הגדה של פסח

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.46.0-wmf.22</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>הגדה של פסח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1230</id>
    <revision>
      <id>3002664</id>
      <parentid>2992143</parentid>
      <timestamp>2026-04-02T01:08:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-20262-91</username>
        <id>45187</id>
      </contributor>
      <comment>/* מַגִּיד */תיקנתי שגיאה</comment>
      <origin>3002664</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="99946" sha1="3c88tod5qmwnlwozul3071il2e26a6y" xml:space="preserve">{{טקסט מושלם}}&lt;noinclude&gt;
__ללא_תוכן__
&lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;
להלן הטקסט המלא של ההגדה המסורתית.

את ההגדה עם פירוש למילים הקשות והערות שוליים ניתן למצוא בדף [[ביאור:הגדה של פסח - קדש]].

הגדות בנוסחים שונים ר׳ '''[[הגדה של פסח (פירושונים)]]'''.
&lt;/div&gt;

&lt;div style=&quot;font-family: Alef, David; font-size: 125%;&quot;&gt;

{{מר}}[[הגדה של פסח#קַדֵּשׁ|קַדֵּשׁ]] | [[הגדה של פסח#וּרְחַץ|וּרְחַץ]] | [[הגדה של פסח#כַּרְפַּס|כַּרְפַּס]] | [[הגדה של פסח#יַחַץ|יַחַץ]] | [[הגדה של פסח#מַגִּיד|מַגִּיד]] | [[הגדה של פסח#רָחְצָה|רָחְצָה]] | [[הגדה של פסח#מוֹצִיא, מַצָּה|מוֹצִיא, מַצָּה]] | [[הגדה של פסח#מָרוֹר|מָרוֹר ]] | [[הגדה של פסח#כּוֹרֵךְ|כּוֹרֵךְ ]] | [[הגדה של פסח#שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ|שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ ]] | [[הגדה של פסח#צָפוּן|צָפוּן ]] | [[הגדה של פסח#בָּרֵךְ|בָּרֵךְ ]] | [[הגדה של פסח#הַלֵּל|הַלֵּל]] | [[הגדה של פסח#נִרְצָה|נִרְצָה]]{{מר/}}
&lt;/noinclude&gt;

== סדר בדיקת חמץ ==

{{הוראה למתפללים|{{מודגש|אור לארבעה־עשר (ואם חל בשבת – אור לשלושה־עשר) מיד אחר תפילת ערבית בודקין את החמץ לאור הנר. לפני הבדיקה אומר:}} }}

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּֽנוּ עַל בִּעוּר חָמֵץ.

{{הוראה למתפללים|{{מודגש|אחר הבדיקה אומר:}} }}

כׇּל חֲמִירָא וַחֲמִיעָא דְאִכָּא בִרְשׁוּתִי דְלָא חֲמִתֵּהּ וּדְלָא בְעַרְתֵּהּ לִבְטִיל וְלֶהֱוֵי הֶפְקֵר כְּעַפְרָא דְאַרְעָא.

{{הוראה למתפללים|{{מודגש|ערב פסח שחרית, בשעה החמישית של היום, שורף את החמץ, ואחר־כך מבטלו בלבו ואומר:}} }}

כׇּל חֲמִירָא וַחֲמִיעָא דְאִכָּא בִרְשׁוּתִי דַחֲמִתֵּהּ וּדְלָא חֲמִתֵּהּ דְּבִעַרְתֵּהּ וּדְלָא בִעַרְתֵּהּ לִבְטִיל וְלֶהֱוֵי הֶפְקֵר כְּעַפְרָא דְאַרְעָא.

== קַדֵּשׁ ==

{{הוראה למתפללים|{{מודגש|בְּשַׁבָּת מַתְחִילִים:}} }}

וַיְהִי־עֶֽרֶב וַיְהִי־בֹֽקֶר {{ש}}
{{סי|י}}וֹם {{סי|הַ}}שִּׁשִּׁי. {{סי|וַ}}יְכֻלּוּ {{סי|הַ}}שָּׁמַֽיִם וְהָאָֽרֶץ וְכׇל־צְבָאָם.{{ש}}
וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה.{{ש}}
וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכׇּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה.{{ש}}
וַיְבָֽרֶךְ אֱלֹהִים אֶת־יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ,{{ש}}
כִּי בוֹ שָׁבַת מִכׇּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר־בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.

{{הוראה למתפללים|{{מודגש|בְּחוֹל מַתְחִילִים:}} }}

סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּֽנוּ מִכׇּל עָם וְרוֹמְמָֽנוּ מִכׇּל לָשׁוֹן וְקִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֶּן לָֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּאַהֲבָה {{הוראה למתפללים|(שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ)}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה, חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הוראה למתפללים|(הַשַּׁבָּת הַזֶה וְאֶת יוֹם)}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵֽנוּ {{הוראה למתפללים|(בְּאַהֲבָה)}} מִקְרָא קֹֽדֶשׁ זֵֽכֶר לִיצִיאַת מִצְרָֽיִם. כִּי בָֽנוּ בָחַֽרְתָּ וְאוֹתָֽנוּ קִדַּֽשְׁתָּ מִכׇּל הָעַמִּים, {{הוראה למתפללים|(וְשַׁבָּת)}} וּמוֹעֲדֵי קׇדְשֶֽׁךָ {{הוראה למתפללים|(בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן)}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּֽנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{הוראה למתפללים|(הַשַּׁבָּת וְ)}}יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.

{{הוראה למתפללים|{{מודגש|בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מוֹסִיפִים:}} }}

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹֽדֶשׁ לְחֹל, בֵּין אוֹר לְחֹֽשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵֽׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּֽלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּֽׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּֽשְׁתָּ. הִבְדַּֽלְתָּ וְקִדַּֽשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶֽךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַמַּבְדִיל בֵּין קֹֽדֶשׁ לְקֹֽדֶשׁ.

{{הוראה למתפללים|{{מודגש|כֹּל יוֹם:}} }}

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָֽנוּ וְקִיְּמָֽנוּ וְהִגִּיעָֽנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.

{{הוראה למתפללים|{{מודגש|שׁוֹתֶה רֹב כּוֹס הַיַּיִן בַּהֲסִבָּה.}} }}

== וּרְחַץ ==

{{הוראה למתפללים|{{מודגש|נוֹטְלִים אֶת הַיָּדַיִם וְאֵין מְבָרְכִים &quot;עַל נְטִילַת יָדַיִם&quot;.}} }}

== כַּרְפַּס ==

{{הוראה למתפללים|{{מודגש|טוֹבְלִים כַּרְפַּס פָּחוֹת מִכַּזַּיִת בְּמֵי מֶלַח, וּמְבָרְכִים:}} }}

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה.

== יַחַץ ==

{{הוראה למתפללים|{{מודגש|בַּעַל הַבַּיִת יִבְצַע אֶת הַמַּצָּה הָאֶמְצָעִית לִשְׁתַּיִם וּמַצְפִּין אֶת הַחֵצִי הַגָּדוֹל לַאֲפִיקוֹמָן.}} }}

== מַגִּיד ==

{{הוראה למתפללים|{{מודגש|מְגַלֶּה אֶת הַמַּצּוֹת, מַגְבִּיהַ אֶת הַקְּעָרָה וְאוֹמֵר בְּקוֹל רָם:}} }}

&lt;קטע התחלה=הא לחמא עניא/&gt;{{מוגדל|הָא לַחְמָא עַנְיָא}} דִּי אֲכָלוּ אַבְהָתָֽנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָֽיִם. כׇּל דִכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכֹל, כׇּל דִצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח. הָשַׁתָּא הָֽכָא, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל. הָשַׁתָּא עַבְדֵי, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּנֵי חוֹרִין.&lt;קטע סוף=הא לחמא עניא/&gt;

{{הוראה למתפללים|{{מודגש|מֵסִיר הַקְּעָרָה מֵעַל הַשֻּׁלְחָן, מוֹזְגִין כּוֹס שֵׁנִי וְכַאן הַבֵּן {{הוראה למתפללים|(אוֹ אֶחָד מִן הַמְּסֻבִּים)}} שׁוֹאֵל:}} }}

&lt;קטע התחלה=מה נשתנה/&gt;{{מוגדל|מַה־נִּשְׁתַּנָּה הַלַּֽיְלָה הַזֶּה מִכׇּל־הַלֵּילוֹת}}
: שֶׁבְּכׇל הַלֵּילוֹת אָֽנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה; הַלַּֽיְלָה הַזֶּה – כֻּלּוֹ מַצָּה?
: שֶׁבְּכׇל הַלֵּילוֹת אָֽנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת; הַלַּֽיְלָה הַזֶּה – מָרוֹר?
: שֶׁבְּכׇל הַלֵּילוֹת אֵין אָֽנוּ מַטְבִּילִין אֲפִילּוּ פַּֽעַם אֶחָת; הַלַּֽיְלָה הַזֶּה – שְׁתֵּי פְעָמִים?
: שֶׁבְּכׇל הַלֵּילוֹת אָֽנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין; הַלַּֽיְלָה הַזֶּה – כֻּלָּֽנוּ מְסֻבִּין?&lt;קטע סוף=מה נשתנה/&gt;

{{הוראה למתפללים|{{מודגש|מֵנִיחַ אֶת הַקְּעָרָה עַל הַשֻּׁלְחָן. הַמַּצוֹת תִּהְיֶינָה מְגֻלּוֹת בִּשְׁעַת אֲמִירַת הַהַגָּדָה (לְמַעֵט בִּקְטָעִים שֶׁבָּהֶם מַגְבִּיהִים אֶת הַכּוֹס).}} }}

&lt;קטע התחלה=עבדים היינו/&gt;{{מוגדל|עֲבָדִים הָיִֽינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָֽיִם,}} {{ממ|דברים|ו|כא}} וַיּוֹצִיאֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֽוֹעַ נְטוּיָה {{ממ עפ|דברים|כו|ח}}. וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵֽינוּ מִמִּצְרָֽיִם, עֲדַֽיִין אָֽנוּ וּבָנֵֽינוּ וּבְנֵי בָנֵֽינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִֽינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָֽיִם. וַאֲפִילוּ כֻּלָּֽנוּ חֲכָמִים, כֻּלָּֽנוּ נְבוֹנִים, כֻּלָֽנוּ זְקֵנִים, כֻּלָֽנוּ יוֹדְעִים אֶת הַתּוֹרָה, מִצְוָה עָלֵֽינוּ לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרָיִם. וְכׇל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַֽיִם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.&lt;קטע סוף=עבדים היינו/&gt;

&lt;קטע התחלה=מעשה ברבי אליעזר/&gt;מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶֽזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻֽׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה וְרַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן שֶׁהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק, וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַֽיִם כׇּל אוֹתוֹ הַלַּֽיְלָה עַד שֶׁבָּֽאוּ תַלְמִידֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהֶם: רַבּוֹתֵֽינוּ, הִגִּֽיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית.&lt;קטע סוף=מעשה ברבי אליעזר/&gt;

&lt;קטע התחלה=אמר רבי אלעזר בן עזריה/&gt;אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: הֲרֵי אֲנִי כְבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה, וְלֹא זָכִֽיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַֽיִם בַּלֵּילוֹת עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן־זוֹמָא: שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לְמַֽעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּֽיךָ&quot; {{ממ|דברים טז|ג}}, &quot;יְמֵי חַיֶּֽיךָ&quot; – הַיָּמִים, &quot;כֹּל יְמֵי חַיֶּֽיךָ&quot; – הַלֵּילוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: &quot;יְמֵי חַיֶּֽיךָ&quot; – הָעוֹלָם הַזֶּה, &quot;כֹּל יְמֵי חַיֶּֽיךָ&quot; – לְהָבִיא לִימוֹת הַמָּשִֽׁיחַ.
{{ממ|משנה|ברכות|א|ה}}&lt;קטע סוף=אמר רבי אלעזר בן עזריה/&gt;

&lt;קטע התחלה=ארבעה בנים/&gt;בָּרוּךְ הַמָּקוֹם, בָּרוּךְ הוּא. בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא.

{{מוגדל|כְּנֶֽגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה: אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵֽעַ לִשְׁאוֹל.}}

{{מוגדל|חָכָם}} – מָה הוּא אוֹמֵר? &quot;מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ אֶתְכֶם?&quot; {{ממ|דברים ו| כ}} וְאַף אַתָּה אֱמָר־לוֹ כְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח: אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּֽסַח אֲפִיקוֹמָן {{ממ|משנה פסחים י|ח}}.

{{מוגדל|רשע סהר}} – מָה הוּא אוֹמֵר? &quot;מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם?&quot; {{ממ|שמות יב|כו}}. &quot;לָכֶם&quot; – וְלֹא לוֹ. וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל כָּפַר בְּעִקָּר. וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִׁנָּיו וֶאֱמֹר לוֹ: &quot;בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָֽיִם&quot; {{ממ|שמות יג|ח}}. &quot;לִי&quot; וְלֹא לוֹ. אִלּוּ הָיָה שָׁם, לֹא הָיָה נִגְאָל.

{{מוגדל|תם}} – מָה הוּא אוֹמֵר? &quot;מַה־זֹּאת?&quot; {{ממ|שמות יג|יד}} וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: &quot;בְּחֹֽזֶק יָד הוֹצִיאָֽנוּ יְיָ מִמִּצְרָֽיִם, מִבֵּית עֲבָדִים&quot; {{ממ| שמות יג|יד}}.

{{מוגדל|וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵֽעַ לִשְׁאוֹל}} – אַתְּ פְּתַח לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: {{צת לעיצוב|שמות|יג|ח|ימין=לא}}.

{{מוגדל|&quot;וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ&quot;}} {{ממ|שמות|יג|ח}} – יָכוֹל מֵרֹאשׁ חֹֽדֶשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בַּיּוֹם הַהוּא&quot;; אִי בַיּוֹם הַהוּא, יָכוֹל מִבְּעוֹד יוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בַּעֲבוּר זֶה&quot;; &quot;בַּעֲבוּר זֶה&quot; – לֹא אָמַֽרְתִּי אֶלָא בְּשָׁעָה שֶׁיֵּשׁ מַצָּה וּמָרוֹר מֻנָּחִים לְפָנֶֽיךָ.&lt;קטע סוף=ארבעה בנים/&gt;

&lt;קטע התחלה=פתיחה למדרש מקרא ביכורים/&gt;{{מוגדל|מִתְּחִלָּה}} עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵֽינוּ, וְעַכְשָׁיו קֵרְבָֽנוּ הַמָּקוֹם לַעֲבוֹדָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: {{צת לעיצוב|יהושע|כד|ב|ד|ימין=לא}}

{{הוראה למתפללים|{{מודגש|מְכַסֶּה אֶת הַמַּצּוֹת וּמַגְבִּיהַ אֶת הַכּוֹס.}} }}

בָּרוּךְ שׁוֹמֵר הַבְטָחָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִשַּׁב אֶת הַקֵּץ, לַעֲשׂוֹת כְּמָה שֶּׁאָמַר לְאַבְרָהָם אָבִֽינוּ בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: {{צת לעיצוב|בראשית|טו|יג|יד|ימין=לא}}

וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵֽינוּ וְלָֽנוּ – שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵֽינוּ לְכַלּוֹתֵֽנוּ, אֶלָּא שֶׁבְּכׇל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵֽינוּ לְכַלּוֹתֵֽנוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵֽנוּ מִיָּדָם.

{{הוראה למתפללים|{{מודגש|יַנִּיחַ הַכּוֹס מִיָדוֹ וִיגַלֶּה אֶת הַמַּצּוֹת.}} }}

{{מוגדל|צֵא וּלְמַד}} מַה בִּקֵּשׁ לָבָן הָאֲרַמִּי לַעֲשׂוֹת לְיַעֲקֹב אָבִֽינוּ – שֶׁפַּרְעֹה לֹא גָזַר אֶלָּא עַל הַזְּכָרִים, וְלָבָן בִּקֵּשׁ לַעֲקוֹר אֶת הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, וַיֵּֽרֶד מִצְרַֽיְמָה וַיָּֽגׇר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט, וַיְהִי־שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל, עָצוּם וָרָב&quot; {{ממ|דברים|כו|ה}}.&lt;קטע סוף=פתיחה למדרש מקרא ביכורים/&gt;

&lt;קטע התחלה=מדרש מקרא ביכורים/&gt;: &quot;וַיֵּֽרֶד מִצְרַֽיְמָה&quot; – אָנוּס עַל פִּי הַדִּבּוּר.
: &quot;וַיָּֽגׇר שָׁם&quot; – מְלַמֵּד שֶׁלֹא יָרַד יַעֲקֹב אָבִֽינוּ לְהִשְׁתַּקֵּֽעַ בְּמִצְרַֽיִם אֶלָּא לָגוּר שָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמְרוּ אֶל־פַּרְעֹה: לָגוּר בָּאָֽרֶץ בָּֽאנוּ, כִּי־אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן אֲשֶׁר לַעֲבָדֶֽיךָ, כִּי־כָבֵד הָרָעָב בְּאֶֽרֶץ כְּנָֽעַן, וְעַתָּה יֵשְׁבוּ־נָא עֲבָדֶֽיךָ בְּאֶֽרֶץ גֹּֽשֶׁן&quot; {{ממ|בראשית|מז|ד}}.
: &quot;בִּמְתֵי מְעָט&quot; – כְּמָה שֶּׁנֶּאֱמַר: &quot;בְּשִׁבְעִים נֶֽפֶשׁ יָרְדוּ אֲבוֹתֶֽיךָ מִצְרָֽיְמָה, וְעַתָּה שָׂמְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַֽיִם לָרֹב&quot; {{ממ|דברים|י|כב}}.
: &quot;וַיְהִי שָׁם לְגוֹי&quot; – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְצֻיָּנִים שָׁם.
: &quot;גָּדוֹל, עָצוּם&quot; – כְּמה שֶּׁנֶּאֱמַר: &quot;וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד, וַתִּמָּלֵא הָאָֽרֶץ אֹתָם&quot; {{ממ|שמות|א|ז}}.
: &quot;וָרָב&quot; – כְּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר: &quot;רְבָבָה כְּצֶֽמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ, וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבֹֽאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים, שָׁדַֽיִם נָכֹֽנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּֽחַ, וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה&quot; {{ממ|יחזקאל|טז|ז}}. &quot;וָאֶעֱבֹר עָלַֽיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶֽסֶת בְּדָמָֽיִךְ. וָאֹֽמַר לָךְ בְּדָמַֽיִךְ חֲיִי; וָאֹֽמַר לָךְ בְּדָמַֽיִךְ חֲיִי&quot; {{ממ|יחזקאל|טז|ו}}.

&quot;וַיָּרֵֽעוּ אֹתָֽנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּֽוּנוּ וַיִתְּנוּ עָלֵֽינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה&quot; {{ממ|דברים|כו|ו}}.
: &quot;וַיָּרֵֽעוּ אֹתָֽנוּ הַמִּצְרִים&quot; – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הָֽבָה נִתְחַכְמָּה לוֹ, פֶּן יִרְבֶּה, וְהָיָה כִּי־תִקְרֶֽאנָה מִלְחָמָה, וְנוֹסַף גַם־הוּא עַל־שׂנְאֵֽינוּ, וְנִלְחַם־בָּֽנוּ, וְעָלָה מִן־הָאָֽרֶץ&quot; {{ממ|שמות|א|י}}.
: &quot;וַיְעַנּֽוּנוּ&quot; – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיָּשִֽׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַֽעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם, וַיִּֽבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה – אֶת־פִּתֹם וְאֶת־רַעַמְסֵס&quot; {{ממ|שמות|א|יא}}.
: &quot;וַיִתְּנוּ עָלֵֽינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה&quot; – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּעֲבִֽדוּ מִצְרַֽיִם אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָֽרֶךְ&quot; {{ממ|שמות|א|יג}}.

&quot;וַנִּצְעַק אֶל־יְיָ אֱלֹהֵי אֲבֹתֵֽינוּ, וַיִּשְׁמַע יְיָ אֶת־קֹלֵֽנוּ, וַיַּרְא אֶת־עׇנְיֵֽנוּ וְאֶת־עֲמָלֵֽנוּ וְאֶת־לַחֲצֵֽנוּ&quot; {{ממ|דברים|כו|ז}}.
: &quot;וַנִּצְעַק אֶל־יְיָ אֱלֹהֵי אֲבֹתֵֽינוּ&quot; – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם, וַיָּֽמׇת מֶֽלֶךְ מִצְרַֽיִם, וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבוֹדָה וַיִּזְעָֽקוּ, וַתַּֽעַל שַׁוְעָתָם אֶל־הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה&quot; {{ממ|שמות|ב|כג}}.
: &quot;וַיִּשְׁמַע יְיָ אֶת־קֹלֵֽנוּ&quot; – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת־נַאֲקָתָם, וַיִּזְכּוֹר אֱלֹהִים אֶת־בְּרִיתוֹ אֶת־אַבְרָהָם, אֶת־יִצְחָק וְאֶת־יַעֲקֹב {{ממ|שמות|ב|כד}}.
: &quot;וַיַּרְא אֶת־עׇנְיֵֽנוּ&quot; – זוֹ פְּרִישׁוּת דֶּֽרֶךְ אֶֽרֶץ, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּֽדַע אֱלֹהִים&quot; {{ממ|שמות|ב|כה}}.
: &quot;וְאֶת־עֲמָלֵֽנוּ&quot; – אֵלּוּ הַבָּנִים, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כׇּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד – הַיְאֹֽרָה תַּשְׁלִיכֻֽהוּ, וְכׇל הַבַּת – תְּחַיּוּן&quot; {{ממ|שמות|א|כב}}.
: &quot;וְאֶת־לַחֲצֵֽנוּ&quot; – זֶה הַדֹּֽחַק, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְגַם־רָאִֽיתִי אֶת־הַלַּֽחַץ אֲשֶׁר מִצְרַֽיִם לֹחֲצִים אֹתָם&quot; {{ממ|שמות|ג|ט}}.

&quot;וַיּוֹצִאֵֽנוּ יְיָ מִמִּצְרַֽיִם בְּיָד חֲזָקָה, וּבִזְרֹֽעַ נְטוּיָה, וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים&quot; {{ממ|דברים|כו|ח}}.
: &quot;וַיּוֹצִאֵֽנוּ יְיָ מִמִּצְרַֽיִם&quot; – לֹא עַל יְדֵי מַלְאָךְ, וְלֹא עַל יְדֵי שָׂרָף, וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִֽיחַ, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְעָבַרְתִּי בְאֶֽרֶץ־מִצְרַֽיִם בַּלַּֽיְלָה הַזֶּה, וְהִכֵּיתִי כׇל־בְּכוֹר בְּאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם, מֵאָדָם וְעַד־בְּהֵמָה, וּבְכׇל־אֱלֹהֵי מִצְרַֽיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי יְיָ&quot; {{ממ|שמות|יב|יב}}. &quot;וְעָבַרְתִּי בְאֶֽרֶץ־מִצְרַֽיִם בַּלַּֽיְלָה הַזֶּה&quot; – אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ. &quot;וְהִכֵּיתִי כׇל־בְּכוֹר בְּאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם&quot; – אֲנִי וְלֹא שָׂרָף. &quot;וּבְכׇל־אֱלֹהֵי מִצְרַֽיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים&quot; – אֲנִי וְלֹא הַשָּׁלִֽיחַ. &quot;אֲנִי יְיָ&quot; – אֲנִי הוּא וְלֹא אַחֵר.
: &quot;בְּיָד חֲזָקָה&quot; – זוֹ הַדֶּֽבֶר, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הִנֵּה יַד־יְיָ הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה – בַּסּוּסִים, בַּחֲמֹרִים, בַּגְּמַלִּים, בַּבָּקָר וּבַצֹּאן; דֶּֽבֶר כָּבֵד מְאֹד&quot; {{ממ|שמות|ט|ג}}.
: &quot;וּבִזְרֹֽעַ נְטוּיָה&quot; – זוֹ הַחֶֽרֶב, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, נְטוּיָה עַל יְרוּשָׁלָ͏ִֽם&quot; {{ממ|דה&quot;א|כא|טז}}.
: &quot;וּבְמֹרָא גָּדֹל&quot; – זוֹ גִּלּוּי שְׁכִינָה, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַֽחַת לוֹ גוֹי מִקֶּֽרֶב גּוֹי, בְּמַסֹּת, בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים, וּבְמִלְחָמָה, וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרֽוֹעַ נְטוּיָה, וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים, כְּכֹל אֲשֶׁר־עָשָׂה לָכֶם יְיָ אֱלֹהֵיכֶם בְּמִצְרַֽיִם לְעֵינֶֽיךָ&quot; {{ממ|דברים|ד|לד}}.
: &quot;וּבְאֹתוֹת&quot; – זֶה הַמַּטֶּה, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדֶֽךָ, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה־בּוֹ אֶת הָאֹתֹת&quot; {{ממ|שמות|ד|יז}}.
: &quot;וּבְמֹפְתִים&quot; – זֶה הַדָּם, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְנָתַתִּי מוֹפְתִים בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ

{{הוראה למתפללים|{{מודגש|נוֹהֲגִין לְהַטִּיף טִפָּה מִן הַכּוֹס בַּאֲמִירַת &quot;דָּם&quot;, &quot;וָאֵשׁ&quot;, &quot;וְתִימְרוֹת עָשָׁן&quot;, עֶשֶׂר הַמַכּוֹת, &quot;דְּצַ״ךְ&quot;, &quot;עֲדַ״שׁ&quot;, &quot;בְּאַחַ״ב&quot;, בְּיַחַד ט״ז פַּעַם.}} }}

{{מוגדל|{{מוגדל|דָּם וָאֵשׁ וְתִימְרוֹת עָשָׁן}}}}&quot; {{ממ|יואל|ג|ג}}.

דָבָר אַחֵר: &quot;בְּיָד חֲזָקָה&quot; – שְׁתַּֽיִם, &quot;וּבִזְרֹֽעַ נְטוּיָה&quot; – שְׁתַּֽיִם, &quot;וּבְמֹרָא גָּדֹל&quot; – שְׁתַּֽיִם, &quot;וּבְאֹתוֹת&quot; – שְׁתַּֽיִם, &quot;וּבְמֹפְתִים&quot; – שְׁתַּֽיִם. 

אֵלּוּ עֶֽשֶׂר מַכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַֽיִם, וְאֵלּוּ הֵן:
: {{מוגדל|{{מוגדל|דָּם, צְפַרְדֵּֽעַ, כִּנִּים, עָרוֹב, דֶּֽבֶר, שְׁחִין, בָּרָד, אַרְבֶּה, חֹֽשֶׁךְ, מַכַּת בְּכוֹרוֹת.}}}}

רַבִּי יְהוּדָה הָיָה נוֹתֵן בָּהֶם סִמָּנִים: {{מוגדל|{{מוגדל|דְּצַ״ךְ עֲדַ״שׁ בְּאַחַ״ב}}}}.&lt;קטע סוף=מדרש מקרא ביכורים/&gt;

&lt;קטע התחלה=מדרש מניין המכות/&gt;רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מִנַּֽיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלָּקוּ הַמִּצְרִים בְּמִצְרַֽיִם עֶֽשֶׂר מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת? בְּמִצְרַֽיִם מָה הוּא אוֹמֵר? &quot;וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּים אֶל־פַּרְעֹה: אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא&quot; {{ממ|שמות|ח|טו}}. וְעַל הַיָּם מָה הוּא אוֹמֵר? {{צת לעיצוב|שמות|יד|לא|ימין=לא}}. כַּמָּה לָקוּ בְאֶצְבַּע? עֶֽשֶׂר מַכּוֹת. אֱמוֹר מֵעַתָּה: בְּמִצְרַֽיִם לָקוּ עֶֽשֶׂר מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת.

רַבִּי אֱלִיעֶֽזֶר אוֹמֵר: מִנַּֽיִן שֶׁכׇּל מַכָּה וּמַכָּה שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַֽיִם הָיְתָה שֶׁל אַרְבַּע מַכּוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר: {{צת לעיצוב|תהלים|עח|מט|ימין=לא}}. &quot;עֶבְרָה&quot; – אַחַת, &quot;וָזַֽעַם&quot; – שְׁתַּֽיִם, &quot;וְצָרָה&quot; – שָׁלֹשׁ, &quot;מִשְׁלַֽחַת מַלְאֲכֵי רָעִים&quot; – אַרְבַּע. אֱמוֹר מֵעַתָּה: בְּמִצְרַֽיִם לָקוּ אַרְבָּעִים מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאתַֽיִם מַכּוֹת.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִנַּֽיִן שֶׁכׇּל מַכָּה וּמַכָּה שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַֽיִם הָיְתָה שֶׁל חָמֵשׁ מַכּוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר: {{צת לעיצוב|תהלים|עח|מט|ימין=לא}}. &quot;חֲרוֹן אַפּוֹ&quot; – אַחַת, &quot;עֶבְרָה&quot; – שְׁתַּֽיִם, &quot;וָזַֽעַם&quot; – שָׁלֹשׁ, &quot;וְצָרָה&quot; – אַרְבַּע, &quot;מִשְׁלַֽחַת מַלְאֲכֵי רָעִים&quot; – חָמֵשׁ. אֱמוֹר מֵעַתָּה: בְּמִצְרַֽיִם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים וּמָאתַֽיִם מַכּוֹת.&lt;קטע סוף=מדרש מניין המכות/&gt;

&lt;קטע התחלה=כמה מעלות טובות/&gt;{{מוגדל|כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלֵֽינוּ.}}

: אִלּוּ הוֹצִיאָֽנוּ מִמִּצְרַֽיִם, וְלֹא עָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים – דַּיֵּֽנוּ.
: אִלּוּ עָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים, וְלֹא עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם – דַּיֵּֽנוּ.
: אִלּוּ עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם, וְלֹא הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם – דַּיֵּֽנוּ.
: אִלּוּ הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם, וְלֹא נָתַן לָֽנוּ אֶת מָמוֹנָם – דַּיֵּֽנוּ.
: אִלּוּ נָתַן לָֽנוּ אֶת מָמוֹנָם, וְלֹא קָרַע לָֽנוּ אֶת הַיָּם – דַּיֵּֽנוּ.
: אִלּוּ קָרַע לָֽנוּ אֶת הַיָּם, וְלֹא הֶעֱבִירָֽנוּ בְתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה – דַּיֵּֽנוּ.
: אִלּוּ הֶעֱבִירָֽנוּ בְתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה, וְלֹא שִׁקַּע צָרֵֽינוּ בְּתוֹכוֹ – דַּיֵּֽנוּ.
: אִלּוּ שִׁקַּע צָרֵֽינוּ בְּתוֹכוֹ, וְלֹא סִפֵּק צׇרְכֵּֽנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה – דַּיֵּֽנוּ.
: אִלּוּ סִפֵּק צׇרְכֵּֽנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, ולֹא הֶאֱכִילָֽנוּ אֶת הַמָּן – דַּיֵּֽנוּ.
: אִלּוּ הֶאֱכִילָֽנוּ אֶת הַמָּן, וְלֹא נָתַן לָֽנוּ אֶת הַשַּׁבָּת – דַּיֵּֽנוּ.
: אִלּוּ נָתַן לָֽנוּ אֶת הַשַּׁבָּת, וְלֹא קֵרְבָֽנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי – דַּיֵּֽנוּ.
: אִלּוּ קֵרְבָֽנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי, וְלֹא נָתַן לָֽנוּ אֶת הַתּוֹרָה – דַּיֵּֽנוּ.
: אִלּוּ נָתַן לָֽנוּ אֶת הַתּוֹרָה, וְלֹא הִכְנִיסָֽנוּ לְאֶֽרֶץ יִשְׂרָאֵל – דַּיֵֽנוּ.
: אִלּוּ הִכְנִיסָֽנוּ לְאֶֽרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְלֹא בָנָה לָֽנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָה – דַּיֵּֽנוּ.

עַל אַחַת, כַּמָּה וְכַמָּה, טוֹבָה כְפוּלָה וּמְכֻפֶּֽלֶת לַמָּקוֹם עָלֵֽינוּ: שֶׁהוֹצִיאָֽנוּ מִמִּצְרַֽיִם, וְעָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים, וְעָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם, וְהָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם, וְנָתַן לָֽנוּ אֶת מָמוֹנָם, וְקָרַע לָֽנוּ אֶת הַיָּם, וְהֶעֱבִירָֽנוּ בְתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה, וְשִׁקַּע צָרֵֽינוּ בְּתוֹכוֹ, וְסִפֵּק צׇרְכֵּֽנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְהֶאֱכִילָֽנוּ אֶת הַמָּן, וְנָתַן לָֽנוּ אֶת הַשַׁבָּת, וְקֵרְבָֽנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי, וְנָתַן לָֽנוּ אֶת הַתּוֹרָה, וְהִכְנִיסָֽנוּ לְאֶֽרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבָנָה לָֽנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָה לְכַפֵּר עַל כׇּל עֲוֹנוֹתֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=כמה מעלות טובות/&gt;

רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר: כׇּל שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֵֽלּוּ בַּפֶּֽסַח לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְאֵלּוּ הֵן: {{מוגדל|פֶּֽסַח}}, {{מוגדל|מַצָּה}}, וּ{{מוגדל|מָרוֹר}}.

{{הוראה למתפללים|{{מודגש|יִזָּהֵר שֶׁלֹא לְהַגְבִּיהַ אֶת הַזְּרוֹעַ. (וּמִכׇּל מָקוֹם יַרְאֶה לְכִוּוּנוֹ בְּאֶצְבָּעוֹ).}} }}

{{מוגדל|פֶּֽסַח}} שֶׁהָיוּ אֲבוֹתֵֽינוּ אוֹכְלִים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, עַל שׁוּם מָה? עַל שׁוּם שֶׁפָּסַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵֽינוּ בְּמִצְרַֽיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: {{צת לעיצוב|שמות|יב|כז|ימין=לא}}.

{{הוראה למתפללים|{{מודגש|מַגְבִּיהַּ אֶת הַמַּצּוֹת וּמַרְאֶה אוֹתָן לַמְּסֻבִּים וְאוֹמֵר:}} }}

{{מוגדל|מַצָּה זוֹ}} שֶׁאָֽנוּ אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מָה? עַל שׁוּם שֶׁלֹא הִסְפִּיק בְּצֵקָם שֶׁל אֲבוֹתֵֽינוּ לְהַחֲמִיץ עַד שֶׁנִּגְלָה עֲלֵיהֶם מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּגְאָלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: {{צת לעיצוב|שמות|יב|לט|ימין=לא}}.

{{הוראה למתפללים|{{מודגש|מַגְבִּיהַּ אֶת הַמָּרוֹר וּמַרְאֶה אוֹתוֹ לַמְּסֻבִּים וְאוֹמֵר:}} }}

{{מוגדל|מָרוֹר זֶה}} שֶׁאָֽנוּ אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מָה? עַל שׁוּם שֶׁמֵּרְרוּ הַמִּצְרִים אֶת חַיֵּי אֲבוֹתֵֽינוּ בְּמִצְרַֽיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: {{צת לעיצוב|שמות|א|יד|ימין=לא}}.

{{מוגדל|בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַֽיִם.}} שֶׁנֶּאֱמַר: {{צת לעיצוב|שמות|יג|ח|ימין=לא}}. לֹא אֶת אֲבוֹתֵֽינוּ בִּלְבָד גָּאַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא אַף אוֹתָֽנוּ גָּאַל עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: {{צת לעיצוב|דברים|ו|כג|ימין=לא}}.

{{הוראה למתפללים|{{מודגש|מַגְבִּיהִים אֶת הַכּוֹס עַד הַלְלוּיָהּ (ויש המגביהים עד גאל ישראל).}} }}

{{מוגדל|לְפִיכָךְ}} אֲנַֽחְנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּֽחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס לְמִי שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵֽינוּ וְלָֽנוּ אֶת כׇּל הַנִסִּים הָאֵֽלּוּ: הוֹצִיאָֽנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת, מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵֽבֶל לְיוֹם טוֹב, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה. וְנֹאמַר לְפָנָיו {{מוקטן|({{הוראה למתפללים|נוסח אחר}}: וְנֶאֱמַר לְפָנָיו)}} שִׁירָה חֲדָשָׁה {{מוקטן|({{הוראה למתפללים|נוסח אחר}}: שִׁיר חָדָשׁ; {{הוראה למתפללים|ויש שאין אומרים כלל 2 מילים אלו}})}}: הַלְלוּיָהּ.

{{צת לעיצוב|תהלים|קיג|ימין=לא}}

{{צת לעיצוב|תהלים|קיד|ימין=לא}}

{{הוראה למתפללים|{{מודגש|מַגְבִּיהִים אֶת הַכּוֹס עַד גָּאַל יִשְׂרָאֵל.}} }}

{{מוגדל|בָּרוּךְ}} אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר גְּאָלָֽנוּ וְגָאַל אֶת אֲבוֹתֵֽינוּ מִמִּצְרַֽיִם, וְהִגִּיעָֽנוּ לַלַּֽיְלָה הַזֶּה לֶאֱכׇל־בּוֹ מַצָּה וּמָרוֹר. כֵּן יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ יַגִּיעֵֽנוּ לְמוֹעֲדִים וְלִרְגָלִים אֲחֵרִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵֽנוּ לְשָׁלוֹם, שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן עִירֶֽךָ וְשָׂשִׂים בַּעֲבוֹדָתֶֽךָ. וְנֹאכַל שָׁם מִן הַזְּבָחִים וּמִן הַפְּסָחִים [{{הוראה למתפללים|אם חל ליל הסדר במוצאי שבת, יש הנוהגים לומר}}: מִן הַפְּסָחִים וּמִן הַזְּבָחִים] אֲשֶׁר יַגִּֽיעַ דָּמָם עַל קִיר מִזְבַּחֲךָ לְרָצוֹן, וְנוֹדֶה לְךָ שִׁיר חָדָשׁ עַל גְּאֻלָּתֵֽנוּ וְעַל פְּדוּת נַפְשֵֽׁנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ גָּאַל יִשְׂרָאֵל.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּֽפֶן.

{{מודגש|שׁוֹתִים אֶת הַכּוֹס בַּהֲסֵבַת שְׂמֹאל.}}

== רָחְצָה ==

{{הוראה למתפללים|{{מודגש|נוֹטְלִים אֶת הַיָּדַיִם וּמְבָרְכִים}} }}

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּֽנוּ עַל נְטִילַת יָדָֽיִם.

== מוֹצִיא, מַצָּה ==

{{הוראה למתפללים|{{מודגש|יִקַּח הַמַּצּוֹת בַּסֵּדֶר שֶׁהִנִּיחָן, הַפְּרוּסָה בֵּין שְׁתֵּי הַשְּׁלֵמוֹת, וְיֹאחַז שְׁלׇשְׁתָּן בְּיָדוֹ וִיבָרֵךְ &quot;הַמּוֹצִיא&quot;, יַנִּיחַ מִיָּדָיו אֶת הַתַּחְתּוֹנָה וִיבָרֵךְ &quot;עַל אֲכִילַת מַצָּה&quot; עַל הַשְּׁלֵמָה וְהַפְּרוּסָה. אַחַר כָּךְ יִבְצַע כְּזַיִת מִן הָעֶלְיוֹנָה הַשְּׁלֵמָה וְכַזַּיִת שֵׁנִי מִן הַפְּרוּסָה וְיִטְבְּלֵם בְּמֶלַח, וְיֹאכַל בַּהֲסֵבָה שְׁנֵי הַזֵּיתִים.}} }}

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם הַמּוֹצִיא לֶֽחֶם מִן הָאָֽרֶץ.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּֽנוּ עַל אֲכִילַת מַצָּה.

== מָרוֹר ==

{{הוראה למתפללים|{{מודגש|כׇּל אֶחָד מֵהַמְסֻבִּים לוֹקֵחַ כְּזַיִת מָרוֹר וּמְטַבְּלוֹ בַּחֲרוֹסֶת, חוֹזֵר וּמְנַעֵר הַחֲרוֹסֶת, מְבָרֵךְ וְאוֹכֵל בְּלִי הֲסֵבָה.}} }}

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּֽנוּ עַל אֲכִילַת מָרוֹר.

== כּוֹרֵךְ ==

{{הוראה למתפללים|{{מודגש|כׇּל אֶחָד מֵהַמְּסֻבִּים לוֹקֵחַ כְּזַיִת מִן הַמַצָּה הַשְּׁלִישִׁית עִם כְּזַיִת מָרוֹר וְכוֹרְכָם יַחַד, אוֹכְלִים בַּהֲסֵבָה וּבְלִי בְּרָכָה.}} }}

{{הוראה למתפללים|{{מודגש|לִפְנֵי אׇכְלוֹ אוֹמֵר (וְיֵשׁ הָאוֹמְרִים זֹאת לְאַחַר אֲכִילַת הַכּוֹרֵךְ):}} }}

זֵֽכֶר לַמִּקְדָּשׁ כְּהִלֵּל. כֵּן עָשָׂה הִלֵּל בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם: הָיָה כּוֹרֵךְ פֶּֽסַח {{הוראה למתפללים|(יש שאין אומרים &quot;פסח&quot;)}}, מַצָּה וּמָרוֹר וְאוֹכֵל בְּיַֽחַד, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: &quot;עַל־מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻֽהוּ&quot; {{ממ|במדבר|ט|יא}}.

== שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ ==

{{הוראה למתפללים|{{מודגש|אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים הַסְּעוּדָה הָעֲרוּכָה (וְיֵשׁ הַנּוֹהֲגִים לֶאֱכוֹל תְּחִלָּה בֵּיצִים מְבֻשָּׁלוֹת). ולֹא יֹאכַל יוֹתֵר מִדָּי, שֶׁלֹּא תִהְיֶה עָלָיו אֲכִילַת אֲפִיקוֹמָן אֲכִילָה גַּסָּה.}} }}

== צָפוּן ==

{{הוראה למתפללים|{{מודגש|אַחַר גְּמַר הַסְּעֻדָּה לוֹקֵחַ כׇּל אֶחָד מֵהַמְּסֻבִּים כְּזַיִת מֵהַמַּצָּה שֶׁהָיְתָה צְפוּנָה לַאֲפִיקוֹמָן וְאוֹכְלָהּ בַּהֲסֵבָה. וְצָרִיךְ לְאׇכְלָהּ קֹדֶם חֲצוֹת הַלַּיְלָה.}} }}
{{הוראה למתפללים|{{מודגש|לפני אכילת האפיקומן יאמר:}} }} זֵֽכֶר לְקׇרְבָּן פֶּֽסַח הָנֶאֱכַל עַל הָשֹּֽׂבַע.

== בָּרֵךְ ==

{{הוראה למתפללים|{{מודגש|מוֹזְגִים כּוֹס שְׁלִישִׁי וּמְבָרְכִים בִּרְכַּת הַמָּזוֹן.}} }}

===נוסח עדות מזרח===

לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יוֹ&quot;ד אוֹת הֵ&quot;א בְּאוֹת וָא&quot;ו אוֹת הֵ&quot;א בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי אֲנַחְנוּ בָּאִים לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה דְאוֹרַיְתָא לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ, לְתַקֵּן שֹׁרֶשׁ מִצְוָה זוֹ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן.
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּהְיֶה חֲשׁוּבָה וּמְקֻבֶּלֶת וּרְצוּיָה לְפָנֶיךָ בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה וּבְרָכָה שְׁנִיָּה וּבְרָכָה שְׁלִישִׁית אֲשֶׁר נְבָרֵךְ עַתָּה עַל הַמָּזוֹן.
וְתִתֵּן לָנוּ כֹּחַ וִיכֹלֶת וְעֵזֶר וְסִיּוּעַ לְהַעֲלוֹת מַיִּין נֻקְבִּין וּלְהַמְשִׁיךְ אַרְבַּעַת הַמּוֹחִין לְיִשְׂרָאֵל וְרָחֵל [הַגְּדוֹלָה].
וְגַם תִּהְיֶה חֲשׁוּבָה וּמְקֻבֶּלֶת וּרְצוּיָה לְפָנֶיךָ, בְּרָכָה רְבִיעִית אֲשֶׁר נְבָרֵךְ עַתָּה.
וְתִתֵּן לָנוּ כֹּחַ וִיכֹלֶת וְעֵזֶר וְסִיּוּעַ לְהַעֲלוֹת מַיִּין נֻקְבִּין, וּלְהַמְשִׁיךְ אַרְבַּעַת הַמּוֹחִין לְיַעֲקֹב וְרָחֵל.
וְיַעֲלֶה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ כִוַּנּוּ בְּכָל־הַכַּוָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לְכַוֵּן בְּאַרְבַּע בְּרָכוֹת אֵלּוּ שֶׁל הַמָּזוֹן.
וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ.&lt;br&gt;&lt;br&gt;
{{צת|תהלים|סז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לד|ב}}{{ש}}
{{צת|קהלת|יב|יג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמה|כא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קטו|יח}}{{ש}}
וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יהוה {{ממ|יחזקאל מא|כב}}
&lt;br&gt;&lt;br&gt;
{{הוראה למתפללים|המזמן:}} בִּרְשׁוּתְכֶם! (הַב לָן וְנִבְרִיךְ לְמַלְכָּא עִלָּאָה קַדִּישָׁא)&lt;br&gt;
{{הוראה למתפללים|עונים:}} שָׁמַיִם!&lt;br&gt;
{{הוראה למתפללים|המזמן:}} (בִּרְשׁוּת מַלְכָּא עִלָּאָה קַדִּישָׁא (בשבת: וּבִרְשׁוּת שַׁבָּת מַלְכְּתָא) וּבִרְשׁוּת יוֹמָא טָבָא קַדִּישָׁא (וּבִרְשׁוּת מוֹרַי וְרַבּוֹתַי) וּבִרְשׁוּתְכֶם) נְבָרֵךְ ({{הוראה למתפללים|בעשרה}} אֱלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ&lt;br&gt;
{{הוראה למתפללים|עונים:}} בָּרוּךְ (אֱלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד חָיִינוּ&lt;br&gt;
{{הוראה למתפללים|המזמן:}} בָּרוּךְ (אֱלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד חָיִינוּ&lt;br&gt;&lt;br&gt;

'''בָּרוּךְ''' אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הָאֵל הַזָּן אוֹתָנוּ וְאֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶסֶד בְּרֶוַח וּבְרַחֲמִים רַבִּים. נֹתֵן לֶחֶם לְכָל־בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָסַר לָנוּ וְאַל יֶחְסַר לָנוּ מָזוֹן תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל, וְשֻׁלְחָנוֹ עָרוּךְ לַכֹּל, וְהִתְקִין מִחְיָה וּמָזוֹן לְכָל־בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא בְרַחֲמָיו וּבְרֹב חֲסָדָיו כָּאָמוּר: פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל־חַי רָצוֹן.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַזָּן אֶת הַכֹּל.

{{גודל גופן|4|'''נוֹדֶה'''}} לְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה בְּרִית וְתוֹרָה חַיִּים וּמָזוֹן, עַל שֶׁהוֹצֵאתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּפְדִיתָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים, וְעַל בְּרִיתְךָ שֶׁחָתַמְתָּ בִּבְשָׂרֵנוּ וְעַל תּוֹרָתְךָ שֶׁלִּמַּדְתָּנוּ וְעַל חֻקֵּי רְצוֹנָךְ שֶׁהוֹדַעְתָּנוּ, וְעַל חַיִּים וּמָזוֹן שָׁאַתָּה זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָנוּ.

עַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אֶת שְׁמָךְ, כָּאָמוּר:
&quot;וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ, וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ.&quot;
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן.&lt;br&gt;&lt;br&gt;

{{גודל גופן|4|'''רַחֶם'''}} יְיָ אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ וְעַל הַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ וְעַל הֵיכָלָךְ וְעַל מְעוֹנָךְ וְעַל דְּבִירָךְ, וְעַל הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו. אָבִינוּ! רְעֵנוּ, זוּנֵנוּ, פַּרְנְסֵנוּ, כַּלְכְּלֵנוּ, הַרְוִיחֵנוּ, הַרְוַח לָנוּ מְהֵרָה מִכָּל צָרוֹתֵינוּ, וְאַל תַּצְרִיכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לִידֵי מַתְּנוֹת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם, אֶלָּא לְיָדְךָ הַמְּלֵאָה וְהָרְחָבָה הָעֲשִׁירָה וְהַפְּתוּחָה. יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא נֵבוֹשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא נִכָּלֵם לְעוֹלָם הַבָּא, וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחָךְ תַּחֲזִירֶנָּה לִמְקוֹמָהּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.

:{{הוראה למתפללים|בְּשַׁבָּת מוֹסִיפִים:}} '''רְצֵה''' וְהַחֲלִיצֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וּבְמִצְוַת יוֹם הַשְּׁבִיעִי הַשַׁבָּת הַגָּדוֹל וְהַקָדוֹשׂ הַזֶּה. כִּי יוֹם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ הוּא מִלְּפָנֶיךָ. נִשְׁבּוֹת בּוֹ וְנָנוּחַ בּוֹ וְנִתְעַנֵּג בּוֹ כְּמִצְוַת חֻקֵּי רְצוֹנָךְ. וְאַל תְּהִי צָרָה וְיָגוֹן בְּיוֹם מְנוּחָתֵנוּ. וְהַרְאֵנוּ בְנֶחָמַת צִיּוֹן בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הַנֶּחָמוֹת. וַהֲגַם שֶׁאָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ, חָרְבַּן בֵּיתְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ לֹא שָׁכַחְנוּ. אַל תִּשְׁכָּחֵנוּ לָנֶצַח וְאַל תִּזְנָחֵנוּ לָעַד, כִּי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה.&lt;br&gt;&lt;br&gt;

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, '''יַעֲלֶה וְיָבוֹא''', יַגִּיעַ, יֵרָאֶה וְיֵרָצֶה, יִשָּׁמַע יִפָּקֵד וְיִזָּכֵר, זִכְרוֹנֵנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, זִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, וְזִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדָּךְ, וְזִכְרוֹן כָּל־עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, לִפְלֵטָה לְטוֹבָה לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, בְּיוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, בְּיוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה,
לְרַחֵם בּוֹ עָלֵינוּ וּלְהוֹשִׁיעֵנוּ.

זָכְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, וּפָּקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, וְהוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים טוֹבִים בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים; חוּס וְחָנֵּנוּ, וַחֲמֹל וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה.

וְתִבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם ({{הוראה למתפללים|בלחש}} אָמֵן).&lt;br&gt;&lt;br&gt;

{{הוראה למתפללים|אם שכח בשבת לומר רצה:}} (בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁנָּתַן שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה לְאוֹת וְלִבְרִית. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת)

{{הוראה למתפללים|אם שכח יעלה ויבוא:}} (בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁנָּתַן יָמִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, אֶת יוֹם (אם שכח גם רצה: (הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם) חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים).&lt;br&gt;&lt;br&gt;

{{גודל גופן|4|'''בָּרוּךְ'''}} אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם לָעַד הָאֵל אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אַדִּירֵנוּ בּוֹרְאֵנוּ גּוֹאֲלֵנוּ קְדוֹשֵׁנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקֹב רוֹעֵנוּ רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לַכּל שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא הֵטִיב לָנוּ הוּא מֵטִיב לָנוּ הוּא יֵיטִיב לָנוּ הוּא גְמָלָנוּ הוּא גוֹמְלֵנוּ הוּא יִגְמְלֵנוּ לָעַד חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים וְרֶוַח וְהַצָּלָה וְכָל טוֹב

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁתַּבַּח עַל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ&lt;br&gt;
הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁתַּבַּח בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ&lt;br&gt;
הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁתַּבַּח בָּנוּ לְדוֹר דּוֹרִים&lt;br&gt;
הָרַחֲמָן הוּא קֶרֶן לְעַמּוֹ יָרִים&lt;br&gt;
הָרַחֲמָן הוּא יִתְפָּאַר בָּנוּ לְנֵצַח נְצָחִים&lt;br&gt;
הָרַחֲמָן הוּא יְפַרְנְסֵנוּ בְּכָבוֹד וְלֹא בְבִזּוּי בְּהֶתֵּר וְלֹא בְאִסּוּר בְּנַחַת וְלֹא בְצָעַר&lt;br&gt;
הָרַחֲמָן הוּא יִתֵּן שָׁלוֹם בֵּינֵינוּ&lt;br&gt;
הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח בְּרָכָה רְוָחָה וְהַצְלָחָה בְּכָל־מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ&lt;br&gt;
הָרַחֲמָן הוּא יַצְלִיחַ אֶת דְּרָכֵינוּ&lt;br&gt;
הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁבֹּר עֹל גָּלוּת מְהֵרָה מֵעַל צַוָּארֵנוּ&lt;br&gt;
הָרַחֲמָן הוּא יוֹלִיכֵנוּ מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת בְּאַרְצֵנוּ&lt;br&gt;
הָרַחֲמָן הוּא יִרְפָּאֵנוּ רְפוּאָה שְׁלֵמָה&lt;br&gt;
הָרַחֲמָן הוּא יִפְתַּח לָנוּ אֶת יָדוֹ הָרְחָבָה&lt;br&gt;
הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִמֶּנּוּ בִּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל כֵּן יְבָרֵךְ אוֹתָנוּ יַחַד בְּרָכָה שְׁלֵמָה וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן&lt;br&gt;
הָרַחֲמָן הוּא יִפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמוֹ&lt;br&gt;

{{הוראה למתפללים|בשבת:}} הַרָחֲמָן הוּא יַנְחִילֵנוּ עוֹלָם שֶׁכֻּלוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים&lt;br&gt;
הַרָחֲמָן הוּא יַנְחִילֵנוּ לְיוֹם שֶׁכֻּלוֹ טוֹב&lt;br&gt;
הָרַחֲמָן הוּא יִטַּע תּוֹרָתוֹ וְאַהֲבָתוֹ בְּלִבֵּנוּ וְתִהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פָּנֵינוּ לְבִלְתִּי נֶחֱטָא וְיִהְיוּ כָל מַעֲשֵׂינוּ לְשֵׁם שָׁמָיִם&lt;br&gt;

{{הוראה למתפללים|ברכת האורח:}}
הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַשֻּׁלְחָן הַזֶּה שֶׁאָכַלְנוּ עָלָיו וִיסַדֵּר בּוֹ כָּל־מַעֲדַנֵּי עוֹלָם וְיִהְיֶה כְשֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם כָּל־רָעֵב מִמֶּנּוּ יֹאכַל וְכָל־צָמֵא מִמֶּנּוּ יִשְׁתֶּה וְאַל־יֶחְסַר מִמֶּנּוּ כָּל־טוֹב לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים אָמֵן הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה וּבַעַל הַסְּעֻדָּה הַזֹּאת הוּא וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וְכָל־אֲשֶׁר־לוֹ בְּבָנִים שֶׁיִּחְיוּ וּבִנְכָסִים שֶׁיִּרְבּוּ בָּרֵךְ יְיָ חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה וְיִהְיוּ נְכָסָיו וּנְכָסֵינוּ מֻצְלָחִים וּקְרוֹבִים לָעִיר וְאַל־יִזְדַּקֵּק לְפָנָיו וְלֹא לְפָנֵינוּ שׁוּם דְּבַר חֵטְא וְהִרְהוּר עָוֹן שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ כָּל־הַיָּמִים בְּעֹשֶׁר וְכָבוֹד מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם לֹא יֵבוֹשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא יִכָּלֵם לָעוֹלָם הַבָּא אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן

{{הוראה למתפללים|בסעודת חתן:}}
הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת הֶחָתָן וְהַכַּלָּה, בְּבָנִים זְכָרִים שֶׁל קַיָּמָא, לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ.&lt;br&gt;
הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת כָּל הַמְּסֻבִּין בַּשֻּׁלְחָן הַזֶּה, וְיִתֵּן לָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה.&lt;br&gt;

{{הוראה למתפללים|בסעודת מילה:}}
הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה אֲבִי הַבֵּן, הוּא וְאִשְׁתּוֹ הַיּוֹלֶדֶת, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.&lt;br&gt;
הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַיֶּלֶד הַנּוֹלָד, וּכְשֵׁם שֶׁזִּכָּהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמִילָה, כָּךְ יְזַכֵּהוּ לְהִכָּנֵס לַתּוֹרָה וּלְחֻפָּה, וּלְמִצְוֹת וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן.&lt;br&gt;
הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת מַעֲלַת הַסַּנְדָּק וְהַמּוֹהֵל וּשְׁאָר הַמִּשְׁתַּדְּלִים בַּמִּצְוָה, הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם.&lt;br&gt;

הָרַחֲמָן הוּא יְחַיֵּינוּ וִיזַכֵּנוּ וִיקָרְבֵנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וּלְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא&lt;br&gt;
מַגְדִּיל (מִגְדּוֹל) יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם&lt;br&gt;
כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב&lt;br&gt;
נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם&lt;br&gt;
כָּל הַיּוֹם חוֹנֵן וּמַלְוֶה וְזַרְעוֹ לִבְרָכָה&lt;br&gt;
מַה שֶּׁאָכַלְנוּ יִהְיֶה לְשָׂבְעָה וּמַה שֶּׁשָּׁתִינוּ יִהְיֶה לִרְפוּאָה וּמַה שֶּׁהוֹתַרְנוּ יִהְיֶה לִבְרָכָה כְּדִכְתִיב וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וַיֹּאכְלוּ וַיּוֹתִרוּ כִּדְבַר יְיָ.
בְּרוּכִים אַתֶּם לַיהוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיהוָה וְהָיָה יְיָ מִבְטַחוֹ.
יְהֹוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת־עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן.&lt;br&gt;&lt;br&gt;

===נוסח אשכנז===

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יְיָ אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים. אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה, אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה. הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ, הָיִינוּ שְׂמֵחִים. שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב. הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ. הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע, בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו. {{ק|([[תהלים קכו]])}}

{{הוראה למתפללים|שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְּאֶחָד חַיָּבִין לְזֵמֵּן וְהַמְּזַמֵּן פּוֹתֵחַ:}} רַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ!&lt;br&gt;
{{הוראה למתפללים|הַמְסֻבִּים עוֹנִים:}} יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. &lt;br&gt;
{{הוראה למתפללים|הַמְּזַמֵּן אוֹמֵר:}} בִּרְשׁוּת מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ ({{הוראה למתפללים|בעשרה}} אֱלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ. &lt;br&gt;
{{הוראה למתפללים|הַמְסֻבִּים עוֹנִים:}}בָּרוּךְ (אֱלֹהֵינו) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ. &lt;br&gt;
{{הוראה למתפללים|הַמְזַמֵן חוֹזֵר וְאוֹמֵר:}} בָּרוּךְ (אֱלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ.

'''בָּרוּךְ''' אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, הוּא נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל־בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָסַר לָנוּ וְאַל יֶחְסַר לָנוּ מָזוֹן לְעוֹלָם וָעֶד, בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל, וּמֵיטִיב לַכֹּל וּמֵכִין מָזוֹן לְכָל־בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא ({{הוראה למתפללים|בנוסח ספרד מוסיפים}}: כָּאָמוּר: פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל־חַי רָצוֹן).
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַזָּן אֶת הַכֹּל.

{{גודל גופן|4|'''נוֹדֶה'''}} לְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה, וְעַל שֶׁהוֹצֵאתָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּפְדִיתָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים, וְעַל בְּרִיתְךָ שֶׁחָתַמְתָּ בִּבְשָׂרֵנוּ וְעַל תּוֹרָתְךָ שֶׁלִּמַּדְתָּנוּ וְעַל חֻקֶּיךָ שֶׁהוֹדַעְתָּנוּ, וְעַל חַיִּים חֵן וָחֶסֶד שֶׁחוֹנַנְתָּנוּ, וְעַל אֲכִילַת מָזוֹן שָׁאַתָּה זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָנוּ תָּמִיד, בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה.

וְעַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, כַּכָּתוּב: &quot;וְאָכַלְתָּ וְשָׂבַעְתָּ, וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ&quot;. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן.&lt;br&gt;&lt;br&gt;

{{גודל גופן|4|'''רַחֵם'''}} (נָא) יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ, וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ, וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ, וְעַל הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו. אֱלֹהֵינוּ, אָבִינוּ, רְעֵנוּ, זוּנֵנוּ, פַּרְנְסֵנוּ וְכַלְכְּלֵנוּ וְהַרְוִיחֵנוּ, וְהַרְוַח לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה מִכָּל צָרוֹתֵינוּ. וְנָא אַל תַּצְרִיכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם, כִּי אִם לְיָדְךָ הַמְּלֵאָה הַפְּתוּחָה הַקְּדוֹשָׁה וְהָרְחָבָה, שֶׁלֹא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם לְעוֹלָם וָעֶד.

:{{הוראה למתפללים|בְּשַׁבָּת מוֹסִיפִין:}}&lt;br /&gt;'''רְצֵה''' וְהַחֲלִיצֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וּבְמִצְוַת יוֹם הַשְׁבִיעִי הַשַׁבָּת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ הַזֶּה. כִּי יוֹם זֶה גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ הוּא לְפָנֶיךָ לִשְׁבָּת בּוֹ וְלָנוּחַ בּוֹ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ. וּבִרְצוֹנְךָ הָנִיחַ לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁלֹּא תְהֵא צָרָה וְיָגוֹן וַאֲנָחָה בְּיוֹם מְנוּחָתֵנוּ. וְהַרְאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּנֶחָמַת צִיוֹן עִירֶךָ וּבְבִנְיַן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת וּבַעַל הַנֶּחָמוֹת.&lt;br&gt;&lt;br&gt;

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, '''יַעֲלֶה וְיָבֹא''' וְיַגִּיעַ, וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע, וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵנוּ וּפִקְדוֹנֵנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, וְזִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶּךָ, וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ, וְזִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ לִפְלֵיטָה, לְטוֹבָה, לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, לְחַיִּים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|ספרד=טוֹבִים}} וּלְשָׁלוֹם, בְּיוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶה.

זָכְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, וּפָּקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, וְהוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|ספרד=טוֹבִים}}; וּבִדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים חוּס וְחָנֵּנוּ, וְרַחֵם עָלֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ, כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה.

וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה בְרַחֲמָיו יְרוּשָׁלָיִם. ({{הוראה למתפללים|בלחש}} אָמֵן).
&lt;br&gt;&lt;br&gt;
{{הוראה למתפללים|אם שכח בשבת לומר רצה:}} (בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁנָּתַן שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה לְאוֹת וְלִבְרִית. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת)

{{הוראה למתפללים|אם שכח יעלה ויבוא:}} (בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁנָּתַן יָמִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, אֶת יוֹם (אם שכח גם רצה: (הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם) חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ (הַשַּׁבָּת,) יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים).&lt;br&gt;&lt;br&gt;
{{גודל גופן|4|'''בָּרוּךְ'''}} אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל אָבִינוּ, מַלְכֵּנוּ, אַדִירֵנוּ, בּוֹרְאֵנוּ, גּוֹאֲלֵנוּ, יוֹצְרֵנוּ, קְדוֹשֵׁנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, רוֹעֵנוּ רוֹעֵה יִשְׂרָאַל, הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב לַכֹּל, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא הֵיטִיב, הוּא מֵיטִיב, הוּא יֵיטִיב לָנוּ. הוּא גְמָלָנוּ הוּא גוֹמְלֵנוּ הוּא יִגְמְלֵנוּ לָעַד, לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרֶוַח הַצָּלָה וְהַצְלָחָה, בְּרָכָה וִישׁוּעָה נֶחָמָה פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה, וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם וְכָל טוֹב; וּמִכָּל טוּב לְעוֹלָם עַל יְחַסְּרֵנוּ.

'''הָרַחֲמָן''' הוּא יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד.

'''הָרַחֲמָן''' הוּא יִתְבָּרַךְ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.

'''הָרַחֲמָן''' הוּא יִשְׁתַּבַּח לְדוֹר דּוֹרִים, וְיִתְפָּאַר בָּנוּ לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים, וְיִתְהַדַּר בָּנוּ לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.

'''הָרַחֲמָן''' הוּא יְפַרְנְסֵנוּ בְּכָבוֹד.

'''הָרַחֲמָן''' הוּא יִשְׁבּוֹר עֻלֵּנוּ מֵעַל צַּוָּארֵנוּ, וְהוּא יוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיוּת לְאַרְצֵנוּ.

'''הָרַחֲמָן''' הוּא יִשְׁלַח לָנוּ בְּרָכָה מְרֻבָּה בַּבַּיִת הַזֶּה, וְעַל שֻׁלְחָן זֶה שֶׁאָכַלְנוּ עָלָיו.

'''הָרַחֲמָן''' הוּא יִשְׁלַח לָנוּ אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב, וִיבַשֵּׂר לָנוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת.

{{הוראה למתפללים|בבית אביו אומר:}} '''הָרַחֲמָן''' הוּא יְבָרֵךְ אֶת אָבִי מוֹרִי בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה, וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי בַּעֲלַת הַבַּיִת הַזֶּה.

{{הוראה למתפללים|נשוי אומר:}} '''הָרַחֲמָן''' הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי, ({{הוראה למתפללים|אם אביו ואמו בחיים:}} וְאֶת אָבִי מוֹרִי, וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי,) וְאֶת אִשְׁתִּי, וְאֶת זַרְעִי, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לִי.

{{הוראה למתפללים|אשה נשואה אומרת:}} '''הָרַחֲמָן''' הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי, ({{הוראה למתפללים|אם אביה ואמה בחיים:}} וְאֶת אָבִי מוֹרִי, וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי,) וְאֶת בַּעֲלִי, וְאֶת זַרְעִי, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לִי.

{{הוראה למתפללים|אורח אומר:}} '''הָרַחֲמָן''' הוּא יְבָרֵךְ אֶת בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה וְאֶת בַּעֲלַת הַבַּיִת הַזֶּה, אוֹתָם וְאֶת בֵּיתָם וְאֶת זַרְעָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם.&lt;br /&gt;
יְהִי רָצוֹן, שֶׁלֹּא יֵבוֹשׁ בַּעַל הַבַּיִת בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא יִכָּלֵם לָעוֹלָם הַבָּא, וְיִצְלַח מְאֹד בְּכָל נְכָסָיו, וְיִהְיוּ נְכָסָיו וּנְכָסֵינוּ מֻצְלָחִים וּקְרוֹבִים לָעִיר, וְאַל יִשְׁלֹט שָׂטָן לֹא בְּמַעֲשֵׂי יָדָיו וְלֹא בְּמַעֲשֵׂי יָדֵינוּ, וְאַל יִזְדַקֵק ({{קטן|נוסח הגמרא:}} יִזְדַקֵּר) לֹא לְפָנָיו וְלֹא לְפָנֵינוּ שׁוּם דְּבַר הִרְהוּר חֵטְא וַעֲבֵרָה וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

{{הוראה למתפללים|בסעודה משותפת אומר:}} '''הָרַחֲמָן''' הוּא יְבָרֵךְ אֶת כָּל הַמְּסֻבִּין כַּאן.

אוֹתָם וְאֶת בֵּיתָם וְאֶת זַרְעָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם, אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָנוּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, &quot;בַּכֹּל&quot; &quot;מִכֹּל&quot; &quot;כֹּל&quot;
 – כֵּן יְבָרֵךְ אוֹתָנוּ כֻּלָּנוּ יַחַד בִּבְרָכָה שְׁלֵמָה, וְנֹאמַר: &quot;אָמֵן&quot;.

בַּמָּרוֹם יְלַמְּדוּ עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ זְכוּת שֶׁתְּהֵא לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם. וְנִשָׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, וְנִמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם.

{{הוראה למתפללים|בשבת:}} '''הַרָחֲמָן''' הוּא יַנְחִילֵנוּ יוֹם שֶׁכֻּלוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים.

'''הַרָחֲמָן''' הוּא יַנְחִילֵנוּ יוֹם שֶׁכֻּלוֹ טוֹב, יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ אָרוֹךְ, יוֹם שֶׁצַּדִּיקִים יוֹשְׁבִים וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם וְנֶהֱנִין מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, וִיהִי חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם.

'''הָרַחֲמָן''' הוּא יְזַכֵּנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.

מִגְדּוֹל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ, לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם. עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאַל. וְאִמְרוּ: &quot;אָמֵן&quot;.

יְראוּ אֶת יְיָ קְדֹשָׁיו, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו. כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ, וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב. הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ, וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּייָ, וְהָיָה יְיָ מִבְטַחוֹ. נַעַר הָיִיתִי גַם זָקַנְתִּי, וְלֹא רָאִיתִי צַדִיק נֶעֱזָב, וְזַרְעוֹ
מְבַקֶּשׁ לָחֶם. יְיָ עֹז לְעַמוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמוֹ בַשָׁלוֹם.&lt;br&gt;&lt;br&gt;

(הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵם מִצְוַת כּוֹס שְׁלִישִׁי שֶׁהוּא כְּנֶֽגֶד בְּשׂורַת הַיְשׁוּעָה, שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל &quot;וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרֽוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְדֹלִים&quot; {{ממ|שמות|ו|ו}}.)

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּֽפֶן.

{{הוראה למתפללים|{{מודגש|שׁוֹתִים בַּהֲסָבַת שְׂמֹאל.}} }}

{{הוראה למתפללים|{{מודגש|נוהגים לפתוח הדלת, למזוג כוס (לכבודו של אליהו הנביא) ולהכריז:}} }}

{{מוגדל|&quot;שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל־הַגּוֹיִם}} אֲשֶׁר לֹא־יְדָעֽוּךָ, וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָֽאוּ׃ כִּי אָכַל אֶת־יַעֲקֹב וְאֶת־נָוֵֽהוּ הֵשַֽׁמּוּ&quot; {{הפניה לפסוקים|תהלים|עט|ו|ז}}. {{צת לעיצוב|תהלים|סט|כה|ימין=לא}}. {{צת לעיצוב|איכה|ג|סו|ימין=לא}}.

== הַלֵּל ==
{{הוראה למתפללים|{{מודגש|מוזגים כוס רביעי וגומרים עליו את ההלל:}}}}

{{צת לעיצוב|תהלים|קטו|א|יא|ימין=לא}}

{{צת לעיצוב|תהלים|קטו|יב|יח|ימין=לא}}

{{צת לעיצוב|תהלים|קטז|א|יא|ימין=לא}}

{{צת לעיצוב|תהלים|קטז|יב|יט|ימין=לא}}

{{מוגדל|הַלְלוּ}} אֶת יְיָ כׇּל גּוֹיִם, שַׁבְּחֽוּהוּ כׇּל הָאֻמִּים׃ כִּי גָבַר עָלֵֽינוּ חַסְדּוֹ, וֶאֱמֶת יְיָ לְעוֹלָם. הַלְלוּיָהּ {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיז|א|ב}}.

{{הוראה למתפללים|{{מודגש|אִם יֵשׁ שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים או יותר, עורך הסדר אומר את הפסוק (&quot;הודו...&quot;, &quot;יאמר נא...&quot;, &quot;יאמרו נא...&quot;), והשאר עונים אחריו &quot;הודו ליי כי טוב כי לעולם חסדו&quot; (ולא את הפסוק עצמו).}} }}
: הוֹדוּ לַייָ כִּי־טוֹב – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
: יֹאמַר־נָא יִשְׂרָאֵל – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
: יֹאמְרוּ נָא בֵּית־אַהֲרֹן – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
: יֹאמְרוּ נָא יִרְאֵי יְיָ – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ
: {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|א|ד}}.

{{צת לעיצוב|תהלים|קיח|ה|כ|ימין=לא}}

{{ר1}}{{צת לעיצוב|תהלים|קיח|כא|ימין=לא|מ=לא}} {{ר2}}{{צת לעיצוב|תהלים|קיח|כא|ימין=לא|מ=לא}}
{{ר1}}{{צת לעיצוב|תהלים|קיח|כב|ימין=לא|מ=לא}} {{ר2}}{{צת לעיצוב|תהלים|קיח|כב|ימין=לא|מ=לא}}
{{ר1}}{{צת לעיצוב|תהלים|קיח|כג|ימין=לא|מ=לא}} {{ר2}}{{צת לעיצוב|תהלים|קיח|כג|ימין=לא|מ=לא}}
{{ר1}}{{צת לעיצוב|תהלים|קיח|כד|ימין=לא|מ=לא}} {{ר2}}{{צת לעיצוב|תהלים|קיח|כד|ימין=לא|מ=לא}}

{{הוראה למתפללים|{{מודגש|אִם יֵשׁ שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, אוֹמְרִים פָּסוּק בְּפָסוּק:}} }}
{{ר1}}אָנָּא יְיָ, הוֹשִׁיעָה נָּא. {{ר2}}אָנָּא יְיָ, הוֹשִׁיעָה נָּא.
{{ר1}}אָנָּא יְיָ, הַצְלִיחָה נָא. {{ר2}}אָנָּא יְיָ, הַצְלִיחָה נָא.
{{ממ|תהלים|קיח|כה}}

{{ר1}}{{צת לעיצוב|תהלים|קיח|כו|ימין=לא|מ=לא}} {{ר2}}{{צת לעיצוב|תהלים|קיח|כו|ימין=לא|מ=לא}}
{{ר1}}{{צת לעיצוב|תהלים|קיח|כז|ימין=לא|מ=לא}} {{ר2}}{{צת לעיצוב|תהלים|קיח|כז|ימין=לא|מ=לא}}
{{ר1}}{{צת לעיצוב|תהלים|קיח|כח|ימין=לא|מ=לא}} {{ר2}}{{צת לעיצוב|תהלים|קיח|כח|ימין=לא|מ=לא}}
{{ר1}}{{צת לעיצוב|תהלים|קיח|כט|ימין=לא|מ=לא}} {{ר2}}{{צת לעיצוב|תהלים|קיח|כט|ימין=לא|מ=לא}}

{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=יְהַלְלֽוּךָ יי אֱלֹהֵֽינוּ כׇּל מַעֲשֶֽׂיךָ, וַחֲסִידֶֽיךָ צַדִּיקִים עוֹשֵׂי רְצוֹנֶֽךָ, וְכׇל עַמְךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּרִנָּה יוֹדוּ וִיבָרְכוּ, וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ, וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִֽיצוּ, וְיַקְדִּֽישׁוּ וְיַמְלִֽיכוּ אֶת שִׁמְךָ, מַלְכֵּֽנוּ. כִּי לְךָ טוֹב לְהוֹדוֹת וּלְשִׁמְךָ נָאֱה לְזַמֵר, כִּי מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל.}}

{{קטן|{{צת לעיצוב|תהלים|קלה|ימין=לא}}}}

: הוֹדוּ לַייָ כִּי־טוֹב – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
: הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
: הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
: לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְדֹלוֹת לְבַדּוֹ – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
: לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַיִם בִּתְבוּנָה – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
: לְרוֹקַע הָאָֽרֶץ עַל־הַמָּֽיְם – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
: לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
: אֶת־הַשֶּֽׁמֶשׁ לְמֶמְשֶֽׁלֶת בַּיּוֹם – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
: אֶת־הַיָּרֵֽחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּֽיְלָה – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
: לְמַכֵּה מִצְרַֽיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
: וַיּוֹצֵא יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
: בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֽוֹעַ נְטוּיָה – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
: לְגֹזֵר יַם־סוּף לִגְזָרִים – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
: וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
: וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם־סוּף – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
: לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
: לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
: וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
: לְסִיחוֹן מֶֽלֶךְ הָאֱמֹרִי – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
: וּלְעוֹג מֶֽלֶךְ הַבָּשָׁן – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
: וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
: נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
: שֶׁבְּשִׁפְלֵֽנוּ זָֽכַר לָֽנוּ – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
: וַיִפְרְקֵֽנוּ מִצָּרֵֽינוּ – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
: נֹתֵן לֶֽחֶם לְכׇל־בָּשָׂר – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
: הוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמָֽיִם – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
: {{ממ|תהלים|קלו}}


{{מוגדל|נִשְׁמַת כׇּל־חַי}} תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְרֽוּחַ כׇּל בָּשָׂר תְּפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכְרְךָ מַלְכֵּֽנוּ תָּמִיד, מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אַתָּה אֵל. וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִֽׁיעַ, פּוֹדֶה וּמַצִּיל וּמְפַרְנֵס וּמְרַחֵם בְּכׇל עֵת צָרָה וְצוּקָה, אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ אֶלָּא אָֽתָּה. אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, אֱלֽוֹהַּ כׇּל בְּרִיוֹת, אֲדוֹן כׇּל תּוֹלָדוֹת, הַמְהֻלָּל בְּרֹב הַתִּשְׁבָּחוֹת, הַמְנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּחֶֽסֶד וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים. וַייָ לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן, הַמְּעוֹרֵר יְשֵׁנִים וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים וְהַמֵּשִֽׂיחַ אִלְּמִים וְהַמַּתִּיר אֲסוּרִים וְהַסּוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְהַזּוֹקֵף כְּפוּפִים. לְךָ לְבַדְּךָ אֲנַֽחְנוּ מוֹדִים. אִלוּ פִֽינוּ מָלֵא שִׁירָה כַיָּם, וּלְשׁוֹנֵֽנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵֽינוּ שֶֽׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִֽיעַ, וְעֵינֵֽינוּ מְאִירוֹת כַּשֶּֽׁמֶשׁ וְכַיָּרֵֽחַ, וְיָדֵֽינוּ פְּרוּשׂוֹת כְּנִשְׁרֵי שָׁמַֽיִם, וְרַגְלֵֽינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת – אֵין אֲנַֽחְנוּ מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת לְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, וּלְבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ, עַל אַחַת מֵאָֽלֶף אֶֽלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשִֽׂיתָ עִם אֲבוֹתֵֽינוּ וְעִמָּֽנוּ. מִמִּצְרַֽיִם גְּאַלְתָּֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָֽנוּ, בְּרָעָב זַנְתָּֽנוּ וּבְשְׂבָע כִּלְכַּלְתָּֽנוּ, מֵחֶֽרֶב הִצַּלְתָּֽנוּ וּמִדֶּֽבֶר מִלַּטְתָּֽנוּ וּמֵחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים דִּלִּיתָֽנוּ. עַד הֵֽנָּה עֲזָרֽוּנוּ רַחֲמֶֽיךָ וְלֹא עֲזָבֽוּנוּ חֲסָדֶֽיךָ, וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ לָנֶֽצַח. עַל כֵּן אֵבָרִים שֶׁפִּלַּֽגְתָּ בָּֽנוּ, וְרֽוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַֽחְתָּ בְאַפֵּֽינוּ, וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר שַֽׂמְתָּ בְּפִֽינוּ – הֵן הֵם יוֹדוּ וִיבָרְכוּ וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִֽיצוּ וְיַקְדִּֽישׁוּ וְיַמְלִֽיכוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּֽנוּ, כִּי כׇל פֶּה לְךָ יוֹדֶה, וְכׇל לָשׁוֹן לְךָ תִּשָּׁבַע, וְכׇל בֶּֽרֶךְ לְךָ תִכְרַע, וְכׇל קוֹמָה לְפָנֶֽיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה, וְכׇל הַלְּבָבוֹת יִירָאֽוּךָ, וְכׇל קֶֽרֶב וּכְלָיוֹת יְזַמְּרוּ לִשְׁמֶֽךָ, כַּדָּבָר שֶׁכָּתוּב: {{צת לעיצוב|תהלים|לה|י|ימין=לא}}. מִי יִדְמֶה לָּךְ, וּמִי יִשְׁוֶה לָּךְ, וּמִי יַעֲרׇךְ־לָךְ, הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, קוֹנֶה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ. נְהַלֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ וּנְבָרֵךְ אֶת שֵׁם קׇדְשֶֽׁךָ, כָּאָמוּר: {{צת לעיצוב|תהלים|קג|א|ימין=לא}}.

{{מוגדל|הָאֵל}} בְּתַעֲצֻמוֹת עֻזֶּֽךָ, הַגָּדוֹל בִּכְבוֹד שְׁמֶֽךָ. הַגִּבּוֹר לָנֶֽצַח וְהַנּוֹרָא בְּנוֹרְאוֹתֶֽיךָ, הַמֶּֽלֶךְ הַיּוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא.

{{מוגדל|שׁוֹכֵן}} עַד מָרוֹם וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ. וְכָתוּב: {{צת לעיצוב|תהלים|לג|א|ימין=לא}}.

{|border=&quot;0&quot;
|בְּפִי||{{מודגש|יְ}}שָׁרִים||תִּתְ{{מודגש|ר}}וֹמַם
|-
|וּבְשִׂפְתֵי||{{מודגש|צַ}}דִּיקִים||תִּתְ{{מודגש|בָּ}}רַךְ
|-
|וּבִלְשׁוֹן||{{מודגש|חֲ}}סִידִים||תִּתְ{{מודגש|קַ}}דַּשׁ
|-
|וּבְקֶֽרֶב||{{מודגש|קְ}}דוֹשִׁים||תִּתְ{{מודגש|הַ}}לָּל
|}

{{מוגדל|וּבְמַקְהֲלוֹת}} רִבְבוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בְּרִנָּה יִתְפָּאַר שִׁמְךָ מַלְכֵּֽנוּ בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר, שֶׁכֵּן חוֹבַת כׇּל הַיְצוּרִים, לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּֽחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהָדֵּר, לְנַצֵּֽחַ, לְבָרֵךְ, לְעָלֶּה וּלְקָלֵס עַל כׇּל דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבְּחוֹת דָוִד בֵּן יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶֽךָ.

{{מוגדל|יִשְׁתַּבַּח}} שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּֽנוּ, הָאֵל הַמֶּֽלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, כִּי לְךָ נָאֶה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שִׁיר וּשְׁבָחָה, הַלֵּל וְזִמְרָה, עֹז וּמֶמְשָׁלָה, נֶֽצַח, גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה, תְּהִלָּה וְתִפְאֶֽרֶת, קְדֻשָּׁה וּמַלְכוּת. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וּמֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל.

{{מוגדל|יְהַלְלֽוּךָ}} יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ עַל כׇּל מַעֲשֶֽׂיךָ, וַחֲסִידֶֽיךָ צַדִּיקִים עוֹשֵׂי רְצוֹנֶֽךָ וְכׇל עַמְךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּרִנָה יוֹדוּ וִיבָרְכוּ וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִֽיצוּ וְיַקְדִּֽישׁוּ וְיַמְלִֽיכוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּֽנוּ, כִּי לְךָ טוֹב לְהוֹדוֹת וּלְשִׁמְךָ נָאֶה לְזַמֵּר, כִּי מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶֽלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת.

(הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָן לְקַיֵם מִצְוַת כּוֹס רְבִיעִי שֶׁהוּא כְּנֶֽגֶד בְּשׂוֹרַת הַיְשׁוּעָה, שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: &quot;וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאֱלֹהִים&quot; {{ממ|שמות|ו|ז}}.)

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּֽפֶן.

{{הוראה למתפללים|{{מודגש|וְשׁוֹתֶה בַּהֲסָבַת שְׂמֹאל}} }}

{{הוראה למתפללים|{{מודגש|מברכים ברכה אחרונה על הגפן}} }}

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, עַל הַגֶּֽפֶן וְעַל פְּרִי הַגֶּֽפֶן וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה וְעַל אֶֽרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה, שֶׁרָצִֽיתָ וְהִנְחַֽלְתָּ לַאֲבוֹתֵֽינוּ, לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבֹּֽעַ מִטּוּבָהּ. רַחֵם נָא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ, וְעַל יְרוּשָׁלַֽיִם עִירֶֽךָ, וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶֽךָ, וְעַל מִזְבְּחֶֽךָ, וְעַל הֵיכָלֶֽךָ. וּבְנֵה יְרוּשָׁלַֽיִם עִיר הַקֹֽדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ וְהַעֲלֵֽנוּ לְתוֹכָהּ וְשַׂמְּחֵֽנוּ בְּבִנְיָנָהּ וְנֹאכַל מִפִּרְיָהּ וְנִשְׂבַּע מִטּוּבָהּ, וּנְבָרֶכְךָ עָלֶֽיהָ בִּקְדֻשָׁה וּבְטָהֳרָה {{הוראה למתפללים|(בשבת: וּרְצֵה וְהַחֲלִיצֵֽנוּ בְּיוֹם הַשַׁבָּת הַזֶּה)}} וְשַׂמְחֵֽנוּ בְּיוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, כִּי אַתָּה יְיָ טוֹב וּמֵיטִיב לַכֹּל, וְנוֹדֶה לְּךָ עַל הָאָֽרֶץ וְעַל פְּרִי גַּפְנָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ עַל הָאָֽרֶץ וְעַל פְּרִי גַּפְנָהּ. {{הוראה למתפללים|(על יין ומיץ ענבים שלא מתוצרת הארץ יאמר – עַל הָאָֽרֶץ וְעַל פְּרִי הַגֶּֽפֶן – פעמיים).}}

== נִרְצָה ==

{{הוראה למתפללים|{{מודגש|אִם עָשָׂה כַּסֵּדֶר הַזֶּה, יִרְצֶה ה׳ פָּעֳלוֹ וְיִתְבָּרֵךְ מִן הַשָּׁמַיִם.}}}}

חֲסַל סִדּוּר פֶּֽסַח כְּהִלְכָתוֹ, כְּכׇל מִשְׁפָּטוֹ וְחֻקָּתוֹ; כַּאֲשֶׁר זָכִֽינוּ לְסַדֵּר אוֹתוֹ כֵּן נִזְכֶּה לַעֲשׂוֹתוֹ.

זָךְ שׁוֹכֵן מְעוֹנָה קוֹמֵם קְהַל עֲדַת מִי מָנָה; בְּקָרוֹב נַהֵל נִטְעֵי כַנָּה פְּדוּיִם לְצִיּוֹן בְּרִנָּה.

{{מוגדל|לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלַֽיִם הַבְּנוּיָה.}}

=== [[ויהי בחצי הלילה]] ===
 {{:ויהי בחצי הלילה}}

=== [[ואמרתם זבח פסח]] ===
{{הוראה למתפלל|בחוץ לארץ נהגו לאמר פיוט זה בלילה השני של פסח}}
 {{:ואמרתם זבח פסח}}

=== [[אדיר במלוכה]] ===
 {{:אדיר במלוכה}}

=== [[אדיר הוא]] ===
&lt;קטע התחלה=אדיר הוא/&gt;
 {{:אדיר הוא}}
&lt;קטע סוף=אדיר הוא/&gt;

=== [[אחד מי יודע]] ===
&lt;קטע התחלה=אחד מי יודע/&gt;
 {{:אחד מי יודע}}
&lt;קטע סוף=אחד מי יודע/&gt;

=== [[חד גדיא]] ===
{{#קטע:חד גדיא|ניקוד}}

{{מוקטן|{{מודגש|בקריאת שמע שעל המיטה קוראים רק פרשה ראשונה בקריאת שמע כיון שהוא ליל שמורים}} }}

&lt;noinclude&gt;
&lt;/div&gt;

==ראו גם==
{{מיזמים|ויקימילון=הגדה|ויקיפדיה=הגדה של פסח|ויקישיתוף=Category:Haggadah|שם ויקישיתוף=הגדה של פסח}}

* [[קיצור שולחן ערוך קיט|סדר ליל פסח בקיצור שולחן ערוך]]
* [[ביאור:הגדה של פסח]] – ההגדה עם פירושים והסברים מפורטים
* [[ביאור:הגדה של פסח (כיד המלך)]] – הסברים על פי פירוש הגר&quot;א

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.drivehq.com/web/yakov/pe_agada.htm הגדות מעוצבות להורדה על בסיס הטקסט הנ&quot;ל], באתר [http://www.drivehq.com/web/yakov/index.htm &quot;חג שמח&quot;]

[[קטגוריה:הגדה של פסח]]
[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]
{{מוגן חלקית}}</text>
      <sha1>3c88tod5qmwnlwozul3071il2e26a6y</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מלכים א א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>60707</id>
    <revision>
      <id>3002658</id>
      <parentid>2977811</parentid>
      <timestamp>2026-04-01T14:50:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3002658</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24817" sha1="120kd35ftho5codfg6cwp1ind8apgm1" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|א|a09a01}}
&lt;קטע התחלה=פרק א/&gt;
{{כותרת1|אבישג השונמית מובאת לדוד}}
{{איור|King David with Abishag.jpg|200|ציור מאת ג'יימס טיסו}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|א}}
&lt;קטע התחלה=א א/&gt;וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן, {{ב|בָּא בַּיָּמִים|באו עליו ימים רבים, הזדקן}}, וַיְכַסֻּהוּ בַּבְּגָדִים וְלֹא יִחַם לוֹ.&lt;קטע סוף=א א/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|ב}}
&lt;קטע התחלה=א ב/&gt;וַיֹּאמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו: &quot;יְבַקְשׁוּ לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ נַעֲרָה בְתוּלָה, וְעָמְדָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וּתְהִי לוֹ {{ב|סֹכֶנֶת|מטפלת}}. וְשָׁכְבָה בְחֵיקֶךָ, וְחַם לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ&quot;.&lt;קטע סוף=א ב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|ג}}
&lt;קטע התחלה=א ג/&gt;וַיְבַקְשׁוּ נַעֲרָה יָפָה בְּכֹל {{ב|גְּבוּל|שטח ארץ}} יִשְׂרָאֵל, וַיִּמְצְאוּ אֶת אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית, וַיָּבִאוּ אֹתָהּ לַמֶּלֶךְ.&lt;קטע סוף=א ג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|ד}}
&lt;קטע התחלה=א ד/&gt;וְהַנַּעֲרָה יָפָה עַד מְאֹד, וַתְּהִי לַמֶּלֶךְ סֹכֶנֶת, וַתְּשָׁרְתֵהוּ, וְהַמֶּלֶךְ לֹא {{ב|יְדָעָהּ|שכב איתה}}.&lt;קטע סוף=א ד/&gt;

{{כותרת1|אדוניה שואף למלוך ומארגן טקס הכתרה}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|ה}}
&lt;קטע התחלה=א ה/&gt;וַאֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית מִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר: &quot;אֲנִי אֶמְלֹךְ&quot;! וַיַּעַשׂ לוֹ {{ב|רֶכֶב|מרכבה מפוארת}} {{ב|וּפָרָשִׁים|סוסים}} וַחֲמִשִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו.&lt;קטע סוף=א ה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|ו}}
&lt;קטע התחלה=א ו/&gt;וְלֹא {{ב|עֲצָבוֹ|גרם לו עצב (על ידי שאסר עליו להתהדר במרכבה כזאת. לכן הניח אדוניה שדוד מתכוון שהוא יהיה יורש העצר)}} אָבִיו {{ב|מִיָּמָיו|מעולם}} לֵאמֹר 'מַדּוּעַ כָּכָה עָשִׂיתָ'? וְגַם הוּא {{ב|טוֹב תֹּאַר|יפה תואר}} מְאֹד, וְאֹתוֹ {{ב|יָלְדָה|אימו, חגית}} {{ב|אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם|אחרי שנולד אבשלום ל[[W:מעכה#מעכה בת תלמי מלך גשור|מעכה]] (וכיוון שאמנון הבכור נהרג, וכן אבשלום שהיה השני, הניח אדוניה שהוא המועמד למלוך)}}.&lt;קטע סוף=א ו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|ז}}
&lt;קטע התחלה=א ז/&gt;וַיִּהְיוּ דְבָרָיו עִם יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה וְעִם אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן, {{ב|וַיַּעְזְרוּ אַחֲרֵי|והם הצטרפו לעזרתו של}} אֲדֹנִיָּה.&lt;קטע סוף=א ז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|ח}}
&lt;קטע התחלה=א ח/&gt;וְצָדוֹק הַכֹּהֵן וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע וְנָתָן הַנָּבִיא וְשִׁמְעִי וְרֵעִי {{ב|וְהַגִּבּוֹרִים|שהוזכרו לעיל [[ביאור:שמואל ב כג|ש&quot;ב כג]] (או [[W:הכרתי והפלתי|הכרתי והפלתי]], על פי פסוק לח)}} אֲשֶׁר לְדָוִד, לֹא הָיוּ עִם אֲדֹנִיָּהוּ.&lt;קטע סוף=א ח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|ט}}
&lt;קטע התחלה=א ט/&gt;וַיִּזְבַּח אֲדֹנִיָּהוּ צֹאן וּבָקָר {{ב|וּמְרִיא|בקר גדול (ר' [[ביאור:מריא|ביאור:מריא]]) }} {{ב|עִם אֶבֶן הַזֹּחֶלֶת|במקום הנקרא &quot;[[W:אבן הזוחלת|אבן הזוחלת]]&quot;}} אֲשֶׁר {{ב|אֵצֶל|ליד}} {{ב|עֵין רֹגֵל|[[W:עין רוגל|מעין ליד ירושלים]]}}. {{ב|וַיִּקְרָא אֶת|והוא הזמין לסעודה את}} כָּל אֶחָיו בְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וּלְכָל אַנְשֵׁי יְהוּדָה עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ.&lt;קטע סוף=א ט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|י}}
&lt;קטע התחלה=א י/&gt;וְאֶת נָתָן הַנָּבִיא וּבְנָיָהוּ וְאֶת הַגִּבּוֹרִים וְאֶת שְׁלֹמֹה אָחִיו לֹא קָרָא.&lt;קטע סוף=א י/&gt;

{{כותרת1|נתן ובת שבע מדברים על כך עם דוד}}
{{איור|Cornelis de Vos - The Anointing of Solomon.jpg|280|&quot;וַיִּקַּח צָדוֹק הַכֹּהֵן אֶת קֶרֶן הַשֶּׁמֶן מִן הָאֹהֶל וַיִּמְשַׁח אֶת שְׁלֹמֹה&quot;, המלכת שלמה, מאת קורנליס די ווס, 1630}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|יא}}
&lt;קטע התחלה=א יא/&gt;וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל בַּת שֶׁבַע אֵם שְׁלֹמֹה לֵאמֹר: &quot;הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ כִּי מָלַךְ אֲדֹנִיָּהוּ בֶן חַגִּית, וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע.&lt;קטע סוף=א יא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|יב}}
&lt;קטע התחלה=א יב/&gt;וְעַתָּה לְכִי אִיעָצֵךְ נָא עֵצָה, {{ב|וּמַלְּטִי|ותצילי}} אֶת נַפְשֵׁךְ וְאֶת נֶפֶשׁ בְּנֵךְ שְׁלֹמֹה.&lt;קטע סוף=א יב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|יג}}
&lt;קטע התחלה=א יג/&gt;לְכִי וּבֹאִי אֶל הַמֶּלֶךְ דָּוִד וְאָמַרְתְּ אֵלָיו: 'הֲלֹא אַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲמָתְךָ לֵאמֹר: `כִּי שְׁלֹמֹה בְנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרַי, וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי`, וּמַדּוּעַ מָלַךְ אֲדֹנִיָהוּ'?&lt;קטע סוף=א יג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|יד}}
&lt;קטע התחלה=א יד/&gt;הִנֵּה עוֹדָךְ מְדַבֶּרֶת שָׁם עִם הַמֶּלֶךְ, וַאֲנִי אָבוֹא אַחֲרַיִךְ {{ב|וּמִלֵּאתִי|אשלים, אחזק}} אֶת דְּבָרָיִךְ&quot;.&lt;קטע סוף=א יד/&gt;

{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|טו}}
&lt;קטע התחלה=א טו/&gt;וַתָּבֹא בַת שֶׁבֶע אֶל הַמֶּלֶךְ הַחַדְרָה, וְהַמֶּלֶךְ זָקֵן מְאֹד, וַאֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית {{ב|מְשָׁרַת|משרתת}} אֶת הַמֶּלֶךְ.&lt;קטע סוף=א טו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|טז}}
&lt;קטע התחלה=א טז/&gt;וַתִּקֹּד בַּת שֶׁבַע וַתִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: &quot;מַה לָּךְ&quot;?&lt;קטע סוף=א טז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|יז}}
&lt;קטע התחלה=א יז/&gt;וַתֹּאמֶר לוֹ: &quot;אֲדֹנִי, אַתָּה נִשְׁבַּעְתָּ בַּיהוָה אֱלֹהֶיךָ לַאֲמָתֶךָ כִּי 'שְׁלֹמֹה בְנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרָי, וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי'.&lt;קטע סוף=א יז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|יח}}
&lt;קטע התחלה=א יח/&gt;וְעַתָּה הִנֵּה אֲדֹנִיָּה מָלָךְ, וְעַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ לֹא יָדָעְתָּ.&lt;קטע סוף=א יח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|יט}}
&lt;קטע התחלה=א יט/&gt;וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא וְצֹאן {{ב|לָרֹב|בכמות גדולה (שהיה ראוי לו לבקש את רשות אביו)}}, וַיִּקְרָא לְכָל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וּלְיֹאָב שַׂר הַצָּבָא. וְלִשְׁלֹמֹה עַבְדְּךָ לֹא קָרָא.&lt;קטע סוף=א יט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כ}}
&lt;קטע התחלה=א כ/&gt;וְאַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, עֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל {{ב|עָלֶיךָ|מסתכלות עליך ומצפות למוצא פיך}}, לְהַגִּיד לָהֶם מִי יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אַחֲרָיו.&lt;קטע סוף=א כ/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כא}}
&lt;קטע התחלה=א כא/&gt;וְהָיָה כִּשְׁכַב אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ עִם אֲבֹתָיו, וְהָיִיתִי אֲנִי וּבְנִי שְׁלֹמֹה {{ב|חַטָּאִים|אדוניה לא הזמין אותנו, כלומר הוא רואה בנו אויבים שלו, וכשיעלה לשלטון יציג אותנו כחוטאים ויפגע בנו}}&quot;.&lt;קטע סוף=א כא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כב}}
&lt;קטע התחלה=א כב/&gt;וְהִנֵּה עוֹדֶנָּה מְדַבֶּרֶת עִם הַמֶּלֶךְ, וְנָתָן הַנָּבִיא בָּא.&lt;קטע סוף=א כב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כג}}
&lt;קטע התחלה=א כג/&gt;וַיַּגִּידוּ לַמֶּלֶךְ לֵאמֹר: &quot;הִנֵּה נָתָן הַנָּבִיא&quot;. וַיָּבֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וַיִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ {{ב|עַל אַפָּיו אָרְצָה|על פניו, הצמיד את פניו לרצפה}}.&lt;קטע סוף=א כג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כד}}
&lt;קטע התחלה=א כד/&gt;וַיֹּאמֶר נָתָן: &quot;אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ! אַתָּה אָמַרְתָּ 'אֲדֹנִיָּהוּ יִמְלֹךְ אַחֲרָי, וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי'?&lt;קטע סוף=א כד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כה}}
&lt;קטע התחלה=א כה/&gt;כִּי יָרַד הַיּוֹם וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא וְצֹאן לָרֹב, וַיִּקְרָא לְכָל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְשָׂרֵי הַצָּבָא וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן, וְהִנָּם אֹכְלִים וְשֹׁתִים לְפָנָיו, וַיֹּאמְרוּ 'יְחִי הַמֶּלֶךְ אֲדֹנִיָּהוּ'!&lt;קטע סוף=א כה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כו}}
&lt;קטע התחלה=א כו/&gt;וְלִי, אֲנִי, עַבְדֶּךָ, וּלְצָדֹק הַכֹּהֵן וְלִבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע וְלִשְׁלֹמֹה עַבְדְּךָ לֹא קָרָא.&lt;קטע סוף=א כו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כז}}
&lt;קטע התחלה=א כז/&gt;אִם מֵאֵת אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ נִהְיָה הַדָּבָר הַזֶּה, {{ב|וְלֹא הוֹדַעְתָּ|תמה אני שלא הודעת לי את זה}} אֶת &lt;small&gt;(עבדיך)&lt;/small&gt; עַבְדְּךָ מִי יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אַחֲרָיו&quot;.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=א כז/&gt;

{{כותרת1|שלמה מומלך על פי ציווי דוד}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כח}}
&lt;קטע התחלה=א כח/&gt;וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֹּאמֶר: &quot;קִרְאוּ לִי לְבַת שָׁבַע&quot;! וַתָּבֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וַתַּעֲמֹד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.&lt;קטע סוף=א כח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כט}}
&lt;קטע התחלה=א כט/&gt;וַיִּשָּׁבַע הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר: &quot;{{ב|חַי יְהוָה|אני נשבע בה'}} אֲשֶׁר פָּדָה אֶת נַפְשִׁי מִכָּל צָרָה.&lt;קטע סוף=א כט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|ל}}
&lt;קטע התחלה=א ל/&gt;כִּי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָךְ בַּיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: 'כִּי שְׁלֹמֹה בְנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרַי, וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי תַּחְתָּי' - כִּי כֵּן אֶעֱשֶׂה הַיּוֹם הַזֶּה&quot;.&lt;קטע סוף=א ל/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|לא}}
&lt;קטע התחלה=א לא/&gt;וַתִּקֹּד בַּת שֶׁבַע אַפַּיִם אֶרֶץ, וַתִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ, וַתֹּאמֶר: &quot;יְחִי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ דָּוִד לְעֹלָם&quot;!
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=א לא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|לב}}
&lt;קטע התחלה=א לב/&gt;וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ דָּוִד: &quot;קִרְאוּ לִי לְצָדוֹק הַכֹּהֵן וּלְנָתָן הַנָּבִיא וְלִבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע&quot;. וַיָּבֹאוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.&lt;קטע סוף=א לב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|לג}}
&lt;קטע התחלה=א לג/&gt;וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לָהֶם: &quot;קְחוּ עִמָּכֶם אֶת {{ב|עַבְדֵי אֲדֹנֵיכֶם|העבדים שלי}} וְהִרְכַּבְתֶּם אֶת שְׁלֹמֹה בְנִי עַל הַפִּרְדָּה אֲשֶׁר לִי, וְהוֹרַדְתֶּם אֹתוֹ אֶל {{ב|גִּחוֹן|[[W:גיחון|מעין הגיחון]]}}.&lt;קטע סוף=א לג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|לד}}
&lt;קטע התחלה=א לד/&gt;וּמָשַׁח אֹתוֹ שָׁם צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל. וּתְקַעְתֶּם בַּשּׁוֹפָר וַאֲמַרְתֶּם 'יְחִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה'!&lt;קטע סוף=א לד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|לה}}
&lt;קטע התחלה=א לה/&gt;{{ב|וַעֲלִיתֶם אַחֲרָיו|תעלו מהמעין לירושלים כאשר שלמה בראש}}, וּבָא וְיָשַׁב עַל כִּסְאִי, וְהוּא יִמְלֹךְ תַּחְתָּי, וְאֹתוֹ צִוִּיתִי לִהְיוֹת {{ב|נָגִיד|מושל}} עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל יְהוּדָה&quot;.&lt;קטע סוף=א לה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|לו}}
&lt;קטע התחלה=א לו/&gt;וַיַּעַן בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר: &quot;אָמֵן, {{ב|כֵּן יֹאמַר|הלוואי שכמו שאמרת כך יעשה}} יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ.&lt;קטע סוף=א לו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|לז}}
&lt;קטע התחלה=א לז/&gt;כַּאֲשֶׁר הָיָה יְהוָה עִם אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ - כֵּן &lt;small&gt;(יהי)&lt;/small&gt; יִהְיֶה עִם שְׁלֹמֹה, {{ב|וִיגַדֵּל אֶת כִּסְאוֹ מִכִּסֵּא|ומלכותו תהיה גדולה ויציבה יותר משהיתה מלכותו של}} אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ דָּוִד&quot;.&lt;קטע סוף=א לז/&gt;

{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|לח}}
&lt;קטע התחלה=א לח/&gt;וַיֵּרֶד צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע {{ב|וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי|הקלעים (בחץ וקשת) של צבא דוד}}, וַיַּרְכִּבוּ אֶת שְׁלֹמֹה עַל פִּרְדַּת הַמֶּלֶךְ דָּוִד, וַיֹּלִכוּ אֹתוֹ עַל גִּחוֹן.&lt;קטע סוף=א לח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|לט}}
&lt;קטע התחלה=א לט/&gt;וַיִּקַּח צָדוֹק הַכֹּהֵן אֶת {{ב|קֶרֶן הַשֶּׁמֶן|קרן חלולה של חיה ממולאת בשמן זית}} {{ב|מִן הָאֹהֶל|מהאוהל של המשכן}}, וַיִּמְשַׁח אֶת שְׁלֹמֹה. וַיִּתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָר וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעָם: &quot;יְחִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה&quot;!&lt;קטע סוף=א לט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מ}}
&lt;קטע התחלה=א מ/&gt;וַיַּעֲלוּ כָל הָעָם אַחֲרָיו. וְהָעָם מְחַלְּלִים בַּחֲלִלִים וּשְׂמֵחִים שִׂמְחָה גְדוֹלָה, וַתִּבָּקַע הָאָרֶץ {{ב|בְּקוֹלָם|כביכול מרוב קולות השימחה שהם השמיעו}}.&lt;קטע סוף=א מ/&gt;

{{איור|Horned Altar.jpg|180|מזבח עם &quot;קרניים&quot; ב[[W:תל באר שבע|תל באר שבע]]}}
{{כותרת1|אדוניהו נבהל ואוחז בקרנות המזבח}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מא}}
&lt;קטע התחלה=א מא/&gt;וַיִּשְׁמַע אֲדֹנִיָּהוּ וְכָל הַקְּרֻאִים אֲשֶׁר אִתּוֹ, וְהֵם {{ב|כִּלּוּ לֶאֱכֹל|בדיוק סיימו לאכול}}, וַיִּשְׁמַע יוֹאָב אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר וַיֹּאמֶר: &quot;מַדּוּעַ קוֹל {{ב|הַקִּרְיָה|העיר (ירושלים)}} הוֹמָה&quot;?&lt;קטע סוף=א מא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מב}}
&lt;קטע התחלה=א מב/&gt;עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר, וְהִנֵּה יוֹנָתָן בֶּן אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן בָּא. וַיֹּאמֶר אֲדֹנִיָּהוּ: &quot;בֹּא, כִּי אִישׁ חַיִל אַתָּה, וְטוֹב תְּבַשֵּׂר&quot;.&lt;קטע סוף=א מב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מג}}
&lt;קטע התחלה=א מג/&gt;וַיַּעַן יוֹנָתָן וַיֹּאמֶר לַאֲדֹנִיָּהוּ: &quot;{{ב|אֲבָל|אין לי בשורות טובות}} אֲדֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ דָּוִד הִמְלִיךְ אֶת שְׁלֹמֹה.&lt;קטע סוף=א מג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מד}}
&lt;קטע התחלה=א מד/&gt;וַיִּשְׁלַח אִתּוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת צָדוֹק הַכֹּהֵן וְאֶת נָתָן הַנָּבִיא וּבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי, וַיַּרְכִּבוּ אֹתוֹ עַל פִּרְדַּת הַמֶּלֶךְ.&lt;קטע סוף=א מד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מה}}
&lt;קטע התחלה=א מה/&gt;וַיִּמְשְׁחוּ אֹתוֹ צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא לְמֶלֶךְ בְּגִחוֹן. וַיַּעֲלוּ מִשָּׁם שְׂמֵחִים וַתֵּהֹם הַקִּרְיָה - הוּא הַקּוֹל אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם.&lt;קטע סוף=א מה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מו}}
&lt;קטע התחלה=א מו/&gt;וְגַם יָשַׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה.&lt;קטע סוף=א מו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מז}}
&lt;קטע התחלה=א מז/&gt;וְגַם בָּאוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ לְבָרֵךְ אֶת אֲדֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ דָּוִד לֵאמֹר: 'יֵיטֵב &lt;small&gt;(אלהיך)&lt;/small&gt; אֱלֹהִים אֶת שֵׁם שְׁלֹמֹה מִשְּׁמֶךָ, וִיגַדֵּל אֶת כִּסְאוֹ מִכִּסְאֶךָ'. וַיִּשְׁתַּחוּ הַמֶּלֶךְ {{ב|עַל הַמִּשְׁכָּב|על מיטתו (לה', להודות על הבשורה)}}.&lt;קטע סוף=א מז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מח}}
&lt;קטע התחלה=א מח/&gt;וְגַם כָּכָה אָמַר הַמֶּלֶךְ: 'בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נָתַן הַיּוֹם יֹשֵׁב עַל כִּסְאִי {{ב|וְעֵינַי רֹאוֹת|וזכיתי לראות זאת בעיני}}' &quot;.&lt;קטע סוף=א מח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מט}}
&lt;קטע התחלה=א מט/&gt;{{ב|וַיֶּחֶרְדוּ|פחדו, איבדו את העשתונות}} וַיָּקֻמוּ כָּל הַקְּרֻאִים אֲשֶׁר לַאֲדֹנִיָּהוּ, וַיֵּלְכוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ.&lt;קטע סוף=א מט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|נ}}
&lt;קטע התחלה=א נ/&gt;וַאֲדֹנִיָּהוּ יָרֵא מִפְּנֵי שְׁלֹמֹה, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ {{ב|וַיַּחֲזֵק בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ|הלך והחזיק בפינות המזבח שבנה דוד בגורן ארוונה (סוף ספר שמואל), מתוך תקוה ששם לא יהרגו אותו ([[שמות כא יד]])}}.&lt;קטע סוף=א נ/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|נא}}
&lt;קטע התחלה=א נא/&gt;וַיֻּגַּד לִשְׁלֹמֹה לֵאמֹר: &quot;הִנֵּה אֲדֹנִיָּהוּ יָרֵא אֶת הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וְהִנֵּה אָחַז בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ לֵאמֹר: 'יִשָּׁבַע לִי כַיּוֹם הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אִם יָמִית אֶת עַבְדּוֹ בֶּחָרֶב' &quot;.&lt;קטע סוף=א נא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|נב}}
&lt;קטע התחלה=א נב/&gt;וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה: &quot;אִם יִהְיֶה {{ב|לְבֶן חַיִל|לאיש חיל, נאמן למלכות}} - לֹא יִפֹּל מִשַּׂעֲרָתוֹ אָרְצָה, וְאִם רָעָה תִמָּצֵא בוֹ - וָמֵת&quot;.&lt;קטע סוף=א נב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|נג}}
&lt;קטע התחלה=א נג/&gt;וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וַיֹּרִדֻהוּ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ. וַיָּבֹא וַיִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה. וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁלֹמֹה: &quot;לֵךְ לְבֵיתֶךָ&quot;.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=א נג/&gt;
&lt;קטע סוף=פרק א/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|א}}
{{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א|||א|ב|הצג תמיד=1}}

==הערות==
{{איור|Genealogy of the kings of Israel and Judah.jpg|400|טבלת עזר ללימוד ספר מלכים, לאחר [[W:פילוג ממלכת ישראל המאוחדת|פילוג ממלכת ישראל המאוחדת]]. לחץ להגדלה }}
'''ישנן הקבלות רבות בין פירקנו לבין מגילת אסתר:'''
* בתחילת הפרק, עבדי המלך מחפשים עבורו נערה בתולה יפה - כך גם עבדי אחשורוש ב[[ביאור:אסתר ב|אסתר ב]] (וראו גם [[רש&quot;י על משלי יג טז]]).
* אדוניהו '''מתנשא''' בהסכמה-שבשתיקה מצד המלך - כך גם המן, שהמלך '''נשא''' אותו ב[[ביאור:אסתר ג|אסתר ג]].
* נתן מבקש מבת-שבע שתיכנס אל המלך כדי להשפיע עליו - כך גם מרדכי ביקש מאסתר להיכנס אל אחשורוש ב[[ביאור:אסתר ד|אסתר ד]].
* בת-שבע נכנסת אל דוד המלך ואומרת לו שהמלכת אדוניהו מסכנת את חייה ואת חיי בנה שלמה - כמו אסתר שאמרה לאחשורוש שהמן מאיים על חייה ועל חיי עמה ב[[ביאור:אסתר ז|אסתר ז]].
* דוד המלך מצווה להרכיב את שלמה על הפרדה שלו - כמו אחשורוש, שציווה להרכיב את מרדכי על הסוס שלו ב[[ביאור:אסתר ו|אסתר ו]].
* המלך דוד מצווה להמליך את שלמה במקום אדוניהו - כמו אחשורוש, שציווה לתת למרדכי את בית המן ב[[ביאור:אסתר ח|אסתר ח]].
* תומכי שלמה חוגגים ושמחים - כמו היהודים, החוגגים בימי משתה ושמחה ב[[ביאור:אסתר ט|אסתר ט]].
* המלך שלמה מאשים את אדוניהו שניסה לקחת את אבישג ומוציא אותו להורג (בפרק הבא) - כמו אחשורוש, שחשד בהמן שהוא מנסה לכבוש את אסתר והוציא אותו להורג ב[[ביאור:אסתר ז|אסתר ז]].

==ראו גם==
{{מיזמים|ויקיפדיה=אבישג השונמית}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=עליית שלמה למלוכה}}
{{מיזמים|ויקימילון=אחז בקרנות המזבח}}</text>
      <sha1>120kd35ftho5codfg6cwp1ind8apgm1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3002661</id>
      <parentid>3002658</parentid>
      <timestamp>2026-04-01T14:57:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>תוספת לביאור</comment>
      <origin>3002661</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24942" sha1="rjs9l5fv15ukc4xlixkw8ny60919fwi" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|א|a09a01}}
&lt;קטע התחלה=פרק א/&gt;
{{כותרת1|אבישג השונמית מובאת לדוד}}
{{איור|King David with Abishag.jpg|200|ציור מאת ג'יימס טיסו}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|א}}
&lt;קטע התחלה=א א/&gt;וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן, {{ב|בָּא בַּיָּמִים|באו עליו ימים רבים, הזדקן}}, וַיְכַסֻּהוּ בַּבְּגָדִים וְלֹא יִחַם לוֹ.&lt;קטע סוף=א א/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|ב}}
&lt;קטע התחלה=א ב/&gt;וַיֹּאמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו: &quot;יְבַקְשׁוּ לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ נַעֲרָה בְתוּלָה, וְעָמְדָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וּתְהִי לוֹ {{ב|סֹכֶנֶת|מטפלת}}. וְשָׁכְבָה בְחֵיקֶךָ, וְחַם לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ&quot;.&lt;קטע סוף=א ב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|ג}}
&lt;קטע התחלה=א ג/&gt;וַיְבַקְשׁוּ נַעֲרָה יָפָה בְּכֹל {{ב|גְּבוּל|שטח ארץ}} יִשְׂרָאֵל, וַיִּמְצְאוּ אֶת אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית, וַיָּבִאוּ אֹתָהּ לַמֶּלֶךְ.&lt;קטע סוף=א ג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|ד}}
&lt;קטע התחלה=א ד/&gt;וְהַנַּעֲרָה יָפָה עַד מְאֹד, וַתְּהִי לַמֶּלֶךְ סֹכֶנֶת, וַתְּשָׁרְתֵהוּ, וְהַמֶּלֶךְ לֹא {{ב|יְדָעָהּ|שכב איתה}}.&lt;קטע סוף=א ד/&gt;

{{כותרת1|אדוניה שואף למלוך ומארגן טקס הכתרה}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|ה}}
&lt;קטע התחלה=א ה/&gt;וַאֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית מִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר: &quot;אֲנִי אֶמְלֹךְ&quot;! וַיַּעַשׂ לוֹ {{ב|רֶכֶב|מרכבה מפוארת}} {{ב|וּפָרָשִׁים|סוסים}} וַחֲמִשִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו.&lt;קטע סוף=א ה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|ו}}
&lt;קטע התחלה=א ו/&gt;וְלֹא {{ב|עֲצָבוֹ|גרם לו עצב (על ידי שאסר עליו להתהדר במרכבה כזאת. לכן הניח אדוניה שדוד מתכוון שהוא יהיה יורש העצר)}} אָבִיו {{ב|מִיָּמָיו|מעולם}} לֵאמֹר 'מַדּוּעַ כָּכָה עָשִׂיתָ'? וְגַם הוּא {{ב|טוֹב תֹּאַר|יפה תואר}} מְאֹד, וְאֹתוֹ {{ב|יָלְדָה|אימו, חגית}} {{ב|אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם|אחרי שנולד אבשלום ל[[W:מעכה#מעכה בת תלמי מלך גשור|מעכה]] (וכיוון שאמנון הבכור נהרג, וכן אבשלום שהיה השני, הניח אדוניה שהוא המועמד למלוך. על פי [[שמואל ב ג ג]] כלאב קודם לו, אך פירש הרד&quot;ק שבשלב זה גם כלאב כבר מת)}}.&lt;קטע סוף=א ו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|ז}}
&lt;קטע התחלה=א ז/&gt;וַיִּהְיוּ דְבָרָיו עִם יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה וְעִם אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן, {{ב|וַיַּעְזְרוּ אַחֲרֵי|והם הצטרפו לעזרתו של}} אֲדֹנִיָּה.&lt;קטע סוף=א ז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|ח}}
&lt;קטע התחלה=א ח/&gt;וְצָדוֹק הַכֹּהֵן וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע וְנָתָן הַנָּבִיא וְשִׁמְעִי וְרֵעִי {{ב|וְהַגִּבּוֹרִים|שהוזכרו לעיל [[ביאור:שמואל ב כג|ש&quot;ב כג]] (או [[W:הכרתי והפלתי|הכרתי והפלתי]], על פי פסוק לח)}} אֲשֶׁר לְדָוִד, לֹא הָיוּ עִם אֲדֹנִיָּהוּ.&lt;קטע סוף=א ח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|ט}}
&lt;קטע התחלה=א ט/&gt;וַיִּזְבַּח אֲדֹנִיָּהוּ צֹאן וּבָקָר {{ב|וּמְרִיא|בקר גדול (ר' [[ביאור:מריא|ביאור:מריא]]) }} {{ב|עִם אֶבֶן הַזֹּחֶלֶת|במקום הנקרא &quot;[[W:אבן הזוחלת|אבן הזוחלת]]&quot;}} אֲשֶׁר {{ב|אֵצֶל|ליד}} {{ב|עֵין רֹגֵל|[[W:עין רוגל|מעין ליד ירושלים]]}}. {{ב|וַיִּקְרָא אֶת|והוא הזמין לסעודה את}} כָּל אֶחָיו בְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וּלְכָל אַנְשֵׁי יְהוּדָה עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ.&lt;קטע סוף=א ט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|י}}
&lt;קטע התחלה=א י/&gt;וְאֶת נָתָן הַנָּבִיא וּבְנָיָהוּ וְאֶת הַגִּבּוֹרִים וְאֶת שְׁלֹמֹה אָחִיו לֹא קָרָא.&lt;קטע סוף=א י/&gt;

{{כותרת1|נתן ובת שבע מדברים על כך עם דוד}}
{{איור|Cornelis de Vos - The Anointing of Solomon.jpg|280|&quot;וַיִּקַּח צָדוֹק הַכֹּהֵן אֶת קֶרֶן הַשֶּׁמֶן מִן הָאֹהֶל וַיִּמְשַׁח אֶת שְׁלֹמֹה&quot;, המלכת שלמה, מאת קורנליס די ווס, 1630}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|יא}}
&lt;קטע התחלה=א יא/&gt;וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל בַּת שֶׁבַע אֵם שְׁלֹמֹה לֵאמֹר: &quot;הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ כִּי מָלַךְ אֲדֹנִיָּהוּ בֶן חַגִּית, וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע.&lt;קטע סוף=א יא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|יב}}
&lt;קטע התחלה=א יב/&gt;וְעַתָּה לְכִי אִיעָצֵךְ נָא עֵצָה, {{ב|וּמַלְּטִי|ותצילי}} אֶת נַפְשֵׁךְ וְאֶת נֶפֶשׁ בְּנֵךְ שְׁלֹמֹה.&lt;קטע סוף=א יב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|יג}}
&lt;קטע התחלה=א יג/&gt;לְכִי וּבֹאִי אֶל הַמֶּלֶךְ דָּוִד וְאָמַרְתְּ אֵלָיו: 'הֲלֹא אַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲמָתְךָ לֵאמֹר: `כִּי שְׁלֹמֹה בְנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרַי, וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי`, וּמַדּוּעַ מָלַךְ אֲדֹנִיָהוּ'?&lt;קטע סוף=א יג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|יד}}
&lt;קטע התחלה=א יד/&gt;הִנֵּה עוֹדָךְ מְדַבֶּרֶת שָׁם עִם הַמֶּלֶךְ, וַאֲנִי אָבוֹא אַחֲרַיִךְ {{ב|וּמִלֵּאתִי|אשלים, אחזק}} אֶת דְּבָרָיִךְ&quot;.&lt;קטע סוף=א יד/&gt;

{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|טו}}
&lt;קטע התחלה=א טו/&gt;וַתָּבֹא בַת שֶׁבֶע אֶל הַמֶּלֶךְ הַחַדְרָה, וְהַמֶּלֶךְ זָקֵן מְאֹד, וַאֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית {{ב|מְשָׁרַת|משרתת}} אֶת הַמֶּלֶךְ.&lt;קטע סוף=א טו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|טז}}
&lt;קטע התחלה=א טז/&gt;וַתִּקֹּד בַּת שֶׁבַע וַתִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: &quot;מַה לָּךְ&quot;?&lt;קטע סוף=א טז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|יז}}
&lt;קטע התחלה=א יז/&gt;וַתֹּאמֶר לוֹ: &quot;אֲדֹנִי, אַתָּה נִשְׁבַּעְתָּ בַּיהוָה אֱלֹהֶיךָ לַאֲמָתֶךָ כִּי 'שְׁלֹמֹה בְנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרָי, וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי'.&lt;קטע סוף=א יז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|יח}}
&lt;קטע התחלה=א יח/&gt;וְעַתָּה הִנֵּה אֲדֹנִיָּה מָלָךְ, וְעַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ לֹא יָדָעְתָּ.&lt;קטע סוף=א יח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|יט}}
&lt;קטע התחלה=א יט/&gt;וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא וְצֹאן {{ב|לָרֹב|בכמות גדולה (שהיה ראוי לו לבקש את רשות אביו)}}, וַיִּקְרָא לְכָל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וּלְיֹאָב שַׂר הַצָּבָא. וְלִשְׁלֹמֹה עַבְדְּךָ לֹא קָרָא.&lt;קטע סוף=א יט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כ}}
&lt;קטע התחלה=א כ/&gt;וְאַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, עֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל {{ב|עָלֶיךָ|מסתכלות עליך ומצפות למוצא פיך}}, לְהַגִּיד לָהֶם מִי יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אַחֲרָיו.&lt;קטע סוף=א כ/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כא}}
&lt;קטע התחלה=א כא/&gt;וְהָיָה כִּשְׁכַב אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ עִם אֲבֹתָיו, וְהָיִיתִי אֲנִי וּבְנִי שְׁלֹמֹה {{ב|חַטָּאִים|אדוניה לא הזמין אותנו, כלומר הוא רואה בנו אויבים שלו, וכשיעלה לשלטון יציג אותנו כחוטאים ויפגע בנו}}&quot;.&lt;קטע סוף=א כא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כב}}
&lt;קטע התחלה=א כב/&gt;וְהִנֵּה עוֹדֶנָּה מְדַבֶּרֶת עִם הַמֶּלֶךְ, וְנָתָן הַנָּבִיא בָּא.&lt;קטע סוף=א כב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כג}}
&lt;קטע התחלה=א כג/&gt;וַיַּגִּידוּ לַמֶּלֶךְ לֵאמֹר: &quot;הִנֵּה נָתָן הַנָּבִיא&quot;. וַיָּבֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וַיִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ {{ב|עַל אַפָּיו אָרְצָה|על פניו, הצמיד את פניו לרצפה}}.&lt;קטע סוף=א כג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כד}}
&lt;קטע התחלה=א כד/&gt;וַיֹּאמֶר נָתָן: &quot;אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ! אַתָּה אָמַרְתָּ 'אֲדֹנִיָּהוּ יִמְלֹךְ אַחֲרָי, וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי'?&lt;קטע סוף=א כד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כה}}
&lt;קטע התחלה=א כה/&gt;כִּי יָרַד הַיּוֹם וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא וְצֹאן לָרֹב, וַיִּקְרָא לְכָל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְשָׂרֵי הַצָּבָא וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן, וְהִנָּם אֹכְלִים וְשֹׁתִים לְפָנָיו, וַיֹּאמְרוּ 'יְחִי הַמֶּלֶךְ אֲדֹנִיָּהוּ'!&lt;קטע סוף=א כה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כו}}
&lt;קטע התחלה=א כו/&gt;וְלִי, אֲנִי, עַבְדֶּךָ, וּלְצָדֹק הַכֹּהֵן וְלִבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע וְלִשְׁלֹמֹה עַבְדְּךָ לֹא קָרָא.&lt;קטע סוף=א כו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כז}}
&lt;קטע התחלה=א כז/&gt;אִם מֵאֵת אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ נִהְיָה הַדָּבָר הַזֶּה, {{ב|וְלֹא הוֹדַעְתָּ|תמה אני שלא הודעת לי את זה}} אֶת &lt;small&gt;(עבדיך)&lt;/small&gt; עַבְדְּךָ מִי יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אַחֲרָיו&quot;.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=א כז/&gt;

{{כותרת1|שלמה מומלך על פי ציווי דוד}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כח}}
&lt;קטע התחלה=א כח/&gt;וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֹּאמֶר: &quot;קִרְאוּ לִי לְבַת שָׁבַע&quot;! וַתָּבֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וַתַּעֲמֹד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.&lt;קטע סוף=א כח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כט}}
&lt;קטע התחלה=א כט/&gt;וַיִּשָּׁבַע הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר: &quot;{{ב|חַי יְהוָה|אני נשבע בה'}} אֲשֶׁר פָּדָה אֶת נַפְשִׁי מִכָּל צָרָה.&lt;קטע סוף=א כט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|ל}}
&lt;קטע התחלה=א ל/&gt;כִּי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָךְ בַּיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: 'כִּי שְׁלֹמֹה בְנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרַי, וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי תַּחְתָּי' - כִּי כֵּן אֶעֱשֶׂה הַיּוֹם הַזֶּה&quot;.&lt;קטע סוף=א ל/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|לא}}
&lt;קטע התחלה=א לא/&gt;וַתִּקֹּד בַּת שֶׁבַע אַפַּיִם אֶרֶץ, וַתִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ, וַתֹּאמֶר: &quot;יְחִי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ דָּוִד לְעֹלָם&quot;!
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=א לא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|לב}}
&lt;קטע התחלה=א לב/&gt;וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ דָּוִד: &quot;קִרְאוּ לִי לְצָדוֹק הַכֹּהֵן וּלְנָתָן הַנָּבִיא וְלִבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע&quot;. וַיָּבֹאוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.&lt;קטע סוף=א לב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|לג}}
&lt;קטע התחלה=א לג/&gt;וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לָהֶם: &quot;קְחוּ עִמָּכֶם אֶת {{ב|עַבְדֵי אֲדֹנֵיכֶם|העבדים שלי}} וְהִרְכַּבְתֶּם אֶת שְׁלֹמֹה בְנִי עַל הַפִּרְדָּה אֲשֶׁר לִי, וְהוֹרַדְתֶּם אֹתוֹ אֶל {{ב|גִּחוֹן|[[W:גיחון|מעין הגיחון]]}}.&lt;קטע סוף=א לג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|לד}}
&lt;קטע התחלה=א לד/&gt;וּמָשַׁח אֹתוֹ שָׁם צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל. וּתְקַעְתֶּם בַּשּׁוֹפָר וַאֲמַרְתֶּם 'יְחִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה'!&lt;קטע סוף=א לד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|לה}}
&lt;קטע התחלה=א לה/&gt;{{ב|וַעֲלִיתֶם אַחֲרָיו|תעלו מהמעין לירושלים כאשר שלמה בראש}}, וּבָא וְיָשַׁב עַל כִּסְאִי, וְהוּא יִמְלֹךְ תַּחְתָּי, וְאֹתוֹ צִוִּיתִי לִהְיוֹת {{ב|נָגִיד|מושל}} עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל יְהוּדָה&quot;.&lt;קטע סוף=א לה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|לו}}
&lt;קטע התחלה=א לו/&gt;וַיַּעַן בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר: &quot;אָמֵן, {{ב|כֵּן יֹאמַר|הלוואי שכמו שאמרת כך יעשה}} יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ.&lt;קטע סוף=א לו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|לז}}
&lt;קטע התחלה=א לז/&gt;כַּאֲשֶׁר הָיָה יְהוָה עִם אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ - כֵּן &lt;small&gt;(יהי)&lt;/small&gt; יִהְיֶה עִם שְׁלֹמֹה, {{ב|וִיגַדֵּל אֶת כִּסְאוֹ מִכִּסֵּא|ומלכותו תהיה גדולה ויציבה יותר משהיתה מלכותו של}} אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ דָּוִד&quot;.&lt;קטע סוף=א לז/&gt;

{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|לח}}
&lt;קטע התחלה=א לח/&gt;וַיֵּרֶד צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע {{ב|וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי|הקלעים (בחץ וקשת) של צבא דוד}}, וַיַּרְכִּבוּ אֶת שְׁלֹמֹה עַל פִּרְדַּת הַמֶּלֶךְ דָּוִד, וַיֹּלִכוּ אֹתוֹ עַל גִּחוֹן.&lt;קטע סוף=א לח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|לט}}
&lt;קטע התחלה=א לט/&gt;וַיִּקַּח צָדוֹק הַכֹּהֵן אֶת {{ב|קֶרֶן הַשֶּׁמֶן|קרן חלולה של חיה ממולאת בשמן זית}} {{ב|מִן הָאֹהֶל|מהאוהל של המשכן}}, וַיִּמְשַׁח אֶת שְׁלֹמֹה. וַיִּתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָר וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעָם: &quot;יְחִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה&quot;!&lt;קטע סוף=א לט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מ}}
&lt;קטע התחלה=א מ/&gt;וַיַּעֲלוּ כָל הָעָם אַחֲרָיו. וְהָעָם מְחַלְּלִים בַּחֲלִלִים וּשְׂמֵחִים שִׂמְחָה גְדוֹלָה, וַתִּבָּקַע הָאָרֶץ {{ב|בְּקוֹלָם|כביכול מרוב קולות השימחה שהם השמיעו}}.&lt;קטע סוף=א מ/&gt;

{{איור|Horned Altar.jpg|180|מזבח עם &quot;קרניים&quot; ב[[W:תל באר שבע|תל באר שבע]]}}
{{כותרת1|אדוניהו נבהל ואוחז בקרנות המזבח}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מא}}
&lt;קטע התחלה=א מא/&gt;וַיִּשְׁמַע אֲדֹנִיָּהוּ וְכָל הַקְּרֻאִים אֲשֶׁר אִתּוֹ, וְהֵם {{ב|כִּלּוּ לֶאֱכֹל|בדיוק סיימו לאכול}}, וַיִּשְׁמַע יוֹאָב אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר וַיֹּאמֶר: &quot;מַדּוּעַ קוֹל {{ב|הַקִּרְיָה|העיר (ירושלים)}} הוֹמָה&quot;?&lt;קטע סוף=א מא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מב}}
&lt;קטע התחלה=א מב/&gt;עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר, וְהִנֵּה יוֹנָתָן בֶּן אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן בָּא. וַיֹּאמֶר אֲדֹנִיָּהוּ: &quot;בֹּא, כִּי אִישׁ חַיִל אַתָּה, וְטוֹב תְּבַשֵּׂר&quot;.&lt;קטע סוף=א מב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מג}}
&lt;קטע התחלה=א מג/&gt;וַיַּעַן יוֹנָתָן וַיֹּאמֶר לַאֲדֹנִיָּהוּ: &quot;{{ב|אֲבָל|אין לי בשורות טובות}} אֲדֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ דָּוִד הִמְלִיךְ אֶת שְׁלֹמֹה.&lt;קטע סוף=א מג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מד}}
&lt;קטע התחלה=א מד/&gt;וַיִּשְׁלַח אִתּוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת צָדוֹק הַכֹּהֵן וְאֶת נָתָן הַנָּבִיא וּבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי, וַיַּרְכִּבוּ אֹתוֹ עַל פִּרְדַּת הַמֶּלֶךְ.&lt;קטע סוף=א מד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מה}}
&lt;קטע התחלה=א מה/&gt;וַיִּמְשְׁחוּ אֹתוֹ צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא לְמֶלֶךְ בְּגִחוֹן. וַיַּעֲלוּ מִשָּׁם שְׂמֵחִים וַתֵּהֹם הַקִּרְיָה - הוּא הַקּוֹל אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם.&lt;קטע סוף=א מה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מו}}
&lt;קטע התחלה=א מו/&gt;וְגַם יָשַׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה.&lt;קטע סוף=א מו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מז}}
&lt;קטע התחלה=א מז/&gt;וְגַם בָּאוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ לְבָרֵךְ אֶת אֲדֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ דָּוִד לֵאמֹר: 'יֵיטֵב &lt;small&gt;(אלהיך)&lt;/small&gt; אֱלֹהִים אֶת שֵׁם שְׁלֹמֹה מִשְּׁמֶךָ, וִיגַדֵּל אֶת כִּסְאוֹ מִכִּסְאֶךָ'. וַיִּשְׁתַּחוּ הַמֶּלֶךְ {{ב|עַל הַמִּשְׁכָּב|על מיטתו (לה', להודות על הבשורה)}}.&lt;קטע סוף=א מז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מח}}
&lt;קטע התחלה=א מח/&gt;וְגַם כָּכָה אָמַר הַמֶּלֶךְ: 'בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נָתַן הַיּוֹם יֹשֵׁב עַל כִּסְאִי {{ב|וְעֵינַי רֹאוֹת|וזכיתי לראות זאת בעיני}}' &quot;.&lt;קטע סוף=א מח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מט}}
&lt;קטע התחלה=א מט/&gt;{{ב|וַיֶּחֶרְדוּ|פחדו, איבדו את העשתונות}} וַיָּקֻמוּ כָּל הַקְּרֻאִים אֲשֶׁר לַאֲדֹנִיָּהוּ, וַיֵּלְכוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ.&lt;קטע סוף=א מט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|נ}}
&lt;קטע התחלה=א נ/&gt;וַאֲדֹנִיָּהוּ יָרֵא מִפְּנֵי שְׁלֹמֹה, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ {{ב|וַיַּחֲזֵק בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ|הלך והחזיק בפינות המזבח שבנה דוד בגורן ארוונה (סוף ספר שמואל), מתוך תקוה ששם לא יהרגו אותו ([[שמות כא יד]])}}.&lt;קטע סוף=א נ/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|נא}}
&lt;קטע התחלה=א נא/&gt;וַיֻּגַּד לִשְׁלֹמֹה לֵאמֹר: &quot;הִנֵּה אֲדֹנִיָּהוּ יָרֵא אֶת הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וְהִנֵּה אָחַז בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ לֵאמֹר: 'יִשָּׁבַע לִי כַיּוֹם הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אִם יָמִית אֶת עַבְדּוֹ בֶּחָרֶב' &quot;.&lt;קטע סוף=א נא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|נב}}
&lt;קטע התחלה=א נב/&gt;וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה: &quot;אִם יִהְיֶה {{ב|לְבֶן חַיִל|לאיש חיל, נאמן למלכות}} - לֹא יִפֹּל מִשַּׂעֲרָתוֹ אָרְצָה, וְאִם רָעָה תִמָּצֵא בוֹ - וָמֵת&quot;.&lt;קטע סוף=א נב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|נג}}
&lt;קטע התחלה=א נג/&gt;וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וַיֹּרִדֻהוּ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ. וַיָּבֹא וַיִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה. וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁלֹמֹה: &quot;לֵךְ לְבֵיתֶךָ&quot;.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=א נג/&gt;
&lt;קטע סוף=פרק א/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|א}}
{{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א|||א|ב|הצג תמיד=1}}

==הערות==
{{איור|Genealogy of the kings of Israel and Judah.jpg|400|טבלת עזר ללימוד ספר מלכים, לאחר [[W:פילוג ממלכת ישראל המאוחדת|פילוג ממלכת ישראל המאוחדת]]. לחץ להגדלה }}
'''ישנן הקבלות רבות בין פירקנו לבין מגילת אסתר:'''
* בתחילת הפרק, עבדי המלך מחפשים עבורו נערה בתולה יפה - כך גם עבדי אחשורוש ב[[ביאור:אסתר ב|אסתר ב]] (וראו גם [[רש&quot;י על משלי יג טז]]).
* אדוניהו '''מתנשא''' בהסכמה-שבשתיקה מצד המלך - כך גם המן, שהמלך '''נשא''' אותו ב[[ביאור:אסתר ג|אסתר ג]].
* נתן מבקש מבת-שבע שתיכנס אל המלך כדי להשפיע עליו - כך גם מרדכי ביקש מאסתר להיכנס אל אחשורוש ב[[ביאור:אסתר ד|אסתר ד]].
* בת-שבע נכנסת אל דוד המלך ואומרת לו שהמלכת אדוניהו מסכנת את חייה ואת חיי בנה שלמה - כמו אסתר שאמרה לאחשורוש שהמן מאיים על חייה ועל חיי עמה ב[[ביאור:אסתר ז|אסתר ז]].
* דוד המלך מצווה להרכיב את שלמה על הפרדה שלו - כמו אחשורוש, שציווה להרכיב את מרדכי על הסוס שלו ב[[ביאור:אסתר ו|אסתר ו]].
* המלך דוד מצווה להמליך את שלמה במקום אדוניהו - כמו אחשורוש, שציווה לתת למרדכי את בית המן ב[[ביאור:אסתר ח|אסתר ח]].
* תומכי שלמה חוגגים ושמחים - כמו היהודים, החוגגים בימי משתה ושמחה ב[[ביאור:אסתר ט|אסתר ט]].
* המלך שלמה מאשים את אדוניהו שניסה לקחת את אבישג ומוציא אותו להורג (בפרק הבא) - כמו אחשורוש, שחשד בהמן שהוא מנסה לכבוש את אסתר והוציא אותו להורג ב[[ביאור:אסתר ז|אסתר ז]].

==ראו גם==
{{מיזמים|ויקיפדיה=אבישג השונמית}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=עליית שלמה למלוכה}}
{{מיזמים|ויקימילון=אחז בקרנות המזבח}}</text>
      <sha1>rjs9l5fv15ukc4xlixkw8ny60919fwi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מלכים א ח</title>
    <ns>106</ns>
    <id>60721</id>
    <revision>
      <id>3002656</id>
      <parentid>2977818</parentid>
      <timestamp>2026-04-01T14:37:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>הערה</comment>
      <origin>3002656</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29924" sha1="b0yovdjd4d4rz8iv18ctg6g3fjkyorx" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|ח|a09a08}}
&lt;קטע התחלה=פרק ח/&gt;
{{כותרת1|חנוכת המקדש, תפילת שלמה}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|א}}
&lt;קטע התחלה=ח א/&gt;אָז {{ב|יַקְהֵל|הקהיל, אסף}} שְׁלֹמֹה אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶת כָּל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת, נְשִׂיאֵי הָאָבוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה יְרוּשָׁלָ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם, לְהַעֲלוֹת אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה מֵעִיר דָּוִד, הִיא צִיּוֹן.&lt;קטע סוף=ח א/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|ב}}
&lt;קטע התחלה=ח ב/&gt;וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל {{ב|בְּיֶרַח הָאֵתָנִים|בחודש תשרי}} {{ב|בֶּחָג|במהלך החודש, ובמהלך כל החגים שחלים בו}}, הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי.&lt;קטע סוף=ח ב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|ג}}
&lt;קטע התחלה=ח ג/&gt;וַיָּבֹאוּ כֹּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּשְׂאוּ הַכֹּהֲנִים אֶת הָאָרוֹן.&lt;קטע סוף=ח ג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|ד}}
&lt;קטע התחלה=ח ד/&gt;וַיַּעֲלוּ אֶת אֲרוֹן יְהוָה וְאֶת {{ב|אֹהֶל מוֹעֵד|שרידי המשכן שבנה משה}} וְאֶת כָּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר {{ב|בָּאֹהֶל|היו במשכן המקורי}}, וַיַּעֲלוּ אֹתָם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם.&lt;קטע סוף=ח ד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|ה}}
&lt;קטע התחלה=ח ה/&gt;וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְכָל עֲדַת יִשְׂרָאֵל {{ב|הַנּוֹעָדִים עָלָיו|הנאספים אליו בזמן היָעוד, המתוכנן}} אִתּוֹ לִפְנֵי הָאָרוֹן, מְזַבְּחִים צֹאן וּבָקָר אֲשֶׁר לֹא יִסָּפְרוּ וְלֹא יִמָּנוּ מֵרֹב.&lt;קטע סוף=ח ה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|ו}}
&lt;קטע התחלה=ח ו/&gt;וַיָּבִאוּ הַכֹּהֲנִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה אֶל מְקוֹמוֹ, אֶל דְּבִיר הַבַּיִת, אֶל קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, אֶל תַּחַת כַּנְפֵי {{ב|הַכְּרוּבִים|שתי דמויות ששימשו כקישוט מעל הארון - להרחבה ראה בערך [[W:כרוב (תנ&quot;ך)|כרוב]] בוויקיפדיה}}.&lt;קטע סוף=ח ו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|ז}}
&lt;קטע התחלה=ח ז/&gt;כִּי הַכְּרוּבִים פֹּרְשִׂים כְּנָפַיִם {{ב|אֶל|מעל}} מְקוֹם הָאָרוֹן, {{ב|וַיָּסֹכּוּ|סיככו, כיסו}} הַכְּרֻבִים עַל הָאָרוֹן וְעַל {{ב|בַּדָּיו|מוטות הנשיאה שלו}} מִלְמָעְלָה.&lt;קטע סוף=ח ז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|ח}}
&lt;קטע התחלה=ח ח/&gt;וַיַּאֲרִכוּ הַבַּדִּים, וַיֵּרָאוּ רָאשֵׁי הַבַּדִּים מִן הַקֹּדֶשׁ {{ב|עַל פְּנֵי הַדְּבִיר|כשמביטים לכיוון קודש הקודשים היו רואים את שתי קצות המוטות בולטים כאשר הם דוחקים מעט את הפרוכת}} {{ב|וְלֹא יֵרָאוּ הַחוּצָה|אך לא ראו את המוטות ממש כי הפרוכת הסתירה אותם}}, וַיִּהְיוּ {{ב|שָׁם|הארון והבדים}} עַד {{ב|הַיּוֹם הַזֶּה|יום כתיבת הספר (ואמנם בסוף ספר מלכים כבר לא היו הארון ובדיו במקדש, אך גם לפי חז&quot;ל שירמיהו כתב את ספר מלכים, הרי שהוא גם העתיק וערך מקורות שהיו לפניו, ובאחד המקורות היה כתוב &quot;עד היום הזה&quot;)}}.&lt;קטע סוף=ח ח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|ט}}
&lt;קטע התחלה=ח ט/&gt;אֵין בָּאָרוֹן {{ב|רַק|אלא רק}} שְׁנֵי לֻחוֹת הָאֲבָנִים אֲשֶׁר הִנִּחַ שָׁם מֹשֶׁה בְּחֹרֵב, {{ב|אֲשֶׁר כָּרַת יְהוָה|במקום אשר כרת ה' ברית}} עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.&lt;קטע סוף=ח ט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|י}}
&lt;קטע התחלה=ח י/&gt;וַיְהִי בְּצֵאת הַכֹּהֲנִים מִן הַקֹּדֶשׁ, וְהֶעָנָן מָלֵא אֶת בֵּית יְהוָה.&lt;קטע סוף=ח י/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|יא}}
&lt;קטע התחלה=ח יא/&gt;וְלֹא יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לַעֲמֹד לְשָׁרֵת מִפְּנֵי הֶעָנָן, כִּי מָלֵא כְבוֹד יְהוָה אֶת בֵּית יְהוָה.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=ח יא/&gt;
{{איור|Tissot Solomon Dedicates the Temple at Jerusalem.jpg|250|שלמה המלך בעת חנוכת הבית, ג'יימס טיסו, 1902 לערך}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|יב}}
&lt;קטע התחלה=ח יב/&gt;אָז אָמַר שְׁלֹמֹה: &quot;יְהוָה {{ב|אָמַר לִשְׁכֹּן בָּעֲרָפֶל|החליט להתגלות לנו בצורת ענן זה}}!&lt;קטע סוף=ח יב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|יג}}
&lt;קטע התחלה=ח יג/&gt;בָּנֹה בָנִיתִי {{ב|בֵּית זְבֻל|בית רם ונישא}} לָךְ, {{ב|מָכוֹן|מקום קבוע}} לְשִׁבְתְּךָ {{ב|עוֹלָמִים|לתמיד}}.&quot;&lt;קטע סוף=ח יג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|יד}}
&lt;קטע התחלה=ח יד/&gt;וַיַּסֵּב הַמֶּלֶךְ אֶת פָּנָיו וַיְבָרֶךְ אֵת כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל, וְכָל קְהַל יִשְׂרָאֵל {{ב|עֹמֵד|ניצב שם ביראת כבוד}}.&lt;קטע סוף=ח יד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|טו}}
&lt;קטע התחלה=ח טו/&gt;וַיֹּאמֶר: &quot;בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר דִּבֶּר {{ב|בְּפִיו|ישירות (ואפשר לפרש גם: על ידי פה של נביא)}} {{ב|אֵת|עִם}} דָּוִד אָבִי, {{ב|וּבְיָדוֹ מִלֵּא|ואכן בכוחו קיים}} לֵאמֹר:&lt;קטע סוף=ח טו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|טז}}
&lt;קטע התחלה=ח טז/&gt;'מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶת עַמִּי, אֶת יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרַיִם לֹא בָחַרְתִּי בְעִיר מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִבְנוֹת בַּיִת {{ב|לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם|אלא המשכן נדד ממקום למקום}}. וָאֶבְחַר בְּדָוִד לִהְיוֹת עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל'.&lt;קטע סוף=ח טז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|יז}}
&lt;קטע התחלה=ח יז/&gt;{{ב|וַיְהִי עִם לְבַב|עלה רעיון במוחו של}} דָּוִד אָבִי, לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=ח יז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|יח}}
&lt;קטע התחלה=ח יח/&gt;וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל דָּוִד אָבִי: 'יַעַן אֲשֶׁר הָיָה עִם לְבָבְךָ לִבְנוֹת בַּיִת לִשְׁמִי - הֱטִיבֹתָ כִּי הָיָה עִם לְבָבֶךָ.&lt;קטע סוף=ח יח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|יט}}
&lt;קטע התחלה=ח יט/&gt;{{ב|רַק|אבל}} אַתָּה לֹא תִבְנֶה הַבָּיִת, כִּי אִם בִּנְךָ הַיֹּצֵא מֵחֲלָצֶיךָ - הוּא יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי'.&lt;קטע סוף=ח יט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|כ}}
&lt;קטע התחלה=ח כ/&gt;וַיָּקֶם יְהוָה אֶת דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֵּר, וָאָקֻם תַּחַת דָּוִד אָבִי, וָאֵשֵׁב עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה, וָאֶבְנֶה הַבַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=ח כ/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|כא}}
&lt;קטע התחלה=ח כא/&gt;וָאָשִׂם שָׁם מָקוֹם לָאָרוֹן, אֲשֶׁר שָׁם {{ב|בְּרִית|הלוחות שבהם כתובה ברית}} יְהוָה אֲשֶׁר כָּרַת עִם אֲבֹתֵינוּ בְּהוֹצִיאוֹ אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם&quot;.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ח כא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|כב}}
&lt;קטע התחלה=ח כב/&gt;וַיַּעֲמֹד שְׁלֹמֹה לִפְנֵי מִזְבַּח יְהוָה נֶגֶד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל, וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו הַשָּׁמָיִם.&lt;קטע סוף=ח כב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|כג}}
&lt;קטע התחלה=ח כג/&gt;וַיֹּאמַר: &quot;יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל! אֵין כָּמוֹךָ אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לַעֲבָדֶיךָ הַהֹלְכִים לְפָנֶיךָ בְּכָל לִבָּם.&lt;קטע סוף=ח כג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|כד}}
&lt;קטע התחלה=ח כד/&gt;אֲשֶׁר שָׁמַרְתָּ לְעַבְדְּךָ דָּוִד אָבִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לוֹ, וַתְּדַבֵּר בְּפִיךָ וּבְיָדְךָ מִלֵּאתָ כַּיּוֹם הַזֶּה.&lt;קטע סוף=ח כד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|כה}}
&lt;קטע התחלה=ח כה/&gt;וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שְׁמֹר לְעַבְדְּךָ דָוִד אָבִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לּוֹ לֵאמֹר: 'לֹא יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ מִלְּפָנַי יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל, {{ב|רַק אִם|ובלבד ש-}} יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ אֶת דַּרְכָּם לָלֶכֶת לְפָנַי כַּאֲשֶׁר הָלַכְתָּ לְפָנָי'.&lt;קטע סוף=ח כה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|כו}}
&lt;קטע התחלה=ח כו/&gt;וְעַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, {{ב|יֵאָמֶן נָא &lt;small&gt;(דבריך)&lt;/small&gt; דְּבָרְךָ|קיים את דברך, עשהו נאמן ואמת}} אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לְעַבְדְּךָ דָּוִד אָבִי.&lt;קטע סוף=ח כו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|כז}}
&lt;קטע התחלה=ח כז/&gt;כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ?! הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ, {{ב|אַף כִּי|כל שכן}} הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי.&lt;קטע סוף=ח כז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|כח}}
&lt;קטע התחלה=ח כח/&gt;{{ב|וּפָנִיתָ|ואם אין הבית יכול להכיל אותך, למה בנינו אותו? כדי שתשמע לתפילות שאנו מתפללים בו}} אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תְּחִנָּתוֹ יְהוָה אֱלֹהָי, לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר עַבְדְּךָ מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ הַיּוֹם.&lt;קטע סוף=ח כח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|כט}}
&lt;קטע התחלה=ח כט/&gt;לִהְיוֹת עֵינֶךָ פְתֻחוֹת אֶל הַבַּיִת הַזֶּה לַיְלָה וָיוֹם, אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַרְתָּ 'יִהְיֶה שְׁמִי שָׁם', לִשְׁמֹעַ אֶל הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר יִתְפַּלֵּל עַבְדְּךָ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה.&lt;קטע סוף=ח כט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|ל}}
&lt;קטע התחלה=ח ל/&gt;וְשָׁמַעְתָּ אֶל תְּחִנַּת עַבְדְּךָ וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִתְפַּלְלוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה, וְאַתָּה תִּשְׁמַע {{ב|אֶל|את התפילה שתגיע אל}} מְקוֹם שִׁבְתְּךָ, אֶל הַשָּׁמַיִם, וְשָׁמַעְתָּ וְסָלָחְתָּ.&lt;קטע סוף=ח ל/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|לא}}
&lt;קטע התחלה=ח לא/&gt;אֵת אֲשֶׁר יֶחֱטָא אִישׁ לְרֵעֵהוּ {{ב|וְנָשָׁא בוֹ|וחברו חייב אותו להישבע לו בבית דין שלא גנב ממנו (כדוגמת המתואר ב[[שמות כב י]])}} אָלָה לְהַאֲלֹתוֹ, {{ב|וּבָא אָלָה|ובא דבר השבועה}} לִפְנֵי {{ב|מִזְבַּחֲךָ|בית הדין היושבים בקרבת המזבח}} בַּבַּיִת הַזֶּה.&lt;קטע סוף=ח לא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|לב}}
&lt;קטע התחלה=ח לב/&gt;'''וְאַתָּה תִּשְׁמַע {{ב|הַשָּׁמַיִם|ממקום שבתך בשמים}}''', וְעָשִׂיתָ וְשָׁפַטְתָּ אֶת עֲבָדֶיךָ {{ב|לְהַרְשִׁיעַ רָשָׁע|כך שהשופטים לא יטעו, אלא ירשיעו את מי שהוא אכן רשע}} לָתֵת דַּרְכּוֹ בְּרֹאשׁוֹ, וּלְהַצְדִּיק צַדִּיק לָתֶת לוֹ כְּצִדְקָתוֹ.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ח לב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|לג}}
&lt;קטע התחלה=ח לג/&gt;בְּהִנָּגֵף עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי אוֹיֵב {{ב|אֲשֶׁר|כאשר (בגלל ש-)}} יֶחֶטְאוּ לָךְ, {{ב|וְשָׁבוּ|יחזרו בתשובה}} אֵלֶיךָ {{ב|וְהוֹדוּ אֶת|יתפללו אל}} שְׁמֶךָ וְהִתְפַּלְלוּ וְהִתְחַנְּנוּ אֵלֶיךָ בַּבַּיִת הַזֶּה.&lt;קטע סוף=ח לג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|לד}}
&lt;קטע התחלה=ח לד/&gt;'''וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם''', וְסָלַחְתָּ לְחַטַּאת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וַהֲשֵׁבֹתָם אֶל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּ לַאֲבוֹתָם.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ח לד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|לה}}
&lt;קטע התחלה=ח לה/&gt;בְּהֵעָצֵר שָׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר, כִּי יֶחֶטְאוּ לָךְ. וְהִתְפַּלְלוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה, וְהוֹדוּ אֶת שְׁמֶךָ, וּמֵחַטָּאתָם יְשׁוּבוּן {{ב|כִּי תַעֲנֵם|כאשר תענה אותם (העינוי הוא שלא ירדו להם גשמים)}}.&lt;קטע סוף=ח לה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|לו}}
&lt;קטע התחלה=ח לו/&gt;'''וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם''', וְסָלַחְתָּ לְחַטַּאת עֲבָדֶיךָ וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, כִּי תוֹרֵם אֶת הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָהּ, וְנָתַתָּה מָטָר עַל אַרְצְךָ אֲשֶׁר נָתַתָּה לְעַמְּךָ לְנַחֲלָה.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ח לו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|לז}}
&lt;קטע התחלה=ח לז/&gt;רָעָב כִּי יִהְיֶה בָאָרֶץ, דֶּבֶר כִּי יִהְיֶה, {{ב|שִׁדָּפוֹן|מחלה של הדגן שבאה כתוצאה מרוח קדים}}, {{ב|יֵרָקוֹן|השיבולים נובלות לפני הופעת הגרעינים}}, אַרְבֶּה, ‏‏{{ב|חָסִיל|סוג של ארבה}} כִּי יִהְיֶה, כִּי {{ב|יָצַר|שים מצור}} לוֹ אֹיְבוֹ {{ב|בְּאֶרֶץ שְׁעָרָיו|בשערי ארצו}}, כָּל נֶגַע כָּל מַחֲלָה.&lt;קטע סוף=ח לז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|לח}}
&lt;קטע התחלה=ח לח/&gt;כָּל תְּפִלָּה כָל תְּחִנָּה אֲשֶׁר תִהְיֶה לְכָל הָאָדָם, לְכֹל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יֵדְעוּן אִישׁ נֶגַע לְבָבוֹ, וּפָרַשׂ כַּפָּיו אֶל הַבַּיִת הַזֶּה.&lt;קטע סוף=ח לח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|לט}}
&lt;קטע התחלה=ח לט/&gt;'''וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם''', מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ, וְסָלַחְתָּ וְעָשִׂיתָ וְנָתַתָּ לָאִישׁ {{ב|כְּכָל דְּרָכָיו|כפי הראוי למעשיו}} אֲשֶׁר תֵּדַע אֶת לְבָבוֹ, כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ לְבַדְּךָ אֶת לְבַב כָּל בְּנֵי הָאָדָם.&lt;קטע סוף=ח לט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|מ}}
&lt;קטע התחלה=ח מ/&gt;לְמַעַן {{ב|יִרָאוּךָ|יפחדו ממך}} כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבֹתֵינוּ.&lt;קטע סוף=ח מ/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|מא}}
&lt;קטע התחלה=ח מא/&gt;וְגַם אֶל הַנָּכְרִי אֲשֶׁר לֹא מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הוּא, וּבָא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה לְמַעַן שְׁמֶךָ.&lt;קטע סוף=ח מא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|מב}}
&lt;קטע התחלה=ח מב/&gt;כִּי יִשְׁמְעוּן אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה וּזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה, וּבָא וְהִתְפַּלֵּל אֶל הַבַּיִת הַזֶּה.&lt;קטע סוף=ח מב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|מג}}
&lt;קטע התחלה=ח מג/&gt;'''אַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם''', מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ, וְעָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי. לְמַעַן יֵדְעוּן כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת שְׁמֶךָ, לְיִרְאָה אֹתְךָ כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וְלָדַעַת כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי.&lt;קטע סוף=ח מג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|מד}}
&lt;קטע התחלה=ח מד/&gt;כִּי יֵצֵא עַמְּךָ לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבוֹ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵם, וְהִתְפַּלְלוּ אֶל יְהוָה דֶּרֶךְ הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהּ וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנִתִי לִשְׁמֶךָ.&lt;קטע סוף=ח מד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|מה}}
&lt;קטע התחלה=ח מה/&gt;'''וְשָׁמַעְתָּ הַשָּׁמַיִם''' אֶת תְּפִלָּתָם וְאֶת תְּחִנָּתָם, וְעָשִׂיתָ מִשְׁפָּטָם.&lt;קטע סוף=ח מה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|מו}}
&lt;קטע התחלה=ח מו/&gt;כִּי יֶחֶטְאוּ לָךְ, כִּי אֵין אָדָם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱטָא, {{ב|וְאָנַפְתָּ בָם|תכעס עליהם}} וּנְתַתָּם לִפְנֵי אוֹיֵב, וְשָׁבוּם שֹׁבֵיהֶם {{ב|אֶל|ויקחו את השבויים אל}} אֶרֶץ הָאוֹיֵב, רְחוֹקָה אוֹ קְרוֹבָה.&lt;קטע סוף=ח מו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|מז}}
&lt;קטע התחלה=ח מז/&gt;{{ב|וְהֵשִׁיבוּ אֶל לִבָּם|ישיבו תשובה לליבם השואל: 'למה באות הצרות האלו עלינו'?}} בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבּוּ שָׁם, וְשָׁבוּ וְהִתְחַנְּנוּ אֵלֶיךָ בְּאֶרֶץ שֹׁבֵיהֶם לֵאמֹר: &quot;חָטָאנוּ {{ב|וְהֶעֱוִינוּ|עשינו עוונות}}, רָשָׁעְנוּ&quot;.&lt;קטע סוף=ח מז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|מח}}
&lt;קטע התחלה=ח מח/&gt;וְשָׁבוּ אֵלֶיךָ בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם אֲשֶׁר שָׁבוּ אֹתָם, וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ {{ב|דֶּרֶךְ|דרך}} אַרְצָם אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתָם {{ב|הָעִיר|ודרך העיר}} אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ {{ב|וְהַבַּיִת|ודרך הבית}} אֲשֶׁר &lt;small&gt;(בנית)&lt;/small&gt; בָּנִיתִי לִשְׁמֶךָ.&lt;קטע סוף=ח מח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|מט}}
&lt;קטע התחלה=ח מט/&gt;'''וְשָׁמַעְתָּ הַשָּׁמַיִם''', מְכוֹן שִׁבְתְּךָ, אֶת תְּפִלָּתָם וְאֶת תְּחִנָּתָם, וְעָשִׂיתָ מִשְׁפָּטָם.&lt;קטע סוף=ח מט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|נ}}
&lt;קטע התחלה=ח נ/&gt;וְסָלַחְתָּ לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָטְאוּ לָךְ וּלְכָל פִּשְׁעֵיהֶם אֲשֶׁר פָּשְׁעוּ בָךְ, {{ב|וּנְתַתָּם לְרַחֲמִים לִפְנֵי|תיתן רחמים עליהם בלב}} שֹׁבֵיהֶם וְרִחֲמוּם.&lt;קטע סוף=ח נ/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|נא}}
&lt;קטע התחלה=ח נא/&gt;כִּי עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ הֵם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם, מִתּוֹךְ {{ב|כּוּר הַבַּרְזֶל|כבשן ברזל בו מצרפים את הזהב מסיגיו על ידי חימומו באש}}.&lt;קטע סוף=ח נא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|נב}}
&lt;קטע התחלה=ח נב/&gt;לִהְיוֹת עֵינֶיךָ פְתֻחוֹת אֶל תְּחִנַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תְּחִנַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, לִשְׁמֹעַ אֲלֵיהֶם בְּכֹל קָרְאָם אֵלֶיךָ.&lt;קטע סוף=ח נב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|נג}}
&lt;קטע התחלה=ח נג/&gt;כִּי אַתָּה הִבְדַּלְתָּם לְךָ לְנַחֲלָה מִכֹּל עַמֵּי הָאָרֶץ, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת אֲבֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם, אֲדֹנָי יְהוִה.&quot;
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=ח נג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|נד}}
&lt;קטע התחלה=ח נד/&gt;וַיְהִי כְּכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לְהִתְפַּלֵּל אֶל יְהוָה אֵת כָּל הַתְּפִלָּה וְהַתְּחִנָּה הַזֹּאת, קָם מִלִּפְנֵי מִזְבַּח יְהוָה מִכְּרֹעַ עַל בִּרְכָּיו וְכַפָּיו פְּרֻשׂוֹת הַשָּׁמָיִם.&lt;קטע סוף=ח נד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|נה}}
&lt;קטע התחלה=ח נה/&gt;וַיַּעְמֹד וַיְבָרֶךְ אֵת כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל, קוֹל גָּדוֹל לֵאמֹר.&lt;קטע סוף=ח נה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|נו}}
&lt;קטע התחלה=ח נו/&gt;&quot;בָּרוּךְ יְהוָה אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֵּר, לֹא נָפַל דָּבָר אֶחָד מִכֹּל דְּבָרוֹ הַטּוֹב אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדּוֹ.&lt;קטע סוף=ח נו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|נז}}
&lt;קטע התחלה=ח נז/&gt;יְהִי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבֹתֵינוּ, אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ.&lt;קטע סוף=ח נז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|נח}}
&lt;קטע התחלה=ח נח/&gt;לְהַטּוֹת לְבָבֵנוּ אֵלָיו, לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְ{{VAV WITH HOLAM HASER}}תָיו וְחֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבֹתֵינוּ.&lt;קטע סוף=ח נח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|נט}}
&lt;קטע התחלה=ח נט/&gt;וְיִהְיוּ דְבָרַי אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתִּי לִפְנֵי יְהוָה קְרֹבִים אֶל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ יוֹמָם וָלָיְלָה, לַעֲשׂוֹת {{ב|מִשְׁפַּט|את בקשת}} עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל {{ב|דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ|דברים הנצרכים להם בכל יום}}.&lt;קטע סוף=ח נט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|ס}}
&lt;קטע התחלה=ח ס/&gt;לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים, אֵין עוֹד.&lt;קטע סוף=ח ס/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|סא}}
&lt;קטע התחלה=ח סא/&gt;וְהָיָה לְבַבְכֶם שָׁלֵם עִם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, לָלֶכֶת בְּחֻקָּיו וְלִשְׁמֹר מִצְ{{VAV WITH HOLAM HASER}}תָיו כַּיּוֹם הַזֶּה&quot;.&lt;קטע סוף=ח סא/&gt;

{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|סב}}
&lt;קטע התחלה=ח סב/&gt;וְהַמֶּלֶךְ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ, זֹבְחִים זֶבַח לִפְנֵי יְהוָה.&lt;קטע סוף=ח סב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|סג}}
&lt;קטע התחלה=ח סג/&gt;וַיִּזְבַּח שְׁלֹמֹה אֵת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר זָבַח לַיהוָה, בָּקָר - עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף, וְצֹאן - מֵאָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף. וַיַּחְנְכוּ אֶת בֵּית יְהוָה, הַמֶּלֶךְ, וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=ח סג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|סד}}
&lt;קטע התחלה=ח סד/&gt;בַּיּוֹם הַהוּא קִדַּשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת {{ב|תּוֹךְ הֶחָצֵר|רצפת חצר בית ה' הפנימית}} אֲשֶׁר לִפְנֵי בֵית יְהוָה, כִּי עָשָׂה {{ב|שָׁם|על הרצפה}} אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה וְאֵת חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים, כִּי מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה קָטֹן מֵהָכִיל אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה וְאֵת חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים.&lt;קטע סוף=ח סד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|סה}}
&lt;קטע התחלה=ח סה/&gt;וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת הַהִיא אֶת {{ב|הֶחָג|חג הסוכות‎ (ראה [[ויקרא כג לט]])}}, וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ, קָהָל גָּדוֹל {{ב|מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרַיִם|שהגיעו מצפון הארץ ועד דרומה}}, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ {{ב|שִׁבְעַת יָמִים|שבעת ימי חנוכת הבית}} {{ב|וְשִׁבְעַת יָמִים|שבעת ימי חג הסוכות שחלו מיד לאחר מכן}}, אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם.&lt;קטע סוף=ח סה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|סו}}
&lt;קטע התחלה=ח סו/&gt;{{ב|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי|בשמיני עצרת ([[ויקרא כג לו]])}} שִׁלַּח אֶת הָעָם, וַיְבָרֲכוּ אֶת הַמֶּלֶךְ, וַיֵּלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְדָוִד עַבְדּוֹ וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ.&lt;קטע סוף=ח סו/&gt;
&lt;קטע סוף=פרק ח/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|ח}}
{{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א||ז|ח|ט|הצג תמיד=1}}

==הערות==
* את הביטוי &quot;אתה תשמע השמים&quot;\&quot;ושמעת השמים&quot; החוזר 7 פעמים הבלטנו על מנת להראות את המבנה השירי של תפילת שלמה. המילה &quot;שמים&quot; היא מילה מנחה בפרק, ומופיעה 7 פעמים נוספות (שלא בביטוי &quot;ושמעת השמים&quot;).
* לפיסקה הראשונה יש מקבילה ב[[ביאור:דברי הימים ב ה|דברי הימים ב פרק ה]] ולתפילת שלמה, שם בפרק ו
* &quot;וְהֵשִׁיבוּ אֶל לִבָּם... נִשְׁבּוּ שָׁם, וְשָׁבוּ וְהִתְחַנְּנוּ אֵלֶיךָ&quot; (פסוק מז) - [[ביאור:לשון נופל על לשון|לשון נופל על לשון]]

==ראו גם==
{{מיזמים|ויקיפדיה=חנוכת המקדש}}</text>
      <sha1>b0yovdjd4d4rz8iv18ctg6g3fjkyorx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מלכים ב א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>60751</id>
    <revision>
      <id>3002655</id>
      <parentid>2977833</parentid>
      <timestamp>2026-04-01T14:00:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>הערה</comment>
      <origin>3002655</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12164" sha1="9j596u6odon89by51s599s8ch3xs46h" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים ב|א|a09b01}}
&lt;קטע התחלה=פרק א/&gt;
{{כותרת1|מואב מורדים בישראל}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|א|א}}
&lt;קטע התחלה=א א/&gt;{{ב|וַיִּפְשַׁע|וימרוד}} מוֹאָב בְּיִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי מוֹת אַחְאָב.&lt;קטע סוף=א א/&gt;
{{כותרת1|אחזיהו חולה. שולח שליחים לבעל זבוב. אליהו הנביא מנבא לו שימות על כך והורג את שליחיו}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|א|ב}}
&lt;קטע התחלה=א ב/&gt;וַיִּפֹּל {{ב|אֲחַזְיָה|אחזיהו, מלך ישראל}} {{ב|בְּעַד|דרך}} {{ב|הַשְּׂבָכָה|עצים דקים שמונחים שתי וערב כמו רשת ([[WIKT:שבכה|שבכה]]) בעלית הגג על הרצפה, כדי שיכנס אור לבית מתחתיו}} בַּעֲלִיָּתוֹ אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן {{ב|וַיָּחַל|נהיה חולה כתוצאה מהנפילה}}. וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: &quot;לְכוּ {{ב|דִרְשׁוּ|שאלו את האליל}} {{ב|בְּבַעַל זְבוּב|כנראה כינוי גנאי של המקרא לאליל בשם 'בעל זבול' - ראה [[W:בעל זבוב (אל)|בוויקיפדיה]]}} אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן אִם אֶחְיֶה מֵחֳלִי זֶה&quot;.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=א ב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|א|ג}}
&lt;קטע התחלה=א ג/&gt;וּמַלְאַךְ יְהוָה דִּבֶּר אֶל אֵלִיָּה הַתִּשְׁבִּי: &quot;קוּם עֲלֵה לִקְרַאת מַלְאֲכֵי מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן, וְדַבֵּר אֲלֵהֶם: '{{ב|הַמִבְּלִי אֵין|האם משום שאין}} אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל אַתֶּם הֹלְכִים לִדְרֹשׁ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן?&lt;קטע סוף=א ג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|א|ד}}
&lt;קטע התחלה=א ד/&gt;וְלָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה: הַמִּטָּה אֲשֶׁר {{ב|עָלִיתָ שָּׁם|שכבת עליה בחדרך (כדי להתרפא מהמכה)}} - לֹא תֵרֵד מִמֶּנָּה, כִּי מוֹת תָּמוּת' &quot;. וַיֵּלֶךְ אֵלִיָּה.&lt;קטע סוף=א ד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|א|ה}}
&lt;קטע התחלה=א ה/&gt;וַיָּשׁוּבוּ הַמַּלְאָכִים אֵלָיו, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: &quot;מַה זֶּה שַׁבְתֶּם&quot;?&lt;קטע סוף=א ה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|א|ו}}
&lt;קטע התחלה=א ו/&gt;וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: &quot;אִישׁ עָלָה לִקְרָאתֵנוּ, וַיֹּאמֶר אֵלֵינוּ: לְכוּ שׁוּבוּ אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר שָׁלַח אֶתְכֶם, וְדִבַּרְתֶּם אֵלָיו: 'כֹּה אָמַר יְהוָה: הַמִבְּלִי אֵין אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל אַתָּה שֹׁלֵחַ לִדְרֹשׁ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן? לָכֵן הַמִּטָּה אֲשֶׁר עָלִיתָ שָּׁם - לֹא תֵרֵד מִמֶּנָּה, כִּי מוֹת תָּמוּת'&quot;.&lt;קטע סוף=א ו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|א|ז}}
&lt;קטע התחלה=א ז/&gt;וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם: &quot;מֶה {{ב|מִשְׁפַּט הָאִישׁ|מנהג ודרך לבושו}} אֲשֶׁר עָלָה לִקְרַאתְכֶם וַיְדַבֵּר אֲלֵיכֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה&quot;?&lt;קטע סוף=א ז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|א|ח}}
&lt;קטע התחלה=א ח/&gt;וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: &quot;אִישׁ {{ב|בַּעַל שֵׂעָר|מגודל שער}}, {{ב|וְאֵזוֹר|וחגורת}} עוֹר אָזוּר בְּמָתְנָיו&quot;. וַיֹּאמַר: &quot;אֵלִיָּה הַתִּשְׁבִּי הוּא&quot;.&lt;קטע סוף=א ח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|א|ט}}
&lt;קטע התחלה=א ט/&gt;וַיִּשְׁלַח אֵלָיו {{ב|שַׂר חֲמִשִּׁים|שר שאחראי על חמישים אנשים}} {{ב|וַחֲמִשָּׁיו|וחמישים האנשים שמתחתיו}}, וַיַּעַל אֵלָיו, וְהִנֵּה יֹשֵׁב עַל רֹאשׁ הָהָר. וַיְדַבֵּר אֵלָיו: &quot;אִישׁ הָאֱלֹהִים! הַמֶּלֶךְ דִּבֶּר: {{ב|רֵדָה|רד מההר ובא אל המלך}}!&quot;.&lt;קטע סוף=א ט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|א|י}}
&lt;קטע התחלה=א י/&gt;וַיַּעֲנֶה אֵלִיָּהוּ, וַיְדַבֵּר אֶל שַׂר הַחֲמִשִּׁים: &quot;וְאִם אִישׁ אֱלֹהִים אָנִי, תֵּרֶד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְתֹאכַל אֹתְךָ וְאֶת {{ב|חֲמִשֶּׁיךָ|חמישים האנשים שתחתיך}}&quot;. וַתֵּרֶד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל אֹתוֹ וְאֶת חֲמִשָּׁיו.&lt;קטע סוף=א י/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|א|יא}}
&lt;קטע התחלה=א יא/&gt;וַיָּשָׁב וַיִּשְׁלַח אֵלָיו שַׂר חֲמִשִּׁים אַחֵר וַחֲמִשָּׁיו, וַיַּעַן וַיְדַבֵּר אֵלָיו: &quot;אִישׁ הָאֱלֹהִים! כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ: מְהֵרָה רֵדָה!&quot;.&lt;קטע סוף=א יא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|א|יב}}
&lt;קטע התחלה=א יב/&gt;וַיַּעַן אֵלִיָּה וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם: &quot;אִם אִישׁ הָאֱלֹהִים אָנִי, תֵּרֶד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְתֹאכַל אֹתְךָ וְאֶת חֲמִשֶּׁיךָ&quot;. וַתֵּרֶד אֵשׁ אֱלֹהִים מִן הַשָּׁמַיִם, וַתֹּאכַל אֹתוֹ וְאֶת חֲמִשָּׁיו.&lt;קטע סוף=א יב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|א|יג}}
&lt;קטע התחלה=א יג/&gt;וַיָּשָׁב, וַיִּשְׁלַח שַׂר חֲמִשִּׁים {{ב|שְׁלִשִׁים|שלישי}} וַחֲמִשָּׁיו. וַיַּעַל וַיָּבֹא שַׂר הַחֲמִשִּׁים הַשְּׁלִישִׁי, וַיִּכְרַע עַל בִּרְכָּיו {{ב|לְנֶגֶד|מול}} אֵלִיָּהוּ וַיִּתְחַנֵּן אֵלָיו וַיְדַבֵּר אֵלָיו: &quot;אִישׁ הָאֱלֹהִים {{ב|תִּיקַר נָא|תהיה יקרה, חשובה}} נַפְשִׁי וְנֶפֶשׁ עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה {{ב|חֲמִשִּׁים|החמישים (חמישים האיש שתחת פיקודי)}} בְּעֵינֶיךָ.&lt;קטע סוף=א יג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|א|יד}}
&lt;קטע התחלה=א יד/&gt;הִנֵּה יָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם, וַתֹּאכַל אֶת שְׁנֵי שָׂרֵי הַחֲמִשִּׁים הָרִאשֹׁנִים וְאֶת חֲמִשֵּׁיהֶם. וְעַתָּה תִּיקַר נַפְשִׁי בְּעֵינֶיךָ&quot;.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=א יד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|א|טו}}
&lt;קטע התחלה=א טו/&gt;וַיְדַבֵּר מַלְאַךְ יְהוָה אֶל אֵלִיָּהוּ: &quot;רֵד {{ב|אוֹתוֹ|איתו}}, אַל תִּירָא מִפָּנָיו&quot;. וַיָּקָם וַיֵּרֶד אוֹתוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ.&lt;קטע סוף=א טו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|א|טז}}
&lt;קטע התחלה=א טז/&gt;וַיְדַבֵּר אֵלָיו: &quot;כֹּה אָמַר יְהוָה: יַעַן אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ מַלְאָכִים לִדְרֹשׁ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן - הַמִבְּלִי אֵין אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל לִדְרֹשׁ בִּדְבָרוֹ? לָכֵן הַמִּטָּה אֲשֶׁר עָלִיתָ שָּׁם - לֹא תֵרֵד מִמֶּנָּה, כִּי מוֹת תָּמוּת&quot;.&lt;קטע סוף=א טז/&gt;

{{כותרת1|אחזיהו מת ומוחלף באחיו: יהורם בן אחאב מולך על ישראל}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|א|יז}}
&lt;קטע התחלה=א יז/&gt;וַיָּמָת כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלִיָּהוּ, וַיִּמְלֹךְ {{ב|יְהוֹרָם|יהורם בן אחאב, כלומר, מדובר באחיו של אחזיהו, וזאת כי לא היה לו בן לרשת ממנו את המלכות (כפי שכתוב בסוף הפסוק וראה להלן [[ביאור:מלכים ב ג|ג, א]])}} תַּחְתָּיו
{{ביאור:פרשה פתוחה}}בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לִיהוֹרָם בֶּן יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה, כִּי לֹא הָיָה לוֹ בֵּן.&lt;קטע סוף=א יז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|א|יח}}
&lt;קטע התחלה=א יח/&gt;וְיֶתֶר דִּבְרֵי אֲחַזְיָהוּ אֲשֶׁר עָשָׂה, הֲלוֹא הֵמָּה כְתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=א יח/&gt;
&lt;קטע סוף=פרק א/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים ב|א}}
{{סרגל ניווט|ביאור:מלכים ב|||א|ב|הצג תמיד=1}}
&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
{{איור|Kings_table_Jehoram_of_Judah_and_Jehoram_of_Israel_-_middle.png|550|טבלת עזר להמחשת שנות מלכותם של יהושפט ויהורם \ אחאב אחזיהו ויורם. [https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Genealogy_of_the_kings_of_Israel_and_Judah.jpg תמונה של הטבלה המלאה]}}
* &quot;אַחֲרֵי מוֹת אַחְאָב&quot; (פסוק א) - חלוקת ספר מלכים לשניים לא מופיעה בחז&quot;ל או במסורה. חז&quot;ל דיברו על כל אחד מהספרים - שמואל, מלכים ודברי הימים - כעל ספר אחד. החלוקה לשניים מקורה בתרגום השבעים. הבחירה לחלוקת הספר דוקא כאן היא תמוהה לאור העובדה שבסוף הפרק הקודם סופר על אחזיה והסיפור עליו ממשיך כאן. יתכן שהבחירה היתה לאור הביטוי &quot;אחרי מות&quot; הנותן תחושה של פתיחה חדשה. כך גם נפתח ספר יהושע: &quot;וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה&quot;, שופטים: &quot;וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת יְהוֹשֻׁעַ&quot; ושמואל ב: &quot;וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת שָׁאוּל&quot;. {{קטן|(ע&quot;פ הרב אמנון בזק)}}
* &quot;וַיִּמְלֹךְ יְהוֹרָם (על ישראל) בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לִיהוֹרָם בֶּן יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה&quot; (פסוק יז) - והרי עדיין יהושפט לא הוחלף? וכמו כן, הרי זה בסתירה ל&quot;וִיהוֹרָם בֶּן אַחְאָב מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן בִּשְׁנַת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה&quot; ([[מלכים ב ג א]])?  יש מפרשים (דעת מקרא) שיהושפט המליך את בנו במקביל אליו לתקופת &quot;חפיפה&quot; (בתפקיד &quot;מלך&quot; שיש המכנים גם &quot;עוצר&quot;). היו מאבקים לגבי בחירת יורש עצר, וכפי שמסופר ב[[ביאור:דברי הימים ב כא|דה&quot;ב כא,  ג-ד]] &quot;וְאֶת הַמַּמְלָכָה נָתַן לִיהוֹרָם כִּי הוּא הַבְּכוֹר&quot;, ולבסוף רצח יהורם את כל אחיו. ר' גם ב[[תוספתא/סוטה/יב]] הלכה ב.

==ראו גם==
{{מיזמים|ויקיפדיה=בעל זבוב (אל)}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=יורם (מלך ישראל)}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=יהורם (מלך יהודה)}}</text>
      <sha1>9j596u6odon89by51s599s8ch3xs46h</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מלכים ב כה</title>
    <ns>106</ns>
    <id>60799</id>
    <revision>
      <id>3002657</id>
      <parentid>2977857</parentid>
      <timestamp>2026-04-01T14:42:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <origin>3002657</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18623" sha1="dox7uqsrje32xq8wvegd6i32990jr89" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים ב|כה|a09b25}}
&lt;קטע התחלה=פרק כה/&gt;
{{כותרת1|תחילת מצור נבוכדנצר על ירושלים. צדקיהו בורח, נתפס, ומובא לבבל}}
{{איור|102.Zedekiah's Sons Are Slaughtered before His Eyes.jpg|150|בניו של צדקיהו נרצחים לנגד עיניו (גוסטב דורה, 1866)}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|כה|א}}
&lt;קטע התחלה=כה א/&gt;וַיְהִי בִשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְמָלְכוֹ, בַּחֹדֶשׁ {{ב|הָעֲשִׂירִי|טבת}} בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, בָּא נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל, הוּא וְכָל חֵילוֹ עַל יְרוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם, וַיִּחַן עָלֶיהָ, וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ {{ב|דָּיֵק|מגדל עץ או סוללת עפר שבונים מול החומה כדי לירות משם לתוך העיר}} סָבִיב.&lt;קטע סוף=כה א/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|כה|ב}}
&lt;קטע התחלה=כה ב/&gt;וַתָּבֹא הָעִיר בַּמָּצוֹר, עַד {{ב|עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה|השנה ה-11 (מהפסוק הבא משתמע שהמצור ארך כ-18 חודשים)}} לַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ.&lt;קטע סוף=כה ב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|כה|ג}}
&lt;קטע התחלה=כה ג/&gt;בְּתִשְׁעָה {{ב|לַחֹדֶשׁ|לחודש תמוז}} וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר, וְלֹא הָיָה לֶחֶם לְעַם הָאָרֶץ.&lt;קטע סוף=כה ג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|כה|ד}}
&lt;קטע התחלה=כה ד/&gt;וַתִּבָּקַע הָעִיר וְכָל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה {{ב|הַלַּיְלָה|ברחו בלילה}} דֶּרֶךְ שַׁעַר {{ב|בֵּין הַחֹמֹתַיִם|שער סמוך לבריכת הַשֶּׁלַח (ר' [[נחמיה ג טו]]), שהיתה מוקפת בשתי חומות}} אֲשֶׁר {{ב|עַל|ליד}} גַּן הַמֶּלֶךְ, {{ב|וְכַשְׂדִּים|בבלים (ר' בתחילת הפרק הקודם)}} עַל הָעִיר סָבִיב, {{ב|וַיֵּלֶךְ|צדקיהו (יחד עם כל אנשי המלחמה)}} {{ב|דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה|בדרך ההולכת לערבות יריחו}}.&lt;קטע סוף=כה ד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|כה|ה}}
&lt;קטע התחלה=כה ה/&gt;וַיִּרְדְּפוּ חֵיל כַּשְׂדִּים אַחַר הַמֶּלֶךְ וַיַּשִּׂגוּ אֹתוֹ בְּעַרְבוֹת יְרֵחוֹ, וְכָל חֵילוֹ נָפֹצוּ מֵעָלָיו.&lt;קטע סוף=כה ה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|כה|ו}}
&lt;קטע התחלה=כה ו/&gt;וַיִּתְפְּשׂוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וַיַּעֲלוּ אֹתוֹ אֶל מֶלֶךְ בָּבֶל {{ב|רִבְלָתָה|לעיר [[W:רבלה (ארץ חמת)|רבלה]]}}, וַיְדַבְּרוּ אִתּוֹ {{ב|מִשְׁפָּט|על מה שמרד בו}}.&lt;קטע סוף=כה ו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|כה|ז}}
&lt;קטע התחלה=כה ז/&gt;וְאֶת בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ שָׁחֲטוּ לְעֵינָיו, וְאֶת עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר, וַיַּאַסְרֵהוּ {{ב|בַנְחֻשְׁתַּיִם|בשלשלאות נחושת}} וַיְבִאֵהוּ בָּבֶל.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=כה ז/&gt;

{{כותרת1|נבוזראדן שורף את בית המקדש, הארמון והורס את חומות העיר}}
{{איור|The captivity of Judah.jpg|180|חיילים בבלים מובילים שבויים יהודים בעוד ירושלים בוערת מאחור. איור משנת 1904}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|כה|ח}}
&lt;קטע התחלה=כה ח/&gt;וּבַחֹדֶשׁ {{ב|הַחֲמִישִׁי|חודש אב}} בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ, הִיא שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל, בָּא נְבוּזַרְאֲדָן {{ב|רַב טַבָּחִים|שר בכיר (אחראי על המזון או על ההוצאות להורג)}} עֶבֶד מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלָ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם.&lt;קטע סוף=כה ח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|כה|ט}}
&lt;קטע התחלה=כה ט/&gt;וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית יְהוָה וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְאֵת כָּל בָּתֵּי יְרוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם וְאֶת כָּל בֵּית {{ב|גָּדוֹל|איש גדול, חשוב}} שָׂרַף בָּאֵשׁ.&lt;קטע סוף=כה ט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|כה|י}}
&lt;קטע התחלה=כה י/&gt;וְאֶת חוֹמֹת יְרוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם סָבִיב, נָתְצוּ כָּל חֵיל כַּשְׂדִּים {{ב|אֲשֶׁר|אשר עִם}} רַב טַבָּחִים.&lt;קטע סוף=כה י/&gt;

{{כותרת2|מגלה את תושבי העיר, מלבד חקלאים}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|כה|יא}}
&lt;קטע התחלה=כה יא/&gt;וְאֵת יֶתֶר הָעָם הַנִּשְׁאָרִים {{ב|בָּעִיר|שלא נהרגו}} וְאֶת {{ב|הַנֹּפְלִים|הנכנעים}} אֲשֶׁר {{ב|נָפְלוּ עַל|נכנעו ל-}} הַמֶּלֶךְ בָּבֶל וְאֵת {{ב|יֶתֶר הֶהָמוֹן|שבארץ יהודה}}, הֶגְלָה נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים.&lt;קטע סוף=כה יא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|כה|יב}}
&lt;קטע התחלה=כה יב/&gt;{{ב|וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ|מהאנשים הדלים והחלשים שגרו בארץ}} הִשְׁאִיר רַב טַבָּחִים, {{ב|לְכֹרְמִים|לעבוד בכרמים}} {{ב|וּלְיֹגְבִים|לעבוד בשדות של דגן (ומסתבר שהוא הטיל עליהם מס לספק מזון לחיליו שהתייצבו בארץ ישראל)}}.&lt;קטע סוף=כה יב/&gt;

{{כותרת2|לוקח את כלי המקדש, זהב, כסף ונחושת לבבל}}
{{איור|Circle of Juan de la Corte - The Burning of Jerusalem by Nebuchadnezzar’s Army - Google Art Project.jpg|270|החרבת ירושלים בידי צבא נבוכדנצר (צייר לא ידוע, 1630-1660)}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|כה|יג}}
&lt;קטע התחלה=כה יג/&gt;וְאֶת עַמּוּדֵי הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר בֵּית יְהוָה וְאֶת {{ב|הַמְּכֹנוֹת|הבסיסים של הכיורים}} וְאֶת {{ב|יָם|כיור}} הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה שִׁבְּרוּ כַשְׂדִּים, וַיִּשְׂאוּ אֶת נְחֻשְׁתָּם בָּבֶלָה.&lt;קטע סוף=כה יג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|כה|יד}}
&lt;קטע התחלה=כה יד/&gt;וְאֶת {{ב|הַסִּירֹת|כלי קיבול לדשן המזבח}} וְאֶת {{ב|הַיָּעִים|כלים לגריפת הדשן}} וְאֶת {{ב|הַמְזַמְּרוֹת|מעין מספריים שמסדרים איתן את הפתילות במנורה}} וְאֶת הַכַּפּוֹת וְאֵת כָּל כְּלֵי הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ בָם לָקָחוּ.&lt;קטע סוף=כה יד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|כה|טו}}
&lt;קטע התחלה=כה טו/&gt;וְאֶת הַמַּחְתּוֹת וְאֶת הַמִּזְרָקוֹת, {{ב|אֲשֶׁר זָהָב - זָהָב|כלי הזהב מויינו לחוד}}, וַאֲשֶׁר כֶּסֶף - כָּסֶף, לָקַח רַב טַבָּחִים.&lt;קטע סוף=כה טו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|כה|טז}}
&lt;קטע התחלה=כה טז/&gt;הָעַמּוּדִים {{ב|שְׁנַיִם|יכין ובועז ([[מלכים א ז כא]])}}, הַיָּם הָאֶחָד, וְהַמְּכֹנוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה לְבֵית יְהוָה. לֹא הָיָה {{ב|מִשְׁקָל לִנְחֹשֶׁת|אי אפשר לשקול את כמות הנחושת מרוב שהיא היתה רבה}} כָּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה.&lt;קטע סוף=כה טז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|כה|יז}}
&lt;קטע התחלה=כה יז/&gt;שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּה קוֹמַת הָעַמּוּד הָאֶחָד, וְכֹתֶרֶת עָלָיו נְחֹשֶׁת וְקוֹמַת הַכֹּתֶרֶת שָׁלֹשׁ &lt;small&gt;(אמה)&lt;/small&gt; אַמּוֹת, וּשְׂבָכָה וְרִמֹּנִים עַל הַכֹּתֶרֶת סָבִיב, הַכֹּל נְחֹשֶׁת, {{ב|וְכָאֵלֶּה|ורימונים דומים היו}} לַעַמּוּד הַשֵּׁנִי עַל הַשְּׂבָכָה.&lt;קטע סוף=כה יז/&gt;

{{כותרת1|נבוזראדן שולח לגלות בכירים נוספים. מלך בבל הורג אותם}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|כה|יח}}
&lt;קטע התחלה=כה יח/&gt;וַיִּקַּח רַב טַבָּחִים אֶת שְׂרָיָה {{ב|כֹּהֵן הָרֹאשׁ|הכהן הגדול}}, וְאֶת צְפַנְיָהוּ כֹּהֵן מִשְׁנֶה, וְאֶת שְׁלֹשֶׁת {{ב|שֹׁמְרֵי הַסַּף|גיזברים, שבידיהם מפתחות העזרה}}.&lt;קטע סוף=כה יח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|כה|יט}}
&lt;קטע התחלה=כה יט/&gt;וּמִן הָעִיר לָקַח {{ב|סָרִיס|שר}} אֶחָד אֲ‍שֶׁר הוּא פָקִיד עַל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, וַחֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים {{ב|מֵרֹאֵי פְנֵי הַמֶּלֶךְ|מכובדים, שהיו נפגשים עם המלך לעיתים קרובות}} אֲשֶׁר נִמְצְאוּ בָעִיר, וְאֵת {{ב|הַסֹּפֵר|של}} שַׂר הַצָּבָא {{ב|הַמַּצְבִּא|שעל פיו יוצאים ובאים למלחמה}} אֶת עַם הָאָרֶץ, וְשִׁשִּׁים אִישׁ מֵעַם הָאָרֶץ הַנִּמְצְאִים בָּעִיר.&lt;קטע סוף=כה יט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|כה|כ}}
&lt;קטע התחלה=כה כ/&gt;וַיִּקַּח אֹתָם נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים, וַיֹּלֶךְ אֹתָם עַל מֶלֶךְ בָּבֶל רִבְלָתָה.&lt;קטע סוף=כה כ/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|כה|כא}}
&lt;קטע התחלה=כה כא/&gt;וַיַּךְ אֹתָם מֶלֶךְ בָּבֶל, וַיְמִיתֵם בְּרִבְלָה, בְּאֶרֶץ חֲמָת. וַיִּגֶל יְהוּדָה מֵעַל אַדְמָתוֹ.&lt;קטע סוף=כה כא/&gt;

{{כותרת1|הבבלים ממנים את גדליהו בן אחיקם על אלו שלא הוגלו}}
{{איור|Clay tablet. The Akkadian cuneiform inscription lists certain rations and mentions the name of Jeconiah (Jehoiachin), King of Judah and the Babylonian captivity. From Babylon, Iraq. C. 580 BCE. Vorderasiatisches Museum, Berlin.jpg|200|
&quot;וַאֲרֻחָתוֹ, אֲרֻחַת תָּמִיד, נִתְּנָה לּוֹ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ&quot; (פסוק ל) - אחת מ[[W:תעודות קצבות המזון הבבליות|תעודות קצבות המזון הבבליות]], היחידה המתוארכת בוודאות (משנת 592, השנה הששית לגלות יהויכין) ובה נזכר יהויכין בליווי התואר מלך יהודה}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|כה|כב}}
&lt;קטע התחלה=כה כב/&gt;וְהָעָם הַנִּשְׁאָר בְּאֶרֶץ יְהוּדָה אֲשֶׁר הִשְׁאִיר נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל, וַיַּפְקֵד עֲלֵיהֶם אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=כה כב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|כה|כג}}
&lt;קטע התחלה=כה כג/&gt;וַיִּשְׁמְעוּ כָל שָׂרֵי הַחֲיָלִים, הֵמָּה וְהָאֲנָשִׁים, כִּי הִפְקִיד מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת גְּדַלְיָהוּ, וַיָּבֹאוּ אֶל גְּדַלְיָהוּ {{ב|הַמִּצְפָּה|עיר הנקראת [[W:מצפה (עיר מקראית)|מצפה]], צפונית לירושלים}}, וְיִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה וְיוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ וּשְׂרָיָה בֶן תַּנְחֻמֶת הַנְּטֹפָתִי וְיַאֲזַנְיָהוּ בֶּן הַמַּעֲכָתִי, הֵמָּה וְאַנְשֵׁיהֶם.&lt;קטע סוף=כה כג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|כה|כד}}
&lt;קטע התחלה=כה כד/&gt;וַיִּשָּׁבַע לָהֶם גְּדַלְיָהוּ וּלְאַנְשֵׁיהֶם, וַיֹּאמֶר לָהֶם: &quot;אַל תִּירְאוּ {{ב|מֵעַבְדֵי הַכַּשְׂדִּים|מעבדי מלך בבל, כי לא יכו בכם כל עוד אתם מקבלים את מרותם}}. שְׁבוּ בָאָרֶץ וְעִבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל וְיִטַב לָכֶם&quot;.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=כה כד/&gt;

{{כותרת1|ישמעאל בן נתניה רוצח את גדליהו בן אחיקם, והעם בורח למצרים}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|כה|כה}}
&lt;קטע התחלה=כה כה/&gt;וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ {{ב|הַשְּׁבִיעִי|חודש תשרי}} בָּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה בֶּן אֱלִישָׁמָע, {{ב|מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה|מצאצאי בין דוד}}, וַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים אִתּוֹ, וַיַּכּוּ אֶת גְּדַלְיָהוּ וַיָּמֹת, {{ב|וְאֶת|וגם את}} הַיְּהוּדִים וְאֶת הַכַּשְׂדִּים אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ בַּמִּצְפָּה.&lt;קטע סוף=כה כה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|כה|כו}}
&lt;קטע התחלה=כה כו/&gt;וַיָּקֻמוּ כָל הָעָם, מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל, וְשָׂרֵי הַחֲיָלִים, {{ב|וַיָּבֹאוּ מִצְרָיִם|בניגוד לבקשתו של ירמיהו בשם ה' (להרחבה ר' [[ביאור:ירמיהו מא|ירמיהו מא]] והלאה)}}, כִּי יָרְאוּ מִפְּנֵי כַשְׂדִּים.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=כה כו/&gt;

{{כותרת1|אויל מרודך משחרר את יהויכין מהכלא ומכבד אותו}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|כה|כז}}
&lt;קטע התחלה=כה כז/&gt;וַיְהִי בִשְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְגָלוּת יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה, {{ב|בִּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ|בחודש אדר}}, בְּעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ, נָשָׂא {{ב|אֱוִיל מְרֹדַךְ|בנו של נבוכדנצר}} מֶלֶךְ בָּבֶל {{ב|בִּשְׁנַת מָלְכוֹ|בשנה הראשונה למלכותו}} אֶת רֹאשׁ יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה מִבֵּית כֶּלֶא.&lt;קטע סוף=כה כז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|כה|כח}}
&lt;קטע התחלה=כה כח/&gt;וַיְדַבֵּר אִתּוֹ טֹבוֹת, וַיִּתֵּן אֶת כִּסְאוֹ {{ב|מֵעַל כִּסֵּא הַמְּלָכִים|במקום בולט יותר משאר המלכים הכנועים (ששימשו כיועצים למלך בבל)}} אֲשֶׁר אִתּוֹ בְּבָבֶל.&lt;קטע סוף=כה כח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|כה|כט}}
&lt;קטע התחלה=כה כט/&gt;וְשִׁנָּא אֵת {{ב|בִּגְדֵי כִלְאוֹ|מבגדי אסורים לבגדים רגילים}}, וְאָכַל לֶחֶם תָּמִיד לְפָנָיו כָּל יְמֵי חַיָּיו.&lt;קטע סוף=כה כט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים ב|כה|ל}}
&lt;קטע התחלה=כה ל/&gt;וַאֲרֻחָתוֹ, {{ב|אֲרֻחַת תָּמִיד|מזון קבוע}}, נִתְּנָה לּוֹ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, כֹּל יְמֵי חַיָּו.&lt;קטע סוף=כה ל/&gt;
&lt;קטע סוף=פרק כה/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים ב|כה}}
{{סרגל ניווט|ביאור:מלכים ב||כד|כה||הצג תמיד=1}}
&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
* רצח [[W:גדליהו בן אחיקם|גדליהו בן אחיקם]] הביא להתפוררות נוספת של תושבי יהודה. בתקופה זו היגרו רבים מבני יהודה למצרים ולארצות אחרות. רצח פוליטי זה נחשב לאסון בהיסטוריה היהודית ולסוף תקופת בית ראשון, ויום ג' בתשרי הסמוך לתאריך הרצח (א' תשרי) הוא מאז יום תענית לדורות. (ראה בוויקיפדיה בערך [[W:צום גדליה|צום גדליה]], וב[[:קטגוריה:צום גדליה|קטגוריה:צום גדליה]])
* &quot;וַיְדַבֵּר אִתּוֹ טֹבוֹת&quot; (פסוק כח) - נראה שכותב\עורך הספר רצה לסיים בדבר טוב, ומכיוון שהספר נערך לפני הצהרת כורש הרי שקידומו של יהויכין היה הדבר המעודד ביותר בשלב זה. לשם ההשוואה, עורך דברי הימים חי בתקופת שיבת ציון ולכן סיים בהצהרת כורש. 
==ראו גם==
{{מיזמים|ויקיפדיה=המצור על ירושלים (588 לפנה&quot;ס)|ויקיפדיה 2=עשרה בטבת}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=גן המלך}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=חורבן בית המקדש|ויקיפדיה 2=תשעה באב}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=נבוזראדן}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=גלות בבל}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=שריה (כהן גדול)}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=צפניה בן מעשיה}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=גדליהו בן אחיקם}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=ישמעאל בן נתניה}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=יוחנן בן קרח}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=אויל-מרדוך}}</text>
      <sha1>dox7uqsrje32xq8wvegd6i32990jr89</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>213161</id>
    <revision>
      <id>3002663</id>
      <parentid>2999160</parentid>
      <timestamp>2026-04-02T00:56:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Amire80</username>
        <id>929</id>
      </contributor>
      <comment>/* אשר גאלנו */תיקון שגיאת ניקוד</comment>
      <origin>3002663</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="47429" sha1="81qnsskf8tjbce3odmt0ox4236ew097" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
__ללא_תוכן__
&lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;
להלן הטקסט המלא של ההגדה המסורתית, לפי נוסח ומנהגי אשכנז. 

את ההגדה עם פירוש למילים הקשות והערות שוליים ניתן למצא בדף [[ביאור:הגדה של פסח - קדש]].
&lt;/div&gt;

{{טקסט מנוקד|גודל=22}}

{{מר}}[[הגדה של פסח (אשכנזי מנוקד)#קַדֵּשׁ|קַדֵּשׁ]] | [[הגדה של פסח (אשכנזי מנוקד)#וּרְחַץ|וּרְחַץ]] | [[הגדה של פסח (אשכנזי מנוקד)#כַּרְפַּס|כַּרְפַּס]] | [[הגדה של פסח (אשכנזי מנוקד)#יַחַץ|יַחַץ]] | [[הגדה של פסח (אשכנזי מנוקד)#מַגִּיד|מַגִּיד]] | [[הגדה של פסח (אשכנזי מנוקד)#רָחְצָה / רַחַץ |רָחְצָה]] | [[הגדה של פסח (אשכנזי מנוקד)#מוֹצִיא, מַצָּה|מוֹצִיא, מַצָּה]] | [[הגדה של פסח (אשכנזי מנוקד)#מָרוֹר|מָרוֹר ]] | [[הגדה של פסח (אשכנזי מנוקד)#כּוֹרֵךְ|כּוֹרֵךְ ]] | [[הגדה של פסח (אשכנזי מנוקד)#שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ|שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ ]] | [[הגדה של פסח (אשכנזי מנוקד)#צָפוּן|צָפוּן ]] | [[הגדה של פסח (אשכנזי מנוקד)#בָּרֵךְ|בָּרֵךְ ]] | [[הגדה של פסח (אשכנזי מנוקד)#הַלֵּל|הַלֵּל]] | [[הגדה של פסח (אשכנזי מנוקד)#נִרְצָה|נִרְצָה]]{{מר/}}
&lt;/noinclude&gt;

== '''קַדֵּשׁ''' ==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שלש רגלים/קידוש ליום טוב|פסח}}

{{הור2|שׁוֹתִים רֹב כּוֹס הַיַּיִן בַּהֲסִבָּה.}}

== '''וּרְחַץ''' ==
{{הור2|נוֹטְלִין אֶת הַיָּדַיִם וְאֵין מְבָרְכִין {{צ|עַל נְטִילַת יָדַיִם}}.}}

== '''כַּרְפַּס''' ==

{{הור2|טוֹבְלִין כַּרְפַּס פָּחוֹת מִכְּזַיִת בְּמֵי מֶלַח, וּמְבָרְכִין:}}

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה.

== ''' יַחַץ ''' ==
{{הור2|בַּעַל הַבַּיִת בּוֹצֵעַ אֶת הַמַּצָּה הָאֶמְצָעִית לִשְׁנַיִם, וּמַצְפִּין אֶת הַחֵצִי הַגָּדוֹל לַאֲפִיקוֹמָן.}}
== ''' מַגִּיד ''' ==
===הא לחמא עניא===
{{הור2|מְגַלֶּה אֶת הַמַּצּוֹת, מַגְבִּיהַ אֶת הַקְּעָרָה וְאוֹמֵר בְּקוֹל רָם:}}

&lt;קטע התחלה=הא לחמא עניא/&gt;הָא לַחְמָא עַנְיָא דִּי אֲכָלוּ אֲבָהָתַנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם. כָּל דִכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכֹל, כָּל דִצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח. הָשַׁתָּא הָכָא, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל. הָשַׁתָּא עַבְדֵי, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּנֵי חוֹרִין.&lt;קטע סוף=הא לחמא עניא/&gt; 
===מה נשתנה===
{{הור2|מֵסִיר הַקְּעָרָה מֵעַל הַשֻּׁלְחָן, מוֹזְגִין כּוֹס שֵׁנִי וְכָאן הַבֵּן אוֹ אֶחָד מִן הַמְסֻבִּים שׁוֹאֵל:}}

{{#קטע:מה נשתנה|מנוקד}}
{{הור2|מֵנִיחַ אֶת הַקְּעָרָה עַל הַשֻּׁלְחָן. הַמַּצּוֹת תִּהְיֶינָה מְגֻלּוֹת בִּשְׁעַת אֲמִירַת הַהַגָּדָה.}}
===עבדים היינו===
&lt;קטע התחלה=עבדים היינו/&gt;עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם, וַיּוֹצִיאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דברים ו כא|וגם=דברים ה טו}} וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרָיִם, הֲרֵי אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם. וַאֲפִלּוּ כֻּלָּנוּ חֲכָמִים, כֻּלָּנוּ נְבוֹנִים, כֻּלָּנוּ זְקֵנִים, כֻּלָּנוּ יוֹדְעִים אֶת הַתּוֹרָה, מִצְוָה עָלֵינוּ לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם. וְכָל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.&lt;קטע סוף=עבדים היינו/&gt; 

&lt;קטע התחלה=מעשה ברבי אליעזר/&gt;מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן שֶׁהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק, וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה, עַד שֶׁבָּאוּ תַלְמִידֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהֶם: רַבּוֹתֵינוּ, הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית.&lt;קטע סוף=מעשה ברבי אליעזר/&gt; 

&lt;קטע התחלה=אמר רבי אלעזר בן עזריה/&gt;אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: הֲרֵי אֲנִי כְבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה, וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת, עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָא: שֶׁנֶּאֱמַר, לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, יְמֵי חַיֶּיךָ – הַיָּמִים, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ – הַלֵּילוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יְמֵי חַיֶּיךָ – הָעוֹלָם הַזֶּה, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ – לְהָבִיא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ.{{ממס|משנה ברכות א ה}}&lt;קטע סוף=אמר רבי אלעזר בן עזריה/&gt; 
===ארבעה בנים===
&lt;קטע התחלה=ארבעה בנים/&gt;בָּרוּךְ הַמָּקוֹם, בָּרוּךְ הוּא. בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא. 

כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תוֹרָה. אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל.

חָכָם מָה הוּא אוֹמֵר? מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם?{{ממס|דברים ו כ}} וְאַף אַתָּה אֱמָר לוֹ כְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח: אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן.{{ממס|משנה פסחים י ח}}

רָשָׁע מָה הוּא אוֹמֵר? מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם?{{ממס|שמות יב כו}} לָכֶם – וְלֹא לוֹ. וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל כָּפַר בְּעִקָּר. וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִׁנָּיו וֶאֱמֹר לוֹ: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם.{{ממס|שמות יג ח}} לִי – וְלֹא לוֹ. אִלּוּ הָיָה שָׁם, לֹא הָיָה נִגְאָל.
 
תָּם מָה הוּא אוֹמֵר? מַה זֹּאת? וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְיָ מִמִּצְרַיִם, מִבֵּית עֲבָדִים.{{ממס|שמות יג יד}}

וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל – אַתְּ פְּתַח לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם.{{ממס|שמות יג ח}}

יָכוֹל מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ, תַּלְמוּד לוֹמַר בַּיוֹם הַהוּא, אִי בַּיוֹם הַהוּא יָכוֹל מִבְּעוֹד יוֹם, תַּלְמוּד לוֹמַר בַּעֲבוּר זֶה – בַּעֲבוּר זֶה לֹא אָמַרְתִּי אֶלָא בְּשָׁעָה שֶׁיֵּשׁ מַצָּה וּמָרוֹר מֻנָּחִים לְפָנֶיךָ.&lt;קטע סוף=ארבעה בנים/&gt;
===מתחילה===
&lt;קטע התחלה=מתחילה/&gt;מִתְּחִלָּה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ, וְעַכְשָׁיו קֵרְבָנוּ הַמָּקוֹם לַעֲבֹדָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל כָּל הָעָם, כֹּה אָמַר יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם, תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר, וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים. וָאֶקַּח אֶת אֲבִיכֶם אֶת אַבְרָהָם מֵעֵבֶר הַנָּהָר, וָאוֹלֵךְ אוֹתוֹ בְּכָל אֶרֶץ כְּנָעַן, וָאַרְבֶּה אֶת זַרְעוֹ, וָאֶתֶּן לוֹ אֶת יִצְחָק. וָאֶתֵּן לְיִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וְאֶת עֵשָׂו, וָאֶתֵּן לְעֵשָׂו אֶת הַר שֵׂעִיר לָרֶשֶׁת אוֹתוֹ, וְיַעֲקֹב וּבָנָיו יָרְדוּ מִצְרָיִם.{{ממס|יהושע כד#כד ב|יהושע כד ב-ד}}

בָּרוּךְ שׁוֹמֵר הַבְטָחָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִשַּׁב אֶת הַקֵּץ, לַעֲשׂוֹת כְּמַה שֶּׁאָמַר לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם, אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי, וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל.{{ממס|בראשית טו יג|בראשית טו יג-יד}}&lt;קטע סוף=מתחילה/&gt; 

{{הור2|מְכַסֶּה אֶת הַמַּצּוֹת וּמַגְבִּיהַ אֶת הַכּוֹס.}}
&lt;קטע התחלה=והיא שעמדה/&gt;וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ. שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם.&lt;קטע סוף=והיא שעמדה/&gt; 
{{הור2|יַנִּיחַ הַכּוֹס מִיָדוֹ וִיגַלֶּה אֶת הַמַּצּוֹת.}}
===מדרש מקרא ביכורים===
&lt;קטע התחלה=מדרש מקרא ביכורים/&gt;צֵא וּלְמַד מַה בִּקֵּש לָבָן הָאֲרַמִּי לַעֲשׂוֹת לְיַעֲקֹב אָבִינוּ. שֶׁפַּרְעֹה לֹא גָזַר אֶלָּא עַל הַזְּכָרִים, וְלָבָן בִּקֵּשׁ לַעֲקֹר אֶת הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט, וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל, עָצוּם וָרָב.{{ממס|דברים כו ה}}

וַיֵרֶד מִצְרַיְמָה – אָנוּס עַל פִּי הַדִּבּוּר. 

וַיָּגָר שָׁם – מְלַמֵּד שֶׁלֹא יָרַד יַעֲקֹב אָבִינוּ לְהִשְׁתַּקֵּעַ בְּמִצְרַיִם אֶלָּא לָגוּר שָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה, לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ, כִּי אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן אֲשֶׁר לַעֲבָדֶיךָ, כִּי כָבֵד הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן, וְעַתָּה יֵשְׁבוּ נָא עֲבָדֶיךָ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן.{{ממס|בראשית מז ד}}

בִּמְתֵי מְעָט – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה, וְעַתָּה שָׂמְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב.{{ממס|דברים י כב}}

וַיְהִי שָׁם לְגוֹי – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְצֻיָּנִים שָׁם.

גָּדוֹל, עָצוּם – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד, וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם.{{ממס|שמות א ז}}

וָרָב – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ, וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים, שָׁדַיִם נָכֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ, וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה.{{ממס|יחזקאל טז ז}} וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ, וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי, וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי.{{ממס|יחזקאל טז ו|שם פסוק ו}}

וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ, וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה.{{ממס|דברים כו ו}}

וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ, פֶּן יִרְבֶּה, וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ, וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ.{{ממס|שמות א י}}

וַיְעַנּוּנוּ – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם, וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס.{{ממס|שמות א יא}}

וַיִתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ.{{ממס|שמות א יג}}

וַנִּצְעַק אֶל יְיָ אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ, וַיִּשְׁמַע יְיָ אֶת קֹלֵנוּ, וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ.{{ממס|דברים כו ז}} 

וַנִּצְעַק אֶל יְיָ אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ, וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה.{{ממס|שמות ב כג}}

וַיִּשְׁמַע יְיָ אֶת קֹלֵנוּ – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם, וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ, אֶת אַבְרָהָם, אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב.{{ממס|שמות ב כד|שם פסוק כד}} 

וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ – זוֹ פְּרִישׁוּת דֶּרֶךְ אֶרֶץ, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱלֹהִים.{{ממס|שמות ב כה}}

וְאֶת עֲמָלֵנוּ – אֵלּוּ הַבָּנִים. כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן.{{ממס|שמות א כב}}

וְאֶת לַחֲצֵנוּ – זֶה הַדְּחַק, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וְגַם רָאִיתִי אֶת הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַיִם לֹחֲצִים אֹתָם.{{ממס|שמות ג ט}}

וַיּוֹצִאֵנוּ יְיָ מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה, וּבְמֹרָא גָּדֹל, וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים.{{ממס|דברים כו ח}}

וַיּוֹצִאֵנוּ יְיָ מִמִּצְרַיִם – לֹא עַל יְדֵי מַלְאָךְ, וְלֹא עַל יְדֵי שָׂרָף, וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה, וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי יְיָ.{{ממס|שמות יב, יב}}

וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה – אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ 

וְהִכֵּיתִי כָּל בְכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם – אֲנִי וְלֹא שָׂרָף 

וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים – אֲנִי ולֹא הַשָּׁלִיחַ. 

אֲנִי יְיָ – אֲנִי הוּא ולֹא אַחֵר. 

בְּיָד חֲזָקָה – זוֹ הַדֶּבֶר, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה יַד יְיָ הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, בַּסּוּסִים, בַּחֲמֹרִים, בַּגְּמַלִּים, בַּבָּקָר וּבַצֹּאן, דֶּבֶר כָּבֵד מְאֹד.{{ממס|שמות ט ג}} 

וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה – זוֹ הַחֶרֶב, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ נְטוּיָה עַל יְרוּשָׁלָיִם.{{ממס|דה&quot;א כא טז}}

וּבְמֹרָא גָּדֹל – זוֹ גִלּוּי שְׁכִינָה, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי, בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה, וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים, כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם יְיָ אֱלֹהֵיכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֶיךָ.{{ממס|דברים ד לד}}

וּבְאֹתוֹת – זֶה הַמַּטֶּה, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדֶךָ, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בּוֹ אֶת הָאֹתֹת.{{ממס|שמות ד יז}}

{{הור2|נוֹהֲגִין לְהַטִּיף טִפָּה מִן הַכּוֹס בַּאֲמִירַת 'דָם', 'וָאֵשׁ', 'וְתִימְרוֹת עָשָׁן', כָּל אַחַת מֵהַמַּכּוֹת, 'דְּצַ&quot;ךְ', 'עַדַ&quot;שׁ', 'בְּאַחַ&quot;ב', סַךְ הַכֹּל ט&quot;ז פַּעַם.}}

וּבְמֹפְתִים – זֶה הַדָּם, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וְנָתַתִּי מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, דָּם וָאֵשׁ וְתִימְרוֹת עָשָׁן.{{ממס|יואל ג ג}}

דָבָר אַחֵר: בְּיָד חֲזָקָה – שְׁתַּיִם, וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה – שְׁתַּיִם, וּבְמֹרָא גָּדֹל – שְׁתַּיִם, וּבְאֹתוֹת – שְׁתַּיִם, וּבְמֹפְתִים – שְׁתַּיִם. אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם, וְאֵלּוּ הֵן: 

דָּם, צְפַרְדֵּעַ, כִּנִּים, עָרֹב, דֶּבֶר, שְׁחִין, בָּרָד, אַרְבֶּה, חֹשֶׁךְ, מַכַּת בְּכוֹרוֹת.

רַבִּי יְהוּדָה הָיָה נוֹתֵן בָּהֶם סִמָּנִים: דְּצַ&quot;ךְ עַדַ&quot;שׁ בְּאַחַ&quot;ב.&lt;קטע סוף=מדרש מקרא ביכורים/&gt;

===מדרש מניין המכות===
&lt;קטע התחלה=מדרש מניין המכות/&gt;רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלָּקוּ הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם עֶשֶׂר מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת? בְּמִצְרַיִם מָה הוּא אוֹמֵר? וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּים אֶל פַּרְעֹה: אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא,{{ממס|שמות ח טו}} וְעַל הַיָּם מָה הוּא אוֹמֵר? וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ, וַיַּאֲמִינוּ בַּיְיָ וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ.{{ממס|שמות יד לא}} כַּמָּה לָקוּ בְאֶצְבַּע? עֶשֶׂר מַכּוֹת. אֱמֹר מֵעַתָּה: בְּמִצְרַיִם לָקוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁכָּל מַכָּה וּמַכָּה שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם הָיְתָה שֶׁל אַרְבַּע מַכּוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר: יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ, עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים.{{ממס|תהלים עח מט}} עֶבְרָה – אַחַת, וָזַעַם – שְׁתַּיִם, וְצָרָה – שָׁלשׁ, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים – אַרְבַּע. אֱמֹר מֵעַתָּה: בְּמִצְרַיִם לָקוּ אַרְבָּעִים מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאתַיִם מַכּוֹת.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁכָּל מַכָּה וּמַכָּה שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם הָיְתָה שֶׁל חָמֵשׁ מַכּוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר: יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ, עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים. חֲרוֹן אַפּוֹ – אַחַת, עֶבְרָה – שְׁתַּיִם, וָזַעַם – שָׁלֹשׁ, וְצָרָה – אַרְבַּע, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים – חָמֵשׁ. אֱמֹר מֵעַתָּה: בְּמִצְרַיִם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם מַכּוֹת.&lt;קטע סוף=מדרש מניין המכות/&gt;
===דיינו===
&lt;קטע התחלה=כמה מעלות טובות/&gt;כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ! 
{|
|-
|אִלּוּ הוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם|| ||וְלֹא עָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים|| ||דַּיֵּינוּ
|-
|אִלּוּ עָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים|| ||וְלֹא עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם|| ||דַּיֵּינוּ
|-
|אִלּוּ עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם|| ||וְלֹא הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם|| ||דַּיֵּינוּ
|-
|אִלּוּ הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם|| ||וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם|| ||דַּיֵּינוּ
|-
|אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם|| ||וְלֹא קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם|| ||דַּיֵּינוּ
|-
|אִלּוּ קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם|| ||וְלֹא הֶעֱבִירָנוּ בְתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה|| ||דַּיֵּינוּ
|-
|אִלּוּ הֶעֱבִירָנוּ בְתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה|| ||וְלֹא שִׁקַּע צָרֵינוּ בְּתוֹכוֹ|| ||דַּיֵּינוּ
|-
|אִלּוּ שִׁקַּע צָרֵינוּ בְּתוֹכוֹ|| ||וְלֹא סִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה|| ||דַּיֵּינוּ
|-
|אִלּוּ סִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה|| ||וְלֹא הֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן|| ||דַּיֵּינוּ
|-
|אִלּוּ הֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן|| ||וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת הַשַּׁבָּת|| ||דַּיֵּינוּ
|-
|אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת הַשַּׁבָּת,|| ||וְלֹא קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי|| ||דַּיֵּינוּ
|-
|אִלּוּ קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי|| ||וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה|| ||דַּיֵּינוּ
|-
|אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה|| ||וְלֹא הִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל|| ||דַּיֵּינוּ 
|-
|אִלּוּ הִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל|| ||וְלֹא בָנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָה|| ||דַּיֵּינוּ
|}

עַל אַחַת, כַּמָּה וְכַמָּה, טוֹבָה כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ: שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם, וְעָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים, וְעָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם, וְהָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם, וְנָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם, וְקָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם, וְהֶעֱבִירָנוּ בְתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה, וְשִׁקַּע צָרֵינוּ בְּתוֹכוֹ, וְסִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְהֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַשַּׁבָּת, וְקֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, וְהִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבָנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָה לְכַפֵּר עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ. &lt;קטע סוף=כמה מעלות טובות/&gt;
===פסח מצה ומרור===
רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר: כָּל שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ בַּפֶּסַח, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְאֵלּוּ הֵן: פֶּסַח, מַצָּה, וּמָרוֹר.{{ממס|משנה פסחים י ה}}

{{הור2|יִזָּהֵר שֶׁלֹא לְהַגְבִּיהַ אֶת הַזְּרוֹעַ.}}

פֶּסַח שֶׁהָיוּ אֲבוֹתֵינוּ אוֹכְלִים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, עַל שׁוּם מָה? עַל שׁוּם שֶׁפָּסַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַייָ, אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם, וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל, וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ.{{ממס|שמות יב כז}}

{{הור2|מַרְאֶה אֶת הַמַּצּוֹת לַמְסֻבִּים וְאוֹמֵר:}}

מַצָּה זוֹ שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מָה? עַל שׁוּם שֶׁלֹּא הִסְפִּיק בְּצֵקָם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לְהַחֲמִיץ עַד שֶׁנִּגְלָה עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּגְאָלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת, כִּי לֹא חָמֵץ, כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ, וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם.{{ממס|שמות יב לט}}

{{הור2|מַרְאֶה אֶת הַמָּרוֹר לַמְסֻבִּים וְאוֹמֵר:}}
 
מָרוֹר זֶה שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מָה? עַל שׁוּם שֶׁמֵּרְרוּ הַמִּצְרִים אֶת חַיֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה, אֶת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ.{{ממס|שמות א יד}}
===בכל דור ודור===
בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם.{{ממס|שמות יג ח}}

לֹא אֶת אֲבוֹתֵינוּ בִּלְבָד גָּאַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא אַף אוֹתָנוּ גָּאַל עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָּׁם, לְמַעַן הָבִיא אֹתָנוּ, לָתֶת לָנוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵינוּ.{{ממס|דברים ו כג}}
===לפיכך אנחנו חייבים===
{{הור2|מַגְבִּיהִים אֶת הַכּוֹס עַד הַלְלוּיָהּ (וְיֵשׁ הַמַּגְבִּיהִים עַד גָּאַל יִשׂרָאֵל).}}

לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס לְמִי שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ אֶת כָּל הַנִסִּים הָאֵלוּ: הוֹצִיאָנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת, מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה. וְנֹאמַר לְפָנָיו שִׁירָה חֲדָשָׁה: הַלְלוּיָהּ.{{ממס|משנה פסחים י ה}}
===הללויה===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/הלל|ליל הסדר א}}
===אשר גאלנו===
{{הור2|מַגְבִּיהִים אֶת הַכּוֹס עַד גָּאַל יִשְׂרָאֵל.}}

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר גְּאָלָנוּ וְגָאַל אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם, וְהִגִּיעָנוּ לַלַּיְלָה הַזֶּה לֶאֱכָל בּוֹ מַצָּה וּמָרוֹר. כֵּן יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ יַגִּיעֵנוּ לְמוֹעֲדִים וְלִרְגָלִים אֲחֵרִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ וְשָׂשִׂים בַּעֲבוֹדָתֶךָ. וְנֹאכַל שָׁם מִן הַזְּבָחִים וּמִן הַפְּסָחִים אֲשֶׁר יַגִּיעַ דָּמָם עַל קִיר מִזְבַּחֲךָ לְרָצוֹן, וְנוֹדֶה לְךָ שִׁיר חָדָשׁ עַל גְּאֻלָּתֵנוּ וְעַל פְּדוּת נַפְשֵׁנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ גָּאַל יִשְׂרָאֵל.

===כוס שני===
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן. 
{{הור2|שׁוֹתִין אֶת הַכּוֹס בַּהֲסִבַּת שְׂמֹאל.}}
== '''רָחְצָה''' ==
{{הור2|נוֹטְלִים אֶת הַיָּדַיִם וּמְבָרְכִים:}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדָיִם.
== '''מוֹצִיא, מַצָּה''' ==
{{הור2|יִקַּח הַמַּצּוֹת בְּסֵדֶר שֶׁהִנִּיחָן, הַפְּרוּסָה בֵּין שְׁתֵּי הַשְּׁלֵמוֹת, וְיֹאחַז שְׁלָשְׁתָּן בְּיָדוֹ וִיבָרֵךְ {{צ|הַמּוֹצִיא}}, יַנִּיחַ מִיָּדָיו אֶת הַתַּחְתּוֹנָה וִיבָרֵךְ {{צ|עַל אֲכִילַת מַצָּה}} עַל הַשְּׁלֵמָה והַפְּרוּסָה. אַחַר כָּךְ יִבְצַע כְּזַיִת מִן הָעֶלְיוֹנָה הַשְּׁלֵמָה וּכְזַיִת שֵׁנִי מִן הַפְּרוּסָה, וְיִטְבְּלֵם בְּמֶלַח, וְיֹאכַל בַּהֲסִבָּה שְׁנֵי הַזֵּיתִים.}}

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. 

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל אֲכִילַת מַצָּה.
== '''מָרוֹר''' ==
{{הור2|כָּל אֶחָד מֵהַמְסֻבִּים לוֹקֵחַ כְּזַיִת מָרוֹר וּמַטְבִּילוֹ בַּחֲרֹסֶת, חוֹזֵר וּמְנַעֵר הַחֲרֹסֶת, מְבָרֵךְ וְאוֹכֵל בְּלִי הֲסִבָּה.}}

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל אֲכִילַת מָרוֹר. 
== '''כּוֹרֵךְ''' ==
{{הור2|כָּל אֶחָד מֵהַמְסֻבִּים לוֹקֵחַ כְּזַיִת מִן הַמַצָּה הַשְּׁלִישִׁית עִם כְּזַיִת מָרוֹר וְכוֹרְכָם יַחַד, אוֹכְלִים בַּהֲסִבָּה וּבְלִי בְּרָכָה. לִפְנֵי אָכְלוֹ אוֹמֵר [וְיֵשׁ נוֹהֲגִים לוֹמַר לְאַחַר הָאֲכִילָה].}}

זֵכֶר לְמִקְדָּשׁ כְּהִלֵּל. כֵּן עָשָׂה הִלֵּל בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם: הָיָה כּוֹרֵךְ פֶּסַח מַצָּה וּמָרוֹר וְאוֹכֵל בְּיַחַד, לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר: עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ.
== '''שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ''' ==
{{הור2|אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים הַסְּעוּדָה הָעֲרוּכָה. וְנוֹהֲגִים לֶאֱכֹל תְּחִלָּה בֵּיצִים מְבֻשָּׁלוֹת. ולֹא יֹאכַל יוֹתֵר מִדַּי, שֶׁלֹּא תִהְיֶה עָלָיו אֲכִילַת אֲפִיקוֹמָן אֲכִילָה גַסָּה.}}
== '''צָפוּן''' ==
{{הור2|אַחַר גְּמַר הַסְּעֻדָּה לוֹקֵחַ כָּל אֶחָד מֵהַמְסֻבִּים כְּזַיִת מֵהַמַּצָּה שֶׁהָיְתָה צְפוּנָה לַאֲפִיקוֹמָן וְאוֹכֵל מִמֶּנָּה כְּזַיִת בַּהֲסִבָּה. וְצָרִיךְ לְאָכְלָהּ קֹדֶם חֲצוֹת הַלַּיְלָה.}}
== '''בָּרֵךְ''' ==
{{הור2|מוֹזְגִין כּוֹס שְׁלִישִׁי וּמְבָרְכִין בִּרְכַּת הַמָּזוֹן.}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון|ליל הסדר א}}
{{רקע אפור}}{{הור|בְּשַׁבָּת:}}{{ש}}'''רְצֵה''' וְהַחֲלִיצֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וּבְמִצְוַת יוֹם הַשְּׁבִיעִי, הַשַּׁבָּת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׂ הַזֶּה. כִּי יוֹם זֶה גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ הוּא לְפָנֶיךָ, לִשְׁבָּת בּוֹ וְלָנוּחַ בּוֹ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ. וּבִרְצוֹנְךָ הָנִיחַ לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁלֹּא תְהֵא צָרָה וְיָגוֹן וַאֲנָחָה בְּיוֹם מְנוּחָתֵנוּ. וְהַרְאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּנֶחָמַת צִיוֹן עִירֶךָ וּבְבִנְיַן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ, כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת וּבַעַל הַנֶּחָמוֹת.{{סוף}}

{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=פסח}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון|ליל הסדר ב}}
{{רקע אפור}}{{הור|בְּשַׁבָּת:}} '''הָרַחֲמָן''' הוּא יַנְחִילֵנוּ יוֹם שֶׁכֻּלוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים.{{סוף}}
'''הַרָחֲמָן''' הוּא יַנְחִילֵנוּ יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב, יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ אָרוֹךְ, יוֹם שֶׁצַּדִּיקִים יוֹשְׁבִים וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם וְנֶהֱנִין מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, וִיהִי חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם.

'''הָרַחֲמָן''' הוּא יְזַכֵּנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. 

'''מִגְדּוֹל''' יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ, לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם:{{ממס|ש&quot;ב כב נא}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון|עושה שלום}}
===כוס שלישי===
הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵם מִצְוַת כּוֹס שְׁלִישִׁי שֶׁהוּא כְּנֶגֶד בְּשׂורַת הַיְשׁוּעָה, שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְדוֹלִים.{{ממס|שמות ו ו}}

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.

{{הור2|שׁוֹתִין בַּהֲסִבַּת שְׂמֹאל.}}
===שפוך חמתך===
{{הור2|נוֹהֲגִים לִפְתֹּחַ הַדֶּלֶת, לִמְזֹג כּוֹס (לִכְבוֹד אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא), וּלְהַכְרִיז:}}
שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ. כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ.{{ממס|תהלים עט ו}}{{ש}}
שְׁפֹךְ עֲלֵיהֶם זַעְמֶךָ וַחֲרוֹן אַפְּךָ יַשִּׂיגֵם.{{ממס|תהלים סט כה}}{{ש}}
תִּרְדֹּף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם מִתַּחַת שְׁמֵי יְיָ.{{ממס|איכה ג סו}}
== ''' הַלֵּל ''' ==
{{הור2|מוֹזְגִים כּוֹס רְבִיעִי וְאוֹמְרִים עָלָיו אֶת הַהַלֵּל.}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/הלל|ליל הסדר ב}}
{{הור2|אִם יֵשׁ שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים אוֹ יוֹתֵר, עוֹרֵךְ הַסֵּדֶר אוֹמֵר אֶת אַרְבַּעַת הַפְּסוּקִים הָרִאשׁוֹנִים, וְהַשְּׁאָר עוֹנִים אַחֲרָיו {{צ|הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ}}; וּכְשַׁמַּגִּיעִים ל{{צ|אָנָּא יְיָ…}}, אוֹמְרִים פָּסוּק בְּפָסוּק.}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/הלל|ליל הסדר ג}}
===הלל הגדול===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסוקי דזמרה|הלל הגדול}}
===נשמת===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסוקי דזמרה|נשמת}}
===כוס רביעי===
הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת כּוֹס רְבִיעִי, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד בְּשׂוֹרַת הַיְשׁוּעָה, שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל &quot;וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאֱלֹהִים&quot;.{{ממס|שמות ו ז}}

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.

{{הור2|וְשׁוֹתֶה בַּהֲסִבַּת שְׂמֹאל}}
===מעין שלוש===

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עַל הַגֶּפֶן וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה, וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה שֶׁרָצִיתָ וְהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבֹּעַ מִטּוּבָהּ.
{{ש}}רַחֵם‏ {{ק|[נ&quot;א: רַחֶם נָא]}} יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ, וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ, וְעַל מִזְבְּחֶךָ וְעַל הֵיכָלֶךָ. וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ, וְשַׂמְּחֵנוּ בְּבִנְיָנָהּ, וְנֹאכַל מִפִּרְיָהּ, וְנִשְׂבַּע מִטּוּבָהּ, וּנְבָרֶכְךָ עָלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה.{{ש}}
{{הור1|בְּשַׁבָּת|וּרְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה.}}{{ש}}
וְשַׂמְּחֵנוּ בְּיוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה.{{ש}}כִּי אַתָּה יְיָ טוֹב וּמֵטִיב לַכּל.{{ש}}
וְנוֹדֶה לְךָ עַל הָאָרֶץ וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן {{הור1|עַל יַיִן מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל|גַפְנָהּ}}.{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, עַל הָאָרֶץ וְעַל פְּרִי הַגָּפֶן {{הור1|עַל יַיִן מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל|גַפְנָהּ}}.

== ''' נִרְצָה ''' ==
===חסל סידור פסח===
{{#קטע:חסל סידור פסח|פשוט}}
לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלָיִם [הַבְּנוּיָה].
{{רקע אפור}}
===ספירת העומר===
{{הור|יֵשׁ נוֹהֲגִין בְּחוּץ לָאָרֶץ בְּלֵיל שֵׁנִי שֶׁל פֶּסַח לִסְפֹּר כָּאן סְפִירַת הָעֹמֶר:}}

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.

הַיּוֹם יוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר.
{{סוף}}
===ויהי בחצי הלילה===
{{הור|בְּלֵיל רִאשוֹן אוֹמְרִים (וְיֵשׁ אוֹמְרִים בִּשְׁנֵי הַלֵּילוֹת):}}

{{:ויהי בחצי הלילה}}

===ואמרתם זבח פסח===
{{הור|בְּלֵיל שֵנִי אוֹמְרִים (וְיֵשׁ אוֹמְרִים בִּשְׁנֵי הַלֵּילוֹת):}}

{{:ואמרתם זבח פסח}}
===אדיר במלוכה===
{{:אדיר במלוכה}}
===אדיר הוא===
{{:אדיר הוא}}
===אחד מי יודע===
{{:אחד מי יודע}}
===חד גדיא===
{{#קטע:חד גדיא|ניקוד}}

{{הור2|
יֵשׁ שֶׁקּוֹרְאִים בְּלֵיל הַסֶּדֶר אֶת מְגִלַּת [[שיר השירים|שִׁיר הַשִּׁירִים]].

בִּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה קוֹרִין רַק פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה וּבִרְכַּת הַמַּפִּיל כֵּיוָן שֶׁהוּא לֵיל שִׁמּוּרִים.}}
&lt;noinclude&gt;
&lt;/div&gt;

==ראו גם==
* [[קיצור שולחן ערוך קיט|סדר ליל פסח בקיצור שולחן ערוך]]
* [[ביאור:הגדה של פסח]] - ההגדה עם פירושים והסברים מפורטים
* [[ביאור:הגדה של פסח (כיד המלך)]] - הסברים על פי פירוש הגר&quot;א
[[קטגוריה:הגדה של פסח]]
[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]
[[קטגוריה:סידור/נוסח אשכנז]]
{{מוגן חלקית}}</text>
      <sha1>81qnsskf8tjbce3odmt0ox4236ew097</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זוהר חלק כה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>261521</id>
    <revision>
      <id>3002652</id>
      <parentid>3002041</parentid>
      <timestamp>2026-04-01T12:35:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* קטע זמני */ לרפואת רות בת איילה</comment>
      <origin>3002652</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="352330" sha1="0rz21b5duymykrz3ngab0zxv1vu9nh7" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}}

__TOC__
==פרשת במדבר - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קיז א/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}}
ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב&quot;ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. 

ואע&quot;ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה  מתרין סטרין. ואע&quot;ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. 

לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה  אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא  אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן  ואשתלים עלמא. 

ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! &lt;קטע סוף=דף קיז א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיז ב/&gt;תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב&quot;ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. 

ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו&quot;ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ&quot;א|ו|א}} {{ממ|מ&quot;א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}}
{{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. 


רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}}
{{צ|יהו&quot;ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב&quot;ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}}
תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו&quot;ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו&quot;ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. 

ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. 

וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב&quot;ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב&quot;ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב&quot;ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו&quot;ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. 

תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. 

מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו  מותנא. 

{{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} -  אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}}
{{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}}
{{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}}
{{צ|יברך יראי יהו&quot;ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב&quot;ה. {{ש}}
{{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע&quot;ג דלא עאלין במניינא. 

תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:&lt;קטע סוף=דף קיז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קיח א/&gt;רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ישראל מאן אתר אתברכן?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''&quot; {{ש}}
תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב&quot;ה והוו  עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן  מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו&quot;ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}}
ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא!  כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}:


'''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}}
'''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}}
כמה חביבא אורייתא קמי קב&quot;ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב&quot;ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב&quot;ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. 

תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב&quot;ה ומתעטרא קמיה ואמר &quot;''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''&quot;, בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}}
זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! 

{{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}}
רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב!  בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! 

ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו&quot;ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו&quot;ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו&quot;ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. 


דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו&quot;ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}}
אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}}
אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב&quot;ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: &lt;קטע סוף=דף קיח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קיח ב/&gt;'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! 

כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י&quot;ב שבטין, י&quot;ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י&quot;ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י&quot;ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. 

ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י&quot;ה''' בינייהו. {{ש}}
כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}}
ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}}
ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. 

אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}}
ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}}
ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}}
'''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. 

כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! 
* '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. 
* '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא  דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. 
* '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום.  '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. 
* '''ה' בתראה''' - מערב. 

ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. 
כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! 

זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}}
* {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. 
* {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. 
* {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. 
* {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא  לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. 

ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל  דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! &lt;קטע סוף=דף קיח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיט א/&gt;ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. 


שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. 
אמר: &quot;''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''&quot;


פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} 
{{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ&quot;א &quot;אסתכל&quot;. אבל נראה ד&quot;אחידנא&quot; תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב&quot;ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו&quot;ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}}
{{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב&quot;ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! 

אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}}
כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב&quot;ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}}
ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב&quot;ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. 
דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא&quot;ו''' - דא קב&quot;ה הוא לעילא. 


אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו&quot;ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}}
האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}}
אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! 

תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא  ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! 

כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! 

תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}}
ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא &quot;''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''&quot;. 

אמר רבי יהודה: &quot;''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''&quot; 


פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}}
תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}}
ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו&quot;ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.&lt;קטע סוף=דף קיט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיט ב/&gt;וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו&quot;ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! 

בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע&quot;ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא  באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}}
ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. 

ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. 


בכה רבי אלעזר. {{ש}}
פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}}
השתא  דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו  כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע&quot;ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}}
בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. 

והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא  ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו&quot;ם דאינון זנבא. 

אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}}
אמר: &quot;''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו&quot;ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}}
''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''&quot; {{ממ|תהלים|קלה|ד}} 

אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}}
אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב&quot;ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}:


'''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. 

כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}}
{{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא &quot;בך יתברך ישראל&quot; לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. 

אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. &lt;קטע סוף=דף קיט ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכ א/&gt;תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה&quot;ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. 

אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. 
* מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}}
* לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}}
* לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. 
* לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. 
* לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}}
אשתכח בכל  יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! 

בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! 


רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא:  {{ש}}
&quot;''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון  בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום  תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''&quot; 


ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ברי! אע&quot;ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}}
אמר ליה: &quot;''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! 

אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}}
'''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע&quot;ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. 

לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}}
לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. 

אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין!   חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא,   ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}}
ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.&lt;קטע סוף=דף קכ א/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכ ב/&gt;{{ש}}
מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב&quot;ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}.


ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו&quot;ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} 
מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}}
אלא  רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב&quot;ה דאיהו מהימנא עלאה. 

לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. 

תא חזי רזא דמלה! אע&quot;ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא.  {{ש}}
בקדמיתא עובדא 
* בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, 
* ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. 
* לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין -  תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. 

לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - 
* ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. 
* לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה  בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, 
* ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. 
* לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. 

ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}}
ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. 
דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}}
ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. 

תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו&quot;ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. &lt;קטע סוף=דף קכ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=במדבר דף קכא א/&gt;בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא&quot;ו''' - ד'''וא&quot;ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. 

והא קמ&quot;ל דרזא דמלה  דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא  כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב&quot;ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. 

ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו&quot;ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. 

ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב&quot;ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! 

זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. 

אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. 
אמר: &quot;''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''&quot; 
אמר ר' יהודה: &quot;''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב&quot;ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''&quot;  

'''ברוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן'''&lt;קטע סוף=במדבר דף קכא א/&gt;

==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)==
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיז א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיז ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיח א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיח ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיט א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיט ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכ א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכ ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}&lt;קטע התחלה=במדבר רע&quot;מ דף קכא א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=במדבר רע&quot;מ דף קכא א/&gt;

==פרשת נשא - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכא א/&gt;'''{{צ|וידבר יהו&quot;ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' 

ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו&quot;ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}}
האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}}
תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב&quot;מתוק מדבש&quot; הוא מציג את מילים &quot;והא אתמר&quot; כתחילת הפסקה הבא של &quot;בפלגות ליליא&quot;, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. 

בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.&lt;קטע סוף=דף קכא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכא ב/&gt;כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! 

תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. 

וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה מילין בישין מלישנא בישא, ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}, ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו&quot;ה לו עון}}. אימתי כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}: 


'''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}}
תא חזי, כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}, וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר  {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש&quot;א|טו|ו}}, אמאי אקרי {{צ|קיני}}, והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. ואתמר דעבד קנא במדברא, כעופא דא, בגין למלעי באורייתא, ואתפרש מן מתא, נפרד מקין, אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא, ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא, נפרד מקין.

זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! &lt;קטע סוף=דף קכא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכב א/&gt;דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא, משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר, {{צ|עד יערה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי, משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין, דנזקי לבני נשא, דאקרון נזקי עלמא. דהא (קמ&quot;ג ע&quot;א ע&quot;ב) מסטרא דקין קדמאה אשתכחו.

ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי קיני לבתר נפרד מקין (ודאי), ואתדבק (נ&quot;א ואתחבר) ביה בקודשא בריך הוא, (מאי משמע) דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא, ועביד פקודי אורייתא, כביכול, הוא קיים עלמין, עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה, {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב.

וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא, כביכול פגים לעילא, פגים לתתא, פגים לגרמיה, פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי (ס&quot;א דטסרין) בארבא, קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'.

ועל דא {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' האדם וגו'}}. (תא חזי) {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא, גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא, פגים לעילא, פגים לתתא, וההוא חובא תלייא, עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא, הדא הוא דכתיב, {{צ|בלע המות לנצח ומחה יי אלהים דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}} - (כתיב) {{צ|האדם}}, אדם קדמאה.

'למעול מעל ביהו&quot;ה' - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא, הוא גרים פגימו וכו', ועל דא, רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא, ומן פגימו דלהון, כמה זכאין מסתלקי בגינייהו, בר כל מה דגרמי לעילא ותתא.


רבי יצחק ורבי יהודה הוו אזלי מאושא ללוד, אמר רבי יהודה (יצחק) נימא מילין דאורייתא ונזיל. פתח רבי יהודה (ס&quot;א יצחק) ואמר, {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא, אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}.

אלא ודאי דא מהניא להו, בגין דעביד תשובה, כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא, אתקין ליה, ובמה בתשובה. דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו', והתודו את חטאתם והשיב}}, ותשובה אתקין כלא, אתקין לעילא, אתקין לתתא, אתקין לגרמיה, אתקין לכל עלמא.


פתח רבי יצחק (ס&quot;א יהודה) אבתריה ואמר, {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא, עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא תקיף חיליה מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? &lt;קטע סוף=דף קכב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכב ב/&gt;דהא כיון דשארי דינא לא אסתליק עד דישתלים, בתר דאשתלים ועמד תשובה אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו&quot;ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו&quot;ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. 

{{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב&quot;ה אע&quot;ג דאשרי דינא בעלמא בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה. 

ת&quot;ח אפילו כנסת ישראל תשובה אקרי. ואי תימא (תשובה) עלאה (ס&quot;א מעליא) (נ&quot;א ואת עלאה) מכל אתר לא שכיח אלא דא אקרי תשובה כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. חייבא חד בעלמא קלקולא דכמה אחרנין בגיניה. ווי לחייבא ווי לשביביה. 

תא חזי יונה בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו וקב&quot;ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו&quot;ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: &lt;קטע סוף=דף קכב ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=דף קכג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=דף קכג ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכד א/&gt;'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}}
מאי האי לגבי האי. אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו&quot;ה}}. ר' אלעזר אמר {{צ|איש איש}}. מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} משמע איש דאיהו איש וקיים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא איש בעלמא, איש לגבי אתתיה. 

{{צ|ומעלה בו מעל}} הא כחד סגי, אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא, חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}, רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. 

הכא אית לאסתכלא, הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}}, {{צ|ושחט}} - אחרא, ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא. אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא וכל נשי עלמא מתברכן (נ&quot;א אתאחדת) בכ&quot;י ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות ו) דאחידת בה בכנסת ישראל וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך בגין כך כהנא לדא, ולא אחרא. ואי תימא דאיהו עביד דינא - לאו הכי, אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד. דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו, ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה הוא עביד דינא והוא בדיק לה. &lt;קטע סוף=דף קכד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכד ב/&gt;תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לחפאה (נ&quot;א לזכאה) זמנא ותרין שאיל לה כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע אתוון (נ&quot;א סריטין) טריסין בטהירין דינא בדינא. רחמי ברחמי רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח, זכאה אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. 


ר' אלעזר פתח ואמר {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}, הא אוקמוה, אמר תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא. הכא אית לאסתכלא אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא, עד דקב&quot;ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון, מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו&quot;ה וגו'}} אמר קב&quot;ה למשה, משה מה את בעי הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל, כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני, ועד דיבדקון כלהו הכא לא אשרי שמי עלייהו. 

מיד {{צ|ויורהו יהו&quot;ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא, ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל, כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. ואי תימא נשיהון דישראל יאות אינון אמאי. אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו וכלהו נפקו גוברין ונוקבין זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. כדין &lt;קטע סוף=דף קכד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קכה א/&gt;קב&quot;ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}, אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא:

 
'''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כ&quot;ש בני נשא דאשתכחו מניה. 

א&quot;ר יוסי אלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי. אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} משמע דאחרא הוא. אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים מי המרים המאררים' - אלין מי ימא דאינון מרירין. מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא, כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}, ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. 

ת&quot;ח האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע&quot;ג דאינון מרירן, כד מתפשטין, מתיקין אינון. לזמנין מיין דימא מרירן. לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי ימא דקפא, ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי. ובכמה גוונין קיימא האי ימא. 

{{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא, כדין {{צ|המים המאררים}}, ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.&lt;קטע סוף=דף קכה א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכה ב/&gt;תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא, אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן ונקאן גרמה וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו, אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא, במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. 

תא חזי כל אינון נשי עלמא בתרייהו קיימי ואתדנו וע&quot;ד ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו. זכאה חולקהון דישראל דקב&quot;ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו. 


ר' חזקיה פתח: {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה, כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא (נ&quot;א כתורא) דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. 

ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}, ולאו לבר משוקא, בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}}, והיא אתקשרא ביה, בגין כך {{צ|בירכתי ביתך}}. 

א&quot;ר חזקיה תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר, ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי, כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא. ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. &lt;קטע סוף=דף קכה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכו א/&gt;אמר ר' יהודה שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה, בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא, כל שכן לבר. 

תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא, הכי נמי לנוקבא. פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון. ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}, מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא בין, בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא - בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יבורך גבר ירא יהו&quot;ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} וכתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}}  {{ממ|תהלים|קכח|ה}}, (ישראל סבא קדישא):


'''{{צ|איש כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} 
רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} 
{{צ|מדוע באתי}} - כמה חביבין אינון ישראל קמי קב&quot;ה, דבכל אתר דאינון שריין קב&quot;ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}. {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא מקדש אקרי, והא אוקמוה, ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעיא דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא ולא ייתו פסקי פסקי דלא יתעכב שלימו דשייפין, דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב&quot;ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} (חסר וזה הוא). 

תא חזי כיון דב&quot;נ אשתלימו שייפוי בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות - כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא, זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא. והא אתמר והא בעיא דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא ולא ייתו פסקי פסקי דלא יתעכב שלימו דשייפין דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב&quot;ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} (חסר וזה הוא). 

תא חזי כיון דב&quot;נ אשתלימו שייפוי בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות, כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא, בעיין עשרה דישתכחון חמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא ובמה היא תיקונא דכלא כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}, ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן כולהו תיקונא דגופא וכד אתת אקדימת שכינתא ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות קב&quot;ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}. מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. 

ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש, כדין כלא בעין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה זכאה חולקהון:


'''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}}
מאי {{צ|כי יפליא}}? דאפרש משאר בני עלמא, אתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה, בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. (חסר) 


ר' אבא פתח {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו&quot;ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}}
כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}}, ולית מאן דירכין אודניה. אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח. 

תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא, עד דאיהו יתיב דיינין ליה בקינפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא הא אשתזיב מן דינא, הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו ויחננו ויאמר וגו'}} {{ממ|איוב|לג|כג}}. &lt;קטע סוף=דף קכו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכו ב/&gt;מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. 

ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא וכל מה דאפיק מן פומא ויהיב דינא (נ&quot;א חושבנא) על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שיחו וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה, וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. 

תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה, ולא אתאבידו מיניה, ובשעתא דמפקי ליה לקברא כלהו מתעתדן ואזלי קמיה, ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. ואמרי &quot;''דא פלנייא דמריד במאריה. מריד לעילא, מריד לתתא. מריד באורייתא, מריד בפיקודוי. חמו עובדוי, חמו מלוי - טב ליה דלא אברי''&quot;. עד דמטי לגבי קברא כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי ווי ווי דדא אתקבר בגוון. 

עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי '''דומה''' קדים (ס&quot;א קאים) ונפיק תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא ותלת שרביטי דאשא בידייהו ודיינין רוחא וגופא כחדא. 

ווי על ההוא דינא, ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים דלא אשתכח עליה סניגוריא. וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא (דזיוא) מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. 

ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}}, היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה. כ&quot;ש וכל שכן האי דכל בני עלמא צריכין ליה. 

תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה אזדעזע כל גויה ורוחיה ולביה לא שכיך בגין דאיהו מלכא דכל גופא, ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. כדין הוא אומר ווי על מה דעבד ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא. דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל הוא פתח עינוי ואית ליה לאסתכלא ביה ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. 

כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה. נפל זיעא על ההוא שייפא ורוחא אסתליק מניה. ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק דהא אשתאיל מכל גופא כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. 

זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה, ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה. 

וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא. 
* חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. 
* וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. 
* וחד דינא כד עייל לקברא &lt;קטע סוף=דף קכו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכז א/&gt;
* וחד דינא דקברא. 
* וחד דינא דתולעתא. 
* וחד דינא דגיהנם. 
* וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. 

ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי. 

בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי וייתוב מנייהו קמי מאריה. כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו&quot;ה}}, עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא. {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא, השתא דאשתכחת עמכון אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו. 


תא חזי {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה.{{ש}}
'''{{צ|מיין ושכר יזיר חומץ יין וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' - הכא אית לאסתכלא, כיון דאסיר ליה חמרא, ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}, יכול ענבים נמי? לא, בענבים שרי. הכא לנזיר מ&quot;ט אסר ליה ענבים? 

אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא. והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה ענבים הוו, ודא הוא רזא דמלה דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. 
* יין לעילא ואוקמוה. 
* שכר לשמאלא דהא שכר יין נפקא. 
* ענבים דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. 
בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד. 

ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה (ס&quot;א כלום) - לאו הכי אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. 

תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא. כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}} - בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה ויפרש מיין ושכר וענבים בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. 
* יין אימא עלאה. 
* שכר סטרא דאחידו ביה ליואי ונפקי מיין עלאה ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר בעיי לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. 
* ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. 

ענבים דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה. בכ&quot;כ הוא תלי שערא דרישא ודיקנא. ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא &quot;נזיר יהוה&quot; פריש מדינא כלא. 

תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. &quot;על נפשו&quot; לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם, ומאי איהו? דא ענבים דאקרי נפש, ועל דא כתיב חטא בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא, וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא, כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה (ודאי בכלא). 

ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה דבעל בת אל נכר והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש אערב ההיא קדושה בבת אל נכר ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מ&quot;ט בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}} ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. &lt;קטע סוף=דף קכז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכז ב/&gt;כך הוו מכרזי על נזירא לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב. והא אוקמוה חברייא. ליואי מה כתיב בהו {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו&quot;ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} דבהאי דמי לגוונא דלעילא. 

אמר ר' יהודה בר רב בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה (ס&quot;א בהני שערי ובהני מלין) כמה דאיהו ברזא דרזין אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה. 

עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה כתרי (נ&quot;א סתרי) תורה סחרה ואתננה קדש ליהו&quot;ה.

===אדרא רבא===
::&lt;small&gt;'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון מצחא דגולגלתא. שערי דרישא. חללי דמוחא. חוטמא דעתיקא. אודנין. ידין. ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו. הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכנו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס, כי אין דמיון בינו ית' ובינינו בשום צד מהצדדים וכ&quot;ש מצד העצם והתבנית. יי' יצילנו משגיאות אכי&quot;ר.'''&lt;/small&gt;

'''האדרא רבא קדישא''' 

תניא אמר ר' שמעון לחברייא, עד אימת ניתיב בקיימא דחד סמכא. כתיב {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין ומארי דחובא דחיק כרוזא קארי כל יומא. ומחצדי חקלא זעירין אינון. ואינהו בשולי (נ&quot;א בשורי) כרמא. לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות. אתכנשו חברייא לבי אדרא מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון. אזדרזו בתקוניכון - בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין. (נ&quot;א בחילא דידין ורגלין) אמלכו עליכון למאן (ס&quot;א למלכא) דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט מלין דקדישי עליונין צייתי להו. וחדאן למשמע להו ולמנדע להו. 

יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: &quot;''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא''&quot;. {{ש}}
חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}}
קם ר' אבא וא&quot;ל אי ניחא קמיה דמר לגלאה הא כתיב {{צ|סוד יהו&quot;ה ליראיו}} והא חברייא אלין דחלין דקב&quot;ה אינון וכבר עאלו באדרא דבי משכנא - מנהון עאלו מנהון נפקו. 

תאנא אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו 
* רבי אלעזר בריה. 
* ור' אבא. 
* ור' יהודה. 
* ורבי יוסי בר יעקב. 
* ור' יצחק. 
* ור' חזקיה בר רב. 
* ור' חייא. 
* ור' יוסי. 
* ור' ייסא. 

ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא ועאלו כחקלא ביני אילני ויתבו. קם ר' שמעון וצלי צלותיה. יתיב בגווייהו ואמר כל חד ישוי ידוי בתוקפוי. שוו ידייהו ונסיב לון. &lt;קטע סוף=דף קכז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכח א/&gt;פתח ואמר {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסתר וענו (ס&quot;א כל העם) כלם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}}
פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי (ס&quot;א שמא) דא. ולעתיק יומין אתמר. כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}. וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו&quot;ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. 

קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}}
אותביה קמיה. {{ש}}
ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: אנן כללא דכולא עד השתא אתתקנו קיימין. {{ש}}
אשתיקו. {{ש}}
שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא. קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}}
חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו&quot;ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. (אמר) התם יאות הוה למהוי דחיל. אנן בחביבותא תלייא מלתא דכתיב {{צ|ואהבת את יהו&quot;ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}} וכתיב {{צ|מאהבת יהו&quot;ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}} וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. 

ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}}
{{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא (כיון דאתמר רכיל אמאי הולך), &quot;איש רכיל&quot; מבעי ליה למימר? מאן {{צ|הולך}}? אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}}, {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא (כמו ותקעתיו יתד במקום נאמן) ברוחא (נ&quot;א ברזא) תלייא מלתא. וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. 

ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין, עאכ&quot;ו. 

אמר ר' שמעון לשמיא לא אימא דיציתון (ס&quot;א דיציתן). לארעא לא אימא דתשמע. דהא אנן קיומי עלמין. 

תנא רזין דרזין כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו גלי ברזא ופתח ואמר: 

כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין. מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא (דמהימנותא) (דנהיר למאתן ושבעין עלמין ומגיה נהיר אורחא דנהירין ביה צדיקיא לעלמא דאתי, הדא הוא דכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. 

מן ההוא אורחא מתפרשן לשית מאה ותליסר אורחי דפליג בזעיר אפין דכתיב {{צ|כל ארחות יהו&quot;ה חסד ואמת לנוצרי בריתו וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}, דכלא צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא. ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי.

תאנא: עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין, עד לא זמין תקונוי (דמלכא) ועטורי עטורין. שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא ובה גליף ושיער מלכין ותקונוי לא אתקיימו הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה. {{צ|לבני ישראל}} - קדמאה, וכלהו דגליפו (ולא אתקיימו) בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו. 

ולבתר זמנא הוא אסתלק (נ&quot;א הוה מסתכל) בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. ותאנא כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין ואפקה מיד אמרה קמיה מאן דבעי לאתקנא ולמעד יתקן בקדמיתא תקונוי. 

תאנא בצניעותא דספרא עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן &lt;קטע סוף=דף קכח א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קכח ב/&gt;ואזדמן {{הערה|&lt;small&gt;עיין ([[שער מאמרי רשב&quot;י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב&quot;י על ספרא דצניעותא]] ד&quot;ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך&lt;/small&gt;}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש. אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין] [אבל בתקונוי ידיע] כחד סבא דסבין עתיק מעתיקין טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע מארי דחוור כסו (ס&quot;א בסומק) וחיזו בוסיטא (ס&quot;א בוצינא) דאנפי (נ&quot;א באנפוי). יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ד' מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}:


'''בגולגלתא''' יתבין (בכל יומא) תליסר (ס&quot;א תריסר) אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי, ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}, ומההוא טלא דאנער מרישיה ההוא דאיהו לבר יתערון מתייא לעלמא דאתי (דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}}. &quot;מלאתי טל&quot; לא כתיב אלא {{צ|נמלא}}) דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - אורות נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. 

ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנין דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה, הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. 

האי גולגלתא. חוורא דיליה אנהיר לתליסר עיבר גליפין בסחרנוי 
* לארבע עיבר בסיטרא חד 
* ולארבע עיבר בסטרא דא בסטרא דאנפוי 
* ולארבע עיבר בסטרא דא לסטרא דחורא 
* וחד לעילא דגולגלתא (כלומר לסטרא דלעילא) 
ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי לתלת מאה ושבעין רבוא עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים''' (כלומר אורכא דאנפין). והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''', לקבליה דעתיקא סבא קדש קדשים דקדשיא. 

וזעיר אנפין כד אסתכל להאי. כלא (ס&quot;א טלא) דלתתא אתתקן ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. 

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא. וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא (ס&quot;א אוראותא) לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא בקע לגולגלת לתתא כד עאלין בחושבנא.


'''בחללא דגולגלתא''' קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהו חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא (ס&quot;א ובגין דאתכסייא) האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא (ס&quot;א בג&quot;ד אקרי חכמתא סתימאה) והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה, והיינו דאמרי &quot;''סבא דעתוי סתים ומוחיה סתים ושכיך''&quot;. 

והאי קרומא אתפסק מזעיר אפין, ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין, הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}} - מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק, דלא מחפיא על מוחא (ועכ&quot;פ קרומא פסיק לתתא). והיינו דתנינן ברישומי אתוון תי&quot;ו רשים רישומא לעתיק יומין דלית דכוותיה (דביה תלייא תמים דעות שלים מכל סטרוי וסתים ושכיך ושקיט כחמר טב על דורדייה).


תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי חוור ונקי, כהאי עמרא, כך איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא דלא לאחזאה ערבוביה מתקוני. אלא כלא על בורייה דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. 

וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי כחושבן '''{{גמט|קדו&quot;ש}}'''. וכל נימא ונימא &lt;קטע סוף=דף קכח ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכט א/&gt;להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט לשבע (ס&quot;א לארבע) מאה ועשרין עובד. ובכל נימא ונימא אית מבוע דנפק ממוחא סתימאה (דבתר כותלא) ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן (ס&quot;א מתזן) מוחיה. 

וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. וכל קוצא וקוצא מתלהטן. ותליין. מתתקנן בתקונא יאה בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא עד גולגלתא. 

ותאנא: כל נימא ונימא אקרי (ס&quot;א איהי) משיכא דמבועא (ס&quot;א ממבועין), (ס&quot;א ואינון מבזעין) סתימין דנפקין ממוחא סתימאה. 

ותאנא משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא, אי דינא אי בדיוקניה) (ס&quot;א בדיקניה) ובגביני עינוי. 

'''קוצין דשערי''' תליין בתקוני נקיי כעמר נקא עד כתפוי. עד כתפוי ס&quot;ד אלא עד רישי דכתפי. דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי דכתיב {{צ|להיות אזניך פקוחות}}(?). 

שערא דנפיק מבתר אודנוי כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה, דכלא י&quot;ג נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי ובאינון שריין שערי לאתפלגא. 

לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה. כלא ימינא. אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה כ&quot;ש ביה. ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו&quot;ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי {{צ|יהוה}} ובין אריך אנפין דאקרי {{צ|אי&quot;ן}}. {{ש}}
אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו&quot;ה לאמר היש יהו&quot;ה בקרבנו אם אין}}. 


'''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר למאתן ושבעין עלמין. ומניה נהיר ארחא דז&quot;א דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי, הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא לשית מאה ותליסר אורחין דאורייתא דפליג בזעיר אפין דכתיב ביה תהלים {{צ|כל ארחות יהו&quot;ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. 


'''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין, רעותא דזעיר אפין לקבלי ההוא רעותא. (נ&quot;א מצחא דגולגלתא רצון אקרי) דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא לקבל דא לתתא. כתיב דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי רצון - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה ועשרין (נ&quot;א ועשר) עלמין. וכד אתגליא אתקבלא צלותהון דישראל. 

אימתי אתגליא? שתיק ר' שמעון. שאל תניינות אימתי? אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה אימתי איתגליא? א&quot;ל בשעתא דצלותא דמנחה שבתא. א&quot;ל מאי טעמא? אמר ליה משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי רצון - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו&quot;ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. 

אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: &quot;''בריך ברי לעתיק יומין - רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה''&quot;. תא חזי בשאר (ס&quot;א בשעתא) דלתתא כד אתגלי מצחא אשתכח חוצפא (ס&quot;א ת&quot;ח בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כד&quot;א) הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא (ס&quot;א חביבותא) ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. 

מהאי מצחא (ס&quot;א דלתתא) נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי עת רצון - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}} (כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד).&lt;קטע סוף=דף קכט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכט ב/&gt;ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. 

תאנא: האי מצחא אתפשט במאתן ושבעין אלפין נהירין דבוצינין (ס&quot;א דנהרין) מעדן עלאה. דתניא אית עדן דנהיר לעדן. עדן עלאה לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין מדקאמרן. והאי עדן דלתתא מתפרש בשבילוי לתלתין ותרין (עיבר) שבילין. ואע&quot;ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אפין. ועדן דלעילא לית דידע ליה ולא שבילוי בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא עדן דלתתא, דידע זעיר אפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא עדן דלעילא דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. 


'''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - ישראל דלעילא. וכתיב {{צ|אשר עיניך פקוחות}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. ותאנא כל מה דאתי ברחמי לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, כל שכן רישא חוורא דלא בעא מידי (ס&quot;א נטירו). 

אמר ר' שמעון לר' אבא למאי היא רמיזא? א&quot;ל לנוני ימא, דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא, וכל שכן דאיהו משגח לכלא וכלא מתזן ביה ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - ישראל דלעילא. 

כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}} - לא קשיא, הא בזעיר אפין, הא באריך אנפין. 

ועכ&quot;ד תרי עיינין אינון, ואתחוורו (ס&quot;א ואתחזרו) לחד. עינא דאיהי חוור בגו חוור וחוור דכליל כל חוור. 

חוורא קדמאה נהיר וסליק ונחית לאסכלא (ס&quot;א לאתכללא) דצריר בצרורא. 
תאנא: בטש האי חיורא ואדליק ג' בוציני דאקרין '''הוד והדר וחדוה''', ולהטין בחדוותא בשלימותא. 

חוורא תניינא נהיר וסליק ונחית ובטש ואפיק (ס&quot;א ואדליק ג' בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת''', ולהטין בשלימותא בחדוותא. 

חוורא תליתאה להיט ונהיר ונחית וסליק ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה (נ&quot;א ואפיק אורחא ללכא תתאה). ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. 


אמר ר' שמעון: יאות הוא, ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה. 


תאנא: חוור בגו חוור, וחוור דכליל כל חוור. {{ש}}
חוורא קדמאה נהיר וסליק ונחית לתתא (ס&quot;א לתלת) בוציני דלסטר שמאלא, ולהטין ואסחן בהאי חוורא כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}}
חוורא תניינא נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}}
חוורא תליתאה נהירו סליק ונחית וניק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא. ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה. אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. ותאנא לא סתים האי עינא. ואינון תרין ומתחוורן (ס&quot;א ואתחזרו) לחד. כלא הוא ימינא. לא הוה (ס&quot;א לית ביה) שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. 

תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו, בג&quot;כ אקרי עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא &lt;קטע סוף=דף קכט ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קל א/&gt;אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא. 

ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}, דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. 

ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד חזי (ס&quot;א אתחזי ס&quot;א אתסחי) מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. 

וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא.


תאנא בצניעותא דספרא. אשגחותא דעינא תתאה כד אשגח נהירו עלאה ביה ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה. דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יי'}}. כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עיני יי' אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יי' המה משוטטות}}, עינא דלתתא. 

דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? {{צ|עלי עין}}, כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}, מ&quot;ט {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. 

מ&quot;ט אקרי חד? ת&quot;ח בעיניה דתתאה אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא, ואינון תרי, בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא, ותרוייהו בדרגא חד סלקי, וכלא ימינא. ובגיני כך עינא חד ולא תרין. 

ותאנא עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכאן תדיר, וחדאן (ס&quot;א וחזאן) תדיר. דלא הוי הכי לתתאה, דכלילן בסומקא ובאוכמא ובחוורא, בג' גווני, ולא הוה תדיר פקיחא (ס&quot;א דליה גבינא) דלית גבהנא סוטרא (ס&quot;א כליה גביני סודרא) (ס&quot;א דליה עיניה בגביני דמכסאן) על עינא. 

ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. כד אתפקח. אית למאן דאתפקח לטב. ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא. מאן ישתזיב מניה. אבל עתיק יומין טבא דעינא. חוור בגו חוור. חוור דכליל כל חוורי. זכא החולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו. ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. 


תאנא (עכ&quot;ד) שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא בר מן אחר חד דאומי זעיר אפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יי'}} - נאם דזעיר אפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - לישראל קאמר דא, ותנינן עתיק יומין אמרו והאי והאי שפיר. 


תניא כתיב {{צ|חזה הוית עד די כורסוון רמיו ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? אמר לרבי יהודה קום בקיומך ואתקין כרסייא דא. 

א&quot;ר יהודה כתיב {{ממ|דניאל|ז|ט}} {{צ|כורסייה שביבין דינור}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה לכפייא (ס&quot;א אתכפייא) לההוא כורסייא. ומאן דרכיב שליט בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא קדמאה רמיז דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה עתיק יומין. 


א&quot;ר שמעון לר' יהודה יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין. ותא חזי כתיב {{צ|אני יי' ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא והוא סתים מכל סטרוי. 


(בהאי) '''חוטמא'''. תאנא בחוטמא אשתמודע פרצופא. ותא חזי מה &lt;קטע סוף=דף קל א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} &lt;קטע התחלה=דף קל ב/&gt;בין עתיקא לזעיר אפין? דא מאריה דחוטמא מחד נוקבא חיין ומחד נוקבא חיין דחיין. 

האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אפין. וקרינן ליה מליחה. והוא נחית רוח אתכסמותא דרוחא. דרוחא דנפיק (מהכא) מאינון נוקבי חד רוחא נפיק לזעיר אפין לאתערא (ס&quot;א חיין מכל סטרין חירו מכל סטרי חיין דחיין) ליה בגנתא דעדן. וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא לזמנא לבריה דדוד למנדע חכמתא ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא דכתיב {{צ|ונחה עליו רוח יי' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יי'}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. 

הא הכא ד' רוחין. והא רוחא חדא אמרינן, אמאי תלת? קום רבי יוסי בקיומך.

קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד אליף לי חכמתא דכתיב {{צ|ולא ילמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. 

ומאן אינון? אינון אינון (תרין) כתרין קדישין דזעיר אפין. ואינון שיתא רוחין אחרנין דיהכי (ס&quot;א דהכי) אינון (ס&quot;א ואינון שיתא רוחין ג' רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין) דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יי'}}, דתנינן כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|כג}} וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ&quot;א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר (ג' רוחי אינון דכלילן ג' אחרנין). 


א&quot;ל ר' שמעון רוחך ינוח לעלמא דאתי. תא חזי כתיב {{צ|כה אמר יי' מארבע רוחות באי הרוח וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתעדון - ג' אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו, דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב&quot;ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. &quot;ארבע רוחות באי&quot; לא כתיב כאן אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. 

וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין ידיע כלא. חכמה ובינה עצה וגבורה (רוח) דעת ויראת יי'. משום רוחא דכלילא מכל רוחי. בג&quot;כ כתיב {{צ|מארבע רוחות}} דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. ותאנא דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. 

ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא? חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי. חוטמא דזעיר אפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}}, ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}? (ג' נוסחי) מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. 

תאנא כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר &quot;''לבעל החוטם אני מתפלל לבעל החוטם אני מתחנן''&quot;, והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא לעתיק יומין אמרו. 

תנא אורכא דחוטמא, {{ב|תלת מאה וע&quot;ה עלמין|375}} אתמליין מן ההוא חוטמא, וכלהו מתדבקן בזעיר אפין. האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא וכל תקוני דעתיק יומין. אתחזון ולא אתחזון. אתחזון למארי מדין ולא אתחזון לכלא.


פתח ר' שמעון ואמר: 
::ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא טמירא סתימא דכלא (נ&quot;א טמיר וסתים מכלא) 
::דיקנא דההיא תושבחתא. 
::דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי. 
::דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין. 
::דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין. 
::דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה. 
::דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא יקירא דיקירין. טמירא דטמירין. מהימנותא דמהימנותא דכלא. 

תאנא בצניעותא &lt;קטע סוף=דף קל ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קלא א/&gt;דספרא דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחי וסליק וחפי בתקרובתא (סגי) דבוסמא טבא. חוורא דיקירא (ס&quot;א דבדיקני'). ונחית (ס&quot;א חוורא יקירא דדיקניה נחית) בשקולא וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא דנגדין ביה י&quot;ג נביעין מבועין דמשח רבות טבא בתלת עשר תקונין מתתקנא. 

'''תקונא קדמאה'''. מתתקן שערא מלעילא ושארי מההוא תקונא דשער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא עד רישא דפומא:

'''תקונא תנינא''' מתתקן שערא מרישא דפומא (וסליק) עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. 

'''תקונא תליתאה''' מאמצעיתא דתחות (ס&quot;א דהאי) חוטמא מתחות תרין נוקבין. נפיק חד אורחא ושערא אתפסק בההוא ארחא ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא מתקונא שלים סוחרניה דההוא אורחא. 

'''תקונא רביעאה''' מתתקן שערה (ונחית) תחות פומא מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. 

'''תקונא חמישאה''' תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא ואלין תרין ארחין רשימין על פומא. מכאן ומכאן. 

'''תקונא שתיתאה''' מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל לרישא דפומא והפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. 

'''תקונא שביעאה''' פסיק שערא ואתחזן תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

'''תקונא תמינאה''' נפיק חד חוטא דשערי סוחרני דדיקנא ותליין בשקולא עד טבורא. 

'''תקונא תשיעאה''' מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא (דתליין) ולא נפקי דא מן דא. 

'''תקונא עשיראה''' (מתערבין) נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. 

'''תקונא חד סר''' דלא נפקין נימא מן נימא ומתשערן בשיעורא שלים. 

'''תקונא תריסר''' דלא תליין שערי על פומא ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. 

'''תקונא תליסר''' דתליין שערן בתחות דיקנא מכאן ומכאן ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. לא ארחחי (ס&quot;א לאתחזאה) מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אפין. 

בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא. ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. 

בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין מתרי תפוחין שפירן דאנפוי נהירין אנפוי דזעיר אנפין, וכל חוזר (ס&quot;א חיזור) ושושן דאשתכחן לתתא נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. 

תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש &quot;נאמן&quot;, דכל דחמי דיקניה תלי ביה מהימנותא. 


תאנא בצניעותא דספרא: תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה (מנהון) משתכחי בעלמא ומתפחתי בתליסר תדעי דרחמי. ומאן דאושיט ידיה לאומאה כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא. 

האי באריך אפין - בזעיר אפין בכמה? אמר לרבי יצחק קום בקיומך וסלסל בסלסלא דתקונא דמלכא (ס&quot;א בדיקנא) קדישא היאך יתתקנון. 

קם רבי יצחק פתח ואמר {{צ|מי אל כמוך נושא עון וגו'. ישוב ירחמנו וגו' תתן אמת ליעקב וגו'}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. 

תאנא תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקנוי &lt;קטע סוף=דף קלא א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלא ב/&gt;דיקנא קדישא עתיקא דעתיקין. טמירא דטמירין.

תנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. 

'''תקונא קדמאה'''. הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתקנא מתקונא דשער רישא. 

הכא אית לאסתכלא - אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו. (ס&quot;א בחד מתקלא אתקלו), אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? 

אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא אריכין על כתפין למיגד לרישא (ד&quot;א מרישא) דזעיר אפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה, ובגיני כך לא הוו קשיין. וע&quot;ד אתחזן למהוי רכיכי. 

תאנא מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה. אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. 

וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין (כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא באינון נימין) אינון לא אשתכחו קשישין. מ&quot;ט משום דאי אשתכחו קשישין לא נגיד חכמתא למוחא בהון. 

בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו קשישא (ס&quot;א קשיא) ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן לאו חכמתא מתישבא עמיה. 

ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובג&quot;ד לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי ולא תלי על דיקנא משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. 

תאנא כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. 

ותאנא אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין לאחסין (נ&quot;א לאחתא) אינון י&quot;ג מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. (ס&quot;א דאתחסינו לתתא והכי תנינא מקמי אודנוי שריין שערי משום דבלחודייהו אינון ולא אתערבו באחרנין) 

ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו - לא. דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: 
# מי אל כמוך חד. 
# נושא עון תרי. 
# ועובר על פשע תלת. 
# לשארית נחלתו ארבע. 
# לא החזיק לעד אפו חמש. 
# כי חפץ חסד הוא שית. 
# ישוב ירחמנו שבעה. 
# יכבוש עונותינו תמניא. 
# ותשליך במצולות ים כל חטאתם תשעה. 
# תתן אמת ליעקב עשרה. 
# חסד לאברהם חד סר. 
# אשר נשבעת לאבותינו תריסר. 
# מימי קדם תליסר. 

לקביל דא אל רחום וחנון וגו' ואינון לתתא. 

ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה. ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין תקיפין. לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין. מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף (ס&quot;א אתכסי) מניה ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. &lt;קטע סוף=דף קלא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קלב א/&gt;ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה. 

ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. ועיקרא דמלה משום דהני שערי בגין דממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא ואינון לעילא מן דיקנא - דיקנא בלחודוי הוא. וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו - דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו.


'''תקונא קדמאה'''. תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. ותאנא כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא (מחומא דלב) ממוחא דרישא (ס&quot;א מתקוני דרישא) והכא לא פריש הכי דהא לא הוי. אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא הכי אשתכח. &lt;small&gt;'''(חסר כאן)'''&lt;/small&gt; 

ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא דאלף עלמין דחתימין (ס&quot;א אלף עלמין חתימין) בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. 

אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי לא הוי אריכא. ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס&quot;א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס&quot;א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין. 

ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|390}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. 

תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א&quot;ל}}'''. מהו תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא. (ס&quot;א לאתפשטא) (ס&quot;א לאכפיא ואתפשטו) - {{גמט|ל&quot;א}} בהאי סטר ו{{גמט|ל&quot;א}} בהאי סטר. 

וכל עלמא ועלמא מניה. מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''א&quot;ל'''. ועם כל דא האי '''א&quot;ל''' אתכפייא לרחמי, דרחמי דעתיק יומין (אתבסם) ואתכלל ואתפשט ביה. 

אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דינא יתיב וספרין וגו'}} {{ממ|דניאל|ז|י}} מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא (ס&quot;א בדיקנא) קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב {{צ|מי אל כמוך}} - בעתיק יומין אתמר בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה.

'''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית. וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא:

'''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שלט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין אלף|57,000}} דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא (ס&quot;א בחיזרא):

'''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|צ&quot;ו אלפין|96,000}} מארי דיללא ומתאחדן מני' בבוסיטא לקוסיטרא (ס&quot;א כבוסינא לקוסרא). ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. 

מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה? {{ש}}
מאן חמי טמירותא (ס&quot;א יקירותא) דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין, {{ש}}
עטרין דכל עטרין. {{ש}}
עטרין דלא אתכללו בעטרין. {{ש}}
עטרין דלא כשאר עטרין. {{ש}}
עטרין דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון {{ש}}
ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. 

תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין (לקבליהון), ואתעביד מה דאתעביד. 

כלא כליל בהני תקונין. כלא זקפן לקבליה תקונין דמלכא תקיפא עתיקא סתימא דכלא. וכלהו אתבסמן מתקונין אלין (דמלכא עתיקא).


תאנא, אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי. 

ותניא עד כמה זהירין אלין (ס&quot;א אתתקן באלין) תקוני דדיקנא. עד תליסר (דלתתא), וכל זמנא &lt;קטע סוף=דף קלב א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קלב ב/&gt;דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. 

אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא. כלא בחד איהו טמירא ויקירא. ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא (ס&quot;א לא אדכר באורייתא) ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה. ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. 

(מאי דיקנא דכהנא רבא) דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה, הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב עלה ראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב  {{צ|שבת אחים גם יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}}. גם לרבותכהן גדול דלתתא, דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. 

א&quot;ל רבי שמעון: יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין. זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי.


'''תקונא תניינא''' מתתקן שערא, מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא, בתקונא שקיל. קום ר' חזקיה וקאים בקיומך, ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא. 

קם ר' חזקיה שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. 

מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|325}} עיבר. וחד חשוך הוה אתמחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא. דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. 

אנא שאיל מהם (ס&quot;א מהו) פשרא דחמית. פתחו ואמרו {{צ|נושא עון}} חמיתא. אמר דא הוא תקונא תניינא. יתיב. 

א&quot;ר שמעון האידנא אתקשר (ס&quot;א אתבסם) עלמא - בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין. 

אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא. {{ש}}
אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה, דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני. {{ש}}
דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}}
ועוד דאנא ידענא דאנפאי נהירין ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}}
ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא, וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. אזדרזו חברין קדישין - דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא. 

קום ר' חזקיה תניינות ואוקיר תיקונא תליתאה דדיקנא קדישא. 

תנא. עד לא קם ר' חזקיה קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחות}}. {{ש}}
אתרגיש ר' שמעון ואמר: &quot;''ודאי כל חד וחד באתריה. ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא אשתלים שלימתא עלאה. קום ר' חייא''&quot;. 

קם ר' חייא פתח ואמר: {{צ|ואומר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא, והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}? אלא (תאנא) ח&quot;ו דאיהו אמר על דא אלא הכי: אנא מה בין דבור לאמירה? אמירה הוא דלא בעי לארמא קלא, &lt;קטע סוף=דף קלב ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קלג א/&gt;דבור בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין דכתיב {{צ|וידבר את כל הדברים האלה לאמר}}, ותאנא כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא. 

אי הכי, הא כתיב {{צ|וידבר יי' אל משה לאמר}}? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה, דהוא שמע דבור בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע, ושאר נביאים אזדעזעו אפי' באמירה ודחלין בדחילו. 

ותאנא, תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא לאתבא - (ס&quot;א לאקפא) (נ&quot;א לאייתאה) לתליתאה, דכתיב {{צ|הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. (תרי נוסחי) ותא חזי דתרין תקונין קדמאין למיתי לתליתאה הוו, דהוא תקונא תליתאה מאמצעיתא דתחות חוטמא, מתחות תרין נוקבין. נפיק חד ארחא. 

ושערא אפסיק (ס&quot;א אתפסק) בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום (דכתיב {{צ|ועובר על פשע}}) דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום (נ&quot;א כובש עונות וכתיב) דכתיב {{צ|ועובר על פשע}} - למיהב אעברא עד (ס&quot;א על) פומא קדישא דיימא סלחתי. 

תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא ולא אתגלי לחד מנייהו, דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. 

תאנא בצניעותא דספרא: מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}. (מאי משמע עובר על פשע. שפע. דאקדים שי&quot;ן לפ&quot;א, לא זכו עומד ולא עובר) (האי) בזעיר אפין. 

מאי בין האי להאי? {{ש}}
בזעיר אפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח, הדא הוא דכתיב 'כי רוח יי' נשבה בו ואיננו' (ס&quot;א {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}). 

באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי. 

ודא הוא תקונא תליתאה (דאורחא) דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקו. 

אמר ר' שמעון: ודאי קב&quot;ה וסגי לאוטבא לך ויחדי לאגנא עלך. 

ותאנא מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. 

תאנא בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא, סתימין ושתיקין, ולית דיפתח פטרא לאבאשא. משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. 

ומהאי מאן דאחיד (נ&quot;א דאחית) ואזהר (ס&quot;א משום דהאי אורחא סימנא לשתיקותא ומהאי הוא מאן דאחזי ואזהר) לשתקאה - להאי אורחא רשים, דהוא סימנא דעתיקא קדישא. 


'''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא (ונחית) תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב {{צ|לשארית נחלתו}}, כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ&quot;ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. 


'''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא, הדא הוא דכתיב {{צ|לא החזיק לעד אפו}}. 

&quot;''קום ר' יוסי''&quot;. 

קם ר' יוסי פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}}
{{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. דבר אחר: שכיך ברוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. 

{{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. דבר אחר: {{צ|{{גמט|שככה}}}} - שמא דכליל כל שמהן, וקב&quot;ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין ומעביר על כל אינון דלבר. דתניא ארחא עלאה דדיקנא קדישא (עלאה עתיקא דעתיקי) דאיהו נחית (בדיקניה) תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי. והאי ארחא דלתתא שקילן אינון בכלא. דא &lt;קטע סוף=דף קלג א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קלג ב/&gt;לעילא ודא לתתא. לעילא {{צ|עובר על פשע}}, לתתא {{צ|לא החזיק לעד אפו}}. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא, כך לתתא יהיב אתר לאעברא. 

תנא בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא, דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה דעדן עלאה לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי, ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. 

אמר ר' שמעון: &quot;''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''&quot;. 


'''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא (דרישא) לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. 

&quot;''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא''&quot;. 

קם ר' ייסא פתח ואמר: {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|ובחסד עולם רחמתיך}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי. ולא אקשו. דתנינן אית חסד ואית חסד; אית חסד דלגו ואית חסד דלבר. 

חסד דלגו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין, והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגו דעתיק יומין, ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא, דכהן מסטרא דא קא אתי. 

ותאנא בצניעותא דספרא: בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני, ולא לקטעא ליה ולא אשתצי מעלמא. והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין. {{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי &quot;חסד עולם&quot;, והאי הוא אחרא דז&quot;א דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. 

והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב {{צ|כי חפץ חסד הוא}}. דא הוא תקונא שתיתאה דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי. 


'''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן ב' תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. 

פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני, כך קב&quot;ה תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין - דאינון תקונא ז' - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא, ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא ומחזיין חידו לזעיר אפין. {{ש}}
כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}}
{{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}}
{{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר דכד נהרין מתברך עלמא. 

ותאנא כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא, על אחת כמה וכמה! 

תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא, וכל אינון דלתתא נהרין, וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא. 

ת&quot;ח פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין, ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. 

תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב {{צ|ישוב ירחמנו}} - {{צ|ישוב}} מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. הכא הוא {{צ|ישוב ירחמנו}} ובהאי דלתתא הוא {{צ|ואמת}}. דא הוא תקונא &lt;קטע סוף=דף קלג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קלד א/&gt;שביעאה דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין.


'''תקונא תמינאה''' -  נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא ותליין בשקולא עד טבורא. 

&quot;''קום אלעזר ברי, אתקין תקונא דא''&quot;. 

קם רבי אלעזר (בריה) פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ס&quot;ת בהיכל}}. מלה דא אוקימנא בספרא דצניעותא, והכא אית לאסתכלא, וכי הכל תלוי במזל, ותנינן ס&quot;ת קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וס&quot;ת לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדש. והתורה נתנה בג' קדושות. בשלש מעלות בימים שלשה שכינה בשלש לוחות וארון והיכל בס&quot;ת תליא ואיהו תליא במזל, וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}} - מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! 

אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דריקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע&quot;ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא  דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. 

ותאנא {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי מזל? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו ס&quot;ת שבהיכל דמתעטר בעשר קדושות לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי. ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין, הדא הוא דכתיב {{צ|יכבוש עונותינו}}. 

אמר ליה ר' שמעון: &quot;''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא''&quot;.


'''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין ולא נפקין דא מן דא. 

&quot;''קום ר' אבא''&quot;. 

קם ר' אבא ואמר: אלין (אינון) שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון {{צ|מצולות ים}} משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא דמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ומתכפיין. 

אמר ר' שמעון: &quot;''בריך תהא לעתיק יומין''&quot;.


'''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. 

&quot;''קום ר' יהודה''&quot;. 

קם ר' יהודה פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. 

תרי. '''תקונא עשיראה''' - {{צ|תתן אמת ליעקב}}, '''וחד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא, {{צ|חסד לאברהם}}.


'''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין, ויאין שערי סחור ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא כמה דאצטריך טרחותא. במאי קא מיירי? דינא. באתר (נ&quot;א בתר) דינא טרחותא אשתכח. 

וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! אלא דלא אתטרח בישובא (ס&quot;א בנשוכא) דרוחא דזעיר אפין. דתאנא מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק (ס&quot;א דאתדבק) ביה, דמתלבש ביה (נ&quot;א דאתתקן ומתלבש ביה) זעיר אפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט (ס&quot;א ואתפרשא) כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה אתלבש. ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. &lt;קטע סוף=דף קלד א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קלד ב/&gt;דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר (ס&quot;א דנפיק מההוא דלבר) ומתלבשין ביה נביאי מהימני אתקרי {{צ|פה יי'}}, אבל בהאי עתיקא דעתיקין לא אתפרש, ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא ופומא אתפני מכל סטרוי. 

ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי (הדא הוא דכתיב {{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}). 

ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר, דמכאן אשתלשלו י&quot;ב תחומין לעילא, י&quot;ב תחומין לתתא, י&quot;ב תחומין לי&quot;ב שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}.


'''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן ביקרא יאה וביקרא שפירא וחפיין עד טבורא. ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. 

א&quot;ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה. זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי. דאנן יתבין בקדושה עלאה אשא עלאה אסחר לן (ס&quot;א בין אשא עלאה דאסחר לן) והא כל תקונין עלאין (לדיוקנא) דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. 

והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא. כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין דא אשלים לכלא.


תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. ותאנא, אלין ימי קדם - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין (כליל בהו). והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. 

ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}, דביה זמין לאוקיר דיקניה, הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - הוא בלחודוי יתיר מכלא. הוא דכליל כלא. הוא דאתקרי בשמא ידיעא. 

דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא, והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה. דלית יום אקרי אלא מסטרא דילן, ולית לילה אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין, לכל אינון דלתתא, דנהרין בההוא משחא (אתתקנו) בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר. ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}, וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}.


אמר ר' שמעון לחברייא, כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא, אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא (ס&quot;א בוסיטא דקדושא) פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. &lt;קטע סוף=דף קלד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קלה א/&gt;סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחי שנינן (ס&quot;א שניין) מכל סטרוי. ומתאחדן פרכא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא (ס&quot;א בבוסיטא דגליפין) בההוא פריסא. וכן לד' עיבר. 

וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה, והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל (ס&quot;א בהבל דכל) פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון. זכאין אתון לעלמא דאתי דכלהו מלי דנפקי מפומיכון כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב&quot;ה חדי למשמע וציית להני מלי עד דהוא אגמר (ס&quot;א אגזר) דינא די לעלמא. דאי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין - עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. 

השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אפין; היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא. דהשתא חובתא (ס&quot;א חכמתא) עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא ולאתקנא כל תקונין על בורייה, תקוני דזעיר אפין מתקוני דאריך אפין אתתקנו, ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו ב&quot;נ למשלטא (ס&quot;א ומשלפא) ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה מתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאחאמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואע&quot;ג דלא אתקיימו. 


תאנא בצניעותא דספרא: עתיקא דעתיקין, עד לא זמין תקונוי, באני מלכין כנס מלכין (נ&quot;א גליף מלכין) ומשער מלכין, ולא הוו מתקיימי עד דדחי (ס&quot;א דאנח) לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. 

וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקין. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא. 

מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא וכלהו עלמין אתחרבו. הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}}  {{ממ|בראשית|לו|לב}}. 

{{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא (ס&quot;א יקירא) הוא. אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. {{צ|בלע בן בעור}}. תאנא הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה.  {{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. 

כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל &lt;קטע סוף=דף קלה א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קלה ב/&gt;כלא לאתישבא ביה. ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא ואתבטלו. ואתבטלו סלקא דעתך, והא כלהו באדם אתכלילן?! אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא (נ&quot;א דיוקנא) דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו (ס&quot;א אתכללו) כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו, (ס&quot;א מנהון אתבסמו ולא אתבסמו), ומנהון לא אתבסמו כלל. 

ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}} {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי? לאו הכי. אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה &quot;מיתה&quot; כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. 

וכיון דאתתקן אדם אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה וקיימין בדוכתייהו. וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין, בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין, משום דהוה דכר ונוקבא כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא, ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא לא כתיב בהו &quot;מיתה&quot; כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו.


תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא (נשב ביה אתתקר (ס&quot;א אתתקן) וסליק רעותיה) ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר, וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא ומתגלגלא נשב ביה אתתקן ונפיק חד גולגלתא תקיפא ואתפשט לארבע סטרין, ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל (ס&quot;א ואתכליל) ביה. ביה סלקא דעתך? אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. 

והאי אוירא הוא טמיר דטמירין עתיק יומין ברוחא דגניז בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר. ואשא דכיא קאים מהאי סטר. מאי אשא הכא. אלא לאו הוא אשא. אבל בוצינא דא (נ&quot;א ניצוצא) דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין ודינא מסטרוי אשתכח. 

ובגין דא האי גולגלתא אתקרי גולגלתא תקיפא. בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר. ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחיאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני: 
* מסטרא דרישא חיורא חיוור בגוויה. (ס&quot;א בגיניה) דכליל כלהו חיוורי (וכלהו חיוורי) 
* אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אפין אתחזי ביה סומקא. 
כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. 

ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אפין. 

וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחים כגווני חיוורא וסומקא. 

האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשט מגולגלתא לאנפוי {{ב|ק&quot;נ רבוא|150,000}} עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אפין'''. ובשעתא דאצטריך אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחיים לעלמא. 

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא ויהבי אגר אוראותא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא &lt;קטע סוף=דף קלה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קלו א/&gt;תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי בקע אגר אוראותא אשתכח מניה לעתיק יומין.


בחלליה דגולגלתא (ס&quot;א בגולגלתא דא) ג' חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו וקרונא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר (ס&quot;א ונפיק) לתלתין ותרין שבילין, הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. 

ותאנא בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}}
'''מחללא חד''' מתבקע (ס&quot;א ומתפשט) חד מבועא לד' סטרין ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי הללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא:

'''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין ן' תרעין. מאלין ן' תרעין אתאחדן ן' יומין דאורייתא, ן' שנין דיובלא, ן' אלף דרין דזמין קב&quot;ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. 

'''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה (ס&quot;א מדוריה) בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. 

ואילין ג' מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. 

תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן, ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא. בכל אינון סטרין דאינון דכיין. בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא. (בחור כארזים) רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. 

ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. {{ש}}
'''ממבועא לחללא חד דגולגלתא''' אתמשכן שערי במשיכותא ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. {{ש}}
'''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא ואתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. {{ש}}
'''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו (ומתעבידן תלין על תלין ומתערבין בקוצין אחרנין). 

ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. וכלהו משיכן, דאתמשכן מג' חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ובהאי תלין תליין (נ&quot;א ובהאי תלייא) ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. 

בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגין בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. 

תנא בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין מאריהון דמתקלא (ס&quot;א מאריהון דרחימותא. ואיהו מתקלא בינייהו) בג&quot;כ אית ימינא ואית שמאלא. 

מצחא דגולגלתא - אשגחותא דאשגחותא, ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר, &lt;קטע סוף=דף קלו א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קלו ב/&gt;בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אפין ואשתכיך דינא. 

בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט, אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדיהון, הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה חיה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. 

ותניא שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ושעתא דמתער קב&quot;ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. 

תאנא האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. 

ותניא עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח''' (ס&quot;א מצחא וכל חד אקרי נצח), ובאתוון רצופין (דאפין) הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. 

תניא מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}} {{ממ|ש&quot;א|טו|כט}}? האי רזא אוקימנא, כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי &quot;אדם&quot; ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי &quot;ראש&quot; (בהאי מצחא) אתחזי ואתגלייא - האי נצח לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מ&quot;ט משום דלא הוה מאתר דאקרי &quot;אדם&quot;, דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי אדם. ובגין כך {{צ|לא אדם הוא להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא.


'''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין שרקותא דבגבתא. דעל ריסי עיינין מכחלן. (דכל עיינין מכחלן) באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא (דעל תריסי דעיינין) בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא. ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואתסחן בחד חוורא דעינא טבא, הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}? בחוורא דלעילא קדמאה. (נ&quot;א בחוורא קדמאה דעינא טבא) 

ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי (ס&quot;א ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא) ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. 

וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא ורחמי על ישראל ואסתחר (ס&quot;א ואתזהר) עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. 

עינוי כד אתפקחן אתחזון שפירין כהני יונים בסומק ואוכם וירוק חוור לא אתגלי אלא בזמנא אסתכל בעינא טבא ומסתחאן כל אינון גוונין בההוא חוור מאינון גוונין דמתגליין נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי מאוכמא &lt;קטע סוף=דף קלו ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קלז א/&gt;דעינא, הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא מסומקא נפקין שבעה רהיטין דסמכין (נ&quot;א דסחרן) לסטר שמאלא ומתלהטין באשא דלסטר צפון ומתאחדן לאתפשטא בעלמא, לגלאה ארחין דחייביא, הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}.

מירוקא נפקין שבעה טהירין (ס&quot;א נהירין) דקטרא דלסטר (נ&quot;א רהיטין דסחראן לסטר) דרומא ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו, הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן. רחמי ונוקמין.


'''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים כל סומקין מקמיה. לא אתחזן. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה.

'''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא חד זמן לאלף שנים בימא רבא, וכד נפיק האי אבנא אתי רגשא ותקפא על ימא. וקליה דימא וגלגלוהי אזלין. ואשתמעו לנונא רבא דאקרי לויתן. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא דכל אוכמין סתימין קמיה (ס&quot;א והא אוקמוה דכל אורחין סתימין קמה) וכך היא אוכמותא דעינא, אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא (ס&quot;א לסטר חד) ואקיף לההוא אוכמא.

'''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. 

וכד אסתחר (נ&quot;א אתגלי) חוורא ואסתחרי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא (סומקא ירוקא אוכמא). לא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא (נ&quot;א הוא) ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא דאינון תאומין כחדא. הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אסחן בחוורתא דעינא עלאה. 

ודא זמינין למנדע צדיקייא למחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. 

ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש. לטב - כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב. ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. 

תנא בצניעותא דספרא: מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}, וכי ירושלם נוה שאנן הוא והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקוט ולאו שאנן הוא? 

אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר (דישגח באלין עיינין), דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו&quot;ד ולא &quot;עיניך&quot;. ומה דאמר ירושלם ולא ציון - הכי אצטריך, לאכפייא &lt;קטע סוף=דף קלז א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קלז ב/&gt;לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. 

ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} {{ממ|דברים|יא|יב}} (הדא הוא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} דבה אשכח גזרי דדינין יתיר מכל שארי אתרי) (נ&quot;א דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי. ותנא כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}}. השתא {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי) ולזמנא דאתי ישתכח בה עינא חד דרחמי. עינא עינא דעתיקא דעתיקין. הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון {{צ|רחמים גדולים}}, רחמי דזעיר אנפין אקרון {{צ|רחמים}} סתם. (מהנ&quot;א הוא משום דאית ביה ימינא ושמאלא דינא ורחמי) ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין.

תאנא: בהני עיינין בתרין גוונין מנייהו, בסומקא ואוכמא, שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן ימא רבא? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא (ס&quot;א בחוורא) במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל.


'''חוטמא''' - תאנא בצניעותא דספרא, חוטמא דזעיר אנפין, בחוטמא אשתמודע פרצופא. בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית (ס&quot;א בחוטמא אשתמודע פרצופא תלת שלהובין מתוקדין בנוקבוי מהאי חוטמא אתפשטן תלת גווני תננא ואשא וגחלי דנורא דכתיב {{צ|עלה עשן באפו}} ולית) תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו (ס&quot;א אתדליקו) ונפקי מחוטמוי. 

ותאנא כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא, ובין תרי (נ&quot;א בתרי) גווני, וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. 

ואי תימא - אף וחימה כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא, משחית מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. 

ותאנא חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. 

כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}} - אלא הכי תאנא, כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי גבורה חדא. 

וכלהו גבוראן שריאן לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף (אלפין) וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף (אלפין רבוא) וארבע מאה (וחמש) דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן (נ&quot;א ונחתין) עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. 

כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}. אלא הכי תאנא, לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יי' לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}? 

אלא בכל זמנא דעתיק דעתיק - רישא חוורא (אתגלייא) רעוא דרעוין אתגליין רחמין רברבין אשתכחו בכלא, ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין (ס&quot;א דינין) דזעיר אפין זמינין, וכביכול רחמי עביד דינא. ההוא עתיקא דכלא דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני, מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי. ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. 

ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אפין אתמר, ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. 


תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא &lt;קטע סוף=דף קלז ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קלח א/&gt;לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי &quot;ארך אפים&quot; מכלא. 

והיינו רזא דתנינן {{צ|יהו&quot;ה יהו&quot;ה}} פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון אברהם אברהם, יעקב יעקב, שמואל שמואל - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ ממשה משה דלא פסיק טעמא בגווייהו. 

מאי טעמא? 
* {{צ|אברהם אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. 
* {{צ|יעקב יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא, כגוונא דלעילא בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. 
* {{צ|שמואל שמואל}} טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא הוא נביאה וקודם לכן לא הוה נביאה. 

אבל {{צ|משה משה}} לא אפסיק טעמא בגוויהו, דמיומא דאתיליד שלים הוה, דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. 

אוף הכא {{צ|יהו&quot;ה יהו&quot;ה}} פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין, דהכי תנינן: כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא. 

וכד אתגלי עתיקא בזעיר אפין - כלא ברחמי אתחזון, וחוטמא אשתכיך, ואשא ותננא לא נפיק, כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא, בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא (בארבע אלף) באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. 

ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא (דמדבחא). וכלא תלייא בחוטמא, בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. 

והאי (הוא) דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}}, {{צ|וחרה אף יהוה}}, {{צ|וחרה אפי}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} - כלא בזעיר אפין אתמר ולא בעתיקא.


תאנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} האי (ס&quot;א תאנא בצניעותא דספרא דרגא (ס&quot;א עקימא) עמיקא למשמע טב וביש ודא איהו).

'''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה (ואודנא הוא למשמע) ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד (ס&quot;א דבארי) דרגא בעקימא (להאי ולהאי). מאי טעמא בעקימא? (ס&quot;א בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו) (בגין למשמע טב וביש). 

ותאנא מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. בגו אודנא נטיף מג' חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. 

והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בג&quot;כ הוא רזא. ווי לההוא דמגלי רזין, דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר. 


תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש (ס&quot;א ובטש) במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא ואתזער חוטמא ואתחמם (נ&quot;א ואתקמט), ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין ומתערין &lt;קטע סוף=דף קלח א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קלח ב/&gt;כל גבוראן ועביד נוקמין. ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש בריחא דמוחא (ס&quot;א ברישא במוחא) ונגדין תרין דמעין מעיינין ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן (ס&quot;א מתערבין) כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}}. בההיא שמיעה דהוא קלא אתער מוחא (כלא). 


תנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} כלומר ארכין. (ס&quot;א אודנין) שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יי'}}. ומה דאתמר {{צ|הטה יהוה אזנך}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אפין אתמר, מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא דא הוא (ס&quot;א אית) תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא דכתיב {{צ|כי אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}}, וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}}. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין דאתפשטו בגופא באתר דלבא שארי - מתפשט ההוא חללא דחמשין תרעין, ואודנא קרי ביה בחינה. ובלבא קרי ביה בחינה. משום דמאתר חד מתפשטין. (ס&quot;א בההוא נוקבא דאודנא ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי ועל דא באודנא קרי ביה בחינה ובלבא קרי ביה בחינה דכתיב כי אזן מלין תבחן וכתיב ובוחן לבות וכליות משום דמאתר חד מתפשטין). 


תאנא בצניעותא דספרא: כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד. אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה ובשמיעה אתכליל בינה, שמע כלומר הבן. אשתכח (ס&quot;א ואסתכל) דכלא בחד מתקלא אתקל. ומלין אלין למאריהו דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. 

תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא (ס&quot;א מהימנא) שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אפין אתמר. 

כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח יהו&quot;ה יהו&quot;ה ביו&quot;ד ה&quot;א תרי זמני, או באלף דל&quot;ת ויו&quot;ד ה&quot;א - חד לזעיר אפין וחד לעתיקא דעתיקין. 

ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. ותנינן אימתי אקרי שם מלא, בזמנא דכתיב {{צ|יהו&quot;ה אלהים}}, דהאי הוא שם מלא. דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא &quot;שם מלא&quot; אקרי, ושאר לא אקרי &quot;שם מלא&quot;, כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר יהו&quot;ה אלהים אתקריא שם מלא. 

{{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתעדון דחמין בכלא. 

{{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אפין. {{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} אינון ימי קדם, {{צ|שנות עולם}} אלין ימי עולם. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חייהו למאן? חייהו לזעיר אפין, דכל נהירו דיליה מאינון שנים קדמוניות אתקיימו ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא.


תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין, דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין. וחדאן בלבאי מלי ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין וגניז להו עתיקא דכלא גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא, לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא. זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי. 

פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} - מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} דכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יי'}} משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא, &lt;קטע סוף=דף קלח ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קלט א/&gt;דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא, הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב &quot;הדבקים ליי'&quot; אלא {{צ|ביהוה}} ממש. 

תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון (ס&quot;א דאורייתא) דשמא קדישא 

(מתחיל מסוף קלח ע&quot;ב) (נ&quot;א ובעלמא דאתי). משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין ובעלמא דאתי יתיר מהכא דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש, עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. 

השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא. 

תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בט' תיקונין, ודא איהו דיקנא דז&quot;א. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דז&quot;א - נגדין י&quot;ג מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה כ&quot;ב אתוון דשמא קדישא). 

וא&quot;ת דיקנא לא אשתכח, ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}} (ולא קרי דיקנא). 

אלא הכי תאנא בצניעותא דספרא: כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא (משום) ובג&quot;ד הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. 

ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אפין, נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובא דבוסמא. מאי תקרובא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}} (ולא ערוגות). 


בתשעה תקונין אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי (דדיקנא) אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי. דכתיב {{צ|בחור כארזים}} (שם). 

'''תקונא קדמאה'''. מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. 

'''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. 

'''תקונא תליתאה'''. מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן ותמן שקיעא ההוא ארחא. 

'''תקונא רביעאה'''. נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובא דבוסמא. 

'''תקונא חמשאה'''. פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן (ס&quot;א מנהון). 

'''תקונא שתיתאה'''. נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. 

'''תקונא שביעאה'''. דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. 

'''תקונא תמינאה'''. דנחתין שערי בתחות דיקנא דמחפיין קדלא דלא אתחזיא כלהו שערי דקיקין נימין על נימין. מליין מכל סטרוי. 

'''תקונא תשיעאה'''. (מתערבין שערי עם אינון) דמתחברן (נ&quot;א אתמשכן) שערי כלהו בשקולא מעלייא (ס&quot;א מלייא) עד (נ&quot;א עם) אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. 


בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין ט' מבועין דמשח רבות דלעילא, ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. 

ט' תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא, ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי (בר נש לתתא) גיבר תקיף. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. 


'''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אפין'''. 

אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: קום ברי (קדישא), סלסל תקונא דדיקנא (נ&quot;א דמלכא) קדישא בתקונוי אלין. &lt;קטע סוף=דף קלט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קלט ב/&gt;קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} עד {{צ|מבטוח בנדיבים}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} - תנא: הכא ט' תקונין דבדיקנא דא, להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. 

תא חזי כיון דאמר הני ט' תקונין לכתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}}. אמר: הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}. ובתקונא דדיקנא דא ט' תקונין, דאינון שם יי' - אשצינון מן עלמא, הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}. 

ותנא בצניעותא דספרא: תשעה תקונין אמר דוד הכא - שיתא אינון בשמא קדישא, דשית שמהן הוו, ותלת אדם. ואי תימא תרין אינון - תלתא הוו, דהא {{צ|נדיבים}} בכלל אדם הוו. 

תנא: שיתא שמהן דכתיב: 
* {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד.  
* {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין.  
* {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת.  
* {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע.  
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה.  
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. 

אדם תלת, דכתיב: 
* {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. 

ותא חזי, רזא דמלה, דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא, דהכי אתחזי. משום דלא אקרי (הוה) {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא, דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. 

ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה}}. תרי זמני {{צ|י&quot;ה י&quot;ה}} לקביל תרי עלעוי דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא. יהוה לי בעוזרי}}. בשמא דלא חסר. בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. 

ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} - הכי הוא. דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא. ומה דמשלפא בהו אתקרי שמא קדישא. ותערא ומה דביה אתקרי יהו&quot;ה ואתקרי אדם בכללא דתערא ומה דביה. (ס&quot;א ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי ידו&quot;ד אתקרי אדם בכלא תערא ומה דביה). 

ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי, בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא, מלכא עביד בגיניה. 

מאי טעמא דיקנא ולא גופא? אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}}
(ס&quot;א דדיקנא איהו עיקרא, דכל גופא וכל הדורא דגופא בתר דיקנא אזיל וכלא בדיקנא תלייא) (ול&quot;ג מן ודיקנא עד גופא) 


ובתרי גווני אתי האי חושבנא. חד - כדקאמרן. תרין - 
* {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד 
* {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. 
* {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. 
* {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. 
* {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. 
* {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. 
* {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה 


* {{צ|(ס&quot;א טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - ז'. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - ח'. 
* {{צ|מבטוח בנדיבים}} - ט'. 


{{צ|מן המצר קראתי י&quot;ה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד כל מה דאמר הכא על תקונא דדיקנא דא קאמר. 

(ר' יהודה אמר) {{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין מעילא תחות שערי דרישא, ובגין כך אמר {{צ|י&quot;ה י&quot;ה}} תרי זמני. 

ובאתר (ס&quot;א ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} דהוא אתר דלא דחית (ס&quot;א דחיק) וכל האי אצטריך וכו'. (אדם אתקרי ועל אתפשטותא האי אצטריך) דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. 

ותאנא בצניעותא דספרא: כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. 

תנא: מתתקן דיקנא עלאה בתשעה תקונין, והוא דיקנא דזעיר אפין בט' תקונין מתתקן. &lt;קטע סוף=דף קלט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמ א/&gt;'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין מתחות קוצי דתליין על אודנין, ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. 

תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין (וכפיין), והני לאו אריכין. ושערי דרישא מנהון שעיעי ומנהון קשישין. 

ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אפין כתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אפין, דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי ס&quot;ד? אלא אימא ארבע מוחי - תלת מוחי דהוו בזעיר אפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אפין לתלת מוחי דביה. ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אפין. 

בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין, דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין וזעיר אפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - שם יהוה ממש דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}}, דהכא משתכחין, דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. 

ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר, ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. 

ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. (נ&quot;א הוא) וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא, הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתחברא, כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר לכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך ויוצא לאור צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. 

ותנא: הני שערי דדיקנא תקיפין (בלחודי) משאר שערי דרישא, משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן ואינון תקיפין באורחייהו, אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי, דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי (ודינא), ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא אלין כלהו רחמי. אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון. 

ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא. וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא (ס&quot;א ומתאחרא) דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדיקנא. 

וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומסתחיין כמאן דאסתחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אסתחיין ברחמי. ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}}, ואלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אפין. וכד אמר משה זמנא תניינא תשעה תקונין אמר אינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין &lt;קטע סוף=דף קמ א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמ ב/&gt;ביה. ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}. 

תנא: שערי דרישא דזעיר אפין - כלהו קשישי תלין על תלין ולא שעיעין, דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. 

והאי דזעיר אפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אפין אתמר. 

אמר רבי שמעון &quot;''בריך ברי לקב&quot;ה בעלמא דין ובעלמא דאתי''&quot;. 


'''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. 

&quot;''קום רבי אבא!''&quot;. 

קם ר' אבא פתח ואמר: כד תקונא דדיקנא דא מתתקן בתקונא דמלכא (ס&quot;א בתקוני מלכין) (ס&quot;א כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא אתחזי) כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}. והאי תקונא תניינא אתתקן כד נהיר בנהירו דעתיק יומין אקרי {{צ|רב חסד}}, וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}. דהא נהירו אנפיה (ס&quot;א דא נהירו דאנפין). 

ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא כגוונא דעתיקא קדישא. אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא, לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}, ואתקיימו באתר אחרא. 

ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין וכלהו אקרון חסדי קדמאי דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. 

ובספרא דצניעותא קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} וכתיב  {{צ|נוצר חסד לאלפים}} (שם) סתם. 

ואוקימנא, האי {{צ|רב חסד}} - מטה כלפי חסד לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. 

והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא (ס&quot;א בתרי גווני אגזים ולא) אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא תרי זמני בטש בידיה בהאי אורחא.


'''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא, הוד והדר הוא. (ס&quot;א הוד עלאה) ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא (ס&quot;א ליאה דעלעין) בעלעוי ואתקרי הוד זקן. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו, ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם יתיר מכל דיוקנין.&lt;קטע סוף=דף קמ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמא א/&gt;ותאנא האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה (נ&quot;א דא) ואתפשט בשאר תקונין נהירין, האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא, ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. 

ובצניעותא דספרא אקרי הוד והדר ותפארת. דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פשע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל (ס&quot;א אסתכל) במתקלא חד סלקין. 

אמר ר' שמעון: יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה. 


'''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין (מתרין סטרי) מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא אתמשך סומקא ואתי חיורא, בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}}, דכד נהרין מתברך אלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}, כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. 

תאנא: כלהון נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון &quot;חסדי קדמאי&quot;, ובגין אינון נהרין כל אינון &quot;חסדי עולם&quot;. 


'''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא. (ס&quot;א ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. תנא תקונא דא הוא דאקרי) {{צ|פאת הזקן}}, ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד (וברחמי). ולא אבעי לחבלא האי חסד כמה דאתמר, ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. 


'''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי, ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. 

&quot;''קום רבי יהודה!''&quot; 

קם רבי יהודה פתח ואמר: בגזירת עירין פתגמא. כמה אלף רבבן מתנשן (ס&quot;א מתישבן) ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה, וכלהון אקרון {{צ|פה}}, הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר; תליין מהאי פומא ומהאי פומא. (ס&quot;א רוחא) כד אתפשט האי רוחא מתלבשן ביה כמה נביאי מהימנא, וכלהו {{צ|פה יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו (פיות) מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי. והאי תקונא שליטא על כלהו משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. 

אמר ר' שמעון: &quot;''בריך אנת לעתיקא קדישא!''&quot;


'''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא: אין למעלה לא ערף ולא עפוי, ובזמנא דאגח (ס&quot;א דנצח) קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה, הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} רזא הוא בצניעותא דספרא {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה חד מאינון גבוראן. 


'''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן (ס&quot;א דמתחברן) שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך (חסר כאן) {{להשלים}}. 
ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}}. (ונראה על הים כבחור טוב) הדא הוא דכתיב כתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן, ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי.


תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון דלא עאלו (נ&quot;א (ס&quot;א ולא) דעאלו ולא נפקו), אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. 

כללא דכל מלין - עתיקא דעתיקין וזעיר אפין כלא חד - כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא. לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא. אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין. דיוקנא דכליל כל שמהן. דיוקנא &lt;קטע סוף=דף קמא א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמא ב/&gt;דאתחזי בגוונוי. כהאי דיוקנא (נ&quot;א בגוויה כל דיוקנין) לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. 

כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אפין בהאי דיוקנא ותקונא. 

ואי תימא מה בין האי להאי? כלא הוא במתקלא חדא, אבל מכאן (נ&quot;א מנן) אתפרשן ארחוי. (נ&quot;א אתפשטן רחמי), ומכאן (נ&quot;א ומנן) אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}, כתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} בתרי יודי&quot;ן, אשלים תקונא גו תקונא, טברקא דגושפנקא, ודא הוא {{צ|וייצר}}. תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אפין. {{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה (ודא הוא וייצר), ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי שם מלא, {{צ|יהוה אלהים}}. ודא הוא רזא דתרין יודי&quot;ן ד{{צ|וייצר}}, דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - {{צ|יהוה אלהים}}. 

ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי אדם, דכליל דכר ונוקבא, ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה (מדכר ונוקבא), {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. 

וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. (הדא הוא דכתיב {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} (שם)), נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. {{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא. 

ולעילא בתקונין כגוונא דא ולאשלפא לההיא (נ&quot;א מההיא) נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא, ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין. 

בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרון (נ&quot;א אתקרי) {{צ|תפארת}}, ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}.

כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא, תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני, הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. 

תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. 

תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל (ואתתקן) בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ייהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. 

תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא ואתעבר ונקיב (ס&quot;א ונהיר) לסטר אחרא ותקין מיעוי דנוקבא ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. 

תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. כלהו &lt;קטע סוף=דף קמא ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמב א/&gt;דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי, דנוקבא אתפשטה תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. 

ותאנא: חמשה ערייתא (נ&quot;א תקונין) אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין ה' (נ&quot;א בסטרא דדינא ודינהא) אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. 

והכי תאנא: 
* קול באשה ערוה. 
* שער באשה ערוה. 
* שוק באשה ערוה. 
* יד באשה ערוה. 
* רגל באשה ערוה. 
דאע&quot;ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר - מערוה אינון.

ותאנא בצניעותא דספרא: אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי יו&quot;ד. וכיון דאתגלייא יו&quot;ד פומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי (נ&quot;א והאי חסד הוא תלי) בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו&quot;ד דפום אמה. 

ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו&quot;ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי שלים. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש&quot;ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו&quot;ד ואסתמר דלא עייליה ליו&quot;ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי. מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}}, דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו&quot;ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. 

וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן (בשמאלא) דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותה דכל גופה דנוקבא, ובההוא אתר אקרי ערוה דכלה, אתר לאצנע' לההוא אמה דאקרי חסד. בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. חסד ימינא, גבורה שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי &quot;אדם&quot; - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. 

תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא עתיקא דעתיקין, בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא, ולא אתקיימו עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו. ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן (ואנון תקוני אתתא. &quot;אשר היו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}}) ולא אתבסמו עד דאתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. 

ואי תימא, אי הכי דדינא כלהו והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}, והא לא אתחזי דינא, דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא? 

תאנא: כלהו דינא בר מחד דאתקיים בתראה והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר וכלהו לא אתקיימו. לא תימא דאתבטלו אלא דלא אתקיימו בההוא מלכו (דבסטר נוקבא) עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{צ|ושם עירו פעו}}. מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}, מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא. {{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא, {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. 

כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. דרועין דדכורא, חד ימינא חד שמאלא. דרועא קדמאה (ס&quot;א קדישא) &lt;קטע סוף=דף קמב א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קמב ב/&gt;תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו ב' דרועין. ואתכלילו סלקא דעתך? אלא ג' קשרין בימינא וג' קשרין בשמאלא. ג' קשרין דימינא אתכלילן בג' קשרין דשמאלא. ובגין כך דרועא לא כתיב אלא חד אבל ימינא לא כתיב ביה זרוע אלא {{צ|ימינך יהוה}}. {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. 

ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? תאנא: כלהו ג' מתפשטין ומתקשרן בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרן בדרועא ימינא, ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא. 

היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}}, כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה. 

והאי ימינא כד יתיב קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה (ס&quot;א וקשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושיט יתיב) בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא. מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}}, {{צ|זרועך הנטויה}}. 

נ&quot;א תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה). 

בזמנא דג' אלין אתכלילן בג' אחרנין אקרי כלא ימינא ועביד דינא ברחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערן רחמי בהו. 

ותאנא בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון ימינא. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}} דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}} (שם). דא בדא. 

ותאנא בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי סיועא קדישא דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין. (ואע&quot;ג דאקרי יד הוי סיועא) דכתיב (נ&quot;א וכתיב) {{צ|והנה ידי עמך}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע רבוא ותמניא וחמש מאה אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון 'יד יהוה עלאה', 'יד יהוה תתאה'. ואע&quot;ג דבכל אתר יד יהוה שמאלא זכו ימין יהוה. אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי ימין ואי לאו יד יהוה תתאה. 

תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}.

ותאנא בצניעותא דספרא: דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא, וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי, סתימא דכלא, פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דודמיטא לזעיר אפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. {{ש}}
{{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. 

ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין, ועד לא סיים לון, אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא &lt;קטע סוף=דף קמב ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמג א/&gt;ואתחברו אפין באפין - מאן ייעול בינייהו! מאן הוא דיקרב בהדייהו! (בגין כך סתימא דמלה, עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת). 

וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. 

ותאנא בצניעותא דספרא: בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין, ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא (דלא יכיל עלמא למסבל) דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטר דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. 

בתר דא, אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא וכל דינין לא אתערבו (ס&quot;א אתערעו) קמיה (ס&quot;א וכל דינין (לא) אתערו עמיה). תא חזי מה כתיב {{צ|ויהי בהיותם בשדה}}  {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא. בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}. ונצח האי דינא לאחוה משום דהוה קשיא מניה ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב&quot;ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין, ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע&quot;ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. 

מתרוויהון כחדא סלקא דעתך? אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. 

זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן בצרורא דאתקלא (ס&quot;א דאתכלא). 

זכאין אינון צדיקייא (נ&quot;א אתון חברייא) דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו. מלין דעלאין ותתאין צייתין להו. זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו. ותנדעון למאריכון אפין באפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא.


אמר ר' שמעון, חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא. עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}} 


תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

ותאנא בצניעותא דספרא: באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. 

כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני תקונין. (ס&quot;א דיוקנין) בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. 

כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל, דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי  {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין (ס&quot;א דמארין) למעבד נוקמין ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. 

תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא (בדכר ונוקבא) כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא. מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין (ס&quot;א קסטין) דגופא. (נ&quot;א לגופא). אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלין ומתברכאן בגיניהון. &lt;קטע סוף=דף קמג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קמג ב/&gt;תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. 

תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו גופא קדישא ולאתכללא בהו בההוא גופא. וכי תימא, אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא? לא, דח&quot;ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגוייתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם. בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. 

ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין ונפקו מכללא דגופא קדישא ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי קין דנפיק בכלל דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. 

וברוחא דאקרי הכל דאתבסם יתיר בכללא דגופא קדישא. נפקין אחרנין דמבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין, ושמעין מה דשמעין מעילא, ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. 

ותאנא בצניעותא דספרא, כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא דגופא קדישא. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. (ובגין דכלהו חד גופא שכינתא לעילא. שכינתא לתתא. קב&quot;ה לעילא. קב&quot;ה לתתא), ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד קק&quot;ק יי' צבאות מלא כל הארץ כבודו - דכלא הוא חד גופא. 

תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא כתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - אתקשרו דינא ורחמי (ס&quot;א אתבסמא דינא ברחמי), ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא, כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. 

ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם, לבתר כד נפיק מהאי עלמא לא עייל בכללא דאדם דאקרי גופא קדישא, אלא באינון דלא אקרון אדם ונפיק מכללא דגופא. 

תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} (שם). {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא, דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא (ס&quot;א הוא מקדשא דכלא) ומקדשא. וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. 

(שייך פ' כי תצא) ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}} - אדם דהוא יקר מכל יקרא - בל ילין. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא לא יתחזי ביה קלנא. 

ותאנא בצניעותא דספרא, כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא עביד פגימותא בגופא דעלמין. דהא בגין &lt;קטע סוף=דף קמג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמד א/&gt;דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}} (ס&quot;א לכתרא קדישא דמלכא בארעא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}}) משום דהאי גופא יקרא אתקרי דיוקנא דמלכא, ואי עביד ביה לינה הוי כחד מן בעירא (הדא הוא דכתיב {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}). 

תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} (ס&quot;א {{צ|בני האלהים}}) - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - (האדם הידוע). וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. 

{{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז&quot;א ועזא&quot;ל''' הוו בארץ, בני האלהים לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. 

כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אפין אתמר. {{צ|ויתעצב אל לבו}} - &quot;ויעצב&quot; לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. 

{{צ|אל לבו}} - &quot;בלבו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב (ומקבל) למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. 

{{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי. לאו לאפקא כלל. משום דלא קאים דא בלא דא. ואלמלא חכמה סתימא דכלא. כלא אתתקן כמרישא. הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שכינתי}} (ס&quot;א שיכנתי). ואלמלא האי תקונא דאדם לא קאים עלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. 

ותאנא: כלהון מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא, ודא חכמה סתימא דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא, (הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש&quot;א|טז|ז}} דאיהו בלגו לגו). ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}. 

עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון. דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. 

תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה, בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא. הדר ואמר הדרי בי, דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא ולא ליקרא דבית אבא ולא ליקרא דחברייא אלין, אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי. 

תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא, מיתו ר' יוסי בר' יעקב, ור' חזקיה ור' ייסא. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. צווח ואמר שמא ח&quot;ו גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו. 

שמע קלא זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא. &lt;קטע סוף=דף קמד א/&gt; {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמד ב/&gt;אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}, וכ&quot;ש דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו. זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו. (דלא הוה כן לאינון דהוו קמייהו. אמאי מיתו?). תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין (דאינון רתיכין) וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין, דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד (נ&quot;א ועוד) דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא ונטלין להו מלאכי עלאי. וסלקין לון לעילא. 

ואמאי אלין? משום דעאלן ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. 

אמר ר' שמעון, כמה זכאה חולקהון דהני תלתא וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא. 

נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}}. 

קמו ואזלו. בכל אתר דהוו מסתכלי סליק ריחין. אמר ר' שמעון שמע מנה דעלמא מתברך בגינן. והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. 

תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. אמר ר' שמעון: מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון, והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. נח דעתיה דרבי אבא.


תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין לא משתכחין תמן אלא אינון. והוה קארי להו רבי שמעון שבעה אנן עיני יי' דכתיב שבעה אלה עיני יי' ועלן אתמר. 

א&quot;ר אבא אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה אנת הוא שביעאה דכלא דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה. דכלא תלי בשביעאה. 
רבי יהודה קארי ליה שבת דכלהו שיתא מניה מתברכין דכתיב שבת ליי' קדש ליי'. מה שבת ליי' קדש אוף ר' שמעון שבת ליי' קדש. 

אמר ר' שמעון תווהנא על ההוא חגיר חרצן מאריה דשערי אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין. 

אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. 
א&quot;ל ר' שמעון מ&quot;ט לא שכיח מר בקרדוטא (ס&quot;א בקרטמא). גליפא דמאריה ביומא דהלולא. 
א&quot;ל. חייך רבי שבע יומין אתברירו קמי קב&quot;ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון. ובעינא לאשתכחא זמין קשיר בכתפוי (ס&quot;א) ואנא הוה ובעינא קמיה לאשתכחא זמין תמן וכדין קטיר בכתפוי) ולא יכילנא דההוא יומא שדרני קב&quot;ה למעבד נסין לרב המנונא סבא וחברוי דאתמסרו בארמונא (ס&quot; בקרוניא) דמלכא וארחישנא להו בנסא דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי ורמינא (נ&quot;א ואוליכנא) לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו חולקא דקב&quot;ה מהלולא דר' שמעון וחברוי. 
זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך. כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי. כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו. ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין לרבי פנחס בן יאיר חמוך ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן (ס&quot;א ואנא הא חזינא דהא בריר וכו') א&quot;ל קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין &lt;קטע סוף=דף קמד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמה א/&gt;בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין. 
א&quot;ל ואף כל אינון דלבר דכתיב והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'. אי אלין אתיין כ&quot;ש צדיקייא. מדי חדש בחדשו. למה משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. ומדי שבת בשבתו. דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין דכתיב ויברך אלהים את יום השביעי וגו'. ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא. ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי. וכתיב וקראת לשבת ענש לקדוש יי' מכובד מאן הוא קדוש יי' דא ר' שמעון בן יוחאי דאקרי מכובד בעלמא דין ובעלמא דאתי:

'''עד כאן האדרא קדישא רבא''':


===המשך זהר פרשת נשא===

'''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}}
רבי יצחק פתח ואמר וחסד יי' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים. כמה גדולה היראה לפני הקב&quot;ה שבכלל היראה ענוה ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא שנו בכלן ומי שאינו ירא שמים אין בו לא ענוה ולא חסידות:

תאנא מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה ענוה עדיף ונכלל בכלהו הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}} - כל מי שיש בו יראת שמים זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה זוכה לחסידות וכל מי שיש בו יראת שמים זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}. לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. תאנא כל אדם שיש בו חסידות נקרא מלאך ה' צבאות&lt;קטע סוף=דף קמה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קמה ב/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. מפני מה זכה כהן להקרא מלאך יי' צבאות. אמר ר' יהודה מה מלאך יי' זה מיכ&quot;אל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי מלאך יי' צבאות משום דאתי מסטרא דחסד מהו חסד רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מ&quot;ט זכה כהן לחסד בגין היראה הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. עולם ועולם מהו? אמר רבי יצחק כמה דאתתקן באדרא קדישא עולם חד ועולם תרי. א&quot;ר חייא אי הכי מן העולם ועד העולם מבעי ליה. א&quot;ל תרי עלמי נינהו, ואתהדרו לחד א&quot;ר אלעזר לר' יצחק עד מתי תסתום דבריך. מן העולם ועד העולם כללא דרזא עלאה אדם דלעילא ואדם דלתתא והיינו עולם ועולם. וכתיב ימי עולם וכתיב שנות עולם והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. על יראיו דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי אדם. אימתי. א&quot;ר אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות כללא דכלא. אמר רבי יהודה והא תנינן אדם כללא דדכר ונוקבא א&quot;ל ודאי הכי הוא בכללא דאדם דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי אדם וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי אדם כללא דכלא וכיון דאקרי אדם שרייא ביה חסד דכתיב אמרתי עולם חסד יבנה וגו'. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. יראיו כללא דאדם. 

ד&quot;א {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא. {{צ|על יראיו}} כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} לאתכללא בכללא דאדם. {{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. אמר רבי יהודה אי הכי מהו וצדקתו וחסדו מבעי ליה. 

אמר רבי אלעזר היינו רזא דתנינן {{צ|בזאת כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - וזאת אתכלילת באיש דהיינו חסד. וזאת נוקבא חסד דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי חסד. {{צ|וזאת}} אתקרי צדק דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? צדקתו דחסד בת זוגו דאתבסמא דא בדא. ובגין כך תנינן כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}}. 

אמר ר' יצחק משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא שריא בהו חסד ואקרון חסידים ובעיין לברכא עמא הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}} וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד בעי לברכא ובגין כך כתיב {{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}. מאי טעמא? משום דאקרון חסידם(?) וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. 

{{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם כה תברכו}} בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}}. תאנא האי צד&quot;ק אתקרי כ&quot;ה דכל דינין מתערין מכ&quot;ה (נ&quot;א מינה) והיינו דאמר ר' אלעזר מהו מכה (ס&quot;א דכה) רבה כלומר '''מכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב (שם) {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}} וכלא חד וכתיב &lt;קטע סוף=דף קמה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמו א/&gt;{{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} דזמינא לחרבא ארעיה. ומהאי כ&quot;ה מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם כ&quot;ה הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע&quot;ג דהאי כה אשתכחת בדינין תבסמון לה ותברכון לה דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד לכ&quot;ה ותבסמון לה לקבלייהו דישראל בגין דלא ישתכחון בה דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} - &quot;אמרו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. 

ד&quot;א {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} אמאי לא כתיב &quot;תאמרו&quot;? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}. זכו להם לא זכו אמור סתם. 


ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא ומאן נינהו חגי זכריה ומלאכי. אי הכי אתעביד קדש חול והא כתיב {{צ|לא ראו}} אמאי דחילו ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל ואיהו לאו נביא הא חול קדש. 

אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. ותנא עביד קב&quot;ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. ותאנא מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי ובאתר מלכו דלעילא אתקף ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. ותאנא בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד לית מאן דקאים קמיה. 

{{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה}} משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי ומשום דהוה דיליה הוא סביל ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי כ&quot;ה אתער בדינוי לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי כה ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל ואתעדי מנהון דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} ולא לשאר עמין. בגין כך כהן ולא אחרא כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה חס&quot;ד על ידוי דאקרי חסיד דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. {{צ|כה תברכו}} בשם המפורש. {{צ|כה תברכו}} בלשון הקדש. 

תאנא אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק ברכאן דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. ותאנא בההוא זמנא לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא מאן מטרוניתא דא כנסת ישראל מאן כ&quot;י כנסת ישראל סתם. תאנא אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא &quot;ידיו&quot; - משום דשבחא דימינא על שמאלא. 
אמר רבי אלעזר רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. 

תאנא כהן דבעי לפרסא ידוי בעי דיתוסף קדושה &lt;קטע סוף=דף קמו א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמו ב/&gt;על קדושה דיליה דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא דא ליואה דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}} {{ממ|במדבר|ח|ו}} הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים וגם את אחיך מטה לוי וגו'. שבט אביך כלל. מכאן דכל כהן דפרים ידוי בעי לאתקדשא ע&quot;י דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא. ובצניעותא דספרא תאנא לוי דאתקדש כהנא על ידוי בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. ואמאי לוי. ויתקדש על ידא דכהנא אחרא לא בעי דהא כהן דלא שלים לא בעי האי כהנא שלים ויתקדש על ידא דפגימא דלא שלים. אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח משכן זמנא הא שלים הוא והא אקרי קדוש דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}}. 

א&quot;ר תנחום אף אקרי 'טהור' דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. 

תאנא כהנא דפרים(?) ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה בגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא ולא יתכוון (נ&quot;א ולאתכוונא) באינון מלין. א&quot;ר יצחק בעי קב&quot;ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. א&quot;ר יהודה כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך לאו ברכתא דיליה ברכתא והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}}. עלאין יבקשו מפיהו. יבקשו מפיהו. ומאי יבקשו מפיהו תורה. תורה סתם היך אחידא תורה דלעילא דאקרי תורה סתם דתניא תורה שבכתב ותורה שבע&quot;פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מ&quot;ט {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך:


אמר ר' שמעון תאנא בצניעותא דספרא שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא. דאתגלייא כתיב ביו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א דאתכסייא כתיב באתוון אחרן. ומההוא דאתכסייא ההוא טמירא (ס&quot;א אחרנין וההוא דאתכסייא הוא טמירו) דכלא. א&quot;ר יהודה ואפילו ההוא דאתגלייא אתכסיא באתוון אחרן בגין ההוא טמירא דטמירין בגו דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיתת רחמי (כלהו) דכלהו כלילן בדיבור דכ&quot;ב אתוון (ס&quot;א דכלהו מכילן) (ס&quot;א בתרי כתרי) כתרי דרחמי. ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן כ&quot;ב מכילן דרחמי וי&quot;ג דעתיקא סתים וגניז מכלא וט' דאתגליין מזעיר אנפין (ס&quot;א בז&quot;א) ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי בכ&quot;ב אתוון גליפן. ותאנא כד הוה צניעותא בעלמא הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין. מכוין בסתימא דטמיר וגניז ומגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בלעמא סתים כלא באתוון רשימין. ות&quot;ח דכל הני כ&quot;ב אתוון (ס&quot;א רחמי) (ס&quot;א דכל הני כ&quot;ב מכילן דרחמי) &lt;קטע סוף=דף קמו ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמז א/&gt;משה אמרן בתרי זמני. זמנא קדמאה אמר י&quot;ג מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. זמנא תניינא אמר ט' מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא ומשתכחן דמתברכין כלהו (ס&quot;א עלאין) עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. וכל הני כ&quot;ב אתוון. מכילן סתימאן. יברכך יי' וישמרך. אלין תלת קראי. וג' שמהן. דתריסר אתוון כלילן לקבליהון ובכלא אתכוון כהנא. וכל עלאי ותתאי מתבסמן בכ&quot;ב אתוון דסתימין בהני ג' קראי לקביל כ&quot;ב (אתוון) מכילן דרחמי דכליל כלא ובגין כך כתיב {{צ|אמור}} ולא &quot;אמרו&quot; כמה דאוקימנא. {{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין בכל הני דרגין אמור במלין סתימין דלעילא. אמור חושבן רמ&quot;ח אברין דבאדם חסר חד. מ&quot;ט. דבחד תליין כלהו. וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. להם לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. 

תאנא א&quot;ר יוסי יומא חד יתיבנא קמיה דר&quot;א ב&quot;ר שמעון שאילנא ליה אמינא רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}} {{ממ|תהלים|לו|ז}}. אדם תינח בהמה למה? א&quot;ל יאות שאלת כלא במניינא הוא. זכו - אדם, לא זכו - בהמה. 
אמינא רבי רזא דמלה קא בעינא! 

א&quot;ל כלא אתמר. ות&quot;ח קרא קב&quot;ה לישראל אדם כגוונא דלעילא וקרא להו בהמה וכלא בחד קרא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}, ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יי'}}. 

ועוד רזא דמלה! זכו - אדם כגוונא דלעילא. לא זכו - בהמה אקרון. וכלהו מתברכאן בשעתא חדא. אדם דלעילא. ובהמה דלתתא. וכ&quot;ש דכלא אית בהו בישראל הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. 

ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא אוף לתתא אשתכח וכלא הכי תליא לטב ולביש לטב דכתיב אענה את השמים והם יענו את הארץ לביש דכתיב יפקוד יי' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה. א&quot;ר יהודה בג&quot;כ (האי תפארת פתח ביה) כתיב {{צ|אמור להם}} סתם לאתברכא עלאין ותתאין. כלהו כחדא דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה ואחר כך {{צ|אל בני ישראל אמור להם}} סתם לאתברכא כלהו כחדא {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. 

ר' אבא אמר כלהו כחדא מתברכאן בכ&quot;ב אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא בכ&quot;ב אתוון מתברכאן כלהו. ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא. ולא והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}. אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא. ולא?! והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. 

תאנא אמר רבי יוסי בשעתא דכהנא פריס ידוי אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. 
א&quot;ר יצחק אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. 
א&quot;ל משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי ובעי בר נש לדחלא אע&quot;ג דלא חמאן שכינתא לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. 

תאנא בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי צריכין עמא למיתב ומתברכן עילאין ותתאין ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא. אמר רבי שמעון בהני תלת קראי &lt;קטע סוף=דף קמז א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמז ב/&gt;רישיהון יו&quot;ד יו&quot;ד יו&quot;ד י&quot;ברכך י&quot;אר י&quot;שא כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא ז&quot;א מעתיקא מאן דאצטריך יו&quot;ד יו&quot;ד יו&quot;ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא ובגין כך יברכך יי' לעילא וישמרך (הוא) הכא לתתא וכן כלהו. ותאני תנא קמיה דר' שמעון האי מאן דמצער בחלמיה ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא רבש&quot;ע אני שלך וחלומותי שלך וכו'. אמאי משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו ומאן דיבעי צלותיה בצעריה אתהפך ליה דינא לרחמי:


'''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}}
מהו {{צ|ושמו את שמי}}? א&quot;ר יהודה יתקנו כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. ואי יעבדון הכי מה כתיב ואני אברכם. למאן לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}. וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. ולפיכך כתיב {{צ|ושמו}} ולא כתיב &quot;יאמרו&quot; או &quot;יזכרו&quot;. 

תאנא כל כהן דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מ&quot;ט משום דלא בריך בחביבותא וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא יפרוס ידוי לברכא לעמא דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. 

תאנא א&quot;ר יצחק בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. 

א&quot;ר יהודה הכי הוא ודאי דאשתכח פקיעא (ס&quot;א דאשכחן פקיחא) דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} בגין לברכא וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר קב&quot;ה יפקח עינוי עלך. ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. 

וא&quot;ר יצחק בג&quot;כ כהנא דבריך בעינא טבא ברכתיה אתקיים ודלא מברך בעינא טבא כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}}, כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. 

אמר ר' יוסי תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? &quot;אל בלק&quot; מבעי ליה!? דהא עביד בלק כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. 

תאנא א&quot;ר יוסי א&quot;ל קב&quot;ה לבלעם רשע את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן! הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. 

ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}}. משמע דקדשי הקדשים לחם אלהיו נפק מניה ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. 

תניא כמה חביבין ישראל קמי קב&quot;ה דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל הוא שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר בקרבך קדוש ולא אבא בעיר כלומר. כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא שמא דלעילא לא אשתלים. וכל תקונין לא אתקנו כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. &lt;קטע סוף=דף קמז ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמח א/&gt;רבי אבא הוה אזיל ללוד. 
פגע ביה ר' זירא בר רב א&quot;ל הא חמינא אפי שכינתא ומאן דחמי אפי שכינתא בעי למיזל ולרהטא בתראה הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא. 

מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב&quot;ה חשבה לאברהם או אברהם לקב&quot;ה. ואנא שמענא דקב&quot;ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי א&quot;ל הכי אוקימנא ולאו הכי הוי. 

תא חזי {{צ|ויחשבה}} - &quot;ויחשוב לו&quot; לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב&quot;ה. דתניא כתיב (שם) {{צ|ויוצא אותו החוצה}}. א&quot;ל קב&quot;ה צא מאצטגנינות שלך. לאו ההוא אורחא למנדע שמי. את חמי ואנא חמינא. '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא - {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ&quot;ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. 

בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר בכ&quot;ה ואע&quot;ג דדינין מתערין מנה חשב אברהם לההוא כתרא אע&quot;ג דהיא דינא כאלו היא רחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא - {{צ|צדקה}} - רחמי. 

אמר רבי יצחק '''כ&quot;ה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צד&quot;ק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע&quot;ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי צדק - הוא חשבה צדקה - דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. 

תו אמר ר' אבא מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כ&quot;ה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא ולזמנא דאתי (ס&quot;א כתיב) כמה דאת אמר {{צ|יברכך יהוה מציון וגו' ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}}:


'''{{צ|ויהי ביום כלת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}}
תאנא רבי יוסי ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. אמר רבי יהודה וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}. א&quot;ר יצחק אין מוקדם ומאוחר בתורה. {{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}? 

אלא בשעה שאמר לו קב&quot;ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר. 
אמר מיכאל קמי קב&quot;ה רבש&quot;ע תבעי לסתור אדם. והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה. 
א&quot;ל הא קיים משה פריה ורביה השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך. לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - &quot;בְאדם&quot; לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב (שם) {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! {{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!&lt;קטע סוף=דף קמח א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמח ב/&gt;'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}}
מהו {{צ|ליום}}? א&quot;ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. תאנא כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא ואפילו תתאה ואפילו עכו&quot;ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב שנים עשר נשיאים לאומותם מדאקריבו אלין דישראל נסיבו שולטנותא דכלהו. בג&quot;כ {{צ|נשיא אחד ליום}}. וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. 

זכאה חולקהון דצדיקייא דקב&quot;ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' &lt;קטע סוף=דף קמח ב/&gt;

==פרשת נשא - רעיא מהימנא==
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכא א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכא ב/&gt;'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}}
פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. 

ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}}
{{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. 

וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}}
ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון  {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. 

ותרין כרסיין אינון!  {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. 
* '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא&quot;ל. 
* '''פומא''' -  '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ&quot;ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר&quot;א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. 

מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (&lt;small&gt;שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש&lt;/small&gt;). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}}
ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה&quot;ג הרמ&quot;ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}}
'''&lt;small&gt;(עד כאן רעיא מהימנא)&lt;/small&gt;''' 


'''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח&quot;ג דף כ&quot;ד ע&quot;ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}'''
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכא ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכב א/&gt;{{ש}}
'''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}}
ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י&quot;ה''', ואשתלים ביה '''יהו&quot;ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. 

דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו&quot;ה אמרו אליו וגו' ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י&quot;ה''' - דא '''יה&quot;ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו'''' ופורקנא בדא תלייא. 

ובגין דא הכל תלוי בתשובה דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכב ב/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|ושבת עד יהו&quot;ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי!

ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש.  עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. 

ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב&quot;ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא ויהיב ליה. 

הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל  - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. 

דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ&quot;ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ&quot;ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר&quot;א אשר מחליף &quot;יראה&quot; ו&quot;אות י'&quot; עם &quot;תורה&quot; ו&quot;אות ו'&quot; - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''.  

ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב&quot;ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב&quot;ה על רמ&quot;ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה  ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. 

ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל&quot;ב}} {{צ|אלהים}}.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכג א/&gt;וישתלים '''יהוה''' ובה יהא לנכון נייחא מכלא ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה&quot;ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה הוא - סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש.  ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. 

ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ&quot;ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ&quot;ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''.  דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס&quot;ה ע&quot;ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק&quot;ו ע&quot;ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. 

ובגין דא אית 'הבל' ואית 'הבל'. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה, אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב&quot;ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא&quot;ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא כל חד למיניה.

ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע&quot;ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}.  וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. 

ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא. ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. 

אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון (ליה) לטוב הגנוז ויימרון ליה מרנא הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! ואמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}}. ההוא טוב הגנוז יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}.

כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}}
וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}}
* אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב&quot;ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה.
* אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב&quot;ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'.
* ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב&quot;ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכג ב/&gt;ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י&quot;ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו&quot;ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|}}. {{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. 

ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב&quot;ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב&quot;ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב&quot;ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה.

אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? -- {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו&quot;ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. 

והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס המתוק מדבש - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'.   איהו חד שביעאה דכלא,  ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי {{צ|ויורדים}} - תרי.  אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. 

ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|}} - אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה. לקבל שבעה יומי בראשית אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים וכמה תולדין דתליין מניה. ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. 

וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא? דאינון מתמן אתבריאו!? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|}}. וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. 

ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב&quot;ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך  אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין.

ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונין(?), ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. 

ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש&quot;ב|יב|}}.  ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה''' ויתרעי (נ&quot;א ויתרפי) ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|}}. ומנין דאתהדר קב&quot;ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|}}. 

ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יהו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכד א/&gt;קנהא דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין ובה מתקטרין עשר ספירן כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב&quot;ה. בגינה שריין עליה י' ספירן. וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ&quot;ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ&quot;ח.{{ש}}
{{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}}


==קטע זמני==
'''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|{{גמט|בן}} אהרן}} ודאי איהו אח דילי! {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. 

פתח ואמר{{ש}}
'''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי רוח קנאה{{הערה|עיין מתוק מדבש שגורס כאן &quot;רוח טומאה&quot; - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. 

וכי אית קושטא ברוח מסאבא?! אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה.  ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}! הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם.  

{{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. 

כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא קב&quot;ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|}}. 

ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו 
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכד ב/&gt;הוו אילנא דטוב ורע. ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|}}. והאי עץ - מר איהו. 

כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. 

כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים}} {{ממ|דניאל|יב|}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון מסטרא דרע ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}} וקטיל לון.

{{צ|והמשכילים יבינו}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין לא צריך נסוון(?) ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|}} - דלא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר'.  ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו בנדה שפחה גויה זונה.  בגין דאינון בנוי דלילית דאיהי נדה שפחה גויה זונה חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|}}. ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון *** דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכה א/&gt;לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. 

ובזמנא דשלטא אילנא דחיי אתכפייא אילנא דטוב ורע ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא.  והכי איסור והיתר  טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח (לגבייהו) אלא שעבוד מלכיות בלבד דאינון לא טעמין מאילנא דחיי, וצריך לון מתני' באיסור והיתר טומאה וטהרה, אלא יהון מבוזים קדם ת&quot;ח כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון ע&quot;ה אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון ע&quot;ה טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - ת&quot;ח. 

ובקרא דא נמי רמיז ליה {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|סא|}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|}}. כגוונא דפליג לון קב&quot;ה בטורא דסיני הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא.  אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}}. הכי יפיק לת&quot;ח בכל האי יקר. וכגוונא דאתמר בע&quot;ה מסטרא דטוב {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות ת&quot;ח כעבדא דאזיל לרגליא דסוסיא דמאריה. וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: אם תקבלון עליכון ת&quot;ח במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדא&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכה א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכה ב/&gt;דמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא.

וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא ויחמון לת&quot;ח ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו - מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|}}. בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}, והא אוקמוה, אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך ידמו}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}}. 

אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא באומאה אימא אנת דהא בגינך אנא בעי לסלקא דיהיב לי קב&quot;ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו דאנת מחולל בחובין דעמא. הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}. 

אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו&quot;ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}, ולא אשתמודען בי, ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו. דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב&quot;ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם ת&quot;ח. ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא! חשיבין ככלבים - {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|}}. דלא אשכחו אכסניא בינייהו ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא - {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|}}.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכו א/&gt;עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|ה|}}. 

באומאה עלך זמנא תניינא בחי יהו&quot;ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב&quot;ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}}
'''(עד כאן רעיא מהימנא)'''


{{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס&quot;ט ע&quot;א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכו ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכז א/&gt;(לא ברור מה יש כאן) 
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכח ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכט א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכט ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קל א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קל א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קל ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קל ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלא ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלב א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלב א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלב ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלב ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלד א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלד ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלה א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלה ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלו א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלו ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלח ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלט א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלט ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלט ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמ א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמ ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמא ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמב א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמב א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמב ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמב ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמד א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמד ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמה א/&gt;{{להשלים}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמה ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמו א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמו ב/&gt;{{להשלים}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמח א/&gt;


----------------------

&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>0rz21b5duymykrz3ngab0zxv1vu9nh7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3002653</id>
      <parentid>3002652</parentid>
      <timestamp>2026-04-01T12:53:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* קטע זמני */</comment>
      <origin>3002653</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="352330" sha1="2uy1ny639uw6i7h6lmw78yqtho0a955" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}}

__TOC__
==פרשת במדבר - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קיז א/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}}
ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב&quot;ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. 

ואע&quot;ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה  מתרין סטרין. ואע&quot;ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. 

לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה  אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא  אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן  ואשתלים עלמא. 

ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! &lt;קטע סוף=דף קיז א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיז ב/&gt;תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב&quot;ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. 

ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו&quot;ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ&quot;א|ו|א}} {{ממ|מ&quot;א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}}
{{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. 


רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}}
{{צ|יהו&quot;ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב&quot;ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}}
תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו&quot;ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו&quot;ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. 

ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. 

וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב&quot;ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב&quot;ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב&quot;ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו&quot;ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. 

תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. 

מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו  מותנא. 

{{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} -  אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}}
{{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}}
{{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}}
{{צ|יברך יראי יהו&quot;ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב&quot;ה. {{ש}}
{{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע&quot;ג דלא עאלין במניינא. 

תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:&lt;קטע סוף=דף קיז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קיח א/&gt;רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ישראל מאן אתר אתברכן?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''&quot; {{ש}}
תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב&quot;ה והוו  עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן  מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו&quot;ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}}
ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא!  כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}:


'''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}}
'''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}}
כמה חביבא אורייתא קמי קב&quot;ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב&quot;ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב&quot;ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. 

תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב&quot;ה ומתעטרא קמיה ואמר &quot;''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''&quot;, בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}}
זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! 

{{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}}
רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב!  בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! 

ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו&quot;ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו&quot;ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו&quot;ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. 


דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו&quot;ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}}
אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}}
אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב&quot;ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: &lt;קטע סוף=דף קיח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קיח ב/&gt;'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! 

כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י&quot;ב שבטין, י&quot;ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י&quot;ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י&quot;ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. 

ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י&quot;ה''' בינייהו. {{ש}}
כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}}
ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}}
ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. 

אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}}
ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}}
ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}}
'''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. 

כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! 
* '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. 
* '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא  דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. 
* '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום.  '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. 
* '''ה' בתראה''' - מערב. 

ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. 
כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! 

זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}}
* {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. 
* {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. 
* {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. 
* {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא  לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. 

ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל  דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! &lt;קטע סוף=דף קיח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיט א/&gt;ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. 


שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. 
אמר: &quot;''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''&quot;


פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} 
{{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ&quot;א &quot;אסתכל&quot;. אבל נראה ד&quot;אחידנא&quot; תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב&quot;ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו&quot;ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}}
{{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב&quot;ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! 

אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}}
כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב&quot;ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}}
ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב&quot;ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. 
דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא&quot;ו''' - דא קב&quot;ה הוא לעילא. 


אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו&quot;ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}}
האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}}
אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! 

תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא  ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! 

כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! 

תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}}
ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא &quot;''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''&quot;. 

אמר רבי יהודה: &quot;''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''&quot; 


פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}}
תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}}
ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו&quot;ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.&lt;קטע סוף=דף קיט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיט ב/&gt;וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו&quot;ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! 

בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע&quot;ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא  באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}}
ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. 

ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. 


בכה רבי אלעזר. {{ש}}
פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}}
השתא  דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו  כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע&quot;ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}}
בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. 

והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא  ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו&quot;ם דאינון זנבא. 

אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}}
אמר: &quot;''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו&quot;ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}}
''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''&quot; {{ממ|תהלים|קלה|ד}} 

אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}}
אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב&quot;ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}:


'''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. 

כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}}
{{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא &quot;בך יתברך ישראל&quot; לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. 

אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. &lt;קטע סוף=דף קיט ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכ א/&gt;תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה&quot;ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. 

אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. 
* מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}}
* לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}}
* לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. 
* לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. 
* לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}}
אשתכח בכל  יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! 

בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! 


רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא:  {{ש}}
&quot;''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון  בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום  תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''&quot; 


ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ברי! אע&quot;ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}}
אמר ליה: &quot;''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! 

אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}}
'''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע&quot;ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. 

לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}}
לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. 

אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין!   חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא,   ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}}
ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.&lt;קטע סוף=דף קכ א/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכ ב/&gt;{{ש}}
מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב&quot;ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}.


ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו&quot;ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} 
מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}}
אלא  רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב&quot;ה דאיהו מהימנא עלאה. 

לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. 

תא חזי רזא דמלה! אע&quot;ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא.  {{ש}}
בקדמיתא עובדא 
* בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, 
* ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. 
* לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין -  תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. 

לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - 
* ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. 
* לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה  בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, 
* ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. 
* לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. 

ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}}
ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. 
דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}}
ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. 

תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו&quot;ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. &lt;קטע סוף=דף קכ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=במדבר דף קכא א/&gt;בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא&quot;ו''' - ד'''וא&quot;ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. 

והא קמ&quot;ל דרזא דמלה  דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא  כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב&quot;ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. 

ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו&quot;ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. 

ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב&quot;ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! 

זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. 

אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. 
אמר: &quot;''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''&quot; 
אמר ר' יהודה: &quot;''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב&quot;ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''&quot;  

'''ברוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן'''&lt;קטע סוף=במדבר דף קכא א/&gt;

==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)==
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיז א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיז ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיח א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיח ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיט א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיט ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכ א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכ ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}&lt;קטע התחלה=במדבר רע&quot;מ דף קכא א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=במדבר רע&quot;מ דף קכא א/&gt;

==פרשת נשא - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכא א/&gt;'''{{צ|וידבר יהו&quot;ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' 

ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו&quot;ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}}
האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}}
תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב&quot;מתוק מדבש&quot; הוא מציג את מילים &quot;והא אתמר&quot; כתחילת הפסקה הבא של &quot;בפלגות ליליא&quot;, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. 

בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.&lt;קטע סוף=דף קכא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכא ב/&gt;כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! 

תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. 

וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה מילין בישין מלישנא בישא, ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}, ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו&quot;ה לו עון}}. אימתי כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}: 


'''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}}
תא חזי, כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}, וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר  {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש&quot;א|טו|ו}}, אמאי אקרי {{צ|קיני}}, והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. ואתמר דעבד קנא במדברא, כעופא דא, בגין למלעי באורייתא, ואתפרש מן מתא, נפרד מקין, אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא, ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא, נפרד מקין.

זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! &lt;קטע סוף=דף קכא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכב א/&gt;דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא, משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר, {{צ|עד יערה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי, משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין, דנזקי לבני נשא, דאקרון נזקי עלמא. דהא (קמ&quot;ג ע&quot;א ע&quot;ב) מסטרא דקין קדמאה אשתכחו.

ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי קיני לבתר נפרד מקין (ודאי), ואתדבק (נ&quot;א ואתחבר) ביה בקודשא בריך הוא, (מאי משמע) דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא, ועביד פקודי אורייתא, כביכול, הוא קיים עלמין, עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה, {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב.

וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא, כביכול פגים לעילא, פגים לתתא, פגים לגרמיה, פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי (ס&quot;א דטסרין) בארבא, קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'.

ועל דא {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' האדם וגו'}}. (תא חזי) {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא, גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא, פגים לעילא, פגים לתתא, וההוא חובא תלייא, עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא, הדא הוא דכתיב, {{צ|בלע המות לנצח ומחה יי אלהים דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}} - (כתיב) {{צ|האדם}}, אדם קדמאה.

'למעול מעל ביהו&quot;ה' - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא, הוא גרים פגימו וכו', ועל דא, רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא, ומן פגימו דלהון, כמה זכאין מסתלקי בגינייהו, בר כל מה דגרמי לעילא ותתא.


רבי יצחק ורבי יהודה הוו אזלי מאושא ללוד, אמר רבי יהודה (יצחק) נימא מילין דאורייתא ונזיל. פתח רבי יהודה (ס&quot;א יצחק) ואמר, {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא, אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}.

אלא ודאי דא מהניא להו, בגין דעביד תשובה, כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא, אתקין ליה, ובמה בתשובה. דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו', והתודו את חטאתם והשיב}}, ותשובה אתקין כלא, אתקין לעילא, אתקין לתתא, אתקין לגרמיה, אתקין לכל עלמא.


פתח רבי יצחק (ס&quot;א יהודה) אבתריה ואמר, {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא, עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא תקיף חיליה מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? &lt;קטע סוף=דף קכב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכב ב/&gt;דהא כיון דשארי דינא לא אסתליק עד דישתלים, בתר דאשתלים ועמד תשובה אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו&quot;ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו&quot;ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. 

{{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב&quot;ה אע&quot;ג דאשרי דינא בעלמא בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה. 

ת&quot;ח אפילו כנסת ישראל תשובה אקרי. ואי תימא (תשובה) עלאה (ס&quot;א מעליא) (נ&quot;א ואת עלאה) מכל אתר לא שכיח אלא דא אקרי תשובה כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. חייבא חד בעלמא קלקולא דכמה אחרנין בגיניה. ווי לחייבא ווי לשביביה. 

תא חזי יונה בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו וקב&quot;ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו&quot;ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: &lt;קטע סוף=דף קכב ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=דף קכג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=דף קכג ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכד א/&gt;'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}}
מאי האי לגבי האי. אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו&quot;ה}}. ר' אלעזר אמר {{צ|איש איש}}. מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} משמע איש דאיהו איש וקיים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא איש בעלמא, איש לגבי אתתיה. 

{{צ|ומעלה בו מעל}} הא כחד סגי, אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא, חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}, רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. 

הכא אית לאסתכלא, הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}}, {{צ|ושחט}} - אחרא, ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא. אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא וכל נשי עלמא מתברכן (נ&quot;א אתאחדת) בכ&quot;י ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות ו) דאחידת בה בכנסת ישראל וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך בגין כך כהנא לדא, ולא אחרא. ואי תימא דאיהו עביד דינא - לאו הכי, אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד. דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו, ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה הוא עביד דינא והוא בדיק לה. &lt;קטע סוף=דף קכד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכד ב/&gt;תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לחפאה (נ&quot;א לזכאה) זמנא ותרין שאיל לה כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע אתוון (נ&quot;א סריטין) טריסין בטהירין דינא בדינא. רחמי ברחמי רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח, זכאה אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. 


ר' אלעזר פתח ואמר {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}, הא אוקמוה, אמר תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא. הכא אית לאסתכלא אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא, עד דקב&quot;ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון, מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו&quot;ה וגו'}} אמר קב&quot;ה למשה, משה מה את בעי הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל, כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני, ועד דיבדקון כלהו הכא לא אשרי שמי עלייהו. 

מיד {{צ|ויורהו יהו&quot;ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא, ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל, כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. ואי תימא נשיהון דישראל יאות אינון אמאי. אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו וכלהו נפקו גוברין ונוקבין זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. כדין &lt;קטע סוף=דף קכד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קכה א/&gt;קב&quot;ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}, אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא:

 
'''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כ&quot;ש בני נשא דאשתכחו מניה. 

א&quot;ר יוסי אלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי. אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} משמע דאחרא הוא. אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים מי המרים המאררים' - אלין מי ימא דאינון מרירין. מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא, כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}, ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. 

ת&quot;ח האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע&quot;ג דאינון מרירן, כד מתפשטין, מתיקין אינון. לזמנין מיין דימא מרירן. לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי ימא דקפא, ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי. ובכמה גוונין קיימא האי ימא. 

{{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא, כדין {{צ|המים המאררים}}, ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.&lt;קטע סוף=דף קכה א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכה ב/&gt;תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא, אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן ונקאן גרמה וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו, אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא, במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. 

תא חזי כל אינון נשי עלמא בתרייהו קיימי ואתדנו וע&quot;ד ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו. זכאה חולקהון דישראל דקב&quot;ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו. 


ר' חזקיה פתח: {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה, כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא (נ&quot;א כתורא) דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. 

ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}, ולאו לבר משוקא, בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}}, והיא אתקשרא ביה, בגין כך {{צ|בירכתי ביתך}}. 

א&quot;ר חזקיה תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר, ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי, כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא. ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. &lt;קטע סוף=דף קכה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכו א/&gt;אמר ר' יהודה שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה, בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא, כל שכן לבר. 

תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא, הכי נמי לנוקבא. פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון. ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}, מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא בין, בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא - בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יבורך גבר ירא יהו&quot;ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} וכתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}}  {{ממ|תהלים|קכח|ה}}, (ישראל סבא קדישא):


'''{{צ|איש כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} 
רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} 
{{צ|מדוע באתי}} - כמה חביבין אינון ישראל קמי קב&quot;ה, דבכל אתר דאינון שריין קב&quot;ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}. {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא מקדש אקרי, והא אוקמוה, ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעיא דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא ולא ייתו פסקי פסקי דלא יתעכב שלימו דשייפין, דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב&quot;ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} (חסר וזה הוא). 

תא חזי כיון דב&quot;נ אשתלימו שייפוי בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות - כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא, זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא. והא אתמר והא בעיא דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא ולא ייתו פסקי פסקי דלא יתעכב שלימו דשייפין דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב&quot;ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} (חסר וזה הוא). 

תא חזי כיון דב&quot;נ אשתלימו שייפוי בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות, כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא, בעיין עשרה דישתכחון חמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא ובמה היא תיקונא דכלא כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}, ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן כולהו תיקונא דגופא וכד אתת אקדימת שכינתא ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות קב&quot;ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}. מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. 

ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש, כדין כלא בעין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה זכאה חולקהון:


'''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}}
מאי {{צ|כי יפליא}}? דאפרש משאר בני עלמא, אתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה, בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. (חסר) 


ר' אבא פתח {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו&quot;ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}}
כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}}, ולית מאן דירכין אודניה. אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח. 

תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא, עד דאיהו יתיב דיינין ליה בקינפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא הא אשתזיב מן דינא, הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו ויחננו ויאמר וגו'}} {{ממ|איוב|לג|כג}}. &lt;קטע סוף=דף קכו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכו ב/&gt;מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. 

ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא וכל מה דאפיק מן פומא ויהיב דינא (נ&quot;א חושבנא) על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שיחו וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה, וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. 

תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה, ולא אתאבידו מיניה, ובשעתא דמפקי ליה לקברא כלהו מתעתדן ואזלי קמיה, ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. ואמרי &quot;''דא פלנייא דמריד במאריה. מריד לעילא, מריד לתתא. מריד באורייתא, מריד בפיקודוי. חמו עובדוי, חמו מלוי - טב ליה דלא אברי''&quot;. עד דמטי לגבי קברא כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי ווי ווי דדא אתקבר בגוון. 

עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי '''דומה''' קדים (ס&quot;א קאים) ונפיק תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא ותלת שרביטי דאשא בידייהו ודיינין רוחא וגופא כחדא. 

ווי על ההוא דינא, ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים דלא אשתכח עליה סניגוריא. וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא (דזיוא) מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. 

ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}}, היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה. כ&quot;ש וכל שכן האי דכל בני עלמא צריכין ליה. 

תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה אזדעזע כל גויה ורוחיה ולביה לא שכיך בגין דאיהו מלכא דכל גופא, ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. כדין הוא אומר ווי על מה דעבד ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא. דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל הוא פתח עינוי ואית ליה לאסתכלא ביה ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. 

כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה. נפל זיעא על ההוא שייפא ורוחא אסתליק מניה. ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק דהא אשתאיל מכל גופא כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. 

זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה, ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה. 

וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא. 
* חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. 
* וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. 
* וחד דינא כד עייל לקברא &lt;קטע סוף=דף קכו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכז א/&gt;
* וחד דינא דקברא. 
* וחד דינא דתולעתא. 
* וחד דינא דגיהנם. 
* וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. 

ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי. 

בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי וייתוב מנייהו קמי מאריה. כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו&quot;ה}}, עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא. {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא, השתא דאשתכחת עמכון אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו. 


תא חזי {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה.{{ש}}
'''{{צ|מיין ושכר יזיר חומץ יין וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' - הכא אית לאסתכלא, כיון דאסיר ליה חמרא, ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}, יכול ענבים נמי? לא, בענבים שרי. הכא לנזיר מ&quot;ט אסר ליה ענבים? 

אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא. והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה ענבים הוו, ודא הוא רזא דמלה דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. 
* יין לעילא ואוקמוה. 
* שכר לשמאלא דהא שכר יין נפקא. 
* ענבים דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. 
בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד. 

ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה (ס&quot;א כלום) - לאו הכי אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. 

תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא. כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}} - בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה ויפרש מיין ושכר וענבים בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. 
* יין אימא עלאה. 
* שכר סטרא דאחידו ביה ליואי ונפקי מיין עלאה ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר בעיי לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. 
* ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. 

ענבים דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה. בכ&quot;כ הוא תלי שערא דרישא ודיקנא. ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא &quot;נזיר יהוה&quot; פריש מדינא כלא. 

תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. &quot;על נפשו&quot; לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם, ומאי איהו? דא ענבים דאקרי נפש, ועל דא כתיב חטא בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא, וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא, כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה (ודאי בכלא). 

ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה דבעל בת אל נכר והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש אערב ההיא קדושה בבת אל נכר ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מ&quot;ט בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}} ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. &lt;קטע סוף=דף קכז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכז ב/&gt;כך הוו מכרזי על נזירא לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב. והא אוקמוה חברייא. ליואי מה כתיב בהו {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו&quot;ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} דבהאי דמי לגוונא דלעילא. 

אמר ר' יהודה בר רב בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה (ס&quot;א בהני שערי ובהני מלין) כמה דאיהו ברזא דרזין אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה. 

עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה כתרי (נ&quot;א סתרי) תורה סחרה ואתננה קדש ליהו&quot;ה.

===אדרא רבא===
::&lt;small&gt;'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון מצחא דגולגלתא. שערי דרישא. חללי דמוחא. חוטמא דעתיקא. אודנין. ידין. ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו. הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכנו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס, כי אין דמיון בינו ית' ובינינו בשום צד מהצדדים וכ&quot;ש מצד העצם והתבנית. יי' יצילנו משגיאות אכי&quot;ר.'''&lt;/small&gt;

'''האדרא רבא קדישא''' 

תניא אמר ר' שמעון לחברייא, עד אימת ניתיב בקיימא דחד סמכא. כתיב {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין ומארי דחובא דחיק כרוזא קארי כל יומא. ומחצדי חקלא זעירין אינון. ואינהו בשולי (נ&quot;א בשורי) כרמא. לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות. אתכנשו חברייא לבי אדרא מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון. אזדרזו בתקוניכון - בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין. (נ&quot;א בחילא דידין ורגלין) אמלכו עליכון למאן (ס&quot;א למלכא) דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט מלין דקדישי עליונין צייתי להו. וחדאן למשמע להו ולמנדע להו. 

יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: &quot;''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא''&quot;. {{ש}}
חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}}
קם ר' אבא וא&quot;ל אי ניחא קמיה דמר לגלאה הא כתיב {{צ|סוד יהו&quot;ה ליראיו}} והא חברייא אלין דחלין דקב&quot;ה אינון וכבר עאלו באדרא דבי משכנא - מנהון עאלו מנהון נפקו. 

תאנא אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו 
* רבי אלעזר בריה. 
* ור' אבא. 
* ור' יהודה. 
* ורבי יוסי בר יעקב. 
* ור' יצחק. 
* ור' חזקיה בר רב. 
* ור' חייא. 
* ור' יוסי. 
* ור' ייסא. 

ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא ועאלו כחקלא ביני אילני ויתבו. קם ר' שמעון וצלי צלותיה. יתיב בגווייהו ואמר כל חד ישוי ידוי בתוקפוי. שוו ידייהו ונסיב לון. &lt;קטע סוף=דף קכז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכח א/&gt;פתח ואמר {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסתר וענו (ס&quot;א כל העם) כלם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}}
פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי (ס&quot;א שמא) דא. ולעתיק יומין אתמר. כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}. וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו&quot;ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. 

קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}}
אותביה קמיה. {{ש}}
ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: אנן כללא דכולא עד השתא אתתקנו קיימין. {{ש}}
אשתיקו. {{ש}}
שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא. קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}}
חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו&quot;ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. (אמר) התם יאות הוה למהוי דחיל. אנן בחביבותא תלייא מלתא דכתיב {{צ|ואהבת את יהו&quot;ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}} וכתיב {{צ|מאהבת יהו&quot;ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}} וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. 

ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}}
{{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא (כיון דאתמר רכיל אמאי הולך), &quot;איש רכיל&quot; מבעי ליה למימר? מאן {{צ|הולך}}? אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}}, {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא (כמו ותקעתיו יתד במקום נאמן) ברוחא (נ&quot;א ברזא) תלייא מלתא. וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. 

ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין, עאכ&quot;ו. 

אמר ר' שמעון לשמיא לא אימא דיציתון (ס&quot;א דיציתן). לארעא לא אימא דתשמע. דהא אנן קיומי עלמין. 

תנא רזין דרזין כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו גלי ברזא ופתח ואמר: 

כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין. מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא (דמהימנותא) (דנהיר למאתן ושבעין עלמין ומגיה נהיר אורחא דנהירין ביה צדיקיא לעלמא דאתי, הדא הוא דכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. 

מן ההוא אורחא מתפרשן לשית מאה ותליסר אורחי דפליג בזעיר אפין דכתיב {{צ|כל ארחות יהו&quot;ה חסד ואמת לנוצרי בריתו וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}, דכלא צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא. ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי.

תאנא: עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין, עד לא זמין תקונוי (דמלכא) ועטורי עטורין. שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא ובה גליף ושיער מלכין ותקונוי לא אתקיימו הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה. {{צ|לבני ישראל}} - קדמאה, וכלהו דגליפו (ולא אתקיימו) בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו. 

ולבתר זמנא הוא אסתלק (נ&quot;א הוה מסתכל) בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. ותאנא כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין ואפקה מיד אמרה קמיה מאן דבעי לאתקנא ולמעד יתקן בקדמיתא תקונוי. 

תאנא בצניעותא דספרא עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן &lt;קטע סוף=דף קכח א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קכח ב/&gt;ואזדמן {{הערה|&lt;small&gt;עיין ([[שער מאמרי רשב&quot;י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב&quot;י על ספרא דצניעותא]] ד&quot;ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך&lt;/small&gt;}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש. אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין] [אבל בתקונוי ידיע] כחד סבא דסבין עתיק מעתיקין טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע מארי דחוור כסו (ס&quot;א בסומק) וחיזו בוסיטא (ס&quot;א בוצינא) דאנפי (נ&quot;א באנפוי). יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ד' מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}:


'''בגולגלתא''' יתבין (בכל יומא) תליסר (ס&quot;א תריסר) אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי, ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}, ומההוא טלא דאנער מרישיה ההוא דאיהו לבר יתערון מתייא לעלמא דאתי (דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}}. &quot;מלאתי טל&quot; לא כתיב אלא {{צ|נמלא}}) דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - אורות נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. 

ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנין דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה, הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. 

האי גולגלתא. חוורא דיליה אנהיר לתליסר עיבר גליפין בסחרנוי 
* לארבע עיבר בסיטרא חד 
* ולארבע עיבר בסטרא דא בסטרא דאנפוי 
* ולארבע עיבר בסטרא דא לסטרא דחורא 
* וחד לעילא דגולגלתא (כלומר לסטרא דלעילא) 
ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי לתלת מאה ושבעין רבוא עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים''' (כלומר אורכא דאנפין). והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''', לקבליה דעתיקא סבא קדש קדשים דקדשיא. 

וזעיר אנפין כד אסתכל להאי. כלא (ס&quot;א טלא) דלתתא אתתקן ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. 

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא. וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא (ס&quot;א אוראותא) לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא בקע לגולגלת לתתא כד עאלין בחושבנא.


'''בחללא דגולגלתא''' קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהו חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא (ס&quot;א ובגין דאתכסייא) האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא (ס&quot;א בג&quot;ד אקרי חכמתא סתימאה) והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה, והיינו דאמרי &quot;''סבא דעתוי סתים ומוחיה סתים ושכיך''&quot;. 

והאי קרומא אתפסק מזעיר אפין, ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין, הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}} - מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק, דלא מחפיא על מוחא (ועכ&quot;פ קרומא פסיק לתתא). והיינו דתנינן ברישומי אתוון תי&quot;ו רשים רישומא לעתיק יומין דלית דכוותיה (דביה תלייא תמים דעות שלים מכל סטרוי וסתים ושכיך ושקיט כחמר טב על דורדייה).


תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי חוור ונקי, כהאי עמרא, כך איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא דלא לאחזאה ערבוביה מתקוני. אלא כלא על בורייה דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. 

וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי כחושבן '''{{גמט|קדו&quot;ש}}'''. וכל נימא ונימא &lt;קטע סוף=דף קכח ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכט א/&gt;להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט לשבע (ס&quot;א לארבע) מאה ועשרין עובד. ובכל נימא ונימא אית מבוע דנפק ממוחא סתימאה (דבתר כותלא) ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן (ס&quot;א מתזן) מוחיה. 

וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. וכל קוצא וקוצא מתלהטן. ותליין. מתתקנן בתקונא יאה בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא עד גולגלתא. 

ותאנא: כל נימא ונימא אקרי (ס&quot;א איהי) משיכא דמבועא (ס&quot;א ממבועין), (ס&quot;א ואינון מבזעין) סתימין דנפקין ממוחא סתימאה. 

ותאנא משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא, אי דינא אי בדיוקניה) (ס&quot;א בדיקניה) ובגביני עינוי. 

'''קוצין דשערי''' תליין בתקוני נקיי כעמר נקא עד כתפוי. עד כתפוי ס&quot;ד אלא עד רישי דכתפי. דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי דכתיב {{צ|להיות אזניך פקוחות}}(?). 

שערא דנפיק מבתר אודנוי כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה, דכלא י&quot;ג נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי ובאינון שריין שערי לאתפלגא. 

לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה. כלא ימינא. אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה כ&quot;ש ביה. ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו&quot;ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי {{צ|יהוה}} ובין אריך אנפין דאקרי {{צ|אי&quot;ן}}. {{ש}}
אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו&quot;ה לאמר היש יהו&quot;ה בקרבנו אם אין}}. 


'''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר למאתן ושבעין עלמין. ומניה נהיר ארחא דז&quot;א דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי, הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא לשית מאה ותליסר אורחין דאורייתא דפליג בזעיר אפין דכתיב ביה תהלים {{צ|כל ארחות יהו&quot;ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. 


'''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין, רעותא דזעיר אפין לקבלי ההוא רעותא. (נ&quot;א מצחא דגולגלתא רצון אקרי) דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא לקבל דא לתתא. כתיב דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי רצון - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה ועשרין (נ&quot;א ועשר) עלמין. וכד אתגליא אתקבלא צלותהון דישראל. 

אימתי אתגליא? שתיק ר' שמעון. שאל תניינות אימתי? אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה אימתי איתגליא? א&quot;ל בשעתא דצלותא דמנחה שבתא. א&quot;ל מאי טעמא? אמר ליה משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי רצון - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו&quot;ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. 

אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: &quot;''בריך ברי לעתיק יומין - רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה''&quot;. תא חזי בשאר (ס&quot;א בשעתא) דלתתא כד אתגלי מצחא אשתכח חוצפא (ס&quot;א ת&quot;ח בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כד&quot;א) הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא (ס&quot;א חביבותא) ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. 

מהאי מצחא (ס&quot;א דלתתא) נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי עת רצון - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}} (כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד).&lt;קטע סוף=דף קכט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכט ב/&gt;ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. 

תאנא: האי מצחא אתפשט במאתן ושבעין אלפין נהירין דבוצינין (ס&quot;א דנהרין) מעדן עלאה. דתניא אית עדן דנהיר לעדן. עדן עלאה לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין מדקאמרן. והאי עדן דלתתא מתפרש בשבילוי לתלתין ותרין (עיבר) שבילין. ואע&quot;ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אפין. ועדן דלעילא לית דידע ליה ולא שבילוי בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא עדן דלתתא, דידע זעיר אפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא עדן דלעילא דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. 


'''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - ישראל דלעילא. וכתיב {{צ|אשר עיניך פקוחות}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. ותאנא כל מה דאתי ברחמי לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, כל שכן רישא חוורא דלא בעא מידי (ס&quot;א נטירו). 

אמר ר' שמעון לר' אבא למאי היא רמיזא? א&quot;ל לנוני ימא, דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא, וכל שכן דאיהו משגח לכלא וכלא מתזן ביה ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - ישראל דלעילא. 

כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}} - לא קשיא, הא בזעיר אפין, הא באריך אנפין. 

ועכ&quot;ד תרי עיינין אינון, ואתחוורו (ס&quot;א ואתחזרו) לחד. עינא דאיהי חוור בגו חוור וחוור דכליל כל חוור. 

חוורא קדמאה נהיר וסליק ונחית לאסכלא (ס&quot;א לאתכללא) דצריר בצרורא. 
תאנא: בטש האי חיורא ואדליק ג' בוציני דאקרין '''הוד והדר וחדוה''', ולהטין בחדוותא בשלימותא. 

חוורא תניינא נהיר וסליק ונחית ובטש ואפיק (ס&quot;א ואדליק ג' בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת''', ולהטין בשלימותא בחדוותא. 

חוורא תליתאה להיט ונהיר ונחית וסליק ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה (נ&quot;א ואפיק אורחא ללכא תתאה). ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. 


אמר ר' שמעון: יאות הוא, ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה. 


תאנא: חוור בגו חוור, וחוור דכליל כל חוור. {{ש}}
חוורא קדמאה נהיר וסליק ונחית לתתא (ס&quot;א לתלת) בוציני דלסטר שמאלא, ולהטין ואסחן בהאי חוורא כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}}
חוורא תניינא נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}}
חוורא תליתאה נהירו סליק ונחית וניק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא. ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה. אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. ותאנא לא סתים האי עינא. ואינון תרין ומתחוורן (ס&quot;א ואתחזרו) לחד. כלא הוא ימינא. לא הוה (ס&quot;א לית ביה) שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. 

תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו, בג&quot;כ אקרי עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא &lt;קטע סוף=דף קכט ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קל א/&gt;אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא. 

ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}, דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. 

ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד חזי (ס&quot;א אתחזי ס&quot;א אתסחי) מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. 

וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא.


תאנא בצניעותא דספרא. אשגחותא דעינא תתאה כד אשגח נהירו עלאה ביה ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה. דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יי'}}. כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עיני יי' אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יי' המה משוטטות}}, עינא דלתתא. 

דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? {{צ|עלי עין}}, כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}, מ&quot;ט {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. 

מ&quot;ט אקרי חד? ת&quot;ח בעיניה דתתאה אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא, ואינון תרי, בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא, ותרוייהו בדרגא חד סלקי, וכלא ימינא. ובגיני כך עינא חד ולא תרין. 

ותאנא עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכאן תדיר, וחדאן (ס&quot;א וחזאן) תדיר. דלא הוי הכי לתתאה, דכלילן בסומקא ובאוכמא ובחוורא, בג' גווני, ולא הוה תדיר פקיחא (ס&quot;א דליה גבינא) דלית גבהנא סוטרא (ס&quot;א כליה גביני סודרא) (ס&quot;א דליה עיניה בגביני דמכסאן) על עינא. 

ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. כד אתפקח. אית למאן דאתפקח לטב. ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא. מאן ישתזיב מניה. אבל עתיק יומין טבא דעינא. חוור בגו חוור. חוור דכליל כל חוורי. זכא החולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו. ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. 


תאנא (עכ&quot;ד) שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא בר מן אחר חד דאומי זעיר אפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יי'}} - נאם דזעיר אפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - לישראל קאמר דא, ותנינן עתיק יומין אמרו והאי והאי שפיר. 


תניא כתיב {{צ|חזה הוית עד די כורסוון רמיו ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? אמר לרבי יהודה קום בקיומך ואתקין כרסייא דא. 

א&quot;ר יהודה כתיב {{ממ|דניאל|ז|ט}} {{צ|כורסייה שביבין דינור}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה לכפייא (ס&quot;א אתכפייא) לההוא כורסייא. ומאן דרכיב שליט בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא קדמאה רמיז דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה עתיק יומין. 


א&quot;ר שמעון לר' יהודה יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין. ותא חזי כתיב {{צ|אני יי' ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא והוא סתים מכל סטרוי. 


(בהאי) '''חוטמא'''. תאנא בחוטמא אשתמודע פרצופא. ותא חזי מה &lt;קטע סוף=דף קל א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} &lt;קטע התחלה=דף קל ב/&gt;בין עתיקא לזעיר אפין? דא מאריה דחוטמא מחד נוקבא חיין ומחד נוקבא חיין דחיין. 

האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אפין. וקרינן ליה מליחה. והוא נחית רוח אתכסמותא דרוחא. דרוחא דנפיק (מהכא) מאינון נוקבי חד רוחא נפיק לזעיר אפין לאתערא (ס&quot;א חיין מכל סטרין חירו מכל סטרי חיין דחיין) ליה בגנתא דעדן. וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא לזמנא לבריה דדוד למנדע חכמתא ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא דכתיב {{צ|ונחה עליו רוח יי' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יי'}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. 

הא הכא ד' רוחין. והא רוחא חדא אמרינן, אמאי תלת? קום רבי יוסי בקיומך.

קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד אליף לי חכמתא דכתיב {{צ|ולא ילמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. 

ומאן אינון? אינון אינון (תרין) כתרין קדישין דזעיר אפין. ואינון שיתא רוחין אחרנין דיהכי (ס&quot;א דהכי) אינון (ס&quot;א ואינון שיתא רוחין ג' רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין) דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יי'}}, דתנינן כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|כג}} וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ&quot;א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר (ג' רוחי אינון דכלילן ג' אחרנין). 


א&quot;ל ר' שמעון רוחך ינוח לעלמא דאתי. תא חזי כתיב {{צ|כה אמר יי' מארבע רוחות באי הרוח וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתעדון - ג' אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו, דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב&quot;ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. &quot;ארבע רוחות באי&quot; לא כתיב כאן אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. 

וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין ידיע כלא. חכמה ובינה עצה וגבורה (רוח) דעת ויראת יי'. משום רוחא דכלילא מכל רוחי. בג&quot;כ כתיב {{צ|מארבע רוחות}} דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. ותאנא דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. 

ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא? חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי. חוטמא דזעיר אפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}}, ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}? (ג' נוסחי) מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. 

תאנא כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר &quot;''לבעל החוטם אני מתפלל לבעל החוטם אני מתחנן''&quot;, והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא לעתיק יומין אמרו. 

תנא אורכא דחוטמא, {{ב|תלת מאה וע&quot;ה עלמין|375}} אתמליין מן ההוא חוטמא, וכלהו מתדבקן בזעיר אפין. האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא וכל תקוני דעתיק יומין. אתחזון ולא אתחזון. אתחזון למארי מדין ולא אתחזון לכלא.


פתח ר' שמעון ואמר: 
::ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא טמירא סתימא דכלא (נ&quot;א טמיר וסתים מכלא) 
::דיקנא דההיא תושבחתא. 
::דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי. 
::דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין. 
::דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין. 
::דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה. 
::דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא יקירא דיקירין. טמירא דטמירין. מהימנותא דמהימנותא דכלא. 

תאנא בצניעותא &lt;קטע סוף=דף קל ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קלא א/&gt;דספרא דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחי וסליק וחפי בתקרובתא (סגי) דבוסמא טבא. חוורא דיקירא (ס&quot;א דבדיקני'). ונחית (ס&quot;א חוורא יקירא דדיקניה נחית) בשקולא וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא דנגדין ביה י&quot;ג נביעין מבועין דמשח רבות טבא בתלת עשר תקונין מתתקנא. 

'''תקונא קדמאה'''. מתתקן שערא מלעילא ושארי מההוא תקונא דשער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא עד רישא דפומא:

'''תקונא תנינא''' מתתקן שערא מרישא דפומא (וסליק) עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. 

'''תקונא תליתאה''' מאמצעיתא דתחות (ס&quot;א דהאי) חוטמא מתחות תרין נוקבין. נפיק חד אורחא ושערא אתפסק בההוא ארחא ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא מתקונא שלים סוחרניה דההוא אורחא. 

'''תקונא רביעאה''' מתתקן שערה (ונחית) תחות פומא מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. 

'''תקונא חמישאה''' תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא ואלין תרין ארחין רשימין על פומא. מכאן ומכאן. 

'''תקונא שתיתאה''' מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל לרישא דפומא והפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. 

'''תקונא שביעאה''' פסיק שערא ואתחזן תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

'''תקונא תמינאה''' נפיק חד חוטא דשערי סוחרני דדיקנא ותליין בשקולא עד טבורא. 

'''תקונא תשיעאה''' מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא (דתליין) ולא נפקי דא מן דא. 

'''תקונא עשיראה''' (מתערבין) נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. 

'''תקונא חד סר''' דלא נפקין נימא מן נימא ומתשערן בשיעורא שלים. 

'''תקונא תריסר''' דלא תליין שערי על פומא ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. 

'''תקונא תליסר''' דתליין שערן בתחות דיקנא מכאן ומכאן ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. לא ארחחי (ס&quot;א לאתחזאה) מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אפין. 

בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא. ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. 

בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין מתרי תפוחין שפירן דאנפוי נהירין אנפוי דזעיר אנפין, וכל חוזר (ס&quot;א חיזור) ושושן דאשתכחן לתתא נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. 

תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש &quot;נאמן&quot;, דכל דחמי דיקניה תלי ביה מהימנותא. 


תאנא בצניעותא דספרא: תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה (מנהון) משתכחי בעלמא ומתפחתי בתליסר תדעי דרחמי. ומאן דאושיט ידיה לאומאה כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא. 

האי באריך אפין - בזעיר אפין בכמה? אמר לרבי יצחק קום בקיומך וסלסל בסלסלא דתקונא דמלכא (ס&quot;א בדיקנא) קדישא היאך יתתקנון. 

קם רבי יצחק פתח ואמר {{צ|מי אל כמוך נושא עון וגו'. ישוב ירחמנו וגו' תתן אמת ליעקב וגו'}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. 

תאנא תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקנוי &lt;קטע סוף=דף קלא א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלא ב/&gt;דיקנא קדישא עתיקא דעתיקין. טמירא דטמירין.

תנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. 

'''תקונא קדמאה'''. הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתקנא מתקונא דשער רישא. 

הכא אית לאסתכלא - אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו. (ס&quot;א בחד מתקלא אתקלו), אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? 

אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא אריכין על כתפין למיגד לרישא (ד&quot;א מרישא) דזעיר אפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה, ובגיני כך לא הוו קשיין. וע&quot;ד אתחזן למהוי רכיכי. 

תאנא מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה. אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. 

וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין (כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא באינון נימין) אינון לא אשתכחו קשישין. מ&quot;ט משום דאי אשתכחו קשישין לא נגיד חכמתא למוחא בהון. 

בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו קשישא (ס&quot;א קשיא) ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן לאו חכמתא מתישבא עמיה. 

ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובג&quot;ד לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי ולא תלי על דיקנא משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. 

תאנא כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. 

ותאנא אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין לאחסין (נ&quot;א לאחתא) אינון י&quot;ג מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. (ס&quot;א דאתחסינו לתתא והכי תנינא מקמי אודנוי שריין שערי משום דבלחודייהו אינון ולא אתערבו באחרנין) 

ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו - לא. דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: 
# מי אל כמוך חד. 
# נושא עון תרי. 
# ועובר על פשע תלת. 
# לשארית נחלתו ארבע. 
# לא החזיק לעד אפו חמש. 
# כי חפץ חסד הוא שית. 
# ישוב ירחמנו שבעה. 
# יכבוש עונותינו תמניא. 
# ותשליך במצולות ים כל חטאתם תשעה. 
# תתן אמת ליעקב עשרה. 
# חסד לאברהם חד סר. 
# אשר נשבעת לאבותינו תריסר. 
# מימי קדם תליסר. 

לקביל דא אל רחום וחנון וגו' ואינון לתתא. 

ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה. ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין תקיפין. לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין. מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף (ס&quot;א אתכסי) מניה ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. &lt;קטע סוף=דף קלא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קלב א/&gt;ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה. 

ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. ועיקרא דמלה משום דהני שערי בגין דממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא ואינון לעילא מן דיקנא - דיקנא בלחודוי הוא. וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו - דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו.


'''תקונא קדמאה'''. תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. ותאנא כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא (מחומא דלב) ממוחא דרישא (ס&quot;א מתקוני דרישא) והכא לא פריש הכי דהא לא הוי. אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא הכי אשתכח. &lt;small&gt;'''(חסר כאן)'''&lt;/small&gt; 

ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא דאלף עלמין דחתימין (ס&quot;א אלף עלמין חתימין) בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. 

אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי לא הוי אריכא. ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס&quot;א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס&quot;א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין. 

ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|390}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. 

תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א&quot;ל}}'''. מהו תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא. (ס&quot;א לאתפשטא) (ס&quot;א לאכפיא ואתפשטו) - {{גמט|ל&quot;א}} בהאי סטר ו{{גמט|ל&quot;א}} בהאי סטר. 

וכל עלמא ועלמא מניה. מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''א&quot;ל'''. ועם כל דא האי '''א&quot;ל''' אתכפייא לרחמי, דרחמי דעתיק יומין (אתבסם) ואתכלל ואתפשט ביה. 

אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דינא יתיב וספרין וגו'}} {{ממ|דניאל|ז|י}} מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא (ס&quot;א בדיקנא) קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב {{צ|מי אל כמוך}} - בעתיק יומין אתמר בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה.

'''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית. וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא:

'''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שלט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין אלף|57,000}} דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא (ס&quot;א בחיזרא):

'''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|צ&quot;ו אלפין|96,000}} מארי דיללא ומתאחדן מני' בבוסיטא לקוסיטרא (ס&quot;א כבוסינא לקוסרא). ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. 

מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה? {{ש}}
מאן חמי טמירותא (ס&quot;א יקירותא) דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין, {{ש}}
עטרין דכל עטרין. {{ש}}
עטרין דלא אתכללו בעטרין. {{ש}}
עטרין דלא כשאר עטרין. {{ש}}
עטרין דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון {{ש}}
ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. 

תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין (לקבליהון), ואתעביד מה דאתעביד. 

כלא כליל בהני תקונין. כלא זקפן לקבליה תקונין דמלכא תקיפא עתיקא סתימא דכלא. וכלהו אתבסמן מתקונין אלין (דמלכא עתיקא).


תאנא, אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי. 

ותניא עד כמה זהירין אלין (ס&quot;א אתתקן באלין) תקוני דדיקנא. עד תליסר (דלתתא), וכל זמנא &lt;קטע סוף=דף קלב א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קלב ב/&gt;דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. 

אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא. כלא בחד איהו טמירא ויקירא. ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא (ס&quot;א לא אדכר באורייתא) ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה. ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. 

(מאי דיקנא דכהנא רבא) דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה, הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב עלה ראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב  {{צ|שבת אחים גם יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}}. גם לרבותכהן גדול דלתתא, דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. 

א&quot;ל רבי שמעון: יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין. זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי.


'''תקונא תניינא''' מתתקן שערא, מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא, בתקונא שקיל. קום ר' חזקיה וקאים בקיומך, ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא. 

קם ר' חזקיה שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. 

מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|325}} עיבר. וחד חשוך הוה אתמחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא. דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. 

אנא שאיל מהם (ס&quot;א מהו) פשרא דחמית. פתחו ואמרו {{צ|נושא עון}} חמיתא. אמר דא הוא תקונא תניינא. יתיב. 

א&quot;ר שמעון האידנא אתקשר (ס&quot;א אתבסם) עלמא - בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין. 

אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא. {{ש}}
אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה, דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני. {{ש}}
דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}}
ועוד דאנא ידענא דאנפאי נהירין ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}}
ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא, וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. אזדרזו חברין קדישין - דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא. 

קום ר' חזקיה תניינות ואוקיר תיקונא תליתאה דדיקנא קדישא. 

תנא. עד לא קם ר' חזקיה קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחות}}. {{ש}}
אתרגיש ר' שמעון ואמר: &quot;''ודאי כל חד וחד באתריה. ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא אשתלים שלימתא עלאה. קום ר' חייא''&quot;. 

קם ר' חייא פתח ואמר: {{צ|ואומר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא, והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}? אלא (תאנא) ח&quot;ו דאיהו אמר על דא אלא הכי: אנא מה בין דבור לאמירה? אמירה הוא דלא בעי לארמא קלא, &lt;קטע סוף=דף קלב ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קלג א/&gt;דבור בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין דכתיב {{צ|וידבר את כל הדברים האלה לאמר}}, ותאנא כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא. 

אי הכי, הא כתיב {{צ|וידבר יי' אל משה לאמר}}? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה, דהוא שמע דבור בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע, ושאר נביאים אזדעזעו אפי' באמירה ודחלין בדחילו. 

ותאנא, תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא לאתבא - (ס&quot;א לאקפא) (נ&quot;א לאייתאה) לתליתאה, דכתיב {{צ|הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. (תרי נוסחי) ותא חזי דתרין תקונין קדמאין למיתי לתליתאה הוו, דהוא תקונא תליתאה מאמצעיתא דתחות חוטמא, מתחות תרין נוקבין. נפיק חד ארחא. 

ושערא אפסיק (ס&quot;א אתפסק) בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום (דכתיב {{צ|ועובר על פשע}}) דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום (נ&quot;א כובש עונות וכתיב) דכתיב {{צ|ועובר על פשע}} - למיהב אעברא עד (ס&quot;א על) פומא קדישא דיימא סלחתי. 

תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא ולא אתגלי לחד מנייהו, דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. 

תאנא בצניעותא דספרא: מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}. (מאי משמע עובר על פשע. שפע. דאקדים שי&quot;ן לפ&quot;א, לא זכו עומד ולא עובר) (האי) בזעיר אפין. 

מאי בין האי להאי? {{ש}}
בזעיר אפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח, הדא הוא דכתיב 'כי רוח יי' נשבה בו ואיננו' (ס&quot;א {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}). 

באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי. 

ודא הוא תקונא תליתאה (דאורחא) דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקו. 

אמר ר' שמעון: ודאי קב&quot;ה וסגי לאוטבא לך ויחדי לאגנא עלך. 

ותאנא מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. 

תאנא בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא, סתימין ושתיקין, ולית דיפתח פטרא לאבאשא. משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. 

ומהאי מאן דאחיד (נ&quot;א דאחית) ואזהר (ס&quot;א משום דהאי אורחא סימנא לשתיקותא ומהאי הוא מאן דאחזי ואזהר) לשתקאה - להאי אורחא רשים, דהוא סימנא דעתיקא קדישא. 


'''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא (ונחית) תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב {{צ|לשארית נחלתו}}, כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ&quot;ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. 


'''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא, הדא הוא דכתיב {{צ|לא החזיק לעד אפו}}. 

&quot;''קום ר' יוסי''&quot;. 

קם ר' יוסי פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}}
{{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. דבר אחר: שכיך ברוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. 

{{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. דבר אחר: {{צ|{{גמט|שככה}}}} - שמא דכליל כל שמהן, וקב&quot;ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין ומעביר על כל אינון דלבר. דתניא ארחא עלאה דדיקנא קדישא (עלאה עתיקא דעתיקי) דאיהו נחית (בדיקניה) תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי. והאי ארחא דלתתא שקילן אינון בכלא. דא &lt;קטע סוף=דף קלג א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קלג ב/&gt;לעילא ודא לתתא. לעילא {{צ|עובר על פשע}}, לתתא {{צ|לא החזיק לעד אפו}}. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא, כך לתתא יהיב אתר לאעברא. 

תנא בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא, דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה דעדן עלאה לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי, ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. 

אמר ר' שמעון: &quot;''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''&quot;. 


'''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא (דרישא) לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. 

&quot;''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא''&quot;. 

קם ר' ייסא פתח ואמר: {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|ובחסד עולם רחמתיך}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי. ולא אקשו. דתנינן אית חסד ואית חסד; אית חסד דלגו ואית חסד דלבר. 

חסד דלגו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין, והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגו דעתיק יומין, ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא, דכהן מסטרא דא קא אתי. 

ותאנא בצניעותא דספרא: בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני, ולא לקטעא ליה ולא אשתצי מעלמא. והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין. {{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי &quot;חסד עולם&quot;, והאי הוא אחרא דז&quot;א דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. 

והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב {{צ|כי חפץ חסד הוא}}. דא הוא תקונא שתיתאה דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי. 


'''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן ב' תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. 

פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני, כך קב&quot;ה תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין - דאינון תקונא ז' - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא, ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא ומחזיין חידו לזעיר אפין. {{ש}}
כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}}
{{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}}
{{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר דכד נהרין מתברך עלמא. 

ותאנא כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא, על אחת כמה וכמה! 

תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא, וכל אינון דלתתא נהרין, וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא. 

ת&quot;ח פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין, ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. 

תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב {{צ|ישוב ירחמנו}} - {{צ|ישוב}} מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. הכא הוא {{צ|ישוב ירחמנו}} ובהאי דלתתא הוא {{צ|ואמת}}. דא הוא תקונא &lt;קטע סוף=דף קלג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קלד א/&gt;שביעאה דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין.


'''תקונא תמינאה''' -  נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא ותליין בשקולא עד טבורא. 

&quot;''קום אלעזר ברי, אתקין תקונא דא''&quot;. 

קם רבי אלעזר (בריה) פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ס&quot;ת בהיכל}}. מלה דא אוקימנא בספרא דצניעותא, והכא אית לאסתכלא, וכי הכל תלוי במזל, ותנינן ס&quot;ת קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וס&quot;ת לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדש. והתורה נתנה בג' קדושות. בשלש מעלות בימים שלשה שכינה בשלש לוחות וארון והיכל בס&quot;ת תליא ואיהו תליא במזל, וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}} - מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! 

אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דריקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע&quot;ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא  דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. 

ותאנא {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי מזל? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו ס&quot;ת שבהיכל דמתעטר בעשר קדושות לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי. ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין, הדא הוא דכתיב {{צ|יכבוש עונותינו}}. 

אמר ליה ר' שמעון: &quot;''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא''&quot;.


'''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין ולא נפקין דא מן דא. 

&quot;''קום ר' אבא''&quot;. 

קם ר' אבא ואמר: אלין (אינון) שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון {{צ|מצולות ים}} משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא דמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ומתכפיין. 

אמר ר' שמעון: &quot;''בריך תהא לעתיק יומין''&quot;.


'''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. 

&quot;''קום ר' יהודה''&quot;. 

קם ר' יהודה פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. 

תרי. '''תקונא עשיראה''' - {{צ|תתן אמת ליעקב}}, '''וחד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא, {{צ|חסד לאברהם}}.


'''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין, ויאין שערי סחור ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא כמה דאצטריך טרחותא. במאי קא מיירי? דינא. באתר (נ&quot;א בתר) דינא טרחותא אשתכח. 

וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! אלא דלא אתטרח בישובא (ס&quot;א בנשוכא) דרוחא דזעיר אפין. דתאנא מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק (ס&quot;א דאתדבק) ביה, דמתלבש ביה (נ&quot;א דאתתקן ומתלבש ביה) זעיר אפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט (ס&quot;א ואתפרשא) כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה אתלבש. ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. &lt;קטע סוף=דף קלד א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קלד ב/&gt;דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר (ס&quot;א דנפיק מההוא דלבר) ומתלבשין ביה נביאי מהימני אתקרי {{צ|פה יי'}}, אבל בהאי עתיקא דעתיקין לא אתפרש, ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא ופומא אתפני מכל סטרוי. 

ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי (הדא הוא דכתיב {{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}). 

ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר, דמכאן אשתלשלו י&quot;ב תחומין לעילא, י&quot;ב תחומין לתתא, י&quot;ב תחומין לי&quot;ב שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}.


'''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן ביקרא יאה וביקרא שפירא וחפיין עד טבורא. ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. 

א&quot;ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה. זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי. דאנן יתבין בקדושה עלאה אשא עלאה אסחר לן (ס&quot;א בין אשא עלאה דאסחר לן) והא כל תקונין עלאין (לדיוקנא) דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. 

והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא. כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין דא אשלים לכלא.


תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. ותאנא, אלין ימי קדם - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין (כליל בהו). והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. 

ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}, דביה זמין לאוקיר דיקניה, הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - הוא בלחודוי יתיר מכלא. הוא דכליל כלא. הוא דאתקרי בשמא ידיעא. 

דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא, והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה. דלית יום אקרי אלא מסטרא דילן, ולית לילה אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין, לכל אינון דלתתא, דנהרין בההוא משחא (אתתקנו) בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר. ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}, וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}.


אמר ר' שמעון לחברייא, כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא, אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא (ס&quot;א בוסיטא דקדושא) פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. &lt;קטע סוף=דף קלד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קלה א/&gt;סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחי שנינן (ס&quot;א שניין) מכל סטרוי. ומתאחדן פרכא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא (ס&quot;א בבוסיטא דגליפין) בההוא פריסא. וכן לד' עיבר. 

וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה, והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל (ס&quot;א בהבל דכל) פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון. זכאין אתון לעלמא דאתי דכלהו מלי דנפקי מפומיכון כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב&quot;ה חדי למשמע וציית להני מלי עד דהוא אגמר (ס&quot;א אגזר) דינא די לעלמא. דאי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין - עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. 

השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אפין; היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא. דהשתא חובתא (ס&quot;א חכמתא) עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא ולאתקנא כל תקונין על בורייה, תקוני דזעיר אפין מתקוני דאריך אפין אתתקנו, ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו ב&quot;נ למשלטא (ס&quot;א ומשלפא) ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה מתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאחאמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואע&quot;ג דלא אתקיימו. 


תאנא בצניעותא דספרא: עתיקא דעתיקין, עד לא זמין תקונוי, באני מלכין כנס מלכין (נ&quot;א גליף מלכין) ומשער מלכין, ולא הוו מתקיימי עד דדחי (ס&quot;א דאנח) לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. 

וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקין. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא. 

מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא וכלהו עלמין אתחרבו. הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}}  {{ממ|בראשית|לו|לב}}. 

{{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא (ס&quot;א יקירא) הוא. אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. {{צ|בלע בן בעור}}. תאנא הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה.  {{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. 

כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל &lt;קטע סוף=דף קלה א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קלה ב/&gt;כלא לאתישבא ביה. ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא ואתבטלו. ואתבטלו סלקא דעתך, והא כלהו באדם אתכלילן?! אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא (נ&quot;א דיוקנא) דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו (ס&quot;א אתכללו) כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו, (ס&quot;א מנהון אתבסמו ולא אתבסמו), ומנהון לא אתבסמו כלל. 

ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}} {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי? לאו הכי. אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה &quot;מיתה&quot; כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. 

וכיון דאתתקן אדם אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה וקיימין בדוכתייהו. וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין, בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין, משום דהוה דכר ונוקבא כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא, ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא לא כתיב בהו &quot;מיתה&quot; כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו.


תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא (נשב ביה אתתקר (ס&quot;א אתתקן) וסליק רעותיה) ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר, וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא ומתגלגלא נשב ביה אתתקן ונפיק חד גולגלתא תקיפא ואתפשט לארבע סטרין, ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל (ס&quot;א ואתכליל) ביה. ביה סלקא דעתך? אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. 

והאי אוירא הוא טמיר דטמירין עתיק יומין ברוחא דגניז בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר. ואשא דכיא קאים מהאי סטר. מאי אשא הכא. אלא לאו הוא אשא. אבל בוצינא דא (נ&quot;א ניצוצא) דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין ודינא מסטרוי אשתכח. 

ובגין דא האי גולגלתא אתקרי גולגלתא תקיפא. בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר. ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחיאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני: 
* מסטרא דרישא חיורא חיוור בגוויה. (ס&quot;א בגיניה) דכליל כלהו חיוורי (וכלהו חיוורי) 
* אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אפין אתחזי ביה סומקא. 
כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. 

ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אפין. 

וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחים כגווני חיוורא וסומקא. 

האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשט מגולגלתא לאנפוי {{ב|ק&quot;נ רבוא|150,000}} עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אפין'''. ובשעתא דאצטריך אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחיים לעלמא. 

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא ויהבי אגר אוראותא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא &lt;קטע סוף=דף קלה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קלו א/&gt;תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי בקע אגר אוראותא אשתכח מניה לעתיק יומין.


בחלליה דגולגלתא (ס&quot;א בגולגלתא דא) ג' חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו וקרונא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר (ס&quot;א ונפיק) לתלתין ותרין שבילין, הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. 

ותאנא בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}}
'''מחללא חד''' מתבקע (ס&quot;א ומתפשט) חד מבועא לד' סטרין ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי הללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא:

'''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין ן' תרעין. מאלין ן' תרעין אתאחדן ן' יומין דאורייתא, ן' שנין דיובלא, ן' אלף דרין דזמין קב&quot;ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. 

'''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה (ס&quot;א מדוריה) בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. 

ואילין ג' מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. 

תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן, ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא. בכל אינון סטרין דאינון דכיין. בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא. (בחור כארזים) רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. 

ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. {{ש}}
'''ממבועא לחללא חד דגולגלתא''' אתמשכן שערי במשיכותא ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. {{ש}}
'''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא ואתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. {{ש}}
'''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו (ומתעבידן תלין על תלין ומתערבין בקוצין אחרנין). 

ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. וכלהו משיכן, דאתמשכן מג' חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ובהאי תלין תליין (נ&quot;א ובהאי תלייא) ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. 

בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגין בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. 

תנא בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין מאריהון דמתקלא (ס&quot;א מאריהון דרחימותא. ואיהו מתקלא בינייהו) בג&quot;כ אית ימינא ואית שמאלא. 

מצחא דגולגלתא - אשגחותא דאשגחותא, ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר, &lt;קטע סוף=דף קלו א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קלו ב/&gt;בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אפין ואשתכיך דינא. 

בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט, אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדיהון, הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה חיה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. 

ותניא שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ושעתא דמתער קב&quot;ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. 

תאנא האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. 

ותניא עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח''' (ס&quot;א מצחא וכל חד אקרי נצח), ובאתוון רצופין (דאפין) הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. 

תניא מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}} {{ממ|ש&quot;א|טו|כט}}? האי רזא אוקימנא, כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי &quot;אדם&quot; ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי &quot;ראש&quot; (בהאי מצחא) אתחזי ואתגלייא - האי נצח לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מ&quot;ט משום דלא הוה מאתר דאקרי &quot;אדם&quot;, דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי אדם. ובגין כך {{צ|לא אדם הוא להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא.


'''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין שרקותא דבגבתא. דעל ריסי עיינין מכחלן. (דכל עיינין מכחלן) באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא (דעל תריסי דעיינין) בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא. ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואתסחן בחד חוורא דעינא טבא, הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}? בחוורא דלעילא קדמאה. (נ&quot;א בחוורא קדמאה דעינא טבא) 

ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי (ס&quot;א ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא) ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. 

וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא ורחמי על ישראל ואסתחר (ס&quot;א ואתזהר) עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. 

עינוי כד אתפקחן אתחזון שפירין כהני יונים בסומק ואוכם וירוק חוור לא אתגלי אלא בזמנא אסתכל בעינא טבא ומסתחאן כל אינון גוונין בההוא חוור מאינון גוונין דמתגליין נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי מאוכמא &lt;קטע סוף=דף קלו ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קלז א/&gt;דעינא, הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא מסומקא נפקין שבעה רהיטין דסמכין (נ&quot;א דסחרן) לסטר שמאלא ומתלהטין באשא דלסטר צפון ומתאחדן לאתפשטא בעלמא, לגלאה ארחין דחייביא, הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}.

מירוקא נפקין שבעה טהירין (ס&quot;א נהירין) דקטרא דלסטר (נ&quot;א רהיטין דסחראן לסטר) דרומא ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו, הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן. רחמי ונוקמין.


'''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים כל סומקין מקמיה. לא אתחזן. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה.

'''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא חד זמן לאלף שנים בימא רבא, וכד נפיק האי אבנא אתי רגשא ותקפא על ימא. וקליה דימא וגלגלוהי אזלין. ואשתמעו לנונא רבא דאקרי לויתן. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא דכל אוכמין סתימין קמיה (ס&quot;א והא אוקמוה דכל אורחין סתימין קמה) וכך היא אוכמותא דעינא, אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא (ס&quot;א לסטר חד) ואקיף לההוא אוכמא.

'''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. 

וכד אסתחר (נ&quot;א אתגלי) חוורא ואסתחרי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא (סומקא ירוקא אוכמא). לא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא (נ&quot;א הוא) ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא דאינון תאומין כחדא. הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אסחן בחוורתא דעינא עלאה. 

ודא זמינין למנדע צדיקייא למחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. 

ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש. לטב - כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב. ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. 

תנא בצניעותא דספרא: מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}, וכי ירושלם נוה שאנן הוא והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקוט ולאו שאנן הוא? 

אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר (דישגח באלין עיינין), דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו&quot;ד ולא &quot;עיניך&quot;. ומה דאמר ירושלם ולא ציון - הכי אצטריך, לאכפייא &lt;קטע סוף=דף קלז א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קלז ב/&gt;לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. 

ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} {{ממ|דברים|יא|יב}} (הדא הוא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} דבה אשכח גזרי דדינין יתיר מכל שארי אתרי) (נ&quot;א דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי. ותנא כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}}. השתא {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי) ולזמנא דאתי ישתכח בה עינא חד דרחמי. עינא עינא דעתיקא דעתיקין. הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון {{צ|רחמים גדולים}}, רחמי דזעיר אנפין אקרון {{צ|רחמים}} סתם. (מהנ&quot;א הוא משום דאית ביה ימינא ושמאלא דינא ורחמי) ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין.

תאנא: בהני עיינין בתרין גוונין מנייהו, בסומקא ואוכמא, שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן ימא רבא? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא (ס&quot;א בחוורא) במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל.


'''חוטמא''' - תאנא בצניעותא דספרא, חוטמא דזעיר אנפין, בחוטמא אשתמודע פרצופא. בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית (ס&quot;א בחוטמא אשתמודע פרצופא תלת שלהובין מתוקדין בנוקבוי מהאי חוטמא אתפשטן תלת גווני תננא ואשא וגחלי דנורא דכתיב {{צ|עלה עשן באפו}} ולית) תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו (ס&quot;א אתדליקו) ונפקי מחוטמוי. 

ותאנא כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא, ובין תרי (נ&quot;א בתרי) גווני, וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. 

ואי תימא - אף וחימה כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא, משחית מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. 

ותאנא חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. 

כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}} - אלא הכי תאנא, כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי גבורה חדא. 

וכלהו גבוראן שריאן לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף (אלפין) וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף (אלפין רבוא) וארבע מאה (וחמש) דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן (נ&quot;א ונחתין) עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. 

כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}. אלא הכי תאנא, לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יי' לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}? 

אלא בכל זמנא דעתיק דעתיק - רישא חוורא (אתגלייא) רעוא דרעוין אתגליין רחמין רברבין אשתכחו בכלא, ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין (ס&quot;א דינין) דזעיר אפין זמינין, וכביכול רחמי עביד דינא. ההוא עתיקא דכלא דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני, מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי. ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. 

ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אפין אתמר, ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. 


תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא &lt;קטע סוף=דף קלז ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קלח א/&gt;לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי &quot;ארך אפים&quot; מכלא. 

והיינו רזא דתנינן {{צ|יהו&quot;ה יהו&quot;ה}} פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון אברהם אברהם, יעקב יעקב, שמואל שמואל - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ ממשה משה דלא פסיק טעמא בגווייהו. 

מאי טעמא? 
* {{צ|אברהם אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. 
* {{צ|יעקב יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא, כגוונא דלעילא בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. 
* {{צ|שמואל שמואל}} טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא הוא נביאה וקודם לכן לא הוה נביאה. 

אבל {{צ|משה משה}} לא אפסיק טעמא בגוויהו, דמיומא דאתיליד שלים הוה, דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. 

אוף הכא {{צ|יהו&quot;ה יהו&quot;ה}} פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין, דהכי תנינן: כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא. 

וכד אתגלי עתיקא בזעיר אפין - כלא ברחמי אתחזון, וחוטמא אשתכיך, ואשא ותננא לא נפיק, כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא, בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא (בארבע אלף) באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. 

ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא (דמדבחא). וכלא תלייא בחוטמא, בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. 

והאי (הוא) דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}}, {{צ|וחרה אף יהוה}}, {{צ|וחרה אפי}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} - כלא בזעיר אפין אתמר ולא בעתיקא.


תאנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} האי (ס&quot;א תאנא בצניעותא דספרא דרגא (ס&quot;א עקימא) עמיקא למשמע טב וביש ודא איהו).

'''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה (ואודנא הוא למשמע) ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד (ס&quot;א דבארי) דרגא בעקימא (להאי ולהאי). מאי טעמא בעקימא? (ס&quot;א בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו) (בגין למשמע טב וביש). 

ותאנא מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. בגו אודנא נטיף מג' חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. 

והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בג&quot;כ הוא רזא. ווי לההוא דמגלי רזין, דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר. 


תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש (ס&quot;א ובטש) במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא ואתזער חוטמא ואתחמם (נ&quot;א ואתקמט), ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין ומתערין &lt;קטע סוף=דף קלח א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קלח ב/&gt;כל גבוראן ועביד נוקמין. ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש בריחא דמוחא (ס&quot;א ברישא במוחא) ונגדין תרין דמעין מעיינין ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן (ס&quot;א מתערבין) כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}}. בההיא שמיעה דהוא קלא אתער מוחא (כלא). 


תנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} כלומר ארכין. (ס&quot;א אודנין) שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יי'}}. ומה דאתמר {{צ|הטה יהוה אזנך}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אפין אתמר, מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא דא הוא (ס&quot;א אית) תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא דכתיב {{צ|כי אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}}, וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}}. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין דאתפשטו בגופא באתר דלבא שארי - מתפשט ההוא חללא דחמשין תרעין, ואודנא קרי ביה בחינה. ובלבא קרי ביה בחינה. משום דמאתר חד מתפשטין. (ס&quot;א בההוא נוקבא דאודנא ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי ועל דא באודנא קרי ביה בחינה ובלבא קרי ביה בחינה דכתיב כי אזן מלין תבחן וכתיב ובוחן לבות וכליות משום דמאתר חד מתפשטין). 


תאנא בצניעותא דספרא: כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד. אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה ובשמיעה אתכליל בינה, שמע כלומר הבן. אשתכח (ס&quot;א ואסתכל) דכלא בחד מתקלא אתקל. ומלין אלין למאריהו דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. 

תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא (ס&quot;א מהימנא) שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אפין אתמר. 

כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח יהו&quot;ה יהו&quot;ה ביו&quot;ד ה&quot;א תרי זמני, או באלף דל&quot;ת ויו&quot;ד ה&quot;א - חד לזעיר אפין וחד לעתיקא דעתיקין. 

ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. ותנינן אימתי אקרי שם מלא, בזמנא דכתיב {{צ|יהו&quot;ה אלהים}}, דהאי הוא שם מלא. דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא &quot;שם מלא&quot; אקרי, ושאר לא אקרי &quot;שם מלא&quot;, כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר יהו&quot;ה אלהים אתקריא שם מלא. 

{{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתעדון דחמין בכלא. 

{{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אפין. {{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} אינון ימי קדם, {{צ|שנות עולם}} אלין ימי עולם. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חייהו למאן? חייהו לזעיר אפין, דכל נהירו דיליה מאינון שנים קדמוניות אתקיימו ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא.


תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין, דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין. וחדאן בלבאי מלי ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין וגניז להו עתיקא דכלא גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא, לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא. זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי. 

פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} - מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} דכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יי'}} משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא, &lt;קטע סוף=דף קלח ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קלט א/&gt;דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא, הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב &quot;הדבקים ליי'&quot; אלא {{צ|ביהוה}} ממש. 

תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון (ס&quot;א דאורייתא) דשמא קדישא 

(מתחיל מסוף קלח ע&quot;ב) (נ&quot;א ובעלמא דאתי). משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין ובעלמא דאתי יתיר מהכא דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש, עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. 

השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא. 

תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בט' תיקונין, ודא איהו דיקנא דז&quot;א. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דז&quot;א - נגדין י&quot;ג מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה כ&quot;ב אתוון דשמא קדישא). 

וא&quot;ת דיקנא לא אשתכח, ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}} (ולא קרי דיקנא). 

אלא הכי תאנא בצניעותא דספרא: כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא (משום) ובג&quot;ד הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. 

ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אפין, נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובא דבוסמא. מאי תקרובא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}} (ולא ערוגות). 


בתשעה תקונין אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי (דדיקנא) אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי. דכתיב {{צ|בחור כארזים}} (שם). 

'''תקונא קדמאה'''. מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. 

'''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. 

'''תקונא תליתאה'''. מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן ותמן שקיעא ההוא ארחא. 

'''תקונא רביעאה'''. נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובא דבוסמא. 

'''תקונא חמשאה'''. פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן (ס&quot;א מנהון). 

'''תקונא שתיתאה'''. נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. 

'''תקונא שביעאה'''. דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. 

'''תקונא תמינאה'''. דנחתין שערי בתחות דיקנא דמחפיין קדלא דלא אתחזיא כלהו שערי דקיקין נימין על נימין. מליין מכל סטרוי. 

'''תקונא תשיעאה'''. (מתערבין שערי עם אינון) דמתחברן (נ&quot;א אתמשכן) שערי כלהו בשקולא מעלייא (ס&quot;א מלייא) עד (נ&quot;א עם) אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. 


בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין ט' מבועין דמשח רבות דלעילא, ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. 

ט' תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא, ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי (בר נש לתתא) גיבר תקיף. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. 


'''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אפין'''. 

אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: קום ברי (קדישא), סלסל תקונא דדיקנא (נ&quot;א דמלכא) קדישא בתקונוי אלין. &lt;קטע סוף=דף קלט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קלט ב/&gt;קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} עד {{צ|מבטוח בנדיבים}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} - תנא: הכא ט' תקונין דבדיקנא דא, להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. 

תא חזי כיון דאמר הני ט' תקונין לכתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}}. אמר: הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}. ובתקונא דדיקנא דא ט' תקונין, דאינון שם יי' - אשצינון מן עלמא, הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}. 

ותנא בצניעותא דספרא: תשעה תקונין אמר דוד הכא - שיתא אינון בשמא קדישא, דשית שמהן הוו, ותלת אדם. ואי תימא תרין אינון - תלתא הוו, דהא {{צ|נדיבים}} בכלל אדם הוו. 

תנא: שיתא שמהן דכתיב: 
* {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד.  
* {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין.  
* {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת.  
* {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע.  
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה.  
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. 

אדם תלת, דכתיב: 
* {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. 

ותא חזי, רזא דמלה, דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא, דהכי אתחזי. משום דלא אקרי (הוה) {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא, דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. 

ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה}}. תרי זמני {{צ|י&quot;ה י&quot;ה}} לקביל תרי עלעוי דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא. יהוה לי בעוזרי}}. בשמא דלא חסר. בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. 

ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} - הכי הוא. דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא. ומה דמשלפא בהו אתקרי שמא קדישא. ותערא ומה דביה אתקרי יהו&quot;ה ואתקרי אדם בכללא דתערא ומה דביה. (ס&quot;א ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי ידו&quot;ד אתקרי אדם בכלא תערא ומה דביה). 

ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי, בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא, מלכא עביד בגיניה. 

מאי טעמא דיקנא ולא גופא? אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}}
(ס&quot;א דדיקנא איהו עיקרא, דכל גופא וכל הדורא דגופא בתר דיקנא אזיל וכלא בדיקנא תלייא) (ול&quot;ג מן ודיקנא עד גופא) 


ובתרי גווני אתי האי חושבנא. חד - כדקאמרן. תרין - 
* {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד 
* {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. 
* {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. 
* {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. 
* {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. 
* {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. 
* {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה 


* {{צ|(ס&quot;א טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - ז'. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - ח'. 
* {{צ|מבטוח בנדיבים}} - ט'. 


{{צ|מן המצר קראתי י&quot;ה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד כל מה דאמר הכא על תקונא דדיקנא דא קאמר. 

(ר' יהודה אמר) {{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין מעילא תחות שערי דרישא, ובגין כך אמר {{צ|י&quot;ה י&quot;ה}} תרי זמני. 

ובאתר (ס&quot;א ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} דהוא אתר דלא דחית (ס&quot;א דחיק) וכל האי אצטריך וכו'. (אדם אתקרי ועל אתפשטותא האי אצטריך) דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. 

ותאנא בצניעותא דספרא: כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. 

תנא: מתתקן דיקנא עלאה בתשעה תקונין, והוא דיקנא דזעיר אפין בט' תקונין מתתקן. &lt;קטע סוף=דף קלט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמ א/&gt;'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין מתחות קוצי דתליין על אודנין, ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. 

תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין (וכפיין), והני לאו אריכין. ושערי דרישא מנהון שעיעי ומנהון קשישין. 

ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אפין כתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אפין, דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי ס&quot;ד? אלא אימא ארבע מוחי - תלת מוחי דהוו בזעיר אפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אפין לתלת מוחי דביה. ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אפין. 

בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין, דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין וזעיר אפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - שם יהוה ממש דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}}, דהכא משתכחין, דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. 

ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר, ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. 

ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. (נ&quot;א הוא) וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא, הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתחברא, כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר לכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך ויוצא לאור צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. 

ותנא: הני שערי דדיקנא תקיפין (בלחודי) משאר שערי דרישא, משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן ואינון תקיפין באורחייהו, אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי, דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי (ודינא), ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא אלין כלהו רחמי. אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון. 

ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא. וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא (ס&quot;א ומתאחרא) דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדיקנא. 

וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומסתחיין כמאן דאסתחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אסתחיין ברחמי. ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}}, ואלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אפין. וכד אמר משה זמנא תניינא תשעה תקונין אמר אינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין &lt;קטע סוף=דף קמ א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמ ב/&gt;ביה. ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}. 

תנא: שערי דרישא דזעיר אפין - כלהו קשישי תלין על תלין ולא שעיעין, דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. 

והאי דזעיר אפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אפין אתמר. 

אמר רבי שמעון &quot;''בריך ברי לקב&quot;ה בעלמא דין ובעלמא דאתי''&quot;. 


'''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. 

&quot;''קום רבי אבא!''&quot;. 

קם ר' אבא פתח ואמר: כד תקונא דדיקנא דא מתתקן בתקונא דמלכא (ס&quot;א בתקוני מלכין) (ס&quot;א כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא אתחזי) כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}. והאי תקונא תניינא אתתקן כד נהיר בנהירו דעתיק יומין אקרי {{צ|רב חסד}}, וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}. דהא נהירו אנפיה (ס&quot;א דא נהירו דאנפין). 

ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא כגוונא דעתיקא קדישא. אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא, לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}, ואתקיימו באתר אחרא. 

ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין וכלהו אקרון חסדי קדמאי דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. 

ובספרא דצניעותא קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} וכתיב  {{צ|נוצר חסד לאלפים}} (שם) סתם. 

ואוקימנא, האי {{צ|רב חסד}} - מטה כלפי חסד לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. 

והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא (ס&quot;א בתרי גווני אגזים ולא) אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא תרי זמני בטש בידיה בהאי אורחא.


'''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא, הוד והדר הוא. (ס&quot;א הוד עלאה) ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא (ס&quot;א ליאה דעלעין) בעלעוי ואתקרי הוד זקן. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו, ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם יתיר מכל דיוקנין.&lt;קטע סוף=דף קמ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמא א/&gt;ותאנא האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה (נ&quot;א דא) ואתפשט בשאר תקונין נהירין, האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא, ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. 

ובצניעותא דספרא אקרי הוד והדר ותפארת. דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פשע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל (ס&quot;א אסתכל) במתקלא חד סלקין. 

אמר ר' שמעון: יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה. 


'''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין (מתרין סטרי) מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא אתמשך סומקא ואתי חיורא, בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}}, דכד נהרין מתברך אלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}, כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. 

תאנא: כלהון נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון &quot;חסדי קדמאי&quot;, ובגין אינון נהרין כל אינון &quot;חסדי עולם&quot;. 


'''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא. (ס&quot;א ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. תנא תקונא דא הוא דאקרי) {{צ|פאת הזקן}}, ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד (וברחמי). ולא אבעי לחבלא האי חסד כמה דאתמר, ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. 


'''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי, ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. 

&quot;''קום רבי יהודה!''&quot; 

קם רבי יהודה פתח ואמר: בגזירת עירין פתגמא. כמה אלף רבבן מתנשן (ס&quot;א מתישבן) ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה, וכלהון אקרון {{צ|פה}}, הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר; תליין מהאי פומא ומהאי פומא. (ס&quot;א רוחא) כד אתפשט האי רוחא מתלבשן ביה כמה נביאי מהימנא, וכלהו {{צ|פה יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו (פיות) מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי. והאי תקונא שליטא על כלהו משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. 

אמר ר' שמעון: &quot;''בריך אנת לעתיקא קדישא!''&quot;


'''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא: אין למעלה לא ערף ולא עפוי, ובזמנא דאגח (ס&quot;א דנצח) קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה, הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} רזא הוא בצניעותא דספרא {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה חד מאינון גבוראן. 


'''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן (ס&quot;א דמתחברן) שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך (חסר כאן) {{להשלים}}. 
ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}}. (ונראה על הים כבחור טוב) הדא הוא דכתיב כתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן, ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי.


תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון דלא עאלו (נ&quot;א (ס&quot;א ולא) דעאלו ולא נפקו), אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. 

כללא דכל מלין - עתיקא דעתיקין וזעיר אפין כלא חד - כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא. לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא. אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין. דיוקנא דכליל כל שמהן. דיוקנא &lt;קטע סוף=דף קמא א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמא ב/&gt;דאתחזי בגוונוי. כהאי דיוקנא (נ&quot;א בגוויה כל דיוקנין) לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. 

כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אפין בהאי דיוקנא ותקונא. 

ואי תימא מה בין האי להאי? כלא הוא במתקלא חדא, אבל מכאן (נ&quot;א מנן) אתפרשן ארחוי. (נ&quot;א אתפשטן רחמי), ומכאן (נ&quot;א ומנן) אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}, כתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} בתרי יודי&quot;ן, אשלים תקונא גו תקונא, טברקא דגושפנקא, ודא הוא {{צ|וייצר}}. תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אפין. {{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה (ודא הוא וייצר), ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי שם מלא, {{צ|יהוה אלהים}}. ודא הוא רזא דתרין יודי&quot;ן ד{{צ|וייצר}}, דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - {{צ|יהוה אלהים}}. 

ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי אדם, דכליל דכר ונוקבא, ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה (מדכר ונוקבא), {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. 

וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. (הדא הוא דכתיב {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} (שם)), נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. {{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא. 

ולעילא בתקונין כגוונא דא ולאשלפא לההיא (נ&quot;א מההיא) נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא, ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין. 

בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרון (נ&quot;א אתקרי) {{צ|תפארת}}, ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}.

כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא, תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני, הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. 

תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. 

תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל (ואתתקן) בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ייהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. 

תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא ואתעבר ונקיב (ס&quot;א ונהיר) לסטר אחרא ותקין מיעוי דנוקבא ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. 

תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. כלהו &lt;קטע סוף=דף קמא ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמב א/&gt;דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי, דנוקבא אתפשטה תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. 

ותאנא: חמשה ערייתא (נ&quot;א תקונין) אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין ה' (נ&quot;א בסטרא דדינא ודינהא) אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. 

והכי תאנא: 
* קול באשה ערוה. 
* שער באשה ערוה. 
* שוק באשה ערוה. 
* יד באשה ערוה. 
* רגל באשה ערוה. 
דאע&quot;ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר - מערוה אינון.

ותאנא בצניעותא דספרא: אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי יו&quot;ד. וכיון דאתגלייא יו&quot;ד פומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי (נ&quot;א והאי חסד הוא תלי) בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו&quot;ד דפום אמה. 

ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו&quot;ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי שלים. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש&quot;ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו&quot;ד ואסתמר דלא עייליה ליו&quot;ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי. מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}}, דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו&quot;ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. 

וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן (בשמאלא) דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותה דכל גופה דנוקבא, ובההוא אתר אקרי ערוה דכלה, אתר לאצנע' לההוא אמה דאקרי חסד. בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. חסד ימינא, גבורה שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי &quot;אדם&quot; - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. 

תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא עתיקא דעתיקין, בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא, ולא אתקיימו עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו. ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן (ואנון תקוני אתתא. &quot;אשר היו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}}) ולא אתבסמו עד דאתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. 

ואי תימא, אי הכי דדינא כלהו והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}, והא לא אתחזי דינא, דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא? 

תאנא: כלהו דינא בר מחד דאתקיים בתראה והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר וכלהו לא אתקיימו. לא תימא דאתבטלו אלא דלא אתקיימו בההוא מלכו (דבסטר נוקבא) עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{צ|ושם עירו פעו}}. מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}, מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא. {{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא, {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. 

כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. דרועין דדכורא, חד ימינא חד שמאלא. דרועא קדמאה (ס&quot;א קדישא) &lt;קטע סוף=דף קמב א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קמב ב/&gt;תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו ב' דרועין. ואתכלילו סלקא דעתך? אלא ג' קשרין בימינא וג' קשרין בשמאלא. ג' קשרין דימינא אתכלילן בג' קשרין דשמאלא. ובגין כך דרועא לא כתיב אלא חד אבל ימינא לא כתיב ביה זרוע אלא {{צ|ימינך יהוה}}. {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. 

ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? תאנא: כלהו ג' מתפשטין ומתקשרן בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרן בדרועא ימינא, ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא. 

היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}}, כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה. 

והאי ימינא כד יתיב קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה (ס&quot;א וקשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושיט יתיב) בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא. מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}}, {{צ|זרועך הנטויה}}. 

נ&quot;א תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה). 

בזמנא דג' אלין אתכלילן בג' אחרנין אקרי כלא ימינא ועביד דינא ברחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערן רחמי בהו. 

ותאנא בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון ימינא. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}} דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}} (שם). דא בדא. 

ותאנא בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי סיועא קדישא דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין. (ואע&quot;ג דאקרי יד הוי סיועא) דכתיב (נ&quot;א וכתיב) {{צ|והנה ידי עמך}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע רבוא ותמניא וחמש מאה אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון 'יד יהוה עלאה', 'יד יהוה תתאה'. ואע&quot;ג דבכל אתר יד יהוה שמאלא זכו ימין יהוה. אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי ימין ואי לאו יד יהוה תתאה. 

תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}.

ותאנא בצניעותא דספרא: דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא, וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי, סתימא דכלא, פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דודמיטא לזעיר אפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. {{ש}}
{{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. 

ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין, ועד לא סיים לון, אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא &lt;קטע סוף=דף קמב ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמג א/&gt;ואתחברו אפין באפין - מאן ייעול בינייהו! מאן הוא דיקרב בהדייהו! (בגין כך סתימא דמלה, עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת). 

וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. 

ותאנא בצניעותא דספרא: בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין, ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא (דלא יכיל עלמא למסבל) דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטר דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. 

בתר דא, אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא וכל דינין לא אתערבו (ס&quot;א אתערעו) קמיה (ס&quot;א וכל דינין (לא) אתערו עמיה). תא חזי מה כתיב {{צ|ויהי בהיותם בשדה}}  {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא. בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}. ונצח האי דינא לאחוה משום דהוה קשיא מניה ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב&quot;ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין, ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע&quot;ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. 

מתרוויהון כחדא סלקא דעתך? אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. 

זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן בצרורא דאתקלא (ס&quot;א דאתכלא). 

זכאין אינון צדיקייא (נ&quot;א אתון חברייא) דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו. מלין דעלאין ותתאין צייתין להו. זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו. ותנדעון למאריכון אפין באפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא.


אמר ר' שמעון, חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא. עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}} 


תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

ותאנא בצניעותא דספרא: באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. 

כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני תקונין. (ס&quot;א דיוקנין) בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. 

כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל, דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי  {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין (ס&quot;א דמארין) למעבד נוקמין ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. 

תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא (בדכר ונוקבא) כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא. מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין (ס&quot;א קסטין) דגופא. (נ&quot;א לגופא). אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלין ומתברכאן בגיניהון. &lt;קטע סוף=דף קמג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קמג ב/&gt;תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. 

תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו גופא קדישא ולאתכללא בהו בההוא גופא. וכי תימא, אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא? לא, דח&quot;ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגוייתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם. בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. 

ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין ונפקו מכללא דגופא קדישא ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי קין דנפיק בכלל דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. 

וברוחא דאקרי הכל דאתבסם יתיר בכללא דגופא קדישא. נפקין אחרנין דמבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין, ושמעין מה דשמעין מעילא, ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. 

ותאנא בצניעותא דספרא, כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא דגופא קדישא. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. (ובגין דכלהו חד גופא שכינתא לעילא. שכינתא לתתא. קב&quot;ה לעילא. קב&quot;ה לתתא), ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד קק&quot;ק יי' צבאות מלא כל הארץ כבודו - דכלא הוא חד גופא. 

תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא כתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - אתקשרו דינא ורחמי (ס&quot;א אתבסמא דינא ברחמי), ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא, כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. 

ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם, לבתר כד נפיק מהאי עלמא לא עייל בכללא דאדם דאקרי גופא קדישא, אלא באינון דלא אקרון אדם ונפיק מכללא דגופא. 

תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} (שם). {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא, דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא (ס&quot;א הוא מקדשא דכלא) ומקדשא. וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. 

(שייך פ' כי תצא) ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}} - אדם דהוא יקר מכל יקרא - בל ילין. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא לא יתחזי ביה קלנא. 

ותאנא בצניעותא דספרא, כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא עביד פגימותא בגופא דעלמין. דהא בגין &lt;קטע סוף=דף קמג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמד א/&gt;דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}} (ס&quot;א לכתרא קדישא דמלכא בארעא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}}) משום דהאי גופא יקרא אתקרי דיוקנא דמלכא, ואי עביד ביה לינה הוי כחד מן בעירא (הדא הוא דכתיב {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}). 

תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} (ס&quot;א {{צ|בני האלהים}}) - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - (האדם הידוע). וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. 

{{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז&quot;א ועזא&quot;ל''' הוו בארץ, בני האלהים לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. 

כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אפין אתמר. {{צ|ויתעצב אל לבו}} - &quot;ויעצב&quot; לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. 

{{צ|אל לבו}} - &quot;בלבו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב (ומקבל) למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. 

{{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי. לאו לאפקא כלל. משום דלא קאים דא בלא דא. ואלמלא חכמה סתימא דכלא. כלא אתתקן כמרישא. הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שכינתי}} (ס&quot;א שיכנתי). ואלמלא האי תקונא דאדם לא קאים עלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. 

ותאנא: כלהון מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא, ודא חכמה סתימא דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא, (הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש&quot;א|טז|ז}} דאיהו בלגו לגו). ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}. 

עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון. דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. 

תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה, בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא. הדר ואמר הדרי בי, דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא ולא ליקרא דבית אבא ולא ליקרא דחברייא אלין, אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי. 

תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא, מיתו ר' יוסי בר' יעקב, ור' חזקיה ור' ייסא. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. צווח ואמר שמא ח&quot;ו גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו. 

שמע קלא זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא. &lt;קטע סוף=דף קמד א/&gt; {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמד ב/&gt;אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}, וכ&quot;ש דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו. זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו. (דלא הוה כן לאינון דהוו קמייהו. אמאי מיתו?). תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין (דאינון רתיכין) וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין, דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד (נ&quot;א ועוד) דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא ונטלין להו מלאכי עלאי. וסלקין לון לעילא. 

ואמאי אלין? משום דעאלן ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. 

אמר ר' שמעון, כמה זכאה חולקהון דהני תלתא וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא. 

נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}}. 

קמו ואזלו. בכל אתר דהוו מסתכלי סליק ריחין. אמר ר' שמעון שמע מנה דעלמא מתברך בגינן. והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. 

תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. אמר ר' שמעון: מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון, והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. נח דעתיה דרבי אבא.


תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין לא משתכחין תמן אלא אינון. והוה קארי להו רבי שמעון שבעה אנן עיני יי' דכתיב שבעה אלה עיני יי' ועלן אתמר. 

א&quot;ר אבא אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה אנת הוא שביעאה דכלא דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה. דכלא תלי בשביעאה. 
רבי יהודה קארי ליה שבת דכלהו שיתא מניה מתברכין דכתיב שבת ליי' קדש ליי'. מה שבת ליי' קדש אוף ר' שמעון שבת ליי' קדש. 

אמר ר' שמעון תווהנא על ההוא חגיר חרצן מאריה דשערי אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין. 

אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. 
א&quot;ל ר' שמעון מ&quot;ט לא שכיח מר בקרדוטא (ס&quot;א בקרטמא). גליפא דמאריה ביומא דהלולא. 
א&quot;ל. חייך רבי שבע יומין אתברירו קמי קב&quot;ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון. ובעינא לאשתכחא זמין קשיר בכתפוי (ס&quot;א) ואנא הוה ובעינא קמיה לאשתכחא זמין תמן וכדין קטיר בכתפוי) ולא יכילנא דההוא יומא שדרני קב&quot;ה למעבד נסין לרב המנונא סבא וחברוי דאתמסרו בארמונא (ס&quot; בקרוניא) דמלכא וארחישנא להו בנסא דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי ורמינא (נ&quot;א ואוליכנא) לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו חולקא דקב&quot;ה מהלולא דר' שמעון וחברוי. 
זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך. כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי. כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו. ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין לרבי פנחס בן יאיר חמוך ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן (ס&quot;א ואנא הא חזינא דהא בריר וכו') א&quot;ל קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין &lt;קטע סוף=דף קמד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמה א/&gt;בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין. 
א&quot;ל ואף כל אינון דלבר דכתיב והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'. אי אלין אתיין כ&quot;ש צדיקייא. מדי חדש בחדשו. למה משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. ומדי שבת בשבתו. דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין דכתיב ויברך אלהים את יום השביעי וגו'. ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא. ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי. וכתיב וקראת לשבת ענש לקדוש יי' מכובד מאן הוא קדוש יי' דא ר' שמעון בן יוחאי דאקרי מכובד בעלמא דין ובעלמא דאתי:

'''עד כאן האדרא קדישא רבא''':


===המשך זהר פרשת נשא===

'''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}}
רבי יצחק פתח ואמר וחסד יי' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים. כמה גדולה היראה לפני הקב&quot;ה שבכלל היראה ענוה ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא שנו בכלן ומי שאינו ירא שמים אין בו לא ענוה ולא חסידות:

תאנא מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה ענוה עדיף ונכלל בכלהו הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}} - כל מי שיש בו יראת שמים זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה זוכה לחסידות וכל מי שיש בו יראת שמים זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}. לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. תאנא כל אדם שיש בו חסידות נקרא מלאך ה' צבאות&lt;קטע סוף=דף קמה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קמה ב/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. מפני מה זכה כהן להקרא מלאך יי' צבאות. אמר ר' יהודה מה מלאך יי' זה מיכ&quot;אל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי מלאך יי' צבאות משום דאתי מסטרא דחסד מהו חסד רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מ&quot;ט זכה כהן לחסד בגין היראה הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. עולם ועולם מהו? אמר רבי יצחק כמה דאתתקן באדרא קדישא עולם חד ועולם תרי. א&quot;ר חייא אי הכי מן העולם ועד העולם מבעי ליה. א&quot;ל תרי עלמי נינהו, ואתהדרו לחד א&quot;ר אלעזר לר' יצחק עד מתי תסתום דבריך. מן העולם ועד העולם כללא דרזא עלאה אדם דלעילא ואדם דלתתא והיינו עולם ועולם. וכתיב ימי עולם וכתיב שנות עולם והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. על יראיו דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי אדם. אימתי. א&quot;ר אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות כללא דכלא. אמר רבי יהודה והא תנינן אדם כללא דדכר ונוקבא א&quot;ל ודאי הכי הוא בכללא דאדם דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי אדם וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי אדם כללא דכלא וכיון דאקרי אדם שרייא ביה חסד דכתיב אמרתי עולם חסד יבנה וגו'. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. יראיו כללא דאדם. 

ד&quot;א {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא. {{צ|על יראיו}} כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} לאתכללא בכללא דאדם. {{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. אמר רבי יהודה אי הכי מהו וצדקתו וחסדו מבעי ליה. 

אמר רבי אלעזר היינו רזא דתנינן {{צ|בזאת כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - וזאת אתכלילת באיש דהיינו חסד. וזאת נוקבא חסד דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי חסד. {{צ|וזאת}} אתקרי צדק דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? צדקתו דחסד בת זוגו דאתבסמא דא בדא. ובגין כך תנינן כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}}. 

אמר ר' יצחק משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא שריא בהו חסד ואקרון חסידים ובעיין לברכא עמא הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}} וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד בעי לברכא ובגין כך כתיב {{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}. מאי טעמא? משום דאקרון חסידם(?) וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. 

{{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם כה תברכו}} בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}}. תאנא האי צד&quot;ק אתקרי כ&quot;ה דכל דינין מתערין מכ&quot;ה (נ&quot;א מינה) והיינו דאמר ר' אלעזר מהו מכה (ס&quot;א דכה) רבה כלומר '''מכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב (שם) {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}} וכלא חד וכתיב &lt;קטע סוף=דף קמה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמו א/&gt;{{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} דזמינא לחרבא ארעיה. ומהאי כ&quot;ה מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם כ&quot;ה הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע&quot;ג דהאי כה אשתכחת בדינין תבסמון לה ותברכון לה דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד לכ&quot;ה ותבסמון לה לקבלייהו דישראל בגין דלא ישתכחון בה דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} - &quot;אמרו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. 

ד&quot;א {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} אמאי לא כתיב &quot;תאמרו&quot;? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}. זכו להם לא זכו אמור סתם. 


ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא ומאן נינהו חגי זכריה ומלאכי. אי הכי אתעביד קדש חול והא כתיב {{צ|לא ראו}} אמאי דחילו ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל ואיהו לאו נביא הא חול קדש. 

אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. ותנא עביד קב&quot;ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. ותאנא מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי ובאתר מלכו דלעילא אתקף ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. ותאנא בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד לית מאן דקאים קמיה. 

{{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה}} משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי ומשום דהוה דיליה הוא סביל ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי כ&quot;ה אתער בדינוי לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי כה ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל ואתעדי מנהון דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} ולא לשאר עמין. בגין כך כהן ולא אחרא כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה חס&quot;ד על ידוי דאקרי חסיד דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. {{צ|כה תברכו}} בשם המפורש. {{צ|כה תברכו}} בלשון הקדש. 

תאנא אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק ברכאן דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. ותאנא בההוא זמנא לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא מאן מטרוניתא דא כנסת ישראל מאן כ&quot;י כנסת ישראל סתם. תאנא אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא &quot;ידיו&quot; - משום דשבחא דימינא על שמאלא. 
אמר רבי אלעזר רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. 

תאנא כהן דבעי לפרסא ידוי בעי דיתוסף קדושה &lt;קטע סוף=דף קמו א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמו ב/&gt;על קדושה דיליה דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא דא ליואה דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}} {{ממ|במדבר|ח|ו}} הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים וגם את אחיך מטה לוי וגו'. שבט אביך כלל. מכאן דכל כהן דפרים ידוי בעי לאתקדשא ע&quot;י דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא. ובצניעותא דספרא תאנא לוי דאתקדש כהנא על ידוי בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. ואמאי לוי. ויתקדש על ידא דכהנא אחרא לא בעי דהא כהן דלא שלים לא בעי האי כהנא שלים ויתקדש על ידא דפגימא דלא שלים. אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח משכן זמנא הא שלים הוא והא אקרי קדוש דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}}. 

א&quot;ר תנחום אף אקרי 'טהור' דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. 

תאנא כהנא דפרים(?) ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה בגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא ולא יתכוון (נ&quot;א ולאתכוונא) באינון מלין. א&quot;ר יצחק בעי קב&quot;ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. א&quot;ר יהודה כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך לאו ברכתא דיליה ברכתא והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}}. עלאין יבקשו מפיהו. יבקשו מפיהו. ומאי יבקשו מפיהו תורה. תורה סתם היך אחידא תורה דלעילא דאקרי תורה סתם דתניא תורה שבכתב ותורה שבע&quot;פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מ&quot;ט {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך:


אמר ר' שמעון תאנא בצניעותא דספרא שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא. דאתגלייא כתיב ביו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א דאתכסייא כתיב באתוון אחרן. ומההוא דאתכסייא ההוא טמירא (ס&quot;א אחרנין וההוא דאתכסייא הוא טמירו) דכלא. א&quot;ר יהודה ואפילו ההוא דאתגלייא אתכסיא באתוון אחרן בגין ההוא טמירא דטמירין בגו דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיתת רחמי (כלהו) דכלהו כלילן בדיבור דכ&quot;ב אתוון (ס&quot;א דכלהו מכילן) (ס&quot;א בתרי כתרי) כתרי דרחמי. ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן כ&quot;ב מכילן דרחמי וי&quot;ג דעתיקא סתים וגניז מכלא וט' דאתגליין מזעיר אנפין (ס&quot;א בז&quot;א) ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי בכ&quot;ב אתוון גליפן. ותאנא כד הוה צניעותא בעלמא הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין. מכוין בסתימא דטמיר וגניז ומגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בלעמא סתים כלא באתוון רשימין. ות&quot;ח דכל הני כ&quot;ב אתוון (ס&quot;א רחמי) (ס&quot;א דכל הני כ&quot;ב מכילן דרחמי) &lt;קטע סוף=דף קמו ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמז א/&gt;משה אמרן בתרי זמני. זמנא קדמאה אמר י&quot;ג מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. זמנא תניינא אמר ט' מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא ומשתכחן דמתברכין כלהו (ס&quot;א עלאין) עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. וכל הני כ&quot;ב אתוון. מכילן סתימאן. יברכך יי' וישמרך. אלין תלת קראי. וג' שמהן. דתריסר אתוון כלילן לקבליהון ובכלא אתכוון כהנא. וכל עלאי ותתאי מתבסמן בכ&quot;ב אתוון דסתימין בהני ג' קראי לקביל כ&quot;ב (אתוון) מכילן דרחמי דכליל כלא ובגין כך כתיב {{צ|אמור}} ולא &quot;אמרו&quot; כמה דאוקימנא. {{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין בכל הני דרגין אמור במלין סתימין דלעילא. אמור חושבן רמ&quot;ח אברין דבאדם חסר חד. מ&quot;ט. דבחד תליין כלהו. וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. להם לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. 

תאנא א&quot;ר יוסי יומא חד יתיבנא קמיה דר&quot;א ב&quot;ר שמעון שאילנא ליה אמינא רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}} {{ממ|תהלים|לו|ז}}. אדם תינח בהמה למה? א&quot;ל יאות שאלת כלא במניינא הוא. זכו - אדם, לא זכו - בהמה. 
אמינא רבי רזא דמלה קא בעינא! 

א&quot;ל כלא אתמר. ות&quot;ח קרא קב&quot;ה לישראל אדם כגוונא דלעילא וקרא להו בהמה וכלא בחד קרא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}, ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יי'}}. 

ועוד רזא דמלה! זכו - אדם כגוונא דלעילא. לא זכו - בהמה אקרון. וכלהו מתברכאן בשעתא חדא. אדם דלעילא. ובהמה דלתתא. וכ&quot;ש דכלא אית בהו בישראל הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. 

ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא אוף לתתא אשתכח וכלא הכי תליא לטב ולביש לטב דכתיב אענה את השמים והם יענו את הארץ לביש דכתיב יפקוד יי' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה. א&quot;ר יהודה בג&quot;כ (האי תפארת פתח ביה) כתיב {{צ|אמור להם}} סתם לאתברכא עלאין ותתאין. כלהו כחדא דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה ואחר כך {{צ|אל בני ישראל אמור להם}} סתם לאתברכא כלהו כחדא {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. 

ר' אבא אמר כלהו כחדא מתברכאן בכ&quot;ב אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא בכ&quot;ב אתוון מתברכאן כלהו. ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא. ולא והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}. אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא. ולא?! והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. 

תאנא אמר רבי יוסי בשעתא דכהנא פריס ידוי אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. 
א&quot;ר יצחק אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. 
א&quot;ל משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי ובעי בר נש לדחלא אע&quot;ג דלא חמאן שכינתא לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. 

תאנא בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי צריכין עמא למיתב ומתברכן עילאין ותתאין ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא. אמר רבי שמעון בהני תלת קראי &lt;קטע סוף=דף קמז א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמז ב/&gt;רישיהון יו&quot;ד יו&quot;ד יו&quot;ד י&quot;ברכך י&quot;אר י&quot;שא כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא ז&quot;א מעתיקא מאן דאצטריך יו&quot;ד יו&quot;ד יו&quot;ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא ובגין כך יברכך יי' לעילא וישמרך (הוא) הכא לתתא וכן כלהו. ותאני תנא קמיה דר' שמעון האי מאן דמצער בחלמיה ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא רבש&quot;ע אני שלך וחלומותי שלך וכו'. אמאי משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו ומאן דיבעי צלותיה בצעריה אתהפך ליה דינא לרחמי:


'''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}}
מהו {{צ|ושמו את שמי}}? א&quot;ר יהודה יתקנו כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. ואי יעבדון הכי מה כתיב ואני אברכם. למאן לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}. וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. ולפיכך כתיב {{צ|ושמו}} ולא כתיב &quot;יאמרו&quot; או &quot;יזכרו&quot;. 

תאנא כל כהן דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מ&quot;ט משום דלא בריך בחביבותא וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא יפרוס ידוי לברכא לעמא דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. 

תאנא א&quot;ר יצחק בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. 

א&quot;ר יהודה הכי הוא ודאי דאשתכח פקיעא (ס&quot;א דאשכחן פקיחא) דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} בגין לברכא וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר קב&quot;ה יפקח עינוי עלך. ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. 

וא&quot;ר יצחק בג&quot;כ כהנא דבריך בעינא טבא ברכתיה אתקיים ודלא מברך בעינא טבא כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}}, כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. 

אמר ר' יוסי תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? &quot;אל בלק&quot; מבעי ליה!? דהא עביד בלק כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. 

תאנא א&quot;ר יוסי א&quot;ל קב&quot;ה לבלעם רשע את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן! הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. 

ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}}. משמע דקדשי הקדשים לחם אלהיו נפק מניה ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. 

תניא כמה חביבין ישראל קמי קב&quot;ה דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל הוא שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר בקרבך קדוש ולא אבא בעיר כלומר. כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא שמא דלעילא לא אשתלים. וכל תקונין לא אתקנו כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. &lt;קטע סוף=דף קמז ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמח א/&gt;רבי אבא הוה אזיל ללוד. 
פגע ביה ר' זירא בר רב א&quot;ל הא חמינא אפי שכינתא ומאן דחמי אפי שכינתא בעי למיזל ולרהטא בתראה הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא. 

מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב&quot;ה חשבה לאברהם או אברהם לקב&quot;ה. ואנא שמענא דקב&quot;ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי א&quot;ל הכי אוקימנא ולאו הכי הוי. 

תא חזי {{צ|ויחשבה}} - &quot;ויחשוב לו&quot; לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב&quot;ה. דתניא כתיב (שם) {{צ|ויוצא אותו החוצה}}. א&quot;ל קב&quot;ה צא מאצטגנינות שלך. לאו ההוא אורחא למנדע שמי. את חמי ואנא חמינא. '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא - {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ&quot;ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. 

בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר בכ&quot;ה ואע&quot;ג דדינין מתערין מנה חשב אברהם לההוא כתרא אע&quot;ג דהיא דינא כאלו היא רחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא - {{צ|צדקה}} - רחמי. 

אמר רבי יצחק '''כ&quot;ה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צד&quot;ק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע&quot;ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי צדק - הוא חשבה צדקה - דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. 

תו אמר ר' אבא מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כ&quot;ה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא ולזמנא דאתי (ס&quot;א כתיב) כמה דאת אמר {{צ|יברכך יהוה מציון וגו' ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}}:


'''{{צ|ויהי ביום כלת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}}
תאנא רבי יוסי ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. אמר רבי יהודה וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}. א&quot;ר יצחק אין מוקדם ומאוחר בתורה. {{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}? 

אלא בשעה שאמר לו קב&quot;ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר. 
אמר מיכאל קמי קב&quot;ה רבש&quot;ע תבעי לסתור אדם. והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה. 
א&quot;ל הא קיים משה פריה ורביה השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך. לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - &quot;בְאדם&quot; לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב (שם) {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! {{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!&lt;קטע סוף=דף קמח א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמח ב/&gt;'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}}
מהו {{צ|ליום}}? א&quot;ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. תאנא כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא ואפילו תתאה ואפילו עכו&quot;ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב שנים עשר נשיאים לאומותם מדאקריבו אלין דישראל נסיבו שולטנותא דכלהו. בג&quot;כ {{צ|נשיא אחד ליום}}. וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. 

זכאה חולקהון דצדיקייא דקב&quot;ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' &lt;קטע סוף=דף קמח ב/&gt;

==פרשת נשא - רעיא מהימנא==
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכא א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכא ב/&gt;'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}}
פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. 

ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}}
{{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. 

וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}}
ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון  {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. 

ותרין כרסיין אינון!  {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. 
* '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא&quot;ל. 
* '''פומא''' -  '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ&quot;ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר&quot;א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. 

מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (&lt;small&gt;שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש&lt;/small&gt;). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}}
ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה&quot;ג הרמ&quot;ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}}
'''&lt;small&gt;(עד כאן רעיא מהימנא)&lt;/small&gt;''' 


'''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח&quot;ג דף כ&quot;ד ע&quot;ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}'''
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכא ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכב א/&gt;{{ש}}
'''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}}
ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י&quot;ה''', ואשתלים ביה '''יהו&quot;ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. 

דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו&quot;ה אמרו אליו וגו' ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י&quot;ה''' - דא '''יה&quot;ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו'''' ופורקנא בדא תלייא. 

ובגין דא הכל תלוי בתשובה דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכב ב/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|ושבת עד יהו&quot;ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי!

ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש.  עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. 

ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב&quot;ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא ויהיב ליה. 

הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל  - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. 

דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ&quot;ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ&quot;ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר&quot;א אשר מחליף &quot;יראה&quot; ו&quot;אות י'&quot; עם &quot;תורה&quot; ו&quot;אות ו'&quot; - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''.  

ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב&quot;ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב&quot;ה על רמ&quot;ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה  ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. 

ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל&quot;ב}} {{צ|אלהים}}.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכג א/&gt;וישתלים '''יהוה''' ובה יהא לנכון נייחא מכלא ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה&quot;ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה הוא - סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש.  ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. 

ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ&quot;ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ&quot;ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''.  דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס&quot;ה ע&quot;ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק&quot;ו ע&quot;ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. 

ובגין דא אית 'הבל' ואית 'הבל'. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה, אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב&quot;ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא&quot;ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא כל חד למיניה.

ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע&quot;ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}.  וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. 

ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא. ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. 

אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון (ליה) לטוב הגנוז ויימרון ליה מרנא הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! ואמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}}. ההוא טוב הגנוז יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}.

כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}}
וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}}
* אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב&quot;ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה.
* אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב&quot;ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'.
* ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב&quot;ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכג ב/&gt;ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י&quot;ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו&quot;ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|}}. {{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. 

ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב&quot;ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב&quot;ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב&quot;ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה.

אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? -- {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו&quot;ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. 

והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס המתוק מדבש - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'.   איהו חד שביעאה דכלא,  ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי {{צ|ויורדים}} - תרי.  אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. 

ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|}} - אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה. לקבל שבעה יומי בראשית אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים וכמה תולדין דתליין מניה. ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. 

וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא? דאינון מתמן אתבריאו!? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|}}. וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. 

ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב&quot;ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך  אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין.

ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונין(?), ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. 

ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש&quot;ב|יב|}}.  ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה''' ויתרעי (נ&quot;א ויתרפי) ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|}}. ומנין דאתהדר קב&quot;ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|}}. 

ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יהו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכד א/&gt;קנהא דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין ובה מתקטרין עשר ספירן כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב&quot;ה. בגינה שריין עליה י' ספירן. וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ&quot;ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ&quot;ח.{{ש}}
{{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}}


'''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|{{גמט|בן}} אהרן}} ודאי איהו אח דילי! {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. 

פתח ואמר{{ש}}
'''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי רוח קנאה{{הערה|עיין מתוק מדבש שגורס כאן &quot;רוח טומאה&quot; - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. 

וכי אית קושטא ברוח מסאבא?! אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה.  ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}! הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם.  

{{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. 

כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא קב&quot;ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|}}. 

ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו 
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכד ב/&gt;הוו אילנא דטוב ורע. ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|}}. והאי עץ - מר איהו. 

כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. 

כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים}} {{ממ|דניאל|יב|}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון מסטרא דרע ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}} וקטיל לון.

{{צ|והמשכילים יבינו}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין לא צריך נסוון(?) ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|}} - דלא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר'.  ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו בנדה שפחה גויה זונה.  בגין דאינון בנוי דלילית דאיהי נדה שפחה גויה זונה חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|}}. ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון *** דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכה א/&gt;לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. 

ובזמנא דשלטא אילנא דחיי אתכפייא אילנא דטוב ורע ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא.  והכי איסור והיתר  טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח (לגבייהו) אלא שעבוד מלכיות בלבד דאינון לא טעמין מאילנא דחיי, וצריך לון מתני' באיסור והיתר טומאה וטהרה, אלא יהון מבוזים קדם ת&quot;ח כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון ע&quot;ה אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון ע&quot;ה טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - ת&quot;ח. 

ובקרא דא נמי רמיז ליה {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|סא|}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|}}. כגוונא דפליג לון קב&quot;ה בטורא דסיני הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא.  אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}}. הכי יפיק לת&quot;ח בכל האי יקר. וכגוונא דאתמר בע&quot;ה מסטרא דטוב {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות ת&quot;ח כעבדא דאזיל לרגליא דסוסיא דמאריה. וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: אם תקבלון עליכון ת&quot;ח במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדא&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכה א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכה ב/&gt;דמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא.

וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא ויחמון לת&quot;ח ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו - מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|}}. בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}, והא אוקמוה, אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך ידמו}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}}. 

אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא באומאה אימא אנת דהא בגינך אנא בעי לסלקא דיהיב לי קב&quot;ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו דאנת מחולל בחובין דעמא. הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}. 

אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו&quot;ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}, ולא אשתמודען בי, ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו. דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב&quot;ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם ת&quot;ח. ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא! חשיבין ככלבים - {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|}}. דלא אשכחו אכסניא בינייהו ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא - {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|}}.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכו א/&gt;עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|ה|}}. 

באומאה עלך זמנא תניינא בחי יהו&quot;ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב&quot;ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}}
'''(עד כאן רעיא מהימנא)'''


{{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס&quot;ט ע&quot;א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכו א/&gt;
==קטע זמני==
{{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכו ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכז א/&gt;(לא ברור מה יש כאן) 
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכח ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכט א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכט ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קל א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קל א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קל ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קל ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלא ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלב א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלב א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלב ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלב ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלד א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלד ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלה א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלה ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלו א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלו ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלח ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלט א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלט ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלט ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמ א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמ ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמא ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמב א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמב א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמב ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמב ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמד א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמד ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמה א/&gt;{{להשלים}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמה ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמו א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמו ב/&gt;{{להשלים}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמח א/&gt;


----------------------

&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>2uy1ny639uw6i7h6lmw78yqtho0a955</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3002659</id>
      <parentid>3002653</parentid>
      <timestamp>2026-04-01T14:55:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* קטע זמני */</comment>
      <origin>3002659</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="352370" sha1="himgkus8iab82up145g1ndp9s1phnl0" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}}

__TOC__
==פרשת במדבר - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קיז א/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}}
ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב&quot;ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. 

ואע&quot;ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה  מתרין סטרין. ואע&quot;ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. 

לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה  אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא  אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן  ואשתלים עלמא. 

ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! &lt;קטע סוף=דף קיז א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיז ב/&gt;תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב&quot;ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. 

ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו&quot;ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ&quot;א|ו|א}} {{ממ|מ&quot;א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}}
{{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. 


רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}}
{{צ|יהו&quot;ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב&quot;ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}}
תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו&quot;ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו&quot;ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. 

ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. 

וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב&quot;ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב&quot;ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב&quot;ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו&quot;ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. 

תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. 

מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו  מותנא. 

{{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} -  אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}}
{{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}}
{{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}}
{{צ|יברך יראי יהו&quot;ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב&quot;ה. {{ש}}
{{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע&quot;ג דלא עאלין במניינא. 

תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:&lt;קטע סוף=דף קיז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קיח א/&gt;רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ישראל מאן אתר אתברכן?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''&quot; {{ש}}
תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב&quot;ה והוו  עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן  מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו&quot;ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}}
ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא!  כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}:


'''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}}
'''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}}
כמה חביבא אורייתא קמי קב&quot;ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב&quot;ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב&quot;ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. 

תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב&quot;ה ומתעטרא קמיה ואמר &quot;''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''&quot;, בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}}
זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! 

{{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}}
רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב!  בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! 

ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו&quot;ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו&quot;ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו&quot;ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. 


דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו&quot;ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}}
אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}}
אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב&quot;ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: &lt;קטע סוף=דף קיח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קיח ב/&gt;'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! 

כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י&quot;ב שבטין, י&quot;ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י&quot;ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י&quot;ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. 

ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י&quot;ה''' בינייהו. {{ש}}
כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}}
ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}}
ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. 

אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}}
ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}}
ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}}
'''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. 

כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! 
* '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. 
* '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא  דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. 
* '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום.  '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. 
* '''ה' בתראה''' - מערב. 

ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. 
כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! 

זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}}
* {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. 
* {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. 
* {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. 
* {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא  לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. 

ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל  דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! &lt;קטע סוף=דף קיח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיט א/&gt;ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. 


שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. 
אמר: &quot;''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''&quot;


פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} 
{{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ&quot;א &quot;אסתכל&quot;. אבל נראה ד&quot;אחידנא&quot; תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב&quot;ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו&quot;ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}}
{{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב&quot;ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! 

אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}}
כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב&quot;ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}}
ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב&quot;ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. 
דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא&quot;ו''' - דא קב&quot;ה הוא לעילא. 


אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו&quot;ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}}
האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}}
אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! 

תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא  ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! 

כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! 

תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}}
ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא &quot;''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''&quot;. 

אמר רבי יהודה: &quot;''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''&quot; 


פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}}
תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}}
ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו&quot;ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.&lt;קטע סוף=דף קיט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיט ב/&gt;וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו&quot;ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! 

בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע&quot;ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא  באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}}
ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. 

ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. 


בכה רבי אלעזר. {{ש}}
פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}}
השתא  דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו  כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע&quot;ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}}
בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. 

והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא  ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו&quot;ם דאינון זנבא. 

אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}}
אמר: &quot;''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו&quot;ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}}
''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''&quot; {{ממ|תהלים|קלה|ד}} 

אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}}
אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב&quot;ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}:


'''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. 

כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}}
{{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא &quot;בך יתברך ישראל&quot; לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. 

אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. &lt;קטע סוף=דף קיט ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכ א/&gt;תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה&quot;ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. 

אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. 
* מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}}
* לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}}
* לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. 
* לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. 
* לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}}
אשתכח בכל  יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! 

בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! 


רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא:  {{ש}}
&quot;''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון  בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום  תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''&quot; 


ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ברי! אע&quot;ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}}
אמר ליה: &quot;''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! 

אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}}
'''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע&quot;ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. 

לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}}
לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. 

אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין!   חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא,   ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}}
ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.&lt;קטע סוף=דף קכ א/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכ ב/&gt;{{ש}}
מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב&quot;ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}.


ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו&quot;ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} 
מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}}
אלא  רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב&quot;ה דאיהו מהימנא עלאה. 

לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. 

תא חזי רזא דמלה! אע&quot;ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא.  {{ש}}
בקדמיתא עובדא 
* בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, 
* ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. 
* לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין -  תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. 

לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - 
* ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. 
* לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה  בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, 
* ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. 
* לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. 

ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}}
ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. 
דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}}
ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. 

תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו&quot;ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. &lt;קטע סוף=דף קכ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=במדבר דף קכא א/&gt;בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא&quot;ו''' - ד'''וא&quot;ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. 

והא קמ&quot;ל דרזא דמלה  דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא  כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב&quot;ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. 

ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו&quot;ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. 

ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב&quot;ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! 

זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. 

אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. 
אמר: &quot;''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''&quot; 
אמר ר' יהודה: &quot;''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב&quot;ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''&quot;  

'''ברוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן'''&lt;קטע סוף=במדבר דף קכא א/&gt;

==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)==
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיז א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיז ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיח א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיח ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיט א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיט ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכ א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכ ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}&lt;קטע התחלה=במדבר רע&quot;מ דף קכא א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=במדבר רע&quot;מ דף קכא א/&gt;

==פרשת נשא - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכא א/&gt;'''{{צ|וידבר יהו&quot;ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' 

ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו&quot;ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}}
האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}}
תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב&quot;מתוק מדבש&quot; הוא מציג את מילים &quot;והא אתמר&quot; כתחילת הפסקה הבא של &quot;בפלגות ליליא&quot;, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. 

בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.&lt;קטע סוף=דף קכא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכא ב/&gt;כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! 

תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. 

וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה מילין בישין מלישנא בישא, ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}, ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו&quot;ה לו עון}}. אימתי כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}: 


'''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}}
תא חזי, כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}, וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר  {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש&quot;א|טו|ו}}, אמאי אקרי {{צ|קיני}}, והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. ואתמר דעבד קנא במדברא, כעופא דא, בגין למלעי באורייתא, ואתפרש מן מתא, נפרד מקין, אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא, ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא, נפרד מקין.

זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! &lt;קטע סוף=דף קכא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכב א/&gt;דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא, משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר, {{צ|עד יערה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי, משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין, דנזקי לבני נשא, דאקרון נזקי עלמא. דהא (קמ&quot;ג ע&quot;א ע&quot;ב) מסטרא דקין קדמאה אשתכחו.

ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי קיני לבתר נפרד מקין (ודאי), ואתדבק (נ&quot;א ואתחבר) ביה בקודשא בריך הוא, (מאי משמע) דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא, ועביד פקודי אורייתא, כביכול, הוא קיים עלמין, עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה, {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב.

וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא, כביכול פגים לעילא, פגים לתתא, פגים לגרמיה, פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי (ס&quot;א דטסרין) בארבא, קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'.

ועל דא {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' האדם וגו'}}. (תא חזי) {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא, גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא, פגים לעילא, פגים לתתא, וההוא חובא תלייא, עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא, הדא הוא דכתיב, {{צ|בלע המות לנצח ומחה יי אלהים דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}} - (כתיב) {{צ|האדם}}, אדם קדמאה.

'למעול מעל ביהו&quot;ה' - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא, הוא גרים פגימו וכו', ועל דא, רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא, ומן פגימו דלהון, כמה זכאין מסתלקי בגינייהו, בר כל מה דגרמי לעילא ותתא.


רבי יצחק ורבי יהודה הוו אזלי מאושא ללוד, אמר רבי יהודה (יצחק) נימא מילין דאורייתא ונזיל. פתח רבי יהודה (ס&quot;א יצחק) ואמר, {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא, אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}.

אלא ודאי דא מהניא להו, בגין דעביד תשובה, כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא, אתקין ליה, ובמה בתשובה. דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו', והתודו את חטאתם והשיב}}, ותשובה אתקין כלא, אתקין לעילא, אתקין לתתא, אתקין לגרמיה, אתקין לכל עלמא.


פתח רבי יצחק (ס&quot;א יהודה) אבתריה ואמר, {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא, עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא תקיף חיליה מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? &lt;קטע סוף=דף קכב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכב ב/&gt;דהא כיון דשארי דינא לא אסתליק עד דישתלים, בתר דאשתלים ועמד תשובה אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו&quot;ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו&quot;ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. 

{{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב&quot;ה אע&quot;ג דאשרי דינא בעלמא בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה. 

ת&quot;ח אפילו כנסת ישראל תשובה אקרי. ואי תימא (תשובה) עלאה (ס&quot;א מעליא) (נ&quot;א ואת עלאה) מכל אתר לא שכיח אלא דא אקרי תשובה כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. חייבא חד בעלמא קלקולא דכמה אחרנין בגיניה. ווי לחייבא ווי לשביביה. 

תא חזי יונה בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו וקב&quot;ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו&quot;ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: &lt;קטע סוף=דף קכב ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=דף קכג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=דף קכג ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכד א/&gt;'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}}
מאי האי לגבי האי. אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו&quot;ה}}. ר' אלעזר אמר {{צ|איש איש}}. מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} משמע איש דאיהו איש וקיים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא איש בעלמא, איש לגבי אתתיה. 

{{צ|ומעלה בו מעל}} הא כחד סגי, אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא, חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}, רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. 

הכא אית לאסתכלא, הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}}, {{צ|ושחט}} - אחרא, ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא. אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא וכל נשי עלמא מתברכן (נ&quot;א אתאחדת) בכ&quot;י ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות ו) דאחידת בה בכנסת ישראל וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך בגין כך כהנא לדא, ולא אחרא. ואי תימא דאיהו עביד דינא - לאו הכי, אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד. דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו, ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה הוא עביד דינא והוא בדיק לה. &lt;קטע סוף=דף קכד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכד ב/&gt;תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לחפאה (נ&quot;א לזכאה) זמנא ותרין שאיל לה כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע אתוון (נ&quot;א סריטין) טריסין בטהירין דינא בדינא. רחמי ברחמי רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח, זכאה אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. 


ר' אלעזר פתח ואמר {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}, הא אוקמוה, אמר תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא. הכא אית לאסתכלא אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא, עד דקב&quot;ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון, מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו&quot;ה וגו'}} אמר קב&quot;ה למשה, משה מה את בעי הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל, כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני, ועד דיבדקון כלהו הכא לא אשרי שמי עלייהו. 

מיד {{צ|ויורהו יהו&quot;ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא, ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל, כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. ואי תימא נשיהון דישראל יאות אינון אמאי. אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו וכלהו נפקו גוברין ונוקבין זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. כדין &lt;קטע סוף=דף קכד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קכה א/&gt;קב&quot;ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}, אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא:

 
'''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כ&quot;ש בני נשא דאשתכחו מניה. 

א&quot;ר יוסי אלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי. אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} משמע דאחרא הוא. אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים מי המרים המאררים' - אלין מי ימא דאינון מרירין. מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא, כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}, ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. 

ת&quot;ח האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע&quot;ג דאינון מרירן, כד מתפשטין, מתיקין אינון. לזמנין מיין דימא מרירן. לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי ימא דקפא, ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי. ובכמה גוונין קיימא האי ימא. 

{{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא, כדין {{צ|המים המאררים}}, ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.&lt;קטע סוף=דף קכה א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכה ב/&gt;תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא, אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן ונקאן גרמה וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו, אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא, במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. 

תא חזי כל אינון נשי עלמא בתרייהו קיימי ואתדנו וע&quot;ד ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו. זכאה חולקהון דישראל דקב&quot;ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו. 


ר' חזקיה פתח: {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה, כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא (נ&quot;א כתורא) דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. 

ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}, ולאו לבר משוקא, בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}}, והיא אתקשרא ביה, בגין כך {{צ|בירכתי ביתך}}. 

א&quot;ר חזקיה תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר, ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי, כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא. ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. &lt;קטע סוף=דף קכה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכו א/&gt;אמר ר' יהודה שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה, בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא, כל שכן לבר. 

תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא, הכי נמי לנוקבא. פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון. ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}, מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא בין, בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא - בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יבורך גבר ירא יהו&quot;ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} וכתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}}  {{ממ|תהלים|קכח|ה}}, (ישראל סבא קדישא):


'''{{צ|איש כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} 
רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} 
{{צ|מדוע באתי}} - כמה חביבין אינון ישראל קמי קב&quot;ה, דבכל אתר דאינון שריין קב&quot;ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}. {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא מקדש אקרי, והא אוקמוה, ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעיא דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא ולא ייתו פסקי פסקי דלא יתעכב שלימו דשייפין, דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב&quot;ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} (חסר וזה הוא). 

תא חזי כיון דב&quot;נ אשתלימו שייפוי בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות - כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא, זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא. והא אתמר והא בעיא דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא ולא ייתו פסקי פסקי דלא יתעכב שלימו דשייפין דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב&quot;ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} (חסר וזה הוא). 

תא חזי כיון דב&quot;נ אשתלימו שייפוי בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות, כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא, בעיין עשרה דישתכחון חמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא ובמה היא תיקונא דכלא כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}, ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן כולהו תיקונא דגופא וכד אתת אקדימת שכינתא ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות קב&quot;ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}. מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. 

ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש, כדין כלא בעין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה זכאה חולקהון:


'''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}}
מאי {{צ|כי יפליא}}? דאפרש משאר בני עלמא, אתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה, בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. (חסר) 


ר' אבא פתח {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו&quot;ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}}
כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}}, ולית מאן דירכין אודניה. אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח. 

תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא, עד דאיהו יתיב דיינין ליה בקינפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא הא אשתזיב מן דינא, הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו ויחננו ויאמר וגו'}} {{ממ|איוב|לג|כג}}. &lt;קטע סוף=דף קכו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכו ב/&gt;מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. 

ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא וכל מה דאפיק מן פומא ויהיב דינא (נ&quot;א חושבנא) על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שיחו וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה, וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. 

תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה, ולא אתאבידו מיניה, ובשעתא דמפקי ליה לקברא כלהו מתעתדן ואזלי קמיה, ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. ואמרי &quot;''דא פלנייא דמריד במאריה. מריד לעילא, מריד לתתא. מריד באורייתא, מריד בפיקודוי. חמו עובדוי, חמו מלוי - טב ליה דלא אברי''&quot;. עד דמטי לגבי קברא כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי ווי ווי דדא אתקבר בגוון. 

עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי '''דומה''' קדים (ס&quot;א קאים) ונפיק תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא ותלת שרביטי דאשא בידייהו ודיינין רוחא וגופא כחדא. 

ווי על ההוא דינא, ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים דלא אשתכח עליה סניגוריא. וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא (דזיוא) מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. 

ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}}, היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה. כ&quot;ש וכל שכן האי דכל בני עלמא צריכין ליה. 

תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה אזדעזע כל גויה ורוחיה ולביה לא שכיך בגין דאיהו מלכא דכל גופא, ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. כדין הוא אומר ווי על מה דעבד ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא. דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל הוא פתח עינוי ואית ליה לאסתכלא ביה ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. 

כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה. נפל זיעא על ההוא שייפא ורוחא אסתליק מניה. ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק דהא אשתאיל מכל גופא כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. 

זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה, ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה. 

וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא. 
* חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. 
* וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. 
* וחד דינא כד עייל לקברא &lt;קטע סוף=דף קכו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכז א/&gt;
* וחד דינא דקברא. 
* וחד דינא דתולעתא. 
* וחד דינא דגיהנם. 
* וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. 

ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי. 

בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי וייתוב מנייהו קמי מאריה. כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו&quot;ה}}, עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא. {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא, השתא דאשתכחת עמכון אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו. 


תא חזי {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה.{{ש}}
'''{{צ|מיין ושכר יזיר חומץ יין וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' - הכא אית לאסתכלא, כיון דאסיר ליה חמרא, ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}, יכול ענבים נמי? לא, בענבים שרי. הכא לנזיר מ&quot;ט אסר ליה ענבים? 

אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא. והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה ענבים הוו, ודא הוא רזא דמלה דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. 
* יין לעילא ואוקמוה. 
* שכר לשמאלא דהא שכר יין נפקא. 
* ענבים דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. 
בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד. 

ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה (ס&quot;א כלום) - לאו הכי אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. 

תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא. כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}} - בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה ויפרש מיין ושכר וענבים בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. 
* יין אימא עלאה. 
* שכר סטרא דאחידו ביה ליואי ונפקי מיין עלאה ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר בעיי לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. 
* ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. 

ענבים דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה. בכ&quot;כ הוא תלי שערא דרישא ודיקנא. ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא &quot;נזיר יהוה&quot; פריש מדינא כלא. 

תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. &quot;על נפשו&quot; לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם, ומאי איהו? דא ענבים דאקרי נפש, ועל דא כתיב חטא בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא, וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא, כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה (ודאי בכלא). 

ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה דבעל בת אל נכר והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש אערב ההיא קדושה בבת אל נכר ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מ&quot;ט בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}} ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. &lt;קטע סוף=דף קכז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכז ב/&gt;כך הוו מכרזי על נזירא לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב. והא אוקמוה חברייא. ליואי מה כתיב בהו {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו&quot;ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} דבהאי דמי לגוונא דלעילא. 

אמר ר' יהודה בר רב בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה (ס&quot;א בהני שערי ובהני מלין) כמה דאיהו ברזא דרזין אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה. 

עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה כתרי (נ&quot;א סתרי) תורה סחרה ואתננה קדש ליהו&quot;ה.

===אדרא רבא===
::&lt;small&gt;'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון מצחא דגולגלתא. שערי דרישא. חללי דמוחא. חוטמא דעתיקא. אודנין. ידין. ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו. הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכנו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס, כי אין דמיון בינו ית' ובינינו בשום צד מהצדדים וכ&quot;ש מצד העצם והתבנית. יי' יצילנו משגיאות אכי&quot;ר.'''&lt;/small&gt;

'''האדרא רבא קדישא''' 

תניא אמר ר' שמעון לחברייא, עד אימת ניתיב בקיימא דחד סמכא. כתיב {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין ומארי דחובא דחיק כרוזא קארי כל יומא. ומחצדי חקלא זעירין אינון. ואינהו בשולי (נ&quot;א בשורי) כרמא. לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות. אתכנשו חברייא לבי אדרא מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון. אזדרזו בתקוניכון - בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין. (נ&quot;א בחילא דידין ורגלין) אמלכו עליכון למאן (ס&quot;א למלכא) דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט מלין דקדישי עליונין צייתי להו. וחדאן למשמע להו ולמנדע להו. 

יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: &quot;''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא''&quot;. {{ש}}
חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}}
קם ר' אבא וא&quot;ל אי ניחא קמיה דמר לגלאה הא כתיב {{צ|סוד יהו&quot;ה ליראיו}} והא חברייא אלין דחלין דקב&quot;ה אינון וכבר עאלו באדרא דבי משכנא - מנהון עאלו מנהון נפקו. 

תאנא אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו 
* רבי אלעזר בריה. 
* ור' אבא. 
* ור' יהודה. 
* ורבי יוסי בר יעקב. 
* ור' יצחק. 
* ור' חזקיה בר רב. 
* ור' חייא. 
* ור' יוסי. 
* ור' ייסא. 

ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא ועאלו כחקלא ביני אילני ויתבו. קם ר' שמעון וצלי צלותיה. יתיב בגווייהו ואמר כל חד ישוי ידוי בתוקפוי. שוו ידייהו ונסיב לון. &lt;קטע סוף=דף קכז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכח א/&gt;פתח ואמר {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסתר וענו (ס&quot;א כל העם) כלם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}}
פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי (ס&quot;א שמא) דא. ולעתיק יומין אתמר. כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}. וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו&quot;ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. 

קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}}
אותביה קמיה. {{ש}}
ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: אנן כללא דכולא עד השתא אתתקנו קיימין. {{ש}}
אשתיקו. {{ש}}
שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא. קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}}
חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו&quot;ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. (אמר) התם יאות הוה למהוי דחיל. אנן בחביבותא תלייא מלתא דכתיב {{צ|ואהבת את יהו&quot;ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}} וכתיב {{צ|מאהבת יהו&quot;ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}} וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. 

ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}}
{{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא (כיון דאתמר רכיל אמאי הולך), &quot;איש רכיל&quot; מבעי ליה למימר? מאן {{צ|הולך}}? אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}}, {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא (כמו ותקעתיו יתד במקום נאמן) ברוחא (נ&quot;א ברזא) תלייא מלתא. וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. 

ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין, עאכ&quot;ו. 

אמר ר' שמעון לשמיא לא אימא דיציתון (ס&quot;א דיציתן). לארעא לא אימא דתשמע. דהא אנן קיומי עלמין. 

תנא רזין דרזין כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו גלי ברזא ופתח ואמר: 

כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין. מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא (דמהימנותא) (דנהיר למאתן ושבעין עלמין ומגיה נהיר אורחא דנהירין ביה צדיקיא לעלמא דאתי, הדא הוא דכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. 

מן ההוא אורחא מתפרשן לשית מאה ותליסר אורחי דפליג בזעיר אפין דכתיב {{צ|כל ארחות יהו&quot;ה חסד ואמת לנוצרי בריתו וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}, דכלא צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא. ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי.

תאנא: עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין, עד לא זמין תקונוי (דמלכא) ועטורי עטורין. שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא ובה גליף ושיער מלכין ותקונוי לא אתקיימו הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה. {{צ|לבני ישראל}} - קדמאה, וכלהו דגליפו (ולא אתקיימו) בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו. 

ולבתר זמנא הוא אסתלק (נ&quot;א הוה מסתכל) בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. ותאנא כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין ואפקה מיד אמרה קמיה מאן דבעי לאתקנא ולמעד יתקן בקדמיתא תקונוי. 

תאנא בצניעותא דספרא עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן &lt;קטע סוף=דף קכח א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קכח ב/&gt;ואזדמן {{הערה|&lt;small&gt;עיין ([[שער מאמרי רשב&quot;י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב&quot;י על ספרא דצניעותא]] ד&quot;ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך&lt;/small&gt;}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש. אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין] [אבל בתקונוי ידיע] כחד סבא דסבין עתיק מעתיקין טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע מארי דחוור כסו (ס&quot;א בסומק) וחיזו בוסיטא (ס&quot;א בוצינא) דאנפי (נ&quot;א באנפוי). יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ד' מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}:


'''בגולגלתא''' יתבין (בכל יומא) תליסר (ס&quot;א תריסר) אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי, ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}, ומההוא טלא דאנער מרישיה ההוא דאיהו לבר יתערון מתייא לעלמא דאתי (דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}}. &quot;מלאתי טל&quot; לא כתיב אלא {{צ|נמלא}}) דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - אורות נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. 

ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנין דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה, הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. 

האי גולגלתא. חוורא דיליה אנהיר לתליסר עיבר גליפין בסחרנוי 
* לארבע עיבר בסיטרא חד 
* ולארבע עיבר בסטרא דא בסטרא דאנפוי 
* ולארבע עיבר בסטרא דא לסטרא דחורא 
* וחד לעילא דגולגלתא (כלומר לסטרא דלעילא) 
ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי לתלת מאה ושבעין רבוא עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים''' (כלומר אורכא דאנפין). והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''', לקבליה דעתיקא סבא קדש קדשים דקדשיא. 

וזעיר אנפין כד אסתכל להאי. כלא (ס&quot;א טלא) דלתתא אתתקן ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. 

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא. וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא (ס&quot;א אוראותא) לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא בקע לגולגלת לתתא כד עאלין בחושבנא.


'''בחללא דגולגלתא''' קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהו חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא (ס&quot;א ובגין דאתכסייא) האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא (ס&quot;א בג&quot;ד אקרי חכמתא סתימאה) והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה, והיינו דאמרי &quot;''סבא דעתוי סתים ומוחיה סתים ושכיך''&quot;. 

והאי קרומא אתפסק מזעיר אפין, ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין, הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}} - מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק, דלא מחפיא על מוחא (ועכ&quot;פ קרומא פסיק לתתא). והיינו דתנינן ברישומי אתוון תי&quot;ו רשים רישומא לעתיק יומין דלית דכוותיה (דביה תלייא תמים דעות שלים מכל סטרוי וסתים ושכיך ושקיט כחמר טב על דורדייה).


תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי חוור ונקי, כהאי עמרא, כך איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא דלא לאחזאה ערבוביה מתקוני. אלא כלא על בורייה דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. 

וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי כחושבן '''{{גמט|קדו&quot;ש}}'''. וכל נימא ונימא &lt;קטע סוף=דף קכח ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכט א/&gt;להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט לשבע (ס&quot;א לארבע) מאה ועשרין עובד. ובכל נימא ונימא אית מבוע דנפק ממוחא סתימאה (דבתר כותלא) ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן (ס&quot;א מתזן) מוחיה. 

וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. וכל קוצא וקוצא מתלהטן. ותליין. מתתקנן בתקונא יאה בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא עד גולגלתא. 

ותאנא: כל נימא ונימא אקרי (ס&quot;א איהי) משיכא דמבועא (ס&quot;א ממבועין), (ס&quot;א ואינון מבזעין) סתימין דנפקין ממוחא סתימאה. 

ותאנא משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא, אי דינא אי בדיוקניה) (ס&quot;א בדיקניה) ובגביני עינוי. 

'''קוצין דשערי''' תליין בתקוני נקיי כעמר נקא עד כתפוי. עד כתפוי ס&quot;ד אלא עד רישי דכתפי. דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי דכתיב {{צ|להיות אזניך פקוחות}}(?). 

שערא דנפיק מבתר אודנוי כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה, דכלא י&quot;ג נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי ובאינון שריין שערי לאתפלגא. 

לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה. כלא ימינא. אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה כ&quot;ש ביה. ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו&quot;ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי {{צ|יהוה}} ובין אריך אנפין דאקרי {{צ|אי&quot;ן}}. {{ש}}
אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו&quot;ה לאמר היש יהו&quot;ה בקרבנו אם אין}}. 


'''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר למאתן ושבעין עלמין. ומניה נהיר ארחא דז&quot;א דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי, הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא לשית מאה ותליסר אורחין דאורייתא דפליג בזעיר אפין דכתיב ביה תהלים {{צ|כל ארחות יהו&quot;ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. 


'''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין, רעותא דזעיר אפין לקבלי ההוא רעותא. (נ&quot;א מצחא דגולגלתא רצון אקרי) דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא לקבל דא לתתא. כתיב דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי רצון - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה ועשרין (נ&quot;א ועשר) עלמין. וכד אתגליא אתקבלא צלותהון דישראל. 

אימתי אתגליא? שתיק ר' שמעון. שאל תניינות אימתי? אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה אימתי איתגליא? א&quot;ל בשעתא דצלותא דמנחה שבתא. א&quot;ל מאי טעמא? אמר ליה משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי רצון - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו&quot;ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. 

אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: &quot;''בריך ברי לעתיק יומין - רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה''&quot;. תא חזי בשאר (ס&quot;א בשעתא) דלתתא כד אתגלי מצחא אשתכח חוצפא (ס&quot;א ת&quot;ח בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כד&quot;א) הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא (ס&quot;א חביבותא) ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. 

מהאי מצחא (ס&quot;א דלתתא) נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי עת רצון - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}} (כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד).&lt;קטע סוף=דף קכט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכט ב/&gt;ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. 

תאנא: האי מצחא אתפשט במאתן ושבעין אלפין נהירין דבוצינין (ס&quot;א דנהרין) מעדן עלאה. דתניא אית עדן דנהיר לעדן. עדן עלאה לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין מדקאמרן. והאי עדן דלתתא מתפרש בשבילוי לתלתין ותרין (עיבר) שבילין. ואע&quot;ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אפין. ועדן דלעילא לית דידע ליה ולא שבילוי בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא עדן דלתתא, דידע זעיר אפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא עדן דלעילא דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. 


'''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - ישראל דלעילא. וכתיב {{צ|אשר עיניך פקוחות}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. ותאנא כל מה דאתי ברחמי לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, כל שכן רישא חוורא דלא בעא מידי (ס&quot;א נטירו). 

אמר ר' שמעון לר' אבא למאי היא רמיזא? א&quot;ל לנוני ימא, דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא, וכל שכן דאיהו משגח לכלא וכלא מתזן ביה ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - ישראל דלעילא. 

כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}} - לא קשיא, הא בזעיר אפין, הא באריך אנפין. 

ועכ&quot;ד תרי עיינין אינון, ואתחוורו (ס&quot;א ואתחזרו) לחד. עינא דאיהי חוור בגו חוור וחוור דכליל כל חוור. 

חוורא קדמאה נהיר וסליק ונחית לאסכלא (ס&quot;א לאתכללא) דצריר בצרורא. 
תאנא: בטש האי חיורא ואדליק ג' בוציני דאקרין '''הוד והדר וחדוה''', ולהטין בחדוותא בשלימותא. 

חוורא תניינא נהיר וסליק ונחית ובטש ואפיק (ס&quot;א ואדליק ג' בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת''', ולהטין בשלימותא בחדוותא. 

חוורא תליתאה להיט ונהיר ונחית וסליק ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה (נ&quot;א ואפיק אורחא ללכא תתאה). ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. 


אמר ר' שמעון: יאות הוא, ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה. 


תאנא: חוור בגו חוור, וחוור דכליל כל חוור. {{ש}}
חוורא קדמאה נהיר וסליק ונחית לתתא (ס&quot;א לתלת) בוציני דלסטר שמאלא, ולהטין ואסחן בהאי חוורא כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}}
חוורא תניינא נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}}
חוורא תליתאה נהירו סליק ונחית וניק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא. ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה. אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. ותאנא לא סתים האי עינא. ואינון תרין ומתחוורן (ס&quot;א ואתחזרו) לחד. כלא הוא ימינא. לא הוה (ס&quot;א לית ביה) שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. 

תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו, בג&quot;כ אקרי עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא &lt;קטע סוף=דף קכט ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קל א/&gt;אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא. 

ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}, דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. 

ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד חזי (ס&quot;א אתחזי ס&quot;א אתסחי) מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. 

וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא.


תאנא בצניעותא דספרא. אשגחותא דעינא תתאה כד אשגח נהירו עלאה ביה ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה. דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יי'}}. כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עיני יי' אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יי' המה משוטטות}}, עינא דלתתא. 

דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? {{צ|עלי עין}}, כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}, מ&quot;ט {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. 

מ&quot;ט אקרי חד? ת&quot;ח בעיניה דתתאה אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא, ואינון תרי, בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא, ותרוייהו בדרגא חד סלקי, וכלא ימינא. ובגיני כך עינא חד ולא תרין. 

ותאנא עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכאן תדיר, וחדאן (ס&quot;א וחזאן) תדיר. דלא הוי הכי לתתאה, דכלילן בסומקא ובאוכמא ובחוורא, בג' גווני, ולא הוה תדיר פקיחא (ס&quot;א דליה גבינא) דלית גבהנא סוטרא (ס&quot;א כליה גביני סודרא) (ס&quot;א דליה עיניה בגביני דמכסאן) על עינא. 

ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. כד אתפקח. אית למאן דאתפקח לטב. ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא. מאן ישתזיב מניה. אבל עתיק יומין טבא דעינא. חוור בגו חוור. חוור דכליל כל חוורי. זכא החולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו. ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. 


תאנא (עכ&quot;ד) שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא בר מן אחר חד דאומי זעיר אפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יי'}} - נאם דזעיר אפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - לישראל קאמר דא, ותנינן עתיק יומין אמרו והאי והאי שפיר. 


תניא כתיב {{צ|חזה הוית עד די כורסוון רמיו ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? אמר לרבי יהודה קום בקיומך ואתקין כרסייא דא. 

א&quot;ר יהודה כתיב {{ממ|דניאל|ז|ט}} {{צ|כורסייה שביבין דינור}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה לכפייא (ס&quot;א אתכפייא) לההוא כורסייא. ומאן דרכיב שליט בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא קדמאה רמיז דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה עתיק יומין. 


א&quot;ר שמעון לר' יהודה יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין. ותא חזי כתיב {{צ|אני יי' ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא והוא סתים מכל סטרוי. 


(בהאי) '''חוטמא'''. תאנא בחוטמא אשתמודע פרצופא. ותא חזי מה &lt;קטע סוף=דף קל א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} &lt;קטע התחלה=דף קל ב/&gt;בין עתיקא לזעיר אפין? דא מאריה דחוטמא מחד נוקבא חיין ומחד נוקבא חיין דחיין. 

האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אפין. וקרינן ליה מליחה. והוא נחית רוח אתכסמותא דרוחא. דרוחא דנפיק (מהכא) מאינון נוקבי חד רוחא נפיק לזעיר אפין לאתערא (ס&quot;א חיין מכל סטרין חירו מכל סטרי חיין דחיין) ליה בגנתא דעדן. וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא לזמנא לבריה דדוד למנדע חכמתא ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא דכתיב {{צ|ונחה עליו רוח יי' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יי'}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. 

הא הכא ד' רוחין. והא רוחא חדא אמרינן, אמאי תלת? קום רבי יוסי בקיומך.

קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד אליף לי חכמתא דכתיב {{צ|ולא ילמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. 

ומאן אינון? אינון אינון (תרין) כתרין קדישין דזעיר אפין. ואינון שיתא רוחין אחרנין דיהכי (ס&quot;א דהכי) אינון (ס&quot;א ואינון שיתא רוחין ג' רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין) דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יי'}}, דתנינן כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|כג}} וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ&quot;א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר (ג' רוחי אינון דכלילן ג' אחרנין). 


א&quot;ל ר' שמעון רוחך ינוח לעלמא דאתי. תא חזי כתיב {{צ|כה אמר יי' מארבע רוחות באי הרוח וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתעדון - ג' אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו, דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב&quot;ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. &quot;ארבע רוחות באי&quot; לא כתיב כאן אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. 

וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין ידיע כלא. חכמה ובינה עצה וגבורה (רוח) דעת ויראת יי'. משום רוחא דכלילא מכל רוחי. בג&quot;כ כתיב {{צ|מארבע רוחות}} דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. ותאנא דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. 

ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא? חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי. חוטמא דזעיר אפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}}, ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}? (ג' נוסחי) מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. 

תאנא כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר &quot;''לבעל החוטם אני מתפלל לבעל החוטם אני מתחנן''&quot;, והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא לעתיק יומין אמרו. 

תנא אורכא דחוטמא, {{ב|תלת מאה וע&quot;ה עלמין|375}} אתמליין מן ההוא חוטמא, וכלהו מתדבקן בזעיר אפין. האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא וכל תקוני דעתיק יומין. אתחזון ולא אתחזון. אתחזון למארי מדין ולא אתחזון לכלא.


פתח ר' שמעון ואמר: 
::ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא טמירא סתימא דכלא (נ&quot;א טמיר וסתים מכלא) 
::דיקנא דההיא תושבחתא. 
::דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי. 
::דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין. 
::דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין. 
::דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה. 
::דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא יקירא דיקירין. טמירא דטמירין. מהימנותא דמהימנותא דכלא. 

תאנא בצניעותא &lt;קטע סוף=דף קל ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קלא א/&gt;דספרא דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחי וסליק וחפי בתקרובתא (סגי) דבוסמא טבא. חוורא דיקירא (ס&quot;א דבדיקני'). ונחית (ס&quot;א חוורא יקירא דדיקניה נחית) בשקולא וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא דנגדין ביה י&quot;ג נביעין מבועין דמשח רבות טבא בתלת עשר תקונין מתתקנא. 

'''תקונא קדמאה'''. מתתקן שערא מלעילא ושארי מההוא תקונא דשער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא עד רישא דפומא:

'''תקונא תנינא''' מתתקן שערא מרישא דפומא (וסליק) עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. 

'''תקונא תליתאה''' מאמצעיתא דתחות (ס&quot;א דהאי) חוטמא מתחות תרין נוקבין. נפיק חד אורחא ושערא אתפסק בההוא ארחא ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא מתקונא שלים סוחרניה דההוא אורחא. 

'''תקונא רביעאה''' מתתקן שערה (ונחית) תחות פומא מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. 

'''תקונא חמישאה''' תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא ואלין תרין ארחין רשימין על פומא. מכאן ומכאן. 

'''תקונא שתיתאה''' מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל לרישא דפומא והפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. 

'''תקונא שביעאה''' פסיק שערא ואתחזן תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

'''תקונא תמינאה''' נפיק חד חוטא דשערי סוחרני דדיקנא ותליין בשקולא עד טבורא. 

'''תקונא תשיעאה''' מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא (דתליין) ולא נפקי דא מן דא. 

'''תקונא עשיראה''' (מתערבין) נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. 

'''תקונא חד סר''' דלא נפקין נימא מן נימא ומתשערן בשיעורא שלים. 

'''תקונא תריסר''' דלא תליין שערי על פומא ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. 

'''תקונא תליסר''' דתליין שערן בתחות דיקנא מכאן ומכאן ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. לא ארחחי (ס&quot;א לאתחזאה) מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אפין. 

בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא. ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. 

בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין מתרי תפוחין שפירן דאנפוי נהירין אנפוי דזעיר אנפין, וכל חוזר (ס&quot;א חיזור) ושושן דאשתכחן לתתא נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. 

תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש &quot;נאמן&quot;, דכל דחמי דיקניה תלי ביה מהימנותא. 


תאנא בצניעותא דספרא: תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה (מנהון) משתכחי בעלמא ומתפחתי בתליסר תדעי דרחמי. ומאן דאושיט ידיה לאומאה כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא. 

האי באריך אפין - בזעיר אפין בכמה? אמר לרבי יצחק קום בקיומך וסלסל בסלסלא דתקונא דמלכא (ס&quot;א בדיקנא) קדישא היאך יתתקנון. 

קם רבי יצחק פתח ואמר {{צ|מי אל כמוך נושא עון וגו'. ישוב ירחמנו וגו' תתן אמת ליעקב וגו'}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. 

תאנא תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקנוי &lt;קטע סוף=דף קלא א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלא ב/&gt;דיקנא קדישא עתיקא דעתיקין. טמירא דטמירין.

תנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. 

'''תקונא קדמאה'''. הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתקנא מתקונא דשער רישא. 

הכא אית לאסתכלא - אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו. (ס&quot;א בחד מתקלא אתקלו), אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? 

אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא אריכין על כתפין למיגד לרישא (ד&quot;א מרישא) דזעיר אפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה, ובגיני כך לא הוו קשיין. וע&quot;ד אתחזן למהוי רכיכי. 

תאנא מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה. אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. 

וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין (כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא באינון נימין) אינון לא אשתכחו קשישין. מ&quot;ט משום דאי אשתכחו קשישין לא נגיד חכמתא למוחא בהון. 

בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו קשישא (ס&quot;א קשיא) ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן לאו חכמתא מתישבא עמיה. 

ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובג&quot;ד לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי ולא תלי על דיקנא משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. 

תאנא כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. 

ותאנא אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין לאחסין (נ&quot;א לאחתא) אינון י&quot;ג מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. (ס&quot;א דאתחסינו לתתא והכי תנינא מקמי אודנוי שריין שערי משום דבלחודייהו אינון ולא אתערבו באחרנין) 

ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו - לא. דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: 
# מי אל כמוך חד. 
# נושא עון תרי. 
# ועובר על פשע תלת. 
# לשארית נחלתו ארבע. 
# לא החזיק לעד אפו חמש. 
# כי חפץ חסד הוא שית. 
# ישוב ירחמנו שבעה. 
# יכבוש עונותינו תמניא. 
# ותשליך במצולות ים כל חטאתם תשעה. 
# תתן אמת ליעקב עשרה. 
# חסד לאברהם חד סר. 
# אשר נשבעת לאבותינו תריסר. 
# מימי קדם תליסר. 

לקביל דא אל רחום וחנון וגו' ואינון לתתא. 

ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה. ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין תקיפין. לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין. מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף (ס&quot;א אתכסי) מניה ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. &lt;קטע סוף=דף קלא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קלב א/&gt;ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה. 

ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. ועיקרא דמלה משום דהני שערי בגין דממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא ואינון לעילא מן דיקנא - דיקנא בלחודוי הוא. וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו - דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו.


'''תקונא קדמאה'''. תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. ותאנא כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא (מחומא דלב) ממוחא דרישא (ס&quot;א מתקוני דרישא) והכא לא פריש הכי דהא לא הוי. אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא הכי אשתכח. &lt;small&gt;'''(חסר כאן)'''&lt;/small&gt; 

ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא דאלף עלמין דחתימין (ס&quot;א אלף עלמין חתימין) בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. 

אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי לא הוי אריכא. ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס&quot;א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס&quot;א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין. 

ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|390}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. 

תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א&quot;ל}}'''. מהו תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא. (ס&quot;א לאתפשטא) (ס&quot;א לאכפיא ואתפשטו) - {{גמט|ל&quot;א}} בהאי סטר ו{{גמט|ל&quot;א}} בהאי סטר. 

וכל עלמא ועלמא מניה. מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''א&quot;ל'''. ועם כל דא האי '''א&quot;ל''' אתכפייא לרחמי, דרחמי דעתיק יומין (אתבסם) ואתכלל ואתפשט ביה. 

אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דינא יתיב וספרין וגו'}} {{ממ|דניאל|ז|י}} מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא (ס&quot;א בדיקנא) קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב {{צ|מי אל כמוך}} - בעתיק יומין אתמר בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה.

'''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית. וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא:

'''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שלט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין אלף|57,000}} דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא (ס&quot;א בחיזרא):

'''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|צ&quot;ו אלפין|96,000}} מארי דיללא ומתאחדן מני' בבוסיטא לקוסיטרא (ס&quot;א כבוסינא לקוסרא). ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. 

מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה? {{ש}}
מאן חמי טמירותא (ס&quot;א יקירותא) דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין, {{ש}}
עטרין דכל עטרין. {{ש}}
עטרין דלא אתכללו בעטרין. {{ש}}
עטרין דלא כשאר עטרין. {{ש}}
עטרין דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון {{ש}}
ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. 

תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין (לקבליהון), ואתעביד מה דאתעביד. 

כלא כליל בהני תקונין. כלא זקפן לקבליה תקונין דמלכא תקיפא עתיקא סתימא דכלא. וכלהו אתבסמן מתקונין אלין (דמלכא עתיקא).


תאנא, אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי. 

ותניא עד כמה זהירין אלין (ס&quot;א אתתקן באלין) תקוני דדיקנא. עד תליסר (דלתתא), וכל זמנא &lt;קטע סוף=דף קלב א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קלב ב/&gt;דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. 

אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא. כלא בחד איהו טמירא ויקירא. ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא (ס&quot;א לא אדכר באורייתא) ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה. ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. 

(מאי דיקנא דכהנא רבא) דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה, הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב עלה ראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב  {{צ|שבת אחים גם יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}}. גם לרבותכהן גדול דלתתא, דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. 

א&quot;ל רבי שמעון: יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין. זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי.


'''תקונא תניינא''' מתתקן שערא, מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא, בתקונא שקיל. קום ר' חזקיה וקאים בקיומך, ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא. 

קם ר' חזקיה שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. 

מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|325}} עיבר. וחד חשוך הוה אתמחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא. דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. 

אנא שאיל מהם (ס&quot;א מהו) פשרא דחמית. פתחו ואמרו {{צ|נושא עון}} חמיתא. אמר דא הוא תקונא תניינא. יתיב. 

א&quot;ר שמעון האידנא אתקשר (ס&quot;א אתבסם) עלמא - בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין. 

אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא. {{ש}}
אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה, דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני. {{ש}}
דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}}
ועוד דאנא ידענא דאנפאי נהירין ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}}
ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא, וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. אזדרזו חברין קדישין - דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא. 

קום ר' חזקיה תניינות ואוקיר תיקונא תליתאה דדיקנא קדישא. 

תנא. עד לא קם ר' חזקיה קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחות}}. {{ש}}
אתרגיש ר' שמעון ואמר: &quot;''ודאי כל חד וחד באתריה. ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא אשתלים שלימתא עלאה. קום ר' חייא''&quot;. 

קם ר' חייא פתח ואמר: {{צ|ואומר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא, והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}? אלא (תאנא) ח&quot;ו דאיהו אמר על דא אלא הכי: אנא מה בין דבור לאמירה? אמירה הוא דלא בעי לארמא קלא, &lt;קטע סוף=דף קלב ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קלג א/&gt;דבור בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין דכתיב {{צ|וידבר את כל הדברים האלה לאמר}}, ותאנא כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא. 

אי הכי, הא כתיב {{צ|וידבר יי' אל משה לאמר}}? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה, דהוא שמע דבור בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע, ושאר נביאים אזדעזעו אפי' באמירה ודחלין בדחילו. 

ותאנא, תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא לאתבא - (ס&quot;א לאקפא) (נ&quot;א לאייתאה) לתליתאה, דכתיב {{צ|הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. (תרי נוסחי) ותא חזי דתרין תקונין קדמאין למיתי לתליתאה הוו, דהוא תקונא תליתאה מאמצעיתא דתחות חוטמא, מתחות תרין נוקבין. נפיק חד ארחא. 

ושערא אפסיק (ס&quot;א אתפסק) בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום (דכתיב {{צ|ועובר על פשע}}) דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום (נ&quot;א כובש עונות וכתיב) דכתיב {{צ|ועובר על פשע}} - למיהב אעברא עד (ס&quot;א על) פומא קדישא דיימא סלחתי. 

תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא ולא אתגלי לחד מנייהו, דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. 

תאנא בצניעותא דספרא: מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}. (מאי משמע עובר על פשע. שפע. דאקדים שי&quot;ן לפ&quot;א, לא זכו עומד ולא עובר) (האי) בזעיר אפין. 

מאי בין האי להאי? {{ש}}
בזעיר אפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח, הדא הוא דכתיב 'כי רוח יי' נשבה בו ואיננו' (ס&quot;א {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}). 

באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי. 

ודא הוא תקונא תליתאה (דאורחא) דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקו. 

אמר ר' שמעון: ודאי קב&quot;ה וסגי לאוטבא לך ויחדי לאגנא עלך. 

ותאנא מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. 

תאנא בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא, סתימין ושתיקין, ולית דיפתח פטרא לאבאשא. משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. 

ומהאי מאן דאחיד (נ&quot;א דאחית) ואזהר (ס&quot;א משום דהאי אורחא סימנא לשתיקותא ומהאי הוא מאן דאחזי ואזהר) לשתקאה - להאי אורחא רשים, דהוא סימנא דעתיקא קדישא. 


'''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא (ונחית) תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב {{צ|לשארית נחלתו}}, כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ&quot;ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. 


'''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא, הדא הוא דכתיב {{צ|לא החזיק לעד אפו}}. 

&quot;''קום ר' יוסי''&quot;. 

קם ר' יוסי פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}}
{{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. דבר אחר: שכיך ברוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. 

{{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. דבר אחר: {{צ|{{גמט|שככה}}}} - שמא דכליל כל שמהן, וקב&quot;ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין ומעביר על כל אינון דלבר. דתניא ארחא עלאה דדיקנא קדישא (עלאה עתיקא דעתיקי) דאיהו נחית (בדיקניה) תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי. והאי ארחא דלתתא שקילן אינון בכלא. דא &lt;קטע סוף=דף קלג א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קלג ב/&gt;לעילא ודא לתתא. לעילא {{צ|עובר על פשע}}, לתתא {{צ|לא החזיק לעד אפו}}. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא, כך לתתא יהיב אתר לאעברא. 

תנא בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא, דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה דעדן עלאה לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי, ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. 

אמר ר' שמעון: &quot;''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''&quot;. 


'''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא (דרישא) לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. 

&quot;''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא''&quot;. 

קם ר' ייסא פתח ואמר: {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|ובחסד עולם רחמתיך}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי. ולא אקשו. דתנינן אית חסד ואית חסד; אית חסד דלגו ואית חסד דלבר. 

חסד דלגו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין, והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגו דעתיק יומין, ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא, דכהן מסטרא דא קא אתי. 

ותאנא בצניעותא דספרא: בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני, ולא לקטעא ליה ולא אשתצי מעלמא. והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין. {{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי &quot;חסד עולם&quot;, והאי הוא אחרא דז&quot;א דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. 

והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב {{צ|כי חפץ חסד הוא}}. דא הוא תקונא שתיתאה דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי. 


'''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן ב' תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. 

פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני, כך קב&quot;ה תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין - דאינון תקונא ז' - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא, ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא ומחזיין חידו לזעיר אפין. {{ש}}
כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}}
{{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}}
{{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר דכד נהרין מתברך עלמא. 

ותאנא כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא, על אחת כמה וכמה! 

תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא, וכל אינון דלתתא נהרין, וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא. 

ת&quot;ח פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין, ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. 

תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב {{צ|ישוב ירחמנו}} - {{צ|ישוב}} מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. הכא הוא {{צ|ישוב ירחמנו}} ובהאי דלתתא הוא {{צ|ואמת}}. דא הוא תקונא &lt;קטע סוף=דף קלג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קלד א/&gt;שביעאה דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין.


'''תקונא תמינאה''' -  נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא ותליין בשקולא עד טבורא. 

&quot;''קום אלעזר ברי, אתקין תקונא דא''&quot;. 

קם רבי אלעזר (בריה) פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ס&quot;ת בהיכל}}. מלה דא אוקימנא בספרא דצניעותא, והכא אית לאסתכלא, וכי הכל תלוי במזל, ותנינן ס&quot;ת קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וס&quot;ת לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדש. והתורה נתנה בג' קדושות. בשלש מעלות בימים שלשה שכינה בשלש לוחות וארון והיכל בס&quot;ת תליא ואיהו תליא במזל, וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}} - מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! 

אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דריקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע&quot;ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא  דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. 

ותאנא {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי מזל? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו ס&quot;ת שבהיכל דמתעטר בעשר קדושות לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי. ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין, הדא הוא דכתיב {{צ|יכבוש עונותינו}}. 

אמר ליה ר' שמעון: &quot;''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא''&quot;.


'''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין ולא נפקין דא מן דא. 

&quot;''קום ר' אבא''&quot;. 

קם ר' אבא ואמר: אלין (אינון) שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון {{צ|מצולות ים}} משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא דמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ומתכפיין. 

אמר ר' שמעון: &quot;''בריך תהא לעתיק יומין''&quot;.


'''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. 

&quot;''קום ר' יהודה''&quot;. 

קם ר' יהודה פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. 

תרי. '''תקונא עשיראה''' - {{צ|תתן אמת ליעקב}}, '''וחד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא, {{צ|חסד לאברהם}}.


'''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין, ויאין שערי סחור ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא כמה דאצטריך טרחותא. במאי קא מיירי? דינא. באתר (נ&quot;א בתר) דינא טרחותא אשתכח. 

וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! אלא דלא אתטרח בישובא (ס&quot;א בנשוכא) דרוחא דזעיר אפין. דתאנא מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק (ס&quot;א דאתדבק) ביה, דמתלבש ביה (נ&quot;א דאתתקן ומתלבש ביה) זעיר אפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט (ס&quot;א ואתפרשא) כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה אתלבש. ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. &lt;קטע סוף=דף קלד א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קלד ב/&gt;דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר (ס&quot;א דנפיק מההוא דלבר) ומתלבשין ביה נביאי מהימני אתקרי {{צ|פה יי'}}, אבל בהאי עתיקא דעתיקין לא אתפרש, ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא ופומא אתפני מכל סטרוי. 

ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי (הדא הוא דכתיב {{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}). 

ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר, דמכאן אשתלשלו י&quot;ב תחומין לעילא, י&quot;ב תחומין לתתא, י&quot;ב תחומין לי&quot;ב שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}.


'''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן ביקרא יאה וביקרא שפירא וחפיין עד טבורא. ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. 

א&quot;ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה. זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי. דאנן יתבין בקדושה עלאה אשא עלאה אסחר לן (ס&quot;א בין אשא עלאה דאסחר לן) והא כל תקונין עלאין (לדיוקנא) דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. 

והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא. כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין דא אשלים לכלא.


תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. ותאנא, אלין ימי קדם - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין (כליל בהו). והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. 

ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}, דביה זמין לאוקיר דיקניה, הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - הוא בלחודוי יתיר מכלא. הוא דכליל כלא. הוא דאתקרי בשמא ידיעא. 

דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא, והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה. דלית יום אקרי אלא מסטרא דילן, ולית לילה אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין, לכל אינון דלתתא, דנהרין בההוא משחא (אתתקנו) בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר. ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}, וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}.


אמר ר' שמעון לחברייא, כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא, אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא (ס&quot;א בוסיטא דקדושא) פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. &lt;קטע סוף=דף קלד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קלה א/&gt;סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחי שנינן (ס&quot;א שניין) מכל סטרוי. ומתאחדן פרכא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא (ס&quot;א בבוסיטא דגליפין) בההוא פריסא. וכן לד' עיבר. 

וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה, והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל (ס&quot;א בהבל דכל) פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון. זכאין אתון לעלמא דאתי דכלהו מלי דנפקי מפומיכון כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב&quot;ה חדי למשמע וציית להני מלי עד דהוא אגמר (ס&quot;א אגזר) דינא די לעלמא. דאי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין - עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. 

השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אפין; היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא. דהשתא חובתא (ס&quot;א חכמתא) עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא ולאתקנא כל תקונין על בורייה, תקוני דזעיר אפין מתקוני דאריך אפין אתתקנו, ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו ב&quot;נ למשלטא (ס&quot;א ומשלפא) ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה מתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאחאמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואע&quot;ג דלא אתקיימו. 


תאנא בצניעותא דספרא: עתיקא דעתיקין, עד לא זמין תקונוי, באני מלכין כנס מלכין (נ&quot;א גליף מלכין) ומשער מלכין, ולא הוו מתקיימי עד דדחי (ס&quot;א דאנח) לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. 

וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקין. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא. 

מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא וכלהו עלמין אתחרבו. הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}}  {{ממ|בראשית|לו|לב}}. 

{{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא (ס&quot;א יקירא) הוא. אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. {{צ|בלע בן בעור}}. תאנא הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה.  {{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. 

כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל &lt;קטע סוף=דף קלה א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קלה ב/&gt;כלא לאתישבא ביה. ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא ואתבטלו. ואתבטלו סלקא דעתך, והא כלהו באדם אתכלילן?! אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא (נ&quot;א דיוקנא) דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו (ס&quot;א אתכללו) כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו, (ס&quot;א מנהון אתבסמו ולא אתבסמו), ומנהון לא אתבסמו כלל. 

ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}} {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי? לאו הכי. אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה &quot;מיתה&quot; כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. 

וכיון דאתתקן אדם אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה וקיימין בדוכתייהו. וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין, בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין, משום דהוה דכר ונוקבא כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא, ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא לא כתיב בהו &quot;מיתה&quot; כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו.


תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא (נשב ביה אתתקר (ס&quot;א אתתקן) וסליק רעותיה) ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר, וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא ומתגלגלא נשב ביה אתתקן ונפיק חד גולגלתא תקיפא ואתפשט לארבע סטרין, ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל (ס&quot;א ואתכליל) ביה. ביה סלקא דעתך? אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. 

והאי אוירא הוא טמיר דטמירין עתיק יומין ברוחא דגניז בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר. ואשא דכיא קאים מהאי סטר. מאי אשא הכא. אלא לאו הוא אשא. אבל בוצינא דא (נ&quot;א ניצוצא) דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין ודינא מסטרוי אשתכח. 

ובגין דא האי גולגלתא אתקרי גולגלתא תקיפא. בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר. ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחיאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני: 
* מסטרא דרישא חיורא חיוור בגוויה. (ס&quot;א בגיניה) דכליל כלהו חיוורי (וכלהו חיוורי) 
* אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אפין אתחזי ביה סומקא. 
כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. 

ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אפין. 

וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחים כגווני חיוורא וסומקא. 

האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשט מגולגלתא לאנפוי {{ב|ק&quot;נ רבוא|150,000}} עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אפין'''. ובשעתא דאצטריך אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחיים לעלמא. 

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא ויהבי אגר אוראותא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא &lt;קטע סוף=דף קלה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קלו א/&gt;תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי בקע אגר אוראותא אשתכח מניה לעתיק יומין.


בחלליה דגולגלתא (ס&quot;א בגולגלתא דא) ג' חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו וקרונא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר (ס&quot;א ונפיק) לתלתין ותרין שבילין, הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. 

ותאנא בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}}
'''מחללא חד''' מתבקע (ס&quot;א ומתפשט) חד מבועא לד' סטרין ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי הללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא:

'''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין ן' תרעין. מאלין ן' תרעין אתאחדן ן' יומין דאורייתא, ן' שנין דיובלא, ן' אלף דרין דזמין קב&quot;ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. 

'''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה (ס&quot;א מדוריה) בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. 

ואילין ג' מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. 

תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן, ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא. בכל אינון סטרין דאינון דכיין. בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא. (בחור כארזים) רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. 

ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. {{ש}}
'''ממבועא לחללא חד דגולגלתא''' אתמשכן שערי במשיכותא ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. {{ש}}
'''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא ואתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. {{ש}}
'''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו (ומתעבידן תלין על תלין ומתערבין בקוצין אחרנין). 

ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. וכלהו משיכן, דאתמשכן מג' חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ובהאי תלין תליין (נ&quot;א ובהאי תלייא) ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. 

בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגין בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. 

תנא בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין מאריהון דמתקלא (ס&quot;א מאריהון דרחימותא. ואיהו מתקלא בינייהו) בג&quot;כ אית ימינא ואית שמאלא. 

מצחא דגולגלתא - אשגחותא דאשגחותא, ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר, &lt;קטע סוף=דף קלו א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קלו ב/&gt;בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אפין ואשתכיך דינא. 

בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט, אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדיהון, הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה חיה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. 

ותניא שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ושעתא דמתער קב&quot;ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. 

תאנא האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. 

ותניא עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח''' (ס&quot;א מצחא וכל חד אקרי נצח), ובאתוון רצופין (דאפין) הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. 

תניא מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}} {{ממ|ש&quot;א|טו|כט}}? האי רזא אוקימנא, כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי &quot;אדם&quot; ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי &quot;ראש&quot; (בהאי מצחא) אתחזי ואתגלייא - האי נצח לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מ&quot;ט משום דלא הוה מאתר דאקרי &quot;אדם&quot;, דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי אדם. ובגין כך {{צ|לא אדם הוא להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא.


'''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין שרקותא דבגבתא. דעל ריסי עיינין מכחלן. (דכל עיינין מכחלן) באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא (דעל תריסי דעיינין) בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא. ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואתסחן בחד חוורא דעינא טבא, הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}? בחוורא דלעילא קדמאה. (נ&quot;א בחוורא קדמאה דעינא טבא) 

ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי (ס&quot;א ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא) ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. 

וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא ורחמי על ישראל ואסתחר (ס&quot;א ואתזהר) עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. 

עינוי כד אתפקחן אתחזון שפירין כהני יונים בסומק ואוכם וירוק חוור לא אתגלי אלא בזמנא אסתכל בעינא טבא ומסתחאן כל אינון גוונין בההוא חוור מאינון גוונין דמתגליין נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי מאוכמא &lt;קטע סוף=דף קלו ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קלז א/&gt;דעינא, הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא מסומקא נפקין שבעה רהיטין דסמכין (נ&quot;א דסחרן) לסטר שמאלא ומתלהטין באשא דלסטר צפון ומתאחדן לאתפשטא בעלמא, לגלאה ארחין דחייביא, הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}.

מירוקא נפקין שבעה טהירין (ס&quot;א נהירין) דקטרא דלסטר (נ&quot;א רהיטין דסחראן לסטר) דרומא ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו, הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן. רחמי ונוקמין.


'''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים כל סומקין מקמיה. לא אתחזן. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה.

'''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא חד זמן לאלף שנים בימא רבא, וכד נפיק האי אבנא אתי רגשא ותקפא על ימא. וקליה דימא וגלגלוהי אזלין. ואשתמעו לנונא רבא דאקרי לויתן. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא דכל אוכמין סתימין קמיה (ס&quot;א והא אוקמוה דכל אורחין סתימין קמה) וכך היא אוכמותא דעינא, אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא (ס&quot;א לסטר חד) ואקיף לההוא אוכמא.

'''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. 

וכד אסתחר (נ&quot;א אתגלי) חוורא ואסתחרי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא (סומקא ירוקא אוכמא). לא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא (נ&quot;א הוא) ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא דאינון תאומין כחדא. הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אסחן בחוורתא דעינא עלאה. 

ודא זמינין למנדע צדיקייא למחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. 

ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש. לטב - כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב. ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. 

תנא בצניעותא דספרא: מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}, וכי ירושלם נוה שאנן הוא והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקוט ולאו שאנן הוא? 

אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר (דישגח באלין עיינין), דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו&quot;ד ולא &quot;עיניך&quot;. ומה דאמר ירושלם ולא ציון - הכי אצטריך, לאכפייא &lt;קטע סוף=דף קלז א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קלז ב/&gt;לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. 

ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} {{ממ|דברים|יא|יב}} (הדא הוא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} דבה אשכח גזרי דדינין יתיר מכל שארי אתרי) (נ&quot;א דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי. ותנא כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}}. השתא {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי) ולזמנא דאתי ישתכח בה עינא חד דרחמי. עינא עינא דעתיקא דעתיקין. הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון {{צ|רחמים גדולים}}, רחמי דזעיר אנפין אקרון {{צ|רחמים}} סתם. (מהנ&quot;א הוא משום דאית ביה ימינא ושמאלא דינא ורחמי) ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין.

תאנא: בהני עיינין בתרין גוונין מנייהו, בסומקא ואוכמא, שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן ימא רבא? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא (ס&quot;א בחוורא) במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל.


'''חוטמא''' - תאנא בצניעותא דספרא, חוטמא דזעיר אנפין, בחוטמא אשתמודע פרצופא. בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית (ס&quot;א בחוטמא אשתמודע פרצופא תלת שלהובין מתוקדין בנוקבוי מהאי חוטמא אתפשטן תלת גווני תננא ואשא וגחלי דנורא דכתיב {{צ|עלה עשן באפו}} ולית) תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו (ס&quot;א אתדליקו) ונפקי מחוטמוי. 

ותאנא כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא, ובין תרי (נ&quot;א בתרי) גווני, וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. 

ואי תימא - אף וחימה כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא, משחית מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. 

ותאנא חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. 

כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}} - אלא הכי תאנא, כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי גבורה חדא. 

וכלהו גבוראן שריאן לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף (אלפין) וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף (אלפין רבוא) וארבע מאה (וחמש) דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן (נ&quot;א ונחתין) עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. 

כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}. אלא הכי תאנא, לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יי' לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}? 

אלא בכל זמנא דעתיק דעתיק - רישא חוורא (אתגלייא) רעוא דרעוין אתגליין רחמין רברבין אשתכחו בכלא, ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין (ס&quot;א דינין) דזעיר אפין זמינין, וכביכול רחמי עביד דינא. ההוא עתיקא דכלא דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני, מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי. ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. 

ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אפין אתמר, ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. 


תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא &lt;קטע סוף=דף קלז ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קלח א/&gt;לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי &quot;ארך אפים&quot; מכלא. 

והיינו רזא דתנינן {{צ|יהו&quot;ה יהו&quot;ה}} פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון אברהם אברהם, יעקב יעקב, שמואל שמואל - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ ממשה משה דלא פסיק טעמא בגווייהו. 

מאי טעמא? 
* {{צ|אברהם אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. 
* {{צ|יעקב יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא, כגוונא דלעילא בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. 
* {{צ|שמואל שמואל}} טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא הוא נביאה וקודם לכן לא הוה נביאה. 

אבל {{צ|משה משה}} לא אפסיק טעמא בגוויהו, דמיומא דאתיליד שלים הוה, דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. 

אוף הכא {{צ|יהו&quot;ה יהו&quot;ה}} פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין, דהכי תנינן: כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא. 

וכד אתגלי עתיקא בזעיר אפין - כלא ברחמי אתחזון, וחוטמא אשתכיך, ואשא ותננא לא נפיק, כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא, בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא (בארבע אלף) באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. 

ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא (דמדבחא). וכלא תלייא בחוטמא, בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. 

והאי (הוא) דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}}, {{צ|וחרה אף יהוה}}, {{צ|וחרה אפי}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} - כלא בזעיר אפין אתמר ולא בעתיקא.


תאנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} האי (ס&quot;א תאנא בצניעותא דספרא דרגא (ס&quot;א עקימא) עמיקא למשמע טב וביש ודא איהו).

'''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה (ואודנא הוא למשמע) ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד (ס&quot;א דבארי) דרגא בעקימא (להאי ולהאי). מאי טעמא בעקימא? (ס&quot;א בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו) (בגין למשמע טב וביש). 

ותאנא מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. בגו אודנא נטיף מג' חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. 

והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בג&quot;כ הוא רזא. ווי לההוא דמגלי רזין, דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר. 


תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש (ס&quot;א ובטש) במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא ואתזער חוטמא ואתחמם (נ&quot;א ואתקמט), ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין ומתערין &lt;קטע סוף=דף קלח א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קלח ב/&gt;כל גבוראן ועביד נוקמין. ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש בריחא דמוחא (ס&quot;א ברישא במוחא) ונגדין תרין דמעין מעיינין ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן (ס&quot;א מתערבין) כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}}. בההיא שמיעה דהוא קלא אתער מוחא (כלא). 


תנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} כלומר ארכין. (ס&quot;א אודנין) שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יי'}}. ומה דאתמר {{צ|הטה יהוה אזנך}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אפין אתמר, מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא דא הוא (ס&quot;א אית) תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא דכתיב {{צ|כי אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}}, וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}}. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין דאתפשטו בגופא באתר דלבא שארי - מתפשט ההוא חללא דחמשין תרעין, ואודנא קרי ביה בחינה. ובלבא קרי ביה בחינה. משום דמאתר חד מתפשטין. (ס&quot;א בההוא נוקבא דאודנא ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי ועל דא באודנא קרי ביה בחינה ובלבא קרי ביה בחינה דכתיב כי אזן מלין תבחן וכתיב ובוחן לבות וכליות משום דמאתר חד מתפשטין). 


תאנא בצניעותא דספרא: כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד. אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה ובשמיעה אתכליל בינה, שמע כלומר הבן. אשתכח (ס&quot;א ואסתכל) דכלא בחד מתקלא אתקל. ומלין אלין למאריהו דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. 

תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא (ס&quot;א מהימנא) שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אפין אתמר. 

כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח יהו&quot;ה יהו&quot;ה ביו&quot;ד ה&quot;א תרי זמני, או באלף דל&quot;ת ויו&quot;ד ה&quot;א - חד לזעיר אפין וחד לעתיקא דעתיקין. 

ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. ותנינן אימתי אקרי שם מלא, בזמנא דכתיב {{צ|יהו&quot;ה אלהים}}, דהאי הוא שם מלא. דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא &quot;שם מלא&quot; אקרי, ושאר לא אקרי &quot;שם מלא&quot;, כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר יהו&quot;ה אלהים אתקריא שם מלא. 

{{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתעדון דחמין בכלא. 

{{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אפין. {{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} אינון ימי קדם, {{צ|שנות עולם}} אלין ימי עולם. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חייהו למאן? חייהו לזעיר אפין, דכל נהירו דיליה מאינון שנים קדמוניות אתקיימו ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא.


תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין, דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין. וחדאן בלבאי מלי ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין וגניז להו עתיקא דכלא גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא, לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא. זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי. 

פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} - מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} דכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יי'}} משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא, &lt;קטע סוף=דף קלח ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קלט א/&gt;דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא, הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב &quot;הדבקים ליי'&quot; אלא {{צ|ביהוה}} ממש. 

תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון (ס&quot;א דאורייתא) דשמא קדישא 

(מתחיל מסוף קלח ע&quot;ב) (נ&quot;א ובעלמא דאתי). משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין ובעלמא דאתי יתיר מהכא דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש, עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. 

השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא. 

תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בט' תיקונין, ודא איהו דיקנא דז&quot;א. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דז&quot;א - נגדין י&quot;ג מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה כ&quot;ב אתוון דשמא קדישא). 

וא&quot;ת דיקנא לא אשתכח, ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}} (ולא קרי דיקנא). 

אלא הכי תאנא בצניעותא דספרא: כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא (משום) ובג&quot;ד הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. 

ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אפין, נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובא דבוסמא. מאי תקרובא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}} (ולא ערוגות). 


בתשעה תקונין אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי (דדיקנא) אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי. דכתיב {{צ|בחור כארזים}} (שם). 

'''תקונא קדמאה'''. מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. 

'''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. 

'''תקונא תליתאה'''. מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן ותמן שקיעא ההוא ארחא. 

'''תקונא רביעאה'''. נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובא דבוסמא. 

'''תקונא חמשאה'''. פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן (ס&quot;א מנהון). 

'''תקונא שתיתאה'''. נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. 

'''תקונא שביעאה'''. דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. 

'''תקונא תמינאה'''. דנחתין שערי בתחות דיקנא דמחפיין קדלא דלא אתחזיא כלהו שערי דקיקין נימין על נימין. מליין מכל סטרוי. 

'''תקונא תשיעאה'''. (מתערבין שערי עם אינון) דמתחברן (נ&quot;א אתמשכן) שערי כלהו בשקולא מעלייא (ס&quot;א מלייא) עד (נ&quot;א עם) אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. 


בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין ט' מבועין דמשח רבות דלעילא, ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. 

ט' תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא, ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי (בר נש לתתא) גיבר תקיף. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. 


'''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אפין'''. 

אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: קום ברי (קדישא), סלסל תקונא דדיקנא (נ&quot;א דמלכא) קדישא בתקונוי אלין. &lt;קטע סוף=דף קלט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קלט ב/&gt;קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} עד {{צ|מבטוח בנדיבים}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} - תנא: הכא ט' תקונין דבדיקנא דא, להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. 

תא חזי כיון דאמר הני ט' תקונין לכתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}}. אמר: הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}. ובתקונא דדיקנא דא ט' תקונין, דאינון שם יי' - אשצינון מן עלמא, הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}. 

ותנא בצניעותא דספרא: תשעה תקונין אמר דוד הכא - שיתא אינון בשמא קדישא, דשית שמהן הוו, ותלת אדם. ואי תימא תרין אינון - תלתא הוו, דהא {{צ|נדיבים}} בכלל אדם הוו. 

תנא: שיתא שמהן דכתיב: 
* {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד.  
* {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין.  
* {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת.  
* {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע.  
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה.  
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. 

אדם תלת, דכתיב: 
* {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. 

ותא חזי, רזא דמלה, דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא, דהכי אתחזי. משום דלא אקרי (הוה) {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא, דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. 

ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה}}. תרי זמני {{צ|י&quot;ה י&quot;ה}} לקביל תרי עלעוי דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא. יהוה לי בעוזרי}}. בשמא דלא חסר. בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. 

ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} - הכי הוא. דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא. ומה דמשלפא בהו אתקרי שמא קדישא. ותערא ומה דביה אתקרי יהו&quot;ה ואתקרי אדם בכללא דתערא ומה דביה. (ס&quot;א ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי ידו&quot;ד אתקרי אדם בכלא תערא ומה דביה). 

ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי, בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא, מלכא עביד בגיניה. 

מאי טעמא דיקנא ולא גופא? אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}}
(ס&quot;א דדיקנא איהו עיקרא, דכל גופא וכל הדורא דגופא בתר דיקנא אזיל וכלא בדיקנא תלייא) (ול&quot;ג מן ודיקנא עד גופא) 


ובתרי גווני אתי האי חושבנא. חד - כדקאמרן. תרין - 
* {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד 
* {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. 
* {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. 
* {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. 
* {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. 
* {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. 
* {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה 


* {{צ|(ס&quot;א טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - ז'. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - ח'. 
* {{צ|מבטוח בנדיבים}} - ט'. 


{{צ|מן המצר קראתי י&quot;ה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד כל מה דאמר הכא על תקונא דדיקנא דא קאמר. 

(ר' יהודה אמר) {{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין מעילא תחות שערי דרישא, ובגין כך אמר {{צ|י&quot;ה י&quot;ה}} תרי זמני. 

ובאתר (ס&quot;א ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} דהוא אתר דלא דחית (ס&quot;א דחיק) וכל האי אצטריך וכו'. (אדם אתקרי ועל אתפשטותא האי אצטריך) דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. 

ותאנא בצניעותא דספרא: כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. 

תנא: מתתקן דיקנא עלאה בתשעה תקונין, והוא דיקנא דזעיר אפין בט' תקונין מתתקן. &lt;קטע סוף=דף קלט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמ א/&gt;'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין מתחות קוצי דתליין על אודנין, ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. 

תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין (וכפיין), והני לאו אריכין. ושערי דרישא מנהון שעיעי ומנהון קשישין. 

ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אפין כתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אפין, דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי ס&quot;ד? אלא אימא ארבע מוחי - תלת מוחי דהוו בזעיר אפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אפין לתלת מוחי דביה. ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אפין. 

בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין, דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין וזעיר אפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - שם יהוה ממש דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}}, דהכא משתכחין, דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. 

ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר, ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. 

ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. (נ&quot;א הוא) וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא, הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתחברא, כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר לכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך ויוצא לאור צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. 

ותנא: הני שערי דדיקנא תקיפין (בלחודי) משאר שערי דרישא, משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן ואינון תקיפין באורחייהו, אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי, דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי (ודינא), ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא אלין כלהו רחמי. אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון. 

ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא. וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא (ס&quot;א ומתאחרא) דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדיקנא. 

וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומסתחיין כמאן דאסתחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אסתחיין ברחמי. ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}}, ואלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אפין. וכד אמר משה זמנא תניינא תשעה תקונין אמר אינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין &lt;קטע סוף=דף קמ א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמ ב/&gt;ביה. ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}. 

תנא: שערי דרישא דזעיר אפין - כלהו קשישי תלין על תלין ולא שעיעין, דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. 

והאי דזעיר אפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אפין אתמר. 

אמר רבי שמעון &quot;''בריך ברי לקב&quot;ה בעלמא דין ובעלמא דאתי''&quot;. 


'''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. 

&quot;''קום רבי אבא!''&quot;. 

קם ר' אבא פתח ואמר: כד תקונא דדיקנא דא מתתקן בתקונא דמלכא (ס&quot;א בתקוני מלכין) (ס&quot;א כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא אתחזי) כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}. והאי תקונא תניינא אתתקן כד נהיר בנהירו דעתיק יומין אקרי {{צ|רב חסד}}, וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}. דהא נהירו אנפיה (ס&quot;א דא נהירו דאנפין). 

ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא כגוונא דעתיקא קדישא. אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא, לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}, ואתקיימו באתר אחרא. 

ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין וכלהו אקרון חסדי קדמאי דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. 

ובספרא דצניעותא קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} וכתיב  {{צ|נוצר חסד לאלפים}} (שם) סתם. 

ואוקימנא, האי {{צ|רב חסד}} - מטה כלפי חסד לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. 

והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא (ס&quot;א בתרי גווני אגזים ולא) אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא תרי זמני בטש בידיה בהאי אורחא.


'''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא, הוד והדר הוא. (ס&quot;א הוד עלאה) ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא (ס&quot;א ליאה דעלעין) בעלעוי ואתקרי הוד זקן. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו, ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם יתיר מכל דיוקנין.&lt;קטע סוף=דף קמ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמא א/&gt;ותאנא האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה (נ&quot;א דא) ואתפשט בשאר תקונין נהירין, האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא, ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. 

ובצניעותא דספרא אקרי הוד והדר ותפארת. דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פשע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל (ס&quot;א אסתכל) במתקלא חד סלקין. 

אמר ר' שמעון: יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה. 


'''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין (מתרין סטרי) מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא אתמשך סומקא ואתי חיורא, בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}}, דכד נהרין מתברך אלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}, כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. 

תאנא: כלהון נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון &quot;חסדי קדמאי&quot;, ובגין אינון נהרין כל אינון &quot;חסדי עולם&quot;. 


'''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא. (ס&quot;א ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. תנא תקונא דא הוא דאקרי) {{צ|פאת הזקן}}, ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד (וברחמי). ולא אבעי לחבלא האי חסד כמה דאתמר, ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. 


'''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי, ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. 

&quot;''קום רבי יהודה!''&quot; 

קם רבי יהודה פתח ואמר: בגזירת עירין פתגמא. כמה אלף רבבן מתנשן (ס&quot;א מתישבן) ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה, וכלהון אקרון {{צ|פה}}, הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר; תליין מהאי פומא ומהאי פומא. (ס&quot;א רוחא) כד אתפשט האי רוחא מתלבשן ביה כמה נביאי מהימנא, וכלהו {{צ|פה יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו (פיות) מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי. והאי תקונא שליטא על כלהו משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. 

אמר ר' שמעון: &quot;''בריך אנת לעתיקא קדישא!''&quot;


'''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא: אין למעלה לא ערף ולא עפוי, ובזמנא דאגח (ס&quot;א דנצח) קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה, הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} רזא הוא בצניעותא דספרא {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה חד מאינון גבוראן. 


'''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן (ס&quot;א דמתחברן) שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך (חסר כאן) {{להשלים}}. 
ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}}. (ונראה על הים כבחור טוב) הדא הוא דכתיב כתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן, ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי.


תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון דלא עאלו (נ&quot;א (ס&quot;א ולא) דעאלו ולא נפקו), אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. 

כללא דכל מלין - עתיקא דעתיקין וזעיר אפין כלא חד - כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא. לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא. אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין. דיוקנא דכליל כל שמהן. דיוקנא &lt;קטע סוף=דף קמא א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמא ב/&gt;דאתחזי בגוונוי. כהאי דיוקנא (נ&quot;א בגוויה כל דיוקנין) לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. 

כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אפין בהאי דיוקנא ותקונא. 

ואי תימא מה בין האי להאי? כלא הוא במתקלא חדא, אבל מכאן (נ&quot;א מנן) אתפרשן ארחוי. (נ&quot;א אתפשטן רחמי), ומכאן (נ&quot;א ומנן) אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}, כתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} בתרי יודי&quot;ן, אשלים תקונא גו תקונא, טברקא דגושפנקא, ודא הוא {{צ|וייצר}}. תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אפין. {{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה (ודא הוא וייצר), ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי שם מלא, {{צ|יהוה אלהים}}. ודא הוא רזא דתרין יודי&quot;ן ד{{צ|וייצר}}, דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - {{צ|יהוה אלהים}}. 

ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי אדם, דכליל דכר ונוקבא, ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה (מדכר ונוקבא), {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. 

וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. (הדא הוא דכתיב {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} (שם)), נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. {{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא. 

ולעילא בתקונין כגוונא דא ולאשלפא לההיא (נ&quot;א מההיא) נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא, ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין. 

בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרון (נ&quot;א אתקרי) {{צ|תפארת}}, ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}.

כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא, תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני, הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. 

תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. 

תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל (ואתתקן) בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ייהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. 

תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא ואתעבר ונקיב (ס&quot;א ונהיר) לסטר אחרא ותקין מיעוי דנוקבא ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. 

תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. כלהו &lt;קטע סוף=דף קמא ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמב א/&gt;דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי, דנוקבא אתפשטה תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. 

ותאנא: חמשה ערייתא (נ&quot;א תקונין) אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין ה' (נ&quot;א בסטרא דדינא ודינהא) אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. 

והכי תאנא: 
* קול באשה ערוה. 
* שער באשה ערוה. 
* שוק באשה ערוה. 
* יד באשה ערוה. 
* רגל באשה ערוה. 
דאע&quot;ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר - מערוה אינון.

ותאנא בצניעותא דספרא: אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי יו&quot;ד. וכיון דאתגלייא יו&quot;ד פומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי (נ&quot;א והאי חסד הוא תלי) בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו&quot;ד דפום אמה. 

ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו&quot;ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי שלים. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש&quot;ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו&quot;ד ואסתמר דלא עייליה ליו&quot;ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי. מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}}, דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו&quot;ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. 

וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן (בשמאלא) דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותה דכל גופה דנוקבא, ובההוא אתר אקרי ערוה דכלה, אתר לאצנע' לההוא אמה דאקרי חסד. בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. חסד ימינא, גבורה שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי &quot;אדם&quot; - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. 

תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא עתיקא דעתיקין, בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא, ולא אתקיימו עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו. ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן (ואנון תקוני אתתא. &quot;אשר היו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}}) ולא אתבסמו עד דאתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. 

ואי תימא, אי הכי דדינא כלהו והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}, והא לא אתחזי דינא, דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא? 

תאנא: כלהו דינא בר מחד דאתקיים בתראה והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר וכלהו לא אתקיימו. לא תימא דאתבטלו אלא דלא אתקיימו בההוא מלכו (דבסטר נוקבא) עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{צ|ושם עירו פעו}}. מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}, מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא. {{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא, {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. 

כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. דרועין דדכורא, חד ימינא חד שמאלא. דרועא קדמאה (ס&quot;א קדישא) &lt;קטע סוף=דף קמב א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קמב ב/&gt;תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו ב' דרועין. ואתכלילו סלקא דעתך? אלא ג' קשרין בימינא וג' קשרין בשמאלא. ג' קשרין דימינא אתכלילן בג' קשרין דשמאלא. ובגין כך דרועא לא כתיב אלא חד אבל ימינא לא כתיב ביה זרוע אלא {{צ|ימינך יהוה}}. {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. 

ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? תאנא: כלהו ג' מתפשטין ומתקשרן בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרן בדרועא ימינא, ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא. 

היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}}, כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה. 

והאי ימינא כד יתיב קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה (ס&quot;א וקשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושיט יתיב) בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא. מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}}, {{צ|זרועך הנטויה}}. 

נ&quot;א תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה). 

בזמנא דג' אלין אתכלילן בג' אחרנין אקרי כלא ימינא ועביד דינא ברחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערן רחמי בהו. 

ותאנא בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון ימינא. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}} דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}} (שם). דא בדא. 

ותאנא בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי סיועא קדישא דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין. (ואע&quot;ג דאקרי יד הוי סיועא) דכתיב (נ&quot;א וכתיב) {{צ|והנה ידי עמך}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע רבוא ותמניא וחמש מאה אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון 'יד יהוה עלאה', 'יד יהוה תתאה'. ואע&quot;ג דבכל אתר יד יהוה שמאלא זכו ימין יהוה. אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי ימין ואי לאו יד יהוה תתאה. 

תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}.

ותאנא בצניעותא דספרא: דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא, וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי, סתימא דכלא, פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דודמיטא לזעיר אפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. {{ש}}
{{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. 

ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין, ועד לא סיים לון, אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא &lt;קטע סוף=דף קמב ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמג א/&gt;ואתחברו אפין באפין - מאן ייעול בינייהו! מאן הוא דיקרב בהדייהו! (בגין כך סתימא דמלה, עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת). 

וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. 

ותאנא בצניעותא דספרא: בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין, ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא (דלא יכיל עלמא למסבל) דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטר דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. 

בתר דא, אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא וכל דינין לא אתערבו (ס&quot;א אתערעו) קמיה (ס&quot;א וכל דינין (לא) אתערו עמיה). תא חזי מה כתיב {{צ|ויהי בהיותם בשדה}}  {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא. בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}. ונצח האי דינא לאחוה משום דהוה קשיא מניה ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב&quot;ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין, ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע&quot;ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. 

מתרוויהון כחדא סלקא דעתך? אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. 

זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן בצרורא דאתקלא (ס&quot;א דאתכלא). 

זכאין אינון צדיקייא (נ&quot;א אתון חברייא) דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו. מלין דעלאין ותתאין צייתין להו. זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו. ותנדעון למאריכון אפין באפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא.


אמר ר' שמעון, חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא. עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}} 


תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

ותאנא בצניעותא דספרא: באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. 

כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני תקונין. (ס&quot;א דיוקנין) בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. 

כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל, דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי  {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין (ס&quot;א דמארין) למעבד נוקמין ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. 

תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא (בדכר ונוקבא) כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא. מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין (ס&quot;א קסטין) דגופא. (נ&quot;א לגופא). אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלין ומתברכאן בגיניהון. &lt;קטע סוף=דף קמג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קמג ב/&gt;תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. 

תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו גופא קדישא ולאתכללא בהו בההוא גופא. וכי תימא, אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא? לא, דח&quot;ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגוייתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם. בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. 

ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין ונפקו מכללא דגופא קדישא ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי קין דנפיק בכלל דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. 

וברוחא דאקרי הכל דאתבסם יתיר בכללא דגופא קדישא. נפקין אחרנין דמבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין, ושמעין מה דשמעין מעילא, ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. 

ותאנא בצניעותא דספרא, כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא דגופא קדישא. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. (ובגין דכלהו חד גופא שכינתא לעילא. שכינתא לתתא. קב&quot;ה לעילא. קב&quot;ה לתתא), ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד קק&quot;ק יי' צבאות מלא כל הארץ כבודו - דכלא הוא חד גופא. 

תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא כתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - אתקשרו דינא ורחמי (ס&quot;א אתבסמא דינא ברחמי), ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא, כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. 

ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם, לבתר כד נפיק מהאי עלמא לא עייל בכללא דאדם דאקרי גופא קדישא, אלא באינון דלא אקרון אדם ונפיק מכללא דגופא. 

תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} (שם). {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא, דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא (ס&quot;א הוא מקדשא דכלא) ומקדשא. וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. 

(שייך פ' כי תצא) ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}} - אדם דהוא יקר מכל יקרא - בל ילין. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא לא יתחזי ביה קלנא. 

ותאנא בצניעותא דספרא, כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא עביד פגימותא בגופא דעלמין. דהא בגין &lt;קטע סוף=דף קמג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמד א/&gt;דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}} (ס&quot;א לכתרא קדישא דמלכא בארעא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}}) משום דהאי גופא יקרא אתקרי דיוקנא דמלכא, ואי עביד ביה לינה הוי כחד מן בעירא (הדא הוא דכתיב {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}). 

תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} (ס&quot;א {{צ|בני האלהים}}) - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - (האדם הידוע). וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. 

{{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז&quot;א ועזא&quot;ל''' הוו בארץ, בני האלהים לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. 

כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אפין אתמר. {{צ|ויתעצב אל לבו}} - &quot;ויעצב&quot; לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. 

{{צ|אל לבו}} - &quot;בלבו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב (ומקבל) למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. 

{{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי. לאו לאפקא כלל. משום דלא קאים דא בלא דא. ואלמלא חכמה סתימא דכלא. כלא אתתקן כמרישא. הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שכינתי}} (ס&quot;א שיכנתי). ואלמלא האי תקונא דאדם לא קאים עלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. 

ותאנא: כלהון מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא, ודא חכמה סתימא דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא, (הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש&quot;א|טז|ז}} דאיהו בלגו לגו). ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}. 

עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון. דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. 

תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה, בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא. הדר ואמר הדרי בי, דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא ולא ליקרא דבית אבא ולא ליקרא דחברייא אלין, אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי. 

תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא, מיתו ר' יוסי בר' יעקב, ור' חזקיה ור' ייסא. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. צווח ואמר שמא ח&quot;ו גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו. 

שמע קלא זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא. &lt;קטע סוף=דף קמד א/&gt; {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמד ב/&gt;אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}, וכ&quot;ש דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו. זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו. (דלא הוה כן לאינון דהוו קמייהו. אמאי מיתו?). תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין (דאינון רתיכין) וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין, דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד (נ&quot;א ועוד) דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא ונטלין להו מלאכי עלאי. וסלקין לון לעילא. 

ואמאי אלין? משום דעאלן ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. 

אמר ר' שמעון, כמה זכאה חולקהון דהני תלתא וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא. 

נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}}. 

קמו ואזלו. בכל אתר דהוו מסתכלי סליק ריחין. אמר ר' שמעון שמע מנה דעלמא מתברך בגינן. והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. 

תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. אמר ר' שמעון: מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון, והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. נח דעתיה דרבי אבא.


תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין לא משתכחין תמן אלא אינון. והוה קארי להו רבי שמעון שבעה אנן עיני יי' דכתיב שבעה אלה עיני יי' ועלן אתמר. 

א&quot;ר אבא אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה אנת הוא שביעאה דכלא דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה. דכלא תלי בשביעאה. 
רבי יהודה קארי ליה שבת דכלהו שיתא מניה מתברכין דכתיב שבת ליי' קדש ליי'. מה שבת ליי' קדש אוף ר' שמעון שבת ליי' קדש. 

אמר ר' שמעון תווהנא על ההוא חגיר חרצן מאריה דשערי אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין. 

אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. 
א&quot;ל ר' שמעון מ&quot;ט לא שכיח מר בקרדוטא (ס&quot;א בקרטמא). גליפא דמאריה ביומא דהלולא. 
א&quot;ל. חייך רבי שבע יומין אתברירו קמי קב&quot;ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון. ובעינא לאשתכחא זמין קשיר בכתפוי (ס&quot;א) ואנא הוה ובעינא קמיה לאשתכחא זמין תמן וכדין קטיר בכתפוי) ולא יכילנא דההוא יומא שדרני קב&quot;ה למעבד נסין לרב המנונא סבא וחברוי דאתמסרו בארמונא (ס&quot; בקרוניא) דמלכא וארחישנא להו בנסא דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי ורמינא (נ&quot;א ואוליכנא) לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו חולקא דקב&quot;ה מהלולא דר' שמעון וחברוי. 
זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך. כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי. כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו. ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין לרבי פנחס בן יאיר חמוך ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן (ס&quot;א ואנא הא חזינא דהא בריר וכו') א&quot;ל קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין &lt;קטע סוף=דף קמד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמה א/&gt;בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין. 
א&quot;ל ואף כל אינון דלבר דכתיב והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'. אי אלין אתיין כ&quot;ש צדיקייא. מדי חדש בחדשו. למה משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. ומדי שבת בשבתו. דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין דכתיב ויברך אלהים את יום השביעי וגו'. ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא. ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי. וכתיב וקראת לשבת ענש לקדוש יי' מכובד מאן הוא קדוש יי' דא ר' שמעון בן יוחאי דאקרי מכובד בעלמא דין ובעלמא דאתי:

'''עד כאן האדרא קדישא רבא''':


===המשך זהר פרשת נשא===

'''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}}
רבי יצחק פתח ואמר וחסד יי' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים. כמה גדולה היראה לפני הקב&quot;ה שבכלל היראה ענוה ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא שנו בכלן ומי שאינו ירא שמים אין בו לא ענוה ולא חסידות:

תאנא מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה ענוה עדיף ונכלל בכלהו הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}} - כל מי שיש בו יראת שמים זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה זוכה לחסידות וכל מי שיש בו יראת שמים זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}. לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. תאנא כל אדם שיש בו חסידות נקרא מלאך ה' צבאות&lt;קטע סוף=דף קמה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קמה ב/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. מפני מה זכה כהן להקרא מלאך יי' צבאות. אמר ר' יהודה מה מלאך יי' זה מיכ&quot;אל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי מלאך יי' צבאות משום דאתי מסטרא דחסד מהו חסד רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מ&quot;ט זכה כהן לחסד בגין היראה הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. עולם ועולם מהו? אמר רבי יצחק כמה דאתתקן באדרא קדישא עולם חד ועולם תרי. א&quot;ר חייא אי הכי מן העולם ועד העולם מבעי ליה. א&quot;ל תרי עלמי נינהו, ואתהדרו לחד א&quot;ר אלעזר לר' יצחק עד מתי תסתום דבריך. מן העולם ועד העולם כללא דרזא עלאה אדם דלעילא ואדם דלתתא והיינו עולם ועולם. וכתיב ימי עולם וכתיב שנות עולם והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. על יראיו דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי אדם. אימתי. א&quot;ר אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות כללא דכלא. אמר רבי יהודה והא תנינן אדם כללא דדכר ונוקבא א&quot;ל ודאי הכי הוא בכללא דאדם דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי אדם וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי אדם כללא דכלא וכיון דאקרי אדם שרייא ביה חסד דכתיב אמרתי עולם חסד יבנה וגו'. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. יראיו כללא דאדם. 

ד&quot;א {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא. {{צ|על יראיו}} כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} לאתכללא בכללא דאדם. {{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. אמר רבי יהודה אי הכי מהו וצדקתו וחסדו מבעי ליה. 

אמר רבי אלעזר היינו רזא דתנינן {{צ|בזאת כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - וזאת אתכלילת באיש דהיינו חסד. וזאת נוקבא חסד דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי חסד. {{צ|וזאת}} אתקרי צדק דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? צדקתו דחסד בת זוגו דאתבסמא דא בדא. ובגין כך תנינן כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}}. 

אמר ר' יצחק משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא שריא בהו חסד ואקרון חסידים ובעיין לברכא עמא הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}} וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד בעי לברכא ובגין כך כתיב {{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}. מאי טעמא? משום דאקרון חסידם(?) וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. 

{{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם כה תברכו}} בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}}. תאנא האי צד&quot;ק אתקרי כ&quot;ה דכל דינין מתערין מכ&quot;ה (נ&quot;א מינה) והיינו דאמר ר' אלעזר מהו מכה (ס&quot;א דכה) רבה כלומר '''מכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב (שם) {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}} וכלא חד וכתיב &lt;קטע סוף=דף קמה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמו א/&gt;{{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} דזמינא לחרבא ארעיה. ומהאי כ&quot;ה מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם כ&quot;ה הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע&quot;ג דהאי כה אשתכחת בדינין תבסמון לה ותברכון לה דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד לכ&quot;ה ותבסמון לה לקבלייהו דישראל בגין דלא ישתכחון בה דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} - &quot;אמרו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. 

ד&quot;א {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} אמאי לא כתיב &quot;תאמרו&quot;? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}. זכו להם לא זכו אמור סתם. 


ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא ומאן נינהו חגי זכריה ומלאכי. אי הכי אתעביד קדש חול והא כתיב {{צ|לא ראו}} אמאי דחילו ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל ואיהו לאו נביא הא חול קדש. 

אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. ותנא עביד קב&quot;ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. ותאנא מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי ובאתר מלכו דלעילא אתקף ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. ותאנא בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד לית מאן דקאים קמיה. 

{{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה}} משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי ומשום דהוה דיליה הוא סביל ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי כ&quot;ה אתער בדינוי לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי כה ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל ואתעדי מנהון דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} ולא לשאר עמין. בגין כך כהן ולא אחרא כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה חס&quot;ד על ידוי דאקרי חסיד דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. {{צ|כה תברכו}} בשם המפורש. {{צ|כה תברכו}} בלשון הקדש. 

תאנא אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק ברכאן דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. ותאנא בההוא זמנא לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא מאן מטרוניתא דא כנסת ישראל מאן כ&quot;י כנסת ישראל סתם. תאנא אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא &quot;ידיו&quot; - משום דשבחא דימינא על שמאלא. 
אמר רבי אלעזר רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. 

תאנא כהן דבעי לפרסא ידוי בעי דיתוסף קדושה &lt;קטע סוף=דף קמו א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמו ב/&gt;על קדושה דיליה דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא דא ליואה דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}} {{ממ|במדבר|ח|ו}} הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים וגם את אחיך מטה לוי וגו'. שבט אביך כלל. מכאן דכל כהן דפרים ידוי בעי לאתקדשא ע&quot;י דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא. ובצניעותא דספרא תאנא לוי דאתקדש כהנא על ידוי בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. ואמאי לוי. ויתקדש על ידא דכהנא אחרא לא בעי דהא כהן דלא שלים לא בעי האי כהנא שלים ויתקדש על ידא דפגימא דלא שלים. אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח משכן זמנא הא שלים הוא והא אקרי קדוש דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}}. 

א&quot;ר תנחום אף אקרי 'טהור' דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. 

תאנא כהנא דפרים(?) ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה בגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא ולא יתכוון (נ&quot;א ולאתכוונא) באינון מלין. א&quot;ר יצחק בעי קב&quot;ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. א&quot;ר יהודה כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך לאו ברכתא דיליה ברכתא והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}}. עלאין יבקשו מפיהו. יבקשו מפיהו. ומאי יבקשו מפיהו תורה. תורה סתם היך אחידא תורה דלעילא דאקרי תורה סתם דתניא תורה שבכתב ותורה שבע&quot;פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מ&quot;ט {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך:


אמר ר' שמעון תאנא בצניעותא דספרא שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא. דאתגלייא כתיב ביו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א דאתכסייא כתיב באתוון אחרן. ומההוא דאתכסייא ההוא טמירא (ס&quot;א אחרנין וההוא דאתכסייא הוא טמירו) דכלא. א&quot;ר יהודה ואפילו ההוא דאתגלייא אתכסיא באתוון אחרן בגין ההוא טמירא דטמירין בגו דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיתת רחמי (כלהו) דכלהו כלילן בדיבור דכ&quot;ב אתוון (ס&quot;א דכלהו מכילן) (ס&quot;א בתרי כתרי) כתרי דרחמי. ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן כ&quot;ב מכילן דרחמי וי&quot;ג דעתיקא סתים וגניז מכלא וט' דאתגליין מזעיר אנפין (ס&quot;א בז&quot;א) ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי בכ&quot;ב אתוון גליפן. ותאנא כד הוה צניעותא בעלמא הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין. מכוין בסתימא דטמיר וגניז ומגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בלעמא סתים כלא באתוון רשימין. ות&quot;ח דכל הני כ&quot;ב אתוון (ס&quot;א רחמי) (ס&quot;א דכל הני כ&quot;ב מכילן דרחמי) &lt;קטע סוף=דף קמו ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמז א/&gt;משה אמרן בתרי זמני. זמנא קדמאה אמר י&quot;ג מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. זמנא תניינא אמר ט' מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא ומשתכחן דמתברכין כלהו (ס&quot;א עלאין) עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. וכל הני כ&quot;ב אתוון. מכילן סתימאן. יברכך יי' וישמרך. אלין תלת קראי. וג' שמהן. דתריסר אתוון כלילן לקבליהון ובכלא אתכוון כהנא. וכל עלאי ותתאי מתבסמן בכ&quot;ב אתוון דסתימין בהני ג' קראי לקביל כ&quot;ב (אתוון) מכילן דרחמי דכליל כלא ובגין כך כתיב {{צ|אמור}} ולא &quot;אמרו&quot; כמה דאוקימנא. {{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין בכל הני דרגין אמור במלין סתימין דלעילא. אמור חושבן רמ&quot;ח אברין דבאדם חסר חד. מ&quot;ט. דבחד תליין כלהו. וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. להם לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. 

תאנא א&quot;ר יוסי יומא חד יתיבנא קמיה דר&quot;א ב&quot;ר שמעון שאילנא ליה אמינא רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}} {{ממ|תהלים|לו|ז}}. אדם תינח בהמה למה? א&quot;ל יאות שאלת כלא במניינא הוא. זכו - אדם, לא זכו - בהמה. 
אמינא רבי רזא דמלה קא בעינא! 

א&quot;ל כלא אתמר. ות&quot;ח קרא קב&quot;ה לישראל אדם כגוונא דלעילא וקרא להו בהמה וכלא בחד קרא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}, ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יי'}}. 

ועוד רזא דמלה! זכו - אדם כגוונא דלעילא. לא זכו - בהמה אקרון. וכלהו מתברכאן בשעתא חדא. אדם דלעילא. ובהמה דלתתא. וכ&quot;ש דכלא אית בהו בישראל הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. 

ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא אוף לתתא אשתכח וכלא הכי תליא לטב ולביש לטב דכתיב אענה את השמים והם יענו את הארץ לביש דכתיב יפקוד יי' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה. א&quot;ר יהודה בג&quot;כ (האי תפארת פתח ביה) כתיב {{צ|אמור להם}} סתם לאתברכא עלאין ותתאין. כלהו כחדא דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה ואחר כך {{צ|אל בני ישראל אמור להם}} סתם לאתברכא כלהו כחדא {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. 

ר' אבא אמר כלהו כחדא מתברכאן בכ&quot;ב אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא בכ&quot;ב אתוון מתברכאן כלהו. ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא. ולא והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}. אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא. ולא?! והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. 

תאנא אמר רבי יוסי בשעתא דכהנא פריס ידוי אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. 
א&quot;ר יצחק אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. 
א&quot;ל משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי ובעי בר נש לדחלא אע&quot;ג דלא חמאן שכינתא לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. 

תאנא בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי צריכין עמא למיתב ומתברכן עילאין ותתאין ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא. אמר רבי שמעון בהני תלת קראי &lt;קטע סוף=דף קמז א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמז ב/&gt;רישיהון יו&quot;ד יו&quot;ד יו&quot;ד י&quot;ברכך י&quot;אר י&quot;שא כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא ז&quot;א מעתיקא מאן דאצטריך יו&quot;ד יו&quot;ד יו&quot;ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא ובגין כך יברכך יי' לעילא וישמרך (הוא) הכא לתתא וכן כלהו. ותאני תנא קמיה דר' שמעון האי מאן דמצער בחלמיה ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא רבש&quot;ע אני שלך וחלומותי שלך וכו'. אמאי משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו ומאן דיבעי צלותיה בצעריה אתהפך ליה דינא לרחמי:


'''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}}
מהו {{צ|ושמו את שמי}}? א&quot;ר יהודה יתקנו כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. ואי יעבדון הכי מה כתיב ואני אברכם. למאן לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}. וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. ולפיכך כתיב {{צ|ושמו}} ולא כתיב &quot;יאמרו&quot; או &quot;יזכרו&quot;. 

תאנא כל כהן דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מ&quot;ט משום דלא בריך בחביבותא וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא יפרוס ידוי לברכא לעמא דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. 

תאנא א&quot;ר יצחק בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. 

א&quot;ר יהודה הכי הוא ודאי דאשתכח פקיעא (ס&quot;א דאשכחן פקיחא) דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} בגין לברכא וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר קב&quot;ה יפקח עינוי עלך. ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. 

וא&quot;ר יצחק בג&quot;כ כהנא דבריך בעינא טבא ברכתיה אתקיים ודלא מברך בעינא טבא כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}}, כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. 

אמר ר' יוסי תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? &quot;אל בלק&quot; מבעי ליה!? דהא עביד בלק כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. 

תאנא א&quot;ר יוסי א&quot;ל קב&quot;ה לבלעם רשע את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן! הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. 

ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}}. משמע דקדשי הקדשים לחם אלהיו נפק מניה ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. 

תניא כמה חביבין ישראל קמי קב&quot;ה דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל הוא שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר בקרבך קדוש ולא אבא בעיר כלומר. כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא שמא דלעילא לא אשתלים. וכל תקונין לא אתקנו כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. &lt;קטע סוף=דף קמז ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמח א/&gt;רבי אבא הוה אזיל ללוד. 
פגע ביה ר' זירא בר רב א&quot;ל הא חמינא אפי שכינתא ומאן דחמי אפי שכינתא בעי למיזל ולרהטא בתראה הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא. 

מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב&quot;ה חשבה לאברהם או אברהם לקב&quot;ה. ואנא שמענא דקב&quot;ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי א&quot;ל הכי אוקימנא ולאו הכי הוי. 

תא חזי {{צ|ויחשבה}} - &quot;ויחשוב לו&quot; לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב&quot;ה. דתניא כתיב (שם) {{צ|ויוצא אותו החוצה}}. א&quot;ל קב&quot;ה צא מאצטגנינות שלך. לאו ההוא אורחא למנדע שמי. את חמי ואנא חמינא. '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא - {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ&quot;ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. 

בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר בכ&quot;ה ואע&quot;ג דדינין מתערין מנה חשב אברהם לההוא כתרא אע&quot;ג דהיא דינא כאלו היא רחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא - {{צ|צדקה}} - רחמי. 

אמר רבי יצחק '''כ&quot;ה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צד&quot;ק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע&quot;ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי צדק - הוא חשבה צדקה - דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. 

תו אמר ר' אבא מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כ&quot;ה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא ולזמנא דאתי (ס&quot;א כתיב) כמה דאת אמר {{צ|יברכך יהוה מציון וגו' ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}}:


'''{{צ|ויהי ביום כלת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}}
תאנא רבי יוסי ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. אמר רבי יהודה וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}. א&quot;ר יצחק אין מוקדם ומאוחר בתורה. {{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}? 

אלא בשעה שאמר לו קב&quot;ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר. 
אמר מיכאל קמי קב&quot;ה רבש&quot;ע תבעי לסתור אדם. והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה. 
א&quot;ל הא קיים משה פריה ורביה השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך. לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - &quot;בְאדם&quot; לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב (שם) {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! {{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!&lt;קטע סוף=דף קמח א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמח ב/&gt;'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}}
מהו {{צ|ליום}}? א&quot;ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. תאנא כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא ואפילו תתאה ואפילו עכו&quot;ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב שנים עשר נשיאים לאומותם מדאקריבו אלין דישראל נסיבו שולטנותא דכלהו. בג&quot;כ {{צ|נשיא אחד ליום}}. וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. 

זכאה חולקהון דצדיקייא דקב&quot;ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' &lt;קטע סוף=דף קמח ב/&gt;

==פרשת נשא - רעיא מהימנא==
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכא א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכא ב/&gt;'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}}
פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. 

ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}}
{{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. 

וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}}
ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון  {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. 

ותרין כרסיין אינון!  {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. 
* '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא&quot;ל. 
* '''פומא''' -  '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ&quot;ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר&quot;א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. 

מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (&lt;small&gt;שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש&lt;/small&gt;). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}}
ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה&quot;ג הרמ&quot;ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}}
'''&lt;small&gt;(עד כאן רעיא מהימנא)&lt;/small&gt;''' 


'''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח&quot;ג דף כ&quot;ד ע&quot;ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}'''
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכא ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכב א/&gt;{{ש}}
'''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}}
ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י&quot;ה''', ואשתלים ביה '''יהו&quot;ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. 

דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו&quot;ה אמרו אליו וגו' ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י&quot;ה''' - דא '''יה&quot;ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו'''' ופורקנא בדא תלייא. 

ובגין דא הכל תלוי בתשובה דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכב ב/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|ושבת עד יהו&quot;ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי!

ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש.  עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. 

ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב&quot;ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא ויהיב ליה. 

הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל  - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. 

דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ&quot;ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ&quot;ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר&quot;א אשר מחליף &quot;יראה&quot; ו&quot;אות י'&quot; עם &quot;תורה&quot; ו&quot;אות ו'&quot; - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''.  

ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב&quot;ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב&quot;ה על רמ&quot;ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה  ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. 

ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל&quot;ב}} {{צ|אלהים}}.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכג א/&gt;וישתלים '''יהוה''' ובה יהא לנכון נייחא מכלא ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה&quot;ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה הוא - סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש.  ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. 

ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ&quot;ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ&quot;ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''.  דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס&quot;ה ע&quot;ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק&quot;ו ע&quot;ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. 

ובגין דא אית 'הבל' ואית 'הבל'. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה, אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב&quot;ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא&quot;ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא כל חד למיניה.

ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע&quot;ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}.  וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. 

ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא. ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. 

אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון (ליה) לטוב הגנוז ויימרון ליה מרנא הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! ואמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}}. ההוא טוב הגנוז יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}.

כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}}
וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}}
* אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב&quot;ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה.
* אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב&quot;ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'.
* ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב&quot;ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכג ב/&gt;ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י&quot;ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו&quot;ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|}}. {{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. 

ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב&quot;ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב&quot;ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב&quot;ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה.

אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? -- {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו&quot;ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. 

והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס המתוק מדבש - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'.   איהו חד שביעאה דכלא,  ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי {{צ|ויורדים}} - תרי.  אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. 

ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|}} - אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה. לקבל שבעה יומי בראשית אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים וכמה תולדין דתליין מניה. ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. 

וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא? דאינון מתמן אתבריאו!? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|}}. וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. 

ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב&quot;ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך  אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין.

ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונין(?), ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. 

ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש&quot;ב|יב|}}.  ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה''' ויתרעי (נ&quot;א ויתרפי) ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|}}. ומנין דאתהדר קב&quot;ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|}}. 

ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יהו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכד א/&gt;קנהא דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין ובה מתקטרין עשר ספירן כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב&quot;ה. בגינה שריין עליה י' ספירן. וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ&quot;ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ&quot;ח.{{ש}}
{{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}}


'''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|{{גמט|בן}} אהרן}} ודאי איהו אח דילי! {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. 

פתח ואמר{{ש}}
'''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי רוח קנאה{{הערה|עיין מתוק מדבש שגורס כאן &quot;רוח טומאה&quot; - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. 

וכי אית קושטא ברוח מסאבא?! אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה.  ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}! הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם.  

{{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. 

כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא קב&quot;ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|}}. 

ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו 
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכד ב/&gt;הוו אילנא דטוב ורע. ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|}}. והאי עץ - מר איהו. 

כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. 

כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים}} {{ממ|דניאל|יב|}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון מסטרא דרע ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}} וקטיל לון.

{{צ|והמשכילים יבינו}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין לא צריך נסוון(?) ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|}} - דלא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר'.  ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו בנדה שפחה גויה זונה.  בגין דאינון בנוי דלילית דאיהי נדה שפחה גויה זונה חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|}}. ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון *** דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכה א/&gt;לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. 

ובזמנא דשלטא אילנא דחיי אתכפייא אילנא דטוב ורע ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא.  והכי איסור והיתר  טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח (לגבייהו) אלא שעבוד מלכיות בלבד דאינון לא טעמין מאילנא דחיי, וצריך לון מתני' באיסור והיתר טומאה וטהרה, אלא יהון מבוזים קדם ת&quot;ח כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון ע&quot;ה אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון ע&quot;ה טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - ת&quot;ח. 

ובקרא דא נמי רמיז ליה {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|סא|}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|}}. כגוונא דפליג לון קב&quot;ה בטורא דסיני הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא.  אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}}. הכי יפיק לת&quot;ח בכל האי יקר. וכגוונא דאתמר בע&quot;ה מסטרא דטוב {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות ת&quot;ח כעבדא דאזיל לרגליא דסוסיא דמאריה. וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: אם תקבלון עליכון ת&quot;ח במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדא&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכה א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכה ב/&gt;דמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא.

וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא ויחמון לת&quot;ח ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו - מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|}}. בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}, והא אוקמוה, אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך ידמו}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}}. 

אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא באומאה אימא אנת דהא בגינך אנא בעי לסלקא דיהיב לי קב&quot;ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו דאנת מחולל בחובין דעמא. הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}. 

אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו&quot;ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}, ולא אשתמודען בי, ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו. דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב&quot;ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם ת&quot;ח. ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא! חשיבין ככלבים - {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|}}. דלא אשכחו אכסניא בינייהו ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא - {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|}}.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכו א/&gt;עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|ה|}}. 

באומאה עלך זמנא תניינא בחי יהו&quot;ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב&quot;ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}}
'''(עד כאן רעיא מהימנא)'''


{{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס&quot;ט ע&quot;א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכו א/&gt;
==קטע זמני==
{{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכו ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכח ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכט א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכט ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קל א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קל א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קל ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קל ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלא ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלב א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלב א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלב ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלב ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלד א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלד ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלה א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלה ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלו א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלו ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלח ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלט א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלט ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלט ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמ א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמ ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמא ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמב א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמב א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמב ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמב ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמד א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמד ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמה א/&gt;{{להשלים}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמה ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמו א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמו ב/&gt;{{להשלים}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמח א/&gt;


----------------------

&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>himgkus8iab82up145g1ndp9s1phnl0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3002660</id>
      <parentid>3002659</parentid>
      <timestamp>2026-04-01T14:55:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* קטע זמני */</comment>
      <origin>3002660</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="352369" sha1="oqfhl89mba4y3sv729n2756mwp78gj7" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}}

__TOC__
==פרשת במדבר - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קיז א/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}}
ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב&quot;ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. 

ואע&quot;ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה  מתרין סטרין. ואע&quot;ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. 

לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה  אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא  אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן  ואשתלים עלמא. 

ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! &lt;קטע סוף=דף קיז א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיז ב/&gt;תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב&quot;ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. 

ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו&quot;ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ&quot;א|ו|א}} {{ממ|מ&quot;א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}}
{{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. 


רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}}
{{צ|יהו&quot;ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב&quot;ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}}
תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו&quot;ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו&quot;ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. 

ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. 

וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב&quot;ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב&quot;ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב&quot;ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו&quot;ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. 

תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. 

מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו  מותנא. 

{{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} -  אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}}
{{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}}
{{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}}
{{צ|יברך יראי יהו&quot;ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב&quot;ה. {{ש}}
{{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע&quot;ג דלא עאלין במניינא. 

תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:&lt;קטע סוף=דף קיז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קיח א/&gt;רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ישראל מאן אתר אתברכן?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''&quot; {{ש}}
תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב&quot;ה והוו  עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן  מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו&quot;ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}}
ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא!  כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}:


'''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}}
'''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}}
כמה חביבא אורייתא קמי קב&quot;ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב&quot;ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב&quot;ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. 

תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב&quot;ה ומתעטרא קמיה ואמר &quot;''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''&quot;, בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}}
זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! 

{{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}}
רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב!  בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! 

ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו&quot;ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו&quot;ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו&quot;ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. 


דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו&quot;ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}}
אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}}
אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב&quot;ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: &lt;קטע סוף=דף קיח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קיח ב/&gt;'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! 

כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י&quot;ב שבטין, י&quot;ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י&quot;ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י&quot;ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. 

ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י&quot;ה''' בינייהו. {{ש}}
כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}}
ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}}
ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. 

אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}}
ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}}
ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}}
'''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. 

כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! 
* '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. 
* '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא  דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. 
* '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום.  '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. 
* '''ה' בתראה''' - מערב. 

ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. 
כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! 

זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}}
* {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. 
* {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. 
* {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. 
* {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא  לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. 

ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל  דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! &lt;קטע סוף=דף קיח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיט א/&gt;ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. 


שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. 
אמר: &quot;''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''&quot;


פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} 
{{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ&quot;א &quot;אסתכל&quot;. אבל נראה ד&quot;אחידנא&quot; תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב&quot;ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו&quot;ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}}
{{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב&quot;ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! 

אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}}
כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב&quot;ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}}
ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב&quot;ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. 
דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא&quot;ו''' - דא קב&quot;ה הוא לעילא. 


אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו&quot;ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}}
האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}}
אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! 

תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא  ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! 

כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! 

תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}}
ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא &quot;''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''&quot;. 

אמר רבי יהודה: &quot;''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''&quot; 


פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}}
תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}}
ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו&quot;ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.&lt;קטע סוף=דף קיט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיט ב/&gt;וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו&quot;ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! 

בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע&quot;ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא  באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}}
ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. 

ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. 


בכה רבי אלעזר. {{ש}}
פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}}
השתא  דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו  כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע&quot;ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}}
בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. 

והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא  ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו&quot;ם דאינון זנבא. 

אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}}
אמר: &quot;''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו&quot;ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}}
''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''&quot; {{ממ|תהלים|קלה|ד}} 

אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}}
אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב&quot;ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}:


'''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. 

כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}}
{{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא &quot;בך יתברך ישראל&quot; לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. 

אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. &lt;קטע סוף=דף קיט ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכ א/&gt;תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה&quot;ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. 

אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. 
* מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}}
* לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}}
* לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. 
* לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. 
* לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}}
אשתכח בכל  יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! 

בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! 


רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא:  {{ש}}
&quot;''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון  בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום  תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''&quot; 


ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ברי! אע&quot;ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}}
אמר ליה: &quot;''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! 

אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}}
'''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע&quot;ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. 

לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}}
לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. 

אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין!   חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא,   ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}}
ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.&lt;קטע סוף=דף קכ א/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכ ב/&gt;{{ש}}
מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב&quot;ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}.


ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו&quot;ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} 
מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}}
אלא  רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב&quot;ה דאיהו מהימנא עלאה. 

לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. 

תא חזי רזא דמלה! אע&quot;ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא.  {{ש}}
בקדמיתא עובדא 
* בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, 
* ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. 
* לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין -  תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. 

לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - 
* ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. 
* לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה  בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, 
* ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. 
* לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. 

ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}}
ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. 
דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}}
ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. 

תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו&quot;ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. &lt;קטע סוף=דף קכ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=במדבר דף קכא א/&gt;בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא&quot;ו''' - ד'''וא&quot;ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. 

והא קמ&quot;ל דרזא דמלה  דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא  כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב&quot;ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. 

ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו&quot;ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. 

ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב&quot;ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! 

זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. 

אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. 
אמר: &quot;''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''&quot; 
אמר ר' יהודה: &quot;''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב&quot;ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''&quot;  

'''ברוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן'''&lt;קטע סוף=במדבר דף קכא א/&gt;

==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)==
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיז א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיז ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיח א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיח ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיט א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיט ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכ א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכ ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}&lt;קטע התחלה=במדבר רע&quot;מ דף קכא א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=במדבר רע&quot;מ דף קכא א/&gt;

==פרשת נשא - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכא א/&gt;'''{{צ|וידבר יהו&quot;ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' 

ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו&quot;ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}}
האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}}
תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב&quot;מתוק מדבש&quot; הוא מציג את מילים &quot;והא אתמר&quot; כתחילת הפסקה הבא של &quot;בפלגות ליליא&quot;, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. 

בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.&lt;קטע סוף=דף קכא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכא ב/&gt;כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! 

תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. 

וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה מילין בישין מלישנא בישא, ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}, ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו&quot;ה לו עון}}. אימתי כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}: 


'''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}}
תא חזי, כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}, וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר  {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש&quot;א|טו|ו}}, אמאי אקרי {{צ|קיני}}, והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. ואתמר דעבד קנא במדברא, כעופא דא, בגין למלעי באורייתא, ואתפרש מן מתא, נפרד מקין, אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא, ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא, נפרד מקין.

זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! &lt;קטע סוף=דף קכא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכב א/&gt;דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא, משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר, {{צ|עד יערה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי, משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין, דנזקי לבני נשא, דאקרון נזקי עלמא. דהא (קמ&quot;ג ע&quot;א ע&quot;ב) מסטרא דקין קדמאה אשתכחו.

ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי קיני לבתר נפרד מקין (ודאי), ואתדבק (נ&quot;א ואתחבר) ביה בקודשא בריך הוא, (מאי משמע) דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא, ועביד פקודי אורייתא, כביכול, הוא קיים עלמין, עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה, {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב.

וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא, כביכול פגים לעילא, פגים לתתא, פגים לגרמיה, פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי (ס&quot;א דטסרין) בארבא, קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'.

ועל דא {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' האדם וגו'}}. (תא חזי) {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא, גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא, פגים לעילא, פגים לתתא, וההוא חובא תלייא, עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא, הדא הוא דכתיב, {{צ|בלע המות לנצח ומחה יי אלהים דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}} - (כתיב) {{צ|האדם}}, אדם קדמאה.

'למעול מעל ביהו&quot;ה' - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא, הוא גרים פגימו וכו', ועל דא, רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא, ומן פגימו דלהון, כמה זכאין מסתלקי בגינייהו, בר כל מה דגרמי לעילא ותתא.


רבי יצחק ורבי יהודה הוו אזלי מאושא ללוד, אמר רבי יהודה (יצחק) נימא מילין דאורייתא ונזיל. פתח רבי יהודה (ס&quot;א יצחק) ואמר, {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא, אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}.

אלא ודאי דא מהניא להו, בגין דעביד תשובה, כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא, אתקין ליה, ובמה בתשובה. דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו', והתודו את חטאתם והשיב}}, ותשובה אתקין כלא, אתקין לעילא, אתקין לתתא, אתקין לגרמיה, אתקין לכל עלמא.


פתח רבי יצחק (ס&quot;א יהודה) אבתריה ואמר, {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא, עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא תקיף חיליה מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? &lt;קטע סוף=דף קכב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכב ב/&gt;דהא כיון דשארי דינא לא אסתליק עד דישתלים, בתר דאשתלים ועמד תשובה אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו&quot;ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו&quot;ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. 

{{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב&quot;ה אע&quot;ג דאשרי דינא בעלמא בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה. 

ת&quot;ח אפילו כנסת ישראל תשובה אקרי. ואי תימא (תשובה) עלאה (ס&quot;א מעליא) (נ&quot;א ואת עלאה) מכל אתר לא שכיח אלא דא אקרי תשובה כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. חייבא חד בעלמא קלקולא דכמה אחרנין בגיניה. ווי לחייבא ווי לשביביה. 

תא חזי יונה בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו וקב&quot;ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו&quot;ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: &lt;קטע סוף=דף קכב ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=דף קכג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=דף קכג ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכד א/&gt;'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}}
מאי האי לגבי האי. אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו&quot;ה}}. ר' אלעזר אמר {{צ|איש איש}}. מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} משמע איש דאיהו איש וקיים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא איש בעלמא, איש לגבי אתתיה. 

{{צ|ומעלה בו מעל}} הא כחד סגי, אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא, חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}, רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. 

הכא אית לאסתכלא, הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}}, {{צ|ושחט}} - אחרא, ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא. אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא וכל נשי עלמא מתברכן (נ&quot;א אתאחדת) בכ&quot;י ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות ו) דאחידת בה בכנסת ישראל וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך בגין כך כהנא לדא, ולא אחרא. ואי תימא דאיהו עביד דינא - לאו הכי, אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד. דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו, ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה הוא עביד דינא והוא בדיק לה. &lt;קטע סוף=דף קכד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכד ב/&gt;תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לחפאה (נ&quot;א לזכאה) זמנא ותרין שאיל לה כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע אתוון (נ&quot;א סריטין) טריסין בטהירין דינא בדינא. רחמי ברחמי רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח, זכאה אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. 


ר' אלעזר פתח ואמר {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}, הא אוקמוה, אמר תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא. הכא אית לאסתכלא אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא, עד דקב&quot;ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון, מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו&quot;ה וגו'}} אמר קב&quot;ה למשה, משה מה את בעי הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל, כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני, ועד דיבדקון כלהו הכא לא אשרי שמי עלייהו. 

מיד {{צ|ויורהו יהו&quot;ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא, ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל, כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. ואי תימא נשיהון דישראל יאות אינון אמאי. אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו וכלהו נפקו גוברין ונוקבין זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. כדין &lt;קטע סוף=דף קכד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קכה א/&gt;קב&quot;ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}, אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא:

 
'''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כ&quot;ש בני נשא דאשתכחו מניה. 

א&quot;ר יוסי אלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי. אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} משמע דאחרא הוא. אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים מי המרים המאררים' - אלין מי ימא דאינון מרירין. מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא, כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}, ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. 

ת&quot;ח האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע&quot;ג דאינון מרירן, כד מתפשטין, מתיקין אינון. לזמנין מיין דימא מרירן. לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי ימא דקפא, ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי. ובכמה גוונין קיימא האי ימא. 

{{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא, כדין {{צ|המים המאררים}}, ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.&lt;קטע סוף=דף קכה א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכה ב/&gt;תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא, אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן ונקאן גרמה וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו, אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא, במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. 

תא חזי כל אינון נשי עלמא בתרייהו קיימי ואתדנו וע&quot;ד ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו. זכאה חולקהון דישראל דקב&quot;ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו. 


ר' חזקיה פתח: {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה, כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא (נ&quot;א כתורא) דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. 

ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}, ולאו לבר משוקא, בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}}, והיא אתקשרא ביה, בגין כך {{צ|בירכתי ביתך}}. 

א&quot;ר חזקיה תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר, ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי, כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא. ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. &lt;קטע סוף=דף קכה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכו א/&gt;אמר ר' יהודה שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה, בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא, כל שכן לבר. 

תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא, הכי נמי לנוקבא. פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון. ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}, מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא בין, בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא - בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יבורך גבר ירא יהו&quot;ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} וכתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}}  {{ממ|תהלים|קכח|ה}}, (ישראל סבא קדישא):


'''{{צ|איש כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} 
רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} 
{{צ|מדוע באתי}} - כמה חביבין אינון ישראל קמי קב&quot;ה, דבכל אתר דאינון שריין קב&quot;ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}. {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא מקדש אקרי, והא אוקמוה, ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעיא דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא ולא ייתו פסקי פסקי דלא יתעכב שלימו דשייפין, דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב&quot;ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} (חסר וזה הוא). 

תא חזי כיון דב&quot;נ אשתלימו שייפוי בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות - כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא, זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא. והא אתמר והא בעיא דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא ולא ייתו פסקי פסקי דלא יתעכב שלימו דשייפין דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב&quot;ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} (חסר וזה הוא). 

תא חזי כיון דב&quot;נ אשתלימו שייפוי בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות, כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא, בעיין עשרה דישתכחון חמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא ובמה היא תיקונא דכלא כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}, ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן כולהו תיקונא דגופא וכד אתת אקדימת שכינתא ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות קב&quot;ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}. מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. 

ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש, כדין כלא בעין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה זכאה חולקהון:


'''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}}
מאי {{צ|כי יפליא}}? דאפרש משאר בני עלמא, אתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה, בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. (חסר) 


ר' אבא פתח {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו&quot;ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}}
כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}}, ולית מאן דירכין אודניה. אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח. 

תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא, עד דאיהו יתיב דיינין ליה בקינפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא הא אשתזיב מן דינא, הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו ויחננו ויאמר וגו'}} {{ממ|איוב|לג|כג}}. &lt;קטע סוף=דף קכו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכו ב/&gt;מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. 

ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא וכל מה דאפיק מן פומא ויהיב דינא (נ&quot;א חושבנא) על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שיחו וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה, וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. 

תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה, ולא אתאבידו מיניה, ובשעתא דמפקי ליה לקברא כלהו מתעתדן ואזלי קמיה, ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. ואמרי &quot;''דא פלנייא דמריד במאריה. מריד לעילא, מריד לתתא. מריד באורייתא, מריד בפיקודוי. חמו עובדוי, חמו מלוי - טב ליה דלא אברי''&quot;. עד דמטי לגבי קברא כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי ווי ווי דדא אתקבר בגוון. 

עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי '''דומה''' קדים (ס&quot;א קאים) ונפיק תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא ותלת שרביטי דאשא בידייהו ודיינין רוחא וגופא כחדא. 

ווי על ההוא דינא, ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים דלא אשתכח עליה סניגוריא. וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא (דזיוא) מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. 

ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}}, היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה. כ&quot;ש וכל שכן האי דכל בני עלמא צריכין ליה. 

תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה אזדעזע כל גויה ורוחיה ולביה לא שכיך בגין דאיהו מלכא דכל גופא, ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. כדין הוא אומר ווי על מה דעבד ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא. דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל הוא פתח עינוי ואית ליה לאסתכלא ביה ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. 

כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה. נפל זיעא על ההוא שייפא ורוחא אסתליק מניה. ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק דהא אשתאיל מכל גופא כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. 

זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה, ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה. 

וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא. 
* חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. 
* וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. 
* וחד דינא כד עייל לקברא &lt;קטע סוף=דף קכו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכז א/&gt;
* וחד דינא דקברא. 
* וחד דינא דתולעתא. 
* וחד דינא דגיהנם. 
* וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. 

ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי. 

בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי וייתוב מנייהו קמי מאריה. כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו&quot;ה}}, עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא. {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא, השתא דאשתכחת עמכון אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו. 


תא חזי {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה.{{ש}}
'''{{צ|מיין ושכר יזיר חומץ יין וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' - הכא אית לאסתכלא, כיון דאסיר ליה חמרא, ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}, יכול ענבים נמי? לא, בענבים שרי. הכא לנזיר מ&quot;ט אסר ליה ענבים? 

אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא. והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה ענבים הוו, ודא הוא רזא דמלה דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. 
* יין לעילא ואוקמוה. 
* שכר לשמאלא דהא שכר יין נפקא. 
* ענבים דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. 
בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד. 

ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה (ס&quot;א כלום) - לאו הכי אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. 

תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא. כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}} - בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה ויפרש מיין ושכר וענבים בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. 
* יין אימא עלאה. 
* שכר סטרא דאחידו ביה ליואי ונפקי מיין עלאה ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר בעיי לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. 
* ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. 

ענבים דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה. בכ&quot;כ הוא תלי שערא דרישא ודיקנא. ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא &quot;נזיר יהוה&quot; פריש מדינא כלא. 

תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. &quot;על נפשו&quot; לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם, ומאי איהו? דא ענבים דאקרי נפש, ועל דא כתיב חטא בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא, וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא, כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה (ודאי בכלא). 

ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה דבעל בת אל נכר והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש אערב ההיא קדושה בבת אל נכר ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מ&quot;ט בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}} ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. &lt;קטע סוף=דף קכז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכז ב/&gt;כך הוו מכרזי על נזירא לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב. והא אוקמוה חברייא. ליואי מה כתיב בהו {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו&quot;ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} דבהאי דמי לגוונא דלעילא. 

אמר ר' יהודה בר רב בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה (ס&quot;א בהני שערי ובהני מלין) כמה דאיהו ברזא דרזין אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה. 

עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה כתרי (נ&quot;א סתרי) תורה סחרה ואתננה קדש ליהו&quot;ה.

===אדרא רבא===
::&lt;small&gt;'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון מצחא דגולגלתא. שערי דרישא. חללי דמוחא. חוטמא דעתיקא. אודנין. ידין. ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו. הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכנו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס, כי אין דמיון בינו ית' ובינינו בשום צד מהצדדים וכ&quot;ש מצד העצם והתבנית. יי' יצילנו משגיאות אכי&quot;ר.'''&lt;/small&gt;

'''האדרא רבא קדישא''' 

תניא אמר ר' שמעון לחברייא, עד אימת ניתיב בקיימא דחד סמכא. כתיב {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין ומארי דחובא דחיק כרוזא קארי כל יומא. ומחצדי חקלא זעירין אינון. ואינהו בשולי (נ&quot;א בשורי) כרמא. לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות. אתכנשו חברייא לבי אדרא מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון. אזדרזו בתקוניכון - בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין. (נ&quot;א בחילא דידין ורגלין) אמלכו עליכון למאן (ס&quot;א למלכא) דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט מלין דקדישי עליונין צייתי להו. וחדאן למשמע להו ולמנדע להו. 

יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: &quot;''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא''&quot;. {{ש}}
חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}}
קם ר' אבא וא&quot;ל אי ניחא קמיה דמר לגלאה הא כתיב {{צ|סוד יהו&quot;ה ליראיו}} והא חברייא אלין דחלין דקב&quot;ה אינון וכבר עאלו באדרא דבי משכנא - מנהון עאלו מנהון נפקו. 

תאנא אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו 
* רבי אלעזר בריה. 
* ור' אבא. 
* ור' יהודה. 
* ורבי יוסי בר יעקב. 
* ור' יצחק. 
* ור' חזקיה בר רב. 
* ור' חייא. 
* ור' יוסי. 
* ור' ייסא. 

ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא ועאלו כחקלא ביני אילני ויתבו. קם ר' שמעון וצלי צלותיה. יתיב בגווייהו ואמר כל חד ישוי ידוי בתוקפוי. שוו ידייהו ונסיב לון. &lt;קטע סוף=דף קכז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכח א/&gt;פתח ואמר {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסתר וענו (ס&quot;א כל העם) כלם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}}
פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי (ס&quot;א שמא) דא. ולעתיק יומין אתמר. כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}. וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו&quot;ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. 

קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}}
אותביה קמיה. {{ש}}
ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: אנן כללא דכולא עד השתא אתתקנו קיימין. {{ש}}
אשתיקו. {{ש}}
שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא. קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}}
חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו&quot;ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. (אמר) התם יאות הוה למהוי דחיל. אנן בחביבותא תלייא מלתא דכתיב {{צ|ואהבת את יהו&quot;ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}} וכתיב {{צ|מאהבת יהו&quot;ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}} וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. 

ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}}
{{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא (כיון דאתמר רכיל אמאי הולך), &quot;איש רכיל&quot; מבעי ליה למימר? מאן {{צ|הולך}}? אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}}, {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא (כמו ותקעתיו יתד במקום נאמן) ברוחא (נ&quot;א ברזא) תלייא מלתא. וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. 

ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין, עאכ&quot;ו. 

אמר ר' שמעון לשמיא לא אימא דיציתון (ס&quot;א דיציתן). לארעא לא אימא דתשמע. דהא אנן קיומי עלמין. 

תנא רזין דרזין כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו גלי ברזא ופתח ואמר: 

כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין. מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא (דמהימנותא) (דנהיר למאתן ושבעין עלמין ומגיה נהיר אורחא דנהירין ביה צדיקיא לעלמא דאתי, הדא הוא דכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. 

מן ההוא אורחא מתפרשן לשית מאה ותליסר אורחי דפליג בזעיר אפין דכתיב {{צ|כל ארחות יהו&quot;ה חסד ואמת לנוצרי בריתו וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}, דכלא צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא. ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי.

תאנא: עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין, עד לא זמין תקונוי (דמלכא) ועטורי עטורין. שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא ובה גליף ושיער מלכין ותקונוי לא אתקיימו הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה. {{צ|לבני ישראל}} - קדמאה, וכלהו דגליפו (ולא אתקיימו) בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו. 

ולבתר זמנא הוא אסתלק (נ&quot;א הוה מסתכל) בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. ותאנא כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין ואפקה מיד אמרה קמיה מאן דבעי לאתקנא ולמעד יתקן בקדמיתא תקונוי. 

תאנא בצניעותא דספרא עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן &lt;קטע סוף=דף קכח א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קכח ב/&gt;ואזדמן {{הערה|&lt;small&gt;עיין ([[שער מאמרי רשב&quot;י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב&quot;י על ספרא דצניעותא]] ד&quot;ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך&lt;/small&gt;}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש. אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין] [אבל בתקונוי ידיע] כחד סבא דסבין עתיק מעתיקין טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע מארי דחוור כסו (ס&quot;א בסומק) וחיזו בוסיטא (ס&quot;א בוצינא) דאנפי (נ&quot;א באנפוי). יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ד' מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}:


'''בגולגלתא''' יתבין (בכל יומא) תליסר (ס&quot;א תריסר) אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי, ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}, ומההוא טלא דאנער מרישיה ההוא דאיהו לבר יתערון מתייא לעלמא דאתי (דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}}. &quot;מלאתי טל&quot; לא כתיב אלא {{צ|נמלא}}) דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - אורות נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. 

ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנין דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה, הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. 

האי גולגלתא. חוורא דיליה אנהיר לתליסר עיבר גליפין בסחרנוי 
* לארבע עיבר בסיטרא חד 
* ולארבע עיבר בסטרא דא בסטרא דאנפוי 
* ולארבע עיבר בסטרא דא לסטרא דחורא 
* וחד לעילא דגולגלתא (כלומר לסטרא דלעילא) 
ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי לתלת מאה ושבעין רבוא עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים''' (כלומר אורכא דאנפין). והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''', לקבליה דעתיקא סבא קדש קדשים דקדשיא. 

וזעיר אנפין כד אסתכל להאי. כלא (ס&quot;א טלא) דלתתא אתתקן ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. 

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא. וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא (ס&quot;א אוראותא) לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא בקע לגולגלת לתתא כד עאלין בחושבנא.


'''בחללא דגולגלתא''' קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהו חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא (ס&quot;א ובגין דאתכסייא) האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא (ס&quot;א בג&quot;ד אקרי חכמתא סתימאה) והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה, והיינו דאמרי &quot;''סבא דעתוי סתים ומוחיה סתים ושכיך''&quot;. 

והאי קרומא אתפסק מזעיר אפין, ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין, הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}} - מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק, דלא מחפיא על מוחא (ועכ&quot;פ קרומא פסיק לתתא). והיינו דתנינן ברישומי אתוון תי&quot;ו רשים רישומא לעתיק יומין דלית דכוותיה (דביה תלייא תמים דעות שלים מכל סטרוי וסתים ושכיך ושקיט כחמר טב על דורדייה).


תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי חוור ונקי, כהאי עמרא, כך איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא דלא לאחזאה ערבוביה מתקוני. אלא כלא על בורייה דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. 

וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי כחושבן '''{{גמט|קדו&quot;ש}}'''. וכל נימא ונימא &lt;קטע סוף=דף קכח ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכט א/&gt;להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט לשבע (ס&quot;א לארבע) מאה ועשרין עובד. ובכל נימא ונימא אית מבוע דנפק ממוחא סתימאה (דבתר כותלא) ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן (ס&quot;א מתזן) מוחיה. 

וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. וכל קוצא וקוצא מתלהטן. ותליין. מתתקנן בתקונא יאה בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא עד גולגלתא. 

ותאנא: כל נימא ונימא אקרי (ס&quot;א איהי) משיכא דמבועא (ס&quot;א ממבועין), (ס&quot;א ואינון מבזעין) סתימין דנפקין ממוחא סתימאה. 

ותאנא משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא, אי דינא אי בדיוקניה) (ס&quot;א בדיקניה) ובגביני עינוי. 

'''קוצין דשערי''' תליין בתקוני נקיי כעמר נקא עד כתפוי. עד כתפוי ס&quot;ד אלא עד רישי דכתפי. דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי דכתיב {{צ|להיות אזניך פקוחות}}(?). 

שערא דנפיק מבתר אודנוי כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה, דכלא י&quot;ג נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי ובאינון שריין שערי לאתפלגא. 

לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה. כלא ימינא. אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה כ&quot;ש ביה. ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו&quot;ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי {{צ|יהוה}} ובין אריך אנפין דאקרי {{צ|אי&quot;ן}}. {{ש}}
אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו&quot;ה לאמר היש יהו&quot;ה בקרבנו אם אין}}. 


'''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר למאתן ושבעין עלמין. ומניה נהיר ארחא דז&quot;א דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי, הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא לשית מאה ותליסר אורחין דאורייתא דפליג בזעיר אפין דכתיב ביה תהלים {{צ|כל ארחות יהו&quot;ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. 


'''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין, רעותא דזעיר אפין לקבלי ההוא רעותא. (נ&quot;א מצחא דגולגלתא רצון אקרי) דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא לקבל דא לתתא. כתיב דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי רצון - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה ועשרין (נ&quot;א ועשר) עלמין. וכד אתגליא אתקבלא צלותהון דישראל. 

אימתי אתגליא? שתיק ר' שמעון. שאל תניינות אימתי? אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה אימתי איתגליא? א&quot;ל בשעתא דצלותא דמנחה שבתא. א&quot;ל מאי טעמא? אמר ליה משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי רצון - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו&quot;ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. 

אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: &quot;''בריך ברי לעתיק יומין - רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה''&quot;. תא חזי בשאר (ס&quot;א בשעתא) דלתתא כד אתגלי מצחא אשתכח חוצפא (ס&quot;א ת&quot;ח בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כד&quot;א) הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא (ס&quot;א חביבותא) ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. 

מהאי מצחא (ס&quot;א דלתתא) נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי עת רצון - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}} (כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד).&lt;קטע סוף=דף קכט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכט ב/&gt;ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. 

תאנא: האי מצחא אתפשט במאתן ושבעין אלפין נהירין דבוצינין (ס&quot;א דנהרין) מעדן עלאה. דתניא אית עדן דנהיר לעדן. עדן עלאה לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין מדקאמרן. והאי עדן דלתתא מתפרש בשבילוי לתלתין ותרין (עיבר) שבילין. ואע&quot;ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אפין. ועדן דלעילא לית דידע ליה ולא שבילוי בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא עדן דלתתא, דידע זעיר אפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא עדן דלעילא דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. 


'''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - ישראל דלעילא. וכתיב {{צ|אשר עיניך פקוחות}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. ותאנא כל מה דאתי ברחמי לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, כל שכן רישא חוורא דלא בעא מידי (ס&quot;א נטירו). 

אמר ר' שמעון לר' אבא למאי היא רמיזא? א&quot;ל לנוני ימא, דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא, וכל שכן דאיהו משגח לכלא וכלא מתזן ביה ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - ישראל דלעילא. 

כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}} - לא קשיא, הא בזעיר אפין, הא באריך אנפין. 

ועכ&quot;ד תרי עיינין אינון, ואתחוורו (ס&quot;א ואתחזרו) לחד. עינא דאיהי חוור בגו חוור וחוור דכליל כל חוור. 

חוורא קדמאה נהיר וסליק ונחית לאסכלא (ס&quot;א לאתכללא) דצריר בצרורא. 
תאנא: בטש האי חיורא ואדליק ג' בוציני דאקרין '''הוד והדר וחדוה''', ולהטין בחדוותא בשלימותא. 

חוורא תניינא נהיר וסליק ונחית ובטש ואפיק (ס&quot;א ואדליק ג' בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת''', ולהטין בשלימותא בחדוותא. 

חוורא תליתאה להיט ונהיר ונחית וסליק ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה (נ&quot;א ואפיק אורחא ללכא תתאה). ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. 


אמר ר' שמעון: יאות הוא, ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה. 


תאנא: חוור בגו חוור, וחוור דכליל כל חוור. {{ש}}
חוורא קדמאה נהיר וסליק ונחית לתתא (ס&quot;א לתלת) בוציני דלסטר שמאלא, ולהטין ואסחן בהאי חוורא כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}}
חוורא תניינא נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}}
חוורא תליתאה נהירו סליק ונחית וניק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא. ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה. אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. ותאנא לא סתים האי עינא. ואינון תרין ומתחוורן (ס&quot;א ואתחזרו) לחד. כלא הוא ימינא. לא הוה (ס&quot;א לית ביה) שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. 

תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו, בג&quot;כ אקרי עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא &lt;קטע סוף=דף קכט ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קל א/&gt;אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא. 

ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}, דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. 

ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד חזי (ס&quot;א אתחזי ס&quot;א אתסחי) מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. 

וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא.


תאנא בצניעותא דספרא. אשגחותא דעינא תתאה כד אשגח נהירו עלאה ביה ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה. דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יי'}}. כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עיני יי' אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יי' המה משוטטות}}, עינא דלתתא. 

דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? {{צ|עלי עין}}, כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}, מ&quot;ט {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. 

מ&quot;ט אקרי חד? ת&quot;ח בעיניה דתתאה אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא, ואינון תרי, בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא, ותרוייהו בדרגא חד סלקי, וכלא ימינא. ובגיני כך עינא חד ולא תרין. 

ותאנא עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכאן תדיר, וחדאן (ס&quot;א וחזאן) תדיר. דלא הוי הכי לתתאה, דכלילן בסומקא ובאוכמא ובחוורא, בג' גווני, ולא הוה תדיר פקיחא (ס&quot;א דליה גבינא) דלית גבהנא סוטרא (ס&quot;א כליה גביני סודרא) (ס&quot;א דליה עיניה בגביני דמכסאן) על עינא. 

ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. כד אתפקח. אית למאן דאתפקח לטב. ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא. מאן ישתזיב מניה. אבל עתיק יומין טבא דעינא. חוור בגו חוור. חוור דכליל כל חוורי. זכא החולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו. ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. 


תאנא (עכ&quot;ד) שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא בר מן אחר חד דאומי זעיר אפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יי'}} - נאם דזעיר אפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - לישראל קאמר דא, ותנינן עתיק יומין אמרו והאי והאי שפיר. 


תניא כתיב {{צ|חזה הוית עד די כורסוון רמיו ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? אמר לרבי יהודה קום בקיומך ואתקין כרסייא דא. 

א&quot;ר יהודה כתיב {{ממ|דניאל|ז|ט}} {{צ|כורסייה שביבין דינור}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה לכפייא (ס&quot;א אתכפייא) לההוא כורסייא. ומאן דרכיב שליט בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא קדמאה רמיז דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה עתיק יומין. 


א&quot;ר שמעון לר' יהודה יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין. ותא חזי כתיב {{צ|אני יי' ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא והוא סתים מכל סטרוי. 


(בהאי) '''חוטמא'''. תאנא בחוטמא אשתמודע פרצופא. ותא חזי מה &lt;קטע סוף=דף קל א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} &lt;קטע התחלה=דף קל ב/&gt;בין עתיקא לזעיר אפין? דא מאריה דחוטמא מחד נוקבא חיין ומחד נוקבא חיין דחיין. 

האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אפין. וקרינן ליה מליחה. והוא נחית רוח אתכסמותא דרוחא. דרוחא דנפיק (מהכא) מאינון נוקבי חד רוחא נפיק לזעיר אפין לאתערא (ס&quot;א חיין מכל סטרין חירו מכל סטרי חיין דחיין) ליה בגנתא דעדן. וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא לזמנא לבריה דדוד למנדע חכמתא ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא דכתיב {{צ|ונחה עליו רוח יי' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יי'}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. 

הא הכא ד' רוחין. והא רוחא חדא אמרינן, אמאי תלת? קום רבי יוסי בקיומך.

קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד אליף לי חכמתא דכתיב {{צ|ולא ילמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. 

ומאן אינון? אינון אינון (תרין) כתרין קדישין דזעיר אפין. ואינון שיתא רוחין אחרנין דיהכי (ס&quot;א דהכי) אינון (ס&quot;א ואינון שיתא רוחין ג' רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין) דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יי'}}, דתנינן כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|כג}} וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ&quot;א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר (ג' רוחי אינון דכלילן ג' אחרנין). 


א&quot;ל ר' שמעון רוחך ינוח לעלמא דאתי. תא חזי כתיב {{צ|כה אמר יי' מארבע רוחות באי הרוח וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתעדון - ג' אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו, דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב&quot;ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. &quot;ארבע רוחות באי&quot; לא כתיב כאן אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. 

וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין ידיע כלא. חכמה ובינה עצה וגבורה (רוח) דעת ויראת יי'. משום רוחא דכלילא מכל רוחי. בג&quot;כ כתיב {{צ|מארבע רוחות}} דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. ותאנא דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. 

ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא? חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי. חוטמא דזעיר אפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}}, ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}? (ג' נוסחי) מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. 

תאנא כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר &quot;''לבעל החוטם אני מתפלל לבעל החוטם אני מתחנן''&quot;, והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא לעתיק יומין אמרו. 

תנא אורכא דחוטמא, {{ב|תלת מאה וע&quot;ה עלמין|375}} אתמליין מן ההוא חוטמא, וכלהו מתדבקן בזעיר אפין. האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא וכל תקוני דעתיק יומין. אתחזון ולא אתחזון. אתחזון למארי מדין ולא אתחזון לכלא.


פתח ר' שמעון ואמר: 
::ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא טמירא סתימא דכלא (נ&quot;א טמיר וסתים מכלא) 
::דיקנא דההיא תושבחתא. 
::דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי. 
::דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין. 
::דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין. 
::דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה. 
::דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא יקירא דיקירין. טמירא דטמירין. מהימנותא דמהימנותא דכלא. 

תאנא בצניעותא &lt;קטע סוף=דף קל ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קלא א/&gt;דספרא דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחי וסליק וחפי בתקרובתא (סגי) דבוסמא טבא. חוורא דיקירא (ס&quot;א דבדיקני'). ונחית (ס&quot;א חוורא יקירא דדיקניה נחית) בשקולא וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא דנגדין ביה י&quot;ג נביעין מבועין דמשח רבות טבא בתלת עשר תקונין מתתקנא. 

'''תקונא קדמאה'''. מתתקן שערא מלעילא ושארי מההוא תקונא דשער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא עד רישא דפומא:

'''תקונא תנינא''' מתתקן שערא מרישא דפומא (וסליק) עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. 

'''תקונא תליתאה''' מאמצעיתא דתחות (ס&quot;א דהאי) חוטמא מתחות תרין נוקבין. נפיק חד אורחא ושערא אתפסק בההוא ארחא ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא מתקונא שלים סוחרניה דההוא אורחא. 

'''תקונא רביעאה''' מתתקן שערה (ונחית) תחות פומא מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. 

'''תקונא חמישאה''' תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא ואלין תרין ארחין רשימין על פומא. מכאן ומכאן. 

'''תקונא שתיתאה''' מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל לרישא דפומא והפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. 

'''תקונא שביעאה''' פסיק שערא ואתחזן תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

'''תקונא תמינאה''' נפיק חד חוטא דשערי סוחרני דדיקנא ותליין בשקולא עד טבורא. 

'''תקונא תשיעאה''' מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא (דתליין) ולא נפקי דא מן דא. 

'''תקונא עשיראה''' (מתערבין) נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. 

'''תקונא חד סר''' דלא נפקין נימא מן נימא ומתשערן בשיעורא שלים. 

'''תקונא תריסר''' דלא תליין שערי על פומא ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. 

'''תקונא תליסר''' דתליין שערן בתחות דיקנא מכאן ומכאן ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. לא ארחחי (ס&quot;א לאתחזאה) מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אפין. 

בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא. ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. 

בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין מתרי תפוחין שפירן דאנפוי נהירין אנפוי דזעיר אנפין, וכל חוזר (ס&quot;א חיזור) ושושן דאשתכחן לתתא נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. 

תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש &quot;נאמן&quot;, דכל דחמי דיקניה תלי ביה מהימנותא. 


תאנא בצניעותא דספרא: תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה (מנהון) משתכחי בעלמא ומתפחתי בתליסר תדעי דרחמי. ומאן דאושיט ידיה לאומאה כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא. 

האי באריך אפין - בזעיר אפין בכמה? אמר לרבי יצחק קום בקיומך וסלסל בסלסלא דתקונא דמלכא (ס&quot;א בדיקנא) קדישא היאך יתתקנון. 

קם רבי יצחק פתח ואמר {{צ|מי אל כמוך נושא עון וגו'. ישוב ירחמנו וגו' תתן אמת ליעקב וגו'}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. 

תאנא תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקנוי &lt;קטע סוף=דף קלא א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלא ב/&gt;דיקנא קדישא עתיקא דעתיקין. טמירא דטמירין.

תנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. 

'''תקונא קדמאה'''. הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתקנא מתקונא דשער רישא. 

הכא אית לאסתכלא - אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו. (ס&quot;א בחד מתקלא אתקלו), אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? 

אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא אריכין על כתפין למיגד לרישא (ד&quot;א מרישא) דזעיר אפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה, ובגיני כך לא הוו קשיין. וע&quot;ד אתחזן למהוי רכיכי. 

תאנא מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה. אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. 

וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין (כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא באינון נימין) אינון לא אשתכחו קשישין. מ&quot;ט משום דאי אשתכחו קשישין לא נגיד חכמתא למוחא בהון. 

בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו קשישא (ס&quot;א קשיא) ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן לאו חכמתא מתישבא עמיה. 

ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובג&quot;ד לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי ולא תלי על דיקנא משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. 

תאנא כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. 

ותאנא אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין לאחסין (נ&quot;א לאחתא) אינון י&quot;ג מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. (ס&quot;א דאתחסינו לתתא והכי תנינא מקמי אודנוי שריין שערי משום דבלחודייהו אינון ולא אתערבו באחרנין) 

ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו - לא. דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: 
# מי אל כמוך חד. 
# נושא עון תרי. 
# ועובר על פשע תלת. 
# לשארית נחלתו ארבע. 
# לא החזיק לעד אפו חמש. 
# כי חפץ חסד הוא שית. 
# ישוב ירחמנו שבעה. 
# יכבוש עונותינו תמניא. 
# ותשליך במצולות ים כל חטאתם תשעה. 
# תתן אמת ליעקב עשרה. 
# חסד לאברהם חד סר. 
# אשר נשבעת לאבותינו תריסר. 
# מימי קדם תליסר. 

לקביל דא אל רחום וחנון וגו' ואינון לתתא. 

ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה. ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין תקיפין. לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין. מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף (ס&quot;א אתכסי) מניה ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. &lt;קטע סוף=דף קלא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קלב א/&gt;ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה. 

ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. ועיקרא דמלה משום דהני שערי בגין דממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא ואינון לעילא מן דיקנא - דיקנא בלחודוי הוא. וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו - דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו.


'''תקונא קדמאה'''. תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. ותאנא כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא (מחומא דלב) ממוחא דרישא (ס&quot;א מתקוני דרישא) והכא לא פריש הכי דהא לא הוי. אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא הכי אשתכח. &lt;small&gt;'''(חסר כאן)'''&lt;/small&gt; 

ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא דאלף עלמין דחתימין (ס&quot;א אלף עלמין חתימין) בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. 

אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי לא הוי אריכא. ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס&quot;א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס&quot;א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין. 

ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|390}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. 

תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א&quot;ל}}'''. מהו תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא. (ס&quot;א לאתפשטא) (ס&quot;א לאכפיא ואתפשטו) - {{גמט|ל&quot;א}} בהאי סטר ו{{גמט|ל&quot;א}} בהאי סטר. 

וכל עלמא ועלמא מניה. מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''א&quot;ל'''. ועם כל דא האי '''א&quot;ל''' אתכפייא לרחמי, דרחמי דעתיק יומין (אתבסם) ואתכלל ואתפשט ביה. 

אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דינא יתיב וספרין וגו'}} {{ממ|דניאל|ז|י}} מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא (ס&quot;א בדיקנא) קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב {{צ|מי אל כמוך}} - בעתיק יומין אתמר בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה.

'''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית. וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא:

'''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שלט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין אלף|57,000}} דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא (ס&quot;א בחיזרא):

'''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|צ&quot;ו אלפין|96,000}} מארי דיללא ומתאחדן מני' בבוסיטא לקוסיטרא (ס&quot;א כבוסינא לקוסרא). ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. 

מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה? {{ש}}
מאן חמי טמירותא (ס&quot;א יקירותא) דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין, {{ש}}
עטרין דכל עטרין. {{ש}}
עטרין דלא אתכללו בעטרין. {{ש}}
עטרין דלא כשאר עטרין. {{ש}}
עטרין דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון {{ש}}
ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. 

תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין (לקבליהון), ואתעביד מה דאתעביד. 

כלא כליל בהני תקונין. כלא זקפן לקבליה תקונין דמלכא תקיפא עתיקא סתימא דכלא. וכלהו אתבסמן מתקונין אלין (דמלכא עתיקא).


תאנא, אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי. 

ותניא עד כמה זהירין אלין (ס&quot;א אתתקן באלין) תקוני דדיקנא. עד תליסר (דלתתא), וכל זמנא &lt;קטע סוף=דף קלב א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קלב ב/&gt;דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. 

אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא. כלא בחד איהו טמירא ויקירא. ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא (ס&quot;א לא אדכר באורייתא) ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה. ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. 

(מאי דיקנא דכהנא רבא) דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה, הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב עלה ראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב  {{צ|שבת אחים גם יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}}. גם לרבותכהן גדול דלתתא, דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. 

א&quot;ל רבי שמעון: יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין. זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי.


'''תקונא תניינא''' מתתקן שערא, מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא, בתקונא שקיל. קום ר' חזקיה וקאים בקיומך, ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא. 

קם ר' חזקיה שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. 

מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|325}} עיבר. וחד חשוך הוה אתמחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא. דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. 

אנא שאיל מהם (ס&quot;א מהו) פשרא דחמית. פתחו ואמרו {{צ|נושא עון}} חמיתא. אמר דא הוא תקונא תניינא. יתיב. 

א&quot;ר שמעון האידנא אתקשר (ס&quot;א אתבסם) עלמא - בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין. 

אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא. {{ש}}
אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה, דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני. {{ש}}
דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}}
ועוד דאנא ידענא דאנפאי נהירין ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}}
ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא, וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. אזדרזו חברין קדישין - דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא. 

קום ר' חזקיה תניינות ואוקיר תיקונא תליתאה דדיקנא קדישא. 

תנא. עד לא קם ר' חזקיה קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחות}}. {{ש}}
אתרגיש ר' שמעון ואמר: &quot;''ודאי כל חד וחד באתריה. ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא אשתלים שלימתא עלאה. קום ר' חייא''&quot;. 

קם ר' חייא פתח ואמר: {{צ|ואומר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא, והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}? אלא (תאנא) ח&quot;ו דאיהו אמר על דא אלא הכי: אנא מה בין דבור לאמירה? אמירה הוא דלא בעי לארמא קלא, &lt;קטע סוף=דף קלב ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קלג א/&gt;דבור בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין דכתיב {{צ|וידבר את כל הדברים האלה לאמר}}, ותאנא כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא. 

אי הכי, הא כתיב {{צ|וידבר יי' אל משה לאמר}}? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה, דהוא שמע דבור בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע, ושאר נביאים אזדעזעו אפי' באמירה ודחלין בדחילו. 

ותאנא, תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא לאתבא - (ס&quot;א לאקפא) (נ&quot;א לאייתאה) לתליתאה, דכתיב {{צ|הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. (תרי נוסחי) ותא חזי דתרין תקונין קדמאין למיתי לתליתאה הוו, דהוא תקונא תליתאה מאמצעיתא דתחות חוטמא, מתחות תרין נוקבין. נפיק חד ארחא. 

ושערא אפסיק (ס&quot;א אתפסק) בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום (דכתיב {{צ|ועובר על פשע}}) דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום (נ&quot;א כובש עונות וכתיב) דכתיב {{צ|ועובר על פשע}} - למיהב אעברא עד (ס&quot;א על) פומא קדישא דיימא סלחתי. 

תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא ולא אתגלי לחד מנייהו, דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. 

תאנא בצניעותא דספרא: מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}. (מאי משמע עובר על פשע. שפע. דאקדים שי&quot;ן לפ&quot;א, לא זכו עומד ולא עובר) (האי) בזעיר אפין. 

מאי בין האי להאי? {{ש}}
בזעיר אפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח, הדא הוא דכתיב 'כי רוח יי' נשבה בו ואיננו' (ס&quot;א {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}). 

באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי. 

ודא הוא תקונא תליתאה (דאורחא) דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקו. 

אמר ר' שמעון: ודאי קב&quot;ה וסגי לאוטבא לך ויחדי לאגנא עלך. 

ותאנא מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. 

תאנא בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא, סתימין ושתיקין, ולית דיפתח פטרא לאבאשא. משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. 

ומהאי מאן דאחיד (נ&quot;א דאחית) ואזהר (ס&quot;א משום דהאי אורחא סימנא לשתיקותא ומהאי הוא מאן דאחזי ואזהר) לשתקאה - להאי אורחא רשים, דהוא סימנא דעתיקא קדישא. 


'''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא (ונחית) תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב {{צ|לשארית נחלתו}}, כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ&quot;ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. 


'''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא, הדא הוא דכתיב {{צ|לא החזיק לעד אפו}}. 

&quot;''קום ר' יוסי''&quot;. 

קם ר' יוסי פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}}
{{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. דבר אחר: שכיך ברוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. 

{{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. דבר אחר: {{צ|{{גמט|שככה}}}} - שמא דכליל כל שמהן, וקב&quot;ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין ומעביר על כל אינון דלבר. דתניא ארחא עלאה דדיקנא קדישא (עלאה עתיקא דעתיקי) דאיהו נחית (בדיקניה) תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי. והאי ארחא דלתתא שקילן אינון בכלא. דא &lt;קטע סוף=דף קלג א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קלג ב/&gt;לעילא ודא לתתא. לעילא {{צ|עובר על פשע}}, לתתא {{צ|לא החזיק לעד אפו}}. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא, כך לתתא יהיב אתר לאעברא. 

תנא בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא, דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה דעדן עלאה לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי, ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. 

אמר ר' שמעון: &quot;''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''&quot;. 


'''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא (דרישא) לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. 

&quot;''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא''&quot;. 

קם ר' ייסא פתח ואמר: {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|ובחסד עולם רחמתיך}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי. ולא אקשו. דתנינן אית חסד ואית חסד; אית חסד דלגו ואית חסד דלבר. 

חסד דלגו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין, והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגו דעתיק יומין, ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא, דכהן מסטרא דא קא אתי. 

ותאנא בצניעותא דספרא: בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני, ולא לקטעא ליה ולא אשתצי מעלמא. והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין. {{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי &quot;חסד עולם&quot;, והאי הוא אחרא דז&quot;א דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. 

והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב {{צ|כי חפץ חסד הוא}}. דא הוא תקונא שתיתאה דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי. 


'''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן ב' תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. 

פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני, כך קב&quot;ה תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין - דאינון תקונא ז' - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא, ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא ומחזיין חידו לזעיר אפין. {{ש}}
כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}}
{{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}}
{{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר דכד נהרין מתברך עלמא. 

ותאנא כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא, על אחת כמה וכמה! 

תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא, וכל אינון דלתתא נהרין, וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא. 

ת&quot;ח פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין, ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. 

תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב {{צ|ישוב ירחמנו}} - {{צ|ישוב}} מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. הכא הוא {{צ|ישוב ירחמנו}} ובהאי דלתתא הוא {{צ|ואמת}}. דא הוא תקונא &lt;קטע סוף=דף קלג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קלד א/&gt;שביעאה דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין.


'''תקונא תמינאה''' -  נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא ותליין בשקולא עד טבורא. 

&quot;''קום אלעזר ברי, אתקין תקונא דא''&quot;. 

קם רבי אלעזר (בריה) פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ס&quot;ת בהיכל}}. מלה דא אוקימנא בספרא דצניעותא, והכא אית לאסתכלא, וכי הכל תלוי במזל, ותנינן ס&quot;ת קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וס&quot;ת לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדש. והתורה נתנה בג' קדושות. בשלש מעלות בימים שלשה שכינה בשלש לוחות וארון והיכל בס&quot;ת תליא ואיהו תליא במזל, וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}} - מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! 

אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דריקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע&quot;ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא  דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. 

ותאנא {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי מזל? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו ס&quot;ת שבהיכל דמתעטר בעשר קדושות לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי. ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין, הדא הוא דכתיב {{צ|יכבוש עונותינו}}. 

אמר ליה ר' שמעון: &quot;''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא''&quot;.


'''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין ולא נפקין דא מן דא. 

&quot;''קום ר' אבא''&quot;. 

קם ר' אבא ואמר: אלין (אינון) שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון {{צ|מצולות ים}} משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא דמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ומתכפיין. 

אמר ר' שמעון: &quot;''בריך תהא לעתיק יומין''&quot;.


'''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. 

&quot;''קום ר' יהודה''&quot;. 

קם ר' יהודה פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. 

תרי. '''תקונא עשיראה''' - {{צ|תתן אמת ליעקב}}, '''וחד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא, {{צ|חסד לאברהם}}.


'''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין, ויאין שערי סחור ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא כמה דאצטריך טרחותא. במאי קא מיירי? דינא. באתר (נ&quot;א בתר) דינא טרחותא אשתכח. 

וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! אלא דלא אתטרח בישובא (ס&quot;א בנשוכא) דרוחא דזעיר אפין. דתאנא מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק (ס&quot;א דאתדבק) ביה, דמתלבש ביה (נ&quot;א דאתתקן ומתלבש ביה) זעיר אפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט (ס&quot;א ואתפרשא) כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה אתלבש. ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. &lt;קטע סוף=דף קלד א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קלד ב/&gt;דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר (ס&quot;א דנפיק מההוא דלבר) ומתלבשין ביה נביאי מהימני אתקרי {{צ|פה יי'}}, אבל בהאי עתיקא דעתיקין לא אתפרש, ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא ופומא אתפני מכל סטרוי. 

ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי (הדא הוא דכתיב {{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}). 

ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר, דמכאן אשתלשלו י&quot;ב תחומין לעילא, י&quot;ב תחומין לתתא, י&quot;ב תחומין לי&quot;ב שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}.


'''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן ביקרא יאה וביקרא שפירא וחפיין עד טבורא. ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. 

א&quot;ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה. זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי. דאנן יתבין בקדושה עלאה אשא עלאה אסחר לן (ס&quot;א בין אשא עלאה דאסחר לן) והא כל תקונין עלאין (לדיוקנא) דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. 

והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא. כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין דא אשלים לכלא.


תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. ותאנא, אלין ימי קדם - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין (כליל בהו). והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. 

ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}, דביה זמין לאוקיר דיקניה, הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - הוא בלחודוי יתיר מכלא. הוא דכליל כלא. הוא דאתקרי בשמא ידיעא. 

דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא, והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה. דלית יום אקרי אלא מסטרא דילן, ולית לילה אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין, לכל אינון דלתתא, דנהרין בההוא משחא (אתתקנו) בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר. ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}, וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}.


אמר ר' שמעון לחברייא, כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא, אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא (ס&quot;א בוסיטא דקדושא) פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. &lt;קטע סוף=דף קלד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קלה א/&gt;סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחי שנינן (ס&quot;א שניין) מכל סטרוי. ומתאחדן פרכא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא (ס&quot;א בבוסיטא דגליפין) בההוא פריסא. וכן לד' עיבר. 

וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה, והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל (ס&quot;א בהבל דכל) פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון. זכאין אתון לעלמא דאתי דכלהו מלי דנפקי מפומיכון כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב&quot;ה חדי למשמע וציית להני מלי עד דהוא אגמר (ס&quot;א אגזר) דינא די לעלמא. דאי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין - עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. 

השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אפין; היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא. דהשתא חובתא (ס&quot;א חכמתא) עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא ולאתקנא כל תקונין על בורייה, תקוני דזעיר אפין מתקוני דאריך אפין אתתקנו, ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו ב&quot;נ למשלטא (ס&quot;א ומשלפא) ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה מתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאחאמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואע&quot;ג דלא אתקיימו. 


תאנא בצניעותא דספרא: עתיקא דעתיקין, עד לא זמין תקונוי, באני מלכין כנס מלכין (נ&quot;א גליף מלכין) ומשער מלכין, ולא הוו מתקיימי עד דדחי (ס&quot;א דאנח) לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. 

וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקין. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא. 

מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא וכלהו עלמין אתחרבו. הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}}  {{ממ|בראשית|לו|לב}}. 

{{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא (ס&quot;א יקירא) הוא. אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. {{צ|בלע בן בעור}}. תאנא הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה.  {{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. 

כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל &lt;קטע סוף=דף קלה א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קלה ב/&gt;כלא לאתישבא ביה. ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא ואתבטלו. ואתבטלו סלקא דעתך, והא כלהו באדם אתכלילן?! אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא (נ&quot;א דיוקנא) דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו (ס&quot;א אתכללו) כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו, (ס&quot;א מנהון אתבסמו ולא אתבסמו), ומנהון לא אתבסמו כלל. 

ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}} {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי? לאו הכי. אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה &quot;מיתה&quot; כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. 

וכיון דאתתקן אדם אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה וקיימין בדוכתייהו. וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין, בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין, משום דהוה דכר ונוקבא כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא, ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא לא כתיב בהו &quot;מיתה&quot; כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו.


תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא (נשב ביה אתתקר (ס&quot;א אתתקן) וסליק רעותיה) ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר, וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא ומתגלגלא נשב ביה אתתקן ונפיק חד גולגלתא תקיפא ואתפשט לארבע סטרין, ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל (ס&quot;א ואתכליל) ביה. ביה סלקא דעתך? אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. 

והאי אוירא הוא טמיר דטמירין עתיק יומין ברוחא דגניז בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר. ואשא דכיא קאים מהאי סטר. מאי אשא הכא. אלא לאו הוא אשא. אבל בוצינא דא (נ&quot;א ניצוצא) דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין ודינא מסטרוי אשתכח. 

ובגין דא האי גולגלתא אתקרי גולגלתא תקיפא. בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר. ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחיאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני: 
* מסטרא דרישא חיורא חיוור בגוויה. (ס&quot;א בגיניה) דכליל כלהו חיוורי (וכלהו חיוורי) 
* אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אפין אתחזי ביה סומקא. 
כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. 

ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אפין. 

וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחים כגווני חיוורא וסומקא. 

האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשט מגולגלתא לאנפוי {{ב|ק&quot;נ רבוא|150,000}} עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אפין'''. ובשעתא דאצטריך אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחיים לעלמא. 

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא ויהבי אגר אוראותא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא &lt;קטע סוף=דף קלה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קלו א/&gt;תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי בקע אגר אוראותא אשתכח מניה לעתיק יומין.


בחלליה דגולגלתא (ס&quot;א בגולגלתא דא) ג' חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו וקרונא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר (ס&quot;א ונפיק) לתלתין ותרין שבילין, הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. 

ותאנא בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}}
'''מחללא חד''' מתבקע (ס&quot;א ומתפשט) חד מבועא לד' סטרין ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי הללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא:

'''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין ן' תרעין. מאלין ן' תרעין אתאחדן ן' יומין דאורייתא, ן' שנין דיובלא, ן' אלף דרין דזמין קב&quot;ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. 

'''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה (ס&quot;א מדוריה) בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. 

ואילין ג' מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. 

תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן, ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא. בכל אינון סטרין דאינון דכיין. בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא. (בחור כארזים) רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. 

ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. {{ש}}
'''ממבועא לחללא חד דגולגלתא''' אתמשכן שערי במשיכותא ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. {{ש}}
'''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא ואתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. {{ש}}
'''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו (ומתעבידן תלין על תלין ומתערבין בקוצין אחרנין). 

ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. וכלהו משיכן, דאתמשכן מג' חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ובהאי תלין תליין (נ&quot;א ובהאי תלייא) ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. 

בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגין בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. 

תנא בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין מאריהון דמתקלא (ס&quot;א מאריהון דרחימותא. ואיהו מתקלא בינייהו) בג&quot;כ אית ימינא ואית שמאלא. 

מצחא דגולגלתא - אשגחותא דאשגחותא, ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר, &lt;קטע סוף=דף קלו א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קלו ב/&gt;בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אפין ואשתכיך דינא. 

בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט, אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדיהון, הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה חיה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. 

ותניא שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ושעתא דמתער קב&quot;ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. 

תאנא האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. 

ותניא עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח''' (ס&quot;א מצחא וכל חד אקרי נצח), ובאתוון רצופין (דאפין) הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. 

תניא מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}} {{ממ|ש&quot;א|טו|כט}}? האי רזא אוקימנא, כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי &quot;אדם&quot; ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי &quot;ראש&quot; (בהאי מצחא) אתחזי ואתגלייא - האי נצח לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מ&quot;ט משום דלא הוה מאתר דאקרי &quot;אדם&quot;, דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי אדם. ובגין כך {{צ|לא אדם הוא להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא.


'''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין שרקותא דבגבתא. דעל ריסי עיינין מכחלן. (דכל עיינין מכחלן) באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא (דעל תריסי דעיינין) בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא. ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואתסחן בחד חוורא דעינא טבא, הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}? בחוורא דלעילא קדמאה. (נ&quot;א בחוורא קדמאה דעינא טבא) 

ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי (ס&quot;א ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא) ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. 

וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא ורחמי על ישראל ואסתחר (ס&quot;א ואתזהר) עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. 

עינוי כד אתפקחן אתחזון שפירין כהני יונים בסומק ואוכם וירוק חוור לא אתגלי אלא בזמנא אסתכל בעינא טבא ומסתחאן כל אינון גוונין בההוא חוור מאינון גוונין דמתגליין נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי מאוכמא &lt;קטע סוף=דף קלו ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קלז א/&gt;דעינא, הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא מסומקא נפקין שבעה רהיטין דסמכין (נ&quot;א דסחרן) לסטר שמאלא ומתלהטין באשא דלסטר צפון ומתאחדן לאתפשטא בעלמא, לגלאה ארחין דחייביא, הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}.

מירוקא נפקין שבעה טהירין (ס&quot;א נהירין) דקטרא דלסטר (נ&quot;א רהיטין דסחראן לסטר) דרומא ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו, הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן. רחמי ונוקמין.


'''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים כל סומקין מקמיה. לא אתחזן. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה.

'''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא חד זמן לאלף שנים בימא רבא, וכד נפיק האי אבנא אתי רגשא ותקפא על ימא. וקליה דימא וגלגלוהי אזלין. ואשתמעו לנונא רבא דאקרי לויתן. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא דכל אוכמין סתימין קמיה (ס&quot;א והא אוקמוה דכל אורחין סתימין קמה) וכך היא אוכמותא דעינא, אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא (ס&quot;א לסטר חד) ואקיף לההוא אוכמא.

'''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. 

וכד אסתחר (נ&quot;א אתגלי) חוורא ואסתחרי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא (סומקא ירוקא אוכמא). לא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא (נ&quot;א הוא) ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא דאינון תאומין כחדא. הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אסחן בחוורתא דעינא עלאה. 

ודא זמינין למנדע צדיקייא למחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. 

ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש. לטב - כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב. ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. 

תנא בצניעותא דספרא: מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}, וכי ירושלם נוה שאנן הוא והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקוט ולאו שאנן הוא? 

אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר (דישגח באלין עיינין), דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו&quot;ד ולא &quot;עיניך&quot;. ומה דאמר ירושלם ולא ציון - הכי אצטריך, לאכפייא &lt;קטע סוף=דף קלז א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קלז ב/&gt;לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. 

ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} {{ממ|דברים|יא|יב}} (הדא הוא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} דבה אשכח גזרי דדינין יתיר מכל שארי אתרי) (נ&quot;א דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי. ותנא כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}}. השתא {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי) ולזמנא דאתי ישתכח בה עינא חד דרחמי. עינא עינא דעתיקא דעתיקין. הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון {{צ|רחמים גדולים}}, רחמי דזעיר אנפין אקרון {{צ|רחמים}} סתם. (מהנ&quot;א הוא משום דאית ביה ימינא ושמאלא דינא ורחמי) ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין.

תאנא: בהני עיינין בתרין גוונין מנייהו, בסומקא ואוכמא, שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן ימא רבא? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא (ס&quot;א בחוורא) במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל.


'''חוטמא''' - תאנא בצניעותא דספרא, חוטמא דזעיר אנפין, בחוטמא אשתמודע פרצופא. בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית (ס&quot;א בחוטמא אשתמודע פרצופא תלת שלהובין מתוקדין בנוקבוי מהאי חוטמא אתפשטן תלת גווני תננא ואשא וגחלי דנורא דכתיב {{צ|עלה עשן באפו}} ולית) תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו (ס&quot;א אתדליקו) ונפקי מחוטמוי. 

ותאנא כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא, ובין תרי (נ&quot;א בתרי) גווני, וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. 

ואי תימא - אף וחימה כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא, משחית מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. 

ותאנא חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. 

כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}} - אלא הכי תאנא, כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי גבורה חדא. 

וכלהו גבוראן שריאן לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף (אלפין) וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף (אלפין רבוא) וארבע מאה (וחמש) דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן (נ&quot;א ונחתין) עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. 

כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}. אלא הכי תאנא, לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יי' לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}? 

אלא בכל זמנא דעתיק דעתיק - רישא חוורא (אתגלייא) רעוא דרעוין אתגליין רחמין רברבין אשתכחו בכלא, ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין (ס&quot;א דינין) דזעיר אפין זמינין, וכביכול רחמי עביד דינא. ההוא עתיקא דכלא דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני, מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי. ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. 

ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אפין אתמר, ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. 


תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא &lt;קטע סוף=דף קלז ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קלח א/&gt;לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי &quot;ארך אפים&quot; מכלא. 

והיינו רזא דתנינן {{צ|יהו&quot;ה יהו&quot;ה}} פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון אברהם אברהם, יעקב יעקב, שמואל שמואל - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ ממשה משה דלא פסיק טעמא בגווייהו. 

מאי טעמא? 
* {{צ|אברהם אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. 
* {{צ|יעקב יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא, כגוונא דלעילא בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. 
* {{צ|שמואל שמואל}} טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא הוא נביאה וקודם לכן לא הוה נביאה. 

אבל {{צ|משה משה}} לא אפסיק טעמא בגוויהו, דמיומא דאתיליד שלים הוה, דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. 

אוף הכא {{צ|יהו&quot;ה יהו&quot;ה}} פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין, דהכי תנינן: כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא. 

וכד אתגלי עתיקא בזעיר אפין - כלא ברחמי אתחזון, וחוטמא אשתכיך, ואשא ותננא לא נפיק, כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא, בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא (בארבע אלף) באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. 

ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא (דמדבחא). וכלא תלייא בחוטמא, בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. 

והאי (הוא) דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}}, {{צ|וחרה אף יהוה}}, {{צ|וחרה אפי}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} - כלא בזעיר אפין אתמר ולא בעתיקא.


תאנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} האי (ס&quot;א תאנא בצניעותא דספרא דרגא (ס&quot;א עקימא) עמיקא למשמע טב וביש ודא איהו).

'''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה (ואודנא הוא למשמע) ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד (ס&quot;א דבארי) דרגא בעקימא (להאי ולהאי). מאי טעמא בעקימא? (ס&quot;א בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו) (בגין למשמע טב וביש). 

ותאנא מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. בגו אודנא נטיף מג' חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. 

והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בג&quot;כ הוא רזא. ווי לההוא דמגלי רזין, דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר. 


תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש (ס&quot;א ובטש) במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא ואתזער חוטמא ואתחמם (נ&quot;א ואתקמט), ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין ומתערין &lt;קטע סוף=דף קלח א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קלח ב/&gt;כל גבוראן ועביד נוקמין. ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש בריחא דמוחא (ס&quot;א ברישא במוחא) ונגדין תרין דמעין מעיינין ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן (ס&quot;א מתערבין) כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}}. בההיא שמיעה דהוא קלא אתער מוחא (כלא). 


תנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} כלומר ארכין. (ס&quot;א אודנין) שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יי'}}. ומה דאתמר {{צ|הטה יהוה אזנך}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אפין אתמר, מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא דא הוא (ס&quot;א אית) תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא דכתיב {{צ|כי אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}}, וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}}. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין דאתפשטו בגופא באתר דלבא שארי - מתפשט ההוא חללא דחמשין תרעין, ואודנא קרי ביה בחינה. ובלבא קרי ביה בחינה. משום דמאתר חד מתפשטין. (ס&quot;א בההוא נוקבא דאודנא ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי ועל דא באודנא קרי ביה בחינה ובלבא קרי ביה בחינה דכתיב כי אזן מלין תבחן וכתיב ובוחן לבות וכליות משום דמאתר חד מתפשטין). 


תאנא בצניעותא דספרא: כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד. אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה ובשמיעה אתכליל בינה, שמע כלומר הבן. אשתכח (ס&quot;א ואסתכל) דכלא בחד מתקלא אתקל. ומלין אלין למאריהו דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. 

תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא (ס&quot;א מהימנא) שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אפין אתמר. 

כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח יהו&quot;ה יהו&quot;ה ביו&quot;ד ה&quot;א תרי זמני, או באלף דל&quot;ת ויו&quot;ד ה&quot;א - חד לזעיר אפין וחד לעתיקא דעתיקין. 

ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. ותנינן אימתי אקרי שם מלא, בזמנא דכתיב {{צ|יהו&quot;ה אלהים}}, דהאי הוא שם מלא. דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא &quot;שם מלא&quot; אקרי, ושאר לא אקרי &quot;שם מלא&quot;, כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר יהו&quot;ה אלהים אתקריא שם מלא. 

{{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתעדון דחמין בכלא. 

{{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אפין. {{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} אינון ימי קדם, {{צ|שנות עולם}} אלין ימי עולם. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חייהו למאן? חייהו לזעיר אפין, דכל נהירו דיליה מאינון שנים קדמוניות אתקיימו ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא.


תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין, דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין. וחדאן בלבאי מלי ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין וגניז להו עתיקא דכלא גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא, לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא. זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי. 

פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} - מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} דכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יי'}} משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא, &lt;קטע סוף=דף קלח ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קלט א/&gt;דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא, הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב &quot;הדבקים ליי'&quot; אלא {{צ|ביהוה}} ממש. 

תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון (ס&quot;א דאורייתא) דשמא קדישא 

(מתחיל מסוף קלח ע&quot;ב) (נ&quot;א ובעלמא דאתי). משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין ובעלמא דאתי יתיר מהכא דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש, עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. 

השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא. 

תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בט' תיקונין, ודא איהו דיקנא דז&quot;א. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דז&quot;א - נגדין י&quot;ג מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה כ&quot;ב אתוון דשמא קדישא). 

וא&quot;ת דיקנא לא אשתכח, ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}} (ולא קרי דיקנא). 

אלא הכי תאנא בצניעותא דספרא: כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא (משום) ובג&quot;ד הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. 

ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אפין, נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובא דבוסמא. מאי תקרובא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}} (ולא ערוגות). 


בתשעה תקונין אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי (דדיקנא) אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי. דכתיב {{צ|בחור כארזים}} (שם). 

'''תקונא קדמאה'''. מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. 

'''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. 

'''תקונא תליתאה'''. מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן ותמן שקיעא ההוא ארחא. 

'''תקונא רביעאה'''. נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובא דבוסמא. 

'''תקונא חמשאה'''. פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן (ס&quot;א מנהון). 

'''תקונא שתיתאה'''. נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. 

'''תקונא שביעאה'''. דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. 

'''תקונא תמינאה'''. דנחתין שערי בתחות דיקנא דמחפיין קדלא דלא אתחזיא כלהו שערי דקיקין נימין על נימין. מליין מכל סטרוי. 

'''תקונא תשיעאה'''. (מתערבין שערי עם אינון) דמתחברן (נ&quot;א אתמשכן) שערי כלהו בשקולא מעלייא (ס&quot;א מלייא) עד (נ&quot;א עם) אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. 


בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין ט' מבועין דמשח רבות דלעילא, ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. 

ט' תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא, ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי (בר נש לתתא) גיבר תקיף. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. 


'''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אפין'''. 

אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: קום ברי (קדישא), סלסל תקונא דדיקנא (נ&quot;א דמלכא) קדישא בתקונוי אלין. &lt;קטע סוף=דף קלט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קלט ב/&gt;קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} עד {{צ|מבטוח בנדיבים}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} - תנא: הכא ט' תקונין דבדיקנא דא, להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. 

תא חזי כיון דאמר הני ט' תקונין לכתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}}. אמר: הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}. ובתקונא דדיקנא דא ט' תקונין, דאינון שם יי' - אשצינון מן עלמא, הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}. 

ותנא בצניעותא דספרא: תשעה תקונין אמר דוד הכא - שיתא אינון בשמא קדישא, דשית שמהן הוו, ותלת אדם. ואי תימא תרין אינון - תלתא הוו, דהא {{צ|נדיבים}} בכלל אדם הוו. 

תנא: שיתא שמהן דכתיב: 
* {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד.  
* {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין.  
* {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת.  
* {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע.  
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה.  
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. 

אדם תלת, דכתיב: 
* {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. 

ותא חזי, רזא דמלה, דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא, דהכי אתחזי. משום דלא אקרי (הוה) {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא, דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. 

ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה}}. תרי זמני {{צ|י&quot;ה י&quot;ה}} לקביל תרי עלעוי דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא. יהוה לי בעוזרי}}. בשמא דלא חסר. בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. 

ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} - הכי הוא. דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא. ומה דמשלפא בהו אתקרי שמא קדישא. ותערא ומה דביה אתקרי יהו&quot;ה ואתקרי אדם בכללא דתערא ומה דביה. (ס&quot;א ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי ידו&quot;ד אתקרי אדם בכלא תערא ומה דביה). 

ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי, בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא, מלכא עביד בגיניה. 

מאי טעמא דיקנא ולא גופא? אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}}
(ס&quot;א דדיקנא איהו עיקרא, דכל גופא וכל הדורא דגופא בתר דיקנא אזיל וכלא בדיקנא תלייא) (ול&quot;ג מן ודיקנא עד גופא) 


ובתרי גווני אתי האי חושבנא. חד - כדקאמרן. תרין - 
* {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד 
* {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. 
* {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. 
* {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. 
* {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. 
* {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. 
* {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה 


* {{צ|(ס&quot;א טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - ז'. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - ח'. 
* {{צ|מבטוח בנדיבים}} - ט'. 


{{צ|מן המצר קראתי י&quot;ה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד כל מה דאמר הכא על תקונא דדיקנא דא קאמר. 

(ר' יהודה אמר) {{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין מעילא תחות שערי דרישא, ובגין כך אמר {{צ|י&quot;ה י&quot;ה}} תרי זמני. 

ובאתר (ס&quot;א ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} דהוא אתר דלא דחית (ס&quot;א דחיק) וכל האי אצטריך וכו'. (אדם אתקרי ועל אתפשטותא האי אצטריך) דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. 

ותאנא בצניעותא דספרא: כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. 

תנא: מתתקן דיקנא עלאה בתשעה תקונין, והוא דיקנא דזעיר אפין בט' תקונין מתתקן. &lt;קטע סוף=דף קלט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמ א/&gt;'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין מתחות קוצי דתליין על אודנין, ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. 

תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין (וכפיין), והני לאו אריכין. ושערי דרישא מנהון שעיעי ומנהון קשישין. 

ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אפין כתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אפין, דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי ס&quot;ד? אלא אימא ארבע מוחי - תלת מוחי דהוו בזעיר אפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אפין לתלת מוחי דביה. ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אפין. 

בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין, דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין וזעיר אפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - שם יהוה ממש דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}}, דהכא משתכחין, דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. 

ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר, ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. 

ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. (נ&quot;א הוא) וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא, הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתחברא, כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר לכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך ויוצא לאור צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. 

ותנא: הני שערי דדיקנא תקיפין (בלחודי) משאר שערי דרישא, משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן ואינון תקיפין באורחייהו, אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי, דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי (ודינא), ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא אלין כלהו רחמי. אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון. 

ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא. וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא (ס&quot;א ומתאחרא) דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדיקנא. 

וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומסתחיין כמאן דאסתחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אסתחיין ברחמי. ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}}, ואלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אפין. וכד אמר משה זמנא תניינא תשעה תקונין אמר אינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין &lt;קטע סוף=דף קמ א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמ ב/&gt;ביה. ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}. 

תנא: שערי דרישא דזעיר אפין - כלהו קשישי תלין על תלין ולא שעיעין, דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. 

והאי דזעיר אפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אפין אתמר. 

אמר רבי שמעון &quot;''בריך ברי לקב&quot;ה בעלמא דין ובעלמא דאתי''&quot;. 


'''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. 

&quot;''קום רבי אבא!''&quot;. 

קם ר' אבא פתח ואמר: כד תקונא דדיקנא דא מתתקן בתקונא דמלכא (ס&quot;א בתקוני מלכין) (ס&quot;א כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא אתחזי) כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}. והאי תקונא תניינא אתתקן כד נהיר בנהירו דעתיק יומין אקרי {{צ|רב חסד}}, וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}. דהא נהירו אנפיה (ס&quot;א דא נהירו דאנפין). 

ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא כגוונא דעתיקא קדישא. אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא, לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}, ואתקיימו באתר אחרא. 

ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין וכלהו אקרון חסדי קדמאי דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. 

ובספרא דצניעותא קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} וכתיב  {{צ|נוצר חסד לאלפים}} (שם) סתם. 

ואוקימנא, האי {{צ|רב חסד}} - מטה כלפי חסד לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. 

והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא (ס&quot;א בתרי גווני אגזים ולא) אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא תרי זמני בטש בידיה בהאי אורחא.


'''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא, הוד והדר הוא. (ס&quot;א הוד עלאה) ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא (ס&quot;א ליאה דעלעין) בעלעוי ואתקרי הוד זקן. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו, ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם יתיר מכל דיוקנין.&lt;קטע סוף=דף קמ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמא א/&gt;ותאנא האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה (נ&quot;א דא) ואתפשט בשאר תקונין נהירין, האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא, ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. 

ובצניעותא דספרא אקרי הוד והדר ותפארת. דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פשע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל (ס&quot;א אסתכל) במתקלא חד סלקין. 

אמר ר' שמעון: יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה. 


'''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין (מתרין סטרי) מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא אתמשך סומקא ואתי חיורא, בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}}, דכד נהרין מתברך אלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}, כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. 

תאנא: כלהון נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון &quot;חסדי קדמאי&quot;, ובגין אינון נהרין כל אינון &quot;חסדי עולם&quot;. 


'''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא. (ס&quot;א ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. תנא תקונא דא הוא דאקרי) {{צ|פאת הזקן}}, ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד (וברחמי). ולא אבעי לחבלא האי חסד כמה דאתמר, ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. 


'''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי, ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. 

&quot;''קום רבי יהודה!''&quot; 

קם רבי יהודה פתח ואמר: בגזירת עירין פתגמא. כמה אלף רבבן מתנשן (ס&quot;א מתישבן) ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה, וכלהון אקרון {{צ|פה}}, הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר; תליין מהאי פומא ומהאי פומא. (ס&quot;א רוחא) כד אתפשט האי רוחא מתלבשן ביה כמה נביאי מהימנא, וכלהו {{צ|פה יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו (פיות) מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי. והאי תקונא שליטא על כלהו משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. 

אמר ר' שמעון: &quot;''בריך אנת לעתיקא קדישא!''&quot;


'''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא: אין למעלה לא ערף ולא עפוי, ובזמנא דאגח (ס&quot;א דנצח) קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה, הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} רזא הוא בצניעותא דספרא {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה חד מאינון גבוראן. 


'''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן (ס&quot;א דמתחברן) שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך (חסר כאן) {{להשלים}}. 
ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}}. (ונראה על הים כבחור טוב) הדא הוא דכתיב כתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן, ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי.


תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון דלא עאלו (נ&quot;א (ס&quot;א ולא) דעאלו ולא נפקו), אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. 

כללא דכל מלין - עתיקא דעתיקין וזעיר אפין כלא חד - כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא. לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא. אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין. דיוקנא דכליל כל שמהן. דיוקנא &lt;קטע סוף=דף קמא א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמא ב/&gt;דאתחזי בגוונוי. כהאי דיוקנא (נ&quot;א בגוויה כל דיוקנין) לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. 

כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אפין בהאי דיוקנא ותקונא. 

ואי תימא מה בין האי להאי? כלא הוא במתקלא חדא, אבל מכאן (נ&quot;א מנן) אתפרשן ארחוי. (נ&quot;א אתפשטן רחמי), ומכאן (נ&quot;א ומנן) אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}, כתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} בתרי יודי&quot;ן, אשלים תקונא גו תקונא, טברקא דגושפנקא, ודא הוא {{צ|וייצר}}. תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אפין. {{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה (ודא הוא וייצר), ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי שם מלא, {{צ|יהוה אלהים}}. ודא הוא רזא דתרין יודי&quot;ן ד{{צ|וייצר}}, דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - {{צ|יהוה אלהים}}. 

ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי אדם, דכליל דכר ונוקבא, ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה (מדכר ונוקבא), {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. 

וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. (הדא הוא דכתיב {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} (שם)), נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. {{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא. 

ולעילא בתקונין כגוונא דא ולאשלפא לההיא (נ&quot;א מההיא) נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא, ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין. 

בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרון (נ&quot;א אתקרי) {{צ|תפארת}}, ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}.

כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא, תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני, הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. 

תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. 

תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל (ואתתקן) בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ייהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. 

תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא ואתעבר ונקיב (ס&quot;א ונהיר) לסטר אחרא ותקין מיעוי דנוקבא ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. 

תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. כלהו &lt;קטע סוף=דף קמא ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמב א/&gt;דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי, דנוקבא אתפשטה תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. 

ותאנא: חמשה ערייתא (נ&quot;א תקונין) אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין ה' (נ&quot;א בסטרא דדינא ודינהא) אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. 

והכי תאנא: 
* קול באשה ערוה. 
* שער באשה ערוה. 
* שוק באשה ערוה. 
* יד באשה ערוה. 
* רגל באשה ערוה. 
דאע&quot;ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר - מערוה אינון.

ותאנא בצניעותא דספרא: אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי יו&quot;ד. וכיון דאתגלייא יו&quot;ד פומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי (נ&quot;א והאי חסד הוא תלי) בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו&quot;ד דפום אמה. 

ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו&quot;ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי שלים. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש&quot;ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו&quot;ד ואסתמר דלא עייליה ליו&quot;ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי. מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}}, דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו&quot;ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. 

וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן (בשמאלא) דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותה דכל גופה דנוקבא, ובההוא אתר אקרי ערוה דכלה, אתר לאצנע' לההוא אמה דאקרי חסד. בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. חסד ימינא, גבורה שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי &quot;אדם&quot; - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. 

תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא עתיקא דעתיקין, בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא, ולא אתקיימו עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו. ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן (ואנון תקוני אתתא. &quot;אשר היו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}}) ולא אתבסמו עד דאתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. 

ואי תימא, אי הכי דדינא כלהו והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}, והא לא אתחזי דינא, דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא? 

תאנא: כלהו דינא בר מחד דאתקיים בתראה והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר וכלהו לא אתקיימו. לא תימא דאתבטלו אלא דלא אתקיימו בההוא מלכו (דבסטר נוקבא) עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{צ|ושם עירו פעו}}. מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}, מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא. {{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא, {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. 

כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. דרועין דדכורא, חד ימינא חד שמאלא. דרועא קדמאה (ס&quot;א קדישא) &lt;קטע סוף=דף קמב א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קמב ב/&gt;תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו ב' דרועין. ואתכלילו סלקא דעתך? אלא ג' קשרין בימינא וג' קשרין בשמאלא. ג' קשרין דימינא אתכלילן בג' קשרין דשמאלא. ובגין כך דרועא לא כתיב אלא חד אבל ימינא לא כתיב ביה זרוע אלא {{צ|ימינך יהוה}}. {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. 

ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? תאנא: כלהו ג' מתפשטין ומתקשרן בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרן בדרועא ימינא, ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא. 

היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}}, כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה. 

והאי ימינא כד יתיב קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה (ס&quot;א וקשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושיט יתיב) בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא. מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}}, {{צ|זרועך הנטויה}}. 

נ&quot;א תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה). 

בזמנא דג' אלין אתכלילן בג' אחרנין אקרי כלא ימינא ועביד דינא ברחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערן רחמי בהו. 

ותאנא בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון ימינא. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}} דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}} (שם). דא בדא. 

ותאנא בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי סיועא קדישא דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין. (ואע&quot;ג דאקרי יד הוי סיועא) דכתיב (נ&quot;א וכתיב) {{צ|והנה ידי עמך}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע רבוא ותמניא וחמש מאה אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון 'יד יהוה עלאה', 'יד יהוה תתאה'. ואע&quot;ג דבכל אתר יד יהוה שמאלא זכו ימין יהוה. אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי ימין ואי לאו יד יהוה תתאה. 

תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}.

ותאנא בצניעותא דספרא: דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא, וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי, סתימא דכלא, פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דודמיטא לזעיר אפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. {{ש}}
{{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. 

ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין, ועד לא סיים לון, אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא &lt;קטע סוף=דף קמב ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמג א/&gt;ואתחברו אפין באפין - מאן ייעול בינייהו! מאן הוא דיקרב בהדייהו! (בגין כך סתימא דמלה, עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת). 

וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. 

ותאנא בצניעותא דספרא: בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין, ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא (דלא יכיל עלמא למסבל) דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטר דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. 

בתר דא, אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא וכל דינין לא אתערבו (ס&quot;א אתערעו) קמיה (ס&quot;א וכל דינין (לא) אתערו עמיה). תא חזי מה כתיב {{צ|ויהי בהיותם בשדה}}  {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא. בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}. ונצח האי דינא לאחוה משום דהוה קשיא מניה ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב&quot;ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין, ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע&quot;ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. 

מתרוויהון כחדא סלקא דעתך? אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. 

זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן בצרורא דאתקלא (ס&quot;א דאתכלא). 

זכאין אינון צדיקייא (נ&quot;א אתון חברייא) דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו. מלין דעלאין ותתאין צייתין להו. זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו. ותנדעון למאריכון אפין באפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא.


אמר ר' שמעון, חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא. עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}} 


תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

ותאנא בצניעותא דספרא: באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. 

כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני תקונין. (ס&quot;א דיוקנין) בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. 

כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל, דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי  {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין (ס&quot;א דמארין) למעבד נוקמין ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. 

תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא (בדכר ונוקבא) כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא. מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין (ס&quot;א קסטין) דגופא. (נ&quot;א לגופא). אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלין ומתברכאן בגיניהון. &lt;קטע סוף=דף קמג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קמג ב/&gt;תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. 

תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו גופא קדישא ולאתכללא בהו בההוא גופא. וכי תימא, אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא? לא, דח&quot;ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגוייתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם. בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. 

ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין ונפקו מכללא דגופא קדישא ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי קין דנפיק בכלל דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. 

וברוחא דאקרי הכל דאתבסם יתיר בכללא דגופא קדישא. נפקין אחרנין דמבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין, ושמעין מה דשמעין מעילא, ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. 

ותאנא בצניעותא דספרא, כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא דגופא קדישא. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. (ובגין דכלהו חד גופא שכינתא לעילא. שכינתא לתתא. קב&quot;ה לעילא. קב&quot;ה לתתא), ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד קק&quot;ק יי' צבאות מלא כל הארץ כבודו - דכלא הוא חד גופא. 

תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא כתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - אתקשרו דינא ורחמי (ס&quot;א אתבסמא דינא ברחמי), ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא, כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. 

ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם, לבתר כד נפיק מהאי עלמא לא עייל בכללא דאדם דאקרי גופא קדישא, אלא באינון דלא אקרון אדם ונפיק מכללא דגופא. 

תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} (שם). {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא, דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא (ס&quot;א הוא מקדשא דכלא) ומקדשא. וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. 

(שייך פ' כי תצא) ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}} - אדם דהוא יקר מכל יקרא - בל ילין. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא לא יתחזי ביה קלנא. 

ותאנא בצניעותא דספרא, כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא עביד פגימותא בגופא דעלמין. דהא בגין &lt;קטע סוף=דף קמג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמד א/&gt;דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}} (ס&quot;א לכתרא קדישא דמלכא בארעא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}}) משום דהאי גופא יקרא אתקרי דיוקנא דמלכא, ואי עביד ביה לינה הוי כחד מן בעירא (הדא הוא דכתיב {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}). 

תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} (ס&quot;א {{צ|בני האלהים}}) - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - (האדם הידוע). וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. 

{{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז&quot;א ועזא&quot;ל''' הוו בארץ, בני האלהים לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. 

כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אפין אתמר. {{צ|ויתעצב אל לבו}} - &quot;ויעצב&quot; לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. 

{{צ|אל לבו}} - &quot;בלבו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב (ומקבל) למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. 

{{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי. לאו לאפקא כלל. משום דלא קאים דא בלא דא. ואלמלא חכמה סתימא דכלא. כלא אתתקן כמרישא. הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שכינתי}} (ס&quot;א שיכנתי). ואלמלא האי תקונא דאדם לא קאים עלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. 

ותאנא: כלהון מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא, ודא חכמה סתימא דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא, (הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש&quot;א|טז|ז}} דאיהו בלגו לגו). ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}. 

עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון. דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. 

תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה, בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא. הדר ואמר הדרי בי, דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא ולא ליקרא דבית אבא ולא ליקרא דחברייא אלין, אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי. 

תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא, מיתו ר' יוסי בר' יעקב, ור' חזקיה ור' ייסא. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. צווח ואמר שמא ח&quot;ו גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו. 

שמע קלא זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא. &lt;קטע סוף=דף קמד א/&gt; {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמד ב/&gt;אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}, וכ&quot;ש דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו. זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו. (דלא הוה כן לאינון דהוו קמייהו. אמאי מיתו?). תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין (דאינון רתיכין) וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין, דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד (נ&quot;א ועוד) דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא ונטלין להו מלאכי עלאי. וסלקין לון לעילא. 

ואמאי אלין? משום דעאלן ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. 

אמר ר' שמעון, כמה זכאה חולקהון דהני תלתא וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא. 

נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}}. 

קמו ואזלו. בכל אתר דהוו מסתכלי סליק ריחין. אמר ר' שמעון שמע מנה דעלמא מתברך בגינן. והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. 

תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. אמר ר' שמעון: מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון, והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. נח דעתיה דרבי אבא.


תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין לא משתכחין תמן אלא אינון. והוה קארי להו רבי שמעון שבעה אנן עיני יי' דכתיב שבעה אלה עיני יי' ועלן אתמר. 

א&quot;ר אבא אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה אנת הוא שביעאה דכלא דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה. דכלא תלי בשביעאה. 
רבי יהודה קארי ליה שבת דכלהו שיתא מניה מתברכין דכתיב שבת ליי' קדש ליי'. מה שבת ליי' קדש אוף ר' שמעון שבת ליי' קדש. 

אמר ר' שמעון תווהנא על ההוא חגיר חרצן מאריה דשערי אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין. 

אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. 
א&quot;ל ר' שמעון מ&quot;ט לא שכיח מר בקרדוטא (ס&quot;א בקרטמא). גליפא דמאריה ביומא דהלולא. 
א&quot;ל. חייך רבי שבע יומין אתברירו קמי קב&quot;ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון. ובעינא לאשתכחא זמין קשיר בכתפוי (ס&quot;א) ואנא הוה ובעינא קמיה לאשתכחא זמין תמן וכדין קטיר בכתפוי) ולא יכילנא דההוא יומא שדרני קב&quot;ה למעבד נסין לרב המנונא סבא וחברוי דאתמסרו בארמונא (ס&quot; בקרוניא) דמלכא וארחישנא להו בנסא דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי ורמינא (נ&quot;א ואוליכנא) לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו חולקא דקב&quot;ה מהלולא דר' שמעון וחברוי. 
זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך. כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי. כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו. ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין לרבי פנחס בן יאיר חמוך ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן (ס&quot;א ואנא הא חזינא דהא בריר וכו') א&quot;ל קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין &lt;קטע סוף=דף קמד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמה א/&gt;בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין. 
א&quot;ל ואף כל אינון דלבר דכתיב והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'. אי אלין אתיין כ&quot;ש צדיקייא. מדי חדש בחדשו. למה משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. ומדי שבת בשבתו. דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין דכתיב ויברך אלהים את יום השביעי וגו'. ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא. ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי. וכתיב וקראת לשבת ענש לקדוש יי' מכובד מאן הוא קדוש יי' דא ר' שמעון בן יוחאי דאקרי מכובד בעלמא דין ובעלמא דאתי:

'''עד כאן האדרא קדישא רבא''':


===המשך זהר פרשת נשא===

'''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}}
רבי יצחק פתח ואמר וחסד יי' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים. כמה גדולה היראה לפני הקב&quot;ה שבכלל היראה ענוה ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא שנו בכלן ומי שאינו ירא שמים אין בו לא ענוה ולא חסידות:

תאנא מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה ענוה עדיף ונכלל בכלהו הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}} - כל מי שיש בו יראת שמים זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה זוכה לחסידות וכל מי שיש בו יראת שמים זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}. לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. תאנא כל אדם שיש בו חסידות נקרא מלאך ה' צבאות&lt;קטע סוף=דף קמה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קמה ב/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. מפני מה זכה כהן להקרא מלאך יי' צבאות. אמר ר' יהודה מה מלאך יי' זה מיכ&quot;אל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי מלאך יי' צבאות משום דאתי מסטרא דחסד מהו חסד רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מ&quot;ט זכה כהן לחסד בגין היראה הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. עולם ועולם מהו? אמר רבי יצחק כמה דאתתקן באדרא קדישא עולם חד ועולם תרי. א&quot;ר חייא אי הכי מן העולם ועד העולם מבעי ליה. א&quot;ל תרי עלמי נינהו, ואתהדרו לחד א&quot;ר אלעזר לר' יצחק עד מתי תסתום דבריך. מן העולם ועד העולם כללא דרזא עלאה אדם דלעילא ואדם דלתתא והיינו עולם ועולם. וכתיב ימי עולם וכתיב שנות עולם והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. על יראיו דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי אדם. אימתי. א&quot;ר אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות כללא דכלא. אמר רבי יהודה והא תנינן אדם כללא דדכר ונוקבא א&quot;ל ודאי הכי הוא בכללא דאדם דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי אדם וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי אדם כללא דכלא וכיון דאקרי אדם שרייא ביה חסד דכתיב אמרתי עולם חסד יבנה וגו'. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. יראיו כללא דאדם. 

ד&quot;א {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא. {{צ|על יראיו}} כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} לאתכללא בכללא דאדם. {{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. אמר רבי יהודה אי הכי מהו וצדקתו וחסדו מבעי ליה. 

אמר רבי אלעזר היינו רזא דתנינן {{צ|בזאת כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - וזאת אתכלילת באיש דהיינו חסד. וזאת נוקבא חסד דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי חסד. {{צ|וזאת}} אתקרי צדק דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? צדקתו דחסד בת זוגו דאתבסמא דא בדא. ובגין כך תנינן כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}}. 

אמר ר' יצחק משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא שריא בהו חסד ואקרון חסידים ובעיין לברכא עמא הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}} וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד בעי לברכא ובגין כך כתיב {{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}. מאי טעמא? משום דאקרון חסידם(?) וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. 

{{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם כה תברכו}} בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}}. תאנא האי צד&quot;ק אתקרי כ&quot;ה דכל דינין מתערין מכ&quot;ה (נ&quot;א מינה) והיינו דאמר ר' אלעזר מהו מכה (ס&quot;א דכה) רבה כלומר '''מכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב (שם) {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}} וכלא חד וכתיב &lt;קטע סוף=דף קמה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמו א/&gt;{{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} דזמינא לחרבא ארעיה. ומהאי כ&quot;ה מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם כ&quot;ה הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע&quot;ג דהאי כה אשתכחת בדינין תבסמון לה ותברכון לה דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד לכ&quot;ה ותבסמון לה לקבלייהו דישראל בגין דלא ישתכחון בה דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} - &quot;אמרו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. 

ד&quot;א {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} אמאי לא כתיב &quot;תאמרו&quot;? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}. זכו להם לא זכו אמור סתם. 


ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא ומאן נינהו חגי זכריה ומלאכי. אי הכי אתעביד קדש חול והא כתיב {{צ|לא ראו}} אמאי דחילו ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל ואיהו לאו נביא הא חול קדש. 

אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. ותנא עביד קב&quot;ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. ותאנא מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי ובאתר מלכו דלעילא אתקף ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. ותאנא בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד לית מאן דקאים קמיה. 

{{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה}} משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי ומשום דהוה דיליה הוא סביל ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי כ&quot;ה אתער בדינוי לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי כה ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל ואתעדי מנהון דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} ולא לשאר עמין. בגין כך כהן ולא אחרא כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה חס&quot;ד על ידוי דאקרי חסיד דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. {{צ|כה תברכו}} בשם המפורש. {{צ|כה תברכו}} בלשון הקדש. 

תאנא אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק ברכאן דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. ותאנא בההוא זמנא לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא מאן מטרוניתא דא כנסת ישראל מאן כ&quot;י כנסת ישראל סתם. תאנא אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא &quot;ידיו&quot; - משום דשבחא דימינא על שמאלא. 
אמר רבי אלעזר רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. 

תאנא כהן דבעי לפרסא ידוי בעי דיתוסף קדושה &lt;קטע סוף=דף קמו א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמו ב/&gt;על קדושה דיליה דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא דא ליואה דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}} {{ממ|במדבר|ח|ו}} הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים וגם את אחיך מטה לוי וגו'. שבט אביך כלל. מכאן דכל כהן דפרים ידוי בעי לאתקדשא ע&quot;י דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא. ובצניעותא דספרא תאנא לוי דאתקדש כהנא על ידוי בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. ואמאי לוי. ויתקדש על ידא דכהנא אחרא לא בעי דהא כהן דלא שלים לא בעי האי כהנא שלים ויתקדש על ידא דפגימא דלא שלים. אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח משכן זמנא הא שלים הוא והא אקרי קדוש דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}}. 

א&quot;ר תנחום אף אקרי 'טהור' דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. 

תאנא כהנא דפרים(?) ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה בגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא ולא יתכוון (נ&quot;א ולאתכוונא) באינון מלין. א&quot;ר יצחק בעי קב&quot;ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. א&quot;ר יהודה כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך לאו ברכתא דיליה ברכתא והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}}. עלאין יבקשו מפיהו. יבקשו מפיהו. ומאי יבקשו מפיהו תורה. תורה סתם היך אחידא תורה דלעילא דאקרי תורה סתם דתניא תורה שבכתב ותורה שבע&quot;פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מ&quot;ט {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך:


אמר ר' שמעון תאנא בצניעותא דספרא שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא. דאתגלייא כתיב ביו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א דאתכסייא כתיב באתוון אחרן. ומההוא דאתכסייא ההוא טמירא (ס&quot;א אחרנין וההוא דאתכסייא הוא טמירו) דכלא. א&quot;ר יהודה ואפילו ההוא דאתגלייא אתכסיא באתוון אחרן בגין ההוא טמירא דטמירין בגו דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיתת רחמי (כלהו) דכלהו כלילן בדיבור דכ&quot;ב אתוון (ס&quot;א דכלהו מכילן) (ס&quot;א בתרי כתרי) כתרי דרחמי. ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן כ&quot;ב מכילן דרחמי וי&quot;ג דעתיקא סתים וגניז מכלא וט' דאתגליין מזעיר אנפין (ס&quot;א בז&quot;א) ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי בכ&quot;ב אתוון גליפן. ותאנא כד הוה צניעותא בעלמא הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין. מכוין בסתימא דטמיר וגניז ומגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בלעמא סתים כלא באתוון רשימין. ות&quot;ח דכל הני כ&quot;ב אתוון (ס&quot;א רחמי) (ס&quot;א דכל הני כ&quot;ב מכילן דרחמי) &lt;קטע סוף=דף קמו ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמז א/&gt;משה אמרן בתרי זמני. זמנא קדמאה אמר י&quot;ג מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. זמנא תניינא אמר ט' מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא ומשתכחן דמתברכין כלהו (ס&quot;א עלאין) עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. וכל הני כ&quot;ב אתוון. מכילן סתימאן. יברכך יי' וישמרך. אלין תלת קראי. וג' שמהן. דתריסר אתוון כלילן לקבליהון ובכלא אתכוון כהנא. וכל עלאי ותתאי מתבסמן בכ&quot;ב אתוון דסתימין בהני ג' קראי לקביל כ&quot;ב (אתוון) מכילן דרחמי דכליל כלא ובגין כך כתיב {{צ|אמור}} ולא &quot;אמרו&quot; כמה דאוקימנא. {{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין בכל הני דרגין אמור במלין סתימין דלעילא. אמור חושבן רמ&quot;ח אברין דבאדם חסר חד. מ&quot;ט. דבחד תליין כלהו. וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. להם לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. 

תאנא א&quot;ר יוסי יומא חד יתיבנא קמיה דר&quot;א ב&quot;ר שמעון שאילנא ליה אמינא רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}} {{ממ|תהלים|לו|ז}}. אדם תינח בהמה למה? א&quot;ל יאות שאלת כלא במניינא הוא. זכו - אדם, לא זכו - בהמה. 
אמינא רבי רזא דמלה קא בעינא! 

א&quot;ל כלא אתמר. ות&quot;ח קרא קב&quot;ה לישראל אדם כגוונא דלעילא וקרא להו בהמה וכלא בחד קרא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}, ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יי'}}. 

ועוד רזא דמלה! זכו - אדם כגוונא דלעילא. לא זכו - בהמה אקרון. וכלהו מתברכאן בשעתא חדא. אדם דלעילא. ובהמה דלתתא. וכ&quot;ש דכלא אית בהו בישראל הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. 

ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא אוף לתתא אשתכח וכלא הכי תליא לטב ולביש לטב דכתיב אענה את השמים והם יענו את הארץ לביש דכתיב יפקוד יי' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה. א&quot;ר יהודה בג&quot;כ (האי תפארת פתח ביה) כתיב {{צ|אמור להם}} סתם לאתברכא עלאין ותתאין. כלהו כחדא דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה ואחר כך {{צ|אל בני ישראל אמור להם}} סתם לאתברכא כלהו כחדא {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. 

ר' אבא אמר כלהו כחדא מתברכאן בכ&quot;ב אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא בכ&quot;ב אתוון מתברכאן כלהו. ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא. ולא והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}. אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא. ולא?! והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. 

תאנא אמר רבי יוסי בשעתא דכהנא פריס ידוי אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. 
א&quot;ר יצחק אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. 
א&quot;ל משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי ובעי בר נש לדחלא אע&quot;ג דלא חמאן שכינתא לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. 

תאנא בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי צריכין עמא למיתב ומתברכן עילאין ותתאין ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא. אמר רבי שמעון בהני תלת קראי &lt;קטע סוף=דף קמז א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמז ב/&gt;רישיהון יו&quot;ד יו&quot;ד יו&quot;ד י&quot;ברכך י&quot;אר י&quot;שא כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא ז&quot;א מעתיקא מאן דאצטריך יו&quot;ד יו&quot;ד יו&quot;ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא ובגין כך יברכך יי' לעילא וישמרך (הוא) הכא לתתא וכן כלהו. ותאני תנא קמיה דר' שמעון האי מאן דמצער בחלמיה ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא רבש&quot;ע אני שלך וחלומותי שלך וכו'. אמאי משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו ומאן דיבעי צלותיה בצעריה אתהפך ליה דינא לרחמי:


'''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}}
מהו {{צ|ושמו את שמי}}? א&quot;ר יהודה יתקנו כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. ואי יעבדון הכי מה כתיב ואני אברכם. למאן לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}. וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. ולפיכך כתיב {{צ|ושמו}} ולא כתיב &quot;יאמרו&quot; או &quot;יזכרו&quot;. 

תאנא כל כהן דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מ&quot;ט משום דלא בריך בחביבותא וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא יפרוס ידוי לברכא לעמא דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. 

תאנא א&quot;ר יצחק בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. 

א&quot;ר יהודה הכי הוא ודאי דאשתכח פקיעא (ס&quot;א דאשכחן פקיחא) דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} בגין לברכא וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר קב&quot;ה יפקח עינוי עלך. ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. 

וא&quot;ר יצחק בג&quot;כ כהנא דבריך בעינא טבא ברכתיה אתקיים ודלא מברך בעינא טבא כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}}, כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. 

אמר ר' יוסי תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? &quot;אל בלק&quot; מבעי ליה!? דהא עביד בלק כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. 

תאנא א&quot;ר יוסי א&quot;ל קב&quot;ה לבלעם רשע את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן! הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. 

ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}}. משמע דקדשי הקדשים לחם אלהיו נפק מניה ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. 

תניא כמה חביבין ישראל קמי קב&quot;ה דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל הוא שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר בקרבך קדוש ולא אבא בעיר כלומר. כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא שמא דלעילא לא אשתלים. וכל תקונין לא אתקנו כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. &lt;קטע סוף=דף קמז ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמח א/&gt;רבי אבא הוה אזיל ללוד. 
פגע ביה ר' זירא בר רב א&quot;ל הא חמינא אפי שכינתא ומאן דחמי אפי שכינתא בעי למיזל ולרהטא בתראה הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא. 

מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב&quot;ה חשבה לאברהם או אברהם לקב&quot;ה. ואנא שמענא דקב&quot;ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי א&quot;ל הכי אוקימנא ולאו הכי הוי. 

תא חזי {{צ|ויחשבה}} - &quot;ויחשוב לו&quot; לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב&quot;ה. דתניא כתיב (שם) {{צ|ויוצא אותו החוצה}}. א&quot;ל קב&quot;ה צא מאצטגנינות שלך. לאו ההוא אורחא למנדע שמי. את חמי ואנא חמינא. '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא - {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ&quot;ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. 

בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר בכ&quot;ה ואע&quot;ג דדינין מתערין מנה חשב אברהם לההוא כתרא אע&quot;ג דהיא דינא כאלו היא רחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא - {{צ|צדקה}} - רחמי. 

אמר רבי יצחק '''כ&quot;ה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צד&quot;ק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע&quot;ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי צדק - הוא חשבה צדקה - דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. 

תו אמר ר' אבא מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כ&quot;ה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא ולזמנא דאתי (ס&quot;א כתיב) כמה דאת אמר {{צ|יברכך יהוה מציון וגו' ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}}:


'''{{צ|ויהי ביום כלת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}}
תאנא רבי יוסי ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. אמר רבי יהודה וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}. א&quot;ר יצחק אין מוקדם ומאוחר בתורה. {{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}? 

אלא בשעה שאמר לו קב&quot;ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר. 
אמר מיכאל קמי קב&quot;ה רבש&quot;ע תבעי לסתור אדם. והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה. 
א&quot;ל הא קיים משה פריה ורביה השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך. לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - &quot;בְאדם&quot; לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב (שם) {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! {{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!&lt;קטע סוף=דף קמח א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמח ב/&gt;'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}}
מהו {{צ|ליום}}? א&quot;ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. תאנא כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא ואפילו תתאה ואפילו עכו&quot;ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב שנים עשר נשיאים לאומותם מדאקריבו אלין דישראל נסיבו שולטנותא דכלהו. בג&quot;כ {{צ|נשיא אחד ליום}}. וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. 

זכאה חולקהון דצדיקייא דקב&quot;ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' &lt;קטע סוף=דף קמח ב/&gt;

==פרשת נשא - רעיא מהימנא==
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכא א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכא ב/&gt;'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}}
פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. 

ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}}
{{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. 

וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}}
ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון  {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. 

ותרין כרסיין אינון!  {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. 
* '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא&quot;ל. 
* '''פומא''' -  '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ&quot;ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר&quot;א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. 

מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (&lt;small&gt;שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש&lt;/small&gt;). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}}
ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה&quot;ג הרמ&quot;ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}}
'''&lt;small&gt;(עד כאן רעיא מהימנא)&lt;/small&gt;''' 


'''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח&quot;ג דף כ&quot;ד ע&quot;ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}'''
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכא ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכב א/&gt;{{ש}}
'''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}}
ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י&quot;ה''', ואשתלים ביה '''יהו&quot;ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. 

דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו&quot;ה אמרו אליו וגו' ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י&quot;ה''' - דא '''יה&quot;ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו'''' ופורקנא בדא תלייא. 

ובגין דא הכל תלוי בתשובה דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכב ב/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|ושבת עד יהו&quot;ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי!

ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש.  עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. 

ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב&quot;ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא ויהיב ליה. 

הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל  - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. 

דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ&quot;ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ&quot;ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר&quot;א אשר מחליף &quot;יראה&quot; ו&quot;אות י'&quot; עם &quot;תורה&quot; ו&quot;אות ו'&quot; - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''.  

ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב&quot;ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב&quot;ה על רמ&quot;ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה  ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. 

ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל&quot;ב}} {{צ|אלהים}}.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכג א/&gt;וישתלים '''יהוה''' ובה יהא לנכון נייחא מכלא ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה&quot;ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה הוא - סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש.  ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. 

ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ&quot;ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ&quot;ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''.  דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס&quot;ה ע&quot;ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק&quot;ו ע&quot;ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. 

ובגין דא אית 'הבל' ואית 'הבל'. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה, אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב&quot;ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא&quot;ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא כל חד למיניה.

ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע&quot;ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}.  וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. 

ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא. ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. 

אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון (ליה) לטוב הגנוז ויימרון ליה מרנא הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! ואמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}}. ההוא טוב הגנוז יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}.

כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}}
וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}}
* אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב&quot;ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה.
* אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב&quot;ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'.
* ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב&quot;ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכג ב/&gt;ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י&quot;ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו&quot;ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|}}. {{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. 

ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב&quot;ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב&quot;ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב&quot;ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה.

אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? -- {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו&quot;ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. 

והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס המתוק מדבש - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'.   איהו חד שביעאה דכלא,  ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי {{צ|ויורדים}} - תרי.  אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. 

ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|}} - אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה. לקבל שבעה יומי בראשית אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים וכמה תולדין דתליין מניה. ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. 

וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא? דאינון מתמן אתבריאו!? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|}}. וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. 

ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב&quot;ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך  אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין.

ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונין(?), ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. 

ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש&quot;ב|יב|}}.  ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה''' ויתרעי (נ&quot;א ויתרפי) ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|}}. ומנין דאתהדר קב&quot;ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|}}. 

ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יהו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכד א/&gt;קנהא דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין ובה מתקטרין עשר ספירן כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב&quot;ה. בגינה שריין עליה י' ספירן. וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ&quot;ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ&quot;ח.{{ש}}
{{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}}


'''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|{{גמט|בן}} אהרן}} ודאי איהו אח דילי! {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. 

פתח ואמר{{ש}}
'''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי רוח קנאה{{הערה|עיין מתוק מדבש שגורס כאן &quot;רוח טומאה&quot; - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. 

וכי אית קושטא ברוח מסאבא?! אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה.  ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}! הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם.  

{{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. 

כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא קב&quot;ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|}}. 

ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו 
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכד ב/&gt;הוו אילנא דטוב ורע. ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|}}. והאי עץ - מר איהו. 

כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. 

כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים}} {{ממ|דניאל|יב|}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון מסטרא דרע ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}} וקטיל לון.

{{צ|והמשכילים יבינו}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין לא צריך נסוון(?) ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|}} - דלא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר'.  ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו בנדה שפחה גויה זונה.  בגין דאינון בנוי דלילית דאיהי נדה שפחה גויה זונה חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|}}. ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון *** דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכה א/&gt;לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. 

ובזמנא דשלטא אילנא דחיי אתכפייא אילנא דטוב ורע ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא.  והכי איסור והיתר  טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח (לגבייהו) אלא שעבוד מלכיות בלבד דאינון לא טעמין מאילנא דחיי, וצריך לון מתני' באיסור והיתר טומאה וטהרה, אלא יהון מבוזים קדם ת&quot;ח כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון ע&quot;ה אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון ע&quot;ה טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - ת&quot;ח. 

ובקרא דא נמי רמיז ליה {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|סא|}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|}}. כגוונא דפליג לון קב&quot;ה בטורא דסיני הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא.  אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}}. הכי יפיק לת&quot;ח בכל האי יקר. וכגוונא דאתמר בע&quot;ה מסטרא דטוב {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות ת&quot;ח כעבדא דאזיל לרגליא דסוסיא דמאריה. וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: אם תקבלון עליכון ת&quot;ח במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדא&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכה א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכה ב/&gt;דמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא.

וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא ויחמון לת&quot;ח ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו - מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|}}. בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}, והא אוקמוה, אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך ידמו}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}}. 

אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא באומאה אימא אנת דהא בגינך אנא בעי לסלקא דיהיב לי קב&quot;ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו דאנת מחולל בחובין דעמא. הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}. 

אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו&quot;ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}, ולא אשתמודען בי, ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו. דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב&quot;ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם ת&quot;ח. ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא! חשיבין ככלבים - {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|}}. דלא אשכחו אכסניא בינייהו ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא - {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|}}.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכו א/&gt;עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|ה|}}. 

באומאה עלך זמנא תניינא בחי יהו&quot;ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב&quot;ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}}
'''(עד כאן רעיא מהימנא)'''


{{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס&quot;ט ע&quot;א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכו א/&gt;
==קטע זמני==
{{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכו ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכח ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכט א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכט ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קל א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קל א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קל ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קל ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלא ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלב א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלב א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלב ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלב ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלד א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלד ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלה א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלה ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלו א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלו ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלח ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלט א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלט ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמ א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמ ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמא ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמב א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמב א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמב ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמב ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמד א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמד ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמה א/&gt;{{להשלים}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמה ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמו א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמו ב/&gt;{{להשלים}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמח א/&gt;


----------------------

&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>oqfhl89mba4y3sv729n2756mwp78gj7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד ראשי/טקסטים חדשים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>276338</id>
    <revision>
      <id>3002637</id>
      <parentid>3002389</parentid>
      <timestamp>2026-04-01T12:00:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <origin>3002637</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2176" sha1="r8taa0bjtk6svcvxpzc7n67o0d713xg" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}&lt;div style=&quot;text-align: justify;&quot;&gt;
[[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]] {{*}}
[[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]] {{*}}
[[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]] {{*}}
[[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]] {{*}}
[[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[גדר עולם]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}}
[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א&quot;ב]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}}
[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}}
[[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}}
[[אלדד הדני]] {{*}}
[[גליל כורש]] {{*}}
[[פרי מגדים על אורח חיים רנא|פמ&quot;ג או&quot;ח רנא]] {{*}} 
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש&quot;י מנוקד על יהושע]] {{*}} 
[[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו 
&lt;/div&gt;
{{מסגרת מעוצבת תחתונה}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>r8taa0bjtk6svcvxpzc7n67o0d713xg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3002671</id>
      <parentid>3002637</parentid>
      <timestamp>2026-04-02T09:00:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <origin>3002671</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2243" sha1="hlc8ktmdc0om9ucoemutdkysuzbhcyg" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}&lt;div style=&quot;text-align: justify;&quot;&gt;
[[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]] {{*}}
[[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]] {{*}}
[[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]] {{*}}
[[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]] {{*}}
[[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]] {{*}}
[[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[גדר עולם]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}}
[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א&quot;ב]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}}
[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}}
[[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}}
[[אלדד הדני]] {{*}}
[[גליל כורש]] {{*}}
[[פרי מגדים על אורח חיים רנא|פמ&quot;ג או&quot;ח רנא]] {{*}} 
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש&quot;י מנוקד על יהושע]] {{*}} 
[[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו 
&lt;/div&gt;
{{מסגרת מעוצבת תחתונה}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>hlc8ktmdc0om9ucoemutdkysuzbhcyg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה</title>
    <ns>116</ns>
    <id>279448</id>
    <revision>
      <id>3002642</id>
      <parentid>3002443</parentid>
      <timestamp>2026-04-01T12:09:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3002642</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="203471" sha1="10kmwcciud8i323vij0b60dwj6hbgxh" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב–2012

&lt;מאגר 2000568 תיקון 2199304 תקן 433692 קוד a163Y00000DuJTQQA3&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשע&quot;ב, 702|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|18:301466)); ((תשע&quot;ד, 396|חוק שירות לאומי–אזרחי|19:301593)), ((663|תיקון מס' 2|19:303839)); ((תשע&quot;ו, 266|תיקון מס' 21 לחוק שירות ביטחון|20:318392)), ((1158|תיקון מס' 3|20:348524)); ((תשע&quot;ז, 408|תיקון מס' 27 לחוק המים|20:369440)), ((514|חוק הוקרה לאזרחים במערכות ישראל|20:382384)), ((668|חוק שירות אזרחי|20:382429)); ((תשע&quot;ח, 500|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|20:491979)); ((תשפ&quot;ב, 7|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|24:608417)), ((82, 148, 222|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)); ((תשפ&quot;ג, 24|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|25:1783627)), ((562|תיקון מס' 4 לחוק שירות לאומי–אזרחי|25:3012736)); ((תשפ&quot;ד, 952|תיקון מס' 6 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:4615178)); ((תשפ&quot;ה, 690|תיקון מס' 7 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:7458944)); ((תשפ&quot;ו, 18|תיקון מס' 8 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:9833371)), ((353|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)), ((470|תיקון מס' 9 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:12223999)). &lt;!-- עדכון אחרון: תשפ&quot;ו-3 --&gt;
''דחיית המועד הקובע:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 1398|דחיית המועד הקובע|12283)).

__TOC__

== פרק א': מטרה והגדרות ==

@ 1. מטרת החוק
: חוק זה מטרתו להסדיר את קיומם של שירותי כבאות והצלה במדינה, לשם הצלת חיי אדם ורכוש, הגברת הבטיחות באש, כיבוי דליקות ומניעת דליקות.

@ 2. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ח, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-3)
: בחוק זה -
:- &quot;אירוע חומרים מסוכנים&quot; - כהגדרתו [[=חוק חומרים מסוכנים|בחוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]] (בחוק זה - חוק חומרים מסוכנים);
:- &quot;אירוע כבאות והצלה&quot; - דליקה וכל מצב סכנה אחר שרשות הכבאות וההצלה מטפלת בו בהתאם לתפקידיה;
:- &quot;אמצעי בטיחות אש והצלה&quot; - אמצעים המותקנים בנכסים, דרך קבע או באופן ארעי, ומיועדים, בין השאר, לכל אחד מאלה:
:: (1) מניעת דליקות והתפשטותן;
:: (2) כיבוי דליקות, צמצום נזקיהן והקלת פעולות לכיבוי דליקות;
:: (3) מילוט וחילוץ לכודים והקלת פעולות למילוטם ולחילוצם;
:: (4) הצלת חיי אדם ורכוש;
:: (5) דרכי תקשורת;
:: (6) כל צורך הנדרש לביצוע פעולות כיבוי והצלה;
:- &quot;בית משפט לעניינים מינהליים&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 3 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]];
:- &quot;בעל נכס&quot;, לעניין מקרקעין - מי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעלים, או מי שזכאי להירשם כבעלים כאמור ומחזיק כדין במקרקעין, וכן חוכר לדורות; ואולם אם היו המקרקעין מקרקעי ישראל אשר לחוכר לדורות זכות בהם או לגביהם - החוכר לדורות בלבד;
:- &quot;הוראות כבאות והצלה&quot; - הוראות שהוציא הנציב לפי [[סעיף 10(א)(1)]];
:- &quot;הוראות הרשות&quot; - הוראות הכבאות וההצלה ופקודות הכבאות וההצלה;
:- &quot;השלכה כלכלית&quot;, לעניין הנחיה מקצועית או התקנת תקנות - עלות יישום לכלל הגורמים הנדרשים לבצע את ההנחיה או התקנות, לפי העניין, העולה על 30 מיליון שקלים חדשים בשנה מסוימת;
:- &quot;השלכה כלכלית משמעותית&quot;, לעניין הנחיה מקצועית - עלות יישום לכלל הגורמים הנדרשים לבצע את ההנחיה, העולה על 70 מיליון שקלים חדשים בשנה מסוימת;
:- &quot;הוועדה המייעצת לאסדרה&quot; - הוועדה לאסדרה שהוקמה לפי [[סעיף 126א]];
:- &quot;חוק גנים לאומיים&quot; - [[=חוק גנים לאומיים|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ&quot;ח-1998]];
:- &quot;חוק הסכמים קיבוציים&quot; - [[חוק הסכמים קיבוציים, התשי&quot;ז-1957]];
:- &quot;חוק יסודות התקציב&quot; - [[חוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
:- &quot;חוק המחשבים&quot; - [[חוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;חוק המים&quot; - [[חוק המים, התשי&quot;ט-1959]];
:- &quot;חוק העונשין&quot; - [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]];
:- &quot;חוק רישוי עסקים&quot; - [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;חוק שירות המדינה (גמלאות)&quot; - [[חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]];
:- &quot;חוק שירות המדינה (מינויים)&quot; - [[חוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]];
:- &quot;חוק שירות המדינה (משמעת)&quot; - [[חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ&quot;ג-1963]];
:- &quot;חוק שירותי הכבאות&quot; - [[חוק שירותי הכבאות, התשי&quot;ט-1959]];
:- &quot;חוק התכנון והבנייה&quot; - [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;יום כינון הרשות&quot; - שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה;
:- &quot;כבאי&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 13(א)]];
:- &quot;מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב&quot; - מועצת הרשות הממשלתית שהוקמה לפי [[סעיף 124טו לחוק המים]];
:- &quot;מחזיק בנכס&quot; - למעט מי שזכותו להחזיק בנכס אינה עולה על תקופה של 30 ימים ולמעט אדם הגר בבית מלון;
:- &quot;מערכת הביטחון&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 82]];
:- &quot;מפקד מחוז&quot; - מי שמונה להיות מפקד מחוז ברשות הכבאות וההצלה, או למלא את תפקידיו של מפקד מחוז ברשות הכבאות וההצלה;
:- &quot;מקרקעי ישראל&quot; - כמשמעותם [[בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל]];
:- &quot;משרת בשירות אזרחי–ביטחוני&quot; - (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע&quot;ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) מי שמשרת ברשות הכבאות וההצלה בשירות אזרחי–ביטחוני כהגדרתו [[בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע&quot;ד-2014]];
:- &quot;מתנדב&quot; - מי שמונה להיות מתנדב לפי [[סעיף 17(ג)]] כמסייע ברשות הכבאות וההצלה, והתנדבותו אושרה בהתאם להוראות חוק זה;
:- &quot;מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית&quot; - מי שמשרת ברשות הכבאות וההצלה בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית כהגדרתם [[בחוק שירות אזרחי, התשע&quot;ז-2017]];
:- &quot;נכסים&quot; - מקרקעין וכלי תחבורה ציבורית;
:- &quot;הנציב&quot; - נציב כבאות והצלה, שמונה לפי חוק זה;
:- &quot;עובדי הרשות&quot; - כבאים ועובדים כאחד, אלא אם כן נאמר אחרת;
:- &quot;פקודות כבאות והצלה&quot; - פקודות שהוציא הנציב לפי [[סעיף 10(א)(2)]];
:- &quot;פקודת המשטרה&quot; - [[פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
:- &quot;קצין כבאות והצלה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 13(ב)]];
:- &quot;קצין כבאות והצלה בכיר&quot; - קצין כבאות והצלה שדרגתו טפסר משנה ומעלה;
:- &quot;הרשות&quot;, &quot;רשות הכבאות וההצלה&quot; - הרשות הארצית לכבאות והצלה שהוקמה בחוק זה;
:- &quot;הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים&quot; - כהגדרתה [[בחוק גנים לאומיים]];
:- &quot;רשות מקרקעי ישראל&quot; - כמשמעותה [[בחוק רשות מקרקעי ישראל, התש&quot;ך-1960]];
:- &quot;שטח שאושר בתכנית כגן לאומי או כשמורת טבע&quot; - שטח שאושרה לגביו תכנית כהגדרתה [[בחוק התכנון והבנייה]], המייעדת אותו כגן לאומי או כשמורת טבע;
:- &quot;שטח שהוכרז כגן לאומי או כשמורת טבע&quot; - שטח שהוכרז כגן לאומי או כשמורת טבע לפי [[סעיף 22(א) לחוק גנים לאומיים]];
:- &quot;השר&quot; - השר לביטחון הפנים.

== פרק ב': הרשות הארצית לכבאות והצלה ==

=== סימן א': הרשות ותפקידיה ===

@ 3. הקמת רשות ארצית לכבאות והצלה
: (א) מוקמת בזה הרשות הארצית לכבאות והצלה במשרד לביטחון הפנים.
: (ב) רשות הכבאות וההצלה היא רשות ממלכתית ארצית.
: (ג) השר יקבע את סמל רשות הכבאות וההצלה.
:: ((פורסמו [[תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (סמל הרשות), התשע&quot;ט-2019]].))

@ 4. תפקידי רשות הכבאות וההצלה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ו, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-3)
: (א) ואלה תפקידי רשות הכבאות וההצלה -
:: (1) לפעול לכיבוי דליקות, למניעת התפשטותן ולהצלת חיי אדם ורכוש מדליקות;
:: (2) לפעול למניעת דליקות לפי חוק זה;
:: (3) לפעול לחילוץ ולהצלת לכודים;
:: (4) לפעול באירוע חומרים מסוכנים לפי חוק זה;
:: (5) למלא תפקיד המוטל עליה כארגון עזר או כגוף הצלה בהתאם להוראות כל דין;
:: (6) לבצע פעולות נוספות לשם הצלת הנפש והרכוש, שלביצוען נדרש ציוד הנמצא בידי הרשות.
: (ב) הרשות, לשם מילוי תפקידיה -
:: (1) (((הנוסח הקבוע):)) תכשיר ותאמן כבאים ומתנדבים;
::: (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) תכשיר ותאמן כבאים, מתנדבים ומשרתים בשירות אזרחי–ביטחוני;
:: (2) תכשיר עובדים וכבאים לטיפול באירועי חומרים מסוכנים;
:: (3) תקים, תכשיר ותפעיל יחידות של כבאים;
:: (4) תקים ותחזיק מיתקנים וציוד;
:: (5) תנהל חקירות בעניין דליקות וגורמיהן;
:: (6) תפתח ידע ותקבע אמות מידה מקצועיות;
:: (6א) תקדם הסדרת הוראות הנוגעות לבטיחות אש והצלה;
:: (7) תכין תכניות לקידום ולפיתוח הרשות;
:: (8) תערוך תרגילים משותפים עם גופי הצלה אחרים;
:: (9) תקיים פעולות הסברה והדרכה בתחום הבטיחות באש;
:: (10) תעודד מחקר ופיתוח בתחומי פעילותה;
:: (11) תשתף פעולה עם רשויות כבאות והצלה מחוץ למדינה, לרבות לשם סיוע הדדי במתן שירותי כבאות והצלה, כפי שיורה השר;
:: (12) תבצע פעולות נוספות ככל הדרוש למילוי תפקידיה.

=== סימן ב': נציב כבאות והצלה ===

@ 5. נציב כבאות והצלה
: (א) השר, באישור הממשלה, ימנה נציב כבאות והצלה אשר יהיה הדרג הפיקודי העליון ברשות הכבאות וההצלה; הנציב יהיה עובד המדינה ויראו אותו ככבאי לעניין חוק זה.
: (ב) הנציב מופקד על ניהול הרשות ועל ביצוע תפקידיה לפי חוק זה.
: (ג) תקופת כהונתו של הנציב תהיה חמש שנים.

@ 6. תנאי כהונה
: כשיר להתמנות כנציב מי שהתקיימו בו כל אלה:
: (1) הוא בעל ניסיון ניהולי או פיקודי בגוף בעל היקף פעילות הולם בהתחשב בהיקף פעילותה של הרשות;
: (2) הוא בעל תואר אקדמי;
: (3) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להתמנות לנציב;
: (4) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים ככל שנקבעו לעניין זה לפי [[חוק שירות המדינה (מינויים)]].

@ 7. הפסקת כהונתו של הנציב
: (א) הנציב יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
:: (2) הוא הועבר מתפקידו או פוטר לפי [[חוק שירות המדינה (משמעת)]];
:: (3) השר, לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה ונציב שירות המדינה, החליט לבטל את מינויו לאחר שהוכח להנחת דעתו אחד מאלה:
::: (א) הוא אינו ממלא את תפקידיו כראוי;
::: (ב) נבצר ממנו, דרך קבע או לתקופה העולה על שישה חודשים, למלא את תפקידו;
::: (ג) הוא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כנציב;
::: (ד) הוא הושעה מתפקידו בהתאם להוראות [[חוק שירות המדינה (משמעת)]], לתקופה העולה על שישה חודשים.
: (ב) מסר הנציב כתב התפטרות כאמור בסעיף קטן (א)(1), תפקע כהונתו בתום 30 ימים מיום מסירת כתב ההתפטרות, זולת אם הסכים השר למועד מוקדם יותר.

@ 8. סמכויות הנציב ואצילת סמכויות
: (א) לנציב מוקנות כל הסמכויות הנתונות לכבאים.
: (ב) הנציב רשאי לאצול מסמכויותיו לפי חוק זה, לקצין כבאות והצלה בכיר, למעט הסמכות להוציא הוראות רשות לפי [[סעיף 10]], והסמכות להורות על הקמת צוותי כיבוי לפי [[סעיפים 31]] [[ו־32]].

@ 9. תובענה בנוגע למינוי נציב, הפסקת כהונתו או השעייתו
: תובענה הבאה להתנגד לשימוש בסמכויות בעניין מינוי הנציב, הפסקת כהונתו או השעייתו לא תיחשב כתובענה הנובעת מיחסי עובד ומעביד לעניין [[סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ&quot;ט-1969]].

=== סימן ג': סמכויות הנציב ===

@ 10. הוראות הרשות
: (א) הנציב מוסמך להוציא הוראות רשות, לעניין תפקודה של רשות הכבאות וההצלה, הבטחת פעולתה התקינה ובכל עניין בחוק זה שנקבע כי הנציב מוסמך להוציא לגביו הוראות רשות, כמפורט להלן:
:: (1) הוראות כבאות והצלה שיקבעו כללים ועקרונות לעניין רשות הכבאות וההצלה - באישור השר;
:: (2) פקודות כבאות והצלה שיקבעו את הפרטים בנושאים שבהם נקבעו הוראות כבאות והצלה או פרטים נוספים בתחום הכבאות וההצלה.
: (ב) היתה סתירה בין הוראת כבאות והצלה לפקודת כבאות והצלה - עדיפה הוראת כבאות והצלה.
: (ג) לעניין חוק זה רואים את הוראות הרשות כדינים.
: (ד) הוראות הרשות אינן טעונות פרסום ברשומות והן יפורסמו באתר האינטרנט של רשות הכבאות וההצלה.
: (ה) קבע היועץ המשפטי לממשלה, לאחר התייעצות עם הנציב או מי שהוא הסמיכו לכך, כי יש להוראת רשות נגיעה או חשיבות לציבור, היא תהיה טעונה פרסום גם ברשומות.

@ 11. מבנה הרשות ותחנות כיבוי
: (א) בכפוף להוראות לפי [[סעיף 12]] [[ו־13]], הנציב יוציא הוראות רשות שעניינן מבנה הרשות, יחידות הרשות ופרישתן למחוזות, תפקידיהן של היחידות השונות ותפקידיו של הדרג הפיקודי המופקד על יחידות אלה.
: (ב) ברשות יהיו תחנות כיבוי במספר, במקומות ובשטחי פעולה כפי שיורה הנציב, בהסכמת השר.
: (ג) על רשות הכבאות וההצלה מוטלת החובה והאחריות להבטיח את רמת כשירותה ועובדי הרשות באמצעות הכשרות, אימונים וציוד הולמים על פי משימות יחידותיה; הנציב יקבע בהוראות הרשות את הכשירות הנדרשת מהרשות ומעובדי הרשות לשם מילוי תפקידיה, את פריסת המערך המבצעי, את זמני ההגעה הנדרשים לאירוע כבאות והצלה ואת הרכב צוותי הכיבוי וגודלם.

== פרק ג': כבאים, עובדים ומתנדבים ==

=== סימן א': כבאים ועובדים ===

@ 12. תחולת [[חוק שירות המדינה (מינויים)]] [[וחוק שירות המדינה (משמעת)]] (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג)
: (א) ברשות הכבאות וההצלה יהיו כבאים ועובדים בתקן מאושר של הרשות.
: (ב)(1) עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה ויחולו עליהם הוראות [[חוק שירות המדינה (מינויים)]], וכן הוראות חוק זה.
:: (2) עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות הנציב ובפיקוחו.
: (ג) על אף האמור בכל דין, השר, לאחר התייעצות עם נציב שירות המדינה, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות אחרות מאלה החלות בשירות המדינה, לעניין ארגון וניהול כוח אדם ברשות, כולן או חלקן, לרבות בעניין קבלת כבאים לרשות ומינוים, ובכלל זה תקנות הקובעות דין שונה מזה שנקבע [[בחוק שירות המדינה (מינויים)]].
: (ד) תקנות לפי סעיף קטן (ג) יכול שיקבעו גם הוראות לעניין כשירותם של עובדי הרשות וכללים ומבחנים תקופתיים של אלה.
: (ה) על עובדי הרשות יחולו הוראות [[חוק שירות המדינה (משמעת)]], ככל שלא נקבע אחרת בחוק זה, וכן הוראות לפי [[חוק שירותי הכבאות]] כל עוד הן עומדות בתוקפן בהתאם להוראות [[סעיף 147(ג)]].

@ 13. כבאים וקציני כבאות והצלה (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג)
: (א) כבאי הוא מי שעבר קורס כבאים בסיסי ומשרת במשרה הקבועה [[בתוספת הראשונה]].
: (ב) קצין כבאות והצלה הוא עובד הרשות שקיבל הכשרה מתאימה לכך, כפי שקבע הנציב בפקודות כבאות והצלה, והנציב הסמיכו כקצין כבאות והצלה.
: (ג) הנציב רשאי למנות לשירות במשרה הקבועה [[בתוספת הראשונה]] קצין כבאות והצלה שהוא כבאי, או שקיבל הכשרה מתאימה לכך כפי שקבע הנציב בפקודות כבאות והצלה ויראו אותו ככבאי.
: (ד) השר, לאחר התייעצות עם נציב שירות המדינה, רשאי לקבוע, בצו, משרות נוספות ברשות, בתחום מניעת דליקות וחקירת דליקות, שעל נושא המשרה המנויה בו יחולו הוראות חוק זה החלות על כבאים לפי חוק זה, כולן או חלקן, ובשינויים שיקבע.
: (ה) השר, בהסכמת נציב שירות המדינה ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת הראשונה]].
: (ו) השר, בהסכמת נציב שירות המדינה, רשאי לקבוע הוראות לעניין דרגות של כבאים וקציני כבאות והצלה.
:: ((פורסמו [[תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (הדרגות והתקן של יחידות הכבאים), תשל״ו–1976]].))

@ 14. הכבאי בתפקיד
: על אף האמור בכל דין, כבאי, כשהוא בישראל, רואים אותו, לכל עניין לפי חוק זה, כנמצא זמין לתפקיד, ומותר בכל עת להורות על התייצבותו ומילוי תפקידו בכל מקום בהתאם להוראות הנציב.

@ 15. מדים ותגי זיהוי
: (א) בשעת מילוי תפקידו יהיה כבאי לבוש מדים בהתאם להוראות הרשות, יענוד תג זיהוי גלוי לעין הנושא את שמו ושם משפחתו, ויישא עמו את תעודת המינוי שלו ככבאי.
: (ב) כבאי המשתמש בסמכויותיו לפי חוק זה כלפי אדם, יציג את תעודת המינוי שלו מיד עם דרישתו של אותו אדם.
: (ג) כבאי ימסור את פרטי זהותו לבקשת כל אדם בכל עניין הקשור להיותו כבאי.
: (ד) החובות לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג) לא יחולו בנסיבות שבהן קיימת סכנה לפגיעה בחיי אדם או ברכוש.
: (ה) חלפו הנסיבות שמנעו את מילוי החובות לפי סעיף זה, כאמור בסעיף קטן (ד), יקיים הכבאי את ההוראות האמורות, מוקדם ככל האפשר.

@ 16. עיטורים (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: [[חוק העיטורים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר, התשל&quot;ב-1972]], יחול גם על כבאים ומתנדבים, בשינויים אלה: בכל מקום [[בחוק האמור]], במקום &quot;המפכ&quot;ל&quot; יקראו &quot;הנציב&quot;, במקום &quot;שוטר&quot; יקראו &quot;כבאי&quot; או &quot;מתנדב&quot; לפי העניין, במקום &quot;פקודות קבע&quot; יקראו &quot;הוראות הרשות&quot;, ובמקום &quot;המשטרה&quot; יקראו &quot;הרשות הארצית לכבאות והצלה&quot;; ואולם לעניין [[סעיף 11א לחוק האמור]], במקום &quot;שוטר&quot; יקראו &quot;עובד הרשות&quot;.
: ((פורסמו [[תקנות העיטורים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר (אות המערכה ברצועת הביטחון בלבנון - קביעת זכאים), התשפ&quot;א-2021]].))

=== סימן ב': מתנדבים ומשרתים בשירות אזרחי–ביטחוני (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-3) ===

: (((שם [[הסימן]] נקבע כהוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, שם הסימן הקבוע הוא: &quot;סימן ב': מתנדבים&quot;).))

@ 17. מתנדבים
: (א) רשות הכבאות וההצלה רשאית להסתייע במתנדבים מישראל ומחוצה לה.
: (ב)(1) יחידת כבאים יכול שתהיה מורכבת מכבאים, ממתנדבים או משניהם כאחד ([[בסימן זה]] - יחידה).
:: (2) הנציב רשאי להקים יחידה שתהיה מורכבת ממתנדבים בלבד, בכפוף לאמות מידה שיקבע; בקביעת אמות מידה כאמור יביא הנציב בחשבון, בין השאר, את מיקומה המתבקש של היחידה, ריחוקה מתחנות כיבוי, קרבתה ליער או לחורש ורמת הסיכון הנובעת מכל אלה.
: (ג) מפקד מחוז רשאי למנות אדם להיות מתנדב אם התקיימו בו כל אלה:
:: (1) מלאו לו 15 שנים ואולם אם טרם מלאו לו 18 שנים - הציג כתב הסכמה מאת הוריו או מאת אפוטרופסו;
:: (2) הוא עומד בתנאי כשירות כפי שקבע השר, לעניין השכלה, הכשרה מעשית ומקצועית, כושר גופני, מצב בריאותי ועמידה בבחינות; בתקנות לפי פסקה זו רשאי השר לקבוע תנאים שונים לפי סוגי מתנדבים שקבע, לרבות לעניין גילם;
:: (3) הוא לא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות מתנדב;
:: (4) ועדת בוחנים שמינה הנציב המליצה על מינויו כמתנדב.
: (ד) באירוע כבאות והצלה, כאשר קיים חשש לפגיעה מיידית בחיי אדם או ברכוש, יהיו נתונות למתנדב בעת מילוי תפקידו סמכויות אלה:
:: (1) כשהוא פועל בנוכחות כבאי ולשם סיוע לו - כל הסמכויות לפי [[סעיף 21]];
:: (2) ביחידה שאישר הנציב לעניין זה -
::: (א) עד בואו של כבאי - כל הסמכויות לפי [[סעיפים 21]] [[ו־22]];
::: (ב) לאחר הגעת כבאי, בנוכחותו ולשם סיוע לו - כל הסמכויות לפי [[סעיף 21]].

@ 18. דין משמעתי (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) על מתנדב לא יחול [[חוק שירות המדינה (משמעת)]], ויחול עליו דין משמעתי בהתאם להוראות לפי [[חוק שירותי הכבאות]], כל עוד הן עומדות בתוקפן לפי הוראות [[סעיף 147(ג)]].
: (ב) מפקד יחידה שהוא כבאי יהיה מוסמך להעמיד לדין משמעתי מתנדב בעבירה שנקבעה לפי [[חוק שירותי הכבאות]] כאמור בסעיף קטן (א), ולהטיל עליו עונש של התראה, נזיפה, הגבלת התנדבותו או הפסקתה, בלבד.

@ 19. העדר זכאות לשכר והעדר יחסי עובד ומעביד
: מתנדב לא יהיה זכאי לשכר או למשכורת בעד שירותו, ולא יתקיימו יחסי עובד ומעביד בינו ובין הרשות.

@ 20. תחולת [[חוק שירות הציבור (מתנות)]]
: דין מתנדבים כדין עובדי ציבור לעניין [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש&quot;ם-1979]].

@ 20א. משרתים בשירות אזרחי–ביטחוני (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז-3, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-3)
: (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) על משרת בשירות אזרחי–ביטחוני ועל מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית יחולו הוראות [[סעיף 16]] [[וסימן זה]], למעט [[סעיף 17(ב)(2)]], הוראות [[סעיפים 84]] [[ו־85]] והתקנות המפורטות [[בסעיף 147(א)(13) ו־(14)]], והכול בשינויים המחויבים.

== פרק ד': הטיפול באירועים ==

=== סימן א': סמכויות לטיפול באירוע ===

@ 21. סמכויות כבאי במילוי תפקידו
: כבאי רשאי, כדי לטפל באירוע כבאות והצלה או למנוע את התפשטותו, להציל חיי אדם או רכוש, ככל שהדבר נדרש בנסיבות העניין, לשם מילוי תפקידו ובהתאם לפקודות כבאות והצלה לעניין זה, לעשות את כל אלה:
: (1) להיכנס לכל מקום שאירוע כבאות והצלה מתרחש בו או עלול להתפשט אליו וכן למקום סמוך שקיים צורך להיכנס אליו;
: (2) להשתמש ברכוש ולפגוע ברכוש;
: (3) לעשות כל פעולה סבירה הדרושה בנסיבות העניין.

@ 22. סמכויות קצין כבאות והצלה
: מצא קצין כבאות והצלה כי קיימת סכנה לפגיעה בחיי אדם או ברכוש או כי נדרשות הפעולות המפורטות להלן כדי למנוע התפשטות אש, בשל אירוע כבאות והצלה, רשאי הוא, כל עוד קיימים הסכנה או החשש להתפשטות האש, וככל שהדבר נדרש לצורך מניעת הסכנה האמורה או התפשטות האש, לעשות שימוש בסמכויות המפורטות בפסקאות (1) עד (3), לשם מילוי תפקידו:
: (1) לסגור שטח או מקום, ולמנוע מכל אדם להיכנס אליו או לצאת ממנו, עד לבואו של שוטר למקום;
: (2) לדרוש מכל אדם בשטח האירוע או באזור העלול להיפגע כתוצאה מהאירוע להישאר במקום שהוא נמצא בו, לצאת ממנו או להיכנס למקום שקבע;
: (3) להורות לכל אדם הנמצא בשטח האירוע או באזור שבו קיימים הסכנה או החשש להתפשטות אש בהם, כל הוראה סבירה הדרושה באופן חיוני לשם הצלת חיי אדם או רכוש, או למניעת הפגיעה או התפשטות האש.

@ 23. כפיית ציות
: כבאי רשאי להשתמש בכוח סביר כלפי אדם או רכוש לשם ביצוע פעולות כאמור [[בסעיפים 21]] [[ו־28]], ולשם כפיית ציות להוראות שניתנו כדין לפי [[סעיפים 22]] [[ו־29]].

@ 24. מתנדבים באירוע
: (א) מצא קצין כבאות והצלה שאין די בכוח האדם העומד לרשותו לטיפול באירוע כבאות והצלה, רשאי הוא להרשות לאדם שנחזה להיות בן 18 שנים ומעלה, והתנדב לסייע בפעולות הכיבוי וההצלה, לסייע בפעולות הכיבוי וההצלה.
: (ב) מי שהתנדב לפי סעיף זה, יראו בו מתנדב, ויהיו נתונות לו הסמכויות כאמור [[בסעיף 17(ד)(1)]], ואולם הוראות [[סעיף 18]] לא יחולו.
: (ג) לא יזדקק בית המשפט לתובענה נגד אדם שהתנדב לפי סעיף קטן (א) בשל מעשה או מחדל שעשה במסגרת סיוע לפעולות כיבוי והצלה כאמור באותו סעיף קטן, והמקים אחריות בנזיקין.

@ 25. גיוס ציוד וחומרים בנסיבות מיוחדות (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג)
: (א) בעת אירוע כבאות והצלה שמתעורר בו חשש לפגיעה מיידית בחיי אדם או ברכוש, רשאי קצין כבאות והצלה, אם מצא כי אין די בציוד או בחומרים העומדים לרשותו לטיפול באירוע כאמור, לעשות את כל אלה לצורך ביצוע הפעולות הנדרשות באופן דחוף:
:: (1) להשתמש בציוד או בחומרים הנמצאים בחזקת כל אדם;
:: (2) לתת הוראות לכל אדם לעניין סיוע ושימוש בציוד או בחומרים.
: (ב) העמיד אדם לרשות רשות הכבאות וההצלה ציוד בהתאם להוראה לפי סעיף קטן (א), יוחזר הציוד, למעט חומר שהתכלה, למי שנלקח ממנו, מיד עם תום הטיפול באירוע כבאות והצלה או בתום תקופה שלא תעלה על יומיים ממועד מתן ההוראה; לא הסתיים הטיפול באירוע בתוך יומיים, רשאי הנציב להאריך את התקופה לתקופה נוספת, ככל שהדבר דרוש לשם טיפול באירוע.
: (ג) בעל ציוד זכאי לתשלום בעד ההוצאות הכרוכות בהחזרת הציוד לרשותו, בשיעור שייקבע בתקנות כאמור בסעיף קטן (ו).
: (ד) לא הוחזר ציוד או נגרם נזק לציוד שהועמד לרשות רשות הכבאות וההצלה בהתאם להוראה לפי סעיף קטן (א), יפצה אוצר המדינה את בעל הציוד בעד הציוד שלא הוחזר כאמור, או בעד כל נזק שנגרם לציוד, וכן ישולמו דמי שימוש בעד הציוד.
: (ה) החלטה בדבר מתן פיצויים כאמור בסעיף קטן (ד) ובדבר גובהם תינתן בתוך 45 ימים ממועד הגשת בקשה לקבלת פיצויים, והפיצויים ישולמו בתוך 30 ימים ממועד מתן ההחלטה.
: (ו) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, יקבע הוראות לעניין הדרכים להגשת בקשה של בעל ציוד לקבלת פיצויים, לרבות המועד להגשת בקשה, אופן קביעת הפיצויים, שיעור דמי השימוש בציוד, החזר הוצאות ותשלום ריבית והפרשי הצמדה לגבי תשלומים כאמור שלא שולמו במועדם.
: (ז) הוראות סעיפים קטנים (ג) עד (ו) לא יחולו על ציוד שהועמד לרשות רשות הכבאות וההצלה לשם טיפול באירוע כבאות והצלה שאירע בנכס בבעלותו של בעל הציוד.
: (ח) לא תהיה לאדם כל עילת תביעה על פי כל דין בשל נזק שנגרם לציוד שהועמד לרשות רשות הכבאות וההצלה בהתאם להוראה שניתנה לפי סעיף קטן (א), או בקשר להוצאות שנגרמו לו או רווח שנמנע ממנו עקב העמדת הציוד כאמור, אלא לפי הוראות סעיף זה.
: (ט) בסעיף זה -
::- &quot;בעל ציוד&quot; - לגבי ציוד הרשום לפי דין - הבעל הרשום, ולגבי ציוד אחר - מי שהוכיח, בדרך שתיקבע בתקנות, כי הוא בעל הציוד;
::- &quot;ציוד&quot; - לרבות חומר.

@ 26. שימוש במים
: (א) לשם טיפול באירוע כבאות והצלה רשאי כבאי להשתמש במים מכל מקור הנמצאים בכל מקום ובציוד ובמיתקנים הדרושים לשם כך.
: (ב) רשות הכבאות וההצלה תשפה אדם בעבור מים שהשתמשה בהם לפי סעיף זה; השר יקבע את אופן השיפוי ואת גובהו בהסכמת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב ובהסכמת שר האוצר.

@ 27. סמכויות כבאי וקצין כבאות והצלה
: (א) כל סמכות הנתונה [[בפרק זה]] לקצין כבאות והצלה, נתונה, בהיעדרו של הקצין, לכבאי בעל הדרגה הבכירה באירוע.
: (ב) סמכות הנתונה לקצין כבאות והצלה [[בפרק זה]] תהיה נתונה רק לקצין כבאות והצלה המשרת במשרה הקבועה [[בתוספת הראשונה]].

=== סימן ב': טיפול באירוע חומרים מסוכנים ===

@ 28. תפקידים בעת אירוע חומרים מסוכנים
: בעת אירוע חומרים מסוכנים ובעת תרגיל היערכות לקראת אירוע חומרים מסוכנים, נוסף על כל תפקיד, יהיו לכל גורם המנוי בפסקאות (1) ו־(2), התפקיד האמור לצדו:
: (1) לעובד הרשות שקיבל הכשרה מתאימה לכך -
:: (א) גילוי, זיהוי וניטור של חומרים מסוכנים בעת אירוע חומרים מסוכנים;
:: (ב) הערכת סיכונים בעת אירוע חומרים מסוכנים;
: (2) לקצין כבאות והצלה שקיבל הכשרה מתאימה לכך -
:: (א) מתן ייעוץ מקצועי לקצין משטרה או לקצין צה&quot;ל לפי בקשתם, לגבי אחד מאלה:
::: (1) אופן הטיפול בחומרים מסוכנים, כדי למנוע, לצמצם או להפסיק סכנה לאדם ולסביבה;
::: (2) הנחיות התנהגות לציבור ולגופי הצלה;
:: (ב) בפסקה זו, &quot;קצין משטרה&quot; ו&quot;קצין צה&quot;ל&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 90א לפקודת המשטרה]].

@ 29. סמכויות בעת אירוע חומרים מסוכנים
: (א) כאשר קיים חשש לקיומו של אירוע חומרים מסוכנים, יהיו לעובד הרשות, נוסף על הסמכויות המנויות [[בסימן א']], ולשם ביצוע תפקידיו לפי [[סעיף 28]], הסמכויות המפורטות להלן:
:: (1) לדרוש מכל אדם הנמצא באזור האירוע או מאדם שיש למי מהם יסוד להניח כי יש לו קשר לאירוע או מידע בקשר אליו, למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
:: (2) לדרוש מכל אדם הנמצא באזור האירוע או מאדם שיש למי מהם יסוד להניח כי יש לו קשר לאירוע או מידע בקשר אליו, למסור לו כל ידיעה או מסמך הדרושים לו לצורך ביצוע תפקידיו; בפסקה זו, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט, כהגדרתו [[בחוק המחשבים]];
:: (3) לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דגימות של חומר, מכל חומר שיש לו יסוד סביר להניח שהוא חומר מסוכן;
:: (4) לערוך חיפוש במקום בלא צו שופט, אם יש לו יסוד סביר להניח שבאותו מקום יש חומרים מסוכנים, ולתפוס חומר שיש לו יסוד סביר להניח שהוא חומר מסוכן, והכל, ככל הדרוש להצלת חיי אדם או רכוש או לצמצום היקף אירוע חומרים מסוכנים או תוצאותיו; חומר שנתפס כאמור יוחזר במידת האפשר ובהקדם האפשרי לאחר תום אירוע חומרים מסוכנים ולמי שממנו נתפס.
: (ב) לא יפעיל עובד הרשות סמכויות כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן -
:: (1) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[סימן זה]], כפי שהורה הנציב;
:: (2) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה השר.

@ 30. דיווח ושמירת דינים
: (א) עם היוודע דבר קיומו של אירוע חומרים מסוכנים, וכן לאחר סיומו, ידווח קצין כבאות והצלה על האירוע לממונה במשרד להגנת הסביבה.
: (ב) אין בהוראות [[סימן זה]] כדי לגרוע מסמכויותיו של ממונה במשרד להגנת הסביבה.
: (ג) בסעיף זה, &quot;ממונה במשרד להגנת הסביבה&quot; - ממונה כהגדרתו [[בחוק החומרים המסוכנים]].

=== סימן ג': צוותי כיבוי ===

@ 31. צוות כיבוי והצלה מפעלי (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;מפעל&quot; - כל מקום שמתקיימים בו סיכוני אש מיוחדים או סיכון מיוחד לאירוע חומרים מסוכנים, שנקבע לפי סעיף קטן (ב);
::- &quot;בעל מפעל&quot; - לרבות מנהלו או המחזיק בו.
: (ב) השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, יקבע סוגים של מפעלים שיחולו עליהם הוראות סעיף זה, כגון תחנת כוח, מפעל תעשייתי, נמל ים, שדה תעופה ומקום אחסון; תקנות כאמור בסעיף קטן זה לעניין סוגי מפעלים שמתקיים בהם סיכון מיוחד לאירוע חומרים מסוכנים יותקנו גם בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה ושר הכלכלה והתעשייה.
: (ג) הנציב רשאי להורות בצו לבעל מפעל, לקיים במפעלו צוות כיבוי והצלה בעל הכשרה לפעול באירוע כבאות והצלה עד להגעת כוחות רשות הכבאות וההצלה למקום האירוע, ולסייע לרשות בפעולותיה עם הגיעה למקום האירוע (בחוק זה - צוות כיבוי והצלה מפעלי); ואולם הנציב לא ידרוש כי לצוות כיבוי והצלה מפעלי תהיה הכשרה לפעול באירוע חומרים מסוכנים אלא לגבי מפעל מהסוג שנקבע לפי סעיף קטן (ב) כי מתקיים בו סיכון מיוחד לאירוע חומרים מסוכנים.
: (ד) בזמן אירוע כבאות והצלה יראו חבר צוות כיבוי והצלה מפעלי כמתנדב, יהיו נתונות לו הסמכויות לפי [[סעיף 21]], והוראות [[סעיף 24(ג)]] יחולו עליו, ובמפעל שמתקיים בו סיכון מיוחד לאירוע חומרים מסוכנים, יהיו נתונות לו גם הסמכויות לפי [[סעיף 29(א)(3)]] לצורך גילוי, זיהוי וניטור של חומרים מסוכנים.
: (ה) בצו לפי סעיף קטן (ג) רשאי הנציב לתת הוראות בדבר הרכבו של צוות כיבוי והצלה מפעלי, ציודו, הכשרתו, אימוניו, דרכי פעולתו, וכל הוראה אחרת הדרושה למילוי תפקידו.

@ 32. צוותי כיבוי לשטחים פתוחים
: (א) הנציב רשאי להורות בצו לרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים ולגופים האחראים ליערות ולחורשים, לרבות הקרן הקיימת לישראל, לקיים צוותי כיבוי בעלי הכשרה לפעול באירוע דליקה בשטחים שבאחריותם עד להגעת כוחות רשות הכבאות וההצלה למקום, ולסייע לרשות בפעולותיה עם הגיעה למקום האירוע (בחוק זה - צוותי כיבוי לשטחים פתוחים).
: (ב) בזמן אירוע דליקה יראו חבר צוות כיבוי לשטחים פתוחים כמתנדב, יהיו נתונות לו הסמכויות לפי [[סעיף 21]], והוראות [[סעיף 24(ג)]] יחולו עליו.
: (ג) בצו לפי סעיף קטן (א) רשאי הנציב לתת הוראות בדבר הרכבם של צוותי כיבוי לשטחים פתוחים, ציודם, הכשרתם, אימוניהם, דרכי פעולתם, וכל הוראה אחרת הדרושה למילוי תפקידם.
: (ד) צו לפי סעיף קטן (א) המורה דבר לגבי אחד מאלה יינתן -
:: (1) לגבי רשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים - לאחר התייעצות עמה ובהסכמת השר להגנת הסביבה;
:: (2) לגבי יערות וחורשים - לאחר התייעצות עם הגוף האחראי להם ובהסכמת שר החקלאות ופיתוח הכפר;
:: (3) לרשות מקומית - בהסכמת שר הפנים.

@ 33. הסכם להקמת צוות כיבוי כחלופה לצו (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: כחלופה לצו לפי [[סעיף 31]] [[או 32]], רשאי הנציב לכרות הסכם עם בעלים של מפעל, או עם גוף כאמור [[בסעיף 32]], להקמת צוות כיבוי והצלה מפעלי או צוות כיבוי לשטחים פתוחים, לפי העניין, ולהסדרת הנושאים המפורטים [[בסעיף 31(ה)]] [[או 32(ג)]]; פקע או בוטל הסכם כאמור, רשאי הנציב לתת צו לפי [[סעיף 31]] [[או 32]].

=== סימן ד': עזרה מחוץ לישראל ===

@ 34. עזרה מחוץ לישראל (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג)
: (א) השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין הושטת עזרה בתחום הכבאות וההצלה מחוץ לישראל.
: (ב) הנציב רשאי, לבקשת שר החוץ ובאישור השר, להורות על הושטת עזרה של רשות הכבאות וההצלה לטיפול באירועים מחוץ לישראל.

@ 35. עזרה בשטחי המועצה הפלסטינית (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;ההסכם&quot; - הסכם הביניים הישראלי–פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה, שנחתם בוושינגטון בין מדינת ישראל לבין ארגון השחרור הפלסטיני, ביום ד' בתשרי התשנ&quot;ו (28 בספטמבר 1995), לרבות נספחיו והמסמכים שנלוו אליו;
::- &quot;המועצה&quot; - המועצה הפלסטינית שתכונן בהתאם להסכם, ועד לכינונה - הרשות הפלסטינית כמשמעותה בהסכם;
::- &quot;שטחי המועצה הפלסטינית&quot; - השטחים הכלולים מעת לעת בתחום הסמכות הטריטוריאלית של המועצה לפי ההסכם, וכן כל שטח רצועת עזה.
: (ב) השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין הושטת עזרה בשטחי המועצה הפלסטינית לפי בקשת המועצה או רשות מוסמכת מטעמה, בתחום שירותי כבאות והצלה.

=== סימן ה': הקצאת כבאים בתשלום ===

@ 36. הקצאת כבאים בתשלום (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) [[בסימן זה]], &quot;קצין מוסמך&quot; - קצין כבאות והצלה בכיר שמפקד המחוז מינה לעניין [[סימן זה]].
: (ב) ביקש אדם כי לרגל פעולה או אירוע כלשהו מטעמו ([[בסימן זה]] - פעולה או אירוע) תקצה רשות הכבאות וההצלה כבאים וציוד לשם שמירה על הציבור מהתרחשות אירוע כבאות והצלה, רשאי הקצין המוסמך לכך להקצות לפעולה או לאירוע כבאים וציוד בתשלום, אם מצא כי מפאת היקפם, טיבם או מקומם של הפעולה או האירוע, קיים חשש להתרחשות אירוע כבאות והצלה, וכי מתקיימים תנאים אלה:
:: (1) הפעולה או האירוע הם מסוג הפעולות או האירועים שהשר קבע כי ניתן להקצות להם כבאים וציוד בתשלום;
::: ((פורסמו [[תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (סוגי פעולות או אירועים שניתן להקצות להם כבאים וציוד בתשלום), התשע״ו–2016]].))
:: (2) התקיימו לגבי הפעולה או האירוע הוראות כל דין, לרבות כאשר נדרש לפעולה או לאירוע רישיון, היתר או אישור לפי כל דין, והגורם המוסמך לתתם החליט כי הרישיון, ההיתר או האישור מותנים בבחינה של הקצין המוסמך בדבר הצורך בהקצאת כבאים וציוד לכיבוי אש או לחילוץ.
: (ג) לא יקצה הקצין המוסמך כבאים וציוד בתשלום אלא לאחר שנוכח כי התקיימו התנאים האמורים בסעיף קטן (ב), ולאחר שמצא כי נוכח היקפם, טיבם ומקומם של הפעולה או האירוע, יש מקום להקצות כבאים וציוד בתשלום, וזאת בשים לב, בין השאר, לאלה:
:: (1) האפשרות להשתמש בחלופות אחרות לשם שמירה על הציבור מהתרחשות אירוע כבאות והצלה בפעולה או באירוע;
:: (2) מאפייניהם הפרטיים או הציבוריים של הפעולה או האירוע, לרבות היותם מיועדים לציבור מסוים או למטרות רווח;
:: (3) ההשלכות על מילוי תפקידיה של רשות הכבאות וההצלה ועל כבאים, לרבות השלכות בדבר יכולתה של הרשות לטפל באירועי כבאות והצלה אחרים ולמנוע את התרחשותם.
: (ד) החליט הקצין המוסמך כי יש מקום להקצות כבאים וציוד בתשלום, יורה על מספר הכבאים והיקף הציוד שיוקצו בתשלום, בהתאם לאמות המידה שבהוראות הרשות.

@ 37. אירועים ממלכתיים והפגנות
: החליט הקצין המוסמך להקצות כבאים וציוד לפי [[סעיף 36]], לא יידרש תשלום בעד ההקצאה לאירוע שהוא אחד מאלה:
: (1) אירוע ממלכתי בעל חשיבות לאומית, כפי שקבעה ועדת שרים שהממשלה הסמיכה לעניין זה, וכפי שייקבע בפקודות כבאות והצלה;
: (2) אסיפה או תהלוכה כהגדרתן [[בסעיף 83 לפקודת המשטרה]], וכן משמרת מחאה או הפגנה, בעניינים בעלי אופי מדיני או ציבורי, למעט תשלום הנדרש בעבור הקצאה נוספת של כבאים וציוד לשם שמירה על הציבור מהתרחשות אירוע כבאות והצלה עקב כוונתם של המארגנים להשתמש באמצעים שיש בהם, לדעת הקצין המוסמך, סכנה ממשית להתפרצות דליקה.

@ 38. עיון חוזר וערר
: (א) על החלטת הקצין המוסמך לפי [[סעיף 36]], רשאי אדם לפנות בבקשה לעיון חוזר לפני מפקד המחוז, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה בבקשת ההקצאה, והוא רשאי לאשר את החלטת הקצין המוסמך, לשנותה או לבטלה.
: (ב) על החלטת מפקד מחוז בבקשה לעיון חוזר לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני ועדת ערר שהוקמה לפי סעיף קטן (ג), בתוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה בעיון החוזר.
: (ג) השר ימנה ועדת ערר שתדון בעררים לפי סעיף קטן (ב), ואלה חבריה:
:: (1) הנציב או סגנו, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) עובד המדינה שהוא משפטן הכשיר להיות שופט בית משפט השלום, שימנה שר המשפטים;
:: (3) עובד המשרד לביטחון הפנים.
: (ד) השר, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע את סדרי הדין בוועדת הערר.
: (ה) החלטה בערר לגבי הקצאת כבאים וציוד לפעולה או אירוע או לגבי מספר הכבאים או היקף הציוד הדרושים לשם שמירה על הציבור מהתרחשות אירוע כבאות והצלה בפעולה או באירוע, טעונה הסכמה של יושב ראש הוועדה.
: (ו) החלטת ועדת הערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים.

@ 39. ייעוד תשלומים
: התשלומים שיתקבלו בשל הקצאת כבאים וציוד בתשלום לפי [[סימן זה]] יתווספו לתקציב רשות הכבאות וההצלה לשם כיסוי הוצאות הקצאת הכבאים והציוד לפי [[סימן זה]] ובהתאם לפקודות כבאות והצלה.

== פרק ה': בטיחות באש ==

=== סימן א': נקיטת אמצעים ===

@ 40. אחריות לקיום הוראות בטיחות אש והצלה
: (א) האחריות לקיום הוראות בעניין בטיחות אש והצלה (בחוק זה - הוראות בטיחות אש והצלה) חלה על בעל נכס ועל מחזיק בנכס ([[בפרק זה]] - האחראי); לעניין זה, יראו אדם העוסק בתחזוקת שטחים משותפים בנכס כמחזיק לעניין השטחים המשותפים בלבד.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר רשאי לקבוע כי לעניין סוגים של נכסים או לעניין סוגים של אמצעי בטיחות אש והצלה, האחריות לקיום הוראות בטיחות אש והצלה מוטלת על הבעלים בלבד, על המחזיק בלבד, או על האדם העוסק בתחזוקת השטחים המשותפים בנכס בלבד, או על גורם אחר שקבע.

@ 41. חובת האחראי
: האחראי חייב למלא אחר כל הוראה לפי כל דין בעניין בטיחות אש והצלה, במועד שנקבע לכך, ולהחזיק אמצעי בטיחות אש והצלה במצב תקין.

@ 42. תקנות בדבר נקיטת אמצעי בטיחות אש והצלה (תיקון: תשע&quot;ד-2, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ו-2)
: (א) לשם מניעת דליקות והתפשטותן, כיבוי דליקות, צמצום נזקיהן וחילוץ לכודים, רשאי השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, לקבוע הוראות בעניינים המפורטים להלן ואת האחראי לביצוען:
:: (1) סידורי בטיחות אש והצלה בנכסים לסוגיהם, לרבות התקנתם של אמצעי בטיחות אש והצלה בנכסים כאמור, קביעת איכותם, תחזוקתם ובדיקת תקינותם, תרגול השימוש בהם וקבלת אישור בטיחות;
:: (2) אופן החזקתם של נכסים לסוגיהם, לרבות בעניין סדר וניקיון, גיזום וסילוק צמחייה, מיקומם של מיתקנים, אחסנה, שמירת דרכי מילוט פנויות ותחזוקת יערות וחורשים, והכל בכל הנוגע לבטיחות אש והצלה;
:: (3) כללי התנהגות שעניינם בטיחות אש והצלה;
:: (4) חובת העסקת ממונה בטיחות אש והצלה בעסקים, במוסדות ובארגונים לסוגיהם, תפקידיו וכן דרישות לעניין כשירות, הכשרה והסמכה של הממונה; הוראות פסקה זו יחולו על גופים כאמור שהיקף פעילותם מצדיק זאת, בין השאר בשל רמת הסיכון הנובעת מאופי הפעילות של הגוף, ממספר השוהים במקום שבו הוא פועל ומשטח המקום;
:: (5) חובת עריכתן של פעולות הדרכה ותרגול בנושאי בטיחות אש והצלה על ידי מדריכים, בעסקים, במוסדות ובארגונים לסוגיהם, וכן דרישות לעניין כשירות, הכשרה והסמכה של המדריכים;
:: (6) החובה להחזיק אישור על עמידה בתקן אמריקני או תקן בין-לאומי אחר (בחוק זה - תקן זר) כאמור [[בסעיף 126ז1]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2) -
:: (1) תקנות הנוגעות לשטח המפורט להלן, ייקבעו לאחר התייעצות עם הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים ובהסכמת השר להגנת הסביבה:
::: (א) שטח שהוכרז כגן לאומי או כשמורת טבע;
::: (ב) שטח שאושר בתכנית כגן לאומי או כשמורת טבע;
::: (ג) שטחים שנמצאים בהם ערכי טבע מוגנים כהגדרתם [[חוק גנים לאומיים|בחוק הגנים הלאומיים]].
:: (2) תקנות הנוגעות ליערות וחורשים ייקבעו לאחר התייעצות עם הגוף המופקד על ניהול מרבית שטחי הייעור בישראל, עם השר להגנת הסביבה ובהסכמת שר החקלאות ופיתוח הכפר;
:: (3) תקנות לגבי שטחים פתוחים שרשות מקומית היא בעלת זכויות בהם ייקבעו בהסכמת שר הפנים.
: ((פורסמו [[תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי עינוג), תש&quot;ל-1969]].))
: ((פורסמו [[תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבנין מסחרי), תשל&quot;ב-1971]].))
: ((פורסמו [[תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי מגורים), תשל״ב–1972]].))
: ((פורסמו [[תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי-מלון), תשל&quot;ב-1972]].))
: ((פורסמו [[תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי חולים), תשל״ב–1972]].))
: ((פורסמו [[תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי ספר), תשל״ב–1972]].))
: ((פורסמו [[תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי תפילה), תשל&quot;ב-1972]].))
: ((פורסמו [[תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי במחסנים), תשל&quot;ב-1972]].))
: ((פורסמו [[תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי במפעלי תעשיה או מלאכה), תשל&quot;ב–1972]].))
: ((פורסמו [[תקנות שירותי הכבאות (אמצעי כיבוי במוזיאונים), התשמ״ז–1986]].))
: ((פורסמו [[תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (כללי התנהגות ובטיחות אש בקיום מדורות), התשע&quot;ה–2015]].))

@ 43. צו מיוחד
: (א) הנציב רשאי לצוות בכתב על נקיטת אמצעים בעניין בטיחות אש והצלה כפי שיורה (בחוק זה - צו מיוחד), אם מצא כי קיים חשש משמעותי להתרחשות אירוע כבאות והצלה או לבטיחות הציבור בשל התרחשות אירוע כאמור.
: (ב) לא ייתן הנציב צו מיוחד אלא לאחר שהוצגה לפניו חוות דעת מקצועית בכתב, ולאחר שנתן לנוגע בדבר אפשרות להביע את עמדתו בעניין.
: (ג) בצו מיוחד יפרט הנציב את האדם שעליו לנקוט את האמצעים המנויים בצו, ורשאי הוא לקבוע כי יש לנקוט את האמצעים המנויים בו בלא דיחוי או בפרק זמן שיקבע, ואם נקבע פרק זמן לעניין זה בהוראות הרשות - בפרק זמן שלא יעלה על פרק הזמן שנקבע בהוראות הרשות.
: (ד) בבואו להפעיל את סמכותו לפי סעיף זה, ייתן הנציב את דעתו, בין השאר, לצורך לקיים רמה נאותה של בטיחות באש בנכס ולמנוע הכבדה יתרה על מי שאחראי לביצוע הפעולות.
: (ה) ניתן צו מיוחד לגבי עסק טעון רישוי לפי [[חוק רישוי עסקים]], שיש בו כדי לחרוג מאחד המפורטים להלן, יחולו הוראות [[סעיף 7 לאותו חוק]], בשינויים המחויבים:
:: (1) תנאי הרישיון;
:: (2) תנאי המפרט האחיד שנקבע לפי [[סעיף 7ג1(א) לחוק האמור]].
: (ו) בסעיף זה, &quot;אמצעים&quot; - כל אחד מהמפורטים [[בסעיף 42(א)(1) עד (5)]].

@ 43א. עתירה לביטול צו (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: (א) הרואה את עצמו נפגע מצו שניתן לפי [[סעיף 43]], רשאי להגיש לבית משפט לעניינים מינהליים עתירה לביטולו.
: (ב) הגשת עתירה לביטול צו, לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית משפט לעניינים מינהליים אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון העתירה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה.

@ 44. כללים לעניין יער וחורש
: (א) הנציב רשאי לקבוע כללים לעניין בטיחות אש ביערות ובחורשים, לרבות בשטחים המפורטים בסעיף קטן (ב), ובהם כללים בעניינים אלה:
:: (1) דרכי גישה לכלי רכב לכיבוי אש;
:: (2) התקנה והצבה של אמצעי גילוי וכיבוי ביער ובחורש, לרבות ברזי כיבוי ושילוט של בארות מים;
:: (3) אמצעי הפרדה בתחום היער והחורש הדרושים לשם הפרדה בין גושי יער וחורש או בין יער או חורש למבנים סמוכים.
: (ב) כללים כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו לאחר התייעצות עם הגוף המופקד על ניהול מרבית שטחי הייעור בישראל, עם עובד המשרד להגנת הסביבה שהשר להגנת הסביבה הסמיך לעניין זה ובהסכמת עובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר ששר החקלאות ופיתוח הכפר הסמיך לעניין זה; ואולם -
:: (1) כללים הנוגעים לשטח המפורט להלן, ייקבעו לאחר התייעצות עם הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים ובהסכמת עובד המשרד להגנת הסביבה:
::: (א) שטח שהוכרז כגן לאומי או כשמורת טבע;
::: (ב) שטח שאושר בתכנית כגן לאומי או כשמורת טבע;
::: (ג) שטחים שנמצאים בהם ערכי טבע מוגנים כהגדרתם [[חוק גנים לאומיים|בחוק הגנים הלאומיים]];
:: (2) כללים לגבי שטחים פתוחים שרשות מקומית היא בעלת זכויות בהם, ייקבעו בהסכמת עובד משרד הפנים ששר הפנים הסמיך לעניין זה;
:: (3) כללים לגבי אמצעי גילוי וכיבוי ביער ובחורש המוחזקים בידי מערכת הביטחון ייקבעו בהסכמת עובד משרד הביטחון או משרד ראש הממשלה ששר הביטחון או ראש הממשלה, לפי העניין, הסמיך לעניין זה.
: (ג) לעניין חוק זה רואים את הכללים לפי סעיף זה כדינים.

@ 45. אישור תכנית יער וחורש
: (א) לא יבצע אדם נטיעה של יער או חורש חדש (בחוק זה - נטיעה) שלא על פי תכנית נטיעה לעניין בטיחות אש והצלה (בחוק זה - תכנית נטיעה); תכנית הנטיעה תכלול פרטים שקבע הנציב.
: (ב) המבקש לבצע נטיעה יגיש תכנית נטיעה למפקד המחוז שבתחומו נמצא היער או החורש.
: (ג) מצא מפקד המחוז כי תכנית הנטיעה עומדת בכללים שנקבעו לעניין זה לפי [[סעיף 44]], יאשר את התכנית.
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל חובה לפי כל דין, לרבות חובת רישיון, היתר או אישור.
: (ה) בסעיף זה, &quot;מפקד מחוז&quot; - לרבות קצין כבאות והצלה שמפקד המחוז הסמיך לעניין סעיף זה.

@ 46. הוראות בדבר חובת אספקת מים (תיקון: תשע&quot;ז, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 26]], השר, בהסכמת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב, רשאי לקבוע הוראות לעניין חובת אספקת מים הנדרשת לצורכי טיפול באירוע כבאות והצלה.
: (ב) השר, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב, רשאי לקבוע הוראות בדבר התקנת צנרת ומיתקנים לאספקת מים כנדרש לצורכי טיפול באירוע כבאות והצלה והגבלת השימוש בהם לצרכים אחרים; הוראות בדבר התקנת צנרת ביערות ובחורשים ייקבעו לאחר התייעצות עם הגוף המופקד על ניהול מרבית שטחי הייעור בישראל ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.
: (ג) השר, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב, רשאי לקבוע הוראות בדבר אספקת מים לברזי כיבוי, לרבות במקומות ציבוריים, בשטחים פתוחים, ביערות ובחורשים, לצורך כיבוי דליקות; על תקנות לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות [[סעיף 42(ב)]].
: (ד) תקנות לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) לא יחולו על מי שמפיק או מספק מים על פי רישיון לפי [[סעיף 23 לחוק המים]]; ואולם מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב רשאית, בהסכמת השר, לקבוע כללים בעניינים אלו, לבקשת השר או ביוזמתה.
: ((פורסמו [[כללי המים (אספקת מים לכבאות והצלה), התשע&quot;ח-2018]].))

=== סימן ב': מפקחי בטיחות אש ===

@ 47. הסמכת מפקחי בטיחות אש
: (א) הנציב רשאי להסמיך, מבין עובדי הרשות, מפקחי בטיחות אש בסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן (בחוק זה - מפקח), ובלבד שלא יוסמך מפקח, אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
:: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות מפקח;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה השר.
: (ב) הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

@ 48. סמכויות מפקח
: (א) לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח, לאחר שהזדהה לפי [[סעיף 49]] -
:: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
:: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך הדרושים לו לשם הפיקוח; בפסקה זו, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים]];
:: (3) לערוך בדיקות, מדידות או ליטול דגימות של חומרים או ציוד, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;
:: (4) להיכנס בכל עת סבירה לכל נכס.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(4) -
:: (1) לא ייכנס מפקח לתחום היחיד המיועד לשמש למגורים ומשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט; לעניין זה, לא יראו שטחים משותפים בבניין מגורים כתחום היחיד המיועד לשמש למגורים ומשמש למגורים בלבד;
:: (2) מפקח רשאי להיכנס לתחום היחיד המיועד לשמש למגורים ומשמש למגורים בלבד לשם בדיקת אמצעי בטיחות אש והצלה המותקן במקום, בשעה סבירה ובתיאום מראש, אם ניתנה לכך הסכמה בכתב של בגיר המחזיק בנכס ([[בסימן זה]] - המחזיק), ורשאי המחזיק לבקש כי יתואם עמו מועד כניסה אחר לנכס.
: (ג)(1) מצא מפקח כי קוימו ההוראות לפי חוק זה בנכס וכי שולמה אגרת בטיחות, ייתן לאחראי אישור על קיום ההוראות (בחוק זה - אישור בטיחות).
:: (2) השר יקבע הוראות לעניין תקופת תוקפו של אישור בטיחות, ויכול שיקבע תקופות שונות לפי סוגי הנכס, סוגי אמצעי בטיחות אש והצלה או לפי כל סוג אחר שיקבע.

@ 49. זיהוי מפקח
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בהתקיים כל אלה:
: (1) הוא בעת מילוי תפקידו;
: (2) הוא לובש מדים ועונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (3) יש בידו תעודה החתומה בידי הנציב, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

@ 50. דרישה לתיקון ליקויים
: (א) ראה מפקח כי לא קוימו בנכס הוראות לפי כל דין בעניין בטיחות אש והצלה, ימסור לאחראי את פירוט ההוראות שלא קוימו ([[בסימן זה]] - הליקויים), וידרוש ממנו לתקן את הליקויים בלא דיחוי, או בפרק זמן שיקבע, ואם נקבע פרק זמן לעניין זה בהוראות הרשות - בפרק זמן שלא יעלה על פרק הזמן שנקבע בהוראות הרשות (בחוק זה - דרישה לתיקון ליקויים); האחראי יתקן את הליקויים לא יאוחר מהמועד הנקוב בדרישה לתיקון ליקויים, ידווח על כך למפקח, וימציא אישורים על כך כפי שידרוש המפקח.
: (ב) מי שקיבל דרישה לתיקון ליקויים, רשאי להגיש עליה השגה בכתב לפני הנציב בתוך 30 ימים מהיום שנמסרה לו.
: (ג) הגשת השגה אינה מתלה את תוקפה של דרישה לתיקון ליקויים, אלא אם כן הורה הנציב אחרת.
: (ד) הנציב רשאי לאשר את הדרישה לתיקון ליקויים, לבטלה, לשנותה או לתת כל הוראה אחרת בעניין.

=== סימן ג': צו הפסקה מינהלי ===

@ 51. צו הפסקה מינהלי
: (א) מצא מפקד מחוז כי הופרה בנכס הוראה לפי חוק זה, במעשה או במחדל, בעניין בטיחות אש והצלה, וקיים יסוד סביר להניח כי ההפרה עשויה לגרום לפגיעה בחיי אדם או לפגיעה חמורה ברכוש, רשאי הוא לצוות על האחראי בכתב על הפסקה או הגבלה ארעית של השימוש בנכס, בסגירת החצרים או בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות העניין (בחוק זה - צו הפסקה מינהלי), בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) ההפרה יוצרת חשש מיידי וממשי לבטיחותם של השוהים בנכס או בסביבתו ([[בסימן זה]] - נסיבות דחופות);
:: (2) לא קוימה דרישה לתיקון ליקויים שנמסרה לאחראי לגבי אותה הפרה, בפרק הזמן שנקבע לה, ככל שנקבע;
:: (3) בששת החודשים שקדמו להפרה היתה בנכס הפרה דומה, שבשלה נמסרה לאחראי דרישה לתיקון ליקויים, ופרק הזמן שנקבע לה חלף.
: (ב) מי שמוסמך לתת צו הפסקה מינהלי ייתן את הצו רק לאחר שהתייעץ עם היועץ המשפטי של רשות הכבאות וההצלה או עם מי שהיועץ המשפטי מינה לכך ([[בסימן זה]] - היועץ המשפטי); ואולם, מצא מפקד מחוז כי מתקיימות נסיבות דחופות, ויש לתת צו הפסקה מינהלי בלא דיחוי, רשאי הוא לתתו, והצו יובא לעיון היועץ המשפטי, להבעת עמדתו סמוך לאחר נתינתו, ולא יאוחר משלושה ימים לאחר נתינתו.

@ 52. הליכי מתן צו הפסקה מינהלי
: (א) צו הפסקה מינהלי יינתן לאחר שניתנה לנוגע בדבר הזדמנות להשמיע את טענותיו לפני מפקד המחוז או מי שהוא מינה לכך, ככל שהדבר ניתן, ובדרך המתאימה בנסיבות העניין.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מצא מפקד מחוז כי מתקיימות נסיבות דחופות, ויש לתת צו הפסקה מינהלי בלא דיחוי, רשאי הוא לתת את הצו אף אם לא ניתנה הזדמנות לנוגע בדבר להשמיע את טענותיו; ואולם בהתקיים נסיבות כאמור, תינתן הזדמנות לנוגע בדבר להשמיע את טענותיו בתוך 48 שעות ממועד מתן הצו.

@ 53. תוקפו של צו הפסקה מינהלי
: (א) תוקפו של צו הפסקה מינהלי יהיה לתקופה שלא תעלה על שלושים ימים מיום שניתן; בתום התקופה שנקבעה, רשאי מפקד המחוז, אם שוכנע כי לא תוקן הליקוי או לא תוקנה ההפרה שבשלהם ניתן הצו, להאריך את תוקפו של הצו האמור לתקופות נוספות שלא יעלו יחד על שלושים ימים; בתום התקופות האמורות יפקע תוקפו של הצו, אלא אם כן אושר על ידי בית המשפט המוסמך לדון בעבירה נושא הצו.
: (ב) הוגש לבית המשפט כתב אישום בדבר הפרת הוראות בטיחות אש והצלה, או הוגשה בקשה למתן צו הפסקה שיפוטי לפי [[סעיף 58]] בשל ההפרה, לא יינתן צו הפסקה מינהלי אלא בהתקיים נסיבות דחופות, אם מצא מפקד המחוז כי יש לתת צו הפסקה מינהלי בלא דיחוי.

@ 54. תוכן צו הפסקה מינהלי
: צו הפסקה מינהלי יכלול, בין השאר, את הפרטים האלה:
: (1) פרטי הנכס שעליו הוא חל;
: (2) תיאור ההפרה ששימשה עילה למתן הצו, ובכלל זה תיאור המעשה או המחדל וציון הוראות הדין שהופרו;
: (3) האמור [[בסעיף 57]] בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו.

@ 55. המצאת צו הפסקה מינהלי
: צו הפסקה מינהלי יומצא למי שהצו ניתן כלפיו בדרך שבה מומצא כתב בית דין בהליך אזרחי, ואם לא ניתן לאתר את אותו אדם בשקידה סבירה - בדרך של הדבקתו על קיר חיצון של הנכס, ובהיעדר קיר חיצון - על מקום אחר הנראה לעין במקרקעין; בגוף הצו המודבק יירשמו היום ושעת ההדבקה.

@ 56. ביצוע צו הפסקה מינהלי
: (א) מפקח מוסמך לנקוט פעולות הדרושות באופן סביר לביצוע צו הפסקה מינהלי, והוא רשאי להשתמש בכוח סביר לשם כך; המשטרה תסייע למפקח, לפי בקשתו, בביצועו של הצו, והיא רשאית להשתמש בכוח סביר לשם כך.
: (ב) צו הפסקה מינהלי יבוצע בסמוך לאחר המצאתו, ובלבד שניתנה לבעלי חפצים הנמצאים בנכס הזדמנות סבירה להוציאם מהנכס, ככל שאין בכך כדי לפגוע במטרות הצו.

@ 57. בקשה לביטול צו הפסקה מינהלי
: (א) הרואה את עצמו נפגע מצו הפסקה מינהלי, רשאי להגיש לבית המשפט המוסמך לדון בעבירה נושא הצו, בקשה לביטולו, ואולם הגשת הבקשה לא תעכב את ביצוע הצו.
: (ב) הגשת בקשה לביטול צו לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה.
: (ג) בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנותו.
: (ד) אישר בית המשפט את צו ההפסקה המינהלי, עם שינויים או בלי שינויים, רואים אותו מאותו יום ואילך כצו הפסקה שיפוטי כמשמעותו [[בסעיף 58]].

@ 58. צו הפסקה שיפוטי
: (א) הופרה בנכס הוראה לפי חוק זה בעניין בטיחות אש והצלה, רשאי בית המשפט המוסמך לדון באישום בשל ההפרה, לצוות על הפסקה או הגבלה של השימוש בנכס, בסגירת החצרים או בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות העניין כדי להביא לידי הפסקה של ממש או הגבלה בשימוש בנכס (בחוק זה - צו הפסקה שיפוטי), וכן ליתן כל צו עשה או אל תעשה אחר, בעניין השימוש בנכס או בעניין תיקון ההפרה.
: (ב) צו הפסקה שיפוטי יכול שיינתן בין שננקטו הליכים נוספים בעניין ההפרה ובין שלא ננקטו.
: (ג) בית משפט שנתן צו הפסקה שיפוטי רשאי לשנות את תנאי הצו או לבטלו לבקשת התובע, או מי שרואה את עצמו נפגע מהצו ואשר לא הוזמן להשמיע את טענותיו.
: (ד) בית המשפט רשאי לדון מחדש בצו הפסקה שיפוטי שנתן אם ראה שהדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו לאחר מתן הצו.

@ 59. שמירת דינים
: אין בהוראות [[סימן זה]] כדי לגרוע מהוראות כל דין, לרבות הוראות בדבר מתן צו הפסקה מינהלי לפי דין אחר.

== פרק ו': חקירת דליקות ותחקירים מבצעיים ==

=== סימן א': חקירת דליקות ===

@ 60. קיום חקירות
: רשות הכבאות וההצלה תנהל חקירות בעניין דליקות וגורמיהן, לפי חוק זה, ולפי הוראות הרשות שיוציא הנציב לעניין זה.

@ 61. הסמכת חוקרי דליקות
: לשם חקירת דליקות, רשאי הנציב להסמיך מבין עובדי הרשות, חוקרי דליקות בסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן (בחוק זה - חוקר דליקות), ובלבד שלא יוסמך חוקר דליקות, אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות חוקר דליקות;
: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[סימן זה]], כפי שהורה השר;
: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.
: ((פורסמו [[תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (חקירת דליקות), התשע&quot;ד-2014]].))

@ 62. סמכויות חוקרי דליקות
: לשם חקירת דליקה, רשאי חוקר דליקות -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך הדרושים לחקירה; בסעיף זה, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים]];
: (3) לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דוגמאות של חומרים, למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;
: (4) להיכנס לנכס, ובלבד שלא ייכנס, בלא הסכמה, לתחום היחיד המיועד לשמש למגורים והמשמש למגורים בלבד, אם חלפו 12 שעות מכיבוי דליקה בו, אלא על פי צו של בית משפט; לעניין זה, לא יראו שטחים משותפים בבניין מגורים כתחום היחיד המיועד לשמש למגורים ומשמש למגורים בלבד;
: (5) לתפוס כל חפץ או מסמך הדרוש לחקירה (בפסקה זו - חפץ); על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות אלה:
:: (א) חוקר הדליקות יערוך רשימה של החפצים שנתפסו לפי פסקה זו, ובכלל זה יפרט את מקום תפיסתם, מועד תפיסתם והאדם שממנו נתפסו ככל שניתן לזהותו;
:: (ב) נתפס מסמך, יאפשר חוקר הדליקות לבקשת בעל המסמך או מי שממנו נתפס המסמך, להעתיק את המסמך, ואולם רשאי חוקר הדליקות לדחות את העתקת המסמך לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, אם לדעתו העתקה כאמור עלולה לשבש את החקירה;
:: (ג) על אף האמור בפסקת משנה (ב), על תפיסת חפץ שהוא מחשב או חומר מחשב, הכוללת חדירה לחומר כאמור, יחולו הוראות [[סעיף 23א לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]], בשינויים המחויבים, ועל העתקת חפץ שהוא חומר מחשב יחולו הוראות [[סעיף 32א לפקודה האמורה]], בשינויים המחויבים, והסמכויות הנתונות למשטרה ולקצין משטרה [[באותו סעיף]] יהיו נתונות לחוקר הדליקות; בפסקת משנה זו, &quot;מחשב&quot; ו&quot;חומר מחשב&quot; - למעט מחשב המותקן באמצעי בטיחות והצלה או נלווה אליו, ואינו משמש למטרה אחרת, וכן חומר מחשב שנתפס ממחשב כאמור;
:: (ד) חפץ שנתפס יוחזר לאחר הגשת דין וחשבון בכתב כאמור [[בסעיף 64]], אלא אם כן הורה מפקד המחוז אחרת, בשל נחיצותו של החפץ לצורכי חקירת הדליקה; היה החפץ דרוש לצורך הליך משפטי, לא יוחזר עד לסיום ההליך המשפטי, זולת אם הורה בית משפט אחרת;
:: (ה) התעורר ספק למי להחזיר חפץ שנתפס לפי פסקה זו, יכריע בדבר בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס החפץ, לבקשת חוקר דליקות או אדם התובע זכות בחפץ.

@ 63. מניעת שיבוש חקירה פלילית או פגיעה בה
: (א) סברה משטרת ישראל כי מתעורר חשד לביצוע עבירה, רשאית היא להודיע לנציב כי רשות הכבאות וההצלה לא תעשה שימוש בסמכויות לפי [[סימן זה]] או כי תמלא את תפקידיה ותעשה שימוש בסמכויותיה לפי [[סימן זה]] בכפוף להנחיית משטרת ישראל, ובלבד שהדבר נדרש כדי למנוע שיבוש הליכי חקירה פלילית או פגיעה בחקירה כאמור.
: (ב) סבר חוקר דליקות כי מתעורר חשד לביצוע עבירה, ידווח על כך למפקד המחוז; מפקד המחוז יעביר את ממצאי החקירה והראיות למשטרת ישראל.

@ 64. דין וחשבון על חקירה
: (א) בגמר החקירה יגיש חוקר הדליקות למפקד המחוז דין וחשבון בכתב על ממצאי החקירה ומסקנותיה; הוראות לעניין אופן הגשת הדין וחשבון והפרטים שייכללו בו, ייקבעו בהוראות הרשות.
: (ב) סבר מפקד המחוז כי מתעורר חשד לביצוע עבירה, יעביר את הדין וחשבון ואת ממצאי החקירה והראיות למשטרת ישראל.

@ 65. חקירת דליקות - צבא הגנה לישראל
: (א) הנציב רשאי להסמיך חייל, לבקשת הגורם הממונה הצבאי, כחוקר דליקות צבאי, ובלבד שלא יוסמך חוקר דליקות צבאי אלא אם כן נתקיימו בו כל אלה:
:: (1) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לפי סעיף זה, כפי שיורה השר;
:: (2) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.
: (ב) לחוקר דליקות צבאי יהיו נתונות הסמכויות לפי [[סעיף 62]], כולן או חלקן, כפי שיורה הנציב.
: (ג) לא יפעיל חוקר דליקות צבאי את סמכויותיו לפי סעיף זה אלא לעניין חקירת דליקות כמפורט להלן:
:: (1) במקרקעין שבחזקת צבא הגנה לישראל;
:: (2) בשטח המשמש את צבא הגנה לישראל כשטח אימונים, לחקירת דליקות שהתרחשו במהלך פעילות צבאית או כתוצאה ממנה;
:: (3) בדליקות שבהן מעורב חייל במילוי תפקידו או רכוש צבאי, לעניין אותו חייל או אותו רכוש בלבד.
: (ד)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ג), היתה רשות הכבאות וההצלה מעורבת בכיבוי דליקה כאמור באותו סעיף קטן, או במניעת התפשטות האש בדליקה כאמור, יקבע הנציב, לאחר התייעצות עם הגורם הממונה הצבאי, מי הגורם שיחקור את הדליקה, ועד לקביעתו לא יפעיל חוקר דליקות צבאי את סמכויותיו לפי סעיף זה.
:: (2) הנציב רשאי, בהסכמת הגורם הממונה הצבאי, לקבוע מי הגורם שיחקור סוגים מסוימים של דליקות כאמור בסעיף קטן (ג) או בנסיבות נוספות על אלה המנויות באותו סעיף קטן או בסעיף קטן זה.
: (ה) דין וחשבון כאמור [[בסעיף 64]] לעניין דליקה כאמור בסעיף קטן (ג), יועבר לעיון צבא הגנה לישראל, ויחול עליו סיווג ביטחוני, כפי שיקבע הגורם שהוסמך לכך בצבא הגנה לישראל.
: (ו) סבר קצין שיפוט בכיר המשרת בחיל המשטרה הצבאית כי מתעורר חשד לביצוע עבירה שהיא מוסמכת לחקור, רשאי הוא להודיע לנציב כי רשות הכבאות וההצלה לא תעשה שימוש בסמכויותיה לפי [[סימן זה]], ובלבד שהדבר נדרש כדי למנוע שיבוש הליכי חקירה פלילית או פגיעה בחקירה כאמור.
: (ז) בסעיף זה -
::- &quot;הגורם הממונה הצבאי&quot; - ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצבא הגנה לישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה, או מי שראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל הסמיך לעניין זה;
::- &quot;קצין שיפוט בכיר&quot; - כהגדרתו [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]].

@ 66. תקנות לעניין חקירת דליקות
: השר רשאי לקבוע הוראות לעניין חקירת דליקות לפי [[סימן זה]], ובכלל זה אופן ניהול חקירת דליקות וסדרי עבודתם של חוקרי דליקות.
: ((פורסמו [[תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (חקירת דליקות), התשע&quot;ד-2014]].))

=== סימן ב': תחקיר מבצעי ===

@ 67. הגדרות - [[סימן ב']]
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;גוף חוקר&quot; - רשות המוסמכת על פי דין לחקור עבירות פליליות או עבירות משמעת;
:- &quot;גוף ציבורי&quot; - משרדי הממשלה, או גוף אחר שהשר קבעו בצו;
:- &quot;תחקיר&quot; - בירור שנערך ברשות הכבאות וההצלה, בהתאם להוראות הרשות, בנוגע לאירוע שהתרחש במהלך פעילות מבצעית או אימון, או בקשר אליהם.

@ 68. עדיפות החוק
: על אף האמור בכל דין, לעניין תחקיר יחולו הוראות [[סימן זה]].

@ 69. חיסיון ואי־קבילות
: (א) דברים שהושמעו בתחקיר, פרוטוקול התחקיר, כל חומר אחר שהוכן במהלכו, וכן הסיכומים, הממצאים, המסקנות וההמלצות (בחוק זה - חומר התחקיר), לא יתקבלו כראיה במשפט, למעט במשפט פלילי בשל מסירת ידיעה כוזבת או העלמת פרט חשוב בתחקיר או בהליך משמעתי.
: (ב) חומר התחקיר יהיה חסוי בפני כל אדם, ואולם הוא יימסר, כולו או חלקו, רק לאותם גורמים ברשות הכבאות וההצלה שהתחקיר דרוש להם לצורך מילוי תפקידם; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על חומר ארכיוני שזכות העיון בו הוגבלה [[בחוק הארכיונים, התשט&quot;ו-1955]], או לפיו, אך התקיימו כל התנאים לחשיפתו לעיון הקהל אשר נקבעו לפי [[החוק האמור]], ובלבד שעברה תקופה של עשר שנים מיום הפקדתו.
: (ג) חומר התחקיר לא יימסר לגוף חוקר.

@ 70. העברה ליועץ המשפטי לממשלה
: (א) חומר התחקיר יימסר ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך, לפי בקשתו, בנוגע לאירוע מסוים או בנוגע לסוגי אירועים.
: (ב) מצא היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך, כי חומר התחקיר מגלה חשד לביצוע עבירה, המצדיק בדיקה או חקירה על ידי גוף חוקר, רשאי הוא, לאחר שנועץ בנציב, להורות, בכתב, לגוף חוקר לפתוח בבדיקה או בחקירה.
: (ג) הורה היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך לפתוח בבדיקה או בחקירה, יתאר בהוראתו את נסיבות האירוע שבעקבותיו נערך התחקיר, ואת הסיבות אשר בשלהן עלה החשד לביצוע העבירה; ואולם לא יצורף להוראה דבר מחומר התחקיר, והיא לא תצביע על חשד כלפי אדם שהיה מעורב באירוע.

@ 71. סמכות הנציב
: (א) הנציב או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לאשר העברה של סיכום ממצאי התחקיר או חומר התחקיר, כולו או חלקו, לגוף ציבורי שהמידע דרוש לו לצורך מילוי תפקידו בלבד, וכן רשאי הוא לאשר העברה של סיכום ממצאי התחקיר לאדם הנוגע בדבר; ואולם לא יועבר חומר או סיכום כאמור, אם קיים חשש כי העברתו תפגע בביטחון המדינה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), חומר התחקיר או סיכום ממצאיו, לא יועבר לגוף חוקר.
: (ג) אישר הנציב העברת חומר תחקיר או סיכום ממצאי תחקיר, יקבע את המטרה שלשמה יועבר, ורשאי הוא לקבוע בהוראות הרשות הוראות לעניין השימוש בחומר תחקיר או בסיכום ממצאי תחקיר, לרבות בדבר אופן החזקתו וזהות הרשאים לעיין בו.

@ 72. סודיות
: מי שקיבל לעיונו חומר תחקיר, לא יגלה ממנו דבר, לא יעשה בו כל שימוש שלא למטרה שלשמה נמסר לו, ויפעל בהתאם להוראות הרשות שנקבעו לעניין זה.

@ 73. דיון בכנסת (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג)
: הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת תקבל, לפי בקשתה, את חומר התחקיר, ואולם הוועדה לא תדון בתחקיר אלא בישיבה חסויה.

== פרק ז': עונשין ==

@ 74. הפרעה לצוות כיבוי (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: המפריע לחבר בצוות כיבוי והצלה מפעלי, או לחבר בצוות כיבוי לשטחים פתוחים, במילוי תפקידו, דינו - מאסר שנה.

@ 75. השפעה שלא כדין
: המשפיע או המנסה להשפיע שלא כדין על חוקר דליקות, בכל הקשור לביצוע חקירת דליקות לפי [[סימן א' לפרק ו']], דינו - מאסר שנה.

@ 76. עבירות בטיחות באש (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשפ&quot;ו-2)
: (א) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]:
:: (1) לא הקים צוות כיבוי והצלה מפעלי או צוות כיבוי לשטחים פתוחים, בניגוד להוראה שנתן לו הנציב בצו לפי [[סעיף 31]] [[או 32]];
:: (2) בניגוד לתקנות לפי [[סעיף 42]] -
::: (א) לא התקין אמצעי בטיחות אש והצלה בנכס או לא החזיקם במצב תקין, לא תרגל את השימוש בהם או לא בדק את תקינותם בניגוד לתקנות לפי [[סעיף 42(א)(1)]] או לא פעל לקבלת אישור בטיחות בניגוד לתקנות לפי [[סעיפים 42(א)(1)]] [[ו־48(ג)]];
::: (ב) לא קיים הוראות בכל הנוגע לבטיחות אש והצלה לגבי אופן החזקתם של נכסים, לרבות תחזוקת יערות וחורשים, והכל בניגוד לתקנות לפי [[סעיפים 42(א)(2)]];
::: (ג) לא קיים כללי התנהגות שעניינם בטיחות אש והצלה בניגוד לתקנות לפי [[סעיף 42(א)(3)]];
::: (ד) לא העסיק ממונה בטיחות אש והצלה בעסק, במוסד או בארגון בניגוד לתקנות לפי [[סעיף 42(א)(4)]] או העסיקו בניגוד לדרישות שנקבעו בתקנות כאמור;
::: (ה) לא ערך פעולות הדרכה ותרגול בנושאי בטיחות אש והצלה בעסק, במוסד או בארגון בניגוד לתקנות לפי [[סעיף 42(א)(5)]] או ערך פעולות כאמור בניגוד לדרישות שנקבעו בתקנות כאמור;
::: (ו) לא החזיק אישור עמידה בתקן זר בניגוד לתקנות לפי [[סעיף 42(א)(6)]];
:: (3) לא נקט אמצעים בעניין בטיחות אש והצלה בניגוד לצו מיוחד שנתן לו הנציב לפי [[סעיף 43]];
:: (4) לא קיים הוראות בטיחות אש והצלה ביערות וחורשים, ובשטחים המפורטים [[בסעיף 42(ב)(1)(א) עד (ג)]] בניגוד לכללים שקבע הנציב לפי [[סעיף 44]];
:: (5) הפר חובת אספקת מים לצורכי טיפול באירוע כבאות והצלה, לא התקין צנרת ומיתקנים לאספקת מים או הפר חובת אספקת מים לברזי כיבוי, והכל בניגוד להוראות התקנות לפי [[סעיף 46]].
: (ב) היתה העבירה שנעברה לפי סעיף זה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופה שנקבעה בדרישה לתיקון ליקויים שנמסרה על ידי מפקח לפי [[סעיף 50]] או בצו מיוחד שהוציא הנציב לפי [[סעיף 43]].
: (ג) נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, דינו - כפל הקנס הקבוע לעבירה.
: (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), השר רשאי לקבוע בתקנות לפי חוק זה כי הפרת הוראה שנקבעה בהן לא תהווה עבירה.

@ 77. עבירה בקשר לתחקיר מבצעי
: העושה אחת מאלה, בניגוד להוראות [[סעיף 72]], דינו - מאסר שישה חודשים:
: (1) גילה דבר מחומר תחקיר או עשה שימוש בחומר תחקיר שלא למטרה שלשמה נמסר לו;
: (2) לא פעל בהתאם להוראות הרשות בעניין שמירת סודיות חומר תחקיר.

@ 78. עבירה שהשיגה טובת הנאה
: עבר אדם עבירה לפי חוק זה, שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר; לעניין סעיף זה, &quot;טובת הנאה&quot; - לרבות הוצאה שנחסכה.

@ 79. הפרת צו (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: מי שאינו מקיים צו הפסקה מינהלי שניתן לפי [[סעיף 51]] או צו הפסקה שיפוטי שניתן לפי [[סעיף 58]], דינו - מאסר שנתיים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], וכן קנס נוסף כאמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]] או מאסר שבעה ימים לכל יום שבו נמשכת ההפרה אחרי המצאת הצו.

@ 80. אחריות נושאי משרה בתאגיד (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי [[סעיף 76]] או למניעת עבירה של הפרת צו הפסקה מינהלי לפי [[סעיף 79]] בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]; לעניין סעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
: (ב) נעברה עבירה לפי [[סעיף 76]] או הופר צו הפסקה מינהלי כאמור [[בסעיף 79]] בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

== פרק ח': תחולה על המדינה ועל מערכת הביטחון ==

@ 81. תחולה על המדינה
: הוראות חוק זה יחולו גם על המדינה.

@ 82. תחולה על מערכת הביטחון - הגדרות
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;גוף ביטחוני&quot; - אחד הגופים המנויים בהגדרה &quot;מערכת הביטחון&quot;;
:- &quot;התאמה ביטחונית&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]];
:- &quot;חוק להסדרת הביטחון&quot; - [[=חוק להסדרת הביטחון|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]];
:- &quot;מערכת הביטחון&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) משרד הביטחון ויחידות הסמך של משרד הביטחון;
:: (2) צבא הגנה לישראל;
:: (3) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
:: (4) מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם [[בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]], שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר;
:: (5) משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים;
:- &quot;נוהל&quot; - נוהל שנקבע לפי [[סעיף 96]];
:- &quot;קצין בכיר&quot; - קצין שדרגתו סגן אלוף, סגן ניצב או סגן גונדר, לפחות, לפי העניין, או מי שדרגתו מקבילה לדרגה כאמור;
:- &quot;קצין מוסמך&quot; -
:: (1) לעניין הגופים המנויים בפסקאות (1), (3) ו־(4) להגדרה &quot;מערכת הביטחון&quot;, למעט שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים - כמשמעותו [[בסעיף 21 לחוק להסדרת הביטחון]];
:: (2) לעניין צבא הגנה לישראל - ראש מחלקת ביטחון מידע בצבא הגנה לישראל או קצין בכיר שהסמיך לעניין זה;
:: (3) לעניין שירות הביטחון הכללי - ראש שירות הביטחון הכללי או עובד בכיר בשירות שהסמיך לעניין זה;
:: (4) לעניין המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים - קצין מוסמך כמשמעותו [[בסעיף 21א לחוק להסדרת הביטחון]];
:: (5) לעניין משטרת ישראל - קצין בכיר שיסמיך המפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה;
:: (6) לעניין שירות בתי הסוהר - קצין בכיר שיסמיך נציב בתי הסוהר לעניין זה;
:: (7) לעניין הרשות להגנה על עדים - מנהל הרשות או עובד בכיר ברשות שהסמיך לעניין זה;
:- &quot;השר הממונה&quot; -
:: (1) לעניין הגופים הביטחוניים המנויים בפסקאות (1), (2) ו־(4) להגדרה &quot;מערכת הביטחון&quot; - שר הביטחון;
:: (2) לעניין הגופים הביטחוניים המנויים בפסקה (3) להגדרה &quot;מערכת הביטחון&quot; - ראש הממשלה;
:: (3) לעניין הגופים המנויים בפסקה (5) להגדרה &quot;מערכת הביטחון&quot; - השר.

@ 83. סייג לתחולת תקנות
: תקנות שנקבעו לפי חוק זה יחולו על מערכת הביטחון, אלא אם כן קבע השר אחרת, ולעניין הגופים המנויים [[82|בפסקאות (1) עד (4) להגדרה ((&quot;))מערכת הביטחון((&quot;))]] - קבע כאמור בהסכמת השר הממונה בשים לב לטעמים של ביטחון המדינה, שלום הציבור וביטחונו.

@ 84. הפעלת סמכויות כלפי מערכת הביטחון
: עובדי הרשות והמתנדבים יפעילו את סמכויותיהם לפי חוק זה כלפי מערכת הביטחון, בכפוף לסייגים [[שבפרק זה]].

@ 85. הפעלת סמכויות בעת אירוע כבאות והצלה ובעת אירוע חומרים מסוכנים
: (א) לא יפעילו כבאי, קצין כבאות והצלה, עובד הרשות או מתנדב את סמכויותיהם לפי הוראות [[סעיפים 22]], [[23]], [[25]], [[26]] [[או 17(ד)]], לפי העניין, בעת אירוע כבאות והצלה, ובעת אירוע חומרים מסוכנים - את הסמכויות האמורות כפי שהן מוחלות [[בסעיף 29]], במיתקן המוחזק בידי מערכת הביטחון, אלא בהתאם להנחיית קצין בכיר; ואולם, הקצין הבכיר לא ימנע את הפעלת הסמכויות כאמור אם הדבר דרוש לשם הצלת חיי אדם.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 29(א)(4)]], לא יערוך כבאי או עובד הרשות חיפוש במקום המוחזק בידי מערכת הביטחון, אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך, בהנחיית קצין בכיר או קצין מוסמך, או אם הדבר דרוש לשם הצלת חיי אדם.
: (ג) לא נכח במקום קצין בכיר, הסמכויות הנתונות לו יהיו נתונות לבעל הדרגה הבכירה ביותר הנוכח במקום.

@ 86. התאמה ביטחונית ומידע מסווג
: לא יפעיל מפקח את סמכויותיו לפי [[פרק ה']] ולא יפעיל חוקר דליקות את סמכויותיו לפי [[פרק ו']], כלפי מערכת הביטחון, אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך ובהתאם לכללי אבטחת המידע של גוף ביטחוני; גוף ביטחוני יביא לידיעת הנציב את כללי אבטחת המידע האמורים.

@ 87. סמכות כניסה
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 48(א)(4)]] [[ו־62(4)]], רשאי קצין בכיר או קצין מוסמך לעכב את כניסתו המיידית של מפקח או חוקר דליקות, לפי העניין, למיתקן המוחזק בידי מערכת הביטחון, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
:: (1) כניסתו באותה העת תשבש פעילות מבצעית או מודיעינית, חקירה פלילית, או תרגיל או אימון רחבי היקף או שנעשה בהם שימוש באמצעי לחימה;
:: (2) מתרחשת במקום פעילות עוינת;
:: (3) מתקיימת במיתקן פעילות שהמפקח אינו רשאי להיחשף לה מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ של מדינת ישראל.
: (ב) החליט קצין בכיר או קצין מוסמך כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך לעובד הרשות כפי שייקבע בנוהל, וייקבע מועד חדש לכניסתו של המפקח, מוקדם ככל האפשר לאחר שחלפה העילה שמנעה את כניסתו.

@ 88. הזדהות
: על אף האמור [[בסעיפים 29(א)(1)]], [[48(א)(1)]] [[ו־62(1)]], דרש כבאי או עובד הרשות, מפקח או חוקר דליקות מאדם להזדהות לפניו, לשם הפעלת סמכויותיו במיתקן המוחזק בידי גוף ביטחוני, וכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני אוסרים על אותו אדם להזדהות אלא בפני מי שמוסמך לכך על פיהם, רשאי אותו אדם להימנע מהצגת תעודה מזהה ולהציג עצמו בדרך שתיקבע בנוהל, באופן שיאפשר את זימונו לחקירה ככל שיידרש.

@ 89. תיעוד ממצאים
: לשם הפעלת סמכויותיו, רשאי מפקח או חוקר דליקות להשתמש באמצעים שונים לתיעוד ממצאיו; הכנסת האמצעים האמורים או תנאי השימוש בהם יהיו בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני, ובאופן שיאפשר את התיעוד הנדרש.

@ 90. מסירת ידיעות ומסמכים
: (א) על אף האמור [[בסעיף 29(א)(2)]], [[48(א)(2)]] [[ו־62(2)]], מסירת ידיעה או מסמך, כולם או חלקם, לכבאי או לעובד הרשות, למפקח או לחוקר דליקות, לפי העניין, תהיה בהתאם להתאמתו הביטחונית ובהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני, ואולם -
:: (1) קצין מוסמך רשאי להורות כי ידיעה או מסמך מסוימים בעלי רגישות ביטחונית מיוחדת לא יועברו לכבאי או לעובד הרשות, למפקח או לחוקר הדליקות, אף אם התאמתו הביטחונית מתאימה, אלא לעובד הרשות כפי שייקבע בנוהל (בסעיף זה - עובד רשות מוסמך);
:: (2) קצין מוסמך רשאי להורות כי כבאי או עובד הרשות, מפקח או חוקר דליקות לא יוציא ממיתקן המוחזק בידי הגוף הביטחוני מסמך מסוים שקבע לגביו כי הוא בעל רגישות ביטחונית מיוחדת; מסמך כאמור יישמר במקום שייועד לשם כך במיתקן, ויהיה נגיש לכבאי או לעובד הרשות, למפקח, לחוקר הדליקות או לעובד הרשות המוסמך, לפי העניין, בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני.
: (ב) קצין מוסמך רשאי להורות כי מידע מסווג שאינו קשור לחומר החקירה ואינו קשור במישרין לעילת הפיקוח או החקירה, לא ייכלל בידיעה או במסמך הנמסרים לכבאי או לעובד הרשות, למפקח, לחוקר הדליקות או לעובד הרשות המוסמך, ובלבד שיידע אותם שהשמיט מידע כאמור.

@ 91. מדידות ודגימות
: על אף האמור [[בסעיפים 29(א)(3)]], [[48(א)(3)]] [[ו־62(3)]], מדידות ודגימות שהן או תוצאותיהן עשויות להיות מסווגות, יבוצעו ויישמרו במעבדות מסווגות, כפי שייקבע בנוהל, ובלבד שלא יהיה בכך כדי למנוע עריכת מדידה או נטילת דגימה.

@ 92. תפיסה
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 29(א)(4)]] [[ו־62(5)]], לא יתפוס כבאי או עובד הרשות חומר ולא יתפוס חוקר דליקות חפץ שיש חשש כי בשל הוצאתו מידי הגוף הביטחוני יינזקו משמעותית כשירותו של הגוף הביטחוני, רמת הכוננות שלו ויכולתו להגן על ביטחון המדינה או על שלום הציבור.
: (ב) קצין מוסמך רשאי להורות כי כבאי או עובד הרשות לא יוציא חומר מסוים ממיתקן המוחזק בידי הגוף הביטחוני, וחוקר דליקות לא יוציא חפץ מסוים ממיתקן כאמור, אם קבע כי הם בעלי רגישות ביטחונית מיוחדת; חומר או חפץ כאמור יישמרו במקום שייועד לשם כך במיתקן בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני ויהיו נגישים לכבאי או לחוקר הדליקות, לפי העניין.

@ 93. צו מיוחד
: (א) בטרם מתן צו מיוחד לגוף ביטחוני, יודיע על כך הנציב לשר הממונה.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 43]], לא ייתן הנציב צו מיוחד לגוף ביטחוני אם השר הממונה סבר כי כתוצאה מכך יינזקו משמעותית כשירותו של הגוף הביטחוני, רמת הכוננות שלו ויכולתו להגן על ביטחון המדינה או על שלום הציבור.

@ 94. צו הפסקה מינהלי
: (א) בטרם מתן צו הפסקה מינהלי לגוף ביטחוני, יודיע על כך מפקד המחוז לשר הממונה.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 51]], לא ייתן מפקד מחוז צו הפסקה מינהלי למיתקן המוחזק בידי גוף ביטחוני אם השר הממונה סבר כי כתוצאה מכך יינזקו משמעותית כשירותו של הגוף הביטחוני, רמת הכוננות שלו ויכולתו להגן על ביטחון המדינה או על שלום הציבור.

@ 95. צוותי כיבוי (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: על אף האמור [[בסעיפים 31]] [[ו־32]], לא יורה הנציב בצו על הקמת צוות כיבוי והצלה מפעלי או על צוות כיבוי לשטחים פתוחים בגוף ביטחוני המפעיל מערך כיבוי עצמאי, אלא בהסכמת השר הממונה.

@ 96. נוהל עבודה (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג)
: (א) השר, בהסכמת השר הממונה, יורה בנוהל על אופן יישום הוראות [[פרק זה]] בגוף ביטחוני.
: (ב) קיבל השר את הסכמתו של השר הממונה לקבוע נוהל כאמור בסעיף קטן (א) או לתקן נוהל קיים, יובא הנוהל או תיקונו, לפי העניין, לידיעת הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.
: (ג) בהיעדר הסכמה בין השרים כאמור בסעיף קטן (א), יורה בדבר ראש הממשלה.
: (ד) נוהל ראשון לפי סעיף קטן (א) ייקבע בתוך 90 ימים מיום תחילתו של חוק זה.

== פרק ט': הוראות לעניין פירוק איגודי ערים, העברת עובדים ונכסים ותקופת המעבר ==

@ 97. הגדרות - [[פרק ט']]
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;איגוד ערים&quot; - איגוד ערים לכבאות ואיגוד רשויות מקומיות לכבאות המנויים [[בתוספת השנייה]];
:- &quot;המועד הקובע&quot; - ה' בטבת התשע&quot;ב (31 בדצמבר 2011);
:- &quot;מיטלטלין&quot; - כהגדרתם [[בחוק המיטלטלין, התשל&quot;א-1971]];
:- &quot;ממונה על הנכסים&quot; - עובד משרד האוצר ששר האוצר הסמיך לעניין נכסי רשויות מקומיות ששימשו לצורכי כבאות לעניין [[פרק זה]];
:- &quot;מנהל&quot; - המנהל הכללי של המשרד לביטחון הפנים או עובד המשרד שהסמיך לעניין [[פרק זה]];
:- &quot;מקרקעין&quot; - כהגדרתם [[בחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]];
:- &quot;נכס איגוד ערים&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) מקרקעין ומיטלטלין, שלאיגוד ערים זכות כלשהי בהם ולגביהם או זכות הקשורה עמם ערב יום כינון הרשות, ואשר שימשו או היו מיועדים לשמש את איגוד הערים ערב יום כינון הרשות;
:: (2) הזכויות במקרקעין ולגבי מקרקעין שבתחום איגודי הערים שהיו, ערב יום כינון הרשות, קניין הרשויות המקומיות שהיו חברות באיגוד הערים;
:: (3) זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא הנוגעים למילוי תפקידי שירותי הכבאות ושהיו לאיגוד הערים ערב יום כינון הרשות;
:- &quot;נכס מחלקה לשירותי כבאות&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) מקרקעין ומיטלטלין שלרשות מקומית זכות כלשהי בהם ולגביהם או זכות הקשורה עמם ערב יום כינון הרשות, ואשר שימשו או היו מיועדים לשמש את הרשות המקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות לצורך שירותי כבאות ערב יום כינון הרשות;
:: (2) זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא הנוגעות למילוי תפקידי המחלקה לשירותי כבאות שהיתה לרשות המקומית ערב יום כינון הרשות;
:- &quot;נכסים&quot; - לרבות מקרקעין, זכויות לגבי מקרקעין וכלי רכב;
:- &quot;עובד עובר&quot; - מי שהיה עובד של איגוד ערים או עובד של מחלקה לשירותי כבאות ברשות מקומית ערב תחילתו של חוק זה, ועבר לרשות הכבאות וההצלה מכוח חוק זה;
:- &quot;רשות מקומית&quot; - מועצה אזורית, מועצה מקומית או עירייה שהיו חברות באיגוד ערים המפורט [[בתוספת השנייה]] או שהיתה לה מחלקה לשירותי כבאות והמנויה [[בתוספת השנייה]];
:- &quot;רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות&quot; - רשות מקומית המנויה [[בתוספת השנייה]] ומקיימת בה מחלקה האחראית על תחום שירותי הכבאות בתחום השיפוט של הרשות המקומית;
:- &quot;תקופת המעבר&quot; - התקופה שבין יום תחילתו של חוק זה לבין יום כינון הרשות.

=== סימן א': מינהלת ההקמה ===

@ 98. מינהלת הקמה
: (א) במשרד לביטחון הפנים תוקם מינהלה להקמת רשות הכבאות וההצלה (בחוק זה - מינהלת ההקמה), שתפקידה יהיה לבצע את כל הדרוש לכינונה של הרשות, למעט לעניין סמכויות המוקנות לממונה על הנכסים.
: (ב) המנהל הכללי של המשרד לביטחון הפנים יעמוד בראש מינהלת ההקמה.
: (ג) מינהלת ההקמה תפעל עד ליום כינון הרשות, אך סמכויות המנהל לפי [[פרק זה]] יעמדו בתוקפן גם לאחר כינונה של הרשות ויהיו נתונות לנציב.

@ 99. סמכות לדרוש מידע
: (א) המנהל או הממונה על הנכסים יהיו רשאים לדרוש מאיגוד ערים, מרשות מקומית ומראשיהן, מידע ומסמכים בכל עניין הקשור בשירותי הכבאות, ורשאים הם לעיין ברשומות ובמסמכים של איגוד ערים או רשות מקומית, לרבות בעניין עובדים, נכסים, זכויות, חובות ותביעות, והכל ככל הנדרש לשם מילוי תפקידיהם לפי [[פרק זה]].
: (ב) איגוד ערים או רשות מקומית שנדרשו למסור מידע או מסמכים לפי סעיף קטן (א), יעבירום למנהל או לממונה על הנכסים, לפי העניין, בלא דיחוי, ומוקדם ככל האפשר.

=== סימן ב': העברת נכסים, חובות והתחייבויות ===

@ 100. רשימת נכסים, חובות והתחייבויות
: (א) איגוד ערים ימסור לממונה על הנכסים, בתוך 30 ימים מיום פרסומו של חוק זה, את רשימת הנכסים, החובות וההתחייבויות של איגוד הערים ערב המועד הקובע, הכוללת מידע מפורט בנוגע אליהם.
: (ב) רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות תעביר לממונה על הנכסים, בתוך 60 ימים מיום פרסומו של חוק זה, את רשימת הנכסים אשר שימשו את המחלקה ערב המועד הקובע, ואת רשימת החובות וההתחייבויות של הרשות המקומית בקשר עם המחלקה ערב המועד האמור, הכוללות מידע מפורט בנוגע אליהם.

@ 101. העברת נכסים, זכויות והתחייבויות
: (א) ביום כינון הרשות, יהיו כל המפורטים בפסקאות שלהלן לקניין המדינה, על אף האמור בכל דין ובכל חוזה -
:: (1) לעניין איגוד ערים - כל נכסי האיגוד וכן הזכויות, החובות וההתחייבויות שהיו לאיגוד ערב יום כינון הרשות, למעט זכויות לגמלאות שלגביהן יחולו הוראות [[+|סעיפים 105]] [[ו־107ג לחוק שירות המדינה (גמלאות)]], ולרבות תשלומי חובה שהטיל איגוד הערים כדין וטרם נגבו, וכן התחייבויות מותנות, עתידיות, ידועות ובלתי ידועות, וזאת בכפוף לכל זכות שהיתה קיימת בהם ערב יום כינון הרשות; הוראות פסקה זו יחולו בכפוף להוראות [[סעיף 29 לחוק יסודות התקציב]], ואין בהן כדי לגרוע מתוקפו של חוזה שעניינו שכר או תנאי עבודה, לרבות הסכם קיבוצי, שהמדינה היא צד לו כמעסיק;
:: (2) לעניין רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות - כל נכסי הרשות המקומית ששימשו את המחלקה לשירותי כבאות, וכן הזכויות, החובות וההתחייבויות של הרשות המקומית בקשר עם המחלקה לשירותי כבאות ערב יום כינון הרשות, למעט זכויות לגמלאות שלגביהן יחולו הוראות [[+|סעיפים 105]] [[ו־107ג לחוק שירות המדינה (גמלאות)]], ולרבות תשלומי חובה שהטילה הרשות המקומית כדין וטרם נגבו, וכן התחייבויות מותנות, עתידיות, ידועות ובלתי ידועות, וזאת בכפוף לכל זכות שהיתה קיימת בהם ערב יום כינון הרשות; הוראות פסקה זו יחולו בכפוף להוראות [[סעיף 29 לחוק יסודות התקציב]], ואין בהן כדי לגרוע מתוקפו של חוזה שעניינו שכר או תנאי עבודה, לרבות הסכם קיבוצי, שהמדינה היא צד לו כמעסיק;
:: (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), היה נכס מנכסי איגוד ערים או רשות מקומית, זכות במקרקעין או לגבי מקרקעין (בסעיף זה - נכס מקרקעין) לא יוקנה הנכס למדינה, אלא לאחר שקבע הממונה על הנכסים את רשימת נכסי המקרקעין של איגוד ערים או של הרשות המקומית שיוקנו למדינה ([[בפרק זה]] - רשימת הממונה) בתוך 30 ימים מיום כינון הרשות, ונתן לאיגוד הערים או לרשות המקומית הודעה על הכוונה להכלילו ברשימה 15 ימים קודם קביעתו; הממונה על הנכסים רשאי לתקן את הרשימה בהתאם להוראות לפי [[סעיף 114]];
::: (([[https://www.gov.il/BlobFolder/legalinfo/fire_services_assets_list/he/FireServicesAssetsList.pdf | רשימת הנכסים]] [[https://www.gov.il/BlobFolder/legalinfo/yosh_assets_list/he/yoshassetslist.pdf | ורשימת הנכסים באיו&quot;ש]] פורסמו באתר כבאות והצלה.))
:: (4) ראתה רשות מקומית כי נכס הנכלל ברשימת הממונה לא שימש את שירותי הכבאות, רשאית היא לפנות לשר האוצר בתוך 30 ימים מיום שנקבעה רשימת הממונה בבקשה שלא להכליל את הנכס ברשימת הממונה, ושר האוצר יכריע בעניין לאחר שנתן לה הזדמנות להשמיע את טענותיה;
:: (5) ראה שר האוצר כי נכס איגוד ערים או נכס מחלקה לשירותי כבאות משמש גם לשימושים שאינם נוגעים למילוי תפקידי שירותי הכבאות, רשאי הוא להורות בצו על הקניית אותו חלק מהנכס למדינה; ציווה כאמור, יהיה חלק הנכס לקניין המדינה לפי [[פרק זה]]; רשות מקומית רשאית לפנות לשר האוצר בתוך 30 ימים מיום שניתן צו כאמור, בבקשה שלא לכלול את הנכס בצו; אין בהגשת בקשה לשר האוצר לפי פסקה זו כדי לעכב הקניית החזקה למדינה;
:: (6)(א) על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), בתקופה שעד ליום כינון הרשות, רשאית רשות מקומית, משיקולים תכנוניים, להגיש לממונה על הנכסים הצעה להקנות למדינה נכס מקרקעין חלף נכס איגוד ערים או נכס מחלקה לשירותי כבאות שלאותה הרשות זכות כלשהי בהם ולגביהם או זכות הקשורה עמם (בפסקה זו - נכס חלופי), ובלבד שהנכס החלופי יהיה דומה בתכונותיו, לרבות בשטחו, במבנים ובציוד הנמצאים בו, בייעודו ובשימושי הקרקע האפשריים בו, לפי כל דין, לנכס איגוד הערים או לנכס המחלקה לשירותי כבאות אשר במקומם הוא מוצע;
::: (ב) הצעת הרשות המקומית לפי פסקה זו תכלול את פרטי הנכס החלופי, תהיה מנומקת, ויפורטו בה השיקולים התכנוניים העומדים בבסיסה;
::: (ג) הממונה על הנכסים יחליט אם לקבל את הצעת הרשות המקומית, לאחר התייעצות עם הנציב; קיבל הממונה על הנכסים את הצעת הרשות המקומית יהיה הנכס החלופי לקניין המדינה ביום כינון הרשות.
: (ב) הממונה על הנכסים רשאי לקבוע מועד מוקדם יותר מיום כינון הרשות להקניית נכס איגוד ערים או נכס מחלקה לשירותי כבאות למדינה, אם יהיה בכך לשרת את כינון הרשות; נקבע כאמור והיה הנכס נכס מקרקעין, יחולו הוראות סעיף קטן (א)(3), בשינויים המחויבים.
: (ג)(1) ביקשה המדינה במהלך חמש השנים שמיום כינון הרשות למכור נכס מקרקעין שהוקנה לה לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), או להפסיק לעשות בו שימוש, תציע המדינה לרשות המקומית שבתחום שיפוטה נמצא הנכס לרוכשו במחיר שיקבע השמאי הממשלתי הראשי, או בהתאם להערכת שווי עדכנית שתתבצע לפי ייעוד הקרקע כפי שהיה ביום כינון הרשות; סירבה הרשות המקומית להצעה, בתוך 30 ימים ממועד ההצעה, תהיה המדינה רשאית למכור את הנכס או לעשות בו שימוש לפי שיקול דעתה; לעניין זה, יראו היעדר תשובה כסירוב;
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), ביקשה המדינה במהלך חמש השנים שמיום כינון הרשות להפסיק לעשות שימוש בנכס מקרקעין שהוקנה לה לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), מטעמים ביטחוניים, לרבות מטעמים שעניינם ביטחון המדינה וביטחון הציבור, וכן טעמי חירום והצלה, תהיה המדינה רשאית לעשות בנכס שימוש לפי שיקול דעתה.

@ 102. רישום נכסי מקרקעין
: (א) הממונה על הנכסים יגיש לרשם המקרקעין בקשה לרישום זכויות המדינה במקרקעין הרשומים בפנקסי המקרקעין, ואשר הוקנו למדינה לפי [[סעיף 101]], בהתאם לטופס שקבע שר המשפטים; הבקשה תוגש בתוך 90 ימים מיום כינון הרשות, ובלבד שחלף המועד שנקבע [[בסעיף 101(א)(4)]] להגשת הבקשה לשר האוצר; היתה הבקשה לרישום זכות רשומה על שם רשות מקומית או על שם איגוד ערים, במקרקעין הרשומים בפנקסי המקרקעין, תצורף לבקשה רשימת הממונה.
: (ב) הוגשה בקשה לשר לפי [[סעיף 101(א)(4)]], יגיש הממונה על הנכסים לרשם המקרקעין בקשה לרישום זכויות המדינה במקרקעין כאמור בסעיף קטן (א), רק לאחר ששר האוצר נתן החלטה בעניין.
: (ג) רשם המקרקעין ירשום בפנקסי המקרקעין לפי בקשה כאמור בסעיף קטן (א), את זכויות המדינה במקרקעין, ולא יידרשו כתנאי לרישום הזכות כאמור מסמכים או אישורים נוספים על הבקשה לרישום, ובכלל זה שטר עסקה, ייפוי כוח מאת הרשות המקומית או איגוד הערים, וכל מסמך או אישור המהווה הוכחה לכך ששולמו תשלומי חובה.

@ 103. הליכים משפטיים
: כל הליך משפטי של איגוד ערים או נגדו וכל הליך משפטי של רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות או נגדה, בקשר עם שירותי כבאות, שהיו תלויים ועומדים ערב יום כינון הרשות, וכן כל עילה להליך משפטי של איגוד ערים או נגדו, ושל רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות או נגדה, בקשר עם שירותי כבאות, שהיתה קיימת באותה עת, לרבות לעניין אגרות וקנסות, ולמעט עילות ותביעות בהליכים משפטיים של איגוד ערים או רשות מקומית נגד המדינה, יוסיפו לעמוד בתוקפם ויראו אותם כאילו היו של המדינה או נגדה, לפי העניין, ביום כינון הרשות.

@ 104. רישום כלי רכב
: (א) על אף האמור בכל דין, רשות הרישוי במשרד התחבורה תרשום, לבקשת הממונה על הנכסים, את שינוי הבעלות בכלי רכב שהבעלות בהם הוקנתה למדינה; הבקשה תוגש בתוך 90 ימים מיום כינון הרשות.
: (ב) אין בשינוי הבעלות כאמור בסעיף קטן (א) כדי לפגוע במשכון, בזכות עיכבון, בזכות אחרת של אדם שלישי או בעיקול שהיו מוטלים על כלי הרכב.
: (ג) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מחובת תשלום כל מס או אגרה שהיתה קיימת ביחס לרכב ואין בכך כדי לעכב את רישום שינוי הבעלות בכלי הרכב.

@ 105. העברת חזקה למדינה
: (א) על אף האמור בכל דין ובכל חוזה, המדינה תהיה רשאית לתפוס חזקה בנכסים שהוקנו לה לפי חוק זה, ביום כינון הרשות, בכפוף לזכויות של אדם אחר להחזיק בהם.
: (ב) איגוד ערים, רשות מקומית או אדם אחר המחזיק בנכס שהוקנה למדינה יעבירו את החזקה למדינה כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן קבע הממונה על הנכסים מועד אחר להעברת החזקה; קבע הממונה על הנכסים כאמור, יעביר המחזיק בנכס כאמור את החזקה במועד שקבע.
: (ג) אין במחלוקת כלשהי על התשלומים שישולמו בשל העברת נכסים, ככל שמגיעים כאלה בהתאם להוראות [[פרק זה]], כדי לעכב את העברת החזקה בהם.

@ 106. פטור מתשלומי חובה
: העברת נכסים, חובות והתחייבויות לפי [[פרק זה]], לרבות רישומם, יהיו פטורים מתשלום כל מס, אגרה, היטל או תשלום חובה אחר שיש לשלמו לפי דין או הסכם, ואולם אין באמור כדי לפטור אדם מכל חבות של מס, אגרה, היטל או תשלום חובה שחלה על הבעלים או המחזיק בנכס ערב העברתו לקניין המדינה.

=== סימן ג': הסדרת תשלומים ===

@ 107. הגדרות - [[סימן ג']]
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;גמלאי&quot; - מי שהיה ערב יום כינון הרשות גמלאי של איגוד ערים לכבאות או של רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות ששולמה לו קצבה מקופת האיגוד או הרשות המקומית, לפי העניין;
:- &quot;הקצבה&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 31ב לחוק יסודות התקציב]];
:- &quot;השתתפות רשות מקומית בתקציב איגוד ערים&quot; - חלקה היחסי של הרשות המקומית בתקציב איגוד ערים לכבאות;
:- &quot;עובד&quot; - מי שהיה, ערב יום כינון הרשות, עובד איגוד ערים לכבאות או רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות;
:- &quot;תקציב איגוד ערים לכבאות&quot; - התקציב שאושר על פי דין לשנת 2011, לרבות התקציב השוטף וכן זכויותיהם הכספיות של עובדים כלפי האיגוד מכוח יחסי עובד ומעביד שהיו ביניהם בשל תקופת היותם עובדי האיגוד, לרבות שכר עבודה, תנאי פרישה, גמלאות או הטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה, וזכויותיהם הכספיות של גמלאים כלפי האיגוד מכוח יחסים כאמור, לרבות זכותם לתשלומי גמלה;
:- &quot;תקציב המחלקה לשירותי כבאות של הרשות המקומית&quot; - התקציב שאושר על פי דין בתקציב הרשות המקומית, לשנת 2011, לרבות התקציב השוטף וכן זכויותיהם הכספיות של עובדים כלפי הרשות המקומית מכוח יחסי עובד ומעביד שהיו ביניהם בשל תקופת היותם עובדי הרשות המקומית, לרבות שכר עבודה, תנאי פרישה, גמלאות או הטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה, וזכויותיהם הכספיות של גמלאים כלפי הרשות המקומית מכוח יחסים כאמור, לרבות זכותם לתשלומי גמלה, ולמעט הסכום הנקוב בתקציב הרשות המקומית לשנה האמורה, אם נקוב, בסעיף &quot;אגרת שירותי כיבוי אש&quot;.

@ 108. העדר זכאות לפיצוי
: רשות מקומית ואיגוד ערים לא יהיו זכאים לפיצוי בשל הנכסים והזכויות שהוקנו למדינה אלא לפי [[פרק זה]].

@ 109. תשלומי רשות מקומית
: (א) רשות מקומית תעביר לאוצר המדינה מדי שנה בשנה, במשך חמש שנים החל ביום כינון הרשות, סכום שנתי כמפורט להלן בטור א' או בטור ב', לפי העניין:
:: {| style=&quot;text-align: center;&quot;
! שנה !! colspan=&quot;2&quot; | שיעור מההשתתפות בתקציב
|-
| || {{מוקטן|טור א'}} || {{מוקטן|טור ב'}}
|-
| || רשות מקומית שלא{{ש}} קיבלה מענק באותה שנה || רשות מקומית שקיבלה{{ש}} מענק באותה שנה
|-
| 2013 || 90% || 60%
|-
| 2014 || 90% || 40%
|-
| 2015 || 80% || 30%
|-
| 2016 || 80% || 30%
|-
| 2017 || 60% || 30%
|}

:: בסעיף קטן זה -
::- &quot;ההשתתפות בתקציב&quot; - סכום ההשתתפות של רשות מקומית בתקציב איגוד ערים או תקציב המחלקה לשירותי כבאות של הרשות המקומית, לפי העניין;
::- &quot;מענק&quot; - מענק איזון ממשרד הפנים לפי חוק תקציב שנתי, מענק הבירה לפי חוק תקציב שנתי או מענק ממשרד הפנים שמקבלת רשות מקומית המדורגת באשכול 1 של מדד הפריפריאליות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; לעניין זה, &quot;חוק תקציב שנתי&quot; - כמשמעותו [[בחוק יסודות התקציב]].
: (ב) הסכומים כאמור בסעיף קטן (א) יועברו בשלושה תשלומים שווים בחודשים פברואר, יוני ואוקטובר; ואולם המועד הראשון לתשלום יהיה בתום חודשיים מיום כינון הרשות.
: (ג) לעניין [[סימן זה]], יקבע שר האוצר בצו, שיפורסם ברשומות, את העניינים האלה:
:: (1) ההשתתפות של הרשויות המקומיות בתקציב איגודי הערים;
::: ((פורסם [[צו הרשות הארצית לכבאות והצלה (קביעת השתתפות רשויות מקומיות בתקציב כבאות), התשע&quot;ג-2013]].))
:: (2) תקציב המחלקה לשירותי כבאות של הרשות המקומית.
: (ד) קביעת צווים לפי סעיף קטן (ד), תיעשה על פי נתונים בדבר השתתפות רשויות מקומיות בתקציב איגוד ערים או בדבר תקציב מחלקה לשירותי כבאות של הרשות המקומית, בשנת 2011.
: (ה)(1) על אף האמור [[בסעיף 36]], ביקשה רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות כי רשות הכבאות וההצלה תקצה כבאים וציוד לאירוע המתקיים מטעמה בחמש השנים שמיום כינון הרשות, יופחת מהתשלום בעד ההקצאה כאמור סכום בשיעור כאמור בסעיף קטן (א), לפי העניין; בסעיף קטן זה, &quot;אירוע&quot; - אירוע עירוני שדומה באופיו לאירוע כאמור [[בסעיף 37(1)]], או אירוע כאמור [[בסעיף 37(2)]] לעניין התשלום שנדרש כאמור [[באותו סעיף]].
:: (2) תשלום כאמור בפסקה (1) לא יופחת אלא בעד מספר אירועים שאינו עולה על מספר האירועים שהתקיימו בשנת 2010 מטעם אותה רשות מקומית.

@ 110. בקשה לתמורה
: (א) רשות מקומית רשאית לפנות לממונה על הנכסים בבקשה לקבלת תמורה בשל נכסים שהם מקרקעין או זכויות במקרקעין או לגביהם (בסעיף זה - מקרקעין) או כלי רכב, שהוקנו למדינה לפי [[פרק זה]], בתוך 60 ימים מיום כינון הרשות; הממונה על הנכסים רשאי להאריך את התקופה הנקובה, לתקופה אחת שלא תעלה על 30 ימים נוספים.
: (ב) בקשת רשות מקומית לפי סעיף קטן (א), תכלול פרטים בדבר נכסי המקרקעין או כלי הרכב המוקנים מהרשות המקומית למדינה, לפי העניין, לרבות שוויים הנטען, וכן תכלול פרטים בדבר שוויין הנטען של התחייבויות הרשות אשר הועברו למדינה והתחייבויותיה האקטואריות.
: (ג) הגישה רשות מקומית בקשה לפי סעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:
:: (1) לא יאוחר מ־45 ימים לאחר קבלת הבקשה, יעביר הממונה על הנכסים את פרטיה לשמאי הממשלתי הראשי או מי מטעמו (בסעיף זה - השמאי הממשלתי) ולחשב הכללי במשרד האוצר או למי מטעמו (בסעיף זה - החשב הכללי);
:: (2) השמאי הממשלתי יקבע את שוויים של נכסי המקרקעין המוקנים מהרשות המקומית למדינה ([[בסימן זה]] - שווי המקרקעין); היתה הרשות המקומית חברה באיגוד ערים המפורט [[בתוספת השנייה]], יקבע השמאי הממשלתי את חלקה היחסי בשווי הנכסים כאמור בהתאם לחלקה היחסי של הרשות המקומית בתקציב האיגוד כאמור בפסקה (6);
:: (3) בקביעת שווי המקרקעין וכלי הרכב, ינוכו ההשקעות שהשקיעה המדינה בנכס, לצורך רכישת הנכס, הקמתו או מימונו; לעניין פסקה זו, היה הנכס נכס מקרקעין שזכויות בו הועברו מהמדינה לרשות המקומית בלא תמורה או בתמורה מופחתת, לרבות במסגרת הפקעה, יראו בשוויו המלא של הנכס, כפי שקבע השמאי הממשלתי, בהפחתת התמורה ששילמה הרשות המקומית למדינה, ככל ששילמה, השקעה שהשקיעה המדינה;
:: (4) החשב הכללי יקבע את שוויים של כלי הרכב ושל התחייבויות הרשות המקומית אשר הוקנו למדינה, לרבות התחייבוי((ו))תיה האקטואריות בשל עובד או גמלאי ([[בסימן זה]] - שווי ההתחייבויות וכלי הרכב); חישוב ההתחייבויות האקטואריות ייעשה לפי הנחות אקטואריות ובאופן שבו היה נערך החישוב בשל תשלומי פנסיה תקציבית לעובדי המדינה, והכל נכון ליום כינון הרשות; בלי לגרוע מהאמור בפסקה זו, היתה הרשות המקומית חברה באיגוד ערים המפורט [[בתוספת השנייה]], יקבע החשב הכללי את חלקה היחסי בשווי ההתחייבויות וכלי הרכב בהתאם לחלקה היחסי בתקציב האיגוד כאמור בפסקה (6);
:: (5) רשות מקומית החולקת על שומת מקרקעין כאמור בפסקה (2), תהיה רשאית לפנות לוועדת ההשגות שהוקמה לפי [[סעיף 9א לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943]]; על הגשת השגה ועל סדרי הדין יחולו הוראות לפי [[הפקודה האמורה]], בשינויים המחויבים; החלטת ועדת ההשגות, כאמור בפסקה זו, ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים;
:: (6) חלקה של רשות מקומית שהיתה חברה באיגוד ערים בשווי המקרקעין, ובשווי ההתחייבויות וכלי הרכב, יחושב לפי חלקה בסכום ההשתתפות של הרשויות המקומיות החברות באיגוד, בתקציב האיגוד בשנת 2011;
:: (7) עלה שווי המקרקעין וכלי הרכב על שווי ההתחייבויות כאמור בפסקה (4), יעמוד ההפרש לזכותה של הרשות המקומית; עלה שווי ההתחייבויות על שווי המקרקעין והרכבים, יעמוד ההפרש לחובתה של הרשות המקומית;
:: (8) הממונה על הנכסים יודיע לרשות המקומית, בתוך 90 ימים מיום שהעביר את פרטי הבקשה שהגישה לפי סעיף זה לשמאי הממשלתי ולחשב הכללי, מהו הסכום העומד לזכותה או לחובתה ויצרף להודעתו את הפרטים של כל נכסי המקרקעין, ההתחייבויות וכלי הרכב העומדים בבסיס החישוב;
:: (9) רשות מקומית רשאית להגיש לממונה על הנכסים את הערותיה, בתוך 90 ימים מיום שנמסרה לה הודעת הממונה;
:: (10) הממונה על הנכסים ייתן את החלטתו הסופית בתוך 90 ימים מיום שנמסרו לו הערות הרשות המקומית;
:: (11) הסכומים המגיעים לרשות המקומית מהמדינה או מהרשות המקומית למדינה, ישולמו, לפי העניין, בתשלומים שווים מדי שנה בשנה, במשך חמש שנים;
:: (12) רשות מקומית שהגישה בקשה לפי סעיף זה, תישא בעלויות עריכת השומה או החישוב על ידי השמאי הממשלתי או החשב הכללי.
: (ד) לעניין סעיף זה, &quot;כלי רכב&quot; -
:: (1) כלי רכב שמתקיימים בו כל אלה:
::: (א) הוא נע בכוח מכני על פני הקרקע, לרבות תלת-אופנוע, אופנוע, קטנוע, טרקטור, טרקטורון או מכונה ניידת;
::: (ב) הוא נרשם בהתאם [[לפקודת התעבורה]], והוא בעל רישיון רכב תקף לפי [[-|הפקודה]] נכון למועד עריכת החישוב לפי סעיף קטן (ג)(4);
::: (ג) ייעודו הבלעדי הוא הסעת נוסעים או כיבוי אש והצלה;
:: (2) כלי רכב או מכונה נגררים, ובלבד שייעודם הבלעדי הוא הסעת נוסעים או כיבוי אש והצלה.

@ 111. היעדר עילה לעיכוב
: בלי לגרוע מכלליות הוראות [[סעיף 101]], הגשת בקשה לפי [[סעיף 110(א)]], הליכי הטיפול בבקשה כאמור, סכסוך על גובה התמורה שיש לשלם בעד הנכסים והזכויות או הגשת תביעה לקבלת תמורה כאמור לא יהוו עילה לעיכוב הקניית החזקה בהם.

@ 112. סמכויות בהיעדר תשלום
: (א) לא העבירה רשות מקומית את הסכומים לפי [[פרק זה]], כולם או חלקם, בשיעורים ובמועדים שנקבעו לפי [[פרק זה]], מכל סיבה שהיא, יחולו לגביה הוראות אלה:
:: (1) החשב הכללי במשרד האוצר יפחית מההקצבות המועברות לרשות המקומית מתקציב המדינה, ככל שמועברות, סכומים השווים לסכומים שעל הרשות המקומית להעביר לפי [[פרק זה]];
:: (2) לא מועברות לרשות המקומית הקצבות כאמור בפסקה (1), או לא כיסו סכומי ההקצבות שהופחתו לפי אותה פסקה את הסכום שעל הרשות המקומית להעביר לפי [[פרק זה]], יודיע על כך החשב הכללי או נציגו לממונה על המחוז במשרד הפנים, והוא יפעיל את סמכותו לפי [[סעיף 141 לפקודת העיריות]], או לפי [[סעיף 36 לפקודת המועצות המקומיות]], לשם הבטחת מילוי חובותיה של הרשות המקומית.
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מדרכי גבייה אחרות הנתונות למדינה לפי כל דין.

@ 113. הצמדה למדד
: לעניין [[פרק זה]], השתתפות רשות מקומית בתקציב איגוד ערים ותקציב המחלקה לשירותי כבאות של הרשות המקומית יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה, לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת מדד הבסיס; בסעיף זה -
:- &quot;המדד החדש&quot; - מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודש דצמבר בשנה שקדמה למועד החיוב;
:- &quot;מדד הבסיס&quot; - מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לחודש דצמבר בשנת 2011.

@ 114. תקנות לעניין העברת נכסים
: שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין העברת הנכסים לפי [[פרק זה]], לרבות בעניינים אלה:
: (1) האופן והמועדים לביצוע תשלומים לפי [[פרק זה]];
: (2) דרכי תיקון רשימת הממונה שנקבעה לפי [[סעיף 101(א)(3)]].
:: ((פורסמו [[תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (דרכי תיקון רשימת הממונה), התשע״ו–2016]].))

=== סימן ד': תקופת המעבר ===

@ 115. העברת עובדים
: (א) מי שהיה עובד של איגוד ערים או של מחלקה לשירותי כבאות ברשות מקומית ערב יום כינון הרשות, והתקבל לעבודתו כדין, יהיה ביום כינון הרשות לעובד הרשות; הנציב יקבע את שיבוצו של עובד למשרה ברשות, בכפוף לתקן המאושר ברשות.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שהיה עובד של איגוד ערים או של מחלקה לשירותי כבאות ברשות מקומית ערב יום כינון הרשות, והתקבל לעבודתו לפני יום כ&quot;ג בטבת התש&quot;ס (1 בינואר 2000), יהיה ביום כינון הרשות לעובד הרשות; הנציב יקבע את שיבוצו של עובד למשרה ברשות, בכפוף לתקן המאושר ברשות.
: (ג) מי שהתקבל לעבודתו שלא כדין כאמור בסעיף קטן (א), ולא חל לגביו האמור בסעיף קטן (ב), יראו אותו כעובד שפוטר או כעובד שפרש.

@ 116. איסור התקשרויות חדשות
: (א) החל ביום קבלתו של חוק זה בכנסת, לא יתקשר איגוד ערים בהתקשרות אשר תקופתה, לרבות תקופת הארכה שלגביה קיימת זכות ברירה, ביצועה והזכויות והחיובים על פיה הם לאחר יום כינון הרשות, אלא באישור מראש ובכתב מאת המנהל והממונה על הנכסים, וכן אישור מראש ובכתב של חשב מלווה, אם מונה לאיגוד ערים לפי הוראות [[סעיף 121]]; התקשרות שלא אושרה כאמור - בטלה.
: (ב) החל ביום קבלתו של חוק זה בכנסת, התחייבות של איגוד ערים לעשיית עסקה במקרקעין או עסקה שהיקפה הכספי עולה על סכום שיקבעו המנהל והממונה על הנכסים, לרבות הסכם פשרה וויתור על זכות בהיקף כספי כאמור, טעונה אישור מראש ובכתב מאת המנהל והממונה על הנכסים, וכן אישור מראש ובכתב של חשב מלווה, אם מונה לאיגוד ערים לפי הוראות [[סעיף 121]]; התקשרות שלא אושרה כאמור - בטלה.
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על התקשרות של רשות מקומית בקשר לשירותי כבאות והצלה ובקשר עם מחלקה לשירותי כבאות ונכסיה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום &quot;חשב מלווה&quot; יקראו &quot;נציג החשב הכללי&quot;.

@ 117. איסור העסקת עובדים חדשים
: (א) החל ביום קבלתו של חוק זה בכנסת, לא יקבל איגוד ערים עובדים חדשים אלא באישור מראש ובכתב מאת המנהל, וכן אישור מראש ובכתב של חשב מלווה, אם מונה לאיגוד ערים לפי הוראות [[סעיף 121]].
: (ב) הוראות סעיף זה יחולו גם על קבלת עובדים והעסקתם באמצעות קבלן כוח אדם, כהגדרתו [[בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ&quot;ו-1996]].
: (ג) מונה אדם בלא אישור כאמור בסעיף זה - בטל המינוי, ואולם אותו אדם יהיה זכאי לגמול ראוי בשל תקופת העסקתו, אלא אם כן הוכח כי ידע שהעסקתו טעונה אישור כאמור בסעיף זה, וכי לא ניתן אישור כאמור.
: (ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על העסקת עובדים בידי רשות מקומית לצורכי כבאות והצלה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום &quot;חשב מלווה&quot; יקראו &quot;נציג החשב הכללי&quot;.

@ 118. שמירת הוראות
: אין בהוראות [[סימן זה]] כדי לגרוע מהוראות כל דין החלות על עסקאות של איגוד ערים או של רשות מקומית.

@ 119. הסדרת כהונתו של נציב כבאות והצלה
: החל ביום תחילתו של חוק זה, מי שכיהן ערב תחילתו של חוק זה כנציב ומפקח כבאות והצלה, יראו אותו כנציב כבאות והצלה שמונה לפי חוק זה, אף אם טרם כוננה רשות הכבאות וההצלה; כהונתו של מפקח כבאות ראשי תסתיים, וכל סמכויותיו לפי כל דין יהיו נתונות לנציב.

=== סימן ה': ביטול איגודי ערים לכבאות ===

@ 120. ביטול איגודי ערים
: ביום כינון הרשות יבוטלו איגודי הערים, ויחדלו להיות אישיות משפטית.

@ 121. חשב מלווה
: (א) החשב הכללי של משרד האוצר רשאי, בתיאום עם המנהל, ולשם הבטחת ביצועו של חוק זה, למנות חשב מלווה לאיגוד ערים ולמנות נציג מטעמו (בסעיף זה - נציג החשב הכללי) לרשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות לתקופת המעבר.
: (ב) הודעה על מינוי חשב מלווה או נציג החשב הכללי תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האוצר והמשרד לביטחון הפנים.
: (ג) דבר מינויו של החשב המלווה או נציג החשב הכללי, לפי העניין, יצוין בכל מסמך של איגוד הערים ובכל מסמך של רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות בכל עניין הקשור לתחומי פעילות שירותי כבאות והצלה, שהוא בעל משמעות כספית או תקציבית.
: (ד) בלי לפגוע בהוראות [[סעיפים 116]] [[ו־117]], מונה לאיגוד ערים חשב מלווה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) מועצת איגוד ערים, כמשמעותה [[בחוק איגודי ערים, התשט&quot;ו-1955]] (בסעיף זה - מועצת האיגוד), יושב ראש מועצת האיגוד, מי שסמכויות יושב ראש מועצת האיגוד הואצלו לו, ועובד האיגוד, לא יעשו עסקה במקרקעין, ולא יתחייבו בהתחייבות כספית כלשהי מטעם האיגוד, לרבות לעניין תנאי העסקה כהגדרתם [[בסעיף 33א(ד) לחוק יסודות התקציב]], אלא אם כן ניתן לאותה התחייבות אישור מראש ובכתב של החשב המלווה, אם מונה; בסעיף זה, &quot;התחייבות כספית&quot; - לרבות בחוזה, בכתב התחייבות, במסמכי תשלום, במתן הנחה מתשלומי חובה המגיעים לאיגוד, בהסדר פשרה המוגש לבית משפט או לבית דין כדי לקבל תוקף של פסק דין, או בתעודה אחרת;
:: (2) התחייבות כספית מטעם האיגוד לא תחייב את האיגוד אלא אם כן חתם עליה, נוסף על החתימות הנדרשות לפי כל דין, גם החשב המלווה; על כל התחייבות כספית יצוין בכתב כי מונה לאיגוד חשב מלווה וכי זו תחייב את האיגוד רק אם נחתמה על ידו כאמור; התחייבות כספית שלא נחתמה כאמור - בטלה;
:: (3) לא יתמנה אדם לעובד האיגוד אלא אם כן אישר החשב המלווה, מראש ובכתב, את העסקתו ואת תנאי העסקתו; מונה אדם בלא אישור החשב כאמור - בטל המינוי, ואולם אותו אדם יהיה זכאי לגמול ראוי בשל תקופת העסקתו, אלא אם כן הוכח כי ידע שהעסקתו טעונה אישור של החשב המלווה כאמור בפסקה זו, וכי לא ניתן אישור כאמור;
:: (4) הוראות סעיף זה יחולו גם על התחייבויות כספיות ועל עסקאות במקרקעין של רשות מקומית בקשר לשירותי כבאות והצלה או בנוגע לעניין מענייניה של מחלקה לשירותי כבאות ונכסיה וכן על מינוי אדם על ידי רשות מקומית למחלקה לשירותי כבאות והכל בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום &quot;חשב מלווה&quot; יקראו &quot;נציג החשב הכללי&quot;.

== פרק י': הוראות כלליות ==

@ 122. תקציב שנתי
: תקציב רשות הכבאות וההצלה ייקבע בתחום פעולה נפרד, בסעיף תקציב המשרד לביטחון הפנים בחוק התקציב השנתי; לעניין זה, &quot;תחום פעולה&quot; ו&quot;סעיף תקציב&quot; - כהגדרתם בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו [[בחוק יסודות התקציב]].

@ 123. אגרות וועדת הנחות (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג)
: (א) לשם מימון פעולות הרשות, רשאי השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, לקבוע אגרות בעד פעולות הרשות לפי חוק זה, לרבות אגרת בטיחות לעניין [[סעיף 48(ג)]], ובין השאר, רשאי הוא לקבוע את שיעורי האגרות, את אופן תשלומן, את מועד תשלומן ואת הצמדתן, וכן הוראות בעניין מתן פטור מתשלומן.
:: ((פורסמו [[תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (אגרות ותשלומים בעד שירותים), התשע״ז–2017]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (הנחה או פטור מתשלום אגרות), התשע״ה–2015]].))
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום בעד פעילות הרשות באירוע כבאות והצלה הנובע מפגיעת איבה או מהתקפה יועבר לרשות מקרן הפיצויים כמשמעותה [[בסעיף 2א לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ&quot;א-1961]]; בסעיף קטן זה -
::- &quot;התקפה&quot; - כהגדרתה [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
::- &quot;פגיעת איבה&quot; - כהגדרתה [[בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש&quot;ל-1970]].
: (ג) על גביית אגרות לפי חוק זה תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].
: (ד) השר ימנה בכל מחוז ועדת הנחות, שתפקידה לדון בבקשות להנחה בתשלום אגרות בעד פעולות הרשות באירוע כבאות והצלה או למתן פטור מתשלום אגרות כאמור.
: (ה) חברי ועדת ההנחות הם:
:: (1) מפקד המחוז או מי מטעמו;
:: (2) היועץ המשפטי של המחוז;
:: (3) מנהל המחוז במשרד הרווחה והשירותים החברתיים או מי מטעמו.
: (ו) השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, יקבע אמות מידה למתן הנחה או פטור, כאמור בסעיף קטן (ד), בין היתר לעניין מצבו הכלכלי של מגיש הבקשה, הנזק שנגרם לרכושו באירוע כבאות והצלה והשימושים שלו.
:: ((פורסמו [[תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (הנחה או פטור מתשלום אגרות), התשע״ה–2015]].))

@ 124. מועדים למתן אישור רשות הכבאות וההצלה
: (א) בכפוף להוראות כל דין, נדרש אישורו של עובד הרשות לשם קבלת רישיון, היתר או אישור לפי כל דין, יודיע עובד הרשות, בתוך 21 ימים למבקש האישור מהם המסמכים והמידע הדרושים לשם קבלת החלטתו בעניין.
: (ב) עובד הרשות ימסור את החלטתו בתוך שלושים ימים מיום שנמסרו לו כל המסמכים והמידע הדרושים לפי סעיף קטן (א); לא נמסרה החלטת העובד בתוך התקופה האמורה, יחליט הנציב בבקשה בתוך שלושים ימים נוספים.

@ 125. אתר האינטרט של הרשות
: לרשות הכבאות וההצלה יהיה אתר אינטרנט שבו יפורסם, בין השאר, מידע הנוגע לציבור, וכן הוראות, הדרכות ואזהרות הנוגעות לציבור.

@ 126. ועדה מייעצת
: (א) השר ימנה ועדה מייעצת שתפקידה לייעץ לנציב בעניינים הקשורים לרשות הכבאות וההצלה ולתפקידיה לפי חוק זה.
: (ב) הנציב יקבע את הרכב הוועדה המייעצת, ובלבד שימונו לחברי הוועדה מי שהם בעלי ידע וניסיון בתחום הכבאות וההצלה.
: (ג) לא יתמנה ולא יכהן כחבר הוועדה המייעצת מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כאמור לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו.
: (ד) חבר הוועדה המייעצת יימנע מהשתתפות בישיבות אם הנושא עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו; חבר הוועדה המייעצת לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא העלול לגרום לו להימצא במצב כאמור גם מחוץ לישיבות.
: (ה) התברר לחבר הוועדה המייעצת כי נושא הנדון בישיבה או המטופל על ידיו עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (ג), יודיע על כך לנציב וליושב ראש הוועדה.
: (ו) בסעיף זה -
::- &quot;עניין אישי&quot; - לרבות עניין אישי או תפקיד אחר של בעל עניין בו, כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]], וכן של קרוב של בעל עניין כאמור;
::- &quot;קרוב&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) בן זוג, הורה של בן זוג, הורה, הורה הורה, צאצא, צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, וצאצא או בן זוג של כל אחד מאלה, סוכן או שותף;
::: (2) תאגיד שאדם המועמד להיות חבר הוועדה המייעצת או מי מהמנויים כאמור בפסקה (1) הוא מנהלו או נושא משרה בו או שחלקו בהון המניות או בהצבעה או בשניהם או חלקו של מי מהמנויים כאמור בפסקה (1) בהם עולה על 5%.

@ 126א. ועדה מייעצת לאסדרה (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ב-3, תשפ&quot;ב-4)
: (א) תוקם ועדה מייעצת לאסדרה (בסעיף זה - הוועדה), שתפקידה לייעץ לשר ולנציב בעניינים הנוגעים לאסדרה בתחום בטיחות אש, לפי חוק זה או לפי [[חוק רישוי עסקים]], ולהציע להם הצעות לתיקון הנחיות מקצועיות כהגדרתן [[בסעיף 126ב]], תקנות לפי [[סעיף 126ה]], או תקנות לפי [[סעיף 9 לחוק רישוי עסקים]], לפי העניין.
: (ב) הרכבה של הוועדה יהיה:
:: (1) יושב ראש הרשות כהגדרתו [[בחוק עקרונות האסדרה, התשפ&quot;ב-2021]], או עובד הרשות האמורה שימנה היושב ראש, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) עובד הרשות שימנה הנציב, בעל ידע וניסיון בתחום בטיחות אש;
:: (3) עובד המשרד לביטחון הפנים שימנה השר, בעל ידע וניסיון בהערכת השפעת אסדרה או בעל ידע בתחום בטיחות אש;
:: (4) עובד משרד הכלכלה והתעשייה שימנה שר הכלכלה והתעשייה, בעל ידע בתחום התקינה;
:: (5) עובד משרד האוצר שימנה שר האוצר, שהוא כלכלן;
:: (6) נציג הציבור שימנה שר הפנים, בעל ניסיון כראש רשות מקומית או כמנהל כללי של רשות מקומית.
: (ג) מי שמוסמך למנות חבר בוועדה, ימנה לו ממלא מקום קבוע, אחד או יותר; המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה יפרסם ברשומות הודעה על מינוי חברי הוועדה וממלאי מקומם.
: (ד) המניין החוקי לישיבות הוועדה הוא שלושה חברים ובהם היושב ראש.
: (ה) הוועדה תקבל את החלטותיה ברוב דעות הנוכחים בישיבה; נחלקו דעות חברי הוועדה, יכריע בדבר היושב ראש.
: (ו) קיום הוועדה, סמכויותיה, תוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי הוועדה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהן בה הרכב החברים הדרוש לצורך המניין החוקי בישיבותיה לפי סעיף קטן (ד).
: (ז) הוראות [[סעיף 126(ג) עד (ו)]] יחולו, בשינויים המחויבים, על חבר הוועדה שהוא נציג הציבור.
: (ח) הוועדה רשאית להיעזר ביועצים ובמומחים שיש בהם כדי לסייע, לפי שיקול דעתה, לגיבוש עמדתה, ורשאית היא לזמן לדיוני הוועדה את כל מי שיכול, לדעתה, לסייע לה בגיבוש עמדתה.
: (ט) לשם גיבוש חוות דעתה לפי חוק זה או לפי [[חוק רישוי עסקים]], יגישו השר או הנציב, לפי העניין, לוועדה, את המסמכים ששימשו אותם לשם גיבוש התקנות או ההנחיות המקצועיות, לפי העניין, לרבות ניתוח מקצועי לגבי האופן שבו האסדרה המבוקשת תסייע לבטיחות אש, השוואה בין-לאומית לגבי האסדרה הנהוגה בקרב מדינות מפותחות בעולם ודוח שבוחן את עלות האסדרה המבוקשת אל מול התועלת שבאסדרה המבוקשת, בין השאר בהתאם לדוח הערכת השפעות אסדרה (Regulatory Impact Assessment).
: (י) הוועדה תתכנס לא יאוחר משבועיים מהיום שבו נדרשה לתת את חוות דעתה לפי חוק זה או לפי [[חוק רישוי עסקים]], ותחליט באותו עניין בתוך 60 ימים מיום שקיבלה את המסמכים כאמור בסעיף קטן (ט).
: (יא) הוועדה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בחוק זה.

@ 126ב. בחינת עלות היישום של הנחיות מקצועיות (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;ב-2)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיפים 126ג]] [[ו-126ד]] -
::- &quot;הנחיות מקצועיות&quot; - הנחיות מקצועיות של הנציב שאינן פרטניות ושיש בהן כדי להשפיע על אסדרה שנוגעת לבטיחות אש בנכסים לסוגיהם;
::- &quot;השלכה כלכלית&quot;, לעניין הנחיה מקצועית - (((נמחקה).))
: (ב) בטרם מתן הנחיות מקצועיות שיש או שעשויה להיות ליישומן עלות הכרוכה בהגדלת ההוצאה, יבחן הנציב את עלות היישום (בסעיף זה - בחינת עלות).
: (ג) מצא הנציב כי להנחיות המקצועיות יש השלכה כלכלית, יחולו הוראות [[סעיף 126ג]].
: (ד) מצא הנציב כי להנחיות המקצועיות אין השלכה כלכלית, יפנה לעובד משרד ראש הממשלה שהמנהל הכללי של משרד ראש הממשלה הסמיך לעניין זה (בסעיף זה - עובד משרד ראש הממשלה) לשם ביצוע בחינת עלות; עובד משרד ראש הממשלה יודיע לנציב על עמדתו בעניין בחינת העלות בתוך 14 ימים מיום שהועברה לו.
: (ה)(1) הודיע עובד משרד ראש הממשלה לנציב כי להנחיות המקצועיות יש השלכה כלכלית, יחולו הוראות [[סעיף 126ג]].
:: (2) הודיע עובד משרד ראש הממשלה לנציב כי להנחיות המקצועיות אין השלכה כלכלית, או לא הודיע לנציב על עמדתו כאמור בסעיף קטן (ד) בתוך 14 ימים, רשאי הנציב לתת את ההנחיות.

@ 126ג. הוראות לעניין הנחיות מקצועיות שיש להן השלכה כלכלית (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;ב-2)
: (א) מצא הנציב או הודיע עובד משרד ראש הממשלה לנציב כי להנחיות המקצועיות יש השלכה כלכלית כאמור [[בסעיף 126ב(ג) או (ה)(1)]], לפי העניין, יעביר הנציב את ההנחיות לבחינת הוועדה המייעצת לאסדרה, שתמסור לו את חוות דעתה בנוגע להנחיות המקצועיות בתוך 60 ימים מיום שהועברו לה; מצא הנציב או הודיעה לו הוועדה כי להנחיות יש השלכה כלכלית משמעותית, יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ז).
: (ב)(1) קיבל הנציב את עמדת הוועדה המייעצת לאסדרה, רשאי הוא לתת את ההנחיות המקצועיות, ואם הציעה הוועדה המייעצת לאסדרה בחוות דעתה שינויים, רשאי הוא לתת את ההנחיות באותם שינויים.
:: (2) דחה הנציב שינויים שהציעה הוועדה המייעצת לאסדרה בחוות דעתה או לא מסרה הוועדה המייעצת לאסדרה את חוות דעתה לנציב בתוך 60 ימים מיום שהועברו לבחינתה ההנחיות המקצועיות, יודיע על כך הנציב לשר בהקדם האפשרי.
: (ג) מצאה הוועדה המייעצת לאסדרה כי להנחיות יש השלכה כלכלית משמעותית, והנציב הודיע לשר כי דחה את השינויים שהציעה הוועדה, והשר מצא כי יש לתת את ההנחיות, יעביר הוא בהקדם האפשרי את ההנחיות המקצועיות ואת חוות הדעת של הוועדה המייעצת לאסדרה, אם ניתנה, לבחינת שר האוצר; שר האוצר יודיע לשר ולנציב בתוך 60 ימים מיום שקיבל לידיו את ההנחיות המקצועיות אם הוא מסכים למתן ההנחיות המקצועיות.
: (ד) שר האוצר לא יסרב לתת את הסכמתו למתן ההנחיות המקצועיות, אלא אם כן שוכנע, בהתחשב בחוות הדעת של הוועדה המייעצת לאסדרה, כי התקיימו כל אלה:
:: (1) העלות המשקית הנובעת מנתינתן של ההנחיות גבוהה באופן ניכר מהתועלת שנובעת מהן;
:: (2) ההנחיות אינן תואמות לתקן האמריקני, לפי [[סעיף 126ז]].
: (ה)(1) נתן שר האוצר את הסכמתו להנחיות המקצועיות או לא הודיע לשר ולנציב על עמדתו בתקופה האמורה בסעיף קטן (ג), רשאי הנציב לתת את ההנחיות המקצועיות.
:: (2) סירב שר האוצר לתת את הסכמתו להנחיות המקצועיות, רשאי השר, לאחר ששקל את עמדת הנציב ואת עמדת שר האוצר, להביא את ההנחיות, בהקדם האפשרי, להכרעת ראש הממשלה.
: (ו)(1) הודיע ראש הממשלה כי הוא מקבל את עמדת השר והנציב לגביהן או לא הודיע על הכרעתו בתוך 60 ימים מיום שההנחיות המקצועיות הובאו להכרעתו, רשאי הנציב לתת את ההנחיות.
:: (2) הודיע ראש הממשלה, בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), כי הוא מקבל את עמדת שר האוצר, לא ייתן הנציב את ההנחיות המקצועיות, וכן רשאי ראש הממשלה בתוך התקופה האמורה להכריע בדבר שינוי תוכן ההנחיות.
: (ז) נתן הנציב הנחיות מקצועיות לאחר ששר האוצר לא הודיע על עמדתו לגביהן בתקופה האמורה בסעיף קטן (ה)(1) או לאחר שראש הממשלה לא הודיע על הכרעתו לגביהן בתקופה האמורה בסעיף קטן (ו)(1), רשאי ראש הממשלה להחליט על ביטולן.

@ 126ד. הוראות לעניין הנחיות מקצועיות שיש דחיפות בנתינתן (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;ב-2)
: על אף האמור [[בסעיפים 126ב]] [[ו-126ג]], הנציב רשאי, בהחלטה מנומקת, לתת הנחיות מקצועיות אף אם יש להן השלכה כלכלית, אם סבר כי יש דחיפות בנתינתן; נתן הנציב הנחיות מקצועיות כאמור, יחולו הוראות [[126ב|אותם סעיפים]], בשינויים המחויבים, אולם ההנחיות המקצועיות יעמדו בתוקפן לתקופה של 180 ימים; השר רשאי להאריך בצו את תוקפן של ההנחיות לתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 180 ימים.

@ 126ה. בחינת עלות היישום של תקנות שיש להן השלכה כלכלית (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: (א) בטרם התקנת תקנות לפי חוק זה בעניין בטיחות אש בנכסים לסוגיהם, שיש או שעשויה להיות ליישומן עלות הכרוכה בהגדלת ההוצאה, יבחן הנציב את עלות היישום.
: (ב) מצא הנציב כי יש לתקנות השלכה כלכלית, יחולו הוראות [[סעיף 126ו]].
: (ג) מצא הנציב כי לתקנות אין השלכה כלכלית, יפנה לעובד משרד ראש הממשלה שהמנהל הכללי של משרד ראש הממשלה הסמיך לעניין זה (בסעיף זה [[ובסעיף 126ו]] - עובד משרד ראש הממשלה) לשם ביצוע בחינת עלות היישום; עובד משרד ראש הממשלה יודיע לנציב על עמדתו בעניין בחינת עלות היישום, כאמור בסעיף קטן (א), בתוך 14 ימים מיום שהועברה לו.
: (ד)(1) הודיע עובד משרד ראש הממשלה לנציב כי לתקנות יש השלכה כלכלית, יחולו הוראות [[סעיף 126ו]].
:: (2) הודיע עובד משרד ראש הממשלה לנציב כי לתקנות אין השלכה כלכלית, או לא הודיע לנציב על עמדתו כאמור בסעיף קטן (ג) בתוך 14 ימים, רשאי השר להתקין את התקנות.

@ 126ו. הוראות לעניין תקנות שיש להן השלכה כלכלית (תיקון: תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ג)
: (א) מצא הנציב או הודיע עובד משרד ראש הממשלה לנציב כי לתקנות יש השלכה כלכלית כאמור [[בסעיף 126ה(ב) או (ד)(1)]], לפי העניין, יעביר הנציב את התקנות לבחינת הוועדה המייעצת לאסדרה ויודיע לשר על העברתן; הוועדה המייעצת תמסור לנציב את חוות דעתה בנוגע לתקנות בתוך 60 ימים מיום שהועברו לה והנציב יעבירה לשר.
: (ב) חוות הדעת של הוועדה המייעצת לאסדרה תצורף לתקנות עם הבאתן לאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת כאמור [[בסעיף 42]].

@ 126ז. התאמה לתקן האמריקני (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: (א) תקנות, הוראות נציב, נהלים והנחיות לפי חוק זה (בסעיף זה - תקנות והוראות), אשר יש בהן כדי להשפיע על אסדרה בתחום בטיחות אש, ייקבעו ככלל על סמך תקן של האגודה הלאומית האמריקנית להגנה בפני אש NFPA (להלן - התקן האמריקני) תוך מתן עדיפות לתקן NFPA 101 (Life Safety).
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בנסיבות שבהן יש צורך לבצע התאמות לתנאים במדינת ישראל, ייקבעו תקנות והוראות כאמור על בסיס תקינה בין-לאומית מקובלת אחרת, ככל הניתן, בהתחשב בשיקולים הנוגעים, בין השאר, למבנה הארגוני של הרשות, להתאמה לדין הישראלי, למצב הביטחוני, לתנאי אקלים ולשיקולים כלכליים.

@ 126ז1. חובת עמידה בתקן זר (תיקון: תשפ&quot;ו-2)
: (א) נקבעה בתקנות או בהוראות נציב חובה החלה על אחראי כמשמעותו [[בסעיף 40(א)]], לעמוד בתקן זר, יראו אותו כעומד בחובה האמורה אם הוא מחזיק באישור כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ב) אישור על עמידה בתקן זר יינתן על ידי מעבדה מאושרת כמשמעותה [[בסעיף 12(א) לחוק התקנים, התשי&quot;ג-1953]], אלא אם כן קבע השר או הנציב, לפי העניין, כי יינתן על ידי אחד או יותר מאלה:
:: (1) מעבדה שהסמיכה הרשות הלאומית להסמכת מעבדות לפי [[חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ&quot;ז-1997]];
:: (2) מהנדס רשום כמשמעותו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי&quot;ח-1958]], בענף הנדסת מקצועות מיוחדים, במדור בטיחות אש ומניעתה;
:: (3) מהנדס רשום כאמור בפסקה (2) הרשום במדור בטיחות כללית.
: (ג) לא ייקבעו עבירות או עונשים בשל הפרת חובה לעמוד בתקן זר שנקבעה כאמור בסעיף קטן (א) ולא תוטל אחריות פלילית על מי שהפר חובה כאמור.

@ 126ח. הוראות מקצועיות שאינן פרטניות (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: (א) הוראות מקצועיות שאינן פרטניות, המשנות את המצב המשפטי בנוגע לבטיחות אש בנכסים לסוגיהם, ייקבעו בתקנות על ידי השר; על אף האמור, הוראות כאמור יכולות להיקבע שלא בתקנות בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) אם נקבעה בחוק אחר סמכות מפורשת לקביעת הוראות כאמור שלא בתקנות;
:: (2) אם ההוראה קובעת היבטים הנוגעים לאופן הפנייה לרשות, לרבות אופן הגשת בקשות או מסמכים, ובלבד שנקבעה על ידי הנציב;
:: (3) אם ההוראות הן תיקון או החלפה של הוראת הנציב בעניין שהוסדר בהוראת נציב שעמדה בתוקף ערב תחילתו של [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ&quot;ב-2021]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) הנציב רשאי לקבוע הוראה כאמור בסעיף קטן (א) רישה, בהתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן:
::: (א) ההוראה נדרשת בשל צורך בעל אופי זמני;
::: (ב) ההוראה נדרשת באופן דחוף בשל חשש משמעותי לחיי אדם;
::: (ג) ההוראה נוגעת לאסדרה של תחום חדשני או ניסיוני;
:: (2) הוראה כאמור בפסקה (1) תיקבע כהוראה זמנית לתקופה שאינה עולה על שנה;
:: (3) השר רשאי, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת לאסדרה, להאריך את תוקפה של הוראה כאמור בפסקה (2) לתקופות נוספות שלא יעלו יחד על שנה.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) נוסף על האמור בסעיף קטן (ב), לא יקבע הנציב הוראה כאמור בסעיף קטן (א) בעניין שבו הותקנו תקנות לפי [[חוק התכנון והבנייה]], אלא אם כן בתקופה שמיום התקנת תקנות כאמור חל שינוי נסיבות משמעותי המצדיק זאת, ולאחר התייעצות עם מנהל מינהל התכנון, כמשמעותו [[בחוק התכנון והבנייה]], אשר ימסור את עמדתו בתוך 30 ימים מיום הפנייה אליו.
: (ה) הוראות הנציב שניתנו לפי סעיף קטן (א)(2) עד (ד) יפורסמו ברשומות, וכן יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות באופן בולט לעין, במיקום שייועד להוראות הנציב ובאופן שיאפשר מעקב אחר שינויים ותיעודם לאורך זמן; השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הוראות הנציב.

@ 127. תחולת דינים
: הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן, ואין בהן כדי למנוע מכל גוף לקבוע הוראות נוספות על הוראות חוק זה בתחום סמכויותיו כדין, ואולם היתה אי־התאמה בין הוראות לפי חוק זה ובין הוראות לפי חוק אחר, יחולו ההוראות לפי חוק זה.

@ 128. ביצוע ותקנות
: (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
: (ב) נקבעה חובת התייעצות לעניין קביעת תקנות או כללים לפי חוק זה, ולא נמסרה עמדת הגורם שעמו יש להתייעץ, בתוך 21 ימים מיום שהועברה אליו פנייה בעניין זה, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה עמו חובת ההתייעצות.

@ 128א. התאמה לתקן האמריקני לעניין התקהלות, מסחר, תעסוקה ומשרדים ותעשייה (תיקון: תשפ&quot;ו-2)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 126ז(ב)]], עד יום ג' באדר התשפ&quot;ח (1 במרץ 2028) יתקין השר תקנות לפי חוק זה ולפי חוק רישוי עסקים על סמך פרקים 13 (התקהלות), 37 (מסחר), 39 (תעסוקה ומשרדים) ו-40 (תעשייה), שבתקן NFPA 101 (Life Safety); השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי, בצו, לדחות את המועד האמור, ובלבד שסך כל תקופות הדחייה לא יעלה על שנה.
: (ב) לא קבע השר תקנות עד המועד לפי סעיף קטן (א), רשאי הנציב לקבוע הוראות בעניינים המנויים באותה פסקה, שיעמדו בתוקפן עד שהשר יתקין תקנות במקומן.

@ 129. תחילה
: (א) תחילתו של חוק זה ביום פרסומו.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יום כינון הרשות הוא שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה, ותחילתן של הוראות אלה ביום כינון הרשות:
:: (1) [[פרקים ב']] [[ו־ג']];
:: (2) [[פרק ד סימן א|סימנים א']], [[פרק ד סימן ב|ב']] [[פרק ד סימן ה|ו־ה' בפרק ד']];
:: (3) [[פרק ה']], למעט [[סעיף 43(ה)(2)]];
:: (4) [[פרק ו']];
:: (5) [[סעיפים 75]], [[76(א)(2) עד (5)]], [[77]], [[79]];
:: (6) [[פרק ח']];
:: (7) [[סעיפים 122 עד 126]];
:: (8) [[פרק י&quot;א]], למעט [[סעיפים 130(א)(2)]], [[135(1)]], [[142]] [[ו־145]];
:: (9) [[סעיף 146]].
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) תחילתם של [[סעיפים 43(ה)(2)]] [[ו־145]] ביום תחילתו של [[18:301067|חוק רישוי עסקים (תיקון מס' 27), התשע&quot;א-2010]];
:: (2) תחילתו של [[סעיף 130(2)]], שישה חודשים מיום כינון הרשות.

== פרק י&quot;א: תיקונים עקיפים ==

@ 130. : ((הנוסח שולב [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]].))
@ 131. : ((הנוסח שולב [[בחוק הבטיחות במקומות ציבוריים, התשכ&quot;ג-1962]].))
@ 132. : ((הנוסח שולב [[בחוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]].))
@ 133. : ((הנוסח שולב [[בחוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]].))
@ 134. : ((הנוסח שולב [[בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]].))
@ 135. : ((הנוסח שולב [[בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]].))
@ 136. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]].))
@ 137. : ((הנוסח שולב [[בחוק העבירות המינהליות, התשמ&quot;ו-1985]].))
@ 138. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי דין מינהליים, התשנ&quot;ב-1992]].))
@ 139. : ((הנוסח שולב [[בחוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]].))
@ 140. : ((הנוסח שולב [[בחוק אזורים חופשיים לייצור בישראל, התשנ&quot;ד-1994]].))
@ 141. : ((הנוסח שולב [[בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]].))
@ 142. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]].))
@ 143. : ((הנוסח שולב [[בחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו־2004), התשס&quot;ג-2003]].))
@ 144. : ((הנוסח שולב [[בחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס&quot;ו-2005]].))
@ 145. : ((הנוסח שולב [[בחוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח–1968]].))

== פרק י&quot;ב: ביטולים ושמירת הדינים ==

@ 146. ביטול [[חוק שירותי הכבאות]]
: [[חוק שירותי הכבאות, התשי&quot;ט-1959]] - בטל ביום כינון הרשות.

@ 147. הוראות מעבר לעניין תקנות (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) תקנות שהותקנו לפי [[חוק שירותי הכבאות]] כנוסחן ערב פרסומו של חוק זה, המפורטות להלן, יעמדו בתוקף עד להתקנת תקנות חדשות לפי חוק זה בעניינים המוסדרים בהן, אלא אם כן בוטלו או שונו קודם לכן בידי השר:
:: (1) [[תקנות שירותי הכבאות (אמצעי כיבוי במוזאונים), התשמ&quot;ז-1986]];
:: (2) [[תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבנין מסחרי), התשל&quot;ב-1971]];
:: (3) [[תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי חולים), התשל&quot;ב-1972]];
:: (4) [[תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי מגורים), התשל&quot;ב-1972]];
:: (5) [[תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי ספר), התשל&quot;ב-1972]];
:: (6) [[תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי עינוג), התש&quot;ל-1969]];
:: (7) [[תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי תפילה), התשל&quot;ב-1972]];
:: (8) [[תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי מלון), התשל&quot;ב-1972]];
:: (9) [[תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי במחסנים), התשל&quot;ב-1972]];
:: (10) [[תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי במפעלי תעשיה או מלאכה), התשל&quot;ב-1972]];
:: (11) תקנות שירותי הכבאות (אספקת מים וברזי כיבוי), התשל&quot;א-1971 (((הוחלפו [[בכללי המים (אספקת מים לכבאות והצלה), התשע&quot;ח-2018]])));
:: (12) [[תקנות שירותי הכבאות (מינוי והעסקה של כבאים), התשכ&quot;ט-1969]];
:: (13) [[תקנות שירותי כבאות (מינוי והעסקה של כבאים–מתנדבים), התשמ&quot;ו-1986]];
:: (14) [[+|תקנות 2]] [[ו־3 לתקנות שירותי הכבאות (הדרגות והתקן של יחידות הכבאים), התשל&quot;ו-1976]];
:: (15) [[תקנות שירותי הכבאות (העסקת כבאים במשמרות), התשמ&quot;א-1981]];
:: (16) תקנות שירותי הכבאות (תשלומים בעד שירותים), התשל&quot;ה-1975 (((הוחלפו [[בתקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (אגרות ותשלומים בעד שירותים), התשע&quot;ז-2017]]))).
: (ב) תקנות שהותקנו לפי [[חוק שירותי הכבאות]] כנוסחן ערב פרסומו של חוק זה, המפורטות להלן, יעמדו בתוקף עד ליום כינון הרשות, אלא אם כן בוטלו או שונו קודם לכן בידי השר:
:: (1) [[תקנות שירותי הכבאות (הדרגות והתקן של יחידות הכבאים), התשל&quot;ו-1976]], למעט [[-|תקנות 2]] [[-|ו-3 לתקנות האמורות]];
:: (2) תקנות שירותי הכבאות (הסדרים ותנאים לעזרה הדדית), התשכ&quot;ב-1962;
:: (3) תקנות שירותי הכבאות (חקירת דליקה וגורמיה), התשל&quot;ב-1972 (((הוחלפו [[בתקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (חקירת דליקות), התשע&quot;ד-2014]])));
:: (4) תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי), התשכ&quot;ה-1964;
:: (5) תקנות שירותי הכבאות (סמכויות מפקד שירותי הכבאות), התשל&quot;ט-1978;
:: (6) תקנות שירותי הכבאות (סמכויות מפקח כבאות ראשי), התשל&quot;ב-1972;
:: (7) תקנות שירותי הכבאות (פעולות משותפות), התשכ&quot;א-1960.
: (ג) תקנות והוראות שנקבעו לפי [[חוק שירותי הכבאות]] כנוסחן ערב פרסומו של חוק זה, המפורטות להלן, יעמדו בתוקף כל עוד לא בוטלו בידי השר:
:: (1) [[תקנות שירותי הכבאות (משמעת), התש&quot;ם-1980]];
:: (2) [[הוראות שירותי הכבאות (משמעת), התשמ&quot;א-1980]].
: (ד) בכפוף להוראות סעיף קטן (ג)(2), נהלים שקבע מפקד כבאות ראשי לפי [[חוק שירותי כבאות]], יעמדו בתוקפם עד לקביעת נהלים על ידי הנציב לפי חוק זה.
: (ה) סמכות הנתונה לרשות כבאות בתקנות המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו-(ג) נתונה לרשות הכבאות וההצלה, והנציב יקבע את בעל הסמכות; הודעה על קביעה כאמור תפורסם ברשומות.
: (ו) בטלו תקנות המפורטות בסעיף קטן (ב) עקב החלפתן בהוראות מכוח חוק זה, יפרסם על כך השר הודעה ברשומות.

@ 148. החלפת הוראות [[התוספת השלישית]] בתקנות (תיקון: תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ג, ק&quot;ת תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-2)
: (א) בסעיף זה, &quot;המועד הקובע&quot; - כ&quot;ג בתמוז התשפ&quot;ז (1 ביולי 2027).
: (ב) עד המועד הקובע השר יתקין תקנות לפי חוק זה או לפי [[חוק רישוי עסקים]], לפי העניין, אשר יבואו במקום ההוראות המנויות [[בתוספת השלישית]]; לעניין הוראות כאמור שנוגעות לתכנון ובנייה, שר הפנים יתקין עד המועד הקובע תקנות מכוח סמכותו לפי [[+|סעיפים 158א(ב) ו-(ג)]] [[ו-265 לחוק התכנון והבנייה]].
: (ג) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי, בצו, לדחות את המועד הקובע בתקופות נוספות, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על שנה.
: (ד) לא התקין השר או שר הפנים, לפי העניין, תקנות כאמור בסעיף קטן (ב) עד המועד הקובע או עד המועד שנקבע לפי סעיף קטן (ג), ולא נקבעו הוראות נציב לפי [[סעיף 126ח(א)(3)]] הבאות במקום ההוראות המנויות [[בתוספת השלישית]], עד המועד כאמור, יפקע תוקפן של ההוראות האמורות, אלא אם כן בוטלו קודם לכן.

@ 149. דיווח לכנסת (תיקון: תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ג)
: השר ושר הפנים ידווחו, כל אחד, לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, בדבר התקדמות התקנת התקנות לפי [[סעיף 148(ב)]] לא יאוחר מיום 1 בינואר ו-1 ביולי של כל שנה, עד המועד הקובע, והוועדה תקיים דיון בדיווחים.

@ 150. הכרעת ראש הממשלה (תיקון: תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ו-2)
: הוצא צו לדחיית המועד הקובע, כאמור [[בסעיף 148(ג)]], ונוכח ראש הממשלה כי לא הסתיימה התקנת התקנות לפי [[סעיף 148]] עד יום א' בחשוון התשפ&quot;ח (1 בנובמבר 2027) וכי לא נראה שתסתיים עד תום המועד שנקבע בצו כאמור, יכריע ראש הממשלה לגבי אופן התקנת התקנות, לאחר התייעצות עם השר או עם שר הפנים, לפי העניין.

@ 151. תנאים נוספים (תיקון: תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ו-2)
: (א) עד להחלפת ההוראות המנויות [[בתוספת השלישית]] באמצעות תקנות שיתקין השר כאמור [[בסעיף 148(ב)]] או הוראות נציב שייקבעו לפי [[סעיף 126ח(א)(3)]] בעניין עסקים טעוני רישוי, עסק טעון רישוי שביום כ&quot;ד באב התשפ&quot;א (2 באוגוסט 2021) היה לגביו אישור תקף מאת נותן האישור לעניין [[סעיף 1(א)(7) לחוק רישוי עסקים]], אשר לא יבצע שינוי ייעוד או שימוש כמשמעותם [[בחוק התכנון והבנייה]] שיש לו השפעה משמעותית על בטיחות האש בעסק, לא יידרש ליישום תנאים נוספים מעבר לאלה שנדרשו ממנו בעת קבלת האישור האמור.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) גורם מוסמך ארצי כהגדרתו [[בסעיף 7(ה) לחוק רישוי עסקים]], רשאי להורות לעסק מסוים כאמור בסעיף קטן (א) לעמוד בתנאים נוספים בשל סיכון משמעותי שהתגלה בעסק; הוראה כאמור תימסר לבעל העסק בצירוף הנימוקים לקביעתה;
:: (2) הנציב רשאי לקבוע כי יישום תנאים נוספים כאמור נדרש ביחס לסוגי עסקים, מנימוקים מיוחדים, ולאחר שיידע על כך את הוועדה המייעצת לאסדרה.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[סעיף 13]]))) ====

@ (1) : כבאי;
@ (2) : סגן ראש צוות;
@ (3) : ראש צוות;
@ (4) : סגן מפקד משמרת;
@ (5) : מפקד משמרת;
@ (6) : סגן מפקד תחנה;
@ (7) : מפקד תחנה;
@ (8) : סגן מפקד מחוז;
@ (9) : מפקד מחוז;
@ (10) : ראש תחום רישוי;
@ (11) : ראש חטיבת הדרכה;
@ (12) : ראש חטיבת בטיחות אש;
@ (13) : ראש חטיבת מבצעים;
@ (14) : קצין מבצעים;
@ (15) : קצין חקירות;
@ (16) : עובד חטיבת המבצעים ברשות;
@ (17) : מדריך בבית הספר לכבאות והצלה;
@ (18) : מפקד בית הספר לכבאות והצלה;
@ (19) : סגן נציב כבאות והצלה;
@ (20) : נציב כבאות והצלה.

== תוספת שנייה ==
==== ((([[סעיף 97]]))) ====
=== איגוד ערים לכבאות, איגוד רשויות מקומיות לכבאות ועיריות ===

@ (1) : איגוד ערים לכבאות - אזור איילון;
@ (2) : איגוד ערים לכבאות - אזור אילת חבל אילות;
@ (3) : איגוד ערים לכבאות - אזור אשקלון;
@ (4) : איגוד ערים לכבאות - אזור באר שבע;
@ (5) : איגוד ערים לכבאות - אזור בית שמש;
@ (6) : איגוד ערים לכבאות - אזור בני ברק;
@ (7) : איגוד ערים לכבאות - אזור הגליל המערבי;
@ (8) : איגוד ערים לכבאות - אזור הגליל העליון והמזרחי;
@ (9) : איגוד ערים לכבאות - אזור הרצליה;
@ (10) : איגוד ערים לכבאות - אזור השרון;
@ (11) : איגוד ערים לכבאות - אזור חדרה;
@ (12) : איגוד ערים לכבאות - אזור חולון;
@ (13) : איגוד ערים לכבאות - אזור חיפה;
@ (14) : איגוד ערים לכבאות - אזור טבריה;
@ (15) : איגוד רשויות מקומיות לכבאות - אזור יהודה ושומרון;
@ (16) : איגוד ערים לכבאות - אזור יזרעאל;
@ (17) : איגוד ערים לכבאות - אזור נתניה;
@ (18) : איגוד ערים לכבאות - אזור פתח תקוה;
@ (19) : איגוד ערים לכבאות - אזור ראשון לציון;
@ (20) : איגוד ערים לכבאות - אזור רחובות;
@ (21) : עיריית גבעתיים;
@ (22) : עיריית ירושלים;
@ (23) : עיריית רמת גן;
@ (24) : עיריית תל־אביב–יפו.

== תוספת שלישית (תיקון: תשפ&quot;ב-2) ==
==== ((([[סעיפים 126ח]] [[ו-148]]))) ====
@ (1) : [[https://www.gov.il/BlobFolder/policy/directive_503/he/Directive503.pdf | הוראה 503 - הכנת תיק שטח]];
@ (2) (תיקון: תשפ&quot;ו-2) : (((נמחק);))
@ (3) : [[ https://www.gov.il/BlobFolder/policy/directive_505/he/הוראת%20נציב%20505%20מספור%20חיצוני%20נקי%20-%2021.12.2020.pdf | הוראה 505 - סידורי בטיחות אש בבתי חולים ומוסדות בריאות]];
@ (4) (תיקון: תשפ&quot;ו-2) : (((נמחק);))
@ (5) : [[https://www.gov.il/BlobFolder/policy/directive_508/he/Directive508.pdf | הוראה 508 - סידורי בטיחות אש ומניעת דליקות במרפאות]];
@ (6) : [[https://www.gov.il/BlobFolder/policy/directive_509/he/Directive509.pdf | הוראה 509 - ציוד כיבוי בחניונים]];
@ (7) (תיקון: תשפ&quot;ו-2) : (((נמחק);))
@ (8) : [[https://www.gov.il/BlobFolder/policy/directive_512/he/Directive512.pdf | הוראה 512 - סידורי בטיחות אש בבתי אבות]];
@ (9) (תיקון: תשפ&quot;ו-2) : (((נמחק);))
@ (10) : [[https://www.gov.il/BlobFolder/policy/directive_515/he/Directive515.pdf | הוראה 515 - סידורי מניעת דליקות במוסדות לטיפול במשתמשים בסמים]];
@ (11) : [[https://www.gov.il/BlobFolder/policy/directive_516/he/Directive516.pdf | הוראה 516 - סידורי מניעת דליקות בדירות מעבר לשיקום אסירים משוחררים]];
@ (12) : [[https://www.gov.il/BlobFolder/policy/directive_517/he/Directive517.pdf | הוראה 517 - שימוש במבנים יבילים - קרוונים ככיתות לימוד]];
@ (13) (תיקון: תשפ&quot;ו-2) : (((נמחק);))
@ (14) : [[https://www.gov.il/BlobFolder/policy/directive_521/he/Directive521.pdf | הוראה 521 - סידורי בטיחות אש בחדרי אירוח]];
@ (15) : [[https://www.gov.il/BlobFolder/policy/directive_522/he/Directive522.pdf | הוראה 522 - סידורי בטיחות אש באולם שמחות קיים ובגן אירועים קיים]];
@ (16) : [[https://www.gov.il/BlobFolder/policy/directive_523/he/Directive523.pdf | הוראה 523 - סידורי בטיחות אש במוסדות חינוך]];
@ (17) : [[https://www.gov.il/BlobFolder/policy/directive_524/he/directive524_new.pdf | הוראה 524 - בטיחות באירועים שנעשה בהם שימוש באש - משואות, סיסמאות אש ותהלוכות לפידים]];
@ (18) : [[https://www.gov.il/BlobFolder/policy/directive_525/he/Directive525.pdf | הוראה 525 - תנאי רשות הכבאות לרישוי עסק לשינוע דלק]];
@ (19) : [[https://www.gov.il/BlobFolder/policy/directive_527/he/Directive527.pdf | הוראה 527 - סידורי בטיחות ב&quot;מרכז יום לזקן&quot;]];
@ (20) (תיקון: תשפ&quot;ו-2) : (((נמחק);))
@ (21) (תיקון: תשפ&quot;ו-2) : (((נמחק);))
@ (22) (תיקון: תשפ&quot;ו-2) : (((נמחק);))
@ (23) (תיקון: תשפ&quot;ו-2) : (((נמחק);))
@ (24) (תיקון: תשפ&quot;ו-2) : (((נמחק);))
@ (25) : [[https://www.gov.il/BlobFolder/policy/directive_534/he/Directive534.pdf | הוראה 534 - סדרי בטיחות אש באתרי אחסון צמיגים]];
@ (26) (תיקון: תשפ&quot;ו-2) : (((נמחק);))
@ (27) : [[https://www.gov.il/BlobFolder/policy/directive_537/he/Directive537.pdf | הוראה 537 - סידורי בטיחות אש ומניעת דליקות במיתקני כליאה בשב&quot;ס]];
@ (28) : [[https://www.gov.il/BlobFolder/policy/directive_538/he/Directive538.pdf | הוראה 538 - סידורי בטיחות אש במחנות נוער]];
@ (29) (תיקון: תשפ&quot;ו-2) : (((נמחק);))
@ (30) : [[https://www.gov.il/BlobFolder/policy/directive_541/he/Directive541.pdf | הוראה 541 - סידורי בטיחות אש במעגנות]];
@ (31) (תיקון: תשפ&quot;ו-2) : (((נמחק);))
@ (32) (תיקון: תשפ&quot;ו-2) : (((נמחק);))
@ (33) : [[https://www.gov.il/BlobFolder/policy/directive_544/he/Directive544.pdf | הוראה 544 - סידורי בטיחות אש בעת ביצוע עבודות שדרוג בקניונים ומרכזים מסחריים פעילים]];
@ (34) : [[https://www.gov.il/BlobFolder/policy/directive_550/he/directive550_1.8.2021.pdf | הוראה 550 - מערכות ציוד לגילוי וכיבוי אש]].


&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום ו' באב התשע&quot;ב (25 ביולי 2012).
&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו, ראש הממשלה
* יצחק אהרונוביץ, השר לביטחון הפנים
* שמעון פרס, נשיא המדינה
* ראובן ריבלין, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>10kmwcciud8i323vij0b60dwj6hbgxh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>279449</id>
    <revision>
      <id>3002649</id>
      <parentid>3002461</parentid>
      <timestamp>2026-04-01T12:30:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3002642]</comment>
      <origin>3002649</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="248482" sha1="0u0qd16h6yv6anppxk1znf3m1kufecj" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000568}} {{ח:תיבה|ס״ח תשע״ב, 702|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301466.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 396|חוק שירות לאומי–אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301593.pdf}}, {{ח:תיבה|663|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303839.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 266|תיקון מס׳ 21 לחוק שירות ביטחון|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_318392.pdf}}, {{ח:תיבה|1158|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348524.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 408|תיקון מס׳ 27 לחוק המים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_369440.pdf}}, {{ח:תיבה|514|חוק הוקרה לאזרחים במערכות ישראל|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382384.pdf}}, {{ח:תיבה|668|חוק שירות אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382429.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 500|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491979.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 7|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_608417.pdf}}, {{ח:תיבה|82, 148, 222|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 24|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1783627.pdf}}, {{ח:תיבה|562|תיקון מס׳ 4 לחוק שירות לאומי–אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3012736.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 952|תיקון מס׳ 6 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4615178.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 690|תיקון מס׳ 7 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7458944.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 18|תיקון מס׳ 8 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_9833371.pdf}}, {{ח:תיבה|353|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}, {{ח:תיבה|470|תיקון מס׳ 9 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12223999.pdf}}.

''דחיית המועד הקובע:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 1398|דחיית המועד הקובע|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12283.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: מטרה והגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הרשות הארצית לכבאות והצלה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: הרשות ותפקידיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: נציב כבאות והצלה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: סמכויות הנציב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: כבאים, עובדים ומתנדבים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: כבאים ועובדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: מתנדבים ומשרתים בשירות אזרחי–ביטחוני}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הטיפול באירועים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: סמכויות לטיפול באירוע}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: טיפול באירוע חומרים מסוכנים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: צוותי כיבוי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: עזרה מחוץ לישראל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: הקצאת כבאים בתשלום}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: בטיחות באש}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳: נקיטת אמצעים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: מפקחי בטיחות אש}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: צו הפסקה מינהלי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: חקירת דליקות ותחקירים מבצעיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן א׳: חקירת דליקות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: תחקיר מבצעי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: עונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: תחולה על המדינה ועל מערכת הביטחון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: הוראות לעניין פירוק איגודי ערים, העברת עובדים ונכסים ותקופת המעבר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימן א׳: מינהלת ההקמה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: העברת נכסים, חובות והתחייבויות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן ג׳: הסדרת תשלומים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ד|סימן ד׳: תקופת המעבר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ה|סימן ה׳: ביטול איגודי ערים לכבאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: תיקונים עקיפים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: ביטולים ושמירת הדינים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה: {{מוקטן|איגוד ערים לכבאות, איגוד רשויות מקומיות לכבאות ועיריות}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: מטרה והגדרות}}

{{ח:סעיף|1|מטרת החוק}}
{{ח:ת}} חוק זה מטרתו להסדיר את קיומם של שירותי כבאות והצלה במדינה, לשם הצלת חיי אדם ורכוש, הגברת הבטיחות באש, כיבוי דליקות ומניעת דליקות.

{{ח:סעיף|2|הגדרות|תיקון: תשע״ד, תשע״ו, תשע״ז־3, תשע״ח, תשפ״ב־2, תשפ״ג־2, תשפ״ד, תשפ״ה, תשפ״ו, תשפ״ו־3}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע חומרים מסוכנים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}} (בחוק זה – חוק חומרים מסוכנים);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע כבאות והצלה“ – דליקה וכל מצב סכנה אחר שרשות הכבאות וההצלה מטפלת בו בהתאם לתפקידיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי בטיחות אש והצלה“ – אמצעים המותקנים בנכסים, דרך קבע או באופן ארעי, ומיועדים, בין השאר, לכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מניעת דליקות והתפשטותן;
{{ח:תתת|(2)}} כיבוי דליקות, צמצום נזקיהן והקלת פעולות לכיבוי דליקות;
{{ח:תתת|(3)}} מילוט וחילוץ לכודים והקלת פעולות למילוטם ולחילוצם;
{{ח:תתת|(4)}} הצלת חיי אדם ורכוש;
{{ח:תתת|(5)}} דרכי תקשורת;
{{ח:תתת|(6)}} כל צורך הנדרש לביצוע פעולות כיבוי והצלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט לעניינים מינהליים“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים#סעיף 3|בסעיף 3 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל נכס“, לעניין מקרקעין – מי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעלים, או מי שזכאי להירשם כבעלים כאמור ומחזיק כדין במקרקעין, וכן חוכר לדורות; ואולם אם היו המקרקעין מקרקעי ישראל אשר לחוכר לדורות זכות בהם או לגביהם – החוכר לדורות בלבד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראות כבאות והצלה“ – הוראות שהוציא הנציב לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(א)(1)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראות הרשות“ – הוראות הכבאות וההצלה ופקודות הכבאות וההצלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השלכה כלכלית“, לעניין הנחיה מקצועית או התקנת תקנות – עלות יישום לכלל הגורמים הנדרשים לבצע את ההנחיה או התקנות, לפי העניין, העולה על 30 מיליון שקלים חדשים בשנה מסוימת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השלכה כלכלית משמעותית“, לעניין הנחיה מקצועית – עלות יישום לכלל הגורמים הנדרשים לבצע את ההנחיה, העולה על 70 מיליון שקלים חדשים בשנה מסוימת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה המייעצת לאסדרה“ – הוועדה לאסדרה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 126א|סעיף 126א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק גנים לאומיים“ – {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הסכמים קיבוציים“ – {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|חוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק יסודות התקציב“ – {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המחשבים“ – {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|חוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המים“ – {{ח:חיצוני|חוק המים|חוק המים, התשי״ט–1959}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק רישוי עסקים“ – {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות המדינה (גמלאות)“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות המדינה (מינויים)“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות המדינה (משמעת)“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירותי הכבאות“ – {{ח:חיצוני|חוק שירותי הכבאות|חוק שירותי הכבאות, התשי״ט–1959}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התכנון והבנייה“ – {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום כינון הרשות“ – שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כבאי“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב“ – מועצת הרשות הממשלתית שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124טו|סעיף 124טו לחוק המים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק בנכס“ – למעט מי שזכותו להחזיק בנכס אינה עולה על תקופה של 30 ימים ולמעט אדם הגר בבית מלון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת הביטחון“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 82|בסעיף 82}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקד מחוז“ – מי שמונה להיות מפקד מחוז ברשות הכבאות וההצלה, או למלא את תפקידיו של מפקד מחוז ברשות הכבאות וההצלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעי ישראל“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: מקרקעי ישראל|בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משרת בשירות אזרחי–ביטחוני“ – {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} מי שמשרת ברשות הכבאות וההצלה בשירות אזרחי–ביטחוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתנדב“ – מי שמונה להיות מתנדב לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ג)}} כמסייע ברשות הכבאות וההצלה, והתנדבותו אושרה בהתאם להוראות חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית“ – מי שמשרת ברשות הכבאות וההצלה בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|בחוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסים“ – מקרקעין וכלי תחבורה ציבורית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנציב“ – נציב כבאות והצלה, שמונה לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובדי הרשות“ – כבאים ועובדים כאחד, אלא אם כן נאמר אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודות כבאות והצלה“ – פקודות שהוציא הנציב לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(א)(2)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת המשטרה“ – {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין כבאות והצלה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין כבאות והצלה בכיר“ – קצין כבאות והצלה שדרגתו טפסר משנה ומעלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“, ”רשות הכבאות וההצלה“ – הרשות הארצית לכבאות והצלה שהוקמה בחוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקרקעי ישראל“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק רשות מקרקעי ישראל|בחוק רשות מקרקעי ישראל, התש״ך–1960}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח שאושר בתכנית כגן לאומי או כשמורת טבע“ – שטח שאושרה לגביו תכנית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}}, המייעדת אותו כגן לאומי או כשמורת טבע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח שהוכרז כגן לאומי או כשמורת טבע“ – שטח שהוכרז כגן לאומי או כשמורת טבע לפי {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה#סעיף 22|סעיף 22(א) לחוק גנים לאומיים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – השר לביטחון הפנים.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הרשות הארצית לכבאות והצלה}}
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: הרשות ותפקידיה}}

{{ח:סעיף|3|הקמת רשות ארצית לכבאות והצלה}}
{{ח:תת|(א)}} מוקמת בזה הרשות הארצית לכבאות והצלה במשרד לביטחון הפנים.
{{ח:תת|(ב)}} רשות הכבאות וההצלה היא רשות ממלכתית ארצית.
{{ח:תת|(ג)}} השר יקבע את סמל רשות הכבאות וההצלה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (סמל הרשות)|תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (סמל הרשות), התשע״ט–2019}}.}}

{{ח:סעיף|4|תפקידי רשות הכבאות וההצלה|תיקון: תשע״ד, תשע״ד־2, תשע״ו, תשפ״ג־2, תשפ״ד, תשפ״ה, תשפ״ו, תשפ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} ואלה תפקידי רשות הכבאות וההצלה –
{{ח:תתת|(1)}} לפעול לכיבוי דליקות, למניעת התפשטותן ולהצלת חיי אדם ורכוש מדליקות;
{{ח:תתת|(2)}} לפעול למניעת דליקות לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} לפעול לחילוץ ולהצלת לכודים;
{{ח:תתת|(4)}} לפעול באירוע חומרים מסוכנים לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(5)}} למלא תפקיד המוטל עליה כארגון עזר או כגוף הצלה בהתאם להוראות כל דין;
{{ח:תתת|(6)}} לבצע פעולות נוספות לשם הצלת הנפש והרכוש, שלביצוען נדרש ציוד הנמצא בידי הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות, לשם מילוי תפקידיה –
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} תכשיר ותאמן כבאים ומתנדבים;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} תכשיר ותאמן כבאים, מתנדבים ומשרתים בשירות אזרחי–ביטחוני;
{{ח:תתת|(2)}} תכשיר עובדים וכבאים לטיפול באירועי חומרים מסוכנים;
{{ח:תתת|(3)}} תקים, תכשיר ותפעיל יחידות של כבאים;
{{ח:תתת|(4)}} תקים ותחזיק מיתקנים וציוד;
{{ח:תתת|(5)}} תנהל חקירות בעניין דליקות וגורמיהן;
{{ח:תתת|(6)}} תפתח ידע ותקבע אמות מידה מקצועיות;
{{ח:תתת|(6א)}} תקדם הסדרת הוראות הנוגעות לבטיחות אש והצלה;
{{ח:תתת|(7)}} תכין תכניות לקידום ולפיתוח הרשות;
{{ח:תתת|(8)}} תערוך תרגילים משותפים עם גופי הצלה אחרים;
{{ח:תתת|(9)}} תקיים פעולות הסברה והדרכה בתחום הבטיחות באש;
{{ח:תתת|(10)}} תעודד מחקר ופיתוח בתחומי פעילותה;
{{ח:תתת|(11)}} תשתף פעולה עם רשויות כבאות והצלה מחוץ למדינה, לרבות לשם סיוע הדדי במתן שירותי כבאות והצלה, כפי שיורה השר;
{{ח:תתת|(12)}} תבצע פעולות נוספות ככל הדרוש למילוי תפקידיה.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: נציב כבאות והצלה}}

{{ח:סעיף|5|נציב כבאות והצלה}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור הממשלה, ימנה נציב כבאות והצלה אשר יהיה הדרג הפיקודי העליון ברשות הכבאות וההצלה; הנציב יהיה עובד המדינה ויראו אותו ככבאי לעניין חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} הנציב מופקד על ניהול הרשות ועל ביצוע תפקידיה לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת כהונתו של הנציב תהיה חמש שנים.

{{ח:סעיף|6|תנאי כהונה}}
{{ח:ת}} כשיר להתמנות כנציב מי שהתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא בעל ניסיון ניהולי או פיקודי בגוף בעל היקף פעילות הולם בהתחשב בהיקף פעילותה של הרשות;
{{ח:תת|(2)}} הוא בעל תואר אקדמי;
{{ח:תת|(3)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להתמנות לנציב;
{{ח:תת|(4)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים ככל שנקבעו לעניין זה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים)}}.

{{ח:סעיף|7|הפסקת כהונתו של הנציב}}
{{ח:תת|(א)}} הנציב יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
{{ח:תתת|(2)}} הוא הועבר מתפקידו או פוטר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק שירות המדינה (משמעת)}};
{{ח:תתת|(3)}} השר, לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה ונציב שירות המדינה, החליט לבטל את מינויו לאחר שהוכח להנחת דעתו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא אינו ממלא את תפקידיו כראוי;
{{ח:תתתת|(ב)}} נבצר ממנו, דרך קבע או לתקופה העולה על שישה חודשים, למלא את תפקידו;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כנציב;
{{ח:תתתת|(ד)}} הוא הושעה מתפקידו בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק שירות המדינה (משמעת)}}, לתקופה העולה על שישה חודשים.
{{ח:תת|(ב)}} מסר הנציב כתב התפטרות כאמור בסעיף קטן (א)(1), תפקע כהונתו בתום 30 ימים מיום מסירת כתב ההתפטרות, זולת אם הסכים השר למועד מוקדם יותר.

{{ח:סעיף|8|סמכויות הנציב ואצילת סמכויות}}
{{ח:תת|(א)}} לנציב מוקנות כל הסמכויות הנתונות לכבאים.
{{ח:תת|(ב)}} הנציב רשאי לאצול מסמכויותיו לפי חוק זה, לקצין כבאות והצלה בכיר, למעט הסמכות להוציא הוראות רשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, והסמכות להורות על הקמת צוותי כיבוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיפים 31}} {{ח:פנימי|סעיף 32|ו־32}}.

{{ח:סעיף|9|תובענה בנוגע למינוי נציב, הפסקת כהונתו או השעייתו}}
{{ח:ת}} תובענה הבאה להתנגד לשימוש בסמכויות בעניין מינוי הנציב, הפסקת כהונתו או השעייתו לא תיחשב כתובענה הנובעת מיחסי עובד ומעביד לעניין {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969}}.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: סמכויות הנציב}}

{{ח:סעיף|10|הוראות הרשות}}
{{ח:תת|(א)}} הנציב מוסמך להוציא הוראות רשות, לעניין תפקודה של רשות הכבאות וההצלה, הבטחת פעולתה התקינה ובכל עניין בחוק זה שנקבע כי הנציב מוסמך להוציא לגביו הוראות רשות, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות כבאות והצלה שיקבעו כללים ועקרונות לעניין רשות הכבאות וההצלה – באישור השר;
{{ח:תתת|(2)}} פקודות כבאות והצלה שיקבעו את הפרטים בנושאים שבהם נקבעו הוראות כבאות והצלה או פרטים נוספים בתחום הכבאות וההצלה.
{{ח:תת|(ב)}} היתה סתירה בין הוראת כבאות והצלה לפקודת כבאות והצלה – עדיפה הוראת כבאות והצלה.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין חוק זה רואים את הוראות הרשות כדינים.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות הרשות אינן טעונות פרסום ברשומות והן יפורסמו באתר האינטרנט של רשות הכבאות וההצלה.
{{ח:תת|(ה)}} קבע היועץ המשפטי לממשלה, לאחר התייעצות עם הנציב או מי שהוא הסמיכו לכך, כי יש להוראת רשות נגיעה או חשיבות לציבור, היא תהיה טעונה פרסום גם ברשומות.

{{ח:סעיף|11|מבנה הרשות ותחנות כיבוי}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13}}, הנציב יוציא הוראות רשות שעניינן מבנה הרשות, יחידות הרשות ופרישתן למחוזות, תפקידיהן של היחידות השונות ותפקידיו של הדרג הפיקודי המופקד על יחידות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} ברשות יהיו תחנות כיבוי במספר, במקומות ובשטחי פעולה כפי שיורה הנציב, בהסכמת השר.
{{ח:תת|(ג)}} על רשות הכבאות וההצלה מוטלת החובה והאחריות להבטיח את רמת כשירותה ועובדי הרשות באמצעות הכשרות, אימונים וציוד הולמים על פי משימות יחידותיה; הנציב יקבע בהוראות הרשות את הכשירות הנדרשת מהרשות ומעובדי הרשות לשם מילוי תפקידיה, את פריסת המערך המבצעי, את זמני ההגעה הנדרשים לאירוע כבאות והצלה ואת הרכב צוותי הכיבוי וגודלם.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: כבאים, עובדים ומתנדבים}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: כבאים ועובדים}}

{{ח:סעיף|12|תחולת {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|וחוק שירות המדינה (משמעת)}}|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} ברשות הכבאות וההצלה יהיו כבאים ועובדים בתקן מאושר של הרשות.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה ויחולו עליהם הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים)}}, וכן הוראות חוק זה.
{{ח:תתת|(2)}} עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות הנציב ובפיקוחו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בכל דין, השר, לאחר התייעצות עם נציב שירות המדינה, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות אחרות מאלה החלות בשירות המדינה, לעניין ארגון וניהול כוח אדם ברשות, כולן או חלקן, לרבות בעניין קבלת כבאים לרשות ומינוים, ובכלל זה תקנות הקובעות דין שונה מזה שנקבע {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|בחוק שירות המדינה (מינויים)}}.
{{ח:תת|(ד)}} תקנות לפי סעיף קטן (ג) יכול שיקבעו גם הוראות לעניין כשירותם של עובדי הרשות וכללים ומבחנים תקופתיים של אלה.
{{ח:תת|(ה)}} על עובדי הרשות יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק שירות המדינה (משמעת)}}, ככל שלא נקבע אחרת בחוק זה, וכן הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הכבאות|חוק שירותי הכבאות}} כל עוד הן עומדות בתוקפן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 147|סעיף 147(ג)}}.

{{ח:סעיף|13|כבאים וקציני כבאות והצלה|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} כבאי הוא מי שעבר קורס כבאים בסיסי ומשרת במשרה הקבועה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(ב)}} קצין כבאות והצלה הוא עובד הרשות שקיבל הכשרה מתאימה לכך, כפי שקבע הנציב בפקודות כבאות והצלה, והנציב הסמיכו כקצין כבאות והצלה.
{{ח:תת|(ג)}} הנציב רשאי למנות לשירות במשרה הקבועה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} קצין כבאות והצלה שהוא כבאי, או שקיבל הכשרה מתאימה לכך כפי שקבע הנציב בפקודות כבאות והצלה ויראו אותו ככבאי.
{{ח:תת|(ד)}} השר, לאחר התייעצות עם נציב שירות המדינה, רשאי לקבוע, בצו, משרות נוספות ברשות, בתחום מניעת דליקות וחקירת דליקות, שעל נושא המשרה המנויה בו יחולו הוראות חוק זה החלות על כבאים לפי חוק זה, כולן או חלקן, ובשינויים שיקבע.
{{ח:תת|(ה)}} השר, בהסכמת נציב שירות המדינה ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(ו)}} השר, בהסכמת נציב שירות המדינה, רשאי לקבוע הוראות לעניין דרגות של כבאים וקציני כבאות והצלה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (הדרגות והתקן של יחידות הכבאים)|תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (הדרגות והתקן של יחידות הכבאים), תשל״ו–1976}}.}}

{{ח:סעיף|14|הכבאי בתפקיד}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכל דין, כבאי, כשהוא בישראל, רואים אותו, לכל עניין לפי חוק זה, כנמצא זמין לתפקיד, ומותר בכל עת להורות על התייצבותו ומילוי תפקידו בכל מקום בהתאם להוראות הנציב.

{{ח:סעיף|15|מדים ותגי זיהוי}}
{{ח:תת|(א)}} בשעת מילוי תפקידו יהיה כבאי לבוש מדים בהתאם להוראות הרשות, יענוד תג זיהוי גלוי לעין הנושא את שמו ושם משפחתו, ויישא עמו את תעודת המינוי שלו ככבאי.
{{ח:תת|(ב)}} כבאי המשתמש בסמכויותיו לפי חוק זה כלפי אדם, יציג את תעודת המינוי שלו מיד עם דרישתו של אותו אדם.
{{ח:תת|(ג)}} כבאי ימסור את פרטי זהותו לבקשת כל אדם בכל עניין הקשור להיותו כבאי.
{{ח:תת|(ד)}} החובות לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג) לא יחולו בנסיבות שבהן קיימת סכנה לפגיעה בחיי אדם או ברכוש.
{{ח:תת|(ה)}} חלפו הנסיבות שמנעו את מילוי החובות לפי סעיף זה, כאמור בסעיף קטן (ד), יקיים הכבאי את ההוראות האמורות, מוקדם ככל האפשר.

{{ח:סעיף|16|עיטורים|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק העיטורים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר|חוק העיטורים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר, התשל״ב–1972}}, יחול גם על כבאים ומתנדבים, בשינויים אלה: בכל מקום {{ח:חיצוני|חוק העיטורים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר|בחוק האמור}}, במקום ”המפכ״ל“ יקראו ”הנציב“, במקום ”שוטר“ יקראו ”כבאי“ או ”מתנדב“ לפי העניין, במקום ”פקודות קבע“ יקראו ”הוראות הרשות“, ובמקום ”המשטרה“ יקראו ”הרשות הארצית לכבאות והצלה“; ואולם לעניין {{ח:חיצוני|חוק העיטורים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר#סעיף 11א|סעיף 11א לחוק האמור}}, במקום ”שוטר“ יקראו ”עובד הרשות“.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העיטורים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר (אות המערכה ברצועת הביטחון בלבנון – קביעת זכאים)|תקנות העיטורים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר (אות המערכה ברצועת הביטחון בלבנון – קביעת זכאים), התשפ״א–2021}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: מתנדבים ומשרתים בשירות אזרחי–ביטחוני|תיקון: תשע״ד, תשע״ו, תשפ״ג־2, תשפ״ד, תשפ״ה, תשפ״ו, תשפ״ו־3}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(שם {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|הסימן}} נקבע כהוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, שם הסימן הקבוע הוא: ”סימן ב׳: מתנדבים“).}}

{{ח:סעיף|17|מתנדבים}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הכבאות וההצלה רשאית להסתייע במתנדבים מישראל ומחוצה לה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} יחידת כבאים יכול שתהיה מורכבת מכבאים, ממתנדבים או משניהם כאחד ({{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|בסימן זה}} – יחידה).
{{ח:תתת|(2)}} הנציב רשאי להקים יחידה שתהיה מורכבת ממתנדבים בלבד, בכפוף לאמות מידה שיקבע; בקביעת אמות מידה כאמור יביא הנציב בחשבון, בין השאר, את מיקומה המתבקש של היחידה, ריחוקה מתחנות כיבוי, קרבתה ליער או לחורש ורמת הסיכון הנובעת מכל אלה.
{{ח:תת|(ג)}} מפקד מחוז רשאי למנות אדם להיות מתנדב אם התקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מלאו לו 15 שנים ואולם אם טרם מלאו לו 18 שנים – הציג כתב הסכמה מאת הוריו או מאת אפוטרופסו;
{{ח:תתת|(2)}} הוא עומד בתנאי כשירות כפי שקבע השר, לעניין השכלה, הכשרה מעשית ומקצועית, כושר גופני, מצב בריאותי ועמידה בבחינות; בתקנות לפי פסקה זו רשאי השר לקבוע תנאים שונים לפי סוגי מתנדבים שקבע, לרבות לעניין גילם;
{{ח:תתת|(3)}} הוא לא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות מתנדב;
{{ח:תתת|(4)}} ועדת בוחנים שמינה הנציב המליצה על מינויו כמתנדב.
{{ח:תת|(ד)}} באירוע כבאות והצלה, כאשר קיים חשש לפגיעה מיידית בחיי אדם או ברכוש, יהיו נתונות למתנדב בעת מילוי תפקידו סמכויות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כשהוא פועל בנוכחות כבאי ולשם סיוע לו – כל הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}};
{{ח:תתת|(2)}} ביחידה שאישר הנציב לעניין זה –
{{ח:תתתת|(א)}} עד בואו של כבאי – כל הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיפים 21}} {{ח:פנימי|סעיף 22|ו־22}};
{{ח:תתתת|(ב)}} לאחר הגעת כבאי, בנוכחותו ולשם סיוע לו – כל הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}.

{{ח:סעיף|18|דין משמעתי|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} על מתנדב לא יחול {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק שירות המדינה (משמעת)}}, ויחול עליו דין משמעתי בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הכבאות|חוק שירותי הכבאות}}, כל עוד הן עומדות בתוקפן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 147|סעיף 147(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מפקד יחידה שהוא כבאי יהיה מוסמך להעמיד לדין משמעתי מתנדב בעבירה שנקבעה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הכבאות|חוק שירותי הכבאות}} כאמור בסעיף קטן (א), ולהטיל עליו עונש של התראה, נזיפה, הגבלת התנדבותו או הפסקתה, בלבד.

{{ח:סעיף|19|העדר זכאות לשכר והעדר יחסי עובד ומעביד}}
{{ח:ת}} מתנדב לא יהיה זכאי לשכר או למשכורת בעד שירותו, ולא יתקיימו יחסי עובד ומעביד בינו ובין הרשות.

{{ח:סעיף|20|תחולת {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות)}}}}
{{ח:ת}} דין מתנדבים כדין עובדי ציבור לעניין {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}}.

{{ח:סעיף|20א|משרתים בשירות אזרחי–&lt;wbr&gt;ביטחוני|תיקון: תשע״ד, תשע״ו, תשע״ז־3, תשפ״ג־2, תשפ״ד, תשפ״ה, תשפ״ו, תשפ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} על משרת בשירות אזרחי–ביטחוני ועל מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|וסימן זה}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ב)(2)}}, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיפים 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|ו־85}} והתקנות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 147|בסעיף 147(א)(13) ו־(14)}}, והכול בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הטיפול באירועים}}
{{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: סמכויות לטיפול באירוע}}

{{ח:סעיף|21|סמכויות כבאי במילוי תפקידו}}
{{ח:ת}} כבאי רשאי, כדי לטפל באירוע כבאות והצלה או למנוע את התפשטותו, להציל חיי אדם או רכוש, ככל שהדבר נדרש בנסיבות העניין, לשם מילוי תפקידו ובהתאם לפקודות כבאות והצלה לעניין זה, לעשות את כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} להיכנס לכל מקום שאירוע כבאות והצלה מתרחש בו או עלול להתפשט אליו וכן למקום סמוך שקיים צורך להיכנס אליו;
{{ח:תת|(2)}} להשתמש ברכוש ולפגוע ברכוש;
{{ח:תת|(3)}} לעשות כל פעולה סבירה הדרושה בנסיבות העניין.

{{ח:סעיף|22|סמכויות קצין כבאות והצלה}}
{{ח:ת}} מצא קצין כבאות והצלה כי קיימת סכנה לפגיעה בחיי אדם או ברכוש או כי נדרשות הפעולות המפורטות להלן כדי למנוע התפשטות אש, בשל אירוע כבאות והצלה, רשאי הוא, כל עוד קיימים הסכנה או החשש להתפשטות האש, וככל שהדבר נדרש לצורך מניעת הסכנה האמורה או התפשטות האש, לעשות שימוש בסמכויות המפורטות בפסקאות (1) עד (3), לשם מילוי תפקידו:
{{ח:תת|(1)}} לסגור שטח או מקום, ולמנוע מכל אדם להיכנס אליו או לצאת ממנו, עד לבואו של שוטר למקום;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מכל אדם בשטח האירוע או באזור העלול להיפגע כתוצאה מהאירוע להישאר במקום שהוא נמצא בו, לצאת ממנו או להיכנס למקום שקבע;
{{ח:תת|(3)}} להורות לכל אדם הנמצא בשטח האירוע או באזור שבו קיימים הסכנה או החשש להתפשטות אש בהם, כל הוראה סבירה הדרושה באופן חיוני לשם הצלת חיי אדם או רכוש, או למניעת הפגיעה או התפשטות האש.

{{ח:סעיף|23|כפיית ציות}}
{{ח:ת}} כבאי רשאי להשתמש בכוח סביר כלפי אדם או רכוש לשם ביצוע פעולות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיפים 21}} {{ח:פנימי|סעיף 28|ו־28}}, ולשם כפיית ציות להוראות שניתנו כדין לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיפים 22}} {{ח:פנימי|סעיף 29|ו־29}}.

{{ח:סעיף|24|מתנדבים באירוע}}
{{ח:תת|(א)}} מצא קצין כבאות והצלה שאין די בכוח האדם העומד לרשותו לטיפול באירוע כבאות והצלה, רשאי הוא להרשות לאדם שנחזה להיות בן 18 שנים ומעלה, והתנדב לסייע בפעולות הכיבוי וההצלה, לסייע בפעולות הכיבוי וההצלה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהתנדב לפי סעיף זה, יראו בו מתנדב, ויהיו נתונות לו הסמכויות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17(ד)(1)}}, ואולם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} לא יחולו.
{{ח:תת|(ג)}} לא יזדקק בית המשפט לתובענה נגד אדם שהתנדב לפי סעיף קטן (א) בשל מעשה או מחדל שעשה במסגרת סיוע לפעולות כיבוי והצלה כאמור באותו סעיף קטן, והמקים אחריות בנזיקין.

{{ח:סעיף|25|גיוס ציוד וחומרים בנסיבות מיוחדות|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} בעת אירוע כבאות והצלה שמתעורר בו חשש לפגיעה מיידית בחיי אדם או ברכוש, רשאי קצין כבאות והצלה, אם מצא כי אין די בציוד או בחומרים העומדים לרשותו לטיפול באירוע כאמור, לעשות את כל אלה לצורך ביצוע הפעולות הנדרשות באופן דחוף:
{{ח:תתת|(1)}} להשתמש בציוד או בחומרים הנמצאים בחזקת כל אדם;
{{ח:תתת|(2)}} לתת הוראות לכל אדם לעניין סיוע ושימוש בציוד או בחומרים.
{{ח:תת|(ב)}} העמיד אדם לרשות רשות הכבאות וההצלה ציוד בהתאם להוראה לפי סעיף קטן (א), יוחזר הציוד, למעט חומר שהתכלה, למי שנלקח ממנו, מיד עם תום הטיפול באירוע כבאות והצלה או בתום תקופה שלא תעלה על יומיים ממועד מתן ההוראה; לא הסתיים הטיפול באירוע בתוך יומיים, רשאי הנציב להאריך את התקופה לתקופה נוספת, ככל שהדבר דרוש לשם טיפול באירוע.
{{ח:תת|(ג)}} בעל ציוד זכאי לתשלום בעד ההוצאות הכרוכות בהחזרת הציוד לרשותו, בשיעור שייקבע בתקנות כאמור בסעיף קטן (ו).
{{ח:תת|(ד)}} לא הוחזר ציוד או נגרם נזק לציוד שהועמד לרשות רשות הכבאות וההצלה בהתאם להוראה לפי סעיף קטן (א), יפצה אוצר המדינה את בעל הציוד בעד הציוד שלא הוחזר כאמור, או בעד כל נזק שנגרם לציוד, וכן ישולמו דמי שימוש בעד הציוד.
{{ח:תת|(ה)}} החלטה בדבר מתן פיצויים כאמור בסעיף קטן (ד) ובדבר גובהם תינתן בתוך 45 ימים ממועד הגשת בקשה לקבלת פיצויים, והפיצויים ישולמו בתוך 30 ימים ממועד מתן ההחלטה.
{{ח:תת|(ו)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, יקבע הוראות לעניין הדרכים להגשת בקשה של בעל ציוד לקבלת פיצויים, לרבות המועד להגשת בקשה, אופן קביעת הפיצויים, שיעור דמי השימוש בציוד, החזר הוצאות ותשלום ריבית והפרשי הצמדה לגבי תשלומים כאמור שלא שולמו במועדם.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיפים קטנים (ג) עד (ו) לא יחולו על ציוד שהועמד לרשות רשות הכבאות וההצלה לשם טיפול באירוע כבאות והצלה שאירע בנכס בבעלותו של בעל הציוד.
{{ח:תת|(ח)}} לא תהיה לאדם כל עילת תביעה על פי כל דין בשל נזק שנגרם לציוד שהועמד לרשות רשות הכבאות וההצלה בהתאם להוראה שניתנה לפי סעיף קטן (א), או בקשר להוצאות שנגרמו לו או רווח שנמנע ממנו עקב העמדת הציוד כאמור, אלא לפי הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ט)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל ציוד“ – לגבי ציוד הרשום לפי דין – הבעל הרשום, ולגבי ציוד אחר – מי שהוכיח, בדרך שתיקבע בתקנות, כי הוא בעל הציוד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ציוד“ – לרבות חומר.

{{ח:סעיף|26|שימוש במים}}
{{ח:תת|(א)}} לשם טיפול באירוע כבאות והצלה רשאי כבאי להשתמש במים מכל מקור הנמצאים בכל מקום ובציוד ובמיתקנים הדרושים לשם כך.
{{ח:תת|(ב)}} רשות הכבאות וההצלה תשפה אדם בעבור מים שהשתמשה בהם לפי סעיף זה; השר יקבע את אופן השיפוי ואת גובהו בהסכמת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב ובהסכמת שר האוצר.

{{ח:סעיף|27|סמכויות כבאי וקצין כבאות והצלה}}
{{ח:תת|(א)}} כל סמכות הנתונה {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} לקצין כבאות והצלה, נתונה, בהיעדרו של הקצין, לכבאי בעל הדרגה הבכירה באירוע.
{{ח:תת|(ב)}} סמכות הנתונה לקצין כבאות והצלה {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} תהיה נתונה רק לקצין כבאות והצלה המשרת במשרה הקבועה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: טיפול באירוע חומרים מסוכנים}}

{{ח:סעיף|28|תפקידים בעת אירוע חומרים מסוכנים}}
{{ח:ת}} בעת אירוע חומרים מסוכנים ובעת תרגיל היערכות לקראת אירוע חומרים מסוכנים, נוסף על כל תפקיד, יהיו לכל גורם המנוי בפסקאות (1) ו־(2), התפקיד האמור לצדו:
{{ח:תת|(1)}} לעובד הרשות שקיבל הכשרה מתאימה לכך –
{{ח:תתת|(א)}} גילוי, זיהוי וניטור של חומרים מסוכנים בעת אירוע חומרים מסוכנים;
{{ח:תתת|(ב)}} הערכת סיכונים בעת אירוע חומרים מסוכנים;
{{ח:תת|(2)}} לקצין כבאות והצלה שקיבל הכשרה מתאימה לכך –
{{ח:תתת|(א)}} מתן ייעוץ מקצועי לקצין משטרה או לקצין צה״ל לפי בקשתם, לגבי אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} אופן הטיפול בחומרים מסוכנים, כדי למנוע, לצמצם או להפסיק סכנה לאדם ולסביבה;
{{ח:תתתת|(2)}} הנחיות התנהגות לציבור ולגופי הצלה;
{{ח:תתת|(ב)}} בפסקה זו, ”קצין משטרה“ ו”קצין צה״ל“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90א|בסעיף 90א לפקודת המשטרה}}.

{{ח:סעיף|29|סמכויות בעת אירוע חומרים מסוכנים}}
{{ח:תת|(א)}} כאשר קיים חשש לקיומו של אירוע חומרים מסוכנים, יהיו לעובד הרשות, נוסף על הסמכויות המנויות {{ח:פנימי|פרק ד סימן א|בסימן א׳}}, ולשם ביצוע תפקידיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}}, הסמכויות המפורטות להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מכל אדם הנמצא באזור האירוע או מאדם שיש למי מהם יסוד להניח כי יש לו קשר לאירוע או מידע בקשר אליו, למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תתת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנמצא באזור האירוע או מאדם שיש למי מהם יסוד להניח כי יש לו קשר לאירוע או מידע בקשר אליו, למסור לו כל ידיעה או מסמך הדרושים לו לצורך ביצוע תפקידיו; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים}};
{{ח:תתת|(3)}} לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דגימות של חומר, מכל חומר שיש לו יסוד סביר להניח שהוא חומר מסוכן;
{{ח:תתת|(4)}} לערוך חיפוש במקום בלא צו שופט, אם יש לו יסוד סביר להניח שבאותו מקום יש חומרים מסוכנים, ולתפוס חומר שיש לו יסוד סביר להניח שהוא חומר מסוכן, והכל, ככל הדרוש להצלת חיי אדם או רכוש או לצמצום היקף אירוע חומרים מסוכנים או תוצאותיו; חומר שנתפס כאמור יוחזר במידת האפשר ובהקדם האפשרי לאחר תום אירוע חומרים מסוכנים ולמי שממנו נתפס.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל עובד הרשות סמכויות כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן –
{{ח:תתת|(1)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן זה}}, כפי שהורה הנציב;
{{ח:תתת|(2)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה השר.

{{ח:סעיף|30|דיווח ושמירת דינים}}
{{ח:תת|(א)}} עם היוודע דבר קיומו של אירוע חומרים מסוכנים, וכן לאחר סיומו, ידווח קצין כבאות והצלה על האירוע לממונה במשרד להגנת הסביבה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן זה}} כדי לגרוע מסמכויותיו של ממונה במשרד להגנת הסביבה.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”ממונה במשרד להגנת הסביבה“ – ממונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|בחוק החומרים המסוכנים}}.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: צוותי כיבוי}}

{{ח:סעיף|31|צוות כיבוי והצלה מפעלי|תיקון: תשע״ו־2, תשפ״ב, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפעל“ – כל מקום שמתקיימים בו סיכוני אש מיוחדים או סיכון מיוחד לאירוע חומרים מסוכנים, שנקבע לפי סעיף קטן (ב);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל מפעל“ – לרבות מנהלו או המחזיק בו.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, יקבע סוגים של מפעלים שיחולו עליהם הוראות סעיף זה, כגון תחנת כוח, מפעל תעשייתי, נמל ים, שדה תעופה ומקום אחסון; תקנות כאמור בסעיף קטן זה לעניין סוגי מפעלים שמתקיים בהם סיכון מיוחד לאירוע חומרים מסוכנים יותקנו גם בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה ושר הכלכלה והתעשייה.
{{ח:תת|(ג)}} הנציב רשאי להורות בצו לבעל מפעל, לקיים במפעלו צוות כיבוי והצלה בעל הכשרה לפעול באירוע כבאות והצלה עד להגעת כוחות רשות הכבאות וההצלה למקום האירוע, ולסייע לרשות בפעולותיה עם הגיעה למקום האירוע (בחוק זה – צוות כיבוי והצלה מפעלי); ואולם הנציב לא ידרוש כי לצוות כיבוי והצלה מפעלי תהיה הכשרה לפעול באירוע חומרים מסוכנים אלא לגבי מפעל מהסוג שנקבע לפי סעיף קטן (ב) כי מתקיים בו סיכון מיוחד לאירוע חומרים מסוכנים.
{{ח:תת|(ד)}} בזמן אירוע כבאות והצלה יראו חבר צוות כיבוי והצלה מפעלי כמתנדב, יהיו נתונות לו הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ג)}} יחולו עליו, ובמפעל שמתקיים בו סיכון מיוחד לאירוע חומרים מסוכנים, יהיו נתונות לו גם הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29(א)(3)}} לצורך גילוי, זיהוי וניטור של חומרים מסוכנים.
{{ח:תת|(ה)}} בצו לפי סעיף קטן (ג) רשאי הנציב לתת הוראות בדבר הרכבו של צוות כיבוי והצלה מפעלי, ציודו, הכשרתו, אימוניו, דרכי פעולתו, וכל הוראה אחרת הדרושה למילוי תפקידו.

{{ח:סעיף|32|צוותי כיבוי לשטחים פתוחים}}
{{ח:תת|(א)}} הנציב רשאי להורות בצו לרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים ולגופים האחראים ליערות ולחורשים, לרבות הקרן הקיימת לישראל, לקיים צוותי כיבוי בעלי הכשרה לפעול באירוע דליקה בשטחים שבאחריותם עד להגעת כוחות רשות הכבאות וההצלה למקום, ולסייע לרשות בפעולותיה עם הגיעה למקום האירוע (בחוק זה – צוותי כיבוי לשטחים פתוחים).
{{ח:תת|(ב)}} בזמן אירוע דליקה יראו חבר צוות כיבוי לשטחים פתוחים כמתנדב, יהיו נתונות לו הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ג)}} יחולו עליו.
{{ח:תת|(ג)}} בצו לפי סעיף קטן (א) רשאי הנציב לתת הוראות בדבר הרכבם של צוותי כיבוי לשטחים פתוחים, ציודם, הכשרתם, אימוניהם, דרכי פעולתם, וכל הוראה אחרת הדרושה למילוי תפקידם.
{{ח:תת|(ד)}} צו לפי סעיף קטן (א) המורה דבר לגבי אחד מאלה יינתן –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי רשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים – לאחר התייעצות עמה ובהסכמת השר להגנת הסביבה;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי יערות וחורשים – לאחר התייעצות עם הגוף האחראי להם ובהסכמת שר החקלאות ופיתוח הכפר;
{{ח:תתת|(3)}} לרשות מקומית – בהסכמת שר הפנים.

{{ח:סעיף|33|הסכם להקמת צוות כיבוי כחלופה לצו|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} כחלופה לצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}} {{ח:פנימי|סעיף 32|או 32}}, רשאי הנציב לכרות הסכם עם בעלים של מפעל, או עם גוף כאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}}, להקמת צוות כיבוי והצלה מפעלי או צוות כיבוי לשטחים פתוחים, לפי העניין, ולהסדרת הנושאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 31|בסעיף 31(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 32|או 32(ג)}}; פקע או בוטל הסכם כאמור, רשאי הנציב לתת צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}} {{ח:פנימי|סעיף 32|או 32}}.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: עזרה מחוץ לישראל}}

{{ח:סעיף|34|עזרה מחוץ לישראל|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין הושטת עזרה בתחום הכבאות וההצלה מחוץ לישראל.
{{ח:תת|(ב)}} הנציב רשאי, לבקשת שר החוץ ובאישור השר, להורות על הושטת עזרה של רשות הכבאות וההצלה לטיפול באירועים מחוץ לישראל.

{{ח:סעיף|35|עזרה בשטחי המועצה הפלסטינית|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההסכם“ – הסכם הביניים הישראלי–פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה, שנחתם בוושינגטון בין מדינת ישראל לבין ארגון השחרור הפלסטיני, ביום ד׳ בתשרי התשנ״ו (28 בספטמבר 1995), לרבות נספחיו והמסמכים שנלוו אליו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – המועצה הפלסטינית שתכונן בהתאם להסכם, ועד לכינונה – הרשות הפלסטינית כמשמעותה בהסכם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שטחי המועצה הפלסטינית“ – השטחים הכלולים מעת לעת בתחום הסמכות הטריטוריאלית של המועצה לפי ההסכם, וכן כל שטח רצועת עזה.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין הושטת עזרה בשטחי המועצה הפלסטינית לפי בקשת המועצה או רשות מוסמכת מטעמה, בתחום שירותי כבאות והצלה.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: הקצאת כבאים בתשלום}}

{{ח:סעיף|36|הקצאת כבאים בתשלום|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}}, ”קצין מוסמך“ – קצין כבאות והצלה בכיר שמפקד המחוז מינה לעניין {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש אדם כי לרגל פעולה או אירוע כלשהו מטעמו ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}} – פעולה או אירוע) תקצה רשות הכבאות וההצלה כבאים וציוד לשם שמירה על הציבור מהתרחשות אירוע כבאות והצלה, רשאי הקצין המוסמך לכך להקצות לפעולה או לאירוע כבאים וציוד בתשלום, אם מצא כי מפאת היקפם, טיבם או מקומם של הפעולה או האירוע, קיים חשש להתרחשות אירוע כבאות והצלה, וכי מתקיימים תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפעולה או האירוע הם מסוג הפעולות או האירועים שהשר קבע כי ניתן להקצות להם כבאים וציוד בתשלום;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (סוגי פעולות או אירועים שניתן להקצות להם כבאים וציוד בתשלום)|תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (סוגי פעולות או אירועים שניתן להקצות להם כבאים וציוד בתשלום), התשע״ו–2016}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} התקיימו לגבי הפעולה או האירוע הוראות כל דין, לרבות כאשר נדרש לפעולה או לאירוע רישיון, היתר או אישור לפי כל דין, והגורם המוסמך לתתם החליט כי הרישיון, ההיתר או האישור מותנים בבחינה של הקצין המוסמך בדבר הצורך בהקצאת כבאים וציוד לכיבוי אש או לחילוץ.
{{ח:תת|(ג)}} לא יקצה הקצין המוסמך כבאים וציוד בתשלום אלא לאחר שנוכח כי התקיימו התנאים האמורים בסעיף קטן (ב), ולאחר שמצא כי נוכח היקפם, טיבם ומקומם של הפעולה או האירוע, יש מקום להקצות כבאים וציוד בתשלום, וזאת בשים לב, בין השאר, לאלה:
{{ח:תתת|(1)}} האפשרות להשתמש בחלופות אחרות לשם שמירה על הציבור מהתרחשות אירוע כבאות והצלה בפעולה או באירוע;
{{ח:תתת|(2)}} מאפייניהם הפרטיים או הציבוריים של הפעולה או האירוע, לרבות היותם מיועדים לציבור מסוים או למטרות רווח;
{{ח:תתת|(3)}} ההשלכות על מילוי תפקידיה של רשות הכבאות וההצלה ועל כבאים, לרבות השלכות בדבר יכולתה של הרשות לטפל באירועי כבאות והצלה אחרים ולמנוע את התרחשותם.
{{ח:תת|(ד)}} החליט הקצין המוסמך כי יש מקום להקצות כבאים וציוד בתשלום, יורה על מספר הכבאים והיקף הציוד שיוקצו בתשלום, בהתאם לאמות המידה שבהוראות הרשות.

{{ח:סעיף|37|אירועים ממלכתיים והפגנות}}
{{ח:ת}} החליט הקצין המוסמך להקצות כבאים וציוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, לא יידרש תשלום בעד ההקצאה לאירוע שהוא אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} אירוע ממלכתי בעל חשיבות לאומית, כפי שקבעה ועדת שרים שהממשלה הסמיכה לעניין זה, וכפי שייקבע בפקודות כבאות והצלה;
{{ח:תת|(2)}} אסיפה או תהלוכה כהגדרתן {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 83|בסעיף 83 לפקודת המשטרה}}, וכן משמרת מחאה או הפגנה, בעניינים בעלי אופי מדיני או ציבורי, למעט תשלום הנדרש בעבור הקצאה נוספת של כבאים וציוד לשם שמירה על הציבור מהתרחשות אירוע כבאות והצלה עקב כוונתם של המארגנים להשתמש באמצעים שיש בהם, לדעת הקצין המוסמך, סכנה ממשית להתפרצות דליקה.

{{ח:סעיף|38|עיון חוזר וערר}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטת הקצין המוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, רשאי אדם לפנות בבקשה לעיון חוזר לפני מפקד המחוז, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה בבקשת ההקצאה, והוא רשאי לאשר את החלטת הקצין המוסמך, לשנותה או לבטלה.
{{ח:תת|(ב)}} על החלטת מפקד מחוז בבקשה לעיון חוזר לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני ועדת ערר שהוקמה לפי סעיף קטן (ג), בתוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה בעיון החוזר.
{{ח:תת|(ג)}} השר ימנה ועדת ערר שתדון בעררים לפי סעיף קטן (ב), ואלה חבריה:
{{ח:תתת|(1)}} הנציב או סגנו, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} עובד המדינה שהוא משפטן הכשיר להיות שופט בית משפט השלום, שימנה שר המשפטים;
{{ח:תתת|(3)}} עובד המשרד לביטחון הפנים.
{{ח:תת|(ד)}} השר, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע את סדרי הדין בוועדת הערר.
{{ח:תת|(ה)}} החלטה בערר לגבי הקצאת כבאים וציוד לפעולה או אירוע או לגבי מספר הכבאים או היקף הציוד הדרושים לשם שמירה על הציבור מהתרחשות אירוע כבאות והצלה בפעולה או באירוע, טעונה הסכמה של יושב ראש הוועדה.
{{ח:תת|(ו)}} החלטת ועדת הערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים.

{{ח:סעיף|39|ייעוד תשלומים}}
{{ח:ת}} התשלומים שיתקבלו בשל הקצאת כבאים וציוד בתשלום לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}} יתווספו לתקציב רשות הכבאות וההצלה לשם כיסוי הוצאות הקצאת הכבאים והציוד לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}} ובהתאם לפקודות כבאות והצלה.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: בטיחות באש}}
{{ח:קטע3|פרק ה סימן א|סימן א׳: נקיטת אמצעים}}

{{ח:סעיף|40|אחריות לקיום הוראות בטיחות אש והצלה}}
{{ח:תת|(א)}} האחריות לקיום הוראות בעניין בטיחות אש והצלה (בחוק זה – הוראות בטיחות אש והצלה) חלה על בעל נכס ועל מחזיק בנכס ({{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} – האחראי); לעניין זה, יראו אדם העוסק בתחזוקת שטחים משותפים בנכס כמחזיק לעניין השטחים המשותפים בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), השר רשאי לקבוע כי לעניין סוגים של נכסים או לעניין סוגים של אמצעי בטיחות אש והצלה, האחריות לקיום הוראות בטיחות אש והצלה מוטלת על הבעלים בלבד, על המחזיק בלבד, או על האדם העוסק בתחזוקת השטחים המשותפים בנכס בלבד, או על גורם אחר שקבע.

{{ח:סעיף|41|חובת האחראי}}
{{ח:ת}} האחראי חייב למלא אחר כל הוראה לפי כל דין בעניין בטיחות אש והצלה, במועד שנקבע לכך, ולהחזיק אמצעי בטיחות אש והצלה במצב תקין.

{{ח:סעיף|42|תקנות בדבר נקיטת אמצעי בטיחות אש והצלה|תיקון: תשע״ד־2, תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} לשם מניעת דליקות והתפשטותן, כיבוי דליקות, צמצום נזקיהן וחילוץ לכודים, רשאי השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, לקבוע הוראות בעניינים המפורטים להלן ואת האחראי לביצוען:
{{ח:תתת|(1)}} סידורי בטיחות אש והצלה בנכסים לסוגיהם, לרבות התקנתם של אמצעי בטיחות אש והצלה בנכסים כאמור, קביעת איכותם, תחזוקתם ובדיקת תקינותם, תרגול השימוש בהם וקבלת אישור בטיחות;
{{ח:תתת|(2)}} אופן החזקתם של נכסים לסוגיהם, לרבות בעניין סדר וניקיון, גיזום וסילוק צמחייה, מיקומם של מיתקנים, אחסנה, שמירת דרכי מילוט פנויות ותחזוקת יערות וחורשים, והכל בכל הנוגע לבטיחות אש והצלה;
{{ח:תתת|(3)}} כללי התנהגות שעניינם בטיחות אש והצלה;
{{ח:תתת|(4)}} חובת העסקת ממונה בטיחות אש והצלה בעסקים, במוסדות ובארגונים לסוגיהם, תפקידיו וכן דרישות לעניין כשירות, הכשרה והסמכה של הממונה; הוראות פסקה זו יחולו על גופים כאמור שהיקף פעילותם מצדיק זאת, בין השאר בשל רמת הסיכון הנובעת מאופי הפעילות של הגוף, ממספר השוהים במקום שבו הוא פועל ומשטח המקום;
{{ח:תתת|(5)}} חובת עריכתן של פעולות הדרכה ותרגול בנושאי בטיחות אש והצלה על ידי מדריכים, בעסקים, במוסדות ובארגונים לסוגיהם, וכן דרישות לעניין כשירות, הכשרה והסמכה של המדריכים;
{{ח:תתת|(6)}} החובה להחזיק אישור על עמידה בתקן אמריקני או תקן בין־לאומי אחר (בחוק זה – תקן זר) כאמור {{ח:פנימי|סעיף 126ז1|בסעיף 126ז1}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(2) –
{{ח:תתת|(1)}} תקנות הנוגעות לשטח המפורט להלן, ייקבעו לאחר התייעצות עם הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים ובהסכמת השר להגנת הסביבה:
{{ח:תתתת|(א)}} שטח שהוכרז כגן לאומי או כשמורת טבע;
{{ח:תתתת|(ב)}} שטח שאושר בתכנית כגן לאומי או כשמורת טבע;
{{ח:תתתת|(ג)}} שטחים שנמצאים בהם ערכי טבע מוגנים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק הגנים הלאומיים}}.
{{ח:תתת|(2)}} תקנות הנוגעות ליערות וחורשים ייקבעו לאחר התייעצות עם הגוף המופקד על ניהול מרבית שטחי הייעור בישראל, עם השר להגנת הסביבה ובהסכמת שר החקלאות ופיתוח הכפר;
{{ח:תתת|(3)}} תקנות לגבי שטחים פתוחים שרשות מקומית היא בעלת זכויות בהם ייקבעו בהסכמת שר הפנים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי עינוג)|תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי עינוג), תש״ל–1969}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבנין מסחרי)|תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבנין מסחרי), תשל״ב–1971}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי מגורים)|תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי מגורים), תשל״ב–1972}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי-מלון)|תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי־מלון), תשל״ב–1972}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי חולים)|תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי חולים), תשל״ב–1972}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי ספר)|תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי ספר), תשל״ב–1972}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי תפילה)|תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי תפילה), תשל״ב–1972}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי במחסנים)|תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי במחסנים), תשל״ב–1972}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי במפעלי תעשיה או מלאכה)|תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי במפעלי תעשיה או מלאכה), תשל״ב–1972}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הכבאות (אמצעי כיבוי במוזיאונים)|תקנות שירותי הכבאות (אמצעי כיבוי במוזיאונים), התשמ״ז–1986}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (כללי התנהגות ובטיחות אש בקיום מדורות)|תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (כללי התנהגות ובטיחות אש בקיום מדורות), התשע״ה–2015}}.}}

{{ח:סעיף|43|צו מיוחד}}
{{ח:תת|(א)}} הנציב רשאי לצוות בכתב על נקיטת אמצעים בעניין בטיחות אש והצלה כפי שיורה (בחוק זה – צו מיוחד), אם מצא כי קיים חשש משמעותי להתרחשות אירוע כבאות והצלה או לבטיחות הציבור בשל התרחשות אירוע כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייתן הנציב צו מיוחד אלא לאחר שהוצגה לפניו חוות דעת מקצועית בכתב, ולאחר שנתן לנוגע בדבר אפשרות להביע את עמדתו בעניין.
{{ח:תת|(ג)}} בצו מיוחד יפרט הנציב את האדם שעליו לנקוט את האמצעים המנויים בצו, ורשאי הוא לקבוע כי יש לנקוט את האמצעים המנויים בו בלא דיחוי או בפרק זמן שיקבע, ואם נקבע פרק זמן לעניין זה בהוראות הרשות – בפרק זמן שלא יעלה על פרק הזמן שנקבע בהוראות הרשות.
{{ח:תת|(ד)}} בבואו להפעיל את סמכותו לפי סעיף זה, ייתן הנציב את דעתו, בין השאר, לצורך לקיים רמה נאותה של בטיחות באש בנכס ולמנוע הכבדה יתרה על מי שאחראי לביצוע הפעולות.
{{ח:תת|(ה)}} ניתן צו מיוחד לגבי עסק טעון רישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, שיש בו כדי לחרוג מאחד המפורטים להלן, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 7|סעיף 7 לאותו חוק}}, בשינויים המחויבים:
{{ח:תתת|(1)}} תנאי הרישיון;
{{ח:תתת|(2)}} תנאי המפרט האחיד שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 7ג1|סעיף 7ג1(א) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה, ”אמצעים“ – כל אחד מהמפורטים {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42(א)(1) עד (5)}}.

{{ח:סעיף|43א|עתירה לביטול צו|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה את עצמו נפגע מצו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}}, רשאי להגיש לבית משפט לעניינים מינהליים עתירה לביטולו.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת עתירה לביטול צו, לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית משפט לעניינים מינהליים אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון העתירה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה.

{{ח:סעיף|44|כללים לעניין יער וחורש}}
{{ח:תת|(א)}} הנציב רשאי לקבוע כללים לעניין בטיחות אש ביערות ובחורשים, לרבות בשטחים המפורטים בסעיף קטן (ב), ובהם כללים בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דרכי גישה לכלי רכב לכיבוי אש;
{{ח:תתת|(2)}} התקנה והצבה של אמצעי גילוי וכיבוי ביער ובחורש, לרבות ברזי כיבוי ושילוט של בארות מים;
{{ח:תתת|(3)}} אמצעי הפרדה בתחום היער והחורש הדרושים לשם הפרדה בין גושי יער וחורש או בין יער או חורש למבנים סמוכים.
{{ח:תת|(ב)}} כללים כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו לאחר התייעצות עם הגוף המופקד על ניהול מרבית שטחי הייעור בישראל, עם עובד המשרד להגנת הסביבה שהשר להגנת הסביבה הסמיך לעניין זה ובהסכמת עובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר ששר החקלאות ופיתוח הכפר הסמיך לעניין זה; ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} כללים הנוגעים לשטח המפורט להלן, ייקבעו לאחר התייעצות עם הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים ובהסכמת עובד המשרד להגנת הסביבה:
{{ח:תתתת|(א)}} שטח שהוכרז כגן לאומי או כשמורת טבע;
{{ח:תתתת|(ב)}} שטח שאושר בתכנית כגן לאומי או כשמורת טבע;
{{ח:תתתת|(ג)}} שטחים שנמצאים בהם ערכי טבע מוגנים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק הגנים הלאומיים}};
{{ח:תתת|(2)}} כללים לגבי שטחים פתוחים שרשות מקומית היא בעלת זכויות בהם, ייקבעו בהסכמת עובד משרד הפנים ששר הפנים הסמיך לעניין זה;
{{ח:תתת|(3)}} כללים לגבי אמצעי גילוי וכיבוי ביער ובחורש המוחזקים בידי מערכת הביטחון ייקבעו בהסכמת עובד משרד הביטחון או משרד ראש הממשלה ששר הביטחון או ראש הממשלה, לפי העניין, הסמיך לעניין זה.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין חוק זה רואים את הכללים לפי סעיף זה כדינים.

{{ח:סעיף|45|אישור תכנית יער וחורש}}
{{ח:תת|(א)}} לא יבצע אדם נטיעה של יער או חורש חדש (בחוק זה – נטיעה) שלא על פי תכנית נטיעה לעניין בטיחות אש והצלה (בחוק זה – תכנית נטיעה); תכנית הנטיעה תכלול פרטים שקבע הנציב.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש לבצע נטיעה יגיש תכנית נטיעה למפקד המחוז שבתחומו נמצא היער או החורש.
{{ח:תת|(ג)}} מצא מפקד המחוז כי תכנית הנטיעה עומדת בכללים שנקבעו לעניין זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44}}, יאשר את התכנית.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל חובה לפי כל דין, לרבות חובת רישיון, היתר או אישור.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”מפקד מחוז“ – לרבות קצין כבאות והצלה שמפקד המחוז הסמיך לעניין סעיף זה.

{{ח:סעיף|46|הוראות בדבר חובת אספקת מים|תיקון: תשע״ז, תשפ״ב, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}, השר, בהסכמת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב, רשאי לקבוע הוראות לעניין חובת אספקת מים הנדרשת לצורכי טיפול באירוע כבאות והצלה.
{{ח:תת|(ב)}} השר, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב, רשאי לקבוע הוראות בדבר התקנת צנרת ומיתקנים לאספקת מים כנדרש לצורכי טיפול באירוע כבאות והצלה והגבלת השימוש בהם לצרכים אחרים; הוראות בדבר התקנת צנרת ביערות ובחורשים ייקבעו לאחר התייעצות עם הגוף המופקד על ניהול מרבית שטחי הייעור בישראל ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} השר, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב, רשאי לקבוע הוראות בדבר אספקת מים לברזי כיבוי, לרבות במקומות ציבוריים, בשטחים פתוחים, ביערות ובחורשים, לצורך כיבוי דליקות; על תקנות לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(ב)}}.
{{ח:תת|(ד)}} תקנות לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) לא יחולו על מי שמפיק או מספק מים על פי רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|סעיף 23 לחוק המים}}; ואולם מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב רשאית, בהסכמת השר, לקבוע כללים בעניינים אלו, לבקשת השר או ביוזמתה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (אספקת מים לכבאות והצלה)|כללי המים (אספקת מים לכבאות והצלה), התשע״ח–2018}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: מפקחי בטיחות אש}}

{{ח:סעיף|47|הסמכת מפקחי בטיחות אש}}
{{ח:תת|(א)}} הנציב רשאי להסמיך, מבין עובדי הרשות, מפקחי בטיחות אש בסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן (בחוק זה – מפקח), ובלבד שלא יוסמך מפקח, אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות מפקח;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה השר.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|48|סמכויות מפקח}}
{{ח:תת|(א)}} לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח, לאחר שהזדהה לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49}} –
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תתת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך הדרושים לו לשם הפיקוח; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים}};
{{ח:תתת|(3)}} לערוך בדיקות, מדידות או ליטול דגימות של חומרים או ציוד, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;
{{ח:תתת|(4)}} להיכנס בכל עת סבירה לכל נכס.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(4) –
{{ח:תתת|(1)}} לא ייכנס מפקח לתחום היחיד המיועד לשמש למגורים ומשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט; לעניין זה, לא יראו שטחים משותפים בבניין מגורים כתחום היחיד המיועד לשמש למגורים ומשמש למגורים בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} מפקח רשאי להיכנס לתחום היחיד המיועד לשמש למגורים ומשמש למגורים בלבד לשם בדיקת אמצעי בטיחות אש והצלה המותקן במקום, בשעה סבירה ובתיאום מראש, אם ניתנה לכך הסכמה בכתב של בגיר המחזיק בנכס ({{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|בסימן זה}} – המחזיק), ורשאי המחזיק לבקש כי יתואם עמו מועד כניסה אחר לנכס.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} מצא מפקח כי קוימו ההוראות לפי חוק זה בנכס וכי שולמה אגרת בטיחות, ייתן לאחראי אישור על קיום ההוראות (בחוק זה – אישור בטיחות).
{{ח:תתת|(2)}} השר יקבע הוראות לעניין תקופת תוקפו של אישור בטיחות, ויכול שיקבע תקופות שונות לפי סוגי הנכס, סוגי אמצעי בטיחות אש והצלה או לפי כל סוג אחר שיקבע.

{{ח:סעיף|49|זיהוי מפקח}}
{{ח:ת}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בהתקיים כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא בעת מילוי תפקידו;
{{ח:תת|(2)}} הוא לובש מדים ועונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תת|(3)}} יש בידו תעודה החתומה בידי הנציב, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

{{ח:סעיף|50|דרישה לתיקון ליקויים}}
{{ח:תת|(א)}} ראה מפקח כי לא קוימו בנכס הוראות לפי כל דין בעניין בטיחות אש והצלה, ימסור לאחראי את פירוט ההוראות שלא קוימו ({{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|בסימן זה}} – הליקויים), וידרוש ממנו לתקן את הליקויים בלא דיחוי, או בפרק זמן שיקבע, ואם נקבע פרק זמן לעניין זה בהוראות הרשות – בפרק זמן שלא יעלה על פרק הזמן שנקבע בהוראות הרשות (בחוק זה – דרישה לתיקון ליקויים); האחראי יתקן את הליקויים לא יאוחר מהמועד הנקוב בדרישה לתיקון ליקויים, ידווח על כך למפקח, וימציא אישורים על כך כפי שידרוש המפקח.
{{ח:תת|(ב)}} מי שקיבל דרישה לתיקון ליקויים, רשאי להגיש עליה השגה בכתב לפני הנציב בתוך 30 ימים מהיום שנמסרה לו.
{{ח:תת|(ג)}} הגשת השגה אינה מתלה את תוקפה של דרישה לתיקון ליקויים, אלא אם כן הורה הנציב אחרת.
{{ח:תת|(ד)}} הנציב רשאי לאשר את הדרישה לתיקון ליקויים, לבטלה, לשנותה או לתת כל הוראה אחרת בעניין.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: צו הפסקה מינהלי}}

{{ח:סעיף|51|צו הפסקה מינהלי}}
{{ח:תת|(א)}} מצא מפקד מחוז כי הופרה בנכס הוראה לפי חוק זה, במעשה או במחדל, בעניין בטיחות אש והצלה, וקיים יסוד סביר להניח כי ההפרה עשויה לגרום לפגיעה בחיי אדם או לפגיעה חמורה ברכוש, רשאי הוא לצוות על האחראי בכתב על הפסקה או הגבלה ארעית של השימוש בנכס, בסגירת החצרים או בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות העניין (בחוק זה – צו הפסקה מינהלי), בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההפרה יוצרת חשש מיידי וממשי לבטיחותם של השוהים בנכס או בסביבתו ({{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|בסימן זה}} – נסיבות דחופות);
{{ח:תתת|(2)}} לא קוימה דרישה לתיקון ליקויים שנמסרה לאחראי לגבי אותה הפרה, בפרק הזמן שנקבע לה, ככל שנקבע;
{{ח:תתת|(3)}} בששת החודשים שקדמו להפרה היתה בנכס הפרה דומה, שבשלה נמסרה לאחראי דרישה לתיקון ליקויים, ופרק הזמן שנקבע לה חלף.
{{ח:תת|(ב)}} מי שמוסמך לתת צו הפסקה מינהלי ייתן את הצו רק לאחר שהתייעץ עם היועץ המשפטי של רשות הכבאות וההצלה או עם מי שהיועץ המשפטי מינה לכך ({{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|בסימן זה}} – היועץ המשפטי); ואולם, מצא מפקד מחוז כי מתקיימות נסיבות דחופות, ויש לתת צו הפסקה מינהלי בלא דיחוי, רשאי הוא לתתו, והצו יובא לעיון היועץ המשפטי, להבעת עמדתו סמוך לאחר נתינתו, ולא יאוחר משלושה ימים לאחר נתינתו.

{{ח:סעיף|52|הליכי מתן צו הפסקה מינהלי}}
{{ח:תת|(א)}} צו הפסקה מינהלי יינתן לאחר שניתנה לנוגע בדבר הזדמנות להשמיע את טענותיו לפני מפקד המחוז או מי שהוא מינה לכך, ככל שהדבר ניתן, ובדרך המתאימה בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מצא מפקד מחוז כי מתקיימות נסיבות דחופות, ויש לתת צו הפסקה מינהלי בלא דיחוי, רשאי הוא לתת את הצו אף אם לא ניתנה הזדמנות לנוגע בדבר להשמיע את טענותיו; ואולם בהתקיים נסיבות כאמור, תינתן הזדמנות לנוגע בדבר להשמיע את טענותיו בתוך 48 שעות ממועד מתן הצו.

{{ח:סעיף|53|תוקפו של צו הפסקה מינהלי}}
{{ח:תת|(א)}} תוקפו של צו הפסקה מינהלי יהיה לתקופה שלא תעלה על שלושים ימים מיום שניתן; בתום התקופה שנקבעה, רשאי מפקד המחוז, אם שוכנע כי לא תוקן הליקוי או לא תוקנה ההפרה שבשלהם ניתן הצו, להאריך את תוקפו של הצו האמור לתקופות נוספות שלא יעלו יחד על שלושים ימים; בתום התקופות האמורות יפקע תוקפו של הצו, אלא אם כן אושר על ידי בית המשפט המוסמך לדון בעבירה נושא הצו.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש לבית המשפט כתב אישום בדבר הפרת הוראות בטיחות אש והצלה, או הוגשה בקשה למתן צו הפסקה שיפוטי לפי {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58}} בשל ההפרה, לא יינתן צו הפסקה מינהלי אלא בהתקיים נסיבות דחופות, אם מצא מפקד המחוז כי יש לתת צו הפסקה מינהלי בלא דיחוי.

{{ח:סעיף|54|תוכן צו הפסקה מינהלי}}
{{ח:ת}} צו הפסקה מינהלי יכלול, בין השאר, את הפרטים האלה:
{{ח:תת|(1)}} פרטי הנכס שעליו הוא חל;
{{ח:תת|(2)}} תיאור ההפרה ששימשה עילה למתן הצו, ובכלל זה תיאור המעשה או המחדל וציון הוראות הדין שהופרו;
{{ח:תת|(3)}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 57|בסעיף 57}} בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו.

{{ח:סעיף|55|המצאת צו הפסקה מינהלי}}
{{ח:ת}} צו הפסקה מינהלי יומצא למי שהצו ניתן כלפיו בדרך שבה מומצא כתב בית דין בהליך אזרחי, ואם לא ניתן לאתר את אותו אדם בשקידה סבירה – בדרך של הדבקתו על קיר חיצון של הנכס, ובהיעדר קיר חיצון – על מקום אחר הנראה לעין במקרקעין; בגוף הצו המודבק יירשמו היום ושעת ההדבקה.

{{ח:סעיף|56|ביצוע צו הפסקה מינהלי}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח מוסמך לנקוט פעולות הדרושות באופן סביר לביצוע צו הפסקה מינהלי, והוא רשאי להשתמש בכוח סביר לשם כך; המשטרה תסייע למפקח, לפי בקשתו, בביצועו של הצו, והיא רשאית להשתמש בכוח סביר לשם כך.
{{ח:תת|(ב)}} צו הפסקה מינהלי יבוצע בסמוך לאחר המצאתו, ובלבד שניתנה לבעלי חפצים הנמצאים בנכס הזדמנות סבירה להוציאם מהנכס, ככל שאין בכך כדי לפגוע במטרות הצו.

{{ח:סעיף|57|בקשה לביטול צו הפסקה מינהלי}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה את עצמו נפגע מצו הפסקה מינהלי, רשאי להגיש לבית המשפט המוסמך לדון בעבירה נושא הצו, בקשה לביטולו, ואולם הגשת הבקשה לא תעכב את ביצוע הצו.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת בקשה לביטול צו לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנותו.
{{ח:תת|(ד)}} אישר בית המשפט את צו ההפסקה המינהלי, עם שינויים או בלי שינויים, רואים אותו מאותו יום ואילך כצו הפסקה שיפוטי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58}}.

{{ח:סעיף|58|צו הפסקה שיפוטי}}
{{ח:תת|(א)}} הופרה בנכס הוראה לפי חוק זה בעניין בטיחות אש והצלה, רשאי בית המשפט המוסמך לדון באישום בשל ההפרה, לצוות על הפסקה או הגבלה של השימוש בנכס, בסגירת החצרים או בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות העניין כדי להביא לידי הפסקה של ממש או הגבלה בשימוש בנכס (בחוק זה – צו הפסקה שיפוטי), וכן ליתן כל צו עשה או אל תעשה אחר, בעניין השימוש בנכס או בעניין תיקון ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} צו הפסקה שיפוטי יכול שיינתן בין שננקטו הליכים נוספים בעניין ההפרה ובין שלא ננקטו.
{{ח:תת|(ג)}} בית משפט שנתן צו הפסקה שיפוטי רשאי לשנות את תנאי הצו או לבטלו לבקשת התובע, או מי שרואה את עצמו נפגע מהצו ואשר לא הוזמן להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ד)}} בית המשפט רשאי לדון מחדש בצו הפסקה שיפוטי שנתן אם ראה שהדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו לאחר מתן הצו.

{{ח:סעיף|59|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן זה}} כדי לגרוע מהוראות כל דין, לרבות הוראות בדבר מתן צו הפסקה מינהלי לפי דין אחר.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: חקירת דליקות ותחקירים מבצעיים}}
{{ח:קטע3|פרק ו סימן א|סימן א׳: חקירת דליקות}}

{{ח:סעיף|60|קיום חקירות}}
{{ח:ת}} רשות הכבאות וההצלה תנהל חקירות בעניין דליקות וגורמיהן, לפי חוק זה, ולפי הוראות הרשות שיוציא הנציב לעניין זה.

{{ח:סעיף|61|הסמכת חוקרי דליקות}}
{{ח:ת}} לשם חקירת דליקות, רשאי הנציב להסמיך מבין עובדי הרשות, חוקרי דליקות בסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן (בחוק זה – חוקר דליקות), ובלבד שלא יוסמך חוקר דליקות, אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות חוקר דליקות;
{{ח:תת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן זה}}, כפי שהורה השר;
{{ח:תת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (חקירת דליקות)|תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (חקירת דליקות), התשע״ד–2014}}.}}

{{ח:סעיף|62|סמכויות חוקרי דליקות}}
{{ח:ת}} לשם חקירת דליקה, רשאי חוקר דליקות –
{{ח:תת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך הדרושים לחקירה; בסעיף זה, ”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים}};
{{ח:תת|(3)}} לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דוגמאות של חומרים, למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;
{{ח:תת|(4)}} להיכנס לנכס, ובלבד שלא ייכנס, בלא הסכמה, לתחום היחיד המיועד לשמש למגורים והמשמש למגורים בלבד, אם חלפו 12 שעות מכיבוי דליקה בו, אלא על פי צו של בית משפט; לעניין זה, לא יראו שטחים משותפים בבניין מגורים כתחום היחיד המיועד לשמש למגורים ומשמש למגורים בלבד;
{{ח:תת|(5)}} לתפוס כל חפץ או מסמך הדרוש לחקירה (בפסקה זו – חפץ); על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} חוקר הדליקות יערוך רשימה של החפצים שנתפסו לפי פסקה זו, ובכלל זה יפרט את מקום תפיסתם, מועד תפיסתם והאדם שממנו נתפסו ככל שניתן לזהותו;
{{ח:תתת|(ב)}} נתפס מסמך, יאפשר חוקר הדליקות לבקשת בעל המסמך או מי שממנו נתפס המסמך, להעתיק את המסמך, ואולם רשאי חוקר הדליקות לדחות את העתקת המסמך לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, אם לדעתו העתקה כאמור עלולה לשבש את החקירה;
{{ח:תתת|(ג)}} על אף האמור בפסקת משנה (ב), על תפיסת חפץ שהוא מחשב או חומר מחשב, הכוללת חדירה לחומר כאמור, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23א|סעיף 23א לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}, בשינויים המחויבים, ועל העתקת חפץ שהוא חומר מחשב יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 32א|סעיף 32א לפקודה האמורה}}, בשינויים המחויבים, והסמכויות הנתונות למשטרה ולקצין משטרה {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 32א|באותו סעיף}} יהיו נתונות לחוקר הדליקות; בפסקת משנה זו, ”מחשב“ ו”חומר מחשב“ – למעט מחשב המותקן באמצעי בטיחות והצלה או נלווה אליו, ואינו משמש למטרה אחרת, וכן חומר מחשב שנתפס ממחשב כאמור;
{{ח:תתת|(ד)}} חפץ שנתפס יוחזר לאחר הגשת דין וחשבון בכתב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64}}, אלא אם כן הורה מפקד המחוז אחרת, בשל נחיצותו של החפץ לצורכי חקירת הדליקה; היה החפץ דרוש לצורך הליך משפטי, לא יוחזר עד לסיום ההליך המשפטי, זולת אם הורה בית משפט אחרת;
{{ח:תתת|(ה)}} התעורר ספק למי להחזיר חפץ שנתפס לפי פסקה זו, יכריע בדבר בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס החפץ, לבקשת חוקר דליקות או אדם התובע זכות בחפץ.

{{ח:סעיף|63|מניעת שיבוש חקירה פלילית או פגיעה בה}}
{{ח:תת|(א)}} סברה משטרת ישראל כי מתעורר חשד לביצוע עבירה, רשאית היא להודיע לנציב כי רשות הכבאות וההצלה לא תעשה שימוש בסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן זה}} או כי תמלא את תפקידיה ותעשה שימוש בסמכויותיה לפי {{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן זה}} בכפוף להנחיית משטרת ישראל, ובלבד שהדבר נדרש כדי למנוע שיבוש הליכי חקירה פלילית או פגיעה בחקירה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} סבר חוקר דליקות כי מתעורר חשד לביצוע עבירה, ידווח על כך למפקד המחוז; מפקד המחוז יעביר את ממצאי החקירה והראיות למשטרת ישראל.

{{ח:סעיף|64|דין וחשבון על חקירה}}
{{ח:תת|(א)}} בגמר החקירה יגיש חוקר הדליקות למפקד המחוז דין וחשבון בכתב על ממצאי החקירה ומסקנותיה; הוראות לעניין אופן הגשת הדין וחשבון והפרטים שייכללו בו, ייקבעו בהוראות הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} סבר מפקד המחוז כי מתעורר חשד לביצוע עבירה, יעביר את הדין וחשבון ואת ממצאי החקירה והראיות למשטרת ישראל.

{{ח:סעיף|65|חקירת דליקות – צבא הגנה לישראל}}
{{ח:תת|(א)}} הנציב רשאי להסמיך חייל, לבקשת הגורם הממונה הצבאי, כחוקר דליקות צבאי, ובלבד שלא יוסמך חוקר דליקות צבאי אלא אם כן נתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לפי סעיף זה, כפי שיורה השר;
{{ח:תתת|(2)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.
{{ח:תת|(ב)}} לחוקר דליקות צבאי יהיו נתונות הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}}, כולן או חלקן, כפי שיורה הנציב.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל חוקר דליקות צבאי את סמכויותיו לפי סעיף זה אלא לעניין חקירת דליקות כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} במקרקעין שבחזקת צבא הגנה לישראל;
{{ח:תתת|(2)}} בשטח המשמש את צבא הגנה לישראל כשטח אימונים, לחקירת דליקות שהתרחשו במהלך פעילות צבאית או כתוצאה ממנה;
{{ח:תתת|(3)}} בדליקות שבהן מעורב חייל במילוי תפקידו או רכוש צבאי, לעניין אותו חייל או אותו רכוש בלבד.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), היתה רשות הכבאות וההצלה מעורבת בכיבוי דליקה כאמור באותו סעיף קטן, או במניעת התפשטות האש בדליקה כאמור, יקבע הנציב, לאחר התייעצות עם הגורם הממונה הצבאי, מי הגורם שיחקור את הדליקה, ועד לקביעתו לא יפעיל חוקר דליקות צבאי את סמכויותיו לפי סעיף זה.
{{ח:תתת|(2)}} הנציב רשאי, בהסכמת הגורם הממונה הצבאי, לקבוע מי הגורם שיחקור סוגים מסוימים של דליקות כאמור בסעיף קטן (ג) או בנסיבות נוספות על אלה המנויות באותו סעיף קטן או בסעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ה)}} דין וחשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64}} לעניין דליקה כאמור בסעיף קטן (ג), יועבר לעיון צבא הגנה לישראל, ויחול עליו סיווג ביטחוני, כפי שיקבע הגורם שהוסמך לכך בצבא הגנה לישראל.
{{ח:תת|(ו)}} סבר קצין שיפוט בכיר המשרת בחיל המשטרה הצבאית כי מתעורר חשד לביצוע עבירה שהיא מוסמכת לחקור, רשאי הוא להודיע לנציב כי רשות הכבאות וההצלה לא תעשה שימוש בסמכויותיה לפי {{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן זה}}, ובלבד שהדבר נדרש כדי למנוע שיבוש הליכי חקירה פלילית או פגיעה בחקירה כאמור.
{{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הגורם הממונה הצבאי“ – ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצבא הגנה לישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה, או מי שראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל הסמיך לעניין זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קצין שיפוט בכיר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף|66|תקנות לעניין חקירת דליקות}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין חקירת דליקות לפי {{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן זה}}, ובכלל זה אופן ניהול חקירת דליקות וסדרי עבודתם של חוקרי דליקות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (חקירת דליקות)|תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (חקירת דליקות), התשע״ד–2014}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: תחקיר מבצעי}}

{{ח:סעיף|67|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|סימן ב׳}}}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף חוקר“ – רשות המוסמכת על פי דין לחקור עבירות פליליות או עבירות משמעת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף ציבורי“ – משרדי הממשלה, או גוף אחר שהשר קבעו בצו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחקיר“ – בירור שנערך ברשות הכבאות וההצלה, בהתאם להוראות הרשות, בנוגע לאירוע שהתרחש במהלך פעילות מבצעית או אימון, או בקשר אליהם.

{{ח:סעיף|68|עדיפות החוק}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכל דין, לעניין תחקיר יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|69|חיסיון ואי־&lt;wbr&gt;קבילות}}
{{ח:תת|(א)}} דברים שהושמעו בתחקיר, פרוטוקול התחקיר, כל חומר אחר שהוכן במהלכו, וכן הסיכומים, הממצאים, המסקנות וההמלצות (בחוק זה – חומר התחקיר), לא יתקבלו כראיה במשפט, למעט במשפט פלילי בשל מסירת ידיעה כוזבת או העלמת פרט חשוב בתחקיר או בהליך משמעתי.
{{ח:תת|(ב)}} חומר התחקיר יהיה חסוי בפני כל אדם, ואולם הוא יימסר, כולו או חלקו, רק לאותם גורמים ברשות הכבאות וההצלה שהתחקיר דרוש להם לצורך מילוי תפקידם; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על חומר ארכיוני שזכות העיון בו הוגבלה {{ח:חיצוני|חוק הארכיונים|בחוק הארכיונים, התשט״ו–1955}}, או לפיו, אך התקיימו כל התנאים לחשיפתו לעיון הקהל אשר נקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק הארכיונים|החוק האמור}}, ובלבד שעברה תקופה של עשר שנים מיום הפקדתו.
{{ח:תת|(ג)}} חומר התחקיר לא יימסר לגוף חוקר.

{{ח:סעיף|70|העברה ליועץ המשפטי לממשלה}}
{{ח:תת|(א)}} חומר התחקיר יימסר ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך, לפי בקשתו, בנוגע לאירוע מסוים או בנוגע לסוגי אירועים.
{{ח:תת|(ב)}} מצא היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך, כי חומר התחקיר מגלה חשד לביצוע עבירה, המצדיק בדיקה או חקירה על ידי גוף חוקר, רשאי הוא, לאחר שנועץ בנציב, להורות, בכתב, לגוף חוקר לפתוח בבדיקה או בחקירה.
{{ח:תת|(ג)}} הורה היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך לפתוח בבדיקה או בחקירה, יתאר בהוראתו את נסיבות האירוע שבעקבותיו נערך התחקיר, ואת הסיבות אשר בשלהן עלה החשד לביצוע העבירה; ואולם לא יצורף להוראה דבר מחומר התחקיר, והיא לא תצביע על חשד כלפי אדם שהיה מעורב באירוע.

{{ח:סעיף|71|סמכות הנציב}}
{{ח:תת|(א)}} הנציב או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לאשר העברה של סיכום ממצאי התחקיר או חומר התחקיר, כולו או חלקו, לגוף ציבורי שהמידע דרוש לו לצורך מילוי תפקידו בלבד, וכן רשאי הוא לאשר העברה של סיכום ממצאי התחקיר לאדם הנוגע בדבר; ואולם לא יועבר חומר או סיכום כאמור, אם קיים חשש כי העברתו תפגע בביטחון המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), חומר התחקיר או סיכום ממצאיו, לא יועבר לגוף חוקר.
{{ח:תת|(ג)}} אישר הנציב העברת חומר תחקיר או סיכום ממצאי תחקיר, יקבע את המטרה שלשמה יועבר, ורשאי הוא לקבוע בהוראות הרשות הוראות לעניין השימוש בחומר תחקיר או בסיכום ממצאי תחקיר, לרבות בדבר אופן החזקתו וזהות הרשאים לעיין בו.

{{ח:סעיף|72|סודיות}}
{{ח:ת}} מי שקיבל לעיונו חומר תחקיר, לא יגלה ממנו דבר, לא יעשה בו כל שימוש שלא למטרה שלשמה נמסר לו, ויפעל בהתאם להוראות הרשות שנקבעו לעניין זה.

{{ח:סעיף|73|דיון בכנסת|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג}}
{{ח:ת}} הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת תקבל, לפי בקשתה, את חומר התחקיר, ואולם הוועדה לא תדון בתחקיר אלא בישיבה חסויה.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: עונשין}}

{{ח:סעיף|74|הפרעה לצוות כיבוי|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} המפריע לחבר בצוות כיבוי והצלה מפעלי, או לחבר בצוות כיבוי לשטחים פתוחים, במילוי תפקידו, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|75|השפעה שלא כדין}}
{{ח:ת}} המשפיע או המנסה להשפיע שלא כדין על חוקר דליקות, בכל הקשור לביצוע חקירת דליקות לפי {{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן א׳ לפרק ו׳}}, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|76|עבירות בטיחות באש|תיקון: תשע״ו־2, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} לא הקים צוות כיבוי והצלה מפעלי או צוות כיבוי לשטחים פתוחים, בניגוד להוראה שנתן לו הנציב בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}} {{ח:פנימי|סעיף 32|או 32}};
{{ח:תתת|(2)}} בניגוד לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}} –
{{ח:תתתת|(א)}} לא התקין אמצעי בטיחות אש והצלה בנכס או לא החזיקם במצב תקין, לא תרגל את השימוש בהם או לא בדק את תקינותם בניגוד לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(א)(1)}} או לא פעל לקבלת אישור בטיחות בניגוד לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיפים 42(א)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 48|ו־48(ג)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} לא קיים הוראות בכל הנוגע לבטיחות אש והצלה לגבי אופן החזקתם של נכסים, לרבות תחזוקת יערות וחורשים, והכל בניגוד לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיפים 42(א)(2)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} לא קיים כללי התנהגות שעניינם בטיחות אש והצלה בניגוד לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(א)(3)}};
{{ח:תתתת|(ד)}} לא העסיק ממונה בטיחות אש והצלה בעסק, במוסד או בארגון בניגוד לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(א)(4)}} או העסיקו בניגוד לדרישות שנקבעו בתקנות כאמור;
{{ח:תתתת|(ה)}} לא ערך פעולות הדרכה ותרגול בנושאי בטיחות אש והצלה בעסק, במוסד או בארגון בניגוד לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(א)(5)}} או ערך פעולות כאמור בניגוד לדרישות שנקבעו בתקנות כאמור;
{{ח:תתתת|(ו)}} לא החזיק אישור עמידה בתקן זר בניגוד לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(א)(6)}};
{{ח:תתת|(3)}} לא נקט אמצעים בעניין בטיחות אש והצלה בניגוד לצו מיוחד שנתן לו הנציב לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}};
{{ח:תתת|(4)}} לא קיים הוראות בטיחות אש והצלה ביערות וחורשים, ובשטחים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42(ב)(1)(א) עד (ג)}} בניגוד לכללים שקבע הנציב לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44}};
{{ח:תתת|(5)}} הפר חובת אספקת מים לצורכי טיפול באירוע כבאות והצלה, לא התקין צנרת ומיתקנים לאספקת מים או הפר חובת אספקת מים לברזי כיבוי, והכל בניגוד להוראות התקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}}.
{{ח:תת|(ב)}} היתה העבירה שנעברה לפי סעיף זה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופה שנקבעה בדרישה לתיקון ליקויים שנמסרה על ידי מפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}} או בצו מיוחד שהוציא הנציב לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}}.
{{ח:תת|(ג)}} נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לעבירה.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), השר רשאי לקבוע בתקנות לפי חוק זה כי הפרת הוראה שנקבעה בהן לא תהווה עבירה.

{{ח:סעיף|77|עבירה בקשר לתחקיר מבצעי}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72}}, דינו – מאסר שישה חודשים:
{{ח:תת|(1)}} גילה דבר מחומר תחקיר או עשה שימוש בחומר תחקיר שלא למטרה שלשמה נמסר לו;
{{ח:תת|(2)}} לא פעל בהתאם להוראות הרשות בעניין שמירת סודיות חומר תחקיר.

{{ח:סעיף|78|עבירה שהשיגה טובת הנאה}}
{{ח:ת}} עבר אדם עבירה לפי חוק זה, שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר; לעניין סעיף זה, ”טובת הנאה“ – לרבות הוצאה שנחסכה.

{{ח:סעיף|79|הפרת צו|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} מי שאינו מקיים צו הפסקה מינהלי שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}} או צו הפסקה שיפוטי שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58}}, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, וכן קנס נוסף כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}} או מאסר שבעה ימים לכל יום שבו נמשכת ההפרה אחרי המצאת הצו.

{{ח:סעיף|80|אחריות נושאי משרה בתאגיד|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76}} או למניעת עבירה של הפרת צו הפסקה מינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 79|סעיף 79}} בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}; לעניין סעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76}} או הופר צו הפסקה מינהלי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 79|בסעיף 79}} בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: תחולה על המדינה ועל מערכת הביטחון}}

{{ח:סעיף|81|תחולה על המדינה}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה יחולו גם על המדינה.

{{ח:סעיף|82|תחולה על מערכת הביטחון – הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף ביטחוני“ – אחד הגופים המנויים בהגדרה ”מערכת הביטחון“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התאמה ביטחונית“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק להסדרת הביטחון“ – {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת הביטחון“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} משרד הביטחון ויחידות הסמך של משרד הביטחון;
{{ח:תתת|(2)}} צבא הגנה לישראל;
{{ח:תתת|(3)}} יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
{{ח:תתת|(4)}} מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 20|בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}}, שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר;
{{ח:תתת|(5)}} משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נוהל“ – נוהל שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 96|סעיף 96}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין בכיר“ – קצין שדרגתו סגן אלוף, סגן ניצב או סגן גונדר, לפחות, לפי העניין, או מי שדרגתו מקבילה לדרגה כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין מוסמך“ –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין הגופים המנויים בפסקאות (1), (3) ו־(4) להגדרה ”מערכת הביטחון“, למעט שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק להסדרת הביטחון}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין צבא הגנה לישראל – ראש מחלקת ביטחון מידע בצבא הגנה לישראל או קצין בכיר שהסמיך לעניין זה;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין שירות הביטחון הכללי – ראש שירות הביטחון הכללי או עובד בכיר בשירות שהסמיך לעניין זה;
{{ח:תתת|(4)}} לעניין המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – קצין מוסמך כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 21א|בסעיף 21א לחוק להסדרת הביטחון}};
{{ח:תתת|(5)}} לעניין משטרת ישראל – קצין בכיר שיסמיך המפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה;
{{ח:תתת|(6)}} לעניין שירות בתי הסוהר – קצין בכיר שיסמיך נציב בתי הסוהר לעניין זה;
{{ח:תתת|(7)}} לעניין הרשות להגנה על עדים – מנהל הרשות או עובד בכיר ברשות שהסמיך לעניין זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר הממונה“ –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין הגופים הביטחוניים המנויים בפסקאות (1), (2) ו־(4) להגדרה ”מערכת הביטחון“ – שר הביטחון;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין הגופים הביטחוניים המנויים בפסקה (3) להגדרה ”מערכת הביטחון“ – ראש הממשלה;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין הגופים המנויים בפסקה (5) להגדרה ”מערכת הביטחון“ – השר.

{{ח:סעיף|83|סייג לתחולת תקנות}}
{{ח:ת}} תקנות שנקבעו לפי חוק זה יחולו על מערכת הביטחון, אלא אם כן קבע השר אחרת, ולעניין הגופים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 82|בפסקאות (1) עד (4) להגדרה {{ח:הערה|”}}מערכת הביטחון{{ח:הערה|“}}}} – קבע כאמור בהסכמת השר הממונה בשים לב לטעמים של ביטחון המדינה, שלום הציבור וביטחונו.

{{ח:סעיף|84|הפעלת סמכויות כלפי מערכת הביטחון}}
{{ח:ת}} עובדי הרשות והמתנדבים יפעילו את סמכויותיהם לפי חוק זה כלפי מערכת הביטחון, בכפוף לסייגים {{ח:פנימי|פרק ח|שבפרק זה}}.

{{ח:סעיף|85|הפעלת סמכויות בעת אירוע כבאות והצלה ובעת אירוע חומרים מסוכנים}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעילו כבאי, קצין כבאות והצלה, עובד הרשות או מתנדב את סמכויותיהם לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיפים 22}}, {{ח:פנימי|סעיף 23|23}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}} {{ח:פנימי|סעיף 17|או 17(ד)}}, לפי העניין, בעת אירוע כבאות והצלה, ובעת אירוע חומרים מסוכנים – את הסמכויות האמורות כפי שהן מוחלות {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיף 29}}, במיתקן המוחזק בידי מערכת הביטחון, אלא בהתאם להנחיית קצין בכיר; ואולם, הקצין הבכיר לא ימנע את הפעלת הסמכויות כאמור אם הדבר דרוש לשם הצלת חיי אדם.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיף 29(א)(4)}}, לא יערוך כבאי או עובד הרשות חיפוש במקום המוחזק בידי מערכת הביטחון, אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך, בהנחיית קצין בכיר או קצין מוסמך, או אם הדבר דרוש לשם הצלת חיי אדם.
{{ח:תת|(ג)}} לא נכח במקום קצין בכיר, הסמכויות הנתונות לו יהיו נתונות לבעל הדרגה הבכירה ביותר הנוכח במקום.

{{ח:סעיף|86|התאמה ביטחונית ומידע מסווג}}
{{ח:ת}} לא יפעיל מפקח את סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} ולא יפעיל חוקר דליקות את סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}, כלפי מערכת הביטחון, אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך ובהתאם לכללי אבטחת המידע של גוף ביטחוני; גוף ביטחוני יביא לידיעת הנציב את כללי אבטחת המידע האמורים.

{{ח:סעיף|87|סמכות כניסה}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 48|בסעיפים 48(א)(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 62|ו־62(4)}}, רשאי קצין בכיר או קצין מוסמך לעכב את כניסתו המיידית של מפקח או חוקר דליקות, לפי העניין, למיתקן המוחזק בידי מערכת הביטחון, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כניסתו באותה העת תשבש פעילות מבצעית או מודיעינית, חקירה פלילית, או תרגיל או אימון רחבי היקף או שנעשה בהם שימוש באמצעי לחימה;
{{ח:תתת|(2)}} מתרחשת במקום פעילות עוינת;
{{ח:תתת|(3)}} מתקיימת במיתקן פעילות שהמפקח אינו רשאי להיחשף לה מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ של מדינת ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} החליט קצין בכיר או קצין מוסמך כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך לעובד הרשות כפי שייקבע בנוהל, וייקבע מועד חדש לכניסתו של המפקח, מוקדם ככל האפשר לאחר שחלפה העילה שמנעה את כניסתו.

{{ח:סעיף|88|הזדהות}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיפים 29(א)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 48|48(א)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 62|ו־62(1)}}, דרש כבאי או עובד הרשות, מפקח או חוקר דליקות מאדם להזדהות לפניו, לשם הפעלת סמכויותיו במיתקן המוחזק בידי גוף ביטחוני, וכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני אוסרים על אותו אדם להזדהות אלא בפני מי שמוסמך לכך על פיהם, רשאי אותו אדם להימנע מהצגת תעודה מזהה ולהציג עצמו בדרך שתיקבע בנוהל, באופן שיאפשר את זימונו לחקירה ככל שיידרש.

{{ח:סעיף|89|תיעוד ממצאים}}
{{ח:ת}} לשם הפעלת סמכויותיו, רשאי מפקח או חוקר דליקות להשתמש באמצעים שונים לתיעוד ממצאיו; הכנסת האמצעים האמורים או תנאי השימוש בהם יהיו בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני, ובאופן שיאפשר את התיעוד הנדרש.

{{ח:סעיף|90|מסירת ידיעות ומסמכים}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיף 29(א)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 48|48(א)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 62|ו־62(2)}}, מסירת ידיעה או מסמך, כולם או חלקם, לכבאי או לעובד הרשות, למפקח או לחוקר דליקות, לפי העניין, תהיה בהתאם להתאמתו הביטחונית ובהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני, ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} קצין מוסמך רשאי להורות כי ידיעה או מסמך מסוימים בעלי רגישות ביטחונית מיוחדת לא יועברו לכבאי או לעובד הרשות, למפקח או לחוקר הדליקות, אף אם התאמתו הביטחונית מתאימה, אלא לעובד הרשות כפי שייקבע בנוהל (בסעיף זה – עובד רשות מוסמך);
{{ח:תתת|(2)}} קצין מוסמך רשאי להורות כי כבאי או עובד הרשות, מפקח או חוקר דליקות לא יוציא ממיתקן המוחזק בידי הגוף הביטחוני מסמך מסוים שקבע לגביו כי הוא בעל רגישות ביטחונית מיוחדת; מסמך כאמור יישמר במקום שייועד לשם כך במיתקן, ויהיה נגיש לכבאי או לעובד הרשות, למפקח, לחוקר הדליקות או לעובד הרשות המוסמך, לפי העניין, בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני.
{{ח:תת|(ב)}} קצין מוסמך רשאי להורות כי מידע מסווג שאינו קשור לחומר החקירה ואינו קשור במישרין לעילת הפיקוח או החקירה, לא ייכלל בידיעה או במסמך הנמסרים לכבאי או לעובד הרשות, למפקח, לחוקר הדליקות או לעובד הרשות המוסמך, ובלבד שיידע אותם שהשמיט מידע כאמור.

{{ח:סעיף|91|מדידות ודגימות}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיפים 29(א)(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 48|48(א)(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 62|ו־62(3)}}, מדידות ודגימות שהן או תוצאותיהן עשויות להיות מסווגות, יבוצעו ויישמרו במעבדות מסווגות, כפי שייקבע בנוהל, ובלבד שלא יהיה בכך כדי למנוע עריכת מדידה או נטילת דגימה.

{{ח:סעיף|92|תפיסה}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיפים 29(א)(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 62|ו־62(5)}}, לא יתפוס כבאי או עובד הרשות חומר ולא יתפוס חוקר דליקות חפץ שיש חשש כי בשל הוצאתו מידי הגוף הביטחוני יינזקו משמעותית כשירותו של הגוף הביטחוני, רמת הכוננות שלו ויכולתו להגן על ביטחון המדינה או על שלום הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} קצין מוסמך רשאי להורות כי כבאי או עובד הרשות לא יוציא חומר מסוים ממיתקן המוחזק בידי הגוף הביטחוני, וחוקר דליקות לא יוציא חפץ מסוים ממיתקן כאמור, אם קבע כי הם בעלי רגישות ביטחונית מיוחדת; חומר או חפץ כאמור יישמרו במקום שייועד לשם כך במיתקן בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני ויהיו נגישים לכבאי או לחוקר הדליקות, לפי העניין.

{{ח:סעיף|93|צו מיוחד}}
{{ח:תת|(א)}} בטרם מתן צו מיוחד לגוף ביטחוני, יודיע על כך הנציב לשר הממונה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 43|בסעיף 43}}, לא ייתן הנציב צו מיוחד לגוף ביטחוני אם השר הממונה סבר כי כתוצאה מכך יינזקו משמעותית כשירותו של הגוף הביטחוני, רמת הכוננות שלו ויכולתו להגן על ביטחון המדינה או על שלום הציבור.

{{ח:סעיף|94|צו הפסקה מינהלי}}
{{ח:תת|(א)}} בטרם מתן צו הפסקה מינהלי לגוף ביטחוני, יודיע על כך מפקד המחוז לשר הממונה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף 51}}, לא ייתן מפקד מחוז צו הפסקה מינהלי למיתקן המוחזק בידי גוף ביטחוני אם השר הממונה סבר כי כתוצאה מכך יינזקו משמעותית כשירותו של הגוף הביטחוני, רמת הכוננות שלו ויכולתו להגן על ביטחון המדינה או על שלום הציבור.

{{ח:סעיף|95|צוותי כיבוי|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 31|בסעיפים 31}} {{ח:פנימי|סעיף 32|ו־32}}, לא יורה הנציב בצו על הקמת צוות כיבוי והצלה מפעלי או על צוות כיבוי לשטחים פתוחים בגוף ביטחוני המפעיל מערך כיבוי עצמאי, אלא בהסכמת השר הממונה.

{{ח:סעיף|96|נוהל עבודה|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת השר הממונה, יורה בנוהל על אופן יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} בגוף ביטחוני.
{{ח:תת|(ב)}} קיבל השר את הסכמתו של השר הממונה לקבוע נוהל כאמור בסעיף קטן (א) או לתקן נוהל קיים, יובא הנוהל או תיקונו, לפי העניין, לידיעת הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} בהיעדר הסכמה בין השרים כאמור בסעיף קטן (א), יורה בדבר ראש הממשלה.
{{ח:תת|(ד)}} נוהל ראשון לפי סעיף קטן (א) ייקבע בתוך 90 ימים מיום תחילתו של חוק זה.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: הוראות לעניין פירוק איגודי ערים, העברת עובדים ונכסים ותקופת המעבר}}

{{ח:סעיף|97|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איגוד ערים“ – איגוד ערים לכבאות ואיגוד רשויות מקומיות לכבאות המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – ה׳ בטבת התשע״ב (31 בדצמבר 2011);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיטלטלין“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המיטלטלין|בחוק המיטלטלין, התשל״א–1971}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ממונה על הנכסים“ – עובד משרד האוצר ששר האוצר הסמיך לעניין נכסי רשויות מקומיות ששימשו לצורכי כבאות לעניין {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל“ – המנהל הכללי של המשרד לביטחון הפנים או עובד המשרד שהסמיך לעניין {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעין“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס איגוד ערים“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מקרקעין ומיטלטלין, שלאיגוד ערים זכות כלשהי בהם ולגביהם או זכות הקשורה עמם ערב יום כינון הרשות, ואשר שימשו או היו מיועדים לשמש את איגוד הערים ערב יום כינון הרשות;
{{ח:תתת|(2)}} הזכויות במקרקעין ולגבי מקרקעין שבתחום איגודי הערים שהיו, ערב יום כינון הרשות, קניין הרשויות המקומיות שהיו חברות באיגוד הערים;
{{ח:תתת|(3)}} זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא הנוגעים למילוי תפקידי שירותי הכבאות ושהיו לאיגוד הערים ערב יום כינון הרשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס מחלקה לשירותי כבאות“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מקרקעין ומיטלטלין שלרשות מקומית זכות כלשהי בהם ולגביהם או זכות הקשורה עמם ערב יום כינון הרשות, ואשר שימשו או היו מיועדים לשמש את הרשות המקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות לצורך שירותי כבאות ערב יום כינון הרשות;
{{ח:תתת|(2)}} זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא הנוגעות למילוי תפקידי המחלקה לשירותי כבאות שהיתה לרשות המקומית ערב יום כינון הרשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסים“ – לרבות מקרקעין, זכויות לגבי מקרקעין וכלי רכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד עובר“ – מי שהיה עובד של איגוד ערים או עובד של מחלקה לשירותי כבאות ברשות מקומית ערב תחילתו של חוק זה, ועבר לרשות הכבאות וההצלה מכוח חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – מועצה אזורית, מועצה מקומית או עירייה שהיו חברות באיגוד ערים המפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} או שהיתה לה מחלקה לשירותי כבאות והמנויה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות“ – רשות מקומית המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} ומקיימת בה מחלקה האחראית על תחום שירותי הכבאות בתחום השיפוט של הרשות המקומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת המעבר“ – התקופה שבין יום תחילתו של חוק זה לבין יום כינון הרשות.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן א|סימן א׳: מינהלת ההקמה}}

{{ח:סעיף|98|מינהלת הקמה}}
{{ח:תת|(א)}} במשרד לביטחון הפנים תוקם מינהלה להקמת רשות הכבאות וההצלה (בחוק זה – מינהלת ההקמה), שתפקידה יהיה לבצע את כל הדרוש לכינונה של הרשות, למעט לעניין סמכויות המוקנות לממונה על הנכסים.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל הכללי של המשרד לביטחון הפנים יעמוד בראש מינהלת ההקמה.
{{ח:תת|(ג)}} מינהלת ההקמה תפעל עד ליום כינון הרשות, אך סמכויות המנהל לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} יעמדו בתוקפן גם לאחר כינונה של הרשות ויהיו נתונות לנציב.

{{ח:סעיף|99|סמכות לדרוש מידע}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל או הממונה על הנכסים יהיו רשאים לדרוש מאיגוד ערים, מרשות מקומית ומראשיהן, מידע ומסמכים בכל עניין הקשור בשירותי הכבאות, ורשאים הם לעיין ברשומות ובמסמכים של איגוד ערים או רשות מקומית, לרבות בעניין עובדים, נכסים, זכויות, חובות ותביעות, והכל ככל הנדרש לשם מילוי תפקידיהם לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} איגוד ערים או רשות מקומית שנדרשו למסור מידע או מסמכים לפי סעיף קטן (א), יעבירום למנהל או לממונה על הנכסים, לפי העניין, בלא דיחוי, ומוקדם ככל האפשר.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: העברת נכסים, חובות והתחייבויות}}

{{ח:סעיף|100|רשימת נכסים, חובות והתחייבויות}}
{{ח:תת|(א)}} איגוד ערים ימסור לממונה על הנכסים, בתוך 30 ימים מיום פרסומו של חוק זה, את רשימת הנכסים, החובות וההתחייבויות של איגוד הערים ערב המועד הקובע, הכוללת מידע מפורט בנוגע אליהם.
{{ח:תת|(ב)}} רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות תעביר לממונה על הנכסים, בתוך 60 ימים מיום פרסומו של חוק זה, את רשימת הנכסים אשר שימשו את המחלקה ערב המועד הקובע, ואת רשימת החובות וההתחייבויות של הרשות המקומית בקשר עם המחלקה ערב המועד האמור, הכוללות מידע מפורט בנוגע אליהם.

{{ח:סעיף|101|העברת נכסים, זכויות והתחייבויות}}
{{ח:תת|(א)}} ביום כינון הרשות, יהיו כל המפורטים בפסקאות שלהלן לקניין המדינה, על אף האמור בכל דין ובכל חוזה –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין איגוד ערים – כל נכסי האיגוד וכן הזכויות, החובות וההתחייבויות שהיו לאיגוד ערב יום כינון הרשות, למעט זכויות לגמלאות שלגביהן יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 105|סעיפים 105}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 107ג|ו־107ג לחוק שירות המדינה (גמלאות)}}, ולרבות תשלומי חובה שהטיל איגוד הערים כדין וטרם נגבו, וכן התחייבויות מותנות, עתידיות, ידועות ובלתי ידועות, וזאת בכפוף לכל זכות שהיתה קיימת בהם ערב יום כינון הרשות; הוראות פסקה זו יחולו בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 29|סעיף 29 לחוק יסודות התקציב}}, ואין בהן כדי לגרוע מתוקפו של חוזה שעניינו שכר או תנאי עבודה, לרבות הסכם קיבוצי, שהמדינה היא צד לו כמעסיק;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות – כל נכסי הרשות המקומית ששימשו את המחלקה לשירותי כבאות, וכן הזכויות, החובות וההתחייבויות של הרשות המקומית בקשר עם המחלקה לשירותי כבאות ערב יום כינון הרשות, למעט זכויות לגמלאות שלגביהן יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 105|סעיפים 105}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 107ג|ו־107ג לחוק שירות המדינה (גמלאות)}}, ולרבות תשלומי חובה שהטילה הרשות המקומית כדין וטרם נגבו, וכן התחייבויות מותנות, עתידיות, ידועות ובלתי ידועות, וזאת בכפוף לכל זכות שהיתה קיימת בהם ערב יום כינון הרשות; הוראות פסקה זו יחולו בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 29|סעיף 29 לחוק יסודות התקציב}}, ואין בהן כדי לגרוע מתוקפו של חוזה שעניינו שכר או תנאי עבודה, לרבות הסכם קיבוצי, שהמדינה היא צד לו כמעסיק;
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), היה נכס מנכסי איגוד ערים או רשות מקומית, זכות במקרקעין או לגבי מקרקעין (בסעיף זה – נכס מקרקעין) לא יוקנה הנכס למדינה, אלא לאחר שקבע הממונה על הנכסים את רשימת נכסי המקרקעין של איגוד ערים או של הרשות המקומית שיוקנו למדינה ({{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} – רשימת הממונה) בתוך 30 ימים מיום כינון הרשות, ונתן לאיגוד הערים או לרשות המקומית הודעה על הכוונה להכלילו ברשימה 15 ימים קודם קביעתו; הממונה על הנכסים רשאי לתקן את הרשימה בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 114|סעיף 114}};
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/legalinfo/fire_services_assets_list/he/FireServicesAssetsList.pdf|רשימת הנכסים}} {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/legalinfo/yosh_assets_list/he/yoshassetslist.pdf|ורשימת הנכסים באיו״ש}} פורסמו באתר כבאות והצלה.}}
{{ח:תתת|(4)}} ראתה רשות מקומית כי נכס הנכלל ברשימת הממונה לא שימש את שירותי הכבאות, רשאית היא לפנות לשר האוצר בתוך 30 ימים מיום שנקבעה רשימת הממונה בבקשה שלא להכליל את הנכס ברשימת הממונה, ושר האוצר יכריע בעניין לאחר שנתן לה הזדמנות להשמיע את טענותיה;
{{ח:תתת|(5)}} ראה שר האוצר כי נכס איגוד ערים או נכס מחלקה לשירותי כבאות משמש גם לשימושים שאינם נוגעים למילוי תפקידי שירותי הכבאות, רשאי הוא להורות בצו על הקניית אותו חלק מהנכס למדינה; ציווה כאמור, יהיה חלק הנכס לקניין המדינה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}; רשות מקומית רשאית לפנות לשר האוצר בתוך 30 ימים מיום שניתן צו כאמור, בבקשה שלא לכלול את הנכס בצו; אין בהגשת בקשה לשר האוצר לפי פסקה זו כדי לעכב הקניית החזקה למדינה;
{{ח:תתת|(6)|(א)}} על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), בתקופה שעד ליום כינון הרשות, רשאית רשות מקומית, משיקולים תכנוניים, להגיש לממונה על הנכסים הצעה להקנות למדינה נכס מקרקעין חלף נכס איגוד ערים או נכס מחלקה לשירותי כבאות שלאותה הרשות זכות כלשהי בהם ולגביהם או זכות הקשורה עמם (בפסקה זו – נכס חלופי), ובלבד שהנכס החלופי יהיה דומה בתכונותיו, לרבות בשטחו, במבנים ובציוד הנמצאים בו, בייעודו ובשימושי הקרקע האפשריים בו, לפי כל דין, לנכס איגוד הערים או לנכס המחלקה לשירותי כבאות אשר במקומם הוא מוצע;
{{ח:תתתת|(ב)}} הצעת הרשות המקומית לפי פסקה זו תכלול את פרטי הנכס החלופי, תהיה מנומקת, ויפורטו בה השיקולים התכנוניים העומדים בבסיסה;
{{ח:תתתת|(ג)}} הממונה על הנכסים יחליט אם לקבל את הצעת הרשות המקומית, לאחר התייעצות עם הנציב; קיבל הממונה על הנכסים את הצעת הרשות המקומית יהיה הנכס החלופי לקניין המדינה ביום כינון הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה על הנכסים רשאי לקבוע מועד מוקדם יותר מיום כינון הרשות להקניית נכס איגוד ערים או נכס מחלקה לשירותי כבאות למדינה, אם יהיה בכך לשרת את כינון הרשות; נקבע כאמור והיה הנכס נכס מקרקעין, יחולו הוראות סעיף קטן (א)(3), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} ביקשה המדינה במהלך חמש השנים שמיום כינון הרשות למכור נכס מקרקעין שהוקנה לה לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), או להפסיק לעשות בו שימוש, תציע המדינה לרשות המקומית שבתחום שיפוטה נמצא הנכס לרוכשו במחיר שיקבע השמאי הממשלתי הראשי, או בהתאם להערכת שווי עדכנית שתתבצע לפי ייעוד הקרקע כפי שהיה ביום כינון הרשות; סירבה הרשות המקומית להצעה, בתוך 30 ימים ממועד ההצעה, תהיה המדינה רשאית למכור את הנכס או לעשות בו שימוש לפי שיקול דעתה; לעניין זה, יראו היעדר תשובה כסירוב;
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), ביקשה המדינה במהלך חמש השנים שמיום כינון הרשות להפסיק לעשות שימוש בנכס מקרקעין שהוקנה לה לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), מטעמים ביטחוניים, לרבות מטעמים שעניינם ביטחון המדינה וביטחון הציבור, וכן טעמי חירום והצלה, תהיה המדינה רשאית לעשות בנכס שימוש לפי שיקול דעתה.

{{ח:סעיף|102|רישום נכסי מקרקעין}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה על הנכסים יגיש לרשם המקרקעין בקשה לרישום זכויות המדינה במקרקעין הרשומים בפנקסי המקרקעין, ואשר הוקנו למדינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}}, בהתאם לטופס שקבע שר המשפטים; הבקשה תוגש בתוך 90 ימים מיום כינון הרשות, ובלבד שחלף המועד שנקבע {{ח:פנימי|סעיף 101|בסעיף 101(א)(4)}} להגשת הבקשה לשר האוצר; היתה הבקשה לרישום זכות רשומה על שם רשות מקומית או על שם איגוד ערים, במקרקעין הרשומים בפנקסי המקרקעין, תצורף לבקשה רשימת הממונה.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה בקשה לשר לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101(א)(4)}}, יגיש הממונה על הנכסים לרשם המקרקעין בקשה לרישום זכויות המדינה במקרקעין כאמור בסעיף קטן (א), רק לאחר ששר האוצר נתן החלטה בעניין.
{{ח:תת|(ג)}} רשם המקרקעין ירשום בפנקסי המקרקעין לפי בקשה כאמור בסעיף קטן (א), את זכויות המדינה במקרקעין, ולא יידרשו כתנאי לרישום הזכות כאמור מסמכים או אישורים נוספים על הבקשה לרישום, ובכלל זה שטר עסקה, ייפוי כוח מאת הרשות המקומית או איגוד הערים, וכל מסמך או אישור המהווה הוכחה לכך ששולמו תשלומי חובה.

{{ח:סעיף|103|הליכים משפטיים}}
{{ח:ת}} כל הליך משפטי של איגוד ערים או נגדו וכל הליך משפטי של רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות או נגדה, בקשר עם שירותי כבאות, שהיו תלויים ועומדים ערב יום כינון הרשות, וכן כל עילה להליך משפטי של איגוד ערים או נגדו, ושל רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות או נגדה, בקשר עם שירותי כבאות, שהיתה קיימת באותה עת, לרבות לעניין אגרות וקנסות, ולמעט עילות ותביעות בהליכים משפטיים של איגוד ערים או רשות מקומית נגד המדינה, יוסיפו לעמוד בתוקפם ויראו אותם כאילו היו של המדינה או נגדה, לפי העניין, ביום כינון הרשות.

{{ח:סעיף|104|רישום כלי רכב}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, רשות הרישוי במשרד התחבורה תרשום, לבקשת הממונה על הנכסים, את שינוי הבעלות בכלי רכב שהבעלות בהם הוקנתה למדינה; הבקשה תוגש בתוך 90 ימים מיום כינון הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} אין בשינוי הבעלות כאמור בסעיף קטן (א) כדי לפגוע במשכון, בזכות עיכבון, בזכות אחרת של אדם שלישי או בעיקול שהיו מוטלים על כלי הרכב.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מחובת תשלום כל מס או אגרה שהיתה קיימת ביחס לרכב ואין בכך כדי לעכב את רישום שינוי הבעלות בכלי הרכב.

{{ח:סעיף|105|העברת חזקה למדינה}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין ובכל חוזה, המדינה תהיה רשאית לתפוס חזקה בנכסים שהוקנו לה לפי חוק זה, ביום כינון הרשות, בכפוף לזכויות של אדם אחר להחזיק בהם.
{{ח:תת|(ב)}} איגוד ערים, רשות מקומית או אדם אחר המחזיק בנכס שהוקנה למדינה יעבירו את החזקה למדינה כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן קבע הממונה על הנכסים מועד אחר להעברת החזקה; קבע הממונה על הנכסים כאמור, יעביר המחזיק בנכס כאמור את החזקה במועד שקבע.
{{ח:תת|(ג)}} אין במחלוקת כלשהי על התשלומים שישולמו בשל העברת נכסים, ככל שמגיעים כאלה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, כדי לעכב את העברת החזקה בהם.

{{ח:סעיף|106|פטור מתשלומי חובה}}
{{ח:ת}} העברת נכסים, חובות והתחייבויות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, לרבות רישומם, יהיו פטורים מתשלום כל מס, אגרה, היטל או תשלום חובה אחר שיש לשלמו לפי דין או הסכם, ואולם אין באמור כדי לפטור אדם מכל חבות של מס, אגרה, היטל או תשלום חובה שחלה על הבעלים או המחזיק בנכס ערב העברתו לקניין המדינה.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ג|סימן ג׳: הסדרת תשלומים}}

{{ח:סעיף|107|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן ג׳}}}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמלאי“ – מי שהיה ערב יום כינון הרשות גמלאי של איגוד ערים לכבאות או של רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות ששולמה לו קצבה מקופת האיגוד או הרשות המקומית, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקצבה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 31ב|בסעיף 31ב לחוק יסודות התקציב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השתתפות רשות מקומית בתקציב איגוד ערים“ – חלקה היחסי של הרשות המקומית בתקציב איגוד ערים לכבאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – מי שהיה, ערב יום כינון הרשות, עובד איגוד ערים לכבאות או רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקציב איגוד ערים לכבאות“ – התקציב שאושר על פי דין לשנת 2011, לרבות התקציב השוטף וכן זכויותיהם הכספיות של עובדים כלפי האיגוד מכוח יחסי עובד ומעביד שהיו ביניהם בשל תקופת היותם עובדי האיגוד, לרבות שכר עבודה, תנאי פרישה, גמלאות או הטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה, וזכויותיהם הכספיות של גמלאים כלפי האיגוד מכוח יחסים כאמור, לרבות זכותם לתשלומי גמלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקציב המחלקה לשירותי כבאות של הרשות המקומית“ – התקציב שאושר על פי דין בתקציב הרשות המקומית, לשנת 2011, לרבות התקציב השוטף וכן זכויותיהם הכספיות של עובדים כלפי הרשות המקומית מכוח יחסי עובד ומעביד שהיו ביניהם בשל תקופת היותם עובדי הרשות המקומית, לרבות שכר עבודה, תנאי פרישה, גמלאות או הטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה, וזכויותיהם הכספיות של גמלאים כלפי הרשות המקומית מכוח יחסים כאמור, לרבות זכותם לתשלומי גמלה, ולמעט הסכום הנקוב בתקציב הרשות המקומית לשנה האמורה, אם נקוב, בסעיף ”אגרת שירותי כיבוי אש“.

{{ח:סעיף|108|העדר זכאות לפיצוי}}
{{ח:ת}} רשות מקומית ואיגוד ערים לא יהיו זכאים לפיצוי בשל הנכסים והזכויות שהוקנו למדינה אלא לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|109|תשלומי רשות מקומית}}
{{ח:תת|(א)}} רשות מקומית תעביר לאוצר המדינה מדי שנה בשנה, במשך חמש שנים החל ביום כינון הרשות, סכום שנתי כמפורט להלן בטור א׳ או בטור ב׳, לפי העניין:
{{ח:תת}} &lt;table style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שנה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;שיעור מההשתתפות בתקציב&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשות מקומית שלא{{ש}} קיבלה מענק באותה שנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשות מקומית שקיבלה{{ש}} מענק באותה שנה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;90%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;90%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:תת}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההשתתפות בתקציב“ – סכום ההשתתפות של רשות מקומית בתקציב איגוד ערים או תקציב המחלקה לשירותי כבאות של הרשות המקומית, לפי העניין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מענק“ – מענק איזון ממשרד הפנים לפי חוק תקציב שנתי, מענק הבירה לפי חוק תקציב שנתי או מענק ממשרד הפנים שמקבלת רשות מקומית המדורגת באשכול 1 של מדד הפריפריאליות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; לעניין זה, ”חוק תקציב שנתי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב}}.
{{ח:תת|(ב)}} הסכומים כאמור בסעיף קטן (א) יועברו בשלושה תשלומים שווים בחודשים פברואר, יוני ואוקטובר; ואולם המועד הראשון לתשלום יהיה בתום חודשיים מיום כינון הרשות.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן זה}}, יקבע שר האוצר בצו, שיפורסם ברשומות, את העניינים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההשתתפות של הרשויות המקומיות בתקציב איגודי הערים;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הרשות הארצית לכבאות והצלה (קביעת השתתפות רשויות מקומיות בתקציב כבאות)|צו הרשות הארצית לכבאות והצלה (קביעת השתתפות רשויות מקומיות בתקציב כבאות), התשע״ג–2013}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} תקציב המחלקה לשירותי כבאות של הרשות המקומית.
{{ח:תת|(ד)}} קביעת צווים לפי סעיף קטן (ד), תיעשה על פי נתונים בדבר השתתפות רשויות מקומיות בתקציב איגוד ערים או בדבר תקציב מחלקה לשירותי כבאות של הרשות המקומית, בשנת 2011.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36}}, ביקשה רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות כי רשות הכבאות וההצלה תקצה כבאים וציוד לאירוע המתקיים מטעמה בחמש השנים שמיום כינון הרשות, יופחת מהתשלום בעד ההקצאה כאמור סכום בשיעור כאמור בסעיף קטן (א), לפי העניין; בסעיף קטן זה, ”אירוע“ – אירוע עירוני שדומה באופיו לאירוע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37(1)}}, או אירוע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37(2)}} לעניין התשלום שנדרש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|באותו סעיף}}.
{{ח:תתת|(2)}} תשלום כאמור בפסקה (1) לא יופחת אלא בעד מספר אירועים שאינו עולה על מספר האירועים שהתקיימו בשנת 2010 מטעם אותה רשות מקומית.

{{ח:סעיף|110|בקשה לתמורה}}
{{ח:תת|(א)}} רשות מקומית רשאית לפנות לממונה על הנכסים בבקשה לקבלת תמורה בשל נכסים שהם מקרקעין או זכויות במקרקעין או לגביהם (בסעיף זה – מקרקעין) או כלי רכב, שהוקנו למדינה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, בתוך 60 ימים מיום כינון הרשות; הממונה על הנכסים רשאי להאריך את התקופה הנקובה, לתקופה אחת שלא תעלה על 30 ימים נוספים.
{{ח:תת|(ב)}} בקשת רשות מקומית לפי סעיף קטן (א), תכלול פרטים בדבר נכסי המקרקעין או כלי הרכב המוקנים מהרשות המקומית למדינה, לפי העניין, לרבות שוויים הנטען, וכן תכלול פרטים בדבר שוויין הנטען של התחייבויות הרשות אשר הועברו למדינה והתחייבויותיה האקטואריות.
{{ח:תת|(ג)}} הגישה רשות מקומית בקשה לפי סעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא יאוחר מ־45 ימים לאחר קבלת הבקשה, יעביר הממונה על הנכסים את פרטיה לשמאי הממשלתי הראשי או מי מטעמו (בסעיף זה – השמאי הממשלתי) ולחשב הכללי במשרד האוצר או למי מטעמו (בסעיף זה – החשב הכללי);
{{ח:תתת|(2)}} השמאי הממשלתי יקבע את שוויים של נכסי המקרקעין המוקנים מהרשות המקומית למדינה ({{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|בסימן זה}} – שווי המקרקעין); היתה הרשות המקומית חברה באיגוד ערים המפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, יקבע השמאי הממשלתי את חלקה היחסי בשווי הנכסים כאמור בהתאם לחלקה היחסי של הרשות המקומית בתקציב האיגוד כאמור בפסקה (6);
{{ח:תתת|(3)}} בקביעת שווי המקרקעין וכלי הרכב, ינוכו ההשקעות שהשקיעה המדינה בנכס, לצורך רכישת הנכס, הקמתו או מימונו; לעניין פסקה זו, היה הנכס נכס מקרקעין שזכויות בו הועברו מהמדינה לרשות המקומית בלא תמורה או בתמורה מופחתת, לרבות במסגרת הפקעה, יראו בשוויו המלא של הנכס, כפי שקבע השמאי הממשלתי, בהפחתת התמורה ששילמה הרשות המקומית למדינה, ככל ששילמה, השקעה שהשקיעה המדינה;
{{ח:תתת|(4)}} החשב הכללי יקבע את שוויים של כלי הרכב ושל התחייבויות הרשות המקומית אשר הוקנו למדינה, לרבות התחייבוי{{ח:הערה|ו}}תיה האקטואריות בשל עובד או גמלאי ({{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|בסימן זה}} – שווי ההתחייבויות וכלי הרכב); חישוב ההתחייבויות האקטואריות ייעשה לפי הנחות אקטואריות ובאופן שבו היה נערך החישוב בשל תשלומי פנסיה תקציבית לעובדי המדינה, והכל נכון ליום כינון הרשות; בלי לגרוע מהאמור בפסקה זו, היתה הרשות המקומית חברה באיגוד ערים המפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, יקבע החשב הכללי את חלקה היחסי בשווי ההתחייבויות וכלי הרכב בהתאם לחלקה היחסי בתקציב האיגוד כאמור בפסקה (6);
{{ח:תתת|(5)}} רשות מקומית החולקת על שומת מקרקעין כאמור בפסקה (2), תהיה רשאית לפנות לוועדת ההשגות שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)#סעיף 9א|סעיף 9א לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943}}; על הגשת השגה ועל סדרי הדין יחולו הוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)|הפקודה האמורה}}, בשינויים המחויבים; החלטת ועדת ההשגות, כאמור בפסקה זו, ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים;
{{ח:תתת|(6)}} חלקה של רשות מקומית שהיתה חברה באיגוד ערים בשווי המקרקעין, ובשווי ההתחייבויות וכלי הרכב, יחושב לפי חלקה בסכום ההשתתפות של הרשויות המקומיות החברות באיגוד, בתקציב האיגוד בשנת 2011;
{{ח:תתת|(7)}} עלה שווי המקרקעין וכלי הרכב על שווי ההתחייבויות כאמור בפסקה (4), יעמוד ההפרש לזכותה של הרשות המקומית; עלה שווי ההתחייבויות על שווי המקרקעין והרכבים, יעמוד ההפרש לחובתה של הרשות המקומית;
{{ח:תתת|(8)}} הממונה על הנכסים יודיע לרשות המקומית, בתוך 90 ימים מיום שהעביר את פרטי הבקשה שהגישה לפי סעיף זה לשמאי הממשלתי ולחשב הכללי, מהו הסכום העומד לזכותה או לחובתה ויצרף להודעתו את הפרטים של כל נכסי המקרקעין, ההתחייבויות וכלי הרכב העומדים בבסיס החישוב;
{{ח:תתת|(9)}} רשות מקומית רשאית להגיש לממונה על הנכסים את הערותיה, בתוך 90 ימים מיום שנמסרה לה הודעת הממונה;
{{ח:תתת|(10)}} הממונה על הנכסים ייתן את החלטתו הסופית בתוך 90 ימים מיום שנמסרו לו הערות הרשות המקומית;
{{ח:תתת|(11)}} הסכומים המגיעים לרשות המקומית מהמדינה או מהרשות המקומית למדינה, ישולמו, לפי העניין, בתשלומים שווים מדי שנה בשנה, במשך חמש שנים;
{{ח:תתת|(12)}} רשות מקומית שהגישה בקשה לפי סעיף זה, תישא בעלויות עריכת השומה או החישוב על ידי השמאי הממשלתי או החשב הכללי.
{{ח:תת|(ד)}} לעניין סעיף זה, ”כלי רכב“ –
{{ח:תתת|(1)}} כלי רכב שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא נע בכוח מכני על פני הקרקע, לרבות תלת־אופנוע, אופנוע, קטנוע, טרקטור, טרקטורון או מכונה ניידת;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא נרשם בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|לפקודת התעבורה}}, והוא בעל רישיון רכב תקף לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}} נכון למועד עריכת החישוב לפי סעיף קטן (ג)(4);
{{ח:תתתת|(ג)}} ייעודו הבלעדי הוא הסעת נוסעים או כיבוי אש והצלה;
{{ח:תתת|(2)}} כלי רכב או מכונה נגררים, ובלבד שייעודם הבלעדי הוא הסעת נוסעים או כיבוי אש והצלה.

{{ח:סעיף|111|היעדר עילה לעיכוב}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מכלליות הוראות {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}}, הגשת בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110(א)}}, הליכי הטיפול בבקשה כאמור, סכסוך על גובה התמורה שיש לשלם בעד הנכסים והזכויות או הגשת תביעה לקבלת תמורה כאמור לא יהוו עילה לעיכוב הקניית החזקה בהם.

{{ח:סעיף|112|סמכויות בהיעדר תשלום}}
{{ח:תת|(א)}} לא העבירה רשות מקומית את הסכומים לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, כולם או חלקם, בשיעורים ובמועדים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, מכל סיבה שהיא, יחולו לגביה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} החשב הכללי במשרד האוצר יפחית מההקצבות המועברות לרשות המקומית מתקציב המדינה, ככל שמועברות, סכומים השווים לסכומים שעל הרשות המקומית להעביר לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}};
{{ח:תתת|(2)}} לא מועברות לרשות המקומית הקצבות כאמור בפסקה (1), או לא כיסו סכומי ההקצבות שהופחתו לפי אותה פסקה את הסכום שעל הרשות המקומית להעביר לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, יודיע על כך החשב הכללי או נציגו לממונה על המחוז במשרד הפנים, והוא יפעיל את סמכותו לפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 141|סעיף 141 לפקודת העיריות}}, או לפי {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 36|סעיף 36 לפקודת המועצות המקומיות}}, לשם הבטחת מילוי חובותיה של הרשות המקומית.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מדרכי גבייה אחרות הנתונות למדינה לפי כל דין.

{{ח:סעיף|113|הצמדה למדד}}
{{ח:ת}} לעניין {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, השתתפות רשות מקומית בתקציב איגוד ערים ותקציב המחלקה לשירותי כבאות של הרשות המקומית יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה, לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת מדד הבסיס; בסעיף זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודש דצמבר בשנה שקדמה למועד החיוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד הבסיס“ – מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לחודש דצמבר בשנת 2011.

{{ח:סעיף|114|תקנות לעניין העברת נכסים}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין העברת הנכסים לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, לרבות בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} האופן והמועדים לביצוע תשלומים לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}};
{{ח:תת|(2)}} דרכי תיקון רשימת הממונה שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101(א)(3)}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (דרכי תיקון רשימת הממונה)|תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (דרכי תיקון רשימת הממונה), התשע״ו–2016}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ד|סימן ד׳: תקופת המעבר}}

{{ח:סעיף|115|העברת עובדים}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהיה עובד של איגוד ערים או של מחלקה לשירותי כבאות ברשות מקומית ערב יום כינון הרשות, והתקבל לעבודתו כדין, יהיה ביום כינון הרשות לעובד הרשות; הנציב יקבע את שיבוצו של עובד למשרה ברשות, בכפוף לתקן המאושר ברשות.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שהיה עובד של איגוד ערים או של מחלקה לשירותי כבאות ברשות מקומית ערב יום כינון הרשות, והתקבל לעבודתו לפני יום כ״ג בטבת התש״ס (1 בינואר 2000), יהיה ביום כינון הרשות לעובד הרשות; הנציב יקבע את שיבוצו של עובד למשרה ברשות, בכפוף לתקן המאושר ברשות.
{{ח:תת|(ג)}} מי שהתקבל לעבודתו שלא כדין כאמור בסעיף קטן (א), ולא חל לגביו האמור בסעיף קטן (ב), יראו אותו כעובד שפוטר או כעובד שפרש.

{{ח:סעיף|116|איסור התקשרויות חדשות}}
{{ח:תת|(א)}} החל ביום קבלתו של חוק זה בכנסת, לא יתקשר איגוד ערים בהתקשרות אשר תקופתה, לרבות תקופת הארכה שלגביה קיימת זכות ברירה, ביצועה והזכויות והחיובים על פיה הם לאחר יום כינון הרשות, אלא באישור מראש ובכתב מאת המנהל והממונה על הנכסים, וכן אישור מראש ובכתב של חשב מלווה, אם מונה לאיגוד ערים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 121|סעיף 121}}; התקשרות שלא אושרה כאמור – בטלה.
{{ח:תת|(ב)}} החל ביום קבלתו של חוק זה בכנסת, התחייבות של איגוד ערים לעשיית עסקה במקרקעין או עסקה שהיקפה הכספי עולה על סכום שיקבעו המנהל והממונה על הנכסים, לרבות הסכם פשרה וויתור על זכות בהיקף כספי כאמור, טעונה אישור מראש ובכתב מאת המנהל והממונה על הנכסים, וכן אישור מראש ובכתב של חשב מלווה, אם מונה לאיגוד ערים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 121|סעיף 121}}; התקשרות שלא אושרה כאמור – בטלה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על התקשרות של רשות מקומית בקשר לשירותי כבאות והצלה ובקשר עם מחלקה לשירותי כבאות ונכסיה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום ”חשב מלווה“ יקראו ”נציג החשב הכללי“.

{{ח:סעיף|117|איסור העסקת עובדים חדשים}}
{{ח:תת|(א)}} החל ביום קבלתו של חוק זה בכנסת, לא יקבל איגוד ערים עובדים חדשים אלא באישור מראש ובכתב מאת המנהל, וכן אישור מראש ובכתב של חשב מלווה, אם מונה לאיגוד ערים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 121|סעיף 121}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על קבלת עובדים והעסקתם באמצעות קבלן כוח אדם, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}}.
{{ח:תת|(ג)}} מונה אדם בלא אישור כאמור בסעיף זה – בטל המינוי, ואולם אותו אדם יהיה זכאי לגמול ראוי בשל תקופת העסקתו, אלא אם כן הוכח כי ידע שהעסקתו טעונה אישור כאמור בסעיף זה, וכי לא ניתן אישור כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על העסקת עובדים בידי רשות מקומית לצורכי כבאות והצלה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום ”חשב מלווה“ יקראו ”נציג החשב הכללי“.

{{ח:סעיף|118|שמירת הוראות}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ט סימן ד|סימן זה}} כדי לגרוע מהוראות כל דין החלות על עסקאות של איגוד ערים או של רשות מקומית.

{{ח:סעיף|119|הסדרת כהונתו של נציב כבאות והצלה}}
{{ח:ת}} החל ביום תחילתו של חוק זה, מי שכיהן ערב תחילתו של חוק זה כנציב ומפקח כבאות והצלה, יראו אותו כנציב כבאות והצלה שמונה לפי חוק זה, אף אם טרם כוננה רשות הכבאות וההצלה; כהונתו של מפקח כבאות ראשי תסתיים, וכל סמכויותיו לפי כל דין יהיו נתונות לנציב.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ה|סימן ה׳: ביטול איגודי ערים לכבאות}}

{{ח:סעיף|120|ביטול איגודי ערים}}
{{ח:ת}} ביום כינון הרשות יבוטלו איגודי הערים, ויחדלו להיות אישיות משפטית.

{{ח:סעיף|121|חשב מלווה}}
{{ח:תת|(א)}} החשב הכללי של משרד האוצר רשאי, בתיאום עם המנהל, ולשם הבטחת ביצועו של חוק זה, למנות חשב מלווה לאיגוד ערים ולמנות נציג מטעמו (בסעיף זה – נציג החשב הכללי) לרשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות לתקופת המעבר.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על מינוי חשב מלווה או נציג החשב הכללי תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האוצר והמשרד לביטחון הפנים.
{{ח:תת|(ג)}} דבר מינויו של החשב המלווה או נציג החשב הכללי, לפי העניין, יצוין בכל מסמך של איגוד הערים ובכל מסמך של רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות בכל עניין הקשור לתחומי פעילות שירותי כבאות והצלה, שהוא בעל משמעות כספית או תקציבית.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לפגוע בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיפים 116}} {{ח:פנימי|סעיף 117|ו־117}}, מונה לאיגוד ערים חשב מלווה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מועצת איגוד ערים, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק איגודי ערים|בחוק איגודי ערים, התשט״ו–1955}} (בסעיף זה – מועצת האיגוד), יושב ראש מועצת האיגוד, מי שסמכויות יושב ראש מועצת האיגוד הואצלו לו, ועובד האיגוד, לא יעשו עסקה במקרקעין, ולא יתחייבו בהתחייבות כספית כלשהי מטעם האיגוד, לרבות לעניין תנאי העסקה כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 33א|בסעיף 33א(ד) לחוק יסודות התקציב}}, אלא אם כן ניתן לאותה התחייבות אישור מראש ובכתב של החשב המלווה, אם מונה; בסעיף זה, ”התחייבות כספית“ – לרבות בחוזה, בכתב התחייבות, במסמכי תשלום, במתן הנחה מתשלומי חובה המגיעים לאיגוד, בהסדר פשרה המוגש לבית משפט או לבית דין כדי לקבל תוקף של פסק דין, או בתעודה אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} התחייבות כספית מטעם האיגוד לא תחייב את האיגוד אלא אם כן חתם עליה, נוסף על החתימות הנדרשות לפי כל דין, גם החשב המלווה; על כל התחייבות כספית יצוין בכתב כי מונה לאיגוד חשב מלווה וכי זו תחייב את האיגוד רק אם נחתמה על ידו כאמור; התחייבות כספית שלא נחתמה כאמור – בטלה;
{{ח:תתת|(3)}} לא יתמנה אדם לעובד האיגוד אלא אם כן אישר החשב המלווה, מראש ובכתב, את העסקתו ואת תנאי העסקתו; מונה אדם בלא אישור החשב כאמור – בטל המינוי, ואולם אותו אדם יהיה זכאי לגמול ראוי בשל תקופת העסקתו, אלא אם כן הוכח כי ידע שהעסקתו טעונה אישור של החשב המלווה כאמור בפסקה זו, וכי לא ניתן אישור כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על התחייבויות כספיות ועל עסקאות במקרקעין של רשות מקומית בקשר לשירותי כבאות והצלה או בנוגע לעניין מענייניה של מחלקה לשירותי כבאות ונכסיה וכן על מינוי אדם על ידי רשות מקומית למחלקה לשירותי כבאות והכל בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום ”חשב מלווה“ יקראו ”נציג החשב הכללי“.

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|122|תקציב שנתי}}
{{ח:ת}} תקציב רשות הכבאות וההצלה ייקבע בתחום פעולה נפרד, בסעיף תקציב המשרד לביטחון הפנים בחוק התקציב השנתי; לעניין זה, ”תחום פעולה“ ו”סעיף תקציב“ – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב}}.

{{ח:סעיף|123|אגרות וועדת הנחות|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} לשם מימון פעולות הרשות, רשאי השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, לקבוע אגרות בעד פעולות הרשות לפי חוק זה, לרבות אגרת בטיחות לעניין {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(ג)}}, ובין השאר, רשאי הוא לקבוע את שיעורי האגרות, את אופן תשלומן, את מועד תשלומן ואת הצמדתן, וכן הוראות בעניין מתן פטור מתשלומן.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (אגרות ותשלומים בעד שירותים)|תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (אגרות ותשלומים בעד שירותים), התשע״ז–2017}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (הנחה או פטור מתשלום אגרות)|תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (הנחה או פטור מתשלום אגרות), התשע״ה–2015}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום בעד פעילות הרשות באירוע כבאות והצלה הנובע מפגיעת איבה או מהתקפה יועבר לרשות מקרן הפיצויים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 2א|בסעיף 2א לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}}; בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התקפה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פגיעת איבה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}}.
{{ח:תת|(ג)}} על גביית אגרות לפי חוק זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.
{{ח:תת|(ד)}} השר ימנה בכל מחוז ועדת הנחות, שתפקידה לדון בבקשות להנחה בתשלום אגרות בעד פעולות הרשות באירוע כבאות והצלה או למתן פטור מתשלום אגרות כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} חברי ועדת ההנחות הם:
{{ח:תתת|(1)}} מפקד המחוז או מי מטעמו;
{{ח:תתת|(2)}} היועץ המשפטי של המחוז;
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המחוז במשרד הרווחה והשירותים החברתיים או מי מטעמו.
{{ח:תת|(ו)}} השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, יקבע אמות מידה למתן הנחה או פטור, כאמור בסעיף קטן (ד), בין היתר לעניין מצבו הכלכלי של מגיש הבקשה, הנזק שנגרם לרכושו באירוע כבאות והצלה והשימושים שלו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (הנחה או פטור מתשלום אגרות)|תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (הנחה או פטור מתשלום אגרות), התשע״ה–2015}}.}}

{{ח:סעיף|124|מועדים למתן אישור רשות הכבאות וההצלה}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות כל דין, נדרש אישורו של עובד הרשות לשם קבלת רישיון, היתר או אישור לפי כל דין, יודיע עובד הרשות, בתוך 21 ימים למבקש האישור מהם המסמכים והמידע הדרושים לשם קבלת החלטתו בעניין.
{{ח:תת|(ב)}} עובד הרשות ימסור את החלטתו בתוך שלושים ימים מיום שנמסרו לו כל המסמכים והמידע הדרושים לפי סעיף קטן (א); לא נמסרה החלטת העובד בתוך התקופה האמורה, יחליט הנציב בבקשה בתוך שלושים ימים נוספים.

{{ח:סעיף|125|אתר האינטרט של הרשות}}
{{ח:ת}} לרשות הכבאות וההצלה יהיה אתר אינטרנט שבו יפורסם, בין השאר, מידע הנוגע לציבור, וכן הוראות, הדרכות ואזהרות הנוגעות לציבור.

{{ח:סעיף|126|ועדה מייעצת}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה ועדה מייעצת שתפקידה לייעץ לנציב בעניינים הקשורים לרשות הכבאות וההצלה ולתפקידיה לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} הנציב יקבע את הרכב הוועדה המייעצת, ובלבד שימונו לחברי הוועדה מי שהם בעלי ידע וניסיון בתחום הכבאות וההצלה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יתמנה ולא יכהן כחבר הוועדה המייעצת מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כאמור לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו.
{{ח:תת|(ד)}} חבר הוועדה המייעצת יימנע מהשתתפות בישיבות אם הנושא עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו; חבר הוועדה המייעצת לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא העלול לגרום לו להימצא במצב כאמור גם מחוץ לישיבות.
{{ח:תת|(ה)}} התברר לחבר הוועדה המייעצת כי נושא הנדון בישיבה או המטופל על ידיו עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (ג), יודיע על כך לנציב וליושב ראש הוועדה.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי או תפקיד אחר של בעל עניין בו, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}, וכן של קרוב של בעל עניין כאמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} בן זוג, הורה של בן זוג, הורה, הורה הורה, צאצא, צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, וצאצא או בן זוג של כל אחד מאלה, סוכן או שותף;
{{ח:תתתת|(2)}} תאגיד שאדם המועמד להיות חבר הוועדה המייעצת או מי מהמנויים כאמור בפסקה (1) הוא מנהלו או נושא משרה בו או שחלקו בהון המניות או בהצבעה או בשניהם או חלקו של מי מהמנויים כאמור בפסקה (1) בהם עולה על 5%.

{{ח:סעיף|126א|ועדה מייעצת לאסדרה|תיקון: תשע״ח, תשפ״ב־2, תשפ״ב־3, תשפ״ב־4}}
{{ח:תת|(א)}} תוקם ועדה מייעצת לאסדרה (בסעיף זה – הוועדה), שתפקידה לייעץ לשר ולנציב בעניינים הנוגעים לאסדרה בתחום בטיחות אש, לפי חוק זה או לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, ולהציע להם הצעות לתיקון הנחיות מקצועיות כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 126ב|בסעיף 126ב}}, תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 126ה|סעיף 126ה}}, או תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 9|סעיף 9 לחוק רישוי עסקים}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} הרכבה של הוועדה יהיה:
{{ח:תתת|(1)}} יושב ראש הרשות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה|בחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021}}, או עובד הרשות האמורה שימנה היושב ראש, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} עובד הרשות שימנה הנציב, בעל ידע וניסיון בתחום בטיחות אש;
{{ח:תתת|(3)}} עובד המשרד לביטחון הפנים שימנה השר, בעל ידע וניסיון בהערכת השפעת אסדרה או בעל ידע בתחום בטיחות אש;
{{ח:תתת|(4)}} עובד משרד הכלכלה והתעשייה שימנה שר הכלכלה והתעשייה, בעל ידע בתחום התקינה;
{{ח:תתת|(5)}} עובד משרד האוצר שימנה שר האוצר, שהוא כלכלן;
{{ח:תתת|(6)}} נציג הציבור שימנה שר הפנים, בעל ניסיון כראש רשות מקומית או כמנהל כללי של רשות מקומית.
{{ח:תת|(ג)}} מי שמוסמך למנות חבר בוועדה, ימנה לו ממלא מקום קבוע, אחד או יותר; המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה יפרסם ברשומות הודעה על מינוי חברי הוועדה וממלאי מקומם.
{{ח:תת|(ד)}} המניין החוקי לישיבות הוועדה הוא שלושה חברים ובהם היושב ראש.
{{ח:תת|(ה)}} הוועדה תקבל את החלטותיה ברוב דעות הנוכחים בישיבה; נחלקו דעות חברי הוועדה, יכריע בדבר היושב ראש.
{{ח:תת|(ו)}} קיום הוועדה, סמכויותיה, תוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי הוועדה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהן בה הרכב החברים הדרוש לצורך המניין החוקי בישיבותיה לפי סעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ז)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 126|סעיף 126(ג) עד (ו)}} יחולו, בשינויים המחויבים, על חבר הוועדה שהוא נציג הציבור.
{{ח:תת|(ח)}} הוועדה רשאית להיעזר ביועצים ובמומחים שיש בהם כדי לסייע, לפי שיקול דעתה, לגיבוש עמדתה, ורשאית היא לזמן לדיוני הוועדה את כל מי שיכול, לדעתה, לסייע לה בגיבוש עמדתה.
{{ח:תת|(ט)}} לשם גיבוש חוות דעתה לפי חוק זה או לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, יגישו השר או הנציב, לפי העניין, לוועדה, את המסמכים ששימשו אותם לשם גיבוש התקנות או ההנחיות המקצועיות, לפי העניין, לרבות ניתוח מקצועי לגבי האופן שבו האסדרה המבוקשת תסייע לבטיחות אש, השוואה בין־לאומית לגבי האסדרה הנהוגה בקרב מדינות מפותחות בעולם ודוח שבוחן את עלות האסדרה המבוקשת אל מול התועלת שבאסדרה המבוקשת, בין השאר בהתאם לדוח הערכת השפעות אסדרה (Regulatory Impact Assessment).
{{ח:תת|(י)}} הוועדה תתכנס לא יאוחר משבועיים מהיום שבו נדרשה לתת את חוות דעתה לפי חוק זה או לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, ותחליט באותו עניין בתוך 60 ימים מיום שקיבלה את המסמכים כאמור בסעיף קטן (ט).
{{ח:תת|(יא)}} הוועדה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בחוק זה.

{{ח:סעיף|126ב|בחינת עלות היישום של הנחיות מקצועיות|תיקון: תשע״ח, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 126ג|ובסעיפים 126ג}} {{ח:פנימי|סעיף 126ד|ו־126ד}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הנחיות מקצועיות“ – הנחיות מקצועיות של הנציב שאינן פרטניות ושיש בהן כדי להשפיע על אסדרה שנוגעת לבטיחות אש בנכסים לסוגיהם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השלכה כלכלית“, לעניין הנחיה מקצועית – {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} בטרם מתן הנחיות מקצועיות שיש או שעשויה להיות ליישומן עלות הכרוכה בהגדלת ההוצאה, יבחן הנציב את עלות היישום (בסעיף זה – בחינת עלות).
{{ח:תת|(ג)}} מצא הנציב כי להנחיות המקצועיות יש השלכה כלכלית, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 126ג|סעיף 126ג}}.
{{ח:תת|(ד)}} מצא הנציב כי להנחיות המקצועיות אין השלכה כלכלית, יפנה לעובד משרד ראש הממשלה שהמנהל הכללי של משרד ראש הממשלה הסמיך לעניין זה (בסעיף זה – עובד משרד ראש הממשלה) לשם ביצוע בחינת עלות; עובד משרד ראש הממשלה יודיע לנציב על עמדתו בעניין בחינת העלות בתוך 14 ימים מיום שהועברה לו.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} הודיע עובד משרד ראש הממשלה לנציב כי להנחיות המקצועיות יש השלכה כלכלית, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 126ג|סעיף 126ג}}.
{{ח:תתת|(2)}} הודיע עובד משרד ראש הממשלה לנציב כי להנחיות המקצועיות אין השלכה כלכלית, או לא הודיע לנציב על עמדתו כאמור בסעיף קטן (ד) בתוך 14 ימים, רשאי הנציב לתת את ההנחיות.

{{ח:סעיף|126ג|הוראות לעניין הנחיות מקצועיות שיש להן השלכה כלכלית|תיקון: תשע״ח, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} מצא הנציב או הודיע עובד משרד ראש הממשלה לנציב כי להנחיות המקצועיות יש השלכה כלכלית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 126ב|בסעיף 126ב(ג) או (ה)(1)}}, לפי העניין, יעביר הנציב את ההנחיות לבחינת הוועדה המייעצת לאסדרה, שתמסור לו את חוות דעתה בנוגע להנחיות המקצועיות בתוך 60 ימים מיום שהועברו לה; מצא הנציב או הודיעה לו הוועדה כי להנחיות יש השלכה כלכלית משמעותית, יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ז).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} קיבל הנציב את עמדת הוועדה המייעצת לאסדרה, רשאי הוא לתת את ההנחיות המקצועיות, ואם הציעה הוועדה המייעצת לאסדרה בחוות דעתה שינויים, רשאי הוא לתת את ההנחיות באותם שינויים.
{{ח:תתת|(2)}} דחה הנציב שינויים שהציעה הוועדה המייעצת לאסדרה בחוות דעתה או לא מסרה הוועדה המייעצת לאסדרה את חוות דעתה לנציב בתוך 60 ימים מיום שהועברו לבחינתה ההנחיות המקצועיות, יודיע על כך הנציב לשר בהקדם האפשרי.
{{ח:תת|(ג)}} מצאה הוועדה המייעצת לאסדרה כי להנחיות יש השלכה כלכלית משמעותית, והנציב הודיע לשר כי דחה את השינויים שהציעה הוועדה, והשר מצא כי יש לתת את ההנחיות, יעביר הוא בהקדם האפשרי את ההנחיות המקצועיות ואת חוות הדעת של הוועדה המייעצת לאסדרה, אם ניתנה, לבחינת שר האוצר; שר האוצר יודיע לשר ולנציב בתוך 60 ימים מיום שקיבל לידיו את ההנחיות המקצועיות אם הוא מסכים למתן ההנחיות המקצועיות.
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר לא יסרב לתת את הסכמתו למתן ההנחיות המקצועיות, אלא אם כן שוכנע, בהתחשב בחוות הדעת של הוועדה המייעצת לאסדרה, כי התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העלות המשקית הנובעת מנתינתן של ההנחיות גבוהה באופן ניכר מהתועלת שנובעת מהן;
{{ח:תתת|(2)}} ההנחיות אינן תואמות לתקן האמריקני, לפי {{ח:פנימי|סעיף 126ז|סעיף 126ז}}.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} נתן שר האוצר את הסכמתו להנחיות המקצועיות או לא הודיע לשר ולנציב על עמדתו בתקופה האמורה בסעיף קטן (ג), רשאי הנציב לתת את ההנחיות המקצועיות.
{{ח:תתת|(2)}} סירב שר האוצר לתת את הסכמתו להנחיות המקצועיות, רשאי השר, לאחר ששקל את עמדת הנציב ואת עמדת שר האוצר, להביא את ההנחיות, בהקדם האפשרי, להכרעת ראש הממשלה.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} הודיע ראש הממשלה כי הוא מקבל את עמדת השר והנציב לגביהן או לא הודיע על הכרעתו בתוך 60 ימים מיום שההנחיות המקצועיות הובאו להכרעתו, רשאי הנציב לתת את ההנחיות.
{{ח:תתת|(2)}} הודיע ראש הממשלה, בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), כי הוא מקבל את עמדת שר האוצר, לא ייתן הנציב את ההנחיות המקצועיות, וכן רשאי ראש הממשלה בתוך התקופה האמורה להכריע בדבר שינוי תוכן ההנחיות.
{{ח:תת|(ז)}} נתן הנציב הנחיות מקצועיות לאחר ששר האוצר לא הודיע על עמדתו לגביהן בתקופה האמורה בסעיף קטן (ה)(1) או לאחר שראש הממשלה לא הודיע על הכרעתו לגביהן בתקופה האמורה בסעיף קטן (ו)(1), רשאי ראש הממשלה להחליט על ביטולן.

{{ח:סעיף|126ד|הוראות לעניין הנחיות מקצועיות שיש דחיפות בנתינתן|תיקון: תשע״ח, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 126ב|בסעיפים 126ב}} {{ח:פנימי|סעיף 126ג|ו־126ג}}, הנציב רשאי, בהחלטה מנומקת, לתת הנחיות מקצועיות אף אם יש להן השלכה כלכלית, אם סבר כי יש דחיפות בנתינתן; נתן הנציב הנחיות מקצועיות כאמור, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 126ב|אותם סעיפים}}, בשינויים המחויבים, אולם ההנחיות המקצועיות יעמדו בתוקפן לתקופה של 180 ימים; השר רשאי להאריך בצו את תוקפן של ההנחיות לתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 180 ימים.

{{ח:סעיף|126ה|בחינת עלות היישום של תקנות שיש להן השלכה כלכלית|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בטרם התקנת תקנות לפי חוק זה בעניין בטיחות אש בנכסים לסוגיהם, שיש או שעשויה להיות ליישומן עלות הכרוכה בהגדלת ההוצאה, יבחן הנציב את עלות היישום.
{{ח:תת|(ב)}} מצא הנציב כי יש לתקנות השלכה כלכלית, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 126ו|סעיף 126ו}}.
{{ח:תת|(ג)}} מצא הנציב כי לתקנות אין השלכה כלכלית, יפנה לעובד משרד ראש הממשלה שהמנהל הכללי של משרד ראש הממשלה הסמיך לעניין זה (בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 126ו|ובסעיף 126ו}} – עובד משרד ראש הממשלה) לשם ביצוע בחינת עלות היישום; עובד משרד ראש הממשלה יודיע לנציב על עמדתו בעניין בחינת עלות היישום, כאמור בסעיף קטן (א), בתוך 14 ימים מיום שהועברה לו.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הודיע עובד משרד ראש הממשלה לנציב כי לתקנות יש השלכה כלכלית, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 126ו|סעיף 126ו}}.
{{ח:תתת|(2)}} הודיע עובד משרד ראש הממשלה לנציב כי לתקנות אין השלכה כלכלית, או לא הודיע לנציב על עמדתו כאמור בסעיף קטן (ג) בתוך 14 ימים, רשאי השר להתקין את התקנות.

{{ח:סעיף|126ו|הוראות לעניין תקנות שיש להן השלכה כלכלית|תיקון: תשפ״ב־2, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} מצא הנציב או הודיע עובד משרד ראש הממשלה לנציב כי לתקנות יש השלכה כלכלית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 126ה|בסעיף 126ה(ב) או (ד)(1)}}, לפי העניין, יעביר הנציב את התקנות לבחינת הוועדה המייעצת לאסדרה ויודיע לשר על העברתן; הוועדה המייעצת תמסור לנציב את חוות דעתה בנוגע לתקנות בתוך 60 ימים מיום שהועברו לה והנציב יעבירה לשר.
{{ח:תת|(ב)}} חוות הדעת של הוועדה המייעצת לאסדרה תצורף לתקנות עם הבאתן לאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42}}.

{{ח:סעיף|126ז|התאמה לתקן האמריקני|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} תקנות, הוראות נציב, נהלים והנחיות לפי חוק זה (בסעיף זה – תקנות והוראות), אשר יש בהן כדי להשפיע על אסדרה בתחום בטיחות אש, ייקבעו ככלל על סמך תקן של האגודה הלאומית האמריקנית להגנה בפני אש NFPA (להלן – התקן האמריקני) תוך מתן עדיפות לתקן NFPA 101 (Life Safety).
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בנסיבות שבהן יש צורך לבצע התאמות לתנאים במדינת ישראל, ייקבעו תקנות והוראות כאמור על בסיס תקינה בין־לאומית מקובלת אחרת, ככל הניתן, בהתחשב בשיקולים הנוגעים, בין השאר, למבנה הארגוני של הרשות, להתאמה לדין הישראלי, למצב הביטחוני, לתנאי אקלים ולשיקולים כלכליים.

{{ח:סעיף|126ז1|חובת עמידה בתקן זר|תיקון: תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} נקבעה בתקנות או בהוראות נציב חובה החלה על אחראי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40(א)}}, לעמוד בתקן זר, יראו אותו כעומד בחובה האמורה אם הוא מחזיק באישור כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} אישור על עמידה בתקן זר יינתן על ידי מעבדה מאושרת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 12|בסעיף 12(א) לחוק התקנים, התשי״ג–1953}}, אלא אם כן קבע השר או הנציב, לפי העניין, כי יינתן על ידי אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מעבדה שהסמיכה הרשות הלאומית להסמכת מעבדות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ״ז–1997}};
{{ח:תתת|(2)}} מהנדס רשום כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}}, בענף הנדסת מקצועות מיוחדים, במדור בטיחות אש ומניעתה;
{{ח:תתת|(3)}} מהנדס רשום כאמור בפסקה (2) הרשום במדור בטיחות כללית.
{{ח:תת|(ג)}} לא ייקבעו עבירות או עונשים בשל הפרת חובה לעמוד בתקן זר שנקבעה כאמור בסעיף קטן (א) ולא תוטל אחריות פלילית על מי שהפר חובה כאמור.

{{ח:סעיף|126ח|הוראות מקצועיות שאינן פרטניות|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות מקצועיות שאינן פרטניות, המשנות את המצב המשפטי בנוגע לבטיחות אש בנכסים לסוגיהם, ייקבעו בתקנות על ידי השר; על אף האמור, הוראות כאמור יכולות להיקבע שלא בתקנות בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם נקבעה בחוק אחר סמכות מפורשת לקביעת הוראות כאמור שלא בתקנות;
{{ח:תתת|(2)}} אם ההוראה קובעת היבטים הנוגעים לאופן הפנייה לרשות, לרבות אופן הגשת בקשות או מסמכים, ובלבד שנקבעה על ידי הנציב;
{{ח:תתת|(3)}} אם ההוראות הן תיקון או החלפה של הוראת הנציב בעניין שהוסדר בהוראת נציב שעמדה בתוקף ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} הנציב רשאי לקבוע הוראה כאמור בסעיף קטן (א) רישה, בהתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} ההוראה נדרשת בשל צורך בעל אופי זמני;
{{ח:תתתת|(ב)}} ההוראה נדרשת באופן דחוף בשל חשש משמעותי לחיי אדם;
{{ח:תתתת|(ג)}} ההוראה נוגעת לאסדרה של תחום חדשני או ניסיוני;
{{ח:תתת|(2)}} הוראה כאמור בפסקה (1) תיקבע כהוראה זמנית לתקופה שאינה עולה על שנה;
{{ח:תתת|(3)}} השר רשאי, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת לאסדרה, להאריך את תוקפה של הוראה כאמור בפסקה (2) לתקופות נוספות שלא יעלו יחד על שנה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (ב), לא יקבע הנציב הוראה כאמור בסעיף קטן (א) בעניין שבו הותקנו תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}, אלא אם כן בתקופה שמיום התקנת תקנות כאמור חל שינוי נסיבות משמעותי המצדיק זאת, ולאחר התייעצות עם מנהל מינהל התכנון, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}}, אשר ימסור את עמדתו בתוך 30 ימים מיום הפנייה אליו.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות הנציב שניתנו לפי סעיף קטן (א)(2) עד (ד) יפורסמו ברשומות, וכן יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות באופן בולט לעין, במיקום שייועד להוראות הנציב ובאופן שיאפשר מעקב אחר שינויים ותיעודם לאורך זמן; השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הוראות הנציב.

{{ח:סעיף|127|תחולת דינים}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן, ואין בהן כדי למנוע מכל גוף לקבוע הוראות נוספות על הוראות חוק זה בתחום סמכויותיו כדין, ואולם היתה אי־התאמה בין הוראות לפי חוק זה ובין הוראות לפי חוק אחר, יחולו ההוראות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|128|ביצוע ותקנות}}
{{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
{{ח:תת|(ב)}} נקבעה חובת התייעצות לעניין קביעת תקנות או כללים לפי חוק זה, ולא נמסרה עמדת הגורם שעמו יש להתייעץ, בתוך 21 ימים מיום שהועברה אליו פנייה בעניין זה, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה עמו חובת ההתייעצות.

{{ח:סעיף|128א|התאמה לתקן האמריקני לעניין התקהלות, מסחר, תעסוקה ומשרדים ותעשייה|תיקון: תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 126ז|סעיף 126ז(ב)}}, עד יום ג׳ באדר התשפ״ח (1 במרץ 2028) יתקין השר תקנות לפי חוק זה ולפי חוק רישוי עסקים על סמך פרקים 13 (התקהלות), 37 (מסחר), 39 (תעסוקה ומשרדים) ו־40 (תעשייה), שבתקן NFPA 101 (Life Safety); השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי, בצו, לדחות את המועד האמור, ובלבד שסך כל תקופות הדחייה לא יעלה על שנה.
{{ח:תת|(ב)}} לא קבע השר תקנות עד המועד לפי סעיף קטן (א), רשאי הנציב לקבוע הוראות בעניינים המנויים באותה פסקה, שיעמדו בתוקפן עד שהשר יתקין תקנות במקומן.

{{ח:סעיף|129|תחילה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה ביום פרסומו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), יום כינון הרשות הוא שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה, ותחילתן של הוראות אלה ביום כינון הרשות:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|פרק ב|פרקים ב׳}} {{ח:פנימי|פרק ג|ו־ג׳}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימנים א׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|ב׳}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|ו־ה׳ בפרק ד׳}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43(ה)(2)}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיפים 75}}, {{ח:פנימי|סעיף 76|76(א)(2) עד (5)}}, {{ח:פנימי|סעיף 77|77}}, {{ח:פנימי|סעיף 79|79}};
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}};
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:פנימי|סעיף 122|סעיפים 122 עד 126}};
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיפים 130(א)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 135|135(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 142|142}} {{ח:פנימי|סעיף 145|ו־145}};
{{ח:תתת|(9)}} {{ח:פנימי|סעיף 146|סעיף 146}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} תחילתם של {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיפים 43(ה)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 145|ו־145}} ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301067.pdf|חוק רישוי עסקים (תיקון מס׳ 27), התשע״א–2010}};
{{ח:תתת|(2)}} תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130(2)}}, שישה חודשים מיום כינון הרשות.

{{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: תיקונים עקיפים}}

{{ח:סעיף|130|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}.}}

{{ח:סעיף|131|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבטיחות במקומות ציבוריים|בחוק הבטיחות במקומות ציבוריים, התשכ״ג–1962}}.}}

{{ח:סעיף|132|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}.}}

{{ח:סעיף|133|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|בחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}.}}

{{ח:סעיף|134|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}}.}}

{{ח:סעיף|135|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}}.}}

{{ח:סעיף|136|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}.}}

{{ח:סעיף|137|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות|בחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985}}.}}

{{ח:סעיף|138|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים|בחוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992}}.}}

{{ח:סעיף|139|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}}.}}

{{ח:סעיף|140|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק אזורים חופשיים לייצור בישראל|בחוק אזורים חופשיים לייצור בישראל, התשנ״ד–1994}}.}}

{{ח:סעיף|141|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}.}}

{{ח:סעיף|142|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}.}}

{{ח:סעיף|143|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004)|בחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו־2004), התשס״ג–2003}}.}}

{{ח:סעיף|144|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הנהיגה הספורטיבית|בחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס״ו–2005}}.}}

{{ח:סעיף|145|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|בחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}.}}

{{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: ביטולים ושמירת הדינים}}

{{ח:סעיף|146|ביטול {{ח:חיצוני|חוק שירותי הכבאות|חוק שירותי הכבאות}}}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי הכבאות|חוק שירותי הכבאות, התשי״ט–1959}} – בטל ביום כינון הרשות.

{{ח:סעיף|147|הוראות מעבר לעניין תקנות|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} תקנות שהותקנו לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הכבאות|חוק שירותי הכבאות}} כנוסחן ערב פרסומו של חוק זה, המפורטות להלן, יעמדו בתוקף עד להתקנת תקנות חדשות לפי חוק זה בעניינים המוסדרים בהן, אלא אם כן בוטלו או שונו קודם לכן בידי השר:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הכבאות (אמצעי כיבוי במוזאונים)|תקנות שירותי הכבאות (אמצעי כיבוי במוזאונים), התשמ״ז–1986}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבנין מסחרי)|תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבנין מסחרי), התשל״ב–1971}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי חולים)|תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי חולים), התשל״ב–1972}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי מגורים)|תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי מגורים), התשל״ב–1972}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי ספר)|תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי ספר), התשל״ב–1972}};
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי עינוג)|תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי עינוג), התש״ל–1969}};
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי תפילה)|תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי תפילה), התשל״ב–1972}};
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי מלון)|תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי מלון), התשל״ב–1972}};
{{ח:תתת|(9)}} {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי במחסנים)|תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי במחסנים), התשל״ב–1972}};
{{ח:תתת|(10)}} {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי במפעלי תעשיה או מלאכה)|תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי במפעלי תעשיה או מלאכה), התשל״ב–1972}};
{{ח:תתת|(11)}} תקנות שירותי הכבאות (אספקת מים וברזי כיבוי), התשל״א–1971 {{ח:הערה|(הוחלפו {{ח:חיצוני|כללי המים (אספקת מים לכבאות והצלה)|בכללי המים (אספקת מים לכבאות והצלה), התשע״ח–2018}})}};
{{ח:תתת|(12)}} {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הכבאות (מינוי והעסקה של כבאים)|תקנות שירותי הכבאות (מינוי והעסקה של כבאים), התשכ״ט–1969}};
{{ח:תתת|(13)}} {{ח:חיצוני|תקנות שירותי כבאות (מינוי והעסקה של כבאים-מתנדבים)|תקנות שירותי כבאות (מינוי והעסקה של כבאים–מתנדבים), התשמ״ו–1986}};
{{ח:תתת|(14)}} {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הכבאות (הדרגות והתקן של יחידות הכבאים)#סעיף 2|תקנות 2}} {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הכבאות (הדרגות והתקן של יחידות הכבאים)#סעיף 3|ו־3 לתקנות שירותי הכבאות (הדרגות והתקן של יחידות הכבאים), התשל״ו–1976}};
{{ח:תתת|(15)}} {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הכבאות (העסקת כבאים במשמרות)|תקנות שירותי הכבאות (העסקת כבאים במשמרות), התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(16)}} תקנות שירותי הכבאות (תשלומים בעד שירותים), התשל״ה–1975 {{ח:הערה|(הוחלפו {{ח:חיצוני|תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (אגרות ותשלומים בעד שירותים)|בתקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (אגרות ותשלומים בעד שירותים), התשע״ז–2017}})}}.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות שהותקנו לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הכבאות|חוק שירותי הכבאות}} כנוסחן ערב פרסומו של חוק זה, המפורטות להלן, יעמדו בתוקף עד ליום כינון הרשות, אלא אם כן בוטלו או שונו קודם לכן בידי השר:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הכבאות (הדרגות והתקן של יחידות הכבאים)|תקנות שירותי הכבאות (הדרגות והתקן של יחידות הכבאים), התשל״ו–1976}}, למעט {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הכבאות (הדרגות והתקן של יחידות הכבאים)#סעיף 2|תקנות 2}} {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הכבאות (הדרגות והתקן של יחידות הכבאים)#סעיף 3|ו־3 לתקנות האמורות}};
{{ח:תתת|(2)}} תקנות שירותי הכבאות (הסדרים ותנאים לעזרה הדדית), התשכ״ב–1962;
{{ח:תתת|(3)}} תקנות שירותי הכבאות (חקירת דליקה וגורמיה), התשל״ב–1972 {{ח:הערה|(הוחלפו {{ח:חיצוני|תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (חקירת דליקות)|בתקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (חקירת דליקות), התשע״ד–2014}})}};
{{ח:תתת|(4)}} תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי), התשכ״ה–1964;
{{ח:תתת|(5)}} תקנות שירותי הכבאות (סמכויות מפקד שירותי הכבאות), התשל״ט–1978;
{{ח:תתת|(6)}} תקנות שירותי הכבאות (סמכויות מפקח כבאות ראשי), התשל״ב–1972;
{{ח:תתת|(7)}} תקנות שירותי הכבאות (פעולות משותפות), התשכ״א–1960.
{{ח:תת|(ג)}} תקנות והוראות שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הכבאות|חוק שירותי הכבאות}} כנוסחן ערב פרסומו של חוק זה, המפורטות להלן, יעמדו בתוקף כל עוד לא בוטלו בידי השר:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הכבאות (משמעת)|תקנות שירותי הכבאות (משמעת), התש״ם–1980}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|הוראות שירותי הכבאות (משמעת)|הוראות שירותי הכבאות (משמעת), התשמ״א–1980}}.
{{ח:תת|(ד)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ג)(2), נהלים שקבע מפקד כבאות ראשי לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי כבאות|חוק שירותי כבאות}}, יעמדו בתוקפם עד לקביעת נהלים על ידי הנציב לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} סמכות הנתונה לרשות כבאות בתקנות המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו־(ג) נתונה לרשות הכבאות וההצלה, והנציב יקבע את בעל הסמכות; הודעה על קביעה כאמור תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ו)}} בטלו תקנות המפורטות בסעיף קטן (ב) עקב החלפתן בהוראות מכוח חוק זה, יפרסם על כך השר הודעה ברשומות.

{{ח:סעיף|148|החלפת הוראות {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}} בתקנות|תיקון: תשפ״ב־2, תשפ״ג, ק״ת תשפ״ו, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”המועד הקובע“ – כ״ג בתמוז התשפ״ז (1 ביולי 2027).
{{ח:תת|(ב)}} עד המועד הקובע השר יתקין תקנות לפי חוק זה או לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, לפי העניין, אשר יבואו במקום ההוראות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}; לעניין הוראות כאמור שנוגעות לתכנון ובנייה, שר הפנים יתקין עד המועד הקובע תקנות מכוח סמכותו לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158א|סעיפים 158א(ב) ו־(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 265|ו־265 לחוק התכנון והבנייה}}.
{{ח:תת|(ג)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי, בצו, לדחות את המועד הקובע בתקופות נוספות, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על שנה.
{{ח:תת|(ד)}} לא התקין השר או שר הפנים, לפי העניין, תקנות כאמור בסעיף קטן (ב) עד המועד הקובע או עד המועד שנקבע לפי סעיף קטן (ג), ולא נקבעו הוראות נציב לפי {{ח:פנימי|סעיף 126ח|סעיף 126ח(א)(3)}} הבאות במקום ההוראות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, עד המועד כאמור, יפקע תוקפן של ההוראות האמורות, אלא אם כן בוטלו קודם לכן.

{{ח:סעיף|149|דיווח לכנסת|תיקון: תשפ״ב־2, תשפ״ג}}
{{ח:ת}} השר ושר הפנים ידווחו, כל אחד, לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, בדבר התקדמות התקנת התקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 148|סעיף 148(ב)}} לא יאוחר מיום 1 בינואר ו־1 ביולי של כל שנה, עד המועד הקובע, והוועדה תקיים דיון בדיווחים.

{{ח:סעיף|150|הכרעת ראש הממשלה|תיקון: תשפ״ב־2, תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} הוצא צו לדחיית המועד הקובע, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 148|בסעיף 148(ג)}}, ונוכח ראש הממשלה כי לא הסתיימה התקנת התקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 148|סעיף 148}} עד יום א׳ בחשוון התשפ״ח (1 בנובמבר 2027) וכי לא נראה שתסתיים עד תום המועד שנקבע בצו כאמור, יכריע ראש הממשלה לגבי אופן התקנת התקנות, לאחר התייעצות עם השר או עם שר הפנים, לפי העניין.

{{ח:סעיף|151|תנאים נוספים|תיקון: תשפ״ב־2, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} עד להחלפת ההוראות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} באמצעות תקנות שיתקין השר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 148|בסעיף 148(ב)}} או הוראות נציב שייקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 126ח|סעיף 126ח(א)(3)}} בעניין עסקים טעוני רישוי, עסק טעון רישוי שביום כ״ד באב התשפ״א (2 באוגוסט 2021) היה לגביו אישור תקף מאת נותן האישור לעניין {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 1|סעיף 1(א)(7) לחוק רישוי עסקים}}, אשר לא יבצע שינוי ייעוד או שימוש כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}} שיש לו השפעה משמעותית על בטיחות האש בעסק, לא יידרש ליישום תנאים נוספים מעבר לאלה שנדרשו ממנו בעת קבלת האישור האמור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} גורם מוסמך ארצי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 7|בסעיף 7(ה) לחוק רישוי עסקים}}, רשאי להורות לעסק מסוים כאמור בסעיף קטן (א) לעמוד בתנאים נוספים בשל סיכון משמעותי שהתגלה בעסק; הוראה כאמור תימסר לבעל העסק בצירוף הנימוקים לקביעתה;
{{ח:תתת|(2)}} הנציב רשאי לקבוע כי יישום תנאים נוספים כאמור נדרש ביחס לסוגי עסקים, מנימוקים מיוחדים, ולאחר שיידע על כך את הוועדה המייעצת לאסדרה.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} כבאי;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} סגן ראש צוות;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} ראש צוות;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} סגן מפקד משמרת;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} מפקד משמרת;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 1 פרט 6}}
{{ח:ת}} סגן מפקד תחנה;

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 1 פרט 7}}
{{ח:ת}} מפקד תחנה;

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 1 פרט 8}}
{{ח:ת}} סגן מפקד מחוז;

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 1 פרט 9}}
{{ח:ת}} מפקד מחוז;

{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 1 פרט 10}}
{{ח:ת}} ראש תחום רישוי;

{{ח:סעיף*|(11)||עוגן=תוספת 1 פרט 11}}
{{ח:ת}} ראש חטיבת הדרכה;

{{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 1 פרט 12}}
{{ח:ת}} ראש חטיבת בטיחות אש;

{{ח:סעיף*|(13)||עוגן=תוספת 1 פרט 13}}
{{ח:ת}} ראש חטיבת מבצעים;

{{ח:סעיף*|(14)||עוגן=תוספת 1 פרט 14}}
{{ח:ת}} קצין מבצעים;

{{ח:סעיף*|(15)||עוגן=תוספת 1 פרט 15}}
{{ח:ת}} קצין חקירות;

{{ח:סעיף*|(16)||עוגן=תוספת 1 פרט 16}}
{{ח:ת}} עובד חטיבת המבצעים ברשות;

{{ח:סעיף*|(17)||עוגן=תוספת 1 פרט 17}}
{{ח:ת}} מדריך בבית הספר לכבאות והצלה;

{{ח:סעיף*|(18)||עוגן=תוספת 1 פרט 18}}
{{ח:ת}} מפקד בית הספר לכבאות והצלה;

{{ח:סעיף*|(19)||עוגן=תוספת 1 פרט 19}}
{{ח:ת}} סגן נציב כבאות והצלה;

{{ח:סעיף*|(20)||עוגן=תוספת 1 פרט 20}}
{{ח:ת}} נציב כבאות והצלה.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}})}}}}
{{ח:קטע3||איגוד ערים לכבאות, איגוד רשויות מקומיות לכבאות ועיריות}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} איגוד ערים לכבאות – אזור איילון;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} איגוד ערים לכבאות – אזור אילת חבל אילות;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} איגוד ערים לכבאות – אזור אשקלון;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} איגוד ערים לכבאות – אזור באר שבע;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} איגוד ערים לכבאות – אזור בית שמש;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} איגוד ערים לכבאות – אזור בני ברק;

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:ת}} איגוד ערים לכבאות – אזור הגליל המערבי;

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 2 פרט 8}}
{{ח:ת}} איגוד ערים לכבאות – אזור הגליל העליון והמזרחי;

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 2 פרט 9}}
{{ח:ת}} איגוד ערים לכבאות – אזור הרצליה;

{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 2 פרט 10}}
{{ח:ת}} איגוד ערים לכבאות – אזור השרון;

{{ח:סעיף*|(11)||עוגן=תוספת 2 פרט 11}}
{{ח:ת}} איגוד ערים לכבאות – אזור חדרה;

{{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 2 פרט 12}}
{{ח:ת}} איגוד ערים לכבאות – אזור חולון;

{{ח:סעיף*|(13)||עוגן=תוספת 2 פרט 13}}
{{ח:ת}} איגוד ערים לכבאות – אזור חיפה;

{{ח:סעיף*|(14)||עוגן=תוספת 2 פרט 14}}
{{ח:ת}} איגוד ערים לכבאות – אזור טבריה;

{{ח:סעיף*|(15)||עוגן=תוספת 2 פרט 15}}
{{ח:ת}} איגוד רשויות מקומיות לכבאות – אזור יהודה ושומרון;

{{ח:סעיף*|(16)||עוגן=תוספת 2 פרט 16}}
{{ח:ת}} איגוד ערים לכבאות – אזור יזרעאל;

{{ח:סעיף*|(17)||עוגן=תוספת 2 פרט 17}}
{{ח:ת}} איגוד ערים לכבאות – אזור נתניה;

{{ח:סעיף*|(18)||עוגן=תוספת 2 פרט 18}}
{{ח:ת}} איגוד ערים לכבאות – אזור פתח תקוה;

{{ח:סעיף*|(19)||עוגן=תוספת 2 פרט 19}}
{{ח:ת}} איגוד ערים לכבאות – אזור ראשון לציון;

{{ח:סעיף*|(20)||עוגן=תוספת 2 פרט 20}}
{{ח:ת}} איגוד ערים לכבאות – אזור רחובות;

{{ח:סעיף*|(21)||עוגן=תוספת 2 פרט 21}}
{{ח:ת}} עיריית גבעתיים;

{{ח:סעיף*|(22)||עוגן=תוספת 2 פרט 22}}
{{ח:ת}} עיריית ירושלים;

{{ח:סעיף*|(23)||עוגן=תוספת 2 פרט 23}}
{{ח:ת}} עיריית רמת גן;

{{ח:סעיף*|(24)||עוגן=תוספת 2 פרט 24}}
{{ח:ת}} עיריית תל־אביב–יפו.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 126ח|סעיפים 126ח}} {{ח:פנימי|סעיף 148|ו־148}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/policy/directive_503/he/Directive503.pdf|הוראה 503 – הכנת תיק שטח}};

{{ח:סעיף*|(2)||תיקון: תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/policy/directive_505/he/הוראת%20נציב%20505%20מספור%20חיצוני%20נקי%20-%2021.12.2020.pdf|הוראה 505 – סידורי בטיחות אש בבתי חולים ומוסדות בריאות}};

{{ח:סעיף*|(4)||תיקון: תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 3 פרט 4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 3 פרט 5}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/policy/directive_508/he/Directive508.pdf|הוראה 508 – סידורי בטיחות אש ומניעת דליקות במרפאות}};

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 3 פרט 6}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/policy/directive_509/he/Directive509.pdf|הוראה 509 – ציוד כיבוי בחניונים}};

{{ח:סעיף*|(7)||תיקון: תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 3 פרט 7}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 3 פרט 8}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/policy/directive_512/he/Directive512.pdf|הוראה 512 – סידורי בטיחות אש בבתי אבות}};

{{ח:סעיף*|(9)||תיקון: תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 3 פרט 9}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 3 פרט 10}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/policy/directive_515/he/Directive515.pdf|הוראה 515 – סידורי מניעת דליקות במוסדות לטיפול במשתמשים בסמים}};

{{ח:סעיף*|(11)||עוגן=תוספת 3 פרט 11}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/policy/directive_516/he/Directive516.pdf|הוראה 516 – סידורי מניעת דליקות בדירות מעבר לשיקום אסירים משוחררים}};

{{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 3 פרט 12}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/policy/directive_517/he/Directive517.pdf|הוראה 517 – שימוש במבנים יבילים – קרוונים ככיתות לימוד}};

{{ח:סעיף*|(13)||תיקון: תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 3 פרט 13}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|(14)||עוגן=תוספת 3 פרט 14}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/policy/directive_521/he/Directive521.pdf|הוראה 521 – סידורי בטיחות אש בחדרי אירוח}};

{{ח:סעיף*|(15)||עוגן=תוספת 3 פרט 15}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/policy/directive_522/he/Directive522.pdf|הוראה 522 – סידורי בטיחות אש באולם שמחות קיים ובגן אירועים קיים}};

{{ח:סעיף*|(16)||עוגן=תוספת 3 פרט 16}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/policy/directive_523/he/Directive523.pdf|הוראה 523 – סידורי בטיחות אש במוסדות חינוך}};

{{ח:סעיף*|(17)||עוגן=תוספת 3 פרט 17}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/policy/directive_524/he/directive524_new.pdf|הוראה 524 – בטיחות באירועים שנעשה בהם שימוש באש – משואות, סיסמאות אש ותהלוכות לפידים}};

{{ח:סעיף*|(18)||עוגן=תוספת 3 פרט 18}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/policy/directive_525/he/Directive525.pdf|הוראה 525 – תנאי רשות הכבאות לרישוי עסק לשינוע דלק}};

{{ח:סעיף*|(19)||עוגן=תוספת 3 פרט 19}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/policy/directive_527/he/Directive527.pdf|הוראה 527 – סידורי בטיחות ב”מרכז יום לזקן“}};

{{ח:סעיף*|(20)||תיקון: תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 3 פרט 20}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|(21)||תיקון: תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 3 פרט 21}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|(22)||תיקון: תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 3 פרט 22}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|(23)||תיקון: תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 3 פרט 23}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|(24)||תיקון: תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 3 פרט 24}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|(25)||עוגן=תוספת 3 פרט 25}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/policy/directive_534/he/Directive534.pdf|הוראה 534 – סדרי בטיחות אש באתרי אחסון צמיגים}};

{{ח:סעיף*|(26)||תיקון: תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 3 פרט 26}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|(27)||עוגן=תוספת 3 פרט 27}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/policy/directive_537/he/Directive537.pdf|הוראה 537 – סידורי בטיחות אש ומניעת דליקות במיתקני כליאה בשב״ס}};

{{ח:סעיף*|(28)||עוגן=תוספת 3 פרט 28}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/policy/directive_538/he/Directive538.pdf|הוראה 538 – סידורי בטיחות אש במחנות נוער}};

{{ח:סעיף*|(29)||תיקון: תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 3 פרט 29}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|(30)||עוגן=תוספת 3 פרט 30}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/policy/directive_541/he/Directive541.pdf|הוראה 541 – סידורי בטיחות אש במעגנות}};

{{ח:סעיף*|(31)||תיקון: תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 3 פרט 31}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|(32)||תיקון: תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 3 פרט 32}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|(33)||עוגן=תוספת 3 פרט 33}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/policy/directive_544/he/Directive544.pdf|הוראה 544 – סידורי בטיחות אש בעת ביצוע עבודות שדרוג בקניונים ומרכזים מסחריים פעילים}};

{{ח:סעיף*|(34)||עוגן=תוספת 3 פרט 34}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/policy/directive_550/he/directive550_1.8.2021.pdf|הוראה 550 – מערכות ציוד לגילוי וכיבוי אש}}.

{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום ו׳ באב התשע״ב (25 ביולי 2012).}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''יצחק אהרונוביץ'''&lt;br&gt;השר לביטחון הפנים
* '''שמעון פרס'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''ראובן ריבלין'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>0u0qd16h6yv6anppxk1znf3m1kufecj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>290855</id>
    <revision>
      <id>3002638</id>
      <parentid>3002619</parentid>
      <timestamp>2026-04-01T12:00:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3002638</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1345" sha1="roki1wvn4qiruclqrbpb0ijpz64xko5" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)|חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 {{מוקטן|(התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)}}]]
* [[חוק הדיור המוגן]]
* [[חוק הגנת הצרכן]]
* [[חוק מימון מפלגות]]
* [[חוק המפלגות]]
* [[חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה]]
* [[חוק עוולות מסחריות]]
* [[חוק חתימה אלקטרונית]]
* [[חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)|חוק המכר {{מוקטן|(דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)}}]]
* [[חוק השכירות והשאילה]]
* [[חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב]]
* [[חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|חוק מיסוי מקרקעין {{מוקטן|(שבח ורכישה)}}]]
* [[חוק ההוצאה לפועל]]
* [[חוק הספנות (כלי שיט)|חוק הספנות {{מוקטן|(כלי שיט)}}]]
* [[פקודת המכס]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>roki1wvn4qiruclqrbpb0ijpz64xko5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3002672</id>
      <parentid>3002638</parentid>
      <timestamp>2026-04-02T09:00:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3002672</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1382" sha1="bvux7sk40405ykl6hvktz9qokgmwj46" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)|חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 {{מוקטן|(התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)}}]]
* [[חוק הדיור המוגן]]
* [[חוק הגנת הצרכן]]
* [[חוק מימון מפלגות]]
* [[חוק המפלגות]]
* [[חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה]]
* [[חוק עוולות מסחריות]]
* [[חוק חתימה אלקטרונית]]
* [[חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)|חוק המכר {{מוקטן|(דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)}}]]
* [[חוק השכירות והשאילה]]
* [[חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב]]
* [[חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|חוק מיסוי מקרקעין {{מוקטן|(שבח ורכישה)}}]]
* [[חוק ההוצאה לפועל]]
* [[חוק הספנות (כלי שיט)|חוק הספנות {{מוקטן|(כלי שיט)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>bvux7sk40405ykl6hvktz9qokgmwj46</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:OpenLawBot/הוספה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>293285</id>
    <revision>
      <id>3002636</id>
      <parentid>3002587</parentid>
      <timestamp>2026-04-01T12:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <origin>3002636</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19767" sha1="9jpuabrxb19hf88iziezdpuufnvj5hi" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]</text>
      <sha1>9jpuabrxb19hf88iziezdpuufnvj5hi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3002670</id>
      <parentid>3002636</parentid>
      <timestamp>2026-04-02T09:00:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <origin>3002670</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19782" sha1="ewh8l6u3oq21hflsrb8ozjqjv5ycfh1" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]</text>
      <sha1>ewh8l6u3oq21hflsrb8ozjqjv5ycfh1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק הבנקאות (שירות ללקוח)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>295183</id>
    <revision>
      <id>3002643</id>
      <parentid>3002506</parentid>
      <timestamp>2026-04-01T12:12:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3002643</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="116368" sha1="7rpsjv2k7h0yy11shm5cbyhcsc59exn" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981

&lt;מאגר 2000205 תיקון 2200573 תקן 149825 קוד a163Y00000DuDQ0QAN&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תשמ&quot;א, 258|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|9:210117)); ((תשנ&quot;ב, 78|תיקון מס' 2 לחוק שיקים ללא כיסוי|12:210891)); ((תשנ&quot;ד, 154|תיקון מס' 2|13:211019)); ((תשנ&quot;ה, 34|תיקון מס' 3|13:211037)), ((158|תיקון מס' 4 לחוק הגנת הצרכן|13:211153)), ((429|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|13:211766)); ((תשנ&quot;ו, 306|חוק תובענות ייצוגיות (תיקוני חקיקה)|13:211685)); ((תשנ&quot;ח, 252|תיקון מס' 7|14:211519)); ((תשנ&quot;ט, 24|תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על המטבע|14:211578)); ((תשס&quot;ד, 368|תיקון מס' 9|16:300982)); ((תשס&quot;ה, 840|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)|16:299983)); ((תשס&quot;ו, 279|חוק תובענות ייצוגיות|16:299748)); ((תשס&quot;ז, 376|תיקון מס' 12|17:300135)); ((תש&quot;ע, 474|חוק בנק ישראל|18:301176)), ((514|תיקון מס' 3 לחוק החוזים האחידים|18:301011)); ((תשע&quot;א, 1001|תיקון מס' 15|18:301120)), ((1102|תיקון מס' 18 לחוק הבנקאות (רישוי)|18:301319)); ((תשע&quot;ב, 86|תיקון מס' 17|18:301014)), ((388|תיקון מס' 18|18:301188)); ((תשע&quot;ד, 338|תיקון מס' 19|19:301363)); ((תשע&quot;ו, 868|חוק נתוני אשראי|20:340802)), ((1130|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|20:348251)); ((תשע&quot;ז, 154|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366409)), ((368|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה)|20:367942)), ((446|חוק חובת אזהרה בפרסום ובשיווק של הלוואה (תיקוני חקיקה)|20:381148)), ((1087|תיקון מס׳ 4 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|20:390377)), ((1156|תיקון מס' 53 לחוק הגנת הצרכן|20:390431)), ((1223|תיקון מס׳ 5 לחוק הסדרת הלוואות חוץ־בנקאיות|20:390482)); ((תשע&quot;ח, 454, 456|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|20:491979)), ((739|תיקון מס' 18 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|20:502709)), ((879|תיקון מס' 57 לחוק הגנת הצרכן|20:504205)); ((תשע&quot;ט, 48|תיקון מס' 5 (תיקון) לחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות|20:519395)), ((98|תיקון מס' 30|20:528211)), ((159|תיקון מס' 31|20:528257)), ((223, 226|חוק שירותי תשלום|20:528386)); ((תש&quot;ף, 14, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|22:567851)); ((תשפ&quot;א, 312|חוק סליקת שיקים ושיקים ללא כיסוי (תיקוני חקיקה)|23:597194)); ((תשפ&quot;ב, 864|תיקון מס' 34|24:628369)); ((תשפ&quot;ג, 222, 355|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024)|25:2620741)); ((תשפ&quot;ד, 496|תיקון מס' 37|25:4048300)), ((558|תיקון לחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024)|25:4177658)); ((תשפ&quot;ה, 638|תיקון מס' 38|25:6803031)), ((648|תיקון מס' 39|25:6913397)); ((תשפ&quot;ו, 392|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)).

''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ט, 54|צו נתוני אשראי (דחיית יום התחילה של החוק)|8074)), ((1956|צו להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה) (דחיית מועד התחילה של סעיף 7ז לחוק הבנקאות (שירות ללקוח){{ריק}})|8161)); ((תש&quot;ף, 1880|תקנות התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019) (דחיית תחילתו של פרק ב' לחוק)|8676)).

__TOC__

== פרק א׳: פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ז-2, תשע״ז–4, תשע&quot;ט-4, תש&quot;ף, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ו)
: בחוק זה -
:- &quot;אמצעי תשלום&quot; - כהגדרתו [[בחוק שירותי תשלום, התשע&quot;ט-2019]];
:- &quot;בנק&quot; - כמשמעותו [[בחוק הבנקאות (רישוי)]];
:- &quot;בנק בעל היקף פעילות זעיר&quot; - בנק ששווי נכסיו לא עלה על שיעור של 2.5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל או על שיעור אחר שנקבע לפי [[סעיף 19א]], או שעלה על שיעור כאמור בשנים מסוימות אך לא במשך שנתיים רצופות;
:- &quot;בנק בעל היקף פעילות קטן&quot; - בנק שמתקיימים בו שני אלה:
:: (1) שווי נכסיו לא עלה על שיעור של 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל, או שעלה על שיעור כאמור בשנים מסוימות אך לא במשך שנתיים רצופות;
:: (2) שווי נכסיו עלה במשך שנתיים רצופות על שיעור של 2.5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל, או על שיעור אחר שנקבע לפי [[סעיף 19א]];
:- &quot;בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי&quot; - מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)]];
:- &quot;גוף פיננסי&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) תאגיד בנקאי;
:: (2) החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]] (בפסקה זו - חוק הדואר), בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם [[באותו חוק]] מטעם החברה הבת כמשמעותה [[בסעיף 88יא לחוק האמור]], ומהיום הקובע כמשמעותו לפי [[18:301460|סעיפים 56 ו-57(ג) לחוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע&quot;ב-2012]] (((ביום 31.12.2026))) - החברה הבת כהגדרתה [[בחוק הדואר]];
:: (3) גוף מוסדי כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
:: (4) חבר בורסה כמשמעותו [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
:: (5) בעל רישיון לפי [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]];
:: (6) (((נמחקה);))
:: (7) (((נמחקה);))
:: (8) מנהל תיקי השקעות כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ&quot;ה-1995]];
:: (9) מנהל קרן כמשמעותו [[בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ&quot;ד-1994]];
:: (9א) חברת תשלומים כהגדרתה [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ&quot;ג-2023]];
:: (10) גוף אחר המספק שירותים פיננסיים, שקבע שר האוצר, בהסכמת הנגיד, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
:- &quot;הוראות ניהול בנקאי תקין&quot; - הוראות המפקח לפי [[סעיף 5(ג1) לפקודת הבנקאות, 1941]];
:- &quot;הנפקה&quot; ו&quot;תפעול הנפקה&quot;, של כרטיס חיוב - כהגדרתם [[בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק הבנקאות (רישוי)&quot; - [[חוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק כרטיסי חיוב&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;כרטיס חיוב&quot; ו&quot;מנפיק&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;שווי הנכסים&quot; - שווי נכסיו של בנק כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים החלים עליו, ואם הוא נשלט על ידי בנק - שווי הנכסים בדוח הכספי כאמור של הבנק השולט;
:- &quot;תאגיד בנקאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]] לרבות תאגיד עזר, ובעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו; לעניין זה, &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי [[החוק האמור]];
:- &quot;תאגיד עזר&quot; - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי)]];
:- &quot;שירות&quot; - כל שירות שנותן תאגיד בנקאי;
:- &quot;לקוח&quot; - אדם המקבל שירות מתאגיד בנקאי;
:- &quot;הנגיד&quot; - נגיד בנק ישראל;
:- &quot;המפקח&quot; - המפקח על הבנקים שנתמנה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941]];
:- &quot;הועדה המייעצת&quot; - הועדה המייעצת שנתמנתה לפי [[סעיף 6 לפקודת הבנקאות, 1941]], בצירוף אדם שימנה שר האוצר כנציג לקוחות.

== פרק ב': חובות תאגיד בנקאי במתן שירותים בנקאיים ==

@ 2. חובה לתת שירותים מסויימים (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ט, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ו)
: (א) לא יסרב תאגיד בנקאי סירוב בלתי סביר לתת שירותים מהסוגים הבאים:
:: (1) קבלת פקדון כספי במטבע ישראלי או במטבע חוץ;
:: (2) פתיחת חשבון עובר ושב במטבע ישראלי, וניהולו כל עוד מתקיימת אחת מאלה:
::: (א) החשבון ביתרת זכות לטובת הלקוח;
::: (ב) הלקוח עומד בתנאי ההסכם בינו לבין התאגיד הבנקאי בקשר לניהול החשבון;
:: (3) מכירת שיקים בנקאיים במטבע ישראלי ובמטבע חוץ;
:: (4) (((נמחקה);))
:: אולם אין חובה לתת שירות שיש בו משום מתן אשראי ללקוח.
: (ב) התניית תנאים בלתי סבירים למתן שירות דינה כדין סירוב בלתי סביר לתיתו.
: (ג) הנגיד רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, לקבוע בצו שהוראות סעיף זה יחולו על שירותים נוספים.
: (ד) בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של סירוב כאמור, רשאי תאגיד בנקאי להודיע למפקח על מדיניות עסקית שקבע לענין מתן שירותים, ואם לא נתקבלה מהמפקח הודעה על התנגדותו למדיניות האמורה, ייחשב כסביר סירוב הנובע מאותה מדיניות.
: (ה) סירב תאגיד בנקאי לתת את השירות המנוי בסעיף קטן (א)(2) לגוף פיננסי, בעבורו או בעבור לקוחות הגוף הפיננסי, או שלא נתן שירות כאמור בתוך שלושה חודשים ממועד הגשת הבקשה הראשונה של הגוף הפיננסי לפתיחת חשבון עובר ושב במטבע ישראלי וניהולו אצל התאגיד הבנקאי (בסעיף קטן זה - עיכוב במתן השירות), ימסור התאגיד הבנקאי הודעה על כך למפקח על הבנקים וינמק את סירובו למתן השירות או את הסיבה לעיכוב במתן השירות, לפי העניין; המפקח רשאי לתת הוראות לביצוע סעיף קטן זה בהוראות ניהול בנקאי תקין; בסעיף קטן זה, &quot;גוף פיננסי&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) בעל רישיון לפי [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]];
:: (2) חברת תשלומים כהגדרתה [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ&quot;ג-2023]].
: (ו) הוראות סעיף זה לא יחולו על בנק בעל היקף פעילות זעיר, בנק בעל היקף פעילות קטן ותאגיד עזר הנשלט על ידי מי מהם.

@ 2א. מתן שירות פתיחת חשבון עובר ושב וניהולו בידי בנק בעל היקף פעילות קטן (תיקון: תשפ&quot;ו)
: הציע בנק בעל היקף פעילות קטן או תאגיד עזר הנשלט על ידיו שירות פתיחת חשבון עובר ושב וניהולו כאמור [[בסעיף 2(א)(2)]], לא יסרב סירוב בלתי סביר לתת את אותו השירות ללקוח מסוים, אולם הוא רשאי להציע את השירות האמור רק לסוגי לקוחות מסוימים; לעניין זה, התניית תנאים בלתי סבירים למתן שירות דינה כדין סירוב בלתי סביר לתיתו.

@ 2ב. חובת הנמקה של בנק בעל היקף פעילות זעיר (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) הציע בנק בעל היקף פעילות זעיר או תאגיד עזר הנשלט על ידיו שירות פתיחת חשבון עובר ושב וניהולו כאמור [[בסעיף 2(א)(2)]], וסירב לבקשת לקוח לתת את אותו השירות, יודיע על כך ללקוח בתוך זמן סביר; בהודעה כאמור יפרט את הטעמים לסירוב, אלא אם כן פירוט כאמור עלול לסכל את המטרה שלשמה נדרש הסירוב, בין השאר אם פירוט כאמור אסור על פי דין או אם התקיים חשש סביר לכך שהלקוח מבצע הונאה.
: (ב) סעיף קטן (א) לא יחול על בנק בעל היקף פעילות זעיר או על תאגיד עזר הנשלט על ידיו, אם טרם חלפו חמש שנים מיום שהיה הבנק בעל רישיון.

@ 2ג. פרסום בדבר תחולת [[סעיפים 2א]] [[ו-2ב]] (תיקון: תשפ&quot;ו)
: בנק או תאגיד עזר כאמור [[בסעיף 2א]] [[או 2ב]] יפרסם באתר האינטרנט שלו הודעה בדבר תחולת הוראות [[2א|הסעיפים האמורים]] לגביו.

@ 3. איסור הטעיה
: לא יעשה תאגיד בנקאי - במעשה או במחדל, בכתב או בעל־פה או בכל דרך אחרת - דבר העלול להטעות לקוח בכל ענין מהותי למתן שירות ללקוח (להלן - הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים:
: (1) המהות והטיב של השירות;
: (2) מועד מתן השירות;
: (3) התשואה והתועלת שניתן להפיק מהשירות;
: (4) זהות נותן השירות;
: (5) החסות, העידוד או ההרשאה שניתנו למתן השירות;
: (6) המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר בעד השירות;
: (7) חוות דעת מקצועית שניתנה לגבי טיב השירות או מהותו;
: (8) תנאי אחריות לשירות;
: (9) תקופת מתן השירות ודרכי חידושו.

@ 4. איסור פגיעה בנסיבות מיוחדות
: לא יעשה תאגיד בנקאי - במעשה או במחדל, בכתב או בעל־פה או בכל דרך אחרת - דבר שיש בו משום ניצול מצוקתו של לקוח, חולשתו השכלית או הגופנית, בורותו, אי־ידיעתו את השפה או חוסר נסיונו, או הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליו, הכל כדי לקשור עסקה של מתן שירות בתנאים בלתי סבירים או כדי לתת או לקבל תמורה השונה במידה בלתי סבירה מהתמורה המקובלת.

@ 5. גילוי נאות (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ה-3, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ז-3, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ו)
: (א) הנגיד רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, לקבוע בכללים חובה על תאגידים בנקאיים, לפי הפירוט והדרך שנקבעו בהם -
:: (1) לגלות ללקוחותיהם כל פרט מהותי לגבי תכנו, היקפו, תנאיו ומחירו של שירות שהם נותנים והסיכונים הכרוכים בו;
:: (2) לציין פרטים מסויימים בכל פרסום שלהם בדבר שירותיהם;
:: (3) ליתן ללקוחותיהם, במועדים קבועים, דוחו&quot;ת על שירותים הניתנים להם ולציין בהם פרטים מסויימים;
:: (4) (((נמחקה).))
: (ב) היה לנגיד יסוד סביר להניח כי הדבר דרוש למניעת הטעיה כאמור [[בסעיף 3]] או פגיעה בלקוח כאמור [[בסעיף 4]], רשאי הוא, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, לחייב בכללים תאגידים בנקאיים לערוך הסכם בכתב עם הלקוח, לציין בהסכם את הפרטים שנקבעו בכללים ולמסור ללקוח העתק חתום של ההסכם; הנגיד רשאי לקבוע בכללים גם הוראות לעניין האותיות בהסכם, ובכלל זה הוראות לעניין הגודל המזערי של האותיות כאמור, היחס בינן לבין השטח שבו כלול המידע ואופן כתיבתן והצגתן, וכן רשימת תנאים מהותיים בהסכם, הבלטתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם.
: (ב1) המפקח רשאי לקבוע, משיקולים הנוגעים לעידוד התחרות או לעידוד חדשנות ונסיינות במערכת הבנקאית, לבקשת בנק בעל היקף פעילות זעיר, בנק בעל היקף פעילות קטן או תאגיד עזר הנשלט על ידי מי מהם, כי כללים מסוימים אשר נקבעו לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) לא יחולו לגביו, או שיחולו בהתאמות שיקבע המפקח או בתום תקופה שיקבע, ובלבד ששוכנע כי המידע המהותי ללקוח יוצג בדרך חלופית ויעילה; בנק או תאגיד עזר כאמור יפרסם באתר האינטרנט שלו הודעה על קביעת המפקח לפי סעיף קטן זה שתכלול פירוט בדבר הכללים אשר נקבע כי לא יחולו על הבנק או על תאגיד העזר, וכן ההתאמות והתקופה שנקבעה לתחולת הקביעה, אם נקבעו לגביו.
: (ג) לא יפרסם תאגיד בנקאי פרסומת אף אם היא פרסומת המותרת לפי דין ולא ינקוט דרך שיווק אחרת, המעודדות נטילת הלוואה על ידי לקוח, אלא אם כן הן כוללות את שם המלווה וצורפה להן אזהרה בנוסח זה: &quot;אי-עמידה בפירעון ההלוואה עלולה לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל&quot;.
: ((פורסמו [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות), התשמ&quot;ו–1986]].))
: ((פורסמו [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ״ב–1992]].))

@ 5א. מסירת מידע על עמלות וריביות (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ז, תשע&quot;ב-2, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ו)
: (א) מבלי לגרוע מהוראות [[סעיף 5]], תאגיד בנקאי ימסור ללקוחותיו מידע בכתב על סכומי העמלות והריביות או על שיעורן שהוא גובה בעד כל שירות שנתן ללקוח; המידע יימסר בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה).
: (ב) מידע כאמור בסעיף קטן (א) לעניין עמלות, שאינו מתייחס ללקוח מסוים, יוצג במקום בולט לעין בכל סניפיו של התאגיד הבנקאי.
: (ג)(1) מדי שישה חודשים ישלח תאגיד בנקאי שאינו בנק לכל לקוח שבמהלך ששת החודשים שחלפו נגבו ממנו עמלות, הודעה שבה יהיה מידע מרוכז וסיכום של כל סכומי העמלות שנגבו ממנו; הנגיד יקבע כללים לעניין צורת הודעה כאמור הנשלחת ללקוח שהוא אזרח ותיק כהגדרתו [[בחוק האזרחים הוותיקים, התש&quot;ן-1989]], ובכלל זה לעניין הגודל המזערי של האותיות באותה הודעה.
:: (2) קיבל לקוח הודעה לפי פסקה (1) באמצעות מחשב, יהיה התאגיד הבנקאי פטור מהחובה לשלחה ללקוח.
: (ד) בתחילת כל חודש קלנדרי ישלח בנק לכל לקוח הודעה שתכלול את הפרטים המפורטים להלן:
:: (1) הסכום הכולל של העמלות שגבה הבנק מהלקוח בחודש הקודם למועד שליחת ההודעה כאמור, לא כולל סכום העמלות שגבה בעבור הלוואה לדיור כהגדרתה [[בסעיף 9ב]] (בסעיף קטן זה – הלוואה לדיור);
:: (2) הסכום הכולל של הריביות שגבה הבנק מהלקוח בחודש שקודם למועד שליחת ההודעה כאמור, לא כולל סכום הריביות שגבה בעבור הלוואה לדיור;
:: (3) הסכום הכולל של הריביות והעמלות שגבה הבנק מהלקוח בחודש שקודם למועד שליחת ההודעה כאמור בעבור הלוואה לדיור;
:: (4) יידוע הלקוח בדבר זכותו לפנות לבנק לקבלת פירוט על אודות העמלות והריביות המפורטות בפסקאות (1) עד (3).
: (ה) הודעה כאמור בסעיף קטן (ד), תישלח ללקוח בכתב בדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה, ככל האפשר; המפקח יקבע הוראות לעניין דרכי מסירת ההודעה האמורה ללקוח.
: (ו) (((בוטל).))

@ 5א1. הודעה ללקוח על נקיטת פעולה לגבי הלוואה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו, תשע״ז–6, ק&quot;ת תשע&quot;ט, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-4, תש&quot;ף)
: (א) תאגיד בנקאי לא יעמיד הלוואה לפירעון מיידי ולא ינקוט הליך משפטי נגד לקוח בשל אי־עמידה בתנאי הלוואה, ובכלל זה בשל אי־פירעונה, כולה או חלקה (בסעיף זה - פעולה לגבי הלוואה), אלא אם כן מסר ללקוח הודעה על כך בכתב, 21 ימי עסקים לפחות לפני ביצוע הפעולה לגבי הלוואה, באופן שבו הוא נוהג למסור לאותו לקוח הודעות וכן במסירה אישית לכתובת הלקוח הרשומה אצלו; בסעיף זה, &quot;הלוואה&quot; - למעט משיכות כספים על ידי לקוח מחשבון עובר ושב או או באמצעות אמצעי תשלום, במסגרת סכום מרבי שתאגיד בנקאי הסכים לכבד מראש.
: (ב) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תכלול פרטים אלה:
:: (1) יתרת סכום ההלוואה;
:: (2) שיעור הריבית על ההלוואה;
:: (3) סכום ההלוואה שבפיגור, אופן חישובו ושיעור ריבית הפיגורים, ככל שישנם;
:: (4) סכום העמלה בשל העמדת הלוואה לפירעון מיידי, ככל שישנה;
:: (5) (((נמחקה).))
: (ג) אי־קבלת הודעה כאמור בסעיף זה על ידי לקוח, אין בה כדי למנוע מתאגיד בנקאי לבצע פעולה לגבי הלוואה, ובלבד שמסר את ההודעה בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד בנקאי לא חייב למסור הודעה כאמור באותו סעיף קטן, אם יש במסירתה חשש ממשי לפגיעה ביכולת הגבייה של התאגיד הבנקאי בשל אחד מאלה:
:: (1) שינוי לרעה בכושר הפירעון של הלקוח;
:: (2) תנאים אחרים המחייבים ביצוע מיידי של פעולה לגבי הלוואה.
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על הלוואה [[שסעיף 7 לחוק אשראי הוגן, התשנ״ג–1993]], חל עליה.

@ 5א1א. הודעה על סיום הטבה בנקאית או על סיום תקופה בהטבה בנקאית מדורגת (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הטבה בנקאית&quot; - הטבה שנותן תאגיד בנקאי ללקוח, בהתאם להתקשרות ביניהם, בנוגע לשיעור ריבית או עמלה או לסכום של עמלה, לתקופה העולה על שלושה חודשים;
::- &quot;הטבה בנקאית מדורגת&quot; - הטבה בנקאית, שלפי ההתקשרות בין הצדדים, במהלך תקופת ההטבה הכוללת יחולו בתנאי ההטבה שינויים במועדים שונים, והכול כמפורט בהתקשרות כאמור.
: (ב) תאגיד בנקאי ימסור ללקוח הודעה על סיום תקופת הטבה בנקאית או על סיום תקופה שנקבעה בהטבה בנקאית מדורגת שניתנה לו, לא יאוחר מ-21 ימים לפני מועד הסיום כאמור בתנאי ההתקשרות בין הצדדים; לעניין הטבה בדמי כרטיס חיוב, התאגיד הבנקאי יציין באותה הודעה את הדרך שבאמצעותה יוכל הלקוח לסיים את ההתקשרות לעניין כרטיס החיוב; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם אם בסיום תקופת ההטבה הבנקאית נתן התאגיד הבנקאי ללקוח את אותה הטבה בנקאית לתקופה נוספת, בתנאים שונים, ובכלל זה בשיעורים שונים.
: (ג)(1) הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תימסר ללקוח בכתב, בדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה ככל האפשר, אלא אם כן הלקוח ביקש שלא לקבל הודעות בדרך זו.
:: (2) נוסף על האמור בפסקה (1), הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תימסר באופן שבו התאגיד הבנקאי מוסר הודעות לאותו לקוח כפי שהוסכם ביניהם.
:: (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), במקרים שבהם ידוע לתאגיד הבנקאי כי הלקוח אינו יכול לקבל הודעה כתובה, תימסר לו הודעה קולית כחלופה להודעה כתובה, בהתאם להוראות לפי פסקה (4).
:: (4) ראה המפקח כי הדבר נדרש, רשאי הוא לקבוע, בהוראות ניהול בנקאי תקין, הוראות לעניין מסירת הודעות כאמור בסעיף קטן זה.

@ 5א2. שינוי תכנית הטבות שאינן הטבות בנקאיות או סיומה (תיקון: תשע״ז–5, תשפ&quot;ד)
: (א) בסעיף זה –
::- ”עוסק” – מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן;
::- ”שינוי” – צמצום בהטבות או בזכויות הניתנות ללקוח במסגרת תכנית הטבות, בערכן, באפשרות מימושן או במשך התקופה שבה ניתן לממשן;
::- ”התכנית”, ”תכנית הטבות” – התקשרות מתמשכת בין לקוח לבין מנפיק, שבה הלקוח מוסר את פרטיו לשם הצטרפות לתכנית מסוג מועדון לקוחות שמפעיל המנפיק, ומהותה היא קבלת הטבות שאינן הטבות בנקאיות או צבירת זכויות, מהמנפיק או מעוסק, בין שההצטרפות לתכנית כרוכה בתשלום ובין שאינה כרוכה בתשלום; לעניין זה, ”הטבות בנקאיות” – הטבות הנוגעות לשיעור של ריבית או של עמלה או לסכום של עמלה;
::- ”תנאי התכנית” – תנאי תכנית ההטבות שנקבעו במועד ההתקשרות בין המנפיק שמפעיל את התכנית ובין הלקוח או במועד מאוחר יותר.
: (ב) ביקש מנפיק המפעיל תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה לערוך שינוי בתכנית או לסיימה –
:: (1) ישלח ללקוח הודעה על פרטי השינוי או על מועד סיום התכנית בין שלושה לארבעה חודשים לפני מועד כניסת השינוי לתוקף או מועד סיום התכנית, לפי העניין;
:: (2) יאפשר ללקוח לממש את ההטבות בהתאם לתנאי התכנית, החל במועד משלוח ההודעה כאמור בפסקה (1) ולפחות עד למועד כניסת השינוי לתוקף או עד למועד סיום התכנית, לפי העניין.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ביקש המנפיק לערוך שינוי בתכנית כאמור באותו סעיף קטן הכוללת צבירת זכויות או לסיים תכנית כאמור –
:: (1) ישלח ללקוח הודעה על פרטי השינוי או על מועד סיום התכנית בין שמונה לתשעה חודשים לפני מועד כניסת השינוי לתוקף או מועד סיום התכנית, לפי העניין; בהודעה כאמור יציין המנפיק גם את זכותו של הלקוח לממש את הזכויות שצבר לפי הוראות פסקה (2);
:: (2) יאפשר ללקוח לממש את הזכויות שצבר בהתאם לתנאי התכנית, החל במועד משלוח ההודעה כאמור בפסקה (1) ולפחות עד למועד כניסת השינוי לתוקף או עד למועד סיום התכנית, לפי העניין.
: (ד) מנפיק המפעיל תכנית הטבות לתקופה קצובה לא יערוך שינוי בתכנית ולא יסיים את התכנית לפני תום התקופה הקצובה; מנפיק כאמור ישלח ללקוח הודעה בין שלושה לארבעה חודשים לפני תום התקופה הקצובה, על תום התקופה ועל זכותו לממש את ההטבות או את הזכויות לפי תכנית ההטבות עד תום התקופה.
: (ה) הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ב)(1), (ג)(1) ו-(ד) יימסרו ללקוח בכתב באופן שבו מוסר המנפיק הודעות לאותו לקוח כפי שהוסכם ביניהם ובהתאם להוראות שקבע המפקח לעניין מסירת הודעות; ואולם, במקרים שבהם ידוע למנפיק כי הלקוח אינו יכול לקבל הודעה כתובה, תימסר לו הודעה קולית כחלופה להודעה כתובה, כאמור באותן הוראות.
: (ו) הנגיד, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע –
:: (1) נסיבות שבהן לא תחול החובה למסור הודעות בהתאם להוראות סעיף זה, כולן או חלקן, או תחול בשינויים כפי שיקבע;
:: (2) סוגים של תכניות הטבות או של מנפיקים שהוראות סעיף זה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביהם או יחולו בשינויים כפי שיקבע.
: (ז) הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:
:: (1) שינוי בתכנית הטבות או סיום התכנית, בשל אחד מאלה:
::: (א) ניתן לגבי עוסק המציע הטבות או זכויות לפי התכנית צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין, ואם העוסק הוא יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים או צו הכרזה על פשיטת רגל לפי כל דין;
::: (ב) העוסק כאמור בפסקת משנה (א) חדל להתקיים או שבית העסק שלו נסגר;
:: (2) מכירה מיוחדת שאינה הטבה הניתנת בהתאם לתכנית הטבות; בפסקה זו, ”מכירה מיוחדת” – מכירת סוף עונה, מכירת חיסול מלא או חלקי, מכירה לרגל אירוע כלשהו, מכירה שבה מוצעת ללקוח הטבה נוסף על הטובין או על השירותים שבעבורם שילם, או כל מכירה אחרת שבה מוצעים הטובין או השירותים על ידי המנפיק, כולם או חלקם, במחירים מוזלים לתקופה מסוימת, שלא בדרך של מתן הנחה ללקוח פלוני.

@ 5א3. מענה אנושי מקצועי (תיקון: תשע״ח–4)
: (א) תאגיד בנקאי המספק שירות טלפוני הכולל מערכת אוטומטית לניתוב שיחות ייתן מענה אנושי מקצועי ללקוח לפחות לסוגי שירותים המפורטים להלן, לאחר האפשרות, אם קיימת, לבחור את השפה או את האזור הגאוגרפי שבהם יינתן השירות הטלפוני:
:: (1) טיפול בתקלה;
:: (2) בירור חשבון;
:: (3) סיום התקשרות.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בשירות טלפוני הכולל מענה אנושי מקצועי נפרד לשירותים שתאגיד בנקאי מספק, הוא רשאי לאפשר ללקוח לבחור את סוג השירות לפני מתן המענה האנושי המקצועי.
: (ג) משך ההמתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי בסוגי השירותים המפורטים בסעיף קטן (א) לא יעלה על שש דקות מתחילת השיחה, והלקוח לא יופנה לשירות השארת הודעה, אלא אם כן בחר בכך.
: (ד)(1) קבע המפקח הוראות לעניין משך המתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי, רשאי הוא להורות כי תאגיד בנקאי רשאי לחרוג ממשך ההמתנה הקבוע בסעיף קטן (ג), בסוגי השירותים המפורטים בסעיף קטן (א), בשיעור מכלל הפניות לתקופה שקבע, או בפרק זמן שקבע, מראש או בדיעבד.
:: (2) הורה המפקח כאמור בפסקה (1), ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על ההוראות שקבע, על עמידתם של תאגידים בנקאיים בהוראות אלה, ובכלל זה השיעורים מכלל הפניות שבהם עמדו תאגידים בנקאיים בפרק הזמן שנקבע למתן מענה אנושי מקצועי, ובחלוקה לסוגי השירותים שבהם הם מחויבים לתת מענה אנושי מקצועי; דיווח כאמור יימסר בשלוש השנים מיום תחילת תוקפן של ההוראות – אחת לשישה חודשים, ולאחר התקופה האמורה – אחת לשנה, ויפורסם באתר האינטרנט של בנק ישראל.
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו במקרה של תקלה מערכתית כללית בהספקת השירותים על ידי התאגיד הבנקאי, שאינה מאפשרת את קיום הוראות סעיף זה, והתקלה כאמור אירעה לפחות בפריסה אזורית, לרבות ביישוב מסוים, ובלבד שבפנייה כאמור לקבלת מענה אנושי מקצועי, יודיע התאגיד הבנקאי ללקוח, בהודעה מוקלטת, מהו האזור שיש בו תקלה ואת המועד המשוער לתיקונה.
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות שנקבעו לפי דין המחייבות מתן מענה אנושי מקצועי בזמן קצר מהזמן שנקבע בסעיף זה.

@ 5א4. הודעה ללקוח על יתרת זכות בחשבון עובר ושב (תיקון: תשפ&quot;ה-2)
: (א) הייתה ללקוח שהוא יחיד (בסעיף זה - לקוח) יתרת זכות בחשבון עובר ושב בסכום העולה על 15,000 שקלים חדשים, בתקופה רצופה של רבעון לפחות, ימסור לו התאגיד הבנקאי שבו מתנהל החשבון, הודעה על יתרת הזכות בחשבונו; בהודעה יכלול התאגיד הבנקאי הפניה למידע על חלופות השקעה שבאפשרות הלקוח לבחון ועשויות להשיא עבורו תשואה גבוהה יותר; שר האוצר, בהסכמת הנגיד ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את הסכום האמור.
: (ב) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תימסר בתחילת כל רבעון; ואולם בתקופה של 18 חודשים מיום תחילתו של [[25:6913397|תיקון מס' 39]], תימסר הודעה כאמור בתחילת כל חודש, לגבי החודש הקודם; החל מתום התקופה האמורה, רשאי הנגיד, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע, בצו, כי הודעה כאמור תישלח בתדירות גבוהה יותר; בסעיף קטן זה, &quot;תיקון מס' 39&quot; - [[25:6913397|חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 39), התשפ&quot;ה-2025]].
: (ג) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תימסר ללקוח בכתב, בדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה ככל האפשר, אלא אם כן הלקוח ביקש שלא לקבל הודעות בדרך זו, וכן תימסר באופן שבו התאגיד הבנקאי מוסר הודעות לאותו לקוח כפי שהוסכם ביניהם; על אף האמור, במקרים שבהם ידוע לתאגיד הבנקאי כי הלקוח אינו יכול לקבל הודעה כתובה, תימסר לו הודעה קולית כחלופה להודעה כתובה, בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ד).
: (ד) ראה המפקח כי הדבר נדרש, רשאי הוא לקבוע, בהוראות ניהול בנקאי תקין, הוראות לעניין הודעה כאמור בסעיף קטן (א), ובהן הוראות לעניין הפניה למידע על חלופות השקעה כאמור באותו סעיף קטן, ובכלל זה למידע על חלופות השקעה בגופים פיננסיים אחרים.

@ 5ב. מעבר של לקוח בין תאגידים בנקאיים (תיקון: תשס״ז, תשע״ז-2, תשע״ח, תשע&quot;ט-4, תש&quot;ף, ק&quot;ת תש&quot;ף)
: (א) לקוח, המעוניין להעביר את חשבונותיו ובכלל זה פעילות פיננסית כהגדרתה [[בסעיף 5ב1(ה)]] מתאגיד בנקאי אחד (בסעיף זה – התאגיד הבנקאי המקורי) לתאגיד בנקאי אחר (בסעיף זה – התאגיד הבנקאי הקולט), או לסגור את החשבון בתאגיד הבנקאי המקורי לאחר העברת חשבונותיו רשאי לאשר, בכתב, לתאגיד הבנקאי הקולט לנהל בעבורו את כל ההליכים הקשורים במעבר כאמור, ובכלל זה לקבל –
:: (1) את ההרשאות לחיוב בכל חשבונות הלקוח בתאגיד הבנקאי המקורי;
:: (2) סיוע בהעברת החיובים העתידיים באמצעי התשלום של הלקוח לפירעון בתאגיד הבנקאי הקולט.
: (ב) המפקח רשאי ליתן הוראות לביצוע סעיף זה, בהוראות לניהול בנקאי תקין.

@ 5ב1. העברת פעילות פיננסית של לקוח בין בנקים (תיקון: תשע״ח, ק&quot;ת תש&quot;ף, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ו)
: (א) בסעיף זה –
::- &quot;בנק&quot; - בנק המציע ללקוחות שירותי פתיחה וניהול של חשבון עובר ושב;
::- ”בנק בעל היקף פעילות קטן” – (((נמחקה);))
::- ”בנק מקוון” – בנק שלפי תכנית הפעולה שלו נותן שירות ללקוחותיו באמצעים מקוונים, ואינו מקיים מערך סניפים לקבלת קהל;
::- ”לקוח” – יחיד וכן תאגיד מסוג שקבע הנגיד בכללים;
::- ”המועד הקובע” – יום תחילתו של [[חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|פרק ב׳ לחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019), התשע״ח–2018]];
::- &quot;סניף&quot; - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי)]];
::- ”פעילות פיננסית” – שירותים ומוצרים שבנק מציע ללקוח, ובכללם סוגי זיכויים עתידיים וסוגי חיובים עתידיים, שהנגיד קבע בכללים ובתנאים שקבע.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 5ב]], ביקש לקוח להעביר את הפעילות הפיננסית שלו מהבנק שבו היא מתנהלת לבנק אחר (בסעיף זה – הבנק הקולט), יבצעו הבנק שבו מתנהלת הפעילות הפיננסית של הלקוח, לרבות כל בנק שבו התנהלה בעבר, במועד הקובע או לאחריו, אותה פעילות פיננסית ושממנו הועברה לפי הוראות סעיף זה (בסעיף זה – הבנק המקורי), והבנק הקולט את הפעולות הנדרשות כדי לאפשר ללקוח להעביר את הפעילות הפיננסית לבנק הקולט באופן מקוון, נוח, אמין, מאובטח ובלא גביית תשלום מהלקוח בעד הליך העברת הפעילות הפיננסית כאמור, בתוך שבעה ימי עסקים מהמועד שבו הבנק המקורי קיבל הודעה על אישור בקשתו של הלקוח בידי הבנק הקולט או בתוך מועד אחר שקבע הנגיד בהסכמת שר האוצר.
: (ג) הנגיד יקבע בכללים סוגי פעילות פיננסית שלגביהם יבצעו הבנק הקולט והבנק המקורי את הפעולות כאמור בסעיף קטן (ב) גם לאחר המועד האמור באותו סעיף קטן ועד תום התקופה שקבע, אם קבע, ורשאי הנגיד לקבוע כאמור תקופות שונות לסוגים שונים של פעילות פיננסית.
: (ד)(1) הנגיד, בהסכמת שר האוצר, יקבע בכללים סוגי חשבונות בנק שעל הפעילות הפיננסית המתנהלת בהם יחול האמור בסעיף קטן (ב).
:: (2) לא קבע הנגיד כללים כאמור בפסקה (1) עד המועד הקובע, יחולו הוראות סעיף קטן (ב) על כל סוגי חשבונות הבנק, אלא אם כן הנגיד, בהסכמת שר האוצר, קבע בכללים סוגי חשבונות בנק שעל הפעילות הפיננסית הנתנהלת בהם לא יחול האמור באותו סעיף קטן.
: (ה) הנגיד, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע, משיקולים הנוגעים לעלות הכרוכה ביישום הוראות סעיף זה או לתחרות במערכת הבנקאית, לבקשתו של בנק בעל היקף פעילות קטן, בנק בעל היקף פעילות זעיר או בנק מקוון, כי הוראות סעיף זה לא יחולו עליו, יחולו עליו בתום תקופה שיקבע הנגיד, או שיחולו עליו חובות רק כבנק קולט או כבנק מקורי.
: (ו) הפסיק בנק שהנגיד, בהסכמת שר האוצר, קבע לגביו כאמור בסעיף קטן (ה) להיות בנק בעל היקף פעילות קטן או בנק בעל היקף פעילות זעיר, יחולו עליו הוראות סעיף זה במועד המפורט להלן, לפי העניין, או בתום תקופה אחרת שקבע הנגיד, בהסכמת שר האוצר:
:: (1) לעניין בנק שהנגיד קבע כי הוראות סעיף זה לא יחולו עליו – בתום שנתיים מהמועד שבו הפסיק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן או בנק בעל היקף פעילות זעיר;
:: (2) לעניין בנק שהנגיד קבע כי הוראות סעיף זה לא יחולו עליו בתום תקופה שקבע – בתום התקופה שקבע או בתום שנתיים מהמועד שבו הפסיק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן או בנק בעל היקף פעילות זעיר, לפי המוקדם.
: (ו1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ה), הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחולו על בנק אם טרם חלפו שלוש שנים מיום שהיה בעל רישיון.
: (ז) המפקח רשאי ליתן הוראות לתאגיד בנקאי לביצוע סעיף זה, בהוראות לניהול בנקאי תקין.
: ((פורסמו [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (העברת פעילות פיננסית של לקוח בין בנקים), התש&quot;ף-2019]].))

@ 5ב2. הפקדת כספים במערכת סגורה - ניוד פיקדונות (תיקון: תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בנק&quot; ו&quot;בנק בעל היקף פעילות קטן&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;בנק הדואר&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ&quot;ג-2023]];
::- &quot;חשבון במערכת סגורה&quot; - חשבון של יחיד המשמש להחזקה וניהול של פיקדונות כספיים בבנק, אשר מקורם בחשבון של אותו יחיד שהוא בעל הפיקדון בבנק אחר או בבנק הדואר, ובלבד שהכספים המנוהלים בו מושבים רק לחשבון שממנו הועברו;
::- &quot;לקוח&quot; - לקוח שהוא יחיד.
: (ב)(1) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 2(א)(1)]], בנק שאינו בנק בעל היקף פעילות קטן או בנק בעל היקף פעילות זעיר יאפשר ללקוח להפקיד כספים בפיקדון כספי במטבע ישראלי באמצעות חשבון במערכת סגורה באופן פשוט ונוח, ובין השאר באופן מקוון; לעניין זה, יפעל בנק כאמור בהתאם לצו שקבע הנגיד מכוח סמכותו לפי [[סעיף 7 לחוק איסור הלבנת הון, התש&quot;ס-2000]], בקשר עם חשבון במערכת סגורה.
:: (2) המפקח רשאי לקבוע בהוראות ניהול בנקאי תקין כי הוראות סעיף זה יחולו גם על הפקדת כספים בפיקדון כספי במטבע חוץ באמצעות חשבון במערכת סגורה.
: (ג) לקוח רשאי לאשר בכתב לבנק שבו הוא מבקש להפקיד כספים באמצעות חשבון במערכת סגורה, לנהל בעבורו את כל ההליכים הנדרשים לשם הפקדה כאמור.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 4]], לא יעשה בנק, במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר שיש בו משום הפעלת השפעה בלתי הוגנת על לקוח, בכל עניין הקשור בהפקדת כספים באמצעות חשבון במערכת סגורה בבנק אחר.
: (ה) בנק כאמור בסעיף קטן (ב) יפרסם מידע לציבור על אודות שירות לפי סעיף זה, בדרכים שבהן הוא נוהג לפרסם מידע על אודות השירותים שהוא נותן.
: (ו) הפסיק בנק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן או בנק בעל היקף פעילות זעיר, יחולו עליו הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ה) בתום שישה חודשים מהמועד שבו הפסיק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן או בנק בעל היקף פעילות זעיר, אולם המפקח רשאי, לבקשת בנק מסוים כאמור, לקבוע לגביו תקופה אחרת מהתקופה האמורה בסעיף קטן זה.

@ 5ג. הנפקת טופסי שיקים (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;לקוח&quot; - יחיד שאינו תאגיד;
::- &quot;שיק&quot;, &quot;שרטוט&quot; - כמשמעותם [[+|בסעיפים 73]] [[ו־76 לפקודת השטרות]], בהתאמה.
: (ב) בטופסי שיקים שתאגיד בנקאי מנפיק ללקוחו, יהיו השיקים משורטטים ויהיו מודפסות עליהם מילים האוסרות את העברתם, אלא אם כן ביקש הלקוח שיונפקו לו טופסי שיקים בלא השרטוט והמילים כאמור.

@ 6. אחריות להטעיה
: היתה הטעיה בפרסומת של תאגיד בנקאי, יראו כמטעה את מי שבשמו נעשתה הפרסומת ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו, ואם המוציא לאור, העורך, המדפיס, המפיץ או מי שהחליט בפועל על פרסום אותה פרסומת ידעו כי הפרסומת מטעה או אם על פניה הפרסומת מטעה - יראו גם אותם כמטעים.

@ 6א. פרסומת המכוונת לקטינים (תיקון: תשנ&quot;ה)
: הנגיד רשאי, לאחר התייעצות בועדה המייעצת, ובאישור שר האוצר וועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע בכללים עקרונות, כללים ותנאים לפרסומת המכוונת לקטינים, לרבות איסור פרסומת העלולה להטעות קטין, לנצל את גילו, תמימותו או חוסר נסיונו; כללים כאמור יכול שיתייחסו לקטינים דרך כלל, או עד גיל מסוים.
: ((פורסמו [[‏כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים), התשנ״ה–1995]].))

@ 7. התניית שירות בשירות
: (א) לא יתנה תאגיד בנקאי מתן שירות בקניית שירות אחר או נכס ממנו או מאדם אחר שהתאגיד ציין, אלא אם קיים קשר עסקי סביר בין השירות המבוקש לבין קיום התנאי.
: (ב) בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של קשר כאמור, רשאי תאגיד בנקאי להודיע למפקח על מדיניות עסקית שקבע לענין התנאת מתן שירות בקניית שירות אחר או נכס כאמור בסעיף קטן (א), ואם אישר המפקח, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת, את המדיניות האמורה, ייחשב קשר בין שירות מבוקש לבין קיום התנאי כקשר סביר אם הוא נובע מאותה מדיניות.

@ 7א. שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז, תשע&quot;ט-4, תש&quot;ף)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;סולק&quot;, &quot;ספק&quot; ו&quot;עסקה&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;נותן שירותי ניכיון&quot; - מי שנותן שירותי ניכיון כדרך עיסוק;
::- &quot;שירותי ניכיון&quot; - מתן אשראי לספק באמצעות הקדמת תשלום של תקבולים המגיעים לו מאת סולק בעבור עסקאות שבוצעו באמצעות כרטיסי חיוב, בתמורה להמחאת זכותו של הספק לאותם תקבולים, וכן מתן אשראי לספק באמצעות הקדמת תשלום של תקבולים כאמור, הניתן בידי הסולק עצמו;
::- &quot;תנאי ההתקשרות&quot; - לרבות לעניין סוג העסקאות או התקבולים והיקפם, מחיר, תנאי תשלום ומועדי תשלום, מועדי חיוב וזיכוי וקביעת עמלות, לרבות עמלה להיקף מזערי של עסקאות.
: (ב) לא יפלה סולק, במישרין או בעקיפין, בין נותני שירותי ניכיון, ובכלל זה בינו כמי שנותן שירותים כאמור לבין נותני שירותי ניכיון אחרים, לרבות לעניין תנאי ההתקשרות.
: (ג) לא יסרב סולק לאפשר התקשרות בין נותן שירותי ניכיון לבין ספק, ובכלל זה לא יסרב להתקשר בעצמו עם נותן שירותי הניכיון, מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה -
:: (1) יראו, בין השאר, כל אחד מאלה כסירוב מטעמים בלתי סבירים:
::: (א) סירוב לאפשר התקשרות בין נותן שירותי ניכיון לבין ספק, שאינו מנומק בכתב בתוך חמישה ימי עסקים, ובלבד שלבקשה לאפשר התקשרות כאמור צורפה הסכמתו של הספק להתקשרות;
::: (ב) סירוב להתקשר בעצמו עם נותן שירותי ניכיון שאינו מנומק בכתב בתוך עשרה ימי עסקים;
::: (ג) שינוי תנאי ההתקשרות שנקבעו בין סולק לבין ספק, במישרין או בעקיפין, בשל התקשרות הספק עם נותן שירותי ניכיון;
::: (ד) נסיבות נוספות שקבע המפקח;
:: (2) סירוב סולק לאפשר התקשרות או להתקשר בעצמו עם נותן שירותי ניכיון שאינו בעל רישיון לפי [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]], אף שחלה עליו חובת רישוי לפי [[החוק האמור]] ייחשב סירוב מטעמים סבירים.
: (ד) לא יתנה סולק, במישרין או בעקיפין, מתן שירותי סליקה לספק או קביעת תנאי התקשרות מסוימים עימו לגבי שירותים כאמור בקבלת שירותי ניכיון ממנו או מנותן שירותי ניכיון מסוים.

@ 7ב. איסור לסירוב בלתי סביר להתקשרות סולק עם מאגד או למניעת התקשרות בין מאגד לספק (תיקון: תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ט-4, תש&quot;ף, תשפ&quot;ג-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום&quot; - [[=חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ&quot;ג-2023]];
::- &quot;מאגד&quot; - (((הוראת שעה לשנתיים מיום 6.6.2024):)) כל אחד מאלה:
::: (1) חברת תשלומים כהגדרתה [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ&quot;ג-2023]], או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, המרכזים חיובים וזיכויים של ספקים המבוצעים באמצעות כרטיסי חיוב;
::: (2) תאגיד המרכז חיובים וזיכויים של ספקים המבוצעים באמצעות כרטיסי חיוב, ובלבד שהתאגיד הוא בעל רישיון לפי [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, התשע&quot;ו-2016 (([צ&quot;ל: חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]))]];
::- &quot;מאגד&quot; - (((הנוסח הקבוע):)) חברת תשלומים כהגדרתה [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]] או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, המרכזים חיובים וזיכויים של ספקים המבוצעים באמצעות כרטיסי חיוב;
::- &quot;סולק כרטיסי חיוב גדול&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]];
::- &quot;ספק&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]].
: (ב) לא יסרב בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שהוא סולק כרטיסי חיוב גדול להתקשר עם מאגד ולא ימנע התקשרות בין מאגד לבין ספק, מטעמים בלתי סבירים.
: (ג) לעניין זה יראו, בין השאר, כל אחד מאלה כסירוב מטעמים בלתי סבירים:
:: (1) סירוב בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שהוא סולק כרטיסי חיוב גדול להתקשר עם מאגד, שאינו מנומק בכתב, בתוך 20 ימי עסקים מיום שפנה אליו המאגד;
:: (2) סירוב בנסיבות אחרות שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הנגיד ועם רשות ניירות ערך.
: (ד) בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שהוא סולק כרטיסי חיוב גדול לא יגבה מספק שהתקשר עם מאגד תמורה נוספת על התמורה שגובה המאגד מהספק בעד השירות שהמאגד נותן לו.
: (ה) שר האוצר, בהתייעצות עם הממונה על התחרות, רשאי להורות על התמורה שישלם מאגד לבעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שהוא סולק כרטיסי חיוב גדול ואת תנאי ההתקשרות ביניהם, בהתקיים כל אלה:
:: (1) המאגד פנה לבעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שהוא סולק כרטיסי חיוב גדול ובתוך שישה חודשים ממועד הפנייה לא הושגה ביניהם הסכמה בדבר התמורה או תנאי ההתקשרות;
:: (2) שר האוצר נוכח כי בעל הרישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שהוא סולק כרטיסי חיוב גדול דרש תמורה או תנאי התקשרות בלתי סבירים.

@ 7ג. איסור שינוי לרעה של תנאי התקשרות (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: תאגיד בנקאי לא ישנה לרעה את תנאי הסכם ההתקשרות עם לקוח רק בשל כך שהלקוח התקשר או מעוניין להתקשר בהסכם לקבלת שירותים מגוף פיננסי אחר.

@ 7ד. איסור מניעת תחרות וגישה למידע (תיקון: תשע&quot;ז-2, תשפ&quot;ג)
: (א) תאגיד בנקאי לא ימנע, במעשה או במחדל, מגוף פיננסי העוסק בתפעול הנפקה של כרטיסי חיוב שמנפיק התאגיד הבנקאי (בסעיף זה - גוף מתפעל) לתת שירותים פיננסיים, לרבות מתן אשראי, ללקוחות התאגיד הבנקאי, ולא יגביל גוף מתפעל במתן שירותים כאמור.
: (ב) במסגרת הסכם ההתקשרות שבין התאגיד הבנקאי ללקוח שלטובתו מונפק כרטיס החיוב יחולו הוראות אלה:
:: (1) התאגיד הבנקאי יאפשר לגוף המתפעל לבקש ולקבל את הסכמת הלקוח לעשות שימוש במידע על אודות הלקוח שהגיע לידי הגוף המתפעל אגב ביצוע ההנפקה או תפעול ההנפקה, לשם מתן שירותים פיננסיים ללקוח שלגביהם מפוקח הגוף המתפעל;
:: (2) התאגיד הבנקאי יציין לפני הלקוח את שם הגוף המתפעל בעת בקשת ההסכמה; נתן הלקוח את הסכמתו כאמור, ישלח לו הגוף המתפעל הודעה בכתב שבה יצוין דבר הסכמת הלקוח, פרטי המידע שבהם ייעשה שימוש והשימושים המותרים במידע לאותו גוף, אפשרות הלקוח לבטל את הסכמתו או להתנותה בכל עת, וכן דרכי התקשרות עם הגוף המתפעל לעניין זה;
:: (3) התאגיד הבנקאי לא ימנע מהגוף המתפעל, במעשה או במחדל, לקבל את הסכמת הלקוח כאמור;
:: (4) הסכם ההתקשרות עם הלקוח להנפקת כרטיס החיוב לא יותנה במתן הסכמה כאמור לגוף המתפעל.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]], ובכלל זה לעניין קבלת הסכמת הלקוח להעברת המידע ולשימוש בו.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לעניין גוף מתפעל שאינו מפוקח על פי דין, לעניין פעילותו הפיננסית או לעניין גוף מתפעל כאמור שאינו עוסק בתפעול הנפקה לגבי הפעולות והשירותים הנלווים המהותיים להנפקת כרטיס חיוב.

@ 7ה. (תיקון: תשע״ז-2, תשפ&quot;ו) : (((בוטל).))

@ 7ו. הפצת כרטיסי אשראי של מנפיקים הקשורים עם תאגיד בנקאי בהסכם הפצה (תיקון: תשע״ז-2, תשע&quot;ט-5, תש&quot;ף-2)
: (א) פנה לקוח לתאגיד בנקאי בבקשה להתקשר עמו בחוזה כרטיס אשראי, או פנה תאגיד בנקאי ללקוח בהצעה להתקשרות כאמור, יפיץ התאגיד הבנקאי את כרטיסי האשראי של מנפיקים הקשורים עמו בהסכם הפצה; לעניין זה –
::- ”הפצה”, של כרטיסי אשראי – ביצוע כל הפעולות כמפורט להלן:
::: (1) הצגה לפני הלקוח של פרטים לעניין המנפיקים הקשורים בהסכם הפצה ולעניין כרטיסי האשראי שהם מנפיקים;
::: (2) מסירת פרטי הלקוח למנפיק מסוים הקשור בהסכם הפצה, לפי בקשת הלקוח;
::: (3) מסירה ללקוח של כרטיס אשראי שהנפיק לו מנפיק הקשור בהסכם הפצה, בסניפי התאגיד הבנקאי, לבקשת הלקוח;
::- ”הסכם הפצה” – הסכם בין תאגיד בנקאי לבין מנפיק אחר להפצת כרטיס האשראי שהנפיק המנפיק האחר;
::- ”כרטיס אשראי”, ”חוזה כרטיס אשראי” – כהגדרתם [[בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- ”מנפיק הקשור בהסכם הפצה” – גוף פיננסי שהוא מנפיק, למעט גוף המנוי [[בפסקאות (4), (6), (7) ו־(10) להגדרה ”גוף פיננסי” שבסעיף 1]], שאינו מפוקח על פי דין לעניין פעילותו הפיננסית כמנפיק, שהתקשר עם התאגיד הבנקאי בהסכם הפצה.
: (ב) המפקח ייתן בהוראות ניהול בנקאי תקין, הוראות לעניין תנאי הסכם ההפצה בין תאגיד בנקאי לבין מנפיק קשור בהסכם הפצה, לעניין אופן ההפצה ולעניין הפרטים שהתאגיד הבנקאי יחויב להציג ללקוח, לפי סעיף זה.
: (ג) לא יסרב תאגיד בנקאי סירוב בלתי סביר להתקשר עם מנפיק בהסכם הפצה כאמור בסעיף זה; לעניין זה, התניית תנאים בלתי סבירים דינה כדין סירוב בלתי סביר; המפקח רשאי לקבוע בהוראות ניהול בנקאי תקין תנאים שיראו אותם כבלתי סבירים לעניין סעיף קטן זה.

@ 7ז. הצגת מידע על עסקאות שביצע לקוח באמצעות כרטיס חיוב (תיקון: תשע״ז-2, ק&quot;ת תשע&quot;ט-2)
: (א) תאגיד בנקאי יציג ללקוח, לפי בקשתו, מידע על עסקאות שנעשו באמצעות כרטיסי החיוב של הלקוח שהועבר לו על ידי מנפיק כרטיס החיוב ושהתשלום בעדן נעשה בדרך של חיוב חשבון העובר ושב של הלקוח בתאגיד הבנקאי; היה התאגיד הבנקאי מנפיק, תהיה הצגת המידע לפי סעיף קטן זה על עסקאות שנעשו באמצעות כרטיסי חיוב שהנפיק מנפיק אחר, זהה להצגת המידע על עסקאות שנעשו באמצעות כרטיסי חיוב שהנפיק התאגיד הבנקאי.
: (ב) המפקח ייתן בהוראות ניהול בנקאי תקין הוראות לעניין אופן הצגת המידע בידי תאגיד בנקאי לפי סעיף קטן (א), מועדי הצגת המידע ופרטי המידע.
: (ג) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם הנגיד, יקבע בתקנות הוראות לעניין העברת מידע כאמור בסעיף קטן (א) ממנפיק לתאגיד בנקאי לצורך הצגתו כאמור באותו סעיף קטן, לרבות פרטי המידע, מועדי העברתו ואופן ההעברה.
:: ((פורסמו [[תקנות הבנקאות (שירות ללקוח) (העברת מידע ממנפיק לתאגיד בנקאי), התשע״ט–2019]].))
: (ד) תאגיד בנקאי לא יעשה כל שימוש במידע שהגיע לידיו לפי סעיף קטן (א), אלא לצורך הצגתו כאמור באותו סעיף קטן.

@ 7ח. איסור לסירוב בלתי סביר לשעבוד נוסף ולמימושו (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) תאגיד בנקאי לא יסרב סירוב בלתי סביר לבקשת לווה למתן הסכמתו לשעבוד נוסף של נכס, נחות בדרגתו, לטובת נושה אחר.
: (ב) שיעבד הלווה נכס בשעבוד נוסף לטובת נושה אחר, רשאי הנושה האחר לממש את השעבוד רק בהסכמת התאגיד הבנקאי; התאגיד הבנקאי לא יסרב לתת את הסכמתו אלא מטעמים סבירים.

@ 8. קביעת שיטות חישוב
: הנגיד רשאי, לאחר התייעצות בועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, לקבוע הוראות בדבר המועדים שבהם ייזקפו זיכויים וחיובים לחשבון כספי של לקוח המתנהל אצל תאגיד בנקאי, וכן את דרכי החישוב של ריבית שהתאגיד הבנקאי גובה או משלם או של המחיר שהוא גובה תמורת שירותים; ההוראות יכול שיהיו כלליות או לסוגים של תאגידים בנקאיים.
: ((פורסמו [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית), התשנ״א–1990]].))
: ((פורסמו [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים), התשנ״ב–1992]].))

@ 9. סייג
: הנגיד רשאי, לאחר התייעצות בועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, להכריז כי לא יראו סוג של תאגידי עזר כתאגידים בנקאיים לענין חוק זה.

@ 9א. ביטול שעבודים (תיקון: תשנ&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: (א) פרע לקוח, בעצמו ולא באמצעות ערב, את כל חיוביו שלהבטחתם נוצרו שעבודים, יבטל התאגיד הבנקאי את השעבודים ואם הנכסים ששועבדו נמצאים בחזקתו, יעמידם לרשות הלקוח או הממשכן תוך שבועיים מיום הפרעון; היה השעבוד משכנתה או משכון רשום, יגיש התאגיד הבנקאי, תוך 30 ימים מיום הפרעון, הודעה על מחיקת השעבוד למי שאצלו הוא נרשם.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו כל עוד לא נפרעו כל חיוביו של הלקוח המובטחים על ידי אותם שעבודים; היה החיוב שנפרע מסוג חיוב מתחדש, יבוטלו השעבודים רק אם הלקוח ביקש לבטלם, והמועד שבו הגיעה בקשתו לסניף התאגיד הבנקאי שבו התנהלו חיוביו ייחשב כיום הפרעון לצורך המועדים האמורים בסעיף קטן (א).
: (ג) הוצאות מחיקת רישום משכנתה או משכון כאמור יחולו על התאגיד הבנקאי.

@ 9א1. הגבלות לעניין גביית עמלת פירעון מוקדם של הלוואה לדיור (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) על אף האמור בכל דין או הסכם, בעת ביצוע משכנתה על דירה יחידה המשמשת למגורים של יחיד, או בעת מימוש משכון על זכויות לגבי דירת מגורים כאמור, לא יגבה תאגיד בנקאי עמלת פירעון מוקדם אם המשכנתה או המשכון האמורים נרשמו להבטחת הלוואה לדיור.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד בנקאי רשאי לגבות עמלת פירעון מוקדם אם מתקיים בתמורה שהתקבלה בעד מכירת דירת מגורים כאמור בסעיף קטן (א), אחד מאלה:
:: (1) התמורה עולה על 2.5 מיליון שקלים חדשים; סכום זה יהיה צמוד למדד כאמור [[בסעיף 9ז]];
:: (2) התמורה עולה על מלוא חוב ההלוואה ואינה עולה על הסכום שבפסקה (1), ובלבד שסכום עמלת הפירעון המוקדם לא יעלה על ההפרש שבין התמורה למלוא חוב ההלוואה.
: (ג) הנגיד, לאחר התייעצות בוועדה המייעצת ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע כללים לחישוב עמלת פירעון מוקדם לפי סעיף זה, וכן רשאי הוא, בדרך האמורה, לשנות את הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב)(1).
:: ((פורסמו [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלת פירעון מוקדם של הלוואות לדיור), התשע״ב–2012]].))
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;דירה יחידה&quot; - דירת מגורים שהיא דירתו היחידה של יחיד בישראל ובאזור, כהגדרתו [[בסעיף 16א לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ&quot;ג-1963]]; לעניין הגדרה זו יראו דירת מגורים כדירה יחידה גם אם יש ליחיד, נוסף עליה, דירת מגורים שהושכרה למגורים בשכירות מוגנת לפני יום כ&quot;ב בטבת התשנ&quot;ז (1 בינואר 1997), או דירת מגורים שחלקו של היחיד בה הוא פחות מ־25%;
::- &quot;הלוואה לדיור&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 9ב]];
::- &quot;יחיד&quot; - מי שאינו תאגיד, ובלבד שהוא בעלים, חוכר לדורות או מי שזכאי להירשם בפנקסי המקרקעין, כבעלים או כחוכר לדורות של הדירה היחידה, והכל במשמעות הנודעת למונחים אלה [[בחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]];
::- &quot;מלוא חוב ההלוואה&quot; - סכום ההלוואה שלהבטחת פירעונה נרשמו המשכנתה או המשכון, לרבות סכומים שנוספו לחוב בשל אגרות, שכר טרחה, הוצאות, ריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל, אם נוספו סכומים אלה כפי שנקבע לפי [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]].

== פרק ב'1: טיפול בבקשה להלוואה לדיור ושינוי מועד פירעון ההלוואה (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב) ==

@ 9ב. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ט-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;הלוואה לדיור&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) הלוואה שניתנה לשם רכישת דירת מגורים;
:: (2) הלוואה לדיור כהגדרתה [[בחוק הלוואות לדיור, התשנ&quot;ב-1992]];
:- &quot;הסכם הלוואה לדיור&quot; - הסכם שנכרת בין התאגיד הבנקאי המלווה לבין הלווה בעת מתן ההלוואה ([[בפרק זה]] - ההסכם);
:- &quot;הודעה&quot; - הודעה בכתב ללקוח;
:- &quot;תקופה לשינוי מועד פירעון הלוואה&quot; - תקופה של ארבעה חודשים שתחילתה ביום תחילתו של [[פרק זה]], ולאחר מכן - תקופה של ארבעה חודשים שתחילתה ב־1 באפריל בכל ארבע שנים, החל בשנת 2005.

@ 9ג. שינוי מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור (תיקון: תשס&quot;ד)
: על אף האמור בכל דין או הסכם, רשאי לקוח, שהגיש בקשה בכתב, במהלך כל תקופה לשינוי מועד פירעון ההלוואה, לשנות את מועד פירעונה החודשי של הלוואה לדיור שקיבל, ל־1, 10 או 15 בחודש, לפי בחירתו.

@ 9ד. סייג לענין פיגור בפירעון ההלוואה (תיקון: תשס&quot;ד)
: פיגר הלקוח בפירעון הלוואה לדיור, ובמועד בקשתו לשינוי מועד הפירעון החודשי כאמור [[בסעיף 9ג]], טרם סילק את מלוא חוב הפיגורים, או לא הגיע להסדר עם התאגיד הבנקאי, לא יהא התאגיד הבנקאי חייב להיענות לבקשה.

@ 9ה. הודעת התאגיד הבנקאי (תיקון: תשס&quot;ד)
: לא יאוחר משלושים ימים לפני תחילתה של כל תקופה לשינוי מועד פירעון הלוואה, יודיע תאגיד בנקאי ללקוח על זכותו לשנות את מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור, בהתאם לתנאים הקבועים בחוק זה; תאגיד בנקאי רשאי למסור ללקוח הודעה כאמור, במסגרת הודעתו ללקוח לגבי הפירוט השנתי של תשלומי ההלוואה לדיור.

@ 9ו. שינוי לגבי חלק מההלוואה לדיור (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ט-2)
: לקוח לא יהיה רשאי לשנות את מועד הפירעון החודשי אלא לגבי כל חלקי ההלוואה לדיור; בסעיף זה, &quot;חלק&quot; - כל חלק מההלוואה לדיור שחלים לגביו תנאים שונים מהתנאים החלים על חלקים אחרים בהלוואה, בין שנכרת הסכם אחד ביחס לכל החלקים ובין שנכרת יותר מהסכם אחד.

@ 9ז. עמלות בעד שינוי מועדי פירעון הלוואות לדיור (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: (א) בעד שינוי מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור כאמור [[בסעיף 9ג]], רשאי התאגיד הבנקאי לגבות עמלה ששיעורה לא יעלה על מאה עשרים וחמישה שקלים חדשים.
: (א1) בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור רשאי התאגיד הבנקאי לגבות עמלה ששיעורה לא יעלה על 360 שקלים חדשים.
: (ב) היו ללקוח כמה הלוואות לדיור באותו תאגיד בנקאי וביקש הלקוח לשנות את מועד הפירעון החודשי של יותר מהלוואה אחת לדיור שקיבל, רשאי התאגיד הבנקאי לגבות עמלה של חמישים שקלים חדשים בעבור שינוי מועד פירעון של כל הלוואה נוספת, ובלבד שסך כל העמלות שיגבה התאגיד הבנקאי, בעבור שינוי מועדי פירעון של כלל ההלוואות לדיור כאמור, לא יעלה על מאתיים עשרים וחמישה שקלים חדשים.
: (ג) התאגיד הבנקאי יערוך חישוב של הריבית בשל הפער במספר הימים שבין מועד פירעון ההלוואה החודשי המקורי לבין מועד הפירעון החודשי החדש (בסעיף קטן זה - התחשבנות פיננסית); ההתחשבנות הפיננסית תיעשה בריבית של פריים מינוס רבע אחוז נקודות, לפי ריבית הפריים הממוצעת של חמשת הבנקים הגדולים, והסכום המתקבל מההתחשבנות האמורה יתווסף לסכומים או יופחת מהסכומים שעל הלקוח לשלם לתאגיד הבנקאי; שר האוצר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בתקנות, לשנות את הריבית המשמשת לחישוב ההתחשבנות הפיננסית לפי הוראות סעיף קטן זה.
: (ד) הסכומים האמורים בסעיף זה יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה, על פי שיעור השינוי שחל במדד החדש לעומת המדד היסודי; בסעיף קטן זה -
::- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
::- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם.

@ 9ח. כניסת השינוי לתוקף (תיקון: תשס&quot;ד)
: מועד פירעון ההלוואה החדש ייכנס לתוקפו במועד הפירעון החל בחודש שאחרי החודש שבו הוגשה הבקשה, ובלבד שעברו לפחות 14 ימים ממועד הגשת הבקשה לשינוי לתאגיד הבנקאי.

@ 9ח1. דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור בנסיבות מיוחדות (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: (א) טרם כריתת הסכם הלוואה לדיור לשם רכישת דירה יחידה כהגדרתה [[בסעיף 9א1(ד)]], יודיע תאגיד בנקאי ללקוח כי באפשרותו לכלול בהסכם ההלוואה הוראות שלפיהן יוכל הלקוח לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, אם יבקש, בתנאים שיקבע התאגיד הבנקאי ובכפוף להוראות אלה:
:: (1) לאחר כריתת הסכם ההלוואה התקיים אחד מאלה, והוצג לתאגיד הבנקאי מסמך המעיד על כך:
::: (א) הלקוח סיים את עבודתו בשנה שקדמה לבקשתו לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, ומאז הוא אינו עובד;
::: (ב) הלקוח חלה או נפצע ועקב כך הוא אינו כשיר לעבוד תקופה רצופה העולה על שלושה חודשים;
::: (ג) הלקוחה ילדה, טרם חלפו שישה חודשים מיום הלידה והיא אינה עובדת;
:: (2) לקוח רשאי לדחות מועדי פירעון לפי סעיף זה לתקופה שיבקש, שלא תעלה על שלושה חודשים, לא יותר מפעם אחת ב-12 חודשים רצופים ולא יותר משלוש פעמים במשך תקופת ההלוואה לדיור.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות כל דין, טרם כריתת הסכם ההלוואה לדיור, ימסור התאגיד הבנקאי ללקוח הסבר בכתב בדבר התנאים לדחיית מועד הפירעון החודשי של ההלוואה לפי סעיף זה; בהסבר כאמור יפורטו, בין השאר, העלויות הכרוכות בבחירת הלקוח לכלול בהסכם הוראות בדבר האפשרות לדחות את מועד הפירעון החודשי של ההלוואה כאמור בסעיף קטן (א) וכן העלויות הכרוכות במימוש אותה אפשרות.
: (ג) דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור לפי סעיף זה לא תפגע בזכויות העומדות ללקוח לפי הסכם ההלוואה או לפי כל דין, ובכלל זה בזכויותיו לדיור חלוף או בזכותו לפנות לוועדה המיוחדת לפי הוראות [[סעיף 5א לחוק הלוואות לדיור, התשנ&quot;ב-1992]].
: (ד) אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת הלקוח.

@ 9ח2. דחיית מועדי הפירעון של הלוואה לדיור בשל פטירה (תיקון: תשע&quot;ט-3)
: (א) נפטר לקוח שנטל הלוואה לדיור מתאגיד בנקאי, ידחה התאגיד הבנקאי, לבקשת מי שחייב לפרוע את ההלוואה (בסעיף זה - החייב), את מועדי פירעון ההלוואה לתקופה שביקש החייב, שלא תעלה על 12 חודשים ממועד הפטירה, ובלבד שהציג לפני התאגיד הבנקאי תעודת פטירה.
: (ב) בשל דחיית מועדי פירעון ההלוואה בהתאם לסעיף קטן (א) לא יגבה תאגיד בנקאי תשלום כלשהו שלא היה נדרש לשלמו אלמלא הדחייה, ובכלל זה ריבית פיגורים בעד תקופת הדחייה.
: (ג) נדחו מועדי פירעון ההלוואה לדיור לפי הוראות סעיף זה, ישולמו התשלומים שמועד פירעונם נדחה באחת מהדרכים האלה, לפי בחירת החייב:
:: (1) בתום תקופת פירעון ההלוואה לפי ההסכם, בתשלומים עתיים כמספר המועדים שנדחו;
:: (2) בתשלומים שייווספו לתשלומים שעל החייב לשלם עד לתום תקופת הפירעון.
: (ד) נודע לתאגיד בנקאי על פטירת לקוח שנטל ממנו הלוואה לדיור, יציין התאגיד הבנקאי במכתב או בהודעה שישלח בקשר לחוב או ליתרת ההלוואה פרטים על זכויות החייב לפי סעיף זה.
: (ה) אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת החייב.

== פרק ב׳2: פיקוח על עמלות (תיקון: תשס״ז) ==

@ 9ט. תעריפון מלא ותעריפונים מצומצמים (תיקון: תשס״ז, תשפ&quot;ג)
: (א) הנגיד, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, יקבע, בכללים, רשימה של שירותים שבעדם רשאי תאגיד בנקאי לגבות עמלות מלקוחותיו, ואופן חישובן של העמלות שניתן לגבות בעד שירותים אלה ([[בפרק זה]] – התעריפון המלא); הנגיד רשאי לקבוע סוגי שירותים שעליהם לא יחולו הוראות סעיף קטן זה והוראות [[סעיף 9י]].
: (ב) הנגיד רשאי לקבוע בכללים תעריפונים מצומצמים מתוך התעריפון המלא, לגבי סוגי שירותים בנקאיים או סוגי לקוחות ([[בפרק זה]] – תעריפונים מצומצמים).
: (ג) תאגיד בנקאי יידע את לקוחותיו בדבר התעריפון המלא, סכומי עמלות שהוא גובה בעד השירותים הכלולים בו, או שיעורן ([[בפרק זה]] - התעריפון המלא של התאגיד הבנקאי), וכן יעשה כאמור לגבי התעריפון המצומצם החל עליו, אם נקבע ([[בפרק זה]] - תעריפון מצומצם של התאגיד הבנקאי), והכל בדרך שיקבע הנגיד בכללים.
: (ג1) תאגיד בנקאי יידע את לקוחותיו, במסגרת התעריפון המלא של התאגיד הבנקאי והתעריפונים המצומצמים של התאגיד הבנקאי, כי הוא רשאי לגבות סכומים או שיעורים נמוכים יותר מהסכומים או השיעורים הנקובים בהם, למעט לעניין עמלה שנקבעה לפי [[סעיף 9יב(1)]] לגבי שירות בר-פיקוח.
: (ד) בקביעת הכללים לפי סעיף זה, יפעל הנגיד להצגה הוגנת ומובנת של העמלות, במטרה להבטיח את יכולת הלקוחות להשוות את העלות של ניהול חשבון ואמצעי תשלום, וכן יפעל בשים לב, ככל שניתן, לצורך במניעת גביה של עמלות שונות בעד אותו שירות, אלא אם כן סבר כי קיימות נסיבות המצדיקות גביה כאמור.
: (ה)(1) תאגיד בנקאי המבקש להוסיף שירות לתעריפון המלא יגיש למפקח בקשה מנומקת לכך; המפקח רשאי לדרוש מהמבקש פרטים נוספים לבדיקת הבקשה.
:: (2) המפקח ישיב לבקשה בתוך 30 ימים מיום קבלתה או מיום קבלת הפרטים הנוספים, לפי הענין.
:: (3) המפקח רשאי לאשר את הבקשה, ורשאי להתנותה בתנאים, או לדחות את הבקשה; אישר המפקח את הבקשה, יהיה התאגיד הבנקאי רשאי לגבות עמלה בעד השירות החל במועד שצוין באישור.
:: (4) הנגיד יפרסם ברשומות שירות שאושר לפי סעיף קטן זה.
: (ו) בסעיף זה [[ובסעיף 9י]], ”לקוח” – יחיד, וכן תאגיד שהוא עסק כפי שקבע הנגיד בכללים, בשים לב למחזור העסקים שלו.
: ((פורסמו [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס״ח–2008]].))

@ 9י. איסור גביית עמלה שלא בהתאם לתעריפון מלא ולתעריפונים מצומצמים (תיקון: תשס״ז, תשפ&quot;ו)
: תאגיד בנקאי לא יגבה מלקוחותיו עמלה אלא בעד שירות הכלול בתעריפון המלא ובהתאם להוראותיו, או בעד שירות שאושר התאם להוראות [[סעיף 9ט(ה)]], ולגבי סוגים של לקוחות שנקבעו לפי [[סעיף 9ט(ב)]] – בעד שירות הכלול בתעריפון המצומצם החל לגבי סוג לקוחות כאמור ובהתאם להוראותיו.

@ 9י1. איסור גביית עמלה שלא בהתאם לתעריפונים של התאגיד הבנקאי (תיקון: תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ו)
: תאגיד בנקאי לא יגבה מלקוחותיו עמלה בסכום או בשיעור העולה על הסכום או השיעור שנקבעו בתעריפון שפרסם של התאגיד הבנקאי, או שלא בהתאם להוראות תעריפון כאמור.

@ 9י2. איסור גביית עמלה שלא בהתאם להסכם עם הלקוח (תיקון: תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ו)
: בלי לגרוע מהוראת [[סעיף 9י1]], הוסכם עם לקוח כי תיגבה ממנו עמלה בסכום או בשיעור הנמוך מהסכום או השיעור שנקבעו בתעריפון שפרסם התאגיד הבנקאי, לא יגבה התאגיד בנקאי מהלקוח עמלה בסכום או בשיעור העולה על הסכום או השיעור שהוסכם כאמור.

@ 9י3. איסור גביית עמלה בעד שירות שלא ניתן (תיקון: תשפ&quot;ג)
: תאגיד בנקאי לא יגבה מלקוח עמלה אלא בעד שירות שניתן בפועל ללקוח.

@ 9י4. גביית עמלות בידי בנק חדש (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בנק חדש&quot; - בנק שטרם חלפו חמש שנים ממועד שהיה לבעל רישיון;
::- &quot;לקוח&quot;, לעניין סעיפים קטנים (ב) עד (ד) - כהגדרתו [[בסעיף 9ט(ו)]].
: (ב) הוראות [[סעיפים 9ט]] [[ו-9י]] לא יחולו על בנק חדש או על תאגיד עזר הנשלט על ידי בנק חדש.
: (ג) בנק חדש או תאגיד עזר הנשלט על ידיו יידע את לקוחותיו בדבר השירותים שבעדם הוא גובה עמלות ובדבר סכומי העמלות שהוא גובה בעד שירותים אלה או שיעורן, באופן פשוט וברור (בסעיף זה - תעריפון בנק חדש); תעריפון בנק חדש יפורסם לציבור באופן מקוון, וכן יימסר ללקוחות בדרכים שבהן נוהג הבנק החדש או תאגיד העזר הנשלט על ידיו למסור מידע ללקוחות.
: (ד) בנק חדש או תאגיד עזר הנשלט על ידיו יידע את לקוחותיו, במסגרת תעריפון בנק חדש, כי הוא רשאי לגבות סכומים או שיעורים נמוכים יותר מהסכומים או השיעורים הנקובים בתעריפון, למעט לעניין עמלה שנקבעה לפי [[סעיף 9יב(1)]] לגבי שירות בר-פיקוח.

@ 9יא. הכרזה על שירות כבר־פיקוח לענין העמלה הנגבית בעדו (תיקון: תשס״ז)
: (א) הנגיד רשאי, לשם פיקוח על סכום עמלה שגובה תאגיד בנקאי מלקוחותיו בעד שירות מסוים, להכריז, בצו, על אותו שירות כשירות בר־פיקוח לענין [[סעיפים 9יב]] [[או 9יג]] ([[בפרק זה]] – שירות בר־פיקוח), אם מתקיים לגביו אחד מאלה:
:: (1) העמלה הנגבית בעדו עלולה להפחית את התחרות בין התאגידים הבנקאיים או בינם לבין גוף אחר הנותן שירות דומה;
:: (2) לקוח יכול לקבלו רק בתאגיד הבנקאי שבו מתנהל חשבונו;
:: (3) לדעת הנגיד הוא שירות חיוני, ויש צורך בפיקוח עליו משיקולים של טובת הציבור.
: (ב) הנגיד, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע עילות נוספות על אלה המנויות בסעיף קטן (א); קבע הנגיד כאמור, יחולו לענין העילות שקבע הוראות סעיף קטן (א) רישה.
: ((פורסם [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות הניתן בידי סולק לנותן שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב), התשע״ג–2012]], לפיו שירות הניתן בידי סולק לנותן שירותי ניכיון מוכרז בזה שירות בר־פיקוח.))
: ((פורסם [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות מסלול בסיסי), התשע״ד–2014]], לפיו שירות מסלול בסיסי מוכרז בזה שירות בר־פיקוח.))
: ((פורסם [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות הודעות או התראות), התשע״ה–2015]], לפיו שירות הודעות או התראות מוכרז בזה שירות בר־פיקוח.))
: ((פורסם [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח), התשע״ו–2016]], לפיו שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח מוכרז בזה שירות בר־פיקוח.))
: ((פורסם [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות סליקה צולבת של עסקאות בכרטיס חיוב ושל עסקאות חיוב מיידי), התשע״ט–2018]], לפיו שירות סליקה צולבת של עסקאות בכרטיס חיוב ושל עסקאות חיוב מיידי מוכרז בזה שירות בר־פיקוח לעניין העמלה שנגבית בעדו ומועברת למנפיק.))

@ 9יב. פיקוח על סכומי עמלות או שיעוריהן (תיקון: תשס״ז)
: הנגיד רשאי, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, לקבוע, בצו, לגבי שירות בר־פיקוח, כל אחד מאלה:
: (1) את סכום העמלה שתיגבה בעדו או את שיעורה;
: (2) את הסכום או את השיעור המרבי של העמלה שניתן לגבות בעדו;
: (3) איסור על גביית עמלה בעדו.
: ((פורסם [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות מסלול בסיסי), התשע״ד–2014]], בנוגע לסכום העמלה על שירות מסלול בסיסי.))
: ((פורסם [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (סכום עמלה מרבי בעד שירות הניתן בידי סולק לנותן שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב), התשע״ה–2015]], בנוגע לסכום העמלה המרבי שניתן לגבות בעד שירות הניתן בידי סולק לנותן שירותי ניכיון.))
: ((פורסם [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות הודעות או התראות), התשע״ה–2015]], בנוגע לסכום העמלה המרבי שניתן לגבות בעד שירות הודעות או התראות.))
: ((פורסם [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח), התשע״ו–2016]], בנוגע לסכום העמלה המרבי שניתן לגבות בעד שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח.))
: ((פורסם [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות סליקה צולבת של עסקאות בכרטיס חיוב ושל עסקאות חיוב מיידי), התשע״ט–2018]], בנוגע לשיעור העמלה שנגבית בעד שירות סליקה צולבת של עסקאות בכרטיס חיוב ועסקאות חיוב מיידי ומועברת למנפיק.))

@ 9יג. בקשה להעלאת סכום עמלה או שיעורה (תיקון: תשס״ז)
: (א) תאגיד בנקאי המבקש לגבות מלקוחותיו, בעד שירות בר־פיקוח שלא נקבעה לגביו הוראה לפי [[סעיף 9יב]], עמלה בסכום או בשיעור העולה על הסכום או השיעור שגבה בעד אותו שירות ערב ההכרזה לפי [[סעיף 9יא]], יגיש למפקח בקשה מנומקת לכך; המפקח רשאי לדרוש מהמבקש פרטים נוספים לבדיקת הבקשה.
: (ב) המפקח רשאי להתיר העלאת הסכום או השיעור של עמלה שגובה תאגיד בנקאי מלקוחותיו בעד שירות בר־פיקוח שלגביו הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (א), בין בסכום או בשיעור המבוקש לפי אותו סעיף קטן ובין בסכום או בשיעור נמוך ממנו, או לדחות את הבקשה; המפקח יודיע על החלטתו בבקשה בתוך 30 ימים מיום קבלתה או מיום קבלת פרטים נוספים, לפי הענין.

@ 9יד. איסור גביית עמלה בעד שירות בר־פיקוח שלא בהתאם [[לסעיפים 9יב]] [[או 9יג]] (תיקון: תשס״ז)
: תאגיד בנקאי לא יגבה מלקוחותיו עמלה בעד שירות בר־פיקוח, שלא בהתאם להוראה שנקבעה לגביו בצו לפי [[סעיף 9יב]], וכן לא יעלה את הסכום או את השיעור של עמלה שהוא גובה בעד שירות כאמור שלא נקבעה לגביו הוראה בצו לפי [[9יב|אותו סעיף]], שלא על פי היתר לפי [[סעיף 9יג]] או שלא בהתאם לתנאיו של היתר כאמור.

@ 9טו. חובת דיווח לפני העלאת עמלה בעד שירות שאינו בר־פיקוח (תיקון: תשס״ז)
: תאגיד בנקאי לא יעלה את הסכום או את השיעור של עמלה בעד שירות שאינו בר־פיקוח, אלא אם כן הודיע על כך למפקח 30 ימים מראש.

@ 9טז. פרסום אישורים והיתרים (תיקון: תשס״ז)
: המפקח רשאי להורות לתאגיד בנקאי לפרסם, בדרך שיורה, אישור או היתר שניתן בהתאם להוראות [[פרק זה]].

@ 9יז. ייחוד סמכות הפיקוח על עמלות (תיקון: תשס״ז)
: [[חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996]], לא יחול על עמלה בעד שירות לפי חוק זה.

@ 9יח. חובת דיווח לוועדת הכלכלה של הכנסת (תיקון: תשס״ז)
: המפקח ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, מדי שישה חודשים, על פעולות שננקטו בהתאם להוראות [[פרק זה]], ועל יישום ההוראות האמורות על ידי התאגידים הבנקאיים.

== פרק ג': עונשין ועיצומים אחרים ==

@ 10. עונשין (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ה, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ז-2, תשע״ז–5, תשע״ח, תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ח-3, תשע&quot;ח-4, ק&quot;ת תש&quot;ף, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה-2)
: תאגיד בנקאי שעשה אחת מאלה, דינו - כפל הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]]:
: (1) הפר הוראה מהוראות [[פרק ב׳]] למעט [[סעיפים 2(ה)]]((,)) [[5]], [[5א]], [[5א1א]], [[5א2]], [[5א3]], [[5ב2]], [[5א4]], [[5ב(ב)]], [[5ב1]], [[5ג]], [[7א עד 7ד]], [[7ו]] [[ו-7ח]] [[ו־8]] או תקנה, הוראה או כלל על פיהן;
: (2) הפר התחייבות שנתן לפי [[סעיף 12(א)]].

@ 11. אחריות מנהל
: נעברה עבירה לפי [[סעיף 10]] בידי תאגיד בנקאי, יאשם בעבירה גם מי שהיה מנהל כללי או מנהל פעיל של התאגיד או עובד בכיר האחראי לאותו תחום בהנהלה הראשית של התאגיד או בסניף הנוגע בדבר שעה שהתאגיד עבר עבירה לפי חוק זה, ודינו - מאסר שנה, אם לא הוכיח אחת משתי אלה:
: (1) העבירה נעברה שלא בידיעתו ותפקידו לא חייב אותו לדעת על העבירה;
: (2) לאחר שנודע לו שהתאגיד עומד לעבור את העבירה, נקט כל האמצעים הסבירים כדי למנוע את התאגיד מלעבור את העבירה.

@ 11א. עיצום כספי (תיקון: תשס&quot;ה, תשס&quot;ז, תש&quot;ע, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ז-3, תשע״ז–5, תשע״ח, תשע״ח-3, תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ו)
: (א)(1) היה למפקח יסוד סביר להניח כי מנפיק עשה אחד מאלה, רשאי הוא הטיל עליו עיצום כספי בסך חמישים אלף שקלים חדשים:
::: (א) ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה או סיים תכנית כאמור ולא שלח ללקוח הודעה בהתאם להוראות [[סעיף 5א2(ב)(1)]];
::: (ב) לא אפשר ללקוח לממש את ההטבות בהתאם לתנאי תכנית ההטבות לתקופה בלתי קצובה, בניגוד להוראות [[סעיף 5א2(ב)(2)]];
::: (ג) ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה הכוללת צבירת זכויות או סיים תכנית כאמור ולא שלח ללקוח הודעה בהתאם להוראות [[סעיף 5א2(ג)(1)]];
::: (ד) לא אפשר ללקוח לממש את הזכויות שצבר בהתאם לתנאי תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה בניגוד להוראות [[סעיף 5א2(ג)(2)]];
::: (ה) ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה קצובה או סיים תכנית כאמור לפני תום התקופה הקצובה, בניגוד להוראות [[סעיף 5א2(ד)]];
::: (ו) שלח ללקוח הודעות שלא בהתאם להוראות [[סעיף 5א2(ה) או (ו)(1)]].
:: (1א) היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי לא נתן מענה אנושי מקצועי ללקוח בהתאם להוראות לפי [[סעיף 5א3]], רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך חמישים אלף שקלים חדשים.
:: (2) היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי לא תיקן ליקוי בהתאם להוראות המפקח שניתנו לו לפי [[סעיף 16(ב)]] או לא נתן הלוואה לדיור לאדם עם מוגבלות מקצרת חיים בניגוד להוראות [[סעיף 19סט לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]], רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך מאתיים וחמישים אלף שקלים חדשים.
: (א1) היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך חמישים אלף שקלים חדשים:
:: (1) לא אפשר ללקוח להגיש, באופן מקוון, בקשה להעביר את הפעילות הפיננסית מבנק מקורי לבנק קולט, בניגוד להוראות [[סעיף 5ב1]];
:: (2) גבה מהלקוח תשלום בעד הליך העברת הפעילות הפיננסית, בניגוד להראות [[סעיף 5ב1]];
:: (3) לא אפשר ללקוח להעביר את הפעילות הפיננסית שלו מבנק מקורי לבנק קולט בתוך המועד האמור [[בסעיף 5ב1(ב)]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]], למעט סוגי הפעילות הפיננסית שקבע הנגיד לגביהם כאמור [[בסעיף 5ב1(ג)]];
:: (4) הפר הוראות מההוראות שנקבעו בכללים לפי [[סעיף 5ב1]];
:: (5) לא מסר הודעה ללקוח בהתאם להוראות [[סעיף 5א1א]] [[או 5א4]] או מסר הודעה כאמור שלא בהתאם להוראות אותו סעיף (([צ&quot;ל: אותם סעיפים]));
:: (6) לא אפשר ללקוח להפקיד כספים באמצעות חשבון במערכת סגורה, בניגוד להוראות [[סעיף 5ב2(ב)]];
:: (7) הפעיל השפעה בלתי הוגנת על לקוח, בניגוד להוראות [[סעיף 5ב2(ד)]].
: (ב) היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך שבע מאות וחמישים אלף שקלים חדשים:
:: (1) הפר הוראה מהוראות [[סעיף 5א]];
:: (1א) פרסם פרסומת או נקט דרך שיווק אחרת שאינן כוללות את שם המלווה או לא צורפה להן אזהרה, בניגוד להוראות [[סעיף 5(ג)]];
:: (2) הפר הוראה מהוראות [[סעיף 9ה]], או דרש עמלה בסכום גבוה מהסכום המרבי הקבוע [[בסעיף 9ז(א), (א1) ו־(ב)]] בניגוד להוראות [[9ז|אותו סעיף]];
:: (3) גבה עמלה בעד שירות שאינו כלול בתעריפון המלא או בתעריפון המצומצם או שלא על פי החישוב שנקבע בכללים לפי [[סעיף 9ט]], בניגוד להוראות [[סעיף 9י]];
:: (3א) גבה עמלה בסכום או בשיעור העולה על הסכום או השיעור שנקבעו בתעריפון שפרסם התאגיד הבנקאי, או שלא בהתאם להוראות תעריפון כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 9י1]];
:: (3ב) גבה עמלה בסכום או בשיעור העולה על הסכום או השיעור שהוסכם עם הלקוח, בניגוד להוראת [[סעיף 9י2]];
:: (3ג) גבה עמלה בעד שירות אף שהשירות לא ניתן בפועל ללקוח, בניגוד להוראות [[סעיף 9י3]];
:: (4) העלה את הסכום או את השיעור של עמלה בעד שירות שאינו בר־פיקוח, בלי שהודיע על כך למפקח, בניגוד להוראות [[סעיף 9טו]];
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) לא הפיץ כרטיסי אשראי של מנפיקים הקשורים עמו בהסכם הפצה, בניגוד להוראות [[סעיף 7ו]];
:: (7) לא הציג ללקוח מידע על עסקאות, בניגוד להוראת [[סעיף 7ז(א)]];
:: (8) עשה שימוש במידע שהגיע לידיו שלא לצורך הצגתו, בניגוד להוראות [[סעיף 7ז(ד)]];
:: (9) עשה דבר העלול להטעות לקוח בכל עניין מהותי למתן שירות ללקוח, מהעניינים המנויים [[בסעיף 3]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]].
: (ג) היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך מיליון וחצי שקלים חדשים:
:: (1) הפר הוראה מהוראות שנקבעו בכללים לפי [[סעיף 5]];
:: (2) הפר הוראה מהוראות שנקבעו לפי [[סעיף 8]];
:: (3) לא יידע את לקוחותיו בדבר סכומי עמלות שהוא גובה בעד שירותים הכלולים בתעריפון המלא, בדרך שקבע הנגיד לפי [[סעיף 9ט(ג)]];
:: (4) לא יידע לקוח מסוג שנקבע לפי [[סעיף 9ט(ב)]], בדבר עמלה שהוא גובה בעד שירותים הכלולים בתעריפון המצומצם החל לגבי לקוחות מאותו סוג, בדרך שקבע הנגיד לפי הוראות [[סעיף 9ט(ג)]];
:: (4א) לא יידע את לקוחותיו בדבר השירותים שבעדם הוא גובה עמלות, ובדבר סכומי העמלות שהוא גובה בעד שירותים אלה או שיעורן, בדרך הקבועה [[בסעיף 9י4(ג)]];
:: (5) גבה עמלה בעד שירות בר־פיקוח שלא בהתאם להוראה לפי [[סעיף 9יב]] או להיתר לפי [[סעיף 9יג]], בניגוד להוראות [[סעיף 9יד]].
: (ד) המפקח אינו רשאי להטיל עיצום כספי הנמוך מן העיצום הכספי הקבוע [[בפרק זה]] אלא לפי הוראות סעיף קטן (ה).
: (ה) הנגיד, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע סוגי מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם רשאי המפקח להטיל עיצום כספי הנמוך מהעיצום הקבוע בסעיפים קטנים (א) עד (ג), ובשיעורי הפחתה מרביים שיקבע.
:: ((פורסמו [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי), התשע״א–2011]].))
: (ו) על עיצום כספי לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 14י עד 14טו לפקודת הבנקאות]], בשינויים המחויבים.

@ 12. התחייבות של תאגיד בנקאי
: (א) היה המפקח סבור כי תאגיד בנקאי עבר עבירה לפי חוק זה, רשאי הוא, באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, להסכים לקבל ממנו התחייבות בכתב כלפיו לגבי הענינים המפורטים להלן או אחד מהם:
:: (1) להימנע ממעשה או ממחדל המפורש בכתב ההתחייבות, אשר לדעת המפקח מהווה עבירה לפי חוק זה;
:: (2) לפצות את הלקוח;
:: (3) לבטל את העסקה שבה נעברה העבירה;
:: (4) לפרסם מודעה ברבים כפי שיורה המפקח.
: (ב) תאגיד בנקאי שנתן התחייבות כאמור בסעיף זה לא יינקטו כלפיו הליכים פליליים לפי חוק זה בשל מעשה או מחדל ששימש עילה למתן ההתחייבות, ובכפוף להחלטת היועץ המשפטי לממשלה - לא יינקטו הליכים כאמור כלפי מנהל או עובד כאמור [[בסעיף 11]].
: (ג) קבלת ההתחייבות כאמור בסעיף זה אין בה כדי לגרוע מזכותו של לקוח לתבוע פיצויים לפי [[סעיף 15]].

@ 13. צו בית משפט למניעת עבירה
: לפי בקשה מאת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו או מאת המפקח, רשאי בית המשפט לצוות על כל פעולה הדרושה למניעת עבירה לפי חוק זה ועל מתן ערובה לכך, לרבות תיקון לפרסום מטעה.

@ 14. פרסום פסק־דין או תיקון פרסום
: בית המשפט רשאי לצוות שפסק דין חלוט בהליך לפי חוק זה, או תמציתו או תיקון לפרסום מטעה, יפורסמו ברבים בצורה ובאופן שיקבע, ולהורות מי ישא בהוצאות הפרסום; הורה בית המשפט שהנאשם ישא בהוצאות הפרסום, יהא דינן כדין קנס שהטיל בית המשפט.

@ 15. פיצויים
: דין נזק שנגרם לאדם על ידי עבירה על הוראות חוק זה, או על כל תקנה שניתנה לפיו, כדין נזק שמותר לתבוע עליו פיצויים על פי [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], ולענין סעיף זה אין נפקא מינה -
: (1) אם הנזק נגרם במישרין או בעקיפין;
: (2) אם הנזק הוא בחסרון־כיס או במניעת ריווח;
: (3) אם עובר העבירה עמד לדין פלילי ואם לאו;
: (4) אם עובר העבירה לא התכוון לגרום את הנזק או לא יכול היה לראותו מראש.

@ 16. פניות הציבור
: (א) המפקח יברר פניות הציבור בדבר עסקיהם עם תאגידים בנקאיים שראה בהן ממש וישתמש בסמכויותיו לפי [[פקודת הבנקאות, 1941]], למטרה זו.
: (ב) מצא המפקח שפניה היתה מוצדקת, יודיע על כך לפונה ולתאגיד הבנקאי הנוגע בדבר; המפקח יפרש בהודעתו את ממצאי הבירור ואת הדרכים לתיקון הליקוי שמצא.
: (ג) מצא המפקח שפניה לא היתה מוצדקת, או שאין היא ראויה לבירורו, יודיע על כך לפונה; המפקח רשאי לפרש בתשובתו את ממצאי הבירור.
: (ד) החלטותיו וממצאיו של המפקח בבירור פניה -
:: (1) לא יהיה בהם כדי להעניק לפונה או לאדם אחר זכות או סעד בבית משפט או בבית דין שלא היו לו לפני כן;
:: (2) לא יהיה בהם כדי למנוע מהפונה או מאדם אחר להשתמש בזכות אחרת או לבקש סעד אחר שהוא זכאי להם, אולם אם נקבע לכך מועד בחיקוק, לא יוארך המועד על ידי הגשת הפניה למפקח או בירורה.

== פרק ג'1: תובענה ייצוגית (((בוטל))) (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו) ==

@ 16א. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 16ב. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 16ג. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 16ד. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 16ה. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 16ו. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 16ז. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 16ח. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 16ט. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 16י. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

== פרק ד': הוראות שונות ==

@ 16יא. פרסום נתונים (תיקון: תשס&quot;ז, תשע&quot;ז-2, תשפ&quot;ה)
: המפקח רשאי לפרסם נתונים בדבר -
: (1) ההוצאה הממוצעת בפועל של לקוחות, או של סוגי לקוחות, של תאגידים בנקאיים שונים בעד שירותים; תאגיד בנקאי יגיש למפקח דיווח על ההוצאה כאמור של לקוחותיו, במתכונת ובמועד כפי שיורה המפקח;
: (2) סכומים ושיעורים של עמלות שגובים תאגידים בנקאיים בעד סוגי שירותים, בדרך שתאפשר את השוואת העמלות;
: (3) שיעורי ריביות המשולמות בפועל על ידי כל אחד מהתאגידים הבנקאיים ללקוחות, בעד פיקדונות שקליים, בדרך שתאפשר את השוואת הריביות;
: (4) שיעורי ריביות הנגבות בפועל על ידי כל אחד מהתאגידים הבנקאיים מלקוחות בעד מתן אשראי, בדרך שתאפשר את השוואת הריביות;
: (5) מספר הפיקדונות שהופקדו בכל אחד מהבנקים באמצעות חשבון במערכת סגורה כהגדרתו [[בסעיף 5ב2(א)]].

@ 17. החוק מחייב
: הוראות חוק זה יחולו על אף כל ויתור או הסכם נוגד.

@ 17א. תחולת החוק על ערב (תיקון: תשנ&quot;ד, תשע&quot;ד, תשע&quot;ז)
: הוראות חוק זה יחולו גם על מי שערב ללקוח כלפי תאגיד בנקאי; ואולם הוראות [[סעיף 5א1]] יחולו לעניין ערב ללקוח כלפי תאגיד בנקאי בהתאמות ובשינויים שייקבעו בהוראות ניהול בנקאי תקין.

@ 18. שמירת דינים
: חוק זה בא להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו.

@ 19. ביצוע ותקנות
: שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, לאחר התייעצות בנגיד, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

@ 19א. שינוי השיעור לעניין ההגדרה בנק בעל היקף פעילות זעיר (תיקון: תשפ&quot;ו)
: הנגיד, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע שיעור אחר לעניין ההגדרה &quot;בנק בעל היקף פעילות זעיר&quot;, ובלבד שלא יעלה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל כאמור באותה הגדרה, בשים לב, בין השאר, להיבטים הנוגעים לתחרות ולשמירה על עניינם של הלקוחות.

@ 19ב. פטור מהוראות לפי חוק זה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: שר האוצר, בהסכמת הנגיד, לאחר התייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע פטור מהוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן, לגבי סוגים מסוימים של תאגידים בנקאיים או לגבי סוגים מסוימים של לקוחות, כפי שיקבע, ורשאי הוא להתנות פטור כאמור בתנאים שיקבע.

@ 20. תחילה
: תחילתו של חוק זה ביום כ&quot;ט בסיון התשמ&quot;א (1 ביולי 1981).

@ 21. פרסום
: חוק זה יפורסם תוך שלושים ימים מיום קבלתו בכנסת.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;ד באדר ב' התשמ&quot;א (30 במרס 1981).

&lt;חתימות&gt;
* יצחק נבון, נשיא המדינה
* מנחם בגין, ראש הממשלה
* יורם ארידור, שר האוצר</text>
      <sha1>7rpsjv2k7h0yy11shm5cbyhcsc59exn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3002644</id>
      <parentid>3002643</parentid>
      <timestamp>2026-04-01T12:13:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3002644</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="116368" sha1="tutg54vu4hos704w9kbg54awh1juw4c" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981

&lt;מאגר 2000205 תיקון 2200573 תקן 149825 קוד a163Y00000DuDQ0QAN&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תשמ&quot;א, 258|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|9:210117)); ((תשנ&quot;ב, 78|תיקון מס' 2 לחוק שיקים ללא כיסוי|12:210891)); ((תשנ&quot;ד, 154|תיקון מס' 2|13:211019)); ((תשנ&quot;ה, 34|תיקון מס' 3|13:211037)), ((158|תיקון מס' 4 לחוק הגנת הצרכן|13:211153)), ((429|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|13:211766)); ((תשנ&quot;ו, 306|חוק תובענות ייצוגיות (תיקוני חקיקה)|13:211685)); ((תשנ&quot;ח, 252|תיקון מס' 7|14:211519)); ((תשנ&quot;ט, 24|תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על המטבע|14:211578)); ((תשס&quot;ד, 368|תיקון מס' 9|16:300982)); ((תשס&quot;ה, 840|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)|16:299983)); ((תשס&quot;ו, 279|חוק תובענות ייצוגיות|16:299748)); ((תשס&quot;ז, 376|תיקון מס' 12|17:300135)); ((תש&quot;ע, 474|חוק בנק ישראל|18:301176)), ((514|תיקון מס' 3 לחוק החוזים האחידים|18:301011)); ((תשע&quot;א, 1001|תיקון מס' 15|18:301120)), ((1102|תיקון מס' 18 לחוק הבנקאות (רישוי)|18:301319)); ((תשע&quot;ב, 86|תיקון מס' 17|18:301014)), ((388|תיקון מס' 18|18:301188)); ((תשע&quot;ד, 338|תיקון מס' 19|19:301363)); ((תשע&quot;ו, 868|חוק נתוני אשראי|20:340802)), ((1130|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|20:348251)); ((תשע&quot;ז, 154|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366409)), ((368|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה)|20:367942)), ((446|חוק חובת אזהרה בפרסום ובשיווק של הלוואה (תיקוני חקיקה)|20:381148)), ((1087|תיקון מס׳ 4 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|20:390377)), ((1156|תיקון מס' 53 לחוק הגנת הצרכן|20:390431)), ((1223|תיקון מס׳ 5 לחוק הסדרת הלוואות חוץ־בנקאיות|20:390482)); ((תשע&quot;ח, 454, 456|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|20:491979)), ((739|תיקון מס' 18 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|20:502709)), ((879|תיקון מס' 57 לחוק הגנת הצרכן|20:504205)); ((תשע&quot;ט, 48|תיקון מס' 5 (תיקון) לחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות|20:519395)), ((98|תיקון מס' 30|20:528211)), ((159|תיקון מס' 31|20:528257)), ((223, 226|חוק שירותי תשלום|20:528386)); ((תש&quot;ף, 14, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|22:567851)); ((תשפ&quot;א, 312|חוק סליקת שיקים ושיקים ללא כיסוי (תיקוני חקיקה)|23:597194)); ((תשפ&quot;ב, 864|תיקון מס' 34|24:628369)); ((תשפ&quot;ג, 222, 355|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024)|25:2620741)); ((תשפ&quot;ד, 496|תיקון מס' 37|25:4048300)), ((558|תיקון לחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024)|25:4177658)); ((תשפ&quot;ה, 638|תיקון מס' 38|25:6803031)), ((648|תיקון מס' 39|25:6913397)); ((תשפ&quot;ו, 392|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)).

''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ט, 54|צו נתוני אשראי (דחיית יום התחילה של החוק)|8074)), ((1956|צו להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה) (דחיית מועד התחילה של סעיף 7ז לחוק הבנקאות (שירות ללקוח){{ריק}})|8161)); ((תש&quot;ף, 1880|תקנות התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019) (דחיית תחילתו של פרק ב' לחוק)|8676)).

__TOC__

== פרק א׳: פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ז-2, תשע״ז–4, תשע&quot;ט-4, תש&quot;ף, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ו)
: בחוק זה -
:- &quot;אמצעי תשלום&quot; - כהגדרתו [[בחוק שירותי תשלום, התשע&quot;ט-2019]];
:- &quot;בנק&quot; - כמשמעותו [[בחוק הבנקאות (רישוי)]];
:- &quot;בנק בעל היקף פעילות זעיר&quot; - בנק ששווי נכסיו לא עלה על שיעור של 2.5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל או על שיעור אחר שנקבע לפי [[סעיף 19א]], או שעלה על שיעור כאמור בשנים מסוימות אך לא במשך שנתיים רצופות;
:- &quot;בנק בעל היקף פעילות קטן&quot; - בנק שמתקיימים בו שני אלה:
:: (1) שווי נכסיו לא עלה על שיעור של 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל, או שעלה על שיעור כאמור בשנים מסוימות אך לא במשך שנתיים רצופות;
:: (2) שווי נכסיו עלה במשך שנתיים רצופות על שיעור של 2.5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל, או על שיעור אחר שנקבע לפי [[סעיף 19א]];
:- &quot;בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי&quot; - מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)]];
:- &quot;גוף פיננסי&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) תאגיד בנקאי;
:: (2) החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]] (בפסקה זו - חוק הדואר), בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם [[באותו חוק]] מטעם החברה הבת כמשמעותה [[בסעיף 88יא לחוק האמור]], ומהיום הקובע כמשמעותו לפי [[18:301460|סעיפים 56 ו-57(ג) לחוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע&quot;ב-2012]] (((ביום 31.12.2026))) - החברה הבת כהגדרתה [[בחוק הדואר]];
:: (3) גוף מוסדי כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
:: (4) חבר בורסה כמשמעותו [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
:: (5) בעל רישיון לפי [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]];
:: (6) (((נמחקה);))
:: (7) (((נמחקה);))
:: (8) מנהל תיקי השקעות כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ&quot;ה-1995]];
:: (9) מנהל קרן כמשמעותו [[בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ&quot;ד-1994]];
:: (9א) חברת תשלומים כהגדרתה [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ&quot;ג-2023]];
:: (10) גוף אחר המספק שירותים פיננסיים, שקבע שר האוצר, בהסכמת הנגיד, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
:- &quot;הוראות ניהול בנקאי תקין&quot; - הוראות המפקח לפי [[סעיף 5(ג1) לפקודת הבנקאות, 1941]];
:- &quot;הנפקה&quot; ו&quot;תפעול הנפקה&quot;, של כרטיס חיוב - כהגדרתם [[בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק הבנקאות (רישוי)&quot; - [[חוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק כרטיסי חיוב&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;כרטיס חיוב&quot; ו&quot;מנפיק&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;שווי הנכסים&quot; - שווי נכסיו של בנק כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים החלים עליו, ואם הוא נשלט על ידי בנק - שווי הנכסים בדוח הכספי כאמור של הבנק השולט;
:- &quot;תאגיד בנקאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]] לרבות תאגיד עזר, ובעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו; לעניין זה, &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי [[החוק האמור]];
:- &quot;תאגיד עזר&quot; - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי)]];
:- &quot;שירות&quot; - כל שירות שנותן תאגיד בנקאי;
:- &quot;לקוח&quot; - אדם המקבל שירות מתאגיד בנקאי;
:- &quot;הנגיד&quot; - נגיד בנק ישראל;
:- &quot;המפקח&quot; - המפקח על הבנקים שנתמנה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941]];
:- &quot;הועדה המייעצת&quot; - הועדה המייעצת שנתמנתה לפי [[סעיף 6 לפקודת הבנקאות, 1941]], בצירוף אדם שימנה שר האוצר כנציג לקוחות.

== פרק ב': חובות תאגיד בנקאי במתן שירותים בנקאיים ==

@ 2. חובה לתת שירותים מסויימים (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ט, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ו)
: (א) לא יסרב תאגיד בנקאי סירוב בלתי סביר לתת שירותים מהסוגים הבאים:
:: (1) קבלת פקדון כספי במטבע ישראלי או במטבע חוץ;
:: (2) פתיחת חשבון עובר ושב במטבע ישראלי, וניהולו כל עוד מתקיימת אחת מאלה:
::: (א) החשבון ביתרת זכות לטובת הלקוח;
::: (ב) הלקוח עומד בתנאי ההסכם בינו לבין התאגיד הבנקאי בקשר לניהול החשבון;
:: (3) מכירת שיקים בנקאיים במטבע ישראלי ובמטבע חוץ;
:: (4) (((נמחקה);))
:: אולם אין חובה לתת שירות שיש בו משום מתן אשראי ללקוח.
: (ב) התניית תנאים בלתי סבירים למתן שירות דינה כדין סירוב בלתי סביר לתיתו.
: (ג) הנגיד רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, לקבוע בצו שהוראות סעיף זה יחולו על שירותים נוספים.
: (ד) בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של סירוב כאמור, רשאי תאגיד בנקאי להודיע למפקח על מדיניות עסקית שקבע לענין מתן שירותים, ואם לא נתקבלה מהמפקח הודעה על התנגדותו למדיניות האמורה, ייחשב כסביר סירוב הנובע מאותה מדיניות.
: (ה) סירב תאגיד בנקאי לתת את השירות המנוי בסעיף קטן (א)(2) לגוף פיננסי, בעבורו או בעבור לקוחות הגוף הפיננסי, או שלא נתן שירות כאמור בתוך שלושה חודשים ממועד הגשת הבקשה הראשונה של הגוף הפיננסי לפתיחת חשבון עובר ושב במטבע ישראלי וניהולו אצל התאגיד הבנקאי (בסעיף קטן זה - עיכוב במתן השירות), ימסור התאגיד הבנקאי הודעה על כך למפקח על הבנקים וינמק את סירובו למתן השירות או את הסיבה לעיכוב במתן השירות, לפי העניין; המפקח רשאי לתת הוראות לביצוע סעיף קטן זה בהוראות ניהול בנקאי תקין; בסעיף קטן זה, &quot;גוף פיננסי&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) בעל רישיון לפי [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]];
:: (2) חברת תשלומים כהגדרתה [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ&quot;ג-2023]].
: (ו) הוראות סעיף זה לא יחולו על בנק בעל היקף פעילות זעיר, בנק בעל היקף פעילות קטן ותאגיד עזר הנשלט על ידי מי מהם.

@ 2א. מתן שירות פתיחת חשבון עובר ושב וניהולו בידי בנק בעל היקף פעילות קטן (תיקון: תשפ&quot;ו)
: הציע בנק בעל היקף פעילות קטן או תאגיד עזר הנשלט על ידיו שירות פתיחת חשבון עובר ושב וניהולו כאמור [[בסעיף 2(א)(2)]], לא יסרב סירוב בלתי סביר לתת את אותו השירות ללקוח מסוים, אולם הוא רשאי להציע את השירות האמור רק לסוגי לקוחות מסוימים; לעניין זה, התניית תנאים בלתי סבירים למתן שירות דינה כדין סירוב בלתי סביר לתיתו.

@ 2ב. חובת הנמקה של בנק בעל היקף פעילות זעיר (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) הציע בנק בעל היקף פעילות זעיר או תאגיד עזר הנשלט על ידיו שירות פתיחת חשבון עובר ושב וניהולו כאמור [[בסעיף 2(א)(2)]], וסירב לבקשת לקוח לתת את אותו השירות, יודיע על כך ללקוח בתוך זמן סביר; בהודעה כאמור יפרט את הטעמים לסירוב, אלא אם כן פירוט כאמור עלול לסכל את המטרה שלשמה נדרש הסירוב, בין השאר אם פירוט כאמור אסור על פי דין או אם התקיים חשש סביר לכך שהלקוח מבצע הונאה.
: (ב) סעיף קטן (א) לא יחול על בנק בעל היקף פעילות זעיר או על תאגיד עזר הנשלט על ידיו, אם טרם חלפו חמש שנים מיום שהיה הבנק בעל רישיון.

@ 2ג. פרסום בדבר תחולת [[סעיפים 2א]] [[ו-2ב]] (תיקון: תשפ&quot;ו)
: בנק או תאגיד עזר כאמור [[בסעיף 2א]] [[או 2ב]] יפרסם באתר האינטרנט שלו הודעה בדבר תחולת הוראות [[2א|הסעיפים האמורים]] לגביו.

@ 3. איסור הטעיה
: לא יעשה תאגיד בנקאי - במעשה או במחדל, בכתב או בעל־פה או בכל דרך אחרת - דבר העלול להטעות לקוח בכל ענין מהותי למתן שירות ללקוח (להלן - הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים:
: (1) המהות והטיב של השירות;
: (2) מועד מתן השירות;
: (3) התשואה והתועלת שניתן להפיק מהשירות;
: (4) זהות נותן השירות;
: (5) החסות, העידוד או ההרשאה שניתנו למתן השירות;
: (6) המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר בעד השירות;
: (7) חוות דעת מקצועית שניתנה לגבי טיב השירות או מהותו;
: (8) תנאי אחריות לשירות;
: (9) תקופת מתן השירות ודרכי חידושו.

@ 4. איסור פגיעה בנסיבות מיוחדות
: לא יעשה תאגיד בנקאי - במעשה או במחדל, בכתב או בעל־פה או בכל דרך אחרת - דבר שיש בו משום ניצול מצוקתו של לקוח, חולשתו השכלית או הגופנית, בורותו, אי־ידיעתו את השפה או חוסר נסיונו, או הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליו, הכל כדי לקשור עסקה של מתן שירות בתנאים בלתי סבירים או כדי לתת או לקבל תמורה השונה במידה בלתי סבירה מהתמורה המקובלת.

@ 5. גילוי נאות (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ה-3, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ז-3, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ו)
: (א) הנגיד רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, לקבוע בכללים חובה על תאגידים בנקאיים, לפי הפירוט והדרך שנקבעו בהם -
:: (1) לגלות ללקוחותיהם כל פרט מהותי לגבי תכנו, היקפו, תנאיו ומחירו של שירות שהם נותנים והסיכונים הכרוכים בו;
:: (2) לציין פרטים מסויימים בכל פרסום שלהם בדבר שירותיהם;
:: (3) ליתן ללקוחותיהם, במועדים קבועים, דוחו&quot;ת על שירותים הניתנים להם ולציין בהם פרטים מסויימים;
:: (4) (((נמחקה).))
: (ב) היה לנגיד יסוד סביר להניח כי הדבר דרוש למניעת הטעיה כאמור [[בסעיף 3]] או פגיעה בלקוח כאמור [[בסעיף 4]], רשאי הוא, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, לחייב בכללים תאגידים בנקאיים לערוך הסכם בכתב עם הלקוח, לציין בהסכם את הפרטים שנקבעו בכללים ולמסור ללקוח העתק חתום של ההסכם; הנגיד רשאי לקבוע בכללים גם הוראות לעניין האותיות בהסכם, ובכלל זה הוראות לעניין הגודל המזערי של האותיות כאמור, היחס בינן לבין השטח שבו כלול המידע ואופן כתיבתן והצגתן, וכן רשימת תנאים מהותיים בהסכם, הבלטתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם.
: (ב1) המפקח רשאי לקבוע, משיקולים הנוגעים לעידוד התחרות או לעידוד חדשנות ונסיינות במערכת הבנקאית, לבקשת בנק בעל היקף פעילות זעיר, בנק בעל היקף פעילות קטן או תאגיד עזר הנשלט על ידי מי מהם, כי כללים מסוימים אשר נקבעו לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) לא יחולו לגביו, או שיחולו בהתאמות שיקבע המפקח או בתום תקופה שיקבע, ובלבד ששוכנע כי המידע המהותי ללקוח יוצג בדרך חלופית ויעילה; בנק או תאגיד עזר כאמור יפרסם באתר האינטרנט שלו הודעה על קביעת המפקח לפי סעיף קטן זה שתכלול פירוט בדבר הכללים אשר נקבע כי לא יחולו על הבנק או על תאגיד העזר, וכן ההתאמות והתקופה שנקבעה לתחולת הקביעה, אם נקבעו לגביו.
: (ג) לא יפרסם תאגיד בנקאי פרסומת אף אם היא פרסומת המותרת לפי דין ולא ינקוט דרך שיווק אחרת, המעודדות נטילת הלוואה על ידי לקוח, אלא אם כן הן כוללות את שם המלווה וצורפה להן אזהרה בנוסח זה: &quot;אי-עמידה בפירעון ההלוואה עלולה לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל&quot;.
: ((פורסמו [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות), התשמ&quot;ו–1986]].))
: ((פורסמו [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ״ב–1992]].))

@ 5א. מסירת מידע על עמלות וריביות (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ז, תשע&quot;ב-2, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ו)
: (א) מבלי לגרוע מהוראות [[סעיף 5]], תאגיד בנקאי ימסור ללקוחותיו מידע בכתב על סכומי העמלות והריביות או על שיעורן שהוא גובה בעד כל שירות שנתן ללקוח; המידע יימסר בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה).
: (ב) מידע כאמור בסעיף קטן (א) לעניין עמלות, שאינו מתייחס ללקוח מסוים, יוצג במקום בולט לעין בכל סניפיו של התאגיד הבנקאי.
: (ג)(1) מדי שישה חודשים ישלח תאגיד בנקאי שאינו בנק לכל לקוח שבמהלך ששת החודשים שחלפו נגבו ממנו עמלות, הודעה שבה יהיה מידע מרוכז וסיכום של כל סכומי העמלות שנגבו ממנו; הנגיד יקבע כללים לעניין צורת הודעה כאמור הנשלחת ללקוח שהוא אזרח ותיק כהגדרתו [[בחוק האזרחים הוותיקים, התש&quot;ן-1989]], ובכלל זה לעניין הגודל המזערי של האותיות באותה הודעה.
:: (2) קיבל לקוח הודעה לפי פסקה (1) באמצעות מחשב, יהיה התאגיד הבנקאי פטור מהחובה לשלחה ללקוח.
: (ד) בתחילת כל חודש קלנדרי ישלח בנק לכל לקוח הודעה שתכלול את הפרטים המפורטים להלן:
:: (1) הסכום הכולל של העמלות שגבה הבנק מהלקוח בחודש הקודם למועד שליחת ההודעה כאמור, לא כולל סכום העמלות שגבה בעבור הלוואה לדיור כהגדרתה [[בסעיף 9ב]] (בסעיף קטן זה – הלוואה לדיור);
:: (2) הסכום הכולל של הריביות שגבה הבנק מהלקוח בחודש שקודם למועד שליחת ההודעה כאמור, לא כולל סכום הריביות שגבה בעבור הלוואה לדיור;
:: (3) הסכום הכולל של הריביות והעמלות שגבה הבנק מהלקוח בחודש שקודם למועד שליחת ההודעה כאמור בעבור הלוואה לדיור;
:: (4) יידוע הלקוח בדבר זכותו לפנות לבנק לקבלת פירוט על אודות העמלות והריביות המפורטות בפסקאות (1) עד (3).
: (ה) הודעה כאמור בסעיף קטן (ד), תישלח ללקוח בכתב בדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה, ככל האפשר; המפקח יקבע הוראות לעניין דרכי מסירת ההודעה האמורה ללקוח.
: (ו) (((בוטל).))

@ 5א1. הודעה ללקוח על נקיטת פעולה לגבי הלוואה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו, תשע״ז–6, ק&quot;ת תשע&quot;ט, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-4, תש&quot;ף)
: (א) תאגיד בנקאי לא יעמיד הלוואה לפירעון מיידי ולא ינקוט הליך משפטי נגד לקוח בשל אי־עמידה בתנאי הלוואה, ובכלל זה בשל אי־פירעונה, כולה או חלקה (בסעיף זה - פעולה לגבי הלוואה), אלא אם כן מסר ללקוח הודעה על כך בכתב, 21 ימי עסקים לפחות לפני ביצוע הפעולה לגבי הלוואה, באופן שבו הוא נוהג למסור לאותו לקוח הודעות וכן במסירה אישית לכתובת הלקוח הרשומה אצלו; בסעיף זה, &quot;הלוואה&quot; - למעט משיכות כספים על ידי לקוח מחשבון עובר ושב או או באמצעות אמצעי תשלום, במסגרת סכום מרבי שתאגיד בנקאי הסכים לכבד מראש.
: (ב) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תכלול פרטים אלה:
:: (1) יתרת סכום ההלוואה;
:: (2) שיעור הריבית על ההלוואה;
:: (3) סכום ההלוואה שבפיגור, אופן חישובו ושיעור ריבית הפיגורים, ככל שישנם;
:: (4) סכום העמלה בשל העמדת הלוואה לפירעון מיידי, ככל שישנה;
:: (5) (((נמחקה).))
: (ג) אי־קבלת הודעה כאמור בסעיף זה על ידי לקוח, אין בה כדי למנוע מתאגיד בנקאי לבצע פעולה לגבי הלוואה, ובלבד שמסר את ההודעה בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד בנקאי לא חייב למסור הודעה כאמור באותו סעיף קטן, אם יש במסירתה חשש ממשי לפגיעה ביכולת הגבייה של התאגיד הבנקאי בשל אחד מאלה:
:: (1) שינוי לרעה בכושר הפירעון של הלקוח;
:: (2) תנאים אחרים המחייבים ביצוע מיידי של פעולה לגבי הלוואה.
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על הלוואה [[שסעיף 7 לחוק אשראי הוגן, התשנ״ג–1993]], חל עליה.

@ 5א1א. הודעה על סיום הטבה בנקאית או על סיום תקופה בהטבה בנקאית מדורגת (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הטבה בנקאית&quot; - הטבה שנותן תאגיד בנקאי ללקוח, בהתאם להתקשרות ביניהם, בנוגע לשיעור ריבית או עמלה או לסכום של עמלה, לתקופה העולה על שלושה חודשים;
::- &quot;הטבה בנקאית מדורגת&quot; - הטבה בנקאית, שלפי ההתקשרות בין הצדדים, במהלך תקופת ההטבה הכוללת יחולו בתנאי ההטבה שינויים במועדים שונים, והכול כמפורט בהתקשרות כאמור.
: (ב) תאגיד בנקאי ימסור ללקוח הודעה על סיום תקופת הטבה בנקאית או על סיום תקופה שנקבעה בהטבה בנקאית מדורגת שניתנה לו, לא יאוחר מ-21 ימים לפני מועד הסיום כאמור בתנאי ההתקשרות בין הצדדים; לעניין הטבה בדמי כרטיס חיוב, התאגיד הבנקאי יציין באותה הודעה את הדרך שבאמצעותה יוכל הלקוח לסיים את ההתקשרות לעניין כרטיס החיוב; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם אם בסיום תקופת ההטבה הבנקאית נתן התאגיד הבנקאי ללקוח את אותה הטבה בנקאית לתקופה נוספת, בתנאים שונים, ובכלל זה בשיעורים שונים.
: (ג)(1) הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תימסר ללקוח בכתב, בדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה ככל האפשר, אלא אם כן הלקוח ביקש שלא לקבל הודעות בדרך זו.
:: (2) נוסף על האמור בפסקה (1), הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תימסר באופן שבו התאגיד הבנקאי מוסר הודעות לאותו לקוח כפי שהוסכם ביניהם.
:: (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), במקרים שבהם ידוע לתאגיד הבנקאי כי הלקוח אינו יכול לקבל הודעה כתובה, תימסר לו הודעה קולית כחלופה להודעה כתובה, בהתאם להוראות לפי פסקה (4).
:: (4) ראה המפקח כי הדבר נדרש, רשאי הוא לקבוע, בהוראות ניהול בנקאי תקין, הוראות לעניין מסירת הודעות כאמור בסעיף קטן זה.

@ 5א2. שינוי תכנית הטבות שאינן הטבות בנקאיות או סיומה (תיקון: תשע״ז–5, תשפ&quot;ד)
: (א) בסעיף זה –
::- ”עוסק” – מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן;
::- ”שינוי” – צמצום בהטבות או בזכויות הניתנות ללקוח במסגרת תכנית הטבות, בערכן, באפשרות מימושן או במשך התקופה שבה ניתן לממשן;
::- ”התכנית”, ”תכנית הטבות” – התקשרות מתמשכת בין לקוח לבין מנפיק, שבה הלקוח מוסר את פרטיו לשם הצטרפות לתכנית מסוג מועדון לקוחות שמפעיל המנפיק, ומהותה היא קבלת הטבות שאינן הטבות בנקאיות או צבירת זכויות, מהמנפיק או מעוסק, בין שההצטרפות לתכנית כרוכה בתשלום ובין שאינה כרוכה בתשלום; לעניין זה, ”הטבות בנקאיות” – הטבות הנוגעות לשיעור של ריבית או של עמלה או לסכום של עמלה;
::- ”תנאי התכנית” – תנאי תכנית ההטבות שנקבעו במועד ההתקשרות בין המנפיק שמפעיל את התכנית ובין הלקוח או במועד מאוחר יותר.
: (ב) ביקש מנפיק המפעיל תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה לערוך שינוי בתכנית או לסיימה –
:: (1) ישלח ללקוח הודעה על פרטי השינוי או על מועד סיום התכנית בין שלושה לארבעה חודשים לפני מועד כניסת השינוי לתוקף או מועד סיום התכנית, לפי העניין;
:: (2) יאפשר ללקוח לממש את ההטבות בהתאם לתנאי התכנית, החל במועד משלוח ההודעה כאמור בפסקה (1) ולפחות עד למועד כניסת השינוי לתוקף או עד למועד סיום התכנית, לפי העניין.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ביקש המנפיק לערוך שינוי בתכנית כאמור באותו סעיף קטן הכוללת צבירת זכויות או לסיים תכנית כאמור –
:: (1) ישלח ללקוח הודעה על פרטי השינוי או על מועד סיום התכנית בין שמונה לתשעה חודשים לפני מועד כניסת השינוי לתוקף או מועד סיום התכנית, לפי העניין; בהודעה כאמור יציין המנפיק גם את זכותו של הלקוח לממש את הזכויות שצבר לפי הוראות פסקה (2);
:: (2) יאפשר ללקוח לממש את הזכויות שצבר בהתאם לתנאי התכנית, החל במועד משלוח ההודעה כאמור בפסקה (1) ולפחות עד למועד כניסת השינוי לתוקף או עד למועד סיום התכנית, לפי העניין.
: (ד) מנפיק המפעיל תכנית הטבות לתקופה קצובה לא יערוך שינוי בתכנית ולא יסיים את התכנית לפני תום התקופה הקצובה; מנפיק כאמור ישלח ללקוח הודעה בין שלושה לארבעה חודשים לפני תום התקופה הקצובה, על תום התקופה ועל זכותו לממש את ההטבות או את הזכויות לפי תכנית ההטבות עד תום התקופה.
: (ה) הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ב)(1), (ג)(1) ו-(ד) יימסרו ללקוח בכתב באופן שבו מוסר המנפיק הודעות לאותו לקוח כפי שהוסכם ביניהם ובהתאם להוראות שקבע המפקח לעניין מסירת הודעות; ואולם, במקרים שבהם ידוע למנפיק כי הלקוח אינו יכול לקבל הודעה כתובה, תימסר לו הודעה קולית כחלופה להודעה כתובה, כאמור באותן הוראות.
: (ו) הנגיד, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע –
:: (1) נסיבות שבהן לא תחול החובה למסור הודעות בהתאם להוראות סעיף זה, כולן או חלקן, או תחול בשינויים כפי שיקבע;
:: (2) סוגים של תכניות הטבות או של מנפיקים שהוראות סעיף זה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביהם או יחולו בשינויים כפי שיקבע.
: (ז) הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:
:: (1) שינוי בתכנית הטבות או סיום התכנית, בשל אחד מאלה:
::: (א) ניתן לגבי עוסק המציע הטבות או זכויות לפי התכנית צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין, ואם העוסק הוא יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים או צו הכרזה על פשיטת רגל לפי כל דין;
::: (ב) העוסק כאמור בפסקת משנה (א) חדל להתקיים או שבית העסק שלו נסגר;
:: (2) מכירה מיוחדת שאינה הטבה הניתנת בהתאם לתכנית הטבות; בפסקה זו, ”מכירה מיוחדת” – מכירת סוף עונה, מכירת חיסול מלא או חלקי, מכירה לרגל אירוע כלשהו, מכירה שבה מוצעת ללקוח הטבה נוסף על הטובין או על השירותים שבעבורם שילם, או כל מכירה אחרת שבה מוצעים הטובין או השירותים על ידי המנפיק, כולם או חלקם, במחירים מוזלים לתקופה מסוימת, שלא בדרך של מתן הנחה ללקוח פלוני.

@ 5א3. מענה אנושי מקצועי (תיקון: תשע״ח–4)
: (א) תאגיד בנקאי המספק שירות טלפוני הכולל מערכת אוטומטית לניתוב שיחות ייתן מענה אנושי מקצועי ללקוח לפחות לסוגי שירותים המפורטים להלן, לאחר האפשרות, אם קיימת, לבחור את השפה או את האזור הגאוגרפי שבהם יינתן השירות הטלפוני:
:: (1) טיפול בתקלה;
:: (2) בירור חשבון;
:: (3) סיום התקשרות.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בשירות טלפוני הכולל מענה אנושי מקצועי נפרד לשירותים שתאגיד בנקאי מספק, הוא רשאי לאפשר ללקוח לבחור את סוג השירות לפני מתן המענה האנושי המקצועי.
: (ג) משך ההמתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי בסוגי השירותים המפורטים בסעיף קטן (א) לא יעלה על שש דקות מתחילת השיחה, והלקוח לא יופנה לשירות השארת הודעה, אלא אם כן בחר בכך.
: (ד)(1) קבע המפקח הוראות לעניין משך המתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי, רשאי הוא להורות כי תאגיד בנקאי רשאי לחרוג ממשך ההמתנה הקבוע בסעיף קטן (ג), בסוגי השירותים המפורטים בסעיף קטן (א), בשיעור מכלל הפניות לתקופה שקבע, או בפרק זמן שקבע, מראש או בדיעבד.
:: (2) הורה המפקח כאמור בפסקה (1), ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על ההוראות שקבע, על עמידתם של תאגידים בנקאיים בהוראות אלה, ובכלל זה השיעורים מכלל הפניות שבהם עמדו תאגידים בנקאיים בפרק הזמן שנקבע למתן מענה אנושי מקצועי, ובחלוקה לסוגי השירותים שבהם הם מחויבים לתת מענה אנושי מקצועי; דיווח כאמור יימסר בשלוש השנים מיום תחילת תוקפן של ההוראות – אחת לשישה חודשים, ולאחר התקופה האמורה – אחת לשנה, ויפורסם באתר האינטרנט של בנק ישראל.
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו במקרה של תקלה מערכתית כללית בהספקת השירותים על ידי התאגיד הבנקאי, שאינה מאפשרת את קיום הוראות סעיף זה, והתקלה כאמור אירעה לפחות בפריסה אזורית, לרבות ביישוב מסוים, ובלבד שבפנייה כאמור לקבלת מענה אנושי מקצועי, יודיע התאגיד הבנקאי ללקוח, בהודעה מוקלטת, מהו האזור שיש בו תקלה ואת המועד המשוער לתיקונה.
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות שנקבעו לפי דין המחייבות מתן מענה אנושי מקצועי בזמן קצר מהזמן שנקבע בסעיף זה.

@ 5א4. הודעה ללקוח על יתרת זכות בחשבון עובר ושב (תיקון: תשפ&quot;ה-2)
: (א) הייתה ללקוח שהוא יחיד (בסעיף זה - לקוח) יתרת זכות בחשבון עובר ושב בסכום העולה על 15,000 שקלים חדשים, בתקופה רצופה של רבעון לפחות, ימסור לו התאגיד הבנקאי שבו מתנהל החשבון, הודעה על יתרת הזכות בחשבונו; בהודעה יכלול התאגיד הבנקאי הפניה למידע על חלופות השקעה שבאפשרות הלקוח לבחון ועשויות להשיא עבורו תשואה גבוהה יותר; שר האוצר, בהסכמת הנגיד ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את הסכום האמור.
: (ב) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תימסר בתחילת כל רבעון; ואולם בתקופה של 18 חודשים מיום תחילתו של [[25:6913397|תיקון מס' 39]], תימסר הודעה כאמור בתחילת כל חודש, לגבי החודש הקודם; החל מתום התקופה האמורה, רשאי הנגיד, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע, בצו, כי הודעה כאמור תישלח בתדירות גבוהה יותר; בסעיף קטן זה, &quot;תיקון מס' 39&quot; - [[25:6913397|חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 39), התשפ&quot;ה-2025]].
: (ג) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תימסר ללקוח בכתב, בדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה ככל האפשר, אלא אם כן הלקוח ביקש שלא לקבל הודעות בדרך זו, וכן תימסר באופן שבו התאגיד הבנקאי מוסר הודעות לאותו לקוח כפי שהוסכם ביניהם; על אף האמור, במקרים שבהם ידוע לתאגיד הבנקאי כי הלקוח אינו יכול לקבל הודעה כתובה, תימסר לו הודעה קולית כחלופה להודעה כתובה, בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ד).
: (ד) ראה המפקח כי הדבר נדרש, רשאי הוא לקבוע, בהוראות ניהול בנקאי תקין, הוראות לעניין הודעה כאמור בסעיף קטן (א), ובהן הוראות לעניין הפניה למידע על חלופות השקעה כאמור באותו סעיף קטן, ובכלל זה למידע על חלופות השקעה בגופים פיננסיים אחרים.

@ 5ב. מעבר של לקוח בין תאגידים בנקאיים (תיקון: תשס״ז, תשע״ז-2, תשע״ח, תשע&quot;ט-4, תש&quot;ף, ק&quot;ת תש&quot;ף)
: (א) לקוח, המעוניין להעביר את חשבונותיו ובכלל זה פעילות פיננסית כהגדרתה [[בסעיף 5ב1(ה)]] מתאגיד בנקאי אחד (בסעיף זה – התאגיד הבנקאי המקורי) לתאגיד בנקאי אחר (בסעיף זה – התאגיד הבנקאי הקולט), או לסגור את החשבון בתאגיד הבנקאי המקורי לאחר העברת חשבונותיו רשאי לאשר, בכתב, לתאגיד הבנקאי הקולט לנהל בעבורו את כל ההליכים הקשורים במעבר כאמור, ובכלל זה לקבל –
:: (1) את ההרשאות לחיוב בכל חשבונות הלקוח בתאגיד הבנקאי המקורי;
:: (2) סיוע בהעברת החיובים העתידיים באמצעי התשלום של הלקוח לפירעון בתאגיד הבנקאי הקולט.
: (ב) המפקח רשאי ליתן הוראות לביצוע סעיף זה, בהוראות לניהול בנקאי תקין.

@ 5ב1. העברת פעילות פיננסית של לקוח בין בנקים (תיקון: תשע״ח, ק&quot;ת תש&quot;ף, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ו)
: (א) בסעיף זה –
::- &quot;בנק&quot; - בנק המציע ללקוחות שירותי פתיחה וניהול של חשבון עובר ושב;
::- ”בנק בעל היקף פעילות קטן” – (((נמחקה);))
::- ”בנק מקוון” – בנק שלפי תכנית הפעולה שלו נותן שירות ללקוחותיו באמצעים מקוונים, ואינו מקיים מערך סניפים לקבלת קהל;
::- ”לקוח” – יחיד וכן תאגיד מסוג שקבע הנגיד בכללים;
::- ”המועד הקובע” – יום תחילתו של [[חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|פרק ב׳ לחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019), התשע״ח–2018]];
::- &quot;סניף&quot; - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי)]];
::- ”פעילות פיננסית” – שירותים ומוצרים שבנק מציע ללקוח, ובכללם סוגי זיכויים עתידיים וסוגי חיובים עתידיים, שהנגיד קבע בכללים ובתנאים שקבע.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 5ב]], ביקש לקוח להעביר את הפעילות הפיננסית שלו מהבנק שבו היא מתנהלת לבנק אחר (בסעיף זה – הבנק הקולט), יבצעו הבנק שבו מתנהלת הפעילות הפיננסית של הלקוח, לרבות כל בנק שבו התנהלה בעבר, במועד הקובע או לאחריו, אותה פעילות פיננסית ושממנו הועברה לפי הוראות סעיף זה (בסעיף זה – הבנק המקורי), והבנק הקולט את הפעולות הנדרשות כדי לאפשר ללקוח להעביר את הפעילות הפיננסית לבנק הקולט באופן מקוון, נוח, אמין, מאובטח ובלא גביית תשלום מהלקוח בעד הליך העברת הפעילות הפיננסית כאמור, בתוך שבעה ימי עסקים מהמועד שבו הבנק המקורי קיבל הודעה על אישור בקשתו של הלקוח בידי הבנק הקולט או בתוך מועד אחר שקבע הנגיד בהסכמת שר האוצר.
: (ג) הנגיד יקבע בכללים סוגי פעילות פיננסית שלגביהם יבצעו הבנק הקולט והבנק המקורי את הפעולות כאמור בסעיף קטן (ב) גם לאחר המועד האמור באותו סעיף קטן ועד תום התקופה שקבע, אם קבע, ורשאי הנגיד לקבוע כאמור תקופות שונות לסוגים שונים של פעילות פיננסית.
: (ד)(1) הנגיד, בהסכמת שר האוצר, יקבע בכללים סוגי חשבונות בנק שעל הפעילות הפיננסית המתנהלת בהם יחול האמור בסעיף קטן (ב).
:: (2) לא קבע הנגיד כללים כאמור בפסקה (1) עד המועד הקובע, יחולו הוראות סעיף קטן (ב) על כל סוגי חשבונות הבנק, אלא אם כן הנגיד, בהסכמת שר האוצר, קבע בכללים סוגי חשבונות בנק שעל הפעילות הפיננסית הנתנהלת בהם לא יחול האמור באותו סעיף קטן.
: (ה) הנגיד, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע, משיקולים הנוגעים לעלות הכרוכה ביישום הוראות סעיף זה או לתחרות במערכת הבנקאית, לבקשתו של בנק בעל היקף פעילות קטן, בנק בעל היקף פעילות זעיר או בנק מקוון, כי הוראות סעיף זה לא יחולו עליו, יחולו עליו בתום תקופה שיקבע הנגיד, או שיחולו עליו חובות רק כבנק קולט או כבנק מקורי.
: (ו) הפסיק בנק שהנגיד, בהסכמת שר האוצר, קבע לגביו כאמור בסעיף קטן (ה) להיות בנק בעל היקף פעילות קטן או בנק בעל היקף פעילות זעיר, יחולו עליו הוראות סעיף זה במועד המפורט להלן, לפי העניין, או בתום תקופה אחרת שקבע הנגיד, בהסכמת שר האוצר:
:: (1) לעניין בנק שהנגיד קבע כי הוראות סעיף זה לא יחולו עליו – בתום שנתיים מהמועד שבו הפסיק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן או בנק בעל היקף פעילות זעיר;
:: (2) לעניין בנק שהנגיד קבע כי הוראות סעיף זה לא יחולו עליו בתום תקופה שקבע – בתום התקופה שקבע או בתום שנתיים מהמועד שבו הפסיק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן או בנק בעל היקף פעילות זעיר, לפי המוקדם.
: (ו1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ה), הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחולו על בנק אם טרם חלפו שלוש שנים מיום שהיה בעל רישיון.
: (ז) המפקח רשאי ליתן הוראות לתאגיד בנקאי לביצוע סעיף זה, בהוראות לניהול בנקאי תקין.
: ((פורסמו [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (העברת פעילות פיננסית של לקוח בין בנקים), התש&quot;ף-2019]].))

@ 5ב2. הפקדת כספים במערכת סגורה - ניוד פיקדונות (תיקון: תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בנק&quot; ו&quot;בנק בעל היקף פעילות קטן&quot; - (((נמחקו);))
::- &quot;בנק הדואר&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ&quot;ג-2023]];
::- &quot;חשבון במערכת סגורה&quot; - חשבון של יחיד המשמש להחזקה וניהול של פיקדונות כספיים בבנק, אשר מקורם בחשבון של אותו יחיד שהוא בעל הפיקדון בבנק אחר או בבנק הדואר, ובלבד שהכספים המנוהלים בו מושבים רק לחשבון שממנו הועברו;
::- &quot;לקוח&quot; - לקוח שהוא יחיד.
: (ב)(1) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 2(א)(1)]], בנק שאינו בנק בעל היקף פעילות קטן או בנק בעל היקף פעילות זעיר יאפשר ללקוח להפקיד כספים בפיקדון כספי במטבע ישראלי באמצעות חשבון במערכת סגורה באופן פשוט ונוח, ובין השאר באופן מקוון; לעניין זה, יפעל בנק כאמור בהתאם לצו שקבע הנגיד מכוח סמכותו לפי [[סעיף 7 לחוק איסור הלבנת הון, התש&quot;ס-2000]], בקשר עם חשבון במערכת סגורה.
:: (2) המפקח רשאי לקבוע בהוראות ניהול בנקאי תקין כי הוראות סעיף זה יחולו גם על הפקדת כספים בפיקדון כספי במטבע חוץ באמצעות חשבון במערכת סגורה.
: (ג) לקוח רשאי לאשר בכתב לבנק שבו הוא מבקש להפקיד כספים באמצעות חשבון במערכת סגורה, לנהל בעבורו את כל ההליכים הנדרשים לשם הפקדה כאמור.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 4]], לא יעשה בנק, במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר שיש בו משום הפעלת השפעה בלתי הוגנת על לקוח, בכל עניין הקשור בהפקדת כספים באמצעות חשבון במערכת סגורה בבנק אחר.
: (ה) בנק כאמור בסעיף קטן (ב) יפרסם מידע לציבור על אודות שירות לפי סעיף זה, בדרכים שבהן הוא נוהג לפרסם מידע על אודות השירותים שהוא נותן.
: (ו) הפסיק בנק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן או בנק בעל היקף פעילות זעיר, יחולו עליו הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ה) בתום שישה חודשים מהמועד שבו הפסיק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן או בנק בעל היקף פעילות זעיר, אולם המפקח רשאי, לבקשת בנק מסוים כאמור, לקבוע לגביו תקופה אחרת מהתקופה האמורה בסעיף קטן זה.

@ 5ג. הנפקת טופסי שיקים (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;לקוח&quot; - יחיד שאינו תאגיד;
::- &quot;שיק&quot;, &quot;שרטוט&quot; - כמשמעותם [[+|בסעיפים 73]] [[ו־76 לפקודת השטרות]], בהתאמה.
: (ב) בטופסי שיקים שתאגיד בנקאי מנפיק ללקוחו, יהיו השיקים משורטטים ויהיו מודפסות עליהם מילים האוסרות את העברתם, אלא אם כן ביקש הלקוח שיונפקו לו טופסי שיקים בלא השרטוט והמילים כאמור.

@ 6. אחריות להטעיה
: היתה הטעיה בפרסומת של תאגיד בנקאי, יראו כמטעה את מי שבשמו נעשתה הפרסומת ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו, ואם המוציא לאור, העורך, המדפיס, המפיץ או מי שהחליט בפועל על פרסום אותה פרסומת ידעו כי הפרסומת מטעה או אם על פניה הפרסומת מטעה - יראו גם אותם כמטעים.

@ 6א. פרסומת המכוונת לקטינים (תיקון: תשנ&quot;ה)
: הנגיד רשאי, לאחר התייעצות בועדה המייעצת, ובאישור שר האוצר וועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע בכללים עקרונות, כללים ותנאים לפרסומת המכוונת לקטינים, לרבות איסור פרסומת העלולה להטעות קטין, לנצל את גילו, תמימותו או חוסר נסיונו; כללים כאמור יכול שיתייחסו לקטינים דרך כלל, או עד גיל מסוים.
: ((פורסמו [[‏כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים), התשנ״ה–1995]].))

@ 7. התניית שירות בשירות
: (א) לא יתנה תאגיד בנקאי מתן שירות בקניית שירות אחר או נכס ממנו או מאדם אחר שהתאגיד ציין, אלא אם קיים קשר עסקי סביר בין השירות המבוקש לבין קיום התנאי.
: (ב) בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של קשר כאמור, רשאי תאגיד בנקאי להודיע למפקח על מדיניות עסקית שקבע לענין התנאת מתן שירות בקניית שירות אחר או נכס כאמור בסעיף קטן (א), ואם אישר המפקח, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת, את המדיניות האמורה, ייחשב קשר בין שירות מבוקש לבין קיום התנאי כקשר סביר אם הוא נובע מאותה מדיניות.

@ 7א. שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז, תשע&quot;ט-4, תש&quot;ף)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;סולק&quot;, &quot;ספק&quot; ו&quot;עסקה&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;נותן שירותי ניכיון&quot; - מי שנותן שירותי ניכיון כדרך עיסוק;
::- &quot;שירותי ניכיון&quot; - מתן אשראי לספק באמצעות הקדמת תשלום של תקבולים המגיעים לו מאת סולק בעבור עסקאות שבוצעו באמצעות כרטיסי חיוב, בתמורה להמחאת זכותו של הספק לאותם תקבולים, וכן מתן אשראי לספק באמצעות הקדמת תשלום של תקבולים כאמור, הניתן בידי הסולק עצמו;
::- &quot;תנאי ההתקשרות&quot; - לרבות לעניין סוג העסקאות או התקבולים והיקפם, מחיר, תנאי תשלום ומועדי תשלום, מועדי חיוב וזיכוי וקביעת עמלות, לרבות עמלה להיקף מזערי של עסקאות.
: (ב) לא יפלה סולק, במישרין או בעקיפין, בין נותני שירותי ניכיון, ובכלל זה בינו כמי שנותן שירותים כאמור לבין נותני שירותי ניכיון אחרים, לרבות לעניין תנאי ההתקשרות.
: (ג) לא יסרב סולק לאפשר התקשרות בין נותן שירותי ניכיון לבין ספק, ובכלל זה לא יסרב להתקשר בעצמו עם נותן שירותי הניכיון, מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה -
:: (1) יראו, בין השאר, כל אחד מאלה כסירוב מטעמים בלתי סבירים:
::: (א) סירוב לאפשר התקשרות בין נותן שירותי ניכיון לבין ספק, שאינו מנומק בכתב בתוך חמישה ימי עסקים, ובלבד שלבקשה לאפשר התקשרות כאמור צורפה הסכמתו של הספק להתקשרות;
::: (ב) סירוב להתקשר בעצמו עם נותן שירותי ניכיון שאינו מנומק בכתב בתוך עשרה ימי עסקים;
::: (ג) שינוי תנאי ההתקשרות שנקבעו בין סולק לבין ספק, במישרין או בעקיפין, בשל התקשרות הספק עם נותן שירותי ניכיון;
::: (ד) נסיבות נוספות שקבע המפקח;
:: (2) סירוב סולק לאפשר התקשרות או להתקשר בעצמו עם נותן שירותי ניכיון שאינו בעל רישיון לפי [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]], אף שחלה עליו חובת רישוי לפי [[החוק האמור]] ייחשב סירוב מטעמים סבירים.
: (ד) לא יתנה סולק, במישרין או בעקיפין, מתן שירותי סליקה לספק או קביעת תנאי התקשרות מסוימים עימו לגבי שירותים כאמור בקבלת שירותי ניכיון ממנו או מנותן שירותי ניכיון מסוים.

@ 7ב. איסור לסירוב בלתי סביר להתקשרות סולק עם מאגד או למניעת התקשרות בין מאגד לספק (תיקון: תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ט-4, תש&quot;ף, תשפ&quot;ג-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום&quot; - [[=חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ&quot;ג-2023]];
::- &quot;מאגד&quot; - (((הוראת שעה לשנתיים מיום 6.6.2024):)) כל אחד מאלה:
::: (1) חברת תשלומים כהגדרתה [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ&quot;ג-2023]], או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, המרכזים חיובים וזיכויים של ספקים המבוצעים באמצעות כרטיסי חיוב;
::: (2) תאגיד המרכז חיובים וזיכויים של ספקים המבוצעים באמצעות כרטיסי חיוב, ובלבד שהתאגיד הוא בעל רישיון לפי [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, התשע&quot;ו-2016 (([צ&quot;ל: חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]))]];
::- &quot;מאגד&quot; - (((הנוסח הקבוע):)) חברת תשלומים כהגדרתה [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]] או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, המרכזים חיובים וזיכויים של ספקים המבוצעים באמצעות כרטיסי חיוב;
::- &quot;סולק כרטיסי חיוב גדול&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]];
::- &quot;ספק&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]].
: (ב) לא יסרב בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שהוא סולק כרטיסי חיוב גדול להתקשר עם מאגד ולא ימנע התקשרות בין מאגד לבין ספק, מטעמים בלתי סבירים.
: (ג) לעניין זה יראו, בין השאר, כל אחד מאלה כסירוב מטעמים בלתי סבירים:
:: (1) סירוב בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שהוא סולק כרטיסי חיוב גדול להתקשר עם מאגד, שאינו מנומק בכתב, בתוך 20 ימי עסקים מיום שפנה אליו המאגד;
:: (2) סירוב בנסיבות אחרות שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הנגיד ועם רשות ניירות ערך.
: (ד) בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שהוא סולק כרטיסי חיוב גדול לא יגבה מספק שהתקשר עם מאגד תמורה נוספת על התמורה שגובה המאגד מהספק בעד השירות שהמאגד נותן לו.
: (ה) שר האוצר, בהתייעצות עם הממונה על התחרות, רשאי להורות על התמורה שישלם מאגד לבעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שהוא סולק כרטיסי חיוב גדול ואת תנאי ההתקשרות ביניהם, בהתקיים כל אלה:
:: (1) המאגד פנה לבעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שהוא סולק כרטיסי חיוב גדול ובתוך שישה חודשים ממועד הפנייה לא הושגה ביניהם הסכמה בדבר התמורה או תנאי ההתקשרות;
:: (2) שר האוצר נוכח כי בעל הרישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שהוא סולק כרטיסי חיוב גדול דרש תמורה או תנאי התקשרות בלתי סבירים.

@ 7ג. איסור שינוי לרעה של תנאי התקשרות (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: תאגיד בנקאי לא ישנה לרעה את תנאי הסכם ההתקשרות עם לקוח רק בשל כך שהלקוח התקשר או מעוניין להתקשר בהסכם לקבלת שירותים מגוף פיננסי אחר.

@ 7ד. איסור מניעת תחרות וגישה למידע (תיקון: תשע&quot;ז-2, תשפ&quot;ג)
: (א) תאגיד בנקאי לא ימנע, במעשה או במחדל, מגוף פיננסי העוסק בתפעול הנפקה של כרטיסי חיוב שמנפיק התאגיד הבנקאי (בסעיף זה - גוף מתפעל) לתת שירותים פיננסיים, לרבות מתן אשראי, ללקוחות התאגיד הבנקאי, ולא יגביל גוף מתפעל במתן שירותים כאמור.
: (ב) במסגרת הסכם ההתקשרות שבין התאגיד הבנקאי ללקוח שלטובתו מונפק כרטיס החיוב יחולו הוראות אלה:
:: (1) התאגיד הבנקאי יאפשר לגוף המתפעל לבקש ולקבל את הסכמת הלקוח לעשות שימוש במידע על אודות הלקוח שהגיע לידי הגוף המתפעל אגב ביצוע ההנפקה או תפעול ההנפקה, לשם מתן שירותים פיננסיים ללקוח שלגביהם מפוקח הגוף המתפעל;
:: (2) התאגיד הבנקאי יציין לפני הלקוח את שם הגוף המתפעל בעת בקשת ההסכמה; נתן הלקוח את הסכמתו כאמור, ישלח לו הגוף המתפעל הודעה בכתב שבה יצוין דבר הסכמת הלקוח, פרטי המידע שבהם ייעשה שימוש והשימושים המותרים במידע לאותו גוף, אפשרות הלקוח לבטל את הסכמתו או להתנותה בכל עת, וכן דרכי התקשרות עם הגוף המתפעל לעניין זה;
:: (3) התאגיד הבנקאי לא ימנע מהגוף המתפעל, במעשה או במחדל, לקבל את הסכמת הלקוח כאמור;
:: (4) הסכם ההתקשרות עם הלקוח להנפקת כרטיס החיוב לא יותנה במתן הסכמה כאמור לגוף המתפעל.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]], ובכלל זה לעניין קבלת הסכמת הלקוח להעברת המידע ולשימוש בו.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לעניין גוף מתפעל שאינו מפוקח על פי דין, לעניין פעילותו הפיננסית או לעניין גוף מתפעל כאמור שאינו עוסק בתפעול הנפקה לגבי הפעולות והשירותים הנלווים המהותיים להנפקת כרטיס חיוב.

@ 7ה. (תיקון: תשע״ז-2, תשפ&quot;ו) : (((בוטל).))

@ 7ו. הפצת כרטיסי אשראי של מנפיקים הקשורים עם תאגיד בנקאי בהסכם הפצה (תיקון: תשע״ז-2, תשע&quot;ט-5, תש&quot;ף-2)
: (א) פנה לקוח לתאגיד בנקאי בבקשה להתקשר עמו בחוזה כרטיס אשראי, או פנה תאגיד בנקאי ללקוח בהצעה להתקשרות כאמור, יפיץ התאגיד הבנקאי את כרטיסי האשראי של מנפיקים הקשורים עמו בהסכם הפצה; לעניין זה –
::- ”הפצה”, של כרטיסי אשראי – ביצוע כל הפעולות כמפורט להלן:
::: (1) הצגה לפני הלקוח של פרטים לעניין המנפיקים הקשורים בהסכם הפצה ולעניין כרטיסי האשראי שהם מנפיקים;
::: (2) מסירת פרטי הלקוח למנפיק מסוים הקשור בהסכם הפצה, לפי בקשת הלקוח;
::: (3) מסירה ללקוח של כרטיס אשראי שהנפיק לו מנפיק הקשור בהסכם הפצה, בסניפי התאגיד הבנקאי, לבקשת הלקוח;
::- ”הסכם הפצה” – הסכם בין תאגיד בנקאי לבין מנפיק אחר להפצת כרטיס האשראי שהנפיק המנפיק האחר;
::- ”כרטיס אשראי”, ”חוזה כרטיס אשראי” – כהגדרתם [[בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- ”מנפיק הקשור בהסכם הפצה” – גוף פיננסי שהוא מנפיק, למעט גוף המנוי [[בפסקאות (4), (6), (7) ו־(10) להגדרה ”גוף פיננסי” שבסעיף 1]], שאינו מפוקח על פי דין לעניין פעילותו הפיננסית כמנפיק, שהתקשר עם התאגיד הבנקאי בהסכם הפצה.
: (ב) המפקח ייתן בהוראות ניהול בנקאי תקין, הוראות לעניין תנאי הסכם ההפצה בין תאגיד בנקאי לבין מנפיק קשור בהסכם הפצה, לעניין אופן ההפצה ולעניין הפרטים שהתאגיד הבנקאי יחויב להציג ללקוח, לפי סעיף זה.
: (ג) לא יסרב תאגיד בנקאי סירוב בלתי סביר להתקשר עם מנפיק בהסכם הפצה כאמור בסעיף זה; לעניין זה, התניית תנאים בלתי סבירים דינה כדין סירוב בלתי סביר; המפקח רשאי לקבוע בהוראות ניהול בנקאי תקין תנאים שיראו אותם כבלתי סבירים לעניין סעיף קטן זה.

@ 7ז. הצגת מידע על עסקאות שביצע לקוח באמצעות כרטיס חיוב (תיקון: תשע״ז-2, ק&quot;ת תשע&quot;ט-2)
: (א) תאגיד בנקאי יציג ללקוח, לפי בקשתו, מידע על עסקאות שנעשו באמצעות כרטיסי החיוב של הלקוח שהועבר לו על ידי מנפיק כרטיס החיוב ושהתשלום בעדן נעשה בדרך של חיוב חשבון העובר ושב של הלקוח בתאגיד הבנקאי; היה התאגיד הבנקאי מנפיק, תהיה הצגת המידע לפי סעיף קטן זה על עסקאות שנעשו באמצעות כרטיסי חיוב שהנפיק מנפיק אחר, זהה להצגת המידע על עסקאות שנעשו באמצעות כרטיסי חיוב שהנפיק התאגיד הבנקאי.
: (ב) המפקח ייתן בהוראות ניהול בנקאי תקין הוראות לעניין אופן הצגת המידע בידי תאגיד בנקאי לפי סעיף קטן (א), מועדי הצגת המידע ופרטי המידע.
: (ג) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם הנגיד, יקבע בתקנות הוראות לעניין העברת מידע כאמור בסעיף קטן (א) ממנפיק לתאגיד בנקאי לצורך הצגתו כאמור באותו סעיף קטן, לרבות פרטי המידע, מועדי העברתו ואופן ההעברה.
:: ((פורסמו [[תקנות הבנקאות (שירות ללקוח) (העברת מידע ממנפיק לתאגיד בנקאי), התשע״ט–2019]].))
: (ד) תאגיד בנקאי לא יעשה כל שימוש במידע שהגיע לידיו לפי סעיף קטן (א), אלא לצורך הצגתו כאמור באותו סעיף קטן.

@ 7ח. איסור לסירוב בלתי סביר לשעבוד נוסף ולמימושו (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) תאגיד בנקאי לא יסרב סירוב בלתי סביר לבקשת לווה למתן הסכמתו לשעבוד נוסף של נכס, נחות בדרגתו, לטובת נושה אחר.
: (ב) שיעבד הלווה נכס בשעבוד נוסף לטובת נושה אחר, רשאי הנושה האחר לממש את השעבוד רק בהסכמת התאגיד הבנקאי; התאגיד הבנקאי לא יסרב לתת את הסכמתו אלא מטעמים סבירים.

@ 8. קביעת שיטות חישוב
: הנגיד רשאי, לאחר התייעצות בועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, לקבוע הוראות בדבר המועדים שבהם ייזקפו זיכויים וחיובים לחשבון כספי של לקוח המתנהל אצל תאגיד בנקאי, וכן את דרכי החישוב של ריבית שהתאגיד הבנקאי גובה או משלם או של המחיר שהוא גובה תמורת שירותים; ההוראות יכול שיהיו כלליות או לסוגים של תאגידים בנקאיים.
: ((פורסמו [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית), התשנ״א–1990]].))
: ((פורסמו [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים), התשנ״ב–1992]].))

@ 9. סייג
: הנגיד רשאי, לאחר התייעצות בועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, להכריז כי לא יראו סוג של תאגידי עזר כתאגידים בנקאיים לענין חוק זה.

@ 9א. ביטול שעבודים (תיקון: תשנ&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: (א) פרע לקוח, בעצמו ולא באמצעות ערב, את כל חיוביו שלהבטחתם נוצרו שעבודים, יבטל התאגיד הבנקאי את השעבודים ואם הנכסים ששועבדו נמצאים בחזקתו, יעמידם לרשות הלקוח או הממשכן תוך שבועיים מיום הפרעון; היה השעבוד משכנתה או משכון רשום, יגיש התאגיד הבנקאי, תוך 30 ימים מיום הפרעון, הודעה על מחיקת השעבוד למי שאצלו הוא נרשם.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו כל עוד לא נפרעו כל חיוביו של הלקוח המובטחים על ידי אותם שעבודים; היה החיוב שנפרע מסוג חיוב מתחדש, יבוטלו השעבודים רק אם הלקוח ביקש לבטלם, והמועד שבו הגיעה בקשתו לסניף התאגיד הבנקאי שבו התנהלו חיוביו ייחשב כיום הפרעון לצורך המועדים האמורים בסעיף קטן (א).
: (ג) הוצאות מחיקת רישום משכנתה או משכון כאמור יחולו על התאגיד הבנקאי.

@ 9א1. הגבלות לעניין גביית עמלת פירעון מוקדם של הלוואה לדיור (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) על אף האמור בכל דין או הסכם, בעת ביצוע משכנתה על דירה יחידה המשמשת למגורים של יחיד, או בעת מימוש משכון על זכויות לגבי דירת מגורים כאמור, לא יגבה תאגיד בנקאי עמלת פירעון מוקדם אם המשכנתה או המשכון האמורים נרשמו להבטחת הלוואה לדיור.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד בנקאי רשאי לגבות עמלת פירעון מוקדם אם מתקיים בתמורה שהתקבלה בעד מכירת דירת מגורים כאמור בסעיף קטן (א), אחד מאלה:
:: (1) התמורה עולה על 2.5 מיליון שקלים חדשים; סכום זה יהיה צמוד למדד כאמור [[בסעיף 9ז]];
:: (2) התמורה עולה על מלוא חוב ההלוואה ואינה עולה על הסכום שבפסקה (1), ובלבד שסכום עמלת הפירעון המוקדם לא יעלה על ההפרש שבין התמורה למלוא חוב ההלוואה.
: (ג) הנגיד, לאחר התייעצות בוועדה המייעצת ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע כללים לחישוב עמלת פירעון מוקדם לפי סעיף זה, וכן רשאי הוא, בדרך האמורה, לשנות את הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב)(1).
:: ((פורסמו [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלת פירעון מוקדם של הלוואות לדיור), התשע״ב–2012]].))
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;דירה יחידה&quot; - דירת מגורים שהיא דירתו היחידה של יחיד בישראל ובאזור, כהגדרתו [[בסעיף 16א לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ&quot;ג-1963]]; לעניין הגדרה זו יראו דירת מגורים כדירה יחידה גם אם יש ליחיד, נוסף עליה, דירת מגורים שהושכרה למגורים בשכירות מוגנת לפני יום כ&quot;ב בטבת התשנ&quot;ז (1 בינואר 1997), או דירת מגורים שחלקו של היחיד בה הוא פחות מ־25%;
::- &quot;הלוואה לדיור&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 9ב]];
::- &quot;יחיד&quot; - מי שאינו תאגיד, ובלבד שהוא בעלים, חוכר לדורות או מי שזכאי להירשם בפנקסי המקרקעין, כבעלים או כחוכר לדורות של הדירה היחידה, והכל במשמעות הנודעת למונחים אלה [[בחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]];
::- &quot;מלוא חוב ההלוואה&quot; - סכום ההלוואה שלהבטחת פירעונה נרשמו המשכנתה או המשכון, לרבות סכומים שנוספו לחוב בשל אגרות, שכר טרחה, הוצאות, ריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל, אם נוספו סכומים אלה כפי שנקבע לפי [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]].

== פרק ב'1: טיפול בבקשה להלוואה לדיור ושינוי מועד פירעון ההלוואה (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב) ==

@ 9ב. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ט-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;הלוואה לדיור&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) הלוואה שניתנה לשם רכישת דירת מגורים;
:: (2) הלוואה לדיור כהגדרתה [[בחוק הלוואות לדיור, התשנ&quot;ב-1992]];
:- &quot;הסכם הלוואה לדיור&quot; - הסכם שנכרת בין התאגיד הבנקאי המלווה לבין הלווה בעת מתן ההלוואה ([[בפרק זה]] - ההסכם);
:- &quot;הודעה&quot; - הודעה בכתב ללקוח;
:- &quot;תקופה לשינוי מועד פירעון הלוואה&quot; - תקופה של ארבעה חודשים שתחילתה ביום תחילתו של [[פרק זה]], ולאחר מכן - תקופה של ארבעה חודשים שתחילתה ב־1 באפריל בכל ארבע שנים, החל בשנת 2005.

@ 9ג. שינוי מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור (תיקון: תשס&quot;ד)
: על אף האמור בכל דין או הסכם, רשאי לקוח, שהגיש בקשה בכתב, במהלך כל תקופה לשינוי מועד פירעון ההלוואה, לשנות את מועד פירעונה החודשי של הלוואה לדיור שקיבל, ל־1, 10 או 15 בחודש, לפי בחירתו.

@ 9ד. סייג לענין פיגור בפירעון ההלוואה (תיקון: תשס&quot;ד)
: פיגר הלקוח בפירעון הלוואה לדיור, ובמועד בקשתו לשינוי מועד הפירעון החודשי כאמור [[בסעיף 9ג]], טרם סילק את מלוא חוב הפיגורים, או לא הגיע להסדר עם התאגיד הבנקאי, לא יהא התאגיד הבנקאי חייב להיענות לבקשה.

@ 9ה. הודעת התאגיד הבנקאי (תיקון: תשס&quot;ד)
: לא יאוחר משלושים ימים לפני תחילתה של כל תקופה לשינוי מועד פירעון הלוואה, יודיע תאגיד בנקאי ללקוח על זכותו לשנות את מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור, בהתאם לתנאים הקבועים בחוק זה; תאגיד בנקאי רשאי למסור ללקוח הודעה כאמור, במסגרת הודעתו ללקוח לגבי הפירוט השנתי של תשלומי ההלוואה לדיור.

@ 9ו. שינוי לגבי חלק מההלוואה לדיור (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ט-2)
: לקוח לא יהיה רשאי לשנות את מועד הפירעון החודשי אלא לגבי כל חלקי ההלוואה לדיור; בסעיף זה, &quot;חלק&quot; - כל חלק מההלוואה לדיור שחלים לגביו תנאים שונים מהתנאים החלים על חלקים אחרים בהלוואה, בין שנכרת הסכם אחד ביחס לכל החלקים ובין שנכרת יותר מהסכם אחד.

@ 9ז. עמלות בעד שינוי מועדי פירעון הלוואות לדיור (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: (א) בעד שינוי מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור כאמור [[בסעיף 9ג]], רשאי התאגיד הבנקאי לגבות עמלה ששיעורה לא יעלה על מאה עשרים וחמישה שקלים חדשים.
: (א1) בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור רשאי התאגיד הבנקאי לגבות עמלה ששיעורה לא יעלה על 360 שקלים חדשים.
: (ב) היו ללקוח כמה הלוואות לדיור באותו תאגיד בנקאי וביקש הלקוח לשנות את מועד הפירעון החודשי של יותר מהלוואה אחת לדיור שקיבל, רשאי התאגיד הבנקאי לגבות עמלה של חמישים שקלים חדשים בעבור שינוי מועד פירעון של כל הלוואה נוספת, ובלבד שסך כל העמלות שיגבה התאגיד הבנקאי, בעבור שינוי מועדי פירעון של כלל ההלוואות לדיור כאמור, לא יעלה על מאתיים עשרים וחמישה שקלים חדשים.
: (ג) התאגיד הבנקאי יערוך חישוב של הריבית בשל הפער במספר הימים שבין מועד פירעון ההלוואה החודשי המקורי לבין מועד הפירעון החודשי החדש (בסעיף קטן זה - התחשבנות פיננסית); ההתחשבנות הפיננסית תיעשה בריבית של פריים מינוס רבע אחוז נקודות, לפי ריבית הפריים הממוצעת של חמשת הבנקים הגדולים, והסכום המתקבל מההתחשבנות האמורה יתווסף לסכומים או יופחת מהסכומים שעל הלקוח לשלם לתאגיד הבנקאי; שר האוצר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בתקנות, לשנות את הריבית המשמשת לחישוב ההתחשבנות הפיננסית לפי הוראות סעיף קטן זה.
: (ד) הסכומים האמורים בסעיף זה יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה, על פי שיעור השינוי שחל במדד החדש לעומת המדד היסודי; בסעיף קטן זה -
::- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
::- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם.

@ 9ח. כניסת השינוי לתוקף (תיקון: תשס&quot;ד)
: מועד פירעון ההלוואה החדש ייכנס לתוקפו במועד הפירעון החל בחודש שאחרי החודש שבו הוגשה הבקשה, ובלבד שעברו לפחות 14 ימים ממועד הגשת הבקשה לשינוי לתאגיד הבנקאי.

@ 9ח1. דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור בנסיבות מיוחדות (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: (א) טרם כריתת הסכם הלוואה לדיור לשם רכישת דירה יחידה כהגדרתה [[בסעיף 9א1(ד)]], יודיע תאגיד בנקאי ללקוח כי באפשרותו לכלול בהסכם ההלוואה הוראות שלפיהן יוכל הלקוח לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, אם יבקש, בתנאים שיקבע התאגיד הבנקאי ובכפוף להוראות אלה:
:: (1) לאחר כריתת הסכם ההלוואה התקיים אחד מאלה, והוצג לתאגיד הבנקאי מסמך המעיד על כך:
::: (א) הלקוח סיים את עבודתו בשנה שקדמה לבקשתו לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, ומאז הוא אינו עובד;
::: (ב) הלקוח חלה או נפצע ועקב כך הוא אינו כשיר לעבוד תקופה רצופה העולה על שלושה חודשים;
::: (ג) הלקוחה ילדה, טרם חלפו שישה חודשים מיום הלידה והיא אינה עובדת;
:: (2) לקוח רשאי לדחות מועדי פירעון לפי סעיף זה לתקופה שיבקש, שלא תעלה על שלושה חודשים, לא יותר מפעם אחת ב-12 חודשים רצופים ולא יותר משלוש פעמים במשך תקופת ההלוואה לדיור.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות כל דין, טרם כריתת הסכם ההלוואה לדיור, ימסור התאגיד הבנקאי ללקוח הסבר בכתב בדבר התנאים לדחיית מועד הפירעון החודשי של ההלוואה לפי סעיף זה; בהסבר כאמור יפורטו, בין השאר, העלויות הכרוכות בבחירת הלקוח לכלול בהסכם הוראות בדבר האפשרות לדחות את מועד הפירעון החודשי של ההלוואה כאמור בסעיף קטן (א) וכן העלויות הכרוכות במימוש אותה אפשרות.
: (ג) דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור לפי סעיף זה לא תפגע בזכויות העומדות ללקוח לפי הסכם ההלוואה או לפי כל דין, ובכלל זה בזכויותיו לדיור חלוף או בזכותו לפנות לוועדה המיוחדת לפי הוראות [[סעיף 5א לחוק הלוואות לדיור, התשנ&quot;ב-1992]].
: (ד) אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת הלקוח.

@ 9ח2. דחיית מועדי הפירעון של הלוואה לדיור בשל פטירה (תיקון: תשע&quot;ט-3)
: (א) נפטר לקוח שנטל הלוואה לדיור מתאגיד בנקאי, ידחה התאגיד הבנקאי, לבקשת מי שחייב לפרוע את ההלוואה (בסעיף זה - החייב), את מועדי פירעון ההלוואה לתקופה שביקש החייב, שלא תעלה על 12 חודשים ממועד הפטירה, ובלבד שהציג לפני התאגיד הבנקאי תעודת פטירה.
: (ב) בשל דחיית מועדי פירעון ההלוואה בהתאם לסעיף קטן (א) לא יגבה תאגיד בנקאי תשלום כלשהו שלא היה נדרש לשלמו אלמלא הדחייה, ובכלל זה ריבית פיגורים בעד תקופת הדחייה.
: (ג) נדחו מועדי פירעון ההלוואה לדיור לפי הוראות סעיף זה, ישולמו התשלומים שמועד פירעונם נדחה באחת מהדרכים האלה, לפי בחירת החייב:
:: (1) בתום תקופת פירעון ההלוואה לפי ההסכם, בתשלומים עתיים כמספר המועדים שנדחו;
:: (2) בתשלומים שייווספו לתשלומים שעל החייב לשלם עד לתום תקופת הפירעון.
: (ד) נודע לתאגיד בנקאי על פטירת לקוח שנטל ממנו הלוואה לדיור, יציין התאגיד הבנקאי במכתב או בהודעה שישלח בקשר לחוב או ליתרת ההלוואה פרטים על זכויות החייב לפי סעיף זה.
: (ה) אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת החייב.

== פרק ב׳2: פיקוח על עמלות (תיקון: תשס״ז) ==

@ 9ט. תעריפון מלא ותעריפונים מצומצמים (תיקון: תשס״ז, תשפ&quot;ג)
: (א) הנגיד, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, יקבע, בכללים, רשימה של שירותים שבעדם רשאי תאגיד בנקאי לגבות עמלות מלקוחותיו, ואופן חישובן של העמלות שניתן לגבות בעד שירותים אלה ([[בפרק זה]] – התעריפון המלא); הנגיד רשאי לקבוע סוגי שירותים שעליהם לא יחולו הוראות סעיף קטן זה והוראות [[סעיף 9י]].
: (ב) הנגיד רשאי לקבוע בכללים תעריפונים מצומצמים מתוך התעריפון המלא, לגבי סוגי שירותים בנקאיים או סוגי לקוחות ([[בפרק זה]] – תעריפונים מצומצמים).
: (ג) תאגיד בנקאי יידע את לקוחותיו בדבר התעריפון המלא, סכומי עמלות שהוא גובה בעד השירותים הכלולים בו, או שיעורן ([[בפרק זה]] - התעריפון המלא של התאגיד הבנקאי), וכן יעשה כאמור לגבי התעריפון המצומצם החל עליו, אם נקבע ([[בפרק זה]] - תעריפון מצומצם של התאגיד הבנקאי), והכל בדרך שיקבע הנגיד בכללים.
: (ג1) תאגיד בנקאי יידע את לקוחותיו, במסגרת התעריפון המלא של התאגיד הבנקאי והתעריפונים המצומצמים של התאגיד הבנקאי, כי הוא רשאי לגבות סכומים או שיעורים נמוכים יותר מהסכומים או השיעורים הנקובים בהם, למעט לעניין עמלה שנקבעה לפי [[סעיף 9יב(1)]] לגבי שירות בר-פיקוח.
: (ד) בקביעת הכללים לפי סעיף זה, יפעל הנגיד להצגה הוגנת ומובנת של העמלות, במטרה להבטיח את יכולת הלקוחות להשוות את העלות של ניהול חשבון ואמצעי תשלום, וכן יפעל בשים לב, ככל שניתן, לצורך במניעת גביה של עמלות שונות בעד אותו שירות, אלא אם כן סבר כי קיימות נסיבות המצדיקות גביה כאמור.
: (ה)(1) תאגיד בנקאי המבקש להוסיף שירות לתעריפון המלא יגיש למפקח בקשה מנומקת לכך; המפקח רשאי לדרוש מהמבקש פרטים נוספים לבדיקת הבקשה.
:: (2) המפקח ישיב לבקשה בתוך 30 ימים מיום קבלתה או מיום קבלת הפרטים הנוספים, לפי הענין.
:: (3) המפקח רשאי לאשר את הבקשה, ורשאי להתנותה בתנאים, או לדחות את הבקשה; אישר המפקח את הבקשה, יהיה התאגיד הבנקאי רשאי לגבות עמלה בעד השירות החל במועד שצוין באישור.
:: (4) הנגיד יפרסם ברשומות שירות שאושר לפי סעיף קטן זה.
: (ו) בסעיף זה [[ובסעיף 9י]], ”לקוח” – יחיד, וכן תאגיד שהוא עסק כפי שקבע הנגיד בכללים, בשים לב למחזור העסקים שלו.
: ((פורסמו [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס״ח–2008]].))

@ 9י. איסור גביית עמלה שלא בהתאם לתעריפון מלא ולתעריפונים מצומצמים (תיקון: תשס״ז, תשפ&quot;ו)
: תאגיד בנקאי לא יגבה מלקוחותיו עמלה אלא בעד שירות הכלול בתעריפון המלא ובהתאם להוראותיו, או בעד שירות שאושר התאם להוראות [[סעיף 9ט(ה)]], ולגבי סוגים של לקוחות שנקבעו לפי [[סעיף 9ט(ב)]] – בעד שירות הכלול בתעריפון המצומצם החל לגבי סוג לקוחות כאמור ובהתאם להוראותיו.

@ 9י1. איסור גביית עמלה שלא בהתאם לתעריפונים של התאגיד הבנקאי (תיקון: תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ו)
: תאגיד בנקאי לא יגבה מלקוחותיו עמלה בסכום או בשיעור העולה על הסכום או השיעור שנקבעו בתעריפון שפרסם של התאגיד הבנקאי, או שלא בהתאם להוראות תעריפון כאמור.

@ 9י2. איסור גביית עמלה שלא בהתאם להסכם עם הלקוח (תיקון: תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ו)
: בלי לגרוע מהוראת [[סעיף 9י1]], הוסכם עם לקוח כי תיגבה ממנו עמלה בסכום או בשיעור הנמוך מהסכום או השיעור שנקבעו בתעריפון שפרסם התאגיד הבנקאי, לא יגבה התאגיד בנקאי מהלקוח עמלה בסכום או בשיעור העולה על הסכום או השיעור שהוסכם כאמור.

@ 9י3. איסור גביית עמלה בעד שירות שלא ניתן (תיקון: תשפ&quot;ג)
: תאגיד בנקאי לא יגבה מלקוח עמלה אלא בעד שירות שניתן בפועל ללקוח.

@ 9י4. גביית עמלות בידי בנק חדש (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בנק חדש&quot; - בנק שטרם חלפו חמש שנים ממועד שהיה לבעל רישיון;
::- &quot;לקוח&quot;, לעניין סעיפים קטנים (ב) עד (ד) - כהגדרתו [[בסעיף 9ט(ו)]].
: (ב) הוראות [[סעיפים 9ט]] [[ו-9י]] לא יחולו על בנק חדש או על תאגיד עזר הנשלט על ידי בנק חדש.
: (ג) בנק חדש או תאגיד עזר הנשלט על ידיו יידע את לקוחותיו בדבר השירותים שבעדם הוא גובה עמלות ובדבר סכומי העמלות שהוא גובה בעד שירותים אלה או שיעורן, באופן פשוט וברור (בסעיף זה - תעריפון בנק חדש); תעריפון בנק חדש יפורסם לציבור באופן מקוון, וכן יימסר ללקוחות בדרכים שבהן נוהג הבנק החדש או תאגיד העזר הנשלט על ידיו למסור מידע ללקוחות.
: (ד) בנק חדש או תאגיד עזר הנשלט על ידיו יידע את לקוחותיו, במסגרת תעריפון בנק חדש, כי הוא רשאי לגבות סכומים או שיעורים נמוכים יותר מהסכומים או השיעורים הנקובים בתעריפון, למעט לעניין עמלה שנקבעה לפי [[סעיף 9יב(1)]] לגבי שירות בר-פיקוח.

@ 9יא. הכרזה על שירות כבר־פיקוח לענין העמלה הנגבית בעדו (תיקון: תשס״ז)
: (א) הנגיד רשאי, לשם פיקוח על סכום עמלה שגובה תאגיד בנקאי מלקוחותיו בעד שירות מסוים, להכריז, בצו, על אותו שירות כשירות בר־פיקוח לענין [[סעיפים 9יב]] [[או 9יג]] ([[בפרק זה]] – שירות בר־פיקוח), אם מתקיים לגביו אחד מאלה:
:: (1) העמלה הנגבית בעדו עלולה להפחית את התחרות בין התאגידים הבנקאיים או בינם לבין גוף אחר הנותן שירות דומה;
:: (2) לקוח יכול לקבלו רק בתאגיד הבנקאי שבו מתנהל חשבונו;
:: (3) לדעת הנגיד הוא שירות חיוני, ויש צורך בפיקוח עליו משיקולים של טובת הציבור.
: (ב) הנגיד, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע עילות נוספות על אלה המנויות בסעיף קטן (א); קבע הנגיד כאמור, יחולו לענין העילות שקבע הוראות סעיף קטן (א) רישה.
: ((פורסם [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות הניתן בידי סולק לנותן שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב), התשע״ג–2012]], לפיו שירות הניתן בידי סולק לנותן שירותי ניכיון מוכרז בזה שירות בר־פיקוח.))
: ((פורסם [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות מסלול בסיסי), התשע״ד–2014]], לפיו שירות מסלול בסיסי מוכרז בזה שירות בר־פיקוח.))
: ((פורסם [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות הודעות או התראות), התשע״ה–2015]], לפיו שירות הודעות או התראות מוכרז בזה שירות בר־פיקוח.))
: ((פורסם [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח), התשע״ו–2016]], לפיו שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח מוכרז בזה שירות בר־פיקוח.))
: ((פורסם [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות סליקה צולבת של עסקאות בכרטיס חיוב ושל עסקאות חיוב מיידי), התשע״ט–2018]], לפיו שירות סליקה צולבת של עסקאות בכרטיס חיוב ושל עסקאות חיוב מיידי מוכרז בזה שירות בר־פיקוח לעניין העמלה שנגבית בעדו ומועברת למנפיק.))

@ 9יב. פיקוח על סכומי עמלות או שיעוריהן (תיקון: תשס״ז)
: הנגיד רשאי, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, לקבוע, בצו, לגבי שירות בר־פיקוח, כל אחד מאלה:
: (1) את סכום העמלה שתיגבה בעדו או את שיעורה;
: (2) את הסכום או את השיעור המרבי של העמלה שניתן לגבות בעדו;
: (3) איסור על גביית עמלה בעדו.
: ((פורסם [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות מסלול בסיסי), התשע״ד–2014]], בנוגע לסכום העמלה על שירות מסלול בסיסי.))
: ((פורסם [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (סכום עמלה מרבי בעד שירות הניתן בידי סולק לנותן שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב), התשע״ה–2015]], בנוגע לסכום העמלה המרבי שניתן לגבות בעד שירות הניתן בידי סולק לנותן שירותי ניכיון.))
: ((פורסם [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות הודעות או התראות), התשע״ה–2015]], בנוגע לסכום העמלה המרבי שניתן לגבות בעד שירות הודעות או התראות.))
: ((פורסם [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח), התשע״ו–2016]], בנוגע לסכום העמלה המרבי שניתן לגבות בעד שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח.))
: ((פורסם [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות סליקה צולבת של עסקאות בכרטיס חיוב ושל עסקאות חיוב מיידי), התשע״ט–2018]], בנוגע לשיעור העמלה שנגבית בעד שירות סליקה צולבת של עסקאות בכרטיס חיוב ועסקאות חיוב מיידי ומועברת למנפיק.))

@ 9יג. בקשה להעלאת סכום עמלה או שיעורה (תיקון: תשס״ז)
: (א) תאגיד בנקאי המבקש לגבות מלקוחותיו, בעד שירות בר־פיקוח שלא נקבעה לגביו הוראה לפי [[סעיף 9יב]], עמלה בסכום או בשיעור העולה על הסכום או השיעור שגבה בעד אותו שירות ערב ההכרזה לפי [[סעיף 9יא]], יגיש למפקח בקשה מנומקת לכך; המפקח רשאי לדרוש מהמבקש פרטים נוספים לבדיקת הבקשה.
: (ב) המפקח רשאי להתיר העלאת הסכום או השיעור של עמלה שגובה תאגיד בנקאי מלקוחותיו בעד שירות בר־פיקוח שלגביו הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (א), בין בסכום או בשיעור המבוקש לפי אותו סעיף קטן ובין בסכום או בשיעור נמוך ממנו, או לדחות את הבקשה; המפקח יודיע על החלטתו בבקשה בתוך 30 ימים מיום קבלתה או מיום קבלת פרטים נוספים, לפי הענין.

@ 9יד. איסור גביית עמלה בעד שירות בר־פיקוח שלא בהתאם [[לסעיפים 9יב]] [[או 9יג]] (תיקון: תשס״ז)
: תאגיד בנקאי לא יגבה מלקוחותיו עמלה בעד שירות בר־פיקוח, שלא בהתאם להוראה שנקבעה לגביו בצו לפי [[סעיף 9יב]], וכן לא יעלה את הסכום או את השיעור של עמלה שהוא גובה בעד שירות כאמור שלא נקבעה לגביו הוראה בצו לפי [[9יב|אותו סעיף]], שלא על פי היתר לפי [[סעיף 9יג]] או שלא בהתאם לתנאיו של היתר כאמור.

@ 9טו. חובת דיווח לפני העלאת עמלה בעד שירות שאינו בר־פיקוח (תיקון: תשס״ז)
: תאגיד בנקאי לא יעלה את הסכום או את השיעור של עמלה בעד שירות שאינו בר־פיקוח, אלא אם כן הודיע על כך למפקח 30 ימים מראש.

@ 9טז. פרסום אישורים והיתרים (תיקון: תשס״ז)
: המפקח רשאי להורות לתאגיד בנקאי לפרסם, בדרך שיורה, אישור או היתר שניתן בהתאם להוראות [[פרק זה]].

@ 9יז. ייחוד סמכות הפיקוח על עמלות (תיקון: תשס״ז)
: [[חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996]], לא יחול על עמלה בעד שירות לפי חוק זה.

@ 9יח. חובת דיווח לוועדת הכלכלה של הכנסת (תיקון: תשס״ז)
: המפקח ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, מדי שישה חודשים, על פעולות שננקטו בהתאם להוראות [[פרק זה]], ועל יישום ההוראות האמורות על ידי התאגידים הבנקאיים.

== פרק ג': עונשין ועיצומים אחרים ==

@ 10. עונשין (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ה, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ז-2, תשע״ז–5, תשע״ח, תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ח-3, תשע&quot;ח-4, ק&quot;ת תש&quot;ף, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה-2)
: תאגיד בנקאי שעשה אחת מאלה, דינו - כפל הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]]:
: (1) הפר הוראה מהוראות [[פרק ב׳]] למעט [[סעיפים 2(ה)]]((,)) [[5]], [[5א]], [[5א1א]], [[5א2]], [[5א3]], [[5ב2]], [[5א4]], [[5ב(ב)]], [[5ב1]], [[5ג]], [[7א עד 7ד]], [[7ו]] [[ו-7ח]] [[ו־8]] או תקנה, הוראה או כלל על פיהן;
: (2) הפר התחייבות שנתן לפי [[סעיף 12(א)]].

@ 11. אחריות מנהל
: נעברה עבירה לפי [[סעיף 10]] בידי תאגיד בנקאי, יאשם בעבירה גם מי שהיה מנהל כללי או מנהל פעיל של התאגיד או עובד בכיר האחראי לאותו תחום בהנהלה הראשית של התאגיד או בסניף הנוגע בדבר שעה שהתאגיד עבר עבירה לפי חוק זה, ודינו - מאסר שנה, אם לא הוכיח אחת משתי אלה:
: (1) העבירה נעברה שלא בידיעתו ותפקידו לא חייב אותו לדעת על העבירה;
: (2) לאחר שנודע לו שהתאגיד עומד לעבור את העבירה, נקט כל האמצעים הסבירים כדי למנוע את התאגיד מלעבור את העבירה.

@ 11א. עיצום כספי (תיקון: תשס&quot;ה, תשס&quot;ז, תש&quot;ע, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ז-3, תשע״ז–5, תשע״ח, תשע״ח-3, תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ו)
: (א)(1) היה למפקח יסוד סביר להניח כי מנפיק עשה אחד מאלה, רשאי הוא הטיל עליו עיצום כספי בסך חמישים אלף שקלים חדשים:
::: (א) ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה או סיים תכנית כאמור ולא שלח ללקוח הודעה בהתאם להוראות [[סעיף 5א2(ב)(1)]];
::: (ב) לא אפשר ללקוח לממש את ההטבות בהתאם לתנאי תכנית ההטבות לתקופה בלתי קצובה, בניגוד להוראות [[סעיף 5א2(ב)(2)]];
::: (ג) ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה הכוללת צבירת זכויות או סיים תכנית כאמור ולא שלח ללקוח הודעה בהתאם להוראות [[סעיף 5א2(ג)(1)]];
::: (ד) לא אפשר ללקוח לממש את הזכויות שצבר בהתאם לתנאי תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה בניגוד להוראות [[סעיף 5א2(ג)(2)]];
::: (ה) ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה קצובה או סיים תכנית כאמור לפני תום התקופה הקצובה, בניגוד להוראות [[סעיף 5א2(ד)]];
::: (ו) שלח ללקוח הודעות שלא בהתאם להוראות [[סעיף 5א2(ה) או (ו)(1)]].
:: (1א) היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי לא נתן מענה אנושי מקצועי ללקוח בהתאם להוראות לפי [[סעיף 5א3]], רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך חמישים אלף שקלים חדשים.
:: (2) היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי לא תיקן ליקוי בהתאם להוראות המפקח שניתנו לו לפי [[סעיף 16(ב)]] או לא נתן הלוואה לדיור לאדם עם מוגבלות מקצרת חיים בניגוד להוראות [[סעיף 19סט לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]], רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך מאתיים וחמישים אלף שקלים חדשים.
: (א1) היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך חמישים אלף שקלים חדשים:
:: (1) לא אפשר ללקוח להגיש, באופן מקוון, בקשה להעביר את הפעילות הפיננסית מבנק מקורי לבנק קולט, בניגוד להוראות [[סעיף 5ב1]];
:: (2) גבה מהלקוח תשלום בעד הליך העברת הפעילות הפיננסית, בניגוד להראות [[סעיף 5ב1]];
:: (3) לא אפשר ללקוח להעביר את הפעילות הפיננסית שלו מבנק מקורי לבנק קולט בתוך המועד האמור [[בסעיף 5ב1(ב)]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]], למעט סוגי הפעילות הפיננסית שקבע הנגיד לגביהם כאמור [[בסעיף 5ב1(ג)]];
:: (4) הפר הוראות מההוראות שנקבעו בכללים לפי [[סעיף 5ב1]];
:: (5) לא מסר הודעה ללקוח בהתאם להוראות [[סעיף 5א1א]] [[או 5א4]] או מסר הודעה כאמור שלא בהתאם להוראות אותו סעיף (([צ&quot;ל: אותם סעיפים]));
:: (6) לא אפשר ללקוח להפקיד כספים באמצעות חשבון במערכת סגורה, בניגוד להוראות [[סעיף 5ב2(ב)]];
:: (7) הפעיל השפעה בלתי הוגנת על לקוח, בניגוד להוראות [[סעיף 5ב2(ד)]].
: (ב) היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך שבע מאות וחמישים אלף שקלים חדשים:
:: (1) הפר הוראה מהוראות [[סעיף 5א]];
:: (1א) פרסם פרסומת או נקט דרך שיווק אחרת שאינן כוללות את שם המלווה או לא צורפה להן אזהרה, בניגוד להוראות [[סעיף 5(ג)]];
:: (2) הפר הוראה מהוראות [[סעיף 9ה]], או דרש עמלה בסכום גבוה מהסכום המרבי הקבוע [[בסעיף 9ז(א), (א1) ו־(ב)]] בניגוד להוראות [[9ז|אותו סעיף]];
:: (3) גבה עמלה בעד שירות שאינו כלול בתעריפון המלא או בתעריפון המצומצם או שלא על פי החישוב שנקבע בכללים לפי [[סעיף 9ט]], בניגוד להוראות [[סעיף 9י]];
:: (3א) גבה עמלה בסכום או בשיעור העולה על הסכום או השיעור שנקבעו בתעריפון שפרסם התאגיד הבנקאי, או שלא בהתאם להוראות תעריפון כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 9י1]];
:: (3ב) גבה עמלה בסכום או בשיעור העולה על הסכום או השיעור שהוסכם עם הלקוח, בניגוד להוראת [[סעיף 9י2]];
:: (3ג) גבה עמלה בעד שירות אף שהשירות לא ניתן בפועל ללקוח, בניגוד להוראות [[סעיף 9י3]];
:: (4) העלה את הסכום או את השיעור של עמלה בעד שירות שאינו בר־פיקוח, בלי שהודיע על כך למפקח, בניגוד להוראות [[סעיף 9טו]];
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) לא הפיץ כרטיסי אשראי של מנפיקים הקשורים עמו בהסכם הפצה, בניגוד להוראות [[סעיף 7ו]];
:: (7) לא הציג ללקוח מידע על עסקאות, בניגוד להוראת [[סעיף 7ז(א)]];
:: (8) עשה שימוש במידע שהגיע לידיו שלא לצורך הצגתו, בניגוד להוראות [[סעיף 7ז(ד)]];
:: (9) עשה דבר העלול להטעות לקוח בכל עניין מהותי למתן שירות ללקוח, מהעניינים המנויים [[בסעיף 3]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]].
: (ג) היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך מיליון וחצי שקלים חדשים:
:: (1) הפר הוראה מהוראות שנקבעו בכללים לפי [[סעיף 5]];
:: (2) הפר הוראה מהוראות שנקבעו לפי [[סעיף 8]];
:: (3) לא יידע את לקוחותיו בדבר סכומי עמלות שהוא גובה בעד שירותים הכלולים בתעריפון המלא, בדרך שקבע הנגיד לפי [[סעיף 9ט(ג)]];
:: (4) לא יידע לקוח מסוג שנקבע לפי [[סעיף 9ט(ב)]], בדבר עמלה שהוא גובה בעד שירותים הכלולים בתעריפון המצומצם החל לגבי לקוחות מאותו סוג, בדרך שקבע הנגיד לפי הוראות [[סעיף 9ט(ג)]];
:: (4א) לא יידע את לקוחותיו בדבר השירותים שבעדם הוא גובה עמלות, ובדבר סכומי העמלות שהוא גובה בעד שירותים אלה או שיעורן, בדרך הקבועה [[בסעיף 9י4(ג)]];
:: (5) גבה עמלה בעד שירות בר־פיקוח שלא בהתאם להוראה לפי [[סעיף 9יב]] או להיתר לפי [[סעיף 9יג]], בניגוד להוראות [[סעיף 9יד]].
: (ד) המפקח אינו רשאי להטיל עיצום כספי הנמוך מן העיצום הכספי הקבוע [[בפרק זה]] אלא לפי הוראות סעיף קטן (ה).
: (ה) הנגיד, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע סוגי מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם רשאי המפקח להטיל עיצום כספי הנמוך מהעיצום הקבוע בסעיפים קטנים (א) עד (ג), ובשיעורי הפחתה מרביים שיקבע.
:: ((פורסמו [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי), התשע״א–2011]].))
: (ו) על עיצום כספי לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 14י עד 14טו לפקודת הבנקאות]], בשינויים המחויבים.

@ 12. התחייבות של תאגיד בנקאי
: (א) היה המפקח סבור כי תאגיד בנקאי עבר עבירה לפי חוק זה, רשאי הוא, באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, להסכים לקבל ממנו התחייבות בכתב כלפיו לגבי הענינים המפורטים להלן או אחד מהם:
:: (1) להימנע ממעשה או ממחדל המפורש בכתב ההתחייבות, אשר לדעת המפקח מהווה עבירה לפי חוק זה;
:: (2) לפצות את הלקוח;
:: (3) לבטל את העסקה שבה נעברה העבירה;
:: (4) לפרסם מודעה ברבים כפי שיורה המפקח.
: (ב) תאגיד בנקאי שנתן התחייבות כאמור בסעיף זה לא יינקטו כלפיו הליכים פליליים לפי חוק זה בשל מעשה או מחדל ששימש עילה למתן ההתחייבות, ובכפוף להחלטת היועץ המשפטי לממשלה - לא יינקטו הליכים כאמור כלפי מנהל או עובד כאמור [[בסעיף 11]].
: (ג) קבלת ההתחייבות כאמור בסעיף זה אין בה כדי לגרוע מזכותו של לקוח לתבוע פיצויים לפי [[סעיף 15]].

@ 13. צו בית משפט למניעת עבירה
: לפי בקשה מאת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו או מאת המפקח, רשאי בית המשפט לצוות על כל פעולה הדרושה למניעת עבירה לפי חוק זה ועל מתן ערובה לכך, לרבות תיקון לפרסום מטעה.

@ 14. פרסום פסק־דין או תיקון פרסום
: בית המשפט רשאי לצוות שפסק דין חלוט בהליך לפי חוק זה, או תמציתו או תיקון לפרסום מטעה, יפורסמו ברבים בצורה ובאופן שיקבע, ולהורות מי ישא בהוצאות הפרסום; הורה בית המשפט שהנאשם ישא בהוצאות הפרסום, יהא דינן כדין קנס שהטיל בית המשפט.

@ 15. פיצויים
: דין נזק שנגרם לאדם על ידי עבירה על הוראות חוק זה, או על כל תקנה שניתנה לפיו, כדין נזק שמותר לתבוע עליו פיצויים על פי [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], ולענין סעיף זה אין נפקא מינה -
: (1) אם הנזק נגרם במישרין או בעקיפין;
: (2) אם הנזק הוא בחסרון־כיס או במניעת ריווח;
: (3) אם עובר העבירה עמד לדין פלילי ואם לאו;
: (4) אם עובר העבירה לא התכוון לגרום את הנזק או לא יכול היה לראותו מראש.

@ 16. פניות הציבור
: (א) המפקח יברר פניות הציבור בדבר עסקיהם עם תאגידים בנקאיים שראה בהן ממש וישתמש בסמכויותיו לפי [[פקודת הבנקאות, 1941]], למטרה זו.
: (ב) מצא המפקח שפניה היתה מוצדקת, יודיע על כך לפונה ולתאגיד הבנקאי הנוגע בדבר; המפקח יפרש בהודעתו את ממצאי הבירור ואת הדרכים לתיקון הליקוי שמצא.
: (ג) מצא המפקח שפניה לא היתה מוצדקת, או שאין היא ראויה לבירורו, יודיע על כך לפונה; המפקח רשאי לפרש בתשובתו את ממצאי הבירור.
: (ד) החלטותיו וממצאיו של המפקח בבירור פניה -
:: (1) לא יהיה בהם כדי להעניק לפונה או לאדם אחר זכות או סעד בבית משפט או בבית דין שלא היו לו לפני כן;
:: (2) לא יהיה בהם כדי למנוע מהפונה או מאדם אחר להשתמש בזכות אחרת או לבקש סעד אחר שהוא זכאי להם, אולם אם נקבע לכך מועד בחיקוק, לא יוארך המועד על ידי הגשת הפניה למפקח או בירורה.

== פרק ג'1: תובענה ייצוגית (((בוטל))) (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו) ==

@ 16א. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 16ב. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 16ג. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 16ד. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 16ה. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 16ו. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 16ז. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 16ח. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 16ט. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 16י. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

== פרק ד': הוראות שונות ==

@ 16יא. פרסום נתונים (תיקון: תשס&quot;ז, תשע&quot;ז-2, תשפ&quot;ה)
: המפקח רשאי לפרסם נתונים בדבר -
: (1) ההוצאה הממוצעת בפועל של לקוחות, או של סוגי לקוחות, של תאגידים בנקאיים שונים בעד שירותים; תאגיד בנקאי יגיש למפקח דיווח על ההוצאה כאמור של לקוחותיו, במתכונת ובמועד כפי שיורה המפקח;
: (2) סכומים ושיעורים של עמלות שגובים תאגידים בנקאיים בעד סוגי שירותים, בדרך שתאפשר את השוואת העמלות;
: (3) שיעורי ריביות המשולמות בפועל על ידי כל אחד מהתאגידים הבנקאיים ללקוחות, בעד פיקדונות שקליים, בדרך שתאפשר את השוואת הריביות;
: (4) שיעורי ריביות הנגבות בפועל על ידי כל אחד מהתאגידים הבנקאיים מלקוחות בעד מתן אשראי, בדרך שתאפשר את השוואת הריביות;
: (5) מספר הפיקדונות שהופקדו בכל אחד מהבנקים באמצעות חשבון במערכת סגורה כהגדרתו [[בסעיף 5ב2(א)]].

@ 17. החוק מחייב
: הוראות חוק זה יחולו על אף כל ויתור או הסכם נוגד.

@ 17א. תחולת החוק על ערב (תיקון: תשנ&quot;ד, תשע&quot;ד, תשע&quot;ז)
: הוראות חוק זה יחולו גם על מי שערב ללקוח כלפי תאגיד בנקאי; ואולם הוראות [[סעיף 5א1]] יחולו לעניין ערב ללקוח כלפי תאגיד בנקאי בהתאמות ובשינויים שייקבעו בהוראות ניהול בנקאי תקין.

@ 18. שמירת דינים
: חוק זה בא להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו.

@ 19. ביצוע ותקנות
: שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, לאחר התייעצות בנגיד, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

@ 19א. שינוי השיעור לעניין ההגדרה בנק בעל היקף פעילות זעיר (תיקון: תשפ&quot;ו)
: הנגיד, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע שיעור אחר לעניין ההגדרה &quot;בנק בעל היקף פעילות זעיר&quot;, ובלבד שלא יעלה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל כאמור באותה הגדרה, בשים לב, בין השאר, להיבטים הנוגעים לתחרות ולשמירה על עניינם של הלקוחות.

@ 19ב. פטור מהוראות לפי חוק זה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: שר האוצר, בהסכמת הנגיד, לאחר התייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע פטור מהוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן, לגבי סוגים מסוימים של תאגידים בנקאיים או לגבי סוגים מסוימים של לקוחות, כפי שיקבע, ורשאי הוא להתנות פטור כאמור בתנאים שיקבע.

@ 20. תחילה
: תחילתו של חוק זה ביום כ&quot;ט בסיון התשמ&quot;א (1 ביולי 1981).

@ 21. פרסום
: חוק זה יפורסם תוך שלושים ימים מיום קבלתו בכנסת.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;ד באדר ב' התשמ&quot;א (30 במרס 1981).

&lt;חתימות&gt;
* יצחק נבון, נשיא המדינה
* מנחם בגין, ראש הממשלה
* יורם ארידור, שר האוצר</text>
      <sha1>tutg54vu4hos704w9kbg54awh1juw4c</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק הבנקאות (שירות ללקוח)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>295184</id>
    <revision>
      <id>3002648</id>
      <parentid>3002507</parentid>
      <timestamp>2026-04-01T12:30:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3002644]</comment>
      <origin>3002648</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="137298" sha1="ewyy47nsxtft5m69xh3eyz0jv9jneok" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000205}} {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״א, 258|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_210117.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 78|תיקון מס׳ 2 לחוק שיקים ללא כיסוי|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210891.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 154|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211019.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 34|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211037.pdf}}, {{ח:תיבה|158|תיקון מס׳ 4 לחוק הגנת הצרכן|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211153.pdf}}, {{ח:תיבה|429|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211766.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 306|חוק תובענות ייצוגיות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211685.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 252|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211519.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 24|תיקון מס׳ 3 לחוק הפיקוח על המטבע|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211578.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 368|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300982.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 840|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299983.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 279|חוק תובענות ייצוגיות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299748.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 376|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300135.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 474|חוק בנק ישראל|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301176.pdf}}, {{ח:תיבה|514|תיקון מס׳ 3 לחוק החוזים האחידים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301011.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1001|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301120.pdf}}, {{ח:תיבה|1102|תיקון מס׳ 18 לחוק הבנקאות (רישוי)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301319.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 86|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301014.pdf}}, {{ח:תיבה|388|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301188.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 338|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301363.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 868|חוק נתוני אשראי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_340802.pdf}}, {{ח:תיבה|1130|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348251.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 154|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366409.pdf}}, {{ח:תיבה|368|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367942.pdf}}, {{ח:תיבה|446|חוק חובת אזהרה בפרסום ובשיווק של הלוואה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_381148.pdf}}, {{ח:תיבה|1087|תיקון מס׳ 4 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390377.pdf}}, {{ח:תיבה|1156|תיקון מס׳ 53 לחוק הגנת הצרכן|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390431.pdf}}, {{ח:תיבה|1223|תיקון מס׳ 5 לחוק הסדרת הלוואות חוץ־בנקאיות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390482.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 454, 456|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491979.pdf}}, {{ח:תיבה|739|תיקון מס׳ 18 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_502709.pdf}}, {{ח:תיבה|879|תיקון מס׳ 57 לחוק הגנת הצרכן|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504205.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 48|תיקון מס׳ 5 (תיקון) לחוק הסדרת הלוואות חוץ־בנקאיות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_519395.pdf}}, {{ח:תיבה|98|תיקון מס׳ 30|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528211.pdf}}, {{ח:תיבה|159|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528257.pdf}}, {{ח:תיבה|223, 226|חוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528386.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 14, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/22/law/22_lsr_567851.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 312|חוק סליקת שיקים ושיקים ללא כיסוי (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_597194.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 864|תיקון מס׳ 34|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_628369.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 222, 355|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 496|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4048300.pdf}}, {{ח:תיבה|558|תיקון לחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4177658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 638|תיקון מס׳ 38|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6803031.pdf}}, {{ח:תיבה|648|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6913397.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 392|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}.

''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ט, 54|צו נתוני אשראי (דחיית יום התחילה של החוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8074.pdf}}, {{ח:תיבה|1956|צו להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה) (דחיית מועד התחילה של סעיף 7ז לחוק הבנקאות (שירות ללקוח))|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8161.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 1880|תקנות התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019) (דחיית תחילתו של פרק ב׳ לחוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8676.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: חובות תאגיד בנקאי במתן שירותים בנקאיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1|פרק ב׳1: טיפול בבקשה להלוואה לדיור ושינוי מועד פירעון ההלוואה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב2|פרק ב׳2: פיקוח על עמלות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: עונשין ועיצומים אחרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1: תובענה ייצוגית {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״א־2, תשע״ז־2, תשע״ז־4, תשע״ט־4, תש״ף, תשפ״ג־2, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי תשלום“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנק“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנק בעל היקף פעילות זעיר“ – בנק ששווי נכסיו לא עלה על שיעור של 2.5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל או על שיעור אחר שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 19א|סעיף 19א}}, או שעלה על שיעור כאמור בשנים מסוימות אך לא במשך שנתיים רצופות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנק בעל היקף פעילות קטן“ – בנק שמתקיימים בו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שווי נכסיו לא עלה על שיעור של 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל, או שעלה על שיעור כאמור בשנים מסוימות אך לא במשך שנתיים רצופות;
{{ח:תתת|(2)}} שווי נכסיו עלה במשך שנתיים רצופות על שיעור של 2.5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל, או על שיעור אחר שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 19א|סעיף 19א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תאגיד בנקאי;
{{ח:תתת|(2)}} החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}} (בפסקה זו – חוק הדואר), בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הדואר|באותו חוק}} מטעם החברה הבת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88יא|בסעיף 88יא לחוק האמור}}, ומהיום הקובע כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf|סעיפים 56 ו־57(ג) לחוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012}} {{ח:הערה|(ביום 31.12.2026)}} – החברה הבת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר}};
{{ח:תתת|(3)}} גוף מוסדי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(4)}} חבר בורסה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:תתת|(5)}} בעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}};
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(8)}} מנהל תיקי השקעות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתת|(9)}} מנהל קרן כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תתת|(9א)}} חברת תשלומים כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023}};
{{ח:תתת|(10)}} גוף אחר המספק שירותים פיננסיים, שקבע שר האוצר, בהסכמת הנגיד, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראות ניהול בנקאי תקין“ – הוראות המפקח לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|סעיף 5(ג1) לפקודת הבנקאות, 1941}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנפקה“ ו”תפעול הנפקה“, של כרטיס חיוב – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 11ב|בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבנקאות (רישוי)“ – {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק כרטיסי חיוב“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס חיוב“ ו”מנפיק“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 11ב|בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי הנכסים“ – שווי נכסיו של בנק כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים החלים עליו, ואם הוא נשלט על ידי בנק – שווי הנכסים בדוח הכספי כאמור של הבנק השולט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}} לרבות תאגיד עזר, ובעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו; לעניין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}}, וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|החוק האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד עזר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות“ – כל שירות שנותן תאגיד בנקאי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לקוח“ – אדם המקבל שירות מתאגיד בנקאי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנגיד“ – נגיד בנק ישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח“ – המפקח על הבנקים שנתמנה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הועדה המייעצת“ – הועדה המייעצת שנתמנתה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 6|סעיף 6 לפקודת הבנקאות, 1941}}, בצירוף אדם שימנה שר האוצר כנציג לקוחות.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: חובות תאגיד בנקאי במתן שירותים בנקאיים}}

{{ח:סעיף|2|חובה לתת שירותים מסויימים|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט, תשפ״ג, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יסרב תאגיד בנקאי סירוב בלתי סביר לתת שירותים מהסוגים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} קבלת פקדון כספי במטבע ישראלי או במטבע חוץ;
{{ח:תתת|(2)}} פתיחת חשבון עובר ושב במטבע ישראלי, וניהולו כל עוד מתקיימת אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} החשבון ביתרת זכות לטובת הלקוח;
{{ח:תתתת|(ב)}} הלקוח עומד בתנאי ההסכם בינו לבין התאגיד הבנקאי בקשר לניהול החשבון;
{{ח:תתת|(3)}} מכירת שיקים בנקאיים במטבע ישראלי ובמטבע חוץ;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת}} אולם אין חובה לתת שירות שיש בו משום מתן אשראי ללקוח.
{{ח:תת|(ב)}} התניית תנאים בלתי סבירים למתן שירות דינה כדין סירוב בלתי סביר לתיתו.
{{ח:תת|(ג)}} הנגיד רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, לקבוע בצו שהוראות סעיף זה יחולו על שירותים נוספים.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של סירוב כאמור, רשאי תאגיד בנקאי להודיע למפקח על מדיניות עסקית שקבע לענין מתן שירותים, ואם לא נתקבלה מהמפקח הודעה על התנגדותו למדיניות האמורה, ייחשב כסביר סירוב הנובע מאותה מדיניות.
{{ח:תת|(ה)}} סירב תאגיד בנקאי לתת את השירות המנוי בסעיף קטן (א)(2) לגוף פיננסי, בעבורו או בעבור לקוחות הגוף הפיננסי, או שלא נתן שירות כאמור בתוך שלושה חודשים ממועד הגשת הבקשה הראשונה של הגוף הפיננסי לפתיחת חשבון עובר ושב במטבע ישראלי וניהולו אצל התאגיד הבנקאי (בסעיף קטן זה – עיכוב במתן השירות), ימסור התאגיד הבנקאי הודעה על כך למפקח על הבנקים וינמק את סירובו למתן השירות או את הסיבה לעיכוב במתן השירות, לפי העניין; המפקח רשאי לתת הוראות לביצוע סעיף קטן זה בהוראות ניהול בנקאי תקין; בסעיף קטן זה, ”גוף פיננסי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}};
{{ח:תתת|(2)}} חברת תשלומים כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023}}.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על בנק בעל היקף פעילות זעיר, בנק בעל היקף פעילות קטן ותאגיד עזר הנשלט על ידי מי מהם.

{{ח:סעיף|2א|מתן שירות פתיחת חשבון עובר ושב וניהולו בידי בנק בעל היקף פעילות קטן|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} הציע בנק בעל היקף פעילות קטן או תאגיד עזר הנשלט על ידיו שירות פתיחת חשבון עובר ושב וניהולו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א)(2)}}, לא יסרב סירוב בלתי סביר לתת את אותו השירות ללקוח מסוים, אולם הוא רשאי להציע את השירות האמור רק לסוגי לקוחות מסוימים; לעניין זה, התניית תנאים בלתי סבירים למתן שירות דינה כדין סירוב בלתי סביר לתיתו.

{{ח:סעיף|2ב|חובת הנמקה של בנק בעל היקף פעילות זעיר|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הציע בנק בעל היקף פעילות זעיר או תאגיד עזר הנשלט על ידיו שירות פתיחת חשבון עובר ושב וניהולו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א)(2)}}, וסירב לבקשת לקוח לתת את אותו השירות, יודיע על כך ללקוח בתוך זמן סביר; בהודעה כאמור יפרט את הטעמים לסירוב, אלא אם כן פירוט כאמור עלול לסכל את המטרה שלשמה נדרש הסירוב, בין השאר אם פירוט כאמור אסור על פי דין או אם התקיים חשש סביר לכך שהלקוח מבצע הונאה.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף קטן (א) לא יחול על בנק בעל היקף פעילות זעיר או על תאגיד עזר הנשלט על ידיו, אם טרם חלפו חמש שנים מיום שהיה הבנק בעל רישיון.

{{ח:סעיף|2ג|פרסום בדבר תחולת {{ח:פנימי|סעיף 2א|סעיפים 2א}} {{ח:פנימי|סעיף 2ב|ו־&lt;wbr&gt;2ב}}|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בנק או תאגיד עזר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2א|בסעיף 2א}} {{ח:פנימי|סעיף 2ב|או 2ב}} יפרסם באתר האינטרנט שלו הודעה בדבר תחולת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2א|הסעיפים האמורים}} לגביו.

{{ח:סעיף|3|איסור הטעיה}}
{{ח:ת}} לא יעשה תאגיד בנקאי – במעשה או במחדל, בכתב או בעל־פה או בכל דרך אחרת – דבר העלול להטעות לקוח בכל ענין מהותי למתן שירות ללקוח (להלן – הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים:
{{ח:תת|(1)}} המהות והטיב של השירות;
{{ח:תת|(2)}} מועד מתן השירות;
{{ח:תת|(3)}} התשואה והתועלת שניתן להפיק מהשירות;
{{ח:תת|(4)}} זהות נותן השירות;
{{ח:תת|(5)}} החסות, העידוד או ההרשאה שניתנו למתן השירות;
{{ח:תת|(6)}} המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר בעד השירות;
{{ח:תת|(7)}} חוות דעת מקצועית שניתנה לגבי טיב השירות או מהותו;
{{ח:תת|(8)}} תנאי אחריות לשירות;
{{ח:תת|(9)}} תקופת מתן השירות ודרכי חידושו.

{{ח:סעיף|4|איסור פגיעה בנסיבות מיוחדות}}
{{ח:ת}} לא יעשה תאגיד בנקאי – במעשה או במחדל, בכתב או בעל־פה או בכל דרך אחרת – דבר שיש בו משום ניצול מצוקתו של לקוח, חולשתו השכלית או הגופנית, בורותו, אי־ידיעתו את השפה או חוסר נסיונו, או הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליו, הכל כדי לקשור עסקה של מתן שירות בתנאים בלתי סבירים או כדי לתת או לקבל תמורה השונה במידה בלתי סבירה מהתמורה המקובלת.

{{ח:סעיף|5|גילוי נאות|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ה־3, תש״ע־2, תשע״ז־3, תשפ״ב, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הנגיד רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, לקבוע בכללים חובה על תאגידים בנקאיים, לפי הפירוט והדרך שנקבעו בהם –
{{ח:תתת|(1)}} לגלות ללקוחותיהם כל פרט מהותי לגבי תכנו, היקפו, תנאיו ומחירו של שירות שהם נותנים והסיכונים הכרוכים בו;
{{ח:תתת|(2)}} לציין פרטים מסויימים בכל פרסום שלהם בדבר שירותיהם;
{{ח:תתת|(3)}} ליתן ללקוחותיהם, במועדים קבועים, דוחו״ת על שירותים הניתנים להם ולציין בהם פרטים מסויימים;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} היה לנגיד יסוד סביר להניח כי הדבר דרוש למניעת הטעיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}} או פגיעה בלקוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, לחייב בכללים תאגידים בנקאיים לערוך הסכם בכתב עם הלקוח, לציין בהסכם את הפרטים שנקבעו בכללים ולמסור ללקוח העתק חתום של ההסכם; הנגיד רשאי לקבוע בכללים גם הוראות לעניין האותיות בהסכם, ובכלל זה הוראות לעניין הגודל המזערי של האותיות כאמור, היחס בינן לבין השטח שבו כלול המידע ואופן כתיבתן והצגתן, וכן רשימת תנאים מהותיים בהסכם, הבלטתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם.
{{ח:תת|(ב1)}} המפקח רשאי לקבוע, משיקולים הנוגעים לעידוד התחרות או לעידוד חדשנות ונסיינות במערכת הבנקאית, לבקשת בנק בעל היקף פעילות זעיר, בנק בעל היקף פעילות קטן או תאגיד עזר הנשלט על ידי מי מהם, כי כללים מסוימים אשר נקבעו לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) לא יחולו לגביו, או שיחולו בהתאמות שיקבע המפקח או בתום תקופה שיקבע, ובלבד ששוכנע כי המידע המהותי ללקוח יוצג בדרך חלופית ויעילה; בנק או תאגיד עזר כאמור יפרסם באתר האינטרנט שלו הודעה על קביעת המפקח לפי סעיף קטן זה שתכלול פירוט בדבר הכללים אשר נקבע כי לא יחולו על הבנק או על תאגיד העזר, וכן ההתאמות והתקופה שנקבעה לתחולת הקביעה, אם נקבעו לגביו.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפרסם תאגיד בנקאי פרסומת אף אם היא פרסומת המותרת לפי דין ולא ינקוט דרך שיווק אחרת, המעודדות נטילת הלוואה על ידי לקוח, אלא אם כן הן כוללות את שם המלווה וצורפה להן אזהרה בנוסח זה: ”אי־עמידה בפירעון ההלוואה עלולה לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל“.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות), התשמ״ו–1986}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ״ב–1992}}.}}

{{ח:סעיף|5א|מסירת מידע על עמלות וריביות|תיקון: תשנ״ח, תשס״ז, תשע״ב־2, תשפ״ג, תשפ״ד־2, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מבלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, תאגיד בנקאי ימסור ללקוחותיו מידע בכתב על סכומי העמלות והריביות או על שיעורן שהוא גובה בעד כל שירות שנתן ללקוח; המידע יימסר בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה).
{{ח:תת|(ב)}} מידע כאמור בסעיף קטן (א) לעניין עמלות, שאינו מתייחס ללקוח מסוים, יוצג במקום בולט לעין בכל סניפיו של התאגיד הבנקאי.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} מדי שישה חודשים ישלח תאגיד בנקאי שאינו בנק לכל לקוח שבמהלך ששת החודשים שחלפו נגבו ממנו עמלות, הודעה שבה יהיה מידע מרוכז וסיכום של כל סכומי העמלות שנגבו ממנו; הנגיד יקבע כללים לעניין צורת הודעה כאמור הנשלחת ללקוח שהוא אזרח ותיק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק האזרחים הוותיקים|בחוק האזרחים הוותיקים, התש״ן–1989}}, ובכלל זה לעניין הגודל המזערי של האותיות באותה הודעה.
{{ח:תתת|(2)}} קיבל לקוח הודעה לפי פסקה (1) באמצעות מחשב, יהיה התאגיד הבנקאי פטור מהחובה לשלחה ללקוח.
{{ח:תת|(ד)}} בתחילת כל חודש קלנדרי ישלח בנק לכל לקוח הודעה שתכלול את הפרטים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} הסכום הכולל של העמלות שגבה הבנק מהלקוח בחודש הקודם למועד שליחת ההודעה כאמור, לא כולל סכום העמלות שגבה בעבור הלוואה לדיור כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9ב|בסעיף 9ב}} (בסעיף קטן זה – הלוואה לדיור);
{{ח:תתת|(2)}} הסכום הכולל של הריביות שגבה הבנק מהלקוח בחודש שקודם למועד שליחת ההודעה כאמור, לא כולל סכום הריביות שגבה בעבור הלוואה לדיור;
{{ח:תתת|(3)}} הסכום הכולל של הריביות והעמלות שגבה הבנק מהלקוח בחודש שקודם למועד שליחת ההודעה כאמור בעבור הלוואה לדיור;
{{ח:תתת|(4)}} יידוע הלקוח בדבר זכותו לפנות לבנק לקבלת פירוט על אודות העמלות והריביות המפורטות בפסקאות (1) עד (3).
{{ח:תת|(ה)}} הודעה כאמור בסעיף קטן (ד), תישלח ללקוח בכתב בדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה, ככל האפשר; המפקח יקבע הוראות לעניין דרכי מסירת ההודעה האמורה ללקוח.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|5א1|הודעה ללקוח על נקיטת פעולה לגבי הלוואה|תיקון: תשע״ד, תשע״ו, תשע״ז־6, ק״ת תשע״ט, תשע״ט, תשע״ט־4, תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד בנקאי לא יעמיד הלוואה לפירעון מיידי ולא ינקוט הליך משפטי נגד לקוח בשל אי־עמידה בתנאי הלוואה, ובכלל זה בשל אי־פירעונה, כולה או חלקה (בסעיף זה – פעולה לגבי הלוואה), אלא אם כן מסר ללקוח הודעה על כך בכתב, 21 ימי עסקים לפחות לפני ביצוע הפעולה לגבי הלוואה, באופן שבו הוא נוהג למסור לאותו לקוח הודעות וכן במסירה אישית לכתובת הלקוח הרשומה אצלו; בסעיף זה, ”הלוואה“ – למעט משיכות כספים על ידי לקוח מחשבון עובר ושב או או באמצעות אמצעי תשלום, במסגרת סכום מרבי שתאגיד בנקאי הסכים לכבד מראש.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תכלול פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יתרת סכום ההלוואה;
{{ח:תתת|(2)}} שיעור הריבית על ההלוואה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום ההלוואה שבפיגור, אופן חישובו ושיעור ריבית הפיגורים, ככל שישנם;
{{ח:תתת|(4)}} סכום העמלה בשל העמדת הלוואה לפירעון מיידי, ככל שישנה;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} אי־קבלת הודעה כאמור בסעיף זה על ידי לקוח, אין בה כדי למנוע מתאגיד בנקאי לבצע פעולה לגבי הלוואה, ובלבד שמסר את ההודעה בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד בנקאי לא חייב למסור הודעה כאמור באותו סעיף קטן, אם יש במסירתה חשש ממשי לפגיעה ביכולת הגבייה של התאגיד הבנקאי בשל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שינוי לרעה בכושר הפירעון של הלקוח;
{{ח:תתת|(2)}} תנאים אחרים המחייבים ביצוע מיידי של פעולה לגבי הלוואה.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על הלוואה {{ח:חיצוני|חוק אשראי הוגן#סעיף 7|שסעיף 7 לחוק אשראי הוגן, התשנ״ג–1993}}, חל עליה.

{{ח:סעיף|5א1א|הודעה על סיום הטבה בנקאית או על סיום תקופה בהטבה בנקאית מדורגת|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הטבה בנקאית“ – הטבה שנותן תאגיד בנקאי ללקוח, בהתאם להתקשרות ביניהם, בנוגע לשיעור ריבית או עמלה או לסכום של עמלה, לתקופה העולה על שלושה חודשים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הטבה בנקאית מדורגת“ – הטבה בנקאית, שלפי ההתקשרות בין הצדדים, במהלך תקופת ההטבה הכוללת יחולו בתנאי ההטבה שינויים במועדים שונים, והכול כמפורט בהתקשרות כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} תאגיד בנקאי ימסור ללקוח הודעה על סיום תקופת הטבה בנקאית או על סיום תקופה שנקבעה בהטבה בנקאית מדורגת שניתנה לו, לא יאוחר מ־21 ימים לפני מועד הסיום כאמור בתנאי ההתקשרות בין הצדדים; לעניין הטבה בדמי כרטיס חיוב, התאגיד הבנקאי יציין באותה הודעה את הדרך שבאמצעותה יוכל הלקוח לסיים את ההתקשרות לעניין כרטיס החיוב; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם אם בסיום תקופת ההטבה הבנקאית נתן התאגיד הבנקאי ללקוח את אותה הטבה בנקאית לתקופה נוספת, בתנאים שונים, ובכלל זה בשיעורים שונים.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תימסר ללקוח בכתב, בדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה ככל האפשר, אלא אם כן הלקוח ביקש שלא לקבל הודעות בדרך זו.
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על האמור בפסקה (1), הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תימסר באופן שבו התאגיד הבנקאי מוסר הודעות לאותו לקוח כפי שהוסכם ביניהם.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), במקרים שבהם ידוע לתאגיד הבנקאי כי הלקוח אינו יכול לקבל הודעה כתובה, תימסר לו הודעה קולית כחלופה להודעה כתובה, בהתאם להוראות לפי פסקה (4).
{{ח:תתת|(4)}} ראה המפקח כי הדבר נדרש, רשאי הוא לקבוע, בהוראות ניהול בנקאי תקין, הוראות לעניין מסירת הודעות כאמור בסעיף קטן זה.

{{ח:סעיף|5א2|שינוי תכנית הטבות שאינן הטבות בנקאיות או סיומה|תיקון: תשע״ז־5, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עוסק“ – מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שינוי“ – צמצום בהטבות או בזכויות הניתנות ללקוח במסגרת תכנית הטבות, בערכן, באפשרות מימושן או במשך התקופה שבה ניתן לממשן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התכנית“, ”תכנית הטבות“ – התקשרות מתמשכת בין לקוח לבין מנפיק, שבה הלקוח מוסר את פרטיו לשם הצטרפות לתכנית מסוג מועדון לקוחות שמפעיל המנפיק, ומהותה היא קבלת הטבות שאינן הטבות בנקאיות או צבירת זכויות, מהמנפיק או מעוסק, בין שההצטרפות לתכנית כרוכה בתשלום ובין שאינה כרוכה בתשלום; לעניין זה, ”הטבות בנקאיות“ – הטבות הנוגעות לשיעור של ריבית או של עמלה או לסכום של עמלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תנאי התכנית“ – תנאי תכנית ההטבות שנקבעו במועד ההתקשרות בין המנפיק שמפעיל את התכנית ובין הלקוח או במועד מאוחר יותר.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש מנפיק המפעיל תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה לערוך שינוי בתכנית או לסיימה –
{{ח:תתת|(1)}} ישלח ללקוח הודעה על פרטי השינוי או על מועד סיום התכנית בין שלושה לארבעה חודשים לפני מועד כניסת השינוי לתוקף או מועד סיום התכנית, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} יאפשר ללקוח לממש את ההטבות בהתאם לתנאי התכנית, החל במועד משלוח ההודעה כאמור בפסקה (1) ולפחות עד למועד כניסת השינוי לתוקף או עד למועד סיום התכנית, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), ביקש המנפיק לערוך שינוי בתכנית כאמור באותו סעיף קטן הכוללת צבירת זכויות או לסיים תכנית כאמור –
{{ח:תתת|(1)}} ישלח ללקוח הודעה על פרטי השינוי או על מועד סיום התכנית בין שמונה לתשעה חודשים לפני מועד כניסת השינוי לתוקף או מועד סיום התכנית, לפי העניין; בהודעה כאמור יציין המנפיק גם את זכותו של הלקוח לממש את הזכויות שצבר לפי הוראות פסקה (2);
{{ח:תתת|(2)}} יאפשר ללקוח לממש את הזכויות שצבר בהתאם לתנאי התכנית, החל במועד משלוח ההודעה כאמור בפסקה (1) ולפחות עד למועד כניסת השינוי לתוקף או עד למועד סיום התכנית, לפי העניין.
{{ח:תת|(ד)}} מנפיק המפעיל תכנית הטבות לתקופה קצובה לא יערוך שינוי בתכנית ולא יסיים את התכנית לפני תום התקופה הקצובה; מנפיק כאמור ישלח ללקוח הודעה בין שלושה לארבעה חודשים לפני תום התקופה הקצובה, על תום התקופה ועל זכותו לממש את ההטבות או את הזכויות לפי תכנית ההטבות עד תום התקופה.
{{ח:תת|(ה)}} הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ב)(1), (ג)(1) ו־(ד) יימסרו ללקוח בכתב באופן שבו מוסר המנפיק הודעות לאותו לקוח כפי שהוסכם ביניהם ובהתאם להוראות שקבע המפקח לעניין מסירת הודעות; ואולם, במקרים שבהם ידוע למנפיק כי הלקוח אינו יכול לקבל הודעה כתובה, תימסר לו הודעה קולית כחלופה להודעה כתובה, כאמור באותן הוראות.
{{ח:תת|(ו)}} הנגיד, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע –
{{ח:תתת|(1)}} נסיבות שבהן לא תחול החובה למסור הודעות בהתאם להוראות סעיף זה, כולן או חלקן, או תחול בשינויים כפי שיקבע;
{{ח:תתת|(2)}} סוגים של תכניות הטבות או של מנפיקים שהוראות סעיף זה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביהם או יחולו בשינויים כפי שיקבע.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שינוי בתכנית הטבות או סיום התכנית, בשל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ניתן לגבי עוסק המציע הטבות או זכויות לפי התכנית צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין, ואם העוסק הוא יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים או צו הכרזה על פשיטת רגל לפי כל דין;
{{ח:תתתת|(ב)}} העוסק כאמור בפסקת משנה (א) חדל להתקיים או שבית העסק שלו נסגר;
{{ח:תתת|(2)}} מכירה מיוחדת שאינה הטבה הניתנת בהתאם לתכנית הטבות; בפסקה זו, ”מכירה מיוחדת“ – מכירת סוף עונה, מכירת חיסול מלא או חלקי, מכירה לרגל אירוע כלשהו, מכירה שבה מוצעת ללקוח הטבה נוסף על הטובין או על השירותים שבעבורם שילם, או כל מכירה אחרת שבה מוצעים הטובין או השירותים על ידי המנפיק, כולם או חלקם, במחירים מוזלים לתקופה מסוימת, שלא בדרך של מתן הנחה ללקוח פלוני.

{{ח:סעיף|5א3|מענה אנושי מקצועי|תיקון: תשע״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד בנקאי המספק שירות טלפוני הכולל מערכת אוטומטית לניתוב שיחות ייתן מענה אנושי מקצועי ללקוח לפחות לסוגי שירותים המפורטים להלן, לאחר האפשרות, אם קיימת, לבחור את השפה או את האזור הגאוגרפי שבהם יינתן השירות הטלפוני:
{{ח:תתת|(1)}} טיפול בתקלה;
{{ח:תתת|(2)}} בירור חשבון;
{{ח:תתת|(3)}} סיום התקשרות.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בשירות טלפוני הכולל מענה אנושי מקצועי נפרד לשירותים שתאגיד בנקאי מספק, הוא רשאי לאפשר ללקוח לבחור את סוג השירות לפני מתן המענה האנושי המקצועי.
{{ח:תת|(ג)}} משך ההמתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי בסוגי השירותים המפורטים בסעיף קטן (א) לא יעלה על שש דקות מתחילת השיחה, והלקוח לא יופנה לשירות השארת הודעה, אלא אם כן בחר בכך.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} קבע המפקח הוראות לעניין משך המתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי, רשאי הוא להורות כי תאגיד בנקאי רשאי לחרוג ממשך ההמתנה הקבוע בסעיף קטן (ג), בסוגי השירותים המפורטים בסעיף קטן (א), בשיעור מכלל הפניות לתקופה שקבע, או בפרק זמן שקבע, מראש או בדיעבד.
{{ח:תתת|(2)}} הורה המפקח כאמור בפסקה (1), ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על ההוראות שקבע, על עמידתם של תאגידים בנקאיים בהוראות אלה, ובכלל זה השיעורים מכלל הפניות שבהם עמדו תאגידים בנקאיים בפרק הזמן שנקבע למתן מענה אנושי מקצועי, ובחלוקה לסוגי השירותים שבהם הם מחויבים לתת מענה אנושי מקצועי; דיווח כאמור יימסר בשלוש השנים מיום תחילת תוקפן של ההוראות – אחת לשישה חודשים, ולאחר התקופה האמורה – אחת לשנה, ויפורסם באתר האינטרנט של בנק ישראל.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו במקרה של תקלה מערכתית כללית בהספקת השירותים על ידי התאגיד הבנקאי, שאינה מאפשרת את קיום הוראות סעיף זה, והתקלה כאמור אירעה לפחות בפריסה אזורית, לרבות ביישוב מסוים, ובלבד שבפנייה כאמור לקבלת מענה אנושי מקצועי, יודיע התאגיד הבנקאי ללקוח, בהודעה מוקלטת, מהו האזור שיש בו תקלה ואת המועד המשוער לתיקונה.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות שנקבעו לפי דין המחייבות מתן מענה אנושי מקצועי בזמן קצר מהזמן שנקבע בסעיף זה.

{{ח:סעיף|5א4|הודעה ללקוח על יתרת זכות בחשבון עובר ושב|תיקון: תשפ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} הייתה ללקוח שהוא יחיד (בסעיף זה – לקוח) יתרת זכות בחשבון עובר ושב בסכום העולה על 15,000 שקלים חדשים, בתקופה רצופה של רבעון לפחות, ימסור לו התאגיד הבנקאי שבו מתנהל החשבון, הודעה על יתרת הזכות בחשבונו; בהודעה יכלול התאגיד הבנקאי הפניה למידע על חלופות השקעה שבאפשרות הלקוח לבחון ועשויות להשיא עבורו תשואה גבוהה יותר; שר האוצר, בהסכמת הנגיד ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את הסכום האמור.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תימסר בתחילת כל רבעון; ואולם בתקופה של 18 חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6913397.pdf|תיקון מס׳ 39}}, תימסר הודעה כאמור בתחילת כל חודש, לגבי החודש הקודם; החל מתום התקופה האמורה, רשאי הנגיד, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע, בצו, כי הודעה כאמור תישלח בתדירות גבוהה יותר; בסעיף קטן זה, ”תיקון מס׳ 39“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6913397.pdf|חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס׳ 39), התשפ״ה–2025}}.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תימסר ללקוח בכתב, בדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה ככל האפשר, אלא אם כן הלקוח ביקש שלא לקבל הודעות בדרך זו, וכן תימסר באופן שבו התאגיד הבנקאי מוסר הודעות לאותו לקוח כפי שהוסכם ביניהם; על אף האמור, במקרים שבהם ידוע לתאגיד הבנקאי כי הלקוח אינו יכול לקבל הודעה כתובה, תימסר לו הודעה קולית כחלופה להודעה כתובה, בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ד)}} ראה המפקח כי הדבר נדרש, רשאי הוא לקבוע, בהוראות ניהול בנקאי תקין, הוראות לעניין הודעה כאמור בסעיף קטן (א), ובהן הוראות לעניין הפניה למידע על חלופות השקעה כאמור באותו סעיף קטן, ובכלל זה למידע על חלופות השקעה בגופים פיננסיים אחרים.

{{ח:סעיף|5ב|מעבר של לקוח בין תאגידים בנקאיים|תיקון: תשס״ז, תשע״ז־2, תשע״ח, תשע״ט־4, תש״ף, ק״ת תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} לקוח, המעוניין להעביר את חשבונותיו ובכלל זה פעילות פיננסית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 5ב1|בסעיף 5ב1(ה)}} מתאגיד בנקאי אחד (בסעיף זה – התאגיד הבנקאי המקורי) לתאגיד בנקאי אחר (בסעיף זה – התאגיד הבנקאי הקולט), או לסגור את החשבון בתאגיד הבנקאי המקורי לאחר העברת חשבונותיו רשאי לאשר, בכתב, לתאגיד הבנקאי הקולט לנהל בעבורו את כל ההליכים הקשורים במעבר כאמור, ובכלל זה לקבל –
{{ח:תתת|(1)}} את ההרשאות לחיוב בכל חשבונות הלקוח בתאגיד הבנקאי המקורי;
{{ח:תתת|(2)}} סיוע בהעברת החיובים העתידיים באמצעי התשלום של הלקוח לפירעון בתאגיד הבנקאי הקולט.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח רשאי ליתן הוראות לביצוע סעיף זה, בהוראות לניהול בנקאי תקין.

{{ח:סעיף|5ב1|העברת פעילות פיננסית של לקוח בין בנקים|תיקון: תשע״ח, ק״ת תש״ף, תשפ״א, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנק“ – בנק המציע ללקוחות שירותי פתיחה וניהול של חשבון עובר ושב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנק בעל היקף פעילות קטן“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנק מקוון“ – בנק שלפי תכנית הפעולה שלו נותן שירות ללקוחותיו באמצעים מקוונים, ואינו מקיים מערך סניפים לקבלת קהל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”לקוח“ – יחיד וכן תאגיד מסוג שקבע הנגיד בכללים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)#פרק ב|פרק ב׳ לחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019), התשע״ח–2018}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סניף“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעילות פיננסית“ – שירותים ומוצרים שבנק מציע ללקוח, ובכללם סוגי זיכויים עתידיים וסוגי חיובים עתידיים, שהנגיד קבע בכללים ובתנאים שקבע.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 5ב|סעיף 5ב}}, ביקש לקוח להעביר את הפעילות הפיננסית שלו מהבנק שבו היא מתנהלת לבנק אחר (בסעיף זה – הבנק הקולט), יבצעו הבנק שבו מתנהלת הפעילות הפיננסית של הלקוח, לרבות כל בנק שבו התנהלה בעבר, במועד הקובע או לאחריו, אותה פעילות פיננסית ושממנו הועברה לפי הוראות סעיף זה (בסעיף זה – הבנק המקורי), והבנק הקולט את הפעולות הנדרשות כדי לאפשר ללקוח להעביר את הפעילות הפיננסית לבנק הקולט באופן מקוון, נוח, אמין, מאובטח ובלא גביית תשלום מהלקוח בעד הליך העברת הפעילות הפיננסית כאמור, בתוך שבעה ימי עסקים מהמועד שבו הבנק המקורי קיבל הודעה על אישור בקשתו של הלקוח בידי הבנק הקולט או בתוך מועד אחר שקבע הנגיד בהסכמת שר האוצר.
{{ח:תת|(ג)}} הנגיד יקבע בכללים סוגי פעילות פיננסית שלגביהם יבצעו הבנק הקולט והבנק המקורי את הפעולות כאמור בסעיף קטן (ב) גם לאחר המועד האמור באותו סעיף קטן ועד תום התקופה שקבע, אם קבע, ורשאי הנגיד לקבוע כאמור תקופות שונות לסוגים שונים של פעילות פיננסית.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הנגיד, בהסכמת שר האוצר, יקבע בכללים סוגי חשבונות בנק שעל הפעילות הפיננסית המתנהלת בהם יחול האמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תתת|(2)}} לא קבע הנגיד כללים כאמור בפסקה (1) עד המועד הקובע, יחולו הוראות סעיף קטן (ב) על כל סוגי חשבונות הבנק, אלא אם כן הנגיד, בהסכמת שר האוצר, קבע בכללים סוגי חשבונות בנק שעל הפעילות הפיננסית הנתנהלת בהם לא יחול האמור באותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ה)}} הנגיד, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע, משיקולים הנוגעים לעלות הכרוכה ביישום הוראות סעיף זה או לתחרות במערכת הבנקאית, לבקשתו של בנק בעל היקף פעילות קטן, בנק בעל היקף פעילות זעיר או בנק מקוון, כי הוראות סעיף זה לא יחולו עליו, יחולו עליו בתום תקופה שיקבע הנגיד, או שיחולו עליו חובות רק כבנק קולט או כבנק מקורי.
{{ח:תת|(ו)}} הפסיק בנק שהנגיד, בהסכמת שר האוצר, קבע לגביו כאמור בסעיף קטן (ה) להיות בנק בעל היקף פעילות קטן או בנק בעל היקף פעילות זעיר, יחולו עליו הוראות סעיף זה במועד המפורט להלן, לפי העניין, או בתום תקופה אחרת שקבע הנגיד, בהסכמת שר האוצר:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין בנק שהנגיד קבע כי הוראות סעיף זה לא יחולו עליו – בתום שנתיים מהמועד שבו הפסיק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן או בנק בעל היקף פעילות זעיר;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין בנק שהנגיד קבע כי הוראות סעיף זה לא יחולו עליו בתום תקופה שקבע – בתום התקופה שקבע או בתום שנתיים מהמועד שבו הפסיק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן או בנק בעל היקף פעילות זעיר, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ו1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ה), הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) לא יחולו על בנק אם טרם חלפו שלוש שנים מיום שהיה בעל רישיון.
{{ח:תת|(ז)}} המפקח רשאי ליתן הוראות לתאגיד בנקאי לביצוע סעיף זה, בהוראות לניהול בנקאי תקין.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (העברת פעילות פיננסית של לקוח בין בנקים)|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (העברת פעילות פיננסית של לקוח בין בנקים), התש״ף–2019}}.}}

{{ח:סעיף|5ב2|הפקדת כספים במערכת סגורה – ניוד פיקדונות|תיקון: תשפ״ה, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנק“ ו”בנק בעל היקף פעילות קטן“ – {{ח:הערה|(נמחקו);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנק הדואר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חשבון במערכת סגורה“ – חשבון של יחיד המשמש להחזקה וניהול של פיקדונות כספיים בבנק, אשר מקורם בחשבון של אותו יחיד שהוא בעל הפיקדון בבנק אחר או בבנק הדואר, ובלבד שהכספים המנוהלים בו מושבים רק לחשבון שממנו הועברו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”לקוח“ – לקוח שהוא יחיד.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)(1)}}, בנק שאינו בנק בעל היקף פעילות קטן או בנק בעל היקף פעילות זעיר יאפשר ללקוח להפקיד כספים בפיקדון כספי במטבע ישראלי באמצעות חשבון במערכת סגורה באופן פשוט ונוח, ובין השאר באופן מקוון; לעניין זה, יפעל בנק כאמור בהתאם לצו שקבע הנגיד מכוח סמכותו לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 7|סעיף 7 לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}, בקשר עם חשבון במערכת סגורה.
{{ח:תתת|(2)}} המפקח רשאי לקבוע בהוראות ניהול בנקאי תקין כי הוראות סעיף זה יחולו גם על הפקדת כספים בפיקדון כספי במטבע חוץ באמצעות חשבון במערכת סגורה.
{{ח:תת|(ג)}} לקוח רשאי לאשר בכתב לבנק שבו הוא מבקש להפקיד כספים באמצעות חשבון במערכת סגורה, לנהל בעבורו את כל ההליכים הנדרשים לשם הפקדה כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, לא יעשה בנק, במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר שיש בו משום הפעלת השפעה בלתי הוגנת על לקוח, בכל עניין הקשור בהפקדת כספים באמצעות חשבון במערכת סגורה בבנק אחר.
{{ח:תת|(ה)}} בנק כאמור בסעיף קטן (ב) יפרסם מידע לציבור על אודות שירות לפי סעיף זה, בדרכים שבהן הוא נוהג לפרסם מידע על אודות השירותים שהוא נותן.
{{ח:תת|(ו)}} הפסיק בנק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן או בנק בעל היקף פעילות זעיר, יחולו עליו הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ה) בתום שישה חודשים מהמועד שבו הפסיק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן או בנק בעל היקף פעילות זעיר, אולם המפקח רשאי, לבקשת בנק מסוים כאמור, לקבוע לגביו תקופה אחרת מהתקופה האמורה בסעיף קטן זה.

{{ח:סעיף|5ג|הנפקת טופסי שיקים|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”לקוח“ – יחיד שאינו תאגיד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיק“, ”שרטוט“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת השטרות#סעיף 73|בסעיפים 73}} {{ח:חיצוני|פקודת השטרות#סעיף 76|ו־76 לפקודת השטרות}}, בהתאמה.
{{ח:תת|(ב)}} בטופסי שיקים שתאגיד בנקאי מנפיק ללקוחו, יהיו השיקים משורטטים ויהיו מודפסות עליהם מילים האוסרות את העברתם, אלא אם כן ביקש הלקוח שיונפקו לו טופסי שיקים בלא השרטוט והמילים כאמור.

{{ח:סעיף|6|אחריות להטעיה}}
{{ח:ת}} היתה הטעיה בפרסומת של תאגיד בנקאי, יראו כמטעה את מי שבשמו נעשתה הפרסומת ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו, ואם המוציא לאור, העורך, המדפיס, המפיץ או מי שהחליט בפועל על פרסום אותה פרסומת ידעו כי הפרסומת מטעה או אם על פניה הפרסומת מטעה – יראו גם אותם כמטעים.

{{ח:סעיף|6א|פרסומת המכוונת לקטינים|תיקון: תשנ״ה}}
{{ח:ת}} הנגיד רשאי, לאחר התייעצות בועדה המייעצת, ובאישור שר האוצר וועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע בכללים עקרונות, כללים ותנאים לפרסומת המכוונת לקטינים, לרבות איסור פרסומת העלולה להטעות קטין, לנצל את גילו, תמימותו או חוסר נסיונו; כללים כאמור יכול שיתייחסו לקטינים דרך כלל, או עד גיל מסוים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)|‏כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים), התשנ״ה–1995}}.}}

{{ח:סעיף|7|התניית שירות בשירות}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתנה תאגיד בנקאי מתן שירות בקניית שירות אחר או נכס ממנו או מאדם אחר שהתאגיד ציין, אלא אם קיים קשר עסקי סביר בין השירות המבוקש לבין קיום התנאי.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של קשר כאמור, רשאי תאגיד בנקאי להודיע למפקח על מדיניות עסקית שקבע לענין התנאת מתן שירות בקניית שירות אחר או נכס כאמור בסעיף קטן (א), ואם אישר המפקח, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת, את המדיניות האמורה, ייחשב קשר בין שירות מבוקש לבין קיום התנאי כקשר סביר אם הוא נובע מאותה מדיניות.

{{ח:סעיף|7א|שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב|תיקון: תשע״א־2, תשע״ו־2, תשע״ז, תשע״ט־4, תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סולק“, ”ספק“ ו”עסקה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 11ב|בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נותן שירותי ניכיון“ – מי שנותן שירותי ניכיון כדרך עיסוק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירותי ניכיון“ – מתן אשראי לספק באמצעות הקדמת תשלום של תקבולים המגיעים לו מאת סולק בעבור עסקאות שבוצעו באמצעות כרטיסי חיוב, בתמורה להמחאת זכותו של הספק לאותם תקבולים, וכן מתן אשראי לספק באמצעות הקדמת תשלום של תקבולים כאמור, הניתן בידי הסולק עצמו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תנאי ההתקשרות“ – לרבות לעניין סוג העסקאות או התקבולים והיקפם, מחיר, תנאי תשלום ומועדי תשלום, מועדי חיוב וזיכוי וקביעת עמלות, לרבות עמלה להיקף מזערי של עסקאות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפלה סולק, במישרין או בעקיפין, בין נותני שירותי ניכיון, ובכלל זה בינו כמי שנותן שירותים כאמור לבין נותני שירותי ניכיון אחרים, לרבות לעניין תנאי ההתקשרות.
{{ח:תת|(ג)}} לא יסרב סולק לאפשר התקשרות בין נותן שירותי ניכיון לבין ספק, ובכלל זה לא יסרב להתקשר בעצמו עם נותן שירותי הניכיון, מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה –
{{ח:תתת|(1)}} יראו, בין השאר, כל אחד מאלה כסירוב מטעמים בלתי סבירים:
{{ח:תתתת|(א)}} סירוב לאפשר התקשרות בין נותן שירותי ניכיון לבין ספק, שאינו מנומק בכתב בתוך חמישה ימי עסקים, ובלבד שלבקשה לאפשר התקשרות כאמור צורפה הסכמתו של הספק להתקשרות;
{{ח:תתתת|(ב)}} סירוב להתקשר בעצמו עם נותן שירותי ניכיון שאינו מנומק בכתב בתוך עשרה ימי עסקים;
{{ח:תתתת|(ג)}} שינוי תנאי ההתקשרות שנקבעו בין סולק לבין ספק, במישרין או בעקיפין, בשל התקשרות הספק עם נותן שירותי ניכיון;
{{ח:תתתת|(ד)}} נסיבות נוספות שקבע המפקח;
{{ח:תתת|(2)}} סירוב סולק לאפשר התקשרות או להתקשר בעצמו עם נותן שירותי ניכיון שאינו בעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}, אף שחלה עליו חובת רישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|החוק האמור}} ייחשב סירוב מטעמים סבירים.
{{ח:תת|(ד)}} לא יתנה סולק, במישרין או בעקיפין, מתן שירותי סליקה לספק או קביעת תנאי התקשרות מסוימים עימו לגבי שירותים כאמור בקבלת שירותי ניכיון ממנו או מנותן שירותי ניכיון מסוים.

{{ח:סעיף|7ב|איסור לסירוב בלתי סביר להתקשרות סולק עם מאגד או למניעת התקשרות בין מאגד לספק|תיקון: תשע״ז־2, תשע״ט־4, תש״ף, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום“ – {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מאגד“ – {{ח:הערה|(הוראת שעה לשנתיים מיום 6.6.2024):}} כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} חברת תשלומים כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023}}, או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, המרכזים חיובים וזיכויים של ספקים המבוצעים באמצעות כרטיסי חיוב;
{{ח:תתתת|(2)}} תאגיד המרכז חיובים וזיכויים של ספקים המבוצעים באמצעות כרטיסי חיוב, ובלבד שהתאגיד הוא בעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, התשע״ו–2016 {{ח:הערה|[צ״ל: חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016]}}}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מאגד“ – {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} חברת תשלומים כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום}} או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, המרכזים חיובים וזיכויים של ספקים המבוצעים באמצעות כרטיסי חיוב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סולק כרטיסי חיוב גדול“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 11ב|בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יסרב בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שהוא סולק כרטיסי חיוב גדול להתקשר עם מאגד ולא ימנע התקשרות בין מאגד לבין ספק, מטעמים בלתי סבירים.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין זה יראו, בין השאר, כל אחד מאלה כסירוב מטעמים בלתי סבירים:
{{ח:תתת|(1)}} סירוב בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שהוא סולק כרטיסי חיוב גדול להתקשר עם מאגד, שאינו מנומק בכתב, בתוך 20 ימי עסקים מיום שפנה אליו המאגד;
{{ח:תתת|(2)}} סירוב בנסיבות אחרות שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הנגיד ועם רשות ניירות ערך.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שהוא סולק כרטיסי חיוב גדול לא יגבה מספק שהתקשר עם מאגד תמורה נוספת על התמורה שגובה המאגד מהספק בעד השירות שהמאגד נותן לו.
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר, בהתייעצות עם הממונה על התחרות, רשאי להורות על התמורה שישלם מאגד לבעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שהוא סולק כרטיסי חיוב גדול ואת תנאי ההתקשרות ביניהם, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המאגד פנה לבעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שהוא סולק כרטיסי חיוב גדול ובתוך שישה חודשים ממועד הפנייה לא הושגה ביניהם הסכמה בדבר התמורה או תנאי ההתקשרות;
{{ח:תתת|(2)}} שר האוצר נוכח כי בעל הרישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שהוא סולק כרטיסי חיוב גדול דרש תמורה או תנאי התקשרות בלתי סבירים.

{{ח:סעיף|7ג|איסור שינוי לרעה של תנאי התקשרות|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} תאגיד בנקאי לא ישנה לרעה את תנאי הסכם ההתקשרות עם לקוח רק בשל כך שהלקוח התקשר או מעוניין להתקשר בהסכם לקבלת שירותים מגוף פיננסי אחר.

{{ח:סעיף|7ד|איסור מניעת תחרות וגישה למידע|תיקון: תשע״ז־2, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד בנקאי לא ימנע, במעשה או במחדל, מגוף פיננסי העוסק בתפעול הנפקה של כרטיסי חיוב שמנפיק התאגיד הבנקאי (בסעיף זה – גוף מתפעל) לתת שירותים פיננסיים, לרבות מתן אשראי, ללקוחות התאגיד הבנקאי, ולא יגביל גוף מתפעל במתן שירותים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} במסגרת הסכם ההתקשרות שבין התאגיד הבנקאי ללקוח שלטובתו מונפק כרטיס החיוב יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התאגיד הבנקאי יאפשר לגוף המתפעל לבקש ולקבל את הסכמת הלקוח לעשות שימוש במידע על אודות הלקוח שהגיע לידי הגוף המתפעל אגב ביצוע ההנפקה או תפעול ההנפקה, לשם מתן שירותים פיננסיים ללקוח שלגביהם מפוקח הגוף המתפעל;
{{ח:תתת|(2)}} התאגיד הבנקאי יציין לפני הלקוח את שם הגוף המתפעל בעת בקשת ההסכמה; נתן הלקוח את הסכמתו כאמור, ישלח לו הגוף המתפעל הודעה בכתב שבה יצוין דבר הסכמת הלקוח, פרטי המידע שבהם ייעשה שימוש והשימושים המותרים במידע לאותו גוף, אפשרות הלקוח לבטל את הסכמתו או להתנותה בכל עת, וכן דרכי התקשרות עם הגוף המתפעל לעניין זה;
{{ח:תתת|(3)}} התאגיד הבנקאי לא ימנע מהגוף המתפעל, במעשה או במחדל, לקבל את הסכמת הלקוח כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} הסכם ההתקשרות עם הלקוח להנפקת כרטיס החיוב לא יותנה במתן הסכמה כאמור לגוף המתפעל.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, ובכלל זה לעניין קבלת הסכמת הלקוח להעברת המידע ולשימוש בו.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לעניין גוף מתפעל שאינו מפוקח על פי דין, לעניין פעילותו הפיננסית או לעניין גוף מתפעל כאמור שאינו עוסק בתפעול הנפקה לגבי הפעולות והשירותים הנלווים המהותיים להנפקת כרטיס חיוב.

{{ח:סעיף|7ה||תיקון: תשע״ז־2, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|7ו|הפצת כרטיסי אשראי של מנפיקים הקשורים עם תאגיד בנקאי בהסכם הפצה|תיקון: תשע״ז־2, תשע״ט־5, תש״ף־2}}
{{ח:תת|(א)}} פנה לקוח לתאגיד בנקאי בבקשה להתקשר עמו בחוזה כרטיס אשראי, או פנה תאגיד בנקאי ללקוח בהצעה להתקשרות כאמור, יפיץ התאגיד הבנקאי את כרטיסי האשראי של מנפיקים הקשורים עמו בהסכם הפצה; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפצה“, של כרטיסי אשראי – ביצוע כל הפעולות כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(1)}} הצגה לפני הלקוח של פרטים לעניין המנפיקים הקשורים בהסכם הפצה ולעניין כרטיסי האשראי שהם מנפיקים;
{{ח:תתתת|(2)}} מסירת פרטי הלקוח למנפיק מסוים הקשור בהסכם הפצה, לפי בקשת הלקוח;
{{ח:תתתת|(3)}} מסירה ללקוח של כרטיס אשראי שהנפיק לו מנפיק הקשור בהסכם הפצה, בסניפי התאגיד הבנקאי, לבקשת הלקוח;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם הפצה“ – הסכם בין תאגיד בנקאי לבין מנפיק אחר להפצת כרטיס האשראי שהנפיק המנפיק האחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס אשראי“, ”חוזה כרטיס אשראי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 11ב|בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנפיק הקשור בהסכם הפצה“ – גוף פיננסי שהוא מנפיק, למעט גוף המנוי {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקאות (4), (6), (7) ו־(10) להגדרה ”גוף פיננסי“ שבסעיף 1}}, שאינו מפוקח על פי דין לעניין פעילותו הפיננסית כמנפיק, שהתקשר עם התאגיד הבנקאי בהסכם הפצה.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח ייתן בהוראות ניהול בנקאי תקין, הוראות לעניין תנאי הסכם ההפצה בין תאגיד בנקאי לבין מנפיק קשור בהסכם הפצה, לעניין אופן ההפצה ולעניין הפרטים שהתאגיד הבנקאי יחויב להציג ללקוח, לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יסרב תאגיד בנקאי סירוב בלתי סביר להתקשר עם מנפיק בהסכם הפצה כאמור בסעיף זה; לעניין זה, התניית תנאים בלתי סבירים דינה כדין סירוב בלתי סביר; המפקח רשאי לקבוע בהוראות ניהול בנקאי תקין תנאים שיראו אותם כבלתי סבירים לעניין סעיף קטן זה.

{{ח:סעיף|7ז|הצגת מידע על עסקאות שביצע לקוח באמצעות כרטיס חיוב|תיקון: תשע״ז־2, ק״ת תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד בנקאי יציג ללקוח, לפי בקשתו, מידע על עסקאות שנעשו באמצעות כרטיסי החיוב של הלקוח שהועבר לו על ידי מנפיק כרטיס החיוב ושהתשלום בעדן נעשה בדרך של חיוב חשבון העובר ושב של הלקוח בתאגיד הבנקאי; היה התאגיד הבנקאי מנפיק, תהיה הצגת המידע לפי סעיף קטן זה על עסקאות שנעשו באמצעות כרטיסי חיוב שהנפיק מנפיק אחר, זהה להצגת המידע על עסקאות שנעשו באמצעות כרטיסי חיוב שהנפיק התאגיד הבנקאי.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח ייתן בהוראות ניהול בנקאי תקין הוראות לעניין אופן הצגת המידע בידי תאגיד בנקאי לפי סעיף קטן (א), מועדי הצגת המידע ופרטי המידע.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם הנגיד, יקבע בתקנות הוראות לעניין העברת מידע כאמור בסעיף קטן (א) ממנפיק לתאגיד בנקאי לצורך הצגתו כאמור באותו סעיף קטן, לרבות פרטי המידע, מועדי העברתו ואופן ההעברה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבנקאות (שירות ללקוח) (העברת מידע ממנפיק לתאגיד בנקאי)|תקנות הבנקאות (שירות ללקוח) (העברת מידע ממנפיק לתאגיד בנקאי), התשע״ט–2019}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} תאגיד בנקאי לא יעשה כל שימוש במידע שהגיע לידיו לפי סעיף קטן (א), אלא לצורך הצגתו כאמור באותו סעיף קטן.

{{ח:סעיף|7ח|איסור לסירוב בלתי סביר לשעבוד נוסף ולמימושו|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד בנקאי לא יסרב סירוב בלתי סביר לבקשת לווה למתן הסכמתו לשעבוד נוסף של נכס, נחות בדרגתו, לטובת נושה אחר.
{{ח:תת|(ב)}} שיעבד הלווה נכס בשעבוד נוסף לטובת נושה אחר, רשאי הנושה האחר לממש את השעבוד רק בהסכמת התאגיד הבנקאי; התאגיד הבנקאי לא יסרב לתת את הסכמתו אלא מטעמים סבירים.

{{ח:סעיף|8|קביעת שיטות חישוב}}
{{ח:ת}} הנגיד רשאי, לאחר התייעצות בועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, לקבוע הוראות בדבר המועדים שבהם ייזקפו זיכויים וחיובים לחשבון כספי של לקוח המתנהל אצל תאגיד בנקאי, וכן את דרכי החישוב של ריבית שהתאגיד הבנקאי גובה או משלם או של המחיר שהוא גובה תמורת שירותים; ההוראות יכול שיהיו כלליות או לסוגים של תאגידים בנקאיים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)|הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית), התשנ״א–1990}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)|הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים), התשנ״ב–1992}}.}}

{{ח:סעיף|9|סייג}}
{{ח:ת}} הנגיד רשאי, לאחר התייעצות בועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, להכריז כי לא יראו סוג של תאגידי עזר כתאגידים בנקאיים לענין חוק זה.

{{ח:סעיף|9א|ביטול שעבודים|תיקון: תשנ״ד, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} פרע לקוח, בעצמו ולא באמצעות ערב, את כל חיוביו שלהבטחתם נוצרו שעבודים, יבטל התאגיד הבנקאי את השעבודים ואם הנכסים ששועבדו נמצאים בחזקתו, יעמידם לרשות הלקוח או הממשכן תוך שבועיים מיום הפרעון; היה השעבוד משכנתה או משכון רשום, יגיש התאגיד הבנקאי, תוך 30 ימים מיום הפרעון, הודעה על מחיקת השעבוד למי שאצלו הוא נרשם.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו כל עוד לא נפרעו כל חיוביו של הלקוח המובטחים על ידי אותם שעבודים; היה החיוב שנפרע מסוג חיוב מתחדש, יבוטלו השעבודים רק אם הלקוח ביקש לבטלם, והמועד שבו הגיעה בקשתו לסניף התאגיד הבנקאי שבו התנהלו חיוביו ייחשב כיום הפרעון לצורך המועדים האמורים בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} הוצאות מחיקת רישום משכנתה או משכון כאמור יחולו על התאגיד הבנקאי.

{{ח:סעיף|9א1|הגבלות לעניין גביית עמלת פירעון מוקדם של הלוואה לדיור|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין או הסכם, בעת ביצוע משכנתה על דירה יחידה המשמשת למגורים של יחיד, או בעת מימוש משכון על זכויות לגבי דירת מגורים כאמור, לא יגבה תאגיד בנקאי עמלת פירעון מוקדם אם המשכנתה או המשכון האמורים נרשמו להבטחת הלוואה לדיור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד בנקאי רשאי לגבות עמלת פירעון מוקדם אם מתקיים בתמורה שהתקבלה בעד מכירת דירת מגורים כאמור בסעיף קטן (א), אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התמורה עולה על 2.5 מיליון שקלים חדשים; סכום זה יהיה צמוד למדד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9ז|בסעיף 9ז}};
{{ח:תתת|(2)}} התמורה עולה על מלוא חוב ההלוואה ואינה עולה על הסכום שבפסקה (1), ובלבד שסכום עמלת הפירעון המוקדם לא יעלה על ההפרש שבין התמורה למלוא חוב ההלוואה.
{{ח:תת|(ג)}} הנגיד, לאחר התייעצות בוועדה המייעצת ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע כללים לחישוב עמלת פירעון מוקדם לפי סעיף זה, וכן רשאי הוא, בדרך האמורה, לשנות את הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב)(1).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלת פירעון מוקדם של הלוואות לדיור)|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלת פירעון מוקדם של הלוואות לדיור), התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דירה יחידה“ – דירת מגורים שהיא דירתו היחידה של יחיד בישראל ובאזור, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 16א|בסעיף 16א לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}}; לעניין הגדרה זו יראו דירת מגורים כדירה יחידה גם אם יש ליחיד, נוסף עליה, דירת מגורים שהושכרה למגורים בשכירות מוגנת לפני יום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997), או דירת מגורים שחלקו של היחיד בה הוא פחות מ־25%;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הלוואה לדיור“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9ב|בסעיף 9ב}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחיד“ – מי שאינו תאגיד, ובלבד שהוא בעלים, חוכר לדורות או מי שזכאי להירשם בפנקסי המקרקעין, כבעלים או כחוכר לדורות של הדירה היחידה, והכל במשמעות הנודעת למונחים אלה {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מלוא חוב ההלוואה“ – סכום ההלוואה שלהבטחת פירעונה נרשמו המשכנתה או המשכון, לרבות סכומים שנוספו לחוב בשל אגרות, שכר טרחה, הוצאות, ריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל, אם נוספו סכומים אלה כפי שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}.

{{ח:קטע2|פרק ב1|פרק ב׳1: טיפול בבקשה להלוואה לדיור ושינוי מועד פירעון ההלוואה|תיקון: תשס״ד, תשפ״ב}}

{{ח:סעיף|9ב|הגדרות|תיקון: תשס״ד, תשע״ט־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הלוואה לדיור“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הלוואה שניתנה לשם רכישת דירת מגורים;
{{ח:תתת|(2)}} הלוואה לדיור כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הלוואות לדיור|בחוק הלוואות לדיור, התשנ״ב–1992}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם הלוואה לדיור“ – הסכם שנכרת בין התאגיד הבנקאי המלווה לבין הלווה בעת מתן ההלוואה ({{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק זה}} – ההסכם);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הודעה“ – הודעה בכתב ללקוח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופה לשינוי מועד פירעון הלוואה“ – תקופה של ארבעה חודשים שתחילתה ביום תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}}, ולאחר מכן – תקופה של ארבעה חודשים שתחילתה ב־1 באפריל בכל ארבע שנים, החל בשנת 2005.

{{ח:סעיף|9ג|שינוי מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכל דין או הסכם, רשאי לקוח, שהגיש בקשה בכתב, במהלך כל תקופה לשינוי מועד פירעון ההלוואה, לשנות את מועד פירעונה החודשי של הלוואה לדיור שקיבל, ל־1, 10 או 15 בחודש, לפי בחירתו.

{{ח:סעיף|9ד|סייג לענין פיגור בפירעון ההלוואה|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} פיגר הלקוח בפירעון הלוואה לדיור, ובמועד בקשתו לשינוי מועד הפירעון החודשי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיף 9ג}}, טרם סילק את מלוא חוב הפיגורים, או לא הגיע להסדר עם התאגיד הבנקאי, לא יהא התאגיד הבנקאי חייב להיענות לבקשה.

{{ח:סעיף|9ה|הודעת התאגיד הבנקאי|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} לא יאוחר משלושים ימים לפני תחילתה של כל תקופה לשינוי מועד פירעון הלוואה, יודיע תאגיד בנקאי ללקוח על זכותו לשנות את מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור, בהתאם לתנאים הקבועים בחוק זה; תאגיד בנקאי רשאי למסור ללקוח הודעה כאמור, במסגרת הודעתו ללקוח לגבי הפירוט השנתי של תשלומי ההלוואה לדיור.

{{ח:סעיף|9ו|שינוי לגבי חלק מההלוואה לדיור|תיקון: תשס״ד, תשע״ט־2}}
{{ח:ת}} לקוח לא יהיה רשאי לשנות את מועד הפירעון החודשי אלא לגבי כל חלקי ההלוואה לדיור; בסעיף זה, ”חלק“ – כל חלק מההלוואה לדיור שחלים לגביו תנאים שונים מהתנאים החלים על חלקים אחרים בהלוואה, בין שנכרת הסכם אחד ביחס לכל החלקים ובין שנכרת יותר מהסכם אחד.

{{ח:סעיף|9ז|עמלות בעד שינוי מועדי פירעון הלוואות לדיור|תיקון: תשס״ד, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בעד שינוי מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיף 9ג}}, רשאי התאגיד הבנקאי לגבות עמלה ששיעורה לא יעלה על מאה עשרים וחמישה שקלים חדשים.
{{ח:תת|(א1)}} בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור רשאי התאגיד הבנקאי לגבות עמלה ששיעורה לא יעלה על 360 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} היו ללקוח כמה הלוואות לדיור באותו תאגיד בנקאי וביקש הלקוח לשנות את מועד הפירעון החודשי של יותר מהלוואה אחת לדיור שקיבל, רשאי התאגיד הבנקאי לגבות עמלה של חמישים שקלים חדשים בעבור שינוי מועד פירעון של כל הלוואה נוספת, ובלבד שסך כל העמלות שיגבה התאגיד הבנקאי, בעבור שינוי מועדי פירעון של כלל ההלוואות לדיור כאמור, לא יעלה על מאתיים עשרים וחמישה שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} התאגיד הבנקאי יערוך חישוב של הריבית בשל הפער במספר הימים שבין מועד פירעון ההלוואה החודשי המקורי לבין מועד הפירעון החודשי החדש (בסעיף קטן זה – התחשבנות פיננסית); ההתחשבנות הפיננסית תיעשה בריבית של פריים מינוס רבע אחוז נקודות, לפי ריבית הפריים הממוצעת של חמשת הבנקים הגדולים, והסכום המתקבל מההתחשבנות האמורה יתווסף לסכומים או יופחת מהסכומים שעל הלקוח לשלם לתאגיד הבנקאי; שר האוצר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בתקנות, לשנות את הריבית המשמשת לחישוב ההתחשבנות הפיננסית לפי הוראות סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ד)}} הסכומים האמורים בסעיף זה יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה, על פי שיעור השינוי שחל במדד החדש לעומת המדד היסודי; בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם.

{{ח:סעיף|9ח|כניסת השינוי לתוקף|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} מועד פירעון ההלוואה החדש ייכנס לתוקפו במועד הפירעון החל בחודש שאחרי החודש שבו הוגשה הבקשה, ובלבד שעברו לפחות 14 ימים ממועד הגשת הבקשה לשינוי לתאגיד הבנקאי.

{{ח:סעיף|9ח1|דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור בנסיבות מיוחדות|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} טרם כריתת הסכם הלוואה לדיור לשם רכישת דירה יחידה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9א1|בסעיף 9א1(ד)}}, יודיע תאגיד בנקאי ללקוח כי באפשרותו לכלול בהסכם ההלוואה הוראות שלפיהן יוכל הלקוח לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, אם יבקש, בתנאים שיקבע התאגיד הבנקאי ובכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לאחר כריתת הסכם ההלוואה התקיים אחד מאלה, והוצג לתאגיד הבנקאי מסמך המעיד על כך:
{{ח:תתתת|(א)}} הלקוח סיים את עבודתו בשנה שקדמה לבקשתו לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, ומאז הוא אינו עובד;
{{ח:תתתת|(ב)}} הלקוח חלה או נפצע ועקב כך הוא אינו כשיר לעבוד תקופה רצופה העולה על שלושה חודשים;
{{ח:תתתת|(ג)}} הלקוחה ילדה, טרם חלפו שישה חודשים מיום הלידה והיא אינה עובדת;
{{ח:תתת|(2)}} לקוח רשאי לדחות מועדי פירעון לפי סעיף זה לתקופה שיבקש, שלא תעלה על שלושה חודשים, לא יותר מפעם אחת ב־12 חודשים רצופים ולא יותר משלוש פעמים במשך תקופת ההלוואה לדיור.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, טרם כריתת הסכם ההלוואה לדיור, ימסור התאגיד הבנקאי ללקוח הסבר בכתב בדבר התנאים לדחיית מועד הפירעון החודשי של ההלוואה לפי סעיף זה; בהסבר כאמור יפורטו, בין השאר, העלויות הכרוכות בבחירת הלקוח לכלול בהסכם הוראות בדבר האפשרות לדחות את מועד הפירעון החודשי של ההלוואה כאמור בסעיף קטן (א) וכן העלויות הכרוכות במימוש אותה אפשרות.
{{ח:תת|(ג)}} דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור לפי סעיף זה לא תפגע בזכויות העומדות ללקוח לפי הסכם ההלוואה או לפי כל דין, ובכלל זה בזכויותיו לדיור חלוף או בזכותו לפנות לוועדה המיוחדת לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הלוואות לדיור#סעיף 5א|סעיף 5א לחוק הלוואות לדיור, התשנ״ב–1992}}.
{{ח:תת|(ד)}} אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת הלקוח.

{{ח:סעיף|9ח2|דחיית מועדי הפירעון של הלוואה לדיור בשל פטירה|תיקון: תשע״ט־3}}
{{ח:תת|(א)}} נפטר לקוח שנטל הלוואה לדיור מתאגיד בנקאי, ידחה התאגיד הבנקאי, לבקשת מי שחייב לפרוע את ההלוואה (בסעיף זה – החייב), את מועדי פירעון ההלוואה לתקופה שביקש החייב, שלא תעלה על 12 חודשים ממועד הפטירה, ובלבד שהציג לפני התאגיד הבנקאי תעודת פטירה.
{{ח:תת|(ב)}} בשל דחיית מועדי פירעון ההלוואה בהתאם לסעיף קטן (א) לא יגבה תאגיד בנקאי תשלום כלשהו שלא היה נדרש לשלמו אלמלא הדחייה, ובכלל זה ריבית פיגורים בעד תקופת הדחייה.
{{ח:תת|(ג)}} נדחו מועדי פירעון ההלוואה לדיור לפי הוראות סעיף זה, ישולמו התשלומים שמועד פירעונם נדחה באחת מהדרכים האלה, לפי בחירת החייב:
{{ח:תתת|(1)}} בתום תקופת פירעון ההלוואה לפי ההסכם, בתשלומים עתיים כמספר המועדים שנדחו;
{{ח:תתת|(2)}} בתשלומים שייווספו לתשלומים שעל החייב לשלם עד לתום תקופת הפירעון.
{{ח:תת|(ד)}} נודע לתאגיד בנקאי על פטירת לקוח שנטל ממנו הלוואה לדיור, יציין התאגיד הבנקאי במכתב או בהודעה שישלח בקשר לחוב או ליתרת ההלוואה פרטים על זכויות החייב לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת החייב.

{{ח:קטע2|פרק ב2|פרק ב׳2: פיקוח על עמלות|תיקון: תשס״ז}}

{{ח:סעיף|9ט|תעריפון מלא ותעריפונים מצומצמים|תיקון: תשס״ז, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} הנגיד, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, יקבע, בכללים, רשימה של שירותים שבעדם רשאי תאגיד בנקאי לגבות עמלות מלקוחותיו, ואופן חישובן של העמלות שניתן לגבות בעד שירותים אלה ({{ח:פנימי|פרק ב2|בפרק זה}} – התעריפון המלא); הנגיד רשאי לקבוע סוגי שירותים שעליהם לא יחולו הוראות סעיף קטן זה והוראות {{ח:פנימי|סעיף 9י|סעיף 9י}}.
{{ח:תת|(ב)}} הנגיד רשאי לקבוע בכללים תעריפונים מצומצמים מתוך התעריפון המלא, לגבי סוגי שירותים בנקאיים או סוגי לקוחות ({{ח:פנימי|פרק ב2|בפרק זה}} – תעריפונים מצומצמים).
{{ח:תת|(ג)}} תאגיד בנקאי יידע את לקוחותיו בדבר התעריפון המלא, סכומי עמלות שהוא גובה בעד השירותים הכלולים בו, או שיעורן ({{ח:פנימי|פרק ב2|בפרק זה}} – התעריפון המלא של התאגיד הבנקאי), וכן יעשה כאמור לגבי התעריפון המצומצם החל עליו, אם נקבע ({{ח:פנימי|פרק ב2|בפרק זה}} – תעריפון מצומצם של התאגיד הבנקאי), והכל בדרך שיקבע הנגיד בכללים.
{{ח:תת|(ג1)}} תאגיד בנקאי יידע את לקוחותיו, במסגרת התעריפון המלא של התאגיד הבנקאי והתעריפונים המצומצמים של התאגיד הבנקאי, כי הוא רשאי לגבות סכומים או שיעורים נמוכים יותר מהסכומים או השיעורים הנקובים בהם, למעט לעניין עמלה שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9יב|סעיף 9יב(1)}} לגבי שירות בר־פיקוח.
{{ח:תת|(ד)}} בקביעת הכללים לפי סעיף זה, יפעל הנגיד להצגה הוגנת ומובנת של העמלות, במטרה להבטיח את יכולת הלקוחות להשוות את העלות של ניהול חשבון ואמצעי תשלום, וכן יפעל בשים לב, ככל שניתן, לצורך במניעת גביה של עמלות שונות בעד אותו שירות, אלא אם כן סבר כי קיימות נסיבות המצדיקות גביה כאמור.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} תאגיד בנקאי המבקש להוסיף שירות לתעריפון המלא יגיש למפקח בקשה מנומקת לכך; המפקח רשאי לדרוש מהמבקש פרטים נוספים לבדיקת הבקשה.
{{ח:תתת|(2)}} המפקח ישיב לבקשה בתוך 30 ימים מיום קבלתה או מיום קבלת הפרטים הנוספים, לפי הענין.
{{ח:תתת|(3)}} המפקח רשאי לאשר את הבקשה, ורשאי להתנותה בתנאים, או לדחות את הבקשה; אישר המפקח את הבקשה, יהיה התאגיד הבנקאי רשאי לגבות עמלה בעד השירות החל במועד שצוין באישור.
{{ח:תתת|(4)}} הנגיד יפרסם ברשומות שירות שאושר לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 9י|ובסעיף 9י}}, ”לקוח“ – יחיד, וכן תאגיד שהוא עסק כפי שקבע הנגיד בכללים, בשים לב למחזור העסקים שלו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות)|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס״ח–2008}}.}}

{{ח:סעיף|9י|איסור גביית עמלה שלא בהתאם לתעריפון מלא ולתעריפונים מצומצמים|תיקון: תשס״ז, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} תאגיד בנקאי לא יגבה מלקוחותיו עמלה אלא בעד שירות הכלול בתעריפון המלא ובהתאם להוראותיו, או בעד שירות שאושר התאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9ט|סעיף 9ט(ה)}}, ולגבי סוגים של לקוחות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 9ט|סעיף 9ט(ב)}} – בעד שירות הכלול בתעריפון המצומצם החל לגבי סוג לקוחות כאמור ובהתאם להוראותיו.

{{ח:סעיף|9י1|איסור גביית עמלה שלא בהתאם לתעריפונים של התאגיד הבנקאי|תיקון: תשפ״ג, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} תאגיד בנקאי לא יגבה מלקוחותיו עמלה בסכום או בשיעור העולה על הסכום או השיעור שנקבעו בתעריפון שפרסם של התאגיד הבנקאי, או שלא בהתאם להוראות תעריפון כאמור.

{{ח:סעיף|9י2|איסור גביית עמלה שלא בהתאם להסכם עם הלקוח|תיקון: תשפ״ג, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראת {{ח:פנימי|סעיף 9י1|סעיף 9י1}}, הוסכם עם לקוח כי תיגבה ממנו עמלה בסכום או בשיעור הנמוך מהסכום או השיעור שנקבעו בתעריפון שפרסם התאגיד הבנקאי, לא יגבה התאגיד בנקאי מהלקוח עמלה בסכום או בשיעור העולה על הסכום או השיעור שהוסכם כאמור.

{{ח:סעיף|9י3|איסור גביית עמלה בעד שירות שלא ניתן|תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:ת}} תאגיד בנקאי לא יגבה מלקוח עמלה אלא בעד שירות שניתן בפועל ללקוח.

{{ח:סעיף|9י4|גביית עמלות בידי בנק חדש|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנק חדש“ – בנק שטרם חלפו חמש שנים ממועד שהיה לבעל רישיון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”לקוח“, לעניין סעיפים קטנים (ב) עד (ד) – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 9ט|בסעיף 9ט(ו)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9ט|סעיפים 9ט}} {{ח:פנימי|סעיף 9י|ו־9י}} לא יחולו על בנק חדש או על תאגיד עזר הנשלט על ידי בנק חדש.
{{ח:תת|(ג)}} בנק חדש או תאגיד עזר הנשלט על ידיו יידע את לקוחותיו בדבר השירותים שבעדם הוא גובה עמלות ובדבר סכומי העמלות שהוא גובה בעד שירותים אלה או שיעורן, באופן פשוט וברור (בסעיף זה – תעריפון בנק חדש); תעריפון בנק חדש יפורסם לציבור באופן מקוון, וכן יימסר ללקוחות בדרכים שבהן נוהג הבנק החדש או תאגיד העזר הנשלט על ידיו למסור מידע ללקוחות.
{{ח:תת|(ד)}} בנק חדש או תאגיד עזר הנשלט על ידיו יידע את לקוחותיו, במסגרת תעריפון בנק חדש, כי הוא רשאי לגבות סכומים או שיעורים נמוכים יותר מהסכומים או השיעורים הנקובים בתעריפון, למעט לעניין עמלה שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9יב|סעיף 9יב(1)}} לגבי שירות בר־פיקוח.

{{ח:סעיף|9יא|הכרזה על שירות כבר־&lt;wbr&gt;פיקוח לענין העמלה הנגבית בעדו|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הנגיד רשאי, לשם פיקוח על סכום עמלה שגובה תאגיד בנקאי מלקוחותיו בעד שירות מסוים, להכריז, בצו, על אותו שירות כשירות בר־פיקוח לענין {{ח:פנימי|סעיף 9יב|סעיפים 9יב}} {{ח:פנימי|סעיף 9יג|או 9יג}} ({{ח:פנימי|פרק ב2|בפרק זה}} – שירות בר־פיקוח), אם מתקיים לגביו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} העמלה הנגבית בעדו עלולה להפחית את התחרות בין התאגידים הבנקאיים או בינם לבין גוף אחר הנותן שירות דומה;
{{ח:תתת|(2)}} לקוח יכול לקבלו רק בתאגיד הבנקאי שבו מתנהל חשבונו;
{{ח:תתת|(3)}} לדעת הנגיד הוא שירות חיוני, ויש צורך בפיקוח עליו משיקולים של טובת הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} הנגיד, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע עילות נוספות על אלה המנויות בסעיף קטן (א); קבע הנגיד כאמור, יחולו לענין העילות שקבע הוראות סעיף קטן (א) רישה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות הניתן בידי סולק לנותן שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב)|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות הניתן בידי סולק לנותן שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב), התשע״ג–2012}}, לפיו שירות הניתן בידי סולק לנותן שירותי ניכיון מוכרז בזה שירות בר־פיקוח.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות מסלול בסיסי)|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות מסלול בסיסי), התשע״ד–2014}}, לפיו שירות מסלול בסיסי מוכרז בזה שירות בר־פיקוח.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות הודעות או התראות)|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות הודעות או התראות), התשע״ה–2015}}, לפיו שירות הודעות או התראות מוכרז בזה שירות בר־פיקוח.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח)|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח), התשע״ו–2016}}, לפיו שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח מוכרז בזה שירות בר־פיקוח.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות סליקה צולבת של עסקאות בכרטיס חיוב ושל עסקאות חיוב מיידי)|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות סליקה צולבת של עסקאות בכרטיס חיוב ושל עסקאות חיוב מיידי), התשע״ט–2018}}, לפיו שירות סליקה צולבת של עסקאות בכרטיס חיוב ושל עסקאות חיוב מיידי מוכרז בזה שירות בר־פיקוח לעניין העמלה שנגבית בעדו ומועברת למנפיק.}}

{{ח:סעיף|9יב|פיקוח על סכומי עמלות או שיעוריהן|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:ת}} הנגיד רשאי, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, לקבוע, בצו, לגבי שירות בר־פיקוח, כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} את סכום העמלה שתיגבה בעדו או את שיעורה;
{{ח:תת|(2)}} את הסכום או את השיעור המרבי של העמלה שניתן לגבות בעדו;
{{ח:תת|(3)}} איסור על גביית עמלה בעדו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות מסלול בסיסי)|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות מסלול בסיסי), התשע״ד–2014}}, בנוגע לסכום העמלה על שירות מסלול בסיסי.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (סכום עמלה מרבי בעד שירות הניתן בידי סולק לנותן שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב)|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (סכום עמלה מרבי בעד שירות הניתן בידי סולק לנותן שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב), התשע״ה–2015}}, בנוגע לסכום העמלה המרבי שניתן לגבות בעד שירות הניתן בידי סולק לנותן שירותי ניכיון.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות הודעות או התראות)|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות הודעות או התראות), התשע״ה–2015}}, בנוגע לסכום העמלה המרבי שניתן לגבות בעד שירות הודעות או התראות.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח)|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח), התשע״ו–2016}}, בנוגע לסכום העמלה המרבי שניתן לגבות בעד שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות סליקה צולבת של עסקאות בכרטיס חיוב ושל עסקאות חיוב מיידי)|צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות סליקה צולבת של עסקאות בכרטיס חיוב ושל עסקאות חיוב מיידי), התשע״ט–2018}}, בנוגע לשיעור העמלה שנגבית בעד שירות סליקה צולבת של עסקאות בכרטיס חיוב ועסקאות חיוב מיידי ומועברת למנפיק.}}

{{ח:סעיף|9יג|בקשה להעלאת סכום עמלה או שיעורה|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד בנקאי המבקש לגבות מלקוחותיו, בעד שירות בר־פיקוח שלא נקבעה לגביו הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9יב|סעיף 9יב}}, עמלה בסכום או בשיעור העולה על הסכום או השיעור שגבה בעד אותו שירות ערב ההכרזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9יא|סעיף 9יא}}, יגיש למפקח בקשה מנומקת לכך; המפקח רשאי לדרוש מהמבקש פרטים נוספים לבדיקת הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח רשאי להתיר העלאת הסכום או השיעור של עמלה שגובה תאגיד בנקאי מלקוחותיו בעד שירות בר־פיקוח שלגביו הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (א), בין בסכום או בשיעור המבוקש לפי אותו סעיף קטן ובין בסכום או בשיעור נמוך ממנו, או לדחות את הבקשה; המפקח יודיע על החלטתו בבקשה בתוך 30 ימים מיום קבלתה או מיום קבלת פרטים נוספים, לפי הענין.

{{ח:סעיף|9יד|איסור גביית עמלה בעד שירות בר־&lt;wbr&gt;פיקוח שלא בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 9יב|לסעיפים 9יב}} {{ח:פנימי|סעיף 9יג|או 9יג}}|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:ת}} תאגיד בנקאי לא יגבה מלקוחותיו עמלה בעד שירות בר־פיקוח, שלא בהתאם להוראה שנקבעה לגביו בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 9יב|סעיף 9יב}}, וכן לא יעלה את הסכום או את השיעור של עמלה שהוא גובה בעד שירות כאמור שלא נקבעה לגביו הוראה בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 9יב|אותו סעיף}}, שלא על פי היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 9יג|סעיף 9יג}} או שלא בהתאם לתנאיו של היתר כאמור.

{{ח:סעיף|9טו|חובת דיווח לפני העלאת עמלה בעד שירות שאינו בר־&lt;wbr&gt;פיקוח|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:ת}} תאגיד בנקאי לא יעלה את הסכום או את השיעור של עמלה בעד שירות שאינו בר־פיקוח, אלא אם כן הודיע על כך למפקח 30 ימים מראש.

{{ח:סעיף|9טז|פרסום אישורים והיתרים|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:ת}} המפקח רשאי להורות לתאגיד בנקאי לפרסם, בדרך שיורה, אישור או היתר שניתן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|9יז|ייחוד סמכות הפיקוח על עמלות|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996}}, לא יחול על עמלה בעד שירות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|9יח|חובת דיווח לוועדת הכלכלה של הכנסת|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:ת}} המפקח ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, מדי שישה חודשים, על פעולות שננקטו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק זה}}, ועל יישום ההוראות האמורות על ידי התאגידים הבנקאיים.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: עונשין ועיצומים אחרים}}

{{ח:סעיף|10|עונשין|תיקון: תשנ״ד, תשס״ה, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ז־2, תשע״ז־5, תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ח־3, תשע״ח־4, ק״ת תש״ף, תשפ״ג, תשפ״ד, תשפ״ה, תשפ״ה־2}}
{{ח:ת}} תאגיד בנקאי שעשה אחת מאלה, דינו – כפל הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}:
{{ח:תת|(1)}} הפר הוראה מהוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2(ה)}}{{ח:הערה|,}} {{ח:פנימי|סעיף 5|5}}, {{ח:פנימי|סעיף 5א|5א}}, {{ח:פנימי|סעיף 5א1א|5א1א}}, {{ח:פנימי|סעיף 5א2|5א2}}, {{ח:פנימי|סעיף 5א3|5א3}}, {{ח:פנימי|סעיף 5ב2|5ב2}}, {{ח:פנימי|סעיף 5א4|5א4}}, {{ח:פנימי|סעיף 5ב|5ב(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 5ב1|5ב1}}, {{ח:פנימי|סעיף 5ג|5ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 7א|7א עד 7ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 7ו|7ו}} {{ח:פנימי|סעיף 7ח|ו־7ח}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}} או תקנה, הוראה או כלל על פיהן;
{{ח:תת|(2)}} הפר התחייבות שנתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)}}.

{{ח:סעיף|11|אחריות מנהל}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} בידי תאגיד בנקאי, יאשם בעבירה גם מי שהיה מנהל כללי או מנהל פעיל של התאגיד או עובד בכיר האחראי לאותו תחום בהנהלה הראשית של התאגיד או בסניף הנוגע בדבר שעה שהתאגיד עבר עבירה לפי חוק זה, ודינו – מאסר שנה, אם לא הוכיח אחת משתי אלה:
{{ח:תת|(1)}} העבירה נעברה שלא בידיעתו ותפקידו לא חייב אותו לדעת על העבירה;
{{ח:תת|(2)}} לאחר שנודע לו שהתאגיד עומד לעבור את העבירה, נקט כל האמצעים הסבירים כדי למנוע את התאגיד מלעבור את העבירה.

{{ח:סעיף|11א|עיצום כספי|תיקון: תשס״ה, תשס״ז, תש״ע, תשע״ז־2, תשע״ז־3, תשע״ז־5, תשע״ח, תשע״ח־3, תשע״ח־4, תשפ״ג, תשפ״ד, תשפ״ה, תשפ״ה־2, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} היה למפקח יסוד סביר להניח כי מנפיק עשה אחד מאלה, רשאי הוא הטיל עליו עיצום כספי בסך חמישים אלף שקלים חדשים:
{{ח:תתתת|(א)}} ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה או סיים תכנית כאמור ולא שלח ללקוח הודעה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א2|סעיף 5א2(ב)(1)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} לא אפשר ללקוח לממש את ההטבות בהתאם לתנאי תכנית ההטבות לתקופה בלתי קצובה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א2|סעיף 5א2(ב)(2)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה הכוללת צבירת זכויות או סיים תכנית כאמור ולא שלח ללקוח הודעה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א2|סעיף 5א2(ג)(1)}};
{{ח:תתתת|(ד)}} לא אפשר ללקוח לממש את הזכויות שצבר בהתאם לתנאי תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א2|סעיף 5א2(ג)(2)}};
{{ח:תתתת|(ה)}} ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה קצובה או סיים תכנית כאמור לפני תום התקופה הקצובה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א2|סעיף 5א2(ד)}};
{{ח:תתתת|(ו)}} שלח ללקוח הודעות שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א2|סעיף 5א2(ה) או (ו)(1)}}.
{{ח:תתת|(1א)}} היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי לא נתן מענה אנושי מקצועי ללקוח בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 5א3|סעיף 5א3}}, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך חמישים אלף שקלים חדשים.
{{ח:תתת|(2)}} היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי לא תיקן ליקוי בהתאם להוראות המפקח שניתנו לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(ב)}} או לא נתן הלוואה לדיור לאדם עם מוגבלות מקצרת חיים בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19סט|סעיף 19סט לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך מאתיים וחמישים אלף שקלים חדשים.
{{ח:תת|(א1)}} היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך חמישים אלף שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} לא אפשר ללקוח להגיש, באופן מקוון, בקשה להעביר את הפעילות הפיננסית מבנק מקורי לבנק קולט, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5ב1|סעיף 5ב1}};
{{ח:תתת|(2)}} גבה מהלקוח תשלום בעד הליך העברת הפעילות הפיננסית, בניגוד להראות {{ח:פנימי|סעיף 5ב1|סעיף 5ב1}};
{{ח:תתת|(3)}} לא אפשר ללקוח להעביר את הפעילות הפיננסית שלו מבנק מקורי לבנק קולט בתוך המועד האמור {{ח:פנימי|סעיף 5ב1|בסעיף 5ב1(ב)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5ב1|אותו סעיף}}, למעט סוגי הפעילות הפיננסית שקבע הנגיד לגביהם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5ב1|בסעיף 5ב1(ג)}};
{{ח:תתת|(4)}} הפר הוראות מההוראות שנקבעו בכללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ב1|סעיף 5ב1}};
{{ח:תתת|(5)}} לא מסר הודעה ללקוח בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א1א|סעיף 5א1א}} {{ח:פנימי|סעיף 5א4|או 5א4}} או מסר הודעה כאמור שלא בהתאם להוראות אותו סעיף {{ח:הערה|[צ״ל: אותם סעיפים]}};
{{ח:תתת|(6)}} לא אפשר ללקוח להפקיד כספים באמצעות חשבון במערכת סגורה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5ב2|סעיף 5ב2(ב)}};
{{ח:תתת|(7)}} הפעיל השפעה בלתי הוגנת על לקוח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5ב2|סעיף 5ב2(ד)}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך שבע מאות וחמישים אלף שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} הפר הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א}};
{{ח:תתת|(1א)}} פרסם פרסומת או נקט דרך שיווק אחרת שאינן כוללות את שם המלווה או לא צורפה להן אזהרה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ג)}};
{{ח:תתת|(2)}} הפר הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9ה|סעיף 9ה}}, או דרש עמלה בסכום גבוה מהסכום המרבי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 9ז|בסעיף 9ז(א), (א1) ו־(ב)}} בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9ז|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(3)}} גבה עמלה בעד שירות שאינו כלול בתעריפון המלא או בתעריפון המצומצם או שלא על פי החישוב שנקבע בכללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9ט|סעיף 9ט}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9י|סעיף 9י}};
{{ח:תתת|(3א)}} גבה עמלה בסכום או בשיעור העולה על הסכום או השיעור שנקבעו בתעריפון שפרסם התאגיד הבנקאי, או שלא בהתאם להוראות תעריפון כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9י1|סעיף 9י1}};
{{ח:תתת|(3ב)}} גבה עמלה בסכום או בשיעור העולה על הסכום או השיעור שהוסכם עם הלקוח, בניגוד להוראת {{ח:פנימי|סעיף 9י2|סעיף 9י2}};
{{ח:תתת|(3ג)}} גבה עמלה בעד שירות אף שהשירות לא ניתן בפועל ללקוח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9י3|סעיף 9י3}};
{{ח:תתת|(4)}} העלה את הסכום או את השיעור של עמלה בעד שירות שאינו בר־פיקוח, בלי שהודיע על כך למפקח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9טו|סעיף 9טו}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(6)}} לא הפיץ כרטיסי אשראי של מנפיקים הקשורים עמו בהסכם הפצה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ו|סעיף 7ו}};
{{ח:תתת|(7)}} לא הציג ללקוח מידע על עסקאות, בניגוד להוראת {{ח:פנימי|סעיף 7ז|סעיף 7ז(א)}};
{{ח:תתת|(8)}} עשה שימוש במידע שהגיע לידיו שלא לצורך הצגתו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ז|סעיף 7ז(ד)}};
{{ח:תתת|(9)}} עשה דבר העלול להטעות לקוח בכל עניין מהותי למתן שירות ללקוח, מהעניינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|אותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ג)}} היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך מיליון וחצי שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} הפר הוראה מהוראות שנקבעו בכללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}};
{{ח:תתת|(2)}} הפר הוראה מהוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}};
{{ח:תתת|(3)}} לא יידע את לקוחותיו בדבר סכומי עמלות שהוא גובה בעד שירותים הכלולים בתעריפון המלא, בדרך שקבע הנגיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 9ט|סעיף 9ט(ג)}};
{{ח:תתת|(4)}} לא יידע לקוח מסוג שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 9ט|סעיף 9ט(ב)}}, בדבר עמלה שהוא גובה בעד שירותים הכלולים בתעריפון המצומצם החל לגבי לקוחות מאותו סוג, בדרך שקבע הנגיד לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9ט|סעיף 9ט(ג)}};
{{ח:תתת|(4א)}} לא יידע את לקוחותיו בדבר השירותים שבעדם הוא גובה עמלות, ובדבר סכומי העמלות שהוא גובה בעד שירותים אלה או שיעורן, בדרך הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 9י4|בסעיף 9י4(ג)}};
{{ח:תתת|(5)}} גבה עמלה בעד שירות בר־פיקוח שלא בהתאם להוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9יב|סעיף 9יב}} או להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 9יג|סעיף 9יג}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9יד|סעיף 9יד}}.
{{ח:תת|(ד)}} המפקח אינו רשאי להטיל עיצום כספי הנמוך מן העיצום הכספי הקבוע {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} אלא לפי הוראות סעיף קטן (ה).
{{ח:תת|(ה)}} הנגיד, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע סוגי מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם רשאי המפקח להטיל עיצום כספי הנמוך מהעיצום הקבוע בסעיפים קטנים (א) עד (ג), ובשיעורי הפחתה מרביים שיקבע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:תת|(ו)}} על עיצום כספי לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 14י|סעיפים 14י עד 14טו לפקודת הבנקאות}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|12|התחייבות של תאגיד בנקאי}}
{{ח:תת|(א)}} היה המפקח סבור כי תאגיד בנקאי עבר עבירה לפי חוק זה, רשאי הוא, באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, להסכים לקבל ממנו התחייבות בכתב כלפיו לגבי הענינים המפורטים להלן או אחד מהם:
{{ח:תתת|(1)}} להימנע ממעשה או ממחדל המפורש בכתב ההתחייבות, אשר לדעת המפקח מהווה עבירה לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} לפצות את הלקוח;
{{ח:תתת|(3)}} לבטל את העסקה שבה נעברה העבירה;
{{ח:תתת|(4)}} לפרסם מודעה ברבים כפי שיורה המפקח.
{{ח:תת|(ב)}} תאגיד בנקאי שנתן התחייבות כאמור בסעיף זה לא יינקטו כלפיו הליכים פליליים לפי חוק זה בשל מעשה או מחדל ששימש עילה למתן ההתחייבות, ובכפוף להחלטת היועץ המשפטי לממשלה – לא יינקטו הליכים כאמור כלפי מנהל או עובד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}}.
{{ח:תת|(ג)}} קבלת ההתחייבות כאמור בסעיף זה אין בה כדי לגרוע מזכותו של לקוח לתבוע פיצויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}.

{{ח:סעיף|13|צו בית משפט למניעת עבירה}}
{{ח:ת}} לפי בקשה מאת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו או מאת המפקח, רשאי בית המשפט לצוות על כל פעולה הדרושה למניעת עבירה לפי חוק זה ועל מתן ערובה לכך, לרבות תיקון לפרסום מטעה.

{{ח:סעיף|14|פרסום פסק־&lt;wbr&gt;דין או תיקון פרסום}}
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי לצוות שפסק דין חלוט בהליך לפי חוק זה, או תמציתו או תיקון לפרסום מטעה, יפורסמו ברבים בצורה ובאופן שיקבע, ולהורות מי ישא בהוצאות הפרסום; הורה בית המשפט שהנאשם ישא בהוצאות הפרסום, יהא דינן כדין קנס שהטיל בית המשפט.

{{ח:סעיף|15|פיצויים}}
{{ח:ת}} דין נזק שנגרם לאדם על ידי עבירה על הוראות חוק זה, או על כל תקנה שניתנה לפיו, כדין נזק שמותר לתבוע עליו פיצויים על פי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, ולענין סעיף זה אין נפקא מינה –
{{ח:תת|(1)}} אם הנזק נגרם במישרין או בעקיפין;
{{ח:תת|(2)}} אם הנזק הוא בחסרון־כיס או במניעת ריווח;
{{ח:תת|(3)}} אם עובר העבירה עמד לדין פלילי ואם לאו;
{{ח:תת|(4)}} אם עובר העבירה לא התכוון לגרום את הנזק או לא יכול היה לראותו מראש.

{{ח:סעיף|16|פניות הציבור}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח יברר פניות הציבור בדבר עסקיהם עם תאגידים בנקאיים שראה בהן ממש וישתמש בסמכויותיו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות|פקודת הבנקאות, 1941}}, למטרה זו.
{{ח:תת|(ב)}} מצא המפקח שפניה היתה מוצדקת, יודיע על כך לפונה ולתאגיד הבנקאי הנוגע בדבר; המפקח יפרש בהודעתו את ממצאי הבירור ואת הדרכים לתיקון הליקוי שמצא.
{{ח:תת|(ג)}} מצא המפקח שפניה לא היתה מוצדקת, או שאין היא ראויה לבירורו, יודיע על כך לפונה; המפקח רשאי לפרש בתשובתו את ממצאי הבירור.
{{ח:תת|(ד)}} החלטותיו וממצאיו של המפקח בבירור פניה –
{{ח:תתת|(1)}} לא יהיה בהם כדי להעניק לפונה או לאדם אחר זכות או סעד בבית משפט או בבית דין שלא היו לו לפני כן;
{{ח:תתת|(2)}} לא יהיה בהם כדי למנוע מהפונה או מאדם אחר להשתמש בזכות אחרת או לבקש סעד אחר שהוא זכאי להם, אולם אם נקבע לכך מועד בחיקוק, לא יוארך המועד על ידי הגשת הפניה למפקח או בירורה.

{{ח:קטע2|פרק ג1|פרק ג׳1: תובענה ייצוגית {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשנ״ו, תשס״ו}}

{{ח:סעיף|16א||תיקון: תשנ״ו, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ב||תיקון: תשנ״ו, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ג||תיקון: תשנ״ו, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ד||תיקון: תשנ״ו, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ה||תיקון: תשנ״ו, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ו||תיקון: תשנ״ו, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ז||תיקון: תשנ״ו, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ח||תיקון: תשנ״ו, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ט||תיקון: תשנ״ו, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16י||תיקון: תשנ״ו, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|16יא|פרסום נתונים|תיקון: תשס״ז, תשע״ז־2, תשפ״ה}}
{{ח:ת}} המפקח רשאי לפרסם נתונים בדבר –
{{ח:תת|(1)}} ההוצאה הממוצעת בפועל של לקוחות, או של סוגי לקוחות, של תאגידים בנקאיים שונים בעד שירותים; תאגיד בנקאי יגיש למפקח דיווח על ההוצאה כאמור של לקוחותיו, במתכונת ובמועד כפי שיורה המפקח;
{{ח:תת|(2)}} סכומים ושיעורים של עמלות שגובים תאגידים בנקאיים בעד סוגי שירותים, בדרך שתאפשר את השוואת העמלות;
{{ח:תת|(3)}} שיעורי ריביות המשולמות בפועל על ידי כל אחד מהתאגידים הבנקאיים ללקוחות, בעד פיקדונות שקליים, בדרך שתאפשר את השוואת הריביות;
{{ח:תת|(4)}} שיעורי ריביות הנגבות בפועל על ידי כל אחד מהתאגידים הבנקאיים מלקוחות בעד מתן אשראי, בדרך שתאפשר את השוואת הריביות;
{{ח:תת|(5)}} מספר הפיקדונות שהופקדו בכל אחד מהבנקים באמצעות חשבון במערכת סגורה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 5ב2|בסעיף 5ב2(א)}}.

{{ח:סעיף|17|החוק מחייב}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה יחולו על אף כל ויתור או הסכם נוגד.

{{ח:סעיף|17א|תחולת החוק על ערב|תיקון: תשנ״ד, תשע״ד, תשע״ז}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה יחולו גם על מי שערב ללקוח כלפי תאגיד בנקאי; ואולם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א1|סעיף 5א1}} יחולו לעניין ערב ללקוח כלפי תאגיד בנקאי בהתאמות ובשינויים שייקבעו בהוראות ניהול בנקאי תקין.

{{ח:סעיף|18|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} חוק זה בא להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו.

{{ח:סעיף|19|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, לאחר התייעצות בנגיד, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

{{ח:סעיף|19א|שינוי השיעור לעניין ההגדרה בנק בעל היקף פעילות זעיר|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} הנגיד, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע שיעור אחר לעניין ההגדרה ”בנק בעל היקף פעילות זעיר“, ובלבד שלא יעלה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל כאמור באותה הגדרה, בשים לב, בין השאר, להיבטים הנוגעים לתחרות ולשמירה על עניינם של הלקוחות.

{{ח:סעיף|19ב|פטור מהוראות לפי חוק זה|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} שר האוצר, בהסכמת הנגיד, לאחר התייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע פטור מהוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן, לגבי סוגים מסוימים של תאגידים בנקאיים או לגבי סוגים מסוימים של לקוחות, כפי שיקבע, ורשאי הוא להתנות פטור כאמור בתנאים שיקבע.

{{ח:סעיף|20|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום כ״ט בסיון התשמ״א (1 ביולי 1981).

{{ח:סעיף|21|פרסום}}
{{ח:ת}} חוק זה יפורסם תוך שלושים ימים מיום קבלתו בכנסת.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ד באדר ב׳ התשמ״א (30 במרס 1981).}}
* '''יצחק נבון'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''מנחם בגין'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''יורם ארידור'''&lt;br&gt;שר האוצר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>ewyy47nsxtft5m69xh3eyz0jv9jneok</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>336737</id>
    <revision>
      <id>3002640</id>
      <parentid>3002591</parentid>
      <timestamp>2026-04-01T12:07:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3002640</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12477" sha1="r14wpcamhka32muc5achxw0ul6xmdj5" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס״ז–2007

&lt;מאגר 2001127 תיקון 2168169 תקן 183311 קוד a163Y00000DuHPYQA3&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשס&quot;ז, 459|חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה)|17:300673)); ((תשס&quot;ט, 130|תיקון מס׳ 169 לפקודת מס הכנסה|17:300938)); ((תש&quot;ע, 445|תיקון מס׳ 2|18:301199)); ((תשע&quot;א, 1023|תיקון מס׳ 3|18:301366)); ((תשע&quot;ו, 273|חוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה)|20:318394)); ((תשע&quot;ז, 667|חוק שירות אזרחי|20:382429)), ((1050|תיקון מס׳ 6|20:390348)); ((תשע&quot;ט, 294|חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים|20:528394)); ((תשפ&quot;ב, 744|תיקון מס' 7|24:619526)); ((תשפ&quot;ו, 466|חוק הטבות מס ליישובים (תיקוני חקיקה)|25:12235831)).
''הארכת תוקף:'' ((ק&quot;ת תשס״ח, 598|הארכת תוקף|6653)); ((תשע״א, 1250|הארכת תוקף|7022)); ((תשע״ב, 671|הארכת תוקף|7081)); ((תשע״ג, 408|הארכת תחולת סעיף 5(ב) לחוק|7200)); ((תשע״ה, 1330|הארכת תחולת סעיף 5(ב) לחוק|7528)); ((תשע״ז, 692|הארכת תחולת סעיף 5(ג) לחוק|7776)); ((תשפ&quot;ו, 690|הארכת תחולת סעיף 5(ד) לחוק|12179)).

@ 1. הגדרות
: בחוק זה, ”אזור קו עימות דרומי” – היישובים אשר בתיהם, כולם או חלקם, שוכנים עד 7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה (להלן – יישובי עוטף עזה), וכן יישובים ואזורים נוספים כפי שיקבע שר האוצר בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, שמתקיימים בהם אותם השיקולים הביטחוניים שמתקיימים ביישובי עוטף עזה, בשל סמיכותם לגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה.
: ((פורסם [[צו סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס״ח–2007]].))

@ 2. פטור ממס מעסיקים
: מעסיק תושב אזור קו עימות דרומי יהיה פטור ממס מעסיקים המוטל על פי [[חוק מס מעסיקים, התשל״ה–1975]], בשל הכנסת עבודה כהגדרתה [[בחוק האמור]] שהוא משלם בעד עבודה המתבצעת באזור קו עימות דרומי.

@ 3. שיעורי תגבור (תיקון: תשע״ז)
: (א) שר החינוך, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע תכנית למתן שיעורי תגבור בלא תשלום, לתלמידי כיתות א׳ עד י״ב הלומדים במוסד חינוך מוכר באזור קו עימות דרומי; שיעורי התגבור יינתנו על ידי מורים בשעות שלאחר הלימודים, במקצועות שיקבע שר החינוך, הכל כפי שייקבע בתכנית; במסגרת התכנית יקבע השר גם את היקף שיעורי התגבור ואת המקום שבו יינתנו שיעורי התגבור, וכן יקבע הוראות לעניין שירותי הסעות כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ב) קיומם של שירותי הסעות למורים שייתנו שיעורי תגבור כאמור בסעיף קטן (א) המתגוררים מחוץ לאזור קו עימות דרומי מוטל על משרד החינוך.
: (ג) תקציב שנתי למתן שיעורי תגבור ושירותי הסעות כאמור בסעיף זה ייקבע בתכנית נפרדת בסעיף תקציב משרד החינוך; בסעיף זה –
::- ”מוסד חינוך מוכר” – כהגדרתו [[בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949]];
::- ”מורים” – מורים שיקבע שר החינוך בתכנית לפי סעיף זה, לרבות מורים שהם עובדי הוראה או עובדי הוראה בגמלאות, סטודנטים או מתנדב כהגדרתו [[בחוק שירות לאומי אזרחי, התשע״ז–2017]];
::- ”מתנדב בשירות לאומי” – (((נמחקה);))
::- ”סטודנט” – כהגדרתו [[בחוק שילוב סטודנטים במערכת החינוך, התשס״ה–2005]];
::- ”סעיף תקציב” ו”תכנית” – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו [[בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985]].

@ 4. שמירת דינים
: חוק זה בא להוסיף על הטבות הניתנות לפי כל דין.

@ 5. (תיקון: תשס״ט, תש״ע, תשע״א, תשע״ו, תשע״ז–2, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ו) : ((הנוסח שולב [[בפקודת מס הכנסה]] כהוראת שעה.))
&lt;!-- תיקון פקודת מס הכנסה – הוראת שעה (תיקון: תשס״ט, תש״ע, תשע״א, תשע״ו, תשע״ז–2, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ו)
: (א) [[פקודת מס הכנסה]] תיקרא לגבי התקופה האמורה [[בסעיף 7(ד)]] כך:
:: (1) בסעיף 11(ב) –
::: (א) בפסקה (2), אחרי ”קרית שמונה” יבוא ”או אזור קו עימות דרומי” ובסופה יבוא ”לעניין זה, ”אזור קו עימות דרומי” – כהגדרתו לפי חוק לסיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס״ז–2007;”;
::: (ב) בפסקה (3)(ד), המילה ”שדרות” – תימחק;
:: (2) בתוספת הראשונה, בחלק ב׳, במקום האמור בה יבוא:
::: ”מועצה אזורית אילות, בית שאן, חצור הגלילית, מועצה אזורית ערבה תיכונה, ערד”.
: (ב) [[פקודת מס הכנסה]] תיקרא לגבי התקופה האמורה [[בסעיף 7(ה) ו־(ו)]] ועד יום ט׳ בטבת התשע״ה (31 בדצמבר 2014) כך:
:: (1) בסעיף 11(ב) –
::: (א) אחרי פסקה (1) יבוא:
:::: ”(1א) מי שהיה במשך כל שנת המס תושב אזור קו עימות דרומי, זכאי באותה שנה לזיכוי ממס בשיעור 20% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית עד לסכום של 222,480 שקלים חדשים; לעניין זה, ”אזור קו עימות דרומי” – כהגדרתו לפי חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס״ז–2007.”;
::: (ב) בפסקה (3)(ד), המילה ”שדרות” – תימחק;
:: (2) בתוספת הראשונה, בחלק ב׳ לא יקראו את היישובים האלה: אבשלום, אור הנר, איבים, ארז, בארי, גבים, גברעם, דקל, זיקים, זמרת, חולית, יבול, יד מרדכי, יכיני, ישע, יתד, כיסופים, כפר מימון, כפר עזה, כרמיה, כרם שלום, מבטחים, מגן, מפלסים, נחל עוז, ניר יצחק, ניר עוז, ניר עם, נירים, נתיב העשרה, סופה, סעד, עין הבשור, עין השלשה, עלומים, עמיעוז, פרי גן, רעים, שדה אברהם, שובה, שוקדה, תושיה, תלמי יוסף, תקומה.”.
: (ג) [[פקודת מס הכנסה]] תיקרא לגבי התקופה שמיום י׳ בטבת התשע״ה (1 בינואר 2015) עד תום תקופת ההארכה לפי [[סעיף 7(ו)]] כך שבסעיף 11, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
::: ”(ב1) מי שהיה במשך כל שנת המס תושב אזור קו עימות דרומי, זכאי באותה שנה לזיכוי ממס בשיעור של 20% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית עד לתקרת הכנסה של 241,080 שקלים חדשים, ובלבד שאם הוא זכאי לזיכוי כאמור וכן לזיכוי אחר לפי הוראות סעיף זה, הברירה בידו לבחור באחד מהם; לעניין זה, ”אזור קו עימות דרומי” – כהגדרותו לפי חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס״ז–2007.””;
: (ד) [[פקודת מס הכנסה]] תיקרא לגבי שנות המס 2017 עד 2029 כך שבסעיף 11, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
::: ”(ב1) מי שהיה במשך כל שנת המס תושב אזור קו עימות דרומי, זכאי באותה שנה לזיכוי ממס בשיעור של 20% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית עד לתקרת הכנסה של 241,080 שקלים חדשים, ובלבד שאם הוא זכאי לזיכוי כאמור וכן לזיכוי אחר לפי הוראות סעיף זה, הברירה בידו לבחור באחד מהם; לעניין זה, ”אזור קו עימות דרומי” – כהגדרותו לפי חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס״ז–2007.””; --&gt;

@ 6. ביצוע ותקנות
: שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.

@ 7. תחולה והוראת שעה (תיקון: תשס״ט, תש״ע, תשע״א, תשע״ו, תשע״ז–2)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) הוראות [[סעיפים 3]], [[4]] [[ו־6]] יחולו לתקופה של 12 חודשים מיום תחילתו של חוק זה; שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להאריך את תחולתן של ההוראות האמורות לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 12 חודשים (בסעיף זה – תקופת ההארכה).
: (ג) הוראות [[סעיף 2]] יחולו לגבי הכנסת עבודה המשתלמת בעד עבודה בחודש יולי 2007 ועד חודש דצמבר 2008.
: (ד) הוראות [[+|סעיף 11]] [[וחלק ב׳ לתוספת הראשונה לפקודת מס הכנסה]], כנוסחן [[בסעיף 5(א) לחוק זה]], יחולו בשנות הכספים 2007 עד 2009.
: (ה) הוראות [[+|סעיף 11]] [[וחלק ב׳ לתוספת הראשונה לפקודת מס הכנסה]], כנוסחן [[בסעיף 5(ב) לחוק זה]], יחולו בשנת הכספים 2010; שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להאריך את תחולתן של ההוראות האמורות לשנת הכספים 2011.
: (ו) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להאריך את הוראות [[+|סעיף 11]] [[וחלק ב׳ לתוספת הראשונה לפקודת מס הכנסה]], כנוסחן [[בסעיף 5(ב), (ג) או (ד) לחוק זה]], לפי העניין, לתקופות נוספות שלא יעלו על שנתיים כל אחת, ככל שהדבר מוצדק עקב המצב הביטחוני ששורר באזור קו עימות דרומי בשל סמיכותו לגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה או ששרר בתקופת ההארכה הקודמת.
:: ((([[סעיף 5(ב)]] הוארך עד שנת הכספים 2016; [[סעיף 5(ג)]] הוארך לשנות הכספים 2017 ו־2018; [[סעיף 5(ד)]] הוארך לשנת הכספים 2026).))
: (ז) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי בשנת כספים מסוימת, החלה בתקופה הקבועה [[בסעיף 5(ד)]], לא תחול ההוראה הקבועה [[בסעיף 11(ב1) לפקודת מס הכנסה]], כנוסחו [[5|בסעיף האמור]], אם שוכנע כי הפסיק לשרור המצב הביטחוני באזור קו עימות דרומי בשל סמיכותו לגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, שהצדיק את הזיכוי ממס כאמור.

@ 8. תכנית ראשונה לשיעורי תגבור
: תכנית ראשונה לפי [[סעיף 3]] תובא לאישור ועדת הכספים של הכנסת לא יאוחר משישים ימים מיום תחילתו של חוק זה.

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום י׳ באב התשס״ז (25 ביולי 2007).

&lt;חתימות&gt;
* אהוד אולמרט, ראש הממשלה
* רוני בר־און, שר האוצר
* שמעון פרס, נשיא המדינה
* דליה איציק, יושבת ראש הכנסת</text>
      <sha1>r14wpcamhka32muc5achxw0ul6xmdj5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3002641</id>
      <parentid>3002640</parentid>
      <timestamp>2026-04-01T12:08:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3002641</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12481" sha1="0mbuzs1vs4xrd021zg9ksp9t34fobxm" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס״ז–2007

&lt;מאגר 2001127 תיקון 2168169 תקן 183311 קוד a163Y00000DuHPYQA3&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשס&quot;ז, 459|חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה)|17:300673)); ((תשס&quot;ט, 130|תיקון מס׳ 169 לפקודת מס הכנסה|17:300938)); ((תש&quot;ע, 445|תיקון מס׳ 2|18:301199)); ((תשע&quot;א, 1023|תיקון מס׳ 3|18:301366)); ((תשע&quot;ו, 273|חוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה)|20:318394)); ((תשע&quot;ז, 667|חוק שירות אזרחי|20:382429)), ((1050|תיקון מס׳ 6|20:390348)); ((תשע&quot;ט, 294|חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים|20:528394)); ((תשפ&quot;ב, 744|תיקון מס' 7|24:619526)); ((תשפ&quot;ו, 466|חוק הטבות מס ליישובים (תיקוני חקיקה)|25:12235831)).
''הארכת תוקף:'' ((ק&quot;ת תשס״ח, 598|הארכת תוקף|6653)); ((תשע״א, 1250|הארכת תוקף|7022)); ((תשע״ב, 671|הארכת תוקף|7081)); ((תשע״ג, 408|הארכת תחולת סעיף 5(ב) לחוק|7200)); ((תשע״ה, 1330|הארכת תחולת סעיף 5(ב) לחוק|7528)); ((תשע״ז, 692|הארכת תחולת סעיף 5(ג) לחוק|7776)); ((תשפ&quot;ו, 690|הארכת תחולת סעיף 5(ד) לחוק|12179)).

@ 1. הגדרות
: בחוק זה, ”אזור קו עימות דרומי” – היישובים אשר בתיהם, כולם או חלקם, שוכנים עד 7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה (להלן – יישובי עוטף עזה), וכן יישובים ואזורים נוספים כפי שיקבע שר האוצר בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, שמתקיימים בהם אותם השיקולים הביטחוניים שמתקיימים ביישובי עוטף עזה, בשל סמיכותם לגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה.
: ((פורסם [[צו סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס״ח–2007]].))

@ 2. פטור ממס מעסיקים
: מעסיק תושב אזור קו עימות דרומי יהיה פטור ממס מעסיקים המוטל על פי [[חוק מס מעסיקים, התשל״ה–1975]], בשל הכנסת עבודה כהגדרתה [[בחוק האמור]] שהוא משלם בעד עבודה המתבצעת באזור קו עימות דרומי.

@ 3. שיעורי תגבור (תיקון: תשע״ז)
: (א) שר החינוך, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע תכנית למתן שיעורי תגבור בלא תשלום, לתלמידי כיתות א׳ עד י״ב הלומדים במוסד חינוך מוכר באזור קו עימות דרומי; שיעורי התגבור יינתנו על ידי מורים בשעות שלאחר הלימודים, במקצועות שיקבע שר החינוך, הכל כפי שייקבע בתכנית; במסגרת התכנית יקבע השר גם את היקף שיעורי התגבור ואת המקום שבו יינתנו שיעורי התגבור, וכן יקבע הוראות לעניין שירותי הסעות כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ב) קיומם של שירותי הסעות למורים שייתנו שיעורי תגבור כאמור בסעיף קטן (א) המתגוררים מחוץ לאזור קו עימות דרומי מוטל על משרד החינוך.
: (ג) תקציב שנתי למתן שיעורי תגבור ושירותי הסעות כאמור בסעיף זה ייקבע בתכנית נפרדת בסעיף תקציב משרד החינוך; בסעיף זה –
::- ”מוסד חינוך מוכר” – כהגדרתו [[בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949]];
::- ”מורים” – מורים שיקבע שר החינוך בתכנית לפי סעיף זה, לרבות מורים שהם עובדי הוראה או עובדי הוראה בגמלאות, סטודנטים או מתנדב כהגדרתו [[בחוק שירות לאומי אזרחי, התשע״ז–2017]];
::- ”מתנדב בשירות לאומי” – (((נמחקה);))
::- ”סטודנט” – כהגדרתו [[בחוק שילוב סטודנטים במערכת החינוך, התשס״ה–2005]];
::- ”סעיף תקציב” ו”תכנית” – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו [[בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985]].

@ 4. שמירת דינים
: חוק זה בא להוסיף על הטבות הניתנות לפי כל דין.

@ 5. (תיקון: תשס״ט, תש״ע, תשע״א, תשע״ו, תשע״ז–2, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ו) : ((הנוסח שולב [[בפקודת מס הכנסה]] כהוראת שעה.))
&lt;!-- תיקון [[פקודת מס הכנסה]] – הוראת שעה (תיקון: תשס״ט, תש״ע, תשע״א, תשע״ו, תשע״ז–2, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ו)
: (א) [[פקודת מס הכנסה]] תיקרא לגבי התקופה האמורה [[בסעיף 7(ד)]] כך:
:: (1) בסעיף 11(ב) –
::: (א) בפסקה (2), אחרי ”קרית שמונה” יבוא ”או אזור קו עימות דרומי” ובסופה יבוא ”לעניין זה, ”אזור קו עימות דרומי” – כהגדרתו לפי חוק לסיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס״ז–2007;”;
::: (ב) בפסקה (3)(ד), המילה ”שדרות” – תימחק;
:: (2) בתוספת הראשונה, בחלק ב׳, במקום האמור בה יבוא:
::: ”מועצה אזורית אילות, בית שאן, חצור הגלילית, מועצה אזורית ערבה תיכונה, ערד”.
: (ב) [[פקודת מס הכנסה]] תיקרא לגבי התקופה האמורה [[בסעיף 7(ה) ו־(ו)]] ועד יום ט׳ בטבת התשע״ה (31 בדצמבר 2014) כך:
:: (1) בסעיף 11(ב) –
::: (א) אחרי פסקה (1) יבוא:
:::: ”(1א) מי שהיה במשך כל שנת המס תושב אזור קו עימות דרומי, זכאי באותה שנה לזיכוי ממס בשיעור 20% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית עד לסכום של 222,480 שקלים חדשים; לעניין זה, ”אזור קו עימות דרומי” – כהגדרתו לפי חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס״ז–2007.”;
::: (ב) בפסקה (3)(ד), המילה ”שדרות” – תימחק;
:: (2) בתוספת הראשונה, בחלק ב׳ לא יקראו את היישובים האלה: אבשלום, אור הנר, איבים, ארז, בארי, גבים, גברעם, דקל, זיקים, זמרת, חולית, יבול, יד מרדכי, יכיני, ישע, יתד, כיסופים, כפר מימון, כפר עזה, כרמיה, כרם שלום, מבטחים, מגן, מפלסים, נחל עוז, ניר יצחק, ניר עוז, ניר עם, נירים, נתיב העשרה, סופה, סעד, עין הבשור, עין השלשה, עלומים, עמיעוז, פרי גן, רעים, שדה אברהם, שובה, שוקדה, תושיה, תלמי יוסף, תקומה.”.
: (ג) [[פקודת מס הכנסה]] תיקרא לגבי התקופה שמיום י׳ בטבת התשע״ה (1 בינואר 2015) עד תום תקופת ההארכה לפי [[סעיף 7(ו)]] כך שבסעיף 11, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
::: ”(ב1) מי שהיה במשך כל שנת המס תושב אזור קו עימות דרומי, זכאי באותה שנה לזיכוי ממס בשיעור של 20% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית עד לתקרת הכנסה של 241,080 שקלים חדשים, ובלבד שאם הוא זכאי לזיכוי כאמור וכן לזיכוי אחר לפי הוראות סעיף זה, הברירה בידו לבחור באחד מהם; לעניין זה, ”אזור קו עימות דרומי” – כהגדרותו לפי חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס״ז–2007.””;
: (ד) [[פקודת מס הכנסה]] תיקרא לגבי שנות המס 2017 עד 2029 כך שבסעיף 11, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
::: ”(ב1) מי שהיה במשך כל שנת המס תושב אזור קו עימות דרומי, זכאי באותה שנה לזיכוי ממס בשיעור של 20% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית עד לתקרת הכנסה של 241,080 שקלים חדשים, ובלבד שאם הוא זכאי לזיכוי כאמור וכן לזיכוי אחר לפי הוראות סעיף זה, הברירה בידו לבחור באחד מהם; לעניין זה, ”אזור קו עימות דרומי” – כהגדרותו לפי חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס״ז–2007.””; --&gt;

@ 6. ביצוע ותקנות
: שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.

@ 7. תחולה והוראת שעה (תיקון: תשס״ט, תש״ע, תשע״א, תשע״ו, תשע״ז–2)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) הוראות [[סעיפים 3]], [[4]] [[ו־6]] יחולו לתקופה של 12 חודשים מיום תחילתו של חוק זה; שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להאריך את תחולתן של ההוראות האמורות לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 12 חודשים (בסעיף זה – תקופת ההארכה).
: (ג) הוראות [[סעיף 2]] יחולו לגבי הכנסת עבודה המשתלמת בעד עבודה בחודש יולי 2007 ועד חודש דצמבר 2008.
: (ד) הוראות [[+|סעיף 11]] [[וחלק ב׳ לתוספת הראשונה לפקודת מס הכנסה]], כנוסחן [[בסעיף 5(א) לחוק זה]], יחולו בשנות הכספים 2007 עד 2009.
: (ה) הוראות [[+|סעיף 11]] [[וחלק ב׳ לתוספת הראשונה לפקודת מס הכנסה]], כנוסחן [[בסעיף 5(ב) לחוק זה]], יחולו בשנת הכספים 2010; שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להאריך את תחולתן של ההוראות האמורות לשנת הכספים 2011.
: (ו) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להאריך את הוראות [[+|סעיף 11]] [[וחלק ב׳ לתוספת הראשונה לפקודת מס הכנסה]], כנוסחן [[בסעיף 5(ב), (ג) או (ד) לחוק זה]], לפי העניין, לתקופות נוספות שלא יעלו על שנתיים כל אחת, ככל שהדבר מוצדק עקב המצב הביטחוני ששורר באזור קו עימות דרומי בשל סמיכותו לגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה או ששרר בתקופת ההארכה הקודמת.
:: ((([[סעיף 5(ב)]] הוארך עד שנת הכספים 2016; [[סעיף 5(ג)]] הוארך לשנות הכספים 2017 ו־2018; [[סעיף 5(ד)]] הוארך לשנת הכספים 2026).))
: (ז) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי בשנת כספים מסוימת, החלה בתקופה הקבועה [[בסעיף 5(ד)]], לא תחול ההוראה הקבועה [[בסעיף 11(ב1) לפקודת מס הכנסה]], כנוסחו [[5|בסעיף האמור]], אם שוכנע כי הפסיק לשרור המצב הביטחוני באזור קו עימות דרומי בשל סמיכותו לגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, שהצדיק את הזיכוי ממס כאמור.

@ 8. תכנית ראשונה לשיעורי תגבור
: תכנית ראשונה לפי [[סעיף 3]] תובא לאישור ועדת הכספים של הכנסת לא יאוחר משישים ימים מיום תחילתו של חוק זה.

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום י׳ באב התשס״ז (25 ביולי 2007).

&lt;חתימות&gt;
* אהוד אולמרט, ראש הממשלה
* רוני בר־און, שר האוצר
* שמעון פרס, נשיא המדינה
* דליה איציק, יושבת ראש הכנסת</text>
      <sha1>0mbuzs1vs4xrd021zg9ksp9t34fobxm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור בית יעקב (עמדין)/הגדה של פסח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>348665</id>
    <revision>
      <id>3002639</id>
      <parentid>3002309</parentid>
      <timestamp>2026-04-01T12:05:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>ונצעק (שם סוף עמ' 471)</comment>
      <origin>3002639</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="89487" sha1="qh6txsxte4fg46nss1dn2cdjwq6jvfa" xml:space="preserve">{{גדול|{{גדול|דלת ב. נפתח להכנס בשער השיר יהיה לנו כליל התקדש חג. לסדר השולחן ואגדה. משם יפרד לעשר נתיבות. וכולל האגדה עם כל הלכותיה. ופירוש יפה חדש. נקרא מטיב נגן.}}}}

==נתיב א. דיני הסבה==
&lt;small&gt;{{רן|
'''(א)''' אפילו עני שבישראל, לא יאכל עד שיסב:
'''(ב)''' הסבה זו צריכה להיות על שמאלו. ואם הוא איטר, העיקר לענ&quot;ד דאזלינן בתר שמאל דידיה. עיין מור וקציעה:
'''(ג)''' ויסב על גבי כרים וכסתות, או על הכסא והשולחן, ואיש על ירך חברו. אבל לא על ירך עצמו. ונראה לי שלא יניח ידו אפותא ולא אאוסיא:
'''(ד)''' אשה חשובה, צריכה הסבה:
'''(ה)''' בן אצל אביו צריך הסבה, אפילו הוא רבו מובהק. תלמיד חכם לפני רבו אינו צריך, אפילו אינו רבו מובהק, אלא אם כן נותן לו רשות. השמש צריך הסבה:
'''(ו)''' אבל תוך י&quot;ב חודש, כתבו אחרונים שאין צריך. והדבר תמוה מאד, שסמכו להקל ולוותר על המצוה בלי שום ראיה ומנין. ולענ&quot;ד פשוט, שאפילו בתוך ז' (שלא נהג עדיין אבילות) וגם האונן צריך הסבה. וכל שכן שיש ללבוש הקיטל שהוא זכר לאבילות:
'''(ז)''' כל מי שצריך להסב ואכל ושתה בלי הסבה, לא יצא. ואם עדיין בידו לתקן, יחזור ויאכל וישתה בהסבה. לכתחילה יאכל כל הסעודה בהסבה:
}}&lt;/small&gt;

==נתיב ב. דיני ד' כוסות==
&lt;small&gt;{{רן|
'''(א)''' צריך לשתות ארבעה כוסות על הסדר שסידרו חז&quot;ל, לומר עליהם האגדה וברכת המזון והלל. ואם לאו לא יצא:
'''(ב)''' שיעור הכוס ושאר דיניו וגדר היין, עיין עשר ידות יד ח'. ומהדרין אחר יין אדום. ולעניין שתייתו ושיעור הפסקה, עיין שם יד ט':
'''(ג)''' מי שאינו שותה יין כל השנה, מפני שהוא רע לטבעו, צריך לדחוק עצמו ולשתות ד' כוסות לקיים המצווה. והוא שאין היין סכנה לו:
'''(ד)''' ואם נדר (או נשבע בכולל) מהיין, צריך למצוא פתח לנדרו ולהתירו ממקום אחר:
'''(ה)''' אפילו עני המתפרנס מהצדקה, לא יפחתו לו מד' כוסות:
'''(ו)''' גם הנשים חייבות בד' כוסות (ובכל מצוות הנוהגות בליל זה), ואף על פי שאמרו: בד' אפילו חמור תובעת. מכל מקום לא תשתה יותר משיעור מצומצם:
'''(ז)''' תינוקות שהגיעו לחינוך (היינו כבר שית כבר שבע. עיין מו&quot;ק), מצווה לתת לפני כל אחד כוסו, ולחלק להם קליות ואגוזים, כדי שיראו שינוי וישאלו:
'''(ח)''' מכינים כוס גדול, וקורין אותו כוס של אליהו הנביא. ועיין פסח מעובין. ומסייע למ&quot;ש בעשר ידות יד ד':
}}&lt;/small&gt;

==נתיב ג. קדש. דיני קידוש==

(א) מצוה לקדש על היין בכניסת יום טוב. ומשפט אחד הוא ליום טוב כמו לשבת. לכל דבריו שנתבארו במטת זהב:

[(ב) ילבוש הקיטיל אפילו הוא אבל. ואם לא סידר הקערה קודם התפילה, יסדרה עתה. ויקח כוס מלא אפילו הוא גדול מאוד. וכוסות המסובין כשהם גדולים, אין צריך למלאותם אלא שיעור רביעית. ויזהיר לבני ביתו שיאמרו אחריו הקידוש מלה במלה. ובסוף יענו אמן ולא ברוך הוא וברוך שמו. ושיכוונו בברכת שהחיינו לפטור כל מצוות לילה זו{{הערה|1. ארבע כוסות. 2. מצה. 3. מרור. 4. אמירת ההגדה (&quot;מגיד&quot;), &quot;והגדת לבנך&quot;. 5. סעודת יו&quot;ט. 6. אפיקומן. 7. הלל. {{ק|ויקיעורך}}.}}. ושישתו כל הכוס לכתחילה ולפחות רובו, בלי הפסק ובהסבה]:

(ג) כך סדר הקידוש. מוזגין לו (דרך חירות. ולא ימזוג בעל הבית בעצמו אם יש לו משרת) [ואם אין ידיו נקיות, יטלם] ונוטל הכוס בשתי ידיו ומחזיקו בידו הימנית בלבד כנגד לבו. כמש&quot;ל בכוס של ברכת המזון [וכן כל מה שמברך עליו, יטול בימין]. אם שבת הוא, אומר תחילה '''אתקינו''' כו'. ואח&quot;כ אומר זה:

&lt;font size=4&gt;רבונו של עולם, אתה יודע כי בשר אנחנו ולא בינת אדם לנו. ואין אתנו יודע עד מה. לכן יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו ואלהי אבותינו. שיעלה ויבוא ויראה וירצה לנחת רוח לפניך, כל המצוות הנעשים בלילה הזאת על ידינו. ולתקן כל אשר פגמנו בעולמות העליונים על ידי חטאתינו ועוונותינו ופשעינו. ולתקן כל הנצוצות שנפלו תוך הקליפות. ולגרום שפע וברכה רבה בכל העולמות. ואל יעכב שום חטא ועון והרהור רע את מעשה המצות האלה. ויהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו ואלהי אבותינו, שתצרף מחשבותינו{{הערה|{{קטן|לכאורה צ&quot;ל}} מחשבתנו. {{קטן|ויקיעורך}}}} זאת הפשוטה, עם כוונת בניך ידידיך היודעים והמכוונים כל שמותיך הקדושים והנוראים. וכל כוונות וזיווגי מידות העליונות הנעשים על ידי מצוות האלה. ויהי נועם כו':&lt;/font&gt;

(ד) אחר זה אומר בפה מלא: קדש. הריני רוצה כו'. ואומר הקידוש מעומד, במתק וביראה ובכוונה ובשמחה. ויכוין בברכת בורא פרי הגפן, לפטור כל מה שישתה אחר קידוש עד ברכת המזון. ויכוין בשהחיינו, לפטור כל מצוות לילה זו. (ידגיש וקיימנו והגיענו). ואפילו ספק בירך, מברך{{הערה|לכאורה אינו מובן, שהרי אם ספק לו אם בירך, הוי ספיקא דרבנן ולקולא. ושמא כוונתו בספק אם קידש, ומיירי שלא קידש בתפילה. וצ&quot;ע. {{ק|ויקיעורך}}.}}:

{{גדול|הריני רוצה לקדש על היין. ולקיים מצות כוס ראשון של קידוש מארבע כוסות. שהוא כנגד אות יוד של הוי״ה ב״ה. שהוא קודש הנקרא חכמה. ושהיא כנגד רוח שטות, לבטל אותו. לשם יחוד שמיה דקודשא בריך הוא ושכינתיה. על ידי ההוא טמיר ונעלם. בשם כל ישראל:}} ויהי נועם וכו'

{{קטן|אם חל יום טוב בשבת מתחילין יום השישי עד ברא אלהים לעשות ואחר כך מתחילין כאן. ובחול מתחילין כאן:}}

{{עם-ניקוד|{{קטן|סברי מרנן}} בָּרוּךְ אַתָּה יהוה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם: בּוֹרֵא פְּרִי הַגָפֶן:}}

{{טקסט מנוקד}}בָּרוּךְ אַתָּה יהוה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל | לָשׁוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֶּן לָנוּ יהוה אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה ({{קטן|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה}} וּ) מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה. חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן. אֶת יוֹם (הַשַּׁבָּת הַזֶה וְאֶת יוֹם) {{קטן|לפסח}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה. זְמַן חֵרוּתֵנוּ. {{קטן|לשבועות}} חג השבועות הזה. זמן מתן תורתנו. {{קטן|לסוכות}} חג הסכות הזה. זמן שמחתנו. {{קטן|לשמ&quot;ע ולש&quot;ת}} שמיני חג העצרת הזה. זמן שמחתנו. ({{קטן|בְּאַהֲבָה}}) מִקְרָא קוֹדֶשׁ. זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים ({{קטן|וְשַׁבָּת}}) וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{קטן|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ: בָּרוּךְ | אַתָּה יהוה מְקַדֵּשׁ ({{קטן|הַשַּׁבָּת}} וְ)יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים: {{קטן|{{קטן|תיבותיו כמניין כלה. ועם הכולל, '''אל הויה'''}}}}{{סוף}}

{{עם-ניקוד|{{קטן|לסוכות}} בָּרוּךְ אַתָּה יהוה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה:}} 

{{עם-ניקוד|בָּרוּךְ אַתָּה יהוה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָינוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶה:}} 

{{טקסט מנוקד}}{{קטן|לר&quot;ה}} בָּרוּךְ אַתָּה יהוה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל | עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל | לָשׁוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֶּן לָנוּ יהוה אֱלֹהֵינוּ. אֶת יוֹם {{קטן|(הַשַּׁבָּת הַזֶה וְאֶת יוֹם)}} הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה. יוֹם {{קטן|זכרון}} תְּרוּעָה. מִקְרָא קֹדֶשׁ. זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים. וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד: בָּרוּךְ אַתָּה יהוה. מֶלֶךְ | עַל כָּל הָאָרֶץ. מְקַדֵּשׁ ({{קטן|הַשַּׁבָּת}} וְ)יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן: {{קטן|{{קטן|תיבותיו ג&quot;ן.}}}}{{סוף}}

(ה) אם לא ברך שהחיינו בליל א', מברך בליל ב' [ואין צריך לומר שנית זמן להשלמה לליל א'] או בשאר ימי הרגל כשיזכור. אבל אם שכח בליל ב' נ&quot;ל דלא צריך תשלומין. עמו&quot;ק. [ויש אומרים דבזה. או שלא אמר בשניהם. ישלים כל ז' (חוץ מיום ח') אימת שיזכור. אפילו בשוק ובלי כוס]. ואם חל במוצאי שבת, אומר הבדלה גם כן. מיושב. קודם שהחיינו. וסימנך יקנה&quot;ז [ובסוכות, יקנהס&quot;ז. ר&quot;ת יין קידוש נר הבדלה (סוכה) זמן]:

{{עם-ניקוד|בָּרוּךְ אַתָּה יהוה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ:}}

{{קטן|בנוסח הלז יש מ&quot;ט תיבות. כנגד מ&quot;ט שערי בינה. שהבדלה היא בינה}}

{{עם-ניקוד|בָּרוּךְ אַתָּה יהוה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמַּבְדִּיל בֵּין קוֹדֶשׁ לְחוֹל בֵּין אוֹר לְחוֹשֶׁךְ בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה בֵּין קְדוּשַּׁת שַׁבָּת לִקְדוּשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ. וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדוּשָּׁתֶךָ: בָּרוּךְ אַתָּה יהוה הַמַּבְדִיל בֵּין קוֹדֶשׁ לְקוֹדֶשׁ:}}

בסוכות '''לישב בסוכה. שהחיינו:'''

(ו) [שכח להבדיל והתחיל ההגדה ונזכר. ישלימה{{הערה|את ההגדה.}} עד גאל ישראל. ואומר הבדלה על כוס ב׳{{הערה|מיד אחר גאל ישראל.}}, ומברך בפה״ג ושותה. וכשנזכר באמצע הסעודה, אומר הבדלה על הכוס ושותה בלי ברכה{{הערה|בלי ברכת בורא פרי הגפן, שהרי נפטר בברכת כוס שני, שהרי לא הסיח דעתו מלשתות בסעודה. {{ק|ויקיעורך}}.}}. וכשנזכר משהתחיל ברכת המזון, אומר על כוס ד׳ הלל והבדלה{{הערה|ואינו אומר הבדלה על כוס ג׳, שהרי היא כוס ברכת המזון, ואין עושין הבדלה על כוס ברכת המזון, מטעם שאין עושין מצוות חבילות חבילות. {{ק|ויקיעורך}}.}}: 

(ז) אחר הקידוש, ישתה בהסבת שמאל כל הכוס לכתחילה. ודיעבד או במקום שהיין ביוקר, סגי ברובו. ולפחות רוב רביעית (ובניו הקטנים א״צ לשתות אפילו רוב רביעית. ואשה לא תשתה יותר משיעור מצומצם). ולא יברך ברכה אחרונה. אפילו שתה רביעית ויותר: 

(ח) לכתחילה ישתה כל הכוס בלי הפסק. ודיעבד אם הפסיק כל כך עד שיש מתחילת השתייה עד סופה יותר מכדי שתיית רביעית. אז בכוס ב׳{{הערה|היינו אם שהה כנ״ל בשתיית כוס ב׳.}} חוזר וימלאהו ושותה בלי הפסק ובלי ברכה. והוא הדין בכוס א׳ אם היה כוונתו בברכת הקידוש לפטור. אבל בכוס ג׳ וד׳ לא יחזור וישתה. אלא אם כן שהה יותר מכדי אכילת פרס. וכן ששכח ושתה כוס ב׳ בלי הסבה. חוזר ושותה בהסבה בלי ברכה. וכן כוס קידוש אם היה כוונתו לפטור. אבל כוס ג׳ וד׳, לא יחזור וישתה. ולכן יזהר כשהפסיק קודם ששתה כשיעור. שישלים תיכף לכשיעור. ואם הכוס גדול ולא שתאו כולו. ונזכר ששתאו בלי הסיבה קודם שהתחיל הלל או שאר הגדה. שותה הנשאר בהסבה בלי ברכה. ואם כבר התחיל, לא ישתה עוד. ויש שמקמץ וכועס על המשרת כששותה הרבה. ועתיד ליתן הדין: 

(ט) לא ישתה משקה המשכר בין כוס א׳ לב׳, רק לצורך גדול. ומשקה שאין משכר מותר, אם היה כוונתו לפטור. ואם לאו, ישתה רק משקה הפסול לארבע כוסות או קאווי או מים:

(י) כשהוא חלש ורוצה לאכול מרקחת ליישב דעתו. אוכל רק דבר שברכתו בורא פרי העץ (לא בורא פרי האדמה) ויברך עליו לפניו (ויתנה בפירוש שאינו פוטר בברכה אלא זה. וכשיאכל תוך הסעודה פירות העץ יברך שנית). וכשאכל כזית, מברך ברכה אחרונה: 

(יא) מי שאין לו יין. יקח ג׳ מצות. ובוצע האמצעית ומניח חציה לאפיקומן. ונוטל ידיו ומקדש על הפת. ובמוצאי שבת יקנה״ז. ולוקח הפרוסה ומברך על אכילת מצה. ואוכל כרפס. ואומר הגדה עד גאל ישראל. ומברך על המרור. ואחר כך אוכל הכורך]: 

(יב) מביאין לפני בעל הבית קערה שיש בה ג׳ מצות, מרור, חרוסת, ומי מלח או חומץ, ושני תבשילין. ויסדר הקערה בעניין שאינו צריך להעביר על המצוה. הכרפס יהא קרוב אליו יותר מהכל. וחומץ סמוך לו. אחריו המצות. אחריהם המרור והחרוסת. והבשר והביצה רחוקין יותר לאחרונה. והמצות יהיו סדורות זו על גבי זו אב״ג מלמעלה למטה: 

(יג) אם הביאום קודם הקידוש. צריך לכסותן עד אחר אמירת הקידוש:

==נתיב ד. ורחץ==


(א) [אומר בפה מלא ורחץ. לשם יחוד כו׳. ויהי נועם וגו׳]. נוטל ידיו [בשפע. עד פרק הזרוע] בלי ברכה [ונכון לברך בלי שם ומלכות. ולא יכוין שתעלה לו נטילה זו לסעודה]: 

==כרפס==
(ב) כרפס. יקח אפילו פחות מכזית [ויבדקנו מתולעים] ומטבילו במי מלח או בחומץ [ויחלק גם כן להמסובין. ואומר להם שיכונו בברכה (אפילו ברכתו שהכל) לפטור המרור וכורך. (ולכן לא יפסיק עד אחר כורך. ואפילו מענייני הסדר אומר בלה״ק) ולא מה שירצה לאכול תוך הסעודה מפרי האדמה. וכשיאכל, יברך שנית: 

(ג) [אומר בפה מלא: כרפס. לשם יחוד כו'.] ומברך [בורא פרי האדמה. ואוכלן בהסבה. ולא יברך ברכה אחרונה אפילו אכל כזית. ויכול לסלק הכרפס הנשאר והמי מלח מהשולחן]:

{{מרכז|{{עם-ניקוד|בָּרוּךְ אַתָּה יהוה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה:}}}}

(ד) [אם אין לו ירק אחר אלא מרור. יברך עליו בטיבול ראשון בורא פרי האדמה ואכילת מרור. ויטבלנו בחרוסת ויאכל. וחוזר ואוכלו בטיבול שני (אחר שאכל מצה) בלי ברכה:]

==נתיב ה. יחץ==
(א) יקח האמצעית מג׳ המצות [אומר בפה מלא: יחץ. לשם יחוד כו׳] ויבצענה לשתים. ויכוין לבצוע חלק א׳ גדול (מהשני) [ויהיה רוב המצה. ב׳ זיתים] לשמרו לאפיקומן:

(ב) יכרכנו במפה (שלא נכבס בקראחמיל) ויתננו על כתפו וילך בו ד׳ אמות ויאמר: זכר לאבותינו שיצאו ממצרים ומשארותם צרורות בשמלותם על שכמם: 

(ג) יצניע האפיקומן בין כר לכסת תחת מראשותיו. שלא יבוא לאכלו תוך הסעודה. ויהא קצה המפה הכרוכה עליו יוצאה וגלויה לפניו. למען יזכור ולא ישכח לאכול האפיקומן בגמר הסעודה [וחלק ב׳ הקטן. יחזיר בין ג׳ השלימות]:

==נתיב ו. מגיד==
(א) באמירת האגדה. יכוין לקיים מצות עשה שבתורה לספר ביציאת מצרים בליל פסח: 

(ב) מי שאין לו אשה ובנים. הוא שואל לעצמו מה נשתנה: 

(ג) אף בליל שבת מותר לקרות האגדה לאור הנר גם ביחיד. דהוי כעיון ראשי פרקים. מכל מקום מי שאינו בקי בה, נראה שאסור. והעמידו חז״ל (יבמות צ) דבריהם אף במקום דין תורה בשב ואל תעשה: 

(ד) סומא אינו חייב בה אלא מדרבנן. ואף על פי כן יכול להוציא אחרים ידי חובתן, עיין תוספות פ״ב (דמגילה דף יט): 

(ה) בשעה שאומר האגדה, צריכה להיות המצה מגולה. וכשנוטל הכוס, צריך לכסות הפת. {{גדול|{{גדול|[}}}}וקודם הגדה אומר מאמר זה מהזוהר (ברעיא מהימנא פרשת בא):

&lt;font size=4&gt;פקודא בתר דא, לספר בשבחא דיציאת מצרים, דאיהו חיובא על בר נש לאשתעי בההוא שבחא לעלמין. הכי אוקימנא, כל בר נש דאשתעי ביציאת מצרים, ובההוא סיפור חדי בחדוה, זמין איהו למיחדי בשכינתא לעלמא דאתא, דהיא חדוה מכולה. דההוא בר נש דחדי במאריה, קודשא בריך הוא חדי בההוא ספור. ביה שעתא כניש קודשא בריך הוא לכל פמלייא דיליה ואמר לון: זילו ושמעו ספורא דשבחא דילי דקא משתעי בני וחדאן בפורקני. כדין כולהו מתכנשין ואתיין ומתחברן בהדייהו דישראל, ושמעי ספורא דשבחא דקא חדאן בחדוה דפורקנא דמאריהון. כדין אתיין ואודן ליה לקודשא בריך הוא על כל אינון נסין וגבורן. ואודאן ליה על עמא קדישא דאית ליה בארעא, דחדאן בחדוה דפורקנא דמאריהון. כדין אתוסף חילא וגבורתא לעילא. וישראל בההוא ספורא יהבי חילא למאריהון. כמלכא דאתוסף חילא וגבורתא, כד משבחן גבורתיה ואודן ליה, וכלהו דחלן קמיה, ואסתלק יקריה על כולהו. ובג&quot;כ אית לשבחא ולאשתעי בספור יציאת מצרים כמה דאתמר. כגוונא דא חובה איהו על בר נש לאשתעי תדיר קמיה קודשא בריך הוא ולפרסומי ניסא בכל אינון ניסא דעבד. ואי תימא אמאי איהו חובא, והא קודשא בריך הוא ידע כולא: כל מה דהוה ויהוי לבתר דנא. אמאי פרסומי דא קמיה על מה דאיהו עבד ואיהו ידע? אלא ודאי אצטריך בר נש לפרסומי ניסא ולאשתעי קמיה בכל מה דאיהו עביד. בגין דאינון מלין סלקין. וכל פמליא דלעילא מתכנשין וחמאן לון ואודאן כולהו לקודשא בריך הוא. ואסתלק יקרא עלייהו עילא ותתא. ברוך יי לעולם אמן ואמן]:&lt;/font&gt;

(ו) מניח פרוסה הקטנה בין שתי השלמות. ומגביה הקערה [עם מה שעליה (בידו א', ובני ביתו מסייעין, חוץ מאשתו) ואוחז הפרוסה בידו הב'. ואומר בפה מלא: מגיד. הריני. הא לחמא. בקול רם, עד מה נשתנה. בלשון המובן לנשים וקטנים. או יפרש להם העניין]:

{{גדול|הנני מוכן ומזומן לקיים המצוה לספר ביציאת מצרים. לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל.}} ויהי נועם וכו'

===הא לחמא עניא===
{{טקסט מנוקד}}הָא לַחְמָא עַנְיָא. דִּי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם. כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכוֹל. כָּל דִּצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח. הַשַׁתָּא הָכָא, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל. הַשַׁתָּא עַבְדֵי, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּנֵי חוֹרִין:{{סוף}}

====מטיב נגן====
'''הא לחמא.''' כן הוא הנוסח הקדמון. וכבר יישבו המחברים הלשון. ומצאו לו סמך במקרא. את הלחם אשר האכלתי. אמנם יש גורסין: הא כלחמא. וגם הוא נכון. וי״א כהא לחמא. וגם זה טוב היה. אבל בהכרח יצטרך להשמיט מלת די. שאין לו פנים לפי דעה זו. אלא כך צ״ל. כהא לחמא עניא אכלו כו׳. זולת זה אין לו באור: 

'''עניא.''' שהוא מאכל עניים ועבדים. שממהרין למלאכתן. ואין מניחין אותן להמתין עד שיחמץ פתן. כדרך בני חורין. גם לפי שהוא קשה להתעכל. וכמות מעט ממנו מספיק להשביע יותר מלחם חמץ. לכן עני אוכל פתו בעסה בלוסה ואינו מניחה שתחמיץ: 

'''בארעא דמצרים.''' אע״פ שגורשו ממצרים העיר (מטרופולין של המדינה) בליל ט״ו. מכל מקום לא שלחום עד הגבול בלילה ההוא [כי ארץ מצרים ד׳ מאה פרסה. והם היו בצוען מצרים (באמצע המדינה) בלילה ההוא]. גם ודאי כבר אכלו מצות בלילה זו בארץ מצרים עם הפסה קודם שיצאו ונתגרשו. ככתוב &quot;על מצות ומרורים יאכלוהו&quot; (ועיין גלעד): 

'''כל דכפין.''' נ״ל פשוט דקאי אנכרים. וזהו לפי שהיהה הכרזה לעניים שלא הכינו לי״ט הקדוש. כי רבה היא פתגם הכנתו וקשה הוצאתו. לפיכך היו נוהגין להכריז כן. כמ״ש באבודרהם בשם הגאונים. וכלפי ששנו חכמים {{ממ|גיטין|סא|א}} מפרנסים עניי או״ה עם עניי ישראל. לזה אמר: כל דכפין. שהוא רעב ללחם. לא לדבר ה׳ לקיים המצוה. יבא יאכל עמנו. והקדימן מפני דרכי שלום. אח״כ אמר: כל דצריך. כל עני שבישראל הצריך לקיים המצוה ואין לו. ייתי ויפסח. יעשה מצות חג הפסה: 

השתא הכא. אנו אומרים כך. משא״כ לשנה הבאה בארעא דישראל. אי אפשר לומר כן. כי אז נעשה קרבן הפסח. שכתוב וכל בן נכר לא יאכל בו (אבל אוכל מצה ומרור) וגם אינו נאכל אלא למנוייו. לכן אין אומרים נוסח הלז אלא בגלות. ולפי שבמהרה יבנה בהמ״ק. כדי שלא נאמרנו לשנה כמו שאמרנו אשתקד. על כן עשינו זאת זכרון בספור זה. שלא נטעה לאמרו אז ג״כ: 

ואם תאמר: א״כ יפסידו העניים הנצרכים ויורע כחם, כי טוב להם עתה מאז? ולא ידומה כן. לזה בא כמשיב: השתא עבדי. זה גורם שיש בנו עניים. מה שאין כן לשנה העתידה נהיה בני חורין כולנו. ויקויים מקרא שכתוב &quot;כי לא יהיה בך אביון&quot;. ולא יצטרכו ישראל זה לזה. 

ומ״ש לשנה הבאה. בלה״ק. אמרו בו המפרשים. כדי שלא לעורר קנאת ושנאת הבבליים. כי בבבל נתקן נוסח זה. שלשונם ארמית. ובימים ההם ושנים קדמונים. לא היו סוגרים בתיהם בליל שמורים. והיו מכריזין ואומרים נוסח זה. כד שיבואו העניים והצריכים ויאכלו עמהם. ועכשיו לא נוכל לעשות ככה. דנפיש חילא דאו״ה הרבה יותר מעניי ישראל. ואי אפשר לעמוד בכך. על כן מפרנסין העניים בביתם. ומשנה לא זזה ממקומה. ואולי לזה רמז ג״כ כפל הלשון. לתרץ מדוע אין אנו מניחין דלתי בתינו פתוחים גם עתה כשאומרים כן. ע״ז מתנצלים. השתא עבדי. רראים אנו מעם הארץ כי רב. אבל לשנה הבאה בני חורין. אז נתנהג כבני חורין. הקוראים לכל המון העם לבוא אל שולחנם לאכול. וכדעבד רב הונא {{ממ|תענית|כ|ב}} כי הוה אכיל. דהוה פתח בביה. ואמר כל דכפין ליתי וליכול. כדאיתא בפירקא דחסידי. 

עי״ל כפל העניין והלשון ע״ד זה. שלא תאמר: מה טיבה של הוראת החירות שאנו עושין בלילה זה. הלא עדיין בגולה. ולשמחה מה זו עושה? לזה אומר שאין זה נחשב גלות באמת. כי אף אם אנו היום פה בארן לא לנו. לשנה הבאה נוכל להיות בארץ ישראל ברצונינו ואין מעכב על ידנו. אפילו אם ח״ו לא תגיע עדיין עת הגאולה. מכל מקום ארץ ישראל לפנינו היא לבוא לדור בתוכה בכל עת. ואינו דומה לגלות מצרים. שהיינו עבדים מכודנים. וכשבויים במאסר נתונים. לעבודת פרך בטיט ולבנים. ומאז הוציאנו ה׳ משם, יצאנו לחירות עולם, אל עם נורא מן הוא והלאה. כל האומות והמלכיות מכירים אותנו לזרע ברך ה׳, ומחזיקים אותנו חפשיים, להיות ברשות עצמנו, להעתיק דירתנו ממדינה למדינה ככל חפצנו. אדרבה זה חסד פרטי שמקבלין אותנו לדור בארצותם בחמלת ה׳ עלינו. לכן אין זה נחשב עבדות. ואם תאמר: לפעמים דרים תחת יד מלכות קשה שמכביד עולו עלינו להיות כעבדים? לזה אמר: עם כל זה הארץ רחבת ידים לפנינו. להתיישב בארץ אחרת כיום הזה. והרי אנו בני חורין כמו שהיינו. 

והנה מספר תיבות נוסח הלז כ״ח. כי בכח גדול וביד חזקה הוציאנו ה׳ ממצרים. ובהתחלה הא '''ל'''חמא '''ע'''ניא '''ד'''י ר״ת '''לעד.''' רומז שגם לעתיד יהיו מזכירין יציאת מצרים. תרגום &quot;זאת&quot;, &quot;הא&quot;. כלומר, זאת עומדת לעד:

===מה נשתנה===

(ז) יצוה להסיר הקערה מהשולחן. כדי שישאלו התינוקות: הלא עדיין לא אכלנו? וישיב להם שאסור לאכול בטרם ידברו בשבחו של מקום ובספור יציאת מצרים: 

(ח) מוזגין לו כוס שני [מיד. ואין צריך שטיפה והדחה, רק ממדת חסידות]. ואומרים [מה נשתנה:

(ט) הבן שואל מה נשתנה. ואם אין לו דעת, אביו מלמדו לשאול. ואם אין לו בן, חבירו או אשתו שואל אותו. ואפילו תלמידי חכמים שואלין זה את זה. וכשאין כל זה, הוא שואל את עצמו מה נשתנה בניגון יפה. וכל שאחד שואל אותו, השאר אין צריכין לומר מה נשתנה. ומתחיל עבדים היינו. ויגלה הפרוסה עד והיא שעמדה]:

{{טקסט מנוקד}}מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת. שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֲנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה. הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה. שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֲנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת. הַלַּיְלָה הַזֶּה מָרוֹר. שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֵין אֲנוּ מַטְבִּילִין אֲפִילוּ פַּעַם אֶחָת. הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְּעָמִים. שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֲנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין. הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָּנוּ מְסֻבִּין:{{סוף}}

'''מה נשתנה.''' שאלה:

'''נשתנה.''' דרך לשון חכמים הוא להרכיב הנפעל עם ההתפעל [שנ' סימן בניין נפעל. ות' סימן התפעל. אך דרך לשון חכמים להרכיבם] (כמו &quot;נתעלה&quot;, &quot;נזדכה&quot;). ונו&quot;ן השורש קמוצה (אף שבהתפעל ע' הפועל בציר&quot;י או פת&quot;ח) כי כן מצאנו בכתוב, עבר ההתפעל לגזרת נחי הא [וכאן השורש ש.נ.ה] קמוץ. &quot;התענה אבי&quot;. &quot;התאוה תאוה&quot;:

'''חמץ.''' מאכל שרים. והמצה מאכל עבדים, כנזכר. ומדוע עתה בליל החירות כולו מצה? ואף גם זאת יש בה סתירה. כי השלמה מכל מקום תורה עניין מעלה וכבוד. והפרוסה על עוני ושעבוד: 

'''מרור.''' עם שאר ירקות. שהם מורים חירות. והוא יורה עבדות: 

'''שתי פעמים.''' אחת לפני המאכל דרך גדולה וחשיבות. הוא מנהג הגדולים. כדי לגרור תאות האכילה. והשנית תוך הסעודה. דרך שפלות. למלא קדים בטננו בירק חי מר (המוריק ומריק נפש. באתרא דעייל ירקא ליעול בשרא וכוורא) כמרירי יום: 

'''מסובין.''' אף באכילת מצה. המורה כניעות ושעבוד. הרי כל אלו חרתי דסתרי. ותרתי לא עבדי. כבני הרי ועבדי בהדדי. ולכן לא זכר עוד לשאול על ד' כוסות ששותין כולנו בלילה זה בלבד. לפי שאין בהם דבר המורה על העבדות ולא סתירה. ומטעם זה לא שאל לחקר אבותינו שהיו אוכלים הפסח:

(י) מחזירין הקערה:

(יא) טוב ונכון לפרש האגדה לנשים וילדים בלשונם.ויהא הפת מגולה בשעת אמירת האגדה:

[(יב) אומר ההגדה בשמחה ובמתון. בשפה ברורה ובקול נעים כמנגן לפני המלך. וישגיח שהנשים ישמעו לקריאתה ולא ידברו. וכל שכן שלא ילכו אנה ואנה. וגם המשרתת תשמע האגדה. וכשצריכה לבשל, על כל פנים תשמע הקידוש והעשר מכות ורבן גמליאל היה אומר עד אחר שתיית כוס ב']:

===עבדים היינו===
{{טקסט מנוקד}}עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם. וַיּוֹצִיאֵנוּ יהוה אֱלֹהֵינוּ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה. וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה. וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרָיִם. הֲרֵי אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ. מְשׁוּעְבָּדִים הָיִינוּ (לְפַרְעֹה) בְּמִצְרָיִם. וַאֲפִלּוּ כֻּלָּנוּ חֲכָמִים. כֻּלָּנוּ נְבוֹנִים. כֻּלָּנוּ זְקֵנִים. כֻּלָּנוּ יוֹדְעִים אֶת הַתּוֹרָה. מִצְוָה עָלֵינוּ לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרָיִם. וְכָל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם. הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח:{{סוף}}

{{רן|
'''עבדים.''' תשובת השאלה:
'''לפרעה במצרים.''' הם כמו כן שתי במינות הפכיות קצת. כי אמנם {{גמט|פרעה}} (גימטריא {{גמט|ספירה}}. והוא בסוד עורף דזעיר אנפין כנודע) מלך. ומה שהיינו עבדיו לכבוד יחשב לנו. כי עבד מלך מלך. וכן נהג כבוד בלגיון של מלך הכבוד. הם שבט לוי. שלא נשתעבד בהם. לפיכך באמת מצד זה ראויים אנו לעשות זכר למעלה וכבוד שהיה לאבותינו גם במצרים: 
אכן גם במצרים היינו עבדים לעבדי עבדים. הם בני חם. לכן בדין שנעשה גם סימן לעבדות שהיינו בו. על כן כראוי אנו עושים שני דברים מתנגדים בלילה זה, כאמור. 
ועוד, לפי שתחילת הלילה וסופה לא היו שוין. כי בחציה הראשון עדין היינו עבדים, אע״פ שהתחלת הגאולה מבערב היתה (עיין לעיל עמודי שמים), מכל מקום גאולה מעליא לא הואי עד צפרא. והיינו משום שבליל חמישי היתה הגאולה ממצרים. ששעה ששית שלו היא לממשלת צדק, והשביעית למאדים. ורצה הקב״ה לשדד מערכת כח מאדים בעת ההיא. ומ״מ אתחלתא דגאולה בחציה הראשון היה בעת מזל צדק. והרי זה ממש כעניין כניסת שבת (שהיא מעין עוה״ב. גאולת הנפשות מרשות סטרא אחרא), שהוא בסוף ממשלת צדק ותחילת שליטת מאדים. לשבר כחו. לכן מצוה להוסיף מחול על הקודש. והוא שאמר משה גם כן &quot;כחצות&quot; (עיין בחיי). 
זהו שאמר המגיד: '''עבדים היינו לפרעה במצרים.''' בבחינות מתחלפות לטוב ולרע. וכן היה בלילה הזה ביחוד. והראה הקב״ה כחו לנצח הוראות השמימיות ולנגדם. כי בהוראות כוכב צדק הטובה, ילין ישראל בגלות עוד. ועתה קודם הוראת מאדים נהרגו המצרים. ובעת שליטתו, יצאו ישראל. הוא שאמר: '''ביד חזקה,''' כנגד עת צדק, שבו התחילה הגאולה. '''ובזרוע נטויה,''' לשבר כח מאדים הרע, שבו נשלמה. לפיכך נאה לנו לעשות דברים הנראים כסותרים. 
עי״ל עפמ״ש האר״י ז׳׳ל על הפסוק, &quot;ואת העם העביר אותו לערים&quot;. שהם היו ניצוצות של קרי שהוליד אדה״ר בק״ל שנה. הם נתגלגלו במצרים. אותם מל יוסף. וטלטלם והניעם לצרפם וללבנם. והם שנשתעבדו במצרים בק״ל שנה קודם שנולד מרע״ה. ועפ״ז פירש, &quot;ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל&quot;, הכונה שאמר כי גם אלו הם מצרים ועם בפני עצמו. ונעשו בני ישראל, בכח ע״י יוסף. לכן הדין נותן שיכריחום לחזור ולהיות עם אחד עם עמו. ולכן כתיב אחריו: &quot;ויקצו מפני בני ישראל&quot;. ולא &quot;עם בני ישראל&quot;. כי אלה אחרים הם. בני ישראל האמתים שלא היה לו עליהם דין ודברים. לכן קצו בחייהם מפני אלה בני ישראל ממש. שבאו לשם כדי ללקט אותן ניצוצות ולהעלותן עמהם (וזה סוד כל הגליות בכלל. כלום אדם זורע סאה אלא להכניס כורין). והם סוד הערב רב שעלו עמם. ואלה ב׳ בחינות רמוזות כמו כן בפרשת קדש לי. וכתוב &quot;ויאמר משה אל העם&quot;. הם הערב רב. השוה אותם לישראל במצות החמץ. ולא הזכיר מצות קדוש בכורות שנצטוה עליה. כי היא אינה מגעת להם כי אם לישראל האמתיים שנצולו בכוריהם. ולא הערב רב. אמנם במצה גם כן שוין. כי בה נתקנו (שכן {{גמט|מצה}} גימטריא {{גמט|ק״ל}}, ה׳ הויות, וה״א רומזת לאחרונה שבשם כידוע). והוא השינוי בפרשה מלשון יחיד לרבים. ואמר מתחילה לעם ובלשון רבים: &quot;אשר יצאתם ממצרים&quot;. &quot;כי בחוזק יד&quot;. הוא מחמת הערב רב. שהיו צריכים לחוזק יד להוציאם. לולא זאת לא היה פרעה משלחם. מה שאין כן בבני ישראל ממש. בא משה רנינו ע״ה בטענה גדולה &quot;שלח עמי&quot;. והאריך בזה בדברם נכוחים. 
ע״פ הדברים האלה נאמר. שרמזם גם בעל האגדה במ״ש '''עבדים היינו לפרעה במצרים.''' ר״ל בשביל מצרים הנמולים ע׳׳י יוסף. שהם העבדים הגמורים והם שנשתעבדו בפרך. ואנו היינו עבדי פרעה בלבד בשבילם כדי לתקנם, כאמור. לכן לא העביד אותנו בחומר ובלבנים. רק לעם בני ישראל שהי״ל טענה ותביעה עליהם. אבל אנחנו היינו באמת במעלה גם במצרים. כי ידע שאין לו דין ודברים עלינו לקחת אותנו לעבדים, ולהשיב רעה תחת טובה שקבל בירידת אבותינו למצרים. והוא שמסיים: '''ויוציאנו ה׳ משם,''' בשתי בחינות. '''ביד חזקה.''' כנגד הערב רב, &quot;עם בני ישראל&quot;, דלא סגי בלא״ה כנזכר. '''ובזרוע נטויה,''' עלינו בני ישראל ממש. שגם בגלותנו לעולם לא עזבנו אלהינו. ויט עלינו חסד לפני המלכים המושלים להחשיבנו חפשיים. לפיכך יפה אנו עושים זכר לדבר בסימנים כפולים נגדיים. לפי חילוף המבחן כאמור. והוא יאות גם כן למצבנו היום. לזכור שעם חפשיותנו עדיין עבדים אנחנו. כעניין מי שחציו עבד וחציו בן חורין. שעובד א״ע יום אחד ואת רבו יום א׳. ככה צריך לנו להורות כניעה עם החירות הלז: 
'''ואלו.''' אם תאמר: אם אבותינו יצאו ואינם. אנו מה לנו בזה הלילה לעשות זכר ליציאת מצרים. שהיה לפני כמה אלפים שנה וכבר נתיישן הדבר. אל תבוז כי זקנה אומתך. כי אילו לא הוציא הקב״ה את (לרבות עצמו ופמליא שלו. או הוא כמו עם) אבותינו. בזכות אבות שהיתה אהבתם קיימת אז. עאכ״ו שלא היו מספיקין זכיותינו להוציאנו משם, דלא אכשיר דרי. אף כי בזמן הזה שתמה זכות אבות. בהכרח היינו נשארים משועבדים כו׳. נמצא הנס מגיע אלינו ממש. לכן ודאי חובה עלינו לעשות כל דברי הלילה הזאת לחק עולם: 
'''היינו במצרים.''' הכי גריס במחזור וויטרי. ונכון, אף שלכאורה יש ליישב גם הגירסא לפרעה. אך רחוק וזר הוא. וכן הוא לפמש״ל שעקר השעבוד היה במצרים. וק״ל: 
'''חכמים.''' מכח הלמוד ושכל נקנה: 
'''נבונים.''' מביני דבר מתוך דבר:
'''זקנים.''' כמשמעו. כי רוב שנים יודיעו חכמה: 
'''יודעים.''' מעצמנו. במדע טבעי. או ע״י שפע אלהי. והרי אלו ד׳ מדרגות זו ע״ג זו: 
'''מצוה עלינו.''' כהאי גוונא דמיירי ביה, מצות חכמים היא. אבל במקום בן שואל, לא דיבר. כי אז חובה היא מן התורה, כנזכר. ומה שאין מברכין עליה. {{קיצור|עמו״ק|עיין מור וקציעה}}:‎}}

{{עם-ניקוד|מַעֲשֶׂה בִּרְבִי אֱלִיעֶזֶר וּרְבִי יְהוֹשֻׁעַ וּרְבִי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וּרְבִי עֲקִיבָא וּרְבִי טַרְפוֹן. שֶׁהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה עַד שֶׁבָּאוּ תַלְמִידֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהֶם רַבּוֹתֵינוּ הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית:}}

'''מעשה.''' היא הראיה למה שקדם:

{{עם-ניקוד|אָמַר רְבִי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה. וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת. עַד שֶׁדָּרְשָׁהּ בֶּן זוֹמָא. שֶׁנֶּאֱמַר לְמַעַן תִּזְכּוֹר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ: יְמֵי חַיֶּיךָ, הַיָּמִים. כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, הַלֵּילוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. יְמֵי חַיֶּיךָ, הָעוֹלָם הַזֶּה. כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, לְהָבִיא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ:}}

{{רן|
'''כבן ע׳.''' עיין דרוש תפלת ישרים בס״ד:
'''זכיתי.''' מהקל. עיין מהדורת לח״ש:
'''שדרשהּ.''' במפיק:}}

===ארבעה בנים===
{{טקסט מנוקד}}בָּרוּךְ הַמָּקוֹם. בָּרוּךְ הוּא. בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. בָּרוּךְ הוּא. כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תוֹרָה. אֶחָד חָכָם. וְאֶחָד רָשָׁע. וְאֶחָד תָּם. וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל:{{סוף}}

{{רן|
'''ברוך.''' אף על פי שלא תקנו חז״ל ברכה ממש בשם ומלכות על הגדת יציאת מצרים, כמש״ל. מכל מקום סדר המגיד לשון שבח לשי״ת על זאת בד׳ פנים. כנגד הד׳ בנים: 
'''ברוך המקום.''' כנגד החכם. כי ה' בחכמה יסד ארץ. בסוד &quot;הנה מקום אתי&quot;. שהשי״ת מקומו של עולם . הגי׳ {{קיצור|ע״ל|עיין לעיל}}. בבית יוסף: 
'''ברוך הוא.''' נסתר. כלפי הרשע. כי אין אלהים לנגד עיניו. והקב״ה חס עליו ללמדו ולקרבו לתורה: 
'''ברוך שנתן תורה לעמו ישראל.''' נגד התם, כי נער ישראל. ויעקב איש תם. ישמע ויוסף לקח: 
'''ברוך הוא,''' פעם ב׳. נגד שאינו יודע. כי גם הוא אינו יודע את ה׳. וסוד ד׳ שבתות הללו (שמהם נאחזים ד׳ בנים אלו) בחסד גבורה תפארת מלכות והויה. המשכיל יבין מדעתו:}}

{{עם-ניקוד|חָכָם מַה הוּא אוֹמֵר. מָה הָעֵדוֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם. וְאַף אַתָּה אֱמוֹר לוֹ כְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח. אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן:}}

{{רן|
'''מה.''' בפרשת ואתחנן: 
'''העדת''' בחולם. אין הכרע. אם הוא מקובץ מן עדה [שנעשה לשון רבים מלשון יחיד. וה׳ השורש מ&quot;עדה&quot; נשמט. לפי שלא תנוח באמצע התיבה], או הוא נפרד. כמו ועדותי זו [לשון עדות]. 
פסוק זה ודאי דברי החכם הוא, שיודע ומבין שיש כאן שלש בחינות חלוקות במעשים אלה. א׳ העדות. כאכילת פסח מצה ומרור. שהן מעידות על האותות והמופתים שנעשו לנו במצרים: 
'''והחוקים.''' נעלמי הטעם. כאיסור שבירת עצם ונותר, וערלה שמעכבת בו. '''והמשפטים.''' התלויים במצות הלילה. והנה זו ודאי שאלת חכמה. כי אמנם ידע נאמנה שיש בכאן כל אלה הבחינות. ואין לו ספק באמתתם כלל. כי הוא מאמין בה׳ ובתורתו. ואינו כופר בעיקר. כמו שאמר &quot;אשר צוה ה׳ אלהינו&quot;. רק הוא חפץ לידע גם טעמי התורה הכמוסים. שלא נמסרו להמון עם. לחכמים מורי התורה בלבד. ומי כהחכם רודף אחר החכמה ומשתוקק לירד לעמקה. בידעו שיש נגלה ונסתר בתורה. זהו אומרו &quot;אתכם&quot;, כי חכמים הם ויש דבר ה׳ אתם ועמדו בסודו. מה שלא תגיע ידו. להשיג מעצמו לבדו. 
אמנם מה שהכל תמהים, מה בין &quot;אתכם&quot; ו&quot;לכם&quot;. שניהם יצאו מהכלל. ואע״פ שזה החזירו הכתוב לכללו בפירוש כאמור. מכל מקום אינו מרוה צמא המתפלא. מה יותר לחכם מן הכסיל בלשון שוה ומשתתף. גם אני חליתי הייתי כא׳ האדם משתאה משתומם ע״ז מעודי. ועתה האירו עיני מן השמים בדבר ברור בעזה״י. שמע דבר ה׳. כי הפרש גדול יש בין שתי אלה הנפרדות. לפי שמצאנו ביהושע (כ״ג) כתוב. &quot;אותכם&quot;. ופירשו חז״ל {{ממ|סוטה|לד|א}} מהו אותכם. אותי ואתכם. נמצא תסבול מלת אתכם הרכבה זו מכל מקום. אף על פי שהיא חסרה וי״ו. יש אם למסורת ותקראנה בחול״ם. הוא יורה גם על המדבר בעד עצמו בכלל המדוברים. מה שאין ככה מלת &quot;לכם&quot; לעולם. ע״כ בחר לשון ערומים כולל, כמקרה הכסיל לא יקרנו עון דבר &quot;לכם&quot; השולל. 
ועם שזה דבר אמת גמור בלי ספק. עדיין צריכין אנו לצאת ידי חובת סיום המאמר. אין מפטירין כו׳. כי מה יחוס תשובה זו לשאלה הלזו. ונאמר בהתרת דבר זה. מה שכבר שיערו המפרשים הקדומים. כי ירמוז על חגיגה הבאה עם הפסח. אכן נצטרך לבאר הענין יותר. ונציע ידיעה בתחילה בקיצור. שהקשו התוס' פרק אלו דברים אהא דמשמע התם דאינה אלא מדרבנן. ומוכח נמי איפכא דלכ״ע היא דאורייתא ולא מבעי אליבא דבן תימא. ונדחקו בה מאד ע״ש. ולענ״ד ודאי לדברי הכל הוא דאורייתא. אלא שמסרה הכתוב לחכמים. דומיא דהלכות מועד ודכוותייהו. הכא נמי מן התורה היא שתבוא עם הפסח כפי שיאמרו חז״ל. דהיינו בחול בטהרה ובמועט. וה״פ דלאו חובה היא מן התורה בהחלט. זהו שאמר הבן שואל מה העדוח וגו׳. לא כוון על שום דבר מגופו של פסח. אך על העדות והחוקים ומשפטים שבחגיגה נתכוין, שעל כרחך יבחנו כל הדברים הללו בה כמו כן. וביחוד אליבא דבן תימא שהיא שוה לפסח בכל דבר. לכן הגיע לשאול באל״ה נפשו הרקה מידיעת סיבת חיובה. שעם היותה ודאי מאת ה׳ גם כן. ולא נחשדו חז״ל להוסיף על דבריו ולבדות קרבן מלבם מה שלא נצטוו. לכן אמר צוה ה׳ בלי ספק. אבל אתכם צוה עליה בפרטות להגביל ענין חובתו. אין לזר אתכם. אע״פ שכולנו מאמינים כי דבר ה׳ הוא כמוני כמוכם שוין בכך. כי על כן בא להשתמש במלת אתכם. הכולל בהעלמה. ותחשב לו לחכמה. באשר מ״מ הנרצה נעלה. לכם הדבר מסור. אין אתנו יודע עד מה. ועל מה היא באה. ללמוד אנו צריכין. לזה כהוגן השיבהו. וטעם זקנים יקח אזנו שמץ מנהו. טעמם ונמוקם עמם. שצורך החגיגה לבא לפני הפסח. כדי שיהא נאכל על השבע ולא יצא ממנו רעב. למען ישתהא טעם אכילה של מצה בפיו כל האפשר. ולא יצטרך לאכול אחריו ד״א לבטל טעמו. שכן אמרו. אין מפטירין (פותחין הפה לחזור ולאכול. יפטירו בשפה) אחר שאכלו הפסח. במיני מתיקה. היינו אפיקומן. לכן בהכרח להקדים אכילת שביעה של מצוה בשר שלמים ולא בשר תאוה. והיא שרמז הכתוב בחשובת החכם במ״ש את כל. לרבות החגיגה. ויחשבה לנו צדקה כאמור בענין. לפי שהוספנו מדעתנו. והסכמנו לדעת המקום בהזכירה בתורה ברמז כדי לזכותנו. וישאר הפסח לסיום הסעודה כמיני מתיקה הנאכלים באחרונה לסיים בטעם ערב. להחזיק המתיקות בפה זמן רב. ונמתק לשון זה המר בתחילתו. הרחוק והזר קרב:
}}

{{עם-ניקוד|רָשָׁע מָה הוּא אוֹמֵר. מָה הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת לָכֶם. לָכֶם וְלֹא לוֹ. וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל. כָּפַר בְּעִיקָר. וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִׁנָּיו. וֶאֱמוֹר לוֹ. בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יהוה לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. לִי וְלֹא לוֹ. אִלּוּ הָיָה שָׁם. לֹא הָיָה נִגְאָל:}}

{{רן|
'''רשע מה הוא אומר.''' מארבע טעמים קראו רשע. א׳. שאינו מסתפק ושואל, אלא מהביל גוזר. ב׳. שקראה '''עבודה,''' ולא חק ועדות ומשפט. ג׳. שאינו תולה הדבר במי שצוה עליו. כי אין אדון לו. ד' שאומר '''לכם.''' על זה נגמר דינו והוחלט לרשע גמור. לפי שרדף אחר לשון מגונה, שאי אפשר לפרשו ולהבינו, אלא כלפי שהוציא עצמו מן הכלל. כי לולי זאת, היה אוחז לשון הגון כמאמר החכם, &quot;אתכם&quot;. דמשתמע לתרי אפי ודאי. והיינו דנין אותו לזכות במה שתפס דרך קצרה. שמא כחס על כבוד קונו קצר במובן וידוע. בגלל זה שתק מההזכרה. גם &quot;העבודה&quot;, לא תחשב לו אשמה. כי דבר ה׳ הוא אשר קרא. אכן בלשון &quot;לכם&quot; נתפש בלי ספק כמכעיס וממרא. דשביק היתירא בדיבורא ונקיט איסורא. על כן מההכרח לדונו לכף חובה ותחשב לו כפירה. 
אמנם צריך ליישב מה שקשה ביותר לכאורה. שהרי ב׳ פעמים קראה הכתוב עצמו &quot;עבודה&quot;. אבל המדקדק בענין ימצא שאין בו קושי כל עיקר. כי באמת לא נקרא בכתוב עבודה, כי אם אכילת מצות ז׳ ימים. אבל הפסח נקרא &quot;חק&quot;. וזה מבואר מאד. בין בפרשת משכו בין בפרשת קדש. לעולם סומך החק לפסח והעבודה למצות. והטעם, לפי שאכילת מצה היא עבדות ודאי, כמש״ל. ולק נמשכה מצותה ז׳ ימים. כנגד הז׳ ימים אחר יציאת מצרים. שהיינו דומים לעבדים בורחים ונרדפים מאדוניהם ועדיין אימת רבן עליהם, כמבואר במקרא. אך ביום השביעי קנינו החפשיות האמתי ויצאנו לחירות עולם. לפיכך עד אותו יום מתבקש לנו להראות עבדות וכניעה ועד בכלל. כי עוד בו ביום היו ישראל בצרה. אם ראוים להנצל אם לא. כמ״ש חז״ל [שמות רבה פ׳ בא]. לכן אכילת מצה היא העבודה האמתית הראויה לנו תמיד בין בא״י בין בחו״ל בפרטות. כי מורה שנשוב לילך בגלות להשתעבד (משא״כ בפסח, שאינו אלא לזכר גאולה בלבד), וניתן לנו אות גם בסדר הקביעות כמ״ש הפייט. &quot;ליל הלל וילל בשוה נגררים&quot;. לכן אין ערעורו של המפקפק מצד זה. רק גם על קרבן פסח יצא דבר הרשע לקראו עבודה בכלל שאר מצות הלילה. גם בהיות ישראל על אדמתן, אחר שהיו עבדים נכנעים למלכיות. ולפי שראה עול מלכי עכו״ם עליהם, הוא כמצחק בעיניו. באמור: עם ה׳ אלה ומארצו יצאו רבים בגולה. והנשארים בחרפה גדולה. ויבז למקיים המצוה כלועג לרש. הלא תגיד לי מה העבודה הזאת עול מלכות הקשה (כעניין שאמר נחמיה. ותבואתנו מרבה למלכים ובגויותינו מושלים) לך. ומה המכות האלה בין ידיך אם אתה בן חורין. והנך עוסק בדבר בטל. להראות חפשי בן חורין. ועסק בעבודה כבדה בעניין קרבן פסח. אשר לא יאות לכם המשועבדים, להורות דבר הגאולה. ע׳׳כ הוציא עצמו מהכלל. כי אין רצונו להשתעבד בעבודה כפולה. עבודת הקרבן והאומות גם יחד. לכן הוא פורק עול זה מעליו. וכמו שאירע ונתקיים בפסח חזקיה. כששלח הרצים באשר ועד מנשה וזבולן. ויהיו משחקים ומלעיגים עליהם. ורמזה משה רבינו ע״ה בתורה. &quot;כי יאמרו עליכם&quot;, עתידים לומר כן. והוא שאמר בלשון רבים. &quot;בניכם&quot;. כי רבים היו עם הארץ עושי הלעג השאננים כאמור. אולם אכילת קרבן פסח לפי האמת מורה על הגאולה האחרונה, כשיגוף ה׳ את העכו״ם אשר יצבאו על ירושלים, כן יגן עלינו גנון והציל פסוח והמליט. כימי צאתנו מארץ מצרים יראנו נפלאות: 
'''ולפי שהוציא את עצמו.''' אע״פ שיש לו התנצלות לטעון שאינו אומר ככופר בנס מצרים. אלא שאינו ראוי להורות לדורות. בשעה שישראל מוכנעים. אך לפי שיצא מהכלל כפוקר תדינהו ככופר בעיקר גדול של ביאת המשיח. ונחשב למומר שאינו אוכל בפסח. לכן אף אתה הקהה שיניו. ולא תתן לו ממנו לטעום מאומה. ושתין תכלי מטא לככא דשמע קל חבריה דאכל, ואיהו לא אכל {{ממ|בבא קמא|צב|ב}}. וכל עצמו לא בא ליד מדה זו ללעוג. אלא שקשה בעיניו להמתין על האכילה עד שיענו עליה תחילה דברים רבים. כמ״ש בירושלמי {{קטן|([[ירושלמי פסחים י ד]])}} שאומר: מה הטורח הזה שאתם מטריחים לעכב סעודתנו ולערבב שמחת החג. כי הוא זולל בשר ורוצה לבלעו חי, לא צלי. ותמדוד לו כמדתו. רשע יראה וכעס. הנו רואה בעיניו וממנו לא יאכל: 
'''ואמור לו בעבור זה עשה ה׳ לי.''' לפי שידע שאני עתיד לקיים המצוה: 
'''בצאתי.''' שנדמה בעיני כאילו יצאתי ממש. לולי זאת נשקעתי שם. לכן לא יתערב זר בשמחתינו. ואין לבן נכר חלק בפסח עמנו: 
'''אלו היה שם.''' מאחר שמסיר מסוה הבושה ומתלוצץ כאפיקורוס. בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני ואינו מזרע אותן שיצאו ממצרים. לפיכך לא יאכל בפסח. ומה שאינו משיב לו ככתוב: &quot;ואמרתם זבח פסח הוא&quot;. כי היא הוראה לעתיד. והוא לא יאמין בזה. ואומר נבל בלבו. העבר אין. העתיד מנין? לפיכך קיים בו &quot;ענה כסיל כאולתו&quot;. ואל יבוז לשכל מליך. ומ״ש בתורה &quot;ואמרתם&quot;. לאותו דור בלבד נאמר. אבל השאלה רומזת גם בעתיד:
}}

{{עם-ניקוד|תָּם מַה הוּא אוֹמֵר. מַה זֹּאת. וְאָמַרְתָּ אֵלָיו. בְּחוֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יהוה מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:}}

'''מה זאת.''' בסוף פרשת בא:

{{עם-ניקוד|וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל. אַתְּ פְּתַח לוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יהוה לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם:}}

{{רן|
'''פתח לו.''' פתח פיך לאלם: 
'''והגדת.''' בפרש קדש לי, לא נאמר שם שום שאלה אלא והגדת לבנך. ררוש לו בהגרה ופרסם הנס: 

'''לי.''' הושווה עם הרשע שמקהין שניו בכך. שגם זה, הבל פיו אם אין בו חטא, אין בו זכות שהיה ראוי להגאל על ידו. לפיכך מודיעין אותו עונש ומתן שכר ההגדה הזאת, שבשבילו נעשה גם כן נס הגאולה. מה שאין כן אחר כמוהו אינו כדי להעשוח לו נס, מאחר שאינו יודע לספר בשבחו של מקום. ואומרים לו כך כדי לזרזו במצוה, שיקנה לב וידע לעסוק בסיפור יצ*מ ויקבל שכרו: }}

{{טקסט מנוקד}}יָכוֹל מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר בַּיּוֹם הַהוּא. אִי בַּיּוֹם הַהוּא, יָכוֹל מִבְּעוֹד יוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר בַּעֲבוּר זֶה. בַּעֲבוּר זֶה, לֹא אָמַרְתִּי, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁיֵשׁ מַצָּה וּמָרוֹר מֻנָּחִים לְפָנֶיךָ:{{סוף}}
{{רן|
'''יכול מראש חודש.''' משעה שהזהיר משה רבינו עליו השלום על הפסח, ומתחילין לשאול ולדרוש בהלכותיו אליבא דכולי עלמא: 
'''תלמוד לומר בעבור זה.''' מדומה אני שהקפידו שלא להקדים אמירת ההגדה (על כל פנים בערב פסח ודאי לא שפיר דמי. כדרך שיש קפידא על אכילת מצה מבעוד יום. הכי נמי מילתא חדתא חביבא. ויהבי דעתייהו ושמעו. מה שאין כן אם הרגילה על לשונו מבעוד יום. כבר נזדקנו הדברים. ואין הנפש מהפעלת ממנו כל כך . עם שבודאי אין לאסור למוד הבנתה מבעוד יום. אדרבה מצוה רבה היא לטרוח מקודם לירד לעמקה. וכך נאה וראוי לכל ירא שמים	באמת לעיין בה תחילה. אך לא יוציאנה בשפתיו בקריאה ממש כסדרה. שתהא שגורה על פיו. מטעם הנ״ל הברור בעיני. ועוד) משום דקעבר אבל תוסיף. לכן תמהתי על מנהג האשכנזים במנחה דשבת הגדול. כמו שכתבתי שם:}}

===מתחילה===
{{טקסט מנוקד}}מִתְּחִלָּה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ. וְעַכְשָׁיו קֵרְבָנוּ הַמָּקוֹם לַעֲבוֹדָתוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל כָּל הָעָם כֹּה אָמַר יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם. תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים:{{סוף}} 

&lt;small&gt;{{רן|'''עובדי עבודה זרה.''' ידוע על פי מה שכתוב בספר הזוהר, כי היו גלגול נפש רוח ונשמה של אדם הראשון, לתקן חטאו בעבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. לכן הושלך אברהם אבינו עליו השלום לכבשן ויצא ונתלבן באור כשדים:
'''{{גמט|תרח}}.''' עם ג' אותיות, גימטריא ס&quot;מ וזוגו. לכן עבד אלהים אחרים, ונצרף בשעבוד מצרים בשני קצים, {{גמט|ת}}' שנים ו{{גמט|ר&quot;י}}. גימטריא {{גמט|תרח}} עם האותיות ויותר א', נגד כללות הקצים. ובימיו נשלמו ב' אלפים תהו והתחילו ב' אלפים {{גמט|תור&quot;ה}}. גימטריא {{גמט|תרח}} עם אותיותיו:}}&lt;/small&gt;
{{טקסט מנוקד}}וָאֶקַּח אֶת אֲבִיכֶם אֶת אַבְרָהָם מֵעֵבֶר הַנָּהָר. וָאוֹלֵךְ אוֹתוֹ בְּכָל אֶרֶץ כְּנָעַן. וָאַרְבֶּה אֶת זַרְעוֹ. וָאֶתֵּן לוֹ אֶת יִצְחָק. וָאֶתֵּן לְיִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וְאֶת עֵשָׂו. וָאֶתֵּן לְעֵשָׂו אֶת הַר שֵׂעִיר לָרֶשֶׁת אוֹתוֹ. וְיַעֲקֹב וּבָנָיו יָרְדוּ מִצְרָיִם:{{סוף}}
&lt;small&gt;'''בכל ארץ כנען.''' לארכה ולרחבה, על ידי זה נכבשה הארץ לפניו וקנה כולה: '''וארבה את זרעו.''' בישמעאל ובני קטורה. אי נמי '''וארבה.''' ואגדיל. כמ״ש על פסוק הרבה. ע״ג דייניכם. כך נתן זרעו עליון על כל גויי הארץ: '''ואתן לו את יצחק.''' מתנה היא אחר היאוש. שיסייע עמו במלאכת התיקון (הקשה לאחד) והצירוף על ידי עקידתו. ועל ידו נתקצר זמן השעבוד. כי מלידתו התחיל חשבון הת' שנים (ומה שכתוב: &quot;ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנים&quot;. סרס המקרא ופרשהו: כי גר יהיה זרען ד׳ מאות שנים, ועבדום וענו אותם), ולא עמדו במצרים אלא מניין {{גמט|רד״ו}}, כמספר &quot;{{גמט|ביצחק}} יקרא לך זרע&quot;, שנגזר עליו הגרות בארץ לא לן. ועל ידי כך, '''ויעקב ובניו ירדו מצרים.''' לפרוע החוב, להשלים גמר הצירוף כאמור:&lt;/small&gt;
{{טקסט מנוקד}}בָּרוּךְ שׁוֹמֵר הַבְטָחָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל. בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִשֵּׁב אֶת הַקֵּץ. לַעֲשׂוֹת כְּמָה שֶׁאָמַר לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים. שֶׁנֶּאֱמַר וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹועַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם. וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אוֹתָם. אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה: וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן | אָנֹכִי. וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל:{{סוף}}
{{מרכז|{{ק|צריך להגביה הכוס ולכסות המצות, כן כתב האר&quot;י ז&quot;ל:}}}}
{{טקסט מנוקד}}וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ. שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבַד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ. אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם:{{סוף}}
&lt;small&gt;{{רן|
'''חשב את הקץ.''' גרע מספר {{גמט|קץ}} מ{{גמט|ת׳}}, נשאר {{גמט|ר״י}} (הוא שאמר יוסף: {{גמט|פקו״ד}}. כמספרו. יפקוד (כמו לא נפקד ממנו) ויגרע מד׳ מאות שנים. וימהר גאולתכם): 
'''לעשות.''' לתקן ולקיים הכתוב, ד׳ מאות שנה. וזכר ברית הבתרים גם כן, לפי שממנו מתחיל חשבון {{גמט|ת״ל}} שנה, שקפץ הקב״ה למהר את הקץ בזכות אבותינו, כמו ששנינו בבחירתא ([[משנה עדיות ב ט]]), האב זוכה לבנו. ובמספר הדורות, והוא הקץ: 
'''ברכוש.''' בכוש״ר. &quot;מוציא אסירים בכושרות. אף סוררים&quot;. שיצאו זקוקים ומצורפים בכשרון המעשים, ויוציאו עמם הנדחים בארץ מצרים. &quot;ואף סוררים לשכון יה אלהים&quot;, שהוא רכוש גדול בעיני ה׳, שנאמר: &quot;אם תשוב גו׳ ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה&quot;. תגזר אומר ויקם. ולתכלית זה אנו נזרעים בעמים למלא הגרנות בר כי ישלחונו לא ישלחונו ריקם. אמנם מעורר קנאת המתנגד, ומתעצם להחזיק מה שבידו. חיל בלע לא יקיאנו ברצונו. אם לא מבטנו יורישנו אל. לכן, '''היא שעמדה''' לנו. '''שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו.''' לעמוד כנגדנו, למען לא נשיב שבות שבים להציל עיניהם ולנצל ערים. על כן רבת צררונו מנעורינו. ותמיד '''הקב״ה מצילנו,''' ששומר הבטחתו הנאמנה עמנו ולא יפר בריתו אתנו: }}&lt;/small&gt;

{{מרכז|{{קטן|כאן יניח הכוס מידו, ויחזור ויגלה המצה}}}}
===צא ולמד===
{{טקסט מנוקד}}צֵא וּלְמַד מַה בִּקֵּשׁ לָבָן הָאֲרַמִּי לַעֲשׂוֹת לְיַעֲקֹב אָבִינוּ. שֶׁפַּרְעֹה לֹא גָזַר אֶלָּא עַל הַזְּכָרִים, וְלָבָן בִּקֵּשׁ לַעֲקוֹר אֶת הַכֹּל. שֶׁנֶּאֱמַר, אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט, וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב:{{סוף}}

{{קטן|'''צא ולמד.''' שמתחילת מציאותנו צרות  רבות אפפונו. על לא חמס עשינו. ולא פועל און בכפינו. רק מחמת הקנאה על היקר הגדול שנתן לנו אלהינו. גם בעבדותנו לא עזבנו. שבשפלנו זכר לנו. לתת לנו כח לעשות חיל. לאסוף כחול קנין כספ״ו וחפצו להביא לבית האוצר. לאצור במקום שאין הידים שולטות (ומגביהין את הכוס כשאומרין &quot;והיא&quot;. לפי שהוא כוס ישועות הנשא. מנת חלקי וכוסי. סודו נתבאר לעיל בכסא שן. ועליה עינו של עשו הרשע רעה בנו. לכן היא שגרמה לנו גם קנאתם גם שנאתם של אומות העולם. והיא שעומדת לנו. לפיכך צריך להגביהה בימין ה׳ רוממה לעשות חיל ודי לנבון). ועל דבר זה נתקנא הארמי הלז ורדף אחר אבינו חנם, להיות עינו רעה בכל הכבוד שעשה בביתו, אף שלא לקח משלו מאומה, ובקש לעקור את הכ״ל, שבאה עם יעקב אבינו ע״ה מבית לבן (הוא שאמר עליה לעשו &quot;וכי יש לי כל&quot;, להניח ברכה אל ביתו). מתוך דבריו של אותו המלובן ברשע אתה למד מה היה בלבו, שאמר &quot;הבנות בנותי&quot; וגו׳ &quot;'''וכל''' אשר אתה רואה לי הוא&quot;, וכ״ל דייקא. וכ״ל, חפץ זה שכלתה נפשך לראות ועיניך בה תמיד, שלך אי אתה רואה, אבל אתה רואה של אחרים כשבוית חרב בידך, שלקחה ודאי בחרבו ובקשתו, ותשב באיתן קשתו, תעור שבועות מטות בני ישראל אומר סלה. והם דברים ברורים למשכילים.{{ש}}{{ש}}אמנם הפשטנים יבחרו להם דרך אחר, ויפרשו &quot;ארמי&quot; על יעקב שהיה בארץ ארם. ועם היות באמת דרכם רחוקה הרבה מנתיב הפשט יותר מדרכינו, כי מה טעם בזה, לפי דרכם לקרות לאבינו בחיר ה׳ &quot;ארמי&quot;? (ויונח שיש לו פנים במקראות, גם יש בידינו יותר מזה, שכבר קראו גם כן לאברהם אבינו עליו השלום האמורי, מיהא טעמא בעי). והרבה טענות יותר יש לטעון כנגדם. על כל פנים על כרחם יצטרכו להודות בזרות הכתוב. ושיש בו פירוש נסתר. ולמה אם כן ימאנו פירוש המקובל? ומה שמץ דבר נשמע בו? אין זה כי אם רוע לבו. אולם אנכי אדרוש אל אל. ואודיע נאמנה אמתת פירוש המקובל: וישראל גם הוא ידע כי לא אדחה פירוש בעלי פשוטי המקראות בשתי ידים. ואקיים אחוז בזה גם מזה אל תנח ידך, כי ירא שמיס יצא את כולם. ויש לכל אחד מהדרכים פנים. דרך דרש לחוד ודרך הפשט לחוד, ואין מקרא יוצא מידי פשוטו. אכן תדע כי באמת בכאן כמעט שניהם שווים. הכוונה אחת היא, ולדעה אחת יסכימו בזה. כי אף אם אמנם יקרא יעקב ארמי על שם גירותו בארץ ארם, אך לא מטעם זה בלבד, אלא על שם הרמאות גם כן, כמו שנקרא לבן הארמי על שם כך, כידוע מפירוש רש״י, כן הדבר ביעקב אבינו עליו השלום, שאחיו היה ברמאות, כי עם עקש תתפתל. הוא שקראו הכתוב בכאן &quot;ארמי&quot;, כנותן דופי קצת. ומתחיל בגנות, לומר שמתחילה הוצרך להתנהג ברמאות, וחוזר והתנצל בעדו: בהכרח היה, לפי שעל כל פנים אובד היה בבית חמיו, הארמי האמתי הגמור שהחליף משכורתו עשרת מונים ותעה אצלו כשה אובד. ועל כן התנהג עמו כמדתו. מזה יצא לו שם זה, וקצר במובן. וכיוון בזה לבאר, שכל עיקר ראשית צמיחתו מצער היה ובצער גדול, שהיא תכלית המכוון בספור זה. לכן דלג על כל שאר הצרות הרבות והרעות שעברו עליו אחר זאת, כמ״ש על הפסוק &quot;לא שלותי&quot; וגו׳, וכן על הפסוק &quot;כי כאשר ינוס איש מפני הארי (הוא לבן) ופגעו הדוב (זה עשו) 1בא אל הבית (כשישב בסוכות ויבן לו בית) ונשכו הנחש&quot; (הוא החו״י שבא על בתו, שכל עניניו היה סימן לנו בגלותנו זה האחרון, שנתקיים בנו הכל. רבת צררונו יאמר נא ישראל), הניח כל אלה הדברים וקפץ לירידת מצרים ששקולה נגד כולם, והיא האחרונה, לברר הנחתו שישראל היו עתידין מאז לירד בגלות מבלי עון שקדם להם בעצם, רק במקרה הדבק בחומר, לצרף סיגיהם ולזכך חומרם להעלותו מעילוי לעילוי עד היותו כעצם השמים לטוהר, ועד הגיע למדרגה שיועיל לזכך גם חמרים נכרים. כענין שעושין במעט עפרות זהב אופיר, שעל ידו מהפכין שאר מתכות לזהב הטוב, כנודע ממלאכת האלקימאה. ככה ממש הוא במצב ישראל בעולם הזה, שצריכין לעבור בתחלה בדין ניתוח היסודות ופרוק חבור הרכבת גשמיותם הגס, להסיר בדילי העובי והעכירות, להגיעם כמעט אל ההעדר הקודם להויה, דלכי מסרח גביל. היא הסבה לירידתנו פלאים בכור הבחינה כבחון את הזהב הטהור. ואומה זו משולה לעפר הקיים, ומשולה לכוכבים, כשיורדין יורדין עד עפר, ישפילה עד עפר. ומשם מבצבצין ועולין, כמו שאמר הכתוב: &quot;כי שחה לעפר נפשנו קומה עזרתה לנו&quot;. וכתוב: &quot;מיד שאול אפדם&quot;. כל זאת באתנו למען ישגא אחריתנו מאד:}}

{{טקסט מנוקד}}'''וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה.''' אָנוּס עַל פִּי הַדִּבּוּר. '''וַיָגָּר שָׁם.''' מְלַמֵּד שֶׁלֹּא יָרַד לְהִשְׁתַּקֵּעַ, אֶלָּא לָגוּר שָׁם. שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ כִּי אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן אֲשֶׁר לַעֲבָדֶיךָ כִּי כָבֵד הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. וְעַתָּה יֵשְׁבוּ נָא עֲבָדֶיךָ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן&quot;:{{סוף}}

{{קטן|'''וירד מצרימה.''' &quot;הורד&quot; (כמו ביוסף) אין כתוב כאן, דמשמע בעל כרחו, אלא &quot;וירד&quot; מרצונו משמע, לא תחשוב באוות נפשו בא לידי מדה זו לראות בנו בגדולה. חלא ודאי אנוס על פי הדיבור &quot;אל תירא מרדה מצרימה&quot;, היא גופה גזרה. ואף שקשה היתה בעיניו, קבלה מאהבה כמקיים מצות אדונו בחפץ לבו. לכן כתב &quot;וירד&quot;, לתלות הדבר בבחירתו, עם היות ראוי היה לירד בשלשלאות של ברזל בחבלי אדם. ומפני זכותו והתקשרו בעבותות אהבתו של מקום לקיים גזרתו, לפיכך ירד בכבוד ויחשבה לו צדקה כאלו עשה מעצמו, כהוראת לשון &quot;וירד&quot; הלז:{{ש}}{{ש}}'''שלא ירד להשתקע.''' בארץ מצרים שהיא כגן ה׳ בעולם הזה, לא חמד אותה לאכול פריה וטובה אלא לגור, כגר בארץ נכריה, כאורח נטה ללון, כי גרים אנחנו תושבים ככל אבותינו, כצל ימינו ואין מקום ליהנות בעולם שאינו שלנו:}}

{{טקסט מנוקד}}'''בִּמְתֵי מְעָט.''' כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבוֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה וְעַתָּה שָֹמְךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרוֹב&quot;:  '''וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל.''' מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְֹרָאֵל מְצֻיָּנִים שָׁם: '''עָצוּם.''' כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּבְנֵי יִשְֹרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם&quot;:{{סוף}}

{{קטן|'''לגוי  גדול.''' נוסח זה עיקר, ככתוב: &quot;הגוי הגדול הזה&quot; {{ממ|דברים|ד|ו}}:{{ש}}'''מצויינין.''' ניכרים ומסומנים לעם אחד בארץ, סגולה לכל העמים:{{ש}}'''וישרצו.''' שהיו פרים ורבים שלא כדרך בני אדם, אלא כשרצים, שיולדים {{ב|סמ&quot;ך|60}} בכרס אחד:}}

{{טקסט מנוקד}}'''וָרָב.''' כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּדֶה נְתַתִּיךְ. וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים. שָׁדַיִם נָכוֹנוּ וּשְֹעָרֵךְ צִמֵּחַ. וְאַתְּ עֵרוֹם וְעֶרְיָה:{{סוף}}

{{ק|'''רבבה כצמח השדה'''. כל מה שגוזזין אותו, הוא צומח ביותר. כן היה בבני ישראל. שכל עוד שהיו המצריים משקיעין בטיט ורומסים בחומר מים רבים, צמחו בבין חציר ויצאו מן הארץ. נעו גם הנצו. על כן מפניהם בחייהם קצו: '''ערום ועריה'''. ערומים מתורה, ועריה [לשון גילוי, כמו &quot;מקורה הערה&quot; {{ממ|ויקרא|כ|יח}}] מן המצוות. ולא היה זכות בידם להיגאל. ולפיכך נתנו להם ב' מצוות, דם מילה ודם פסח, שבזכותן נגאלו. כמו שדרשו על הפסוק &quot;בדמייך חיי&quot;. לכן היה מנהגו של אבי מורי הרב ז&quot;ל לומר כאן:}}

{{עם-ניקוד|וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי:}}

{{ק|וכך אנו נוהגין אחריו. מכל מקום לא העמדנוהו בפנים, מאשר לא ראיתיו עד הנה כתוב על ספר. ושלא ליתן פתחון פה לבעל דין לחלוק. בהיותו שלא על סדר הכתובים:}}

{{טקסט מנוקד}}וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ. וַיִתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבוֹדָה קָשָׁה:{{סוף}}
{{עם-ניקוד|וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים. כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹוֹנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ: וַיְעַנּוּנוּ. כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר. לְמַעַן עַנּוֹתוֹ בְּסִבְלוֹתָם וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס: וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבוֹדָה קָשָׁה כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר. וַיַּעֲבִידוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְֹרָאֵל בְּפָרֶךְ:}}

&lt;small&gt;'''וירעו אותנו.''' יש לדקדק: '''לנו''' הוה ליה למימר. גם הוא גפל עניין לכאורה. לכן יש מפרשים '''וירעו,''' ויחשבו רעה לנו, שחשדונו רעים להם. והוא רחוק וזר בלשון ובעניין, יותר מפשוטו של מקרא. ולדעתי יאמר '''וירעו.''' ויעשו אותנו רעים לה' ממש. וזה מחמת העינוי הקשה שהכבידו עולם עלינו, ודקדוקי עניות ועינוי יסורין מעבירים את האדם על דעתו ועל דעת קונו. זה מכוון מאוד. ועם זה הלשון קשור גם כן אל מה שלמעלה. כמתנצל בעד עניותנו ודלותנו בתורה ובמעשים טובים כאמור. ולזה בא לכסות מערומינו, בבגד בוגדים, הם המצרים הזרים, שהיו נסבה לכל הרעה שעשינו במצרים, ולא מליבנו, אלא מעוני ומרוב עבודה. ואין אדם נתפס על צערו.{{ש}}
וזהו שאמר במדרש רבה (שמות ט&quot;ו): &quot;ולא משעו אל משה מקוצר רוח. קשה לפרוש מעבודה זרה&quot;. וכמ&quot;ש להלן בעזר ה' יתברך. 

'''כמה שנאמר הבה.''' קרא לקרא? אלא הכי פירושו, דמייתי ראייה למה שאמרנו בפירוש '''וירעו.''' שהמצרים היו גרם בנזקי חטאים רעים שהיו בידינו במצרים, כמו שאמר הנביא יחזקאל בביאור, וכמו שאמרו רז&quot;ל במדרש רבה הנ&quot;ל. לכן עתה הולך ומבאר העניין במה שצריך להבין לשון הכתוב, '''הבה נתחכמה.''' דיש לדקדק, מאי טעמא לא אמר &quot;נחכם&quot;, מהקל? גם מלת &quot;לו&quot; מיותרת. על כן דרשו רז&quot;ל (סוטה יא): למושיען של ישראל. על ַפי דרכיהם זה, נאמר גם כן, שכיוון להתחכם נגד אלהי ישראל מושיע ורב, שלא יצילם כרוב רחמיו וחסדיו עליהם מעולם, כנודע בגוים. לפיכך הוצרך פרעה להתפעל בהתחכמות בתחבולות וערמימות (עליו הכתוב אומר: &quot;אל תתחכם יותר למה תשומם&quot;), להחטיאן לפני אביהן שבשמים, ותסור עין השגחתו לטובה מעליהם, כדרך שיעץ בלעם לבלק. והוא היה באותה עצה של פרעה כמו כן, כמאמר רז&quot;ל (שם). אם כן, בוודאי זדון ליבו השיאו עאצה לפי דרכו ומנהגו, להחטיא אדם בדבר, להנכשילם ולפרוש רשת לרגלם:

'''פן ירבה.''' (הלא כבר פרה ורבה מאד. אלא פירושו) יגדל לעשות כרצונו, להתאחד עם עם בני ישראל הנ&quot;ל:{{ש}}('''תקראנה.''' קורות מלחמה):{{ש}}'''על שונאנו.''' הוא עם מצרים המהולל היושב בקרבנו. וכבר נהפך לשונא לנו. לכך הסכימו לענותם:{{ש}}'''כמה שנאמר למען ענותו בסבלותם.''' (יקשה כינוי דיחיד ארבים בנושא אחד). לכן דרשו רז&quot;ל [שם] מה שדרשו, &quot;שתו בשמים פיהם&quot;, לענותו כביכול (כעניין שכתוב: &quot;ותקצר נפשו בעמל ישראל&quot;) בסבלותם דישראל, &quot;בכל צרתם לו צר&quot;. והוא כשישראל מדוכאים וחוטאים, כי אז אין מדת הדין נותנת לרחם עליהם, לפי מעשיהם המרחקים אותם מאביהם שבשמים. והוא ית' חפץ חסד, כאב את בן ירצה לרחמו ולהצילו מרעתו. וכי לא יכול לו מפני המקטרג. אז צר לו בצרתם, כאילו קצרה ידו מהושיעם. ואז חטאת מצרים בהתחכמם להאבידם שיבנה ערי מסכנות (ממסכנות בוודאי):{{ש}}'''את פיתום.''' על שם עבודה זרה נקרא, כמו ששנינו: '''פיתום,''' זה המדבר משחיו. וכן אמרו במכילתא בפירוש, שהוא היה בית עבודה זרה. ועשו זה, כדי להחטיאם בעבודה זרה להפילם, ולסלק רחמי שמים מהם. ורז&quot;ל שאמרו [שם] פי תהום בולעו, לדבר אחד נתכוונו עם מה שאמרנו. דבלאו הכי יקשה, מה תועלת היה בזה שראשון ראשון נבלע מתרוסס [עיין חידושי אגדות (סוטה י) שטעה במחילת כבודו. כי הארץ רעמסס בעי&quot;ן שואית נחה, נתחלפה לו בעיר הלזו הפתוח&quot;ה]. אדרבה יותר טוב היה שיעמוד הבניין. אולי ינוח להם מן העבודה בהשלם בניינם. מה שאין כן בהתבלעו, כי אז לא ישקוטו מלנגוש את העם לחזור לבנותו, עד כלותו. ואם יחזור ויפול אלף פעמים, מה איכפת להו, ואיזה טובה נולדה מזה לישראל? אלא הוא הדבר אשר דברנו, לפי שהיה בניין לעבודה זרה על כן עשה הקב&quot;ה שיפול, ויראו המצרים כי היתה יד ה' באלוהיהם, ויחדלו מבנות העיר והמגדל לעבודה זרה, ויניחו ישראל חפשים. כדרך שעשו הפלשתים בראותם דגון אלוהיהם נופל לפני ארון ה'. כך לקה יראתם של מצרים, שלכבודה בנו העיר הזאת על ידי בני ישראל, להיות להם למכשול עוון ככל הנ&quot;ל. ועל ידי כך תסור ידם מעליהם. נמצא למדנו ביאור הכתוב הלז מכוון מאד אל הדרוש. ויצא ממנו התנצלות ישראל מבואר, שאנוסים היו מכל מקום. לפיכך לא ייחשב להם עוון גמור. זהו שמסיים: '''ויתנו עלינו עבודה קשה,''' היא עבודה זרה, קשה ודאי כאבן וכעץ:{{ש}}

'''כמ&quot;ש ויעבידו.''' הוקשה לו, מה שייר הכתוב, שחזר ואמר &quot;ויעבידו&quot;? אלא היא העבודה הזרה שהכריחום בה נגד רצונם, וזהו &quot;בפרך&quot;. ולהחזיק כל האמור, המשיך עוד ביאור הכתוב &quot;ונצעק&quot;. כי בו יקויים ויאושר כדחזי. כי יש לדקדק, מה עניין כפל העניינים הללו בפסוק הנמשך, ועל כרחך יש לך לדרשו כך:&lt;/small&gt;

{{טקסט מנוקד}}וַנִּצְעַק אֶל יהוה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. וַיִּשְׁמַע יהוה אֶת קוֹלֵנוּ. וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ:{{סוף}}
{{לא נשלם}}

==הערות==
&lt;references responsive/&gt;

[[קטגוריה:סידור בית יעקב (עמדין)]]
[[קטגוריה:הגדה של פסח]]</text>
      <sha1>qh6txsxte4fg46nss1dn2cdjwq6jvfa</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רשב&quot;ם על שמות ד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>371966</id>
    <revision>
      <id>3002665</id>
      <parentid>1098988</parentid>
      <timestamp>2026-04-02T06:53:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אלימיט</username>
        <id>2747</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3002665</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4101" sha1="5u0qdseko0cyuc9d7dxf25qmxxz0v8m" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רשב&quot;ם על שמות||ג|ד|ה}}
'''(ט). '''&lt;קטע התחלה=ט/&gt;'''והיו המים וגו':''' כפילות, כעין נשאו נהרות ה' נשאו נהרות קולם, עד מתי רשעים ה' עד מתי רשעים יעלוזו:&lt;br&gt;
&lt;br&gt;&lt;קטע סוף=ט/&gt;

'''(יא). '''&lt;קטע התחלה=יא/&gt;'''כי כבד פה וכבד לשון אנכי:''' איני בקי בלשון מצרים בחיתוך לשון, כי בקטנותי ברחתי משם ועתה אני בן שמונים, וכן מצינו ביחזקאל שמי שאינו בקי בלשון המלכות קרוי כן דכתיב ויאמר אלי בן אדם לך בא אל בית ישראל ודברת בדבריי אליהם, כי לא אל עם עמקי שפה וכבדי לשון אתה שלוח אל בית ישראל, לא אל עמים רבים עמקי שפה וכבדי לשון אשר לא תשמע דבריהם וגו', וכי איפשר נביא אשר ידעו השם פנים אל פנים וקיבל תורה מידו לידו היה מגמגם בלשונו? ואין דבר זה בדברי התנאים והאמוראים, ואין לחוש לספרים החיצונים:&lt;br&gt;
&lt;br&gt;&lt;קטע סוף=יא/&gt;

'''(יג). '''&lt;קטע התחלה=יג/&gt;'''ביד תשלח:''' ביד אשר תרצה לשלוח ולא אותי:&lt;br&gt;
&lt;br&gt;&lt;קטע סוף=יג/&gt;

'''(יד). '''&lt;קטע התחלה=יד/&gt;'''ויחר אף ה' במשה:''' וחרון אף עשה רושם לפי הפשט האמור לפנינו ויפגשהו ה' ויבקש המיתו, כשפירשתי אצל יעקב כשנעשה צולע על יריכו:&lt;br&gt;
'''כי דבר ידבר הוא:''' הוא נתגדל שם ויש לו חיתוך לשון מצרים:&lt;br&gt;
&lt;br&gt;&lt;קטע סוף=יד/&gt;

'''(טז). '''&lt;קטע התחלה=טז/&gt;'''ודיבר הוא לך:''' בשבילך:&lt;br&gt;
'''תהיה לו לאלהים:''' שר ושופט, מה שתצוה לו יעשה:&lt;br&gt;
&lt;br&gt;&lt;קטע סוף=טז/&gt;

'''(יח). '''&lt;קטע התחלה=יח/&gt;'''וישב''' מן המדבר '''אל יתר חותנו:'''&lt;br&gt;
&lt;br&gt;&lt;קטע סוף=יח/&gt;

'''(יט). '''&lt;קטע התחלה=יט/&gt;'''ויאמר ה' אל משה במדין:''' שנתיישב שם בבורחו מפני פרעה וישב במדין כדכתיב ויברח מפני פרעה וישב בארץ מדין, ועתה אמר לו במדין שוב כי מת אותו פרעה המבקש את נפשך והמלשינים כדכתיב לעין, וימת מלך מצרים, אחר בריחתו של משה:&lt;br&gt;
&lt;br&gt;&lt;קטע סוף=יט/&gt;

'''(כד). '''&lt;קטע התחלה=כד/&gt;'''ויפגשהו ה':''' המלאך, כי היה מתנצל בהליכתו ומוליך אשתו ובניו:&lt;br&gt;
&lt;br&gt;&lt;קטע סוף=כד/&gt;

'''(כה). '''&lt;קטע התחלה=כה/&gt;'''צר:''' כמו חרבות צורים, תער מלוטש, איזמל חריף, וכן אף תשיב צור חרבו, נתעקם ונכפף חידוד חרבו, ולכך לא הקמתו במלחמה:&lt;br&gt;
'''ותכרות וגו':''' הועילה לו למשה המצוה להצילו כמו קרבן, כעין שעשו גדעון ומנוח כשנראה להם המלאך:&lt;br&gt;
'''ותגע:''' לשון מפעיל, אבל ויגע בארבע פנות הבית לשון פועל של נגע:&lt;br&gt;
'''לרגליו:''' של משה, להתרצות המלאך בכך, כי לרגליו של מלאך איני רוצה לפרש כי מי יודע אם ראתה רגלי המלאך:&lt;br&gt;
'''כי חתן דמים אתה לי:''' בדמים הללו ישאר לי חתני, חתני בעלי:&lt;br&gt;
&lt;br&gt;&lt;קטע סוף=כה/&gt;

'''(כו). '''&lt;קטע התחלה=כו/&gt;'''וירף המלאך ממנו:''' מן רפה היום לערוב יאמר וירף, מן קנה ויקן:&lt;br&gt;
'''אז אמרה חתן דמים למולות:''' על עיכוב המילה נתחייב בעלי מיתה, כי המילה הצילתו עתה:&lt;br&gt;
&lt;br&gt;&lt;קטע סוף=כו/&gt;

'''(כז). '''&lt;קטע התחלה=כז/&gt;'''לך לקראת משה:''' לקיים מה שאמר לו הקב&quot;ה וגם הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו:
&lt;קטע סוף=כז/&gt;</text>
      <sha1>5u0qdseko0cyuc9d7dxf25qmxxz0v8m</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/בן זאב/כב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1704968</id>
    <revision>
      <id>3002662</id>
      <parentid>3002075</parentid>
      <timestamp>2026-04-01T18:48:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <origin>3002662</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3740" sha1="7n1sev2c2dxokox94mwxsu96fg56yfl" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;font-size:14pt;font-family: david;&quot;&gt;
[כב, א] &lt;קטע התחלה=א/&gt;אבן צחן באשפה איש עצל כל עובר ירחק מפניו&lt;קטע סוף=א/&gt;

[כב, ב] &lt;קטע התחלה=ב/&gt;גלל צואה איש עצל מרימו יטרוף ידיו&lt;קטע סוף=ב/&gt;

[כב, ג] &lt;קטע התחלה=ג/&gt;בן מביש חרפת אב ובת אולת למכשל נולדה&lt;קטע סוף=ג/&gt;

[כב, ה] &lt;קטע התחלה=ה/&gt;אב ואם יקלו בבת פתיות ושנואה היא בעיני כל רואיה&lt;קטע סוף=ה/&gt;

[כב, ו] &lt;קטע התחלה=ו/&gt;שיר בבית אבל דבר בלא עתו מוסר ולקח בכל עת נכונים&lt;קטע סוף=ו/&gt;

[כב, ט] &lt;קטע התחלה=ט/&gt;מורה לב בער מדבק מכתישי חרס ומעורר נרדם משנתו&lt;קטע סוף=ט/&gt;

[כב, י] &lt;קטע התחלה=י/&gt;מאלף לסכל מאכיל לחם ללא רעב ואחרי כלותך ישאל מה הוא&lt;קטע סוף=י/&gt;

[כב, יא] &lt;קטע התחלה=יא/&gt;בכׂה למת כי חדל חיים ועל סכל כי חדל דעת{{ש}}&lt;קטע סוף=יא/&gt;

[כב, יא] &lt;קטע התחלה=יא/&gt;אל תבכו למת כי בא שלום ינוח על משכבו{{ש}}&lt;קטע סוף=יא/&gt;

[כב, יא] &lt;קטע התחלה=יא/&gt;בכו בכׂה לסכל כי יחיה חיי רעים&lt;קטע סוף=יא/&gt;

[כב, יב] &lt;קטע התחלה=יב/&gt;למת יספדו שבעה ימים ועל סכל כל ימיו&lt;קטע סוף=יב/&gt;

[כב, יג] &lt;קטע התחלה=יג/&gt;אל תתן לאויל אמרי שפר ועם חזיר אל תאזל בדרך{{ש}}&lt;קטע סוף=יג/&gt;

[כב, יג] &lt;קטע התחלה=יג/&gt;הרחק מעליו פן יציק לך ולא יטנפך כאשר יתנפץ{{ש}}&lt;קטע סוף=יג/&gt;

[כב, יג] &lt;קטע התחלה=יג/&gt;הרחק מעליו וינוח לל ולא יכבידו דבריו עליך עבטיט&lt;קטע סוף=יג/&gt;

[כב, יד] &lt;קטע התחלה=יד/&gt;מה כבד מעפרת ומה שמו סכל&lt;קטע סוף=יד/&gt;

[כב, טו] &lt;קטע התחלה=טו/&gt;חול מלח וברזל קלים לנשוא מסכל&lt;קטע סוף=טו/&gt;

[כב, טז] &lt;קטע התחלה=טז/&gt;בית חזקו אשיותיו אמצו מאסריו נכונים עמדיו לא יירא מסׂעה{{ש}}&lt;קטע סוף=טז/&gt;

[כב, טז] &lt;קטע התחלה=טז/&gt;וסער לב נכון בעשתונותיו כל חרדה לא תזעזענו&lt;קטע סוף=טז/&gt;

[כב, יז] לב נכון במחשבתו כפיטורי צצים על קיר שיד

[כב, יח] כצבת צמר בהר גבוה ורוח סערה לב סכל על כל צרה רוחו נשברה

[כב, יט] מחאת עין תדלף דמעה מחאת לב תוציא חמה

[כב, כ] משליך צרור בצפרים יעט אותם גוער ברעהו מגרש אהבתו

[כב, כב] שלוף חרב על רעו עוד יש תקוה לרצותו באמרי שפר

[כב, כב] גולה רז מכה בסתר ונכלי מרמה מבריחים רע באין השב

[כב, כג] החזק ברעך לעת מטה ידו למען תגל בטובו

[כב, כג] מצר בצרת רעהו גם בשמחתו יתערב לבו

[כב, כג] אל תבוז רע כי דל הוא כי אין אדם מבלי לו רגע צולח

[כב, כד] לפני עלות הלהב תמרת עשן ולפני שפוף דם קלון

[כב, כה] אם מך רעך לא תגעלנו ומפניו בל תסתר

[כב, כו] אם הפקיר לך רעך סודו בל תגלנו כי שומעך יזהר ממך וכדמן יחשבך

[כב, כז] מי זה ישים משמר לפי וחותם על לשוני

[כב, כז] בל תהגה פי נבלה ולשוני בל יחתני&lt;/div&gt;
[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>7n1sev2c2dxokox94mwxsu96fg56yfl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ עירובין נט ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728564</id>
    <revision>
      <id>3002645</id>
      <parentid>3002604</parentid>
      <timestamp>2026-04-01T12:17:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3002645</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18942" sha1="3aq2fzmn9miyujtokwdw1u05s05bagf" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|נט|ב|נט א|ס א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף נט עמוד ב] ואין לה אלא פתח אחד - מערבין את כולה. {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|מאן תנא דמיערבא }}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|רשות הרבים? - אמר רב הונא בריה דרב יהושע: רבי יהודה היא}}; {{הל&quot;מ-רק-ריף|האי דקתני עושה לחי מכאן ולחי מכאן אוקימנא כרבי יהודה דאית ליה האי סברא }}דתניא, יתר על כן אמר רבי יהודה: מי שיש לו שני בתים בשני צידי רשות הרבים - עושה לחי מכאן ולחי מכאן, או קורה מכאן וקורה מכאן ונושא ונותן באמצע. אמרו לו: אין מערבין רשות הרבים בכך. 
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אמר מר }}ואין מערבין אותה לחצאין. {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אמר רב פפא: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|לא אמרו אלא לארכה, אבל לרחבה - מערבין. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כמאן - דלא כרבי עקיבא, דאי כרבי עקיבא - הא אמר: רגל המותרת במקומה אוסרת אפילו שלא במקומה! - אפילו תימא רבי עקיבא; עד כאן לא קאמר רבי עקיבא התם - אלא בשתי חצירות זו לפנים מזו, דפנימית לית לה פיתחא אחרינא. אבל הכא - }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הני נפקי בהאי פיתחא, והני נפקי בהאי פיתחא. }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|איכא דאמרי, אמר רב פפא: לא תימא לארכה הוא דלא מערבין, אבל לרחבה מערבין - אלא אפילו לרחבה נמי לא מערבין}}. {{הל&quot;מ-רק-ראש|ורב אלפס ז&quot;ל לא הביא הני תרי לישני דרב פפא.‍ משום דסבירא ליה כלישנא בתרא לחומרא. ולא מסתבר כלל למיזל לחומרא בתרי לישני לענין עירובין וכן כתב ר&quot;מ ז&quot;ל ונראה כלישנא קמא‍ דבשל סופרים אפילו בעלמא הלך אחר המיקל וכל שכן בעירוב שאין לו עיקר מן התורה שהלכה כדברי המיקל בעירוב.‍ ועוד דמסתבר דאיכא דאמרי הוי כטפל לגבי העיקר }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כמאן - כרבי עקיבא! - אפילו תימא רבנן; עד כאן לא קאמרי רבנן התם - אלא בשתי חצירות זו לפנים מזו, דפנימית אחדא לדשא ומשתמשא. אבל הכא - מי מצו מסלקי רשות הרבים מהכא. אמר מר }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ואין מערבין אותה לחצאין }}אלא או כולה או מבוי מבוי בפני עצמו. מאי שנא דלחצאין דלא - דאסרי אהדדי מבוי מבוי נמי אסרי אהדדי! {{הל&quot;מ-רק-ראש|פירש רש&quot;י כיון דמעיקרא של יחיד הואי והיו מערבין את כולה והורגלו להיות אחד אסרי אהדדי ואפילו איכא לחי או קורה למבוי לא מהני. משמע מתוך דבריו דאפילו לחי מפסיק בינו ובין רה&quot;ר כיון שהורגלו לערב יחד הויא כמו מבוי אחד ואין מפסיק לחי לחצי מבוי. וקשה מהא דאמר בפ&quot;ק (דף יד ב) עשה לחי לחצי מבוי יש לו חצי מבוי. וצריך לומר דהתם מיירי שאין חצר פתוח למבוי מן הלחי ולחוץ. אבל אם היה חצר פתוח ועשו לחי לפנים מן החצר אסורין להשתמש במבוי כי היכי דאסורין להשתמש הכא במבוי מבוי בפני עצמו אף על פי שעשו לחי.‍ אבל בירושלמי לא משמע הכי דגרסינן בירושלמי דפירקין (פיסקא ה) אמר ר' אסי הדא אמרה בני מבוי שנתנו קורתם באמצע המבוי אלו אסורים ואלו מותרין. נתנו אלו ואלו אלו ואלו אסורים. והשתא ניחא הכל דהא דאמר יש לו חצי מבוי מיירי שלא נתנו החיצונים קורה וכיון שאין החיצונים יכולין לטלטל במבוי לא אסרי על הפנימים. אבל כשנתנו גם החיצונים אסורין גם הפנימים אם עירבו אלו לעצמן ואלו לעצמן ולא עירבו יחד. דכיון דהורגלו לערב יחד כל המבוי אי אפשר ליחלק להשתמש אלו בחצי המבוי ואלו בחצי המבוי. וה&quot;נ כיון שהורגלו בני‍ העיר לערב יחד אסרי אהדדי דהוי כמו נתנו אלו ואלו שהרי העיר מתוקנת משני ראשיה ואין לחי וקורה מועלת לחלקם זה מזה ונראה לי דדוקא בלחי וקורה הוא דאין מועיל לחלקם זה מזה אבל בצ&quot;ה או משהו מכאן ומשהו מכאן נחלקין זה מזה. וכן כתבו התוספות על ההיא דלרחבה מערבין וצריך שיהא ביניהם צורת הפתח או משהו מכאן ומשהו מכאן‍ שלא יהא כל א' נפרץ במלואו למקום האסור לו‍ וכן כתבו על שיור של עיר של רבים. וכן כתב ר&quot;מ ז&quot;ל דיכול לחלק מבוי לחצאין בצורת הפתח או בשני לחיים דבהכי חשיב כסתום ומובדל בין הדיורין שחוצה להן. שהרי אפילו חצר אחת אם רוצים לחלקו באמצעיתו בשני פסין של שני משהויין משהו לכאן ומשהו לכאן או בפס ארבעה יכולין לחלקו ויערבו אלו לעצמן ואלו לעצמן כיון דאין בין פס לפס יותר מעשר. ואם יש יותר מעשר יכולין לחלקו בצ&quot;ה דמהני ביתר מי'. והכי נמי יכול לעשות במבוי דהשתא לא אסרי דיורין שחוץ לתיקון עליהן. והא דפריך הכא מבוי מבוי נמי אסרי אהדדי היינו כשראשי המבוי מתוקנים בלחי או קורה דקתני בברייתא עושה לחי מכאן ולחי מכאן קורה מכאן וקורה מכאן וכו' עד אין מערבין אותה לחצאין אלא או כולה או מבוי מבוי אלמא דבתיקון לחי או קורה איירי אבל בשני פסין כשאין ביניהם יותר מעשר או בפס ארבעה והפירצה בעשר או בצ&quot;ה אפילו ביותר מעשר מהני בכל דוכתא:}}
- הכא במאי עסקינן {{שוליים|ג}}כגון דעבוד דקה. וכי הא דאמר רב אידי בר אבין אמר רב חסדא: {{שוליים|ד}}אחד מבני מבוי שעשה 
דקה לפתחו - אינו אוסר על בני מבוי. {{הל&quot;מ-רק-ריף|פי' דקה אצטבא }}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|. אלא או כולה או מבוי מבוי בפ&quot;ע. מ&quot;ש לחצאין דלא דאסרי אהדדי. מבוי מבוי נמי אסרי אהדדי. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|היתה של רבים והרי היא כו'. }}רבי זירא עירבה למתא דבי רבי חייא ולא שבק לה שיור. אמר ליה אביי: מאי טעמא עבד מר הכי? - אמר ליה: סבי דידה אמרי לי: רב חייא בר אסי מערב כולה. ואמינא: שמע מינה עיר של יחיד ונעשית של רבים היא. אמר ליה: לדידי אמרו לי הנהו סבי: {{שוליים|ה}}ההיא אשפה הוה לה מחד גיסא, והשתא דאיפניא לה אשפה - הוה לה כשני פתחים, ואסיר. - אמר ליה: לאו אדעתאי. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בעי מיניה רב אמי בר אדא הרפנאה מרבה: }}סולם מכאן ופתח מכאן {{הל&quot;מ-רק-גמרא|מהו? אמר ליה: הכי אמר רב: סולם תורת פתח עליו. }}אמר להו רב נחמן{{הל&quot;מ-רק-גמרא|: לא תציתו ליה, הכי אמר רב אדא }}אמר רב: סולם תורת פתח עליו, ותורת מחיצה עליו. {{שוליים|ו}}תורת מחיצה עליו {{הל&quot;מ-רק-גמרא|- כדאמרן}} {{הל&quot;מ-ריף-ראש|ולא בעי שיור ש&quot;מ דכל היכא דאיכא שני פתחים לא מערבינן ליה עד דעבדי ליה שיור וטעמא דשיור כדי שיכירו שהעירוב הוא שהתיר את הטלטול ולפיכך אסור השיור כדי להזכיר העירוב }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|כלומר השיור אסור לערב עם העיר משום היכירא. אבל לעצמן יכולים לערב בני השיור כדאמר בשמעתין בעיר חדשה כי היכי דהיא הויא שיור לגדולה גדולה נמי הויא שיור לדידה. וכן אמר דרבה בר אבוה מערב לה לכולא מחוזא ערסייתא ערסייתא משום פירא דבי תורי וכל חד הוי שיור לחבריה}}, {{הל&quot;מ-רק-ראש|והא דאמר סולם }}{{שוליים|ז}}תורת פתח עליו {{הל&quot;מ-רק-גמרא|- בסולם }}בכותל שבין שתי חצירות, רצו - אחד מערב, רצו - שנים מערבין. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ומי אמר רב נחמן הכי? והאמר רב נחמן אמר שמואל: }}{{שוליים|ח}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אנשי חצר ואנשי מרפסת ששכחו }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ואין לה אלא פתח א'''' -  ולאו מפולשת היא ולא דמי לדגלי מדבר:

'''אלא לאורכה''' -  דרך עיירות להיות פתחי פילושיהן לאורכם ורה&quot;ר עוברת מפתח לפתח וחלוקה לאורכה הלכך אין בני עבר הלז רשאין לערב לבדן ובני עבר הלז לבדן משום דהני והני דרסי בהך רה&quot;ר ויוצאין ונכנסין דרך פתחים לכאן ולכאן ורה&quot;ר זו מחברתם שכולם מעורבין בה ואסרי אהדדי:

'''אבל לרחבה''' -  בני שני העברים לראש האחד לבד ובני שני העברים לראש השני לבד מערבין שהרי יכולין להסתלק אלו מאלו ולא יהא דרך לאלו על אלו ובוררין להן אלו פתח שאצלן ואלו פתח שאצלן:

'''פלוגתא דרבנן ור&quot;ע בפרק הדר (לקמן דף עה.): רגל המותרת במקומה אוסרת שלא במקומה''' -  כגון ב' חצירות זו לפנים מזו והחיצונה פתוחה לרה&quot;ר והפנימית אין לה פתח לרה&quot;ר אלא יוצאת דרך חיצונה ולא מיבעיא היכא דעירבו דיורין שבחיצונה לבדן ובני פנימית לא עירבו ביניהן לבדן להיות מותרין בתשמיש חצר לעצמו דהויא רגל אסורה במקומה דאסרה דריסת הרגל דידהו אחיצונה אפי' לרבנן דכיון דבחצר דגופייהו אסרי ליכא למכפינהו למיחד דשא דידהו וימחלו על דריסת הרגל שיש להן על החיצונה אלא אפי' עירבו זו לעצמה וזו לעצמה דהויא פנימית מותרת במקומה פליג ר&quot;ע ואומר דריסת הרגל דידה אסרה אחיצונה ופנימית מותרת וחיצונה אסורה והכי נמי ניתסרו אהדדי:

'''דפנימית אחדא דשא ומשתמשא''' -  דכיון דמותרת במקומה כגון זו כופין על מדת סדום שלא יהא לה היום דריסת הרגל על החיצונה אלא תסגור דלת שביניהן ותשמש במקומה:

'''אבל הכא''' -  הרי רשות הרבים של אלו ושל אלו אחד הוא שאין בו חילוק באמצע אורכו ולא רמז של מחיצה לומר תיחוד דשא ותשמש את כולה במקומה והיכי מצית לסלק הני מהני:

'''מבוי נמי אסרי אהדדי''' -  דכיון דמעיקרא של יחיד הוה והיו מערבין את כולה והורגלו להיות אחד אסרי אהדדי ואפי' איכא לחי או קורה למבוי לא מהני:

'''דעבוד דקה''' -  פתח נמוך בראש כל מבוי דגלו אדעתייהו לאסתלוקי כל חד מחבריה:

'''לפתחו''' -  לפתח חצירו:

'''אינו אוסר על המבוי''' -  אם לא נשתתף עמהן דגלי אדעתיה דאסתלק:

'''ולא שבק לה שיור''' -  ועיר של רבים והרי היא של רבים הוה מדקאמר ליה עיר של יחיד ונעשית של רבים אלמא ההיא שעתא דרבים הוה ואמרו ליה אינהו מעיקרא נמי דרבים הוה אלא אשפה הוה לה שסותם אחד [סגי לה] מפתחיה ולא היה לה אלא פתח אחד ואמר לעיל דאפי' של רבים בהכי הוה סגי ליה:

'''סולם''' -  שעולין ויורדין בו חוץ לחומתה:

'''תורת מחיצה עליו''' -  כלומר אינו מבטל את הסתימה להיות כפתח:

'''בסולם שבין ב' חצירות''' -  ואין ביניהן פתח וזה הסולם רחב ד' ביניהן הרי הוא כשתי חצירות ופתח ביניהן דאמרינן בפ' חלון (לקמן דף עו.) רצו מערבין אחד עירוב אחד לשתיהן וישתמשו זו בזו דרך גובה הכותל. ודרך נקבים וסדקין דאי לא הוי פתח אין מערבין אחד ולא מצו לאשתמושי דרך חורין וסדקין:

'''רצו שנים מערבין''' -  שני עירובין אלו לעצמן בני בתים של חצר שלא יאסרו זה על זה להוציא מבתיהן שהן רשות המיוחדת לכל אחד לתוך החצר שהוא רשות כולן ואלו לעצמן ולא ישתמשו זו בזו:

'''ומי אמר ר&quot;נ הכי''' -  דתורת מחיצה עליו לקולא:

'''מרפסת''' -  אלדויי&quot;ר בלע&quot;ז דיורי עליות סמוכות זו לזו ופתוחות לחצר ועושין מרפסת על פני אורך עליות ופותחין לה פתחי כולן ועולין ויורדין דרך סולם של מרפסת לחצר ודריסת רגליהן ויציאתן לרשות הרבים דרך החצר הויא לפיכך אם אינן מערבין עם הדיורין התחתונים אוסרין אלו על אלו להוציא כלי הבתים לחצר:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 5 נט ב דפנימית אחדא דשא ומשתמשא.ogg|thumb|תוס_עירובין_5_נט_ב_דפנימית אחדא דשא ומשתמשא]]
'''דפנימית''' אחדא דשא ומשתמשא. ומה שפי' בקונט' שלא יהא לה דריסת הרגל על החיצונה לאו דוקא דליכא קפידא בדריסת הרגל דא&quot;כ היתה מסתלקת לגמרי מרה&quot;ר דהא דרך חיצונה נפקא ואין לנו לסלקה מרה&quot;ר כדאמרי' הכא מי מצי מסלקי להו רה&quot;ר מהכא אלא תיחוד דשא מלהשתמש בחיצונה קאמר וכן עשיית דקה דשמעתין לענין תשמיש לא לענין הילוך:
[[File:תוס עירובין 5 נט ב אבל הכא מי מצי מסלקי.ogg|thumb|תוס_עירובין_5_נט_ב_אבל הכא מי מצי מסלקי]]
''' אבל''' הכא מי מצי מסלקי כו'. פי' דוקא פנימית אחדא דשא מלהשתמש בחיצונה שאינה מקומה דעיקר חיצונה לבני חיצונה אבל רה&quot;ר הוי להני כמו להני ובחנם פ&quot;ה דברה&quot;ר אין חילוק באמצע ארכו ולא רמז מחיצה לומר תיחוד דשא ותשמש:
[[File:תוס עירובין 5 נט ב מבוי מבוי נמי אסרי אהדדי.ogg|thumb|תוס_עירובין_5_נט_ב_מבוי מבוי נמי אסרי אהדדי]]
''' מבוי''' מבוי נמי אסרי אהדדי. פי' בקונט' כיון דמעיקרא של יחיד הואי והיו מערבין את כולה והורגלו להיות אחד אסרי אהדדי ואפי' איכא לחי או קורה למבוי לא מהני וקשה לר&quot;י דאמר בפ&quot;ק (דף יד:) עושה לחי לחצי מבוי יש לו חצי מבוי אלמא משתרי חצי מבוי בפני עצמו אע&quot;פ שהורגלו לערב כל המבוי יחד ומיהו איכא לאוקמא לההיא בדליכא חצירות פתוחות למבוי מן הלחי ולהלן:
[[File:תוס עירובין 5 נט ב דעבוד דקה.ogg|thumb|תוס_עירובין_5_נט_ב_דעבוד דקה]]
''' דעבוד''' דקה. מחיצה גבוה ד' (ס&quot;א י') טפחים כגון איצטבא בפני המבוי ובקונט' פירש פתח נמוך בראש כל מבוי וכפירושו נראה מדאמר בריש כל גגות (לקמן דף פט:) בנה עלייה ע&quot;ג ביתו ועשה לפניה דקה הותר בכל הגגין כולן ולא יתכן לפרש שם אלא לשון פתח ומיהו בסוף פירקין פ&quot;ה דקה מחיצה:
[[File:תוס עירובין 5 נט ב ולא שבק לה שיור.ogg|thumb|תוס_עירובין_5_נט_ב_ולא שבק לה שיור]]
''' ולא''' שבק לה שיור. משמע דאי שבק לה שיור הוה עביד שפיר ולא הוה פריך ליה אביי מידי וא&quot;כ משמע כפי הקונט' דפי' במתני' דשל רבים והרי היא של רבים מהני ליה שיור וכן משמע לקמן (דף ס.) גבי מחוזא דמהני ליה שיור אע&quot;ג דהיא של רבים כדמשמע בפ&quot;ק (דף ו:) ומעיקרא נמי היתה של רבים דאי של יחיד לא היתה צריכה שיור והא דנקט במתני' של רבים ונעשית של יחיד לאשמועונ' דאע&quot;ג דנעשית של יחיד בעיא שיור:

''' בעא''' מיניה כו' מרבה. לא גרס מרבה בר אבוה דעליו לא היה אומר רב נחמן לא תציתו ליה דרבו היה:

''' תורת''' פתח עליו בסול' שבין ב' חצירות. תורת מחיצה עליו להקל היה יכול למצוא נמי בסולם שבין ב' חצירות כגון שרצפו בסולמות:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ה|נט ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ה|נט|ב}}</text>
      <sha1>3aq2fzmn9miyujtokwdw1u05s05bagf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3002647</id>
      <parentid>3002645</parentid>
      <timestamp>2026-04-01T12:27:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3002647</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19090" sha1="0lxisbx1n4j8r5mb5i8md08z0l2tpsa" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|נט|ב|נט א|ס א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף נט עמוד ב] ואין לה אלא פתח אחד - מערבין את כולה. {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|מאן תנא דמיערבא }}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|רשות הרבים? - אמר רב הונא בריה דרב יהושע: רבי יהודה היא}}; {{הל&quot;מ-רק-ריף|האי דקתני עושה לחי מכאן ולחי מכאן אוקימנא כרבי יהודה דאית ליה האי סברא }}דתניא, יתר על כן אמר רבי יהודה: מי שיש לו שני בתים בשני צידי רשות הרבים - עושה לחי מכאן ולחי מכאן, או קורה מכאן וקורה מכאן ונושא ונותן באמצע. אמרו לו: אין מערבין רשות הרבים בכך. 
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אמר מר }}ואין מערבין אותה לחצאין. {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אמר רב פפא: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|לא אמרו אלא לארכה, אבל לרחבה - מערבין. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כמאן - דלא כרבי עקיבא, דאי כרבי עקיבא - הא אמר: רגל המותרת במקומה אוסרת אפילו שלא במקומה! - אפילו תימא רבי עקיבא; עד כאן לא קאמר רבי עקיבא התם - אלא בשתי חצירות זו לפנים מזו, דפנימית לית לה פיתחא אחרינא. אבל הכא - }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הני נפקי בהאי פיתחא, והני נפקי בהאי פיתחא. }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|איכא דאמרי, אמר רב פפא: לא תימא לארכה הוא דלא מערבין, אבל לרחבה מערבין - אלא אפילו לרחבה נמי לא מערבין}}. {{הל&quot;מ-רק-ראש|ורב אלפס ז&quot;ל לא הביא הני תרי לישני דרב פפא.‍ משום דסבירא ליה כלישנא בתרא לחומרא. ולא מסתבר כלל למיזל לחומרא בתרי לישני לענין עירובין וכן כתב ר&quot;מ ז&quot;ל ונראה כלישנא קמא‍ דבשל סופרים אפילו בעלמא הלך אחר המיקל וכל שכן בעירוב שאין לו עיקר מן התורה שהלכה כדברי המיקל בעירוב.‍ ועוד דמסתבר דאיכא דאמרי הוי כטפל לגבי העיקר }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כמאן - כרבי עקיבא! - אפילו תימא רבנן; עד כאן לא קאמרי רבנן התם - אלא בשתי חצירות זו לפנים מזו, דפנימית אחדא לדשא ומשתמשא. אבל הכא - מי מצו מסלקי רשות הרבים מהכא. אמר מר }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ואין מערבין אותה לחצאין }}אלא או כולה או מבוי מבוי בפני עצמו. מאי שנא דלחצאין דלא - דאסרי אהדדי מבוי מבוי נמי אסרי אהדדי! {{הל&quot;מ-רק-ראש|פירש רש&quot;י כיון דמעיקרא של יחיד הואי והיו מערבין את כולה והורגלו להיות אחד אסרי אהדדי ואפילו איכא לחי או קורה למבוי לא מהני. משמע מתוך דבריו דאפילו לחי מפסיק בינו ובין רה&quot;ר כיון שהורגלו לערב יחד הויא כמו מבוי אחד ואין מפסיק לחי לחצי מבוי. וקשה מהא דאמר בפ&quot;ק (דף יד ב) עשה לחי לחצי מבוי יש לו חצי מבוי. וצריך לומר דהתם מיירי שאין חצר פתוח למבוי מן הלחי ולחוץ. אבל אם היה חצר פתוח ועשו לחי לפנים מן החצר אסורין להשתמש במבוי כי היכי דאסורין להשתמש הכא במבוי מבוי בפני עצמו אף על פי שעשו לחי.‍ אבל בירושלמי לא משמע הכי דגרסינן בירושלמי דפירקין (פיסקא ה) אמר ר' אסי הדא אמרה בני מבוי שנתנו קורתם באמצע המבוי אלו אסורים ואלו מותרין. נתנו אלו ואלו אלו ואלו אסורים. והשתא ניחא הכל דהא דאמר יש לו חצי מבוי מיירי שלא נתנו החיצונים קורה וכיון שאין החיצונים יכולין לטלטל במבוי לא אסרי על הפנימים. אבל כשנתנו גם החיצונים אסורין גם הפנימים אם עירבו אלו לעצמן ואלו לעצמן ולא עירבו יחד. דכיון דהורגלו לערב יחד כל המבוי אי אפשר ליחלק להשתמש אלו בחצי המבוי ואלו בחצי המבוי. וה&quot;נ כיון שהורגלו בני‍ העיר לערב יחד אסרי אהדדי דהוי כמו נתנו אלו ואלו שהרי העיר מתוקנת משני ראשיה ואין לחי וקורה מועלת לחלקם זה מזה ונראה לי דדוקא בלחי וקורה הוא דאין מועיל לחלקם זה מזה אבל בצ&quot;ה או משהו מכאן ומשהו מכאן נחלקין זה מזה. וכן כתבו התוספות על ההיא דלרחבה מערבין וצריך שיהא ביניהם צורת הפתח או משהו מכאן ומשהו מכאן‍ שלא יהא כל א' נפרץ במלואו למקום האסור לו‍ וכן כתבו על שיור של עיר של רבים. וכן כתב ר&quot;מ ז&quot;ל דיכול לחלק מבוי לחצאין בצורת הפתח או בשני לחיים דבהכי חשיב כסתום ומובדל בין הדיורין שחוצה להן. שהרי אפילו חצר אחת אם רוצים לחלקו באמצעיתו בשני פסין של שני משהויין משהו לכאן ומשהו לכאן או בפס ארבעה יכולין לחלקו ויערבו אלו לעצמן ואלו לעצמן כיון דאין בין פס לפס יותר מעשר. ואם יש יותר מעשר יכולין לחלקו בצ&quot;ה דמהני ביתר מי'. והכי נמי יכול לעשות במבוי דהשתא לא אסרי דיורין שחוץ לתיקון עליהן. והא דפריך הכא מבוי מבוי נמי אסרי אהדדי היינו כשראשי המבוי מתוקנים בלחי או קורה דקתני בברייתא עושה לחי מכאן ולחי מכאן קורה מכאן וקורה מכאן וכו' עד אין מערבין אותה לחצאין אלא או כולה או מבוי מבוי אלמא דבתיקון לחי או קורה איירי אבל בשני פסין כשאין ביניהם יותר מעשר או בפס ארבעה והפירצה בעשר או בצ&quot;ה אפילו ביותר מעשר מהני בכל דוכתא:}}
- הכא במאי עסקינן {{שוליים|ג}}כגון דעבוד דקה. וכי הא דאמר רב אידי בר אבין אמר רב חסדא: {{שוליים|ד}}אחד מבני מבוי שעשה 
דקה לפתחו - אינו אוסר על בני מבוי. {{הל&quot;מ-רק-ריף|פי' דקה אצטבא }}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|. אלא או כולה או מבוי מבוי בפ&quot;ע. מ&quot;ש לחצאין דלא דאסרי אהדדי. מבוי מבוי נמי אסרי אהדדי. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|היתה של רבים והרי היא כו'. }}רבי זירא עירבה למתא דבי רבי חייא ולא שבק לה שיור. אמר ליה אביי: מאי טעמא עבד מר הכי? - אמר ליה: סבי דידה אמרי לי: רב חייא בר אסי מערב כולה. ואמינא: שמע מינה עיר של יחיד ונעשית של רבים היא. אמר ליה: לדידי אמרו לי הנהו סבי: {{שוליים|ה}}ההיא אשפה הוה לה מחד גיסא, והשתא דאיפניא לה אשפה - הוה לה כשני פתחים, ואסיר. - אמר ליה: לאו אדעתאי. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בעי מיניה רב אמי בר אדא הרפנאה מרבה: }}סולם מכאן ופתח מכאן {{הל&quot;מ-רק-גמרא|מהו? אמר ליה: הכי אמר רב: סולם תורת פתח עליו. }}אמר להו רב נחמן{{הל&quot;מ-רק-גמרא|: לא תציתו ליה, הכי אמר רב אדא }}אמר רב: סולם תורת פתח עליו, ותורת מחיצה עליו. {{שוליים|ו}}תורת מחיצה עליו {{הל&quot;מ-רק-גמרא|- כדאמרן}} {{הל&quot;מ-ריף-ראש|ולא בעי שיור ש&quot;מ דכל היכא דאיכא שני פתחים לא מערבינן ליה עד דעבדי ליה שיור וטעמא דשיור כדי שיכירו שהעירוב הוא שהתיר את הטלטול ולפיכך אסור השיור כדי להזכיר העירוב }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|כלומר השיור אסור לערב עם העיר משום היכירא. אבל לעצמן יכולים לערב בני השיור כדאמר בשמעתין בעיר חדשה כי היכי דהיא הויא שיור לגדולה גדולה נמי הויא שיור לדידה. וכן אמר דרבה בר אבוה מערב לה לכולא מחוזא ערסייתא ערסייתא משום פירא דבי תורי וכל חד הוי שיור לחבריה}}, {{הל&quot;מ-רק-ראש|והא דאמר סולם }}{{שוליים|ז}}תורת פתח עליו {{הל&quot;מ-רק-גמרא|- בסולם }}בכותל שבין שתי חצירות, רצו - אחד מערב, רצו - שנים מערבין. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ומי אמר רב נחמן הכי? והאמר רב נחמן אמר שמואל: }}{{שוליים|ח}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אנשי חצר ואנשי מרפסת ששכחו }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ואין לה אלא פתח א'''' -  ולאו מפולשת היא ולא דמי לדגלי מדבר:

'''אלא לאורכה''' -  דרך עיירות להיות פתחי פילושיהן לאורכם ורה&quot;ר עוברת מפתח לפתח וחלוקה לאורכה הלכך אין בני עבר הלז רשאין לערב לבדן ובני עבר הלז לבדן משום דהני והני דרסי בהך רה&quot;ר ויוצאין ונכנסין דרך פתחים לכאן ולכאן ורה&quot;ר זו מחברתם שכולם מעורבין בה ואסרי אהדדי:

'''אבל לרחבה''' -  בני שני העברים לראש האחד לבד ובני שני העברים לראש השני לבד מערבין שהרי יכולין להסתלק אלו מאלו ולא יהא דרך לאלו על אלו ובוררין להן אלו פתח שאצלן ואלו פתח שאצלן:

'''פלוגתא דרבנן ור&quot;ע בפרק הדר (לקמן דף עה.): רגל המותרת במקומה אוסרת שלא במקומה''' -  כגון ב' חצירות זו לפנים מזו והחיצונה פתוחה לרה&quot;ר והפנימית אין לה פתח לרה&quot;ר אלא יוצאת דרך חיצונה ולא מיבעיא היכא דעירבו דיורין שבחיצונה לבדן ובני פנימית לא עירבו ביניהן לבדן להיות מותרין בתשמיש חצר לעצמו דהויא רגל אסורה במקומה דאסרה דריסת הרגל דידהו אחיצונה אפי' לרבנן דכיון דבחצר דגופייהו אסרי ליכא למכפינהו למיחד דשא דידהו וימחלו על דריסת הרגל שיש להן על החיצונה אלא אפי' עירבו זו לעצמה וזו לעצמה דהויא פנימית מותרת במקומה פליג ר&quot;ע ואומר דריסת הרגל דידה אסרה אחיצונה ופנימית מותרת וחיצונה אסורה והכי נמי ניתסרו אהדדי:

'''דפנימית אחדא דשא ומשתמשא''' -  דכיון דמותרת במקומה כגון זו כופין על מדת סדום שלא יהא לה היום דריסת הרגל על החיצונה אלא תסגור דלת שביניהן ותשמש במקומה:

'''אבל הכא''' -  הרי רשות הרבים של אלו ושל אלו אחד הוא שאין בו חילוק באמצע אורכו ולא רמז של מחיצה לומר תיחוד דשא ותשמש את כולה במקומה והיכי מצית לסלק הני מהני:

'''מבוי נמי אסרי אהדדי''' -  דכיון דמעיקרא של יחיד הוה והיו מערבין את כולה והורגלו להיות אחד אסרי אהדדי ואפי' איכא לחי או קורה למבוי לא מהני:

'''דעבוד דקה''' -  פתח נמוך בראש כל מבוי דגלו אדעתייהו לאסתלוקי כל חד מחבריה:

'''לפתחו''' -  לפתח חצירו:

'''אינו אוסר על המבוי''' -  אם לא נשתתף עמהן דגלי אדעתיה דאסתלק:

'''ולא שבק לה שיור''' -  ועיר של רבים והרי היא של רבים הוה מדקאמר ליה עיר של יחיד ונעשית של רבים אלמא ההיא שעתא דרבים הוה ואמרו ליה אינהו מעיקרא נמי דרבים הוה אלא אשפה הוה לה שסותם אחד [סגי לה] מפתחיה ולא היה לה אלא פתח אחד ואמר לעיל דאפי' של רבים בהכי הוה סגי ליה:

'''סולם''' -  שעולין ויורדין בו חוץ לחומתה:

'''תורת מחיצה עליו''' -  כלומר אינו מבטל את הסתימה להיות כפתח:

'''בסולם שבין ב' חצירות''' -  ואין ביניהן פתח וזה הסולם רחב ד' ביניהן הרי הוא כשתי חצירות ופתח ביניהן דאמרינן בפ' חלון (לקמן דף עו.) רצו מערבין אחד עירוב אחד לשתיהן וישתמשו זו בזו דרך גובה הכותל. ודרך נקבים וסדקין דאי לא הוי פתח אין מערבין אחד ולא מצו לאשתמושי דרך חורין וסדקין:

'''רצו שנים מערבין''' -  שני עירובין אלו לעצמן בני בתים של חצר שלא יאסרו זה על זה להוציא מבתיהן שהן רשות המיוחדת לכל אחד לתוך החצר שהוא רשות כולן ואלו לעצמן ולא ישתמשו זו בזו:

'''ומי אמר ר&quot;נ הכי''' -  דתורת מחיצה עליו לקולא:

'''מרפסת''' -  אלדויי&quot;ר בלע&quot;ז דיורי עליות סמוכות זו לזו ופתוחות לחצר ועושין מרפסת על פני אורך עליות ופותחין לה פתחי כולן ועולין ויורדין דרך סולם של מרפסת לחצר ודריסת רגליהן ויציאתן לרשות הרבים דרך החצר הויא לפיכך אם אינן מערבין עם הדיורין התחתונים אוסרין אלו על אלו להוציא כלי הבתים לחצר:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 5 נט ב דפנימית אחדא דשא ומשתמשא.ogg|thumb|תוס_עירובין_5_נט_ב_דפנימית אחדא דשא ומשתמשא]]
'''דפנימית''' אחדא דשא ומשתמשא. ומה שפי' בקונט' שלא יהא לה דריסת הרגל על החיצונה לאו דוקא דליכא קפידא בדריסת הרגל דא&quot;כ היתה מסתלקת לגמרי מרה&quot;ר דהא דרך חיצונה נפקא ואין לנו לסלקה מרה&quot;ר כדאמרי' הכא מי מצי מסלקי להו רה&quot;ר מהכא אלא תיחוד דשא מלהשתמש בחיצונה קאמר וכן עשיית דקה דשמעתין לענין תשמיש לא לענין הילוך:
[[File:תוס עירובין 5 נט ב אבל הכא מי מצי מסלקי.ogg|thumb|תוס_עירובין_5_נט_ב_אבל הכא מי מצי מסלקי]]
''' אבל''' הכא מי מצי מסלקי כו'. פי' דוקא פנימית אחדא דשא מלהשתמש בחיצונה שאינה מקומה דעיקר חיצונה לבני חיצונה אבל רה&quot;ר הוי להני כמו להני ובחנם פ&quot;ה דברה&quot;ר אין חילוק באמצע ארכו ולא רמז מחיצה לומר תיחוד דשא ותשמש:
[[File:תוס עירובין 5 נט ב מבוי מבוי נמי אסרי אהדדי.ogg|thumb|תוס_עירובין_5_נט_ב_מבוי מבוי נמי אסרי אהדדי]]
''' מבוי''' מבוי נמי אסרי אהדדי. פי' בקונט' כיון דמעיקרא של יחיד הואי והיו מערבין את כולה והורגלו להיות אחד אסרי אהדדי ואפי' איכא לחי או קורה למבוי לא מהני וקשה לר&quot;י דאמר בפ&quot;ק (דף יד:) עושה לחי לחצי מבוי יש לו חצי מבוי אלמא משתרי חצי מבוי בפני עצמו אע&quot;פ שהורגלו לערב כל המבוי יחד ומיהו איכא לאוקמא לההיא בדליכא חצירות פתוחות למבוי מן הלחי ולהלן:
[[File:תוס עירובין 5 נט ב דעבוד דקה.ogg|thumb|תוס_עירובין_5_נט_ב_דעבוד דקה]]
''' דעבוד''' דקה. מחיצה גבוה ד' (ס&quot;א י') טפחים כגון איצטבא בפני המבוי ובקונט' פירש פתח נמוך בראש כל מבוי וכפירושו נראה מדאמר בריש כל גגות (לקמן דף פט:) בנה עלייה ע&quot;ג ביתו ועשה לפניה דקה הותר בכל הגגין כולן ולא יתכן לפרש שם אלא לשון פתח ומיהו בסוף פירקין פ&quot;ה דקה מחיצה:
[[File:תוס עירובין 5 נט ב ולא שבק לה שיור.ogg|thumb|תוס_עירובין_5_נט_ב_ולא שבק לה שיור]]
''' ולא''' שבק לה שיור. משמע דאי שבק לה שיור הוה עביד שפיר ולא הוה פריך ליה אביי מידי וא&quot;כ משמע כפי הקונט' דפי' במתני' דשל רבים והרי היא של רבים מהני ליה שיור וכן משמע לקמן (דף ס.) גבי מחוזא דמהני ליה שיור אע&quot;ג דהיא של רבים כדמשמע בפ&quot;ק (דף ו:) ומעיקרא נמי היתה של רבים דאי של יחיד לא היתה צריכה שיור והא דנקט במתני' של רבים ונעשית של יחיד לאשמועונ' דאע&quot;ג דנעשית של יחיד בעיא שיור:
[[File:תוס עירובין 5 נט ב בעא מיניה כו' מרבה.ogg|thumb|תוס_עירובין_5_נט_ב_בעא מיניה כו' מרבה]]
''' בעא''' מיניה כו' מרבה. לא גרס מרבה בר אבוה דעליו לא היה אומר רב נחמן לא תציתו ליה דרבו היה:

''' תורת''' פתח עליו בסול' שבין ב' חצירות. תורת מחיצה עליו להקל היה יכול למצוא נמי בסולם שבין ב' חצירות כגון שרצפו בסולמות:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ה|נט ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ה|נט|ב}}</text>
      <sha1>0lxisbx1n4j8r5mb5i8md08z0l2tpsa</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3002651</id>
      <parentid>3002647</parentid>
      <timestamp>2026-04-01T12:33:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3002651</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19294" sha1="rwwox8zxcecrtj51416ipizdgr5iaz2" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|נט|ב|נט א|ס א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף נט עמוד ב] ואין לה אלא פתח אחד - מערבין את כולה. {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|מאן תנא דמיערבא }}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|רשות הרבים? - אמר רב הונא בריה דרב יהושע: רבי יהודה היא}}; {{הל&quot;מ-רק-ריף|האי דקתני עושה לחי מכאן ולחי מכאן אוקימנא כרבי יהודה דאית ליה האי סברא }}דתניא, יתר על כן אמר רבי יהודה: מי שיש לו שני בתים בשני צידי רשות הרבים - עושה לחי מכאן ולחי מכאן, או קורה מכאן וקורה מכאן ונושא ונותן באמצע. אמרו לו: אין מערבין רשות הרבים בכך. 
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אמר מר }}ואין מערבין אותה לחצאין. {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אמר רב פפא: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|לא אמרו אלא לארכה, אבל לרחבה - מערבין. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כמאן - דלא כרבי עקיבא, דאי כרבי עקיבא - הא אמר: רגל המותרת במקומה אוסרת אפילו שלא במקומה! - אפילו תימא רבי עקיבא; עד כאן לא קאמר רבי עקיבא התם - אלא בשתי חצירות זו לפנים מזו, דפנימית לית לה פיתחא אחרינא. אבל הכא - }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הני נפקי בהאי פיתחא, והני נפקי בהאי פיתחא. }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|איכא דאמרי, אמר רב פפא: לא תימא לארכה הוא דלא מערבין, אבל לרחבה מערבין - אלא אפילו לרחבה נמי לא מערבין}}. {{הל&quot;מ-רק-ראש|ורב אלפס ז&quot;ל לא הביא הני תרי לישני דרב פפא.‍ משום דסבירא ליה כלישנא בתרא לחומרא. ולא מסתבר כלל למיזל לחומרא בתרי לישני לענין עירובין וכן כתב ר&quot;מ ז&quot;ל ונראה כלישנא קמא‍ דבשל סופרים אפילו בעלמא הלך אחר המיקל וכל שכן בעירוב שאין לו עיקר מן התורה שהלכה כדברי המיקל בעירוב.‍ ועוד דמסתבר דאיכא דאמרי הוי כטפל לגבי העיקר }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כמאן - כרבי עקיבא! - אפילו תימא רבנן; עד כאן לא קאמרי רבנן התם - אלא בשתי חצירות זו לפנים מזו, דפנימית אחדא לדשא ומשתמשא. אבל הכא - מי מצו מסלקי רשות הרבים מהכא. אמר מר }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ואין מערבין אותה לחצאין }}אלא או כולה או מבוי מבוי בפני עצמו. מאי שנא דלחצאין דלא - דאסרי אהדדי מבוי מבוי נמי אסרי אהדדי! {{הל&quot;מ-רק-ראש|פירש רש&quot;י כיון דמעיקרא של יחיד הואי והיו מערבין את כולה והורגלו להיות אחד אסרי אהדדי ואפילו איכא לחי או קורה למבוי לא מהני. משמע מתוך דבריו דאפילו לחי מפסיק בינו ובין רה&quot;ר כיון שהורגלו לערב יחד הויא כמו מבוי אחד ואין מפסיק לחי לחצי מבוי. וקשה מהא דאמר בפ&quot;ק (דף יד ב) עשה לחי לחצי מבוי יש לו חצי מבוי. וצריך לומר דהתם מיירי שאין חצר פתוח למבוי מן הלחי ולחוץ. אבל אם היה חצר פתוח ועשו לחי לפנים מן החצר אסורין להשתמש במבוי כי היכי דאסורין להשתמש הכא במבוי מבוי בפני עצמו אף על פי שעשו לחי.‍ אבל בירושלמי לא משמע הכי דגרסינן בירושלמי דפירקין (פיסקא ה) אמר ר' אסי הדא אמרה בני מבוי שנתנו קורתם באמצע המבוי אלו אסורים ואלו מותרין. נתנו אלו ואלו אלו ואלו אסורים. והשתא ניחא הכל דהא דאמר יש לו חצי מבוי מיירי שלא נתנו החיצונים קורה וכיון שאין החיצונים יכולין לטלטל במבוי לא אסרי על הפנימים. אבל כשנתנו גם החיצונים אסורין גם הפנימים אם עירבו אלו לעצמן ואלו לעצמן ולא עירבו יחד. דכיון דהורגלו לערב יחד כל המבוי אי אפשר ליחלק להשתמש אלו בחצי המבוי ואלו בחצי המבוי. וה&quot;נ כיון שהורגלו בני‍ העיר לערב יחד אסרי אהדדי דהוי כמו נתנו אלו ואלו שהרי העיר מתוקנת משני ראשיה ואין לחי וקורה מועלת לחלקם זה מזה ונראה לי דדוקא בלחי וקורה הוא דאין מועיל לחלקם זה מזה אבל בצ&quot;ה או משהו מכאן ומשהו מכאן נחלקין זה מזה. וכן כתבו התוספות על ההיא דלרחבה מערבין וצריך שיהא ביניהם צורת הפתח או משהו מכאן ומשהו מכאן‍ שלא יהא כל א' נפרץ במלואו למקום האסור לו‍ וכן כתבו על שיור של עיר של רבים. וכן כתב ר&quot;מ ז&quot;ל דיכול לחלק מבוי לחצאין בצורת הפתח או בשני לחיים דבהכי חשיב כסתום ומובדל בין הדיורין שחוצה להן. שהרי אפילו חצר אחת אם רוצים לחלקו באמצעיתו בשני פסין של שני משהויין משהו לכאן ומשהו לכאן או בפס ארבעה יכולין לחלקו ויערבו אלו לעצמן ואלו לעצמן כיון דאין בין פס לפס יותר מעשר. ואם יש יותר מעשר יכולין לחלקו בצ&quot;ה דמהני ביתר מי'. והכי נמי יכול לעשות במבוי דהשתא לא אסרי דיורין שחוץ לתיקון עליהן. והא דפריך הכא מבוי מבוי נמי אסרי אהדדי היינו כשראשי המבוי מתוקנים בלחי או קורה דקתני בברייתא עושה לחי מכאן ולחי מכאן קורה מכאן וקורה מכאן וכו' עד אין מערבין אותה לחצאין אלא או כולה או מבוי מבוי אלמא דבתיקון לחי או קורה איירי אבל בשני פסין כשאין ביניהם יותר מעשר או בפס ארבעה והפירצה בעשר או בצ&quot;ה אפילו ביותר מעשר מהני בכל דוכתא:}}
- הכא במאי עסקינן {{שוליים|ג}}כגון דעבוד דקה. וכי הא דאמר רב אידי בר אבין אמר רב חסדא: {{שוליים|ד}}אחד מבני מבוי שעשה 
דקה לפתחו - אינו אוסר על בני מבוי. {{הל&quot;מ-רק-ריף|פי' דקה אצטבא }}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|. אלא או כולה או מבוי מבוי בפ&quot;ע. מ&quot;ש לחצאין דלא דאסרי אהדדי. מבוי מבוי נמי אסרי אהדדי. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|היתה של רבים והרי היא כו'. }}רבי זירא עירבה למתא דבי רבי חייא ולא שבק לה שיור. אמר ליה אביי: מאי טעמא עבד מר הכי? - אמר ליה: סבי דידה אמרי לי: רב חייא בר אסי מערב כולה. ואמינא: שמע מינה עיר של יחיד ונעשית של רבים היא. אמר ליה: לדידי אמרו לי הנהו סבי: {{שוליים|ה}}ההיא אשפה הוה לה מחד גיסא, והשתא דאיפניא לה אשפה - הוה לה כשני פתחים, ואסיר. - אמר ליה: לאו אדעתאי. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בעי מיניה רב אמי בר אדא הרפנאה מרבה: }}סולם מכאן ופתח מכאן {{הל&quot;מ-רק-גמרא|מהו? אמר ליה: הכי אמר רב: סולם תורת פתח עליו. }}אמר להו רב נחמן{{הל&quot;מ-רק-גמרא|: לא תציתו ליה, הכי אמר רב אדא }}אמר רב: סולם תורת פתח עליו, ותורת מחיצה עליו. {{שוליים|ו}}תורת מחיצה עליו {{הל&quot;מ-רק-גמרא|- כדאמרן}} {{הל&quot;מ-ריף-ראש|ולא בעי שיור ש&quot;מ דכל היכא דאיכא שני פתחים לא מערבינן ליה עד דעבדי ליה שיור וטעמא דשיור כדי שיכירו שהעירוב הוא שהתיר את הטלטול ולפיכך אסור השיור כדי להזכיר העירוב }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|כלומר השיור אסור לערב עם העיר משום היכירא. אבל לעצמן יכולים לערב בני השיור כדאמר בשמעתין בעיר חדשה כי היכי דהיא הויא שיור לגדולה גדולה נמי הויא שיור לדידה. וכן אמר דרבה בר אבוה מערב לה לכולא מחוזא ערסייתא ערסייתא משום פירא דבי תורי וכל חד הוי שיור לחבריה}}, {{הל&quot;מ-רק-ראש|והא דאמר סולם }}{{שוליים|ז}}תורת פתח עליו {{הל&quot;מ-רק-גמרא|- בסולם }}בכותל שבין שתי חצירות, רצו - אחד מערב, רצו - שנים מערבין. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ומי אמר רב נחמן הכי? והאמר רב נחמן אמר שמואל: }}{{שוליים|ח}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אנשי חצר ואנשי מרפסת ששכחו }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ואין לה אלא פתח א'''' -  ולאו מפולשת היא ולא דמי לדגלי מדבר:

'''אלא לאורכה''' -  דרך עיירות להיות פתחי פילושיהן לאורכם ורה&quot;ר עוברת מפתח לפתח וחלוקה לאורכה הלכך אין בני עבר הלז רשאין לערב לבדן ובני עבר הלז לבדן משום דהני והני דרסי בהך רה&quot;ר ויוצאין ונכנסין דרך פתחים לכאן ולכאן ורה&quot;ר זו מחברתם שכולם מעורבין בה ואסרי אהדדי:

'''אבל לרחבה''' -  בני שני העברים לראש האחד לבד ובני שני העברים לראש השני לבד מערבין שהרי יכולין להסתלק אלו מאלו ולא יהא דרך לאלו על אלו ובוררין להן אלו פתח שאצלן ואלו פתח שאצלן:

'''פלוגתא דרבנן ור&quot;ע בפרק הדר (לקמן דף עה.): רגל המותרת במקומה אוסרת שלא במקומה''' -  כגון ב' חצירות זו לפנים מזו והחיצונה פתוחה לרה&quot;ר והפנימית אין לה פתח לרה&quot;ר אלא יוצאת דרך חיצונה ולא מיבעיא היכא דעירבו דיורין שבחיצונה לבדן ובני פנימית לא עירבו ביניהן לבדן להיות מותרין בתשמיש חצר לעצמו דהויא רגל אסורה במקומה דאסרה דריסת הרגל דידהו אחיצונה אפי' לרבנן דכיון דבחצר דגופייהו אסרי ליכא למכפינהו למיחד דשא דידהו וימחלו על דריסת הרגל שיש להן על החיצונה אלא אפי' עירבו זו לעצמה וזו לעצמה דהויא פנימית מותרת במקומה פליג ר&quot;ע ואומר דריסת הרגל דידה אסרה אחיצונה ופנימית מותרת וחיצונה אסורה והכי נמי ניתסרו אהדדי:

'''דפנימית אחדא דשא ומשתמשא''' -  דכיון דמותרת במקומה כגון זו כופין על מדת סדום שלא יהא לה היום דריסת הרגל על החיצונה אלא תסגור דלת שביניהן ותשמש במקומה:

'''אבל הכא''' -  הרי רשות הרבים של אלו ושל אלו אחד הוא שאין בו חילוק באמצע אורכו ולא רמז של מחיצה לומר תיחוד דשא ותשמש את כולה במקומה והיכי מצית לסלק הני מהני:

'''מבוי נמי אסרי אהדדי''' -  דכיון דמעיקרא של יחיד הוה והיו מערבין את כולה והורגלו להיות אחד אסרי אהדדי ואפי' איכא לחי או קורה למבוי לא מהני:

'''דעבוד דקה''' -  פתח נמוך בראש כל מבוי דגלו אדעתייהו לאסתלוקי כל חד מחבריה:

'''לפתחו''' -  לפתח חצירו:

'''אינו אוסר על המבוי''' -  אם לא נשתתף עמהן דגלי אדעתיה דאסתלק:

'''ולא שבק לה שיור''' -  ועיר של רבים והרי היא של רבים הוה מדקאמר ליה עיר של יחיד ונעשית של רבים אלמא ההיא שעתא דרבים הוה ואמרו ליה אינהו מעיקרא נמי דרבים הוה אלא אשפה הוה לה שסותם אחד [סגי לה] מפתחיה ולא היה לה אלא פתח אחד ואמר לעיל דאפי' של רבים בהכי הוה סגי ליה:

'''סולם''' -  שעולין ויורדין בו חוץ לחומתה:

'''תורת מחיצה עליו''' -  כלומר אינו מבטל את הסתימה להיות כפתח:

'''בסולם שבין ב' חצירות''' -  ואין ביניהן פתח וזה הסולם רחב ד' ביניהן הרי הוא כשתי חצירות ופתח ביניהן דאמרינן בפ' חלון (לקמן דף עו.) רצו מערבין אחד עירוב אחד לשתיהן וישתמשו זו בזו דרך גובה הכותל. ודרך נקבים וסדקין דאי לא הוי פתח אין מערבין אחד ולא מצו לאשתמושי דרך חורין וסדקין:

'''רצו שנים מערבין''' -  שני עירובין אלו לעצמן בני בתים של חצר שלא יאסרו זה על זה להוציא מבתיהן שהן רשות המיוחדת לכל אחד לתוך החצר שהוא רשות כולן ואלו לעצמן ולא ישתמשו זו בזו:

'''ומי אמר ר&quot;נ הכי''' -  דתורת מחיצה עליו לקולא:

'''מרפסת''' -  אלדויי&quot;ר בלע&quot;ז דיורי עליות סמוכות זו לזו ופתוחות לחצר ועושין מרפסת על פני אורך עליות ופותחין לה פתחי כולן ועולין ויורדין דרך סולם של מרפסת לחצר ודריסת רגליהן ויציאתן לרשות הרבים דרך החצר הויא לפיכך אם אינן מערבין עם הדיורין התחתונים אוסרין אלו על אלו להוציא כלי הבתים לחצר:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 5 נט ב דפנימית אחדא דשא ומשתמשא.ogg|thumb|תוס_עירובין_5_נט_ב_דפנימית אחדא דשא ומשתמשא]]
'''דפנימית''' אחדא דשא ומשתמשא. ומה שפי' בקונט' שלא יהא לה דריסת הרגל על החיצונה לאו דוקא דליכא קפידא בדריסת הרגל דא&quot;כ היתה מסתלקת לגמרי מרה&quot;ר דהא דרך חיצונה נפקא ואין לנו לסלקה מרה&quot;ר כדאמרי' הכא מי מצי מסלקי להו רה&quot;ר מהכא אלא תיחוד דשא מלהשתמש בחיצונה קאמר וכן עשיית דקה דשמעתין לענין תשמיש לא לענין הילוך:
[[File:תוס עירובין 5 נט ב אבל הכא מי מצי מסלקי.ogg|thumb|תוס_עירובין_5_נט_ב_אבל הכא מי מצי מסלקי]]
''' אבל''' הכא מי מצי מסלקי כו'. פי' דוקא פנימית אחדא דשא מלהשתמש בחיצונה שאינה מקומה דעיקר חיצונה לבני חיצונה אבל רה&quot;ר הוי להני כמו להני ובחנם פ&quot;ה דברה&quot;ר אין חילוק באמצע ארכו ולא רמז מחיצה לומר תיחוד דשא ותשמש:
[[File:תוס עירובין 5 נט ב מבוי מבוי נמי אסרי אהדדי.ogg|thumb|תוס_עירובין_5_נט_ב_מבוי מבוי נמי אסרי אהדדי]]
''' מבוי''' מבוי נמי אסרי אהדדי. פי' בקונט' כיון דמעיקרא של יחיד הואי והיו מערבין את כולה והורגלו להיות אחד אסרי אהדדי ואפי' איכא לחי או קורה למבוי לא מהני וקשה לר&quot;י דאמר בפ&quot;ק (דף יד:) עושה לחי לחצי מבוי יש לו חצי מבוי אלמא משתרי חצי מבוי בפני עצמו אע&quot;פ שהורגלו לערב כל המבוי יחד ומיהו איכא לאוקמא לההיא בדליכא חצירות פתוחות למבוי מן הלחי ולהלן:
[[File:תוס עירובין 5 נט ב דעבוד דקה.ogg|thumb|תוס_עירובין_5_נט_ב_דעבוד דקה]]
''' דעבוד''' דקה. מחיצה גבוה ד' (ס&quot;א י') טפחים כגון איצטבא בפני המבוי ובקונט' פירש פתח נמוך בראש כל מבוי וכפירושו נראה מדאמר בריש כל גגות (לקמן דף פט:) בנה עלייה ע&quot;ג ביתו ועשה לפניה דקה הותר בכל הגגין כולן ולא יתכן לפרש שם אלא לשון פתח ומיהו בסוף פירקין פ&quot;ה דקה מחיצה:
[[File:תוס עירובין 5 נט ב ולא שבק לה שיור.ogg|thumb|תוס_עירובין_5_נט_ב_ולא שבק לה שיור]]
''' ולא''' שבק לה שיור. משמע דאי שבק לה שיור הוה עביד שפיר ולא הוה פריך ליה אביי מידי וא&quot;כ משמע כפי הקונט' דפי' במתני' דשל רבים והרי היא של רבים מהני ליה שיור וכן משמע לקמן (דף ס.) גבי מחוזא דמהני ליה שיור אע&quot;ג דהיא של רבים כדמשמע בפ&quot;ק (דף ו:) ומעיקרא נמי היתה של רבים דאי של יחיד לא היתה צריכה שיור והא דנקט במתני' של רבים ונעשית של יחיד לאשמועונ' דאע&quot;ג דנעשית של יחיד בעיא שיור:
[[File:תוס עירובין 5 נט ב בעא מיניה כו' מרבה.ogg|thumb|תוס_עירובין_5_נט_ב_בעא מיניה כו' מרבה]]
''' בעא''' מיניה כו' מרבה. לא גרס מרבה בר אבוה דעליו לא היה אומר רב נחמן לא תציתו ליה דרבו היה:
[[File:תוס עירובין 5 נט ב תורת פתח עליו בסול' שבין ב' חצירות.ogg|thumb|תוס_עירובין_5_נט_ב_תורת פתח עליו בסול' שבין ב' חצירות]]
''' תורת''' פתח עליו בסול' שבין ב' חצירות. תורת מחיצה עליו להקל היה יכול למצוא נמי בסולם שבין ב' חצירות כגון שרצפו בסולמות:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ה|נט ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ה|נט|ב}}</text>
      <sha1>rwwox8zxcecrtj51416ipizdgr5iaz2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:רש&quot;י בראשית לד</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1736043</id>
    <revision>
      <id>3002654</id>
      <parentid>2986342</parentid>
      <timestamp>2026-04-01T13:30:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>ביאור, מקורות</comment>
      <origin>3002654</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16398" sha1="63kew2zkerx02jvgegkh5rvvkzq049p" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט בביאור|רש&amp;quot;י|בראשית|בראשית לג|לד|בראשית לה}}
{{מ:טעמי המקרא|18}}
&lt;קטע התחלה=בראשית לד/&gt;{{צ-ברשי|בראשית|לד|א}}
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=לד|פסוק=א|דיבור=בַּת לֵאָה}}וְלֹא בַּת יַעֲקֹב? אֶלָּא עַל שֵׁם יְצִיאָתָהּ נִקְרֵאת &quot;בַּת לֵאָה&quot;, שֶׁאַף הִיא – יַצְאָנִית הָיְתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַתֵּצֶא לֵאָה לִקְרָאתוֹ&quot; {{קטן|([[בראשית ל טז|בראשית ל, טז]])}} [וְעָלֶיהָ מָשְׁלוּ הַמָּשָׁל: כְּאִמָּהּ – כְּבִתָּהּ].{{הערה|[[מדרש תנחומא וישלח ז]]: ותצא דינה בת לאה - ולא בת יעקב היא? תלאה הכתוב באמה: מה לאה יוצאנית אף זו יוצאנית. ומנין? דכתיב 'וַתֵּצֶא לֵאָה לִקְרָאתוֹ'. אמר יחזקאל: 'הִנֵּה כָּל הַמֹּשֵׁל עָלַיִךְ יִמְשֹׁל לֵאמֹר: &quot;כְּאִמָּה - בִּתָּהּ&quot; '.{{ש}}[[בראשית רבה פ א|ב&quot;ר פ, א]]: וַתֵּצֵא דִּינָה בַּת לֵאָה ([[יחזקאל טז מד]]): 'הִנֵּה כָּל הַמֹּשֵׁל עָלַיִךְ יִמְשֹׁל לֵאמֹר: &quot;כְּאִמָּה - בִּתָּהּ&quot; '.}}&lt;קטע סוף=א/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|לד|ב}}
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=לד|פסוק=ב|דיבור=וַיִּשְׁכַּב אוֹתָהּ}}כְּדַרְכָּהּ.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וַיְעַנֶּהָ}}שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ.{{הערה|[[בראשית רבה פ ה|ב&quot;ר פ, ה]]: וישכב אותה ויענה - וישכב אותה כדרכה, ויענה שלא כדרכה.}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|לד|ג}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=לד|פסוק=ג|דיבור=עַל לֵב הַנַּעֲרָה}}דְּבָרִים הַמִּתְיַשְּׁבִים עַל הַלֵּב: רְאִי, אָבִיךְ בְּחֶלְקַת שָׂדֶה קְטַנָּה, {{ב|כַּמָּה מָמוֹן בִּזְבֵּז|שילם לי כסף רב, כמסופר בפרק הקודם: &quot;וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ מִיַּד בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה&quot;}}! אֲנִי אֶשָּׂאֵךְ, {{ב|וְתִקְנִי|ובכך שתהיי אשתי תהיי בפועל הבעלים של כל העיר}} הָעִיר וְכָל שְׂדוֹתֶיהָ.{{הערה|[[בראשית רבה פ ז|ב&quot;ר פ, ז]]: וידבר על לב הנערה - וכי יש לך אדם שמדבר על הלב? אלא דברים שמישבים את הלב. אמר לה: אביך, בשביל שדה אחד ראה כמה בזבז וכמה ממון הכריע; אני שיש לי ליתן לך כמה נטעים וכמה שדה בית זרע על אחת כמה וכמה.}}&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|לד|ז}}
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=לד|פסוק=ז|דיבור=וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה}}{{ב|לְעַנּוֹת|לאנוס}} אֶת הַבְּתוּלוֹת; שֶׁהָאֻמּוֹת גָּדְרוּ עַצְמָן {{ב|מִן הָעֲרָיוֹת עַל יְדֵי הַמַּבּוּל|ממעשי זנות לאחר שלמדו לקח מהמבול (שהרי אחת מהסיבות שבא המבול לעולם היה גילוי עריות - ר' למשל ברש&quot;י על [[ביאור:רש&quot;י בראשית ו#יא|ו, יא]]) }}.{{הערה|[[בראשית רבה פ ו|ב&quot;ר פ, ו]]: וכן לא יעשה - אפילו באומות העולם, שמשעה שלקה העולם בדור המבול עמדו וגדרו עצמן מן העריות.}}&lt;קטע סוף=ז/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|לד|ח}}
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=לד|פסוק=ח|דיבור=חָשְׁקָה}}חָפְצָה.&lt;קטע סוף=ח/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|לד|יב}}
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=לד|פסוק=יב|דיבור=מֹהַר}}{{ב|כְּתֻבָּה|התחייבות כספית של הבעל לאשתו}}.{{הערה|[[בראשית רבה פ ז|ב&quot;ר פ, ז]]: מוהר - {{ב|פרנון|נדוניה}}, מתן - {{ב|פרא-פרנון|מה שהכלה מקבלת מעבר לנדוניה (לפי הרמב&quot;ן על פסוקינו מדובר בנכסי מלוג)}};{{ש}}[[מכילתא על שמות כב טו|מכילתא משפטים נזיקין, ז]]: ואין מהר אלא כתובה, שנאמר הרבו עלי מאד מהר ומתן.}}&lt;קטע סוף=יב/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|לד|יג}}
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=לד|פסוק=יג|דיבור=בְּמִרְמָה}}בְּחָכְמָה.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אֲשֶׁר טִמֵּא}}{{ב|הַכָּתוּב|המילים &quot;אֲשֶׁר טִמֵּא אֵת דִּינָה אֲחֹתָם&quot; אינם הדברים שבני יעקב אמרו &quot;בְּמִרְמָה&quot; אלא הערה של המקרא המציינת שהוא אכן טמא את דינה, ואין מדובר בעלילת שווא של בני יעקב}} אוֹמֵר שֶׁלֹּא הָיְתָה רְמִיָּה, שֶׁהֲרֵי &quot;טִמֵּא אֵת דִּינָה אֲחוֹתָם&quot;.{{הערה|[[בראשית רבה פ ח|ב&quot;ר פ, ח]]: מה את סבור, רמיות דברים יש כאן, ורוה&quot;ק אומרת: אשר טמא את דינה אחותם וגו'}}&lt;קטע סוף=יג/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|לד|יד}}
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=לד|פסוק=יד|דיבור=חֶרְפָּה הִוא [לָנוּ]}}{{ב|שֶׁמֶץ פְּסוּל הוּא אֶצְלֵנוּ|נחשבת למידה שלילית מנקודת מבטינו}}. הַבָּא לְחָרֵף חֲבֵרוֹ – הוּא אוֹמֵר לוֹ: 'עָרֵל אַתָּה', אוֹ 'בֶּן עָרֵל'. &quot;חֶרְפָּה&quot; {{ב|בְּכָל מָקוֹם|בכל מקום במקרא בו המילה מופיעה}} – גִּדּוּף.&lt;קטע סוף=יד/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|לד|טו}}
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=לד|פסוק=טו|דיבור=נֵאוֹת לָכֶם}}{{ב|נִתְרַצֶּה לָכֶם|נסכים לרצונכם}}; לְשׁוֹן &quot;וַיֵּאֹתוּ הַכֹּהֲנִים&quot; {{קטן|([[מלכים ב יב ט|מל&quot;ב יב, ט]])}}.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=לְהִמֹּל}}לִהְיוֹת נִמּוֹל. אֵינוֹ לְשׁוֹן &quot;{{ב|לִפְעֹל|בבניין קל}}&quot;, אֶלָּא לְשׁוֹן &quot;{{ב|לְהִפָּעֵל|בבניין נפעל}}&quot;.&lt;קטע סוף=טו/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|לד|טז}}
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=לד|פסוק=טז|דיבור=וְנָתַנּוּ}}נוּ&quot;ן שְׁנִיָּה מֻדְגֶּשֶׁת, לְפִי שֶׁהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת בִּמְקוֹם שְׁתֵּי נוּנִי&quot;ן, 'וְנָתַנְנוּ'.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְאֶת בְּנֹתֵיכֶם נִקַּח לָנוּ}}אַתָּה מוֹצֵא בַּתְּנַאי שֶׁאָמַר חֲמוֹר לְיַעֲקֹב וּבִתְשׁוּבַת בְּנֵי יַעֲקֹב לַחֲמוֹר, {{ב|שֶׁתָּלוּ הַחֲשִׁיבוּת בִּבְנֵי יַעֲקֹב|קבעו שבני יעקב חשובים יותר מתושבי שכם}}, לִקַּח בְּנוֹת שְׁכֶם אֶת שֶׁיִּבְחֲרוּ לָהֶם, וּבְנוֹתֵיהֶם יִתְּנוּ לָהֶם לְפִי דַּעְתָּם; דִּכְתִיב: &quot;וְנָתַנּוּ אֶת בְּנֹתֵינוּ&quot;, לְפִי דַּעְתֵּנוּ, &quot;וְאֶת בְּנֹתֵיכֶם נִקַּח לָנוּ&quot;, כְּכָל אֲשֶׁר נַחְפֹּץ.{{ש}}
וּכְשֶׁדִּבְּרוּ חֲמוֹר וּשְׁכֶם בְּנוֹ אֶל יוֹשְׁבֵי עִירָם, הָפְכוּ הַדְּבָרִים: &quot;אֶת בְּנֹתָם נִקַּח לָנוּ לְנָשִׁים וְאֶת בְּנֹתֵינוּ נִתֵּן לָהֶם&quot; {{קטן|([[שמות לד כא|להלן פסוק כא]])}}, {{ב|כְּדֵי לְרַצּוֹתָם שֶׁיֵּאוֹתוּ|כדי לשכנע את יושבי עירם להסכים}} לְהִמּוֹל.&lt;קטע סוף=טז/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|לד|כא}}
&lt;קטע התחלה=כא/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=לד|פסוק=כא|דיבור=שְׁלֵמִים}}{{ב|בְּשָׁלוֹם|באים בכוונות שלום}} וּבְלֵב שָׁלֵם.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְהָאָרֶץ הִנֵּה רַחֲבַת יָדַיִם}}כְּאָדָם {{ב|שֶׁיָּדוֹ רְחָבָה וּוַתְּרָנִית|שיש לו [[WIKT:ביד רחבה|יד רחבה]], נדיב}}. כְּלוֹמַר: אַל תַּפְסִידוּ כְּלוּם; {{ב|פְּרַקְמַטְיָא|סחורה, מסחר}} הַרְבֵּה בָּאָה לְכָאן, {{ב|וְאֵין לָהּ קוֹנִים|אין ביקוש גבוה, (אתם לא צריכים לחשוש לעליית מחירים בעקבות גידול באוכלוסיה שיביא לגידול בביקוש, כי ההצע רב מאוד)}}.&lt;קטע סוף=כא/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|לד|כב}}
&lt;קטע התחלה=כב/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=לד|פסוק=כב|דיבור=בְּהִמּוֹל}}בִּהְיוֹת נִמּוֹל.{{הערה|בדומה לרש&quot;י על פסוק טו. בשני המקרים מדובר על בניין נפעל.}}&lt;קטע סוף=כב/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|לד|כג}}
&lt;קטע התחלה=כג/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=לד|פסוק=כג|דיבור=אַךְ נֵאוֹתָה לָהֶם}}לְדָבָר {{ב|זֶה|להימול}}, וְעַל יְדֵי כֵן יֵשְׁבוּ אִתָּנוּ.&lt;קטע סוף=כג/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|לד|כה}}
&lt;קטע התחלה=כה/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=לד|פסוק=כה|דיבור=שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב}}בָּנָיו הָיוּ, וְאַף עַל פִּי כֵן נָהֲגוּ עַצְמָן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, כִּשְׁאָר אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם בָּנָיו, {{ב|שֶׁלֹּא נָטְלוּ עֵצָה הֵימֶנּוּ|שלא התייעצו עם יעקב}}.{{הערה|[[בראשית רבה פ י|ב&quot;ר פ, י]]: ממשמע שנאמר 'שמעון ולוי' ידענו שבני יעקב הם? אלא 'בני יעקב' - שלא נטלו עצה מיעקב.}}
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אֲחֵי דִינָה}}לְפִי שֶׁמָּסְרוּ עַצְמָן עָלֶיהָ, נִקְרְאוּ אַחֶיהָ.{{הערה|[[בראשית רבה פ י|שם]]: אחי דינה - וכי אחות שניהם היתה? והלא אחות כל השבטים היתה?! אלא לפי שנתנו אלו נפשם עליה נקראת על שמם.}}
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בֶּטַח}}{{ב|שֶׁהָיוּ כּוֹאֲבִים|שמעון ולוי באו בבטחון וללא פחד כי אנשי העיר היו כואבים מהמילה}}.{{ש}}
וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: בְּטוּחִים הָיוּ עַל {{ב|כֹּחוֹ שֶׁל זָקֵן|זכותו של יעקב}}.{{הערה|[[בראשית רבה פ י|שם]]: שמואל שאל ללוי בר סיסי. א&quot;ל: מהו דין דכתיב 'ויבואו על העיר בטח'? א&quot;ל: בטוחים היו על כחו של זקן. ולא היה אבינו יעקב רוצה שיעשו בניו אותו המעשה, וכיון שעשו בניו אותו מעשה אמר: מה אני מניח את בני ליפול ביד אוה&quot;ע? מה עשה - נטל חרבו וקשתו ועמד לו על פתחה של שכם ואמר 'אם יבואו האוה&quot;ע להזדווג להם לבני אני נלחם כנגדן'.}}&lt;קטע סוף=כה/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|לד|כז}}
&lt;קטע התחלה=כז/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=לד|פסוק=כז|דיבור=עַל הַחֲלָלִים}}{{ב|לְפַשֵּׁט אֶת הַחֲלָלִים|לקחת חפצי ערך מעל פני הגופות}}. [וְכֵן תִּרְגֵּם אוֹנְקְלוֹס: &quot;לְחַלָּצָא קְטִילַיָּא&quot;].&lt;קטע סוף=כז/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|לד|כט}}
&lt;קטע התחלה=כט/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=לד|פסוק=כט|דיבור=חֵילָם}}מָמוֹנָם, וְכֵן: 
:&quot;עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה&quot; {{קטן|([[דברים ח יז|דברים ח, יז]])}}; 
:&quot;וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל&quot; {{קטן|([[במדבר כד יח|במדבר כד, יח]])}}; 
:&quot;וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם&quot; {{קטן|([[תהלים מט יא|תהלים מט, יא]])}}.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שָׁבוּ}}לְשׁוֹן שְׁבִיָּה; לְפִיכָךְ טַעֲמוֹ {{ב|מִלְּרָע|שָׁ'''בוּ''', בהדגשת &quot;בוּ&quot;. (אם המילה היתה במלעיל, '''שָׁ'''בוּ, המשמעות היתה: חזרו וַיָּבֹזּוּ)}}.&lt;קטע סוף=כט/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|לד|ל}}
&lt;קטע התחלה=ל/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=לד|פסוק=ל|דיבור=עֲכַרְתֶּם}}לְשׁוֹן מַיִם עֲכוּרִים: אֵין דַּעְתִּי צְלוּלָה עַכְשָׁו.{{ש}}
וְאַגָּדָה: {{ב|צְלוּלָה הָיְתָה הֶחָבִית וַעֲכַרְתֶּם אוֹתָהּ|המצב הפוליטי מול עמי האיזור היה כמו חבית מים שהלכלוך שבתוכה שקע למטה והמים שקופים וללא תנועה. כעת זעזעתם את החבית והלכלוך שבתחתיתה התערב והיא כולה עכורה וסוערת.}}; מָסוֹרֶת הָיְתָה בְּיַד כְּנַעֲנִים שֶׁיִּפְּלוּ בְּיַד בְּנֵי יַעֲקֹב, {{ב|אֶלָּא שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים|אלא שהכנענים ידעו שהמסורת היא שבני ישראל ילחמו בהם רק בעוד שנים רבות, כאשר יהיה עם גדול, וכעת יחשבו שבני יעקב מקדימים את הנבואה ויתאספו למלחמת מגן}}: &quot;עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת הָאָרֶץ&quot; {{קטן|([[שמות כג ל|שמות כג, ל]])}}, לְפִיכָךְ הָיוּ שׁוֹתְקִין.{{הערה|[[בראשית רבה פ יב|ב&quot;ר פ, יב]]: רבנן אמרי: צלולה היתה החבית ועכרתם אותה - מסורת היא בידי הכנענים שהן עתידין ליפול בידי, אלא שאמר הקב&quot;ה 'עד אשר תפרה', בששים רבוא.}}
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=מְתֵי מִסְפָּר}}{{ב|אֲנָשִׁים|&quot;מתים&quot; פירושו אנשים, כמו למשל ב&quot;וַנַּחֲרֵם אֶת כׇּל עִיר מְתִם וְהַנָּשִׁים וְהַטָּף&quot; - [[דברים ב לד]]}} מוּעָטִים.&lt;קטע סוף=ל/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|לד|לא}}
&lt;קטע התחלה=לא/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=לד|פסוק=לא|דיבור=הַכְזוֹנָה}}הֶפְקֵר.{{הערה|[[בראשית רבה פ יב|שם]]: &quot;ויאמרו הכזונה&quot; - אמרו: מה הם נוהגים בנו כבני אדם של הפקר!}}
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אֶת אֲחוֹתֵנוּ}}&quot;יָת אֲחָתָנָא&quot;.{{הערה|לפנינו באונקלוס: &quot;לַאֲחָתַנָא&quot;, לאחותנו. יתכן שרש&quot;י היה מודע לשתי הגרסאות באונקלוס והדגיש שיש לגרוס &quot;יָת אֲחָתָנָא&quot;.}}&lt;קטע סוף=לא/&gt;&lt;קטע סוף=בראשית לד/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
==הערות שוליים==
&lt;references/&gt;
{{סרגל ניווט בביאור|רש&amp;quot;י|בראשית|בראשית לג|לד|בראשית לה}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:בראשית לד]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>63kew2zkerx02jvgegkh5rvvkzq049p</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1739427</id>
    <revision>
      <id>3002669</id>
      <parentid>3002621</parentid>
      <timestamp>2026-04-02T09:00:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: תיקונים אוטומטיים</comment>
      <origin>3002669</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="28942" sha1="n2knaiqrewfbkdrupsjqy2o7z8lovxi" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, התשפ&quot;ו-2026
&lt;מאגר 2242327 תיקון 0&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשפ&quot;ו, 377|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)).

@ 1. הגדרות
: (א) בחוק זה -
::- &quot;אזור פיתוח א'&quot; - כמשמעותו [[בחלק א' לתוספת השנייה בחוק לעידוד השקעות הון]];
::- &quot;אמצעי שליטה&quot;, &quot;יחד עם אחר&quot; ו&quot;קרוב&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 88 לפקודה]];
::- &quot;הוצאות מחקר ופיתוח&quot; - הוצאות המסווגות כהוצאות מחקר ופיתוח לפי כללי החשבונאות המקובלים, לרבות הוצאות כאמור שהוונו;
::- &quot;הוצאות מחקר ופיתוח מזכות&quot; - הוצאות מחקר ופיתוח של מפעל תעשייתי המנויות להלן, בהפחתת סכומי מענקים שניתנו בשל הוצאות מחקר ופיתוח של המפעל, אולם לא יופחתו לעניין זה מענקים שניתנו בשל רכישת בניינים:
::: (1) 100% מעלות השכר של עובדי המפעל המועסקים בפעילות מחקר ופיתוח בישראל; לעניין זה, &quot;עלות שכר&quot; - שכר העבודה ששולם לעובדי המפעל, כפי שדווח בטופס 0126 שהגישה החברה הכשירה לפי [[תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ&quot;ג-1993]], בשינויים אלה:
:::: (א) בתוספת סכום ששילם מעסיק לקרן השתלמות או לקופת גמל, אם לפי [[סעיף 3 לפקודה]] לא רואים אותו כהכנסת עבודה במועד ששולם לקרן ההשתלמות או לקופת הגמל;
:::: (ב) בתוספת סכום תשלום דמי ביטוח ששילם מעסיק בעד עובדו לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]];
:::: (ג) בניכוי מענקים עקב פרישה או מוות כמשמעותם [[#9.7א|בסעיף 9(7א) לפקודה]];
:::: (ד) בניכוי הוצאות בשל תגמול הוני שלא הותרו בניכוי לפי [[סעיף 102(ד)(1) לפקודה]];
::: (2) סכום הפחת שניתן לנכות בשנת המס לפי [[תקנות מס הכנסה (פחת), 1941]], בעד הנכסים היצרניים שנעשה בהם שימוש בישראל באותה שנת מס לצורך פעילות המחקר והפיתוח של המפעל, למעט סכום פחת שנוסף בשל היוון הוצאות מחקר ופיתוח; ולגבי נכסים יצרניים המשמשים את המפעל כאמור ואינם בבעלותו של בעל המפעל - דמי השימוש אשר שולמו בעד שימוש בנכסים כאמור בשנת המס;
::: (3) 65% מסך הוצאות המחקר והפיתוח שהוציא המפעל בשנת המס לשם ביצוע פעילות מחקר ופיתוח באמצעות קבלני משנה -
:::: (א) בישראל, ובלבד שהקבוצה שקבלן המשנה משתייך אליה לא תבעה בעדן זיכוי ממס מכוח חוק זה; לעניין זה, &quot;קבלן משנה&quot; - למעט קרוב של החברה הכשירה שהמפעל בבעלותה;
:::: (ב) מחוץ לישראל, לשם ביצוע ניסויים קליניים וטוקסיקולוגיים שלא ניתן לבצעם בישראל, וכן לשם ביצוע פעולות אחרות, מסוגים שיקבע שר האוצר, שלא היה ניתן לבצען בישראל;
::: (4) הוצאות המחקר והפיתוח שהוציא המפעל בשנת המס באמצעות קבלן משנה תושב ישראל שהוא קרוב של החברה הכשירה שהמפעל בבעלותה, עד גובה ההוצאות של קבלן המשנה אשר היו מוכרות למפעל כהוצאות מחקר ופיתוח מזכות אילו המפעל היה מוציא את אותן הוצאות בעצמו, ובלבד שהקבוצה שקבלן המשנה משתייך אליה לא תבעה בעדן זיכוי ממס מכוח חוק זה; מצא המנהל כי לא ניתן להוכיח את גובה הוצאות קבלן המשנה כאמור, רשאי הוא לאשר שיראו כהוצאות מזכות 65% מסך הוצאות המחקר והפיתוח שהוציא המפעל בשנת המס לשם ביצוע פעילות מחקר ופיתוח באמצעות קבלן המשנה כאמור;
::: (5) הוצאות בעבור רכיבים, ציוד חד-פעמי וחומרים מתכלים, שנצרכו במלואם במהלך שנת המס במסגרת פעילות מחקר ופיתוח בישראל;
::: (6) סוגים נוספים של הוצאות מחקר ופיתוח שהוציא מפעל בישראל שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שהן משמשות לביצוע פעילות מחקר ופיתוח בישראל;
::: (7) הוצאות מחקר ופיתוח שהוציא המפעל בישראל שאינן הוצאות הדומות במהותן לסוגי ההוצאות הכלולים בפסקאות (1) עד (6), אף אם הן לא נכללו כהוצאות במסגרת הפסקאות האמורות, ושאינן הוצאות לשכירות או פחת על בניינים והכול עד לתקרה בסכום השווה ל-20% מעלות השכר של עובדי המפעל המועסקים בפעילות מחקר ופיתוח בישראל כמשמעותה בפסקה (1) לרבות עלות השכר האמורה של קבלן המשנה הקרוב שראו את הוצאותיו כהוצאות של המפעל לפי פסקה (4);
::- &quot;הכנסה ממפעל טכנולוגי מועדף&quot; - הכנסה של מפעל טכנולוגי שהופקה או נצמחה במהלך עסקיו הרגיל של המפעל מנכס לא מוחשי מוטב שבבעלות מלאה או חלקית של המפעל או שהמפעל הוא בעל זכות שימוש בו, לרבות כל אחת מההכנסות המפורטות [[בפסקאות (1) עד (7) להגדרה &quot;הכנסה טכנולוגית&quot; שבסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות הון]], בניכוי הנחות שניתנו;
::- &quot;הכנסה ממפעל מועדף&quot; - הכנסה של מפעל מועדף, שהיא הכנסה כמפורט [[בפסקאות (1) עד (5) להגדרה &quot;הכנסה מועדפת&quot; שבסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון]], ובלבד שההכנסה הופקה או נצמחה במהלך עסקיו הרגיל של המפעל מפעילותו בישראל ושהתקיימו התנאים הקבועים [[-#51|בפסקאות (א) ו-(ב) בסיפה של ההגדרה האמורה]], לפי העניין, בניכוי הנחות שניתנו;
::- &quot;חברה כשירה&quot; - חבר בני אדם שמתקיימים בו התנאים האמורים ברישה [[ובפסקאות (2) עד (5) להגדרה &quot;חברה מועדפת&quot; שבסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון]];
::- &quot;חוק לעידוד השקעות הון&quot; - [[חוק לעידוד השקעות הון, התשי&quot;ט-1959]];
::- &quot;חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות בתעשייה&quot; - [[=חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות בתעשייה|חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ&quot;ד-1984]];
::- &quot;ישות&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 85א(ב) לפקודה]];
::- &quot;ישות-אם סופית&quot; - ישות המחזיקה ביותר מ-50% מכל אמצעי השליטה בכל אחת מהישויות האחרות, במישרין או בעקיפין, לבד או יחד עם אחר, ובלבד שלא יראו אותה כישות-אם סופית, אם הייתה מוחזקת כאמור על ידי ישות אחרת ואותה ישות החזיקה בה במהלך כל שנת המס במלואה;
::- &quot;המנהל&quot; - המנהל כהגדרתו [[בפקודה]], לרבות מי שהוא הסמיכו לעניין חוק זה;
::- &quot;מענק&quot; - מענק, הטבה, סיוע, מימון או תמיכה כספיים שניתנו בידי מדינת ישראל, מדינה זרה, תאגיד או גוף שהוקמו בחוק, רשות ציבורית, רשות מקומית, או מי מטעמם, אך למעט מענק מחקר ופיתוח או זיכוי שניתן לפי חוק זה או לפי [[חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ&quot;ג-2023]];
::- &quot;מענק מחקר ופיתוח&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 5(א)]];
::- &quot;מפעל טכנולוגי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות הון]];
::- &quot;מפעל מועדף&quot; ו&quot;מפעל תעשייתי&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון]];
::- &quot;מפעל מחקר ופיתוח&quot; - מפעל תעשייתי שהתקיימו בו התנאים הקבועים [[בפסקאות (2) או (3) להגדרה &quot;מפעל טכנולוגי מועדף&quot; שבסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות הון]], וסך ההכנסות בשנת המס של הקבוצה שעימה נמנית החברה בעלת המפעל, היה פחות מ-10 מיליארד שקלים חדשים;
::- &quot;מפעל מחקר ופיתוח מיוחד&quot; - מפעל תעשייתי שהתקיימו בו התנאים הקבועים [[בפסקאות (2) או (3) להגדרה &quot;מפעל טכנולוגי מועדף&quot; שבסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות הון]], וסך ההכנסות בשנת המס של הקבוצה שעימה נמנית החברה בעלת המפעל, היה 10 מיליארד שקלים חדשים או יותר;
::- &quot;נכסים יצרניים&quot; - מכונות וציוד אחר המשמשים מפעל תעשייתי שהוצאות הפחת בשלהם נרשמות בהוצאות המחקר והפיתוח של המפעל, למעט רכב פרטי או רכב מסחרי כהגדרתם [[בפקודת התעבורה]], ולמעט בניינים;
::- &quot;פעילות מחקר ופיתוח&quot; - פעילות של מחקר ופיתוח; לעניין זה, &quot;מחקר&quot; ו&quot;פיתוח&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 4 לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות בתעשייה]];
::- &quot;הפקודה&quot; - [[=הפקודה|פקודת מס הכנסה]];
::- &quot;קבוצה&quot; - קבוצה הכוללת את כלל הישויות שיש להן את אותה ישות-אם סופית בכל שנת המס ואת ישות-האם הסופית עצמה;
::- &quot;קבוצה זכאית&quot; - קבוצה שמתקיימים בה בשנת המס כל אלה:
::: (1) הכנסותיהן הכוללות של כל החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה בכל שנת המס, שהן הכנסה ממפעל מועדף או הכנסה ממפעל טכנולוגי מועדף -
:::: (א) עמדו על 100 מיליון שקלים חדשים לפחות; סכום זה יתואם ב-1 בינואר בכל שנה לפי שיעור עליית המדד בשנת המס הקודמת; ו-
:::: (ב) מהוות 55% לפחות מכלל ההכנסות של החברות המשתייכות לקבוצה שהן תושבות ישראל, ובלבד שלעניין זה לא ייכלל בהכנסות של חברה דיבידנד שהתקבל במישרין מחברה אחרת המשתייכת לקבוצה;
:::: ובלבד שלעניין הגדרה זו לא ייכללו בהכנסות של חברה כשירה הכנסות שנתקבלו מחברה כשירה אחרת המשתייכת לקבוצה;
::: (2) בחברות הכשירות המשתייכות לקבוצה בשנת המס מועסקים בסך הכול 200 עובדים או יותר במשרה מלאה בישראל בשנת המס או שהועסקו בממוצע, בשנת המס ובשתי שנות המס שלפניה, בסך הכול 200 עובדים או יותר במשרה מלאה בישראל ולא פחות מ-150 עובדים בכל אחת משנות המס האמורות; לעניין זה, יראו עובד המועסק עד ארבע שעות עבודה ביום כעובד בחצי משרה, ועובד המועסק רק בחלק משנת המס כעובד במשרה חלקית ששיעורה הוא החלק היחסי משנת המס שבה הוא מועסק;
::- &quot;רשות החדשנות&quot; - הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, שהוקמה [[בסעיף 5 לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות בתעשייה]];
::- &quot;שנת פעילות המחקר והפיתוח&quot; - שנת המס שבה הוצאו הוצאות המחקר והפיתוח שלגביהן מוגשת בקשה לזיכוי ממס לפי [[סעיף 2]].
: (ב) לכל מונח אחר בחוק זה תהיה המשמעות שיש לו [[בפקודה]], אלא אם כן נאמר במפורש אחרת.

@ 2. זכאות לזיכוי ממס
: (א) חברה כשירה שהוציאה בשנת מס הוצאות מחקר ופיתוח מזכות והשתייכה לאותה קבוצה זכאית במהלך כל שנת המס האמורה, זכאית לזיכוי ממס בהתאם להוראות סעיף קטן (ג), בהתקיים כל אלה:
:: (1) כל החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה הזכאית ייפו את כוחה של אחת מהן להגיש בעבורן דיווחים לעניין הוצאות המחקר והפיתוח המזכות שלהן לאותה שנת מס, ולהיות הנישומה לעניין זה כאמור [[בסעיף 4]] (בחוק זה - החברה המייצגת);
:: (2) החברה המייצגת הגישה לרשות החדשנות, בתוך 24 חודשים מתום שנת פעילות המחקר והפיתוח, בקשה לאישור סיווג הוצאות המחקר והפיתוח של כל החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה כהוצאות מזכות, בצירוף ייפוי הכוח האמור בפסקה (1), והבקשה אושרה בידי רשות החדשנות כאמור בסעיף קטן (ב);
:: (3) החברה המייצגת הגישה לפקיד השומה דוח מרכז (להלן - הדוח המרכז), בטופס שקבע המנהל, שכלולים בו, בין השאר, הפרטים המנויים בפסקאות משנה (א) עד (ד) שלהלן, בצירוף ייפוי הכוח לפי פסקה (1) ואישור רשות החדשנות כאמור בפסקה (2):
::: (א) פרטי הקבוצה המבססים כי מדובר בקבוצה זכאית;
::: (ב) דיווח לגבי הוצאות המחקר והפיתוח המזכות שהוציאה בשנת המס כל אחת מהחברות הכשירות המשתייכות לקבוצה;
::: (ג) סכום הזיכוי ממס שזכאית לו הקבוצה בכללותה ואופן חישוב הזיכוי, כאמור [[בסעיף 3]];
::: (ד) פירוט לגבי אופן חלוקת סכום הזיכוי ממס שזכאית לו הקבוצה בכללותה, בין החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה; החברה המייצגת אינה רשאית לחזור בה מייחוס סכום הזיכוי ממס הצפוי לכל אחת מהחברות הכשירות, לאחר הגשת הדוח המרכז;
:: (4) החברה הכשירה הגישה בקשה לקבלת זיכוי ממס לפי הוראות סעיף קטן (ג).
: (ב) הוגשה בקשה לרשות החדשנות לפי סעיף קטן (א)(2), תודיע הרשות לחברה המייצגת ולמנהל, בתוך 150 ימים מהמועד שבו אישרה את קבלת הבקשה והמסמכים הנלווים אליה, אם החליטה לאשר כי ההוצאות שפורטו בבקשה מסווגות כהוצאות מחקר ופיתוח מזכות, כולן או חלקן, או לדחות את הבקשה, ומה נימוקי ההחלטה; לא הודיעה רשות החדשנות על החלטתה בבקשה עד תום התקופה האמורה, יראו כאילו נתנה אישור כי ההוצאות שפורטו בבקשה מסווגות כהוצאות מחקר ופיתוח מזכות; ואולם אם רשות החדשנות דרשה מהחברה המייצגת השלמת מסמכים, לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור פרק הזמן שממועד הדרישה עד למועד השלמת המסמכים בידי החברה המייצגת אלא אם כן הדרישה הושלמה בתוך 10 ימים.
: (ג) חברה כשירה כאמור בסעיף קטן (א) זכאית להגיש בקשה לזיכוי ממס, בסכום הזיכוי ממס שיוחס לה בדוח המרכז, לפי אחת מהאפשרויות שלהלן:
:: (1) בקשה לזיכוי כנגד מס הכנסה שהיא חייבת בו, בשל הכנסה שהופקה או נצמחה בשנת המס העוקבת לשנת המס שלאחר שנת פעילות המחקר והפיתוח; בקשה לפי פסקה זו תוגש עם הדוח השנתי לפי [[סעיף 131 לפקודה]] לגבי שנת המס האמורה ויצורף לה הדוח המרכז;
:: (2) בקשה לזיכוי כנגד מס מקומי משלים, כהגדרתו [[בחוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית, התשפ&quot;ו-2025]], שהיא חייבת בו בשל הכנסה שהופקה בשנת פעילות המחקר והפיתוח; בקשה לפי פסקה זו תוגש עם הדוח שמוגש לפי [[סעיף 4 לחוק האמור]] לגבי שנת פעילות המחקר והפיתוח ויצורף לה הדוח המרכז.
: (ד) זיכוי ממס כאמור בסעיף קטן (ג), שלא היה ניתן לעשות בו שימוש, כולו או חלקו, בשנת המס האמורה באותו סעיף קטן, ניתן לעשות בו שימוש בשנות המס הבאות בזו אחר זו עד לשנת המס הקודמת לשנה שבה ניתן להגיש הודעה על דרישת מענק מחקר ופיתוח לפי [[סעיף 5(ב)]], כנגד חבות מס הכנסה או מס מקומי משלים של כל שנת מס כאמור, ובלבד שלא ייעשה שימוש בזיכוי ממס כאמור שהיה ניתן לעשות בו שימוש כבר בשנות מס קודמות.

@ 3. חישוב סכום הזיכוי
: (א) סכום הזיכוי ממס שזכאית לו קבוצה זכאית בעד שנת מס, יהיה הסך הכולל המתקבל מחיבור כל אלה:
:: (1) סך הוצאות המחקר והפיתוח המזכות של מפעלים תעשייתיים שבבעלות חברות כשירות המשתייכות לקבוצה, שהם מפעלים תעשייתיים באזור פיתוח א' או מפעלי מחקר ופיתוח מיוחדים -
::: (א) כשהוא מוכפל בשיעור שעד למדרגה וב-25%;
::: (ב) כשהוא מוכפל בשיעור שמעל למדרגה וב-30%;
:: (2) סך הוצאות המחקר והפיתוח המזכות של מפעלים תעשייתיים שבבעלות חברות כשירות המשתייכות לקבוצה, שהם מפעלי מחקר ופיתוח -
::: (א) כשהוא מוכפל בשיעור שעד למדרגה וב-3%;
::: (ב) כשהוא מוכפל בשיעור שמעל למדרגה וב-4%.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;סך ההוצאות שמעל למדרגה&quot; - סך הוצאות המחקר והפיתוח המזכות של כלל החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה הזכאית, בהפחתת סכום של 1.05 מיליארד שקלים חדשים, ואולם אם התוצאה המתקבלת קטנה מאפס - יראו אותה כאילו היא אפס;
::- &quot;השיעור שעד למדרגה&quot; - התוצאה המתקבלת מחלוקת סכום של 1.05 מיליארד שקלים חדשים, בסך הוצאות המחקר והפיתוח המזכות של כלל החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה הזכאית, ואולם אם התוצאה המתקבלת גדולה מאחת - יראו אותה כאילו היא אחת;
::- &quot;השיעור שמעל למדרגה&quot; - התוצאה המתקבלת מחלוקת סך ההוצאות שמעל למדרגה, בסך הוצאות המחקר והפיתוח המזכות של כלל החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה הזכאית.

@ 4. שומת הזיכוי ממס
: (א) הגישה החברה המייצגת דוח מרכז לפי [[סעיף 2(א)(3)]], ישלח פקיד השומה לחברה המייצגת ולשאר החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה הזכאית, הודעה בדבר סכום הזיכוי ממס שזכאית לו הקבוצה בכללותה וסכום הזיכוי ממס שכל אחת מהן זכאית לו, בהתאם לדוח המרכז.
: (ב) פקיד השומה רשאי לשום את הדוח המרכז ולקבוע לפי מיטב שפיטתו את סכום הזיכוי ממס שזכאיות לו החברה המייצגת ושאר החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה הזכאית, כחלק מהליך השומה של הדוח של החברה המייצגת שהוגש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], בשנת המס שבה הוגש הדוח המרכז.
: (ג) נעשתה שומה לדוח המרכז כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי פקיד השומה לקבוע את הזיכוי ממס של חברה כשירה המשתייכת לקבוצה הזכאית, בהתאם לשומת הדוח המרכז, בתוך שנתיים מתום שנת המס שבה נקבעה שומת הדוח המרכז או במועד שבו רשאי הוא לשום את הכנסתה של החברה הכשירה בשנה שבה ביקשה זיכוי ממס בהתאם לדוח המרכז, לפי המאוחר.
: (ד) במסגרת השגה או ערעור על השומה של חברה כשירה, רשאית היא להשיג או לערער על השפעת שומת הדוח המרכז על שומתה, אך לא על שומת הדוח המרכז עצמה.
: (ה) נעשתה שומה לחברה כשירה המשתייכת לקבוצה זכאית או שתוקנה שומתה באופן המשפיע על הנתונים ששימשו בסיס לדוח המרכז, רשאי פקיד השומה לתקן את שומת הדוח המרכז, והוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) יחולו על תיקון כאמור, בשינויים המחויבים.

@ 5. מענק מחקר ופיתוח במקום זיכוי
: (א) חברה כשירה שזכאית לקבל זיכוי ממס לפי [[סעיף 2]] ולא עשתה שימוש בזיכוי לגבי שנות המס המסתיימות בשנה השלישית לאחר שנת פעילות המחקר והפיתוח זכאית לקבל את מלוא סכום הזיכוי שלא נעשה בו שימוש כתשלום במקום כזיכוי ממס (בחוק זה - מענק מחקר ופיתוח).
: (ב) לשם קבלת מענק מחקר ופיתוח כאמור בסעיף קטן (א) תגיש החברה הכשירה הודעה למנהל, בטופס שיקבע, במהלך השנה הרביעית לאחר שנת פעילות המחקר והפיתוח.
: (ג) הגישה חברה כשירה הודעה כאמור בסעיף קטן (ב), ישולם לה מענק מחקר ופיתוח בתוך 90 ימים מיום הגשת ההודעה (להלן - מועד התשלום), ובלבד שאם הייתה החברה הכשירה חייבת בהגשת דוח לפי [[+|סעיף 131]] [[או 135 לפקודה]], והמועד האחרון להגשת דוח כאמור היה קודם למועד התשלום, והדוח האמור לא הוגש עד למועד התשלום, רשאי המנהל לעכב את תשלום מענק המחקר והפיתוח לתקופה שלא תעלה על 90 ימים מיום שיוגשו הדוחות האמורים.
: (ד) מענק מחקר ופיתוח ישולם לחברה כשירה באמצעות רשות המסים בישראל על ידי זיכוי חשבון הבנק שלה שעליו הודיעה בהודעה לפי סעיף קטן (ב).
: (ה) ביקש המנהל מהחברה הכשירה פרטים או מסמכים נוספים הנדרשים לו לשם תשלום המענק, לא יובא במניין התקופה למתן התשלום כאמור בסעיף קטן (ג) פרק הזמן שבו החברה לא מסרה למנהל את הפרטים או המסמכים כאמור.
: (ו) על אף האמור [[בסעיף 2(ג)]], הגישה חברה כשירה בקשה לקבלת הזיכוי ממס לפי [[אותו סעיף]], רשאית היא, באותה בקשה, להודיע כי ברצונה לוותר על זכותה לניצול הזיכוי כנגד חבות מס הכנסה או מס מקומי משלים כאמור [[בסעיף 2(ג) או (ד)]], וחלף זאת לקבל את מלוא סכום הזיכוי כמענק מחקר ופיתוח בדרך ובמועדים כאמור בסעיף זה; הגישה חברה כשירה הודעה כאמור, לא תהיה רשאית לחזור בה ממנה.
: (ז) נקבע בעקבות שומה לפי [[סעיף 4]] ששולם לחברה כשירה מענק מחקר ופיתוח בסכום העולה על הסכום שהיא זכאית לו לפי חוק זה, תחזיר החברה את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה - סכום היתר), בתוך 90 ימים מיום שהמציא לה פקיד השומה דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר מיום תשלום מענק המחקר והפיתוח עד יום ההחזר; על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה והריבית כאמור יחולו הוראות [[פקודת המסים (גבייה)]], כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות [[חוק קיזוז מסים, התש&quot;ם-1980]], כאילו היו חוב מס.
: (ח) על אף האמור בסעיף קטן (ז), הוגשו השגה או ערעור, רשאית החברה שלא להחזיר את סכום היתר השנוי במחלוקת עד 30 ימים לאחר ההחלטה בהשגה או לאחר שניתן פסק דין, לפי העניין, אם ניתנו ערובות להנחת דעתו של המנהל להבטחת החזרתו של סכום היתר השנוי במחלוקת.
: (ט) שולם לחברה הכשירה מענק מחקר ופיתוח אחרי המועד האמור בסעיף קטן (ג), תשלום מענק המחקר והפיתוח ייעשה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהמועד האמור ועד ליום שבו שולם מענק המחקר והפיתוח בפועל.

@ 6. ערעור
: על החלטות פקיד השומה, המנהל ורשות החדשנות לפי חוק זה ניתן לערער לבית המשפט המחוזי, ויחולו לעניין זה ההוראות לפי [[סעיפים 153 עד 158 לפקודה]], בשינויים המחויבים.

@ 7. הוראות כלליות
: הוראות לפי [[חלק י&quot;ב לפקודה]] יחולו בשינויים המחויבים לעניין חוק זה.

@ 8. פטור ממס ערך מוסף
: הטבה לפי חוק זה לא תיחשב לחלק ממחיר עסקאותיו של עוסק לפי [[סעיף 12 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]].

@ 9. זיכוי לעניין מס הכנסה
: יראו את סכום הזיכוי לפי [[סעיף 2]] כמענק לעניין [[פקודת מס הכנסה]], ובלבד שהזיכוי האמור היה יכול, אם לא קוזז לפי [[סעיף 2(ג)]], להתקבל כמענק מחקר ופיתוח לפי [[סעיף 5]].

@ 10. ביצוע ותקנות
: (א) שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה.
: (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת -
:: (1) רשאי, בצו, לשנות את האחוזים הנקובים [[בהגדרה &quot;הוצאות מחקר ופיתוח מזכות&quot; שבסעיף 1]], ואת הסכומים והאחוזים הנקובים [[בהגדרה &quot;קבוצה זכאית&quot; שבסעיף 1]];
:: (2) רשאי, בצו, לקבוע כי לא יהיה ניתן לקבל את סכום הזיכוי, כולו או חלקו, כמענק מחקר ופיתוח לפי הוראות [[סעיף 5]].

@ 11. : ((הנוסח שולב [[בחוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ&quot;ג-2023]].))

@ 12. תחילה ותחולה
: תחילתו של חוק זה ביום י&quot;ב בטבת התשפ&quot;ו (1 בינואר 2026) (להלן - יום התחילה), והוא יחול לגבי הוצאות מחקר ופיתוח מזכות שהוציאה חברה כשירה החל משנת המס שהחלה ביום התחילה או לאחריו.</text>
      <sha1>n2knaiqrewfbkdrupsjqy2o7z8lovxi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/285</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1739434</id>
    <revision>
      <id>3002646</id>
      <parentid>3002557</parentid>
      <timestamp>2026-04-01T12:26:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3002646</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4480" sha1="k1n0eeefkuxur5gbwl84wvlfnd91cb2" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪714‬‬

‫ראשית המעשים בשובם‬
&lt;קטע התחלה=פרק יט/&gt;
ופראנקעל בדרכי המשנה עמוד ‪178‬ בדברו מרבן שמעון בן גמליאל יאמר:

״ר׳ שמעון בן גמליאל דיבנה הי׳ מהשרידים אשר '''הצילו את נפשם'''
אחרי נלכדה ביתר '''והוא הי' אז רך בשנים, ואחרי מות אדריאנוס'''
'''הלך ליבנה''' מקום ישיבת אבותיו ונתקבל (ממי?) לנשיא ונתקבצו אליו חכמים
'''וקיבוץ אלה החכמים נקרא כרם ביבנה''', ונמצא כבר קודם זה כרם
ביבנה בימי '''ר׳ אלעזר בן עזריה וחביריו''' וקצת חכמים ר' מאיר וחביריו
נכנסו לאושא בשלפי השמד וכו׳ וקצתם הלכו משם ליבנה, ובמשך השנים הלך
ר׳ שמעון בן גמליאל לאושא עי׳ [[ראש השנה לב א|ר&quot;ה ל׳׳ב]] וכשקידשו בית דין את השנה באושא
‫ירר ר׳ יוחנן בן ברוקה לפני ר׳ שמעון בן גמליאל, '''ולא ידענו סיבת'''
'''הליכת רשב&quot;ג לאושא''' ונראה שרשב&quot;ג נתקבל לנשיא כי הנשיאות היתה
מורשה לבית אבותיו וכו׳ ורשב״ג לא הי׳ בא בימים בתחלת נשיאותו ולא '''התרהב'''
'''לעמוד במקום גדולים ולנהוג נשיאותו באושא וקבע מושבו'''
'''ביבנה''' ושם התאספו אליו הרבה חכמים וקבעו ״כרם״ ביבנה וגם רוב חכמי
אושא באו לכרם זה.&quot;

ונפלא הדבר לראות איך בכל מקום בבואם לאיזה חקירה היו כמגששים
עורים קיר וישתדלו רק לבדות פלגות בישראל, ולהוריד עדים מעליהם.

כל הראי׳ שמצא פראנקעל וכתבה רק אותה לבדה בפנים הוא שמפורש
ב[[ראש השנה לב א|ר&quot;ה ד׳ ל&quot;ב]] שרשב״ג הי׳ באושא{{שוליים|(כו)}}.

ועל כן יושיב אותו ביבנה נבדל מכל ראשי חכמי הדור, דבר אשר אין
זכר מזה על רשב&quot;ג ביחוד.

ובהערה 7 שם ישתדל פראנקעל להטעות את הקוראים ואם כי לא מצאו
אפי׳ צל של ראי׳ כי בשלפי השמד הי׳ רשב&quot;ג ביבנה יביא לו לראי׳ כי נמצא
על ראשי חכמי הדור שהיו באושא כי הם היו ביבנה ויאמר שם:

״וב[[שבת לג ב|שבת ל&quot;ג]] כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה היו שם ר׳ יהודה ור׳ אלעזר
בר׳ יוסי ור׳ שמעון ועי׳ עוד [[יבמות מב ב|יבמות מ&quot;ב]] אמר ר׳ ישמעאל בנו של ר׳ יוחנן בן
ברוקה שמעתי מפי חכמים בכרם ביבנה וכן [[יבמות עה א|שם ע&quot;ה]] '''הנה מכל זה נתברר'''
שהי׳ גם כן בימי ר׳ יהודה ור׳ יוסי כרם ביבנה.״

ואחר זה בהערה ‪ 9‬יוסיף שנית ידו ויאמר ״עי׳ הערה ‪7‬ והנה לאושא
נכנסו ז׳ חכמים וכו׳ ומהם באו ונכנסו המשה לכרם ביבנה ר׳ יהודה ור׳ יוסי ר׳
שמעון ור׳ נחמיה ר׳ אלעזר בנו של ר׳ יוסי הגלילי.״

ואך בהשתוממות אפשר לראות ראיות כאלה ודרכי חקירה כאלה.

הן בכל המקומות האלה אין זכר מרבן שמעון בן גמליאל ביבנה, כמו
שאין זכר ממנו באסיפת אושא, כל מה שמצאו הוא רק &quot;כרם ביבנה&quot; סתם אשר
טעו לחשוב שהכונה על ימי הדור הזה ודבר ר׳ יהודה ור׳ שמעון ור׳ יוסי ביבנה.

אבל הלא ר׳ יהודה ור׳ יוסי ור׳ שמעון ור' נחמיה וכו׳ הלא בודאי לא היו
בשעה אחת גם באושא וגם ביבנה, ובהכרח שאחרי דבר האסיפה באושא באו
כולם ליבנה.
&lt;קטע סוף=פרק יט/&gt;
---------------------
&lt;קטע התחלה=הערות יט/&gt;

{{שולייםלמטה|(כו)}} כבר נתבאר לנו בדברינו על ימי אושא בפעם שניה בפרק ה׳ •צהי׳ בהיותם‬
‫כולם באושא לפני המלחמה בראשית ימי אדריאנוס‪.‬‬

&lt;קטע סוף=הערות יט/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>k1n0eeefkuxur5gbwl84wvlfnd91cb2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1739437</id>
    <revision>
      <id>3002635</id>
      <parentid>3002603</parentid>
      <timestamp>2026-04-01T12:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: תיקונים אוטומטיים</comment>
      <origin>3002635</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="88816" sha1="cc3xdgbwsjbolr9mzexogttg90ml4xo" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים), התשפ&quot;ו-2026
&lt;מאגר 2242331 תיקון 0&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשפ&quot;ו, 418|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)|25:12235101)).

@ 1. הגדרות
: בחוק זה -
:- &quot;בית חולים ציבורי כללי&quot; - בית חולים כללי, ולעניין בית חולים ממשלתי כללי או בית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית - לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו, והכול בלבד שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) סך כל התשלומים ששילמו כלל קופות החולים לבית החולים בעד שירותי בריאות בשנת 2025 עולה על 0.25% מתוך סך כל התשלומים ששילמו כלל קופות החולים לבתי חולים כלליים בעד שירותי בריאות בשנת 2025;
:: (2) בתעודת רישומו לפי [[פקודת בריאות העם]], כלולות עמדות לרפואה דחופה (מיון);
:: (3) הוא מקיים פעילות הכשרת סטודנטים לרפואה בעבור מוסד להשכלה גבוהה כמשמעותו [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]], או פעילות הכשרת מתמחים לרפואה בהתאם [[תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות)|לתקנות]] שנקבעו לפי [[סעיף 17 לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976]], במוסד מוכר כמשמעותו [[תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות)|באותן תקנות]];
:- &quot;היקף ההתחשבנות&quot; - סך כל התשלומים שנדרשת קופת חולים לשלם לבית חולים ציבורי כללי בעד צריכת שירותי בריאות;
:- &quot;הנחת מחזור&quot; - הנחה בעד שירות בריאות שקופת חולים צורכת בבית חולים ממשלתי כללי או בבית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית, שקבע המנהל בהוראת מינהל שפורסמה באתר האינטרנט של משרד הבריאות;
:- &quot;הנחת תעריף&quot; - הנחה בעד שירות בריאות מסוים שקופת חולים צורכת בבית חולים ציבורי כללי, מעבר להנחת מחזור ולכל הנחה אחרת שאינה בעד שירות בריאות מסוים;
:- &quot;חוק ביטוח בריאות ממלכתי&quot; - [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;חוק ההתחשבנות 2021&quot; - [[=חוק ההתחשבנות 2021|חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים), התשפ&quot;ב-2021]];
:- &quot;חוק יסודות התקציב&quot; - [[חוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
:- &quot;חוק הפיקוח&quot; - [[=חוק הפיקוח|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ&quot;ו-1996]];
:- &quot;מבוטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי]];
:- &quot;מחיר מלא&quot; - מחירו המרבי של שירות בריאות, כפי שמופיע בתעריפון משרד הבריאות;
:- &quot;מטופל המיועד להעברה&quot; - אחד מאלה:
:: (1) מי שמאושפז בבית חולים ציבורי כללי ומתקיימים בו כל אלה:
::: (א) הוא בהנשמה ממושכת ומאושפז בבית חולים ציבורי כללי יותר מ-30 ימים ברציפות, או שהוא מוגדר בהתאם להוראת מינהל שקבע המנהל או ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, ושפורסמה באתר האינטרנט של משרד הבריאות, כחולה סיעודי מורכב או תת-אקוטי או כחולה שיקומי גריאטרי;
::: (ב) הוחלט כי ניתן להעבירו מחוץ לבית החולים הציבורי הכללי בהתאם להוראת מינהל כאמור בפסקת משנה (א), ובהתחשב בצורך בשמירה על הרצף הטיפולי;
::: (ג) קופת החולים לא הציעה, בדרך שנקבעה בהוראת מינהל כאמור בפסקת משנה (א), מקום אחר להעברתו אליו, העומד בהוראות [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]], ובכלל זה בדרישות [[סעיף 3(ד) לחוק האמור]];
:: (2) מי שמאושפז בבית חולים ציבורי כללי ולא מתקיימים בו התנאים האמורים בפסקה (1), אולם מתקיימים בו תנאים אחרים שקבעו השרים בצו;
:- &quot;מטופל שנרשם להסדר מיוחד&quot; - אדם שנרשם להסדר מיוחד שנקבע לפי [[סעיף 56(א)(1)(ד) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]];
:- &quot;המנהל&quot; - המנהל הכללי של משרד הבריאות;
:- &quot;מספר המבוטחים המשוקלל&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 17(א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]];
:- &quot;סכום מופחת&quot; - סכום המשולם בעד צריכה שהיא מעבר לתקרת צריכה לשירות דיפרנציאלי או לשירות בריאות אחר;
:- &quot;פקודת בריאות העם&quot; - [[פקודת בריאות העם, 1940]];
:- &quot;צריכה&quot;, של שירותי בריאות בידי קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי - למעט צריכה של שירותי בריאות בידי קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי שבבעלותה ושאינו תאגיד נפרד ממנה ולמעט אשפוז בית;
:- &quot;קופת חולים&quot; - כהגדרתה [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי]];
:- &quot;רצפת צריכה&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 7]], לרבות רצפות צריכה שאוחדו כאמור [[בסעיף 10]];
:- &quot;שיעור העדכון&quot; - שיעור העדכון של מחיר יום אשפוז שקבעו השרים, בצו, לפי [[חוק הפיקוח]];
:- &quot;שיעור הקידום&quot; - שיעור כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) בעבור שירות דיפרנציאלי - 5.3%;
:: (2) בעבור שירות בריאות אחר - 2.7%;
:- &quot;שיעור הקפיטציה&quot;, של קופת חולים - שיעור חלקה של קופת חולים מתוך הסכום לחלוקה שקובע המוסד לביטוח לאומי לפי הוראות [[+|סעיפים 17]] [[ו-18 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]];
:- &quot;שירות אשפוז בית&quot; - שירות טיפול רפואי הניתן בבית המטופל כתחליף לאשפוז בבית חולים ציבורי כללי, לפי הוראת מינהל שקבע המנהל ופורסמה באתר האינטרנט של משרד הבריאות;
:- &quot;שירות אשפוז במחלקות פנימיות&quot; - שירותי אשפוז במחלקות שהקוד שלהם בתעריפון משרד הבריאות הוא: G00M1‏, G00M2‏, G00M3‏, G00M4‏, G00M5‏, G00M6, או קוד אחר או קוד נוסף שקבעו השרים לפי [[סעיף 3(ב)]];
:- &quot;שירות בריאות&quot; - שירות בריאות מסוג שירות אשפוז במחלקות פנימיות, שירות דיפרנציאלי או שירות בריאות אחר;
:- &quot;שירות בריאות אחר&quot; - שירות בריאות שאינו שירות אשפוז במחלקות פנימיות ואינו שירות דיפרנציאלי;
:- &quot;שירות דיפרנציאלי&quot; - שירות בריאות שנקבע לו מחיר פרטני הכולל את ביצוע הפעולה הרפואית, ימי האשפוז והשירותים הרפואיים האחרים הניתנים במסגרתו, כפי שפורסם בתעריפון משרד הבריאות;
:- &quot;תאגיד בריאות&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב]], ובכלל זה תאגיד בריאות הפועל במסגרת בית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית;
:- &quot;תוכנית המיטות הרב-שנתית&quot; - התוכנית לתוספת מיטות אשפוז כללי לשנים 2023 עד 2028, שפורסמה באתר האינטרנט של משרד הבריאות, וכל תוכנית עתידית להקצאת מיטות שתוסכם על השרים ותפורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות;
:- &quot;תוספת ריאלית&quot; - תוספת לכל אחת מהשנים 2026 עד 2030, בהתאם לשיעורים כמפורט להלן, לפי העניין, שתחולק בין בתי חולים ציבוריים כלליים בהתאם להוראות [[סעיף 5]] [[או 6]]:
:: (1) בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות - 0.5%;
:: (2) בעבור שירות דיפרנציאלי - שיעור הגידול באוכלוסייה בשנה הקודמת לעומת השנה שלפניה, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בתוספת 0.209%;
:: (3) בעבור שירות בריאות אחר - 77.5% מסכום של שיעור הגידול באוכלוסייה בשנה הקודמת לעומת השנה שלפניה, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ושל 0.209%;
:: (4) בשנת 2029 יתווסף לכל תוספת כמפורט בפסקאות (2) ו-(3), לפי העניין, שיעור של 0.2%, ובשנת 2030 - 0.4%;
:- &quot;תעריפון משרד הבריאות&quot; - רשימת תעריפי האשפוז והשירותים האמבולטוריים והדיפרנציאליים שמפרסם משרד הבריאות באתר האינטרנט שלו, המשקפת את התעריפים כפי שמתעדכנים מזמן לזמן לפי צווים מכוח [[סעיף 12 לחוק הפיקוח]];
:- &quot;תקרת צריכה&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 2]] לעניין שירות דיפרנציאלי ושירות בריאות אחר, וכמשמעותה [[בסעיף 3]] לעניין שירות אשפוז במחלקות פנימיות, והכול לרבות תקרות צריכה שאוחדו כאמור [[בסעיף 10]];
:- &quot;השרים&quot; - שר הבריאות ושר האוצר.

@ 2. חישוב תקרת צריכה לעניין שירות דיפרנציאלי ושירות בריאות אחר
: (א) תקרת הצריכה לעניין שירות דיפרנציאלי ותקרת הצריכה לעניין שירות בריאות אחר, לכל אחת מקופות החולים בכל בית חולים ציבורי כללי, בכל אחת מהשנים 2026 עד 2030, תחושב כמפורט להלן:
:: (1) בשנת 2026 - מכפלת חלקה היחסי של קופת חולים בבית חולים מהיקף ההתחשבנות הכללי בתקרת הצריכה הכוללת לעניין סוג שירות בריאות, בתוספת שיעור העדכון ותוספת ריאלית;
:: (2) בשנים 2027 עד 2030 - תקרת הצריכה בשנה הקודמת בתוספת שיעור העדכון והתוספת הריאלית;
:: (3) לעניין קופת חולים הנותנת שירותי בריאות למטופלים שנרשמו להסדר מיוחד לפי [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרים לעניין רישום בקופת חולים ומתן שירותי בריאות לנמצאים בישראל שאינם מבוטחים לפי החוק), התשפ&quot;ד-2024]] - יתווסף לתקרת הצריכה כאמור בפסקאות (1) ו-(2), לפי העניין, סכום כלהלן, לפי העניין (בסעיף זה - תוספת בעבור מטופלים שנרשמו להסדר מיוחד):
::: (א) בשנת 2026 - סך התשלומים שנדרשה קופת החולים לשלם לבית החולים הציבורי הכללי בשנת 2025 בעד צריכת שירותי בריאות שניתנו למטופלים כאמור, בתוספת שיעור העדכון;
::: (ב) בשנים 2027 עד 2030 - התוספת בעבור מטופלים שנרשמו להסדר מיוחד בשנה הקודמת, בתוספת שיעור העדכון.
: (ב) נוסף על האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) בשנת 2026 -
::: (א) עלה שיעור הגידול הפרטני לעניין בית חולים ציבורי כללי מסוים, למעט בית חולים חדש, על שיעור הגידול הקובע, יופחת מסכומי תקרות הצריכה שחושבו לשנת 2026 לפי סעיף קטן (א)(1) לגבי אותו בית חולים, שיעור ההפרש החיובי שבין שיעור הגידול הפרטני ובין שיעור הגידול הקובע;
::: (ב) הסכום שהופחת כאמור בפסקת משנה (א) יתווסף לתקרות הצריכה של בתי החולים הציבוריים הכלליים לגבי אותם סוגי שירותים, למעט בית חולים ציבורי כללי שלגביו הופחת הסכום כאמור או בית חולים חדש, בהתאם לחלקם היחסי מתקרת הצריכה הכוללת;
::: (ג) תקרת הצריכה של קופת החולים בבית החולים הציבורי הכללי האמור בסעיף קטן (א), תגדל או תפחת, לפי העניין, בהתאם לשינוי בשיעור הקפיטציה של קופת החולים לעומת שנת 2023, ולעניין תקרת צריכה בבית חולים בקו עימות - לעומת שנת 2022;
:: (2) בכל אחת מהשנים 2027 עד 2030, תקרת הצריכה של קופת החולים בבית החולים הציבורי הכללי כאמור בסעיף קטן (א), תגדל או תפחת, לפי העניין, בהתאם לשינוי בשיעור הקפיטציה של קופת החולים לעומת השנה שקדמה לה, ובלבד שסך תקרות הצריכה של כלל קופות החולים בבית החולים הציבורי הכללי לא ישתנה בשל השינויים האמורים בפסקה זו.
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;בית חולים חדש&quot; - בית חולים ציבורי כללי שקיבל לראשונה תעודת רישום לפי [[פקודת בריאות העם]] לאחר יום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ו (31 בדצמבר 2015), למעט בית חולים כאמור שקיבל את תעודת הרישום לראשונה בשל איחוד כאמור [[בסעיף 10]];
::- &quot;בית חולים בקו עימות&quot; - בית חולים ציבורי כללי שהיקף ההתחשבנות שלו עם כלל קופות החולים ברבעון האחרון של שנת 2023 ירד ב-15% לפחות מממוצע היקפי ההתחשבנות שלו עם כלל קופות החולים בשלושת הרבעונים הראשונים של אותה השנה;
::- &quot;היקף התחשבנות לשנת 2023&quot; - היקף ההתחשבנות של קופת חולים עם בית חולים ציבורי כללי, למעט בית חולים בקו עימות, בשנת 2023, בעד שירות דיפרנציאלי או שירות בריאות אחר, לפי העניין;
::- &quot;היקף התחשבנות של קופת חולים עם בית חולים בקו עימות&quot; - היקף ההתחשבנות של קופת חולים עם בית חולים בקו עימות, בשנת 2022, בעד שירות דיפרנציאלי או שירות בריאות אחר, לפי העניין, [[ובתוספת 3%]] לעניין שירות דיפרנציאלי, או [[בתוספת 4%]] לעניין שירות בריאות אחר;
::- &quot;הפרש 2022&quot; - היחס שבין סך צריכת שירותי הבריאות שאינם שירות אשפוז במחלקות פנימיות על ידי כלל קופות החולים בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2022 ובין תקרת הצריכה ברוטו של כלל קופות החולים באותו בית חולים של שירותי בריאות שאינם שירות אשפוז במחלקות פנימיות לשנת 2022, ולעניין בית חולים ציבורי כללי שהיחס כאמור היה לגביו קטן מ-100% - 100%;
::- &quot;הפרש 2024&quot; - היחס שבין סך צריכת שירותי הבריאות שאינם שירות אשפוז במחלקות פנימיות על ידי כלל קופות החולים בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2024 ובין תקרת הצריכה ברוטו של כלל קופות החולים באותו בית חולים של שירותי בריאות שאינם שירות אשפוז במחלקות פנימיות לשנת 2024;
::- &quot;חלקה היחסי של קופת חולים בבית חולים מהיקף ההתחשבנות הכללי&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
::: (1) לעניין בית חולים ציבורי כללי, למעט בית חולים בקו עימות, לפי סוג שירות הבריאות - היחס שבין שני אלה:
:::: (א) היקף התחשבנות לשנת 2023 בעד אותו סוג שירות בריאות;
:::: (ב) היקף התחשבנות לשנת 2023 בעד אותו סוג שירות בריאות של כל קופות החולים עם כל בתי החולים, בתוספת כל היקפי ההתחשבנות של כל קופות החולים עם כל בתי החולים בקו עימות;
::: (2) לעניין בית חולים בקו עימות, לפי סוג שירות הבריאות - היחס שבין שני אלה:
:::: (א) היקף ההתחשבנות של קופת חולים עם בית חולים בקו עימות בעד אותו סוג שירות בריאות;
:::: (ב) היקף התחשבנות לשנת 2023 בעד אותו סוג שירות בריאות של כל קופות החולים בכל בתי החולים הציבוריים, ובתוספת כל היקפי ההתחשבנות של כל קופות החולים עם כל בתי החולים בקו עימות;
::- &quot;שיעור הגידול הפרטני&quot; - הפער שבו עלה הפרש 2024 על הפרש 2022 לכל בית חולים ציבורי כללי בנפרד;
::- &quot;שיעור הגידול הקובע&quot; - הפער הממוצע שבו עלה הפרש 2024 לכלל קופות החולים ובתי החולים הציבוריים הכלליים על הפרש 2022 לכלל קופות החולים ובתי החולים הציבוריים הכלליים, בתוספת 1.2%;
::- &quot;תקרת צריכה ברוטו&quot; ו&quot;תקרת צריכה נטו&quot; - כמשמעותן לפי [[חוק ההתחשבנות 2021]];
::- &quot;תקרת הצריכה הכוללת&quot;, לעניין שירות דיפרנציאלי או לעניין שירות בריאות אחר - סכום כל תקרות הצריכה נטו, לשנת 2025, של כלל קופות החולים בבתי החולים הציבוריים הכלליים, לשירות דיפרנציאלי או לשירות בריאות אחר, לפי העניין, בתוספת שיעור הקידום.

@ 3. חישוב תקרת צריכה לעניין שירות אשפוז במחלקות פנימיות
: (א) תקרת הצריכה לעניין שירות אשפוז במחלקות פנימיות בבית חולים ציבורי כללי, בכל אחת מהשנים 2026 עד 2030, תחושב כמפורט להלן:
:: (1) בשנת 2026 - היחס שבין מספר ימי האשפוז שצרכה קופת חולים במחלקות הפנימיות של אותו בית חולים בשנת 2025 לסך ימי האשפוז שצרכו כלל קופות החולים במחלקות הפנימיות של אותו בית חולים בשנת 2025, כשהוא מוכפל בסכום הכולל שכלל קופות החולים נדרשו לשלם לאותו בית חולים בשנת 2025 לפי [[סעיף 15(א)(2) לחוק ההתחשבנות 2021]] וב-99%, ובתוספת שיעור העדכון ותוספת ריאלית;
:: (2) בשנים 2027 עד 2030 - היחס שבין מספר ימי האשפוז שצרכה קופת חולים במחלקות הפנימיות של אותו בית חולים ובין סך מספר ימי האשפוז שצרכו כלל קופות החולים במחלקות הפנימיות של אותו בית חולים, בשנה הקודמת, כשהוא מוכפל בסך תקרות הצריכה לשירות אשפוז במחלקות פנימיות של כל קופות החולים של אותו בית חולים בשנה הקודמת, ובתוספת שיעור העדכון לאותה שנה ותוספת ריאלית.
: (ב) השרים רשאים, בצו, לקבוע קוד נוסף על הקודים המפורטים בהגדרה &quot;שירות אשפוז במחלקות הפנימיות&quot; או קוד אחר שיבוא במקום הקוד המפורט בהגדרה האמורה.
: (ג) המנהל יודיע, אחת לרבעון החל מיום ט&quot;ז בתמוז התשפ&quot;ו (1 ביולי 2026), לכל קופת חולים, מה היחס בין מספר ימי האשפוז שצרכה קופת החולים במחלקות הפנימיות של כל בית חולים ובין סך מספר ימי האשפוז שצרכו כלל קופות החולים במחלקות הפנימיות של כל בית חולים כאמור, ברבעון שקדם לו.
: (ד) בסעיף זה, &quot;מספר ימי האשפוז שצרכה קופת חולים במחלקות הפנימיות של בית חולים&quot; - מספר ימי האשפוז שצרכה קופת חולים במחלקות הפנימיות של בית חולים ציבורי כללי בניכוי ימי שירות אשפוז בית מהם שצרכה קופת החולים בבית החולים.

@ 4. תוספת תשלום המחולקת לפי מדד לשיפור השירות לעניין שירות אשפוז במחלקות פנימיות
: (א) נוסף על הסכומים שמשלמת קופת החולים לפי [[סעיף 12(ג)]], בכל אחת מהשנים 2026 עד 2030, ישלמו כלל קופות החולים לכלל בתי החולים הציבוריים הכלליים סכום כולל של 90 מיליון שקלים חדשים, כל אחת בהתאם לשיעור הקפיטציה שלה, בעד שירות אשפוז במחלקות פנימיות, לפי הוראות סעיף קטן (ו) וכפי שיורה להן המנהל (בסעיף זה - תוספת התשלום למחלקות הפנימיות), לא יאוחר מ-60 ימים מהמועד שבו קיבלו את ההוראה האמורה.
: (ב) המנהל, בהסכמת הממונה על התקציבים במשרד האוצר ולאחר שנתן לבתי החולים הציבוריים הכלליים הזדמנות לטעון את טענותיהם, יקבע את המדד לשיפור השירות במחלקות הפנימיות בבתי חולים ציבוריים כלליים בהתאם לעקרונות המפורטים בסעיף קטן (ג) ויפרסמו בהוראת מינהל, באתר האינטרנט של משרד הבריאות (בסעיף זה - המדד לשיפור השירות).
: (ג) המדד לשיפור השירות במחלקות הפנימיות יכלול מדדים שלפיהם יימדדו וידורגו המחלקות הפנימיות של כלל בתי החולים הציבוריים הכלליים, ויתבסס על תמהיל כמפורט להלן:
:: (1) מחצית מהמדד יורכב ממדדים קליניים שיורה עליהם המנהל, ובכלל זה מדדים הנוגעים לאיכות הטיפול במחלקות הפנימיות;
:: (2) מחצית מהמדד יורכב ממדדים של איכות השירות שיורו עליהם המנהל והממונה על התקציבים במשרד האוצר, ובכלל זה מדדים הנוגעים לשביעות רצון המטופלים באשפוז במחלקות הפנימיות.
: (ד) המנהל והממונה על התקציבים במשרד האוצר רשאים להחליט על תמהיל אחר של מדדים מהתמהיל כמפורט בפסקאות (1) ו-(2) של סעיף קטן (ג), ובלבד שהחלטה על תמהיל השונה ביותר מ-10% מהחלוקה הקבועה בין אותן פסקאות, תהיה טעונה אישור ועדת הבריאות של הכנסת.
: (ה)(1) המנהל יורה על הדיווחים והנתונים שעל כל בית חולים ציבורי כללי להגיש לשם בחינת עמידתו במדד לשיפור השירות ועל המועדים להגשתם, ובלבד שבכל הנוגע למידע אישי כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]], יידרש דיווח על המידע המפורט להלן בלבד:
::: (א) נתונים לגבי מטופל שהשתחרר מאשפוז במחלקה פנימית לשם ביצוע סקר חוויית שירות המטופל, בהתאם לפילוחים שיורה עליהם המנהל לפי קבוצות גיל, מועדי השחרור מהאשפוז ומשך האשפוז המזערי שייכלל בסקר; הנתונים שיועברו לפי פסקת משנה זו יהיו שם פרטי, מספר טלפון, קוד בית החולים הציבורי הכללי וקוד מחלקת האשפוז;
::: (ב) נתונים לגבי צוות מטפל במחלקה הפנימית והכשרותיו: שם מלא, מספר זהות, היקף העסקה בבית החולים, מספר חודשי העסקה באותה שנה והכשרות.
:: (2) מידע אישי שיתקבל מדיווח לפי פסקה (1) יישמר במאגר מידע כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]].
:: (3) נתונים כאמור בפסקה (1)(א) ישמשו לשם ביצוע סקר חוויית שירות המטופל בלבד, ונתונים בדבר השם הפרטי ומספר הטלפון יימחקו מייד לאחר סיום ביצוע הסקר בכללותו, או בתוך שלושה חודשים ממועד קבלת הנתונים, לפי המוקדם.
:: (4) לשם ביצוע סקר חוויית שירות המטופל, יודיע המנהל לפני ביצוע הסקר, למטופל שפרטיו הועברו לפי פסקה (1)(א), באופן פשוט ונוח במסר אישי כתוב, ובהעדר אפשרות לקבל מסר כאמור - באמצעות מסר אישי קולי, על העברת הפרטים ומטרת השימוש בהם, וייתן לו הזדמנות סבירה להשיב באותו אמצעי אם אינו מעוניין שייצרו עימו קשר לשם ביצוע הסקר; הודיע מטופל כאמור, יימחקו פרטיו מייד ולא ייעשה בהם כל שימוש.
:: (5) על אף האמור בפסקה (4), לשם ביצוע סקר כאמור באותה פסקה בשנת 2026, יודיע המנהל, לרבות באמצעות בית החולים, לפני ביצוע הסקר, למטופל המאושפז במחלקה הפנימית, במסר אישי באופן שיורה המנהל, על העברת הפרטים ומטרת השימוש בהם ועל אפשרות המטופל לפנות ולהודיע אם אינו מעוניין שייצרו עימו קשר לשם ביצוע הסקר, בדרך פשוטה ונוחה שתימסר בהודעה ובתוך מועד שיימסר בה, ובלבד שהדרך והמועד יבטיחו שתינתן למטופל הזדמנות סבירה למתן הודעתו; נוסח המסר שיורה המנהל יפורסם גם באתר האינטרנט של בית החולים ושל משרד הבריאות; הודיע מטופל כאמור, יימחקו פרטיו מייד ולא ייעשה בהם כל שימוש.
: (ו) תוספת התשלום למחלקות הפנימיות תחולק בין בתי החולים הציבוריים הכלליים, בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות שעליהם יודיע המנהל לבתי החולים הציבוריים הכלליים, עד 31 במרץ בכל שנה, לגבי השנה הקודמת, ובשנת
2026 - בתוך חודש מיום פרסומו של חוק זה.
: (ז) שר האוצר רשאי, בצו, לקבוע במקום הסכום הקבוע בסעיף קטן (א), סכום העולה עליו.

@ 5. חלוקת התוספת הריאלית
: (א) לשם חישוב תקרות הצריכה כאמור [[בסעיף 2]] לעניין כל בית חולים ציבורי כללי, יחולק סך התוספת הריאלית של כלל בתי החולים הציבוריים הכלליים (בסעיף זה - סך התוספת הריאלית) בעבור שירות דיפרנציאלי ובעבור שירות בריאות אחר, לפי העניין, בין כלל בתי החולים הציבוריים הכלליים, בהתאם להוראות אלה:
:: (1) מחצית מסך התוספת הריאלית לשנה מסוימת תחולק בהתאם לתוכנית המיטות הרב-שנתית, כך ש-70% מאותה מחצית יחולקו בעד מיטות האשפוז שהוקצו במסגרת התוכנית ו-30% מאותה המחצית יחולקו בעד מיטות האשפוז שניתן לגביהן אישור לפי [[פקודת בריאות העם]] ונפתחו בפועל;
:: (2) מחצית מסך התוספת הריאלית לשנה מסוימת תחולק בהתאם לחלק היחסי של תקרות הצריכה של כל בית חולים ציבורי כללי מסך תקרות הצריכה של כלל בתי החולים הציבוריים הכלליים.
: (ב) לשם חישוב תקרות הצריכה כאמור [[בסעיף 2]] לעניין כל בית חולים ציבורי כללי, תחולק התוספת הריאלית בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות בין בתי החולים הציבוריים הכלליים, בהתחשב בתוכנית המיטות הרב-שנתית או בשיקולים נוספים שקבעו השרים.

@ 6. חישוב שונה לעניין תקרות צריכה, שיעור הקידום והתוספת הריאלית
: (א) על אף האמור בהגדרות &quot;שיעור הקידום&quot; ו&quot;תוספת ריאלית&quot; [[ובסעיפים 2]] [[ו-5]], השרים רשאים, בהחלטה מנומקת בכתב, לחשב, לגבי קופת חולים ובית חולים ציבורי כללי מסוימים, שיעור קידום ותוספת ריאלית השונים משיעור הקידום והתוספת הריאלית, בהתחשב, בין השאר, באחד או יותר מהשיקולים המפורטים להלן:
:: (1) מכשירים רפואיים נוספים שאושרו לבית חולים על פי כל דין ואופן מימוש האישור; לעניין זה, &quot;מכשיר רפואי&quot; - מכשיר רפואי שנקבע לגביו כי הרכישה או השימוש שלו טעונים רישיון לפי [[סעיף 65ב(3) לפקודת בריאות העם]];
:: (2) שינוי במספר המבוטחים המשוקלל, ובכלל זה שינוי כאמור באזור מסוים;
:: (3) תוכנית המיטות הרב-שנתית ואופן מימושה.
: (ב) החישוב כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה באופן שסך תקרות הצריכה, סך שיעור הקידום וסך התוספת הריאלית לסך תקרות הצריכה לשירותי הבריאות ולכלל בתי החולים הציבוריים הכלליים וקופות החולים בשנה מסוימת, לא ישתנה בשל השינוי בהתאם לאותו סעיף קטן.

@ 7. חישוב רצפת צריכה
: רצפת הצריכה לכל אחת מקופות החולים בכל בית חולים ציבורי כללי, בכל אחת מהשנים 2026 עד 2030, תחושב כמפורט להלן, לפי העניין:
: (1) בעד שירות דיפרנציאלי ושירות בריאות אחר -
:: (א) בשנת 2026 - 95% מתקרת הצריכה לאותה שנה;
:: (ב) בשנת 2027 - רצפת הצריכה בשנת 2026, בתוספת שיעור העדכון ובתוספת שיעור של 1%;
:: (ג) בשנת 2028 - כמפורט להלן, לפי העניין:
::: (1) אם יחס הממוצעים היה עד 97% - 97% מרצפת הצריכה לשנת 2027, בתוספת שיעור העדכון ובתוספת שיעור של 1%;
::: (2) אם יחס הממוצעים עלה על 97% ולא עלה על 100% - מכפלת יחס הממוצעים ברצפת הצריכה לשנת 2027, בתוספת שיעור העדכון ובתוספת שיעור של 1%;
::: (3) אם יחס הממוצעים עלה על 100% - רצפת הצריכה בשנת 2027, בתוספת שיעור העדכון ובתוספת שיעור של 1%;
::: בפסקה זו, &quot;יחס הממוצעים&quot; - היחס שבין היקף ההתחשבנות הממוצע של קופת החולים בבית החולים הציבורי הכללי בשנים 2026 ו-2027 ובין רצפת הצריכה הממוצעת של קופת החולים בבית החולים הציבורי הכללי לאותן שנים, לאותו סוג שירות בריאות;
:: (ד) בשנים 2029 ו-2030 - רצפת הצריכה בשנה הקודמת, בתוספת שיעור העדכון ובתוספת שיעור של 1%;
: (2) על אף האמור בפסקה (1), מצאו השרים בשנה מסוימת כי היחס שבין היקף ההתחשבנות המורחב של קופת החולים לאותו בית חולים ובין היקף ההתחשבנות המורחב של כל קופות החולים לאותו בית חולים בשנה הקודמת אינו עולה על 12%, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
:: (א) רצפת הצריכה לעניין שירות בריאות אחר של קופת החולים באותו בית חולים באותה שנה תהיה בשיעור של 95% מרצפת הצריכה לעניין שירות בריאות אחר שהייתה מחושבת לפי פסקה (1), ובלבד ששיעור הקפיטציה של קופת החולים אינו עולה על 20%;
:: (ב) השרים רשאים לחשב, לגבי קופת חולים מסוימת בבית חולים ציבורי כללי מסוים, רצפת צריכה לגבי שירות בריאות כמפורט להלן, לפי העניין, נמוכה מהאמור בפסקה (1), ובלבד שאינה פחותה מ-95% מרצפת הצריכה לאותה שנה לפי אותה פסקה, לאחר שנתנו לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם ושקלו את מצבו הכלכלי של בית החולים ואת השפעת קופת החולים על מספר המבוטחים שלה המקבלים שירות באותו בית חולים, אם התקיים אחד מאלה:
::: (1) לעניין שירות דיפרנציאלי - אם שיעור הקפיטציה של קופת החולים אינו עולה על 20%;
::: (2) לעניין שירות דיפרנציאלי ולעניין שירות בריאות אחר - אם שיעור הקפיטציה של קופת החולים בנפה שבו נמצא בית החולים אינו עולה על 20%; לעניין זה, &quot;נפה&quot; - כמשמעותה [[בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם]], לפי [[סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש&quot;ח-1948]];
::: בפסקה זו, &quot;היקף ההתחשבנות המורחב&quot; - סך כל התשלומים שנדרשת קופת חולים לשלם לבית חולים ציבורי כללי בעד שירותי בריאות, לרבות תשלום של קופת חולים לבית חולים ציבורי כללי שבבעלותה ושאינו תאגיד נפרד ממנה;
: (3) בעד שירות אשפוז במחלקות פנימיות - 100% מתקרת הצריכה לאותה שנה.

@ 8. שינוי תקרות הצריכה ורצפות הצריכה
: (א) החליטה הממשלה על הגדלת עלות סל שירותי הבריאות כמשמעותה [[בסעיף 9 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]] למטרת צריכת שירותי בריאות בבתי החולים הציבוריים הכלליים, רשאים השרים, בצו, לקבוע תקרות צריכה גבוהות מהתקרות שחושבו לפי [[סעיפים 2]] [[ו-3]], או רצפות צריכה גבוהות מהרצפות שחושבו לפי [[סעיף 7]], בהתאם לאמות מידה שיקבעו בצו כאמור, ובלבד שסך תוספת ההוצאה לקופות החולים בשל הקביעה כאמור יהיה שווה לסכום שהתווסף לעלות סל שירותי הבריאות למטרה האמורה.
: (ב) השרים רשאים, בצו, לקבוע תקרות צריכה שונות מתקרות הצריכה שחושבו לפי [[סעיפים 2]] [[או 3]], בהתאם לאמות מידה שיקבעו בצו כאמור, אם מצאו כי הקביעה נדרשת בשל שינוי במחירים של אותו סוג של שירות בריאות, כפי שהם מפורסמים בתעריפון משרד הבריאות, ובלבד שסך תקרות הצריכה לא ישתנה בשל הקביעה כאמור.

@ 9. הודעה על תקרת צריכה ורצפת צריכה
: השרים, או מי שהם הסמיכו לכך מקרב עובדי משרדיהם, יודיעו לכל בית חולים ציבורי כללי ולכל קופת חולים -
: (1) עד יום ט&quot;ו בסיוון התשפ&quot;ו (31 במאי 2026) - מהי תקרת הצריכה ורצפת הצריכה לשירותי הבריאות לשנת 2026;
: (2) עד 1 במרץ של כל אחת מהשנים 2027 עד 2030 - מהי תקרת הצריכה ורצפת הצריכה לשירותי הבריאות לאותה שנה.

@ 10. איחוד בתי חולים
: אוחדו שני בתי חולים ציבוריים כלליים או יותר לבית חולים ציבורי כללי אחד, בעל תעודת רישום אחת לפי [[פקודת בריאות העם]], יאוחדו תקרות הצריכה ורצפות הצריכה שלהם, בהתאם לסכום התקרות והרצפות כאמור.

@ 11. שירות אשפוז בית
: (א) קופת חולים תשלם בעד שירות אשפוז בית דיפרנציאלי שצרכה מבית חולים ציבורי כללי, שניתן באמצעות בית החולים ורופאיו, בהתאם לתשלום שהייתה משלמת לפי הוראות חוק זה בעד שירות דיפרנציאלי.
: (ב) בעד פיתוח שירות אשפוז בית פנימי ושירות אשפוז בית אחר ישולמו לבית חולים ציבורי כללי תשלומים כלהלן, מתוך הסכום שיוקצה כאמור בסעיף קטן (ג), לעניין מבוטחים שבית החולים הציבורי הכללי הודיע לקופת חולים כי הוא מפנה לשירות אשפוז בית:
:: (1) בעד שירות אשפוז בית פנימי או שירות אשפוז בית אחר שקופת החולים מספקת שלא באמצעות בית החולים - יעביר משרד הבריאות לבית החולים הציבורי הכללי סכום כספי בעד כל מבוטח שהופנה כאמור;
:: (2) בעד שירות אשפוז בית פנימי או שירות אשפוז בית אחר שנתן בית החולים הציבורי הכללי באמצעות בית החולים ורופאיו, שקופת החולים לא הודיעה לבית החולים שבכוונתה לספק כאמור בפסקה (1), או שבהתאם להוראת המינהל כאמור בסעיף קטן (ה) לא נדרשת לגביו הודעתה - יעביר משרד הבריאות לבית החולים הציבורי הכללי סכום כספי בעד שירות אשפוז הבית כאמור.
: (ג) על אף האמור [[בסעיף 3א לחוק יסודות התקציב]], משרד הבריאות יקצה תקציב כלהלן לטובת העברת הסכומים הכספיים כמפורט בסעיף קטן (ב):
:: (1) בשנת 2026 - 30 מיליון שקלים חדשים;
:: (2) בשנת 2027 - 40 מיליון שקלים חדשים;
:: (3) בכל אחת מהשנים 2028 עד 2030 - 50 מיליון שקלים חדשים.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), בית חולים ציבורי כללי רשאי להודיע למנהל, עד 1 בדצמבר בשנה מסוימת, כי במקום התשלומים כאמור באותו סעיף קטן הוא בוחר בחלופה של המרת מיטות בתעודת רישומו בעבור אספקת שירות אשפוז בית פנימי ושירות אשפוז בית אחר שיינתנו באמצעות בית החולים ורופאיו, ובלבד שהמנהל פרסם הוראת מינהל כאמור בסעיף קטן (ה) ביום תחילתו של חוק זה או לאחריו; הודיע בית החולים כאמור, יחולו הוראות אלה החל מהשנה שלאחר מתן ההודעה:
:: (1) המנהל או מי שהוא הסמיך לכך מבין עובדי משרד הבריאות, ימיר מיטות בתעודת רישומו של בית החולים הציבורי הכללי ממיטות לאספקת שירות אשפוז במחלקות פנימיות או ממיטות לאספקת שירות בריאות אחר, למיטות לאספקת שירות אשפוז בית; המרה כאמור תבוצע בהתאם למספר המיטות לאספקת שירות אשפוז הבית שביקש בית החולים ושאושרו לו, ובהתחשב ביחס שבין המחירים של שירותי הבריאות הניתנים בקשר למיטות שיומרו ובין המחירים של שירותי אשפוז הבית, לפי תעריפון משרד הבריאות, לפי העניין;
:: (2) תקרת הצריכה של קופת החולים לעניין שירות אשפוז במחלקות פנימיות או שירות בריאות אחר בבית החולים הציבורי הכללי תופחת באופן יחסי למספר המיטות שהומרו למיטות לאספקת שירות אשפוז בית כאמור בפסקה (1);
:: (3) קופת חולים תשלם לבית החולים הציבורי הכללי סכום שלא יעלה על המחיר המלא לאותו סוג שירות בעד שירות אשפוז בית פנימי ובעד שירות אשפוז בית אחר שניתן באמצעות בית החולים ורופאיו, ובלבד שבית החולים הודיע לקופת חולים כי הוא מפנה את המבוטח לשירות אשפוז בית והקופה לא הודיעה על כוונתה לספק את שירות אשפוז הבית למבוטח;
:: (4) על אף האמור בפסקה (3), סך התשלום שתשלם קופת החולים לבית החולים הציבורי הכללי בעד שירות אשפוז בית פנימי או שירות אשפוז בית אחר, לפי העניין, לא יעלה על 110% מהסכום שהופחת מתקרת הצריכה כאמור בפסקה (2).
: (ה) המנהל יפרסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות הוראת מינהל לעניין שירות אשפוז בית, לרבות אמות מידה לאיכות השירות ולעניין שירות אשפוז בית שניתן באמצעות בית חולים ורופאיו, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
:: (1) הודעת בית החולים הציבורי הכללי לקופת החולים כי הוא מפנה מבוטח לאשפוז בית;
:: (2) הודעת קופת החולים על כוונתה לספק את שירות אשפוז הבית למבוטח, אופן מסירתה ומועדיה ואופן אספקת השירות ומועדו וכן סוגי שירות אשפוז בית אחר שלגביהם לא תידרש קבלת הודעה כאמור;
:: (3) אמות מידה לחישוב הסכום הכספי לפי סעיף קטן (ב)(1) או (2), לפי העניין.
: (ו) בסעיף זה -
::- &quot;שירות אשפוז בית אחר&quot; - שירות אשפוז בית המסופק כחלק ממתן שירות בריאות אחר;
::- &quot;שירות אשפוז בית דיפרנציאלי&quot; - שירות אשפוז בית המסופק כחלק ממתן שירות דיפרנציאלי;
::- &quot;שירות אשפוז בית פנימי&quot; - שירות אשפוז בית המסופק כחלק ממתן שירות אשפוז במחלקות הפנימיות.

@ 12. תשלום בעד שירותי בריאות
: (א) קופת חולים תשלם בעד שירות דיפרנציאלי או שירות בריאות אחר שצרכה בכל בית חולים ציבורי כללי, בכל אחת מהשנים 2026 עד 2030, סכומים כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) אם קופת החולים צרכה שירותים דיפרנציאליים או שירותי בריאות אחרים עד לרצפת הצריכה, לפי העניין - רצפת הצריכה לאותה שנה, אולם אם ראו השרים, או עובדי משרדיהם שהם הסמיכו לכך, שבית החולים הציבורי הכללי לא הסכים לספק לקופת החולים, באותה שנה, על פי בקשתה, שירותי בריאות הדומים בהיקפם הכספי, בזמינותם ובתמהיל שלהם לשירותים דיפרנציאליים או לשירותי בריאות אחרים שסיפק בית החולים לקופת החולים בשנה הקודמת, ישולם המחיר המלא בעד שירותים דיפרנציאליים או שירותי בריאות אחרים שנצרכו;
:: (2) אם קופת החולים צרכה שירותים דיפרנציאליים או שירותי בריאות אחרים, לפי העניין, מעבר לרצפת הצריכה ועד לתקרת הצריכה - סכום שלא יעלה על המחיר המלא בעד שירותים דיפרנציאליים או שירותי בריאות אחרים שנצרכו;
:: (3) אם קופת החולים צרכה שירותים דיפרנציאליים או שירותי בריאות אחרים, לפי העניין, מעבר לתקרת הצריכה - תקרת הצריכה בתוספת סכום מופחת כמפורט להלן, לפי העניין:
::: (א) בעד צריכת שירות דיפרנציאלי מעבר לתקרת הצריכה שנקבעה לשירות כאמור - לא יותר מ-63.5% מהמחיר המלא של השירות;
::: (ב) בעד צריכת שירות בריאות אחר מעבר לתקרת הצריכה שנקבעה לשירות כאמור - לא יותר מ-41% מהמחיר המלא של השירות.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), צרכה קופת חולים מבית חולים ציבורי כללי, בכל אחת מהשנים 2026 עד 2030 -
:: (1) שירותים דיפרנציאליים בסכום הנמוך מתקרת הצריכה שנקבעה לשירותים אלה, יתווסף, לעניין חישוב התשלום כאמור בסעיף קטן (א), ההפרש שבין תקרת הצריכה ובין הצריכה בפועל של שירותים אלה לתקרת הצריכה של שירות בריאות אחר;
:: (2) שירותי בריאות אחרים בסכום הנמוך מתקרת הצריכה שנקבעה לשירותים אלה, יתווסף, לעניין חישוב התשלום כאמור בסעיף קטן (א), ההפרש שבין תקרת הצריכה ובין הצריכה בפועל של שירותים אלה לתקרת הצריכה של שירות דיפרנציאלי.
: (ג) קופת חולים תשלם בעד שירות אשפוז במחלקות הפנימיות, בכל אחת מהשנים 2026 עד 2030, את סכום רצפת הצריכה כאמור [[בסעיף 7(3)]].

@ 13. מועד התשלום בעד שירותי בריאות
: (א) קופת חולים תעביר לבית חולים ציבורי כללי, לא יאוחר מ-60 ימים מ-1 בחודש שבו קיבלה מבית החולים הודעת חיוב חודשית, את הסכום הגבוה מהסכומים כמפורט להלן:
:: (1) 8.33% מרצפת הצריכה לאותה שנה שנקבעה לקופת החולים באותו בית חולים ציבורי כללי, אלא אם כן קיבלה קופת החולים אישור מהשרים או מעובדי משרדיהם שהם הסמיכו לכך, לשלם את המחיר המלא בעד שירותי הבריאות שנצרכו בלבד, בשל כך שבית החולים לא הסכים לספק לקופת החולים שירותי בריאות הדומים לשירותי הבריאות שסיפק לה בשנה הקודמת כאמור [[בסעיף 12(א)(1)]];
:: (2) הסכום שאינו שנוי במחלוקת בהודעת החיוב;
:: (3) 97% מהסכום נטו הנדרש על פי הודעת החיוב לעניין שירותי הבריאות המובאים בחשבון בתקרת הצריכה, שירותי רפואה דחופה (מיון) ושירותי אשפוז בית, אלא אם כן קופת החולים ערערה על הודעת החיוב, בהתאם למנגנון בירור לפי הוראת מינהל שקבע המנהל ושפרסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות, ובית החולים לא השיב לערעור זה בהתאם להוראת המינהל כאמור.
: (ב) לא העבירה קופת חולים לבית חולים ציבורי כללי את סכום התשלום הנדרש לפי סעיף קטן (א), או את סכום תוספת התשלום למחלקות הפנימיות בהתאם להוראות [[סעיף 4(א)]], יחולו הוראות אלה:
:: (1) על סכום שלא הועבר כאמור תתווסף ריבית החשב הכללי מהמועד האחרון לתשלום כאמור בסעיף קטן (א) עד מועד העברתו בפועל לבית החולים הציבורי הכללי;
:: (2) המנהל, לאחר שנתן לקופת החולים ולבית החולים הזדמנות לטעון את טענותיהם, רשאי לבצע קיזוז של הסכום שלא הועבר כאמור ממקורות המימון של שירותי הבריאות כמשמעותם [[בסעיף 13(א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]] ומכספי התמיכה המועברים לקופת החולים לפי [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב]], ולהעבירו לבית החולים הציבורי הכללי.
: (ג) סכומים עודפים ששילמה קופת חולים לבית חולים ציבורי כללי בשל הוראות סעיף קטן (א) או סכומים שהיה על קופת חולים לשלם לבית חולים ציבורי כללי ולא שולמו בשל הוראות הסעיף הקטן האמור, יוחזרו או ישולמו, לפי העניין, בתוספת ריבית החשב הכללי, מהמועד שבו שילמה קופת החולים סכומים עודפים כאמור, או מהמועד האחרון לתשלום כאמור בסעיף קטן (א), לפי העניין, בתוך 30 ימים מתום הליך הבירור לפי הוראת המינהל האמורה בסעיף קטן (א)(3).
: (ד) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מחובת קופת חולים לשלם לבית חולים ציבורי כללי כל תשלום אחר שהיא חייבת בו.
: (ה) בסעיף זה, &quot;ריבית החשב הכללי&quot; - כמשמעותה בהודעה בדבר שיעורי ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת מזמן לזמן ברשומות.

@ 14. מטופל המיועד להעברה
: קופת חולים תשלם לבית חולים ציבורי כללי בעד שירות אשפוז של מטופל המיועד להעברה, כמפורט להלן:
: (1) מהיום הראשון שבו הוא נחשב מטופל המיועד להעברה (בסעיף זה - מועד ההעברה המיועד) עד היום הרביעי ממועד ההעברה המיועד - מחיר מלא;
: (2) החל מהיום החמישי ממועד ההעברה המיועד עד היום ה-28 ממועד ההעברה המיועד - 120% מהמחיר המלא;
: (3) החל מהיום ה-29 ממועד ההעברה המיועד - מחיר מלא.

@ 15. תשלום בעד שירותי רפואה דחופה (מיון)
: על אף האמור [[בסעיף 20(א)(7)]], קופת חולים תשלם לבית חולים ציבורי כללי בעד שירותי רפואה דחופה (מיון), את המחיר המלא של השירות.

@ 16. תשלום בעד שירות בריאות הניתן מחוץ לשטח של בית חולים ציבורי כללי
: (א) בלי לגרוע מהוראות כל דין, קופת חולים לא תשלם לבית חולים ציבורי כללי בעד שירות בריאות שנתן מחוץ לשטח של בית חולים ציבורי כללי (בסעיף זה - שירות בריאות מחוץ לשטח בית החולים), אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:: (1) שירות הבריאות ניתן בהתאם להסכם בין קופת החולים לבית החולים כאמור;
:: (2) שירות הבריאות הוא שירות אשפוז בית כאמור [[בסעיף 11]];
:: (3) המנהל אישר לבית החולים, תוך שיתוף הציבור ולאחר שנתן לקופות החולים הזדמנות לטעון את טענותיהן, בהחלטה מנומקת בכתב, לספק את שירות הבריאות מחוץ לשטח בית החולים, בהתחשב בפריסת שירותי הבריאות וצורכי התושבים לשירותי בריאות ברמה נאותה, באיכות ובזמינות כמתחייב מהוראות [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]], ובזיקה גיאוגרפית של השירותים לפעילות הקיימת של בית החולים, ובלבד שהשירות ניתן בהתאם לתנאי האישור כאמור.
: (ב) העתק מהסכם שנערך כאמור בסעיף קטן (א)(1), יועבר למנהל לא יאוחר מתום שבעה ימים מהמועד שבו נחתם ההסכם; סבר המנהל כי לנוכח השיקולים המפורטים בסעיף קטן (א)(3) אין הצדקה להסכם וכי ההסכם פוגע באופן משמעותי בקופות החולים האחרות, רשאי הוא, לאחר שנתן לצדדים להסכם הזדמנות לטעון את טענותיהם, לבטל את ההסכם בהחלטה מנומקת בכתב שתימסר לצדדים.
: (ג) סיפק בית חולים ציבורי כללי לקופת חולים לפני תחילתו של חוק זה שירות בריאות מחוץ לשטח בית החולים, יראו כאילו ניתן לבית החולים הציבורי הכללי אישור כאמור בסעיף קטן (א)(3) לגבי אותו שירות בריאות באותו מקום, ובלבד שבית החולים הציבורי הכללי הודיע למנהל עד יום ט&quot;ו בתמוז התשפ&quot;ו (30 ביוני 2026) על שירות הבריאות מחוץ לשטח בית החולים שניתן כאמור תוך פירוט פרטיו, בדרך שהורה המנהל ופורסמה באתר האינטרנט של משרד הבריאות; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות כל דין לעניין אישור למתן השירות.

@ 17. תשלום בעד שירות בריאות מרחוק
: קופת חולים לא תשלם בעד שירות בריאות מרחוק שסיפק בית חולים ציבורי כללי, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
: (1) השירות ניתן לפי הסכם בין בית החולים לקופת החולים;
: (2) השירות ניתן לפי הפניה של קופת החולים;
: (3) השירות ניתן בהמשך לטיפול רפואי שניתן בבית החולים;
: (4) השירות הוא מסוג שירותי בריאות שהמנהל הורה בהוראת מינהל שיש לשלם בעדו, אף אם לא מתקיימים התנאים שבפסקאות (1) עד (3).

@ 18. התחשבנות בין בית חולים לתאגיד בריאות
: בבית חולים ממשלתי כללי או בבית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית, שבמסגרתו פועל תאגיד בריאות, לא יפחת היקף החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת כאמור [[בסעיף 12(א)(3)]] שייוחס לתאגיד הבריאות, מסכום השווה ל-48.67% מכלל החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת כאמור לשירות דיפרנציאלי ולשירות בריאות אחר; השרים רשאים לקבוע, בצו, לגבי בית חולים כאמור ולגבי תאגיד בריאות הפועל במסגרתו, לכל אחת מהשנים 2027 עד 2030, שיעור אחר מכלל החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת כאמור, לאחר שנתנו לבית החולים ולתאגיד הזדמנות לטעון את טענותיהם.

@ 19. הסכם בין קופת חולים לבית חולים ציבורי כללי בדבר שיטת ההתחשבנות ביניהם
: (א) על אף האמור בחוק זה, בית חולים ציבורי כללי וקופת חולים רשאים לקבוע בהסכם בכתב ביניהם הסדר אחר להתחשבנות בעד צריכת שירותי בריאות בבית החולים (בסעיף זה - ההסכם), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) ההסכם יקבע כי יינתנו למבוטחי קופת החולים שירותים ברמה נאותה ובאיכות ובזמינות כמתחייב מהוראות [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]], ותנאי ההסכם יאפשרו את מתן השירותים ברמה נאותה ובאיכות ובזמינות כאמור;
:: (2) ההסכם יכלול את רכיבי ההתחשבנות בין בית החולים לקופת החולים, ובכלל זה פירוט בדבר השינויים לעומת ההסדר הקבוע בחוק זה, הנחות תעריף והוראות מהסכמים קודמים שממשיכות לחול;
:: (3) עלה סך היקף צריכת שירותי הבריאות של קופת החולים בבית החולים, בשנה מסוימת משנות ההסכם, לעומת תקרת הצריכה שנקבעה לאותה שנה, בשיעור העולה על 6%, יודיעו על כך הצדדים להסכם לשרים, והשרים רשאים להודיע לצדדים כי ההסכם בטל; הודיעו השרים כאמור, תיערך ההתחשבנות בין הצדדים בשנה שלאחר מכן לפי הוראות חוק זה;
:: (4) תקופת ההסכם לא תהיה מעבר ליום ה' בטבת התשצ&quot;א (31 בדצמבר 2030);
:: (5) במסגרת ההסכם יהיה בית החולים רשאי לתת לקופת החולים הנחות על תעריף של שירותי בריאות המהווים לא יותר ממחצית ממחזור ההתחשבנות בין בית החולים לקופת החולים; לעניין זה, &quot;מחזור ההתחשבנות&quot; - סך ההיקף הכספי של שירותי הבריאות שמובאים בחשבון בתקרת הצריכה, שרוכשת קופת החולים מבית החולים לפי ההסכם;
:: (6) ההסכם יקבע כי סך התשלום שקופת החולים תשלם לבית החולים בעד צריכת שירותי בריאות, בכל שנה, לא יפחת מרצפת הצריכה כאמור [[בסעיף 7]];
:: (7) ההסכם יכלול את הוראות [[סעיפים 3]], [[13]], [[14]] [[ו-15]] ולא יתנה על ההוראות האמורות.
: (ב) העתק מהסכם שנערך כאמור בסעיף קטן (א), לרבות שינויים ותוספות להסכם שייערכו במהלך תקופת ההסכם, יועברו לשרים או למי שהם הסמיכו לכך מקרב עובדי משרדיהם, לא יאוחר מתום שבעה ימים מהמועד שבו נחתם ההסכם, השינוי להסכם או התוספת להסכם, לפי העניין.
: (ג) סברו השרים כי ההסכם אינו עומד בהוראות סעיף זה, יודיעו על כך לקופת החולים ולבית החולים בתוך 60 ימים מהמועד שבו הועבר אליהם ההסכם, ורשאים השרים, לאחר שנתנו לצדדים להסכם הזדמנות לטעון את טענותיהם, לבטל את ההסכם כולו בהחלטה מנומקת בכתב שתימסר לצדדים.

@ 20. אי-תחולה על שירותי בריאות מסוימים
: (א) הוראות חוק זה לא יחולו על השירותים שלהלן, והם לא ייחשבו שירות בריאות לעניין חוק זה:
:: (1) שירות בריאות הניתן לנפגע כהגדרתו [[בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש&quot;ל-1970]];
:: (2) שירות בריאות הניתן לעובד זר כהגדרתו [[בחוק עובדים זרים, התשנ&quot;א-1991]], הכלול במסגרת סל השירותים שקבע שר הבריאות לפי [[סעיף 1ד לחוק האמור]], אך למעט שירות הניתן לעובד זר השוהה בישראל לפי אשרה ורישיון לישיבה ארעי מסוג א/1, כאמור [[בתקנה 6(א) לתקנות הכניסה לישראל, התשל&quot;ד-1974]];
:: (3) שירות בריאות הניתן לחייל לפי הסכם בין קופת חולים לצבא הגנה לישראל; לעניין זה, &quot;חייל&quot; - חייל בשירות חובה כמשמעותו [[בפסקה (1) להגדרה &quot;חייל&quot; שבחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], למעט חייל בשירות חובה בתקופת שירות ללא תשלום, כאמור [[בסעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]];
:: (4) שירות בריאות הניתן למטופל לפי הסכם בין קופת חולים לגוף אחר האחראי למתן השירות למטופל, על פי חוק, הסכם או חוזה ביטוח;
:: (5) שירות בריאות הניתן לאדם שאינו מבוטח כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]];
:: (6) שירות משירותי בריאות הנפש המפורטים [[בפרט 22א לתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]];
:: (7) שירותי רפואה דחופה (מיון), בכפוף להוראות [[סעיפים 15]] [[ו-19(א)(7)]];
:: (8) שירות בריאות נוסף שקבעו השרים [[בצו ההסדרים במשק המדינה (קביעת שירותים מוחרגים וקביעת הפחתות), התשע&quot;ג-2013]];
:: (9) שירות בריאות המנוי [[בתוספת]];
:: (10) שירות בדיקת מעבדה המבוצעת בדגימה שנדגמה בקופת החולים ונשלחה על ידה לבית החולים.
: (ב) השרים רשאים, בצו, לשנות את [[התוספת]].

@ 21. הרחבת תחולה לעניין נמצאים בישראל שאינם מבוטחים
: על אף האמור [[בסעיף 20(א)(5)]], הוראות חוק זה יחולו גם לגבי שירותי בריאות שניתנים למטופל שנרשם להסדר מיוחד, כאילו היה מבוטח.

@ 22. סייג לתחולת [[סעיף 9 לחוק הפיקוח]]
: הוראות חוק זה יחולו על אף האמור [[בסעיף 9 לחוק הפיקוח]].

@ 23. פרסום רשימת בתי חולים ציבוריים כלליים
: המנהל יפרסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות, עד יום כ&quot;ב בניסן התשפ&quot;ו (9 באפריל 2026), את רשימת בתי החולים שמתקיימים לגביהם התנאים המפורטים בהגדרה &quot;בית חולים ציבורי כללי&quot;.

@ 24. דיווח לכנסת
: השרים ידווחו לוועדת הבריאות של הכנסת, עד 31 במרץ בכל שנה, על כל אלה, לגבי השנה שקדמה לה:
: (1) מספר המטופלים המיועדים להעברה באותה שנה בכל בית חולים, בפילוח לפי קופת חולים ומחוז, ולפי מספר ימי האשפוז שלהם במחלקות הפנימיות של בית החולים לאחר מועד ההעברה המיועד כמשמעותו [[בסעיף 14]];
: (2) מספר המיטות במסגרות המיועדות לקליטת המטופלים המיועדים להעברה שנפתחו בפועל באותה שנה, בפילוח לפי סוג המסגרת ולפי הגורם שמפעיל אותה;
: (3) השוואה בין מספר כלל המטופלים המיועדים להעברה כאמור בפסקה (1) ובין כלל המיטות הפנויות במסגרות המיועדות לקליטת המטופלים המיועדים להעברה;
: (4) מספר המטופלים המיועדים להעברה ששולם בעדם סכום כאמור [[בסעיף 14(2)]] בכל בית חולים, בפילוח לפי קופת חולים ומחוז;
: (5) אופן חלוקת הסכום לפי מדד לשיפור השירות לפי [[סעיף 4]];
: (6) אשפוזי בית לפי סוגי שירותי אשפוז בית שונים, בפילוח לפי בתי חולים, קופות חולים ומחוזות;
: (7) התשלומים ששולמו לפי הוראות [[סעיף 11(ב)(1) ו-(2)]] לבתי החולים, בפילוח לפי קופות החולים.

@ 25. : ((הנוסח שולב [[בחוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים), התשפ&quot;ב-2021]].))
@ 26. : ((הנוסח שולב [[בחוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש), התשפ&quot;ה-2025]].))

@ 27. ביצוע ותקנות
: (א) השרים ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
: (ב) שר הבריאות רשאי להתקין תקנות בדבר חובת דיווח של בתי החולים הציבוריים הכלליים למשרד הבריאות ולמשרד האוצר, בכל עניין הנוגע לעלויות מתן שירותי הבריאות.

@ 28. תחילה ותחולה
: תחילתו של חוק זה ביום י&quot;ב בטבת התשפ&quot;ו (1 בינואר 2026) (להלן - יום התחילה), והוראותיו יחולו על שירותי בריאות שצרכה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי עד יום ה' בטבת התשצ&quot;א (31 בדצמבר 2030).

@ 29. תחילתם של שינויים בתעריפון משרד הבריאות - הוראת שעה
: (א) על אף האמור [[בסעיף 23(א) לחוק הפיקוח]], חלו שינויים בתעריפון משרד הבריאות לעניין שירותי בריאות שצורכת קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי, למעט שינויים בשיעור העדכון של מחיר יום אשפוז, שפורסמו באתר האינטרנט של משרד הבריאות במהלך התקופה שמיום התחילה עד יום ט&quot;ו בתמוז התשפ&quot;ו (30 ביוני 2026), תהיה תחילתם ביום התחילה; ואולם לעניין עבירה לפי [[חוק הפיקוח]], תהיה תחילתם של שינויים כאמור בתעריפון משרד הבריאות, בהתאם להוראות [[-|סעיף 23(א) האמור]].
: (ב) לא חלו שינויים בתעריפון משרד הבריאות כאמור בסעיף קטן (א), עד יום ט&quot;ו בתמוז התשפ&quot;ו (30 ביוני 2026), יחולו לעניין שירותי בריאות שצרכה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2026, הוראות חוק זה בשינויים אלה:
:: (1) [[בסעיף 12(א)]] -
::: (א) בפסקה (2), במקום &quot;ועד לתקרת הצריכה - סכום שלא יעלה על המחיר המלא&quot; יקראו &quot;ועד לתקרת הצריכה כשהיא מוכפלת ב-122.88% - סכום שלא יעלה על המחיר המלא כשהוא מוכפל ב-81.38%&quot;;
::: (ב) בפסקה (3) -
:::: (1) ברישה, במקום &quot;מעבר לתקרת הצריכה&quot; יקראו &quot;מעבר לתקרת הצריכה כשהיא מוכפלת ב-122.88%&quot;;
:::: (2) בפסקת משנה (א), במקום &quot;מעבר לתקרת הצריכה&quot; יקראו &quot;מעבר לתקרת הצריכה כשהיא מוכפלת ב-122.88%&quot; ובמקום &quot;63.5%&quot; יקראו &quot;51.7%&quot;;
:::: (3) בפסקת משנה (ב), במקום &quot;מעבר לתקרת הצריכה&quot; יקראו &quot;מעבר לתקרת הצריכה כשהיא מוכפלת ב-122.88%&quot; ובמקום &quot;41%&quot; יקראו &quot;33.4%&quot;;
:: (2) [[בסעיף 15]], בסופו יקראו &quot;כשהוא מוכפל ב-81.5%&quot;.

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 20(א)(9)]]))) ====
=== שירותי בריאות מוחרגים ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;0&quot; | !! שם השירות !! width=&quot;100px&quot; | קוד השירות
|-
| 1 || תוספת בעד האבזר להשתלת סוגר אוזניות עלייה שמאלי || L0167
|-
| 2 || תוספת בעד האבזר להשתלת קוצב סרעפתי לנפגעי חוט שדרה || L0168
|-
| 3 || תוספת בעד האבזר להשתלת קוצב סרעפתי לחולי ALS || L0169
|-
| 4 || תוספת בעד Y90 לטיפול קרניתי פנימי, SITR, בגידולי כבד באמצעות Y90 || L0280
|-
| 5 || תוספת בעד האבזר לתיקון מלעורי של המסתם הדו-נציפי || L0300
|-
| 6 || תוספת בעד משאבה להזרקה תת-עורית של אפומורפין || L0797
|-
| 7 || תוספת בעד האבזר להשתלת קוצב לגירוי עצב שדרתי/שורשי/היקפי || L4583
|-
| 8 || תוספת בעד דפיברוטייד, מבוגר, תעריף למחזור טיפול || L9638
|-
| 9 || תוספת בעד דפיברוטייד, דפיטליו, ילד, תעריף למחזור טיפול || L9639
|-
| 10 || צילום שיניים - סטטוס מלא || D0210
|-
| 11 || צילום פריאפיקלי || D0220
|-
| 12 || צילום פריאפיקלי, כל שן נוספת || D0230
|-
| 13 || צילום אוקולוזלי || D0240
|-
| 14 || צילום פנורמי || D0330
|-
| 15 || סילוק אבנית, מבוגר, לכל הפה, כולל הדרכה || D1110
|-
| 16 || סילוק אבנית, ילד, לכל הפה, כולל הדרכה || D1120
|-
| 17 || טיפול מקומי בלכת פלואוריד, תעריף לכל הפה || D1206
|-
| 18 || טיפול מקומי בג'ל פלואוריד, תעריף לכל הפה || D1208
|-
| 19 || איטום חריצים, לשן || D1351
|-
| 20 || שומר מקום קבוע - התקנה || D1510
|-
| 21 || שחזור אמלגם - משטח 1, משנן ראשוני/קבוע || D2140
|-
| 22 || שחזור אמלגם - 2 משטחים, משנן ראשוני/קבוע || D2150
|-
| 23 || שחזור אמלגם - 3 משטחים, משנן ראשוני/קבוע || D2160
|-
| 24 || מחזור אמלגם - 4 משטחים או יותר, משנן ראשוני/קבוע || D2161
|-
| 25 || שחזור מחומר מרוכב - משטח 1, שן קדמית || D2330
|-
| 26 || שחזור מחומר מרוכב - 2 משטחים, שן קדמית || D2331
|-
| 27 || שחזור מחומר מרוכב - 3 משטחים, שן קדמית || D2332
|-
| 28 || שחזור מחומר מרוכב - 4 משטחים או יותר, שן קדמית || D2335
|-
| 29 || שחזור מחומר מרוכב, כותרת שן קדמית || D2390
|-
| 30 || שחזור מחומר מרוכב - משטח 1, שן אחורית || D2391
|-
| 31 || שחזור מחומר מרוכב - 2 משטחים, שן אחורית || D2392
|-
| 32 || שחזור מחומר מרוכב - 3 משטחים, שן אחורית || D2393
|-
| 33 || שחזור מחומר מרוכב - 4 משטחים או יותר, שן אחורית || D2394
|-
| 34 || כתר על בסיס שרף, מוכן בצורה לא ישירה, מבושל || D2710
|-
| 35 || כתר חרסינה מאוחה למתכת חצי אצילה, הכנה והתקנה || D2752
|-
| 36 || הדבקה חוזרת של כתר משחזר || D2920
|-
| 37 || בניית תווך, כולל פינים לסוגיהם || D2950
|-
| 38 || מבנה יצוק בתוספת לכתר || D2952
|-
| 39 || כיפת שורש, הכנה והתקנה || D2975
|-
| 40 || כתר - תיקון והתקנה || D2980
|-
| 41 || קיטוע מוך שן נשירה או קבועה || D3220
|-
| 42 || טיפול שורש - שן נשירה, מילוי בחומר נספג, לא כולל שחזור סופי || D3230
|-
| 43 || טיפול שורש - שן קדמית, לא כולל שחזור סופי || D3310
|-
| 44 || טיפול שורש - שן מלתעה, לא כולל שחזור סופי || D3320
|-
| 45 || טיפול שורש - שן טוחנת, לא כולל שחזור סופי || D3330
|-
| 46 || טיפול שורש חוזר - שן קדמית || D3346
|-
| 47 || טיפול שורש חוזר - שן מלתעה || D3347
|-
| 48 || טיפול שורש חוזר - שן טוחנת || D3348
|-
| 49 || אפקסיפיקציה || D3351
|-
| 50 || כריתת חוד השורש, אפיקואקטומי - שן קדמית, כולל סתימה רטרוגרדית || D3410
|-
| 51 || כריתת חוד השורש, אפיקואקטומי - שן מלתעה, שורש ראשון, כולל סתימה רטרוגרדית || (([צ&quot;ל: D3421]))
|-
| 52 || כריתת חוד השורש, אפיקואקטומי - שן טוחנת, שורש ראשון, כולל סתימה רטרוגרדית || (([צ&quot;ל: D3425]))
|-
| 53 || כריתת שורש || D3450
|-
| 54 || פיצול שורשים, המיסקציה, לא כולל טיפול שורש || (([צ&quot;ל: D3920]))
|-
| 55 || ג'ינג'יבקטומיה/ג'ינג'יבופלסטיה - 4 שיניים או יותר צמודות ברבע פה || D4210
|-
| 56 || ג'ינג'יבקטומיה/ג'ינג'יבופלסטיה - 1 עד 3 שיניים צמודות ברבע פה || D4211
|-
| 57 || הרמת מתלה עם החלקת שורשים, רבע פה || (([צ&quot;ל: D4240]))
|-
| 58 || הארכת כותרת || (([צ&quot;ל: D4249]))
|-
| 59 || הקצעת שורשים, 4 שיניים או יותר ברבע פה || (([צ&quot;ל: D4341]))
|-
| 60 || תותבת שלמה עליונה נשלפת, הכנה והתאמה || D5110
|-
| 61 || תותבת שלמה תחתונה נשלפת, הכנה והתאמה || (([צ&quot;ל: D5120]))
|-
| 62 || תותבת מיידית שלמה עליונה נשלפת, הכנה והתאמה || D5130
|-
| 63 || תותבת מיידית שלמה תחתונה נשלפת, הכנה והתאמה || D5140
|-
| 64 || תותבת חלקית עליונה נשלפת - בסיס שרף, הכנה והתאמה || D5211
|-
| 65 || תותבת חלקית תחתונה נשלפת - בסיס שרף, הכנה והתאמה || D5212
|-
| 66 || תותבת חלקית עליונה נשלפת - יציקת מתכת, הכנה והתאמה || D5213
|-
| 67 || תותבת חלקית תחתונה נשלפת - יציקת מתכת, הכנה והתאמה || D5214
|-
| 68 || תותבת חלקית עליונה נשלפת - בסיס גמיש, הכנה והתאמה || D5225
|-
| 69 || תותבת חלקית תחתונה נשלפת - בסיס גמיש, הכנה והתאמה || D5226
|-
| 70 || תותבת חלקית חד-צדדית נשלפת - יציקת מתכת, הכנה והתאמה || D5281
|-
| 71 || התאמת תותבת שלמה עליונה נשלפת || D5410
|-
| 72 || התאמת תותבת שלמה תחתונה נשלפת || D5411
|-
| 73 || התאמת תותבת חלקית עליונה נשלפת || D5421
|-
| 74 || התאמת תותבת חלקית תחתונה נשלפת || D5422
|-
| 75 || תיקון שבר בבסיס תותבת שלמה עליונה נשלפת || D5511
|-
| 76 || תיקון שבר בבסיס תותבת שלמה תחתונה נשלפת || D5512
|-
| 77 || החלפת שן שבורה/חסרה בתותבת שלמה נשלפת, תעריף לשן || D5520
|-
| 78 || תיקון בסיס תותבת חלקית תחתונה נשלפת משרף || D5611
|-
| 79 || תיקון בסיס תותבת חלקית עליונה נשלפת משרף || D5612
|-
| 80 || תיקון שלד יצוק של תותבת חלקית תחתונה נשלפת || D5621
|-
| 81 || תיקון שלד יצוק של תותבת חלקית עליונה נשלפת || D5622
|-
| 82 || תיקון/החלפת וו בתותבת חלקית נשלפת, תעריף לוו || D5630
|-
| 83 || החלפת שן שבורה בתותבת חלקית נשלפת, תעריף לשן || D5640
|-
| 84 || הוספת שן לתותבת חלקית נשלפת || D5650
|-
| 85 || הוספת וו לתותבת חלקית נשלפת || D5660
|-
| 86 || הוספת שן/וו לתותבת חלקית נשלפת, שן/וו שני ומעלה באותה ישיבה || D5699
|-
| 87 || חידוש בסיס תותבת שלמה עליונה נשלפת || D5710
|-
| 88 || חידוש בסיס תותבת שלמה תחתונה נשלפת || D5711
|-
| 89 || חידוש בסיס תותבת חלקית עליונה נשלפת || D5720
|-
| 90 || חידוש בסיס תותבת חלקית תחתונה נשלפת || D5721
|-
| 91 || ריפוד תותבת שלמה עליונה נשלפת, במרפאה || D5730
|-
| 92 || ריפוד תותבת שלמה תחתונה נשלפת, במרפאה || D5731
|-
| 93 || ריפוד תותבת חלקית עליונה נשלפת, במרפאה || D5740
|-
| 94 || ריפוד תותבת חלקית תחתונה נשלפת, במרפאה || D5741
|-
| 95 || ריפוד תותבת שלמה עליונה נשלפת, במעבדה || D5750
|-
| 96 || ריפוד תותבת שלמה תחתונה נשלפת, במעבדה || D5751
|-
| 97 || ריפוד תותבת חלקית עליונה נשלפת, במעבדה || D5760
|-
| 98 || ריפוד תותבת חלקית תחתונה נשלפת, במעבדה || D5761
|-
| 99 || תותבת ביניים שלמה עליונה נשלפת, הכנה והתאמה || D5810
|-
| 100 || תותבת ביניים שלמה תחתונה נשלפת, הכנה והתאמה || D5811
|-
| 101 || תותבת ביניים חלקית עליונה נשלפת, הכנה והתאמה || D5820
|-
| 102 || תותבת ביניים חלקית תחתונה נשלפת, הכנה והתאמה || D5821
|-
| 103 || תותבת על שורשים שלמה עליונה נשלפת, הכנה והתאמה || D5863
|-
| 104 || תותבת על שורשים חלקית עליונה נשלפת, הכנה והתאמה || D5864
|-
| 105 || תותבת על שורשים שלמה תחתונה נשלפת, הכנה והתאמה || D5865
|-
| 106 || תותבת על שורשים חלקית תחתונה נשלפת, הכנה והתאמה || D5866
|-
| 107 || החלפת חלק שניתן להחלפה במחבר חצי מדויק או מדויק, רכיב זכרי/נקבי, על שן לתותבת נשלפת || D5867
|-
| 108 || התאמת תותבת נשלפת לחיבור רכיבי מחבר לאחר החדרה כירורגית של שתל דנטלי || D5875
|-
| 109 || שתל דנטלי, שלב א': החדרה כירורגית של גוף השתל || D6010
|-
| 110 || שתל דנטלי, שלב ב': חשיפת השתל לחיבור כיפת ריפוי/מבנה || D6011
|-
| 111 || מבנה מחבר חצי מדויק על שתל לתותבת נשלפת, הכנה והתקנה, כולל התקנת רכיבי המחבר || D6052
|-
| 112 || מבנה טרומי לשתל דנטלי || D6056
|-
| 113 || החלפת חלק במחבר חצי מדויק או מדויק, רכיב זכרי/נקבי, על שתל/מבנה לשתל התומך בתותבת || D6091
|-
| 114 || הדבקה חוזרת של כתר נתמך שתל/שן שנפל || D6092
|-
| 115 || הוצאה כירורגית של שתל דנטלי || D6100
|-
| 116 || תותבת שלמה עליונה נשלפת נתמכת שתלים/מבנים על שתלים, הכנה והתאמה || D6110
|-
| 117 || תותבת שלמה תחתונה נשלפת נתמכת שתלים/מבנים על שתלים, הכנה והתאמה || D6111
|-
| 118 || תותבת חלקית עליונה נשלפת נתמכת שתלים/מבנים על שתלים, הכנה והתאמה || D6112
|-
| 119 || תותבת חלקית תחתונה נשלפת נתמכת שתלים/מבנים על שתלים, הכנה והתאמה || D6113
|-
| 120 || עקירה, שארית כותרתית - שן נשירה, תעריף לשן || D7111
|-
| 121 || עקירה, שן שבקעה או שורש חשוף, תעריף לשן || D7140
|-
| 122 || עקירה כירורגית - שן שבקעה לחלל הפה, הדורשת הרמת מתלה, תעריף לשן || D7210
|-
| 123 || עקירה כירורגית - שן כלואה ברקמה רכה, תעריף לשן || D7220
|-
| 124 || עקירה כירורגית - שן כלואה חלקית ברקמה קשה, תעריף לשן || D7230
|-
| 125 || עקירה כירורגית - שן כלואה במלואה ברקמה קשה, תעריף לשן || D7240
|-
| 126 || קיבוע שיניים או החזרה למכתשית לאחר חבלה || D7270
|-
| 127 || חשיפת שן כלואה מסיבות אורתודונטיות, כולל הדבקת סמכים || D7280
|-
| 128 || אלבאולופלסטיקה עם עקירות, 4 שיניים או יותר ברבע פה || D7310
|-
| 129 || אלבאולופלסטיקה עם עקירות, 1 עד 3 שיניים ברבע פה || D7311
|-
| 130 || אלבאולופלסטיקה בלא עקירות, 4 שיניים או יותר ברבע פה || D7320
|-
| 131 || אלבאולופלסטיקה בלא עקירות, 1 עד 3 שיניים ברבע פה || D7321
|-
| 132 || העמקת הוסטיבולום, וסטיבולופלסטי, ריפוי שניוני || D7340
|-
| 133 || כריתת ציסטה בלסת || D7450
|-
| 134 || פרנולקטומי || D7960
|-
| 135 || טיפול אורתודונטי מניעתי, כולל על ידי סנטרון || D8050
|-
| 136 || יישור שיניים מלא למשנן עלומים, גילים 12 עד 18, עלות לשנת טיפולים, עד 3 שנים || D8080
|-
| 137 || קוד דיווח במהלך השימוש בקוד D8080 || D8089
|-
| 138 || טיפול בהתקן דנטלי נשלף || D8210
|-
| 139 || עזרה ראשונה - טיפול בכאב שיניים || D9110
|-
| 140 || אנלגזיה, כולל ניטרוס, לא כולל טיפול דנטלי || D9230
|-
| 141 || תוספת בעד חומר ניגוד לבדיקת, CEUS US || L1029
|-
| 142 || תוספת בעד מערכת לב מלאכותי דו-חדרי || L0303
|-
| 143 || שומר מקום נשלף חד-צדדי ברבע פה, הכנה והתקנה || D1520
|-
| 144 || שומר מקום נשלף דו-צדדי בלסת עליונה, הכנה והתקנה || D1526
|-
| 145 || שומר מקום נשלף דו-צדדי בלסת תחתונה, הכנה והתקנה || D1527
|-
| 146 || כתר טרומי מפלדת אל-חלד - שן נשירה, התקנה || D2930
|-
| 147 || כתר טרומי מפלדת אל-חלד - שן קבועה, התקנה || D2931
|-
| 148 || יתד טרומית ותווך, התקנה, תוספת לכתר || D2954
|-
| 149 || הוצאת יתד טרומית ותווך || D2955
|-
| 150 || כיפוי מוך ישיר, לא כולל שחזור סופי || D3110
|-
| 151 || כיפוי מוך בלתי ישיר, לא כולל שחזור סופי || D3120
|-
| 152 || טיפול שורש - שן נשירה אחורית, מילוי בחומר נספג, לא כולל שחזור סופי || D3240
|-
| 153 || כריתת כותרת השן, דקורונציה, לשן || D3921
|-
| 154 || הרדמה כללית לטיפול שיניים, עד גיל 5, בנוכחות מרדים, תוספת לטיפול שיניים || D9222
|-
| 155 || הרדמה כללית לטיפול שיניים, גילים 5 עד 18, בנוכחות מרדים, תוספת לטיפול שיניים || D9223
|-
| 156 || הרדמה כללית לטיפול שיניים, גיל 18 ומעלה, בנוכחות מרדים, תוספת לטיפול שיניים || D9224
|-
| 157 || טשטוש (סדציה) מתונה שאינה תוך-ורידית, לרבות טשטוש נשאף (סדציה נשאפת), גז צחוק (ניטרוס), תוספת לטיפול שיניים || D9248
|-
| 158 || הבהרת שיניים פנימית במרפאה, לשן || D9974
|-
| 159 || ניתוח חניכיים כולל עיצוב עצם, רבע פה || D4260
|-
| 160 || תותבת אובטורטור ראשונית לחך שסוע מולד, כולל התקנה || D5951
|-
| 161 || תותבת אובטורטור משנית לחך שסוע מולד, כולל התקנה || D5952
|-
| 162 || השתלת עצם בלסת עליונה/תחתונה, חד-צדדית || D7950
|-
| 163 || הרמת סינוס פתוחה, לרבות השתלת עצם, חד-צדדית || D7952
|-
| 164 || השתלת עצם בלסת עליונה/תחתונה, דו-צדדית || D7993
|-
| 165 || הרמת סינוס פתוחה, לרבות השתלת עצם, דו-צדדית || D7994
|-
| 166 || טיפול אורתודונטי מכין ומלווה לניתוח אורתוגנתי, לנבדק || D8998
|-
| 167 || מסיכת פנים והכנה אורתודונטית לניתוח אורתוגנתי || D8999
|-
| 168 || ריפוי בעיסוק, אבחון ובניית תוכנית טיפול, ילד || L7003
|-
| 169 || פיזיותרפיה, אבחון ובניית תוכנית טיפול, ילד || L7001
|-
| 170 || בדיקה רפואית ראשונה - התפתחות הילד || L9500
|-
| 171 || בדיקה רפואית מעקב - התפתחות הילד || L9501
|-
| 172 || אבחון פסיכולוגי קוגניטיבי - התפתחות הילד || L9502
|-
| 173 || אבחון משפחתי - התפתחות הילד || L9503
|-
| 174 || אבחון נוירופסיכולוגי - התפתחות הילד || L9504
|-
| 175 || אבחון קוגניטיבי לשיקום - התפתחות הילד || L9505
|-
| 176 || אבחון ליקויי למידה - התפתחות הילד || L9506
|-
| 177 || ועדת צוות רב-תחומי להתאמת שיקום - התפתחות הילד || L9507
|-
| 178 || ריפוי בדיבור, אבחון ובניית תוכנית טיפול - התפתחות הילד || L9510
|-
| 179 || ריפוי בדיבור פרטני - התפתחות הילד || L9512
|-
| 180 || ריפוי בעיסוק פרטני - התפתחות הילד || L9513
|-
| 181 || פיזיותרפיה פרטנית - התפתחות הילד || L9514
|-
| 182 || טיפול נפשי/התנהגותי - התפתחות הילד || L9516
|-
| 183 || בדיקה התפתחותית, אח/ות - התפתחות הילד || L9517
|-
| 184 || טיפול/ייעוץ זוגי/משפחתי - התפתחות הילד || L9518
|-
| 185 || משוב ביולוגי - התפתחות הילד || L9519
|-
| 186 || הערכה לתקשורת תומכת - התפתחות הילד || L9520
|-
| 187 || ישיבת צוות עם הורים - התפתחות הילד || L9521
|-
| 188 || ייעוץ רב-מקצועי להורים - התפתחות הילד || L9523
|-
| 189 || ייעוץ מתמשך להורים/מטפל - התפתחות הילד || L9525
|-
| 190 || פיזיותרפיה קבוצתית - התפתחות הילד || L9528
|-
| 191 || ריפוי בדיבור קבוצתי - התפתחות הילד || L9529
|-
| 192 || ריפוי בעיסוק קבוצתי - התפתחות הילד || L9530
|-
| 193 || ריפוי בדיבור פרטני מרחוק - התפתחות הילד || L9532
|-
| 194 || ריפוי בעיסוק פרטני מרחוק - התפתחות הילד || L9533
|-
| 195 || פיזיותרפיה פרטנית מרחוק - התפתחות הילד || L9534
|-
| 196 || ייעוץ מתמשך להורים/מטפל מרחוק - התפתחות הילד || L9535
|-
| 197 || טיפול נפשי/התנהגותי מרחוק - התפתחות הילד || L9536
|-
| 198 || תזונה ודיאטה, ייעוץ וטיפול - התפתחות הילד || L9537
|-
| 199 || ביקור בית, מטפל - התפתחות הילד || L9600
|}</text>
      <sha1>cc3xdgbwsjbolr9mzexogttg90ml4xo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739444</id>
    <revision>
      <id>3002632</id>
      <timestamp>2026-04-01T12:00:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3002603] חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)</comment>
      <origin>3002632</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="103660" sha1="fp4wzdhbygqjf40eothkgf68vk9ui91" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים), התשפ״ו–2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2242331}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ו, 418|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12235101.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים ציבורי כללי“ – בית חולים כללי, ולעניין בית חולים ממשלתי כללי או בית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית – לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו, והכול בלבד שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סך כל התשלומים ששילמו כלל קופות החולים לבית החולים בעד שירותי בריאות בשנת 2025 עולה על 0.25% מתוך סך כל התשלומים ששילמו כלל קופות החולים לבתי חולים כלליים בעד שירותי בריאות בשנת 2025;
{{ח:תתת|(2)}} בתעודת רישומו לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם}}, כלולות עמדות לרפואה דחופה (מיון);
{{ח:תתת|(3)}} הוא מקיים פעילות הכשרת סטודנטים לרפואה בעבור מוסד להשכלה גבוהה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, או פעילות הכשרת מתמחים לרפואה בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות)|לתקנות}} שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים#סעיף 17|סעיף 17 לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976}}, במוסד מוכר כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות)|באותן תקנות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היקף ההתחשבנות“ – סך כל התשלומים שנדרשת קופת חולים לשלם לבית חולים ציבורי כללי בעד צריכת שירותי בריאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנחת מחזור“ – הנחה בעד שירות בריאות שקופת חולים צורכת בבית חולים ממשלתי כללי או בבית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית, שקבע המנהל בהוראת מינהל שפורסמה באתר האינטרנט של משרד הבריאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנחת תעריף“ – הנחה בעד שירות בריאות מסוים שקופת חולים צורכת בבית חולים ציבורי כללי, מעבר להנחת מחזור ולכל הנחה אחרת שאינה בעד שירות בריאות מסוים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ביטוח בריאות ממלכתי“ – {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ההתחשבנות 2021“ – {{ח:חיצוני|חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)|חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים), התשפ״ב–2021}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק יסודות התקציב“ – {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח“ – {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבוטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר מלא“ – מחירו המרבי של שירות בריאות, כפי שמופיע בתעריפון משרד הבריאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטופל המיועד להעברה“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שמאושפז בבית חולים ציבורי כללי ומתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא בהנשמה ממושכת ומאושפז בבית חולים ציבורי כללי יותר מ־30 ימים ברציפות, או שהוא מוגדר בהתאם להוראת מינהל שקבע המנהל או ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, ושפורסמה באתר האינטרנט של משרד הבריאות, כחולה סיעודי מורכב או תת־אקוטי או כחולה שיקומי גריאטרי;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוחלט כי ניתן להעבירו מחוץ לבית החולים הציבורי הכללי בהתאם להוראת מינהל כאמור בפסקת משנה (א), ובהתחשב בצורך בשמירה על הרצף הטיפולי;
{{ח:תתתת|(ג)}} קופת החולים לא הציעה, בדרך שנקבעה בהוראת מינהל כאמור בפסקת משנה (א), מקום אחר להעברתו אליו, העומד בהוראות {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי}}, ובכלל זה בדרישות {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 3|סעיף 3(ד) לחוק האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} מי שמאושפז בבית חולים ציבורי כללי ולא מתקיימים בו התנאים האמורים בפסקה (1), אולם מתקיימים בו תנאים אחרים שקבעו השרים בצו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטופל שנרשם להסדר מיוחד“ – אדם שנרשם להסדר מיוחד שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 56|סעיף 56(א)(1)(ד) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר המבוטחים המשוקלל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 17|בסעיף 17(א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום מופחת“ – סכום המשולם בעד צריכה שהיא מעבר לתקרת צריכה לשירות דיפרנציאלי או לשירות בריאות אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת בריאות העם“ – {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צריכה“, של שירותי בריאות בידי קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי – למעט צריכה של שירותי בריאות בידי קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי שבבעלותה ושאינו תאגיד נפרד ממנה ולמעט אשפוז בית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת חולים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רצפת צריכה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}, לרבות רצפות צריכה שאוחדו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור העדכון“ – שיעור העדכון של מחיר יום אשפוז שקבעו השרים, בצו, לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|חוק הפיקוח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור הקידום“ – שיעור כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} בעבור שירות דיפרנציאלי – 5.3%;
{{ח:תתת|(2)}} בעבור שירות בריאות אחר – 2.7%;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור הקפיטציה“, של קופת חולים – שיעור חלקה של קופת חולים מתוך הסכום לחלוקה שקובע המוסד לביטוח לאומי לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 17|סעיפים 17}} {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 18|ו־18 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות אשפוז בית“ – שירות טיפול רפואי הניתן בבית המטופל כתחליף לאשפוז בבית חולים ציבורי כללי, לפי הוראת מינהל שקבע המנהל ופורסמה באתר האינטרנט של משרד הבריאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות אשפוז במחלקות פנימיות“ – שירותי אשפוז במחלקות שהקוד שלהם בתעריפון משרד הבריאות הוא: G00M1‏, G00M2‏, G00M3‏, G00M4‏, G00M5‏, G00M6, או קוד אחר או קוד נוסף שקבעו השרים לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות בריאות“ – שירות בריאות מסוג שירות אשפוז במחלקות פנימיות, שירות דיפרנציאלי או שירות בריאות אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות בריאות אחר“ – שירות בריאות שאינו שירות אשפוז במחלקות פנימיות ואינו שירות דיפרנציאלי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות דיפרנציאלי“ – שירות בריאות שנקבע לו מחיר פרטני הכולל את ביצוע הפעולה הרפואית, ימי האשפוז והשירותים הרפואיים האחרים הניתנים במסגרתו, כפי שפורסם בתעריפון משרד הבריאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בריאות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב}}, ובכלל זה תאגיד בריאות הפועל במסגרת בית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית המיטות הרב־שנתית“ – התוכנית לתוספת מיטות אשפוז כללי לשנים 2023 עד 2028, שפורסמה באתר האינטרנט של משרד הבריאות, וכל תוכנית עתידית להקצאת מיטות שתוסכם על השרים ותפורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוספת ריאלית“ – תוספת לכל אחת מהשנים 2026 עד 2030, בהתאם לשיעורים כמפורט להלן, לפי העניין, שתחולק בין בתי חולים ציבוריים כלליים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} {{ח:פנימי|סעיף 6|או 6}}:
{{ח:תתת|(1)}} בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות – 0.5%;
{{ח:תתת|(2)}} בעבור שירות דיפרנציאלי – שיעור הגידול באוכלוסייה בשנה הקודמת לעומת השנה שלפניה, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בתוספת 0.209%;
{{ח:תתת|(3)}} בעבור שירות בריאות אחר – 77.5% מסכום של שיעור הגידול באוכלוסייה בשנה הקודמת לעומת השנה שלפניה, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ושל 0.209%;
{{ח:תתת|(4)}} בשנת 2029 יתווסף לכל תוספת כמפורט בפסקאות (2) ו־(3), לפי העניין, שיעור של 0.2%, ובשנת 2030 – 0.4%;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריפון משרד הבריאות“ – רשימת תעריפי האשפוז והשירותים האמבולטוריים והדיפרנציאליים שמפרסם משרד הבריאות באתר האינטרנט שלו, המשקפת את התעריפים כפי שמתעדכנים מזמן לזמן לפי צווים מכוח {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 12|סעיף 12 לחוק הפיקוח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקרת צריכה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} לעניין שירות דיפרנציאלי ושירות בריאות אחר, וכמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}} לעניין שירות אשפוז במחלקות פנימיות, והכול לרבות תקרות צריכה שאוחדו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השרים“ – שר הבריאות ושר האוצר.

{{ח:סעיף|2|חישוב תקרת צריכה לעניין שירות דיפרנציאלי ושירות בריאות אחר}}
{{ח:תת|(א)}} תקרת הצריכה לעניין שירות דיפרנציאלי ותקרת הצריכה לעניין שירות בריאות אחר, לכל אחת מקופות החולים בכל בית חולים ציבורי כללי, בכל אחת מהשנים 2026 עד 2030, תחושב כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בשנת 2026 – מכפלת חלקה היחסי של קופת חולים בבית חולים מהיקף ההתחשבנות הכללי בתקרת הצריכה הכוללת לעניין סוג שירות בריאות, בתוספת שיעור העדכון ותוספת ריאלית;
{{ח:תתת|(2)}} בשנים 2027 עד 2030 – תקרת הצריכה בשנה הקודמת בתוספת שיעור העדכון והתוספת הריאלית;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין קופת חולים הנותנת שירותי בריאות למטופלים שנרשמו להסדר מיוחד לפי {{ח:חיצוני|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרים לעניין רישום בקופת חולים ומתן שירותי בריאות לנמצאים בישראל שאינם מבוטחים לפי החוק)|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרים לעניין רישום בקופת חולים ומתן שירותי בריאות לנמצאים בישראל שאינם מבוטחים לפי החוק), התשפ״ד–2024}} – יתווסף לתקרת הצריכה כאמור בפסקאות (1) ו־(2), לפי העניין, סכום כלהלן, לפי העניין (בסעיף זה – תוספת בעבור מטופלים שנרשמו להסדר מיוחד):
{{ח:תתתת|(א)}} בשנת 2026 – סך התשלומים שנדרשה קופת החולים לשלם לבית החולים הציבורי הכללי בשנת 2025 בעד צריכת שירותי בריאות שניתנו למטופלים כאמור, בתוספת שיעור העדכון;
{{ח:תתתת|(ב)}} בשנים 2027 עד 2030 – התוספת בעבור מטופלים שנרשמו להסדר מיוחד בשנה הקודמת, בתוספת שיעור העדכון.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} בשנת 2026 –
{{ח:תתתת|(א)}} עלה שיעור הגידול הפרטני לעניין בית חולים ציבורי כללי מסוים, למעט בית חולים חדש, על שיעור הגידול הקובע, יופחת מסכומי תקרות הצריכה שחושבו לשנת 2026 לפי סעיף קטן (א)(1) לגבי אותו בית חולים, שיעור ההפרש החיובי שבין שיעור הגידול הפרטני ובין שיעור הגידול הקובע;
{{ח:תתתת|(ב)}} הסכום שהופחת כאמור בפסקת משנה (א) יתווסף לתקרות הצריכה של בתי החולים הציבוריים הכלליים לגבי אותם סוגי שירותים, למעט בית חולים ציבורי כללי שלגביו הופחת הסכום כאמור או בית חולים חדש, בהתאם לחלקם היחסי מתקרת הצריכה הכוללת;
{{ח:תתתת|(ג)}} תקרת הצריכה של קופת החולים בבית החולים הציבורי הכללי האמור בסעיף קטן (א), תגדל או תפחת, לפי העניין, בהתאם לשינוי בשיעור הקפיטציה של קופת החולים לעומת שנת 2023, ולעניין תקרת צריכה בבית חולים בקו עימות – לעומת שנת 2022;
{{ח:תתת|(2)}} בכל אחת מהשנים 2027 עד 2030, תקרת הצריכה של קופת החולים בבית החולים הציבורי הכללי כאמור בסעיף קטן (א), תגדל או תפחת, לפי העניין, בהתאם לשינוי בשיעור הקפיטציה של קופת החולים לעומת השנה שקדמה לה, ובלבד שסך תקרות הצריכה של כלל קופות החולים בבית החולים הציבורי הכללי לא ישתנה בשל השינויים האמורים בפסקה זו.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים חדש“ – בית חולים ציבורי כללי שקיבל לראשונה תעודת רישום לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם}} לאחר יום י״ט בטבת התשע״ו (31 בדצמבר 2015), למעט בית חולים כאמור שקיבל את תעודת הרישום לראשונה בשל איחוד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים בקו עימות“ – בית חולים ציבורי כללי שהיקף ההתחשבנות שלו עם כלל קופות החולים ברבעון האחרון של שנת 2023 ירד ב־15% לפחות מממוצע היקפי ההתחשבנות שלו עם כלל קופות החולים בשלושת הרבעונים הראשונים של אותה השנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היקף התחשבנות לשנת 2023“ – היקף ההתחשבנות של קופת חולים עם בית חולים ציבורי כללי, למעט בית חולים בקו עימות, בשנת 2023, בעד שירות דיפרנציאלי או שירות בריאות אחר, לפי העניין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היקף התחשבנות של קופת חולים עם בית חולים בקו עימות“ – היקף ההתחשבנות של קופת חולים עם בית חולים בקו עימות, בשנת 2022, בעד שירות דיפרנציאלי או שירות בריאות אחר, לפי העניין, {{ח:פנימי|תוספת 3|ובתוספת 3%}} לעניין שירות דיפרנציאלי, או {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת 4%}} לעניין שירות בריאות אחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפרש 2022“ – היחס שבין סך צריכת שירותי הבריאות שאינם שירות אשפוז במחלקות פנימיות על ידי כלל קופות החולים בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2022 ובין תקרת הצריכה ברוטו של כלל קופות החולים באותו בית חולים של שירותי בריאות שאינם שירות אשפוז במחלקות פנימיות לשנת 2022, ולעניין בית חולים ציבורי כללי שהיחס כאמור היה לגביו קטן מ־100% – 100%;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפרש 2024“ – היחס שבין סך צריכת שירותי הבריאות שאינם שירות אשפוז במחלקות פנימיות על ידי כלל קופות החולים בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2024 ובין תקרת הצריכה ברוטו של כלל קופות החולים באותו בית חולים של שירותי בריאות שאינם שירות אשפוז במחלקות פנימיות לשנת 2024;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חלקה היחסי של קופת חולים בבית חולים מהיקף ההתחשבנות הכללי“ – אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} לעניין בית חולים ציבורי כללי, למעט בית חולים בקו עימות, לפי סוג שירות הבריאות – היחס שבין שני אלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} היקף התחשבנות לשנת 2023 בעד אותו סוג שירות בריאות;
{{ח:תתתתת|(ב)}} היקף התחשבנות לשנת 2023 בעד אותו סוג שירות בריאות של כל קופות החולים עם כל בתי החולים, בתוספת כל היקפי ההתחשבנות של כל קופות החולים עם כל בתי החולים בקו עימות;
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין בית חולים בקו עימות, לפי סוג שירות הבריאות – היחס שבין שני אלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} היקף ההתחשבנות של קופת חולים עם בית חולים בקו עימות בעד אותו סוג שירות בריאות;
{{ח:תתתתת|(ב)}} היקף התחשבנות לשנת 2023 בעד אותו סוג שירות בריאות של כל קופות החולים בכל בתי החולים הציבוריים, ובתוספת כל היקפי ההתחשבנות של כל קופות החולים עם כל בתי החולים בקו עימות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור הגידול הפרטני“ – הפער שבו עלה הפרש 2024 על הפרש 2022 לכל בית חולים ציבורי כללי בנפרד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור הגידול הקובע“ – הפער הממוצע שבו עלה הפרש 2024 לכלל קופות החולים ובתי החולים הציבוריים הכלליים על הפרש 2022 לכלל קופות החולים ובתי החולים הציבוריים הכלליים, בתוספת 1.2%;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקרת צריכה ברוטו“ ו”תקרת צריכה נטו“ – כמשמעותן לפי {{ח:חיצוני|חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)|חוק ההתחשבנות 2021}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקרת הצריכה הכוללת“, לעניין שירות דיפרנציאלי או לעניין שירות בריאות אחר – סכום כל תקרות הצריכה נטו, לשנת 2025, של כלל קופות החולים בבתי החולים הציבוריים הכלליים, לשירות דיפרנציאלי או לשירות בריאות אחר, לפי העניין, בתוספת שיעור הקידום.

{{ח:סעיף|3|חישוב תקרת צריכה לעניין שירות אשפוז במחלקות פנימיות}}
{{ח:תת|(א)}} תקרת הצריכה לעניין שירות אשפוז במחלקות פנימיות בבית חולים ציבורי כללי, בכל אחת מהשנים 2026 עד 2030, תחושב כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בשנת 2026 – היחס שבין מספר ימי האשפוז שצרכה קופת חולים במחלקות הפנימיות של אותו בית חולים בשנת 2025 לסך ימי האשפוז שצרכו כלל קופות החולים במחלקות הפנימיות של אותו בית חולים בשנת 2025, כשהוא מוכפל בסכום הכולל שכלל קופות החולים נדרשו לשלם לאותו בית חולים בשנת 2025 לפי {{ח:חיצוני|חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)#סעיף 15|סעיף 15(א)(2) לחוק ההתחשבנות 2021}} וב־99%, ובתוספת שיעור העדכון ותוספת ריאלית;
{{ח:תתת|(2)}} בשנים 2027 עד 2030 – היחס שבין מספר ימי האשפוז שצרכה קופת חולים במחלקות הפנימיות של אותו בית חולים ובין סך מספר ימי האשפוז שצרכו כלל קופות החולים במחלקות הפנימיות של אותו בית חולים, בשנה הקודמת, כשהוא מוכפל בסך תקרות הצריכה לשירות אשפוז במחלקות פנימיות של כל קופות החולים של אותו בית חולים בשנה הקודמת, ובתוספת שיעור העדכון לאותה שנה ותוספת ריאלית.
{{ח:תת|(ב)}} השרים רשאים, בצו, לקבוע קוד נוסף על הקודים המפורטים בהגדרה ”שירות אשפוז במחלקות הפנימיות“ או קוד אחר שיבוא במקום הקוד המפורט בהגדרה האמורה.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל יודיע, אחת לרבעון החל מיום ט״ז בתמוז התשפ״ו (1 ביולי 2026), לכל קופת חולים, מה היחס בין מספר ימי האשפוז שצרכה קופת החולים במחלקות הפנימיות של כל בית חולים ובין סך מספר ימי האשפוז שצרכו כלל קופות החולים במחלקות הפנימיות של כל בית חולים כאמור, ברבעון שקדם לו.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”מספר ימי האשפוז שצרכה קופת חולים במחלקות הפנימיות של בית חולים“ – מספר ימי האשפוז שצרכה קופת חולים במחלקות הפנימיות של בית חולים ציבורי כללי בניכוי ימי שירות אשפוז בית מהם שצרכה קופת החולים בבית החולים.

{{ח:סעיף|4|תוספת תשלום המחולקת לפי מדד לשיפור השירות לעניין שירות אשפוז במחלקות פנימיות}}
{{ח:תת|(א)}} נוסף על הסכומים שמשלמת קופת החולים לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ג)}}, בכל אחת מהשנים 2026 עד 2030, ישלמו כלל קופות החולים לכלל בתי החולים הציבוריים הכלליים סכום כולל של 90 מיליון שקלים חדשים, כל אחת בהתאם לשיעור הקפיטציה שלה, בעד שירות אשפוז במחלקות פנימיות, לפי הוראות סעיף קטן (ו) וכפי שיורה להן המנהל (בסעיף זה – תוספת התשלום למחלקות הפנימיות), לא יאוחר מ־60 ימים מהמועד שבו קיבלו את ההוראה האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל, בהסכמת הממונה על התקציבים במשרד האוצר ולאחר שנתן לבתי החולים הציבוריים הכלליים הזדמנות לטעון את טענותיהם, יקבע את המדד לשיפור השירות במחלקות הפנימיות בבתי חולים ציבוריים כלליים בהתאם לעקרונות המפורטים בסעיף קטן (ג) ויפרסמו בהוראת מינהל, באתר האינטרנט של משרד הבריאות (בסעיף זה – המדד לשיפור השירות).
{{ח:תת|(ג)}} המדד לשיפור השירות במחלקות הפנימיות יכלול מדדים שלפיהם יימדדו וידורגו המחלקות הפנימיות של כלל בתי החולים הציבוריים הכלליים, ויתבסס על תמהיל כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מחצית מהמדד יורכב ממדדים קליניים שיורה עליהם המנהל, ובכלל זה מדדים הנוגעים לאיכות הטיפול במחלקות הפנימיות;
{{ח:תתת|(2)}} מחצית מהמדד יורכב ממדדים של איכות השירות שיורו עליהם המנהל והממונה על התקציבים במשרד האוצר, ובכלל זה מדדים הנוגעים לשביעות רצון המטופלים באשפוז במחלקות הפנימיות.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל והממונה על התקציבים במשרד האוצר רשאים להחליט על תמהיל אחר של מדדים מהתמהיל כמפורט בפסקאות (1) ו־(2) של סעיף קטן (ג), ובלבד שהחלטה על תמהיל השונה ביותר מ־10% מהחלוקה הקבועה בין אותן פסקאות, תהיה טעונה אישור ועדת הבריאות של הכנסת.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} המנהל יורה על הדיווחים והנתונים שעל כל בית חולים ציבורי כללי להגיש לשם בחינת עמידתו במדד לשיפור השירות ועל המועדים להגשתם, ובלבד שבכל הנוגע למידע אישי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, יידרש דיווח על המידע המפורט להלן בלבד:
{{ח:תתתת|(א)}} נתונים לגבי מטופל שהשתחרר מאשפוז במחלקה פנימית לשם ביצוע סקר חוויית שירות המטופל, בהתאם לפילוחים שיורה עליהם המנהל לפי קבוצות גיל, מועדי השחרור מהאשפוז ומשך האשפוז המזערי שייכלל בסקר; הנתונים שיועברו לפי פסקת משנה זו יהיו שם פרטי, מספר טלפון, קוד בית החולים הציבורי הכללי וקוד מחלקת האשפוז;
{{ח:תתתת|(ב)}} נתונים לגבי צוות מטפל במחלקה הפנימית והכשרותיו: שם מלא, מספר זהות, היקף העסקה בבית החולים, מספר חודשי העסקה באותה שנה והכשרות.
{{ח:תתת|(2)}} מידע אישי שיתקבל מדיווח לפי פסקה (1) יישמר במאגר מידע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}.
{{ח:תתת|(3)}} נתונים כאמור בפסקה (1)(א) ישמשו לשם ביצוע סקר חוויית שירות המטופל בלבד, ונתונים בדבר השם הפרטי ומספר הטלפון יימחקו מייד לאחר סיום ביצוע הסקר בכללותו, או בתוך שלושה חודשים ממועד קבלת הנתונים, לפי המוקדם.
{{ח:תתת|(4)}} לשם ביצוע סקר חוויית שירות המטופל, יודיע המנהל לפני ביצוע הסקר, למטופל שפרטיו הועברו לפי פסקה (1)(א), באופן פשוט ונוח במסר אישי כתוב, ובהעדר אפשרות לקבל מסר כאמור – באמצעות מסר אישי קולי, על העברת הפרטים ומטרת השימוש בהם, וייתן לו הזדמנות סבירה להשיב באותו אמצעי אם אינו מעוניין שייצרו עימו קשר לשם ביצוע הסקר; הודיע מטופל כאמור, יימחקו פרטיו מייד ולא ייעשה בהם כל שימוש.
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור בפסקה (4), לשם ביצוע סקר כאמור באותה פסקה בשנת 2026, יודיע המנהל, לרבות באמצעות בית החולים, לפני ביצוע הסקר, למטופל המאושפז במחלקה הפנימית, במסר אישי באופן שיורה המנהל, על העברת הפרטים ומטרת השימוש בהם ועל אפשרות המטופל לפנות ולהודיע אם אינו מעוניין שייצרו עימו קשר לשם ביצוע הסקר, בדרך פשוטה ונוחה שתימסר בהודעה ובתוך מועד שיימסר בה, ובלבד שהדרך והמועד יבטיחו שתינתן למטופל הזדמנות סבירה למתן הודעתו; נוסח המסר שיורה המנהל יפורסם גם באתר האינטרנט של בית החולים ושל משרד הבריאות; הודיע מטופל כאמור, יימחקו פרטיו מייד ולא ייעשה בהם כל שימוש.
{{ח:תת|(ו)}} תוספת התשלום למחלקות הפנימיות תחולק בין בתי החולים הציבוריים הכלליים, בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות שעליהם יודיע המנהל לבתי החולים הציבוריים הכלליים, עד 31 במרץ בכל שנה, לגבי השנה הקודמת, ובשנת
2026 – בתוך חודש מיום פרסומו של חוק זה.
{{ח:תת|(ז)}} שר האוצר רשאי, בצו, לקבוע במקום הסכום הקבוע בסעיף קטן (א), סכום העולה עליו.

{{ח:סעיף|5|חלוקת התוספת הריאלית}}
{{ח:תת|(א)}} לשם חישוב תקרות הצריכה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} לעניין כל בית חולים ציבורי כללי, יחולק סך התוספת הריאלית של כלל בתי החולים הציבוריים הכלליים (בסעיף זה – סך התוספת הריאלית) בעבור שירות דיפרנציאלי ובעבור שירות בריאות אחר, לפי העניין, בין כלל בתי החולים הציבוריים הכלליים, בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מחצית מסך התוספת הריאלית לשנה מסוימת תחולק בהתאם לתוכנית המיטות הרב־שנתית, כך ש־70% מאותה מחצית יחולקו בעד מיטות האשפוז שהוקצו במסגרת התוכנית ו־30% מאותה המחצית יחולקו בעד מיטות האשפוז שניתן לגביהן אישור לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם}} ונפתחו בפועל;
{{ח:תתת|(2)}} מחצית מסך התוספת הריאלית לשנה מסוימת תחולק בהתאם לחלק היחסי של תקרות הצריכה של כל בית חולים ציבורי כללי מסך תקרות הצריכה של כלל בתי החולים הציבוריים הכלליים.
{{ח:תת|(ב)}} לשם חישוב תקרות הצריכה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} לעניין כל בית חולים ציבורי כללי, תחולק התוספת הריאלית בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות בין בתי החולים הציבוריים הכלליים, בהתחשב בתוכנית המיטות הרב־שנתית או בשיקולים נוספים שקבעו השרים.

{{ח:סעיף|6|חישוב שונה לעניין תקרות צריכה, שיעור הקידום והתוספת הריאלית}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בהגדרות ”שיעור הקידום“ ו”תוספת ריאלית“ {{ח:פנימי|סעיף 2|ובסעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}}, השרים רשאים, בהחלטה מנומקת בכתב, לחשב, לגבי קופת חולים ובית חולים ציבורי כללי מסוימים, שיעור קידום ותוספת ריאלית השונים משיעור הקידום והתוספת הריאלית, בהתחשב, בין השאר, באחד או יותר מהשיקולים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מכשירים רפואיים נוספים שאושרו לבית חולים על פי כל דין ואופן מימוש האישור; לעניין זה, ”מכשיר רפואי“ – מכשיר רפואי שנקבע לגביו כי הרכישה או השימוש שלו טעונים רישיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 65ב|סעיף 65ב(3) לפקודת בריאות העם}};
{{ח:תתת|(2)}} שינוי במספר המבוטחים המשוקלל, ובכלל זה שינוי כאמור באזור מסוים;
{{ח:תתת|(3)}} תוכנית המיטות הרב־שנתית ואופן מימושה.
{{ח:תת|(ב)}} החישוב כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה באופן שסך תקרות הצריכה, סך שיעור הקידום וסך התוספת הריאלית לסך תקרות הצריכה לשירותי הבריאות ולכלל בתי החולים הציבוריים הכלליים וקופות החולים בשנה מסוימת, לא ישתנה בשל השינוי בהתאם לאותו סעיף קטן.

{{ח:סעיף|7|חישוב רצפת צריכה}}
{{ח:ת}} רצפת הצריכה לכל אחת מקופות החולים בכל בית חולים ציבורי כללי, בכל אחת מהשנים 2026 עד 2030, תחושב כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תת|(1)}} בעד שירות דיפרנציאלי ושירות בריאות אחר –
{{ח:תתת|(א)}} בשנת 2026 – 95% מתקרת הצריכה לאותה שנה;
{{ח:תתת|(ב)}} בשנת 2027 – רצפת הצריכה בשנת 2026, בתוספת שיעור העדכון ובתוספת שיעור של 1%;
{{ח:תתת|(ג)}} בשנת 2028 – כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} אם יחס הממוצעים היה עד 97% – 97% מרצפת הצריכה לשנת 2027, בתוספת שיעור העדכון ובתוספת שיעור של 1%;
{{ח:תתתת|(2)}} אם יחס הממוצעים עלה על 97% ולא עלה על 100% – מכפלת יחס הממוצעים ברצפת הצריכה לשנת 2027, בתוספת שיעור העדכון ובתוספת שיעור של 1%;
{{ח:תתתת|(3)}} אם יחס הממוצעים עלה על 100% – רצפת הצריכה בשנת 2027, בתוספת שיעור העדכון ובתוספת שיעור של 1%;
{{ח:תתת}} בפסקה זו, ”יחס הממוצעים“ – היחס שבין היקף ההתחשבנות הממוצע של קופת החולים בבית החולים הציבורי הכללי בשנים 2026 ו־2027 ובין רצפת הצריכה הממוצעת של קופת החולים בבית החולים הציבורי הכללי לאותן שנים, לאותו סוג שירות בריאות;
{{ח:תתת|(ד)}} בשנים 2029 ו־2030 – רצפת הצריכה בשנה הקודמת, בתוספת שיעור העדכון ובתוספת שיעור של 1%;
{{ח:תת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), מצאו השרים בשנה מסוימת כי היחס שבין היקף ההתחשבנות המורחב של קופת החולים לאותו בית חולים ובין היקף ההתחשבנות המורחב של כל קופות החולים לאותו בית חולים בשנה הקודמת אינו עולה על 12%, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(א)}} רצפת הצריכה לעניין שירות בריאות אחר של קופת החולים באותו בית חולים באותה שנה תהיה בשיעור של 95% מרצפת הצריכה לעניין שירות בריאות אחר שהייתה מחושבת לפי פסקה (1), ובלבד ששיעור הקפיטציה של קופת החולים אינו עולה על 20%;
{{ח:תתת|(ב)}} השרים רשאים לחשב, לגבי קופת חולים מסוימת בבית חולים ציבורי כללי מסוים, רצפת צריכה לגבי שירות בריאות כמפורט להלן, לפי העניין, נמוכה מהאמור בפסקה (1), ובלבד שאינה פחותה מ־95% מרצפת הצריכה לאותה שנה לפי אותה פסקה, לאחר שנתנו לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם ושקלו את מצבו הכלכלי של בית החולים ואת השפעת קופת החולים על מספר המבוטחים שלה המקבלים שירות באותו בית חולים, אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} לעניין שירות דיפרנציאלי – אם שיעור הקפיטציה של קופת החולים אינו עולה על 20%;
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין שירות דיפרנציאלי ולעניין שירות בריאות אחר – אם שיעור הקפיטציה של קופת החולים בנפה שבו נמצא בית החולים אינו עולה על 20%; לעניין זה, ”נפה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|הודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם|בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם}}, לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 3|סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}};
{{ח:תתת}} בפסקה זו, ”היקף ההתחשבנות המורחב“ – סך כל התשלומים שנדרשת קופת חולים לשלם לבית חולים ציבורי כללי בעד שירותי בריאות, לרבות תשלום של קופת חולים לבית חולים ציבורי כללי שבבעלותה ושאינו תאגיד נפרד ממנה;
{{ח:תת|(3)}} בעד שירות אשפוז במחלקות פנימיות – 100% מתקרת הצריכה לאותה שנה.

{{ח:סעיף|8|שינוי תקרות הצריכה ורצפות הצריכה}}
{{ח:תת|(א)}} החליטה הממשלה על הגדלת עלות סל שירותי הבריאות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}} למטרת צריכת שירותי בריאות בבתי החולים הציבוריים הכלליים, רשאים השרים, בצו, לקבוע תקרות צריכה גבוהות מהתקרות שחושבו לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3}}, או רצפות צריכה גבוהות מהרצפות שחושבו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, בהתאם לאמות מידה שיקבעו בצו כאמור, ובלבד שסך תוספת ההוצאה לקופות החולים בשל הקביעה כאמור יהיה שווה לסכום שהתווסף לעלות סל שירותי הבריאות למטרה האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} השרים רשאים, בצו, לקבוע תקרות צריכה שונות מתקרות הצריכה שחושבו לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|או 3}}, בהתאם לאמות מידה שיקבעו בצו כאמור, אם מצאו כי הקביעה נדרשת בשל שינוי במחירים של אותו סוג של שירות בריאות, כפי שהם מפורסמים בתעריפון משרד הבריאות, ובלבד שסך תקרות הצריכה לא ישתנה בשל הקביעה כאמור.

{{ח:סעיף|9|הודעה על תקרת צריכה ורצפת צריכה}}
{{ח:ת}} השרים, או מי שהם הסמיכו לכך מקרב עובדי משרדיהם, יודיעו לכל בית חולים ציבורי כללי ולכל קופת חולים –
{{ח:תת|(1)}} עד יום ט״ו בסיוון התשפ״ו (31 במאי 2026) – מהי תקרת הצריכה ורצפת הצריכה לשירותי הבריאות לשנת 2026;
{{ח:תת|(2)}} עד 1 במרץ של כל אחת מהשנים 2027 עד 2030 – מהי תקרת הצריכה ורצפת הצריכה לשירותי הבריאות לאותה שנה.

{{ח:סעיף|10|איחוד בתי חולים}}
{{ח:ת}} אוחדו שני בתי חולים ציבוריים כלליים או יותר לבית חולים ציבורי כללי אחד, בעל תעודת רישום אחת לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם}}, יאוחדו תקרות הצריכה ורצפות הצריכה שלהם, בהתאם לסכום התקרות והרצפות כאמור.

{{ח:סעיף|11|שירות אשפוז בית}}
{{ח:תת|(א)}} קופת חולים תשלם בעד שירות אשפוז בית דיפרנציאלי שצרכה מבית חולים ציבורי כללי, שניתן באמצעות בית החולים ורופאיו, בהתאם לתשלום שהייתה משלמת לפי הוראות חוק זה בעד שירות דיפרנציאלי.
{{ח:תת|(ב)}} בעד פיתוח שירות אשפוז בית פנימי ושירות אשפוז בית אחר ישולמו לבית חולים ציבורי כללי תשלומים כלהלן, מתוך הסכום שיוקצה כאמור בסעיף קטן (ג), לעניין מבוטחים שבית החולים הציבורי הכללי הודיע לקופת חולים כי הוא מפנה לשירות אשפוז בית:
{{ח:תתת|(1)}} בעד שירות אשפוז בית פנימי או שירות אשפוז בית אחר שקופת החולים מספקת שלא באמצעות בית החולים – יעביר משרד הבריאות לבית החולים הציבורי הכללי סכום כספי בעד כל מבוטח שהופנה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} בעד שירות אשפוז בית פנימי או שירות אשפוז בית אחר שנתן בית החולים הציבורי הכללי באמצעות בית החולים ורופאיו, שקופת החולים לא הודיעה לבית החולים שבכוונתה לספק כאמור בפסקה (1), או שבהתאם להוראת המינהל כאמור בסעיף קטן (ה) לא נדרשת לגביו הודעתה – יעביר משרד הבריאות לבית החולים הציבורי הכללי סכום כספי בעד שירות אשפוז הבית כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|בסעיף 3א לחוק יסודות התקציב}}, משרד הבריאות יקצה תקציב כלהלן לטובת העברת הסכומים הכספיים כמפורט בסעיף קטן (ב):
{{ח:תתת|(1)}} בשנת 2026 – 30 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} בשנת 2027 – 40 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(3)}} בכל אחת מהשנים 2028 עד 2030 – 50 מיליון שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), בית חולים ציבורי כללי רשאי להודיע למנהל, עד 1 בדצמבר בשנה מסוימת, כי במקום התשלומים כאמור באותו סעיף קטן הוא בוחר בחלופה של המרת מיטות בתעודת רישומו בעבור אספקת שירות אשפוז בית פנימי ושירות אשפוז בית אחר שיינתנו באמצעות בית החולים ורופאיו, ובלבד שהמנהל פרסם הוראת מינהל כאמור בסעיף קטן (ה) ביום תחילתו של חוק זה או לאחריו; הודיע בית החולים כאמור, יחולו הוראות אלה החל מהשנה שלאחר מתן ההודעה:
{{ח:תתת|(1)}} המנהל או מי שהוא הסמיך לכך מבין עובדי משרד הבריאות, ימיר מיטות בתעודת רישומו של בית החולים הציבורי הכללי ממיטות לאספקת שירות אשפוז במחלקות פנימיות או ממיטות לאספקת שירות בריאות אחר, למיטות לאספקת שירות אשפוז בית; המרה כאמור תבוצע בהתאם למספר המיטות לאספקת שירות אשפוז הבית שביקש בית החולים ושאושרו לו, ובהתחשב ביחס שבין המחירים של שירותי הבריאות הניתנים בקשר למיטות שיומרו ובין המחירים של שירותי אשפוז הבית, לפי תעריפון משרד הבריאות, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} תקרת הצריכה של קופת החולים לעניין שירות אשפוז במחלקות פנימיות או שירות בריאות אחר בבית החולים הציבורי הכללי תופחת באופן יחסי למספר המיטות שהומרו למיטות לאספקת שירות אשפוז בית כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} קופת חולים תשלם לבית החולים הציבורי הכללי סכום שלא יעלה על המחיר המלא לאותו סוג שירות בעד שירות אשפוז בית פנימי ובעד שירות אשפוז בית אחר שניתן באמצעות בית החולים ורופאיו, ובלבד שבית החולים הודיע לקופת חולים כי הוא מפנה את המבוטח לשירות אשפוז בית והקופה לא הודיעה על כוונתה לספק את שירות אשפוז הבית למבוטח;
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בפסקה (3), סך התשלום שתשלם קופת החולים לבית החולים הציבורי הכללי בעד שירות אשפוז בית פנימי או שירות אשפוז בית אחר, לפי העניין, לא יעלה על 110% מהסכום שהופחת מתקרת הצריכה כאמור בפסקה (2).
{{ח:תת|(ה)}} המנהל יפרסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות הוראת מינהל לעניין שירות אשפוז בית, לרבות אמות מידה לאיכות השירות ולעניין שירות אשפוז בית שניתן באמצעות בית חולים ורופאיו, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הודעת בית החולים הציבורי הכללי לקופת החולים כי הוא מפנה מבוטח לאשפוז בית;
{{ח:תתת|(2)}} הודעת קופת החולים על כוונתה לספק את שירות אשפוז הבית למבוטח, אופן מסירתה ומועדיה ואופן אספקת השירות ומועדו וכן סוגי שירות אשפוז בית אחר שלגביהם לא תידרש קבלת הודעה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} אמות מידה לחישוב הסכום הכספי לפי סעיף קטן (ב)(1) או (2), לפי העניין.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות אשפוז בית אחר“ – שירות אשפוז בית המסופק כחלק ממתן שירות בריאות אחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות אשפוז בית דיפרנציאלי“ – שירות אשפוז בית המסופק כחלק ממתן שירות דיפרנציאלי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות אשפוז בית פנימי“ – שירות אשפוז בית המסופק כחלק ממתן שירות אשפוז במחלקות הפנימיות.

{{ח:סעיף|12|תשלום בעד שירותי בריאות}}
{{ח:תת|(א)}} קופת חולים תשלם בעד שירות דיפרנציאלי או שירות בריאות אחר שצרכה בכל בית חולים ציבורי כללי, בכל אחת מהשנים 2026 עד 2030, סכומים כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} אם קופת החולים צרכה שירותים דיפרנציאליים או שירותי בריאות אחרים עד לרצפת הצריכה, לפי העניין – רצפת הצריכה לאותה שנה, אולם אם ראו השרים, או עובדי משרדיהם שהם הסמיכו לכך, שבית החולים הציבורי הכללי לא הסכים לספק לקופת החולים, באותה שנה, על פי בקשתה, שירותי בריאות הדומים בהיקפם הכספי, בזמינותם ובתמהיל שלהם לשירותים דיפרנציאליים או לשירותי בריאות אחרים שסיפק בית החולים לקופת החולים בשנה הקודמת, ישולם המחיר המלא בעד שירותים דיפרנציאליים או שירותי בריאות אחרים שנצרכו;
{{ח:תתת|(2)}} אם קופת החולים צרכה שירותים דיפרנציאליים או שירותי בריאות אחרים, לפי העניין, מעבר לרצפת הצריכה ועד לתקרת הצריכה – סכום שלא יעלה על המחיר המלא בעד שירותים דיפרנציאליים או שירותי בריאות אחרים שנצרכו;
{{ח:תתת|(3)}} אם קופת החולים צרכה שירותים דיפרנציאליים או שירותי בריאות אחרים, לפי העניין, מעבר לתקרת הצריכה – תקרת הצריכה בתוספת סכום מופחת כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} בעד צריכת שירות דיפרנציאלי מעבר לתקרת הצריכה שנקבעה לשירות כאמור – לא יותר מ־63.5% מהמחיר המלא של השירות;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעד צריכת שירות בריאות אחר מעבר לתקרת הצריכה שנקבעה לשירות כאמור – לא יותר מ־41% מהמחיר המלא של השירות.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), צרכה קופת חולים מבית חולים ציבורי כללי, בכל אחת מהשנים 2026 עד 2030 –
{{ח:תתת|(1)}} שירותים דיפרנציאליים בסכום הנמוך מתקרת הצריכה שנקבעה לשירותים אלה, יתווסף, לעניין חישוב התשלום כאמור בסעיף קטן (א), ההפרש שבין תקרת הצריכה ובין הצריכה בפועל של שירותים אלה לתקרת הצריכה של שירות בריאות אחר;
{{ח:תתת|(2)}} שירותי בריאות אחרים בסכום הנמוך מתקרת הצריכה שנקבעה לשירותים אלה, יתווסף, לעניין חישוב התשלום כאמור בסעיף קטן (א), ההפרש שבין תקרת הצריכה ובין הצריכה בפועל של שירותים אלה לתקרת הצריכה של שירות דיפרנציאלי.
{{ח:תת|(ג)}} קופת חולים תשלם בעד שירות אשפוז במחלקות הפנימיות, בכל אחת מהשנים 2026 עד 2030, את סכום רצפת הצריכה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(3)}}.

{{ח:סעיף|13|מועד התשלום בעד שירותי בריאות}}
{{ח:תת|(א)}} קופת חולים תעביר לבית חולים ציבורי כללי, לא יאוחר מ־60 ימים מ־1 בחודש שבו קיבלה מבית החולים הודעת חיוב חודשית, את הסכום הגבוה מהסכומים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} 8.33% מרצפת הצריכה לאותה שנה שנקבעה לקופת החולים באותו בית חולים ציבורי כללי, אלא אם כן קיבלה קופת החולים אישור מהשרים או מעובדי משרדיהם שהם הסמיכו לכך, לשלם את המחיר המלא בעד שירותי הבריאות שנצרכו בלבד, בשל כך שבית החולים לא הסכים לספק לקופת החולים שירותי בריאות הדומים לשירותי הבריאות שסיפק לה בשנה הקודמת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)(1)}};
{{ח:תתת|(2)}} הסכום שאינו שנוי במחלוקת בהודעת החיוב;
{{ח:תתת|(3)}} 97% מהסכום נטו הנדרש על פי הודעת החיוב לעניין שירותי הבריאות המובאים בחשבון בתקרת הצריכה, שירותי רפואה דחופה (מיון) ושירותי אשפוז בית, אלא אם כן קופת החולים ערערה על הודעת החיוב, בהתאם למנגנון בירור לפי הוראת מינהל שקבע המנהל ושפרסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות, ובית החולים לא השיב לערעור זה בהתאם להוראת המינהל כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} לא העבירה קופת חולים לבית חולים ציבורי כללי את סכום התשלום הנדרש לפי סעיף קטן (א), או את סכום תוספת התשלום למחלקות הפנימיות בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)}}, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על סכום שלא הועבר כאמור תתווסף ריבית החשב הכללי מהמועד האחרון לתשלום כאמור בסעיף קטן (א) עד מועד העברתו בפועל לבית החולים הציבורי הכללי;
{{ח:תתת|(2)}} המנהל, לאחר שנתן לקופת החולים ולבית החולים הזדמנות לטעון את טענותיהם, רשאי לבצע קיזוז של הסכום שלא הועבר כאמור ממקורות המימון של שירותי הבריאות כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 13|בסעיף 13(א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}} ומכספי התמיכה המועברים לקופת החולים לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק יסודות התקציב}}, ולהעבירו לבית החולים הציבורי הכללי.
{{ח:תת|(ג)}} סכומים עודפים ששילמה קופת חולים לבית חולים ציבורי כללי בשל הוראות סעיף קטן (א) או סכומים שהיה על קופת חולים לשלם לבית חולים ציבורי כללי ולא שולמו בשל הוראות הסעיף הקטן האמור, יוחזרו או ישולמו, לפי העניין, בתוספת ריבית החשב הכללי, מהמועד שבו שילמה קופת החולים סכומים עודפים כאמור, או מהמועד האחרון לתשלום כאמור בסעיף קטן (א), לפי העניין, בתוך 30 ימים מתום הליך הבירור לפי הוראת המינהל האמורה בסעיף קטן (א)(3).
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מחובת קופת חולים לשלם לבית חולים ציבורי כללי כל תשלום אחר שהיא חייבת בו.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”ריבית החשב הכללי“ – כמשמעותה בהודעה בדבר שיעורי ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת מזמן לזמן ברשומות.

{{ח:סעיף|14|מטופל המיועד להעברה}}
{{ח:ת}} קופת חולים תשלם לבית חולים ציבורי כללי בעד שירות אשפוז של מטופל המיועד להעברה, כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} מהיום הראשון שבו הוא נחשב מטופל המיועד להעברה (בסעיף זה – מועד ההעברה המיועד) עד היום הרביעי ממועד ההעברה המיועד – מחיר מלא;
{{ח:תת|(2)}} החל מהיום החמישי ממועד ההעברה המיועד עד היום ה־28 ממועד ההעברה המיועד – 120% מהמחיר המלא;
{{ח:תת|(3)}} החל מהיום ה־29 ממועד ההעברה המיועד – מחיר מלא.

{{ח:סעיף|15|תשלום בעד שירותי רפואה דחופה (מיון)}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(א)(7)}}, קופת חולים תשלם לבית חולים ציבורי כללי בעד שירותי רפואה דחופה (מיון), את המחיר המלא של השירות.

{{ח:סעיף|16|תשלום בעד שירות בריאות הניתן מחוץ לשטח של בית חולים ציבורי כללי}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, קופת חולים לא תשלם לבית חולים ציבורי כללי בעד שירות בריאות שנתן מחוץ לשטח של בית חולים ציבורי כללי (בסעיף זה – שירות בריאות מחוץ לשטח בית החולים), אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שירות הבריאות ניתן בהתאם להסכם בין קופת החולים לבית החולים כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} שירות הבריאות הוא שירות אשפוז בית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}};
{{ח:תתת|(3)}} המנהל אישר לבית החולים, תוך שיתוף הציבור ולאחר שנתן לקופות החולים הזדמנות לטעון את טענותיהן, בהחלטה מנומקת בכתב, לספק את שירות הבריאות מחוץ לשטח בית החולים, בהתחשב בפריסת שירותי הבריאות וצורכי התושבים לשירותי בריאות ברמה נאותה, באיכות ובזמינות כמתחייב מהוראות {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי}}, ובזיקה גיאוגרפית של השירותים לפעילות הקיימת של בית החולים, ובלבד שהשירות ניתן בהתאם לתנאי האישור כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} העתק מהסכם שנערך כאמור בסעיף קטן (א)(1), יועבר למנהל לא יאוחר מתום שבעה ימים מהמועד שבו נחתם ההסכם; סבר המנהל כי לנוכח השיקולים המפורטים בסעיף קטן (א)(3) אין הצדקה להסכם וכי ההסכם פוגע באופן משמעותי בקופות החולים האחרות, רשאי הוא, לאחר שנתן לצדדים להסכם הזדמנות לטעון את טענותיהם, לבטל את ההסכם בהחלטה מנומקת בכתב שתימסר לצדדים.
{{ח:תת|(ג)}} סיפק בית חולים ציבורי כללי לקופת חולים לפני תחילתו של חוק זה שירות בריאות מחוץ לשטח בית החולים, יראו כאילו ניתן לבית החולים הציבורי הכללי אישור כאמור בסעיף קטן (א)(3) לגבי אותו שירות בריאות באותו מקום, ובלבד שבית החולים הציבורי הכללי הודיע למנהל עד יום ט״ו בתמוז התשפ״ו (30 ביוני 2026) על שירות הבריאות מחוץ לשטח בית החולים שניתן כאמור תוך פירוט פרטיו, בדרך שהורה המנהל ופורסמה באתר האינטרנט של משרד הבריאות; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות כל דין לעניין אישור למתן השירות.

{{ח:סעיף|17|תשלום בעד שירות בריאות מרחוק}}
{{ח:ת}} קופת חולים לא תשלם בעד שירות בריאות מרחוק שסיפק בית חולים ציבורי כללי, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} השירות ניתן לפי הסכם בין בית החולים לקופת החולים;
{{ח:תת|(2)}} השירות ניתן לפי הפניה של קופת החולים;
{{ח:תת|(3)}} השירות ניתן בהמשך לטיפול רפואי שניתן בבית החולים;
{{ח:תת|(4)}} השירות הוא מסוג שירותי בריאות שהמנהל הורה בהוראת מינהל שיש לשלם בעדו, אף אם לא מתקיימים התנאים שבפסקאות (1) עד (3).

{{ח:סעיף|18|התחשבנות בין בית חולים לתאגיד בריאות}}
{{ח:ת}} בבית חולים ממשלתי כללי או בבית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית, שבמסגרתו פועל תאגיד בריאות, לא יפחת היקף החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)(3)}} שייוחס לתאגיד הבריאות, מסכום השווה ל־48.67% מכלל החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת כאמור לשירות דיפרנציאלי ולשירות בריאות אחר; השרים רשאים לקבוע, בצו, לגבי בית חולים כאמור ולגבי תאגיד בריאות הפועל במסגרתו, לכל אחת מהשנים 2027 עד 2030, שיעור אחר מכלל החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת כאמור, לאחר שנתנו לבית החולים ולתאגיד הזדמנות לטעון את טענותיהם.

{{ח:סעיף|19|הסכם בין קופת חולים לבית חולים ציבורי כללי בדבר שיטת ההתחשבנות ביניהם}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בחוק זה, בית חולים ציבורי כללי וקופת חולים רשאים לקבוע בהסכם בכתב ביניהם הסדר אחר להתחשבנות בעד צריכת שירותי בריאות בבית החולים (בסעיף זה – ההסכם), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההסכם יקבע כי יינתנו למבוטחי קופת החולים שירותים ברמה נאותה ובאיכות ובזמינות כמתחייב מהוראות {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי}}, ותנאי ההסכם יאפשרו את מתן השירותים ברמה נאותה ובאיכות ובזמינות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} ההסכם יכלול את רכיבי ההתחשבנות בין בית החולים לקופת החולים, ובכלל זה פירוט בדבר השינויים לעומת ההסדר הקבוע בחוק זה, הנחות תעריף והוראות מהסכמים קודמים שממשיכות לחול;
{{ח:תתת|(3)}} עלה סך היקף צריכת שירותי הבריאות של קופת החולים בבית החולים, בשנה מסוימת משנות ההסכם, לעומת תקרת הצריכה שנקבעה לאותה שנה, בשיעור העולה על 6%, יודיעו על כך הצדדים להסכם לשרים, והשרים רשאים להודיע לצדדים כי ההסכם בטל; הודיעו השרים כאמור, תיערך ההתחשבנות בין הצדדים בשנה שלאחר מכן לפי הוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(4)}} תקופת ההסכם לא תהיה מעבר ליום ה׳ בטבת התשצ״א (31 בדצמבר 2030);
{{ח:תתת|(5)}} במסגרת ההסכם יהיה בית החולים רשאי לתת לקופת החולים הנחות על תעריף של שירותי בריאות המהווים לא יותר ממחצית ממחזור ההתחשבנות בין בית החולים לקופת החולים; לעניין זה, ”מחזור ההתחשבנות“ – סך ההיקף הכספי של שירותי הבריאות שמובאים בחשבון בתקרת הצריכה, שרוכשת קופת החולים מבית החולים לפי ההסכם;
{{ח:תתת|(6)}} ההסכם יקבע כי סך התשלום שקופת החולים תשלם לבית החולים בעד צריכת שירותי בריאות, בכל שנה, לא יפחת מרצפת הצריכה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}};
{{ח:תתת|(7)}} ההסכם יכלול את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}} {{ח:פנימי|סעיף 15|ו־15}} ולא יתנה על ההוראות האמורות.
{{ח:תת|(ב)}} העתק מהסכם שנערך כאמור בסעיף קטן (א), לרבות שינויים ותוספות להסכם שייערכו במהלך תקופת ההסכם, יועברו לשרים או למי שהם הסמיכו לכך מקרב עובדי משרדיהם, לא יאוחר מתום שבעה ימים מהמועד שבו נחתם ההסכם, השינוי להסכם או התוספת להסכם, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} סברו השרים כי ההסכם אינו עומד בהוראות סעיף זה, יודיעו על כך לקופת החולים ולבית החולים בתוך 60 ימים מהמועד שבו הועבר אליהם ההסכם, ורשאים השרים, לאחר שנתנו לצדדים להסכם הזדמנות לטעון את טענותיהם, לבטל את ההסכם כולו בהחלטה מנומקת בכתב שתימסר לצדדים.

{{ח:סעיף|20|אי־&lt;wbr&gt;תחולה על שירותי בריאות מסוימים}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות חוק זה לא יחולו על השירותים שלהלן, והם לא ייחשבו שירות בריאות לעניין חוק זה:
{{ח:תתת|(1)}} שירות בריאות הניתן לנפגע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}};
{{ח:תתת|(2)}} שירות בריאות הניתן לעובד זר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים|בחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}}, הכלול במסגרת סל השירותים שקבע שר הבריאות לפי {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#סעיף 1ד|סעיף 1ד לחוק האמור}}, אך למעט שירות הניתן לעובד זר השוהה בישראל לפי אשרה ורישיון לישיבה ארעי מסוג א/1, כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 6|בתקנה 6(א) לתקנות הכניסה לישראל, התשל״ד–1974}};
{{ח:תתת|(3)}} שירות בריאות הניתן לחייל לפי הסכם בין קופת חולים לצבא הגנה לישראל; לעניין זה, ”חייל“ – חייל בשירות חובה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בפסקה (1) להגדרה ”חייל“ שבחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, למעט חייל בשירות חובה בתקופת שירות ללא תשלום, כאמור {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 55|בסעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}};
{{ח:תתת|(4)}} שירות בריאות הניתן למטופל לפי הסכם בין קופת חולים לגוף אחר האחראי למתן השירות למטופל, על פי חוק, הסכם או חוזה ביטוח;
{{ח:תתת|(5)}} שירות בריאות הניתן לאדם שאינו מבוטח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}};
{{ח:תתת|(6)}} שירות משירותי בריאות הנפש המפורטים {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#תוספת 2 פרט 22א|בפרט 22א לתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}};
{{ח:תתת|(7)}} שירותי רפואה דחופה (מיון), בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15}} {{ח:פנימי|סעיף 19|ו־19(א)(7)}};
{{ח:תתת|(8)}} שירות בריאות נוסף שקבעו השרים {{ח:חיצוני|צו ההסדרים במשק המדינה (קביעת שירותים מוחרגים וקביעת הפחתות)|בצו ההסדרים במשק המדינה (קביעת שירותים מוחרגים וקביעת הפחתות), התשע״ג–2013}};
{{ח:תתת|(9)}} שירות בריאות המנוי {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}};
{{ח:תתת|(10)}} שירות בדיקת מעבדה המבוצעת בדגימה שנדגמה בקופת החולים ונשלחה על ידה לבית החולים.
{{ח:תת|(ב)}} השרים רשאים, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}.

{{ח:סעיף|21|הרחבת תחולה לעניין נמצאים בישראל שאינם מבוטחים}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(א)(5)}}, הוראות חוק זה יחולו גם לגבי שירותי בריאות שניתנים למטופל שנרשם להסדר מיוחד, כאילו היה מבוטח.

{{ח:סעיף|22|סייג לתחולת {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 9|סעיף 9 לחוק הפיקוח}}}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה יחולו על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק הפיקוח}}.

{{ח:סעיף|23|פרסום רשימת בתי חולים ציבוריים כלליים}}
{{ח:ת}} המנהל יפרסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות, עד יום כ״ב בניסן התשפ״ו (9 באפריל 2026), את רשימת בתי החולים שמתקיימים לגביהם התנאים המפורטים בהגדרה ”בית חולים ציבורי כללי“.

{{ח:סעיף|24|דיווח לכנסת}}
{{ח:ת}} השרים ידווחו לוועדת הבריאות של הכנסת, עד 31 במרץ בכל שנה, על כל אלה, לגבי השנה שקדמה לה:
{{ח:תת|(1)}} מספר המטופלים המיועדים להעברה באותה שנה בכל בית חולים, בפילוח לפי קופת חולים ומחוז, ולפי מספר ימי האשפוז שלהם במחלקות הפנימיות של בית החולים לאחר מועד ההעברה המיועד כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14}};
{{ח:תת|(2)}} מספר המיטות במסגרות המיועדות לקליטת המטופלים המיועדים להעברה שנפתחו בפועל באותה שנה, בפילוח לפי סוג המסגרת ולפי הגורם שמפעיל אותה;
{{ח:תת|(3)}} השוואה בין מספר כלל המטופלים המיועדים להעברה כאמור בפסקה (1) ובין כלל המיטות הפנויות במסגרות המיועדות לקליטת המטופלים המיועדים להעברה;
{{ח:תת|(4)}} מספר המטופלים המיועדים להעברה ששולם בעדם סכום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(2)}} בכל בית חולים, בפילוח לפי קופת חולים ומחוז;
{{ח:תת|(5)}} אופן חלוקת הסכום לפי מדד לשיפור השירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};
{{ח:תת|(6)}} אשפוזי בית לפי סוגי שירותי אשפוז בית שונים, בפילוח לפי בתי חולים, קופות חולים ומחוזות;
{{ח:תת|(7)}} התשלומים ששולמו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)(1) ו־(2)}} לבתי החולים, בפילוח לפי קופות החולים.

{{ח:סעיף|25|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)|בחוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים), התשפ״ב–2021}}.}}

{{ח:סעיף|26|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש)|בחוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש), התשפ״ה–2025}}.}}

{{ח:סעיף|27|ביצוע ותקנות}}
{{ח:תת|(א)}} השרים ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
{{ח:תת|(ב)}} שר הבריאות רשאי להתקין תקנות בדבר חובת דיווח של בתי החולים הציבוריים הכלליים למשרד הבריאות ולמשרד האוצר, בכל עניין הנוגע לעלויות מתן שירותי הבריאות.

{{ח:סעיף|28|תחילה ותחולה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום י״ב בטבת התשפ״ו (1 בינואר 2026) (להלן – יום התחילה), והוראותיו יחולו על שירותי בריאות שצרכה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי עד יום ה׳ בטבת התשצ״א (31 בדצמבר 2030).

{{ח:סעיף|29|תחילתם של שינויים בתעריפון משרד הבריאות – הוראת שעה}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 23|בסעיף 23(א) לחוק הפיקוח}}, חלו שינויים בתעריפון משרד הבריאות לעניין שירותי בריאות שצורכת קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי, למעט שינויים בשיעור העדכון של מחיר יום אשפוז, שפורסמו באתר האינטרנט של משרד הבריאות במהלך התקופה שמיום התחילה עד יום ט״ו בתמוז התשפ״ו (30 ביוני 2026), תהיה תחילתם ביום התחילה; ואולם לעניין עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|חוק הפיקוח}}, תהיה תחילתם של שינויים כאמור בתעריפון משרד הבריאות, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 23|סעיף 23(א) האמור}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא חלו שינויים בתעריפון משרד הבריאות כאמור בסעיף קטן (א), עד יום ט״ו בתמוז התשפ״ו (30 ביוני 2026), יחולו לעניין שירותי בריאות שצרכה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2026, הוראות חוק זה בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)}} –
{{ח:תתתת|(א)}} בפסקה (2), במקום ”ועד לתקרת הצריכה – סכום שלא יעלה על המחיר המלא“ יקראו ”ועד לתקרת הצריכה כשהיא מוכפלת ב־122.88% – סכום שלא יעלה על המחיר המלא כשהוא מוכפל ב־81.38%“;
{{ח:תתתת|(ב)}} בפסקה (3) –
{{ח:תתתתת|(1)}} ברישה, במקום ”מעבר לתקרת הצריכה“ יקראו ”מעבר לתקרת הצריכה כשהיא מוכפלת ב־122.88%“;
{{ח:תתתתת|(2)}} בפסקת משנה (א), במקום ”מעבר לתקרת הצריכה“ יקראו ”מעבר לתקרת הצריכה כשהיא מוכפלת ב־122.88%“ ובמקום ”63.5%“ יקראו ”51.7%“;
{{ח:תתתתת|(3)}} בפסקת משנה (ב), במקום ”מעבר לתקרת הצריכה“ יקראו ”מעבר לתקרת הצריכה כשהיא מוכפלת ב־122.88%“ ובמקום ”41%“ יקראו ”33.4%“;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15}}, בסופו יקראו ”כשהוא מוכפל ב־81.5%“.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(א)(9)}})}}}}
{{ח:קטע3||שירותי בריאות מוחרגים}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;0&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם השירות&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קוד השירות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תוספת בעד האבזר להשתלת סוגר אוזניות עלייה שמאלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L0167&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תוספת בעד האבזר להשתלת קוצב סרעפתי לנפגעי חוט שדרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L0168&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תוספת בעד האבזר להשתלת קוצב סרעפתי לחולי ALS&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L0169&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תוספת בעד Y90 לטיפול קרניתי פנימי, SITR, בגידולי כבד באמצעות Y90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L0280&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תוספת בעד האבזר לתיקון מלעורי של המסתם הדו־נציפי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L0300&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תוספת בעד משאבה להזרקה תת־עורית של אפומורפין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L0797&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תוספת בעד האבזר להשתלת קוצב לגירוי עצב שדרתי/שורשי/היקפי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L4583&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תוספת בעד דפיברוטייד, מבוגר, תעריף למחזור טיפול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L9638&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תוספת בעד דפיברוטייד, דפיטליו, ילד, תעריף למחזור טיפול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L9639&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צילום שיניים – סטטוס מלא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D0210&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צילום פריאפיקלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D0220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צילום פריאפיקלי, כל שן נוספת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D0230&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צילום אוקולוזלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D0240&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צילום פנורמי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D0330&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סילוק אבנית, מבוגר, לכל הפה, כולל הדרכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D1110&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סילוק אבנית, ילד, לכל הפה, כולל הדרכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D1120&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול מקומי בלכת פלואוריד, תעריף לכל הפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D1206&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול מקומי בג׳ל פלואוריד, תעריף לכל הפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D1208&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;איטום חריצים, לשן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D1351&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שומר מקום קבוע – התקנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D1510&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שחזור אמלגם – משטח 1, משנן ראשוני/קבוע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2140&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שחזור אמלגם – 2 משטחים, משנן ראשוני/קבוע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2150&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שחזור אמלגם – 3 משטחים, משנן ראשוני/קבוע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2160&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מחזור אמלגם – 4 משטחים או יותר, משנן ראשוני/קבוע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2161&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שחזור מחומר מרוכב – משטח 1, שן קדמית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2330&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שחזור מחומר מרוכב – 2 משטחים, שן קדמית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2331&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שחזור מחומר מרוכב – 3 משטחים, שן קדמית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2332&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שחזור מחומר מרוכב – 4 משטחים או יותר, שן קדמית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2335&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שחזור מחומר מרוכב, כותרת שן קדמית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2390&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שחזור מחומר מרוכב – משטח 1, שן אחורית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2391&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שחזור מחומר מרוכב – 2 משטחים, שן אחורית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2392&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שחזור מחומר מרוכב – 3 משטחים, שן אחורית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2393&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שחזור מחומר מרוכב – 4 משטחים או יותר, שן אחורית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2394&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כתר על בסיס שרף, מוכן בצורה לא ישירה, מבושל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2710&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כתר חרסינה מאוחה למתכת חצי אצילה, הכנה והתקנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2752&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הדבקה חוזרת של כתר משחזר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2920&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בניית תווך, כולל פינים לסוגיהם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2950&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מבנה יצוק בתוספת לכתר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2952&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כיפת שורש, הכנה והתקנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2975&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כתר – תיקון והתקנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2980&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קיטוע מוך שן נשירה או קבועה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול שורש – שן נשירה, מילוי בחומר נספג, לא כולל שחזור סופי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3230&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול שורש – שן קדמית, לא כולל שחזור סופי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3310&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול שורש – שן מלתעה, לא כולל שחזור סופי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3320&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול שורש – שן טוחנת, לא כולל שחזור סופי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3330&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;46&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול שורש חוזר – שן קדמית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3346&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול שורש חוזר – שן מלתעה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3347&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול שורש חוזר – שן טוחנת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3348&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפקסיפיקציה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3351&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כריתת חוד השורש, אפיקואקטומי – שן קדמית, כולל סתימה רטרוגרדית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3410&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;51&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כריתת חוד השורש, אפיקואקטומי – שן מלתעה, שורש ראשון, כולל סתימה רטרוגרדית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|[צ״ל: D3421]}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כריתת חוד השורש, אפיקואקטומי – שן טוחנת, שורש ראשון, כולל סתימה רטרוגרדית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|[צ״ל: D3425]}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;53&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כריתת שורש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3450&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;54&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פיצול שורשים, המיסקציה, לא כולל טיפול שורש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|[צ״ל: D3920]}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג׳ינג׳יבקטומיה/ג׳ינג׳יבופלסטיה – 4 שיניים או יותר צמודות ברבע פה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D4210&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;56&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג׳ינג׳יבקטומיה/ג׳ינג׳יבופלסטיה – 1 עד 3 שיניים צמודות ברבע פה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D4211&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;57&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרמת מתלה עם החלקת שורשים, רבע פה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|[צ״ל: D4240]}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;58&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הארכת כותרת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|[צ״ל: D4249]}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;59&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הקצעת שורשים, 4 שיניים או יותר ברבע פה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|[צ״ל: D4341]}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת שלמה עליונה נשלפת, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5110&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת שלמה תחתונה נשלפת, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|[צ״ל: D5120]}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת מיידית שלמה עליונה נשלפת, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5130&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;63&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת מיידית שלמה תחתונה נשלפת, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5140&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;64&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת חלקית עליונה נשלפת – בסיס שרף, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5211&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת חלקית תחתונה נשלפת – בסיס שרף, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5212&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;66&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת חלקית עליונה נשלפת – יציקת מתכת, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5213&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;67&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת חלקית תחתונה נשלפת – יציקת מתכת, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5214&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;68&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת חלקית עליונה נשלפת – בסיס גמיש, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5225&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת חלקית תחתונה נשלפת – בסיס גמיש, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5226&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת חלקית חד־צדדית נשלפת – יציקת מתכת, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5281&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התאמת תותבת שלמה עליונה נשלפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5410&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;72&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התאמת תותבת שלמה תחתונה נשלפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5411&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התאמת תותבת חלקית עליונה נשלפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5421&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;74&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התאמת תותבת חלקית תחתונה נשלפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5422&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תיקון שבר בבסיס תותבת שלמה עליונה נשלפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5511&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;76&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תיקון שבר בבסיס תותבת שלמה תחתונה נשלפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5512&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;77&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החלפת שן שבורה/חסרה בתותבת שלמה נשלפת, תעריף לשן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5520&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;78&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תיקון בסיס תותבת חלקית תחתונה נשלפת משרף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5611&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;79&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תיקון בסיס תותבת חלקית עליונה נשלפת משרף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5612&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תיקון שלד יצוק של תותבת חלקית תחתונה נשלפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5621&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;81&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תיקון שלד יצוק של תותבת חלקית עליונה נשלפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5622&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;82&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תיקון/החלפת וו בתותבת חלקית נשלפת, תעריף לוו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5630&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;83&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החלפת שן שבורה בתותבת חלקית נשלפת, תעריף לשן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5640&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;84&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הוספת שן לתותבת חלקית נשלפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5650&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;85&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הוספת וו לתותבת חלקית נשלפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5660&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הוספת שן/וו לתותבת חלקית נשלפת, שן/וו שני ומעלה באותה ישיבה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5699&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חידוש בסיס תותבת שלמה עליונה נשלפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5710&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;88&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חידוש בסיס תותבת שלמה תחתונה נשלפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5711&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;89&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חידוש בסיס תותבת חלקית עליונה נשלפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5720&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חידוש בסיס תותבת חלקית תחתונה נשלפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5721&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ריפוד תותבת שלמה עליונה נשלפת, במרפאה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5730&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ריפוד תותבת שלמה תחתונה נשלפת, במרפאה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5731&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;93&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ריפוד תותבת חלקית עליונה נשלפת, במרפאה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5740&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ריפוד תותבת חלקית תחתונה נשלפת, במרפאה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5741&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ריפוד תותבת שלמה עליונה נשלפת, במעבדה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5750&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ריפוד תותבת שלמה תחתונה נשלפת, במעבדה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5751&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ריפוד תותבת חלקית עליונה נשלפת, במעבדה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5760&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ריפוד תותבת חלקית תחתונה נשלפת, במעבדה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5761&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת ביניים שלמה עליונה נשלפת, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5810&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת ביניים שלמה תחתונה נשלפת, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5811&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;101&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת ביניים חלקית עליונה נשלפת, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5820&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;102&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת ביניים חלקית תחתונה נשלפת, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5821&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;103&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת על שורשים שלמה עליונה נשלפת, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5863&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;104&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת על שורשים חלקית עליונה נשלפת, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5864&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;105&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת על שורשים שלמה תחתונה נשלפת, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5865&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;106&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת על שורשים חלקית תחתונה נשלפת, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5866&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;107&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החלפת חלק שניתן להחלפה במחבר חצי מדויק או מדויק, רכיב זכרי/נקבי, על שן לתותבת נשלפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5867&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;108&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התאמת תותבת נשלפת לחיבור רכיבי מחבר לאחר החדרה כירורגית של שתל דנטלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5875&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;109&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שתל דנטלי, שלב א׳: החדרה כירורגית של גוף השתל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D6010&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;110&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שתל דנטלי, שלב ב׳: חשיפת השתל לחיבור כיפת ריפוי/מבנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D6011&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;111&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מבנה מחבר חצי מדויק על שתל לתותבת נשלפת, הכנה והתקנה, כולל התקנת רכיבי המחבר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D6052&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;112&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מבנה טרומי לשתל דנטלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D6056&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;113&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החלפת חלק במחבר חצי מדויק או מדויק, רכיב זכרי/נקבי, על שתל/מבנה לשתל התומך בתותבת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D6091&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;114&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הדבקה חוזרת של כתר נתמך שתל/שן שנפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D6092&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הוצאה כירורגית של שתל דנטלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D6100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;116&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת שלמה עליונה נשלפת נתמכת שתלים/מבנים על שתלים, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D6110&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;117&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת שלמה תחתונה נשלפת נתמכת שתלים/מבנים על שתלים, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D6111&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;118&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת חלקית עליונה נשלפת נתמכת שתלים/מבנים על שתלים, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D6112&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;119&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת חלקית תחתונה נשלפת נתמכת שתלים/מבנים על שתלים, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D6113&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;120&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עקירה, שארית כותרתית – שן נשירה, תעריף לשן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7111&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;121&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עקירה, שן שבקעה או שורש חשוף, תעריף לשן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7140&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;122&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עקירה כירורגית – שן שבקעה לחלל הפה, הדורשת הרמת מתלה, תעריף לשן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7210&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;123&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עקירה כירורגית – שן כלואה ברקמה רכה, תעריף לשן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;124&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עקירה כירורגית – שן כלואה חלקית ברקמה קשה, תעריף לשן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7230&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;125&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עקירה כירורגית – שן כלואה במלואה ברקמה קשה, תעריף לשן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7240&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;126&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קיבוע שיניים או החזרה למכתשית לאחר חבלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7270&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חשיפת שן כלואה מסיבות אורתודונטיות, כולל הדבקת סמכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7280&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;128&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אלבאולופלסטיקה עם עקירות, 4 שיניים או יותר ברבע פה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7310&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;129&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אלבאולופלסטיקה עם עקירות, 1 עד 3 שיניים ברבע פה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7311&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;130&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אלבאולופלסטיקה בלא עקירות, 4 שיניים או יותר ברבע פה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7320&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;131&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אלבאולופלסטיקה בלא עקירות, 1 עד 3 שיניים ברבע פה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7321&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;132&lt;/td&gt;&lt;td&gt;העמקת הוסטיבולום, וסטיבולופלסטי, ריפוי שניוני&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7340&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;133&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כריתת ציסטה בלסת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7450&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;134&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרנולקטומי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7960&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;135&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול אורתודונטי מניעתי, כולל על ידי סנטרון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D8050&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;136&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יישור שיניים מלא למשנן עלומים, גילים 12 עד 18, עלות לשנת טיפולים, עד 3 שנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D8080&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;137&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קוד דיווח במהלך השימוש בקוד D8080&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D8089&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;138&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול בהתקן דנטלי נשלף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D8210&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;139&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עזרה ראשונה – טיפול בכאב שיניים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D9110&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;140&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אנלגזיה, כולל ניטרוס, לא כולל טיפול דנטלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D9230&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;141&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תוספת בעד חומר ניגוד לבדיקת, CEUS US&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L1029&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;142&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תוספת בעד מערכת לב מלאכותי דו־חדרי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L0303&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;143&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שומר מקום נשלף חד־צדדי ברבע פה, הכנה והתקנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D1520&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;144&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שומר מקום נשלף דו־צדדי בלסת עליונה, הכנה והתקנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D1526&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;145&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שומר מקום נשלף דו־צדדי בלסת תחתונה, הכנה והתקנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D1527&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;146&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כתר טרומי מפלדת אל־חלד – שן נשירה, התקנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2930&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;147&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כתר טרומי מפלדת אל־חלד – שן קבועה, התקנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2931&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;148&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יתד טרומית ותווך, התקנה, תוספת לכתר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2954&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;149&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הוצאת יתד טרומית ותווך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2955&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כיפוי מוך ישיר, לא כולל שחזור סופי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3110&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;151&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כיפוי מוך בלתי ישיר, לא כולל שחזור סופי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3120&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;152&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול שורש – שן נשירה אחורית, מילוי בחומר נספג, לא כולל שחזור סופי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3240&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;153&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כריתת כותרת השן, דקורונציה, לשן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3921&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;154&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרדמה כללית לטיפול שיניים, עד גיל 5, בנוכחות מרדים, תוספת לטיפול שיניים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D9222&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;155&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרדמה כללית לטיפול שיניים, גילים 5 עד 18, בנוכחות מרדים, תוספת לטיפול שיניים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D9223&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;156&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרדמה כללית לטיפול שיניים, גיל 18 ומעלה, בנוכחות מרדים, תוספת לטיפול שיניים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D9224&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;157&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טשטוש (סדציה) מתונה שאינה תוך־ורידית, לרבות טשטוש נשאף (סדציה נשאפת), גז צחוק (ניטרוס), תוספת לטיפול שיניים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D9248&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;158&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הבהרת שיניים פנימית במרפאה, לשן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D9974&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;159&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ניתוח חניכיים כולל עיצוב עצם, רבע פה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D4260&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;160&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת אובטורטור ראשונית לחך שסוע מולד, כולל התקנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5951&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;161&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת אובטורטור משנית לחך שסוע מולד, כולל התקנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5952&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;162&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השתלת עצם בלסת עליונה/תחתונה, חד־צדדית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7950&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;163&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרמת סינוס פתוחה, לרבות השתלת עצם, חד־צדדית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7952&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;164&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השתלת עצם בלסת עליונה/תחתונה, דו־צדדית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7993&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;165&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרמת סינוס פתוחה, לרבות השתלת עצם, דו־צדדית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7994&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;166&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול אורתודונטי מכין ומלווה לניתוח אורתוגנתי, לנבדק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D8998&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;167&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מסיכת פנים והכנה אורתודונטית לניתוח אורתוגנתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D8999&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;168&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ריפוי בעיסוק, אבחון ובניית תוכנית טיפול, ילד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L7003&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;169&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פיזיותרפיה, אבחון ובניית תוכנית טיפול, ילד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L7001&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;170&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בדיקה רפואית ראשונה – התפתחות הילד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L9500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;171&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בדיקה רפואית מעקב – התפתחות הילד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L9501&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;172&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אבחון פסיכולוגי קוגניטיבי – התפתחות הילד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L9502&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;173&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אבחון משפחתי – התפתחות הילד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L9503&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;174&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אבחון נוירופסיכולוגי – התפתחות הילד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L9504&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;175&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אבחון קוגניטיבי לשיקום – התפתחות הילד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L9505&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;176&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אבחון ליקויי למידה – התפתחות הילד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L9506&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;177&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ועדת צוות רב־תחומי להתאמת שיקום – התפתחות הילד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L9507&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;178&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ריפוי בדיבור, אבחון ובניית תוכנית טיפול – התפתחות הילד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L9510&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;179&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ריפוי בדיבור פרטני – התפתחות הילד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L9512&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;180&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ריפוי בעיסוק פרטני – התפתחות הילד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L9513&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;181&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פיזיותרפיה פרטנית – התפתחות הילד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L9514&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;182&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נפשי/התנהגותי – התפתחות הילד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L9516&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;183&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בדיקה התפתחותית, אח/ות – התפתחות הילד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L9517&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;184&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול/ייעוץ זוגי/משפחתי – התפתחות הילד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L9518&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;185&lt;/td&gt;&lt;td&gt;משוב ביולוגי – התפתחות הילד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L9519&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;186&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הערכה לתקשורת תומכת – התפתחות הילד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L9520&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;187&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ישיבת צוות עם הורים – התפתחות הילד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L9521&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;188&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייעוץ רב־מקצועי להורים – התפתחות הילד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L9523&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;189&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייעוץ מתמשך להורים/מטפל – התפתחות הילד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L9525&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;190&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פיזיותרפיה קבוצתית – התפתחות הילד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L9528&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;191&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ריפוי בדיבור קבוצתי – התפתחות הילד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L9529&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;192&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ריפוי בעיסוק קבוצתי – התפתחות הילד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L9530&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;193&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ריפוי בדיבור פרטני מרחוק – התפתחות הילד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L9532&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;194&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ריפוי בעיסוק פרטני מרחוק – התפתחות הילד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L9533&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;195&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פיזיותרפיה פרטנית מרחוק – התפתחות הילד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L9534&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;196&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייעוץ מתמשך להורים/מטפל מרחוק – התפתחות הילד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L9535&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;197&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נפשי/התנהגותי מרחוק – התפתחות הילד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L9536&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;198&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תזונה ודיאטה, ייעוץ וטיפול – התפתחות הילד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L9537&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;199&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביקור בית, מטפל – התפתחות הילד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L9600&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>fp4wzdhbygqjf40eothkgf68vk9ui91</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>1739445</id>
    <redirect title="שיחה:חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)" />
    <revision>
      <id>3002633</id>
      <timestamp>2026-04-01T12:00:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3002633</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="225" sha1="6r4h2t65hnsw19xv58nrmno3gz4ok20" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]</text>
      <sha1>6r4h2t65hnsw19xv58nrmno3gz4ok20</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1739446</id>
    <revision>
      <id>3002634</id>
      <timestamp>2026-04-01T12:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <origin>3002634</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/286</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1739447</id>
    <revision>
      <id>3002650</id>
      <timestamp>2026-04-01T12:31:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>/* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן &quot;‫ראשית המעשים בשובם‬  ‫שנח‬  &lt;קטע התחלה=פרק יט/&gt; ואם כן היכן יש כאן אפי' ‫צל של ראי' לאמר כי בשעה הראשונה של בשלפי השמד, בשעה שהי' נדרש רק אחדותם של ישראל נתחלקו לשתי מחנות.  והיכן נמצא גם זכר כי רבן שמעון בן גמליאל הלך אז ליבנה.  ומה נאמר לדברי הבל של פראנקעל...&quot;</comment>
      <origin>3002650</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4575" sha1="t1q7umdwp1a7qjbkvn4h4au5kjdcztg" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫ראשית המעשים בשובם‬

‫שנח‬

&lt;קטע התחלה=פרק יט/&gt;
ואם כן היכן יש כאן אפי' ‫צל של ראי' לאמר כי בשעה הראשונה של
בשלפי השמד, בשעה שהי' נדרש רק אחדותם של ישראל נתחלקו לשתי מחנות.

והיכן נמצא גם זכר כי רבן שמעון בן גמליאל הלך אז ליבנה.

ומה נאמר לדברי הבל של פראנקעל על אשר יש לו עוד ראי׳ אחרונה
ויאמר שם בהערה 8:

״והנה בבבלי שם ([[ראש השנה לב א|ר״ה ל&quot;ב]]) הגירסא אמר לו רשב״נ לא היו נוהנין כן‬
‫ביבנד‪ .‬ופיי■ רש״י דל בימי אבא כשדייתד‪ .‬סנהדרין שם ע*ב‪ ,‬אבל בתוספתא ריה‬
‫פ־נ וכן בי־רשלמי שם פ״ד ה*ה איתא אמד רשב*נ לא היינו נודינין בן ביבנד‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ודיבונד‪ .‬לד‪-‬בים ביבנה בימיו‪&quot;.‬‬
‫והורנלו בל בך בפלפול של דרשנות עד שלא הבין שאין שום הילוק בין‬
‫‪.‬היו נוהניז ביבנה‪ *.‬לנין ‪,‬היינו נוד‪_:.‬‬
‫על ״ ‪I‬ה‪. .‬‬
‫ דב ‪,‬‬‫■••■■ הקודם בימי אביו דבז גמליאל‬


‫שיך‪.‬־י אך מד‪.‬ם אפש־ שיביא רבן שמעון בן נמליאל ראי׳ להכריע ננד ר׳‬
‫יוחנן בן ברוקד‪ ,.‬ולא שיביא ראי׳ ממנו בעצמו‪.‬‬
‫והלא בל דבר* פ־אנקעל הם להבריח מתוך צל ראי׳ זו ב• רשביק נבדל‬
‫מהבירת ראש• הדור ר׳ יד‪.‬ודד‪ .‬ר׳ מאיר ־׳ יום* ר׳ שמעון ור׳ נחמי׳ ובו׳ כי הם‬
‫יפרו מהיבהא באושא וד‪.‬וא הלך ליבנד‪..‬‬
‫ואם בן אם תד‪*.‬׳ הבונה ‪,‬לא היינו נוד‪:.‬ין בן ביבנד‪ .‬לא על ימ• רבן נמליאל‬
‫והבי־יו‪ ,‬כי אם אך זד‪ .‬בימיו הוא ב ש;‪ .T‬ש־אש• הבמ• הדוד לא היו שם‪ ,‬תד‪.‬י׳‬
‫יאיתו ־ק ממנו בעצמו‪.‬‬
‫' יאם ־ק נפתה את ששה סדרי משנה אז נראה נ* הם‪ ,‬־׳ מאיר ורי יהודד‪.‬‬
‫ר׳ יוסי ו־׳ שמעון ו־׳ אלעזר בן שמויע ו־י נחמי׳ הם היו אז ע*קי הדו־ וד‪.‬דו־ כלו‪.‬‬
‫ולהיפך הלא הדברים האלה ״לא היינו נרד‪.‬גין בן ביבנד‪ *.‬בודאי‪,‬אמ־ רשב־נ‬
‫בד‪.‬יותו יב־ עמהם באושא‪ ,‬ואם הם לא אמ־ו לר־ יוחנן בן ברוקד‪ .‬דבר‪ ,‬ממי ־צי‪.‬‬
‫רשב׳־נ להבריע נגדם‪.‬‬
‫וד‪.‬דברים פשוטים בדביי רש־י ‪.‬בימי אבא בשהיתד‪ .‬הםנד‪,‬דדין שם״ מזה הכריע‬
‫דבריו רשב״ג ובב־ נתבא־ לנו בי נם ישב׳׳ג הי׳ בימי אביו בבל גדלותו‪ ,‬ועל בן עמד‪.‬ם‬
‫הי׳ בבל הדברים‪ ,‬ובהיותו נם בן הנשיא ובל עניני המתיבתא ובל מנדגיד‪ .‬נהתכין‬
‫על פי אביו ובית הנשיאות בצדק אמר בלשונו ‪.‬לא היינו נוד‪.‬נין בן ביבנד‪.‬״ בימי‬
‫היותנו בולנו יהד שם‪.‬‬
‫ורק בד‪,‬שתוממות אפשר לראות איך לא שמעו בל החוקרים האלד‪ .‬את אשר‬
‫ידברו‪ ,‬ואיך יסת־ו את עצמם‪.‬‬
‫וד‪.‬ן נ־עין עצמו בא וד‪.‬חליט בי בימי חרבן ביתר הי׳ רבן שמעון בן נמליאל‬
‫‪,‬‬
‫תינוק עדין ויאמר בנאטע ‪ 22‬עמוד ‪; 480‬‬
‫״שמעון השלישי או ר׳ שמעון בן נמליאל שנותיו במעט אפשר לדעת‬
‫במבוון‪ ,‬באש־ נלבדה ביתר הי׳ עוד תינוק ויהי לנשיא דק איזה שניט אחרי מות‬
‫אדריאנוס או בשוב חבמי הדור בשלפי השמד‪ ,‬בערך שנת '‪ . 140‬״ ‪,‬‬
‫ובבל זד‪ .‬בא ויאמי בי בימים הד‪.‬ם בד‪.‬יותו עוד תינוק נבדל מראשי הבס*‬
‫י‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>t1q7umdwp1a7qjbkvn4h4au5kjdcztg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739448</id>
    <revision>
      <id>3002666</id>
      <timestamp>2026-04-02T09:00:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3002621] חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח</comment>
      <origin>3002666</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33928" sha1="j550d7a1useihlfj8exrzfum1ki97bi" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, התשפ״ו–2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2242327}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ו, 377|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:תת|(א)}} בחוק זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור פיתוח א׳“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה בחוק לעידוד השקעות הון}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“, ”יחד עם אחר“ ו”קרוב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 88|בסעיף 88 לפקודה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות מחקר ופיתוח“ – הוצאות המסווגות כהוצאות מחקר ופיתוח לפי כללי החשבונאות המקובלים, לרבות הוצאות כאמור שהוונו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות מחקר ופיתוח מזכות“ – הוצאות מחקר ופיתוח של מפעל תעשייתי המנויות להלן, בהפחתת סכומי מענקים שניתנו בשל הוצאות מחקר ופיתוח של המפעל, אולם לא יופחתו לעניין זה מענקים שניתנו בשל רכישת בניינים:
{{ח:תתתת|(1)}} 100% מעלות השכר של עובדי המפעל המועסקים בפעילות מחקר ופיתוח בישראל; לעניין זה, ”עלות שכר“ – שכר העבודה ששולם לעובדי המפעל, כפי שדווח בטופס 0126 שהגישה החברה הכשירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)|תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ״ג–1993}}, בשינויים אלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} בתוספת סכום ששילם מעסיק לקרן השתלמות או לקופת גמל, אם לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 3|סעיף 3 לפקודה}} לא רואים אותו כהכנסת עבודה במועד ששולם לקרן ההשתלמות או לקופת הגמל;
{{ח:תתתתת|(ב)}} בתוספת סכום תשלום דמי ביטוח ששילם מעסיק בעד עובדו לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתתתת|(ג)}} בניכוי מענקים עקב פרישה או מוות כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.7א|בסעיף 9(7א) לפקודה}};
{{ח:תתתתת|(ד)}} בניכוי הוצאות בשל תגמול הוני שלא הותרו בניכוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 102|סעיף 102(ד)(1) לפקודה}};
{{ח:תתתת|(2)}} סכום הפחת שניתן לנכות בשנת המס לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (פחת)|תקנות מס הכנסה (פחת), 1941}}, בעד הנכסים היצרניים שנעשה בהם שימוש בישראל באותה שנת מס לצורך פעילות המחקר והפיתוח של המפעל, למעט סכום פחת שנוסף בשל היוון הוצאות מחקר ופיתוח; ולגבי נכסים יצרניים המשמשים את המפעל כאמור ואינם בבעלותו של בעל המפעל – דמי השימוש אשר שולמו בעד שימוש בנכסים כאמור בשנת המס;
{{ח:תתתת|(3)}} 65% מסך הוצאות המחקר והפיתוח שהוציא המפעל בשנת המס לשם ביצוע פעילות מחקר ופיתוח באמצעות קבלני משנה –
{{ח:תתתתת|(א)}} בישראל, ובלבד שהקבוצה שקבלן המשנה משתייך אליה לא תבעה בעדן זיכוי ממס מכוח חוק זה; לעניין זה, ”קבלן משנה“ – למעט קרוב של החברה הכשירה שהמפעל בבעלותה;
{{ח:תתתתת|(ב)}} מחוץ לישראל, לשם ביצוע ניסויים קליניים וטוקסיקולוגיים שלא ניתן לבצעם בישראל, וכן לשם ביצוע פעולות אחרות, מסוגים שיקבע שר האוצר, שלא היה ניתן לבצען בישראל;
{{ח:תתתת|(4)}} הוצאות המחקר והפיתוח שהוציא המפעל בשנת המס באמצעות קבלן משנה תושב ישראל שהוא קרוב של החברה הכשירה שהמפעל בבעלותה, עד גובה ההוצאות של קבלן המשנה אשר היו מוכרות למפעל כהוצאות מחקר ופיתוח מזכות אילו המפעל היה מוציא את אותן הוצאות בעצמו, ובלבד שהקבוצה שקבלן המשנה משתייך אליה לא תבעה בעדן זיכוי ממס מכוח חוק זה; מצא המנהל כי לא ניתן להוכיח את גובה הוצאות קבלן המשנה כאמור, רשאי הוא לאשר שיראו כהוצאות מזכות 65% מסך הוצאות המחקר והפיתוח שהוציא המפעל בשנת המס לשם ביצוע פעילות מחקר ופיתוח באמצעות קבלן המשנה כאמור;
{{ח:תתתת|(5)}} הוצאות בעבור רכיבים, ציוד חד־פעמי וחומרים מתכלים, שנצרכו במלואם במהלך שנת המס במסגרת פעילות מחקר ופיתוח בישראל;
{{ח:תתתת|(6)}} סוגים נוספים של הוצאות מחקר ופיתוח שהוציא מפעל בישראל שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שהן משמשות לביצוע פעילות מחקר ופיתוח בישראל;
{{ח:תתתת|(7)}} הוצאות מחקר ופיתוח שהוציא המפעל בישראל שאינן הוצאות הדומות במהותן לסוגי ההוצאות הכלולים בפסקאות (1) עד (6), אף אם הן לא נכללו כהוצאות במסגרת הפסקאות האמורות, ושאינן הוצאות לשכירות או פחת על בניינים והכול עד לתקרה בסכום השווה ל־20% מעלות השכר של עובדי המפעל המועסקים בפעילות מחקר ופיתוח בישראל כמשמעותה בפסקה (1) לרבות עלות השכר האמורה של קבלן המשנה הקרוב שראו את הוצאותיו כהוצאות של המפעל לפי פסקה (4);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה ממפעל טכנולוגי מועדף“ – הכנסה של מפעל טכנולוגי שהופקה או נצמחה במהלך עסקיו הרגיל של המפעל מנכס לא מוחשי מוטב שבבעלות מלאה או חלקית של המפעל או שהמפעל הוא בעל זכות שימוש בו, לרבות כל אחת מההכנסות המפורטות {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51כד|בפסקאות (1) עד (7) להגדרה ”הכנסה טכנולוגית“ שבסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות הון}}, בניכוי הנחות שניתנו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה ממפעל מועדף“ – הכנסה של מפעל מועדף, שהיא הכנסה כמפורט {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51|בפסקאות (1) עד (5) להגדרה ”הכנסה מועדפת“ שבסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון}}, ובלבד שההכנסה הופקה או נצמחה במהלך עסקיו הרגיל של המפעל מפעילותו בישראל ושהתקיימו התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51|בפסקאות (א) ו־(ב) בסיפה של ההגדרה האמורה}}, לפי העניין, בניכוי הנחות שניתנו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חברה כשירה“ – חבר בני אדם שמתקיימים בו התנאים האמורים ברישה {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51|ובפסקאות (2) עד (5) להגדרה ”חברה מועדפת“ שבסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק לעידוד השקעות הון“ – {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון|חוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות בתעשייה“ – {{ח:חיצוני|חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה|חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ״ד–1984}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ישות“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 85א|בסעיף 85א(ב) לפקודה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ישות־אם סופית“ – ישות המחזיקה ביותר מ־50% מכל אמצעי השליטה בכל אחת מהישויות האחרות, במישרין או בעקיפין, לבד או יחד עם אחר, ובלבד שלא יראו אותה כישות־אם סופית, אם הייתה מוחזקת כאמור על ידי ישות אחרת ואותה ישות החזיקה בה במהלך כל שנת המס במלואה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – המנהל כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודה}}, לרבות מי שהוא הסמיכו לעניין חוק זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מענק“ – מענק, הטבה, סיוע, מימון או תמיכה כספיים שניתנו בידי מדינת ישראל, מדינה זרה, תאגיד או גוף שהוקמו בחוק, רשות ציבורית, רשות מקומית, או מי מטעמם, אך למעט מענק מחקר ופיתוח או זיכוי שניתן לפי חוק זה או לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ״ג–2023}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מענק מחקר ופיתוח“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפעל טכנולוגי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51כד|בסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות הון}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפעל מועדף“ ו”מפעל תעשייתי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51|בסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפעל מחקר ופיתוח“ – מפעל תעשייתי שהתקיימו בו התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51כד|בפסקאות (2) או (3) להגדרה ”מפעל טכנולוגי מועדף“ שבסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות הון}}, וסך ההכנסות בשנת המס של הקבוצה שעימה נמנית החברה בעלת המפעל, היה פחות מ־10 מיליארד שקלים חדשים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפעל מחקר ופיתוח מיוחד“ – מפעל תעשייתי שהתקיימו בו התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51כד|בפסקאות (2) או (3) להגדרה ”מפעל טכנולוגי מועדף“ שבסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות הון}}, וסך ההכנסות בשנת המס של הקבוצה שעימה נמנית החברה בעלת המפעל, היה 10 מיליארד שקלים חדשים או יותר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכסים יצרניים“ – מכונות וציוד אחר המשמשים מפעל תעשייתי שהוצאות הפחת בשלהם נרשמות בהוצאות המחקר והפיתוח של המפעל, למעט רכב פרטי או רכב מסחרי כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}, ולמעט בניינים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעילות מחקר ופיתוח“ – פעילות של מחקר ופיתוח; לעניין זה, ”מחקר“ ו”פיתוח“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות בתעשייה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקודה“ – {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קבוצה“ – קבוצה הכוללת את כלל הישויות שיש להן את אותה ישות־אם סופית בכל שנת המס ואת ישות־האם הסופית עצמה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קבוצה זכאית“ – קבוצה שמתקיימים בה בשנת המס כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הכנסותיהן הכוללות של כל החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה בכל שנת המס, שהן הכנסה ממפעל מועדף או הכנסה ממפעל טכנולוגי מועדף –
{{ח:תתתתת|(א)}} עמדו על 100 מיליון שקלים חדשים לפחות; סכום זה יתואם ב־1 בינואר בכל שנה לפי שיעור עליית המדד בשנת המס הקודמת; ו-
{{ח:תתתתת|(ב)}} מהוות 55% לפחות מכלל ההכנסות של החברות המשתייכות לקבוצה שהן תושבות ישראל, ובלבד שלעניין זה לא ייכלל בהכנסות של חברה דיבידנד שהתקבל במישרין מחברה אחרת המשתייכת לקבוצה;
{{ח:תתתת}} ובלבד שלעניין הגדרה זו לא ייכללו בהכנסות של חברה כשירה הכנסות שנתקבלו מחברה כשירה אחרת המשתייכת לקבוצה;
{{ח:תתתת|(2)}} בחברות הכשירות המשתייכות לקבוצה בשנת המס מועסקים בסך הכול 200 עובדים או יותר במשרה מלאה בישראל בשנת המס או שהועסקו בממוצע, בשנת המס ובשתי שנות המס שלפניה, בסך הכול 200 עובדים או יותר במשרה מלאה בישראל ולא פחות מ־150 עובדים בכל אחת משנות המס האמורות; לעניין זה, יראו עובד המועסק עד ארבע שעות עבודה ביום כעובד בחצי משרה, ועובד המועסק רק בחלק משנת המס כעובד במשרה חלקית ששיעורה הוא החלק היחסי משנת המס שבה הוא מועסק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשות החדשנות“ – הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, שהוקמה {{ח:חיצוני|חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות בתעשייה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שנת פעילות המחקר והפיתוח“ – שנת המס שבה הוצאו הוצאות המחקר והפיתוח שלגביהן מוגשת בקשה לזיכוי ממס לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}.
{{ח:תת|(ב)}} לכל מונח אחר בחוק זה תהיה המשמעות שיש לו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודה}}, אלא אם כן נאמר במפורש אחרת.

{{ח:סעיף|2|זכאות לזיכוי ממס}}
{{ח:תת|(א)}} חברה כשירה שהוציאה בשנת מס הוצאות מחקר ופיתוח מזכות והשתייכה לאותה קבוצה זכאית במהלך כל שנת המס האמורה, זכאית לזיכוי ממס בהתאם להוראות סעיף קטן (ג), בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כל החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה הזכאית ייפו את כוחה של אחת מהן להגיש בעבורן דיווחים לעניין הוצאות המחקר והפיתוח המזכות שלהן לאותה שנת מס, ולהיות הנישומה לעניין זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}} (בחוק זה – החברה המייצגת);
{{ח:תתת|(2)}} החברה המייצגת הגישה לרשות החדשנות, בתוך 24 חודשים מתום שנת פעילות המחקר והפיתוח, בקשה לאישור סיווג הוצאות המחקר והפיתוח של כל החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה כהוצאות מזכות, בצירוף ייפוי הכוח האמור בפסקה (1), והבקשה אושרה בידי רשות החדשנות כאמור בסעיף קטן (ב);
{{ח:תתת|(3)}} החברה המייצגת הגישה לפקיד השומה דוח מרכז (להלן – הדוח המרכז), בטופס שקבע המנהל, שכלולים בו, בין השאר, הפרטים המנויים בפסקאות משנה (א) עד (ד) שלהלן, בצירוף ייפוי הכוח לפי פסקה (1) ואישור רשות החדשנות כאמור בפסקה (2):
{{ח:תתתת|(א)}} פרטי הקבוצה המבססים כי מדובר בקבוצה זכאית;
{{ח:תתתת|(ב)}} דיווח לגבי הוצאות המחקר והפיתוח המזכות שהוציאה בשנת המס כל אחת מהחברות הכשירות המשתייכות לקבוצה;
{{ח:תתתת|(ג)}} סכום הזיכוי ממס שזכאית לו הקבוצה בכללותה ואופן חישוב הזיכוי, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}};
{{ח:תתתת|(ד)}} פירוט לגבי אופן חלוקת סכום הזיכוי ממס שזכאית לו הקבוצה בכללותה, בין החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה; החברה המייצגת אינה רשאית לחזור בה מייחוס סכום הזיכוי ממס הצפוי לכל אחת מהחברות הכשירות, לאחר הגשת הדוח המרכז;
{{ח:תתת|(4)}} החברה הכשירה הגישה בקשה לקבלת זיכוי ממס לפי הוראות סעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה בקשה לרשות החדשנות לפי סעיף קטן (א)(2), תודיע הרשות לחברה המייצגת ולמנהל, בתוך 150 ימים מהמועד שבו אישרה את קבלת הבקשה והמסמכים הנלווים אליה, אם החליטה לאשר כי ההוצאות שפורטו בבקשה מסווגות כהוצאות מחקר ופיתוח מזכות, כולן או חלקן, או לדחות את הבקשה, ומה נימוקי ההחלטה; לא הודיעה רשות החדשנות על החלטתה בבקשה עד תום התקופה האמורה, יראו כאילו נתנה אישור כי ההוצאות שפורטו בבקשה מסווגות כהוצאות מחקר ופיתוח מזכות; ואולם אם רשות החדשנות דרשה מהחברה המייצגת השלמת מסמכים, לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור פרק הזמן שממועד הדרישה עד למועד השלמת המסמכים בידי החברה המייצגת אלא אם כן הדרישה הושלמה בתוך 10 ימים.
{{ח:תת|(ג)}} חברה כשירה כאמור בסעיף קטן (א) זכאית להגיש בקשה לזיכוי ממס, בסכום הזיכוי ממס שיוחס לה בדוח המרכז, לפי אחת מהאפשרויות שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} בקשה לזיכוי כנגד מס הכנסה שהיא חייבת בו, בשל הכנסה שהופקה או נצמחה בשנת המס העוקבת לשנת המס שלאחר שנת פעילות המחקר והפיתוח; בקשה לפי פסקה זו תוגש עם הדוח השנתי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}} לגבי שנת המס האמורה ויצורף לה הדוח המרכז;
{{ח:תתת|(2)}} בקשה לזיכוי כנגד מס מקומי משלים, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית|בחוק מס חברות מזערי בקבוצה רב־לאומית, התשפ״ו–2025}}, שהיא חייבת בו בשל הכנסה שהופקה בשנת פעילות המחקר והפיתוח; בקשה לפי פסקה זו תוגש עם הדוח שמוגש לפי {{ח:חיצוני|חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית#סעיף 4|סעיף 4 לחוק האמור}} לגבי שנת פעילות המחקר והפיתוח ויצורף לה הדוח המרכז.
{{ח:תת|(ד)}} זיכוי ממס כאמור בסעיף קטן (ג), שלא היה ניתן לעשות בו שימוש, כולו או חלקו, בשנת המס האמורה באותו סעיף קטן, ניתן לעשות בו שימוש בשנות המס הבאות בזו אחר זו עד לשנת המס הקודמת לשנה שבה ניתן להגיש הודעה על דרישת מענק מחקר ופיתוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב)}}, כנגד חבות מס הכנסה או מס מקומי משלים של כל שנת מס כאמור, ובלבד שלא ייעשה שימוש בזיכוי ממס כאמור שהיה ניתן לעשות בו שימוש כבר בשנות מס קודמות.

{{ח:סעיף|3|חישוב סכום הזיכוי}}
{{ח:תת|(א)}} סכום הזיכוי ממס שזכאית לו קבוצה זכאית בעד שנת מס, יהיה הסך הכולל המתקבל מחיבור כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סך הוצאות המחקר והפיתוח המזכות של מפעלים תעשייתיים שבבעלות חברות כשירות המשתייכות לקבוצה, שהם מפעלים תעשייתיים באזור פיתוח א׳ או מפעלי מחקר ופיתוח מיוחדים –
{{ח:תתתת|(א)}} כשהוא מוכפל בשיעור שעד למדרגה וב־25%;
{{ח:תתתת|(ב)}} כשהוא מוכפל בשיעור שמעל למדרגה וב־30%;
{{ח:תתת|(2)}} סך הוצאות המחקר והפיתוח המזכות של מפעלים תעשייתיים שבבעלות חברות כשירות המשתייכות לקבוצה, שהם מפעלי מחקר ופיתוח –
{{ח:תתתת|(א)}} כשהוא מוכפל בשיעור שעד למדרגה וב־3%;
{{ח:תתתת|(ב)}} כשהוא מוכפל בשיעור שמעל למדרגה וב־4%.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סך ההוצאות שמעל למדרגה“ – סך הוצאות המחקר והפיתוח המזכות של כלל החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה הזכאית, בהפחתת סכום של 1.05 מיליארד שקלים חדשים, ואולם אם התוצאה המתקבלת קטנה מאפס – יראו אותה כאילו היא אפס;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השיעור שעד למדרגה“ – התוצאה המתקבלת מחלוקת סכום של 1.05 מיליארד שקלים חדשים, בסך הוצאות המחקר והפיתוח המזכות של כלל החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה הזכאית, ואולם אם התוצאה המתקבלת גדולה מאחת – יראו אותה כאילו היא אחת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השיעור שמעל למדרגה“ – התוצאה המתקבלת מחלוקת סך ההוצאות שמעל למדרגה, בסך הוצאות המחקר והפיתוח המזכות של כלל החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה הזכאית.

{{ח:סעיף|4|שומת הזיכוי ממס}}
{{ח:תת|(א)}} הגישה החברה המייצגת דוח מרכז לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)(3)}}, ישלח פקיד השומה לחברה המייצגת ולשאר החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה הזכאית, הודעה בדבר סכום הזיכוי ממס שזכאית לו הקבוצה בכללותה וסכום הזיכוי ממס שכל אחת מהן זכאית לו, בהתאם לדוח המרכז.
{{ח:תת|(ב)}} פקיד השומה רשאי לשום את הדוח המרכז ולקבוע לפי מיטב שפיטתו את סכום הזיכוי ממס שזכאיות לו החברה המייצגת ושאר החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה הזכאית, כחלק מהליך השומה של הדוח של החברה המייצגת שהוגש לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}}, בשנת המס שבה הוגש הדוח המרכז.
{{ח:תת|(ג)}} נעשתה שומה לדוח המרכז כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי פקיד השומה לקבוע את הזיכוי ממס של חברה כשירה המשתייכת לקבוצה הזכאית, בהתאם לשומת הדוח המרכז, בתוך שנתיים מתום שנת המס שבה נקבעה שומת הדוח המרכז או במועד שבו רשאי הוא לשום את הכנסתה של החברה הכשירה בשנה שבה ביקשה זיכוי ממס בהתאם לדוח המרכז, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ד)}} במסגרת השגה או ערעור על השומה של חברה כשירה, רשאית היא להשיג או לערער על השפעת שומת הדוח המרכז על שומתה, אך לא על שומת הדוח המרכז עצמה.
{{ח:תת|(ה)}} נעשתה שומה לחברה כשירה המשתייכת לקבוצה זכאית או שתוקנה שומתה באופן המשפיע על הנתונים ששימשו בסיס לדוח המרכז, רשאי פקיד השומה לתקן את שומת הדוח המרכז, והוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד) יחולו על תיקון כאמור, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|5|מענק מחקר ופיתוח במקום זיכוי}}
{{ח:תת|(א)}} חברה כשירה שזכאית לקבל זיכוי ממס לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} ולא עשתה שימוש בזיכוי לגבי שנות המס המסתיימות בשנה השלישית לאחר שנת פעילות המחקר והפיתוח זכאית לקבל את מלוא סכום הזיכוי שלא נעשה בו שימוש כתשלום במקום כזיכוי ממס (בחוק זה – מענק מחקר ופיתוח).
{{ח:תת|(ב)}} לשם קבלת מענק מחקר ופיתוח כאמור בסעיף קטן (א) תגיש החברה הכשירה הודעה למנהל, בטופס שיקבע, במהלך השנה הרביעית לאחר שנת פעילות המחקר והפיתוח.
{{ח:תת|(ג)}} הגישה חברה כשירה הודעה כאמור בסעיף קטן (ב), ישולם לה מענק מחקר ופיתוח בתוך 90 ימים מיום הגשת ההודעה (להלן – מועד התשלום), ובלבד שאם הייתה החברה הכשירה חייבת בהגשת דוח לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 135|או 135 לפקודה}}, והמועד האחרון להגשת דוח כאמור היה קודם למועד התשלום, והדוח האמור לא הוגש עד למועד התשלום, רשאי המנהל לעכב את תשלום מענק המחקר והפיתוח לתקופה שלא תעלה על 90 ימים מיום שיוגשו הדוחות האמורים.
{{ח:תת|(ד)}} מענק מחקר ופיתוח ישולם לחברה כשירה באמצעות רשות המסים בישראל על ידי זיכוי חשבון הבנק שלה שעליו הודיעה בהודעה לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ה)}} ביקש המנהל מהחברה הכשירה פרטים או מסמכים נוספים הנדרשים לו לשם תשלום המענק, לא יובא במניין התקופה למתן התשלום כאמור בסעיף קטן (ג) פרק הזמן שבו החברה לא מסרה למנהל את הפרטים או המסמכים כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ג)}}, הגישה חברה כשירה בקשה לקבלת הזיכוי ממס לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|אותו סעיף}}, רשאית היא, באותה בקשה, להודיע כי ברצונה לוותר על זכותה לניצול הזיכוי כנגד חבות מס הכנסה או מס מקומי משלים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ג) או (ד)}}, וחלף זאת לקבל את מלוא סכום הזיכוי כמענק מחקר ופיתוח בדרך ובמועדים כאמור בסעיף זה; הגישה חברה כשירה הודעה כאמור, לא תהיה רשאית לחזור בה ממנה.
{{ח:תת|(ז)}} נקבע בעקבות שומה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} ששולם לחברה כשירה מענק מחקר ופיתוח בסכום העולה על הסכום שהיא זכאית לו לפי חוק זה, תחזיר החברה את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה – סכום היתר), בתוך 90 ימים מיום שהמציא לה פקיד השומה דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר מיום תשלום מענק המחקר והפיתוח עד יום ההחזר; על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה והריבית כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות {{ח:חיצוני|חוק קיזוז מסים|חוק קיזוז מסים, התש״ם–1980}}, כאילו היו חוב מס.
{{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בסעיף קטן (ז), הוגשו השגה או ערעור, רשאית החברה שלא להחזיר את סכום היתר השנוי במחלוקת עד 30 ימים לאחר ההחלטה בהשגה או לאחר שניתן פסק דין, לפי העניין, אם ניתנו ערובות להנחת דעתו של המנהל להבטחת החזרתו של סכום היתר השנוי במחלוקת.
{{ח:תת|(ט)}} שולם לחברה הכשירה מענק מחקר ופיתוח אחרי המועד האמור בסעיף קטן (ג), תשלום מענק המחקר והפיתוח ייעשה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהמועד האמור ועד ליום שבו שולם מענק המחקר והפיתוח בפועל.

{{ח:סעיף|6|ערעור}}
{{ח:ת}} על החלטות פקיד השומה, המנהל ורשות החדשנות לפי חוק זה ניתן לערער לבית המשפט המחוזי, ויחולו לעניין זה ההוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 153|סעיפים 153 עד 158 לפקודה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|7|הוראות כלליות}}
{{ח:ת}} הוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#חלק יב|חלק י״ב לפקודה}} יחולו בשינויים המחויבים לעניין חוק זה.

{{ח:סעיף|8|פטור ממס ערך מוסף}}
{{ח:ת}} הטבה לפי חוק זה לא תיחשב לחלק ממחיר עסקאותיו של עוסק לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 12|סעיף 12 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}.

{{ח:סעיף|9|זיכוי לעניין מס הכנסה}}
{{ח:ת}} יראו את סכום הזיכוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} כמענק לעניין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}, ובלבד שהזיכוי האמור היה יכול, אם לא קוזז לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ג)}}, להתקבל כמענק מחקר ופיתוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}.

{{ח:סעיף|10|ביצוע ותקנות}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת –
{{ח:תתת|(1)}} רשאי, בצו, לשנות את האחוזים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 1|בהגדרה ”הוצאות מחקר ופיתוח מזכות“ שבסעיף 1}}, ואת הסכומים והאחוזים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 1|בהגדרה ”קבוצה זכאית“ שבסעיף 1}};
{{ח:תתת|(2)}} רשאי, בצו, לקבוע כי לא יהיה ניתן לקבל את סכום הזיכוי, כולו או חלקו, כמענק מחקר ופיתוח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}.

{{ח:סעיף|11|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)|בחוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ״ג–2023}}.}}

{{ח:סעיף|12|תחילה ותחולה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום י״ב בטבת התשפ״ו (1 בינואר 2026) (להלן – יום התחילה), והוא יחול לגבי הוצאות מחקר ופיתוח מזכות שהוציאה חברה כשירה החל משנת המס שהחלה ביום התחילה או לאחריו.
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>j550d7a1useihlfj8exrzfum1ki97bi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח</title>
    <ns>117</ns>
    <id>1739449</id>
    <redirect title="שיחה:חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח" />
    <revision>
      <id>3002667</id>
      <timestamp>2026-04-02T09:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3002667</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="81" sha1="k54dhvm58jhh2bddqclubix32ha4hfh" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]</text>
      <sha1>k54dhvm58jhh2bddqclubix32ha4hfh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1739450</id>
    <revision>
      <id>3002668</id>
      <timestamp>2026-04-02T09:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <origin>3002668</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>