתָיו, וְאַל יְסִיתֵך בִּשְׂכִיּוֹת תַּאֲוֹתָיו, אֲשֶׁר יִמָּאֲסוּ כְמוֹ מַיִם יִתְהַלְּכוּ לָמוֹ. וְזִכְרִי כִּי לֹא לְעֵזֶר וְלֹא לְהוֹעִיל רֵאשִׁיתָם, כִּי אִם לְבֹשֶׁת, וְגַם לְחֶרְפָּה אַחֲרִיתָם. נַפְשִׁי שׁוֹטְטִי בִּרְחוֹבוֹת תְּבוּנָתֵךְ, וְסֹבִּי בְּחַדְרֵי חָכְמָתֵךְ, וּבוֹאִי עַד תְּכוּנַת בִּנְיַן מַשְׂכִּיתֵךְ אֲשֶׁר בֶּעָפָר יְסוֹדוֹ. הֲלֹא הוּא גוּף נִמְאָס וּפֶגֶר מוּבָס, קָרוּץ מִמַּעְיָן נִרְפָּשׁ וּמִמָּקוֹר מָשְׁחָת, בָּנוּי מִטִּפָּה סְרוּחָה, שְׂרוּפָה בָאֵשׁ כְּסוּחָה, גֹּלֶם כִּדְמוּת תּוֹלֵעָה, וְהָיָה רַק זְוָעָה. עָצוּר בָּרֶחֶם, מְטֻנָּף, סָגוּר בַּבֶּטֶן, מְלֻכְלָךְ, יֻלַּד בְּצִירִים וַחֲבָלִים, לִרְאוֹת עָמָל וַהֲבָלִים. כָּל הַיּוֹם הִתְאַוָּה תַאֲוָה, וְסָר מִמּוּסָר וּמִמִּצְוָה, בַּחֹשֶׁךְ בָּא וּבַחֹשֶׁךְ יֵלֵךְ, דַּל אֶבְיוֹן עָנִי וָהֵלֶךְ, לֹא דַעַת לוֹ מִבַּלְעָדֵךְ, וְלֹא תְבוּנָה לוֹ מִבִּלְתֵּךְ. בְּחַיָּיו עָפָר וּבְמוֹתוֹ אֵפֶר, בּעוֹדוֹ תּוֹלָעִים יְסוֹבְבוּהוּ, וְאַחֲרִיתוֹ רִמָּה וְגוּשׁ עָפָר יְכַסּוּהוּ. לֹא יָדַע בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ, טָמוּן בָּאָרֶץ חֶבְלוֹ. לָכֵן לְכִי אַתְּ וּמָלְכִי עָלָיו, כִּי לִבְנֵי חָכְמָה מְלוּכָה תֵאוֹת, וְעֶבֶד אֱוִיל לַחֲכַם לֵב. וְאַל תֵּלְכִי בִּשְׁרִירוּת לִבֵּךְ הָרָע, וְאַל תִּנָּקְשִׁי בְּמוֹעֲצוֹתָיו, וּמַאֲסִי בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹתָיו, וְאַל תִּבְטְחִי בְעשֶׁק וּבְגָזֵל אַל תֶּהְבָּלִי, כִּי הָעשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם, וִיאַבֵּד אֶת לֵב מַתָּנָה. נַפְשִׁי, שִׁיתִי לִבֵּךְ לַמְסִלָּה דֶּרֶךְ הָלָכְתְּ, כִּי הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר, אָמְנָם הַכֹּל שָׁב אֶל הֶעָפָר, וּלְכָל נִבְרָא וְנוֹצָר יֵשׁ קֵץ וְתַכְלִית, לָשׁוּב אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר מִמֶּנָּה לֻקָּח. וְהַחַיִּים וְהַמָּוֶת אַחִים שִׁבְתָּם יַחַד אִישׁ בְּאָחִיו יְדֻבָּקוּ, יִתְלַכְּדוּ וְלֹא יִתְפָּרָדוּ, אֲחוּזִים בִּשְׁתֵּי קְצוֹת גֶּשֶׁר רָעוּעַ, וְכָל בְּרוּאֵי תֵבֵל עוֹבְרִים עָלָיו. הַחַיִּים מוֹבָאוֹ וְהַמָּוֶת מוֹצָאוֹ, הַחַיִּים בּוֹנֶה וְהַמָּוֶת סוֹתֵר, הַחַיִּים זוֹרֵעַ וְהַמָּוֶת קוֹצֵר, הַחַיִּים נוֹטֵעַ וְהַמָּוֶת עוֹקֵר, הַחַיִּים מַחְבִּיר וְהַמָּוֶת מַפְרִיד, הַחַיִּים מַחֲרִיז וְהַמָּוֶת מְפַזֵּר. וּדְעִי נָא וּרְאִי כִּי גַּם עָלַיִךְ תַּעֲבָר כּוֹס, וְתֵצְאִי מִמְּלוֹן חַדְרֵךְ כְּרָגַע, כִּי יִקְרֵךְ עֵת וָפֶגַע, וְתָשׁוּבִי אֶל בֵּית עוֹלָמֵךְ, בַּיּוֹם הַהוּא תִּרְצִי פְעֻלָּתֵךְ, וְתִקְחִי מַשְׂכֻּרְתֵּךְ חֵלֶף עֲבוֹדָתֵךְ אֲשֶׁר יָגַעַתְּ בּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, אִם טוֹב וְאִם רָע. לָכֵן שִׁמְעִי נָא וּרְאִי וְהַטִּי אָזְנֵךְ, וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ, וְקוּמִי רֹנִּי לְמַלְכֵּךְ יוֹמֵךְ וְלֵילֵךְ, שְׂאִי אֵלָיו כַּפַּיִם וְהִשְׁתַּחֲוִי לוֹ אַפַּיִם, וְעַפְעַפַּיִךְ יִזְּלוּ מָיִם, בִּכְרִיעָה עַל בִּרְכַּיִם. אוּלַי יִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ, וְיִשָּׂא פָּנָיו אֵלַיִךְ וְיָשֵׂם לָךְ שָׁלוֹם, וְיָחֹן עָלַיִךְ בִּימֵי עָנְיֵךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאַחֲרֵי שׁוּבֵךְ לִמְנוּחָיְכִי, כִּי מֵעוֹדֵךְ גָּמַל עָלָיְכִי. נַפְשִׁי הָכִינִי צֵדָה לָרֹב אַל תַּמְעִיטִי, בְּעוֹד בַּחַיִּים חַיָּתֵךְ וְיֶשׁ לְאֵל יָדֵךְ, כִּי רַב מִמֵּךְ הַדֶּרֶךְ, וְאַל תֹּאמְרִי לְמָחָר אֶקַּח צֵדָה, כִּי פָנָה הַיּוֹם, כִּי לֹא תֵדְעִי מַה יֵּלֶד יוֹם, וּדְעִי כִּי תְמוֹל לָעַד לֹא יָשׁוּב, וְכָל אֲשֶׁר פָּעַלְתְּ בּוֹ שָׁקוּל וְסָפוּר וְחָשׁוּב. וְאַל תֹּאמְרִי מָחָר אֶעֱשֶׂה, כִּי יוֹם הַמָּוֶת מִכָּל חַי מְכֻסֶּה. מַהֲרִי עֲשׂוֹת בְּכָל יוֹם חֻקּוֹ, כִּי הַמָּוֶת בְּכָל עֵת יִשְׁלַח חִצּוֹ וּבְרָקוֹ, וְאַל תִתְמַהְמְהִי מֵעֲשׂוֹת חֹק דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, כִּי כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ. וְאַל תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ, כִּי אַחֲרֵי צֵאתֵךְ מִמַּסְגֵּר פִּגְרֵךְ תָּשׁוּבִי לְתוֹכַחַת מִמְּשׁוּבָה נִצַּחַת, כִּי לֹא יִתָּכֵן לָךְ אָז עֲשׂוֹת טוֹב וָרָע, וְלֹא יוֹעִילֵךְ תְּשׁוּבָה מִמְּשׁוּבָה, וְלֹא הִנָּחֵם לָךְ מֵרֶשַׁע וְאַשְׁמָה וָפֶשַׁע. כִּי הָעוֹלָם הַהוּא נָכוֹן לְחֶשְׁבּוֹן וְסֵפֶר כָּל צָפוּן וְסָתוּם, אֲשֶׁר בְּיַד כָּל אָדָם חָתוּם, וְעָרוּךְ לְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לְיִרְאֵי יְיָ וּלְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ, וּלְהִנָּקֵם בּוֹ נְקַם בְּרִית מִן שׁוֹכְחֵי אֵל, הָאוֹמְרִים לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ וְדַעַת דְּרָכֶיךָ לֹא חָפַצְנוּ, מַה שַּׁדַּי כִּי נַעַבְדֶנּוּ, וּמַה נּוֹעִיל כִּי נִפְגַּע בּוֹ. נַפְשִׁי, אִם חָכַמְתְּ חָכַמְתְּ לָךְ, וְאִם לַצְתְּ אִתָּךְ תָּלִין מְשׁוּגָתֵךְ. שִׁמְעִי מוּסָר וַחֲכָמִי וְאַל תִּפְרָעִי. שִׁיתִי עַל לִבֵּךְ תָּמִיד דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד: סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמֹר, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם׃ כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים יָבִיא בְּמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם, אִם טוֹב וְאִם רָע׃{{ממס|קהלת יב#יב יג|קהלת יב יג-יד}} וְאַל תִּשְׁכְּחִי: בְּיַד כָּל אָדָם יַחְתֹּם לָדַעַת כָּל אַנְשֵׁי מַעֲשֵׂהוּ׃{{ממס|איוב לז ז}} וְזִכְרִי: אֵין חֹשֶׁךְ וְאֵין צַלְמָוֶת לְהִסָּתֶר שָׁם פּוֹעֲלֵי אָוֶן׃{{ממס|איוב לד כב}} בַּקְּשִׁי אֶת יְיָ קוֹנֵךְ בְּכָל כֹּחֵךְ וְאוֹנֵךְ, בַּקְּשִׁי צֶדֶק בַּקְּשִׁי עֲנָוָה, אוּלַי תִּסָּתְרִי בְּיוֹם אַף יְיָ וּבְיוֹם חֲרוֹן אַפּוֹ, וְתַזְהִירִי כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּכְצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ, וְתַזְרִיחַ עָלַיִךְ שֶׁמֶש צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ. וְעַתָּה קוּמִי לְכִי וְהִתְחַנְּנִי לַאדֹנַיִךְ וּשְׂאִי זִמְרָה לֵאלֹהַיִךְ. הַלְלִי יָהּ, כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ, כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה. ==בקשה לרבינו בחיי== יְיָ שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ׃{{ממס|תהלים נא יז}} וּלְשׁוֹנִי תְּצַחְצַח וְלִבִּי תָּכִין וְנַפְשִׁי תָּעִיר וְהֶגְיוֹנִי תַּיְשִׁיר וְשִׁגְיוֹנִי תַּכְשִׁיר, וְשִׂיחִי תַּקְשִׁיב וַאֲמָרַי תַּאֲזִין וּתְפִלָּתִי תִּשְׁמַע וְרִנָּתִי עָדֶיךָ תִקְרַב וְשַׁוְעָתִי אֵלֶיךָ תָבוֹא, בְּעָמְדִי לְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ וְלַהֲגוֹת צִדְקֶךָ וּלְחַוֹּת פִּלְאֶךָ לָשִׂיחַ בְּנוֹרְאוֹת עֻזֶּךָ לַעֲרֹךְ חַסְדֶּךָ לְהַגִּיד אֲמִתֶּךָ, בְּעוֹד נִשְׁמָתִי בִּי וְרוּחַ חַיִּים בְּאַפִּי, עַד אֲשֶׁר לֹא תֶחְשַׁךְ שִׁמְשִׁי וְיִכְבֶּה נֵר נִשְׁמָתִי וְיָשׁוּב פִּגְרִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר מִמֶּנָּה לֻקַּח וְרוּחִי יַהֲלֹךְ אֵלֶיךָ לַמִּשְׁפָּט, נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט וְלֹא שְׁזָפַתּוּ עֵין אַיָּה, מְקוֹם לֹא יוֹעִיל הוֹן וְלֹא יִסְכֹּן קִנְיָן, כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד. כִּי אָמְנָם יָדַעְתִּי כִּי לְמַעַן סַפֵּר שִׁמְךָ הוּבֵאתִי הֵנָּה, וּלְחַוֹּת גָּדְלְךָ נוֹצַרְתִּי עֲדֶנָה. בִּינוֹתִי יְיָ אֱלֹהַי בְּאוֹר הַדַּעַת אֲשֶׁר חֲנַנְתַּנִי כִּי אַתָּה אֶחָד לְבַדֶּךָ, אֶחָד מֵאֵין חֵקֶר, אֶחָד מֵאֵין עֵרֶךְ וְדִמְיוֹן, אֶחָד מֵאֵין תְּחִלָּה וְתִכְלָה, אֶחָד מֵאֵין רֵאשִׁית וְאַחֲרִית, אֶחָד מֵאֵין אַחֵר כְּעֶרְכֶּךָ, אֶחָד מֵאֵין שֵׁנִי לְנֶגְדֶּךָ, אֶחָד לֹא כָאֶחָד רֹאשׁ הַמִּנְיָן, אֶחָד לֹא כָאֶחָד רֹאשׁ הַמְּנוּיִים, אֶחָד מֵאֵין חִבּוּר וְאֹסֶף, אֶחָד מֵאֵין פֵּרוּד וּמַחֲלֹקֶת, אֶחָד מֵאֵין אַחֵר קְדָמְךָ, אֶחָד מֵאֵין אַחֵר יְאַחֲרֶךָ. כִּי כָל אֲשֶׁר נִקְרָא אֶחָד בִּלְתֶּךָ, לֹא בֶאֱמֶת הוּא אֶחָד, וְלֹא בֶאֱמוּנָה מְיֻחָד, כִּי הוּא מְחֻבָּר מֵאֲחָדִים, וּבָנוּי מִנִּפְרָדִים, וְגַם נִפְרָד לַאֲחָדִים, וְנֶחֱלָק לְנִפְרָדִים, וְגַם יֵשׁ לוֹ תְּחִלָּה וְתִכְלָה, וְרֵאשִׁית וְאַחֲרִית, אָחוֹר וָקֶדֶם, עֵרֶךְ וְדִמְיוֹן, גַּם יֵשׁ שֵׁנִי לְנֶגְדּוֹ, וְכָמוֹהוּ עוֹד מִלְּבַדּוֹ. לָכֵן אֱמֶת עַל יְצוּרֶיךָ וְיַצִּיב עַל בְּרִיּוֹתֶיךָ, לְיַחֶדְךָ בְּכָל לֵב, וְלוֹמַר לְפָנֶיךָ: יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד. וֶאֱמֶת יְיָ אֱלֹהִים, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, בָּרָאתָ שֹׁרֶשׁ כָּל דָּבָר מֵאַיִן, וְצוּרַת כָּל נוֹצָר מֵאֶפֶס, וְחִבַּרְתָּם בְּרוּחַ אַפֶּיךָ וַיִּהְיוּ לַאֲחָדִים, וּבִדְבָרְךָ אֶבֶן פִּנָּה יָרִיתָ לִהְיוֹת לְעוֹלָם עוֹמֶדֶת, וּבְמַאֲמָרְךָ חוּג שָׁמַיִם כּוֹנַנְתָּ לִהְיוֹת לְעוֹלָם סוֹבֵב, גַּם אֶרֶץ וְרוּחַ תִּכַּנְתָּ, וּמַיִם וָאֵשׁ קָנִיתָ, וַתַּעֲשֶׂה מְשָׁרְתֵי כִסֵּא כְבוֹדְךָ מֵאֵשׁ, וְצִבְאוֹת מַלְאֲכֵי מָרוֹם מֵרוּחַ, וַתַּבְדֵּל בֵּין מַיִם לָמָיִם, וַתָּשֶׂם חֹק וּגְבוּל לְמִקְוֵה מִימֵי הָאָרֶץ, לְבַל יִפְרְצוּ פָּרֶץ, וַתַּדְשֵׁא הָאֲדָמָה בְּכָל מִינֵי זֵרְעֹנִים, וְנִטְעֵי נַעֲמָנִים, וַתַּחְצֹב מִן הָאוֹר מְאוֹרוֹת וְכוֹכָבִים קְבוּעִים בְּגַלְגַּלֵּי רוֹם, מוֹשְׁלִים בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, פּוֹצְחִים בַּיּוֹם שִׁירָה לְעוֹשָׂם, וְנוֹתְנִים זְמִרוֹת בַּלַּיְלָה לְקוֹנָם, מַגִּידִים כִּי חָכָם בְּרָאָם, וּמְעִידִים כִּי גִבּוֹר יְצָרָם, הַמַּשְׂכִּיל בָּהֶם יִדֹּם, כִּי לֹא יָבֹא עַד תְּכוּנוֹת צִבְאֹתָם, לָדַעַת מְסִלּוֹתָם, נִבְעַר כִּי לֹא יָבִין חֵקֶר הֲלִיכוֹתָם. וַיִּשְׁרְצוּ הַמַּיִם דְּגֵי הַיָּם וְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וְתַנִּינִים גְּדוֹלִים וְרֶמֶשׂ לְאֵין מִסְפָּר וְחַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת, וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ גַּם בַּהֲמוֹת שָׂדַי וְחַיְתוֹ אָרֶץ. וְאַחַר כָּל זֹאת יָצַרְתָּ אָדָם לִכְבוֹדֶךָ, וּבָרָאתָ אֱנוֹשׁ קוֹרֵא בִשְׁמֶךָ, וְנָפַחְתָּ בְאַפָּיו נְשָׁמָה יְקָרָה וְזַכָּה וּבָרָה, מְחֻכֶּמֶת וּמַשְׂכֶּלֶת, קוֹלֶטֶת מוּסָר וְחָכְמָה, וְלוֹמֶדֶת דַּעַת וּמְזִמָּה, מַגֶּדֶת כִּי אַתָּה יְצַרְתָּהּ, וּמְעִידָה כִּי אַתָּה בְרָאתָהּ, בָּהּ יַשְׂכִּיל כָּל חֲכַם לֵב וְיַכִּירֶךָ, וּמִמֶּנָּה יִתְבּוֹנֵן אִישׁ תְּבוּנָה וְיִמְצָאֶךָ, כִּי אַתָּה שַׂמְתָּהּ לְאוֹת וּלְמוֹפֵת לְאַנְשֵׁי לֵבָב בְּחַיָּתָם, וּנְתַתָּהּ לְעֵד מְמַהֵר לִמְבִינֵי מַדָּע בְּנַפְשׁוֹתָם, כִּי אִם יְכַזֵּב בְּךָ מְכַזֵּב, וִיכַחֵשׁ בְּךָ מְכַחֵשׁ, כְּאֶבֶן מִקִּיר תִּזְעַק נִשְׁמָתוֹ, וּכְכָפִיס מֵעֵץ תַּעֲנֶנָּה רוּחוֹ. לָכֵן בְּלִבּוֹתָם יַשְׂכִּילוּךָ כָּל מְבַקְשֶׁיךָ, וּבְמַחְשְׁבוֹתָם יִמְצָאוּךָ כָּל דֹּרְשֶׁיךָ, וַאֲלֵיהֶם קָרוֹב אַתָּה בְּחַדְרֵי רוּחָם לִמְאֹד, כִּי נַפְשׁוֹתֵינוּ לְךָ עָלֵינוּ לְעֵדִים נֶאֱמָנִים, וּגְוִיּוֹתֵינוּ תַּעֲנֶינָה בָּנוּ עֵדוּת אֱמֶת, וְתוֹדִיעוּנוּ כִּי אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ, וְכִי אַתָּה הוּא הַבּוֹרֵא וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ. וֶאֱמֶת יְיָ אֱלֹהִים, כִּי אַתָּה הָאֵל עֹשֵׂה פֶלֶא וְאֵין מִי יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ, כִּי כָּל עֹשֶׂה זוּלָתְךָ יֵשׁ מִיֵּשׁ עֹשֶׂה, וְאַתָּה עָשִׂיתָ יֵשׁ מִבְּלִי מָה, וְכָל חָכָם חָרָשׁ יָצַרְתָּ, אֵין בּוֹ כֹחַ לְחַדֵּשׁ שֹׁרֶשׁ דָּבָר לֹא חִדַּשְׁתּוֹ, וְלֹא לְהַמְצִיא עִקָּר חָדָשׁ לֹא יְצַרְתּוֹ, אֲבָל אַתָּה הוּא יוֹצֵר וּבוֹרֵא, מְחַדֵּשׁ וּמְחַבֵּר, לָכֵן נָאֶה לְךָ לְהַלֵּל: עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר׃{{ממס|איוב ט י}} וֶאֱמֶת יְיָ אֱלֹהִים, כִּי כָל יְצוּר נִמְצָא לֹא תֹהוּ בְרָאתוֹ, וְלֹא לַהֶבֶל יְצַרְתּוֹ, כִּי בוֹ תַכְלִית הָעוֹלָם, וְגַם מֵעִיד עַל חָכְמָתְךָ וּתְבוּנָתֶךָ, וְכָל אֲשֶׁר עָשִׂיתָ תָּם מֵאֵין חֶסְרוֹן, וְשָׁלֵם מֵאֵין יִתְרוֹן, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: יָדַעְתִּי כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם, עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ.{{ממס|קהלת ג יד}} לָכֵן יָאוּת לְךָ לְהַלֵּל: מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם כִּי לְךָ יָאָתָה, כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃ גָּדוֹל אַתָּה וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י#י ו|ירמיהו י ו-ז}} וֶאֱמֶת יְיָ אֱלֹהִים, כִּי בְרֹב רַחֲמֶיךָ עַל זֶרַע יְדִידֶיךָ, וַחֲסָדֶיךָ עַל בְּנֵי עֲבָדֶיךָ, מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ בְּמַסֹּת גְּדֹלֹת, וּמִבֵּית עֲבָדִים בְּאֹתוֹת נוֹרָאוֹת, וְיַם סוּף בָּקַעְתָּ לְפָנֵינוּ, וּמֵימָיו הוֹבַשְׁתָּ לְהַעֲבִירֵנוּ, וְלֶחֶם שָׁמַיִם הֶאֱכַלְתָּנוּ, וְלִסְגֻלָּה בְּחַרְתָּנוּ, וְשִׁמְךָ הַנָּעִים הִנְחַלְתָּנוּ, וְדִבְּרוֹת קָדְשְׁךָ מְלַהֲבוֹת אֵשׁ הִשְׁמַעְתָּנוּ, וְתוֹרַת חֶסֶד חֲנַנְתָּנוּ, וּמִצְוֹת אֱמֶת הוֹדַעְתָּנוּ, וּמִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים לִמַּדְתָּנוּ, וְחֻקִּים צַדִּיקִים הוֹרֵיתָנוּ, לְהַנְחוֹתֵנוּ בְּמַעְגְּלֵי ישֶׁר, לְהָאִיר בָּם עֵינֵינוּ, וְלִצְרֹף נִשְׁמוֹתֵינוּ מִסִּיג חֶשְׁקֵי גְוִיָּתֵנוּ, וְלִפְדּוֹת נַפְשׁוֹתֵינוּ מִמֹּטוֹת הַזְּמָן, וּמִן תַּאֲוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה, לְהַנְחִילֵנוּ אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיקִים לָעוֹלָם הַבָּא. לָכֵן חִשַּׁבְתִּי דְרָכַי וְחָקַרְתִּי אָרְחֹתַי, וְשָׁקַלְתִּי מִפְעֲלוֹתַי, וְאִזַּנְתִּי אַחֲרִית כָּל חֲמוּדוֹתַי, וְהִנֵּה הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ, וְסוֹפוֹ תֹּהוּ וְאַחֲרִיתוֹ תַעְתּוּעִים, וָאֶתְאַוֶּה לְהָשִׁיב רַגְלַי אֶל עֵדוֹתֶיךָ, לְהִסְתּוֹפֵף תַּחַת כַּנְפֵי כְבוֹדֶךָ, וּלְהִסְתַּפֵּחַ אֶל עֲבוֹדָתֶךָ, כִּי יָדַעְתִּי כִּי יִהְיֶה טוֹב לִירֵאֶיךָ, וְלֹא יֵבֹשׁוּ קֹוֶיךָ, וְלֹא יִכָּלְמוּ מְבַקְשֶׁיךָ, וְכָל הַחוֹסֶה בְךָ בְּמָקוֹם נֶאֱמָן יִשְׁכֹּן, וְזַרְעוֹ לְפָנֶיךָ יִכּוֹן. תַּרְתִּי בְלִבִּי וּבִינוֹתִי כִּי אַחֲרִית כָּל דָּבָר נוֹצָר בְּרֵאשִׁיתוֹ, וְסוֹף כָּל חָדָשׁ בְּקַדְמוּתוֹ, וְכָל אֲשֶׁר יְחֻבַּר נִתָּק, וְכָל אֲשֶׁר בָּנוּי נֶעְתָּק, וְכַאֲשֶׁר לֹא הָיָה יִהְיֶה. הַכֹּל יֹאבַד וְאַתָּה תַעֲמֹד, הַכֹּל יִכְלֶה וְאַתָּה תִהְיֶה, הַכֹּל יָסוּף וְאַתָּה תָקוּם. מִלְּבַד נַפְשׁוֹת הַחֲסִידִים הַבּוֹטְחִים בְּחַסְדֶּךָ, אֲשֶׁר תַּעֲמִיד לְעוֹלָם, וּבַל תָּמוּט רַגְלָם, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: הַבֹּטְחִים בַּיְיָ כְּהַר צִיּוֹן לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם יֵשֵׁב׃{{ממס|תהלים קכא א}} וְאַתָּה הוּא יְיָ כַּאֲשֶׁר הָיִיתָ עַד לֹא רִאשׁוֹן לֹא שָׁנִיתָ, כֵּן תִּהְיֶה אַחֲרִית כָּל אַחֲרוֹן, לֹא תִשְׁתַּנֶּה עַד עוֹלְמֵי עַד, הַזְּמַנִּים לֹא יְתָאוּ לְךָ תְּחִלָּה, וְהַדּוֹרוֹת לֹא יַשִּׂיגוּ לְךָ תְּכוּנֹת תִּכְלָה, כִּי אַתָּה קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת מֵרֹאשׁ, לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ, אֲשֶׁר הֵמָּה יְסוֹד הַזְּמַנִּים, וְעִקַּר חֶשְׁבּוֹן הַשָּׁנִים, לָכֵן נָאֶה לְךָ לְהַלֵּל: לְפָנִים הָאָרֶץ יָסַדְתָּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ שָׁמָיִם׃ הֵמָּה יֹאבֵדוּ וְאַתָּה תַעֲמֹד, וְכֻלָּם כַּבֶּגֶד יִבְלוּ, כַּלְּבוּשׁ תַּחֲלִיפֵם וְיַחֲלֹפוּ׃ וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶיךָ לֹא יִתָּמּוּ׃ בְּנֵי עֲבָדֶיךָ יִשְׁכּוֹנוּ, וְזַרְעָם לְפָנֶיךָ יִכּוֹן׃{{ממס|תהלים קב#קב כו|תהלים קב כו-כט}} גַּם הַיּוֹם יָדַעְתִּי וְהִתְבּוֹנַנְתִּי כִּי אַתָּה מְקוֹם הָעוֹלָם, בְּיַעַן כִּי בִדְבָרְךָ נִצָּב, וּבְרוּחַ פִּיךָ עוֹמֵד, וְאֵין הָעוֹלָם מְקוֹמְךָ, כִּי הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ, וּבֶאֱמוּנָה יִוָּדַע כִּי כָל אֲשֶׁר אֵין לוֹ חֵקֶר לֹא יְכִילֵהוּ מָקוֹם, וְלֹא יְכַלְכְּלֵהוּ מָעוֹן, כִּי כָל מָקוֹם נִקְצָב, וְכָל מָעוֹן נֶחְקָר, וְלֹא יִכּוֹן לְכַלְכֵּל נֶחְקָר לְלֹא נֶחְקָר, וְלֹא יִתָּכֵן לְהָכִיל נִקְצָב לְלֹא נִקְצָב, וְאֵיךְ יְכִילְךָ מָקוֹם, וְאַתָּה יְצַרְתּוֹ, וְאֵיךְ יְכַלְכְּלֶךָ מָעוֹן, וְאַתָּה בְרָאתוֹ, וְאַתָּה הוּא עַד לֹא מָקוֹם מְזֻמָּן, וְטֶרֶם עֵת וּזְמָן. גַּם כֵּן יִתְבָּרֵר לְאַנְשֵׁי לֵבָב, בְּהַעֲלוֹתָם עַל לֵב כִּי אֵין לְךָ עֵרֶךְ וְדִמְיוֹן בְּכָל הַנִּמְצָאִים, כִּי כָל נִמְצָא זוּלָתֶךָ מָקוֹם יְכִילֵהוּ וּזְמַן יְתָאֲרֵהוּ, יֵאָמֵן אֲזַי בְּמִשְׁקֹלֶת דַּעְתָּם מִמּוֹצָא דָּבָר כִּי אֵין לְךָ מָקוֹם, כִּי כָל מָקוֹם נוֹדָע, וְכָל זְמַן נֶחְקָר, וְיָבִינוּ וְיַשְׂכִּילוּ כִּי אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ כְּבוֹדְךָ מָלֵא, וְכִי אַתָּה קָרוֹב אֲלֵיהֶם מִנִּשְׁמַת רוּחַ אַפֵּיהֶם וּמִמּוֹעֲצוֹת כִּלְיוֹתֵיהֶם, קִרְבַת דַּעַת וּמְזִמָּה, וְלֹא כְקִרְבַת אִישׁ אֶל אָחִיהוּ. לָכֵן יְרַנְּנוּ לְךָ הֲמֻלּוֹת שְׂרָפִים בְּשַׁלְּשָׁם לְךָ קְדֻשָּׁה: מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ.{{ממס|ישעיהו ו ג}} וִיזַמְּרוּ לְךָ חַיּוֹת וְאוֹפַנִּים: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ.{{ממס|יחזקאל ג יב}} וְחֹק עַל יְצוּרֶיךָ, לְהַלֵּל וְלָרֹן לְפָנֶיךָ: גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}} כִּי אַתָּה רָם וְהַכֹּל שָׁפָל נֶגְדֶּךָ, אַתָּה נִשָּׂא וְהַכֹּל שָׁח לְמוּלֶךָ, אַתָּה מְשֻׁבָּח וְהַכֹּל לְךָ (יְשַׁבֵּחוּ) [יְשַׁבֵּחַ], אַתָּה מְרוֹמָם וְהַכֹּל לְךָ יְרוֹמֵם, אַתָּה צַדִּיק וְהַכֹּל צִדְקָתְךָ יְסַפֵּר, אַתָּה מְפֹאָר וְהַכֹּל לְךָ יְפָאֵר, אַתָּה מֶלֶךְ וְהַכֹּל לְךָ יַמְלִיךְ, אַתָּה עִזּוּז וְהַכֹּל בְּךָ יָעֹז, אַתָּה גָדוֹל וְהַכֹּל גְּדֻלָּתְךָ יַבִּיעַ, אַתָּה נוֹרָא וְהַכֹּל נוֹרְאוֹתֶיךָ יָשִׂיחַ, אַתָּה חֲסִין וְהַכֹּל חֹסֶן עֻזְּךָ יְנוֹבֵב. לָכֵן לְךָ נָאֶה לְהִתְפָּאֵר: כִּי מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וְעַד מְבוֹאוֹ גָּדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם.{{ממס|מלאכי א יא}} וּלְמַעַן כִּי אַתָּה סוֹבֵל הַכֹּל, וּבוֹרֵא הַכֹּל מֵאֵין כֹּל, אַתָּה מְחַיֶּה הַכֹּל, וּמֵאִתְּךָ כֹּל, וּפָעָלְךָ הַכֹּל, תְּהִלָּה לְךָ דוּמִיָּה, וְזַמֵּר לְךָ נָעִים, וְהוֹדוֹת לְךָ יָאוּת, וְרַנֵּן לְךָ מַה טּוֹב. וְאַף כִּי יָדַעְנוּ כִּי לְךָ בַּל יוֹעִיל הַלֵּל, וְלֹא יִסְכֹּן זֶמֶר, אָמְנָם עָלֵינוּ בְּחֹק מוּסַר הַדַּעַת אֲשֶׁר חֲנַנְתָּנוּ לְשַׁלֵּם לְךָ מִדּוֹת טוֹבוֹתֶיךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ אֵלֵינוּ בְּהַלֵּל וּבְזִמְרָה וְתוֹדָה כְּפִי כֹחֵנוּ. וְאִם נַעֲלֵיתָ עַל כָּל הַתְּהִלּוֹת וְגָבַהְתָּ עַל כָּל הַתִּשְׁבָּחוֹת וְנִשֵּׂאת עַל כָּל הַבְּרָכוֹת, וְאֵין כֹּחַ בְּכָל יְצוּרֶיךָ עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים לְסַפֵּר אֶחָד מֵאֶלֶף רִבְבוֹת נוֹרְאוֹת עֻזֶּךָ, אַף כִּי בְּנֵי אָדָם, וְאַף כִּי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ, חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עַם כָּמוֹנִי, צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי מִתּוֹךְ מַאֲסָרָהּ לְחַוֹּת נָעֳמֶךָ, וְנִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה [נַפְשִׁי] מִכַּבְלֵי נְחֻשְׁתָּהּ לְהוֹדוֹת אֶת שְׁמֶךָ, וַתִּתְעַטֵּף עָלַי לְהַזְכִּיר שִׁמְךָ וּלְהַרְבּוֹת זִכְרֶךָ, וְכָמַהּ לִבִּי וּבְשָׂרִי לְרַנֵּן לְפָנֶיךָ, וָאֶתְאַוֶּה לְשַׁבֵּחֲךָ וּלְהַלֶּלְךָ וּלְזַמֵּר שִׁמְךָ עֶלְיוֹן, כִּי לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ. וָאֶעֱמֹד עַל דַּלְתֵי רַחֲמֶיךָ, וָאֶתְיַצֵּב עַל פִּתְחֵי חֲסָדֶיךָ, וָאָכִין מִנְחָה אֲרֶשֶׁת שְׂפָתַי לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ, וָאֶקַּח עִמִּי דְּבָרִים לְחַוֹּת מִקְצַת פְּלָאֶיךָ, לְמַעַן אֲבָרֶכְךָ בְחַיָּי וּבְשִׁמְךָ אֶשָּׂא כַפָּי. כְּמוֹ חֵלֶב וָדֶשֶׁן תִּשְׂבַּע נַפְשִׁי, וְשִׂפְתֵי רְנָנוֹת יְהַלֶּל פִּי. דָּבְקָה נַפְשִׁי אַחֲרֶיךָ, בִּי תָּמְכָה יְמִינְךָ, אוּלַי בַּעֲצָתְךָ תַנְחֵנִי בְּעוֹדִי, וְאַחַר כָּבוֹד תִּקָּחֵנִי בְּמוֹתִי, כְּמִשְׁפָּט לְאֹהֲבֵי שְׁמֶךָ. וְאִם נְקַלֹּתִי מֵחַלּוֹת פְּנֵי רָם וְנִשָּׂא, וְדַלּוֹתִי מֵחַוֹּת פִּלְאֵי גָדוֹל בְּלִי חֵקֶר, בְּיַעַן כִּי אָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר, רִמָּה וְתוֹלֵעָה, כְּלוּב מָלֵא מִרְמוֹת, כְּלִי נִמְאָס מָלֵא בֹשֶׁת וּכְלִמּוֹת, יָדַעְתִּי יְיָ כִּי עֱנוּת עָנִי לֹא תִבְזֶה, וּבַל תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלֶיךָ תֵּעָתֶר לוֹ. וּמָה אֱנוֹשׁ וּמַה שֵּׂחוֹ וּמַה תְּהִלָּתוֹ, וְהַכֹּל כְּאַיִן נֶגְדֶּךָ, וּלְאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשָׁב לְמוּלֶךָ, לוּלֵי אֲשֶׁר רוֹמַמְתּוֹ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וּפֵאַרְתּוֹ בְּעֵדֹתֶיךָ, וְכִבַּדְתּוֹ בְּיִחוּד שְׁמֶךָ, וְהוֹדַעְתּוֹ זְמִרוֹת רְנָנֶיךָ וְעֵרֶךְ קְדֻשָּׁתֶךָ, וְהִרְשֵׁיתוֹ לִשְׁפֹּךְ שִׂיחָה וְרִנָּה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדְךָ. וּלְפִי שֶׁיָּדַעְתִּי כִּי לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה, וְלַחֲסִידִים יָאוּת זֶמֶר, וְלַצַּדִּיקִים יָאֲתָה רְנָנָה, וַאֲנִי אֵינִי כְדַאי, לְזֹאת בָּאתִי לַחֲדָרַי, וְחִפַּשְׂתִּי סְתָרַי, וְסָתַרְתִּי דַּלְתֵי נַעֲוָה, וּפִתַּחְתִּי חַרְצֻבּוֹת מַעֲוָה, וּפָשַׁטְתִּי בִּגְדֵי גַאֲוָה, וְלָבַשְׁתִּי סוּתֵי עֲנָוָה, וְסִדַּרְתִּי כְּפִי קֹצֶר שִׂכְלִי וּמִעוּט דַּעְתִּי לְפָנֶיךָ, אֲמָרִים מְעַטִּים פִּתְחֵי תְהִלּוֹתֶיךָ, וְזִכְרוֹן בִּרְכוֹתֶיךָ, וּמְעַט קָט מִנִּפְלְאוֹתֶיךָ, וּמִזְעָר מֵרוֹמְמוּתֶךָ, כִּי מִי יוּכַל לְמַלֵּל כָּל גְּבוּרֹתֶיךָ, וְיַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלּוֹתֶיךָ. וְאַתָּה יְיָ יוֹדֵעַ כִּי אֵין דַּי בִּלְשׁוֹנִי לְסַפֵּר כָּל אֲשֶׁר בִּלְבָבִי וּבְמַחֲשַׁבְתִּי מִגְּבוּרֹתֶיךָ, אָדָם בִּיקָר בַּל יָבִין, נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמָה, וּבְעָמְדִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי, זָכַרְתִּי וְנִבְהַלְתִּי וְאָחַז בְּשָׂרִי פַּלָּצוּת, כִּי הִקִּיפוּנִי פְּשָׁעַי וּסְבָבוּנִי אֲשָׁמַי, בָּאתִי בִּמְצֻלוֹת זְדוֹנַי, וְטָבַעְתִּי בְּמַעֲמַקֵּי שִׁגְיוֹנַי, וּשְׁטָפַתְנִי שִׁבֹּלֶת חַטֹּאתָי, וָאָשִׁיב אֶל לִבִּי וָאֹמַר: אֵיכָכָה פָּתַחְתִּי פִי וָאָנִידָה שָׂפָה לִפְנֵי יוֹצֵר כֹּל, וּמִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בִּי מְתֹם, פֶּשַׁע וַחֲטָאָה מִרְמָה וְעַוְלָה, וְאִם הִתְרָחַצְתִּי בְמֵי שֶׁלֶג וַהֲזִכּוֹתִי בְּבֹר כַּפָּי, בְּמַחְשְׁבוֹתַי אֲזַי בְּרֶשֶׁת חֲטָאָה נִלְכַּדְתִּי, וּבִשְׁחִיתוֹתָם נִתְפַּשְׂתִּי, וְתִעֲבוּנִי שַׂלְמוֹתָי, וְיֶחֱרַד לִבִּי וְיִתַּר כְּבוֹדִי, וְעַצְמוֹתַי (רָפָפוּ) [רוֹפָפוּ], וְיָדַי רָפוּ, וְכַמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי וְהִתְפָּרְדוּ כָּל עַצְמוֹתָי, וּכְצֵל כִּנְטוֹתוֹ נֶהֱלָכְתִּי, וְכָאַרְבֶּה נִנְעַרְתִּי, וּבֹשְׁתִּי מְאֹד וְנִכְלַמְתִּי לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי אֵלֶיךָ, וְלָשֵׂאת רֹאשׁ לְפָנֶיךָ. וָאֶזְכֹּר מִשְׁפָּטֶיךָ מֵעוֹלָם יְיָ וָאֶתְנֶחָם, כִּי מֶלֶךְ גָּדוֹל אַתָּה, וְכִי כָּל מוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם, וָאוֹמַר אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַייָ, אוּלַי יִשָּׂא עֲוֹן חַטָּאתִי סֶלָה, וָאֶמְצָא אֶת לִבִּי לִשְׁפֹּךְ שִׂיחָה לְפָנֶיךָ, וּלְבַקֵּשׁ מְחִילָה וְלִדְרֹשׁ סְלִיחָה וְלִשְׁאֹל כַּפָּרָה מִמִּדַּת רַחֲמֶיךָ, וָאֲכוֹנֵן נַפְשִׁי וּבְשָׂרִי לוֹמַר לְפָנֶיךָ: יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תָּבֹא לְפָנֶיךָ תְפִלָּתֵנוּ וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ, שֶׁאֵין אָנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף בַּדָּבָר הַזֶּה, לוֹמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ, אֲבָל אֲנַחְנוּ חָטָאנוּ. {| |- |{{אקרוסטיכון|אָ}}שַׁמְנוּ בְּאֹמֶר וּבְפֹעַל|| ||{{אקרוסטיכון|בָּ}}זִינוּ חֹק לִמְעֹל מַעַל |- |{{אקרוסטיכון|גָּ}}זַלְנוּ מִשְׁפָּט וָצֶדֶק|| ||{{אקרוסטיכון|דַּ}}רְכֵּנוּ כִּמְשֻׂכַת חֶדֶק |- |{{אקרוסטיכון|הֵ}}פַרְנוּ בְּרִית וָחֹק|| ||{{אקרוסטיכון|וְ}}הִרְבִּינוּ פֶשַׁע לְאֵין חֹק |- |{{אקרוסטיכון|זָ}}נַחְנוּ טוֹב הוֹרֵיתָ|| ||{{אקרוסטיכון|חָ}}רַשְׁנוּ רֶשַׁע שָׂנֵאתָ |- |{{אקרוסטיכון|טָ}}פַלְנוּ שֶׁקֶר וּמִרְמָה|| ||{{אקרוסטיכון|יָ}}עַצְנוּ אָוֶן וְאַשְׁמָה |- |{{אקרוסטיכון|כִּ}}לִּינוּ יָמֵינוּ בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם|| ||{{אקרוסטיכון|לֹ}}א זָכַרְנוּ כִּי תְּבִיאֵנוּ בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם |- |{{אקרוסטיכון|מָ}}אַסְנוּ מוּסַר הַדַּעַת|| ||{{אקרוסטיכון|נ}}וֹאַלְנוּ מֵחָכְמָה וּמִדַּעַת |- |{{אקרוסטיכון|סַ}}רְנוּ מִמִּשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ|| ||{{אקרוסטיכון|עָ}}זַבְנוּ אָרְחוֹת חֻקֶּיךָ |- |{{אקרוסטיכון|פָּ}}נִינוּ אֶל כָּל חֶמְדוֹתֵינוּ|| ||{{אקרוסטיכון|צָ}}לַלְנוּ בִּמְצֻלוֹת תַּאֲוֹתֵינוּ |- |{{אקרוסטיכון|קָ}}פַצְנוּ פֶה מֵהוֹכִיחַ|| ||{{אקרוסטיכון|רָ}}חַב פִּינוּ בְּנִיב עַוְלָה יַצְרִיחַ |- |{{אקרוסטיכון|שׁ}}וֹבַבְנוּ מְשֻׁבָה נִצַּחַת|| ||{{אקרוסטיכון|תִּ}}עַבְנוּ כָּל אִישׁ תּוֹכַחַת |} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּסְלַח וְתִמְחָל לָנוּ עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ, כִּי אַתָּה גֹחִי מִבָּטֶן מַבְטִיחִי עַל שְׁדֵי אִמִּי, עָלֶיךָ הָשְׁלַכְתִּי מֵרָחֶם, מִבֶּטֶן אִמִּי אֵלִי אָתָּה. וְאִם אַתָּה לֹא תְחָנֵּנִי וְתִשָּׂא פִשְׁעִי, לְמִי אֶשָּׂא עַיִן, וְאֵין לִי אָב זוּלָתֶךָ, כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי וְאַתָּה יְיָ אֲסַפְתָּנִי, וּבְטוּבְךָ מֵעוֹדִי אֲפַפְתָּנִי. וְאִם לֹא יָחוּס הַיּוֹצֵר עַל מַעֲשֵׂה יָדָיו, לְמִי יִתְחַנֵּן יְצִיר חֹמֶר וְיִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ, וּבַמֶּה יִתְרַצֶּה אֶל עֹשֵׂהוּ, הֲלֹא אֶל רַחֲמֵי יוֹצְרוֹ יָרוּץ, וְעַל דַּלְתֵי חַסְדֵי עֹשֵׂהוּ יִשְׁקֹד. וַאֲנִי, הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדֹנֵיהֶם וּכְעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ, כֵּן עֵינַי נְשׂוּאוֹת אֵלֶיךָ, כִּי אֵין לִי מַכִּיר בִּלְתֶּךָ, וְלֹא יוֹדֵעַ נֶגַע לְבָבִי זוּלָתֶךָ. חָנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ, כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעָי. כִּי אַתָּה קָנִיתָ כִלְיֹתָי, תְּסֻכֵּנִי בְּבֶטֶן אִמִּי. הֲלֹא כְּחָלָב הִתַּכְתַּנִי וְכַגְּבִנָּה הִקְפֵּאתַנִי, וְעוֹר וּבָשָׂר הִלְבַּשְׁתַּנִי וּבַעֲצָמוֹת וְגִידִים סוֹכַכְתַּנִי, חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי, וּפְקֻדָּתְךָ שָׁמְרָה רוּחִי. וְאִם חָטָאתִי וּשְׁמַרְתַּנִי, וּמֵעֲוֹנִי לֹא תְנַקֵּנִי, אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ, וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח. אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ. אֶשָּׁא כַּנְפֵי שָׁחַר, אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם, גַּם שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי, וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ. וָאֹמַר אַךְ חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי, גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָ. וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר, כַּחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה. וְאִם תִּפְקֹד עָלַי כִּדְרָכַי וּכְרֹעַ מַעֲלָלַי, לְמִי אָנוּס לְעֶזְרָה לִפְגֹעַ בַּעֲדִי אֵלֶיךָ וּלְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִלְּפָנֶיךָ. כִּי אִם לְחַיִּים אֲשֶׁר הֵמָּה חַיִּים עֲדֶנָה, כֻּלּוֹ סָג יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ, אֵין עֹשֵׂה טוֹב אֵין גַּם אֶחָד. וְאִם לְשׁוֹכְנֵי עָפָר אֲשַׁוֵּעַ לִפְגֹעַ בַּעֲדִי אֵלֶיךָ, הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה פֶּלֶא, אִם רְפָאִים יָקוּמוּ יוֹדוּךָ סֶּלָה. וְאִם אֶל מַלְאֲכֵי מָרוֹם אֶזְעָק וְאֶל קְדוֹשִׁים אֶפְנֶה, לָשֵׂאת רִנָּה וּתְפִלָּה בַּעֲדִי לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדְךָ, הֲצַעֲקָתָם תִּשְׁמַע אֵל, כִּי אַתָּה תַעֲבִיר חַטָּאתִי וּתְכַפֵּר זְדוֹנִי. לָכֵן מִמְּךָ אֵלֶיךָ אָסוּרָה, וּמִנֶּגְדְּךָ (עָלֶיךָ) [אֵלֶיךָ] אֶבְרָחָה, וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ אֶל חַסְדְּךָ אָרוּצָה, וּמִמִּדַּת דִּינְךָ אֶל מִדַּת רַחֲמֶיךָ אָנוּסָה. כִּי רַבִּים רַחֲמֶיךָ וַעֲצוּמִים חֲסָדֶיךָ, רַחוּם וְחַנּוּן נוֹדַעְתָּ, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד נִקְרֵאתָ. זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה. חַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר, כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יְיָ. כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו, וְעַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד, וְאֵיךְ יִצְדַּק יְלוּד אִשָּׁה וְיִזְכֶּה קָרוּץ מֵחֹמֶר, אֲשֶׁר בְּעָוֹן חוֹלַל וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְהוּ אִמּוֹ. וְאֵיךְ יִטְהַר אֱנוֹשׁ וּמִמֵּי טֻמְאָה יְסוֹדוֹ, מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא. וְאִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד. סְלַח נָא לַעֲוֹנִי וּלְחַטָּאתִי אַל תִּפְקֹד. כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא. בַּמָּה אֲקַדֶּמְךָ יְיָ אֱלֹהַי, וּבַמָּה אִכַּף לְךָ אֱלֹהֵי מָרוֹם, וּבַמֶּה תְכַפֵּר עַל עֲוֹנִי וְתַעֲבִיר פִּשְׁעִי, וְאֶטְהַר מֵחַטָּאתִי וְאֶזְכֶּה מִשִּׁגְגָתִי. וְאִם בִּתְשׁוּבָה וְתוֹדָה תִּמָּצֵא, הִנְנִי שָׁב וּמִתְוַדֶּה לְפָנֶיךָ בְּכָל לִבִּי, וָאֹמַר אָמְנָם אָנֹכִי חָטָאתִי וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי, לְמַעַן תִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ תִּזְכֶּה בְשָׁפְטֶךָ. וְאִם בְּשֶׁבֶר רוּחַ תְּכַפֵּר, הִנֵּה נִשְׁבַּר לִבִּי בְּקִרְבִּי וְרָחֲפוּ [כָּל] עַצְמוֹתַי, וְדָאֲבָה נַפְשִׁי לְרֹב יְגוֹנוֹתַי וְעֹצֶם תּוּגוֹתַי אֲשֶׁר קְרָאֻנִי בַּעֲוֹנַי, עַד אֲשֶׁר לֹא נוֹתַר מְתֹם בִּבְשָׂרִי מִפְּנֵי זַעְמֶךָ וְאֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי מִפְּנֵי חַטָּאתִי. לוּלֵי רַחֲמֶיךָ אֲשֶׁר הִקִּיפוּנִי וַחֲסָדֶיךָ אֲשֶׁר אֲפָפוּנִי, אֲזַי שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִׁי וְאָבַדְתִּי בְעָנְיִי. וְאִם בִּבְכִי וּצְעָקָה תִּסְלַח, הִנֵּה בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי, וְרוּחִי תִּזְעָק בַּחֲדָרֶיהָ, וְלִבִּי יָחִיל בְּקִרְבִּי, וְאֵימוֹת מָוֶת נָפְלוּ עָלָי, עַל רֹב פְּשָׁעַי וְנֵטֶל זְדוֹנַי, וּפַלְגֵי מַיִם יָרְדוּ עֵינָי עַל לֹא שָׁמְרוּ תוֹרָתֶךָ. וְאִם בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים תִּמְחַל, הִנְנִי מַפִּיל תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וְשׁוֹפֵךְ שִׂיחִי נֶגְדֶּךָ, וּכְעֵינֵי עֶבֶד אֶל יַד אֲדוֹנָיו כֵּן עֵינַי נְשׂוּאוֹת אֵלֶיךָ. וְאִם בְּהַצְנֵעַ לֶכֶת תִּבְחַר יְיָ, הִנֵּה לֹא גָבַהּ לִבִּי וְלֹא רָמוּ עֵינַי וְלֹא הִלַּכְתִּי בִּגְדֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי, אִם לֹא שִׁוִּיתִי וְדוֹמַמְתִּי נַפְשִׁי, כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ, כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִׁי, וּלְךָ דֻמִיָּה, לְךָ יְיָ הוֹחָלְתִּי, אַתָּה [תַעֲנֶה] יְיָ אֱלֹהָי. וְאִם בְּזֶבַח וּמִנְחָה תִּשָּׂא פֶשַׁע, הִנֵּה בַּעֲוֹנֵינוּ שָׁמֵם מִקְדָּשֵׁנוּ, וְגָלָה יְקָרֵנוּ, וּבֵית תִּפְאַרְתֵּנוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ, וְלֹא יִכּוֹן לָנוּ לָשׂוּם קְטוֹרָה בְּאַפֶּךָ וְכָלִיל עַל מִזְבְּחֶךָ עַל אַדְמַת נֵכָר. אֲבָל זְבָחֶיךָ רוּחַ נִשְׁבָּרָה, לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה. הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָיִם, אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל, אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים. וְאִם בַּעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד תִּתְרַצֶּה, וְאַתָּה הַיּוֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת אָדָם, וּמֵבִין שְׂעִפֵּי לֵב בָּשָׂר וָדָם, יָדַעְתָּ כִּי בְכָל לִבִּי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ חָפַצְתִּי, וְלָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ עֵדוֹתֶיךָ נִכְסַפְתִּי, וּלְהִסְתּוֹפֵף בְּבֵיתְךָ בָּחַרְתִּי, וּמִלְּפָנֶיךָ אֶשְׁאַל כָּל יָמַי: אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ. אֲבָל אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁבְתִּי וְקוּמִי, וּמִמְּךָ לֹא נִכְחַד עָצְמִי, כִּי סְבָבוּנִי חֶבְלֵי הַיֵּצֶר הָרַע אֲשֶׁר בּוֹ בְחַנְתַּנִי, וַאֲפָפוּנִי הַבְלֵי הָעוֹלָם אֲשֶׁר בּוֹ צְרַפְתַּנִי, וַתִּכְבַּד עָלַי לִמְאֹד יַד שְׂאוֹר עִסָּתִי, וַתִּשְׁטְפֵנִי שִׁבֹּלֶת צָרְכֵי גְוִיָּתִי, כִּי מִנְּעוּרַי הִסִּיתוּנִי, וּמִבֶּטֶן אִמִּי הִשִּׁיאוּנִי, וַיַּכְבִּידוּ עָלַי עֻלָּם, וַיַּעֲמִיסוּ עָלַי נֶטֶל סִבְלָם, וָאֶכָּנַע תַּחַת יָדָם, וַיַּעֲבִידוּנִי בְּפֶרֶךְ כִּרְצוֹנָם, עַד אֲשֶׁר לִבִּי סַחַרְחַר וְכֹחִי עֲזָבַנִי, וְלֹא יִתְּנוּנִי הָשֵׁב רוּחִי לְהַזְכִּיר שִׁמְךָ הַנָּעִים בְּבֹר לֵב וּבְנִקְיוֹן כַּף, לִרְדֹּף צְדָקָה וּמִשְׁפָּט וְלַעֲשׂוֹת חֶסֶד וֶאֱמֶת, אֲשֶׁר בָּמוֹ יְכֻפַּר עָוֹן. וּבַעֲבוּר אֲשֶׁר עָרַכְתִּי לְפָנֶיךָ אֲמָרוֹת נְכֹחוֹת, וְשָׁפַכְתִּי נֶגְדְּךָ תְּחִנּוֹת וְשִׂיחוֹת, (לְעוֹרֵר) [לְהָעִיר] נַפְשִׁי הַיְשֵׁנָה מִשְּׁנָתָהּ, וּלְהָקִיץ נִשְׁמָתִי הַנִּרְדֶּמֶת מִתְּנוּמָתָהּ, כִּי יָדַעְתִּי אָמְנָם כִּי לֹא בְּרֹב דְּבָרִים תִּתְרַצֶּה, וְלֹא בְּרוּחַ שְׂפָתַיִם תִּמָּצֵא, כִּי אִם בְּשֶׁבֶר רוּחַ וּבְחֶרְדַּת נֶפֶשׁ וְרֹךְ לֵבָב, לָכֵן שָׁפַכְתִּי שִׂיחַ וְהֶאֱרַכְתִּי וְהוֹסַפְתִּי תְּחִנָּה לְמוּלֶךָ, אוּלַי לִבִּי הַיָּשֵׁן יִיקַץ וְיֶחֱרַד מִן זַעְפֶּךָ, וְנַפְשִׁי מִתְּנוּמָתָהּ תֵּעוֹר וְתִפְחַד מִן חֲרוֹן אַפְּךָ וְקִצְפֶּךָ, וְאַפְשִׁיטֶנָּה עֲרֻמָּה מִבִּגְדֵי יַלְדוּת וְשַׁחֲרוּת, אוּלַי תֵּצֵא מֵעַבְדוּת הָעוֹלָם הַזֶּה לְחֵרוּת. וּמַה לִּי עוֹד לְדַבֵּר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי, אַחֲרֵי נֶעֱבַדְתִּי לְתֹהוּ וָהֶבֶל, וְכִלִּיתִי כֹחִי לָרִיק בְּעַבְדוּת יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, וְעַתָּה יְיָ אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת לְכָל בָּשָׂר, אִם אֲנִי עָשִׂיתִי כְאִוַּלְתִּי וּפָשַׁעְתִּי, עֲשֵׂה אַתָּה כְּחָכְמָתְךָ וּסְלַח, כִּי אֵל תְּמִים דֵּעִים אָתָּה. וְאִם שִׁלַּמְתִּי לְפָנֶיךָ רָעָה תַּחַת טוֹבָה, גָּמְלֵנִי טוֹב וְלֹא רָע, כִּי יָתֵר מֵרֵעֵהוּ צַדִּיק, וְכָל שֶׁכֵּן הַבּוֹרֵא. וְאִם הִרְבֵּיתִי לִפְשֹׁעַ, אַל תֵּפֶן לְרֹעַ מַעֲלָלִי, וְאַל תִּשְׁפְּטֵנִי כְּפָעֳלִי, וְאַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ, כִּי הַמְּחִילָה וְהַסְּלִיחָה תְּהִלָּתֶךָ, וַעֲבֹר עַל פֶּשַׁע תִּפְאַרְתֶּךָ. הוֹרֵנִי יְיָ דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר, וְהָבֵר מַחְשְׁבוֹתַי וְטַהֵר רַעְיוֹנַי מֵהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ. וְהַצִּילֵנִי מִכָּל צָרוֹת וְצוּקוֹת וְרָעוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא, הַנִּגְלוֹת אֵלַי וְהַנִּסְתָּרוֹת מִמֶּנִּי, הַמַּבְדִּילוֹת בֵּינִי לְבֵינֶיךָ, וְהַמַּדִּיחוֹת אוֹתִי מֵעֲבוֹדָתֶךָ. וְהַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי, וַהֲנִיחֵנִי מֵעָמָל וּמִלֵּבוֹשׁ, וְהַרְחִיקֵנִי מֵעֹצֶר לֶחֶם וְשִׂמְלָה. וְהַרְחֵב לִבִּי לָרוּץ דֶּרֶךְ מִצְוֹתֶיךָ, וְחָנֵּנִי חָכְמָה וּבִינָה עֵצָה וּגְבוּרָה וְדַעַת וְהַשְׂכֵּל, לְהוֹסִיף דַּעַת בָּךְ, וּלְהַשְׂכִּיל אֶת דְּרָכֶיךָ הַנְּעִימוֹת וְאֹרְחוֹתֶיךָ הַיְדִידוֹת. וְהַט לִבִּי אֶל עֵדְוֹתֶיךָ הַמְקָרְבִים אֵלֶיךָ, וְהַמּוֹרִים עָלֶיךָ, הַמְּעִידִים על אֱלָהוּתֶךָ, וְהַשָּׂהֲדִים על יִחוּדֶךָ. עַד אֲשִׁיתְךָ נֶגְדִּי תָמִיד, וּבַל תִּמֹּט עֲבוֹדָתְךָ מִנֹּכַח עֵינַי, כְּעִנְיָן שֶׁנֶאֱמַר: שִׁוִּיתִי יְיָ לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט׃{{ממס|תהלים טז ח}} וְהָסֵר עֹל בָּשָׂר וָדָם מִשִּׁכְמִי, וְהַעֲבֵר סֵבֶל אֱנוֹשׁ מֵעַל צַוָּארִי, וְיַחֵד לִבִּי לַעֲמֹס עֹל מִצְוֹתֶיךָ, וְנַקֵּהוּ לִסְבֹּל מוֹטוֹת קִרְבָתֶךָ, כִּי בָם חַיֵּי רוּחִי, וְאָשׁוּב אֵלֶיךָ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בְּכָל לִבִּי, וְאֹמַר: אִם (אָוֶן) [עָוֶל] פָּעַלְתִּי לֹא אֹסִיף׃{{ממס|איוב לד לב}} לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים, וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי׃{{ממס|תהלים נא יב}} אַל תַּשְׁלִיכֵנִי לְעֵת זִקְנָה, כִּכְלוֹת כֹּחִי אַל תַּעַזְבֵנִי׃{{ממס|תהלים עא ט}} הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי׃{{ממס|תהלים נא יד}} יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ׃{{ממס|תהלים קיט פ}} זְכֹר דָּבָר לְעַבְדֶּךָ עַל אֲשֶׁר יִחַלְתָּנִי׃{{ממס|תהלים קיט מט}} וְהִבְטַחְתָּ (לְעוֹשֵׂה) [לְעֹשֵׂי] רְצוֹנְךָ כִּי כָּל מוֹדֶה וְעֹזֵב תְּרַחֵם, וְקָרָאתָ בְּפִי נְבִיאֶךָ: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ׃{{ממס|ישעיהו נה ז}} עָלַי אֱלֹהִים נְדָרֶיךָ, אֲשַׁלֵּם תּוֹדֹת לָךְ׃{{ממס|תהלים נו יג}} כִּי הִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת, הֲלֹא רַגְלַי מִדֶּחִי, לְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי אֱלֹהִים בְּאוֹר הַחַיִּים׃{{ממס|תהלים נו יד}} זָכְרֵנִי יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ, פָּקְדֵנִי בִּישׁוּעָתֶךָ׃ לִרְאוֹת בְּטוֹבַת בְּחִירֶיךָ, לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת גּוֹיֶךָ, לְהִתְהַלֵּל עִם נַחֲלָתֶךָ׃{{ממס|תהלים קו#קו ד|תהלים קו ד-ה}} פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי, תְּנָה עֻזְּךָ לְעַבְדֶּךָ, וְהוֹשִׁיעָה לְבֶן אֲמָתֶךָ׃ עֲשֵׂה עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה וְיִרְאוּ שֹׂנְאַי וְיֵבֹשׁוּ, כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתַּנִי וְנִחַמְתָּנִי׃{{ממס|תהלים פו#פו טז|תהלים פו טז-יז}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}} [[קטגוריה:בחיי אבן פקודה]] [[קטגוריה:פיוטי תוכחה]] 6ra3lkpraysdyc97yn2srpxtau3dzjl 2947624 2947623 2025-07-08T13:13:50Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:תפילות]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 2947624 wikitext text/x-wiki {{רקע אפור|<small>בספר חובות הלבבות ב[[תורת חובות הלבבות/שער אהבת ה'#פרק ו|שער אהבת ה' פרק ו]] בסופו כתב בזה הלשון: וכבר חברתי דברים נמרצים, יש בהם תוכחת והכלם לנפש, ותחרץ בעבורה ותתעורר לתפלה בלילה, והם בלשון עברית, וקראתים 'תוכחה'. ואחר כך סמכתי להם דברים צחים בלשון העברית בשבח והודאה לאל ובקשת מחילה ותחנונים, דברים רבים מעירים את לב המתפלל ומעוררים את טבעו, וקראתים 'בקשה'. וכתבתים בסוף הספר הזה למי שרוצה להתנפל בהם לילה או יום. ומי שקבל על עצמו זה הענין, ינהג בתוכחה שיתפלל אותה בישיבה אחר שיקדים מה שיזדמן מן הזמירות הידועות או זולתם לפניה, ואחר כך יתפלל הבקשה בעמידה והשתחויה עד סופה ויכרע ויאמר מה שירצה מן התחנונים, ויאמר סמוך לזה {{צ|אשרי תמימי דרך}} ו{{צ|שיר המעלות}} עד סופם עכ"ל. והנה הבקשה הזאת נשמטה מכל ספרי חובות הלבבות, ונדפס קצור ממנה בבלוניאה בשנת ש"א במחזור רומי שעם פירוש קמחא דאבישונא מבלי הזכיר שם את שם המחבר, וחסרה כמחציתה, ומהרשד"ל ז"ל מצאה בסדור בני רומי כ"י על קלף, והיא נמצאת גם בעקד הספרים שבפרמא, ורק קצת מהבקשה אומרים בני ספרד בסליחות, והוא הוידוי שתחלתו {{צ|אשמנו באומר ופועל}}, וגם האשכנזים והאיטליאנים אומרים הוידוי הזה בימי השובבי"ם. ורבינו בחיי ז"ל בכתבו הבקשה הזאת היו לנגד עיניו שתי הבקשות של רב סעדיה גאון ז"ל [שנדפסו לקמן] (כל זה תמצית דברי מהרשד"ל ז"ל). ואנחנו הדפסנו את הבקשה היקרה הזאת בשלמותה כפי שיצאה מאת רבינו המחבר ז"ל. (סידור אוצר התפילות)</small>}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==תוכחה לרבינו בחיי== {{ק|'''בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים קג א}}'''}} נַפְשִׁי עֹז תִּדְרְכִי, וְצוּרֵךְ בָּרְכִי, וְחִין לְפָנָיו תַּעַרְכִי, וְשִׂיחָה לְנֶגְדּוֹ שִׁפְכִי, וְהִתְעוֹרְרִי מִשְּׁנָתֵכִי, וְהִתְבּוֹנְנִי מְקוֹמֵכִי, אֵי מִזֶּה בָאת וְאָנָה תֵלֵכִי. נַפְשִׁי מִתְּנוּמָתֵךְ עוּרִי, וְלִפְנֵי יוֹצְרֵךְ שִׁיר דַּבֵּרִי, וְלִשְׁמוֹ זַמֵּרִי, וְנִפְלְאוֹתָיו סַפֵּרִי, וְגוּרִי מִמֶּנּוּ בַּאֲשֶׁר תָּגוּרִי. נַפְשִׁי אַל תִּהְיִי כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין, וּכְשִׁכּוֹר נִרְדָּם וְאִישׁ נִדְהָם. כִּי מִמְּקוֹר בִּינָה קֹרַצְתְּ, וּמִמַּעְיַן חָכְמָה לֻקַּחַתְּ, וּמִמְּקוֹם קָדוֹשׁ הוּבֵאת, וּמֵעִיר גִּבּוֹרִים הוּצֵאת, מֵאֵת יְיָ מִן הַשָּׁמָיִם. נַפְשִׁי לִבְשִׁי בִּגְדֵי שֵׂכֶל, וְהִתְאַזְּרִי אֵזוֹר בִּינָה, וּמַלְּטִי אֶת נַפְשֵׁךְ מֵהַבְלֵי פִגְרֵךְ, אֲשֶׁר אַתְּ בּוֹ מִתְגּוֹרֶרֶת. וְאַל יַשִּׁיאֵך לִבֵּךְ בְּנֹעַם חֶמְדּוֹתָיו, וְאַל יְסִיתֵך בִּשְׂכִיּוֹת תַּאֲוֹתָיו, אֲשֶׁר יִמָּאֲסוּ כְמוֹ מַיִם יִתְהַלְּכוּ לָמוֹ. וְזִכְרִי כִּי לֹא לְעֵזֶר וְלֹא לְהוֹעִיל רֵאשִׁיתָם, כִּי אִם לְבֹשֶׁת, וְגַם לְחֶרְפָּה אַחֲרִיתָם. נַפְשִׁי שׁוֹטְטִי בִּרְחוֹבוֹת תְּבוּנָתֵךְ, וְסֹבִּי בְּחַדְרֵי חָכְמָתֵךְ, וּבוֹאִי עַד תְּכוּנַת בִּנְיַן מַשְׂכִּיתֵךְ אֲשֶׁר בֶּעָפָר יְסוֹדוֹ. הֲלֹא הוּא גוּף נִמְאָס וּפֶגֶר מוּבָס, קָרוּץ מִמַּעְיָן נִרְפָּשׁ וּמִמָּקוֹר מָשְׁחָת, בָּנוּי מִטִּפָּה סְרוּחָה, שְׂרוּפָה בָאֵשׁ כְּסוּחָה, גֹּלֶם כִּדְמוּת תּוֹלֵעָה, וְהָיָה רַק זְוָעָה. עָצוּר בָּרֶחֶם, מְטֻנָּף, סָגוּר בַּבֶּטֶן, מְלֻכְלָךְ, יֻלַּד בְּצִירִים וַחֲבָלִים, לִרְאוֹת עָמָל וַהֲבָלִים. כָּל הַיּוֹם הִתְאַוָּה תַאֲוָה, וְסָר מִמּוּסָר וּמִמִּצְוָה, בַּחֹשֶׁךְ בָּא וּבַחֹשֶׁךְ יֵלֵךְ, דַּל אֶבְיוֹן עָנִי וָהֵלֶךְ, לֹא דַעַת לוֹ מִבַּלְעָדֵךְ, וְלֹא תְבוּנָה לוֹ מִבִּלְתֵּךְ. בְּחַיָּיו עָפָר וּבְמוֹתוֹ אֵפֶר, בּעוֹדוֹ תּוֹלָעִים יְסוֹבְבוּהוּ, וְאַחֲרִיתוֹ רִמָּה וְגוּשׁ עָפָר יְכַסּוּהוּ. לֹא יָדַע בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ, טָמוּן בָּאָרֶץ חֶבְלוֹ. לָכֵן לְכִי אַתְּ וּמָלְכִי עָלָיו, כִּי לִבְנֵי חָכְמָה מְלוּכָה תֵאוֹת, וְעֶבֶד אֱוִיל לַחֲכַם לֵב. וְאַל תֵּלְכִי בִּשְׁרִירוּת לִבֵּךְ הָרָע, וְאַל תִּנָּקְשִׁי בְּמוֹעֲצוֹתָיו, וּמַאֲסִי בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹתָיו, וְאַל תִּבְטְחִי בְעשֶׁק וּבְגָזֵל אַל תֶּהְבָּלִי, כִּי הָעשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם, וִיאַבֵּד אֶת לֵב מַתָּנָה. נַפְשִׁי, שִׁיתִי לִבֵּךְ לַמְסִלָּה דֶּרֶךְ הָלָכְתְּ, כִּי הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר, אָמְנָם הַכֹּל שָׁב אֶל הֶעָפָר, וּלְכָל נִבְרָא וְנוֹצָר יֵשׁ קֵץ וְתַכְלִית, לָשׁוּב אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר מִמֶּנָּה לֻקָּח. וְהַחַיִּים וְהַמָּוֶת אַחִים שִׁבְתָּם יַחַד אִישׁ בְּאָחִיו יְדֻבָּקוּ, יִתְלַכְּדוּ וְלֹא יִתְפָּרָדוּ, אֲחוּזִים בִּשְׁתֵּי קְצוֹת גֶּשֶׁר רָעוּעַ, וְכָל בְּרוּאֵי תֵבֵל עוֹבְרִים עָלָיו. הַחַיִּים מוֹבָאוֹ וְהַמָּוֶת מוֹצָאוֹ, הַחַיִּים בּוֹנֶה וְהַמָּוֶת סוֹתֵר, הַחַיִּים זוֹרֵעַ וְהַמָּוֶת קוֹצֵר, הַחַיִּים נוֹטֵעַ וְהַמָּוֶת עוֹקֵר, הַחַיִּים מַחְבִּיר וְהַמָּוֶת מַפְרִיד, הַחַיִּים מַחֲרִיז וְהַמָּוֶת מְפַזֵּר. וּדְעִי נָא וּרְאִי כִּי גַּם עָלַיִךְ תַּעֲבָר כּוֹס, וְתֵצְאִי מִמְּלוֹן חַדְרֵךְ כְּרָגַע, כִּי יִקְרֵךְ עֵת וָפֶגַע, וְתָשׁוּבִי אֶל בֵּית עוֹלָמֵךְ, בַּיּוֹם הַהוּא תִּרְצִי פְעֻלָּתֵךְ, וְתִקְחִי מַשְׂכֻּרְתֵּךְ חֵלֶף עֲבוֹדָתֵךְ אֲשֶׁר יָגַעַתְּ בּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, אִם טוֹב וְאִם רָע. לָכֵן שִׁמְעִי נָא וּרְאִי וְהַטִּי אָזְנֵךְ, וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ, וְקוּמִי רֹנִּי לְמַלְכֵּךְ יוֹמֵךְ וְלֵילֵךְ, שְׂאִי אֵלָיו כַּפַּיִם וְהִשְׁתַּחֲוִי לוֹ אַפַּיִם, וְעַפְעַפַּיִךְ יִזְּלוּ מָיִם, בִּכְרִיעָה עַל בִּרְכַּיִם. אוּלַי יִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ, וְיִשָּׂא פָּנָיו אֵלַיִךְ וְיָשֵׂם לָךְ שָׁלוֹם, וְיָחֹן עָלַיִךְ בִּימֵי עָנְיֵךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאַחֲרֵי שׁוּבֵךְ לִמְנוּחָיְכִי, כִּי מֵעוֹדֵךְ גָּמַל עָלָיְכִי. נַפְשִׁי הָכִינִי צֵדָה לָרֹב אַל תַּמְעִיטִי, בְּעוֹד בַּחַיִּים חַיָּתֵךְ וְיֶשׁ לְאֵל יָדֵךְ, כִּי רַב מִמֵּךְ הַדֶּרֶךְ, וְאַל תֹּאמְרִי לְמָחָר אֶקַּח צֵדָה, כִּי פָנָה הַיּוֹם, כִּי לֹא תֵדְעִי מַה יֵּלֶד יוֹם, וּדְעִי כִּי תְמוֹל לָעַד לֹא יָשׁוּב, וְכָל אֲשֶׁר פָּעַלְתְּ בּוֹ שָׁקוּל וְסָפוּר וְחָשׁוּב. וְאַל תֹּאמְרִי מָחָר אֶעֱשֶׂה, כִּי יוֹם הַמָּוֶת מִכָּל חַי מְכֻסֶּה. מַהֲרִי עֲשׂוֹת בְּכָל יוֹם חֻקּוֹ, כִּי הַמָּוֶת בְּכָל עֵת יִשְׁלַח חִצּוֹ וּבְרָקוֹ, וְאַל תִתְמַהְמְהִי מֵעֲשׂוֹת חֹק דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, כִּי כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ. וְאַל תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ, כִּי אַחֲרֵי צֵאתֵךְ מִמַּסְגֵּר פִּגְרֵךְ תָּשׁוּבִי לְתוֹכַחַת מִמְּשׁוּבָה נִצַּחַת, כִּי לֹא יִתָּכֵן לָךְ אָז עֲשׂוֹת טוֹב וָרָע, וְלֹא יוֹעִילֵךְ תְּשׁוּבָה מִמְּשׁוּבָה, וְלֹא הִנָּחֵם לָךְ מֵרֶשַׁע וְאַשְׁמָה וָפֶשַׁע. כִּי הָעוֹלָם הַהוּא נָכוֹן לְחֶשְׁבּוֹן וְסֵפֶר כָּל צָפוּן וְסָתוּם, אֲשֶׁר בְּיַד כָּל אָדָם חָתוּם, וְעָרוּךְ לְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לְיִרְאֵי יְיָ וּלְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ, וּלְהִנָּקֵם בּוֹ נְקַם בְּרִית מִן שׁוֹכְחֵי אֵל, הָאוֹמְרִים לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ וְדַעַת דְּרָכֶיךָ לֹא חָפַצְנוּ, מַה שַּׁדַּי כִּי נַעַבְדֶנּוּ, וּמַה נּוֹעִיל כִּי נִפְגַּע בּוֹ. נַפְשִׁי, אִם חָכַמְתְּ חָכַמְתְּ לָךְ, וְאִם לַצְתְּ אִתָּךְ תָּלִין מְשׁוּגָתֵךְ. שִׁמְעִי מוּסָר וַחֲכָמִי וְאַל תִּפְרָעִי. שִׁיתִי עַל לִבֵּךְ תָּמִיד דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד: סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמֹר, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם׃ כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים יָבִיא בְּמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם, אִם טוֹב וְאִם רָע׃{{ממס|קהלת יב#יב יג|קהלת יב יג-יד}} וְאַל תִּשְׁכְּחִי: בְּיַד כָּל אָדָם יַחְתֹּם לָדַעַת כָּל אַנְשֵׁי מַעֲשֵׂהוּ׃{{ממס|איוב לז ז}} וְזִכְרִי: אֵין חֹשֶׁךְ וְאֵין צַלְמָוֶת לְהִסָּתֶר שָׁם פּוֹעֲלֵי אָוֶן׃{{ממס|איוב לד כב}} בַּקְּשִׁי אֶת יְיָ קוֹנֵךְ בְּכָל כֹּחֵךְ וְאוֹנֵךְ, בַּקְּשִׁי צֶדֶק בַּקְּשִׁי עֲנָוָה, אוּלַי תִּסָּתְרִי בְּיוֹם אַף יְיָ וּבְיוֹם חֲרוֹן אַפּוֹ, וְתַזְהִירִי כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּכְצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ, וְתַזְרִיחַ עָלַיִךְ שֶׁמֶש צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ. וְעַתָּה קוּמִי לְכִי וְהִתְחַנְּנִי לַאדֹנַיִךְ וּשְׂאִי זִמְרָה לֵאלֹהַיִךְ. הַלְלִי יָהּ, כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ, כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה. ==בקשה לרבינו בחיי== יְיָ שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ׃{{ממס|תהלים נא יז}} וּלְשׁוֹנִי תְּצַחְצַח וְלִבִּי תָּכִין וְנַפְשִׁי תָּעִיר וְהֶגְיוֹנִי תַּיְשִׁיר וְשִׁגְיוֹנִי תַּכְשִׁיר, וְשִׂיחִי תַּקְשִׁיב וַאֲמָרַי תַּאֲזִין וּתְפִלָּתִי תִּשְׁמַע וְרִנָּתִי עָדֶיךָ תִקְרַב וְשַׁוְעָתִי אֵלֶיךָ תָבוֹא, בְּעָמְדִי לְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ וְלַהֲגוֹת צִדְקֶךָ וּלְחַוֹּת פִּלְאֶךָ לָשִׂיחַ בְּנוֹרְאוֹת עֻזֶּךָ לַעֲרֹךְ חַסְדֶּךָ לְהַגִּיד אֲמִתֶּךָ, בְּעוֹד נִשְׁמָתִי בִּי וְרוּחַ חַיִּים בְּאַפִּי, עַד אֲשֶׁר לֹא תֶחְשַׁךְ שִׁמְשִׁי וְיִכְבֶּה נֵר נִשְׁמָתִי וְיָשׁוּב פִּגְרִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר מִמֶּנָּה לֻקַּח וְרוּחִי יַהֲלֹךְ אֵלֶיךָ לַמִּשְׁפָּט, נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט וְלֹא שְׁזָפַתּוּ עֵין אַיָּה, מְקוֹם לֹא יוֹעִיל הוֹן וְלֹא יִסְכֹּן קִנְיָן, כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד. כִּי אָמְנָם יָדַעְתִּי כִּי לְמַעַן סַפֵּר שִׁמְךָ הוּבֵאתִי הֵנָּה, וּלְחַוֹּת גָּדְלְךָ נוֹצַרְתִּי עֲדֶנָה. בִּינוֹתִי יְיָ אֱלֹהַי בְּאוֹר הַדַּעַת אֲשֶׁר חֲנַנְתַּנִי כִּי אַתָּה אֶחָד לְבַדֶּךָ, אֶחָד מֵאֵין חֵקֶר, אֶחָד מֵאֵין עֵרֶךְ וְדִמְיוֹן, אֶחָד מֵאֵין תְּחִלָּה וְתִכְלָה, אֶחָד מֵאֵין רֵאשִׁית וְאַחֲרִית, אֶחָד מֵאֵין אַחֵר כְּעֶרְכֶּךָ, אֶחָד מֵאֵין שֵׁנִי לְנֶגְדֶּךָ, אֶחָד לֹא כָאֶחָד רֹאשׁ הַמִּנְיָן, אֶחָד לֹא כָאֶחָד רֹאשׁ הַמְּנוּיִים, אֶחָד מֵאֵין חִבּוּר וְאֹסֶף, אֶחָד מֵאֵין פֵּרוּד וּמַחֲלֹקֶת, אֶחָד מֵאֵין אַחֵר קְדָמְךָ, אֶחָד מֵאֵין אַחֵר יְאַחֲרֶךָ. כִּי כָל אֲשֶׁר נִקְרָא אֶחָד בִּלְתֶּךָ, לֹא בֶאֱמֶת הוּא אֶחָד, וְלֹא בֶאֱמוּנָה מְיֻחָד, כִּי הוּא מְחֻבָּר מֵאֲחָדִים, וּבָנוּי מִנִּפְרָדִים, וְגַם נִפְרָד לַאֲחָדִים, וְנֶחֱלָק לְנִפְרָדִים, וְגַם יֵשׁ לוֹ תְּחִלָּה וְתִכְלָה, וְרֵאשִׁית וְאַחֲרִית, אָחוֹר וָקֶדֶם, עֵרֶךְ וְדִמְיוֹן, גַּם יֵשׁ שֵׁנִי לְנֶגְדּוֹ, וְכָמוֹהוּ עוֹד מִלְּבַדּוֹ. לָכֵן אֱמֶת עַל יְצוּרֶיךָ וְיַצִּיב עַל בְּרִיּוֹתֶיךָ, לְיַחֶדְךָ בְּכָל לֵב, וְלוֹמַר לְפָנֶיךָ: יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד. וֶאֱמֶת יְיָ אֱלֹהִים, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, בָּרָאתָ שֹׁרֶשׁ כָּל דָּבָר מֵאַיִן, וְצוּרַת כָּל נוֹצָר מֵאֶפֶס, וְחִבַּרְתָּם בְּרוּחַ אַפֶּיךָ וַיִּהְיוּ לַאֲחָדִים, וּבִדְבָרְךָ אֶבֶן פִּנָּה יָרִיתָ לִהְיוֹת לְעוֹלָם עוֹמֶדֶת, וּבְמַאֲמָרְךָ חוּג שָׁמַיִם כּוֹנַנְתָּ לִהְיוֹת לְעוֹלָם סוֹבֵב, גַּם אֶרֶץ וְרוּחַ תִּכַּנְתָּ, וּמַיִם וָאֵשׁ קָנִיתָ, וַתַּעֲשֶׂה מְשָׁרְתֵי כִסֵּא כְבוֹדְךָ מֵאֵשׁ, וְצִבְאוֹת מַלְאֲכֵי מָרוֹם מֵרוּחַ, וַתַּבְדֵּל בֵּין מַיִם לָמָיִם, וַתָּשֶׂם חֹק וּגְבוּל לְמִקְוֵה מִימֵי הָאָרֶץ, לְבַל יִפְרְצוּ פָּרֶץ, וַתַּדְשֵׁא הָאֲדָמָה בְּכָל מִינֵי זֵרְעֹנִים, וְנִטְעֵי נַעֲמָנִים, וַתַּחְצֹב מִן הָאוֹר מְאוֹרוֹת וְכוֹכָבִים קְבוּעִים בְּגַלְגַּלֵּי רוֹם, מוֹשְׁלִים בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, פּוֹצְחִים בַּיּוֹם שִׁירָה לְעוֹשָׂם, וְנוֹתְנִים זְמִרוֹת בַּלַּיְלָה לְקוֹנָם, מַגִּידִים כִּי חָכָם בְּרָאָם, וּמְעִידִים כִּי גִבּוֹר יְצָרָם, הַמַּשְׂכִּיל בָּהֶם יִדֹּם, כִּי לֹא יָבֹא עַד תְּכוּנוֹת צִבְאֹתָם, לָדַעַת מְסִלּוֹתָם, נִבְעַר כִּי לֹא יָבִין חֵקֶר הֲלִיכוֹתָם. וַיִּשְׁרְצוּ הַמַּיִם דְּגֵי הַיָּם וְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וְתַנִּינִים גְּדוֹלִים וְרֶמֶשׂ לְאֵין מִסְפָּר וְחַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת, וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ גַּם בַּהֲמוֹת שָׂדַי וְחַיְתוֹ אָרֶץ. וְאַחַר כָּל זֹאת יָצַרְתָּ אָדָם לִכְבוֹדֶךָ, וּבָרָאתָ אֱנוֹשׁ קוֹרֵא בִשְׁמֶךָ, וְנָפַחְתָּ בְאַפָּיו נְשָׁמָה יְקָרָה וְזַכָּה וּבָרָה, מְחֻכֶּמֶת וּמַשְׂכֶּלֶת, קוֹלֶטֶת מוּסָר וְחָכְמָה, וְלוֹמֶדֶת דַּעַת וּמְזִמָּה, מַגֶּדֶת כִּי אַתָּה יְצַרְתָּהּ, וּמְעִידָה כִּי אַתָּה בְרָאתָהּ, בָּהּ יַשְׂכִּיל כָּל חֲכַם לֵב וְיַכִּירֶךָ, וּמִמֶּנָּה יִתְבּוֹנֵן אִישׁ תְּבוּנָה וְיִמְצָאֶךָ, כִּי אַתָּה שַׂמְתָּהּ לְאוֹת וּלְמוֹפֵת לְאַנְשֵׁי לֵבָב בְּחַיָּתָם, וּנְתַתָּהּ לְעֵד מְמַהֵר לִמְבִינֵי מַדָּע בְּנַפְשׁוֹתָם, כִּי אִם יְכַזֵּב בְּךָ מְכַזֵּב, וִיכַחֵשׁ בְּךָ מְכַחֵשׁ, כְּאֶבֶן מִקִּיר תִּזְעַק נִשְׁמָתוֹ, וּכְכָפִיס מֵעֵץ תַּעֲנֶנָּה רוּחוֹ. לָכֵן בְּלִבּוֹתָם יַשְׂכִּילוּךָ כָּל מְבַקְשֶׁיךָ, וּבְמַחְשְׁבוֹתָם יִמְצָאוּךָ כָּל דֹּרְשֶׁיךָ, וַאֲלֵיהֶם קָרוֹב אַתָּה בְּחַדְרֵי רוּחָם לִמְאֹד, כִּי נַפְשׁוֹתֵינוּ לְךָ עָלֵינוּ לְעֵדִים נֶאֱמָנִים, וּגְוִיּוֹתֵינוּ תַּעֲנֶינָה בָּנוּ עֵדוּת אֱמֶת, וְתוֹדִיעוּנוּ כִּי אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ, וְכִי אַתָּה הוּא הַבּוֹרֵא וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ. וֶאֱמֶת יְיָ אֱלֹהִים, כִּי אַתָּה הָאֵל עֹשֵׂה פֶלֶא וְאֵין מִי יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ, כִּי כָּל עֹשֶׂה זוּלָתְךָ יֵשׁ מִיֵּשׁ עֹשֶׂה, וְאַתָּה עָשִׂיתָ יֵשׁ מִבְּלִי מָה, וְכָל חָכָם חָרָשׁ יָצַרְתָּ, אֵין בּוֹ כֹחַ לְחַדֵּשׁ שֹׁרֶשׁ דָּבָר לֹא חִדַּשְׁתּוֹ, וְלֹא לְהַמְצִיא עִקָּר חָדָשׁ לֹא יְצַרְתּוֹ, אֲבָל אַתָּה הוּא יוֹצֵר וּבוֹרֵא, מְחַדֵּשׁ וּמְחַבֵּר, לָכֵן נָאֶה לְךָ לְהַלֵּל: עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר׃{{ממס|איוב ט י}} וֶאֱמֶת יְיָ אֱלֹהִים, כִּי כָל יְצוּר נִמְצָא לֹא תֹהוּ בְרָאתוֹ, וְלֹא לַהֶבֶל יְצַרְתּוֹ, כִּי בוֹ תַכְלִית הָעוֹלָם, וְגַם מֵעִיד עַל חָכְמָתְךָ וּתְבוּנָתֶךָ, וְכָל אֲשֶׁר עָשִׂיתָ תָּם מֵאֵין חֶסְרוֹן, וְשָׁלֵם מֵאֵין יִתְרוֹן, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: יָדַעְתִּי כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם, עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ.{{ממס|קהלת ג יד}} לָכֵן יָאוּת לְךָ לְהַלֵּל: מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם כִּי לְךָ יָאָתָה, כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃ גָּדוֹל אַתָּה וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י#י ו|ירמיהו י ו-ז}} וֶאֱמֶת יְיָ אֱלֹהִים, כִּי בְרֹב רַחֲמֶיךָ עַל זֶרַע יְדִידֶיךָ, וַחֲסָדֶיךָ עַל בְּנֵי עֲבָדֶיךָ, מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ בְּמַסֹּת גְּדֹלֹת, וּמִבֵּית עֲבָדִים בְּאֹתוֹת נוֹרָאוֹת, וְיַם סוּף בָּקַעְתָּ לְפָנֵינוּ, וּמֵימָיו הוֹבַשְׁתָּ לְהַעֲבִירֵנוּ, וְלֶחֶם שָׁמַיִם הֶאֱכַלְתָּנוּ, וְלִסְגֻלָּה בְּחַרְתָּנוּ, וְשִׁמְךָ הַנָּעִים הִנְחַלְתָּנוּ, וְדִבְּרוֹת קָדְשְׁךָ מְלַהֲבוֹת אֵשׁ הִשְׁמַעְתָּנוּ, וְתוֹרַת חֶסֶד חֲנַנְתָּנוּ, וּמִצְוֹת אֱמֶת הוֹדַעְתָּנוּ, וּמִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים לִמַּדְתָּנוּ, וְחֻקִּים צַדִּיקִים הוֹרֵיתָנוּ, לְהַנְחוֹתֵנוּ בְּמַעְגְּלֵי ישֶׁר, לְהָאִיר בָּם עֵינֵינוּ, וְלִצְרֹף נִשְׁמוֹתֵינוּ מִסִּיג חֶשְׁקֵי גְוִיָּתֵנוּ, וְלִפְדּוֹת נַפְשׁוֹתֵינוּ מִמֹּטוֹת הַזְּמָן, וּמִן תַּאֲוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה, לְהַנְחִילֵנוּ אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיקִים לָעוֹלָם הַבָּא. לָכֵן חִשַּׁבְתִּי דְרָכַי וְחָקַרְתִּי אָרְחֹתַי, וְשָׁקַלְתִּי מִפְעֲלוֹתַי, וְאִזַּנְתִּי אַחֲרִית כָּל חֲמוּדוֹתַי, וְהִנֵּה הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ, וְסוֹפוֹ תֹּהוּ וְאַחֲרִיתוֹ תַעְתּוּעִים, וָאֶתְאַוֶּה לְהָשִׁיב רַגְלַי אֶל עֵדוֹתֶיךָ, לְהִסְתּוֹפֵף תַּחַת כַּנְפֵי כְבוֹדֶךָ, וּלְהִסְתַּפֵּחַ אֶל עֲבוֹדָתֶךָ, כִּי יָדַעְתִּי כִּי יִהְיֶה טוֹב לִירֵאֶיךָ, וְלֹא יֵבֹשׁוּ קֹוֶיךָ, וְלֹא יִכָּלְמוּ מְבַקְשֶׁיךָ, וְכָל הַחוֹסֶה בְךָ בְּמָקוֹם נֶאֱמָן יִשְׁכֹּן, וְזַרְעוֹ לְפָנֶיךָ יִכּוֹן. תַּרְתִּי בְלִבִּי וּבִינוֹתִי כִּי אַחֲרִית כָּל דָּבָר נוֹצָר בְּרֵאשִׁיתוֹ, וְסוֹף כָּל חָדָשׁ בְּקַדְמוּתוֹ, וְכָל אֲשֶׁר יְחֻבַּר נִתָּק, וְכָל אֲשֶׁר בָּנוּי נֶעְתָּק, וְכַאֲשֶׁר לֹא הָיָה יִהְיֶה. הַכֹּל יֹאבַד וְאַתָּה תַעֲמֹד, הַכֹּל יִכְלֶה וְאַתָּה תִהְיֶה, הַכֹּל יָסוּף וְאַתָּה תָקוּם. מִלְּבַד נַפְשׁוֹת הַחֲסִידִים הַבּוֹטְחִים בְּחַסְדֶּךָ, אֲשֶׁר תַּעֲמִיד לְעוֹלָם, וּבַל תָּמוּט רַגְלָם, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: הַבֹּטְחִים בַּיְיָ כְּהַר צִיּוֹן לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם יֵשֵׁב׃{{ממס|תהלים קכא א}} וְאַתָּה הוּא יְיָ כַּאֲשֶׁר הָיִיתָ עַד לֹא רִאשׁוֹן לֹא שָׁנִיתָ, כֵּן תִּהְיֶה אַחֲרִית כָּל אַחֲרוֹן, לֹא תִשְׁתַּנֶּה עַד עוֹלְמֵי עַד, הַזְּמַנִּים לֹא יְתָאוּ לְךָ תְּחִלָּה, וְהַדּוֹרוֹת לֹא יַשִּׂיגוּ לְךָ תְּכוּנֹת תִּכְלָה, כִּי אַתָּה קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת מֵרֹאשׁ, לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ, אֲשֶׁר הֵמָּה יְסוֹד הַזְּמַנִּים, וְעִקַּר חֶשְׁבּוֹן הַשָּׁנִים, לָכֵן נָאֶה לְךָ לְהַלֵּל: לְפָנִים הָאָרֶץ יָסַדְתָּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ שָׁמָיִם׃ הֵמָּה יֹאבֵדוּ וְאַתָּה תַעֲמֹד, וְכֻלָּם כַּבֶּגֶד יִבְלוּ, כַּלְּבוּשׁ תַּחֲלִיפֵם וְיַחֲלֹפוּ׃ וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶיךָ לֹא יִתָּמּוּ׃ בְּנֵי עֲבָדֶיךָ יִשְׁכּוֹנוּ, וְזַרְעָם לְפָנֶיךָ יִכּוֹן׃{{ממס|תהלים קב#קב כו|תהלים קב כו-כט}} גַּם הַיּוֹם יָדַעְתִּי וְהִתְבּוֹנַנְתִּי כִּי אַתָּה מְקוֹם הָעוֹלָם, בְּיַעַן כִּי בִדְבָרְךָ נִצָּב, וּבְרוּחַ פִּיךָ עוֹמֵד, וְאֵין הָעוֹלָם מְקוֹמְךָ, כִּי הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ, וּבֶאֱמוּנָה יִוָּדַע כִּי כָל אֲשֶׁר אֵין לוֹ חֵקֶר לֹא יְכִילֵהוּ מָקוֹם, וְלֹא יְכַלְכְּלֵהוּ מָעוֹן, כִּי כָל מָקוֹם נִקְצָב, וְכָל מָעוֹן נֶחְקָר, וְלֹא יִכּוֹן לְכַלְכֵּל נֶחְקָר לְלֹא נֶחְקָר, וְלֹא יִתָּכֵן לְהָכִיל נִקְצָב לְלֹא נִקְצָב, וְאֵיךְ יְכִילְךָ מָקוֹם, וְאַתָּה יְצַרְתּוֹ, וְאֵיךְ יְכַלְכְּלֶךָ מָעוֹן, וְאַתָּה בְרָאתוֹ, וְאַתָּה הוּא עַד לֹא מָקוֹם מְזֻמָּן, וְטֶרֶם עֵת וּזְמָן. גַּם כֵּן יִתְבָּרֵר לְאַנְשֵׁי לֵבָב, בְּהַעֲלוֹתָם עַל לֵב כִּי אֵין לְךָ עֵרֶךְ וְדִמְיוֹן בְּכָל הַנִּמְצָאִים, כִּי כָל נִמְצָא זוּלָתֶךָ מָקוֹם יְכִילֵהוּ וּזְמַן יְתָאֲרֵהוּ, יֵאָמֵן אֲזַי בְּמִשְׁקֹלֶת דַּעְתָּם מִמּוֹצָא דָּבָר כִּי אֵין לְךָ מָקוֹם, כִּי כָל מָקוֹם נוֹדָע, וְכָל זְמַן נֶחְקָר, וְיָבִינוּ וְיַשְׂכִּילוּ כִּי אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ כְּבוֹדְךָ מָלֵא, וְכִי אַתָּה קָרוֹב אֲלֵיהֶם מִנִּשְׁמַת רוּחַ אַפֵּיהֶם וּמִמּוֹעֲצוֹת כִּלְיוֹתֵיהֶם, קִרְבַת דַּעַת וּמְזִמָּה, וְלֹא כְקִרְבַת אִישׁ אֶל אָחִיהוּ. לָכֵן יְרַנְּנוּ לְךָ הֲמֻלּוֹת שְׂרָפִים בְּשַׁלְּשָׁם לְךָ קְדֻשָּׁה: מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ.{{ממס|ישעיהו ו ג}} וִיזַמְּרוּ לְךָ חַיּוֹת וְאוֹפַנִּים: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ.{{ממס|יחזקאל ג יב}} וְחֹק עַל יְצוּרֶיךָ, לְהַלֵּל וְלָרֹן לְפָנֶיךָ: גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}} כִּי אַתָּה רָם וְהַכֹּל שָׁפָל נֶגְדֶּךָ, אַתָּה נִשָּׂא וְהַכֹּל שָׁח לְמוּלֶךָ, אַתָּה מְשֻׁבָּח וְהַכֹּל לְךָ (יְשַׁבֵּחוּ) [יְשַׁבֵּחַ], אַתָּה מְרוֹמָם וְהַכֹּל לְךָ יְרוֹמֵם, אַתָּה צַדִּיק וְהַכֹּל צִדְקָתְךָ יְסַפֵּר, אַתָּה מְפֹאָר וְהַכֹּל לְךָ יְפָאֵר, אַתָּה מֶלֶךְ וְהַכֹּל לְךָ יַמְלִיךְ, אַתָּה עִזּוּז וְהַכֹּל בְּךָ יָעֹז, אַתָּה גָדוֹל וְהַכֹּל גְּדֻלָּתְךָ יַבִּיעַ, אַתָּה נוֹרָא וְהַכֹּל נוֹרְאוֹתֶיךָ יָשִׂיחַ, אַתָּה חֲסִין וְהַכֹּל חֹסֶן עֻזְּךָ יְנוֹבֵב. לָכֵן לְךָ נָאֶה לְהִתְפָּאֵר: כִּי מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וְעַד מְבוֹאוֹ גָּדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם.{{ממס|מלאכי א יא}} וּלְמַעַן כִּי אַתָּה סוֹבֵל הַכֹּל, וּבוֹרֵא הַכֹּל מֵאֵין כֹּל, אַתָּה מְחַיֶּה הַכֹּל, וּמֵאִתְּךָ כֹּל, וּפָעָלְךָ הַכֹּל, תְּהִלָּה לְךָ דוּמִיָּה, וְזַמֵּר לְךָ נָעִים, וְהוֹדוֹת לְךָ יָאוּת, וְרַנֵּן לְךָ מַה טּוֹב. וְאַף כִּי יָדַעְנוּ כִּי לְךָ בַּל יוֹעִיל הַלֵּל, וְלֹא יִסְכֹּן זֶמֶר, אָמְנָם עָלֵינוּ בְּחֹק מוּסַר הַדַּעַת אֲשֶׁר חֲנַנְתָּנוּ לְשַׁלֵּם לְךָ מִדּוֹת טוֹבוֹתֶיךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ אֵלֵינוּ בְּהַלֵּל וּבְזִמְרָה וְתוֹדָה כְּפִי כֹחֵנוּ. וְאִם נַעֲלֵיתָ עַל כָּל הַתְּהִלּוֹת וְגָבַהְתָּ עַל כָּל הַתִּשְׁבָּחוֹת וְנִשֵּׂאת עַל כָּל הַבְּרָכוֹת, וְאֵין כֹּחַ בְּכָל יְצוּרֶיךָ עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים לְסַפֵּר אֶחָד מֵאֶלֶף רִבְבוֹת נוֹרְאוֹת עֻזֶּךָ, אַף כִּי בְּנֵי אָדָם, וְאַף כִּי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ, חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עַם כָּמוֹנִי, צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי מִתּוֹךְ מַאֲסָרָהּ לְחַוֹּת נָעֳמֶךָ, וְנִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה [נַפְשִׁי] מִכַּבְלֵי נְחֻשְׁתָּהּ לְהוֹדוֹת אֶת שְׁמֶךָ, וַתִּתְעַטֵּף עָלַי לְהַזְכִּיר שִׁמְךָ וּלְהַרְבּוֹת זִכְרֶךָ, וְכָמַהּ לִבִּי וּבְשָׂרִי לְרַנֵּן לְפָנֶיךָ, וָאֶתְאַוֶּה לְשַׁבֵּחֲךָ וּלְהַלֶּלְךָ וּלְזַמֵּר שִׁמְךָ עֶלְיוֹן, כִּי לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ. וָאֶעֱמֹד עַל דַּלְתֵי רַחֲמֶיךָ, וָאֶתְיַצֵּב עַל פִּתְחֵי חֲסָדֶיךָ, וָאָכִין מִנְחָה אֲרֶשֶׁת שְׂפָתַי לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ, וָאֶקַּח עִמִּי דְּבָרִים לְחַוֹּת מִקְצַת פְּלָאֶיךָ, לְמַעַן אֲבָרֶכְךָ בְחַיָּי וּבְשִׁמְךָ אֶשָּׂא כַפָּי. כְּמוֹ חֵלֶב וָדֶשֶׁן תִּשְׂבַּע נַפְשִׁי, וְשִׂפְתֵי רְנָנוֹת יְהַלֶּל פִּי. דָּבְקָה נַפְשִׁי אַחֲרֶיךָ, בִּי תָּמְכָה יְמִינְךָ, אוּלַי בַּעֲצָתְךָ תַנְחֵנִי בְּעוֹדִי, וְאַחַר כָּבוֹד תִּקָּחֵנִי בְּמוֹתִי, כְּמִשְׁפָּט לְאֹהֲבֵי שְׁמֶךָ. וְאִם נְקַלֹּתִי מֵחַלּוֹת פְּנֵי רָם וְנִשָּׂא, וְדַלּוֹתִי מֵחַוֹּת פִּלְאֵי גָדוֹל בְּלִי חֵקֶר, בְּיַעַן כִּי אָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר, רִמָּה וְתוֹלֵעָה, כְּלוּב מָלֵא מִרְמוֹת, כְּלִי נִמְאָס מָלֵא בֹשֶׁת וּכְלִמּוֹת, יָדַעְתִּי יְיָ כִּי עֱנוּת עָנִי לֹא תִבְזֶה, וּבַל תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלֶיךָ תֵּעָתֶר לוֹ. וּמָה אֱנוֹשׁ וּמַה שֵּׂחוֹ וּמַה תְּהִלָּתוֹ, וְהַכֹּל כְּאַיִן נֶגְדֶּךָ, וּלְאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשָׁב לְמוּלֶךָ, לוּלֵי אֲשֶׁר רוֹמַמְתּוֹ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וּפֵאַרְתּוֹ בְּעֵדֹתֶיךָ, וְכִבַּדְתּוֹ בְּיִחוּד שְׁמֶךָ, וְהוֹדַעְתּוֹ זְמִרוֹת רְנָנֶיךָ וְעֵרֶךְ קְדֻשָּׁתֶךָ, וְהִרְשֵׁיתוֹ לִשְׁפֹּךְ שִׂיחָה וְרִנָּה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדְךָ. וּלְפִי שֶׁיָּדַעְתִּי כִּי לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה, וְלַחֲסִידִים יָאוּת זֶמֶר, וְלַצַּדִּיקִים יָאֲתָה רְנָנָה, וַאֲנִי אֵינִי כְדַאי, לְזֹאת בָּאתִי לַחֲדָרַי, וְחִפַּשְׂתִּי סְתָרַי, וְסָתַרְתִּי דַּלְתֵי נַעֲוָה, וּפִתַּחְתִּי חַרְצֻבּוֹת מַעֲוָה, וּפָשַׁטְתִּי בִּגְדֵי גַאֲוָה, וְלָבַשְׁתִּי סוּתֵי עֲנָוָה, וְסִדַּרְתִּי כְּפִי קֹצֶר שִׂכְלִי וּמִעוּט דַּעְתִּי לְפָנֶיךָ, אֲמָרִים מְעַטִּים פִּתְחֵי תְהִלּוֹתֶיךָ, וְזִכְרוֹן בִּרְכוֹתֶיךָ, וּמְעַט קָט מִנִּפְלְאוֹתֶיךָ, וּמִזְעָר מֵרוֹמְמוּתֶךָ, כִּי מִי יוּכַל לְמַלֵּל כָּל גְּבוּרֹתֶיךָ, וְיַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלּוֹתֶיךָ. וְאַתָּה יְיָ יוֹדֵעַ כִּי אֵין דַּי בִּלְשׁוֹנִי לְסַפֵּר כָּל אֲשֶׁר בִּלְבָבִי וּבְמַחֲשַׁבְתִּי מִגְּבוּרֹתֶיךָ, אָדָם בִּיקָר בַּל יָבִין, נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמָה, וּבְעָמְדִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי, זָכַרְתִּי וְנִבְהַלְתִּי וְאָחַז בְּשָׂרִי פַּלָּצוּת, כִּי הִקִּיפוּנִי פְּשָׁעַי וּסְבָבוּנִי אֲשָׁמַי, בָּאתִי בִּמְצֻלוֹת זְדוֹנַי, וְטָבַעְתִּי בְּמַעֲמַקֵּי שִׁגְיוֹנַי, וּשְׁטָפַתְנִי שִׁבֹּלֶת חַטֹּאתָי, וָאָשִׁיב אֶל לִבִּי וָאֹמַר: אֵיכָכָה פָּתַחְתִּי פִי וָאָנִידָה שָׂפָה לִפְנֵי יוֹצֵר כֹּל, וּמִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בִּי מְתֹם, פֶּשַׁע וַחֲטָאָה מִרְמָה וְעַוְלָה, וְאִם הִתְרָחַצְתִּי בְמֵי שֶׁלֶג וַהֲזִכּוֹתִי בְּבֹר כַּפָּי, בְּמַחְשְׁבוֹתַי אֲזַי בְּרֶשֶׁת חֲטָאָה נִלְכַּדְתִּי, וּבִשְׁחִיתוֹתָם נִתְפַּשְׂתִּי, וְתִעֲבוּנִי שַׂלְמוֹתָי, וְיֶחֱרַד לִבִּי וְיִתַּר כְּבוֹדִי, וְעַצְמוֹתַי (רָפָפוּ) [רוֹפָפוּ], וְיָדַי רָפוּ, וְכַמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי וְהִתְפָּרְדוּ כָּל עַצְמוֹתָי, וּכְצֵל כִּנְטוֹתוֹ נֶהֱלָכְתִּי, וְכָאַרְבֶּה נִנְעַרְתִּי, וּבֹשְׁתִּי מְאֹד וְנִכְלַמְתִּי לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי אֵלֶיךָ, וְלָשֵׂאת רֹאשׁ לְפָנֶיךָ. וָאֶזְכֹּר מִשְׁפָּטֶיךָ מֵעוֹלָם יְיָ וָאֶתְנֶחָם, כִּי מֶלֶךְ גָּדוֹל אַתָּה, וְכִי כָּל מוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם, וָאוֹמַר אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַייָ, אוּלַי יִשָּׂא עֲוֹן חַטָּאתִי סֶלָה, וָאֶמְצָא אֶת לִבִּי לִשְׁפֹּךְ שִׂיחָה לְפָנֶיךָ, וּלְבַקֵּשׁ מְחִילָה וְלִדְרֹשׁ סְלִיחָה וְלִשְׁאֹל כַּפָּרָה מִמִּדַּת רַחֲמֶיךָ, וָאֲכוֹנֵן נַפְשִׁי וּבְשָׂרִי לוֹמַר לְפָנֶיךָ: יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תָּבֹא לְפָנֶיךָ תְפִלָּתֵנוּ וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ, שֶׁאֵין אָנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף בַּדָּבָר הַזֶּה, לוֹמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ, אֲבָל אֲנַחְנוּ חָטָאנוּ. {| |- |{{אקרוסטיכון|אָ}}שַׁמְנוּ בְּאֹמֶר וּבְפֹעַל|| ||{{אקרוסטיכון|בָּ}}זִינוּ חֹק לִמְעֹל מַעַל |- |{{אקרוסטיכון|גָּ}}זַלְנוּ מִשְׁפָּט וָצֶדֶק|| ||{{אקרוסטיכון|דַּ}}רְכֵּנוּ כִּמְשֻׂכַת חֶדֶק |- |{{אקרוסטיכון|הֵ}}פַרְנוּ בְּרִית וָחֹק|| ||{{אקרוסטיכון|וְ}}הִרְבִּינוּ פֶשַׁע לְאֵין חֹק |- |{{אקרוסטיכון|זָ}}נַחְנוּ טוֹב הוֹרֵיתָ|| ||{{אקרוסטיכון|חָ}}רַשְׁנוּ רֶשַׁע שָׂנֵאתָ |- |{{אקרוסטיכון|טָ}}פַלְנוּ שֶׁקֶר וּמִרְמָה|| ||{{אקרוסטיכון|יָ}}עַצְנוּ אָוֶן וְאַשְׁמָה |- |{{אקרוסטיכון|כִּ}}לִּינוּ יָמֵינוּ בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם|| ||{{אקרוסטיכון|לֹ}}א זָכַרְנוּ כִּי תְּבִיאֵנוּ בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם |- |{{אקרוסטיכון|מָ}}אַסְנוּ מוּסַר הַדַּעַת|| ||{{אקרוסטיכון|נ}}וֹאַלְנוּ מֵחָכְמָה וּמִדַּעַת |- |{{אקרוסטיכון|סַ}}רְנוּ מִמִּשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ|| ||{{אקרוסטיכון|עָ}}זַבְנוּ אָרְחוֹת חֻקֶּיךָ |- |{{אקרוסטיכון|פָּ}}נִינוּ אֶל כָּל חֶמְדוֹתֵינוּ|| ||{{אקרוסטיכון|צָ}}לַלְנוּ בִּמְצֻלוֹת תַּאֲוֹתֵינוּ |- |{{אקרוסטיכון|קָ}}פַצְנוּ פֶה מֵהוֹכִיחַ|| ||{{אקרוסטיכון|רָ}}חַב פִּינוּ בְּנִיב עַוְלָה יַצְרִיחַ |- |{{אקרוסטיכון|שׁ}}וֹבַבְנוּ מְשֻׁבָה נִצַּחַת|| ||{{אקרוסטיכון|תִּ}}עַבְנוּ כָּל אִישׁ תּוֹכַחַת |} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּסְלַח וְתִמְחָל לָנוּ עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ, כִּי אַתָּה גֹחִי מִבָּטֶן מַבְטִיחִי עַל שְׁדֵי אִמִּי, עָלֶיךָ הָשְׁלַכְתִּי מֵרָחֶם, מִבֶּטֶן אִמִּי אֵלִי אָתָּה. וְאִם אַתָּה לֹא תְחָנֵּנִי וְתִשָּׂא פִשְׁעִי, לְמִי אֶשָּׂא עַיִן, וְאֵין לִי אָב זוּלָתֶךָ, כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי וְאַתָּה יְיָ אֲסַפְתָּנִי, וּבְטוּבְךָ מֵעוֹדִי אֲפַפְתָּנִי. וְאִם לֹא יָחוּס הַיּוֹצֵר עַל מַעֲשֵׂה יָדָיו, לְמִי יִתְחַנֵּן יְצִיר חֹמֶר וְיִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ, וּבַמֶּה יִתְרַצֶּה אֶל עֹשֵׂהוּ, הֲלֹא אֶל רַחֲמֵי יוֹצְרוֹ יָרוּץ, וְעַל דַּלְתֵי חַסְדֵי עֹשֵׂהוּ יִשְׁקֹד. וַאֲנִי, הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדֹנֵיהֶם וּכְעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ, כֵּן עֵינַי נְשׂוּאוֹת אֵלֶיךָ, כִּי אֵין לִי מַכִּיר בִּלְתֶּךָ, וְלֹא יוֹדֵעַ נֶגַע לְבָבִי זוּלָתֶךָ. חָנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ, כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעָי. כִּי אַתָּה קָנִיתָ כִלְיֹתָי, תְּסֻכֵּנִי בְּבֶטֶן אִמִּי. הֲלֹא כְּחָלָב הִתַּכְתַּנִי וְכַגְּבִנָּה הִקְפֵּאתַנִי, וְעוֹר וּבָשָׂר הִלְבַּשְׁתַּנִי וּבַעֲצָמוֹת וְגִידִים סוֹכַכְתַּנִי, חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי, וּפְקֻדָּתְךָ שָׁמְרָה רוּחִי. וְאִם חָטָאתִי וּשְׁמַרְתַּנִי, וּמֵעֲוֹנִי לֹא תְנַקֵּנִי, אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ, וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח. אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ. אֶשָּׁא כַּנְפֵי שָׁחַר, אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם, גַּם שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי, וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ. וָאֹמַר אַךְ חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי, גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָ. וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר, כַּחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה. וְאִם תִּפְקֹד עָלַי כִּדְרָכַי וּכְרֹעַ מַעֲלָלַי, לְמִי אָנוּס לְעֶזְרָה לִפְגֹעַ בַּעֲדִי אֵלֶיךָ וּלְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִלְּפָנֶיךָ. כִּי אִם לְחַיִּים אֲשֶׁר הֵמָּה חַיִּים עֲדֶנָה, כֻּלּוֹ סָג יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ, אֵין עֹשֵׂה טוֹב אֵין גַּם אֶחָד. וְאִם לְשׁוֹכְנֵי עָפָר אֲשַׁוֵּעַ לִפְגֹעַ בַּעֲדִי אֵלֶיךָ, הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה פֶּלֶא, אִם רְפָאִים יָקוּמוּ יוֹדוּךָ סֶּלָה. וְאִם אֶל מַלְאֲכֵי מָרוֹם אֶזְעָק וְאֶל קְדוֹשִׁים אֶפְנֶה, לָשֵׂאת רִנָּה וּתְפִלָּה בַּעֲדִי לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדְךָ, הֲצַעֲקָתָם תִּשְׁמַע אֵל, כִּי אַתָּה תַעֲבִיר חַטָּאתִי וּתְכַפֵּר זְדוֹנִי. לָכֵן מִמְּךָ אֵלֶיךָ אָסוּרָה, וּמִנֶּגְדְּךָ (עָלֶיךָ) [אֵלֶיךָ] אֶבְרָחָה, וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ אֶל חַסְדְּךָ אָרוּצָה, וּמִמִּדַּת דִּינְךָ אֶל מִדַּת רַחֲמֶיךָ אָנוּסָה. כִּי רַבִּים רַחֲמֶיךָ וַעֲצוּמִים חֲסָדֶיךָ, רַחוּם וְחַנּוּן נוֹדַעְתָּ, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד נִקְרֵאתָ. זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה. חַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר, כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יְיָ. כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו, וְעַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד, וְאֵיךְ יִצְדַּק יְלוּד אִשָּׁה וְיִזְכֶּה קָרוּץ מֵחֹמֶר, אֲשֶׁר בְּעָוֹן חוֹלַל וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְהוּ אִמּוֹ. וְאֵיךְ יִטְהַר אֱנוֹשׁ וּמִמֵּי טֻמְאָה יְסוֹדוֹ, מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא. וְאִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד. סְלַח נָא לַעֲוֹנִי וּלְחַטָּאתִי אַל תִּפְקֹד. כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא. בַּמָּה אֲקַדֶּמְךָ יְיָ אֱלֹהַי, וּבַמָּה אִכַּף לְךָ אֱלֹהֵי מָרוֹם, וּבַמֶּה תְכַפֵּר עַל עֲוֹנִי וְתַעֲבִיר פִּשְׁעִי, וְאֶטְהַר מֵחַטָּאתִי וְאֶזְכֶּה מִשִּׁגְגָתִי. וְאִם בִּתְשׁוּבָה וְתוֹדָה תִּמָּצֵא, הִנְנִי שָׁב וּמִתְוַדֶּה לְפָנֶיךָ בְּכָל לִבִּי, וָאֹמַר אָמְנָם אָנֹכִי חָטָאתִי וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי, לְמַעַן תִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ תִּזְכֶּה בְשָׁפְטֶךָ. וְאִם בְּשֶׁבֶר רוּחַ תְּכַפֵּר, הִנֵּה נִשְׁבַּר לִבִּי בְּקִרְבִּי וְרָחֲפוּ [כָּל] עַצְמוֹתַי, וְדָאֲבָה נַפְשִׁי לְרֹב יְגוֹנוֹתַי וְעֹצֶם תּוּגוֹתַי אֲשֶׁר קְרָאֻנִי בַּעֲוֹנַי, עַד אֲשֶׁר לֹא נוֹתַר מְתֹם בִּבְשָׂרִי מִפְּנֵי זַעְמֶךָ וְאֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי מִפְּנֵי חַטָּאתִי. לוּלֵי רַחֲמֶיךָ אֲשֶׁר הִקִּיפוּנִי וַחֲסָדֶיךָ אֲשֶׁר אֲפָפוּנִי, אֲזַי שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִׁי וְאָבַדְתִּי בְעָנְיִי. וְאִם בִּבְכִי וּצְעָקָה תִּסְלַח, הִנֵּה בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי, וְרוּחִי תִּזְעָק בַּחֲדָרֶיהָ, וְלִבִּי יָחִיל בְּקִרְבִּי, וְאֵימוֹת מָוֶת נָפְלוּ עָלָי, עַל רֹב פְּשָׁעַי וְנֵטֶל זְדוֹנַי, וּפַלְגֵי מַיִם יָרְדוּ עֵינָי עַל לֹא שָׁמְרוּ תוֹרָתֶךָ. וְאִם בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים תִּמְחַל, הִנְנִי מַפִּיל תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וְשׁוֹפֵךְ שִׂיחִי נֶגְדֶּךָ, וּכְעֵינֵי עֶבֶד אֶל יַד אֲדוֹנָיו כֵּן עֵינַי נְשׂוּאוֹת אֵלֶיךָ. וְאִם בְּהַצְנֵעַ לֶכֶת תִּבְחַר יְיָ, הִנֵּה לֹא גָבַהּ לִבִּי וְלֹא רָמוּ עֵינַי וְלֹא הִלַּכְתִּי בִּגְדֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי, אִם לֹא שִׁוִּיתִי וְדוֹמַמְתִּי נַפְשִׁי, כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ, כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִׁי, וּלְךָ דֻמִיָּה, לְךָ יְיָ הוֹחָלְתִּי, אַתָּה [תַעֲנֶה] יְיָ אֱלֹהָי. וְאִם בְּזֶבַח וּמִנְחָה תִּשָּׂא פֶשַׁע, הִנֵּה בַּעֲוֹנֵינוּ שָׁמֵם מִקְדָּשֵׁנוּ, וְגָלָה יְקָרֵנוּ, וּבֵית תִּפְאַרְתֵּנוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ, וְלֹא יִכּוֹן לָנוּ לָשׂוּם קְטוֹרָה בְּאַפֶּךָ וְכָלִיל עַל מִזְבְּחֶךָ עַל אַדְמַת נֵכָר. אֲבָל זְבָחֶיךָ רוּחַ נִשְׁבָּרָה, לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה. הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָיִם, אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל, אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים. וְאִם בַּעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד תִּתְרַצֶּה, וְאַתָּה הַיּוֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת אָדָם, וּמֵבִין שְׂעִפֵּי לֵב בָּשָׂר וָדָם, יָדַעְתָּ כִּי בְכָל לִבִּי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ חָפַצְתִּי, וְלָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ עֵדוֹתֶיךָ נִכְסַפְתִּי, וּלְהִסְתּוֹפֵף בְּבֵיתְךָ בָּחַרְתִּי, וּמִלְּפָנֶיךָ אֶשְׁאַל כָּל יָמַי: אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ. אֲבָל אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁבְתִּי וְקוּמִי, וּמִמְּךָ לֹא נִכְחַד עָצְמִי, כִּי סְבָבוּנִי חֶבְלֵי הַיֵּצֶר הָרַע אֲשֶׁר בּוֹ בְחַנְתַּנִי, וַאֲפָפוּנִי הַבְלֵי הָעוֹלָם אֲשֶׁר בּוֹ צְרַפְתַּנִי, וַתִּכְבַּד עָלַי לִמְאֹד יַד שְׂאוֹר עִסָּתִי, וַתִּשְׁטְפֵנִי שִׁבֹּלֶת צָרְכֵי גְוִיָּתִי, כִּי מִנְּעוּרַי הִסִּיתוּנִי, וּמִבֶּטֶן אִמִּי הִשִּׁיאוּנִי, וַיַּכְבִּידוּ עָלַי עֻלָּם, וַיַּעֲמִיסוּ עָלַי נֶטֶל סִבְלָם, וָאֶכָּנַע תַּחַת יָדָם, וַיַּעֲבִידוּנִי בְּפֶרֶךְ כִּרְצוֹנָם, עַד אֲשֶׁר לִבִּי סַחַרְחַר וְכֹחִי עֲזָבַנִי, וְלֹא יִתְּנוּנִי הָשֵׁב רוּחִי לְהַזְכִּיר שִׁמְךָ הַנָּעִים בְּבֹר לֵב וּבְנִקְיוֹן כַּף, לִרְדֹּף צְדָקָה וּמִשְׁפָּט וְלַעֲשׂוֹת חֶסֶד וֶאֱמֶת, אֲשֶׁר בָּמוֹ יְכֻפַּר עָוֹן. וּבַעֲבוּר אֲשֶׁר עָרַכְתִּי לְפָנֶיךָ אֲמָרוֹת נְכֹחוֹת, וְשָׁפַכְתִּי נֶגְדְּךָ תְּחִנּוֹת וְשִׂיחוֹת, (לְעוֹרֵר) [לְהָעִיר] נַפְשִׁי הַיְשֵׁנָה מִשְּׁנָתָהּ, וּלְהָקִיץ נִשְׁמָתִי הַנִּרְדֶּמֶת מִתְּנוּמָתָהּ, כִּי יָדַעְתִּי אָמְנָם כִּי לֹא בְּרֹב דְּבָרִים תִּתְרַצֶּה, וְלֹא בְּרוּחַ שְׂפָתַיִם תִּמָּצֵא, כִּי אִם בְּשֶׁבֶר רוּחַ וּבְחֶרְדַּת נֶפֶשׁ וְרֹךְ לֵבָב, לָכֵן שָׁפַכְתִּי שִׂיחַ וְהֶאֱרַכְתִּי וְהוֹסַפְתִּי תְּחִנָּה לְמוּלֶךָ, אוּלַי לִבִּי הַיָּשֵׁן יִיקַץ וְיֶחֱרַד מִן זַעְפֶּךָ, וְנַפְשִׁי מִתְּנוּמָתָהּ תֵּעוֹר וְתִפְחַד מִן חֲרוֹן אַפְּךָ וְקִצְפֶּךָ, וְאַפְשִׁיטֶנָּה עֲרֻמָּה מִבִּגְדֵי יַלְדוּת וְשַׁחֲרוּת, אוּלַי תֵּצֵא מֵעַבְדוּת הָעוֹלָם הַזֶּה לְחֵרוּת. וּמַה לִּי עוֹד לְדַבֵּר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי, אַחֲרֵי נֶעֱבַדְתִּי לְתֹהוּ וָהֶבֶל, וְכִלִּיתִי כֹחִי לָרִיק בְּעַבְדוּת יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, וְעַתָּה יְיָ אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת לְכָל בָּשָׂר, אִם אֲנִי עָשִׂיתִי כְאִוַּלְתִּי וּפָשַׁעְתִּי, עֲשֵׂה אַתָּה כְּחָכְמָתְךָ וּסְלַח, כִּי אֵל תְּמִים דֵּעִים אָתָּה. וְאִם שִׁלַּמְתִּי לְפָנֶיךָ רָעָה תַּחַת טוֹבָה, גָּמְלֵנִי טוֹב וְלֹא רָע, כִּי יָתֵר מֵרֵעֵהוּ צַדִּיק, וְכָל שֶׁכֵּן הַבּוֹרֵא. וְאִם הִרְבֵּיתִי לִפְשֹׁעַ, אַל תֵּפֶן לְרֹעַ מַעֲלָלִי, וְאַל תִּשְׁפְּטֵנִי כְּפָעֳלִי, וְאַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ, כִּי הַמְּחִילָה וְהַסְּלִיחָה תְּהִלָּתֶךָ, וַעֲבֹר עַל פֶּשַׁע תִּפְאַרְתֶּךָ. הוֹרֵנִי יְיָ דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר, וְהָבֵר מַחְשְׁבוֹתַי וְטַהֵר רַעְיוֹנַי מֵהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ. וְהַצִּילֵנִי מִכָּל צָרוֹת וְצוּקוֹת וְרָעוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא, הַנִּגְלוֹת אֵלַי וְהַנִּסְתָּרוֹת מִמֶּנִּי, הַמַּבְדִּילוֹת בֵּינִי לְבֵינֶיךָ, וְהַמַּדִּיחוֹת אוֹתִי מֵעֲבוֹדָתֶךָ. וְהַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי, וַהֲנִיחֵנִי מֵעָמָל וּמִלֵּבוֹשׁ, וְהַרְחִיקֵנִי מֵעֹצֶר לֶחֶם וְשִׂמְלָה. וְהַרְחֵב לִבִּי לָרוּץ דֶּרֶךְ מִצְוֹתֶיךָ, וְחָנֵּנִי חָכְמָה וּבִינָה עֵצָה וּגְבוּרָה וְדַעַת וְהַשְׂכֵּל, לְהוֹסִיף דַּעַת בָּךְ, וּלְהַשְׂכִּיל אֶת דְּרָכֶיךָ הַנְּעִימוֹת וְאֹרְחוֹתֶיךָ הַיְדִידוֹת. וְהַט לִבִּי אֶל עֵדְוֹתֶיךָ הַמְקָרְבִים אֵלֶיךָ, וְהַמּוֹרִים עָלֶיךָ, הַמְּעִידִים על אֱלָהוּתֶךָ, וְהַשָּׂהֲדִים על יִחוּדֶךָ. עַד אֲשִׁיתְךָ נֶגְדִּי תָמִיד, וּבַל תִּמֹּט עֲבוֹדָתְךָ מִנֹּכַח עֵינַי, כְּעִנְיָן שֶׁנֶאֱמַר: שִׁוִּיתִי יְיָ לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט׃{{ממס|תהלים טז ח}} וְהָסֵר עֹל בָּשָׂר וָדָם מִשִּׁכְמִי, וְהַעֲבֵר סֵבֶל אֱנוֹשׁ מֵעַל צַוָּארִי, וְיַחֵד לִבִּי לַעֲמֹס עֹל מִצְוֹתֶיךָ, וְנַקֵּהוּ לִסְבֹּל מוֹטוֹת קִרְבָתֶךָ, כִּי בָם חַיֵּי רוּחִי, וְאָשׁוּב אֵלֶיךָ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בְּכָל לִבִּי, וְאֹמַר: אִם (אָוֶן) [עָוֶל] פָּעַלְתִּי לֹא אֹסִיף׃{{ממס|איוב לד לב}} לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים, וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי׃{{ממס|תהלים נא יב}} אַל תַּשְׁלִיכֵנִי לְעֵת זִקְנָה, כִּכְלוֹת כֹּחִי אַל תַּעַזְבֵנִי׃{{ממס|תהלים עא ט}} הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי׃{{ממס|תהלים נא יד}} יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ׃{{ממס|תהלים קיט פ}} זְכֹר דָּבָר לְעַבְדֶּךָ עַל אֲשֶׁר יִחַלְתָּנִי׃{{ממס|תהלים קיט מט}} וְהִבְטַחְתָּ (לְעוֹשֵׂה) [לְעֹשֵׂי] רְצוֹנְךָ כִּי כָּל מוֹדֶה וְעֹזֵב תְּרַחֵם, וְקָרָאתָ בְּפִי נְבִיאֶךָ: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ׃{{ממס|ישעיהו נה ז}} עָלַי אֱלֹהִים נְדָרֶיךָ, אֲשַׁלֵּם תּוֹדֹת לָךְ׃{{ממס|תהלים נו יג}} כִּי הִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת, הֲלֹא רַגְלַי מִדֶּחִי, לְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי אֱלֹהִים בְּאוֹר הַחַיִּים׃{{ממס|תהלים נו יד}} זָכְרֵנִי יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ, פָּקְדֵנִי בִּישׁוּעָתֶךָ׃ לִרְאוֹת בְּטוֹבַת בְּחִירֶיךָ, לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת גּוֹיֶךָ, לְהִתְהַלֵּל עִם נַחֲלָתֶךָ׃{{ממס|תהלים קו#קו ד|תהלים קו ד-ה}} פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי, תְּנָה עֻזְּךָ לְעַבְדֶּךָ, וְהוֹשִׁיעָה לְבֶן אֲמָתֶךָ׃ עֲשֵׂה עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה וְיִרְאוּ שֹׂנְאַי וְיֵבֹשׁוּ, כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתַּנִי וְנִחַמְתָּנִי׃{{ממס|תהלים פו#פו טז|תהלים פו טז-יז}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}} [[קטגוריה:בחיי אבן פקודה]] [[קטגוריה:פיוטי תוכחה]] [[קטגוריה:תפילות]] e4k72jxo0m0ftvcqv6btl6bseu5nu3b 0 1726132 2947625 2913099 2025-07-08T13:33:34Z בן עדריאל 9444 /* מנהג אשכנז המזרחי */ 2947625 wikitext text/x-wiki =פיוטים על סדר התפילה (יוצרות וקרובות)= {{מקורות לסידור|לשבתות מצויינות, פורים ותשעה באב. (פיוטי ימים נוראים ושלש רגלים נמצאים במחזורים.)}} ==מנהג אשכנז המערבי== {{מקורות לסידור|בדורות קודמים כונה 'מנהג אשכנז' (בניגוד ל'מנהג פולין'), ובתקופה קדומה יותר 'מנהג ריינוס'. נהג בגרמניה, שוויץ, צרפת ושאר ארצות צפון-מערב אירופה, וכיום השתמר בקהילות יוצאי מקומות אלו.}} *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראש חודש (מערבי)|ברכות קריאת שמע לשבת ראש חודש]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת בראשית (מערבי)|ברכות קריאת שמע לשבת לשבת בראשית]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חנוכה|ברכות קריאת שמע לשבת חנוכה]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של חנוכה|ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של חנוכה]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/שחרית לשבת שקלים|שחרית לשבת שקלים]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/מוסף לשבת שקלים|מוסף לשבת שקלים]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע להפסקה ראשונה|ברכות קריאת שמע להפסקה ראשונה]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/שחרית לשבת זכור|שחרית לשבת זכור]] *[[סידור/נוסח אשכנז/פורים/שחרית|שחרית לפורים]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע להפסקה שנייה (מערבי)|ברכות קריאת שמע להפסקה שנייה]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/שחרית לשבת פרה|שחרית לשבת פרה]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/שחרית לשבת החודש|שחרית לשבת החודש]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/מוסף לשבת החודש|מוסף לשבת החודש]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/מוסף להפסקה שנייה ובק"ק בשבת הגדול (מערבי)|מוסף להפסקה שנייה כשפסח ביום א', ובק"ק בשבת הגדול]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/שחרית לשבת הגדול (מערבי)|שחרית לשבת הגדול]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראשונה של אייר (מערבי)|ברכות קריאת שמע לשבת ראשונה אחר ראש חודש אייר]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של אייר (מערבי)|ברכות קריאת שמע לשבת שנייה אחר ראש חודש אייר]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שלישית של אייר (מערבי)|ברכות קריאת שמע לשבת שלישית אחר ראש חודש אייר]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת פרשת בהר (מערבי)|ברכות קריאת שמע לשבת בהר]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת לפני שבועות ולשבת לפני ט באב (מערבי)|ברכות קריאת שמע לשבת לפני שבועות ולשבת לפני תשעה באב]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראשונה של בין המצרים (מערבי)|ברכות קריאת שמע לשבת ראשונה של בין המצרים]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של בין המצרים (מערבי)|ברכות קריאת שמע לשבת שנייה אחר של בין המצרים]] *[[קרובות לתשעה באב|שחרית לתשעה באב]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת נחמו (מערבי)|ברכות קריאת שמע לשבת נחמו]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שובה (מערבי)|ברכות קריאת שמע לשבת שובה]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ברית מילה (מערבי)|ברכות קריאת שמע לשבת ברית מילה]] *[[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון לסעודת ברית מילה (מערבי)|ברכת המזון לסעודת ברית מילה]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חתונה (מערבי)|ברכות קריאת שמע לשבת חתונה]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/פיוטי קריאת התורה לשבת חתונה|פיוטי קריאת התורה לשבת חתונה]] ===פיוטי 'אלהיכם'=== *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ראש חודש|אלהיכם לשבת ראש חודש]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת בראשית|אלהיכם לשבת חנוכה]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת נחמו|אלהיכם לשבת נחמו]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת שובה|אלהיכם לשבת שובה]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ברית מילה|אלהיכם לשבת ברית מילה]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חתונה|אלהיכם לשבת חתונה]] ==מנהג אשכנז המזרחי== {{מקורות לסידור|מכונה גם 'מנהג פולין'. הוא המנהג הנפוץ כיום בסידורים ובמחזורים 'נוסח אשכנז' (אם כי מהפיוטים לשבתות רק הקרובות לתקופת ד' פרשיות נדפסות כיום ברוב הסידורים).}} *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת בראשית (מזרחי)|ברכות קריאת שמע לשבת בראשית]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת וירא (מזרחי)|ברכות קריאת שמע לשבת וירא]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חנוכה|ברכות קריאת שמע לשבת חנוכה]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שירה (מזרחי)|ברכות קריאת שמע לשבת שירה]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת יתרו (מזרחי)|ברכות קריאת שמע לשבת יתרו ולשבת ואתחנן]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של חנוכה|ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של חנוכה]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/שחרית לשבת שקלים|שחרית לשבת שקלים]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/מוסף לשבת שקלים|מוסף לשבת שקלים]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע להפסקה ראשונה|ברכות קריאת שמע להפסקה ראשונה]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/שחרית לשבת זכור|שחרית לשבת זכור]] *[[סידור/נוסח אשכנז/פורים/שחרית|שחרית לפורים]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע להפסקה שנייה (מזרחי)|ברכות קריאת שמע להפסקה שנייה]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/שחרית לשבת פרה|שחרית לשבת פרה]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/שחרית לשבת החודש|שחרית לשבת החודש]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/מוסף לשבת החודש|מוסף לשבת החודש]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/שחרית לשבת הגדול (מזרחי)|שחרית לשבת הגדול]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראשונה אחר פסח (מזרחי)|ברכות קריאת שמע לשבת ראשונה אחרי פסח]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה אחר פסח (מזרחי)|ברכות קריאת שמע לשבת שנייה אחרי פסח]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שלישית אחר פסח (מזרחי)|ברכות קריאת שמע לשבת שלישית אחרי פסח]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת רביעית אחר פסח (מזרחי)|ברכות קריאת שמע לשבת רביעית אחרי פסח]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חמישית אחר פסח (מזרחי)|ברכות קריאת שמע לשבת חמישית אחרי פסח]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת לפני שבועות (מזרחי)|ברכות קריאת שמע לשבת לפני שבועות]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת אחר שבועות (מזרחי)|ברכות קריאת שמע לשבת אחרי שבוועת]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת פרשת בהעלתך (מזרחי)|ברכות קריאת שמע לשבת בהעלותך]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת פרשת שלח (מזרחי)|ברכות קריאת שמע לשבת שלח]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת פרשת חקת (מזרחי)|ברכות קריאת שמע לשבת חוקת]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת נחמו (מזרחי)|ברכות קריאת שמע לשבת נחמו]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לפרשת עקב (מזרחי)|ברכות קריאת שמע לשבת עקב]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת לפני ראש השנה (מזרחי)|ברכות קריאת שמע לשבת לפני ראש השנה]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שובה (מזרחי)|ברכות קריאת שמע לשבת שובה]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת בין יום כיפור לסוכות (מזרחי)|ברכות קריאת שמע לשבת בין יום כיפור לסוכות]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ברית מילה (מזרחי)|ברכות קריאת שמע לשבת ברית מילה]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חתונה (מזרחי)|ברכות קריאת שמע לשבת חתונה]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/פיוטי קריאת התורה לשבת חתונה|פיוטי קריאת התורה לשבת חתונה]] 054cuvd98csimgwi2xs9gpna7xt8zes 2 1726318 2947627 2947201 2025-07-08T14:33:03Z מו יו הו 37729 תיקון מספרי הסימנים של נוסח עלזאס ע"פ דפו"ר פפד"מ תפ"ה (כנראה היחיד שהמספרים בו עקביים) 2947627 wikitext text/x-wiki {{הור2| לוחות הפיוטים לסוגיהם ומיניהם למנהגי עדות אשכנז. נועד לסייע בעריכת דפי הפיוטים, המחזורים ושאר סדרי התפילה. העורכים מוזמנים להשתמש, וגם להשלים, לתקן, לשפר ולהעיר. מכאן ואילך "אשכנז" מתייחס למנהג אשכנז המערבי. }} =לוח הפיוטים= ==פיוטים על סדר התפילה== ===יוצרות=== {| class="wikitable" |- ! !! פולין !! אשכנז |- | '''שבת ברית מילה''' || יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית ישראל]] {{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] ||יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית שלשתי]]&nbsp; |- | '''שבת חתונה''' ||נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]]{{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] || רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] |- | '''שבת ראש חודש''' || יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}} אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] || יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}} אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] |- | '''שבת לפני ראש השנה''' || יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}} אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}} זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]] || (אין אומרים) |- | '''א של ראש השנה''' || יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] || יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- | '''ב של ראש השנה''' || יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] || יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- | '''שבת שובה''' || יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}} אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}} זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]] || יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}} אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}} זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]] |- | '''יום כיפור''' || יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] {{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] || יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] {{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] |- | '''שבת בין יום כיפור לסוכות''' || יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} אופן: [[יחו לשון חזות אישון]] {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)]] || (אין אומרים) |- | '''א של סוכות''' || יוצר: [[אכתיר זר תהילה]]{{ש}}אופן: [[אאמיר אותך סלה]]{{ש}}זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] || יוצר: [[אכתיר זר תהילה]]{{ש}}אופן: [[אאמיר אותך סלה]]{{ש}}זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- | '''ב של סוכות''' || יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]]{{ש}}אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}זולת: [[אנא תרב עליצותך]] || יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]]{{ש}}אופן: [[אאמיר אותך סלה]]{{ש}}זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- | '''שבת חוה"מ סוכות''' || יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]]{{ש}}אופן: [[ירוצצו כברקים]]{{ש}}זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]] || יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]]{{ש}}זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)]] |- | '''שמיני עצרת''' || יוצר: [[אום כאישון ננצרת]]{{ש}}אופן: [[אראלים ומלאכים]]{{ש}}זולת: [[אמונים אשר נאספו]] || יוצר: [[אום כאישון ננצרת]]{{ש}}זולת: [[אמונים אשר נאספו]] |- | '''שמחת תורה''' || נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]]{{ש}}יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ש}}אופן: [[אשנבי שחקים]]{{ש}}זולת: [[אז בקשוב עניו]] || יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] (עם הסילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]){{ש}}אופן: [[אשריך אום קדוש]]{{ש}}זולת: [[אז בקשוב עניו]] |- | '''שבת בראשית''' || יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]]{{ש}}אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]]{{ש}}זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] || יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]]{{ש}}אופן: [[לבעל התפארת]]{{ש}}זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] |- | '''שבת וירא''' || אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]] || (אין אומרים) |- | '''שבת א של חנוכה''' || יוצר: [[אודך כי אנפת]]{{ש}}אופן: [[כבודו אור יזריח]]{{ש}}מאורה: [[שני זיתים נכרתים]]{{ש}}זולת: [[אין צור חלף]] || יוצר: [[אודך כי אנפת]]{{ש}}מאורה: [[שני זיתים נכרתים]]{{ש}}זולת: [[אין צור חלף]] |- | '''שבת ב של חנוכה''' || יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}}אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]]{{ש}}מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}}זולת: [[אין מושיע וגואל]] || יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]] |- | '''שבת בשלח (שירה)''' || גאולה: [[יום ליבשה]] || (אין אומרים) |- | '''שבת יתרו''' || מאורה: [[אמרות האל טהורות]] || (אין אומרים) |- | '''שבת שקלים''' || יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]]{{ש}}אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות|כבודו יתרומם ויתנשא]]{{ש}}זולת: [[אתה אהבת עמך]] || יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]]{{ש}}זולת: [[אתה אהבת עמך]] |- | '''הפסקה ראשונה''' || יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]]{{ש}}אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]]{{ש}}זולת: [[אחור וקדם צרת]] || יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] |- | '''שבת זכור''' || יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]]{{ש}}אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]]{{ש}}זולת: [[אתה מלא רחמים]] || יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]]{{ש}}זולת: [[אתה מלא רחמים]] |- | '''פורים''' || מאורה: [[שיר אל נעלם]] || (אין אומרים) |- | '''הפסקה שניה''' || יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]]{{ש}}אופן: [[שמך לעד בפי מועד]]{{ש}}זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]] || יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]] |- | '''שבת פרה''' || יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]]{{ש}}אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות|כבודו יתרומם ויתהדר]]{{ש}}זולת: [[אשרי כל חוסי בך]] || יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]]{{ש}}זולת: [[אשרי כל חוסי בך]] |- | '''שבת החודש''' || יוצר: [[אות זה החדש]]{{ש}}אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות|כבודו משבחים]]{{ש}}זולת: [[אל עושה נפלאות]] || יוצר: [[אות זה החדש]]{{ש}}זולת: [[אל עושה נפלאות]] |- | '''שבת הגדול''' || יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]], או [[אאמיר מסתתר במעון חביון]]{{ש}}אופן: [[בלולי אש ומימות]]{{ש}}זולת: [[אז כארשת בתולה]] || יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}}זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]] |- | '''[[אור ישע מאושרים|א של פסח]]''' || יוצר: אור ישע מאושרים{{ש}}אופן: ראשו כתם פז{{ש}}זולת: אהבוך נפש להדך{{ש}}גאולה: ברח דודי עד שתחפץ || יוצר: אור ישע מאושרים{{ש}}אופן: ראשו כתם פז{{ש}}זולת: אהבוך נפש להדך{{ש}}גאולה: ברח דודי עד שתחפץ |- | '''[[אפיק רנן ושירים|ב של פסח]]''' || יוצר: אפיק רנן ושירים{{ש}}אופן: גן נעול{{ש}}זולת: אודך כי עניתני{{ש}}גאולה: ברח דודי אל מכון לשבתך || יוצר: אפיק רנן ושירים{{ש}}אופן: גן נעול{{ש}}זולת: אודך כי עניתני{{ש}}גאולה: ברח דודי אל מכון לשבתך |- | '''[[אהוביך אהבוך|שבת חוה״מ פסח]]''' || יוצר: אהוביך אהבוך{{ש}}אופן: דודי שליט בכל מפעל{{ש}}זולת: אלה וכאלה{{ש}}גאולה: ברח דודי אל שאנן נוה || יוצר: אהוביך אהבוך{{ש}}זולת: אלה וכאלה{{ש}}גאולה: ברח דודי אל שאנן נוה |- | '''שביעי של פסח''' || יוצר: [[ויושע שושני פרח]]{{ש}}אופן: [[ידועי שם בבור נשם]] (או [[ויושע אל אמונה]]){{ש}}זולת: [[אי פתרוס בעברך]]{{ש}}גאולה: [[יום ליבשה]] || יוצר: [[ויושע שושני פרח]]{{ש}}זולת: [[אי פתרוס בעברך]]{{ש}}(גאולה: [[יום ליבשה]]) |- | '''אחרון של פסח''' || יוצר: [[אתה הארת]]{{ש}}אופן: [[מחוללת מהוללת]] (או: [[לבעל התפארת]]){{ש}}זולת: [[אי פתרוס בעברך]] || יוצר: [[אתה הארת]]{{ש}}זולת: [[אי פתרוס בעברך]] |- | '''שבת א אחרי פסח''' || יוצר: [[ויושע אור ישראל]]{{ש}}אופן: [[ארוגי עוז]] (או: [[אראלים וחשמלים]]){{ש}}אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]]{{ש}}זולת: [[אין כמוך באלמים]]{{ש}}גאולה: [[שביה עניה]] || (אין אומרים) |- | '''שבת ג אחרי פסח''' || יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]{{ש}}אופן: [[יחיד ערץ]]{{ש}}מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]]{{ש}}זולת: [[אל אל חי ארנן]]{{ש}}גאולה: [[שנותינו ספו]] || '''שבת ראשונה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}}זולת: [[אזכרך דודי]] |- | '''שבת ג אחרי פסח''' || יוצר: [[אומץ דר חזקים]]{{ש}}אופן: [[לבעל התפארת]]{{ש}}אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]]{{ש}}זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]{{ש}}גאולה: [[שדודים נדודים]] || '''שבת שניה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}}זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] |- | '''שבת ד אחרי פסח''' || יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]{{ש}}אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]{{ש}}אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]]{{ש}}זולת: [[אלהי בך איחבק]]{{ש}}גאולה: [[שכולה אכולה]] || '''שבת שלישית אחר ר"ח אייר:''' {{ש}}זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]] |- | '''שבת ה אחרי פסח''' || יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]{{ש}}אופן: [[יקודי אש]]{{ש}}אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]]{{ש}}זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]]{{ש}}גאולה: [[יקוש בעניו]] || '''שבת בהר:''' {{ש}}זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]] |- | '''שבת לפני שבועות''' || יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]]{{ש}}אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}}אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]]{{ש}}זולת: [[אלהי אקראך במחשב]]{{ש}}גאולה: [[יונה נשאתה]] ||אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]]{{ש}}זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]] |- | '''א של שבועות''' || יוצר: [[אדון אימנני]]{{ש}}אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]{{ש}}(מאורה: [[אמרות האל טהורות]]){{ש}}זולת: [[אנכי שימעת]] || יוצר: [[אדון אימנני]]{{ש}}אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]{{ש}}זולת: [[אנכי שימעת]] |- | '''ב של שבועות''' || יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] || יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]] או [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]{{ש}} זולת: [[אנכי גדול בנודעים]] |- | '''שבת אחרי שבועות''' || יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}} אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}} אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}} זולת: [[אור ישראל וקדושו]] || (אין אומרים) |- | '''שבת בהעלותך''' || מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] || (אין אומרים) |- | '''שבת שלח''' || אהבה: [[שש מאות נקראות]] || (אין אומרים) |- | '''שבת חוקת''' || אהבה: [[אל מחוללי]] || (אין אומרים) |- | '''שבת א אחר י"ז תמוז''' || (אין אומרים) || זולת: [[אל אל חי ארנן]] |- | '''שבת ב אחר י"ז תמוז''' || (אין אומרים) || זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] |- | '''שבת לפני תשעה באב''' ||(אין אומרים)|| אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]]{{ש}}זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]] |- | '''שבת נחמו''' || יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]]{{ש}} מאורה: [[אמרות האל טהורות]] {{ש}} אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] || יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] |- | '''שבת עקב''' || אהבה: [[ידיד עליון]] || (אין אומרים) |} ===מערביות=== {| class="wikitable" |- ! !! פולין !! אשכנז |- | '''ליל ראשון של סוכות''' || [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]] || [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]] |- | '''ליל שני של סוכות''' || [[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]] || [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]] |- | '''שמיני עצרת''' || [[אעניד לך תפארה והלל]] || [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]] |- | '''שמחת תורה''' || [[את יום השמיני בטוב יזמיני]] || [[את יום השמיני בטוב יזמיני]] |- | '''ליל ראשון של פסח''' || [[ליל שמורים אותו אל חצה]] || [[ליל שמורים אותו אל חצה]] |- | '''ליל שני של פסח''' || [[ליל שמורים אור ישראל]] || [[ליל שמורים אור ישראל]] |- | '''ליל שביעי של פסח''' || [[ויושע ה' אום למושעות]] || [[אורי וישעי על הים נגלה]] |- | '''ליל אחרון של פסח''' || [[ויושע אומן אשכלות]] || [[אמונת אומן לעם זו זכרת]]&nbsp; |- | '''ליל ראשון של שבועות''' || [[וירד אביר יעקב]] || [[וירד אביר יעקב]] |- | '''ליל שני של שבועות''' || [[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]] || [[אל אלהים ה' דבר]] |} ===קרובות=== ====[[את חיל יום פקודה|שחרית ליום ראשון של ראש השנה]]==== *רשות: יראתי בפצותי שיח (פ) *מגן: את חיל *מחיה: תאלת זו *משולש: אבן חוג *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פ) *אדרת ממלכה *אם אשר בצדק (פ) *אאפיד נזר איום *[[אדירי איומה]] *[[לאל עורך דין]] *סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ *'''[[וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש|קדושה]]''': **וחיות בוערות **אחד קדוש ====[[אופד מאז|מוסף ליום ראשון של ראש השנה]]==== *מגן: אופד מאז *מחיה: תפן במכון *משולש: אף אורח משפטיך *אומץ אדירי כל חפץ *[[מלך עליון אל דר במרום]] *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *'''[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא|קדושה]]''': **וחיות אשר הנה **ועמך תלואים בתשובה **ואתה אזון קול מפאריך **תהלות כבודך *[[וכל מאמינים]] *'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''': **מלכויות – אנסיכה מלכי **זכרונות – זכר תחלת כל מעש **שופרות – אשא דעי בצדק ====[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק|שחרית ליום שני של ראש השנה]]==== *רשות: אתיתי לחננך *מגן: אמרתך צרופה *מחיה: תמים פעלך *משולש: שולחתי במלאכות *שמו מפארים – אדר והוד *אתן לפועלי צדק *שבתי וראה תחת השמש *[[מלך עליון אמיץ המנושא]] *כל שנאני שחק *סילוק: אשר מי יעשה *'''[[וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש|קדושה]]''': **וחיות בוערות **אחד קדוש ====מוסף ליום שני של ראש השנה==== *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: [[וחיות אשר הנה מרובעות כסא]]… *[[וכל מאמינים]] *'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''': **מלכויות: אהללה אלוהי **זכרונות: אפחד במעשי **שופרות: אנוסה לעזרה ====[[אמצת עשור|שחרית ליום כיפור]]==== *רשות: אימיך נשאתי *מגן: אמצת עשור *מחיה: תאות נפש *אנוש מה יזכה (תוכחה) *משולש: אחדת יום זה *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פ) *מורה חטאים *אדר יקר אלי *אנא אלהים חיים *איומה בחר (פ) *אך אתים בחין לפניך *אמרו לאלהים ארך אפים *מעשה אלהינו אין מי בשחק *אשר אומץ תהלתיך באילי שחק *על ישראל אמונתו *אפסי ארץ בדברו הקים *מי כמוך אדיר במרומים *אין כמוך באדירי מעלה *האדרת והאמונה *נאמירך באימה *רוממו אל מלך נאמן *רוממו אדיר ונורא *אמונתך בעליונים *הנקדש באלפי אלפים *אילי שחק *אין מספר לגדודי צבא חילו *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: מי יתנה תוקף תהלתך *'''[[אל ברוב עצות תכן את רוח|קדושה]]''': **אל ברוב עצות **תמיד תתלונן בידך **אליך ועדיך יבוא כל בשר **אליך תלויות עינינו *[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]] *[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים) *[[האזורים באהב]] *(סליחות) ====[[שושן עמק|מוסף ליום כיפור]]==== *מגן: שושן עמק איומה *מחיה: יום מימים הוחס *אנוש איך יצדק (תוכחה) (פ) *משולש: צפה בבת תמותה *אשא דעי למרחוק *אין ערוך אליך *אנא אזון שועת חינון (א) *אך אין לנו אלוה מבלעדיך (א) *אל תזכר לנו עוונותנו (פ) *אך אומרים בחין לפניך (פ) *אמרו לאלהים אל מלך בעולמו (פ) *מעשה אלהינו אדיר בויעודו (פ) *אשר אימתך באראלי אומן *אמיצי שחקים *אילי מרום אומרים הילולו *סילוק: מי יערוך אליך (א) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ) *'''[[אז מלפני בראשית|קדושה]]''': **אז מלפני בראשית דס וכס השית (פ) **אז מלפני בראשית אבות ובנים השית (פ) **אז מלפני בראשית נוה וינון השית (פ) **אז מלפני בראשית שבעה אלה השית (פ) **אליך תלויות עינינו (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[וכל מאמינים]] *'''[[ואיזו תהילה כפי גודלך]]''' (א) *לך יאדיר (א) *האחד בעולמו (א) *האומרים אחד (א) *ויאתיו כל לעבדך (פ) *סדר עבודה: [[אמיץ כח]] / ([[אתה כוננת]]) **[[תפילתו של כהן גדול]] **[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]] *'''[[אשרי עין ראתה כל אלה (אשכנז)|תוספת לסדר העבודה]]''': **אשרי עין ראתה אהלנו **אין לנו לא אשים ולא אשם (פ) **תכפו עלינו צרות **תנות צרות לא נוכל **[[אל תעש עמנו כלה]] **כתועים ואין לבקש **אם תעינו לא תתענו **תאות לב לא השגנו **תאמר למחות אשמינו **אורך תזריח לחשוכה **אופל אלמנה תאיר **תתן אחרית לעמך **תעינו מאחריך *(סליחות) ====[[איתן הכיר אמונתך|מנחה ליום כיפור]]==== *מגן: איתן הכיר אמונתך *מחיה: מואהב ויחיד לאמו *משולש: אראלים בשם תם ממליכים *(אמונת אום נוטרת – כותרת פיוט) (פ) *(יכפר ויסלח – כותרת פיוט) (פ) *אראלי הוד *סילוק: כי רכובו בערבות *(סליחות) ====[[אב ידעך|נעילה ליום כיפור]]==== *מגן: אב ידעך מנוער *מחיה: הנקרא לאב זרע *משולש: טבע זיו תארה *(שמע נא – כותרת הפיוט מערב עד ערב) (פ) *מערב עד ערב (א) *אליך תלויות עינינו (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *(סליחות) ====[[אוימתי בחיל כיפור|שחרית ליום ראשון של סוכות]]==== *מגן: אוימתי בחיל כיפור *מחיה: מאלמי מגדים *משולש: קושט שעינת עץ *עד לא מצוקי רגב (א) *אקחה פרי עץ הדר *אז היתה חנית סוכו (פ) *סילוק: אקחה בראשון ====[[ארחץ בנקיון כפות|שחרית ליום שני של סוכות]]==== *מגן: ארחץ בנקיון כפות *מחיה: תשורת שי אלפים *משולש: איווי סוכת דוד *בל תהי מצות סוכה *אלים כהשעין אב *אמנם מצות *סילוק: כי אקח מועד ====מוסף לשמיני עצרת ([[אף ברי אותת|תפילת גשם]])==== *א. אף ברי *ב. יטריח *אפיק מען מעוטר *אקשטה כסל *תכנס לארץ וחוצות *יפתח ארץ לישע *איום זכור נא לשואלי מים (א) *זכור אב (פ) ====[[אז מאז זמות בכל פועל|שחרית לשבת שקלים]]==== *אז מאז זמות - מעתיק פלוסים - קצובה היא זאת *מי יוכל לשער *אומן בשמעו *אלה אזכרה את אשר נעשה *סלוק: אז ראית וספרת * ====מוסף לשבת שקלים==== *[[אשכול איווי תאות כל נפש]] ====[[אזכיר סלה זכרון מעשים|שחרית לשבת זכור]]==== *אזכיר סלה זכרון מעשים *תמימים בעודם בסין רפודים *אצילי מרעי נכד שעיר *אל נא בלשון אשר הזכרת *אץ קוצץ *זכור איש אשר הגויע *סלוק: אלהים אל דמי לך * ====[[קרובות לפורים|שחרית לפורים]]==== *ויאהב אומן יתומת הגן *אזרח בט חוץ *תמימים כרשו ארץ *אותו מבהלת *אספרה אל חוק *אמל ורבך *כתר מלוכה ====[[אצולת אומן בצירוף זקוקה|שחרית לשבת פרה]]==== *אצולת אומן בצרוף זקוקה *אמרתי אחכמה *אצורה ומפורשה *אִמרה סנונה וצרופה *י"א: אצילי עם עולי גולה (פ) *סילוק: אין לשוחח עוצם נפלאותיך * ====[[אתיית עת דודים כגעה|שחרית לשבת החודש]]==== *אתיית עת דודים - מרימי עול - קיחת עלית עקד *רבות עשית *אבי כל חוזה *אדון מקדם *סילוק: הוא נקרא ראש וראשון * ====מוסף לשבת החודש==== *[[ראשון אמצת לפרח שושנים]] ====שחרית לשבת הגדול==== ;[[אלהים בצעדך הכות פתרוס|פולין]] *אלהים בצעדך הכות פתרוס *כרם חמד *ירדת להציל עמך *אמנה גדולה *[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]] *[[אבוא בחיל להתיצבה]] *אלהי הרוחות לכל בשר *סילוק: אין ערוך אליך להגיד ולדבר ;[[אוני פטרי רחמתים|אשכנז]] *אוני פטרי רחמתים *ישמע לאדום כשמע מצרים *אל נא לישע עמך *אז תשע מכות *[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]] *[אדיר דר מתוחים, ויש אומרים אותו במוסף] *סילוק: ובכן כי אין לפניך לילה ====מוסף ליום ראשון של פסח ([[בדעתו אביעה חידות|תפילת טל]])==== *מגן: בדעתו אביעה חידות *מחיה: תהומות הדום *אירשה ארוש לחשון *אאגרה בני איש *תחת אילת עופר *אלים ביום מחוסן *טל תן לרצות ארצך ====[[אסירים אשר בכושר שעשעת|שחרית ליום שני של פסח]]==== *מגן: אסירים אשר בכושר *מחיה: מה איילו פלאי נסיך *משולש: קמי קהלך *ערב אשר עלה *אז על כל חיתו יער *שור אשר מאז (פ) *אומץ גבורותיך *סילוק: בעשר מכות ====[[אותותיך ראינו|שחרית לשביעי של פסח]]==== *מגן: אותותיך ראינו *מחיה: תרגלת עמוסים *משולש: שבטי יה הוצאת לפדיום *אמרו לאלהים אדירים *סדר: אילי הצדק ידועים *סילוק: חסדי ה' אזכיר ====[[אימת נוראותיך|שחרית לאחרון של פסח]]==== *מגן: אימת נוראותיך *מחיה: תחבולות עש *משולש: איום ונורא מי לא יראך *אדני חלד *מה מועיל רשע *סדר: אצולים מפרך סוונים *סילוק: אומץ גבורותיך ====[[ארץ מטה ורעשה|שחרית ליום ראשון של שבועות]]==== מגן: ארץ מטה{{ש}} מחיה: מן ההר למעוניו{{ש}} משולש: קדוש הופיע מפארן{{ש}} אנכי בשם אל שדי{{ש}} אז בכתב אשורית{{ש}} סדר עולם: ה' קנני ראשית דרכו{{ש}} סדר דיברין: אתו מצוות וחוקים{{ש}} סילוק: אלה העדות והחוקים ====מוסף ליום ראשון של שבועות==== *[[אתה הנחלת]] *[[אז שש מאות]] ====[[אורח חיים מוסר תוכחת|שחרית ליום שני של שבועות]]==== מגן: אורח חיים{{ש}} מחיה: תמכו כבוד{{ש}} משולש: שלמים בחנותם{{ש}} אם לא אמריך הנעימים{{ש}} שבוית מרום{{ש}} סדר עולם: שעשוע יום יום{{ש}} סדר דיברין: אלוף מסובל בהוד איפודים{{ש}} סילוק: וכל העם רואים ====מוסף ליום שני של שבועות==== *[[אזהרת ראשית]] *[[אז שש מאות]] ====[[קרובות לתשעה באב|שחרית לתשעה באב]] (אשכנז)==== * אאביך ביום מבך ====פיוטי אלהיכם (אשכנז)==== *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ברית מילה|לשבת ברית מילה]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חתונה|לשבת חתונה]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ראש חודש|לשבת ר"ח]] *[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/אלהיכם לשבת חול המועד|לשבת חוה"מ סוכות]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת בראשית|לשבת בראשית]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חנוכה|לשבת חנוכה]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת נחמו|לשבת נחמו]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת שובה|לשבת שובה]] ===אחרים=== *[[מסוד חכמים]] *אל נא לעולם תוערץ *[[חמול על מעשיך]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] *[[היה עם פיפיות|או"א היה עם פיפיות, אוחילה לאל]] *[[היום תאמצנו]] ==סליחות== ===פיוטים במסגרת הסליחות=== *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] *[[אשמנו מכל עם]] *אל רחום שמך - [[עשה למען שמך]] - חסר אשכנז *[[עננו אבינו]] - [[עננו אלהי אברהם]] - חסר אשכנז *[[מי שענה לאברהם אבינו]] *[[דעני לעניי|רחמנא דעני]] - חסר אשכנז *[[מחי ומסי]] *[[מכניסי רחמים]] *[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] *[[אשמנו מכל עם]] ===סליחות לימי התשובה=== {{הור2|להלן מנהגי הסליחות ששרדו עד ימינו. מנהג וורמייזא מובא גם הוא בשל חשיבותו. הסליחות הממוספרות במנהג זה הן אלו שלא נמצאות במנהג פפד"מ ולכן הודפסו בקובץ נפרד. הודגשו מתוכן אלו שלא קיימות באף מנהג שנוהג כיום. במנהגי בהמן-אונגארן ועלזאס הודגשו אלו שלא נמצאות במנהגי פפד"מ, פולין וליטא.}} {| class="wikitable" |- ! rowspan="2" | יום ! colspan="3" | מנהג אשכנז המזרחי ! colspan="3" | מנהג אשכנז המערבי |- ! style="width:15.5%"|פולין ! style="width:15.5%"|ליטא ! style="width:15.5%"|בהמן-אונגארן ! style="width:15.5%"|אשכנז-פפד"מ ! style="width:15.5%"|עלזאס ! style="width:15.5%"|וורמייזא |- ! יום ראשון | א. פתיחה: [[איך נפתח פה]]{{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק]]{{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון]]{{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] | א. פתיחה: [[איך נפתח פה]]{{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק]]{{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון]]{{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] | א. פתיחה: [[איך נפתח פה]]{{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק]]{{ש}} ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל]]{{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון]]{{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] | א. [[אנשי אמונה אבדו]]{{ש}} ב. [[אנשי אמונה עברו]]{{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון]]{{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]]{{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]] | א. [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמנה]]{{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון]]{{ש}} ג. [[ישראל עמך]]{{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]]{{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]] | פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]{{ש}} [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמנה אבדו]]{{ש}} [[אנשי אמונה עברו|אנשי אמנה עברו]]{{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון]]{{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]]{{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]] |- ! יום שני | ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל]]{{ש}} ו. [[אין כמדת בשר מדתך]]{{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] | ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל]]{{ש}} ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]{{ש}} ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | ו. [[איה קנאתך וגבורותיך]]{{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]{{ש}} ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | ו. [[ישראל עמך]]{{ש}} ז. [[אני יום אירא אליך אקרא]]{{ש}} ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל]]{{ש}} ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]]{{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]] | ו. [[אליך נשואות עינינו]]{{ש}} ז. [[אין כמדת בשר מדתך]]{{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה]]{{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}} י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | [[ישראל עמך]]{{ש}} [[אני יום אירא אליך אקרא]]{{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל]]{{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]]{{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]] |- ! יום שלישי | ח. [[ישראל עמך]]{{ש}} ט. [[אליך נשואות עינינו]]{{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | ח. [[אין כמדת בשר מדתך]]{{ש}} ט. [[אני יום אירא אליך אקרא]]{{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] | ט. [[אקרא בשמך]]{{ש}} י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]{{ש}} יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות]] | יא. [[אין כמדת בשר מדתך]]{{ש}} יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו]]{{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]]{{ש}} יד. [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}} טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]] | יא. [[אך בך מקוה ישראל]]{{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל]]{{ש}} יג. [[אין מי יקרא בצדק]]{{ש}} יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]]{{ש}} טו. חטאנו: [[גדול עווני]] | [[אין כמדת בשר מדתך]]{{ש}} [[אתה מקדם אלהינו אדוננו]]{{ש}} [[איה כל נפלאותיך]]{{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]{{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]] |- ! יום רביעי | יא. [[אני יום אירא אליך אקרא]]{{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]]{{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]] | יא. [[אני קראתיך כי תענני אל]]{{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]]{{ש}} יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר]] | יב. [[איה כל נפלאותיך]]{{ש}} יג. [[אריה ביער דמיתי]]{{ש}} יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]] | טז. [[אליך נשואות עינינו]]{{ש}} יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]{{ש}} יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]{{ש}} יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה]]{{ש}} כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי]] | טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו]]{{ש}} יז. [[איה כל נפלאותיך]]{{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]{{ש}} יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}} כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]] | [[אליך נשואות עינינו]]{{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]{{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]{{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה]]{{ש}} חטאנו: '''[[אשיחה עם לבבי]]''' (א) |- ! יום חמישי | יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]{{ש}} טו. [[איה קנאתך וגבורותיך]]{{ש}} טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות]] | יד. [[ישראל עמך]]{{ש}} טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת]]{{ש}} טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] | טו. [[אין כמדת בשר מדתך]]{{ש}} טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]{{ש}} יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] | כא. [[אין מי יקרא בצדק]]{{ש}} כב. [[ארכו הימים ודבר חזון]]{{ש}} כג. [[אזון תחן והסכת עתירה]]{{ש}} כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}} כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]] | כא. [[אני יום אירא אליך אקרא]]{{ש}} כב. '''[[אחריש ואתאפק]]'''{{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון]]{{ש}} כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]{{ש}} כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]] | [[אין מי יקרא בצדק]]{{ש}} [[ארכו הימים ודבר חזון]]{{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה]]{{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]] |- ! יום שישי | יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]{{ש}} יח. [[ארכו הימים ודבר חזון]]{{ש}} יט. פזמון: [[אלה בשלישמו]] | יז. [[אקרא בשמך]]{{ש}} יח. [[איה קנאתך וגבורותיך]]{{ש}} יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי]] | יח. [[אני יום אירא אליך אקרא]]{{ש}} יט. [[בתולת בת יהודה]]{{ש}} כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר]] | כו. [[אליך נקרא איום ונורא]]{{ש}} כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע]]{{ש}} כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]]{{ש}} כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]]{{ש}} ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | כו. [[אנשי אמונה עברו|אנשי אמנה עברו]]{{ש}} כז. '''[[איה חסדיך הראשונים]]'''{{ש}} כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]]{{ש}} כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה]]{{ש}} ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אליך נקרא איום ונורא]]{{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע]]{{ש}} [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]]{{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]]{{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי]] |- ! יום שביעי | כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו]]{{ש}} כא. [[אריה ביער דמיתי]]{{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי]] | כ. [[בתולת בת יהודה]]{{ש}} כא. [[אפס הוד כבודה]]{{ש}} כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]] | כא. '''[[אין תליה לראש]]'''{{ש}} כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]]{{ש}} כג. פזמון: [[חננו יי חננו]] | לא. [[את פני מבין ויודע דין דל]]{{ש}} לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת]]{{ש}} לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה]]{{ש}} לד. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]]{{ש}} לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך]] | לא. [[אבדו חכמי גזית]]{{ש}} לב. [[אפס הוד כבודה]]{{ש}} לג. '''[[אל דביר קדשך ידינו נשואות]]'''{{ש}} לד. פזמון: [[חננו יי חננו]]{{ש}} לה. חטאנו: '''[[אל אלהים אעתר]]''' | [[את פני מבין ויודע דין דל]]{{ש}} [[אלהים בישראל גדול נודעת]]{{ש}} [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה]]{{ש}} '''[[אחריש ואתאפק]]''' (ב){{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]]{{ש}} לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך]] |- ! ערב ר"ה | כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]{{ש}} כד. [[איככה אפצה פה]]{{ש}} כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה]]{{ש}} כו. [[אל אלוה דלפה עיני]]{{ש}} כז. [[אדון מועד כתקח]]{{ש}} כח. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} כט. [[אדון בפקדך]]{{ש}} ל. [[אדון בשפטך]]{{ש}} לא. [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}} לב. [[אדם איך יזכה]]{{ש}} לג. [[אך במתח דין]]{{ש}} לד. [[אל אמונה עזרה הבה]]{{ש}} לה. [[חיים ארוכים תכתבנו]]{{ש}} לו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]{{ש}} לז. אל תבוא (פסוקים){{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}} לט. עקידה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]{{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]]{{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]{{ש}} [[איש עניו חילה פניך]]{{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]] | כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]{{ש}} כד. [[איככה אפצה פה]]{{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח]]{{ש}} כו. מרובים צרכי עמך (המשך הסליחה הקודמת){{ש}} כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה]]{{ש}} כח. [[אל אלוה דלפה עיני]]{{ש}} כט. [[אל אמונה עזרה הבה]]{{ש}} ל. [[אלהים יראה לו שה פזורה]]{{ש}} לא. [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא ראשון]]{{ש}} לב. [[חיים ארוכים תכתבנו]]{{ש}} לג. [[מלך אחד יהיה אל העמים]]{{ש}} לד. [[אדון בפקדך]]{{ש}} לה. [[אדון בשפטך]]{{ש}} לו. [[אזעק אל אלהים קולי]]{{ש}} לז. [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]{{ש}} לח. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]{{ש}} לט. עקידה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]{{ש}} מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}} מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]]{{ש}} מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יהי רצון]]{{ש}} שמע: [[מלכנו באנו בכוח יחודך]]{{ש}} מג. פזמון: [[אנקת מסלדיך]]{{ש}} מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]]{{ש}} מה. פזמון: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים]] | כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]{{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח]]{{ש}} כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה]]{{ש}} כז. [[אל אלוה דלפה עיני]]{{ש}} כח. [[אדון בשפטך]]{{ש}} כט. [[אדון בפקדך]]{{ש}} ל. [[אך במתח דין]]{{ש}} לא. [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}} לב. '''[[אוילי המתעה]]'''{{ש}} לג. [[אדם איך יזכה]]{{ש}} לד. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} לה. [[שוממתי ברב יגוני]]{{ש}} לו. [[מלך אחד יהיה אל העמים]]{{ש}} לז. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]{{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}} לט. עקידה: [[אז בהר מור]]{{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]]{{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]] | לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]{{ש}} לז. [[אדון בפקדך]]{{ש}} לח. [[אדון בשפטך]]{{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}} מ. [[אך במתח דין]]{{ש}} מא. [[אל נא תיסר באי עדיך]]{{ש}} מב. [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}} מג. [[אל באפך פן תמעיט]]{{ש}} מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} מה. [[אלהים אין בלתך]]{{ש}} מו. [[אורך ואמיתך שלח]]{{ש}} מז. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} מח. [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}} מט. [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}} נ. [[את הקול קול יעקב נוהם]]{{ש}} נא. עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]{{ש}} נב. [[אני עבדך בן אמתך]]{{ש}} נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}} נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}} נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יהי רצון]]{{ש}} נז. תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]{{ש}} נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]] | לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]{{ש}} לז. '''[[אם יתקע שופר בעיר]]'''{{ש}} לח. '''[[אם ישבת לכסא]]'''{{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]]{{ש}} מ. [[אדון בשפטך]]{{ש}} מא. [[אדון בפקדך]]{{ש}} מב. [[אך במתח דין]]{{ש}} מג. [[אל נא תיסר באי עדיך]]{{ש}} מד. [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}} מה. [[אל באפך פן תמעיט]]{{ש}} מו. '''[[אוילי המתעה]]'''{{ש}} מז. [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}} מח. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} מט. [[אהבת עזוז]]{{ש}} נ. עקידה: '''[[אמונת אומן עצות מרחוק]]'''{{ש}} נא. [[אמונים בני מאמינים]]{{ש}} נב. [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}} נג. [[את הקול קול יעקב נוהם]]{{ש}} נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}} נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]{{ש}} [נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]]{{ש}} נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יהי רצון]]{{ש}} נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]{{ש}} ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]] | פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]{{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]]{{ש}} [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} [[אדון בפקדך]]{{ש}} [[אדון בשפטך]]{{ש}} [[אל באפך פן תמעיט]]{{ש}} [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}} [[אך במתח דין]]{{ש}} [[אמונים בני מאמינים]]{{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]{{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יהי רצון]]{{ש}} תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]{{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]] |- ! צום גדליה | מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]{{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]{{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי]]{{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]{{ש}} מו. [[אורך ואמיתך שלח]]{{ש}} מז. [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]{{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה]]{{ש}} מט. עקידה: [[אז בהר מור]]{{ש}} נ. זכור ברית - קטעים מתוך [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|אבדנו מארץ טובה]]{{ש}} נא. תחינה: [[תורה הקדושה]]{{ש}} | מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]{{ש}} מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]{{ש}} מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי]]{{ש}} מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]{{ש}} נ. [[אורך ואמיתך שלח]]{{ש}} נא. [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]{{ש}} נב. עקידה: [[אם אפס|אם אפס רובע הקן]]{{ש}} נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה]]{{ש}} נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל]]{{ש}} נה. זכור ברית - קטעים מתוך [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו כי רבה]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|אבדנו מארץ טובה]]{{ש}} נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות]]{{ש}} נז. [[יעזוב רשע נתיבו]]{{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]{{ש}} נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס]] | מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]{{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]{{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי]]{{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]{{ש}} מו. [[אלהים אין בלתך]]{{ש}} מז. [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]{{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה]]{{ש}} מט. עקידה: [[אם אפס]]{{ש}} נ. תחינה: [[תורה הקדושה]] | נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]]{{ש}} ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי]]{{ש}} סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]{{ש}} סב. [[את צום השביעי]]{{ש}} סג. [[אורח צדקה]]{{ש}} סד. [[שוממתי ברב יגוני]]{{ש}} סה. עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]{{ש}} סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה]]{{ש}} חטאנו: כסא כונן בחסדך (המשך של [[אדון משפט בקרבך]]){{ש}} סז. תחינה: [[תורה הקדושה]] | סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]]{{ש}} סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]{{ש}} סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי]]{{ש}} סד. [[את צום השביעי]]{{ש}} סה. [[אורך ואמיתך שלח]]{{ש}} סו. [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]{{ש}} סז. עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]{{ש}} סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה]]{{ש}} סט. חטאנו: '''[[אמנם הרענו מעשינו]]'''{{ש}} ע. תחינה: [[תורה הקדושה]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]]{{ש}} [[את צום השביעי]]{{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי]]{{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]{{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך]] (ג){{ש}} [[אורך ואמיתך שלח]]{{ש}} [[אורח צדקה]]{{ש}} עקידה: [[אל הר המור]]{{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה]]{{ש}} חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]{{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] |- ! ב עשי"ת | נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]{{ש}} נג. [[אני קראתיך כי תענני אל]]{{ש}} נד. [[אלכה ואשובה]]{{ש}} נה. [[אזעק אל אלהים קולי]]{{ש}} נו. [[אמרנו נגזרנו לנו]]{{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]]{{ש}} נח. עקידה: [[איתן למד דעת]]{{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]] | ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]{{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל]]{{ש}} סב. [[אריה ביער דמיתי]]{{ש}} סג. [[אלהים אין בלתך]]{{ש}} סד. [[איך אוכל לבוא עדיך]]{{ש}} סה. עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]{{ש}} סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]{{ש}} סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]{{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]] | נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]{{ש}} נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי ונכלמתי]]{{ש}} נג. '''[[אשם בעלי אשמה]]'''{{ש}} נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו]]{{ש}} נה. [[אורך ואמיתך שלח]]{{ש}} נו. [[תוחלת ישראל]]{{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]]{{ש}} נח. עקידה: [[אל הר המור]]{{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]] | סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]{{ש}} סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]{{ש}} ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]{{ש}} עא. [[מקוה ישראל מושיעו]]{{ש}} עב. [[תוחלת ישראל]]{{ש}} עג. [[אליך ה' שועתי]]{{ש}} עד. עקידה: [[איתן למד דעת]]{{ש}} עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]{{ש}} עו. חטאנו: [[גדול עווני]]{{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים]] | עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]{{ש}} עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]{{ש}} עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]{{ש}} עד. [[אליך נקרא איום ונורא]]{{ש}} עה. [[אקרא אל אלהים קולי]]{{ש}} עו. [[אמרנו נגזרנו לנו]]{{ש}} עז. עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]]{{ש}} עח. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]]{{ש}} עט. [[אז קשתי וחרבי]]{{ש}} פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]{{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]{{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]{{ש}} [[מקוה ישראל מושיעו]]{{ש}} '''[[אטתי מטתי]]''' (ד){{ש}} [[תוחלת ישראל]]{{ש}} [[אליך ה' שועתי]]{{ש}} עקידה: [[איתן למד דעת]]{{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]{{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]]{{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים]] |- ! ג עשי"ת | ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]{{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל]]{{ש}} סב. [[אליך ה' שועתי]]{{ש}} סג. [[אלהים אין בלתך]]{{ש}} סד. [[איך אוכל לבוא עדיך]]{{ש}} סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]{{ש}} סו עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]{{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]] | סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]{{ש}} ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות]]{{ש}} עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]{{ש}} עב. [[שוממתי ברב יגוני]]{{ש}} עג. [[ירושלים את ה' הללי]]{{ש}} עד.עקידה: [[אזרחי העיר ממזרח]]{{ש}} עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות]]{{ש}} עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]{{ש}} עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]] |ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]{{ש}} סא. [[אנוש עד דכא תשב]]{{ש}} סב. [[אנוש במה יצדק]]{{ש}} סג. [[אלכה ואשובה]]{{ש}} סד. [[אזעק אל אלהים קולי]]{{ש}} סה. [[תחרות רוגז הניח]]{{ש}} סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]{{ש}} סז. עקידה: [[איתן למד דעת]]{{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]] | עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]{{ש}} עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]{{ש}} פ. [[אנוש עד דכא תשב]]{{ש}} פא. [[אריה ביער דמיתי]]{{ש}} פב. [[אמרנו נגזרנו לנו]]{{ש}} פג. [[אקרא אל אלהים קולי]]{{ש}} פד. עקידה: [[אל הר המור]]{{ש}} פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]{{ש}} פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]{{ש}} פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]] | פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]{{ש}} פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת]]{{ש}} פג. [[אנוש עד דכא תשב]]{{ש}} פד. [[אני קראתיך כי תענני אל]]{{ש}} פה. [[אליך ה' שועתי]]{{ש}} פו. [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]{{ש}} פז. עקידה: '''[[איל אחר נאחז]]'''{{ש}} פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]{{ש}} פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]]{{ש}} צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]{{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]{{ש}} [[אנוש עד דכא תשב]]{{ש}} [[אריה ביער דמיתי]]{{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל]] (ה){{ש}} [[אקרא אל אלהים קולי]]{{ש}} [[אמרנו נגזרנו לנו]]{{ש}} עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]{{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]{{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]{{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]] |- ! ד עשי"ת | סח. פתיחה: [[שושנת ורד]]{{ש}} סט. [[אליך נקרא איום ונורא]]{{ש}} ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו]]{{ש}} עא. [[שוממתי ברב יגוני]]{{ש}} עב. [[תחרות רוגז הניח]]{{ש}} עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]{{ש}} עד. עקידה: [[אם אפס|אם אפס רובע הקן]]{{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים]] | עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]]{{ש}} עט. [[אמנם אנחנו חטאנו]]{{ש}} פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]]{{ש}} פא. [[אתה חלקי וצור לבבי]]{{ש}} פב. [[שלום תשפות לנו]]{{ש}} פג. עקידה: [[איתן למד דעת]]{{ש}} פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]{{ש}} פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]]{{ש}} פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים]] | סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]]{{ש}} ע. '''[[אתה אלהי מלכי מקדם]]'''{{ש}} עא. ה' אלהי ישראל אתה צדיק (=[[ה' אלהי ישראל צדיק אתה]]){{ש}} עב. [[אליך ה' שועתי]]{{ש}} עג. [[אלהים ה' חילי]]{{ש}} עד. [[אמרנו נגזרנו לנו]]{{ש}} עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי]]{{ש}} עו. עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]{{ש}} עז. [[מלך מלכים רם על רמים]] | פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]{{ש}} פט. [[איך אוכל לבוא עדיך]]{{ש}} צ. [[אך בך מקוה ישראל]]{{ש}} צא. [[אבדו חכמי גזית]]{{ש}} צב. [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]{{ש}} צג. [[אתה חלקי וצור לבבי]]{{ש}} צד. עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]]{{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות]]{{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]{{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]] | צא. פתיחה: '''[[אליך פנינו בושנו להרים]]'''{{ש}} צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]{{ש}} צג. [[אריה ביער דמיתי]]{{ש}} צד. '''[[אשום אשמתי לך]]'''{{ש}} צה. '''[[אתה אל נורא אתה]]'''{{ש}} צו. [[תוחלת ישראל]]{{ש}} צז. עקידה: [[אז בהר מור]]{{ש}} צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות]]{{ש}} צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]{{ש}} ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]{{ש}} [[תחרות רוגז הניח]] (ו){{ש}} [[אך בך מקוה ישראל]]{{ש}} [[אבדו חכמי גזית]]{{ש}} [[אקרא בשמך]] (ז){{ש}} [[אתה חלקי וצור לבבי]]{{ש}} [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]{{ש}} עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]]{{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות]]{{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]{{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]] |- ! ה עשי"ת | עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]{{ש}} עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]{{ש}} עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת]]{{ש}} עט. [[אתה חלקי וצור לבבי]]{{ש}} פ. [[תוחלת ישראל]]{{ש}} פא. [[אזון תחן והסכת עתירה]]{{ש}} פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}} פג. עקידה: [[אל הר המור]]{{ש}} פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] | פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]{{ש}} פח. ה' אלהי ישראל אתה צדיק {{ש}} (=[[ה' אלהי ישראל צדיק אתה]]){{ש}} פט. [[אזון תחן והסכת עתירה]]{{ש}} צ. [[אלהים ה' חילי]]{{ש}} צא. [[אומץ יוסיף טהור ידים]]{{ש}} צב. עקידה: [[אז בהר מור]]{{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}} צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר]]{{ש}} צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}} צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]{{ש}} צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] | עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]{{ש}} עט. '''[[אתה הרואה בעלבון נעלבים]]'''{{ש}} פ. '''[[אזנך הטה]]'''{{ש}} פא. '''[[תשובה חשובה]]'''{{ש}} פב. [[אתה חלקי וצור לבבי]]{{ש}} פג. [[אומץ יוסיף טהור ידים]]{{ש}} פד. [[אזון תחן והסכת עתירה]]{{ש}} פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}} פו. עקידה: [[אהבת עזוז]]{{ש}} פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]{{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]]{{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה]]{{ש}} קא. [[איככה אפצה פה]]{{ש}} קב. [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]{{ש}} קג. [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]{{ש}} קד. עקידה: [[אז בהר מור]]{{ש}} קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]]{{ש}} קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]{{ש}} קז. [[תא שמע מרא דעלמא]]{{ש}} קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה]] | קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]]{{ש}} קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]{{ש}} קג. [[אך בך מקוה ישראל]]{{ש}} קד. '''[[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה]]'''{{ש}} קה. [[שוממתי ברב יגוני]]{{ש}} קו. [[איך אוכל לבוא עדיך]]{{ש}} קז. [[איתן למד דעת]]{{ש}} קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]]{{ש}} קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך]] {{ש}} קי. (כסא כונן בחסדך){{ש}} קיא. תחינה: [[תא שמע מרא דעלמא]]{{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]{{ש}} [[אנוש במה יצדק]]{{ש}} [[אפס הוד כבודה]]{{ש}} [[איככה אפצה פה]]{{ש}} [[אתה הרואה בעלבון נעלבים]] (ח){{ש}} [[אתה אל נורא אתה]] (ט){{ש}} [[איך אוכל לבוא עדיך]]{{ש}} '''[[בנין המזבח אם נהרס]]''' (י){{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]]{{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]{{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא]]{{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה]] |- ! ערב יו"כ | פה. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} פו. [[אדון בפקדך]]{{ש}} פז. פזמון: [[ירצה צום עמך]] | צח. [[אדון בפקדך]]{{ש}} צט. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך]] | פח. [[אדון בפקדך]]{{ש}} פט. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} צ. פזמון: [[ירצה צום עמך]] | קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]{{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]]{{ש}} [[אדון בפקדך]]{{ש}} [[אדון בשפטך]]{{ש}} [[אך במתח דין]]{{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך]]{{ש}} [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}} [[אל באפך פן תמעיט]]{{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} [[אלהים אין בלתך]]{{ש}} [[אורך ואמיתך שלח]]{{ש}} [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}} עקידה: [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}} עקידה: [[את הקול קול יעקב נוהם]]{{ש}} קי. עקידה: [[אהבת עזוז]]{{ש}} [[אני עבדך בן אמתך]]{{ש}} קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך]] {{ש}} קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי]]{{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}} תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]] | קיג. פתיחה [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]{{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]]{{ש}} [[אדון בשפטך]]{{ש}} [[אדון בפקדך]]{{ש}} [[אך במתח דין]]{{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך]]{{ש}} [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}} [[אל באפך פן תמעיט]]{{ש}} '''[[אוילי המתעה]]'''{{ש}} [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}} [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} עקידה: [[אהבת עזוז]]{{ש}} עקידה: '''[[אמונת אומן עצות מרחוק]]'''{{ש}} עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]{{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם]]{{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך]]{{ש}} קיב. (!) חטאנו: '''[[אודך ה' כי אנפת בי]]''' | פתיחה: '''[[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים]]''' (יא){{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם]]{{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך]]{{ש}} חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי]]{{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] |} ===סליחות ליום כיפור=== ====ערבית==== {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- | [[אמנם אשמינו]]{{ש}}[[סלח נא אשמות]]{{ש}}[[אמנם כן יצר סוכן בנו]]{{ש}}פזמון: [[כי הנה כחומר]]{{ש}}חטאנו: [[אותך אדרוש]] | (פתיחה) [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]]{{ש}}[[סלח נא אשמות]]{{ש}}[[תומת צורים וחסדם]]{{ש}}במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמנו]]{{ש}}חטאנו: [[אותך אדרוש]] |- |} ====שחרית, מוסף ומנחה==== {| class="wikitable" |- ! rowspan="2" | תפילה ! colspan="3" | מנהג אשכנז המזרחי ! colspan="3" | מנהג אשכנז המערבי |- ! style="width:15.5%"|פולין ! style="width:15.5%"|ליטא ! style="width:15.5%"|בהמן-אונגארן ! style="width:15.5%"|אשכנז-פפד"מ ! style="width:15.5%"|עלזאס ! style="width:15.5%"|וורמייזא |- ! שחרית | פתיחה: פח. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים]]{{ש}} פט. [[אנא חטא העם הזה]]{{ש}} צ. [[אנא השם הנכבד והנורא]]{{ש}} צא. [[אנא זכור לאברהם]]{{ש}} צב. [[אנא אלהי תהלתי]]{{ש}} צג. [[אנא אדון הרחמים]]{{ש}} צד. [[אשא כנפי שחר]]{{ש}} צה. [[יום כפורים זה]]{{ש}} [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} [[אדון בפקדך]]{{ש}} [[אדון בשפטך]]{{ש}} צו. [[אומץ יוסיף טהור ידים]]{{ש}} [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]{{ש}} [[שופט כל הארץ]]{{ש}} [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]] | קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים]]{{ש}} קב. [[אנא חטא העם הזה]]{{ש}} קג. [[אנא השם הנכבד והנורא]]{{ש}} קד. [[אנא אלהי תהלתי]]{{ש}} קה. [[אנא זכור לאברהם]]{{ש}} קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} קז. [[אדון בפקדך]]{{ש}} קח. [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}} קט. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} קי. [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}} קיא. [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]{{ש}} קיב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]{{ש}} קיג. [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]{{ש}} קיד. [[שופט כל הארץ]]{{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש]] | צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים]]{{ש}} צב. [[איככה אפצה פה]]{{ש}} צג. [[אין מי יקרא בצדק]]{{ש}} צד. [[אנא השם הנכבד והנורא]]{{ש}} צה. [[אנא אלהי תהלתי]]{{ש}} צו. [[אנא חטא העם הזה]]{{ש}} צז. [[אנא זכור לאברהם]]{{ש}} צח. [[אנא אדון הרחמים]]{{ש}} צט. '''[[אנא אדון הסליחות והרחמים]]'''{{ש}} ק. [[תאבת יום זה]]{{ש}} קא. [[יום כפורים זה]]{{ש}} קב. [[אדון בפקדך]]{{ש}} קג. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} קד. [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]{{ש}} קה. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]{{ש}} קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}} קז. עקידה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]] | קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא]]{{ש}} קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך]]{{ש}} קטו. [[אמנם אלהי עולם]]{{ש}} [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} [[אדון בשפטך]]{{ש}} קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך]]{{ש}} [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף]]{{ש}} [[אך במתח דין]]{{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך]]{{ש}} קיח. [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]{{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]{{ש}} קיט. [[שופט כל הארץ]] (בשבת בשילוב את הפיוט [[שרי קודש היום]]){{ש}} קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש]] | קיג. [[אנא הואל סלוח לעבדיך]]{{ש}} קיד. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך]]{{ש}} קטו. '''[[אנחנו אשמנו]]'''{{ש}} קטז. [[אך במתח דין]]{{ש}} קיז. [[אדון בשפטך]]{{ש}} קיח. [[אדון בפקדך]]{{ש}} קיט. [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}} קכ. [[אל באפך פן תמעיט]]{{ש}} קכא. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} קכב. '''[[אל עבדיך המצא קונם]]'''{{ש}} קכג. עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]{{ש}} קכד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} קכה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] בשבת + [[שרי קודש היום]]{{ש}} קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש]] | [[אנא הואל סלוח לעבדיך]]{{ש}} [[תעלה תפילתנו למעון שמיך]]{{ש}} [[אך במתח דין]]{{ש}} [[אדון בשפטך]]{{ש}} [[אל באפך פן תמעיט]]{{ש}} [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}} [[אמונת אומן עצות מרחוק]] (יב){{ש}} חטאנו: [[אותך אדרוש]] |- ! מוסף | פתיחה: צז. [[אין פה להשיב]]{{ש}} צח. [[איך אשא ראש]]{{ש}} צט. [[אכפרה פני מלך רב]]{{ש}} ק. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]]{{ש}} [[תאבת יום זה]]{{ש}} [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי]]{{ש}} [[ברית כרותה מלשכוח]]{{ש}} [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]{{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}} קו. [[אמוני שלומי ישראל]]{{ש}} קז. [[אלהי העברים נקרא]]{{ש}} קח. [[אני אני המדבר]]{{ש}} [[חיים ארוכים תכתבנו]]{{ש}} קט. פזמון: [[אם יוספים אנחנו]]{{ש}} עקידה: [[אל הר המור]]{{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] | קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]]{{ש}} קטז. [[איך אשא ראש]]{{ש}} קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]]{{ש}} קיח. [[אני אני המדבר]]{{ש}} קיט. אלהי העברים{{ש}} קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}} קכא. [[אמוני שלומי ישראל]]{{ש}} קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} קכג. [[אדון בשפטך]]{{ש}} קכד. [[ברית כרותה מלשכוח]]{{ש}} קכה. [[מלכי מקדם פועל ישועות]]{{ש}} קכו. עקידה: [[אל הר המור]]{{ש}} קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו]]{{ש}} קכח. [[יחביאנו צל ידו]]{{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] | קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]] {{ש}} קיא. [[אכפרה פני מלך רב]] {{ש}} קיב. [[אך במתח דין]] {{ש}} קיג. [[אך בך לדל מעוז]] {{ש}} קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא]] {{ש}} קכ. [[ברית כרותה מלשכוח]] {{ש}} קכא. [[מלכי מקדם פועל ישועות]] {{ש}} קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו]] {{ש}} קכג. עקידה: [[את הברית ואת החסד]] | קכא. [[איך אשא ראש]]{{ש}} קכב. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]]{{ש}} קכג. [[אכפרה פני מלך רב]]{{ש}} קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות]]{{ש}} קכה. [[אפס מזיח]]{{ש}} קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו]]{{ש}} קכז. [[אני הוא השואל]]{{ש}} [[אדון בפקדך]]{{ש}} [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}} קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו]]{{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} [[אהבת עזוז]]{{ש}} [[אדני שמעה אדני סלחה]]{{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] | קכז. [[אמנם אנחנו חטאנו]] {{ש}} קכח. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]] קל. [[אנא השם הנכבד והנורא]] {{ש}} קלא. עקידה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלב. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}} קלד. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] {{ש}} קלד. (!) [[אני הוא השואל]] {{ש}} קלה. [[אשפוך שיחי לפניך צורי]] {{ש}} קלו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] {{ש}} קלז. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה]] {{ש}} קלח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] | [[אמנם אנחנו חטאנו]]{{ש}} [[איך אשא ראש]]{{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]]{{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא]]{{ש}} [[אהבת עזוז]]{{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]{{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |- ! מנחה | פתיחה: קי. [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]{{ש}} קיא. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות]]{{ש}} קיב. [[אפס זבח ועולה]]{{ש}} קיג. [[את פני מבין ויודע דין דל]]{{ש}} קיד. [[אחלה את פני ה']]{{ש}} קטו. [[אבינו מלך אנקת עמך]]{{ש}} קטז. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]{{ש}} קיז. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר]]{{ש}} קיח. [[אבדו חכמי גזית]]{{ש}} קיט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]]{{ש}} קכ. [[תמור עבודת מזין]]{{ש}} [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}} [[אורח צדקה]]{{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]]{{ש}} עקידה: [[אמונים בני מאמינים]] | קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]{{ש}} קל. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]]{{ש}} קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך]]{{ש}} קלב. [[תאבת יום זה]]{{ש}} קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]{{ש}} קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר]]{{ש}} קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} קלו. [[תמור עבודת מזין]]{{ש}} קלז. [[אליך ה' שועתי]]{{ש}} קלח. [[אורח צדקה]]{{ש}} קלט. עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]{{ש}} קמ. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]]{{ש}} קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]] | {{ש}} קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] {{ש}} קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות]] {{ש}} קכז. [[אפס זבח ועולה]] {{ש}} קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}} קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] {{ש}} קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר]] {{ש}} קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה]] {{ש}} קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך]] {{ש}} קלו. [[אשפוך שיחי לפניך צורי]] {{ש}} קלז. [[אורח צדקה]] {{ש}} קלח. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} קלט. עקידה: [[אמונים בני מאמינים]] | [[אזון תחן והסכת עתירה]]{{ש}} קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]{{ש}} קל. עקידה: [[את הברית ואת החסד]]{{ש}} קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]]{{ש}} קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים]]{{ש}} קלג. [[אך בך לדל עזרה]]{{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה]]{{ש}} [[איככה אפצה פה]]{{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} עקידה: [[את הקול קול יעקב נוהם]]{{ש}} עקידה: [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}} פזמון: ה' ה' – [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}} קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]], טהר רבי ישמעאל (מתוך [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]), היום כמה רבבות (המשך של אליך צורי) | [[אפס מזיח]] קמ. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות]] {{ש}} קמא. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמב. עקידה: [[אומץ יוסיף טהור ידים]] {{ש}} קמג. [[את הקול קול יעקב נוהם]] {{ש}} קמד. עקידה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]] {{ש}} קמה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} קמו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] {{ש}} קמז. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]] | [[אפס מזיח]]{{ש}} '''[[תפן בעינוי ודוחק]]''' (יג){{ש}} [[אמונים בני מאמינים]]{{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה]]{{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי]] |- |} ====נעילה==== {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- | *פתיחה: פתח לנו שער, היום יפנה, אנא אל נא. (פזמונים מתוך פיוטים) *…ומי יעמד, שילום פרים. (סיום הסליחה [[תעלת צורי]]. *…מרובים צרכי עמך… (מתוך [[אדון מועד כתקח]]) *…ידך פשוט… (מתוך הנ"ל) *[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] (קטעים) *[[אנקת מסלדיך]] *[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *[[יחביאנו צל ידו]] *[[ישמיענו סלחתי]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה]] *רחם נא… שערי שמים פתח (מתוך [[אז כעיני עבדים]]) | *פתיחה: פתח לנו שער, היום יפנה, אנא אל נא פזמונים (אומרים רק את הפזמון): *[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *[[מלאכי רחמים]] *[[ישראל נושע בה' (סליחות)]] *[[רועה ישראל האזינה]] *[[חננו יי חננו]] *[[אדני שמעה אדני סלחה]] *[[לך ד' הצדקה תלבושת]] *[[אם עוונינו ענו בנו]] *פזמון: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים]] *פזמון: [[אנקת מסלדיך]] *מי אל כמוך (מתוך [[אנשי משמר]]) *[[כי הנה כחומר]] *(כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]) *[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] (קטעים) |} ====פיוטים בסדר הווידוי בתפילות יו"כ==== *[[אתה מבין]] ;שחרית *[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א) *[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] *[[אהללך בקול רם]] ;מוסף *[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] *[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]] ;מנחה *[[יום אשר הוחק לכפרתנו]] *[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ) ====סליחות על הגזרות בפראג==== *סליחות שיסד מהר"ר אביגדור קרא ** [[אלהים אל דמי לדמי]] ** '''[[את כל התלאה]]''' ** '''[[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]]''' *סליחות של מהר"ר אברהם ** '''[[אנא אלהי אברהם]]''' ===סליחות לתענית ציבור=== {| class="wikitable" ! יום !! פולין{{הערה|בסליחות לתעניות ציבור מועטים מאד ההבדלים בין המנהגים השונים בתוך נוסח פולין. בין פיוטי הסליחות במנהג פולין ובמנהג ליטא קיים הבדל רק בסדר הפזמונים בשתי התעניות הראשונות, כשבמנהג ליטא אומרים 'ישראל עמך' בשני קמא ו'מלאכי רחמים' בחמישי. הבדלים נוספים בין המנהגים קיימים בפסוקים המקדימים את הסליחות, אך כיום בדרך כלל נוהגות גם קהילות ליטא כמנהג פולין בזה.}} !! אשכנז |- ! שני קמא | *[[ישראל עמך]] *[[אלהים בישראל גדול נודעת]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]] |- ! חמישי | *[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]] *[[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמנה אבדו]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)]] | *[[אך בך מקוה ישראל]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה]] *חטאנו: [[גדול עווני]] |- ! שני תנינא | *[[אפפונו מים]] *[[אזון תחן והסכת עתירה]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]] | *[[אליך נשואות עינינו]] *[[אין כמדת בשר מדתך]] *[[אזון תחן והסכת עתירה]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]] |- ! עשרה בטבת | *[[אזכרה מצוק]] *[[אבן הראשה]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו]] | *קלו. [[אדברה וירוח לי]] *קלז. [[אבן הראשה]] *קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון]] *קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]] |- ! תענית אסתר | *[[אדם בקום עלינו]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך]] | *קמ. [[אתה האל עושה פלאות]] *קמא. [[אתה האל עושה פלא]] *קמב. [[אדם בקום עלינו]] *קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך]] *חטאנו: מעשה ידיו כלם (מתוך [[אוילים מדרך פשעם]]) |- ! י"ז בתמוז | *[[אתאנו לך יוצר רוחות]] *[[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי]] *פזמון: [[שעה נאסר]] | *קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות]] *קמה. [[אפפונו מצוקות]] *קמו. [[אדאג מחטאתי]] *קמז. פזמון: [[שעה נאסר]] *קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- ! כ' סיון | *[[אני יום אירא אליך אקרא]] *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[אמוני שלומי ישראל]] *[[אזון תחן והסכת עתירה]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה]] *[[אל הר המור]] *[[אל מלא רחמים של כ' סיון]] | |- !לתחלואי ילדים | *[[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]] |- !יום כיפור קטן |colspan ="2" | *[[יום זה יהי משקל כל חטאתי]] *[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] *[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר]] *פזמון: [[בת עמי לא תחשה]] *[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] *[[אל תעש עמנו כלה]] |} ===לברית מילה=== {{הור2|2 הפיוטים הראשונים מופיעים במנהג בהמן-אונגארן, ומובאים גם במחזור כל-בו (וילנא תרפ"ג).}} *[[אל תפר בריתך איתנו]] *[[יה איום זכור היום]] *[[זכור ברית - אות ברית]] ===סליחות לשובבי"ם ת"ת=== {|class="wikitable"" |- ! שמות | *[[אין מי יקרא בצדק]] *[[תבוא לפניך שועת חנון]] *[[מלאכי רחמים]] |- ! וארא | *[[ישראל עמך]] *[[אלהים בישראל גדול נודעת]] *[[ישראל נושע בה' (סליחות)]] |- ! בא | *[[אין כמדת בשר מדתך]] *[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]] *[[אלה בשלישמו]] |- ! בשלח | *[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]] *[[תערוג אליך כאיל על אפיקים]] *[[חוקר הכל וסוקר]] |- ! יתרו | *[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]] *[[אלהים אין בלתך]] *[[יושב בסתר עליון מגני וצנתי]] |- ! משפטים | *[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי ונכלמתי]] *[[אורך ואמיתך שלח]] *[[יחביאנו צל ידו]] |- ! תרומה | *[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *[[ישמיענו סלחתי]] |- ! תצוה | *[[אפפונו מים]] *[[אזון תחן והסכת עתירה]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה]] |} ===סליחות לחברא קדישא=== ;מנהג ליטא (ע"פ סליחות וילנא תרל"ט) וח"ק ירושלים (ע"פ גשר החיים) *[[אנא השם הנכבד והנורא]] *[[אזון תחן והסכת עתירה]] *[[אזעק אל אלהים קולי]] *[[חיים ארוכים תכתבנו]] *[[שוכני בתי חמר]] *[[אם אפס]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה]] *[[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]] *(תוספת לוידוי כבער"ה) *תפילה לבית העלמין: [[רבון כל העולמים אדון כל הנפשות]] ===עלזאס=== ====י"ז בתמוז==== * קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות]] * קמט. [[אפפונו מצוקות]] * קנ. [[אדאג מחטאתי]] * קנא. [[שעה נאסר]] * [[אז קשתי וחרבי]] ====עשרה בטבת==== * קנב. [[אדברה וירוח לי]] * קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון]] * קנד. [[אבן הראשה]] * קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו]] * חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] ====תענית אסתר==== * קנה. [[אתה האל עושה פלא]] * קנו. [[אתה האל עושה פלאות]] * קנז. [[אדם בקום עלינו]] * קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך]] * חטאנו: מעשה ידי כולם (מתוך [[אוילים מדרך פשעם]]) ====שני קמא==== * [[אין כמדת בשר מדתך]] * [[תבוא לפניך שועת חנון]] * [[אזון תחן והסכת עתירה]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]] * חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]] ====חמישי==== * [[אלהים בישראל גדול נודעת]] * קנט. [[אקרא בשמך]] * [[אין מי יקרא בצדק]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]] ====שני תניינא==== * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל]] * קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] ===מנהג וורמייזא=== ====שני קמא==== * [[תבוא לפניך שועת חנון]] * [[ישראל עמך]] * [[אין מי יקרא בצדק]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)]] * חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]] ====חמישי==== * [[אני יום אירא אליך אקרא]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה]] * חטאנו: [[גדול עווני]] ====שני תניינא==== * [[אליך נשואות עינינו]] * [[אין כמדת בשר מדתך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]] * תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]] (יד) ====עשרה בטבת==== * [[אדברה וירוח לי]] * [[אבן הראשה]] * '''[[אפפו עלי רעות]]''' (טו) * פזמון: [[אבותי כי בטחו]] * חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] ====ער"ח שבט==== * [[איה כל נפלאותיך]] * [[ישראל עמך]] * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]] * פזמון: [[חננו יי חננו]] (טז) * חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] ====י' אדר הסמוך לניסן==== * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] * פזמון: '''[[למה ה' תעמוד ברחוק]]''' (יז) * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] * תחינה קודם הווידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]] * תחינה: '''[[משוד עניים אנקת אביוניי]]''' (יח) ====תענית אסתר==== * [[אתה האל עושה פלא]] * [[אתה האל עושה פלאות]] * [[אדם בקום עלינו]] * פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך]] * חטאנו: '''[[אתודה לך חטאתי במורא]]''' (יט) * תחינה: '''[[עינינו לך תלינו]]''' (כ) ====כ"ג אייר==== * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] * [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * פזמון: '''[[למה ה' תעמוד ברחוק]]''' (יז) * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] * תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]] * תחינה: '''[[משוד עניים אנקת אביוניי]]''' (יח) ====ר"ח סיון==== * [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]] * [[את הקול קול יעקב נוהם]] * פזמון: '''[[אדני שמעה אדני סלחה (גזרה)|אדני שמעה אדני סלחה]]''' (כא) * חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]] ====י"ז בתמוז==== * [[אתאנו לך יוצר רוחות]] * [[אפפונו מצוקות]] * '''[[אפפונו חבלי מות]]''' (כב) * פזמון: [[שעה נאסר]] * חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] ====ברית מילה בתענית==== * פזמון: '''[[אלהינו אל שדי]]''' (כג) ===רשימה אלפביתית=== <poem> [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]] [[אבדו חכמי גזית]] [[אבותי כי בטחו]] [[אבותי כרבת ריבם]] [[אבינו מלך אנקת עמך]] [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]] [[אבלה נפשי וחשך תארי]] [[אבן הראשה]] [[אדאג מחטאתי]] [[אדברה וירוח לי]] [[אדברה תחנונים כרש]] [[אדון אביר במעשיו כביר]] [[אדון בינה הגיגנו]] [[אדון בפקדך]] [[אדון בשפטך]] [[אדון דין אם ידוקדק]] [[אדון מועד כתקח]] [[אדון משפט בקרבך]] [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים]] [[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]] [[אדם איך יזכה]] [[אדם בקום עלינו]] [[אדני שמעה אדני סלחה (גזרה)]] [[אהבת עזוז]] [[אהללך בקול רם]] [[אודה עלי פשעי]] [[אודך ה' כי אנפת בי]] [[אוילי המתעה]] [[אוילים מדרך פשעם]] [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]] [[אום קרואה חבצלת השרון]] [[אומץ יוסיף טהור ידים]] [[אורח צדקה]] [[אורך ואמיתך שלח]] [[אותך אדרוש]] [[אז בהר מור]] [[אז טרם נמתחו]] [[אז קשתי וחרבי]] [[אזון תחן והסכת עתירה]] [[אזכרה אלהים ואהמיה]] [[אזכרה מצוק]] [[אזנך הטה]] [[אזעק אל אלהים קולי]] [[אזרחי העיר ממזרח]] [[אזרחי מעבר הנהר]] [[אחלה את פני ה' ]] [[אחריש ואתאפק]] [[אטתי מטתי]] [[איה חסדיך הראשונים]] [[איה כל נפלאותיך]] [[איה קנאתך וגבורותיך]] [[איחד צורי ברוב הודאות]] [[איך אוכל לבוא עדיך]] [[איך אשא ראש]] [[איך נאנחה במשבר]] [[איך נפתח פה]] [[איככה אפצה פה]] [[איל אחר נאחז]] [[אין כמדת בשר מדתך]] [[אין מי יקרא בצדק]] [[אין פה להשיב]] [[אין תליה לראש]] [[איתן למד דעת]] [[אך בך לדל מעוז]] [[אך בך לדל עזרה]] [[אך בך מקוה ישראל]] [[אך במתח דין]] [[אכפרה פני מלך רב]] [[אל אלהים אעתר]] [[אל אלהים אצעקה במילולי]] [[אל אלוה דלפה עיני]] [[אל אמונה עזרה הבה]] [[אל באפך פן תמעיט]] [[אל דביר קדשך ידינו נשואות]] [[אל הר המור]] [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]] [[אל מלא רחמים של כ' סיון]] [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]] [[אל נא תיסר באי עדיך]] [[אל נקמות הופיע (סליחות)]] [[אל עבדיך המצא קונם]] [[אל תעש עמנו כלה]] [[אל תפר בריתך איתנו]] [[אלה בשלישמו]] [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)]] [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר]] [[אלהי העברים נקרא]] [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי]] [[אלהים אין בלתך]] [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] [[אלהים אל דמי לדמי]] [[אלהים בישראל גדול נודעת]] [[אלהים ה' חילי]] [[אלהים יראה לו שה פזורה]] [[אלהינו אל שדי]] [[אליך ה' שועתי]] [[אליך האל עיני כל יציר תלויות]] [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]] [[אליך נקרא איום ונורא]] [[אליך נשואות עינינו]] [[אליך פנינו בושנו להרים]] [[אליך צורי כפים שטחתי]] [[אלכה ואשובה]] [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]] [[אם אפס]] [[אם יוספים אנחנו]] [[אם ישבת לכסא]] [[אם יתקע שופר בעיר]] [[אם עוונינו ענו בנו]] [[אם עוונינו רבו להגדיל]] [[אמון פתחי תשובה]] [[אמונת אומן עצות מרחוק]] [[אמוני שלומי ישראל]] [[אמונים בני מאמינים]] [[אמנם אלהי עולם]] [[אמנם אנחנו חטאנו]] [[אמנם הרענו מעשינו]] [[אמנם כן יצר סוכן בנו]] [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]] [[אמרנו נגזרנו לנו]] [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי]] [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)]] [[אנא אדון הסליחות והרחמים]] [[אנא אדון הרחמים]] [[אנא אלהי אברהם]] [[אנא אלהי תהלתי]] [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]] [[אנא הואל סלוח לעבדיך]] [[אנא השם הנכבד והנורא]] [[אנא זכור לאברהם]] [[אנא חטא העם הזה]] [[אנא עוררה אהבתך הישנה]] [[אנוש במה יצדק]] [[אנוש בשפטך]] [[אנוש עד דכא תשב]] [[אנחנו אשמנו]] [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו]] [[אני אני המדבר]] [[אני ברב חסדך אבוא ביתך]] [[אני הוא השואל]] [[אני יום אירא אליך אקרא]] [[אני עבדך בן אמתך]] [[אני קראתיך כי תענני אל]] [[אנקת מסלדיך]] [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] [[אנשי אמונה אבדו]] [[אנשי אמונה עברו]] [[אנשי משמר]] [[אפס הוד כבודה]] [[אפס זבח ועולה]] [[אפס מזיח]] [[אפסו אישים ובטלו קרבנות]] [[אפפו עלי רעות]] [[אפפונו חבלי מות]] [[אפפונו מים]] [[אפפונו מצוקות]] [[אקרא אל אלהים קולי]] [[אקרא בשמך]] [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)]] [[אריאל בהיותו על מכונו]] [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]] [[אריה ביער דמיתי]] [[ארכו הימים ודבר חזון]] [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע]] [[אשא כנפי שחר]] [[אשום אשמתי לך]] [[אשיחה עם לבבי]] [[אשם בעלי אשמה]] [[אשמנו מכל עם]] [[אשמרה אליך עוזי]] [[אשפוך שיחי לפניך צורי]] [[אשת נעורים האהובה]] [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה]] [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] [[את הברית ואת החסד]] [[את הקול קול יעקב נוהם]] [[את כל התלאה]] [[את פני מבין ויודע דין דל]] [[את צום השביעי]] [[אתאנו לך יוצר רוחות]] [[אתה אל נורא אתה]] [[אתה אלהי מלכי מקדם]] [[אתה האל עושה פלא]] [[אתה האל עושה פלאות]] [[אתה הרואה בעלבון נעלבים]] [[אתה חלקי וצור לבבי]] [[אתה מבין]] [[אתה מקדם אלהינו אדוננו]] [[אתודה לך חטאתי במורא]] [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]] [[בדיל ויעבור]] [[בין כסה לעשור]] [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] [[במתי מספר חילינו פניך]] [[בנין המזבח אם נהרס]] [[ברית כרותה מלשכוח]] [[בת עמי לא תחשה]] [[בתולת בת יהודה]] [[גדול עווני]] [[גרוני נחר זועק חמס]] [[דעני לעניי]] [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]] [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים]] [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה]] [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] [[ה' שומרי לביתך נאוה]] [[הורית דרך תשובה]] [[המבדיל בין קדש לחול]] [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] [[זכור ברית - אות ברית]] [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה]] [[חוקר הכל וסוקר]] [[חיים ארוכים תכתבנו]] [[חננו יי חננו]] [[יה איום זכור היום]] [[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] [[יום אשר הוחק לכפרתנו]] [[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] [[יום זה יהי משקל כל חטאתי]] [[יום כפורים זה]] [[יושב בגבהי מרומים]] [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי]] [[יחביאנו צל ידו]] [[יעזוב רשע נתיבו]] [[יקרו רעיך רב מחולל]] [[ירושלים את ה' הללי]] [[ירצה צום עמך]] [[ישמיענו סלחתי]] [[ישראל נושע בה' (סליחות)]] [[ישראל עמך]] [[כי הנה כחומר]] [[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים]] [[לך ד' הצדקה תלבושת]] [[למה ה' תעמוד ברחוק]] [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה]] [[מחי ומסי]] [[מי שענה לאברהם אבינו]] [[מכניסי רחמים]] [[מלאכי רחמים]] [[מלך אחד יהיה אל העמים]] [[מלך מלכים רם על רמים]] [[מלכי מקדם פועל ישועות]] [[מלכנו באנו בכוח יחודך]] [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]] [[מקוה ישראל מושיעו]] [[מרנא דבשמיא]] [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)]] [[משוד עניים אנקת אביוניי]] [[סלח נא אשמות]] [[עינינו לך תלינו]] [[עם ה' חזקו ונתחזקה]] [[עננו אבינו]] [[עננו אלהי אברהם]] [[עשה למען שמך]] [[אלה אזכרה (פיוט)]] [[רבון כל העולמים אדון כל הנפשות]] [[רועה ישראל האזינה]] [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]] [[שוכני בתי חמר]] [[שוממתי ברב יגוני]] [[שופט כל הארץ]] [[שושנת ורד]] [[שחר קמתי להודות]] [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]] [[שלום תשפות לנו]] [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]] [[שעה נאסר]] [[שערי שמים בלולי אש ומים]] [[שרי קודש היום]] [[תא שמע מרא דעלמא]] [[תאבת יום זה]] [[תבוא לפניך שועת חנון]] [[תגרת יד אסוף]] [[תוחלת ישראל]] [[תומת צורים וחסדם]] [[תורה הקדושה]] [[תחרות רוגז הניח]] [[תמור עבודת מזין]] [[תעלה תפילתנו למעון שמיך]] [[תעלת צורי]] [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]] [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]] [[תפילה תקח תחינה תבחר]] [[תפן בעינוי ודוחק]] [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]] [[תשובה חשובה]] </poem> ==קינות לתשעה באב== {|class="wikitable"" |- ! !!פולין!!אשכנז |- |'''ליל{{ש}}תשעה{{ש}}באב''' |א. [[קינות/אוי מה היה לנו|אוי מה היה לנו]]{{ש}} ב. [[קינות/במוצאי שבת|איך מפי בן ובת]]{{ש}} ג. [[קינות/בליל זה|בליל זה]]{{ש}} ד. [[קינות/שומרון קול תתן|שומרון קול תתן]]{{ש}} ה. [[קינות/אז בחטאינו חרב מקדש|אז בחטאינו]]{{ש}} | [[קינות/אוי מה היה לנו|אוי מה היה לנו]]{{ש}} א. [[קינות/תסתר לאלם|תסתר לאלם]]{{ש}} [ב. [[קינות/בליל זה|בליל זה]]]{{ש}} ג. [[קינות/אז בחטאינו חרב מקדש|אז בחטאינו]] |- |'''יום{{ש}}תשעה{{ש}}באב''' |ו. [[קינות/שבת סורו מני|שבת סורו מני]]{{ש}} ז. [[קינות/איכה אצת באפך|איכה אצת באפך]]{{ש}} ח. [[קינות/אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים]]{{ש}} ט. [[קינות/איכה תפארתי מראשותי|איכה תפארתי מראשותי]]{{ש}} י. [[קינות/איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה חבצלת השרון]]{{ש}} יא. [[קינות/איכה אלי קוננו|איכה אלי קוננו]]{{ש}} יב. [[קינות/אהלי אשר תאבת|אהלי אשר תאבת]]{{ש}} יג. [[קינות/אי כה אמר|אי כה אמר]]{{ש}} יד. [[קינות/איכה את אשר כבר עשוהו|איכה את אשר כבר עשוהו]]{{ש}} טו. [[קינות/איכה אשפתו פתוח|איכה אשפתו פתוח]]{{ש}} טז. [[קינות/זכור את אשר עשה|זכור את אשר עשה]]{{ש}} יז. [[קינות/אם תאכלנה נשים|אם תאכלנה נשים]]{{ש}} יח. [[קינות/ואתה אמרת|ואתה אמרת]]{{ש}} יט. [[קינות/לך ה' הצדקה|לך ה' הצדקה]]{{ש}} כ. [[קינות/הטה אלהי אזנך|הטה אלהי אזנך]]{{ש}} כא. [[קינות/ארזי הלבנון|ארזי הלבנון]]{{ש}} כב. [[קינות/החרישו ממני|החרישו ממני]]{{ש}} כג. [[קינות/ואת נוי חטאתי|ואת נוי חטאתי]]{{ש}} כד. [[קינות/תסתר לאלם|תסתר לאלם]]{{ש}} כה. [[קינות/מי יתן ראשי|מי יתן ראשי]]{{ש}} כו. [[קינות/אז בהלוך ירמיהו|אז בהלוך ירמיהו]]{{ש}} כז. [[קינות/אז במלאת ספק|אז במלאת ספק]]{{ש}} כח. [[קינות/איך תנחמוני הבל|איך תנחמוני הבל]]{{ש}} כט. [[קינות/אמרתי שעו מני|אמרתי שעו מני]]{{ש}} ל. [[קינות/מעוני שמים|מעוני שמים]]{{ש}} לא. [[קינות/אש תוקד בקרבי|אש תוקד בקרבי]]{{ש}} לב. [[קינות/אצבעותי שפלו|אצבעותי שפלו]]{{ש}} לג. [[קינות/אבל אעורר|אבל אעורר]]{{ש}} לד. [[קינות/יום אכפי הכבדתי|יום אכפי הכבדתי]]{{ש}} לה. [[קינות/שכרת ולא מיין|שכרת ולא מיין]]{{ש}} לו. [[קינות/ציון הלא תשאלי|ציון הלא תשאלי]]{{ש}} לז. [[קינות/ציון קחי כל צרי|ציון קחי כל צרי]]{{ש}} לח. [[קינות/ציון עטרת צבי|ציון עטרת צבי]]{{ש}} לט. [[קינות/ציון תקונני עלי ביתך|ציון תקונני עלי ביתך]]{{ש}} מ. [[קינות/ציון ידידות ידיד|ציון ידידות ידיד]]{{ש}} מא. [[קינות/שאלי שרופה באש|שאלי שרופה באש]]{{ש}} מב. [[קינות/ציון צפירת פאר|ציון צפירת פאר]]{{ש}} מג. [[קינות/ציון במשפט לכי לך|ציון במשפט לכי לך]]{{ש}} מד. [[קינות/ציון גברת לממלכות|ציון גברת לממלכות]]{{ש}} מה. [[קינות/אלי ציון ועריה|אלי ציון ועריה]]{{ש}} [[קינות/שומרון קול תתן|שומרון קול תתן]]{{ש}} [[קינות/עד אנה|עד אנה... תרחם ציון]] | ד. [[קינות/שבת סורו מני|שבת סורו מני]]{{ש}} ה. [[קינות/איכה אצת באפך|איכה אצת באפך]]{{ש}} ו. [[קינות/אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים]]{{ש}} ז. [[קינות/איכה תפארתי מראשותי|איכה תפארתי מראשותי]]{{ש}} ח. [[קינות/איכה אשפתו פתוח|איכה אשפתו פתוח]]{{ש}} ט. [[קינות/איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה חבצלת השרון]]{{ש}} י. [[קינות/אם תאכלנה נשים|אם תאכלנה נשים]]{{ש}} יא. [[קינות/איכה אלי קוננו|איכה אלי קוננו]]{{ש}} יב. [[קינות/אהלי אשר תאבת|אהלי אשר תאבת]]{{ש}} יג. [[קינות/איכה את אשר כבר עשוהו|איכה את אשר כבר עשוהו]]{{ש}} יד. [[קינות/אי כה אמר|אי כה אמר]]{{ש}} טו. [[קינות/זכור את אשר עשה|זכור את אשר עשה]]{{ש}} טז. [[קינות/ואתה אמרת|ואתה אמרת]]{{ש}} יז. [[קינות/לך ה' הצדקה|לך ה' הצדקה]]{{ש}} יח. [[קינות/הטה אלהי אזנך|הטה אלהי אזנך]]{{ש}} יט. [[קינות/אז במלאת ספק|אז במלאת ספק]]{{ש}} כ. [[קינות/אז בהלוך ירמיהו|אז בהלוך ירמיהו]]{{ש}} כא. [[קינות/אמרתי שעו מני|אמרתי שעו מני]]{{ש}} כב. [[קינות/איך תנחמוני הבל|איך תנחמוני הבל]]{{ש}} כג. [[קינות/אזכיר רהב ובבל|אזכיר רהב ובבל]]{{ש}} כד. [[קינות/אשאג מנהמת לבי|אשאג מנהמת לבי]]{{ש}} כה. [[קינות/נבוכדנאצר אכלני|נבוכדנאצר אכלני]]{{ש}} כו. [[קינות/איך נפלה ממנו|איך נפלה ממנו]]{{ש}} כז. [[קינות/איכה ישבה בדד עגונה|איכה ישבה בדד עגונה]]{{ש}} כח. [[קינות/אש תוקד בקרבי|אש תוקד בקרבי]]{{ש}} כט. [[קינות/אצבעותי שפלו|אצבעותי שפלו]]{{ש}} ל. [[קינות/אבל אעורר|אבל אעורר]]{{ש}} לא. [[קינות/אמונים שררו|אמונים שררו]]{{ש}} לב. [[קינות/שרפו הבירה|שרפו הבירה]]{{ש}} לג. [[קינות/אזכרה נגינותי|אזכרה נגינותי]]{{ש}} לד. [[קינות/אסירים בשיר יצאו|אסירים בשיר יצאו]]{{ש}} לה. [[קינות/שכרת ולא מיין|שכרת ולא מיין]]{{ש}} לו. [[קינות/יום אכפי הכבדתי|יום אכפי הכבדתי]]{{ש}} לז. [[קינות/שומרון קול תתן|שומרון קול תתן]]{{ש}} לח. [[קינות/ואת נוי חטאתי|ואת נוי חטאתי]]{{ש}} לט. [[קינות/מעוני שמים|מעוני שמים]]{{ש}} מ. [[קינות/מי יתן ראשי|מי יתן ראשי]]{{ש}} מא. [[קינות/יבכיון מר|יבכיון מר]]{{ש}} מב. [[קינות/מי יתן ראשי|על אלה]]{{ש}} מג. [[קינות/ואתאונן|ואתאונן]]{{ש}} מד. [[קינות/אמרר בבכי|אמרר בבכי]]{{ש}} [מה. [[קינות/ארזי הלבנון|ארזי הלבנון]]]{{ש}} מו. [[קינות/ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך|ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]]{{ש}} מז. [[קינות/ציון הלא תשאלי|ציון הלא תשאלי]]{{ש}} מח. [[קינות/ציון הלא תשאלי שלות שרידיך|ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]]{{ש}} מט. [[קינות/ציון קחי כל צרי|ציון קחי כל צרי]]{{ש}} נ. [[קינות/ציון עטרת צבי|ציון עטרת צבי]]{{ש}} נא. [[קינות/ציון מנת שלום|ציון מנת שלום]]{{ש}} נב. [[קינות/ציון ידידות ידיד|ציון ידידות ידיד]]{{ש}} נג. [[קינות/ציון קדוש משכני עליון|ציון קדוש משכני עליון]]{{ש}} נד. [[קינות/ציון אשר יאמרו|ציון אשר יאמרו]]{{ש}} נה. [[קינות/ציון מעון חשקי|ציון מעון חשקי]]{{ש}} נו. [[קינות/ציון ה' לכס בחר|ציון ה' לכס בחר]]{{ש}} נז. [[קינות/שאלי שרופה באש|שאלי שרופה באש]]{{ש}} נח. [[קינות/ציון מעוז קרית מלך|ציון מעוז קרית מלך]]{{ש}} נט. [[קינות/אלי ציון ועריה|אלי ציון ועריה]]{{ש}} ס. [[קינות/הלילו הה ליום|הלילו הה ליום]]{{ש}} [[קינות/אז בחטאינו חרב מקדש|אז בחטאינו]] |} ===לפי א-ב=== <poem> [[קינות/אאדה עד חוג שמים]] [[קינות/אבל אעורר]] [[קינות/אהלי אשר תאבת]] [[קינות/אוי מה היה לנו]] [[קינות/אז בהלוך ירמיהו]] [[קינות/אז בחטאינו חרב מקדש]] [[קינות/אז במלאת ספק]] [[קינות/אזכיר רהב ובבל]] [[קינות/אזכרה נגינותי]] [[קינות/אי כה אמר]] [[קינות/איך נפלה ממנו]] [[קינות/איך תנחמוני הבל]] [[קינות/איכה אלי קוננו]] [[קינות/איכה אצת באפך]] [[קינות/איכה אשפתו פתוח]] [[קינות/איכה את אשר כבר עשוהו]] [[קינות/איכה ישבה בדד עגונה]] [[קינות/איכה ישבה חבצלת השרון]] [[קינות/איכה תפארתי מראשותי]] [[קינות/אלי ציון ועריה]] [[קינות/אם תאכלנה נשים]] [[קינות/אמונים שררו]] [[קינות/אמרר בבכי]] [[קינות/אמרתי שעו מני]] [[קינות/אסירים בשיר יצאו]] [[קינות/אצבעותי שפלו]] [[קינות/ארזי הלבנון]] [[קינות/אש תוקד בקרבי]] [[קינות/אשאג מנהמת לבי]] [[קינות/בליל זה]] [[קינות/במוצאי שבת]] [[קינות/החרישו ממני]] [[קינות/הטה אלהי אזנך]] [[קינות/הלילו הה ליום]] [[קינות/ואת נוי חטאתי]] [[קינות/ואתאונן]] [[קינות/ואתה אמרת]] [[קינות/זכור את אשר עשה]] [[קינות/יבכיון מר]] [[קינות/יום אכפי הכבדתי]] [[קינות/לך ה' הצדקה]] [[קינות/מי יתן ראשי]] [[קינות/מעוני שמים]] [[קינות/נבוכדנאצר אכלני]] [[קינות/ציון אשר יאמרו]] [[קינות/ציון במשפט לכי לך]] [[קינות/ציון גברת לממלכות]] [[קינות/ציון ה' לכס בחר]] [[קינות/ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] [[קינות/ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] [[קינות/ציון הלא תשאלי]] [[קינות/ציון ידידות ידיד]] [[קינות/ציון מנת שלום]] [[קינות/ציון מעוז קרית מלך]] [[קינות/ציון מעון חשקי]] [[קינות/ציון עטרת צבי]] [[קינות/ציון צפירת פאר]] [[קינות/ציון קדוש משכני עליון]] [[קינות/ציון קחי כל צרי]] [[קינות/ציון תקונני עלי ביתך]] [[קינות/שאלי שרופה באש]] [[קינות/שבת סורו מני]] [[קינות/שומרון קול תתן]] [[קינות/שכרת ולא מיין]] [[קינות/שרפו הבירה]] [[קינות/תסתר לאלם]] </poem> ==הושענות לסוכות== {| class="wikitable" |- ! ! אשכנז ! פולין |- ! כל יום |colspan ="2" |{{מר|[[למענך אלהינו]]}} |- ! א-ו | <center>[[אערוך שועי]]{{ש}}[[אל למושעות]]{{ש}}[[אום אני חומה]]{{ש}}[[אבן שתיה]]{{ש}}[[אדמה מארר]]</center> | <center>[[למען אמיתך]]{{ש}}[[אבן שתיה]]{{ש}}[[אערוך שועי]]{{ש}}[[אום אני חומה]]{{ש}}[[אל למושעות]]{{ש}}[[אדון המושיע]]</center> |- ! כל יום |colspan ="2" |{{מר|[[כהושעת אלים]]}} |- ! שבת | <center>[[אום נצורה]]{{ש}}[[כהושעת אב המון]]</center> | <center>[[אום נצורה]]{{ש}}[[כהושעת אדם]]</center> |- ! הו"ר{{ש}} | <center>[[למען אמיתך]]{{ש}}[[אערוך שועי]]{{ש}}[[אדון המושיע]]{{ש}}[[אום אני חומה]]{{ש}}[[אדם ובהמה]]{{ש}}[[למען איתן]]{{ש}}[[תתננו לשם ולתהלה]]</center> | <center>[[למען אמיתך]]{{ש}}[[אבן שתיה]]{{ש}}[[אום אני חומה]]{{ש}}[[אדון המושיע]]{{ש}}[[אדם ובהמה]]{{ש}}[[אדמה מארר]]{{ש}}[[למען איתן]]</center> |- ! הו"ר{{ש}}אחר{{ש}}ההקפות |colspan ="2" | <center>[[תתננו לשם ולתהלה]] (פ){{ש}}[[אנא אזון חין תאבי ישעך]]{{ש}}[[אל נא תעינו כשה אובד]]{{ש}}[[למען תמים בדורותיו]]{{ש}}[[תענה אמונים]]{{ש}}[[אז כעיני עבדים]]{{ש}}[[אומן ישעך בא]]</center> |} ==פיוטים במסגרת הקריאות== ===חתונה=== * [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/פיוטי קריאת התורה לשבת חתונה|רשות לחתן]] ===שמחת תורה=== *[[אלהי הרוחות הושיעה נא]] *[[רשות לחתן תורה]] *[[רשות לחתן בראשית]] *קטעים מהפיוטים: **[[שישו ושמחו בשמחת תורה]] **התקבצו מלאכים **אגיל ואשמח **אשריכם ישראל… אשר בכם בחר אל ===שבועות=== *[[אקדמות]] *[[ארכין]] *[[יציב פתגם]] ===פורים=== *[[אשר הניא]] ==אחרים== *[[אדון עולם]] *[[יגדל]] *[[שיר הכבוד]] *[[שיר היחוד]] *[[לכה דודי]] *[[אל אדון]] *[[סידור/נוסח אשכנז/פיוט לשני וחמישי|ה' אלהי ישראל]] *[[יה אלי וגואלי]] *[[יעלה תחנוננו]] ==פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת== ===זמירות שבת=== ====לליל שבת==== *[[שלום עליכם מלאכי השרת]] *[[אזמר בשבחין]] *[[כל מקדש שביעי]] *[[מנוחה ושמחה]] *[[מה ידידות]] *[[מה יפית]] *[[יום שבת קדש הוא]] *[[יה ריבון]] *[[צור משלו]] *[[צמאה נפשי]] *[[יום זה לישראל]] *[[יה אכסוף]] ====ליום השבת==== *[[אסדר לסעודתא]] *[[חי ה']] *[[ברוך ה' יום יום]] *[[ברוך אל עליון]] *[[יום זה מכובד]] *[[יום שבתון]] *[[כי אשמרה]] *[[שמרו שבתותי]] *[[דרור יקרא]] *[[שבת היום לה']] ====סעודה שלישית==== *[[בני היכלא]] *[[ידיד נפש]] *[[אל מסתתר]] ====מוצאי שבת==== *[[המבדיל בין קדש לחול]] *[[במוצאי יום מנוחה]] *[[חדש ששוני]] *[[אגיל ואשמח]] *[[אלהים יסעדנו]] *[[אלי חיש גואלי]] *[[אדיר איום ונורא]] *[[אמר ה' ליעקב]] *[[איש חסיד]] *[[אליהו הנביא]] ===ליל הסדר=== *[[דיינו]] *[[חסל סידור פסח]] *[[ויהי בחצי הלילה]] *[[ואמרתם זבח פסח]] *[[אדיר במלוכה]] *[[אדיר הוא]] *[[אחד מי יודע]] *[[חד גדיא]] ===חנוכה=== *[[מעוז צור]] ===ל"ג בעומר=== *[[בר יוחאי]] *[[ואמרתם כה לחי]] ===חתונה=== *[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]] *[[דוי הסר]] ===ברית מילה=== *[[נודה לשמך בתוך אמוני]] *[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א) *[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א) *[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ) =קטגוריות= *[[:קטגוריה:פיוטים]] ==[[:קטגוריה:פיוטים לפי סוג]]== ===[[:קטגוריה:מערביות]]=== ===[[:קטגוריה:פיוטי רשות]]=== *[[:קטגוריה:פיוטי רשות לברכו]] *[[:קטגוריה:פיוטי רשות לנשמת]] *[[:קטגוריה:פיוטי רשות לחזרת הש"ץ]] *[[:קטגוריה:פיוטי רשות למתרגם]] *[[:קטגוריה:פיוטי רשות לעליה לתורה]] ===[[:קטגוריה:יוצרות]]=== *[[:קטגוריה:פיוטי יוצר]] *[[:קטגוריה:פיוטי אופן]] *[[:קטגוריה:פיוטי מאורה]] *[[:קטגוריה:פיוטי אהבה]] *[[:קטגוריה:פיוטי זולת]] *[[:קטגוריה:פיוטי גאולה]] ===[[:קטגוריה:קרובות (פיוט)]]=== *[[:קטגוריה:קדושתאות]] *[[:קטגוריה:שבעתות]] *[[:קטגוריה:קרובות י"ח]] *[[:קטגוריה:פיוטי קדושה]] *[[:קטגוריה:רהיטים (פיוט)]] *[[:קטגוריה:תקיעתות]] *[[:קטגוריה:סדר העבודה]] *[[:קטגוריה:אזהרות]] *[[:קטגוריה:פיוטי אלהיכם]] ===[[:קטגוריה:פיוטי הושענות]]=== ===[[:קטגוריה:פיוטי סליחות]]=== *[[:קטגוריה:פתיחה (סליחות)]] *[[:קטגוריה:פזמון (סליחות)]] *[[:קטגוריה:עקידה (סליחות)]] *[[:קטגוריה:שנייה (סליחות)]] *[[:קטגוריה:שלישייה (סליחות)]] *[[:קטגוריה:שלמונית (סליחות)]] *[[:קטגוריה:חטאנו (סליחות)]] *[[:קטגוריה:תחינה (סליחות)]] *[[:קטגוריה:פיוטי תוכחה]] ===[[:קטגוריה:קינות]]=== ===זמירות=== *[[:קטגוריה:זמירות לשבת]] *[[:קטגוריה:זמירות למוצאי שבת]] ==פיוטים לפי זמן== *[[:קטגוריה:פיוטי שבת]] *[[:קטגוריה:פיוטי ראש חודש]] *[[:קטגוריה:פיוטי חגים]] **[[:קטגוריה:פיוטי ראש השנה]] **[[:קטגוריה:פיוטי יום כיפור]] **[[:קטגוריה:פיוטי סוכות]] **[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]] **[[:קטגוריה:פיוטי חנוכה]] **[[:קטגוריה:פיוטי פורים]] **[[:קטגוריה:פיוטי פסח]] ***[[:קטגוריה:פיוטי ההגדה של פסח]] **[[:קטגוריה:פיוטי ל"ג בעומר]] **[[:קטגוריה:פיוטי שבועות]] *[[:קטגוריה:פיוטי חתונה]] *[[:קטגוריה:פיוטי ברית מילה]] ==סדרי תפילה עם פיוטים== *[[:קטגוריה:יוצרות על סדר התפילה]] *[[:קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] *[[:קטגוריה:קרובות על סדר התפילה]] *[[:קטגוריה:סליחות]] ==[[:קטגוריה:יצירות לפי מחבר]]== *[[:קטגוריה:משורר אלמוני]] *[[:קטגוריה:הפייטנות הארצישראלית]] **[[:קטגוריה:הפיוט הקדום]] **[[:קטגוריה:יניי]] **[[:קטגוריה:אלעזר הקליר]] *[[:קטגוריה:רבי אליעזר בן נתן]] *[[:קטגוריה:אלעזר מגרמייזא]] *[[:קטגוריה:אמתי בן שפטיה]] *[[:קטגוריה:אפרים מרגנשבורג]] *[[:קטגוריה:רבינו גרשום]] *[[:קטגוריה:שירי דונש בן לברט]] *[[:קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]] *[[:קטגוריה:יוסף טוב עלם]] *[[:קטגוריה:יוסף קמחי]] *[[:קטגוריה:רבי מנחם בן יעקב]] *[[:קטגוריה:מנחם בן מכיר]] *[[:קטגוריה:רב סעדיה גאון]] *[[:קטגוריה:פיוטי ראב"ע]] *[[:קטגוריה:קלונימוס בן יהודה]] *[[:קטגוריה:בנימין בן זרח]] *[[:קטגוריה:רבי מאיר ש"ץ]] *[[:קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]] *[[:קטגוריה:רבי שלמה הבבלי]] *[[:קטגוריה:רש"י]] *[[:קטגוריה:רבי שמעון הגדול]] *[[:קטגוריה:רבנו תם]] ==אקרוסטיכון ומבנה== *[[:קטגוריה:פזמונים]] *[[:קטגוריה:אקרוסטיכונים]] **[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] ***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון א"ב]] ***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אא"ב גג"ד]] ***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אב"ב גד"ד]] ***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אב"ג בג"ד]] ***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון תשר"ק]] ***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אתב"ש]] ***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלב"ם]] ***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אח"ס בט"ע]] **[[:קטגוריה:חתימה]] **[[:קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]] (כמו [[שושן עמק]] או [[ידיד נפש]].) *[[:קטגוריה:מלות הקבע]] =תבניות= ===תבניות לשילוב פיוטים=== [[תבנית:סליחות]]{{ש}} [[תבנית:מערבית]]{{ש}} [[תבנית:קרובות]]{{ש}} [[תבנית:יוצרות]]{{ש}} [[תבנית:אלהיכם]] ===עיצוב ועימוד=== [[תבנית:סי]]{{ש}} [[תבנית:רפרן]]{{ש}} [[תבנית:הור]]{{ש}} [[תבנית:הור1]]{{ש}} [[תבנית:הור2]]{{ש}} [[תבנית:ארון]]{{ש}} [[תבנית:פיוט]]{{ש}} [[תבנית:מסגרת-סידור]]{{ש}} [[תבנית:נוסחי אשכנז]]{{ש}} [[תבנית:נוסחי תפילה מוסתר]]{{ש}} [[תבנית:סימון אפור]]{{ש}} [[תבנית:רקע אפור]] [[קטגוריה:פיוטים]] cw008egw1i5tjuizajs8utx2wh57z1n 2947630 2947627 2025-07-08T15:24:40Z מו יו הו 37729 /* סליחות לימי התשובה */ 2947630 wikitext text/x-wiki {{הור2| לוחות הפיוטים לסוגיהם ומיניהם למנהגי עדות אשכנז. נועד לסייע בעריכת דפי הפיוטים, המחזורים ושאר סדרי התפילה. העורכים מוזמנים להשתמש, וגם להשלים, לתקן, לשפר ולהעיר. מכאן ואילך "אשכנז" מתייחס למנהג אשכנז המערבי. }} =לוח הפיוטים= ==פיוטים על סדר התפילה== ===יוצרות=== {| class="wikitable" |- ! !! פולין !! אשכנז |- | '''שבת ברית מילה''' || יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית ישראל]] {{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] ||יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית שלשתי]]&nbsp; |- | '''שבת חתונה''' ||נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]]{{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] || רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] |- | '''שבת ראש חודש''' || יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}} אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] || יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}} אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] |- | '''שבת לפני ראש השנה''' || יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}} אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}} זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]] || (אין אומרים) |- | '''א של ראש השנה''' || יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] || יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- | '''ב של ראש השנה''' || יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] || יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- | '''שבת שובה''' || יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}} אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}} זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]] || יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}} אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}} זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]] |- | '''יום כיפור''' || יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] {{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] || יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] {{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] |- | '''שבת בין יום כיפור לסוכות''' || יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} אופן: [[יחו לשון חזות אישון]] {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)]] || (אין אומרים) |- | '''א של סוכות''' || יוצר: [[אכתיר זר תהילה]]{{ש}}אופן: [[אאמיר אותך סלה]]{{ש}}זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] || יוצר: [[אכתיר זר תהילה]]{{ש}}אופן: [[אאמיר אותך סלה]]{{ש}}זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- | '''ב של סוכות''' || יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]]{{ש}}אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}זולת: [[אנא תרב עליצותך]] || יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]]{{ש}}אופן: [[אאמיר אותך סלה]]{{ש}}זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- | '''שבת חוה"מ סוכות''' || יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]]{{ש}}אופן: [[ירוצצו כברקים]]{{ש}}זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]] || יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]]{{ש}}זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)]] |- | '''שמיני עצרת''' || יוצר: [[אום כאישון ננצרת]]{{ש}}אופן: [[אראלים ומלאכים]]{{ש}}זולת: [[אמונים אשר נאספו]] || יוצר: [[אום כאישון ננצרת]]{{ש}}זולת: [[אמונים אשר נאספו]] |- | '''שמחת תורה''' || נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]]{{ש}}יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ש}}אופן: [[אשנבי שחקים]]{{ש}}זולת: [[אז בקשוב עניו]] || יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] (עם הסילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]){{ש}}אופן: [[אשריך אום קדוש]]{{ש}}זולת: [[אז בקשוב עניו]] |- | '''שבת בראשית''' || יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]]{{ש}}אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]]{{ש}}זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] || יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]]{{ש}}אופן: [[לבעל התפארת]]{{ש}}זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] |- | '''שבת וירא''' || אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]] || (אין אומרים) |- | '''שבת א של חנוכה''' || יוצר: [[אודך כי אנפת]]{{ש}}אופן: [[כבודו אור יזריח]]{{ש}}מאורה: [[שני זיתים נכרתים]]{{ש}}זולת: [[אין צור חלף]] || יוצר: [[אודך כי אנפת]]{{ש}}מאורה: [[שני זיתים נכרתים]]{{ש}}זולת: [[אין צור חלף]] |- | '''שבת ב של חנוכה''' || יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}}אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]]{{ש}}מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}}זולת: [[אין מושיע וגואל]] || יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]] |- | '''שבת בשלח (שירה)''' || גאולה: [[יום ליבשה]] || (אין אומרים) |- | '''שבת יתרו''' || מאורה: [[אמרות האל טהורות]] || (אין אומרים) |- | '''שבת שקלים''' || יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]]{{ש}}אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות|כבודו יתרומם ויתנשא]]{{ש}}זולת: [[אתה אהבת עמך]] || יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]]{{ש}}זולת: [[אתה אהבת עמך]] |- | '''הפסקה ראשונה''' || יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]]{{ש}}אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]]{{ש}}זולת: [[אחור וקדם צרת]] || יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] |- | '''שבת זכור''' || יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]]{{ש}}אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]]{{ש}}זולת: [[אתה מלא רחמים]] || יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]]{{ש}}זולת: [[אתה מלא רחמים]] |- | '''פורים''' || מאורה: [[שיר אל נעלם]] || (אין אומרים) |- | '''הפסקה שניה''' || יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]]{{ש}}אופן: [[שמך לעד בפי מועד]]{{ש}}זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]] || יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]] |- | '''שבת פרה''' || יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]]{{ש}}אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות|כבודו יתרומם ויתהדר]]{{ש}}זולת: [[אשרי כל חוסי בך]] || יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]]{{ש}}זולת: [[אשרי כל חוסי בך]] |- | '''שבת החודש''' || יוצר: [[אות זה החדש]]{{ש}}אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות|כבודו משבחים]]{{ש}}זולת: [[אל עושה נפלאות]] || יוצר: [[אות זה החדש]]{{ש}}זולת: [[אל עושה נפלאות]] |- | '''שבת הגדול''' || יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]], או [[אאמיר מסתתר במעון חביון]]{{ש}}אופן: [[בלולי אש ומימות]]{{ש}}זולת: [[אז כארשת בתולה]] || יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}}זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]] |- | '''[[אור ישע מאושרים|א של פסח]]''' || יוצר: אור ישע מאושרים{{ש}}אופן: ראשו כתם פז{{ש}}זולת: אהבוך נפש להדך{{ש}}גאולה: ברח דודי עד שתחפץ || יוצר: אור ישע מאושרים{{ש}}אופן: ראשו כתם פז{{ש}}זולת: אהבוך נפש להדך{{ש}}גאולה: ברח דודי עד שתחפץ |- | '''[[אפיק רנן ושירים|ב של פסח]]''' || יוצר: אפיק רנן ושירים{{ש}}אופן: גן נעול{{ש}}זולת: אודך כי עניתני{{ש}}גאולה: ברח דודי אל מכון לשבתך || יוצר: אפיק רנן ושירים{{ש}}אופן: גן נעול{{ש}}זולת: אודך כי עניתני{{ש}}גאולה: ברח דודי אל מכון לשבתך |- | '''[[אהוביך אהבוך|שבת חוה״מ פסח]]''' || יוצר: אהוביך אהבוך{{ש}}אופן: דודי שליט בכל מפעל{{ש}}זולת: אלה וכאלה{{ש}}גאולה: ברח דודי אל שאנן נוה || יוצר: אהוביך אהבוך{{ש}}זולת: אלה וכאלה{{ש}}גאולה: ברח דודי אל שאנן נוה |- | '''שביעי של פסח''' || יוצר: [[ויושע שושני פרח]]{{ש}}אופן: [[ידועי שם בבור נשם]] (או [[ויושע אל אמונה]]){{ש}}זולת: [[אי פתרוס בעברך]]{{ש}}גאולה: [[יום ליבשה]] || יוצר: [[ויושע שושני פרח]]{{ש}}זולת: [[אי פתרוס בעברך]]{{ש}}(גאולה: [[יום ליבשה]]) |- | '''אחרון של פסח''' || יוצר: [[אתה הארת]]{{ש}}אופן: [[מחוללת מהוללת]] (או: [[לבעל התפארת]]){{ש}}זולת: [[אי פתרוס בעברך]] || יוצר: [[אתה הארת]]{{ש}}זולת: [[אי פתרוס בעברך]] |- | '''שבת א אחרי פסח''' || יוצר: [[ויושע אור ישראל]]{{ש}}אופן: [[ארוגי עוז]] (או: [[אראלים וחשמלים]]){{ש}}אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]]{{ש}}זולת: [[אין כמוך באלמים]]{{ש}}גאולה: [[שביה עניה]] || (אין אומרים) |- | '''שבת ג אחרי פסח''' || יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]{{ש}}אופן: [[יחיד ערץ]]{{ש}}מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]]{{ש}}זולת: [[אל אל חי ארנן]]{{ש}}גאולה: [[שנותינו ספו]] || '''שבת ראשונה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}}זולת: [[אזכרך דודי]] |- | '''שבת ג אחרי פסח''' || יוצר: [[אומץ דר חזקים]]{{ש}}אופן: [[לבעל התפארת]]{{ש}}אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]]{{ש}}זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]{{ש}}גאולה: [[שדודים נדודים]] || '''שבת שניה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}}זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] |- | '''שבת ד אחרי פסח''' || יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]{{ש}}אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]{{ש}}אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]]{{ש}}זולת: [[אלהי בך איחבק]]{{ש}}גאולה: [[שכולה אכולה]] || '''שבת שלישית אחר ר"ח אייר:''' {{ש}}זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]] |- | '''שבת ה אחרי פסח''' || יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]{{ש}}אופן: [[יקודי אש]]{{ש}}אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]]{{ש}}זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]]{{ש}}גאולה: [[יקוש בעניו]] || '''שבת בהר:''' {{ש}}זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]] |- | '''שבת לפני שבועות''' || יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]]{{ש}}אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}}אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]]{{ש}}זולת: [[אלהי אקראך במחשב]]{{ש}}גאולה: [[יונה נשאתה]] ||אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]]{{ש}}זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]] |- | '''א של שבועות''' || יוצר: [[אדון אימנני]]{{ש}}אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]{{ש}}(מאורה: [[אמרות האל טהורות]]){{ש}}זולת: [[אנכי שימעת]] || יוצר: [[אדון אימנני]]{{ש}}אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]{{ש}}זולת: [[אנכי שימעת]] |- | '''ב של שבועות''' || יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] || יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]] או [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]{{ש}} זולת: [[אנכי גדול בנודעים]] |- | '''שבת אחרי שבועות''' || יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}} אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}} אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}} זולת: [[אור ישראל וקדושו]] || (אין אומרים) |- | '''שבת בהעלותך''' || מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] || (אין אומרים) |- | '''שבת שלח''' || אהבה: [[שש מאות נקראות]] || (אין אומרים) |- | '''שבת חוקת''' || אהבה: [[אל מחוללי]] || (אין אומרים) |- | '''שבת א אחר י"ז תמוז''' || (אין אומרים) || זולת: [[אל אל חי ארנן]] |- | '''שבת ב אחר י"ז תמוז''' || (אין אומרים) || זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] |- | '''שבת לפני תשעה באב''' ||(אין אומרים)|| אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]]{{ש}}זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]] |- | '''שבת נחמו''' || יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]]{{ש}} מאורה: [[אמרות האל טהורות]] {{ש}} אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] || יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] |- | '''שבת עקב''' || אהבה: [[ידיד עליון]] || (אין אומרים) |} ===מערביות=== {| class="wikitable" |- ! !! פולין !! אשכנז |- | '''ליל ראשון של סוכות''' || [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]] || [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]] |- | '''ליל שני של סוכות''' || [[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]] || [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]] |- | '''שמיני עצרת''' || [[אעניד לך תפארה והלל]] || [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]] |- | '''שמחת תורה''' || [[את יום השמיני בטוב יזמיני]] || [[את יום השמיני בטוב יזמיני]] |- | '''ליל ראשון של פסח''' || [[ליל שמורים אותו אל חצה]] || [[ליל שמורים אותו אל חצה]] |- | '''ליל שני של פסח''' || [[ליל שמורים אור ישראל]] || [[ליל שמורים אור ישראל]] |- | '''ליל שביעי של פסח''' || [[ויושע ה' אום למושעות]] || [[אורי וישעי על הים נגלה]] |- | '''ליל אחרון של פסח''' || [[ויושע אומן אשכלות]] || [[אמונת אומן לעם זו זכרת]]&nbsp; |- | '''ליל ראשון של שבועות''' || [[וירד אביר יעקב]] || [[וירד אביר יעקב]] |- | '''ליל שני של שבועות''' || [[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]] || [[אל אלהים ה' דבר]] |} ===קרובות=== ====[[את חיל יום פקודה|שחרית ליום ראשון של ראש השנה]]==== *רשות: יראתי בפצותי שיח (פ) *מגן: את חיל *מחיה: תאלת זו *משולש: אבן חוג *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פ) *אדרת ממלכה *אם אשר בצדק (פ) *אאפיד נזר איום *[[אדירי איומה]] *[[לאל עורך דין]] *סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ *'''[[וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש|קדושה]]''': **וחיות בוערות **אחד קדוש ====[[אופד מאז|מוסף ליום ראשון של ראש השנה]]==== *מגן: אופד מאז *מחיה: תפן במכון *משולש: אף אורח משפטיך *אומץ אדירי כל חפץ *[[מלך עליון אל דר במרום]] *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *'''[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא|קדושה]]''': **וחיות אשר הנה **ועמך תלואים בתשובה **ואתה אזון קול מפאריך **תהלות כבודך *[[וכל מאמינים]] *'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''': **מלכויות – אנסיכה מלכי **זכרונות – זכר תחלת כל מעש **שופרות – אשא דעי בצדק ====[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק|שחרית ליום שני של ראש השנה]]==== *רשות: אתיתי לחננך *מגן: אמרתך צרופה *מחיה: תמים פעלך *משולש: שולחתי במלאכות *שמו מפארים – אדר והוד *אתן לפועלי צדק *שבתי וראה תחת השמש *[[מלך עליון אמיץ המנושא]] *כל שנאני שחק *סילוק: אשר מי יעשה *'''[[וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש|קדושה]]''': **וחיות בוערות **אחד קדוש ====מוסף ליום שני של ראש השנה==== *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: [[וחיות אשר הנה מרובעות כסא]]… *[[וכל מאמינים]] *'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''': **מלכויות: אהללה אלוהי **זכרונות: אפחד במעשי **שופרות: אנוסה לעזרה ====[[אמצת עשור|שחרית ליום כיפור]]==== *רשות: אימיך נשאתי *מגן: אמצת עשור *מחיה: תאות נפש *אנוש מה יזכה (תוכחה) *משולש: אחדת יום זה *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פ) *מורה חטאים *אדר יקר אלי *אנא אלהים חיים *איומה בחר (פ) *אך אתים בחין לפניך *אמרו לאלהים ארך אפים *מעשה אלהינו אין מי בשחק *אשר אומץ תהלתיך באילי שחק *על ישראל אמונתו *אפסי ארץ בדברו הקים *מי כמוך אדיר במרומים *אין כמוך באדירי מעלה *האדרת והאמונה *נאמירך באימה *רוממו אל מלך נאמן *רוממו אדיר ונורא *אמונתך בעליונים *הנקדש באלפי אלפים *אילי שחק *אין מספר לגדודי צבא חילו *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: מי יתנה תוקף תהלתך *'''[[אל ברוב עצות תכן את רוח|קדושה]]''': **אל ברוב עצות **תמיד תתלונן בידך **אליך ועדיך יבוא כל בשר **אליך תלויות עינינו *[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]] *[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים) *[[האזורים באהב]] *(סליחות) ====[[שושן עמק|מוסף ליום כיפור]]==== *מגן: שושן עמק איומה *מחיה: יום מימים הוחס *אנוש איך יצדק (תוכחה) (פ) *משולש: צפה בבת תמותה *אשא דעי למרחוק *אין ערוך אליך *אנא אזון שועת חינון (א) *אך אין לנו אלוה מבלעדיך (א) *אל תזכר לנו עוונותנו (פ) *אך אומרים בחין לפניך (פ) *אמרו לאלהים אל מלך בעולמו (פ) *מעשה אלהינו אדיר בויעודו (פ) *אשר אימתך באראלי אומן *אמיצי שחקים *אילי מרום אומרים הילולו *סילוק: מי יערוך אליך (א) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ) *'''[[אז מלפני בראשית|קדושה]]''': **אז מלפני בראשית דס וכס השית (פ) **אז מלפני בראשית אבות ובנים השית (פ) **אז מלפני בראשית נוה וינון השית (פ) **אז מלפני בראשית שבעה אלה השית (פ) **אליך תלויות עינינו (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[וכל מאמינים]] *'''[[ואיזו תהילה כפי גודלך]]''' (א) *לך יאדיר (א) *האחד בעולמו (א) *האומרים אחד (א) *ויאתיו כל לעבדך (פ) *סדר עבודה: [[אמיץ כח]] / ([[אתה כוננת]]) **[[תפילתו של כהן גדול]] **[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]] *'''[[אשרי עין ראתה כל אלה (אשכנז)|תוספת לסדר העבודה]]''': **אשרי עין ראתה אהלנו **אין לנו לא אשים ולא אשם (פ) **תכפו עלינו צרות **תנות צרות לא נוכל **[[אל תעש עמנו כלה]] **כתועים ואין לבקש **אם תעינו לא תתענו **תאות לב לא השגנו **תאמר למחות אשמינו **אורך תזריח לחשוכה **אופל אלמנה תאיר **תתן אחרית לעמך **תעינו מאחריך *(סליחות) ====[[איתן הכיר אמונתך|מנחה ליום כיפור]]==== *מגן: איתן הכיר אמונתך *מחיה: מואהב ויחיד לאמו *משולש: אראלים בשם תם ממליכים *(אמונת אום נוטרת – כותרת פיוט) (פ) *(יכפר ויסלח – כותרת פיוט) (פ) *אראלי הוד *סילוק: כי רכובו בערבות *(סליחות) ====[[אב ידעך|נעילה ליום כיפור]]==== *מגן: אב ידעך מנוער *מחיה: הנקרא לאב זרע *משולש: טבע זיו תארה *(שמע נא – כותרת הפיוט מערב עד ערב) (פ) *מערב עד ערב (א) *אליך תלויות עינינו (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *(סליחות) ====[[אוימתי בחיל כיפור|שחרית ליום ראשון של סוכות]]==== *מגן: אוימתי בחיל כיפור *מחיה: מאלמי מגדים *משולש: קושט שעינת עץ *עד לא מצוקי רגב (א) *אקחה פרי עץ הדר *אז היתה חנית סוכו (פ) *סילוק: אקחה בראשון ====[[ארחץ בנקיון כפות|שחרית ליום שני של סוכות]]==== *מגן: ארחץ בנקיון כפות *מחיה: תשורת שי אלפים *משולש: איווי סוכת דוד *בל תהי מצות סוכה *אלים כהשעין אב *אמנם מצות *סילוק: כי אקח מועד ====מוסף לשמיני עצרת ([[אף ברי אותת|תפילת גשם]])==== *א. אף ברי *ב. יטריח *אפיק מען מעוטר *אקשטה כסל *תכנס לארץ וחוצות *יפתח ארץ לישע *איום זכור נא לשואלי מים (א) *זכור אב (פ) ====[[אז מאז זמות בכל פועל|שחרית לשבת שקלים]]==== *אז מאז זמות - מעתיק פלוסים - קצובה היא זאת *מי יוכל לשער *אומן בשמעו *אלה אזכרה את אשר נעשה *סלוק: אז ראית וספרת * ====מוסף לשבת שקלים==== *[[אשכול איווי תאות כל נפש]] ====[[אזכיר סלה זכרון מעשים|שחרית לשבת זכור]]==== *אזכיר סלה זכרון מעשים *תמימים בעודם בסין רפודים *אצילי מרעי נכד שעיר *אל נא בלשון אשר הזכרת *אץ קוצץ *זכור איש אשר הגויע *סלוק: אלהים אל דמי לך * ====[[קרובות לפורים|שחרית לפורים]]==== *ויאהב אומן יתומת הגן *אזרח בט חוץ *תמימים כרשו ארץ *אותו מבהלת *אספרה אל חוק *אמל ורבך *כתר מלוכה ====[[אצולת אומן בצירוף זקוקה|שחרית לשבת פרה]]==== *אצולת אומן בצרוף זקוקה *אמרתי אחכמה *אצורה ומפורשה *אִמרה סנונה וצרופה *י"א: אצילי עם עולי גולה (פ) *סילוק: אין לשוחח עוצם נפלאותיך * ====[[אתיית עת דודים כגעה|שחרית לשבת החודש]]==== *אתיית עת דודים - מרימי עול - קיחת עלית עקד *רבות עשית *אבי כל חוזה *אדון מקדם *סילוק: הוא נקרא ראש וראשון * ====מוסף לשבת החודש==== *[[ראשון אמצת לפרח שושנים]] ====שחרית לשבת הגדול==== ;[[אלהים בצעדך הכות פתרוס|פולין]] *אלהים בצעדך הכות פתרוס *כרם חמד *ירדת להציל עמך *אמנה גדולה *[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]] *[[אבוא בחיל להתיצבה]] *אלהי הרוחות לכל בשר *סילוק: אין ערוך אליך להגיד ולדבר ;[[אוני פטרי רחמתים|אשכנז]] *אוני פטרי רחמתים *ישמע לאדום כשמע מצרים *אל נא לישע עמך *אז תשע מכות *[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]] *[אדיר דר מתוחים, ויש אומרים אותו במוסף] *סילוק: ובכן כי אין לפניך לילה ====מוסף ליום ראשון של פסח ([[בדעתו אביעה חידות|תפילת טל]])==== *מגן: בדעתו אביעה חידות *מחיה: תהומות הדום *אירשה ארוש לחשון *אאגרה בני איש *תחת אילת עופר *אלים ביום מחוסן *טל תן לרצות ארצך ====[[אסירים אשר בכושר שעשעת|שחרית ליום שני של פסח]]==== *מגן: אסירים אשר בכושר *מחיה: מה איילו פלאי נסיך *משולש: קמי קהלך *ערב אשר עלה *אז על כל חיתו יער *שור אשר מאז (פ) *אומץ גבורותיך *סילוק: בעשר מכות ====[[אותותיך ראינו|שחרית לשביעי של פסח]]==== *מגן: אותותיך ראינו *מחיה: תרגלת עמוסים *משולש: שבטי יה הוצאת לפדיום *אמרו לאלהים אדירים *סדר: אילי הצדק ידועים *סילוק: חסדי ה' אזכיר ====[[אימת נוראותיך|שחרית לאחרון של פסח]]==== *מגן: אימת נוראותיך *מחיה: תחבולות עש *משולש: איום ונורא מי לא יראך *אדני חלד *מה מועיל רשע *סדר: אצולים מפרך סוונים *סילוק: אומץ גבורותיך ====[[ארץ מטה ורעשה|שחרית ליום ראשון של שבועות]]==== מגן: ארץ מטה{{ש}} מחיה: מן ההר למעוניו{{ש}} משולש: קדוש הופיע מפארן{{ש}} אנכי בשם אל שדי{{ש}} אז בכתב אשורית{{ש}} סדר עולם: ה' קנני ראשית דרכו{{ש}} סדר דיברין: אתו מצוות וחוקים{{ש}} סילוק: אלה העדות והחוקים ====מוסף ליום ראשון של שבועות==== *[[אתה הנחלת]] *[[אז שש מאות]] ====[[אורח חיים מוסר תוכחת|שחרית ליום שני של שבועות]]==== מגן: אורח חיים{{ש}} מחיה: תמכו כבוד{{ש}} משולש: שלמים בחנותם{{ש}} אם לא אמריך הנעימים{{ש}} שבוית מרום{{ש}} סדר עולם: שעשוע יום יום{{ש}} סדר דיברין: אלוף מסובל בהוד איפודים{{ש}} סילוק: וכל העם רואים ====מוסף ליום שני של שבועות==== *[[אזהרת ראשית]] *[[אז שש מאות]] ====[[קרובות לתשעה באב|שחרית לתשעה באב]] (אשכנז)==== * אאביך ביום מבך ====פיוטי אלהיכם (אשכנז)==== *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ברית מילה|לשבת ברית מילה]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חתונה|לשבת חתונה]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ראש חודש|לשבת ר"ח]] *[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/אלהיכם לשבת חול המועד|לשבת חוה"מ סוכות]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת בראשית|לשבת בראשית]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חנוכה|לשבת חנוכה]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת נחמו|לשבת נחמו]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת שובה|לשבת שובה]] ===אחרים=== *[[מסוד חכמים]] *אל נא לעולם תוערץ *[[חמול על מעשיך]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] *[[היה עם פיפיות|או"א היה עם פיפיות, אוחילה לאל]] *[[היום תאמצנו]] ==סליחות== ===פיוטים במסגרת הסליחות=== *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] *[[אשמנו מכל עם]] *אל רחום שמך - [[עשה למען שמך]] - חסר אשכנז *[[עננו אבינו]] - [[עננו אלהי אברהם]] - חסר אשכנז *[[מי שענה לאברהם אבינו]] *[[דעני לעניי|רחמנא דעני]] - חסר אשכנז *[[מחי ומסי]] *[[מכניסי רחמים]] *[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] *[[אשמנו מכל עם]] ===סליחות לימי התשובה=== {{הור2|להלן מנהגי הסליחות ששרדו עד ימינו. מנהג וורמייזא מובא גם הוא בשל חשיבותו. הסליחות הממוספרות במנהג זה הן אלו שלא נמצאות במנהג פפד"מ ולכן הודפסו בקובץ נפרד. הודגשו מתוכן אלו שלא קיימות באף מנהג שנוהג כיום. במנהגי בהמן-אונגארן ועלזאס הודגשו אלו שלא נמצאות במנהגי פפד"מ, פולין וליטא.}} {| class="wikitable" |- ! rowspan="2" | יום ! colspan="3" | מנהג אשכנז המזרחי ! colspan="3" | מנהג אשכנז המערבי |- ! style="width:15.5%"|פולין ! style="width:15.5%"|ליטא ! style="width:15.5%"|בהמן-אונגארן ! style="width:15.5%"|אשכנז-פפד"מ ! style="width:15.5%"|עלזאס ! style="width:15.5%"|וורמייזא |- ! יום ראשון | א. פתיחה: [[איך נפתח פה]]{{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק]]{{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון]]{{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] | א. פתיחה: [[איך נפתח פה]]{{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק]]{{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון]]{{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] | א. פתיחה: [[איך נפתח פה]]{{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק]]{{ש}} ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל]]{{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון]]{{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] | א. [[אנשי אמונה אבדו]]{{ש}} ב. [[אנשי אמונה עברו]]{{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון]]{{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]]{{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]] | א. [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמנה]]{{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון]]{{ש}} ג. [[ישראל עמך]]{{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]]{{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]] | פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]{{ש}} [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמנה אבדו]]{{ש}} [[אנשי אמונה עברו|אנשי אמנה עברו]]{{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון]]{{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]]{{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]] |- ! יום שני | ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל]]{{ש}} ו. [[אין כמדת בשר מדתך]]{{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] | ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל]]{{ש}} ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]{{ש}} ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | ו. [[איה קנאתך וגבורותיך]]{{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]{{ש}} ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | ו. [[ישראל עמך]]{{ש}} ז. [[אני יום אירא אליך אקרא]]{{ש}} ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל]]{{ש}} ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]]{{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]] | ו. [[אליך נשואות עינינו]]{{ש}} ז. [[אין כמדת בשר מדתך]]{{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה]]{{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}} י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | [[ישראל עמך]]{{ש}} [[אני יום אירא אליך אקרא]]{{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל]]{{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]]{{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]] |- ! יום שלישי | ח. [[ישראל עמך]]{{ש}} ט. [[אליך נשואות עינינו]]{{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | ח. [[אין כמדת בשר מדתך]]{{ש}} ט. [[אני יום אירא אליך אקרא]]{{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] | ט. [[אקרא בשמך]]{{ש}} י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]{{ש}} יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות]] | יא. [[אין כמדת בשר מדתך]]{{ש}} יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו]]{{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]]{{ש}} יד. [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}} טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]] | יא. [[אך בך מקוה ישראל]]{{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל]]{{ש}} יג. [[אין מי יקרא בצדק]]{{ש}} יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]]{{ש}} טו. חטאנו: [[גדול עווני]] | [[אין כמדת בשר מדתך]]{{ש}} [[אתה מקדם אלהינו אדוננו]]{{ש}} [[איה כל נפלאותיך]]{{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]{{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]] |- ! יום רביעי | יא. [[אני יום אירא אליך אקרא]]{{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]]{{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]] | יא. [[אני קראתיך כי תענני אל]]{{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]]{{ש}} יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר]] | יב. [[איה כל נפלאותיך]]{{ש}} יג. [[אריה ביער דמיתי]]{{ש}} יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]] | טז. [[אליך נשואות עינינו]]{{ש}} יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]{{ש}} יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]{{ש}} יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה]]{{ש}} כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי]] | טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו]]{{ש}} יז. [[איה כל נפלאותיך]]{{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]{{ש}} יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}} כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]] | [[אליך נשואות עינינו]]{{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]{{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]{{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה]]{{ש}} חטאנו: '''[[אשיחה עם לבבי]]''' (א) |- ! יום חמישי | יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]{{ש}} טו. [[איה קנאתך וגבורותיך]]{{ש}} טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות]] | יד. [[ישראל עמך]]{{ש}} טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת]]{{ש}} טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] | טו. [[אין כמדת בשר מדתך]]{{ש}} טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]{{ש}} יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] | כא. [[אין מי יקרא בצדק]]{{ש}} כב. [[ארכו הימים ודבר חזון]]{{ש}} כג. [[אזון תחן והסכת עתירה]]{{ש}} כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}} כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]] | כא. [[אני יום אירא אליך אקרא]]{{ש}} כב. '''[[אחריש ואתאפק]]'''{{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון]]{{ש}} כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]{{ש}} כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]] | [[אין מי יקרא בצדק]]{{ש}} [[ארכו הימים ודבר חזון]]{{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה]]{{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]] |- ! יום שישי | יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]{{ש}} יח. [[ארכו הימים ודבר חזון]]{{ש}} יט. פזמון: [[אלה בשלישמו]] | יז. [[אקרא בשמך]]{{ש}} יח. [[איה קנאתך וגבורותיך]]{{ש}} יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי]] | יח. [[אני יום אירא אליך אקרא]]{{ש}} יט. [[בתולת בת יהודה]]{{ש}} כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר]] | כו. [[אליך נקרא איום ונורא]]{{ש}} כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע]]{{ש}} כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]]{{ש}} כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]]{{ש}} ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | כו. [[אנשי אמונה עברו|אנשי אמנה עברו]]{{ש}} כז. '''[[איה חסדיך הראשונים]]'''{{ש}} כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]]{{ש}} כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה]]{{ש}} ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אליך נקרא איום ונורא]]{{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע]]{{ש}} [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]]{{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]]{{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי]] |- ! יום שביעי | כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו]]{{ש}} כא. [[אריה ביער דמיתי]]{{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי]] | כ. [[בתולת בת יהודה]]{{ש}} כא. [[אפס הוד כבודה]]{{ש}} כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]] | כא. '''[[אין תליה לראש]]'''{{ש}} כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]]{{ש}} כג. פזמון: [[חננו יי חננו]] | לא. [[את פני מבין ויודע דין דל]]{{ש}} לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת]]{{ש}} לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה]]{{ש}} לד. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]]{{ש}} לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך]] | לא. [[אבדו חכמי גזית]]{{ש}} לב. [[אפס הוד כבודה]]{{ש}} לג. '''[[אל דביר קדשך ידינו נשואות]]'''{{ש}} לד. פזמון: [[חננו יי חננו]]{{ש}} לה. חטאנו: '''[[אל אלהים אעתר]]''' | [[את פני מבין ויודע דין דל]]{{ש}} [[אלהים בישראל גדול נודעת]]{{ש}} [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה]]{{ש}} '''[[אחריש ואתאפק]]''' (ב){{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]]{{ש}} לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך]] |- ! ערב ר"ה | כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]{{ש}} כד. [[איככה אפצה פה]]{{ש}} כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה]]{{ש}} כו. [[אל אלוה דלפה עיני]]{{ש}} כז. [[אדון מועד כתקח]]{{ש}} כח. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} כט. [[אדון בפקדך]]{{ש}} ל. [[אדון בשפטך]]{{ש}} לא. [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}} לב. [[אדם איך יזכה]]{{ש}} לג. [[אך במתח דין]]{{ש}} לד. [[אל אמונה עזרה הבה]]{{ש}} לה. [[חיים ארוכים תכתבנו]]{{ש}} לו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]{{ש}} לז. אל תבוא (פסוקים){{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}} לט. עקידה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]{{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]]{{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]{{ש}} [[איש עניו חילה פניך]]{{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]] | כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]{{ש}} כד. [[איככה אפצה פה]]{{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח]]{{ש}} כו. מרובים צרכי עמך (המשך הסליחה הקודמת){{ש}} כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה]]{{ש}} כח. [[אל אלוה דלפה עיני]]{{ש}} כט. [[אל אמונה עזרה הבה]]{{ש}} ל. [[אלהים יראה לו שה פזורה]]{{ש}} לא. [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא ראשון]]{{ש}} לב. [[חיים ארוכים תכתבנו]]{{ש}} לג. [[מלך אחד יהיה אל העמים]]{{ש}} לד. [[אדון בפקדך]]{{ש}} לה. [[אדון בשפטך]]{{ש}} לו. [[אזעק אל אלהים קולי]]{{ש}} לז. [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]{{ש}} לח. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]{{ש}} לט. עקידה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]{{ש}} מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}} מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]]{{ש}} מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יהי רצון]]{{ש}} שמע: [[מלכנו באנו בכוח יחודך]]{{ש}} מג. פזמון: [[אנקת מסלדיך]]{{ש}} מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]]{{ש}} מה. פזמון: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים]] | כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]{{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח]]{{ש}} כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה]]{{ש}} כז. [[אל אלוה דלפה עיני]]{{ש}} כח. [[אדון בשפטך]]{{ש}} כט. [[אדון בפקדך]]{{ש}} ל. [[אך במתח דין]]{{ש}} לא. [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}} לב. '''[[אוילי המתעה]]'''{{ש}} לג. [[אדם איך יזכה]]{{ש}} לד. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} לה. [[שוממתי ברב יגוני]]{{ש}} לו. [[מלך אחד יהיה אל העמים]]{{ש}} לז. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]{{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}} לט. עקידה: [[אז בהר מור]]{{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]]{{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]] | לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]{{ש}} לז. [[אדון בפקדך]]{{ש}} לח. [[אדון בשפטך]]{{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}} מ. [[אך במתח דין]]{{ש}} מא. [[אל נא תיסר באי עדיך]]{{ש}} מב. [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}} מג. [[אל באפך פן תמעיט]]{{ש}} מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} מה. [[אלהים אין בלתך]]{{ש}} מו. [[אורך ואמיתך שלח]]{{ש}} מז. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} מח. [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}} מט. [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}} נ. [[את הקול קול יעקב נוהם]]{{ש}} נא. עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]{{ש}} נב. [[אני עבדך בן אמתך]]{{ש}} נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}} נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}} נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יהי רצון]]{{ש}} נז. תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]{{ש}} נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]] | לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]{{ש}} לז. '''[[אם יתקע שופר בעיר]]'''{{ש}} לח. '''[[אם ישבת לכסא]]'''{{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]]{{ש}} מ. [[אדון בשפטך]]{{ש}} מא. [[אדון בפקדך]]{{ש}} מב. [[אך במתח דין]]{{ש}} מג. [[אל נא תיסר באי עדיך]]{{ש}} מד. [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}} מה. [[אל באפך פן תמעיט]]{{ש}} מו. '''[[אוילי המתעה]]'''{{ש}} מז. [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}} מח. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} מט. [[אהבת עזוז]]{{ש}} נ. עקידה: '''[[אמונת אומן עצות מרחוק]]'''{{ש}} נא. [[אמונים בני מאמינים]]{{ש}} נב. [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}} נג. [[את הקול קול יעקב נוהם]]{{ש}} נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}} נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]{{ש}} [נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]]{{ש}} נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יהי רצון]]{{ש}} נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]{{ש}} ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]] | פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]{{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]]{{ש}} [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} [[אדון בפקדך]]{{ש}} [[אדון בשפטך]]{{ש}} [[אל באפך פן תמעיט]]{{ש}} [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}} [[אך במתח דין]]{{ש}} [[אמונים בני מאמינים]]{{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]{{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יהי רצון]]{{ש}} תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]{{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]] |- ! צום גדליה | מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]{{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]{{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי]]{{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]{{ש}} מו. [[אורך ואמיתך שלח]]{{ש}} מז. [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]{{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה]]{{ש}} מט. עקידה: [[אז בהר מור]]{{ש}} נ. זכור ברית - קטעים מתוך [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|אבדנו מארץ טובה]]{{ש}} נא. תחינה: [[תורה הקדושה]]{{ש}} | מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]{{ש}} מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]{{ש}} מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי]]{{ש}} מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]{{ש}} נ. [[אורך ואמיתך שלח]]{{ש}} נא. [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]{{ש}} נב. עקידה: [[אם אפס|אם אפס רובע הקן]]{{ש}} נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה]]{{ש}} נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל]]{{ש}} נה. זכור ברית - קטעים מתוך [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו כי רבה]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|אבדנו מארץ טובה]]{{ש}} נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות]]{{ש}} נז. [[יעזוב רשע נתיבו]]{{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]{{ש}} נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס]] | מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]{{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]{{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי]]{{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]{{ש}} מו. [[אלהים אין בלתך]]{{ש}} מז. [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]{{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה]]{{ש}} מט. עקידה: [[אם אפס]]{{ש}} נ. תחינה: [[תורה הקדושה]] | נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]]{{ש}} ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי]]{{ש}} סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]{{ש}} סב. [[את צום השביעי]]{{ש}} סג. [[אורח צדקה]]{{ש}} סד. [[שוממתי ברב יגוני]]{{ש}} סה. עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]{{ש}} סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה]]{{ש}} חטאנו: כסא כונן בחסדך (המשך של [[אדון משפט בקרבך]]){{ש}} סז. תחינה: [[תורה הקדושה]] | סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]]{{ש}} סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]{{ש}} סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי]]{{ש}} סד. [[את צום השביעי]]{{ש}} סה. [[אורך ואמיתך שלח]]{{ש}} סו. [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]{{ש}} סז. עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]{{ש}} סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה]]{{ש}} סט. חטאנו: '''[[אמנם הרענו מעשינו]]'''{{ש}} ע. תחינה: [[תורה הקדושה]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]]{{ש}} [[את צום השביעי]]{{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי]]{{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]{{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך]] (ג){{ש}} [[אורך ואמיתך שלח]]{{ש}} [[אורח צדקה]]{{ש}} עקידה: [[אל הר המור]]{{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה]]{{ש}} חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]{{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] |- ! ב עשי"ת | נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]{{ש}} נג. [[אני קראתיך כי תענני אל]]{{ש}} נד. [[אלכה ואשובה]]{{ש}} נה. [[אזעק אל אלהים קולי]]{{ש}} נו. [[אמרנו נגזרנו לנו]]{{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]]{{ש}} נח. עקידה: [[איתן למד דעת]]{{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]] | ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]{{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל]]{{ש}} סב. [[אריה ביער דמיתי]]{{ש}} סג. [[אלהים אין בלתך]]{{ש}} סד. [[איך אוכל לבוא עדיך]]{{ש}} סה. עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]{{ש}} סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]{{ש}} סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]{{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]] | נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]{{ש}} נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי ונכלמתי]]{{ש}} נג. '''[[אשם בעלי אשמה]]'''{{ש}} נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו]]{{ש}} נה. [[אורך ואמיתך שלח]]{{ש}} נו. [[תוחלת ישראל]]{{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]]{{ש}} נח. עקידה: [[אל הר המור]]{{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]] | סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]{{ש}} סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]{{ש}} ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]{{ש}} עא. [[מקוה ישראל מושיעו]]{{ש}} עב. [[תוחלת ישראל]]{{ש}} עג. [[אליך ה' שועתי]]{{ש}} עד. עקידה: [[איתן למד דעת]]{{ש}} עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]{{ש}} עו. חטאנו: [[גדול עווני]]{{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים]] | עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]{{ש}} עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]{{ש}} עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]{{ש}} עד. [[אליך נקרא איום ונורא]]{{ש}} עה. [[אקרא אל אלהים קולי]]{{ש}} עו. [[אמרנו נגזרנו לנו]]{{ש}} עז. עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]]{{ש}} עח. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]]{{ש}} עט. [[אז קשתי וחרבי]]{{ש}} פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]{{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]{{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]{{ש}} [[מקוה ישראל מושיעו]]{{ש}} '''[[אטתי מטתי]]''' (ד){{ש}} [[תוחלת ישראל]]{{ש}} [[אליך ה' שועתי]]{{ש}} עקידה: [[איתן למד דעת]]{{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]{{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]]{{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים]] |- ! ג עשי"ת | ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]{{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל]]{{ש}} סב. [[אליך ה' שועתי]]{{ש}} סג. [[אלהים אין בלתך]]{{ש}} סד. [[איך אוכל לבוא עדיך]]{{ש}} סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]{{ש}} סו עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]{{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]] | סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]{{ש}} ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות]]{{ש}} עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]{{ש}} עב. [[שוממתי ברב יגוני]]{{ש}} עג. [[ירושלים את ה' הללי]]{{ש}} עד.עקידה: [[אזרחי העיר ממזרח]]{{ש}} עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות]]{{ש}} עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]{{ש}} עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]] |ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]{{ש}} סא. [[אנוש עד דכא תשב]]{{ש}} סב. [[אנוש במה יצדק]]{{ש}} סג. [[אלכה ואשובה]]{{ש}} סד. [[אזעק אל אלהים קולי]]{{ש}} סה. [[תחרות רוגז הניח]]{{ש}} סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]{{ש}} סז. עקידה: [[איתן למד דעת]]{{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]] | עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]{{ש}} עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]{{ש}} פ. [[אנוש עד דכא תשב]]{{ש}} פא. [[אריה ביער דמיתי]]{{ש}} פב. [[אמרנו נגזרנו לנו]]{{ש}} פג. [[אקרא אל אלהים קולי]]{{ש}} פד. עקידה: [[אל הר המור]]{{ש}} פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]{{ש}} פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]{{ש}} פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]] | פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]{{ש}} פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת]]{{ש}} פג. [[אנוש עד דכא תשב]]{{ש}} פד. [[אני קראתיך כי תענני אל]]{{ש}} פה. [[אליך ה' שועתי]]{{ש}} פו. [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]{{ש}} פז. עקידה: '''[[איל אחר נאחז]]'''{{ש}} פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]{{ש}} פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]]{{ש}} צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]{{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]{{ש}} [[אנוש עד דכא תשב]]{{ש}} [[אריה ביער דמיתי]]{{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל]] (ה){{ש}} [[אקרא אל אלהים קולי]]{{ש}} [[אמרנו נגזרנו לנו]]{{ש}} עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]{{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]{{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]{{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]] |- ! ד עשי"ת | סח. פתיחה: [[שושנת ורד]]{{ש}} סט. [[אליך נקרא איום ונורא]]{{ש}} ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו]]{{ש}} עא. [[שוממתי ברב יגוני]]{{ש}} עב. [[תחרות רוגז הניח]]{{ש}} עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]{{ש}} עד. עקידה: [[אם אפס|אם אפס רובע הקן]]{{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים]] | עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]]{{ש}} עט. [[אמנם אנחנו חטאנו]]{{ש}} פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]]{{ש}} פא. [[אתה חלקי וצור לבבי]]{{ש}} פב. [[שלום תשפות לנו]]{{ש}} פג. עקידה: [[איתן למד דעת]]{{ש}} פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]{{ש}} פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]]{{ש}} פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים]] | סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]]{{ש}} ע. '''[[אתה אלהי מלכי מקדם]]'''{{ש}} עא. ה' אלהי ישראל אתה צדיק (=[[ה' אלהי ישראל צדיק אתה]]){{ש}} עב. [[אליך ה' שועתי]]{{ש}} עג. [[אלהים ה' חילי]]{{ש}} עד. [[אמרנו נגזרנו לנו]]{{ש}} עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי]]{{ש}} עו. עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]{{ש}} עז. [[מלך מלכים רם על רמים]] | פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]{{ש}} פט. [[איך אוכל לבוא עדיך]]{{ש}} צ. [[אך בך מקוה ישראל]]{{ש}} צא. [[אבדו חכמי גזית]]{{ש}} צב. [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]{{ש}} צג. [[אתה חלקי וצור לבבי]]{{ש}} צד. עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]]{{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות]]{{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]{{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]] | צא. פתיחה: '''[[אליך פנינו בושנו להרים]]'''{{ש}} צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]{{ש}} צג. [[אריה ביער דמיתי]]{{ש}} צד. '''[[אשום אשמתי לך]]'''{{ש}} צה. '''[[אתה אל נורא אתה]]'''{{ש}} צו. [[תוחלת ישראל]]{{ש}} צז. עקידה: [[אז בהר מור]]{{ש}} צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות]]{{ש}} צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]{{ש}} ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]{{ש}} [[תחרות רוגז הניח]] (ו){{ש}} [[אך בך מקוה ישראל]]{{ש}} [[אבדו חכמי גזית]]{{ש}} [[אקרא בשמך]] (ז){{ש}} [[אתה חלקי וצור לבבי]]{{ש}} [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]{{ש}} עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]]{{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות]]{{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]{{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]] |- ! ה עשי"ת | עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]{{ש}} עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]{{ש}} עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת]]{{ש}} עט. [[אתה חלקי וצור לבבי]]{{ש}} פ. [[תוחלת ישראל]]{{ש}} פא. [[אזון תחן והסכת עתירה]]{{ש}} פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}} פג. עקידה: [[אל הר המור]]{{ש}} פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] | פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]{{ש}} פח. ה' אלהי ישראל אתה צדיק {{ש}} (=[[ה' אלהי ישראל צדיק אתה]]){{ש}} פט. [[אזון תחן והסכת עתירה]]{{ש}} צ. [[אלהים ה' חילי]]{{ש}} צא. [[אומץ יוסיף טהור ידים]]{{ש}} צב. עקידה: [[אז בהר מור]]{{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}} צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר]]{{ש}} צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}} צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]{{ש}} צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] | עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]{{ש}} עט. '''[[אתה הרואה בעלבון נעלבים]]'''{{ש}} פ. '''[[אזנך הטה]]'''{{ש}} פא. '''[[תשובה חשובה]]'''{{ש}} פב. [[אתה חלקי וצור לבבי]]{{ש}} פג. [[אומץ יוסיף טהור ידים]]{{ש}} פד. [[אזון תחן והסכת עתירה]]{{ש}} פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}} פו. עקידה: [[אהבת עזוז]]{{ש}} פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]{{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]]{{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה]]{{ש}} קא. [[איככה אפצה פה]]{{ש}} קב. [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]{{ש}} קג. [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]{{ש}} קד. עקידה: [[אז בהר מור]]{{ש}} קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]]{{ש}} קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]{{ש}} קז. [[תא שמע מרא דעלמא]]{{ש}} קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה]] | קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]]{{ש}} קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]{{ש}} קג. [[אך בך מקוה ישראל]]{{ש}} קד. '''[[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה]]'''{{ש}} קה. [[שוממתי ברב יגוני]]{{ש}} קו. [[איך אוכל לבוא עדיך]]{{ש}} קז. [[איתן למד דעת]]{{ש}} קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]]{{ש}} קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך]] {{ש}} קי. (כסא כונן בחסדך){{ש}} קיא. תחינה: [[תא שמע מרא דעלמא]]{{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]{{ש}} [[אנוש במה יצדק]]{{ש}} [[אפס הוד כבודה]]{{ש}} [[איככה אפצה פה]]{{ש}} [[אתה הרואה בעלבון נעלבים]] (ח){{ש}} [[אתה אל נורא אתה]] (ט){{ש}} [[איך אוכל לבוא עדיך]]{{ש}} '''[[בנין המזבח אם נהרס]]''' (י){{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]]{{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]{{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא]]{{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה]] |- ! ערב יו"כ | פה. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} פו. [[אדון בפקדך]]{{ש}} פז. פזמון: [[ירצה צום עמך]] | צח. [[אדון בפקדך]]{{ש}} צט. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך]] | פח. [[אדון בפקדך]]{{ש}} פט. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} צ. פזמון: [[ירצה צום עמך]] | קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]{{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]]{{ש}} [[אדון בפקדך]]{{ש}} [[אדון בשפטך]]{{ש}} [[אך במתח דין]]{{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך]]{{ש}} [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}} [[אל באפך פן תמעיט]]{{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} [[אלהים אין בלתך]]{{ש}} [[אורך ואמיתך שלח]]{{ש}} [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}} עקידה: [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}} עקידה: [[את הקול קול יעקב נוהם]]{{ש}} קי. עקידה: [[אהבת עזוז]]{{ש}} [[אני עבדך בן אמתך]]{{ש}} קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך]] {{ש}} קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי]]{{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}} תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]] | קיג. פתיחה [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]{{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]]{{ש}} [[אדון בשפטך]]{{ש}} [[אדון בפקדך]]{{ש}} [[אך במתח דין]]{{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך]]{{ש}} [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}} [[אל באפך פן תמעיט]]{{ש}} '''[[אוילי המתעה]]'''{{ש}} [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}} [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} עקידה: [[אהבת עזוז]]{{ש}} עקידה: '''[[אמונת אומן עצות מרחוק]]'''{{ש}} עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]{{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם]]{{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך]]{{ש}} קטו. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]] קטז. חטאנו: '''[[אודך ה' כי אנפת בי]]''' | פתיחה: '''[[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים]]''' (יא){{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם]]{{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך]]{{ש}} חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי]]{{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] |} ===סליחות ליום כיפור=== ====ערבית==== {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- | [[אמנם אשמינו]]{{ש}}[[סלח נא אשמות]]{{ש}}[[אמנם כן יצר סוכן בנו]]{{ש}}פזמון: [[כי הנה כחומר]]{{ש}}חטאנו: [[אותך אדרוש]] | (פתיחה) [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]]{{ש}}[[סלח נא אשמות]]{{ש}}[[תומת צורים וחסדם]]{{ש}}במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמנו]]{{ש}}חטאנו: [[אותך אדרוש]] |- |} ====שחרית, מוסף ומנחה==== {| class="wikitable" |- ! rowspan="2" | תפילה ! colspan="3" | מנהג אשכנז המזרחי ! colspan="3" | מנהג אשכנז המערבי |- ! style="width:15.5%"|פולין ! style="width:15.5%"|ליטא ! style="width:15.5%"|בהמן-אונגארן ! style="width:15.5%"|אשכנז-פפד"מ ! style="width:15.5%"|עלזאס ! style="width:15.5%"|וורמייזא |- ! שחרית | פתיחה: פח. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים]]{{ש}} פט. [[אנא חטא העם הזה]]{{ש}} צ. [[אנא השם הנכבד והנורא]]{{ש}} צא. [[אנא זכור לאברהם]]{{ש}} צב. [[אנא אלהי תהלתי]]{{ש}} צג. [[אנא אדון הרחמים]]{{ש}} צד. [[אשא כנפי שחר]]{{ש}} צה. [[יום כפורים זה]]{{ש}} [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} [[אדון בפקדך]]{{ש}} [[אדון בשפטך]]{{ש}} צו. [[אומץ יוסיף טהור ידים]]{{ש}} [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]{{ש}} [[שופט כל הארץ]]{{ש}} [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]] | קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים]]{{ש}} קב. [[אנא חטא העם הזה]]{{ש}} קג. [[אנא השם הנכבד והנורא]]{{ש}} קד. [[אנא אלהי תהלתי]]{{ש}} קה. [[אנא זכור לאברהם]]{{ש}} קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} קז. [[אדון בפקדך]]{{ש}} קח. [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}} קט. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} קי. [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}} קיא. [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]{{ש}} קיב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]{{ש}} קיג. [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]{{ש}} קיד. [[שופט כל הארץ]]{{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש]] | צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים]]{{ש}} צב. [[איככה אפצה פה]]{{ש}} צג. [[אין מי יקרא בצדק]]{{ש}} צד. [[אנא השם הנכבד והנורא]]{{ש}} צה. [[אנא אלהי תהלתי]]{{ש}} צו. [[אנא חטא העם הזה]]{{ש}} צז. [[אנא זכור לאברהם]]{{ש}} צח. [[אנא אדון הרחמים]]{{ש}} צט. '''[[אנא אדון הסליחות והרחמים]]'''{{ש}} ק. [[תאבת יום זה]]{{ש}} קא. [[יום כפורים זה]]{{ש}} קב. [[אדון בפקדך]]{{ש}} קג. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} קד. [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]{{ש}} קה. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]{{ש}} קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}} קז. עקידה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]] | קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא]]{{ש}} קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך]]{{ש}} קטו. [[אמנם אלהי עולם]]{{ש}} [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} [[אדון בשפטך]]{{ש}} קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך]]{{ש}} [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף]]{{ש}} [[אך במתח דין]]{{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך]]{{ש}} קיח. [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]{{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]{{ש}} קיט. [[שופט כל הארץ]] (בשבת בשילוב את הפיוט [[שרי קודש היום]]){{ש}} קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש]] | קיג. [[אנא הואל סלוח לעבדיך]]{{ש}} קיד. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך]]{{ש}} קטו. '''[[אנחנו אשמנו]]'''{{ש}} קטז. [[אך במתח דין]]{{ש}} קיז. [[אדון בשפטך]]{{ש}} קיח. [[אדון בפקדך]]{{ש}} קיט. [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}} קכ. [[אל באפך פן תמעיט]]{{ש}} קכא. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} קכב. '''[[אל עבדיך המצא קונם]]'''{{ש}} קכג. עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]{{ש}} קכד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} קכה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] בשבת + [[שרי קודש היום]]{{ש}} קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש]] | [[אנא הואל סלוח לעבדיך]]{{ש}} [[תעלה תפילתנו למעון שמיך]]{{ש}} [[אך במתח דין]]{{ש}} [[אדון בשפטך]]{{ש}} [[אל באפך פן תמעיט]]{{ש}} [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}} [[אמונת אומן עצות מרחוק]] (יב){{ש}} חטאנו: [[אותך אדרוש]] |- ! מוסף | פתיחה: צז. [[אין פה להשיב]]{{ש}} צח. [[איך אשא ראש]]{{ש}} צט. [[אכפרה פני מלך רב]]{{ש}} ק. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]]{{ש}} [[תאבת יום זה]]{{ש}} [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי]]{{ש}} [[ברית כרותה מלשכוח]]{{ש}} [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]{{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}} קו. [[אמוני שלומי ישראל]]{{ש}} קז. [[אלהי העברים נקרא]]{{ש}} קח. [[אני אני המדבר]]{{ש}} [[חיים ארוכים תכתבנו]]{{ש}} קט. פזמון: [[אם יוספים אנחנו]]{{ש}} עקידה: [[אל הר המור]]{{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] | קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]]{{ש}} קטז. [[איך אשא ראש]]{{ש}} קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]]{{ש}} קיח. [[אני אני המדבר]]{{ש}} קיט. אלהי העברים{{ש}} קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}} קכא. [[אמוני שלומי ישראל]]{{ש}} קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} קכג. [[אדון בשפטך]]{{ש}} קכד. [[ברית כרותה מלשכוח]]{{ש}} קכה. [[מלכי מקדם פועל ישועות]]{{ש}} קכו. עקידה: [[אל הר המור]]{{ש}} קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו]]{{ש}} קכח. [[יחביאנו צל ידו]]{{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] | קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]] {{ש}} קיא. [[אכפרה פני מלך רב]] {{ש}} קיב. [[אך במתח דין]] {{ש}} קיג. [[אך בך לדל מעוז]] {{ש}} קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא]] {{ש}} קכ. [[ברית כרותה מלשכוח]] {{ש}} קכא. [[מלכי מקדם פועל ישועות]] {{ש}} קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו]] {{ש}} קכג. עקידה: [[את הברית ואת החסד]] | קכא. [[איך אשא ראש]]{{ש}} קכב. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]]{{ש}} קכג. [[אכפרה פני מלך רב]]{{ש}} קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות]]{{ש}} קכה. [[אפס מזיח]]{{ש}} קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו]]{{ש}} קכז. [[אני הוא השואל]]{{ש}} [[אדון בפקדך]]{{ש}} [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}} קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו]]{{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} [[אהבת עזוז]]{{ש}} [[אדני שמעה אדני סלחה]]{{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] | קכז. [[אמנם אנחנו חטאנו]] {{ש}} קכח. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]] קל. [[אנא השם הנכבד והנורא]] {{ש}} קלא. עקידה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלב. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}} קלד. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] {{ש}} קלד. (!) [[אני הוא השואל]] {{ש}} קלה. [[אשפוך שיחי לפניך צורי]] {{ש}} קלו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] {{ש}} קלז. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה]] {{ש}} קלח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] | [[אמנם אנחנו חטאנו]]{{ש}} [[איך אשא ראש]]{{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]]{{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא]]{{ש}} [[אהבת עזוז]]{{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]{{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |- ! מנחה | פתיחה: קי. [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]{{ש}} קיא. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות]]{{ש}} קיב. [[אפס זבח ועולה]]{{ש}} קיג. [[את פני מבין ויודע דין דל]]{{ש}} קיד. [[אחלה את פני ה']]{{ש}} קטו. [[אבינו מלך אנקת עמך]]{{ש}} קטז. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]{{ש}} קיז. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר]]{{ש}} קיח. [[אבדו חכמי גזית]]{{ש}} קיט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]]{{ש}} קכ. [[תמור עבודת מזין]]{{ש}} [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}} [[אורח צדקה]]{{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]]{{ש}} עקידה: [[אמונים בני מאמינים]] | קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]{{ש}} קל. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]]{{ש}} קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך]]{{ש}} קלב. [[תאבת יום זה]]{{ש}} קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]{{ש}} קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר]]{{ש}} קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} קלו. [[תמור עבודת מזין]]{{ש}} קלז. [[אליך ה' שועתי]]{{ש}} קלח. [[אורח צדקה]]{{ש}} קלט. עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]{{ש}} קמ. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]]{{ש}} קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]] | {{ש}} קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] {{ש}} קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות]] {{ש}} קכז. [[אפס זבח ועולה]] {{ש}} קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}} קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] {{ש}} קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר]] {{ש}} קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה]] {{ש}} קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך]] {{ש}} קלו. [[אשפוך שיחי לפניך צורי]] {{ש}} קלז. [[אורח צדקה]] {{ש}} קלח. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} קלט. עקידה: [[אמונים בני מאמינים]] | [[אזון תחן והסכת עתירה]]{{ש}} קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]{{ש}} קל. עקידה: [[את הברית ואת החסד]]{{ש}} קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]]{{ש}} קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים]]{{ש}} קלג. [[אך בך לדל עזרה]]{{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה]]{{ש}} [[איככה אפצה פה]]{{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} עקידה: [[את הקול קול יעקב נוהם]]{{ש}} עקידה: [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}} פזמון: ה' ה' – [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}} קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]], טהר רבי ישמעאל (מתוך [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]), היום כמה רבבות (המשך של אליך צורי) | [[אפס מזיח]] קמ. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות]] {{ש}} קמא. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמב. עקידה: [[אומץ יוסיף טהור ידים]] {{ש}} קמג. [[את הקול קול יעקב נוהם]] {{ש}} קמד. עקידה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]] {{ש}} קמה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} קמו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] {{ש}} קמז. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]] | [[אפס מזיח]]{{ש}} '''[[תפן בעינוי ודוחק]]''' (יג){{ש}} [[אמונים בני מאמינים]]{{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה]]{{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי]] |- |} ====נעילה==== {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- | *פתיחה: פתח לנו שער, היום יפנה, אנא אל נא. (פזמונים מתוך פיוטים) *…ומי יעמד, שילום פרים. (סיום הסליחה [[תעלת צורי]]. *…מרובים צרכי עמך… (מתוך [[אדון מועד כתקח]]) *…ידך פשוט… (מתוך הנ"ל) *[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] (קטעים) *[[אנקת מסלדיך]] *[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *[[יחביאנו צל ידו]] *[[ישמיענו סלחתי]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה]] *רחם נא… שערי שמים פתח (מתוך [[אז כעיני עבדים]]) | *פתיחה: פתח לנו שער, היום יפנה, אנא אל נא פזמונים (אומרים רק את הפזמון): *[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *[[מלאכי רחמים]] *[[ישראל נושע בה' (סליחות)]] *[[רועה ישראל האזינה]] *[[חננו יי חננו]] *[[אדני שמעה אדני סלחה]] *[[לך ד' הצדקה תלבושת]] *[[אם עוונינו ענו בנו]] *פזמון: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים]] *פזמון: [[אנקת מסלדיך]] *מי אל כמוך (מתוך [[אנשי משמר]]) *[[כי הנה כחומר]] *(כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]) *[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] (קטעים) |} ====פיוטים בסדר הווידוי בתפילות יו"כ==== *[[אתה מבין]] ;שחרית *[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א) *[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] *[[אהללך בקול רם]] ;מוסף *[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] *[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]] ;מנחה *[[יום אשר הוחק לכפרתנו]] *[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ) ====סליחות על הגזרות בפראג==== *סליחות שיסד מהר"ר אביגדור קרא ** [[אלהים אל דמי לדמי]] ** '''[[את כל התלאה]]''' ** '''[[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]]''' *סליחות של מהר"ר אברהם ** '''[[אנא אלהי אברהם]]''' ===סליחות לתענית ציבור=== {| class="wikitable" ! יום !! פולין{{הערה|בסליחות לתעניות ציבור מועטים מאד ההבדלים בין המנהגים השונים בתוך נוסח פולין. בין פיוטי הסליחות במנהג פולין ובמנהג ליטא קיים הבדל רק בסדר הפזמונים בשתי התעניות הראשונות, כשבמנהג ליטא אומרים 'ישראל עמך' בשני קמא ו'מלאכי רחמים' בחמישי. הבדלים נוספים בין המנהגים קיימים בפסוקים המקדימים את הסליחות, אך כיום בדרך כלל נוהגות גם קהילות ליטא כמנהג פולין בזה.}} !! אשכנז |- ! שני קמא | *[[ישראל עמך]] *[[אלהים בישראל גדול נודעת]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]] |- ! חמישי | *[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]] *[[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמנה אבדו]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)]] | *[[אך בך מקוה ישראל]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה]] *חטאנו: [[גדול עווני]] |- ! שני תנינא | *[[אפפונו מים]] *[[אזון תחן והסכת עתירה]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]] | *[[אליך נשואות עינינו]] *[[אין כמדת בשר מדתך]] *[[אזון תחן והסכת עתירה]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]] |- ! עשרה בטבת | *[[אזכרה מצוק]] *[[אבן הראשה]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו]] | *קלו. [[אדברה וירוח לי]] *קלז. [[אבן הראשה]] *קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון]] *קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]] |- ! תענית אסתר | *[[אדם בקום עלינו]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך]] | *קמ. [[אתה האל עושה פלאות]] *קמא. [[אתה האל עושה פלא]] *קמב. [[אדם בקום עלינו]] *קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך]] *חטאנו: מעשה ידיו כלם (מתוך [[אוילים מדרך פשעם]]) |- ! י"ז בתמוז | *[[אתאנו לך יוצר רוחות]] *[[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי]] *פזמון: [[שעה נאסר]] | *קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות]] *קמה. [[אפפונו מצוקות]] *קמו. [[אדאג מחטאתי]] *קמז. פזמון: [[שעה נאסר]] *קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- ! כ' סיון | *[[אני יום אירא אליך אקרא]] *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[אמוני שלומי ישראל]] *[[אזון תחן והסכת עתירה]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה]] *[[אל הר המור]] *[[אל מלא רחמים של כ' סיון]] | |- !לתחלואי ילדים | *[[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]] |- !יום כיפור קטן |colspan ="2" | *[[יום זה יהי משקל כל חטאתי]] *[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] *[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר]] *פזמון: [[בת עמי לא תחשה]] *[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] *[[אל תעש עמנו כלה]] |} ===לברית מילה=== {{הור2|2 הפיוטים הראשונים מופיעים במנהג בהמן-אונגארן, ומובאים גם במחזור כל-בו (וילנא תרפ"ג).}} *[[אל תפר בריתך איתנו]] *[[יה איום זכור היום]] *[[זכור ברית - אות ברית]] ===סליחות לשובבי"ם ת"ת=== {|class="wikitable"" |- ! שמות | *[[אין מי יקרא בצדק]] *[[תבוא לפניך שועת חנון]] *[[מלאכי רחמים]] |- ! וארא | *[[ישראל עמך]] *[[אלהים בישראל גדול נודעת]] *[[ישראל נושע בה' (סליחות)]] |- ! בא | *[[אין כמדת בשר מדתך]] *[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]] *[[אלה בשלישמו]] |- ! בשלח | *[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]] *[[תערוג אליך כאיל על אפיקים]] *[[חוקר הכל וסוקר]] |- ! יתרו | *[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]] *[[אלהים אין בלתך]] *[[יושב בסתר עליון מגני וצנתי]] |- ! משפטים | *[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי ונכלמתי]] *[[אורך ואמיתך שלח]] *[[יחביאנו צל ידו]] |- ! תרומה | *[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *[[ישמיענו סלחתי]] |- ! תצוה | *[[אפפונו מים]] *[[אזון תחן והסכת עתירה]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה]] |} ===סליחות לחברא קדישא=== ;מנהג ליטא (ע"פ סליחות וילנא תרל"ט) וח"ק ירושלים (ע"פ גשר החיים) *[[אנא השם הנכבד והנורא]] *[[אזון תחן והסכת עתירה]] *[[אזעק אל אלהים קולי]] *[[חיים ארוכים תכתבנו]] *[[שוכני בתי חמר]] *[[אם אפס]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה]] *[[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]] *(תוספת לוידוי כבער"ה) *תפילה לבית העלמין: [[רבון כל העולמים אדון כל הנפשות]] ===עלזאס=== ====י"ז בתמוז==== * קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות]] * קמט. [[אפפונו מצוקות]] * קנ. [[אדאג מחטאתי]] * קנא. [[שעה נאסר]] * [[אז קשתי וחרבי]] ====עשרה בטבת==== * קנב. [[אדברה וירוח לי]] * קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון]] * קנד. [[אבן הראשה]] * קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו]] * חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] ====תענית אסתר==== * קנה. [[אתה האל עושה פלא]] * קנו. [[אתה האל עושה פלאות]] * קנז. [[אדם בקום עלינו]] * קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך]] * חטאנו: מעשה ידי כולם (מתוך [[אוילים מדרך פשעם]]) ====שני קמא==== * [[אין כמדת בשר מדתך]] * [[תבוא לפניך שועת חנון]] * [[אזון תחן והסכת עתירה]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]] * חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]] ====חמישי==== * [[אלהים בישראל גדול נודעת]] * קנט. [[אקרא בשמך]] * [[אין מי יקרא בצדק]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]] ====שני תניינא==== * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל]] * קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] ===מנהג וורמייזא=== ====שני קמא==== * [[תבוא לפניך שועת חנון]] * [[ישראל עמך]] * [[אין מי יקרא בצדק]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)]] * חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]] ====חמישי==== * [[אני יום אירא אליך אקרא]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה]] * חטאנו: [[גדול עווני]] ====שני תניינא==== * [[אליך נשואות עינינו]] * [[אין כמדת בשר מדתך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]] * תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]] (יד) ====עשרה בטבת==== * [[אדברה וירוח לי]] * [[אבן הראשה]] * '''[[אפפו עלי רעות]]''' (טו) * פזמון: [[אבותי כי בטחו]] * חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] ====ער"ח שבט==== * [[איה כל נפלאותיך]] * [[ישראל עמך]] * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]] * פזמון: [[חננו יי חננו]] (טז) * חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] ====י' אדר הסמוך לניסן==== * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] * פזמון: '''[[למה ה' תעמוד ברחוק]]''' (יז) * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] * תחינה קודם הווידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]] * תחינה: '''[[משוד עניים אנקת אביוניי]]''' (יח) ====תענית אסתר==== * [[אתה האל עושה פלא]] * [[אתה האל עושה פלאות]] * [[אדם בקום עלינו]] * פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך]] * חטאנו: '''[[אתודה לך חטאתי במורא]]''' (יט) * תחינה: '''[[עינינו לך תלינו]]''' (כ) ====כ"ג אייר==== * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] * [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * פזמון: '''[[למה ה' תעמוד ברחוק]]''' (יז) * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] * תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]] * תחינה: '''[[משוד עניים אנקת אביוניי]]''' (יח) ====ר"ח סיון==== * [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]] * [[את הקול קול יעקב נוהם]] * פזמון: '''[[אדני שמעה אדני סלחה (גזרה)|אדני שמעה אדני סלחה]]''' (כא) * חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]] ====י"ז בתמוז==== * [[אתאנו לך יוצר רוחות]] * [[אפפונו מצוקות]] * '''[[אפפונו חבלי מות]]''' (כב) * פזמון: [[שעה נאסר]] * חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] ====ברית מילה בתענית==== * פזמון: '''[[אלהינו אל שדי]]''' (כג) ===רשימה אלפביתית=== <poem> [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]] [[אבדו חכמי גזית]] [[אבותי כי בטחו]] [[אבותי כרבת ריבם]] [[אבינו מלך אנקת עמך]] [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]] [[אבלה נפשי וחשך תארי]] [[אבן הראשה]] [[אדאג מחטאתי]] [[אדברה וירוח לי]] [[אדברה תחנונים כרש]] [[אדון אביר במעשיו כביר]] [[אדון בינה הגיגנו]] [[אדון בפקדך]] [[אדון בשפטך]] [[אדון דין אם ידוקדק]] [[אדון מועד כתקח]] [[אדון משפט בקרבך]] [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים]] [[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]] [[אדם איך יזכה]] [[אדם בקום עלינו]] [[אדני שמעה אדני סלחה (גזרה)]] [[אהבת עזוז]] [[אהללך בקול רם]] [[אודה עלי פשעי]] [[אודך ה' כי אנפת בי]] [[אוילי המתעה]] [[אוילים מדרך פשעם]] [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]] [[אום קרואה חבצלת השרון]] [[אומץ יוסיף טהור ידים]] [[אורח צדקה]] [[אורך ואמיתך שלח]] [[אותך אדרוש]] [[אז בהר מור]] [[אז טרם נמתחו]] [[אז קשתי וחרבי]] [[אזון תחן והסכת עתירה]] [[אזכרה אלהים ואהמיה]] [[אזכרה מצוק]] [[אזנך הטה]] [[אזעק אל אלהים קולי]] [[אזרחי העיר ממזרח]] [[אזרחי מעבר הנהר]] [[אחלה את פני ה' ]] [[אחריש ואתאפק]] [[אטתי מטתי]] [[איה חסדיך הראשונים]] [[איה כל נפלאותיך]] [[איה קנאתך וגבורותיך]] [[איחד צורי ברוב הודאות]] [[איך אוכל לבוא עדיך]] [[איך אשא ראש]] [[איך נאנחה במשבר]] [[איך נפתח פה]] [[איככה אפצה פה]] [[איל אחר נאחז]] [[אין כמדת בשר מדתך]] [[אין מי יקרא בצדק]] [[אין פה להשיב]] [[אין תליה לראש]] [[איתן למד דעת]] [[אך בך לדל מעוז]] [[אך בך לדל עזרה]] [[אך בך מקוה ישראל]] [[אך במתח דין]] [[אכפרה פני מלך רב]] [[אל אלהים אעתר]] [[אל אלהים אצעקה במילולי]] [[אל אלוה דלפה עיני]] [[אל אמונה עזרה הבה]] [[אל באפך פן תמעיט]] [[אל דביר קדשך ידינו נשואות]] [[אל הר המור]] [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]] [[אל מלא רחמים של כ' סיון]] [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]] [[אל נא תיסר באי עדיך]] [[אל נקמות הופיע (סליחות)]] [[אל עבדיך המצא קונם]] [[אל תעש עמנו כלה]] [[אל תפר בריתך איתנו]] [[אלה בשלישמו]] [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)]] [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר]] [[אלהי העברים נקרא]] [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי]] [[אלהים אין בלתך]] [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] [[אלהים אל דמי לדמי]] [[אלהים בישראל גדול נודעת]] [[אלהים ה' חילי]] [[אלהים יראה לו שה פזורה]] [[אלהינו אל שדי]] [[אליך ה' שועתי]] [[אליך האל עיני כל יציר תלויות]] [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]] [[אליך נקרא איום ונורא]] [[אליך נשואות עינינו]] [[אליך פנינו בושנו להרים]] [[אליך צורי כפים שטחתי]] [[אלכה ואשובה]] [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]] [[אם אפס]] [[אם יוספים אנחנו]] [[אם ישבת לכסא]] [[אם יתקע שופר בעיר]] [[אם עוונינו ענו בנו]] [[אם עוונינו רבו להגדיל]] [[אמון פתחי תשובה]] [[אמונת אומן עצות מרחוק]] [[אמוני שלומי ישראל]] [[אמונים בני מאמינים]] [[אמנם אלהי עולם]] [[אמנם אנחנו חטאנו]] [[אמנם הרענו מעשינו]] [[אמנם כן יצר סוכן בנו]] [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]] [[אמרנו נגזרנו לנו]] [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי]] [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)]] [[אנא אדון הסליחות והרחמים]] [[אנא אדון הרחמים]] [[אנא אלהי אברהם]] [[אנא אלהי תהלתי]] [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]] [[אנא הואל סלוח לעבדיך]] [[אנא השם הנכבד והנורא]] [[אנא זכור לאברהם]] [[אנא חטא העם הזה]] [[אנא עוררה אהבתך הישנה]] [[אנוש במה יצדק]] [[אנוש בשפטך]] [[אנוש עד דכא תשב]] [[אנחנו אשמנו]] [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו]] [[אני אני המדבר]] [[אני ברב חסדך אבוא ביתך]] [[אני הוא השואל]] [[אני יום אירא אליך אקרא]] [[אני עבדך בן אמתך]] [[אני קראתיך כי תענני אל]] [[אנקת מסלדיך]] [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] [[אנשי אמונה אבדו]] [[אנשי אמונה עברו]] [[אנשי משמר]] [[אפס הוד כבודה]] [[אפס זבח ועולה]] [[אפס מזיח]] [[אפסו אישים ובטלו קרבנות]] [[אפפו עלי רעות]] [[אפפונו חבלי מות]] [[אפפונו מים]] [[אפפונו מצוקות]] [[אקרא אל אלהים קולי]] [[אקרא בשמך]] [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)]] [[אריאל בהיותו על מכונו]] [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]] [[אריה ביער דמיתי]] [[ארכו הימים ודבר חזון]] [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע]] [[אשא כנפי שחר]] [[אשום אשמתי לך]] [[אשיחה עם לבבי]] [[אשם בעלי אשמה]] [[אשמנו מכל עם]] [[אשמרה אליך עוזי]] [[אשפוך שיחי לפניך צורי]] [[אשת נעורים האהובה]] [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה]] [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] [[את הברית ואת החסד]] [[את הקול קול יעקב נוהם]] [[את כל התלאה]] [[את פני מבין ויודע דין דל]] [[את צום השביעי]] [[אתאנו לך יוצר רוחות]] [[אתה אל נורא אתה]] [[אתה אלהי מלכי מקדם]] [[אתה האל עושה פלא]] [[אתה האל עושה פלאות]] [[אתה הרואה בעלבון נעלבים]] [[אתה חלקי וצור לבבי]] [[אתה מבין]] [[אתה מקדם אלהינו אדוננו]] [[אתודה לך חטאתי במורא]] [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]] [[בדיל ויעבור]] [[בין כסה לעשור]] [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] [[במתי מספר חילינו פניך]] [[בנין המזבח אם נהרס]] [[ברית כרותה מלשכוח]] [[בת עמי לא תחשה]] [[בתולת בת יהודה]] [[גדול עווני]] [[גרוני נחר זועק חמס]] [[דעני לעניי]] [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]] [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים]] [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה]] [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] [[ה' שומרי לביתך נאוה]] [[הורית דרך תשובה]] [[המבדיל בין קדש לחול]] [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] [[זכור ברית - אות ברית]] [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה]] [[חוקר הכל וסוקר]] [[חיים ארוכים תכתבנו]] [[חננו יי חננו]] [[יה איום זכור היום]] [[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] [[יום אשר הוחק לכפרתנו]] [[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] [[יום זה יהי משקל כל חטאתי]] [[יום כפורים זה]] [[יושב בגבהי מרומים]] [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי]] [[יחביאנו צל ידו]] [[יעזוב רשע נתיבו]] [[יקרו רעיך רב מחולל]] [[ירושלים את ה' הללי]] [[ירצה צום עמך]] [[ישמיענו סלחתי]] [[ישראל נושע בה' (סליחות)]] [[ישראל עמך]] [[כי הנה כחומר]] [[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים]] [[לך ד' הצדקה תלבושת]] [[למה ה' תעמוד ברחוק]] [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה]] [[מחי ומסי]] [[מי שענה לאברהם אבינו]] [[מכניסי רחמים]] [[מלאכי רחמים]] [[מלך אחד יהיה אל העמים]] [[מלך מלכים רם על רמים]] [[מלכי מקדם פועל ישועות]] [[מלכנו באנו בכוח יחודך]] [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]] [[מקוה ישראל מושיעו]] [[מרנא דבשמיא]] [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)]] [[משוד עניים אנקת אביוניי]] [[סלח נא אשמות]] [[עינינו לך תלינו]] [[עם ה' חזקו ונתחזקה]] [[עננו אבינו]] [[עננו אלהי אברהם]] [[עשה למען שמך]] [[אלה אזכרה (פיוט)]] [[רבון כל העולמים אדון כל הנפשות]] [[רועה ישראל האזינה]] [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]] [[שוכני בתי חמר]] [[שוממתי ברב יגוני]] [[שופט כל הארץ]] [[שושנת ורד]] [[שחר קמתי להודות]] [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]] [[שלום תשפות לנו]] [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]] [[שעה נאסר]] [[שערי שמים בלולי אש ומים]] [[שרי קודש היום]] [[תא שמע מרא דעלמא]] [[תאבת יום זה]] [[תבוא לפניך שועת חנון]] [[תגרת יד אסוף]] [[תוחלת ישראל]] [[תומת צורים וחסדם]] [[תורה הקדושה]] [[תחרות רוגז הניח]] [[תמור עבודת מזין]] [[תעלה תפילתנו למעון שמיך]] [[תעלת צורי]] [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]] [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]] [[תפילה תקח תחינה תבחר]] [[תפן בעינוי ודוחק]] [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]] [[תשובה חשובה]] </poem> ==קינות לתשעה באב== {|class="wikitable"" |- ! !!פולין!!אשכנז |- |'''ליל{{ש}}תשעה{{ש}}באב''' |א. [[קינות/אוי מה היה לנו|אוי מה היה לנו]]{{ש}} ב. [[קינות/במוצאי שבת|איך מפי בן ובת]]{{ש}} ג. [[קינות/בליל זה|בליל זה]]{{ש}} ד. [[קינות/שומרון קול תתן|שומרון קול תתן]]{{ש}} ה. [[קינות/אז בחטאינו חרב מקדש|אז בחטאינו]]{{ש}} | [[קינות/אוי מה היה לנו|אוי מה היה לנו]]{{ש}} א. [[קינות/תסתר לאלם|תסתר לאלם]]{{ש}} [ב. [[קינות/בליל זה|בליל זה]]]{{ש}} ג. [[קינות/אז בחטאינו חרב מקדש|אז בחטאינו]] |- |'''יום{{ש}}תשעה{{ש}}באב''' |ו. [[קינות/שבת סורו מני|שבת סורו מני]]{{ש}} ז. [[קינות/איכה אצת באפך|איכה אצת באפך]]{{ש}} ח. [[קינות/אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים]]{{ש}} ט. [[קינות/איכה תפארתי מראשותי|איכה תפארתי מראשותי]]{{ש}} י. [[קינות/איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה חבצלת השרון]]{{ש}} יא. [[קינות/איכה אלי קוננו|איכה אלי קוננו]]{{ש}} יב. [[קינות/אהלי אשר תאבת|אהלי אשר תאבת]]{{ש}} יג. [[קינות/אי כה אמר|אי כה אמר]]{{ש}} יד. [[קינות/איכה את אשר כבר עשוהו|איכה את אשר כבר עשוהו]]{{ש}} טו. [[קינות/איכה אשפתו פתוח|איכה אשפתו פתוח]]{{ש}} טז. [[קינות/זכור את אשר עשה|זכור את אשר עשה]]{{ש}} יז. [[קינות/אם תאכלנה נשים|אם תאכלנה נשים]]{{ש}} יח. [[קינות/ואתה אמרת|ואתה אמרת]]{{ש}} יט. [[קינות/לך ה' הצדקה|לך ה' הצדקה]]{{ש}} כ. [[קינות/הטה אלהי אזנך|הטה אלהי אזנך]]{{ש}} כא. [[קינות/ארזי הלבנון|ארזי הלבנון]]{{ש}} כב. [[קינות/החרישו ממני|החרישו ממני]]{{ש}} כג. [[קינות/ואת נוי חטאתי|ואת נוי חטאתי]]{{ש}} כד. [[קינות/תסתר לאלם|תסתר לאלם]]{{ש}} כה. [[קינות/מי יתן ראשי|מי יתן ראשי]]{{ש}} כו. [[קינות/אז בהלוך ירמיהו|אז בהלוך ירמיהו]]{{ש}} כז. [[קינות/אז במלאת ספק|אז במלאת ספק]]{{ש}} כח. [[קינות/איך תנחמוני הבל|איך תנחמוני הבל]]{{ש}} כט. [[קינות/אמרתי שעו מני|אמרתי שעו מני]]{{ש}} ל. [[קינות/מעוני שמים|מעוני שמים]]{{ש}} לא. [[קינות/אש תוקד בקרבי|אש תוקד בקרבי]]{{ש}} לב. [[קינות/אצבעותי שפלו|אצבעותי שפלו]]{{ש}} לג. [[קינות/אבל אעורר|אבל אעורר]]{{ש}} לד. [[קינות/יום אכפי הכבדתי|יום אכפי הכבדתי]]{{ש}} לה. [[קינות/שכרת ולא מיין|שכרת ולא מיין]]{{ש}} לו. [[קינות/ציון הלא תשאלי|ציון הלא תשאלי]]{{ש}} לז. [[קינות/ציון קחי כל צרי|ציון קחי כל צרי]]{{ש}} לח. [[קינות/ציון עטרת צבי|ציון עטרת צבי]]{{ש}} לט. [[קינות/ציון תקונני עלי ביתך|ציון תקונני עלי ביתך]]{{ש}} מ. [[קינות/ציון ידידות ידיד|ציון ידידות ידיד]]{{ש}} מא. [[קינות/שאלי שרופה באש|שאלי שרופה באש]]{{ש}} מב. [[קינות/ציון צפירת פאר|ציון צפירת פאר]]{{ש}} מג. [[קינות/ציון במשפט לכי לך|ציון במשפט לכי לך]]{{ש}} מד. [[קינות/ציון גברת לממלכות|ציון גברת לממלכות]]{{ש}} מה. [[קינות/אלי ציון ועריה|אלי ציון ועריה]]{{ש}} [[קינות/שומרון קול תתן|שומרון קול תתן]]{{ש}} [[קינות/עד אנה|עד אנה... תרחם ציון]] | ד. [[קינות/שבת סורו מני|שבת סורו מני]]{{ש}} ה. [[קינות/איכה אצת באפך|איכה אצת באפך]]{{ש}} ו. [[קינות/אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים]]{{ש}} ז. [[קינות/איכה תפארתי מראשותי|איכה תפארתי מראשותי]]{{ש}} ח. [[קינות/איכה אשפתו פתוח|איכה אשפתו פתוח]]{{ש}} ט. [[קינות/איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה חבצלת השרון]]{{ש}} י. [[קינות/אם תאכלנה נשים|אם תאכלנה נשים]]{{ש}} יא. [[קינות/איכה אלי קוננו|איכה אלי קוננו]]{{ש}} יב. [[קינות/אהלי אשר תאבת|אהלי אשר תאבת]]{{ש}} יג. [[קינות/איכה את אשר כבר עשוהו|איכה את אשר כבר עשוהו]]{{ש}} יד. [[קינות/אי כה אמר|אי כה אמר]]{{ש}} טו. [[קינות/זכור את אשר עשה|זכור את אשר עשה]]{{ש}} טז. [[קינות/ואתה אמרת|ואתה אמרת]]{{ש}} יז. [[קינות/לך ה' הצדקה|לך ה' הצדקה]]{{ש}} יח. [[קינות/הטה אלהי אזנך|הטה אלהי אזנך]]{{ש}} יט. [[קינות/אז במלאת ספק|אז במלאת ספק]]{{ש}} כ. [[קינות/אז בהלוך ירמיהו|אז בהלוך ירמיהו]]{{ש}} כא. [[קינות/אמרתי שעו מני|אמרתי שעו מני]]{{ש}} כב. [[קינות/איך תנחמוני הבל|איך תנחמוני הבל]]{{ש}} כג. [[קינות/אזכיר רהב ובבל|אזכיר רהב ובבל]]{{ש}} כד. [[קינות/אשאג מנהמת לבי|אשאג מנהמת לבי]]{{ש}} כה. [[קינות/נבוכדנאצר אכלני|נבוכדנאצר אכלני]]{{ש}} כו. [[קינות/איך נפלה ממנו|איך נפלה ממנו]]{{ש}} כז. [[קינות/איכה ישבה בדד עגונה|איכה ישבה בדד עגונה]]{{ש}} כח. [[קינות/אש תוקד בקרבי|אש תוקד בקרבי]]{{ש}} כט. [[קינות/אצבעותי שפלו|אצבעותי שפלו]]{{ש}} ל. [[קינות/אבל אעורר|אבל אעורר]]{{ש}} לא. [[קינות/אמונים שררו|אמונים שררו]]{{ש}} לב. [[קינות/שרפו הבירה|שרפו הבירה]]{{ש}} לג. [[קינות/אזכרה נגינותי|אזכרה נגינותי]]{{ש}} לד. [[קינות/אסירים בשיר יצאו|אסירים בשיר יצאו]]{{ש}} לה. [[קינות/שכרת ולא מיין|שכרת ולא מיין]]{{ש}} לו. [[קינות/יום אכפי הכבדתי|יום אכפי הכבדתי]]{{ש}} לז. [[קינות/שומרון קול תתן|שומרון קול תתן]]{{ש}} לח. [[קינות/ואת נוי חטאתי|ואת נוי חטאתי]]{{ש}} לט. [[קינות/מעוני שמים|מעוני שמים]]{{ש}} מ. [[קינות/מי יתן ראשי|מי יתן ראשי]]{{ש}} מא. [[קינות/יבכיון מר|יבכיון מר]]{{ש}} מב. [[קינות/מי יתן ראשי|על אלה]]{{ש}} מג. [[קינות/ואתאונן|ואתאונן]]{{ש}} מד. [[קינות/אמרר בבכי|אמרר בבכי]]{{ש}} [מה. [[קינות/ארזי הלבנון|ארזי הלבנון]]]{{ש}} מו. [[קינות/ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך|ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]]{{ש}} מז. [[קינות/ציון הלא תשאלי|ציון הלא תשאלי]]{{ש}} מח. [[קינות/ציון הלא תשאלי שלות שרידיך|ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]]{{ש}} מט. [[קינות/ציון קחי כל צרי|ציון קחי כל צרי]]{{ש}} נ. [[קינות/ציון עטרת צבי|ציון עטרת צבי]]{{ש}} נא. [[קינות/ציון מנת שלום|ציון מנת שלום]]{{ש}} נב. [[קינות/ציון ידידות ידיד|ציון ידידות ידיד]]{{ש}} נג. [[קינות/ציון קדוש משכני עליון|ציון קדוש משכני עליון]]{{ש}} נד. [[קינות/ציון אשר יאמרו|ציון אשר יאמרו]]{{ש}} נה. [[קינות/ציון מעון חשקי|ציון מעון חשקי]]{{ש}} נו. [[קינות/ציון ה' לכס בחר|ציון ה' לכס בחר]]{{ש}} נז. [[קינות/שאלי שרופה באש|שאלי שרופה באש]]{{ש}} נח. [[קינות/ציון מעוז קרית מלך|ציון מעוז קרית מלך]]{{ש}} נט. [[קינות/אלי ציון ועריה|אלי ציון ועריה]]{{ש}} ס. [[קינות/הלילו הה ליום|הלילו הה ליום]]{{ש}} [[קינות/אז בחטאינו חרב מקדש|אז בחטאינו]] |} ===לפי א-ב=== <poem> [[קינות/אאדה עד חוג שמים]] [[קינות/אבל אעורר]] [[קינות/אהלי אשר תאבת]] [[קינות/אוי מה היה לנו]] [[קינות/אז בהלוך ירמיהו]] [[קינות/אז בחטאינו חרב מקדש]] [[קינות/אז במלאת ספק]] [[קינות/אזכיר רהב ובבל]] [[קינות/אזכרה נגינותי]] [[קינות/אי כה אמר]] [[קינות/איך נפלה ממנו]] [[קינות/איך תנחמוני הבל]] [[קינות/איכה אלי קוננו]] [[קינות/איכה אצת באפך]] [[קינות/איכה אשפתו פתוח]] [[קינות/איכה את אשר כבר עשוהו]] [[קינות/איכה ישבה בדד עגונה]] [[קינות/איכה ישבה חבצלת השרון]] [[קינות/איכה תפארתי מראשותי]] [[קינות/אלי ציון ועריה]] [[קינות/אם תאכלנה נשים]] [[קינות/אמונים שררו]] [[קינות/אמרר בבכי]] [[קינות/אמרתי שעו מני]] [[קינות/אסירים בשיר יצאו]] [[קינות/אצבעותי שפלו]] [[קינות/ארזי הלבנון]] [[קינות/אש תוקד בקרבי]] [[קינות/אשאג מנהמת לבי]] [[קינות/בליל זה]] [[קינות/במוצאי שבת]] [[קינות/החרישו ממני]] [[קינות/הטה אלהי אזנך]] [[קינות/הלילו הה ליום]] [[קינות/ואת נוי חטאתי]] [[קינות/ואתאונן]] [[קינות/ואתה אמרת]] [[קינות/זכור את אשר עשה]] [[קינות/יבכיון מר]] [[קינות/יום אכפי הכבדתי]] [[קינות/לך ה' הצדקה]] [[קינות/מי יתן ראשי]] [[קינות/מעוני שמים]] [[קינות/נבוכדנאצר אכלני]] [[קינות/ציון אשר יאמרו]] [[קינות/ציון במשפט לכי לך]] [[קינות/ציון גברת לממלכות]] [[קינות/ציון ה' לכס בחר]] [[קינות/ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] [[קינות/ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] [[קינות/ציון הלא תשאלי]] [[קינות/ציון ידידות ידיד]] [[קינות/ציון מנת שלום]] [[קינות/ציון מעוז קרית מלך]] [[קינות/ציון מעון חשקי]] [[קינות/ציון עטרת צבי]] [[קינות/ציון צפירת פאר]] [[קינות/ציון קדוש משכני עליון]] [[קינות/ציון קחי כל צרי]] [[קינות/ציון תקונני עלי ביתך]] [[קינות/שאלי שרופה באש]] [[קינות/שבת סורו מני]] [[קינות/שומרון קול תתן]] [[קינות/שכרת ולא מיין]] [[קינות/שרפו הבירה]] [[קינות/תסתר לאלם]] </poem> ==הושענות לסוכות== {| class="wikitable" |- ! ! אשכנז ! פולין |- ! כל יום |colspan ="2" |{{מר|[[למענך אלהינו]]}} |- ! א-ו | <center>[[אערוך שועי]]{{ש}}[[אל למושעות]]{{ש}}[[אום אני חומה]]{{ש}}[[אבן שתיה]]{{ש}}[[אדמה מארר]]</center> | <center>[[למען אמיתך]]{{ש}}[[אבן שתיה]]{{ש}}[[אערוך שועי]]{{ש}}[[אום אני חומה]]{{ש}}[[אל למושעות]]{{ש}}[[אדון המושיע]]</center> |- ! כל יום |colspan ="2" |{{מר|[[כהושעת אלים]]}} |- ! שבת | <center>[[אום נצורה]]{{ש}}[[כהושעת אב המון]]</center> | <center>[[אום נצורה]]{{ש}}[[כהושעת אדם]]</center> |- ! הו"ר{{ש}} | <center>[[למען אמיתך]]{{ש}}[[אערוך שועי]]{{ש}}[[אדון המושיע]]{{ש}}[[אום אני חומה]]{{ש}}[[אדם ובהמה]]{{ש}}[[למען איתן]]{{ש}}[[תתננו לשם ולתהלה]]</center> | <center>[[למען אמיתך]]{{ש}}[[אבן שתיה]]{{ש}}[[אום אני חומה]]{{ש}}[[אדון המושיע]]{{ש}}[[אדם ובהמה]]{{ש}}[[אדמה מארר]]{{ש}}[[למען איתן]]</center> |- ! הו"ר{{ש}}אחר{{ש}}ההקפות |colspan ="2" | <center>[[תתננו לשם ולתהלה]] (פ){{ש}}[[אנא אזון חין תאבי ישעך]]{{ש}}[[אל נא תעינו כשה אובד]]{{ש}}[[למען תמים בדורותיו]]{{ש}}[[תענה אמונים]]{{ש}}[[אז כעיני עבדים]]{{ש}}[[אומן ישעך בא]]</center> |} ==פיוטים במסגרת הקריאות== ===חתונה=== * [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/פיוטי קריאת התורה לשבת חתונה|רשות לחתן]] ===שמחת תורה=== *[[אלהי הרוחות הושיעה נא]] *[[רשות לחתן תורה]] *[[רשות לחתן בראשית]] *קטעים מהפיוטים: **[[שישו ושמחו בשמחת תורה]] **התקבצו מלאכים **אגיל ואשמח **אשריכם ישראל… אשר בכם בחר אל ===שבועות=== *[[אקדמות]] *[[ארכין]] *[[יציב פתגם]] ===פורים=== *[[אשר הניא]] ==אחרים== *[[אדון עולם]] *[[יגדל]] *[[שיר הכבוד]] *[[שיר היחוד]] *[[לכה דודי]] *[[אל אדון]] *[[סידור/נוסח אשכנז/פיוט לשני וחמישי|ה' אלהי ישראל]] *[[יה אלי וגואלי]] *[[יעלה תחנוננו]] ==פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת== ===זמירות שבת=== ====לליל שבת==== *[[שלום עליכם מלאכי השרת]] *[[אזמר בשבחין]] *[[כל מקדש שביעי]] *[[מנוחה ושמחה]] *[[מה ידידות]] *[[מה יפית]] *[[יום שבת קדש הוא]] *[[יה ריבון]] *[[צור משלו]] *[[צמאה נפשי]] *[[יום זה לישראל]] *[[יה אכסוף]] ====ליום השבת==== *[[אסדר לסעודתא]] *[[חי ה']] *[[ברוך ה' יום יום]] *[[ברוך אל עליון]] *[[יום זה מכובד]] *[[יום שבתון]] *[[כי אשמרה]] *[[שמרו שבתותי]] *[[דרור יקרא]] *[[שבת היום לה']] ====סעודה שלישית==== *[[בני היכלא]] *[[ידיד נפש]] *[[אל מסתתר]] ====מוצאי שבת==== *[[המבדיל בין קדש לחול]] *[[במוצאי יום מנוחה]] *[[חדש ששוני]] *[[אגיל ואשמח]] *[[אלהים יסעדנו]] *[[אלי חיש גואלי]] *[[אדיר איום ונורא]] *[[אמר ה' ליעקב]] *[[איש חסיד]] *[[אליהו הנביא]] ===ליל הסדר=== *[[דיינו]] *[[חסל סידור פסח]] *[[ויהי בחצי הלילה]] *[[ואמרתם זבח פסח]] *[[אדיר במלוכה]] *[[אדיר הוא]] *[[אחד מי יודע]] *[[חד גדיא]] ===חנוכה=== *[[מעוז צור]] ===ל"ג בעומר=== *[[בר יוחאי]] *[[ואמרתם כה לחי]] ===חתונה=== *[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]] *[[דוי הסר]] ===ברית מילה=== *[[נודה לשמך בתוך אמוני]] *[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א) *[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א) *[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ) =קטגוריות= *[[:קטגוריה:פיוטים]] ==[[:קטגוריה:פיוטים לפי סוג]]== ===[[:קטגוריה:מערביות]]=== ===[[:קטגוריה:פיוטי רשות]]=== *[[:קטגוריה:פיוטי רשות לברכו]] *[[:קטגוריה:פיוטי רשות לנשמת]] *[[:קטגוריה:פיוטי רשות לחזרת הש"ץ]] *[[:קטגוריה:פיוטי רשות למתרגם]] *[[:קטגוריה:פיוטי רשות לעליה לתורה]] ===[[:קטגוריה:יוצרות]]=== *[[:קטגוריה:פיוטי יוצר]] *[[:קטגוריה:פיוטי אופן]] *[[:קטגוריה:פיוטי מאורה]] *[[:קטגוריה:פיוטי אהבה]] *[[:קטגוריה:פיוטי זולת]] *[[:קטגוריה:פיוטי גאולה]] ===[[:קטגוריה:קרובות (פיוט)]]=== *[[:קטגוריה:קדושתאות]] *[[:קטגוריה:שבעתות]] *[[:קטגוריה:קרובות י"ח]] *[[:קטגוריה:פיוטי קדושה]] *[[:קטגוריה:רהיטים (פיוט)]] *[[:קטגוריה:תקיעתות]] *[[:קטגוריה:סדר העבודה]] *[[:קטגוריה:אזהרות]] *[[:קטגוריה:פיוטי אלהיכם]] ===[[:קטגוריה:פיוטי הושענות]]=== ===[[:קטגוריה:פיוטי סליחות]]=== *[[:קטגוריה:פתיחה (סליחות)]] *[[:קטגוריה:פזמון (סליחות)]] *[[:קטגוריה:עקידה (סליחות)]] *[[:קטגוריה:שנייה (סליחות)]] *[[:קטגוריה:שלישייה (סליחות)]] *[[:קטגוריה:שלמונית (סליחות)]] *[[:קטגוריה:חטאנו (סליחות)]] *[[:קטגוריה:תחינה (סליחות)]] *[[:קטגוריה:פיוטי תוכחה]] ===[[:קטגוריה:קינות]]=== ===זמירות=== *[[:קטגוריה:זמירות לשבת]] *[[:קטגוריה:זמירות למוצאי שבת]] ==פיוטים לפי זמן== *[[:קטגוריה:פיוטי שבת]] *[[:קטגוריה:פיוטי ראש חודש]] *[[:קטגוריה:פיוטי חגים]] **[[:קטגוריה:פיוטי ראש השנה]] **[[:קטגוריה:פיוטי יום כיפור]] **[[:קטגוריה:פיוטי סוכות]] **[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]] **[[:קטגוריה:פיוטי חנוכה]] **[[:קטגוריה:פיוטי פורים]] **[[:קטגוריה:פיוטי פסח]] ***[[:קטגוריה:פיוטי ההגדה של פסח]] **[[:קטגוריה:פיוטי ל"ג בעומר]] **[[:קטגוריה:פיוטי שבועות]] *[[:קטגוריה:פיוטי חתונה]] *[[:קטגוריה:פיוטי ברית מילה]] ==סדרי תפילה עם פיוטים== *[[:קטגוריה:יוצרות על סדר התפילה]] *[[:קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] *[[:קטגוריה:קרובות על סדר התפילה]] *[[:קטגוריה:סליחות]] ==[[:קטגוריה:יצירות לפי מחבר]]== *[[:קטגוריה:משורר אלמוני]] *[[:קטגוריה:הפייטנות הארצישראלית]] **[[:קטגוריה:הפיוט הקדום]] **[[:קטגוריה:יניי]] **[[:קטגוריה:אלעזר הקליר]] *[[:קטגוריה:רבי אליעזר בן נתן]] *[[:קטגוריה:אלעזר מגרמייזא]] *[[:קטגוריה:אמתי בן שפטיה]] *[[:קטגוריה:אפרים מרגנשבורג]] *[[:קטגוריה:רבינו גרשום]] *[[:קטגוריה:שירי דונש בן לברט]] *[[:קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]] *[[:קטגוריה:יוסף טוב עלם]] *[[:קטגוריה:יוסף קמחי]] *[[:קטגוריה:רבי מנחם בן יעקב]] *[[:קטגוריה:מנחם בן מכיר]] *[[:קטגוריה:רב סעדיה גאון]] *[[:קטגוריה:פיוטי ראב"ע]] *[[:קטגוריה:קלונימוס בן יהודה]] *[[:קטגוריה:בנימין בן זרח]] *[[:קטגוריה:רבי מאיר ש"ץ]] *[[:קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]] *[[:קטגוריה:רבי שלמה הבבלי]] *[[:קטגוריה:רש"י]] *[[:קטגוריה:רבי שמעון הגדול]] *[[:קטגוריה:רבנו תם]] ==אקרוסטיכון ומבנה== *[[:קטגוריה:פזמונים]] *[[:קטגוריה:אקרוסטיכונים]] **[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] ***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון א"ב]] ***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אא"ב גג"ד]] ***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אב"ב גד"ד]] ***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אב"ג בג"ד]] ***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון תשר"ק]] ***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אתב"ש]] ***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלב"ם]] ***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אח"ס בט"ע]] **[[:קטגוריה:חתימה]] **[[:קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]] (כמו [[שושן עמק]] או [[ידיד נפש]].) *[[:קטגוריה:מלות הקבע]] =תבניות= ===תבניות לשילוב פיוטים=== [[תבנית:סליחות]]{{ש}} [[תבנית:מערבית]]{{ש}} [[תבנית:קרובות]]{{ש}} [[תבנית:יוצרות]]{{ש}} [[תבנית:אלהיכם]] ===עיצוב ועימוד=== [[תבנית:סי]]{{ש}} [[תבנית:רפרן]]{{ש}} [[תבנית:הור]]{{ש}} [[תבנית:הור1]]{{ש}} [[תבנית:הור2]]{{ש}} [[תבנית:ארון]]{{ש}} [[תבנית:פיוט]]{{ש}} [[תבנית:מסגרת-סידור]]{{ש}} [[תבנית:נוסחי אשכנז]]{{ש}} [[תבנית:נוסחי תפילה מוסתר]]{{ש}} [[תבנית:סימון אפור]]{{ש}} [[תבנית:רקע אפור]] [[קטגוריה:פיוטים]] abqunb69yocvfz8623wyit6cctff9on 2947662 2947630 2025-07-08T19:53:54Z בן עדריאל 9444 /* נעילה */ נדפס במחזורי אשכנז כמנהג חלק מהקהילות 2947662 wikitext text/x-wiki {{הור2| לוחות הפיוטים לסוגיהם ומיניהם למנהגי עדות אשכנז. נועד לסייע בעריכת דפי הפיוטים, המחזורים ושאר סדרי התפילה. העורכים מוזמנים להשתמש, וגם להשלים, לתקן, לשפר ולהעיר. מכאן ואילך "אשכנז" מתייחס למנהג אשכנז המערבי. }} =לוח הפיוטים= ==פיוטים על סדר התפילה== ===יוצרות=== {| class="wikitable" |- ! !! פולין !! אשכנז |- | '''שבת ברית מילה''' || יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית ישראל]] {{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] ||יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית שלשתי]]&nbsp; |- | '''שבת חתונה''' ||נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]]{{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] || רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] |- | '''שבת ראש חודש''' || יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}} אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] || יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}} אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] |- | '''שבת לפני ראש השנה''' || יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}} אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}} זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]] || (אין אומרים) |- | '''א של ראש השנה''' || יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] || יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- | '''ב של ראש השנה''' || יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] || יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- | '''שבת שובה''' || יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}} אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}} זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]] || יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}} אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}} זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]] |- | '''יום כיפור''' || יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] {{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] || יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] {{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] |- | '''שבת בין יום כיפור לסוכות''' || יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} אופן: [[יחו לשון חזות אישון]] {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)]] || (אין אומרים) |- | '''א של סוכות''' || יוצר: [[אכתיר זר תהילה]]{{ש}}אופן: [[אאמיר אותך סלה]]{{ש}}זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] || יוצר: [[אכתיר זר תהילה]]{{ש}}אופן: [[אאמיר אותך סלה]]{{ש}}זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- | '''ב של סוכות''' || יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]]{{ש}}אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}זולת: [[אנא תרב עליצותך]] || יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]]{{ש}}אופן: [[אאמיר אותך סלה]]{{ש}}זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- | '''שבת חוה"מ סוכות''' || יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]]{{ש}}אופן: [[ירוצצו כברקים]]{{ש}}זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]] || יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]]{{ש}}זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)]] |- | '''שמיני עצרת''' || יוצר: [[אום כאישון ננצרת]]{{ש}}אופן: [[אראלים ומלאכים]]{{ש}}זולת: [[אמונים אשר נאספו]] || יוצר: [[אום כאישון ננצרת]]{{ש}}זולת: [[אמונים אשר נאספו]] |- | '''שמחת תורה''' || נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]]{{ש}}יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ש}}אופן: [[אשנבי שחקים]]{{ש}}זולת: [[אז בקשוב עניו]] || יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] (עם הסילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]){{ש}}אופן: [[אשריך אום קדוש]]{{ש}}זולת: [[אז בקשוב עניו]] |- | '''שבת בראשית''' || יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]]{{ש}}אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]]{{ש}}זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] || יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]]{{ש}}אופן: [[לבעל התפארת]]{{ש}}זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] |- | '''שבת וירא''' || אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]] || (אין אומרים) |- | '''שבת א של חנוכה''' || יוצר: [[אודך כי אנפת]]{{ש}}אופן: [[כבודו אור יזריח]]{{ש}}מאורה: [[שני זיתים נכרתים]]{{ש}}זולת: [[אין צור חלף]] || יוצר: [[אודך כי אנפת]]{{ש}}מאורה: [[שני זיתים נכרתים]]{{ש}}זולת: [[אין צור חלף]] |- | '''שבת ב של חנוכה''' || יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}}אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]]{{ש}}מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}}זולת: [[אין מושיע וגואל]] || יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]] |- | '''שבת בשלח (שירה)''' || גאולה: [[יום ליבשה]] || (אין אומרים) |- | '''שבת יתרו''' || מאורה: [[אמרות האל טהורות]] || (אין אומרים) |- | '''שבת שקלים''' || יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]]{{ש}}אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות|כבודו יתרומם ויתנשא]]{{ש}}זולת: [[אתה אהבת עמך]] || יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]]{{ש}}זולת: [[אתה אהבת עמך]] |- | '''הפסקה ראשונה''' || יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]]{{ש}}אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]]{{ש}}זולת: [[אחור וקדם צרת]] || יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] |- | '''שבת זכור''' || יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]]{{ש}}אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]]{{ש}}זולת: [[אתה מלא רחמים]] || יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]]{{ש}}זולת: [[אתה מלא רחמים]] |- | '''פורים''' || מאורה: [[שיר אל נעלם]] || (אין אומרים) |- | '''הפסקה שניה''' || יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]]{{ש}}אופן: [[שמך לעד בפי מועד]]{{ש}}זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]] || יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]] |- | '''שבת פרה''' || יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]]{{ש}}אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות|כבודו יתרומם ויתהדר]]{{ש}}זולת: [[אשרי כל חוסי בך]] || יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]]{{ש}}זולת: [[אשרי כל חוסי בך]] |- | '''שבת החודש''' || יוצר: [[אות זה החדש]]{{ש}}אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות|כבודו משבחים]]{{ש}}זולת: [[אל עושה נפלאות]] || יוצר: [[אות זה החדש]]{{ש}}זולת: [[אל עושה נפלאות]] |- | '''שבת הגדול''' || יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]], או [[אאמיר מסתתר במעון חביון]]{{ש}}אופן: [[בלולי אש ומימות]]{{ש}}זולת: [[אז כארשת בתולה]] || יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}}זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]] |- | '''[[אור ישע מאושרים|א של פסח]]''' || יוצר: אור ישע מאושרים{{ש}}אופן: ראשו כתם פז{{ש}}זולת: אהבוך נפש להדך{{ש}}גאולה: ברח דודי עד שתחפץ || יוצר: אור ישע מאושרים{{ש}}אופן: ראשו כתם פז{{ש}}זולת: אהבוך נפש להדך{{ש}}גאולה: ברח דודי עד שתחפץ |- | '''[[אפיק רנן ושירים|ב של פסח]]''' || יוצר: אפיק רנן ושירים{{ש}}אופן: גן נעול{{ש}}זולת: אודך כי עניתני{{ש}}גאולה: ברח דודי אל מכון לשבתך || יוצר: אפיק רנן ושירים{{ש}}אופן: גן נעול{{ש}}זולת: אודך כי עניתני{{ש}}גאולה: ברח דודי אל מכון לשבתך |- | '''[[אהוביך אהבוך|שבת חוה״מ פסח]]''' || יוצר: אהוביך אהבוך{{ש}}אופן: דודי שליט בכל מפעל{{ש}}זולת: אלה וכאלה{{ש}}גאולה: ברח דודי אל שאנן נוה || יוצר: אהוביך אהבוך{{ש}}זולת: אלה וכאלה{{ש}}גאולה: ברח דודי אל שאנן נוה |- | '''שביעי של פסח''' || יוצר: [[ויושע שושני פרח]]{{ש}}אופן: [[ידועי שם בבור נשם]] (או [[ויושע אל אמונה]]){{ש}}זולת: [[אי פתרוס בעברך]]{{ש}}גאולה: [[יום ליבשה]] || יוצר: [[ויושע שושני פרח]]{{ש}}זולת: [[אי פתרוס בעברך]]{{ש}}(גאולה: [[יום ליבשה]]) |- | '''אחרון של פסח''' || יוצר: [[אתה הארת]]{{ש}}אופן: [[מחוללת מהוללת]] (או: [[לבעל התפארת]]){{ש}}זולת: [[אי פתרוס בעברך]] || יוצר: [[אתה הארת]]{{ש}}זולת: [[אי פתרוס בעברך]] |- | '''שבת א אחרי פסח''' || יוצר: [[ויושע אור ישראל]]{{ש}}אופן: [[ארוגי עוז]] (או: [[אראלים וחשמלים]]){{ש}}אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]]{{ש}}זולת: [[אין כמוך באלמים]]{{ש}}גאולה: [[שביה עניה]] || (אין אומרים) |- | '''שבת ג אחרי פסח''' || יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]{{ש}}אופן: [[יחיד ערץ]]{{ש}}מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]]{{ש}}זולת: [[אל אל חי ארנן]]{{ש}}גאולה: [[שנותינו ספו]] || '''שבת ראשונה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}}זולת: [[אזכרך דודי]] |- | '''שבת ג אחרי פסח''' || יוצר: [[אומץ דר חזקים]]{{ש}}אופן: [[לבעל התפארת]]{{ש}}אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]]{{ש}}זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]{{ש}}גאולה: [[שדודים נדודים]] || '''שבת שניה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}}זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] |- | '''שבת ד אחרי פסח''' || יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]{{ש}}אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]{{ש}}אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]]{{ש}}זולת: [[אלהי בך איחבק]]{{ש}}גאולה: [[שכולה אכולה]] || '''שבת שלישית אחר ר"ח אייר:''' {{ש}}זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]] |- | '''שבת ה אחרי פסח''' || יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]{{ש}}אופן: [[יקודי אש]]{{ש}}אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]]{{ש}}זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]]{{ש}}גאולה: [[יקוש בעניו]] || '''שבת בהר:''' {{ש}}זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]] |- | '''שבת לפני שבועות''' || יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]]{{ש}}אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}}אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]]{{ש}}זולת: [[אלהי אקראך במחשב]]{{ש}}גאולה: [[יונה נשאתה]] ||אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]]{{ש}}זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]] |- | '''א של שבועות''' || יוצר: [[אדון אימנני]]{{ש}}אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]{{ש}}(מאורה: [[אמרות האל טהורות]]){{ש}}זולת: [[אנכי שימעת]] || יוצר: [[אדון אימנני]]{{ש}}אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]{{ש}}זולת: [[אנכי שימעת]] |- | '''ב של שבועות''' || יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] || יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]] או [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]{{ש}} זולת: [[אנכי גדול בנודעים]] |- | '''שבת אחרי שבועות''' || יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}} אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}} אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}} זולת: [[אור ישראל וקדושו]] || (אין אומרים) |- | '''שבת בהעלותך''' || מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] || (אין אומרים) |- | '''שבת שלח''' || אהבה: [[שש מאות נקראות]] || (אין אומרים) |- | '''שבת חוקת''' || אהבה: [[אל מחוללי]] || (אין אומרים) |- | '''שבת א אחר י"ז תמוז''' || (אין אומרים) || זולת: [[אל אל חי ארנן]] |- | '''שבת ב אחר י"ז תמוז''' || (אין אומרים) || זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] |- | '''שבת לפני תשעה באב''' ||(אין אומרים)|| אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]]{{ש}}זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]] |- | '''שבת נחמו''' || יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]]{{ש}} מאורה: [[אמרות האל טהורות]] {{ש}} אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] || יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] |- | '''שבת עקב''' || אהבה: [[ידיד עליון]] || (אין אומרים) |} ===מערביות=== {| class="wikitable" |- ! !! פולין !! אשכנז |- | '''ליל ראשון של סוכות''' || [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]] || [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]] |- | '''ליל שני של סוכות''' || [[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]] || [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]] |- | '''שמיני עצרת''' || [[אעניד לך תפארה והלל]] || [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]] |- | '''שמחת תורה''' || [[את יום השמיני בטוב יזמיני]] || [[את יום השמיני בטוב יזמיני]] |- | '''ליל ראשון של פסח''' || [[ליל שמורים אותו אל חצה]] || [[ליל שמורים אותו אל חצה]] |- | '''ליל שני של פסח''' || [[ליל שמורים אור ישראל]] || [[ליל שמורים אור ישראל]] |- | '''ליל שביעי של פסח''' || [[ויושע ה' אום למושעות]] || [[אורי וישעי על הים נגלה]] |- | '''ליל אחרון של פסח''' || [[ויושע אומן אשכלות]] || [[אמונת אומן לעם זו זכרת]]&nbsp; |- | '''ליל ראשון של שבועות''' || [[וירד אביר יעקב]] || [[וירד אביר יעקב]] |- | '''ליל שני של שבועות''' || [[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]] || [[אל אלהים ה' דבר]] |} ===קרובות=== ====[[את חיל יום פקודה|שחרית ליום ראשון של ראש השנה]]==== *רשות: יראתי בפצותי שיח (פ) *מגן: את חיל *מחיה: תאלת זו *משולש: אבן חוג *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פ) *אדרת ממלכה *אם אשר בצדק (פ) *אאפיד נזר איום *[[אדירי איומה]] *[[לאל עורך דין]] *סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ *'''[[וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש|קדושה]]''': **וחיות בוערות **אחד קדוש ====[[אופד מאז|מוסף ליום ראשון של ראש השנה]]==== *מגן: אופד מאז *מחיה: תפן במכון *משולש: אף אורח משפטיך *אומץ אדירי כל חפץ *[[מלך עליון אל דר במרום]] *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *'''[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא|קדושה]]''': **וחיות אשר הנה **ועמך תלואים בתשובה **ואתה אזון קול מפאריך **תהלות כבודך *[[וכל מאמינים]] *'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''': **מלכויות – אנסיכה מלכי **זכרונות – זכר תחלת כל מעש **שופרות – אשא דעי בצדק ====[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק|שחרית ליום שני של ראש השנה]]==== *רשות: אתיתי לחננך *מגן: אמרתך צרופה *מחיה: תמים פעלך *משולש: שולחתי במלאכות *שמו מפארים – אדר והוד *אתן לפועלי צדק *שבתי וראה תחת השמש *[[מלך עליון אמיץ המנושא]] *כל שנאני שחק *סילוק: אשר מי יעשה *'''[[וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש|קדושה]]''': **וחיות בוערות **אחד קדוש ====מוסף ליום שני של ראש השנה==== *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: [[וחיות אשר הנה מרובעות כסא]]… *[[וכל מאמינים]] *'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''': **מלכויות: אהללה אלוהי **זכרונות: אפחד במעשי **שופרות: אנוסה לעזרה ====[[אמצת עשור|שחרית ליום כיפור]]==== *רשות: אימיך נשאתי *מגן: אמצת עשור *מחיה: תאות נפש *אנוש מה יזכה (תוכחה) *משולש: אחדת יום זה *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פ) *מורה חטאים *אדר יקר אלי *אנא אלהים חיים *איומה בחר (פ) *אך אתים בחין לפניך *אמרו לאלהים ארך אפים *מעשה אלהינו אין מי בשחק *אשר אומץ תהלתיך באילי שחק *על ישראל אמונתו *אפסי ארץ בדברו הקים *מי כמוך אדיר במרומים *אין כמוך באדירי מעלה *האדרת והאמונה *נאמירך באימה *רוממו אל מלך נאמן *רוממו אדיר ונורא *אמונתך בעליונים *הנקדש באלפי אלפים *אילי שחק *אין מספר לגדודי צבא חילו *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: מי יתנה תוקף תהלתך *'''[[אל ברוב עצות תכן את רוח|קדושה]]''': **אל ברוב עצות **תמיד תתלונן בידך **אליך ועדיך יבוא כל בשר **אליך תלויות עינינו *[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]] *[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים) *[[האזורים באהב]] *(סליחות) ====[[שושן עמק|מוסף ליום כיפור]]==== *מגן: שושן עמק איומה *מחיה: יום מימים הוחס *אנוש איך יצדק (תוכחה) (פ) *משולש: צפה בבת תמותה *אשא דעי למרחוק *אין ערוך אליך *אנא אזון שועת חינון (א) *אך אין לנו אלוה מבלעדיך (א) *אל תזכר לנו עוונותנו (פ) *אך אומרים בחין לפניך (פ) *אמרו לאלהים אל מלך בעולמו (פ) *מעשה אלהינו אדיר בויעודו (פ) *אשר אימתך באראלי אומן *אמיצי שחקים *אילי מרום אומרים הילולו *סילוק: מי יערוך אליך (א) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ) *'''[[אז מלפני בראשית|קדושה]]''': **אז מלפני בראשית דס וכס השית (פ) **אז מלפני בראשית אבות ובנים השית (פ) **אז מלפני בראשית נוה וינון השית (פ) **אז מלפני בראשית שבעה אלה השית (פ) **אליך תלויות עינינו (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[וכל מאמינים]] *'''[[ואיזו תהילה כפי גודלך]]''' (א) *לך יאדיר (א) *האחד בעולמו (א) *האומרים אחד (א) *ויאתיו כל לעבדך (פ) *סדר עבודה: [[אמיץ כח]] / ([[אתה כוננת]]) **[[תפילתו של כהן גדול]] **[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]] *'''[[אשרי עין ראתה כל אלה (אשכנז)|תוספת לסדר העבודה]]''': **אשרי עין ראתה אהלנו **אין לנו לא אשים ולא אשם (פ) **תכפו עלינו צרות **תנות צרות לא נוכל **[[אל תעש עמנו כלה]] **כתועים ואין לבקש **אם תעינו לא תתענו **תאות לב לא השגנו **תאמר למחות אשמינו **אורך תזריח לחשוכה **אופל אלמנה תאיר **תתן אחרית לעמך **תעינו מאחריך *(סליחות) ====[[איתן הכיר אמונתך|מנחה ליום כיפור]]==== *מגן: איתן הכיר אמונתך *מחיה: מואהב ויחיד לאמו *משולש: אראלים בשם תם ממליכים *(אמונת אום נוטרת – כותרת פיוט) (פ) *(יכפר ויסלח – כותרת פיוט) (פ) *אראלי הוד *סילוק: כי רכובו בערבות *(סליחות) ====[[אב ידעך|נעילה ליום כיפור]]==== *מגן: אב ידעך מנוער *מחיה: הנקרא לאב זרע *משולש: טבע זיו תארה *(שמע נא – כותרת הפיוט מערב עד ערב) (פ) *מערב עד ערב (א) *אליך תלויות עינינו (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *(סליחות) ====[[אוימתי בחיל כיפור|שחרית ליום ראשון של סוכות]]==== *מגן: אוימתי בחיל כיפור *מחיה: מאלמי מגדים *משולש: קושט שעינת עץ *עד לא מצוקי רגב (א) *אקחה פרי עץ הדר *אז היתה חנית סוכו (פ) *סילוק: אקחה בראשון ====[[ארחץ בנקיון כפות|שחרית ליום שני של סוכות]]==== *מגן: ארחץ בנקיון כפות *מחיה: תשורת שי אלפים *משולש: איווי סוכת דוד *בל תהי מצות סוכה *אלים כהשעין אב *אמנם מצות *סילוק: כי אקח מועד ====מוסף לשמיני עצרת ([[אף ברי אותת|תפילת גשם]])==== *א. אף ברי *ב. יטריח *אפיק מען מעוטר *אקשטה כסל *תכנס לארץ וחוצות *יפתח ארץ לישע *איום זכור נא לשואלי מים (א) *זכור אב (פ) ====[[אז מאז זמות בכל פועל|שחרית לשבת שקלים]]==== *אז מאז זמות - מעתיק פלוסים - קצובה היא זאת *מי יוכל לשער *אומן בשמעו *אלה אזכרה את אשר נעשה *סלוק: אז ראית וספרת * ====מוסף לשבת שקלים==== *[[אשכול איווי תאות כל נפש]] ====[[אזכיר סלה זכרון מעשים|שחרית לשבת זכור]]==== *אזכיר סלה זכרון מעשים *תמימים בעודם בסין רפודים *אצילי מרעי נכד שעיר *אל נא בלשון אשר הזכרת *אץ קוצץ *זכור איש אשר הגויע *סלוק: אלהים אל דמי לך * ====[[קרובות לפורים|שחרית לפורים]]==== *ויאהב אומן יתומת הגן *אזרח בט חוץ *תמימים כרשו ארץ *אותו מבהלת *אספרה אל חוק *אמל ורבך *כתר מלוכה ====[[אצולת אומן בצירוף זקוקה|שחרית לשבת פרה]]==== *אצולת אומן בצרוף זקוקה *אמרתי אחכמה *אצורה ומפורשה *אִמרה סנונה וצרופה *י"א: אצילי עם עולי גולה (פ) *סילוק: אין לשוחח עוצם נפלאותיך * ====[[אתיית עת דודים כגעה|שחרית לשבת החודש]]==== *אתיית עת דודים - מרימי עול - קיחת עלית עקד *רבות עשית *אבי כל חוזה *אדון מקדם *סילוק: הוא נקרא ראש וראשון * ====מוסף לשבת החודש==== *[[ראשון אמצת לפרח שושנים]] ====שחרית לשבת הגדול==== ;[[אלהים בצעדך הכות פתרוס|פולין]] *אלהים בצעדך הכות פתרוס *כרם חמד *ירדת להציל עמך *אמנה גדולה *[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]] *[[אבוא בחיל להתיצבה]] *אלהי הרוחות לכל בשר *סילוק: אין ערוך אליך להגיד ולדבר ;[[אוני פטרי רחמתים|אשכנז]] *אוני פטרי רחמתים *ישמע לאדום כשמע מצרים *אל נא לישע עמך *אז תשע מכות *[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]] *[אדיר דר מתוחים, ויש אומרים אותו במוסף] *סילוק: ובכן כי אין לפניך לילה ====מוסף ליום ראשון של פסח ([[בדעתו אביעה חידות|תפילת טל]])==== *מגן: בדעתו אביעה חידות *מחיה: תהומות הדום *אירשה ארוש לחשון *אאגרה בני איש *תחת אילת עופר *אלים ביום מחוסן *טל תן לרצות ארצך ====[[אסירים אשר בכושר שעשעת|שחרית ליום שני של פסח]]==== *מגן: אסירים אשר בכושר *מחיה: מה איילו פלאי נסיך *משולש: קמי קהלך *ערב אשר עלה *אז על כל חיתו יער *שור אשר מאז (פ) *אומץ גבורותיך *סילוק: בעשר מכות ====[[אותותיך ראינו|שחרית לשביעי של פסח]]==== *מגן: אותותיך ראינו *מחיה: תרגלת עמוסים *משולש: שבטי יה הוצאת לפדיום *אמרו לאלהים אדירים *סדר: אילי הצדק ידועים *סילוק: חסדי ה' אזכיר ====[[אימת נוראותיך|שחרית לאחרון של פסח]]==== *מגן: אימת נוראותיך *מחיה: תחבולות עש *משולש: איום ונורא מי לא יראך *אדני חלד *מה מועיל רשע *סדר: אצולים מפרך סוונים *סילוק: אומץ גבורותיך ====[[ארץ מטה ורעשה|שחרית ליום ראשון של שבועות]]==== מגן: ארץ מטה{{ש}} מחיה: מן ההר למעוניו{{ש}} משולש: קדוש הופיע מפארן{{ש}} אנכי בשם אל שדי{{ש}} אז בכתב אשורית{{ש}} סדר עולם: ה' קנני ראשית דרכו{{ש}} סדר דיברין: אתו מצוות וחוקים{{ש}} סילוק: אלה העדות והחוקים ====מוסף ליום ראשון של שבועות==== *[[אתה הנחלת]] *[[אז שש מאות]] ====[[אורח חיים מוסר תוכחת|שחרית ליום שני של שבועות]]==== מגן: אורח חיים{{ש}} מחיה: תמכו כבוד{{ש}} משולש: שלמים בחנותם{{ש}} אם לא אמריך הנעימים{{ש}} שבוית מרום{{ש}} סדר עולם: שעשוע יום יום{{ש}} סדר דיברין: אלוף מסובל בהוד איפודים{{ש}} סילוק: וכל העם רואים ====מוסף ליום שני של שבועות==== *[[אזהרת ראשית]] *[[אז שש מאות]] ====[[קרובות לתשעה באב|שחרית לתשעה באב]] (אשכנז)==== * אאביך ביום מבך ====פיוטי אלהיכם (אשכנז)==== *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ברית מילה|לשבת ברית מילה]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חתונה|לשבת חתונה]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ראש חודש|לשבת ר"ח]] *[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/אלהיכם לשבת חול המועד|לשבת חוה"מ סוכות]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת בראשית|לשבת בראשית]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חנוכה|לשבת חנוכה]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת נחמו|לשבת נחמו]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת שובה|לשבת שובה]] ===אחרים=== *[[מסוד חכמים]] *אל נא לעולם תוערץ *[[חמול על מעשיך]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] *[[היה עם פיפיות|או"א היה עם פיפיות, אוחילה לאל]] *[[היום תאמצנו]] ==סליחות== ===פיוטים במסגרת הסליחות=== *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] *[[אשמנו מכל עם]] *אל רחום שמך - [[עשה למען שמך]] - חסר אשכנז *[[עננו אבינו]] - [[עננו אלהי אברהם]] - חסר אשכנז *[[מי שענה לאברהם אבינו]] *[[דעני לעניי|רחמנא דעני]] - חסר אשכנז *[[מחי ומסי]] *[[מכניסי רחמים]] *[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] *[[אשמנו מכל עם]] ===סליחות לימי התשובה=== {{הור2|להלן מנהגי הסליחות ששרדו עד ימינו. מנהג וורמייזא מובא גם הוא בשל חשיבותו. הסליחות הממוספרות במנהג זה הן אלו שלא נמצאות במנהג פפד"מ ולכן הודפסו בקובץ נפרד. הודגשו מתוכן אלו שלא קיימות באף מנהג שנוהג כיום. במנהגי בהמן-אונגארן ועלזאס הודגשו אלו שלא נמצאות במנהגי פפד"מ, פולין וליטא.}} {| class="wikitable" |- ! rowspan="2" | יום ! colspan="3" | מנהג אשכנז המזרחי ! colspan="3" | מנהג אשכנז המערבי |- ! style="width:15.5%"|פולין ! style="width:15.5%"|ליטא ! style="width:15.5%"|בהמן-אונגארן ! style="width:15.5%"|אשכנז-פפד"מ ! style="width:15.5%"|עלזאס ! style="width:15.5%"|וורמייזא |- ! יום ראשון | א. פתיחה: [[איך נפתח פה]]{{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק]]{{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון]]{{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] | א. פתיחה: [[איך נפתח פה]]{{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק]]{{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון]]{{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] | א. פתיחה: [[איך נפתח פה]]{{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק]]{{ש}} ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל]]{{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון]]{{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] | א. [[אנשי אמונה אבדו]]{{ש}} ב. [[אנשי אמונה עברו]]{{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון]]{{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]]{{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]] | א. [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמנה]]{{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון]]{{ש}} ג. [[ישראל עמך]]{{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]]{{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]] | פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]{{ש}} [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמנה אבדו]]{{ש}} [[אנשי אמונה עברו|אנשי אמנה עברו]]{{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון]]{{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]]{{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]] |- ! יום שני | ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל]]{{ש}} ו. [[אין כמדת בשר מדתך]]{{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] | ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל]]{{ש}} ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]{{ש}} ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | ו. [[איה קנאתך וגבורותיך]]{{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]{{ש}} ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | ו. [[ישראל עמך]]{{ש}} ז. [[אני יום אירא אליך אקרא]]{{ש}} ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל]]{{ש}} ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]]{{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]] | ו. [[אליך נשואות עינינו]]{{ש}} ז. [[אין כמדת בשר מדתך]]{{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה]]{{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}} י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | [[ישראל עמך]]{{ש}} [[אני יום אירא אליך אקרא]]{{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל]]{{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]]{{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]] |- ! יום שלישי | ח. [[ישראל עמך]]{{ש}} ט. [[אליך נשואות עינינו]]{{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | ח. [[אין כמדת בשר מדתך]]{{ש}} ט. [[אני יום אירא אליך אקרא]]{{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] | ט. [[אקרא בשמך]]{{ש}} י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]{{ש}} יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות]] | יא. [[אין כמדת בשר מדתך]]{{ש}} יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו]]{{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]]{{ש}} יד. [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}} טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]] | יא. [[אך בך מקוה ישראל]]{{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל]]{{ש}} יג. [[אין מי יקרא בצדק]]{{ש}} יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]]{{ש}} טו. חטאנו: [[גדול עווני]] | [[אין כמדת בשר מדתך]]{{ש}} [[אתה מקדם אלהינו אדוננו]]{{ש}} [[איה כל נפלאותיך]]{{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]{{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]] |- ! יום רביעי | יא. [[אני יום אירא אליך אקרא]]{{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]]{{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]] | יא. [[אני קראתיך כי תענני אל]]{{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]]{{ש}} יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר]] | יב. [[איה כל נפלאותיך]]{{ש}} יג. [[אריה ביער דמיתי]]{{ש}} יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]] | טז. [[אליך נשואות עינינו]]{{ש}} יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]{{ש}} יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]{{ש}} יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה]]{{ש}} כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי]] | טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו]]{{ש}} יז. [[איה כל נפלאותיך]]{{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]{{ש}} יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}} כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]] | [[אליך נשואות עינינו]]{{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]{{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]{{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה]]{{ש}} חטאנו: '''[[אשיחה עם לבבי]]''' (א) |- ! יום חמישי | יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]{{ש}} טו. [[איה קנאתך וגבורותיך]]{{ש}} טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות]] | יד. [[ישראל עמך]]{{ש}} טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת]]{{ש}} טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] | טו. [[אין כמדת בשר מדתך]]{{ש}} טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]{{ש}} יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] | כא. [[אין מי יקרא בצדק]]{{ש}} כב. [[ארכו הימים ודבר חזון]]{{ש}} כג. [[אזון תחן והסכת עתירה]]{{ש}} כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}} כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]] | כא. [[אני יום אירא אליך אקרא]]{{ש}} כב. '''[[אחריש ואתאפק]]'''{{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון]]{{ש}} כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]{{ש}} כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]] | [[אין מי יקרא בצדק]]{{ש}} [[ארכו הימים ודבר חזון]]{{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה]]{{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]] |- ! יום שישי | יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]{{ש}} יח. [[ארכו הימים ודבר חזון]]{{ש}} יט. פזמון: [[אלה בשלישמו]] | יז. [[אקרא בשמך]]{{ש}} יח. [[איה קנאתך וגבורותיך]]{{ש}} יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי]] | יח. [[אני יום אירא אליך אקרא]]{{ש}} יט. [[בתולת בת יהודה]]{{ש}} כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר]] | כו. [[אליך נקרא איום ונורא]]{{ש}} כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע]]{{ש}} כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]]{{ש}} כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]]{{ש}} ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | כו. [[אנשי אמונה עברו|אנשי אמנה עברו]]{{ש}} כז. '''[[איה חסדיך הראשונים]]'''{{ש}} כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]]{{ש}} כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה]]{{ש}} ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אליך נקרא איום ונורא]]{{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע]]{{ש}} [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]]{{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]]{{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי]] |- ! יום שביעי | כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו]]{{ש}} כא. [[אריה ביער דמיתי]]{{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי]] | כ. [[בתולת בת יהודה]]{{ש}} כא. [[אפס הוד כבודה]]{{ש}} כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]] | כא. '''[[אין תליה לראש]]'''{{ש}} כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]]{{ש}} כג. פזמון: [[חננו יי חננו]] | לא. [[את פני מבין ויודע דין דל]]{{ש}} לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת]]{{ש}} לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה]]{{ש}} לד. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]]{{ש}} לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך]] | לא. [[אבדו חכמי גזית]]{{ש}} לב. [[אפס הוד כבודה]]{{ש}} לג. '''[[אל דביר קדשך ידינו נשואות]]'''{{ש}} לד. פזמון: [[חננו יי חננו]]{{ש}} לה. חטאנו: '''[[אל אלהים אעתר]]''' | [[את פני מבין ויודע דין דל]]{{ש}} [[אלהים בישראל גדול נודעת]]{{ש}} [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה]]{{ש}} '''[[אחריש ואתאפק]]''' (ב){{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]]{{ש}} לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך]] |- ! ערב ר"ה | כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]{{ש}} כד. [[איככה אפצה פה]]{{ש}} כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה]]{{ש}} כו. [[אל אלוה דלפה עיני]]{{ש}} כז. [[אדון מועד כתקח]]{{ש}} כח. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} כט. [[אדון בפקדך]]{{ש}} ל. [[אדון בשפטך]]{{ש}} לא. [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}} לב. [[אדם איך יזכה]]{{ש}} לג. [[אך במתח דין]]{{ש}} לד. [[אל אמונה עזרה הבה]]{{ש}} לה. [[חיים ארוכים תכתבנו]]{{ש}} לו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]{{ש}} לז. אל תבוא (פסוקים){{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}} לט. עקידה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]{{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]]{{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]{{ש}} [[איש עניו חילה פניך]]{{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]] | כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]{{ש}} כד. [[איככה אפצה פה]]{{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח]]{{ש}} כו. מרובים צרכי עמך (המשך הסליחה הקודמת){{ש}} כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה]]{{ש}} כח. [[אל אלוה דלפה עיני]]{{ש}} כט. [[אל אמונה עזרה הבה]]{{ש}} ל. [[אלהים יראה לו שה פזורה]]{{ש}} לא. [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא ראשון]]{{ש}} לב. [[חיים ארוכים תכתבנו]]{{ש}} לג. [[מלך אחד יהיה אל העמים]]{{ש}} לד. [[אדון בפקדך]]{{ש}} לה. [[אדון בשפטך]]{{ש}} לו. [[אזעק אל אלהים קולי]]{{ש}} לז. [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]{{ש}} לח. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]{{ש}} לט. עקידה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]{{ש}} מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}} מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]]{{ש}} מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יהי רצון]]{{ש}} שמע: [[מלכנו באנו בכוח יחודך]]{{ש}} מג. פזמון: [[אנקת מסלדיך]]{{ש}} מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]]{{ש}} מה. פזמון: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים]] | כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]{{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח]]{{ש}} כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה]]{{ש}} כז. [[אל אלוה דלפה עיני]]{{ש}} כח. [[אדון בשפטך]]{{ש}} כט. [[אדון בפקדך]]{{ש}} ל. [[אך במתח דין]]{{ש}} לא. [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}} לב. '''[[אוילי המתעה]]'''{{ש}} לג. [[אדם איך יזכה]]{{ש}} לד. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} לה. [[שוממתי ברב יגוני]]{{ש}} לו. [[מלך אחד יהיה אל העמים]]{{ש}} לז. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]{{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}} לט. עקידה: [[אז בהר מור]]{{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]]{{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]] | לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]{{ש}} לז. [[אדון בפקדך]]{{ש}} לח. [[אדון בשפטך]]{{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}} מ. [[אך במתח דין]]{{ש}} מא. [[אל נא תיסר באי עדיך]]{{ש}} מב. [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}} מג. [[אל באפך פן תמעיט]]{{ש}} מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} מה. [[אלהים אין בלתך]]{{ש}} מו. [[אורך ואמיתך שלח]]{{ש}} מז. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} מח. [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}} מט. [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}} נ. [[את הקול קול יעקב נוהם]]{{ש}} נא. עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]{{ש}} נב. [[אני עבדך בן אמתך]]{{ש}} נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}} נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}} נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יהי רצון]]{{ש}} נז. תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]{{ש}} נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]] | לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]{{ש}} לז. '''[[אם יתקע שופר בעיר]]'''{{ש}} לח. '''[[אם ישבת לכסא]]'''{{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]]{{ש}} מ. [[אדון בשפטך]]{{ש}} מא. [[אדון בפקדך]]{{ש}} מב. [[אך במתח דין]]{{ש}} מג. [[אל נא תיסר באי עדיך]]{{ש}} מד. [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}} מה. [[אל באפך פן תמעיט]]{{ש}} מו. '''[[אוילי המתעה]]'''{{ש}} מז. [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}} מח. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} מט. [[אהבת עזוז]]{{ש}} נ. עקידה: '''[[אמונת אומן עצות מרחוק]]'''{{ש}} נא. [[אמונים בני מאמינים]]{{ש}} נב. [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}} נג. [[את הקול קול יעקב נוהם]]{{ש}} נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}} נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]{{ש}} [נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]]{{ש}} נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יהי רצון]]{{ש}} נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]{{ש}} ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]] | פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]{{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]]{{ש}} [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} [[אדון בפקדך]]{{ש}} [[אדון בשפטך]]{{ש}} [[אל באפך פן תמעיט]]{{ש}} [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}} [[אך במתח דין]]{{ש}} [[אמונים בני מאמינים]]{{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]{{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יהי רצון]]{{ש}} תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]{{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]] |- ! צום גדליה | מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]{{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]{{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי]]{{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]{{ש}} מו. [[אורך ואמיתך שלח]]{{ש}} מז. [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]{{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה]]{{ש}} מט. עקידה: [[אז בהר מור]]{{ש}} נ. זכור ברית - קטעים מתוך [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|אבדנו מארץ טובה]]{{ש}} נא. תחינה: [[תורה הקדושה]]{{ש}} | מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]{{ש}} מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]{{ש}} מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי]]{{ש}} מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]{{ש}} נ. [[אורך ואמיתך שלח]]{{ש}} נא. [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]{{ש}} נב. עקידה: [[אם אפס|אם אפס רובע הקן]]{{ש}} נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה]]{{ש}} נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל]]{{ש}} נה. זכור ברית - קטעים מתוך [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו כי רבה]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|אבדנו מארץ טובה]]{{ש}} נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות]]{{ש}} נז. [[יעזוב רשע נתיבו]]{{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]{{ש}} נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס]] | מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]{{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]{{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי]]{{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]{{ש}} מו. [[אלהים אין בלתך]]{{ש}} מז. [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]{{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה]]{{ש}} מט. עקידה: [[אם אפס]]{{ש}} נ. תחינה: [[תורה הקדושה]] | נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]]{{ש}} ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי]]{{ש}} סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]{{ש}} סב. [[את צום השביעי]]{{ש}} סג. [[אורח צדקה]]{{ש}} סד. [[שוממתי ברב יגוני]]{{ש}} סה. עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]{{ש}} סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה]]{{ש}} חטאנו: כסא כונן בחסדך (המשך של [[אדון משפט בקרבך]]){{ש}} סז. תחינה: [[תורה הקדושה]] | סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]]{{ש}} סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]{{ש}} סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי]]{{ש}} סד. [[את צום השביעי]]{{ש}} סה. [[אורך ואמיתך שלח]]{{ש}} סו. [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]{{ש}} סז. עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]{{ש}} סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה]]{{ש}} סט. חטאנו: '''[[אמנם הרענו מעשינו]]'''{{ש}} ע. תחינה: [[תורה הקדושה]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]]{{ש}} [[את צום השביעי]]{{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי]]{{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]{{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך]] (ג){{ש}} [[אורך ואמיתך שלח]]{{ש}} [[אורח צדקה]]{{ש}} עקידה: [[אל הר המור]]{{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה]]{{ש}} חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]{{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] |- ! ב עשי"ת | נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]{{ש}} נג. [[אני קראתיך כי תענני אל]]{{ש}} נד. [[אלכה ואשובה]]{{ש}} נה. [[אזעק אל אלהים קולי]]{{ש}} נו. [[אמרנו נגזרנו לנו]]{{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]]{{ש}} נח. עקידה: [[איתן למד דעת]]{{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]] | ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]{{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל]]{{ש}} סב. [[אריה ביער דמיתי]]{{ש}} סג. [[אלהים אין בלתך]]{{ש}} סד. [[איך אוכל לבוא עדיך]]{{ש}} סה. עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]{{ש}} סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]{{ש}} סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]{{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]] | נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]{{ש}} נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי ונכלמתי]]{{ש}} נג. '''[[אשם בעלי אשמה]]'''{{ש}} נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו]]{{ש}} נה. [[אורך ואמיתך שלח]]{{ש}} נו. [[תוחלת ישראל]]{{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]]{{ש}} נח. עקידה: [[אל הר המור]]{{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]] | סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]{{ש}} סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]{{ש}} ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]{{ש}} עא. [[מקוה ישראל מושיעו]]{{ש}} עב. [[תוחלת ישראל]]{{ש}} עג. [[אליך ה' שועתי]]{{ש}} עד. עקידה: [[איתן למד דעת]]{{ש}} עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]{{ש}} עו. חטאנו: [[גדול עווני]]{{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים]] | עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]{{ש}} עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]{{ש}} עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]{{ש}} עד. [[אליך נקרא איום ונורא]]{{ש}} עה. [[אקרא אל אלהים קולי]]{{ש}} עו. [[אמרנו נגזרנו לנו]]{{ש}} עז. עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]]{{ש}} עח. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]]{{ש}} עט. [[אז קשתי וחרבי]]{{ש}} פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]{{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]{{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]{{ש}} [[מקוה ישראל מושיעו]]{{ש}} '''[[אטתי מטתי]]''' (ד){{ש}} [[תוחלת ישראל]]{{ש}} [[אליך ה' שועתי]]{{ש}} עקידה: [[איתן למד דעת]]{{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]{{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]]{{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים]] |- ! ג עשי"ת | ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]{{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל]]{{ש}} סב. [[אליך ה' שועתי]]{{ש}} סג. [[אלהים אין בלתך]]{{ש}} סד. [[איך אוכל לבוא עדיך]]{{ש}} סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]{{ש}} סו עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]{{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]] | סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]{{ש}} ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות]]{{ש}} עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]{{ש}} עב. [[שוממתי ברב יגוני]]{{ש}} עג. [[ירושלים את ה' הללי]]{{ש}} עד.עקידה: [[אזרחי העיר ממזרח]]{{ש}} עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות]]{{ש}} עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]{{ש}} עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]] |ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]{{ש}} סא. [[אנוש עד דכא תשב]]{{ש}} סב. [[אנוש במה יצדק]]{{ש}} סג. [[אלכה ואשובה]]{{ש}} סד. [[אזעק אל אלהים קולי]]{{ש}} סה. [[תחרות רוגז הניח]]{{ש}} סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]{{ש}} סז. עקידה: [[איתן למד דעת]]{{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]] | עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]{{ש}} עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]{{ש}} פ. [[אנוש עד דכא תשב]]{{ש}} פא. [[אריה ביער דמיתי]]{{ש}} פב. [[אמרנו נגזרנו לנו]]{{ש}} פג. [[אקרא אל אלהים קולי]]{{ש}} פד. עקידה: [[אל הר המור]]{{ש}} פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]{{ש}} פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]{{ש}} פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]] | פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]{{ש}} פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת]]{{ש}} פג. [[אנוש עד דכא תשב]]{{ש}} פד. [[אני קראתיך כי תענני אל]]{{ש}} פה. [[אליך ה' שועתי]]{{ש}} פו. [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]{{ש}} פז. עקידה: '''[[איל אחר נאחז]]'''{{ש}} פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]{{ש}} פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]]{{ש}} צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]{{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]{{ש}} [[אנוש עד דכא תשב]]{{ש}} [[אריה ביער דמיתי]]{{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל]] (ה){{ש}} [[אקרא אל אלהים קולי]]{{ש}} [[אמרנו נגזרנו לנו]]{{ש}} עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]{{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]{{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]{{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]] |- ! ד עשי"ת | סח. פתיחה: [[שושנת ורד]]{{ש}} סט. [[אליך נקרא איום ונורא]]{{ש}} ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו]]{{ש}} עא. [[שוממתי ברב יגוני]]{{ש}} עב. [[תחרות רוגז הניח]]{{ש}} עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]{{ש}} עד. עקידה: [[אם אפס|אם אפס רובע הקן]]{{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים]] | עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]]{{ש}} עט. [[אמנם אנחנו חטאנו]]{{ש}} פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]]{{ש}} פא. [[אתה חלקי וצור לבבי]]{{ש}} פב. [[שלום תשפות לנו]]{{ש}} פג. עקידה: [[איתן למד דעת]]{{ש}} פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]{{ש}} פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]]{{ש}} פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים]] | סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]]{{ש}} ע. '''[[אתה אלהי מלכי מקדם]]'''{{ש}} עא. ה' אלהי ישראל אתה צדיק (=[[ה' אלהי ישראל צדיק אתה]]){{ש}} עב. [[אליך ה' שועתי]]{{ש}} עג. [[אלהים ה' חילי]]{{ש}} עד. [[אמרנו נגזרנו לנו]]{{ש}} עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי]]{{ש}} עו. עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]{{ש}} עז. [[מלך מלכים רם על רמים]] | פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]{{ש}} פט. [[איך אוכל לבוא עדיך]]{{ש}} צ. [[אך בך מקוה ישראל]]{{ש}} צא. [[אבדו חכמי גזית]]{{ש}} צב. [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]{{ש}} צג. [[אתה חלקי וצור לבבי]]{{ש}} צד. עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]]{{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות]]{{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]{{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]] | צא. פתיחה: '''[[אליך פנינו בושנו להרים]]'''{{ש}} צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]{{ש}} צג. [[אריה ביער דמיתי]]{{ש}} צד. '''[[אשום אשמתי לך]]'''{{ש}} צה. '''[[אתה אל נורא אתה]]'''{{ש}} צו. [[תוחלת ישראל]]{{ש}} צז. עקידה: [[אז בהר מור]]{{ש}} צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות]]{{ש}} צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]{{ש}} ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]{{ש}} [[תחרות רוגז הניח]] (ו){{ש}} [[אך בך מקוה ישראל]]{{ש}} [[אבדו חכמי גזית]]{{ש}} [[אקרא בשמך]] (ז){{ש}} [[אתה חלקי וצור לבבי]]{{ש}} [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]{{ש}} עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]]{{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות]]{{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]{{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]] |- ! ה עשי"ת | עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]{{ש}} עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]{{ש}} עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת]]{{ש}} עט. [[אתה חלקי וצור לבבי]]{{ש}} פ. [[תוחלת ישראל]]{{ש}} פא. [[אזון תחן והסכת עתירה]]{{ש}} פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}} פג. עקידה: [[אל הר המור]]{{ש}} פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] | פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]{{ש}} פח. ה' אלהי ישראל אתה צדיק {{ש}} (=[[ה' אלהי ישראל צדיק אתה]]){{ש}} פט. [[אזון תחן והסכת עתירה]]{{ש}} צ. [[אלהים ה' חילי]]{{ש}} צא. [[אומץ יוסיף טהור ידים]]{{ש}} צב. עקידה: [[אז בהר מור]]{{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}} צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר]]{{ש}} צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}} צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]{{ש}} צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] | עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]{{ש}} עט. '''[[אתה הרואה בעלבון נעלבים]]'''{{ש}} פ. '''[[אזנך הטה]]'''{{ש}} פא. '''[[תשובה חשובה]]'''{{ש}} פב. [[אתה חלקי וצור לבבי]]{{ש}} פג. [[אומץ יוסיף טהור ידים]]{{ש}} פד. [[אזון תחן והסכת עתירה]]{{ש}} פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}} פו. עקידה: [[אהבת עזוז]]{{ש}} פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]{{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]]{{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה]]{{ש}} קא. [[איככה אפצה פה]]{{ש}} קב. [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]{{ש}} קג. [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]{{ש}} קד. עקידה: [[אז בהר מור]]{{ש}} קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]]{{ש}} קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]{{ש}} קז. [[תא שמע מרא דעלמא]]{{ש}} קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה]] | קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]]{{ש}} קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]{{ש}} קג. [[אך בך מקוה ישראל]]{{ש}} קד. '''[[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה]]'''{{ש}} קה. [[שוממתי ברב יגוני]]{{ש}} קו. [[איך אוכל לבוא עדיך]]{{ש}} קז. [[איתן למד דעת]]{{ש}} קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]]{{ש}} קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך]] {{ש}} קי. (כסא כונן בחסדך){{ש}} קיא. תחינה: [[תא שמע מרא דעלמא]]{{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]{{ש}} [[אנוש במה יצדק]]{{ש}} [[אפס הוד כבודה]]{{ש}} [[איככה אפצה פה]]{{ש}} [[אתה הרואה בעלבון נעלבים]] (ח){{ש}} [[אתה אל נורא אתה]] (ט){{ש}} [[איך אוכל לבוא עדיך]]{{ש}} '''[[בנין המזבח אם נהרס]]''' (י){{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]]{{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]{{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא]]{{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה]] |- ! ערב יו"כ | פה. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} פו. [[אדון בפקדך]]{{ש}} פז. פזמון: [[ירצה צום עמך]] | צח. [[אדון בפקדך]]{{ש}} צט. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך]] | פח. [[אדון בפקדך]]{{ש}} פט. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} צ. פזמון: [[ירצה צום עמך]] | קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]{{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]]{{ש}} [[אדון בפקדך]]{{ש}} [[אדון בשפטך]]{{ש}} [[אך במתח דין]]{{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך]]{{ש}} [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}} [[אל באפך פן תמעיט]]{{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} [[אלהים אין בלתך]]{{ש}} [[אורך ואמיתך שלח]]{{ש}} [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}} עקידה: [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}} עקידה: [[את הקול קול יעקב נוהם]]{{ש}} קי. עקידה: [[אהבת עזוז]]{{ש}} [[אני עבדך בן אמתך]]{{ש}} קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך]] {{ש}} קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי]]{{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}} תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]] | קיג. פתיחה [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]{{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]]{{ש}} [[אדון בשפטך]]{{ש}} [[אדון בפקדך]]{{ש}} [[אך במתח דין]]{{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך]]{{ש}} [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}} [[אל באפך פן תמעיט]]{{ש}} '''[[אוילי המתעה]]'''{{ש}} [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}} [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} עקידה: [[אהבת עזוז]]{{ש}} עקידה: '''[[אמונת אומן עצות מרחוק]]'''{{ש}} עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]{{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם]]{{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך]]{{ש}} קטו. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]] קטז. חטאנו: '''[[אודך ה' כי אנפת בי]]''' | פתיחה: '''[[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים]]''' (יא){{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם]]{{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך]]{{ש}} חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי]]{{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] |} ===סליחות ליום כיפור=== ====ערבית==== {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- | [[אמנם אשמינו]]{{ש}}[[סלח נא אשמות]]{{ש}}[[אמנם כן יצר סוכן בנו]]{{ש}}פזמון: [[כי הנה כחומר]]{{ש}}חטאנו: [[אותך אדרוש]] | (פתיחה) [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]]{{ש}}[[סלח נא אשמות]]{{ש}}[[תומת צורים וחסדם]]{{ש}}במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמנו]]{{ש}}חטאנו: [[אותך אדרוש]] |- |} ====שחרית, מוסף ומנחה==== {| class="wikitable" |- ! rowspan="2" | תפילה ! colspan="3" | מנהג אשכנז המזרחי ! colspan="3" | מנהג אשכנז המערבי |- ! style="width:15.5%"|פולין ! style="width:15.5%"|ליטא ! style="width:15.5%"|בהמן-אונגארן ! style="width:15.5%"|אשכנז-פפד"מ ! style="width:15.5%"|עלזאס ! style="width:15.5%"|וורמייזא |- ! שחרית | פתיחה: פח. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים]]{{ש}} פט. [[אנא חטא העם הזה]]{{ש}} צ. [[אנא השם הנכבד והנורא]]{{ש}} צא. [[אנא זכור לאברהם]]{{ש}} צב. [[אנא אלהי תהלתי]]{{ש}} צג. [[אנא אדון הרחמים]]{{ש}} צד. [[אשא כנפי שחר]]{{ש}} צה. [[יום כפורים זה]]{{ש}} [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} [[אדון בפקדך]]{{ש}} [[אדון בשפטך]]{{ש}} צו. [[אומץ יוסיף טהור ידים]]{{ש}} [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]{{ש}} [[שופט כל הארץ]]{{ש}} [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]] | קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים]]{{ש}} קב. [[אנא חטא העם הזה]]{{ש}} קג. [[אנא השם הנכבד והנורא]]{{ש}} קד. [[אנא אלהי תהלתי]]{{ש}} קה. [[אנא זכור לאברהם]]{{ש}} קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} קז. [[אדון בפקדך]]{{ש}} קח. [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}} קט. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} קי. [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}} קיא. [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]{{ש}} קיב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]{{ש}} קיג. [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]{{ש}} קיד. [[שופט כל הארץ]]{{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש]] | צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים]]{{ש}} צב. [[איככה אפצה פה]]{{ש}} צג. [[אין מי יקרא בצדק]]{{ש}} צד. [[אנא השם הנכבד והנורא]]{{ש}} צה. [[אנא אלהי תהלתי]]{{ש}} צו. [[אנא חטא העם הזה]]{{ש}} צז. [[אנא זכור לאברהם]]{{ש}} צח. [[אנא אדון הרחמים]]{{ש}} צט. '''[[אנא אדון הסליחות והרחמים]]'''{{ש}} ק. [[תאבת יום זה]]{{ש}} קא. [[יום כפורים זה]]{{ש}} קב. [[אדון בפקדך]]{{ש}} קג. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} קד. [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]{{ש}} קה. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]{{ש}} קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}} קז. עקידה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]] | קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא]]{{ש}} קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך]]{{ש}} קטו. [[אמנם אלהי עולם]]{{ש}} [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} [[אדון בשפטך]]{{ש}} קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך]]{{ש}} [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף]]{{ש}} [[אך במתח דין]]{{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך]]{{ש}} קיח. [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]{{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]{{ש}} קיט. [[שופט כל הארץ]] (בשבת בשילוב את הפיוט [[שרי קודש היום]]){{ש}} קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש]] | קיג. [[אנא הואל סלוח לעבדיך]]{{ש}} קיד. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך]]{{ש}} קטו. '''[[אנחנו אשמנו]]'''{{ש}} קטז. [[אך במתח דין]]{{ש}} קיז. [[אדון בשפטך]]{{ש}} קיח. [[אדון בפקדך]]{{ש}} קיט. [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}} קכ. [[אל באפך פן תמעיט]]{{ש}} קכא. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} קכב. '''[[אל עבדיך המצא קונם]]'''{{ש}} קכג. עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]{{ש}} קכד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} קכה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] בשבת + [[שרי קודש היום]]{{ש}} קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש]] | [[אנא הואל סלוח לעבדיך]]{{ש}} [[תעלה תפילתנו למעון שמיך]]{{ש}} [[אך במתח דין]]{{ש}} [[אדון בשפטך]]{{ש}} [[אל באפך פן תמעיט]]{{ש}} [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}} [[אמונת אומן עצות מרחוק]] (יב){{ש}} חטאנו: [[אותך אדרוש]] |- ! מוסף | פתיחה: צז. [[אין פה להשיב]]{{ש}} צח. [[איך אשא ראש]]{{ש}} צט. [[אכפרה פני מלך רב]]{{ש}} ק. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]]{{ש}} [[תאבת יום זה]]{{ש}} [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי]]{{ש}} [[ברית כרותה מלשכוח]]{{ש}} [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]{{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}} קו. [[אמוני שלומי ישראל]]{{ש}} קז. [[אלהי העברים נקרא]]{{ש}} קח. [[אני אני המדבר]]{{ש}} [[חיים ארוכים תכתבנו]]{{ש}} קט. פזמון: [[אם יוספים אנחנו]]{{ש}} עקידה: [[אל הר המור]]{{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] | קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]]{{ש}} קטז. [[איך אשא ראש]]{{ש}} קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]]{{ש}} קיח. [[אני אני המדבר]]{{ש}} קיט. אלהי העברים{{ש}} קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}} קכא. [[אמוני שלומי ישראל]]{{ש}} קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} קכג. [[אדון בשפטך]]{{ש}} קכד. [[ברית כרותה מלשכוח]]{{ש}} קכה. [[מלכי מקדם פועל ישועות]]{{ש}} קכו. עקידה: [[אל הר המור]]{{ש}} קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו]]{{ש}} קכח. [[יחביאנו צל ידו]]{{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] | קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]] {{ש}} קיא. [[אכפרה פני מלך רב]] {{ש}} קיב. [[אך במתח דין]] {{ש}} קיג. [[אך בך לדל מעוז]] {{ש}} קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא]] {{ש}} קכ. [[ברית כרותה מלשכוח]] {{ש}} קכא. [[מלכי מקדם פועל ישועות]] {{ש}} קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו]] {{ש}} קכג. עקידה: [[את הברית ואת החסד]] | קכא. [[איך אשא ראש]]{{ש}} קכב. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]]{{ש}} קכג. [[אכפרה פני מלך רב]]{{ש}} קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות]]{{ש}} קכה. [[אפס מזיח]]{{ש}} קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו]]{{ש}} קכז. [[אני הוא השואל]]{{ש}} [[אדון בפקדך]]{{ש}} [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}} קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו]]{{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} [[אהבת עזוז]]{{ש}} [[אדני שמעה אדני סלחה]]{{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] | קכז. [[אמנם אנחנו חטאנו]] {{ש}} קכח. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]] קל. [[אנא השם הנכבד והנורא]] {{ש}} קלא. עקידה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלב. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}} קלד. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] {{ש}} קלד. (!) [[אני הוא השואל]] {{ש}} קלה. [[אשפוך שיחי לפניך צורי]] {{ש}} קלו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] {{ש}} קלז. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה]] {{ש}} קלח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] | [[אמנם אנחנו חטאנו]]{{ש}} [[איך אשא ראש]]{{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]]{{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא]]{{ש}} [[אהבת עזוז]]{{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]{{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |- ! מנחה | פתיחה: קי. [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]{{ש}} קיא. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות]]{{ש}} קיב. [[אפס זבח ועולה]]{{ש}} קיג. [[את פני מבין ויודע דין דל]]{{ש}} קיד. [[אחלה את פני ה']]{{ש}} קטו. [[אבינו מלך אנקת עמך]]{{ש}} קטז. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]{{ש}} קיז. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר]]{{ש}} קיח. [[אבדו חכמי גזית]]{{ש}} קיט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]]{{ש}} קכ. [[תמור עבודת מזין]]{{ש}} [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}} [[אורח צדקה]]{{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]]{{ש}} עקידה: [[אמונים בני מאמינים]] | קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]{{ש}} קל. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]]{{ש}} קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך]]{{ש}} קלב. [[תאבת יום זה]]{{ש}} קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]{{ש}} קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר]]{{ש}} קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} קלו. [[תמור עבודת מזין]]{{ש}} קלז. [[אליך ה' שועתי]]{{ש}} קלח. [[אורח צדקה]]{{ש}} קלט. עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]{{ש}} קמ. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]]{{ש}} קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]] | {{ש}} קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] {{ש}} קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות]] {{ש}} קכז. [[אפס זבח ועולה]] {{ש}} קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}} קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] {{ש}} קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר]] {{ש}} קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה]] {{ש}} קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך]] {{ש}} קלו. [[אשפוך שיחי לפניך צורי]] {{ש}} קלז. [[אורח צדקה]] {{ש}} קלח. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} קלט. עקידה: [[אמונים בני מאמינים]] | [[אזון תחן והסכת עתירה]]{{ש}} קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]{{ש}} קל. עקידה: [[את הברית ואת החסד]]{{ש}} קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]]{{ש}} קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים]]{{ש}} קלג. [[אך בך לדל עזרה]]{{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה]]{{ש}} [[איככה אפצה פה]]{{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} עקידה: [[את הקול קול יעקב נוהם]]{{ש}} עקידה: [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}} פזמון: ה' ה' – [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}} קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]], טהר רבי ישמעאל (מתוך [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]), היום כמה רבבות (המשך של אליך צורי) | [[אפס מזיח]] קמ. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות]] {{ש}} קמא. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמב. עקידה: [[אומץ יוסיף טהור ידים]] {{ש}} קמג. [[את הקול קול יעקב נוהם]] {{ש}} קמד. עקידה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]] {{ש}} קמה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} קמו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] {{ש}} קמז. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]] | [[אפס מזיח]]{{ש}} '''[[תפן בעינוי ודוחק]]''' (יג){{ש}} [[אמונים בני מאמינים]]{{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה]]{{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי]] |- |} ====נעילה==== {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- | *פתיחה: פתח לנו שער, היום יפנה, אנא אל נא. (פזמונים מתוך פיוטים) *…ומי יעמד, שילום פרים. (סיום הסליחה [[תעלת צורי]]. *…מרובים צרכי עמך… (מתוך [[אדון מועד כתקח]]) *…ידך פשוט… (מתוך הנ"ל) *[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] (קטעים) *[[אנקת מסלדיך]] *[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *[[יחביאנו צל ידו]] *[[ישמיענו סלחתי]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה]] *רחם נא… שערי שמים פתח (מתוך [[אז כעיני עבדים]]) | *פתיחה: פתח לנו שער, היום יפנה, אנא אל נא * [[אדון מועד כתקח]] פזמונים (אומרים רק את הפזמון): *[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *[[מלאכי רחמים]] *[[ישראל נושע בה' (סליחות)]] *[[רועה ישראל האזינה]] *[[חננו יי חננו]] *[[אדני שמעה אדני סלחה]] *[[לך ד' הצדקה תלבושת]] *[[אם עוונינו ענו בנו]] *פזמון: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים]] *פזמון: [[אנקת מסלדיך]] *מי אל כמוך (מתוך [[אנשי משמר]]) *[[כי הנה כחומר]] *(כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]) *[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] (קטעים) |} ====פיוטים בסדר הווידוי בתפילות יו"כ==== *[[אתה מבין]] ;שחרית *[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א) *[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] *[[אהללך בקול רם]] ;מוסף *[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] *[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]] ;מנחה *[[יום אשר הוחק לכפרתנו]] *[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ) ====סליחות על הגזרות בפראג==== *סליחות שיסד מהר"ר אביגדור קרא ** [[אלהים אל דמי לדמי]] ** '''[[את כל התלאה]]''' ** '''[[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]]''' *סליחות של מהר"ר אברהם ** '''[[אנא אלהי אברהם]]''' ===סליחות לתענית ציבור=== {| class="wikitable" ! יום !! פולין{{הערה|בסליחות לתעניות ציבור מועטים מאד ההבדלים בין המנהגים השונים בתוך נוסח פולין. בין פיוטי הסליחות במנהג פולין ובמנהג ליטא קיים הבדל רק בסדר הפזמונים בשתי התעניות הראשונות, כשבמנהג ליטא אומרים 'ישראל עמך' בשני קמא ו'מלאכי רחמים' בחמישי. הבדלים נוספים בין המנהגים קיימים בפסוקים המקדימים את הסליחות, אך כיום בדרך כלל נוהגות גם קהילות ליטא כמנהג פולין בזה.}} !! אשכנז |- ! שני קמא | *[[ישראל עמך]] *[[אלהים בישראל גדול נודעת]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]] |- ! חמישי | *[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]] *[[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמנה אבדו]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)]] | *[[אך בך מקוה ישראל]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה]] *חטאנו: [[גדול עווני]] |- ! שני תנינא | *[[אפפונו מים]] *[[אזון תחן והסכת עתירה]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]] | *[[אליך נשואות עינינו]] *[[אין כמדת בשר מדתך]] *[[אזון תחן והסכת עתירה]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]] |- ! עשרה בטבת | *[[אזכרה מצוק]] *[[אבן הראשה]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו]] | *קלו. [[אדברה וירוח לי]] *קלז. [[אבן הראשה]] *קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון]] *קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]] |- ! תענית אסתר | *[[אדם בקום עלינו]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך]] | *קמ. [[אתה האל עושה פלאות]] *קמא. [[אתה האל עושה פלא]] *קמב. [[אדם בקום עלינו]] *קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך]] *חטאנו: מעשה ידיו כלם (מתוך [[אוילים מדרך פשעם]]) |- ! י"ז בתמוז | *[[אתאנו לך יוצר רוחות]] *[[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי]] *פזמון: [[שעה נאסר]] | *קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות]] *קמה. [[אפפונו מצוקות]] *קמו. [[אדאג מחטאתי]] *קמז. פזמון: [[שעה נאסר]] *קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- ! כ' סיון | *[[אני יום אירא אליך אקרא]] *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[אמוני שלומי ישראל]] *[[אזון תחן והסכת עתירה]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה]] *[[אל הר המור]] *[[אל מלא רחמים של כ' סיון]] | |- !לתחלואי ילדים | *[[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]] |- !יום כיפור קטן |colspan ="2" | *[[יום זה יהי משקל כל חטאתי]] *[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] *[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר]] *פזמון: [[בת עמי לא תחשה]] *[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] *[[אל תעש עמנו כלה]] |} ===לברית מילה=== {{הור2|2 הפיוטים הראשונים מופיעים במנהג בהמן-אונגארן, ומובאים גם במחזור כל-בו (וילנא תרפ"ג).}} *[[אל תפר בריתך איתנו]] *[[יה איום זכור היום]] *[[זכור ברית - אות ברית]] ===סליחות לשובבי"ם ת"ת=== {|class="wikitable"" |- ! שמות | *[[אין מי יקרא בצדק]] *[[תבוא לפניך שועת חנון]] *[[מלאכי רחמים]] |- ! וארא | *[[ישראל עמך]] *[[אלהים בישראל גדול נודעת]] *[[ישראל נושע בה' (סליחות)]] |- ! בא | *[[אין כמדת בשר מדתך]] *[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]] *[[אלה בשלישמו]] |- ! בשלח | *[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]] *[[תערוג אליך כאיל על אפיקים]] *[[חוקר הכל וסוקר]] |- ! יתרו | *[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]] *[[אלהים אין בלתך]] *[[יושב בסתר עליון מגני וצנתי]] |- ! משפטים | *[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי ונכלמתי]] *[[אורך ואמיתך שלח]] *[[יחביאנו צל ידו]] |- ! תרומה | *[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *[[ישמיענו סלחתי]] |- ! תצוה | *[[אפפונו מים]] *[[אזון תחן והסכת עתירה]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה]] |} ===סליחות לחברא קדישא=== ;מנהג ליטא (ע"פ סליחות וילנא תרל"ט) וח"ק ירושלים (ע"פ גשר החיים) *[[אנא השם הנכבד והנורא]] *[[אזון תחן והסכת עתירה]] *[[אזעק אל אלהים קולי]] *[[חיים ארוכים תכתבנו]] *[[שוכני בתי חמר]] *[[אם אפס]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה]] *[[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]] *(תוספת לוידוי כבער"ה) *תפילה לבית העלמין: [[רבון כל העולמים אדון כל הנפשות]] ===עלזאס=== ====י"ז בתמוז==== * קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות]] * קמט. [[אפפונו מצוקות]] * קנ. [[אדאג מחטאתי]] * קנא. [[שעה נאסר]] * [[אז קשתי וחרבי]] ====עשרה בטבת==== * קנב. [[אדברה וירוח לי]] * קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון]] * קנד. [[אבן הראשה]] * קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו]] * חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] ====תענית אסתר==== * קנה. [[אתה האל עושה פלא]] * קנו. [[אתה האל עושה פלאות]] * קנז. [[אדם בקום עלינו]] * קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך]] * חטאנו: מעשה ידי כולם (מתוך [[אוילים מדרך פשעם]]) ====שני קמא==== * [[אין כמדת בשר מדתך]] * [[תבוא לפניך שועת חנון]] * [[אזון תחן והסכת עתירה]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]] * חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]] ====חמישי==== * [[אלהים בישראל גדול נודעת]] * קנט. [[אקרא בשמך]] * [[אין מי יקרא בצדק]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]] ====שני תניינא==== * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל]] * קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] ===מנהג וורמייזא=== ====שני קמא==== * [[תבוא לפניך שועת חנון]] * [[ישראל עמך]] * [[אין מי יקרא בצדק]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)]] * חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]] ====חמישי==== * [[אני יום אירא אליך אקרא]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה]] * חטאנו: [[גדול עווני]] ====שני תניינא==== * [[אליך נשואות עינינו]] * [[אין כמדת בשר מדתך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]] * תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]] (יד) ====עשרה בטבת==== * [[אדברה וירוח לי]] * [[אבן הראשה]] * '''[[אפפו עלי רעות]]''' (טו) * פזמון: [[אבותי כי בטחו]] * חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] ====ער"ח שבט==== * [[איה כל נפלאותיך]] * [[ישראל עמך]] * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]] * פזמון: [[חננו יי חננו]] (טז) * חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] ====י' אדר הסמוך לניסן==== * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] * פזמון: '''[[למה ה' תעמוד ברחוק]]''' (יז) * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] * תחינה קודם הווידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]] * תחינה: '''[[משוד עניים אנקת אביוניי]]''' (יח) ====תענית אסתר==== * [[אתה האל עושה פלא]] * [[אתה האל עושה פלאות]] * [[אדם בקום עלינו]] * פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך]] * חטאנו: '''[[אתודה לך חטאתי במורא]]''' (יט) * תחינה: '''[[עינינו לך תלינו]]''' (כ) ====כ"ג אייר==== * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] * [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * פזמון: '''[[למה ה' תעמוד ברחוק]]''' (יז) * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] * תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]] * תחינה: '''[[משוד עניים אנקת אביוניי]]''' (יח) ====ר"ח סיון==== * [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]] * [[את הקול קול יעקב נוהם]] * פזמון: '''[[אדני שמעה אדני סלחה (גזרה)|אדני שמעה אדני סלחה]]''' (כא) * חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]] ====י"ז בתמוז==== * [[אתאנו לך יוצר רוחות]] * [[אפפונו מצוקות]] * '''[[אפפונו חבלי מות]]''' (כב) * פזמון: [[שעה נאסר]] * חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] ====ברית מילה בתענית==== * פזמון: '''[[אלהינו אל שדי]]''' (כג) ===רשימה אלפביתית=== <poem> [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]] [[אבדו חכמי גזית]] [[אבותי כי בטחו]] [[אבותי כרבת ריבם]] [[אבינו מלך אנקת עמך]] [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]] [[אבלה נפשי וחשך תארי]] [[אבן הראשה]] [[אדאג מחטאתי]] [[אדברה וירוח לי]] [[אדברה תחנונים כרש]] [[אדון אביר במעשיו כביר]] [[אדון בינה הגיגנו]] [[אדון בפקדך]] [[אדון בשפטך]] [[אדון דין אם ידוקדק]] [[אדון מועד כתקח]] [[אדון משפט בקרבך]] [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים]] [[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]] [[אדם איך יזכה]] [[אדם בקום עלינו]] [[אדני שמעה אדני סלחה (גזרה)]] [[אהבת עזוז]] [[אהללך בקול רם]] [[אודה עלי פשעי]] [[אודך ה' כי אנפת בי]] [[אוילי המתעה]] [[אוילים מדרך פשעם]] [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]] [[אום קרואה חבצלת השרון]] [[אומץ יוסיף טהור ידים]] [[אורח צדקה]] [[אורך ואמיתך שלח]] [[אותך אדרוש]] [[אז בהר מור]] [[אז טרם נמתחו]] [[אז קשתי וחרבי]] [[אזון תחן והסכת עתירה]] [[אזכרה אלהים ואהמיה]] [[אזכרה מצוק]] [[אזנך הטה]] [[אזעק אל אלהים קולי]] [[אזרחי העיר ממזרח]] [[אזרחי מעבר הנהר]] [[אחלה את פני ה' ]] [[אחריש ואתאפק]] [[אטתי מטתי]] [[איה חסדיך הראשונים]] [[איה כל נפלאותיך]] [[איה קנאתך וגבורותיך]] [[איחד צורי ברוב הודאות]] [[איך אוכל לבוא עדיך]] [[איך אשא ראש]] [[איך נאנחה במשבר]] [[איך נפתח פה]] [[איככה אפצה פה]] [[איל אחר נאחז]] [[אין כמדת בשר מדתך]] [[אין מי יקרא בצדק]] [[אין פה להשיב]] [[אין תליה לראש]] [[איתן למד דעת]] [[אך בך לדל מעוז]] [[אך בך לדל עזרה]] [[אך בך מקוה ישראל]] [[אך במתח דין]] [[אכפרה פני מלך רב]] [[אל אלהים אעתר]] [[אל אלהים אצעקה במילולי]] [[אל אלוה דלפה עיני]] [[אל אמונה עזרה הבה]] [[אל באפך פן תמעיט]] [[אל דביר קדשך ידינו נשואות]] [[אל הר המור]] [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]] [[אל מלא רחמים של כ' סיון]] [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]] [[אל נא תיסר באי עדיך]] [[אל נקמות הופיע (סליחות)]] [[אל עבדיך המצא קונם]] [[אל תעש עמנו כלה]] [[אל תפר בריתך איתנו]] [[אלה בשלישמו]] [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)]] [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר]] [[אלהי העברים נקרא]] [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי]] [[אלהים אין בלתך]] [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] [[אלהים אל דמי לדמי]] [[אלהים בישראל גדול נודעת]] [[אלהים ה' חילי]] [[אלהים יראה לו שה פזורה]] [[אלהינו אל שדי]] [[אליך ה' שועתי]] [[אליך האל עיני כל יציר תלויות]] [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]] [[אליך נקרא איום ונורא]] [[אליך נשואות עינינו]] [[אליך פנינו בושנו להרים]] [[אליך צורי כפים שטחתי]] [[אלכה ואשובה]] [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]] [[אם אפס]] [[אם יוספים אנחנו]] [[אם ישבת לכסא]] [[אם יתקע שופר בעיר]] [[אם עוונינו ענו בנו]] [[אם עוונינו רבו להגדיל]] [[אמון פתחי תשובה]] [[אמונת אומן עצות מרחוק]] [[אמוני שלומי ישראל]] [[אמונים בני מאמינים]] [[אמנם אלהי עולם]] [[אמנם אנחנו חטאנו]] [[אמנם הרענו מעשינו]] [[אמנם כן יצר סוכן בנו]] [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]] [[אמרנו נגזרנו לנו]] [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי]] [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)]] [[אנא אדון הסליחות והרחמים]] [[אנא אדון הרחמים]] [[אנא אלהי אברהם]] [[אנא אלהי תהלתי]] [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]] [[אנא הואל סלוח לעבדיך]] [[אנא השם הנכבד והנורא]] [[אנא זכור לאברהם]] [[אנא חטא העם הזה]] [[אנא עוררה אהבתך הישנה]] [[אנוש במה יצדק]] [[אנוש בשפטך]] [[אנוש עד דכא תשב]] [[אנחנו אשמנו]] [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו]] [[אני אני המדבר]] [[אני ברב חסדך אבוא ביתך]] [[אני הוא השואל]] [[אני יום אירא אליך אקרא]] [[אני עבדך בן אמתך]] [[אני קראתיך כי תענני אל]] [[אנקת מסלדיך]] [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] [[אנשי אמונה אבדו]] [[אנשי אמונה עברו]] [[אנשי משמר]] [[אפס הוד כבודה]] [[אפס זבח ועולה]] [[אפס מזיח]] [[אפסו אישים ובטלו קרבנות]] [[אפפו עלי רעות]] [[אפפונו חבלי מות]] [[אפפונו מים]] [[אפפונו מצוקות]] [[אקרא אל אלהים קולי]] [[אקרא בשמך]] [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)]] [[אריאל בהיותו על מכונו]] [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]] [[אריה ביער דמיתי]] [[ארכו הימים ודבר חזון]] [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע]] [[אשא כנפי שחר]] [[אשום אשמתי לך]] [[אשיחה עם לבבי]] [[אשם בעלי אשמה]] [[אשמנו מכל עם]] [[אשמרה אליך עוזי]] [[אשפוך שיחי לפניך צורי]] [[אשת נעורים האהובה]] [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה]] [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] [[את הברית ואת החסד]] [[את הקול קול יעקב נוהם]] [[את כל התלאה]] [[את פני מבין ויודע דין דל]] [[את צום השביעי]] [[אתאנו לך יוצר רוחות]] [[אתה אל נורא אתה]] [[אתה אלהי מלכי מקדם]] [[אתה האל עושה פלא]] [[אתה האל עושה פלאות]] [[אתה הרואה בעלבון נעלבים]] [[אתה חלקי וצור לבבי]] [[אתה מבין]] [[אתה מקדם אלהינו אדוננו]] [[אתודה לך חטאתי במורא]] [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]] [[בדיל ויעבור]] [[בין כסה לעשור]] [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] [[במתי מספר חילינו פניך]] [[בנין המזבח אם נהרס]] [[ברית כרותה מלשכוח]] [[בת עמי לא תחשה]] [[בתולת בת יהודה]] [[גדול עווני]] [[גרוני נחר זועק חמס]] [[דעני לעניי]] [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]] [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים]] [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה]] [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] [[ה' שומרי לביתך נאוה]] [[הורית דרך תשובה]] [[המבדיל בין קדש לחול]] [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] [[זכור ברית - אות ברית]] [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה]] [[חוקר הכל וסוקר]] [[חיים ארוכים תכתבנו]] [[חננו יי חננו]] [[יה איום זכור היום]] [[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] [[יום אשר הוחק לכפרתנו]] [[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] [[יום זה יהי משקל כל חטאתי]] [[יום כפורים זה]] [[יושב בגבהי מרומים]] [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי]] [[יחביאנו צל ידו]] [[יעזוב רשע נתיבו]] [[יקרו רעיך רב מחולל]] [[ירושלים את ה' הללי]] [[ירצה צום עמך]] [[ישמיענו סלחתי]] [[ישראל נושע בה' (סליחות)]] [[ישראל עמך]] [[כי הנה כחומר]] [[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים]] [[לך ד' הצדקה תלבושת]] [[למה ה' תעמוד ברחוק]] [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה]] [[מחי ומסי]] [[מי שענה לאברהם אבינו]] [[מכניסי רחמים]] [[מלאכי רחמים]] [[מלך אחד יהיה אל העמים]] [[מלך מלכים רם על רמים]] [[מלכי מקדם פועל ישועות]] [[מלכנו באנו בכוח יחודך]] [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]] [[מקוה ישראל מושיעו]] [[מרנא דבשמיא]] [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)]] [[משוד עניים אנקת אביוניי]] [[סלח נא אשמות]] [[עינינו לך תלינו]] [[עם ה' חזקו ונתחזקה]] [[עננו אבינו]] [[עננו אלהי אברהם]] [[עשה למען שמך]] [[אלה אזכרה (פיוט)]] [[רבון כל העולמים אדון כל הנפשות]] [[רועה ישראל האזינה]] [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]] [[שוכני בתי חמר]] [[שוממתי ברב יגוני]] [[שופט כל הארץ]] [[שושנת ורד]] [[שחר קמתי להודות]] [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]] [[שלום תשפות לנו]] [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]] [[שעה נאסר]] [[שערי שמים בלולי אש ומים]] [[שרי קודש היום]] [[תא שמע מרא דעלמא]] [[תאבת יום זה]] [[תבוא לפניך שועת חנון]] [[תגרת יד אסוף]] [[תוחלת ישראל]] [[תומת צורים וחסדם]] [[תורה הקדושה]] [[תחרות רוגז הניח]] [[תמור עבודת מזין]] [[תעלה תפילתנו למעון שמיך]] [[תעלת צורי]] [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]] [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]] [[תפילה תקח תחינה תבחר]] [[תפן בעינוי ודוחק]] [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]] [[תשובה חשובה]] </poem> ==קינות לתשעה באב== {|class="wikitable"" |- ! !!פולין!!אשכנז |- |'''ליל{{ש}}תשעה{{ש}}באב''' |א. [[קינות/אוי מה היה לנו|אוי מה היה לנו]]{{ש}} ב. [[קינות/במוצאי שבת|איך מפי בן ובת]]{{ש}} ג. [[קינות/בליל זה|בליל זה]]{{ש}} ד. [[קינות/שומרון קול תתן|שומרון קול תתן]]{{ש}} ה. [[קינות/אז בחטאינו חרב מקדש|אז בחטאינו]]{{ש}} | [[קינות/אוי מה היה לנו|אוי מה היה לנו]]{{ש}} א. [[קינות/תסתר לאלם|תסתר לאלם]]{{ש}} [ב. [[קינות/בליל זה|בליל זה]]]{{ש}} ג. [[קינות/אז בחטאינו חרב מקדש|אז בחטאינו]] |- |'''יום{{ש}}תשעה{{ש}}באב''' |ו. [[קינות/שבת סורו מני|שבת סורו מני]]{{ש}} ז. [[קינות/איכה אצת באפך|איכה אצת באפך]]{{ש}} ח. [[קינות/אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים]]{{ש}} ט. [[קינות/איכה תפארתי מראשותי|איכה תפארתי מראשותי]]{{ש}} י. [[קינות/איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה חבצלת השרון]]{{ש}} יא. [[קינות/איכה אלי קוננו|איכה אלי קוננו]]{{ש}} יב. [[קינות/אהלי אשר תאבת|אהלי אשר תאבת]]{{ש}} יג. [[קינות/אי כה אמר|אי כה אמר]]{{ש}} יד. [[קינות/איכה את אשר כבר עשוהו|איכה את אשר כבר עשוהו]]{{ש}} טו. [[קינות/איכה אשפתו פתוח|איכה אשפתו פתוח]]{{ש}} טז. [[קינות/זכור את אשר עשה|זכור את אשר עשה]]{{ש}} יז. [[קינות/אם תאכלנה נשים|אם תאכלנה נשים]]{{ש}} יח. [[קינות/ואתה אמרת|ואתה אמרת]]{{ש}} יט. [[קינות/לך ה' הצדקה|לך ה' הצדקה]]{{ש}} כ. [[קינות/הטה אלהי אזנך|הטה אלהי אזנך]]{{ש}} כא. [[קינות/ארזי הלבנון|ארזי הלבנון]]{{ש}} כב. [[קינות/החרישו ממני|החרישו ממני]]{{ש}} כג. [[קינות/ואת נוי חטאתי|ואת נוי חטאתי]]{{ש}} כד. [[קינות/תסתר לאלם|תסתר לאלם]]{{ש}} כה. [[קינות/מי יתן ראשי|מי יתן ראשי]]{{ש}} כו. [[קינות/אז בהלוך ירמיהו|אז בהלוך ירמיהו]]{{ש}} כז. [[קינות/אז במלאת ספק|אז במלאת ספק]]{{ש}} כח. [[קינות/איך תנחמוני הבל|איך תנחמוני הבל]]{{ש}} כט. [[קינות/אמרתי שעו מני|אמרתי שעו מני]]{{ש}} ל. [[קינות/מעוני שמים|מעוני שמים]]{{ש}} לא. [[קינות/אש תוקד בקרבי|אש תוקד בקרבי]]{{ש}} לב. [[קינות/אצבעותי שפלו|אצבעותי שפלו]]{{ש}} לג. [[קינות/אבל אעורר|אבל אעורר]]{{ש}} לד. [[קינות/יום אכפי הכבדתי|יום אכפי הכבדתי]]{{ש}} לה. [[קינות/שכרת ולא מיין|שכרת ולא מיין]]{{ש}} לו. [[קינות/ציון הלא תשאלי|ציון הלא תשאלי]]{{ש}} לז. [[קינות/ציון קחי כל צרי|ציון קחי כל צרי]]{{ש}} לח. [[קינות/ציון עטרת צבי|ציון עטרת צבי]]{{ש}} לט. [[קינות/ציון תקונני עלי ביתך|ציון תקונני עלי ביתך]]{{ש}} מ. [[קינות/ציון ידידות ידיד|ציון ידידות ידיד]]{{ש}} מא. [[קינות/שאלי שרופה באש|שאלי שרופה באש]]{{ש}} מב. [[קינות/ציון צפירת פאר|ציון צפירת פאר]]{{ש}} מג. [[קינות/ציון במשפט לכי לך|ציון במשפט לכי לך]]{{ש}} מד. [[קינות/ציון גברת לממלכות|ציון גברת לממלכות]]{{ש}} מה. [[קינות/אלי ציון ועריה|אלי ציון ועריה]]{{ש}} [[קינות/שומרון קול תתן|שומרון קול תתן]]{{ש}} [[קינות/עד אנה|עד אנה... תרחם ציון]] | ד. [[קינות/שבת סורו מני|שבת סורו מני]]{{ש}} ה. [[קינות/איכה אצת באפך|איכה אצת באפך]]{{ש}} ו. [[קינות/אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים]]{{ש}} ז. [[קינות/איכה תפארתי מראשותי|איכה תפארתי מראשותי]]{{ש}} ח. [[קינות/איכה אשפתו פתוח|איכה אשפתו פתוח]]{{ש}} ט. [[קינות/איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה חבצלת השרון]]{{ש}} י. [[קינות/אם תאכלנה נשים|אם תאכלנה נשים]]{{ש}} יא. [[קינות/איכה אלי קוננו|איכה אלי קוננו]]{{ש}} יב. [[קינות/אהלי אשר תאבת|אהלי אשר תאבת]]{{ש}} יג. [[קינות/איכה את אשר כבר עשוהו|איכה את אשר כבר עשוהו]]{{ש}} יד. [[קינות/אי כה אמר|אי כה אמר]]{{ש}} טו. [[קינות/זכור את אשר עשה|זכור את אשר עשה]]{{ש}} טז. [[קינות/ואתה אמרת|ואתה אמרת]]{{ש}} יז. [[קינות/לך ה' הצדקה|לך ה' הצדקה]]{{ש}} יח. [[קינות/הטה אלהי אזנך|הטה אלהי אזנך]]{{ש}} יט. [[קינות/אז במלאת ספק|אז במלאת ספק]]{{ש}} כ. [[קינות/אז בהלוך ירמיהו|אז בהלוך ירמיהו]]{{ש}} כא. [[קינות/אמרתי שעו מני|אמרתי שעו מני]]{{ש}} כב. [[קינות/איך תנחמוני הבל|איך תנחמוני הבל]]{{ש}} כג. [[קינות/אזכיר רהב ובבל|אזכיר רהב ובבל]]{{ש}} כד. [[קינות/אשאג מנהמת לבי|אשאג מנהמת לבי]]{{ש}} כה. [[קינות/נבוכדנאצר אכלני|נבוכדנאצר אכלני]]{{ש}} כו. [[קינות/איך נפלה ממנו|איך נפלה ממנו]]{{ש}} כז. [[קינות/איכה ישבה בדד עגונה|איכה ישבה בדד עגונה]]{{ש}} כח. [[קינות/אש תוקד בקרבי|אש תוקד בקרבי]]{{ש}} כט. [[קינות/אצבעותי שפלו|אצבעותי שפלו]]{{ש}} ל. [[קינות/אבל אעורר|אבל אעורר]]{{ש}} לא. [[קינות/אמונים שררו|אמונים שררו]]{{ש}} לב. [[קינות/שרפו הבירה|שרפו הבירה]]{{ש}} לג. [[קינות/אזכרה נגינותי|אזכרה נגינותי]]{{ש}} לד. [[קינות/אסירים בשיר יצאו|אסירים בשיר יצאו]]{{ש}} לה. [[קינות/שכרת ולא מיין|שכרת ולא מיין]]{{ש}} לו. [[קינות/יום אכפי הכבדתי|יום אכפי הכבדתי]]{{ש}} לז. [[קינות/שומרון קול תתן|שומרון קול תתן]]{{ש}} לח. [[קינות/ואת נוי חטאתי|ואת נוי חטאתי]]{{ש}} לט. [[קינות/מעוני שמים|מעוני שמים]]{{ש}} מ. [[קינות/מי יתן ראשי|מי יתן ראשי]]{{ש}} מא. [[קינות/יבכיון מר|יבכיון מר]]{{ש}} מב. [[קינות/מי יתן ראשי|על אלה]]{{ש}} מג. [[קינות/ואתאונן|ואתאונן]]{{ש}} מד. [[קינות/אמרר בבכי|אמרר בבכי]]{{ש}} [מה. [[קינות/ארזי הלבנון|ארזי הלבנון]]]{{ש}} מו. [[קינות/ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך|ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]]{{ש}} מז. [[קינות/ציון הלא תשאלי|ציון הלא תשאלי]]{{ש}} מח. [[קינות/ציון הלא תשאלי שלות שרידיך|ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]]{{ש}} מט. [[קינות/ציון קחי כל צרי|ציון קחי כל צרי]]{{ש}} נ. [[קינות/ציון עטרת צבי|ציון עטרת צבי]]{{ש}} נא. [[קינות/ציון מנת שלום|ציון מנת שלום]]{{ש}} נב. [[קינות/ציון ידידות ידיד|ציון ידידות ידיד]]{{ש}} נג. [[קינות/ציון קדוש משכני עליון|ציון קדוש משכני עליון]]{{ש}} נד. [[קינות/ציון אשר יאמרו|ציון אשר יאמרו]]{{ש}} נה. [[קינות/ציון מעון חשקי|ציון מעון חשקי]]{{ש}} נו. [[קינות/ציון ה' לכס בחר|ציון ה' לכס בחר]]{{ש}} נז. [[קינות/שאלי שרופה באש|שאלי שרופה באש]]{{ש}} נח. [[קינות/ציון מעוז קרית מלך|ציון מעוז קרית מלך]]{{ש}} נט. [[קינות/אלי ציון ועריה|אלי ציון ועריה]]{{ש}} ס. [[קינות/הלילו הה ליום|הלילו הה ליום]]{{ש}} [[קינות/אז בחטאינו חרב מקדש|אז בחטאינו]] |} ===לפי א-ב=== <poem> [[קינות/אאדה עד חוג שמים]] [[קינות/אבל אעורר]] [[קינות/אהלי אשר תאבת]] [[קינות/אוי מה היה לנו]] [[קינות/אז בהלוך ירמיהו]] [[קינות/אז בחטאינו חרב מקדש]] [[קינות/אז במלאת ספק]] [[קינות/אזכיר רהב ובבל]] [[קינות/אזכרה נגינותי]] [[קינות/אי כה אמר]] [[קינות/איך נפלה ממנו]] [[קינות/איך תנחמוני הבל]] [[קינות/איכה אלי קוננו]] [[קינות/איכה אצת באפך]] [[קינות/איכה אשפתו פתוח]] [[קינות/איכה את אשר כבר עשוהו]] [[קינות/איכה ישבה בדד עגונה]] [[קינות/איכה ישבה חבצלת השרון]] [[קינות/איכה תפארתי מראשותי]] [[קינות/אלי ציון ועריה]] [[קינות/אם תאכלנה נשים]] [[קינות/אמונים שררו]] [[קינות/אמרר בבכי]] [[קינות/אמרתי שעו מני]] [[קינות/אסירים בשיר יצאו]] [[קינות/אצבעותי שפלו]] [[קינות/ארזי הלבנון]] [[קינות/אש תוקד בקרבי]] [[קינות/אשאג מנהמת לבי]] [[קינות/בליל זה]] [[קינות/במוצאי שבת]] [[קינות/החרישו ממני]] [[קינות/הטה אלהי אזנך]] [[קינות/הלילו הה ליום]] [[קינות/ואת נוי חטאתי]] [[קינות/ואתאונן]] [[קינות/ואתה אמרת]] [[קינות/זכור את אשר עשה]] [[קינות/יבכיון מר]] [[קינות/יום אכפי הכבדתי]] [[קינות/לך ה' הצדקה]] [[קינות/מי יתן ראשי]] [[קינות/מעוני שמים]] [[קינות/נבוכדנאצר אכלני]] [[קינות/ציון אשר יאמרו]] [[קינות/ציון במשפט לכי לך]] [[קינות/ציון גברת לממלכות]] [[קינות/ציון ה' לכס בחר]] [[קינות/ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] [[קינות/ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] [[קינות/ציון הלא תשאלי]] [[קינות/ציון ידידות ידיד]] [[קינות/ציון מנת שלום]] [[קינות/ציון מעוז קרית מלך]] [[קינות/ציון מעון חשקי]] [[קינות/ציון עטרת צבי]] [[קינות/ציון צפירת פאר]] [[קינות/ציון קדוש משכני עליון]] [[קינות/ציון קחי כל צרי]] [[קינות/ציון תקונני עלי ביתך]] [[קינות/שאלי שרופה באש]] [[קינות/שבת סורו מני]] [[קינות/שומרון קול תתן]] [[קינות/שכרת ולא מיין]] [[קינות/שרפו הבירה]] [[קינות/תסתר לאלם]] </poem> ==הושענות לסוכות== {| class="wikitable" |- ! ! אשכנז ! פולין |- ! כל יום |colspan ="2" |{{מר|[[למענך אלהינו]]}} |- ! א-ו | <center>[[אערוך שועי]]{{ש}}[[אל למושעות]]{{ש}}[[אום אני חומה]]{{ש}}[[אבן שתיה]]{{ש}}[[אדמה מארר]]</center> | <center>[[למען אמיתך]]{{ש}}[[אבן שתיה]]{{ש}}[[אערוך שועי]]{{ש}}[[אום אני חומה]]{{ש}}[[אל למושעות]]{{ש}}[[אדון המושיע]]</center> |- ! כל יום |colspan ="2" |{{מר|[[כהושעת אלים]]}} |- ! שבת | <center>[[אום נצורה]]{{ש}}[[כהושעת אב המון]]</center> | <center>[[אום נצורה]]{{ש}}[[כהושעת אדם]]</center> |- ! הו"ר{{ש}} | <center>[[למען אמיתך]]{{ש}}[[אערוך שועי]]{{ש}}[[אדון המושיע]]{{ש}}[[אום אני חומה]]{{ש}}[[אדם ובהמה]]{{ש}}[[למען איתן]]{{ש}}[[תתננו לשם ולתהלה]]</center> | <center>[[למען אמיתך]]{{ש}}[[אבן שתיה]]{{ש}}[[אום אני חומה]]{{ש}}[[אדון המושיע]]{{ש}}[[אדם ובהמה]]{{ש}}[[אדמה מארר]]{{ש}}[[למען איתן]]</center> |- ! הו"ר{{ש}}אחר{{ש}}ההקפות |colspan ="2" | <center>[[תתננו לשם ולתהלה]] (פ){{ש}}[[אנא אזון חין תאבי ישעך]]{{ש}}[[אל נא תעינו כשה אובד]]{{ש}}[[למען תמים בדורותיו]]{{ש}}[[תענה אמונים]]{{ש}}[[אז כעיני עבדים]]{{ש}}[[אומן ישעך בא]]</center> |} ==פיוטים במסגרת הקריאות== ===חתונה=== * [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/פיוטי קריאת התורה לשבת חתונה|רשות לחתן]] ===שמחת תורה=== *[[אלהי הרוחות הושיעה נא]] *[[רשות לחתן תורה]] *[[רשות לחתן בראשית]] *קטעים מהפיוטים: **[[שישו ושמחו בשמחת תורה]] **התקבצו מלאכים **אגיל ואשמח **אשריכם ישראל… אשר בכם בחר אל ===שבועות=== *[[אקדמות]] *[[ארכין]] *[[יציב פתגם]] ===פורים=== *[[אשר הניא]] ==אחרים== *[[אדון עולם]] *[[יגדל]] *[[שיר הכבוד]] *[[שיר היחוד]] *[[לכה דודי]] *[[אל אדון]] *[[סידור/נוסח אשכנז/פיוט לשני וחמישי|ה' אלהי ישראל]] *[[יה אלי וגואלי]] *[[יעלה תחנוננו]] ==פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת== ===זמירות שבת=== ====לליל שבת==== *[[שלום עליכם מלאכי השרת]] *[[אזמר בשבחין]] *[[כל מקדש שביעי]] *[[מנוחה ושמחה]] *[[מה ידידות]] *[[מה יפית]] *[[יום שבת קדש הוא]] *[[יה ריבון]] *[[צור משלו]] *[[צמאה נפשי]] *[[יום זה לישראל]] *[[יה אכסוף]] ====ליום השבת==== *[[אסדר לסעודתא]] *[[חי ה']] *[[ברוך ה' יום יום]] *[[ברוך אל עליון]] *[[יום זה מכובד]] *[[יום שבתון]] *[[כי אשמרה]] *[[שמרו שבתותי]] *[[דרור יקרא]] *[[שבת היום לה']] ====סעודה שלישית==== *[[בני היכלא]] *[[ידיד נפש]] *[[אל מסתתר]] ====מוצאי שבת==== *[[המבדיל בין קדש לחול]] *[[במוצאי יום מנוחה]] *[[חדש ששוני]] *[[אגיל ואשמח]] *[[אלהים יסעדנו]] *[[אלי חיש גואלי]] *[[אדיר איום ונורא]] *[[אמר ה' ליעקב]] *[[איש חסיד]] *[[אליהו הנביא]] ===ליל הסדר=== *[[דיינו]] *[[חסל סידור פסח]] *[[ויהי בחצי הלילה]] *[[ואמרתם זבח פסח]] *[[אדיר במלוכה]] *[[אדיר הוא]] *[[אחד מי יודע]] *[[חד גדיא]] ===חנוכה=== *[[מעוז צור]] ===ל"ג בעומר=== *[[בר יוחאי]] *[[ואמרתם כה לחי]] ===חתונה=== *[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]] *[[דוי הסר]] ===ברית מילה=== *[[נודה לשמך בתוך אמוני]] *[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א) *[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א) *[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ) =קטגוריות= *[[:קטגוריה:פיוטים]] ==[[:קטגוריה:פיוטים לפי סוג]]== ===[[:קטגוריה:מערביות]]=== ===[[:קטגוריה:פיוטי רשות]]=== *[[:קטגוריה:פיוטי רשות לברכו]] *[[:קטגוריה:פיוטי רשות לנשמת]] *[[:קטגוריה:פיוטי רשות לחזרת הש"ץ]] *[[:קטגוריה:פיוטי רשות למתרגם]] *[[:קטגוריה:פיוטי רשות לעליה לתורה]] ===[[:קטגוריה:יוצרות]]=== *[[:קטגוריה:פיוטי יוצר]] *[[:קטגוריה:פיוטי אופן]] *[[:קטגוריה:פיוטי מאורה]] *[[:קטגוריה:פיוטי אהבה]] *[[:קטגוריה:פיוטי זולת]] *[[:קטגוריה:פיוטי גאולה]] ===[[:קטגוריה:קרובות (פיוט)]]=== *[[:קטגוריה:קדושתאות]] *[[:קטגוריה:שבעתות]] *[[:קטגוריה:קרובות י"ח]] *[[:קטגוריה:פיוטי קדושה]] *[[:קטגוריה:רהיטים (פיוט)]] *[[:קטגוריה:תקיעתות]] *[[:קטגוריה:סדר העבודה]] *[[:קטגוריה:אזהרות]] *[[:קטגוריה:פיוטי אלהיכם]] ===[[:קטגוריה:פיוטי הושענות]]=== ===[[:קטגוריה:פיוטי סליחות]]=== *[[:קטגוריה:פתיחה (סליחות)]] *[[:קטגוריה:פזמון (סליחות)]] *[[:קטגוריה:עקידה (סליחות)]] *[[:קטגוריה:שנייה (סליחות)]] *[[:קטגוריה:שלישייה (סליחות)]] *[[:קטגוריה:שלמונית (סליחות)]] *[[:קטגוריה:חטאנו (סליחות)]] *[[:קטגוריה:תחינה (סליחות)]] *[[:קטגוריה:פיוטי תוכחה]] ===[[:קטגוריה:קינות]]=== ===זמירות=== *[[:קטגוריה:זמירות לשבת]] *[[:קטגוריה:זמירות למוצאי שבת]] ==פיוטים לפי זמן== *[[:קטגוריה:פיוטי שבת]] *[[:קטגוריה:פיוטי ראש חודש]] *[[:קטגוריה:פיוטי חגים]] **[[:קטגוריה:פיוטי ראש השנה]] **[[:קטגוריה:פיוטי יום כיפור]] **[[:קטגוריה:פיוטי סוכות]] **[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]] **[[:קטגוריה:פיוטי חנוכה]] **[[:קטגוריה:פיוטי פורים]] **[[:קטגוריה:פיוטי פסח]] ***[[:קטגוריה:פיוטי ההגדה של פסח]] **[[:קטגוריה:פיוטי ל"ג בעומר]] **[[:קטגוריה:פיוטי שבועות]] *[[:קטגוריה:פיוטי חתונה]] *[[:קטגוריה:פיוטי ברית מילה]] ==סדרי תפילה עם פיוטים== *[[:קטגוריה:יוצרות על סדר התפילה]] *[[:קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] *[[:קטגוריה:קרובות על סדר התפילה]] *[[:קטגוריה:סליחות]] ==[[:קטגוריה:יצירות לפי מחבר]]== *[[:קטגוריה:משורר אלמוני]] *[[:קטגוריה:הפייטנות הארצישראלית]] **[[:קטגוריה:הפיוט הקדום]] **[[:קטגוריה:יניי]] **[[:קטגוריה:אלעזר הקליר]] *[[:קטגוריה:רבי אליעזר בן נתן]] *[[:קטגוריה:אלעזר מגרמייזא]] *[[:קטגוריה:אמתי בן שפטיה]] *[[:קטגוריה:אפרים מרגנשבורג]] *[[:קטגוריה:רבינו גרשום]] *[[:קטגוריה:שירי דונש בן לברט]] *[[:קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]] *[[:קטגוריה:יוסף טוב עלם]] *[[:קטגוריה:יוסף קמחי]] *[[:קטגוריה:רבי מנחם בן יעקב]] *[[:קטגוריה:מנחם בן מכיר]] *[[:קטגוריה:רב סעדיה גאון]] *[[:קטגוריה:פיוטי ראב"ע]] *[[:קטגוריה:קלונימוס בן יהודה]] *[[:קטגוריה:בנימין בן זרח]] *[[:קטגוריה:רבי מאיר ש"ץ]] *[[:קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]] *[[:קטגוריה:רבי שלמה הבבלי]] *[[:קטגוריה:רש"י]] *[[:קטגוריה:רבי שמעון הגדול]] *[[:קטגוריה:רבנו תם]] ==אקרוסטיכון ומבנה== *[[:קטגוריה:פזמונים]] *[[:קטגוריה:אקרוסטיכונים]] **[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] ***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון א"ב]] ***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אא"ב גג"ד]] ***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אב"ב גד"ד]] ***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אב"ג בג"ד]] ***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון תשר"ק]] ***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אתב"ש]] ***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלב"ם]] ***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אח"ס בט"ע]] **[[:קטגוריה:חתימה]] **[[:קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]] (כמו [[שושן עמק]] או [[ידיד נפש]].) *[[:קטגוריה:מלות הקבע]] =תבניות= ===תבניות לשילוב פיוטים=== [[תבנית:סליחות]]{{ש}} [[תבנית:מערבית]]{{ש}} [[תבנית:קרובות]]{{ש}} [[תבנית:יוצרות]]{{ש}} [[תבנית:אלהיכם]] ===עיצוב ועימוד=== [[תבנית:סי]]{{ש}} [[תבנית:רפרן]]{{ש}} [[תבנית:הור]]{{ש}} [[תבנית:הור1]]{{ש}} [[תבנית:הור2]]{{ש}} [[תבנית:ארון]]{{ש}} [[תבנית:פיוט]]{{ש}} [[תבנית:מסגרת-סידור]]{{ש}} [[תבנית:נוסחי אשכנז]]{{ש}} [[תבנית:נוסחי תפילה מוסתר]]{{ש}} [[תבנית:סימון אפור]]{{ש}} [[תבנית:רקע אפור]] [[קטגוריה:פיוטים]] 7kc3c6puraupiyrp3bkd1ldhcmgsr1r 0 1726912 2947664 2937346 2025-07-08T19:55:28Z בן עדריאל 9444 /* סילוק */ 2947664 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=25}} ====רשות==== {{הור2|קדושתא של רבי {{קישור למחבר|אלעזר הקליר}} ליום כיפור. נהוגה בקהילות אשכנז בחזרת הש"ץ של מוסף, ובקהילות איטליה בחזרת הש"ץ של שחרית.}} {{#קטע:מסוד חכמים|יו"כ}} ====מגן==== <קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''שבת שבתון''' (מרובע)}} {{סי|שׁ}}וֹשַׁן עֵמֶק אֲיֻמָּה {{ק|[נ"א: אֻיְּמָה]}}{{ש}} {{סי|שַׁ}}בַּת שַׁבָּתוֹן לְקַיְּמָה{{ש}} {{סי|שֹׁ}}רֶשׁ וְעָנָף סֻיְּמָה{{ש}} {{סי|שָׁ}}וִים יַחַד לְצַיְּמָה {{סי|בְּ}}עֵת מָטוּ יְסוֹדוֹתֶיהָ{{ש}} {{סי|בָּ}}טְחָה בְּחִין מוֹסְדוֹתֶיהָ{{ש}} {{סי|בָּ}}ם תָּקְעָה יְתֵדוֹתֶיהָ{{ש}} {{סי|בְּ}}כֶפֶל לְהַשְׁעִין יְדוֹתֶיהָ {{סי|תָּ}}מְכָה בְּפֹעַל צוּרִים{{ש}} {{סי|תֻּ}}מַּת הֵמָּה הַיּוֹצְרִים{{ש}} {{סי|תְּ}}רוּפָה תֵּת לַעֲצוּרִים{{ש}} {{סי|תֵּ}}בֵל לְהַאֲפִיל לְצָרִים {{סי|שְׁ}}תִילֵי גְבָעוֹת אַרְבַּע{{ש}} {{סי|שַׁ}}אַג סֵפֶר הַמְרֻבָּע{{ש}} {{סי|שֶׁ}}וַע פְּגִיעוֹת אַרְבַּע{{ש}} {{סי|שְׁ}}עֵה צִדְקָם לִתְבַּע {{סי|בִּ}}יטָה בְּמִתְהַלֵּךְ תָּמִים{{ש}} {{סי|בְּ}}מוּסַר לְחוּמוֹ חֲתוּמִים{{ש}} {{סי|בְּ}}צִדְקוֹ תָּדִיחַ כְּתָמִים{{ש}} {{סי|בְּ}}אֶפֶס אוּרִים וְתֻמִּים {{סי|תְּ}}מוּר תַּשְׁלוּמֵי פָר{{ש}} {{סי|תִּ}}בֶן הֶגֶג הַמְסֻפָּר{{ש}} {{סי|תּ}}וֹקְעֵי בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר{{ש}} {{סי|תַּ}}לְאוּבָם בְּכִפּוּר יְכֻפָּר {{סי|וְ}}שַׁכֵּךְ חֲמַת זַעְמָךְ{{ש}} {{סי|וְ}}תָחֹן שְׂרִידֵי עַמָּךְ{{ש}} {{סי|וְ}}עָלֵינוּ יְהִי נוֹעֲמָךְ{{ש}} {{סי|וְ}}נִחְיֶה מִמְּקוֹר עִמָּךְ {{סי|נָ}}אוֹר עִמְּךָ הַסְּלִיחָה{{ש}} {{סי|נָ}}כוֹן מַהֵר לְסָלְחָה{{ש}} {{הור|חזן:}} {{סי|נִ}}יב שְׂפָתֵינוּ הַצְלִיחָה{{ש}} {{סי|נַ}}אַק שְׁמָעָה וּסְלָחָה שְׂפָתֵינוּ מְדוֹבְבוֹת יְשֵׁנִים{{ש}} יְנַצְּחוּךָ כְּעַל שׁוֹשַׁנִּים{{ש}} {{הור|חזן:}} חֲדָשִׁים וְגַם יְשָׁנִים{{ש}} בְּמָגִנַּת אָב נִשְׁעָנִים<קטע סוף=א/> ====מחיה==== <קטע התחלה=ב/>{{הור|סימן: '''יום כפורים''' (מרובע)}} {{סי|י}}וֹם מִיָּמִים הוּחָס{{ש}} {{סי|י}}וֹם כִּפּוּר הַמְיֻחָס{{ש}} {{סי|י}}וֹדְעָיו חֲמוֹל וְחָס{{ש}} {{סי|י}}וֹקְשָׁיו לְפֹעֶרֶת הָס {{סי|וּ}}בוֹ בְּתַחְבּוּלוֹת יוּעָצוּ{{ש}} {{סי|וִ}}דּוּי בְּתַחַן יָאִיצוּ{{ש}} {{סי|וְ}}שׁוֹכְנֵי עָפָר יָקִיצוּ{{ש}} {{סי|וּ}}מֵרֹאשׁ הָרִים יָלִיצוּ {{סי|מִ}}פְעֲלוֹת עוֹקֵד וְעָקוּד{{ש}} {{סי|מֵ}}אָז בְּיָדָם פָּקוּד{{ש}} {{סי|מ}}וֹפֵת הַכָּמוּס לְפִקּוּד{{ש}} {{סי|מ}}וֹקֵשׁ לְהַבְעִית בְּסִקּוּד {{סי|כְּ}}הַבְטָחַת סְבִיכַת אַיִל{{ש}} {{סי|כָּ}}פְרוֹ הַנָּצוּר לְחַיִל{{ש}} {{סי|כֵּ}}ן תַּעֲצִים חַיִל{{ש}} {{סי|כֹּ}}רְעֶיךָ בְּעֶצֶם וָלָיִל {{סי|פַּ}}חְדּוֹ יָחִיל שׂוֹטְמִים{{ש}} {{סי|פִּ}}יּוֹתָם הֱיוֹת אֲטוּמִים{{ש}} {{סי|פְּ}}רָחָיו בְּמִשְׁעֲנוֹתָיו חֲטוּמִים{{ש}} {{סי|פַּ}}לְּטֵם מֵרֶכֶל פִּטּוּמִים {{סי|וְ}}אִם אֵין מַעֲשִׂים{{ש}} {{סי|וְ}}זֶבַח מִבְּלִי מֵשִׂים{{ש}} {{סי|וְ}}זָכְרָה לְנִבְזִים וּמְאוּסִים{{ש}} {{סי|וּ}}מִגִּזְעָם הָפֵר כְּעָסִים {{סי|רָ}}ם קשְׁטְ מַעְבָּדֶיךָ{{ש}} {{סי|רָ}}אֹה תִרְאֶה עֹבְדֶיךָ{{ש}} {{סי|רֵ}}עִים בָּאֵי עָדֶיךָ{{ש}} {{סי|רַ}}חוּם זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ {{סי|יְ}}בֻקַּשׁ עָוֹן וְאֵינֶנּוּ{{ש}} {{סי|יָ}}מָּה בִּמְצוּלוֹת תְּנֶנּוּ{{ש}} {{סי|יֶ}}לֶד בְּשַׁעֲשׁוּעָיו תַּעֲנֶנּוּ{{ש}} {{סי|י}}שֶׁר מֵלִיץ יְחֻנֶּנּוּ {{סי|מִ}}בְּרַק חֶרֶב הַשָּׁנוּן{{ש}} {{סי|מַ}}לֵּט מַאֲרִיכֵי רִנּוּן{{ש}} {{הור|חזן:}} {{סי|מַ}}לֵּא מִשְׁאֲלוֹתָם בְּתַחֲנוּן{{ש}} {{סי|מֶ}}לֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן כֹּפֶר פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ{{ש}} פְּדֵה מִטְּבִיעַת רֶפֶשׁ{{ש}} {{הור|חזן:}} מְיַחֲלֶיךָ בְּעִנּוּי וָכֹפֶשׁ{{ש}} הַחֲיֵם בְּטַלְלֵי נֹפֶשׁ ====תוכחה==== {{הור2|למנהג אשכנז המזרחי מוסיפים את הפיוט הבא.}} {{הור|סימן: '''א"ב''' (מדלגים)}} עוֹד בּוֹ נִשְׁמָתוֹ / יְקַו תְּשׁוּבַת יְצִיר אַדְמָתוֹ / לְהַחֲיוֹתוֹ לְהֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ {{סי|אֱ}}נוֹשׁ אֵיךְ יִצְדַּק פְּנֵי יוֹצְרוֹ / וְהַכֹּל גָּלוּי לוֹ תַּעֲלוּמוֹ וְסִתְרוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}זֹאת יְכֻפַּר עֲוֹנוֹ וְיִגְהֶה מְזוֹרוֹ / אִם יָשׁוּב טֶרֶם יִכְבֶּה נֵרוֹ. {{ק|'''עוֹד'''…}} {{סי|גַּ}}ם חשֶׁךְ לֹא יַחֲשִׁיךְ מִמֶּנּוּ / אִם יַסְתִּיר פָּנָיו הוּא יְשׁוּרֶנּוּ{{ש}} {{סי|דָּ}}פְיוֹ וְרִשְׁעוֹ עַל פָּנָיו יַעֲנֶנּוּ / יִתְרוֹן לוֹ אִם בְּחַיָּיו יוֹדֶנּוּ. {{ק|'''עוֹד'''…}} {{סי|הֵ}}ן שָׁמַיִם לֹא זַכּוּ בְעֵינָיו / אַף כִּי נִתְעָב בַּאֲשָׁמָיו וּבַעֲוֹנָיו{{ש}} {{סי|וְ}}זֵד לָמָּה לֹא יָבִין בְּרַעְיוֹנָיו / הֲלֹא יוֹמוֹ וְאֵידוֹ נֹכַח פָּנָיו. {{ק|'''עוֹד'''…}} {{סי|זְ}}הָבוֹ וּסְגֻלַּת עָשְׁרוֹ בַּל יוֹעִילֶנּוּ / לָתֵת כָּפְרוֹ בְּיוֹם עֶבְרָה לְהוֹעִילֶנּוּ{{ש}} {{סי|חֶ}}סֶד וּצְדָקָה אִם רָדַף בְּעוֹדֶנּוּ / לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וּכְבוֹד בּוֹרְאוֹ יַאַסְפֶנּוּ. {{ק|'''עוֹד'''…}} {{סי|ט}}וֹב לַגֶּבֶר לִשָּׂא עֹל תּוֹרָה / לְקַיֵּם חֻקֶּיהָ בְּאַהֲבָה בְּיִרְאָה וּבְטָהֳרָה{{ש}} {{סי|יְ}}מֵי חַיָּיו תַּנְחֶנּוּ מְסִלָּה יְשָׁרָה / תִּנְצְרֶנּוּ בִּגְבוּרָה וּלְתֶחִי תְּשִׂיחֶנּוּ לְעֶזְרָה. {{ק|'''עוֹד'''…}} {{סי|שַׁ}}דַּי הִנְנוּ בְיָדְךָ כְּיוֹצֵר חֹמֶר / רְצוֹנְךָ לְהַחֲיוֹת וְלֹא לְהָמִית וּלְגַמֵּר{{ש}} {{הור|חזן:}} {{סי|תְּ}}יַשֵּׁר לְבָבֵנוּ בְּיִרְאָתְךָ לְהַחֲטִיב וּלְהֵאָמֵר / קַיְּמֵנוּ לְחַיִּים וְנוֹדְךָ לְעוֹלָם וּנְזַמֵּר. {{רפרן|עוֹד בּוֹ נִשְׁמָתוֹ / יְקַו תְּשׁוּבַת יְצִיר אַדְמָתוֹ / לְהַחֲיוֹתוֹ לְהֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ}}<קטע סוף=ב/> ===פיוטים לפני קדושה=== ====משולש==== <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''צום העשור''' (מרובע)}} {{סי|צְ}}פֵה בְּבַת תְּמוּתָה{{ש}} {{סי|צ}}וֹם הֶעָשׂוֹר עֲמוּתָה{{ש}} {{סי|צֹ}}אן בְּהֵעָנְשָׁהּ מִיתָה{{ש}} {{סי|צַ}}דְּקָהּ מִמֶּכֶר צְמִיתָה {{סי|וּ}}בְבוֹא שׂוֹטֵן לִנְקֹב{{ש}} {{סי|וְ}}לַחֲשׂף שַׂרְעַף הֶעָקֹב{{ש}} {{סי|וּ}}בַל יֵרָשֶׁה לִקֹּב{{ש}} {{סי|וֶ}}כַח תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב {{סי|מָ}}כוֹן לְשִׁבְתְּךָ בְּשׂוּמֶךָ{{ש}} {{סי|מֵ}}אָז חֲקַקְתּוֹ בְּרִשּׁוּמֶךָ{{ש}} {{סי|מ}}וֹלְדוֹתָיו הַכְּלוּלִים בִּשְׁמֶךָ{{ש}} {{סי|מַ}}לְּטֵם לְמַעַן שְׁמֶךָ {{סי|הִ}}זָּכֵר יְשִׁיבַת אַחַל{{ש}} {{סי|הַ}}נֶּאֱבַק לְשַׂר גַּחַל{{ש}} {{סי|הַ}}צִּילָה שְׁאוֹנוֹ מִבַּחַל{{ש}} {{סי|הַ}}צָּגִים לְהַרְטוֹת מַחַל {{סי|עִ}}נּוּי נֶפֶשׁ שׁוּר{{ש}} {{סי|עָ}}וֹן בְּלִי תָשׁוּר{{ש}} {{סי|עֹ}}רְכֵי שֶׁוַע בְּיִשּׁוּר{{ש}} {{סי|עֲ}}נֵם בֶּאֱמֶת וְאִשּׁוּר {{סי|סְ}}לַח לְשָׁבֵי פֶשַׁע{{ש}} {{סי|סְ}}לִיחָה תַּכְרִיעַ רֶשַׁע{{ש}} {{סי|סֵ}}דֶר תְּפִלָּה תִּישַׁע{{ש}} {{סי|סֵ}}בֶר פְּדוּת לְיֶשַׁע {{סי|וְ}}אִם הֵמָּה כְּאָדָם{{ש}} {{סי|וּ}}מָעֲדָה וּמָטָה יָדָם{{ש}} {{סי|וְ}}אַתָּה נוֹצֵר הָאָדָם{{ש}} {{סי|וִ}}תָּרוֹן תְּנָה לְעוֹדְדָם {{סי|רְ}}עָבָם וּצְמָאָם חֲזֵה{{ש}} {{סי|רָ}}עָתָם בְּלִי תֶחֱזֶה{{ש}} {{הור|חזן:}} {{סי|רֶ}}גֶשׁ רַחֲשָׁם מִלִּבְזֶה{{ש}} {{סי|ר}}וֹנְנִים סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה<קטע סוף=ג/> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}<קטע התחלה=רהיטים/> ====אשא דעי למרחוק==== {{הור|חו"ק:}} '''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ''' {{הור|חו"ק:}} '''הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ''' {{הור|חו"ק:}} '''מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשֹׂר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ''' {{הור|סימן: '''אלעזר בירבי קליר''' (בתבנית אא"ב גג"ד)}} {| |- |{{הור|חזן:}} {{סי|אֶ}}שָּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק / שְׁעֹן בְּאָת מֵרָחוֹק{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} בְּפָעֳלוֹ צָרִי דְחֹק |- |{{הור|חזן:}} {{סי|אֲ}}סַפְּרָה אֶל חֹק / מִסֻּכּוֹ בְּלִי לִרְחֹק{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} חַיִּים לִי לָחֹק |- |{{הור|חזן:}} {{סי|לְ}}שֹׁד כְּחֶתֶף יִמְחֹק / לוֹחֲמִי לְבַל יִשְׂחֹק{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} וְיִמָּלֵא פִי שְׂחוֹק |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |{{הור|חזן:}} {{סי|עֹ}}רְכֵי שֶׁוַע לָרֹב / חִין עֶרְכָּם יַעֲרֹב{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} פְּנֵי אֱלֹהִים מִקָּרוֹב |- |{{הור|חזן:}} {{סי|עֲ}}תִירָתִי אָז תִּקְרֹב / עֲבֵרָתִי לְבַל תֶּאֱרֹב{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} אֵלַי לְבַל קְרֹב |- |{{הור|חזן:}} {{סי|ז}}וֹמֵם אִם יִזְרֹב / עֲדַת אֵל לַחֲרֹב{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} אֶשָּׁעֵן בְּמַצְדִּיק וְקָרוֹב |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |{{הור|חזן:}} {{סי|רֶ}}שַׁע אִם הִכְרִיעִי / זְכֹר לִי רוֹעִי{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} בְּצִדְקוֹ עַתָּה לְרוֹעֲעִי |- |{{הור|חזן:}} {{סי|רְ}}עֵה צֹאן מַרְעִי / בְּמִרְעֶה טוֹב לְהַרְעִי{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} וּבְאוֹר חַיִּים לְזָרְעִי |- |{{הור|חזן:}} {{סי|בַּ}}עֲוֹן אֹרַח רִבְעִי / וּבְקַו נְטִיַּת מְרֵעִי{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} נָא אַל יְאַרְעִי |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשׂוֹר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |{{הור|חזן:}} {{סי|יַ}}סְכִּיתוּ שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן / גָּשִׁים פְּנֵי אָרוֹן{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} לְהַעֲצִים אֲרֶשֶׁת רֹן |- |{{הור|חזן:}} {{סי|יְ}}חַלּוּ רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן / מַשְׁבִּית אַף וְחָרוֹן{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן |- |{{הור|חזן:}} {{סי|ר}}וֹגְשִׁים קְרֹא בְגָרוֹן / פִּלּוּס אֲטוּמֵי חֶבְרוֹן{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} מְצֹא מְחִילַת וִתָּרוֹן |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |{{הור|חזן:}} {{סי|בְּ}}שִׁבְתּוֹ בְּכֵס רִיב / יְרִיבַי לְעֵינַי יָרִיב{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} יָהּ נִצָּב לָרִיב |- |{{הור|חזן:}} {{סי|בּ}}וֹזְזַי חָרֹב יַחֲרִיב / כְּמוֹ קַדְמוֹנִים הֶחֱרִיב{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} וְנַאֲקִי לְפָנָיו יַקְרִיב |- |{{הור|חזן:}} {{סי|יֻ}}צַּג אִתִּי בְּרִיב / מְלִיצַי שַׁי לְהַקְרִיב{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} וְשִׂיחִי לְגוֹחִי יַעֲרִיב |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |{{הור|חזן:}} {{סי|ק}}וֹל אָרִים כַּשּׁוֹפָר / בְּמַתַּן אִמְרֵי שְׁפָר{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} לִפְנֵי חֲזָקִים שִׁפָּר |- |{{הור|חזן:}} {{סי|קֶ}}צֶב שְׂעִירִים וּפָר / בְּנִיב שְׂפָתַיִם יְסֻפָּר{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} וּבְכֵן שׂוֹטֵן יֻחְפָּר |- |{{הור|חזן:}} {{סי|לִ}}פְלוּסִים כְּכוֹכְבֵי מִסְפָּר / וְשָׁחִים עַד עָפָר{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} בִּצְעָם וְעִוּוּיָם יְכֻפָּר |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשׂוֹר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |{{הור|חזן:}} {{סי|יֻ}}שְׁלָגוּ אָדְמֵי שָׁנִים / שֶׁל כָּל יְמוֹת הַשָּׁנִים{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} חֲדָשִׁים וְגַם יְשָׁנִים |- |{{הור|חזן:}} {{סי|יֻ}}לְבְּנוּ כִּתְמֵי שׁוֹשַׁנִּים / וְיוּשְׁבוּ לְתַעֲרָם שְׁנוּנִים{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} בְּפִלּוּל אֲשֶׁר מְשַׁנְּנִים |- |{{הור|חזן:}} {{סי|רַ}}חֲצוּ וְהִזַּכּוּ מֵעִשּׁוּנִים / לְאִוֶּלֶת מִהְיוֹת שׁוֹנִים{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} וְעַל מִבְטָחֵימוֹ שְׁעוּנִים |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ'''}}}} |} ====אין ערוך אליך==== {{הור|חו"ק:}} <b>{{סי|אֶ}}ת {{סי|לַ}}חֲשִׁי {{סי|עֲ}}נֵה נָא / {{סי|זַ}}עֲקִי {{סי|רְ}}צֵה נָא. הָאֵל קָדוֹשׁ</b> {{הור|חו"ק:}} <b>{{סי|אָ}}דוֹן {{סי|לְ}}קוֹל {{סי|עַ}}מֶּךָ / {{סי|זְ}}כֹר {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ</b> {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֵ}}ין עֲרֹךְ אֵלֶיךָ{{ש}} {{סי|בִּ}}ין עֹצֶם מִפְעָלֶיךָ{{ש}} {{סי|גִּ}}ישַׁת הֲמוֹן מְיַחֲלֶיךָ{{ש}} {{סי|דְּ}}רשׁ לְגַבֵּר חֲיָלֶיךָ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}} {{סי|ה}}וֹגֵי הֲמוּלַת קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|וּ}}מְהַלְלִים בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|זֶ}}רַע תְּבוּאַת קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|חֲ}}שֹׁב כְּאֵילֵי קֹדֶשׁ.{{רווח|5}}{{ק|'''אָדוֹן…'''}} {{סי|טַ}}פְסְרֵי מְרֻבְּעֵי פָנִים{{ש}} {{סי|יַ}}יְשִׁירוּךָ עִם אוֹפַנִּים{{ש}} {{סי|כְּ}}בַקְּרָךְ כָּל פָּנִים{{ש}} {{סי|לְ}}בִלְתִּי נְשֹׂא פָנִים.{{רווח|5}}{{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}} {{סי|מִ}}תְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ{{ש}} {{סי|נ}}וֹעֵץ אַחֲרִית מֵרֹאשׁ{{ש}} {{סי|סְ}}לִיחָה לַשּׁוֹבָבִים דְּרֹשׁ{{ש}} {{סי|עֲ}}וֹנָם לָשֵׂאת כְּמֵרֹאשׁ.{{רווח|5}}{{ק|'''אָדוֹן…'''}} {{סי|פְּ}}רוּדֵי כְּנַף רְנָנִים{{ש}} {{סי|צִ}}דְקוֹתֶיךָ חַי מְרַנְּנִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹל שַׁאַג מְחַנְּנִים{{ש}} {{סי|רְ}}צֵה בְחִין וּבְתַחֲנוּנִים.{{רווח|5}}{{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}} {{סי|שִׁ}}נְאַן רִבְבוֹת אֲלָפִים{{ש}} {{סי|שֹׁ}}אֲגִים וְלַבְּקָרִים נֶחֱלָפִים{{ש}} {{הור|חזן:}} {{סי|תֹּ}}קֶף יַשִּׂיגוּ אֲלוּפִים{{ש}} {{סי|תּ}}וֹדָה וְזִמְרָה מְאַלְּפִים. {{רפרן|אָדוֹן לְקוֹל עַמֶּךָ / זְכֹר רַחֲמֶיךָ. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}} ====אנא אזון==== {{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המערבי.}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |colspan ="4" |{{מר|'''וּבְכֵן וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|אָ}}נָּא אֱזֹן שַׁוְעַת חִנּוּן{{רווח|1}}||{{סי|בְּ}}יוֹם זֶה הַסְכֵּת תַּחֲנוּן{{רווח|1}}||יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן.{{ממס|שמות לד ו}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|גַּ}}שְׁנוּ לְפָנֶיךָ שְׁפֹךְ שִׂיחָה{{רווח|1}}||{{סי|דְּ}}רֹשׁ רַחֲמִים וּסְלִיחָה{{רווח|1}}||אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה.{{ממס|דניאל ט יט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|הֵ}}עָתֵר לָנוּ בַּיּוֹם הַזֶּה{{רווח|1}}||{{סי|וֶ}}עֱנוּתֵנוּ אַל תִּבְזֶה{{רווח|1}}||סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה.{{ממס|במדבר יד יט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|זַ}}עַק קְשֹׁב מִמַּנְעִימֶיךָ{{רווח|1}}||{{סי|חַ}}נּוּן כְּגֹדֶל רַחֲמֶיךָ{{רווח|1}}||חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ.{{ממס|יואל ב יז}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|טְ}}עֵנוּ בְּהַר נַחֲלָתֵנוּ{{רווח|1}}||{{סי|יְ}}יָ אֱלוֹהַּ תּוֹחַלְתֵּנוּ{{רווח|1}}||וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ.{{ממס|שמות לד ט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|כְּ}}רַחֲמֶיךָ עֲשׂוֹת הוֹאֵל{{רווח|1}}||{{סי|לִ}}נְכוֹנִים לִקְרָאתֶךָ אֵל{{רווח|1}}||כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל.{{ממס|דברים כא ח}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|מְ}}חִילָה הַרְבֵּה לִבְנֵי חֲסִידֶיךָ{{רווח|1}}||{{סי|נַ}}קֵּה מִפֶּשַׁע עַם יְדִידֶיךָ{{רווח|1}}||גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ.{{ממס|תהלים יט יד}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|סְ}}לַח לְעַם בְּךָ נוֹשַׁע{{רווח|1}}||{{סי|עָ}}וֹן שָׂא נָא וְחִישׁ יֶשַׁע{{רווח|1}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע.{{ממס|מיכה ז יח}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|פְּ}}דֵנוּ מֵחֵטְא נַקֵּנוּ מֵעָוֹן{{רווח|1}}||{{סי|צְ}}לֹל בְּמַצְלוֹל כֹּבֶד עָוֹן{{רווח|1}}||וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן.{{ממס|ישעיהו סד ח}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|ק}}וֹלֵנוּ תִשְׁמַע מִשְּׁמֵי שַׁחַק{{רווח|1}}||{{סי|רִ}}שְׁעֵנוּ לַיָּם תִּדְחָק{{רווח|1}}||וְאַתָּה יְיָ אַל תִּרְחָק.{{ממס|תהלים כב כ}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|שִׁ}}בְטֵי עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ{{רווח|1}}||{{סי|תְּ}}פִלָּה עוֹרְכִים לְהַשְׁעוֹתֶךָ{{רווח|1}}||וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ.{{ממס|מ"א ח לט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |} ====אך אין לנו==== {{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המערבי.}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |colspan ="2" |{{מר|'''וּבְכֵן אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''}} |- |אַךְ {{סי|אֵ}}ין לָנוּ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|בָּ}}אנוּ לְשִׁמְךָ וְאָתָאנוּ עָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|גָּ}}שִׁים וַחֲרֵדִים יַחַד לְעָבְדֶּךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|דְּ}}רֹשׁ לְצַדֵּק מוֹדֶיךָ וְעֵדֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |- |אַךְ {{סי|הָ}}רֵם קֶרֶן עַם יְדִידֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|וּ}}מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת זֶרַע חֲסִידֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|זָ}}כְרֵנוּ וּפָקְדֵנוּ כְּרֹב חֲסָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|חֹ}}ן וַחֲמֹל פְּלֵיטַת שְׂרִידֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |- |אַךְ {{סי|טְ}}לָאֶיךָ נַהֵל הַכְּמֵהִים לַחֲסָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|יַ}}דְעֵם בֵּינוֹת שֵׂכֶל סוֹדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|כַּ}}בְּסֵם מֵעֲוֹנָם וְיֻכְשָׁרוּ עָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|לְ}}מַעַנְךָ עֲשֵׂה בַּעֲבוּר כְּבוֹדֶךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |- |אַךְ {{סי|מ}}וֹסְרוֹתֵיהֶם תְּנַתֵּק בְּחֶזְקַת יָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|נַ}}שְּׂאֵם וְהַרְבִּיצֵם בְּבֵית וִעוּדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|סְ}}פֹר דִּמְעָתָם וְשִׂימָהּ בְּנֹאדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|עֲ}}רֹב לְטוֹב וּלְרַחֲמִים עֲבָדֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |- |אַךְ {{סי|פִּ}}ינוּ יְסַפֵּר תְּהִלּוֹת הוֹדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|צ}}וֹמֵנוּ תִּבְחַר וּקְרִיאַת מוֹעֲדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|ק}}וּמָה לִמְנוּחָתֶךָ וַאֲרוֹן כְּבוֹדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|שְׁ}}פֹךְ רוּחֲךָ לְלַמֵּד בְּלִמּוּדָךְ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|תִּ}}רְאֶה כִּי אֵין לָנוּ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |} ====אל תזכר לנו עוונותינו==== {{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המזרחי.}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |colspan ="4" |{{מר|'''וּבְכֵן וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|אַ}}ל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנוֹתֵינוּ{{רווח|1}}||הַצִּילֵנוּ מִצָּרֵינוּ{{רווח|1}}||כָּל אֲשֶׁר חָשְׁבוּ עָלֵינוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|בְּ}}שִׁמְךָ נִקְרָא וְתַעֲנֵנוּ{{רווח|1}}||וּתְשַׁבֵּר אֶת עֻלֵּנוּ{{רווח|1}}||וְאַתָּה תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|גֹּ}}דֶל רַחֲמֶיךָ תּוֹדִיעַ{{רווח|1}}||וּמַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ תוֹפִיעַ{{רווח|1}}||וּכְאָז אוֹתָנוּ תוֹשִׁיעַ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|דְּ}}בָרְךָ נִצָּב לְעוֹלָם{{רווח|1}}||זְכָר נָא אֲבוֹת הָעוֹלָם{{רווח|1}}||וְהָקֵם בְּרִיתְךָ לְעוֹלָם {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|הֵ}}רָצֶה לָּנוּ כְּמֵאָז{{רווח|1}}||וְתֶן לָנוּ עָז{{רווח|1}}||וְנִלְמַד נֶחֱמָדִים מִפָּז {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|וְ}}הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשׁךָ{{רווח|1}}||וְקוֹמֵם אֶת מִקְדָּשׁךָ{{רווח|1}}||וְנַעֲרִיץ בְּכָל יוֹם קְדֻשָּׁתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|זְ}}כֹר צִדְקַת רִאשׁוֹנִים{{רווח|1}}||וּסְלַח נָא לָאַחֲרוֹנִים{{רווח|1}}||וְתוֹשִׁיבֵם אֶל אֲרֻבּוֹתֵיהֶם כַּיּוֹנִים {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|ח}}וּסָה עַל צֹאן מַרְעִיתֶךָ{{רווח|1}}||וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ{{רווח|1}}||וְלַמְּדֵם כְּאָז דָּתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|טָ}}הוֹר תַּרְאֶה כְבוֹדֶךָ{{רווח|1}}||וְתוֹדִיעַ בָּנוּ הוֹדֶךָ{{רווח|1}}||וְנִסְבֹּל עֹל מוֹרָאֲךָ וְיִחוּדֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|יְ}}רֵאֶיךָ יִשְׂמְחוּ בָךְ{{רווח|1}}||וּבְכָל יוֹם יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ{{רווח|1}}||וְגוֹי וּמַמְלָכָה יַעַבְדוּ לָךְ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|כְּ}}רַחֲמֶיךָ עֲשֵׂה עִמָּנוּ{{רווח|1}}||כִּי בְכָל יוֹם לְךָ קָרָאנוּ{{רווח|1}}||יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|לְ}}בַדְּךָ תִּמְלֹךְ כְּמֵרֵאשִׁית{{רווח|1}}||וְתָשִׁית עֵינֶיךָ בְּרֵאשִׁית{{רווח|1}}||בִּמְקוֹם כּוֹנַנְתָּ מֵרֵאשִׁית {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|מַ}}לְכוּתְךָ עָלֵינוּ תְגַלֶּה{{רווח|1}}||נוֹרְאוֹתֶיךָ נֶחֱזֶה וְנִתְעַלֶּה{{רווח|1}}||וּמִצִּיּוֹן בְּרַחֲמֶיךָ תִּגָּלֶה {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|נְ}}חֵנוּ בַאֲמִתֶּךָ{{רווח|1}}||וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ{{רווח|1}}||כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|שִׂ}}ימֵנוּ בְּרָכָה בָּאָרֶץ{{רווח|1}}||וּתְנַעֵר רְשָׁעִים מֵאָרֶץ{{רווח|1}}||וְנֵשֵׁב לָבֶטַח בָּאָרֶץ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|עֲ}}נֵנוּ בִּדְבַר אֲמִתֶּךָ{{רווח|1}}||וְהוֹשִׁיעֵנוּ בֶּאֱמוּנָתֶךָ{{רווח|1}}||כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|פָּ}}נֶיךָ הָאֵר בְּצִיּוֹן{{רווח|1}}||וּמְלֹךְ עָלֵינוּ בְּצִבְיוֹן{{רווח|1}}||וְתָסִיר טֻמְאָה מִצִּיּוֹן {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|צַ}}דִּיק אַתָּה בַּכֹּל{{רווח|1}}||וְרַחֲמֶיךָ גְדוֹלִים עַל כֹּל{{רווח|1}}||מִיָּדְךָ הוּא וּלְךָ הַכֹּל {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|קָ}}רוֹב אַתָּה לְכָל קוֹרְאֶיךָ{{רווח|1}}||רַחֵם עַל מַמְלִיכֶיךָ{{רווח|1}}||כִּי הֵם מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|רַ}}חוּם סְלַח נָא לְעָוֹן{{רווח|1}}||כִּי כָל אָדָם מָלֵא עָוֹן{{רווח|1}}||וְאַתָּה תְּכַפֵּר עָוֹן {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|שִׁ}}מְךָ בָּנוּ נִקְרָא וְאַל תַּנִּיחֵנוּ{{רווח|1}}||נִקְרָאֲךָ וְאַתָּה תַעֲנֵנוּ{{רווח|1}}||וּלְמַעַנְךָ הָאֵר עֵינֵינוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{הור|חזן:}} {{סי|תֹּ}}אַר פָּנֶיךָ תַּרְאֵנוּ{{רווח|1}}||וּבְתוֹרָתְךָ תְּחַכְּמֵנוּ{{רווח|1}}||וּבְמִרְעֶה טוֹב וְשָׁמֵן תַּרְעֵנוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |} ====אך אומרים בחין לפניך==== {{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המזרחי.}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |colspan ="2" |{{מר|'''וּבְכֵן אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''}} |- |אַךְ {{סי|א}}וֹמְרִים בְּחִין לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|בָּ}}אִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|גָּ}}שִׁים בִּתְפִלָּה לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|דּ}}וֹרְשִׁים בְּדָתְךָ יוֹמָם וָלַיְלָה{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- | |- |אַךְ {{סי|ה}}וֹגִים בְּהַלֵּל וְתִשְׁבָּחוֹת{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|וְ}}אוֹמְרִים סְלַח נָא לַעֲוֹנֵינוּ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|ז}}וֹעֲקִים בִּתְפִלָּה לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|ח}}וֹקְרִים סוֹד בְּרִיתֶךָ / כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- | |- |אַךְ {{סי|ט}}וֹעֲנִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל / כִּי אֵין כָּאֵל{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|י}}וֹדְעִים שֵׁם הַמְפֹרָשׁ / וּבְפִיהֶם יִתְפָּרָשׁ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|כֻּ}}לָּם הַיּוֹם כְּמַלְאָכִים / קְדֻשָּׁה לְפָנֶיךָ עוֹרְכִים{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|לְ}}בוּשֵׁיהֶם נְקִיִּם / וְכֻלָּם צָמִים וּמִתְעַנִּים{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- | |- |אַךְ {{סי|מַ}}עֲשֵׂיהֶם מַגִּידִים וַחֲטָאֵיהֶם מְתַנִּים / סְלַח נָא עוֹנִים{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|נִ}}קְרָאִים הַיּוֹם / וְסָלַחְתִּי לָכֶם הַיּוֹם{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|סְ}}פוּרִים כְּחֹל הַיָּם / וַעֲוֹנוֹתֵיהֶם תַּשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|ע}}וֹנִים אַרְבַּע קְדֻשּׁוֹת / לִפְנֵי חוֹקֵר כְּלָיוֹת / וְיוֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- | |- |אַךְ {{סי|פָּ}}קְדֵם לְחַיִּים טוֹבִים / וְטַהֲרֵם בְּמַיִם חַיִּים / כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|צ}}וֹעֲקִים אָנָּא אֵל נָא / סְלַח נָא חֵטְא לְמִי מָנָה{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|ק}}וֹלָם בְּרַעַשׁ מַרְעִישִׁים / קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קוֹרְאִים אָבוֹת וּבָנִים{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|רִ}}אשׁוֹן וְאַחֲרוֹן אַתָּה / לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה גַּם עַתָּה{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|שְׁ}}מַע תְּפִלָּתֵנוּ / בְּקָרְאֵנוּ אֵלֶיךָ עֲנֵנוּ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |{{הור|חזן:}} אַךְ {{סי|תּ}}וֹלִים לְךָ עֵינֵיהֶם / עֲנֵם וּשְׁמַע בְּקוֹל תְּפִלּוֹתֵיהֶם / סְלַח נָא לַעֲוֹנוֹתֵיהֶם{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |} ====אמרו לאלהים==== {{ארון|פ}} וּבְכֵן אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ {{הור|סימן: '''א"ב''' (מדלגים). בסוף כל בית מובאה מ[[דברי הימים א טז]]}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים :{{סי|אֵ}}ל מֶלֶךְ בְּעוֹלָמוֹ :מֵחִישׁ פְּדוּת עַמּוֹ :לְקַיֵּים דְּבַר נָאֳמוֹ :כִּי סְלִיחָה עִמּוֹ ::הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים :{{סי|בָּ}}רוּךְ וּמְהֻלָּל בְּרֹב גָּדְלוֹ :מֵחִישׁ סְלִיחָה לִקְהָלוֹ :לְהַרְאוֹת לַכֹּל גָּדְלוֹ :מָדַד מַיִם בְּשָׁעֳלוֹ ::שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים :{{סי|גּ}}וֹאֵל עַם קְדוֹשׁוֹ :בִּסְלִיחָה לְהַקְדִּישׁוֹ :וּמְכוֹנֵן בֵּית מִקְדָּשׁוֹ :לְזֶרַע אַבְרָהָם קְדוֹשׁוֹ ::הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים :{{סי|דָּ}}גוּל מְשֻׁבָּח בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ :סוֹלֵחַ לְעַם זוּ בָּזוֹ :בִּדְבַר עֻזּוֹ וּמָעֻזּוֹ :לָכֵן עֲדַת מָעֻזּוֹ ::דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים :{{סי|הַ}}כֹּל בְּמַאֲמָר עָשָׂה :וְהוּא פָעַל וְעָשָׂה :סוֹלֵחַ לְאֹם עֲמוּסָה :לָכֵן עַם בּוֹ חָסָה ::זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה אִמְרוּ לֵאלֹהִים :{{סי|וּ}}מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ :עַל אֶרֶץ וְשָׁמַיִם הוֹדוֹ :סוֹלֵחַ לְעַם מְיַחֲדוֹ :אֲשֶׁר נִקְרְאוּ בִּדְבַר סוֹדוֹ ::זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים :{{סי|זֶ}}ה רוֹקַע הָאָרֶץ :הַיּוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ :סוֹלֵחַ לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ :לָכֵן אִמְרוּ לְיוֹסֵד הָאָרֶץ ::הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל הָאָרֶץ אִמְרוּ לֵאלֹהִים :{{סי|חַ}}י בִּמְעוֹנָתוֹ :חַנּוּן וְחוֹנֵן עֲדָתוֹ :יָשׁוּב בְּרַחֲמִים לְבֵיתוֹ :לָכֵן לְבָאֵי בִּבְרִיתוֹ ::זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים :{{סי|טַ}}פֵּי נַחֲלָתוֹ :טְלָאֵי יְרֻשָּׁתוֹ :יָקִים עָלֵימוֹ אִמְרָתוֹ :כְּחָקוּק בְּתוֹרָתוֹ ::אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים :{{סי|י}}וֹעֵץ מֵישָׁרִים לְחֹק :יְרֵאָיו לְחַיִּים לָחֹק :סוֹלֵחַ לְחֵטְא לִמְחֹק :כְּנִשְׁמַע לְרוֹעֶה מֵרָחוֹק ::וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק אִמְרוּ לֵאלֹהִים :{{סי|תַּ}}קִּיף אֱלֹהֵי עוֹלָם :דְּבָרוֹ נִצָּב לְעוֹלָם :וְהוּא מִכֹּל נֶעְלָם :וַאֲנַחְנוּ מְהַלְלִים שְׁמוֹ לְעוֹלָם ::בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם ====מעשה אלהינו==== וּבְכֵן גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ {{הור|סימן: '''א"ב'''}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ :{{סי|אַ}}דִּיר בְּוִעוּדוֹ :{{סי|בְּ}}רוּם וּבְתַחַת הוֹדוֹ :{{סי|גִּ}}לָּה אוֹר לְעַבְדּוֹ :{{סי|דָּ}}בָר מֵקִים לְעַבְדּוֹ ::לָכֵן יִתְגָּאֶה אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ.{{ממס|דברים ד לה}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ :{{סי|הַ}}מַּכִּיר עוֹלְמֵי עַד :{{סי|וְ}}סוֹפֵר וּמוֹנֶה עֲדֵי עַד :{{סי|זִ}}יו מוֹשָׁבוֹ נוֹעָד :{{סי|חֶ}}לֶד צוֹפֶה בְּמִסְעָד ::לָכֵן יִתְגָּאֶה הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד.{{ממס|תהלים קד לב}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ :{{סי|ט}}וֹעֵן עוֹלָמוֹ :{{סי|י}}וֹדֵעַ הֲדֹמוֹ :{{סי|כִּ}}לְּלוֹ בְּנָאֳמוֹ :{{סי|לָ}}עַד לַהֲקִימוֹ ::לָכֵן יִתְגָּאֶה יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ.{{ממס|ישעיהו מז ד}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ :{{סי|מ}}וֹשֵׁל בְּמִפְעָלוֹ :{{סי|נ}}וֹרָא עַל זְבוּלוֹ :{{סי|סִ}}לּוּדוֹ כְּגָדְלוֹ :{{סי|עֻ}}זּוֹ כְּרֹב חֵילוֹ ::לָכֵן יִתְגָּאֶה שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ.{{ממס|ישעיהו ו ב}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ :{{סי|פְּ}}אֵרוֹ בִּשְׁמֵי מְעוֹנַי :{{סי|צ}}וֹפֶה וּמַבִּיט לְעֵינַי :{{סי|קִ}}לּוּס שְׁמוֹ בַּהֲמוֹנַי :{{סי|ר}}וֹדֶה בְּקֶרֶב מוֹנַי ::לָכֵן יִתְגָּאֶה גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְיָ.{{ממס|תהלים קיא ב}} {{ארון|ס}} מַעֲשֵׂה אֱנוֹשׁ :וְ{{סי|תַ|1}}חְבֻּלוֹתָיו מְזִמָּה :{{סי|שִׁ|1}}בְתּוֹ בְּתוֹךְ מִרְמָה :{{סי|רְ|1}}פִידָתוֹ רִמָּה :{{סי|קָ|1}}בוּר בִּסְעִיף אֲדָמָה :וְאֵיךְ יִתְגָּאֶה אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה.{{ממס|תהלים קמד ד}} {{ארון|פ}} אֲבָל מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ :{{סי|שַׁ}}דַּי רוֹקַע הָאָרֶץ עַל בְּלִימָה :{{סי|שׁ}}וֹכְנֶיהָ בְּלִי הֱיוֹת לְשַׁמָּה :{{סי|תִּ}}כֵּן עַל מַיִם אֲדָמָה :{{סי|תַּ}}קִּיף שְׁמוֹ לְרוֹמֵמָה ::לָכֵן יִתְגָּאֶה עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה.{{ממס|תהלים קד ב}} ====אשר אימתך==== וּבְכֵן לְנוֹרָא עֲלֵיהֶם בְּאֵימָה יַעֲרִיצוּ {{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ :בְּ{{סי|אֶ}}רְאֶלֵּי אֹמֶן / בְּ{{סי|אַ}}בִּירֵי אֹמֶץ :בִּ{{סי|בְ}}לוּלֵי קֶרַח / בִּ{{סי|בְ}}דוּדֵי קֶדַח ::וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה :מִ{{סי|גְּ}}לוּמֵי גוּשׁ / מִ{{סי|גָּ}}רֵי גֵיא :מִ{{סי|דְּ}}לוּלֵי פֹעַל / מִ{{סי|דַּ}}לֵּי מַעַשׂ ::וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ :בַּ{{סי|הֲ}}מוֹן מַלְאָכִים / בְּ{{סי|הִ}}לּוּךְ מַחֲנוֹת :בְּ{{סי|וַ}}עַד אֲלָפִים / בְּ{{סי|וֶ}}כַח רְבָבוֹת ::וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה :מִ{{סי|זִּ}}יו שׁוֹנֶה / מִ{{סי|זֹּ}}הַר כָּבֶה :מֵ{{סי|חֲ}}סֵרֵי שֵׂכֶל / מֵ{{סי|חֹ}}רְשֵׁי רֶשַׁע ::וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ :בְּ{{סי|טִ}}פּוּחַ עֲרָבוֹת / בְּ{{סי|טִ}}יכּוּס שְׁחָקִים :בְּ{{סי|יִ}}שְׁרַת עֲרָפֶל / בִּ{{סי|י}}רִיעוֹת מְעוֹנָה ::וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה :מִ{{סי|כְּ}}תוּמֵי שֶׁמֶץ / מִ{{סי|כְּ}}מוּסֵי כֶתֶם :מִ{{סי|לְּ}}כוּדֵי פַח / מִ{{סי|לְּ}}עוּנֵי מַר ::וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ :בְּ{{סי|מַ}}סְלוּלֵי זְבוּל / בִּ{{סי|מְ}}רוֹמֵי שְׁפַר :בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת דֹּק / בִּ{{סי|נְ}}חִיַּת עָבִים ::וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה :מִ{{סי|סְּ}}רוּחֵי מַעַשׂ / מִ{{סי|שְּׂ}}בֵעֵי רֹגֶז :מֵ{{סי|עֲ}}דוּרֵי אֱמֶת / מֵ{{סי|עֲ}}מוּסֵי בָטֶן ::וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ :בְּ{{סי|פֹ}}תְחֵי קָדוֹשׁ / בְּ{{סי|פֹ}}צְחֵי בָרוּךְ :בִּ{{סי|צְ}}דוּדֵי אַרְבַּע / בִּ{{סי|צְ}}נוּפֵי שֵׁשׁ שֵׁשׁ ::וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה :מִ{{סי|קְּ}}רוּאֵי אָיִן / מִ{{סי|קֹּ}}רְאֵי בְחָנֵף :מֵ{{סי|רְ}}חוֹקֵי אֱמֶת / מֵ{{סי|רֵ}}יקֵי צֶדֶק ::וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ :בִּ{{סי|שְׁ}}בִיבֵי אֵשׁ / בִּ{{סי|שְׁ}}בִילֵי מַיִם :בִּ{{סי|תְ}}לוּלֵי רוֹם / בְּ{{סי|תַ}}לְתַּלֵּי גֹבַהּ ::וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה :מִבָּשָׂר וָדָם / מֵהֶבֶל וָתֹהוּ :מֵחָצִיר יָבֵשׁ / מִצֵּל עוֹבֵר / וּמִצִּיץ נוֹבֵל :מִמַּשְׁלִימֵי נֶפֶשׁ / מִמַּפְרִיחֵי רוּחַ / וּמִמְּעוֹפְפֵי חַיָּה :וּמֵחֲנִיטֵי נְשָׁמָה / וּמוֹצִיאֵי יְחִידָה :וְנִשְׁמָעִים בַּדִין / וּמֵתִים בַּמִּשְׁפָּט / וְחַיִּים בְּרַחֲמִים :וְנוֹתְנִים לְךָ פְּאֵר חֵי הָעוֹלָמִים ::וְתִפְאַרְתְּךָ עֲלֵיהֶם {{ארון|ס}} ====אמיצי שחקים==== {{הור|חו"ק:}} '''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ''' {{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} {| |- |{{סי|אַ}}מִּיצֵי שְׁחָקִים מִמַּעַל{{רווח|1}}||וְכָל צְבָא מַעַל{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|אֱ}}מוּנֵי אַהֲבָה{{רווח|1}}||וְצִמְחֵי רְבָבָה{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|בְּ}}כִתֵּי מַלְאָכִים{{רווח|1}}||שְׁמוֹ מַמְלִיכִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|בְּ}}נֵי בְחוּנֵי בְרִית{{רווח|1}}||לְזוֹכֵר הַבְּרִית{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|גִּ}}בּוֹרֵי כֹחַ{{רווח|1}}||לְאַמִּיץ וְשַׂגִּיא כֹחַ{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|גְּ}}דוֹלֵי צְדָקָה{{רווח|1}}||לְנִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|דְּ}}מוּת אַרְבָּעָה פָנִים{{רווח|1}}||לְכָל צַד פּוֹנִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|דִּ}}גְלֵי נְצוּרָה{{רווח|1}}||לְעִמָּם בְּצָרָה{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|הֲ}}מוֹן צְבָא מַעְלָה{{רווח|1}}||לְשׁוֹכֵן מַעְלָה{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|הֹ}}לְכֵי דֶּרֶךְ תָּמִים{{רווח|1}}||לְהַצּוּר תָּמִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|וְ}}רָצִים וְשָׁבִים{{רווח|1}}||טַעַם צוּר מַקְשִׁיבִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|וְ}}קֹוֵי יְשׁוּעוֹת{{רווח|1}}||וְחוֹכֵי סְלִיחוֹת{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|זְ}}מִירוֹת רַבּוֹת{{רווח|1}}||זַכֵּי שְׁמֵי עֲרָבוֹת{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|זֶ}}רַע מַטַּע אֱמֶת{{רווח|1}}||לֵאלֹהִים אֱמֶת{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|חַ}}שְׁמַלִּים עַזִּים{{רווח|1}}||לְעוֹשֶׂה חֲזִיזִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|ח}}וֹנִים וְנוֹסְעִים{{רווח|1}}||לְמַעֲלֶה נְשִׂיאִים{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|טַ}}פְסְרֵי מְרוֹמִים{{רווח|1}}||לְרָם עַל רָמִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|טֹ}}בוּ אֹהָלָיו{{רווח|1}}||יוֹנְקָיו וְעוֹלָלָיו{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|יִ}}דּוֹדוּן הוֹלְכִים{{רווח|1}}||כּוֹרְעִים וּבוֹרְכִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|י}}וֹשְׁבֵי אֹהֶל וּמִשְׁכָּן{{רווח|1}}||לִבְתוֹכָם שָׁכָן{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|כִּ}}תֵּי הֲמוֹנִים{{רווח|1}}||עִם חַיּוֹת וְאוֹפַנִּים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|כֶּ}}תֶר נוֹתְנִים{{רווח|1}}||בְּנֵי אֵיתָנִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|לַ}}הֲקַת שְׁבִיבִים{{רווח|1}}||וְאֵשׁ לֶהָבִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|לְ}}מַעֲנוֹ גּוֹי אֶחָד{{רווח|1}}||לְשֵׁם אֵל הַמְיֻחָד{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|מְ}}סוֹכְכִים מְרוֹפְפִים{{רווח|1}}||בְּכַנְפֵיהֶם מְעוֹפְפִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|מְ}}נַצְּחִים לְהַתְמִיד{{רווח|1}}||בְּכָל יוֹם תָּמִיד{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|נ}}וֹרָאִים בְּנִפְלָאוֹת{{רווח|1}}||לְצֶדֶק נוֹרָאוֹת{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|נְ}}דִיבֵי עַמּוֹ{{רווח|1}}||מְסַלְסְלִים לִשְׁמוֹ{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|שְׂ}}רָפִים עוֹמְדִים{{רווח|1}}||מִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|ס}}וֹלְדֵי בְחִילָה{{רווח|1}}||לְנוֹרָא עֲלִילָה{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|עֵ}}ינַיִם מְלֵאִים{{רווח|1}}||כַּתַּרְשִׁישׁ מְמֻלָּאִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|ע}}וֹנִים בְּמַקְהֵלוֹת{{רווח|1}}||בְּלַחַשׁ וְקוֹלוֹת{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|פְּ}}נֵיהֶם כִּבְרָקִים מְאִירִים{{רווח|1}}||וּפָז בֶּגֶד פְּאוּרִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|פְּ}}דוּיֵי בִּזְרוֹעַ חָזָק{{רווח|1}}||לְגוֹאֲלָם חָזָק{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|צִ}}בְאוֹת שָׁמַיִם{{רווח|1}}||לְרוֹכֵב שָׁמַיִם{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|צֹ}}אן קָדָשִׁים{{רווח|1}}||מַטַּע קְדוֹשִׁים{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|קַ}}לִּים לְצוּרָם{{רווח|1}}||קוֹרְאִים לְיוֹצְרָם{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|קְ}}הִלּוֹת יַעֲקֹב{{רווח|1}}||בְּלִי לֵב עָקֹב{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|רַ}}גְלֵיהֶם כְּעֵגֶל{{רווח|1}}||וְאוֹפָן מִתְגַּלְגֵּל{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|רְ}}צוּיִם לְבוֹרְאָם{{רווח|1}}||לְרָם אֲשֶׁר בְּרָאָם{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|שֹׁ}}כְנֵי בְּצֵל שַׁדַּי{{רווח|1}}||שְׁנוֹתָם אֵין דַּי{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|שְׁ}}מוּרִים חֲקוּקִים{{רווח|1}}||מִצְוֹת וְחֻקִּים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{הור|חזן:}} {{סי|תֹּ}}קֶף תַּרְשִׁישִׁים{{רווח|1}}||בַּמָּרוֹם חָשִׁים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|תְּ}}מִימִים בְּדַרְכֵיהֶם{{רווח|1}}||וּבְמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |} ====אילי מרום==== '''וּבְכֵן שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ''' {{הור|חו"ק:}} '''אֵלּוּ לָאֵלּוּ שׁוֹאֲלִים / אֵלּוּ לָאֵלּוּ מְמַלְלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / לְהַעֲרִיצוֹ לְהַקְדִּישׁוֹ בִּפְאֵר מְסַלְסְלִים''' {{הור|סימן: '''אא"ב גג"ד'''. בסוף כל בית מובאה מ[[ישעיהו ו#ו ב|ישעיהו ו ב-ג]]}} {{סי|אֵ}}ילֵי מָרוֹם אוֹמְרִים הִלּוּלוֹ{{ש}} {{סי|א}}וֹפָן וְגַלְגַּל מַבִּיעִים סִלְסוּלוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}אֵימָה וּבְיִרְאָה מַכְתִּירִים שֵׁם גָּדְלוֹ :שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|גִּ}}בּוֹרֵי כֹחַ בְּרַעַד וּבְפַחַד{{ש}} {{סי|גֵּ}}אֶה וְגָבֹהַּ לְיַחֵד לְאֶחָד{{ש}} {{סי|דְּ}}מָמָה דַקָּה דָּאִים בְּלִי כַחַד :שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|הַ}}יּוֹשֵׁב יְחִידִי עַל אוֹפַנָּיו{{ש}} {{סי|הַ}}דּוֹבֵר דָּבָר דָּבוּר עַל אָפְנָיו{{ש}} {{סי|וְ}}רָצוֹא וָשׁוֹב כַּבָּזָק לְפָנָיו :בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|זֹ}}הַר הָרָקִיעַ כְּעֵין חַשְׁמַלָּיו{{ש}} {{סי|ז}}וֹעֵף בַּיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו{{ש}} {{סי|חִ}}יל שָׂרָף אֵימָה עָלָיו :וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|טַ}}פְסְרֵי קָלָל כְּעֵין נְחשֶׁת יְצַפְצֵף{{ש}} {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם עֲלֵיהֶם יְחוֹפֵף{{ש}} {{סי|יִ}}דֹּד יְכַסֶּה פָנָיו בְּלִי מִתְרוֹפֵף :וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|כַּ}}בִּיר כֹּחַ הוּא אֵלִי זֶה{{ש}} {{סי|כִּ}}י לֹא בָזָה עֱנוּת עַם עָנִי וְנִבְזֶה{{ש}} {{סי|לְ}}הַקְדִּישׁוֹ וּלְהַעֲרִיצוֹ יַחַד נִרְשִׁים זֶה מִזֶּה :וְקָרָא זֶה אֶל זֶה.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|מֶ}}לֶךְ מְהֻלָּל בְּפִיהֶם גָּמַר{{ש}} {{סי|מ}}וֹרָאוֹ עֲלֵיהֶם תָּמִיד לְהַשְׁמַר{{ש}} {{סי|נִ}}שָּׂא וְנֶעְלָם הִלּוּלוֹ לוֹמַר :וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|שָׂ}}רָף מְכֻנֶּה אֶחָד קָדוֹשׁ{{ש}} {{סי|סִ}}לּוּד אוֹמֵר לְבָרוּךְ וְקָדוֹשׁ{{ש}} {{סי|ע}}וֹנִים בִּקְדֻשָּׁה לָאֵל הַקָּדוֹשׁ :קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|פְּ}}אֵר וָשֶׁבַח לַאֲדוֹן הַצְּבָאוֹת{{ש}} {{סי|פּ}}וֹצְחִים בְּרִנָּה מַלְאֲכֵי צְבָאוֹת{{ש}} {{סי|צְ}}בָא מָרוֹם גְּדֻלָּתָם מַצְבִּיאוֹת :יְיָ צְבָאוֹת.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ וְנוֹרָא שׁוֹכֵן עֲלֵיהֶם בְּעֶרֶץ{{ש}} {{סי|קַ}}לִּים לָרוּץ עַד קְצֵה הָאָרֶץ{{ש}} {{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא יוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ :מְלֹא כָל הָאָרֶץ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|שָׁ}}מַיִם וּשְׁמֵי שָׁמַיִם כִּסָּה הוֹדוֹ{{ש}} {{סי|שְׁ}}חָקִים מִמַּעַל פֹּעַל יָדוֹ{{ש}} {{סי|תּ}}וֹלֶה תֵבֵל בִּזְרוֹעַ יָדוֹ :מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}}<קטע סוף=רהיטים/> ====סילוק==== {{הור2|לנוסח אשכנז המזרחי אומרים לסילוק את הפיוט {{צ|[[ונתנה תוקף]]}}, ואת הקדושה {{צ|[[אז מלפני בראשית]]}}. לנוסח אשכנז המערבי אומרים לסילוק את הפיוט {{צ|מי יערוך אליך}} שיובא בסמוך, ובקדושה אומרים רק את הפיוט {{צ|אליך תלויות עינינו}} מתוך הקדושה שנאמרה בשחרית.}} מִי יַעֲרֹךְ אֵלֶיךָ מַעֲנֶה לְסַפֵּר{{ש}} גְּבוּרוֹת רַחֲמֶיךָ לְהַגִּיד וּלְסַפֵּר{{ש}} אַגִּידָה וַאֲדַבֵּרָה עָצְמוּ מִסַּפֵּר{{ש}} וְעַד כַמֶּה וְכַמֶּה אֵיךְ אֲסַפֵּר{{ש}} כִּי אַתָּה צְעָדִים סוֹפֵר{{ש}} פֶּשַׁע וְעָוֹן מְכַפֵּר{{ש}} וּבְסוּר מִמְּךָ כָּל כּוֹפֵר{{ש}} תְּחַכֶּה לוֹ לָשׁוּב וּלְהִתְכַּפֵּר{{ש}} לְבִלְתִּי לֵבוֹשׁ וְלְהֵחָפֵר{{ש}} כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּמוֹת אֲשֶׁר יָפֵר{{ש}} לָכֵן שַׂמְתָּ עֲשֶׂרֶת יְמֵי שֶׁפֶר{{ש}} לַעֲשׂוֹת בָּהֶם תְּשׁוּבָה מִהְיוֹת לְחֶפֶר{{ש}} וְאִם שָׁב וְחִנֵּן בְּאִמְרֵי שֶׁפֶר {{ש}} יַעְמֹד מֵלִיץ יָשְׂרוֹ לְסַפֵּר{{ש}} וְתַקְשִׁיב וְתֹאמַר מָצָאתִי כֹפֶר{{ש}} וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים מִתְכַּפֵּר{{ש}} כִּי כִּשְׁמוֹ כִּפּוּר מְכַפֵּר{{ש}} וְכָל מַעֲשָׂיו לוֹ תְכַפֵּר{{ש}} וְכָל חֲטָאָיו תָּדִיחַ וְתָפֵר{{ש}} וְיוּחַק לְחַיִּים בְּגִלְיוֹן סֵפֶר{{ש}} בְּכֵן גַּשְׁנוּ הַיּוֹם אֵלֶיךָ חֲטָאֵינוּ לְסַפֵּר{{ש}} כְּמוֹדֶה וְעוֹזֵב לְהִתְכַּפֵּר{{ש}} וְאִם כְּאָדָם עָבַרְנוּ בְּרִיתֶךָ לְהָפֵר{{ש}} אַתָּה אֵל וְלֹא אִישׁ פָּנֵינוּ אַל תַּחְפֵּר{{ש}} בִּזְכוּת נָם אָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר{{ש}} וּכְאָז בַּעֲרוּפָה לָנוּ כַפֵּר כַּפֵּר רַחוּם לְשׁוֹפְכֵי לְךָ שִׂיחָה{{ש}} כְּטוֹב וְסַלָּח לְךָ הִיא הַסְּלִיחָה{{ש}} וּלְדַלֵּי מַעַשׂ תִּתֵּן סְלִיחָה{{ש}} וְאִם כְּפִי פָעֳלָם אֵין לְהִסָּלְחָה{{ש}} וְאִם תִּשְׁמֹר עָוֹן יְהוּ כְסוּחָה{{ש}} בְּכֵן גַּשְׁנוּ הַיּוֹם לְסוֹחֲחָה{{ש}} בְּחִנּוּן הִגָּיוֹן שְׁמָעָה וּסְלָחָה{{ש}} בְּטוּחִים כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה{{ש}} מְקַוִּים לְרַחֲמֶיךָ עִוּוּיָם לְסָלְחָה לְסָלְחָה עֲוֹנָם גָּשִׁים לְחַלּוֹתֶךָ{{ש}} לְהַרְבּוֹת לָמוֹ מְחִילָתֶךָ{{ש}} כִּי הִיא שִׁבְחֲךָ וְהִיא תְהִלָּתֶךָ{{ש}} כִּי הֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ{{ש}} רַעְיָתְךָ וּסְגֻלָּתֶךָ{{ש}} מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וּפְעֻלָּתֶךָ{{ש}} וְאֵין לָנוּ אֱלוֹהַּ זוּלָתֶךָ{{ש}} וּמוֹשִׁיעַ אֵין בִּלְתֶּךָ{{ש}} וּכְנַמְתָּ לְצִיר סָלַחְתִּי כְּמִלָּתֶךָ{{ש}} כֵּן תְּבַשֵּׂר סָלַחְתִּי לְאוֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ{{ש}} לְהוֹדִיעָם רַחֲמֵי גְדֻלָּתֶךָ{{ש}} וְיַנְעִימוּ זֶמֶר לְעַלּוֹתֶךָ לְעַלּוֹתֶךָ בְּגֵיא וּבִשְׁחָקִים{{ש}} וְלִסְלֹחַ עֲוֹנָם פֶּלֶל נוֹאֲקִים{{ש}} כִּי הֵם מִמַּעֲשִׂים רֵקִים{{ש}} לָכֵן כְּדַלִּים שְׁעָרֶיךָ דוֹפְקִים{{ש}} סְלַח נָא לַעֲוֹנֵינוּ לְפָנֶיךָ צוֹעֲקִים{{ש}} זְכֹר שְׁלֹשֶׁת אָבוֹת אֲשֶׁר לְךָ חֲשׁוּקִים{{ש}} וְחֶבֶל נַחֲלָה לְשִׁמְךָ חֲקוּקִים{{ש}} וּשְׁבוּעָה אֲשָׁר לָמוֹ בִּטִּיתָ תָּקִים{{ש}} לְקוֹרְאֶיךָ מִמַּעֲמַקִּים {{ש}} לְהוֹשִׁיעָם מִהְיוֹת עוֹד דְּחוּקִים{{ש}} אֲשֶׁר לְהַצְדִּיקָם תַּחַן מְפִיקִים{{ש}} לְהָשִׁיב שְׁבִיתָם כַּאֲפִיקִים{{ש}} כִּי הֵם עֲבָדֶיךָ וְעָלֶיךָ מִתְרַפְּקִים{{ש}} וּלְחוֹנְנֵם בְּעִנּוּי עֲסוּקִים{{ש}} לְהוֹצִיא דִינָם כַּעֲשׁוּקִים{{ש}} לְקָרְבָם אֵלֶיךָ מְקָרֵב רְחוֹקִים{{ש}} הֱיוֹתָם כְּאֵזוֹר לַחֶלֶץ בְּךָ דְּבֵקִים{{ש}} לְנַצְחָךְ בְּשִׁיר כְּעַל שׁוֹשַׁנַּת עֲמָקִים עֲמָקִים בְּפַלְּשָׁךְ תְּחַפֵּשׂ צְדָקָה{{ש}} כְּטוֹב וְסַלָּח וּלְךָ הִיא הַצְּדָקָה{{ש}} וְרַב לְהוֹשִׁיעַ מְדַבֵּר בִּצְדָקָה{{ש}} מְכוֹן כִּסְאֲךָ מְתֻקָּן בִּצְדָקָה{{ש}} וּלְאֵין זְכוּת וּמַעֲשִׂים תַּעֲשֶׂה צְדָקָה{{ש}} כִּי לָנוּ הַבֹּשֶׁת וּלְךָ הַצְּדָקָה{{ש}} לָכֵן לִמְרוֹמְמֶךָ תַּעֲלֶה צְדָקָה{{ש}} בְּמִדַּת טוּבְךָ אוֹתָם לְצַדְּקָה{{ש}} כִּי קָדוֹשׁ אַתָּה וְנִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה{{ש}} בְּסָלְחָךְ עֲוֹן שָׁבֶיךָ בִּצְדָקָה בִּצְדָקָה תְּשׁוֹבֵב עַם לְךָ חֲתוּמִים{{ש}} כִּי רַחוּם אַתָּה וּמָלֵא רַחֲמִים{{ש}} וּלְךָ הַסְּלִיחוֹת וְהָרַחֲמִים{{ש}} וּבְשִׁבְתְּךָ עַל כִּסֵּא דִין תְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים{{ש}} וְתַהֲפֹךְ מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים{{ש}} לְהַצְדִּיק בָּנִים לְךָ רחוּמִים{{ש}} לְנַקּוֹתָם מִטִּנּוּף כְּתָמִים{{ש}} וּלְהַאֲזִין שַׁוְעָתָם מִמְּרוֹמִים{{ש}} אֲשֶׁר הֵם מִמִּצְוֹתֶיךָ עֲרוּמִים{{ש}} וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ מַעֲרִימִים{{ש}} וְחָטָאנוּ לְךָ נוֹאֲמִים{{ש}} זְכֹר לָמוֹ זְכוּת אֲבוֹתָם תְּמִימִים{{ש}} וּתְחִנָּתָם תִּשְׁמַע מִמְּרוֹמִים{{ש}} לִמְצֹא לְפָנֶיךָ חֶסֶד וְרַחֲמִים{{ש}} וְאִם תְּפַלֵּשׁ מַעֲשֵׂימוֹ יִהְיוּ נִכְלָמִים וְיַפְצִיחַ שִׁיר כִּסֵּא{{ש}} פְּנֵי עָוֹן נוֹשֵׂא{{ש}} וְיִתְרַעַם הַכִּסֵּא{{ש}} לְהוֹד מִתְנַשֵּׂא{{ש}} וּכְסֵפֶר הַמְכֻסֶּה{{ש}} נָכוֹן מֵאָז לְכִסֵּא{{ש}} וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא{{ש}} רָם יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא{{ש}} הִנֵּה מָקוֹם לַכִּסֵּא{{ש}} מְאַחֵז פְּנֵי כִסֵּא{{ש}} לְכֹל לְרֹאשׁ מִתְנַשֵּׂא{{ש}} נֶעֱלָם וְנִרְאָה וּמִתְכַּסֶּה{{ש}} וְתַבְנִית הַרְרֵי קֶדֶם בַּכִּסֵּא{{ש}} מְחַנְנִים בְּעַד עַם זוּ מִתַּחַת לַכִּסֵּא{{ש}} וְזֵר נוֹתְנִים בְּהִתְנַשֵּׂא{{ש}} בְּרֹאשׁ עָוֹן נוֹשֵׂא וּשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים יוֹפִיעוּ בְּצִדְקָתָם{{ש}} וְיָלִיצוּ בְּעַד תּוֹלְדוֹתָם{{ש}} לִמְחוֹת שִׁגְגוֹתָם וּזְדוֹנוֹתָם {{ש}} לְנַקּוֹת פִּשְׁעֵי גְוִיָּתָם{{ש}} וְאֶלֶף וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת ממְּחִיצָתָם{{ש}} יוּרְשׁוּ לָצֵאת בְּחַלּוֹנוֹתָם{{ש}} וְיַגִּידוּ צֶדֶק בִּמְרוּצָתָם{{ש}} וְכָכָה יַעֲנוּ בְּמוֹצְאוֹתָם סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ{{ש}} מוֹשִׁיעַ חוֹסִים הַפְלֵא חֲסָדֶיךָ{{ש}} זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ{{ש}} אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּחָזוֹן לַחֲסִידֶךָ{{ש}} וּכְמוֹ נוֹדַעְתָּ וְשַׁתָּה סוֹדֶיךָ{{ש}} וּמוֹסְדוֹתֶיךָ עָלֵימוֹ בְּיַסְּדֶךָ{{ש}} וְלָמוֹ מֵאָז גִּלִּיתָה סוֹדֶיךָ{{ש}} וְהֵם מֵרֹאשׁ נוֹצָרוּ לְסַעֲדֶךָ{{ש}} וְיֻחָדוּ הֱיוֹת עֵדֶיךָ וְסַהֲדֶיךָ וְאֶרְאֶלִּים בָּם נוֹעֲצִים {{ש}} מֵהֶם נִרְשִׁים וּבְכֵן מַעֲרִיצִים{{ש}} וְרָצוֹא וָשׁוֹב אֲשֶׁר כֵּס מְרִיצִים{{ש}} בָּם נִמְלָכִים וַעֲרִיצוּתָם פּוֹצִים{{ש}} רוֹעֲשִׁים רוֹגְשִׁים מִקּוֹל מְחַצְצִים{{ש}} קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ בְּפִימוֹ מְרַצִּים{{ש}} וְעוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ זוֹ מְצַחְצְחִים {{ש}} וְצֵאָם מַדִּיחִים וּמַרְחִיצִים{{ש}} וּבִשְׁבִיב נְהַר דִּינוּר נָאוֹר מְנַצְחִים{{ש}} וּכְנוּר דָּלֵק עוֹרְכִים נְצוּחִים{{ש}} שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְנֵצַח נְצָחִים{{ש}} בִּקְרִיאָתָם זֶה לָזֶה סוֹחֲחִים{{ש}} בַּעֲנִיָּתָם זֶה לָזֶה פּוֹצְחִים{{ש}} וְשִׁלּוּשׁ קְדֻשּׁוֹת בְּקֹדֶשׁ מַפְצִיחִים{{ש}} {{הור|ככתוב…}} [[קטגוריה:קדושתאות]] i9mn8wruecbe1lbh3qyfizdqkziw0aa 2947669 2947664 2025-07-08T20:42:35Z בן עדריאל 9444 /* סילוק */ רק כדי לציין שזה לא אותו פיוט 2947669 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=25}} ====רשות==== {{הור2|קדושתא של רבי {{קישור למחבר|אלעזר הקליר}} ליום כיפור. נהוגה בקהילות אשכנז בחזרת הש"ץ של מוסף, ובקהילות איטליה בחזרת הש"ץ של שחרית.}} {{#קטע:מסוד חכמים|יו"כ}} ====מגן==== <קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''שבת שבתון''' (מרובע)}} {{סי|שׁ}}וֹשַׁן עֵמֶק אֲיֻמָּה {{ק|[נ"א: אֻיְּמָה]}}{{ש}} {{סי|שַׁ}}בַּת שַׁבָּתוֹן לְקַיְּמָה{{ש}} {{סי|שֹׁ}}רֶשׁ וְעָנָף סֻיְּמָה{{ש}} {{סי|שָׁ}}וִים יַחַד לְצַיְּמָה {{סי|בְּ}}עֵת מָטוּ יְסוֹדוֹתֶיהָ{{ש}} {{סי|בָּ}}טְחָה בְּחִין מוֹסְדוֹתֶיהָ{{ש}} {{סי|בָּ}}ם תָּקְעָה יְתֵדוֹתֶיהָ{{ש}} {{סי|בְּ}}כֶפֶל לְהַשְׁעִין יְדוֹתֶיהָ {{סי|תָּ}}מְכָה בְּפֹעַל צוּרִים{{ש}} {{סי|תֻּ}}מַּת הֵמָּה הַיּוֹצְרִים{{ש}} {{סי|תְּ}}רוּפָה תֵּת לַעֲצוּרִים{{ש}} {{סי|תֵּ}}בֵל לְהַאֲפִיל לְצָרִים {{סי|שְׁ}}תִילֵי גְבָעוֹת אַרְבַּע{{ש}} {{סי|שַׁ}}אַג סֵפֶר הַמְרֻבָּע{{ש}} {{סי|שֶׁ}}וַע פְּגִיעוֹת אַרְבַּע{{ש}} {{סי|שְׁ}}עֵה צִדְקָם לִתְבַּע {{סי|בִּ}}יטָה בְּמִתְהַלֵּךְ תָּמִים{{ש}} {{סי|בְּ}}מוּסַר לְחוּמוֹ חֲתוּמִים{{ש}} {{סי|בְּ}}צִדְקוֹ תָּדִיחַ כְּתָמִים{{ש}} {{סי|בְּ}}אֶפֶס אוּרִים וְתֻמִּים {{סי|תְּ}}מוּר תַּשְׁלוּמֵי פָר{{ש}} {{סי|תִּ}}בֶן הֶגֶג הַמְסֻפָּר{{ש}} {{סי|תּ}}וֹקְעֵי בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר{{ש}} {{סי|תַּ}}לְאוּבָם בְּכִפּוּר יְכֻפָּר {{סי|וְ}}שַׁכֵּךְ חֲמַת זַעְמָךְ{{ש}} {{סי|וְ}}תָחֹן שְׂרִידֵי עַמָּךְ{{ש}} {{סי|וְ}}עָלֵינוּ יְהִי נוֹעֲמָךְ{{ש}} {{סי|וְ}}נִחְיֶה מִמְּקוֹר עִמָּךְ {{סי|נָ}}אוֹר עִמְּךָ הַסְּלִיחָה{{ש}} {{סי|נָ}}כוֹן מַהֵר לְסָלְחָה{{ש}} {{הור|חזן:}} {{סי|נִ}}יב שְׂפָתֵינוּ הַצְלִיחָה{{ש}} {{סי|נַ}}אַק שְׁמָעָה וּסְלָחָה שְׂפָתֵינוּ מְדוֹבְבוֹת יְשֵׁנִים{{ש}} יְנַצְּחוּךָ כְּעַל שׁוֹשַׁנִּים{{ש}} {{הור|חזן:}} חֲדָשִׁים וְגַם יְשָׁנִים{{ש}} בְּמָגִנַּת אָב נִשְׁעָנִים<קטע סוף=א/> ====מחיה==== <קטע התחלה=ב/>{{הור|סימן: '''יום כפורים''' (מרובע)}} {{סי|י}}וֹם מִיָּמִים הוּחָס{{ש}} {{סי|י}}וֹם כִּפּוּר הַמְיֻחָס{{ש}} {{סי|י}}וֹדְעָיו חֲמוֹל וְחָס{{ש}} {{סי|י}}וֹקְשָׁיו לְפֹעֶרֶת הָס {{סי|וּ}}בוֹ בְּתַחְבּוּלוֹת יוּעָצוּ{{ש}} {{סי|וִ}}דּוּי בְּתַחַן יָאִיצוּ{{ש}} {{סי|וְ}}שׁוֹכְנֵי עָפָר יָקִיצוּ{{ש}} {{סי|וּ}}מֵרֹאשׁ הָרִים יָלִיצוּ {{סי|מִ}}פְעֲלוֹת עוֹקֵד וְעָקוּד{{ש}} {{סי|מֵ}}אָז בְּיָדָם פָּקוּד{{ש}} {{סי|מ}}וֹפֵת הַכָּמוּס לְפִקּוּד{{ש}} {{סי|מ}}וֹקֵשׁ לְהַבְעִית בְּסִקּוּד {{סי|כְּ}}הַבְטָחַת סְבִיכַת אַיִל{{ש}} {{סי|כָּ}}פְרוֹ הַנָּצוּר לְחַיִל{{ש}} {{סי|כֵּ}}ן תַּעֲצִים חַיִל{{ש}} {{סי|כֹּ}}רְעֶיךָ בְּעֶצֶם וָלָיִל {{סי|פַּ}}חְדּוֹ יָחִיל שׂוֹטְמִים{{ש}} {{סי|פִּ}}יּוֹתָם הֱיוֹת אֲטוּמִים{{ש}} {{סי|פְּ}}רָחָיו בְּמִשְׁעֲנוֹתָיו חֲטוּמִים{{ש}} {{סי|פַּ}}לְּטֵם מֵרֶכֶל פִּטּוּמִים {{סי|וְ}}אִם אֵין מַעֲשִׂים{{ש}} {{סי|וְ}}זֶבַח מִבְּלִי מֵשִׂים{{ש}} {{סי|וְ}}זָכְרָה לְנִבְזִים וּמְאוּסִים{{ש}} {{סי|וּ}}מִגִּזְעָם הָפֵר כְּעָסִים {{סי|רָ}}ם קשְׁטְ מַעְבָּדֶיךָ{{ש}} {{סי|רָ}}אֹה תִרְאֶה עֹבְדֶיךָ{{ש}} {{סי|רֵ}}עִים בָּאֵי עָדֶיךָ{{ש}} {{סי|רַ}}חוּם זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ {{סי|יְ}}בֻקַּשׁ עָוֹן וְאֵינֶנּוּ{{ש}} {{סי|יָ}}מָּה בִּמְצוּלוֹת תְּנֶנּוּ{{ש}} {{סי|יֶ}}לֶד בְּשַׁעֲשׁוּעָיו תַּעֲנֶנּוּ{{ש}} {{סי|י}}שֶׁר מֵלִיץ יְחֻנֶּנּוּ {{סי|מִ}}בְּרַק חֶרֶב הַשָּׁנוּן{{ש}} {{סי|מַ}}לֵּט מַאֲרִיכֵי רִנּוּן{{ש}} {{הור|חזן:}} {{סי|מַ}}לֵּא מִשְׁאֲלוֹתָם בְּתַחֲנוּן{{ש}} {{סי|מֶ}}לֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן כֹּפֶר פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ{{ש}} פְּדֵה מִטְּבִיעַת רֶפֶשׁ{{ש}} {{הור|חזן:}} מְיַחֲלֶיךָ בְּעִנּוּי וָכֹפֶשׁ{{ש}} הַחֲיֵם בְּטַלְלֵי נֹפֶשׁ ====תוכחה==== {{הור2|למנהג אשכנז המזרחי מוסיפים את הפיוט הבא.}} {{הור|סימן: '''א"ב''' (מדלגים)}} עוֹד בּוֹ נִשְׁמָתוֹ / יְקַו תְּשׁוּבַת יְצִיר אַדְמָתוֹ / לְהַחֲיוֹתוֹ לְהֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ {{סי|אֱ}}נוֹשׁ אֵיךְ יִצְדַּק פְּנֵי יוֹצְרוֹ / וְהַכֹּל גָּלוּי לוֹ תַּעֲלוּמוֹ וְסִתְרוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}זֹאת יְכֻפַּר עֲוֹנוֹ וְיִגְהֶה מְזוֹרוֹ / אִם יָשׁוּב טֶרֶם יִכְבֶּה נֵרוֹ. {{ק|'''עוֹד'''…}} {{סי|גַּ}}ם חשֶׁךְ לֹא יַחֲשִׁיךְ מִמֶּנּוּ / אִם יַסְתִּיר פָּנָיו הוּא יְשׁוּרֶנּוּ{{ש}} {{סי|דָּ}}פְיוֹ וְרִשְׁעוֹ עַל פָּנָיו יַעֲנֶנּוּ / יִתְרוֹן לוֹ אִם בְּחַיָּיו יוֹדֶנּוּ. {{ק|'''עוֹד'''…}} {{סי|הֵ}}ן שָׁמַיִם לֹא זַכּוּ בְעֵינָיו / אַף כִּי נִתְעָב בַּאֲשָׁמָיו וּבַעֲוֹנָיו{{ש}} {{סי|וְ}}זֵד לָמָּה לֹא יָבִין בְּרַעְיוֹנָיו / הֲלֹא יוֹמוֹ וְאֵידוֹ נֹכַח פָּנָיו. {{ק|'''עוֹד'''…}} {{סי|זְ}}הָבוֹ וּסְגֻלַּת עָשְׁרוֹ בַּל יוֹעִילֶנּוּ / לָתֵת כָּפְרוֹ בְּיוֹם עֶבְרָה לְהוֹעִילֶנּוּ{{ש}} {{סי|חֶ}}סֶד וּצְדָקָה אִם רָדַף בְּעוֹדֶנּוּ / לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וּכְבוֹד בּוֹרְאוֹ יַאַסְפֶנּוּ. {{ק|'''עוֹד'''…}} {{סי|ט}}וֹב לַגֶּבֶר לִשָּׂא עֹל תּוֹרָה / לְקַיֵּם חֻקֶּיהָ בְּאַהֲבָה בְּיִרְאָה וּבְטָהֳרָה{{ש}} {{סי|יְ}}מֵי חַיָּיו תַּנְחֶנּוּ מְסִלָּה יְשָׁרָה / תִּנְצְרֶנּוּ בִּגְבוּרָה וּלְתֶחִי תְּשִׂיחֶנּוּ לְעֶזְרָה. {{ק|'''עוֹד'''…}} {{סי|שַׁ}}דַּי הִנְנוּ בְיָדְךָ כְּיוֹצֵר חֹמֶר / רְצוֹנְךָ לְהַחֲיוֹת וְלֹא לְהָמִית וּלְגַמֵּר{{ש}} {{הור|חזן:}} {{סי|תְּ}}יַשֵּׁר לְבָבֵנוּ בְּיִרְאָתְךָ לְהַחֲטִיב וּלְהֵאָמֵר / קַיְּמֵנוּ לְחַיִּים וְנוֹדְךָ לְעוֹלָם וּנְזַמֵּר. {{רפרן|עוֹד בּוֹ נִשְׁמָתוֹ / יְקַו תְּשׁוּבַת יְצִיר אַדְמָתוֹ / לְהַחֲיוֹתוֹ לְהֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ}}<קטע סוף=ב/> ===פיוטים לפני קדושה=== ====משולש==== <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''צום העשור''' (מרובע)}} {{סי|צְ}}פֵה בְּבַת תְּמוּתָה{{ש}} {{סי|צ}}וֹם הֶעָשׂוֹר עֲמוּתָה{{ש}} {{סי|צֹ}}אן בְּהֵעָנְשָׁהּ מִיתָה{{ש}} {{סי|צַ}}דְּקָהּ מִמֶּכֶר צְמִיתָה {{סי|וּ}}בְבוֹא שׂוֹטֵן לִנְקֹב{{ש}} {{סי|וְ}}לַחֲשׂף שַׂרְעַף הֶעָקֹב{{ש}} {{סי|וּ}}בַל יֵרָשֶׁה לִקֹּב{{ש}} {{סי|וֶ}}כַח תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב {{סי|מָ}}כוֹן לְשִׁבְתְּךָ בְּשׂוּמֶךָ{{ש}} {{סי|מֵ}}אָז חֲקַקְתּוֹ בְּרִשּׁוּמֶךָ{{ש}} {{סי|מ}}וֹלְדוֹתָיו הַכְּלוּלִים בִּשְׁמֶךָ{{ש}} {{סי|מַ}}לְּטֵם לְמַעַן שְׁמֶךָ {{סי|הִ}}זָּכֵר יְשִׁיבַת אַחַל{{ש}} {{סי|הַ}}נֶּאֱבַק לְשַׂר גַּחַל{{ש}} {{סי|הַ}}צִּילָה שְׁאוֹנוֹ מִבַּחַל{{ש}} {{סי|הַ}}צָּגִים לְהַרְטוֹת מַחַל {{סי|עִ}}נּוּי נֶפֶשׁ שׁוּר{{ש}} {{סי|עָ}}וֹן בְּלִי תָשׁוּר{{ש}} {{סי|עֹ}}רְכֵי שֶׁוַע בְּיִשּׁוּר{{ש}} {{סי|עֲ}}נֵם בֶּאֱמֶת וְאִשּׁוּר {{סי|סְ}}לַח לְשָׁבֵי פֶשַׁע{{ש}} {{סי|סְ}}לִיחָה תַּכְרִיעַ רֶשַׁע{{ש}} {{סי|סֵ}}דֶר תְּפִלָּה תִּישַׁע{{ש}} {{סי|סֵ}}בֶר פְּדוּת לְיֶשַׁע {{סי|וְ}}אִם הֵמָּה כְּאָדָם{{ש}} {{סי|וּ}}מָעֲדָה וּמָטָה יָדָם{{ש}} {{סי|וְ}}אַתָּה נוֹצֵר הָאָדָם{{ש}} {{סי|וִ}}תָּרוֹן תְּנָה לְעוֹדְדָם {{סי|רְ}}עָבָם וּצְמָאָם חֲזֵה{{ש}} {{סי|רָ}}עָתָם בְּלִי תֶחֱזֶה{{ש}} {{הור|חזן:}} {{סי|רֶ}}גֶשׁ רַחֲשָׁם מִלִּבְזֶה{{ש}} {{סי|ר}}וֹנְנִים סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה<קטע סוף=ג/> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}<קטע התחלה=רהיטים/> ====אשא דעי למרחוק==== {{הור|חו"ק:}} '''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ''' {{הור|חו"ק:}} '''הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ''' {{הור|חו"ק:}} '''מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשֹׂר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ''' {{הור|סימן: '''אלעזר בירבי קליר''' (בתבנית אא"ב גג"ד)}} {| |- |{{הור|חזן:}} {{סי|אֶ}}שָּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק / שְׁעֹן בְּאָת מֵרָחוֹק{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} בְּפָעֳלוֹ צָרִי דְחֹק |- |{{הור|חזן:}} {{סי|אֲ}}סַפְּרָה אֶל חֹק / מִסֻּכּוֹ בְּלִי לִרְחֹק{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} חַיִּים לִי לָחֹק |- |{{הור|חזן:}} {{סי|לְ}}שֹׁד כְּחֶתֶף יִמְחֹק / לוֹחֲמִי לְבַל יִשְׂחֹק{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} וְיִמָּלֵא פִי שְׂחוֹק |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |{{הור|חזן:}} {{סי|עֹ}}רְכֵי שֶׁוַע לָרֹב / חִין עֶרְכָּם יַעֲרֹב{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} פְּנֵי אֱלֹהִים מִקָּרוֹב |- |{{הור|חזן:}} {{סי|עֲ}}תִירָתִי אָז תִּקְרֹב / עֲבֵרָתִי לְבַל תֶּאֱרֹב{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} אֵלַי לְבַל קְרֹב |- |{{הור|חזן:}} {{סי|ז}}וֹמֵם אִם יִזְרֹב / עֲדַת אֵל לַחֲרֹב{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} אֶשָּׁעֵן בְּמַצְדִּיק וְקָרוֹב |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |{{הור|חזן:}} {{סי|רֶ}}שַׁע אִם הִכְרִיעִי / זְכֹר לִי רוֹעִי{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} בְּצִדְקוֹ עַתָּה לְרוֹעֲעִי |- |{{הור|חזן:}} {{סי|רְ}}עֵה צֹאן מַרְעִי / בְּמִרְעֶה טוֹב לְהַרְעִי{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} וּבְאוֹר חַיִּים לְזָרְעִי |- |{{הור|חזן:}} {{סי|בַּ}}עֲוֹן אֹרַח רִבְעִי / וּבְקַו נְטִיַּת מְרֵעִי{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} נָא אַל יְאַרְעִי |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשׂוֹר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |{{הור|חזן:}} {{סי|יַ}}סְכִּיתוּ שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן / גָּשִׁים פְּנֵי אָרוֹן{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} לְהַעֲצִים אֲרֶשֶׁת רֹן |- |{{הור|חזן:}} {{סי|יְ}}חַלּוּ רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן / מַשְׁבִּית אַף וְחָרוֹן{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן |- |{{הור|חזן:}} {{סי|ר}}וֹגְשִׁים קְרֹא בְגָרוֹן / פִּלּוּס אֲטוּמֵי חֶבְרוֹן{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} מְצֹא מְחִילַת וִתָּרוֹן |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |{{הור|חזן:}} {{סי|בְּ}}שִׁבְתּוֹ בְּכֵס רִיב / יְרִיבַי לְעֵינַי יָרִיב{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} יָהּ נִצָּב לָרִיב |- |{{הור|חזן:}} {{סי|בּ}}וֹזְזַי חָרֹב יַחֲרִיב / כְּמוֹ קַדְמוֹנִים הֶחֱרִיב{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} וְנַאֲקִי לְפָנָיו יַקְרִיב |- |{{הור|חזן:}} {{סי|יֻ}}צַּג אִתִּי בְּרִיב / מְלִיצַי שַׁי לְהַקְרִיב{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} וְשִׂיחִי לְגוֹחִי יַעֲרִיב |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |{{הור|חזן:}} {{סי|ק}}וֹל אָרִים כַּשּׁוֹפָר / בְּמַתַּן אִמְרֵי שְׁפָר{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} לִפְנֵי חֲזָקִים שִׁפָּר |- |{{הור|חזן:}} {{סי|קֶ}}צֶב שְׂעִירִים וּפָר / בְּנִיב שְׂפָתַיִם יְסֻפָּר{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} וּבְכֵן שׂוֹטֵן יֻחְפָּר |- |{{הור|חזן:}} {{סי|לִ}}פְלוּסִים כְּכוֹכְבֵי מִסְפָּר / וְשָׁחִים עַד עָפָר{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} בִּצְעָם וְעִוּוּיָם יְכֻפָּר |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשׂוֹר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |{{הור|חזן:}} {{סי|יֻ}}שְׁלָגוּ אָדְמֵי שָׁנִים / שֶׁל כָּל יְמוֹת הַשָּׁנִים{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} חֲדָשִׁים וְגַם יְשָׁנִים |- |{{הור|חזן:}} {{סי|יֻ}}לְבְּנוּ כִּתְמֵי שׁוֹשַׁנִּים / וְיוּשְׁבוּ לְתַעֲרָם שְׁנוּנִים{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} בְּפִלּוּל אֲשֶׁר מְשַׁנְּנִים |- |{{הור|חזן:}} {{סי|רַ}}חֲצוּ וְהִזַּכּוּ מֵעִשּׁוּנִים / לְאִוֶּלֶת מִהְיוֹת שׁוֹנִים{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} וְעַל מִבְטָחֵימוֹ שְׁעוּנִים |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ'''}}}} |} ====אין ערוך אליך==== {{הור|חו"ק:}} <b>{{סי|אֶ}}ת {{סי|לַ}}חֲשִׁי {{סי|עֲ}}נֵה נָא / {{סי|זַ}}עֲקִי {{סי|רְ}}צֵה נָא. הָאֵל קָדוֹשׁ</b> {{הור|חו"ק:}} <b>{{סי|אָ}}דוֹן {{סי|לְ}}קוֹל {{סי|עַ}}מֶּךָ / {{סי|זְ}}כֹר {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ</b> {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֵ}}ין עֲרֹךְ אֵלֶיךָ{{ש}} {{סי|בִּ}}ין עֹצֶם מִפְעָלֶיךָ{{ש}} {{סי|גִּ}}ישַׁת הֲמוֹן מְיַחֲלֶיךָ{{ש}} {{סי|דְּ}}רשׁ לְגַבֵּר חֲיָלֶיךָ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}} {{סי|ה}}וֹגֵי הֲמוּלַת קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|וּ}}מְהַלְלִים בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|זֶ}}רַע תְּבוּאַת קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|חֲ}}שֹׁב כְּאֵילֵי קֹדֶשׁ.{{רווח|5}}{{ק|'''אָדוֹן…'''}} {{סי|טַ}}פְסְרֵי מְרֻבְּעֵי פָנִים{{ש}} {{סי|יַ}}יְשִׁירוּךָ עִם אוֹפַנִּים{{ש}} {{סי|כְּ}}בַקְּרָךְ כָּל פָּנִים{{ש}} {{סי|לְ}}בִלְתִּי נְשֹׂא פָנִים.{{רווח|5}}{{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}} {{סי|מִ}}תְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ{{ש}} {{סי|נ}}וֹעֵץ אַחֲרִית מֵרֹאשׁ{{ש}} {{סי|סְ}}לִיחָה לַשּׁוֹבָבִים דְּרֹשׁ{{ש}} {{סי|עֲ}}וֹנָם לָשֵׂאת כְּמֵרֹאשׁ.{{רווח|5}}{{ק|'''אָדוֹן…'''}} {{סי|פְּ}}רוּדֵי כְּנַף רְנָנִים{{ש}} {{סי|צִ}}דְקוֹתֶיךָ חַי מְרַנְּנִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹל שַׁאַג מְחַנְּנִים{{ש}} {{סי|רְ}}צֵה בְחִין וּבְתַחֲנוּנִים.{{רווח|5}}{{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}} {{סי|שִׁ}}נְאַן רִבְבוֹת אֲלָפִים{{ש}} {{סי|שֹׁ}}אֲגִים וְלַבְּקָרִים נֶחֱלָפִים{{ש}} {{הור|חזן:}} {{סי|תֹּ}}קֶף יַשִּׂיגוּ אֲלוּפִים{{ש}} {{סי|תּ}}וֹדָה וְזִמְרָה מְאַלְּפִים. {{רפרן|אָדוֹן לְקוֹל עַמֶּךָ / זְכֹר רַחֲמֶיךָ. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}} ====אנא אזון==== {{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המערבי.}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |colspan ="4" |{{מר|'''וּבְכֵן וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|אָ}}נָּא אֱזֹן שַׁוְעַת חִנּוּן{{רווח|1}}||{{סי|בְּ}}יוֹם זֶה הַסְכֵּת תַּחֲנוּן{{רווח|1}}||יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן.{{ממס|שמות לד ו}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|גַּ}}שְׁנוּ לְפָנֶיךָ שְׁפֹךְ שִׂיחָה{{רווח|1}}||{{סי|דְּ}}רֹשׁ רַחֲמִים וּסְלִיחָה{{רווח|1}}||אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה.{{ממס|דניאל ט יט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|הֵ}}עָתֵר לָנוּ בַּיּוֹם הַזֶּה{{רווח|1}}||{{סי|וֶ}}עֱנוּתֵנוּ אַל תִּבְזֶה{{רווח|1}}||סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה.{{ממס|במדבר יד יט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|זַ}}עַק קְשֹׁב מִמַּנְעִימֶיךָ{{רווח|1}}||{{סי|חַ}}נּוּן כְּגֹדֶל רַחֲמֶיךָ{{רווח|1}}||חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ.{{ממס|יואל ב יז}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|טְ}}עֵנוּ בְּהַר נַחֲלָתֵנוּ{{רווח|1}}||{{סי|יְ}}יָ אֱלוֹהַּ תּוֹחַלְתֵּנוּ{{רווח|1}}||וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ.{{ממס|שמות לד ט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|כְּ}}רַחֲמֶיךָ עֲשׂוֹת הוֹאֵל{{רווח|1}}||{{סי|לִ}}נְכוֹנִים לִקְרָאתֶךָ אֵל{{רווח|1}}||כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל.{{ממס|דברים כא ח}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|מְ}}חִילָה הַרְבֵּה לִבְנֵי חֲסִידֶיךָ{{רווח|1}}||{{סי|נַ}}קֵּה מִפֶּשַׁע עַם יְדִידֶיךָ{{רווח|1}}||גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ.{{ממס|תהלים יט יד}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|סְ}}לַח לְעַם בְּךָ נוֹשַׁע{{רווח|1}}||{{סי|עָ}}וֹן שָׂא נָא וְחִישׁ יֶשַׁע{{רווח|1}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע.{{ממס|מיכה ז יח}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|פְּ}}דֵנוּ מֵחֵטְא נַקֵּנוּ מֵעָוֹן{{רווח|1}}||{{סי|צְ}}לֹל בְּמַצְלוֹל כֹּבֶד עָוֹן{{רווח|1}}||וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן.{{ממס|ישעיהו סד ח}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|ק}}וֹלֵנוּ תִשְׁמַע מִשְּׁמֵי שַׁחַק{{רווח|1}}||{{סי|רִ}}שְׁעֵנוּ לַיָּם תִּדְחָק{{רווח|1}}||וְאַתָּה יְיָ אַל תִּרְחָק.{{ממס|תהלים כב כ}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|שִׁ}}בְטֵי עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ{{רווח|1}}||{{סי|תְּ}}פִלָּה עוֹרְכִים לְהַשְׁעוֹתֶךָ{{רווח|1}}||וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ.{{ממס|מ"א ח לט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |} ====אך אין לנו==== {{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המערבי.}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |colspan ="2" |{{מר|'''וּבְכֵן אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''}} |- |אַךְ {{סי|אֵ}}ין לָנוּ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|בָּ}}אנוּ לְשִׁמְךָ וְאָתָאנוּ עָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|גָּ}}שִׁים וַחֲרֵדִים יַחַד לְעָבְדֶּךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|דְּ}}רֹשׁ לְצַדֵּק מוֹדֶיךָ וְעֵדֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |- |אַךְ {{סי|הָ}}רֵם קֶרֶן עַם יְדִידֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|וּ}}מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת זֶרַע חֲסִידֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|זָ}}כְרֵנוּ וּפָקְדֵנוּ כְּרֹב חֲסָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|חֹ}}ן וַחֲמֹל פְּלֵיטַת שְׂרִידֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |- |אַךְ {{סי|טְ}}לָאֶיךָ נַהֵל הַכְּמֵהִים לַחֲסָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|יַ}}דְעֵם בֵּינוֹת שֵׂכֶל סוֹדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|כַּ}}בְּסֵם מֵעֲוֹנָם וְיֻכְשָׁרוּ עָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|לְ}}מַעַנְךָ עֲשֵׂה בַּעֲבוּר כְּבוֹדֶךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |- |אַךְ {{סי|מ}}וֹסְרוֹתֵיהֶם תְּנַתֵּק בְּחֶזְקַת יָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|נַ}}שְּׂאֵם וְהַרְבִּיצֵם בְּבֵית וִעוּדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|סְ}}פֹר דִּמְעָתָם וְשִׂימָהּ בְּנֹאדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|עֲ}}רֹב לְטוֹב וּלְרַחֲמִים עֲבָדֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |- |אַךְ {{סי|פִּ}}ינוּ יְסַפֵּר תְּהִלּוֹת הוֹדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|צ}}וֹמֵנוּ תִּבְחַר וּקְרִיאַת מוֹעֲדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|ק}}וּמָה לִמְנוּחָתֶךָ וַאֲרוֹן כְּבוֹדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|שְׁ}}פֹךְ רוּחֲךָ לְלַמֵּד בְּלִמּוּדָךְ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|תִּ}}רְאֶה כִּי אֵין לָנוּ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |} ====אל תזכר לנו עוונותינו==== {{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המזרחי.}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |colspan ="4" |{{מר|'''וּבְכֵן וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|אַ}}ל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנוֹתֵינוּ{{רווח|1}}||הַצִּילֵנוּ מִצָּרֵינוּ{{רווח|1}}||כָּל אֲשֶׁר חָשְׁבוּ עָלֵינוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|בְּ}}שִׁמְךָ נִקְרָא וְתַעֲנֵנוּ{{רווח|1}}||וּתְשַׁבֵּר אֶת עֻלֵּנוּ{{רווח|1}}||וְאַתָּה תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|גֹּ}}דֶל רַחֲמֶיךָ תּוֹדִיעַ{{רווח|1}}||וּמַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ תוֹפִיעַ{{רווח|1}}||וּכְאָז אוֹתָנוּ תוֹשִׁיעַ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|דְּ}}בָרְךָ נִצָּב לְעוֹלָם{{רווח|1}}||זְכָר נָא אֲבוֹת הָעוֹלָם{{רווח|1}}||וְהָקֵם בְּרִיתְךָ לְעוֹלָם {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|הֵ}}רָצֶה לָּנוּ כְּמֵאָז{{רווח|1}}||וְתֶן לָנוּ עָז{{רווח|1}}||וְנִלְמַד נֶחֱמָדִים מִפָּז {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|וְ}}הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשׁךָ{{רווח|1}}||וְקוֹמֵם אֶת מִקְדָּשׁךָ{{רווח|1}}||וְנַעֲרִיץ בְּכָל יוֹם קְדֻשָּׁתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|זְ}}כֹר צִדְקַת רִאשׁוֹנִים{{רווח|1}}||וּסְלַח נָא לָאַחֲרוֹנִים{{רווח|1}}||וְתוֹשִׁיבֵם אֶל אֲרֻבּוֹתֵיהֶם כַּיּוֹנִים {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|ח}}וּסָה עַל צֹאן מַרְעִיתֶךָ{{רווח|1}}||וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ{{רווח|1}}||וְלַמְּדֵם כְּאָז דָּתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|טָ}}הוֹר תַּרְאֶה כְבוֹדֶךָ{{רווח|1}}||וְתוֹדִיעַ בָּנוּ הוֹדֶךָ{{רווח|1}}||וְנִסְבֹּל עֹל מוֹרָאֲךָ וְיִחוּדֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|יְ}}רֵאֶיךָ יִשְׂמְחוּ בָךְ{{רווח|1}}||וּבְכָל יוֹם יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ{{רווח|1}}||וְגוֹי וּמַמְלָכָה יַעַבְדוּ לָךְ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|כְּ}}רַחֲמֶיךָ עֲשֵׂה עִמָּנוּ{{רווח|1}}||כִּי בְכָל יוֹם לְךָ קָרָאנוּ{{רווח|1}}||יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|לְ}}בַדְּךָ תִּמְלֹךְ כְּמֵרֵאשִׁית{{רווח|1}}||וְתָשִׁית עֵינֶיךָ בְּרֵאשִׁית{{רווח|1}}||בִּמְקוֹם כּוֹנַנְתָּ מֵרֵאשִׁית {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|מַ}}לְכוּתְךָ עָלֵינוּ תְגַלֶּה{{רווח|1}}||נוֹרְאוֹתֶיךָ נֶחֱזֶה וְנִתְעַלֶּה{{רווח|1}}||וּמִצִּיּוֹן בְּרַחֲמֶיךָ תִּגָּלֶה {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|נְ}}חֵנוּ בַאֲמִתֶּךָ{{רווח|1}}||וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ{{רווח|1}}||כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|שִׂ}}ימֵנוּ בְּרָכָה בָּאָרֶץ{{רווח|1}}||וּתְנַעֵר רְשָׁעִים מֵאָרֶץ{{רווח|1}}||וְנֵשֵׁב לָבֶטַח בָּאָרֶץ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|עֲ}}נֵנוּ בִּדְבַר אֲמִתֶּךָ{{רווח|1}}||וְהוֹשִׁיעֵנוּ בֶּאֱמוּנָתֶךָ{{רווח|1}}||כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|פָּ}}נֶיךָ הָאֵר בְּצִיּוֹן{{רווח|1}}||וּמְלֹךְ עָלֵינוּ בְּצִבְיוֹן{{רווח|1}}||וְתָסִיר טֻמְאָה מִצִּיּוֹן {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|צַ}}דִּיק אַתָּה בַּכֹּל{{רווח|1}}||וְרַחֲמֶיךָ גְדוֹלִים עַל כֹּל{{רווח|1}}||מִיָּדְךָ הוּא וּלְךָ הַכֹּל {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|קָ}}רוֹב אַתָּה לְכָל קוֹרְאֶיךָ{{רווח|1}}||רַחֵם עַל מַמְלִיכֶיךָ{{רווח|1}}||כִּי הֵם מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|רַ}}חוּם סְלַח נָא לְעָוֹן{{רווח|1}}||כִּי כָל אָדָם מָלֵא עָוֹן{{רווח|1}}||וְאַתָּה תְּכַפֵּר עָוֹן {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|שִׁ}}מְךָ בָּנוּ נִקְרָא וְאַל תַּנִּיחֵנוּ{{רווח|1}}||נִקְרָאֲךָ וְאַתָּה תַעֲנֵנוּ{{רווח|1}}||וּלְמַעַנְךָ הָאֵר עֵינֵינוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{הור|חזן:}} {{סי|תֹּ}}אַר פָּנֶיךָ תַּרְאֵנוּ{{רווח|1}}||וּבְתוֹרָתְךָ תְּחַכְּמֵנוּ{{רווח|1}}||וּבְמִרְעֶה טוֹב וְשָׁמֵן תַּרְעֵנוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |} ====אך אומרים בחין לפניך==== {{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המזרחי.}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |colspan ="2" |{{מר|'''וּבְכֵן אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''}} |- |אַךְ {{סי|א}}וֹמְרִים בְּחִין לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|בָּ}}אִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|גָּ}}שִׁים בִּתְפִלָּה לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|דּ}}וֹרְשִׁים בְּדָתְךָ יוֹמָם וָלַיְלָה{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- | |- |אַךְ {{סי|ה}}וֹגִים בְּהַלֵּל וְתִשְׁבָּחוֹת{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|וְ}}אוֹמְרִים סְלַח נָא לַעֲוֹנֵינוּ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|ז}}וֹעֲקִים בִּתְפִלָּה לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|ח}}וֹקְרִים סוֹד בְּרִיתֶךָ / כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- | |- |אַךְ {{סי|ט}}וֹעֲנִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל / כִּי אֵין כָּאֵל{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|י}}וֹדְעִים שֵׁם הַמְפֹרָשׁ / וּבְפִיהֶם יִתְפָּרָשׁ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|כֻּ}}לָּם הַיּוֹם כְּמַלְאָכִים / קְדֻשָּׁה לְפָנֶיךָ עוֹרְכִים{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|לְ}}בוּשֵׁיהֶם נְקִיִּם / וְכֻלָּם צָמִים וּמִתְעַנִּים{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- | |- |אַךְ {{סי|מַ}}עֲשֵׂיהֶם מַגִּידִים וַחֲטָאֵיהֶם מְתַנִּים / סְלַח נָא עוֹנִים{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|נִ}}קְרָאִים הַיּוֹם / וְסָלַחְתִּי לָכֶם הַיּוֹם{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|סְ}}פוּרִים כְּחֹל הַיָּם / וַעֲוֹנוֹתֵיהֶם תַּשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|ע}}וֹנִים אַרְבַּע קְדֻשּׁוֹת / לִפְנֵי חוֹקֵר כְּלָיוֹת / וְיוֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- | |- |אַךְ {{סי|פָּ}}קְדֵם לְחַיִּים טוֹבִים / וְטַהֲרֵם בְּמַיִם חַיִּים / כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|צ}}וֹעֲקִים אָנָּא אֵל נָא / סְלַח נָא חֵטְא לְמִי מָנָה{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|ק}}וֹלָם בְּרַעַשׁ מַרְעִישִׁים / קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קוֹרְאִים אָבוֹת וּבָנִים{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|רִ}}אשׁוֹן וְאַחֲרוֹן אַתָּה / לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה גַּם עַתָּה{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|שְׁ}}מַע תְּפִלָּתֵנוּ / בְּקָרְאֵנוּ אֵלֶיךָ עֲנֵנוּ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |{{הור|חזן:}} אַךְ {{סי|תּ}}וֹלִים לְךָ עֵינֵיהֶם / עֲנֵם וּשְׁמַע בְּקוֹל תְּפִלּוֹתֵיהֶם / סְלַח נָא לַעֲוֹנוֹתֵיהֶם{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |} ====אמרו לאלהים==== {{ארון|פ}} וּבְכֵן אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ {{הור|סימן: '''א"ב''' (מדלגים). בסוף כל בית מובאה מ[[דברי הימים א טז]]}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים :{{סי|אֵ}}ל מֶלֶךְ בְּעוֹלָמוֹ :מֵחִישׁ פְּדוּת עַמּוֹ :לְקַיֵּים דְּבַר נָאֳמוֹ :כִּי סְלִיחָה עִמּוֹ ::הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים :{{סי|בָּ}}רוּךְ וּמְהֻלָּל בְּרֹב גָּדְלוֹ :מֵחִישׁ סְלִיחָה לִקְהָלוֹ :לְהַרְאוֹת לַכֹּל גָּדְלוֹ :מָדַד מַיִם בְּשָׁעֳלוֹ ::שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים :{{סי|גּ}}וֹאֵל עַם קְדוֹשׁוֹ :בִּסְלִיחָה לְהַקְדִּישׁוֹ :וּמְכוֹנֵן בֵּית מִקְדָּשׁוֹ :לְזֶרַע אַבְרָהָם קְדוֹשׁוֹ ::הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים :{{סי|דָּ}}גוּל מְשֻׁבָּח בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ :סוֹלֵחַ לְעַם זוּ בָּזוֹ :בִּדְבַר עֻזּוֹ וּמָעֻזּוֹ :לָכֵן עֲדַת מָעֻזּוֹ ::דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים :{{סי|הַ}}כֹּל בְּמַאֲמָר עָשָׂה :וְהוּא פָעַל וְעָשָׂה :סוֹלֵחַ לְאֹם עֲמוּסָה :לָכֵן עַם בּוֹ חָסָה ::זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה אִמְרוּ לֵאלֹהִים :{{סי|וּ}}מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ :עַל אֶרֶץ וְשָׁמַיִם הוֹדוֹ :סוֹלֵחַ לְעַם מְיַחֲדוֹ :אֲשֶׁר נִקְרְאוּ בִּדְבַר סוֹדוֹ ::זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים :{{סי|זֶ}}ה רוֹקַע הָאָרֶץ :הַיּוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ :סוֹלֵחַ לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ :לָכֵן אִמְרוּ לְיוֹסֵד הָאָרֶץ ::הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל הָאָרֶץ אִמְרוּ לֵאלֹהִים :{{סי|חַ}}י בִּמְעוֹנָתוֹ :חַנּוּן וְחוֹנֵן עֲדָתוֹ :יָשׁוּב בְּרַחֲמִים לְבֵיתוֹ :לָכֵן לְבָאֵי בִּבְרִיתוֹ ::זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים :{{סי|טַ}}פֵּי נַחֲלָתוֹ :טְלָאֵי יְרֻשָּׁתוֹ :יָקִים עָלֵימוֹ אִמְרָתוֹ :כְּחָקוּק בְּתוֹרָתוֹ ::אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים :{{סי|י}}וֹעֵץ מֵישָׁרִים לְחֹק :יְרֵאָיו לְחַיִּים לָחֹק :סוֹלֵחַ לְחֵטְא לִמְחֹק :כְּנִשְׁמַע לְרוֹעֶה מֵרָחוֹק ::וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק אִמְרוּ לֵאלֹהִים :{{סי|תַּ}}קִּיף אֱלֹהֵי עוֹלָם :דְּבָרוֹ נִצָּב לְעוֹלָם :וְהוּא מִכֹּל נֶעְלָם :וַאֲנַחְנוּ מְהַלְלִים שְׁמוֹ לְעוֹלָם ::בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם ====מעשה אלהינו==== וּבְכֵן גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ {{הור|סימן: '''א"ב'''}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ :{{סי|אַ}}דִּיר בְּוִעוּדוֹ :{{סי|בְּ}}רוּם וּבְתַחַת הוֹדוֹ :{{סי|גִּ}}לָּה אוֹר לְעַבְדּוֹ :{{סי|דָּ}}בָר מֵקִים לְעַבְדּוֹ ::לָכֵן יִתְגָּאֶה אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ.{{ממס|דברים ד לה}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ :{{סי|הַ}}מַּכִּיר עוֹלְמֵי עַד :{{סי|וְ}}סוֹפֵר וּמוֹנֶה עֲדֵי עַד :{{סי|זִ}}יו מוֹשָׁבוֹ נוֹעָד :{{סי|חֶ}}לֶד צוֹפֶה בְּמִסְעָד ::לָכֵן יִתְגָּאֶה הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד.{{ממס|תהלים קד לב}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ :{{סי|ט}}וֹעֵן עוֹלָמוֹ :{{סי|י}}וֹדֵעַ הֲדֹמוֹ :{{סי|כִּ}}לְּלוֹ בְּנָאֳמוֹ :{{סי|לָ}}עַד לַהֲקִימוֹ ::לָכֵן יִתְגָּאֶה יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ.{{ממס|ישעיהו מז ד}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ :{{סי|מ}}וֹשֵׁל בְּמִפְעָלוֹ :{{סי|נ}}וֹרָא עַל זְבוּלוֹ :{{סי|סִ}}לּוּדוֹ כְּגָדְלוֹ :{{סי|עֻ}}זּוֹ כְּרֹב חֵילוֹ ::לָכֵן יִתְגָּאֶה שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ.{{ממס|ישעיהו ו ב}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ :{{סי|פְּ}}אֵרוֹ בִּשְׁמֵי מְעוֹנַי :{{סי|צ}}וֹפֶה וּמַבִּיט לְעֵינַי :{{סי|קִ}}לּוּס שְׁמוֹ בַּהֲמוֹנַי :{{סי|ר}}וֹדֶה בְּקֶרֶב מוֹנַי ::לָכֵן יִתְגָּאֶה גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְיָ.{{ממס|תהלים קיא ב}} {{ארון|ס}} מַעֲשֵׂה אֱנוֹשׁ :וְ{{סי|תַ|1}}חְבֻּלוֹתָיו מְזִמָּה :{{סי|שִׁ|1}}בְתּוֹ בְּתוֹךְ מִרְמָה :{{סי|רְ|1}}פִידָתוֹ רִמָּה :{{סי|קָ|1}}בוּר בִּסְעִיף אֲדָמָה :וְאֵיךְ יִתְגָּאֶה אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה.{{ממס|תהלים קמד ד}} {{ארון|פ}} אֲבָל מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ :{{סי|שַׁ}}דַּי רוֹקַע הָאָרֶץ עַל בְּלִימָה :{{סי|שׁ}}וֹכְנֶיהָ בְּלִי הֱיוֹת לְשַׁמָּה :{{סי|תִּ}}כֵּן עַל מַיִם אֲדָמָה :{{סי|תַּ}}קִּיף שְׁמוֹ לְרוֹמֵמָה ::לָכֵן יִתְגָּאֶה עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה.{{ממס|תהלים קד ב}} ====אשר אימתך==== וּבְכֵן לְנוֹרָא עֲלֵיהֶם בְּאֵימָה יַעֲרִיצוּ {{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ :בְּ{{סי|אֶ}}רְאֶלֵּי אֹמֶן / בְּ{{סי|אַ}}בִּירֵי אֹמֶץ :בִּ{{סי|בְ}}לוּלֵי קֶרַח / בִּ{{סי|בְ}}דוּדֵי קֶדַח ::וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה :מִ{{סי|גְּ}}לוּמֵי גוּשׁ / מִ{{סי|גָּ}}רֵי גֵיא :מִ{{סי|דְּ}}לוּלֵי פֹעַל / מִ{{סי|דַּ}}לֵּי מַעַשׂ ::וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ :בַּ{{סי|הֲ}}מוֹן מַלְאָכִים / בְּ{{סי|הִ}}לּוּךְ מַחֲנוֹת :בְּ{{סי|וַ}}עַד אֲלָפִים / בְּ{{סי|וֶ}}כַח רְבָבוֹת ::וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה :מִ{{סי|זִּ}}יו שׁוֹנֶה / מִ{{סי|זֹּ}}הַר כָּבֶה :מֵ{{סי|חֲ}}סֵרֵי שֵׂכֶל / מֵ{{סי|חֹ}}רְשֵׁי רֶשַׁע ::וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ :בְּ{{סי|טִ}}פּוּחַ עֲרָבוֹת / בְּ{{סי|טִ}}יכּוּס שְׁחָקִים :בְּ{{סי|יִ}}שְׁרַת עֲרָפֶל / בִּ{{סי|י}}רִיעוֹת מְעוֹנָה ::וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה :מִ{{סי|כְּ}}תוּמֵי שֶׁמֶץ / מִ{{סי|כְּ}}מוּסֵי כֶתֶם :מִ{{סי|לְּ}}כוּדֵי פַח / מִ{{סי|לְּ}}עוּנֵי מַר ::וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ :בְּ{{סי|מַ}}סְלוּלֵי זְבוּל / בִּ{{סי|מְ}}רוֹמֵי שְׁפַר :בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת דֹּק / בִּ{{סי|נְ}}חִיַּת עָבִים ::וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה :מִ{{סי|סְּ}}רוּחֵי מַעַשׂ / מִ{{סי|שְּׂ}}בֵעֵי רֹגֶז :מֵ{{סי|עֲ}}דוּרֵי אֱמֶת / מֵ{{סי|עֲ}}מוּסֵי בָטֶן ::וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ :בְּ{{סי|פֹ}}תְחֵי קָדוֹשׁ / בְּ{{סי|פֹ}}צְחֵי בָרוּךְ :בִּ{{סי|צְ}}דוּדֵי אַרְבַּע / בִּ{{סי|צְ}}נוּפֵי שֵׁשׁ שֵׁשׁ ::וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה :מִ{{סי|קְּ}}רוּאֵי אָיִן / מִ{{סי|קֹּ}}רְאֵי בְחָנֵף :מֵ{{סי|רְ}}חוֹקֵי אֱמֶת / מֵ{{סי|רֵ}}יקֵי צֶדֶק ::וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ :בִּ{{סי|שְׁ}}בִיבֵי אֵשׁ / בִּ{{סי|שְׁ}}בִילֵי מַיִם :בִּ{{סי|תְ}}לוּלֵי רוֹם / בְּ{{סי|תַ}}לְתַּלֵּי גֹבַהּ ::וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה :מִבָּשָׂר וָדָם / מֵהֶבֶל וָתֹהוּ :מֵחָצִיר יָבֵשׁ / מִצֵּל עוֹבֵר / וּמִצִּיץ נוֹבֵל :מִמַּשְׁלִימֵי נֶפֶשׁ / מִמַּפְרִיחֵי רוּחַ / וּמִמְּעוֹפְפֵי חַיָּה :וּמֵחֲנִיטֵי נְשָׁמָה / וּמוֹצִיאֵי יְחִידָה :וְנִשְׁמָעִים בַּדִין / וּמֵתִים בַּמִּשְׁפָּט / וְחַיִּים בְּרַחֲמִים :וְנוֹתְנִים לְךָ פְּאֵר חֵי הָעוֹלָמִים ::וְתִפְאַרְתְּךָ עֲלֵיהֶם {{ארון|ס}} ====אמיצי שחקים==== {{הור|חו"ק:}} '''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ''' {{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} {| |- |{{סי|אַ}}מִּיצֵי שְׁחָקִים מִמַּעַל{{רווח|1}}||וְכָל צְבָא מַעַל{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|אֱ}}מוּנֵי אַהֲבָה{{רווח|1}}||וְצִמְחֵי רְבָבָה{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|בְּ}}כִתֵּי מַלְאָכִים{{רווח|1}}||שְׁמוֹ מַמְלִיכִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|בְּ}}נֵי בְחוּנֵי בְרִית{{רווח|1}}||לְזוֹכֵר הַבְּרִית{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|גִּ}}בּוֹרֵי כֹחַ{{רווח|1}}||לְאַמִּיץ וְשַׂגִּיא כֹחַ{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|גְּ}}דוֹלֵי צְדָקָה{{רווח|1}}||לְנִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|דְּ}}מוּת אַרְבָּעָה פָנִים{{רווח|1}}||לְכָל צַד פּוֹנִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|דִּ}}גְלֵי נְצוּרָה{{רווח|1}}||לְעִמָּם בְּצָרָה{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|הֲ}}מוֹן צְבָא מַעְלָה{{רווח|1}}||לְשׁוֹכֵן מַעְלָה{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|הֹ}}לְכֵי דֶּרֶךְ תָּמִים{{רווח|1}}||לְהַצּוּר תָּמִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|וְ}}רָצִים וְשָׁבִים{{רווח|1}}||טַעַם צוּר מַקְשִׁיבִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|וְ}}קֹוֵי יְשׁוּעוֹת{{רווח|1}}||וְחוֹכֵי סְלִיחוֹת{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|זְ}}מִירוֹת רַבּוֹת{{רווח|1}}||זַכֵּי שְׁמֵי עֲרָבוֹת{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|זֶ}}רַע מַטַּע אֱמֶת{{רווח|1}}||לֵאלֹהִים אֱמֶת{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|חַ}}שְׁמַלִּים עַזִּים{{רווח|1}}||לְעוֹשֶׂה חֲזִיזִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|ח}}וֹנִים וְנוֹסְעִים{{רווח|1}}||לְמַעֲלֶה נְשִׂיאִים{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|טַ}}פְסְרֵי מְרוֹמִים{{רווח|1}}||לְרָם עַל רָמִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|טֹ}}בוּ אֹהָלָיו{{רווח|1}}||יוֹנְקָיו וְעוֹלָלָיו{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|יִ}}דּוֹדוּן הוֹלְכִים{{רווח|1}}||כּוֹרְעִים וּבוֹרְכִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|י}}וֹשְׁבֵי אֹהֶל וּמִשְׁכָּן{{רווח|1}}||לִבְתוֹכָם שָׁכָן{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|כִּ}}תֵּי הֲמוֹנִים{{רווח|1}}||עִם חַיּוֹת וְאוֹפַנִּים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|כֶּ}}תֶר נוֹתְנִים{{רווח|1}}||בְּנֵי אֵיתָנִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|לַ}}הֲקַת שְׁבִיבִים{{רווח|1}}||וְאֵשׁ לֶהָבִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|לְ}}מַעֲנוֹ גּוֹי אֶחָד{{רווח|1}}||לְשֵׁם אֵל הַמְיֻחָד{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|מְ}}סוֹכְכִים מְרוֹפְפִים{{רווח|1}}||בְּכַנְפֵיהֶם מְעוֹפְפִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|מְ}}נַצְּחִים לְהַתְמִיד{{רווח|1}}||בְּכָל יוֹם תָּמִיד{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|נ}}וֹרָאִים בְּנִפְלָאוֹת{{רווח|1}}||לְצֶדֶק נוֹרָאוֹת{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|נְ}}דִיבֵי עַמּוֹ{{רווח|1}}||מְסַלְסְלִים לִשְׁמוֹ{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|שְׂ}}רָפִים עוֹמְדִים{{רווח|1}}||מִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|ס}}וֹלְדֵי בְחִילָה{{רווח|1}}||לְנוֹרָא עֲלִילָה{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|עֵ}}ינַיִם מְלֵאִים{{רווח|1}}||כַּתַּרְשִׁישׁ מְמֻלָּאִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|ע}}וֹנִים בְּמַקְהֵלוֹת{{רווח|1}}||בְּלַחַשׁ וְקוֹלוֹת{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|פְּ}}נֵיהֶם כִּבְרָקִים מְאִירִים{{רווח|1}}||וּפָז בֶּגֶד פְּאוּרִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|פְּ}}דוּיֵי בִּזְרוֹעַ חָזָק{{רווח|1}}||לְגוֹאֲלָם חָזָק{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|צִ}}בְאוֹת שָׁמַיִם{{רווח|1}}||לְרוֹכֵב שָׁמַיִם{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|צֹ}}אן קָדָשִׁים{{רווח|1}}||מַטַּע קְדוֹשִׁים{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|קַ}}לִּים לְצוּרָם{{רווח|1}}||קוֹרְאִים לְיוֹצְרָם{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|קְ}}הִלּוֹת יַעֲקֹב{{רווח|1}}||בְּלִי לֵב עָקֹב{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|רַ}}גְלֵיהֶם כְּעֵגֶל{{רווח|1}}||וְאוֹפָן מִתְגַּלְגֵּל{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|רְ}}צוּיִם לְבוֹרְאָם{{רווח|1}}||לְרָם אֲשֶׁר בְּרָאָם{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|שֹׁ}}כְנֵי בְּצֵל שַׁדַּי{{רווח|1}}||שְׁנוֹתָם אֵין דַּי{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|שְׁ}}מוּרִים חֲקוּקִים{{רווח|1}}||מִצְוֹת וְחֻקִּים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{הור|חזן:}} {{סי|תֹּ}}קֶף תַּרְשִׁישִׁים{{רווח|1}}||בַּמָּרוֹם חָשִׁים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|תְּ}}מִימִים בְּדַרְכֵיהֶם{{רווח|1}}||וּבְמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |} ====אילי מרום==== '''וּבְכֵן שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ''' {{הור|חו"ק:}} '''אֵלּוּ לָאֵלּוּ שׁוֹאֲלִים / אֵלּוּ לָאֵלּוּ מְמַלְלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / לְהַעֲרִיצוֹ לְהַקְדִּישׁוֹ בִּפְאֵר מְסַלְסְלִים''' {{הור|סימן: '''אא"ב גג"ד'''. בסוף כל בית מובאה מ[[ישעיהו ו#ו ב|ישעיהו ו ב-ג]]}} {{סי|אֵ}}ילֵי מָרוֹם אוֹמְרִים הִלּוּלוֹ{{ש}} {{סי|א}}וֹפָן וְגַלְגַּל מַבִּיעִים סִלְסוּלוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}אֵימָה וּבְיִרְאָה מַכְתִּירִים שֵׁם גָּדְלוֹ :שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|גִּ}}בּוֹרֵי כֹחַ בְּרַעַד וּבְפַחַד{{ש}} {{סי|גֵּ}}אֶה וְגָבֹהַּ לְיַחֵד לְאֶחָד{{ש}} {{סי|דְּ}}מָמָה דַקָּה דָּאִים בְּלִי כַחַד :שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|הַ}}יּוֹשֵׁב יְחִידִי עַל אוֹפַנָּיו{{ש}} {{סי|הַ}}דּוֹבֵר דָּבָר דָּבוּר עַל אָפְנָיו{{ש}} {{סי|וְ}}רָצוֹא וָשׁוֹב כַּבָּזָק לְפָנָיו :בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|זֹ}}הַר הָרָקִיעַ כְּעֵין חַשְׁמַלָּיו{{ש}} {{סי|ז}}וֹעֵף בַּיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו{{ש}} {{סי|חִ}}יל שָׂרָף אֵימָה עָלָיו :וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|טַ}}פְסְרֵי קָלָל כְּעֵין נְחשֶׁת יְצַפְצֵף{{ש}} {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם עֲלֵיהֶם יְחוֹפֵף{{ש}} {{סי|יִ}}דֹּד יְכַסֶּה פָנָיו בְּלִי מִתְרוֹפֵף :וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|כַּ}}בִּיר כֹּחַ הוּא אֵלִי זֶה{{ש}} {{סי|כִּ}}י לֹא בָזָה עֱנוּת עַם עָנִי וְנִבְזֶה{{ש}} {{סי|לְ}}הַקְדִּישׁוֹ וּלְהַעֲרִיצוֹ יַחַד נִרְשִׁים זֶה מִזֶּה :וְקָרָא זֶה אֶל זֶה.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|מֶ}}לֶךְ מְהֻלָּל בְּפִיהֶם גָּמַר{{ש}} {{סי|מ}}וֹרָאוֹ עֲלֵיהֶם תָּמִיד לְהַשְׁמַר{{ש}} {{סי|נִ}}שָּׂא וְנֶעְלָם הִלּוּלוֹ לוֹמַר :וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|שָׂ}}רָף מְכֻנֶּה אֶחָד קָדוֹשׁ{{ש}} {{סי|סִ}}לּוּד אוֹמֵר לְבָרוּךְ וְקָדוֹשׁ{{ש}} {{סי|ע}}וֹנִים בִּקְדֻשָּׁה לָאֵל הַקָּדוֹשׁ :קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|פְּ}}אֵר וָשֶׁבַח לַאֲדוֹן הַצְּבָאוֹת{{ש}} {{סי|פּ}}וֹצְחִים בְּרִנָּה מַלְאֲכֵי צְבָאוֹת{{ש}} {{סי|צְ}}בָא מָרוֹם גְּדֻלָּתָם מַצְבִּיאוֹת :יְיָ צְבָאוֹת.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ וְנוֹרָא שׁוֹכֵן עֲלֵיהֶם בְּעֶרֶץ{{ש}} {{סי|קַ}}לִּים לָרוּץ עַד קְצֵה הָאָרֶץ{{ש}} {{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא יוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ :מְלֹא כָל הָאָרֶץ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|שָׁ}}מַיִם וּשְׁמֵי שָׁמַיִם כִּסָּה הוֹדוֹ{{ש}} {{סי|שְׁ}}חָקִים מִמַּעַל פֹּעַל יָדוֹ{{ש}} {{סי|תּ}}וֹלֶה תֵבֵל בִּזְרוֹעַ יָדוֹ :מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}}<קטע סוף=רהיטים/> ====סילוק==== {{הור2|לנוסח אשכנז המזרחי אומרים לסילוק את הפיוט {{צ|[[ונתנה תוקף]]}}, ואת הקדושה {{צ|[[אז מלפני בראשית]]}}. לנוסח אשכנז המערבי אומרים לסילוק את הפיוט {{צ|מי יערוך אליך}} שיובא בסמוך, ובקדושה אומרים רק את הפיוט {{צ|אליך תלויות עינינו}} מתוך הקדושה שנאמרה בשחרית.}} מִי יַעֲרֹךְ אֵלֶיךָ מַעֲנֶה לְסַפֵּר{{ש}} גְּבוּרוֹת רַחֲמֶיךָ לְהַגִּיד וּלְסַפֵּר{{ש}} אַגִּידָה וַאֲדַבֵּרָה עָצְמוּ מִסַּפֵּר{{ש}} וְעַד כַמֶּה וְכַמֶּה אֵיךְ אֲסַפֵּר{{ש}} כִּי אַתָּה צְעָדִים סוֹפֵר{{ש}} פֶּשַׁע וְעָוֹן מְכַפֵּר{{ש}} וּבְסוּר מִמְּךָ כָּל כּוֹפֵר{{ש}} תְּחַכֶּה לוֹ לָשׁוּב וּלְהִתְכַּפֵּר{{ש}} לְבִלְתִּי לֵבוֹשׁ וְלְהֵחָפֵר{{ש}} כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּמוֹת אֲשֶׁר יָפֵר{{ש}} לָכֵן שַׂמְתָּ עֲשֶׂרֶת יְמֵי שֶׁפֶר{{ש}} לַעֲשׂוֹת בָּהֶם תְּשׁוּבָה מִהְיוֹת לְחֶפֶר{{ש}} וְאִם שָׁב וְחִנֵּן בְּאִמְרֵי שֶׁפֶר {{ש}} יַעְמֹד מֵלִיץ יָשְׂרוֹ לְסַפֵּר{{ש}} וְתַקְשִׁיב וְתֹאמַר מָצָאתִי כֹפֶר{{ש}} וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים מִתְכַּפֵּר{{ש}} כִּי כִּשְׁמוֹ כִּפּוּר מְכַפֵּר{{ש}} וְכָל מַעֲשָׂיו לוֹ תְכַפֵּר{{ש}} וְכָל חֲטָאָיו תָּדִיחַ וְתָפֵר{{ש}} וְיוּחַק לְחַיִּים בְּגִלְיוֹן סֵפֶר{{ש}} בְּכֵן גַּשְׁנוּ הַיּוֹם אֵלֶיךָ חֲטָאֵינוּ לְסַפֵּר{{ש}} כְּמוֹדֶה וְעוֹזֵב לְהִתְכַּפֵּר{{ש}} וְאִם כְּאָדָם עָבַרְנוּ בְּרִיתֶךָ לְהָפֵר{{ש}} אַתָּה אֵל וְלֹא אִישׁ פָּנֵינוּ אַל תַּחְפֵּר{{ש}} בִּזְכוּת נָם אָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר{{ש}} וּכְאָז בַּעֲרוּפָה לָנוּ כַפֵּר כַּפֵּר רַחוּם לְשׁוֹפְכֵי לְךָ שִׂיחָה{{ש}} כְּטוֹב וְסַלָּח לְךָ הִיא הַסְּלִיחָה{{ש}} וּלְדַלֵּי מַעַשׂ תִּתֵּן סְלִיחָה{{ש}} וְאִם כְּפִי פָעֳלָם אֵין לְהִסָּלְחָה{{ש}} וְאִם תִּשְׁמֹר עָוֹן יְהוּ כְסוּחָה{{ש}} בְּכֵן גַּשְׁנוּ הַיּוֹם לְסוֹחֲחָה{{ש}} בְּחִנּוּן הִגָּיוֹן שְׁמָעָה וּסְלָחָה{{ש}} בְּטוּחִים כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה{{ש}} מְקַוִּים לְרַחֲמֶיךָ עִוּוּיָם לְסָלְחָה לְסָלְחָה עֲוֹנָם גָּשִׁים לְחַלּוֹתֶךָ{{ש}} לְהַרְבּוֹת לָמוֹ מְחִילָתֶךָ{{ש}} כִּי הִיא שִׁבְחֲךָ וְהִיא תְהִלָּתֶךָ{{ש}} כִּי הֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ{{ש}} רַעְיָתְךָ וּסְגֻלָּתֶךָ{{ש}} מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וּפְעֻלָּתֶךָ{{ש}} וְאֵין לָנוּ אֱלוֹהַּ זוּלָתֶךָ{{ש}} וּמוֹשִׁיעַ אֵין בִּלְתֶּךָ{{ש}} וּכְנַמְתָּ לְצִיר סָלַחְתִּי כְּמִלָּתֶךָ{{ש}} כֵּן תְּבַשֵּׂר סָלַחְתִּי לְאוֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ{{ש}} לְהוֹדִיעָם רַחֲמֵי גְדֻלָּתֶךָ{{ש}} וְיַנְעִימוּ זֶמֶר לְעַלּוֹתֶךָ לְעַלּוֹתֶךָ בְּגֵיא וּבִשְׁחָקִים{{ש}} וְלִסְלֹחַ עֲוֹנָם פֶּלֶל נוֹאֲקִים{{ש}} כִּי הֵם מִמַּעֲשִׂים רֵקִים{{ש}} לָכֵן כְּדַלִּים שְׁעָרֶיךָ דוֹפְקִים{{ש}} סְלַח נָא לַעֲוֹנֵינוּ לְפָנֶיךָ צוֹעֲקִים{{ש}} זְכֹר שְׁלֹשֶׁת אָבוֹת אֲשֶׁר לְךָ חֲשׁוּקִים{{ש}} וְחֶבֶל נַחֲלָה לְשִׁמְךָ חֲקוּקִים{{ש}} וּשְׁבוּעָה אֲשָׁר לָמוֹ בִּטִּיתָ תָּקִים{{ש}} לְקוֹרְאֶיךָ מִמַּעֲמַקִּים {{ש}} לְהוֹשִׁיעָם מִהְיוֹת עוֹד דְּחוּקִים{{ש}} אֲשֶׁר לְהַצְדִּיקָם תַּחַן מְפִיקִים{{ש}} לְהָשִׁיב שְׁבִיתָם כַּאֲפִיקִים{{ש}} כִּי הֵם עֲבָדֶיךָ וְעָלֶיךָ מִתְרַפְּקִים{{ש}} וּלְחוֹנְנֵם בְּעִנּוּי עֲסוּקִים{{ש}} לְהוֹצִיא דִינָם כַּעֲשׁוּקִים{{ש}} לְקָרְבָם אֵלֶיךָ מְקָרֵב רְחוֹקִים{{ש}} הֱיוֹתָם כְּאֵזוֹר לַחֶלֶץ בְּךָ דְּבֵקִים{{ש}} לְנַצְחָךְ בְּשִׁיר כְּעַל שׁוֹשַׁנַּת עֲמָקִים עֲמָקִים בְּפַלְּשָׁךְ תְּחַפֵּשׂ צְדָקָה{{ש}} כְּטוֹב וְסַלָּח וּלְךָ הִיא הַצְּדָקָה{{ש}} וְרַב לְהוֹשִׁיעַ מְדַבֵּר בִּצְדָקָה{{ש}} מְכוֹן כִּסְאֲךָ מְתֻקָּן בִּצְדָקָה{{ש}} וּלְאֵין זְכוּת וּמַעֲשִׂים תַּעֲשֶׂה צְדָקָה{{ש}} כִּי לָנוּ הַבֹּשֶׁת וּלְךָ הַצְּדָקָה{{ש}} לָכֵן לִמְרוֹמְמֶךָ תַּעֲלֶה צְדָקָה{{ש}} בְּמִדַּת טוּבְךָ אוֹתָם לְצַדְּקָה{{ש}} כִּי קָדוֹשׁ אַתָּה וְנִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה{{ש}} בְּסָלְחָךְ עֲוֹן שָׁבֶיךָ בִּצְדָקָה בִּצְדָקָה תְּשׁוֹבֵב עַם לְךָ חֲתוּמִים{{ש}} כִּי רַחוּם אַתָּה וּמָלֵא רַחֲמִים{{ש}} וּלְךָ הַסְּלִיחוֹת וְהָרַחֲמִים{{ש}} וּבְשִׁבְתְּךָ עַל כִּסֵּא דִין תְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים{{ש}} וְתַהֲפֹךְ מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים{{ש}} לְהַצְדִּיק בָּנִים לְךָ רחוּמִים{{ש}} לְנַקּוֹתָם מִטִּנּוּף כְּתָמִים{{ש}} וּלְהַאֲזִין שַׁוְעָתָם מִמְּרוֹמִים{{ש}} אֲשֶׁר הֵם מִמִּצְוֹתֶיךָ עֲרוּמִים{{ש}} וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ מַעֲרִימִים{{ש}} וְחָטָאנוּ לְךָ נוֹאֲמִים{{ש}} זְכֹר לָמוֹ זְכוּת אֲבוֹתָם תְּמִימִים{{ש}} וּתְחִנָּתָם תִּשְׁמַע מִמְּרוֹמִים{{ש}} לִמְצֹא לְפָנֶיךָ חֶסֶד וְרַחֲמִים{{ש}} וְאִם תְּפַלֵּשׁ מַעֲשֵׂימוֹ יִהְיוּ נִכְלָמִים {{הור|וממשיכים}}{{ש}} וְיַפְצִיחַ שִׁיר כִּסֵּא{{ש}} פְּנֵי עָוֹן נוֹשֵׂא{{ש}} וְיִתְרַעַם הַכִּסֵּא{{ש}} לְהוֹד מִתְנַשֵּׂא{{ש}} וּכְסֵפֶר הַמְכֻסֶּה{{ש}} נָכוֹן מֵאָז לְכִסֵּא{{ש}} וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא{{ש}} רָם יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא{{ש}} הִנֵּה מָקוֹם לַכִּסֵּא{{ש}} מְאַחֵז פְּנֵי כִסֵּא{{ש}} לְכֹל לְרֹאשׁ מִתְנַשֵּׂא{{ש}} נֶעֱלָם וְנִרְאָה וּמִתְכַּסֶּה{{ש}} וְתַבְנִית הַרְרֵי קֶדֶם בַּכִּסֵּא{{ש}} מְחַנְנִים בְּעַד עַם זוּ מִתַּחַת לַכִּסֵּא{{ש}} וְזֵר נוֹתְנִים בְּהִתְנַשֵּׂא{{ש}} בְּרֹאשׁ עָוֹן נוֹשֵׂא וּשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים יוֹפִיעוּ בְּצִדְקָתָם{{ש}} וְיָלִיצוּ בְּעַד תּוֹלְדוֹתָם{{ש}} לִמְחוֹת שִׁגְגוֹתָם וּזְדוֹנוֹתָם {{ש}} לְנַקּוֹת פִּשְׁעֵי גְוִיָּתָם{{ש}} וְאֶלֶף וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת ממְּחִיצָתָם{{ש}} יוּרְשׁוּ לָצֵאת בְּחַלּוֹנוֹתָם{{ש}} וְיַגִּידוּ צֶדֶק בִּמְרוּצָתָם{{ש}} וְכָכָה יַעֲנוּ בְּמוֹצְאוֹתָם סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ{{ש}} מוֹשִׁיעַ חוֹסִים הַפְלֵא חֲסָדֶיךָ{{ש}} זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ{{ש}} אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּחָזוֹן לַחֲסִידֶךָ{{ש}} וּכְמוֹ נוֹדַעְתָּ וְשַׁתָּה סוֹדֶיךָ{{ש}} וּמוֹסְדוֹתֶיךָ עָלֵימוֹ בְּיַסְּדֶךָ{{ש}} וְלָמוֹ מֵאָז גִּלִּיתָה סוֹדֶיךָ{{ש}} וְהֵם מֵרֹאשׁ נוֹצָרוּ לְסַעֲדֶךָ{{ש}} וְיֻחָדוּ הֱיוֹת עֵדֶיךָ וְסַהֲדֶיךָ וְאֶרְאֶלִּים בָּם נוֹעֲצִים {{ש}} מֵהֶם נִרְשִׁים וּבְכֵן מַעֲרִיצִים{{ש}} וְרָצוֹא וָשׁוֹב אֲשֶׁר כֵּס מְרִיצִים{{ש}} בָּם נִמְלָכִים וַעֲרִיצוּתָם פּוֹצִים{{ש}} רוֹעֲשִׁים רוֹגְשִׁים מִקּוֹל מְחַצְצִים{{ש}} קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ בְּפִימוֹ מְרַצִּים{{ש}} וְעוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ זוֹ מְצַחְצְחִים {{ש}} וְצֵאָם מַדִּיחִים וּמַרְחִיצִים{{ש}} וּבִשְׁבִיב נְהַר דִּינוּר נָאוֹר מְנַצְחִים{{ש}} וּכְנוּר דָּלֵק עוֹרְכִים נְצוּחִים{{ש}} שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְנֵצַח נְצָחִים{{ש}} בִּקְרִיאָתָם זֶה לָזֶה סוֹחֲחִים{{ש}} בַּעֲנִיָּתָם זֶה לָזֶה פּוֹצְחִים{{ש}} וְשִׁלּוּשׁ קְדֻשּׁוֹת בְּקֹדֶשׁ מַפְצִיחִים{{ש}} {{הור|ככתוב…}} [[קטגוריה:קדושתאות]] fmb6cdu1prxef9qk7fzlsy6ofwsu5xg 106 1728004 2947714 2937926 2025-07-09T10:54:30Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 2947714 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|ברכות|לה|א|לד ב|לה ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> [דף לה עמוד א] משנה. כיצד מברכין על הפירות? {{שוליים|א}}על פירות האילן הוא אומר: בורא פרי העץ חוץ מן היין, שעל היין הוא אומר: בורא פרי הגפן; {{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|ו}}על פירות {{הל"מ-רק-ראש|האדמה }}{{הל"מ-גמרא-ריף|הארץ }}הוא אומר: בורא פרי האדמה, חוץ מן הפת, {{שוליים|ג}}שעל הפת {{הל"מ-גמרא-ריף|הוא }}אומר: המוציא לחם מן הארץ; {{שוליים|ד}}ועל הירקות הוא אומר: בורא פרי האדמה, רבי יהודה אומר: בורא מיני דשאים. {{הל"מ-רק-גמרא|גמרא. מנא הני מילי? ד}}תנו רבנן: ק{{הל"מ-רק-ריף|ו}}דש הלולים לה' - מלמד {{הל"מ-רק-גמרא|שטעונים}} {{הל"מ-ריף-ראש|שטעון }}ברכה {{הל"מ-רק-גמרא|לפניהם ולאחריהם,}} {{הל"מ-ריף-ראש|לפניו ולאחריו }}מכאן אמר רבי עקיבא: אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיברך {{הל"מ-רק-גמרא|- והאי קדש הלולים להכי הוא דאתא? האי מיבעי ליה, חד: דאמר רחמנא - אחליה והדר אכליה; ואידך: דבר הטעון שירה - טעון חלול, ושאינו טעון שירה - אין טעון חלול, וכדרבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן; דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מנין }} {{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|שאין אומרים שירה אלא על היין - שנאמר ותאמר להם הגפן החדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים, אם אנשים משמח - אלהים במה משמח? מכאן, שאין אומרים שירה אלא על היין! הניחא למאן דתני}} {{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|נטע רבעי, אלא למאן דתני כרם רבעי מאי איכא למימר? דאתמר: רבי חייא ורבי שמעון ברבי, חד תני: כרם רבעי, וחד תני: נטע רבעי! ולמאן דתני כרם רבעי - הניחא אי יליף גזרה שוה, דתניא: רבי אומר, נאמר כאן: להוסיף לכם תבואתו, ונאמר להלן: ותבואת הכרם - מה להלן כרם אף כאן כרם, אייתר ליה חד הלול לברכה; ואי לא יליף גזרה שוה - ברכה מנא ליה? ואי נמי יליף גזרה שוה - אשכחן לאחריו, לפניו מנין! הא לא קשיא, דאתיא בקל וחומר: כשהוא שבע מברך - כשהוא רעב לא כל שכן? אשכחן כרם, שאר מינין מנין? דיליף מכרם, מה כרם דבר שנהנה וטעון ברכה - אף כל דבר שנהנה טעון ברכה. - איכא למפרך: מה לכרם שכן חייב בעוללות! קמה תוכיח. מה לקמה - שכן חייבת בחלה! כרם יוכיח. וחזר הדין: לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה, הצד השוה שבהן - דבר שנהנה וטעון ברכה, אף כל דבר שנהנה טעון ברכה. - מה להצד השוה שבהן - שכן יש בו צד מזבח! ואתי נמי זית דאית ביה צד מזבח. - וזית מצד מזבח אתי? והא בהדיא כתיב ביה כרם, דכתיב: ויבער מגדיש ועד קמה ועד כרם זית! אמר רב פפא: כרם זית - אקרי, כרם סתמא - לא אקרי. מכל מקום קשיא: מה להצד השוה שבהן שכן יש בהן צד מזבח! אלא: דיליף לה משבעת המינין - מה שבעת המינין דבר שנהנה וטעון ברכה, אף כל דבר שנהנה טעון ברכה. מה לשבעת המינין שכן חייבין בבכורים! ועוד: התינח לאחריו, לפניו מנין? - הא לא קשיא;}} {{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|דאתי בקל וחומר: כשהוא שבע מברך - כשהוא רעב לא כל שכן. ולמאן דתני נטע רבעי - הא תינח כל דבר נטיעה. דלאו בר נטיעה, כגון בשר ביצים ודגים, מנא ליה? - אלא, סברא הוא: אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה. }} {{הל"מ-רק-ראש|מסקינן דמסברא ידעינן שאסור לו לאדם שיהנה מן העוה"ז בלא ברכה וקרא אסמכתא בעלמא הוא ועיקר קרא בא לנטע רבעי שצריך חילול ועוד דריש ליה דבר שטעון שירה טעון חילול דבר שאין טעון שירה אין טעון חילול ופליגי ביה תנאי חד תני נטע רבעי וחד תני כרם רבעי וקי"ל כמאן דתני כרם רבעי דכל המיקל בארץ הלכה כמותו בחו"ל כדאיתא לקמן בפירקין (דף לו) והלכתא אין נטע רבעי נוהג עכשיו וכרם רבעי צריך לפדותו אחר הבצירה על שוה פרוטה ושוחקו ומטילו לנהר.}} תנו רבנן: {{שוליים|ו}}אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה - מעל. מאי תקנתיה {{הל"מ-רק-גמרא|- ילך אצל חכם. - ילך אצל חכם - מאי עביד ליה? הא עביד ליה איסורא! - אלא }}אמר רבא: ילך אצל חכם מעיקרא וילמדנו ברכות, כדי שלא יבא לידי מעילה. אמר רב יהודה אמר {{הל"מ-רק-ראש|רב }}{{הל"מ-גמרא-ריף|שמואל}}: כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה - כאילו נהנה מקדשי שמים, שנאמר: לה' הארץ ומלואה {{הל"מ-רק-ריף|תבל ויושבי בה:}} רבי לוי רמי: כתיב לה' הארץ ומלואה, וכתיב: השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם! לא קשיא, כאן - קודם ברכה, <קטע סוף=ג/><קטע התחלה=תחלת פרק/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> <center>'''פרק שישי - כיצד מברכין'''</center> '''כיצד מברכין וכו' חוץ מן היין''' - שמתוך חשיבותו קבעו לו ברכה לעצמו וכן הפת: '''בורא מיני דשאים''' - לפי שיש בכלל פרי האדמה דשאים וזרעים כגון קטניות ורבי יהודה בעי היכר ברכה לכל מין ומין: '''גמרא''' '''קדש הלולים''' - בנטע רבעי כתיב ומשמע שני הלולים טעון באכילתו כשתאכלנו בשנה הרביעית שהוא מותר באכילה: '''האי מיבעי ליה''' - הלולים לשון חלולים חד מינייהו אתא לאורויי אחליה והדר אכליה הוציאהו לחולין ע"י פדיון אם באת לאוכלו חוץ לירושלים וחד ללמדך שלא נאמרה תורת רבעי אלא בכרם שנא' קדש הלולים דבר שמהללין בו טעון חלול וזהו יין: '''שאין אומרים''' - הלוים שיר של קרבן במקדש אלא על היין כשמנסכין נסכי מזבח: '''הניחא למ"ד כו'''' - כולה סיומא דפרכא הוא וה"ק הניחא הא דילפת ברכה מהכא למאן דתני נטע רבעי דאית ליה כל פירות האילן בתורת רבעי ולא דריש מהכא דבר דטעון הלול טעון חלול אייתר ליה חד הלול לברכה: '''מאי איכא למימר''' - הא מיבעי ליה למדרש שאין חלול אלא במקום הלול: '''חד תני כרם רבעי''' - בכל מקום שיש במשנה נטע רבעי תני איהו כרם: '''הניחא אי יליף בג"ש''' - דריש למלתיה בג"ש ואייתר ליה חד הלול לברכה: '''אשכחן לאחריו''' - כדאשכחן בברכת המזון דכתיב ואכלת ושבעת וברכת ([[דברים ח]]): '''חייב בעוללות''' - וכרמך לא תעולל ([[ויקרא יט]]) איזהו עוללות כל שאין להן פסיגין לא כתף ולא נטף אלא שורה יחידית של ענבים: '''קמה תוכיח''' - דאשכחן דאצרכה רחמנא ברכה דכתיב תאכל בה לחם וגו' ([[דברים ח]]) וסמיך ליה ואכלת ושבעת וברכת: '''צד מזבח''' - יין לנסכים וסלת למנחות: '''שבעה מינין''' - האמורים בארץ חטה ושעורה וגו' ([[דברים ח]]) ובתרייהו כתיב ואכלת ושבעת וברכת: '''שכן טעונים בכורים''' - דהכי אמרינן במנחות ([[מנחות פד ב|פ"ט ד' פד:]]): נאמר כאן ארץ כי באתי אל הארץ ([[דברים כו]]) ונאמר להלן ארץ חטה ושעורה מה להלן שבח הארץ אף כאן שבח הארץ: '''אלא סברא הוא''' - דלתרווייהו אית להו פירכא למאן דתני כרם ויליף ברכה מז' המינים איכא פירכא שכן טעונים בכורים ולמאן דתני נטע רבעי איכא למפרך התינח מידי דבר נטיעה דלאו בר נטיעה מנלן אלא סברא הוא דכיון דנהנה צריך להודות למי שבראם: '''מעל''' - כנהנה מן ההקדש דכתיב לה' הארץ ומלואה כדאמרינן לקמן: '''לאחר ברכה''' - הרי היא לבני אדם:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> <center>'''פרק שישי - כיצד מברכין'''</center> [[File:תוס ברכות לה א כיצד מברכין.ogg|thumb|תוס_ברכות_לה_א_כיצד מברכין]] '''כיצד''' מברכין. לא שייך להקשות תנא היכא קאי דקתני כיצד כדפריך בריש מכילתין ([[ברכות ב א]]) משום דהכא סברא הוא לברך כדמסיק בגמרא דאסור ליהנות מן העולם הזה בלא ברכה אי נמי י"ל דקאי אמתני' דמי שמתו ([[ברכות כ ב]]) דקתני בעל קרי מברך לאחריו ואינו מברך לפניו והכי נמי שייך הכא לברך על כל דבר ודבר ע"כ קאמר הכא כיצד מברכין: ''' אחליה''' והדר אכליה. תימה למה לי קרא הא בפ"ב דקדושין ([[קידושין נד ב]]) גמרינן קדש קדש ממעשר שני א"כ נילף ממעשר שני וי"ל אי לאו קרא דהלולים הוה אמינא דאדרבה נילף לחומרא קדש קדש משביעית ואין לו פדיון. עוד פי' רבינו חיים כהן אי מהתם הוה אמינא כי מעשר שני ממש ודוקא בזמן שמעשר שני נוהג כמו בשנה ראשונה ושניה ורביעית וחמישית לשמטה נוהג חלול אבל שלישית וששית שמעשר עני דוקא אימא לא קמ"ל חלולים: ''' שאין''' אומרים שירה אלא על היין. פירוש אין אומרים שירה על שום אכילת מזבח כגון זריקת דמים ונסוך המים כי אם על היין אבל ודאי מצינו שירה בלא יין כגון הלל שבשחיטת פסחים ([[פסחים סד א|תמיד נשחט ד' סד א]]) [ע"ש בתוספות]: ''' ולמאן''' דתני כרם רבעי וכו'. ועתה קיימא לן דרבעי נוהג אף בח"ל מיהו בכרם נוהג ולא בשאר אילנות דכל המיקל בארץ הלכה כמותו בח"ל וכרם רבעי בזמן הזה מחללין על שוה פרוט' ושוחקו ומטילו לנהר וכן מפורש בשאלתות דרב אחאי [פרשת קדושים סימן ק]: ''' ואתי''' נמי זית במה הצד. וא"ת איכא למפרך מה להצד השוה שכן חייבים בלקט דפרט בכרם היינו לקט משא"כ בזית דאין בו לקט וי"ל דניחא ליה למפרך פירכא אפי' יהא הצד השוה חשוב למיתי זית מיניה מ"מ קאמר דשאר מינים לא ידע מיניה: ''' תינח''' לאחריו. דעיקר ברכה לאחריו כדכתיב ואכלת ושבעת וברכת: ''' לפניו''' לכ"ש. לאו ק"ו הוא דאם כן תהא ברכה דלפניו מדאורייתא ולעיל פרק מי שמתו ([[ברכות כא א]]) משמע גבי בעל קרי דלאו דאורייתא הוא ואפי' רבי יהודה לא פליג אלא משום דעשאן כהלכות דרך ארץ ([[ברכות כב א]]): ''' דבר''' שאין גדולו מן הקרקע. כגון בשר וחלב. וא"ת מאי איריא בשר אפילו ירקות נמי לא אתיא ליה וי"ל דאיכא למימר קמה תוכיח ולפי' רש"י ניחא דגריס דלאו בר נטיעה מנין וליכא למימר דאתא משאר אילנות דאיכא למפרך מה להנך שכן חייבים בפיאה: ''' אלא''' סברא הוא אסור לאדם שיהנה כו'. וקרא דנסיב לעיל אסמכתא בעלמא והגמרא היה סבור מתחלה דלמוד גמור הוא:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ו|לה א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]] {{מפרשים לדף גמרא|ברכות|ו|לה|א}} 62q3sfkqbd6m1lcrg134jp49xgip1jg 2947718 2947714 2025-07-09T11:06:39Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 2947718 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|ברכות|לה|א|לד ב|לה ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> [דף לה עמוד א] משנה. כיצד מברכין על הפירות? {{שוליים|א}}על פירות האילן הוא אומר: בורא פרי העץ חוץ מן היין, שעל היין הוא אומר: בורא פרי הגפן; {{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|ו}}על פירות {{הל"מ-רק-ראש|האדמה }}{{הל"מ-גמרא-ריף|הארץ }}הוא אומר: בורא פרי האדמה, חוץ מן הפת, {{שוליים|ג}}שעל הפת {{הל"מ-גמרא-ריף|הוא }}אומר: המוציא לחם מן הארץ; {{שוליים|ד}}ועל הירקות הוא אומר: בורא פרי האדמה, רבי יהודה אומר: בורא מיני דשאים. {{הל"מ-רק-גמרא|גמרא. מנא הני מילי? ד}}תנו רבנן: ק{{הל"מ-רק-ריף|ו}}דש הלולים לה' - מלמד {{הל"מ-רק-גמרא|שטעונים}} {{הל"מ-ריף-ראש|שטעון }}ברכה {{הל"מ-רק-גמרא|לפניהם ולאחריהם,}} {{הל"מ-ריף-ראש|לפניו ולאחריו }}מכאן אמר רבי עקיבא: אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיברך {{הל"מ-רק-גמרא|- והאי קדש הלולים להכי הוא דאתא? האי מיבעי ליה, חד: דאמר רחמנא - אחליה והדר אכליה; ואידך: דבר הטעון שירה - טעון חלול, ושאינו טעון שירה - אין טעון חלול, וכדרבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן; דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מנין }} {{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|שאין אומרים שירה אלא על היין - שנאמר ותאמר להם הגפן החדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים, אם אנשים משמח - אלהים במה משמח? מכאן, שאין אומרים שירה אלא על היין! הניחא למאן דתני}} {{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|נטע רבעי, אלא למאן דתני כרם רבעי מאי איכא למימר? דאתמר: רבי חייא ורבי שמעון ברבי, חד תני: כרם רבעי, וחד תני: נטע רבעי! ולמאן דתני כרם רבעי - הניחא אי יליף גזרה שוה, דתניא: רבי אומר, נאמר כאן: להוסיף לכם תבואתו, ונאמר להלן: ותבואת הכרם - מה להלן כרם אף כאן כרם, אייתר ליה חד הלול לברכה; ואי לא יליף גזרה שוה - ברכה מנא ליה? ואי נמי יליף גזרה שוה - אשכחן לאחריו, לפניו מנין! הא לא קשיא, דאתיא בקל וחומר: כשהוא שבע מברך - כשהוא רעב לא כל שכן? אשכחן כרם, שאר מינין מנין? דיליף מכרם, מה כרם דבר שנהנה וטעון ברכה - אף כל דבר שנהנה טעון ברכה. - איכא למפרך: מה לכרם שכן חייב בעוללות! קמה תוכיח. מה לקמה - שכן חייבת בחלה! כרם יוכיח. וחזר הדין: לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה, הצד השוה שבהן - דבר שנהנה וטעון ברכה, אף כל דבר שנהנה טעון ברכה. - מה להצד השוה שבהן - שכן יש בו צד מזבח! ואתי נמי זית דאית ביה צד מזבח. - וזית מצד מזבח אתי? והא בהדיא כתיב ביה כרם, דכתיב: ויבער מגדיש ועד קמה ועד כרם זית! אמר רב פפא: כרם זית - אקרי, כרם סתמא - לא אקרי. מכל מקום קשיא: מה להצד השוה שבהן שכן יש בהן צד מזבח! אלא: דיליף לה משבעת המינין - מה שבעת המינין דבר שנהנה וטעון ברכה, אף כל דבר שנהנה טעון ברכה. מה לשבעת המינין שכן חייבין בבכורים! ועוד: התינח לאחריו, לפניו מנין? - הא לא קשיא;}} {{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|דאתי בקל וחומר: כשהוא שבע מברך - כשהוא רעב לא כל שכן. ולמאן דתני נטע רבעי - הא תינח כל דבר נטיעה. דלאו בר נטיעה, כגון בשר ביצים ודגים, מנא ליה? - אלא, סברא הוא: אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה. }} {{הל"מ-רק-ראש|מסקינן דמסברא ידעינן שאסור לו לאדם שיהנה מן העוה"ז בלא ברכה וקרא אסמכתא בעלמא הוא ועיקר קרא בא לנטע רבעי שצריך חילול ועוד דריש ליה דבר שטעון שירה טעון חילול דבר שאין טעון שירה אין טעון חילול ופליגי ביה תנאי חד תני נטע רבעי וחד תני כרם רבעי וקי"ל כמאן דתני כרם רבעי דכל המיקל בארץ הלכה כמותו בחו"ל כדאיתא לקמן בפירקין (דף לו) והלכתא אין נטע רבעי נוהג עכשיו וכרם רבעי צריך לפדותו אחר הבצירה על שוה פרוטה ושוחקו ומטילו לנהר.}} תנו רבנן: {{שוליים|ו}}אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה - מעל. מאי תקנתיה {{הל"מ-רק-גמרא|- ילך אצל חכם. - ילך אצל חכם - מאי עביד ליה? הא עביד ליה איסורא! - אלא }}אמר רבא: ילך אצל חכם מעיקרא וילמדנו ברכות, כדי שלא יבא לידי מעילה. אמר רב יהודה אמר {{הל"מ-רק-ראש|רב }}{{הל"מ-גמרא-ריף|שמואל}}: כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה - כאילו נהנה מקדשי שמים, שנאמר: לה' הארץ ומלואה {{הל"מ-רק-ריף|תבל ויושבי בה:}} רבי לוי רמי: כתיב לה' הארץ ומלואה, וכתיב: השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם! לא קשיא, כאן - קודם ברכה, <קטע סוף=ג/><קטע התחלה=תחלת פרק/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> <center>'''פרק שישי - כיצד מברכין'''</center> '''כיצד מברכין וכו' חוץ מן היין''' - שמתוך חשיבותו קבעו לו ברכה לעצמו וכן הפת: '''בורא מיני דשאים''' - לפי שיש בכלל פרי האדמה דשאים וזרעים כגון קטניות ורבי יהודה בעי היכר ברכה לכל מין ומין: '''גמרא''' '''קדש הלולים''' - בנטע רבעי כתיב ומשמע שני הלולים טעון באכילתו כשתאכלנו בשנה הרביעית שהוא מותר באכילה: '''האי מיבעי ליה''' - הלולים לשון חלולים חד מינייהו אתא לאורויי אחליה והדר אכליה הוציאהו לחולין ע"י פדיון אם באת לאוכלו חוץ לירושלים וחד ללמדך שלא נאמרה תורת רבעי אלא בכרם שנא' קדש הלולים דבר שמהללין בו טעון חלול וזהו יין: '''שאין אומרים''' - הלוים שיר של קרבן במקדש אלא על היין כשמנסכין נסכי מזבח: '''הניחא למ"ד כו'''' - כולה סיומא דפרכא הוא וה"ק הניחא הא דילפת ברכה מהכא למאן דתני נטע רבעי דאית ליה כל פירות האילן בתורת רבעי ולא דריש מהכא דבר דטעון הלול טעון חלול אייתר ליה חד הלול לברכה: '''מאי איכא למימר''' - הא מיבעי ליה למדרש שאין חלול אלא במקום הלול: '''חד תני כרם רבעי''' - בכל מקום שיש במשנה נטע רבעי תני איהו כרם: '''הניחא אי יליף בג"ש''' - דריש למלתיה בג"ש ואייתר ליה חד הלול לברכה: '''אשכחן לאחריו''' - כדאשכחן בברכת המזון דכתיב ואכלת ושבעת וברכת ([[דברים ח]]): '''חייב בעוללות''' - וכרמך לא תעולל ([[ויקרא יט]]) איזהו עוללות כל שאין להן פסיגין לא כתף ולא נטף אלא שורה יחידית של ענבים: '''קמה תוכיח''' - דאשכחן דאצרכה רחמנא ברכה דכתיב תאכל בה לחם וגו' ([[דברים ח]]) וסמיך ליה ואכלת ושבעת וברכת: '''צד מזבח''' - יין לנסכים וסלת למנחות: '''שבעה מינין''' - האמורים בארץ חטה ושעורה וגו' ([[דברים ח]]) ובתרייהו כתיב ואכלת ושבעת וברכת: '''שכן טעונים בכורים''' - דהכי אמרינן במנחות ([[מנחות פד ב|פ"ט ד' פד:]]): נאמר כאן ארץ כי באתי אל הארץ ([[דברים כו]]) ונאמר להלן ארץ חטה ושעורה מה להלן שבח הארץ אף כאן שבח הארץ: '''אלא סברא הוא''' - דלתרווייהו אית להו פירכא למאן דתני כרם ויליף ברכה מז' המינים איכא פירכא שכן טעונים בכורים ולמאן דתני נטע רבעי איכא למפרך התינח מידי דבר נטיעה דלאו בר נטיעה מנלן אלא סברא הוא דכיון דנהנה צריך להודות למי שבראם: '''מעל''' - כנהנה מן ההקדש דכתיב לה' הארץ ומלואה כדאמרינן לקמן: '''לאחר ברכה''' - הרי היא לבני אדם:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> <center>'''פרק שישי - כיצד מברכין'''</center> [[File:תוס ברכות לה א כיצד מברכין.ogg|thumb|תוס_ברכות_לה_א_כיצד מברכין]] '''כיצד''' מברכין. לא שייך להקשות תנא היכא קאי דקתני כיצד כדפריך בריש מכילתין ([[ברכות ב א]]) משום דהכא סברא הוא לברך כדמסיק בגמרא דאסור ליהנות מן העולם הזה בלא ברכה אי נמי י"ל דקאי אמתני' דמי שמתו ([[ברכות כ ב]]) דקתני בעל קרי מברך לאחריו ואינו מברך לפניו והכי נמי שייך הכא לברך על כל דבר ודבר ע"כ קאמר הכא כיצד מברכין: [[File:תוס ברכות לה א אחליה והדר אכליה.ogg|thumb|תוס_ברכות_לה_א_אחליה והדר אכליה]] ''' אחליה''' והדר אכליה. תימה למה לי קרא הא בפ"ב דקדושין ([[קידושין נד ב]]) גמרינן קדש קדש ממעשר שני א"כ נילף ממעשר שני וי"ל אי לאו קרא דהלולים הוה אמינא דאדרבה נילף לחומרא קדש קדש משביעית ואין לו פדיון. עוד פי' רבינו חיים כהן אי מהתם הוה אמינא כי מעשר שני ממש ודוקא בזמן שמעשר שני נוהג כמו בשנה ראשונה ושניה ורביעית וחמישית לשמטה נוהג חלול אבל שלישית וששית שמעשר עני דוקא אימא לא קמ"ל חלולים: ''' שאין''' אומרים שירה אלא על היין. פירוש אין אומרים שירה על שום אכילת מזבח כגון זריקת דמים ונסוך המים כי אם על היין אבל ודאי מצינו שירה בלא יין כגון הלל שבשחיטת פסחים ([[פסחים סד א|תמיד נשחט ד' סד א]]) [ע"ש בתוספות]: ''' ולמאן''' דתני כרם רבעי וכו'. ועתה קיימא לן דרבעי נוהג אף בח"ל מיהו בכרם נוהג ולא בשאר אילנות דכל המיקל בארץ הלכה כמותו בח"ל וכרם רבעי בזמן הזה מחללין על שוה פרוט' ושוחקו ומטילו לנהר וכן מפורש בשאלתות דרב אחאי [פרשת קדושים סימן ק]: ''' ואתי''' נמי זית במה הצד. וא"ת איכא למפרך מה להצד השוה שכן חייבים בלקט דפרט בכרם היינו לקט משא"כ בזית דאין בו לקט וי"ל דניחא ליה למפרך פירכא אפי' יהא הצד השוה חשוב למיתי זית מיניה מ"מ קאמר דשאר מינים לא ידע מיניה: ''' תינח''' לאחריו. דעיקר ברכה לאחריו כדכתיב ואכלת ושבעת וברכת: ''' לפניו''' לכ"ש. לאו ק"ו הוא דאם כן תהא ברכה דלפניו מדאורייתא ולעיל פרק מי שמתו ([[ברכות כא א]]) משמע גבי בעל קרי דלאו דאורייתא הוא ואפי' רבי יהודה לא פליג אלא משום דעשאן כהלכות דרך ארץ ([[ברכות כב א]]): ''' דבר''' שאין גדולו מן הקרקע. כגון בשר וחלב. וא"ת מאי איריא בשר אפילו ירקות נמי לא אתיא ליה וי"ל דאיכא למימר קמה תוכיח ולפי' רש"י ניחא דגריס דלאו בר נטיעה מנין וליכא למימר דאתא משאר אילנות דאיכא למפרך מה להנך שכן חייבים בפיאה: ''' אלא''' סברא הוא אסור לאדם שיהנה כו'. וקרא דנסיב לעיל אסמכתא בעלמא והגמרא היה סבור מתחלה דלמוד גמור הוא:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ו|לה א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]] {{מפרשים לדף גמרא|ברכות|ו|לה|א}} k20smn4l80t68ki67bi8xahnx6tud27 2947723 2947718 2025-07-09T11:22:31Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 2947723 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|ברכות|לה|א|לד ב|לה ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> [דף לה עמוד א] משנה. כיצד מברכין על הפירות? {{שוליים|א}}על פירות האילן הוא אומר: בורא פרי העץ חוץ מן היין, שעל היין הוא אומר: בורא פרי הגפן; {{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|ו}}על פירות {{הל"מ-רק-ראש|האדמה }}{{הל"מ-גמרא-ריף|הארץ }}הוא אומר: בורא פרי האדמה, חוץ מן הפת, {{שוליים|ג}}שעל הפת {{הל"מ-גמרא-ריף|הוא }}אומר: המוציא לחם מן הארץ; {{שוליים|ד}}ועל הירקות הוא אומר: בורא פרי האדמה, רבי יהודה אומר: בורא מיני דשאים. {{הל"מ-רק-גמרא|גמרא. מנא הני מילי? ד}}תנו רבנן: ק{{הל"מ-רק-ריף|ו}}דש הלולים לה' - מלמד {{הל"מ-רק-גמרא|שטעונים}} {{הל"מ-ריף-ראש|שטעון }}ברכה {{הל"מ-רק-גמרא|לפניהם ולאחריהם,}} {{הל"מ-ריף-ראש|לפניו ולאחריו }}מכאן אמר רבי עקיבא: אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיברך {{הל"מ-רק-גמרא|- והאי קדש הלולים להכי הוא דאתא? האי מיבעי ליה, חד: דאמר רחמנא - אחליה והדר אכליה; ואידך: דבר הטעון שירה - טעון חלול, ושאינו טעון שירה - אין טעון חלול, וכדרבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן; דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מנין }} {{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|שאין אומרים שירה אלא על היין - שנאמר ותאמר להם הגפן החדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים, אם אנשים משמח - אלהים במה משמח? מכאן, שאין אומרים שירה אלא על היין! הניחא למאן דתני}} {{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|נטע רבעי, אלא למאן דתני כרם רבעי מאי איכא למימר? דאתמר: רבי חייא ורבי שמעון ברבי, חד תני: כרם רבעי, וחד תני: נטע רבעי! ולמאן דתני כרם רבעי - הניחא אי יליף גזרה שוה, דתניא: רבי אומר, נאמר כאן: להוסיף לכם תבואתו, ונאמר להלן: ותבואת הכרם - מה להלן כרם אף כאן כרם, אייתר ליה חד הלול לברכה; ואי לא יליף גזרה שוה - ברכה מנא ליה? ואי נמי יליף גזרה שוה - אשכחן לאחריו, לפניו מנין! הא לא קשיא, דאתיא בקל וחומר: כשהוא שבע מברך - כשהוא רעב לא כל שכן? אשכחן כרם, שאר מינין מנין? דיליף מכרם, מה כרם דבר שנהנה וטעון ברכה - אף כל דבר שנהנה טעון ברכה. - איכא למפרך: מה לכרם שכן חייב בעוללות! קמה תוכיח. מה לקמה - שכן חייבת בחלה! כרם יוכיח. וחזר הדין: לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה, הצד השוה שבהן - דבר שנהנה וטעון ברכה, אף כל דבר שנהנה טעון ברכה. - מה להצד השוה שבהן - שכן יש בו צד מזבח! ואתי נמי זית דאית ביה צד מזבח. - וזית מצד מזבח אתי? והא בהדיא כתיב ביה כרם, דכתיב: ויבער מגדיש ועד קמה ועד כרם זית! אמר רב פפא: כרם זית - אקרי, כרם סתמא - לא אקרי. מכל מקום קשיא: מה להצד השוה שבהן שכן יש בהן צד מזבח! אלא: דיליף לה משבעת המינין - מה שבעת המינין דבר שנהנה וטעון ברכה, אף כל דבר שנהנה טעון ברכה. מה לשבעת המינין שכן חייבין בבכורים! ועוד: התינח לאחריו, לפניו מנין? - הא לא קשיא;}} {{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|דאתי בקל וחומר: כשהוא שבע מברך - כשהוא רעב לא כל שכן. ולמאן דתני נטע רבעי - הא תינח כל דבר נטיעה. דלאו בר נטיעה, כגון בשר ביצים ודגים, מנא ליה? - אלא, סברא הוא: אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה. }} {{הל"מ-רק-ראש|מסקינן דמסברא ידעינן שאסור לו לאדם שיהנה מן העוה"ז בלא ברכה וקרא אסמכתא בעלמא הוא ועיקר קרא בא לנטע רבעי שצריך חילול ועוד דריש ליה דבר שטעון שירה טעון חילול דבר שאין טעון שירה אין טעון חילול ופליגי ביה תנאי חד תני נטע רבעי וחד תני כרם רבעי וקי"ל כמאן דתני כרם רבעי דכל המיקל בארץ הלכה כמותו בחו"ל כדאיתא לקמן בפירקין (דף לו) והלכתא אין נטע רבעי נוהג עכשיו וכרם רבעי צריך לפדותו אחר הבצירה על שוה פרוטה ושוחקו ומטילו לנהר.}} תנו רבנן: {{שוליים|ו}}אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה - מעל. מאי תקנתיה {{הל"מ-רק-גמרא|- ילך אצל חכם. - ילך אצל חכם - מאי עביד ליה? הא עביד ליה איסורא! - אלא }}אמר רבא: ילך אצל חכם מעיקרא וילמדנו ברכות, כדי שלא יבא לידי מעילה. אמר רב יהודה אמר {{הל"מ-רק-ראש|רב }}{{הל"מ-גמרא-ריף|שמואל}}: כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה - כאילו נהנה מקדשי שמים, שנאמר: לה' הארץ ומלואה {{הל"מ-רק-ריף|תבל ויושבי בה:}} רבי לוי רמי: כתיב לה' הארץ ומלואה, וכתיב: השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם! לא קשיא, כאן - קודם ברכה, <קטע סוף=ג/><קטע התחלה=תחלת פרק/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> <center>'''פרק שישי - כיצד מברכין'''</center> '''כיצד מברכין וכו' חוץ מן היין''' - שמתוך חשיבותו קבעו לו ברכה לעצמו וכן הפת: '''בורא מיני דשאים''' - לפי שיש בכלל פרי האדמה דשאים וזרעים כגון קטניות ורבי יהודה בעי היכר ברכה לכל מין ומין: '''גמרא''' '''קדש הלולים''' - בנטע רבעי כתיב ומשמע שני הלולים טעון באכילתו כשתאכלנו בשנה הרביעית שהוא מותר באכילה: '''האי מיבעי ליה''' - הלולים לשון חלולים חד מינייהו אתא לאורויי אחליה והדר אכליה הוציאהו לחולין ע"י פדיון אם באת לאוכלו חוץ לירושלים וחד ללמדך שלא נאמרה תורת רבעי אלא בכרם שנא' קדש הלולים דבר שמהללין בו טעון חלול וזהו יין: '''שאין אומרים''' - הלוים שיר של קרבן במקדש אלא על היין כשמנסכין נסכי מזבח: '''הניחא למ"ד כו'''' - כולה סיומא דפרכא הוא וה"ק הניחא הא דילפת ברכה מהכא למאן דתני נטע רבעי דאית ליה כל פירות האילן בתורת רבעי ולא דריש מהכא דבר דטעון הלול טעון חלול אייתר ליה חד הלול לברכה: '''מאי איכא למימר''' - הא מיבעי ליה למדרש שאין חלול אלא במקום הלול: '''חד תני כרם רבעי''' - בכל מקום שיש במשנה נטע רבעי תני איהו כרם: '''הניחא אי יליף בג"ש''' - דריש למלתיה בג"ש ואייתר ליה חד הלול לברכה: '''אשכחן לאחריו''' - כדאשכחן בברכת המזון דכתיב ואכלת ושבעת וברכת ([[דברים ח]]): '''חייב בעוללות''' - וכרמך לא תעולל ([[ויקרא יט]]) איזהו עוללות כל שאין להן פסיגין לא כתף ולא נטף אלא שורה יחידית של ענבים: '''קמה תוכיח''' - דאשכחן דאצרכה רחמנא ברכה דכתיב תאכל בה לחם וגו' ([[דברים ח]]) וסמיך ליה ואכלת ושבעת וברכת: '''צד מזבח''' - יין לנסכים וסלת למנחות: '''שבעה מינין''' - האמורים בארץ חטה ושעורה וגו' ([[דברים ח]]) ובתרייהו כתיב ואכלת ושבעת וברכת: '''שכן טעונים בכורים''' - דהכי אמרינן במנחות ([[מנחות פד ב|פ"ט ד' פד:]]): נאמר כאן ארץ כי באתי אל הארץ ([[דברים כו]]) ונאמר להלן ארץ חטה ושעורה מה להלן שבח הארץ אף כאן שבח הארץ: '''אלא סברא הוא''' - דלתרווייהו אית להו פירכא למאן דתני כרם ויליף ברכה מז' המינים איכא פירכא שכן טעונים בכורים ולמאן דתני נטע רבעי איכא למפרך התינח מידי דבר נטיעה דלאו בר נטיעה מנלן אלא סברא הוא דכיון דנהנה צריך להודות למי שבראם: '''מעל''' - כנהנה מן ההקדש דכתיב לה' הארץ ומלואה כדאמרינן לקמן: '''לאחר ברכה''' - הרי היא לבני אדם:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> <center>'''פרק שישי - כיצד מברכין'''</center> [[File:תוס ברכות לה א כיצד מברכין.ogg|thumb|תוס_ברכות_לה_א_כיצד מברכין]] '''כיצד''' מברכין. לא שייך להקשות תנא היכא קאי דקתני כיצד כדפריך בריש מכילתין ([[ברכות ב א]]) משום דהכא סברא הוא לברך כדמסיק בגמרא דאסור ליהנות מן העולם הזה בלא ברכה אי נמי י"ל דקאי אמתני' דמי שמתו ([[ברכות כ ב]]) דקתני בעל קרי מברך לאחריו ואינו מברך לפניו והכי נמי שייך הכא לברך על כל דבר ודבר ע"כ קאמר הכא כיצד מברכין: [[File:.תוס ברכות לה א אחליה והדר אכליה.ogg|thumb|.תוס ברכות לה א אחליה והדר אכליה]] ''' אחליה''' והדר אכליה. תימה למה לי קרא הא בפ"ב דקדושין ([[קידושין נד ב]]) גמרינן קדש קדש ממעשר שני א"כ נילף ממעשר שני וי"ל אי לאו קרא דהלולים הוה אמינא דאדרבה נילף לחומרא קדש קדש משביעית ואין לו פדיון. עוד פי' רבינו חיים כהן אי מהתם הוה אמינא כי מעשר שני ממש ודוקא בזמן שמעשר שני נוהג כמו בשנה ראשונה ושניה ורביעית וחמישית לשמטה נוהג חלול אבל שלישית וששית שמעשר עני דוקא אימא לא קמ"ל חלולים: ''' שאין''' אומרים שירה אלא על היין. פירוש אין אומרים שירה על שום אכילת מזבח כגון זריקת דמים ונסוך המים כי אם על היין אבל ודאי מצינו שירה בלא יין כגון הלל שבשחיטת פסחים ([[פסחים סד א|תמיד נשחט ד' סד א]]) [ע"ש בתוספות]: ''' ולמאן''' דתני כרם רבעי וכו'. ועתה קיימא לן דרבעי נוהג אף בח"ל מיהו בכרם נוהג ולא בשאר אילנות דכל המיקל בארץ הלכה כמותו בח"ל וכרם רבעי בזמן הזה מחללין על שוה פרוט' ושוחקו ומטילו לנהר וכן מפורש בשאלתות דרב אחאי [פרשת קדושים סימן ק]: ''' ואתי''' נמי זית במה הצד. וא"ת איכא למפרך מה להצד השוה שכן חייבים בלקט דפרט בכרם היינו לקט משא"כ בזית דאין בו לקט וי"ל דניחא ליה למפרך פירכא אפי' יהא הצד השוה חשוב למיתי זית מיניה מ"מ קאמר דשאר מינים לא ידע מיניה: ''' תינח''' לאחריו. דעיקר ברכה לאחריו כדכתיב ואכלת ושבעת וברכת: ''' לפניו''' לכ"ש. לאו ק"ו הוא דאם כן תהא ברכה דלפניו מדאורייתא ולעיל פרק מי שמתו ([[ברכות כא א]]) משמע גבי בעל קרי דלאו דאורייתא הוא ואפי' רבי יהודה לא פליג אלא משום דעשאן כהלכות דרך ארץ ([[ברכות כב א]]): ''' דבר''' שאין גדולו מן הקרקע. כגון בשר וחלב. וא"ת מאי איריא בשר אפילו ירקות נמי לא אתיא ליה וי"ל דאיכא למימר קמה תוכיח ולפי' רש"י ניחא דגריס דלאו בר נטיעה מנין וליכא למימר דאתא משאר אילנות דאיכא למפרך מה להנך שכן חייבים בפיאה: ''' אלא''' סברא הוא אסור לאדם שיהנה כו'. וקרא דנסיב לעיל אסמכתא בעלמא והגמרא היה סבור מתחלה דלמוד גמור הוא:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ו|לה א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]] {{מפרשים לדף גמרא|ברכות|ו|לה|א}} h6lt84doiaduaktvgzmtra1v0z2cx69 2 1731143 2947679 2947558 2025-07-09T01:29:27Z Jaredscribe 29683 2947679 wikitext text/x-wiki <קטע התחלה=א א/> {{הור| השכמת הבוקר: [[משתמש:Jaredscribe/סידור/ברכות הבוקר]] ברכות ליוגה יחהודי. ברכות בלכתיך בדרך. ברכות חוץ לבית כנסת. [[משתמש:Jaredscribe/סידור/פסוקי דזמרה לבני נח]] }} {{הור|במנחה:}}מה ידידות משכנותיך הויה צבאות .. אשרי יושבי ביתיך, עד יהללהוך סלה: אשר אדם עז לו בך, מסילות בלבבם: .. הויה צבאות, אשרי אדם בוטח בך:{{ממס|תהילים פד}} ארממך הויה המלך, ואברך שמך לעולם ועד .. תהילת הויה ידבר פי ויברך כל בשר שם כבוד לעולם ועד.{{ממס|תהילים קמה}} {{הור| ({{תנא|רבי שמעון בן נתנאל|רבי שמעון}} אומר, הוי זהיר בקריאת שמע [ובתפילה] {{תויט|מח|אבות|ב|יג}}. וכשאתה מתפלל, אל תעש תפלתך קבע, אלא רחמים ותחנונים לפני המקום ברוך הוא, שנאמר כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה.{{ממס|יואל ב יג}} {{ממס|משנה אבות ב יד}}) }} * {{הור|יהו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך, הויה צורי וגאלי {{ממס|תהלים יט טו}} }} * {{הור|שמור רגליך כאשר תלך אל בית אלהים וקרב לשמוע מתת כסילים זובח, שאינם ידעים לעשות רעים {{ממס|קהלת}} [מקור נדרשת] }} * {{הור|במנחה:}} <קטע התחלה=א ב/>כִּֽי שֵֽׁם יְיָ אֶקְרָֽא הָבֽוּ גֹֽדֶל לֵאלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|דברים לב ג}} <קטע סוף=א ב/> * אֲדֹנָֽי שְׂפָתַֽי תִּפְתָּֽח, וּפִֽי יַגִּֽיד תְּהִלָּתֶֽךָ׃{{ממס|תהלים נא יז}} <div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">קיצור תפילה באנגלית</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"><קטע התחלה=ד ג/> שלום <קטע סוף=ד ג/></div></div> === אבות === <קטע סוף=א א/> <קטע התחלה=א ד/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ וֵֽאלֹהֵֽי אֲבוֹתֵֽינוּ {{הור|אדם הראשון וחוה אם כל חי}} אֱלֹהֵֽי {{הור|נח איש צדיק, מגנ}} אַבְרָהָֽם, אֱלֹהֵֽי {{הור|פחד}} יִצְחָֽק וֵֽאלֹהֵֽי {{הור|אביר}} יַֽעֲקֹֽב. הָאֵֽל הַגָּדֽוֹל, הַגִּבּֽוֹר וְהַנּוֹרָֽא, אֵֽל עֶלְיֽוֹן, גּוֹמֵֽל חֲסָדִֽים טוֹבִֽים, וְקוֹנֵֽה הַכֹּֽל, וְזוֹכֵֽר חַסְדֵֽי אָבֽוֹת, וּמֵבִֽיא גוֹאֵֽל לִבְנֵֽי בְנֵיהֶֽם לְמַֽעַן שְׁמֽוֹ, בְּאַֽהֲבָֽה. <קטע סוף=א ד/> {{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}<span style="background-color: #E5E4E2;"> <קטע התחלה=א ה/>זׇכְרֵֽנוּ לְחַיִּֽים, מֶֽלֶךְ חָפֵֽץ בַּֽחַיִּֽים, וְכׇתְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר הַֽחַיִּֽים, לְמַֽעַנְךָֽ אֱלֹהִֽים חַיִּֽים. <קטע סוף=א ה/></span> <קטע התחלה=א ו/>מֶֽלֶךְ עוֹזֵֽר וּמוֹשִֽׁיעַ וּמָגֵֽן. <קטע סוף=א ו/> <קטע התחלה=א ז/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, מָגֵֽן אַבְרָהָֽם. <קטע סוף=א ז/> <קטע התחלה=ב א/> === גבורות === <קטע סוף=ב א/> <קטע התחלה=ב ב/>{{הור|משמיני עצרת עד פסח אומרים {{צ|משיב הרוח}}. מנהג ארץ-ישראל לומר בשאר הימים {{צ|מוריד הטל}}.}}<קטע סוף=ב ב/> <קטע התחלה=ב ג/>אַתָּֽה גִּבּֽוֹר לְעוֹלָֽם, אֲדֹנָֽי. מְחַיֵּֽה מֵתִֽים אַתָּֽה, רַֽב לְהוֹשִֽׁיעַ. <קטע סוף=ב ג/> {{הור|בחורף:}} <קטע התחלה=ב ד/>מַשִּֽׁיב הָרֽוּחַ וּמוֹרִֽיד הַגָּֽשֶׁם. <קטע סוף=ב ד/>{{הור|בקיץ:}} <קטע התחלה=ב ה/>מוֹרִֽיד הַטָּֽל. <קטע סוף=ב ה/> <קטע התחלה=ב ו/>{{הור|יצר את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים, {{ממס|בראשית ב ז}} }} מְכַלְכֵּֽל חַיִּֽים בְּחֶֽסֶד, מְחַיֵּֽה מֵתִֽים בְּרַֽחֲמִֽים רַבִּֽים, סוֹמֵֽךְ נֽוֹפְלִֽים וְרוֹפֵֽא חוֹלִֽים וּמַתִּֽיר אֲסוּרִֽים, וּמְקַיֵּֽם אֱמֽוּנָתֽוֹ לִֽישֵׁנֵֽי עָפָֽר {{הור|לא תעזוב נפשי לשאל לא תתן חסידך לראות שחת. {{ממס|תהילים טו}} }} מִֽי כָמֽוֹךָ בַּֽעַל גְּבוּרֽוֹת, וּמִֽי דּֽוֹמֶה לָּֽךְ, מֶֽלֶךְ מֵמִֽית וּמְחַיֶּֽה וּמַצְמִֽיחַ יְשׁוּעָֽה. <קטע סוף=ב ו/> {{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}<span style="background-color: #E5E4E2;"> <קטע התחלה=ב ז/>מִֽי כָמֽוֹךָ אַֽב הָרַֽחֲמִֽים, זוֹכֵֽר יְצוּרָֽיו לְחַיִּֽים בְּרַֽחֲמִֽים. <קטע סוף=ב ז/></span> <קטע התחלה=ב ח/>וְנֶֽאֱמָֽן אַתָּֽה לְהַֽחֲיֽוֹת מֵתִֽים. <קטע סוף=ב ח/> <קטע התחלה=ב ט/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, מְחַיֵּֽה הַמֵּתִֽים. <קטע סוף=ב ט/> <קטע התחלה=ג א/> === קדושת השם === <קטע סוף=ג א/> <div style="background-color: #D9E2F3; padding: 10px; border-radius: 5px;"> {{הור|בחזרת הש"ץ:}}{{ש}} <קטע התחלה=ג ב/>נְקַדֵּֽשׁ אֶת־שִׁמְךָֽ בָּעוֹלָֽם, כְּשֵֽׁם שֶׁמַּקְדִּישִֽׁים אוֹתֽוֹ בִּשְׁמֵֽי מָרֽוֹם. כַּכָּתֽוּב עַל־יַֽד נְבִיאֶֽךָ, {{ש}}<קטע סוף=ג ב/> <div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">בשנת מות המלך עזיהו ואראה</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"><קטע התחלה=ד ג/> בִּשְׁנַת־מוֹת֙ הַמֶּ֣לֶךְ עֻזִּיָּ֔הוּ וָאֶרְאֶ֧ה אֶת־אֲדֹנָ֛י יֹשֵׁ֥ב עַל־כִּסֵּ֖א רָ֣ם וְנִשָּׂ֑א וְשׁוּלָ֖יו מְלֵאִ֥ים אֶת־הַהֵיכָֽל׃ שְׂרָפִ֨ים עֹמְדִ֤ים ׀ מִמַּ֙עַל֙ ל֔וֹ שֵׁ֧שׁ כְּנָפַ֛יִם שֵׁ֥שׁ כְּנָפַ֖יִם לְאֶחָ֑ד בִּשְׁתַּ֣יִם ׀ יְכַסֶּ֣ה פָנָ֗יו וּבִשְׁתַּ֛יִם יְכַסֶּ֥ה רַגְלָ֖יו וּבִשְׁתַּ֥יִם יְעוֹפֵֽף׃ וְקָרָ֨א זֶ֤ה אֶל־זֶה֙ וְאָמַ֔ר וַיָּנֻ֙עוּ֙ אַמּ֣וֹת הַסִּפִּ֔ים מִקּ֖וֹל הַקּוֹרֵ֑א וְהַבַּ֖יִת יִמָּלֵ֥א עָשָֽׁן׃ וָאֹמַ֞ר אֽוֹי־לִ֣י כִֽי־נִדְמֵ֗יתִי כִּ֣י אִ֤ישׁ טְמֵֽא־שְׂפָתַ֙יִם֙ אָנֹ֔כִי וּבְתוֹךְ֙ עַם־טְמֵ֣א שְׂפָתַ֔יִם אָנֹכִ֖י יוֹשֵׁ֑ב כִּ֗י אֶת־הַמֶּ֛לֶךְ הויה צְבָא֖וֹת רָא֥וּ עֵינָֽי׃ וַיָּ֣עׇף אֵלַ֗י אֶחָד֙ מִן־הַשְּׂרָפִ֔ים וּבְיָד֖וֹ רִצְפָּ֑ה בְּמֶ֨לְקַחַ֔יִם לָקַ֖ח מֵעַ֥ל הַמִּזְבֵּֽחַ׃ וַיַּגַּ֣ע עַל־פִּ֔י וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֛ה נָגַ֥ע זֶ֖ה עַל־שְׂפָתֶ֑יךָ וְסָ֣ר עֲוֺנֶ֔ךָ וְחַטָּאתְךָ֖ תְּכֻפָּֽר׃ וָאֶשְׁמַ֞ע אֶת־ק֤וֹל אֲדֹנָי֙ אֹמֵ֔ר אֶת־מִ֥י אֶשְׁלַ֖ח וּמִ֣י יֵֽלֶךְ־לָ֑נוּ וָאֹמַ֖ר הִנְנִ֥י שְׁלָחֵֽנִי׃ וַיֹּ֕אמֶר לֵ֥ךְ וְאָמַרְתָּ֖ לָעָ֣ם הַזֶּ֑ה שִׁמְע֤וּ שָׁמ֙וֹעַ֙ וְאַל־תָּבִ֔ינוּ וּרְא֥וּ רָא֖וֹ וְאַל־תֵּדָֽעוּ׃ הַשְׁמֵן֙ לֵב־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאׇזְנָ֥יו הַכְבֵּ֖ד וְעֵינָ֣יו הָשַׁ֑ע פֶּן־יִרְאֶ֨ה בְעֵינָ֜יו וּבְאׇזְנָ֣יו יִשְׁמָ֗ע וּלְבָב֥וֹ יָבִ֛ין וָשָׁ֖ב וְרָ֥פָא לֽוֹ׃ וָאֹמַ֕ר עַד־מָתַ֖י אֲדֹנָ֑י <קטע סוף=ד ג/></div></div> וְקָרָֽא זֶֽה אֶל־זֶֽה וְאָמַר: <קטע התחלה=ג ג/>'''קָדֽוֹשׁ קָדֽוֹשׁ קָדֽוֹשׁ יְיָ צְבָאֽוֹת מְלֹֽא כָל־הָאָֽרֶץ כְּבוֹדֽוֹ''':{{ממס|ישעיהו ו ג}} {{הור|ואמר אוי לי כי נדמתי כי איש טמא שפתים אנוכי ובתך עם טמא שפתים אני יושב}} {{ש}}<קטע סוף=ג ג/> <קטע התחלה=ג ד/>לְעֻמָּתָֽם בָּרֽוּךְ יֹאמֵֽרוּ: {{ש}}<קטע סוף=ג ד/> <קטע התחלה=ג ה/>'''בָּרֽוּךְ כְּבֽוֹד יְיָ מִמְּקוֹמֽוֹ''':{{ממס|יחזקאל ג יב}} {{ש}}<קטע סוף=ג ה/> <div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">משבועות ועד חודש חמישי יום תשע באב</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"><קטע התחלה=ד ג/> בֶּן־אָדָ֕ם אֶת־כׇּל־דְּבָרַי֙ אֲשֶׁ֣ר אֲדַבֵּ֣ר אֵלֶ֔יךָ קַ֥ח בִּֽלְבָבְךָ֖ וּבְאׇזְנֶ֥יךָ שְּׁמָֽע׃ יאוְלֵ֨ךְ בֹּ֤א אֶל־הַגּוֹלָה֙ אֶל־בְּנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְדִבַּרְתָּ֤ אֲלֵיהֶם֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה אִֽם־יִשְׁמְע֖וּ וְאִם־יֶחְדָּֽלוּ׃: {{ממס|יחזקאל ג י}} בֶּן־אָדָ֕ם צֹפֶ֥ה נְתַתִּ֖יךָ לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְשָׁמַעְתָּ֤ מִפִּי֙ דָּבָ֔ר וְהִזְהַרְתָּ֥ אוֹתָ֖ם מִמֶּֽנִּי:׃ בְּאׇמְרִ֤י לָרָשָׁע֙ מ֣וֹת תָּמ֔וּת וְלֹ֣א הִזְהַרְתּ֗וֹ וְלֹ֥א דִבַּ֛רְתָּ לְהַזְהִ֥יר רָשָׁ֛ע מִדַּרְכּ֥וֹ הָרְﬞשָׁעָ֖ה לְחַיֹּת֑וֹ ה֤וּא רָשָׁע֙ בַּעֲוֺנ֣וֹ יָמ֔וּת וְדָמ֖וֹ מִיָּדְךָ֥ אֲבַקֵּֽשׁ׃: וְאַתָּה֙ כִּי־הִזְהַ֣רְתָּ רָשָׁ֔ע וְלֹא־שָׁב֙ מֵֽרִשְׁע֔וֹ וּמִדַּרְכּ֖וֹ הָרְﬞשָׁעָ֑ה ה֚וּא בַּעֲוֺנ֣וֹ יָמ֔וּת וְאַתָּ֖ה אֶֽת־נַפְשְׁךָ֥ הִצַּֽלְתָּ׃: בְשׁ֨וּב צַדִּ֤יק מִצִּדְקוֹ֙ וְעָ֣שָׂה עָ֔וֶל וְנָתַתִּ֥י מִכְשׁ֛וֹל לְפָנָ֖יו ה֣וּא יָמ֑וּת כִּ֣י לֹ֤א הִזְהַרְתּוֹ֙ בְּחַטָּאת֣וֹ יָמ֔וּת וְלֹ֣א תִזָּכַ֗רְןָ צִדְקֹתָו֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְדָמ֖וֹ מִיָּדְךָ֥ אֲבַקֵּֽשׁ׃: וְאַתָּ֞ה כִּ֧י הִזְהַרְתּ֣וֹ צַדִּ֗יק לְבִלְתִּ֥י חֲטֹ֛א צַדִּ֖יק וְה֣וּא לֹֽא־חָטָ֑א חָי֤וֹ יִֽחְיֶה֙ כִּ֣י נִזְהָ֔ר וְאַתָּ֖ה אֶֽת־נַפְשְׁךָ֥ הִצַּֽלְתָּ׃: {{ממס|יחקאל ג יז}} <קטע סוף=ד ג/></div></div> <קטע התחלה=ג ו/>וּבְדִבְרֵֽי קׇדְשְׁךָֽ כָּתֽוּב לֵאמֹֽר: {{ש}}<קטע סוף=ג ו/> <קטע התחלה=ג ז/>'''יִמְלֹֽךְ יְיָ לְעוֹלָֽם אֱלֹהַֽיִךְ צִיּֽוֹן לְדֹֽר וָדֹֽר הַלְלוּיָֽהּ''':{{ממס|תהלים קמו י}} <קטע סוף=ג ז/>{{ש}} <קטע התחלה=ג ח/>לְדֽוֹר וָדֽוֹר נַגִּֽיד גׇּדְֽלֶךָ, וּלְנֵֽצַח נְצָחִֽים קְדֻשָּׁתְךָֽ נַקְדִּֽישׁ, וְשִׁבְחֲךָֽ אֱלֹהֵֽינוּ מִפִּֽינוּ לֹֽא יָמֽוּשׁ לְעוֹלָֽם וָעֶֽד, כִּֽי אֵֽל מֶֽלֶךְ גָּדֽוֹל וְקָדֽוֹשׁ אָֽתָּה. <קטע סוף=ג ח/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, הָאֵֽל הַקָּדֽוֹשׁ. <span style="background-color: #E5E4E2;"> {{ק|{{עיצוב גופן|גופן=נרקיסים|בעשי"ת:}}}}<span style="background-color: #E5E4E2;"> הַמֶּֽלֶךְ הַקָּדֽוֹשׁ.</div> <קטע התחלה=ג ט/>{{הור|נהיי לך קדושים כי}} קָדֽוֹשׁ אַתָּֽה וְשִׁמְךָֽ קָדֽוֹשׁ, {{הור|ותבל אתנו מן העמים להיות לך {{ממס|ויקרא כ כו}} }}, וּקְדוֹשִֽׁים בְּכׇל־יֽוֹם יְהַֽלְלֽוּךָ סֶּֽלָה. <קטע סוף=ג ט/> <קטע התחלה=ג י/>'''בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, הָאֵֽל הַקָּדֽוֹשׁ.''' <קטע סוף=ג י/> <span style="background-color: #E5E4E2;"> <קטע התחלה=ג יא/>{{ק|{{עיצוב גופן|גופן=נרקיסים|בעשי"ת:}}}}<span style="background-color: #E5E4E2;"> הַמֶּֽלֶךְ הַקָּדֽוֹשׁ. <קטע סוף=ג יא/></span> <קטע התחלה=ד א/> === חונן הדעת === <קטע סוף=ד א/> <קטע התחלה=ד ב/>אַתָּֽה חוֹנֵֽן לְאָדָֽם דַּֽעַת, וּמְלַמֵּֽד לֶֽאֱנֽוֹשׁ בִּינָֽה. {{הור|דרכיך הודיעיני, ארחותיך למדני.{{ממס|תהלים כה ד}} }} <קטע סוף=ד ב/> <div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">בערבית של מוצאי שבת</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"><קטע התחלה=ד ג/>אַתָּֽה חוֹנַנְתָּֽנוּ לְמַדַּֽע תּוֹרָתֶֽךָ, וַתְּלַמְּדֵֽנוּ לַעֲשֽׂוֹת חֻקֵּֽי רְצוֹנֶֽךָ, וַתַּבְדֵֽל יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בֵּין־קֹֽדֶש לְחֽוֹל בֵּֽין־אוֹר לְחֹֽשֶׁךְ בֵּֽין יִשְׂרָאֵֽל לָעַמִּֽים {{הור|בין בני נח שיראוך לעכו"מ}}, בֵּֽין יֽוֹם הַשְּׁבִיעִֽי לְשֵֽׁשֶׁת יְמֵֽי הַמַּעֲשֶֽׂה. אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ הָחֵֽל עָלֵֽינוּ הַיָּמִֽים הַבָּאִֽים לִקְרָאתֵֽינוּ לְשָׁלֽוֹם חֲשׂוּכִֽים מִכָּל־חֵֽטְא וּמְנֻקִּֽים מִכָּל־עָוֹֽן וּמְדֻבָּקִֽים בְּיִרְאָתֶֽךָ. וְ<קטע סוף=ד ג/>חָנֵּֽנוּ…</div></div> <קטע התחלה=ד ד/>חׇנֵּֽנוּ מֵֽאִתְּךָֽ דֵּעָֽה בִּינָֽה וְהַשְׂכֵּֽל. {{הור|לדעת חכמה ומוסר, להבין אמרי בינה, לקחת מוסר השכל, צדק משפט ומישרים. תן לפתאים ערמה לנער דעת ומזימה. ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבולות יקנה.{{ממס|משלי א ב}} }} <קטע סוף=ד ד/> <קטע התחלה=ד ה/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, חוֹנֵֽן הַדָּֽעַת. <קטע סוף=ד ה/> <קטע התחלה=ה א/> === תשובה === <קטע סוף=ה א/> <קטע התחלה=ה ב/>הֲשִׁיבֵֽנוּ אָבִֽינוּ לְתֽוֹרָתֶֽךָ, {{הור|ולנביאיך האמת והצדק.}} וְקָֽרְבֵֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ לַֽעֲבֽוֹדָתֶֽךָ {{הור|בלב טהור וברוח נכון. {{ממס|תהילים נא יב}}הדריכנו באמתך ולמדנו כי אתה אלהי יעשי, אותך קויתי כל היום. {{ממס|תהלים כה ה}} }} וְהַֽחֲזִירֵֽנוּ בִתְשׁוּבָֽה שְׁלֵמָֽה לְפָנֶֽיךָ, {{הור|שאתבושש על חטאים שחטאתי ואתוודות בם, ואעזוב אותם לשוב לדרך טוב וישר, ואעשה תיקון, ואמשול בחטא הרבץ בפתח {{ממס|בראשית ד ז}}. ([[רמב"ם הלכות תשובה]] 7:3) והָעִ֥יר הַגְּדוֹלָ֖ה יעלה רָעָתָ֖ם לְפָנָֽי׃ {{ממס|יונה א א}} וְיָשֻׁ֗בוּ אִ֚ישׁ מִדַּרְכּ֣וֹ הָֽרָעָ֔ה וּמִן־הֶחָמָ֖ס אֲשֶׁ֥ר בְּכַפֵּיהֶֽם {{ממס|יונה ג ד}} יעזב רשע דרכו ואיש און מחשבתיו וישב אל הויה וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח:{{ממס|ישעיהו נה ז}} }} <קטע סוף=ה ב/> <קטע התחלה=ה ג/>'''בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, הָֽרוֹצֶֽה בִתְשׁוּבָֽה.''' <קטע סוף=ה ג/> <קטע התחלה=ו א/> <div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">מ 17-בתמוז ועד יום כיפור</div> <div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"><קטע התחלה=ד ג/> כאזֹ֛את אָשִׁ֥יב אֶל־לִבִּ֖י עַל־כֵּ֥ן אוֹחִֽיל ... מַה־יִּתְאוֹנֵן֙ אָדָ֣ם חָ֔י גֶּ֖בֶר עַל־חֲטָאָֽו׃ 　　　מנַחְפְּשָׂ֤ה דְרָכֵ֙ינוּ֙ וְֽנַחְקֹ֔רָה וְנָשׁ֖וּבָה {{ממס|איכה ג לח}} <קטע סוף=ד ג/></div></div> ===סליחה=== <קטע סוף=ו א/><קטע התחלה=ו ב/>סְלַח־לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּֽי חָטָֽאנוּ, {{הור|ואשמנו כי בגדנו ריקם, [[תהילים כה ג]], [[סדר וידוי]] }} מְחַל־לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּֽי פָשָֽׁעְנוּ. {{הור|כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד..הֵן־אֱ֭מֶת חָפַ֣צְתָּ בַטֻּח֑וֹת   וּ֝בְסָתֻ֗ם חׇכְמָ֥ה תוֹדִיעֵֽנִי׃ {{ממס|תהילים נא}} כִּי הֶחֱרַשְׁתִּי בָּלוּ עֲצָמָי בְּשַׁאֲגָתִי כָּל הַיּוֹם.. חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ וַעֲוֺנִי לֹא כִסִּיתִי אָמַרְתִּי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי להויה וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲוֺן חַטָּאתִי סֶלָה. ו עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים אֵלָיו לֹא יַגִּיעוּ׃: {{ממס|תהילים לב}} }}<קטע סוף=ו ב/> <קטע התחלה=ו ג/>כִּֽי מוֹחֵֽל וְסוֹלֵֽחַ אָֽתָּה. <קטע סוף=ו ג/> <קטע התחלה=ו ד/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, חַנּֽוּן הַמַּרְבֶּֽה לִסְלֹֽחַ.<קטע סוף=ו ד/> <קטע התחלה=ז א/> === גאולה === <קטע סוף=ז א/> <קטע התחלה=ז ב/>רְאֵה <small>[נָֽא]</small> בְעׇנְיֵֽנוּ וְרִיבָֽה {{הור|את י}}רִיבֵֽנוּ, {{הור|לחם את לוחמי, החזק מגן וצנה, קומה בעזרתי. הרק חנית וסגור לקראת רדפי, אמור לנפשי ישועתך אני. יבושו ויכלמו מבקשי נפשי יסוגו אחור ויחפרו. {{ממס|תהילים לה}} }} וּגְאָלֵֽנוּ מְהֵרָֽה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ, כִּֽי גוֹאֵֽל חָזָֽק אָֽתָּה. <קטע סוף=ז ב/> <קטע התחלה=ז ג/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, גּוֹאֵֽל יִשְׂרָאֵֽל. <קטע סוף=ז ג/><קטע התחלה=עננו א/> ===עננו=== <קטע סוף=עננו א/> <div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">בחזרת הש"ץ בתענית ציבור</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"><קטע התחלה=עננו ב/>עֲנֵֽנוּ יְיָ עֲנֵֽנוּ בְּיֽוֹם צֽוֹם תַּֽעֲנִיתֵֽנוּ, כִּֽי־בְצָרָֽה גְדוֹלָֽה אֲנָֽחְנוּ. אַל־תֵּֽפֶן אֶל־רִשְׁעֵֽנוּ, וְאַל־תַּסְתֵּֽר פָּנֶֽיךָ מִמֶּֽנּוּ, וְאַל־תִּתְעַלַּֽם מִתְּחִנָּתֵֽנוּ. הֱיֵה־נָֽא קָרֽוֹב לְשַׁוְעָתֵֽנוּ. יְהִֽי חַסְדְּךָֽ לְנַֽחֲמֵֽנוּ. טֶֽרֶם נִקְרָֽא אֵלֶֽיךָ עֲנֵֽנוּ. כַּדָּבָֽר שֶׁנֶּֽאֱמַֽר: וְהָיָֽה טֶרֶם־יִקְרָֽאוּ וַֽאֲנִֽי אֶֽעֱנֶֽה עֽוֹד הֵֽם מְדַבְּרִֽים וַֽאֲנִֽי אֶשְׁמָֽע׃{{ממס|ישעיהו סה כד}} כִּֽי־אַתָּֽה יְיָ הָֽעוֹנֶֽה בְּעֵֽת צָרָֽה, פּוֹדֶֽה וּמַצִּֽיל בְּכׇל־עֵֽת צָרָֽה וְצוּקָֽה. <קטע סוף=עננו ב/><קטע התחלה=עננו ג/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, הָֽעוֹנֶֽה בְּעֵֽת צָרָֽה.<קטע סוף=עננו ג/></div></div><קטע התחלה=ח א/> === רפואה === <קטע סוף=ח א/> <קטע התחלה=ח ב/>רְפָאֵֽנוּ יְיָ וְנֵֽרָפֵֽא, הֽוֹשִׁיעֵֽנוּ וְנִוָּשֵֽׁעָה, כִּֽי {{הור|הישר בעיניך נעשה. כל המחלה אשר שםת על מצרים לא תשים עלינו,{{ממס|שמות טז}} כי}} תְהִלָּתֵֽנוּ אָֽתָּה. וְהַֽעֲלֵֽה רְפוּאָֽה שְׁלֵמָֽה לְכׇל־מַכּוֹתֵֽינוּ. {{הור|שלח עבדך לחבש לנשברי לב, קרא לשבוים דרור, לאסורים פקח קוח. {{ממס|ישעיהו סא א}} }} <div style="background-color: #E5E4E2; padding: 10px; border-radius: 5px;">{{הור|תפילה על חולה:}}{{ש}} <small>יְהִֽי רָצֽוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהַֽי וֵֽאלֹהֵֽי אֲבוֹתַֽי שֶׁתִּשְׁלַֽח מְהֵרָֽה רְפוּאָֽה שְׁלֵמָֽה מִן הַשָּׁמַיִֽם, רְפוּאַֽת הַנֶּֽפֶשׁ וּרְפוּאַֽת הַגּֽוּף, לַחוֹלֶֽה / לַחוֹלָֽה… בְּתֽוֹךְ שְׁאָֽר חוֹלֵֽי יִשְׂרָאֵֽל.</small></div> כִּי־אֵֽל מֶֽלֶךְ רוֹפֵֽא נֶֽאֱמָֽן וְרַֽחֲמָֽן אָֽתָּה. <קטע סוף=ח ב/> <קטע התחלה=ח ג/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ {{הור|רופאנו}}, רוֹפֵֽא חוֹלֵֽי עַמּֽוֹ יִשְׂרָאֵֽל. <קטע סוף=ח ג/> <קטע התחלה=ט א/> ===ברכת השנים=== <קטע סוף=ט א/> <קטע התחלה=ט ב/>בָּרֵֽךְ עָלֵֽינוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ אֶת־הַשָּׁנָֽה הַזֹּֽאת וְאֶת־כׇּל־מִינֵֽי תְבֽוּאָתָֽהּ לְטוֹבָֽה. וְתֵֽן <קטע סוף=ט ב/>{{ש}} {{הור|בקיץ:}} <קטע התחלה=ט ג/>בְּרָכָֽה <קטע סוף=ט ג/> {{הור|בחורף:}} <קטע התחלה=ט ד/>טַֽל וּמָטָֽר לִבְרָכָֽה <קטע סוף=ט ד/>{{ש}} <קטע התחלה=ט ה/>עַל־פְּנֵֽי הָֽאֲדָמָֽה, וְשַׂבְּעֵֽנוּ מִטּוּבֶֽךָ <small>[{{הור|נ"א:}} מִטּוּבָֽהּ]</small>, וּבָרֵֽךְ שְׁנָתֵֽנוּ כַּשָּׁנִֽים הַטּוֹבֽוֹת. {{הור|שלח עבדך לקרא שנת רצון להויה, ויום נקם לאלהינו, לנחם כל אבלים. {{ממס|ישעיהו סא ב}} }}<קטע סוף=ט ה/> <קטע התחלה=ט ו/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, מְבָרֵֽךְ הַשָּׁנִֽים. <קטע סוף=ט ו/><קטע התחלה=י א/> === קיבוץ גלויות === <קטע סוף=י א/> <קטע התחלה=י ב/>תְּקַֽע בְּשׁוֹפָֽר גָּדֽוֹל לְחֵֽרוּתֵֽנוּ, וְשָֽׂא נֵֽס לְקַבֵּֽץ גָּֽלֻיּוֹתֵֽ {{הור|בני ישראל}} וְקַבְּצֵֽ {{הור|אותם}} יַֽחַד מֵֽאַרְבַּֽע כַּנְפֽוֹת הָאָֽרֶץ, {{ממס|דברים לב}}. {{הור|הַרְנִ֤ינוּ גוֹיִם֙ עַמּ֔ך כִּ֥י דַם־עֲבָדָ֖ך תקּ֑וֹם וְנָקָם֙ תשִׁ֣יב לְצָרָ֔יך וְכִפֶּ֥ר אַדְמָת֖ך עַמּֽיך {{ממס|דברים לב}} ויאמרו בגוים "הגדיל הויה לעשות עם אלה The LORD has done great things for them" {{ממס|תהילים קכו}} }} .{{הור|והלכו עמים רבים ויאמרו "נלכו נעלה אל הר הויה אל בית אלהי יעקב. ויורנו מדרכיך, ונלכו בארחותיו. כי מציון תצא תורה ודבר הויה מירושלים." {{ממס|ישעיה ב ב}} }} <קטע סוף=י ב/> <קטע התחלה=י ג/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, מְקַבֵּֽץ נִדְחֵֽי עַמּֽוֹ יִשְׂרָאֵֽל {{הור|ומרים נס לגוים{{ממס|נדרשת}} }} <קטע סוף=י ג/> <קטע התחלה=יא א/> === משפט === <קטע סוף=יא א/> <קטע התחלה=יא ב/>הָשִֽׁיבָה שֽׁוֹפְטֵֽינוּ כְּבָרִֽאשׁוֹנָֽה יֽוֹעֲצֵֽינוּ כְּבַתְּחִלָּֽה.{{ממס|ישעיהו א כו}} {{הור|ושפטו את העם משפט צדק.{{ממס|דברים טז יח}} }} {{הור|בוא לשפט הארץ, תשפוט התבל בצדק, ועמים באמונתך {{ממס|תהילים צו}} }}, וְהָסֵֽר מִמֶּֽנוּ {{הור|את המשפט מעוקל שגורם}} יָגֽוֹן וַֽאֲנָחָֽה {{הור|כי הרשע מכתיר את הצדיק {{ממס|חבקוק א ד}} }}. וּמְלֹֽךְ עָלֵֽינוּ אַתָּֽה יְיָ לְבַדְּךָֽ {{הור|ומלך המשיח צדקיך, והשופטים הנבחרים}} בחסד וברחמים, {{הור|ובמשפט צדק על פי תורתיך}} {{הור|כי עד צדק ישוב משפט ואחריו כל ישרי לב. {{ממס|תהילים פב}} }} וְצַדְּקֵֽנוּ בַּמִּשְׁפָּֽט, {{הור|כי ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה. ושבר פשעים וחטאים יחדיו, ועזבי הויה יכלו.}}{{ממס|ישעיהו א כז}} <קטע סוף=יא ב/> <קטע התחלה=יא ג/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, מֶֽלֶךְ אוֹהֵֽב צְדָקָֽה וּמִשְׁפָּֽט. <קטע סוף=יא ג/> <span style="background-color: #E5E4E2;">{{ק|{{עיצוב גופן|גופן=נרקיסים|בעשי"ת:}}}}<span style="background-color: #E5E4E2;"> <קטע התחלה=יא ד/>הַמֶּֽלֶךְ הַמִּשְׁפָּֽט. <קטע סוף=יא ד/></span> <קטע התחלה=יב א/> === ברכת המינים === <קטע סוף=יב א/> <קטע התחלה=יב ב/>וְלַמַּלְשִׁינִֽים {{הור|ולעדים שקרים {{ממס|שמות יט}} }} אַל־תְּהִֽי תִקְוָֽה, {{הור|לכל עבדי פסל יאשמו מאוד כי הֵ֣ן כֻּלָּ֔ם אָ֥וֶן אֶ֖פֶס מַעֲשֵׂיהֶ֑ם ר֥וּחַ וָתֹ֖הוּ נִסְכֵּיהֶֽם׃ {{ממס|ישעיהו מא כט}} }} {{הור|וכל אפיקורסים אתאיסטים וכל מיני אחרים של דת שזומם לבטל בריתך ולכפר תורתך ול[[w:תאולוגיית_החילופין|החלף עמיך]] ישראל לעשות הפקרות בגזלנות הבטחות שלך}} כְּרֶֽגַע תֹּאבֵֽד עם מלכות הָֽרִשְׁעָֽה, וְכׇל־אֹֽיְבֶֽיךָ מְהֵרָֽה יִכָּרֵֽתוּ, וְהַזֵּדִֽים מְהֵרָֽה תְעַקֵּֽר, {{הור|והמשחים שקרים}} תְשַׁבֵּֽר {{הור|והנבאים שקרים והמסיטים}} תְמַגֵּֽר, {{הור|והגבוהים}} וְתַכְנִֽיעַ, בִּמְהֵרָֽה בְיָמֵֽינוּ. {{הור|ברך את כל מיני תבואתה לטובה, וברך את מיני זכר ונקבה ואת רבייה מינית, שנפרו ונרבו, נמלאו הארץ.{{ממס|בראשית א}}{{ממס|בראשית ט}} כל אשר יעשה כמעשי כנען לגלות ערוה ומכל התועבות מצרים ובחוקותהם ילכו, {{ממס|ויקרא יח ב}}, ונכרתו הנפשות העשות מקרב עמם, ולא תקיא הארץ אותנו כאשר קאה את הגוי אשר לפנינו. {{ממס|ויקרא יח כח}} }}<קטע סוף=יב ב/> <קטע התחלה=יב ג/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, שׁוֹבֵֽר אֽוֹיְבִֽים וּמַכְנִֽיעַ זֵדִֽים.<קטע סוף=יב ג/><קטע התחלה=יג א/> === על הצדיקים === <קטע סוף=יג א/> <קטע התחלה=יג ב/>עַל־הַצַּדִּיקִֽים, וְעַל־הַֽחֲסִידִֽים, {{הור|ועל עני ונכה רוח וחרד על דבריך {{ממס|ישעיהו סו}} }}, וְעַל־זִקְנֵֽי עַמְּךָֽ, {{הור|ועל דורות עתיד ל}}בֵּֽית־יִשְׂרָאֵֽל, וְעַל־פְּלֵיטַֽת סֽוֹפְרֵיהֶֽם {{הור|המלומדים במלכות שמים}} ,וְעַל־גֵּרֵֽי הַצֶּֽדֶק, {{הור|ועל נצרי בריתיך ועדתיך {{ממס|תהלים כה י}} בכל לב דורשיך{{ממס|קיט ב}} }} וְעָלֵֽינוּ, יֶֽהֱמוּ רַֽחֲמֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְתֵֽן שָׂכָֽר טֽוֹב לְכׇל־הַבּֽוֹטְחִֽים בְּשִׁמְךָֽ בֶּֽאֱמֶֽת, {{הור|לכל יראיך, בני נח חסידי מאומות עולם}} וְשִֽׂים חֶלְקֵֽנוּ עִמָּהֶֽם לְעוֹלָֽם, וְלֹֽא־נֵבֽוֹשׁ כִּֽי בְךָֽ בָטָֽחְנוּ. <קטע סוף=יג ב/><קטע התחלה=יג ג/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, מִשְׁעָֽן וּמִבְטָֽח לַצַּדִּיקִֽים. <קטע סוף=יג ג/><קטע התחלה=יד א/> === ולירושלים === <קטע סוף=יד א/><קטע התחלה=יד ב/>וְלִירֽוּשָׁלַֽיִם עִֽירְךָֽ בְּרַֽחֲמִֽים תָּשֽׁוּב וְתִשְׁכֹּֽן בְּתוֹכָהּ כַּֽאֲשֶֽׁר דִּבַּֽרְתָּ, וּבְנֵֽה אוֹתָֽהּ בְּקָרֽוֹב בְּיָמֵֽינוּ בִּנְיַֽן עוֹלָֽם {{הור|ודבריך משם תיצא}} וְכִסֵּֽא דָוִֽד מְהֵרָֽה לְתוֹכָֽהּ תָּכִֽין, {{הור|כי מי ציון תיצא תרה {{ממס|ישעיהו ב ג}} וגדול תהיה ומהולל מאוד בעיר אלהינו הר קדשך {{ממס|תהילים מח}} יִ֝שְׁלָ֗יוּ אֹהֲבָֽיִה יְהִי־שָׁל֥וֹם בְּחֵילֵ֑ה שַׁ֝לְוָ֗ה בְּאַרְמְנוֹתָֽיִה׃ {{ממס|תהילים קכב ז}} }} <קטע סוף=יד ב/> <div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">במנחה של תשעה באב</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"><קטע התחלה=יד ג/>נַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת אֲבֵלֵי צִיּוֹן וְאֶת אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלַיִם, וְאֶת הָעִיר הָאֲבֵלָה וְהַחֲרֵבָה וְהַבְּזוּיָה וְהַשּוֹמֵמָה. הָאֲבֵלָה מִבְּלִי בָנֶיהָ, וְהַחֲרֵבָה מִמְּעוֹנוֹתֶיהָ, וְהַבְּזוּיָה מִכְּבוֹדָהּ, וְהַשּׁוֹמֵמָה מֵאֵין יוֹשֵׁב. וְהִיא יוֹשֶבֶת וְרֹאשָׁהּ חָפוּי, כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָדָה. וַיְבַלְּעוּהָ לִיגְיוֹנוֹת, וַיִּירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים, וַיָטִילוּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לֶחָרֶב, וַיַּהַרְגוּ בְזָדוֹן חֲסִידֵי עֶלְיוֹן. עַל כֵּן צִיּוֹן בְּמַר תִּבְכֶּה, וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ. לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל חַלְלֵיהֶם. כִּי אַתָּה יְיָ בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ, וּבָאֵשׁ אַתָּה עָתִיד לִבְנוֹתָהּ, כָּאָמוּר: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ נְאֻם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב, וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְּתוֹכָהּ׃{{ממס|זכריה ב ט}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, '''מְנַחֵם צִיּוֹן וּבוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם'''.<קטע סוף=יד ג/></div></div> {{הור|אֵלֶ֗יךָ גּוֹיִ֤ם יָבֹ֙אוּ֙ מֵֽאַפְסֵי־אָ֔רֶץ וְיֹאמְר֗וּ אַךְ־שֶׁ֙קֶר֙ נָחֲל֣וּ אֲבוֹתֵ֔ינוּ הֶ֖בֶל וְאֵֽין־בָּ֥ם מוֹעִֽיל׃ הוֹדִיעָ֔ם אֶת־יָדִ֖יך וְאֶת־גְּבוּרָתִ֑ך {{ממס|ירמיהו טז יט}} }} {{הור|יהפק עליה המון ים וחיל גוים יבוא לה {{ממס|ישעיהו ס ד}} }} <קטע התחלה=יד ד/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, בּוֹנֵֽה יְרֽוּשָׁלָֽיִם. <קטע סוף=יד ד/> <קטע התחלה=טו א/> === את צמח דוד === <קטע סוף=טו א/> <קטע התחלה=טו ב/>אֶת־צֶֽמַח דָּוִֽד עַבְדְּךָֽ מְהֵרָֽה תַצְמִֽיחַ {{הור|תן גוים נחלתו, אחוזתו אפסי ארץ. ירעם בשבת ברזל ככלי יצר ינפצם. אשרי כל חוסי בו, {{ממס|תהילים ב}} }} וְקַרְנֽוֹ תָּרֽוּם בִּישֽׁוּעָתֶֽךָ, {{הור|מטה עזך ישלח מציון, רדה בקרב איביך. עמך נדבות ביום חילך {{ממס|תהילים קי}} }}, כִּי לִֽישׁוּעָֽתְךָֽ קִוִּֽינוּ כׇּל־הַיּֽוֹם. <קטע סוף=טו ב/> <קטע התחלה=טו ג/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, מַצְמִֽיחַ קֶֽרֶן יְשׁוּעָֽה. <קטע סוף=טו ג/> <קטע התחלה=טז א/> === שומע תפילה === <קטע סוף=טז א/> <קטע התחלה=טז ב/>שְׁמַֽע קוֹלֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, חֽוּס וְרַחֵֽם עָלֵֽינוּ, וְקַבֵּֽל בְּרַֽחֲמִֽים וּבְרָצֽוֹן אֶת־תְּפִלָּתֵֽנוּ, כִּי־אֵֽל שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלּֽוֹת וְתַֽחֲנוּנִֽים אָֽתָּה. וּמִלְּפָנֶֽיךָ מַלְכֵּֽנוּ, רֵיקָֽם אַל־תְּשִׁיבֵֽנוּ. {{הור|הקם את דבר נבואתיך, כי דברך אשר יצא מפיך לא ישוב אליך ריקם, כי אם עשה את אשר חפצת והצליח את אשר שלחתיו. {{ממס|ישעיהו נה יא}} }} <קטע סוף=טז ב/>{{הערה|{{הור|יש מוסיפים:}}{{ש}} אָנָּא יְיָ, חָטָאתִי עָוִיתִי וּפָשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ מִיּוֹם הֱיוֹתִי עַל הָאֲדָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה [וּבִפְרָט בחטא פלוני]. אָנָּא יְיָ, עֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, וּתְכַפֵּר לִי עַל עֲוֹנַי וַחֲטָאַי וּפְשָׁעַי שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ מִנְּעֻרַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וּתְמַלֵּא כָּל הַשֵּׁמוֹת שֶׁפָּגַמְתִּי בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.{{ש}} <קטע התחלה=טז ב/>{{הור|יש מוסיפים:}}{{ש}} אַתָּה הוּא יְיָ הָאֱלֹהִים הַזָּן וּמְפַרְנֵס וּמְכַלְכֵּל מִקַּרְנֵי רְאֵמִים עַד בֵּיצֵי כִּנִּים. הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי, וְהַמְצֵא לִי וּלְכָל בְּנֵי בֵיתִי מְזוֹנוֹתַי קֹדֶם שֶׁאֶצְטָרֵךְ לָהֶם, בְּנַחַת וְלֹא בְצַעַר, בְּהֶתֵּר וְלֹא בְאִסּוּר, בְּכָבוֹד וְלֹא בְּבִזָּיוֹן, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, מִשֶּׁפַע בְּרָכָה וְהַצְלָחָה וּמִשֶּׁפַע בְּרֵכָה עֶלְיוֹנָה. כְּדֵי שֶׁאוּכַל לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ וְלַעֲסוֹק בְּתוֹרָתֶךָ וּלְקַיֵּם מִצְוֹתֶיךָ. וְאַל תַּצְרִיכֵנִי לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם. וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן׃{{ממס|תהלים קמה טז}} וְכָתוּב: הַשְׁלֵךְ עַל יְיָ יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ.{{ממס|תהלים נה כג}}}}<קטע סוף=טז ב/> <div style="display: flex;"><div style="flex: 1; margin-right: 10px;"><div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">בתפילת לחש במנחה של תענית ציבור</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right">עֲנֵֽנוּ יְיָ עֲנֵֽנוּ בְּיֽוֹם צֽוֹם תַּֽעֲנִיתֵֽנוּ, כִּֽי־בְצָרָֽה גְדוֹלָֽה אֲנָֽחְנוּ. אַל־תֵּֽפֶן אֶל־רִשְׁעֵֽנוּ, וְאַל־תַּסְתֵּֽר פָּנֶֽיךָ מִמֶּֽנּוּ, וְאַל־תִּתְעַלַּֽם מִתְּחִנָּתֵֽנוּ. הֱיֵה־נָֽא קָרֽוֹב לְשַׁוְעָתֵֽנוּ. יְהִֽי חַסְדְּךָֽ לְנַֽחֲמֵֽנוּ. טֶֽרֶם נִקְרָֽא אֵלֶֽיךָ עֲנֵֽנוּ. כַּדָּבָֽר שֶׁנֶּֽאֱמַֽר: וְהָיָֽה טֶרֶם־יִקְרָֽאוּ וַֽאֲנִֽי אֶֽעֱנֶֽה עֽוֹד הֵֽם מְדַבְּרִֽים וַֽאֲנִֽי אֶשְׁמָֽע׃{{ממס|ישעיהו סה כד}} כִּֽי־אַתָּֽה יְיָ הָֽעוֹנֶֽה בְּעֵֽת צָרָֽה, פּוֹדֶֽה וּמַצִּֽיל בְּכׇל־עֵֽת צָרָֽה וְצוּקָֽה. </div></div></div><div style="flex: 1; margin-left: 10px;"><div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">בזמן עצירת גשמים</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"><קטע התחלה=טז ג/>וַעֲנֵנוּ בּוֹרֵא עוֹלָם בְּמִדַּת רַחֲמֶיךָ, בּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, לְהוֹדִיעַ גָּדְלוֹ וְהַדְרַת כְּבוֹדוֹ. שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, תֵּן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבֶךָ, וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעֹשֶׁר מַתְּנַת יָדֶךָ. שָׁמְרָה וְהַצִּילָה שָׁנָה זוֹ מִכָּל דָּבָר רָע, וּמִכֹּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פוּרְעָנוּת, וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה וְאַחֲרִית שָׁלוֹם. חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל תְּבוּאָתָהּ וּפֵרוֹתֶיהָ, וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה וְחַיִּים וָשֹׂבַע וְשָׁלוֹם, כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. וְהָסֵר מִמֶּנּוּ דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב, וְחַיָּה רָעָה וּשְׁבִי וּבִזָּה, וְיֵצֶר הָרָע, וָחֳלָיִים רָעִים וְקָשִׁים וּמְאֹרָעוֹת רָעוֹת וְקָשׁוֹת. וּגְזוֹר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת מִלְּפָנֶיךָ, וְיָגֹלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ וְתִתְנַהֵג עִם בָּנֶיךָ בְּמִדַּת רַחֲמִים, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. <קטע סוף=טז ג/></div></div></div></div> <קטע התחלה=טז ד/>כִּֽי־אַתָּֽה שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלַּֽת עַמְּךָֽ יִשְׂרָאֵֽל בְּרַֽחֲמִֽים. <קטע סוף=טז ד/> <קטע התחלה=טז ה/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלָּֽה.<קטע סוף=טז ה/><קטע התחלה=יז א/> === עבודה === <קטע סוף=יז א/> <קטע התחלה=יז ב/>רְצֵֽה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּעַמְּךָֽ יִשְׂרָאֵֽל וּבִתְפִלָּתָֽם, וְהָשֵֽׁב אֶת־הָֽעֲבוֹדָֽה לִדְבִֽיר בֵּיתֶֽךָ, {{הור|כי אם אתה לא תבנה בית, שוה עמלו בוניו בו{{ממס|תהילים קכח}} }}, וְאִשֵּֽׁי יִשְׂרָאֵֽל וּתְפִלָּתָֽם בְּאַֽהֲבָֽה תְקַבֵּֽל בְּרָצֽוֹן, וּתְהִֽי לְרָצֽוֹן תָּמִֽיד עֲבוֹדַֽת יִשְׂרָאֵֽל עַמֶּֽךָ. <קטע סוף=יז ב/> {{הור|שלח מלאכיך ופינה דרך לפניך .. כי הוא כאש מצרף וכבורית מכבסים, וישב מצרף ומטהר כסף וטהר בני לוי זקק אתם זהב וכסף, והיו לך מגישי מנחה בצדקה. {{ממס|מלאכי ג ג}} }} <div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">בראש חודש ובחול המועד</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"><קטע התחלה=יז ג/>אֱלֹהֵֽינוּ וֵֽאלֹהֵֽי אֲבוֹתֵֽינוּ, יַֽעֲלֶֽה וְיָבֹֽא וְיַגִּֽיעַ, וְיֵֽרָאֶֽה וְיֵֽרָצֶֽה וְיִשָּׁמַֽע, וְיִפָּקֵֽד וְיִזָּכֵֽר זִכְרוֹנֵֽנוּ וּפִקְדוֹנֵֽנוּ וְזִכְרֽוֹן אֲבוֹתֵֽינוּ, וְזִכְרֽוֹן מָשִֽׁיחַ בֶּן־דָּוִֽד עַבְדֶּֽךָ וְזִכְרֽוֹן יְרֽוּשָׁלַֽיִם עִֽיר קׇדְשֶֽׁךָ וְזִכְרֽוֹן כׇּל־עַמְּךָֽ בֵּֽית־יִשְׂרָאֵֽל לְפָנֶֽיךָ, לִפְלֵטָֽה לְטוֹבָֽה לְחֵֽן לְחֶֽסֶד וּלְרַֽחֲמִֽים לְחַיִּֽים וּלְשָׁלֽוֹם, בְּיֽוֹם <קטע סוף=יז ג/> <center>{{הור|בר"ח:}} <קטע התחלה=יז ד/>רֹֽאשׁ הַחֹֽדֶשׁ <קטע סוף=יז ד/> {{הור|בפסח:}} <קטע התחלה=יז ה/>חַֽג הַמַּצּֽוֹת <קטע סוף=יז ה/> {{הור|בסוכות:}} <קטע התחלה=יז ו/>חַֽג הַסֻּכּֽוֹת <קטע סוף=יז ו/></center> <קטע התחלה=יז ז/>הַזֶּה. זׇכְרֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בּֽוֹ לְטוֹבָֽה, וּפׇקְדֵֽנוּ בֽוֹ לִבְרָכָה, וְהֽוֹשִׁיעֵֽנוּ בֽוֹ לְחַיִּֽים; וּבִדְבַֽר יְשׁוּעָֽה וְרַֽחֲמִֽים חֽוּס וְחׇנֵּֽנוּ, וְרַחֵֽם עָלֵֽינוּ וְהֽוֹשִׁיעֵֽנוּ, כִּֽי אֵלֶֽיךָ עֵינֵֽינוּ, כִּי־אֵֽל מֶֽלֶךְ חַנּֽוּן וְרַחֽוּם אָֽתָּה. <קטע סוף=יז ז/></div></div> <קטע התחלה=יז ח/>וְתֶֽחֱזֶֽינָה עֵינֵֽינוּ בְּשֽׁוּבְךָֽ לְצִיּֽוֹן בְּרַֽחֲמִֽים. <קטע סוף=יז ח/> <קטע התחלה=יז ט/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, הַמַּֽחֲזִֽיר שְׁכִֽינָתֽוֹ לְצִיּֽוֹן.<קטע סוף=יז ט/> <קטע התחלה=יח א/> === הודאה === <קטע סוף=יח א/> {| |-valign=top | <קטע התחלה=יח ב/>מוֹדִֽים אֲנַֽחְנוּ לָֽךְ, שָֽׁאַתָּה־הֽוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵֽאלֹהֵֽי אֲבוֹתֵֽינוּ לְעוֹלָֽם וָעֶֽד, צֽוּר חַיֵּֽינוּ מָגֵֽן יִשְׁעֵֽנוּ אַתָּה־הֽוּא לְדֹֽר וָדֹֽר. נוֹדֶה־לְּךָֽ וּנְסַפֵּֽר תְּהִלָּתֶֽךָ, עַל־חַיֵּֽינוּ הַמְּסוּרִֽים בְּיָדֶֽךָ, וְעַל־נִשְׁמוֹתֵֽינוּ הַפְּקוּדֽוֹת לָֽךְ, וְעַל־נִסֶּֽיךָ שֶׁבְּכׇל־יֽוֹם עִמָּֽנוּ, וְעַל־נִפְלְאוֹתֶֽיךָ וְטֽוֹבוֹתֶֽיךָ שֶׁבְּכׇל־עֵֽת, עֶֽרֶב וָבֹֽקֶר וְצׇֽהֳרָֽיִם. הַטּֽוֹב כִּֽי לֹא־כָלֽוּ רַֽחֲמֶֽיךָ, וְהַֽמְרַחֵֽם כִּֽי לֹא־תַֽמּוּ חֲסָדֶֽיךָ, מֵֽעוֹלָֽם קִוִּֽינוּ לָֽךְ. <קטע סוף=יח ב/> |<div style="background-color: #D9E2F3; padding: 10px; border-radius: 5px;"><small>{{הור|בחזרת הש"ץ, הקהל אומר:}}{{ש}}<קטע התחלה=יח ג/>מוֹדִֽים אֲנַֽחְנוּ לָֽךְ, שָֽׁאַתָּה־הֽוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵֽאלֹהֵֽי אֲבוֹתֵֽינוּ, אֱלֹהֵֽי כׇל־בָּשָֽׁר, יֽוֹצְרֵֽנוּ יוֹצֵֽר בְּרֵאשִֽׁית. בְּרָכֽוֹת וְהֽוֹדָאֽוֹת לְשִׁמְךָֽ הַגָּדֽוֹל וְהַקָּדֽוֹשׁ, עַל־שֶׁהֶֽחֱיִיתָֽנוּ וְקִיַּמְתָּֽנוּ. כֵּֽן תְּחַיֵּֽנוּ וּתְקַיְּמֵֽנוּ, וְתֶֽאֱסֹֽף גָּֽלֻיּוֹתֵֽינוּ לְחַצְרֽוֹת קׇדְשֶֽׁךָ, לִשְׁמֹֽר חֻקֶּֽיךָ וְלַֽעֲשֽׂוֹת רְצוֹנֶֽךָ וּלְעׇבְדְךָֽ בְּלֵבָֽב שָׁלֵֽם, {{הור|ולהאיר לגוים {{ממס|שמות טו}} }}, עַל־שֶֽׁאֲנַֽחְנוּ מוֹדִֽים לָֽךְ, בָּרֽוּךְ אֵֽל הַהֽוֹדָאֽוֹת. <קטע סוף=יח ג/></small></div> |} <קטע התחלה=על הנסים/><div style="display: flex;"><div style="flex: 1; margin-right: 10px;"><div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">בחנוכה</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"><קטע התחלה=יח ד/>עַל־הַנִּסִּים וְעַל־הַפֻּרְקָן וְעַל־הַגְּבוּרוֹת וְעַל־הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל־הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל־עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, רַבְתָּ אֶת־רִיבָם, דַּנְתָּ אֶת־דִּינָם, נָקַמְתָּ אֶת־נִקְמָתָם. מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ. וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וְאַחַר־כָּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וּפִנּוּ אֶת־הֵיכָלֶךָ וְטִהֲרוּ אֶת־מִקְדָּשֶׁךָ וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.<קטע סוף=יח ד/></div></div></div><div style="flex: 1; margin-left: 10px;"><div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">בפורים</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"><קטע התחלה=יח ה/>עַל־הַנִּסִּים וְעַל־הַפֻּרְקָן וְעַל־הַגְּבוּרוֹת וְעַל־הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל־הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע, בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד־זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים־עָשָׂר הוּא־חֹדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז.{{ממס|אסתר ג יג}} וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת־עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתָּ אֶת־מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ.<קטע סוף=יח ה/></div></div></div></div><קטע סוף=על הנסים/> <קטע התחלה=יח ו/>וְעַל־כֻּלָּֽם, יִתְבָּרַֽךְ וְיִתְרוֹמַֽם שִׁמְךָֽ מַלְכֵּֽנוּ תָּמִֽיד, לְעוֹלָֽם וָעֶֽד. <קטע סוף=יח ו/> {{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}<span style="background-color: #E5E4E2;"> <קטע התחלה=יח ז/>וּכְתֹֽב לְחַיִּֽים טוֹבִֽים כׇּל־בְּנֵֽי בְרִיתֶֽךָ. <קטע סוף=יח ז/></span> <קטע התחלה=יח ח1/>וְכֹֽל הַֽחַיִּֽים יוֹדֽוּךָ סֶּֽלָה, וִיהַֽלְלֽוּ אֶת־שִׁמְךָֽ בֶּֽאֱמֶֽת, הָאֵֽל יְשֽׁוּעָתֵֽנוּ וְעֶזְרָתֵֽנוּ סֶֽלָה. <קטע סוף=יח ח1/><קטע התחלה=יח ח2/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, הַטּֽוֹב שִׁמְךָֽ וּלְךָֽ נָאֶֽה לְהוֹדֽוֹת. <קטע סוף=יח ח2/> <div style="background-color: #D9E2F3; padding: 10px; border-radius: 5px;"><קטע התחלה=כהנים א/> ===ברכת כהנים=== <קטע סוף=כהנים א/> <קטע התחלה=כהנים ב/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָֽעוֹלָֽם, אֲשֶֽׁר קִדְּשָֽׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתֽוֹ שֶׁל־אַֽהֲרֹֽן, וְצִוָּֽנוּ לְבָרֵֽךְ אֶת־עַמּֽוֹ יִשְׂרָאֵֽל בְּאַֽהֲבָֽה. <קטע סוף=כהנים ב/> {{הור|כשאין ברכת כהנים, החזן אומר:}}{{ש}}<span style="background-color: #E5E4E2;"><קטע התחלה=כהנים ג/>אֱלֹהֵֽינוּ וֵֽאלֹהֵֽי אֲבוֹתֵֽינוּ, בָּֽרְכֵֽנוּ בַבְּרָכָֽה הַמְשֻׁלֶּֽשֶׁת בַּתּוֹרָֽה הַכְּתוּבָֽה עַל־יְדֵֽי מֹשֶֽׁה עַבְדֶּֽךָ, הָֽאֲמוּרָֽה מִפִּֽי אַֽהֲרֹֽן וּבָנָֽיו כֹּֽהֲנִֽים עַֽם קְדוֹשֶֽׁךָ כָּֽאָמֽוּר: <קטע סוף=כהנים ג/></span> <קטע התחלה=כהנים ד/>יְבָֽרֶכְךָֽ יְיָ וְיִשְׁמְרֶֽךָ׃ יָאֵֽר יְיָ פָּנָֽיו אֵלֶֽיךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ׃ יִשָּֽׂא יְיָ פָּנָֽיו אֵלֶֽיךָ וְיָשֵֽׂם לְךָֽ שָׁלֽוֹם׃{{ממס|במדבר ו/טעמים#ו כד|במדבר ו כד-כו}}<קטע סוף=כהנים ד/></div> <קטע התחלה=יט א/> ===שלום=== <קטע סוף=יט א/> {{הור|<noinclude>בשחרית ו</noinclude>במנחה של תענית ציבור:}} <קטע התחלה=יט ב/>שִֽׂים שָׁלֽוֹם טוֹבָֽה וּבְרָכָֽה, חֵֽן וָחֶֽסֶד וְרַֽחֲמִֽים, עָלֵֽינוּ וְעַל־כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל עַמֶּֽךָ, {{הור|ועל כל יושבי תבל}}. בָּֽרְכֵֽנוּ אָבִֽינוּ כֻּלָּֽנוּ כְּאֶחָֽד בְּאֽוֹר פָּנֶֽיךָ,{{הור|והלכו גוים באורנו ומלכים בנגה זרחינו, כי הנה החושך יכסה ארץ וערפל לאומים, ועלינו זרחת ,כבודך עלינו יראה {{ממס|ישעיהו ס ב}} }} ובְאֽוֹר־פָּנֶֽיךָ נָתַֽתָּ לָּֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ תּוֹרַֽת חַיִּֽים וְאַֽהֲבַת חֶֽסֶד, וּצְדָקָֽה וּבְרָכָֽה וְרַֽחֲמִֽים וְחַיִּֽים וְשָׁלֽוֹם. <קטע סוף=יט ב/> {{הור|במנחה ובמעריב:}} <קטע התחלה=יט ג/>שָׁלֽוֹם רָֽב עַל־יִשְׂרָאֵֽל עַמְּךָֽ תָּשִֽׂים לְעוֹלָֽם כִּֽי אַתָּה־הֽוּא מֶֽלֶךְ אָדֽוֹן לְכׇל־הַשָּׁלֽוֹם. <קטע סוף=יט ג/> <קטע התחלה=יט ד/>וְטֽוֹב בְּעֵינֶֽיךָ לְבָרֵֽךְ אֶת־עַמְּךָֽ יִשְׂרָאֵֽל בְּכׇל־עֵֽת וּבְכׇל־שָׁעָֽה בִּשְׁלוֹמֶֽךָ. <קטע סוף=יט ד/> {{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}<span style="background-color: #E5E4E2;"><קטע התחלה=יט ה/>בְּסֵֽפֶר חַיִּֽים, בְּרָכָֽה וְשָׁלֽוֹם, וּפַרְנָסָֽה טוֹבָֽה, נִזָּכֵֽר וְנִכָּתֵֽב לְפָנֶֽיךָ, אֲנַֽחְנוּ וְכׇל־עַמְּךָֽ בֵּֽית־יִשְׂרָאֵֽל, לְחַיִּֽים טוֹבִֽים וּלְשָׁלֽוֹם. <small>[{{הור1|יש מסיימים|בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ עוֹשֶֽׂה הַשָּׁלֽוֹם.]}}</small> <קטע סוף=יט ה/></span> <קטע התחלה=יט ו/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, הַֽמְבָרֵֽךְ אֶת־עַמּֽוֹ יִשְׂרָאֵֽל בַּשָּׁלֽוֹם.<קטע סוף=יט ו/><קטע התחלה=אלהי א/> ===אלוהי נצור=== [{{הור|יִֽהְיוּ־לְרָצֽוֹן אִמְרֵי־פִֽי וְהֶגְיֽוֹן לִבִּֽי לְפָנֶֽיךָ יְיָ צוּרִֽי וְגֹֽאֲלִֽי׃ {{ממס|תהילים יט}} }} <קטע סוף=אלהי א/> <קטע התחלה=אלהי ב/>אֱלֹהַֽי, נְצֹֽר לְשׁוֹנִֽי מֵרָֽע, וּשְׂפָתַֽי מִדַּבֵּֽר מִרְמָֽה, וְלִמְקַֽלְלַֽי נַפְשִֽׁי תִדֹּֽם, וְנַפְשִֽׁי {{הור|ענב}}<s>כֶּֽעָפָֽר</s> {{הור|ושפל רוח ושפל עינים}} לַכֹּֽל תִּֽהְיֶֽה. פְּתַֽח לִבִּֽי בְּתֽוֹרָתֶֽךָ, וּבְמִצְוֹתֶֽיךָ תִּרְדֹּֽף נַפְשִֽׁי. וְכֹֽל הַחֽוֹשְׁבִֽים עָלַֽי רָעָֽה, מְהֵרָֽה הָפֵֽר עֲצָתָֽם וְקַלְקֵֽל מַֽחֲשַׁבְתָּֽם. {{ממס|ירמיהו א}} {{הור|תן אֶת־פָּנֶ֛י חֲזָקִ֖ים לְעֻמַּ֣ת פְּנֵי הממרים וְאֶֽת־מִצְחֲי חָזָ֖ק לְעֻמַּ֥ת מִצְחָֽם׃ כְּשָׁמִ֛יר חָזָ֥ק מִצֹּ֖ר תן מִצְחֶ֑י לֹֽא־אירָ֤א אוֹתָם֙ וְלֹא־אחַ֣ת מִפְּנֵיהֶ֔ם {{ממס|יחזקאל ג ח}} }} עֲשֵֽׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ, עֲשֵֽׂה לְמַֽעַן יְמִינֶֽךָ, עֲשֵֽׂה לְמַֽעַן קְדֻשָּׁתֶֽךָ, עֲשֵֽׂה לְמַֽעַן תּֽוֹרָתֶֽךָ.{{ש}} לְמַֽעַן יֵחָֽלְצֽוּן יְדִידֶֽיךָ, הוֹשִֽׁיעָה יְמִֽינְךָֽ וַֽעֲנֵֽנִי׃{{ממס|תהלים קח ז}}<קטע סוף=אלהי ב/> <קטע התחלה=אלהי ג/><div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">קבלת תענית יחיד</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"> {{הור|הרוצה לקבל עליו תענית, אומר במנחה ביום הקודם:}}{{ש}} רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, הֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ בְּתַעֲנִית יָחִיד לְמָחָר. יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֶלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתְּקַבְּלֵנִי בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן, וְתָבֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָתִי, וְתַעֲנֶה עֲתִירָתִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. {{הור|ובמנחה של יום התענית אומר:}}{{ש}} רִבּון כָּל הָעוֹלָמִים, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, אָדָם חוטֵא וּמֵבִיא קָרְבָּן, וְאֵין מַקְרִיבִין מִמֶּנּוּ אֶלָּא חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מְכַפֵּר. וְעַכְשָׁו יָשַׁבְתִּי בְּתַעֲנִית, וְנִתְמַעֵט חֶלְבִּי וְדָמִי. יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא מִעוּט חֶלְבִּי וְדָמִי שֶׁנִּתְמַעֵט הַיּוֹם כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּיו לְפָנֶיךָ עַל גַּב הַמִּזְבֵּחַ, וְתִרְצֵנִי.<קטע סוף=אלהי ג/> </div></div> <קטע התחלה=אלהי ד/>{{הור|יש האומרים כאן פסוק המתחיל ומסתיים באותיות שבהן מתחיל ומסתיים השם הפרטי (פסוק לכל שם שיש לו).}} יִֽהְיוּ־לְרָצֽוֹן אִמְרֵי־פִֽי וְהֶגְיֽוֹן לִבִּֽי לְפָנֶֽיךָ יְיָ צוּרִֽי וְגֹֽאֲלִֽי׃{{ממס|תהלים יט טו}} עֹשֶֽׂה שָׁלֽוֹם <קטע סוף=אלהי ד/><span style="background-color: #E5E4E2;">{{ק|{{עיצוב גופן|גופן=נרקיסים|בעשי"ת:}}}}<span style="background-color: #E5E4E2;"> <קטע התחלה=אלהי ה/>הַשָּׁלֽוֹם<קטע סוף=אלהי ה/></span> <קטע התחלה=אלהי ו/>בִּמְרוֹמָֽיו, הֽוּא יַֽעֲשֶֽׂה שָׁלֽוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל־כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל, וְאִמְרֽוּ אָמֵֽן. יְהִֽי רָצֽוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵֽאלֹהֵֽי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁיִּבָּנֶֽה בֵּֽית הַמִּקְדָּֽשׁ בִּמְהֵרָֽה בְיָמֵֽינוּ וְתֵֽן חֶלְקֵֽנוּ בְּתֽוֹרָתֶֽךָ. וְשָֽׁם נַֽעֲבׇדְךָֽ בְּיִרְאָֽה כִּימֵֽי עוֹלָֽם וּכְשָׁנִֽים קַדְמֹֽנִיֹּֽת. {{ש}} וְעָֽרְבָֽה לַֽייָֽ מִנְחַֽת יְהוּדָֽה וִירֽוּשָׁלָ͏ֽיִם כִּימֵֽי עוֹלָֽם וּכְשָׁנִֽים קַדְמֹֽנִיֹּֽת׃{{ממס|מלאכי ג ד}}<קטע סוף=אלהי ו/> {{הור|קָרַבְ אֲלֵינו לַמִּשְׁפָּט֒ וְתהיה עֵ֣ד מְמַהֵ֗ר בַּֽמְכַשְּׁפִים֙ וּבַמְנָ֣אֲפִ֔ים וּבַנִּשְׁבָּעִ֖ים לַשָּׁ֑קֶר וּבְעֹשְׁקֵ֣י שְׂכַר־שָׂ֠כִ֠יר אַלְמָנָ֨ה וְיָת֤וֹם וּמַטֵּי־גֵר֙ וְלֹ֣א יְרֵא֔וּנִך, הויה צבאות. {{ממס|מלאכי ג ה}} זִכְר֕וּ תּוֹרַ֖ת מֹשֶׁ֣ה עַבְדִּ֑י אֲשֶׁר֩ צִוִּ֨יתִי אוֹת֤וֹ בְחֹרֵב֙ עַל־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֔ל חֻקִּ֖ים וּמִשְׁפָּטִֽים.׃ {{ממס|מלאכי ג כב}} }} נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלהים התהלך נח {{ממס|בראשית ו א}} * [[משתמש:Jaredscribe/סידור/אחר תפילה]] * [[משתמש:Jaredscribe/סידור]] * [[משתמש:Jaredscribe/סידור/פסוקי דזמרה לבני נח]] * השכמת הבוקר [[משתמש:Jaredscribe/סידור/ברכת הבוקר]] וברכת לכת בדרך hdjuzhzs3boy485wpxuufcp6d1hpp6y 2947680 2947679 2025-07-09T01:37:50Z Jaredscribe 29683 Blessed are You, god, the Supreme Being who bestows abundant kindness. Please endow us graciously with wisdom, understanding, and knowledge. 2947680 wikitext text/x-wiki <קטע התחלה=א א/> {{הור| השכמת הבוקר: [[משתמש:Jaredscribe/סידור/ברכות הבוקר]] ברכות ליוגה יחהודי. ברכות בלכתיך בדרך. ברכות חוץ לבית כנסת. [[משתמש:Jaredscribe/סידור/פסוקי דזמרה לבני נח]] }} {{הור|במנחה:}}מה ידידות משכנותיך הויה צבאות .. אשרי יושבי ביתיך, עד יהללהוך סלה: אשר אדם עז לו בך, מסילות בלבבם: .. הויה צבאות, אשרי אדם בוטח בך:{{ממס|תהילים פד}} ארממך הויה המלך, ואברך שמך לעולם ועד .. תהילת הויה ידבר פי ויברך כל בשר שם כבוד לעולם ועד.{{ממס|תהילים קמה}} {{הור| ({{תנא|רבי שמעון בן נתנאל|רבי שמעון}} אומר, הוי זהיר בקריאת שמע [ובתפילה] {{תויט|מח|אבות|ב|יג}}. וכשאתה מתפלל, אל תעש תפלתך קבע, אלא רחמים ותחנונים לפני המקום ברוך הוא, שנאמר כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה.{{ממס|יואל ב יג}} {{ממס|משנה אבות ב יד}}) }} * {{הור|יהו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך, הויה צורי וגאלי {{ממס|תהלים יט טו}} }} * {{הור|שמור רגליך כאשר תלך אל בית אלהים וקרב לשמוע מתת כסילים זובח, שאינם ידעים לעשות רעים {{ממס|קהלת}} [מקור נדרשת] }} * {{הור|במנחה:}} <קטע התחלה=א ב/>כִּֽי שֵֽׁם יְיָ אֶקְרָֽא הָבֽוּ גֹֽדֶל לֵאלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|דברים לב ג}} <קטע סוף=א ב/> * אֲדֹנָֽי שְׂפָתַֽי תִּפְתָּֽח, וּפִֽי יַגִּֽיד תְּהִלָּתֶֽךָ׃{{ממס|תהלים נא יז}} <div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">קיצור תפילה באנגלית</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"><קטע התחלה=ד ג/> Blessed are You, god, the Supreme Being who bestows abundant kindness. Please endow us graciously with wisdom, understanding, and knowledge. Please accept our repentance, and forgive us for our errors and sins. Grant complete healing for all our wounds and ailments. Bestow upon us all the needs for our sustenance from Your bounty. Hasten the day of which it is said: "God will be King over the entire earth; in that day God will be One and his name One" "for then I will turn the peoples to pure language, so that all will call upon the Name of God to serve Him with one purpose" and "They will not harm or destroy on all my holy mountain, for the earth will be filled with knowledge of God as water covering the sea bed". Hear our voice, God, our merciful Father, have compassion upon us and accept our prayers in mercy and favor (''other requests may be inserted'') Blessed are You, God, Who hears prayer. <קטע סוף=ד ג/></div></div> === אבות === <קטע סוף=א א/> <קטע התחלה=א ד/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ וֵֽאלֹהֵֽי אֲבוֹתֵֽינוּ {{הור|אדם הראשון וחוה אם כל חי}} אֱלֹהֵֽי {{הור|נח איש צדיק, מגנ}} אַבְרָהָֽם, אֱלֹהֵֽי {{הור|פחד}} יִצְחָֽק וֵֽאלֹהֵֽי {{הור|אביר}} יַֽעֲקֹֽב. הָאֵֽל הַגָּדֽוֹל, הַגִּבּֽוֹר וְהַנּוֹרָֽא, אֵֽל עֶלְיֽוֹן, גּוֹמֵֽל חֲסָדִֽים טוֹבִֽים, וְקוֹנֵֽה הַכֹּֽל, וְזוֹכֵֽר חַסְדֵֽי אָבֽוֹת, וּמֵבִֽיא גוֹאֵֽל לִבְנֵֽי בְנֵיהֶֽם לְמַֽעַן שְׁמֽוֹ, בְּאַֽהֲבָֽה. <קטע סוף=א ד/> {{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}<span style="background-color: #E5E4E2;"> <קטע התחלה=א ה/>זׇכְרֵֽנוּ לְחַיִּֽים, מֶֽלֶךְ חָפֵֽץ בַּֽחַיִּֽים, וְכׇתְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר הַֽחַיִּֽים, לְמַֽעַנְךָֽ אֱלֹהִֽים חַיִּֽים. <קטע סוף=א ה/></span> <קטע התחלה=א ו/>מֶֽלֶךְ עוֹזֵֽר וּמוֹשִֽׁיעַ וּמָגֵֽן. <קטע סוף=א ו/> <קטע התחלה=א ז/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, מָגֵֽן אַבְרָהָֽם. <קטע סוף=א ז/> <קטע התחלה=ב א/> === גבורות === <קטע סוף=ב א/> <קטע התחלה=ב ב/>{{הור|משמיני עצרת עד פסח אומרים {{צ|משיב הרוח}}. מנהג ארץ-ישראל לומר בשאר הימים {{צ|מוריד הטל}}.}}<קטע סוף=ב ב/> <קטע התחלה=ב ג/>אַתָּֽה גִּבּֽוֹר לְעוֹלָֽם, אֲדֹנָֽי. מְחַיֵּֽה מֵתִֽים אַתָּֽה, רַֽב לְהוֹשִֽׁיעַ. <קטע סוף=ב ג/> {{הור|בחורף:}} <קטע התחלה=ב ד/>מַשִּֽׁיב הָרֽוּחַ וּמוֹרִֽיד הַגָּֽשֶׁם. <קטע סוף=ב ד/>{{הור|בקיץ:}} <קטע התחלה=ב ה/>מוֹרִֽיד הַטָּֽל. <קטע סוף=ב ה/> <קטע התחלה=ב ו/>{{הור|יצר את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים, {{ממס|בראשית ב ז}} }} מְכַלְכֵּֽל חַיִּֽים בְּחֶֽסֶד, מְחַיֵּֽה מֵתִֽים בְּרַֽחֲמִֽים רַבִּֽים, סוֹמֵֽךְ נֽוֹפְלִֽים וְרוֹפֵֽא חוֹלִֽים וּמַתִּֽיר אֲסוּרִֽים, וּמְקַיֵּֽם אֱמֽוּנָתֽוֹ לִֽישֵׁנֵֽי עָפָֽר {{הור|לא תעזוב נפשי לשאל לא תתן חסידך לראות שחת. {{ממס|תהילים טו}} }} מִֽי כָמֽוֹךָ בַּֽעַל גְּבוּרֽוֹת, וּמִֽי דּֽוֹמֶה לָּֽךְ, מֶֽלֶךְ מֵמִֽית וּמְחַיֶּֽה וּמַצְמִֽיחַ יְשׁוּעָֽה. <קטע סוף=ב ו/> {{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}<span style="background-color: #E5E4E2;"> <קטע התחלה=ב ז/>מִֽי כָמֽוֹךָ אַֽב הָרַֽחֲמִֽים, זוֹכֵֽר יְצוּרָֽיו לְחַיִּֽים בְּרַֽחֲמִֽים. <קטע סוף=ב ז/></span> <קטע התחלה=ב ח/>וְנֶֽאֱמָֽן אַתָּֽה לְהַֽחֲיֽוֹת מֵתִֽים. <קטע סוף=ב ח/> <קטע התחלה=ב ט/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, מְחַיֵּֽה הַמֵּתִֽים. <קטע סוף=ב ט/> <קטע התחלה=ג א/> === קדושת השם === <קטע סוף=ג א/> <div style="background-color: #D9E2F3; padding: 10px; border-radius: 5px;"> {{הור|בחזרת הש"ץ:}}{{ש}} <קטע התחלה=ג ב/>נְקַדֵּֽשׁ אֶת־שִׁמְךָֽ בָּעוֹלָֽם, כְּשֵֽׁם שֶׁמַּקְדִּישִֽׁים אוֹתֽוֹ בִּשְׁמֵֽי מָרֽוֹם. כַּכָּתֽוּב עַל־יַֽד נְבִיאֶֽךָ, {{ש}}<קטע סוף=ג ב/> <div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">בשנת מות המלך עזיהו ואראה</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"><קטע התחלה=ד ג/> בִּשְׁנַת־מוֹת֙ הַמֶּ֣לֶךְ עֻזִּיָּ֔הוּ וָאֶרְאֶ֧ה אֶת־אֲדֹנָ֛י יֹשֵׁ֥ב עַל־כִּסֵּ֖א רָ֣ם וְנִשָּׂ֑א וְשׁוּלָ֖יו מְלֵאִ֥ים אֶת־הַהֵיכָֽל׃ שְׂרָפִ֨ים עֹמְדִ֤ים ׀ מִמַּ֙עַל֙ ל֔וֹ שֵׁ֧שׁ כְּנָפַ֛יִם שֵׁ֥שׁ כְּנָפַ֖יִם לְאֶחָ֑ד בִּשְׁתַּ֣יִם ׀ יְכַסֶּ֣ה פָנָ֗יו וּבִשְׁתַּ֛יִם יְכַסֶּ֥ה רַגְלָ֖יו וּבִשְׁתַּ֥יִם יְעוֹפֵֽף׃ וְקָרָ֨א זֶ֤ה אֶל־זֶה֙ וְאָמַ֔ר וַיָּנֻ֙עוּ֙ אַמּ֣וֹת הַסִּפִּ֔ים מִקּ֖וֹל הַקּוֹרֵ֑א וְהַבַּ֖יִת יִמָּלֵ֥א עָשָֽׁן׃ וָאֹמַ֞ר אֽוֹי־לִ֣י כִֽי־נִדְמֵ֗יתִי כִּ֣י אִ֤ישׁ טְמֵֽא־שְׂפָתַ֙יִם֙ אָנֹ֔כִי וּבְתוֹךְ֙ עַם־טְמֵ֣א שְׂפָתַ֔יִם אָנֹכִ֖י יוֹשֵׁ֑ב כִּ֗י אֶת־הַמֶּ֛לֶךְ הויה צְבָא֖וֹת רָא֥וּ עֵינָֽי׃ וַיָּ֣עׇף אֵלַ֗י אֶחָד֙ מִן־הַשְּׂרָפִ֔ים וּבְיָד֖וֹ רִצְפָּ֑ה בְּמֶ֨לְקַחַ֔יִם לָקַ֖ח מֵעַ֥ל הַמִּזְבֵּֽחַ׃ וַיַּגַּ֣ע עַל־פִּ֔י וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֛ה נָגַ֥ע זֶ֖ה עַל־שְׂפָתֶ֑יךָ וְסָ֣ר עֲוֺנֶ֔ךָ וְחַטָּאתְךָ֖ תְּכֻפָּֽר׃ וָאֶשְׁמַ֞ע אֶת־ק֤וֹל אֲדֹנָי֙ אֹמֵ֔ר אֶת־מִ֥י אֶשְׁלַ֖ח וּמִ֣י יֵֽלֶךְ־לָ֑נוּ וָאֹמַ֖ר הִנְנִ֥י שְׁלָחֵֽנִי׃ וַיֹּ֕אמֶר לֵ֥ךְ וְאָמַרְתָּ֖ לָעָ֣ם הַזֶּ֑ה שִׁמְע֤וּ שָׁמ֙וֹעַ֙ וְאַל־תָּבִ֔ינוּ וּרְא֥וּ רָא֖וֹ וְאַל־תֵּדָֽעוּ׃ הַשְׁמֵן֙ לֵב־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאׇזְנָ֥יו הַכְבֵּ֖ד וְעֵינָ֣יו הָשַׁ֑ע פֶּן־יִרְאֶ֨ה בְעֵינָ֜יו וּבְאׇזְנָ֣יו יִשְׁמָ֗ע וּלְבָב֥וֹ יָבִ֛ין וָשָׁ֖ב וְרָ֥פָא לֽוֹ׃ וָאֹמַ֕ר עַד־מָתַ֖י אֲדֹנָ֑י <קטע סוף=ד ג/></div></div> וְקָרָֽא זֶֽה אֶל־זֶֽה וְאָמַר: <קטע התחלה=ג ג/>'''קָדֽוֹשׁ קָדֽוֹשׁ קָדֽוֹשׁ יְיָ צְבָאֽוֹת מְלֹֽא כָל־הָאָֽרֶץ כְּבוֹדֽוֹ''':{{ממס|ישעיהו ו ג}} {{הור|ואמר אוי לי כי נדמתי כי איש טמא שפתים אנוכי ובתך עם טמא שפתים אני יושב}} {{ש}}<קטע סוף=ג ג/> <קטע התחלה=ג ד/>לְעֻמָּתָֽם בָּרֽוּךְ יֹאמֵֽרוּ: {{ש}}<קטע סוף=ג ד/> <קטע התחלה=ג ה/>'''בָּרֽוּךְ כְּבֽוֹד יְיָ מִמְּקוֹמֽוֹ''':{{ממס|יחזקאל ג יב}} {{ש}}<קטע סוף=ג ה/> <div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">משבועות ועד חודש חמישי יום תשע באב</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"><קטע התחלה=ד ג/> בֶּן־אָדָ֕ם אֶת־כׇּל־דְּבָרַי֙ אֲשֶׁ֣ר אֲדַבֵּ֣ר אֵלֶ֔יךָ קַ֥ח בִּֽלְבָבְךָ֖ וּבְאׇזְנֶ֥יךָ שְּׁמָֽע׃ יאוְלֵ֨ךְ בֹּ֤א אֶל־הַגּוֹלָה֙ אֶל־בְּנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְדִבַּרְתָּ֤ אֲלֵיהֶם֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה אִֽם־יִשְׁמְע֖וּ וְאִם־יֶחְדָּֽלוּ׃: {{ממס|יחזקאל ג י}} בֶּן־אָדָ֕ם צֹפֶ֥ה נְתַתִּ֖יךָ לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְשָׁמַעְתָּ֤ מִפִּי֙ דָּבָ֔ר וְהִזְהַרְתָּ֥ אוֹתָ֖ם מִמֶּֽנִּי:׃ בְּאׇמְרִ֤י לָרָשָׁע֙ מ֣וֹת תָּמ֔וּת וְלֹ֣א הִזְהַרְתּ֗וֹ וְלֹ֥א דִבַּ֛רְתָּ לְהַזְהִ֥יר רָשָׁ֛ע מִדַּרְכּ֥וֹ הָרְﬞשָׁעָ֖ה לְחַיֹּת֑וֹ ה֤וּא רָשָׁע֙ בַּעֲוֺנ֣וֹ יָמ֔וּת וְדָמ֖וֹ מִיָּדְךָ֥ אֲבַקֵּֽשׁ׃: וְאַתָּה֙ כִּי־הִזְהַ֣רְתָּ רָשָׁ֔ע וְלֹא־שָׁב֙ מֵֽרִשְׁע֔וֹ וּמִדַּרְכּ֖וֹ הָרְﬞשָׁעָ֑ה ה֚וּא בַּעֲוֺנ֣וֹ יָמ֔וּת וְאַתָּ֖ה אֶֽת־נַפְשְׁךָ֥ הִצַּֽלְתָּ׃: בְשׁ֨וּב צַדִּ֤יק מִצִּדְקוֹ֙ וְעָ֣שָׂה עָ֔וֶל וְנָתַתִּ֥י מִכְשׁ֛וֹל לְפָנָ֖יו ה֣וּא יָמ֑וּת כִּ֣י לֹ֤א הִזְהַרְתּוֹ֙ בְּחַטָּאת֣וֹ יָמ֔וּת וְלֹ֣א תִזָּכַ֗רְןָ צִדְקֹתָו֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְדָמ֖וֹ מִיָּדְךָ֥ אֲבַקֵּֽשׁ׃: וְאַתָּ֞ה כִּ֧י הִזְהַרְתּ֣וֹ צַדִּ֗יק לְבִלְתִּ֥י חֲטֹ֛א צַדִּ֖יק וְה֣וּא לֹֽא־חָטָ֑א חָי֤וֹ יִֽחְיֶה֙ כִּ֣י נִזְהָ֔ר וְאַתָּ֖ה אֶֽת־נַפְשְׁךָ֥ הִצַּֽלְתָּ׃: {{ממס|יחקאל ג יז}} <קטע סוף=ד ג/></div></div> <קטע התחלה=ג ו/>וּבְדִבְרֵֽי קׇדְשְׁךָֽ כָּתֽוּב לֵאמֹֽר: {{ש}}<קטע סוף=ג ו/> <קטע התחלה=ג ז/>'''יִמְלֹֽךְ יְיָ לְעוֹלָֽם אֱלֹהַֽיִךְ צִיּֽוֹן לְדֹֽר וָדֹֽר הַלְלוּיָֽהּ''':{{ממס|תהלים קמו י}} <קטע סוף=ג ז/>{{ש}} <קטע התחלה=ג ח/>לְדֽוֹר וָדֽוֹר נַגִּֽיד גׇּדְֽלֶךָ, וּלְנֵֽצַח נְצָחִֽים קְדֻשָּׁתְךָֽ נַקְדִּֽישׁ, וְשִׁבְחֲךָֽ אֱלֹהֵֽינוּ מִפִּֽינוּ לֹֽא יָמֽוּשׁ לְעוֹלָֽם וָעֶֽד, כִּֽי אֵֽל מֶֽלֶךְ גָּדֽוֹל וְקָדֽוֹשׁ אָֽתָּה. <קטע סוף=ג ח/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, הָאֵֽל הַקָּדֽוֹשׁ. <span style="background-color: #E5E4E2;"> {{ק|{{עיצוב גופן|גופן=נרקיסים|בעשי"ת:}}}}<span style="background-color: #E5E4E2;"> הַמֶּֽלֶךְ הַקָּדֽוֹשׁ.</div> <קטע התחלה=ג ט/>{{הור|נהיי לך קדושים כי}} קָדֽוֹשׁ אַתָּֽה וְשִׁמְךָֽ קָדֽוֹשׁ, {{הור|ותבל אתנו מן העמים להיות לך {{ממס|ויקרא כ כו}} }}, וּקְדוֹשִֽׁים בְּכׇל־יֽוֹם יְהַֽלְלֽוּךָ סֶּֽלָה. <קטע סוף=ג ט/> <קטע התחלה=ג י/>'''בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, הָאֵֽל הַקָּדֽוֹשׁ.''' <קטע סוף=ג י/> <span style="background-color: #E5E4E2;"> <קטע התחלה=ג יא/>{{ק|{{עיצוב גופן|גופן=נרקיסים|בעשי"ת:}}}}<span style="background-color: #E5E4E2;"> הַמֶּֽלֶךְ הַקָּדֽוֹשׁ. <קטע סוף=ג יא/></span> <קטע התחלה=ד א/> === חונן הדעת === <קטע סוף=ד א/> <קטע התחלה=ד ב/>אַתָּֽה חוֹנֵֽן לְאָדָֽם דַּֽעַת, וּמְלַמֵּֽד לֶֽאֱנֽוֹשׁ בִּינָֽה. {{הור|דרכיך הודיעיני, ארחותיך למדני.{{ממס|תהלים כה ד}} }} <קטע סוף=ד ב/> <div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">בערבית של מוצאי שבת</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"><קטע התחלה=ד ג/>אַתָּֽה חוֹנַנְתָּֽנוּ לְמַדַּֽע תּוֹרָתֶֽךָ, וַתְּלַמְּדֵֽנוּ לַעֲשֽׂוֹת חֻקֵּֽי רְצוֹנֶֽךָ, וַתַּבְדֵֽל יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בֵּין־קֹֽדֶש לְחֽוֹל בֵּֽין־אוֹר לְחֹֽשֶׁךְ בֵּֽין יִשְׂרָאֵֽל לָעַמִּֽים {{הור|בין בני נח שיראוך לעכו"מ}}, בֵּֽין יֽוֹם הַשְּׁבִיעִֽי לְשֵֽׁשֶׁת יְמֵֽי הַמַּעֲשֶֽׂה. אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ הָחֵֽל עָלֵֽינוּ הַיָּמִֽים הַבָּאִֽים לִקְרָאתֵֽינוּ לְשָׁלֽוֹם חֲשׂוּכִֽים מִכָּל־חֵֽטְא וּמְנֻקִּֽים מִכָּל־עָוֹֽן וּמְדֻבָּקִֽים בְּיִרְאָתֶֽךָ. וְ<קטע סוף=ד ג/>חָנֵּֽנוּ…</div></div> <קטע התחלה=ד ד/>חׇנֵּֽנוּ מֵֽאִתְּךָֽ דֵּעָֽה בִּינָֽה וְהַשְׂכֵּֽל. {{הור|לדעת חכמה ומוסר, להבין אמרי בינה, לקחת מוסר השכל, צדק משפט ומישרים. תן לפתאים ערמה לנער דעת ומזימה. ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבולות יקנה.{{ממס|משלי א ב}} }} <קטע סוף=ד ד/> <קטע התחלה=ד ה/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, חוֹנֵֽן הַדָּֽעַת. <קטע סוף=ד ה/> <קטע התחלה=ה א/> === תשובה === <קטע סוף=ה א/> <קטע התחלה=ה ב/>הֲשִׁיבֵֽנוּ אָבִֽינוּ לְתֽוֹרָתֶֽךָ, {{הור|ולנביאיך האמת והצדק.}} וְקָֽרְבֵֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ לַֽעֲבֽוֹדָתֶֽךָ {{הור|בלב טהור וברוח נכון. {{ממס|תהילים נא יב}}הדריכנו באמתך ולמדנו כי אתה אלהי יעשי, אותך קויתי כל היום. {{ממס|תהלים כה ה}} }} וְהַֽחֲזִירֵֽנוּ בִתְשׁוּבָֽה שְׁלֵמָֽה לְפָנֶֽיךָ, {{הור|שאתבושש על חטאים שחטאתי ואתוודות בם, ואעזוב אותם לשוב לדרך טוב וישר, ואעשה תיקון, ואמשול בחטא הרבץ בפתח {{ממס|בראשית ד ז}}. ([[רמב"ם הלכות תשובה]] 7:3) והָעִ֥יר הַגְּדוֹלָ֖ה יעלה רָעָתָ֖ם לְפָנָֽי׃ {{ממס|יונה א א}} וְיָשֻׁ֗בוּ אִ֚ישׁ מִדַּרְכּ֣וֹ הָֽרָעָ֔ה וּמִן־הֶחָמָ֖ס אֲשֶׁ֥ר בְּכַפֵּיהֶֽם {{ממס|יונה ג ד}} יעזב רשע דרכו ואיש און מחשבתיו וישב אל הויה וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח:{{ממס|ישעיהו נה ז}} }} <קטע סוף=ה ב/> <קטע התחלה=ה ג/>'''בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, הָֽרוֹצֶֽה בִתְשׁוּבָֽה.''' <קטע סוף=ה ג/> <קטע התחלה=ו א/> <div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">מ 17-בתמוז ועד יום כיפור</div> <div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"><קטע התחלה=ד ג/> כאזֹ֛את אָשִׁ֥יב אֶל־לִבִּ֖י עַל־כֵּ֥ן אוֹחִֽיל ... מַה־יִּתְאוֹנֵן֙ אָדָ֣ם חָ֔י גֶּ֖בֶר עַל־חֲטָאָֽו׃ 　　　מנַחְפְּשָׂ֤ה דְרָכֵ֙ינוּ֙ וְֽנַחְקֹ֔רָה וְנָשׁ֖וּבָה {{ממס|איכה ג לח}} <קטע סוף=ד ג/></div></div> ===סליחה=== <קטע סוף=ו א/><קטע התחלה=ו ב/>סְלַח־לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּֽי חָטָֽאנוּ, {{הור|ואשמנו כי בגדנו ריקם, [[תהילים כה ג]], [[סדר וידוי]] }} מְחַל־לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּֽי פָשָֽׁעְנוּ. {{הור|כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד..הֵן־אֱ֭מֶת חָפַ֣צְתָּ בַטֻּח֑וֹת   וּ֝בְסָתֻ֗ם חׇכְמָ֥ה תוֹדִיעֵֽנִי׃ {{ממס|תהילים נא}} כִּי הֶחֱרַשְׁתִּי בָּלוּ עֲצָמָי בְּשַׁאֲגָתִי כָּל הַיּוֹם.. חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ וַעֲוֺנִי לֹא כִסִּיתִי אָמַרְתִּי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי להויה וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲוֺן חַטָּאתִי סֶלָה. ו עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים אֵלָיו לֹא יַגִּיעוּ׃: {{ממס|תהילים לב}} }}<קטע סוף=ו ב/> <קטע התחלה=ו ג/>כִּֽי מוֹחֵֽל וְסוֹלֵֽחַ אָֽתָּה. <קטע סוף=ו ג/> <קטע התחלה=ו ד/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, חַנּֽוּן הַמַּרְבֶּֽה לִסְלֹֽחַ.<קטע סוף=ו ד/> <קטע התחלה=ז א/> === גאולה === <קטע סוף=ז א/> <קטע התחלה=ז ב/>רְאֵה <small>[נָֽא]</small> בְעׇנְיֵֽנוּ וְרִיבָֽה {{הור|את י}}רִיבֵֽנוּ, {{הור|לחם את לוחמי, החזק מגן וצנה, קומה בעזרתי. הרק חנית וסגור לקראת רדפי, אמור לנפשי ישועתך אני. יבושו ויכלמו מבקשי נפשי יסוגו אחור ויחפרו. {{ממס|תהילים לה}} }} וּגְאָלֵֽנוּ מְהֵרָֽה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ, כִּֽי גוֹאֵֽל חָזָֽק אָֽתָּה. <קטע סוף=ז ב/> <קטע התחלה=ז ג/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, גּוֹאֵֽל יִשְׂרָאֵֽל. <קטע סוף=ז ג/><קטע התחלה=עננו א/> ===עננו=== <קטע סוף=עננו א/> <div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">בחזרת הש"ץ בתענית ציבור</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"><קטע התחלה=עננו ב/>עֲנֵֽנוּ יְיָ עֲנֵֽנוּ בְּיֽוֹם צֽוֹם תַּֽעֲנִיתֵֽנוּ, כִּֽי־בְצָרָֽה גְדוֹלָֽה אֲנָֽחְנוּ. אַל־תֵּֽפֶן אֶל־רִשְׁעֵֽנוּ, וְאַל־תַּסְתֵּֽר פָּנֶֽיךָ מִמֶּֽנּוּ, וְאַל־תִּתְעַלַּֽם מִתְּחִנָּתֵֽנוּ. הֱיֵה־נָֽא קָרֽוֹב לְשַׁוְעָתֵֽנוּ. יְהִֽי חַסְדְּךָֽ לְנַֽחֲמֵֽנוּ. טֶֽרֶם נִקְרָֽא אֵלֶֽיךָ עֲנֵֽנוּ. כַּדָּבָֽר שֶׁנֶּֽאֱמַֽר: וְהָיָֽה טֶרֶם־יִקְרָֽאוּ וַֽאֲנִֽי אֶֽעֱנֶֽה עֽוֹד הֵֽם מְדַבְּרִֽים וַֽאֲנִֽי אֶשְׁמָֽע׃{{ממס|ישעיהו סה כד}} כִּֽי־אַתָּֽה יְיָ הָֽעוֹנֶֽה בְּעֵֽת צָרָֽה, פּוֹדֶֽה וּמַצִּֽיל בְּכׇל־עֵֽת צָרָֽה וְצוּקָֽה. <קטע סוף=עננו ב/><קטע התחלה=עננו ג/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, הָֽעוֹנֶֽה בְּעֵֽת צָרָֽה.<קטע סוף=עננו ג/></div></div><קטע התחלה=ח א/> === רפואה === <קטע סוף=ח א/> <קטע התחלה=ח ב/>רְפָאֵֽנוּ יְיָ וְנֵֽרָפֵֽא, הֽוֹשִׁיעֵֽנוּ וְנִוָּשֵֽׁעָה, כִּֽי {{הור|הישר בעיניך נעשה. כל המחלה אשר שםת על מצרים לא תשים עלינו,{{ממס|שמות טז}} כי}} תְהִלָּתֵֽנוּ אָֽתָּה. וְהַֽעֲלֵֽה רְפוּאָֽה שְׁלֵמָֽה לְכׇל־מַכּוֹתֵֽינוּ. {{הור|שלח עבדך לחבש לנשברי לב, קרא לשבוים דרור, לאסורים פקח קוח. {{ממס|ישעיהו סא א}} }} <div style="background-color: #E5E4E2; padding: 10px; border-radius: 5px;">{{הור|תפילה על חולה:}}{{ש}} <small>יְהִֽי רָצֽוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהַֽי וֵֽאלֹהֵֽי אֲבוֹתַֽי שֶׁתִּשְׁלַֽח מְהֵרָֽה רְפוּאָֽה שְׁלֵמָֽה מִן הַשָּׁמַיִֽם, רְפוּאַֽת הַנֶּֽפֶשׁ וּרְפוּאַֽת הַגּֽוּף, לַחוֹלֶֽה / לַחוֹלָֽה… בְּתֽוֹךְ שְׁאָֽר חוֹלֵֽי יִשְׂרָאֵֽל.</small></div> כִּי־אֵֽל מֶֽלֶךְ רוֹפֵֽא נֶֽאֱמָֽן וְרַֽחֲמָֽן אָֽתָּה. <קטע סוף=ח ב/> <קטע התחלה=ח ג/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ {{הור|רופאנו}}, רוֹפֵֽא חוֹלֵֽי עַמּֽוֹ יִשְׂרָאֵֽל. <קטע סוף=ח ג/> <קטע התחלה=ט א/> ===ברכת השנים=== <קטע סוף=ט א/> <קטע התחלה=ט ב/>בָּרֵֽךְ עָלֵֽינוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ אֶת־הַשָּׁנָֽה הַזֹּֽאת וְאֶת־כׇּל־מִינֵֽי תְבֽוּאָתָֽהּ לְטוֹבָֽה. וְתֵֽן <קטע סוף=ט ב/>{{ש}} {{הור|בקיץ:}} <קטע התחלה=ט ג/>בְּרָכָֽה <קטע סוף=ט ג/> {{הור|בחורף:}} <קטע התחלה=ט ד/>טַֽל וּמָטָֽר לִבְרָכָֽה <קטע סוף=ט ד/>{{ש}} <קטע התחלה=ט ה/>עַל־פְּנֵֽי הָֽאֲדָמָֽה, וְשַׂבְּעֵֽנוּ מִטּוּבֶֽךָ <small>[{{הור|נ"א:}} מִטּוּבָֽהּ]</small>, וּבָרֵֽךְ שְׁנָתֵֽנוּ כַּשָּׁנִֽים הַטּוֹבֽוֹת. {{הור|שלח עבדך לקרא שנת רצון להויה, ויום נקם לאלהינו, לנחם כל אבלים. {{ממס|ישעיהו סא ב}} }}<קטע סוף=ט ה/> <קטע התחלה=ט ו/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, מְבָרֵֽךְ הַשָּׁנִֽים. <קטע סוף=ט ו/><קטע התחלה=י א/> === קיבוץ גלויות === <קטע סוף=י א/> <קטע התחלה=י ב/>תְּקַֽע בְּשׁוֹפָֽר גָּדֽוֹל לְחֵֽרוּתֵֽנוּ, וְשָֽׂא נֵֽס לְקַבֵּֽץ גָּֽלֻיּוֹתֵֽ {{הור|בני ישראל}} וְקַבְּצֵֽ {{הור|אותם}} יַֽחַד מֵֽאַרְבַּֽע כַּנְפֽוֹת הָאָֽרֶץ, {{ממס|דברים לב}}. {{הור|הַרְנִ֤ינוּ גוֹיִם֙ עַמּ֔ך כִּ֥י דַם־עֲבָדָ֖ך תקּ֑וֹם וְנָקָם֙ תשִׁ֣יב לְצָרָ֔יך וְכִפֶּ֥ר אַדְמָת֖ך עַמּֽיך {{ממס|דברים לב}} ויאמרו בגוים "הגדיל הויה לעשות עם אלה The LORD has done great things for them" {{ממס|תהילים קכו}} }} .{{הור|והלכו עמים רבים ויאמרו "נלכו נעלה אל הר הויה אל בית אלהי יעקב. ויורנו מדרכיך, ונלכו בארחותיו. כי מציון תצא תורה ודבר הויה מירושלים." {{ממס|ישעיה ב ב}} }} <קטע סוף=י ב/> <קטע התחלה=י ג/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, מְקַבֵּֽץ נִדְחֵֽי עַמּֽוֹ יִשְׂרָאֵֽל {{הור|ומרים נס לגוים{{ממס|נדרשת}} }} <קטע סוף=י ג/> <קטע התחלה=יא א/> === משפט === <קטע סוף=יא א/> <קטע התחלה=יא ב/>הָשִֽׁיבָה שֽׁוֹפְטֵֽינוּ כְּבָרִֽאשׁוֹנָֽה יֽוֹעֲצֵֽינוּ כְּבַתְּחִלָּֽה.{{ממס|ישעיהו א כו}} {{הור|ושפטו את העם משפט צדק.{{ממס|דברים טז יח}} }} {{הור|בוא לשפט הארץ, תשפוט התבל בצדק, ועמים באמונתך {{ממס|תהילים צו}} }}, וְהָסֵֽר מִמֶּֽנוּ {{הור|את המשפט מעוקל שגורם}} יָגֽוֹן וַֽאֲנָחָֽה {{הור|כי הרשע מכתיר את הצדיק {{ממס|חבקוק א ד}} }}. וּמְלֹֽךְ עָלֵֽינוּ אַתָּֽה יְיָ לְבַדְּךָֽ {{הור|ומלך המשיח צדקיך, והשופטים הנבחרים}} בחסד וברחמים, {{הור|ובמשפט צדק על פי תורתיך}} {{הור|כי עד צדק ישוב משפט ואחריו כל ישרי לב. {{ממס|תהילים פב}} }} וְצַדְּקֵֽנוּ בַּמִּשְׁפָּֽט, {{הור|כי ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה. ושבר פשעים וחטאים יחדיו, ועזבי הויה יכלו.}}{{ממס|ישעיהו א כז}} <קטע סוף=יא ב/> <קטע התחלה=יא ג/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, מֶֽלֶךְ אוֹהֵֽב צְדָקָֽה וּמִשְׁפָּֽט. <קטע סוף=יא ג/> <span style="background-color: #E5E4E2;">{{ק|{{עיצוב גופן|גופן=נרקיסים|בעשי"ת:}}}}<span style="background-color: #E5E4E2;"> <קטע התחלה=יא ד/>הַמֶּֽלֶךְ הַמִּשְׁפָּֽט. <קטע סוף=יא ד/></span> <קטע התחלה=יב א/> === ברכת המינים === <קטע סוף=יב א/> <קטע התחלה=יב ב/>וְלַמַּלְשִׁינִֽים {{הור|ולעדים שקרים {{ממס|שמות יט}} }} אַל־תְּהִֽי תִקְוָֽה, {{הור|לכל עבדי פסל יאשמו מאוד כי הֵ֣ן כֻּלָּ֔ם אָ֥וֶן אֶ֖פֶס מַעֲשֵׂיהֶ֑ם ר֥וּחַ וָתֹ֖הוּ נִסְכֵּיהֶֽם׃ {{ממס|ישעיהו מא כט}} }} {{הור|וכל אפיקורסים אתאיסטים וכל מיני אחרים של דת שזומם לבטל בריתך ולכפר תורתך ול[[w:תאולוגיית_החילופין|החלף עמיך]] ישראל לעשות הפקרות בגזלנות הבטחות שלך}} כְּרֶֽגַע תֹּאבֵֽד עם מלכות הָֽרִשְׁעָֽה, וְכׇל־אֹֽיְבֶֽיךָ מְהֵרָֽה יִכָּרֵֽתוּ, וְהַזֵּדִֽים מְהֵרָֽה תְעַקֵּֽר, {{הור|והמשחים שקרים}} תְשַׁבֵּֽר {{הור|והנבאים שקרים והמסיטים}} תְמַגֵּֽר, {{הור|והגבוהים}} וְתַכְנִֽיעַ, בִּמְהֵרָֽה בְיָמֵֽינוּ. {{הור|ברך את כל מיני תבואתה לטובה, וברך את מיני זכר ונקבה ואת רבייה מינית, שנפרו ונרבו, נמלאו הארץ.{{ממס|בראשית א}}{{ממס|בראשית ט}} כל אשר יעשה כמעשי כנען לגלות ערוה ומכל התועבות מצרים ובחוקותהם ילכו, {{ממס|ויקרא יח ב}}, ונכרתו הנפשות העשות מקרב עמם, ולא תקיא הארץ אותנו כאשר קאה את הגוי אשר לפנינו. {{ממס|ויקרא יח כח}} }}<קטע סוף=יב ב/> <קטע התחלה=יב ג/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, שׁוֹבֵֽר אֽוֹיְבִֽים וּמַכְנִֽיעַ זֵדִֽים.<קטע סוף=יב ג/><קטע התחלה=יג א/> === על הצדיקים === <קטע סוף=יג א/> <קטע התחלה=יג ב/>עַל־הַצַּדִּיקִֽים, וְעַל־הַֽחֲסִידִֽים, {{הור|ועל עני ונכה רוח וחרד על דבריך {{ממס|ישעיהו סו}} }}, וְעַל־זִקְנֵֽי עַמְּךָֽ, {{הור|ועל דורות עתיד ל}}בֵּֽית־יִשְׂרָאֵֽל, וְעַל־פְּלֵיטַֽת סֽוֹפְרֵיהֶֽם {{הור|המלומדים במלכות שמים}} ,וְעַל־גֵּרֵֽי הַצֶּֽדֶק, {{הור|ועל נצרי בריתיך ועדתיך {{ממס|תהלים כה י}} בכל לב דורשיך{{ממס|קיט ב}} }} וְעָלֵֽינוּ, יֶֽהֱמוּ רַֽחֲמֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְתֵֽן שָׂכָֽר טֽוֹב לְכׇל־הַבּֽוֹטְחִֽים בְּשִׁמְךָֽ בֶּֽאֱמֶֽת, {{הור|לכל יראיך, בני נח חסידי מאומות עולם}} וְשִֽׂים חֶלְקֵֽנוּ עִמָּהֶֽם לְעוֹלָֽם, וְלֹֽא־נֵבֽוֹשׁ כִּֽי בְךָֽ בָטָֽחְנוּ. <קטע סוף=יג ב/><קטע התחלה=יג ג/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, מִשְׁעָֽן וּמִבְטָֽח לַצַּדִּיקִֽים. <קטע סוף=יג ג/><קטע התחלה=יד א/> === ולירושלים === <קטע סוף=יד א/><קטע התחלה=יד ב/>וְלִירֽוּשָׁלַֽיִם עִֽירְךָֽ בְּרַֽחֲמִֽים תָּשֽׁוּב וְתִשְׁכֹּֽן בְּתוֹכָהּ כַּֽאֲשֶֽׁר דִּבַּֽרְתָּ, וּבְנֵֽה אוֹתָֽהּ בְּקָרֽוֹב בְּיָמֵֽינוּ בִּנְיַֽן עוֹלָֽם {{הור|ודבריך משם תיצא}} וְכִסֵּֽא דָוִֽד מְהֵרָֽה לְתוֹכָֽהּ תָּכִֽין, {{הור|כי מי ציון תיצא תרה {{ממס|ישעיהו ב ג}} וגדול תהיה ומהולל מאוד בעיר אלהינו הר קדשך {{ממס|תהילים מח}} יִ֝שְׁלָ֗יוּ אֹהֲבָֽיִה יְהִי־שָׁל֥וֹם בְּחֵילֵ֑ה שַׁ֝לְוָ֗ה בְּאַרְמְנוֹתָֽיִה׃ {{ממס|תהילים קכב ז}} }} <קטע סוף=יד ב/> <div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">במנחה של תשעה באב</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"><קטע התחלה=יד ג/>נַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת אֲבֵלֵי צִיּוֹן וְאֶת אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלַיִם, וְאֶת הָעִיר הָאֲבֵלָה וְהַחֲרֵבָה וְהַבְּזוּיָה וְהַשּוֹמֵמָה. הָאֲבֵלָה מִבְּלִי בָנֶיהָ, וְהַחֲרֵבָה מִמְּעוֹנוֹתֶיהָ, וְהַבְּזוּיָה מִכְּבוֹדָהּ, וְהַשּׁוֹמֵמָה מֵאֵין יוֹשֵׁב. וְהִיא יוֹשֶבֶת וְרֹאשָׁהּ חָפוּי, כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָדָה. וַיְבַלְּעוּהָ לִיגְיוֹנוֹת, וַיִּירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים, וַיָטִילוּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לֶחָרֶב, וַיַּהַרְגוּ בְזָדוֹן חֲסִידֵי עֶלְיוֹן. עַל כֵּן צִיּוֹן בְּמַר תִּבְכֶּה, וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ. לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל חַלְלֵיהֶם. כִּי אַתָּה יְיָ בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ, וּבָאֵשׁ אַתָּה עָתִיד לִבְנוֹתָהּ, כָּאָמוּר: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ נְאֻם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב, וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְּתוֹכָהּ׃{{ממס|זכריה ב ט}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, '''מְנַחֵם צִיּוֹן וּבוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם'''.<קטע סוף=יד ג/></div></div> {{הור|אֵלֶ֗יךָ גּוֹיִ֤ם יָבֹ֙אוּ֙ מֵֽאַפְסֵי־אָ֔רֶץ וְיֹאמְר֗וּ אַךְ־שֶׁ֙קֶר֙ נָחֲל֣וּ אֲבוֹתֵ֔ינוּ הֶ֖בֶל וְאֵֽין־בָּ֥ם מוֹעִֽיל׃ הוֹדִיעָ֔ם אֶת־יָדִ֖יך וְאֶת־גְּבוּרָתִ֑ך {{ממס|ירמיהו טז יט}} }} {{הור|יהפק עליה המון ים וחיל גוים יבוא לה {{ממס|ישעיהו ס ד}} }} <קטע התחלה=יד ד/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, בּוֹנֵֽה יְרֽוּשָׁלָֽיִם. <קטע סוף=יד ד/> <קטע התחלה=טו א/> === את צמח דוד === <קטע סוף=טו א/> <קטע התחלה=טו ב/>אֶת־צֶֽמַח דָּוִֽד עַבְדְּךָֽ מְהֵרָֽה תַצְמִֽיחַ {{הור|תן גוים נחלתו, אחוזתו אפסי ארץ. ירעם בשבת ברזל ככלי יצר ינפצם. אשרי כל חוסי בו, {{ממס|תהילים ב}} }} וְקַרְנֽוֹ תָּרֽוּם בִּישֽׁוּעָתֶֽךָ, {{הור|מטה עזך ישלח מציון, רדה בקרב איביך. עמך נדבות ביום חילך {{ממס|תהילים קי}} }}, כִּי לִֽישׁוּעָֽתְךָֽ קִוִּֽינוּ כׇּל־הַיּֽוֹם. <קטע סוף=טו ב/> <קטע התחלה=טו ג/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, מַצְמִֽיחַ קֶֽרֶן יְשׁוּעָֽה. <קטע סוף=טו ג/> <קטע התחלה=טז א/> === שומע תפילה === <קטע סוף=טז א/> <קטע התחלה=טז ב/>שְׁמַֽע קוֹלֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, חֽוּס וְרַחֵֽם עָלֵֽינוּ, וְקַבֵּֽל בְּרַֽחֲמִֽים וּבְרָצֽוֹן אֶת־תְּפִלָּתֵֽנוּ, כִּי־אֵֽל שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלּֽוֹת וְתַֽחֲנוּנִֽים אָֽתָּה. וּמִלְּפָנֶֽיךָ מַלְכֵּֽנוּ, רֵיקָֽם אַל־תְּשִׁיבֵֽנוּ. {{הור|הקם את דבר נבואתיך, כי דברך אשר יצא מפיך לא ישוב אליך ריקם, כי אם עשה את אשר חפצת והצליח את אשר שלחתיו. {{ממס|ישעיהו נה יא}} }} <קטע סוף=טז ב/>{{הערה|{{הור|יש מוסיפים:}}{{ש}} אָנָּא יְיָ, חָטָאתִי עָוִיתִי וּפָשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ מִיּוֹם הֱיוֹתִי עַל הָאֲדָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה [וּבִפְרָט בחטא פלוני]. אָנָּא יְיָ, עֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, וּתְכַפֵּר לִי עַל עֲוֹנַי וַחֲטָאַי וּפְשָׁעַי שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ מִנְּעֻרַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וּתְמַלֵּא כָּל הַשֵּׁמוֹת שֶׁפָּגַמְתִּי בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.{{ש}} <קטע התחלה=טז ב/>{{הור|יש מוסיפים:}}{{ש}} אַתָּה הוּא יְיָ הָאֱלֹהִים הַזָּן וּמְפַרְנֵס וּמְכַלְכֵּל מִקַּרְנֵי רְאֵמִים עַד בֵּיצֵי כִּנִּים. הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי, וְהַמְצֵא לִי וּלְכָל בְּנֵי בֵיתִי מְזוֹנוֹתַי קֹדֶם שֶׁאֶצְטָרֵךְ לָהֶם, בְּנַחַת וְלֹא בְצַעַר, בְּהֶתֵּר וְלֹא בְאִסּוּר, בְּכָבוֹד וְלֹא בְּבִזָּיוֹן, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, מִשֶּׁפַע בְּרָכָה וְהַצְלָחָה וּמִשֶּׁפַע בְּרֵכָה עֶלְיוֹנָה. כְּדֵי שֶׁאוּכַל לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ וְלַעֲסוֹק בְּתוֹרָתֶךָ וּלְקַיֵּם מִצְוֹתֶיךָ. וְאַל תַּצְרִיכֵנִי לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם. וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן׃{{ממס|תהלים קמה טז}} וְכָתוּב: הַשְׁלֵךְ עַל יְיָ יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ.{{ממס|תהלים נה כג}}}}<קטע סוף=טז ב/> <div style="display: flex;"><div style="flex: 1; margin-right: 10px;"><div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">בתפילת לחש במנחה של תענית ציבור</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right">עֲנֵֽנוּ יְיָ עֲנֵֽנוּ בְּיֽוֹם צֽוֹם תַּֽעֲנִיתֵֽנוּ, כִּֽי־בְצָרָֽה גְדוֹלָֽה אֲנָֽחְנוּ. אַל־תֵּֽפֶן אֶל־רִשְׁעֵֽנוּ, וְאַל־תַּסְתֵּֽר פָּנֶֽיךָ מִמֶּֽנּוּ, וְאַל־תִּתְעַלַּֽם מִתְּחִנָּתֵֽנוּ. הֱיֵה־נָֽא קָרֽוֹב לְשַׁוְעָתֵֽנוּ. יְהִֽי חַסְדְּךָֽ לְנַֽחֲמֵֽנוּ. טֶֽרֶם נִקְרָֽא אֵלֶֽיךָ עֲנֵֽנוּ. כַּדָּבָֽר שֶׁנֶּֽאֱמַֽר: וְהָיָֽה טֶרֶם־יִקְרָֽאוּ וַֽאֲנִֽי אֶֽעֱנֶֽה עֽוֹד הֵֽם מְדַבְּרִֽים וַֽאֲנִֽי אֶשְׁמָֽע׃{{ממס|ישעיהו סה כד}} כִּֽי־אַתָּֽה יְיָ הָֽעוֹנֶֽה בְּעֵֽת צָרָֽה, פּוֹדֶֽה וּמַצִּֽיל בְּכׇל־עֵֽת צָרָֽה וְצוּקָֽה. </div></div></div><div style="flex: 1; margin-left: 10px;"><div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">בזמן עצירת גשמים</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"><קטע התחלה=טז ג/>וַעֲנֵנוּ בּוֹרֵא עוֹלָם בְּמִדַּת רַחֲמֶיךָ, בּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, לְהוֹדִיעַ גָּדְלוֹ וְהַדְרַת כְּבוֹדוֹ. שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, תֵּן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבֶךָ, וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעֹשֶׁר מַתְּנַת יָדֶךָ. שָׁמְרָה וְהַצִּילָה שָׁנָה זוֹ מִכָּל דָּבָר רָע, וּמִכֹּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פוּרְעָנוּת, וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה וְאַחֲרִית שָׁלוֹם. חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל תְּבוּאָתָהּ וּפֵרוֹתֶיהָ, וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה וְחַיִּים וָשֹׂבַע וְשָׁלוֹם, כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. וְהָסֵר מִמֶּנּוּ דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב, וְחַיָּה רָעָה וּשְׁבִי וּבִזָּה, וְיֵצֶר הָרָע, וָחֳלָיִים רָעִים וְקָשִׁים וּמְאֹרָעוֹת רָעוֹת וְקָשׁוֹת. וּגְזוֹר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת מִלְּפָנֶיךָ, וְיָגֹלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ וְתִתְנַהֵג עִם בָּנֶיךָ בְּמִדַּת רַחֲמִים, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. <קטע סוף=טז ג/></div></div></div></div> <קטע התחלה=טז ד/>כִּֽי־אַתָּֽה שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלַּֽת עַמְּךָֽ יִשְׂרָאֵֽל בְּרַֽחֲמִֽים. <קטע סוף=טז ד/> <קטע התחלה=טז ה/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלָּֽה.<קטע סוף=טז ה/><קטע התחלה=יז א/> === עבודה === <קטע סוף=יז א/> <קטע התחלה=יז ב/>רְצֵֽה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּעַמְּךָֽ יִשְׂרָאֵֽל וּבִתְפִלָּתָֽם, וְהָשֵֽׁב אֶת־הָֽעֲבוֹדָֽה לִדְבִֽיר בֵּיתֶֽךָ, {{הור|כי אם אתה לא תבנה בית, שוה עמלו בוניו בו{{ממס|תהילים קכח}} }}, וְאִשֵּֽׁי יִשְׂרָאֵֽל וּתְפִלָּתָֽם בְּאַֽהֲבָֽה תְקַבֵּֽל בְּרָצֽוֹן, וּתְהִֽי לְרָצֽוֹן תָּמִֽיד עֲבוֹדַֽת יִשְׂרָאֵֽל עַמֶּֽךָ. <קטע סוף=יז ב/> {{הור|שלח מלאכיך ופינה דרך לפניך .. כי הוא כאש מצרף וכבורית מכבסים, וישב מצרף ומטהר כסף וטהר בני לוי זקק אתם זהב וכסף, והיו לך מגישי מנחה בצדקה. {{ממס|מלאכי ג ג}} }} <div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">בראש חודש ובחול המועד</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"><קטע התחלה=יז ג/>אֱלֹהֵֽינוּ וֵֽאלֹהֵֽי אֲבוֹתֵֽינוּ, יַֽעֲלֶֽה וְיָבֹֽא וְיַגִּֽיעַ, וְיֵֽרָאֶֽה וְיֵֽרָצֶֽה וְיִשָּׁמַֽע, וְיִפָּקֵֽד וְיִזָּכֵֽר זִכְרוֹנֵֽנוּ וּפִקְדוֹנֵֽנוּ וְזִכְרֽוֹן אֲבוֹתֵֽינוּ, וְזִכְרֽוֹן מָשִֽׁיחַ בֶּן־דָּוִֽד עַבְדֶּֽךָ וְזִכְרֽוֹן יְרֽוּשָׁלַֽיִם עִֽיר קׇדְשֶֽׁךָ וְזִכְרֽוֹן כׇּל־עַמְּךָֽ בֵּֽית־יִשְׂרָאֵֽל לְפָנֶֽיךָ, לִפְלֵטָֽה לְטוֹבָֽה לְחֵֽן לְחֶֽסֶד וּלְרַֽחֲמִֽים לְחַיִּֽים וּלְשָׁלֽוֹם, בְּיֽוֹם <קטע סוף=יז ג/> <center>{{הור|בר"ח:}} <קטע התחלה=יז ד/>רֹֽאשׁ הַחֹֽדֶשׁ <קטע סוף=יז ד/> {{הור|בפסח:}} <קטע התחלה=יז ה/>חַֽג הַמַּצּֽוֹת <קטע סוף=יז ה/> {{הור|בסוכות:}} <קטע התחלה=יז ו/>חַֽג הַסֻּכּֽוֹת <קטע סוף=יז ו/></center> <קטע התחלה=יז ז/>הַזֶּה. זׇכְרֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בּֽוֹ לְטוֹבָֽה, וּפׇקְדֵֽנוּ בֽוֹ לִבְרָכָה, וְהֽוֹשִׁיעֵֽנוּ בֽוֹ לְחַיִּֽים; וּבִדְבַֽר יְשׁוּעָֽה וְרַֽחֲמִֽים חֽוּס וְחׇנֵּֽנוּ, וְרַחֵֽם עָלֵֽינוּ וְהֽוֹשִׁיעֵֽנוּ, כִּֽי אֵלֶֽיךָ עֵינֵֽינוּ, כִּי־אֵֽל מֶֽלֶךְ חַנּֽוּן וְרַחֽוּם אָֽתָּה. <קטע סוף=יז ז/></div></div> <קטע התחלה=יז ח/>וְתֶֽחֱזֶֽינָה עֵינֵֽינוּ בְּשֽׁוּבְךָֽ לְצִיּֽוֹן בְּרַֽחֲמִֽים. <קטע סוף=יז ח/> <קטע התחלה=יז ט/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, הַמַּֽחֲזִֽיר שְׁכִֽינָתֽוֹ לְצִיּֽוֹן.<קטע סוף=יז ט/> <קטע התחלה=יח א/> === הודאה === <קטע סוף=יח א/> {| |-valign=top | <קטע התחלה=יח ב/>מוֹדִֽים אֲנַֽחְנוּ לָֽךְ, שָֽׁאַתָּה־הֽוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵֽאלֹהֵֽי אֲבוֹתֵֽינוּ לְעוֹלָֽם וָעֶֽד, צֽוּר חַיֵּֽינוּ מָגֵֽן יִשְׁעֵֽנוּ אַתָּה־הֽוּא לְדֹֽר וָדֹֽר. נוֹדֶה־לְּךָֽ וּנְסַפֵּֽר תְּהִלָּתֶֽךָ, עַל־חַיֵּֽינוּ הַמְּסוּרִֽים בְּיָדֶֽךָ, וְעַל־נִשְׁמוֹתֵֽינוּ הַפְּקוּדֽוֹת לָֽךְ, וְעַל־נִסֶּֽיךָ שֶׁבְּכׇל־יֽוֹם עִמָּֽנוּ, וְעַל־נִפְלְאוֹתֶֽיךָ וְטֽוֹבוֹתֶֽיךָ שֶׁבְּכׇל־עֵֽת, עֶֽרֶב וָבֹֽקֶר וְצׇֽהֳרָֽיִם. הַטּֽוֹב כִּֽי לֹא־כָלֽוּ רַֽחֲמֶֽיךָ, וְהַֽמְרַחֵֽם כִּֽי לֹא־תַֽמּוּ חֲסָדֶֽיךָ, מֵֽעוֹלָֽם קִוִּֽינוּ לָֽךְ. <קטע סוף=יח ב/> |<div style="background-color: #D9E2F3; padding: 10px; border-radius: 5px;"><small>{{הור|בחזרת הש"ץ, הקהל אומר:}}{{ש}}<קטע התחלה=יח ג/>מוֹדִֽים אֲנַֽחְנוּ לָֽךְ, שָֽׁאַתָּה־הֽוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵֽאלֹהֵֽי אֲבוֹתֵֽינוּ, אֱלֹהֵֽי כׇל־בָּשָֽׁר, יֽוֹצְרֵֽנוּ יוֹצֵֽר בְּרֵאשִֽׁית. בְּרָכֽוֹת וְהֽוֹדָאֽוֹת לְשִׁמְךָֽ הַגָּדֽוֹל וְהַקָּדֽוֹשׁ, עַל־שֶׁהֶֽחֱיִיתָֽנוּ וְקִיַּמְתָּֽנוּ. כֵּֽן תְּחַיֵּֽנוּ וּתְקַיְּמֵֽנוּ, וְתֶֽאֱסֹֽף גָּֽלֻיּוֹתֵֽינוּ לְחַצְרֽוֹת קׇדְשֶֽׁךָ, לִשְׁמֹֽר חֻקֶּֽיךָ וְלַֽעֲשֽׂוֹת רְצוֹנֶֽךָ וּלְעׇבְדְךָֽ בְּלֵבָֽב שָׁלֵֽם, {{הור|ולהאיר לגוים {{ממס|שמות טו}} }}, עַל־שֶֽׁאֲנַֽחְנוּ מוֹדִֽים לָֽךְ, בָּרֽוּךְ אֵֽל הַהֽוֹדָאֽוֹת. <קטע סוף=יח ג/></small></div> |} <קטע התחלה=על הנסים/><div style="display: flex;"><div style="flex: 1; margin-right: 10px;"><div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">בחנוכה</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"><קטע התחלה=יח ד/>עַל־הַנִּסִּים וְעַל־הַפֻּרְקָן וְעַל־הַגְּבוּרוֹת וְעַל־הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל־הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל־עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, רַבְתָּ אֶת־רִיבָם, דַּנְתָּ אֶת־דִּינָם, נָקַמְתָּ אֶת־נִקְמָתָם. מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ. וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וְאַחַר־כָּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וּפִנּוּ אֶת־הֵיכָלֶךָ וְטִהֲרוּ אֶת־מִקְדָּשֶׁךָ וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.<קטע סוף=יח ד/></div></div></div><div style="flex: 1; margin-left: 10px;"><div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">בפורים</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"><קטע התחלה=יח ה/>עַל־הַנִּסִּים וְעַל־הַפֻּרְקָן וְעַל־הַגְּבוּרוֹת וְעַל־הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל־הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע, בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד־זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים־עָשָׂר הוּא־חֹדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז.{{ממס|אסתר ג יג}} וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת־עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתָּ אֶת־מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ.<קטע סוף=יח ה/></div></div></div></div><קטע סוף=על הנסים/> <קטע התחלה=יח ו/>וְעַל־כֻּלָּֽם, יִתְבָּרַֽךְ וְיִתְרוֹמַֽם שִׁמְךָֽ מַלְכֵּֽנוּ תָּמִֽיד, לְעוֹלָֽם וָעֶֽד. <קטע סוף=יח ו/> {{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}<span style="background-color: #E5E4E2;"> <קטע התחלה=יח ז/>וּכְתֹֽב לְחַיִּֽים טוֹבִֽים כׇּל־בְּנֵֽי בְרִיתֶֽךָ. <קטע סוף=יח ז/></span> <קטע התחלה=יח ח1/>וְכֹֽל הַֽחַיִּֽים יוֹדֽוּךָ סֶּֽלָה, וִיהַֽלְלֽוּ אֶת־שִׁמְךָֽ בֶּֽאֱמֶֽת, הָאֵֽל יְשֽׁוּעָתֵֽנוּ וְעֶזְרָתֵֽנוּ סֶֽלָה. <קטע סוף=יח ח1/><קטע התחלה=יח ח2/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, הַטּֽוֹב שִׁמְךָֽ וּלְךָֽ נָאֶֽה לְהוֹדֽוֹת. <קטע סוף=יח ח2/> <div style="background-color: #D9E2F3; padding: 10px; border-radius: 5px;"><קטע התחלה=כהנים א/> ===ברכת כהנים=== <קטע סוף=כהנים א/> <קטע התחלה=כהנים ב/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָֽעוֹלָֽם, אֲשֶֽׁר קִדְּשָֽׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתֽוֹ שֶׁל־אַֽהֲרֹֽן, וְצִוָּֽנוּ לְבָרֵֽךְ אֶת־עַמּֽוֹ יִשְׂרָאֵֽל בְּאַֽהֲבָֽה. <קטע סוף=כהנים ב/> {{הור|כשאין ברכת כהנים, החזן אומר:}}{{ש}}<span style="background-color: #E5E4E2;"><קטע התחלה=כהנים ג/>אֱלֹהֵֽינוּ וֵֽאלֹהֵֽי אֲבוֹתֵֽינוּ, בָּֽרְכֵֽנוּ בַבְּרָכָֽה הַמְשֻׁלֶּֽשֶׁת בַּתּוֹרָֽה הַכְּתוּבָֽה עַל־יְדֵֽי מֹשֶֽׁה עַבְדֶּֽךָ, הָֽאֲמוּרָֽה מִפִּֽי אַֽהֲרֹֽן וּבָנָֽיו כֹּֽהֲנִֽים עַֽם קְדוֹשֶֽׁךָ כָּֽאָמֽוּר: <קטע סוף=כהנים ג/></span> <קטע התחלה=כהנים ד/>יְבָֽרֶכְךָֽ יְיָ וְיִשְׁמְרֶֽךָ׃ יָאֵֽר יְיָ פָּנָֽיו אֵלֶֽיךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ׃ יִשָּֽׂא יְיָ פָּנָֽיו אֵלֶֽיךָ וְיָשֵֽׂם לְךָֽ שָׁלֽוֹם׃{{ממס|במדבר ו/טעמים#ו כד|במדבר ו כד-כו}}<קטע סוף=כהנים ד/></div> <קטע התחלה=יט א/> ===שלום=== <קטע סוף=יט א/> {{הור|<noinclude>בשחרית ו</noinclude>במנחה של תענית ציבור:}} <קטע התחלה=יט ב/>שִֽׂים שָׁלֽוֹם טוֹבָֽה וּבְרָכָֽה, חֵֽן וָחֶֽסֶד וְרַֽחֲמִֽים, עָלֵֽינוּ וְעַל־כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל עַמֶּֽךָ, {{הור|ועל כל יושבי תבל}}. בָּֽרְכֵֽנוּ אָבִֽינוּ כֻּלָּֽנוּ כְּאֶחָֽד בְּאֽוֹר פָּנֶֽיךָ,{{הור|והלכו גוים באורנו ומלכים בנגה זרחינו, כי הנה החושך יכסה ארץ וערפל לאומים, ועלינו זרחת ,כבודך עלינו יראה {{ממס|ישעיהו ס ב}} }} ובְאֽוֹר־פָּנֶֽיךָ נָתַֽתָּ לָּֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ תּוֹרַֽת חַיִּֽים וְאַֽהֲבַת חֶֽסֶד, וּצְדָקָֽה וּבְרָכָֽה וְרַֽחֲמִֽים וְחַיִּֽים וְשָׁלֽוֹם. <קטע סוף=יט ב/> {{הור|במנחה ובמעריב:}} <קטע התחלה=יט ג/>שָׁלֽוֹם רָֽב עַל־יִשְׂרָאֵֽל עַמְּךָֽ תָּשִֽׂים לְעוֹלָֽם כִּֽי אַתָּה־הֽוּא מֶֽלֶךְ אָדֽוֹן לְכׇל־הַשָּׁלֽוֹם. <קטע סוף=יט ג/> <קטע התחלה=יט ד/>וְטֽוֹב בְּעֵינֶֽיךָ לְבָרֵֽךְ אֶת־עַמְּךָֽ יִשְׂרָאֵֽל בְּכׇל־עֵֽת וּבְכׇל־שָׁעָֽה בִּשְׁלוֹמֶֽךָ. <קטע סוף=יט ד/> {{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}<span style="background-color: #E5E4E2;"><קטע התחלה=יט ה/>בְּסֵֽפֶר חַיִּֽים, בְּרָכָֽה וְשָׁלֽוֹם, וּפַרְנָסָֽה טוֹבָֽה, נִזָּכֵֽר וְנִכָּתֵֽב לְפָנֶֽיךָ, אֲנַֽחְנוּ וְכׇל־עַמְּךָֽ בֵּֽית־יִשְׂרָאֵֽל, לְחַיִּֽים טוֹבִֽים וּלְשָׁלֽוֹם. <small>[{{הור1|יש מסיימים|בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ עוֹשֶֽׂה הַשָּׁלֽוֹם.]}}</small> <קטע סוף=יט ה/></span> <קטע התחלה=יט ו/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, הַֽמְבָרֵֽךְ אֶת־עַמּֽוֹ יִשְׂרָאֵֽל בַּשָּׁלֽוֹם.<קטע סוף=יט ו/><קטע התחלה=אלהי א/> ===אלוהי נצור=== [{{הור|יִֽהְיוּ־לְרָצֽוֹן אִמְרֵי־פִֽי וְהֶגְיֽוֹן לִבִּֽי לְפָנֶֽיךָ יְיָ צוּרִֽי וְגֹֽאֲלִֽי׃ {{ממס|תהילים יט}} }} <קטע סוף=אלהי א/> <קטע התחלה=אלהי ב/>אֱלֹהַֽי, נְצֹֽר לְשׁוֹנִֽי מֵרָֽע, וּשְׂפָתַֽי מִדַּבֵּֽר מִרְמָֽה, וְלִמְקַֽלְלַֽי נַפְשִֽׁי תִדֹּֽם, וְנַפְשִֽׁי {{הור|ענב}}<s>כֶּֽעָפָֽר</s> {{הור|ושפל רוח ושפל עינים}} לַכֹּֽל תִּֽהְיֶֽה. פְּתַֽח לִבִּֽי בְּתֽוֹרָתֶֽךָ, וּבְמִצְוֹתֶֽיךָ תִּרְדֹּֽף נַפְשִֽׁי. וְכֹֽל הַחֽוֹשְׁבִֽים עָלַֽי רָעָֽה, מְהֵרָֽה הָפֵֽר עֲצָתָֽם וְקַלְקֵֽל מַֽחֲשַׁבְתָּֽם. {{ממס|ירמיהו א}} {{הור|תן אֶת־פָּנֶ֛י חֲזָקִ֖ים לְעֻמַּ֣ת פְּנֵי הממרים וְאֶֽת־מִצְחֲי חָזָ֖ק לְעֻמַּ֥ת מִצְחָֽם׃ כְּשָׁמִ֛יר חָזָ֥ק מִצֹּ֖ר תן מִצְחֶ֑י לֹֽא־אירָ֤א אוֹתָם֙ וְלֹא־אחַ֣ת מִפְּנֵיהֶ֔ם {{ממס|יחזקאל ג ח}} }} עֲשֵֽׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ, עֲשֵֽׂה לְמַֽעַן יְמִינֶֽךָ, עֲשֵֽׂה לְמַֽעַן קְדֻשָּׁתֶֽךָ, עֲשֵֽׂה לְמַֽעַן תּֽוֹרָתֶֽךָ.{{ש}} לְמַֽעַן יֵחָֽלְצֽוּן יְדִידֶֽיךָ, הוֹשִֽׁיעָה יְמִֽינְךָֽ וַֽעֲנֵֽנִי׃{{ממס|תהלים קח ז}}<קטע סוף=אלהי ב/> <קטע התחלה=אלהי ג/><div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">קבלת תענית יחיד</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"> {{הור|הרוצה לקבל עליו תענית, אומר במנחה ביום הקודם:}}{{ש}} רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, הֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ בְּתַעֲנִית יָחִיד לְמָחָר. יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֶלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתְּקַבְּלֵנִי בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן, וְתָבֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָתִי, וְתַעֲנֶה עֲתִירָתִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. {{הור|ובמנחה של יום התענית אומר:}}{{ש}} רִבּון כָּל הָעוֹלָמִים, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, אָדָם חוטֵא וּמֵבִיא קָרְבָּן, וְאֵין מַקְרִיבִין מִמֶּנּוּ אֶלָּא חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מְכַפֵּר. וְעַכְשָׁו יָשַׁבְתִּי בְּתַעֲנִית, וְנִתְמַעֵט חֶלְבִּי וְדָמִי. יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא מִעוּט חֶלְבִּי וְדָמִי שֶׁנִּתְמַעֵט הַיּוֹם כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּיו לְפָנֶיךָ עַל גַּב הַמִּזְבֵּחַ, וְתִרְצֵנִי.<קטע סוף=אלהי ג/> </div></div> <קטע התחלה=אלהי ד/>{{הור|יש האומרים כאן פסוק המתחיל ומסתיים באותיות שבהן מתחיל ומסתיים השם הפרטי (פסוק לכל שם שיש לו).}} יִֽהְיוּ־לְרָצֽוֹן אִמְרֵי־פִֽי וְהֶגְיֽוֹן לִבִּֽי לְפָנֶֽיךָ יְיָ צוּרִֽי וְגֹֽאֲלִֽי׃{{ממס|תהלים יט טו}} עֹשֶֽׂה שָׁלֽוֹם <קטע סוף=אלהי ד/><span style="background-color: #E5E4E2;">{{ק|{{עיצוב גופן|גופן=נרקיסים|בעשי"ת:}}}}<span style="background-color: #E5E4E2;"> <קטע התחלה=אלהי ה/>הַשָּׁלֽוֹם<קטע סוף=אלהי ה/></span> <קטע התחלה=אלהי ו/>בִּמְרוֹמָֽיו, הֽוּא יַֽעֲשֶֽׂה שָׁלֽוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל־כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל, וְאִמְרֽוּ אָמֵֽן. יְהִֽי רָצֽוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵֽאלֹהֵֽי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁיִּבָּנֶֽה בֵּֽית הַמִּקְדָּֽשׁ בִּמְהֵרָֽה בְיָמֵֽינוּ וְתֵֽן חֶלְקֵֽנוּ בְּתֽוֹרָתֶֽךָ. וְשָֽׁם נַֽעֲבׇדְךָֽ בְּיִרְאָֽה כִּימֵֽי עוֹלָֽם וּכְשָׁנִֽים קַדְמֹֽנִיֹּֽת. {{ש}} וְעָֽרְבָֽה לַֽייָֽ מִנְחַֽת יְהוּדָֽה וִירֽוּשָׁלָ͏ֽיִם כִּימֵֽי עוֹלָֽם וּכְשָׁנִֽים קַדְמֹֽנִיֹּֽת׃{{ממס|מלאכי ג ד}}<קטע סוף=אלהי ו/> {{הור|קָרַבְ אֲלֵינו לַמִּשְׁפָּט֒ וְתהיה עֵ֣ד מְמַהֵ֗ר בַּֽמְכַשְּׁפִים֙ וּבַמְנָ֣אֲפִ֔ים וּבַנִּשְׁבָּעִ֖ים לַשָּׁ֑קֶר וּבְעֹשְׁקֵ֣י שְׂכַר־שָׂ֠כִ֠יר אַלְמָנָ֨ה וְיָת֤וֹם וּמַטֵּי־גֵר֙ וְלֹ֣א יְרֵא֔וּנִך, הויה צבאות. {{ממס|מלאכי ג ה}} זִכְר֕וּ תּוֹרַ֖ת מֹשֶׁ֣ה עַבְדִּ֑י אֲשֶׁר֩ צִוִּ֨יתִי אוֹת֤וֹ בְחֹרֵב֙ עַל־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֔ל חֻקִּ֖ים וּמִשְׁפָּטִֽים.׃ {{ממס|מלאכי ג כב}} }} נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלהים התהלך נח {{ממס|בראשית ו א}} * [[משתמש:Jaredscribe/סידור/אחר תפילה]] * [[משתמש:Jaredscribe/סידור]] * [[משתמש:Jaredscribe/סידור/פסוקי דזמרה לבני נח]] * השכמת הבוקר [[משתמש:Jaredscribe/סידור/ברכת הבוקר]] וברכת לכת בדרך 15i4esbe850z70yy24y3dtaqtalgnuj 2947681 2947680 2025-07-09T01:40:08Z Jaredscribe 29683 2947681 wikitext text/x-wiki <קטע התחלה=א א/> {{הור| השכמת הבוקר: [[משתמש:Jaredscribe/סידור/ברכות הבוקר]] ברכות ליוגה יחהודי. ברכות בלכתיך בדרך. ברכות חוץ לבית כנסת. [[משתמש:Jaredscribe/סידור/פסוקי דזמרה לבני נח]] }} {{הור|במנחה:}}מה ידידות משכנותיך הויה צבאות .. אשרי יושבי ביתיך, עד יהללהוך סלה: אשר אדם עז לו בך, מסילות בלבבם: .. הויה צבאות, אשרי אדם בוטח בך:{{ממס|תהילים פד}} ארממך הויה המלך, ואברך שמך לעולם ועד .. תהילת הויה ידבר פי ויברך כל בשר שם כבוד לעולם ועד.{{ממס|תהילים קמה}} {{הור| ({{תנא|רבי שמעון בן נתנאל|רבי שמעון}} אומר, הוי זהיר בקריאת שמע [ובתפילה] {{תויט|מח|אבות|ב|יג}}. וכשאתה מתפלל, אל תעש תפלתך קבע, אלא רחמים ותחנונים לפני המקום ברוך הוא, שנאמר כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה.{{ממס|יואל ב יג}} {{ממס|משנה אבות ב יד}}) }} * {{הור|יהו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך, הויה צורי וגאלי {{ממס|תהלים יט טו}} }} * {{הור|שמור רגליך כאשר תלך אל בית אלהים וקרב לשמוע מתת כסילים זובח, שאינם ידעים לעשות רעים {{ממס|קהלת}} [מקור נדרשת] }} * {{הור|במנחה:}} <קטע התחלה=א ב/>כִּֽי שֵֽׁם יְיָ אֶקְרָֽא הָבֽוּ גֹֽדֶל לֵאלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|דברים לב ג}} <קטע סוף=א ב/> * אֲדֹנָֽי שְׂפָתַֽי תִּפְתָּֽח, וּפִֽי יַגִּֽיד תְּהִלָּתֶֽךָ׃{{ממס|תהלים נא יז}} <div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">קיצור תפילה באנגלית</div><div class="NavContent" style="display:block; "><קטע התחלה=ד ג/> <div dir="rtl"> Blessed are You, god, the Supreme Being who bestows abundant kindness. Please endow us graciously with wisdom, understanding, and knowledge. Please accept our repentance, and forgive us for our errors and sins. Grant complete healing for all our wounds and ailments. Bestow upon us all the needs for our sustenance from Your bounty. Hasten the day of which it is said: "God will be King over the entire earth; in that day God will be One and his name One" "for then I will turn the peoples to pure language, so that all will call upon the Name of God to serve Him with one purpose" and "They will not harm or destroy on all my holy mountain, for the earth will be filled with knowledge of God as water covering the sea bed". Hear our voice, God, our merciful Father, have compassion upon us and accept our prayers in mercy and favor (''other requests may be inserted'') Blessed are You, God, Who hears prayer. </div> <קטע סוף=ד ג/></div></div> === אבות === <קטע סוף=א א/> <קטע התחלה=א ד/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ וֵֽאלֹהֵֽי אֲבוֹתֵֽינוּ {{הור|אדם הראשון וחוה אם כל חי}} אֱלֹהֵֽי {{הור|נח איש צדיק, מגנ}} אַבְרָהָֽם, אֱלֹהֵֽי {{הור|פחד}} יִצְחָֽק וֵֽאלֹהֵֽי {{הור|אביר}} יַֽעֲקֹֽב. הָאֵֽל הַגָּדֽוֹל, הַגִּבּֽוֹר וְהַנּוֹרָֽא, אֵֽל עֶלְיֽוֹן, גּוֹמֵֽל חֲסָדִֽים טוֹבִֽים, וְקוֹנֵֽה הַכֹּֽל, וְזוֹכֵֽר חַסְדֵֽי אָבֽוֹת, וּמֵבִֽיא גוֹאֵֽל לִבְנֵֽי בְנֵיהֶֽם לְמַֽעַן שְׁמֽוֹ, בְּאַֽהֲבָֽה. <קטע סוף=א ד/> {{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}<span style="background-color: #E5E4E2;"> <קטע התחלה=א ה/>זׇכְרֵֽנוּ לְחַיִּֽים, מֶֽלֶךְ חָפֵֽץ בַּֽחַיִּֽים, וְכׇתְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר הַֽחַיִּֽים, לְמַֽעַנְךָֽ אֱלֹהִֽים חַיִּֽים. <קטע סוף=א ה/></span> <קטע התחלה=א ו/>מֶֽלֶךְ עוֹזֵֽר וּמוֹשִֽׁיעַ וּמָגֵֽן. <קטע סוף=א ו/> <קטע התחלה=א ז/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, מָגֵֽן אַבְרָהָֽם. <קטע סוף=א ז/> <קטע התחלה=ב א/> === גבורות === <קטע סוף=ב א/> <קטע התחלה=ב ב/>{{הור|משמיני עצרת עד פסח אומרים {{צ|משיב הרוח}}. מנהג ארץ-ישראל לומר בשאר הימים {{צ|מוריד הטל}}.}}<קטע סוף=ב ב/> <קטע התחלה=ב ג/>אַתָּֽה גִּבּֽוֹר לְעוֹלָֽם, אֲדֹנָֽי. מְחַיֵּֽה מֵתִֽים אַתָּֽה, רַֽב לְהוֹשִֽׁיעַ. <קטע סוף=ב ג/> {{הור|בחורף:}} <קטע התחלה=ב ד/>מַשִּֽׁיב הָרֽוּחַ וּמוֹרִֽיד הַגָּֽשֶׁם. <קטע סוף=ב ד/>{{הור|בקיץ:}} <קטע התחלה=ב ה/>מוֹרִֽיד הַטָּֽל. <קטע סוף=ב ה/> <קטע התחלה=ב ו/>{{הור|יצר את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים, {{ממס|בראשית ב ז}} }} מְכַלְכֵּֽל חַיִּֽים בְּחֶֽסֶד, מְחַיֵּֽה מֵתִֽים בְּרַֽחֲמִֽים רַבִּֽים, סוֹמֵֽךְ נֽוֹפְלִֽים וְרוֹפֵֽא חוֹלִֽים וּמַתִּֽיר אֲסוּרִֽים, וּמְקַיֵּֽם אֱמֽוּנָתֽוֹ לִֽישֵׁנֵֽי עָפָֽר {{הור|לא תעזוב נפשי לשאל לא תתן חסידך לראות שחת. {{ממס|תהילים טו}} }} מִֽי כָמֽוֹךָ בַּֽעַל גְּבוּרֽוֹת, וּמִֽי דּֽוֹמֶה לָּֽךְ, מֶֽלֶךְ מֵמִֽית וּמְחַיֶּֽה וּמַצְמִֽיחַ יְשׁוּעָֽה. <קטע סוף=ב ו/> {{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}<span style="background-color: #E5E4E2;"> <קטע התחלה=ב ז/>מִֽי כָמֽוֹךָ אַֽב הָרַֽחֲמִֽים, זוֹכֵֽר יְצוּרָֽיו לְחַיִּֽים בְּרַֽחֲמִֽים. <קטע סוף=ב ז/></span> <קטע התחלה=ב ח/>וְנֶֽאֱמָֽן אַתָּֽה לְהַֽחֲיֽוֹת מֵתִֽים. <קטע סוף=ב ח/> <קטע התחלה=ב ט/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, מְחַיֵּֽה הַמֵּתִֽים. <קטע סוף=ב ט/> <קטע התחלה=ג א/> === קדושת השם === <קטע סוף=ג א/> <div style="background-color: #D9E2F3; padding: 10px; border-radius: 5px;"> {{הור|בחזרת הש"ץ:}}{{ש}} <קטע התחלה=ג ב/>נְקַדֵּֽשׁ אֶת־שִׁמְךָֽ בָּעוֹלָֽם, כְּשֵֽׁם שֶׁמַּקְדִּישִֽׁים אוֹתֽוֹ בִּשְׁמֵֽי מָרֽוֹם. כַּכָּתֽוּב עַל־יַֽד נְבִיאֶֽךָ, {{ש}}<קטע סוף=ג ב/> <div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">בשנת מות המלך עזיהו ואראה</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"><קטע התחלה=ד ג/> בִּשְׁנַת־מוֹת֙ הַמֶּ֣לֶךְ עֻזִּיָּ֔הוּ וָאֶרְאֶ֧ה אֶת־אֲדֹנָ֛י יֹשֵׁ֥ב עַל־כִּסֵּ֖א רָ֣ם וְנִשָּׂ֑א וְשׁוּלָ֖יו מְלֵאִ֥ים אֶת־הַהֵיכָֽל׃ שְׂרָפִ֨ים עֹמְדִ֤ים ׀ מִמַּ֙עַל֙ ל֔וֹ שֵׁ֧שׁ כְּנָפַ֛יִם שֵׁ֥שׁ כְּנָפַ֖יִם לְאֶחָ֑ד בִּשְׁתַּ֣יִם ׀ יְכַסֶּ֣ה פָנָ֗יו וּבִשְׁתַּ֛יִם יְכַסֶּ֥ה רַגְלָ֖יו וּבִשְׁתַּ֥יִם יְעוֹפֵֽף׃ וְקָרָ֨א זֶ֤ה אֶל־זֶה֙ וְאָמַ֔ר וַיָּנֻ֙עוּ֙ אַמּ֣וֹת הַסִּפִּ֔ים מִקּ֖וֹל הַקּוֹרֵ֑א וְהַבַּ֖יִת יִמָּלֵ֥א עָשָֽׁן׃ וָאֹמַ֞ר אֽוֹי־לִ֣י כִֽי־נִדְמֵ֗יתִי כִּ֣י אִ֤ישׁ טְמֵֽא־שְׂפָתַ֙יִם֙ אָנֹ֔כִי וּבְתוֹךְ֙ עַם־טְמֵ֣א שְׂפָתַ֔יִם אָנֹכִ֖י יוֹשֵׁ֑ב כִּ֗י אֶת־הַמֶּ֛לֶךְ הויה צְבָא֖וֹת רָא֥וּ עֵינָֽי׃ וַיָּ֣עׇף אֵלַ֗י אֶחָד֙ מִן־הַשְּׂרָפִ֔ים וּבְיָד֖וֹ רִצְפָּ֑ה בְּמֶ֨לְקַחַ֔יִם לָקַ֖ח מֵעַ֥ל הַמִּזְבֵּֽחַ׃ וַיַּגַּ֣ע עַל־פִּ֔י וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֛ה נָגַ֥ע זֶ֖ה עַל־שְׂפָתֶ֑יךָ וְסָ֣ר עֲוֺנֶ֔ךָ וְחַטָּאתְךָ֖ תְּכֻפָּֽר׃ וָאֶשְׁמַ֞ע אֶת־ק֤וֹל אֲדֹנָי֙ אֹמֵ֔ר אֶת־מִ֥י אֶשְׁלַ֖ח וּמִ֣י יֵֽלֶךְ־לָ֑נוּ וָאֹמַ֖ר הִנְנִ֥י שְׁלָחֵֽנִי׃ וַיֹּ֕אמֶר לֵ֥ךְ וְאָמַרְתָּ֖ לָעָ֣ם הַזֶּ֑ה שִׁמְע֤וּ שָׁמ֙וֹעַ֙ וְאַל־תָּבִ֔ינוּ וּרְא֥וּ רָא֖וֹ וְאַל־תֵּדָֽעוּ׃ הַשְׁמֵן֙ לֵב־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאׇזְנָ֥יו הַכְבֵּ֖ד וְעֵינָ֣יו הָשַׁ֑ע פֶּן־יִרְאֶ֨ה בְעֵינָ֜יו וּבְאׇזְנָ֣יו יִשְׁמָ֗ע וּלְבָב֥וֹ יָבִ֛ין וָשָׁ֖ב וְרָ֥פָא לֽוֹ׃ וָאֹמַ֕ר עַד־מָתַ֖י אֲדֹנָ֑י <קטע סוף=ד ג/></div></div> וְקָרָֽא זֶֽה אֶל־זֶֽה וְאָמַר: <קטע התחלה=ג ג/>'''קָדֽוֹשׁ קָדֽוֹשׁ קָדֽוֹשׁ יְיָ צְבָאֽוֹת מְלֹֽא כָל־הָאָֽרֶץ כְּבוֹדֽוֹ''':{{ממס|ישעיהו ו ג}} {{הור|ואמר אוי לי כי נדמתי כי איש טמא שפתים אנוכי ובתך עם טמא שפתים אני יושב}} {{ש}}<קטע סוף=ג ג/> <קטע התחלה=ג ד/>לְעֻמָּתָֽם בָּרֽוּךְ יֹאמֵֽרוּ: {{ש}}<קטע סוף=ג ד/> <קטע התחלה=ג ה/>'''בָּרֽוּךְ כְּבֽוֹד יְיָ מִמְּקוֹמֽוֹ''':{{ממס|יחזקאל ג יב}} {{ש}}<קטע סוף=ג ה/> <div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">משבועות ועד חודש חמישי יום תשע באב</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"><קטע התחלה=ד ג/> בֶּן־אָדָ֕ם אֶת־כׇּל־דְּבָרַי֙ אֲשֶׁ֣ר אֲדַבֵּ֣ר אֵלֶ֔יךָ קַ֥ח בִּֽלְבָבְךָ֖ וּבְאׇזְנֶ֥יךָ שְּׁמָֽע׃ יאוְלֵ֨ךְ בֹּ֤א אֶל־הַגּוֹלָה֙ אֶל־בְּנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְדִבַּרְתָּ֤ אֲלֵיהֶם֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה אִֽם־יִשְׁמְע֖וּ וְאִם־יֶחְדָּֽלוּ׃: {{ממס|יחזקאל ג י}} בֶּן־אָדָ֕ם צֹפֶ֥ה נְתַתִּ֖יךָ לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְשָׁמַעְתָּ֤ מִפִּי֙ דָּבָ֔ר וְהִזְהַרְתָּ֥ אוֹתָ֖ם מִמֶּֽנִּי:׃ בְּאׇמְרִ֤י לָרָשָׁע֙ מ֣וֹת תָּמ֔וּת וְלֹ֣א הִזְהַרְתּ֗וֹ וְלֹ֥א דִבַּ֛רְתָּ לְהַזְהִ֥יר רָשָׁ֛ע מִדַּרְכּ֥וֹ הָרְﬞשָׁעָ֖ה לְחַיֹּת֑וֹ ה֤וּא רָשָׁע֙ בַּעֲוֺנ֣וֹ יָמ֔וּת וְדָמ֖וֹ מִיָּדְךָ֥ אֲבַקֵּֽשׁ׃: וְאַתָּה֙ כִּי־הִזְהַ֣רְתָּ רָשָׁ֔ע וְלֹא־שָׁב֙ מֵֽרִשְׁע֔וֹ וּמִדַּרְכּ֖וֹ הָרְﬞשָׁעָ֑ה ה֚וּא בַּעֲוֺנ֣וֹ יָמ֔וּת וְאַתָּ֖ה אֶֽת־נַפְשְׁךָ֥ הִצַּֽלְתָּ׃: בְשׁ֨וּב צַדִּ֤יק מִצִּדְקוֹ֙ וְעָ֣שָׂה עָ֔וֶל וְנָתַתִּ֥י מִכְשׁ֛וֹל לְפָנָ֖יו ה֣וּא יָמ֑וּת כִּ֣י לֹ֤א הִזְהַרְתּוֹ֙ בְּחַטָּאת֣וֹ יָמ֔וּת וְלֹ֣א תִזָּכַ֗רְןָ צִדְקֹתָו֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְדָמ֖וֹ מִיָּדְךָ֥ אֲבַקֵּֽשׁ׃: וְאַתָּ֞ה כִּ֧י הִזְהַרְתּ֣וֹ צַדִּ֗יק לְבִלְתִּ֥י חֲטֹ֛א צַדִּ֖יק וְה֣וּא לֹֽא־חָטָ֑א חָי֤וֹ יִֽחְיֶה֙ כִּ֣י נִזְהָ֔ר וְאַתָּ֖ה אֶֽת־נַפְשְׁךָ֥ הִצַּֽלְתָּ׃: {{ממס|יחקאל ג יז}} <קטע סוף=ד ג/></div></div> <קטע התחלה=ג ו/>וּבְדִבְרֵֽי קׇדְשְׁךָֽ כָּתֽוּב לֵאמֹֽר: {{ש}}<קטע סוף=ג ו/> <קטע התחלה=ג ז/>'''יִמְלֹֽךְ יְיָ לְעוֹלָֽם אֱלֹהַֽיִךְ צִיּֽוֹן לְדֹֽר וָדֹֽר הַלְלוּיָֽהּ''':{{ממס|תהלים קמו י}} <קטע סוף=ג ז/>{{ש}} <קטע התחלה=ג ח/>לְדֽוֹר וָדֽוֹר נַגִּֽיד גׇּדְֽלֶךָ, וּלְנֵֽצַח נְצָחִֽים קְדֻשָּׁתְךָֽ נַקְדִּֽישׁ, וְשִׁבְחֲךָֽ אֱלֹהֵֽינוּ מִפִּֽינוּ לֹֽא יָמֽוּשׁ לְעוֹלָֽם וָעֶֽד, כִּֽי אֵֽל מֶֽלֶךְ גָּדֽוֹל וְקָדֽוֹשׁ אָֽתָּה. <קטע סוף=ג ח/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, הָאֵֽל הַקָּדֽוֹשׁ. <span style="background-color: #E5E4E2;"> {{ק|{{עיצוב גופן|גופן=נרקיסים|בעשי"ת:}}}}<span style="background-color: #E5E4E2;"> הַמֶּֽלֶךְ הַקָּדֽוֹשׁ.</div> <קטע התחלה=ג ט/>{{הור|נהיי לך קדושים כי}} קָדֽוֹשׁ אַתָּֽה וְשִׁמְךָֽ קָדֽוֹשׁ, {{הור|ותבל אתנו מן העמים להיות לך {{ממס|ויקרא כ כו}} }}, וּקְדוֹשִֽׁים בְּכׇל־יֽוֹם יְהַֽלְלֽוּךָ סֶּֽלָה. <קטע סוף=ג ט/> <קטע התחלה=ג י/>'''בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, הָאֵֽל הַקָּדֽוֹשׁ.''' <קטע סוף=ג י/> <span style="background-color: #E5E4E2;"> <קטע התחלה=ג יא/>{{ק|{{עיצוב גופן|גופן=נרקיסים|בעשי"ת:}}}}<span style="background-color: #E5E4E2;"> הַמֶּֽלֶךְ הַקָּדֽוֹשׁ. <קטע סוף=ג יא/></span> <קטע התחלה=ד א/> === חונן הדעת === <קטע סוף=ד א/> <קטע התחלה=ד ב/>אַתָּֽה חוֹנֵֽן לְאָדָֽם דַּֽעַת, וּמְלַמֵּֽד לֶֽאֱנֽוֹשׁ בִּינָֽה. {{הור|דרכיך הודיעיני, ארחותיך למדני.{{ממס|תהלים כה ד}} }} <קטע סוף=ד ב/> <div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">בערבית של מוצאי שבת</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"><קטע התחלה=ד ג/>אַתָּֽה חוֹנַנְתָּֽנוּ לְמַדַּֽע תּוֹרָתֶֽךָ, וַתְּלַמְּדֵֽנוּ לַעֲשֽׂוֹת חֻקֵּֽי רְצוֹנֶֽךָ, וַתַּבְדֵֽל יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בֵּין־קֹֽדֶש לְחֽוֹל בֵּֽין־אוֹר לְחֹֽשֶׁךְ בֵּֽין יִשְׂרָאֵֽל לָעַמִּֽים {{הור|בין בני נח שיראוך לעכו"מ}}, בֵּֽין יֽוֹם הַשְּׁבִיעִֽי לְשֵֽׁשֶׁת יְמֵֽי הַמַּעֲשֶֽׂה. אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ הָחֵֽל עָלֵֽינוּ הַיָּמִֽים הַבָּאִֽים לִקְרָאתֵֽינוּ לְשָׁלֽוֹם חֲשׂוּכִֽים מִכָּל־חֵֽטְא וּמְנֻקִּֽים מִכָּל־עָוֹֽן וּמְדֻבָּקִֽים בְּיִרְאָתֶֽךָ. וְ<קטע סוף=ד ג/>חָנֵּֽנוּ…</div></div> <קטע התחלה=ד ד/>חׇנֵּֽנוּ מֵֽאִתְּךָֽ דֵּעָֽה בִּינָֽה וְהַשְׂכֵּֽל. {{הור|לדעת חכמה ומוסר, להבין אמרי בינה, לקחת מוסר השכל, צדק משפט ומישרים. תן לפתאים ערמה לנער דעת ומזימה. ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבולות יקנה.{{ממס|משלי א ב}} }} <קטע סוף=ד ד/> <קטע התחלה=ד ה/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, חוֹנֵֽן הַדָּֽעַת. <קטע סוף=ד ה/> <קטע התחלה=ה א/> === תשובה === <קטע סוף=ה א/> <קטע התחלה=ה ב/>הֲשִׁיבֵֽנוּ אָבִֽינוּ לְתֽוֹרָתֶֽךָ, {{הור|ולנביאיך האמת והצדק.}} וְקָֽרְבֵֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ לַֽעֲבֽוֹדָתֶֽךָ {{הור|בלב טהור וברוח נכון. {{ממס|תהילים נא יב}}הדריכנו באמתך ולמדנו כי אתה אלהי יעשי, אותך קויתי כל היום. {{ממס|תהלים כה ה}} }} וְהַֽחֲזִירֵֽנוּ בִתְשׁוּבָֽה שְׁלֵמָֽה לְפָנֶֽיךָ, {{הור|שאתבושש על חטאים שחטאתי ואתוודות בם, ואעזוב אותם לשוב לדרך טוב וישר, ואעשה תיקון, ואמשול בחטא הרבץ בפתח {{ממס|בראשית ד ז}}. ([[רמב"ם הלכות תשובה]] 7:3) והָעִ֥יר הַגְּדוֹלָ֖ה יעלה רָעָתָ֖ם לְפָנָֽי׃ {{ממס|יונה א א}} וְיָשֻׁ֗בוּ אִ֚ישׁ מִדַּרְכּ֣וֹ הָֽרָעָ֔ה וּמִן־הֶחָמָ֖ס אֲשֶׁ֥ר בְּכַפֵּיהֶֽם {{ממס|יונה ג ד}} יעזב רשע דרכו ואיש און מחשבתיו וישב אל הויה וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח:{{ממס|ישעיהו נה ז}} }} <קטע סוף=ה ב/> <קטע התחלה=ה ג/>'''בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, הָֽרוֹצֶֽה בִתְשׁוּבָֽה.''' <קטע סוף=ה ג/> <קטע התחלה=ו א/> <div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">מ 17-בתמוז ועד יום כיפור</div> <div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"><קטע התחלה=ד ג/> כאזֹ֛את אָשִׁ֥יב אֶל־לִבִּ֖י עַל־כֵּ֥ן אוֹחִֽיל ... מַה־יִּתְאוֹנֵן֙ אָדָ֣ם חָ֔י גֶּ֖בֶר עַל־חֲטָאָֽו׃ 　　　מנַחְפְּשָׂ֤ה דְרָכֵ֙ינוּ֙ וְֽנַחְקֹ֔רָה וְנָשׁ֖וּבָה {{ממס|איכה ג לח}} <קטע סוף=ד ג/></div></div> ===סליחה=== <קטע סוף=ו א/><קטע התחלה=ו ב/>סְלַח־לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּֽי חָטָֽאנוּ, {{הור|ואשמנו כי בגדנו ריקם, [[תהילים כה ג]], [[סדר וידוי]] }} מְחַל־לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּֽי פָשָֽׁעְנוּ. {{הור|כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד..הֵן־אֱ֭מֶת חָפַ֣צְתָּ בַטֻּח֑וֹת   וּ֝בְסָתֻ֗ם חׇכְמָ֥ה תוֹדִיעֵֽנִי׃ {{ממס|תהילים נא}} כִּי הֶחֱרַשְׁתִּי בָּלוּ עֲצָמָי בְּשַׁאֲגָתִי כָּל הַיּוֹם.. חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ וַעֲוֺנִי לֹא כִסִּיתִי אָמַרְתִּי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי להויה וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲוֺן חַטָּאתִי סֶלָה. ו עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים אֵלָיו לֹא יַגִּיעוּ׃: {{ממס|תהילים לב}} }}<קטע סוף=ו ב/> <קטע התחלה=ו ג/>כִּֽי מוֹחֵֽל וְסוֹלֵֽחַ אָֽתָּה. <קטע סוף=ו ג/> <קטע התחלה=ו ד/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, חַנּֽוּן הַמַּרְבֶּֽה לִסְלֹֽחַ.<קטע סוף=ו ד/> <קטע התחלה=ז א/> === גאולה === <קטע סוף=ז א/> <קטע התחלה=ז ב/>רְאֵה <small>[נָֽא]</small> בְעׇנְיֵֽנוּ וְרִיבָֽה {{הור|את י}}רִיבֵֽנוּ, {{הור|לחם את לוחמי, החזק מגן וצנה, קומה בעזרתי. הרק חנית וסגור לקראת רדפי, אמור לנפשי ישועתך אני. יבושו ויכלמו מבקשי נפשי יסוגו אחור ויחפרו. {{ממס|תהילים לה}} }} וּגְאָלֵֽנוּ מְהֵרָֽה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ, כִּֽי גוֹאֵֽל חָזָֽק אָֽתָּה. <קטע סוף=ז ב/> <קטע התחלה=ז ג/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, גּוֹאֵֽל יִשְׂרָאֵֽל. <קטע סוף=ז ג/><קטע התחלה=עננו א/> ===עננו=== <קטע סוף=עננו א/> <div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">בחזרת הש"ץ בתענית ציבור</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"><קטע התחלה=עננו ב/>עֲנֵֽנוּ יְיָ עֲנֵֽנוּ בְּיֽוֹם צֽוֹם תַּֽעֲנִיתֵֽנוּ, כִּֽי־בְצָרָֽה גְדוֹלָֽה אֲנָֽחְנוּ. אַל־תֵּֽפֶן אֶל־רִשְׁעֵֽנוּ, וְאַל־תַּסְתֵּֽר פָּנֶֽיךָ מִמֶּֽנּוּ, וְאַל־תִּתְעַלַּֽם מִתְּחִנָּתֵֽנוּ. הֱיֵה־נָֽא קָרֽוֹב לְשַׁוְעָתֵֽנוּ. יְהִֽי חַסְדְּךָֽ לְנַֽחֲמֵֽנוּ. טֶֽרֶם נִקְרָֽא אֵלֶֽיךָ עֲנֵֽנוּ. כַּדָּבָֽר שֶׁנֶּֽאֱמַֽר: וְהָיָֽה טֶרֶם־יִקְרָֽאוּ וַֽאֲנִֽי אֶֽעֱנֶֽה עֽוֹד הֵֽם מְדַבְּרִֽים וַֽאֲנִֽי אֶשְׁמָֽע׃{{ממס|ישעיהו סה כד}} כִּֽי־אַתָּֽה יְיָ הָֽעוֹנֶֽה בְּעֵֽת צָרָֽה, פּוֹדֶֽה וּמַצִּֽיל בְּכׇל־עֵֽת צָרָֽה וְצוּקָֽה. <קטע סוף=עננו ב/><קטע התחלה=עננו ג/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, הָֽעוֹנֶֽה בְּעֵֽת צָרָֽה.<קטע סוף=עננו ג/></div></div><קטע התחלה=ח א/> === רפואה === <קטע סוף=ח א/> <קטע התחלה=ח ב/>רְפָאֵֽנוּ יְיָ וְנֵֽרָפֵֽא, הֽוֹשִׁיעֵֽנוּ וְנִוָּשֵֽׁעָה, כִּֽי {{הור|הישר בעיניך נעשה. כל המחלה אשר שםת על מצרים לא תשים עלינו,{{ממס|שמות טז}} כי}} תְהִלָּתֵֽנוּ אָֽתָּה. וְהַֽעֲלֵֽה רְפוּאָֽה שְׁלֵמָֽה לְכׇל־מַכּוֹתֵֽינוּ. {{הור|שלח עבדך לחבש לנשברי לב, קרא לשבוים דרור, לאסורים פקח קוח. {{ממס|ישעיהו סא א}} }} <div style="background-color: #E5E4E2; padding: 10px; border-radius: 5px;">{{הור|תפילה על חולה:}}{{ש}} <small>יְהִֽי רָצֽוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהַֽי וֵֽאלֹהֵֽי אֲבוֹתַֽי שֶׁתִּשְׁלַֽח מְהֵרָֽה רְפוּאָֽה שְׁלֵמָֽה מִן הַשָּׁמַיִֽם, רְפוּאַֽת הַנֶּֽפֶשׁ וּרְפוּאַֽת הַגּֽוּף, לַחוֹלֶֽה / לַחוֹלָֽה… בְּתֽוֹךְ שְׁאָֽר חוֹלֵֽי יִשְׂרָאֵֽל.</small></div> כִּי־אֵֽל מֶֽלֶךְ רוֹפֵֽא נֶֽאֱמָֽן וְרַֽחֲמָֽן אָֽתָּה. <קטע סוף=ח ב/> <קטע התחלה=ח ג/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ {{הור|רופאנו}}, רוֹפֵֽא חוֹלֵֽי עַמּֽוֹ יִשְׂרָאֵֽל. <קטע סוף=ח ג/> <קטע התחלה=ט א/> ===ברכת השנים=== <קטע סוף=ט א/> <קטע התחלה=ט ב/>בָּרֵֽךְ עָלֵֽינוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ אֶת־הַשָּׁנָֽה הַזֹּֽאת וְאֶת־כׇּל־מִינֵֽי תְבֽוּאָתָֽהּ לְטוֹבָֽה. וְתֵֽן <קטע סוף=ט ב/>{{ש}} {{הור|בקיץ:}} <קטע התחלה=ט ג/>בְּרָכָֽה <קטע סוף=ט ג/> {{הור|בחורף:}} <קטע התחלה=ט ד/>טַֽל וּמָטָֽר לִבְרָכָֽה <קטע סוף=ט ד/>{{ש}} <קטע התחלה=ט ה/>עַל־פְּנֵֽי הָֽאֲדָמָֽה, וְשַׂבְּעֵֽנוּ מִטּוּבֶֽךָ <small>[{{הור|נ"א:}} מִטּוּבָֽהּ]</small>, וּבָרֵֽךְ שְׁנָתֵֽנוּ כַּשָּׁנִֽים הַטּוֹבֽוֹת. {{הור|שלח עבדך לקרא שנת רצון להויה, ויום נקם לאלהינו, לנחם כל אבלים. {{ממס|ישעיהו סא ב}} }}<קטע סוף=ט ה/> <קטע התחלה=ט ו/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, מְבָרֵֽךְ הַשָּׁנִֽים. <קטע סוף=ט ו/><קטע התחלה=י א/> === קיבוץ גלויות === <קטע סוף=י א/> <קטע התחלה=י ב/>תְּקַֽע בְּשׁוֹפָֽר גָּדֽוֹל לְחֵֽרוּתֵֽנוּ, וְשָֽׂא נֵֽס לְקַבֵּֽץ גָּֽלֻיּוֹתֵֽ {{הור|בני ישראל}} וְקַבְּצֵֽ {{הור|אותם}} יַֽחַד מֵֽאַרְבַּֽע כַּנְפֽוֹת הָאָֽרֶץ, {{ממס|דברים לב}}. {{הור|הַרְנִ֤ינוּ גוֹיִם֙ עַמּ֔ך כִּ֥י דַם־עֲבָדָ֖ך תקּ֑וֹם וְנָקָם֙ תשִׁ֣יב לְצָרָ֔יך וְכִפֶּ֥ר אַדְמָת֖ך עַמּֽיך {{ממס|דברים לב}} ויאמרו בגוים "הגדיל הויה לעשות עם אלה The LORD has done great things for them" {{ממס|תהילים קכו}} }} .{{הור|והלכו עמים רבים ויאמרו "נלכו נעלה אל הר הויה אל בית אלהי יעקב. ויורנו מדרכיך, ונלכו בארחותיו. כי מציון תצא תורה ודבר הויה מירושלים." {{ממס|ישעיה ב ב}} }} <קטע סוף=י ב/> <קטע התחלה=י ג/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, מְקַבֵּֽץ נִדְחֵֽי עַמּֽוֹ יִשְׂרָאֵֽל {{הור|ומרים נס לגוים{{ממס|נדרשת}} }} <קטע סוף=י ג/> <קטע התחלה=יא א/> === משפט === <קטע סוף=יא א/> <קטע התחלה=יא ב/>הָשִֽׁיבָה שֽׁוֹפְטֵֽינוּ כְּבָרִֽאשׁוֹנָֽה יֽוֹעֲצֵֽינוּ כְּבַתְּחִלָּֽה.{{ממס|ישעיהו א כו}} {{הור|ושפטו את העם משפט צדק.{{ממס|דברים טז יח}} }} {{הור|בוא לשפט הארץ, תשפוט התבל בצדק, ועמים באמונתך {{ממס|תהילים צו}} }}, וְהָסֵֽר מִמֶּֽנוּ {{הור|את המשפט מעוקל שגורם}} יָגֽוֹן וַֽאֲנָחָֽה {{הור|כי הרשע מכתיר את הצדיק {{ממס|חבקוק א ד}} }}. וּמְלֹֽךְ עָלֵֽינוּ אַתָּֽה יְיָ לְבַדְּךָֽ {{הור|ומלך המשיח צדקיך, והשופטים הנבחרים}} בחסד וברחמים, {{הור|ובמשפט צדק על פי תורתיך}} {{הור|כי עד צדק ישוב משפט ואחריו כל ישרי לב. {{ממס|תהילים פב}} }} וְצַדְּקֵֽנוּ בַּמִּשְׁפָּֽט, {{הור|כי ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה. ושבר פשעים וחטאים יחדיו, ועזבי הויה יכלו.}}{{ממס|ישעיהו א כז}} <קטע סוף=יא ב/> <קטע התחלה=יא ג/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, מֶֽלֶךְ אוֹהֵֽב צְדָקָֽה וּמִשְׁפָּֽט. <קטע סוף=יא ג/> <span style="background-color: #E5E4E2;">{{ק|{{עיצוב גופן|גופן=נרקיסים|בעשי"ת:}}}}<span style="background-color: #E5E4E2;"> <קטע התחלה=יא ד/>הַמֶּֽלֶךְ הַמִּשְׁפָּֽט. <קטע סוף=יא ד/></span> <קטע התחלה=יב א/> === ברכת המינים === <קטע סוף=יב א/> <קטע התחלה=יב ב/>וְלַמַּלְשִׁינִֽים {{הור|ולעדים שקרים {{ממס|שמות יט}} }} אַל־תְּהִֽי תִקְוָֽה, {{הור|לכל עבדי פסל יאשמו מאוד כי הֵ֣ן כֻּלָּ֔ם אָ֥וֶן אֶ֖פֶס מַעֲשֵׂיהֶ֑ם ר֥וּחַ וָתֹ֖הוּ נִסְכֵּיהֶֽם׃ {{ממס|ישעיהו מא כט}} }} {{הור|וכל אפיקורסים אתאיסטים וכל מיני אחרים של דת שזומם לבטל בריתך ולכפר תורתך ול[[w:תאולוגיית_החילופין|החלף עמיך]] ישראל לעשות הפקרות בגזלנות הבטחות שלך}} כְּרֶֽגַע תֹּאבֵֽד עם מלכות הָֽרִשְׁעָֽה, וְכׇל־אֹֽיְבֶֽיךָ מְהֵרָֽה יִכָּרֵֽתוּ, וְהַזֵּדִֽים מְהֵרָֽה תְעַקֵּֽר, {{הור|והמשחים שקרים}} תְשַׁבֵּֽר {{הור|והנבאים שקרים והמסיטים}} תְמַגֵּֽר, {{הור|והגבוהים}} וְתַכְנִֽיעַ, בִּמְהֵרָֽה בְיָמֵֽינוּ. {{הור|ברך את כל מיני תבואתה לטובה, וברך את מיני זכר ונקבה ואת רבייה מינית, שנפרו ונרבו, נמלאו הארץ.{{ממס|בראשית א}}{{ממס|בראשית ט}} כל אשר יעשה כמעשי כנען לגלות ערוה ומכל התועבות מצרים ובחוקותהם ילכו, {{ממס|ויקרא יח ב}}, ונכרתו הנפשות העשות מקרב עמם, ולא תקיא הארץ אותנו כאשר קאה את הגוי אשר לפנינו. {{ממס|ויקרא יח כח}} }}<קטע סוף=יב ב/> <קטע התחלה=יב ג/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, שׁוֹבֵֽר אֽוֹיְבִֽים וּמַכְנִֽיעַ זֵדִֽים.<קטע סוף=יב ג/><קטע התחלה=יג א/> === על הצדיקים === <קטע סוף=יג א/> <קטע התחלה=יג ב/>עַל־הַצַּדִּיקִֽים, וְעַל־הַֽחֲסִידִֽים, {{הור|ועל עני ונכה רוח וחרד על דבריך {{ממס|ישעיהו סו}} }}, וְעַל־זִקְנֵֽי עַמְּךָֽ, {{הור|ועל דורות עתיד ל}}בֵּֽית־יִשְׂרָאֵֽל, וְעַל־פְּלֵיטַֽת סֽוֹפְרֵיהֶֽם {{הור|המלומדים במלכות שמים}} ,וְעַל־גֵּרֵֽי הַצֶּֽדֶק, {{הור|ועל נצרי בריתיך ועדתיך {{ממס|תהלים כה י}} בכל לב דורשיך{{ממס|קיט ב}} }} וְעָלֵֽינוּ, יֶֽהֱמוּ רַֽחֲמֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְתֵֽן שָׂכָֽר טֽוֹב לְכׇל־הַבּֽוֹטְחִֽים בְּשִׁמְךָֽ בֶּֽאֱמֶֽת, {{הור|לכל יראיך, בני נח חסידי מאומות עולם}} וְשִֽׂים חֶלְקֵֽנוּ עִמָּהֶֽם לְעוֹלָֽם, וְלֹֽא־נֵבֽוֹשׁ כִּֽי בְךָֽ בָטָֽחְנוּ. <קטע סוף=יג ב/><קטע התחלה=יג ג/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, מִשְׁעָֽן וּמִבְטָֽח לַצַּדִּיקִֽים. <קטע סוף=יג ג/><קטע התחלה=יד א/> === ולירושלים === <קטע סוף=יד א/><קטע התחלה=יד ב/>וְלִירֽוּשָׁלַֽיִם עִֽירְךָֽ בְּרַֽחֲמִֽים תָּשֽׁוּב וְתִשְׁכֹּֽן בְּתוֹכָהּ כַּֽאֲשֶֽׁר דִּבַּֽרְתָּ, וּבְנֵֽה אוֹתָֽהּ בְּקָרֽוֹב בְּיָמֵֽינוּ בִּנְיַֽן עוֹלָֽם {{הור|ודבריך משם תיצא}} וְכִסֵּֽא דָוִֽד מְהֵרָֽה לְתוֹכָֽהּ תָּכִֽין, {{הור|כי מי ציון תיצא תרה {{ממס|ישעיהו ב ג}} וגדול תהיה ומהולל מאוד בעיר אלהינו הר קדשך {{ממס|תהילים מח}} יִ֝שְׁלָ֗יוּ אֹהֲבָֽיִה יְהִי־שָׁל֥וֹם בְּחֵילֵ֑ה שַׁ֝לְוָ֗ה בְּאַרְמְנוֹתָֽיִה׃ {{ממס|תהילים קכב ז}} }} <קטע סוף=יד ב/> <div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">במנחה של תשעה באב</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"><קטע התחלה=יד ג/>נַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת אֲבֵלֵי צִיּוֹן וְאֶת אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלַיִם, וְאֶת הָעִיר הָאֲבֵלָה וְהַחֲרֵבָה וְהַבְּזוּיָה וְהַשּוֹמֵמָה. הָאֲבֵלָה מִבְּלִי בָנֶיהָ, וְהַחֲרֵבָה מִמְּעוֹנוֹתֶיהָ, וְהַבְּזוּיָה מִכְּבוֹדָהּ, וְהַשּׁוֹמֵמָה מֵאֵין יוֹשֵׁב. וְהִיא יוֹשֶבֶת וְרֹאשָׁהּ חָפוּי, כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָדָה. וַיְבַלְּעוּהָ לִיגְיוֹנוֹת, וַיִּירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים, וַיָטִילוּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לֶחָרֶב, וַיַּהַרְגוּ בְזָדוֹן חֲסִידֵי עֶלְיוֹן. עַל כֵּן צִיּוֹן בְּמַר תִּבְכֶּה, וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ. לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל חַלְלֵיהֶם. כִּי אַתָּה יְיָ בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ, וּבָאֵשׁ אַתָּה עָתִיד לִבְנוֹתָהּ, כָּאָמוּר: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ נְאֻם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב, וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְּתוֹכָהּ׃{{ממס|זכריה ב ט}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, '''מְנַחֵם צִיּוֹן וּבוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם'''.<קטע סוף=יד ג/></div></div> {{הור|אֵלֶ֗יךָ גּוֹיִ֤ם יָבֹ֙אוּ֙ מֵֽאַפְסֵי־אָ֔רֶץ וְיֹאמְר֗וּ אַךְ־שֶׁ֙קֶר֙ נָחֲל֣וּ אֲבוֹתֵ֔ינוּ הֶ֖בֶל וְאֵֽין־בָּ֥ם מוֹעִֽיל׃ הוֹדִיעָ֔ם אֶת־יָדִ֖יך וְאֶת־גְּבוּרָתִ֑ך {{ממס|ירמיהו טז יט}} }} {{הור|יהפק עליה המון ים וחיל גוים יבוא לה {{ממס|ישעיהו ס ד}} }} <קטע התחלה=יד ד/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, בּוֹנֵֽה יְרֽוּשָׁלָֽיִם. <קטע סוף=יד ד/> <קטע התחלה=טו א/> === את צמח דוד === <קטע סוף=טו א/> <קטע התחלה=טו ב/>אֶת־צֶֽמַח דָּוִֽד עַבְדְּךָֽ מְהֵרָֽה תַצְמִֽיחַ {{הור|תן גוים נחלתו, אחוזתו אפסי ארץ. ירעם בשבת ברזל ככלי יצר ינפצם. אשרי כל חוסי בו, {{ממס|תהילים ב}} }} וְקַרְנֽוֹ תָּרֽוּם בִּישֽׁוּעָתֶֽךָ, {{הור|מטה עזך ישלח מציון, רדה בקרב איביך. עמך נדבות ביום חילך {{ממס|תהילים קי}} }}, כִּי לִֽישׁוּעָֽתְךָֽ קִוִּֽינוּ כׇּל־הַיּֽוֹם. <קטע סוף=טו ב/> <קטע התחלה=טו ג/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, מַצְמִֽיחַ קֶֽרֶן יְשׁוּעָֽה. <קטע סוף=טו ג/> <קטע התחלה=טז א/> === שומע תפילה === <קטע סוף=טז א/> <קטע התחלה=טז ב/>שְׁמַֽע קוֹלֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, חֽוּס וְרַחֵֽם עָלֵֽינוּ, וְקַבֵּֽל בְּרַֽחֲמִֽים וּבְרָצֽוֹן אֶת־תְּפִלָּתֵֽנוּ, כִּי־אֵֽל שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלּֽוֹת וְתַֽחֲנוּנִֽים אָֽתָּה. וּמִלְּפָנֶֽיךָ מַלְכֵּֽנוּ, רֵיקָֽם אַל־תְּשִׁיבֵֽנוּ. {{הור|הקם את דבר נבואתיך, כי דברך אשר יצא מפיך לא ישוב אליך ריקם, כי אם עשה את אשר חפצת והצליח את אשר שלחתיו. {{ממס|ישעיהו נה יא}} }} <קטע סוף=טז ב/>{{הערה|{{הור|יש מוסיפים:}}{{ש}} אָנָּא יְיָ, חָטָאתִי עָוִיתִי וּפָשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ מִיּוֹם הֱיוֹתִי עַל הָאֲדָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה [וּבִפְרָט בחטא פלוני]. אָנָּא יְיָ, עֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, וּתְכַפֵּר לִי עַל עֲוֹנַי וַחֲטָאַי וּפְשָׁעַי שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ מִנְּעֻרַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וּתְמַלֵּא כָּל הַשֵּׁמוֹת שֶׁפָּגַמְתִּי בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.{{ש}} <קטע התחלה=טז ב/>{{הור|יש מוסיפים:}}{{ש}} אַתָּה הוּא יְיָ הָאֱלֹהִים הַזָּן וּמְפַרְנֵס וּמְכַלְכֵּל מִקַּרְנֵי רְאֵמִים עַד בֵּיצֵי כִּנִּים. הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי, וְהַמְצֵא לִי וּלְכָל בְּנֵי בֵיתִי מְזוֹנוֹתַי קֹדֶם שֶׁאֶצְטָרֵךְ לָהֶם, בְּנַחַת וְלֹא בְצַעַר, בְּהֶתֵּר וְלֹא בְאִסּוּר, בְּכָבוֹד וְלֹא בְּבִזָּיוֹן, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, מִשֶּׁפַע בְּרָכָה וְהַצְלָחָה וּמִשֶּׁפַע בְּרֵכָה עֶלְיוֹנָה. כְּדֵי שֶׁאוּכַל לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ וְלַעֲסוֹק בְּתוֹרָתֶךָ וּלְקַיֵּם מִצְוֹתֶיךָ. וְאַל תַּצְרִיכֵנִי לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם. וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן׃{{ממס|תהלים קמה טז}} וְכָתוּב: הַשְׁלֵךְ עַל יְיָ יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ.{{ממס|תהלים נה כג}}}}<קטע סוף=טז ב/> <div style="display: flex;"><div style="flex: 1; margin-right: 10px;"><div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">בתפילת לחש במנחה של תענית ציבור</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right">עֲנֵֽנוּ יְיָ עֲנֵֽנוּ בְּיֽוֹם צֽוֹם תַּֽעֲנִיתֵֽנוּ, כִּֽי־בְצָרָֽה גְדוֹלָֽה אֲנָֽחְנוּ. אַל־תֵּֽפֶן אֶל־רִשְׁעֵֽנוּ, וְאַל־תַּסְתֵּֽר פָּנֶֽיךָ מִמֶּֽנּוּ, וְאַל־תִּתְעַלַּֽם מִתְּחִנָּתֵֽנוּ. הֱיֵה־נָֽא קָרֽוֹב לְשַׁוְעָתֵֽנוּ. יְהִֽי חַסְדְּךָֽ לְנַֽחֲמֵֽנוּ. טֶֽרֶם נִקְרָֽא אֵלֶֽיךָ עֲנֵֽנוּ. כַּדָּבָֽר שֶׁנֶּֽאֱמַֽר: וְהָיָֽה טֶרֶם־יִקְרָֽאוּ וַֽאֲנִֽי אֶֽעֱנֶֽה עֽוֹד הֵֽם מְדַבְּרִֽים וַֽאֲנִֽי אֶשְׁמָֽע׃{{ממס|ישעיהו סה כד}} כִּֽי־אַתָּֽה יְיָ הָֽעוֹנֶֽה בְּעֵֽת צָרָֽה, פּוֹדֶֽה וּמַצִּֽיל בְּכׇל־עֵֽת צָרָֽה וְצוּקָֽה. </div></div></div><div style="flex: 1; margin-left: 10px;"><div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">בזמן עצירת גשמים</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"><קטע התחלה=טז ג/>וַעֲנֵנוּ בּוֹרֵא עוֹלָם בְּמִדַּת רַחֲמֶיךָ, בּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, לְהוֹדִיעַ גָּדְלוֹ וְהַדְרַת כְּבוֹדוֹ. שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, תֵּן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבֶךָ, וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעֹשֶׁר מַתְּנַת יָדֶךָ. שָׁמְרָה וְהַצִּילָה שָׁנָה זוֹ מִכָּל דָּבָר רָע, וּמִכֹּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פוּרְעָנוּת, וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה וְאַחֲרִית שָׁלוֹם. חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל תְּבוּאָתָהּ וּפֵרוֹתֶיהָ, וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה וְחַיִּים וָשֹׂבַע וְשָׁלוֹם, כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. וְהָסֵר מִמֶּנּוּ דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב, וְחַיָּה רָעָה וּשְׁבִי וּבִזָּה, וְיֵצֶר הָרָע, וָחֳלָיִים רָעִים וְקָשִׁים וּמְאֹרָעוֹת רָעוֹת וְקָשׁוֹת. וּגְזוֹר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת מִלְּפָנֶיךָ, וְיָגֹלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ וְתִתְנַהֵג עִם בָּנֶיךָ בְּמִדַּת רַחֲמִים, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. <קטע סוף=טז ג/></div></div></div></div> <קטע התחלה=טז ד/>כִּֽי־אַתָּֽה שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלַּֽת עַמְּךָֽ יִשְׂרָאֵֽל בְּרַֽחֲמִֽים. <קטע סוף=טז ד/> <קטע התחלה=טז ה/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלָּֽה.<קטע סוף=טז ה/><קטע התחלה=יז א/> === עבודה === <קטע סוף=יז א/> <קטע התחלה=יז ב/>רְצֵֽה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּעַמְּךָֽ יִשְׂרָאֵֽל וּבִתְפִלָּתָֽם, וְהָשֵֽׁב אֶת־הָֽעֲבוֹדָֽה לִדְבִֽיר בֵּיתֶֽךָ, {{הור|כי אם אתה לא תבנה בית, שוה עמלו בוניו בו{{ממס|תהילים קכח}} }}, וְאִשֵּֽׁי יִשְׂרָאֵֽל וּתְפִלָּתָֽם בְּאַֽהֲבָֽה תְקַבֵּֽל בְּרָצֽוֹן, וּתְהִֽי לְרָצֽוֹן תָּמִֽיד עֲבוֹדַֽת יִשְׂרָאֵֽל עַמֶּֽךָ. <קטע סוף=יז ב/> {{הור|שלח מלאכיך ופינה דרך לפניך .. כי הוא כאש מצרף וכבורית מכבסים, וישב מצרף ומטהר כסף וטהר בני לוי זקק אתם זהב וכסף, והיו לך מגישי מנחה בצדקה. {{ממס|מלאכי ג ג}} }} <div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">בראש חודש ובחול המועד</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"><קטע התחלה=יז ג/>אֱלֹהֵֽינוּ וֵֽאלֹהֵֽי אֲבוֹתֵֽינוּ, יַֽעֲלֶֽה וְיָבֹֽא וְיַגִּֽיעַ, וְיֵֽרָאֶֽה וְיֵֽרָצֶֽה וְיִשָּׁמַֽע, וְיִפָּקֵֽד וְיִזָּכֵֽר זִכְרוֹנֵֽנוּ וּפִקְדוֹנֵֽנוּ וְזִכְרֽוֹן אֲבוֹתֵֽינוּ, וְזִכְרֽוֹן מָשִֽׁיחַ בֶּן־דָּוִֽד עַבְדֶּֽךָ וְזִכְרֽוֹן יְרֽוּשָׁלַֽיִם עִֽיר קׇדְשֶֽׁךָ וְזִכְרֽוֹן כׇּל־עַמְּךָֽ בֵּֽית־יִשְׂרָאֵֽל לְפָנֶֽיךָ, לִפְלֵטָֽה לְטוֹבָֽה לְחֵֽן לְחֶֽסֶד וּלְרַֽחֲמִֽים לְחַיִּֽים וּלְשָׁלֽוֹם, בְּיֽוֹם <קטע סוף=יז ג/> <center>{{הור|בר"ח:}} <קטע התחלה=יז ד/>רֹֽאשׁ הַחֹֽדֶשׁ <קטע סוף=יז ד/> {{הור|בפסח:}} <קטע התחלה=יז ה/>חַֽג הַמַּצּֽוֹת <קטע סוף=יז ה/> {{הור|בסוכות:}} <קטע התחלה=יז ו/>חַֽג הַסֻּכּֽוֹת <קטע סוף=יז ו/></center> <קטע התחלה=יז ז/>הַזֶּה. זׇכְרֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בּֽוֹ לְטוֹבָֽה, וּפׇקְדֵֽנוּ בֽוֹ לִבְרָכָה, וְהֽוֹשִׁיעֵֽנוּ בֽוֹ לְחַיִּֽים; וּבִדְבַֽר יְשׁוּעָֽה וְרַֽחֲמִֽים חֽוּס וְחׇנֵּֽנוּ, וְרַחֵֽם עָלֵֽינוּ וְהֽוֹשִׁיעֵֽנוּ, כִּֽי אֵלֶֽיךָ עֵינֵֽינוּ, כִּי־אֵֽל מֶֽלֶךְ חַנּֽוּן וְרַחֽוּם אָֽתָּה. <קטע סוף=יז ז/></div></div> <קטע התחלה=יז ח/>וְתֶֽחֱזֶֽינָה עֵינֵֽינוּ בְּשֽׁוּבְךָֽ לְצִיּֽוֹן בְּרַֽחֲמִֽים. <קטע סוף=יז ח/> <קטע התחלה=יז ט/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, הַמַּֽחֲזִֽיר שְׁכִֽינָתֽוֹ לְצִיּֽוֹן.<קטע סוף=יז ט/> <קטע התחלה=יח א/> === הודאה === <קטע סוף=יח א/> {| |-valign=top | <קטע התחלה=יח ב/>מוֹדִֽים אֲנַֽחְנוּ לָֽךְ, שָֽׁאַתָּה־הֽוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵֽאלֹהֵֽי אֲבוֹתֵֽינוּ לְעוֹלָֽם וָעֶֽד, צֽוּר חַיֵּֽינוּ מָגֵֽן יִשְׁעֵֽנוּ אַתָּה־הֽוּא לְדֹֽר וָדֹֽר. נוֹדֶה־לְּךָֽ וּנְסַפֵּֽר תְּהִלָּתֶֽךָ, עַל־חַיֵּֽינוּ הַמְּסוּרִֽים בְּיָדֶֽךָ, וְעַל־נִשְׁמוֹתֵֽינוּ הַפְּקוּדֽוֹת לָֽךְ, וְעַל־נִסֶּֽיךָ שֶׁבְּכׇל־יֽוֹם עִמָּֽנוּ, וְעַל־נִפְלְאוֹתֶֽיךָ וְטֽוֹבוֹתֶֽיךָ שֶׁבְּכׇל־עֵֽת, עֶֽרֶב וָבֹֽקֶר וְצׇֽהֳרָֽיִם. הַטּֽוֹב כִּֽי לֹא־כָלֽוּ רַֽחֲמֶֽיךָ, וְהַֽמְרַחֵֽם כִּֽי לֹא־תַֽמּוּ חֲסָדֶֽיךָ, מֵֽעוֹלָֽם קִוִּֽינוּ לָֽךְ. <קטע סוף=יח ב/> |<div style="background-color: #D9E2F3; padding: 10px; border-radius: 5px;"><small>{{הור|בחזרת הש"ץ, הקהל אומר:}}{{ש}}<קטע התחלה=יח ג/>מוֹדִֽים אֲנַֽחְנוּ לָֽךְ, שָֽׁאַתָּה־הֽוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵֽאלֹהֵֽי אֲבוֹתֵֽינוּ, אֱלֹהֵֽי כׇל־בָּשָֽׁר, יֽוֹצְרֵֽנוּ יוֹצֵֽר בְּרֵאשִֽׁית. בְּרָכֽוֹת וְהֽוֹדָאֽוֹת לְשִׁמְךָֽ הַגָּדֽוֹל וְהַקָּדֽוֹשׁ, עַל־שֶׁהֶֽחֱיִיתָֽנוּ וְקִיַּמְתָּֽנוּ. כֵּֽן תְּחַיֵּֽנוּ וּתְקַיְּמֵֽנוּ, וְתֶֽאֱסֹֽף גָּֽלֻיּוֹתֵֽינוּ לְחַצְרֽוֹת קׇדְשֶֽׁךָ, לִשְׁמֹֽר חֻקֶּֽיךָ וְלַֽעֲשֽׂוֹת רְצוֹנֶֽךָ וּלְעׇבְדְךָֽ בְּלֵבָֽב שָׁלֵֽם, {{הור|ולהאיר לגוים {{ממס|שמות טו}} }}, עַל־שֶֽׁאֲנַֽחְנוּ מוֹדִֽים לָֽךְ, בָּרֽוּךְ אֵֽל הַהֽוֹדָאֽוֹת. <קטע סוף=יח ג/></small></div> |} <קטע התחלה=על הנסים/><div style="display: flex;"><div style="flex: 1; margin-right: 10px;"><div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">בחנוכה</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"><קטע התחלה=יח ד/>עַל־הַנִּסִּים וְעַל־הַפֻּרְקָן וְעַל־הַגְּבוּרוֹת וְעַל־הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל־הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל־עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, רַבְתָּ אֶת־רִיבָם, דַּנְתָּ אֶת־דִּינָם, נָקַמְתָּ אֶת־נִקְמָתָם. מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ. וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וְאַחַר־כָּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וּפִנּוּ אֶת־הֵיכָלֶךָ וְטִהֲרוּ אֶת־מִקְדָּשֶׁךָ וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.<קטע סוף=יח ד/></div></div></div><div style="flex: 1; margin-left: 10px;"><div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">בפורים</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"><קטע התחלה=יח ה/>עַל־הַנִּסִּים וְעַל־הַפֻּרְקָן וְעַל־הַגְּבוּרוֹת וְעַל־הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל־הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע, בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד־זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים־עָשָׂר הוּא־חֹדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז.{{ממס|אסתר ג יג}} וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת־עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתָּ אֶת־מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ.<קטע סוף=יח ה/></div></div></div></div><קטע סוף=על הנסים/> <קטע התחלה=יח ו/>וְעַל־כֻּלָּֽם, יִתְבָּרַֽךְ וְיִתְרוֹמַֽם שִׁמְךָֽ מַלְכֵּֽנוּ תָּמִֽיד, לְעוֹלָֽם וָעֶֽד. <קטע סוף=יח ו/> {{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}<span style="background-color: #E5E4E2;"> <קטע התחלה=יח ז/>וּכְתֹֽב לְחַיִּֽים טוֹבִֽים כׇּל־בְּנֵֽי בְרִיתֶֽךָ. <קטע סוף=יח ז/></span> <קטע התחלה=יח ח1/>וְכֹֽל הַֽחַיִּֽים יוֹדֽוּךָ סֶּֽלָה, וִיהַֽלְלֽוּ אֶת־שִׁמְךָֽ בֶּֽאֱמֶֽת, הָאֵֽל יְשֽׁוּעָתֵֽנוּ וְעֶזְרָתֵֽנוּ סֶֽלָה. <קטע סוף=יח ח1/><קטע התחלה=יח ח2/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, הַטּֽוֹב שִׁמְךָֽ וּלְךָֽ נָאֶֽה לְהוֹדֽוֹת. <קטע סוף=יח ח2/> <div style="background-color: #D9E2F3; padding: 10px; border-radius: 5px;"><קטע התחלה=כהנים א/> ===ברכת כהנים=== <קטע סוף=כהנים א/> <קטע התחלה=כהנים ב/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָֽעוֹלָֽם, אֲשֶֽׁר קִדְּשָֽׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתֽוֹ שֶׁל־אַֽהֲרֹֽן, וְצִוָּֽנוּ לְבָרֵֽךְ אֶת־עַמּֽוֹ יִשְׂרָאֵֽל בְּאַֽהֲבָֽה. <קטע סוף=כהנים ב/> {{הור|כשאין ברכת כהנים, החזן אומר:}}{{ש}}<span style="background-color: #E5E4E2;"><קטע התחלה=כהנים ג/>אֱלֹהֵֽינוּ וֵֽאלֹהֵֽי אֲבוֹתֵֽינוּ, בָּֽרְכֵֽנוּ בַבְּרָכָֽה הַמְשֻׁלֶּֽשֶׁת בַּתּוֹרָֽה הַכְּתוּבָֽה עַל־יְדֵֽי מֹשֶֽׁה עַבְדֶּֽךָ, הָֽאֲמוּרָֽה מִפִּֽי אַֽהֲרֹֽן וּבָנָֽיו כֹּֽהֲנִֽים עַֽם קְדוֹשֶֽׁךָ כָּֽאָמֽוּר: <קטע סוף=כהנים ג/></span> <קטע התחלה=כהנים ד/>יְבָֽרֶכְךָֽ יְיָ וְיִשְׁמְרֶֽךָ׃ יָאֵֽר יְיָ פָּנָֽיו אֵלֶֽיךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ׃ יִשָּֽׂא יְיָ פָּנָֽיו אֵלֶֽיךָ וְיָשֵֽׂם לְךָֽ שָׁלֽוֹם׃{{ממס|במדבר ו/טעמים#ו כד|במדבר ו כד-כו}}<קטע סוף=כהנים ד/></div> <קטע התחלה=יט א/> ===שלום=== <קטע סוף=יט א/> {{הור|<noinclude>בשחרית ו</noinclude>במנחה של תענית ציבור:}} <קטע התחלה=יט ב/>שִֽׂים שָׁלֽוֹם טוֹבָֽה וּבְרָכָֽה, חֵֽן וָחֶֽסֶד וְרַֽחֲמִֽים, עָלֵֽינוּ וְעַל־כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל עַמֶּֽךָ, {{הור|ועל כל יושבי תבל}}. בָּֽרְכֵֽנוּ אָבִֽינוּ כֻּלָּֽנוּ כְּאֶחָֽד בְּאֽוֹר פָּנֶֽיךָ,{{הור|והלכו גוים באורנו ומלכים בנגה זרחינו, כי הנה החושך יכסה ארץ וערפל לאומים, ועלינו זרחת ,כבודך עלינו יראה {{ממס|ישעיהו ס ב}} }} ובְאֽוֹר־פָּנֶֽיךָ נָתַֽתָּ לָּֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ תּוֹרַֽת חַיִּֽים וְאַֽהֲבַת חֶֽסֶד, וּצְדָקָֽה וּבְרָכָֽה וְרַֽחֲמִֽים וְחַיִּֽים וְשָׁלֽוֹם. <קטע סוף=יט ב/> {{הור|במנחה ובמעריב:}} <קטע התחלה=יט ג/>שָׁלֽוֹם רָֽב עַל־יִשְׂרָאֵֽל עַמְּךָֽ תָּשִֽׂים לְעוֹלָֽם כִּֽי אַתָּה־הֽוּא מֶֽלֶךְ אָדֽוֹן לְכׇל־הַשָּׁלֽוֹם. <קטע סוף=יט ג/> <קטע התחלה=יט ד/>וְטֽוֹב בְּעֵינֶֽיךָ לְבָרֵֽךְ אֶת־עַמְּךָֽ יִשְׂרָאֵֽל בְּכׇל־עֵֽת וּבְכׇל־שָׁעָֽה בִּשְׁלוֹמֶֽךָ. <קטע סוף=יט ד/> {{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}<span style="background-color: #E5E4E2;"><קטע התחלה=יט ה/>בְּסֵֽפֶר חַיִּֽים, בְּרָכָֽה וְשָׁלֽוֹם, וּפַרְנָסָֽה טוֹבָֽה, נִזָּכֵֽר וְנִכָּתֵֽב לְפָנֶֽיךָ, אֲנַֽחְנוּ וְכׇל־עַמְּךָֽ בֵּֽית־יִשְׂרָאֵֽל, לְחַיִּֽים טוֹבִֽים וּלְשָׁלֽוֹם. <small>[{{הור1|יש מסיימים|בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ עוֹשֶֽׂה הַשָּׁלֽוֹם.]}}</small> <קטע סוף=יט ה/></span> <קטע התחלה=יט ו/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, הַֽמְבָרֵֽךְ אֶת־עַמּֽוֹ יִשְׂרָאֵֽל בַּשָּׁלֽוֹם.<קטע סוף=יט ו/><קטע התחלה=אלהי א/> ===אלוהי נצור=== [{{הור|יִֽהְיוּ־לְרָצֽוֹן אִמְרֵי־פִֽי וְהֶגְיֽוֹן לִבִּֽי לְפָנֶֽיךָ יְיָ צוּרִֽי וְגֹֽאֲלִֽי׃ {{ממס|תהילים יט}} }} <קטע סוף=אלהי א/> <קטע התחלה=אלהי ב/>אֱלֹהַֽי, נְצֹֽר לְשׁוֹנִֽי מֵרָֽע, וּשְׂפָתַֽי מִדַּבֵּֽר מִרְמָֽה, וְלִמְקַֽלְלַֽי נַפְשִֽׁי תִדֹּֽם, וְנַפְשִֽׁי {{הור|ענב}}<s>כֶּֽעָפָֽר</s> {{הור|ושפל רוח ושפל עינים}} לַכֹּֽל תִּֽהְיֶֽה. פְּתַֽח לִבִּֽי בְּתֽוֹרָתֶֽךָ, וּבְמִצְוֹתֶֽיךָ תִּרְדֹּֽף נַפְשִֽׁי. וְכֹֽל הַחֽוֹשְׁבִֽים עָלַֽי רָעָֽה, מְהֵרָֽה הָפֵֽר עֲצָתָֽם וְקַלְקֵֽל מַֽחֲשַׁבְתָּֽם. {{ממס|ירמיהו א}} {{הור|תן אֶת־פָּנֶ֛י חֲזָקִ֖ים לְעֻמַּ֣ת פְּנֵי הממרים וְאֶֽת־מִצְחֲי חָזָ֖ק לְעֻמַּ֥ת מִצְחָֽם׃ כְּשָׁמִ֛יר חָזָ֥ק מִצֹּ֖ר תן מִצְחֶ֑י לֹֽא־אירָ֤א אוֹתָם֙ וְלֹא־אחַ֣ת מִפְּנֵיהֶ֔ם {{ממס|יחזקאל ג ח}} }} עֲשֵֽׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ, עֲשֵֽׂה לְמַֽעַן יְמִינֶֽךָ, עֲשֵֽׂה לְמַֽעַן קְדֻשָּׁתֶֽךָ, עֲשֵֽׂה לְמַֽעַן תּֽוֹרָתֶֽךָ.{{ש}} לְמַֽעַן יֵחָֽלְצֽוּן יְדִידֶֽיךָ, הוֹשִֽׁיעָה יְמִֽינְךָֽ וַֽעֲנֵֽנִי׃{{ממס|תהלים קח ז}}<קטע סוף=אלהי ב/> <קטע התחלה=אלהי ג/><div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">קבלת תענית יחיד</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"> {{הור|הרוצה לקבל עליו תענית, אומר במנחה ביום הקודם:}}{{ש}} רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, הֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ בְּתַעֲנִית יָחִיד לְמָחָר. יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֶלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתְּקַבְּלֵנִי בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן, וְתָבֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָתִי, וְתַעֲנֶה עֲתִירָתִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. {{הור|ובמנחה של יום התענית אומר:}}{{ש}} רִבּון כָּל הָעוֹלָמִים, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, אָדָם חוטֵא וּמֵבִיא קָרְבָּן, וְאֵין מַקְרִיבִין מִמֶּנּוּ אֶלָּא חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מְכַפֵּר. וְעַכְשָׁו יָשַׁבְתִּי בְּתַעֲנִית, וְנִתְמַעֵט חֶלְבִּי וְדָמִי. יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא מִעוּט חֶלְבִּי וְדָמִי שֶׁנִּתְמַעֵט הַיּוֹם כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּיו לְפָנֶיךָ עַל גַּב הַמִּזְבֵּחַ, וְתִרְצֵנִי.<קטע סוף=אלהי ג/> </div></div> <קטע התחלה=אלהי ד/>{{הור|יש האומרים כאן פסוק המתחיל ומסתיים באותיות שבהן מתחיל ומסתיים השם הפרטי (פסוק לכל שם שיש לו).}} יִֽהְיוּ־לְרָצֽוֹן אִמְרֵי־פִֽי וְהֶגְיֽוֹן לִבִּֽי לְפָנֶֽיךָ יְיָ צוּרִֽי וְגֹֽאֲלִֽי׃{{ממס|תהלים יט טו}} עֹשֶֽׂה שָׁלֽוֹם <קטע סוף=אלהי ד/><span style="background-color: #E5E4E2;">{{ק|{{עיצוב גופן|גופן=נרקיסים|בעשי"ת:}}}}<span style="background-color: #E5E4E2;"> <קטע התחלה=אלהי ה/>הַשָּׁלֽוֹם<קטע סוף=אלהי ה/></span> <קטע התחלה=אלהי ו/>בִּמְרוֹמָֽיו, הֽוּא יַֽעֲשֶֽׂה שָׁלֽוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל־כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל, וְאִמְרֽוּ אָמֵֽן. יְהִֽי רָצֽוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵֽאלֹהֵֽי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁיִּבָּנֶֽה בֵּֽית הַמִּקְדָּֽשׁ בִּמְהֵרָֽה בְיָמֵֽינוּ וְתֵֽן חֶלְקֵֽנוּ בְּתֽוֹרָתֶֽךָ. וְשָֽׁם נַֽעֲבׇדְךָֽ בְּיִרְאָֽה כִּימֵֽי עוֹלָֽם וּכְשָׁנִֽים קַדְמֹֽנִיֹּֽת. {{ש}} וְעָֽרְבָֽה לַֽייָֽ מִנְחַֽת יְהוּדָֽה וִירֽוּשָׁלָ͏ֽיִם כִּימֵֽי עוֹלָֽם וּכְשָׁנִֽים קַדְמֹֽנִיֹּֽת׃{{ממס|מלאכי ג ד}}<קטע סוף=אלהי ו/> {{הור|קָרַבְ אֲלֵינו לַמִּשְׁפָּט֒ וְתהיה עֵ֣ד מְמַהֵ֗ר בַּֽמְכַשְּׁפִים֙ וּבַמְנָ֣אֲפִ֔ים וּבַנִּשְׁבָּעִ֖ים לַשָּׁ֑קֶר וּבְעֹשְׁקֵ֣י שְׂכַר־שָׂ֠כִ֠יר אַלְמָנָ֨ה וְיָת֤וֹם וּמַטֵּי־גֵר֙ וְלֹ֣א יְרֵא֔וּנִך, הויה צבאות. {{ממס|מלאכי ג ה}} זִכְר֕וּ תּוֹרַ֖ת מֹשֶׁ֣ה עַבְדִּ֑י אֲשֶׁר֩ צִוִּ֨יתִי אוֹת֤וֹ בְחֹרֵב֙ עַל־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֔ל חֻקִּ֖ים וּמִשְׁפָּטִֽים.׃ {{ממס|מלאכי ג כב}} }} נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלהים התהלך נח {{ממס|בראשית ו א}} * [[משתמש:Jaredscribe/סידור/אחר תפילה]] * [[משתמש:Jaredscribe/סידור]] * [[משתמש:Jaredscribe/סידור/פסוקי דזמרה לבני נח]] * השכמת הבוקר [[משתמש:Jaredscribe/סידור/ברכת הבוקר]] וברכת לכת בדרך j6bvo56a63ps2t5gc6l56rm2jndlzev 2947682 2947681 2025-07-09T01:44:31Z Jaredscribe 29683 2947682 wikitext text/x-wiki <קטע התחלה=א א/> {{הור| השכמת הבוקר: [[משתמש:Jaredscribe/סידור/ברכות הבוקר]] ברכות ליוגה יחהודי. ברכות בלכתיך בדרך. ברכות חוץ לבית כנסת. [[משתמש:Jaredscribe/סידור/פסוקי דזמרה לבני נח]] }} {{הור|במנחה:}}מה ידידות משכנותיך הויה צבאות .. אשרי יושבי ביתיך, עד יהללהוך סלה: אשר אדם עז לו בך, מסילות בלבבם: .. הויה צבאות, אשרי אדם בוטח בך:{{ממס|תהילים פד}} ארממך הויה המלך, ואברך שמך לעולם ועד .. תהילת הויה ידבר פי ויברך כל בשר שם כבוד לעולם ועד.{{ממס|תהילים קמה}} {{הור| ({{תנא|רבי שמעון בן נתנאל|רבי שמעון}} אומר, הוי זהיר בקריאת שמע [ובתפילה] {{תויט|מח|אבות|ב|יג}}. וכשאתה מתפלל, אל תעש תפלתך קבע, אלא רחמים ותחנונים לפני המקום ברוך הוא, שנאמר כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה.{{ממס|יואל ב יג}} {{ממס|משנה אבות ב יד}}) }} * {{הור|יהו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך, הויה צורי וגאלי {{ממס|תהלים יט טו}} }} * {{הור|שמור רגליך כאשר תלך אל בית אלהים וקרב לשמוע מתת כסילים זובח, שאינם ידעים לעשות רעים {{ממס|קהלת}} [מקור נדרשת] }} * {{הור|במנחה:}} <קטע התחלה=א ב/>כִּֽי שֵֽׁם יְיָ אֶקְרָֽא הָבֽוּ גֹֽדֶל לֵאלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|דברים לב ג}} <קטע סוף=א ב/> * אֲדֹנָֽי שְׂפָתַֽי תִּפְתָּֽח, וּפִֽי יַגִּֽיד תְּהִלָּתֶֽךָ׃{{ממס|תהלים נא יז}} <div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">קיצור תפילה באנגלית</div><div class="NavContent" style="display:block; "><קטע התחלה=ד ג/> <div dir="rtl"> Blessed are You, god, the Supreme Being who bestows abundant kindness. Please endow us graciously with wisdom, understanding, and knowledge. Please accept our repentance, and forgive us for our errors and sins. Grant complete healing for all our wounds and ailments. Bestow upon us all the needs for our sustenance from Your bounty. Hasten the day of which it is said: "God will be King over the entire earth; in that day God will be One and his name One" {{ממס|זכריה יד ט}} "for then I will turn the peoples to pure language, so that all will call upon the Name of God to serve Him with one purpose" {{ממס|צפניה ג ט}} and "They will not harm or destroy on all my holy mountain, for the earth will be filled with knowledge of God as water covering the sea bed". {{ממס|ישעיה יא ט}} Hear our voice, God, our merciful Father, have compassion upon us and accept our prayers in mercy and favor (''other requests may be inserted'') Blessed are You, God, Who hears prayer. </div> <קטע סוף=ד ג/></div></div> === אבות === <קטע סוף=א א/> <קטע התחלה=א ד/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ וֵֽאלֹהֵֽי אֲבוֹתֵֽינוּ {{הור|אדם הראשון וחוה אם כל חי}} אֱלֹהֵֽי {{הור|נח איש צדיק, מגנ}} אַבְרָהָֽם, אֱלֹהֵֽי {{הור|פחד}} יִצְחָֽק וֵֽאלֹהֵֽי {{הור|אביר}} יַֽעֲקֹֽב. הָאֵֽל הַגָּדֽוֹל, הַגִּבּֽוֹר וְהַנּוֹרָֽא, אֵֽל עֶלְיֽוֹן, גּוֹמֵֽל חֲסָדִֽים טוֹבִֽים, וְקוֹנֵֽה הַכֹּֽל, וְזוֹכֵֽר חַסְדֵֽי אָבֽוֹת, וּמֵבִֽיא גוֹאֵֽל לִבְנֵֽי בְנֵיהֶֽם לְמַֽעַן שְׁמֽוֹ, בְּאַֽהֲבָֽה. <קטע סוף=א ד/> {{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}<span style="background-color: #E5E4E2;"> <קטע התחלה=א ה/>זׇכְרֵֽנוּ לְחַיִּֽים, מֶֽלֶךְ חָפֵֽץ בַּֽחַיִּֽים, וְכׇתְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר הַֽחַיִּֽים, לְמַֽעַנְךָֽ אֱלֹהִֽים חַיִּֽים. <קטע סוף=א ה/></span> <קטע התחלה=א ו/>מֶֽלֶךְ עוֹזֵֽר וּמוֹשִֽׁיעַ וּמָגֵֽן. <קטע סוף=א ו/> <קטע התחלה=א ז/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, מָגֵֽן אַבְרָהָֽם. <קטע סוף=א ז/> <קטע התחלה=ב א/> === גבורות === <קטע סוף=ב א/> <קטע התחלה=ב ב/>{{הור|משמיני עצרת עד פסח אומרים {{צ|משיב הרוח}}. מנהג ארץ-ישראל לומר בשאר הימים {{צ|מוריד הטל}}.}}<קטע סוף=ב ב/> <קטע התחלה=ב ג/>אַתָּֽה גִּבּֽוֹר לְעוֹלָֽם, אֲדֹנָֽי. מְחַיֵּֽה מֵתִֽים אַתָּֽה, רַֽב לְהוֹשִֽׁיעַ. <קטע סוף=ב ג/> {{הור|בחורף:}} <קטע התחלה=ב ד/>מַשִּֽׁיב הָרֽוּחַ וּמוֹרִֽיד הַגָּֽשֶׁם. <קטע סוף=ב ד/>{{הור|בקיץ:}} <קטע התחלה=ב ה/>מוֹרִֽיד הַטָּֽל. <קטע סוף=ב ה/> <קטע התחלה=ב ו/>{{הור|יצר את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים, {{ממס|בראשית ב ז}} }} מְכַלְכֵּֽל חַיִּֽים בְּחֶֽסֶד, מְחַיֵּֽה מֵתִֽים בְּרַֽחֲמִֽים רַבִּֽים, סוֹמֵֽךְ נֽוֹפְלִֽים וְרוֹפֵֽא חוֹלִֽים וּמַתִּֽיר אֲסוּרִֽים, וּמְקַיֵּֽם אֱמֽוּנָתֽוֹ לִֽישֵׁנֵֽי עָפָֽר {{הור|לא תעזוב נפשי לשאל לא תתן חסידך לראות שחת. {{ממס|תהילים טו}} }} מִֽי כָמֽוֹךָ בַּֽעַל גְּבוּרֽוֹת, וּמִֽי דּֽוֹמֶה לָּֽךְ, מֶֽלֶךְ מֵמִֽית וּמְחַיֶּֽה וּמַצְמִֽיחַ יְשׁוּעָֽה. <קטע סוף=ב ו/> {{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}<span style="background-color: #E5E4E2;"> <קטע התחלה=ב ז/>מִֽי כָמֽוֹךָ אַֽב הָרַֽחֲמִֽים, זוֹכֵֽר יְצוּרָֽיו לְחַיִּֽים בְּרַֽחֲמִֽים. <קטע סוף=ב ז/></span> <קטע התחלה=ב ח/>וְנֶֽאֱמָֽן אַתָּֽה לְהַֽחֲיֽוֹת מֵתִֽים. <קטע סוף=ב ח/> <קטע התחלה=ב ט/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, מְחַיֵּֽה הַמֵּתִֽים. <קטע סוף=ב ט/> <קטע התחלה=ג א/> === קדושת השם === <קטע סוף=ג א/> <div style="background-color: #D9E2F3; padding: 10px; border-radius: 5px;"> {{הור|בחזרת הש"ץ:}}{{ש}} <קטע התחלה=ג ב/>נְקַדֵּֽשׁ אֶת־שִׁמְךָֽ בָּעוֹלָֽם, כְּשֵֽׁם שֶׁמַּקְדִּישִֽׁים אוֹתֽוֹ בִּשְׁמֵֽי מָרֽוֹם. כַּכָּתֽוּב עַל־יַֽד נְבִיאֶֽךָ, {{ש}}<קטע סוף=ג ב/> <div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">בשנת מות המלך עזיהו ואראה</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"><קטע התחלה=ד ג/> בִּשְׁנַת־מוֹת֙ הַמֶּ֣לֶךְ עֻזִּיָּ֔הוּ וָאֶרְאֶ֧ה אֶת־אֲדֹנָ֛י יֹשֵׁ֥ב עַל־כִּסֵּ֖א רָ֣ם וְנִשָּׂ֑א וְשׁוּלָ֖יו מְלֵאִ֥ים אֶת־הַהֵיכָֽל׃ שְׂרָפִ֨ים עֹמְדִ֤ים ׀ מִמַּ֙עַל֙ ל֔וֹ שֵׁ֧שׁ כְּנָפַ֛יִם שֵׁ֥שׁ כְּנָפַ֖יִם לְאֶחָ֑ד בִּשְׁתַּ֣יִם ׀ יְכַסֶּ֣ה פָנָ֗יו וּבִשְׁתַּ֛יִם יְכַסֶּ֥ה רַגְלָ֖יו וּבִשְׁתַּ֥יִם יְעוֹפֵֽף׃ וְקָרָ֨א זֶ֤ה אֶל־זֶה֙ וְאָמַ֔ר וַיָּנֻ֙עוּ֙ אַמּ֣וֹת הַסִּפִּ֔ים מִקּ֖וֹל הַקּוֹרֵ֑א וְהַבַּ֖יִת יִמָּלֵ֥א עָשָֽׁן׃ וָאֹמַ֞ר אֽוֹי־לִ֣י כִֽי־נִדְמֵ֗יתִי כִּ֣י אִ֤ישׁ טְמֵֽא־שְׂפָתַ֙יִם֙ אָנֹ֔כִי וּבְתוֹךְ֙ עַם־טְמֵ֣א שְׂפָתַ֔יִם אָנֹכִ֖י יוֹשֵׁ֑ב כִּ֗י אֶת־הַמֶּ֛לֶךְ הויה צְבָא֖וֹת רָא֥וּ עֵינָֽי׃ וַיָּ֣עׇף אֵלַ֗י אֶחָד֙ מִן־הַשְּׂרָפִ֔ים וּבְיָד֖וֹ רִצְפָּ֑ה בְּמֶ֨לְקַחַ֔יִם לָקַ֖ח מֵעַ֥ל הַמִּזְבֵּֽחַ׃ וַיַּגַּ֣ע עַל־פִּ֔י וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֛ה נָגַ֥ע זֶ֖ה עַל־שְׂפָתֶ֑יךָ וְסָ֣ר עֲוֺנֶ֔ךָ וְחַטָּאתְךָ֖ תְּכֻפָּֽר׃ וָאֶשְׁמַ֞ע אֶת־ק֤וֹל אֲדֹנָי֙ אֹמֵ֔ר אֶת־מִ֥י אֶשְׁלַ֖ח וּמִ֣י יֵֽלֶךְ־לָ֑נוּ וָאֹמַ֖ר הִנְנִ֥י שְׁלָחֵֽנִי׃ וַיֹּ֕אמֶר לֵ֥ךְ וְאָמַרְתָּ֖ לָעָ֣ם הַזֶּ֑ה שִׁמְע֤וּ שָׁמ֙וֹעַ֙ וְאַל־תָּבִ֔ינוּ וּרְא֥וּ רָא֖וֹ וְאַל־תֵּדָֽעוּ׃ הַשְׁמֵן֙ לֵב־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאׇזְנָ֥יו הַכְבֵּ֖ד וְעֵינָ֣יו הָשַׁ֑ע פֶּן־יִרְאֶ֨ה בְעֵינָ֜יו וּבְאׇזְנָ֣יו יִשְׁמָ֗ע וּלְבָב֥וֹ יָבִ֛ין וָשָׁ֖ב וְרָ֥פָא לֽוֹ׃ וָאֹמַ֕ר עַד־מָתַ֖י אֲדֹנָ֑י <קטע סוף=ד ג/></div></div> וְקָרָֽא זֶֽה אֶל־זֶֽה וְאָמַר: <קטע התחלה=ג ג/>'''קָדֽוֹשׁ קָדֽוֹשׁ קָדֽוֹשׁ יְיָ צְבָאֽוֹת מְלֹֽא כָל־הָאָֽרֶץ כְּבוֹדֽוֹ''':{{ממס|ישעיהו ו ג}} {{הור|ואמר אוי לי כי נדמתי כי איש טמא שפתים אנוכי ובתך עם טמא שפתים אני יושב}} {{ש}}<קטע סוף=ג ג/> <קטע התחלה=ג ד/>לְעֻמָּתָֽם בָּרֽוּךְ יֹאמֵֽרוּ: {{ש}}<קטע סוף=ג ד/> <קטע התחלה=ג ה/>'''בָּרֽוּךְ כְּבֽוֹד יְיָ מִמְּקוֹמֽוֹ''':{{ממס|יחזקאל ג יב}} {{ש}}<קטע סוף=ג ה/> <div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">משבועות ועד חודש חמישי יום תשע באב</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"><קטע התחלה=ד ג/> בֶּן־אָדָ֕ם אֶת־כׇּל־דְּבָרַי֙ אֲשֶׁ֣ר אֲדַבֵּ֣ר אֵלֶ֔יךָ קַ֥ח בִּֽלְבָבְךָ֖ וּבְאׇזְנֶ֥יךָ שְּׁמָֽע׃ יאוְלֵ֨ךְ בֹּ֤א אֶל־הַגּוֹלָה֙ אֶל־בְּנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְדִבַּרְתָּ֤ אֲלֵיהֶם֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה אִֽם־יִשְׁמְע֖וּ וְאִם־יֶחְדָּֽלוּ׃: {{ממס|יחזקאל ג י}} בֶּן־אָדָ֕ם צֹפֶ֥ה נְתַתִּ֖יךָ לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְשָׁמַעְתָּ֤ מִפִּי֙ דָּבָ֔ר וְהִזְהַרְתָּ֥ אוֹתָ֖ם מִמֶּֽנִּי:׃ בְּאׇמְרִ֤י לָרָשָׁע֙ מ֣וֹת תָּמ֔וּת וְלֹ֣א הִזְהַרְתּ֗וֹ וְלֹ֥א דִבַּ֛רְתָּ לְהַזְהִ֥יר רָשָׁ֛ע מִדַּרְכּ֥וֹ הָרְﬞשָׁעָ֖ה לְחַיֹּת֑וֹ ה֤וּא רָשָׁע֙ בַּעֲוֺנ֣וֹ יָמ֔וּת וְדָמ֖וֹ מִיָּדְךָ֥ אֲבַקֵּֽשׁ׃: וְאַתָּה֙ כִּי־הִזְהַ֣רְתָּ רָשָׁ֔ע וְלֹא־שָׁב֙ מֵֽרִשְׁע֔וֹ וּמִדַּרְכּ֖וֹ הָרְﬞשָׁעָ֑ה ה֚וּא בַּעֲוֺנ֣וֹ יָמ֔וּת וְאַתָּ֖ה אֶֽת־נַפְשְׁךָ֥ הִצַּֽלְתָּ׃: בְשׁ֨וּב צַדִּ֤יק מִצִּדְקוֹ֙ וְעָ֣שָׂה עָ֔וֶל וְנָתַתִּ֥י מִכְשׁ֛וֹל לְפָנָ֖יו ה֣וּא יָמ֑וּת כִּ֣י לֹ֤א הִזְהַרְתּוֹ֙ בְּחַטָּאת֣וֹ יָמ֔וּת וְלֹ֣א תִזָּכַ֗רְןָ צִדְקֹתָו֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְדָמ֖וֹ מִיָּדְךָ֥ אֲבַקֵּֽשׁ׃: וְאַתָּ֞ה כִּ֧י הִזְהַרְתּ֣וֹ צַדִּ֗יק לְבִלְתִּ֥י חֲטֹ֛א צַדִּ֖יק וְה֣וּא לֹֽא־חָטָ֑א חָי֤וֹ יִֽחְיֶה֙ כִּ֣י נִזְהָ֔ר וְאַתָּ֖ה אֶֽת־נַפְשְׁךָ֥ הִצַּֽלְתָּ׃: {{ממס|יחקאל ג יז}} <קטע סוף=ד ג/></div></div> <קטע התחלה=ג ו/>וּבְדִבְרֵֽי קׇדְשְׁךָֽ כָּתֽוּב לֵאמֹֽר: {{ש}}<קטע סוף=ג ו/> <קטע התחלה=ג ז/>'''יִמְלֹֽךְ יְיָ לְעוֹלָֽם אֱלֹהַֽיִךְ צִיּֽוֹן לְדֹֽר וָדֹֽר הַלְלוּיָֽהּ''':{{ממס|תהלים קמו י}} <קטע סוף=ג ז/>{{ש}} <קטע התחלה=ג ח/>לְדֽוֹר וָדֽוֹר נַגִּֽיד גׇּדְֽלֶךָ, וּלְנֵֽצַח נְצָחִֽים קְדֻשָּׁתְךָֽ נַקְדִּֽישׁ, וְשִׁבְחֲךָֽ אֱלֹהֵֽינוּ מִפִּֽינוּ לֹֽא יָמֽוּשׁ לְעוֹלָֽם וָעֶֽד, כִּֽי אֵֽל מֶֽלֶךְ גָּדֽוֹל וְקָדֽוֹשׁ אָֽתָּה. <קטע סוף=ג ח/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, הָאֵֽל הַקָּדֽוֹשׁ. <span style="background-color: #E5E4E2;"> {{ק|{{עיצוב גופן|גופן=נרקיסים|בעשי"ת:}}}}<span style="background-color: #E5E4E2;"> הַמֶּֽלֶךְ הַקָּדֽוֹשׁ.</div> <קטע התחלה=ג ט/>{{הור|נהיי לך קדושים כי}} קָדֽוֹשׁ אַתָּֽה וְשִׁמְךָֽ קָדֽוֹשׁ, {{הור|ותבל אתנו מן העמים להיות לך {{ממס|ויקרא כ כו}} }}, וּקְדוֹשִֽׁים בְּכׇל־יֽוֹם יְהַֽלְלֽוּךָ סֶּֽלָה. <קטע סוף=ג ט/> <קטע התחלה=ג י/>'''בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, הָאֵֽל הַקָּדֽוֹשׁ.''' <קטע סוף=ג י/> <span style="background-color: #E5E4E2;"> <קטע התחלה=ג יא/>{{ק|{{עיצוב גופן|גופן=נרקיסים|בעשי"ת:}}}}<span style="background-color: #E5E4E2;"> הַמֶּֽלֶךְ הַקָּדֽוֹשׁ. <קטע סוף=ג יא/></span> <קטע התחלה=ד א/> === חונן הדעת === <קטע סוף=ד א/> <קטע התחלה=ד ב/>אַתָּֽה חוֹנֵֽן לְאָדָֽם דַּֽעַת, וּמְלַמֵּֽד לֶֽאֱנֽוֹשׁ בִּינָֽה. {{הור|דרכיך הודיעיני, ארחותיך למדני.{{ממס|תהלים כה ד}} }} <קטע סוף=ד ב/> <div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">בערבית של מוצאי שבת</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"><קטע התחלה=ד ג/>אַתָּֽה חוֹנַנְתָּֽנוּ לְמַדַּֽע תּוֹרָתֶֽךָ, וַתְּלַמְּדֵֽנוּ לַעֲשֽׂוֹת חֻקֵּֽי רְצוֹנֶֽךָ, וַתַּבְדֵֽל יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בֵּין־קֹֽדֶש לְחֽוֹל בֵּֽין־אוֹר לְחֹֽשֶׁךְ בֵּֽין יִשְׂרָאֵֽל לָעַמִּֽים {{הור|בין בני נח שיראוך לעכו"מ}}, בֵּֽין יֽוֹם הַשְּׁבִיעִֽי לְשֵֽׁשֶׁת יְמֵֽי הַמַּעֲשֶֽׂה. אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ הָחֵֽל עָלֵֽינוּ הַיָּמִֽים הַבָּאִֽים לִקְרָאתֵֽינוּ לְשָׁלֽוֹם חֲשׂוּכִֽים מִכָּל־חֵֽטְא וּמְנֻקִּֽים מִכָּל־עָוֹֽן וּמְדֻבָּקִֽים בְּיִרְאָתֶֽךָ. וְ<קטע סוף=ד ג/>חָנֵּֽנוּ…</div></div> <קטע התחלה=ד ד/>חׇנֵּֽנוּ מֵֽאִתְּךָֽ דֵּעָֽה בִּינָֽה וְהַשְׂכֵּֽל. {{הור|לדעת חכמה ומוסר, להבין אמרי בינה, לקחת מוסר השכל, צדק משפט ומישרים. תן לפתאים ערמה לנער דעת ומזימה. ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבולות יקנה.{{ממס|משלי א ב}} }} <קטע סוף=ד ד/> <קטע התחלה=ד ה/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, חוֹנֵֽן הַדָּֽעַת. <קטע סוף=ד ה/> <קטע התחלה=ה א/> === תשובה === <קטע סוף=ה א/> <קטע התחלה=ה ב/>הֲשִׁיבֵֽנוּ אָבִֽינוּ לְתֽוֹרָתֶֽךָ, {{הור|ולנביאיך האמת והצדק.}} וְקָֽרְבֵֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ לַֽעֲבֽוֹדָתֶֽךָ {{הור|בלב טהור וברוח נכון. {{ממס|תהילים נא יב}}הדריכנו באמתך ולמדנו כי אתה אלהי יעשי, אותך קויתי כל היום. {{ממס|תהלים כה ה}} }} וְהַֽחֲזִירֵֽנוּ בִתְשׁוּבָֽה שְׁלֵמָֽה לְפָנֶֽיךָ, {{הור|שאתבושש על חטאים שחטאתי ואתוודות בם, ואעזוב אותם לשוב לדרך טוב וישר, ואעשה תיקון, ואמשול בחטא הרבץ בפתח {{ממס|בראשית ד ז}}. ([[רמב"ם הלכות תשובה]] 7:3) והָעִ֥יר הַגְּדוֹלָ֖ה יעלה רָעָתָ֖ם לְפָנָֽי׃ {{ממס|יונה א א}} וְיָשֻׁ֗בוּ אִ֚ישׁ מִדַּרְכּ֣וֹ הָֽרָעָ֔ה וּמִן־הֶחָמָ֖ס אֲשֶׁ֥ר בְּכַפֵּיהֶֽם {{ממס|יונה ג ד}} יעזב רשע דרכו ואיש און מחשבתיו וישב אל הויה וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח:{{ממס|ישעיהו נה ז}} }} <קטע סוף=ה ב/> <קטע התחלה=ה ג/>'''בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, הָֽרוֹצֶֽה בִתְשׁוּבָֽה.''' <קטע סוף=ה ג/> <קטע התחלה=ו א/> <div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">מ 17-בתמוז ועד יום כיפור</div> <div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"><קטע התחלה=ד ג/> כאזֹ֛את אָשִׁ֥יב אֶל־לִבִּ֖י עַל־כֵּ֥ן אוֹחִֽיל ... מַה־יִּתְאוֹנֵן֙ אָדָ֣ם חָ֔י גֶּ֖בֶר עַל־חֲטָאָֽו׃ 　　　מנַחְפְּשָׂ֤ה דְרָכֵ֙ינוּ֙ וְֽנַחְקֹ֔רָה וְנָשׁ֖וּבָה {{ממס|איכה ג לח}} <קטע סוף=ד ג/></div></div> ===סליחה=== <קטע סוף=ו א/><קטע התחלה=ו ב/>סְלַח־לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּֽי חָטָֽאנוּ, {{הור|ואשמנו כי בגדנו ריקם, [[תהילים כה ג]], [[סדר וידוי]] }} מְחַל־לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּֽי פָשָֽׁעְנוּ. {{הור|כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד..הֵן־אֱ֭מֶת חָפַ֣צְתָּ בַטֻּח֑וֹת   וּ֝בְסָתֻ֗ם חׇכְמָ֥ה תוֹדִיעֵֽנִי׃ {{ממס|תהילים נא}} כִּי הֶחֱרַשְׁתִּי בָּלוּ עֲצָמָי בְּשַׁאֲגָתִי כָּל הַיּוֹם.. חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ וַעֲוֺנִי לֹא כִסִּיתִי אָמַרְתִּי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי להויה וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲוֺן חַטָּאתִי סֶלָה. ו עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים אֵלָיו לֹא יַגִּיעוּ׃: {{ממס|תהילים לב}} }}<קטע סוף=ו ב/> <קטע התחלה=ו ג/>כִּֽי מוֹחֵֽל וְסוֹלֵֽחַ אָֽתָּה. <קטע סוף=ו ג/> <קטע התחלה=ו ד/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, חַנּֽוּן הַמַּרְבֶּֽה לִסְלֹֽחַ.<קטע סוף=ו ד/> <קטע התחלה=ז א/> === גאולה === <קטע סוף=ז א/> <קטע התחלה=ז ב/>רְאֵה <small>[נָֽא]</small> בְעׇנְיֵֽנוּ וְרִיבָֽה {{הור|את י}}רִיבֵֽנוּ, {{הור|לחם את לוחמי, החזק מגן וצנה, קומה בעזרתי. הרק חנית וסגור לקראת רדפי, אמור לנפשי ישועתך אני. יבושו ויכלמו מבקשי נפשי יסוגו אחור ויחפרו. {{ממס|תהילים לה}} }} וּגְאָלֵֽנוּ מְהֵרָֽה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ, כִּֽי גוֹאֵֽל חָזָֽק אָֽתָּה. <קטע סוף=ז ב/> <קטע התחלה=ז ג/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, גּוֹאֵֽל יִשְׂרָאֵֽל. <קטע סוף=ז ג/><קטע התחלה=עננו א/> ===עננו=== <קטע סוף=עננו א/> <div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">בחזרת הש"ץ בתענית ציבור</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"><קטע התחלה=עננו ב/>עֲנֵֽנוּ יְיָ עֲנֵֽנוּ בְּיֽוֹם צֽוֹם תַּֽעֲנִיתֵֽנוּ, כִּֽי־בְצָרָֽה גְדוֹלָֽה אֲנָֽחְנוּ. אַל־תֵּֽפֶן אֶל־רִשְׁעֵֽנוּ, וְאַל־תַּסְתֵּֽר פָּנֶֽיךָ מִמֶּֽנּוּ, וְאַל־תִּתְעַלַּֽם מִתְּחִנָּתֵֽנוּ. הֱיֵה־נָֽא קָרֽוֹב לְשַׁוְעָתֵֽנוּ. יְהִֽי חַסְדְּךָֽ לְנַֽחֲמֵֽנוּ. טֶֽרֶם נִקְרָֽא אֵלֶֽיךָ עֲנֵֽנוּ. כַּדָּבָֽר שֶׁנֶּֽאֱמַֽר: וְהָיָֽה טֶרֶם־יִקְרָֽאוּ וַֽאֲנִֽי אֶֽעֱנֶֽה עֽוֹד הֵֽם מְדַבְּרִֽים וַֽאֲנִֽי אֶשְׁמָֽע׃{{ממס|ישעיהו סה כד}} כִּֽי־אַתָּֽה יְיָ הָֽעוֹנֶֽה בְּעֵֽת צָרָֽה, פּוֹדֶֽה וּמַצִּֽיל בְּכׇל־עֵֽת צָרָֽה וְצוּקָֽה. <קטע סוף=עננו ב/><קטע התחלה=עננו ג/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, הָֽעוֹנֶֽה בְּעֵֽת צָרָֽה.<קטע סוף=עננו ג/></div></div><קטע התחלה=ח א/> === רפואה === <קטע סוף=ח א/> <קטע התחלה=ח ב/>רְפָאֵֽנוּ יְיָ וְנֵֽרָפֵֽא, הֽוֹשִׁיעֵֽנוּ וְנִוָּשֵֽׁעָה, כִּֽי {{הור|הישר בעיניך נעשה. כל המחלה אשר שםת על מצרים לא תשים עלינו,{{ממס|שמות טז}} כי}} תְהִלָּתֵֽנוּ אָֽתָּה. וְהַֽעֲלֵֽה רְפוּאָֽה שְׁלֵמָֽה לְכׇל־מַכּוֹתֵֽינוּ. {{הור|שלח עבדך לחבש לנשברי לב, קרא לשבוים דרור, לאסורים פקח קוח. {{ממס|ישעיהו סא א}} }} <div style="background-color: #E5E4E2; padding: 10px; border-radius: 5px;">{{הור|תפילה על חולה:}}{{ש}} <small>יְהִֽי רָצֽוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהַֽי וֵֽאלֹהֵֽי אֲבוֹתַֽי שֶׁתִּשְׁלַֽח מְהֵרָֽה רְפוּאָֽה שְׁלֵמָֽה מִן הַשָּׁמַיִֽם, רְפוּאַֽת הַנֶּֽפֶשׁ וּרְפוּאַֽת הַגּֽוּף, לַחוֹלֶֽה / לַחוֹלָֽה… בְּתֽוֹךְ שְׁאָֽר חוֹלֵֽי יִשְׂרָאֵֽל.</small></div> כִּי־אֵֽל מֶֽלֶךְ רוֹפֵֽא נֶֽאֱמָֽן וְרַֽחֲמָֽן אָֽתָּה. <קטע סוף=ח ב/> <קטע התחלה=ח ג/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ {{הור|רופאנו}}, רוֹפֵֽא חוֹלֵֽי עַמּֽוֹ יִשְׂרָאֵֽל. <קטע סוף=ח ג/> <קטע התחלה=ט א/> ===ברכת השנים=== <קטע סוף=ט א/> <קטע התחלה=ט ב/>בָּרֵֽךְ עָלֵֽינוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ אֶת־הַשָּׁנָֽה הַזֹּֽאת וְאֶת־כׇּל־מִינֵֽי תְבֽוּאָתָֽהּ לְטוֹבָֽה. וְתֵֽן <קטע סוף=ט ב/>{{ש}} {{הור|בקיץ:}} <קטע התחלה=ט ג/>בְּרָכָֽה <קטע סוף=ט ג/> {{הור|בחורף:}} <קטע התחלה=ט ד/>טַֽל וּמָטָֽר לִבְרָכָֽה <קטע סוף=ט ד/>{{ש}} <קטע התחלה=ט ה/>עַל־פְּנֵֽי הָֽאֲדָמָֽה, וְשַׂבְּעֵֽנוּ מִטּוּבֶֽךָ <small>[{{הור|נ"א:}} מִטּוּבָֽהּ]</small>, וּבָרֵֽךְ שְׁנָתֵֽנוּ כַּשָּׁנִֽים הַטּוֹבֽוֹת. {{הור|שלח עבדך לקרא שנת רצון להויה, ויום נקם לאלהינו, לנחם כל אבלים. {{ממס|ישעיהו סא ב}} }}<קטע סוף=ט ה/> <קטע התחלה=ט ו/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, מְבָרֵֽךְ הַשָּׁנִֽים. <קטע סוף=ט ו/><קטע התחלה=י א/> === קיבוץ גלויות === <קטע סוף=י א/> <קטע התחלה=י ב/>תְּקַֽע בְּשׁוֹפָֽר גָּדֽוֹל לְחֵֽרוּתֵֽנוּ, וְשָֽׂא נֵֽס לְקַבֵּֽץ גָּֽלֻיּוֹתֵֽ {{הור|בני ישראל}} וְקַבְּצֵֽ {{הור|אותם}} יַֽחַד מֵֽאַרְבַּֽע כַּנְפֽוֹת הָאָֽרֶץ, {{ממס|דברים לב}}. {{הור|הַרְנִ֤ינוּ גוֹיִם֙ עַמּ֔ך כִּ֥י דַם־עֲבָדָ֖ך תקּ֑וֹם וְנָקָם֙ תשִׁ֣יב לְצָרָ֔יך וְכִפֶּ֥ר אַדְמָת֖ך עַמּֽיך {{ממס|דברים לב}} ויאמרו בגוים "הגדיל הויה לעשות עם אלה The LORD has done great things for them" {{ממס|תהילים קכו}} }} .{{הור|והלכו עמים רבים ויאמרו "נלכו נעלה אל הר הויה אל בית אלהי יעקב. ויורנו מדרכיך, ונלכו בארחותיו. כי מציון תצא תורה ודבר הויה מירושלים." {{ממס|ישעיה ב ב}} }} <קטע סוף=י ב/> <קטע התחלה=י ג/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, מְקַבֵּֽץ נִדְחֵֽי עַמּֽוֹ יִשְׂרָאֵֽל {{הור|ומרים נס לגוים{{ממס|נדרשת}} }} <קטע סוף=י ג/> <קטע התחלה=יא א/> === משפט === <קטע סוף=יא א/> <קטע התחלה=יא ב/>הָשִֽׁיבָה שֽׁוֹפְטֵֽינוּ כְּבָרִֽאשׁוֹנָֽה יֽוֹעֲצֵֽינוּ כְּבַתְּחִלָּֽה.{{ממס|ישעיהו א כו}} {{הור|ושפטו את העם משפט צדק.{{ממס|דברים טז יח}} }} {{הור|בוא לשפט הארץ, תשפוט התבל בצדק, ועמים באמונתך {{ממס|תהילים צו}} }}, וְהָסֵֽר מִמֶּֽנוּ {{הור|את המשפט מעוקל שגורם}} יָגֽוֹן וַֽאֲנָחָֽה {{הור|כי הרשע מכתיר את הצדיק {{ממס|חבקוק א ד}} }}. וּמְלֹֽךְ עָלֵֽינוּ אַתָּֽה יְיָ לְבַדְּךָֽ {{הור|ומלך המשיח צדקיך, והשופטים הנבחרים}} בחסד וברחמים, {{הור|ובמשפט צדק על פי תורתיך}} {{הור|כי עד צדק ישוב משפט ואחריו כל ישרי לב. {{ממס|תהילים פב}} }} וְצַדְּקֵֽנוּ בַּמִּשְׁפָּֽט, {{הור|כי ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה. ושבר פשעים וחטאים יחדיו, ועזבי הויה יכלו.}}{{ממס|ישעיהו א כז}} <קטע סוף=יא ב/> <קטע התחלה=יא ג/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, מֶֽלֶךְ אוֹהֵֽב צְדָקָֽה וּמִשְׁפָּֽט. <קטע סוף=יא ג/> <span style="background-color: #E5E4E2;">{{ק|{{עיצוב גופן|גופן=נרקיסים|בעשי"ת:}}}}<span style="background-color: #E5E4E2;"> <קטע התחלה=יא ד/>הַמֶּֽלֶךְ הַמִּשְׁפָּֽט. <קטע סוף=יא ד/></span> <קטע התחלה=יב א/> === ברכת המינים === <קטע סוף=יב א/> <קטע התחלה=יב ב/>וְלַמַּלְשִׁינִֽים {{הור|ולעדים שקרים {{ממס|שמות יט}} }} אַל־תְּהִֽי תִקְוָֽה, {{הור|לכל עבדי פסל יאשמו מאוד כי הֵ֣ן כֻּלָּ֔ם אָ֥וֶן אֶ֖פֶס מַעֲשֵׂיהֶ֑ם ר֥וּחַ וָתֹ֖הוּ נִסְכֵּיהֶֽם׃ {{ממס|ישעיהו מא כט}} }} {{הור|וכל אפיקורסים אתאיסטים וכל מיני אחרים של דת שזומם לבטל בריתך ולכפר תורתך ול[[w:תאולוגיית_החילופין|החלף עמיך]] ישראל לעשות הפקרות בגזלנות הבטחות שלך}} כְּרֶֽגַע תֹּאבֵֽד עם מלכות הָֽרִשְׁעָֽה, וְכׇל־אֹֽיְבֶֽיךָ מְהֵרָֽה יִכָּרֵֽתוּ, וְהַזֵּדִֽים מְהֵרָֽה תְעַקֵּֽר, {{הור|והמשחים שקרים}} תְשַׁבֵּֽר {{הור|והנבאים שקרים והמסיטים}} תְמַגֵּֽר, {{הור|והגבוהים}} וְתַכְנִֽיעַ, בִּמְהֵרָֽה בְיָמֵֽינוּ. {{הור|ברך את כל מיני תבואתה לטובה, וברך את מיני זכר ונקבה ואת רבייה מינית, שנפרו ונרבו, נמלאו הארץ.{{ממס|בראשית א}}{{ממס|בראשית ט}} כל אשר יעשה כמעשי כנען לגלות ערוה ומכל התועבות מצרים ובחוקותהם ילכו, {{ממס|ויקרא יח ב}}, ונכרתו הנפשות העשות מקרב עמם, ולא תקיא הארץ אותנו כאשר קאה את הגוי אשר לפנינו. {{ממס|ויקרא יח כח}} }}<קטע סוף=יב ב/> <קטע התחלה=יב ג/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, שׁוֹבֵֽר אֽוֹיְבִֽים וּמַכְנִֽיעַ זֵדִֽים.<קטע סוף=יב ג/><קטע התחלה=יג א/> === על הצדיקים === <קטע סוף=יג א/> <קטע התחלה=יג ב/>עַל־הַצַּדִּיקִֽים, וְעַל־הַֽחֲסִידִֽים, {{הור|ועל עני ונכה רוח וחרד על דבריך {{ממס|ישעיהו סו}} }}, וְעַל־זִקְנֵֽי עַמְּךָֽ, {{הור|ועל דורות עתיד ל}}בֵּֽית־יִשְׂרָאֵֽל, וְעַל־פְּלֵיטַֽת סֽוֹפְרֵיהֶֽם {{הור|המלומדים במלכות שמים}} ,וְעַל־גֵּרֵֽי הַצֶּֽדֶק, {{הור|ועל נצרי בריתיך ועדתיך {{ממס|תהלים כה י}} בכל לב דורשיך{{ממס|קיט ב}} }} וְעָלֵֽינוּ, יֶֽהֱמוּ רַֽחֲמֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְתֵֽן שָׂכָֽר טֽוֹב לְכׇל־הַבּֽוֹטְחִֽים בְּשִׁמְךָֽ בֶּֽאֱמֶֽת, {{הור|לכל יראיך, בני נח חסידי מאומות עולם}} וְשִֽׂים חֶלְקֵֽנוּ עִמָּהֶֽם לְעוֹלָֽם, וְלֹֽא־נֵבֽוֹשׁ כִּֽי בְךָֽ בָטָֽחְנוּ. <קטע סוף=יג ב/><קטע התחלה=יג ג/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, מִשְׁעָֽן וּמִבְטָֽח לַצַּדִּיקִֽים. <קטע סוף=יג ג/><קטע התחלה=יד א/> === ולירושלים === <קטע סוף=יד א/><קטע התחלה=יד ב/>וְלִירֽוּשָׁלַֽיִם עִֽירְךָֽ בְּרַֽחֲמִֽים תָּשֽׁוּב וְתִשְׁכֹּֽן בְּתוֹכָהּ כַּֽאֲשֶֽׁר דִּבַּֽרְתָּ, וּבְנֵֽה אוֹתָֽהּ בְּקָרֽוֹב בְּיָמֵֽינוּ בִּנְיַֽן עוֹלָֽם {{הור|ודבריך משם תיצא}} וְכִסֵּֽא דָוִֽד מְהֵרָֽה לְתוֹכָֽהּ תָּכִֽין, {{הור|כי מי ציון תיצא תרה {{ממס|ישעיהו ב ג}} וגדול תהיה ומהולל מאוד בעיר אלהינו הר קדשך {{ממס|תהילים מח}} יִ֝שְׁלָ֗יוּ אֹהֲבָֽיִה יְהִי־שָׁל֥וֹם בְּחֵילֵ֑ה שַׁ֝לְוָ֗ה בְּאַרְמְנוֹתָֽיִה׃ {{ממס|תהילים קכב ז}} }} <קטע סוף=יד ב/> <div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">במנחה של תשעה באב</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"><קטע התחלה=יד ג/>נַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת אֲבֵלֵי צִיּוֹן וְאֶת אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלַיִם, וְאֶת הָעִיר הָאֲבֵלָה וְהַחֲרֵבָה וְהַבְּזוּיָה וְהַשּוֹמֵמָה. הָאֲבֵלָה מִבְּלִי בָנֶיהָ, וְהַחֲרֵבָה מִמְּעוֹנוֹתֶיהָ, וְהַבְּזוּיָה מִכְּבוֹדָהּ, וְהַשּׁוֹמֵמָה מֵאֵין יוֹשֵׁב. וְהִיא יוֹשֶבֶת וְרֹאשָׁהּ חָפוּי, כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָדָה. וַיְבַלְּעוּהָ לִיגְיוֹנוֹת, וַיִּירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים, וַיָטִילוּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לֶחָרֶב, וַיַּהַרְגוּ בְזָדוֹן חֲסִידֵי עֶלְיוֹן. עַל כֵּן צִיּוֹן בְּמַר תִּבְכֶּה, וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ. לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל חַלְלֵיהֶם. כִּי אַתָּה יְיָ בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ, וּבָאֵשׁ אַתָּה עָתִיד לִבְנוֹתָהּ, כָּאָמוּר: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ נְאֻם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב, וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְּתוֹכָהּ׃{{ממס|זכריה ב ט}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, '''מְנַחֵם צִיּוֹן וּבוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם'''.<קטע סוף=יד ג/></div></div> {{הור|אֵלֶ֗יךָ גּוֹיִ֤ם יָבֹ֙אוּ֙ מֵֽאַפְסֵי־אָ֔רֶץ וְיֹאמְר֗וּ אַךְ־שֶׁ֙קֶר֙ נָחֲל֣וּ אֲבוֹתֵ֔ינוּ הֶ֖בֶל וְאֵֽין־בָּ֥ם מוֹעִֽיל׃ הוֹדִיעָ֔ם אֶת־יָדִ֖יך וְאֶת־גְּבוּרָתִ֑ך {{ממס|ירמיהו טז יט}} }} {{הור|יהפק עליה המון ים וחיל גוים יבוא לה {{ממס|ישעיהו ס ד}} }} <קטע התחלה=יד ד/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, בּוֹנֵֽה יְרֽוּשָׁלָֽיִם. <קטע סוף=יד ד/> <קטע התחלה=טו א/> === את צמח דוד === <קטע סוף=טו א/> <קטע התחלה=טו ב/>אֶת־צֶֽמַח דָּוִֽד עַבְדְּךָֽ מְהֵרָֽה תַצְמִֽיחַ {{הור|תן גוים נחלתו, אחוזתו אפסי ארץ. ירעם בשבת ברזל ככלי יצר ינפצם. אשרי כל חוסי בו, {{ממס|תהילים ב}} }} וְקַרְנֽוֹ תָּרֽוּם בִּישֽׁוּעָתֶֽךָ, {{הור|מטה עזך ישלח מציון, רדה בקרב איביך. עמך נדבות ביום חילך {{ממס|תהילים קי}} }}, כִּי לִֽישׁוּעָֽתְךָֽ קִוִּֽינוּ כׇּל־הַיּֽוֹם. <קטע סוף=טו ב/> <קטע התחלה=טו ג/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, מַצְמִֽיחַ קֶֽרֶן יְשׁוּעָֽה. <קטע סוף=טו ג/> <קטע התחלה=טז א/> === שומע תפילה === <קטע סוף=טז א/> <קטע התחלה=טז ב/>שְׁמַֽע קוֹלֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, חֽוּס וְרַחֵֽם עָלֵֽינוּ, וְקַבֵּֽל בְּרַֽחֲמִֽים וּבְרָצֽוֹן אֶת־תְּפִלָּתֵֽנוּ, כִּי־אֵֽל שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלּֽוֹת וְתַֽחֲנוּנִֽים אָֽתָּה. וּמִלְּפָנֶֽיךָ מַלְכֵּֽנוּ, רֵיקָֽם אַל־תְּשִׁיבֵֽנוּ. {{הור|הקם את דבר נבואתיך, כי דברך אשר יצא מפיך לא ישוב אליך ריקם, כי אם עשה את אשר חפצת והצליח את אשר שלחתיו. {{ממס|ישעיהו נה יא}} }} <קטע סוף=טז ב/>{{הערה|{{הור|יש מוסיפים:}}{{ש}} אָנָּא יְיָ, חָטָאתִי עָוִיתִי וּפָשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ מִיּוֹם הֱיוֹתִי עַל הָאֲדָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה [וּבִפְרָט בחטא פלוני]. אָנָּא יְיָ, עֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, וּתְכַפֵּר לִי עַל עֲוֹנַי וַחֲטָאַי וּפְשָׁעַי שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ מִנְּעֻרַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וּתְמַלֵּא כָּל הַשֵּׁמוֹת שֶׁפָּגַמְתִּי בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.{{ש}} <קטע התחלה=טז ב/>{{הור|יש מוסיפים:}}{{ש}} אַתָּה הוּא יְיָ הָאֱלֹהִים הַזָּן וּמְפַרְנֵס וּמְכַלְכֵּל מִקַּרְנֵי רְאֵמִים עַד בֵּיצֵי כִּנִּים. הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי, וְהַמְצֵא לִי וּלְכָל בְּנֵי בֵיתִי מְזוֹנוֹתַי קֹדֶם שֶׁאֶצְטָרֵךְ לָהֶם, בְּנַחַת וְלֹא בְצַעַר, בְּהֶתֵּר וְלֹא בְאִסּוּר, בְּכָבוֹד וְלֹא בְּבִזָּיוֹן, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, מִשֶּׁפַע בְּרָכָה וְהַצְלָחָה וּמִשֶּׁפַע בְּרֵכָה עֶלְיוֹנָה. כְּדֵי שֶׁאוּכַל לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ וְלַעֲסוֹק בְּתוֹרָתֶךָ וּלְקַיֵּם מִצְוֹתֶיךָ. וְאַל תַּצְרִיכֵנִי לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם. וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן׃{{ממס|תהלים קמה טז}} וְכָתוּב: הַשְׁלֵךְ עַל יְיָ יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ.{{ממס|תהלים נה כג}}}}<קטע סוף=טז ב/> <div style="display: flex;"><div style="flex: 1; margin-right: 10px;"><div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">בתפילת לחש במנחה של תענית ציבור</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right">עֲנֵֽנוּ יְיָ עֲנֵֽנוּ בְּיֽוֹם צֽוֹם תַּֽעֲנִיתֵֽנוּ, כִּֽי־בְצָרָֽה גְדוֹלָֽה אֲנָֽחְנוּ. אַל־תֵּֽפֶן אֶל־רִשְׁעֵֽנוּ, וְאַל־תַּסְתֵּֽר פָּנֶֽיךָ מִמֶּֽנּוּ, וְאַל־תִּתְעַלַּֽם מִתְּחִנָּתֵֽנוּ. הֱיֵה־נָֽא קָרֽוֹב לְשַׁוְעָתֵֽנוּ. יְהִֽי חַסְדְּךָֽ לְנַֽחֲמֵֽנוּ. טֶֽרֶם נִקְרָֽא אֵלֶֽיךָ עֲנֵֽנוּ. כַּדָּבָֽר שֶׁנֶּֽאֱמַֽר: וְהָיָֽה טֶרֶם־יִקְרָֽאוּ וַֽאֲנִֽי אֶֽעֱנֶֽה עֽוֹד הֵֽם מְדַבְּרִֽים וַֽאֲנִֽי אֶשְׁמָֽע׃{{ממס|ישעיהו סה כד}} כִּֽי־אַתָּֽה יְיָ הָֽעוֹנֶֽה בְּעֵֽת צָרָֽה, פּוֹדֶֽה וּמַצִּֽיל בְּכׇל־עֵֽת צָרָֽה וְצוּקָֽה. </div></div></div><div style="flex: 1; margin-left: 10px;"><div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">בזמן עצירת גשמים</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"><קטע התחלה=טז ג/>וַעֲנֵנוּ בּוֹרֵא עוֹלָם בְּמִדַּת רַחֲמֶיךָ, בּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, לְהוֹדִיעַ גָּדְלוֹ וְהַדְרַת כְּבוֹדוֹ. שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, תֵּן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבֶךָ, וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעֹשֶׁר מַתְּנַת יָדֶךָ. שָׁמְרָה וְהַצִּילָה שָׁנָה זוֹ מִכָּל דָּבָר רָע, וּמִכֹּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פוּרְעָנוּת, וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה וְאַחֲרִית שָׁלוֹם. חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל תְּבוּאָתָהּ וּפֵרוֹתֶיהָ, וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה וְחַיִּים וָשֹׂבַע וְשָׁלוֹם, כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. וְהָסֵר מִמֶּנּוּ דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב, וְחַיָּה רָעָה וּשְׁבִי וּבִזָּה, וְיֵצֶר הָרָע, וָחֳלָיִים רָעִים וְקָשִׁים וּמְאֹרָעוֹת רָעוֹת וְקָשׁוֹת. וּגְזוֹר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת מִלְּפָנֶיךָ, וְיָגֹלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ וְתִתְנַהֵג עִם בָּנֶיךָ בְּמִדַּת רַחֲמִים, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. <קטע סוף=טז ג/></div></div></div></div> <קטע התחלה=טז ד/>כִּֽי־אַתָּֽה שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלַּֽת עַמְּךָֽ יִשְׂרָאֵֽל בְּרַֽחֲמִֽים. <קטע סוף=טז ד/> <קטע התחלה=טז ה/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלָּֽה.<קטע סוף=טז ה/><קטע התחלה=יז א/> === עבודה === <קטע סוף=יז א/> <קטע התחלה=יז ב/>רְצֵֽה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּעַמְּךָֽ יִשְׂרָאֵֽל וּבִתְפִלָּתָֽם, וְהָשֵֽׁב אֶת־הָֽעֲבוֹדָֽה לִדְבִֽיר בֵּיתֶֽךָ, {{הור|כי אם אתה לא תבנה בית, שוה עמלו בוניו בו{{ממס|תהילים קכח}} }}, וְאִשֵּֽׁי יִשְׂרָאֵֽל וּתְפִלָּתָֽם בְּאַֽהֲבָֽה תְקַבֵּֽל בְּרָצֽוֹן, וּתְהִֽי לְרָצֽוֹן תָּמִֽיד עֲבוֹדַֽת יִשְׂרָאֵֽל עַמֶּֽךָ. <קטע סוף=יז ב/> {{הור|שלח מלאכיך ופינה דרך לפניך .. כי הוא כאש מצרף וכבורית מכבסים, וישב מצרף ומטהר כסף וטהר בני לוי זקק אתם זהב וכסף, והיו לך מגישי מנחה בצדקה. {{ממס|מלאכי ג ג}} }} <div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">בראש חודש ובחול המועד</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"><קטע התחלה=יז ג/>אֱלֹהֵֽינוּ וֵֽאלֹהֵֽי אֲבוֹתֵֽינוּ, יַֽעֲלֶֽה וְיָבֹֽא וְיַגִּֽיעַ, וְיֵֽרָאֶֽה וְיֵֽרָצֶֽה וְיִשָּׁמַֽע, וְיִפָּקֵֽד וְיִזָּכֵֽר זִכְרוֹנֵֽנוּ וּפִקְדוֹנֵֽנוּ וְזִכְרֽוֹן אֲבוֹתֵֽינוּ, וְזִכְרֽוֹן מָשִֽׁיחַ בֶּן־דָּוִֽד עַבְדֶּֽךָ וְזִכְרֽוֹן יְרֽוּשָׁלַֽיִם עִֽיר קׇדְשֶֽׁךָ וְזִכְרֽוֹן כׇּל־עַמְּךָֽ בֵּֽית־יִשְׂרָאֵֽל לְפָנֶֽיךָ, לִפְלֵטָֽה לְטוֹבָֽה לְחֵֽן לְחֶֽסֶד וּלְרַֽחֲמִֽים לְחַיִּֽים וּלְשָׁלֽוֹם, בְּיֽוֹם <קטע סוף=יז ג/> <center>{{הור|בר"ח:}} <קטע התחלה=יז ד/>רֹֽאשׁ הַחֹֽדֶשׁ <קטע סוף=יז ד/> {{הור|בפסח:}} <קטע התחלה=יז ה/>חַֽג הַמַּצּֽוֹת <קטע סוף=יז ה/> {{הור|בסוכות:}} <קטע התחלה=יז ו/>חַֽג הַסֻּכּֽוֹת <קטע סוף=יז ו/></center> <קטע התחלה=יז ז/>הַזֶּה. זׇכְרֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בּֽוֹ לְטוֹבָֽה, וּפׇקְדֵֽנוּ בֽוֹ לִבְרָכָה, וְהֽוֹשִׁיעֵֽנוּ בֽוֹ לְחַיִּֽים; וּבִדְבַֽר יְשׁוּעָֽה וְרַֽחֲמִֽים חֽוּס וְחׇנֵּֽנוּ, וְרַחֵֽם עָלֵֽינוּ וְהֽוֹשִׁיעֵֽנוּ, כִּֽי אֵלֶֽיךָ עֵינֵֽינוּ, כִּי־אֵֽל מֶֽלֶךְ חַנּֽוּן וְרַחֽוּם אָֽתָּה. <קטע סוף=יז ז/></div></div> <קטע התחלה=יז ח/>וְתֶֽחֱזֶֽינָה עֵינֵֽינוּ בְּשֽׁוּבְךָֽ לְצִיּֽוֹן בְּרַֽחֲמִֽים. <קטע סוף=יז ח/> <קטע התחלה=יז ט/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, הַמַּֽחֲזִֽיר שְׁכִֽינָתֽוֹ לְצִיּֽוֹן.<קטע סוף=יז ט/> <קטע התחלה=יח א/> === הודאה === <קטע סוף=יח א/> {| |-valign=top | <קטע התחלה=יח ב/>מוֹדִֽים אֲנַֽחְנוּ לָֽךְ, שָֽׁאַתָּה־הֽוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵֽאלֹהֵֽי אֲבוֹתֵֽינוּ לְעוֹלָֽם וָעֶֽד, צֽוּר חַיֵּֽינוּ מָגֵֽן יִשְׁעֵֽנוּ אַתָּה־הֽוּא לְדֹֽר וָדֹֽר. נוֹדֶה־לְּךָֽ וּנְסַפֵּֽר תְּהִלָּתֶֽךָ, עַל־חַיֵּֽינוּ הַמְּסוּרִֽים בְּיָדֶֽךָ, וְעַל־נִשְׁמוֹתֵֽינוּ הַפְּקוּדֽוֹת לָֽךְ, וְעַל־נִסֶּֽיךָ שֶׁבְּכׇל־יֽוֹם עִמָּֽנוּ, וְעַל־נִפְלְאוֹתֶֽיךָ וְטֽוֹבוֹתֶֽיךָ שֶׁבְּכׇל־עֵֽת, עֶֽרֶב וָבֹֽקֶר וְצׇֽהֳרָֽיִם. הַטּֽוֹב כִּֽי לֹא־כָלֽוּ רַֽחֲמֶֽיךָ, וְהַֽמְרַחֵֽם כִּֽי לֹא־תַֽמּוּ חֲסָדֶֽיךָ, מֵֽעוֹלָֽם קִוִּֽינוּ לָֽךְ. <קטע סוף=יח ב/> |<div style="background-color: #D9E2F3; padding: 10px; border-radius: 5px;"><small>{{הור|בחזרת הש"ץ, הקהל אומר:}}{{ש}}<קטע התחלה=יח ג/>מוֹדִֽים אֲנַֽחְנוּ לָֽךְ, שָֽׁאַתָּה־הֽוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵֽאלֹהֵֽי אֲבוֹתֵֽינוּ, אֱלֹהֵֽי כׇל־בָּשָֽׁר, יֽוֹצְרֵֽנוּ יוֹצֵֽר בְּרֵאשִֽׁית. בְּרָכֽוֹת וְהֽוֹדָאֽוֹת לְשִׁמְךָֽ הַגָּדֽוֹל וְהַקָּדֽוֹשׁ, עַל־שֶׁהֶֽחֱיִיתָֽנוּ וְקִיַּמְתָּֽנוּ. כֵּֽן תְּחַיֵּֽנוּ וּתְקַיְּמֵֽנוּ, וְתֶֽאֱסֹֽף גָּֽלֻיּוֹתֵֽינוּ לְחַצְרֽוֹת קׇדְשֶֽׁךָ, לִשְׁמֹֽר חֻקֶּֽיךָ וְלַֽעֲשֽׂוֹת רְצוֹנֶֽךָ וּלְעׇבְדְךָֽ בְּלֵבָֽב שָׁלֵֽם, {{הור|ולהאיר לגוים {{ממס|שמות טו}} }}, עַל־שֶֽׁאֲנַֽחְנוּ מוֹדִֽים לָֽךְ, בָּרֽוּךְ אֵֽל הַהֽוֹדָאֽוֹת. <קטע סוף=יח ג/></small></div> |} <קטע התחלה=על הנסים/><div style="display: flex;"><div style="flex: 1; margin-right: 10px;"><div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">בחנוכה</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"><קטע התחלה=יח ד/>עַל־הַנִּסִּים וְעַל־הַפֻּרְקָן וְעַל־הַגְּבוּרוֹת וְעַל־הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל־הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל־עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, רַבְתָּ אֶת־רִיבָם, דַּנְתָּ אֶת־דִּינָם, נָקַמְתָּ אֶת־נִקְמָתָם. מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ. וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וְאַחַר־כָּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וּפִנּוּ אֶת־הֵיכָלֶךָ וְטִהֲרוּ אֶת־מִקְדָּשֶׁךָ וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.<קטע סוף=יח ד/></div></div></div><div style="flex: 1; margin-left: 10px;"><div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">בפורים</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"><קטע התחלה=יח ה/>עַל־הַנִּסִּים וְעַל־הַפֻּרְקָן וְעַל־הַגְּבוּרוֹת וְעַל־הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל־הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע, בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד־זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים־עָשָׂר הוּא־חֹדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז.{{ממס|אסתר ג יג}} וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת־עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתָּ אֶת־מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ.<קטע סוף=יח ה/></div></div></div></div><קטע סוף=על הנסים/> <קטע התחלה=יח ו/>וְעַל־כֻּלָּֽם, יִתְבָּרַֽךְ וְיִתְרוֹמַֽם שִׁמְךָֽ מַלְכֵּֽנוּ תָּמִֽיד, לְעוֹלָֽם וָעֶֽד. <קטע סוף=יח ו/> {{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}<span style="background-color: #E5E4E2;"> <קטע התחלה=יח ז/>וּכְתֹֽב לְחַיִּֽים טוֹבִֽים כׇּל־בְּנֵֽי בְרִיתֶֽךָ. <קטע סוף=יח ז/></span> <קטע התחלה=יח ח1/>וְכֹֽל הַֽחַיִּֽים יוֹדֽוּךָ סֶּֽלָה, וִיהַֽלְלֽוּ אֶת־שִׁמְךָֽ בֶּֽאֱמֶֽת, הָאֵֽל יְשֽׁוּעָתֵֽנוּ וְעֶזְרָתֵֽנוּ סֶֽלָה. <קטע סוף=יח ח1/><קטע התחלה=יח ח2/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, הַטּֽוֹב שִׁמְךָֽ וּלְךָֽ נָאֶֽה לְהוֹדֽוֹת. <קטע סוף=יח ח2/> <div style="background-color: #D9E2F3; padding: 10px; border-radius: 5px;"><קטע התחלה=כהנים א/> ===ברכת כהנים=== <קטע סוף=כהנים א/> <קטע התחלה=כהנים ב/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָֽעוֹלָֽם, אֲשֶֽׁר קִדְּשָֽׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתֽוֹ שֶׁל־אַֽהֲרֹֽן, וְצִוָּֽנוּ לְבָרֵֽךְ אֶת־עַמּֽוֹ יִשְׂרָאֵֽל בְּאַֽהֲבָֽה. <קטע סוף=כהנים ב/> {{הור|כשאין ברכת כהנים, החזן אומר:}}{{ש}}<span style="background-color: #E5E4E2;"><קטע התחלה=כהנים ג/>אֱלֹהֵֽינוּ וֵֽאלֹהֵֽי אֲבוֹתֵֽינוּ, בָּֽרְכֵֽנוּ בַבְּרָכָֽה הַמְשֻׁלֶּֽשֶׁת בַּתּוֹרָֽה הַכְּתוּבָֽה עַל־יְדֵֽי מֹשֶֽׁה עַבְדֶּֽךָ, הָֽאֲמוּרָֽה מִפִּֽי אַֽהֲרֹֽן וּבָנָֽיו כֹּֽהֲנִֽים עַֽם קְדוֹשֶֽׁךָ כָּֽאָמֽוּר: <קטע סוף=כהנים ג/></span> <קטע התחלה=כהנים ד/>יְבָֽרֶכְךָֽ יְיָ וְיִשְׁמְרֶֽךָ׃ יָאֵֽר יְיָ פָּנָֽיו אֵלֶֽיךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ׃ יִשָּֽׂא יְיָ פָּנָֽיו אֵלֶֽיךָ וְיָשֵֽׂם לְךָֽ שָׁלֽוֹם׃{{ממס|במדבר ו/טעמים#ו כד|במדבר ו כד-כו}}<קטע סוף=כהנים ד/></div> <קטע התחלה=יט א/> ===שלום=== <קטע סוף=יט א/> {{הור|<noinclude>בשחרית ו</noinclude>במנחה של תענית ציבור:}} <קטע התחלה=יט ב/>שִֽׂים שָׁלֽוֹם טוֹבָֽה וּבְרָכָֽה, חֵֽן וָחֶֽסֶד וְרַֽחֲמִֽים, עָלֵֽינוּ וְעַל־כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל עַמֶּֽךָ, {{הור|ועל כל יושבי תבל}}. בָּֽרְכֵֽנוּ אָבִֽינוּ כֻּלָּֽנוּ כְּאֶחָֽד בְּאֽוֹר פָּנֶֽיךָ,{{הור|והלכו גוים באורנו ומלכים בנגה זרחינו, כי הנה החושך יכסה ארץ וערפל לאומים, ועלינו זרחת ,כבודך עלינו יראה {{ממס|ישעיהו ס ב}} }} ובְאֽוֹר־פָּנֶֽיךָ נָתַֽתָּ לָּֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ תּוֹרַֽת חַיִּֽים וְאַֽהֲבַת חֶֽסֶד, וּצְדָקָֽה וּבְרָכָֽה וְרַֽחֲמִֽים וְחַיִּֽים וְשָׁלֽוֹם. <קטע סוף=יט ב/> {{הור|במנחה ובמעריב:}} <קטע התחלה=יט ג/>שָׁלֽוֹם רָֽב עַל־יִשְׂרָאֵֽל עַמְּךָֽ תָּשִֽׂים לְעוֹלָֽם כִּֽי אַתָּה־הֽוּא מֶֽלֶךְ אָדֽוֹן לְכׇל־הַשָּׁלֽוֹם. <קטע סוף=יט ג/> <קטע התחלה=יט ד/>וְטֽוֹב בְּעֵינֶֽיךָ לְבָרֵֽךְ אֶת־עַמְּךָֽ יִשְׂרָאֵֽל בְּכׇל־עֵֽת וּבְכׇל־שָׁעָֽה בִּשְׁלוֹמֶֽךָ. <קטע סוף=יט ד/> {{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}<span style="background-color: #E5E4E2;"><קטע התחלה=יט ה/>בְּסֵֽפֶר חַיִּֽים, בְּרָכָֽה וְשָׁלֽוֹם, וּפַרְנָסָֽה טוֹבָֽה, נִזָּכֵֽר וְנִכָּתֵֽב לְפָנֶֽיךָ, אֲנַֽחְנוּ וְכׇל־עַמְּךָֽ בֵּֽית־יִשְׂרָאֵֽל, לְחַיִּֽים טוֹבִֽים וּלְשָׁלֽוֹם. <small>[{{הור1|יש מסיימים|בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ עוֹשֶֽׂה הַשָּׁלֽוֹם.]}}</small> <קטע סוף=יט ה/></span> <קטע התחלה=יט ו/>בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, הַֽמְבָרֵֽךְ אֶת־עַמּֽוֹ יִשְׂרָאֵֽל בַּשָּׁלֽוֹם.<קטע סוף=יט ו/><קטע התחלה=אלהי א/> ===אלוהי נצור=== [{{הור|יִֽהְיוּ־לְרָצֽוֹן אִמְרֵי־פִֽי וְהֶגְיֽוֹן לִבִּֽי לְפָנֶֽיךָ יְיָ צוּרִֽי וְגֹֽאֲלִֽי׃ {{ממס|תהילים יט}} }} <קטע סוף=אלהי א/> <קטע התחלה=אלהי ב/>אֱלֹהַֽי, נְצֹֽר לְשׁוֹנִֽי מֵרָֽע, וּשְׂפָתַֽי מִדַּבֵּֽר מִרְמָֽה, וְלִמְקַֽלְלַֽי נַפְשִֽׁי תִדֹּֽם, וְנַפְשִֽׁי {{הור|ענב}}<s>כֶּֽעָפָֽר</s> {{הור|ושפל רוח ושפל עינים}} לַכֹּֽל תִּֽהְיֶֽה. פְּתַֽח לִבִּֽי בְּתֽוֹרָתֶֽךָ, וּבְמִצְוֹתֶֽיךָ תִּרְדֹּֽף נַפְשִֽׁי. וְכֹֽל הַחֽוֹשְׁבִֽים עָלַֽי רָעָֽה, מְהֵרָֽה הָפֵֽר עֲצָתָֽם וְקַלְקֵֽל מַֽחֲשַׁבְתָּֽם. {{ממס|ירמיהו א}} {{הור|תן אֶת־פָּנֶ֛י חֲזָקִ֖ים לְעֻמַּ֣ת פְּנֵי הממרים וְאֶֽת־מִצְחֲי חָזָ֖ק לְעֻמַּ֥ת מִצְחָֽם׃ כְּשָׁמִ֛יר חָזָ֥ק מִצֹּ֖ר תן מִצְחֶ֑י לֹֽא־אירָ֤א אוֹתָם֙ וְלֹא־אחַ֣ת מִפְּנֵיהֶ֔ם {{ממס|יחזקאל ג ח}} }} עֲשֵֽׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ, עֲשֵֽׂה לְמַֽעַן יְמִינֶֽךָ, עֲשֵֽׂה לְמַֽעַן קְדֻשָּׁתֶֽךָ, עֲשֵֽׂה לְמַֽעַן תּֽוֹרָתֶֽךָ.{{ש}} לְמַֽעַן יֵחָֽלְצֽוּן יְדִידֶֽיךָ, הוֹשִֽׁיעָה יְמִֽינְךָֽ וַֽעֲנֵֽנִי׃{{ממס|תהלים קח ז}}<קטע סוף=אלהי ב/> <קטע התחלה=אלהי ג/><div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">קבלת תענית יחיד</div><div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"> {{הור|הרוצה לקבל עליו תענית, אומר במנחה ביום הקודם:}}{{ש}} רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, הֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ בְּתַעֲנִית יָחִיד לְמָחָר. יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֶלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתְּקַבְּלֵנִי בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן, וְתָבֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָתִי, וְתַעֲנֶה עֲתִירָתִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. {{הור|ובמנחה של יום התענית אומר:}}{{ש}} רִבּון כָּל הָעוֹלָמִים, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, אָדָם חוטֵא וּמֵבִיא קָרְבָּן, וְאֵין מַקְרִיבִין מִמֶּנּוּ אֶלָּא חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מְכַפֵּר. וְעַכְשָׁו יָשַׁבְתִּי בְּתַעֲנִית, וְנִתְמַעֵט חֶלְבִּי וְדָמִי. יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא מִעוּט חֶלְבִּי וְדָמִי שֶׁנִּתְמַעֵט הַיּוֹם כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּיו לְפָנֶיךָ עַל גַּב הַמִּזְבֵּחַ, וְתִרְצֵנִי.<קטע סוף=אלהי ג/> </div></div> <קטע התחלה=אלהי ד/>{{הור|יש האומרים כאן פסוק המתחיל ומסתיים באותיות שבהן מתחיל ומסתיים השם הפרטי (פסוק לכל שם שיש לו).}} יִֽהְיוּ־לְרָצֽוֹן אִמְרֵי־פִֽי וְהֶגְיֽוֹן לִבִּֽי לְפָנֶֽיךָ יְיָ צוּרִֽי וְגֹֽאֲלִֽי׃{{ממס|תהלים יט טו}} עֹשֶֽׂה שָׁלֽוֹם <קטע סוף=אלהי ד/><span style="background-color: #E5E4E2;">{{ק|{{עיצוב גופן|גופן=נרקיסים|בעשי"ת:}}}}<span style="background-color: #E5E4E2;"> <קטע התחלה=אלהי ה/>הַשָּׁלֽוֹם<קטע סוף=אלהי ה/></span> <קטע התחלה=אלהי ו/>בִּמְרוֹמָֽיו, הֽוּא יַֽעֲשֶֽׂה שָׁלֽוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל־כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל, וְאִמְרֽוּ אָמֵֽן. יְהִֽי רָצֽוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵֽאלֹהֵֽי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁיִּבָּנֶֽה בֵּֽית הַמִּקְדָּֽשׁ בִּמְהֵרָֽה בְיָמֵֽינוּ וְתֵֽן חֶלְקֵֽנוּ בְּתֽוֹרָתֶֽךָ. וְשָֽׁם נַֽעֲבׇדְךָֽ בְּיִרְאָֽה כִּימֵֽי עוֹלָֽם וּכְשָׁנִֽים קַדְמֹֽנִיֹּֽת. {{ש}} וְעָֽרְבָֽה לַֽייָֽ מִנְחַֽת יְהוּדָֽה וִירֽוּשָׁלָ͏ֽיִם כִּימֵֽי עוֹלָֽם וּכְשָׁנִֽים קַדְמֹֽנִיֹּֽת׃{{ממס|מלאכי ג ד}}<קטע סוף=אלהי ו/> {{הור|קָרַבְ אֲלֵינו לַמִּשְׁפָּט֒ וְתהיה עֵ֣ד מְמַהֵ֗ר בַּֽמְכַשְּׁפִים֙ וּבַמְנָ֣אֲפִ֔ים וּבַנִּשְׁבָּעִ֖ים לַשָּׁ֑קֶר וּבְעֹשְׁקֵ֣י שְׂכַר־שָׂ֠כִ֠יר אַלְמָנָ֨ה וְיָת֤וֹם וּמַטֵּי־גֵר֙ וְלֹ֣א יְרֵא֔וּנִך, הויה צבאות. {{ממס|מלאכי ג ה}} זִכְר֕וּ תּוֹרַ֖ת מֹשֶׁ֣ה עַבְדִּ֑י אֲשֶׁר֩ צִוִּ֨יתִי אוֹת֤וֹ בְחֹרֵב֙ עַל־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֔ל חֻקִּ֖ים וּמִשְׁפָּטִֽים.׃ {{ממס|מלאכי ג כב}} }} נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלהים התהלך נח {{ממס|בראשית ו א}} * [[משתמש:Jaredscribe/סידור/אחר תפילה]] * [[משתמש:Jaredscribe/סידור]] * [[משתמש:Jaredscribe/סידור/פסוקי דזמרה לבני נח]] * השכמת הבוקר [[משתמש:Jaredscribe/סידור/ברכת הבוקר]] וברכת לכת בדרך 1i1v8agixblszwxhopc1rkurx7xw2cb 2 1731181 2947637 2946849 2025-07-08T16:40:49Z Jaredscribe 29683 /* השכמת הבוקר */ 2947637 wikitext text/x-wiki ==השכמת הבוקר== מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶֽיךָ מֶֽלֶךְ חַי וְקַיָּם שֶהֶחֱזַרְתָּ בִי נִשְׁמָתִי בְחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ. {{הור|אם נסתר איש במסתרים האתה לא תיראהו [מקור נדרשת] אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח. ח אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ. ט אֶשָּׂא כַנְפֵי שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם. י גַּם שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ. יא וָאֹמַר אַךְ חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי. יב גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָ וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר כַּחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה. {{ממס|תהילים קלט ז}} }} בָּרוּךְ הבורא הנותן לציפורים בִינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה: {{הור|תן בלבי בינה להבין אמרתיך בחלמות שחלמתי, ולהבדיל בין אור ובין החושך. {{ממס|בראשית א ד }} <small>(בשמיעת שיר ציפורים, אם אין שכוי או תרנגול בחצריהם. אם יש, אמרים: ''"הנותן לַשֶּׂכְוִי בינה."'')}}</small> בָּרוּךְ אַתָּה בורא ומֶלֶךְ הָעוֹלָם פּוֹקֵחַ עִוְרִים: {{הור|(בכתיבת זכרונות של החלום) תן לי פתרונות מדויקת וטובות, ואברך את הויה אשר יעצני, אף לילות יסרוני כליותי {{ממס|תהילים טז}} }} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ {{הור|בורא ומלך}} הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה, וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים <small>{{הור|נוסח תימן בלדי:}}</small> וַחֲלָלִים חֲלָלִים, מֵהֶם פְּתוּחִים מֵהֶם סְתוּמִים. {{הור|חנני בריאת הגוף ובריאת קרבי וכליותי, ואזרני לעמוד ולקים לפניך בשעה הבאה ובימים הבאים. {{ממס|ברכת אשר יצר}} }} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת: {{הור|כִּֽי־אַ֭תָּה קָנִ֣יתָ כִלְיֹתָ֑י  תְּ֝סֻכֵּ֗נִי בְּבֶ֣טֶן אִמִּֽי {{ממס|תהילים קלט יג}} }} {{הור|אחר רחצה ידים ופניו:}} {{הור|כאשר ארחץ במים, כן טהור לבבי לעבדיך באמת, ותבדילני מאטומאות של לילה.[מקור נדרשת] ארחץ בניקיון כפי ואסבבה את מזבחיך לשמיע בקול תודה ולספר כל נפליאותיך {{ממס|מקור נדרשת}} }} רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת הויה שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עוֹשֵׂיהֶם תְּהִלָּתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד: {{ממס|תהילים קי}} בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד: <small>{{הור|מהדברים אשר אתה צוות בני ישראל במדבר מפי משה רבינו עליו השלום, אדבר בם בשכבי ובקוםי. (בני יעקב מוספים:)}}</small> תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. {{ממס|מקור נדרשת}} שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטּוֹשׁ תּורַת אִמֶּךָ. {{ממס|משלי ב}} ==ברכות הבוקר== <קטע התחלה=ברהש/> === ברכות המיניות === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ {{הור|בורא ו}}מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁעָשַׂנִי כִּרְצוֹנוֹ. {{הור|אודך על כי נוראות נפלאתי נִפְלָאִ֥ים מַעֲשֶׂ֑יךָ וְ֝נַפְשִׁ֗י יֹדַ֥עַת מְאֹֽד׃ לֹֽא־נִכְחַ֥ד עׇצְמִ֗י מִ֫מֶּ֥ךָּ  אֲשֶׁר־עֻשֵּׂ֥יתִי בַסֵּ֑תֶר רֻ֝קַּ֗מְתִּי בְּֽתַחְתִּיּ֥וֹת אָֽרֶץ׃ גׇּלְמִ֤י ׀ רָ֘א֤וּ עֵינֶ֗יךָ וְעַֽל־סִפְרְךָ֮ כֻּלָּ֢ם יִכָּ֫תֵ֥בוּ יָמִ֥ים יֻצָּ֑רוּ ולא וְל֖וֹ אֶחָ֣ד בָּהֶֽם׃ {{ממס|תהילים קלט יד}} <small>(ויש הנוהגים לברך כך, גם איש וגם אישה, להשיגת [[w:שלום בית|שלום בית]] ולרפא את ה[[w:דיספוריה מגדרית|דיספוריה מגדרית]]. גם יכול לתפלל לזיוג) </small> }}: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹקֵף כְּפוּפִים: {{הור|העשיני כבד כהר ללא עשות מה שאסרת ([[w:en:Tadasana]]). העשיני קל כנשר לעשות רצוניך ([[w:en:Hasta Vinyasas]]) }} ===ברכות האור וההבדילה=== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ. עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל: <small>{{הור|(בעלות השחר בריאת האור מן חלון. [[ברכת יוצר אור]] ב-[[w:en:Pranimasana]]) }}</small> הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ בְּרַחֲמִים. וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׁה בְרֵאשִׁית. <small>{{הור| ([[w:en:Sun_salution|Salute the creator of the sun]] כורע, השתחוה, והנחת עצמיך על בירכים) }} {{ממס|בראשית א}} מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהוָה כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ. {{ממס|תהלים קד כד}} <small>{{הור|([[w:מנטרה]] על בירכים)}} </small> [[אל אדון|{{ראש בית בפיוט|אֵ}}ל אדון]] על כל המעשים, {{ראש בית בפיוט|ב}}רוּךְ וּמְבֹרָךְ בְּפִי נוסח אשכנז: כָּל נְשָׁמָה.. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שהבילנו מן הטעים וקרבתנו לעבודתי. [מקור נדרשת] [[עלינו לשבח]] לאדון הכל, לתת גדולה ליוצר בראשית. שלא עשה {{הור|ישראל}} כגויי הארצות ולא שמ{{הור|הו}} כמפחות האדמה שלא שם חלקי{{הור|הו}} כהם וגרל{{הור|הו}} ככל המונם שהם משתחוים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע. ואנאחנו '''כורעים ומשתחוים ומודים''' לפני מלך מלכי המלכים ברוך הוה. שהוא נטה שמים ויסד ארץ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם {{הור|שֶׁלֹּא עָשַׂה ישראל כגּוֹי הארצות, אבל אשהו ממלכת כהנים וגוי קדש {{ממס|שמות יט}} ואור לגוים {{ממס|ישעיהו סא}} }} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי עָבֶד {{הור|ככבים ומזלות {{קטן|(אישה אומרת: שִׁפְחָה כו"מ)}} אבל ועשני עבדיך. }} <small>{{הור|בהשתחוות אל המזרח, תתכוון אל ירושלים עיר הקדוש, ואל דבר הויה היוצאי משם {{ממס|ישעיהו ב}} [[w:Drishti]] עכו"מ השתחווים אל השמש ומתכוונים אל אלילים ופסליהם, ואנחנו נשתחווים אל בורא השמש והירח והככבים {{ממס|בראשית א}}, ונתכוונים אל תורה אורתו {{ממס|משלי}} [נדרשת] }}</small> [[ברוך שאמר]] והיה העלם .. ===להתאזיר בגבורה=== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה: {{הור|(תעמוד ותרגיל גבורת הגוף: [[w:en:Virabhadrasana]]) }} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ. {{הור|לעשות רצוניך הויה חפצתי, ותרתיך בתך מעי {{ממס|תהילים מ}} תרת הויה תמימה, משיבת נפש. ואשיש כגבור לרוץ ארחי היום. {{ממס|תהילים יט}} ברוך הויה צורי המלמד ידי לקרב, עצבותי למלחמה {{ממס|קמד א}} {{ממס|תהילים יט}} מה כחנו, מה גבורתנו, הלא כל הגבורים כאין לוניך, ואנשי השמ כלא היו. וחכמים כבלי מדע, ונבונימ כבלי השכל. ([[w:יוגה#הנתיבים הקלאסיים ביוגה ההינדואיסטית]]) }} ===להתלבש בתפארה ולצאת בשלום=== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים: <small>{{הור|{{ממס|בראשית ג}} (בלבשת בגדים)}}</small> בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם: {{ממס|תהילים צג}} (במלביש הנעלים) בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צָרְכִּי: (בקחת הכילים והכיס עם כסף ומתבעים) בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה: (מלביש בכיפה) בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּעֲבִיר חֶבְלֵי שֵׁנָה מֵעֵינָי וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפָּי. {{הור|(לא תשתות תה או קפה לפני הברכה הזות)}} וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתַּרְגִּילֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְתַדְבִּיקֵנוּ בְּמִצְוׂתֶיךָ. '''וְאַל תְּבִיאֵנוּ לִידֵי חֵטְא''', וְלֹא לִידֵי עֲבֵרָה וְעָוׂן {{הור|כי אתה יודע דרך צדיקים, והדרך רשעים תאבד. {{ממס|תהילים א}} ואם תביאני}} לִידֵי נִסָּיוֹן, {{הור|צרפה כליותי ולבי{{ממס|מקור נדרשת}} ואם תביאני}} לִידֵי בִזָּיוֹן {{הור|תן לי ענוה ושפל רוח לעשות חשבון על נפשי, ואם לידי כבוד ועושרה, תן לי יראת חטה ולא אשכחיך.}} וְאַל יִשְׁלוֹט בָּנוּ יֵצֶר הָרָע, וְהַרְחִיקֵנוּ מֵאָדָם רָע וּמֵחָבֵר רָע, וְדַבְּקֵנוּ בְּיֵצֶר טוֹב וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים {{הור|וחברים טובים}} וְכֹף אֶת יִצְרֵנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ {{הור|ואני מתעבד תאות ומחשבות לבי לעבודתיך}}. וּתְנֵנוּ הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ. וְתִגְמְלֵנוּ חֲסָדִים טוֹבִים: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַגּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם מַתִּיר אֲסוּרִים: <small>(ביציאת מן הדלת)</small> [[אחינו כל בית ישראל]] הנתונים בצרה ובשביה .. המקום ירחם עלהם ויוציאם מצרה לרוחה .. {{הור|שומר דלתי ישראל, שמור דלת יראיך. (<small>בסגור הדלת וריאת כתב על מזוזה</small>) שמר נא ציאתי ובאויני היום כאשר אשא עיני אל הר קדשיך ואליך הויה עשה שמים וארץ כי עזרי מאתיך {{ממס|תהילים קכא}} }} '''תַּצִּילֵנִנ {{הור|מן הרע}}''' הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם {{הור|ומן הרשעים}} ומֵעַזֵּי פָנִים וּמֵעַזּוּת פָּנִים. {{ממס|יחזקאל ב}} לעלם יהא אדם ירא שמים בסתר ובגלוי ומודה על האמת, ודובר אמת בלבבו, וישכם ויאמר: (תסגור עינים, ב[[w:היתבודדות]] פנימית, [[w:en:Pratyahara]]) ==שמע ישראל== '''הויה אלהנו השם אחד''' <small>ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד</small> '''ואחבת את הויה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשיך ובכל מאודיך.''' {{ממס|דברים ו ה}} ==ברכות בלכתיך בדרך== '''והיו הדברים האלה, אשר אנכי מצוך היום על לבבך. ושננתם לבניך, ודברת בם בשבתך בביתיך ובלכתיך בדרך.'''{{ממס|דברים ו ה}} <small>{{הור|(אם בלכת בדרך ארץ לשדה לעבוד האדמה אשר תוקח משם, אם בלכת בדרך לבית כנסת לתפלל עם הציבור וללמוד תורה, ואם בנדדים ללכת דרך לא ידוע)}} </small> בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר: {{הור|דרכיך הודעיני, ארחותיך למדני: הרדיכיני באמתיך ולמדני, כי אתה אלהי ישעי, אותך קוויתי כל היום {{ממס|תהילים כה ו}} }} {{הור|הרי הדברים אשר אתה צווית את בני ישראל מפי משה על לבבי, ואדבר בם '''בלכתי בדרך'''. {{ממס|שמות ו}} }} {{הור|בורא את אדם הראשון בצלמו {{ממס|בראשית א}} }} {{הור|עשה רגלי כעילות, '''על במותי תדריכני'''. האזרני חיל למלחמה {{ממס|תהילים יח}} }} {{הור|ברוך אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, למדני חוקותיך, אל תשגני ממצוותיך [[תהילים קיט]]}} {{הור|נח איש צדיק תמים בדורותיו, את האלהים '''התהלך נח'''. {{ממס|בראשית ג}} }} {{הור|'''לך לך מארציך''' ממלודתך ומבית אביך אל הארץ אשר אני אראיך. {{ממס|בראשית יב}} }} קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת, את יצחק, ו'''לך לך אל ארץ המריה''', והעלהו שם לעלה אל אחד ההרים אשר אמר אלך ... ויקם וילך אל המקום .. {{ממס|בראשית כב}} <small>{{הור|(אם אין בית כנסת יהודי בעיר, חזר לביתיך לתפלל יחיד, או לכת אל בית חבריך לתפלל יחד עם שנים או שלוש.)}}</small> ==חוץ לבית כנסת== [[מה טובו]] אהליך יעקב, משכנותיך ישראל ... {{ממס|ישעיהו מד ו}} {{ממס|מלכים ב יט טו}} {{ממס|צפניה ג כ}} {{ממס|שמות ל יז}} מזמור שיר חנוכת הבית לדוד. ארומממך הויה כי דליתני, ולא שמחת אובי לי.. אליך ה' אקרא ואל אדני אתחנן ..{{ממס|תהילים ל}} ==ברכות התרה בשבתיך בבית== {{ממס|משנה פאה א א}} {{ממס|תלמוד בבלי שבת קכז}} [[ברוך שאמר]] [[פסוקי דזמרה]] לבני ישראל, או [[משתמש:Jaredscribe/סידור/פסוקי דזמרה לבני נח]] בככל תעמוד ובהתבודדות תכניע: [[משתמש:Jaredscribe/סידור/שמונה עשרה עם כוונות]] 6pfrrp176ey6i1yp9803d9kce18zo5e 2947640 2947637 2025-07-08T17:26:36Z Jaredscribe 29683 /* השכמת הבוקר */ 2947640 wikitext text/x-wiki ==השכמת הבוקר== מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶֽיךָ מֶֽלֶךְ חַי וְקַיָּם שֶהֶחֱזַרְתָּ בִי נִשְׁמָתִי בְחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ. {{הור|אם נסתר איש במסתרים האתה לא תיראהו [מקור נדרשת] אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח. ח אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ. ט אֶשָּׂא כַנְפֵי שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם. י גַּם שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ. יא וָאֹמַר אַךְ חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי. יב גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָ וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר כַּחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה. {{ממס|תהילים קלט ז}} }} בָּרוּךְ הבורא הנותן לציפורים בִינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה: {{הור|תן בלבי בינה להבין אמרתיך בחלמות שחלמתי, ולהבדיל בין אור ובין החושך. {{ממס|בראשית א ד }} <small>(בשמיעת שיר ציפורים, אם אין שכוי או תרנגול בחצריהם. אם יש, אמרים: ''"הנותן לַשֶּׂכְוִי בינה."'')}}</small> בָּרוּךְ אַתָּה בורא ומֶלֶךְ הָעוֹלָם פּוֹקֵחַ עִוְרִים: {{הור|(בכתיבת זכרונות של החלום) תן לי פתרונות מדויקת וטובות, ואברך את הויה אשר יעצני, אף לילות יסרוני כליותי {{ממס|תהילים טז}} }} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ {{הור|בורא ומלך}} הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה, וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים <small>{{הור|נוסח תימן בלדי:}}</small> וַחֲלָלִים חֲלָלִים, מֵהֶם פְּתוּחִים מֵהֶם סְתוּמִים. {{הור|חנני בריאת הגוף ובריאת קרבי וכליותי, ואזרני לעמוד ולקים לפניך בשעה הבאה ובימים הבאים. {{ממס|ברכת אשר יצר}} }} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת: {{הור|כִּֽי־אַ֭תָּה קָנִ֣יתָ כִלְיֹתָ֑י  תְּ֝סֻכֵּ֗נִי בְּבֶ֣טֶן אִמִּֽי {{ממס|תהילים קלט יג}} }} {{הור|(אחר רחצה ידים ופניו:)}} {{הור| ותבדילני מטומאות הלילה. צרפה כליותי ולבי כי חסדך לנגד עיני .. ארחץ בניקיון כפי ואסבבה את מזבחיך לשמיע בקול תודה ולספר כל נפליאותיך {{ממס|תהילים כו ג}} }} רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת הויה שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עוֹשֵׂיהֶם תְּהִלָּתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד: {{ממס|תהילים קי}} בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד: {{ממס|תהילים קיט}}{{הור|אדבר בם בשכבי ובקומי.}} <small>(בני יעקב מוספים:)}}</small> תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. {{ממס|מקור נדרשת}} שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטּוֹשׁ תּורַת אִמֶּךָ. {{ממס|משלי ב}} ==ברכות הבוקר== <קטע התחלה=ברהש/> === ברכות המיניות === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ {{הור|בורא ו}}מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁעָשַׂנִי כִּרְצוֹנוֹ. {{הור|אודך על כי נוראות נפלאתי נִפְלָאִ֥ים מַעֲשֶׂ֑יךָ וְ֝נַפְשִׁ֗י יֹדַ֥עַת מְאֹֽד׃ לֹֽא־נִכְחַ֥ד עׇצְמִ֗י מִ֫מֶּ֥ךָּ  אֲשֶׁר־עֻשֵּׂ֥יתִי בַסֵּ֑תֶר רֻ֝קַּ֗מְתִּי בְּֽתַחְתִּיּ֥וֹת אָֽרֶץ׃ גׇּלְמִ֤י ׀ רָ֘א֤וּ עֵינֶ֗יךָ וְעַֽל־סִפְרְךָ֮ כֻּלָּ֢ם יִכָּ֫תֵ֥בוּ יָמִ֥ים יֻצָּ֑רוּ ולא וְל֖וֹ אֶחָ֣ד בָּהֶֽם׃ {{ממס|תהילים קלט יד}} <small>(ויש הנוהגים לברך כך, גם איש וגם אישה, להשיגת [[w:שלום בית|שלום בית]] ולרפא את ה[[w:דיספוריה מגדרית|דיספוריה מגדרית]]. גם יכול לתפלל לזיוג) </small> }}: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹקֵף כְּפוּפִים: {{הור|העשיני כבד כהר ללא עשות מה שאסרת ([[w:en:Tadasana]]). העשיני קל כנשר לעשות רצוניך ([[w:en:Hasta Vinyasas]]) }} ===ברכות האור וההבדילה=== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ. עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל: <small>{{הור|(בעלות השחר בריאת האור מן חלון. [[ברכת יוצר אור]] ב-[[w:en:Pranimasana]]) }}</small> הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ בְּרַחֲמִים. וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׁה בְרֵאשִׁית. <small>{{הור| ([[w:en:Sun_salution|Salute the creator of the sun]] כורע, השתחוה, והנחת עצמיך על בירכים) }} {{ממס|בראשית א}} מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהוָה כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ. {{ממס|תהלים קד כד}} <small>{{הור|([[w:מנטרה]] על בירכים)}} </small> [[אל אדון|{{ראש בית בפיוט|אֵ}}ל אדון]] על כל המעשים, {{ראש בית בפיוט|ב}}רוּךְ וּמְבֹרָךְ בְּפִי נוסח אשכנז: כָּל נְשָׁמָה.. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שהבילנו מן הטעים וקרבתנו לעבודתי. [מקור נדרשת] [[עלינו לשבח]] לאדון הכל, לתת גדולה ליוצר בראשית. שלא עשה {{הור|ישראל}} כגויי הארצות ולא שמ{{הור|הו}} כמפחות האדמה שלא שם חלקי{{הור|הו}} כהם וגרל{{הור|הו}} ככל המונם שהם משתחוים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע. ואנאחנו '''כורעים ומשתחוים ומודים''' לפני מלך מלכי המלכים ברוך הוה. שהוא נטה שמים ויסד ארץ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם {{הור|שֶׁלֹּא עָשַׂה ישראל כגּוֹי הארצות, אבל אשהו ממלכת כהנים וגוי קדש {{ממס|שמות יט}} ואור לגוים {{ממס|ישעיהו סא}} }} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי עָבֶד {{הור|ככבים ומזלות {{קטן|(אישה אומרת: שִׁפְחָה כו"מ)}} אבל ועשני עבדיך. }} <small>{{הור|בהשתחוות אל המזרח, תתכוון אל ירושלים עיר הקדוש, ואל דבר הויה היוצאי משם {{ממס|ישעיהו ב}} [[w:Drishti]] עכו"מ השתחווים אל השמש ומתכוונים אל אלילים ופסליהם, ואנחנו נשתחווים אל בורא השמש והירח והככבים {{ממס|בראשית א}}, ונתכוונים אל תורה אורתו {{ממס|משלי}} [נדרשת] }}</small> [[ברוך שאמר]] והיה העלם .. ===להתאזיר בגבורה=== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה: {{הור|(תעמוד ותרגיל גבורת הגוף: [[w:en:Virabhadrasana]]) }} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ. {{הור|לעשות רצוניך הויה חפצתי, ותרתיך בתך מעי {{ממס|תהילים מ}} תרת הויה תמימה, משיבת נפש. ואשיש כגבור לרוץ ארחי היום. {{ממס|תהילים יט}} ברוך הויה צורי המלמד ידי לקרב, עצבותי למלחמה {{ממס|קמד א}} {{ממס|תהילים יט}} מה כחנו, מה גבורתנו, הלא כל הגבורים כאין לוניך, ואנשי השמ כלא היו. וחכמים כבלי מדע, ונבונימ כבלי השכל. ([[w:יוגה#הנתיבים הקלאסיים ביוגה ההינדואיסטית]]) }} ===להתלבש בתפארה ולצאת בשלום=== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים: <small>{{הור|{{ממס|בראשית ג}} (בלבשת בגדים)}}</small> בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם: {{ממס|תהילים צג}} (במלביש הנעלים) בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צָרְכִּי: (בקחת הכילים והכיס עם כסף ומתבעים) בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה: (מלביש בכיפה) בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּעֲבִיר חֶבְלֵי שֵׁנָה מֵעֵינָי וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפָּי. {{הור|(לא תשתות תה או קפה לפני הברכה הזות)}} וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתַּרְגִּילֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְתַדְבִּיקֵנוּ בְּמִצְוׂתֶיךָ. '''וְאַל תְּבִיאֵנוּ לִידֵי חֵטְא''', וְלֹא לִידֵי עֲבֵרָה וְעָוׂן {{הור|כי אתה יודע דרך צדיקים, והדרך רשעים תאבד. {{ממס|תהילים א}} ואם תביאני}} לִידֵי נִסָּיוֹן, {{הור|צרפה כליותי ולבי{{ממס|מקור נדרשת}} ואם תביאני}} לִידֵי בִזָּיוֹן {{הור|תן לי ענוה ושפל רוח לעשות חשבון על נפשי, ואם לידי כבוד ועושרה, תן לי יראת חטה ולא אשכחיך.}} וְאַל יִשְׁלוֹט בָּנוּ יֵצֶר הָרָע, וְהַרְחִיקֵנוּ מֵאָדָם רָע וּמֵחָבֵר רָע, וְדַבְּקֵנוּ בְּיֵצֶר טוֹב וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים {{הור|וחברים טובים}} וְכֹף אֶת יִצְרֵנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ {{הור|ואני מתעבד תאות ומחשבות לבי לעבודתיך}}. וּתְנֵנוּ הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ. וְתִגְמְלֵנוּ חֲסָדִים טוֹבִים: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַגּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם מַתִּיר אֲסוּרִים: <small>(ביציאת מן הדלת)</small> [[אחינו כל בית ישראל]] הנתונים בצרה ובשביה .. המקום ירחם עלהם ויוציאם מצרה לרוחה .. {{הור|שומר דלתי ישראל, שמור דלת יראיך. (<small>בסגור הדלת וריאת כתב על מזוזה</small>) שמר נא ציאתי ובאויני היום כאשר אשא עיני אל הר קדשיך ואליך הויה עשה שמים וארץ כי עזרי מאתיך {{ממס|תהילים קכא}} }} '''תַּצִּילֵנִנ {{הור|מן הרע}}''' הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם {{הור|ומן הרשעים}} ומֵעַזֵּי פָנִים וּמֵעַזּוּת פָּנִים. {{ממס|יחזקאל ב}} לעלם יהא אדם ירא שמים בסתר ובגלוי ומודה על האמת, ודובר אמת בלבבו, וישכם ויאמר: (תסגור עינים, ב[[w:היתבודדות]] פנימית, [[w:en:Pratyahara]]) ==שמע ישראל== '''הויה אלהנו השם אחד''' <small>ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד</small> '''ואחבת את הויה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשיך ובכל מאודיך.''' {{ממס|דברים ו ה}} ==ברכות בלכתיך בדרך== '''והיו הדברים האלה, אשר אנכי מצוך היום על לבבך. ושננתם לבניך, ודברת בם בשבתך בביתיך ובלכתיך בדרך.'''{{ממס|דברים ו ה}} <small>{{הור|(אם בלכת בדרך ארץ לשדה לעבוד האדמה אשר תוקח משם, אם בלכת בדרך לבית כנסת לתפלל עם הציבור וללמוד תורה, ואם בנדדים ללכת דרך לא ידוע)}} </small> בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר: {{הור|דרכיך הודעיני, ארחותיך למדני: הרדיכיני באמתיך ולמדני, כי אתה אלהי ישעי, אותך קוויתי כל היום {{ממס|תהילים כה ו}} }} {{הור|הרי הדברים אשר אתה צווית את בני ישראל מפי משה על לבבי, ואדבר בם '''בלכתי בדרך'''. {{ממס|שמות ו}} }} {{הור|בורא את אדם הראשון בצלמו {{ממס|בראשית א}} }} {{הור|עשה רגלי כעילות, '''על במותי תדריכני'''. האזרני חיל למלחמה {{ממס|תהילים יח}} }} {{הור|ברוך אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, למדני חוקותיך, אל תשגני ממצוותיך [[תהילים קיט]]}} {{הור|נח איש צדיק תמים בדורותיו, את האלהים '''התהלך נח'''. {{ממס|בראשית ג}} }} {{הור|'''לך לך מארציך''' ממלודתך ומבית אביך אל הארץ אשר אני אראיך. {{ממס|בראשית יב}} }} קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת, את יצחק, ו'''לך לך אל ארץ המריה''', והעלהו שם לעלה אל אחד ההרים אשר אמר אלך ... ויקם וילך אל המקום .. {{ממס|בראשית כב}} <small>{{הור|(אם אין בית כנסת יהודי בעיר, חזר לביתיך לתפלל יחיד, או לכת אל בית חבריך לתפלל יחד עם שנים או שלוש.)}}</small> ==חוץ לבית כנסת== [[מה טובו]] אהליך יעקב, משכנותיך ישראל ... {{ממס|ישעיהו מד ו}} {{ממס|מלכים ב יט טו}} {{ממס|צפניה ג כ}} {{ממס|שמות ל יז}} מזמור שיר חנוכת הבית לדוד. ארומממך הויה כי דליתני, ולא שמחת אובי לי.. אליך ה' אקרא ואל אדני אתחנן ..{{ממס|תהילים ל}} ==ברכות התרה בשבתיך בבית== {{ממס|משנה פאה א א}} {{ממס|תלמוד בבלי שבת קכז}} [[ברוך שאמר]] [[פסוקי דזמרה]] לבני ישראל, או [[משתמש:Jaredscribe/סידור/פסוקי דזמרה לבני נח]] בככל תעמוד ובהתבודדות תכניע: [[משתמש:Jaredscribe/סידור/שמונה עשרה עם כוונות]] fadl1s9ik6dguwzfz2gdu9zj764doiy 2947642 2947640 2025-07-08T17:54:18Z Jaredscribe 29683 /* ברכות האור וההבדילה */ והלכו גוים לאורה ומלכים לנגה זרחה {{ממס|ישעיהו ס ג}} נר לרגלי דברך ואור לנתיבותי {{ממס|תהילים קיט קח}} 2947642 wikitext text/x-wiki ==השכמת הבוקר== מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶֽיךָ מֶֽלֶךְ חַי וְקַיָּם שֶהֶחֱזַרְתָּ בִי נִשְׁמָתִי בְחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ. {{הור|אם נסתר איש במסתרים האתה לא תיראהו [מקור נדרשת] אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח. ח אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ. ט אֶשָּׂא כַנְפֵי שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם. י גַּם שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ. יא וָאֹמַר אַךְ חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי. יב גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָ וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר כַּחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה. {{ממס|תהילים קלט ז}} }} בָּרוּךְ הבורא הנותן לציפורים בִינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה: {{הור|תן בלבי בינה להבין אמרתיך בחלמות שחלמתי, ולהבדיל בין אור ובין החושך. {{ממס|בראשית א ד }} <small>(בשמיעת שיר ציפורים, אם אין שכוי או תרנגול בחצריהם. אם יש, אמרים: ''"הנותן לַשֶּׂכְוִי בינה."'')}}</small> בָּרוּךְ אַתָּה בורא ומֶלֶךְ הָעוֹלָם פּוֹקֵחַ עִוְרִים: {{הור|(בכתיבת זכרונות של החלום) תן לי פתרונות מדויקת וטובות, ואברך את הויה אשר יעצני, אף לילות יסרוני כליותי {{ממס|תהילים טז}} }} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ {{הור|בורא ומלך}} הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה, וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים <small>{{הור|נוסח תימן בלדי:}}</small> וַחֲלָלִים חֲלָלִים, מֵהֶם פְּתוּחִים מֵהֶם סְתוּמִים. {{הור|חנני בריאת הגוף ובריאת קרבי וכליותי, ואזרני לעמוד ולקים לפניך בשעה הבאה ובימים הבאים. {{ממס|ברכת אשר יצר}} }} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת: {{הור|כִּֽי־אַ֭תָּה קָנִ֣יתָ כִלְיֹתָ֑י  תְּ֝סֻכֵּ֗נִי בְּבֶ֣טֶן אִמִּֽי {{ממס|תהילים קלט יג}} }} {{הור|(אחר רחצה ידים ופניו:)}} {{הור| ותבדילני מטומאות הלילה. צרפה כליותי ולבי כי חסדך לנגד עיני .. ארחץ בניקיון כפי ואסבבה את מזבחיך לשמיע בקול תודה ולספר כל נפליאותיך {{ממס|תהילים כו ג}} }} רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת הויה שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עוֹשֵׂיהֶם תְּהִלָּתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד: {{ממס|תהילים קי}} בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד: {{ממס|תהילים קיט}}{{הור|אדבר בם בשכבי ובקומי.}} <small>(בני יעקב מוספים:)}}</small> תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. {{ממס|מקור נדרשת}} שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטּוֹשׁ תּורַת אִמֶּךָ. {{ממס|משלי ב}} ==ברכות הבוקר== <קטע התחלה=ברהש/> === ברכות המיניות === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ {{הור|בורא ו}}מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁעָשַׂנִי כִּרְצוֹנוֹ. {{הור|אודך על כי נוראות נפלאתי נִפְלָאִ֥ים מַעֲשֶׂ֑יךָ וְ֝נַפְשִׁ֗י יֹדַ֥עַת מְאֹֽד׃ לֹֽא־נִכְחַ֥ד עׇצְמִ֗י מִ֫מֶּ֥ךָּ  אֲשֶׁר־עֻשֵּׂ֥יתִי בַסֵּ֑תֶר רֻ֝קַּ֗מְתִּי בְּֽתַחְתִּיּ֥וֹת אָֽרֶץ׃ גׇּלְמִ֤י ׀ רָ֘א֤וּ עֵינֶ֗יךָ וְעַֽל־סִפְרְךָ֮ כֻּלָּ֢ם יִכָּ֫תֵ֥בוּ יָמִ֥ים יֻצָּ֑רוּ ולא וְל֖וֹ אֶחָ֣ד בָּהֶֽם׃ {{ממס|תהילים קלט יד}} <small>(ויש הנוהגים לברך כך, גם איש וגם אישה, להשיגת [[w:שלום בית|שלום בית]] ולרפא את ה[[w:דיספוריה מגדרית|דיספוריה מגדרית]]. גם יכול לתפלל לזיוג) </small> }}: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹקֵף כְּפוּפִים: {{הור|העשיני כבד כהר ללא עשות מה שאסרת ([[w:en:Tadasana]]). העשיני קל כנשר לעשות רצוניך ([[w:en:Hasta Vinyasas]]) }} ===ברכות האור וההבדילה=== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ. עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל: <small>{{הור|(בעלות השחר בריאת האור מן חלון. [[ברכת יוצר אור]] ב-[[w:en:Pranimasana]]) }}</small> הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ בְּרַחֲמִים. וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׁה בְרֵאשִׁית. <small>{{הור| ([[w:en:Sun_salution|Salute the creator of the sun]] כורע, השתחוה, והנחת עצמיך על בירכים) }} {{ממס|בראשית א}} מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהוָה כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ. {{ממס|תהלים קד כד}} <small>{{הור|([[w:מנטרה]] על בירכים)}} </small> [[אל אדון|{{ראש בית בפיוט|אֵ}}ל אדון]] על כל המעשים, {{ראש בית בפיוט|ב}}רוּךְ וּמְבֹרָךְ בְּפִי נוסח אשכנז: כָּל נְשָׁמָה.. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שהבילנו מן הטעים וקרבתנו לעבודתי. [מקור נדרשת] [[עלינו לשבח]] לאדון הכל, לתת גדולה ליוצר בראשית. שלא עשה {{הור|ישראל}} כגויי הארצות ולא שמ{{הור|הו}} כמפחות האדמה שלא שם חלקי{{הור|הו}} כהם וגרל{{הור|הו}} ככל המונם שהם משתחוים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע. ואנאחנו '''כורעים ומשתחוים ומודים''' לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוה. שהוא נטה שמים ויסד ארץ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם {{הור|שֶׁלֹּא עָשַׂה ישראל כגּוֹי הארצות, אבל אשהו לך ממלכת כהנים וגוי קדש {{ממס|שמות יט ו}} והלכו גוים לאורה ומלכים לנגה זרחה {{ממס|ישעיהו ס ג}} נר לרגלי דברך ואור לנתיבותי {{ממס|תהילים קיט קח}} נר מצוה תרה אור {{ממס|משלי}} }} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי עָבֶד {{הור|ככבים ומזלות {{קטן|(אישה אומרת: שִׁפְחָה כו"מ)}} אבל ועשני עבדיך. }} <small>{{הור|(בהשתחוות אל המזרח, תתכוון אל ירושלים עיר הקדוש, ואל דבר הויה היוצאי משם {{ממס|ישעיהו ב}} [[w:Drishti]] עכו"מ השתחווים אל השמש ומתכוונים אל אלילים ופסליהם, ואנחנו נשתחווים אל בורא השמש והירח והככבים {{ממס|בראשית א}}, ונתכוונים אל תורה אורתו {{ממס|משלי}} [נדרשת]) }}</small> [[ברוך שאמר]] והיה העלם .. ===להתאזיר בגבורה=== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה: {{הור|(תעמוד ותרגיל גבורת הגוף: [[w:en:Virabhadrasana]]) }} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ. {{הור|לעשות רצוניך הויה חפצתי, ותרתיך בתך מעי {{ממס|תהילים מ}} תרת הויה תמימה, משיבת נפש. ואשיש כגבור לרוץ ארחי היום. {{ממס|תהילים יט}} ברוך הויה צורי המלמד ידי לקרב, עצבותי למלחמה {{ממס|קמד א}} {{ממס|תהילים יט}} מה כחנו, מה גבורתנו, הלא כל הגבורים כאין לוניך, ואנשי השמ כלא היו. וחכמים כבלי מדע, ונבונימ כבלי השכל. ([[w:יוגה#הנתיבים הקלאסיים ביוגה ההינדואיסטית]]) }} ===להתלבש בתפארה ולצאת בשלום=== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים: <small>{{הור|{{ממס|בראשית ג}} (בלבשת בגדים)}}</small> בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם: {{ממס|תהילים צג}} (במלביש הנעלים) בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צָרְכִּי: (בקחת הכילים והכיס עם כסף ומתבעים) בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה: (מלביש בכיפה) בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּעֲבִיר חֶבְלֵי שֵׁנָה מֵעֵינָי וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפָּי. {{הור|(לא תשתות תה או קפה לפני הברכה הזות)}} וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתַּרְגִּילֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְתַדְבִּיקֵנוּ בְּמִצְוׂתֶיךָ. '''וְאַל תְּבִיאֵנוּ לִידֵי חֵטְא''', וְלֹא לִידֵי עֲבֵרָה וְעָוׂן {{הור|כי אתה יודע דרך צדיקים, והדרך רשעים תאבד. {{ממס|תהילים א}} ואם תביאני}} לִידֵי נִסָּיוֹן, {{הור|צרפה כליותי ולבי{{ממס|מקור נדרשת}} ואם תביאני}} לִידֵי בִזָּיוֹן {{הור|תן לי ענוה ושפל רוח לעשות חשבון על נפשי, ואם לידי כבוד ועושרה, תן לי יראת חטה ולא אשכחיך.}} וְאַל יִשְׁלוֹט בָּנוּ יֵצֶר הָרָע, וְהַרְחִיקֵנוּ מֵאָדָם רָע וּמֵחָבֵר רָע, וְדַבְּקֵנוּ בְּיֵצֶר טוֹב וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים {{הור|וחברים טובים}} וְכֹף אֶת יִצְרֵנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ {{הור|ואני מתעבד תאות ומחשבות לבי לעבודתיך}}. וּתְנֵנוּ הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ. וְתִגְמְלֵנוּ חֲסָדִים טוֹבִים: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַגּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם מַתִּיר אֲסוּרִים: <small>(ביציאת מן הדלת)</small> [[אחינו כל בית ישראל]] הנתונים בצרה ובשביה .. המקום ירחם עלהם ויוציאם מצרה לרוחה .. {{הור|שומר דלתי ישראל, שמור דלת יראיך. (<small>בסגור הדלת וריאת כתב על מזוזה</small>) שמר נא ציאתי ובאויני היום כאשר אשא עיני אל הר קדשיך ואליך הויה עשה שמים וארץ כי עזרי מאתיך {{ממס|תהילים קכא}} }} '''תַּצִּילֵנִנ {{הור|מן הרע}}''' הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם {{הור|ומן הרשעים}} ומֵעַזֵּי פָנִים וּמֵעַזּוּת פָּנִים. {{ממס|יחזקאל ב}} לעלם יהא אדם ירא שמים בסתר ובגלוי ומודה על האמת, ודובר אמת בלבבו, וישכם ויאמר: (תסגור עינים, ב[[w:היתבודדות]] פנימית, [[w:en:Pratyahara]]) ==שמע ישראל== '''הויה אלהנו השם אחד''' <small>ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד</small> '''ואחבת את הויה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשיך ובכל מאודיך.''' {{ממס|דברים ו ה}} ==ברכות בלכתיך בדרך== '''והיו הדברים האלה, אשר אנכי מצוך היום על לבבך. ושננתם לבניך, ודברת בם בשבתך בביתיך ובלכתיך בדרך.'''{{ממס|דברים ו ה}} <small>{{הור|(אם בלכת בדרך ארץ לשדה לעבוד האדמה אשר תוקח משם, אם בלכת בדרך לבית כנסת לתפלל עם הציבור וללמוד תורה, ואם בנדדים ללכת דרך לא ידוע)}} </small> בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר: {{הור|דרכיך הודעיני, ארחותיך למדני: הרדיכיני באמתיך ולמדני, כי אתה אלהי ישעי, אותך קוויתי כל היום {{ממס|תהילים כה ו}} }} {{הור|הרי הדברים אשר אתה צווית את בני ישראל מפי משה על לבבי, ואדבר בם '''בלכתי בדרך'''. {{ממס|שמות ו}} }} {{הור|בורא את אדם הראשון בצלמו {{ממס|בראשית א}} }} {{הור|עשה רגלי כעילות, '''על במותי תדריכני'''. האזרני חיל למלחמה {{ממס|תהילים יח}} }} {{הור|ברוך אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, למדני חוקותיך, אל תשגני ממצוותיך [[תהילים קיט]]}} {{הור|נח איש צדיק תמים בדורותיו, את האלהים '''התהלך נח'''. {{ממס|בראשית ג}} }} {{הור|'''לך לך מארציך''' ממלודתך ומבית אביך אל הארץ אשר אני אראיך. {{ממס|בראשית יב}} }} קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת, את יצחק, ו'''לך לך אל ארץ המריה''', והעלהו שם לעלה אל אחד ההרים אשר אמר אלך ... ויקם וילך אל המקום .. {{ממס|בראשית כב}} <small>{{הור|(אם אין בית כנסת יהודי בעיר, חזר לביתיך לתפלל יחיד, או לכת אל בית חבריך לתפלל יחד עם שנים או שלוש.)}}</small> ==חוץ לבית כנסת== [[מה טובו]] אהליך יעקב, משכנותיך ישראל ... {{ממס|ישעיהו מד ו}} {{ממס|מלכים ב יט טו}} {{ממס|צפניה ג כ}} {{ממס|שמות ל יז}} מזמור שיר חנוכת הבית לדוד. ארומממך הויה כי דליתני, ולא שמחת אובי לי.. אליך ה' אקרא ואל אדני אתחנן ..{{ממס|תהילים ל}} ==ברכות התרה בשבתיך בבית== {{ממס|משנה פאה א א}} {{ממס|תלמוד בבלי שבת קכז}} [[ברוך שאמר]] [[פסוקי דזמרה]] לבני ישראל, או [[משתמש:Jaredscribe/סידור/פסוקי דזמרה לבני נח]] בככל תעמוד ובהתבודדות תכניע: [[משתמש:Jaredscribe/סידור/שמונה עשרה עם כוונות]] 9m8uzd9vuoux140yo6kj1bd06qom52n 2947649 2947642 2025-07-08T18:06:22Z Jaredscribe 29683 /* ברכות האור וההבדילה */ כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר.{ממס|משלי ו כג}} תתנהו לברית עם לאור גוים לפקח עינים עורות להוציא ממסגר אסיר מבית כלא ישבי חשך.{{ממס|ישעיהו מב ו}} 2947649 wikitext text/x-wiki ==השכמת הבוקר== מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶֽיךָ מֶֽלֶךְ חַי וְקַיָּם שֶהֶחֱזַרְתָּ בִי נִשְׁמָתִי בְחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ. {{הור|אם נסתר איש במסתרים האתה לא תיראהו [מקור נדרשת] אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח. ח אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ. ט אֶשָּׂא כַנְפֵי שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם. י גַּם שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ. יא וָאֹמַר אַךְ חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי. יב גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָ וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר כַּחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה. {{ממס|תהילים קלט ז}} }} בָּרוּךְ הבורא הנותן לציפורים בִינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה: {{הור|תן בלבי בינה להבין אמרתיך בחלמות שחלמתי, ולהבדיל בין אור ובין החושך. {{ממס|בראשית א ד }} <small>(בשמיעת שיר ציפורים, אם אין שכוי או תרנגול בחצריהם. אם יש, אמרים: ''"הנותן לַשֶּׂכְוִי בינה."'')}}</small> בָּרוּךְ אַתָּה בורא ומֶלֶךְ הָעוֹלָם פּוֹקֵחַ עִוְרִים: {{הור|(בכתיבת זכרונות של החלום) תן לי פתרונות מדויקת וטובות, ואברך את הויה אשר יעצני, אף לילות יסרוני כליותי {{ממס|תהילים טז}} }} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ {{הור|בורא ומלך}} הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה, וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים <small>{{הור|נוסח תימן בלדי:}}</small> וַחֲלָלִים חֲלָלִים, מֵהֶם פְּתוּחִים מֵהֶם סְתוּמִים. {{הור|חנני בריאת הגוף ובריאת קרבי וכליותי, ואזרני לעמוד ולקים לפניך בשעה הבאה ובימים הבאים. {{ממס|ברכת אשר יצר}} }} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת: {{הור|כִּֽי־אַ֭תָּה קָנִ֣יתָ כִלְיֹתָ֑י  תְּ֝סֻכֵּ֗נִי בְּבֶ֣טֶן אִמִּֽי {{ממס|תהילים קלט יג}} }} {{הור|(אחר רחצה ידים ופניו:)}} {{הור| ותבדילני מטומאות הלילה. צרפה כליותי ולבי כי חסדך לנגד עיני .. ארחץ בניקיון כפי ואסבבה את מזבחיך לשמיע בקול תודה ולספר כל נפליאותיך {{ממס|תהילים כו ג}} }} רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת הויה שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עוֹשֵׂיהֶם תְּהִלָּתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד: {{ממס|תהילים קי}} בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד: {{ממס|תהילים קיט}}{{הור|אדבר בם בשכבי ובקומי.}} <small>(בני יעקב מוספים:)}}</small> תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. {{ממס|מקור נדרשת}} שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטּוֹשׁ תּורַת אִמֶּךָ. {{ממס|משלי ב}} ==ברכות הבוקר== <קטע התחלה=ברהש/> === ברכות המיניות === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ {{הור|בורא ו}}מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁעָשַׂנִי כִּרְצוֹנוֹ. {{הור|אודך על כי נוראות נפלאתי נִפְלָאִ֥ים מַעֲשֶׂ֑יךָ וְ֝נַפְשִׁ֗י יֹדַ֥עַת מְאֹֽד׃ לֹֽא־נִכְחַ֥ד עׇצְמִ֗י מִ֫מֶּ֥ךָּ  אֲשֶׁר־עֻשֵּׂ֥יתִי בַסֵּ֑תֶר רֻ֝קַּ֗מְתִּי בְּֽתַחְתִּיּ֥וֹת אָֽרֶץ׃ גׇּלְמִ֤י ׀ רָ֘א֤וּ עֵינֶ֗יךָ וְעַֽל־סִפְרְךָ֮ כֻּלָּ֢ם יִכָּ֫תֵ֥בוּ יָמִ֥ים יֻצָּ֑רוּ ולא וְל֖וֹ אֶחָ֣ד בָּהֶֽם׃ {{ממס|תהילים קלט יד}} <small>(ויש הנוהגים לברך כך, גם איש וגם אישה, להשיגת [[w:שלום בית|שלום בית]] ולרפא את ה[[w:דיספוריה מגדרית|דיספוריה מגדרית]]. גם יכול לתפלל לזיוג) </small> }}: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹקֵף כְּפוּפִים: {{הור|העשיני כבד כהר ללא עשות מה שאסרת ([[w:en:Tadasana]]). העשיני קל כנשר לעשות רצוניך ([[w:en:Hasta Vinyasas]]) }} ===ברכות האור וההבדילה=== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ. עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל: <small>{{הור|(בעלות השחר בריאת האור מן חלון. [[ברכת יוצר אור]] ב-[[w:en:Pranimasana]]) }}</small> הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ בְּרַחֲמִים. וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׁה בְרֵאשִׁית. <small>{{הור| ([[w:en:Sun_salution|Salute the creator of the sun]] כורע, השתחוה, והנחת עצמיך על בירכים) }} {{ממס|בראשית א}} מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהוָה כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ. {{ממס|תהלים קד כד}} <small>{{הור|([[w:מנטרה]] על בירכים)}} </small> [[אל אדון|{{ראש בית בפיוט|אֵ}}ל אדון]] על כל המעשים, {{ראש בית בפיוט|ב}}רוּךְ וּמְבֹרָךְ בְּפִי נוסח אשכנז: כָּל נְשָׁמָה.. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שהבילנו מן הטעים וקרבתנו לעבודתי. [מקור נדרשת] [[עלינו לשבח]] לאדון הכל, לתת גדולה ליוצר בראשית. שלא עשה {{הור|ישראל}} כגויי הארצות ולא שמ{{הור|הו}} כמפחות האדמה שלא שם חלקי{{הור|הו}} כהם וגרל{{הור|הו}} ככל המונם שהם משתחוים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע. ואנאחנו '''כורעים ומשתחוים ומודים''' לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוה. שהוא נטה שמים ויסד ארץ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם {{הור|שֶׁלֹּא עָשַׂה ישראל כגּוֹי הארצות, אבל אשהו לך ממלכת כהנים וגוי קדש {{ממס|שמות יט ו}} תתנהו לברית עם לאור גוים לפקח עינים עורות להוציא ממסגר אסיר מבית כלא ישבי חשך.{{ממס|ישעיהו מב ו}} והלכו גוים לאורה ומלכים לנגה זרחה {{ממס|ישעיהו ס ג}} נר לרגלי דברך ואור לנתיבותי {{ממס|תהילים קיט קח}} כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר.{ממס|משלי ו כג}} }} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי עָבֶד {{הור|ככבים ומזלות {{קטן|(אישה אומרת: שִׁפְחָה כו"מ)}} אבל ועשני עבדיך. }} <small>{{הור|(בהשתחוות אל המזרח, תתכוון אל ירושלים עיר הקדוש, ואל דבר הויה היוצאי משם {{ממס|ישעיהו ב}} [[w:Drishti]] עכו"מ השתחווים אל השמש ומתכוונים אל אלילים ופסליהם, ואנחנו נשתחווים אל בורא השמש והירח והככבים {{ממס|בראשית א}}, ונתכוונים אל תורה אורתו {{ממס|משלי}} [נדרשת]) }}</small> [[ברוך שאמר]] והיה העלם .. ===להתאזיר בגבורה=== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה: {{הור|(תעמוד ותרגיל גבורת הגוף: [[w:en:Virabhadrasana]]) }} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ. {{הור|לעשות רצוניך הויה חפצתי, ותרתיך בתך מעי {{ממס|תהילים מ}} תרת הויה תמימה, משיבת נפש. ואשיש כגבור לרוץ ארחי היום. {{ממס|תהילים יט}} ברוך הויה צורי המלמד ידי לקרב, עצבותי למלחמה {{ממס|קמד א}} {{ממס|תהילים יט}} מה כחנו, מה גבורתנו, הלא כל הגבורים כאין לוניך, ואנשי השמ כלא היו. וחכמים כבלי מדע, ונבונימ כבלי השכל. ([[w:יוגה#הנתיבים הקלאסיים ביוגה ההינדואיסטית]]) }} ===להתלבש בתפארה ולצאת בשלום=== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים: <small>{{הור|{{ממס|בראשית ג}} (בלבשת בגדים)}}</small> בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם: {{ממס|תהילים צג}} (במלביש הנעלים) בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צָרְכִּי: (בקחת הכילים והכיס עם כסף ומתבעים) בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה: (מלביש בכיפה) בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּעֲבִיר חֶבְלֵי שֵׁנָה מֵעֵינָי וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפָּי. {{הור|(לא תשתות תה או קפה לפני הברכה הזות)}} וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתַּרְגִּילֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְתַדְבִּיקֵנוּ בְּמִצְוׂתֶיךָ. '''וְאַל תְּבִיאֵנוּ לִידֵי חֵטְא''', וְלֹא לִידֵי עֲבֵרָה וְעָוׂן {{הור|כי אתה יודע דרך צדיקים, והדרך רשעים תאבד. {{ממס|תהילים א}} ואם תביאני}} לִידֵי נִסָּיוֹן, {{הור|צרפה כליותי ולבי{{ממס|מקור נדרשת}} ואם תביאני}} לִידֵי בִזָּיוֹן {{הור|תן לי ענוה ושפל רוח לעשות חשבון על נפשי, ואם לידי כבוד ועושרה, תן לי יראת חטה ולא אשכחיך.}} וְאַל יִשְׁלוֹט בָּנוּ יֵצֶר הָרָע, וְהַרְחִיקֵנוּ מֵאָדָם רָע וּמֵחָבֵר רָע, וְדַבְּקֵנוּ בְּיֵצֶר טוֹב וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים {{הור|וחברים טובים}} וְכֹף אֶת יִצְרֵנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ {{הור|ואני מתעבד תאות ומחשבות לבי לעבודתיך}}. וּתְנֵנוּ הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ. וְתִגְמְלֵנוּ חֲסָדִים טוֹבִים: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַגּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם מַתִּיר אֲסוּרִים: <small>(ביציאת מן הדלת)</small> [[אחינו כל בית ישראל]] הנתונים בצרה ובשביה .. המקום ירחם עלהם ויוציאם מצרה לרוחה .. {{הור|שומר דלתי ישראל, שמור דלת יראיך. (<small>בסגור הדלת וריאת כתב על מזוזה</small>) שמר נא ציאתי ובאויני היום כאשר אשא עיני אל הר קדשיך ואליך הויה עשה שמים וארץ כי עזרי מאתיך {{ממס|תהילים קכא}} }} '''תַּצִּילֵנִנ {{הור|מן הרע}}''' הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם {{הור|ומן הרשעים}} ומֵעַזֵּי פָנִים וּמֵעַזּוּת פָּנִים. {{ממס|יחזקאל ב}} לעלם יהא אדם ירא שמים בסתר ובגלוי ומודה על האמת, ודובר אמת בלבבו, וישכם ויאמר: (תסגור עינים, ב[[w:היתבודדות]] פנימית, [[w:en:Pratyahara]]) ==שמע ישראל== '''הויה אלהנו השם אחד''' <small>ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד</small> '''ואחבת את הויה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשיך ובכל מאודיך.''' {{ממס|דברים ו ה}} ==ברכות בלכתיך בדרך== '''והיו הדברים האלה, אשר אנכי מצוך היום על לבבך. ושננתם לבניך, ודברת בם בשבתך בביתיך ובלכתיך בדרך.'''{{ממס|דברים ו ה}} <small>{{הור|(אם בלכת בדרך ארץ לשדה לעבוד האדמה אשר תוקח משם, אם בלכת בדרך לבית כנסת לתפלל עם הציבור וללמוד תורה, ואם בנדדים ללכת דרך לא ידוע)}} </small> בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר: {{הור|דרכיך הודעיני, ארחותיך למדני: הרדיכיני באמתיך ולמדני, כי אתה אלהי ישעי, אותך קוויתי כל היום {{ממס|תהילים כה ו}} }} {{הור|הרי הדברים אשר אתה צווית את בני ישראל מפי משה על לבבי, ואדבר בם '''בלכתי בדרך'''. {{ממס|שמות ו}} }} {{הור|בורא את אדם הראשון בצלמו {{ממס|בראשית א}} }} {{הור|עשה רגלי כעילות, '''על במותי תדריכני'''. האזרני חיל למלחמה {{ממס|תהילים יח}} }} {{הור|ברוך אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, למדני חוקותיך, אל תשגני ממצוותיך [[תהילים קיט]]}} {{הור|נח איש צדיק תמים בדורותיו, את האלהים '''התהלך נח'''. {{ממס|בראשית ג}} }} {{הור|'''לך לך מארציך''' ממלודתך ומבית אביך אל הארץ אשר אני אראיך. {{ממס|בראשית יב}} }} קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת, את יצחק, ו'''לך לך אל ארץ המריה''', והעלהו שם לעלה אל אחד ההרים אשר אמר אלך ... ויקם וילך אל המקום .. {{ממס|בראשית כב}} <small>{{הור|(אם אין בית כנסת יהודי בעיר, חזר לביתיך לתפלל יחיד, או לכת אל בית חבריך לתפלל יחד עם שנים או שלוש.)}}</small> ==חוץ לבית כנסת== [[מה טובו]] אהליך יעקב, משכנותיך ישראל ... {{ממס|ישעיהו מד ו}} {{ממס|מלכים ב יט טו}} {{ממס|צפניה ג כ}} {{ממס|שמות ל יז}} מזמור שיר חנוכת הבית לדוד. ארומממך הויה כי דליתני, ולא שמחת אובי לי.. אליך ה' אקרא ואל אדני אתחנן ..{{ממס|תהילים ל}} ==ברכות התרה בשבתיך בבית== {{ממס|משנה פאה א א}} {{ממס|תלמוד בבלי שבת קכז}} [[ברוך שאמר]] [[פסוקי דזמרה]] לבני ישראל, או [[משתמש:Jaredscribe/סידור/פסוקי דזמרה לבני נח]] בככל תעמוד ובהתבודדות תכניע: [[משתמש:Jaredscribe/סידור/שמונה עשרה עם כוונות]] 2yl1ojxxzk8ygt6qwnl4ajc8da4ka22 2947677 2947649 2025-07-09T01:10:13Z Jaredscribe 29683 /* ברכות בלכתיך בדרך */ {{הור| ואדבר בם '''בלכתי בדרך'''. במה יזכה נער את ארחו? לשמור כדברך. {{ממס|תהילים קיט ט}} }} 2947677 wikitext text/x-wiki ==השכמת הבוקר== מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶֽיךָ מֶֽלֶךְ חַי וְקַיָּם שֶהֶחֱזַרְתָּ בִי נִשְׁמָתִי בְחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ. {{הור|אם נסתר איש במסתרים האתה לא תיראהו [מקור נדרשת] אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח. ח אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ. ט אֶשָּׂא כַנְפֵי שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם. י גַּם שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ. יא וָאֹמַר אַךְ חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי. יב גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָ וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר כַּחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה. {{ממס|תהילים קלט ז}} }} בָּרוּךְ הבורא הנותן לציפורים בִינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה: {{הור|תן בלבי בינה להבין אמרתיך בחלמות שחלמתי, ולהבדיל בין אור ובין החושך. {{ממס|בראשית א ד }} <small>(בשמיעת שיר ציפורים, אם אין שכוי או תרנגול בחצריהם. אם יש, אמרים: ''"הנותן לַשֶּׂכְוִי בינה."'')}}</small> בָּרוּךְ אַתָּה בורא ומֶלֶךְ הָעוֹלָם פּוֹקֵחַ עִוְרִים: {{הור|(בכתיבת זכרונות של החלום) תן לי פתרונות מדויקת וטובות, ואברך את הויה אשר יעצני, אף לילות יסרוני כליותי {{ממס|תהילים טז}} }} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ {{הור|בורא ומלך}} הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה, וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים <small>{{הור|נוסח תימן בלדי:}}</small> וַחֲלָלִים חֲלָלִים, מֵהֶם פְּתוּחִים מֵהֶם סְתוּמִים. {{הור|חנני בריאת הגוף ובריאת קרבי וכליותי, ואזרני לעמוד ולקים לפניך בשעה הבאה ובימים הבאים. {{ממס|ברכת אשר יצר}} }} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת: {{הור|כִּֽי־אַ֭תָּה קָנִ֣יתָ כִלְיֹתָ֑י  תְּ֝סֻכֵּ֗נִי בְּבֶ֣טֶן אִמִּֽי {{ממס|תהילים קלט יג}} }} {{הור|(אחר רחצה ידים ופניו:)}} {{הור| ותבדילני מטומאות הלילה. צרפה כליותי ולבי כי חסדך לנגד עיני .. ארחץ בניקיון כפי ואסבבה את מזבחיך לשמיע בקול תודה ולספר כל נפליאותיך {{ממס|תהילים כו ג}} }} רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת הויה שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עוֹשֵׂיהֶם תְּהִלָּתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד: {{ממס|תהילים קי}} בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד: {{ממס|תהילים קיט}}{{הור|אדבר בם בשכבי ובקומי.}} <small>(בני יעקב מוספים:)}}</small> תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. {{ממס|מקור נדרשת}} שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטּוֹשׁ תּורַת אִמֶּךָ. {{ממס|משלי ב}} ==ברכות הבוקר== <קטע התחלה=ברהש/> === ברכות המיניות === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ {{הור|בורא ו}}מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁעָשַׂנִי כִּרְצוֹנוֹ. {{הור|אודך על כי נוראות נפלאתי נִפְלָאִ֥ים מַעֲשֶׂ֑יךָ וְ֝נַפְשִׁ֗י יֹדַ֥עַת מְאֹֽד׃ לֹֽא־נִכְחַ֥ד עׇצְמִ֗י מִ֫מֶּ֥ךָּ  אֲשֶׁר־עֻשֵּׂ֥יתִי בַסֵּ֑תֶר רֻ֝קַּ֗מְתִּי בְּֽתַחְתִּיּ֥וֹת אָֽרֶץ׃ גׇּלְמִ֤י ׀ רָ֘א֤וּ עֵינֶ֗יךָ וְעַֽל־סִפְרְךָ֮ כֻּלָּ֢ם יִכָּ֫תֵ֥בוּ יָמִ֥ים יֻצָּ֑רוּ ולא וְל֖וֹ אֶחָ֣ד בָּהֶֽם׃ {{ממס|תהילים קלט יד}} <small>(ויש הנוהגים לברך כך, גם איש וגם אישה, להשיגת [[w:שלום בית|שלום בית]] ולרפא את ה[[w:דיספוריה מגדרית|דיספוריה מגדרית]]. גם יכול לתפלל לזיוג) </small> }}: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹקֵף כְּפוּפִים: {{הור|העשיני כבד כהר ללא עשות מה שאסרת ([[w:en:Tadasana]]). העשיני קל כנשר לעשות רצוניך ([[w:en:Hasta Vinyasas]]) }} ===ברכות האור וההבדילה=== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ. עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל: <small>{{הור|(בעלות השחר בריאת האור מן חלון. [[ברכת יוצר אור]] ב-[[w:en:Pranimasana]]) }}</small> הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ בְּרַחֲמִים. וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׁה בְרֵאשִׁית. <small>{{הור| ([[w:en:Sun_salution|Salute the creator of the sun]] כורע, השתחוה, והנחת עצמיך על בירכים) }} {{ממס|בראשית א}} מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהוָה כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ. {{ממס|תהלים קד כד}} <small>{{הור|([[w:מנטרה]] על בירכים)}} </small> [[אל אדון|{{ראש בית בפיוט|אֵ}}ל אדון]] על כל המעשים, {{ראש בית בפיוט|ב}}רוּךְ וּמְבֹרָךְ בְּפִי נוסח אשכנז: כָּל נְשָׁמָה.. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שהבילנו מן הטעים וקרבתנו לעבודתי. [מקור נדרשת] [[עלינו לשבח]] לאדון הכל, לתת גדולה ליוצר בראשית. שלא עשה {{הור|ישראל}} כגויי הארצות ולא שמ{{הור|הו}} כמפחות האדמה שלא שם חלקי{{הור|הו}} כהם וגרל{{הור|הו}} ככל המונם שהם משתחוים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע. ואנאחנו '''כורעים ומשתחוים ומודים''' לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוה. שהוא נטה שמים ויסד ארץ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם {{הור|שֶׁלֹּא עָשַׂה ישראל כגּוֹי הארצות, אבל אשהו לך ממלכת כהנים וגוי קדש {{ממס|שמות יט ו}} תתנהו לברית עם לאור גוים לפקח עינים עורות להוציא ממסגר אסיר מבית כלא ישבי חשך.{{ממס|ישעיהו מב ו}} והלכו גוים לאורה ומלכים לנגה זרחה {{ממס|ישעיהו ס ג}} נר לרגלי דברך ואור לנתיבותי {{ממס|תהילים קיט קח}} כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר.{ממס|משלי ו כג}} }} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי עָבֶד {{הור|ככבים ומזלות {{קטן|(אישה אומרת: שִׁפְחָה כו"מ)}} אבל ועשני עבדיך. }} <small>{{הור|(בהשתחוות אל המזרח, תתכוון אל ירושלים עיר הקדוש, ואל דבר הויה היוצאי משם {{ממס|ישעיהו ב}} [[w:Drishti]] עכו"מ השתחווים אל השמש ומתכוונים אל אלילים ופסליהם, ואנחנו נשתחווים אל בורא השמש והירח והככבים {{ממס|בראשית א}}, ונתכוונים אל תורה אורתו {{ממס|משלי}} [נדרשת]) }}</small> [[ברוך שאמר]] והיה העלם .. ===להתאזיר בגבורה=== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה: {{הור|(תעמוד ותרגיל גבורת הגוף: [[w:en:Virabhadrasana]]) }} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ. {{הור|לעשות רצוניך הויה חפצתי, ותרתיך בתך מעי {{ממס|תהילים מ}} תרת הויה תמימה, משיבת נפש. ואשיש כגבור לרוץ ארחי היום. {{ממס|תהילים יט}} ברוך הויה צורי המלמד ידי לקרב, עצבותי למלחמה {{ממס|קמד א}} {{ממס|תהילים יט}} מה כחנו, מה גבורתנו, הלא כל הגבורים כאין לוניך, ואנשי השמ כלא היו. וחכמים כבלי מדע, ונבונימ כבלי השכל. ([[w:יוגה#הנתיבים הקלאסיים ביוגה ההינדואיסטית]]) }} ===להתלבש בתפארה ולצאת בשלום=== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים: <small>{{הור|{{ממס|בראשית ג}} (בלבשת בגדים)}}</small> בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם: {{ממס|תהילים צג}} (במלביש הנעלים) בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צָרְכִּי: (בקחת הכילים והכיס עם כסף ומתבעים) בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה: (מלביש בכיפה) בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּעֲבִיר חֶבְלֵי שֵׁנָה מֵעֵינָי וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפָּי. {{הור|(לא תשתות תה או קפה לפני הברכה הזות)}} וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתַּרְגִּילֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְתַדְבִּיקֵנוּ בְּמִצְוׂתֶיךָ. '''וְאַל תְּבִיאֵנוּ לִידֵי חֵטְא''', וְלֹא לִידֵי עֲבֵרָה וְעָוׂן {{הור|כי אתה יודע דרך צדיקים, והדרך רשעים תאבד. {{ממס|תהילים א}} ואם תביאני}} לִידֵי נִסָּיוֹן, {{הור|צרפה כליותי ולבי{{ממס|מקור נדרשת}} ואם תביאני}} לִידֵי בִזָּיוֹן {{הור|תן לי ענוה ושפל רוח לעשות חשבון על נפשי, ואם לידי כבוד ועושרה, תן לי יראת חטה ולא אשכחיך.}} וְאַל יִשְׁלוֹט בָּנוּ יֵצֶר הָרָע, וְהַרְחִיקֵנוּ מֵאָדָם רָע וּמֵחָבֵר רָע, וְדַבְּקֵנוּ בְּיֵצֶר טוֹב וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים {{הור|וחברים טובים}} וְכֹף אֶת יִצְרֵנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ {{הור|ואני מתעבד תאות ומחשבות לבי לעבודתיך}}. וּתְנֵנוּ הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ. וְתִגְמְלֵנוּ חֲסָדִים טוֹבִים: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַגּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם מַתִּיר אֲסוּרִים: <small>(ביציאת מן הדלת)</small> [[אחינו כל בית ישראל]] הנתונים בצרה ובשביה .. המקום ירחם עלהם ויוציאם מצרה לרוחה .. {{הור|שומר דלתי ישראל, שמור דלת יראיך. (<small>בסגור הדלת וריאת כתב על מזוזה</small>) שמר נא ציאתי ובאויני היום כאשר אשא עיני אל הר קדשיך ואליך הויה עשה שמים וארץ כי עזרי מאתיך {{ממס|תהילים קכא}} }} '''תַּצִּילֵנִנ {{הור|מן הרע}}''' הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם {{הור|ומן הרשעים}} ומֵעַזֵּי פָנִים וּמֵעַזּוּת פָּנִים. {{ממס|יחזקאל ב}} לעלם יהא אדם ירא שמים בסתר ובגלוי ומודה על האמת, ודובר אמת בלבבו, וישכם ויאמר: (תסגור עינים, ב[[w:היתבודדות]] פנימית, [[w:en:Pratyahara]]) ==שמע ישראל== '''הויה אלהנו השם אחד''' <small>ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד</small> '''ואחבת את הויה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשיך ובכל מאודיך.''' {{ממס|דברים ו ה}} ==ברכות בלכתיך בדרך== '''והיו הדברים האלה, אשר אנכי מצוך היום על לבבך. ושננתם לבניך, ודברת בם בשבתך בביתיך ובלכתיך בדרך.'''{{ממס|דברים ו ה}} {{הור| ואדבר בם '''בלכתי בדרך'''. במה יזכה נער את ארחו? לשמור כדברך. {{ממס|תהילים קיט ט}} }} <small>{{הור|(אם בלכת בדרך ארץ לשדה לעבוד האדמה אשר תוקח משם, אם בלכת בדרך לבית כנסת לתפלל עם הציבור וללמוד תורה, ואם בנדדים ללכת דרך לא ידוע)}} </small> בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר: {{הור|דרכיך הודעיני, ארחותיך למדני: הרדיכיני באמתיך ולמדני, כי אתה אלהי ישעי, אותך קוויתי כל היום {{ממס|תהילים כה ו}} }} {{הור|בורא את אדם הראשון בצלמו {{ממס|בראשית א}} }} {{הור|כי מי אלוה מבלעדי הויה? ומי צור זולתי אלהינו? האל המאזרני חיל ויתן תמים דרכי: משוה רגלי כאילות ועל במותי יעמידני: מלמד ידי למלחמה {{ממס|תהילים יח לב}} }} ברוך אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, למדני חוקותיך {{הור|בכל לבי דרשתיך אל תשגני ממצוותיך {{ממס|תהילים קיט י}} }} {{הור|נח איש צדיק תמים בדורותיו, את האלהים '''התהלך נח'''. {{ממס|בראשית ג}} }} {{הור|'''לך לך מארציך''' ממלודתך ומבית אביך אל הארץ אשר אני אראיך. {{ממס|בראשית יב}} }} קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת, את יצחק, ו'''לך לך אל ארץ המריה''', והעלהו שם לעלה אל אחד ההרים אשר אמר אלך ... ויקם וילך אל המקום .. {{ממס|בראשית כב}} <small>{{הור|(אם אין בית כנסת יהודי בעיר, חזר לביתיך לתפלל יחיד, או לכת אל בית חבריך לתפלל יחד עם שנים או שלוש.)}}</small> ==חוץ לבית כנסת== [[מה טובו]] אהליך יעקב, משכנותיך ישראל ... {{ממס|ישעיהו מד ו}} {{ממס|מלכים ב יט טו}} {{ממס|צפניה ג כ}} {{ממס|שמות ל יז}} מזמור שיר חנוכת הבית לדוד. ארומממך הויה כי דליתני, ולא שמחת אובי לי.. אליך ה' אקרא ואל אדני אתחנן ..{{ממס|תהילים ל}} ==ברכות התרה בשבתיך בבית== {{ממס|משנה פאה א א}} {{ממס|תלמוד בבלי שבת קכז}} [[ברוך שאמר]] [[פסוקי דזמרה]] לבני ישראל, או [[משתמש:Jaredscribe/סידור/פסוקי דזמרה לבני נח]] בככל תעמוד ובהתבודדות תכניע: [[משתמש:Jaredscribe/סידור/שמונה עשרה עם כוונות]] cjcwnvrfypb512cxjhfec46asb5a176 2947678 2947677 2025-07-09T01:18:41Z Jaredscribe 29683 /* ברכות בלכתיך בדרך */ פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ 2947678 wikitext text/x-wiki ==השכמת הבוקר== מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶֽיךָ מֶֽלֶךְ חַי וְקַיָּם שֶהֶחֱזַרְתָּ בִי נִשְׁמָתִי בְחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ. {{הור|אם נסתר איש במסתרים האתה לא תיראהו [מקור נדרשת] אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח. ח אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ. ט אֶשָּׂא כַנְפֵי שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם. י גַּם שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ. יא וָאֹמַר אַךְ חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי. יב גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָ וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר כַּחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה. {{ממס|תהילים קלט ז}} }} בָּרוּךְ הבורא הנותן לציפורים בִינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה: {{הור|תן בלבי בינה להבין אמרתיך בחלמות שחלמתי, ולהבדיל בין אור ובין החושך. {{ממס|בראשית א ד }} <small>(בשמיעת שיר ציפורים, אם אין שכוי או תרנגול בחצריהם. אם יש, אמרים: ''"הנותן לַשֶּׂכְוִי בינה."'')}}</small> בָּרוּךְ אַתָּה בורא ומֶלֶךְ הָעוֹלָם פּוֹקֵחַ עִוְרִים: {{הור|(בכתיבת זכרונות של החלום) תן לי פתרונות מדויקת וטובות, ואברך את הויה אשר יעצני, אף לילות יסרוני כליותי {{ממס|תהילים טז}} }} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ {{הור|בורא ומלך}} הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה, וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים <small>{{הור|נוסח תימן בלדי:}}</small> וַחֲלָלִים חֲלָלִים, מֵהֶם פְּתוּחִים מֵהֶם סְתוּמִים. {{הור|חנני בריאת הגוף ובריאת קרבי וכליותי, ואזרני לעמוד ולקים לפניך בשעה הבאה ובימים הבאים. {{ממס|ברכת אשר יצר}} }} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת: {{הור|כִּֽי־אַ֭תָּה קָנִ֣יתָ כִלְיֹתָ֑י  תְּ֝סֻכֵּ֗נִי בְּבֶ֣טֶן אִמִּֽי {{ממס|תהילים קלט יג}} }} {{הור|(אחר רחצה ידים ופניו:)}} {{הור| ותבדילני מטומאות הלילה. צרפה כליותי ולבי כי חסדך לנגד עיני .. ארחץ בניקיון כפי ואסבבה את מזבחיך לשמיע בקול תודה ולספר כל נפליאותיך {{ממס|תהילים כו ג}} }} רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת הויה שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עוֹשֵׂיהֶם תְּהִלָּתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד: {{ממס|תהילים קי}} בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד: {{ממס|תהילים קיט}}{{הור|אדבר בם בשכבי ובקומי.}} <small>(בני יעקב מוספים:)}}</small> תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. {{ממס|מקור נדרשת}} שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטּוֹשׁ תּורַת אִמֶּךָ. {{ממס|משלי ב}} ==ברכות הבוקר== <קטע התחלה=ברהש/> === ברכות המיניות === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ {{הור|בורא ו}}מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁעָשַׂנִי כִּרְצוֹנוֹ. {{הור|אודך על כי נוראות נפלאתי נִפְלָאִ֥ים מַעֲשֶׂ֑יךָ וְ֝נַפְשִׁ֗י יֹדַ֥עַת מְאֹֽד׃ לֹֽא־נִכְחַ֥ד עׇצְמִ֗י מִ֫מֶּ֥ךָּ  אֲשֶׁר־עֻשֵּׂ֥יתִי בַסֵּ֑תֶר רֻ֝קַּ֗מְתִּי בְּֽתַחְתִּיּ֥וֹת אָֽרֶץ׃ גׇּלְמִ֤י ׀ רָ֘א֤וּ עֵינֶ֗יךָ וְעַֽל־סִפְרְךָ֮ כֻּלָּ֢ם יִכָּ֫תֵ֥בוּ יָמִ֥ים יֻצָּ֑רוּ ולא וְל֖וֹ אֶחָ֣ד בָּהֶֽם׃ {{ממס|תהילים קלט יד}} <small>(ויש הנוהגים לברך כך, גם איש וגם אישה, להשיגת [[w:שלום בית|שלום בית]] ולרפא את ה[[w:דיספוריה מגדרית|דיספוריה מגדרית]]. גם יכול לתפלל לזיוג) </small> }}: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹקֵף כְּפוּפִים: {{הור|העשיני כבד כהר ללא עשות מה שאסרת ([[w:en:Tadasana]]). העשיני קל כנשר לעשות רצוניך ([[w:en:Hasta Vinyasas]]) }} ===ברכות האור וההבדילה=== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ. עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל: <small>{{הור|(בעלות השחר בריאת האור מן חלון. [[ברכת יוצר אור]] ב-[[w:en:Pranimasana]]) }}</small> הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ בְּרַחֲמִים. וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׁה בְרֵאשִׁית. <small>{{הור| ([[w:en:Sun_salution|Salute the creator of the sun]] כורע, השתחוה, והנחת עצמיך על בירכים) }} {{ממס|בראשית א}} מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהוָה כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ. {{ממס|תהלים קד כד}} <small>{{הור|([[w:מנטרה]] על בירכים)}} </small> [[אל אדון|{{ראש בית בפיוט|אֵ}}ל אדון]] על כל המעשים, {{ראש בית בפיוט|ב}}רוּךְ וּמְבֹרָךְ בְּפִי נוסח אשכנז: כָּל נְשָׁמָה.. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שהבילנו מן הטעים וקרבתנו לעבודתי. [מקור נדרשת] [[עלינו לשבח]] לאדון הכל, לתת גדולה ליוצר בראשית. שלא עשה {{הור|ישראל}} כגויי הארצות ולא שמ{{הור|הו}} כמפחות האדמה שלא שם חלקי{{הור|הו}} כהם וגרל{{הור|הו}} ככל המונם שהם משתחוים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע. ואנאחנו '''כורעים ומשתחוים ומודים''' לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוה. שהוא נטה שמים ויסד ארץ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם {{הור|שֶׁלֹּא עָשַׂה ישראל כגּוֹי הארצות, אבל אשהו לך ממלכת כהנים וגוי קדש {{ממס|שמות יט ו}} תתנהו לברית עם לאור גוים לפקח עינים עורות להוציא ממסגר אסיר מבית כלא ישבי חשך.{{ממס|ישעיהו מב ו}} והלכו גוים לאורה ומלכים לנגה זרחה {{ממס|ישעיהו ס ג}} נר לרגלי דברך ואור לנתיבותי {{ממס|תהילים קיט קח}} כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר.{ממס|משלי ו כג}} }} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי עָבֶד {{הור|ככבים ומזלות {{קטן|(אישה אומרת: שִׁפְחָה כו"מ)}} אבל ועשני עבדיך. }} <small>{{הור|(בהשתחוות אל המזרח, תתכוון אל ירושלים עיר הקדוש, ואל דבר הויה היוצאי משם {{ממס|ישעיהו ב}} [[w:Drishti]] עכו"מ השתחווים אל השמש ומתכוונים אל אלילים ופסליהם, ואנחנו נשתחווים אל בורא השמש והירח והככבים {{ממס|בראשית א}}, ונתכוונים אל תורה אורתו {{ממס|משלי}} [נדרשת]) }}</small> [[ברוך שאמר]] והיה העלם .. ===להתאזיר בגבורה=== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה: {{הור|(תעמוד ותרגיל גבורת הגוף: [[w:en:Virabhadrasana]]) }} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ. {{הור|לעשות רצוניך הויה חפצתי, ותרתיך בתך מעי {{ממס|תהילים מ}} תרת הויה תמימה, משיבת נפש. ואשיש כגבור לרוץ ארחי היום. {{ממס|תהילים יט}} ברוך הויה צורי המלמד ידי לקרב, עצבותי למלחמה {{ממס|קמד א}} {{ממס|תהילים יט}} מה כחנו, מה גבורתנו, הלא כל הגבורים כאין לוניך, ואנשי השמ כלא היו. וחכמים כבלי מדע, ונבונימ כבלי השכל. ([[w:יוגה#הנתיבים הקלאסיים ביוגה ההינדואיסטית]]) }} ===להתלבש בתפארה ולצאת בשלום=== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים: <small>{{הור|{{ממס|בראשית ג}} (בלבשת בגדים)}}</small> בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם: {{ממס|תהילים צג}} (במלביש הנעלים) בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צָרְכִּי: (בקחת הכילים והכיס עם כסף ומתבעים) בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה: (מלביש בכיפה) בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּעֲבִיר חֶבְלֵי שֵׁנָה מֵעֵינָי וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפָּי. {{הור|(לא תשתות תה או קפה לפני הברכה הזות)}} וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתַּרְגִּילֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְתַדְבִּיקֵנוּ בְּמִצְוׂתֶיךָ. '''וְאַל תְּבִיאֵנוּ לִידֵי חֵטְא''', וְלֹא לִידֵי עֲבֵרָה וְעָוׂן {{הור|כי אתה יודע דרך צדיקים, והדרך רשעים תאבד. {{ממס|תהילים א}} ואם תביאני}} לִידֵי נִסָּיוֹן, {{הור|צרפה כליותי ולבי{{ממס|מקור נדרשת}} ואם תביאני}} לִידֵי בִזָּיוֹן {{הור|תן לי ענוה ושפל רוח לעשות חשבון על נפשי, ואם לידי כבוד ועושרה, תן לי יראת חטה ולא אשכחיך.}} וְאַל יִשְׁלוֹט בָּנוּ יֵצֶר הָרָע, וְהַרְחִיקֵנוּ מֵאָדָם רָע וּמֵחָבֵר רָע, וְדַבְּקֵנוּ בְּיֵצֶר טוֹב וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים {{הור|וחברים טובים}} וְכֹף אֶת יִצְרֵנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ {{הור|ואני מתעבד תאות ומחשבות לבי לעבודתיך}}. וּתְנֵנוּ הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ. וְתִגְמְלֵנוּ חֲסָדִים טוֹבִים: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַגּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם מַתִּיר אֲסוּרִים: <small>(ביציאת מן הדלת)</small> [[אחינו כל בית ישראל]] הנתונים בצרה ובשביה .. המקום ירחם עלהם ויוציאם מצרה לרוחה .. {{הור|שומר דלתי ישראל, שמור דלת יראיך. (<small>בסגור הדלת וריאת כתב על מזוזה</small>) שמר נא ציאתי ובאויני היום כאשר אשא עיני אל הר קדשיך ואליך הויה עשה שמים וארץ כי עזרי מאתיך {{ממס|תהילים קכא}} }} '''תַּצִּילֵנִנ {{הור|מן הרע}}''' הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם {{הור|ומן הרשעים}} ומֵעַזֵּי פָנִים וּמֵעַזּוּת פָּנִים. {{ממס|יחזקאל ב}} לעלם יהא אדם ירא שמים בסתר ובגלוי ומודה על האמת, ודובר אמת בלבבו, וישכם ויאמר: (תסגור עינים, ב[[w:היתבודדות]] פנימית, [[w:en:Pratyahara]]) ==שמע ישראל== '''הויה אלהנו השם אחד''' <small>ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד</small> '''ואחבת את הויה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשיך ובכל מאודיך.''' {{ממס|דברים ו ה}} ==ברכות בלכתיך בדרך== '''והיו הדברים האלה, אשר אנכי מצוך היום על לבבך. ושננתם לבניך, ודברת בם בשבתך בביתיך ובלכתיך בדרך.'''{{ממס|דברים ו ה}} {{הור| ואדבר בם '''בלכתי בדרך'''. במה יזכה נער את ארחו? לשמור כדברך. {{ממס|תהילים קיט ט}} }} <small>{{הור|(אם בלכת בדרך ארץ לשדה לעבוד האדמה אשר תוקח משם, אם בלכת בדרך לבית כנסת לתפלל עם הציבור וללמוד תורה, ואם בנדדים ללכת דרך לא ידוע)}} </small> בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר: {{הור|דרכיך הודעיני, ארחותיך למדני: הרדיכיני באמתיך ולמדני, כי אתה אלהי ישעי, אותך קוויתי כל היום {{ממס|תהילים כה ו}} }} {{הור|וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם. וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ. {{ממס|בראשית א כז}} }} {{הור|כי מי אלוה מבלעדי הויה? ומי צור זולתי אלהינו? האל המאזרני חיל ויתן תמים דרכי: משוה רגלי כאילות ועל במותי יעמידני: מלמד ידי למלחמה {{ממס|תהילים יח לב}} }} ברוך אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, למדני חוקותיך {{הור|בכל לבי דרשתיך אל תשגני ממצוותיך {{ממס|תהילים קיט י}} }} {{הור|נח איש צדיק תמים היה בדורותיו, את האלהים '''התהלך נח'''. {{ממס|בראשית ו ט}} }} {{הור|'''לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ''' וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה. וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה. {{ממס|בראשית יב}} }} קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת, את יצחק, ו'''לך לך אל ארץ המריה''', והעלהו שם לעלה אל אחד ההרים אשר אמר אלך ... '''ויקם וילך''' אל המקום .. {{ממס|בראשית כב}} <small>{{הור|(אם אין בית כנסת יהודי בעיר, חזר לביתיך לתפלל יחיד, או לכת אל בית חבריך לתפלל יחד עם שנים או שלוש.)}}</small> ==חוץ לבית כנסת== [[מה טובו]] אהליך יעקב, משכנותיך ישראל ... {{ממס|ישעיהו מד ו}} {{ממס|מלכים ב יט טו}} {{ממס|צפניה ג כ}} {{ממס|שמות ל יז}} מזמור שיר חנוכת הבית לדוד. ארומממך הויה כי דליתני, ולא שמחת אובי לי.. אליך ה' אקרא ואל אדני אתחנן ..{{ממס|תהילים ל}} ==ברכות התרה בשבתיך בבית== {{ממס|משנה פאה א א}} {{ממס|תלמוד בבלי שבת קכז}} [[ברוך שאמר]] [[פסוקי דזמרה]] לבני ישראל, או [[משתמש:Jaredscribe/סידור/פסוקי דזמרה לבני נח]] בככל תעמוד ובהתבודדות תכניע: [[משתמש:Jaredscribe/סידור/שמונה עשרה עם כוונות]] 8i7my2h86il8cssov6ftxkh22x6pylb 0 1732172 2947724 2947618 2025-07-09T11:26:19Z Editor259 28663 2947724 wikitext text/x-wiki אל תאמר בלבבך מי חכם כמוני ואתי תמות החכמה ותלעג ותכוה לכל אדם פן יבולו עליך ופירותיך ישחיתו ותאמר הן אני נשארתי לבדי עץ יבש אדם שבע רוגז עושה רעה ועצמו(?) ושחוק לאויביו יהיה והאדם אשר טוב מזגו. וכל אשר ישמע לכל אשר ידברו פותר אותם לטובה וידין לכף זכות האדם הזה קונה לעצמו רעים טובים והדובר דבר על אופניו כל טוב ממני(?) ידבר רבים יהיו אנשי שלומך ולאחד מני אלף גלה סודך אל תגלה סורך לאוהב' אשר לא בחנת אותו בעת צר לך כי כל הרע לאיש מתן ובעת נגעו וצרתו מנגד יעמוד ויש אוהב נהפך לאויב וכאשר ידע חטא משפט מות עליך יגיד יש אוהבי שלחן אם יש היטב לך ובעת צרה כחש בו לא ראיתיך בשבתו על סיר הכשר הוא רעך כנפשך שבעך ומושל בכל כבעל הבית [ו, יב] ובעת צר לך לא יזכר ולא יפקד [ו, יג] הרחק מאויבך ושמור את נפשך מאוהבך אוהב נאמן הוא מטמון גדול ואשר ישיגנו אוצר טוב מצא לא יעריכנו זהב ופז רב אוהב נאמן הוא קיום לנפש החיים בחיק ירא אלהים ינתן בכל מקום אשר ילך ירא שמים ימצא אוהבים נאמנים [ו, יח] בני ידידי חנוך עצמך בחכמה בבחרותך ותקרא חכם ונבון באחריתך [ו, יט] אל החכמה תעמוד כמו פולח ובוקע בארץ ושומר עת בואנה פירותיה [ו, יט] סבול מעט עבודתה וטרחתה ובמעט הזמן מפירותיה הטובים תהנה ותשמח [ו, כ] חסר דעת יקרא את שמה מרה ועקש לב וחוטא לא ידבק בה [ו, כא] <קטע התחלה=כא/>כבידה וחזקה היא בעיניו מאבן בוחן לא יוכל מלט משא וישליכנה מעליו<קטע סוף=כא/> [ו, כב] <קטע התחלה=כב/>רבים יהללו עצמם כי רב מצאת ידם בחכמה ואם יחקרו לא נמצא בם כי אם מעט מועד<קטע סוף=כב/> [ו, כג] <קטע התחלה=כג/>בני שמע לקול לקחי ואל תבוז למו עצתי<קטע סוף=כג/> [ו, כד] <קטע התחלה=כד/>תן רגליך בכבליה וצוואריך במסגריה<קטע סוף=כד/> [ו, כה] <קטע התחלה=כה/>הטה שכמך ושא איתם ולא תנתק מוסרותיה<קטע סוף=כה/> [ו, כו] <קטע התחלה=כו/>החזק בה בכל לבבך ובכל כוחך רמוס דרכיה<קטע סוף=כו/> [ו, כז] <קטע התחלה=כז/>דרוש וחקור אותה אז תמצאנה החזק בה ואל תרפנה<קטע סוף=כז/> [ו, כח] <קטע התחלה=כח/>כי בסוף נחת תנחת בה וצערך יהפך לששון ושמחה<קטע סוף=כח/> [ו, כט] <קטע התחלה=כט/>וכבליה יהיו לך למחסה עון ומסנרי'(?) לבגדי שרים החמודות<קטע סוף=כט/> [ו, ל] ''אין'' [ו, לא] <קטע התחלה=לא/>יש אתה כתר טוב ומצנפת ארגמן הבגדים החמודות אתה תלבש וכתר הזהב על ראשך יעטה<קטע סוף=לא/> [ו, לב] <קטע התחלה=לב/>בני אם תשמע אלי תחכם ואם נפשך ולבך אליו תשית תקרא נבון<קטע סוף=לב/> [ו, לג] <קטע התחלה=לג/>הטה אזנך בחשק ורצון לבך ויתגבר ויאיר לך השכל<קטע סוף=לג/> [ו, לד] <קטע התחלה=לד/>היה תמיד במעמד הזקנים ודבק עצמך לחכמים<קטע סוף=לד/> [ו, לה] <קטע התחלה=לה/>ואהוב לשמוע דבר השם ואל משלי החכמים את לבך תשים<קטע סוף=לה/> בכל מקום אשר תראה איש חכם עמוד ובוא אצלו ושבתך וצאתך עמו יהא דבר השם מאוד יהא יקר בעניך ודיבורו הקדוש תמיד זכור תזכרנ' הוא ימלא משאלות לבך ותהיה כמעיין הנובע ומפיו יתן לך חכמה ותבונה כאוות נפשך: קישור: https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30827&st=&pgnum=5 [[קטגוריה:בן סירא]] 7u0sduvrw3imorlw6so2oojt2q0zhmh 0 1732240 2947667 2947127 2025-07-08T20:29:56Z בן עדריאל 9444 הוספת [[קטגוריה:מוצאי שבת]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 2947667 wikitext text/x-wiki {{הור|קינה לליל תשעה באב שחל במוצאי שבת. הייתה נהוגה בקצת קהילות אשכנז המערבי, בהן וורמייזא.}} בְּלֵיל זֶה סָר נָגְהִי / וְגַם אוֹרִי כָּבַת{{ש}} וְהֻשְׁמַע קוֹל נְהִי / בְּמַר יְלֵל דִּבַּת{{ש}} וְאָמַר אֶהִי / כְּאַכְזָר אֵשׁ לַבַּת{{ש}} וְהוּסַר זְהוֹהִי / בְּרֹב מְרִי סִבַּת{{ש}} וְזִיו הֻקְדַּר נִדָּחִי / וַיֵּהָרֵג בֵּן וּבַת{{ש}} וְכָל עֶדִי מְהוּהִי / וְהֻחְשַׁךְ עֵין בָּבַת{{ש}} וְהֻחְרַד לֵב תִּוְהִי / וַיִּבַשׁ צְבִי זָבַת{{ש}} בְּגָלוּתִי הִשְׁחִי / וּכְבוֹדִי נִשְׁבַּת{{ש}} בְּסוֹף שְׁבִיעִית וַיְהִי / וְאָז פָּסַק מַחֲבַת{{ש}} וְהָאֳפַל דְּבִיר גִּיהִי / בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת [[קטגוריה:קינות לתשעה באב]] [[קטגוריה:אלעזר מגרמייזא]] [[קטגוריה:מנהג וורמייזא]] [[קטגוריה:מוצאי שבת]] ki9w2tfkkvj2kmfysv6p0ln0ksczbe6 104 1732269 2947705 2947318 2025-07-09T06:30:24Z Nahum 68 /* הוגה */ 2947705 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Nahum" /></noinclude>הגברת אותה בדעתך לשאת, מכיוון שסביר ביותר כי ההיכרות תסתיים בהעברת רגשותיה אליו. הוא היה בסך הכל יותר מדי נאה, ומעבר לכך, לא היתה בו מאומה מאותה מודעות עצמית ויוהרה המאפיינץ לרוב אנשים נאים, וגורמת להם להישנא בצדק על ידי עמיתיהם. באותו הערב בא ביקורי אל סיומו, וזו היתה הפעם האחרונה שבה ראיתי או שמעתי מ"כארון" ומ"האליל היווני" למשך ימים רבים וארוכים. בעצם, לא ראיתי מעולם איש מהם מאז ועד עתה, ולא נראה לי שזה עוד יקרה. אבל לפני חודש קיבלתי מכתב ושתי חבילות, אחת עם כתב יד, וכשפתחתי את הראשונה ראיתי שהיא חתומה בידי "הורס הולי", שם שבאותו רגע לא זיהיתי. הוא הלך כך: "קולג' ----, קמברידג', 1 במאי, 18-- "אדוני היקר, -- לבטח תופתע, בהתחשב בטיבה הקלוש ביותר של היכרותנו, לקבל מכתב ממני. בעצם, סבורני כי מוטב שאפתח בתזכורת לכך שנפגשנו פעם אחת, לפני כחמש שנים, כאשר אני ובן טיפוחיי ליאו וינסי הוצגנו בפניך ברחוב בקיימברידג'. אקצר ואגש לעניין. קראתי לאחרונה בעניין רב ספר בו תיארת הרפתקה במרכז אפריקה. אני מניח כי ספר זה בחלקו אמת, ובחלקו פרי דמיון. איך שלא יהיה, זה נתן לי רעיון. אירע, כיצד -- זאת תראה בכתב היד המצורף (אשר בצירוף לחרפושית, "הבן המלכותי של השמש", וושבר החרס המקורי, אני שולח לך ידנית), כי בן טיפוחיי, ליתר דיוק בני המאומץ, ליאו וינסי ואני עברנו לאחרונה הרפתקה אפריקאית אמיתית, מסוג הרבה יותר מופלא מזה שאתה מתאר, עד שלמען האמת, אני כמעט נכלם לשלוח לך מחשש שלא תאמין לסיפורי. כפי שתראה במפורש בכתב יד זה, אני, ליתר דיוק אנחנו, החלטנו שלא לפרסם את הסיפור במהלך חיינו המשותפים. לא היינו משנים את החלטתנו לולא נוצרו<noinclude></noinclude> kdm7etbwupmqxgsbqqg8en163rrnyxh 2947706 2947705 2025-07-09T06:32:18Z Nahum 68 2947706 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Nahum" /></noinclude>הגברת אותה בדעתך לשאת, מכיוון שסביר ביותר כי ההיכרות תסתיים בהעברת רגשותיה אליו. הוא היה בסך הכל יותר מדי נאה, ומעבר לכך, לא היתה בו מאומה מאותה מודעות עצמית ויוהרה המאפיינץ לרוב אנשים נאים, וגורמת להם להישנא בצדק על ידי עמיתיהם. באותו הערב בא ביקורי אל סיומו, וזו היתה הפעם האחרונה שבה ראיתי או שמעתי מ"כארון" ומ"האליל היווני" למשך ימים רבים וארוכים. בעצם, לא ראיתי מעולם איש מהם מאז ועד עתה, ולא נראה לי שזה עוד יקרה. אבל לפני חודש קיבלתי מכתב ושתי חבילות, אחת עם כתב יד, וכשפתחתי את הראשונה ראיתי שהיא חתומה בידי "הורס הולי", שם שבאותו רגע לא זיהיתי. הוא הלך כך: <div align='left>"קולג' ----, קמברידג', 1 במאי, 18--</div> "אדוני היקר, -- לבטח תופתע, בהתחשב בטיבה הקלוש ביותר של היכרותנו, לקבל מכתב ממני. בעצם, סבורני כי מוטב שאפתח בתזכורת לכך שנפגשנו פעם אחת, לפני כחמש שנים, כאשר אני ובן טיפוחיי ליאו וינסי הוצגנו בפניך ברחוב בקיימברידג'. אקצר ואגש לעניין. קראתי לאחרונה בעניין רב ספר בו תיארת הרפתקה במרכז אפריקה. אני מניח כי ספר זה בחלקו אמת, ובחלקו פרי דמיון. איך שלא יהיה, זה נתן לי רעיון. אירע, כיצד -- זאת תראה בכתב היד המצורף (אשר בצירוף לחרפושית, "הבן המלכותי של השמש", וושבר החרס המקורי, אני שולח לך ידנית), כי בן טיפוחיי, ליתר דיוק בני המאומץ, ליאו וינסי ואני עברנו לאחרונה הרפתקה אפריקאית אמיתית, מסוג הרבה יותר מופלא מזה שאתה מתאר, עד שלמען האמת, אני כמעט נכלם לשלוח לך מחשש שלא תאמין לסיפורי. כפי שתראה במפורש בכתב יד זה, אני, ליתר דיוק אנחנו, החלטנו שלא לפרסם את הסיפור במהלך חיינו המשותפים. לא היינו משנים את החלטתנו לולא נוצרו<noinclude></noinclude> b621qm9k50xqtwabog1vyjgmdze3p62 2947707 2947706 2025-07-09T06:34:27Z Nahum 68 2947707 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Nahum" /></noinclude>הגברת אותה בדעתך לשאת, מכיוון שסביר ביותר כי ההיכרות תסתיים בהעברת רגשותיה אליו. הוא היה בסך הכל יותר מדי נאה, ומעבר לכך, לא היתה בו מאומה מאותה מודעות עצמית ויוהרה המאפיינץ לרוב אנשים נאים, וגורמת להם להישנא בצדק על ידי עמיתיהם. באותו הערב בא ביקורי אל סיומו, וזו היתה הפעם האחרונה שבה ראיתי או שמעתי מ"כארון" ומ"האליל היווני" למשך ימים רבים וארוכים. בעצם, לא ראיתי מעולם איש מהם מאז ועד עתה, ולא נראה לי שזה עוד יקרה. אבל לפני חודש קיבלתי מכתב ושתי חבילות, אחת עם כתב יד, וכשפתחתי את הראשונה ראיתי שהיא חתומה בידי "הורס הולי", שם שבאותו רגע לא זיהיתי. הוא הלך כך: <div align='left>"קולג' ----, קמברידג', 1 במאי, 18--</div> "אדוני היקר, -- לבטח תופתע, בהתחשב בטיבה הקלוש ביותר של היכרותנו, לקבל מכתב ממני. בעצם, סבורני כי מוטב שאפתח בתזכורת לכך שנפגשנו פעם אחת, לפני כחמש שנים, כאשר אני ובן טיפוחיי ליאו וינסי הוצגנו בפניך ברחוב בקיימברידג'. אקצר ואגש לעניין. קראתי לאחרונה בעניין רב ספר בו תיארת הרפתקה במרכז אפריקה. אני מניח כי ספר זה בחלקו אמת, ובחלקו פרי דמיון. איך שלא יהיה, זה נתן לי רעיון. אירע, כיצד -- זאת תראה בכתב היד המצורף (אשר בצירוף לחרפושית, "הבן המלכותי של השמש", וושבר החרס המקורי, אני שולח לך ידנית), כי בן טיפוחיי, ליתר דיוק בני המאומץ, ליאו וינסי ואני עברנו לאחרונה הרפתקה אפריקאית אמיתית, מסוג הרבה יותר מופלא מזה שאתה מתאר, עד שלמען האמת, אני כמעט נכלם לשלוח לך אותו מחשש שלא תאמין לסיפורי. כפי שנכתב בכתב יד זה, אני, ליתר דיוק אנחנו, החלטנו שלא לפרסם את הסיפור במהלך חיינו המשותפים. לא היינו משנים את החלטתנו לולא נוצרו<noinclude></noinclude> 9fewdcs9au1mo45i2xzvz4qpzuyxhq9 0 1732301 2947626 2025-07-08T14:18:34Z מו יו הו 37729 יצירת דף עם התוכן "<noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}}</noinclude> {{הור|סימן: '''א"ב''', '''בנימן'''}}<includeonly> אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ</includeonly> {{סי|אַ}}חֲרִישׁ וְאֶתְאַפַּק וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי{{ש}} {{רווח|8}}בִּרְאֹתִי כֹּרְעֵי לְבֵל וְדֹרְשֵׁי לְמֵת הֱיוֹתָם בְּעָצְבִּי{{ש}} {{סי|ב..." 2947626 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}}</noinclude> {{הור|סימן: '''א"ב''', '''בנימן'''}}<includeonly> אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ</includeonly> {{סי|אַ}}חֲרִישׁ וְאֶתְאַפַּק וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי{{ש}} {{רווח|8}}בִּרְאֹתִי כֹּרְעֵי לְבֵל וְדֹרְשֵׁי לְמֵת הֱיוֹתָם בְּעָצְבִּי{{ש}} {{סי|בְּ}}פִי מַחְסוֹם שָׁמַרְתִּי וְנֶעְכַּר כְּאֵבִי{{ש}} {{רווח|8}}מֵעַי מֵעַי אוֹחִילָה קִירוֹת לִבִּי.{{ממס|ירמיהו ד יט}} {{סי|גָּ}}בְרָה עָלַי לִמְאֹד יַד הַמְעַסֶּה{{ש}} {{רווח|8}}רֹדֶה בָאַף וּבֶחָרוֹן מַפְרִיךְ וְשֹׁסֶה{{ש}} {{סי|דִּ}}כְּאוּנִי לֹחֲצַי וְהָשְׁלַכְתִּי כְּפֶגֶר מֻבְסֶה{{ש}} {{רווח|8}}אַשְׂחֶה בְכָל לַיְלָה מִטָּתִי בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה.{{ממס|תהלים ו ז}} {{סי|הֹ}}רֵיתַנִי לַחֹמֶר וְנִמְשַׁלְתִּי כַחוּץ לַעֹבְרִים עָלָי{{ש}} {{רווח|8}}גֵּוִי הֻכָּה וּלְחָיַי הֻמְרְטוּ מִכַּף עֲוִילָי{{ש}} {{סי|וְ}}אַבִּיט יָמִין וּשְׂמֹאל וְאֵין תּוֹמִיךְ מַעְגָּלָי{{ש}} {{רווח|8}}וַאֲנִי כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי.{{ממס|תהלים עג ב}} {{סי|זֹ}}את אָשִׁיב אֶל לִבִּי וְקִרְבִּי חֳמַרְמָר{{ש}} {{רווח|8}}עֹבְדֵי מַשְׂכִּיּוֹת עָמְדוּ בְטַעְמָם וְרֵיחָם לֹא נָמָר{{ש}} {{סי|חֻ}}לַּפְתִּי וְהוּרַקְתִּי מִכְּלִי אֶל כֶּלִי וּכְבוֹדִי נִתְיַמָּר{{ש}} {{רווח|8}}הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מָר.{{ממס|ישעיהו לח יז}} {{סי|טָ}}בַעְתִּי מְצוּלָה בְּיַד אַרְיֵה וְנִדְאַבְתִּי בִדְוָיָה{{ש}} {{רווח|8}}הֲמוֹן עִיר עֻזַּב וְאַרְמוֹן נֻטָּשׁ וְנֶהֶרְסָה הַקִּרְיָה{{ש}} {{סי|יִ}}קְרֵנִי הַדֹּב וְשָׁמָּה שִׁכְּלַנִי בִשְׁאִיָּה{{ש}} {{רווח|8}}בָּאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם וַתּוֹצִיאֵנוּ לָרְוָיָה.{{ממס|תהלים סו יב}} {{סי|כֹּ}}חִי נִכְשַׁל בַּעֲוֹנִי וְרוּחִי נִקְצָר{{ש}} {{רווח|8}}בְּעֵת רְדוֹת הַצָּפִיר וּבַשְּׁיָרָה נֶעְצָר{{ש}} {{סי|לְ}}גֹחִי מִבֶּטֶן קָרָאתִי וְעָנָנִי מִמֵּצָר{{ש}} {{רווח|8}}בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר.{{ממס|ישעיהו סג ט}} {{סי|מַ}}ה מְּאֹד עַתָּה גָּבְרוּ מְעִילוֹת וַתֵּרֶב אַשְׁמָה{{ש}} {{רווח|8}}בְּחֻבִּי לְהִטָּמֵן וּבְחֵקִי לְהִתְעַלְּמָה{{ש}} {{סי|נַ}}חֲלָתִי נִצְּתָה וּלְחָרְבָּה הוּשָׂמָה{{ש}} {{רווח|8}}שָׁאוּ עָרִים מֵאֵין יוֹשֵׁב וְהָאֲדָמָה תִּשָּׁאֶה שְׁמָמָה.{{ממס|ישעיהו ו יא}} {{סי|שֵׂ}}עִיר וְחֹתְנוֹ סֵעֲרוּנִי וַיְשִׁיתוּנִי בָתָה{{ש}} {{רווח|8}}זֶה לְחַיֶּל זֶה וְזֶה לְאַמֶּץ זֶה אוֹתִי לְהַצְמִיתָה{{ש}} {{סי|עַ}}ד אָנָה תַּחֲרִישׁ וְתַבִּיט אָוֶן וְעַוְלָתָה{{ש}} {{רווח|8}}וְלֹא תְרַחֵם אֶת יְרוּשָׁלִַם וְאֵת עָרֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר זָעַמְתָּה.{{ממס|זכריה א יב}} {{סי|פָּ}}עֲרוּ פִיהֶם לִבְלֹעַ וּגְרֹנָם פָּתוּחַ כְּקֶבֶר{{ש}} {{רווח|8}}לִגְזֹר מִכָּל צַד וְלֶאֱכֹל מִכָּל עֵבֶר{{ש}} {{סי|צָ}}רַחְתִּי מִכְּאֵב לֵב בִּרְאֹתִי אִחוּר שֵׂבֶר{{ש}} {{רווח|8}}וָאֹמַר מִי יִתֶּן לִּי אֵבֶר.{{ממס|תהלים נה ז}} {{סי|קָ}}צְרָה רוּחִי וְכָלְתָה נַפְשִׁי{{ש}} {{רווח|8}}מִסִּבְלוֹת זָרִים וּמֵעַבְדוּת בֹּלְשִׁי{{ש}} {{סי|רִ}}יבָה אֲדֹנָי אֶת יְרִיבַי וְרִיבֵי נַפְשִׁי{{ש}} {{רווח|8}}וְאַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי.{{ממס|דברים ט כז}} {{סי|שִׁ}}חַרְתִּיךָ הִמָּצֵא לָנוּ נִשָּׂא וְנֶעְלָם{{ש}} {{רווח|8}}{{סי|תִּ}}הְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת מִמְּכוֹן שֶׁבֶת אוּלָם{{ש}} {{סי|בְּ}}ךָ {{סי|נֵ}}צַח {{סי|יַ}}הַב {{סי|מִ}}בְטָחִי {{סי|נָ}}א אַל תַּחֲזִירֵנִי נִכְלָם{{ש}} {{רווח|8}}יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.{{ממס|תהלים קלא ג}}{{ש}} <noinclude> [[קטגוריה:פיוטי סליחות]] [[קטגוריה:בנימין בן זרח]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> 2y3ggq3s7y19iyiwyjpn2pg92tucwnn 0 1732302 2947629 2025-07-08T15:20:37Z מו יו הו 37729 יצירת דף עם התוכן "<noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}}</noinclude> {{הור|סימן: '''א"ב'''}}<includeonly> אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ</includeonly> <poem> {{סי|אַ}}יֵּה חֲסָדֶיךָ הָרִאשׁוֹנִים יְיָ / שֶׁהִבְטַחְתָּ לְאֵיתָנָי {{סי|בְּ}}רִית כָּרַתָּ עִמָּהֶם / לְבַל תִּשְׁכַּח זַרְעָם אַחֲרֵיהֶם {{סי|גְּ}}..." 2947629 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}}</noinclude> {{הור|סימן: '''א"ב'''}}<includeonly> אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ</includeonly> <poem> {{סי|אַ}}יֵּה חֲסָדֶיךָ הָרִאשׁוֹנִים יְיָ / שֶׁהִבְטַחְתָּ לְאֵיתָנָי {{סי|בְּ}}רִית כָּרַתָּ עִמָּהֶם / לְבַל תִּשְׁכַּח זַרְעָם אַחֲרֵיהֶם {{סי|גְּ}}זֵרָה חָקַקְתָּ עֲבוּר אֲבוֹתָם / וְעָבְדוּ וְעִנּוּ אֹתָם {{סי|דִּ}}ין שִׁעְבּוּד קִבְּלוּ עַל נַפְשׁוֹתָם / בְּהַבְטָחַת וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם {{סי|ה}}וֹצֵאתָם לְקֵץ עִתּוֹתָם / וְקִיַּמְתָּ בָם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם {{סי|וְ}}עָבְרוּ בֵּין גְּזָרִים בַּיָּם / וְהוֹלַכְתָּם קוֹמְמִיּוּת לְבֵית מַאֲוַיָּם {{סי|זָ}}נְחוּ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים / וְלָקוּ בְּמַכַּת אַרְבַּעַת שְׁפָטִים {{סי|חָ}}שׁוּ עֲלֵיהֶם בְּנֵי עַוְלָה / וּנְתָנוּם לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה {{סי|טֹ}}רַח מַלְכִיּוֹת עֲלֵיהֶם שִׁנָּה / וְנִפְקְדוּ לְפִי מְלֹאת שִׁבְעִים שָׁנָה {{סי|יָ}}שְׁבוּ בְּשַׁלְוַת שַׁאֲנַנִּים / אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים שָׁנִים {{סי|כָּ}}שַׁלְנוּ בַּעֲוֹן שִׂנְאַת חִנָּם / וְנִמְכַּרְנוּ בְּיַד עֲמָמִים וְאִיֵּי הַיָּם {{סי|לֹ}}הַטְנוּ בִּשְׁבִי וּבְגָלוּת כָּבֵד / וְנִדְמִינוּ כִּכְלִי אוֹבֵד {{סי|מֻ}}גָּרָה צֹאן לִטְבִיחוֹת חֶרֶב / וְנִשְׁכַּחְנוּ כְּמֵת מִלֵּב {{סי|נֶ}}הֶרְגוּ עָלֶיךָ בְּכָל קְצָוֹת / הֲלֹא אֱלֹהִים יַחֲקָר זֹאת {{סי|סֻ}}גַּרְנוּ בְּעֹשֶׁק וְשָׁכֹל / בְּרָעָב וּבְצָמָא וּבְעֵירֹם וּבְחֹסֶר כֹּל {{סי|עַ}}ד מָתַי תִּרְאֶה וְתֶחֱרַשׁ / עִנּוּי עַם עָנִי וָרָשׁ {{סי|עִ}}נּוּנוּ עַמִּים בְּכֹבֶד עֻלָּם / יִחַלְנוּ אֱלֹהֵי עוֹלָם {{סי|פָּ}}נֵינוּ הֻשְׁחָרוּ כְּשׁוּלֵי קְדֵרָה / מֵחֳלִי וּמַכְאוֹב וְרֹעַ גְּזֵרָה {{סי|צַ}}עֲקָתֵנוּ תִּשְׁמַע וְתָחֹן / וְהַעֲלֵנוּ מִבּוֹר שָׁאוֹן {{סי|קָ}}רָאנוּךְ מֵרֹב דֹּחַק / וְאַתָּה יְיָ אַל תִּרְחַק {{סי|רְ}}צֵה מִפִּינוּ תְּחִנָּה וְתַחֲקֹר / אָנָּא בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכֹּר {{סי|שַׁ}}וְעָתֵנוּ {{סי|תְ}}קַבֵּל מִמְּרוֹמִים / אֵל מֶלֶךְ יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים </poem> <noinclude> [[קטגוריה:שנייה (סליחות)]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] </noinclude> 5os8ouod0u039nlryvfnnv03lvjbdgr 116 1732303 2947634 2025-07-08T15:38:45Z Fuzzy 29 תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום העסקת אחים מומחים בשנים 2025 ו-2026), התשפ"ה-2025 2947634 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום העסקת אחים מומחים בשנים 2025 ו-2026), התשפ"ה-2025 <מקור> ((ק"ת תשפ"ה, 2110|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום העסקת אחים מומחים בשנים 2025 ו-2026)|11949)). <מבוא> בתוקף הסמכות לפי [[+|סעיף 33]] [[=הפקודה|לפקודת בריאות העם, 1940]] (להלן - הפקודה), שנטלתי לפי [[סעיף 34 לחוק-יסוד: הממשלה]], אני מתקין תקנות אלה: @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "אח מומחה ברפואה דחופה" - אח או אחות שלהם תואר מומחה באחיּות בתחום הרפואה הדחופה לפי [[תקנות סיעוד]], העובדים כחלק מהצוות המטפל במלר"ד בכפיפות מקצועית לרופא מומחה; :- "מלר"ד" - מחלקה לרפואה דחופה שהיא אחת מאלה: :: (1) מלר"ד ילדים; :: (2) מלר"ד כללי; :- "מלר"ד ילדים" - בבית חולים ציבורי כללי, הפועל לפי רישיון משרד הבריאות; :- "מלר"ד כללי" - בבית חולים ציבורי כללי, הפועל לפי רישיון משרד הבריאות; :- "תקנות אמות מידה לחלוקה" - [[=תקנות אמות מידה לחלוקה|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף), התשפ"ג-2022]]; :- "תקנות סיעוד" - [[=תקנות סיעוד|תקנות בריאות העם (אישור תואר מומחה באחיּות (סיעוד)), התשע"ד-2013]]. @ 2. תחולה : [[פרק א' לתקנות אמות מידה לחלוקה]] יחול על חלוקת סכום נוסף לפי תקנות אלה. @ 3. סכום תקצוב נוסף : סך כל התקצוב הנוסף לפי תקנות אלה יהיה 10 מיליון שקלים חדשים לכל שנה, בשנים 2025 ו-2026. @ 4. תקצוב נוסף בעד העסקת אחים מומחים בבית החולים : (א) סכום תקצוב נוסף בסך של 24,375 שקלים חדשים לחודש יחולק לבית חולים בעד אח מומחה ברפואה דחופה שהעסיק בפועל, ולפי מספר האחים המומחים שמשרד הבריאות הקצה לכל מלר"ד כמפורט [[בתוספת]], בהתבסס על מספר הפניות למלר"ד בכל בית חולים, ומספר האחים בבית החולים שלהם תואר מומחה באחיּות בתחום הרפואה הדחופה לפי [[תקנות סיעוד]] או שצפוי להיות להם תואר כזה עד תום שנת 2025. : (ב) תקצוב כאמור בתקנת משנה (א) יחולק לבית חולים שעמד בתנאים המפורטים להלן; נותרה יתרה תקציבית לאחר חלוקה לפי תקנת משנה (א), תחולק היתרה בין בתי החולים לפי חלקו היחסי של כל בית חולים בסכום התקצוב הכולל שחולק: :: (1) בית החולים פרסם את כלל המשרות המיועדות לאיוש אחים מומחים ברפואה דחופה, באתר אינטרנט פומבי או באתר האינטרנט של בית החולים; :: (2) בית החולים הגיש הצהרה חתומה ביד האחות הראשית בבית החולים, ולפיה הוא לא צמצם את כמות האחים המועסקים במלר"ד והיקף משרתם והעסיק במקומם אחים מומחים ברפואה דחופה לפי תקנות אלה; :: (3) בית החולים הגיש התחייבות חתומה ביד האחות הראשית בבית החולים, ולפיה הוא לא יצמצם את כמות האחים המועסקים במלר"ד והיקף משרתם בקשר עם העסקת אחים מומחים ברפואה דחופה לפי תקנות אלה כל עוד תקנות אלה בתוקף; :: (4) בית החולים העביר למשרד נתונים על מצבת האחים במלר"ד וכן נתונים על היקף הפעילות במלר"ד כפי שהורה לו המשרד. @ 5. דיווח : בית החולים יגיש דיווח הכולל את כל אלה: : (1) מועד קליטה משוער לאחים מומחים שטרם נקלטו וצפויים להיקלט; : (2) דיווח על הפסקת העסקה של אח מומחה ברפואה דחופה; : (3) מספר האחים המומחים המועסקים במלר"ד כללי או מלר"ד ילדים בבית החולים, ומספר התקנים הפנויים להעסקה כאמור. == תוספת == ==== ((([[תקנה 4(א)]]))) ==== : {| style="width: 100%;" ! width="30%" | {{מוקטן|טור א'}} !! width="15%" | {{מוקטן|טור ב'}} !! width="15%" | {{מוקטן|טור ג'}} !! width="40%" | {{מוקטן|טור ד'}} |- ! סך כל הפניות למלר"ד כללי ומלר"ד ילדים בכל בית חולים בשנת 2024 !! מספר בתי חולים !! מספר הקצאות !! בתי החולים |- | מעל 140,000 || 5 || 14 || המרכז הרפואי שיבא תל השומר (4), הקריה הרפואית רמב"ם (2), המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב) (4), סורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי (2), מרכז רפואי מאיר (2) |- | מעל 99,000 ועד 140,000 || 10 || 10 || בית החולים וולפסון (2), מרכז רפואי שמיר (1), המרכז הרפואי הלל יפה (1), המרכז הרפואי ע"ש ברזילי (2), מרכז רפואי רבין - בילינסון (1), מרכז רפואי העמק (1), המרכז הרפואי שערי צדק (2) |- | עד 99,000 || 14 || 10 || בית החולים אסותא אשדוד (2), המרכז הרפואי הדסה הר הצופים (1), מרכז רפואי צפון (2), זיו (1), בית חולים לניאדו (2), מרכז רפואי כרמל (1), המרכז הרפואי בני ציון (1). |} <פרסום> ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025) <חתימה> אוריאל בוסו שר הבריאות loz4a33rcn66kdgx8umffcai88doyuc 2947672 2947634 2025-07-08T20:58:03Z Fuzzy 29 2947672 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום העסקת אחים מומחים בשנים 2025 ו-2026), התשפ"ה-2025 <מקור> ((ק"ת תשפ"ה, 2110|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום העסקת אחים מומחים בשנים 2025 ו-2026)|11949)). <מבוא> בתוקף הסמכות לפי [[+|סעיף 33]] [[=הפקודה|לפקודת בריאות העם, 1940]] (להלן - הפקודה), שנטלתי לפי [[סעיף 34 לחוק-יסוד: הממשלה]], אני מתקין תקנות אלה: @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "אח מומחה ברפואה דחופה" - אח או אחות שלהם תואר מומחה באחיוּת בתחום הרפואה הדחופה לפי [[תקנות סיעוד]], העובדים כחלק מהצוות המטפל במלר"ד בכפיפות מקצועית לרופא מומחה; :- "מלר"ד" - מחלקה לרפואה דחופה שהיא אחת מאלה: :: (1) מלר"ד ילדים; :: (2) מלר"ד כללי; :- "מלר"ד ילדים" - בבית חולים ציבורי כללי, הפועל לפי רישיון משרד הבריאות; :- "מלר"ד כללי" - בבית חולים ציבורי כללי, הפועל לפי רישיון משרד הבריאות; :- "תקנות אמות מידה לחלוקה" - [[=תקנות אמות מידה לחלוקה|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף), התשפ"ג-2022]]; :- "תקנות סיעוד" - [[=תקנות סיעוד|תקנות בריאות העם (אישור תואר מומחה באחיוּת (סיעוד)), התשע"ד-2013]]. @ 2. תחולה : [[פרק א' לתקנות אמות מידה לחלוקה]] יחול על חלוקת סכום נוסף לפי תקנות אלה. @ 3. סכום תקצוב נוסף : סך כל התקצוב הנוסף לפי תקנות אלה יהיה 10 מיליון שקלים חדשים לכל שנה, בשנים 2025 ו-2026. @ 4. תקצוב נוסף בעד העסקת אחים מומחים בבית החולים : (א) סכום תקצוב נוסף בסך של 24,375 שקלים חדשים לחודש יחולק לבית חולים בעד אח מומחה ברפואה דחופה שהעסיק בפועל, ולפי מספר האחים המומחים שמשרד הבריאות הקצה לכל מלר"ד כמפורט [[בתוספת]], בהתבסס על מספר הפניות למלר"ד בכל בית חולים, ומספר האחים בבית החולים שלהם תואר מומחה באחיוּת בתחום הרפואה הדחופה לפי [[תקנות סיעוד]] או שצפוי להיות להם תואר כזה עד תום שנת 2025. : (ב) תקצוב כאמור בתקנת משנה (א) יחולק לבית חולים שעמד בתנאים המפורטים להלן; נותרה יתרה תקציבית לאחר חלוקה לפי תקנת משנה (א), תחולק היתרה בין בתי החולים לפי חלקו היחסי של כל בית חולים בסכום התקצוב הכולל שחולק: :: (1) בית החולים פרסם את כלל המשרות המיועדות לאיוש אחים מומחים ברפואה דחופה, באתר אינטרנט פומבי או באתר האינטרנט של בית החולים; :: (2) בית החולים הגיש הצהרה חתומה ביד האחות הראשית בבית החולים, ולפיה הוא לא צמצם את כמות האחים המועסקים במלר"ד והיקף משרתם והעסיק במקומם אחים מומחים ברפואה דחופה לפי תקנות אלה; :: (3) בית החולים הגיש התחייבות חתומה ביד האחות הראשית בבית החולים, ולפיה הוא לא יצמצם את כמות האחים המועסקים במלר"ד והיקף משרתם בקשר עם העסקת אחים מומחים ברפואה דחופה לפי תקנות אלה כל עוד תקנות אלה בתוקף; :: (4) בית החולים העביר למשרד נתונים על מצבת האחים במלר"ד וכן נתונים על היקף הפעילות במלר"ד כפי שהורה לו המשרד. @ 5. דיווח : בית החולים יגיש דיווח הכולל את כל אלה: : (1) מועד קליטה משוער לאחים מומחים שטרם נקלטו וצפויים להיקלט; : (2) דיווח על הפסקת העסקה של אח מומחה ברפואה דחופה; : (3) מספר האחים המומחים המועסקים במלר"ד כללי או מלר"ד ילדים בבית החולים, ומספר התקנים הפנויים להעסקה כאמור. == תוספת == ==== ((([[תקנה 4(א)]]))) ==== : {| style="width: 100%;" ! width="30%" | {{מוקטן|טור א'}} !! width="15%" | {{מוקטן|טור ב'}} !! width="15%" | {{מוקטן|טור ג'}} !! width="40%" | {{מוקטן|טור ד'}} |- ! סך כל הפניות למלר"ד כללי ומלר"ד ילדים בכל בית חולים בשנת 2024 !! מספר בתי חולים !! מספר הקצאות !! בתי החולים |- | מעל 140,000 || 5 || 14 || המרכז הרפואי שיבא תל השומר (4), הקריה הרפואית רמב"ם (2), המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב) (4), סורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי (2), מרכז רפואי מאיר (2) |- | מעל 99,000 ועד 140,000 || 10 || 10 || בית החולים וולפסון (2), מרכז רפואי שמיר (1), המרכז הרפואי הלל יפה (1), המרכז הרפואי ע"ש ברזילי (2), מרכז רפואי רבין - בילינסון (1), מרכז רפואי העמק (1), המרכז הרפואי שערי צדק (2) |- | עד 99,000 || 14 || 10 || בית החולים אסותא אשדוד (2), המרכז הרפואי הדסה הר הצופים (1), מרכז רפואי צפון (2), זיו (1), בית חולים לניאדו (2), מרכז רפואי כרמל (1), המרכז הרפואי בני ציון (1). |} <פרסום> ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025) <חתימה> אוריאל בוסו שר הבריאות qvcbrnqr400p414lto2nf7lzd2m7g4g 0 1732304 2947638 2025-07-08T17:17:55Z Nahum 68 יצירת דף עם התוכן "{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ו|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''כלאים פרק ז''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ח|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}}" 2947638 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ו|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''כלאים פרק ז''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ח|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}} l5s94wty1iusqdtqbjv72famn6fnt7o 2947639 2947638 2025-07-08T17:24:54Z Nahum 68 2947639 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ו|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''כלאים פרק ז''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ח|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}} {{המשנה|א|ז|כלאים}} <קטע התחלה=א/>הַמַּבְרִיךְ אֶת הַגֶּפֶן בָּאָרֶץ, אִם אֵין עָפָר עַל גַּבָּהּ שְׁלשָׁה טְפָחִים – לֹא יָבִיא זֶרַע עָלֶיהָ, אֲפִלּוּ הִבְרִיכָהּ בִּדְלַעַת אוֹ בְּסִילוֹן. הִבְרִיכָהּ בְּסֶלַע, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עָפָר עַל גַּבָּהּ אֶלָּא שָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת, מֻתָּר לְהָבִיא זֶרַע עָלֶיהָ. הָאַרְכֻּבָּה שֶׁבַּגֶּפֶן, אֵין מוֹדְדִין לָהּ אֶלָּא מִן הָעִקָּר הַשֵּׁנִי:<קטע סוף=א/> {{המשנה|ב|ז|כלאים}} <קטע התחלה=ב/>הַמַּבְרִיךְ שָׁלשׁ גְּפָנִים, וְעִקְּרֵיהֶם נִרְאִים, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶם מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד שְׁמוֹנֶה, הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת; וְאִם לָאו, אֵינָן מִצְטָרְפוֹת. גֶּפֶן שֶׁיָּבְשָׁה, אֲסוּרָה וְאֵינָהּ מְקַדֶּשֶׁת. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף צֶמֶר גֶּפֶן, אָסוּר וְאֵינוֹ מְקַדֵּשׁ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: אַף עַל גַּבֵּי הַגֶּפֶן, אָסוּר וְאֵינוֹ מְקַדֵּשׁ:<קטע סוף=ב/> {{המשנה|ג|ז|כלאים}} <קטע התחלה=ג/>אֵלּוּ אוֹסְרִין וְלֹא מְקַדְּשִׁין: מוֹתַר חֻרְבַּן הַכֶּרֶם, מוֹתַר מְחוֹל הַכֶּרֶם, מוֹתַר פִּסְקֵי עָרִיס, מוֹתַר אַפִּיפְיָרוֹת. אֲבָל תַּחַת הַגֶּפֶן, וַעֲבוֹדַת הַגֶּפֶן, וְאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁבַּכֶּרֶם, הֲרֵי אֵלּוּ מְקַדְּשׁוֹת:<קטע סוף=ג/> {{המשנה|ד|ז|כלאים}} <קטע התחלה=ד/>הַמְּסַכֵּךְ אֶת גַּפְנוֹ עַל גַּבֵּי תְּבוּאָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, הֲרֵי זֶה קִדֵּשׁ, וְחַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: אֵין אָדָם מְקַדֵּשׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ:<קטע סוף=ד/> {{המשנה|ה|ז|כלאים}} <קטע התחלה=ה/>אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁזָּרַע אֶת כַּרְמוֹ בַּשְּׁבִיעִית, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא, וְאָמַר: אֵין אָדָם מְקַדֵּשׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ:<קטע סוף=ה/> {{המשנה|ו|ז|כלאים}} <קטע התחלה=ו/>הָאַנָּס שֶׁזָּרַע אֶת הַכֶּרֶם וְיָצָא מִלְּפָנָיו, קוֹצְרוֹ אֲפִלּוּ בַּמּוֹעֵד. עַד כַּמָּה הוּא נוֹתֵן לַפּוֹעֲלִים? עַד שְׁלִישׁ. יָתֵר מִכָּאן, קוֹצֵר כְּדַרְכּוֹ וְהוֹלֵךְ, אֲפִלּוּ לְאַחַר הַמּוֹעֵד. מֵאֵימָתַי הוּא נִקְרָא אַנָּס? מִשֶּׁיִּשָּׁקֵעַ:<קטע סוף=ו/> {{המשנה|ז|ז|כלאים}} <קטע התחלה=ז/>הָרוּחַ שֶׁעִלְעֲלָה אֶת הַגְּפָנִים עַל גַּבֵּי תְּבוּאָה, יִגְדֹּר מִיָּד. אִם אֵרְעוֹ אֹנֶס, מֻתָּר. תְּבוּאָתוֹ שֶׁהָיְתָה נוֹטָה תַּחַת הַגֶּפֶן, וְכֵן בַּיָּרָק, מַחֲזִיר, וְאֵינוֹ מְקַדֵּשׁ. מֵאֵימָתַי תְּבוּאָה מִתְקַדֶּשֶׁת? מִשֶּׁתַּשְׁרִישׁ. וַעֲנָבִים, מִשֶּׁיֵּעָשׂוּ כַּפּוֹל הַלָּבָן. תְּבוּאָה שֶׁיָּבְשָׁה כָּל צָרְכָּהּ, וַעֲנָבִים שֶׁבָּשְׁלוּ כָּל צָרְכָּן, אֵין מִתְקַדְּשׁוֹת:<קטע סוף=ז/> {{המשנה|ח|ז|כלאים}} <קטע התחלה=ח/>עָצִיץ נָקוּב מְקַדֵּשׁ בַּכֶּרֶם, וְשֶׁאֵינוֹ נָקוּב אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: זֶה וְזֶה אוֹסְרִין וְלֹא מְקַדְּשִׁין. הַמַּעֲבִיר עָצִיץ נָקוּב בַּכֶּרֶם, אִם הוֹסִיף בְּמָאתַיִם, אָסוּר:<קטע סוף=ח/> <noinclude> [[קטגוריה:משנה מנוקד|כלאים ז]] [[קטגוריה:מסכת כלאים|ז]] </noinclude> 3on5h8hmv47m0idhe9hpwttvdnleqhy 0 1732305 2947641 2025-07-08T17:27:19Z Nahum 68 יצירת דף עם התוכן "{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ז|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''כלאים פרק ח''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ט|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}}" 2947641 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ז|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''כלאים פרק ח''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ט|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}} pyvu5auje2mgtgmx5x6mhkkgz5zeuj2 2947696 2947641 2025-07-09T05:21:09Z Nahum 68 2947696 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ז|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''כלאים פרק ח''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ט|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}} {{המשנה|א|ח|כלאים}} <קטע התחלה=א/>כִּלְאֵי הַכֶּרֶם אֲסוּרִין מִלִּזְרֹעַ וּמִלְּקַיֵּם, וַאֲסוּרִין בַּהֲנָאָה. כִּלְאֵי זְרָעִים, אֲסוּרִים מִלִּזְרֹעַ וּמִלְּקַיֵּם, וּמֻתָּרִין בַּאֲכִילָה, וְכָל שֶׁכֵּן בַּהֲנָאָה. כִּלְאֵי בְּגָדִים מֻתָּרִין בְּכָל דָּבָר, וְאֵינָן אֲסוּרִין אֶלָּא מִלִּלְבֹּשׁ. כִּלְאֵי בְּהֵמָה מֻתָּרִים לְגַדֵּל וּלְקַיֵּם, וְאֵינָן אֲסוּרִים אֶלָּא מִלְּהַרְבִּיעַ. כִּלְאֵי בְּהֵמָה אֲסוּרִים זֶה בָּזֶה.<קטע סוף=א/> {{המשנה|ב|ח|כלאים}} <קטע התחלה=ב/>בְּהֵמָה עִם בְּהֵמָה וְחַיָּה עִם חַיָּה, בְּהֵמָה עִם חַיָּה וְחַיָּה עִם בְּהֵמָה, טְמֵאָה עִם טְמֵאָה וּטְהוֹרָה עִם טְהוֹרָה, טְמֵאָה עִם טְהוֹרָה וּטְהוֹרָה עִם טְמֵאָה, אֲסוּרִין לַחֲרֹשׁ וְלִמְשֹׁךְ וּלְהַנְהִיג.<קטע סוף=ב/> {{המשנה|ג|ח|כלאים}} <קטע התחלה=ג/>הַמַּנְהִיג סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים, וְהַיּוֹשֵׁב בַּקָּרוֹן סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים. רַבִּי מֵאִיר פּוֹטֵר. וְהַשְּׁלִישִׁית שֶׁהִיא קְשׁוּרָה לָרְצוּעוֹת, אֲסוּרָה.<קטע סוף=ג/> {{המשנה|ד|ח|כלאים}} <קטע התחלה=ד/>אֵין קוֹשְׁרִין אֶת הַסּוּס, לֹא לְצִדְדֵי הַקָּרוֹן וְלֹא לְאַחַר הַקָּרוֹן. וְלֹא אֶת הַלֻּבְדְּקִים [{{קטן|נ"א}} הַלֻּבְדְּקִיס] לַגְּמַלִּים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כָּל הַנּוֹלָדִים מִן הַסּוּס, אַף עַל פִּי שֶׁאֲבִיהֶן חֲמוֹר, מֻתָּרִין זֶה עִם זֶה. וְכֵן [{{קטן|נ"א}} וְכָל] הַנּוֹלָדִים מִן הַחֲמוֹר, אַף עַל פִּי שֶׁאֲבִיהֶם סוּס, מֻתָּרִין זֶה עִם זֶה. אֲבָל הַנּוֹלָדִים מִן הַסּוּס עִם הַנּוֹלָדִים מֵחֲמוֹר, אֲסוּרִים זֶה עִם זֶה.<קטע סוף=ד/> {{המשנה|ה|ח|כלאים}} <קטע התחלה=ה/>הַפְּרוּטִיּוֹת אֲסוּרוֹת, וְהָרַמָּךְ מֻתָּר. וְאַדְנֵי הַשָּׂדֶה, חַיָּה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מְטַמְּאוֹת בְּאֹהֶל כְּאָדָם. הַקֻּפָּד וְחֻלְדַּת הַסְּנָיִים, חַיָּה. חֻלְדַּת הַסְּנָיִים, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְטַמֵּא כַּזַּיִת בְּמַשָּׂא, וְכָעֲדָשָׁה בְּמַגָּע.<קטע סוף=ה/> {{המשנה|ו|ח|כלאים}} <קטע התחלה=ו/>שׁוֹר בָּר, מִין בְּהֵמָה. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מִין חַיָּה. כֶּלֶב, מִין חַיָּה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מִין בְּהֵמָה. חֲזִיר, מִין בְּהֵמָה. עָרוֹד, מִין חַיָּה. הַפִּיל וְהַקּוֹף, מִין חַיָּה. וְאָדָם מֻתָּר עִם כֻּלָּם, לִמְשֹׁךְ וְלַחֲרֹשׁ וּלְהַנְהִיג.<קטע סוף=ו/> <noinclude> [[קטגוריה:משנה מנוקד|כלאים ח]] [[קטגוריה:מסכת כלאים|ח]] </noinclude> 59kr129arv6arurvo3ax58eqypfaz4y 0 1732306 2947643 2025-07-08T18:00:07Z OpenLawBot 8112 [2947634] תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום העסקת אחים מומחים בשנים 2025 ו-2026), התשפ"ה-2025 2947643 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום העסקת אחים מומחים בשנים 2025 ו־2026), התשפ״ה–2025}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ה, 2110|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום העסקת אחים מומחים בשנים 2025 ו־2026)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11949.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף הסמכות לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 33|סעיף 33}} {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|לפקודת בריאות העם, 1940}} (להלן – הפקודה), שנטלתי לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 34|סעיף 34 לחוק־יסוד: הממשלה}}, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אח מומחה ברפואה דחופה“ – אח או אחות שלהם תואר מומחה באחיּות בתחום הרפואה הדחופה לפי {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (אישור תואר מומחה באחיות (סיעוד))|תקנות סיעוד}}, העובדים כחלק מהצוות המטפל במלר״ד בכפיפות מקצועית לרופא מומחה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלר״ד“ – מחלקה לרפואה דחופה שהיא אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מלר״ד ילדים; {{ח:תתת|(2)}} מלר״ד כללי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלר״ד ילדים“ – בבית חולים ציבורי כללי, הפועל לפי רישיון משרד הבריאות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלר״ד כללי“ – בבית חולים ציבורי כללי, הפועל לפי רישיון משרד הבריאות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות אמות מידה לחלוקה“ – {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף)|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף), התשפ״ג–2022}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות סיעוד“ – {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (אישור תואר מומחה באחיות (סיעוד))|תקנות בריאות העם (אישור תואר מומחה באחיּות (סיעוד)), התשע״ד–2013}}. {{ח:סעיף|2|תחולה}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף)#פרק א|פרק א׳ לתקנות אמות מידה לחלוקה}} יחול על חלוקת סכום נוסף לפי תקנות אלה. {{ח:סעיף|3|סכום תקצוב נוסף}} {{ח:ת}} סך כל התקצוב הנוסף לפי תקנות אלה יהיה 10 מיליון שקלים חדשים לכל שנה, בשנים 2025 ו־2026. {{ח:סעיף|4|תקצוב נוסף בעד העסקת אחים מומחים בבית החולים}} {{ח:תת|(א)}} סכום תקצוב נוסף בסך של 24,375 שקלים חדשים לחודש יחולק לבית חולים בעד אח מומחה ברפואה דחופה שהעסיק בפועל, ולפי מספר האחים המומחים שמשרד הבריאות הקצה לכל מלר״ד כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, בהתבסס על מספר הפניות למלר״ד בכל בית חולים, ומספר האחים בבית החולים שלהם תואר מומחה באחיּות בתחום הרפואה הדחופה לפי {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (אישור תואר מומחה באחיות (סיעוד))|תקנות סיעוד}} או שצפוי להיות להם תואר כזה עד תום שנת 2025. {{ח:תת|(ב)}} תקצוב כאמור בתקנת משנה (א) יחולק לבית חולים שעמד בתנאים המפורטים להלן; נותרה יתרה תקציבית לאחר חלוקה לפי תקנת משנה (א), תחולק היתרה בין בתי החולים לפי חלקו היחסי של כל בית חולים בסכום התקצוב הכולל שחולק: {{ח:תתת|(1)}} בית החולים פרסם את כלל המשרות המיועדות לאיוש אחים מומחים ברפואה דחופה, באתר אינטרנט פומבי או באתר האינטרנט של בית החולים; {{ח:תתת|(2)}} בית החולים הגיש הצהרה חתומה ביד האחות הראשית בבית החולים, ולפיה הוא לא צמצם את כמות האחים המועסקים במלר״ד והיקף משרתם והעסיק במקומם אחים מומחים ברפואה דחופה לפי תקנות אלה; {{ח:תתת|(3)}} בית החולים הגיש התחייבות חתומה ביד האחות הראשית בבית החולים, ולפיה הוא לא יצמצם את כמות האחים המועסקים במלר״ד והיקף משרתם בקשר עם העסקת אחים מומחים ברפואה דחופה לפי תקנות אלה כל עוד תקנות אלה בתוקף; {{ח:תתת|(4)}} בית החולים העביר למשרד נתונים על מצבת האחים במלר״ד וכן נתונים על היקף הפעילות במלר״ד כפי שהורה לו המשרד. {{ח:סעיף|5|דיווח}} {{ח:ת}} בית החולים יגיש דיווח הכולל את כל אלה: {{ח:תת|(1)}} מועד קליטה משוער לאחים מומחים שטרם נקלטו וצפויים להיקלט; {{ח:תת|(2)}} דיווח על הפסקת העסקה של אח מומחה ברפואה דחופה; {{ח:תת|(3)}} מספר האחים המומחים המועסקים במלר״ד כללי או מלר״ד ילדים בבית החולים, ומספר התקנים הפנויים להעסקה כאמור. {{ח:קטע2|תוספת|תוספת}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4(א)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table style="width: 100%;"> <tr><th width="30%">{{מוקטן|טור א׳}}</th><th width="15%">{{מוקטן|טור ב׳}}</th><th width="15%">{{מוקטן|טור ג׳}}</th><th width="40%">{{מוקטן|טור ד׳}}</th></tr> <tr><th>סך כל הפניות למלר״ד כללי ומלר״ד ילדים בכל בית חולים בשנת 2024</th><th>מספר בתי חולים</th><th>מספר הקצאות</th><th>בתי החולים</th></tr> <tr><td>מעל 140,000</td><td>5</td><td>14</td><td>המרכז הרפואי שיבא תל השומר (4), הקריה הרפואית רמב״ם (2), המרכז הרפואי תל אביב ע״ש סוראסקי (איכילוב) (4), סורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי (2), מרכז רפואי מאיר (2)</td></tr> <tr><td>מעל 99,000 ועד 140,000</td><td>10</td><td>10</td><td>בית החולים וולפסון (2), מרכז רפואי שמיר (1), המרכז הרפואי הלל יפה (1), המרכז הרפואי ע״ש ברזילי (2), מרכז רפואי רבין – בילינסון (1), מרכז רפואי העמק (1), המרכז הרפואי שערי צדק (2)</td></tr> <tr><td>עד 99,000</td><td>14</td><td>10</td><td>בית החולים אסותא אשדוד (2), המרכז הרפואי הדסה הר הצופים (1), מרכז רפואי צפון (2), זיו (1), בית חולים לניאדו (2), מרכז רפואי כרמל (1), המרכז הרפואי בני ציון (1).</td></tr> </table> {{ח:חתימות|ד׳ בתמוז התשפ״ה (30 ביוני 2025)}} * '''אוריאל בוסו'''<br>שר הבריאות {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] jccwqu22imkq9ufjmikptl74m61tous 2947675 2947643 2025-07-08T22:00:17Z OpenLawBot 8112 [2947672] 2947675 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום העסקת אחים מומחים בשנים 2025 ו־2026), התשפ״ה–2025}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ה, 2110|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום העסקת אחים מומחים בשנים 2025 ו־2026)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11949.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף הסמכות לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 33|סעיף 33}} {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|לפקודת בריאות העם, 1940}} (להלן – הפקודה), שנטלתי לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 34|סעיף 34 לחוק־יסוד: הממשלה}}, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אח מומחה ברפואה דחופה“ – אח או אחות שלהם תואר מומחה באחיוּת בתחום הרפואה הדחופה לפי {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (אישור תואר מומחה באחיות (סיעוד))|תקנות סיעוד}}, העובדים כחלק מהצוות המטפל במלר״ד בכפיפות מקצועית לרופא מומחה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלר״ד“ – מחלקה לרפואה דחופה שהיא אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מלר״ד ילדים; {{ח:תתת|(2)}} מלר״ד כללי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלר״ד ילדים“ – בבית חולים ציבורי כללי, הפועל לפי רישיון משרד הבריאות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלר״ד כללי“ – בבית חולים ציבורי כללי, הפועל לפי רישיון משרד הבריאות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות אמות מידה לחלוקה“ – {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף)|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף), התשפ״ג–2022}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות סיעוד“ – {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (אישור תואר מומחה באחיות (סיעוד))|תקנות בריאות העם (אישור תואר מומחה באחיוּת (סיעוד)), התשע״ד–2013}}. {{ח:סעיף|2|תחולה}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף)#פרק א|פרק א׳ לתקנות אמות מידה לחלוקה}} יחול על חלוקת סכום נוסף לפי תקנות אלה. {{ח:סעיף|3|סכום תקצוב נוסף}} {{ח:ת}} סך כל התקצוב הנוסף לפי תקנות אלה יהיה 10 מיליון שקלים חדשים לכל שנה, בשנים 2025 ו־2026. {{ח:סעיף|4|תקצוב נוסף בעד העסקת אחים מומחים בבית החולים}} {{ח:תת|(א)}} סכום תקצוב נוסף בסך של 24,375 שקלים חדשים לחודש יחולק לבית חולים בעד אח מומחה ברפואה דחופה שהעסיק בפועל, ולפי מספר האחים המומחים שמשרד הבריאות הקצה לכל מלר״ד כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, בהתבסס על מספר הפניות למלר״ד בכל בית חולים, ומספר האחים בבית החולים שלהם תואר מומחה באחיוּת בתחום הרפואה הדחופה לפי {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (אישור תואר מומחה באחיות (סיעוד))|תקנות סיעוד}} או שצפוי להיות להם תואר כזה עד תום שנת 2025. {{ח:תת|(ב)}} תקצוב כאמור בתקנת משנה (א) יחולק לבית חולים שעמד בתנאים המפורטים להלן; נותרה יתרה תקציבית לאחר חלוקה לפי תקנת משנה (א), תחולק היתרה בין בתי החולים לפי חלקו היחסי של כל בית חולים בסכום התקצוב הכולל שחולק: {{ח:תתת|(1)}} בית החולים פרסם את כלל המשרות המיועדות לאיוש אחים מומחים ברפואה דחופה, באתר אינטרנט פומבי או באתר האינטרנט של בית החולים; {{ח:תתת|(2)}} בית החולים הגיש הצהרה חתומה ביד האחות הראשית בבית החולים, ולפיה הוא לא צמצם את כמות האחים המועסקים במלר״ד והיקף משרתם והעסיק במקומם אחים מומחים ברפואה דחופה לפי תקנות אלה; {{ח:תתת|(3)}} בית החולים הגיש התחייבות חתומה ביד האחות הראשית בבית החולים, ולפיה הוא לא יצמצם את כמות האחים המועסקים במלר״ד והיקף משרתם בקשר עם העסקת אחים מומחים ברפואה דחופה לפי תקנות אלה כל עוד תקנות אלה בתוקף; {{ח:תתת|(4)}} בית החולים העביר למשרד נתונים על מצבת האחים במלר״ד וכן נתונים על היקף הפעילות במלר״ד כפי שהורה לו המשרד. {{ח:סעיף|5|דיווח}} {{ח:ת}} בית החולים יגיש דיווח הכולל את כל אלה: {{ח:תת|(1)}} מועד קליטה משוער לאחים מומחים שטרם נקלטו וצפויים להיקלט; {{ח:תת|(2)}} דיווח על הפסקת העסקה של אח מומחה ברפואה דחופה; {{ח:תת|(3)}} מספר האחים המומחים המועסקים במלר״ד כללי או מלר״ד ילדים בבית החולים, ומספר התקנים הפנויים להעסקה כאמור. {{ח:קטע2|תוספת|תוספת}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4(א)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table style="width: 100%;"> <tr><th width="30%">{{מוקטן|טור א׳}}</th><th width="15%">{{מוקטן|טור ב׳}}</th><th width="15%">{{מוקטן|טור ג׳}}</th><th width="40%">{{מוקטן|טור ד׳}}</th></tr> <tr><th>סך כל הפניות למלר״ד כללי ומלר״ד ילדים בכל בית חולים בשנת 2024</th><th>מספר בתי חולים</th><th>מספר הקצאות</th><th>בתי החולים</th></tr> <tr><td>מעל 140,000</td><td>5</td><td>14</td><td>המרכז הרפואי שיבא תל השומר (4), הקריה הרפואית רמב״ם (2), המרכז הרפואי תל אביב ע״ש סוראסקי (איכילוב) (4), סורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי (2), מרכז רפואי מאיר (2)</td></tr> <tr><td>מעל 99,000 ועד 140,000</td><td>10</td><td>10</td><td>בית החולים וולפסון (2), מרכז רפואי שמיר (1), המרכז הרפואי הלל יפה (1), המרכז הרפואי ע״ש ברזילי (2), מרכז רפואי רבין – בילינסון (1), מרכז רפואי העמק (1), המרכז הרפואי שערי צדק (2)</td></tr> <tr><td>עד 99,000</td><td>14</td><td>10</td><td>בית החולים אסותא אשדוד (2), המרכז הרפואי הדסה הר הצופים (1), מרכז רפואי צפון (2), זיו (1), בית חולים לניאדו (2), מרכז רפואי כרמל (1), המרכז הרפואי בני ציון (1).</td></tr> </table> {{ח:חתימות|ד׳ בתמוז התשפ״ה (30 ביוני 2025)}} * '''אוריאל בוסו'''<br>שר הבריאות {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 8flid4dxkvc6vnzgscjm31g08s9p5n3 117 1732307 2947644 2025-07-08T18:00:09Z OpenLawBot 8112 הפניה 2947644 wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום העסקת אחים מומחים בשנים 2025 ו-2026)]] 2ygqhoao415uwohu13jlhzbr4m2fuyn 1 1732308 2947645 2025-07-08T18:00:09Z OpenLawBot 8112 דף ריק 2947645 wikitext text/x-wiki phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1 0 1732309 2947650 2025-07-08T18:21:53Z מו יו הו 37729 יצירת דף עם התוכן "=שער כא= {{גדול-מודגש|זה שער הסמיכה היחשׂית}} דע כי היחשׂ {{נ|יהיה|דפוס=יקרא}} אל אבי האב ואל המשפחה ואל הארץ ואל המלאכה. ויש שיחושו אל זולת המשפחה למאורע או לדבר יפול למיוחשׂ עם אשר יתיחשׂ אליו. וכאשר תיחשׂ אל שם נפרד תוסיף באחריתו יו"ד ליחס ותשנה תחלתו, ואפש..." 2947650 wikitext text/x-wiki =שער כא= {{גדול-מודגש|זה שער הסמיכה היחשׂית}} דע כי היחשׂ {{נ|יהיה|דפוס=יקרא}} אל אבי האב ואל המשפחה ואל הארץ ואל המלאכה. ויש שיחושו אל זולת המשפחה למאורע או לדבר יפול למיוחשׂ עם אשר יתיחשׂ אליו. וכאשר תיחשׂ אל שם נפרד תוסיף באחריתו יו"ד ליחס ותשנה תחלתו, ואפשר שלא תשנה. תאמר ביחס אל {{צ|'''עֵבֶר'''}} – {{צ|{{נ|לְאַבְרָם|דפוס=לאברהם}} '''הָעִבְרִי'''}} {{ק|([[בראשית יד יג]])}}, ואל {{צ|'''גְּבָל'''}} – {{צ|'''הַגִּבְלִי'''}} {{ק|([[יהושע יג ה]])}}, ואל {{צ|'''אֱדוֹם'''}} – {{צ|'''אֲדֹמִי'''}}, ואל {{צ|'''רֵכָב'''}} – {{צ|'''רֵכָבִי'''}} {{ק|(ראה [[ירמיהו לה ב]])}}, {{צ|'''דָּן'''}} – {{צ|הַדָּנִי}} {{ק|([[שופטים יח א]])}}, {{צ|'''גָּד'''}} – {{צ|בְּנֵי הַגָּדִי}} {{ק|([[במדבר לד יד]])}}, {{צ|'''אָשֵׁר'''}} – {{צ|וַיֵּשֶׁב '''הָאָשֵׁרִי'''}} {{ק|([[שופטים א לב]])}}, ואמרו על דרך זרות {{צ|וְאֶל '''הָאֲשׁוּרִי'''}} {{ק|([[ש"ב ב ט]])}}, אמר בו התרגום {{צ|וְעַל בֵּית אָשֵׁר}}, {{צ|'''מָכִיר'''}} – {{צ|'''מָכִירִי'''}} {{ק|([[במדבר כו כט]])}}, {{צ|'''שָׁאוּל'''}} – {{צ|'''הַשָּׁאוּלִי'''}} {{ק|([[במדבר כו יג]])}}, {{צ|'''חָמוּל'''}} – {{צ|'''הֶחָמוּלִי'''}} {{ק|([[במדבר כו כא]])}}. אבל היחשׂ אל {{צ|'''יָמִין'''}} הוא {{צ|'''הַיְמָנִי'''}} {{ק|([[מ"א ז כא]])}} שלא על דרך ההקשה, וכן היחשׂ אל {{צ|'''שְׂמֹאל'''}} – {{צ|'''הַשְּׂמָאלִי'''}} {{ק|([[מ"א ז כא|שם]])}} שלא כהקשה גם כן. ואפשר שהיתה דעתם ביחשׂ אל {{צ|'''יָמִין'''}} – {{צ|'''יְמָנִי'''}}, להפריש בינו ובין היחשׂ אל {{צ|'''בִּנְיָמִן'''}}, כאשר אמרו {{צ|'''אִישׁ יְמִינִי'''}} {{ק|([[אסתר ב ה]])}}, והנהיגו עליו {{צ|'''הַשְּׂמָאלִי'''}} מפני שזה לעמת זה. והיתה ההקשה להיות כמו {{צ|'''חֲנוֹךְ''' מִשְׁפַּחַת '''הַחֲנֹכִי'''}} {{ק|([[במדבר כו ה]])}}. וכבר מצאתי במשנה מה שדומה לשמוש הזה, והוא אמרם במסכת פרה {{צ|אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לֹא שָׁמַעְתִּי אֶלָּא שְׁלָשִׁית, אָמְרוּ לוֹ מַה לָּשׁוֹן שְׁלָשִׁית, אָמַר לָהֶם כָּךְ שָׁמַעְתִּי סְתָם, אָמַר בֶּן עַזַּאי אֲנִי אֲפָרֵשׁ, אִם אוֹמֵר אַתָּה שְׁלִישִׁית – לַאֲחֵרוֹת בְּמִנְיָן, וּכְשֶׁאַתָּה אוֹמֵר שְׁלָשִׁית – בַּת שָׁלוֹשׁ שָׁנִים. כַּיּוֹצֵא בוֹ כֶּרֶם רְבָעִי, אָמְרוּ לוֹ מַה לָּשׁוֹן רְבָעִי, אָמַר לָהֶם כָּךְ שָׁמַעְתִּי סְתָם, אָמַר בֶּן עַזַּאי אֲנִי אֲפָרֵשׁ, אִם אוֹמֵר אַתָּה רְבִיעִי – לַאֲחֵרִים בְּמִנְיָן, וּכְשֶׁאַתָּה אוֹמֵר רְבָעִי – בֶּן אַרְבַּע שָׁנִים}} {{ק|([[משנה פרה א א]])}} והפרישו בין שני הענינים בהשתנות השתי מלות. ואם יהיה בשם הנפרד מאומה מאותות {{צ|התוספת|דפוס=התוספות}}, תשאירהו כאשר הוא ותיחשׂ אל הכל, ותאמר ביחושׂ אל {{צ|'''חֶצְרוֹן'''}} – {{צ|'''חֶצְרוֹנִי'''}} {{ק|([[במדבר כו ו]])}}, {{צ|'''זְבוּלֻן'''}} – {{צ|'''זְבוּלֹנִי'''}} {{ק|([[במדבר כו כז]])}}, {{צ|'''אַדְמוֹן'''}} – {{צ|'''אַדְמוֹנִי'''}} {{ק|([[בראשית כה כה]])}}, {{צ|'''יָשׁוּב'''}} – {{צ|'''יָשֻׁבִי'''}} {{ק|([[במדבר כו כד]])}}, {{צ|'''יָכִין'''}} – {{צ|'''יָכִינִי'''}} {{ק|([[במדבר כו יב]])}}, {{צ|'''יָאִיר'''}} – {{צ|'''יָאִרִי'''}} {{ק|([[ש"ב כ כו]])}}. ואם תהיה התוספת ההיא דומה לסימן הקבוץ, תגרענה ותיחשׂ אל שאר השם, כאשר אמרו {{עמוד|138}} ביחשׂ אל {{צ|'''מִצְרַיִם'''}} – {{צ|'''מִצְרִי'''}}, ואל {{צ|'''סְפַרְוַיִם'''}} – {{צ|'''סְפַרְוִי'''}} {{ק|(ראה [[מ"ב יז לא]])}}, ואמרו ביחשׂ אל {{צ|'''אֶפְרַיִם'''}} – {{צ|'''הַאֶפְרָתִי''' אַתָּה}} {{ק|([[שופטים יב ה]])}}, גרעו היו"ד והמ"ם והוסיפו ת"ו על דרך הזרות, ודמה ליחשׂ אל {{צ|'''אֶפְרָת''' הִוא בֵּית לָחֶם}} {{ק|([[בראשית מח ז]])}}, כאשר נאמר {{צ|וְדָוִד בֶּן אִישׁ '''אֶפְרָתִי'''}} {{ק|([[ש"א יז יב]])}}..{{הערה|וכן כתב הראב"ע בפרושו בראש ס' רות על {{צ|אֶפְרָתִים}}: וזאת המלה פעם היא ליחס המקום הנקרא אפרת, ופעם אחרת ממשפחת אפרים, ואפרת שם אשת כלב בן חצרון {{ק|([[דה"א ב יט]])}} ונקרא המקום על שמה, כמו מִצְרַיִם עכ"ל. וכתב החכם ר' וואלף היידנהיים זצ"ל בספר העצמים: וזה לא יתכן, שהרי יעקב לא היה חי במצרים כי אם שבע עשרה שנה, וכלב נולד במצרים, שהרי לא נזכר בפ' ויגש עם הבאים ליעקב מצרימה, ומה גם לדעת רז"ל שאמרו כי אפרת היא מרים אמרו של חור ואחות אהרן ומשה והיתה בתה של יוכבד שנולדה במצרים, וא"כ לא יתכן כלל שיזכיר יעקב שם אפרת, וכתיב ואקברה שם בדרך אפרת היא בית לחם? ועוד, איך יתכן שיקרא כלב שם עיר ע"ש אשתו אפרת בעודו במצרים ולא היה לו עדיין חלק ונחלה בארץ? עכ"ל.}} אפס כי אמרו ביחשׂ אל {{צ|'''שַׁעֲלַבִּין'''}} שם מקום {{ק|([[יהושע יט מב]])}} – {{צ|'''הַשַּׁעַלְבֹנִי'''}} {{ק|([[ש"ב כג לב]])}}, ולא גרעו התוספת אשר היא דומה לסימן הקבוץ. וכבר בארנו איכות זה בזכרון בניני השמות הרבעים.{{הערה|(דף 75)} ואם יהיה השם אשר ייוחשׂ אליו מורכב משני שמות הושמו שם אחד שלם ר"ל שלם שחֻבר ביניהם בנקוד או בחבור אם יהיה סוף השם הראשון ממה שלא ינקד ר"ל אם יהיה אות רפה תיחס אל כלל השם ההוא כאשר נאמר ביחשׂ אל {{צ|גִּלְעָד}}, והוא שם מורכב משני שמות, ר"ל מאמרו {{צ|'''הַגַּל''' הַזֶּה '''עֵד'''… עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ '''גַּלְעֵד'''}} {{ק|([[בראשית לא מח]])}}, וחבר ביניהם בנקוד, ר"ל בשבא אשר תחת הלמ"ד, והמקום הזה הוא {{צ|אֶרֶץ '''הַגִּלְעָד'''}} {{ק|([[במדבר לב כט]])}} עצמו ואם נשתנה {{נ|מבטאו|דפוס=מבנינם (נ"א מבטאו)}}, ובו נקרא האיש {{צ|'''גִּלְעָד'''}}, ונאמר ביחשׂ אליו {{צ|'''הַגִּלְעָדִי'''}} {{ק|([[במדבר כו כט]])}}; {{נ|ונאמר ביחס אל|דפוס=}} {{צ|'''מַלְכִּיאֵל'''}} – {{צ|'''הַמַּלְכִּיאֵלִי'''}} {{ק|([[במדבר כו מה]])}}, {{צ|'''יִשְׂרָאֵל'''}} – {{צ|'''יִשְׂרְאֵלִי'''}} {{ק|([[ויקרא כד י]])}}, {{צ|'''אֲחִירָם'''}} – {{צ|'''הָאֲחִירָמִי'''}}, {{ק|([[במדבר כו לח]])}} {{צ|'''אִיעֶזֶר'''}} – {{צ|'''הָאִיעֶזְרִי'''}} {{ק|([[במדבר כו ל]])}}, {{צ|'''יַחְלְאֵל'''}} – {{צ|'''הַיַּחְלְאֵלִי'''}} {{ק|([[במדבר כו כו]])}}, {{צ|'''יַחְצְאֵל'''}} – {{צ|'''הַיַּחְצְאֵלִי'''}} {{ק|([[במדבר כו מח]])}}, {{צ|'''אַשְׂרִיאֵל'''}} – {{צ|'''הָאַשְׂרִאֵלִי'''}} {{ק|([[במדבר כו לא]])}}. וכן אם יהיה אחד משני השמות נלוה אל השני, אפס כי הושמו שם אחד, אע"פ שלא חבר ביניהם בנקוד ולא בחבור, ייוחס גם כן אל כלל השם {{נ|ההוא|דפוס=}}, אך כאשר יודיעוהו יודיעו המחבר אליו מהם בלבד; כאשר נאמר ביחשׂ אל {{צ|'''בֵּית לֶחֶם'''}} – {{צ|'''בֵּית הַלַּחְמִי'''}} {{ק|([[ש"א טז א]])}} ויוחשׂ אל שני השמות והובאה ההודעה על השני מהם, ונאמר ביחשׂ אל {{צ|'''בֵּית שֶׁמֶשׁ'''}} – {{צ|'''בֵּית הַשִּׁמְשִׁי'''}} {{ק|([[ש"א ו יד]])}}, {{צ|'''{{נ|אֲבִיעֶזֶר|דפוס=אבי עזר}}'''}} – {{צ|'''אֲבִי''' '''הָעֶזְרִי'''}} {{ק|([[שופטים ו יא]])}}, {{צ|'''בֵּית אֵל'''}} – {{צ|'''בֵּית הָאֱלִי'''}} {{ק|([[מ"א טז לד]])}}. ואמרו {{צ|'''הָאֲחִירָמִי'''}}, {{צ|'''הָאִיעֶזְרִי'''}}, בהבאת ההודעה על השם הראשון, מפני ששמו השני שמות שם אחד שלם. ויחשׂו אליו על שני הפנים, ר"ל שאמרו {{צ|הַתְּשִׁיעִי לַחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי אֲבִיעֶזֶר הָעַנְּתֹתִי '''{{נ|לַבֵּנְיְמִינִי|דפוס=}}'''}} {{ק|([[דה"א כז יב]])}}, והביאו ההודעה בתחלת השם כאשר שמו השתי מלות מלה אחת שלמה, כמו {{צ|'''גִּלְעָד'''}} ו{{צ|'''יִשְׂרָאֵל'''}} והדומה להם, ופעם גרעו השם הראשון להקל ויחשׂו אל השני מהם בלבד כאשר שמו אותם במכתב {{נ|שתי|דפוס=שני}} מלות, {{נ|באמרם|דפוס=כאמרו}} {{צ|וַיְהִי אִישׁ '''מִבִּן־יָמִין'''}} {{ק|([[ש"א ט א]])}} ואמרו {{צ|אִישׁ '''יְמִינִי'''}} {{ק|([[ש"א ט א|שם]])}}, וכן עשו ביחשׂ אל {{צ|אָבֵל '''מְחוֹלָה'''}}, והוא שם מורכב משני שמות, האחד מהם נלוה אל השני, ר"ל שגרעו השם הראשון להקל ויחשׂו אל השני ואמרו {{צ|בַּרְזִלַּי '''הַמְּחֹלָתִי'''}} {{ק|([[ש"ב כא ח]])}}. וכבר מצאנו בדברי רבותינו כשמוש הזה והקלות הזה, ר"ל שאמרו ביחס אל {{צ|'''בֵּית לֶחֶם'''}} – {{צ|'''לַחְמִיּוֹת'''}}, באמרם {{צ|מִלּוּדִיּוֹת עד '''לַחְמִיּוֹת''' בַּחֲצִי לוֹג}} {{ק|([[משנה כלים ב ב]])}}. ודע כי אמרם {{צ|'''אֲבִי הָעֶזְרִי'''}} ראיה על ש{{צ|'''אֲבִיעֶזֶר'''}} אינו אצלם שם אחד על השלמות, ר"ל שאין חבורו גמור, אבל הוא כמו {{צ|'''בֵּית שֶׁמֶשׁ'''}} ו{{צ|'''בֵּית אֵל'''}}, ואם אינו נוהג {{עמוד|139}} בספר המנהג הזה. ואם יהיה בסוף השם יו"ד דומה ליו"ד היחשׂ, וירצו ליחשׂ אליו, יגרעו היו"ד ההיא ויביאו במקומה יו"ד היחשׂ בעבור המנע קבוץ שני נחים רפים כי יו"ד היחשׂ רפה גם כן אמרו ביחשׂ אֶל כמו זה {{צ|'''לְכַרְמִי''' מִשְׁפַּחַת '''הַכַּרְמִי'''}} {{ק|([[במדבר כו ו]])}}, {{צ|'''לְחַגִּי''' מִשְׁפַּחַת '''הַחַגִּי לְשׁוּנִי''' מִשְׁפַּחַת '''הַשּׁוּנִי'''}} {{ק|([[במדבר כו טו]])}}, {{צ|'''לְגוּנִי''' מִשְׁפַּחַת '''הַגּוּנִי'''}} {{ק|([[במדבר כו מח]])}}, ואם יהיה באמצע השם המיוחס אליו אות כפולה {{נ|יגרעוה|דפוס=יגרעו}}, אמרו ביחשׂ אל {{צ|'''שְׁפוּפָם'''}} – {{צ|'''הַשּׁוּפָמִי'''}} {{ק|([[במדבר כו לט]])}}, כאלו יחשׂו אל שׁוּפָם, על דמיון היחשׂ אל {{צ|'''חוּפָם'''}} באמרם {{צ|'''הַחוּפָמִי'''}} {{ק|([[במדבר כו לט]])}}, ואל {{צ|'''שׁוּחָם'''}} באמרם {{צ|'''הַשּׁוּחָמִי'''}} {{ק|([[במדבר כו מב]])}}. ואם יהיה בסופו אל"ף נחה יניעוה, כאשר אמרו ביחשׂ אל {{צ|'''פַּלּוּא'''}} – {{צ|'''הַפַּלֻּאִי'''}} {{ק|([[במדבר כו ה]])}}. ואם בסופו ה"א רפה לנקבה, תהיה במקומה יו"ד היחשׂ ברב דבריהם, כאשר אמרו ביחס אל {{צ|'''בְּרִיעָה'''}} – {{צ|'''הַבְּרִיעִי'''}} {{ק|([[במדבר כו מד]])}}, {{צ|'''תִּמְנָה'''}} – {{צ|'''הַתִּמְנִי'''}} {{ק|([[שופטים טו ו]])}}, {{צ|'''צָרְעָה'''}} – {{צ|'''הַצָּרְעִי'''}} {{ק|([[דה"א ב נד]])}}. ואפשר שימירו הה"א בנו"ן ויביאו עליה יו"ד היחשׂ, כאשר אמרו ביחשׂ אל {{צ|'''שֵׁלָה'''}} – {{צ|'''הַשֵּׁלָנִי'''}} {{ק|([[במדבר כו כ]])}}, {{צ|'''פֻּוָה'''}} – {{צ|'''הַפּוּנִי'''}} {{ק|([[במדבר כו כג]])}}, כי חסרו הה"א מ{{צ|'''פֻּוָה'''}} והמירוה בנו"ן, ואחר כן חסרו הוא"ו הנעה והשאירו וא"ו המשך, בעבור שהיה זה יותר קל עליהם מאמרם {{צ|'''הַפֻּוָנִי'''}} על משקל {{צ|'''הַשּׁוּחָמִי'''}} אלו היו מביאים אותו על העקר, או מאמרם הַפֻּוִי אלו לא היו ממירים. ואפשר שלא יחסרו הה"א אך יהפכו אותה ת"ו, כאשר אמרו ביחשׂ אל {{צ|'''מַעֲכָה'''}} – {{צ|וִיזַנְיָהוּ בֶּן '''הַמַּעֲכָתִי'''}} {{ק|([[ירמיהו מ ח]])}}, וכבר עשו זה קודם היחשׂ עוד באמרם {{צ|וַיֵּשֶׁב גְּשׁוּר '''וּמַעֲכָת'''}} {{ק|([[יהושע יג יג]])}}, ואמרו {{צ|'''הָעַזָּתִי''' וְהָאַשְׁדּוֹדִי}} {{ק|([[יהושע יג ג]])}}, והפכו ה"א {{צ|'''עַזָּה'''}} לת"ו, כי יתכן אצלם להפוך כל ה"א הנקבה בבלתי הסמיכה ת"ו, כאשר אמרו {{צ|'''וּשְׁכֻרַת''' וְלֹא מִיָּיִן}} {{ק|([[ישעיהו נא כא]])}}, {{צ|אִם אֶתֵּן '''שְׁנַת''' לְעֵינָי}} {{ק|([[תהלים קלב ד]])}}, ואמרו ביחשׂ אל {{צ|'''מָרֵשָה'''}} – {{צ|מִיכָה '''הַמֹּרַשְׁתִּי'''}}, {{ק|([[מיכה א א]])}}, {{צ|'''נְטוֹפָה'''}} – {{צ|'''הַנְּטֹפָתִי'''}} {{ק|([[ש"ב כג כח]])}}, {{צ|אָבֵל '''מְחוֹלָה'''}} – {{צ|'''הַמְּחֹלָתִי'''}} {{ק|([[ש"ב כא ח]])}}. וכבר יחסו עוד אל {{צ|'''צָרְעָה'''}} – {{צ|'''הַצָּרְעָתִי''' וְהָאֶשְׁתָּאֻלִי}} {{ק|([[דה"א ב נג]])}}, ואל {{צ|'''נַעֲמָה'''}} – {{צ|צוֹפַר '''הַנַּעֲמָתִי'''}} {{ק|([[איוב ב יא]])}}. אך אמרם {{צ|'''לְיִמְנָה''' מִשְׁפַּחַת '''הַיִּמְנָה'''}} {{ק|([[במדבר כו מד]])}} איננו יחשׂ, אבל השאירו השם כאשר הוא והודיעו אותו אע"פ שהוא שם נודע, כאשר הודיעו {{צ|'''אֲרַוְנָה'''}} באמרם {{צ|'''הָאֲרַוְנָה''' הַיְבֻסִי}} {{ק|([[ש"ב כד טז]])}}, וכאמרם {{צ|שֵׁבֶט '''הַמְנַשֶּׁה'''}} {{ק|([[דברים ג יג]])}}. ואם נסבור באמרו {{צ|'''לְכַרְמִי''' מִשְׁפַּחַת '''הַכַּרְמִי'''}} {{ק|([[במדבר כו ו]])}}, {{צ|'''לְחַגִּי''' מִשְׁפַּחַת '''הַחַגִּי'''}} {{ק|([[במדבר כו טו]])}} וזולתם ממה שהוא דומה להם כזה,{{הערה|ר"ל שהיו"ד איננה ליחוש רק היא לשם והשאירו להם כאשר הוא ולא כמו שסבר לעיל שגרעו יו"ד אחת מחמת הקבץ שני נחים רפים.}} לא יהיה רחוק. ואפשר שינהגו בנו"ן באחרית השמות מנהג הה"א בחסרם אותה, כאשר אמרו ביחשׂ אל {{צ|'''נַעֲמָן'''}} – {{צ|'''הַנַּעֲמִי'''}} {{ק|([[במדבר כו מ]])}}, כאשר ייחשׂו אל {{צ|נַעֲמָה}} בחסרון הה"א. ואם ייחשׂו אל שם באחריתו וא"ו רפה, ישאירו הוא"ו ויוסיפו אחריה נו"ן, כאשר אמרו ביחשׂ אל {{צ|'''שִׁילֹה'''}} – {{צ|אֲחִיָּה '''הַשִּׁילֹנִי'''}}, {{ק|([[מ"א יא כט]])}}, ואל {{צ|'''גִּלֹה'''}} – {{צ|אֲחִיתֹפֶל '''הַגִּילֹנִי'''}} {{ק|([[ש"ב טו יב]])}}, {{נ|נאמר {{צ|וַיִּשְׁלַח אַבְשָׁלוֹם אֶת אֲחִיתֹפֶל '''הַגִּילֹנִי''' יוֹעֵץ דָּוִד מֵעִירוֹ '''מִגִּלֹה'''}} {{ק|([[ש"ב טו יב]])}}|דפוס=מעירו מגלה}}. ואם תקבץ השם המיוחשׂ תביא עליו סימן הקבוץ ר"ל, -ים לזכרים -ות לנקבות, ותכפל יו"ד היחשׂ כדי שתוכל להניעה בעבור שהיא נחה, ויו"ד הקבוץ {{נ|ווא"וו|דפוס=וואו}} נחים גם כן, ולא יקובץ בין שני נחים רפים, ואחר כן תבליע אחת שתי היו"דין בשניה ויוציאם הלשון בפעם אחת, כאשר נאמר {{צ|אֱלֹהֵי '''הָעִבְרִיִּים''' נִקְרָה עָלֵינוּ}} {{ק|([[שמות ג יח]])}}, {{צ|'''וּפְלִשְׁתִּיִּים''' מִכַּפְתּוֹר}} {{ק|([[עמוס ט ז]])}}, ובנקבה: {{צ|'''הַמִּצְרִיֹּת הָעִבְרִיֹּת'''}} {{ק|([[שמות א יט]])}}, וכן עשו בנקבה האחת באמרם {{צ|'''הָעִבְרִיָּה'''}} {{ק|([[דברים טו יב]])}}, {{צ|נַעֲרָה '''מוֹאֲבִיָּה'''}} {{ק|([[רות ב ו]])}}, {{צ|וְהָיְתָה לָהֶם '''תְּרוּמִיָּה'''}} {{ק|([[יחזקאל מח יב]])}} – כאשר רצו ליחשׂ אל {{צ|'''תְּרוּמָה'''}} חסרו ה"א הנקבה, כאשר עשו בעת שיחשׂו אל {{צ|'''תִּמְנָה'''}} ואמרו {{נ|{{צ|'''הַתִּמְנִי'''}}|דפוס=התמנה}}, ואחר הביאו יו"ד היחס כפולה כדי שתהיה יכולת להניעה, מפני שהיא נחה רפה וה"א הנקבה נחה רפה; ואמרו {{צ|מִשְּׁאוֹל '''תַּחְתִּיָּה'''}} {{ק|([[תהלים פו יג]])}}, {{צ|וְעוֹד בָּהּ '''עֲשִׂרִיָּה'''}} {{ק|([[ישעיהו ו יג]])}}, ואלו היו מיחשׂים אל {{צ|'''תִּמְנָה'''}} או אל {{צ|'''מַעֲכָה'''}} {{נ|אשה|דפוס=(אשר)}} היו אומרים הַתִּמְנִיָּה והַמַּעֲכִיָּה, בחסרון ה"א {{צ|'''מַעֲכָה'''}} וה"א {{צ|'''תִּמְנָה'''}} והבאת יו"ד היחשׂ וסימן הנקבה, כאשר עשו ב{{צ|'''תְּרוּמִיָּה'''}}. ואם ימירו הה"א בת"ו לא ידגשו היו"ד, בעבור שאין צרך מביא לזה, כי הת"ו נחה נראית חזקה. ואמרו {{צ|'''עִבְרִית'''}}, {{צ|'''יְהוּדִית'''}}, {{צ|'''יִשְׂרְאֵלִית'''}}, {{צ|'''אֲדוֹמִית'''}}, {{צ|'''מִצְרִית'''}}, {{צ|'''עֲמוֹנִית'''}}, {{צ|'''חִתִּית'''}}. ואפשר שיחסרו יו"ד היחשׂ מקבוץ הזכרים מפני שכבד עליהם הקבץ היו"דים, ואמרו {{צ|'''פְּלִשְׁתִּים'''}} {{צ|'''עִבְרִים'''}} {{צ|וְנָסְעוּ '''הַקְּהָתִים'''}} {{ק|([[במדבר י כא]])}}, {{צ|{{נ|'''וְיִשְׁמְעֵאלִים'''|דפוס=ישמעאלים}} מוֹאָב '''וְהַגְרִים'''}} {{ק|([[תהלים פג ז]])}}, {{צ|בֵּית '''הָרֵכָבִים'''}} {{ק|([[ירמיהו לה ב]])}}. ואפשר שימירו אחת היו"דין אשר ליחשׂ בקבוץ באל"ף, בעבור שהוא גם כן כבד עליהם מפני הקבץ היו"דין, כאשר אמרו {{צ|'''הַהַגְרִיאִים'''}} {{ק|([[דה"א ה יט]])}}, {{צ|'''הָעַרְבִיאִים'''}} {{ק|([[דה"ב יז יא]])}}. ומאשר התיחשׂו אל זולת משפחתם למאורע – {{נ|אבי עמשא|דפוס=}}, כאשר אמר {{צ|וַאֲבִי עֲמָשָׂא יֶתֶר '''הַיִּשְׁמְעֵאלִי'''}} {{ק|([[דה"א ב יז]])}} והיה זה למאורע, אם בעבור שדר ביניהם, כאשר יחשׂו {{צ|עֹבֵד אֱדוֹם}} אל {{צ|'''גַּת'''}} {{ק|([[ש"ב ו י]])}} והוא מבני מררי {{ק|([[דה"א טו יח]])}}, או לדבר זולת זה. והראיה על אשר יתר זה מישראל, אמרו עליו {{צ|וַעֲמָשָׂא בֶן אִישׁ וּשְׁמוֹ יִתְרָא '''הַיִּשְׂרְאֵלִי'''}} {{ק|([[ש"ב יז כה]])}}, וזאת ראיה מספקת.{{הערה|וכן כתוב [[רש"י על דברי הימים א ב יז|בפרוש המיוחס לרש"י בדה"א ב יז]].}} ואל הענין הזה נטה המשורר {{נ|באמרו למשובחו:|דפוס=}}{{ש}} {{צ|נָא פִּנַּת יִקְרַת / וְעָרֵב מִמֵּי פְרָת / הִשְׁבַּעְתִּיךָ בְּתוֹרַת / מֹשֶׁה '''הַקׇּרְחִי'''{{ש}} שֶׁאַחְוָתִי תֵחָשֵׁב / וְאֹזֶן לִי הַקְשֵׁב / וּתְשׁוּבָה הָשֵׁב / מְשִׁיבַת מַרְזָחִי}}{{ש}} כלומר חברו של קרח, והצריכה אותו לזה הקאפיה{{הערה|(החרוז.)}}. וכבר תפשו עליו בזה אנשי דורו, {{נ|ר"ל|דפוס=(כי רצוני לומר)}} שיסמך הנביא עליו {{נ|השלום|דפוס=השלם}} לקרח, וכן הוא דבר שצריך לתפשו עליו, כי מן הדין שילוו אל הנביא, לא שילוו אותו לזולתו, אך לא הרגישו הם לזה והדומה לזה מה שאמר זולתנו {{צ|פרעה של משה}}{{הערה|(פרעון מושי - فرعون موساي.)}} כלומר אשר היה בזמנו. ומה שהוא דומה למה שזכרנו, אמרם {{צ|דֹּאֵג '''הָאֲדֹמִי'''}} {{ק|([[ש"א כא ח]])}}, יחשׂו אותו אליהם בעבור מאורע, הלא תראה ספור הכתוב עליו באמרו {{צ|וְשָׁם אִישׁ מֵעַבְדֵי שָׁאוּל בַּיּוֹם הַהוּא… וּשְׁמוֹ דֹּאֵג הָאֲדֹמִי אַבִּיר הָרֹעִים}} וגו' {{ק|([[ש"א כא ח]])}}. ואפשר לבקש למשורר הזה תחבולה אחרת, והוא שירצה באמרו {{צ|מֹשֶׁה '''הַקׇּרְחִי'''}}, היחס אל אבי {{נ|האב|דפוס=[אביו]}}, והתחבולה היא {{נ|שירצה בזה|דפוס=}} אשר זקנו וזקן קרח אחד, כלומר אשר יתיחסו לזקן אחד.{{הערה|(והוא קהת.)}} ==הערות דפוס פרנקפורט== bw00h4an865rrobhbr251y5470zj7m7 1 1732310 2947665 2025-07-08T20:18:58Z בן עדריאל 9444 יצירת דף עם התוכן "==סילוק== בפולין אומרים "ונתנה תוקף" כבר"ה, אבל באשכנז יש שני מנהגים. ברוב הקהילות נהגו כמו שכתוב כרגע בדף: פותחים בסילוק 'מי יערוך אליך', ואחרי "יהיו נכלמים" ממשיכים בקטע "ויפציח שיר כסא", שהוא בעצם סוף של סילוק אחר ('מי ימלל' שנהג בצרפת). בפרנקפורט ובמיץ ובעוד כ..." 2947665 wikitext text/x-wiki ==סילוק== בפולין אומרים "ונתנה תוקף" כבר"ה, אבל באשכנז יש שני מנהגים. ברוב הקהילות נהגו כמו שכתוב כרגע בדף: פותחים בסילוק 'מי יערוך אליך', ואחרי "יהיו נכלמים" ממשיכים בקטע "ויפציח שיר כסא", שהוא בעצם סוף של סילוק אחר ('מי ימלל' שנהג בצרפת). בפרנקפורט ובמיץ ובעוד כמה קהילות נהגו לומר את 'מי יערוך אליך' עד תומו, ובמקום "ופציח שיר כסא" להמשיך "ותזכור למו שבועת אבות" (מאחר שכיום רוב נוהגי מנהג אשכנז הם מפפד"מובנותיה, סביר שזה המנהג הנפוץ היום). אפשר לראות את שני המנהגים שנדפסו זה לצד זה במחזור בידינגן, למשל. יש מקום להרהר איך נכון לייצג את שני המנהגים כאן. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:18, 8 ביולי 2025 (IDT) d7a5h41htiy11i2uz69n399sygetg5d 2947666 2947665 2025-07-08T20:21:23Z בן עדריאל 9444 /* סילוק */ 2947666 wikitext text/x-wiki ==סילוק== בפולין אומרים "ונתנה תוקף" כבר"ה, אבל באשכנז יש שני מנהגים. ברוב הקהילות נהגו כמו שכתוב כרגע בדף: פותחים בסילוק 'מי יערוך אליך', ואחרי "יהיו נכלמים" ממשיכים בקטע "ויפציח שיר כסא", שהוא בעצם סוף של סילוק אחר ('מי ימלל' שנהג בצרפת). בפרנקפורט ובמיץ ובעוד כמה קהילות נהגו לומר את 'מי יערוך אליך' עד תומו, ובמקום "ופציח שיר כסא" להמשיך "ותזכור למו שבועת אבות" (מאחר שכיום רוב נוהגי מנהג אשכנז הם מפפד"מובנותיה, סביר שזה המנהג הנפוץ היום). אפשר לראות את שני המנהגים שנדפסו זה לצד זה במחזור בידינגן, למשל. יש מקום להרהר איך נכון לייצג את שני המנהגים כאן. אולי בדף הזה עדיף להביא את שני הסילוקים בשלמותם (או אחד מהם), ובדפי המחזור להציג רק את הקטעים הנאמרים לפי כל מנהג? [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:18, 8 ביולי 2025 (IDT) 0xyf7p32cowytezoo9wupvkjvjk3jgt 3 1732312 2947688 2025-07-09T03:00:51Z Nahum 68 /* ברוך הבא */ נושא חדש ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]]) 2947688 wikitext text/x-wiki == ברוך הבא == {{בה}} ==פרנהיים== יצירתו של עגנון מוגנת בזכויות יוצרים. ניתן לשחזר את [[פרנהיים]] ב-1 בינואר 2041 או לאחר מכן. עד אז היצירה נמחקה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 06:00, 9 ביולי 2025 (IDT) 523oazeysr3g0ujljw176lyd57cq50e 0 1732313 2947689 2025-07-09T03:02:33Z Nahum 68 יצירת דף עם התוכן "{{ספר מוגן|1970}}" 2947689 wikitext text/x-wiki {{ספר מוגן|1970}} mtha6yxwk9pa336blqi257canlkean2 0 1732314 2947697 2025-07-09T05:21:58Z Nahum 68 יצירת דף עם התוכן "{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ח|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''כלאים פרק ט''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק א|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}}" 2947697 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ח|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''כלאים פרק ט''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק א|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}} tnz88oyxihu475ub1akvvjaho4lsts5 2947698 2947697 2025-07-09T05:43:29Z Nahum 68 2947698 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ח|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''כלאים פרק ט''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק א|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}} {{המשנה|א|ט|כלאים}} <קטע התחלה=א/>אֵין אָסוּר מִשּׁוּם כִּלְאַיִם אֶלָּא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים. וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים, אֶלָּא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים. אֵין הַכֹּהֲנִים לוֹבְשִׁין לְשַׁמֵּשׁ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ אֶלָּא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים. צֶמֶר גְּמַלִּים וְצֶמֶר רְחֵלִים שֶׁטְּרָפָן זֶה בָּזֶה, אִם רֹב מִן הַגְּמַלִּים, מֻתָּר; וְאִם רֹב מִן הָרְחֵלִים, אָסוּר. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, אָסוּר. וְכֵן הַפִּשְׁתָּן וְהַקַּנַּבּוֹס שֶׁטְּרָפָן זֶה בָּזֶה.<קטע סוף=א/> {{המשנה|ב|ט|כלאים}} <קטע התחלה=ב/>הַשִּׁירָיִים וְהַכָּלָךְ אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם כִּלְאַיִם, אֲבָל אֲסוּרִים מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. הַכָּרִים וְהַכְּסָתוֹת אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם כִּלְאַיִם, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּשָׂרוֹ נוֹגֵעַ בָּהֶן. אֵין עֲרַאי לְכִלְאַיִם. וְלֹא יִלְבַּשׁ כִּלְאַיִם, אֲפִלּוּ עַל גַּבֵּי עֲשָׂרָה, אֲפִלּוּ לִגְנֹב אֶת הַמֶּכֶס.<קטע סוף=ב/> {{המשנה|ג|ט|כלאים}} <קטע התחלה=ג/>מִטְפְּחוֹת הַיָּדַיִם, מִטְפְּחוֹת הַסְּפָרִים, מִטְפְּחוֹת הַסַּפָּג, אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם כִּלְאַיִם. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹסֵר. וּמִטְפְּחוֹת הַסַּפָּרִים, אֲסוּרוֹת מִשּׁוּם כִּלְאַיִם.<קטע סוף=ג/> {{המשנה|ד|ט|כלאים}} <קטע התחלה=ד/>תַּכְרִיכֵי הַמֵּת וּמַרְדַּעַת שֶׁל חֲמוֹר, אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם כִּלְאַיִם. לֹא יִתֵּן הַמַּרְדַּעַת עַל כְּתֵפוֹ, אֲפִלּוּ לְהוֹצִיא עָלֶיהָ זֶבֶל:<קטע סוף=ד/> {{המשנה|ה|ט|כלאים}} <קטע התחלה=ה/>מוֹכְרֵי כְּסוּת מוֹכְרִין כְּדַרְכָּן, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוְּנוּ בַּחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה, וּבַגְּשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. וְהַצְּנוּעִים מַפְשִׁילִין בְּמַקֵּל לַאֲחוֹרֵיהֶם:<קטע סוף=ה/> {{המשנה|ו|ט|כלאים}} <קטע התחלה=ו/>תּוֹפְרֵי כְּסוּת תּוֹפְרִין כְּדַרְכָּן, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוְּנוּ בַּחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה, וּבַגְּשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. וְהַצְּנוּעִים תּוֹפְרִים בָּאָרֶץ:<קטע סוף=ו/> {{המשנה|ז|ט|כלאים}} <קטע התחלה=ז/>הַבֵּרָסִין וְהַבַּרְדָּסִין וְהַדַּלְמַטִּקְיוֹן וּמִנְעֲלוֹת הַפִּנּוֹן, לֹא יִלְבַּשׁ בָּהֶן, עַד שֶׁיִּבְדֹּק. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, הַבָּאִים מֵחוֹף הַיָּם וּמִמְּדִינַת הַיָּם אֵינָן צְרִיכִין בְּדִיקָה, מִפְּנֵי שֶׁחֶזְקָתָן בַּקַּנַּבּוֹס. וּמִנְעָל שֶׁל זֶרֶד, אֵין בּוֹ מִשּׁוּם כִּלְאַיִם:<קטע סוף=ז/> {{המשנה|ח|ט|כלאים}} <קטע התחלה=ח/>אֵין אָסוּר מִשּׁוּם כִּלְאַיִם אֶלָּא טָווּי וְאָרוּג, שֶׁנֶּאֱמַר {{ממ|דברים|כב|יא}}: "לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז", דָּבָר שֶׁהוּא שׁוּעַ טָווּי וְנוּז. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: נָלוֹז וּמַלִּיז הוּא אֶת אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם עָלָיו:<קטע סוף=ח/> {{המשנה|ט|ט|כלאים}} <קטע התחלה=ט/>הַלְּבָדִים אֲסוּרִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵם שׁוּעִים. פִּיו שֶׁל צֶמֶר בְּשֶׁל פִּשְׁתָּן אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהֵם חוֹזְרִין בָּאָרִיג. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מְשִׁיחוֹת שֶׁל אַרְגָּמָן אֲסוּרוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מוֹלֵל עַד שֶׁלֹּא קוֹשֵׁר. לֹא יִקְשֹׁר סֶרֶט שֶׁל צֶמֶר בְּשֶׁל פִּשְׁתָּן לַחֲגֹר בּוֹ אֶת מָתְנָיו, אַף עַל פִּי שֶׁהָרְצוּעָה בָאֶמְצַע:<קטע סוף=ט/> {{המשנה|י|ט|כלאים}} <קטע התחלה=י/>אוֹתוֹת הַגַּרְדִּין וְאוֹתוֹת הַכּוֹבְסִים, אֲסוּרוֹת מִשּׁוּם כִּלְאַיִם. הַתּוֹכֵף תְּכִיפָה אַחַת, אֵינָהּ חִבּוּר, וְאֵין בָּהּ מִשּׁוּם כִּלְאַיִם, וְהַשּׁוֹמְטָהּ בְּשַׁבָּת פָּטוּר. עָשָׂה שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ לְצַד אֶחָד, חִבּוּר, וְיֵשׁ בָּהּ מִשּׁוּם כִּלְאַיִם, וְהַשּׁוֹמְטָהּ בְּשַׁבָּת חַיָּב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד שֶׁיְּשַׁלֵּשׁ. הַשַּׂק וְהַקֻּפָּה מִצְטָרְפִין לְכִלְאַיִם:<קטע סוף=ט/> <noinclude> [[קטגוריה:משנה מנוקד|כלאים ט]] [[קטגוריה:מסכת כלאים|ט]] </noinclude> gcjhfz4ceres4rlh66dzn93cb0wrtk5 0 1732315 2947699 2025-07-09T05:45:28Z Nahum 68 יצירת דף עם התוכן "{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים|מסכת קודמת]] {{*}} [[משנה מנוקדת ללא עיצוב]] {{*}} [[מסכת שביעית]] {{*}} [[משנה שביעית עם ניקוד]] ועיצוב {{*}} [[משנה מנוקדת ללא עיצוב/תרומות|מסכת הבאה]]}} [[/פרק א/]] [[/פרק ב/]] [[/פרק ג/]] [[/פרק ד/]] [[/פרק ה/]] [[/פרק ו/]] [[/פרק ז/]] [[/פרק ח/]] /פר..." 2947699 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים|מסכת קודמת]] {{*}} [[משנה מנוקדת ללא עיצוב]] {{*}} [[מסכת שביעית]] {{*}} [[משנה שביעית עם ניקוד]] ועיצוב {{*}} [[משנה מנוקדת ללא עיצוב/תרומות|מסכת הבאה]]}} [[/פרק א/]] [[/פרק ב/]] [[/פרק ג/]] [[/פרק ד/]] [[/פרק ה/]] [[/פרק ו/]] [[/פרק ז/]] [[/פרק ח/]] [[/פרק ט/]] f2ypuw2l5qbbof69fldztejes7yicmg 2947700 2947699 2025-07-09T05:52:04Z Nahum 68 2947700 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים|מסכת קודמת]] {{*}} [[משנה מנוקדת ללא עיצוב]] {{*}} [[מסכת שביעית]] {{*}} [[משנה שביעית עם ניקוד]] ועיצוב {{*}} [[משנה מנוקדת ללא עיצוב/תרומות|מסכת הבאה]]}} [[/פרק א/]] [[/פרק ב/]] [[/פרק ג/]] [[/פרק ד/]] [[/פרק ה/]] [[/פרק ו/]] [[/פרק ז/]] [[/פרק ח/]] [[/פרק ט/]] [[/פרק י/]] aj7jbbh8h460u3oigidpa5krsbobtzn 0 1732316 2947701 2025-07-09T05:54:20Z Nahum 68 יצירת דף עם התוכן "{מרכז|'''שביעית פרק א''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק ב|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}}" 2947701 wikitext text/x-wiki {מרכז|'''שביעית פרק א''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק ב|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}} ft3rof4fbvsk0u7gsvf3of7aim9aq1z 2947702 2947701 2025-07-09T05:54:45Z Nahum 68 2947702 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''שביעית פרק א''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק ב|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}} 2l8yjp52csumnkuyfu3e3ntaof5azqg 104 1732317 2947709 2025-07-09T07:02:13Z Nahum 68 /* הוגה */ 2947709 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Nahum" /></noinclude>נסיבות חדשות לאחרונה. מסיבות אשר תוכל לנחש לאחר שתעיין בכתב היד, אנו יוצאים שוב, הפעם למרכז אסיה, מקום שבו, אם זה אפשרי בעולם זה, ניתן למצוא חוכמה, ואנו צופים כי שהותנו שם תארך. ייתכן שלא נשוב. בתנאים משתנים אלו, התעוררה בנו תהייה, האם צודקים אנו במונענו מן העולם תיעוד של תופעה שאנו מאמינים כי יש בה עניין שאין דומה לו, רק בגלל שמעורבים בזה חיינו האישיים, או בגלל חשש מלעג וספק שיוטלו בהצהרותינו. לי יש דעה אחת בעניין, לליאו דעה אחרת, ולבסוף, לאחר דיונים ממושכים, הגענו לפשרה, קרי, לשלוח לך את הסיפור, ולהעניק לך רשות מלאה לפרסם אותו אם תראה לנכון. התנאי היחיד הוא שתסתיר את שמותינו האמיתיים, וכמה מידע אודות זהותנו האישית שעדיין יתאים לשמירה על נאמנות לסיפור. "מה אומר עכשיו? אינני יודע, מלבד לחזור ולהצהיר כי הכל מתואר בכתב היד המצורף בדיוק כפי שזה אירע. בנוגע ל'זאתי' עצמה, אין לי כלום להוסיף. מדי יום יש לנו סיבה רבה יותר להצטער על כי לא ניצלנו טוב יותר את ההזדמנויות שהיו לנו לדלות יותר מידע מאישה מדהימה זו. מי היא היתה? כיצד הגיעה לראשונה למערות של קור, ומה היתה דתה? מעולם לא ביררנו זאת, וכעת, למרבה הצער, לעולם לא נדע, לפחות לעת עתה. שאלות אלו ואחרות עולות במוחי, אך מה התועלת לשאול אותן עכשיו? "האם תיטול על עצמך את המשימה? אנו מעניקים לך חופש מוחלט, ובתמורה תהיה לך הזכות, קח אנו מאמינים, להציג בפני העולם את הסיפור האמיתי המופלא ביותר, בשונה מן הרומן, שיש ברשומותיו להראות. קרא את כתב היד (אשר העתקתי בצורה נאה למענך), ותודיע לי. <center>"האמן לי, שלך בכנות רבה,</center> <div align="left">"ל. הורס הולי."</div><noinclude></noinclude> ozhp25d6b7gkp4zpn9ej8cx72yrg8i6 104 1732318 2947711 2025-07-09T07:05:28Z Nahum 68 /* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן "INTRODUCTION 5 —Of course, if any profit results from the sale of the writing should you care to undertake its publication, you can do what you like with it, but if there is a loss I ' P.S. will leave instructions with my lawyers, Messrs. Geoffrey and Jordan, to meet it. We entrust the sherd, the scarab, and the parchments to your keeping tUl such time as we demand them back again. L. H. H.' — This letter, as when may be imagined, astonish..." 2947711 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="Nahum" /></noinclude>INTRODUCTION 5 —Of course, if any profit results from the sale of the writing should you care to undertake its publication, you can do what you like with it, but if there is a loss I ' P.S. will leave instructions with my lawyers, Messrs. Geoffrey and Jordan, to meet it. We entrust the sherd, the scarab, and the parchments to your keeping tUl such time as we demand them back again. L. H. H.' — This letter, as when may be imagined, astonished me consid-.^ came to look at the MS., which the"" pressure of other work prevented me from doing for a fortnight, I was still more astonished, as I think the reader will be also, and at once made up my mind to press on erably, but with the matter. I I wrote to this effect to Mr. Holly, but a week afterwards received a letter from that gentleman's own, with the information that their client and Mr. Leo Vinoey had already left this coimtry lawyers, returning for my Thibet, and they did not at present know their address. Well, that is all I have to say. Of the history itself the reader must judge. I give it him, with the exception of a very few alterations, made with the object of concealing the identity of the actors from the general pubhc, exactly as it has come to me. Personally I have made up my mind to refrain from comments. to believe that this history of a At first I was inclined woman on whom, clothed shadow of Eternity itself lay like the dark wing of Night, was some gigantic allegory of which I could not catch the meaning. Then I thought that it might be a bold attempt to portray the possible results of practical immortahty, informing the substance of a mortal who yet drew her strength from -Earth, and in whose human bosom passions yet rose and fell and beat as in the undying world around her the winds and the tides rise and fall and beat unceasingly. But as I wont on I abandoned that idea also. To me the story seems to bear the stamp of truth upon its face. Its explanation I must leave to others, and with this slight preface, which in the majesty of her almost endless years, the<noinclude></noinclude> cob5mwx3plmzkeyz9bxtttcw2ccc5pi