ויקיטקסט hewikisource https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.46.0-wmf.22 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיטקסט שיחת ויקיטקסט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה עמוד שיחת עמוד ביאור שיחת ביאור מחבר שיחת מחבר תרגום שיחת תרגום מפתח שיחת מפתח מקור שיחת מקור TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע הגדה של פסח 0 1230 3002688 3002664 2026-04-02T17:33:09Z Ori229 476 שוחזר מעריכה של [[Special:Contributions/~2026-20262-91|~2026-20262-91]] ([[User talk:~2026-20262-91|שיחה]]) לעריכה האחרונה של [[User:Kurpaph|Kurpaph]] 2992143 wikitext text/x-wiki {{טקסט מושלם}}<noinclude> __ללא_תוכן__ <div style="text-align: center;"> להלן הטקסט המלא של ההגדה המסורתית. את ההגדה עם פירוש למילים הקשות והערות שוליים ניתן למצוא בדף [[ביאור:הגדה של פסח - קדש]]. הגדות בנוסחים שונים ר׳ '''[[הגדה של פסח (פירושונים)]]'''. </div> <div style="font-family: Alef, David; font-size: 125%;"> {{מר}}[[הגדה של פסח#קַדֵּשׁ|קַדֵּשׁ]] | [[הגדה של פסח#וּרְחַץ|וּרְחַץ]] | [[הגדה של פסח#כַּרְפַּס|כַּרְפַּס]] | [[הגדה של פסח#יַחַץ|יַחַץ]] | [[הגדה של פסח#מַגִּיד|מַגִּיד]] | [[הגדה של פסח#רָחְצָה|רָחְצָה]] | [[הגדה של פסח#מוֹצִיא, מַצָּה|מוֹצִיא, מַצָּה]] | [[הגדה של פסח#מָרוֹר|מָרוֹר ]] | [[הגדה של פסח#כּוֹרֵךְ|כּוֹרֵךְ ]] | [[הגדה של פסח#שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ|שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ ]] | [[הגדה של פסח#צָפוּן|צָפוּן ]] | [[הגדה של פסח#בָּרֵךְ|בָּרֵךְ ]] | [[הגדה של פסח#הַלֵּל|הַלֵּל]] | [[הגדה של פסח#נִרְצָה|נִרְצָה]]{{מר/}} </noinclude> == סדר בדיקת חמץ == {{הוראה למתפללים|{{מודגש|אור לארבעה־עשר (ואם חל בשבת – אור לשלושה־עשר) מיד אחר תפילת ערבית בודקין את החמץ לאור הנר. לפני הבדיקה אומר:}} }} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּֽנוּ עַל בִּעוּר חָמֵץ. {{הוראה למתפללים|{{מודגש|אחר הבדיקה אומר:}} }} כׇּל חֲמִירָא וַחֲמִיעָא דְאִכָּא בִרְשׁוּתִי דְלָא חֲמִתֵּהּ וּדְלָא בְעַרְתֵּהּ לִבְטִיל וְלֶהֱוֵי הֶפְקֵר כְּעַפְרָא דְאַרְעָא. {{הוראה למתפללים|{{מודגש|ערב פסח שחרית, בשעה החמישית של היום, שורף את החמץ, ואחר־כך מבטלו בלבו ואומר:}} }} כׇּל חֲמִירָא וַחֲמִיעָא דְאִכָּא בִרְשׁוּתִי דַחֲמִתֵּהּ וּדְלָא חֲמִתֵּהּ דְּבִעַרְתֵּהּ וּדְלָא בִעַרְתֵּהּ לִבְטִיל וְלֶהֱוֵי הֶפְקֵר כְּעַפְרָא דְאַרְעָא. == קַדֵּשׁ == {{הוראה למתפללים|{{מודגש|בְּשַׁבָּת מַתְחִילִים:}} }} וַיְהִי־עֶֽרֶב וַיְהִי־בֹֽקֶר {{ש}} {{סי|י}}וֹם {{סי|הַ}}שִּׁשִּׁי. {{סי|וַ}}יְכֻלּוּ {{סי|הַ}}שָּׁמַֽיִם וְהָאָֽרֶץ וְכׇל־צְבָאָם.{{ש}} וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה.{{ש}} וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכׇּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה.{{ש}} וַיְבָֽרֶךְ אֱלֹהִים אֶת־יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ,{{ש}} כִּי בוֹ שָׁבַת מִכׇּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר־בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת. {{הוראה למתפללים|{{מודגש|בְּחוֹל מַתְחִילִים:}} }} סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּֽנוּ מִכׇּל עָם וְרוֹמְמָֽנוּ מִכׇּל לָשׁוֹן וְקִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֶּן לָֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּאַהֲבָה {{הוראה למתפללים|(שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ)}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה, חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הוראה למתפללים|(הַשַּׁבָּת הַזֶה וְאֶת יוֹם)}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵֽנוּ {{הוראה למתפללים|(בְּאַהֲבָה)}} מִקְרָא קֹֽדֶשׁ זֵֽכֶר לִיצִיאַת מִצְרָֽיִם. כִּי בָֽנוּ בָחַֽרְתָּ וְאוֹתָֽנוּ קִדַּֽשְׁתָּ מִכׇּל הָעַמִּים, {{הוראה למתפללים|(וְשַׁבָּת)}} וּמוֹעֲדֵי קׇדְשֶֽׁךָ {{הוראה למתפללים|(בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן)}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּֽנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{הוראה למתפללים|(הַשַּׁבָּת וְ)}}יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים. {{הוראה למתפללים|{{מודגש|בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מוֹסִיפִים:}} }} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹֽדֶשׁ לְחֹל, בֵּין אוֹר לְחֹֽשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵֽׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּֽלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּֽׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּֽשְׁתָּ. הִבְדַּֽלְתָּ וְקִדַּֽשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶֽךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַמַּבְדִיל בֵּין קֹֽדֶשׁ לְקֹֽדֶשׁ. {{הוראה למתפללים|{{מודגש|כֹּל יוֹם:}} }} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָֽנוּ וְקִיְּמָֽנוּ וְהִגִּיעָֽנוּ לַזְּמַן הַזֶּה. {{הוראה למתפללים|{{מודגש|שׁוֹתֶה רֹב כּוֹס הַיַּיִן בַּהֲסִבָּה.}} }} == וּרְחַץ == {{הוראה למתפללים|{{מודגש|נוֹטְלִים אֶת הַיָּדַיִם וְאֵין מְבָרְכִים "עַל נְטִילַת יָדַיִם".}} }} == כַּרְפַּס == {{הוראה למתפללים|{{מודגש|טוֹבְלִים כַּרְפַּס פָּחוֹת מִכַּזַּיִת בְּמֵי מֶלַח, וּמְבָרְכִים:}} }} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה. == יַחַץ == {{הוראה למתפללים|{{מודגש|בַּעַל הַבַּיִת יִבְצַע אֶת הַמַּצָּה הָאֶמְצָעִית לִשְׁתַּיִם וּמַצְפִּין אֶת הַחֵצִי הַגָּדוֹל לַאֲפִיקוֹמָן.}} }} == מַגִּיד == {{הוראה למתפללים|{{מודגש|מְגַלֶּה אֶת הַמַּצּוֹת, מַגְבִּיהַ אֶת הַקְּעָרָה וְאוֹמֵר בְּקוֹל רָם:}} }} <קטע התחלה=הא לחמא עניא/>{{מוגדל|הָא לַחְמָא עַנְיָא}} דִּי אֲכָלוּ אַבְהָתָֽנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָֽיִם. כׇּל דִכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכֹל, כׇּל דִצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח. הָשַׁתָּא הָֽכָא, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל. הָשַׁתָּא עַבְדֵי, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּנֵי חוֹרִין.<קטע סוף=הא לחמא עניא/> {{הוראה למתפללים|{{מודגש|מֵסִיר הַקְּעָרָה מֵעַל הַשֻּׁלְחָן, מוֹזְגִין כּוֹס שֵׁנִי וְכַאן הַבֵּן {{הוראה למתפללים|(אוֹ אֶחָד מִן הַמְּסֻבִּים)}} שׁוֹאֵל:}} }} <קטע התחלה=מה נשתנה/>{{מוגדל|מַה־נִּשְׁתַּנָּה הַלַּֽיְלָה הַזֶּה מִכׇּל־הַלֵּילוֹת}} : שֶׁבְּכׇל הַלֵּילוֹת אָֽנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה; הַלַּֽיְלָה הַזֶּה – כֻּלּוֹ מַצָּה? : שֶׁבְּכׇל הַלֵּילוֹת אָֽנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת; הַלַּֽיְלָה הַזֶּה – מָרוֹר? : שֶׁבְּכׇל הַלֵּילוֹת אֵין אָֽנוּ מַטְבִּילִין אֲפִילּוּ פַּֽעַם אֶחָת; הַלַּֽיְלָה הַזֶּה – שְׁתֵּי פְעָמִים? : שֶׁבְּכׇל הַלֵּילוֹת אָֽנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין; הַלַּֽיְלָה הַזֶּה – כֻּלָּֽנוּ מְסֻבִּין?<קטע סוף=מה נשתנה/> {{הוראה למתפללים|{{מודגש|מֵנִיחַ אֶת הַקְּעָרָה עַל הַשֻּׁלְחָן. הַמַּצוֹת תִּהְיֶינָה מְגֻלּוֹת בִּשְׁעַת אֲמִירַת הַהַגָּדָה (לְמַעֵט בִּקְטָעִים שֶׁבָּהֶם מַגְבִּיהִים אֶת הַכּוֹס).}} }} <קטע התחלה=עבדים היינו/>{{מוגדל|עֲבָדִים הָיִֽינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָֽיִם,}} {{ממ|דברים|ו|כא}} וַיּוֹצִיאֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֽוֹעַ נְטוּיָה {{ממ עפ|דברים|כו|ח}}. וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵֽינוּ מִמִּצְרָֽיִם, עֲדַֽיִין אָֽנוּ וּבָנֵֽינוּ וּבְנֵי בָנֵֽינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִֽינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָֽיִם. וַאֲפִילוּ כֻּלָּֽנוּ חֲכָמִים, כֻּלָּֽנוּ נְבוֹנִים, כֻּלָֽנוּ זְקֵנִים, כֻּלָֽנוּ יוֹדְעִים אֶת הַתּוֹרָה, מִצְוָה עָלֵֽינוּ לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרָיִם. וְכׇל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַֽיִם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.<קטע סוף=עבדים היינו/> <קטע התחלה=מעשה ברבי אליעזר/>מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶֽזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻֽׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה וְרַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן שֶׁהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק, וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַֽיִם כׇּל אוֹתוֹ הַלַּֽיְלָה עַד שֶׁבָּֽאוּ תַלְמִידֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהֶם: רַבּוֹתֵֽינוּ, הִגִּֽיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית.<קטע סוף=מעשה ברבי אליעזר/> <קטע התחלה=אמר רבי אלעזר בן עזריה/>אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: הֲרֵי אֲנִי כְבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה, וְלֹא זָכִֽיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַֽיִם בַּלֵּילוֹת עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן־זוֹמָא: שֶׁנֶּאֱמַר "לְמַֽעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּֽיךָ" {{ממ|דברים טז|ג}}, "יְמֵי חַיֶּֽיךָ" – הַיָּמִים, "כֹּל יְמֵי חַיֶּֽיךָ" – הַלֵּילוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: "יְמֵי חַיֶּֽיךָ" – הָעוֹלָם הַזֶּה, "כֹּל יְמֵי חַיֶּֽיךָ" – לְהָבִיא לִימוֹת הַמָּשִֽׁיחַ. {{ממ|משנה|ברכות|א|ה}}<קטע סוף=אמר רבי אלעזר בן עזריה/> <קטע התחלה=ארבעה בנים/>בָּרוּךְ הַמָּקוֹם, בָּרוּךְ הוּא. בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא. {{מוגדל|כְּנֶֽגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה: אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵֽעַ לִשְׁאוֹל.}} {{מוגדל|חָכָם}} – מָה הוּא אוֹמֵר? "מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ אֶתְכֶם?" {{ממ|דברים ו| כ}} וְאַף אַתָּה אֱמָר־לוֹ כְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח: אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּֽסַח אֲפִיקוֹמָן {{ממ|משנה פסחים י|ח}}. {{מוגדל|רָשָׁע}} – מָה הוּא אוֹמֵר? "מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם?" {{ממ|שמות יב|כו}}. "לָכֶם" – וְלֹא לוֹ. וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל כָּפַר בְּעִקָּר. וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִׁנָּיו וֶאֱמֹר לוֹ: "בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָֽיִם" {{ממ|שמות יג|ח}}. "לִי" וְלֹא לוֹ. אִלּוּ הָיָה שָׁם, לֹא הָיָה נִגְאָל. {{מוגדל|תָּם}} – מָה הוּא אוֹמֵר? "מַה־זֹּאת?" {{ממ|שמות יג|יד}} וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: "בְּחֹֽזֶק יָד הוֹצִיאָֽנוּ יְיָ מִמִּצְרָֽיִם, מִבֵּית עֲבָדִים" {{ממ| שמות יג|יד}}. {{מוגדל|וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵֽעַ לִשְׁאוֹל}} – אַתְּ פְּתַח לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: {{צת לעיצוב|שמות|יג|ח|ימין=לא}}. {{מוגדל|"וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ"}} {{ממ|שמות|יג|ח}} – יָכוֹל מֵרֹאשׁ חֹֽדֶשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר "בַּיּוֹם הַהוּא"; אִי בַיּוֹם הַהוּא, יָכוֹל מִבְּעוֹד יוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר "בַּעֲבוּר זֶה"; "בַּעֲבוּר זֶה" – לֹא אָמַֽרְתִּי אֶלָא בְּשָׁעָה שֶׁיֵּשׁ מַצָּה וּמָרוֹר מֻנָּחִים לְפָנֶֽיךָ.<קטע סוף=ארבעה בנים/> <קטע התחלה=פתיחה למדרש מקרא ביכורים/>{{מוגדל|מִתְּחִלָּה}} עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵֽינוּ, וְעַכְשָׁיו קֵרְבָֽנוּ הַמָּקוֹם לַעֲבוֹדָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: {{צת לעיצוב|יהושע|כד|ב|ד|ימין=לא}} {{הוראה למתפללים|{{מודגש|מְכַסֶּה אֶת הַמַּצּוֹת וּמַגְבִּיהַ אֶת הַכּוֹס.}} }} בָּרוּךְ שׁוֹמֵר הַבְטָחָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִשַּׁב אֶת הַקֵּץ, לַעֲשׂוֹת כְּמָה שֶּׁאָמַר לְאַבְרָהָם אָבִֽינוּ בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: {{צת לעיצוב|בראשית|טו|יג|יד|ימין=לא}} וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵֽינוּ וְלָֽנוּ – שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵֽינוּ לְכַלּוֹתֵֽנוּ, אֶלָּא שֶׁבְּכׇל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵֽינוּ לְכַלּוֹתֵֽנוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵֽנוּ מִיָּדָם. {{הוראה למתפללים|{{מודגש|יַנִּיחַ הַכּוֹס מִיָדוֹ וִיגַלֶּה אֶת הַמַּצּוֹת.}} }} {{מוגדל|צֵא וּלְמַד}} מַה בִּקֵּשׁ לָבָן הָאֲרַמִּי לַעֲשׂוֹת לְיַעֲקֹב אָבִֽינוּ – שֶׁפַּרְעֹה לֹא גָזַר אֶלָּא עַל הַזְּכָרִים, וְלָבָן בִּקֵּשׁ לַעֲקוֹר אֶת הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, וַיֵּֽרֶד מִצְרַֽיְמָה וַיָּֽגׇר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט, וַיְהִי־שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל, עָצוּם וָרָב" {{ממ|דברים|כו|ה}}.<קטע סוף=פתיחה למדרש מקרא ביכורים/> <קטע התחלה=מדרש מקרא ביכורים/>: "וַיֵּֽרֶד מִצְרַֽיְמָה" – אָנוּס עַל פִּי הַדִּבּוּר. : "וַיָּֽגׇר שָׁם" – מְלַמֵּד שֶׁלֹא יָרַד יַעֲקֹב אָבִֽינוּ לְהִשְׁתַּקֵּֽעַ בְּמִצְרַֽיִם אֶלָּא לָגוּר שָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמְרוּ אֶל־פַּרְעֹה: לָגוּר בָּאָֽרֶץ בָּֽאנוּ, כִּי־אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן אֲשֶׁר לַעֲבָדֶֽיךָ, כִּי־כָבֵד הָרָעָב בְּאֶֽרֶץ כְּנָֽעַן, וְעַתָּה יֵשְׁבוּ־נָא עֲבָדֶֽיךָ בְּאֶֽרֶץ גֹּֽשֶׁן" {{ממ|בראשית|מז|ד}}. : "בִּמְתֵי מְעָט" – כְּמָה שֶּׁנֶּאֱמַר: "בְּשִׁבְעִים נֶֽפֶשׁ יָרְדוּ אֲבוֹתֶֽיךָ מִצְרָֽיְמָה, וְעַתָּה שָׂמְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַֽיִם לָרֹב" {{ממ|דברים|י|כב}}. : "וַיְהִי שָׁם לְגוֹי" – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְצֻיָּנִים שָׁם. : "גָּדוֹל, עָצוּם" – כְּמה שֶּׁנֶּאֱמַר: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד, וַתִּמָּלֵא הָאָֽרֶץ אֹתָם" {{ממ|שמות|א|ז}}. : "וָרָב" – כְּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר: "רְבָבָה כְּצֶֽמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ, וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבֹֽאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים, שָׁדַֽיִם נָכֹֽנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּֽחַ, וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה" {{ממ|יחזקאל|טז|ז}}. "וָאֶעֱבֹר עָלַֽיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶֽסֶת בְּדָמָֽיִךְ. וָאֹֽמַר לָךְ בְּדָמַֽיִךְ חֲיִי; וָאֹֽמַר לָךְ בְּדָמַֽיִךְ חֲיִי" {{ממ|יחזקאל|טז|ו}}. "וַיָּרֵֽעוּ אֹתָֽנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּֽוּנוּ וַיִתְּנוּ עָלֵֽינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה" {{ממ|דברים|כו|ו}}. : "וַיָּרֵֽעוּ אֹתָֽנוּ הַמִּצְרִים" – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: "הָֽבָה נִתְחַכְמָּה לוֹ, פֶּן יִרְבֶּה, וְהָיָה כִּי־תִקְרֶֽאנָה מִלְחָמָה, וְנוֹסַף גַם־הוּא עַל־שׂנְאֵֽינוּ, וְנִלְחַם־בָּֽנוּ, וְעָלָה מִן־הָאָֽרֶץ" {{ממ|שמות|א|י}}. : "וַיְעַנּֽוּנוּ" – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּשִֽׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַֽעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם, וַיִּֽבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה – אֶת־פִּתֹם וְאֶת־רַעַמְסֵס" {{ממ|שמות|א|יא}}. : "וַיִתְּנוּ עָלֵֽינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה" – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּעֲבִֽדוּ מִצְרַֽיִם אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָֽרֶךְ" {{ממ|שמות|א|יג}}. "וַנִּצְעַק אֶל־יְיָ אֱלֹהֵי אֲבֹתֵֽינוּ, וַיִּשְׁמַע יְיָ אֶת־קֹלֵֽנוּ, וַיַּרְא אֶת־עׇנְיֵֽנוּ וְאֶת־עֲמָלֵֽנוּ וְאֶת־לַחֲצֵֽנוּ" {{ממ|דברים|כו|ז}}. : "וַנִּצְעַק אֶל־יְיָ אֱלֹהֵי אֲבֹתֵֽינוּ" – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם, וַיָּֽמׇת מֶֽלֶךְ מִצְרַֽיִם, וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבוֹדָה וַיִּזְעָֽקוּ, וַתַּֽעַל שַׁוְעָתָם אֶל־הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה" {{ממ|שמות|ב|כג}}. : "וַיִּשְׁמַע יְיָ אֶת־קֹלֵֽנוּ" – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת־נַאֲקָתָם, וַיִּזְכּוֹר אֱלֹהִים אֶת־בְּרִיתוֹ אֶת־אַבְרָהָם, אֶת־יִצְחָק וְאֶת־יַעֲקֹב {{ממ|שמות|ב|כד}}. : "וַיַּרְא אֶת־עׇנְיֵֽנוּ" – זוֹ פְּרִישׁוּת דֶּֽרֶךְ אֶֽרֶץ, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּֽדַע אֱלֹהִים" {{ממ|שמות|ב|כה}}. : "וְאֶת־עֲמָלֵֽנוּ" – אֵלּוּ הַבָּנִים, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: "כׇּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד – הַיְאֹֽרָה תַּשְׁלִיכֻֽהוּ, וְכׇל הַבַּת – תְּחַיּוּן" {{ממ|שמות|א|כב}}. : "וְאֶת־לַחֲצֵֽנוּ" – זֶה הַדֹּֽחַק, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: "וְגַם־רָאִֽיתִי אֶת־הַלַּֽחַץ אֲשֶׁר מִצְרַֽיִם לֹחֲצִים אֹתָם" {{ממ|שמות|ג|ט}}. "וַיּוֹצִאֵֽנוּ יְיָ מִמִּצְרַֽיִם בְּיָד חֲזָקָה, וּבִזְרֹֽעַ נְטוּיָה, וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים" {{ממ|דברים|כו|ח}}. : "וַיּוֹצִאֵֽנוּ יְיָ מִמִּצְרַֽיִם" – לֹא עַל יְדֵי מַלְאָךְ, וְלֹא עַל יְדֵי שָׂרָף, וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִֽיחַ, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעָבַרְתִּי בְאֶֽרֶץ־מִצְרַֽיִם בַּלַּֽיְלָה הַזֶּה, וְהִכֵּיתִי כׇל־בְּכוֹר בְּאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם, מֵאָדָם וְעַד־בְּהֵמָה, וּבְכׇל־אֱלֹהֵי מִצְרַֽיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי יְיָ" {{ממ|שמות|יב|יב}}. "וְעָבַרְתִּי בְאֶֽרֶץ־מִצְרַֽיִם בַּלַּֽיְלָה הַזֶּה" – אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ. "וְהִכֵּיתִי כׇל־בְּכוֹר בְּאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם" – אֲנִי וְלֹא שָׂרָף. "וּבְכׇל־אֱלֹהֵי מִצְרַֽיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים" – אֲנִי וְלֹא הַשָּׁלִֽיחַ. "אֲנִי יְיָ" – אֲנִי הוּא וְלֹא אַחֵר. : "בְּיָד חֲזָקָה" – זוֹ הַדֶּֽבֶר, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: "הִנֵּה יַד־יְיָ הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה – בַּסּוּסִים, בַּחֲמֹרִים, בַּגְּמַלִּים, בַּבָּקָר וּבַצֹּאן; דֶּֽבֶר כָּבֵד מְאֹד" {{ממ|שמות|ט|ג}}. : "וּבִזְרֹֽעַ נְטוּיָה" – זוֹ הַחֶֽרֶב, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: "וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, נְטוּיָה עַל יְרוּשָׁלָ͏ִֽם" {{ממ|דה"א|כא|טז}}. : "וּבְמֹרָא גָּדֹל" – זוֹ גִּלּוּי שְׁכִינָה, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: "אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַֽחַת לוֹ גוֹי מִקֶּֽרֶב גּוֹי, בְּמַסֹּת, בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים, וּבְמִלְחָמָה, וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרֽוֹעַ נְטוּיָה, וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים, כְּכֹל אֲשֶׁר־עָשָׂה לָכֶם יְיָ אֱלֹהֵיכֶם בְּמִצְרַֽיִם לְעֵינֶֽיךָ" {{ממ|דברים|ד|לד}}. : "וּבְאֹתוֹת" – זֶה הַמַּטֶּה, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדֶֽךָ, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה־בּוֹ אֶת הָאֹתֹת" {{ממ|שמות|ד|יז}}. : "וּבְמֹפְתִים" – זֶה הַדָּם, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנָתַתִּי מוֹפְתִים בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ {{הוראה למתפללים|{{מודגש|נוֹהֲגִין לְהַטִּיף טִפָּה מִן הַכּוֹס בַּאֲמִירַת "דָּם", "וָאֵשׁ", "וְתִימְרוֹת עָשָׁן", עֶשֶׂר הַמַכּוֹת, "דְּצַ״ךְ", "עֲדַ״שׁ", "בְּאַחַ״ב", בְּיַחַד ט״ז פַּעַם.}} }} {{מוגדל|{{מוגדל|דָּם וָאֵשׁ וְתִימְרוֹת עָשָׁן}}}}" {{ממ|יואל|ג|ג}}. דָבָר אַחֵר: "בְּיָד חֲזָקָה" – שְׁתַּֽיִם, "וּבִזְרֹֽעַ נְטוּיָה" – שְׁתַּֽיִם, "וּבְמֹרָא גָּדֹל" – שְׁתַּֽיִם, "וּבְאֹתוֹת" – שְׁתַּֽיִם, "וּבְמֹפְתִים" – שְׁתַּֽיִם. אֵלּוּ עֶֽשֶׂר מַכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַֽיִם, וְאֵלּוּ הֵן: : {{מוגדל|{{מוגדל|דָּם, צְפַרְדֵּֽעַ, כִּנִּים, עָרוֹב, דֶּֽבֶר, שְׁחִין, בָּרָד, אַרְבֶּה, חֹֽשֶׁךְ, מַכַּת בְּכוֹרוֹת.}}}} רַבִּי יְהוּדָה הָיָה נוֹתֵן בָּהֶם סִמָּנִים: {{מוגדל|{{מוגדל|דְּצַ״ךְ עֲדַ״שׁ בְּאַחַ״ב}}}}.<קטע סוף=מדרש מקרא ביכורים/> <קטע התחלה=מדרש מניין המכות/>רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מִנַּֽיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלָּקוּ הַמִּצְרִים בְּמִצְרַֽיִם עֶֽשֶׂר מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת? בְּמִצְרַֽיִם מָה הוּא אוֹמֵר? "וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּים אֶל־פַּרְעֹה: אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא" {{ממ|שמות|ח|טו}}. וְעַל הַיָּם מָה הוּא אוֹמֵר? {{צת לעיצוב|שמות|יד|לא|ימין=לא}}. כַּמָּה לָקוּ בְאֶצְבַּע? עֶֽשֶׂר מַכּוֹת. אֱמוֹר מֵעַתָּה: בְּמִצְרַֽיִם לָקוּ עֶֽשֶׂר מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת. רַבִּי אֱלִיעֶֽזֶר אוֹמֵר: מִנַּֽיִן שֶׁכׇּל מַכָּה וּמַכָּה שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַֽיִם הָיְתָה שֶׁל אַרְבַּע מַכּוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר: {{צת לעיצוב|תהלים|עח|מט|ימין=לא}}. "עֶבְרָה" – אַחַת, "וָזַֽעַם" – שְׁתַּֽיִם, "וְצָרָה" – שָׁלֹשׁ, "מִשְׁלַֽחַת מַלְאֲכֵי רָעִים" – אַרְבַּע. אֱמוֹר מֵעַתָּה: בְּמִצְרַֽיִם לָקוּ אַרְבָּעִים מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאתַֽיִם מַכּוֹת. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִנַּֽיִן שֶׁכׇּל מַכָּה וּמַכָּה שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַֽיִם הָיְתָה שֶׁל חָמֵשׁ מַכּוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר: {{צת לעיצוב|תהלים|עח|מט|ימין=לא}}. "חֲרוֹן אַפּוֹ" – אַחַת, "עֶבְרָה" – שְׁתַּֽיִם, "וָזַֽעַם" – שָׁלֹשׁ, "וְצָרָה" – אַרְבַּע, "מִשְׁלַֽחַת מַלְאֲכֵי רָעִים" – חָמֵשׁ. אֱמוֹר מֵעַתָּה: בְּמִצְרַֽיִם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים וּמָאתַֽיִם מַכּוֹת.<קטע סוף=מדרש מניין המכות/> <קטע התחלה=כמה מעלות טובות/>{{מוגדל|כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלֵֽינוּ.}} : אִלּוּ הוֹצִיאָֽנוּ מִמִּצְרַֽיִם, וְלֹא עָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים – דַּיֵּֽנוּ. : אִלּוּ עָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים, וְלֹא עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם – דַּיֵּֽנוּ. : אִלּוּ עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם, וְלֹא הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם – דַּיֵּֽנוּ. : אִלּוּ הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם, וְלֹא נָתַן לָֽנוּ אֶת מָמוֹנָם – דַּיֵּֽנוּ. : אִלּוּ נָתַן לָֽנוּ אֶת מָמוֹנָם, וְלֹא קָרַע לָֽנוּ אֶת הַיָּם – דַּיֵּֽנוּ. : אִלּוּ קָרַע לָֽנוּ אֶת הַיָּם, וְלֹא הֶעֱבִירָֽנוּ בְתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה – דַּיֵּֽנוּ. : אִלּוּ הֶעֱבִירָֽנוּ בְתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה, וְלֹא שִׁקַּע צָרֵֽינוּ בְּתוֹכוֹ – דַּיֵּֽנוּ. : אִלּוּ שִׁקַּע צָרֵֽינוּ בְּתוֹכוֹ, וְלֹא סִפֵּק צׇרְכֵּֽנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה – דַּיֵּֽנוּ. : אִלּוּ סִפֵּק צׇרְכֵּֽנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, ולֹא הֶאֱכִילָֽנוּ אֶת הַמָּן – דַּיֵּֽנוּ. : אִלּוּ הֶאֱכִילָֽנוּ אֶת הַמָּן, וְלֹא נָתַן לָֽנוּ אֶת הַשַּׁבָּת – דַּיֵּֽנוּ. : אִלּוּ נָתַן לָֽנוּ אֶת הַשַּׁבָּת, וְלֹא קֵרְבָֽנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי – דַּיֵּֽנוּ. : אִלּוּ קֵרְבָֽנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי, וְלֹא נָתַן לָֽנוּ אֶת הַתּוֹרָה – דַּיֵּֽנוּ. : אִלּוּ נָתַן לָֽנוּ אֶת הַתּוֹרָה, וְלֹא הִכְנִיסָֽנוּ לְאֶֽרֶץ יִשְׂרָאֵל – דַּיֵֽנוּ. : אִלּוּ הִכְנִיסָֽנוּ לְאֶֽרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְלֹא בָנָה לָֽנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָה – דַּיֵּֽנוּ. עַל אַחַת, כַּמָּה וְכַמָּה, טוֹבָה כְפוּלָה וּמְכֻפֶּֽלֶת לַמָּקוֹם עָלֵֽינוּ: שֶׁהוֹצִיאָֽנוּ מִמִּצְרַֽיִם, וְעָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים, וְעָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם, וְהָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם, וְנָתַן לָֽנוּ אֶת מָמוֹנָם, וְקָרַע לָֽנוּ אֶת הַיָּם, וְהֶעֱבִירָֽנוּ בְתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה, וְשִׁקַּע צָרֵֽינוּ בְּתוֹכוֹ, וְסִפֵּק צׇרְכֵּֽנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְהֶאֱכִילָֽנוּ אֶת הַמָּן, וְנָתַן לָֽנוּ אֶת הַשַׁבָּת, וְקֵרְבָֽנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי, וְנָתַן לָֽנוּ אֶת הַתּוֹרָה, וְהִכְנִיסָֽנוּ לְאֶֽרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבָנָה לָֽנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָה לְכַפֵּר עַל כׇּל עֲוֹנוֹתֵֽינוּ.<קטע סוף=כמה מעלות טובות/> רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר: כׇּל שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֵֽלּוּ בַּפֶּֽסַח לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְאֵלּוּ הֵן: {{מוגדל|פֶּֽסַח}}, {{מוגדל|מַצָּה}}, וּ{{מוגדל|מָרוֹר}}. {{הוראה למתפללים|{{מודגש|יִזָּהֵר שֶׁלֹא לְהַגְבִּיהַ אֶת הַזְּרוֹעַ. (וּמִכׇּל מָקוֹם יַרְאֶה לְכִוּוּנוֹ בְּאֶצְבָּעוֹ).}} }} {{מוגדל|פֶּֽסַח}} שֶׁהָיוּ אֲבוֹתֵֽינוּ אוֹכְלִים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, עַל שׁוּם מָה? עַל שׁוּם שֶׁפָּסַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵֽינוּ בְּמִצְרַֽיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: {{צת לעיצוב|שמות|יב|כז|ימין=לא}}. {{הוראה למתפללים|{{מודגש|מַגְבִּיהַּ אֶת הַמַּצּוֹת וּמַרְאֶה אוֹתָן לַמְּסֻבִּים וְאוֹמֵר:}} }} {{מוגדל|מַצָּה זוֹ}} שֶׁאָֽנוּ אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מָה? עַל שׁוּם שֶׁלֹא הִסְפִּיק בְּצֵקָם שֶׁל אֲבוֹתֵֽינוּ לְהַחֲמִיץ עַד שֶׁנִּגְלָה עֲלֵיהֶם מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּגְאָלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: {{צת לעיצוב|שמות|יב|לט|ימין=לא}}. {{הוראה למתפללים|{{מודגש|מַגְבִּיהַּ אֶת הַמָּרוֹר וּמַרְאֶה אוֹתוֹ לַמְּסֻבִּים וְאוֹמֵר:}} }} {{מוגדל|מָרוֹר זֶה}} שֶׁאָֽנוּ אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מָה? עַל שׁוּם שֶׁמֵּרְרוּ הַמִּצְרִים אֶת חַיֵּי אֲבוֹתֵֽינוּ בְּמִצְרַֽיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: {{צת לעיצוב|שמות|א|יד|ימין=לא}}. {{מוגדל|בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַֽיִם.}} שֶׁנֶּאֱמַר: {{צת לעיצוב|שמות|יג|ח|ימין=לא}}. לֹא אֶת אֲבוֹתֵֽינוּ בִּלְבָד גָּאַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא אַף אוֹתָֽנוּ גָּאַל עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: {{צת לעיצוב|דברים|ו|כג|ימין=לא}}. {{הוראה למתפללים|{{מודגש|מַגְבִּיהִים אֶת הַכּוֹס עַד הַלְלוּיָהּ (ויש המגביהים עד גאל ישראל).}} }} {{מוגדל|לְפִיכָךְ}} אֲנַֽחְנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּֽחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס לְמִי שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵֽינוּ וְלָֽנוּ אֶת כׇּל הַנִסִּים הָאֵֽלּוּ: הוֹצִיאָֽנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת, מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵֽבֶל לְיוֹם טוֹב, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה. וְנֹאמַר לְפָנָיו {{מוקטן|({{הוראה למתפללים|נוסח אחר}}: וְנֶאֱמַר לְפָנָיו)}} שִׁירָה חֲדָשָׁה {{מוקטן|({{הוראה למתפללים|נוסח אחר}}: שִׁיר חָדָשׁ; {{הוראה למתפללים|ויש שאין אומרים כלל 2 מילים אלו}})}}: הַלְלוּיָהּ. {{צת לעיצוב|תהלים|קיג|ימין=לא}} {{צת לעיצוב|תהלים|קיד|ימין=לא}} {{הוראה למתפללים|{{מודגש|מַגְבִּיהִים אֶת הַכּוֹס עַד גָּאַל יִשְׂרָאֵל.}} }} {{מוגדל|בָּרוּךְ}} אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר גְּאָלָֽנוּ וְגָאַל אֶת אֲבוֹתֵֽינוּ מִמִּצְרַֽיִם, וְהִגִּיעָֽנוּ לַלַּֽיְלָה הַזֶּה לֶאֱכׇל־בּוֹ מַצָּה וּמָרוֹר. כֵּן יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ יַגִּיעֵֽנוּ לְמוֹעֲדִים וְלִרְגָלִים אֲחֵרִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵֽנוּ לְשָׁלוֹם, שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן עִירֶֽךָ וְשָׂשִׂים בַּעֲבוֹדָתֶֽךָ. וְנֹאכַל שָׁם מִן הַזְּבָחִים וּמִן הַפְּסָחִים [{{הוראה למתפללים|אם חל ליל הסדר במוצאי שבת, יש הנוהגים לומר}}: מִן הַפְּסָחִים וּמִן הַזְּבָחִים] אֲשֶׁר יַגִּֽיעַ דָּמָם עַל קִיר מִזְבַּחֲךָ לְרָצוֹן, וְנוֹדֶה לְךָ שִׁיר חָדָשׁ עַל גְּאֻלָּתֵֽנוּ וְעַל פְּדוּת נַפְשֵֽׁנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ גָּאַל יִשְׂרָאֵל. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּֽפֶן. {{מודגש|שׁוֹתִים אֶת הַכּוֹס בַּהֲסֵבַת שְׂמֹאל.}} == רָחְצָה == {{הוראה למתפללים|{{מודגש|נוֹטְלִים אֶת הַיָּדַיִם וּמְבָרְכִים}} }} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּֽנוּ עַל נְטִילַת יָדָֽיִם. == מוֹצִיא, מַצָּה == {{הוראה למתפללים|{{מודגש|יִקַּח הַמַּצּוֹת בַּסֵּדֶר שֶׁהִנִּיחָן, הַפְּרוּסָה בֵּין שְׁתֵּי הַשְּׁלֵמוֹת, וְיֹאחַז שְׁלׇשְׁתָּן בְּיָדוֹ וִיבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא", יַנִּיחַ מִיָּדָיו אֶת הַתַּחְתּוֹנָה וִיבָרֵךְ "עַל אֲכִילַת מַצָּה" עַל הַשְּׁלֵמָה וְהַפְּרוּסָה. אַחַר כָּךְ יִבְצַע כְּזַיִת מִן הָעֶלְיוֹנָה הַשְּׁלֵמָה וְכַזַּיִת שֵׁנִי מִן הַפְּרוּסָה וְיִטְבְּלֵם בְּמֶלַח, וְיֹאכַל בַּהֲסֵבָה שְׁנֵי הַזֵּיתִים.}} }} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם הַמּוֹצִיא לֶֽחֶם מִן הָאָֽרֶץ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּֽנוּ עַל אֲכִילַת מַצָּה. == מָרוֹר == {{הוראה למתפללים|{{מודגש|כׇּל אֶחָד מֵהַמְסֻבִּים לוֹקֵחַ כְּזַיִת מָרוֹר וּמְטַבְּלוֹ בַּחֲרוֹסֶת, חוֹזֵר וּמְנַעֵר הַחֲרוֹסֶת, מְבָרֵךְ וְאוֹכֵל בְּלִי הֲסֵבָה.}} }} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּֽנוּ עַל אֲכִילַת מָרוֹר. == כּוֹרֵךְ == {{הוראה למתפללים|{{מודגש|כׇּל אֶחָד מֵהַמְּסֻבִּים לוֹקֵחַ כְּזַיִת מִן הַמַצָּה הַשְּׁלִישִׁית עִם כְּזַיִת מָרוֹר וְכוֹרְכָם יַחַד, אוֹכְלִים בַּהֲסֵבָה וּבְלִי בְּרָכָה.}} }} {{הוראה למתפללים|{{מודגש|לִפְנֵי אׇכְלוֹ אוֹמֵר (וְיֵשׁ הָאוֹמְרִים זֹאת לְאַחַר אֲכִילַת הַכּוֹרֵךְ):}} }} זֵֽכֶר לַמִּקְדָּשׁ כְּהִלֵּל. כֵּן עָשָׂה הִלֵּל בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם: הָיָה כּוֹרֵךְ פֶּֽסַח {{הוראה למתפללים|(יש שאין אומרים "פסח")}}, מַצָּה וּמָרוֹר וְאוֹכֵל בְּיַֽחַד, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: "עַל־מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻֽהוּ" {{ממ|במדבר|ט|יא}}. == שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ == {{הוראה למתפללים|{{מודגש|אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים הַסְּעוּדָה הָעֲרוּכָה (וְיֵשׁ הַנּוֹהֲגִים לֶאֱכוֹל תְּחִלָּה בֵּיצִים מְבֻשָּׁלוֹת). ולֹא יֹאכַל יוֹתֵר מִדָּי, שֶׁלֹּא תִהְיֶה עָלָיו אֲכִילַת אֲפִיקוֹמָן אֲכִילָה גַּסָּה.}} }} == צָפוּן == {{הוראה למתפללים|{{מודגש|אַחַר גְּמַר הַסְּעֻדָּה לוֹקֵחַ כׇּל אֶחָד מֵהַמְּסֻבִּים כְּזַיִת מֵהַמַּצָּה שֶׁהָיְתָה צְפוּנָה לַאֲפִיקוֹמָן וְאוֹכְלָהּ בַּהֲסֵבָה. וְצָרִיךְ לְאׇכְלָהּ קֹדֶם חֲצוֹת הַלַּיְלָה.}} }} {{הוראה למתפללים|{{מודגש|לפני אכילת האפיקומן יאמר:}} }} זֵֽכֶר לְקׇרְבָּן פֶּֽסַח הָנֶאֱכַל עַל הָשֹּֽׂבַע. == בָּרֵךְ == {{הוראה למתפללים|{{מודגש|מוֹזְגִים כּוֹס שְׁלִישִׁי וּמְבָרְכִים בִּרְכַּת הַמָּזוֹן.}} }} ===נוסח עדות מזרח=== לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יוֹ"ד אוֹת הֵ"א בְּאוֹת וָא"ו אוֹת הֵ"א בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי אֲנַחְנוּ בָּאִים לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה דְאוֹרַיְתָא לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ, לְתַקֵּן שֹׁרֶשׁ מִצְוָה זוֹ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּהְיֶה חֲשׁוּבָה וּמְקֻבֶּלֶת וּרְצוּיָה לְפָנֶיךָ בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה וּבְרָכָה שְׁנִיָּה וּבְרָכָה שְׁלִישִׁית אֲשֶׁר נְבָרֵךְ עַתָּה עַל הַמָּזוֹן. וְתִתֵּן לָנוּ כֹּחַ וִיכֹלֶת וְעֵזֶר וְסִיּוּעַ לְהַעֲלוֹת מַיִּין נֻקְבִּין וּלְהַמְשִׁיךְ אַרְבַּעַת הַמּוֹחִין לְיִשְׂרָאֵל וְרָחֵל [הַגְּדוֹלָה]. וְגַם תִּהְיֶה חֲשׁוּבָה וּמְקֻבֶּלֶת וּרְצוּיָה לְפָנֶיךָ, בְּרָכָה רְבִיעִית אֲשֶׁר נְבָרֵךְ עַתָּה. וְתִתֵּן לָנוּ כֹּחַ וִיכֹלֶת וְעֵזֶר וְסִיּוּעַ לְהַעֲלוֹת מַיִּין נֻקְבִּין, וּלְהַמְשִׁיךְ אַרְבַּעַת הַמּוֹחִין לְיַעֲקֹב וְרָחֵל. וְיַעֲלֶה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ כִוַּנּוּ בְּכָל־הַכַּוָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לְכַוֵּן בְּאַרְבַּע בְּרָכוֹת אֵלּוּ שֶׁל הַמָּזוֹן. וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ.<br><br> {{צת|תהלים|סז}}{{ש}} {{צת|תהלים|לד|ב}}{{ש}} {{צת|קהלת|יב|יג}}{{ש}} {{צת|תהלים|קמה|כא}}{{ש}} {{צת|תהלים|קטו|יח}}{{ש}} וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יהוה {{ממ|יחזקאל מא|כב}} <br><br> {{הוראה למתפללים|המזמן:}} בִּרְשׁוּתְכֶם! (הַב לָן וְנִבְרִיךְ לְמַלְכָּא עִלָּאָה קַדִּישָׁא)<br> {{הוראה למתפללים|עונים:}} שָׁמַיִם!<br> {{הוראה למתפללים|המזמן:}} (בִּרְשׁוּת מַלְכָּא עִלָּאָה קַדִּישָׁא (בשבת: וּבִרְשׁוּת שַׁבָּת מַלְכְּתָא) וּבִרְשׁוּת יוֹמָא טָבָא קַדִּישָׁא (וּבִרְשׁוּת מוֹרַי וְרַבּוֹתַי) וּבִרְשׁוּתְכֶם) נְבָרֵךְ ({{הוראה למתפללים|בעשרה}} אֱלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ<br> {{הוראה למתפללים|עונים:}} בָּרוּךְ (אֱלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד חָיִינוּ<br> {{הוראה למתפללים|המזמן:}} בָּרוּךְ (אֱלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד חָיִינוּ<br><br> '''בָּרוּךְ''' אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הָאֵל הַזָּן אוֹתָנוּ וְאֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶסֶד בְּרֶוַח וּבְרַחֲמִים רַבִּים. נֹתֵן לֶחֶם לְכָל־בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָסַר לָנוּ וְאַל יֶחְסַר לָנוּ מָזוֹן תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל, וְשֻׁלְחָנוֹ עָרוּךְ לַכֹּל, וְהִתְקִין מִחְיָה וּמָזוֹן לְכָל־בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא בְרַחֲמָיו וּבְרֹב חֲסָדָיו כָּאָמוּר: פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל־חַי רָצוֹן. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַזָּן אֶת הַכֹּל. {{גודל גופן|4|'''נוֹדֶה'''}} לְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה בְּרִית וְתוֹרָה חַיִּים וּמָזוֹן, עַל שֶׁהוֹצֵאתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּפְדִיתָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים, וְעַל בְּרִיתְךָ שֶׁחָתַמְתָּ בִּבְשָׂרֵנוּ וְעַל תּוֹרָתְךָ שֶׁלִּמַּדְתָּנוּ וְעַל חֻקֵּי רְצוֹנָךְ שֶׁהוֹדַעְתָּנוּ, וְעַל חַיִּים וּמָזוֹן שָׁאַתָּה זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָנוּ. עַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אֶת שְׁמָךְ, כָּאָמוּר: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ, וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ." בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן.<br><br> {{גודל גופן|4|'''רַחֶם'''}} יְיָ אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ וְעַל הַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ וְעַל הֵיכָלָךְ וְעַל מְעוֹנָךְ וְעַל דְּבִירָךְ, וְעַל הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו. אָבִינוּ! רְעֵנוּ, זוּנֵנוּ, פַּרְנְסֵנוּ, כַּלְכְּלֵנוּ, הַרְוִיחֵנוּ, הַרְוַח לָנוּ מְהֵרָה מִכָּל צָרוֹתֵינוּ, וְאַל תַּצְרִיכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לִידֵי מַתְּנוֹת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם, אֶלָּא לְיָדְךָ הַמְּלֵאָה וְהָרְחָבָה הָעֲשִׁירָה וְהַפְּתוּחָה. יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא נֵבוֹשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא נִכָּלֵם לְעוֹלָם הַבָּא, וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחָךְ תַּחֲזִירֶנָּה לִמְקוֹמָהּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. :{{הוראה למתפללים|בְּשַׁבָּת מוֹסִיפִים:}} '''רְצֵה''' וְהַחֲלִיצֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וּבְמִצְוַת יוֹם הַשְּׁבִיעִי הַשַׁבָּת הַגָּדוֹל וְהַקָדוֹשׂ הַזֶּה. כִּי יוֹם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ הוּא מִלְּפָנֶיךָ. נִשְׁבּוֹת בּוֹ וְנָנוּחַ בּוֹ וְנִתְעַנֵּג בּוֹ כְּמִצְוַת חֻקֵּי רְצוֹנָךְ. וְאַל תְּהִי צָרָה וְיָגוֹן בְּיוֹם מְנוּחָתֵנוּ. וְהַרְאֵנוּ בְנֶחָמַת צִיּוֹן בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הַנֶּחָמוֹת. וַהֲגַם שֶׁאָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ, חָרְבַּן בֵּיתְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ לֹא שָׁכַחְנוּ. אַל תִּשְׁכָּחֵנוּ לָנֶצַח וְאַל תִּזְנָחֵנוּ לָעַד, כִּי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה.<br><br> אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, '''יַעֲלֶה וְיָבוֹא''', יַגִּיעַ, יֵרָאֶה וְיֵרָצֶה, יִשָּׁמַע יִפָּקֵד וְיִזָּכֵר, זִכְרוֹנֵנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, זִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, וְזִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדָּךְ, וְזִכְרוֹן כָּל־עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, לִפְלֵטָה לְטוֹבָה לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, בְּיוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, בְּיוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, לְרַחֵם בּוֹ עָלֵינוּ וּלְהוֹשִׁיעֵנוּ. זָכְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, וּפָּקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, וְהוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים טוֹבִים בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים; חוּס וְחָנֵּנוּ, וַחֲמֹל וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. וְתִבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם ({{הוראה למתפללים|בלחש}} אָמֵן).<br><br> {{הוראה למתפללים|אם שכח בשבת לומר רצה:}} (בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁנָּתַן שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה לְאוֹת וְלִבְרִית. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת) {{הוראה למתפללים|אם שכח יעלה ויבוא:}} (בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁנָּתַן יָמִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, אֶת יוֹם (אם שכח גם רצה: (הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם) חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים).<br><br> {{גודל גופן|4|'''בָּרוּךְ'''}} אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם לָעַד הָאֵל אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אַדִּירֵנוּ בּוֹרְאֵנוּ גּוֹאֲלֵנוּ קְדוֹשֵׁנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקֹב רוֹעֵנוּ רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לַכּל שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא הֵטִיב לָנוּ הוּא מֵטִיב לָנוּ הוּא יֵיטִיב לָנוּ הוּא גְמָלָנוּ הוּא גוֹמְלֵנוּ הוּא יִגְמְלֵנוּ לָעַד חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים וְרֶוַח וְהַצָּלָה וְכָל טוֹב הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁתַּבַּח עַל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ<br> הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁתַּבַּח בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ<br> הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁתַּבַּח בָּנוּ לְדוֹר דּוֹרִים<br> הָרַחֲמָן הוּא קֶרֶן לְעַמּוֹ יָרִים<br> הָרַחֲמָן הוּא יִתְפָּאַר בָּנוּ לְנֵצַח נְצָחִים<br> הָרַחֲמָן הוּא יְפַרְנְסֵנוּ בְּכָבוֹד וְלֹא בְבִזּוּי בְּהֶתֵּר וְלֹא בְאִסּוּר בְּנַחַת וְלֹא בְצָעַר<br> הָרַחֲמָן הוּא יִתֵּן שָׁלוֹם בֵּינֵינוּ<br> הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח בְּרָכָה רְוָחָה וְהַצְלָחָה בְּכָל־מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ<br> הָרַחֲמָן הוּא יַצְלִיחַ אֶת דְּרָכֵינוּ<br> הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁבֹּר עֹל גָּלוּת מְהֵרָה מֵעַל צַוָּארֵנוּ<br> הָרַחֲמָן הוּא יוֹלִיכֵנוּ מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת בְּאַרְצֵנוּ<br> הָרַחֲמָן הוּא יִרְפָּאֵנוּ רְפוּאָה שְׁלֵמָה<br> הָרַחֲמָן הוּא יִפְתַּח לָנוּ אֶת יָדוֹ הָרְחָבָה<br> הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִמֶּנּוּ בִּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל כֵּן יְבָרֵךְ אוֹתָנוּ יַחַד בְּרָכָה שְׁלֵמָה וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן<br> הָרַחֲמָן הוּא יִפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמוֹ<br> {{הוראה למתפללים|בשבת:}} הַרָחֲמָן הוּא יַנְחִילֵנוּ עוֹלָם שֶׁכֻּלוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים<br> הַרָחֲמָן הוּא יַנְחִילֵנוּ לְיוֹם שֶׁכֻּלוֹ טוֹב<br> הָרַחֲמָן הוּא יִטַּע תּוֹרָתוֹ וְאַהֲבָתוֹ בְּלִבֵּנוּ וְתִהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פָּנֵינוּ לְבִלְתִּי נֶחֱטָא וְיִהְיוּ כָל מַעֲשֵׂינוּ לְשֵׁם שָׁמָיִם<br> {{הוראה למתפללים|ברכת האורח:}} הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַשֻּׁלְחָן הַזֶּה שֶׁאָכַלְנוּ עָלָיו וִיסַדֵּר בּוֹ כָּל־מַעֲדַנֵּי עוֹלָם וְיִהְיֶה כְשֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם כָּל־רָעֵב מִמֶּנּוּ יֹאכַל וְכָל־צָמֵא מִמֶּנּוּ יִשְׁתֶּה וְאַל־יֶחְסַר מִמֶּנּוּ כָּל־טוֹב לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים אָמֵן הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה וּבַעַל הַסְּעֻדָּה הַזֹּאת הוּא וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וְכָל־אֲשֶׁר־לוֹ בְּבָנִים שֶׁיִּחְיוּ וּבִנְכָסִים שֶׁיִּרְבּוּ בָּרֵךְ יְיָ חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה וְיִהְיוּ נְכָסָיו וּנְכָסֵינוּ מֻצְלָחִים וּקְרוֹבִים לָעִיר וְאַל־יִזְדַּקֵּק לְפָנָיו וְלֹא לְפָנֵינוּ שׁוּם דְּבַר חֵטְא וְהִרְהוּר עָוֹן שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ כָּל־הַיָּמִים בְּעֹשֶׁר וְכָבוֹד מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם לֹא יֵבוֹשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא יִכָּלֵם לָעוֹלָם הַבָּא אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן {{הוראה למתפללים|בסעודת חתן:}} הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת הֶחָתָן וְהַכַּלָּה, בְּבָנִים זְכָרִים שֶׁל קַיָּמָא, לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ.<br> הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת כָּל הַמְּסֻבִּין בַּשֻּׁלְחָן הַזֶּה, וְיִתֵּן לָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה.<br> {{הוראה למתפללים|בסעודת מילה:}} הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה אֲבִי הַבֵּן, הוּא וְאִשְׁתּוֹ הַיּוֹלֶדֶת, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.<br> הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַיֶּלֶד הַנּוֹלָד, וּכְשֵׁם שֶׁזִּכָּהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמִילָה, כָּךְ יְזַכֵּהוּ לְהִכָּנֵס לַתּוֹרָה וּלְחֻפָּה, וּלְמִצְוֹת וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן.<br> הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת מַעֲלַת הַסַּנְדָּק וְהַמּוֹהֵל וּשְׁאָר הַמִּשְׁתַּדְּלִים בַּמִּצְוָה, הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם.<br> הָרַחֲמָן הוּא יְחַיֵּינוּ וִיזַכֵּנוּ וִיקָרְבֵנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וּלְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא<br> מַגְדִּיל (מִגְדּוֹל) יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם<br> כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב<br> נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם<br> כָּל הַיּוֹם חוֹנֵן וּמַלְוֶה וְזַרְעוֹ לִבְרָכָה<br> מַה שֶּׁאָכַלְנוּ יִהְיֶה לְשָׂבְעָה וּמַה שֶּׁשָּׁתִינוּ יִהְיֶה לִרְפוּאָה וּמַה שֶּׁהוֹתַרְנוּ יִהְיֶה לִבְרָכָה כְּדִכְתִיב וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וַיֹּאכְלוּ וַיּוֹתִרוּ כִּדְבַר יְיָ. בְּרוּכִים אַתֶּם לַיהוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיהוָה וְהָיָה יְיָ מִבְטַחוֹ. יְהֹוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת־עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם. עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן.<br><br> ===נוסח אשכנז=== שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יְיָ אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים. אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה, אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה. הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ, הָיִינוּ שְׂמֵחִים. שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב. הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ. הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע, בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו. {{ק|([[תהלים קכו]])}} {{הוראה למתפללים|שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְּאֶחָד חַיָּבִין לְזֵמֵּן וְהַמְּזַמֵּן פּוֹתֵחַ:}} רַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ!<br> {{הוראה למתפללים|הַמְסֻבִּים עוֹנִים:}} יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. <br> {{הוראה למתפללים|הַמְּזַמֵּן אוֹמֵר:}} בִּרְשׁוּת מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ ({{הוראה למתפללים|בעשרה}} אֱלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ. <br> {{הוראה למתפללים|הַמְסֻבִּים עוֹנִים:}}בָּרוּךְ (אֱלֹהֵינו) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ. <br> {{הוראה למתפללים|הַמְזַמֵן חוֹזֵר וְאוֹמֵר:}} בָּרוּךְ (אֱלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ. '''בָּרוּךְ''' אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, הוּא נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל־בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָסַר לָנוּ וְאַל יֶחְסַר לָנוּ מָזוֹן לְעוֹלָם וָעֶד, בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל, וּמֵיטִיב לַכֹּל וּמֵכִין מָזוֹן לְכָל־בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא ({{הוראה למתפללים|בנוסח ספרד מוסיפים}}: כָּאָמוּר: פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל־חַי רָצוֹן). בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַזָּן אֶת הַכֹּל. {{גודל גופן|4|'''נוֹדֶה'''}} לְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה, וְעַל שֶׁהוֹצֵאתָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּפְדִיתָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים, וְעַל בְּרִיתְךָ שֶׁחָתַמְתָּ בִּבְשָׂרֵנוּ וְעַל תּוֹרָתְךָ שֶׁלִּמַּדְתָּנוּ וְעַל חֻקֶּיךָ שֶׁהוֹדַעְתָּנוּ, וְעַל חַיִּים חֵן וָחֶסֶד שֶׁחוֹנַנְתָּנוּ, וְעַל אֲכִילַת מָזוֹן שָׁאַתָּה זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָנוּ תָּמִיד, בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה. וְעַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, כַּכָּתוּב: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבַעְתָּ, וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ". בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן.<br><br> {{גודל גופן|4|'''רַחֵם'''}} (נָא) יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ, וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ, וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ, וְעַל הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו. אֱלֹהֵינוּ, אָבִינוּ, רְעֵנוּ, זוּנֵנוּ, פַּרְנְסֵנוּ וְכַלְכְּלֵנוּ וְהַרְוִיחֵנוּ, וְהַרְוַח לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה מִכָּל צָרוֹתֵינוּ. וְנָא אַל תַּצְרִיכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם, כִּי אִם לְיָדְךָ הַמְּלֵאָה הַפְּתוּחָה הַקְּדוֹשָׁה וְהָרְחָבָה, שֶׁלֹא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם לְעוֹלָם וָעֶד. :{{הוראה למתפללים|בְּשַׁבָּת מוֹסִיפִין:}}<br />'''רְצֵה''' וְהַחֲלִיצֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וּבְמִצְוַת יוֹם הַשְׁבִיעִי הַשַׁבָּת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ הַזֶּה. כִּי יוֹם זֶה גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ הוּא לְפָנֶיךָ לִשְׁבָּת בּוֹ וְלָנוּחַ בּוֹ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ. וּבִרְצוֹנְךָ הָנִיחַ לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁלֹּא תְהֵא צָרָה וְיָגוֹן וַאֲנָחָה בְּיוֹם מְנוּחָתֵנוּ. וְהַרְאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּנֶחָמַת צִיוֹן עִירֶךָ וּבְבִנְיַן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת וּבַעַל הַנֶּחָמוֹת.<br><br> אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, '''יַעֲלֶה וְיָבֹא''' וְיַגִּיעַ, וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע, וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵנוּ וּפִקְדוֹנֵנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, וְזִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶּךָ, וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ, וְזִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ לִפְלֵיטָה, לְטוֹבָה, לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, לְחַיִּים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|ספרד=טוֹבִים}} וּלְשָׁלוֹם, בְּיוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶה. זָכְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, וּפָּקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, וְהוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|ספרד=טוֹבִים}}; וּבִדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים חוּס וְחָנֵּנוּ, וְרַחֵם עָלֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ, כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה בְרַחֲמָיו יְרוּשָׁלָיִם. ({{הוראה למתפללים|בלחש}} אָמֵן). <br><br> {{הוראה למתפללים|אם שכח בשבת לומר רצה:}} (בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁנָּתַן שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה לְאוֹת וְלִבְרִית. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת) {{הוראה למתפללים|אם שכח יעלה ויבוא:}} (בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁנָּתַן יָמִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, אֶת יוֹם (אם שכח גם רצה: (הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם) חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ (הַשַּׁבָּת,) יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים).<br><br> {{גודל גופן|4|'''בָּרוּךְ'''}} אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל אָבִינוּ, מַלְכֵּנוּ, אַדִירֵנוּ, בּוֹרְאֵנוּ, גּוֹאֲלֵנוּ, יוֹצְרֵנוּ, קְדוֹשֵׁנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, רוֹעֵנוּ רוֹעֵה יִשְׂרָאַל, הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב לַכֹּל, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא הֵיטִיב, הוּא מֵיטִיב, הוּא יֵיטִיב לָנוּ. הוּא גְמָלָנוּ הוּא גוֹמְלֵנוּ הוּא יִגְמְלֵנוּ לָעַד, לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרֶוַח הַצָּלָה וְהַצְלָחָה, בְּרָכָה וִישׁוּעָה נֶחָמָה פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה, וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם וְכָל טוֹב; וּמִכָּל טוּב לְעוֹלָם עַל יְחַסְּרֵנוּ. '''הָרַחֲמָן''' הוּא יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. '''הָרַחֲמָן''' הוּא יִתְבָּרַךְ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. '''הָרַחֲמָן''' הוּא יִשְׁתַּבַּח לְדוֹר דּוֹרִים, וְיִתְפָּאַר בָּנוּ לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים, וְיִתְהַדַּר בָּנוּ לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. '''הָרַחֲמָן''' הוּא יְפַרְנְסֵנוּ בְּכָבוֹד. '''הָרַחֲמָן''' הוּא יִשְׁבּוֹר עֻלֵּנוּ מֵעַל צַּוָּארֵנוּ, וְהוּא יוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיוּת לְאַרְצֵנוּ. '''הָרַחֲמָן''' הוּא יִשְׁלַח לָנוּ בְּרָכָה מְרֻבָּה בַּבַּיִת הַזֶּה, וְעַל שֻׁלְחָן זֶה שֶׁאָכַלְנוּ עָלָיו. '''הָרַחֲמָן''' הוּא יִשְׁלַח לָנוּ אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב, וִיבַשֵּׂר לָנוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת. {{הוראה למתפללים|בבית אביו אומר:}} '''הָרַחֲמָן''' הוּא יְבָרֵךְ אֶת אָבִי מוֹרִי בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה, וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי בַּעֲלַת הַבַּיִת הַזֶּה. {{הוראה למתפללים|נשוי אומר:}} '''הָרַחֲמָן''' הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי, ({{הוראה למתפללים|אם אביו ואמו בחיים:}} וְאֶת אָבִי מוֹרִי, וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי,) וְאֶת אִשְׁתִּי, וְאֶת זַרְעִי, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לִי. {{הוראה למתפללים|אשה נשואה אומרת:}} '''הָרַחֲמָן''' הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי, ({{הוראה למתפללים|אם אביה ואמה בחיים:}} וְאֶת אָבִי מוֹרִי, וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי,) וְאֶת בַּעֲלִי, וְאֶת זַרְעִי, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לִי. {{הוראה למתפללים|אורח אומר:}} '''הָרַחֲמָן''' הוּא יְבָרֵךְ אֶת בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה וְאֶת בַּעֲלַת הַבַּיִת הַזֶּה, אוֹתָם וְאֶת בֵּיתָם וְאֶת זַרְעָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם.<br /> יְהִי רָצוֹן, שֶׁלֹּא יֵבוֹשׁ בַּעַל הַבַּיִת בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא יִכָּלֵם לָעוֹלָם הַבָּא, וְיִצְלַח מְאֹד בְּכָל נְכָסָיו, וְיִהְיוּ נְכָסָיו וּנְכָסֵינוּ מֻצְלָחִים וּקְרוֹבִים לָעִיר, וְאַל יִשְׁלֹט שָׂטָן לֹא בְּמַעֲשֵׂי יָדָיו וְלֹא בְּמַעֲשֵׂי יָדֵינוּ, וְאַל יִזְדַקֵק ({{קטן|נוסח הגמרא:}} יִזְדַקֵּר) לֹא לְפָנָיו וְלֹא לְפָנֵינוּ שׁוּם דְּבַר הִרְהוּר חֵטְא וַעֲבֵרָה וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. {{הוראה למתפללים|בסעודה משותפת אומר:}} '''הָרַחֲמָן''' הוּא יְבָרֵךְ אֶת כָּל הַמְּסֻבִּין כַּאן. אוֹתָם וְאֶת בֵּיתָם וְאֶת זַרְעָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם, אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָנוּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, "בַּכֹּל" "מִכֹּל" "כֹּל" – כֵּן יְבָרֵךְ אוֹתָנוּ כֻּלָּנוּ יַחַד בִּבְרָכָה שְׁלֵמָה, וְנֹאמַר: "אָמֵן". בַּמָּרוֹם יְלַמְּדוּ עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ זְכוּת שֶׁתְּהֵא לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם. וְנִשָׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, וְנִמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם. {{הוראה למתפללים|בשבת:}} '''הַרָחֲמָן''' הוּא יַנְחִילֵנוּ יוֹם שֶׁכֻּלוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים. '''הַרָחֲמָן''' הוּא יַנְחִילֵנוּ יוֹם שֶׁכֻּלוֹ טוֹב, יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ אָרוֹךְ, יוֹם שֶׁצַּדִּיקִים יוֹשְׁבִים וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם וְנֶהֱנִין מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, וִיהִי חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם. '''הָרַחֲמָן''' הוּא יְזַכֵּנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. מִגְדּוֹל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ, לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם. עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאַל. וְאִמְרוּ: "אָמֵן". יְראוּ אֶת יְיָ קְדֹשָׁיו, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו. כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ, וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב. הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ, וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּייָ, וְהָיָה יְיָ מִבְטַחוֹ. נַעַר הָיִיתִי גַם זָקַנְתִּי, וְלֹא רָאִיתִי צַדִיק נֶעֱזָב, וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם. יְיָ עֹז לְעַמוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמוֹ בַשָׁלוֹם.<br><br> (הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵם מִצְוַת כּוֹס שְׁלִישִׁי שֶׁהוּא כְּנֶֽגֶד בְּשׂורַת הַיְשׁוּעָה, שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל "וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרֽוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְדֹלִים" {{ממ|שמות|ו|ו}}.) בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּֽפֶן. {{הוראה למתפללים|{{מודגש|שׁוֹתִים בַּהֲסָבַת שְׂמֹאל.}} }} {{הוראה למתפללים|{{מודגש|נוהגים לפתוח הדלת, למזוג כוס (לכבודו של אליהו הנביא) ולהכריז:}} }} {{מוגדל|"שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל־הַגּוֹיִם}} אֲשֶׁר לֹא־יְדָעֽוּךָ, וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָֽאוּ׃ כִּי אָכַל אֶת־יַעֲקֹב וְאֶת־נָוֵֽהוּ הֵשַֽׁמּוּ" {{הפניה לפסוקים|תהלים|עט|ו|ז}}. {{צת לעיצוב|תהלים|סט|כה|ימין=לא}}. {{צת לעיצוב|איכה|ג|סו|ימין=לא}}. == הַלֵּל == {{הוראה למתפללים|{{מודגש|מוזגים כוס רביעי וגומרים עליו את ההלל:}}}} {{צת לעיצוב|תהלים|קטו|א|יא|ימין=לא}} {{צת לעיצוב|תהלים|קטו|יב|יח|ימין=לא}} {{צת לעיצוב|תהלים|קטז|א|יא|ימין=לא}} {{צת לעיצוב|תהלים|קטז|יב|יט|ימין=לא}} {{מוגדל|הַלְלוּ}} אֶת יְיָ כׇּל גּוֹיִם, שַׁבְּחֽוּהוּ כׇּל הָאֻמִּים׃ כִּי גָבַר עָלֵֽינוּ חַסְדּוֹ, וֶאֱמֶת יְיָ לְעוֹלָם. הַלְלוּיָהּ {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיז|א|ב}}. {{הוראה למתפללים|{{מודגש|אִם יֵשׁ שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים או יותר, עורך הסדר אומר את הפסוק ("הודו...", "יאמר נא...", "יאמרו נא..."), והשאר עונים אחריו "הודו ליי כי טוב כי לעולם חסדו" (ולא את הפסוק עצמו).}} }} : הוֹדוּ לַייָ כִּי־טוֹב – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. : יֹאמַר־נָא יִשְׂרָאֵל – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. : יֹאמְרוּ נָא בֵּית־אַהֲרֹן – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. : יֹאמְרוּ נָא יִרְאֵי יְיָ – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ : {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|א|ד}}. {{צת לעיצוב|תהלים|קיח|ה|כ|ימין=לא}} {{ר1}}{{צת לעיצוב|תהלים|קיח|כא|ימין=לא|מ=לא}} {{ר2}}{{צת לעיצוב|תהלים|קיח|כא|ימין=לא|מ=לא}} {{ר1}}{{צת לעיצוב|תהלים|קיח|כב|ימין=לא|מ=לא}} {{ר2}}{{צת לעיצוב|תהלים|קיח|כב|ימין=לא|מ=לא}} {{ר1}}{{צת לעיצוב|תהלים|קיח|כג|ימין=לא|מ=לא}} {{ר2}}{{צת לעיצוב|תהלים|קיח|כג|ימין=לא|מ=לא}} {{ר1}}{{צת לעיצוב|תהלים|קיח|כד|ימין=לא|מ=לא}} {{ר2}}{{צת לעיצוב|תהלים|קיח|כד|ימין=לא|מ=לא}} {{הוראה למתפללים|{{מודגש|אִם יֵשׁ שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, אוֹמְרִים פָּסוּק בְּפָסוּק:}} }} {{ר1}}אָנָּא יְיָ, הוֹשִׁיעָה נָּא. {{ר2}}אָנָּא יְיָ, הוֹשִׁיעָה נָּא. {{ר1}}אָנָּא יְיָ, הַצְלִיחָה נָא. {{ר2}}אָנָּא יְיָ, הַצְלִיחָה נָא. {{ממ|תהלים|קיח|כה}} {{ר1}}{{צת לעיצוב|תהלים|קיח|כו|ימין=לא|מ=לא}} {{ר2}}{{צת לעיצוב|תהלים|קיח|כו|ימין=לא|מ=לא}} {{ר1}}{{צת לעיצוב|תהלים|קיח|כז|ימין=לא|מ=לא}} {{ר2}}{{צת לעיצוב|תהלים|קיח|כז|ימין=לא|מ=לא}} {{ר1}}{{צת לעיצוב|תהלים|קיח|כח|ימין=לא|מ=לא}} {{ר2}}{{צת לעיצוב|תהלים|קיח|כח|ימין=לא|מ=לא}} {{ר1}}{{צת לעיצוב|תהלים|קיח|כט|ימין=לא|מ=לא}} {{ר2}}{{צת לעיצוב|תהלים|קיח|כט|ימין=לא|מ=לא}} {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=יְהַלְלֽוּךָ יי אֱלֹהֵֽינוּ כׇּל מַעֲשֶֽׂיךָ, וַחֲסִידֶֽיךָ צַדִּיקִים עוֹשֵׂי רְצוֹנֶֽךָ, וְכׇל עַמְךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּרִנָּה יוֹדוּ וִיבָרְכוּ, וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ, וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִֽיצוּ, וְיַקְדִּֽישׁוּ וְיַמְלִֽיכוּ אֶת שִׁמְךָ, מַלְכֵּֽנוּ. כִּי לְךָ טוֹב לְהוֹדוֹת וּלְשִׁמְךָ נָאֱה לְזַמֵר, כִּי מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל.}} {{קטן|{{צת לעיצוב|תהלים|קלה|ימין=לא}}}} : הוֹדוּ לַייָ כִּי־טוֹב – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. : הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. : הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. : לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְדֹלוֹת לְבַדּוֹ – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. : לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַיִם בִּתְבוּנָה – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. : לְרוֹקַע הָאָֽרֶץ עַל־הַמָּֽיְם – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. : לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. : אֶת־הַשֶּֽׁמֶשׁ לְמֶמְשֶֽׁלֶת בַּיּוֹם – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. : אֶת־הַיָּרֵֽחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּֽיְלָה – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. : לְמַכֵּה מִצְרַֽיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. : וַיּוֹצֵא יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. : בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֽוֹעַ נְטוּיָה – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. : לְגֹזֵר יַם־סוּף לִגְזָרִים – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. : וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. : וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם־סוּף – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. : לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. : לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. : וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. : לְסִיחוֹן מֶֽלֶךְ הָאֱמֹרִי – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. : וּלְעוֹג מֶֽלֶךְ הַבָּשָׁן – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. : וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. : נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. : שֶׁבְּשִׁפְלֵֽנוּ זָֽכַר לָֽנוּ – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. : וַיִפְרְקֵֽנוּ מִצָּרֵֽינוּ – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. : נֹתֵן לֶֽחֶם לְכׇל־בָּשָׂר – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. : הוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמָֽיִם – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. : {{ממ|תהלים|קלו}} {{מוגדל|נִשְׁמַת כׇּל־חַי}} תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְרֽוּחַ כׇּל בָּשָׂר תְּפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכְרְךָ מַלְכֵּֽנוּ תָּמִיד, מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אַתָּה אֵל. וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִֽׁיעַ, פּוֹדֶה וּמַצִּיל וּמְפַרְנֵס וּמְרַחֵם בְּכׇל עֵת צָרָה וְצוּקָה, אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ אֶלָּא אָֽתָּה. אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, אֱלֽוֹהַּ כׇּל בְּרִיוֹת, אֲדוֹן כׇּל תּוֹלָדוֹת, הַמְהֻלָּל בְּרֹב הַתִּשְׁבָּחוֹת, הַמְנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּחֶֽסֶד וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים. וַייָ לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן, הַמְּעוֹרֵר יְשֵׁנִים וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים וְהַמֵּשִֽׂיחַ אִלְּמִים וְהַמַּתִּיר אֲסוּרִים וְהַסּוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְהַזּוֹקֵף כְּפוּפִים. לְךָ לְבַדְּךָ אֲנַֽחְנוּ מוֹדִים. אִלוּ פִֽינוּ מָלֵא שִׁירָה כַיָּם, וּלְשׁוֹנֵֽנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵֽינוּ שֶֽׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִֽיעַ, וְעֵינֵֽינוּ מְאִירוֹת כַּשֶּֽׁמֶשׁ וְכַיָּרֵֽחַ, וְיָדֵֽינוּ פְּרוּשׂוֹת כְּנִשְׁרֵי שָׁמַֽיִם, וְרַגְלֵֽינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת – אֵין אֲנַֽחְנוּ מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת לְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, וּלְבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ, עַל אַחַת מֵאָֽלֶף אֶֽלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשִֽׂיתָ עִם אֲבוֹתֵֽינוּ וְעִמָּֽנוּ. מִמִּצְרַֽיִם גְּאַלְתָּֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָֽנוּ, בְּרָעָב זַנְתָּֽנוּ וּבְשְׂבָע כִּלְכַּלְתָּֽנוּ, מֵחֶֽרֶב הִצַּלְתָּֽנוּ וּמִדֶּֽבֶר מִלַּטְתָּֽנוּ וּמֵחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים דִּלִּיתָֽנוּ. עַד הֵֽנָּה עֲזָרֽוּנוּ רַחֲמֶֽיךָ וְלֹא עֲזָבֽוּנוּ חֲסָדֶֽיךָ, וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ לָנֶֽצַח. עַל כֵּן אֵבָרִים שֶׁפִּלַּֽגְתָּ בָּֽנוּ, וְרֽוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַֽחְתָּ בְאַפֵּֽינוּ, וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר שַֽׂמְתָּ בְּפִֽינוּ – הֵן הֵם יוֹדוּ וִיבָרְכוּ וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִֽיצוּ וְיַקְדִּֽישׁוּ וְיַמְלִֽיכוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּֽנוּ, כִּי כׇל פֶּה לְךָ יוֹדֶה, וְכׇל לָשׁוֹן לְךָ תִּשָּׁבַע, וְכׇל בֶּֽרֶךְ לְךָ תִכְרַע, וְכׇל קוֹמָה לְפָנֶֽיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה, וְכׇל הַלְּבָבוֹת יִירָאֽוּךָ, וְכׇל קֶֽרֶב וּכְלָיוֹת יְזַמְּרוּ לִשְׁמֶֽךָ, כַּדָּבָר שֶׁכָּתוּב: {{צת לעיצוב|תהלים|לה|י|ימין=לא}}. מִי יִדְמֶה לָּךְ, וּמִי יִשְׁוֶה לָּךְ, וּמִי יַעֲרׇךְ־לָךְ, הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, קוֹנֶה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ. נְהַלֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ וּנְבָרֵךְ אֶת שֵׁם קׇדְשֶֽׁךָ, כָּאָמוּר: {{צת לעיצוב|תהלים|קג|א|ימין=לא}}. {{מוגדל|הָאֵל}} בְּתַעֲצֻמוֹת עֻזֶּֽךָ, הַגָּדוֹל בִּכְבוֹד שְׁמֶֽךָ. הַגִּבּוֹר לָנֶֽצַח וְהַנּוֹרָא בְּנוֹרְאוֹתֶֽיךָ, הַמֶּֽלֶךְ הַיּוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא. {{מוגדל|שׁוֹכֵן}} עַד מָרוֹם וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ. וְכָתוּב: {{צת לעיצוב|תהלים|לג|א|ימין=לא}}. {|border="0" |בְּפִי||{{מודגש|יְ}}שָׁרִים||תִּתְ{{מודגש|ר}}וֹמַם |- |וּבְשִׂפְתֵי||{{מודגש|צַ}}דִּיקִים||תִּתְ{{מודגש|בָּ}}רַךְ |- |וּבִלְשׁוֹן||{{מודגש|חֲ}}סִידִים||תִּתְ{{מודגש|קַ}}דַּשׁ |- |וּבְקֶֽרֶב||{{מודגש|קְ}}דוֹשִׁים||תִּתְ{{מודגש|הַ}}לָּל |} {{מוגדל|וּבְמַקְהֲלוֹת}} רִבְבוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בְּרִנָּה יִתְפָּאַר שִׁמְךָ מַלְכֵּֽנוּ בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר, שֶׁכֵּן חוֹבַת כׇּל הַיְצוּרִים, לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּֽחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהָדֵּר, לְנַצֵּֽחַ, לְבָרֵךְ, לְעָלֶּה וּלְקָלֵס עַל כׇּל דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבְּחוֹת דָוִד בֵּן יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶֽךָ. {{מוגדל|יִשְׁתַּבַּח}} שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּֽנוּ, הָאֵל הַמֶּֽלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, כִּי לְךָ נָאֶה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שִׁיר וּשְׁבָחָה, הַלֵּל וְזִמְרָה, עֹז וּמֶמְשָׁלָה, נֶֽצַח, גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה, תְּהִלָּה וְתִפְאֶֽרֶת, קְדֻשָּׁה וּמַלְכוּת. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וּמֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. {{מוגדל|יְהַלְלֽוּךָ}} יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ עַל כׇּל מַעֲשֶֽׂיךָ, וַחֲסִידֶֽיךָ צַדִּיקִים עוֹשֵׂי רְצוֹנֶֽךָ וְכׇל עַמְךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּרִנָה יוֹדוּ וִיבָרְכוּ וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִֽיצוּ וְיַקְדִּֽישׁוּ וְיַמְלִֽיכוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּֽנוּ, כִּי לְךָ טוֹב לְהוֹדוֹת וּלְשִׁמְךָ נָאֶה לְזַמֵּר, כִּי מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶֽלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת. (הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָן לְקַיֵם מִצְוַת כּוֹס רְבִיעִי שֶׁהוּא כְּנֶֽגֶד בְּשׂוֹרַת הַיְשׁוּעָה, שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאֱלֹהִים" {{ממ|שמות|ו|ז}}.) בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּֽפֶן. {{הוראה למתפללים|{{מודגש|וְשׁוֹתֶה בַּהֲסָבַת שְׂמֹאל}} }} {{הוראה למתפללים|{{מודגש|מברכים ברכה אחרונה על הגפן}} }} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, עַל הַגֶּֽפֶן וְעַל פְּרִי הַגֶּֽפֶן וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה וְעַל אֶֽרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה, שֶׁרָצִֽיתָ וְהִנְחַֽלְתָּ לַאֲבוֹתֵֽינוּ, לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבֹּֽעַ מִטּוּבָהּ. רַחֵם נָא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ, וְעַל יְרוּשָׁלַֽיִם עִירֶֽךָ, וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶֽךָ, וְעַל מִזְבְּחֶֽךָ, וְעַל הֵיכָלֶֽךָ. וּבְנֵה יְרוּשָׁלַֽיִם עִיר הַקֹֽדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ וְהַעֲלֵֽנוּ לְתוֹכָהּ וְשַׂמְּחֵֽנוּ בְּבִנְיָנָהּ וְנֹאכַל מִפִּרְיָהּ וְנִשְׂבַּע מִטּוּבָהּ, וּנְבָרֶכְךָ עָלֶֽיהָ בִּקְדֻשָׁה וּבְטָהֳרָה {{הוראה למתפללים|(בשבת: וּרְצֵה וְהַחֲלִיצֵֽנוּ בְּיוֹם הַשַׁבָּת הַזֶּה)}} וְשַׂמְחֵֽנוּ בְּיוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, כִּי אַתָּה יְיָ טוֹב וּמֵיטִיב לַכֹּל, וְנוֹדֶה לְּךָ עַל הָאָֽרֶץ וְעַל פְּרִי גַּפְנָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ עַל הָאָֽרֶץ וְעַל פְּרִי גַּפְנָהּ. {{הוראה למתפללים|(על יין ומיץ ענבים שלא מתוצרת הארץ יאמר – עַל הָאָֽרֶץ וְעַל פְּרִי הַגֶּֽפֶן – פעמיים).}} == נִרְצָה == {{הוראה למתפללים|{{מודגש|אִם עָשָׂה כַּסֵּדֶר הַזֶּה, יִרְצֶה ה׳ פָּעֳלוֹ וְיִתְבָּרֵךְ מִן הַשָּׁמַיִם.}}}} חֲסַל סִדּוּר פֶּֽסַח כְּהִלְכָתוֹ, כְּכׇל מִשְׁפָּטוֹ וְחֻקָּתוֹ; כַּאֲשֶׁר זָכִֽינוּ לְסַדֵּר אוֹתוֹ כֵּן נִזְכֶּה לַעֲשׂוֹתוֹ. זָךְ שׁוֹכֵן מְעוֹנָה קוֹמֵם קְהַל עֲדַת מִי מָנָה; בְּקָרוֹב נַהֵל נִטְעֵי כַנָּה פְּדוּיִם לְצִיּוֹן בְּרִנָּה. {{מוגדל|לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלַֽיִם הַבְּנוּיָה.}} === [[ויהי בחצי הלילה]] === {{:ויהי בחצי הלילה}} === [[ואמרתם זבח פסח]] === {{הוראה למתפלל|בחוץ לארץ נהגו לאמר פיוט זה בלילה השני של פסח}} {{:ואמרתם זבח פסח}} === [[אדיר במלוכה]] === {{:אדיר במלוכה}} === [[אדיר הוא]] === <קטע התחלה=אדיר הוא/> {{:אדיר הוא}} <קטע סוף=אדיר הוא/> === [[אחד מי יודע]] === <קטע התחלה=אחד מי יודע/> {{:אחד מי יודע}} <קטע סוף=אחד מי יודע/> === [[חד גדיא]] === {{#קטע:חד גדיא|ניקוד}} {{מוקטן|{{מודגש|בקריאת שמע שעל המיטה קוראים רק פרשה ראשונה בקריאת שמע כיון שהוא ליל שמורים}} }} <noinclude> </div> ==ראו גם== {{מיזמים|ויקימילון=הגדה|ויקיפדיה=הגדה של פסח|ויקישיתוף=Category:Haggadah|שם ויקישיתוף=הגדה של פסח}} * [[קיצור שולחן ערוך קיט|סדר ליל פסח בקיצור שולחן ערוך]] * [[ביאור:הגדה של פסח]] – ההגדה עם פירושים והסברים מפורטים * [[ביאור:הגדה של פסח (כיד המלך)]] – הסברים על פי פירוש הגר"א ==קישורים חיצוניים== * [http://www.drivehq.com/web/yakov/pe_agada.htm הגדות מעוצבות להורדה על בסיס הטקסט הנ"ל], באתר [http://www.drivehq.com/web/yakov/index.htm "חג שמח"] [[קטגוריה:הגדה של פסח]] [[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]] {{מוגן חלקית}} dqoq75vk9bfju8pysmfd967z72ed0kp ביאור:אסתר ז 106 56490 3002838 2991484 2026-04-03T09:53:50Z Ori229 476 הערה 3002838 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה חמש מגילות|אסתר|ז|a3307}} <קטע התחלה=פרק ז/> {{כותרת1|משתה אסתר השני - אסתר מאשימה את המן בגזרה על עמה}} {{איור|The Feast of Esther - Jan Lievens - Google Cultural Institute.jpg|250|אסתר מאשימה את המן בפני אחשוורוש (חרבונה ברקע?). [[W:יאן ליוונס|יאן ליוונס]], 1625}} {{ביאור:אות-פסוק|אסתר|ז|א}}<קטע התחלה=ז א/> וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן לִשְׁתּוֹת עִם אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה.<קטע סוף=ז א/> {{ביאור:אות-פסוק|אסתר|ז|ב}}<קטע התחלה=ז ב/> וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר גַּם בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי בְּמִשְׁתֵּה הַיַּיִן: {{התחלת דיבור|מדבר=אחשורוש}}מַה שְּׁאֵלָתֵךְ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וְתִנָּתֵן לָךְ, וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ? עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָשׂ.{{סוף דיבור}}<קטע סוף=ז ב/> {{ביאור:אות-פסוק|אסתר|ז|ג}} וַתַּעַן אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וַתֹּאמַר: {{התחלת דיבור|מדבר=אסתר}}אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הַמֶּלֶךְ, וְאִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב, תִּנָּתֶן לִי {{ב|נַפְשִׁי|הצלת נפשי, הצלת חיי}} {{ב|בִּשְׁאֵלָתִי|לשם מילוי בקשתי}}, וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי. {{ביאור:אות-פסוק|אסתר|ז|ד}}<קטע התחלה=ז ד/> כִּי {{ב|נִמְכַּרְנוּ|נמסרנו}} אֲנִי וְעַמִּי לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד, וְאִלּוּ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת נִמְכַּרְנוּ - {{ב|הֶחֱרַשְׁתִּי|לא הייתי מתלוננת}}, כִּי אֵין {{ב|הַצָּר|האויב שמכר אותנו, המן}} {{ב|שֹׁוֶה בְּנֵזֶק הַמֶּלֶךְ|שקול לנזק שייגרם בכך שכל היהודים יומתו (שהרי הם משלמים מיסים ומפתחים את המסחר וכו' ולכן עדיף להרוג את המן למרות שהוא שר חשוב. אם במקום השמדה היה המן מבקש להפוך את היהודים לעבדים ייתכן שהיה זה משתלם למלך ולא הייתה לאסתר טענה להתנגד לכך.)}}.<span style='font-size: 50%; color:gray;'>{ס}</span>{{סוף דיבור}}<קטע סוף=ז ד/> {{ביאור:אות-פסוק|אסתר|ז|ה}}<קטע התחלה=ז ה/> וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, {{ב|וַיֹּאמֶר|וחזר ואמר (מתוך התרגשות חזר על עצמו פעמיים)}} לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה: {{התחלת דיבור|מדבר=אחשורוש}}מִי הוּא זֶה וְאֵי זֶה הוּא אֲשֶׁר מְלָאוֹ לִבּוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן?{{סוף דיבור}}<קטע סוף=ז ה/> {{ביאור:אות-פסוק|אסתר|ז|ו}}<קטע התחלה=ז ו/> וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר: {{התחלת דיבור|מדבר=אסתר}}אִישׁ צַר וְאוֹיֵב, הָמָן הָרָע הַזֶּה!{{סוף דיבור}} וְהָמָן {{ב|נִבְעַת|נבהל, נדהם מפחד}} מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה.<קטע סוף=ז ו/> {{כותרת1|המן מתחנן לאסתר, והמלך מפרש זאת כנסיון "לכבוש" אותה}} {{ביאור:אות-פסוק|אסתר|ז|ז}}<קטע התחלה=ז ז/> וְהַמֶּלֶךְ קָם בַּחֲמָתוֹ מִמִּשְׁתֵּה הַיַּיִן אֶל גִּנַּת הַבִּיתָן, וְהָמָן עָמַד לְבַקֵּשׁ עַל נַפְשׁוֹ מֵאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, כִּי רָאָה כִּי {{ב|כָלְתָה|נגמרה, הוחלטה}} אֵלָיו הָרָעָה מֵאֵת הַמֶּלֶךְ.<קטע סוף=ז ז/> {{ביאור:אות-פסוק|אסתר|ז|ח}}<קטע התחלה=ז ח/> וְהַמֶּלֶךְ שָׁב מִגִּנַּת הַבִּיתָן אֶל בֵּית מִשְׁתֵּה הַיַּיִן, וְהָמָן {{ב|נֹפֵל עַל הַמִּטָּה|כורע כלפי המיטה שאסתר הסבה עליה בזמן המשתה}} אֲשֶׁר אֶסְתֵּר עָלֶיהָ, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: {{התחלת דיבור|מדבר=אחשורוש}}הֲגַם {{ב|לִכְבּוֹשׁ|לאנוס}} אֶת הַמַּלְכָּה {{ב|עִמִּי|כאשר היא נמצאת איתי (הרי זאת חוצפה: מילא היית מנסה זאת כאשר אני לא נמצא)}} בַּבָּיִת?!{{סוף דיבור}} הַדָּבָר יָצָא מִפִּי הַמֶּלֶךְ וּפְנֵי הָמָן {{ב|חָפוּ|נתכסו, נכלמו}}.<קטע סוף=ז ח/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{כותרת1|חרבונה מספר למלך על העץ שהכין המן למרדכי. המן ניתלה עליו}} {{ביאור:אות-פסוק|אסתר|ז|ט}}<קטע התחלה=ז ט/> וַיֹּאמֶר חַרְבוֹנָה, אֶחָד מִן הַסָּרִיסִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ: {{התחלת דיבור|מדבר=חרבונה}}גַּם הִנֵּה הָעֵץ אֲשֶׁר עָשָׂה הָמָן לְמָרְדֳּכַי, אֲשֶׁר דִּבֶּר טוֹב עַל הַמֶּלֶךְ, עֹמֵד בְּבֵית הָמָן גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה.{{סוף דיבור}} וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: {{התחלת דיבור|מדבר=אחשורוש}}תְּלֻהוּ עָלָיו!{{סוף דיבור}}<קטע סוף=ז ט/> {{ביאור:אות-פסוק|אסתר|ז|י}}<קטע התחלה=ז י/> וַיִּתְלוּ אֶת הָמָן עַל הָעֵץ אֲשֶׁר הֵכִין לְמָרְדֳּכָי, וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ {{ב|שָׁכָכָה|נרגעה}}. {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=ז י/> <קטע סוף=פרק ז/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|אסתר|ז}} {{סרגל ניווט|ביאור:אסתר|הפניה=a3301||ו|ז|ח|הצג תמיד=1}} {{הבהרת מרחב ביאור}} ==הערות== * "וְהָמָן נֹפֵל עַל הַמִּטָּה אֲשֶׁר אֶסְתֵּר עָלֶיהָ, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: הֲגַם לִכְבּוֹשׁ אֶת הַמַּלְכָּה עִמִּי בַּבָּיִת?!" (פסוק ח) - בקירבה אל אשת\פילגש המלך ישנה סימליות של מרד. ראו דוגמאות לכך בהערת שוליים ב[[ביאור:שמואל ב ג|ש"ב פרק ג]]. ==ראו גם== {{מיזמים|ויקימילון=אין הצר שוה בנזק המלך}} {{מיזמים|ויקיפדיה=חרבונה}} p14vxd6p1sfhyrp5vpgs19q298seor9 ביאור:מלכים א א 106 60707 3002702 3002661 2026-04-02T18:18:17Z Ori229 476 הערה 3002702 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|א|a09a01}} <קטע התחלה=פרק א/> {{כותרת1|אבישג השונמית מובאת לדוד}} {{איור|King David with Abishag.jpg|200|ציור מאת ג'יימס טיסו}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|א}} <קטע התחלה=א א/>וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן, {{ב|בָּא בַּיָּמִים|באו עליו ימים רבים, הזדקן}}, וַיְכַסֻּהוּ בַּבְּגָדִים וְלֹא יִחַם לוֹ.<קטע סוף=א א/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|ב}} <קטע התחלה=א ב/>וַיֹּאמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו: "יְבַקְשׁוּ לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ נַעֲרָה בְתוּלָה, וְעָמְדָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וּתְהִי לוֹ {{ב|סֹכֶנֶת|מטפלת}}. וְשָׁכְבָה בְחֵיקֶךָ, וְחַם לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ".<קטע סוף=א ב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|ג}} <קטע התחלה=א ג/>וַיְבַקְשׁוּ נַעֲרָה יָפָה בְּכֹל {{ב|גְּבוּל|שטח ארץ}} יִשְׂרָאֵל, וַיִּמְצְאוּ אֶת אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית, וַיָּבִאוּ אֹתָהּ לַמֶּלֶךְ.<קטע סוף=א ג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|ד}} <קטע התחלה=א ד/>וְהַנַּעֲרָה יָפָה עַד מְאֹד, וַתְּהִי לַמֶּלֶךְ סֹכֶנֶת, וַתְּשָׁרְתֵהוּ, וְהַמֶּלֶךְ לֹא {{ב|יְדָעָהּ|שכב איתה}}.<קטע סוף=א ד/> {{כותרת1|אדוניה שואף למלוך ומארגן טקס הכתרה}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|ה}} <קטע התחלה=א ה/>וַאֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית מִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר: "אֲנִי אֶמְלֹךְ"! וַיַּעַשׂ לוֹ {{ב|רֶכֶב|מרכבה מפוארת}} {{ב|וּפָרָשִׁים|סוסים}} וַחֲמִשִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו.<קטע סוף=א ה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|ו}} <קטע התחלה=א ו/>וְלֹא {{ב|עֲצָבוֹ|גרם לו עצב (על ידי שאסר עליו להתהדר במרכבה כזאת. לכן הניח אדוניה שדוד מתכוון שהוא יהיה יורש העצר)}} אָבִיו {{ב|מִיָּמָיו|מעולם}} לֵאמֹר 'מַדּוּעַ כָּכָה עָשִׂיתָ'? וְגַם הוּא {{ב|טוֹב תֹּאַר|יפה תואר}} מְאֹד, וְאֹתוֹ {{ב|יָלְדָה|אימו, חגית}} {{ב|אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם|אחרי שנולד אבשלום ל[[W:מעכה#מעכה בת תלמי מלך גשור|מעכה]] (וכיוון שאמנון הבכור נהרג, וכן אבשלום שהיה השני, הניח אדוניה שהוא המועמד למלוך. על פי [[שמואל ב ג ג]] כלאב קודם לו, אך פירש הרד"ק שבשלב זה גם כלאב כבר מת)}}.<קטע סוף=א ו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|ז}} <קטע התחלה=א ז/>וַיִּהְיוּ דְבָרָיו עִם יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה וְעִם אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן, {{ב|וַיַּעְזְרוּ אַחֲרֵי|והם הצטרפו לעזרתו של}} אֲדֹנִיָּה.<קטע סוף=א ז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|ח}} <קטע התחלה=א ח/>וְצָדוֹק הַכֹּהֵן וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע וְנָתָן הַנָּבִיא וְשִׁמְעִי וְרֵעִי {{ב|וְהַגִּבּוֹרִים|שהוזכרו לעיל [[ביאור:שמואל ב כג|ש"ב כג]] (או [[W:הכרתי והפלתי|הכרתי והפלתי]], על פי פסוק לח)}} אֲשֶׁר לְדָוִד, לֹא הָיוּ עִם אֲדֹנִיָּהוּ.<קטע סוף=א ח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|ט}} <קטע התחלה=א ט/>וַיִּזְבַּח אֲדֹנִיָּהוּ צֹאן וּבָקָר {{ב|וּמְרִיא|בקר גדול (ר' [[ביאור:מריא|ביאור:מריא]]) }} {{ב|עִם אֶבֶן הַזֹּחֶלֶת|במקום הנקרא "[[W:אבן הזוחלת|אבן הזוחלת]]"}} אֲשֶׁר {{ב|אֵצֶל|ליד}} {{ב|עֵין רֹגֵל|[[W:עין רוגל|מעין ליד ירושלים]]}}. {{ב|וַיִּקְרָא אֶת|והוא הזמין לסעודה את}} כָּל אֶחָיו בְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וּלְכָל אַנְשֵׁי יְהוּדָה עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ.<קטע סוף=א ט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|י}} <קטע התחלה=א י/>וְאֶת נָתָן הַנָּבִיא וּבְנָיָהוּ וְאֶת הַגִּבּוֹרִים וְאֶת שְׁלֹמֹה אָחִיו לֹא קָרָא.<קטע סוף=א י/> {{כותרת1|נתן ובת שבע מדברים על כך עם דוד}} {{איור|Cornelis de Vos - The Anointing of Solomon.jpg|280|"וַיִּקַּח צָדוֹק הַכֹּהֵן אֶת קֶרֶן הַשֶּׁמֶן מִן הָאֹהֶל וַיִּמְשַׁח אֶת שְׁלֹמֹה", המלכת שלמה, מאת קורנליס די ווס, 1630}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|יא}} <קטע התחלה=א יא/>וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל בַּת שֶׁבַע אֵם שְׁלֹמֹה לֵאמֹר: "הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ כִּי מָלַךְ אֲדֹנִיָּהוּ בֶן חַגִּית, וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע.<קטע סוף=א יא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|יב}} <קטע התחלה=א יב/>וְעַתָּה לְכִי אִיעָצֵךְ נָא עֵצָה, {{ב|וּמַלְּטִי|ותצילי}} אֶת נַפְשֵׁךְ וְאֶת נֶפֶשׁ בְּנֵךְ שְׁלֹמֹה.<קטע סוף=א יב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|יג}} <קטע התחלה=א יג/>לְכִי וּבֹאִי אֶל הַמֶּלֶךְ דָּוִד וְאָמַרְתְּ אֵלָיו: 'הֲלֹא אַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲמָתְךָ לֵאמֹר: `כִּי שְׁלֹמֹה בְנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרַי, וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי`, וּמַדּוּעַ מָלַךְ אֲדֹנִיָהוּ'?<קטע סוף=א יג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|יד}} <קטע התחלה=א יד/>הִנֵּה עוֹדָךְ מְדַבֶּרֶת שָׁם עִם הַמֶּלֶךְ, וַאֲנִי אָבוֹא אַחֲרַיִךְ {{ב|וּמִלֵּאתִי|אשלים, אחזק}} אֶת דְּבָרָיִךְ".<קטע סוף=א יד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|טו}} <קטע התחלה=א טו/>וַתָּבֹא בַת שֶׁבֶע אֶל הַמֶּלֶךְ הַחַדְרָה, וְהַמֶּלֶךְ זָקֵן מְאֹד, וַאֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית {{ב|מְשָׁרַת|משרתת}} אֶת הַמֶּלֶךְ.<קטע סוף=א טו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|טז}} <קטע התחלה=א טז/>וַתִּקֹּד בַּת שֶׁבַע וַתִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: "מַה לָּךְ"?<קטע סוף=א טז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|יז}} <קטע התחלה=א יז/>וַתֹּאמֶר לוֹ: "אֲדֹנִי, אַתָּה נִשְׁבַּעְתָּ בַּיהוָה אֱלֹהֶיךָ לַאֲמָתֶךָ כִּי 'שְׁלֹמֹה בְנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרָי, וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי'.<קטע סוף=א יז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|יח}} <קטע התחלה=א יח/>וְעַתָּה הִנֵּה אֲדֹנִיָּה מָלָךְ, וְעַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ לֹא יָדָעְתָּ.<קטע סוף=א יח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|יט}} <קטע התחלה=א יט/>וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא וְצֹאן {{ב|לָרֹב|בכמות גדולה (שהיה ראוי לו לבקש את רשות אביו)}}, וַיִּקְרָא לְכָל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וּלְיֹאָב שַׂר הַצָּבָא. וְלִשְׁלֹמֹה עַבְדְּךָ לֹא קָרָא.<קטע סוף=א יט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כ}} <קטע התחלה=א כ/>וְאַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, עֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל {{ב|עָלֶיךָ|מסתכלות עליך ומצפות למוצא פיך}}, לְהַגִּיד לָהֶם מִי יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אַחֲרָיו.<קטע סוף=א כ/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כא}} <קטע התחלה=א כא/>וְהָיָה כִּשְׁכַב אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ עִם אֲבֹתָיו, וְהָיִיתִי אֲנִי וּבְנִי שְׁלֹמֹה {{ב|חַטָּאִים|אדוניה לא הזמין אותנו, כלומר הוא רואה בנו אויבים שלו, וכשיעלה לשלטון יציג אותנו כחוטאים ויפגע בנו}}".<קטע סוף=א כא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כב}} <קטע התחלה=א כב/>וְהִנֵּה עוֹדֶנָּה מְדַבֶּרֶת עִם הַמֶּלֶךְ, וְנָתָן הַנָּבִיא בָּא.<קטע סוף=א כב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כג}} <קטע התחלה=א כג/>וַיַּגִּידוּ לַמֶּלֶךְ לֵאמֹר: "הִנֵּה נָתָן הַנָּבִיא". וַיָּבֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וַיִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ {{ב|עַל אַפָּיו אָרְצָה|על פניו, הצמיד את פניו לרצפה}}.<קטע סוף=א כג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כד}} <קטע התחלה=א כד/>וַיֹּאמֶר נָתָן: "אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ! אַתָּה אָמַרְתָּ 'אֲדֹנִיָּהוּ יִמְלֹךְ אַחֲרָי, וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי'?<קטע סוף=א כד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כה}} <קטע התחלה=א כה/>כִּי יָרַד הַיּוֹם וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא וְצֹאן לָרֹב, וַיִּקְרָא לְכָל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְשָׂרֵי הַצָּבָא וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן, וְהִנָּם אֹכְלִים וְשֹׁתִים לְפָנָיו, וַיֹּאמְרוּ 'יְחִי הַמֶּלֶךְ אֲדֹנִיָּהוּ'!<קטע סוף=א כה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כו}} <קטע התחלה=א כו/>וְלִי, אֲנִי, עַבְדֶּךָ, וּלְצָדֹק הַכֹּהֵן וְלִבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע וְלִשְׁלֹמֹה עַבְדְּךָ לֹא קָרָא.<קטע סוף=א כו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כז}} <קטע התחלה=א כז/>אִם מֵאֵת אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ נִהְיָה הַדָּבָר הַזֶּה, {{ב|וְלֹא הוֹדַעְתָּ|תמה אני שלא הודעת לי את זה}} אֶת <small>(עבדיך)</small> עַבְדְּךָ מִי יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אַחֲרָיו". {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=א כז/> {{כותרת1|שלמה מומלך על פי ציווי דוד}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כח}} <קטע התחלה=א כח/>וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֹּאמֶר: "קִרְאוּ לִי לְבַת שָׁבַע"! וַתָּבֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וַתַּעֲמֹד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.<קטע סוף=א כח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כט}} <קטע התחלה=א כט/>וַיִּשָּׁבַע הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר: "{{ב|חַי יְהוָה|אני נשבע בה'}} אֲשֶׁר פָּדָה אֶת נַפְשִׁי מִכָּל צָרָה.<קטע סוף=א כט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|ל}} <קטע התחלה=א ל/>כִּי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָךְ בַּיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: 'כִּי שְׁלֹמֹה בְנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרַי, וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי תַּחְתָּי' - כִּי כֵּן אֶעֱשֶׂה הַיּוֹם הַזֶּה".<קטע סוף=א ל/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|לא}} <קטע התחלה=א לא/>וַתִּקֹּד בַּת שֶׁבַע אַפַּיִם אֶרֶץ, וַתִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ, וַתֹּאמֶר: "יְחִי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ דָּוִד לְעֹלָם"! {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=א לא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|לב}} <קטע התחלה=א לב/>וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ דָּוִד: "קִרְאוּ לִי לְצָדוֹק הַכֹּהֵן וּלְנָתָן הַנָּבִיא וְלִבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע". וַיָּבֹאוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.<קטע סוף=א לב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|לג}} <קטע התחלה=א לג/>וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לָהֶם: "קְחוּ עִמָּכֶם אֶת {{ב|עַבְדֵי אֲדֹנֵיכֶם|העבדים שלי}} וְהִרְכַּבְתֶּם אֶת שְׁלֹמֹה בְנִי עַל הַפִּרְדָּה אֲשֶׁר לִי, וְהוֹרַדְתֶּם אֹתוֹ אֶל {{ב|גִּחוֹן|[[W:גיחון|מעין הגיחון]]}}.<קטע סוף=א לג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|לד}} <קטע התחלה=א לד/>וּמָשַׁח אֹתוֹ שָׁם צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל. וּתְקַעְתֶּם בַּשּׁוֹפָר וַאֲמַרְתֶּם 'יְחִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה'!<קטע סוף=א לד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|לה}} <קטע התחלה=א לה/>{{ב|וַעֲלִיתֶם אַחֲרָיו|תעלו מהמעין לירושלים כאשר שלמה בראש}}, וּבָא וְיָשַׁב עַל כִּסְאִי, וְהוּא יִמְלֹךְ תַּחְתָּי, וְאֹתוֹ צִוִּיתִי לִהְיוֹת {{ב|נָגִיד|מושל}} עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל יְהוּדָה".<קטע סוף=א לה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|לו}} <קטע התחלה=א לו/>וַיַּעַן בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר: "אָמֵן, {{ב|כֵּן יֹאמַר|הלוואי שכמו שאמרת כך יעשה}} יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ.<קטע סוף=א לו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|לז}} <קטע התחלה=א לז/>כַּאֲשֶׁר הָיָה יְהוָה עִם אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ - כֵּן <small>(יהי)</small> יִהְיֶה עִם שְׁלֹמֹה, {{ב|וִיגַדֵּל אֶת כִּסְאוֹ מִכִּסֵּא|ומלכותו תהיה גדולה ויציבה יותר משהיתה מלכותו של}} אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ דָּוִד".<קטע סוף=א לז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|לח}} <קטע התחלה=א לח/>וַיֵּרֶד צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע {{ב|וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי|הקלעים (בחץ וקשת) של צבא דוד}}, וַיַּרְכִּבוּ אֶת שְׁלֹמֹה עַל פִּרְדַּת הַמֶּלֶךְ דָּוִד, וַיֹּלִכוּ אֹתוֹ עַל גִּחוֹן.<קטע סוף=א לח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|לט}} <קטע התחלה=א לט/>וַיִּקַּח צָדוֹק הַכֹּהֵן אֶת {{ב|קֶרֶן הַשֶּׁמֶן|קרן חלולה של חיה ממולאת בשמן זית}} {{ב|מִן הָאֹהֶל|מהאוהל של המשכן}}, וַיִּמְשַׁח אֶת שְׁלֹמֹה. וַיִּתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָר וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעָם: "יְחִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה"!<קטע סוף=א לט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מ}} <קטע התחלה=א מ/>וַיַּעֲלוּ כָל הָעָם אַחֲרָיו. וְהָעָם מְחַלְּלִים בַּחֲלִלִים וּשְׂמֵחִים שִׂמְחָה גְדוֹלָה, וַתִּבָּקַע הָאָרֶץ {{ב|בְּקוֹלָם|כביכול מרוב קולות השימחה שהם השמיעו}}.<קטע סוף=א מ/> {{איור|Horned Altar.jpg|180|מזבח עם "קרניים" ב[[W:תל באר שבע|תל באר שבע]]}} {{כותרת1|אדוניהו נבהל ואוחז בקרנות המזבח}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מא}} <קטע התחלה=א מא/>וַיִּשְׁמַע אֲדֹנִיָּהוּ וְכָל הַקְּרֻאִים אֲשֶׁר אִתּוֹ, וְהֵם {{ב|כִּלּוּ לֶאֱכֹל|בדיוק סיימו לאכול}}, וַיִּשְׁמַע יוֹאָב אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר וַיֹּאמֶר: "מַדּוּעַ קוֹל {{ב|הַקִּרְיָה|העיר (ירושלים)}} הוֹמָה"?<קטע סוף=א מא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מב}} <קטע התחלה=א מב/>עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר, וְהִנֵּה יוֹנָתָן בֶּן אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן בָּא. וַיֹּאמֶר אֲדֹנִיָּהוּ: "בֹּא, כִּי אִישׁ חַיִל אַתָּה, וְטוֹב תְּבַשֵּׂר".<קטע סוף=א מב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מג}} <קטע התחלה=א מג/>וַיַּעַן יוֹנָתָן וַיֹּאמֶר לַאֲדֹנִיָּהוּ: "{{ב|אֲבָל|אין לי בשורות טובות}} אֲדֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ דָּוִד הִמְלִיךְ אֶת שְׁלֹמֹה.<קטע סוף=א מג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מד}} <קטע התחלה=א מד/>וַיִּשְׁלַח אִתּוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת צָדוֹק הַכֹּהֵן וְאֶת נָתָן הַנָּבִיא וּבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי, וַיַּרְכִּבוּ אֹתוֹ עַל פִּרְדַּת הַמֶּלֶךְ.<קטע סוף=א מד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מה}} <קטע התחלה=א מה/>וַיִּמְשְׁחוּ אֹתוֹ צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא לְמֶלֶךְ בְּגִחוֹן. וַיַּעֲלוּ מִשָּׁם שְׂמֵחִים וַתֵּהֹם הַקִּרְיָה - הוּא הַקּוֹל אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם.<קטע סוף=א מה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מו}} <קטע התחלה=א מו/>וְגַם יָשַׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה.<קטע סוף=א מו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מז}} <קטע התחלה=א מז/>וְגַם בָּאוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ לְבָרֵךְ אֶת אֲדֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ דָּוִד לֵאמֹר: 'יֵיטֵב <small>(אלהיך)</small> אֱלֹהִים אֶת שֵׁם שְׁלֹמֹה מִשְּׁמֶךָ, וִיגַדֵּל אֶת כִּסְאוֹ מִכִּסְאֶךָ'. וַיִּשְׁתַּחוּ הַמֶּלֶךְ {{ב|עַל הַמִּשְׁכָּב|על מיטתו (לה', להודות על הבשורה)}}.<קטע סוף=א מז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מח}} <קטע התחלה=א מח/>וְגַם כָּכָה אָמַר הַמֶּלֶךְ: 'בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נָתַן הַיּוֹם יֹשֵׁב עַל כִּסְאִי {{ב|וְעֵינַי רֹאוֹת|וזכיתי לראות זאת בעיני}}' ".<קטע סוף=א מח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מט}} <קטע התחלה=א מט/>{{ב|וַיֶּחֶרְדוּ|פחדו, איבדו את העשתונות}} וַיָּקֻמוּ כָּל הַקְּרֻאִים אֲשֶׁר לַאֲדֹנִיָּהוּ, וַיֵּלְכוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ.<קטע סוף=א מט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|נ}} <קטע התחלה=א נ/>וַאֲדֹנִיָּהוּ יָרֵא מִפְּנֵי שְׁלֹמֹה, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ {{ב|וַיַּחֲזֵק בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ|הלך והחזיק בפינות המזבח שבנה דוד בגורן ארוונה (סוף ספר שמואל), מתוך תקוה ששם לא יהרגו אותו ([[שמות כא יד]])}}.<קטע סוף=א נ/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|נא}} <קטע התחלה=א נא/>וַיֻּגַּד לִשְׁלֹמֹה לֵאמֹר: "הִנֵּה אֲדֹנִיָּהוּ יָרֵא אֶת הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וְהִנֵּה אָחַז בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ לֵאמֹר: 'יִשָּׁבַע לִי כַיּוֹם הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אִם יָמִית אֶת עַבְדּוֹ בֶּחָרֶב' ".<קטע סוף=א נא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|נב}} <קטע התחלה=א נב/>וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה: "אִם יִהְיֶה {{ב|לְבֶן חַיִל|לאיש חיל, נאמן למלכות}} - לֹא יִפֹּל מִשַּׂעֲרָתוֹ אָרְצָה, וְאִם רָעָה תִמָּצֵא בוֹ - וָמֵת".<קטע סוף=א נב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|נג}} <קטע התחלה=א נג/>וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וַיֹּרִדֻהוּ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ. וַיָּבֹא וַיִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה. וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁלֹמֹה: "לֵךְ לְבֵיתֶךָ". {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=א נג/> <קטע סוף=פרק א/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|א}} {{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א|||א|ב|הצג תמיד=1}} ==הערות== {{איור|Genealogy of the kings of Israel and Judah.jpg|400|טבלת עזר ללימוד ספר מלכים, לאחר [[W:פילוג ממלכת ישראל המאוחדת|פילוג ממלכת ישראל המאוחדת]]. לחץ להגדלה }} * "...עִם יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה וְעִם אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן, וַיַּעְזְרוּ אַחֲרֵי אֲדֹנִיָּה" (פסוק ז) - אדוניהו נעזר בשני האנשים שהדיח דוד: יואב הודח לאחר שהרג את אבשלום ([[ש"ב יט, יד]]) והעדפת צדוק על פני אביתר נרמזת בכך שדוד דיבר אל צדוק והתעלם מאביתר ב[[ביאור:שמואל ב טו#כז|ש"ב טו, כז]]. '''ישנן הקבלות רבות בין פירקנו לבין מגילת אסתר:''' * בתחילת הפרק, עבדי המלך מחפשים עבורו נערה בתולה יפה - כך גם עבדי אחשורוש ב[[ביאור:אסתר ב|אסתר ב]] (וראו גם [[רש"י על משלי יג טז]]). * אדוניהו '''מתנשא''' בהסכמה-שבשתיקה מצד המלך - כך גם המן, שהמלך '''נשא''' אותו ב[[ביאור:אסתר ג|אסתר ג]]. * נתן מבקש מבת-שבע שתיכנס אל המלך כדי להשפיע עליו - כך גם מרדכי ביקש מאסתר להיכנס אל אחשורוש ב[[ביאור:אסתר ד|אסתר ד]]. * בת-שבע נכנסת אל דוד המלך ואומרת לו שהמלכת אדוניהו מסכנת את חייה ואת חיי בנה שלמה - כמו אסתר שאמרה לאחשורוש שהמן מאיים על חייה ועל חיי עמה ב[[ביאור:אסתר ז|אסתר ז]]. * דוד המלך מצווה להרכיב את שלמה על הפרדה שלו - כמו אחשורוש, שציווה להרכיב את מרדכי על הסוס שלו ב[[ביאור:אסתר ו|אסתר ו]]. * המלך דוד מצווה להמליך את שלמה במקום אדוניהו - כמו אחשורוש, שציווה לתת למרדכי את בית המן ב[[ביאור:אסתר ח|אסתר ח]]. * תומכי שלמה חוגגים ושמחים - כמו היהודים, החוגגים בימי משתה ושמחה ב[[ביאור:אסתר ט|אסתר ט]]. * המלך שלמה מאשים את אדוניהו שניסה לקחת את אבישג ומוציא אותו להורג (בפרק הבא) - כמו אחשורוש, שחשד בהמן שהוא מנסה לכבוש את אסתר והוציא אותו להורג ב[[ביאור:אסתר ז|אסתר ז]]. ==ראו גם== {{מיזמים|ויקיפדיה=אבישג השונמית}} {{מיזמים|ויקיפדיה=עליית שלמה למלוכה}} {{מיזמים|ויקימילון=אחז בקרנות המזבח}} eom50bt7jcshflsogfmv5m15u6tl8wd 3002707 3002702 2026-04-02T18:39:28Z Ori229 476 הערה 3002707 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|א|a09a01}} <קטע התחלה=פרק א/> {{כותרת1|אבישג השונמית מובאת לדוד}} {{איור|King David with Abishag.jpg|200|ציור מאת ג'יימס טיסו}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|א}} <קטע התחלה=א א/>וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן, {{ב|בָּא בַּיָּמִים|באו עליו ימים רבים, הזדקן}}, וַיְכַסֻּהוּ בַּבְּגָדִים וְלֹא יִחַם לוֹ.<קטע סוף=א א/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|ב}} <קטע התחלה=א ב/>וַיֹּאמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו: "יְבַקְשׁוּ לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ נַעֲרָה בְתוּלָה, וְעָמְדָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וּתְהִי לוֹ {{ב|סֹכֶנֶת|מטפלת}}. וְשָׁכְבָה בְחֵיקֶךָ, וְחַם לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ".<קטע סוף=א ב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|ג}} <קטע התחלה=א ג/>וַיְבַקְשׁוּ נַעֲרָה יָפָה בְּכֹל {{ב|גְּבוּל|שטח ארץ}} יִשְׂרָאֵל, וַיִּמְצְאוּ אֶת אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית, וַיָּבִאוּ אֹתָהּ לַמֶּלֶךְ.<קטע סוף=א ג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|ד}} <קטע התחלה=א ד/>וְהַנַּעֲרָה יָפָה עַד מְאֹד, וַתְּהִי לַמֶּלֶךְ סֹכֶנֶת, וַתְּשָׁרְתֵהוּ, וְהַמֶּלֶךְ לֹא {{ב|יְדָעָהּ|שכב איתה}}.<קטע סוף=א ד/> {{כותרת1|אדוניה שואף למלוך ומארגן טקס הכתרה}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|ה}} <קטע התחלה=א ה/>וַאֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית מִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר: "אֲנִי אֶמְלֹךְ"! וַיַּעַשׂ לוֹ {{ב|רֶכֶב|מרכבה מפוארת}} {{ב|וּפָרָשִׁים|סוסים}} וַחֲמִשִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו.<קטע סוף=א ה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|ו}} <קטע התחלה=א ו/>{{ב|וְלֹא עֲצָבוֹ|לא גרם לו עצב, לא חינך אותו בילדותו כאשר עשה דבר רע}} אָבִיו {{ב|מִיָּמָיו|מעולם}} לֵאמֹר 'מַדּוּעַ כָּכָה עָשִׂיתָ'? וְגַם הוּא {{ב|טוֹב תֹּאַר מְאֹד|יפה תואר מאוד (מה שגרר יחס מיוחד של הסובבים אותו כלפיו, וגרם לו להתגאות)}}, וְאֹתוֹ {{ב|יָלְדָה|אימו, חגית}} {{ב|אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם|אחרי שנולד אבשלום ל[[W:מעכה#מעכה בת תלמי מלך גשור|מעכה]] (וכיוון שאמנון הבכור נהרג, וכן אבשלום שהיה השני, הניח אדוניה שהוא המועמד למלוך. על פי [[שמואל ב ג ג]] כלאב קודם לו, אך פירש הרד"ק שבשלב זה גם כלאב כבר מת)}}.<קטע סוף=א ו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|ז}} <קטע התחלה=א ז/>וַיִּהְיוּ דְבָרָיו עִם יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה וְעִם אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן, {{ב|וַיַּעְזְרוּ אַחֲרֵי|והם הצטרפו לעזרתו של}} אֲדֹנִיָּה.<קטע סוף=א ז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|ח}} <קטע התחלה=א ח/>וְצָדוֹק הַכֹּהֵן וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע וְנָתָן הַנָּבִיא וְשִׁמְעִי וְרֵעִי {{ב|וְהַגִּבּוֹרִים|שהוזכרו לעיל [[ביאור:שמואל ב כג|ש"ב כג]] (או [[W:הכרתי והפלתי|הכרתי והפלתי]], על פי פסוק לח)}} אֲשֶׁר לְדָוִד, לֹא הָיוּ עִם אֲדֹנִיָּהוּ.<קטע סוף=א ח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|ט}} <קטע התחלה=א ט/>וַיִּזְבַּח אֲדֹנִיָּהוּ צֹאן וּבָקָר {{ב|וּמְרִיא|בקר גדול (ר' [[ביאור:מריא|ביאור:מריא]]) }} {{ב|עִם אֶבֶן הַזֹּחֶלֶת|במקום הנקרא "[[W:אבן הזוחלת|אבן הזוחלת]]"}} אֲשֶׁר {{ב|אֵצֶל|ליד}} {{ב|עֵין רֹגֵל|[[W:עין רוגל|מעין ליד ירושלים]]}}. {{ב|וַיִּקְרָא אֶת|והוא הזמין לסעודה את}} כָּל אֶחָיו בְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וּלְכָל אַנְשֵׁי יְהוּדָה עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ.<קטע סוף=א ט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|י}} <קטע התחלה=א י/>וְאֶת נָתָן הַנָּבִיא וּבְנָיָהוּ וְאֶת הַגִּבּוֹרִים וְאֶת שְׁלֹמֹה אָחִיו לֹא קָרָא.<קטע סוף=א י/> {{כותרת1|נתן ובת שבע מדברים על כך עם דוד}} {{איור|Cornelis de Vos - The Anointing of Solomon.jpg|280|"וַיִּקַּח צָדוֹק הַכֹּהֵן אֶת קֶרֶן הַשֶּׁמֶן מִן הָאֹהֶל וַיִּמְשַׁח אֶת שְׁלֹמֹה", המלכת שלמה, מאת קורנליס די ווס, 1630}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|יא}} <קטע התחלה=א יא/>וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל בַּת שֶׁבַע אֵם שְׁלֹמֹה לֵאמֹר: "הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ כִּי מָלַךְ אֲדֹנִיָּהוּ בֶן חַגִּית, וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע.<קטע סוף=א יא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|יב}} <קטע התחלה=א יב/>וְעַתָּה לְכִי אִיעָצֵךְ נָא עֵצָה, {{ב|וּמַלְּטִי|ותצילי}} אֶת נַפְשֵׁךְ וְאֶת נֶפֶשׁ בְּנֵךְ שְׁלֹמֹה.<קטע סוף=א יב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|יג}} <קטע התחלה=א יג/>לְכִי וּבֹאִי אֶל הַמֶּלֶךְ דָּוִד וְאָמַרְתְּ אֵלָיו: 'הֲלֹא אַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲמָתְךָ לֵאמֹר: `כִּי שְׁלֹמֹה בְנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרַי, וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי`, וּמַדּוּעַ מָלַךְ אֲדֹנִיָהוּ'?<קטע סוף=א יג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|יד}} <קטע התחלה=א יד/>הִנֵּה עוֹדָךְ מְדַבֶּרֶת שָׁם עִם הַמֶּלֶךְ, וַאֲנִי אָבוֹא אַחֲרַיִךְ {{ב|וּמִלֵּאתִי|אשלים, אחזק}} אֶת דְּבָרָיִךְ".<קטע סוף=א יד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|טו}} <קטע התחלה=א טו/>וַתָּבֹא בַת שֶׁבֶע אֶל הַמֶּלֶךְ הַחַדְרָה, וְהַמֶּלֶךְ זָקֵן מְאֹד, וַאֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית {{ב|מְשָׁרַת|משרתת}} אֶת הַמֶּלֶךְ.<קטע סוף=א טו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|טז}} <קטע התחלה=א טז/>וַתִּקֹּד בַּת שֶׁבַע וַתִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: "מַה לָּךְ"?<קטע סוף=א טז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|יז}} <קטע התחלה=א יז/>וַתֹּאמֶר לוֹ: "אֲדֹנִי, אַתָּה נִשְׁבַּעְתָּ בַּיהוָה אֱלֹהֶיךָ לַאֲמָתֶךָ כִּי 'שְׁלֹמֹה בְנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרָי, וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי'.<קטע סוף=א יז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|יח}} <קטע התחלה=א יח/>וְעַתָּה הִנֵּה אֲדֹנִיָּה מָלָךְ, וְעַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ לֹא יָדָעְתָּ.<קטע סוף=א יח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|יט}} <קטע התחלה=א יט/>וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא וְצֹאן {{ב|לָרֹב|בכמות גדולה (שהיה ראוי לו לבקש את רשות אביו)}}, וַיִּקְרָא לְכָל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וּלְיֹאָב שַׂר הַצָּבָא. וְלִשְׁלֹמֹה עַבְדְּךָ לֹא קָרָא.<קטע סוף=א יט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כ}} <קטע התחלה=א כ/>וְאַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, עֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל {{ב|עָלֶיךָ|מסתכלות עליך ומצפות למוצא פיך}}, לְהַגִּיד לָהֶם מִי יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אַחֲרָיו.<קטע סוף=א כ/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כא}} <קטע התחלה=א כא/>וְהָיָה כִּשְׁכַב אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ עִם אֲבֹתָיו, וְהָיִיתִי אֲנִי וּבְנִי שְׁלֹמֹה {{ב|חַטָּאִים|אדוניה לא הזמין אותנו, כלומר הוא רואה בנו אויבים שלו, וכשיעלה לשלטון יציג אותנו כחוטאים ויפגע בנו}}".<קטע סוף=א כא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כב}} <קטע התחלה=א כב/>וְהִנֵּה עוֹדֶנָּה מְדַבֶּרֶת עִם הַמֶּלֶךְ, וְנָתָן הַנָּבִיא בָּא.<קטע סוף=א כב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כג}} <קטע התחלה=א כג/>וַיַּגִּידוּ לַמֶּלֶךְ לֵאמֹר: "הִנֵּה נָתָן הַנָּבִיא". וַיָּבֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וַיִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ {{ב|עַל אַפָּיו אָרְצָה|על פניו, הצמיד את פניו לרצפה}}.<קטע סוף=א כג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כד}} <קטע התחלה=א כד/>וַיֹּאמֶר נָתָן: "אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ! אַתָּה אָמַרְתָּ 'אֲדֹנִיָּהוּ יִמְלֹךְ אַחֲרָי, וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי'?<קטע סוף=א כד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כה}} <קטע התחלה=א כה/>כִּי יָרַד הַיּוֹם וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא וְצֹאן לָרֹב, וַיִּקְרָא לְכָל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְשָׂרֵי הַצָּבָא וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן, וְהִנָּם אֹכְלִים וְשֹׁתִים לְפָנָיו, וַיֹּאמְרוּ 'יְחִי הַמֶּלֶךְ אֲדֹנִיָּהוּ'!<קטע סוף=א כה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כו}} <קטע התחלה=א כו/>וְלִי, אֲנִי, עַבְדֶּךָ, וּלְצָדֹק הַכֹּהֵן וְלִבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע וְלִשְׁלֹמֹה עַבְדְּךָ לֹא קָרָא.<קטע סוף=א כו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כז}} <קטע התחלה=א כז/>אִם מֵאֵת אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ נִהְיָה הַדָּבָר הַזֶּה, {{ב|וְלֹא הוֹדַעְתָּ|תמה אני שלא הודעת לי את זה}} אֶת <small>(עבדיך)</small> עַבְדְּךָ מִי יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אַחֲרָיו". {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=א כז/> {{כותרת1|שלמה מומלך על פי ציווי דוד}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כח}} <קטע התחלה=א כח/>וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֹּאמֶר: "קִרְאוּ לִי לְבַת שָׁבַע"! וַתָּבֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וַתַּעֲמֹד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.<קטע סוף=א כח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כט}} <קטע התחלה=א כט/>וַיִּשָּׁבַע הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר: "{{ב|חַי יְהוָה|אני נשבע בה'}} אֲשֶׁר פָּדָה אֶת נַפְשִׁי מִכָּל צָרָה.<קטע סוף=א כט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|ל}} <קטע התחלה=א ל/>כִּי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָךְ בַּיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: 'כִּי שְׁלֹמֹה בְנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרַי, וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי תַּחְתָּי' - כִּי כֵּן אֶעֱשֶׂה הַיּוֹם הַזֶּה".<קטע סוף=א ל/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|לא}} <קטע התחלה=א לא/>וַתִּקֹּד בַּת שֶׁבַע אַפַּיִם אֶרֶץ, וַתִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ, וַתֹּאמֶר: "יְחִי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ דָּוִד לְעֹלָם"! {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=א לא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|לב}} <קטע התחלה=א לב/>וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ דָּוִד: "קִרְאוּ לִי לְצָדוֹק הַכֹּהֵן וּלְנָתָן הַנָּבִיא וְלִבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע". וַיָּבֹאוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.<קטע סוף=א לב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|לג}} <קטע התחלה=א לג/>וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לָהֶם: "קְחוּ עִמָּכֶם אֶת {{ב|עַבְדֵי אֲדֹנֵיכֶם|העבדים שלי}} וְהִרְכַּבְתֶּם אֶת שְׁלֹמֹה בְנִי עַל הַפִּרְדָּה אֲשֶׁר לִי, וְהוֹרַדְתֶּם אֹתוֹ אֶל {{ב|גִּחוֹן|[[W:גיחון|מעין הגיחון]]}}.<קטע סוף=א לג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|לד}} <קטע התחלה=א לד/>וּמָשַׁח אֹתוֹ שָׁם צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל. וּתְקַעְתֶּם בַּשּׁוֹפָר וַאֲמַרְתֶּם 'יְחִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה'!<קטע סוף=א לד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|לה}} <קטע התחלה=א לה/>{{ב|וַעֲלִיתֶם אַחֲרָיו|תעלו מהמעין לירושלים כאשר שלמה בראש}}, וּבָא וְיָשַׁב עַל כִּסְאִי, וְהוּא יִמְלֹךְ תַּחְתָּי, וְאֹתוֹ צִוִּיתִי לִהְיוֹת {{ב|נָגִיד|מושל}} עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל יְהוּדָה".<קטע סוף=א לה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|לו}} <קטע התחלה=א לו/>וַיַּעַן בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר: "אָמֵן, {{ב|כֵּן יֹאמַר|הלוואי שכמו שאמרת כך יעשה}} יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ.<קטע סוף=א לו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|לז}} <קטע התחלה=א לז/>כַּאֲשֶׁר הָיָה יְהוָה עִם אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ - כֵּן <small>(יהי)</small> יִהְיֶה עִם שְׁלֹמֹה, {{ב|וִיגַדֵּל אֶת כִּסְאוֹ מִכִּסֵּא|ומלכותו תהיה גדולה ויציבה יותר משהיתה מלכותו של}} אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ דָּוִד".<קטע סוף=א לז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|לח}} <קטע התחלה=א לח/>וַיֵּרֶד צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע {{ב|וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי|הקלעים (בחץ וקשת) של צבא דוד}}, וַיַּרְכִּבוּ אֶת שְׁלֹמֹה עַל פִּרְדַּת הַמֶּלֶךְ דָּוִד, וַיֹּלִכוּ אֹתוֹ עַל גִּחוֹן.<קטע סוף=א לח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|לט}} <קטע התחלה=א לט/>וַיִּקַּח צָדוֹק הַכֹּהֵן אֶת {{ב|קֶרֶן הַשֶּׁמֶן|קרן חלולה של חיה ממולאת בשמן זית}} {{ב|מִן הָאֹהֶל|מהאוהל של המשכן}}, וַיִּמְשַׁח אֶת שְׁלֹמֹה. וַיִּתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָר וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעָם: "יְחִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה"!<קטע סוף=א לט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מ}} <קטע התחלה=א מ/>וַיַּעֲלוּ כָל הָעָם אַחֲרָיו. וְהָעָם מְחַלְּלִים בַּחֲלִלִים וּשְׂמֵחִים שִׂמְחָה גְדוֹלָה, וַתִּבָּקַע הָאָרֶץ {{ב|בְּקוֹלָם|כביכול מרוב קולות השימחה שהם השמיעו}}.<קטע סוף=א מ/> {{איור|Horned Altar.jpg|180|מזבח עם "קרניים" ב[[W:תל באר שבע|תל באר שבע]]}} {{כותרת1|אדוניהו נבהל ואוחז בקרנות המזבח}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מא}} <קטע התחלה=א מא/>וַיִּשְׁמַע אֲדֹנִיָּהוּ וְכָל הַקְּרֻאִים אֲשֶׁר אִתּוֹ, וְהֵם {{ב|כִּלּוּ לֶאֱכֹל|בדיוק סיימו לאכול}}, וַיִּשְׁמַע יוֹאָב אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר וַיֹּאמֶר: "מַדּוּעַ קוֹל {{ב|הַקִּרְיָה|העיר (ירושלים)}} הוֹמָה"?<קטע סוף=א מא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מב}} <קטע התחלה=א מב/>עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר, וְהִנֵּה יוֹנָתָן בֶּן אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן בָּא. וַיֹּאמֶר אֲדֹנִיָּהוּ: "בֹּא, כִּי אִישׁ חַיִל אַתָּה, וְטוֹב תְּבַשֵּׂר".<קטע סוף=א מב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מג}} <קטע התחלה=א מג/>וַיַּעַן יוֹנָתָן וַיֹּאמֶר לַאֲדֹנִיָּהוּ: "{{ב|אֲבָל|אין לי בשורות טובות}} אֲדֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ דָּוִד הִמְלִיךְ אֶת שְׁלֹמֹה.<קטע סוף=א מג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מד}} <קטע התחלה=א מד/>וַיִּשְׁלַח אִתּוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת צָדוֹק הַכֹּהֵן וְאֶת נָתָן הַנָּבִיא וּבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי, וַיַּרְכִּבוּ אֹתוֹ עַל פִּרְדַּת הַמֶּלֶךְ.<קטע סוף=א מד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מה}} <קטע התחלה=א מה/>וַיִּמְשְׁחוּ אֹתוֹ צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא לְמֶלֶךְ בְּגִחוֹן. וַיַּעֲלוּ מִשָּׁם שְׂמֵחִים וַתֵּהֹם הַקִּרְיָה - הוּא הַקּוֹל אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם.<קטע סוף=א מה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מו}} <קטע התחלה=א מו/>וְגַם יָשַׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה.<קטע סוף=א מו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מז}} <קטע התחלה=א מז/>וְגַם בָּאוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ לְבָרֵךְ אֶת אֲדֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ דָּוִד לֵאמֹר: 'יֵיטֵב <small>(אלהיך)</small> אֱלֹהִים אֶת שֵׁם שְׁלֹמֹה מִשְּׁמֶךָ, וִיגַדֵּל אֶת כִּסְאוֹ מִכִּסְאֶךָ'. וַיִּשְׁתַּחוּ הַמֶּלֶךְ {{ב|עַל הַמִּשְׁכָּב|על מיטתו (לה', להודות על הבשורה)}}.<קטע סוף=א מז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מח}} <קטע התחלה=א מח/>וְגַם כָּכָה אָמַר הַמֶּלֶךְ: 'בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נָתַן הַיּוֹם יֹשֵׁב עַל כִּסְאִי {{ב|וְעֵינַי רֹאוֹת|וזכיתי לראות זאת בעיני}}' ".<קטע סוף=א מח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מט}} <קטע התחלה=א מט/>{{ב|וַיֶּחֶרְדוּ|פחדו, איבדו את העשתונות}} וַיָּקֻמוּ כָּל הַקְּרֻאִים אֲשֶׁר לַאֲדֹנִיָּהוּ, וַיֵּלְכוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ.<קטע סוף=א מט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|נ}} <קטע התחלה=א נ/>וַאֲדֹנִיָּהוּ יָרֵא מִפְּנֵי שְׁלֹמֹה, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ {{ב|וַיַּחֲזֵק בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ|הלך והחזיק בפינות המזבח שבנה דוד בגורן ארוונה (סוף ספר שמואל), מתוך תקוה ששם לא יהרגו אותו ([[שמות כא יד]])}}.<קטע סוף=א נ/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|נא}} <קטע התחלה=א נא/>וַיֻּגַּד לִשְׁלֹמֹה לֵאמֹר: "הִנֵּה אֲדֹנִיָּהוּ יָרֵא אֶת הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וְהִנֵּה אָחַז בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ לֵאמֹר: 'יִשָּׁבַע לִי כַיּוֹם הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אִם יָמִית אֶת עַבְדּוֹ בֶּחָרֶב' ".<קטע סוף=א נא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|נב}} <קטע התחלה=א נב/>וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה: "אִם יִהְיֶה {{ב|לְבֶן חַיִל|לאיש חיל, נאמן למלכות}} - לֹא יִפֹּל מִשַּׂעֲרָתוֹ אָרְצָה, וְאִם רָעָה תִמָּצֵא בוֹ - וָמֵת".<קטע סוף=א נב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|נג}} <קטע התחלה=א נג/>וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וַיֹּרִדֻהוּ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ. וַיָּבֹא וַיִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה. וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁלֹמֹה: "לֵךְ לְבֵיתֶךָ". {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=א נג/> <קטע סוף=פרק א/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|א}} {{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א|||א|ב|הצג תמיד=1}} ==הערות== {{איור|Genealogy of the kings of Israel and Judah.jpg|400|טבלת עזר ללימוד ספר מלכים, לאחר [[W:פילוג ממלכת ישראל המאוחדת|פילוג ממלכת ישראל המאוחדת]]. לחץ להגדלה }} * "וְגַם הוּא טוֹב תֹּאַר מְאֹד, וְאֹתוֹ יָלְדָה אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם" (פסוק ו) - ניתן לפרש את המילים "וְגַם הוּא" כך: לא רק אבשלום היה יפה תואר (כמפורט ב[[שמואל ב יד כה]]) אלא גם אדוניהו. הרב אמנון בזק מסביר שאדוניהו אזר אומץ והמליך את עצמו בעקבות כך שראה שדוד חס על אבשלום גם לאחר שהרג את אמנון וגם לאחר המרד. הוא הסיק שיש לדוד חולשה ליופי חיצוני, ומכיוון שגם הוא יפה מאוד בוודאי יסלח לו דוד אם חטא בדבר כלשהו. * "...עִם יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה וְעִם אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן, וַיַּעְזְרוּ אַחֲרֵי אֲדֹנִיָּה" (פסוק ז) - אדוניהו נעזר בשני האנשים שהדיח דוד: יואב הודח לאחר שהרג את אבשלום ([[ש"ב יט, יד]]) והעדפת צדוק על פני אביתר נרמזת בכך שדוד דיבר אל צדוק והתעלם מאביתר ב[[ביאור:שמואל ב טו#כז|ש"ב טו, כז]]. '''ישנן הקבלות רבות בין פירקנו לבין מגילת אסתר:''' * בתחילת הפרק, עבדי המלך מחפשים עבורו נערה בתולה יפה - כך גם עבדי אחשורוש ב[[ביאור:אסתר ב|אסתר ב]] (וראו גם [[רש"י על משלי יג טז]]). * אדוניהו '''מתנשא''' בהסכמה-שבשתיקה מצד המלך - כך גם המן, שהמלך '''נשא''' אותו ב[[ביאור:אסתר ג|אסתר ג]]. * נתן מבקש מבת-שבע שתיכנס אל המלך כדי להשפיע עליו - כך גם מרדכי ביקש מאסתר להיכנס אל אחשורוש ב[[ביאור:אסתר ד|אסתר ד]]. * בת-שבע נכנסת אל דוד המלך ואומרת לו שהמלכת אדוניהו מסכנת את חייה ואת חיי בנה שלמה - כמו אסתר שאמרה לאחשורוש שהמן מאיים על חייה ועל חיי עמה ב[[ביאור:אסתר ז|אסתר ז]]. * דוד המלך מצווה להרכיב את שלמה על הפרדה שלו - כמו אחשורוש, שציווה להרכיב את מרדכי על הסוס שלו ב[[ביאור:אסתר ו|אסתר ו]]. * המלך דוד מצווה להמליך את שלמה במקום אדוניהו - כמו אחשורוש, שציווה לתת למרדכי את בית המן ב[[ביאור:אסתר ח|אסתר ח]]. * תומכי שלמה חוגגים ושמחים - כמו היהודים, החוגגים בימי משתה ושמחה ב[[ביאור:אסתר ט|אסתר ט]]. * המלך שלמה מאשים את אדוניהו שניסה לקחת את אבישג ומוציא אותו להורג (בפרק הבא) - כמו אחשורוש, שחשד בהמן שהוא מנסה לכבוש את אסתר והוציא אותו להורג ב[[ביאור:אסתר ז|אסתר ז]]. ==ראו גם== {{מיזמים|ויקיפדיה=אבישג השונמית}} {{מיזמים|ויקיפדיה=עליית שלמה למלוכה}} {{מיזמים|ויקימילון=אחז בקרנות המזבח}} b30mlh6ujjs0b3wnqyt98a4eano529c 3002756 3002707 2026-04-02T20:53:12Z Ori229 476 הערה 3002756 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|א|a09a01}} <קטע התחלה=פרק א/> {{כותרת1|אבישג השונמית מובאת לדוד}} {{איור|King David with Abishag.jpg|200|ציור מאת ג'יימס טיסו}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|א}} <קטע התחלה=א א/>וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן, {{ב|בָּא בַּיָּמִים|באו עליו ימים רבים, הזדקן}}, וַיְכַסֻּהוּ בַּבְּגָדִים וְלֹא יִחַם לוֹ.<קטע סוף=א א/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|ב}} <קטע התחלה=א ב/>וַיֹּאמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו: "יְבַקְשׁוּ לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ נַעֲרָה בְתוּלָה, וְעָמְדָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וּתְהִי לוֹ {{ב|סֹכֶנֶת|מטפלת}}. וְשָׁכְבָה בְחֵיקֶךָ, וְחַם לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ".<קטע סוף=א ב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|ג}} <קטע התחלה=א ג/>וַיְבַקְשׁוּ נַעֲרָה יָפָה בְּכֹל {{ב|גְּבוּל|שטח ארץ}} יִשְׂרָאֵל, וַיִּמְצְאוּ אֶת אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית, וַיָּבִאוּ אֹתָהּ לַמֶּלֶךְ.<קטע סוף=א ג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|ד}} <קטע התחלה=א ד/>וְהַנַּעֲרָה יָפָה עַד מְאֹד, וַתְּהִי לַמֶּלֶךְ סֹכֶנֶת, וַתְּשָׁרְתֵהוּ, וְהַמֶּלֶךְ לֹא {{ב|יְדָעָהּ|שכב איתה}}.<קטע סוף=א ד/> {{כותרת1|אדוניה שואף למלוך ומארגן טקס הכתרה}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|ה}} <קטע התחלה=א ה/>וַאֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית מִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר: "אֲנִי אֶמְלֹךְ"! וַיַּעַשׂ לוֹ {{ב|רֶכֶב|מרכבה מפוארת}} {{ב|וּפָרָשִׁים|סוסים}} וַחֲמִשִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו.<קטע סוף=א ה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|ו}} <קטע התחלה=א ו/>{{ב|וְלֹא עֲצָבוֹ|לא גרם לו עצב, לא חינך אותו בילדותו כאשר עשה דבר רע}} אָבִיו {{ב|מִיָּמָיו|מעולם}} לֵאמֹר 'מַדּוּעַ כָּכָה עָשִׂיתָ'? וְגַם הוּא {{ב|טוֹב תֹּאַר מְאֹד|יפה תואר מאוד (מה שגרר יחס מיוחד של הסובבים אותו כלפיו, וגרם לו להתגאות)}}, וְאֹתוֹ {{ב|יָלְדָה|אימו, חגית}} {{ב|אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם|אחרי שנולד אבשלום ל[[W:מעכה#מעכה בת תלמי מלך גשור|מעכה]] (וכיוון שאמנון הבכור נהרג, וכן אבשלום שהיה השני, הניח אדוניה שהוא המועמד למלוך. על פי [[שמואל ב ג ג]] כלאב קודם לו, אך פירש הרד"ק שבשלב זה גם כלאב כבר מת)}}.<קטע סוף=א ו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|ז}} <קטע התחלה=א ז/>וַיִּהְיוּ דְבָרָיו עִם יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה וְעִם אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן, {{ב|וַיַּעְזְרוּ אַחֲרֵי|והם הצטרפו לעזרתו של}} אֲדֹנִיָּה.<קטע סוף=א ז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|ח}} <קטע התחלה=א ח/>וְצָדוֹק הַכֹּהֵן וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע וְנָתָן הַנָּבִיא וְשִׁמְעִי וְרֵעִי {{ב|וְהַגִּבּוֹרִים|שהוזכרו לעיל [[ביאור:שמואל ב כג|ש"ב כג]] (או [[W:הכרתי והפלתי|הכרתי והפלתי]], על פי פסוק לח)}} אֲשֶׁר לְדָוִד, לֹא הָיוּ עִם אֲדֹנִיָּהוּ.<קטע סוף=א ח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|ט}} <קטע התחלה=א ט/>וַיִּזְבַּח אֲדֹנִיָּהוּ צֹאן וּבָקָר {{ב|וּמְרִיא|בקר גדול (ר' [[ביאור:מריא|ביאור:מריא]]) }} {{ב|עִם אֶבֶן הַזֹּחֶלֶת|במקום הנקרא "[[W:אבן הזוחלת|אבן הזוחלת]]"}} אֲשֶׁר {{ב|אֵצֶל|ליד}} {{ב|עֵין רֹגֵל|[[W:עין רוגל|מעין ליד ירושלים]]}}. {{ב|וַיִּקְרָא אֶת|והוא הזמין לסעודה את}} כָּל אֶחָיו בְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וּלְכָל אַנְשֵׁי יְהוּדָה עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ.<קטע סוף=א ט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|י}} <קטע התחלה=א י/>וְאֶת נָתָן הַנָּבִיא וּבְנָיָהוּ וְאֶת הַגִּבּוֹרִים וְאֶת שְׁלֹמֹה אָחִיו לֹא קָרָא.<קטע סוף=א י/> {{כותרת1|נתן ובת שבע מדברים על כך עם דוד}} {{איור|Cornelis de Vos - The Anointing of Solomon.jpg|280|"וַיִּקַּח צָדוֹק הַכֹּהֵן אֶת קֶרֶן הַשֶּׁמֶן מִן הָאֹהֶל וַיִּמְשַׁח אֶת שְׁלֹמֹה", המלכת שלמה, מאת קורנליס די ווס, 1630}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|יא}} <קטע התחלה=א יא/>וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל בַּת שֶׁבַע אֵם שְׁלֹמֹה לֵאמֹר: "הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ כִּי מָלַךְ אֲדֹנִיָּהוּ בֶן חַגִּית, וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע.<קטע סוף=א יא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|יב}} <קטע התחלה=א יב/>וְעַתָּה לְכִי אִיעָצֵךְ נָא עֵצָה, {{ב|וּמַלְּטִי|ותצילי}} אֶת נַפְשֵׁךְ וְאֶת נֶפֶשׁ בְּנֵךְ שְׁלֹמֹה.<קטע סוף=א יב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|יג}} <קטע התחלה=א יג/>לְכִי וּבֹאִי אֶל הַמֶּלֶךְ דָּוִד וְאָמַרְתְּ אֵלָיו: 'הֲלֹא אַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲמָתְךָ לֵאמֹר: `כִּי שְׁלֹמֹה בְנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרַי, וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי`, וּמַדּוּעַ מָלַךְ אֲדֹנִיָהוּ'?<קטע סוף=א יג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|יד}} <קטע התחלה=א יד/>הִנֵּה עוֹדָךְ מְדַבֶּרֶת שָׁם עִם הַמֶּלֶךְ, וַאֲנִי אָבוֹא אַחֲרַיִךְ {{ב|וּמִלֵּאתִי|אשלים, אחזק}} אֶת דְּבָרָיִךְ".<קטע סוף=א יד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|טו}} <קטע התחלה=א טו/>וַתָּבֹא בַת שֶׁבֶע אֶל הַמֶּלֶךְ הַחַדְרָה, וְהַמֶּלֶךְ זָקֵן מְאֹד, וַאֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית {{ב|מְשָׁרַת|משרתת}} אֶת הַמֶּלֶךְ.<קטע סוף=א טו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|טז}} <קטע התחלה=א טז/>וַתִּקֹּד בַּת שֶׁבַע וַתִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: "מַה לָּךְ"?<קטע סוף=א טז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|יז}} <קטע התחלה=א יז/>וַתֹּאמֶר לוֹ: "אֲדֹנִי, אַתָּה נִשְׁבַּעְתָּ בַּיהוָה אֱלֹהֶיךָ לַאֲמָתֶךָ כִּי 'שְׁלֹמֹה בְנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרָי, וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי'.<קטע סוף=א יז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|יח}} <קטע התחלה=א יח/>וְעַתָּה הִנֵּה אֲדֹנִיָּה מָלָךְ, וְעַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ לֹא יָדָעְתָּ.<קטע סוף=א יח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|יט}} <קטע התחלה=א יט/>וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא וְצֹאן {{ב|לָרֹב|בכמות גדולה (שהיה ראוי לו לבקש את רשות אביו)}}, וַיִּקְרָא לְכָל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וּלְיֹאָב שַׂר הַצָּבָא. וְלִשְׁלֹמֹה עַבְדְּךָ לֹא קָרָא.<קטע סוף=א יט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כ}} <קטע התחלה=א כ/>וְאַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, עֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל {{ב|עָלֶיךָ|מסתכלות עליך ומצפות למוצא פיך}}, לְהַגִּיד לָהֶם מִי יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אַחֲרָיו.<קטע סוף=א כ/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כא}} <קטע התחלה=א כא/>וְהָיָה כִּשְׁכַב אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ עִם אֲבֹתָיו, וְהָיִיתִי אֲנִי וּבְנִי שְׁלֹמֹה {{ב|חַטָּאִים|אדוניה לא הזמין אותנו, כלומר הוא רואה בנו אויבים שלו, וכשיעלה לשלטון יציג אותנו כחוטאים ויפגע בנו}}".<קטע סוף=א כא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כב}} <קטע התחלה=א כב/>וְהִנֵּה עוֹדֶנָּה מְדַבֶּרֶת עִם הַמֶּלֶךְ, וְנָתָן הַנָּבִיא בָּא.<קטע סוף=א כב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כג}} <קטע התחלה=א כג/>וַיַּגִּידוּ לַמֶּלֶךְ לֵאמֹר: "הִנֵּה נָתָן הַנָּבִיא". וַיָּבֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וַיִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ {{ב|עַל אַפָּיו אָרְצָה|על פניו, הצמיד את פניו לרצפה}}.<קטע סוף=א כג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כד}} <קטע התחלה=א כד/>וַיֹּאמֶר נָתָן: "אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ! אַתָּה אָמַרְתָּ 'אֲדֹנִיָּהוּ יִמְלֹךְ אַחֲרָי, וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי'?<קטע סוף=א כד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כה}} <קטע התחלה=א כה/>כִּי יָרַד הַיּוֹם וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא וְצֹאן לָרֹב, וַיִּקְרָא לְכָל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְשָׂרֵי הַצָּבָא וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן, וְהִנָּם אֹכְלִים וְשֹׁתִים לְפָנָיו, וַיֹּאמְרוּ 'יְחִי הַמֶּלֶךְ אֲדֹנִיָּהוּ'!<קטע סוף=א כה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כו}} <קטע התחלה=א כו/>וְלִי, אֲנִי, עַבְדֶּךָ, וּלְצָדֹק הַכֹּהֵן וְלִבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע וְלִשְׁלֹמֹה עַבְדְּךָ לֹא קָרָא.<קטע סוף=א כו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כז}} <קטע התחלה=א כז/>אִם מֵאֵת אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ נִהְיָה הַדָּבָר הַזֶּה, {{ב|וְלֹא הוֹדַעְתָּ|תמה אני שלא הודעת לי את זה}} אֶת <small>(עבדיך)</small> עַבְדְּךָ מִי יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אַחֲרָיו". {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=א כז/> {{כותרת1|שלמה מומלך על פי ציווי דוד}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כח}} <קטע התחלה=א כח/>וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֹּאמֶר: "קִרְאוּ לִי לְבַת שָׁבַע"! וַתָּבֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וַתַּעֲמֹד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.<קטע סוף=א כח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|כט}} <קטע התחלה=א כט/>וַיִּשָּׁבַע הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר: "{{ב|חַי יְהוָה|אני נשבע בה'}} אֲשֶׁר פָּדָה אֶת נַפְשִׁי מִכָּל צָרָה.<קטע סוף=א כט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|ל}} <קטע התחלה=א ל/>כִּי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָךְ בַּיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: 'כִּי שְׁלֹמֹה בְנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרַי, וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי תַּחְתָּי' - כִּי כֵּן אֶעֱשֶׂה הַיּוֹם הַזֶּה".<קטע סוף=א ל/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|לא}} <קטע התחלה=א לא/>וַתִּקֹּד בַּת שֶׁבַע אַפַּיִם אֶרֶץ, וַתִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ, וַתֹּאמֶר: "יְחִי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ דָּוִד לְעֹלָם"! {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=א לא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|לב}} <קטע התחלה=א לב/>וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ דָּוִד: "קִרְאוּ לִי לְצָדוֹק הַכֹּהֵן וּלְנָתָן הַנָּבִיא וְלִבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע". וַיָּבֹאוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.<קטע סוף=א לב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|לג}} <קטע התחלה=א לג/>וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לָהֶם: "קְחוּ עִמָּכֶם אֶת {{ב|עַבְדֵי אֲדֹנֵיכֶם|העבדים שלי}} וְהִרְכַּבְתֶּם אֶת שְׁלֹמֹה בְנִי עַל הַפִּרְדָּה אֲשֶׁר לִי, וְהוֹרַדְתֶּם אֹתוֹ אֶל {{ב|גִּחוֹן|[[W:גיחון|מעין הגיחון]]}}.<קטע סוף=א לג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|לד}} <קטע התחלה=א לד/>וּמָשַׁח אֹתוֹ שָׁם צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל. וּתְקַעְתֶּם בַּשּׁוֹפָר וַאֲמַרְתֶּם 'יְחִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה'!<קטע סוף=א לד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|לה}} <קטע התחלה=א לה/>{{ב|וַעֲלִיתֶם אַחֲרָיו|תעלו מהמעין לירושלים כאשר שלמה בראש}}, וּבָא וְיָשַׁב עַל כִּסְאִי, וְהוּא יִמְלֹךְ תַּחְתָּי, וְאֹתוֹ צִוִּיתִי לִהְיוֹת {{ב|נָגִיד|מושל}} עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל יְהוּדָה".<קטע סוף=א לה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|לו}} <קטע התחלה=א לו/>וַיַּעַן בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר: "אָמֵן, {{ב|כֵּן יֹאמַר|הלוואי שכמו שאמרת כך יעשה}} יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ.<קטע סוף=א לו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|לז}} <קטע התחלה=א לז/>כַּאֲשֶׁר הָיָה יְהוָה עִם אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ - כֵּן <small>(יהי)</small> יִהְיֶה עִם שְׁלֹמֹה, {{ב|וִיגַדֵּל אֶת כִּסְאוֹ מִכִּסֵּא|ומלכותו תהיה גדולה ויציבה יותר משהיתה מלכותו של}} אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ דָּוִד".<קטע סוף=א לז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|לח}} <קטע התחלה=א לח/>וַיֵּרֶד צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע {{ב|וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי|הקלעים (בחץ וקשת) של צבא דוד}}, וַיַּרְכִּבוּ אֶת שְׁלֹמֹה עַל פִּרְדַּת הַמֶּלֶךְ דָּוִד, וַיֹּלִכוּ אֹתוֹ עַל גִּחוֹן.<קטע סוף=א לח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|לט}} <קטע התחלה=א לט/>וַיִּקַּח צָדוֹק הַכֹּהֵן אֶת {{ב|קֶרֶן הַשֶּׁמֶן|קרן חלולה של חיה ממולאת בשמן זית}} {{ב|מִן הָאֹהֶל|מהאוהל של המשכן}}, וַיִּמְשַׁח אֶת שְׁלֹמֹה. וַיִּתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָר וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעָם: "יְחִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה"!<קטע סוף=א לט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מ}} <קטע התחלה=א מ/>וַיַּעֲלוּ כָל הָעָם אַחֲרָיו. וְהָעָם מְחַלְּלִים בַּחֲלִלִים וּשְׂמֵחִים שִׂמְחָה גְדוֹלָה, וַתִּבָּקַע הָאָרֶץ {{ב|בְּקוֹלָם|כביכול מרוב קולות השימחה שהם השמיעו}}.<קטע סוף=א מ/> {{איור|Horned Altar.jpg|180|מזבח עם "קרניים" ב[[W:תל באר שבע|תל באר שבע]]}} {{כותרת1|אדוניהו נבהל ואוחז בקרנות המזבח}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מא}} <קטע התחלה=א מא/>וַיִּשְׁמַע אֲדֹנִיָּהוּ וְכָל הַקְּרֻאִים אֲשֶׁר אִתּוֹ, וְהֵם {{ב|כִּלּוּ לֶאֱכֹל|בדיוק סיימו לאכול}}, וַיִּשְׁמַע יוֹאָב אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר וַיֹּאמֶר: "מַדּוּעַ קוֹל {{ב|הַקִּרְיָה|העיר (ירושלים)}} הוֹמָה"?<קטע סוף=א מא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מב}} <קטע התחלה=א מב/>עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר, וְהִנֵּה יוֹנָתָן בֶּן אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן בָּא. וַיֹּאמֶר אֲדֹנִיָּהוּ: "בֹּא, כִּי אִישׁ חַיִל אַתָּה, וְטוֹב תְּבַשֵּׂר".<קטע סוף=א מב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מג}} <קטע התחלה=א מג/>וַיַּעַן יוֹנָתָן וַיֹּאמֶר לַאֲדֹנִיָּהוּ: "{{ב|אֲבָל|אין לי בשורות טובות}} אֲדֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ דָּוִד הִמְלִיךְ אֶת שְׁלֹמֹה.<קטע סוף=א מג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מד}} <קטע התחלה=א מד/>וַיִּשְׁלַח אִתּוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת צָדוֹק הַכֹּהֵן וְאֶת נָתָן הַנָּבִיא וּבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי, וַיַּרְכִּבוּ אֹתוֹ עַל פִּרְדַּת הַמֶּלֶךְ.<קטע סוף=א מד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מה}} <קטע התחלה=א מה/>וַיִּמְשְׁחוּ אֹתוֹ צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא לְמֶלֶךְ בְּגִחוֹן. וַיַּעֲלוּ מִשָּׁם שְׂמֵחִים וַתֵּהֹם הַקִּרְיָה - הוּא הַקּוֹל אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם.<קטע סוף=א מה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מו}} <קטע התחלה=א מו/>וְגַם יָשַׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה.<קטע סוף=א מו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מז}} <קטע התחלה=א מז/>וְגַם בָּאוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ לְבָרֵךְ אֶת אֲדֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ דָּוִד לֵאמֹר: 'יֵיטֵב <small>(אלהיך)</small> אֱלֹהִים אֶת שֵׁם שְׁלֹמֹה מִשְּׁמֶךָ, וִיגַדֵּל אֶת כִּסְאוֹ מִכִּסְאֶךָ'. וַיִּשְׁתַּחוּ הַמֶּלֶךְ {{ב|עַל הַמִּשְׁכָּב|על מיטתו (לה', להודות על הבשורה)}}.<קטע סוף=א מז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מח}} <קטע התחלה=א מח/>וְגַם כָּכָה אָמַר הַמֶּלֶךְ: 'בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נָתַן הַיּוֹם יֹשֵׁב עַל כִּסְאִי {{ב|וְעֵינַי רֹאוֹת|וזכיתי לראות זאת בעיני}}' ".<קטע סוף=א מח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|מט}} <קטע התחלה=א מט/>{{ב|וַיֶּחֶרְדוּ|פחדו, איבדו את העשתונות}} וַיָּקֻמוּ כָּל הַקְּרֻאִים אֲשֶׁר לַאֲדֹנִיָּהוּ, וַיֵּלְכוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ.<קטע סוף=א מט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|נ}} <קטע התחלה=א נ/>וַאֲדֹנִיָּהוּ יָרֵא מִפְּנֵי שְׁלֹמֹה, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ {{ב|וַיַּחֲזֵק בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ|הלך והחזיק בפינות המזבח שבנה דוד בגורן ארוונה (סוף ספר שמואל), מתוך תקוה ששם לא יהרגו אותו ([[שמות כא יד]])}}.<קטע סוף=א נ/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|נא}} <קטע התחלה=א נא/>וַיֻּגַּד לִשְׁלֹמֹה לֵאמֹר: "הִנֵּה אֲדֹנִיָּהוּ יָרֵא אֶת הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וְהִנֵּה אָחַז בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ לֵאמֹר: 'יִשָּׁבַע לִי כַיּוֹם הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אִם יָמִית אֶת עַבְדּוֹ בֶּחָרֶב' ".<קטע סוף=א נא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|נב}} <קטע התחלה=א נב/>וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה: "אִם יִהְיֶה {{ב|לְבֶן חַיִל|לאיש חיל, נאמן למלכות}} - לֹא יִפֹּל מִשַּׂעֲרָתוֹ אָרְצָה, וְאִם רָעָה תִמָּצֵא בוֹ - וָמֵת".<קטע סוף=א נב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|א|נג}} <קטע התחלה=א נג/>וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וַיֹּרִדֻהוּ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ. וַיָּבֹא וַיִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה. וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁלֹמֹה: "לֵךְ לְבֵיתֶךָ". {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=א נג/> <קטע סוף=פרק א/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|א}} {{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א|||א|ב|הצג תמיד=1}} ==הערות== {{איור|Genealogy of the kings of Israel and Judah.jpg|400|טבלת עזר ללימוד ספר מלכים, לאחר [[W:פילוג ממלכת ישראל המאוחדת|פילוג ממלכת ישראל המאוחדת]]. לחץ להגדלה }} * "וְגַם הוּא טוֹב תֹּאַר מְאֹד, וְאֹתוֹ יָלְדָה אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם" (פסוק ו) - ניתן לפרש את המילים "וְגַם הוּא" כך: לא רק אבשלום היה יפה תואר (כמפורט ב[[שמואל ב יד כה]]) אלא גם אדוניהו. הרב אמנון בזק מסביר שאדוניהו אזר אומץ והמליך את עצמו בעקבות כך שראה שדוד חס על אבשלום גם לאחר שהרג את אמנון וגם לאחר המרד. הוא הסיק שיש לדוד חולשה ליופי חיצוני, ומכיוון שגם הוא יפה מאוד בוודאי יסלח לו דוד אם חטא בדבר כלשהו. * "...עִם יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה וְעִם אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן, וַיַּעְזְרוּ אַחֲרֵי אֲדֹנִיָּה" (פסוק ז) - אדוניהו נעזר בשני האנשים שהדיח דוד: יואב הודח לאחר שהרג את אבשלום ([[ש"ב יט, יד]]) והעדפת צדוק על פני אביתר נרמזת בכך שדוד דיבר אל צדוק והתעלם מאביתר ב[[ביאור:שמואל ב טו#כז|ש"ב טו, כז]]. * "בֹּא, כִּי אִישׁ חַיִל אַתָּה, וְטוֹב תְּבַשֵּׂר" (מב) - מטבע לשון, בדומה לנאמר על ידי דוד על אחימעץ: "אִישׁ טוֹב זֶה וְאֶל בְּשׂוֹרָה טוֹבָה יָבוֹא" ([[שמואל ב יח כז‎]]). בשני המקרים היו בפי המבשר דוקא בשורות רעות. '''ישנן הקבלות רבות בין פירקנו לבין מגילת אסתר:''' * בתחילת הפרק, עבדי המלך מחפשים עבורו נערה בתולה יפה - כך גם עבדי אחשורוש ב[[ביאור:אסתר ב|אסתר ב]] (וראו גם [[רש"י על משלי יג טז]]). * אדוניהו '''מתנשא''' בהסכמה-שבשתיקה מצד המלך - כך גם המן, שהמלך '''נשא''' אותו ב[[ביאור:אסתר ג|אסתר ג]]. * נתן מבקש מבת-שבע שתיכנס אל המלך כדי להשפיע עליו - כך גם מרדכי ביקש מאסתר להיכנס אל אחשורוש ב[[ביאור:אסתר ד|אסתר ד]]. * בת-שבע נכנסת אל דוד המלך ואומרת לו שהמלכת אדוניהו מסכנת את חייה ואת חיי בנה שלמה - כמו אסתר שאמרה לאחשורוש שהמן מאיים על חייה ועל חיי עמה ב[[ביאור:אסתר ז|אסתר ז]]. * דוד המלך מצווה להרכיב את שלמה על הפרדה שלו - כמו אחשורוש, שציווה להרכיב את מרדכי על הסוס שלו ב[[ביאור:אסתר ו|אסתר ו]]. * המלך דוד מצווה להמליך את שלמה במקום אדוניהו - כמו אחשורוש, שציווה לתת למרדכי את בית המן ב[[ביאור:אסתר ח|אסתר ח]]. * תומכי שלמה חוגגים ושמחים - כמו היהודים, החוגגים בימי משתה ושמחה ב[[ביאור:אסתר ט|אסתר ט]]. * המלך שלמה מאשים את אדוניהו שניסה לקחת את אבישג ומוציא אותו להורג (בפרק הבא) - כמו אחשורוש, שחשד בהמן שהוא מנסה לכבוש את אסתר והוציא אותו להורג ב[[ביאור:אסתר ז|אסתר ז]]. ==ראו גם== {{מיזמים|ויקיפדיה=אבישג השונמית}} {{מיזמים|ויקיפדיה=עליית שלמה למלוכה}} {{מיזמים|ויקימילון=אחז בקרנות המזבח}} 29yt8zki4f1wdado1nc25b9qbog9apx ביאור:מלכים א ב 106 60709 3002797 2977812 2026-04-03T05:39:33Z Ori229 476 הערה 3002797 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|ב|a09a02}} <קטע התחלה=פרק ב/> {{כותרת1|צוואת דוד לשלמה, מותו של דוד, ותחילת מלכות שלמה}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|א}} <קטע התחלה=ב א/>וַיִּקְרְבוּ יְמֵי דָוִד לָמוּת, וַיְצַו אֶת שְׁלֹמֹה בְנוֹ לֵאמֹר:<קטע סוף=ב א/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ב}} <קטע התחלה=ב ב/>"אָנֹכִי הֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ {{ב|כָּל הָאָרֶץ|בה הולכים כל האנשים, אל המוות}}, וְחָזַקְתָּ וְהָיִיתָ {{ב|לְאִישׁ|לגיבור}}.<קטע סוף=ב ב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ג}} <קטע התחלה=ב ג/>וְשָׁמַרְתָּ אֶת מִשְׁמֶרֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, לִשְׁמֹר חֻקֹּתָיו, מִצְ{{VAV WITH HOLAM HASER}}תָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְעֵדְ{{VAV WITH HOLAM HASER}}תָיו כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה, לְמַעַן {{ב|תַּשְׂכִּיל אֵת|תצליח ב-}} כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה וְאֵת כָּל אֲשֶׁר תִּפְנֶה שָׁם.<קטע סוף=ב ג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ד}} <קטע התחלה=ב ד/>לְמַעַן יָקִים יְהוָה אֶת דְּבָרוֹ אֲשֶׁר {{ב|דִּבֶּר|[[שמואל ב ז יא]]}} עָלַי לֵאמֹר: 'אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ אֶת דַּרְכָּם לָלֶכֶת לְפָנַי בֶּאֱמֶת בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם, לֵאמֹר {{ב|לֹא יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ|לא יפסיקו בניך}} {{ב|מֵעַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל|מלשבת על כיסא המלכות}}'.<קטע סוף=ב ד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ה}} <קטע התחלה=ב ה/>וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה, אֲשֶׁר עָשָׂה לִשְׁנֵי שָׂרֵי צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל, לְאַבְנֵר בֶּן נֵר וְלַעֲמָשָׂא בֶן יֶתֶר, וַיַּהַרְגֵם, וַיָּשֶׂם {{ב|דְּמֵי מִלְחָמָה בְּשָׁלֹם|שפך את הדם שלהם בזמן שלום כאילו היה זה זמן מלחמה}}, {{ב|וַיִּתֵּן דְּמֵי מִלְחָמָה בַּחֲגֹרָתוֹ|התגאה בדם האנשים שהרג, שניתז על חגורתו}} אֲשֶׁר בְּמָתְנָיו וּבְנַעֲלוֹ אֲשֶׁר בְּרַגְלָיו.<קטע סוף=ב ה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ו}} <קטע התחלה=ב ו/>וְעָשִׂיתָ {{ב|כְּחָכְמָתֶךָ|תגרום לו להתחייב מיתה בצורה מחוכמת}}, {{ב|וְלֹא תוֹרֵד שֵׂיבָתוֹ בְּשָׁלֹם שְׁאֹל|לא תיתן לו למות בשלווה (אלא תהרוג אותו)}}. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ב ו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ז}} <קטע התחלה=ב ז/>וְלִבְנֵי בַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי תַּעֲשֶׂה חֶסֶד וְהָיוּ בְּאֹכְלֵי שֻׁלְחָנֶךָ, {{ב|כִּי כֵן|על כי}} {{ב|קָרְבוּ|ראה [[שמואל ב יט לג]]}} אֵלַי בְּבָרְחִי מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם אָחִיךָ.<קטע סוף=ב ז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ח}} <קטע התחלה=ב ח/>וְהִנֵּה {{ב|עִמְּךָ|בסביבתך}} שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא בֶן הַיְמִינִי מִבַּחֻרִים, וְהוּא {{ב|קִלְלַנִי|"וְכֹה אָמַר שִׁמְעִי בְּקַלְלוֹ: צֵא, צֵא, אִישׁ הַדָּמִים וְאִישׁ הַבְּלִיָּעַל! הֵשִׁיב עָלֶיךָ ה' כֹּל דְּמֵי בֵית שָׁאוּל אֲשֶׁר מָלַכְתָּ תַּחְתָּיו, וַיִּתֵּן ה' אֶת הַמְּלוּכָה בְּיַד אַבְשָׁלוֹם בְּנֶךָ" - [[שמואל ב טז ז]]}} קְלָלָה {{ב|נִמְרֶצֶת|רעה וקשה}} בְּיוֹם לֶכְתִּי מַחֲנָיִם, {{ב|וְהוּא|אך מצד שני הוא התנצל והיה הראשון ש-}} יָרַד לִקְרָאתִי הַיַּרְדֵּן {{ב|וָאֶשָּׁבַע|"וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל שִׁמְעִי: 'לֹא תָמוּת'! וַיִּשָּׁבַע לוֹ הַמֶּלֶךְ" - [[שמואל ב יט כד]]}} לוֹ בַיהוָה לֵאמֹר: '{{ב|אִם|שלא (לשון של שבועה)}} אֲמִיתְךָ בֶּחָרֶב'.<קטע סוף=ב ח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ט}} <קטע התחלה=ב ט/>וְעַתָּה אַל {{ב|תְּנַקֵּהוּ|תתן לו להיות נקי לגמרי מעונש (כי הוא איש מסוכן ועלול להרע לך)}} כִּי אִישׁ חָכָם אָתָּה, וְיָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לּוֹ, {{ב|וְהוֹרַדְתָּ|ובמקרה הצורך, תהרגהו}} אֶת שֵׂיבָתוֹ בְּדָם שְׁאוֹל".<קטע סוף=ב ט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|י}} <קטע התחלה=ב י/>וַיִּשְׁכַּב דָּוִד עִם אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר בְּעִיר דָּוִד. {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=ב י/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יא}} <קטע התחלה=ב יא/>וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ דָּוִד עַל יִשְׂרָאֵל - אַרְבָּעִים שָׁנָה: בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ שֶׁבַע שָׁנִים, וּבִירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים.<קטע סוף=ב יא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יב}} <קטע התחלה=ב יב/>וּשְׁלֹמֹה יָשַׁב עַל כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו, {{ב|וַתִּכֹּן|היתה יציבה}} מַלְכֻתוֹ מְאֹד.<קטע סוף=ב יב/> {{כותרת1|אדוניהו מבקש את אבישג, ושלמה הורגו}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יג}} <קטע התחלה=ב יג/>וַיָּבֹא אֲדֹנִיָּהוּ בֶן חַגִּית אֶל בַּת שֶׁבַע אֵם שְׁלֹמֹה, וַתֹּאמֶר: "{{ב|הֲשָׁלוֹם בֹּאֶךָ|האם באת עם דברי שלום (שהרי בעבר מרד במלך)}}"? וַיֹּאמֶר: "שָׁלוֹם".<קטע סוף=ב יג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יד}} <קטע התחלה=ב יד/>וַיֹּאמֶר: "דָּבָר לִי אֵלָיִךְ", וַתֹּאמֶר: "דַּבֵּר".<קטע סוף=ב יד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|טו}} <קטע התחלה=ב טו/>וַיֹּאמֶר: "אַתְּ יָדַעַתְּ כִּי לִי הָיְתָה {{ב|הַמְּלוּכָה|זכות למלוך}}, וְעָלַי שָׂמוּ כָל יִשְׂרָאֵל פְּנֵיהֶם לִמְלֹךְ. וַתִּסֹּב הַמְּלוּכָה וַתְּהִי לְאָחִי, כִּי מֵיְהוָה הָיְתָה לּוֹ.<קטע סוף=ב טו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|טז}} <קטע התחלה=ב טז/>וְעַתָּה שְׁאֵלָה אַחַת אָנֹכִי שֹׁאֵל מֵאִתָּךְ, אַל תָּשִׁבִי אֶת פָּנָי". וַתֹּאמֶר אֵלָיו: "דַּבֵּר".<קטע סוף=ב טז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יז}} <קטע התחלה=ב יז/>וַיֹּאמֶר: "אִמְרִי נָא לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, {{ב|כִּי|ואני מבקש ממך שתדברי איתו כי הוא}} לֹא יָשִׁיב אֶת פָּנָיִךְ, {{ב|וְיִתֶּן לִי|בת שבע הבינה שזה בגלל שאבישג יפה, אך יתכן שאדוניהו רצה לערער בכך על שילטונו של שלמה (כפי שמשתמע מפסוק טו: "אַתְּ יָדַעַתְּ כִּי לִי הָיְתָה הַמְּלוּכָה, וְעָלַי שָׂמוּ כָל יִשְׂרָאֵל פְּנֵיהֶם לִמְלֹךְ")}} אֶת אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית לְאִשָּׁה".<קטע סוף=ב יז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יח}} <קטע התחלה=ב יח/>וַתֹּאמֶר בַּת שֶׁבַע: "טוֹב, אָנֹכִי אֲדַבֵּר עָלֶיךָ אֶל הַמֶּלֶךְ".<קטע סוף=ב יח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יט}} <קטע התחלה=ב יט/>וַתָּבֹא בַת שֶׁבַע אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְדַבֶּר לוֹ עַל אֲדֹנִיָּהוּ. וַיָּקָם הַמֶּלֶךְ לִקְרָאתָהּ {{ב|וַיִּשְׁתַּחוּ לָהּ|השתחווה לה, לכבד את אימו}}. וַיֵּשֶׁב עַל כִּסְאוֹ, וַיָּשֶׂם כִּסֵּא לְאֵם הַמֶּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לִימִינוֹ.<קטע סוף=ב יט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כ}} <קטע התחלה=ב כ/>וַתֹּאמֶר: "שְׁאֵלָה אַחַת קְטַנָּה אָנֹכִי שֹׁאֶלֶת מֵאִתָּךְ, אַל תָּשֶׁב אֶת פָּנָי". וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ: "שַׁאֲלִי אִמִּי, {{ב|כִּי|שהרי}} לֹא אָשִׁיב אֶת פָּנָיִךְ".<קטע סוף=ב כ/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כא}} <קטע התחלה=ב כא/>וַתֹּאמֶר: "יֻתַּן אֶת אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית, לַאֲדֹנִיָּהוּ אָחִיךָ לְאִשָּׁה".<קטע סוף=ב כא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כב}} <קטע התחלה=ב כב/>וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וַיֹּאמֶר לְאִמּוֹ: "וְלָמָה אַתְּ שֹׁאֶלֶת אֶת אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית לַאֲדֹנִיָּהוּ? {{ב|וְשַׁאֲלִי לוֹ|אולי תבקשי בשבילו (בלעג, באירוניה)}} אֶת הַמְּלוּכָה, כִּי הוּא אָחִי הַגָּדוֹל מִמֶּנִּי, {{ב|וְלוֹ|ויהיה השילטון בידיו}} {{ב|וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וּלְיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה|שהצטרפו אליו למרד - בפרק הקודם, פסוק ז}}". {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=ב כב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כג}} <קטע התחלה=ב כג/>וַיִּשָּׁבַע הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בַּיהוָה לֵאמֹר: "{{ב|כֹּה יַעֲשֶׂה לִּי אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִיף|מטבע לשון של קללה (במקור הביטוי כלל תיאור של הדבר הרע שיקרה לי אם אעבור על שבועתי, אך לאחר זמן נהגו רק לאמר ש"כֹּה" יעשה ה', ו"כֹה" יוסיף להרע לי, מבלי לאמר בפירוש את הדברים הרעים)}} כִּי {{ב|בְנַפְשׁוֹ|בסיכון נפשו}} דִּבֶּר אֲדֹנִיָּהוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.<קטע סוף=ב כג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כד}} <קטע התחלה=ב כד/>וְעַתָּה חַי יְהוָה אֲשֶׁר {{ב|הֱכִינַנִי|ביסס אותי}} <small>(ויושיביני)</small> וַיּוֹשִׁיבַנִי עַל כִּסֵּא דָּוִד אָבִי, וַאֲשֶׁר עָשָׂה לִי בַּיִת כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר, כִּי הַיּוֹם יוּמַת אֲדֹנִיָּהוּ".<קטע סוף=ב כד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כה}} <קטע התחלה=ב כה/>וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה {{ב|בְּיַד|ציווי שליחות ל-}} בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע, וַיִּפְגַּע בּוֹ וַיָּמֹת. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ב כה/> {{כותרת1|שלמה מגרש את אביתר הכהן}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כו}} <קטע התחלה=ב כו/>וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן אָמַר הַמֶּלֶךְ: "{{ב|עֲנָתֹת|לעיר 'ענתות'}} לֵךְ {{ב|עַל שָׂדֶיךָ|לעבוד את שדותיך}}, כִּי {{ב|אִישׁ מָוֶת|ראוי למיתה}} אָתָּה, {{ב|וּבַיּוֹם הַזֶּה|אך היום}} לֹא אֲמִיתֶךָ כִּי נָשָׂאתָ אֶת אֲרוֹן אֲדֹנָי יְהֹוִה לִפְנֵי דָּוִד אָבִי, וְכִי הִתְעַנִּיתָ בְּכֹל אֲשֶׁר הִתְעַנָּה אָבִי".<קטע סוף=ב כו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כז}} <קטע התחלה=ב כז/>וַיְגָרֶשׁ שְׁלֹמֹה אֶת אֶבְיָתָר מִהְיוֹת כֹּהֵן לַיהוָה, {{ב|לְמַלֵּא אֶת|ובכך התמלא}} דְּבַר יְהוָה אֲשֶׁר {{ב|דִּבֶּר|"וַיָּבֹא אִישׁ אֱלֹהִים אֶל עֵלִי, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: ...וְזֶה לְּךָ הָאוֹת אֲשֶׁר יָבֹא אֶל שְׁנֵי בָנֶיךָ, אֶל חָפְנִי וּפִינְחָס - בְּיוֹם אֶחָד יָמוּתוּ שְׁנֵיהֶם. וַהֲקִימֹתִי לִי כֹּהֵן נֶאֱמָן כַּאֲשֶׁר בִּלְבָבִי" - [[שמואל א ב לה]]}} עַל בֵּית עֵלִי בְּשִׁלֹה. {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=ב כז/> {{כותרת1|יואב אוחז בקרנות המזבח, אך שלמה מצווה להורגו שם}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כח}} <קטע התחלה=ב כח/>{{ב|וְהַשְּׁמֻעָה|על מיתת אדוניהו וגירוש אביתר}} בָּאָה עַד יוֹאָב, כִּי יוֹאָב נָטָה אַחֲרֵי אֲדֹנִיָּה, {{ב|וְאַחֲרֵי|אם כי אחרי}} אַבְשָׁלוֹם לֹא נָטָה, וַיָּנָס יוֹאָב אֶל אֹהֶל יְהוָה, {{ב|וַיַּחֲזֵק|כפי שעשה אדוניהו, בפרק הקודם}} בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ.<קטע סוף=ב כח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כט}} <קטע התחלה=ב כט/>וַיֻּגַּד לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כִּי נָס יוֹאָב אֶל אֹהֶל יְהוָה וְהִנֵּה אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ, וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה אֶת בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע לֵאמֹר: "לֵךְ פְּגַע בּוֹ".<קטע סוף=ב כט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ל}} <קטע התחלה=ב ל/>וַיָּבֹא בְנָיָהוּ אֶל אֹהֶל יְהוָה, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ: צֵא"! וַיֹּאמֶר: "לֹא, כִּי פֹה אָמוּת". וַיָּשֶׁב בְּנָיָהוּ אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר לֵאמֹר: "כֹּה דִבֶּר יוֹאָב וְכֹה עָנָנִי".<קטע סוף=ב ל/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לא}} <קטע התחלה=ב לא/>וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ: "עֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר וּפְגַע בּוֹ וּקְבַרְתּוֹ, {{ב|וַהֲסִירֹתָ|ובכך תסיר את האשמה (שמונחת עלי בכך שלא מחיתי על מעשיו)}} {{ב|דְּמֵי חִנָּם אֲשֶׁר שָׁפַךְ|את הדם ששפך לחינם}} יוֹאָב מֵעָלַי וּמֵעַל בֵּית אָבִי.<קטע סוף=ב לא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לב}} <קטע התחלה=ב לב/>וְהֵשִׁיב יְהוָה אֶת דָּמוֹ עַל רֹאשׁוֹ אֲשֶׁר פָּגַע בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים צַדִּקִים וְטֹבִים מִמֶּנּוּ, וַיַּהַרְגֵם בַּחֶרֶב, וְאָבִי דָוִד לֹא יָדָע - אֶת אַבְנֵר בֶּן נֵר שַׂר צְבָא יִשְׂרָאֵל, וְאֶת עֲמָשָׂא בֶן יֶתֶר שַׂר צְבָא יְהוּדָה.<קטע סוף=ב לב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לג}} <קטע התחלה=ב לג/>וְשָׁבוּ דְמֵיהֶם בְּרֹאשׁ יוֹאָב וּבְרֹאשׁ זַרְעוֹ לְעֹלָם. וּלְדָוִד וּלְזַרְעוֹ וּלְבֵיתוֹ וּלְכִסְאוֹ יִהְיֶה שָׁלוֹם עַד עוֹלָם מֵעִם יְהוָה".<קטע סוף=ב לג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לד}} <קטע התחלה=ב לד/>וַיַּעַל בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע וַיִּפְגַּע בּוֹ וַיְמִתֵהוּ, וַיִּקָּבֵר {{ב|בְּבֵיתוֹ בַּמִּדְבָּר|בשטח המרעה שליד עירו (כנראה בית לחם)}}.<קטע סוף=ב לד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לה}} <קטע התחלה=ב לה/>וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע תַּחְתָּיו עַל הַצָּבָא, וְאֶת צָדוֹק הַכֹּהֵן נָתַן הַמֶּלֶךְ תַּחַת אֶבְיָתָר.<קטע סוף=ב לה/> {{כותרת1|שמעי בן גרא מומת לאחר שלא עמד בתנאי העוצר ששם עליו שלמה}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לו}} <קטע התחלה=ב לו/>וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ וַיִּקְרָא לְשִׁמְעִי וַיֹּאמֶר לוֹ: "בְּנֵה לְךָ בַיִת בִּירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם וְיָשַׁבְתָּ שָׁם, וְלֹא תֵצֵא מִשָּׁם אָנֶה וָאָנָה.<קטע סוף=ב לו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לז}} <קטע התחלה=ב לז/>וְהָיָה בְּיוֹם צֵאתְךָ וְעָבַרְתָּ אֶת נַחַל קִדְרוֹן - יָדֹעַ תֵּדַע כִּי מוֹת תָּמוּת, דָּמְךָ יִהְיֶה בְרֹאשֶׁךָ".<קטע סוף=ב לז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לח}} <קטע התחלה=ב לח/>וַיֹּאמֶר שִׁמְעִי לַמֶּלֶךְ: "טוֹב הַדָּבָר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ - כֵּן יַעֲשֶׂה עַבְדֶּךָ". וַיֵּשֶׁב שִׁמְעִי בִּירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם יָמִים רַבִּים. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ב לח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לט}} <קטע התחלה=ב לט/>וַיְהִי מִקֵּץ שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וַיִּבְרְחוּ שְׁנֵי עֲבָדִים לְשִׁמְעִי אֶל אָכִישׁ בֶּן מַעֲכָה מֶלֶךְ גַּת. וַיַּגִּידוּ לְשִׁמְעִי לֵאמֹר "הִנֵּה עֲבָדֶיךָ בְּגַת".<קטע סוף=ב לט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מ}} <קטע התחלה=ב מ/>וַיָּקָם שִׁמְעִי, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ, וַיֵּלֶךְ גַּתָה אֶל אָכִישׁ לְבַקֵּשׁ אֶת עֲבָדָיו. וַיֵּלֶךְ שִׁמְעִי וַיָּבֵא אֶת עֲבָדָיו מִגַּת.<קטע סוף=ב מ/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מא}} <קטע התחלה=ב מא/>וַיֻּגַּד לִשְׁלֹמֹה, כִּי הָלַךְ שִׁמְעִי מִירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם גַּת וַיָּשֹׁב.<קטע סוף=ב מא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מב}} <קטע התחלה=ב מב/>וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ, וַיִּקְרָא לְשִׁמְעִי, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "הֲלוֹא הִשְׁבַּעְתִּיךָ בַיהוָה וָאָעִד בְּךָ לֵאמֹר: 'בְּיוֹם צֵאתְךָ וְהָלַכְתָּ אָנֶה וָאָנָה - יָדֹעַ תֵּדַע כִּי מוֹת תָּמוּת', וַתֹּאמֶר אֵלַי 'טוֹב הַדָּבָר, שָׁמָעְתִּי'.<קטע סוף=ב מב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מג}} <קטע התחלה=ב מג/>וּמַדּוּעַ לֹא שָׁמַרְתָּ אֵת {{ב|שְׁבֻעַת יְהוָה|השבועה שנשבעתי בשם ה'}}, וְאֶת הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוִּיתִי עָלֶיךָ".<קטע סוף=ב מג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מד}} <קטע התחלה=ב מד/>{{ב|וַיֹּאמֶר|לאחר ששמעי לא ענה המשיך שלמה לדבר}} הַמֶּלֶךְ אֶל שִׁמְעִי: "אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר {{ב|יָדַע לְבָבְךָ|הגה שיכלך}} אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְדָוִד אָבִי, וְהֵשִׁיב יְהוָה אֶת רָעָתְךָ בְּרֹאשֶׁךָ.<קטע סוף=ב מד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מה}} <קטע התחלה=ב מה/>{{ב|וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה|מדבר על עצמו בגוף שלישי}} בָּרוּךְ, וְכִסֵּא דָוִד יִהְיֶה נָכוֹן לִפְנֵי יְהוָה עַד עוֹלָם".<קטע סוף=ב מה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מו}} <קטע התחלה=ב מו/>וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע, וַיֵּצֵא וַיִּפְגַּע בּוֹ וַיָּמֹת. וְהַמַּמְלָכָה {{ב|נָכוֹנָה|התייצבה (כמו בפסוק יב)}} בְּיַד שְׁלֹמֹה.<קטע סוף=ב מו/> <קטע סוף=פרק ב/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|ב}} {{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א||א|ב|ג|הצג תמיד=1}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות== * "וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה, אֲשֶׁר עָשָׂה לִשְׁנֵי שָׂרֵי צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל, לְאַבְנֵר בֶּן נֵר וְלַעֲמָשָׂא בֶן יֶתֶר" (פסוק ה) - ** אבנר: "וַיְּשַׁלַּח דָּוִד אֶת אַבְנֵר וַיֵּלֶךְ בְּשָׁלוֹם... וַיֵּצֵא יוֹאָב מֵעִם דָּוִד, וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אַחֲרֵי אַבְנֵר... וַיַּכֵּהוּ" - [[ביאור:שמואל ב ג#כז|שמואל ב ג כז]]. ** עמשא: "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל עֲמָשָׂא: "הַזְעֶק לִי אֶת אִישׁ יְהוּדָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים, וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד"... וַעֲמָשָׂא לֹא נִשְׁמַר בַּחֶרֶב אֲשֶׁר בְּיַד יוֹאָב, וַיַּכֵּהוּ בָהּ" -[[ביאור:שמואל ב כ#י|שמואל ב כ י]]). ** יואב גם הרג את אבשלום בניגוד לציווי דוד ("וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת יוֹאָב...: לְאַט לִי לַנַּעַר לְאַבְשָׁלוֹם... וַיִּקַּח שְׁלֹשָׁה שְׁבָטִים בְּכַפּוֹ וַיִּתְקָעֵם בְּלֵב אַבְשָׁלוֹם" - [[ביאור:שמואל ב יח|שמואל ב יח]]) אך כפי הנראה דוד הבין שהיה זה נדרש לדיכוי המרד. * הריגתם של אבנר ועמשא נעשתה לפני זמן רב, ודוד לא נקם ביואב. נראה שכעת הוא מבקש משלמה להרוג אותו בעיקר בגלל שיואב היה בכיר בהאופוזיציה שבהנהגת אדוניהו כפי שנוכחנו בפרק הקודם, והדבר חשוב ליציבות מלכות שלמה. אלא שבגלל שעל מעשי יואב כבר חלה התיישנות צריך שלמה למצוא דרך מחוכמת להרוג אותו, "וְעָשִׂיתָ כְּחָכְמָתֶךָ". * גם לגבי שמעי בן גרא מצווה דוד את שלמה למצא עילה מחוכמת כדי להרוג אותו, ומסתבר שגם הוא היה חלק מהאופוזיציה (בפרק הקודם הוזכר "שמעי" ובעל המצודות כותב שם "אולי הוא שמעי בן גרא"). בכל אופן, בסוף פירקנו, לאחר ששלמה הורג את שניהם (ואת אדוניהו), אין יותר אופוזיציה לשלמה והמקרא מסכם: "וְהַמַּמְלָכָה נָכוֹנָה בְּיַד שְׁלֹמֹה". * "וַיְגָרֶשׁ שְׁלֹמֹה אֶת אֶבְיָתָר מִהְיוֹת כֹּהֵן לַיהוָה, לְמַלֵּא אֶת דְּבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר עַל בֵּית עֵלִי בְּשִׁלֹה... וְאֶת צָדוֹק הַכֹּהֵן נָתַן הַמֶּלֶךְ תַּחַת אֶבְיָתָר" (פסוק כז) - לגבי העברת הכהונה והשלכותיה ראו הערה ב[[ביאור:שמואל א ב|שמואל א ב]] ==ראו גם== {{מיזמים|ויקיפדיה=צוואת דוד}} {{מיזמים|ויקיפדיה=קבר דוד}} ib5g7bc0o35dxr2aljnz3fah8da95jc 3002830 3002797 2026-04-03T09:25:21Z Ori229 476 הערה - עבר מוקדם 3002830 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|ב|a09a02}} <קטע התחלה=פרק ב/> {{כותרת1|צוואת דוד לשלמה, מותו של דוד, ותחילת מלכות שלמה}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|א}} <קטע התחלה=ב א/>וַיִּקְרְבוּ יְמֵי דָוִד לָמוּת, וַיְצַו אֶת שְׁלֹמֹה בְנוֹ לֵאמֹר:<קטע סוף=ב א/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ב}} <קטע התחלה=ב ב/>"אָנֹכִי הֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ {{ב|כָּל הָאָרֶץ|בה הולכים כל האנשים, אל המוות}}, וְחָזַקְתָּ וְהָיִיתָ {{ב|לְאִישׁ|לגיבור}}.<קטע סוף=ב ב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ג}} <קטע התחלה=ב ג/>וְשָׁמַרְתָּ אֶת מִשְׁמֶרֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, לִשְׁמֹר חֻקֹּתָיו, מִצְ{{VAV WITH HOLAM HASER}}תָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְעֵדְ{{VAV WITH HOLAM HASER}}תָיו כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה, לְמַעַן {{ב|תַּשְׂכִּיל אֵת|תצליח ב-}} כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה וְאֵת כָּל אֲשֶׁר תִּפְנֶה שָׁם.<קטע סוף=ב ג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ד}} <קטע התחלה=ב ד/>לְמַעַן יָקִים יְהוָה אֶת דְּבָרוֹ אֲשֶׁר {{ב|דִּבֶּר|[[שמואל ב ז יא]]}} עָלַי לֵאמֹר: 'אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ אֶת דַּרְכָּם לָלֶכֶת לְפָנַי בֶּאֱמֶת בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם, לֵאמֹר {{ב|לֹא יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ|לא יפסיקו בניך}} {{ב|מֵעַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל|מלשבת על כיסא המלכות}}'.<קטע סוף=ב ד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ה}} <קטע התחלה=ב ה/>וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה, אֲשֶׁר עָשָׂה לִשְׁנֵי שָׂרֵי צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל, לְאַבְנֵר בֶּן נֵר וְלַעֲמָשָׂא בֶן יֶתֶר, וַיַּהַרְגֵם, וַיָּשֶׂם {{ב|דְּמֵי מִלְחָמָה בְּשָׁלֹם|שפך את הדם שלהם בזמן שלום כאילו היה זה זמן מלחמה}}, {{ב|וַיִּתֵּן דְּמֵי מִלְחָמָה בַּחֲגֹרָתוֹ|התגאה בדם האנשים שהרג, שניתז על חגורתו}} אֲשֶׁר בְּמָתְנָיו וּבְנַעֲלוֹ אֲשֶׁר בְּרַגְלָיו.<קטע סוף=ב ה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ו}} <קטע התחלה=ב ו/>וְעָשִׂיתָ {{ב|כְּחָכְמָתֶךָ|תגרום לו להתחייב מיתה בצורה מחוכמת}}, {{ב|וְלֹא תוֹרֵד שֵׂיבָתוֹ בְּשָׁלֹם שְׁאֹל|לא תיתן לו למות בשלווה (אלא תהרוג אותו)}}. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ב ו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ז}} <קטע התחלה=ב ז/>וְלִבְנֵי בַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי תַּעֲשֶׂה חֶסֶד וְהָיוּ בְּאֹכְלֵי שֻׁלְחָנֶךָ, {{ב|כִּי כֵן|על כי}} {{ב|קָרְבוּ|ראה [[שמואל ב יט לג]]}} אֵלַי בְּבָרְחִי מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם אָחִיךָ.<קטע סוף=ב ז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ח}} <קטע התחלה=ב ח/>וְהִנֵּה {{ב|עִמְּךָ|בסביבתך}} שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא בֶן הַיְמִינִי מִבַּחֻרִים, וְהוּא {{ב|קִלְלַנִי|"וְכֹה אָמַר שִׁמְעִי בְּקַלְלוֹ: צֵא, צֵא, אִישׁ הַדָּמִים וְאִישׁ הַבְּלִיָּעַל! הֵשִׁיב עָלֶיךָ ה' כֹּל דְּמֵי בֵית שָׁאוּל אֲשֶׁר מָלַכְתָּ תַּחְתָּיו, וַיִּתֵּן ה' אֶת הַמְּלוּכָה בְּיַד אַבְשָׁלוֹם בְּנֶךָ" - [[שמואל ב טז ז]]}} קְלָלָה {{ב|נִמְרֶצֶת|רעה וקשה}} בְּיוֹם לֶכְתִּי מַחֲנָיִם, {{ב|וְהוּא|אך מצד שני הוא התנצל והיה הראשון ש-}} יָרַד לִקְרָאתִי הַיַּרְדֵּן {{ב|וָאֶשָּׁבַע|"וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל שִׁמְעִי: 'לֹא תָמוּת'! וַיִּשָּׁבַע לוֹ הַמֶּלֶךְ" - [[שמואל ב יט כד]]}} לוֹ בַיהוָה לֵאמֹר: '{{ב|אִם|שלא (לשון של שבועה)}} אֲמִיתְךָ בֶּחָרֶב'.<קטע סוף=ב ח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ט}} <קטע התחלה=ב ט/>וְעַתָּה אַל {{ב|תְּנַקֵּהוּ|תתן לו להיות נקי לגמרי מעונש (כי הוא איש מסוכן ועלול להרע לך)}} כִּי אִישׁ חָכָם אָתָּה, וְיָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לּוֹ, {{ב|וְהוֹרַדְתָּ|ובמקרה הצורך, תהרגהו}} אֶת שֵׂיבָתוֹ בְּדָם שְׁאוֹל".<קטע סוף=ב ט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|י}} <קטע התחלה=ב י/>וַיִּשְׁכַּב דָּוִד עִם אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר בְּעִיר דָּוִד. {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=ב י/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יא}} <קטע התחלה=ב יא/>וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ דָּוִד עַל יִשְׂרָאֵל - אַרְבָּעִים שָׁנָה: בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ שֶׁבַע שָׁנִים, וּבִירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים.<קטע סוף=ב יא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יב}} <קטע התחלה=ב יב/>וּשְׁלֹמֹה יָשַׁב עַל כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו, {{ב|וַתִּכֹּן|היתה יציבה}} מַלְכֻתוֹ מְאֹד.<קטע סוף=ב יב/> {{כותרת1|אדוניהו מבקש את אבישג, ושלמה הורגו}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יג}} <קטע התחלה=ב יג/>וַיָּבֹא אֲדֹנִיָּהוּ בֶן חַגִּית אֶל בַּת שֶׁבַע אֵם שְׁלֹמֹה, וַתֹּאמֶר: "{{ב|הֲשָׁלוֹם בֹּאֶךָ|האם באת עם דברי שלום (שהרי בעבר מרד במלך)}}"? וַיֹּאמֶר: "שָׁלוֹם".<קטע סוף=ב יג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יד}} <קטע התחלה=ב יד/>וַיֹּאמֶר: "דָּבָר לִי אֵלָיִךְ", וַתֹּאמֶר: "דַּבֵּר".<קטע סוף=ב יד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|טו}} <קטע התחלה=ב טו/>וַיֹּאמֶר: "אַתְּ יָדַעַתְּ כִּי לִי הָיְתָה {{ב|הַמְּלוּכָה|זכות למלוך}}, וְעָלַי שָׂמוּ כָל יִשְׂרָאֵל פְּנֵיהֶם לִמְלֹךְ. וַתִּסֹּב הַמְּלוּכָה וַתְּהִי לְאָחִי, כִּי מֵיְהוָה הָיְתָה לּוֹ.<קטע סוף=ב טו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|טז}} <קטע התחלה=ב טז/>וְעַתָּה שְׁאֵלָה אַחַת אָנֹכִי שֹׁאֵל מֵאִתָּךְ, אַל תָּשִׁבִי אֶת פָּנָי". וַתֹּאמֶר אֵלָיו: "דַּבֵּר".<קטע סוף=ב טז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יז}} <קטע התחלה=ב יז/>וַיֹּאמֶר: "אִמְרִי נָא לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, {{ב|כִּי|ואני מבקש ממך שתדברי איתו כי הוא}} לֹא יָשִׁיב אֶת פָּנָיִךְ, {{ב|וְיִתֶּן לִי|בת שבע הבינה שזה בגלל שאבישג יפה, אך יתכן שאדוניהו רצה לערער בכך על שילטונו של שלמה (כפי שמשתמע מפסוק טו: "אַתְּ יָדַעַתְּ כִּי לִי הָיְתָה הַמְּלוּכָה, וְעָלַי שָׂמוּ כָל יִשְׂרָאֵל פְּנֵיהֶם לִמְלֹךְ")}} אֶת אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית לְאִשָּׁה".<קטע סוף=ב יז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יח}} <קטע התחלה=ב יח/>וַתֹּאמֶר בַּת שֶׁבַע: "טוֹב, אָנֹכִי אֲדַבֵּר עָלֶיךָ אֶל הַמֶּלֶךְ".<קטע סוף=ב יח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יט}} <קטע התחלה=ב יט/>וַתָּבֹא בַת שֶׁבַע אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְדַבֶּר לוֹ עַל אֲדֹנִיָּהוּ. וַיָּקָם הַמֶּלֶךְ לִקְרָאתָהּ {{ב|וַיִּשְׁתַּחוּ לָהּ|השתחווה לה, לכבד את אימו}}. וַיֵּשֶׁב עַל כִּסְאוֹ, וַיָּשֶׂם כִּסֵּא לְאֵם הַמֶּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לִימִינוֹ.<קטע סוף=ב יט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כ}} <קטע התחלה=ב כ/>וַתֹּאמֶר: "שְׁאֵלָה אַחַת קְטַנָּה אָנֹכִי שֹׁאֶלֶת מֵאִתָּךְ, אַל תָּשֶׁב אֶת פָּנָי". וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ: "שַׁאֲלִי אִמִּי, {{ב|כִּי|שהרי}} לֹא אָשִׁיב אֶת פָּנָיִךְ".<קטע סוף=ב כ/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כא}} <קטע התחלה=ב כא/>וַתֹּאמֶר: "יֻתַּן אֶת אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית, לַאֲדֹנִיָּהוּ אָחִיךָ לְאִשָּׁה".<קטע סוף=ב כא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כב}} <קטע התחלה=ב כב/>וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וַיֹּאמֶר לְאִמּוֹ: "וְלָמָה אַתְּ שֹׁאֶלֶת אֶת אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית לַאֲדֹנִיָּהוּ? {{ב|וְשַׁאֲלִי לוֹ|אולי תבקשי בשבילו (בלעג, באירוניה)}} אֶת הַמְּלוּכָה, כִּי הוּא אָחִי הַגָּדוֹל מִמֶּנִּי, {{ב|וְלוֹ|ויהיה השילטון בידיו}} {{ב|וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וּלְיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה|שהצטרפו אליו למרד - בפרק הקודם, פסוק ז}}". {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=ב כב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כג}} <קטע התחלה=ב כג/>וַיִּשָּׁבַע הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בַּיהוָה לֵאמֹר: "{{ב|כֹּה יַעֲשֶׂה לִּי אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִיף|מטבע לשון של קללה (במקור הביטוי כלל תיאור של הדבר הרע שיקרה לי אם אעבור על שבועתי, אך לאחר זמן נהגו רק לאמר ש"כֹּה" יעשה ה', ו"כֹה" יוסיף להרע לי, מבלי לאמר בפירוש את הדברים הרעים)}} כִּי {{ב|בְנַפְשׁוֹ|בסיכון נפשו}} דִּבֶּר אֲדֹנִיָּהוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.<קטע סוף=ב כג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כד}} <קטע התחלה=ב כד/>וְעַתָּה חַי יְהוָה אֲשֶׁר {{ב|הֱכִינַנִי|ביסס אותי}} <small>(ויושיביני)</small> וַיּוֹשִׁיבַנִי עַל כִּסֵּא דָּוִד אָבִי, וַאֲשֶׁר עָשָׂה לִי בַּיִת כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר, כִּי הַיּוֹם יוּמַת אֲדֹנִיָּהוּ".<קטע סוף=ב כד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כה}} <קטע התחלה=ב כה/>וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה {{ב|בְּיַד|ציווי שליחות ל-}} בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע, וַיִּפְגַּע בּוֹ וַיָּמֹת. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ב כה/> {{כותרת1|שלמה מגרש את אביתר הכהן}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כו}} <קטע התחלה=ב כו/>וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן אָמַר הַמֶּלֶךְ: "{{ב|עֲנָתֹת|לעיר 'ענתות'}} לֵךְ {{ב|עַל שָׂדֶיךָ|לעבוד את שדותיך}}, כִּי {{ב|אִישׁ מָוֶת|ראוי למיתה}} אָתָּה, {{ב|וּבַיּוֹם הַזֶּה|אך היום}} לֹא אֲמִיתֶךָ כִּי נָשָׂאתָ אֶת אֲרוֹן אֲדֹנָי יְהֹוִה לִפְנֵי דָּוִד אָבִי, וְכִי הִתְעַנִּיתָ בְּכֹל אֲשֶׁר הִתְעַנָּה אָבִי".<קטע סוף=ב כו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כז}} <קטע התחלה=ב כז/>וַיְגָרֶשׁ שְׁלֹמֹה אֶת אֶבְיָתָר מִהְיוֹת כֹּהֵן לַיהוָה, {{ב|לְמַלֵּא אֶת|ובכך התמלא}} דְּבַר יְהוָה אֲשֶׁר {{ב|דִּבֶּר|"וַיָּבֹא אִישׁ אֱלֹהִים אֶל עֵלִי, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: ...וְזֶה לְּךָ הָאוֹת אֲשֶׁר יָבֹא אֶל שְׁנֵי בָנֶיךָ, אֶל חָפְנִי וּפִינְחָס - בְּיוֹם אֶחָד יָמוּתוּ שְׁנֵיהֶם. וַהֲקִימֹתִי לִי כֹּהֵן נֶאֱמָן כַּאֲשֶׁר בִּלְבָבִי" - [[שמואל א ב לה]]}} עַל בֵּית עֵלִי בְּשִׁלֹה. {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=ב כז/> {{כותרת1|יואב אוחז בקרנות המזבח, אך שלמה מצווה להורגו שם}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כח}} <קטע התחלה=ב כח/>{{ב|וְהַשְּׁמֻעָה|על מיתת אדוניהו וגירוש אביתר}} בָּאָה עַד יוֹאָב, כִּי יוֹאָב נָטָה אַחֲרֵי אֲדֹנִיָּה, {{ב|וְאַחֲרֵי|אם כי אחרי}} אַבְשָׁלוֹם לֹא נָטָה, וַיָּנָס יוֹאָב אֶל אֹהֶל יְהוָה, {{ב|וַיַּחֲזֵק|כפי שעשה אדוניהו, בפרק הקודם}} בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ.<קטע סוף=ב כח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כט}} <קטע התחלה=ב כט/>וַיֻּגַּד לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כִּי נָס יוֹאָב אֶל אֹהֶל יְהוָה וְהִנֵּה אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ, וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה אֶת בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע לֵאמֹר: "לֵךְ פְּגַע בּוֹ".<קטע סוף=ב כט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ל}} <קטע התחלה=ב ל/>וַיָּבֹא בְנָיָהוּ אֶל אֹהֶל יְהוָה, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ: צֵא"! וַיֹּאמֶר: "לֹא, כִּי פֹה אָמוּת". וַיָּשֶׁב בְּנָיָהוּ אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר לֵאמֹר: "כֹּה דִבֶּר יוֹאָב וְכֹה עָנָנִי".<קטע סוף=ב ל/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לא}} <קטע התחלה=ב לא/>וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ: "עֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר וּפְגַע בּוֹ וּקְבַרְתּוֹ, {{ב|וַהֲסִירֹתָ|ובכך תסיר את האשמה (שמונחת עלי בכך שלא מחיתי על מעשיו)}} {{ב|דְּמֵי חִנָּם אֲשֶׁר שָׁפַךְ|את הדם ששפך לחינם}} יוֹאָב מֵעָלַי וּמֵעַל בֵּית אָבִי.<קטע סוף=ב לא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לב}} <קטע התחלה=ב לב/>וְהֵשִׁיב יְהוָה אֶת דָּמוֹ עַל רֹאשׁוֹ אֲשֶׁר פָּגַע בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים צַדִּקִים וְטֹבִים מִמֶּנּוּ, וַיַּהַרְגֵם בַּחֶרֶב, וְאָבִי דָוִד לֹא יָדָע - אֶת אַבְנֵר בֶּן נֵר שַׂר צְבָא יִשְׂרָאֵל, וְאֶת עֲמָשָׂא בֶן יֶתֶר שַׂר צְבָא יְהוּדָה.<קטע סוף=ב לב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לג}} <קטע התחלה=ב לג/>וְשָׁבוּ דְמֵיהֶם בְּרֹאשׁ יוֹאָב וּבְרֹאשׁ זַרְעוֹ לְעֹלָם. וּלְדָוִד וּלְזַרְעוֹ וּלְבֵיתוֹ וּלְכִסְאוֹ יִהְיֶה שָׁלוֹם עַד עוֹלָם מֵעִם יְהוָה".<קטע סוף=ב לג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לד}} <קטע התחלה=ב לד/>וַיַּעַל בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע וַיִּפְגַּע בּוֹ וַיְמִתֵהוּ, וַיִּקָּבֵר {{ב|בְּבֵיתוֹ בַּמִּדְבָּר|בשטח המרעה שליד עירו (כנראה בית לחם)}}.<קטע סוף=ב לד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לה}} <קטע התחלה=ב לה/>וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע תַּחְתָּיו עַל הַצָּבָא, וְאֶת צָדוֹק הַכֹּהֵן נָתַן הַמֶּלֶךְ תַּחַת אֶבְיָתָר.<קטע סוף=ב לה/> {{כותרת1|שמעי בן גרא מומת לאחר שלא עמד בתנאי העוצר ששם עליו שלמה}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לו}} <קטע התחלה=ב לו/>וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ וַיִּקְרָא לְשִׁמְעִי וַיֹּאמֶר לוֹ: "בְּנֵה לְךָ בַיִת בִּירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם וְיָשַׁבְתָּ שָׁם, וְלֹא תֵצֵא מִשָּׁם אָנֶה וָאָנָה.<קטע סוף=ב לו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לז}} <קטע התחלה=ב לז/>וְהָיָה בְּיוֹם צֵאתְךָ וְעָבַרְתָּ אֶת נַחַל קִדְרוֹן - יָדֹעַ תֵּדַע כִּי מוֹת תָּמוּת, דָּמְךָ יִהְיֶה בְרֹאשֶׁךָ".<קטע סוף=ב לז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לח}} <קטע התחלה=ב לח/>וַיֹּאמֶר שִׁמְעִי לַמֶּלֶךְ: "טוֹב הַדָּבָר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ - כֵּן יַעֲשֶׂה עַבְדֶּךָ". וַיֵּשֶׁב שִׁמְעִי בִּירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם יָמִים רַבִּים. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ב לח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לט}} <קטע התחלה=ב לט/>וַיְהִי מִקֵּץ שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וַיִּבְרְחוּ שְׁנֵי עֲבָדִים לְשִׁמְעִי אֶל אָכִישׁ בֶּן מַעֲכָה מֶלֶךְ גַּת. וַיַּגִּידוּ לְשִׁמְעִי לֵאמֹר "הִנֵּה עֲבָדֶיךָ בְּגַת".<קטע סוף=ב לט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מ}} <קטע התחלה=ב מ/>וַיָּקָם שִׁמְעִי, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ, וַיֵּלֶךְ גַּתָה אֶל אָכִישׁ לְבַקֵּשׁ אֶת עֲבָדָיו. וַיֵּלֶךְ שִׁמְעִי וַיָּבֵא אֶת עֲבָדָיו מִגַּת.<קטע סוף=ב מ/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מא}} <קטע התחלה=ב מא/>וַיֻּגַּד לִשְׁלֹמֹה, כִּי הָלַךְ שִׁמְעִי מִירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם גַּת וַיָּשֹׁב.<קטע סוף=ב מא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מב}} <קטע התחלה=ב מב/>וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ, וַיִּקְרָא לְשִׁמְעִי, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "הֲלוֹא הִשְׁבַּעְתִּיךָ בַיהוָה וָאָעִד בְּךָ לֵאמֹר: 'בְּיוֹם צֵאתְךָ וְהָלַכְתָּ אָנֶה וָאָנָה - יָדֹעַ תֵּדַע כִּי מוֹת תָּמוּת', וַתֹּאמֶר אֵלַי 'טוֹב הַדָּבָר, שָׁמָעְתִּי'.<קטע סוף=ב מב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מג}} <קטע התחלה=ב מג/>וּמַדּוּעַ לֹא שָׁמַרְתָּ אֵת {{ב|שְׁבֻעַת יְהוָה|השבועה שנשבעתי בשם ה'}}, וְאֶת הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוִּיתִי עָלֶיךָ".<קטע סוף=ב מג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מד}} <קטע התחלה=ב מד/>{{ב|וַיֹּאמֶר|לאחר ששמעי לא ענה המשיך שלמה לדבר}} הַמֶּלֶךְ אֶל שִׁמְעִי: "אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר {{ב|יָדַע לְבָבְךָ|הגה שיכלך}} אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְדָוִד אָבִי, וְהֵשִׁיב יְהוָה אֶת רָעָתְךָ בְּרֹאשֶׁךָ.<קטע סוף=ב מד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מה}} <קטע התחלה=ב מה/>{{ב|וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה|מדבר על עצמו בגוף שלישי}} בָּרוּךְ, וְכִסֵּא דָוִד יִהְיֶה נָכוֹן לִפְנֵי יְהוָה עַד עוֹלָם".<קטע סוף=ב מה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מו}} <קטע התחלה=ב מו/>וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע, וַיֵּצֵא וַיִּפְגַּע בּוֹ וַיָּמֹת. וְהַמַּמְלָכָה {{ב|נָכוֹנָה|התייצבה (כמו בפסוק יב)}} בְּיַד שְׁלֹמֹה.<קטע סוף=ב מו/> <קטע סוף=פרק ב/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|ב}} {{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א||א|ב|ג|הצג תמיד=1}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות== * "וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה, אֲשֶׁר עָשָׂה לִשְׁנֵי שָׂרֵי צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל, לְאַבְנֵר בֶּן נֵר וְלַעֲמָשָׂא בֶן יֶתֶר" (פסוק ה) - ** אבנר: "וַיְּשַׁלַּח דָּוִד אֶת אַבְנֵר וַיֵּלֶךְ בְּשָׁלוֹם... וַיֵּצֵא יוֹאָב מֵעִם דָּוִד, וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אַחֲרֵי אַבְנֵר... וַיַּכֵּהוּ" - [[ביאור:שמואל ב ג#כז|שמואל ב ג כז]]. ** עמשא: "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל עֲמָשָׂא: "הַזְעֶק לִי אֶת אִישׁ יְהוּדָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים, וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד"... וַעֲמָשָׂא לֹא נִשְׁמַר בַּחֶרֶב אֲשֶׁר בְּיַד יוֹאָב, וַיַּכֵּהוּ בָהּ" -[[ביאור:שמואל ב כ#י|שמואל ב כ י]]). ** יואב גם הרג את אבשלום בניגוד לציווי דוד ("וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת יוֹאָב...: לְאַט לִי לַנַּעַר לְאַבְשָׁלוֹם... וַיִּקַּח שְׁלֹשָׁה שְׁבָטִים בְּכַפּוֹ וַיִּתְקָעֵם בְּלֵב אַבְשָׁלוֹם" - [[ביאור:שמואל ב יח|שמואל ב יח]]) אך כפי הנראה דוד הבין שהיה זה נדרש לדיכוי המרד. * הריגתם של אבנר ועמשא נעשתה לפני זמן רב, ודוד לא נקם ביואב. נראה שכעת הוא מבקש משלמה להרוג אותו בעיקר בגלל שיואב היה בכיר בהאופוזיציה שבהנהגת אדוניהו כפי שנוכחנו בפרק הקודם, והדבר חשוב ליציבות מלכות שלמה. אלא שבגלל שעל מעשי יואב כבר חלה התיישנות צריך שלמה למצוא דרך מחוכמת להרוג אותו, "וְעָשִׂיתָ כְּחָכְמָתֶךָ". * גם לגבי שמעי בן גרא מצווה דוד את שלמה למצא עילה מחוכמת כדי להרוג אותו, ומסתבר שגם הוא היה חלק מהאופוזיציה (בפרק הקודם הוזכר "שמעי" ובעל המצודות כותב שם "אולי הוא שמעי בן גרא"). בכל אופן, בסוף פירקנו, לאחר ששלמה הורג את שניהם (ואת אדוניהו), אין יותר אופוזיציה לשלמה והמקרא מסכם: "וְהַמַּמְלָכָה נָכוֹנָה בְּיַד שְׁלֹמֹה". * "וּשְׁלֹמֹה יָשַׁב עַל כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו" (פסוק יב) - [[ביאור:עבר רחוק|עבר רחוק]], שהרי כבר הומלך בפרק הקודם. * "וַיְגָרֶשׁ שְׁלֹמֹה אֶת אֶבְיָתָר מִהְיוֹת כֹּהֵן לַיהוָה, לְמַלֵּא אֶת דְּבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר עַל בֵּית עֵלִי בְּשִׁלֹה... וְאֶת צָדוֹק הַכֹּהֵן נָתַן הַמֶּלֶךְ תַּחַת אֶבְיָתָר" (פסוק כז) - לגבי העברת הכהונה והשלכותיה ראו הערה ב[[ביאור:שמואל א ב|שמואל א ב]] ==ראו גם== {{מיזמים|ויקיפדיה=צוואת דוד}} {{מיזמים|ויקיפדיה=קבר דוד}} ro4g4oedt92n0iwfna9u1ghq9qlae48 3002835 3002830 2026-04-03T09:47:04Z Ori229 476 הערה 3002835 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|ב|a09a02}} <קטע התחלה=פרק ב/> {{כותרת1|צוואת דוד לשלמה, מותו של דוד, ותחילת מלכות שלמה}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|א}} <קטע התחלה=ב א/>וַיִּקְרְבוּ יְמֵי דָוִד לָמוּת, וַיְצַו אֶת שְׁלֹמֹה בְנוֹ לֵאמֹר:<קטע סוף=ב א/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ב}} <קטע התחלה=ב ב/>"אָנֹכִי הֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ {{ב|כָּל הָאָרֶץ|בה הולכים כל האנשים, אל המוות}}, וְחָזַקְתָּ וְהָיִיתָ {{ב|לְאִישׁ|לגיבור}}.<קטע סוף=ב ב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ג}} <קטע התחלה=ב ג/>וְשָׁמַרְתָּ אֶת מִשְׁמֶרֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, לִשְׁמֹר חֻקֹּתָיו, מִצְ{{VAV WITH HOLAM HASER}}תָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְעֵדְ{{VAV WITH HOLAM HASER}}תָיו כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה, לְמַעַן {{ב|תַּשְׂכִּיל אֵת|תצליח ב-}} כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה וְאֵת כָּל אֲשֶׁר תִּפְנֶה שָׁם.<קטע סוף=ב ג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ד}} <קטע התחלה=ב ד/>לְמַעַן יָקִים יְהוָה אֶת דְּבָרוֹ אֲשֶׁר {{ב|דִּבֶּר|[[שמואל ב ז יא]]}} עָלַי לֵאמֹר: 'אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ אֶת דַּרְכָּם לָלֶכֶת לְפָנַי בֶּאֱמֶת בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם, לֵאמֹר {{ב|לֹא יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ|לא יפסיקו בניך}} {{ב|מֵעַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל|מלשבת על כיסא המלכות}}'.<קטע סוף=ב ד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ה}} <קטע התחלה=ב ה/>וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה, אֲשֶׁר עָשָׂה לִשְׁנֵי שָׂרֵי צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל, לְאַבְנֵר בֶּן נֵר וְלַעֲמָשָׂא בֶן יֶתֶר, וַיַּהַרְגֵם, וַיָּשֶׂם {{ב|דְּמֵי מִלְחָמָה בְּשָׁלֹם|שפך את הדם שלהם בזמן שלום כאילו היה זה זמן מלחמה}}, {{ב|וַיִּתֵּן דְּמֵי מִלְחָמָה בַּחֲגֹרָתוֹ|התגאה בדם האנשים שהרג, שניתז על חגורתו}} אֲשֶׁר בְּמָתְנָיו וּבְנַעֲלוֹ אֲשֶׁר בְּרַגְלָיו.<קטע סוף=ב ה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ו}} <קטע התחלה=ב ו/>וְעָשִׂיתָ {{ב|כְּחָכְמָתֶךָ|תגרום לו להתחייב מיתה בצורה מחוכמת}}, {{ב|וְלֹא תוֹרֵד שֵׂיבָתוֹ בְּשָׁלֹם שְׁאֹל|לא תיתן לו למות בשלווה (אלא תהרוג אותו)}}. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ב ו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ז}} <קטע התחלה=ב ז/>וְלִבְנֵי בַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי תַּעֲשֶׂה חֶסֶד וְהָיוּ בְּאֹכְלֵי שֻׁלְחָנֶךָ, {{ב|כִּי כֵן|על כי}} {{ב|קָרְבוּ|ראה [[שמואל ב יט לג]]}} אֵלַי בְּבָרְחִי מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם אָחִיךָ.<קטע סוף=ב ז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ח}} <קטע התחלה=ב ח/>וְהִנֵּה {{ב|עִמְּךָ|בסביבתך}} שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא בֶן הַיְמִינִי מִבַּחֻרִים, וְהוּא {{ב|קִלְלַנִי|"וְכֹה אָמַר שִׁמְעִי בְּקַלְלוֹ: צֵא, צֵא, אִישׁ הַדָּמִים וְאִישׁ הַבְּלִיָּעַל! הֵשִׁיב עָלֶיךָ ה' כֹּל דְּמֵי בֵית שָׁאוּל אֲשֶׁר מָלַכְתָּ תַּחְתָּיו, וַיִּתֵּן ה' אֶת הַמְּלוּכָה בְּיַד אַבְשָׁלוֹם בְּנֶךָ" - [[שמואל ב טז ז]]}} קְלָלָה {{ב|נִמְרֶצֶת|רעה וקשה}} בְּיוֹם לֶכְתִּי מַחֲנָיִם, {{ב|וְהוּא|אך מצד שני הוא התנצל והיה הראשון ש-}} יָרַד לִקְרָאתִי הַיַּרְדֵּן {{ב|וָאֶשָּׁבַע|"וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל שִׁמְעִי: 'לֹא תָמוּת'! וַיִּשָּׁבַע לוֹ הַמֶּלֶךְ" - [[שמואל ב יט כד]]}} לוֹ בַיהוָה לֵאמֹר: '{{ב|אִם|שלא (לשון של שבועה)}} אֲמִיתְךָ בֶּחָרֶב'.<קטע סוף=ב ח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ט}} <קטע התחלה=ב ט/>וְעַתָּה אַל {{ב|תְּנַקֵּהוּ|תתן לו להיות נקי לגמרי מעונש (כי הוא איש מסוכן ועלול להרע לך)}} כִּי אִישׁ חָכָם אָתָּה, וְיָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לּוֹ, {{ב|וְהוֹרַדְתָּ|ובמקרה הצורך, תהרגהו}} אֶת שֵׂיבָתוֹ בְּדָם שְׁאוֹל".<קטע סוף=ב ט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|י}} <קטע התחלה=ב י/>וַיִּשְׁכַּב דָּוִד עִם אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר בְּעִיר דָּוִד. {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=ב י/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יא}} <קטע התחלה=ב יא/>וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ דָּוִד עַל יִשְׂרָאֵל - אַרְבָּעִים שָׁנָה: בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ שֶׁבַע שָׁנִים, וּבִירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים.<קטע סוף=ב יא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יב}} <קטע התחלה=ב יב/>וּשְׁלֹמֹה יָשַׁב עַל כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו, {{ב|וַתִּכֹּן|היתה יציבה}} מַלְכֻתוֹ מְאֹד.<קטע סוף=ב יב/> {{כותרת1|אדוניהו מבקש את אבישג, ושלמה הורגו}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יג}} <קטע התחלה=ב יג/>וַיָּבֹא אֲדֹנִיָּהוּ בֶן חַגִּית אֶל בַּת שֶׁבַע אֵם שְׁלֹמֹה, וַתֹּאמֶר: "{{ב|הֲשָׁלוֹם בֹּאֶךָ|האם באת עם דברי שלום (שהרי בעבר מרד במלך)}}"? וַיֹּאמֶר: "שָׁלוֹם".<קטע סוף=ב יג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יד}} <קטע התחלה=ב יד/>וַיֹּאמֶר: "דָּבָר לִי אֵלָיִךְ", וַתֹּאמֶר: "דַּבֵּר".<קטע סוף=ב יד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|טו}} <קטע התחלה=ב טו/>וַיֹּאמֶר: "אַתְּ יָדַעַתְּ כִּי לִי הָיְתָה {{ב|הַמְּלוּכָה|זכות למלוך}}, וְעָלַי שָׂמוּ כָל יִשְׂרָאֵל פְּנֵיהֶם לִמְלֹךְ. וַתִּסֹּב הַמְּלוּכָה וַתְּהִי לְאָחִי, כִּי מֵיְהוָה הָיְתָה לּוֹ.<קטע סוף=ב טו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|טז}} <קטע התחלה=ב טז/>וְעַתָּה שְׁאֵלָה אַחַת אָנֹכִי שֹׁאֵל מֵאִתָּךְ, אַל תָּשִׁבִי אֶת פָּנָי". וַתֹּאמֶר אֵלָיו: "דַּבֵּר".<קטע סוף=ב טז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יז}} <קטע התחלה=ב יז/>וַיֹּאמֶר: "אִמְרִי נָא לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, {{ב|כִּי|ואני מבקש ממך שתדברי איתו כי הוא}} לֹא יָשִׁיב אֶת פָּנָיִךְ, {{ב|וְיִתֶּן לִי|בת שבע הבינה שזה בגלל שאבישג יפה, אך יתכן שאדוניהו רצה לערער בכך על שילטונו של שלמה (כפי שמשתמע מפסוק טו: "אַתְּ יָדַעַתְּ כִּי לִי הָיְתָה הַמְּלוּכָה, וְעָלַי שָׂמוּ כָל יִשְׂרָאֵל פְּנֵיהֶם לִמְלֹךְ")}} אֶת אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית לְאִשָּׁה".<קטע סוף=ב יז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יח}} <קטע התחלה=ב יח/>וַתֹּאמֶר בַּת שֶׁבַע: "טוֹב, אָנֹכִי אֲדַבֵּר עָלֶיךָ אֶל הַמֶּלֶךְ".<קטע סוף=ב יח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יט}} <קטע התחלה=ב יט/>וַתָּבֹא בַת שֶׁבַע אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְדַבֶּר לוֹ עַל אֲדֹנִיָּהוּ. וַיָּקָם הַמֶּלֶךְ לִקְרָאתָהּ {{ב|וַיִּשְׁתַּחוּ לָהּ|השתחווה לה, לכבד את אימו}}. וַיֵּשֶׁב עַל כִּסְאוֹ, וַיָּשֶׂם כִּסֵּא לְאֵם הַמֶּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לִימִינוֹ.<קטע סוף=ב יט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כ}} <קטע התחלה=ב כ/>וַתֹּאמֶר: "שְׁאֵלָה אַחַת קְטַנָּה אָנֹכִי שֹׁאֶלֶת מֵאִתָּךְ, אַל תָּשֶׁב אֶת פָּנָי". וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ: "שַׁאֲלִי אִמִּי, {{ב|כִּי|שהרי}} לֹא אָשִׁיב אֶת פָּנָיִךְ".<קטע סוף=ב כ/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כא}} <קטע התחלה=ב כא/>וַתֹּאמֶר: "יֻתַּן אֶת אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית, לַאֲדֹנִיָּהוּ אָחִיךָ לְאִשָּׁה".<קטע סוף=ב כא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כב}} <קטע התחלה=ב כב/>וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וַיֹּאמֶר לְאִמּוֹ: "וְלָמָה אַתְּ שֹׁאֶלֶת אֶת אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית לַאֲדֹנִיָּהוּ? {{ב|וְשַׁאֲלִי לוֹ|אולי תבקשי בשבילו (בלעג, באירוניה)}} אֶת הַמְּלוּכָה, כִּי הוּא אָחִי הַגָּדוֹל מִמֶּנִּי, {{ב|וְלוֹ|ויהיה השילטון בידיו}} {{ב|וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וּלְיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה|שהצטרפו אליו למרד - בפרק הקודם, פסוק ז}}". {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=ב כב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כג}} <קטע התחלה=ב כג/>וַיִּשָּׁבַע הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בַּיהוָה לֵאמֹר: "{{ב|כֹּה יַעֲשֶׂה לִּי אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִיף|מטבע לשון של קללה (במקור הביטוי כלל תיאור של הדבר הרע שיקרה לי אם אעבור על שבועתי, אך לאחר זמן נהגו רק לאמר ש"כֹּה" יעשה ה', ו"כֹה" יוסיף להרע לי, מבלי לאמר בפירוש את הדברים הרעים)}} כִּי {{ב|בְנַפְשׁוֹ|בסיכון נפשו}} דִּבֶּר אֲדֹנִיָּהוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.<קטע סוף=ב כג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כד}} <קטע התחלה=ב כד/>וְעַתָּה חַי יְהוָה אֲשֶׁר {{ב|הֱכִינַנִי|ביסס אותי}} <small>(ויושיביני)</small> וַיּוֹשִׁיבַנִי עַל כִּסֵּא דָּוִד אָבִי, וַאֲשֶׁר עָשָׂה לִי בַּיִת כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר, כִּי הַיּוֹם יוּמַת אֲדֹנִיָּהוּ".<קטע סוף=ב כד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כה}} <קטע התחלה=ב כה/>וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה {{ב|בְּיַד|ציווי שליחות ל-}} בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע, וַיִּפְגַּע בּוֹ וַיָּמֹת. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ב כה/> {{כותרת1|שלמה מגרש את אביתר הכהן}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כו}} <קטע התחלה=ב כו/>וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן אָמַר הַמֶּלֶךְ: "{{ב|עֲנָתֹת|לעיר 'ענתות'}} לֵךְ {{ב|עַל שָׂדֶיךָ|לעבוד את שדותיך}}, כִּי {{ב|אִישׁ מָוֶת|ראוי למיתה}} אָתָּה, {{ב|וּבַיּוֹם הַזֶּה|אך היום}} לֹא אֲמִיתֶךָ כִּי נָשָׂאתָ אֶת אֲרוֹן אֲדֹנָי יְהֹוִה לִפְנֵי דָּוִד אָבִי, וְכִי הִתְעַנִּיתָ בְּכֹל אֲשֶׁר הִתְעַנָּה אָבִי".<קטע סוף=ב כו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כז}} <קטע התחלה=ב כז/>וַיְגָרֶשׁ שְׁלֹמֹה אֶת אֶבְיָתָר מִהְיוֹת כֹּהֵן לַיהוָה, {{ב|לְמַלֵּא אֶת|ובכך התמלא}} דְּבַר יְהוָה אֲשֶׁר {{ב|דִּבֶּר|"וַיָּבֹא אִישׁ אֱלֹהִים אֶל עֵלִי, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: ...וְזֶה לְּךָ הָאוֹת אֲשֶׁר יָבֹא אֶל שְׁנֵי בָנֶיךָ, אֶל חָפְנִי וּפִינְחָס - בְּיוֹם אֶחָד יָמוּתוּ שְׁנֵיהֶם. וַהֲקִימֹתִי לִי כֹּהֵן נֶאֱמָן כַּאֲשֶׁר בִּלְבָבִי" - [[שמואל א ב לה]]}} עַל בֵּית עֵלִי בְּשִׁלֹה. {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=ב כז/> {{כותרת1|יואב אוחז בקרנות המזבח, אך שלמה מצווה להורגו שם}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כח}} <קטע התחלה=ב כח/>{{ב|וְהַשְּׁמֻעָה|על מיתת אדוניהו וגירוש אביתר}} בָּאָה עַד יוֹאָב, כִּי יוֹאָב נָטָה אַחֲרֵי אֲדֹנִיָּה, {{ב|וְאַחֲרֵי|אם כי אחרי}} אַבְשָׁלוֹם לֹא נָטָה, וַיָּנָס יוֹאָב אֶל אֹהֶל יְהוָה, {{ב|וַיַּחֲזֵק|כפי שעשה אדוניהו, בפרק הקודם}} בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ.<קטע סוף=ב כח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כט}} <קטע התחלה=ב כט/>וַיֻּגַּד לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כִּי נָס יוֹאָב אֶל אֹהֶל יְהוָה וְהִנֵּה אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ, וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה אֶת בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע לֵאמֹר: "לֵךְ פְּגַע בּוֹ".<קטע סוף=ב כט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ל}} <קטע התחלה=ב ל/>וַיָּבֹא בְנָיָהוּ אֶל אֹהֶל יְהוָה, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ: צֵא"! וַיֹּאמֶר: "לֹא, כִּי פֹה אָמוּת". וַיָּשֶׁב בְּנָיָהוּ אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר לֵאמֹר: "כֹּה דִבֶּר יוֹאָב וְכֹה עָנָנִי".<קטע סוף=ב ל/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לא}} <קטע התחלה=ב לא/>וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ: "עֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר וּפְגַע בּוֹ וּקְבַרְתּוֹ, {{ב|וַהֲסִירֹתָ|ובכך תסיר את האשמה (שמונחת עלי בכך שלא מחיתי על מעשיו)}} {{ב|דְּמֵי חִנָּם אֲשֶׁר שָׁפַךְ|את הדם ששפך לחינם}} יוֹאָב מֵעָלַי וּמֵעַל בֵּית אָבִי.<קטע סוף=ב לא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לב}} <קטע התחלה=ב לב/>וְהֵשִׁיב יְהוָה אֶת דָּמוֹ עַל רֹאשׁוֹ אֲשֶׁר פָּגַע בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים צַדִּקִים וְטֹבִים מִמֶּנּוּ, וַיַּהַרְגֵם בַּחֶרֶב, וְאָבִי דָוִד לֹא יָדָע - אֶת אַבְנֵר בֶּן נֵר שַׂר צְבָא יִשְׂרָאֵל, וְאֶת עֲמָשָׂא בֶן יֶתֶר שַׂר צְבָא יְהוּדָה.<קטע סוף=ב לב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לג}} <קטע התחלה=ב לג/>וְשָׁבוּ דְמֵיהֶם בְּרֹאשׁ יוֹאָב וּבְרֹאשׁ זַרְעוֹ לְעֹלָם. וּלְדָוִד וּלְזַרְעוֹ וּלְבֵיתוֹ וּלְכִסְאוֹ יִהְיֶה שָׁלוֹם עַד עוֹלָם מֵעִם יְהוָה".<קטע סוף=ב לג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לד}} <קטע התחלה=ב לד/>וַיַּעַל בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע וַיִּפְגַּע בּוֹ וַיְמִתֵהוּ, וַיִּקָּבֵר {{ב|בְּבֵיתוֹ בַּמִּדְבָּר|בשטח המרעה שליד עירו (כנראה בית לחם)}}.<קטע סוף=ב לד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לה}} <קטע התחלה=ב לה/>וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע תַּחְתָּיו עַל הַצָּבָא, וְאֶת צָדוֹק הַכֹּהֵן נָתַן הַמֶּלֶךְ תַּחַת אֶבְיָתָר.<קטע סוף=ב לה/> {{כותרת1|שמעי בן גרא מומת לאחר שלא עמד בתנאי העוצר ששם עליו שלמה}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לו}} <קטע התחלה=ב לו/>וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ וַיִּקְרָא לְשִׁמְעִי וַיֹּאמֶר לוֹ: "בְּנֵה לְךָ בַיִת בִּירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם וְיָשַׁבְתָּ שָׁם, וְלֹא תֵצֵא מִשָּׁם אָנֶה וָאָנָה.<קטע סוף=ב לו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לז}} <קטע התחלה=ב לז/>וְהָיָה בְּיוֹם צֵאתְךָ וְעָבַרְתָּ אֶת נַחַל קִדְרוֹן - יָדֹעַ תֵּדַע כִּי מוֹת תָּמוּת, דָּמְךָ יִהְיֶה בְרֹאשֶׁךָ".<קטע סוף=ב לז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לח}} <קטע התחלה=ב לח/>וַיֹּאמֶר שִׁמְעִי לַמֶּלֶךְ: "טוֹב הַדָּבָר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ - כֵּן יַעֲשֶׂה עַבְדֶּךָ". וַיֵּשֶׁב שִׁמְעִי בִּירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם יָמִים רַבִּים. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ב לח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לט}} <קטע התחלה=ב לט/>וַיְהִי מִקֵּץ שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וַיִּבְרְחוּ שְׁנֵי עֲבָדִים לְשִׁמְעִי אֶל אָכִישׁ בֶּן מַעֲכָה מֶלֶךְ גַּת. וַיַּגִּידוּ לְשִׁמְעִי לֵאמֹר "הִנֵּה עֲבָדֶיךָ בְּגַת".<קטע סוף=ב לט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מ}} <קטע התחלה=ב מ/>וַיָּקָם שִׁמְעִי, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ, וַיֵּלֶךְ גַּתָה אֶל אָכִישׁ לְבַקֵּשׁ אֶת עֲבָדָיו. וַיֵּלֶךְ שִׁמְעִי וַיָּבֵא אֶת עֲבָדָיו מִגַּת.<קטע סוף=ב מ/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מא}} <קטע התחלה=ב מא/>וַיֻּגַּד לִשְׁלֹמֹה, כִּי הָלַךְ שִׁמְעִי מִירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם גַּת וַיָּשֹׁב.<קטע סוף=ב מא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מב}} <קטע התחלה=ב מב/>וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ, וַיִּקְרָא לְשִׁמְעִי, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "הֲלוֹא הִשְׁבַּעְתִּיךָ בַיהוָה וָאָעִד בְּךָ לֵאמֹר: 'בְּיוֹם צֵאתְךָ וְהָלַכְתָּ אָנֶה וָאָנָה - יָדֹעַ תֵּדַע כִּי מוֹת תָּמוּת', וַתֹּאמֶר אֵלַי 'טוֹב הַדָּבָר, שָׁמָעְתִּי'.<קטע סוף=ב מב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מג}} <קטע התחלה=ב מג/>וּמַדּוּעַ לֹא שָׁמַרְתָּ אֵת {{ב|שְׁבֻעַת יְהוָה|השבועה שנשבעתי בשם ה'}}, וְאֶת הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוִּיתִי עָלֶיךָ".<קטע סוף=ב מג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מד}} <קטע התחלה=ב מד/>{{ב|וַיֹּאמֶר|לאחר ששמעי לא ענה המשיך שלמה לדבר}} הַמֶּלֶךְ אֶל שִׁמְעִי: "אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר {{ב|יָדַע לְבָבְךָ|הגה שיכלך}} אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְדָוִד אָבִי, וְהֵשִׁיב יְהוָה אֶת רָעָתְךָ בְּרֹאשֶׁךָ.<קטע סוף=ב מד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מה}} <קטע התחלה=ב מה/>{{ב|וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה|מדבר על עצמו בגוף שלישי}} בָּרוּךְ, וְכִסֵּא דָוִד יִהְיֶה נָכוֹן לִפְנֵי יְהוָה עַד עוֹלָם".<קטע סוף=ב מה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מו}} <קטע התחלה=ב מו/>וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע, וַיֵּצֵא וַיִּפְגַּע בּוֹ וַיָּמֹת. וְהַמַּמְלָכָה {{ב|נָכוֹנָה|התייצבה (כמו בפסוק יב)}} בְּיַד שְׁלֹמֹה.<קטע סוף=ב מו/> <קטע סוף=פרק ב/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|ב}} {{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א||א|ב|ג|הצג תמיד=1}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות== * "וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה, אֲשֶׁר עָשָׂה לִשְׁנֵי שָׂרֵי צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל, לְאַבְנֵר בֶּן נֵר וְלַעֲמָשָׂא בֶן יֶתֶר" (פסוק ה) - ** אבנר: "וַיְּשַׁלַּח דָּוִד אֶת אַבְנֵר וַיֵּלֶךְ בְּשָׁלוֹם... וַיֵּצֵא יוֹאָב מֵעִם דָּוִד, וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אַחֲרֵי אַבְנֵר... וַיַּכֵּהוּ" - [[ביאור:שמואל ב ג#כז|שמואל ב ג כז]]. ** עמשא: "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל עֲמָשָׂא: "הַזְעֶק לִי אֶת אִישׁ יְהוּדָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים, וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד"... וַעֲמָשָׂא לֹא נִשְׁמַר בַּחֶרֶב אֲשֶׁר בְּיַד יוֹאָב, וַיַּכֵּהוּ בָהּ" -[[ביאור:שמואל ב כ#י|שמואל ב כ י]]). ** יואב גם הרג את אבשלום בניגוד לציווי דוד ("וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת יוֹאָב...: לְאַט לִי לַנַּעַר לְאַבְשָׁלוֹם... וַיִּקַּח שְׁלֹשָׁה שְׁבָטִים בְּכַפּוֹ וַיִּתְקָעֵם בְּלֵב אַבְשָׁלוֹם" - [[ביאור:שמואל ב יח|שמואל ב יח]]) אך כפי הנראה דוד הבין שהיה זה נדרש לדיכוי המרד. * הריגתם של אבנר ועמשא נעשתה לפני זמן רב, ודוד לא נקם ביואב. נראה שכעת הוא מבקש משלמה להרוג אותו בעיקר בגלל שיואב היה בכיר בהאופוזיציה שבהנהגת אדוניהו כפי שנוכחנו בפרק הקודם, והדבר חשוב ליציבות מלכות שלמה. אלא שבגלל שעל מעשי יואב כבר חלה התיישנות צריך שלמה למצוא דרך מחוכמת להרוג אותו, "וְעָשִׂיתָ כְּחָכְמָתֶךָ". * גם לגבי שמעי בן גרא מצווה דוד את שלמה למצא עילה מחוכמת כדי להרוג אותו, ומסתבר שגם הוא היה חלק מהאופוזיציה (בפרק הקודם הוזכר "שמעי" ובעל המצודות כותב שם "אולי הוא שמעי בן גרא"). בכל אופן, בסוף פירקנו, לאחר ששלמה הורג את שניהם (ואת אדוניהו), אין יותר אופוזיציה לשלמה והמקרא מסכם: "וְהַמַּמְלָכָה נָכוֹנָה בְּיַד שְׁלֹמֹה". * "וּשְׁלֹמֹה יָשַׁב עַל כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו" (פסוק יב) - [[ביאור:עבר רחוק|עבר רחוק]], שהרי כבר הומלך בפרק הקודם. * "שְׁאֵלָה אַחַת קְטַנָּה... יֻתַּן אֶת אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית לַאֲדֹנִיָּהוּ... וְלָמָה אַתְּ שֹׁאֶלֶת אֶת אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית לַאֲדֹנִיָּהוּ? וְשַׁאֲלִי לוֹ אֶת הַמְּלוּכָה! ...וַיָּמֹת" - לכאורה בקשה קְטַנָּה: אדוניהו מבקש את אבישג כי היא "יָפָה עַד מְאֹד". בת שבע אולי מציגה את הבקשה כשאלה קטנה, אך שלמה רואה את הסימליות בלקיחת פילגש אביו - הצהרה על כוונות לירושת כתר המלוכה. ראו דוגמאות לכך בהערה שוליים ב[[ביאור:שמואל ב ג|ש"ב פרק ג]]. * "וַיְגָרֶשׁ שְׁלֹמֹה אֶת אֶבְיָתָר מִהְיוֹת כֹּהֵן לַיהוָה, לְמַלֵּא אֶת דְּבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר עַל בֵּית עֵלִי בְּשִׁלֹה... וְאֶת צָדוֹק הַכֹּהֵן נָתַן הַמֶּלֶךְ תַּחַת אֶבְיָתָר" (פסוק כז) - לגבי העברת הכהונה והשלכותיה ראו הערה ב[[ביאור:שמואל א ב|שמואל א ב]] ==ראו גם== {{מיזמים|ויקיפדיה=צוואת דוד}} {{מיזמים|ויקיפדיה=קבר דוד}} b0gs7y6ogg0xt9kwg1v0ymkikx9avjn 3002866 3002835 2026-04-03T11:06:44Z Ori229 476 3002866 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|ב|a09a02}} <קטע התחלה=פרק ב/> {{כותרת1|צוואת דוד לשלמה, מותו של דוד, ותחילת מלכות שלמה}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|א}} <קטע התחלה=ב א/>וַיִּקְרְבוּ יְמֵי דָוִד לָמוּת, וַיְצַו אֶת שְׁלֹמֹה בְנוֹ לֵאמֹר:<קטע סוף=ב א/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ב}} <קטע התחלה=ב ב/>"אָנֹכִי הֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ {{ב|כָּל הָאָרֶץ|בה הולכים כל האנשים, אל המוות}}, וְחָזַקְתָּ וְהָיִיתָ {{ב|לְאִישׁ|לגיבור}}.<קטע סוף=ב ב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ג}} <קטע התחלה=ב ג/>וְשָׁמַרְתָּ אֶת מִשְׁמֶרֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, לִשְׁמֹר חֻקֹּתָיו, מִצְ{{VAV WITH HOLAM HASER}}תָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְעֵדְ{{VAV WITH HOLAM HASER}}תָיו כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה, לְמַעַן {{ב|תַּשְׂכִּיל אֵת|תצליח ב-}} כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה וְאֵת כָּל אֲשֶׁר תִּפְנֶה שָׁם.<קטע סוף=ב ג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ד}} <קטע התחלה=ב ד/>לְמַעַן יָקִים יְהוָה אֶת דְּבָרוֹ אֲשֶׁר {{ב|דִּבֶּר|[[שמואל ב ז יא]]}} עָלַי לֵאמֹר: 'אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ אֶת דַּרְכָּם לָלֶכֶת לְפָנַי בֶּאֱמֶת בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם, לֵאמֹר {{ב|לֹא יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ|לא יפסיקו בניך}} {{ב|מֵעַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל|מלשבת על כיסא המלכות}}'.<קטע סוף=ב ד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ה}} <קטע התחלה=ב ה/>וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה, אֲשֶׁר עָשָׂה לִשְׁנֵי שָׂרֵי צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל, לְאַבְנֵר בֶּן נֵר וְלַעֲמָשָׂא בֶן יֶתֶר, וַיַּהַרְגֵם, וַיָּשֶׂם {{ב|דְּמֵי מִלְחָמָה בְּשָׁלֹם|שפך את הדם שלהם בזמן שלום כאילו היה זה זמן מלחמה}}, {{ב|וַיִּתֵּן דְּמֵי מִלְחָמָה בַּחֲגֹרָתוֹ|התגאה בדם האנשים שהרג, שניתז על חגורתו}} אֲשֶׁר בְּמָתְנָיו וּבְנַעֲלוֹ אֲשֶׁר בְּרַגְלָיו.<קטע סוף=ב ה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ו}} <קטע התחלה=ב ו/>וְעָשִׂיתָ {{ב|כְּחָכְמָתֶךָ|תגרום לו להתחייב מיתה בצורה מחוכמת}}, {{ב|וְלֹא תוֹרֵד שֵׂיבָתוֹ בְּשָׁלֹם שְׁאֹל|לא תיתן לו למות בשלווה (אלא תהרוג אותו)}}. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ב ו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ז}} <קטע התחלה=ב ז/>וְלִבְנֵי בַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי תַּעֲשֶׂה חֶסֶד וְהָיוּ בְּאֹכְלֵי שֻׁלְחָנֶךָ, {{ב|כִּי כֵן|על כי}} {{ב|קָרְבוּ|ראה [[שמואל ב יט לג]]}} אֵלַי בְּבָרְחִי מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם אָחִיךָ.<קטע סוף=ב ז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ח}} <קטע התחלה=ב ח/>וְהִנֵּה {{ב|עִמְּךָ|בסביבתך}} שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא בֶן הַיְמִינִי מִבַּחֻרִים, וְהוּא {{ב|קִלְלַנִי|"וְכֹה אָמַר שִׁמְעִי בְּקַלְלוֹ: צֵא, צֵא, אִישׁ הַדָּמִים וְאִישׁ הַבְּלִיָּעַל! הֵשִׁיב עָלֶיךָ ה' כֹּל דְּמֵי בֵית שָׁאוּל אֲשֶׁר מָלַכְתָּ תַּחְתָּיו, וַיִּתֵּן ה' אֶת הַמְּלוּכָה בְּיַד אַבְשָׁלוֹם בְּנֶךָ" - [[שמואל ב טז ז]]}} קְלָלָה {{ב|נִמְרֶצֶת|רעה וקשה}} בְּיוֹם לֶכְתִּי מַחֲנָיִם, {{ב|וְהוּא|אך מצד שני הוא התנצל והיה הראשון ש-}} יָרַד לִקְרָאתִי הַיַּרְדֵּן {{ב|וָאֶשָּׁבַע|"וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל שִׁמְעִי: 'לֹא תָמוּת'! וַיִּשָּׁבַע לוֹ הַמֶּלֶךְ" - [[שמואל ב יט כד]]}} לוֹ בַיהוָה לֵאמֹר: '{{ב|אִם|שלא (לשון של שבועה)}} אֲמִיתְךָ בֶּחָרֶב'.<קטע סוף=ב ח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ט}} <קטע התחלה=ב ט/>וְעַתָּה אַל {{ב|תְּנַקֵּהוּ|תתן לו להיות נקי לגמרי מעונש (כי הוא איש מסוכן ועלול להרע לך)}} כִּי אִישׁ חָכָם אָתָּה, וְיָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לּוֹ, {{ב|וְהוֹרַדְתָּ|ובמקרה הצורך, תהרגהו}} אֶת שֵׂיבָתוֹ בְּדָם שְׁאוֹל".<קטע סוף=ב ט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|י}} <קטע התחלה=ב י/>וַיִּשְׁכַּב דָּוִד עִם אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר בְּעִיר דָּוִד. {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=ב י/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יא}} <קטע התחלה=ב יא/>וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ דָּוִד עַל יִשְׂרָאֵל - אַרְבָּעִים שָׁנָה: בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ שֶׁבַע שָׁנִים, וּבִירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים.<קטע סוף=ב יא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יב}} <קטע התחלה=ב יב/>וּשְׁלֹמֹה יָשַׁב עַל כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו, {{ב|וַתִּכֹּן|היתה יציבה}} מַלְכֻתוֹ מְאֹד.<קטע סוף=ב יב/> {{כותרת1|אדוניהו מבקש את אבישג, ושלמה הורגו}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יג}} <קטע התחלה=ב יג/>וַיָּבֹא אֲדֹנִיָּהוּ בֶן חַגִּית אֶל בַּת שֶׁבַע אֵם שְׁלֹמֹה, וַתֹּאמֶר: "{{ב|הֲשָׁלוֹם בֹּאֶךָ|האם באת עם דברי שלום (שהרי בעבר מרד במלך)}}"? וַיֹּאמֶר: "שָׁלוֹם".<קטע סוף=ב יג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יד}} <קטע התחלה=ב יד/>וַיֹּאמֶר: "דָּבָר לִי אֵלָיִךְ", וַתֹּאמֶר: "דַּבֵּר".<קטע סוף=ב יד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|טו}} <קטע התחלה=ב טו/>וַיֹּאמֶר: "אַתְּ יָדַעַתְּ כִּי לִי הָיְתָה {{ב|הַמְּלוּכָה|זכות למלוך}}, וְעָלַי שָׂמוּ כָל יִשְׂרָאֵל פְּנֵיהֶם לִמְלֹךְ. וַתִּסֹּב הַמְּלוּכָה וַתְּהִי לְאָחִי, כִּי מֵיְהוָה הָיְתָה לּוֹ.<קטע סוף=ב טו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|טז}} <קטע התחלה=ב טז/>וְעַתָּה שְׁאֵלָה אַחַת אָנֹכִי שֹׁאֵל מֵאִתָּךְ, אַל תָּשִׁבִי אֶת פָּנָי". וַתֹּאמֶר אֵלָיו: "דַּבֵּר".<קטע סוף=ב טז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יז}} <קטע התחלה=ב יז/>וַיֹּאמֶר: "אִמְרִי נָא לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, {{ב|כִּי|ואני מבקש ממך שתדברי איתו כי הוא}} לֹא יָשִׁיב אֶת פָּנָיִךְ, {{ב|וְיִתֶּן לִי|בת שבע הבינה שזה בגלל שאבישג יפה, אך יתכן שאדוניהו רצה לערער בכך על שילטונו של שלמה (כפי שמשתמע מפסוק טו: "אַתְּ יָדַעַתְּ כִּי לִי הָיְתָה הַמְּלוּכָה, וְעָלַי שָׂמוּ כָל יִשְׂרָאֵל פְּנֵיהֶם לִמְלֹךְ")}} אֶת אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית לְאִשָּׁה".<קטע סוף=ב יז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יח}} <קטע התחלה=ב יח/>וַתֹּאמֶר בַּת שֶׁבַע: "טוֹב, אָנֹכִי אֲדַבֵּר עָלֶיךָ אֶל הַמֶּלֶךְ".<קטע סוף=ב יח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יט}} <קטע התחלה=ב יט/>וַתָּבֹא בַת שֶׁבַע אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְדַבֶּר לוֹ עַל אֲדֹנִיָּהוּ. וַיָּקָם הַמֶּלֶךְ לִקְרָאתָהּ {{ב|וַיִּשְׁתַּחוּ לָהּ|השתחווה לה, לכבד את אימו}}. וַיֵּשֶׁב עַל כִּסְאוֹ, וַיָּשֶׂם כִּסֵּא לְאֵם הַמֶּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לִימִינוֹ.<קטע סוף=ב יט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כ}} <קטע התחלה=ב כ/>וַתֹּאמֶר: "שְׁאֵלָה אַחַת קְטַנָּה אָנֹכִי שֹׁאֶלֶת מֵאִתָּךְ, אַל תָּשֶׁב אֶת פָּנָי". וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ: "שַׁאֲלִי אִמִּי, {{ב|כִּי|שהרי}} לֹא אָשִׁיב אֶת פָּנָיִךְ".<קטע סוף=ב כ/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כא}} <קטע התחלה=ב כא/>וַתֹּאמֶר: "יֻתַּן אֶת אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית, לַאֲדֹנִיָּהוּ אָחִיךָ לְאִשָּׁה".<קטע סוף=ב כא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כב}} <קטע התחלה=ב כב/>וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וַיֹּאמֶר לְאִמּוֹ: "וְלָמָה אַתְּ שֹׁאֶלֶת אֶת אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית לַאֲדֹנִיָּהוּ? {{ב|וְשַׁאֲלִי לוֹ|אולי תבקשי בשבילו (בלעג, באירוניה)}} אֶת הַמְּלוּכָה, כִּי הוּא אָחִי הַגָּדוֹל מִמֶּנִּי, {{ב|וְלוֹ|ויהיה השילטון בידיו}} {{ב|וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וּלְיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה|שהצטרפו אליו למרד - בפרק הקודם, פסוק ז}}". {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=ב כב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כג}} <קטע התחלה=ב כג/>וַיִּשָּׁבַע הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בַּיהוָה לֵאמֹר: "{{ב|כֹּה יַעֲשֶׂה לִּי אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִיף|מטבע לשון של קללה (במקור הביטוי כלל תיאור של הדבר הרע שיקרה לי אם אעבור על שבועתי, אך לאחר זמן נהגו רק לאמר ש"כֹּה" יעשה ה', ו"כֹה" יוסיף להרע לי, מבלי לאמר בפירוש את הדברים הרעים)}} כִּי {{ב|בְנַפְשׁוֹ|בסיכון נפשו}} דִּבֶּר אֲדֹנִיָּהוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.<קטע סוף=ב כג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כד}} <קטע התחלה=ב כד/>וְעַתָּה חַי יְהוָה אֲשֶׁר {{ב|הֱכִינַנִי|ביסס אותי}} <small>(ויושיביני)</small> וַיּוֹשִׁיבַנִי עַל כִּסֵּא דָּוִד אָבִי, וַאֲשֶׁר עָשָׂה לִי בַּיִת כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר, כִּי הַיּוֹם יוּמַת אֲדֹנִיָּהוּ".<קטע סוף=ב כד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כה}} <קטע התחלה=ב כה/>וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה {{ב|בְּיַד|ציווי שליחות ל-}} בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע, וַיִּפְגַּע בּוֹ וַיָּמֹת. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ב כה/> {{כותרת1|שלמה מגרש את אביתר הכהן}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כו}} <קטע התחלה=ב כו/>וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן אָמַר הַמֶּלֶךְ: "{{ב|עֲנָתֹת|לעיר 'ענתות'}} לֵךְ {{ב|עַל שָׂדֶיךָ|לעבוד את שדותיך}}, כִּי {{ב|אִישׁ מָוֶת|ראוי למיתה}} אָתָּה, {{ב|וּבַיּוֹם הַזֶּה|אך היום}} לֹא אֲמִיתֶךָ כִּי נָשָׂאתָ אֶת אֲרוֹן אֲדֹנָי יְהֹוִה לִפְנֵי דָּוִד אָבִי, וְכִי הִתְעַנִּיתָ בְּכֹל אֲשֶׁר הִתְעַנָּה אָבִי".<קטע סוף=ב כו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כז}} <קטע התחלה=ב כז/>וַיְגָרֶשׁ שְׁלֹמֹה אֶת אֶבְיָתָר מִהְיוֹת כֹּהֵן לַיהוָה, {{ב|לְמַלֵּא אֶת|ובכך התמלא}} דְּבַר יְהוָה אֲשֶׁר {{ב|דִּבֶּר|"וַיָּבֹא אִישׁ אֱלֹהִים אֶל עֵלִי, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: ...וְזֶה לְּךָ הָאוֹת אֲשֶׁר יָבֹא אֶל שְׁנֵי בָנֶיךָ, אֶל חָפְנִי וּפִינְחָס - בְּיוֹם אֶחָד יָמוּתוּ שְׁנֵיהֶם. וַהֲקִימֹתִי לִי כֹּהֵן נֶאֱמָן כַּאֲשֶׁר בִּלְבָבִי" - [[שמואל א ב לה]]}} עַל בֵּית עֵלִי בְּשִׁלֹה. {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=ב כז/> {{כותרת1|יואב אוחז בקרנות המזבח, אך שלמה מצווה להורגו שם}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כח}} <קטע התחלה=ב כח/>{{ב|וְהַשְּׁמֻעָה|על מיתת אדוניהו וגירוש אביתר}} בָּאָה עַד יוֹאָב, כִּי יוֹאָב נָטָה אַחֲרֵי אֲדֹנִיָּה, {{ב|וְאַחֲרֵי|אם כי אחרי}} אַבְשָׁלוֹם לֹא נָטָה, וַיָּנָס יוֹאָב אֶל אֹהֶל יְהוָה, {{ב|וַיַּחֲזֵק|כפי שעשה אדוניהו, בפרק הקודם}} בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ.<קטע סוף=ב כח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כט}} <קטע התחלה=ב כט/>וַיֻּגַּד לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כִּי נָס יוֹאָב אֶל אֹהֶל יְהוָה וְהִנֵּה אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ, וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה אֶת בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע לֵאמֹר: "לֵךְ פְּגַע בּוֹ".<קטע סוף=ב כט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ל}} <קטע התחלה=ב ל/>וַיָּבֹא בְנָיָהוּ אֶל אֹהֶל יְהוָה, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ: צֵא"! וַיֹּאמֶר: "לֹא, כִּי פֹה אָמוּת". וַיָּשֶׁב בְּנָיָהוּ אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר לֵאמֹר: "כֹּה דִבֶּר יוֹאָב וְכֹה עָנָנִי".<קטע סוף=ב ל/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לא}} <קטע התחלה=ב לא/>וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ: "עֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר וּפְגַע בּוֹ וּקְבַרְתּוֹ, {{ב|וַהֲסִירֹתָ|ובכך תסיר את האשמה (שמונחת עלי בכך שלא מחיתי על מעשיו)}} {{ב|דְּמֵי חִנָּם אֲשֶׁר שָׁפַךְ|את הדם ששפך לחינם}} יוֹאָב מֵעָלַי וּמֵעַל בֵּית אָבִי.<קטע סוף=ב לא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לב}} <קטע התחלה=ב לב/>וְהֵשִׁיב יְהוָה אֶת דָּמוֹ עַל רֹאשׁוֹ אֲשֶׁר פָּגַע בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים צַדִּקִים וְטֹבִים מִמֶּנּוּ, וַיַּהַרְגֵם בַּחֶרֶב, וְאָבִי דָוִד לֹא יָדָע - אֶת אַבְנֵר בֶּן נֵר שַׂר צְבָא יִשְׂרָאֵל, וְאֶת עֲמָשָׂא בֶן יֶתֶר שַׂר צְבָא יְהוּדָה.<קטע סוף=ב לב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לג}} <קטע התחלה=ב לג/>וְשָׁבוּ דְמֵיהֶם בְּרֹאשׁ יוֹאָב וּבְרֹאשׁ זַרְעוֹ לְעֹלָם. וּלְדָוִד וּלְזַרְעוֹ וּלְבֵיתוֹ וּלְכִסְאוֹ יִהְיֶה שָׁלוֹם עַד עוֹלָם מֵעִם יְהוָה".<קטע סוף=ב לג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לד}} <קטע התחלה=ב לד/>וַיַּעַל בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע וַיִּפְגַּע בּוֹ וַיְמִתֵהוּ, וַיִּקָּבֵר {{ב|בְּבֵיתוֹ בַּמִּדְבָּר|בשטח המרעה שליד עירו (כנראה בית לחם)}}.<קטע סוף=ב לד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לה}} <קטע התחלה=ב לה/>וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע תַּחְתָּיו עַל הַצָּבָא, וְאֶת צָדוֹק הַכֹּהֵן נָתַן הַמֶּלֶךְ תַּחַת אֶבְיָתָר.<קטע סוף=ב לה/> {{כותרת1|שמעי בן גרא מומת לאחר שלא עמד בתנאי העוצר ששם עליו שלמה}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לו}} <קטע התחלה=ב לו/>וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ וַיִּקְרָא לְשִׁמְעִי וַיֹּאמֶר לוֹ: "בְּנֵה לְךָ בַיִת בִּירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם וְיָשַׁבְתָּ שָׁם, וְלֹא תֵצֵא מִשָּׁם אָנֶה וָאָנָה.<קטע סוף=ב לו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לז}} <קטע התחלה=ב לז/>וְהָיָה בְּיוֹם צֵאתְךָ וְעָבַרְתָּ אֶת נַחַל קִדְרוֹן - יָדֹעַ תֵּדַע כִּי מוֹת תָּמוּת, דָּמְךָ יִהְיֶה בְרֹאשֶׁךָ".<קטע סוף=ב לז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לח}} <קטע התחלה=ב לח/>וַיֹּאמֶר שִׁמְעִי לַמֶּלֶךְ: "טוֹב הַדָּבָר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ - כֵּן יַעֲשֶׂה עַבְדֶּךָ". וַיֵּשֶׁב שִׁמְעִי בִּירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם יָמִים רַבִּים. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ב לח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לט}} <קטע התחלה=ב לט/>וַיְהִי מִקֵּץ שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וַיִּבְרְחוּ שְׁנֵי עֲבָדִים לְשִׁמְעִי אֶל אָכִישׁ בֶּן מַעֲכָה מֶלֶךְ גַּת. וַיַּגִּידוּ לְשִׁמְעִי לֵאמֹר "הִנֵּה עֲבָדֶיךָ בְּגַת".<קטע סוף=ב לט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מ}} <קטע התחלה=ב מ/>וַיָּקָם שִׁמְעִי, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ, וַיֵּלֶךְ גַּתָה אֶל אָכִישׁ לְבַקֵּשׁ אֶת עֲבָדָיו. וַיֵּלֶךְ שִׁמְעִי וַיָּבֵא אֶת עֲבָדָיו מִגַּת.<קטע סוף=ב מ/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מא}} <קטע התחלה=ב מא/>וַיֻּגַּד לִשְׁלֹמֹה, כִּי הָלַךְ שִׁמְעִי מִירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם גַּת וַיָּשֹׁב.<קטע סוף=ב מא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מב}} <קטע התחלה=ב מב/>וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ, וַיִּקְרָא לְשִׁמְעִי, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "הֲלוֹא הִשְׁבַּעְתִּיךָ בַיהוָה וָאָעִד בְּךָ לֵאמֹר: 'בְּיוֹם צֵאתְךָ וְהָלַכְתָּ אָנֶה וָאָנָה - יָדֹעַ תֵּדַע כִּי מוֹת תָּמוּת', וַתֹּאמֶר אֵלַי 'טוֹב הַדָּבָר, שָׁמָעְתִּי'.<קטע סוף=ב מב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מג}} <קטע התחלה=ב מג/>וּמַדּוּעַ לֹא שָׁמַרְתָּ אֵת {{ב|שְׁבֻעַת יְהוָה|השבועה שנשבעתי בשם ה'}}, וְאֶת הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוִּיתִי עָלֶיךָ".<קטע סוף=ב מג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מד}} <קטע התחלה=ב מד/>{{ב|וַיֹּאמֶר|לאחר ששמעי לא ענה המשיך שלמה לדבר}} הַמֶּלֶךְ אֶל שִׁמְעִי: "אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר {{ב|יָדַע לְבָבְךָ|הגה שיכלך}} אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְדָוִד אָבִי, וְהֵשִׁיב יְהוָה אֶת רָעָתְךָ בְּרֹאשֶׁךָ.<קטע סוף=ב מד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מה}} <קטע התחלה=ב מה/>{{ב|וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה|מדבר על עצמו בגוף שלישי}} בָּרוּךְ, וְכִסֵּא דָוִד יִהְיֶה נָכוֹן לִפְנֵי יְהוָה עַד עוֹלָם".<קטע סוף=ב מה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מו}} <קטע התחלה=ב מו/>וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע, וַיֵּצֵא וַיִּפְגַּע בּוֹ וַיָּמֹת. וְהַמַּמְלָכָה {{ב|נָכוֹנָה|התייצבה (כמו בפסוק יב)}} בְּיַד שְׁלֹמֹה.<קטע סוף=ב מו/> <קטע סוף=פרק ב/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|ב}} {{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א||א|ב|ג|הצג תמיד=1}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות== * "וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה, אֲשֶׁר עָשָׂה לִשְׁנֵי שָׂרֵי צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל, לְאַבְנֵר בֶּן נֵר וְלַעֲמָשָׂא בֶן יֶתֶר" (פסוק ה) - ** אבנר: "וַיְּשַׁלַּח דָּוִד אֶת אַבְנֵר וַיֵּלֶךְ בְּשָׁלוֹם... וַיֵּצֵא יוֹאָב מֵעִם דָּוִד, וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אַחֲרֵי אַבְנֵר... וַיַּכֵּהוּ" - [[ביאור:שמואל ב ג#כז|שמואל ב ג כז]]. ** עמשא: "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל עֲמָשָׂא: "הַזְעֶק לִי אֶת אִישׁ יְהוּדָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים, וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד"... וַעֲמָשָׂא לֹא נִשְׁמַר בַּחֶרֶב אֲשֶׁר בְּיַד יוֹאָב, וַיַּכֵּהוּ בָהּ" -[[ביאור:שמואל ב כ#י|שמואל ב כ י]]). ** יואב גם הרג את אבשלום בניגוד לציווי דוד ("וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת יוֹאָב...: לְאַט לִי לַנַּעַר לְאַבְשָׁלוֹם... וַיִּקַּח שְׁלֹשָׁה שְׁבָטִים בְּכַפּוֹ וַיִּתְקָעֵם בְּלֵב אַבְשָׁלוֹם" - [[ביאור:שמואל ב יח|שמואל ב יח]]) אך כפי הנראה דוד הבין שהיה זה נדרש לדיכוי המרד. * הריגתם של אבנר ועמשא נעשתה לפני זמן רב, ודוד לא נקם ביואב. נראה שכעת הוא מבקש משלמה להרוג אותו בעיקר בגלל שיואב היה בכיר בהאופוזיציה שבהנהגת אדוניהו כפי שנוכחנו בפרק הקודם, והדבר חשוב ליציבות מלכות שלמה. אלא שבגלל שעל מעשי יואב כבר חלה התיישנות צריך שלמה למצוא דרך מחוכמת להרוג אותו, "וְעָשִׂיתָ כְּחָכְמָתֶךָ". * גם לגבי שמעי בן גרא מצווה דוד את שלמה למצא עילה מחוכמת כדי להרוג אותו, ומסתבר שגם הוא היה חלק מהאופוזיציה (בפרק הקודם הוזכר "שמעי" ובעל המצודות כותב שם "אולי הוא שמעי בן גרא"). בכל אופן, בסוף פירקנו, לאחר ששלמה הורג את שניהם (ואת אדוניהו), אין יותר אופוזיציה לשלמה והמקרא מסכם: "וְהַמַּמְלָכָה נָכוֹנָה בְּיַד שְׁלֹמֹה". * "וּשְׁלֹמֹה יָשַׁב עַל כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו" (פסוק יב) - [[ביאור:עבר רחוק|עבר רחוק]], שהרי כבר הומלך בפרק הקודם. * "שְׁאֵלָה אַחַת קְטַנָּה... יֻתַּן אֶת אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית לַאֲדֹנִיָּהוּ... וְלָמָה אַתְּ שֹׁאֶלֶת אֶת אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית לַאֲדֹנִיָּהוּ? וְשַׁאֲלִי לוֹ אֶת הַמְּלוּכָה! ...וַיָּמֹת" - לכאורה בקשה קְטַנָּה: אדוניהו מבקש את אבישג כי היא "יָפָה עַד מְאֹד". בת שבע אולי מציגה את הבקשה כשאלה קטנה, אך שלמה רואה את הסימליות בלקיחת פילגש אביו - הצהרה על כוונות לירושת כתר המלוכה. ראו דוגמאות לכך בהערת שוליים על [[ביאור:שמואל ב ג|ש"ב פרק ג]]. בכך מצא שלמה את העילה שחיפש דוד בפרק הקודם: "וְאִם רָעָה תִמָּצֵא בוֹ - וָמֵת". * "וַיְגָרֶשׁ שְׁלֹמֹה אֶת אֶבְיָתָר מִהְיוֹת כֹּהֵן לַיהוָה, לְמַלֵּא אֶת דְּבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר עַל בֵּית עֵלִי בְּשִׁלֹה... וְאֶת צָדוֹק הַכֹּהֵן נָתַן הַמֶּלֶךְ תַּחַת אֶבְיָתָר" (פסוק כז) - לגבי העברת הכהונה והשלכותיה ראו הערה ב[[ביאור:שמואל א ב|שמואל א ב]] ==ראו גם== {{מיזמים|ויקיפדיה=צוואת דוד}} {{מיזמים|ויקיפדיה=קבר דוד}} 9pvpclulhcgaihvfik4qf416z3fjnke 3002870 3002866 2026-04-03T11:13:37Z Ori229 476 תוספת להערה 3002870 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|ב|a09a02}} <קטע התחלה=פרק ב/> {{כותרת1|צוואת דוד לשלמה, מותו של דוד, ותחילת מלכות שלמה}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|א}} <קטע התחלה=ב א/>וַיִּקְרְבוּ יְמֵי דָוִד לָמוּת, וַיְצַו אֶת שְׁלֹמֹה בְנוֹ לֵאמֹר:<קטע סוף=ב א/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ב}} <קטע התחלה=ב ב/>"אָנֹכִי הֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ {{ב|כָּל הָאָרֶץ|בה הולכים כל האנשים, אל המוות}}, וְחָזַקְתָּ וְהָיִיתָ {{ב|לְאִישׁ|לגיבור}}.<קטע סוף=ב ב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ג}} <קטע התחלה=ב ג/>וְשָׁמַרְתָּ אֶת מִשְׁמֶרֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, לִשְׁמֹר חֻקֹּתָיו, מִצְ{{VAV WITH HOLAM HASER}}תָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְעֵדְ{{VAV WITH HOLAM HASER}}תָיו כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה, לְמַעַן {{ב|תַּשְׂכִּיל אֵת|תצליח ב-}} כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה וְאֵת כָּל אֲשֶׁר תִּפְנֶה שָׁם.<קטע סוף=ב ג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ד}} <קטע התחלה=ב ד/>לְמַעַן יָקִים יְהוָה אֶת דְּבָרוֹ אֲשֶׁר {{ב|דִּבֶּר|[[שמואל ב ז יא]]}} עָלַי לֵאמֹר: 'אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ אֶת דַּרְכָּם לָלֶכֶת לְפָנַי בֶּאֱמֶת בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם, לֵאמֹר {{ב|לֹא יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ|לא יפסיקו בניך}} {{ב|מֵעַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל|מלשבת על כיסא המלכות}}'.<קטע סוף=ב ד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ה}} <קטע התחלה=ב ה/>וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה, אֲשֶׁר עָשָׂה לִשְׁנֵי שָׂרֵי צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל, לְאַבְנֵר בֶּן נֵר וְלַעֲמָשָׂא בֶן יֶתֶר, וַיַּהַרְגֵם, וַיָּשֶׂם {{ב|דְּמֵי מִלְחָמָה בְּשָׁלֹם|שפך את הדם שלהם בזמן שלום כאילו היה זה זמן מלחמה}}, {{ב|וַיִּתֵּן דְּמֵי מִלְחָמָה בַּחֲגֹרָתוֹ|התגאה בדם האנשים שהרג, שניתז על חגורתו}} אֲשֶׁר בְּמָתְנָיו וּבְנַעֲלוֹ אֲשֶׁר בְּרַגְלָיו.<קטע סוף=ב ה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ו}} <קטע התחלה=ב ו/>וְעָשִׂיתָ {{ב|כְּחָכְמָתֶךָ|תגרום לו להתחייב מיתה בצורה מחוכמת}}, {{ב|וְלֹא תוֹרֵד שֵׂיבָתוֹ בְּשָׁלֹם שְׁאֹל|לא תיתן לו למות בשלווה (אלא תהרוג אותו)}}. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ב ו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ז}} <קטע התחלה=ב ז/>וְלִבְנֵי בַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי תַּעֲשֶׂה חֶסֶד וְהָיוּ בְּאֹכְלֵי שֻׁלְחָנֶךָ, {{ב|כִּי כֵן|על כי}} {{ב|קָרְבוּ|ראה [[שמואל ב יט לג]]}} אֵלַי בְּבָרְחִי מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם אָחִיךָ.<קטע סוף=ב ז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ח}} <קטע התחלה=ב ח/>וְהִנֵּה {{ב|עִמְּךָ|בסביבתך}} שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא בֶן הַיְמִינִי מִבַּחֻרִים, וְהוּא {{ב|קִלְלַנִי|"וְכֹה אָמַר שִׁמְעִי בְּקַלְלוֹ: צֵא, צֵא, אִישׁ הַדָּמִים וְאִישׁ הַבְּלִיָּעַל! הֵשִׁיב עָלֶיךָ ה' כֹּל דְּמֵי בֵית שָׁאוּל אֲשֶׁר מָלַכְתָּ תַּחְתָּיו, וַיִּתֵּן ה' אֶת הַמְּלוּכָה בְּיַד אַבְשָׁלוֹם בְּנֶךָ" - [[שמואל ב טז ז]]}} קְלָלָה {{ב|נִמְרֶצֶת|רעה וקשה}} בְּיוֹם לֶכְתִּי מַחֲנָיִם, {{ב|וְהוּא|אך מצד שני הוא התנצל והיה הראשון ש-}} יָרַד לִקְרָאתִי הַיַּרְדֵּן {{ב|וָאֶשָּׁבַע|"וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל שִׁמְעִי: 'לֹא תָמוּת'! וַיִּשָּׁבַע לוֹ הַמֶּלֶךְ" - [[שמואל ב יט כד]]}} לוֹ בַיהוָה לֵאמֹר: '{{ב|אִם|שלא (לשון של שבועה)}} אֲמִיתְךָ בֶּחָרֶב'.<קטע סוף=ב ח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ט}} <קטע התחלה=ב ט/>וְעַתָּה אַל {{ב|תְּנַקֵּהוּ|תתן לו להיות נקי לגמרי מעונש (כי הוא איש מסוכן ועלול להרע לך)}} כִּי אִישׁ חָכָם אָתָּה, וְיָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לּוֹ, {{ב|וְהוֹרַדְתָּ|ובמקרה הצורך, תהרגהו}} אֶת שֵׂיבָתוֹ בְּדָם שְׁאוֹל".<קטע סוף=ב ט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|י}} <קטע התחלה=ב י/>וַיִּשְׁכַּב דָּוִד עִם אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר בְּעִיר דָּוִד. {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=ב י/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יא}} <קטע התחלה=ב יא/>וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ דָּוִד עַל יִשְׂרָאֵל - אַרְבָּעִים שָׁנָה: בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ שֶׁבַע שָׁנִים, וּבִירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים.<קטע סוף=ב יא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יב}} <קטע התחלה=ב יב/>וּשְׁלֹמֹה יָשַׁב עַל כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו, {{ב|וַתִּכֹּן|היתה יציבה}} מַלְכֻתוֹ מְאֹד.<קטע סוף=ב יב/> {{כותרת1|אדוניהו מבקש את אבישג, ושלמה הורגו}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יג}} <קטע התחלה=ב יג/>וַיָּבֹא אֲדֹנִיָּהוּ בֶן חַגִּית אֶל בַּת שֶׁבַע אֵם שְׁלֹמֹה, וַתֹּאמֶר: "{{ב|הֲשָׁלוֹם בֹּאֶךָ|האם באת עם דברי שלום (שהרי בעבר מרד במלך)}}"? וַיֹּאמֶר: "שָׁלוֹם".<קטע סוף=ב יג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יד}} <קטע התחלה=ב יד/>וַיֹּאמֶר: "דָּבָר לִי אֵלָיִךְ", וַתֹּאמֶר: "דַּבֵּר".<קטע סוף=ב יד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|טו}} <קטע התחלה=ב טו/>וַיֹּאמֶר: "אַתְּ יָדַעַתְּ כִּי לִי הָיְתָה {{ב|הַמְּלוּכָה|זכות למלוך}}, וְעָלַי שָׂמוּ כָל יִשְׂרָאֵל פְּנֵיהֶם לִמְלֹךְ. וַתִּסֹּב הַמְּלוּכָה וַתְּהִי לְאָחִי, כִּי מֵיְהוָה הָיְתָה לּוֹ.<קטע סוף=ב טו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|טז}} <קטע התחלה=ב טז/>וְעַתָּה שְׁאֵלָה אַחַת אָנֹכִי שֹׁאֵל מֵאִתָּךְ, אַל תָּשִׁבִי אֶת פָּנָי". וַתֹּאמֶר אֵלָיו: "דַּבֵּר".<קטע סוף=ב טז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יז}} <קטע התחלה=ב יז/>וַיֹּאמֶר: "אִמְרִי נָא לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, {{ב|כִּי|ואני מבקש ממך שתדברי איתו כי הוא}} לֹא יָשִׁיב אֶת פָּנָיִךְ, {{ב|וְיִתֶּן לִי|בת שבע הבינה שזה בגלל שאבישג יפה, אך יתכן שאדוניהו רצה לערער בכך על שילטונו של שלמה (כפי שמשתמע מפסוק טו: "אַתְּ יָדַעַתְּ כִּי לִי הָיְתָה הַמְּלוּכָה, וְעָלַי שָׂמוּ כָל יִשְׂרָאֵל פְּנֵיהֶם לִמְלֹךְ")}} אֶת אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית לְאִשָּׁה".<קטע סוף=ב יז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יח}} <קטע התחלה=ב יח/>וַתֹּאמֶר בַּת שֶׁבַע: "טוֹב, אָנֹכִי אֲדַבֵּר עָלֶיךָ אֶל הַמֶּלֶךְ".<קטע סוף=ב יח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יט}} <קטע התחלה=ב יט/>וַתָּבֹא בַת שֶׁבַע אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְדַבֶּר לוֹ עַל אֲדֹנִיָּהוּ. וַיָּקָם הַמֶּלֶךְ לִקְרָאתָהּ {{ב|וַיִּשְׁתַּחוּ לָהּ|השתחווה לה, לכבד את אימו}}. וַיֵּשֶׁב עַל כִּסְאוֹ, וַיָּשֶׂם כִּסֵּא לְאֵם הַמֶּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לִימִינוֹ.<קטע סוף=ב יט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כ}} <קטע התחלה=ב כ/>וַתֹּאמֶר: "שְׁאֵלָה אַחַת קְטַנָּה אָנֹכִי שֹׁאֶלֶת מֵאִתָּךְ, אַל תָּשֶׁב אֶת פָּנָי". וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ: "שַׁאֲלִי אִמִּי, {{ב|כִּי|שהרי}} לֹא אָשִׁיב אֶת פָּנָיִךְ".<קטע סוף=ב כ/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כא}} <קטע התחלה=ב כא/>וַתֹּאמֶר: "יֻתַּן אֶת אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית, לַאֲדֹנִיָּהוּ אָחִיךָ לְאִשָּׁה".<קטע סוף=ב כא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כב}} <קטע התחלה=ב כב/>וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וַיֹּאמֶר לְאִמּוֹ: "וְלָמָה אַתְּ שֹׁאֶלֶת אֶת אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית לַאֲדֹנִיָּהוּ? {{ב|וְשַׁאֲלִי לוֹ|אולי תבקשי בשבילו (בלעג, באירוניה)}} אֶת הַמְּלוּכָה, כִּי הוּא אָחִי הַגָּדוֹל מִמֶּנִּי, {{ב|וְלוֹ|ויהיה השילטון בידיו}} {{ב|וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וּלְיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה|שהצטרפו אליו למרד - בפרק הקודם, פסוק ז}}". {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=ב כב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כג}} <קטע התחלה=ב כג/>וַיִּשָּׁבַע הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בַּיהוָה לֵאמֹר: "{{ב|כֹּה יַעֲשֶׂה לִּי אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִיף|מטבע לשון של קללה (במקור הביטוי כלל תיאור של הדבר הרע שיקרה לי אם אעבור על שבועתי, אך לאחר זמן נהגו רק לאמר ש"כֹּה" יעשה ה', ו"כֹה" יוסיף להרע לי, מבלי לאמר בפירוש את הדברים הרעים)}} כִּי {{ב|בְנַפְשׁוֹ|בסיכון נפשו}} דִּבֶּר אֲדֹנִיָּהוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.<קטע סוף=ב כג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כד}} <קטע התחלה=ב כד/>וְעַתָּה חַי יְהוָה אֲשֶׁר {{ב|הֱכִינַנִי|ביסס אותי}} <small>(ויושיביני)</small> וַיּוֹשִׁיבַנִי עַל כִּסֵּא דָּוִד אָבִי, וַאֲשֶׁר עָשָׂה לִי בַּיִת כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר, כִּי הַיּוֹם יוּמַת אֲדֹנִיָּהוּ".<קטע סוף=ב כד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כה}} <קטע התחלה=ב כה/>וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה {{ב|בְּיַד|ציווי שליחות ל-}} בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע, וַיִּפְגַּע בּוֹ וַיָּמֹת. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ב כה/> {{כותרת1|שלמה מגרש את אביתר הכהן}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כו}} <קטע התחלה=ב כו/>וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן אָמַר הַמֶּלֶךְ: "{{ב|עֲנָתֹת|לעיר 'ענתות'}} לֵךְ {{ב|עַל שָׂדֶיךָ|לעבוד את שדותיך}}, כִּי {{ב|אִישׁ מָוֶת|ראוי למיתה}} אָתָּה, {{ב|וּבַיּוֹם הַזֶּה|אך היום}} לֹא אֲמִיתֶךָ כִּי נָשָׂאתָ אֶת אֲרוֹן אֲדֹנָי יְהֹוִה לִפְנֵי דָּוִד אָבִי, וְכִי הִתְעַנִּיתָ בְּכֹל אֲשֶׁר הִתְעַנָּה אָבִי".<קטע סוף=ב כו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כז}} <קטע התחלה=ב כז/>וַיְגָרֶשׁ שְׁלֹמֹה אֶת אֶבְיָתָר מִהְיוֹת כֹּהֵן לַיהוָה, {{ב|לְמַלֵּא אֶת|ובכך התמלא}} דְּבַר יְהוָה אֲשֶׁר {{ב|דִּבֶּר|"וַיָּבֹא אִישׁ אֱלֹהִים אֶל עֵלִי, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: ...וְזֶה לְּךָ הָאוֹת אֲשֶׁר יָבֹא אֶל שְׁנֵי בָנֶיךָ, אֶל חָפְנִי וּפִינְחָס - בְּיוֹם אֶחָד יָמוּתוּ שְׁנֵיהֶם. וַהֲקִימֹתִי לִי כֹּהֵן נֶאֱמָן כַּאֲשֶׁר בִּלְבָבִי" - [[שמואל א ב לה]]}} עַל בֵּית עֵלִי בְּשִׁלֹה. {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=ב כז/> {{כותרת1|יואב אוחז בקרנות המזבח, אך שלמה מצווה להורגו שם}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כח}} <קטע התחלה=ב כח/>{{ב|וְהַשְּׁמֻעָה|על מיתת אדוניהו וגירוש אביתר}} בָּאָה עַד יוֹאָב, כִּי יוֹאָב נָטָה אַחֲרֵי אֲדֹנִיָּה, {{ב|וְאַחֲרֵי|אם כי אחרי}} אַבְשָׁלוֹם לֹא נָטָה, וַיָּנָס יוֹאָב אֶל אֹהֶל יְהוָה, {{ב|וַיַּחֲזֵק|כפי שעשה אדוניהו, בפרק הקודם}} בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ.<קטע סוף=ב כח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כט}} <קטע התחלה=ב כט/>וַיֻּגַּד לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כִּי נָס יוֹאָב אֶל אֹהֶל יְהוָה וְהִנֵּה אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ, וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה אֶת בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע לֵאמֹר: "לֵךְ פְּגַע בּוֹ".<קטע סוף=ב כט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ל}} <קטע התחלה=ב ל/>וַיָּבֹא בְנָיָהוּ אֶל אֹהֶל יְהוָה, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ: צֵא"! וַיֹּאמֶר: "לֹא, כִּי פֹה אָמוּת". וַיָּשֶׁב בְּנָיָהוּ אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר לֵאמֹר: "כֹּה דִבֶּר יוֹאָב וְכֹה עָנָנִי".<קטע סוף=ב ל/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לא}} <קטע התחלה=ב לא/>וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ: "עֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר וּפְגַע בּוֹ וּקְבַרְתּוֹ, {{ב|וַהֲסִירֹתָ|ובכך תסיר את האשמה (שמונחת עלי בכך שלא מחיתי על מעשיו)}} {{ב|דְּמֵי חִנָּם אֲשֶׁר שָׁפַךְ|את הדם ששפך לחינם}} יוֹאָב מֵעָלַי וּמֵעַל בֵּית אָבִי.<קטע סוף=ב לא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לב}} <קטע התחלה=ב לב/>וְהֵשִׁיב יְהוָה אֶת דָּמוֹ עַל רֹאשׁוֹ אֲשֶׁר פָּגַע בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים צַדִּקִים וְטֹבִים מִמֶּנּוּ, וַיַּהַרְגֵם בַּחֶרֶב, וְאָבִי דָוִד לֹא יָדָע - אֶת אַבְנֵר בֶּן נֵר שַׂר צְבָא יִשְׂרָאֵל, וְאֶת עֲמָשָׂא בֶן יֶתֶר שַׂר צְבָא יְהוּדָה.<קטע סוף=ב לב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לג}} <קטע התחלה=ב לג/>וְשָׁבוּ דְמֵיהֶם בְּרֹאשׁ יוֹאָב וּבְרֹאשׁ זַרְעוֹ לְעֹלָם. וּלְדָוִד וּלְזַרְעוֹ וּלְבֵיתוֹ וּלְכִסְאוֹ יִהְיֶה שָׁלוֹם עַד עוֹלָם מֵעִם יְהוָה".<קטע סוף=ב לג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לד}} <קטע התחלה=ב לד/>וַיַּעַל בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע וַיִּפְגַּע בּוֹ וַיְמִתֵהוּ, וַיִּקָּבֵר {{ב|בְּבֵיתוֹ בַּמִּדְבָּר|בשטח המרעה שליד עירו (כנראה בית לחם)}}.<קטע סוף=ב לד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לה}} <קטע התחלה=ב לה/>וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע תַּחְתָּיו עַל הַצָּבָא, וְאֶת צָדוֹק הַכֹּהֵן נָתַן הַמֶּלֶךְ תַּחַת אֶבְיָתָר.<קטע סוף=ב לה/> {{כותרת1|שמעי בן גרא מומת לאחר שלא עמד בתנאי העוצר ששם עליו שלמה}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לו}} <קטע התחלה=ב לו/>וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ וַיִּקְרָא לְשִׁמְעִי וַיֹּאמֶר לוֹ: "בְּנֵה לְךָ בַיִת בִּירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם וְיָשַׁבְתָּ שָׁם, וְלֹא תֵצֵא מִשָּׁם אָנֶה וָאָנָה.<קטע סוף=ב לו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לז}} <קטע התחלה=ב לז/>וְהָיָה בְּיוֹם צֵאתְךָ וְעָבַרְתָּ אֶת נַחַל קִדְרוֹן - יָדֹעַ תֵּדַע כִּי מוֹת תָּמוּת, דָּמְךָ יִהְיֶה בְרֹאשֶׁךָ".<קטע סוף=ב לז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לח}} <קטע התחלה=ב לח/>וַיֹּאמֶר שִׁמְעִי לַמֶּלֶךְ: "טוֹב הַדָּבָר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ - כֵּן יַעֲשֶׂה עַבְדֶּךָ". וַיֵּשֶׁב שִׁמְעִי בִּירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם יָמִים רַבִּים. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ב לח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לט}} <קטע התחלה=ב לט/>וַיְהִי מִקֵּץ שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וַיִּבְרְחוּ שְׁנֵי עֲבָדִים לְשִׁמְעִי אֶל אָכִישׁ בֶּן מַעֲכָה מֶלֶךְ גַּת. וַיַּגִּידוּ לְשִׁמְעִי לֵאמֹר "הִנֵּה עֲבָדֶיךָ בְּגַת".<קטע סוף=ב לט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מ}} <קטע התחלה=ב מ/>וַיָּקָם שִׁמְעִי, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ, וַיֵּלֶךְ גַּתָה אֶל אָכִישׁ לְבַקֵּשׁ אֶת עֲבָדָיו. וַיֵּלֶךְ שִׁמְעִי וַיָּבֵא אֶת עֲבָדָיו מִגַּת.<קטע סוף=ב מ/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מא}} <קטע התחלה=ב מא/>וַיֻּגַּד לִשְׁלֹמֹה, כִּי הָלַךְ שִׁמְעִי מִירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם גַּת וַיָּשֹׁב.<קטע סוף=ב מא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מב}} <קטע התחלה=ב מב/>וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ, וַיִּקְרָא לְשִׁמְעִי, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "הֲלוֹא הִשְׁבַּעְתִּיךָ בַיהוָה וָאָעִד בְּךָ לֵאמֹר: 'בְּיוֹם צֵאתְךָ וְהָלַכְתָּ אָנֶה וָאָנָה - יָדֹעַ תֵּדַע כִּי מוֹת תָּמוּת', וַתֹּאמֶר אֵלַי 'טוֹב הַדָּבָר, שָׁמָעְתִּי'.<קטע סוף=ב מב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מג}} <קטע התחלה=ב מג/>וּמַדּוּעַ לֹא שָׁמַרְתָּ אֵת {{ב|שְׁבֻעַת יְהוָה|השבועה שנשבעתי בשם ה'}}, וְאֶת הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוִּיתִי עָלֶיךָ".<קטע סוף=ב מג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מד}} <קטע התחלה=ב מד/>{{ב|וַיֹּאמֶר|לאחר ששמעי לא ענה המשיך שלמה לדבר}} הַמֶּלֶךְ אֶל שִׁמְעִי: "אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר {{ב|יָדַע לְבָבְךָ|הגה שיכלך}} אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְדָוִד אָבִי, וְהֵשִׁיב יְהוָה אֶת רָעָתְךָ בְּרֹאשֶׁךָ.<קטע סוף=ב מד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מה}} <קטע התחלה=ב מה/>{{ב|וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה|מדבר על עצמו בגוף שלישי}} בָּרוּךְ, וְכִסֵּא דָוִד יִהְיֶה נָכוֹן לִפְנֵי יְהוָה עַד עוֹלָם".<קטע סוף=ב מה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מו}} <קטע התחלה=ב מו/>וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע, וַיֵּצֵא וַיִּפְגַּע בּוֹ וַיָּמֹת. וְהַמַּמְלָכָה {{ב|נָכוֹנָה|התייצבה (כמו בפסוק יב)}} בְּיַד שְׁלֹמֹה.<קטע סוף=ב מו/> <קטע סוף=פרק ב/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|ב}} {{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א||א|ב|ג|הצג תמיד=1}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות== * "וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה, אֲשֶׁר עָשָׂה לִשְׁנֵי שָׂרֵי צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל, לְאַבְנֵר בֶּן נֵר וְלַעֲמָשָׂא בֶן יֶתֶר" (פסוק ה) - ** אבנר: "וַיְּשַׁלַּח דָּוִד אֶת אַבְנֵר וַיֵּלֶךְ בְּשָׁלוֹם... וַיֵּצֵא יוֹאָב מֵעִם דָּוִד, וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אַחֲרֵי אַבְנֵר... וַיַּכֵּהוּ" - [[ביאור:שמואל ב ג#כז|שמואל ב ג כז]]. ** עמשא: "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל עֲמָשָׂא: "הַזְעֶק לִי אֶת אִישׁ יְהוּדָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים, וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד"... וַעֲמָשָׂא לֹא נִשְׁמַר בַּחֶרֶב אֲשֶׁר בְּיַד יוֹאָב, וַיַּכֵּהוּ בָהּ" -[[ביאור:שמואל ב כ#י|שמואל ב כ י]]). ** יואב גם הרג את אבשלום בניגוד לציווי דוד ("וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת יוֹאָב...: לְאַט לִי לַנַּעַר לְאַבְשָׁלוֹם... וַיִּקַּח שְׁלֹשָׁה שְׁבָטִים בְּכַפּוֹ וַיִּתְקָעֵם בְּלֵב אַבְשָׁלוֹם" - [[ביאור:שמואל ב יח|שמואל ב יח]]) אך כפי הנראה דוד הבין שהיה זה נדרש לדיכוי המרד. * הריגתם של אבנר ועמשא נעשתה לפני זמן רב, ודוד לא נקם ביואב. נראה שכעת הוא מבקש משלמה להרוג אותו בעיקר בגלל שיואב היה בכיר בהאופוזיציה שבהנהגת אדוניהו כפי שנוכחנו בפרק הקודם, והדבר חשוב ליציבות מלכות שלמה. אלא שבגלל שעל מעשי יואב כבר חלה התיישנות צריך שלמה למצוא דרך מחוכמת להרוג אותו, "וְעָשִׂיתָ כְּחָכְמָתֶךָ". * גם לגבי שמעי בן גרא מצווה דוד את שלמה למצא עילה מחוכמת כדי להרוג אותו, ומסתבר שגם הוא היה חלק מהאופוזיציה (בפרק הקודם הוזכר "שמעי" ובעל המצודות כותב שם "אולי הוא שמעי בן גרא"). בכל אופן, בסוף פירקנו, לאחר ששלמה הורג את שניהם (ואת אדוניהו), אין יותר אופוזיציה לשלמה והמקרא מסכם: "וְהַמַּמְלָכָה נָכוֹנָה בְּיַד שְׁלֹמֹה". * "וּשְׁלֹמֹה יָשַׁב עַל כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו" (פסוק יב) - [[ביאור:עבר רחוק|עבר רחוק]], שהרי כבר הומלך בפרק הקודם. * "שְׁאֵלָה אַחַת קְטַנָּה... יֻתַּן אֶת אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית לַאֲדֹנִיָּהוּ... וְלָמָה אַתְּ שֹׁאֶלֶת אֶת אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית לַאֲדֹנִיָּהוּ? וְשַׁאֲלִי לוֹ אֶת הַמְּלוּכָה! ...וַיָּמֹת" - לכאורה בקשה קְטַנָּה: אדוניהו מבקש את אבישג כי היא "יָפָה עַד מְאֹד". בת שבע אולי מציגה את הבקשה כשאלה קטנה, אך שלמה רואה את הסימליות בלקיחת פילגש אביו - הצהרה על כוונות לירושת כתר המלוכה. ראו דוגמאות לכך בהערת שוליים על [[ביאור:שמואל ב ג|ש"ב פרק ג]]. בכך מצא שלמה את העילה שחיפש דוד בפרק הקודם: "וְאִם רָעָה תִמָּצֵא בוֹ - וָמֵת". * "וַיְגָרֶשׁ שְׁלֹמֹה אֶת אֶבְיָתָר מִהְיוֹת כֹּהֵן לַיהוָה, לְמַלֵּא אֶת דְּבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר עַל בֵּית עֵלִי בְּשִׁלֹה... וְאֶת צָדוֹק הַכֹּהֵן נָתַן הַמֶּלֶךְ תַּחַת אֶבְיָתָר" (פסוק כז) - לגבי העברת הכהונה והשלכותיה ראו הערה ב[[ביאור:שמואל א ב|שמואל א ב]]. אביתר הוא בנו של אחימלך בן אחיטוב ([[שמואל א כב כ|ש"א כב, כ]]) ואחיטוב הוא בנו של פינחס בן עלי ([[שמואל א יד ג|שם יד, ג]]). ==ראו גם== {{מיזמים|ויקיפדיה=צוואת דוד}} {{מיזמים|ויקיפדיה=קבר דוד}} l72wqcl0zut2b1dpflqv3jys2e9z1zo 3002874 3002870 2026-04-03T11:30:22Z Ori229 476 3002874 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|ב|a09a02}} <קטע התחלה=פרק ב/> {{כותרת1|צוואת דוד לשלמה, מותו של דוד, ותחילת מלכות שלמה}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|א}} <קטע התחלה=ב א/>וַיִּקְרְבוּ יְמֵי דָוִד לָמוּת, וַיְצַו אֶת שְׁלֹמֹה בְנוֹ לֵאמֹר:<קטע סוף=ב א/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ב}} <קטע התחלה=ב ב/>"אָנֹכִי הֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ {{ב|כָּל הָאָרֶץ|בה הולכים כל האנשים, אל המוות}}, וְחָזַקְתָּ וְהָיִיתָ {{ב|לְאִישׁ|לגיבור}}.<קטע סוף=ב ב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ג}} <קטע התחלה=ב ג/>וְשָׁמַרְתָּ אֶת מִשְׁמֶרֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, לִשְׁמֹר חֻקֹּתָיו, מִצְ{{VAV WITH HOLAM HASER}}תָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְעֵדְ{{VAV WITH HOLAM HASER}}תָיו כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה, לְמַעַן {{ב|תַּשְׂכִּיל אֵת|תצליח ב-}} כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה וְאֵת כָּל אֲשֶׁר תִּפְנֶה שָׁם.<קטע סוף=ב ג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ד}} <קטע התחלה=ב ד/>לְמַעַן יָקִים יְהוָה אֶת דְּבָרוֹ אֲשֶׁר {{ב|דִּבֶּר|[[שמואל ב ז יא]]}} עָלַי לֵאמֹר: 'אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ אֶת דַּרְכָּם לָלֶכֶת לְפָנַי בֶּאֱמֶת בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם, לֵאמֹר {{ב|לֹא יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ|לא יפסיקו בניך}} {{ב|מֵעַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל|מלשבת על כיסא המלכות}}'.<קטע סוף=ב ד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ה}} <קטע התחלה=ב ה/>וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה, אֲשֶׁר עָשָׂה לִשְׁנֵי שָׂרֵי צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל, לְאַבְנֵר בֶּן נֵר וְלַעֲמָשָׂא בֶן יֶתֶר, וַיַּהַרְגֵם, וַיָּשֶׂם {{ב|דְּמֵי מִלְחָמָה בְּשָׁלֹם|שפך את הדם שלהם בזמן שלום כאילו היה זה זמן מלחמה}}, {{ב|וַיִּתֵּן דְּמֵי מִלְחָמָה בַּחֲגֹרָתוֹ|התגאה בדם האנשים שהרג, שניתז על חגורתו}} אֲשֶׁר בְּמָתְנָיו וּבְנַעֲלוֹ אֲשֶׁר בְּרַגְלָיו.<קטע סוף=ב ה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ו}} <קטע התחלה=ב ו/>וְעָשִׂיתָ {{ב|כְּחָכְמָתֶךָ|תגרום לו להתחייב מיתה בצורה מחוכמת}}, {{ב|וְלֹא תוֹרֵד שֵׂיבָתוֹ בְּשָׁלֹם שְׁאֹל|לא תיתן לו למות בשלווה (אלא תהרוג אותו)}}. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ב ו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ז}} <קטע התחלה=ב ז/>וְלִבְנֵי בַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי תַּעֲשֶׂה חֶסֶד וְהָיוּ בְּאֹכְלֵי שֻׁלְחָנֶךָ, {{ב|כִּי כֵן|על כי}} {{ב|קָרְבוּ|ראה [[שמואל ב יט לג]]}} אֵלַי בְּבָרְחִי מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם אָחִיךָ.<קטע סוף=ב ז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ח}} <קטע התחלה=ב ח/>וְהִנֵּה {{ב|עִמְּךָ|בסביבתך}} שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא בֶן הַיְמִינִי מִבַּחֻרִים, וְהוּא {{ב|קִלְלַנִי|"וְכֹה אָמַר שִׁמְעִי בְּקַלְלוֹ: צֵא, צֵא, אִישׁ הַדָּמִים וְאִישׁ הַבְּלִיָּעַל! הֵשִׁיב עָלֶיךָ ה' כֹּל דְּמֵי בֵית שָׁאוּל אֲשֶׁר מָלַכְתָּ תַּחְתָּיו, וַיִּתֵּן ה' אֶת הַמְּלוּכָה בְּיַד אַבְשָׁלוֹם בְּנֶךָ" - [[שמואל ב טז ז]]}} קְלָלָה {{ב|נִמְרֶצֶת|רעה וקשה}} בְּיוֹם לֶכְתִּי מַחֲנָיִם, {{ב|וְהוּא|אך מצד שני הוא התנצל והיה הראשון ש-}} יָרַד לִקְרָאתִי הַיַּרְדֵּן {{ב|וָאֶשָּׁבַע|"וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל שִׁמְעִי: 'לֹא תָמוּת'! וַיִּשָּׁבַע לוֹ הַמֶּלֶךְ" - [[שמואל ב יט כד]]}} לוֹ בַיהוָה לֵאמֹר: '{{ב|אִם|שלא (לשון של שבועה)}} אֲמִיתְךָ בֶּחָרֶב'.<קטע סוף=ב ח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ט}} <קטע התחלה=ב ט/>וְעַתָּה אַל {{ב|תְּנַקֵּהוּ|תתן לו להיות נקי לגמרי מעונש (כי הוא איש מסוכן ועלול להרע לך)}} כִּי אִישׁ חָכָם אָתָּה, וְיָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לּוֹ, {{ב|וְהוֹרַדְתָּ|ובמקרה הצורך, תהרגהו}} אֶת שֵׂיבָתוֹ בְּדָם שְׁאוֹל".<קטע סוף=ב ט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|י}} <קטע התחלה=ב י/>וַיִּשְׁכַּב דָּוִד עִם אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר בְּעִיר דָּוִד. {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=ב י/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יא}} <קטע התחלה=ב יא/>וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ דָּוִד עַל יִשְׂרָאֵל - אַרְבָּעִים שָׁנָה: בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ שֶׁבַע שָׁנִים, וּבִירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים.<קטע סוף=ב יא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יב}} <קטע התחלה=ב יב/>וּשְׁלֹמֹה יָשַׁב עַל כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו, {{ב|וַתִּכֹּן|היתה יציבה}} מַלְכֻתוֹ מְאֹד.<קטע סוף=ב יב/> {{כותרת1|אדוניהו מבקש את אבישג, ושלמה הורגו}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יג}} <קטע התחלה=ב יג/>וַיָּבֹא אֲדֹנִיָּהוּ בֶן חַגִּית אֶל בַּת שֶׁבַע אֵם שְׁלֹמֹה, וַתֹּאמֶר: "{{ב|הֲשָׁלוֹם בֹּאֶךָ|האם באת עם דברי שלום (שהרי בעבר מרד במלך)}}"? וַיֹּאמֶר: "שָׁלוֹם".<קטע סוף=ב יג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יד}} <קטע התחלה=ב יד/>וַיֹּאמֶר: "דָּבָר לִי אֵלָיִךְ", וַתֹּאמֶר: "דַּבֵּר".<קטע סוף=ב יד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|טו}} <קטע התחלה=ב טו/>וַיֹּאמֶר: "אַתְּ יָדַעַתְּ כִּי לִי הָיְתָה {{ב|הַמְּלוּכָה|זכות למלוך}}, וְעָלַי שָׂמוּ כָל יִשְׂרָאֵל פְּנֵיהֶם לִמְלֹךְ. וַתִּסֹּב הַמְּלוּכָה וַתְּהִי לְאָחִי, כִּי מֵיְהוָה הָיְתָה לּוֹ.<קטע סוף=ב טו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|טז}} <קטע התחלה=ב טז/>וְעַתָּה שְׁאֵלָה אַחַת אָנֹכִי שֹׁאֵל מֵאִתָּךְ, אַל תָּשִׁבִי אֶת פָּנָי". וַתֹּאמֶר אֵלָיו: "דַּבֵּר".<קטע סוף=ב טז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יז}} <קטע התחלה=ב יז/>וַיֹּאמֶר: "אִמְרִי נָא לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, {{ב|כִּי|ואני מבקש ממך שתדברי איתו כי הוא}} לֹא יָשִׁיב אֶת פָּנָיִךְ, {{ב|וְיִתֶּן לִי|בת שבע הבינה שזה בגלל שאבישג יפה, אך יתכן שאדוניהו רצה לערער בכך על שילטונו של שלמה (כפי שמשתמע מפסוק טו: "אַתְּ יָדַעַתְּ כִּי לִי הָיְתָה הַמְּלוּכָה, וְעָלַי שָׂמוּ כָל יִשְׂרָאֵל פְּנֵיהֶם לִמְלֹךְ")}} אֶת אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית לְאִשָּׁה".<קטע סוף=ב יז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יח}} <קטע התחלה=ב יח/>וַתֹּאמֶר בַּת שֶׁבַע: "טוֹב, אָנֹכִי אֲדַבֵּר עָלֶיךָ אֶל הַמֶּלֶךְ".<קטע סוף=ב יח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יט}} <קטע התחלה=ב יט/>וַתָּבֹא בַת שֶׁבַע אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְדַבֶּר לוֹ עַל אֲדֹנִיָּהוּ. וַיָּקָם הַמֶּלֶךְ לִקְרָאתָהּ {{ב|וַיִּשְׁתַּחוּ לָהּ|השתחווה לה, לכבד את אימו}}. וַיֵּשֶׁב עַל כִּסְאוֹ, וַיָּשֶׂם כִּסֵּא לְאֵם הַמֶּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לִימִינוֹ.<קטע סוף=ב יט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כ}} <קטע התחלה=ב כ/>וַתֹּאמֶר: "שְׁאֵלָה אַחַת קְטַנָּה אָנֹכִי שֹׁאֶלֶת מֵאִתָּךְ, אַל תָּשֶׁב אֶת פָּנָי". וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ: "שַׁאֲלִי אִמִּי, {{ב|כִּי|שהרי}} לֹא אָשִׁיב אֶת פָּנָיִךְ".<קטע סוף=ב כ/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כא}} <קטע התחלה=ב כא/>וַתֹּאמֶר: "יֻתַּן אֶת אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית, לַאֲדֹנִיָּהוּ אָחִיךָ לְאִשָּׁה".<קטע סוף=ב כא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כב}} <קטע התחלה=ב כב/>וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וַיֹּאמֶר לְאִמּוֹ: "וְלָמָה אַתְּ שֹׁאֶלֶת אֶת אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית לַאֲדֹנִיָּהוּ? {{ב|וְשַׁאֲלִי לוֹ|אולי תבקשי בשבילו (בלעג, באירוניה)}} אֶת הַמְּלוּכָה, כִּי הוּא אָחִי הַגָּדוֹל מִמֶּנִּי, {{ב|וְלוֹ|ויהיה השילטון בידיו}} {{ב|וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וּלְיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה|שהצטרפו אליו למרד - בפרק הקודם, פסוק ז}}". {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=ב כב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כג}} <קטע התחלה=ב כג/>וַיִּשָּׁבַע הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בַּיהוָה לֵאמֹר: "{{ב|כֹּה יַעֲשֶׂה לִּי אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִיף|מטבע לשון של קללה (במקור הביטוי כלל תיאור של הדבר הרע שיקרה לי אם אעבור על שבועתי, אך לאחר זמן נהגו רק לאמר ש"כֹּה" יעשה ה', ו"כֹה" יוסיף להרע לי, מבלי לאמר בפירוש את הדברים הרעים)}} כִּי {{ב|בְנַפְשׁוֹ|בסיכון נפשו}} דִּבֶּר אֲדֹנִיָּהוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.<קטע סוף=ב כג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כד}} <קטע התחלה=ב כד/>וְעַתָּה חַי יְהוָה אֲשֶׁר {{ב|הֱכִינַנִי|ביסס אותי}} <small>(ויושיביני)</small> וַיּוֹשִׁיבַנִי עַל כִּסֵּא דָּוִד אָבִי, וַאֲשֶׁר עָשָׂה לִי בַּיִת כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר, כִּי הַיּוֹם יוּמַת אֲדֹנִיָּהוּ".<קטע סוף=ב כד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כה}} <קטע התחלה=ב כה/>וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה {{ב|בְּיַד|ציווי שליחות ל-}} בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע, וַיִּפְגַּע בּוֹ וַיָּמֹת. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ב כה/> {{כותרת1|שלמה מגרש את אביתר הכהן}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כו}} <קטע התחלה=ב כו/>וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן אָמַר הַמֶּלֶךְ: "{{ב|עֲנָתֹת|לעיר 'ענתות'}} לֵךְ {{ב|עַל שָׂדֶיךָ|לעבוד את שדותיך}}, כִּי {{ב|אִישׁ מָוֶת|ראוי למיתה}} אָתָּה, {{ב|וּבַיּוֹם הַזֶּה|אך היום}} לֹא אֲמִיתֶךָ כִּי נָשָׂאתָ אֶת אֲרוֹן אֲדֹנָי יְהֹוִה לִפְנֵי דָּוִד אָבִי, וְכִי הִתְעַנִּיתָ בְּכֹל אֲשֶׁר הִתְעַנָּה אָבִי".<קטע סוף=ב כו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כז}} <קטע התחלה=ב כז/>וַיְגָרֶשׁ שְׁלֹמֹה אֶת אֶבְיָתָר מִהְיוֹת כֹּהֵן לַיהוָה, {{ב|לְמַלֵּא אֶת|ובכך התמלא}} דְּבַר יְהוָה אֲשֶׁר {{ב|דִּבֶּר|"וַיָּבֹא אִישׁ אֱלֹהִים אֶל עֵלִי, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: ...וְזֶה לְּךָ הָאוֹת אֲשֶׁר יָבֹא אֶל שְׁנֵי בָנֶיךָ, אֶל חָפְנִי וּפִינְחָס - בְּיוֹם אֶחָד יָמוּתוּ שְׁנֵיהֶם. וַהֲקִימֹתִי לִי כֹּהֵן נֶאֱמָן כַּאֲשֶׁר בִּלְבָבִי" - [[שמואל א ב לה]]}} עַל בֵּית עֵלִי בְּשִׁלֹה. {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=ב כז/> {{כותרת1|יואב אוחז בקרנות המזבח, אך שלמה מצווה להורגו שם}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כח}} <קטע התחלה=ב כח/>{{ב|וְהַשְּׁמֻעָה|על מיתת אדוניהו וגירוש אביתר}} בָּאָה עַד יוֹאָב, כִּי יוֹאָב נָטָה אַחֲרֵי אֲדֹנִיָּה, {{ב|וְאַחֲרֵי|אם כי אחרי}} אַבְשָׁלוֹם לֹא נָטָה, וַיָּנָס יוֹאָב אֶל אֹהֶל יְהוָה, {{ב|וַיַּחֲזֵק|כפי שעשה אדוניהו בפרק הקודם (אדוניהו ניצל כך, כי הוא מרד אך לא רצח. יואב הומת על המזבח כי ביצע רצח, וככתוב ב[[שמות כא יד]]: "וְכִי יָזִד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה - מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת")}} בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ.<קטע סוף=ב כח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כט}} <קטע התחלה=ב כט/>וַיֻּגַּד לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כִּי נָס יוֹאָב אֶל אֹהֶל יְהוָה וְהִנֵּה אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ, וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה אֶת בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע לֵאמֹר: "לֵךְ פְּגַע בּוֹ".<קטע סוף=ב כט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ל}} <קטע התחלה=ב ל/>וַיָּבֹא בְנָיָהוּ אֶל אֹהֶל יְהוָה, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ: צֵא"! וַיֹּאמֶר: "לֹא, כִּי פֹה אָמוּת". וַיָּשֶׁב בְּנָיָהוּ אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר לֵאמֹר: "כֹּה דִבֶּר יוֹאָב וְכֹה עָנָנִי".<קטע סוף=ב ל/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לא}} <קטע התחלה=ב לא/>וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ: "עֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר וּפְגַע בּוֹ וּקְבַרְתּוֹ, {{ב|וַהֲסִירֹתָ|ובכך תסיר את האשמה (שמונחת עלי בכך שלא מחיתי על מעשיו)}} {{ב|דְּמֵי חִנָּם אֲשֶׁר שָׁפַךְ|את הדם ששפך לחינם}} יוֹאָב מֵעָלַי וּמֵעַל בֵּית אָבִי.<קטע סוף=ב לא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לב}} <קטע התחלה=ב לב/>וְהֵשִׁיב יְהוָה אֶת דָּמוֹ עַל רֹאשׁוֹ אֲשֶׁר פָּגַע בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים צַדִּקִים וְטֹבִים מִמֶּנּוּ, וַיַּהַרְגֵם בַּחֶרֶב, וְאָבִי דָוִד לֹא יָדָע - אֶת אַבְנֵר בֶּן נֵר שַׂר צְבָא יִשְׂרָאֵל, וְאֶת עֲמָשָׂא בֶן יֶתֶר שַׂר צְבָא יְהוּדָה.<קטע סוף=ב לב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לג}} <קטע התחלה=ב לג/>וְשָׁבוּ דְמֵיהֶם בְּרֹאשׁ יוֹאָב וּבְרֹאשׁ זַרְעוֹ לְעֹלָם. וּלְדָוִד וּלְזַרְעוֹ וּלְבֵיתוֹ וּלְכִסְאוֹ יִהְיֶה שָׁלוֹם עַד עוֹלָם מֵעִם יְהוָה".<קטע סוף=ב לג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לד}} <קטע התחלה=ב לד/>וַיַּעַל בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע וַיִּפְגַּע בּוֹ וַיְמִתֵהוּ, וַיִּקָּבֵר {{ב|בְּבֵיתוֹ בַּמִּדְבָּר|בשטח המרעה שליד עירו (כנראה בית לחם)}}.<קטע סוף=ב לד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לה}} <קטע התחלה=ב לה/>וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע תַּחְתָּיו עַל הַצָּבָא, וְאֶת צָדוֹק הַכֹּהֵן נָתַן הַמֶּלֶךְ תַּחַת אֶבְיָתָר.<קטע סוף=ב לה/> {{כותרת1|שמעי בן גרא מומת לאחר שלא עמד בתנאי העוצר ששם עליו שלמה}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לו}} <קטע התחלה=ב לו/>וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ וַיִּקְרָא לְשִׁמְעִי וַיֹּאמֶר לוֹ: "בְּנֵה לְךָ בַיִת בִּירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם וְיָשַׁבְתָּ שָׁם, וְלֹא תֵצֵא מִשָּׁם אָנֶה וָאָנָה.<קטע סוף=ב לו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לז}} <קטע התחלה=ב לז/>וְהָיָה בְּיוֹם צֵאתְךָ וְעָבַרְתָּ אֶת נַחַל קִדְרוֹן - יָדֹעַ תֵּדַע כִּי מוֹת תָּמוּת, דָּמְךָ יִהְיֶה בְרֹאשֶׁךָ".<קטע סוף=ב לז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לח}} <קטע התחלה=ב לח/>וַיֹּאמֶר שִׁמְעִי לַמֶּלֶךְ: "טוֹב הַדָּבָר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ - כֵּן יַעֲשֶׂה עַבְדֶּךָ". וַיֵּשֶׁב שִׁמְעִי בִּירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם יָמִים רַבִּים. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ב לח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לט}} <קטע התחלה=ב לט/>וַיְהִי מִקֵּץ שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וַיִּבְרְחוּ שְׁנֵי עֲבָדִים לְשִׁמְעִי אֶל אָכִישׁ בֶּן מַעֲכָה מֶלֶךְ גַּת. וַיַּגִּידוּ לְשִׁמְעִי לֵאמֹר "הִנֵּה עֲבָדֶיךָ בְּגַת".<קטע סוף=ב לט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מ}} <קטע התחלה=ב מ/>וַיָּקָם שִׁמְעִי, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ, וַיֵּלֶךְ גַּתָה אֶל אָכִישׁ לְבַקֵּשׁ אֶת עֲבָדָיו. וַיֵּלֶךְ שִׁמְעִי וַיָּבֵא אֶת עֲבָדָיו מִגַּת.<קטע סוף=ב מ/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מא}} <קטע התחלה=ב מא/>וַיֻּגַּד לִשְׁלֹמֹה, כִּי הָלַךְ שִׁמְעִי מִירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם גַּת וַיָּשֹׁב.<קטע סוף=ב מא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מב}} <קטע התחלה=ב מב/>וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ, וַיִּקְרָא לְשִׁמְעִי, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "הֲלוֹא הִשְׁבַּעְתִּיךָ בַיהוָה וָאָעִד בְּךָ לֵאמֹר: 'בְּיוֹם צֵאתְךָ וְהָלַכְתָּ אָנֶה וָאָנָה - יָדֹעַ תֵּדַע כִּי מוֹת תָּמוּת', וַתֹּאמֶר אֵלַי 'טוֹב הַדָּבָר, שָׁמָעְתִּי'.<קטע סוף=ב מב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מג}} <קטע התחלה=ב מג/>וּמַדּוּעַ לֹא שָׁמַרְתָּ אֵת {{ב|שְׁבֻעַת יְהוָה|השבועה שנשבעתי בשם ה'}}, וְאֶת הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוִּיתִי עָלֶיךָ".<קטע סוף=ב מג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מד}} <קטע התחלה=ב מד/>{{ב|וַיֹּאמֶר|לאחר ששמעי לא ענה המשיך שלמה לדבר}} הַמֶּלֶךְ אֶל שִׁמְעִי: "אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר {{ב|יָדַע לְבָבְךָ|הגה שיכלך}} אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְדָוִד אָבִי, וְהֵשִׁיב יְהוָה אֶת רָעָתְךָ בְּרֹאשֶׁךָ.<קטע סוף=ב מד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מה}} <קטע התחלה=ב מה/>{{ב|וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה|מדבר על עצמו בגוף שלישי}} בָּרוּךְ, וְכִסֵּא דָוִד יִהְיֶה נָכוֹן לִפְנֵי יְהוָה עַד עוֹלָם".<קטע סוף=ב מה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מו}} <קטע התחלה=ב מו/>וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע, וַיֵּצֵא וַיִּפְגַּע בּוֹ וַיָּמֹת. וְהַמַּמְלָכָה {{ב|נָכוֹנָה|התייצבה (כמו בפסוק יב)}} בְּיַד שְׁלֹמֹה.<קטע סוף=ב מו/> <קטע סוף=פרק ב/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|ב}} {{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א||א|ב|ג|הצג תמיד=1}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות== * "וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה, אֲשֶׁר עָשָׂה לִשְׁנֵי שָׂרֵי צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל, לְאַבְנֵר בֶּן נֵר וְלַעֲמָשָׂא בֶן יֶתֶר" (פסוק ה) - ** אבנר: "וַיְּשַׁלַּח דָּוִד אֶת אַבְנֵר וַיֵּלֶךְ בְּשָׁלוֹם... וַיֵּצֵא יוֹאָב מֵעִם דָּוִד, וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אַחֲרֵי אַבְנֵר... וַיַּכֵּהוּ" - [[ביאור:שמואל ב ג#כז|שמואל ב ג כז]]. ** עמשא: "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל עֲמָשָׂא: "הַזְעֶק לִי אֶת אִישׁ יְהוּדָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים, וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד"... וַעֲמָשָׂא לֹא נִשְׁמַר בַּחֶרֶב אֲשֶׁר בְּיַד יוֹאָב, וַיַּכֵּהוּ בָהּ" -[[ביאור:שמואל ב כ#י|שמואל ב כ י]]). ** יואב גם הרג את אבשלום בניגוד לציווי דוד ("וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת יוֹאָב...: לְאַט לִי לַנַּעַר לְאַבְשָׁלוֹם... וַיִּקַּח שְׁלֹשָׁה שְׁבָטִים בְּכַפּוֹ וַיִּתְקָעֵם בְּלֵב אַבְשָׁלוֹם" - [[ביאור:שמואל ב יח|שמואל ב יח]]) אך כפי הנראה דוד הבין שהיה זה נדרש לדיכוי המרד. * הריגתם של אבנר ועמשא נעשתה לפני זמן רב, ודוד לא נקם ביואב. נראה שכעת הוא מבקש משלמה להרוג אותו בעיקר בגלל שיואב היה בכיר בהאופוזיציה שבהנהגת אדוניהו כפי שנוכחנו בפרק הקודם, והדבר חשוב ליציבות מלכות שלמה. אלא שבגלל שעל מעשי יואב כבר חלה התיישנות צריך שלמה למצוא דרך מחוכמת להרוג אותו, "וְעָשִׂיתָ כְּחָכְמָתֶךָ". * גם לגבי שמעי בן גרא מצווה דוד את שלמה למצא עילה מחוכמת כדי להרוג אותו, ומסתבר שגם הוא היה חלק מהאופוזיציה (בפרק הקודם הוזכר "שמעי" ובעל המצודות כותב שם "אולי הוא שמעי בן גרא"). בכל אופן, בסוף פירקנו, לאחר ששלמה הורג את שניהם (ואת אדוניהו), אין יותר אופוזיציה לשלמה והמקרא מסכם: "וְהַמַּמְלָכָה נָכוֹנָה בְּיַד שְׁלֹמֹה". * "וּשְׁלֹמֹה יָשַׁב עַל כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו" (פסוק יב) - [[ביאור:עבר רחוק|עבר רחוק]], שהרי כבר הומלך בפרק הקודם. * "שְׁאֵלָה אַחַת קְטַנָּה... יֻתַּן אֶת אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית לַאֲדֹנִיָּהוּ... וְלָמָה אַתְּ שֹׁאֶלֶת אֶת אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית לַאֲדֹנִיָּהוּ? וְשַׁאֲלִי לוֹ אֶת הַמְּלוּכָה! ...וַיָּמֹת" - לכאורה בקשה קְטַנָּה: אדוניהו מבקש את אבישג כי היא "יָפָה עַד מְאֹד". בת שבע אולי מציגה את הבקשה כשאלה קטנה, אך שלמה רואה את הסימליות בלקיחת פילגש אביו - הצהרה על כוונות לירושת כתר המלוכה. ראו דוגמאות לכך בהערת שוליים על [[ביאור:שמואל ב ג|ש"ב פרק ג]]. בכך מצא שלמה את העילה שחיפש דוד בפרק הקודם: "וְאִם רָעָה תִמָּצֵא בוֹ - וָמֵת". * "וַיְגָרֶשׁ שְׁלֹמֹה אֶת אֶבְיָתָר מִהְיוֹת כֹּהֵן לַיהוָה, לְמַלֵּא אֶת דְּבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר עַל בֵּית עֵלִי בְּשִׁלֹה... וְאֶת צָדוֹק הַכֹּהֵן נָתַן הַמֶּלֶךְ תַּחַת אֶבְיָתָר" (פסוק כז) - לגבי העברת הכהונה והשלכותיה ראו הערה ב[[ביאור:שמואל א ב|שמואל א ב]]. אביתר הוא בנו של אחימלך בן אחיטוב ([[שמואל א כב כ|ש"א כב, כ]]) ואחיטוב הוא בנו של פינחס בן עלי ([[שמואל א יד ג|שם יד, ג]]). ==ראו גם== {{מיזמים|ויקיפדיה=צוואת דוד}} {{מיזמים|ויקיפדיה=קבר דוד}} a88uz1injkgz0wbaepv2a29x4qq2g00 3002876 3002874 2026-04-03T11:44:06Z Ori229 476 הערה 3002876 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|ב|a09a02}} <קטע התחלה=פרק ב/> {{כותרת1|צוואת דוד לשלמה, מותו של דוד, ותחילת מלכות שלמה}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|א}} <קטע התחלה=ב א/>וַיִּקְרְבוּ יְמֵי דָוִד לָמוּת, וַיְצַו אֶת שְׁלֹמֹה בְנוֹ לֵאמֹר:<קטע סוף=ב א/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ב}} <קטע התחלה=ב ב/>"אָנֹכִי הֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ {{ב|כָּל הָאָרֶץ|בה הולכים כל האנשים, אל המוות}}, וְחָזַקְתָּ וְהָיִיתָ {{ב|לְאִישׁ|לגיבור}}.<קטע סוף=ב ב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ג}} <קטע התחלה=ב ג/>וְשָׁמַרְתָּ אֶת מִשְׁמֶרֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, לִשְׁמֹר חֻקֹּתָיו, מִצְ{{VAV WITH HOLAM HASER}}תָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְעֵדְ{{VAV WITH HOLAM HASER}}תָיו כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה, לְמַעַן {{ב|תַּשְׂכִּיל אֵת|תצליח ב-}} כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה וְאֵת כָּל אֲשֶׁר תִּפְנֶה שָׁם.<קטע סוף=ב ג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ד}} <קטע התחלה=ב ד/>לְמַעַן יָקִים יְהוָה אֶת דְּבָרוֹ אֲשֶׁר {{ב|דִּבֶּר|[[שמואל ב ז יא]]}} עָלַי לֵאמֹר: 'אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ אֶת דַּרְכָּם לָלֶכֶת לְפָנַי בֶּאֱמֶת בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם, לֵאמֹר {{ב|לֹא יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ|לא יפסיקו בניך}} {{ב|מֵעַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל|מלשבת על כיסא המלכות}}'.<קטע סוף=ב ד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ה}} <קטע התחלה=ב ה/>וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה, אֲשֶׁר עָשָׂה לִשְׁנֵי שָׂרֵי צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל, לְאַבְנֵר בֶּן נֵר וְלַעֲמָשָׂא בֶן יֶתֶר, וַיַּהַרְגֵם, וַיָּשֶׂם {{ב|דְּמֵי מִלְחָמָה בְּשָׁלֹם|שפך את הדם שלהם בזמן שלום כאילו היה זה זמן מלחמה}}, {{ב|וַיִּתֵּן דְּמֵי מִלְחָמָה בַּחֲגֹרָתוֹ|התגאה בדם האנשים שהרג, שניתז על חגורתו}} אֲשֶׁר בְּמָתְנָיו וּבְנַעֲלוֹ אֲשֶׁר בְּרַגְלָיו.<קטע סוף=ב ה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ו}} <קטע התחלה=ב ו/>וְעָשִׂיתָ {{ב|כְּחָכְמָתֶךָ|תגרום לו להתחייב מיתה בצורה מחוכמת}}, {{ב|וְלֹא תוֹרֵד שֵׂיבָתוֹ בְּשָׁלֹם שְׁאֹל|לא תיתן לו למות בשלווה (אלא תהרוג אותו)}}. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ב ו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ז}} <קטע התחלה=ב ז/>וְלִבְנֵי בַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי תַּעֲשֶׂה חֶסֶד וְהָיוּ בְּאֹכְלֵי שֻׁלְחָנֶךָ, {{ב|כִּי כֵן|על כי}} {{ב|קָרְבוּ|ראה [[שמואל ב יט לג]]}} אֵלַי בְּבָרְחִי מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם אָחִיךָ.<קטע סוף=ב ז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ח}} <קטע התחלה=ב ח/>וְהִנֵּה {{ב|עִמְּךָ|בסביבתך}} שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא בֶן הַיְמִינִי מִבַּחֻרִים, וְהוּא {{ב|קִלְלַנִי|"וְכֹה אָמַר שִׁמְעִי בְּקַלְלוֹ: צֵא, צֵא, אִישׁ הַדָּמִים וְאִישׁ הַבְּלִיָּעַל! הֵשִׁיב עָלֶיךָ ה' כֹּל דְּמֵי בֵית שָׁאוּל אֲשֶׁר מָלַכְתָּ תַּחְתָּיו, וַיִּתֵּן ה' אֶת הַמְּלוּכָה בְּיַד אַבְשָׁלוֹם בְּנֶךָ" - [[שמואל ב טז ז]]}} קְלָלָה {{ב|נִמְרֶצֶת|רעה וקשה}} בְּיוֹם לֶכְתִּי מַחֲנָיִם, {{ב|וְהוּא|אך מצד שני הוא התנצל והיה הראשון ש-}} יָרַד לִקְרָאתִי הַיַּרְדֵּן {{ב|וָאֶשָּׁבַע|"וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל שִׁמְעִי: 'לֹא תָמוּת'! וַיִּשָּׁבַע לוֹ הַמֶּלֶךְ" - [[שמואל ב יט כד]]}} לוֹ בַיהוָה לֵאמֹר: '{{ב|אִם|שלא (לשון של שבועה)}} אֲמִיתְךָ בֶּחָרֶב'.<קטע סוף=ב ח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ט}} <קטע התחלה=ב ט/>וְעַתָּה אַל {{ב|תְּנַקֵּהוּ|תתן לו להיות נקי לגמרי מעונש (כי הוא איש מסוכן ועלול להרע לך)}} כִּי אִישׁ חָכָם אָתָּה, וְיָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לּוֹ, {{ב|וְהוֹרַדְתָּ|ובמקרה הצורך, תהרגהו}} אֶת שֵׂיבָתוֹ בְּדָם שְׁאוֹל".<קטע סוף=ב ט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|י}} <קטע התחלה=ב י/>וַיִּשְׁכַּב דָּוִד עִם אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר בְּעִיר דָּוִד. {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=ב י/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יא}} <קטע התחלה=ב יא/>וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ דָּוִד עַל יִשְׂרָאֵל - אַרְבָּעִים שָׁנָה: בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ שֶׁבַע שָׁנִים, וּבִירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים.<קטע סוף=ב יא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יב}} <קטע התחלה=ב יב/>וּשְׁלֹמֹה יָשַׁב עַל כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו, {{ב|וַתִּכֹּן|היתה יציבה}} מַלְכֻתוֹ מְאֹד.<קטע סוף=ב יב/> {{כותרת1|אדוניהו מבקש את אבישג, ושלמה הורגו}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יג}} <קטע התחלה=ב יג/>וַיָּבֹא אֲדֹנִיָּהוּ בֶן חַגִּית אֶל בַּת שֶׁבַע אֵם שְׁלֹמֹה, וַתֹּאמֶר: "{{ב|הֲשָׁלוֹם בֹּאֶךָ|האם באת עם דברי שלום (שהרי בעבר מרד במלך)}}"? וַיֹּאמֶר: "שָׁלוֹם".<קטע סוף=ב יג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יד}} <קטע התחלה=ב יד/>וַיֹּאמֶר: "דָּבָר לִי אֵלָיִךְ", וַתֹּאמֶר: "דַּבֵּר".<קטע סוף=ב יד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|טו}} <קטע התחלה=ב טו/>וַיֹּאמֶר: "אַתְּ יָדַעַתְּ כִּי לִי הָיְתָה {{ב|הַמְּלוּכָה|זכות למלוך}}, וְעָלַי שָׂמוּ כָל יִשְׂרָאֵל פְּנֵיהֶם לִמְלֹךְ. וַתִּסֹּב הַמְּלוּכָה וַתְּהִי לְאָחִי, כִּי מֵיְהוָה הָיְתָה לּוֹ.<קטע סוף=ב טו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|טז}} <קטע התחלה=ב טז/>וְעַתָּה שְׁאֵלָה אַחַת אָנֹכִי שֹׁאֵל מֵאִתָּךְ, אַל תָּשִׁבִי אֶת פָּנָי". וַתֹּאמֶר אֵלָיו: "דַּבֵּר".<קטע סוף=ב טז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יז}} <קטע התחלה=ב יז/>וַיֹּאמֶר: "אִמְרִי נָא לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, {{ב|כִּי|ואני מבקש ממך שתדברי איתו כי הוא}} לֹא יָשִׁיב אֶת פָּנָיִךְ, {{ב|וְיִתֶּן לִי|בת שבע הבינה שזה בגלל שאבישג יפה, אך יתכן שאדוניהו רצה לערער בכך על שילטונו של שלמה (כפי שמשתמע מפסוק טו: "אַתְּ יָדַעַתְּ כִּי לִי הָיְתָה הַמְּלוּכָה, וְעָלַי שָׂמוּ כָל יִשְׂרָאֵל פְּנֵיהֶם לִמְלֹךְ")}} אֶת אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית לְאִשָּׁה".<קטע סוף=ב יז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יח}} <קטע התחלה=ב יח/>וַתֹּאמֶר בַּת שֶׁבַע: "טוֹב, אָנֹכִי אֲדַבֵּר עָלֶיךָ אֶל הַמֶּלֶךְ".<קטע סוף=ב יח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יט}} <קטע התחלה=ב יט/>וַתָּבֹא בַת שֶׁבַע אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְדַבֶּר לוֹ עַל אֲדֹנִיָּהוּ. וַיָּקָם הַמֶּלֶךְ לִקְרָאתָהּ {{ב|וַיִּשְׁתַּחוּ לָהּ|השתחווה לה, לכבד את אימו}}. וַיֵּשֶׁב עַל כִּסְאוֹ, וַיָּשֶׂם כִּסֵּא לְאֵם הַמֶּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לִימִינוֹ.<קטע סוף=ב יט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כ}} <קטע התחלה=ב כ/>וַתֹּאמֶר: "שְׁאֵלָה אַחַת קְטַנָּה אָנֹכִי שֹׁאֶלֶת מֵאִתָּךְ, אַל תָּשֶׁב אֶת פָּנָי". וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ: "שַׁאֲלִי אִמִּי, {{ב|כִּי|שהרי}} לֹא אָשִׁיב אֶת פָּנָיִךְ".<קטע סוף=ב כ/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כא}} <קטע התחלה=ב כא/>וַתֹּאמֶר: "יֻתַּן אֶת אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית, לַאֲדֹנִיָּהוּ אָחִיךָ לְאִשָּׁה".<קטע סוף=ב כא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כב}} <קטע התחלה=ב כב/>וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וַיֹּאמֶר לְאִמּוֹ: "וְלָמָה אַתְּ שֹׁאֶלֶת אֶת אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית לַאֲדֹנִיָּהוּ? {{ב|וְשַׁאֲלִי לוֹ|אולי תבקשי בשבילו (בלעג, באירוניה)}} אֶת הַמְּלוּכָה, כִּי הוּא אָחִי הַגָּדוֹל מִמֶּנִּי, {{ב|וְלוֹ|ויהיה השילטון בידיו}} {{ב|וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וּלְיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה|שהצטרפו אליו למרד - בפרק הקודם, פסוק ז}}". {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=ב כב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כג}} <קטע התחלה=ב כג/>וַיִּשָּׁבַע הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בַּיהוָה לֵאמֹר: "{{ב|כֹּה יַעֲשֶׂה לִּי אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִיף|מטבע לשון של קללה (במקור הביטוי כלל תיאור של הדבר הרע שיקרה לי אם אעבור על שבועתי, אך לאחר זמן נהגו רק לאמר ש"כֹּה" יעשה ה', ו"כֹה" יוסיף להרע לי, מבלי לאמר בפירוש את הדברים הרעים)}} כִּי {{ב|בְנַפְשׁוֹ|בסיכון נפשו}} דִּבֶּר אֲדֹנִיָּהוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.<קטע סוף=ב כג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כד}} <קטע התחלה=ב כד/>וְעַתָּה חַי יְהוָה אֲשֶׁר {{ב|הֱכִינַנִי|ביסס אותי}} <small>(ויושיביני)</small> וַיּוֹשִׁיבַנִי עַל כִּסֵּא דָּוִד אָבִי, וַאֲשֶׁר עָשָׂה לִי בַּיִת כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר, כִּי הַיּוֹם יוּמַת אֲדֹנִיָּהוּ".<קטע סוף=ב כד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כה}} <קטע התחלה=ב כה/>וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה {{ב|בְּיַד|ציווי שליחות ל-}} בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע, וַיִּפְגַּע בּוֹ וַיָּמֹת. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ב כה/> {{כותרת1|שלמה מגרש את אביתר הכהן}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כו}} <קטע התחלה=ב כו/>וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן אָמַר הַמֶּלֶךְ: "{{ב|עֲנָתֹת|לעיר 'ענתות'}} לֵךְ {{ב|עַל שָׂדֶיךָ|לעבוד את שדותיך}}, כִּי {{ב|אִישׁ מָוֶת|ראוי למיתה}} אָתָּה, {{ב|וּבַיּוֹם הַזֶּה|אך היום}} לֹא אֲמִיתֶךָ כִּי נָשָׂאתָ אֶת אֲרוֹן אֲדֹנָי יְהֹוִה לִפְנֵי דָּוִד אָבִי, וְכִי הִתְעַנִּיתָ בְּכֹל אֲשֶׁר הִתְעַנָּה אָבִי".<קטע סוף=ב כו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כז}} <קטע התחלה=ב כז/>וַיְגָרֶשׁ שְׁלֹמֹה אֶת אֶבְיָתָר מִהְיוֹת כֹּהֵן לַיהוָה, {{ב|לְמַלֵּא אֶת|ובכך התמלא}} דְּבַר יְהוָה אֲשֶׁר {{ב|דִּבֶּר|"וַיָּבֹא אִישׁ אֱלֹהִים אֶל עֵלִי, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: ...וְזֶה לְּךָ הָאוֹת אֲשֶׁר יָבֹא אֶל שְׁנֵי בָנֶיךָ, אֶל חָפְנִי וּפִינְחָס - בְּיוֹם אֶחָד יָמוּתוּ שְׁנֵיהֶם. וַהֲקִימֹתִי לִי כֹּהֵן נֶאֱמָן כַּאֲשֶׁר בִּלְבָבִי" - [[שמואל א ב לה]]}} עַל בֵּית עֵלִי בְּשִׁלֹה. {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=ב כז/> {{כותרת1|יואב אוחז בקרנות המזבח, אך שלמה מצווה להורגו שם}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כח}} <קטע התחלה=ב כח/>{{ב|וְהַשְּׁמֻעָה|על מיתת אדוניהו וגירוש אביתר}} בָּאָה עַד יוֹאָב, כִּי יוֹאָב נָטָה אַחֲרֵי אֲדֹנִיָּה, {{ב|וְאַחֲרֵי|אם כי אחרי}} אַבְשָׁלוֹם לֹא נָטָה, וַיָּנָס יוֹאָב אֶל אֹהֶל יְהוָה, {{ב|וַיַּחֲזֵק|כפי שעשה אדוניהו בפרק הקודם (אדוניהו ניצל כך, כי הוא מרד אך לא רצח. יואב הומת על המזבח כי ביצע רצח, וככתוב ב[[שמות כא יד]]: "וְכִי יָזִד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה - מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת")}} בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ.<קטע סוף=ב כח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כט}} <קטע התחלה=ב כט/>וַיֻּגַּד לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כִּי נָס יוֹאָב אֶל אֹהֶל יְהוָה וְהִנֵּה אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ, וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה אֶת בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע לֵאמֹר: "לֵךְ פְּגַע בּוֹ".<קטע סוף=ב כט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ל}} <קטע התחלה=ב ל/>וַיָּבֹא בְנָיָהוּ אֶל אֹהֶל יְהוָה, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ: צֵא"! וַיֹּאמֶר: "לֹא, כִּי פֹה אָמוּת". וַיָּשֶׁב בְּנָיָהוּ אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר לֵאמֹר: "כֹּה דִבֶּר יוֹאָב וְכֹה עָנָנִי".<קטע סוף=ב ל/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לא}} <קטע התחלה=ב לא/>וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ: "עֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר וּפְגַע בּוֹ וּקְבַרְתּוֹ, {{ב|וַהֲסִירֹתָ|ובכך תסיר את האשמה (שמונחת עלי בכך שלא מחיתי על מעשיו)}} {{ב|דְּמֵי חִנָּם אֲשֶׁר שָׁפַךְ|את הדם ששפך לחינם}} יוֹאָב מֵעָלַי וּמֵעַל בֵּית אָבִי.<קטע סוף=ב לא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לב}} <קטע התחלה=ב לב/>וְהֵשִׁיב יְהוָה אֶת דָּמוֹ עַל רֹאשׁוֹ אֲשֶׁר פָּגַע בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים צַדִּקִים וְטֹבִים מִמֶּנּוּ, וַיַּהַרְגֵם בַּחֶרֶב, וְאָבִי דָוִד לֹא יָדָע - אֶת אַבְנֵר בֶּן נֵר שַׂר צְבָא יִשְׂרָאֵל, וְאֶת עֲמָשָׂא בֶן יֶתֶר שַׂר צְבָא יְהוּדָה.<קטע סוף=ב לב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לג}} <קטע התחלה=ב לג/>וְשָׁבוּ דְמֵיהֶם בְּרֹאשׁ יוֹאָב וּבְרֹאשׁ זַרְעוֹ לְעֹלָם. וּלְדָוִד וּלְזַרְעוֹ וּלְבֵיתוֹ וּלְכִסְאוֹ יִהְיֶה שָׁלוֹם עַד עוֹלָם מֵעִם יְהוָה".<קטע סוף=ב לג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לד}} <קטע התחלה=ב לד/>וַיַּעַל בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע וַיִּפְגַּע בּוֹ וַיְמִתֵהוּ, וַיִּקָּבֵר {{ב|בְּבֵיתוֹ בַּמִּדְבָּר|בשטח המרעה שליד עירו (כנראה בית לחם)}}.<קטע סוף=ב לד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לה}} <קטע התחלה=ב לה/>וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע תַּחְתָּיו עַל הַצָּבָא, וְאֶת צָדוֹק הַכֹּהֵן נָתַן הַמֶּלֶךְ תַּחַת אֶבְיָתָר.<קטע סוף=ב לה/> {{כותרת1|שמעי בן גרא מומת לאחר שלא עמד בתנאי העוצר ששם עליו שלמה}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לו}} <קטע התחלה=ב לו/>וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ וַיִּקְרָא לְשִׁמְעִי וַיֹּאמֶר לוֹ: "בְּנֵה לְךָ בַיִת בִּירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם וְיָשַׁבְתָּ שָׁם, וְלֹא תֵצֵא מִשָּׁם אָנֶה וָאָנָה.<קטע סוף=ב לו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לז}} <קטע התחלה=ב לז/>וְהָיָה בְּיוֹם צֵאתְךָ וְעָבַרְתָּ אֶת נַחַל קִדְרוֹן - יָדֹעַ תֵּדַע כִּי מוֹת תָּמוּת, דָּמְךָ יִהְיֶה בְרֹאשֶׁךָ".<קטע סוף=ב לז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לח}} <קטע התחלה=ב לח/>וַיֹּאמֶר שִׁמְעִי לַמֶּלֶךְ: "טוֹב הַדָּבָר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ - כֵּן יַעֲשֶׂה עַבְדֶּךָ". וַיֵּשֶׁב שִׁמְעִי בִּירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם יָמִים רַבִּים. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ב לח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לט}} <קטע התחלה=ב לט/>וַיְהִי מִקֵּץ שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וַיִּבְרְחוּ שְׁנֵי עֲבָדִים לְשִׁמְעִי אֶל אָכִישׁ בֶּן מַעֲכָה מֶלֶךְ גַּת. וַיַּגִּידוּ לְשִׁמְעִי לֵאמֹר "הִנֵּה עֲבָדֶיךָ בְּגַת".<קטע סוף=ב לט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מ}} <קטע התחלה=ב מ/>וַיָּקָם שִׁמְעִי, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ, וַיֵּלֶךְ גַּתָה אֶל אָכִישׁ לְבַקֵּשׁ אֶת עֲבָדָיו. וַיֵּלֶךְ שִׁמְעִי וַיָּבֵא אֶת עֲבָדָיו מִגַּת.<קטע סוף=ב מ/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מא}} <קטע התחלה=ב מא/>וַיֻּגַּד לִשְׁלֹמֹה, כִּי הָלַךְ שִׁמְעִי מִירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם גַּת וַיָּשֹׁב.<קטע סוף=ב מא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מב}} <קטע התחלה=ב מב/>וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ, וַיִּקְרָא לְשִׁמְעִי, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "הֲלוֹא הִשְׁבַּעְתִּיךָ בַיהוָה וָאָעִד בְּךָ לֵאמֹר: 'בְּיוֹם צֵאתְךָ וְהָלַכְתָּ אָנֶה וָאָנָה - יָדֹעַ תֵּדַע כִּי מוֹת תָּמוּת', וַתֹּאמֶר אֵלַי 'טוֹב הַדָּבָר, שָׁמָעְתִּי'.<קטע סוף=ב מב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מג}} <קטע התחלה=ב מג/>וּמַדּוּעַ לֹא שָׁמַרְתָּ אֵת {{ב|שְׁבֻעַת יְהוָה|השבועה שנשבעתי בשם ה'}}, וְאֶת הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוִּיתִי עָלֶיךָ".<קטע סוף=ב מג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מד}} <קטע התחלה=ב מד/>{{ב|וַיֹּאמֶר|לאחר ששמעי לא ענה המשיך שלמה לדבר}} הַמֶּלֶךְ אֶל שִׁמְעִי: "אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר {{ב|יָדַע לְבָבְךָ|הגה שיכלך}} אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְדָוִד אָבִי, וְהֵשִׁיב יְהוָה אֶת רָעָתְךָ בְּרֹאשֶׁךָ.<קטע סוף=ב מד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מה}} <קטע התחלה=ב מה/>{{ב|וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה|מדבר על עצמו בגוף שלישי}} בָּרוּךְ, וְכִסֵּא דָוִד יִהְיֶה נָכוֹן לִפְנֵי יְהוָה עַד עוֹלָם".<קטע סוף=ב מה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מו}} <קטע התחלה=ב מו/>וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע, וַיֵּצֵא וַיִּפְגַּע בּוֹ וַיָּמֹת. וְהַמַּמְלָכָה {{ב|נָכוֹנָה|התייצבה (כמו בפסוק יב)}} בְּיַד שְׁלֹמֹה.<קטע סוף=ב מו/> <קטע סוף=פרק ב/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|ב}} {{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א||א|ב|ג|הצג תמיד=1}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות== * "וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה, אֲשֶׁר עָשָׂה לִשְׁנֵי שָׂרֵי צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל, לְאַבְנֵר בֶּן נֵר וְלַעֲמָשָׂא בֶן יֶתֶר" (פסוק ה) - ** אבנר: "וַיְּשַׁלַּח דָּוִד אֶת אַבְנֵר וַיֵּלֶךְ בְּשָׁלוֹם... וַיֵּצֵא יוֹאָב מֵעִם דָּוִד, וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אַחֲרֵי אַבְנֵר... וַיַּכֵּהוּ" - [[ביאור:שמואל ב ג#כז|שמואל ב ג כז]]. ** עמשא: "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל עֲמָשָׂא: "הַזְעֶק לִי אֶת אִישׁ יְהוּדָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים, וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד"... וַעֲמָשָׂא לֹא נִשְׁמַר בַּחֶרֶב אֲשֶׁר בְּיַד יוֹאָב, וַיַּכֵּהוּ בָהּ" -[[ביאור:שמואל ב כ#י|שמואל ב כ י]]). ** יואב גם הרג את אבשלום בניגוד לציווי דוד ("וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת יוֹאָב...: לְאַט לִי לַנַּעַר לְאַבְשָׁלוֹם... וַיִּקַּח שְׁלֹשָׁה שְׁבָטִים בְּכַפּוֹ וַיִּתְקָעֵם בְּלֵב אַבְשָׁלוֹם" - [[ביאור:שמואל ב יח|שמואל ב יח]]) אך כפי הנראה דוד הבין שהיה זה נדרש לדיכוי המרד. * הריגתם של אבנר ועמשא נעשתה לפני זמן רב, ודוד לא נקם ביואב. נראה שכעת הוא מבקש משלמה להרוג אותו בעיקר בגלל שיואב היה בכיר בהאופוזיציה שבהנהגת אדוניהו כפי שנוכחנו בפרק הקודם, והדבר חשוב ליציבות מלכות שלמה. אלא שבגלל שעל מעשי יואב כבר חלה התיישנות צריך שלמה למצוא דרך מחוכמת להרוג אותו, "וְעָשִׂיתָ כְּחָכְמָתֶךָ". * גם לגבי שמעי בן גרא מצווה דוד את שלמה למצא עילה מחוכמת כדי להרוג אותו, ומסתבר שגם הוא היה חלק מהאופוזיציה (בפרק הקודם הוזכר "שמעי" ובעל המצודות כותב שם "אולי הוא שמעי בן גרא"). בכל אופן, בסוף פירקנו, לאחר ששלמה הורג את שניהם (ואת אדוניהו), אין יותר אופוזיציה לשלמה והמקרא מסכם: "וְהַמַּמְלָכָה נָכוֹנָה בְּיַד שְׁלֹמֹה". * "וּשְׁלֹמֹה יָשַׁב עַל כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו" (פסוק יב) - [[ביאור:עבר רחוק|עבר רחוק]], שהרי כבר הומלך בפרק הקודם. * "שְׁאֵלָה אַחַת קְטַנָּה... יֻתַּן אֶת אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית לַאֲדֹנִיָּהוּ... וְלָמָה אַתְּ שֹׁאֶלֶת אֶת אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית לַאֲדֹנִיָּהוּ? וְשַׁאֲלִי לוֹ אֶת הַמְּלוּכָה! ...וַיָּמֹת" - לכאורה בקשה קְטַנָּה: אדוניהו מבקש את אבישג כי היא "יָפָה עַד מְאֹד". בת שבע אולי מציגה את הבקשה כשאלה קטנה, אך שלמה רואה את הסימליות בלקיחת פילגש אביו - הצהרה על כוונות לירושת כתר המלוכה. ראו דוגמאות לכך בהערת שוליים על [[ביאור:שמואל ב ג|ש"ב פרק ג]]. בכך מצא שלמה את העילה שחיפש דוד בפרק הקודם: "וְאִם רָעָה תִמָּצֵא בוֹ - וָמֵת". * "וַיְגָרֶשׁ שְׁלֹמֹה אֶת אֶבְיָתָר מִהְיוֹת כֹּהֵן לַיהוָה, לְמַלֵּא אֶת דְּבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר עַל בֵּית עֵלִי בְּשִׁלֹה... וְאֶת צָדוֹק הַכֹּהֵן נָתַן הַמֶּלֶךְ תַּחַת אֶבְיָתָר" (פסוק כז) - לגבי העברת הכהונה והשלכותיה ראו הערה ב[[ביאור:שמואל א ב|שמואל א ב]]. אביתר הוא בנו של אחימלך בן אחיטוב ([[שמואל א כב כ|ש"א כב, כ]]) ואחיטוב הוא בנו של פינחס בן עלי ([[שמואל א יד ג|שם יד, ג]]). * "בְּנֵה לְךָ בַיִת בִּירוּשָׁלַ͏ִם וְיָשַׁבְתָּ שָׁם, וְלֹא תֵצֵא מִשָּׁם אָנֶה וָאָנָה. וְהָיָה בְּיוֹם צֵאתְךָ וְעָבַרְתָּ אֶת נַחַל קִדְרוֹן - יָדֹעַ תֵּדַע כִּי מוֹת תָּמוּת" (לו-לז) - הדרך המחוכמת של שלמה למצוא עילה להרוג את שמעי היתה כך: לאחר שאמר "וְלֹא תֵצֵא מִשָּׁם אָנֶה וָאָנָה" הוסיף "וְעָבַרְתָּ אֶת נַחַל קִדְרוֹן", ושמעי הבין מכך שאסור לו ללכת מזרחה, לביתו שב[[W:בחורים|בחורים]]. לאחר שיצא מערבה, ל[[W:גת (עיר עתיקה)|גת]], שלמה יכל להרוג אותו, ולפרש את דברי עצמו לגבי מעבר הקידרון כדוגמה בלבד. {{קטן|(הרב בזק בספרו על מלכים א, עמ' 58)}} ==ראו גם== {{מיזמים|ויקיפדיה=צוואת דוד}} {{מיזמים|ויקיפדיה=קבר דוד}} dv0t8sf1q8d7bknm7tzqwue8oy1eqmf 3002880 3002876 2026-04-03T11:56:39Z Ori229 476 הערה 3002880 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|ב|a09a02}} <קטע התחלה=פרק ב/> {{כותרת1|צוואת דוד לשלמה, מותו של דוד, ותחילת מלכות שלמה}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|א}} <קטע התחלה=ב א/>וַיִּקְרְבוּ יְמֵי דָוִד לָמוּת, וַיְצַו אֶת שְׁלֹמֹה בְנוֹ לֵאמֹר:<קטע סוף=ב א/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ב}} <קטע התחלה=ב ב/>"אָנֹכִי הֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ {{ב|כָּל הָאָרֶץ|בה הולכים כל האנשים, אל המוות}}, וְחָזַקְתָּ וְהָיִיתָ {{ב|לְאִישׁ|לגיבור}}.<קטע סוף=ב ב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ג}} <קטע התחלה=ב ג/>וְשָׁמַרְתָּ אֶת מִשְׁמֶרֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, לִשְׁמֹר חֻקֹּתָיו, מִצְ{{VAV WITH HOLAM HASER}}תָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְעֵדְ{{VAV WITH HOLAM HASER}}תָיו כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה, לְמַעַן {{ב|תַּשְׂכִּיל אֵת|תצליח ב-}} כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה וְאֵת כָּל אֲשֶׁר תִּפְנֶה שָׁם.<קטע סוף=ב ג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ד}} <קטע התחלה=ב ד/>לְמַעַן יָקִים יְהוָה אֶת דְּבָרוֹ אֲשֶׁר {{ב|דִּבֶּר|[[שמואל ב ז יא]]}} עָלַי לֵאמֹר: 'אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ אֶת דַּרְכָּם לָלֶכֶת לְפָנַי בֶּאֱמֶת בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם, לֵאמֹר {{ב|לֹא יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ|לא יפסיקו בניך}} {{ב|מֵעַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל|מלשבת על כיסא המלכות}}'.<קטע סוף=ב ד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ה}} <קטע התחלה=ב ה/>וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה, אֲשֶׁר עָשָׂה לִשְׁנֵי שָׂרֵי צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל, לְאַבְנֵר בֶּן נֵר וְלַעֲמָשָׂא בֶן יֶתֶר, וַיַּהַרְגֵם, וַיָּשֶׂם {{ב|דְּמֵי מִלְחָמָה בְּשָׁלֹם|שפך את הדם שלהם בזמן שלום כאילו היה זה זמן מלחמה}}, {{ב|וַיִּתֵּן דְּמֵי מִלְחָמָה בַּחֲגֹרָתוֹ|התגאה בדם האנשים שהרג, שניתז על חגורתו}} אֲשֶׁר בְּמָתְנָיו וּבְנַעֲלוֹ אֲשֶׁר בְּרַגְלָיו.<קטע סוף=ב ה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ו}} <קטע התחלה=ב ו/>וְעָשִׂיתָ {{ב|כְּחָכְמָתֶךָ|תגרום לו להתחייב מיתה בצורה מחוכמת}}, {{ב|וְלֹא תוֹרֵד שֵׂיבָתוֹ בְּשָׁלֹם שְׁאֹל|לא תיתן לו למות בשלווה (אלא תהרוג אותו)}}. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ב ו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ז}} <קטע התחלה=ב ז/>וְלִבְנֵי בַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי תַּעֲשֶׂה חֶסֶד וְהָיוּ בְּאֹכְלֵי שֻׁלְחָנֶךָ, {{ב|כִּי כֵן|על כי}} {{ב|קָרְבוּ|ראה [[שמואל ב יט לג]]}} אֵלַי בְּבָרְחִי מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם אָחִיךָ.<קטע סוף=ב ז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ח}} <קטע התחלה=ב ח/>וְהִנֵּה {{ב|עִמְּךָ|בסביבתך}} שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא בֶן הַיְמִינִי מִבַּחֻרִים, וְהוּא {{ב|קִלְלַנִי|"וְכֹה אָמַר שִׁמְעִי בְּקַלְלוֹ: צֵא, צֵא, אִישׁ הַדָּמִים וְאִישׁ הַבְּלִיָּעַל! הֵשִׁיב עָלֶיךָ ה' כֹּל דְּמֵי בֵית שָׁאוּל אֲשֶׁר מָלַכְתָּ תַּחְתָּיו, וַיִּתֵּן ה' אֶת הַמְּלוּכָה בְּיַד אַבְשָׁלוֹם בְּנֶךָ" - [[שמואל ב טז ז]]}} קְלָלָה {{ב|נִמְרֶצֶת|רעה וקשה}} בְּיוֹם לֶכְתִּי מַחֲנָיִם, {{ב|וְהוּא|אך מצד שני הוא התנצל והיה הראשון ש-}} יָרַד לִקְרָאתִי הַיַּרְדֵּן {{ב|וָאֶשָּׁבַע|"וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל שִׁמְעִי: 'לֹא תָמוּת'! וַיִּשָּׁבַע לוֹ הַמֶּלֶךְ" - [[שמואל ב יט כד]]}} לוֹ בַיהוָה לֵאמֹר: '{{ב|אִם|שלא (לשון של שבועה)}} אֲמִיתְךָ בֶּחָרֶב'.<קטע סוף=ב ח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ט}} <קטע התחלה=ב ט/>וְעַתָּה אַל {{ב|תְּנַקֵּהוּ|תתן לו להיות נקי לגמרי מעונש (כי הוא איש מסוכן ועלול להרע לך)}} כִּי אִישׁ חָכָם אָתָּה, וְיָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לּוֹ, {{ב|וְהוֹרַדְתָּ|ובמקרה הצורך, תהרגהו}} אֶת שֵׂיבָתוֹ בְּדָם שְׁאוֹל".<קטע סוף=ב ט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|י}} <קטע התחלה=ב י/>וַיִּשְׁכַּב דָּוִד עִם אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר בְּעִיר דָּוִד. {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=ב י/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יא}} <קטע התחלה=ב יא/>וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ דָּוִד עַל יִשְׂרָאֵל - אַרְבָּעִים שָׁנָה: בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ שֶׁבַע שָׁנִים, וּבִירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים.<קטע סוף=ב יא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יב}} <קטע התחלה=ב יב/>וּשְׁלֹמֹה יָשַׁב עַל כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו, {{ב|וַתִּכֹּן|היתה יציבה}} מַלְכֻתוֹ מְאֹד.<קטע סוף=ב יב/> {{כותרת1|אדוניהו מבקש את אבישג, ושלמה הורגו}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יג}} <קטע התחלה=ב יג/>וַיָּבֹא אֲדֹנִיָּהוּ בֶן חַגִּית אֶל בַּת שֶׁבַע אֵם שְׁלֹמֹה, וַתֹּאמֶר: "{{ב|הֲשָׁלוֹם בֹּאֶךָ|האם באת עם דברי שלום (שהרי בעבר מרד במלך)}}"? וַיֹּאמֶר: "שָׁלוֹם".<קטע סוף=ב יג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יד}} <קטע התחלה=ב יד/>וַיֹּאמֶר: "דָּבָר לִי אֵלָיִךְ", וַתֹּאמֶר: "דַּבֵּר".<קטע סוף=ב יד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|טו}} <קטע התחלה=ב טו/>וַיֹּאמֶר: "אַתְּ יָדַעַתְּ כִּי לִי הָיְתָה {{ב|הַמְּלוּכָה|זכות למלוך}}, וְעָלַי שָׂמוּ כָל יִשְׂרָאֵל פְּנֵיהֶם לִמְלֹךְ. וַתִּסֹּב הַמְּלוּכָה וַתְּהִי לְאָחִי, כִּי מֵיְהוָה הָיְתָה לּוֹ.<קטע סוף=ב טו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|טז}} <קטע התחלה=ב טז/>וְעַתָּה שְׁאֵלָה אַחַת אָנֹכִי שֹׁאֵל מֵאִתָּךְ, אַל תָּשִׁבִי אֶת פָּנָי". וַתֹּאמֶר אֵלָיו: "דַּבֵּר".<קטע סוף=ב טז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יז}} <קטע התחלה=ב יז/>וַיֹּאמֶר: "אִמְרִי נָא לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, {{ב|כִּי|ואני מבקש ממך שתדברי איתו כי הוא}} לֹא יָשִׁיב אֶת פָּנָיִךְ, {{ב|וְיִתֶּן לִי|בת שבע הבינה שזה בגלל שאבישג יפה, אך יתכן שאדוניהו רצה לערער בכך על שילטונו של שלמה (כפי שמשתמע מפסוק טו: "אַתְּ יָדַעַתְּ כִּי לִי הָיְתָה הַמְּלוּכָה, וְעָלַי שָׂמוּ כָל יִשְׂרָאֵל פְּנֵיהֶם לִמְלֹךְ")}} אֶת אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית לְאִשָּׁה".<קטע סוף=ב יז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יח}} <קטע התחלה=ב יח/>וַתֹּאמֶר בַּת שֶׁבַע: "טוֹב, אָנֹכִי אֲדַבֵּר עָלֶיךָ אֶל הַמֶּלֶךְ".<קטע סוף=ב יח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יט}} <קטע התחלה=ב יט/>וַתָּבֹא בַת שֶׁבַע אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְדַבֶּר לוֹ עַל אֲדֹנִיָּהוּ. וַיָּקָם הַמֶּלֶךְ לִקְרָאתָהּ {{ב|וַיִּשְׁתַּחוּ לָהּ|השתחווה לה, לכבד את אימו}}. וַיֵּשֶׁב עַל כִּסְאוֹ, וַיָּשֶׂם כִּסֵּא לְאֵם הַמֶּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לִימִינוֹ.<קטע סוף=ב יט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כ}} <קטע התחלה=ב כ/>וַתֹּאמֶר: "שְׁאֵלָה אַחַת קְטַנָּה אָנֹכִי שֹׁאֶלֶת מֵאִתָּךְ, אַל תָּשֶׁב אֶת פָּנָי". וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ: "שַׁאֲלִי אִמִּי, {{ב|כִּי|שהרי}} לֹא אָשִׁיב אֶת פָּנָיִךְ".<קטע סוף=ב כ/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כא}} <קטע התחלה=ב כא/>וַתֹּאמֶר: "יֻתַּן אֶת אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית, לַאֲדֹנִיָּהוּ אָחִיךָ לְאִשָּׁה".<קטע סוף=ב כא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כב}} <קטע התחלה=ב כב/>וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וַיֹּאמֶר לְאִמּוֹ: "וְלָמָה אַתְּ שֹׁאֶלֶת אֶת אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית לַאֲדֹנִיָּהוּ? {{ב|וְשַׁאֲלִי לוֹ|אולי תבקשי בשבילו (בלעג, באירוניה)}} אֶת הַמְּלוּכָה, כִּי הוּא אָחִי הַגָּדוֹל מִמֶּנִּי, {{ב|וְלוֹ|ויהיה השילטון בידיו}} {{ב|וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וּלְיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה|שהצטרפו אליו למרד - בפרק הקודם, פסוק ז}}". {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=ב כב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כג}} <קטע התחלה=ב כג/>וַיִּשָּׁבַע הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בַּיהוָה לֵאמֹר: "{{ב|כֹּה יַעֲשֶׂה לִּי אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִיף|מטבע לשון של קללה (במקור הביטוי כלל תיאור של הדבר הרע שיקרה לי אם אעבור על שבועתי, אך לאחר זמן נהגו רק לאמר ש"כֹּה" יעשה ה', ו"כֹה" יוסיף להרע לי, מבלי לאמר בפירוש את הדברים הרעים)}} כִּי {{ב|בְנַפְשׁוֹ|בסיכון נפשו}} דִּבֶּר אֲדֹנִיָּהוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.<קטע סוף=ב כג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כד}} <קטע התחלה=ב כד/>וְעַתָּה חַי יְהוָה אֲשֶׁר {{ב|הֱכִינַנִי|ביסס אותי}} <small>(ויושיביני)</small> וַיּוֹשִׁיבַנִי עַל כִּסֵּא דָּוִד אָבִי, וַאֲשֶׁר עָשָׂה לִי בַּיִת כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר, כִּי הַיּוֹם יוּמַת אֲדֹנִיָּהוּ".<קטע סוף=ב כד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כה}} <קטע התחלה=ב כה/>וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה {{ב|בְּיַד|ציווי שליחות ל-}} בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע, וַיִּפְגַּע בּוֹ וַיָּמֹת. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ב כה/> {{כותרת1|שלמה מגרש את אביתר הכהן}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כו}} <קטע התחלה=ב כו/>וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן אָמַר הַמֶּלֶךְ: "{{ב|עֲנָתֹת|לעיר 'ענתות'}} לֵךְ {{ב|עַל שָׂדֶיךָ|לעבוד את שדותיך}}, כִּי {{ב|אִישׁ מָוֶת|ראוי למיתה}} אָתָּה, {{ב|וּבַיּוֹם הַזֶּה|אך היום}} לֹא אֲמִיתֶךָ כִּי נָשָׂאתָ אֶת אֲרוֹן אֲדֹנָי יְהֹוִה לִפְנֵי דָּוִד אָבִי, וְכִי הִתְעַנִּיתָ בְּכֹל אֲשֶׁר הִתְעַנָּה אָבִי".<קטע סוף=ב כו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כז}} <קטע התחלה=ב כז/>וַיְגָרֶשׁ שְׁלֹמֹה אֶת אֶבְיָתָר מִהְיוֹת כֹּהֵן לַיהוָה, {{ב|לְמַלֵּא אֶת|ובכך התמלא}} דְּבַר יְהוָה אֲשֶׁר {{ב|דִּבֶּר|"וַיָּבֹא אִישׁ אֱלֹהִים אֶל עֵלִי, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: ...וְזֶה לְּךָ הָאוֹת אֲשֶׁר יָבֹא אֶל שְׁנֵי בָנֶיךָ, אֶל חָפְנִי וּפִינְחָס - בְּיוֹם אֶחָד יָמוּתוּ שְׁנֵיהֶם. וַהֲקִימֹתִי לִי כֹּהֵן נֶאֱמָן כַּאֲשֶׁר בִּלְבָבִי" - [[שמואל א ב לה]]}} עַל בֵּית עֵלִי בְּשִׁלֹה. {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=ב כז/> {{כותרת1|יואב אוחז בקרנות המזבח, אך שלמה מצווה להורגו שם}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כח}} <קטע התחלה=ב כח/>{{ב|וְהַשְּׁמֻעָה|על מיתת אדוניהו וגירוש אביתר}} בָּאָה עַד יוֹאָב, כִּי יוֹאָב נָטָה אַחֲרֵי אֲדֹנִיָּה, {{ב|וְאַחֲרֵי|אם כי אחרי}} אַבְשָׁלוֹם לֹא נָטָה, וַיָּנָס יוֹאָב אֶל אֹהֶל יְהוָה, {{ב|וַיַּחֲזֵק|כפי שעשה אדוניהו בפרק הקודם (אדוניהו ניצל כך, כי הוא מרד אך לא רצח. יואב הומת על המזבח כי ביצע רצח, וככתוב ב[[שמות כא יד]]: "וְכִי יָזִד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה - מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת")}} בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ.<קטע סוף=ב כח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כט}} <קטע התחלה=ב כט/>וַיֻּגַּד לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כִּי נָס יוֹאָב אֶל אֹהֶל יְהוָה וְהִנֵּה אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ, וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה אֶת בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע לֵאמֹר: "לֵךְ פְּגַע בּוֹ".<קטע סוף=ב כט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ל}} <קטע התחלה=ב ל/>וַיָּבֹא בְנָיָהוּ אֶל אֹהֶל יְהוָה, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ: צֵא"! וַיֹּאמֶר: "לֹא, כִּי פֹה אָמוּת". וַיָּשֶׁב בְּנָיָהוּ אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר לֵאמֹר: "כֹּה דִבֶּר יוֹאָב וְכֹה עָנָנִי".<קטע סוף=ב ל/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לא}} <קטע התחלה=ב לא/>וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ: "עֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר וּפְגַע בּוֹ וּקְבַרְתּוֹ, {{ב|וַהֲסִירֹתָ|ובכך תסיר את האשמה (שמונחת עלי בכך שלא מחיתי על מעשיו)}} {{ב|דְּמֵי חִנָּם אֲשֶׁר שָׁפַךְ|את הדם ששפך לחינם}} יוֹאָב מֵעָלַי וּמֵעַל בֵּית אָבִי.<קטע סוף=ב לא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לב}} <קטע התחלה=ב לב/>וְהֵשִׁיב יְהוָה אֶת דָּמוֹ עַל רֹאשׁוֹ אֲשֶׁר פָּגַע בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים צַדִּקִים וְטֹבִים מִמֶּנּוּ, וַיַּהַרְגֵם בַּחֶרֶב, וְאָבִי דָוִד לֹא יָדָע - אֶת אַבְנֵר בֶּן נֵר שַׂר צְבָא יִשְׂרָאֵל, וְאֶת עֲמָשָׂא בֶן יֶתֶר שַׂר צְבָא יְהוּדָה.<קטע סוף=ב לב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לג}} <קטע התחלה=ב לג/>וְשָׁבוּ דְמֵיהֶם בְּרֹאשׁ יוֹאָב וּבְרֹאשׁ זַרְעוֹ לְעֹלָם. וּלְדָוִד וּלְזַרְעוֹ וּלְבֵיתוֹ וּלְכִסְאוֹ יִהְיֶה שָׁלוֹם עַד עוֹלָם מֵעִם יְהוָה".<קטע סוף=ב לג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לד}} <קטע התחלה=ב לד/>וַיַּעַל בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע וַיִּפְגַּע בּוֹ וַיְמִתֵהוּ, וַיִּקָּבֵר {{ב|בְּבֵיתוֹ בַּמִּדְבָּר|בשטח המרעה שליד עירו (כנראה בית לחם)}}.<קטע סוף=ב לד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לה}} <קטע התחלה=ב לה/>וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע תַּחְתָּיו עַל הַצָּבָא, וְאֶת צָדוֹק הַכֹּהֵן נָתַן הַמֶּלֶךְ תַּחַת אֶבְיָתָר.<קטע סוף=ב לה/> {{כותרת1|שמעי בן גרא מומת לאחר שלא עמד בתנאי העוצר ששם עליו שלמה}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לו}} <קטע התחלה=ב לו/>וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ וַיִּקְרָא לְשִׁמְעִי וַיֹּאמֶר לוֹ: "בְּנֵה לְךָ בַיִת בִּירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם וְיָשַׁבְתָּ שָׁם, וְלֹא תֵצֵא מִשָּׁם אָנֶה וָאָנָה.<קטע סוף=ב לו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לז}} <קטע התחלה=ב לז/>וְהָיָה בְּיוֹם צֵאתְךָ וְעָבַרְתָּ אֶת נַחַל קִדְרוֹן - יָדֹעַ תֵּדַע כִּי מוֹת תָּמוּת, דָּמְךָ יִהְיֶה בְרֹאשֶׁךָ".<קטע סוף=ב לז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לח}} <קטע התחלה=ב לח/>וַיֹּאמֶר שִׁמְעִי לַמֶּלֶךְ: "טוֹב הַדָּבָר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ - כֵּן יַעֲשֶׂה עַבְדֶּךָ". וַיֵּשֶׁב שִׁמְעִי בִּירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם יָמִים רַבִּים. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ב לח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לט}} <קטע התחלה=ב לט/>וַיְהִי מִקֵּץ שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וַיִּבְרְחוּ שְׁנֵי עֲבָדִים לְשִׁמְעִי אֶל אָכִישׁ בֶּן מַעֲכָה מֶלֶךְ גַּת. וַיַּגִּידוּ לְשִׁמְעִי לֵאמֹר "הִנֵּה עֲבָדֶיךָ בְּגַת".<קטע סוף=ב לט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מ}} <קטע התחלה=ב מ/>וַיָּקָם שִׁמְעִי, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ, וַיֵּלֶךְ גַּתָה אֶל אָכִישׁ לְבַקֵּשׁ אֶת עֲבָדָיו. וַיֵּלֶךְ שִׁמְעִי וַיָּבֵא אֶת עֲבָדָיו מִגַּת.<קטע סוף=ב מ/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מא}} <קטע התחלה=ב מא/>וַיֻּגַּד לִשְׁלֹמֹה, כִּי הָלַךְ שִׁמְעִי מִירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם גַּת וַיָּשֹׁב.<קטע סוף=ב מא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מב}} <קטע התחלה=ב מב/>וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ, וַיִּקְרָא לְשִׁמְעִי, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "הֲלוֹא הִשְׁבַּעְתִּיךָ בַיהוָה וָאָעִד בְּךָ לֵאמֹר: 'בְּיוֹם צֵאתְךָ וְהָלַכְתָּ אָנֶה וָאָנָה - יָדֹעַ תֵּדַע כִּי מוֹת תָּמוּת', וַתֹּאמֶר אֵלַי 'טוֹב הַדָּבָר, שָׁמָעְתִּי'.<קטע סוף=ב מב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מג}} <קטע התחלה=ב מג/>וּמַדּוּעַ לֹא שָׁמַרְתָּ אֵת {{ב|שְׁבֻעַת יְהוָה|השבועה שנשבעתי בשם ה'}}, וְאֶת הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוִּיתִי עָלֶיךָ".<קטע סוף=ב מג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מד}} <קטע התחלה=ב מד/>{{ב|וַיֹּאמֶר|לאחר ששמעי לא ענה המשיך שלמה לדבר}} הַמֶּלֶךְ אֶל שִׁמְעִי: "אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר {{ב|יָדַע לְבָבְךָ|הגה שיכלך}} אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְדָוִד אָבִי, וְהֵשִׁיב יְהוָה אֶת רָעָתְךָ בְּרֹאשֶׁךָ.<קטע סוף=ב מד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מה}} <קטע התחלה=ב מה/>{{ב|וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה|מדבר על עצמו בגוף שלישי}} בָּרוּךְ, וְכִסֵּא דָוִד יִהְיֶה נָכוֹן לִפְנֵי יְהוָה עַד עוֹלָם".<קטע סוף=ב מה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מו}} <קטע התחלה=ב מו/>וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע, וַיֵּצֵא וַיִּפְגַּע בּוֹ וַיָּמֹת. וְהַמַּמְלָכָה {{ב|נָכוֹנָה|התייצבה (כמו בפסוק יב)}} בְּיַד שְׁלֹמֹה.<קטע סוף=ב מו/> <קטע סוף=פרק ב/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|ב}} {{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א||א|ב|ג|הצג תמיד=1}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות== * "וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה, אֲשֶׁר עָשָׂה לִשְׁנֵי שָׂרֵי צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל, לְאַבְנֵר בֶּן נֵר וְלַעֲמָשָׂא בֶן יֶתֶר" (פסוק ה) - ** אבנר: "וַיְּשַׁלַּח דָּוִד אֶת אַבְנֵר וַיֵּלֶךְ בְּשָׁלוֹם... וַיֵּצֵא יוֹאָב מֵעִם דָּוִד, וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אַחֲרֵי אַבְנֵר... וַיַּכֵּהוּ" - [[ביאור:שמואל ב ג#כז|שמואל ב ג כז]]. ** עמשא: "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל עֲמָשָׂא: "הַזְעֶק לִי אֶת אִישׁ יְהוּדָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים, וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד"... וַעֲמָשָׂא לֹא נִשְׁמַר בַּחֶרֶב אֲשֶׁר בְּיַד יוֹאָב, וַיַּכֵּהוּ בָהּ" -[[ביאור:שמואל ב כ#י|שמואל ב כ י]]). ** יואב גם הרג את אבשלום בניגוד לציווי דוד ("וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת יוֹאָב...: לְאַט לִי לַנַּעַר לְאַבְשָׁלוֹם... וַיִּקַּח שְׁלֹשָׁה שְׁבָטִים בְּכַפּוֹ וַיִּתְקָעֵם בְּלֵב אַבְשָׁלוֹם" - [[ביאור:שמואל ב יח|שמואל ב יח]]) אך כפי הנראה דוד הבין שהיה זה נדרש לדיכוי המרד. * הריגתם של אבנר ועמשא נעשתה לפני זמן רב, ודוד לא נקם ביואב. נראה שכעת הוא מבקש משלמה להרוג אותו בעיקר בגלל שיואב היה בכיר בהאופוזיציה שבהנהגת אדוניהו כפי שנוכחנו בפרק הקודם, והדבר חשוב ליציבות מלכות שלמה. אלא שבגלל שעל מעשי יואב כבר חלה התיישנות צריך שלמה למצוא דרך מחוכמת להרוג אותו, "וְעָשִׂיתָ כְּחָכְמָתֶךָ". * גם לגבי שמעי בן גרא מצווה דוד את שלמה למצא עילה מחוכמת כדי להרוג אותו, ומסתבר שגם הוא היה חלק מהאופוזיציה (בפרק הקודם הוזכר "שמעי" ובעל המצודות כותב שם "אולי הוא שמעי בן גרא"). בכל אופן, בסוף פירקנו, לאחר ששלמה הורג את שניהם (ואת אדוניהו), אין יותר אופוזיציה לשלמה והמקרא מסכם: "וְהַמַּמְלָכָה נָכוֹנָה בְּיַד שְׁלֹמֹה". * בצוואת דוד לשלמה היו שני חיסולים (יואב ושמעי) ובין לבין בקשה להיטיב עם בני ברזילי הגילעדי. כבר בהמשך פרק זה ביצע שלמה את שנדרש לגבי יואב ושמעי, אך לא נזכר בשום מקום שהוא היטיב עם בני ברזילי. ניתן כבר בשלב זה לראות ששלמה התאפיין בשילטון תקיף יותר מאשר אביו, ואולי חוסר האיזון בין כוח לבין חסד ורחמים הביא את מלכות שלמה לסופה. * "וּשְׁלֹמֹה יָשַׁב עַל כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו" (פסוק יב) - [[ביאור:עבר רחוק|עבר רחוק]], שהרי כבר הומלך בפרק הקודם. * "שְׁאֵלָה אַחַת קְטַנָּה... יֻתַּן אֶת אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית לַאֲדֹנִיָּהוּ... וְלָמָה אַתְּ שֹׁאֶלֶת אֶת אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית לַאֲדֹנִיָּהוּ? וְשַׁאֲלִי לוֹ אֶת הַמְּלוּכָה! ...וַיָּמֹת" - לכאורה בקשה קְטַנָּה: אדוניהו מבקש את אבישג כי היא "יָפָה עַד מְאֹד". בת שבע אולי מציגה את הבקשה כשאלה קטנה, אך שלמה רואה את הסימליות בלקיחת פילגש אביו - הצהרה על כוונות לירושת כתר המלוכה. ראו דוגמאות לכך בהערת שוליים על [[ביאור:שמואל ב ג|ש"ב פרק ג]]. בכך מצא שלמה את העילה שחיפש דוד בפרק הקודם: "וְאִם רָעָה תִמָּצֵא בוֹ - וָמֵת". * "וַיְגָרֶשׁ שְׁלֹמֹה אֶת אֶבְיָתָר מִהְיוֹת כֹּהֵן לַיהוָה, לְמַלֵּא אֶת דְּבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר עַל בֵּית עֵלִי בְּשִׁלֹה... וְאֶת צָדוֹק הַכֹּהֵן נָתַן הַמֶּלֶךְ תַּחַת אֶבְיָתָר" (פסוק כז) - לגבי העברת הכהונה והשלכותיה ראו הערה ב[[ביאור:שמואל א ב|שמואל א ב]]. אביתר הוא בנו של אחימלך בן אחיטוב ([[שמואל א כב כ|ש"א כב, כ]]) ואחיטוב הוא בנו של פינחס בן עלי ([[שמואל א יד ג|שם יד, ג]]). * "בְּנֵה לְךָ בַיִת בִּירוּשָׁלַ͏ִם וְיָשַׁבְתָּ שָׁם, וְלֹא תֵצֵא מִשָּׁם אָנֶה וָאָנָה. וְהָיָה בְּיוֹם צֵאתְךָ וְעָבַרְתָּ אֶת נַחַל קִדְרוֹן - יָדֹעַ תֵּדַע כִּי מוֹת תָּמוּת" (לו-לז) - הדרך המחוכמת של שלמה למצוא עילה להרוג את שמעי היתה כך: לאחר שאמר "וְלֹא תֵצֵא מִשָּׁם אָנֶה וָאָנָה" הוסיף "וְעָבַרְתָּ אֶת נַחַל קִדְרוֹן", ושמעי הבין מכך שאסור לו ללכת מזרחה, לביתו שב[[W:בחורים|בחורים]]. לאחר שיצא מערבה, ל[[W:גת (עיר עתיקה)|גת]], שלמה יכל להרוג אותו, ולפרש את דברי עצמו לגבי מעבר הקידרון כדוגמה בלבד. {{קטן|(הרב בזק בספרו על מלכים א, עמ' 58)}} ==ראו גם== {{מיזמים|ויקיפדיה=צוואת דוד}} {{מיזמים|ויקיפדיה=קבר דוד}} 85fqy3eylcimbsap45rlh11qrrdjvc9 ביאור:מלכים א ד 106 60713 3002871 2977814 2026-04-03T11:16:54Z Ori229 476 3002871 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|ד|a09a04}} <קטע התחלה=פרק ד/> {{כותרת1|שרי שלמה}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|א}} <קטע התחלה=ד א/>וַיְהִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ד א/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|ב}} <קטע התחלה=ד ב/>וְאֵלֶּה הַשָּׂרִים אֲשֶׁר לוֹ: עֲזַרְיָהוּ בֶן צָדוֹק הַכֹּהֵן. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ד ב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|ג}} <קטע התחלה=ד ג/>אֱלִיחֹרֶף וַאֲחִיָּה בְּנֵי שִׁישָׁא - סֹפְרִים, יְהוֹשָׁפָט בֶּן אֲחִילוּד הַמַּזְכִּיר.<קטע סוף=ד ג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|ד}} <קטע התחלה=ד ד/>וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע עַל הַצָּבָא, וְצָדוֹק {{ב|וְאֶבְיָתָר|אביתר אמנם גורש לעיל, בפרק ב, אך יתכן שהיה צריך את עזרתו והוחזר, ואולי כסגן לצדוק. לפי הרד"ק מדובר בבהן אחר בשם אביתר}} כֹּהֲנִים. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ד ד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|ה}} <קטע התחלה=ד ה/>וַעֲזַרְיָהוּ בֶן נָתָן {{ב|עַל הַנִּצָּבִים|אחראי על מושלי המחוזות, להלן פסוק ז}}, וְזָבוּד בֶּן נָתָן כֹּהֵן {{ב|רֵעֶה הַמֶּלֶךְ|יועץ אישי}}.<קטע סוף=ד ה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|ו}} <קטע התחלה=ד ו/>וַאֲחִישָׁר עַל הַבָּיִת, וַאֲדֹנִירָם בֶּן עַבְדָּא עַל {{ב|הַמַּס|גיוס כח אדם לעבודות ציבור}}. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ד ו/> {{כותרת1|שנים עשר נציבי שלמה ברחבי הארץ}} {{איור|Melachim_a_04.jpg|250|הישובים של כל נציב צבועים בצבע שונה}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|ז}} <קטע התחלה=ד ז/>וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים עָשָׂר נִצָּבִים עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, {{ב|וְכִלְכְּלוּ|יגבו מעשר מתושבי הארץ להביא למלך}} אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת בֵּיתוֹ, חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה יִהְיֶה עַל <small>(אחד)</small> הָאֶחָד לְכַלְכֵּל. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ד ז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|ח}} <קטע התחלה=ד ח/>וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם: בֶּן חוּר {{ב|בְּהַר אֶפְרָיִם|בין שכם לבית אל}}. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ד ח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|ט}} <קטע התחלה=ד ט/>בֶּן דֶּקֶר בְּמָקַץ וּבְשַׁעַלְבִים וּבֵית שָׁמֶשׁ, וְאֵילוֹן בֵּית חָנָן. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ד ט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|י}} <קטע התחלה=ד י/>בֶּן חֶסֶד בָּאֲרֻבּוֹת, {{ב|לוֹ|בפיקוחו}} שֹׂכֹה וְכָל אֶרֶץ חֵפֶר. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ד י/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|יא}} <קטע התחלה=ד יא/>בֶּן אֲבִינָדָב - כָּל נָפַת דֹּאר. טָפַת בַּת שְׁלֹמֹה הָיְתָה לּוֹ לְאִשָּׁה. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ד יא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|יב}} <קטע התחלה=ד יב/>בַּעֲנָא בֶּן אֲחִילוּד - תַּעְנַךְ וּמְגִדּוֹ, {{ב|וְכָל|וכל איזור}} בֵּית שְׁאָן {{ב|אֲשֶׁר אֵצֶל|עד הגבול העובר מדרום ל-}} צָרְתַנָה {{ב|מִתַּחַת|מדרום}} לְיִזְרְעֶאל, מִבֵּית שְׁאָן עַד אָבֵל מְחוֹלָה, עַד מֵעֵבֶר לְיָקְמֳעָם. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ד יב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|יג}} <קטע התחלה=ד יג/>בֶּן גֶּבֶר בְּרָמֹת גִּלְעָד. לוֹ חַוֹּת יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה אֲשֶׁר בַּגִּלְעָד, לוֹ חֶבֶל אַרְגֹּב אֲשֶׁר בַּבָּשָׁן, שִׁשִּׁים עָרִים גְּדֹלוֹת חוֹמָה {{ב|וּבְרִיחַ|ובריח הסוגר את דלתות העיר עשוי מ-}} נְחֹשֶׁת. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ד יג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|יד}} <קטע התחלה=ד יד/>אֲחִינָדָב בֶּן עִדֹּא - מַחֲנָיְמָה.<קטע סוף=ד יד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|טו}} <קטע התחלה=ד טו/>אֲחִימַעַץ בְּנַפְתָּלִי, {{ב|גַּם הוּא|כמו בֶּן אֲבִינָדָב שנשא בת של שְׁלֹמֹה, גם הוא}} לָקַח אֶת בָּשְׂמַת בַּת שְׁלֹמֹה לְאִשָּׁה.<קטע סוף=ד טו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|טז}} <קטע התחלה=ד טז/>בַּעֲנָא בֶּן חוּשָׁי {{ב|בְּאָשֵׁר|אחראי על נחלת אשר}} וּבְעָלוֹת. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ד טז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|יז}} <קטע התחלה=ד יז/>יְהוֹשָׁפָט בֶּן פָּרוּחַ בְּיִשָׂשכָר. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ד יז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|יח}} <קטע התחלה=ד יח/>שִׁמְעִי בֶן אֵלָא בְּבִנְיָמִן. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ד יח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|יט}} <קטע התחלה=ד יט/>גֶּבֶר בֶּן אֻרִי בְּאֶרֶץ גִּלְעָד, אֶרֶץ סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי {{ב|וְעֹג|והארץ של עוג}} מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, {{ב|וּנְצִיב אֶחָד|ויש עוד נציב מיוחד}} {{ב|אֲשֶׁר בָּאָרֶץ|ששולט בארץ יהודה}}.<קטע סוף=ד יט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|כ}} <קטע התחלה=ד כ/>יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל הַיָּם לָרֹב, אֹכְלִים וְשֹׁתִים וּשְׂמֵחִים.<קטע סוף=ד כ/> <קטע סוף=פרק ד/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|ד}} {{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א||ג|ד|ה|הצג תמיד=1}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==ראו גם== {{מיזמים|ויקיפדיה=עזריהו בן צדוק}} {{מיזמים|ויקיפדיה=אליחורף ואחיה בני שישא}} {{מיזמים|ויקיפדיה=אדנירם}} m0247jhz1ztm1vtlp2dsl2q5xhoaez2 3002872 3002871 2026-04-03T11:18:19Z Ori229 476 3002872 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|ד|a09a04}} <קטע התחלה=פרק ד/> {{כותרת1|שרי שלמה}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|א}} <קטע התחלה=ד א/>וַיְהִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ד א/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|ב}} <קטע התחלה=ד ב/>וְאֵלֶּה הַשָּׂרִים אֲשֶׁר לוֹ: עֲזַרְיָהוּ בֶן צָדוֹק הַכֹּהֵן. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ד ב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|ג}} <קטע התחלה=ד ג/>אֱלִיחֹרֶף וַאֲחִיָּה בְּנֵי שִׁישָׁא - סֹפְרִים, יְהוֹשָׁפָט בֶּן אֲחִילוּד הַמַּזְכִּיר.<קטע סוף=ד ג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|ד}} <קטע התחלה=ד ד/>וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע עַל הַצָּבָא, וְצָדוֹק {{ב|וְאֶבְיָתָר|אביתר אמנם גורש לעיל, בפרק ב, אך יתכן שהיה צריך את עזרתו והוחזר, ואולי כסגן לצדוק. לפי הרד"ק מדובר בבהן אחר בשם אביתר, והרב בזק מציע שכאן מדובר על התקופה לפני שגורש}} כֹּהֲנִים. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ד ד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|ה}} <קטע התחלה=ד ה/>וַעֲזַרְיָהוּ בֶן נָתָן {{ב|עַל הַנִּצָּבִים|אחראי על מושלי המחוזות, להלן פסוק ז}}, וְזָבוּד בֶּן נָתָן כֹּהֵן {{ב|רֵעֶה הַמֶּלֶךְ|יועץ אישי}}.<קטע סוף=ד ה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|ו}} <קטע התחלה=ד ו/>וַאֲחִישָׁר עַל הַבָּיִת, וַאֲדֹנִירָם בֶּן עַבְדָּא עַל {{ב|הַמַּס|גיוס כח אדם לעבודות ציבור}}. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ד ו/> {{כותרת1|שנים עשר נציבי שלמה ברחבי הארץ}} {{איור|Melachim_a_04.jpg|250|הישובים של כל נציב צבועים בצבע שונה}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|ז}} <קטע התחלה=ד ז/>וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים עָשָׂר נִצָּבִים עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, {{ב|וְכִלְכְּלוּ|יגבו מעשר מתושבי הארץ להביא למלך}} אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת בֵּיתוֹ, חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה יִהְיֶה עַל <small>(אחד)</small> הָאֶחָד לְכַלְכֵּל. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ד ז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|ח}} <קטע התחלה=ד ח/>וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם: בֶּן חוּר {{ב|בְּהַר אֶפְרָיִם|בין שכם לבית אל}}. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ד ח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|ט}} <קטע התחלה=ד ט/>בֶּן דֶּקֶר בְּמָקַץ וּבְשַׁעַלְבִים וּבֵית שָׁמֶשׁ, וְאֵילוֹן בֵּית חָנָן. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ד ט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|י}} <קטע התחלה=ד י/>בֶּן חֶסֶד בָּאֲרֻבּוֹת, {{ב|לוֹ|בפיקוחו}} שֹׂכֹה וְכָל אֶרֶץ חֵפֶר. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ד י/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|יא}} <קטע התחלה=ד יא/>בֶּן אֲבִינָדָב - כָּל נָפַת דֹּאר. טָפַת בַּת שְׁלֹמֹה הָיְתָה לּוֹ לְאִשָּׁה. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ד יא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|יב}} <קטע התחלה=ד יב/>בַּעֲנָא בֶּן אֲחִילוּד - תַּעְנַךְ וּמְגִדּוֹ, {{ב|וְכָל|וכל איזור}} בֵּית שְׁאָן {{ב|אֲשֶׁר אֵצֶל|עד הגבול העובר מדרום ל-}} צָרְתַנָה {{ב|מִתַּחַת|מדרום}} לְיִזְרְעֶאל, מִבֵּית שְׁאָן עַד אָבֵל מְחוֹלָה, עַד מֵעֵבֶר לְיָקְמֳעָם. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ד יב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|יג}} <קטע התחלה=ד יג/>בֶּן גֶּבֶר בְּרָמֹת גִּלְעָד. לוֹ חַוֹּת יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה אֲשֶׁר בַּגִּלְעָד, לוֹ חֶבֶל אַרְגֹּב אֲשֶׁר בַּבָּשָׁן, שִׁשִּׁים עָרִים גְּדֹלוֹת חוֹמָה {{ב|וּבְרִיחַ|ובריח הסוגר את דלתות העיר עשוי מ-}} נְחֹשֶׁת. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ד יג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|יד}} <קטע התחלה=ד יד/>אֲחִינָדָב בֶּן עִדֹּא - מַחֲנָיְמָה.<קטע סוף=ד יד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|טו}} <קטע התחלה=ד טו/>אֲחִימַעַץ בְּנַפְתָּלִי, {{ב|גַּם הוּא|כמו בֶּן אֲבִינָדָב שנשא בת של שְׁלֹמֹה, גם הוא}} לָקַח אֶת בָּשְׂמַת בַּת שְׁלֹמֹה לְאִשָּׁה.<קטע סוף=ד טו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|טז}} <קטע התחלה=ד טז/>בַּעֲנָא בֶּן חוּשָׁי {{ב|בְּאָשֵׁר|אחראי על נחלת אשר}} וּבְעָלוֹת. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ד טז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|יז}} <קטע התחלה=ד יז/>יְהוֹשָׁפָט בֶּן פָּרוּחַ בְּיִשָׂשכָר. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ד יז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|יח}} <קטע התחלה=ד יח/>שִׁמְעִי בֶן אֵלָא בְּבִנְיָמִן. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ד יח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|יט}} <קטע התחלה=ד יט/>גֶּבֶר בֶּן אֻרִי בְּאֶרֶץ גִּלְעָד, אֶרֶץ סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי {{ב|וְעֹג|והארץ של עוג}} מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, {{ב|וּנְצִיב אֶחָד|ויש עוד נציב מיוחד}} {{ב|אֲשֶׁר בָּאָרֶץ|ששולט בארץ יהודה}}.<קטע סוף=ד יט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ד|כ}} <קטע התחלה=ד כ/>יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל הַיָּם לָרֹב, אֹכְלִים וְשֹׁתִים וּשְׂמֵחִים.<קטע סוף=ד כ/> <קטע סוף=פרק ד/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|ד}} {{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א||ג|ד|ה|הצג תמיד=1}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==ראו גם== {{מיזמים|ויקיפדיה=עזריהו בן צדוק}} {{מיזמים|ויקיפדיה=אליחורף ואחיה בני שישא}} {{מיזמים|ויקיפדיה=אדנירם}} 6tcwileh8sx6hwaqf6foj277o4vo01r ביאור:מלכים א יח 106 60741 3002691 2977828 2026-04-02T17:49:37Z Ori229 476 3002691 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|יח|a09a18}} <קטע התחלה=פרק יח/> {{כותרת1|עבדיהו החביא 100 נביאים במערות. אחאב ועבדיהו יוצאים לחפש מזון לחיות שלהם. עובדיהו פוגש את אליהו}} {{איור|Obadiah hides prophets.jpg|200|עובדיהו מחביא את נביאי ה'. תחריט עץ מעשה ידי יוהאן כריסטוף וויגל משנת 1695}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|א}} <קטע התחלה=יח א/>וַיְהִי יָמִים רַבִּים, וּדְבַר יְהוָה הָיָה אֶל אֵלִיָּהוּ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית לֵאמֹר: "לֵךְ הֵרָאֵה אֶל אַחְאָב, וְאֶתְּנָה מָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה".<קטע סוף=יח א/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|ב}} <קטע התחלה=יח ב/>וַיֵּלֶךְ אֵלִיָּהוּ לְהֵרָאוֹת אֶל אַחְאָב, וְהָרָעָב חָזָק בְּשֹׁמְרוֹן.<קטע סוף=יח ב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|ג}} <קטע התחלה=יח ג/>וַיִּקְרָא אַחְאָב אֶל עֹבַדְיָהוּ אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת, וְעֹבַדְיָהוּ הָיָה יָרֵא אֶת יְהוָה מְאֹד.<קטע סוף=יח ג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|ד}} <קטע התחלה=יח ד/>וַיְהִי בְּהַכְרִית אִיזֶבֶל אֵת נְבִיאֵי יְהוָה, וַיִּקַּח עֹבַדְיָהוּ מֵאָה נְבִאִים וַיַּחְבִּיאֵם {{ב|חֲמִשִּׁים אִישׁ בַּמְּעָרָה|חמישים במערה אחת, וחמישים במערה אחרת}} וְכִלְכְּלָם לֶחֶם וָמָיִם.<קטע סוף=יח ד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|ה}} <קטע התחלה=יח ה/>וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֶל עֹבַדְיָהוּ: "לֵךְ {{ב|בָּאָרֶץ|באיזור השומרון}} אֶל כָּל מַעְיְנֵי הַמַּיִם וְאֶל כָּל הַנְּחָלִים, אוּלַי נִמְצָא חָצִיר וּנְחַיֶּה סוּס וָפֶרֶד, וְלוֹא {{ב|נַכְרִית מֵהַבְּהֵמָה|ניתן לבהמות למות ברעב}}".<קטע סוף=יח ה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|ו}} <קטע התחלה=יח ו/>וַיְחַלְּקוּ לָהֶם אֶת הָאָרֶץ לַעֲבָר בָּהּ, אַחְאָב הָלַךְ בְּדֶרֶךְ אֶחָד לְבַדּוֹ, וְעֹבַדְיָהוּ הָלַךְ בְּדֶרֶךְ אֶחָד לְבַדּוֹ.<קטע סוף=יח ו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|ז}} <קטע התחלה=יח ז/>וַיְהִי עֹבַדְיָהוּ בַּדֶּרֶךְ וְהִנֵּה אֵלִיָּהוּ לִקְרָאתוֹ. וַיַּכִּרֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו, וַיֹּאמֶר: "הַאַתָּה זֶה אֲדֹנִי אֵלִיָּהוּ"?<קטע סוף=יח ז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|ח}} <קטע התחלה=יח ח/>וַיֹּאמֶר לוֹ: "{{ב|אָנִי|אכן, זה אני}}. לֵךְ אֱמֹר לַאדֹנֶיךָ {{ב|הִנֵּה|הנה חזר}} אֵלִיָּהוּ".<קטע סוף=יח ח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|ט}} <קטע התחלה=יח ט/>וַיֹּאמֶר: "מֶה חָטָאתִי, כִּי אַתָּה נֹתֵן אֶת עַבְדְּךָ בְּיַד אַחְאָב לַהֲמִיתֵנִי?<קטע סוף=יח ט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|י}} <קטע התחלה=יח י/>חַי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אִם יֶשׁ גּוֹי וּמַמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא שָׁלַח {{ב|אֲדֹנִי|אחאב}} שָׁם לְבַקֶּשְׁךָ וְאָמְרוּ 'אָיִן', וְהִשְׁבִּיעַ אֶת הַמַּמְלָכָה וְאֶת הַגּוֹי {{ב|כִּי לֹא יִמְצָאֶכָּה|שהם באמת אינם יכולים למצא אותך}}.<קטע סוף=יח י/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|יא}} <קטע התחלה=יח יא/>וְעַתָּה אַתָּה אֹמֵר 'לֵךְ אֱמֹר לַאדֹנֶיךָ: הִנֵּה אֵלִיָּהוּ'?<קטע סוף=יח יא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|יב}} <קטע התחלה=יח יב/>{{ב|וְהָיָה|אם למשל}} אֲנִי אֵלֵךְ מֵאִתָּךְ, וְרוּחַ יְהוָה יִשָּׂאֲךָ {{ב|עַל|אל מקום}} אֲשֶׁר לֹא אֵדָע, וּבָאתִי לְהַגִּיד לְאַחְאָב, וְלֹא יִמְצָאֲךָ - וַהֲרָגָנִי. וְעַבְדְּךָ יָרֵא אֶת יְהוָה {{ב|מִנְּעֻרָי|מאז שהייתי קטן, ולא מגיע לי למות}}.<קטע סוף=יח יב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|יג}} <קטע התחלה=יח יג/>הֲלֹא הֻגַּד לַאדֹנִי אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בַּהֲרֹג אִיזֶבֶל אֵת נְבִיאֵי יְהוָה, וָאַחְבִּא מִנְּבִיאֵי יְהוָה מֵאָה אִישׁ, חֲמִשִּׁים חֲמִשִּׁים אִישׁ בַּמְּעָרָה, וָאֲכַלְכְּלֵם לֶחֶם וָמָיִם.<קטע סוף=יח יג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|יד}} <קטע התחלה=יח יד/>וְעַתָּה אַתָּה אֹמֵר 'לֵךְ אֱמֹר לַאדֹנֶיךָ: הִנֵּה אֵלִיָּהוּ', וַהֲרָגָנִי". {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=יח יד/> {{כותרת1|אליהו ונביאי הבעל בכרמל}} {{איור|Elijah's cave P3160005.JPG|300|[[W:מערת אליהו|מערת אליהו]] בהר הכרמל, שעל פי המסורת הסתתר בה מאחאב}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|טו}} <קטע התחלה=יח טו/>וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ: "חַי יְהוָה צְבָאוֹת אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו, {{ב|כִּי הַיּוֹם אֵרָאֶה אֵלָיו|שהיום אני אבוא אל אחאב (כפי שנתבקש בפסוק א), ואין אתה צריך לפחד שאעלם}}".<קטע סוף=יח טו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|טז}} <קטע התחלה=יח טז/>וַיֵּלֶךְ עֹבַדְיָהוּ לִקְרַאת אַחְאָב וַיַּגֶּד לוֹ, וַיֵּלֶךְ אַחְאָב לִקְרַאת אֵלִיָּהוּ.<קטע סוף=יח טז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|יז}} <קטע התחלה=יח יז/>וַיְהִי כִּרְאוֹת אַחְאָב אֶת אֵלִיָּהוּ, וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֵלָיו: "הַאַתָּה זֶה {{ב|עֹכֵר יִשְׂרָאֵל|המביא אסונות (את הבצורת) לישראל}}"?<קטע סוף=יח יז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|יח}} <קטע התחלה=יח יח/>וַיֹּאמֶר: "לֹא עָכַרְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל, כִּי אִם אַתָּה וּבֵית אָבִיךָ, בַּעֲזָבְכֶם אֶת מִצְ{{VAV WITH HOLAM HASER}}ת יְהוָה וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים.<קטע סוף=יח יח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|יט}} <קטע התחלה=יח יט/>וְעַתָּה שְׁלַח קְבֹץ אֵלַי אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל אֶל הַר הַכַּרְמֶל, וְאֶת נְבִיאֵי הַבַּעַל אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים, וּנְבִיאֵי הָאֲשֵׁרָה אַרְבַּע מֵאוֹת {{ב|אֹכְלֵי שֻׁלְחַן אִיזָבֶל|האוכלים על שולחנה של איזבל, שהיא דואגת לפרנסתם}}.<קטע סוף=יח יט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|כ}} <קטע התחלה=יח כ/>וַיִּשְׁלַח אַחְאָב בְּכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּקְבֹּץ אֶת הַנְּבִיאִים אֶל הַר הַכַּרְמֶל.<קטע סוף=יח כ/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|כא}} <קטע התחלה=יח כא/>וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ אֶל כָּל הָעָם וַיֹּאמֶר: "עַד מָתַי אַתֶּם {{ב|פֹּסְחִים|מדלגים, קופצים מאחד לשני}} עַל שְׁתֵּי {{ב|הַסְּעִפִּים|המחשבות, התפיסות}}? אִם יְהוָה הָאֱלֹהִים - לְכוּ אַחֲרָיו, וְאִם הַבַּעַל - לְכוּ אַחֲרָיו". וְלֹא עָנוּ הָעָם אֹתוֹ דָּבָר.<קטע סוף=יח כא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|כב}} <קטע התחלה=יח כב/>וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ אֶל הָעָם: "אֲנִי נוֹתַרְתִּי נָבִיא לַיהוָה {{ב|לְבַדִּי|מאה הנביאים שהוזכרו לעיל נשמרו בסוד}}, וּנְבִיאֵי הַבַּעַל אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים אִישׁ.<קטע סוף=יח כב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|כג}} <קטע התחלה=יח כג/>{{ב|וְיִתְּנוּ|מישהו יתן (אולי הכונה למלכות)}} לָנוּ שְׁנַיִם פָּרִים, {{ב|וְיִבְחֲרוּ|נביאי הבעל יבחרו}} לָהֶם הַפָּר הָאֶחָד וִינַתְּחֻהוּ, וְיָשִׂימוּ עַל הָעֵצִים וְאֵשׁ לֹא יָשִׂימוּ, וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת הַפָּר הָאֶחָד וְנָתַתִּי עַל הָעֵצִים וְאֵשׁ לֹא אָשִׂים.<קטע סוף=יח כג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|כד}} <קטע התחלה=יח כד/>וּקְרָאתֶם בְּשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם וַאֲנִי אֶקְרָא בְשֵׁם יְהוָה, וְהָיָה הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר יַעֲנֶה {{ב|בָאֵשׁ|בכך שיוריד אש}} - הוּא הָאֱלֹהִים". וַיַּעַן כָּל הָעָם וַיֹּאמְרוּ: "טוֹב הַדָּבָר".<קטע סוף=יח כד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|כה}} <קטע התחלה=יח כה/>וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לִנְבִיאֵי הַבַּעַל: "בַּחֲרוּ לָכֶם הַפָּר הָאֶחָד וַעֲשׂוּ רִאשֹׁנָה כִּי אַתֶּם הָרַבִּים, וְקִרְאוּ בְּשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם וְאֵשׁ לֹא תָשִׂימוּ".<קטע סוף=יח כה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|כו}} <קטע התחלה=יח כו/>וַיִּקְחוּ אֶת הַפָּר אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם, וַיַּעֲשׂוּ וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁם הַבַּעַל מֵהַבֹּקֶר וְעַד הַצָּהֳרַיִם לֵאמֹר: "הַבַּעַל עֲנֵנוּ"! וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה. {{ב|וַיְפַסְּחוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ|דילגו וקיפצו ליד המזבח}} אֲשֶׁר עָשָׂה.<קטע סוף=יח כו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|כז}} <קטע התחלה=יח כז/>וַיְהִי בַצָּהֳרַיִם {{ב|וַיְהַתֵּל בָּהֶם|לעג עליהם}} אֵלִיָּהוּ, וַיֹּאמֶר: "קִרְאוּ בְקוֹל גָּדוֹל, כִּי אֱלֹהִים הוּא, {{ב|כִּי שִׂיחַ|אולי עסוק הוא בשיחה}} וְכִי {{ב|שִׂיג לוֹ|נסוג ממקומו}} וְכִי {{ב|דֶרֶךְ לוֹ|הלך לעסקיו}}, אוּלַי יָשֵׁן הוּא וְיִקָץ".<קטע סוף=יח כז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|כח}} <קטע התחלה=יח כח/>וַיִּקְרְאוּ בְּקוֹל גָּדוֹל, {{ב|וַיִּתְגֹּדְדוּ|שרטו את עצמם}} {{ב|כְּמִשְׁפָּטָם|כמנהגם (היה זה מנהג עובדי ע"ז - ראה [[דברים יד א]]) }} בַּחֲרָבוֹת {{ב|וּבָרְמָחִים|חניתות}}, עַד שְׁפָךְ דָּם עֲלֵיהֶם.<קטע סוף=יח כח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|כט}} <קטע התחלה=יח כט/>וַיְהִי כַּעֲבֹר הַצָּהֳרַיִם {{ב|וַיִּתְנַבְּאוּ|דיברו דיבורים, כאילו הם מתנבאים}} עַד לַעֲלוֹת הַמִּנְחָה, וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה וְאֵין קָשֶׁב.<קטע סוף=יח כט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|ל}} <קטע התחלה=יח ל/>וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לְכָל הָעָם: "גְּשׁוּ אֵלַי", וַיִּגְּשׁוּ כָל הָעָם אֵלָיו, {{ב|וַיְרַפֵּא|תיקן}} אֶת מִזְבַּח יְהוָה הֶהָרוּס.<קטע סוף=יח ל/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|לא}} <קטע התחלה=יח לא/>וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים כְּמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי יַעֲקֹב, אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יְהוָה {{ב|אֵלָיו|ליעקב ([[בראשית לב כט]])}} לֵאמֹר "יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ".<קטע סוף=יח לא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|לב}} <קטע התחלה=יח לב/>וַיִּבְנֶה אֶת הָאֲבָנִים {{ב|מִזְבֵּחַ בְּשֵׁם יְהוָה|למזבח לשם ה'}}, וַיַּעַשׂ {{ב|תְּעָלָה|חפירה מסביב למזבח כדי לשים בה מים}} {{ב|כְּבֵית סָאתַיִם זֶרַע|היקף התעלה היה כמו שטח שזורעים בו שני סאה זרע (5000 אמה מרובעות)}} סָבִיב לַמִּזְבֵּחַ.<קטע סוף=יח לב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|לג}} <קטע התחלה=יח לג/>וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים, וַיְנַתַּח אֶת הַפָּר, וַיָּשֶׂם עַל הָעֵצִים.<קטע סוף=יח לג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|לד}} <קטע התחלה=יח לד/>וַיֹּאמֶר: "מִלְאוּ אַרְבָּעָה כַדִּים מַיִם", וְיִצְקוּ עַל הָעֹלָה וְעַל הָעֵצִים. וַיֹּאמֶר: "שְׁנוּ", וַיִּשְׁנוּ. וַיֹּאמֶר: "שַׁלֵּשׁוּ", וַיְשַׁלֵּשׁוּ.<קטע סוף=יח לד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|לה}} <קטע התחלה=יח לה/>וַיֵּלְכוּ הַמַּיִם סָבִיב לַמִּזְבֵּחַ, וְגַם אֶת הַתְּעָלָה מִלֵּא מָיִם.<קטע סוף=יח לה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|לו}} <קטע התחלה=יח לו/>וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה, וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וַיֹּאמַר: "יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל, הַיּוֹם יִוָּדַע כִּי אַתָּה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל וַאֲנִי עַבְדֶּךָ, <small>(ובדבריך)</small> {{ב|וּבִדְבָרְךָ|על פי דבריך}} עָשִׂיתִי אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.<קטע סוף=יח לו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|לז}} <קטע התחלה=יח לז/>עֲנֵנִי יְהוָה עֲנֵנִי, וְיֵדְעוּ הָעָם הַזֶּה כִּי אַתָּה יְהוָה הָאֱלֹהִים, וְאַתָּה {{ב|הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית|תשיב בכך אותם חזרה לדרך הישר}}".<קטע סוף=יח לז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|לח}} <קטע התחלה=יח לח/>וַתִּפֹּל אֵשׁ יְהוָה, וַתֹּאכַל אֶת הָעֹלָה וְאֶת הָעֵצִים וְאֶת הָאֲבָנִים וְאֶת הֶעָפָר, וְאֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּתְּעָלָה לִחֵכָה.<קטע סוף=יח לח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|לט}} <קטע התחלה=יח לט/>וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם, וַיֹּאמְרוּ: "יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים! יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים!"<קטע סוף=יח לט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|מ}} <קטע התחלה=יח מ/>וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לָהֶם: "תִּפְשׂוּ אֶת נְבִיאֵי הַבַּעַל, אִישׁ אַל יִמָּלֵט מֵהֶם", וַיִּתְפְּשׂוּם. וַיּוֹרִדֵם אֵלִיָּהוּ אֶל נַחַל קִישׁוֹן {{ב|וַיִּשְׁחָטֵם|ציוה להרוג אותם בחרב}} שָׁם.<קטע סוף=יח מ/> {{כותרת1|סוף הבצורת}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|מא}} <קטע התחלה=יח מא/>וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לְאַחְאָב: "{{ב|עֲלֵה|מנחל הקישון חזרה להר הכרמל}}, אֱכֹל וּשְׁתֵה, כִּי קוֹל {{ב|הֲמוֹן|המיית, רעש}} הַגָּשֶׁם{{ב|".|מתקרב}}<קטע סוף=יח מא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|מב}} <קטע התחלה=יח מב/>וַיַּעֲלֶה אַחְאָב לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת. וְאֵלִיָּהוּ עָלָה אֶל רֹאשׁ הַכַּרְמֶל, {{ב|וַיִּגְהַר|השתטח בתפילה}} אַרְצָה, וַיָּשֶׂם פָּנָיו בֵּין <small>(ברכו)</small> בִּרְכָּיו.<קטע סוף=יח מב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|מג}} <קטע התחלה=יח מג/>וַיֹּאמֶר אֶל נַעֲרוֹ: "{{ב|עֲלֵה|למקום גבוה יותר על ההר}} נָא, הַבֵּט {{ב|דֶּרֶךְ יָם|לכיון מערב}}". וַיַּעַל וַיַּבֵּט וַיֹּאמֶר: "אֵין מְאוּמָה". וַיֹּאמֶר "{{ב|שֻׁב|חזר על כך שוב ושוב}} שֶׁבַע פְּעָמִים".<קטע סוף=יח מג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|מד}} <קטע התחלה=יח מד/>וַיְהִי בַּשְּׁבִעִית וַיֹּאמֶר: "הִנֵּה {{ב|עָב קְטַנָּה|ענן קטן}} כְּכַף אִישׁ עֹלָה מִיָּם". וַיֹּאמֶר: "עֲלֵה, אֱמֹר אֶל אַחְאָב: '{{ב|אֱסֹר|רתום את מרכבתך לסוסים}} {{ב|וָרֵד|רד מהר הכרמל לעמק}} {{ב|וְלֹא יַעַצָרְכָה|כדי שאחר כך לא יעכב אותך}} הַגָּשֶׁם'".<קטע סוף=יח מד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|מה}} <קטע התחלה=יח מה/>וַיְהִי {{ב|עַד כֹּה וְעַד כֹּה|בזמן מועט, כאשר הלך הנער לאחאב ואחאב אסר את מרכבתו}}, וְהַשָּׁמַיִם {{ב|הִתְקַדְּרוּ|התכסו}} עָבִים וְרוּחַ וַיְהִי גֶּשֶׁם גָּדוֹל, וַיִּרְכַּב אַחְאָב וַיֵּלֶךְ {{ב|יִזְרְעֶאלָה|לארמונו שבעיר יזרעאל (ר' לקמן [[ביאור:מלכים א כא|כא, א]])}}.<קטע סוף=יח מה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|מו}} <קטע התחלה=יח מו/>{{ב|וְיַד יְהוָה הָיְתָה|רוח של גבורה היתה מאת ה'}} אֶל אֵלִיָּהוּ, {{ב|וַיְשַׁנֵּס|חגר בעוז את}} מָתְנָיו, וַיָּרָץ {{ב|לִפְנֵי אַחְאָב|לפני מרכבתו של אחאב, כפי שנהגו מתוך כבוד למלך (ראו [[שמואל א ח יא]] וכן [[שמואל ב טו א]])}} עַד {{ב|בֹּאֲכָה|הכניסה לעיר}} יִזְרְעֶאלָה.<קטע סוף=יח מו/> <קטע סוף=פרק יח/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|יח}} {{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א||יז|יח|יט|הצג תמיד=1}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות== * "וַיּוֹרִדֵם אֵלִיָּהוּ אֶל נַחַל קִישׁוֹן וַיִּשְׁחָטֵם שָׁם" (פסוק מ) - שמו העממי של המקום בו התרחש הנס הזה הוא "[[W:מוחרקה|מוחרקה]]" – חריכה, שריפה. ואילו [[W:נחל קישון|נחל קישון]] באיזור זה נקרא בערבית "מוקטע" הקטוע, הכרות. ([http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13692 מקראנט]) ==ראו גם== {{מיזמים|ויקיפדיה=עובדיהו}} {{מיזמים|ויקיפדיה=אליהו ונביאי הבעל בכרמל}} {{מיזמים|ויקימילון=פסח על שתי הסעפים|ויקימילון 2=שנס מתניו}} {{מיזמים|ויקיפדיה=תל יזרעאל}} l8as6si59xmk9c00ncjz34620o7jvt4 ביאור:שמואל ב ג 106 60806 3002833 2977989 2026-04-03T09:44:41Z Ori229 476 דוגמה נוספת 3002833 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה שמואל|שמואל ב|ג|a08b03}} <קטע התחלה=פרק ג/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|א}} <קטע התחלה=ג א/>וַתְּהִי הַמִּלְחָמָה אֲרֻכָּה בֵּין בֵּית שָׁאוּל וּבֵין בֵּית דָּוִד. וְדָוִד הֹלֵךְ וְחָזֵק, וּבֵית שָׁאוּל הֹלְכִים {{ב|וְדַלִּים|נחלשים}}. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ג א/> {{כותרת1|בני דוד שנולדו לו בחברון}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|ב}} <קטע התחלה=ג ב/><small>(וילדו)</small> וַיִּוָּלְדוּ לְדָוִד בָּנִים בְּחֶבְרוֹן. וַיְהִי בְכוֹרוֹ, אַמְנוֹן, לַאֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵאלִת.<קטע סוף=ג ב/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|ג}} <קטע התחלה=ג ג/>וּמִשְׁנֵהוּ, כִלְאָב, <small>(לאביגל)</small> לַאֲבִיגַיִל אֵשֶׁת נָבָל הַכַּרְמְלִי. וְהַשְּׁלִשִׁי, אַבְשָׁלוֹם בֶּן מַעֲכָה בַּת תַּלְמַי מֶלֶךְ {{ב|גְּשׁוּר|שם של ממלכה בדרום הגולן}}.<קטע סוף=ג ג/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|ד}} <קטע התחלה=ג ד/>וְהָרְבִיעִי אֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית, וְהַחֲמִישִׁי שְׁפַטְיָה בֶן אֲבִיטָל.<קטע סוף=ג ד/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|ה}} <קטע התחלה=ג ה/>וְהַשִּׁשִּׁי יִתְרְעָם {{ב|לְעֶגְלָה|על פי חז"ל היא מיכל}} אֵשֶׁת דָּוִד - אֵלֶּה יֻלְּדוּ לְדָוִד בְּחֶבְרוֹן. {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=ג ה/> {{כותרת1|אבנר עורק לצד של דוד ועוזר לו לקבל חזרה את מיכל}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|ו}} <קטע התחלה=ג ו/>וַיְהִי בִּהְיוֹת הַמִּלְחָמָה בֵּין בֵּית שָׁאוּל וּבֵין בֵּית דָּוִד, וְאַבְנֵר הָיָה {{ב|מִתְחַזֵּק|מחזק את מעמדו (בנוסף לתפקידו כשר הצבא הוא היה בעל השפעה רבה, אולי אפילו יותר מאשר איש-בושת)}} בְּבֵית שָׁאוּל.<קטע סוף=ג ו/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|ז}} <קטע התחלה=ג ז/>וּלְשָׁאוּל פִּלֶגֶשׁ וּשְׁמָהּ רִצְפָּה בַת אַיָּה. {{ב|וַיֹּאמֶר|איש-בושת}} אֶל אַבְנֵר: "מַדּוּעַ {{ב|בָּאתָה אֶל|שכבת עם}} {{ב|פִּילֶגֶשׁ אָבִי|מי שהיתה הפילגש של שאול (יש בכך סימן לכוונתו למלוך במקום איש-בושת)}}"?<קטע סוף=ג ז/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|ח}} <קטע התחלה=ג ח/>וַיִּחַר לְאַבְנֵר מְאֹד עַל דִּבְרֵי אִישׁ בֹּשֶׁת, וַיֹּאמֶר: "{{ב|הֲרֹאשׁ כֶּלֶב אָנֹכִי|האם אני מנהיג הכלבים, הבזוי שבבזוים}} {{ב|אֲשֶׁר לִיהוּדָה|מהכלבים של ממלכת יהודה}}? {{ב|הַיּוֹם אֶעֱשֶׂה|אפילו בתקופה זאת אני עושה}} חֶסֶד עִם בֵּית שָׁאוּל אָבִיךָ {{ב|אֶל|עם}} אֶחָיו וְאֶל {{ב|מֵרֵעֵהוּ|רעיו, חבריו}} וְלֹא {{ב|הִמְצִיתִךָ|היסגרתי אותך}} בְּיַד דָּוִד, {{ב|וַתִּפְקֹד עָלַי|ואתה מעז להאשים אותי}} עֲ{{VAV WITH HOLAM HASER}}ן הָאִשָּׁה הַיּוֹם.<קטע סוף=ג ח/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|ט}} <קטע התחלה=ג ט/>{{ב|כֹּה יַעֲשֶׂה|לשון של שבועה: ה' יענישני אם לא אעשה כך}} אֱלֹהִים לְאַבְנֵר וְכֹה {{ב|יֹסִיף|יוסיף להרע לו}} לוֹ, כִּי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לְדָוִד - כִּי כֵן {{ב|אֶעֱשֶׂה לּוֹ|אעזור לדוד, כמפורט בפסוק הבא}}.<קטע סוף=ג ט/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|י}} <קטע התחלה=ג י/>לְהַעֲבִיר הַמַּמְלָכָה מִבֵּית שָׁאוּל, וּלְהָקִים אֶת כִּסֵּא דָוִד עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל יְהוּדָה, מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע".<קטע סוף=ג י/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|יא}} <קטע התחלה=ג יא/>וְלֹא יָכֹל עוֹד לְהָשִׁיב אֶת אַבְנֵר דָּבָר, מִיִּרְאָתוֹ אֹתוֹ. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ג יא/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|יב}} <קטע התחלה=ג יב/>וַיִּשְׁלַח אַבְנֵר {{ב|מַלְאָכִים|שליחים}} אֶל דָּוִד <small>(תחתו)</small> {{ב|תַּחְתָּיו|בלי שאיש-בושת ידע}}, לֵאמֹר: "{{ב|לְמִי אָרֶץ|למי שייכת כל הארץ אם לא לך!}}", לֵאמֹר: "כָּרְתָה בְרִיתְךָ אִתִּי, וְהִנֵּה {{ב|יָדִי עִמָּךְ|אעזור לך}} {{ב|לְהָסֵב|להחזיר למרותך}} אֵלֶיךָ אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל".<קטע סוף=ג יב/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|יג}} <קטע התחלה=ג יג/>וַיֹּאמֶר: "טוֹב, אֲנִי אֶכְרֹת אִתְּךָ בְּרִית. אַךְ דָּבָר אֶחָד אָנֹכִי שֹׁאֵל מֵאִתְּךָ לֵאמֹר: לֹא תִרְאֶה אֶת פָּנַי כִּי אִם לִפְנֵי הֱבִיאֲךָ אֵת מִיכַל בַּת שָׁאוּל בְּבֹאֲךָ לִרְאוֹת אֶת פָּנָי". {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ג יג/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|יד}} <קטע התחלה=ג יד/>{{ב|וַיִּשְׁלַח|כנראה בעקבות עצה של אבנר}} דָּוִד מַלְאָכִים אֶל אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל לֵאמֹר: "תְּנָה אֶת אִשְׁתִּי, אֶת מִיכַל, אֲשֶׁר אֵרַשְׂתִּי לִי בְּמֵאָה עָרְלוֹת פְּלִשְׁתִּים".<קטע סוף=ג יד/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|טו}} <קטע התחלה=ג טו/>וַיִּשְׁלַח אִישׁ בֹּשֶׁת וַיִּקָּחֶהָ מֵעִם אִישׁ, מֵעִם {{ב|פַּלְטִיאֵל בֶּן <small>(לוש)</small> לָיִשׁ|ששאול נתן לו את מיכל (לעיל [[ביאור:שמואל א כה#מד|שמואל א כה, מד]])}}.<קטע סוף=ג טו/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|טז}} <קטע התחלה=ג טז/>וַיֵּלֶךְ אִתָּהּ אִישָׁהּ {{ב|הָלוֹךְ וּבָכֹה|בוכה תוך כדי הליכה}} אַחֲרֶיהָ עַד {{ב|בַּחֻרִים|מקום הנקרא [[W:בחורים|בחורים]], מזרחית לירושלים}}, וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְנֵר: "לֵךְ שׁוּב", וַיָּשֹׁב.<קטע סוף=ג טז/> {{כותרת1|אבנר עוזר לדוד להעביר את כל העם לצד שלו}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|יז}} <קטע התחלה=ג יז/>וּדְבַר אַבְנֵר הָיָה עִם זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: "גַּם תְּמוֹל גַּם שִׁלְשֹׁם הֱיִיתֶם מְבַקְשִׁים אֶת דָּוִד לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם.<קטע סוף=ג יז/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|יח}} <קטע התחלה=ג יח/>וְעַתָּה {{ב|עֲשׂוּ|עשו מעשה (המליכו אותו עליכם)}}, כִּי יְהוָה אָמַר אֶל דָּוִד לֵאמֹר: 'בְּיַד דָּוִד עַבְדִּי {{ב|הוֹשִׁיעַ|אושיע}} אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים וּמִיַּד כָּל אֹיְבֵיהֶם' ".<קטע סוף=ג יח/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|יט}} <קטע התחלה=ג יט/>וַיְדַבֵּר גַּם אַבְנֵר בְּאָזְנֵי בִנְיָמִין, וַיֵּלֶךְ גַּם אַבְנֵר לְדַבֵּר בְּאָזְנֵי דָוִד בְּחֶבְרוֹן {{ב|אֵת כָּל אֲשֶׁר טוֹב|את כל התגובות החיוביות שקיבל, ושמצא חן}} בְּעֵינֵי יִשְׂרָאֵל וּבְעֵינֵי כָּל בֵּית בִּנְיָמִן.<קטע סוף=ג יט/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|כ}} <קטע התחלה=ג כ/>וַיָּבֹא אַבְנֵר אֶל דָּוִד חֶבְרוֹן, וְאִתּוֹ עֶשְׂרִים אֲנָשִׁים, וַיַּעַשׂ דָּוִד לְאַבְנֵר וְלַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ מִשְׁתֶּה.<קטע סוף=ג כ/> {{כותרת1|יואב הורג את אבנר בניגוד לדעתו של דוד}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|כא}} <קטע התחלה=ג כא/>וַיֹּאמֶר אַבְנֵר אֶל דָּוִד: "אָקוּמָה וְאֵלֵכָה וְאֶקְבְּצָה אֶל אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל, וְיִכְרְתוּ אִתְּךָ בְּרִית, וּמָלַכְתָּ בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ". וַיְּשַׁלַּח דָּוִד אֶת אַבְנֵר וַיֵּלֶךְ בְּשָׁלוֹם.<קטע סוף=ג כא/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|כב}} <קטע התחלה=ג כב/>וְהִנֵּה עַבְדֵי דָוִד וְיוֹאָב {{ב|בָּא מֵהַגְּדוּד|באו ממלחמה עם עמים שכנים}} וְשָׁלָל רָב עִמָּם הֵבִיאוּ, וְאַבְנֵר אֵינֶנּוּ עִם דָּוִד בְּחֶבְרוֹן כִּי שִׁלְּחוֹ וַיֵּלֶךְ בְּשָׁלוֹם.<קטע סוף=ג כב/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|כג}} <קטע התחלה=ג כג/>וְיוֹאָב וְכָל הַצָּבָא אֲשֶׁר אִתּוֹ בָּאוּ, {{ב|וַיַּגִּדוּ|אנשי העיר}} לְיוֹאָב לֵאמֹר: "בָּא אַבְנֵר בֶּן נֵר אֶל הַמֶּלֶךְ, וַיְשַׁלְּחֵהוּ וַיֵּלֶךְ בְּשָׁלוֹם".<קטע סוף=ג כג/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|כד}} <קטע התחלה=ג כד/>וַיָּבֹא יוֹאָב אֶל הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר: "מֶה עָשִׂיתָה? הִנֵּה בָא אַבְנֵר אֵלֶיךָ לָמָּה זֶּה שִׁלַּחְתּוֹ וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ?<קטע סוף=ג כד/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|כה}} <קטע התחלה=ג כה/>יָדַעְתָּ אֶת אַבְנֵר בֶּן נֵר, כִּי לְפַתֹּתְךָ בָּא, וְלָדַעַת אֶת {{ב|מוֹצָאֲךָ|את הדרך בא אתה יוצא (כלומר את מעשיך, כדי לרגל אחריך)}} וְאֶת <small>(מבואך)</small> מוֹבָאֶךָ, וְלָדַעַת אֵת כָּל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה".<קטע סוף=ג כה/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|כו}} <קטע התחלה=ג כו/>וַיֵּצֵא יוֹאָב מֵעִם דָּוִד, וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אַחֲרֵי אַבְנֵר, וַיָּשִׁבוּ אֹתוֹ {{ב|מִבּוֹר הַסִּרָה|מקום צפונית לחברון}}, וְדָוִד לֹא יָדָע.<קטע סוף=ג כו/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|כז}} <קטע התחלה=ג כז/>וַיָּשָׁב אַבְנֵר חֶבְרוֹן {{ב|וַיַּטֵּהוּ|הסית אותו הצידה למקום בו יוכלו לדבר בפרטיות}} יוֹאָב אֶל {{ב|תּוֹךְ הַשַּׁעַר|מקום בו יושבים זקני העיר, ליד שער העיר}} לְדַבֵּר אִתּוֹ {{ב|בַּשֶּׁלִי|בשלוה}}, וַיַּכֵּהוּ שָׁם {{ב|הַחֹמֶשׁ|בבטן, מתחת לצלעות (כפי שהרג אבנר את עשהאל - לעיל [[ביאור:שמואל ב ב#כג|ב, כג]])}} וַיָּמָת {{ב|בְּדַם עֲשָׂהאֵל|כעונש על כך ששפך את הדם של עשהאל}} אָחִיו.<קטע סוף=ג כז/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|כח}} <קטע התחלה=ג כח/>וַיִּשְׁמַע דָּוִד {{ב|מֵאַחֲרֵי כֵן|לאחר המעשה}}, וַיֹּאמֶר: "נָקִי אָנֹכִי וּמַמְלַכְתִּי {{ב|מֵעִם יְהוָה|מה' הנוקם את דם הנרצחים}} עַד עוֹלָם מִדְּמֵי אַבְנֵר בֶּן נֵר.<קטע סוף=ג כח/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|כט}} <קטע התחלה=ג כט/>יָחֻלוּ עַל רֹאשׁ יוֹאָב וְאֶל כָּל בֵּית אָבִיו, וְאַל {{ב|יִכָּרֵת|יפסק}} מִבֵּית יוֹאָב זָב וּמְצֹרָע וּמַחֲזִיק {{ב|בַּפֶּלֶךְ|במקל, להישען עליו מרוב חולשתו}} וְנֹפֵל בַּחֶרֶב וַחֲסַר לָחֶם".<קטע סוף=ג כט/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|ל}} <קטע התחלה=ג ל/>וְיוֹאָב {{ב|וַאֲבִישַׁי|שכנראה היה שותף ליואב ברצח אבנר, גם אם לא ביצע את המעשה בידיו}} אָחִיו הָרְגוּ {{ב|לְאַבְנֵר|את אבנר}}, עַל אֲשֶׁר הֵמִית אֶת עֲשָׂהאֵל אֲחִיהֶם בְּגִבְעוֹן {{ב|בַּמִּלְחָמָה|בניגוד אליהם שהרגוהו בעת שלום (ובא להדגיש שלא היה להם דין של גואל דם, כי אין זה חל על מי שנהרג במלחמה, וכמו כן אבנר נאלץ להרוג את עשהאל מתוך הגנה עצמית)}} . {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=ג ל/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|לא}} <קטע התחלה=ג לא/>וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל יוֹאָב וְאֶל כָּל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ: "קִרְעוּ בִגְדֵיכֶם וְחִגְרוּ שַׂקִּים וְסִפְדוּ {{ב|לִפְנֵי|מול גופתו של}} אַבְנֵר". וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד הֹלֵךְ אַחֲרֵי {{ב|הַמִּטָּה|המיטה שעליה גופת אבנר}}.<קטע סוף=ג לא/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|לב}} <קטע התחלה=ג לב/>וַיִּקְבְּרוּ אֶת אַבְנֵר בְּחֶבְרוֹן, וַיִשָּׂא הַמֶּלֶךְ אֶת קוֹלוֹ וַיֵּבְךְּ {{ב|אֶל|אל מול פני}} קֶבֶר אַבְנֵר, וַיִּבְכּוּ כָּל הָעָם. {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=ג לב/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|לג}} <קטע התחלה=ג לג/>וַיְקֹנֵן הַמֶּלֶךְ אֶל אַבְנֵר וַיֹּאמַר: "הַכְּמוֹת {{ב|נָבָל|אדם שפל}} יָמוּת אַבְנֵר?<קטע סוף=ג לג/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|לד}} <קטע התחלה=ג לד/>יָדֶךָ {{ב|לֹא אֲסֻרוֹת|לא היו קשורות בחבלים כפי שעושים לרוצחים כאשר נותנים אותם לגואל הדם}}, וְרַגְלֶיךָ לֹא {{ב|לִנְחֻשְׁתַּיִם הֻגָּשׁוּ|הושמו באזיקים}}. כִּנְפוֹל {{ב|לִפְנֵי|בידי}} בְנֵי עַוְלָה נָפָלְתָּ". וַיֹּסִפוּ כָל הָעָם לִבְכּוֹת עָלָיו.<קטע סוף=ג לד/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|לה}} <קטע התחלה=ג לה/>וַיָּבֹא כָל הָעָם {{ב|לְהַבְרוֹת|לאכול איתו [[W:סעודת הבראה|סעודת הבראה]]}} אֶת דָּוִד {{ב|לֶחֶם|באכילת לחם}} {{ב|בְּעוֹד הַיּוֹם|לפני סוף היום}}, וַיִּשָּׁבַע דָּוִד לֵאמֹר: "{{ב|כֹּה יַעֲשֶׂה לִּי אֱלֹהִים וְכֹה יֹסִיף|לשון שבועה (כמו בפסוק ט)}} {{ב|כִּי אִם לִפְנֵי בוֹא הַשֶּׁמֶשׁ|אני נשבע שלפני השקיעה לא}} אֶטְעַם לֶחֶם אוֹ כָל מְאוּמָה".<קטע סוף=ג לה/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|לו}} <קטע התחלה=ג לו/>וְכָל הָעָם {{ב|הִכִּירוּ|ראו את צידקתו של דוד, והבינו שלא ציווה על המתת אבנר}} וַיִּיטַב בְּעֵינֵיהֶם, כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ בְּעֵינֵי כָל הָעָם טוֹב.<קטע סוף=ג לו/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|לז}} <קטע התחלה=ג לז/>וַיֵּדְעוּ כָל הָעָם וְכָל יִשְׂרָאֵל בַּיּוֹם הַהוּא, כִּי לֹא הָיְתָה מֵהַמֶּלֶךְ לְהָמִית אֶת אַבְנֵר בֶּן נֵר. {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=ג לז/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|לח}} <קטע התחלה=ג לח/>וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל עֲבָדָיו: "הֲלוֹא תֵדְעוּ כִּי שַׂר וְגָדוֹל נָפַל הַיּוֹם הַזֶּה בְּיִשְׂרָאֵל.<קטע סוף=ג לח/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|לט}} <קטע התחלה=ג לט/>וְאָנֹכִי הַיּוֹם {{ב|רַךְ וּמָשׁוּחַ מֶלֶךְ|צעיר, וכאילו רק היום נמשחתי למלך (השמן כביכול עדיין עלי)}}, וְהָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, בְּנֵי צְרוּיָה, {{ב|קָשִׁים|חזקים, תקיפים}} מִמֶּנִּי. יְשַׁלֵּם יְהוָה לְעֹשֵׂה הָרָעָה כְּרָעָתוֹ". {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=ג לט/> <קטע סוף=פרק ג/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|שמואל ב|ג}} {{סרגל ניווט|ביאור:שמואל ב||ב|ג|ד|הצג תמיד=1}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות== * "מַדּוּעַ בָּאתָה אֶל פִּילֶגֶשׁ אָבִי"? (פסוק ז) - כסמל לתביעת המלכות. צעד סימלי זה מופיע גם לגבי אבשלום ואדוניהו: ::"וַיֹּאמֶר אֲחִיתֹפֶל אֶל אַבְשָׁלֹם: בּוֹא אֶל פִּלַגְשֵׁי אָבִיךָ אֲשֶׁר הִנִּיחַ לִשְׁמוֹר הַבָּיִת וְשָׁמַע כָּל יִשְׂרָאֵל כִּי נִבְאַשְׁתָּ אֶת אָבִיךָ" - [[שמואל ב טז כא]] ::"וְלָמָה אַתְּ שֹׁאֶלֶת אֶת אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית לַאֲדֹנִיָּהוּ? וְשַׁאֲלִי לוֹ אֶת הַמְּלוּכָה" - [[מלכים א ב כב]] ::יש מפרשים שזהו גם פשר מעשהו של ראובן בשכבו עם בלהה, פילגש אביו - [[בראשית לה כב]]. ==ראו גם== {{מיזמים|ויקיפדיה=אמנון (דמות מקראית)}} {{מיזמים|ויקיפדיה=כלאב}} {{מיזמים|ויקיפדיה=אבשלום}} {{מיזמים|ויקיפדיה=מעכה בת תלמי}} {{מיזמים|ויקיפדיה=תלמי מלך גשור}} {{מיזמים|ויקיפדיה=אדוניה}} {{מיזמים|ויקיפדיה=חגית (דמות מקראית)}} {{מיזמים|ויקיפדיה=שפטיה בן אביטל}} {{מיזמים|ויקיפדיה=אביטל (דמות מקראית)}} {{מיזמים|ויקיפדיה=עגלה (דמות מקראית)}} {{מיזמים|ויקיפדיה=רצפה בת איה}} {{מיזמים|ויקיפדיה=רצח אבנר}} {{מיזמים|ויקיפדיה=קבר אבנר בן נר}} {{מיזמים|ויקיפדיה=קינת דוד על אבנר}} f99pdlknc4gwjfwkzpiw28oa8gyefim 3002837 3002833 2026-04-03T09:51:12Z Ori229 476 עוד דוגמה 3002837 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה שמואל|שמואל ב|ג|a08b03}} <קטע התחלה=פרק ג/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|א}} <קטע התחלה=ג א/>וַתְּהִי הַמִּלְחָמָה אֲרֻכָּה בֵּין בֵּית שָׁאוּל וּבֵין בֵּית דָּוִד. וְדָוִד הֹלֵךְ וְחָזֵק, וּבֵית שָׁאוּל הֹלְכִים {{ב|וְדַלִּים|נחלשים}}. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ג א/> {{כותרת1|בני דוד שנולדו לו בחברון}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|ב}} <קטע התחלה=ג ב/><small>(וילדו)</small> וַיִּוָּלְדוּ לְדָוִד בָּנִים בְּחֶבְרוֹן. וַיְהִי בְכוֹרוֹ, אַמְנוֹן, לַאֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵאלִת.<קטע סוף=ג ב/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|ג}} <קטע התחלה=ג ג/>וּמִשְׁנֵהוּ, כִלְאָב, <small>(לאביגל)</small> לַאֲבִיגַיִל אֵשֶׁת נָבָל הַכַּרְמְלִי. וְהַשְּׁלִשִׁי, אַבְשָׁלוֹם בֶּן מַעֲכָה בַּת תַּלְמַי מֶלֶךְ {{ב|גְּשׁוּר|שם של ממלכה בדרום הגולן}}.<קטע סוף=ג ג/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|ד}} <קטע התחלה=ג ד/>וְהָרְבִיעִי אֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית, וְהַחֲמִישִׁי שְׁפַטְיָה בֶן אֲבִיטָל.<קטע סוף=ג ד/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|ה}} <קטע התחלה=ג ה/>וְהַשִּׁשִּׁי יִתְרְעָם {{ב|לְעֶגְלָה|על פי חז"ל היא מיכל}} אֵשֶׁת דָּוִד - אֵלֶּה יֻלְּדוּ לְדָוִד בְּחֶבְרוֹן. {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=ג ה/> {{כותרת1|אבנר עורק לצד של דוד ועוזר לו לקבל חזרה את מיכל}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|ו}} <קטע התחלה=ג ו/>וַיְהִי בִּהְיוֹת הַמִּלְחָמָה בֵּין בֵּית שָׁאוּל וּבֵין בֵּית דָּוִד, וְאַבְנֵר הָיָה {{ב|מִתְחַזֵּק|מחזק את מעמדו (בנוסף לתפקידו כשר הצבא הוא היה בעל השפעה רבה, אולי אפילו יותר מאשר איש-בושת)}} בְּבֵית שָׁאוּל.<קטע סוף=ג ו/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|ז}} <קטע התחלה=ג ז/>וּלְשָׁאוּל פִּלֶגֶשׁ וּשְׁמָהּ רִצְפָּה בַת אַיָּה. {{ב|וַיֹּאמֶר|איש-בושת}} אֶל אַבְנֵר: "מַדּוּעַ {{ב|בָּאתָה אֶל|שכבת עם}} {{ב|פִּילֶגֶשׁ אָבִי|מי שהיתה הפילגש של שאול (יש בכך סימן לכוונתו למלוך במקום איש-בושת)}}"?<קטע סוף=ג ז/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|ח}} <קטע התחלה=ג ח/>וַיִּחַר לְאַבְנֵר מְאֹד עַל דִּבְרֵי אִישׁ בֹּשֶׁת, וַיֹּאמֶר: "{{ב|הֲרֹאשׁ כֶּלֶב אָנֹכִי|האם אני מנהיג הכלבים, הבזוי שבבזוים}} {{ב|אֲשֶׁר לִיהוּדָה|מהכלבים של ממלכת יהודה}}? {{ב|הַיּוֹם אֶעֱשֶׂה|אפילו בתקופה זאת אני עושה}} חֶסֶד עִם בֵּית שָׁאוּל אָבִיךָ {{ב|אֶל|עם}} אֶחָיו וְאֶל {{ב|מֵרֵעֵהוּ|רעיו, חבריו}} וְלֹא {{ב|הִמְצִיתִךָ|היסגרתי אותך}} בְּיַד דָּוִד, {{ב|וַתִּפְקֹד עָלַי|ואתה מעז להאשים אותי}} עֲ{{VAV WITH HOLAM HASER}}ן הָאִשָּׁה הַיּוֹם.<קטע סוף=ג ח/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|ט}} <קטע התחלה=ג ט/>{{ב|כֹּה יַעֲשֶׂה|לשון של שבועה: ה' יענישני אם לא אעשה כך}} אֱלֹהִים לְאַבְנֵר וְכֹה {{ב|יֹסִיף|יוסיף להרע לו}} לוֹ, כִּי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לְדָוִד - כִּי כֵן {{ב|אֶעֱשֶׂה לּוֹ|אעזור לדוד, כמפורט בפסוק הבא}}.<קטע סוף=ג ט/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|י}} <קטע התחלה=ג י/>לְהַעֲבִיר הַמַּמְלָכָה מִבֵּית שָׁאוּל, וּלְהָקִים אֶת כִּסֵּא דָוִד עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל יְהוּדָה, מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע".<קטע סוף=ג י/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|יא}} <קטע התחלה=ג יא/>וְלֹא יָכֹל עוֹד לְהָשִׁיב אֶת אַבְנֵר דָּבָר, מִיִּרְאָתוֹ אֹתוֹ. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ג יא/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|יב}} <קטע התחלה=ג יב/>וַיִּשְׁלַח אַבְנֵר {{ב|מַלְאָכִים|שליחים}} אֶל דָּוִד <small>(תחתו)</small> {{ב|תַּחְתָּיו|בלי שאיש-בושת ידע}}, לֵאמֹר: "{{ב|לְמִי אָרֶץ|למי שייכת כל הארץ אם לא לך!}}", לֵאמֹר: "כָּרְתָה בְרִיתְךָ אִתִּי, וְהִנֵּה {{ב|יָדִי עִמָּךְ|אעזור לך}} {{ב|לְהָסֵב|להחזיר למרותך}} אֵלֶיךָ אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל".<קטע סוף=ג יב/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|יג}} <קטע התחלה=ג יג/>וַיֹּאמֶר: "טוֹב, אֲנִי אֶכְרֹת אִתְּךָ בְּרִית. אַךְ דָּבָר אֶחָד אָנֹכִי שֹׁאֵל מֵאִתְּךָ לֵאמֹר: לֹא תִרְאֶה אֶת פָּנַי כִּי אִם לִפְנֵי הֱבִיאֲךָ אֵת מִיכַל בַּת שָׁאוּל בְּבֹאֲךָ לִרְאוֹת אֶת פָּנָי". {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ג יג/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|יד}} <קטע התחלה=ג יד/>{{ב|וַיִּשְׁלַח|כנראה בעקבות עצה של אבנר}} דָּוִד מַלְאָכִים אֶל אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל לֵאמֹר: "תְּנָה אֶת אִשְׁתִּי, אֶת מִיכַל, אֲשֶׁר אֵרַשְׂתִּי לִי בְּמֵאָה עָרְלוֹת פְּלִשְׁתִּים".<קטע סוף=ג יד/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|טו}} <קטע התחלה=ג טו/>וַיִּשְׁלַח אִישׁ בֹּשֶׁת וַיִּקָּחֶהָ מֵעִם אִישׁ, מֵעִם {{ב|פַּלְטִיאֵל בֶּן <small>(לוש)</small> לָיִשׁ|ששאול נתן לו את מיכל (לעיל [[ביאור:שמואל א כה#מד|שמואל א כה, מד]])}}.<קטע סוף=ג טו/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|טז}} <קטע התחלה=ג טז/>וַיֵּלֶךְ אִתָּהּ אִישָׁהּ {{ב|הָלוֹךְ וּבָכֹה|בוכה תוך כדי הליכה}} אַחֲרֶיהָ עַד {{ב|בַּחֻרִים|מקום הנקרא [[W:בחורים|בחורים]], מזרחית לירושלים}}, וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְנֵר: "לֵךְ שׁוּב", וַיָּשֹׁב.<קטע סוף=ג טז/> {{כותרת1|אבנר עוזר לדוד להעביר את כל העם לצד שלו}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|יז}} <קטע התחלה=ג יז/>וּדְבַר אַבְנֵר הָיָה עִם זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: "גַּם תְּמוֹל גַּם שִׁלְשֹׁם הֱיִיתֶם מְבַקְשִׁים אֶת דָּוִד לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם.<קטע סוף=ג יז/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|יח}} <קטע התחלה=ג יח/>וְעַתָּה {{ב|עֲשׂוּ|עשו מעשה (המליכו אותו עליכם)}}, כִּי יְהוָה אָמַר אֶל דָּוִד לֵאמֹר: 'בְּיַד דָּוִד עַבְדִּי {{ב|הוֹשִׁיעַ|אושיע}} אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים וּמִיַּד כָּל אֹיְבֵיהֶם' ".<קטע סוף=ג יח/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|יט}} <קטע התחלה=ג יט/>וַיְדַבֵּר גַּם אַבְנֵר בְּאָזְנֵי בִנְיָמִין, וַיֵּלֶךְ גַּם אַבְנֵר לְדַבֵּר בְּאָזְנֵי דָוִד בְּחֶבְרוֹן {{ב|אֵת כָּל אֲשֶׁר טוֹב|את כל התגובות החיוביות שקיבל, ושמצא חן}} בְּעֵינֵי יִשְׂרָאֵל וּבְעֵינֵי כָּל בֵּית בִּנְיָמִן.<קטע סוף=ג יט/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|כ}} <קטע התחלה=ג כ/>וַיָּבֹא אַבְנֵר אֶל דָּוִד חֶבְרוֹן, וְאִתּוֹ עֶשְׂרִים אֲנָשִׁים, וַיַּעַשׂ דָּוִד לְאַבְנֵר וְלַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ מִשְׁתֶּה.<קטע סוף=ג כ/> {{כותרת1|יואב הורג את אבנר בניגוד לדעתו של דוד}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|כא}} <קטע התחלה=ג כא/>וַיֹּאמֶר אַבְנֵר אֶל דָּוִד: "אָקוּמָה וְאֵלֵכָה וְאֶקְבְּצָה אֶל אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל, וְיִכְרְתוּ אִתְּךָ בְּרִית, וּמָלַכְתָּ בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ". וַיְּשַׁלַּח דָּוִד אֶת אַבְנֵר וַיֵּלֶךְ בְּשָׁלוֹם.<קטע סוף=ג כא/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|כב}} <קטע התחלה=ג כב/>וְהִנֵּה עַבְדֵי דָוִד וְיוֹאָב {{ב|בָּא מֵהַגְּדוּד|באו ממלחמה עם עמים שכנים}} וְשָׁלָל רָב עִמָּם הֵבִיאוּ, וְאַבְנֵר אֵינֶנּוּ עִם דָּוִד בְּחֶבְרוֹן כִּי שִׁלְּחוֹ וַיֵּלֶךְ בְּשָׁלוֹם.<קטע סוף=ג כב/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|כג}} <קטע התחלה=ג כג/>וְיוֹאָב וְכָל הַצָּבָא אֲשֶׁר אִתּוֹ בָּאוּ, {{ב|וַיַּגִּדוּ|אנשי העיר}} לְיוֹאָב לֵאמֹר: "בָּא אַבְנֵר בֶּן נֵר אֶל הַמֶּלֶךְ, וַיְשַׁלְּחֵהוּ וַיֵּלֶךְ בְּשָׁלוֹם".<קטע סוף=ג כג/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|כד}} <קטע התחלה=ג כד/>וַיָּבֹא יוֹאָב אֶל הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר: "מֶה עָשִׂיתָה? הִנֵּה בָא אַבְנֵר אֵלֶיךָ לָמָּה זֶּה שִׁלַּחְתּוֹ וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ?<קטע סוף=ג כד/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|כה}} <קטע התחלה=ג כה/>יָדַעְתָּ אֶת אַבְנֵר בֶּן נֵר, כִּי לְפַתֹּתְךָ בָּא, וְלָדַעַת אֶת {{ב|מוֹצָאֲךָ|את הדרך בא אתה יוצא (כלומר את מעשיך, כדי לרגל אחריך)}} וְאֶת <small>(מבואך)</small> מוֹבָאֶךָ, וְלָדַעַת אֵת כָּל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה".<קטע סוף=ג כה/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|כו}} <קטע התחלה=ג כו/>וַיֵּצֵא יוֹאָב מֵעִם דָּוִד, וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אַחֲרֵי אַבְנֵר, וַיָּשִׁבוּ אֹתוֹ {{ב|מִבּוֹר הַסִּרָה|מקום צפונית לחברון}}, וְדָוִד לֹא יָדָע.<קטע סוף=ג כו/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|כז}} <קטע התחלה=ג כז/>וַיָּשָׁב אַבְנֵר חֶבְרוֹן {{ב|וַיַּטֵּהוּ|הסית אותו הצידה למקום בו יוכלו לדבר בפרטיות}} יוֹאָב אֶל {{ב|תּוֹךְ הַשַּׁעַר|מקום בו יושבים זקני העיר, ליד שער העיר}} לְדַבֵּר אִתּוֹ {{ב|בַּשֶּׁלִי|בשלוה}}, וַיַּכֵּהוּ שָׁם {{ב|הַחֹמֶשׁ|בבטן, מתחת לצלעות (כפי שהרג אבנר את עשהאל - לעיל [[ביאור:שמואל ב ב#כג|ב, כג]])}} וַיָּמָת {{ב|בְּדַם עֲשָׂהאֵל|כעונש על כך ששפך את הדם של עשהאל}} אָחִיו.<קטע סוף=ג כז/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|כח}} <קטע התחלה=ג כח/>וַיִּשְׁמַע דָּוִד {{ב|מֵאַחֲרֵי כֵן|לאחר המעשה}}, וַיֹּאמֶר: "נָקִי אָנֹכִי וּמַמְלַכְתִּי {{ב|מֵעִם יְהוָה|מה' הנוקם את דם הנרצחים}} עַד עוֹלָם מִדְּמֵי אַבְנֵר בֶּן נֵר.<קטע סוף=ג כח/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|כט}} <קטע התחלה=ג כט/>יָחֻלוּ עַל רֹאשׁ יוֹאָב וְאֶל כָּל בֵּית אָבִיו, וְאַל {{ב|יִכָּרֵת|יפסק}} מִבֵּית יוֹאָב זָב וּמְצֹרָע וּמַחֲזִיק {{ב|בַּפֶּלֶךְ|במקל, להישען עליו מרוב חולשתו}} וְנֹפֵל בַּחֶרֶב וַחֲסַר לָחֶם".<קטע סוף=ג כט/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|ל}} <קטע התחלה=ג ל/>וְיוֹאָב {{ב|וַאֲבִישַׁי|שכנראה היה שותף ליואב ברצח אבנר, גם אם לא ביצע את המעשה בידיו}} אָחִיו הָרְגוּ {{ב|לְאַבְנֵר|את אבנר}}, עַל אֲשֶׁר הֵמִית אֶת עֲשָׂהאֵל אֲחִיהֶם בְּגִבְעוֹן {{ב|בַּמִּלְחָמָה|בניגוד אליהם שהרגוהו בעת שלום (ובא להדגיש שלא היה להם דין של גואל דם, כי אין זה חל על מי שנהרג במלחמה, וכמו כן אבנר נאלץ להרוג את עשהאל מתוך הגנה עצמית)}} . {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=ג ל/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|לא}} <קטע התחלה=ג לא/>וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל יוֹאָב וְאֶל כָּל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ: "קִרְעוּ בִגְדֵיכֶם וְחִגְרוּ שַׂקִּים וְסִפְדוּ {{ב|לִפְנֵי|מול גופתו של}} אַבְנֵר". וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד הֹלֵךְ אַחֲרֵי {{ב|הַמִּטָּה|המיטה שעליה גופת אבנר}}.<קטע סוף=ג לא/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|לב}} <קטע התחלה=ג לב/>וַיִּקְבְּרוּ אֶת אַבְנֵר בְּחֶבְרוֹן, וַיִשָּׂא הַמֶּלֶךְ אֶת קוֹלוֹ וַיֵּבְךְּ {{ב|אֶל|אל מול פני}} קֶבֶר אַבְנֵר, וַיִּבְכּוּ כָּל הָעָם. {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=ג לב/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|לג}} <קטע התחלה=ג לג/>וַיְקֹנֵן הַמֶּלֶךְ אֶל אַבְנֵר וַיֹּאמַר: "הַכְּמוֹת {{ב|נָבָל|אדם שפל}} יָמוּת אַבְנֵר?<קטע סוף=ג לג/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|לד}} <קטע התחלה=ג לד/>יָדֶךָ {{ב|לֹא אֲסֻרוֹת|לא היו קשורות בחבלים כפי שעושים לרוצחים כאשר נותנים אותם לגואל הדם}}, וְרַגְלֶיךָ לֹא {{ב|לִנְחֻשְׁתַּיִם הֻגָּשׁוּ|הושמו באזיקים}}. כִּנְפוֹל {{ב|לִפְנֵי|בידי}} בְנֵי עַוְלָה נָפָלְתָּ". וַיֹּסִפוּ כָל הָעָם לִבְכּוֹת עָלָיו.<קטע סוף=ג לד/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|לה}} <קטע התחלה=ג לה/>וַיָּבֹא כָל הָעָם {{ב|לְהַבְרוֹת|לאכול איתו [[W:סעודת הבראה|סעודת הבראה]]}} אֶת דָּוִד {{ב|לֶחֶם|באכילת לחם}} {{ב|בְּעוֹד הַיּוֹם|לפני סוף היום}}, וַיִּשָּׁבַע דָּוִד לֵאמֹר: "{{ב|כֹּה יַעֲשֶׂה לִּי אֱלֹהִים וְכֹה יֹסִיף|לשון שבועה (כמו בפסוק ט)}} {{ב|כִּי אִם לִפְנֵי בוֹא הַשֶּׁמֶשׁ|אני נשבע שלפני השקיעה לא}} אֶטְעַם לֶחֶם אוֹ כָל מְאוּמָה".<קטע סוף=ג לה/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|לו}} <קטע התחלה=ג לו/>וְכָל הָעָם {{ב|הִכִּירוּ|ראו את צידקתו של דוד, והבינו שלא ציווה על המתת אבנר}} וַיִּיטַב בְּעֵינֵיהֶם, כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ בְּעֵינֵי כָל הָעָם טוֹב.<קטע סוף=ג לו/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|לז}} <קטע התחלה=ג לז/>וַיֵּדְעוּ כָל הָעָם וְכָל יִשְׂרָאֵל בַּיּוֹם הַהוּא, כִּי לֹא הָיְתָה מֵהַמֶּלֶךְ לְהָמִית אֶת אַבְנֵר בֶּן נֵר. {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=ג לז/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|לח}} <קטע התחלה=ג לח/>וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל עֲבָדָיו: "הֲלוֹא תֵדְעוּ כִּי שַׂר וְגָדוֹל נָפַל הַיּוֹם הַזֶּה בְּיִשְׂרָאֵל.<קטע סוף=ג לח/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|ג|לט}} <קטע התחלה=ג לט/>וְאָנֹכִי הַיּוֹם {{ב|רַךְ וּמָשׁוּחַ מֶלֶךְ|צעיר, וכאילו רק היום נמשחתי למלך (השמן כביכול עדיין עלי)}}, וְהָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, בְּנֵי צְרוּיָה, {{ב|קָשִׁים|חזקים, תקיפים}} מִמֶּנִּי. יְשַׁלֵּם יְהוָה לְעֹשֵׂה הָרָעָה כְּרָעָתוֹ". {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=ג לט/> <קטע סוף=פרק ג/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|שמואל ב|ג}} {{סרגל ניווט|ביאור:שמואל ב||ב|ג|ד|הצג תמיד=1}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות== * "מַדּוּעַ בָּאתָה אֶל פִּילֶגֶשׁ אָבִי"? (פסוק ז) - כסמל לתביעת המלכות. צעד סימלי זה מופיע גם לגבי אבשלום ואדוניהו: ::"וַיֹּאמֶר אֲחִיתֹפֶל אֶל אַבְשָׁלֹם: בּוֹא אֶל פִּלַגְשֵׁי אָבִיךָ אֲשֶׁר הִנִּיחַ לִשְׁמוֹר הַבָּיִת וְשָׁמַע כָּל יִשְׂרָאֵל כִּי נִבְאַשְׁתָּ אֶת אָבִיךָ" - [[שמואל ב טז כא]] ::"וְלָמָה אַתְּ שֹׁאֶלֶת אֶת אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית לַאֲדֹנִיָּהוּ? וְשַׁאֲלִי לוֹ אֶת הַמְּלוּכָה" - [[מלכים א ב כב]] ::יש מפרשים שזהו גם פשר מעשהו של ראובן בשכבו עם בלהה, פילגש אביו - [[בראשית לה כב]]. ::וכך כנראה יש גם להבין את הכעס הרב של אחשוורוש על המן כאשר היה נדמה לו שהמן מתכוון לבא על אסתר: "וְהָמָן נֹפֵל עַל הַמִּטָּה אֲשֶׁר אֶסְתֵּר עָלֶיהָ, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: הֲגַם לִכְבּוֹשׁ אֶת הַמַּלְכָּה עִמִּי בַּבָּיִת?" - [[אסתר ז ח]] ==ראו גם== {{מיזמים|ויקיפדיה=אמנון (דמות מקראית)}} {{מיזמים|ויקיפדיה=כלאב}} {{מיזמים|ויקיפדיה=אבשלום}} {{מיזמים|ויקיפדיה=מעכה בת תלמי}} {{מיזמים|ויקיפדיה=תלמי מלך גשור}} {{מיזמים|ויקיפדיה=אדוניה}} {{מיזמים|ויקיפדיה=חגית (דמות מקראית)}} {{מיזמים|ויקיפדיה=שפטיה בן אביטל}} {{מיזמים|ויקיפדיה=אביטל (דמות מקראית)}} {{מיזמים|ויקיפדיה=עגלה (דמות מקראית)}} {{מיזמים|ויקיפדיה=רצפה בת איה}} {{מיזמים|ויקיפדיה=רצח אבנר}} {{מיזמים|ויקיפדיה=קבר אבנר בן נר}} {{מיזמים|ויקיפדיה=קינת דוד על אבנר}} o37qg0yewegxsid4uipr60lvr8ha9om ביאור:שמואל ב יב 106 60824 3002711 2978000 2026-04-02T18:54:03Z Ori229 476 הערה 3002711 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה שמואל|שמואל ב|יב|a08b12}} {{כותרת1|נתן הנביא נוזף בדוד - משל כבשת הרש}} {{איור|Palma il Giovane 008.jpg|300|דוד ונתן - ציור מאת Palma il Giovane}} <קטע התחלה=פרק יב/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יב|א}} <קטע התחלה=יב א/>וַיִּשְׁלַח יְהוָה אֶת נָתָן אֶל דָּוִד, וַיָּבֹא אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ: "שְׁנֵי אֲנָשִׁים הָיוּ בְּעִיר אֶחָת, אֶחָד עָשִׁיר וְאֶחָד {{ב|רָאשׁ|רש, עני}}.<קטע סוף=יב א/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יב|ב}} <קטע התחלה=יב ב/>לְעָשִׁיר הָיָה צֹאן וּבָקָר הַרְבֵּה מְאֹד.<קטע סוף=יב ב/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יב|ג}} <קטע התחלה=יב ג/>וְלָרָשׁ אֵין כֹּל כִּי אִם כִּבְשָׂה אַחַת קְטַנָּה אֲשֶׁר קָנָה, {{ב|וַיְחַיֶּהָ|דאג למחייתה}} וַתִּגְדַּל עִמּוֹ וְעִם בָּנָיו יַחְדָּו, מִפִּתּוֹ תֹאכַל וּמִכֹּסוֹ תִשְׁתֶּה וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב, וַתְּהִי לוֹ כְּבַת.<קטע סוף=יב ג/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יב|ד}} <קטע התחלה=יב ד/>וַיָּבֹא {{ב|הֵלֶךְ|אורח}} לְאִישׁ הֶעָשִׁיר, {{ב|וַיַּחְמֹל|האיש העשיר רצה להכין ארוחה לאורח שלו, אך התקמצן על הצאן שלו והעדיף לקחת את כבשת הרש}} לָקַחַת מִצֹּאנוֹ וּמִבְּקָרוֹ {{ב|לַעֲשׂוֹת|להכין ארוחה}} לָאֹרֵחַ הַבָּא לוֹ, וַיִּקַּח אֶת כִּבְשַׂת הָאִישׁ הָרָאשׁ, וַיַּעֲשֶׂהָ לָאִישׁ הַבָּא אֵלָיו".<קטע סוף=יב ד/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יב|ה}} <קטע התחלה=יב ה/>וַיִּחַר אַף דָּוִד בָּאִישׁ מְאֹד, וַיֹּאמֶר אֶל נָתָן: "{{ב|חַי יְהוָה|לשון של שבועה}} כִּי {{ב|בֶן מָוֶת|ראוי למות}} הָאִישׁ הָעֹשֶׂה זֹאת.<קטע סוף=יב ה/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יב|ו}} <קטע התחלה=יב ו/>וְאֶת הַכִּבְשָׂה יְשַׁלֵּם {{ב|אַרְבַּעְתָּיִם|פי ארבע (השווה ל[[שמות כא לז]])}}, עֵקֶב אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְעַל אֲשֶׁר לֹא חָמָל".<קטע סוף=יב ו/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יב|ז}} <קטע התחלה=יב ז/>וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל דָּוִד: "אַתָּה הָאִישׁ! כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: אָנֹכִי מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל, וְאָנֹכִי הִצַּלְתִּיךָ מִיַּד שָׁאוּל.<קטע סוף=יב ז/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יב|ח}} <קטע התחלה=יב ח/>וָאֶתְּנָה לְךָ אֶת {{ב|בֵּית אֲדֹנֶיךָ|הבית (המלכות) של שאול}}, וְאֶת נְשֵׁי אֲדֹנֶיךָ בְּחֵיקֶךָ, וָאֶתְּנָה לְךָ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה, {{ב|וְאִם מְעָט|ואם זה נראה מעט בעיניך}} {{ב|וְאֹסִפָה לְּךָ|הייתי יכול להוסיף לך}} כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה.<קטע סוף=יב ח/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יב|ט}} <קטע התחלה=יב ט/>מַדּוּעַ בָּזִיתָ אֶת דְּבַר יְהוָה לַעֲשׂוֹת הָרַע <small>(בעינו)</small> בְּעֵינַי? אֵת אוּרִיָּה הַחִתִּי הִכִּיתָ בַחֶרֶב, וְאֶת אִשְׁתּוֹ לָקַחְתָּ לְּךָ לְאִשָּׁה, וְאֹתוֹ הָרַגְתָּ בְּחֶרֶב בְּנֵי עַמּוֹן.<קטע סוף=יב ט/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יב|י}} <קטע התחלה=יב י/>וְעַתָּה לֹא תָסוּר חֶרֶב מִבֵּיתְךָ עַד עוֹלָם, עֵקֶב כִּי {{ב|בְזִתָנִי|ביישת אותי (בכך שמלך ישראל נוהג באופן כזה)}}, וַתִּקַּח אֶת אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי לִהְיוֹת לְךָ לְאִשָּׁה. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=יב י/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יב|יא}} <קטע התחלה=יב יא/>כֹּה אָמַר יְהוָה: הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךָ {{ב|רָעָה מִבֵּיתֶךָ|רעה שתעשה לך על ידי אחד מבני ביתך (מרד אבשלום המתואר החל מהפרק הבא)}}, וְלָקַחְתִּי אֶת נָשֶׁיךָ לְעֵינֶיךָ וְנָתַתִּי לְרֵעֶיךָ, וְשָׁכַב עִם נָשֶׁיךָ {{ב|לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַזֹּאת|באופן גלוי, לאור יום - כפי שאכן מתואר להלן [[שמואל ב טז כב|טז, כב]]}}.<קטע סוף=יב יא/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יב|יב}} <קטע התחלה=יב יב/>{{ב|כִּי|ואמנם}} אַתָּה עָשִׂיתָ בַסָּתֶר, וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה {{ב|נֶגֶד|מול}} כָּל יִשְׂרָאֵל וְנֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ". {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=יב יב/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יב|יג}} <קטע התחלה=יב יג/>וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל נָתָן: "חָטָאתִי לַיהוָה", {{ביאור:פרשה סגורה}}וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל דָּוִד: "{{ב|גַּם יְהוָה הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ|בגלל שאתה מודה בחטאך, ה' יקל בעונשך ו-}} {{ב|לֹא תָמוּת|למרות לגבי גזל כבשת הרש פסק דוד ש"בֶן מָוֶת הָאִישׁ"}}.<קטע סוף=יב יג/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יב|יד}} <קטע התחלה=יב יד/>{{ב|אֶפֶס|אבל}} כִּי נִאֵץ נִאַצְתָּ אֶת {{ב|אֹיְבֵי יְהוָה|ה' (לשון סגי נהור)}} בַּדָּבָר הַזֶּה, גַּם הַבֵּן הַיִּלּוֹד לְךָ מוֹת יָמוּת".<קטע סוף=יב יד/> {{כותרת1|מותו של הבן הנולד לדוד ובת שבע}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יב|טו}} <קטע התחלה=יב טו/>וַיֵּלֶךְ נָתָן אֶל בֵּיתוֹ, וַיִּגֹּף יְהוָה אֶת הַיֶּלֶד אֲשֶׁר יָלְדָה אֵשֶׁת אוּרִיָּה לְדָוִד {{ב|וַיֵּאָנַשׁ|חלה במחלה אנושה}}.<קטע סוף=יב טו/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יב|טז}} <קטע התחלה=יב טז/>וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד {{ב|אֶת הָאֱלֹהִים|בתפילות אל ה'}} בְּעַד הַנָּעַר, וַיָּצָם דָּוִד צוֹם, {{ב|וּבָא וְלָן|וכאשר הלך לישון, לא שכב במיטה, אלא}} וְשָׁכַב אָרְצָה.<קטע סוף=יב טז/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יב|יז}} <קטע התחלה=יב יז/>וַיָּקֻמוּ זִקְנֵי בֵיתוֹ עָלָיו לַהֲקִימוֹ מִן הָאָרֶץ, וְלֹא {{ב|אָבָה|הסכים}} וְלֹא {{ב|בָרָא|אכל}} אִתָּם לָחֶם.<קטע סוף=יב יז/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יב|יח}} <קטע התחלה=יב יח/>וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיָּמָת הַיָּלֶד, {{ב|וַיִּרְאוּ|פחדו}} עַבְדֵי דָוִד לְהַגִּיד לוֹ כִּי מֵת הַיֶּלֶד, כִּי אָמְרוּ 'הִנֵּה בִהְיוֹת הַיֶּלֶד חַי דִּבַּרְנוּ אֵלָיו וְלֹא שָׁמַע בְּקוֹלֵנוּ, וְאֵיךְ נֹאמַר אֵלָיו מֵת הַיֶּלֶד, {{ב|וְעָשָׂה רָעָה|כתוצאה מבשורה רעה זאת הוא יעשה דבר רע (כגון יפגע בעצמו)}}'.<קטע סוף=יב יח/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יב|יט}} <קטע התחלה=יב יט/>וַיַּרְא דָּוִד כִּי עֲבָדָיו מִתְלַחֲשִׁים, וַיָּבֶן דָּוִד כִּי מֵת הַיָּלֶד, וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל עֲבָדָיו: "הֲמֵת הַיֶּלֶד?" וַיֹּאמְרוּ: "מֵת".<קטע סוף=יב יט/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יב|כ}} <קטע התחלה=יב כ/>וַיָּקָם דָּוִד מֵהָאָרֶץ וַיִּרְחַץ {{ב|וַיָּסֶךְ|משח שמן על עורו}} וַיְחַלֵּף <small>(שמלתו)</small> {{ב|שִׂמְלֹתָיו|את בגדיו}} וַיָּבֹא בֵית יְהוָה וַיִּשְׁתָּחוּ, וַיָּבֹא אֶל בֵּיתוֹ {{ב|וַיִּשְׁאַל|ביקש לאכול}}, וַיָּשִׂימוּ לוֹ לֶחֶם וַיֹּאכַל.<קטע סוף=יב כ/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יב|כא}} <קטע התחלה=יב כא/>וַיֹּאמְרוּ עֲבָדָיו אֵלָיו: "מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתָה? {{ב|בַּעֲבוּר|בעוד ש-}} הַיֶּלֶד חַי צַמְתָּ וַתֵּבְךְּ, וְכַאֲשֶׁר מֵת הַיֶּלֶד קַמְתָּ וַתֹּאכַל לָחֶם?".<קטע סוף=יב כא/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יב|כב}} <קטע התחלה=יב כב/>וַיֹּאמֶר: "בְּעוֹד הַיֶּלֶד חַי צַמְתִּי וָאֶבְכֶּה, כִּי אָמַרְתִּי: מִי יוֹדֵעַ <small>(יחנני)</small> {{ב|וְחַנַּנִי|אולי יחון, ימחל לי}} יְהוָה וְחַי הַיָּלֶד.<קטע סוף=יב כב/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יב|כג}} <קטע התחלה=יב כג/>וְעַתָּה מֵת - לָמָּה זֶּה אֲנִי צָם? הַאוּכַל לַהֲשִׁיבוֹ עוֹד? אֲנִי הֹלֵךְ {{ב|אֵלָיו|להצטרף אליו (כאשר אמות גם אני)}} וְהוּא לֹא יָשׁוּב אֵלָי".<קטע סוף=יב כג/> {{כותרת1|הולדת שלמה}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יב|כד}} <קטע התחלה=יב כד/>וַיְנַחֵם דָּוִד אֵת בַּת שֶׁבַע אִשְׁתּוֹ, וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ, וַתֵּלֶד בֵּן <small>(ויקרא)</small> וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שְׁלֹמֹה, {{ב|וַיהוָה אֲהֵבוֹ|כלומר, אותו בחר ה' שלא להרוג}}.<קטע סוף=יב כד/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יב|כה}} <קטע התחלה=יב כה/>{{ב|וַיִּשְׁלַח|ה' שלח לדוד}} בְּיַד נָתָן הַנָּבִיא וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ {{ב|יְדִידְיָהּ|ידיד ה'}}, {{ב|בַּעֲבוּר יְהוָה|לרמז ששלמה יאהב את ה' (ולא רק שה' יאהב אותו, כפי שנכתב בפסוק הקודם)}}. {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=יב כה/> {{כותרת1|יואב ודוד כובשים את רבת עמון}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יב|כו}} <קטע התחלה=יב כו/>וַיִּלָּחֶם יוֹאָב בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן, וַיִּלְכֹּד אֶת עִיר {{ב|הַמְּלוּכָה|הבירה, בה יושבים המלכים}}.<קטע סוף=יב כו/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יב|כז}} <קטע התחלה=יב כז/>וַיִּשְׁלַח יוֹאָב מַלְאָכִים אֶל דָּוִד, וַיֹּאמֶר: "נִלְחַמְתִּי בְרַבָּה, גַּם לָכַדְתִּי אֶת {{ב|עִיר הַמָּיִם|שם נוסף לעיר המלוכה של רבת בני עמון (כיון שישבה ליד בריכות מים)}}.<קטע סוף=יב כז/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יב|כח}} <קטע התחלה=יב כח/>וְעַתָּה אֱסֹף אֶת {{ב|יֶתֶר הָעָם|יתר הלוחמים, שלא באו למלחמה}} {{ב|וַחֲנֵה|הקם מחנה כמצור על העיר}} עַל {{ב|הָעִיר|יתר העיר (שמסביב לעיר המלוכה)}} וְלָכְדָהּ, פֶּן אֶלְכֹּד אֲנִי אֶת הָעִיר {{ב|וְנִקְרָא שְׁמִי עָלֶיהָ|כולם יגידו "זאת העיר שיואב כבש", ולא יזכירו את שמו של דוד המלך}}".<קטע סוף=יב כח/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יב|כט}} <קטע התחלה=יב כט/>וַיֶּאֱסֹף דָּוִד אֶת כָּל הָעָם וַיֵּלֶךְ רַבָּתָה, וַיִּלָּחֶם בָּהּ וַיִּלְכְּדָהּ.<קטע סוף=יב כט/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יב|ל}} <קטע התחלה=יב ל/>וַיִּקַּח אֶת {{ב|עֲטֶרֶת|כתר}} מַלְכָּם מֵעַל רֹאשׁוֹ, וּמִשְׁקָלָהּ כִּכַּר זָהָב, וְאֶבֶן יְקָרָה, וַתְּהִי עַל רֹאשׁ דָּוִד, וּשְׁלַל הָעִיר הוֹצִיא הַרְבֵּה מְאֹד.<קטע סוף=יב ל/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יב|לא}} <קטע התחלה=יב לא/>וְאֶת הָעָם אֲשֶׁר בָּהּ הוֹצִיא, {{ב|וַיָּשֶׂם בַּמְּגֵרָה|שם אותם לעבוד בעבודות גרור, ניסור אבנים}} {{ב|וּבַחֲרִצֵי הַבַּרְזֶל|לדוש את תבואתו על ידי כלי דיש עשוי ברזל}} {{ב|וּבְמַגְזְרֹת הַבַּרְזֶל|כלים לגזימת עצים}} {{ב|וְהֶעֱבִיר אוֹתָם|הוביל אותם ממקום למקום}} <small>(במלכן)</small> {{ב|בַּמַּלְבֵּן|להעסיק אותם בהכנת לבנים}}, וְכֵן יַעֲשֶׂה לְכֹל עָרֵי בְנֵי עַמּוֹן. וַיָּשָׁב דָּוִד וְכָל הָעָם יְרוּשָׁלָ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם. {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=יב לא/> <קטע סוף=פרק יב/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|שמואל ב|יב}} {{סרגל ניווט|ביאור:שמואל ב||יא|יב|יג|הצג תמיד=1}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות== * לשני הפסוקים האחרנים כאן, יחד עם הפסוק הראשון של הפרק הקודם, יש מקבילה ב[[ביאור:דברי הימים א כ|דברי הימים א כ]]. בספר דברי הימים בחרו להשמיט את חטא דוד ובת שבע, כפי הנראה כי הספר מתרכז בסיפורים בעלי חשיבות לאומית ולא במעשים פרטיים. * ראו [[ביאור:תהלים נא|מזמור נא בתהלים]] שכותרתו: {{צ|לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד, בְּבוֹא אֵלָיו נָתָן הַנָּבִיא...}}. * "וְלָקַחְתִּי אֶת נָשֶׁיךָ לְעֵינֶיךָ וְנָתַתִּי לְרֵעֶיךָ" (פסוק יא) - על כך שלקח את אשת אוריה יענש מידה כנגד מידה. * "'''וַיָּקָם''' דָּוִד מֵהָאָרֶץ '''וַיִּרְחַץ וַיָּסֶךְ וַיְחַלֵּף''' שִׂמְלֹתָיו '''וַיָּבֹא''' בֵית יְהוָה '''וַיִּשְׁתָּחוּ''', '''וַיָּבֹא''' אֶל בֵּיתוֹ '''וַיִּשְׁאַל''', וַיָּשִׂימוּ לוֹ לֶחֶם '''וַיֹּאכַל'''" (פסוק כ) - רצף של 9 פעלים בפסוק אחד. נראה שדוד חש הקלה ולכן הוא רוחץ, מחליף בגדים ואוכל. הוא אפילו משתחווה לה' - ביטוי מובהק של הודיה לה'. יתכן שדוד חשש מכך שאם הילד יחיה תהיה לו זו מזכרת עוון תמידית לחטאו עם בת שבע והמתת אוריה. במותו של הילד הממזר נגולה אבן מעל ליבו, והוא הודה לה' שלא ישאר זכר לחטאו. אם נמשיך בקו זה, הרי שגם נוכחותה של בת שבע בסביבתו הזכירה לו את חטאו, ולכן כנראה שהתרחק ממנה עד שניגשה אליו בתחילת הספר הבא. {{קטן|(ע"פ הרב אמנון בזק בספרו על מלכים א, עמ' 18)}} ==ראו גם== {{מיזמים|ויקיפדיה=כבשת הרש}} {{מיזמים|ויקיפדיה=שלמה}} ctuy7q5848n990152fdx4ynhdgam6yh ביאור:שמואל ב יט 106 60838 3002693 2978005 2026-04-02T17:58:45Z Ori229 476 3002693 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה שמואל|שמואל ב|יט|a08b19}} <קטע התחלה=פרק יט/> {{כותרת1|דוד בוכה על מות אבשלום}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יט|א}} <קטע התחלה=יט א/>וַיִּרְגַּז הַמֶּלֶךְ וַיַּעַל עַל {{ב|עֲלִיַּת הַשַּׁעַר|מבנה מעל השער של החומה}} וַיֵּבְךְּ, וְכֹה אָמַר {{ב|בְּלֶכְתּוֹ|תוך כדי שהוא מהלך על עליית השער}}: "בְּנִי אַבְשָׁלוֹם, בְּנִי בְנִי אַבְשָׁלוֹם, מִי יִתֵּן מוּתִי אֲנִי תַחְתֶּיךָ, אַבְשָׁלוֹם בְּנִי בְנִי".<קטע סוף=יט א/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יט|ב}} <קטע התחלה=יט ב/>וַיֻּגַּד לְיוֹאָב "הִנֵּה הַמֶּלֶךְ בֹּכֶה {{ב|וַיִּתְאַבֵּל|ומתאבל}} עַל אַבְשָׁלֹם".<קטע סוף=יט ב/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יט|ג}} <קטע התחלה=יט ג/>וַתְּהִי {{ב|הַתְּשֻׁעָה|הישועה, הנצחון במלחמה}} בַּיּוֹם הַהוּא לְאֵבֶל לְכָל הָעָם, כִּי שָׁמַע הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר "נֶעֱצַב הַמֶּלֶךְ עַל בְּנוֹ".<קטע סוף=יט ג/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יט|ד}} <קטע התחלה=יט ד/>וַיִּתְגַּנֵּב הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא לָבוֹא הָעִיר, כַּאֲשֶׁר יִתְגַּנֵּב הָעָם הַנִּכְלָמִים בְּנוּסָם בַּמִּלְחָמָה.<קטע סוף=יט ד/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יט|ה}} <קטע התחלה=יט ה/>וְהַמֶּלֶךְ {{ב|לָאַט|כיסה}} אֶת פָּנָיו וַיִּזְעַק הַמֶּלֶךְ קוֹל גָּדוֹל: "בְּנִי אַבְשָׁלוֹם, אַבְשָׁלוֹם בְּנִי בְנִי!". {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=יט ה/> {{כותרת1|יואב נוזף בדוד על כך שהוא מגזים באבלו על אבשלום}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יט|ו}} <קטע התחלה=יט ו/>וַיָּבֹא יוֹאָב אֶל הַמֶּלֶךְ הַבָּיִת, וַיֹּאמֶר: "{{ב|הֹבַשְׁתָּ|גרמת בושה}} הַיּוֹם אֶת פְּנֵי כָל עֲבָדֶיךָ {{ב|הַמְמַלְּטִים אֶת נַפְשְׁךָ|שהצילו אותך (מאבשלום)}} הַיּוֹם {{ב|וְאֵת נֶפֶשׁ|והצילו את}} בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ וְנֶפֶשׁ נָשֶׁיךָ וְנֶפֶשׁ פִּלַגְשֶׁיךָ.<קטע סוף=יט ו/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יט|ז}} <קטע התחלה=יט ז/>{{ב|לְאַהֲבָה אֶת שֹׂנְאֶיךָ|גרמת לכך שאהבת את שונאיך (את אבשלום)}} {{ב|וְלִשְׂנֹא אֶת אֹהֲבֶיךָ|ובגלל זה שנאת את אוהביך שהרגו אותו}}, כִּי {{ב|הִגַּדְתָּ|בכך שבכית על אבשלום, כאילו אמרת}} הַיּוֹם כִּי אֵין לְךָ שָׂרִים וַעֲבָדִים, כִּי יָדַעְתִּי הַיּוֹם כִּי <small>(לא)</small> לוּ אַבְשָׁלוֹם חַי וְכֻלָּנוּ הַיּוֹם מֵתִים כִּי אָז יָשָׁר בְּעֵינֶיךָ.<קטע סוף=יט ז/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יט|ח}} <קטע התחלה=יט ח/>וְעַתָּה קוּם צֵא וְדַבֵּר {{ב|עַל לֵב|לנחם את}} עֲבָדֶיךָ, כִּי בַיהוָה נִשְׁבַּעְתִּי {{ב|כִּי אֵינְךָ|שאם אתה לא}} יוֹצֵא - {{ב|אִם יָלִין|אז לא ישן}} אִישׁ אִתְּךָ הַלַּיְלָה, וְרָעָה לְךָ זֹאת מִכָּל הָרָעָה אֲשֶׁר בָּאָה עָלֶיךָ מִנְּעֻרֶיךָ עַד עָתָּה". {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=יט ח/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יט|ט}} <קטע התחלה=יט ט/>וַיָּקָם הַמֶּלֶךְ וַיֵּשֶׁב {{ב|בַּשָּׁעַר|להנהיג את העם}}, וּלְכָל הָעָם הִגִּידוּ לֵאמֹר: "הִנֵּה הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בַּשַּׁעַר", וַיָּבֹא {{ב|כָל הָעָם|הצבא של דוד}} לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. {{ב|וְיִשְׂרָאֵל|כל מי שהיה בצד של אבשלום}} נָס אִישׁ לְאֹהָלָיו. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=יט ט/> {{כותרת1|העם נוטה להחזרת דוד, ובאים לקראתו לנהר הירדן}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יט|י}} <קטע התחלה=יט י/>וַיְהִי כָל הָעָם {{ב|נָדוֹן|מתווכחים זה עם זה}} בְּכָל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: "הַמֶּלֶךְ הִצִּילָנוּ מִכַּף אֹיְבֵינוּ וְהוּא מִלְּטָנוּ מִכַּף פְּלִשְׁתִּים, וְעַתָּה {{ב|בָּרַח מִן הָאָרֶץ|ברח מירושלים, עבר את הירדן והתיישב במחניים}} מֵעַל אַבְשָׁלוֹם.<קטע סוף=יט י/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יט|יא}} <קטע התחלה=יט יא/>וְאַבְשָׁלוֹם אֲשֶׁר מָשַׁחְנוּ עָלֵינוּ - מֵת בַּמִּלְחָמָה. וְעַתָּה לָמָה אַתֶּם {{ב|מַחֲרִשִׁים|נמנעים מ-}} לְהָשִׁיב אֶת הַמֶּלֶךְ". {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=יט יא/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יט|יב}} <קטע התחלה=יט יב/>וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד שָׁלַח אֶל צָדוֹק וְאֶל אֶבְיָתָר הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר: "דַּבְּרוּ אֶל זִקְנֵי יְהוּדָה לֵאמֹר 'לָמָּה תִהְיוּ אַחֲרֹנִים לְהָשִׁיב אֶת הַמֶּלֶךְ אֶל בֵּיתוֹ, וּדְבַר כָּל יִשְׂרָאֵל {{ב|בָּא אֶל הַמֶּלֶךְ|הגיע אלי, שמעתי את מה שהם אמרו (בשני הפסוקים הקודמים)}} אֶל בֵּיתוֹ.<קטע סוף=יט יב/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יט|יג}} <קטע התחלה=יט יג/>אַחַי אַתֶּם, עַצְמִי וּבְשָׂרִי אַתֶּם, וְלָמָּה תִהְיוּ אַחֲרֹנִים לְהָשִׁיב אֶת הַמֶּלֶךְ?'.<קטע סוף=יט יג/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יט|יד}} <קטע התחלה=יט יד/>{{ב|וְלַעֲמָשָׂא|שר הצבא שמינה אבשלום ([[ביאור:שמואל ב יז#כה|לעיל יז, כה]])}} תֹּמְרוּ: 'הֲלוֹא עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה - כֹּה יַעֲשֶׂה לִּי אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִיף אִם לֹא שַׂר צָבָא תִּהְיֶה לְפָנַי כָּל הַיָּמִים {{ב|תַּחַת יוֹאָב|במקום יואב (שיודח כי הרג את אבשלום)}}' ".<קטע סוף=יט יד/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יט|טו}} <קטע התחלה=יט טו/>{{ב|וַיַּט|דוד (על ידי הדברים הנ"ל) היטה}} אֶת לְבַב כָּל אִישׁ יְהוּדָה כְּאִישׁ אֶחָד, וַיִּשְׁלְחוּ אֶל הַמֶּלֶךְ: "{{ב|שׁוּב|חזור אל המלכות}} אַתָּה וְכָל עֲבָדֶיךָ".<קטע סוף=יט טו/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יט|טז}} <קטע התחלה=יט טז/>{{ב|וַיָּשָׁב|חזר על עיקבותיו, ממחניים לכיוון הירדן}} הַמֶּלֶךְ וַיָּבֹא עַד הַיַּרְדֵּן, וִיהוּדָה בָּא {{ב|הַגִּלְגָּלָה|לגילגל, הקרובה לנהר הירדן}} לָלֶכֶת לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ, לְהַעֲבִיר אֶת הַמֶּלֶךְ אֶת הַיַּרְדֵּן.<קטע סוף=יט טז/> {{כותרת1|שמעי בן גרא מתנצל בפני דוד על כך שקילל אותו}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יט|יז}} <קטע התחלה=יט יז/>וַיְמַהֵר שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא {{ב|בֶּן הַיְמִינִי|משבט בינימין}} אֲשֶׁר מִבַּחוּרִים, וַיֵּרֶד עִם אִישׁ יְהוּדָה לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ דָּוִד.<קטע סוף=יט יז/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יט|יח}} <קטע התחלה=יט יח/>וְאֶלֶף אִישׁ עִמּוֹ מִבִּנְיָמִן, וְצִיבָא נַעַר בֵּית שָׁאוּל, וַחֲמֵשֶׁת עָשָׂר {{ב|בָּנָיו|של שימעי בן גרא}} וְעֶשְׂרִים עֲבָדָיו אִתּוֹ, {{ב|וְצָלְחוּ|ביקעו ועברו}} הַיַּרְדֵּן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.<קטע סוף=יט יח/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יט|יט}} <קטע התחלה=יט יט/>{{ב|וְעָבְרָה הָעֲבָרָה|המעבורת, הספינה החוצה את נהר הירדן, עברה הלוך ושוב}} לַעֲבִיר אֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ {{ב|וְלַעֲשׂוֹת|והמפעילים של המעבורת גם דאגו לעשות את}} הַטּוֹב <small>(בעינו)</small> בְּעֵינָיו, וְשִׁמְעִי בֶן גֵּרָא נָפַל לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּעָבְרוֹ בַּיַּרְדֵּן.<קטע סוף=יט יט/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יט|כ}} <קטע התחלה=יט כ/>וַיֹּאמֶר אֶל הַמֶּלֶךְ: "אַל יַחֲשָׁב לִי אֲדֹנִי עָ{{VAV WITH HOLAM HASER}}ן, וְאַל תִּזְכֹּר אֵת אֲשֶׁר {{ב|הֶעֱוָה|עיוות, חטא לפניך (שקילל את דוד, [[ביאור:שמואל ב טז#ה|לעיל טז, ה]])}} עַבְדְּךָ בַּיּוֹם אֲשֶׁר יָצָא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ מִירוּשָׁלָ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם, {{ב|לָשׂוּם|ובבקשה תימנע מלשים על ליבך את הדבר}} הַמֶּלֶךְ אֶל לִבּוֹ.<קטע סוף=יט כ/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יט|כא}} <קטע התחלה=יט כא/>כִּי יָדַע עַבְדְּךָ כִּי אֲנִי חָטָאתִי, {{ב|וְהִנֵּה|ולכן}} בָאתִי הַיּוֹם רִאשׁוֹן {{ב|לְכָל בֵּית יוֹסֵף|מכל השבטים בני רחל (אפרים, מנשה ובינימין)}} לָרֶדֶת לִקְרַאת אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ". {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=יט כא/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יט|כב}} <קטע התחלה=יט כב/>וַיַּעַן אֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה וַיֹּאמֶר: "{{ב|הֲתַחַת זֹאת|האם רק בגלל בקשה זאת}} לֹא יוּמַת שִׁמְעִי {{ב|כִּי|על ש-}} קִלֵּל אֶת מְשִׁיחַ יְהוָה?". {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=יט כב/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יט|כג}} <קטע התחלה=יט כג/>וַיֹּאמֶר דָּוִד: "מַה לִּי וְלָכֶם בְּנֵי צְרוּיָה כִּי תִהְיוּ לִי הַיּוֹם {{ב|לְשָׂטָן|לאדם המסית לעשות דברים רעים}}, {{ב|הַיּוֹם|האם מתאים שהיום (יום חגיגי שבו חזרה המלכות לדוד)}} יוּמַת אִישׁ בְּיִשְׂרָאֵל? כִּי הֲלוֹא יָדַעְתִּי כִּי הַיּוֹם אֲנִי מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל".<קטע סוף=יט כג/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יט|כד}} <קטע התחלה=יט כד/>וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל שִׁמְעִי: "לֹא תָמוּת!", וַיִּשָּׁבַע לוֹ הַמֶּלֶךְ. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=יט כד/> {{כותרת1|מפיבושת מספר לדוד שציבא רימה אותו}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יט|כה}} <קטע התחלה=יט כה/>וּמְפִבֹשֶׁת {{ב|בֶּן|בן בנו של}} שָׁאוּל יָרַד לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ, וְלֹא {{ב|עָשָׂה|ניקה את}} רַגְלָיו, וְלֹא {{ב|עָשָׂה|סידר, גילח}} שְׂפָמוֹ, וְאֶת בְּגָדָיו לֹא כִבֵּס, לְמִן הַיּוֹם {{ב|לֶכֶת הַמֶּלֶךְ|בו ברח דוד מירושלים}} עַד הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּא בְשָׁלוֹם.<קטע סוף=יט כה/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יט|כו}} <קטע התחלה=יט כו/>וַיְהִי {{ב|כִּי בָא|כאשר בא דוד ל-}} יְרוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם {{ב|לִקְרַאת|בא מפיבושת לקראת}} הַמֶּלֶךְ, וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ: "{{ב|לָמָּה לֹא הָלַכְתָּ עִמִּי|למה נשארת בירושלים מתוך שאיפה להתחבר עם אבשלום (כפי שדוד הבין מציבא, [[שמואל ב טז#ג|לעיל טז, ג]])}} מְפִיבֹשֶׁת?".<קטע סוף=יט כו/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יט|כז}} <קטע התחלה=יט כז/>וַיֹּאמַר: "אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, עַבְדִּי רִמָּנִי, כִּי {{ב|אָמַר עַבְדְּךָ|אמרתי}} 'אֶחְבְּשָׁה לִּי הַחֲמוֹר וְאֶרְכַּב עָלֶיהָ וְאֵלֵךְ אֶת הַמֶּלֶךְ' {{ב|כִּי|ולא יכולתי לחבוש לבד, וביקשתי מהעבד שלי שיחבוש בשבילי, כי}} פִסֵּחַ עַבְדֶּךָ.<קטע סוף=יט כז/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יט|כח}} <קטע התחלה=יט כח/>{{ב|וַיְרַגֵּל בְּעַבְדְּךָ|ועבדי הלך בלי ידיעתי, וריגל (ריכל) עלי, אמר דברים רעים}} אֶל אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, וַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ {{ב|כְּמַלְאַךְ הָאֱלֹהִים|בוודאי יודע להבחין מי דובר אמת}}, וַעֲשֵׂה הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ.<קטע סוף=יט כח/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יט|כט}} <קטע התחלה=יט כט/>כִּי לֹא הָיָה כָּל בֵּית אָבִי כִּי אִם {{ב|אַנְשֵׁי מָוֶת|חייבים מיתה}} לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ, {{ב|וַתָּשֶׁת|(ולמרות זאת) שמת}} אֶת עַבְדְּךָ בְּאֹכְלֵי שֻׁלְחָנֶךָ, וּמַה יֶּשׁ לִי עוֹד {{ב|צְדָקָה|זכות}}, {{ב|וְלִזְעֹק|ואין לי אפילו זכות להתחנן}} עוֹד אֶל הַמֶּלֶךְ". {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=יט כט/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יט|ל}} <קטע התחלה=יט ל/>וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ: "לָמָּה תְּדַבֵּר עוֹד דְּבָרֶיךָ? {{ב|אָמַרְתִּי|הרי אני פוסק (בגלל שאני לא יודע להכריע אם אתה צודק או ציבא) ש-}} אַתָּה וְצִיבָא {{ב|תַּחְלְקוּ אֶת הַשָּׂדֶה|את הירושה שנתתי את כולה לציבא, [[ביאור:שמואל ב טז#ד|לעיל טז, ד]]}}".<קטע סוף=יט ל/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יט|לא}} <קטע התחלה=יט לא/>וַיֹּאמֶר מְפִיבֹשֶׁת אֶל הַמֶּלֶךְ: "גַּם אֶת הַכֹּל יִקָּח, {{ב|אַחֲרֵי|לי אין צורך בכלום, אחרי שקרה הדבר הכי חשוב}} אֲשֶׁר בָּא אֲדֹנִי הַמֶּלֶך בְּשָׁלוֹם אֶל בֵּיתוֹ". {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=יט לא/> {{כותרת1|דוד מודה לברזילי הגלעדי, ומצרף אליו את בנו כמהם}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יט|לב}} <קטע התחלה=יט לב/>{{ב|וּבַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי|שהוזכר לעיל [[ביאור:שמואל ב יז#כז|יז, כז]]}} יָרַד מֵרֹגְלִים, וַיַּעֲבֹר אֶת הַמֶּלֶךְ הַיַּרְדֵּן {{ב|לְשַׁלְּחוֹ|ללוותו}} אֶת <small>(בירדן)</small> הַיַּרְדֵּן.<קטע סוף=יט לב/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יט|לג}} <קטע התחלה=יט לג/>וּבַרְזִלַּי זָקֵן מְאֹד, בֶּן שְׁמֹנִים שָׁנָה. וְהוּא {{ב|כִלְכַּל|דאג לכלכלתו, האכיל}} אֶת הַמֶּלֶךְ בְּשִׁיבָתוֹ בְמַחֲנַיִם, כִּי אִישׁ {{ב|גָּדוֹל|עשיר}} הוּא מְאֹד.<קטע סוף=יט לג/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יט|לד}} <קטע התחלה=יט לד/>וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל בַּרְזִלָּי: "אַתָּה עֲבֹר אִתִּי וְכִלְכַּלְתִּי אֹתְךָ עִמָּדִי בִּירוּשָׁלָ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם".<קטע סוף=יט לד/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יט|לה}} <קטע התחלה=יט לה/>וַיֹּאמֶר בַּרְזִלַּי אֶל הַמֶּלֶךְ: "כַּמָּה יְמֵי {{ב|שְׁנֵי חַיַּי|שנות חיי (הרי הם רבות, ולא נשאר לי עוד הרבה לחיות, ובשביל מה אטרח לעלות לירושלים)}} כִּי אֶעֱלֶה אֶת הַמֶּלֶךְ יְרוּשָׁלָ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם.<קטע סוף=יט לה/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יט|לו}} <קטע התחלה=יט לו/>בֶּן שְׁמֹנִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם - הַאֵדַע בֵּין טוֹב לְרָע? אִם יִטְעַם עַבְדְּךָ אֶת אֲשֶׁר אֹכַל וְאֶת אֲשֶׁר אֶשְׁתֶּה? אִם אֶשְׁמַע עוֹד בְּקוֹל שָׁרִים וְשָׁרוֹת? וְלָמָּה יִהְיֶה עַבְדְּךָ עוֹד לְמַשָּׂא אֶל אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ.<קטע סוף=יט לו/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יט|לז}} <קטע התחלה=יט לז/>{{ב|כִּמְעַט יַעֲבֹר עַבְדְּךָ|אלוה אותך מעט אחר שאעבור}} אֶת הַיַּרְדֵּן אֶת הַמֶּלֶךְ, וְלָמָּה יִגְמְלֵנִי הַמֶּלֶךְ הַגְּמוּלָה הַזֹּאת.<קטע סוף=יט לז/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יט|לח}} <קטע התחלה=יט לח/>{{ב|יָשָׁב|תן לי רשות לשוב}} נָא עַבְדְּךָ וְאָמֻת בְּעִירִי עִם קֶבֶר אָבִי וְאִמִּי, וְהִנֵּה {{ב|עַבְדְּךָ כִמְהָם|הבן שלי ששמו כימהם}} יַעֲבֹר עִם אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ וַעֲשֵׂה לוֹ אֵת אֲשֶׁר טוֹב בְּעֵינֶיךָ". {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=יט לח/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יט|לט}} <קטע התחלה=יט לט/>וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: "אִתִּי יַעֲבֹר כִּמְהָם, וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה לּוֹ אֶת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ, וְכֹל אֲשֶׁר תִּבְחַר עָלַי אֶעֱשֶׂה לָּךְ".<קטע סוף=יט לט/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יט|מ}} <קטע התחלה=יט מ/>וַיַּעֲבֹר כָּל הָעָם אֶת הַיַּרְדֵּן וְהַמֶּלֶךְ עָבָר, וַיִּשַּׁק הַמֶּלֶךְ לְבַרְזִלַּי וַיְבָרֲכֵהוּ וַיָּשָׁב לִמְקֹמוֹ. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=יט מ/> {{כותרת1|שבטי ישראל מתלוננים על כך שדוקא שבט יהודה עזר לדוד לעבור את הירדן}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יט|מא}} <קטע התחלה=יט מא/>וַיַּעֲבֹר הַמֶּלֶךְ הַגִּלְגָּלָה {{ב|וְכִמְהָן|הוא כמהם בנו של ברזילי}} עָבַר עִמּוֹ, וְכָל עַם יְהוּדָה <small>(ויעברו)</small> הֶעֱבִירוּ אֶת הַמֶּלֶךְ {{ב|וְגַם חֲצִי עַם יִשְׂרָאֵל|חלק מישראל (כנראה אנשים משבטי עבר הירדן: ראובן, גד וחצי המנשה}}.<קטע סוף=יט מא/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יט|מב}} <קטע התחלה=יט מב/>וְהִנֵּה כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בָּאִים אֶל הַמֶּלֶךְ, וַיֹּאמְרוּ אֶל הַמֶּלֶךְ: "מַדּוּעַ גְּנָבוּךָ אַחֵינוּ אִישׁ יְהוּדָה וַיַּעֲבִרוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת בֵּיתוֹ אֶת הַיַּרְדֵּן?", וְכָל אַנְשֵׁי דָוִד עִמּוֹ. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=יט מב/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יט|מג}} <קטע התחלה=יט מג/>וַיַּעַן כָּל אִישׁ יְהוּדָה {{ב|עַל|על הטענות של}} אִישׁ יִשְׂרָאֵל: "כִּי קָרוֹב הַמֶּלֶךְ {{ב|אֵלַי|הוא במקור משבט יהודה}}, וְלָמָּה זֶּה חָרָה לְךָ עַל הַדָּבָר הַזֶּה? הֶאָכוֹל אָכַלְנוּ {{ב|מִן הַמֶּלֶךְ|משולחנו של המלך}}? אִם נִשֵּׂאת {{ב|נִשָּׂא|נתן מתנות}} לָנוּ?". {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=יט מג/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל ב|יט|מד}} <קטע התחלה=יט מד/>וַיַּעַן אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶת אִישׁ יְהוּדָה וַיֹּאמֶר: "{{ב|עֶשֶׂר יָדוֹת|10 חלקים, כעשר השבטים (מלבד יהודה ובינימין)}} לִי {{ב|בַמֶּלֶךְ|במי שיהיה מלך על ישראל (בכל הדורות, לאו דוקא דוד)}}, וְגַם בְּדָוִד אֲנִי {{ב|מִמְּךָ|לא שווה פחות ממך}}, וּמַדּוּעַ {{ב|הֱקִלֹּתַנִי|החשבת אותי כנקל, כפחות ערך}} וְלֹא הָיָה {{ב|דְבָרִי רִאשׁוֹן לִי|אני הייתי הראשון שתבע להחזיר את המלך (פסוק יב)}} לְהָשִׁיב אֶת מַלְכִּי?", {{ב|וַיִּקֶשׁ דְּבַר|בויכוח היו חזקים יותר דברי}} אִישׁ יְהוּדָה מִדְּבַר אִישׁ יִשְׂרָאֵל. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=יט מד/> <קטע סוף=פרק יט/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|שמואל ב|יט}} {{סרגל ניווט|ביאור:שמואל ב||יח|יט|כ|הצג תמיד=1}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות== ==ראו גם== {{מיזמים|ויקיפדיה=כמהם בן ברזילי}} 9tyrt0u4dqnx1asf715vdfxvm9zfute ביאור:בראשית לה 106 61874 3002831 2983891 2026-04-03T09:43:24Z Ori229 476 3002831 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה בראשית|בראשית|לה}}<קטע התחלה=פרק לה/> {{כותרת1|יעקב עובר משכם לבית אל. דבורה מינקת רבקה מתה ונקברת שם}} {{ביאור:אות-פסוק|בראשית|לה|א}}<קטע התחלה=לה א/> וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב: "קוּם עֲלֵה בֵית אֵל, וְשֶׁב שָׁם, וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל {{ב|הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ|שהתגלה לך בחלום, [[ביאור:בראשית כח#י|לעיל פרק כח]]}} בְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ".<קטע סוף=לה א/> {{ביאור:אות-פסוק|בראשית|לה|ב}}<קטע התחלה=לה ב/> וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל בֵּיתוֹ וְאֶל כָּל אֲשֶׁר עִמּוֹ: "הָסִרוּ אֶת {{ב|אֱלֹהֵי הַנֵּכָר|פסלים מהשלל של העיר שכם}} אֲשֶׁר בְּתֹכְכֶם וְהִטַּהֲרוּ וְהַחֲלִיפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶם.<קטע סוף=לה ב/> {{ביאור:אות-פסוק|בראשית|לה|ג}}<קטע התחלה=לה ג/> וְנָקוּמָה וְנַעֲלֶה בֵּית אֵל, וְאֶעֱשֶׂה שָּׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי, וַיְהִי עִמָּדִי בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתִּי".<קטע סוף=לה ג/> {{ביאור:אות-פסוק|בראשית|לה|ד}}<קטע התחלה=לה ד/> וַיִּתְּנוּ אֶל יַעֲקֹב אֵת כָּל אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם, וְאֶת {{ב|הַנְּזָמִים|כנראה שהעגילים היו מקושטים בדמויות של אלילים}} אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם, וַיִּטְמֹן אֹתָם יַעֲקֹב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר {{ב|עִם שְׁכֶם|ליד העיר שכם (ויתכן שאותו עץ אלה הוא המוזכר [[ביאור:יהושע כד|ביהושע כד]]: "וַיִּכְרֹת יְהוֹשֻׁעַ בְּרִית... בִּשְׁכֶם. ...וַיִּקַּח אֶבֶן גְּדוֹלָה וַיְקִימֶהָ שָּׁם תַּחַת הָאַלָּה")}}.<קטע סוף=לה ד/> {{ביאור:אות-פסוק|בראשית|לה|ה}}<קטע התחלה=לה ה/> וַיִּסָּעוּ, וַיְהִי {{ב|חִתַּת אֱלֹהִים|פחד גדול}} עַל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיהֶם, {{ב|וְלֹא רָדְפוּ|בניגוד לחששו של יעקב בסוף הפרק הקודם: "וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי, וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי"}} אַחֲרֵי בְּנֵי יַעֲקֹב.<קטע סוף=לה ה/> {{ביאור:אות-פסוק|בראשית|לה|ו}}<קטע התחלה=לה ו/> וַיָּבֹא יַעֲקֹב לוּזָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, הִוא בֵּית אֵל, הוּא וְכָל הָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ.<קטע סוף=לה ו/> {{ביאור:אות-פסוק|בראשית|לה|ז}}<קטע התחלה=לה ז/> וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ, וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם: "{{ב|אֵל בֵּית אֵל|ציטוט מתוך דברי ה' ליעקב המובאים לעיל [[ביאור:בראשית לא#יג|לא, יג]] ופירושם: האל הנגלה אליך בבית-אל}}", כִּי שָׁם נִגְלוּ אֵלָיו הָאֱלֹהִים בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אָחִיו.<קטע סוף=לה ז/> {{ביאור:אות-פסוק|בראשית|לה|ח}}<קטע התחלה=לה ח/> וַתָּמָת {{ב|דְּבֹרָה|שהוזכרה לעיל ([[ביאור:בראשית_כד#נט|כד, נט]])}} מֵינֶקֶת רִבְקָה, וַתִּקָּבֵר {{ב|מִתַּחַת לְבֵית אֵל|למרגלות ההר שעליו ישבה בית אל}} תַּחַת הָאַלּוֹן, וַיִּקְרָא {{ב|שְׁמוֹ|לזכר הבכי על דבורה}} אַלּוֹן בָּכוּת.<קטע סוף=לה ח/> {{ביאור:פרשה פתוחה}} {{כותרת1|ה' מברך את יעקב, ומאשר את שמו החדש, "ישראל", שנתן לו המלאך; יעקב בונה מצבה}} {{איור|Metz Der Tod Rahels.jpg|220|מותה של רחל, גוסטב פרדיננד מץ, 1847}} {{ביאור:אות-פסוק|בראשית|לה|ט}}<קטע התחלה=לה ט/> וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב {{ב|עוֹד|בנוסף על ההתגלות הקודמת ([[ביאור:בראשית כח#יג|לעיל כח, יג]])}}, בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם, וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ.<קטע סוף=לה ט/> {{ביאור:אות-פסוק|בראשית|לה|י}}<קטע התחלה=לה י/> וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹהִים: "{{ב|שִׁמְךָ 'יַעֲקֹב'|עכשיו שמך יעקב, אבל בעתיד}} - לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד 'יַעֲקֹב' כִּי אִם 'יִשְׂרָאֵל' יִהְיֶה שְׁמֶךָ, וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ: יִשְׂרָאֵל".<קטע סוף=לה י/> {{ביאור:אות-פסוק|בראשית|לה|יא}}<קטע התחלה=לה יא/> וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹהִים: "אֲנִי אֵל שַׁדַּי. פְּרֵה וּרְבֵה - {{ב|גּוֹי|עָם המחולק ל-12 שבטים}} וּקְהַל גּוֹיִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ, וּמְלָכִים {{ב|מֵחֲלָצֶיךָ|מאיברי ההולדה שלך}} יֵצֵאוּ.<קטע סוף=לה יא/> {{ביאור:אות-פסוק|בראשית|לה|יב}}<קטע התחלה=לה יב/> וְאֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק - לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ".<קטע סוף=לה יב/> {{ביאור:אות-פסוק|בראשית|לה|יג}}<קטע התחלה=לה יג/> וַיַּעַל מֵעָלָיו אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ.<קטע סוף=לה יג/> {{ביאור:אות-פסוק|בראשית|לה|יד}}<קטע התחלה=לה יד/> וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ, מַצֶּבֶת אָבֶן, וַיַּסֵּךְ עָלֶיהָ {{ב|נֶסֶךְ|יין מזוג במים}}, וַיִּצֹק עָלֶיהָ שָׁמֶן.<קטע סוף=לה יד/> {{ביאור:אות-פסוק|בראשית|לה|טו}}<קטע התחלה=לה טו/> וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ שָׁם אֱלֹהִים: '{{ב|בֵּית אֵל|לחיזוק השם שכבר נתן למקום - [[בראשית כח יט]]}}'.<קטע סוף=לה טו/> {{כותרת1|רחל יולדת את בינימין ומתה בלידה}} {{איור|TOMB-GATE.JPG|220|קבר רחל - [[W:קבר רחל|עין ערך בויקיפדיה]]}} {{ביאור:אות-פסוק|בראשית|לה|טז}}<קטע התחלה=לה טז/> וַיִּסְעוּ מִבֵּית אֵל, וַיְהִי עוֹד כִּבְרַת הָאָרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה, וַתֵּלֶד רָחֵל וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ.<קטע סוף=לה טז/> {{ביאור:אות-פסוק|בראשית|לה|יז}}<קטע התחלה=לה יז/> וַיְהִי בְהַקְשֹׁתָהּ בְּלִדְתָּהּ, וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְיַלֶּדֶת: "אַל תִּירְאִי, כִּי גַם זֶה לָךְ {{ב|בֵּן|כמו שביקשת בתפילתך בלידת יוסף}}".<קטע סוף=לה יז/> {{ביאור:אות-פסוק|בראשית|לה|יח}}<קטע התחלה=לה יח/> וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ {{ב|כִּי מֵתָה|כאשר כמעט מתה}} וַתִּקְרָא שְׁמוֹ {{ב|'בֶּן אוֹנִי'|הבן שנולד לי בשארית כוחותיי}}, וְאָבִיו קָרָא לוֹ {{ב|'''בִנְיָמִין'''|בן כוחי (גם למילה 'ימין' יש משמעות של כח)}}.<קטע סוף=לה יח/> {{ביאור:אות-פסוק|בראשית|לה|יט}}<קטע התחלה=לה יט/> וַתָּמָת רָחֵל, וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה, {{ב|הִוא בֵּית לָחֶם|אפרתה הוא שמה הקדום של [[W:בית לחם|בית לחם]]}}.<קטע סוף=לה יט/> {{ביאור:אות-פסוק|בראשית|לה|כ}}<קטע התחלה=לה כ/> וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה עַל קְבֻרָתָהּ, הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת רָחֵל עַד הַיּוֹם.<קטע סוף=לה כ/> {{כותרת1|ראובן שוכב עם בילהה. סיכום בני יעקב.}} {{ביאור:אות-פסוק|בראשית|לה|כא}}<קטע התחלה=לה כא/> וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל, וַיֵּט אָהֳלֹה {{ב|מֵהָלְאָה|הרחק מעבר}} לְמִגְדַּל עֵדֶר.<קטע סוף=לה כא/> {{ביאור:אות-פסוק|בראשית|לה|כב}}<קטע התחלה=לה כב/> וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל {{ב|בָּאָרֶץ הַהִוא|בסביבות מגדל-עדר}}, וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו, וַיִּשְׁמַע {{ב|יִשְׂרָאֵל|המשך הפסוק בפִסקה נפרדת, כדי להראות שלמרות חטא ראובן, עדיין כל ה-12 המשיכו להיחשב כולם כבני יעקב}}, {{ביאור:פרשה פתוחה}} וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר:<קטע סוף=לה כב/> {{ביאור:אות-פסוק|בראשית|לה|כג}}<קטע התחלה=לה כג/> בְּנֵי לֵאָה: בְּכוֹר יַעֲקֹב רְאוּבֵן, וְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי וִיהוּדָה וְיִשָּׂשכָר וּזְבוּלֻן.<קטע סוף=לה כג/> {{ביאור:אות-פסוק|בראשית|לה|כד}}<קטע התחלה=לה כד/> בְּנֵי רָחֵל: יוֹסֵף וּבִנְיָמִן.<קטע סוף=לה כד/> {{ביאור:אות-פסוק|בראשית|לה|כה}}<קטע התחלה=לה כה/> וּבְנֵי בִלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל: דָּן וְנַפְתָּלִי.<קטע סוף=לה כה/> {{ביאור:אות-פסוק|בראשית|לה|כו}}<קטע התחלה=לה כו/> וּבְנֵי זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה: גָּד וְאָשֵׁר. אֵלֶּה בְּנֵי יַעֲקֹב אֲשֶׁר יֻלַּד לוֹ בְּפַדַּן אֲרָם.<קטע סוף=לה כו/> {{כותרת1|יעקב עובר לחברון. יצחק נפטר.}} {{ביאור:אות-פסוק|בראשית|לה|כז}}<קטע התחלה=לה כז/> וַיָּבֹא יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו מַמְרֵא קִרְיַת הָאַרְבַּע, הִוא חֶבְרוֹן, אֲשֶׁר גָּר שָׁם אַבְרָהָם וְיִצְחָק.<קטע סוף=לה כז/> {{ביאור:אות-פסוק|בראשית|לה|כח}}<קטע התחלה=לה כח/> וַיִּהְיוּ יְמֵי יִצְחָק, מְאַת שָׁנָה וּשְׁמֹנִים שָׁנָה.<קטע סוף=לה כח/> {{ביאור:אות-פסוק|בראשית|לה|כט}}<קטע התחלה=לה כט/> וַיִּגְוַע יִצְחָק וַיָּמָת, וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים, וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו. {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=לה כט/> <קטע סוף=פרק לה/>{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|בראשית|לה}} {{סרגל ניווט|ביאור:בראשית||לד|לה|לו|הצג תמיד=1}} {{הבהרת מרחב ביאור}} ==הערות== * {{צ|וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד, בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם, וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ}} (פסוק ט) - המילה "עוד" מדגישה שיש כאן המשכיות להתגלות הקודמת (חלום סולם יעקב). את כל התקופה בה יעקב היה בחוץ לארץ ניתן לשים בסוגריים, ואכן כך עושה יעקב: מניח מצבה לאחר החלום ([[בראשית כח יח]]) וכעת. מכאן גם מובנת החזרה על הביטוי "בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ" שלוש פעמים (בפסוקים יג-טו) - הכוונה היא לפעם הקודמת שדיבר איתו, לפני שיצא לפדן ארם. בבית אל חוזר יעקב לתפקד כאב לאומה הישראלית, ואילו כל זמן שהותו בחוץ לארץ ירד יעקב מן הבמה ההיסטורית ועסק בעניינים אישיים. לגבי אזכור מותה של דבורה, [https://etzion.org.il/he/tanakh/torah/sefer-bereishit/parashat-vayishlach/vayishlach-beit-el מציע הרב עזרא ביק] שהיא מייצגת את העולם הארמי. דבורה היא השריד האחרון לעולם הקודם. כמינקת, היא מייצגת את ההדרכה והחינוך שקיבלה רבקה בבית אביה. הקשר נותק לחלוטין עכשיו, ופרק זה בחייו של יעקב נחתם. יעקב הוא לחלוטין איש של ישראל וארץ ישראל. * {{צ|וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו, וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל}} (פסוק כב) - יעקב לא מיהר לנזוף בראובן, ועשה זאת רק בסוף ימיו ([[בראשית מט ג]], וראה גם ב[[דברי הימים א ה א]]). דוקא בגלל שהפגיעה היתה אישית בו, הוא התאפק מלכעוס, מתוך הנחה שראובן יבין את חומרת מעשהו ויחזור בתשובה. ([http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main_id.asp?id=4839 הרב עזריאל אריאל]) * {{צ|בִּלְהָה '''פִּילֶגֶשׁ''' אָבִיו}} - למרות שהיא וזילפה כבר תוארו בעבר כ{{צ|נְשֵׁי אָבִיו}} ([[בראשית לז ב]]) - יתכן שראובן רצה להבליט במעשהו את העובדה שבלהה היא פילגש של יעקב, ושגם בניה הם בדרגה מישנית. כנגד כך בא המשך הפסוק ומדגיש "וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר", כולם בני יעקב, וכולם שוים בעיניו. ==ראו גם== {{מיזמים|ויקיפדיה=אלון בכות}} {{מיזמים|ויקיפדיה=קיום הנדר בבית אל}} {{מיזמים|ויקיפדיה=קבר רחל}} {{מיזמים|ויקיפדיה=מגדל עדר (מקום מקראי)}} {{מיזמים|ויקיפדיה=מעשה ראובן ובלהה}} aaflbk4gji1k65njzu30r656vvhp6hq ביאור:עבר רחוק 106 65881 3002829 2983695 2026-04-03T09:21:38Z Ori229 476 וּשְׁלֹמֹה יָשַׁב עַל כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו 3002829 wikitext text/x-wiki ===הגדרה=== "עבר רחוק", "עבר מוקדם" או "עבר לעבר" הוא פועל המתייחס לפעולה שבוצעה עוד לפני מה שמסופר עליו באותו משפט (שכולו בעבר). באנגלית past perfect ובלטינית plus quam perfectum - ראה על כך בהרחבה בערך [[W:EN:Pluperfect|Pluperfect]] בוויקיפדיה באנגלית. במקרא הדבר בא לידי ביטוי בכך שהנושא מוזכר לפני הנשוא. כלומר, במקום לכתוב "וידע האדם" כמקובל בתנ"ך (ו' ההיפוך מעתיד לעבר) כתוב "והאדם ידע". <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ===דוגמאות=== {{צת|בראשית|ד|א}} כפי שמפרש רש"י שהוא ידע את חוה עוד כשהיו בגן עדן: "שאם כתוב 'וידע אדם' נשמע שלאחר שנטרד היו לו בנים" (ויש בכך להוציא מדעות הנוצרים הרואים ביחסי אישות דבר שיש בו חטא) {{צת|בראשית|יד|יח}} (ראה בהרחבה בדף [[ביאור:בראשית יד יח]]) {{צת|בראשית|יט|כד}} (רש"י: "בעלות השחר". וזאת למרות שבפסוק הקודם נכתב "הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא (זרחה) עַל הָאָרֶץ") {{צת|בראשית|כא|א}} (וכותב רש"י: "...שפקדה כבר קודם שריפא את אבימלך") {{צת|בראשית|לא|לד}} (וכותב רש"י: "כשיצא מאהל לאה חזר לו לאהל רחל קודם שחפש באהל האמהות") {{צת|בראשית|כה|לד}} יעקב נתן לעשו את הלחם והנזיד עוד לפני שעשו מכר לו את הבכורה, להדגיש שהמכירה לא היתה תחת לחץ רעבו של עשו. והראיה שלאחר שהלך "וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה". {{קטן|(הרבנית שרון רימון, תורת עציון, 243)}} {{צת|בראשית|לט|א}} (והוא הרי כבר הורד ב[[בראשית לז לו]]) {{צת|שמות|כד|א}} (וכותב רש"י: פרשה זו נאמרה קודם עשרת הדברות) {{צת|שמות|כד|יד}} (וכותב רש"י: ואל הזקנים אמר - בצאתו מהמחנה) {{צת|במדבר|ג|יב}} ("ואני לקחתי" ארע בעבר) {{צת|שמואל א|כה|כא}} (רש"י: "בלבו, כשאמרו לו נעריו גידופי נבל...") {{צת|מלכים ב|כד|יא}} בפסוק לפני כן כבר "עָלוּ עַבְדֵי נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלָ͏ִם, וַתָּבֹא הָעִיר בַּמָּצוֹר" {{צת|שמואל א|כח|ג}} (והוא כבר מת ב[[שמואל א כה א]]) {{צת|מלכים א|ב|יב}} (שלמה כבר הומלך בפרק א, לפני מותו של דוד) {{צת|אסתר|ד|א}} מרדכי ידע את שהמן ציוה להרוג את היהודים עוד לפני שיצאו הרצים, מכיוון שהיה מקורב למלכות. ===הערות=== אולי גם המילה "היתה" בפסוק השני בתורה: {{צת|בראשית|א|ב}} [[קטגוריה:בראשית ד א|עבר רחוק]] [[קטגוריה:בראשית כא א|עבר רחוק]] [[קטגוריה:בראשית לא א|עבר רחוק]] [[קטגוריה:בראשית לא לד|עבר רחוק]] [[קטגוריה:שמואל א כה כא|עבר רחוק]] [[קטגוריה:שמואל א כח ג|עבר רחוק]] [[קטגוריה:בראשית א ב|עבר רחוק]] [[קטגוריה:אסתר ד א|עבר רחוק]] {{קיצור דרך|plusquamperfectum}} 7i7hfmlo1d6pp3q82qm2owlnb268vuj מקהלות עם 0 66277 3002737 1137600 2026-04-02T19:39:15Z מו יו הו 37729 +[[קטגוריה:מרדכי עבאדי]]; +[[קטגוריה:חתימה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3002737 wikitext text/x-wiki *'''סימן''': מרדכי *'''מחבר''':רבי מרדכי עבאדי '''מַ'''קְהֵלוֹת עָם בָּרְכוּ אֵל. {{ש}} הָרִימוּ קוֹל כֹּחַ וָאֵל. {{ש}} יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל. {{ש}} בְּיוֹם שִׂמְחַתְכֶם שִׁיר מַהֲלָל אֵל. הַלְּלוּהוּ גַּדְּלוּהוּ כִּי בָרוּךְ הוּא נֶאֱמָן. לִכְבוֹד הֶחָתָן בָּחוּר מֵעַם יַעֲקֹב אִישׁ תָּם: '''ר'''וֹמְמוּ אֵל מֵאִיר אוֹרָה. {{ש}} גָּבַר חַסְדּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא. {{ש}} חָתָן וְכַלָּה הִיא לוֹ לְעֶזְרָה. {{ש}} יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אָז אֶת הַשִּׁירָה: '''דִּ'''רְשׁוּ אֵל חַי לְעוֹלָמִים. {{ש}} הַלְּלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים. {{ש}} יוֹסֵף עֲלֵיכֶם אֶלֶף פְּעָמִים. {{ש}} עוֹשֶׁר וְכָבוֹד וְאֹרֶךְ יָמִים: '''כִּי'''מֵי צֵאתְכֶם מִמִּצְרַיִם. {{ש}} בְּעֹז בַּעֲדִי עֲדָיִים. {{ש}} כֵּן בְּעַיִן תִּרְאוּ פִּי שְׁנַיִם. {{ש}} בִּירוּשָׁלַיִם כֻּלְּכֶם חַיִּים. [[קטגוריה:פיוטי חתונה]] [[קטגוריה:מרדכי עבאדי]] [[קטגוריה:חתימה]] jddzby8draciaf0ug9yk9qkbqcahyyw אחד מי יודע 0 95218 3002816 2972294 2026-04-03T08:07:36Z Yack67 27395 3002816 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> ==מנוקד== </noinclude>{{מודגש|אֶחָד – מִי יוֹדֵֽעַ}}{{ש}} אֶחָד – אֲנִי יוֹדֵֽעַ:{{ש}} אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. {{מודגש|שְׁנַֽיִם – מִי יוֹדֵעַ}}{{ש}} שְׁנַיִם – אֲנִי יוֹדֵֽעַ:{{ש}} שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית. אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. {{מודגש|שְׁלשָׁה – מִי יוֹדֵֽעַ}}{{ש}} שְׁלשָׁה – אֲנִי יוֹדֵֽעַ:{{ש}} שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. {{מודגש|אַרְבַּע – מִי יוֹדֵֽעַ}}{{ש}} אַרְבַּע – אֲנִי יוֹדֵֽעַ:{{ש}} אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. {{מודגש|חֲמִשָּׁה – מִי יוֹדֵֽעַ}}{{ש}} חֲמִשָּׁה – אֲנִי יוֹדֵֽעַ:{{ש}} חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. {{מודגש|שִׁשָּׁה – מִי יוֹדֵֽעַ}}{{ש}} שִׁשָּׁה – אֲנִי יוֹדֵֽעַ:{{ש}} שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. {{מודגש|שִׁבְעָה – מִי יוֹדֵֽעַ}}{{ש}} שִׁבְעָה – אֲנִי יוֹדֵֽעַ:{{ש}} שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבְּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. {{מודגש|שְׁמוֹנָה – מִי יוֹדֵֽעַ}}{{ש}} שְׁמוֹנָה – אֲנִי יוֹדֵֽעַ:{{ש}} שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבְּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. {{מודגש|תִּשְׁעָה – מִי יוֹדֵֽעַ}}{{ש}} תִּשְׁעָה – אֲנִי יוֹדֵֽעַ:{{ש}} תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבְּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. {{מודגש|עֲשָׂרָה – מִי יוֹדֵֽעַ}}{{ש}} עֲשָׂרָה – אֲנִי יוֹדֵֽעַ:{{ש}} עֲשָׂרָה דִבְּרַיָּא, תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבְּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. {{מודגש|אַחַד עָשָׂר – מִי יוֹדֵֽעַ}}{{ש}} אַחַד עָשָׂר – אֲנִי יוֹדֵֽעַ:{{ש}} אַחַד עָשָׂר כּוֹכְבַיָּא, עֲשָׂרָה דִבְּרַיָּא, תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבְּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. {{מודגש|שְׁנֵים עָשָׂר – מִי יוֹדֵֽעַ}}{{ש}} שְׁנֵים עָשָׂר – אֲנִי יוֹדֵֽעַ:{{ש}} שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטַיָּא, אַחַד עָשָׂר כּוֹכְבַיָּא, עֲשָׂרָה דִבְּרַיָּא, תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבְּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. {{מודגש|שְׁלשָׁה עָשָׂר – מִי יוֹדֵֽעַ}}{{ש}} שְׁלשָׁה עָשָׂר – אֲנִי יוֹדֵֽעַ:{{ש}} שְׁלשָׁה עָשָׂר מִדַּיָּא. שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטַיָּא, אַחַד עָשָׂר כּוֹכְבַיָּא, עֲשָׂרָה דִבְּרַיָּא, תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבְּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ.<noinclude> ==ראה גם:== * [[ביאור:הגדה של פסח - אחד מי יודע]] * [[פרשני ההגדה - אחד מי יודע|אחד מי יודע - עם פירושים]] * [[ביאור:אחד מי יודע בארמית (שטנצל)]] * פירוש ארוך על "אחד מי יודע" בתוך ספר [[עולם אחד]], פרקים פ״ז עד ק׳ (סוף הספר) [[קטגוריה:פיוטי ההגדה של פסח]] [[yi:אחד מי יודע]] pof9zlsmk82wknpo2u4corzj7nmxx79 3002818 3002816 2026-04-03T08:39:04Z Yack67 27395 3002818 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> ==מנוקד== </noinclude>{{מודגש|אֶחָד – מִי יוֹדֵֽעַ}}{{ש}} אֶחָד – אֲנִי יוֹדֵֽעַ:{{ש}} אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. {{מודגש|שְׁנַֽיִם – מִי יוֹדֵעַ}}{{ש}} שְׁנַיִם – אֲנִי יוֹדֵֽעַ:{{ש}} שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית. אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. {{מודגש|שְׁלשָׁה – מִי יוֹדֵֽעַ}}{{ש}} שְׁלשָׁה – אֲנִי יוֹדֵֽעַ:{{ש}} שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. {{מודגש|אַרְבַּע – מִי יוֹדֵֽעַ}}{{ש}} אַרְבַּע – אֲנִי יוֹדֵֽעַ:{{ש}} אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. {{מודגש|חֲמִשָּׁה – מִי יוֹדֵֽעַ}}{{ש}} חֲמִשָּׁה – אֲנִי יוֹדֵֽעַ:{{ש}} חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. {{מודגש|שִׁשָּׁה – מִי יוֹדֵֽעַ}}{{ש}} שִׁשָּׁה – אֲנִי יוֹדֵֽעַ:{{ש}} שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. {{מודגש|שִׁבְעָה – מִי יוֹדֵֽעַ}}{{ש}} שִׁבְעָה – אֲנִי יוֹדֵֽעַ:{{ש}} שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבְּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. {{מודגש|שְׁמוֹנָה – מִי יוֹדֵֽעַ}}{{ש}} שְׁמוֹנָה – אֲנִי יוֹדֵֽעַ:{{ש}} שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבְּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. {{מודגש|תִּשְׁעָה – מִי יוֹדֵֽעַ}}{{ש}} תִּשְׁעָה – אֲנִי יוֹדֵֽעַ:{{ש}} תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבְּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. {{מודגש|עֲשָׂרָה – מִי יוֹדֵֽעַ}}{{ש}} עֲשָׂרָה – אֲנִי יוֹדֵֽעַ:{{ש}} עֲשָׂרָה דִבְּרַיָּא, תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבְּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. {{מודגש|אַחַד עָשָׂר – מִי יוֹדֵֽעַ}}{{ש}} אַחַד עָשָׂר – אֲנִי יוֹדֵֽעַ:{{ש}} אַחַד עָשָׂר כּוֹכְבַיָּא, עֲשָׂרָה דִבְּרַיָּא, תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבְּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. {{מודגש|שְׁנֵים עָשָׂר – מִי יוֹדֵֽעַ}}{{ש}} שְׁנֵים עָשָׂר – אֲנִי יוֹדֵֽעַ:{{ש}} שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטַיָּא, אַחַד עָשָׂר כּוֹכְבַיָּא, עֲשָׂרָה דִבְּרַיָּא, תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבְּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. {{מודגש|שְׁלשָׁה עָשָׂר – מִי יוֹדֵֽעַ}}{{ש}} שְׁלשָׁה עָשָׂר – אֲנִי יוֹדֵֽעַ:{{ש}} שְׁלשָׁה עָשָׂר מִדַּיָּא. שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטַיָּא, אַחַד עָשָׂר כּוֹכְבַיָּא, עֲשָׂרָה דִבְּרַיָּא, תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבְּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ.<noinclude> ==תרגומים== {{הור2|בהרבה מקומות נהגו לשיר גם תרגום השיר בשפה המדוברת:}} ===יהודית-אשכנזית/יידיש=== {{מקורות לסידור|הגדת פראג ש"נ}}{{ש}} {{מודגש|איינש דאש – ווייש איך}}{{ש}} אייניג דאש אישט אונזר הער גאט, דער דוא לעבט, און דער דוא שוועבט, אים הימל און אויף דער ערד! {{מודגש|צוויא און דאש אישט אבר מער – און דאש זעלביג ווייש איך}}{{ש}} צוויא טאביל מאייזיש, אייניג ... {{הור|וחוזרים חלילה כתבנית הנוסח העברי. ואלו התשובות:}} דרייא זיין דער פעטער; פיר זיין דיא מיטר; פינף זיין דיא ביכער; זעקש זיין דיא לערנונג; זיבן זיין דיא פיירונג; אכט זיין דער בישניידונג; ניין זיין דער גווינונג; צעהן זיין דיא צעהן גיבאט; איילף זיין דער שטערן; צוועלף זיין דער גישלעכט; דרייציהן זיין דער זיטן. ===צרפתית=== {{מקורות לסידור|הגדה בלאך}}{{ש}} ==ראה גם:== * [[ביאור:הגדה של פסח - אחד מי יודע]] * [[פרשני ההגדה - אחד מי יודע|אחד מי יודע - עם פירושים]] * [[ביאור:אחד מי יודע בארמית (שטנצל)]] * פירוש ארוך על "אחד מי יודע" בתוך ספר [[עולם אחד]], פרקים פ״ז עד ק׳ (סוף הספר) [[קטגוריה:פיוטי ההגדה של פסח]] [[yi:אחד מי יודע]] e9sx9tu9n7o8de95jv8x7lvo6ow6rrb 3002879 3002818 2026-04-03T11:55:03Z Yack67 27395 /* יהודית-אשכנזית/יידיש */ 3002879 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> ==מנוקד== </noinclude>{{מודגש|אֶחָד – מִי יוֹדֵֽעַ}}{{ש}} אֶחָד – אֲנִי יוֹדֵֽעַ:{{ש}} אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. {{מודגש|שְׁנַֽיִם – מִי יוֹדֵעַ}}{{ש}} שְׁנַיִם – אֲנִי יוֹדֵֽעַ:{{ש}} שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית. אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. {{מודגש|שְׁלשָׁה – מִי יוֹדֵֽעַ}}{{ש}} שְׁלשָׁה – אֲנִי יוֹדֵֽעַ:{{ש}} שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. {{מודגש|אַרְבַּע – מִי יוֹדֵֽעַ}}{{ש}} אַרְבַּע – אֲנִי יוֹדֵֽעַ:{{ש}} אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. {{מודגש|חֲמִשָּׁה – מִי יוֹדֵֽעַ}}{{ש}} חֲמִשָּׁה – אֲנִי יוֹדֵֽעַ:{{ש}} חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. {{מודגש|שִׁשָּׁה – מִי יוֹדֵֽעַ}}{{ש}} שִׁשָּׁה – אֲנִי יוֹדֵֽעַ:{{ש}} שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. {{מודגש|שִׁבְעָה – מִי יוֹדֵֽעַ}}{{ש}} שִׁבְעָה – אֲנִי יוֹדֵֽעַ:{{ש}} שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבְּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. {{מודגש|שְׁמוֹנָה – מִי יוֹדֵֽעַ}}{{ש}} שְׁמוֹנָה – אֲנִי יוֹדֵֽעַ:{{ש}} שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבְּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. {{מודגש|תִּשְׁעָה – מִי יוֹדֵֽעַ}}{{ש}} תִּשְׁעָה – אֲנִי יוֹדֵֽעַ:{{ש}} תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבְּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. {{מודגש|עֲשָׂרָה – מִי יוֹדֵֽעַ}}{{ש}} עֲשָׂרָה – אֲנִי יוֹדֵֽעַ:{{ש}} עֲשָׂרָה דִבְּרַיָּא, תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבְּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. {{מודגש|אַחַד עָשָׂר – מִי יוֹדֵֽעַ}}{{ש}} אַחַד עָשָׂר – אֲנִי יוֹדֵֽעַ:{{ש}} אַחַד עָשָׂר כּוֹכְבַיָּא, עֲשָׂרָה דִבְּרַיָּא, תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבְּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. {{מודגש|שְׁנֵים עָשָׂר – מִי יוֹדֵֽעַ}}{{ש}} שְׁנֵים עָשָׂר – אֲנִי יוֹדֵֽעַ:{{ש}} שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטַיָּא, אַחַד עָשָׂר כּוֹכְבַיָּא, עֲשָׂרָה דִבְּרַיָּא, תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבְּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. {{מודגש|שְׁלשָׁה עָשָׂר – מִי יוֹדֵֽעַ}}{{ש}} שְׁלשָׁה עָשָׂר – אֲנִי יוֹדֵֽעַ:{{ש}} שְׁלשָׁה עָשָׂר מִדַּיָּא. שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטַיָּא, אַחַד עָשָׂר כּוֹכְבַיָּא, עֲשָׂרָה דִבְּרַיָּא, תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבְּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ.<noinclude> ==תרגומים== {{הור2|בהרבה מקומות נהגו לשיר גם תרגום השיר בשפה המדוברת:}} ===יהודית-אשכנזית/יידיש=== {{מקורות לסידור|הגדת פראג ש"נ}}{{ש}} {{מודגש|איינש - דאש ווייש איך}}{{ש}} אייניג דאש אישט אונזר הער גאט, דער דוא לעבט, און דער דוא שוועבט, אים הימל און אויף דער ערד! {{מודגש|צוויא און דאש אישט אבר מער – און דאש זעלביג ווייש איך}}{{ש}} צוויא טאביל מאייזיש, אייניג ... {{הור|וחוזרים חלילה כתבנית הנוסח העברי. ואלו התשובות:}} דרייא זיין דער פעטער; פיר זיין דיא מיטר; פינף זיין דיא ביכער; זעקש זיין דיא לערנונג; זיבן זיין דיא פיירונג; אכט זיין דער בישניידונג; ניין זיין דער גווינונג; צעהן זיין דיא צעהן גיבאט; איילף זיין דער שטערן; צוועלף זיין דער גישלעכט; דרייציהן זיין דער זיטן. ===צרפתית=== {{מקורות לסידור|הגדה בלאך}}{{ש}} ==ראה גם:== * [[ביאור:הגדה של פסח - אחד מי יודע]] * [[פרשני ההגדה - אחד מי יודע|אחד מי יודע - עם פירושים]] * [[ביאור:אחד מי יודע בארמית (שטנצל)]] * פירוש ארוך על "אחד מי יודע" בתוך ספר [[עולם אחד]], פרקים פ״ז עד ק׳ (סוף הספר) [[קטגוריה:פיוטי ההגדה של פסח]] [[yi:אחד מי יודע]] 18stnd1yvqtc2ll6033zng55qcg3qf2 רש"י על ויקרא כה ט 0 120936 3002768 1232457 2026-04-02T21:20:09Z Erel Segal 542 3002768 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט לקטע ברש"י|ויקרא|כה|ט}}</noinclude> {{צ|והעברת}} - לשון {{צמ|ויעבירו קול במחנה|שמות לו ו}}, לשון הכרזה. {{צ|ביום הכפורים}} - (ת"כ) ממשמע שנאמר ביום הכפורים איני יודע שהוא בעשור לחדש? {{א"כ}} למה נאמר בעשור לחדש? אלא לומר לך: תקיעת עשור לחדש דוחה שבת בכל ארצכם, ואין תקיעת ראש השנה דוחה שבת בכל ארצכם, אלא בבית דין בלבד. <noinclude> [[קטגוריה:ויקרא כה ט]] </noinclude> ormdd8vlqanrcvpi6amrofltyvff0ep רמב"ן על בראשית ב ז 0 133207 3002673 1211038 2026-04-02T12:56:43Z אליעזר.גרין 43694 3002673 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{קטע של פירוש על פסוק|רמב&#34;ן|בראשית|ב|ז}}</noinclude> {{צ|וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים}} - ירמוז לנו הכתוב הזה מעלת הנפש יסודה וסודה כי הזכיר בה שם מלא ואמר כי הוא נפח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים להודיע כי לא באה בו מן היסודות כאשר רמז בנֶפֶשׁ התנועה ([[בראשית א כ|לעיל א כ]]) גם לא בהשתלשלות מן השכלים הנבדלים אבל היא רוח השם הגדול מפיו דעת ותבונה כי הנופח באפי אחר מנשמתו יתן בו וזהו שנאמר ([[איוב לב ח]]) וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם כי היא מיסוד הבינה בדרך אמת ואמונה והוא מאמרם בספרי ([[במדבר ל ג|ריש]] [[במדבר ל ב|פרשת מטות]]) נדרים כנשבע בחיי המלך שבועות כנשבע במלך עצמו אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר חַי ה' וְחֵי נַפְשְׁךָ וגומר ([[מלכים ב ד ל]]) ובמדרשו של רבי נחוניא בן הקנה (ספר הבהיר אות נז) מאי וינפש מלמד שיום השבת מקיים כל הנפשות שנאמר וינפש ומכאן תבין דברת שבועת אלהים והמשכיל יבין ודע כי המתחכמים במחקר חלקו באדם מהם יאמרו (ראב"ח הנשיא ראב"ע שמות כג כה) כי באדם שלש נפשות נפש הגדול כצומח או תאמר בזו כח הגדול ובו עוד נפש התנועה שהזכירה הכתוב ([[בראשית א כד|לעיל א כ-כד]]) בדגים ובחיה ובכל רומש על הארץ והשלישית הנפש המשכלת ומהם יאמרו (שמונה פרקים להרמב"ם ח"א) כי זאת הנפש אשר באדם מפי עליון בה ימצאו שלש הכחות האלה ורק היא יחידה והכתוב הזה כפי משמעו ירמוז כן כי יאמר שיצר השם אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה והיה מוטל גולם כאבן דומם והקב"ה נפח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים ואז חזר הָאָדָם להיות "נֶפֶשׁ חַיָּה" שיתנועע בה כמו החיות והדגים שאמר בהם ([[בראשית א כ|לעיל א כ]][[בראשית א כד| כד]]) "יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה" ו"תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה" וזה טעם "לְנֶפֶשׁ חַיָּה" כלומר ששב האדם להיות נפש בה חיים אחרי שהיה חרש את חרשי אדמה כי הלמ"ד תבא בהפוכים כמו וְהָיוּ לְדָם בַּיַּבָּשֶׁת ([[שמות ד ט]]) וַיְהִי לְנָחָשׁ ([[שמות ד ג|שם ד ג]]) וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה ([[שמות יד כא|שם יד כא]]) אבל אונקלוס אמר והות באדם לרוח ממללא נראה שדעתו כדברי האומרים שהם נפשות שונות וזאת הנפש המשכלת אשר נפחה השם באפיו היתה בו לנפש מדברת וכן נראה לי מדעת רבותינו ממה שאמרו ([[סנהדרין]] סה) רבא ברא גברא שדריה לקמיה דרבי זירא הוה מישתעיה ליה ולא אישתעי אמר דמן דחבריא את תוב לעפרך וב[[ויקרא רבה]] (לב ב) אמר רבי אבין בשעה שאדם ישן הגוף אומר לנשמה והנשמה אומרת לנפש והנפש אומרת למלאך וכן רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹף ([[איוב לד יד]]) יורה כפי משמעו שהן שתים ואם כן יאמר הכתוב וייצר ה' אלהים את האדם יצירת תנועה שהיה האדם נוצר כלומר בעל תנועה כי היצירה היא החיות וההרגש שבהם הוא אדם לא גבול העפר וכמו שאמר וַיִּצֶר ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם ([[שמות ב יט|להלן ב יט]]) ואחרי שיצרו בהרגשה נפח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים מפי עליון להוסיף הנפש הזאת על היצירה הנזכרת ויהי הָאָדָם כולו לְנֶפֶשׁ חַיָּה כי בנשמה הזאת ישכיל וידבר ובה יעשה כל מעשה וכל הנפשות וכחותן לה תהיינה והלמ"ד הזו למ"ד הקנין כמו אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ לְךָ אֲנִי וְכָל אֲשֶׁר לִי ([[מלכים א כ ד]]) לַקֹּנֶה אֹתוֹ לְדֹרֹתָיו ([[ויקרא כה ל]]) לְךָ אֲנִי הוֹשִׁיעֵנִי ([[תהלים קיט צד]]) או יאמר שחזר כולו נֶפֶשׁ חַיָּה ונהפך לאיש אחר כי כל יצירותיו היו עתה לְנֶפֶשׁ הזאת <noinclude> [[קטגוריה:בראשית ב ז]] </noinclude> 0xuql1bixfm6lzmf44y3yj8zq3h4ygf רמב"ן על ויקרא כה ט 0 134423 3002764 1298395 2026-04-02T21:13:39Z Erel Segal 542 3002764 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{קטע של פירוש על פסוק|רמב&#34;ן|ויקרא|כה|ט}}</noinclude> {{צ|ביום הכיפורים}} - {{צפ|ממשמע שנאמר ביום הכיפורים איני יודע שהוא בעשור לחודש אם כן למה נאמר בעשור לחודש אלא תקיעת בעשור לחודש דוחה שבת בכל ארצכם ואין תרועת ראש השנה דוחה שבת בכל ארצכם אלא בבית דין בלבד}}, לשון [[רש"י על ויקרא כה ט|רש"י]]. והנה הרב, מפני בקיאותו בתלמוד, והכל לפניו כשולחן ערוך, אינו חושש, וסותם הברייתות, והן מטעות לשאר בני אדם; שידוע הוא וברור בגמרא ([[ראש השנה כט א]]), כי התקיעות כולן, של ראש השנה ויום הכפורים ואפילו של רשות, מותרות הן בשבת, לפי שהיא חכמה ואינה מלאכה. ותוקעין היו בדין תורה בשבת של ראש השנה ושל יום הכפורים בכל מקום. וענין התקיעה בבית דין תקנת רבן יוחנן בן זכאי היא משחרב בית המקדש, לפי שגזרו בה, מפני שהכל חייבין בתקיעת שופר ואין הכל בקיאין בתקיעת שופר, שמא יטלנו בידו וילך אצל בקי ללמוד ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים; והתיר לנו רבן יוחנן בן זכאי בבית דין בלבד. ואין לזה עיקר בענין הכתוב כלל. ומה שהזכירו (בתורת כהנים פרשה ב ה) "תקיעה בעשור דוחה שבת", לומר שהיא נעשית בכל יום הכפורים, כי הדחיה ביום הכפורים שחל להיות בשבת ושחל להיות בחול אחת היא, שיום הכפורים כשבת לכל מלאכה, בין להוצאה בין לכל המלאכות. ומכל מקום, רצה הרב ללמדנו שתקיעת שופר ביום הכפורים נעשית בכל מקום, שפירוש "תעבירו שופר בכל ארצכם" ללמד שכל יחיד חייב לתקוע, ואין התקיעה בבית דין בלבד כמו הספירה. <noinclude> [[קטגוריה:ויקרא כה ט]] </noinclude> hv8xozzmz4vlwoxnn9jefbuqbp7d2ud 3002766 3002764 2026-04-02T21:18:47Z Erel Segal 542 3002766 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{קטע של פירוש על פסוק|רמב&#34;ן|ויקרא|כה|ט}}</noinclude> {{צ|ביום הכיפורים}} - {{צפ|ממשמע שנאמר ביום הכיפורים איני יודע שהוא בעשור לחודש? אם כן למה נאמר בעשור לחודש? אלא תקיעת בעשור לחודש דוחה שבת בכל ארצכם, ואין תרועת ראש השנה דוחה שבת בכל ארצכם אלא בבית דין בלבד}}, לשון [[רש"י על ויקרא כה ט|רש"י]]. והנה הרב, מפני בקיאותו בתלמוד, והכל לפניו כשולחן ערוך, אינו חושש, וסותם הברייתות, והן מטעות לשאר בני אדם; שידוע הוא וברור בגמרא ([[ראש השנה כט א]]), כי התקיעות כולן, של ראש השנה ויום הכפורים ואפילו של רשות, מותרות הן בשבת, לפי שהיא חכמה ואינה מלאכה. ותוקעין היו בדין תורה בשבת של ראש השנה ושל יום הכפורים בכל מקום. וענין התקיעה בבית דין תקנת רבן יוחנן בן זכאי היא משחרב בית המקדש, לפי שגזרו בה, מפני שהכל חייבין בתקיעת שופר ואין הכל בקיאין בתקיעת שופר, שמא יטלנו בידו וילך אצל בקי ללמוד ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים; והתיר לנו רבן יוחנן בן זכאי בבית דין בלבד. ואין לזה עיקר בענין הכתוב כלל. ומה שהזכירו (בתורת כהנים פרשה ב ה) "תקיעה בעשור דוחה שבת", לומר שהיא נעשית בכל יום הכפורים, כי הדחיה ביום הכפורים שחל להיות בשבת ושחל להיות בחול אחת היא, שיום הכפורים כשבת לכל מלאכה, בין להוצאה בין לכל המלאכות. ומכל מקום, רצה הרב ללמדנו שתקיעת שופר ביום הכפורים נעשית בכל מקום, שפירוש "תעבירו שופר בכל ארצכם" ללמד שכל יחיד חייב לתקוע, ואין התקיעה בבית דין בלבד כמו הספירה. <noinclude> [[קטגוריה:ויקרא כה ט]] </noinclude> o8q71n21e5dxa16wp0fid88grgjezfp מגילה יד א 0 167355 3002788 1312883 2026-04-03T01:55:11Z Erel Segal 542 3002788 wikitext text/x-wiki {{כותרת לעמוד בגמרא|מגילה|יד|א|יג ב|יד ב}} <קטע התחלה=ג/>משל דאחשורוש והמן למה הדבר דומה לשני בני אדם לאחד היה לו תל בתוך שדהו ולאחד היה לו חריץ בתוך שדהו בעל חריץ אמר מי יתן לי תל זה בדמים בעל התל אמר מי יתן לי חריץ זה בדמים לימים נזדווגו זה אצל זה אמר לו בעל חריץ לבעל התל מכור לי תילך אמר לו טול אותה בחנם והלואי ויסר המלך את טבעתו אמר רבי אבא בר כהנא גדולה הסרת טבעת יותר מארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות שנתנבאו להן לישראל שכולן לא החזירום למוטב ואילו הסרת טבעת החזירתן למוטב ת"ר ארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות נתנבאו להם לישראל ולא פחתו ולא הותירו על מה שכתוב בתורה חוץ ממקרא מגילה מאי דרוש אמר רבי חייא בר אבין אמר רבי יהושע בן קרחה ומה מעבדות לחירות אמרי' שירה ממיתה לחיים לא כל שכן אי הכי הלל נמי נימא לפי שאין אומרים הלל על נס שבחוצה לארץ יציאת מצרים דנס שבחוצה לארץ היכי אמרינן שירה כדתניא עד שלא נכנסו ישראל לארץ הוכשרו כל ארצות לומר שירה משנכנסו ישראל לארץ לא הוכשרו כל הארצות לומר שירה רב נחמן אמר קרייתא זו הלילא רבא אמר בשלמא התם {{קטן|({{הפניה לפסוק|תהלים קיג|א}})}} הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה אלא הכא הללו עבדי ה' ולא עבדי אחשורוש אכתי עבדי אחשורוש אנן בין לרבא בין לר"נ קשיא והא תניא משנכנסו לארץ לא הוכשרו כל הארצות לומר שירה כיון שגלו חזרו להכשירן הראשון ותו ליכא והכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמואל א א|א}})}} ויהי איש אחד מן הרמתים צופים אחד ממאתים צופים שנתנבאו להם לישראל מיהוה טובא הוו כדתניא הרבה נביאים עמדו להם לישראל כפלים כיוצאי מצרים אלא נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה ושלא הוצרכה לא נכתבה רבי שמואל בר נחמני אמר אדם הבא משתי רמות שצופות זו את זו רבי חנין אמר אדם הבא מבני אדם שעומדין ברומו של עולם ומאן נינהו בני קרח דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|במדבר כו|יא}})}} ובני קרח לא מתו תנא משום רבינו מקום נתבצר להם בגיהנם ועמדו עליו. שבע נביאות מאן נינהו? שרה, מרים, דבורה, חנה, אביגיל, חולדה, ואסתר. '''שרה''' - דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|בראשית יא|כט}})}} אבי מלכה ואבי יסכה ואמר ר' יצחק יסכה זו שרה ולמה נקרא שמה יסכה שסכתה ברוח הקדש שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|בראשית כא|יב}})}} כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה ד"א יסכה שהכל סוכין ביופיה. '''מרים''' - דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמות טו|כ}})}} ותקח מרים הנביאה אחות אהרן ולא אחות משה אמר ר"נ אמר רב שהיתה מתנבאה כשהיא אחות אהרן ואומרת עתידה אמי שתלד בן שיושיע את ישראל ובשעה שנולד נתמלא כל הבית כולו אורה עמד אביה ונשקה על ראשה אמר לה בתי נתקיימה נבואתיך וכיון שהשליכוהו ליאור עמד אביה וטפחה על ראשה ואמר לה בתי היכן נבואתיך היינו דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמות ב|ד}})}} ותתצב אחותו מרחוק לדעה לדעת מה יהא בסוף נבואתה. '''דבורה''' - דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|שופטים ד|ד}})}} ודבורה אשה נביאה אשת לפידות מאי אשת לפידות שהיתה עושה פתילות למקדש {{קטן|({{הפניה לפסוק|שופטים ד|ה}})}} והיא יושבת תחת תומר מאי שנא תחת תומר אמר ר' שמעון בן אבשלום משום יחוד דבר אחר מה תמר זה אין לו אלא לב אחד אף ישראל שבאותו הדור לא היה להם אלא לב אחד לאביהן שבשמים. '''חנה''' - דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמואל א ב|א}})}} ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי בה' רמה קרני בה' רמה קרני ולא רמה פכי דוד ושלמה שנמשחו בקרן נמשכה מלכותן שאול ויהוא שנמשחו בפך לא נמשכה מלכותן {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמואל א ב|ב}})}} אין קדוש כה' כי אין בלתך אמר רב יהודה בר מנשיא אל תקרי בלתך אלא לבלותך שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם מדת בשר ודם מעשה ידיו מבלין אותו אבל הקדוש ברוך הוא מבלה מעשה ידיו {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמואל א ב|ב}})}} ואין צור כאלהינו אין צייר כאלהינו אדם צר צורה על גבי הכותל ואינו יכול להטיל בה רוח ונשמה קרבים ובני מעים אבל הקב"ה צר צורה בתוך צורה ומטיל בה רוח ונשמה קרבים ובני מעים. '''אביגיל''' - דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמואל א כה|כ}})}} והיה היא רוכבת על החמור ויורדת בסתר ההר בסתר ההר מן ההר מיבעי ליה אמר רבה בר שמואל על עסקי דם הבא מן הסתרים נטלה דם והראתה לו אמר לה וכי מראין דם בלילה אמרה לו וכי דנין דיני נפשות בלילה אמר לה<קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''משל דאחשורוש והמן כו'''' - כלומר יש ללמוד מאחשורוש שאף בדעתו היה להשמידן: '''להחזירן למוטב''' - שגזרו עליהן תעניות לתשובה כדכתיב צום ובכי ומספד שק ואפר יוצע לרבים: '''חוץ ממקרא מגילה''' - ואם תאמר נר חנוכה כבר פסקו הנביאים אבל בימי מרדכי היו חגי זכריה ומלאכי: '''מעבדות לחירות''' - ביציאת מצרים אמרו שירה על הים: '''הלל נמי נימא''' - שהיא שירה: הכי גרסי' אמר רבא בשלמא התם כו' ולא עבדי פרעה שהרי לחירות יצאו: '''אכתי עבדי אחשורוש אנן''' - דלא נגאלו אלא מן המיתה: '''בין לרבא''' - דאמר להכי לא אמרי הלל דאכתי עבדי אחשורוש הוו הא לאו הכי אמרינן: '''בין לרב נחמן''' - דאמר קריאת מגילה במקום הלל: '''הוכשרו שאר ארצות לומר שירה''' - על נס המאורע להם: '''ותו ליכא''' - נביאים: '''נבואה שהוצרכה לדורות''' - ללמוד תשובה או הוראה וכל הנך מ"ח הוצרכו ובהלכות גדולות מנויין מסדר עולם אברהם יצחק יעקב משה ואהרן יהושע פנחס ויעל מלאך ה' מן הגלגל אל הבוכים ([[שופטים ב]]) זה פנחס ויבא איש האלהים אל עלי ([[שמואל א ב]]) זה אלקנה עלי שמואל גד נתן דוד שלמה עידו קרא אל המזבח בבית אל מיכיהו בן ימלה בימי אחאב עובדיה אחיה השילוני ויהוא בן חנני בימי אסא עזריה בן עודד חזיאל [הלוי] מבני מתניה אליעזר בן דודו ממורישה כולן בימי יהושפט בדברי הימים (ב' יט) ובימי ירבעם בן יואש הושע עמוס ובימי יותם מיכה המורשתי ובימי אמציה אמוץ אמוץ אמר לאמציה מדוע דרשת אלהי אדום ואליהו ואלישע ויונה בן אמיתי ישעיה בימי מנשה יואל נחום חבקוק בימי יאשיה צפניה אוריה מקרית יערים ירמיה בגולה יחזקאל דניאל בשנת שתים לדריוש ברוך נריה שריה מחסיה חגי זכריה מלאכי ומרדכי בלשן בסדר עולם ועל דניאל אמרינן לעיל (דף ג.) אינהו נביאי ואיהו לאו נביא אלא אפיק דניאל ועייל שמעיה שאמר לרחבעם אל תעלו ואל תלחמו עם אחיכם בני ישראל שנים לא ידעתי: '''נתבצר להם''' - לשון גבוה כמו ובצורות בשמים ([[דברים ט]]): '''כשהיא אחות אהרן''' - ועדיין לא נולד משה: '''פתילות למקדש''' - משכן שילה: '''משום יחוד''' - שהוא גבוה ואין לו צל ואין אדם יכול להתייחד שם עמה כמו בבית: '''לב אחד''' - שרף יש לו כמו אילן אבל אין לו בענפיו אלא בגזעו על פני כל גובהו: '''רמה קרני ולא רמה פכי''' - זו היא נבואתה שנתנבאית על שאול ויהוא שלא תימשך מלכותן במשיחת דוד ושלמה כתיב קרן השמן ובמשיחת שאול ויהוא כתיב פך: '''וכי רואין דם בלילה''' - שנאמר ([[שמואל א כה]]) אם אשאיר לנבל עד אור הבקר משתין בקיר שמע מינה דהוה בלילה וכי מראין דם בלילה אם טמא או טהור הלא צריך להבחין מראיתו אם מה' דמים הטמאים באשה הוא: '''וכי דנין דיני נפשות בלילה''' - והא כתיב ([[ירמיהו כא]]) דינו לבוקר משפט וכתיב והוקע אותם לה' נגד השמש ([[במדבר כה]]):<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> '''משום''' יחוד. כשבאין אליה בני ישראל למשפט: ''' דכתיב''' ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי בה'. וה"נ הוה מצי לאתויי כל הפרשה שכל הנבואה על סנחריב נבוכדנצר והמן כמו שתרגם יונתן אלא קרא דריש פרשתא נקט:<קטע סוף=ת/> </div> [[קטגוריה:בבלי מסכת מגילה]] [[קטגוריה:בבלי סדר מועד]] {{מפרשים לדף גמרא|מגילה|א|יד|א}} b75ddf266dfq3v2ps4nxeicdd8nk42t מגילה יד ב 0 167356 3002789 1312886 2026-04-03T01:58:06Z Erel Segal 542 3002789 wikitext text/x-wiki {{כותרת לעמוד בגמרא|מגילה|יד|ב|יד א|טו א}} <קטע התחלה=ג/>{{שוליים|א}}מורד במלכות הוא ולא צריך למידייניה אמרה לו עדיין שאול קיים ולא יצא טבעך בעולם אמר לה {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמואל א כה|לג}})}} ברוך טעמך וברוכה את אשר כליתני [היום הזה] מבא בדמים דמים תרתי משמע אלא מלמד שגילתה את שוקה והלך לאורה ג' פרסאות אמר לה השמיעי לי אמרה לו {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמואל א כה|לא}})}} לא תהיה זאת לך לפוקה זאת מכלל דאיכא אחריתי ומאי ניהו מעשה דבת שבע ומסקנא הכי הואי {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמואל א כה|כט}})}} והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים כי הוות מיפטרא מיניה אמרה ליה {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמואל א כה|לא}})}} והטיב ה' לאדוני וזכרת את אמתך אמר רב נחמן היינו דאמרי אינשי איתתא בהדי שותא פילכא איכא דאמרי שפיל ואזיל בר אווזא ועינוהי מיטייפי. '''חולדה''' - דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|מלכים ב כב|יד}})}} וילך חלקיהו הכהן ואחיקם ועכבור וגו'. ובמקום דקאי ירמיה היכי מתנביא איהי? אמרי בי רב משמיה דרב: חולדה קרובת ירמיה היתה, ולא הוה מקפיד עליה. ויאשיה גופיה, היכי שביק ירמיה ומשדר לגבה? אמרי דבי רבי שילא: מפני שהנשים רחמניות הן. ר' יוחנן אמר: ירמיה לא הוה התם, שהלך להחזיר עשרת השבטים. ומנלן דאהדור? דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|יחזקאל ז|יג}})}} כי המוכר אל הממכר לא ישוב, אפשר יובל בטל ונביא מתנבא עליו שיבטל?! אלא מלמד שירמיה החזירן ויאשיהו בן אמון מלך עליהן, דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|מלכים ב כג|יז}})}} ויאמר מה הציון הלז אשר אני רואה ויאמרו אליו אנשי העיר הקבר איש האלהים אשר בא מיהודה ויקרא את הדברים האלה אשר עשית על המזבח בבית אל וכי מה טיבו של יאשיהו על המזבח בבית אל אלא מלמד שיאשיהו מלך עליהן. רב נחמן אמר מהכא {{קטן|({{הפניה לפסוק|הושע ו|יא}})}} גם יהודה שת קציר לך בשובי שבות עמי. '''אסתר''' - דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|אסתר ה|א}})}} ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות בגדי מלכות מיבעי ליה אלא שלבשתה רוח הקדש כתיב הכא ותלבש וכתיב התם {{קטן|({{הפניה לפסוק|דברי הימים א יב|יט}})}} ורוח לבשה את עמשי וגו'. אמר רב נחמן: לא יאה יהירותא לנשי. תרתי נשי יהירן הויין, וסניין שמייהו. חדא שמה זיבורתא וחדא שמה כרכושתא. זיבורתא כתיב בה {{קטן|({{הפניה לפסוק|שופטים ד|ו}})}} ותשלח ותקרא לברק ואילו איהי לא אזלה לגביה; כרכושתא כתיב בה {{קטן|({{הפניה לפסוק|מלכים ב כב|טו}})}} אמרו לאיש ולא אמרה אמרו למלך. אמר רב נחמן: חולדה מבני בניו של יהושע היתה, כתיב הכא {{קטן|({{הפניה לפסוק|מלכים ב כב|יד}})}} בן חרחס וכתיב התם {{קטן|({{הפניה לפסוק|יהושע כד|ל}})}} בתמנת חרס. איתיביה רב עינא סבא לרב נחמן שמונה נביאים והם כהנים יצאו מרחב הזונה ואלו הן נריה ברוך ושריה מחסיה ירמיה חלקיה חנמאל ושלום רבי יהודה אומר אף חולדה הנביאה מבני בניה של רחב הזונה היתה, כתיב הכא בן תקוה וכתיב התם {{קטן|({{הפניה לפסוק|יהושע ב|יח}})}} את תקות חוט השני. אמר ליה עינא סבא ואמרי לה פתיא אוכמא מיני ומינך תסתיים שמעתא דאיגיירא ונסבה יהושע. ומי הוו ליה זרעא ליהושע? והכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|דברי הימים א ז|כז}})}} נון בנו יהושע בנו! בני לא הוו ליה, בנתן הוו ליה.<קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''כליתני''' - מנעת אותי: '''בדמים''' - דם נדה ושפיכות דמים: '''שגילתה שוקה''' - ונתאוה לה ותבעה ולא שמעה לו כדמסיים ואזיל: '''לפוקה''' - כמו פיק ברכים ([[נחום ב]]): הכי גרסי' זאת מכלל דאיכא אחריתי ומאי ניהו מעשה דבת שבע ומסקנא הכי הוה. והכי פירושה מדקאמרה ליה ולא תהיה זאת לך לפוקה מכלל שהתנבאת' לו שסופו להכשל בביאה אחרת ומאי ניהו בת שבע ומסקנא הכי הוה סוף שעלתה לו כך אלמא נביאה הוות שנתקיימה נבואתה: '''בהדי שותא פילכא''' - עם שהאשה מדברת היא טווה כלומר עם שהיא מדברת עמו על בעלה הזכירה לו את עצמה שאם ימות ישאנה: '''מיטייפי''' - צופין למרחוק ודוגמתו במס' כתובות {{הפניה-גמ|כתובות|ס|א}} נטוף עיניך: '''ובמקום ירמיה היכי מיתנביא היא''' - הרי ירמיה עמד משנת י"ג ליאשיה שנאמר אשר היה דבר ה' אל ירמיה וגו' ([[ירמיהו א]]) והספר נמצא בשנת י"ח ליאשיה ועליו שלח אצל חולדה: '''כי המוכר אל הממכר לא ישוב''' - יחזקאל אמרו והוא נתנבא בתוך (י"ד) שנה שבין גלות יכניה לחרבות ירושלים ומתנבא שיהא בטל היובל והמוכר שדהו לא ישוב לו: '''אפשר יובל בטל''' - משגלו עשרת השבטים בימי חזקיה שנאמר לכל יושביה ([[ויקרא כה]]) בזמן שכל יושביה עליה ולא בזמן שגלו מקצתן נמצא משגלו שבט ראובן וגד וחצי שבט מנשה [כבר] בטלו היובלות ויחזקאל היה מתנבא לאחר זמן שיבטל: '''אלא מלמד שירמיה החזירן''' - באותה שנה שנמצא הספר והיא שנת שמונה עשרה ליאשיהו וכששלח על דברי הספר אצל תולדה לא היה שם ירמיה וחזרו למנות את היובל ולא הספיקו למנות אלא שמיטות עד שחרב הבית: '''ויאמר מה הציון הלז''' - ביאשיהו כתיב בהיותו בבית אל ושרף עצמות הכומרים בבית אל על המזבח שעשה ירבעם: '''מה טיבו בבית אל''' - והלא (משל) מלכי ישראל היה שהרי שם העמיד ירבעם את העגל: '''שת קציר''' - עשה חיל וגדולה כמו ועשה קציר כמו נטע (איוב יד:): '''לא נאה יוהרא לנשי''' - לא נאה חשיבות לנשים: '''וסניין שמייהו''' - שמותיהן מאוסות: '''זיבורתא''' - דבורה: '''כרכושתא''' - חולדה: '''בן חרחס''' - ואע"ג דקרא על בעלה קא מסהיד מיהו במעשיה כתיב: '''אמר ליה עינא סבא מיני ומינך תסתיים שמעתא''' - כלומר על ידי ועל ידך תתפרש אמיתו של דבר הא והא הואי: '''נון בנו יהושע בנו''' - את שבט אפרים מייחס הכתוב עד יהושע ומיהושע למטה לא ייחס איש:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> '''מורד''' במלכות הוא ולא צריך למידייניה. קשה א"כ היאך גרס פרק אחד דיני ממונות (סנהדרין דף לו. ושש) דדיני נפשות מתחילין מן הצד מדכתיב גבי נבל ויחגרו איש חרבו ויחגור גם דוד חרבו ([[שמואל א כה]]) והא מורד במלכות הוה ולא בעי למידייניה ועוד קשה היאך ישב דוד בדין והא אין מושיבין . מלך בסנהדרין כדאמרינן במסכת סנהדרין פרק כ"ג (דף יח:) וע"ק מפ' במה בהמה יוצאה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|נו|א}} גבי אוריה דקאמר שהיה לו לדונו בסנהדרין ואמאי והא מורד במלכות היה וי"ל דהכא ה"פ מורד במלכות הוא ולא צריך למידייניה כשאר דיני נפשות שדנין בו ביום לזכות וביום שלאחריו לחובה אלא אפילו בו ביום גומרין לחובה והיינו הא דקאמרה ליה אביגיל וכי דנין דיני נפשות בלילה היה לך להמתין לגמור עד למחרת והוא השיב לה מורד במלכות הוה ואין צריך להמתין עד למחר אבל לדונו ודאי צריך וגם לא קשה מהא שישב דוד בסנהדרין דהא דאין מושיבין מלך בסנהדרין היינו משום דלא הוי כבודו להיות יושב ושותק אבל גבי מורד כבודו הוא להיות יושב ושותק לפי שהוא נוגע בדבר: ה"ג מאי מבוא בדמים תרי דמים דם נדה ושפיכות דמים מלמד שגלתה שוקה. ולא גרסינן איכא דאמרי מלמד שגלתה שוקה דהא השתא מפרש מאי תרי דמים ועד השתא לא פריש להו: ''' שגלתה''' שוקה והלך דוד לאורה ג' פרסאות. קשה היאך אותה צדיקת גלתה שוקה לפני דוד ועוד קשה דמחזי כגוזמא לומר שהלך לאור שוקה ג' פרסאות וי"ל דנמצא בספרים מדויקים שנקוד בהן לאורה כלומר לאור שלה פירוש נתאוה לה דוד והלך באור חמימות שלש פרסאות: ''' דאיגיירה''' ונסבה יהושע. קשיא היאך נסבה הא אמרי' פ' הערל (יבמות דף עו. ושם) דאפילו בגירותן לית להו חתנות וצריך לומר שלא היתה משבעה עממין אלא משאר עממין ובאת לגור שם ויש מפרשים שרצו לומר שלא הוזהרו על לאו דלא תתחתן עד לאחר שנכנסו לארץ וזה אינו דאמרי' במדרש דנתינים באו להתגייר בימי משה כמו בימי יהושע ואף על פי כן לא הותרו לבא בקהל אלא היו חוטבי עצים ושואבי מים אלמא דקודם שעברו את הירדן ונכנסו לארץ הוזהרו עליהם.:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/מגילה/פרק א|יד ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת מגילה]] [[קטגוריה:בבלי סדר מועד]] {{מפרשים לדף גמרא|מגילה|א|יד|ב}} h3h9fm8qsh7mmibsjrl5n0i7pcvwbe7 ערכין לב ב 0 170720 3002786 1066092 2026-04-03T01:47:43Z Erel Segal 542 פיסוק חלקי 3002786 wikitext text/x-wiki {{כותרת לעמוד בגמרא|ערכין|לב|ב|לב א|לג א}} <קטע התחלה=ג/> אמר אביי: הכי קאמר: עד גמלא בגליל, עד גדוד בעבר הירדן, וחדיד ואונו וירושלים ביהודה. רבא אמר: גמלא בגליל - לאפוקי גמלא דשאר ארצות, גדוד בעבר הירדן - לאפוקי גדוד דשאר ארצות; אינך דלא איכא דכותייהו - לא איצטריך ליה. וירושלים מי מיחלט בה? והתניא {{צפ|עשרה דברים נאמרו בירושלים: אין הבית חלוט בה}}! - אמר רבי יוחנן: כירושלים דמוקפת חומה מימות יהושע בן נון, ולא כירושלים דאילו ירושלים אין הבית חלוט בה ואילו הכא הבית חלוט בהן. - רב אשי אמר: לאו אמר רב יוסף "תרי קדש הוו"? {{ה"נ}} תרי ירושלים הוו. תניא ישמעאל בר' יוסי: "למה מנו חכמים את אלו? - שכשעלו בני הגולה מצאו אלו וקידשום, אבל ראשונות בטלו משבטלה קדושת הארץ. קסבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא." ורמינהי, אמר ר' ישמעאל בר' יוסי: "וכי אלו בלבד היו? והלא כבר נאמר {{צמ|ששים עיר כל חבל ארגוב כל אלה ערים בצורות|דברים ג ד|ערכין לב ב}}! אלא למה מנו חכמים את אלו? שכשעלו בני הגולה מצאו אלו וקידשום. קידשום? הא אמרינן דלא צריך לקדושינהו! אלא מנאום. ולא אלו בלבד, אלא כל שתעלה לך מסורת בידך מאבותיך שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון - כל מצות הללו נוהגות בה, מפני שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא." - איבעית אימא: תרי תנאי, ואליבא דר' ישמעאל. ואיבעית אימא: חד מינייהו ר' אלעזר בר יוסי אמרה, דתניא ר' אלעזר בר' יוסי אומר {{צ|אשר לוא חומה}} - {{אע"פ}} שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן. מאי טעמא ד{{מ"ד}} קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא? - דכתיב {{צמ|ויעשו בני הגולה השבים מן השבי סוכות וישבו בסוכות כי לא עשו מימי יהושע בן נון כן בני ישראל... ותהי שמחה גדולה מאד|נחמיה ח יז|ערכין לב ב}} - אפשר בא דוד ולא עשו סוכות עד שבא עזרא?! אלא מקיש ביאתם בימי עזרא לביאתם בימי יהושע: מה ביאתם בימי יהושע מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה, אף ביאתן בימי עזרא מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה. ואומר {{צמ|והביאך ה' אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה|דברים ל ה|ערכין לב ב}} - מקיש ירושתך לירושת אבותיך, מה ירושת אבותיך בחידוש כל דברים הללו, אף ירושתך בחידוש כל דברים הללו. ואידך? - דבעי רחמי על יצר דעבודה זרה ובטליה, ואגין זכותא עלייהו כי סוכה. והיינו דקא קפיד קרא עילויה דיהושע, דבכל דוכתא כתיב יהושע והכא כתיב {נחמיה ח} ישוע: בשלמא משה לא בעא רחמי דלא הוה זכותא דארץ ישראל, אלא יהושע דהוה ליה זכותא דארץ ישראל אמאי לא ליבעי רחמי? - והא כתיב "אשר ירשו אבותיך וירשתה"! - הכי קאמר: כיון דירשו אבותיך, ירשת את. - ומי מנו שמיטין ויובלות? השתא משגלו שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט מנשה בטלו יובלות, עזרא דכתיב ביה {{צמ|כל הקהל כאחד ארבע רבוא אלפים ושש מאות וששים|עזרא ב סד|ערכין לב ב}} הוה מני?! דתניא: {{צפ|משגלו שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט המנשה בטלו יובלות שנאמר, {{צמ|וקראתם דרור בארץ לכל יושביה|ויקרא כה י|ערכין לב ב}} בזמן שכל יושביה עליה ולא בזמן שגלו מקצתן. יכול היו עליה והן מעורבין שבט בנימין ביהודה ושבט יהודה בבנימין יהא יובל נוהג? תלמוד לומר לכל יושביה בזמן שיושביה כתיקונן ולא בזמן שהן מעורבין|ספרא על ויקרא כה י}}. - אמר ר' נחמן בר יצחק: מנו יובלות לקדש שמיטין.<קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/>'''עד גמלא''' - כל עיירות שבגליל עד גמלא היו מוקפות חומה מימות יהושע: '''רבא אמר''' - האי תנא אתא לפרושי מתני' והכי קאמר גמלא דקתני מתני' דהוות מוקפת חומה מימות יהושע היינו גמלא דגליל: '''לאפוקי''' - דאי איכא גמלא בעבר הירדן וביהודה לא הויא מוקפת חומה מימות יהושע וכן גדוד וכן חדיד וירושלים ביהודה לאפוקי עיירות שבגליל ועבר הירדן שנקראו חדיד ואונו וירושלים אינן מוקפות מימות יהושע: '''''' - אינך דליכא כותייהו. אינך דקא חשיב במתני' כגון קצרה ויודפת דליכא בדוכתא אחריתי דמסקי כשמתייהו לא איצטריך למיתני ברייתא בהי ארעא קיימי: '''עשרה דברים''' - מפרש בב"ק בפרק מרובה (דף פב:) וזה אחד מהם: '''אין הבית חלוט''' - משום דכתיב ([[ויקרא כה]]) לקונה אותו לדורותיו וקסבר לא נתחלקה ירושלים לשבטים ומאן קא מקני ליה: '''לאו מי אמר רב יוסף וכו'''' - במס' מכות בפ' אלו הן הגולין (דף י.): '''את אלו''' - המנויות במשנתינו: '''וקידשום''' - מפרש ב[[שבועות טז א|מסכת שבועות {{הפניה-גמ|שבועות|טז|א}}]], דמקדשי לה בשתי תודות ובשיר, ובית דין מהלכין ושתי תודות אחריהן, וכו': '''בטלו''' - שאין קדושת הארץ נוהגת בהן ואין בהן דין ערי חומה: '''משבטלה קדושת הארץ''' - בחורבן ראשון: '''קדושה ראשונה''' - שקידשה יהושע: '''הא אמרת''' - לקמן בסוף דהא מילתא דלא צריכי לקדושי דקתני סיפא ולא אלו בלבד אלא כל שתעלה בידך כו' שקידשה לשעתה ולעתיד לבא: '''חדא מינייהו''' - הך דקתני קידשה לעתיד לבא ר' אלעזר בר יוסי אמרה כי היכי דקאמר אע"פ שאין לו עכשיו ואע"ג דחרוב לא בטלה קדושתיה: '''אלא מקיש ביאתם בימי עזרא כו'''' - דהא כי לא עשו לאו אסוכות מהדר אלא הכי קאמר כי לא עשו מה שעשו עכשיו מימות יהושע ומאי ניהו קדושת הארץ: '''מנו שמיטין''' - שהתחילו למנות שמיטין ונתחייבו במעשר: '''והביאך ה' אלהיך וגו'''' - בשובם מן הגלות משתעי קרא דכתיב לעיל מיניה ([[דברים ל]]) ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך: '''ואידך''' - לעולם כי לא עשו אסוכות קאי ולאו סוכות ממש אלא דבעא עזרא רחמי איצרא דעבודה זרה ואימסר בידיה כדאמר בסנהדרין {{הפניה-גמ|סנהדרין|סד|א}}: '''ואגין זכותא''' - דעזרא עלייהו: '''כי סוכה''' - כי לא עשו דבר זה בימות יהושע כן והיינו דקפיד קרא לאדכורי יהושע טפי מהאחרים וקא מדכר ליה בלשון גנאי: '''דבכל דוכתא כתיב יהושע והכא ישוע''' - משום דאיהו הוה ליה למיבעי רחמי עלה דמילתא דבשלמא משה לא בעא רחמי כו': '''ירשתה אתה''' - באותה קדושה ואין צריך לחזור ולקדש: '''משגלו שבט ראובן''' - בימי סנחריב: '''מנו יובלות לקדש שמיטין''' - ודאי יובל לא היה נוהג שיהו עבדים נפטרים משום יובל ולא שדות של מכר חוזרות אבל שמיטין היו נוהגים לשמט כספים ולשמט מזרע וקציר דהא צריכין למנות שנת יובל כדי שיבואו השמיטין במקומן שלסוף ז' שמיטות היו מניחין שנת נ' שלא היו מונין אותה לשמיטה הבאה מפני שהיא ראויה להיות שנת יובל ושנה של אחריה מתחיל המנין דאם לא היו מונין יובלות היו מונין אותה שנה לחשבון השמיטין והוו השמיטין שלא במקומן:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/>'''הכא''' נמי תרתי ירושלים הוו. ותימה דלרבא נמי אנו צריכין לומר כן דתרי ירושלים הוו וי"ל דלרבא אין אנו צריכין לומר ביהודה תרי ירושלים הוו אלא בשאר ארצות אבל לרב אשי צ"ל ביהודה תרי ירושלים הוו: ''' וקדשו''' ערי חומה. פי' לענין מכירת בית בבתי ערי חומה ולענין שילוח מצורעים חוץ לעיר דדוקא בבתי ערי חומה צריך לשלוח המצורעים חוץ לחומה אבל שאר (ארצות) [עיירות] לא ואבנים מנוגעות צריך לשלוח חוץ לעיר ואפי' לא היו מוקפות מימות יהושע והכי תניא בתורת כהנים אתהן חוץ לעיר ואין אדם חוץ לכל העיר אלא חוץ לעיירות המוקפות חומה בלבד וא"ת מנלן הא לא כתיב בית חומה גבי אדם מצורע ואומר הרב רבינו יצחק דגמרינן חוץ למחנה מושבו דכתיב ביה במצורע ([[ויקרא יג]]) ממושב דכתיב בית מושב עיר חומה (שם כה) ופירש רש"י כאן דמקדש ליה (לארעא) בשתי תודות ובשיר ובית דין מהלכין ושתי תודות אחריהן כדאיתא בשבועות (דף טז. ושם) ובמס' שבועות פירש"י דאשכחן שהיו מקדשין חומות ירושלים בשתי תודות ובשיר כשבאו להוסיף על העיר ועל (העיירות) [העזרות] אבל שאר (ארצות) [עיירות] לא ידעתי היאך היו מקדשין אותן: ''' מנו''' יובלות לקדש שמיטין. מכאן תימה לברייתא דתני בירושלמי דמסכת גיטין ורש"י כתב בפ' השולח {{הפניה-גמ|מסכת=כן|גיטין|לו|א}} דתניא בירושלמי וזה דבר השמיטה שמוט בשתי שמיטות הכתוב מדבר אחד שמיטת יובל ואחד שמיטת שביעית בזמן שאתה משמט [יובל] אתה משמט [שביעית] בזמן שאי אתה משמט יובל אי אתה משמט שביעית וכאן אומר דלא מנו יובלות אלא לקדש שמיטין ופירש רש"י פ' השולח (שם) דההיא דערכין דמדרבנן היא ואין משמע כן בת"כ (ואומר אני דתנאי היא (עכ"ל רש"י) (דהא דירושלמי רבי היא) ועוד אור"ת דהך ברייתא דמייתי) ריש פרק השולח (שם) וזה דבר השמיטה שמוט בשתי שמיטות הכתוב מדבר אחת שמיטת קרקע ואחת שמיטת כספים והא דירושלמי רבי היא אבל רבנן פליגי עליה דרבי ואמרי מנין דיש שמיטה אף על פי שאין יובל ת"ל ([[ויקרא כה]]) והיו לך שבע שבתות השנים ומנין שיעשה יובל אע"פ שאין שביעית ת"ל (שם) והיו לך תשע וארבעים שנה [וסוגיא] דהכא אתיא כרבנן מיהו יש ליישב ההיא דתורת כהנים אפי' כר' והא דתני שביעית אע"פ שאין יובל יש לפרשה אע"פ שלא נהגו יובל והניחו בחטאם וכדתני בפ"ק דראש השנה (דף ט: ושם) יובל היא אע"פ שלא שמטו ואע"פ שלא תקעו יכול אע"פ שלא שלחו ת"ל היא דברי ר' יהודה רבי יוסי אומר יובל אע"פ שלא שמטו ואע"פ שלא שלחו יכול אף על פי שלא תקעו ת"ל היא:<קטע סוף=ת/> </div> [[קטגוריה:ערי חומה]] {{מפרשים לדף גמרא|ערכין|ט|לב|ב}} c1mhq6phf09nng0pwrseme45srr1jaa 3002852 3002786 2026-04-03T10:45:53Z Nahum 68 על פי דף השיחה. מדיניות הקהילה שלא לשים פיסוק וכיו"ב אלא בדפי המרחב הביאור 1066092 wikitext text/x-wiki {{כותרת לעמוד בגמרא|ערכין|לב|ב|לב א|לג א}} <קטע התחלה=ג/>אמר אביי הכי קאמר עד גמלא בגליל עד גדוד בעבר הירדן וחדיד ואונו וירושלים ביהודה רבא אמר גמלא בגליל לאפוקי גמלא דשאר ארצות גדוד בעבר הירדן לאפוקי גדוד דשאר ארצות אינך דלא איכא דכותייהו לא איצטריך ליה וירושלים מי מיחלט בה והתניא עשרה דברים נאמרו בירושלים אין הבית חלוט בה אמר רבי יוחנן כירושלים דמוקפת חומה מימות יהושע בן נון ולא כירושלים דאילו ירושלים אין הבית חלוט בה ואילו הכא הבית חלוט בהן רב אשי אמר לאו אמר רב יוסף תרי קדש הוו ה"נ תרי ירושלים הוו תניא ישמעאל בר' יוסי למה מנו חכמים את אלו שכשעלו בני הגולה מצאו אלו וקידשום אבל ראשונות בטלו משבטלה קדושת הארץ קסבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא ורמינהי א"ר ישמעאל בר' יוסי וכי אלו בלבד היו והלא כבר נאמר {{צמ|ששים עיר כל חבל ארגוב כל אלה ערים בצורות|דברים ג ד|ערכין לב ב}} אלא למה מנו חכמים את אלו שכשעלו בני הגולה מצאו אלו וקידשום קידשום הא אמרינן דלא צריך לקדושינהו אלא מנאום ולא אלו בלבד אלא כל שתעלה לך מסורת בידך מאבותיך שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון כל מצות הללו נוהגות בה מפני שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא איבעית אימא תרי תנאי ואליבא דר' ישמעאל ואיבעית אימא חד מינייהו ר' אלעזר בר יוסי אמרה דתניא ר"א בר יוסי אומר אשר לוא חומה אע"פ שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן מאי טעמא דמ"ד קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא דכתיב {{צמ|ויעשו בני הגולה השבים מן השבי סוכות וישבו בסוכות כי לא עשו מימי יהושע בן נון כן בני ישראל... ותהי שמחה גדולה מאד|נחמיה ח יז|ערכין לב ב}} - אפשר בא דוד ולא עשו סוכות עד שבא עזרא אלא מקיש ביאתם בימי עזרא לביאתם בימי יהושע מה ביאתם בימי יהושע מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה אף ביאתן בימי עזרא מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה ואומר {{צמ|והביאך ה' אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה|דברים ל ה|ערכין לב ב}} - מקיש ירושתך לירושת אבותיך, מה ירושת אבותיך בחידוש כל דברים הללו אף ירושתך בחידוש כל דברים הללו. ואידך דבעי רחמי על יצר דעבודה זרה ובטליה ואגין זכותא עלייהו כי סוכה והיינו דקא קפיד קרא עילויה דיהושע דבכל דוכתא כתיב יהושע והכא כתיב {נחמיה ח} ישוע בשלמא משה לא בעא רחמי דלא הוה זכותא דארץ ישראל אלא יהושע דהוה ליה זכותא דארץ ישראל אמאי לא ליבעי רחמי והא כתיב אשר ירשו אבותיך וירשתה הכי קאמר כיון דירשו אבותיך ירשת את ומי מנו שמיטין ויובלות השתא משגלו שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט מנשה בטלו יובלות עזרא דכתיב ביה {{צמ|כל הקהל כאחד ארבע רבוא אלפים ושש מאות וששים|עזרא ב סד|ערכין לב ב}} הוה מני דתניא משגלו שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט המנשה בטלו יובלות שנאמר {{צמ|וקראתם דרור בארץ לכל יושביה|ויקרא כה י|ערכין לב ב}} בזמן שכל יושביה עליה ולא בזמן שגלו מקצתן יכול היו עליה והן מעורבין שבט בנימין ביהודה ושבט יהודה בבנימין יהא יובל נוהג תלמוד לומר לכל יושביה בזמן שיושביה כתיקונן ולא בזמן שהן מעורבין א"ר נחמן בר יצחק מנו יובלות לקדש שמיטין<קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/>'''עד גמלא''' - כל עיירות שבגליל עד גמלא היו מוקפות חומה מימות יהושע: '''רבא אמר''' - האי תנא אתא לפרושי מתני' והכי קאמר גמלא דקתני מתני' דהוות מוקפת חומה מימות יהושע היינו גמלא דגליל: '''לאפוקי''' - דאי איכא גמלא בעבר הירדן וביהודה לא הויא מוקפת חומה מימות יהושע וכן גדוד וכן חדיד וירושלים ביהודה לאפוקי עיירות שבגליל ועבר הירדן שנקראו חדיד ואונו וירושלים אינן מוקפות מימות יהושע: '''''' - אינך דליכא כותייהו. אינך דקא חשיב במתני' כגון קצרה ויודפת דליכא בדוכתא אחריתי דמסקי כשמתייהו לא איצטריך למיתני ברייתא בהי ארעא קיימי: '''עשרה דברים''' - מפרש בב"ק בפרק מרובה (דף פב:) וזה אחד מהם: '''אין הבית חלוט''' - משום דכתיב ([[ויקרא כה]]) לקונה אותו לדורותיו וקסבר לא נתחלקה ירושלים לשבטים ומאן קא מקני ליה: '''לאו מי אמר רב יוסף וכו'''' - במס' מכות בפ' אלו הן הגולין (דף י.): '''את אלו''' - המנויות במשנתינו: '''וקידשום''' - מפרש ב[[שבועות טז א|מסכת שבועות {{הפניה-גמ|שבועות|טז|א}}]], דמקדשי לה בשתי תודות ובשיר, ובית דין מהלכין ושתי תודות אחריהן, וכו': '''בטלו''' - שאין קדושת הארץ נוהגת בהן ואין בהן דין ערי חומה: '''משבטלה קדושת הארץ''' - בחורבן ראשון: '''קדושה ראשונה''' - שקידשה יהושע: '''הא אמרת''' - לקמן בסוף דהא מילתא דלא צריכי לקדושי דקתני סיפא ולא אלו בלבד אלא כל שתעלה בידך כו' שקידשה לשעתה ולעתיד לבא: '''חדא מינייהו''' - הך דקתני קידשה לעתיד לבא ר' אלעזר בר יוסי אמרה כי היכי דקאמר אע"פ שאין לו עכשיו ואע"ג דחרוב לא בטלה קדושתיה: '''אלא מקיש ביאתם בימי עזרא כו'''' - דהא כי לא עשו לאו אסוכות מהדר אלא הכי קאמר כי לא עשו מה שעשו עכשיו מימות יהושע ומאי ניהו קדושת הארץ: '''מנו שמיטין''' - שהתחילו למנות שמיטין ונתחייבו במעשר: '''והביאך ה' אלהיך וגו'''' - בשובם מן הגלות משתעי קרא דכתיב לעיל מיניה ([[דברים ל]]) ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך: '''ואידך''' - לעולם כי לא עשו אסוכות קאי ולאו סוכות ממש אלא דבעא עזרא רחמי איצרא דעבודה זרה ואימסר בידיה כדאמר בסנהדרין {{הפניה-גמ|סנהדרין|סד|א}}: '''ואגין זכותא''' - דעזרא עלייהו: '''כי סוכה''' - כי לא עשו דבר זה בימות יהושע כן והיינו דקפיד קרא לאדכורי יהושע טפי מהאחרים וקא מדכר ליה בלשון גנאי: '''דבכל דוכתא כתיב יהושע והכא ישוע''' - משום דאיהו הוה ליה למיבעי רחמי עלה דמילתא דבשלמא משה לא בעא רחמי כו': '''ירשתה אתה''' - באותה קדושה ואין צריך לחזור ולקדש: '''משגלו שבט ראובן''' - בימי סנחריב: '''מנו יובלות לקדש שמיטין''' - ודאי יובל לא היה נוהג שיהו עבדים נפטרים משום יובל ולא שדות של מכר חוזרות אבל שמיטין היו נוהגים לשמט כספים ולשמט מזרע וקציר דהא צריכין למנות שנת יובל כדי שיבואו השמיטין במקומן שלסוף ז' שמיטות היו מניחין שנת נ' שלא היו מונין אותה לשמיטה הבאה מפני שהיא ראויה להיות שנת יובל ושנה של אחריה מתחיל המנין דאם לא היו מונין יובלות היו מונין אותה שנה לחשבון השמיטין והוו השמיטין שלא במקומן:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/>'''הכא''' נמי תרתי ירושלים הוו. ותימה דלרבא נמי אנו צריכין לומר כן דתרי ירושלים הוו וי"ל דלרבא אין אנו צריכין לומר ביהודה תרי ירושלים הוו אלא בשאר ארצות אבל לרב אשי צ"ל ביהודה תרי ירושלים הוו: ''' וקדשו''' ערי חומה. פי' לענין מכירת בית בבתי ערי חומה ולענין שילוח מצורעים חוץ לעיר דדוקא בבתי ערי חומה צריך לשלוח המצורעים חוץ לחומה אבל שאר (ארצות) [עיירות] לא ואבנים מנוגעות צריך לשלוח חוץ לעיר ואפי' לא היו מוקפות מימות יהושע והכי תניא בתורת כהנים אתהן חוץ לעיר ואין אדם חוץ לכל העיר אלא חוץ לעיירות המוקפות חומה בלבד וא"ת מנלן הא לא כתיב בית חומה גבי אדם מצורע ואומר הרב רבינו יצחק דגמרינן חוץ למחנה מושבו דכתיב ביה במצורע ([[ויקרא יג]]) ממושב דכתיב בית מושב עיר חומה (שם כה) ופירש רש"י כאן דמקדש ליה (לארעא) בשתי תודות ובשיר ובית דין מהלכין ושתי תודות אחריהן כדאיתא בשבועות (דף טז. ושם) ובמס' שבועות פירש"י דאשכחן שהיו מקדשין חומות ירושלים בשתי תודות ובשיר כשבאו להוסיף על העיר ועל (העיירות) [העזרות] אבל שאר (ארצות) [עיירות] לא ידעתי היאך היו מקדשין אותן: ''' מנו''' יובלות לקדש שמיטין. מכאן תימה לברייתא דתני בירושלמי דמסכת גיטין ורש"י כתב בפ' השולח {{הפניה-גמ|מסכת=כן|גיטין|לו|א}} דתניא בירושלמי וזה דבר השמיטה שמוט בשתי שמיטות הכתוב מדבר אחד שמיטת יובל ואחד שמיטת שביעית בזמן שאתה משמט [יובל] אתה משמט [שביעית] בזמן שאי אתה משמט יובל אי אתה משמט שביעית וכאן אומר דלא מנו יובלות אלא לקדש שמיטין ופירש רש"י פ' השולח (שם) דההיא דערכין דמדרבנן היא ואין משמע כן בת"כ (ואומר אני דתנאי היא (עכ"ל רש"י) (דהא דירושלמי רבי היא) ועוד אור"ת דהך ברייתא דמייתי) ריש פרק השולח (שם) וזה דבר השמיטה שמוט בשתי שמיטות הכתוב מדבר אחת שמיטת קרקע ואחת שמיטת כספים והא דירושלמי רבי היא אבל רבנן פליגי עליה דרבי ואמרי מנין דיש שמיטה אף על פי שאין יובל ת"ל ([[ויקרא כה]]) והיו לך שבע שבתות השנים ומנין שיעשה יובל אע"פ שאין שביעית ת"ל (שם) והיו לך תשע וארבעים שנה [וסוגיא] דהכא אתיא כרבנן מיהו יש ליישב ההיא דתורת כהנים אפי' כר' והא דתני שביעית אע"פ שאין יובל יש לפרשה אע"פ שלא נהגו יובל והניחו בחטאם וכדתני בפ"ק דראש השנה (דף ט: ושם) יובל היא אע"פ שלא שמטו ואע"פ שלא תקעו יכול אע"פ שלא שלחו ת"ל היא דברי ר' יהודה רבי יוסי אומר יובל אע"פ שלא שמטו ואע"פ שלא שלחו יכול אף על פי שלא תקעו ת"ל היא:<קטע סוף=ת/> </div> [[קטגוריה:ערי חומה]] {{מפרשים לדף גמרא|ערכין|ט|לב|ב}} cjnrssg29zmu2iv8d2n77urdepv1d08 ערכין לג א 0 170721 3002787 1422408 2026-04-03T01:51:15Z Erel Segal 542 פיסוק חלקי 3002787 wikitext text/x-wiki {{כותרת לעמוד בגמרא|ערכין|לג|א|לב ב|לג ב}} <קטע התחלה=ג/>הניחא לרבנן, דאמרי שנת חמשים אינה מן המנין; אלא לרבי יהודה, דאמר שנת חמשים עולה לכאן ולכאן, למה לי? בשמיטין סגיא! - הא ודאי דלא כרבי יהודה. - ולא מנו שמיטין ויובלות? והכתיב {{צמ|מקץ שבע שנים תשלחו איש את אחיו העברי אשר ימכר לך|ירמיהו לד יד|ערכין לג א}}, והוינן בהו "מקץ שבע שנים" והכתיב {{צמ|ועבדך שש שנים|דברים טו יב}}, ואמר רב נחמן בר יצחק: שש לנמכר ושבע לנרצע! ההוא בתוכחה כתיב, וקאמר נביא השלחתם. והכתיב {{צמ|וישמעו וישלחו|ירמיהו לד י}}! - אלא אמר ר' יוחנן: ירמיה החזירן ויאשיה בן אמון מלך עליהן. ומנא לן דהדור? דכתיב {{צמ|כי המוכר אל הממכר לא ישוב|יחזקאל ז יג}} - אפשר יובל בטל ונביא מתנבא עליו שיבטל?! אלא מלמד שהחזירן ירמיה. ומנלן דיאשיה מלך עליהן? דכתיב {{צמ|ויאמר מה הציון הלז אשר אני רואה ויאמרו אליו אנשי העיר הקבר איש האלהים אשר בא מיהודה ויקרא את הדברים על המזבח בית אל|מלכים ב כג יז}}, וכי מה טיבו של יאשיהו בבית אל? אלא כשהחזירן ירמיהו יאשיהו מלך עליהם. רב נחמן בר יצחק אמר מהכא {{צמ|גם יהודה שת קציר לך בשובי שבות עמי|הושע ו יא}}. '''מתני'''' בתי החצרים נותנין להם כח יפה שבבתי ערי חומה וכח יפה שבשדות ונגאלין מיד וכל שנים עשר חדש כבתים ויוצאין ביובל ובגרעון כסף כשדות: '''גמ' '''תנו רבנן {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא כה|לא}})}} על שדה הארץ יחשב הקישו הכתוב לשדה אחוזה מה שדה אחוזה יוצא ביובל ובגרעון כסף אף בתי החצרים יוצאין ביובל ובגרעון כסף אי מה שדה אחוזה אינה נגאלת בפחות משתי שנים אף בתי החצרים אינם נגאלים פחות משתי שנים ת"ל {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא כה|לא}})}} גאולה תהיה לו מיד הואיל ונתת להם כח יפה שבשדות וכח שדה שבבתים יכול לא יצאו ביובל ת"ל {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא כה|לא}})}} וביובל יצא מאי קאמר אמר רב הונא לא נצרכא אלא למקדיש בית בבתי החצרים וגאלו אחר מיד הקדש ופגע בו יובל בשנה שניה למאי מדמית ליה אי לבתי ערי חומה מדמית ליה איחליט ליה ללוקח אי לשדה אחוזה מדמית לכהנים נפקא להכי אצטריך וביובל יצא מתקיף לה רב זעירא מאי איריא גאלו אחר אפילו לא גאלו נמי א"ל אביי שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון מנלן מבן לוי מה בן לוי שיפה כחו בממכרו הורע כחו בהקדשו ישראל שהורע כחו בממכרו אין דין שהורע כחו בהקדשו והתם מנלן דתניא {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא כה|לג}})}} ויצא ממכר שומע אני אפילו עבדיו מטלטליו ושטריו ת"ל בית ועיר אחוזתו מה ת"ל ממכר ממכריו יוצא בחנם ואין הקדש יוצא בחנם אלא בפדיון ופליגא דר' אושעיא דא"ר אושעיא הכל היו בכלל {ויקרא כז } ונתן הכסף לו כשפרט הכתוב בשדה אחוזה {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא כז|כא}})}} והיה השדה בצאתו ביובל קדש לה' שדה הוא דפרק ליה ונפקא לכהנים אבל הנך כדקיימי קיימי וביובל יצא למה לי אמר רב פפא לא נצרכא אלא למוכר בית בבתי החצרים ופגע בו יובל בשנה שניה למאי מדמית ליה אי לבתי ערי חומה מדמית ליה איחלט ליה ללוקח אי לשדה אחוזה מדמית ליה השלמה בעי להכי אצטריך וביובל יצא תניא כוותיה דרב הונא ותיובתא דרבי אושעיא המקדיש בית בבתי החצרים הרי זה גואל מיד וגואלו לעולם גאלו אחר מיד הקדש הגיע יובל ולא נגאל חוזר לבעלים ביובל: <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/>'''הניחא לרבנן''' - דפליגי עליה דר' יהודה [דאמרי] שנת חמשים אינה ממנין השמיטין אצטריך לממני יובלות כדקאמרת: '''אלא לרבי יהודה דאמר שנת חמשים''' - הויא שנת יובל ועולה נמי למנין שמיטה הבאה ל"ל לממני יובלות בשמיטין סגיא משבע לשבע שנים יעשו שמיטה לעולם שאין שנה מפסקת בנתיים ואין כאן שום טעות: '''ודאי''' - דקתני לעיל מנו שמיטין ויובלות בימי עזרא דלא כר' יהודה: '''ולא מנו יובלות''' - בימי סנחריב: '''והא כתיב''' - בצדקיה: '''מקץ שבע שנים תשלחו וגו'''' - והוינן בה מקץ שבע שנים משמע לאחר שבע שנים שאף שנה שביעית והא כתיב ועבדך שש שנים: '''שש לנמכר''' - כדכתי' ([[שמות כא]]) שש שנים יעבד: '''ושבע לנרצע''' - שהנרצע אינו יוצא עד היובל ואם נרצע ופגע יובל בשנה שמינית לרציעתו יוצא ביובל אלמא בימי צדקיה הוה יובל וצדקיהו בימי חורבן הבית דהוו כמה וכמה דורות אחר גלות סנחריב: '''בתוכחה כתיב''' - דקא מוכח להו ירמיה וקאמר להו השלחתם באותן שנים שהייתם חייבים לשלח: '''דכתיב''' - בימי צדקיהו כי המוכר אל הממכר לא ישוב דקאמר להו סופכם לגלות ויהא יובל בטל ולא יחזרו שדות לבעליהן: '''אפשר יובל בטל''' - משגלו שבט ראובן וגד ונביא מתנבא עליו וכו': '''מה טיבו של יאשיהו בבית אל''' - דהא קרא ביאשיהו כתיב כשהיה חוזר לבער עבודת כוכבים שבארץ ישראל ובית אל של מלכי ישראל היתה ויאשיהו מלך יהודה מה טיבו בה: '''קציר''' - קצין דנו"ן מתחלפת ברי"ש כדכתיב נבוכד נצר נבוכד ראצר: '''מתני' בתי החצרים''' - שאין להם לעיירות חומה: '''כח יפה''' - כדמפרש נגאלין מיד ואין צריך להמתין שני שנים ביד הלוקח והיינו כבתים של ערי חומה: '''ובגרעון כסף''' - שמנכה לו הלוקח לפי שנים ששהו בידו כשדות דכתיב ([[ויקרא כה]]) וחשב את שני ממכרו וגו': '''גמ' על שדה הארץ יחשב''' - בבתי החצרים כתיב: '''ובגרעון כסף''' - אם בא לגאלם קודם היובל: '''מאי קאמר''' - מהיכא תיתי דלא יצאו ביובל הלא הוקשו לשדה אחוזה ולמאי אצטריך וביובל יצא: '''ופגע יובל בשנה שניה''' - ללקיחתו של זה שלקחה מן הגזבר: '''ללוקח הוי''' - דהכי תניא לעיל גאלה אחר מיד הקדש הגיע היובל ולא נגאלה היה חלוט לו: '''לכהנים נפקא''' - דהמקדיש שדה אחוזה וגאלה אחר יוצאה לכהנים ביובל ולהכי נקט שנה שניה דאי פגע בשנה ראשונה לא אצטריך וביובל יצא דכי מדמית ליה לבתי ערי חומה אכתי לא איחלט ליה ונפיק ביובל דהא יש לו כח יפה שבשדות: '''אפילו לא גאלו''' - אחר נמי ליפוק מיד הקדש דהא כתיב וביובל יצא דלא אצטריך למכתב משום מכר הדיוט דהא אתקש לשדות: '''בן לוי יפה כחו בממכרו''' - שגואל מיד שדה מגרש עריהם ובתי ערי חומה גואלין לעולם ויוצאין ביובל כדאמר לקמן: '''הורע כחו בהקדישו''' - שלא יוצא בלא פדיון כדמפרש לקמן: '''ויצא ממכר''' - אי הוה כתיב ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר ביובל ולא הוה כתב בית הוה אמינא אפילו שטרי ומטלטלין של לוי אם מכרן יוצאין לו ביובל: '''ופליגא דרבי אושעיא''' - הא דאמר רב הונא לעיל מקדיש בית בבתי חצרים וגאלה אחר מיד הקדש יוצאה מידו וחוזרת לבעלים ביובל פליגא אדרבי אושעיא: '''בכלל ונתן הכסף וקם לו''' - שהלוקח כלום מיד הקדש יקום המקח בידו לעולם: '''כשפרט לך הכתוב''' - בגואל שדה אחוזה של אחרים מיד הקדש דיוצאה מידו ומתחלקת האי הוא דאפקיה רחמנא בהדיא מכלל ונתן הכסף וקם לו: '''אבל הנך''' - בתי החצרים כדקיימי קיימי בכלל וקם לו ולא נפקא מידא דלוקח: '''וביובל יצא''' - לרבי אושעיא ל"ל: '''השלמה בעי''' - להשלים לו שנה אחת משתי שנים שהיא ראויה לשהות ביד לוקח כדתניא לעיל בריש פירקין אכלה שנה אחת לפני היובל משלימין לו שנה אחרת לאחר היובל: תניא כוותיה דרב הונא גרסינן כרב הונא דאמר לעיל מקדיש בית בבתי החצרים וגאלה אחר מיד מקדיש יוצאה לבעלים ביובל: '''ותיובתא דרבי אושעיא''' - דאמר כדקיימי קיימי בידא דלוקח: '''וגואלו לעולם''' - ואפילו גאלה אחר גואלה מידו ולא הויא כשדה אחוזה דכתיב בה לא יגאל עוד: '''גאלה אחר מיד הקדש והגיע יובל ולא גאלה''' - מקדיש מידו חוזרת לו בחנם:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/>'''אלא''' מלמד שהחזירן ירמיה ויאשיה מלך עליהם. ותימה שהרי אחרי שהחזירן ירמיה לא עמדו בארץ קודם חורבן כ"א ל"ו שנה כדפרישית לעיל בפ"ב (דף יב:) וא"כ לא הגיעו עד היובל והיאך נוכל למצוא וישמעו וישלחו וי"ל דנוכל למצוא אותם עבדים שהיו להם קודם שגלו והא דפריך לעיל והכתיב וישמעו וישלחו עיקר הפירכא מדכתיב ([[ירמיהו לד]]) וישמעו כל השרים וכל העם אשר באו בברית משמע שנכנסו בברית לשלח עבדיהם חפשים ביובל כשיגיע היובל:<קטע סוף=ת/> </div> {{מפרשים לדף גמרא|ערכין|ט|לג|א}} 2wjq7re7de7u31ea3k0rf2rbjddyuws דברי הימים א ז/טעמים 0 239452 3002680 2988454 2026-04-02T17:05:31Z Bdenckla 26771 v8: remove meteg from וֶֽ֠אֱלִיעֶ֠זֶר. GitHub mgketer issue 124. 3002680 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|דברי הימים א|ז}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק ז/>{{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|ז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וְלִבְנֵ֣י {{נוסח|יִשָּׂשכָ֗ר|2==א,ק13,ב1,ש2 וכך הכריעו ברויאר ומג"ה, וכמו כן בדפוסים וקורן; נראה שאות שי"ן הראשונה דגושה בכתר בהתאם לשיטתו, כי למרות שהתיבה די מטושטשת, ניתן להבחין בשאריות של נקודת הדגש.{{ש}}ל,ש1=יִשָׂשכָ֗ר (אין דגש)}} תּוֹלָ֧ע וּפוּאָ֛ה {{כו"ק|ישיב|יָשׁ֥וּב}} וְשִׁמְר֖וֹן אַרְבָּעָֽה׃<קטע סוף=א/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|ז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וּבְנֵ֣י תוֹלָ֗ע עֻזִּ֡י וּרְפָיָ֡ה וִ֠ירִיאֵ֠ל וְיַחְמַ֨י וְיִבְשָׂ֜ם וּשְׁמוּאֵ֗ל רָאשִׁ֤ים לְבֵית־אֲבוֹתָם֙ לְתוֹלָ֔ע גִּבּ֥וֹרֵי חַ֖יִל לְתֹלְדוֹתָ֑ם מִסְפָּרָם֙ בִּימֵ֣י דָוִ֔יד עֶשְׂרִֽים־וּשְׁנַ֥יִם אֶ֖לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃<קטע סוף=ב/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|ז|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וּבְנֵ֥י עֻזִּ֖י יִֽזְרַֽחְיָ֑ה וּבְנֵ֣י יִֽזְרַֽחְיָ֗ה מִיכָאֵ֡ל וְ֠עֹבַדְיָ֠ה וְיוֹאֵ֧ל יִשִּׁיָּ֛ה חֲמִשָּׁ֖ה רָאשִׁ֥ים כֻּלָּֽם׃<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|ז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וַעֲלֵיהֶ֨ם לְתֹלְדוֹתָ֜ם לְבֵ֣ית אֲבוֹתָ֗ם גְּדוּדֵי֙ צְבָ֣א מִלְחָמָ֔ה שְׁלֹשִׁ֥ים וְשִׁשָּׁ֖ה אָ֑לֶף כִּי־הִרְבּ֥וּ נָשִׁ֖ים וּבָנִֽים׃<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|ז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וַאֲחֵיהֶ֗ם לְכֹל֙ מִשְׁפְּח֣וֹת {{נוסח|יִשָּׂשכָ֔ר|2==א,ק13,ב1,ש2 וכך הכריעו ברויאר ומג"ה, וכמו כן בדפוסים וקורן; נראה שאות שי"ן הראשונה דגושה בכתר בהתאם לשיטתו, כי למרות שהתיבה די מטושטשת, ניתן להבחין בשאריות של נקודת הדגש.{{ש}}ל,ש1=יִשָׂשכָ֔ר (אין דגש)}} גִּבּוֹרֵ֖י חֲיָלִ֑ים שְׁמוֹנִ֤ים וְשִׁבְעָה֙ אֶ֔לֶף הִתְיַחְשָׂ֖ם לַכֹּֽל׃<קטע סוף=ה/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|ז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>בִּנְיָמִ֗ן בֶּ֧לַע וָבֶ֛כֶר וִידִֽיעֲאֵ֖ל שְׁלֹשָֽׁה׃<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|ז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וּבְנֵ֣י בֶ֗לַע אֶצְבּ֡וֹן וְעֻזִּ֡י וְ֠עֻזִּיאֵ֠ל וִירִימ֨וֹת וְעִירִ֜י חֲמִשָּׁ֗ה רָאשֵׁי֙ בֵּ֣ית אָב֔וֹת גִּבּוֹרֵ֖י חֲיָלִ֑ים וְהִתְיַחְשָׂ֗ם עֶשְׂרִ֤ים וּשְׁנַ֙יִם֙ אֶ֔לֶף וּשְׁלֹשִׁ֖ים וְאַרְבָּעָֽה׃<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|ז|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וּבְנֵ֣י בֶ֗כֶר זְמִירָ֡ה וְיוֹעָ֡שׁ וֶ֠אֱלִיעֶ֠זֶר וְאֶלְיוֹעֵינַ֤י וְעׇמְרִי֙ וִירֵמ֣וֹת וַאֲבִיָּ֔ה וַעֲנָת֖וֹת וְעָלָ֑מֶת כׇּל־אֵ֖לֶּה בְּנֵי־בָֽכֶר׃<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|ז|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וְהִתְיַחְשָׂ֣ם לְתֹלְדוֹתָ֗ם רָאשֵׁי֙ בֵּ֣ית אֲבוֹתָ֔ם גִּבּוֹרֵ֖י חָ֑יִל עֶשְׂרִ֥ים אֶ֖לֶף וּמָאתָֽיִם׃<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|ז|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וּבְנֵ֥י יְדִיעֲאֵ֖ל בִּלְהָ֑ן וּבְנֵ֣י בִלְהָ֗ן {{כו"ק|יעיש|יְע֡וּשׁ}} וּ֠בִנְיָמִ֠ן וְאֵה֤וּד וּֽכְנַעֲנָה֙ וְזֵיתָ֔ן וְתַרְשִׁ֖ישׁ וַאֲחִישָֽׁחַר׃<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|ז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>כׇּל־אֵ֜לֶּה בְּנֵ֤י יְדִֽיעֲאֵל֙ לְרָאשֵׁ֣י הָאָב֔וֹת גִּבּוֹרֵ֖י חֲיָלִ֑ים שִׁבְעָֽה־עָשָׂ֥ר אֶ֙לֶף֙ וּמָאתַ֔יִם יֹצְאֵ֥י צָבָ֖א לַמִּלְחָמָֽה׃<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|ז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וְשֻׁפִּ֤ם וְחֻפִּם֙ בְּנֵ֣י עִ֔יר חֻשִׁ֖ם בְּנֵ֥י אַחֵֽר׃<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|ז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>בְּנֵ֣י נַפְתָּלִ֗י יַחֲצִיאֵ֧ל וְגוּנִ֛י וְיֵ֥צֶר וְשַׁלּ֖וּם בְּנֵ֥י בִלְהָֽה׃<קטע סוף=יג/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|ז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>בְּנֵ֣י מְנַשֶּׁ֔ה אַשְׂרִיאֵ֖ל אֲשֶׁ֣ר יָלָ֑דָה פִּֽילַגְשׁוֹ֙ הָֽאֲרַמִּיָּ֔ה יָלְדָ֕ה אֶת־מָכִ֖יר אֲבִ֥י גִלְעָֽד׃<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|ז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וּמָכִ֞יר לָקַ֤ח אִשָּׁה֙ לְחֻפִּ֣ים וּלְשֻׁפִּ֔ים וְשֵׁ֤ם אֲחֹתוֹ֙ מַֽעֲכָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖י צְלׇפְחָ֑ד וַתִּהְיֶ֥נָה לִצְלׇפְחָ֖ד בָּנֽוֹת׃<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|ז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וַתֵּ֨לֶד מַעֲכָ֤ה אֵֽשֶׁת־מָכִיר֙ בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֤א שְׁמוֹ֙ פֶּ֔רֶשׁ וְשֵׁ֥ם אָחִ֖יו שָׁ֑רֶשׁ וּבָנָ֖יו אוּלָ֥ם וָרָֽקֶם׃<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|ז|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וּבְנֵ֥י אוּלָ֖ם בְּדָ֑ן אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י גִלְעָ֔ד בֶּן־מָכִ֖יר בֶּן־מְנַשֶּֽׁה׃<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|ז|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וַאֲחֹת֖וֹ הַמֹּלֶ֑כֶת יָֽלְדָה֙ אֶת־אִ֣ישְׁה֔וֹד וְאֶת־אֲבִיעֶ֖זֶר וְאֶת־מַחְלָֽה׃<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|ז|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>וַיִּהְי֖וּ בְּנֵ֣י שְׁמִידָ֑ע אַחְיָ֣ן וָשֶׁ֔כֶם וְלִקְחִ֖י וַאֲנִיעָֽם׃<קטע סוף=יט/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|ז|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וּבְנֵ֥י אֶפְרַ֖יִם שׁוּתָ֑לַח וּבֶ֤רֶד בְּנוֹ֙ וְתַ֣חַת בְּנ֔וֹ וְאֶלְעָדָ֥ה בְנ֖וֹ וְתַ֥חַת בְּנֽוֹ׃<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|ז|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וְזָבָ֥ד בְּנ֛וֹ וְשׁוּתֶ֥לַח בְּנ֖וֹ וְעֵ֣זֶר וְאֶלְעָ֑ד וַהֲרָג֗וּם אַנְשֵׁי־גַת֙ הַנּוֹלָדִ֣ים בָּאָ֔רֶץ כִּ֣י יָֽרְד֔וּ לָקַ֖חַת אֶת־מִקְנֵיהֶֽם׃<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|ז|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וַיִּתְאַבֵּ֛ל אֶפְרַ֥יִם אֲבִיהֶ֖ם יָמִ֣ים רַבִּ֑ים וַיָּבֹ֥אוּ אֶחָ֖יו לְנַחֲמֽוֹ׃<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|ז|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וַיָּבֹא֙ אֶל־אִשְׁתּ֔וֹ וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַיִּקְרָ֤א אֶת־שְׁמוֹ֙ בְּרִיעָ֔ה כִּ֥י בְרָעָ֖ה הָיְתָ֥ה בְּבֵיתֽוֹ׃<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|ז|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וּבִתּ֣וֹ שֶֽׁאֱרָ֔ה וַתִּ֧בֶן אֶת־בֵּית־חוֹר֛וֹן הַתַּחְתּ֖וֹן וְאֶת־הָעֶלְי֑וֹן וְאֵ֖ת אֻזֵּ֥ן שֶׁאֱרָֽה׃<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|ז|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וְרֶ֣פַח בְּנ֗וֹ וְרֶ֧שֶׁף וְתֶ֛לַח בְּנ֖וֹ וְתַ֥חַן בְּנֽוֹ׃<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|ז|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>לַעְדָּ֥ן בְּנ֛וֹ עַמִּיה֥וּד בְּנ֖וֹ אֱלִישָׁמָ֥ע בְּנֽוֹ׃<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|ז|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>נ֥וֹן בְּנ֖וֹ יְהוֹשֻׁ֥עַ בְּנֽוֹ׃<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|ז|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>וַֽאֲחֻזָּתָם֙ וּמֹ֣שְׁבוֹתָ֔ם בֵּֽית־אֵ֖ל וּבְנֹתֶ֑יהָ וְלַמִּזְרָ֣ח נַעֲרָ֔ן וְלַֽמַּעֲרָ֗ב גֶּ֤זֶר וּבְנֹתֶ֙יהָ֙ וּשְׁכֶ֣ם וּבְנֹתֶ֔יהָ עַד־עַיָּ֖ה וּבְנֹתֶֽיהָ׃<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|ז|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>וְעַל־יְדֵ֣י בְנֵֽי־מְנַשֶּׁ֗ה בֵּית־שְׁאָ֤ן וּבְנֹתֶ֙יהָ֙ תַּעְנַ֣ךְ וּבְנֹתֶ֔יהָ מְגִדּ֥וֹ וּבְנוֹתֶ֖יהָ דּ֣וֹר וּבְנוֹתֶ֑יהָ בְּאֵ֙לֶּה֙ יָֽשְׁב֔וּ בְּנֵ֥י יוֹסֵ֖ף בֶּן־יִשְׂרָאֵֽל׃<קטע סוף=כט/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|ז|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>בְּנֵ֣י אָשֵׁ֗ר יִמְנָ֧ה וְיִשְׁוָ֛ה וְיִשְׁוִ֥י וּבְרִיעָ֖ה וְשֶׂ֥רַח אֲחוֹתָֽם׃<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|ז|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וּבְנֵ֣י בְרִיעָ֔ה חֶ֖בֶר וּמַלְכִּיאֵ֑ל ה֖וּא אֲבִ֥י {{כו"ק|ברזות|בִרְזָֽיִת}}׃<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|ז|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>וְחֶ֙בֶר֙ הוֹלִ֣יד אֶת־יַפְלֵ֔ט וְאֶת־שׁוֹמֵ֖ר וְאֶת־חוֹתָ֑ם וְאֵ֖ת שׁוּעָ֥א אֲחוֹתָֽם׃<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|ז|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>וּבְנֵ֣י יַפְלֵ֔ט פָּסַ֥ךְ וּבִמְהָ֖ל וְעַשְׁוָ֑ת אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י יַפְלֵֽט׃<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|ז|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>וּבְנֵ֖י שָׁ֑מֶר אֲחִ֥י {{כו"ק|ורוהגה|וְרׇהְגָּ֖ה}} {{כו"ק|יחבה|וְחֻבָּ֥ה}} וַאֲרָֽם׃<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|ז|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>וּבֶן־הֵ֖לֶם אָחִ֑יו צוֹפַ֥ח וְיִמְנָ֖ע וְשֵׁ֥לֶשׁ וְעָמָֽל׃<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|ז|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>בְּנֵ֖י צוֹפָ֑ח ס֧וּחַ וְחַרְנֶ֛פֶר וְשׁוּעָ֖ל וּבֵרִ֥י וְיִמְרָֽה׃<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|ז|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>בֶּ֣צֶר וָה֗וֹד וְשַׁמָּ֧א וְשִׁלְשָׁ֛ה וְיִתְרָ֖ן וּבְאֵרָֽא׃<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|ז|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>וּבְנֵ֖י יֶ֑תֶר יְפֻנֶּ֥ה וּפִסְפָּ֖ה וַאְרָֽא׃<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|ז|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>וּבְנֵ֖י עֻלָּ֑א אָרַ֥ח וְחַנִּיאֵ֖ל וְרִצְיָֽא׃<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|ז|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>כׇּל־אֵ֣לֶּה בְנֵֽי־אָ֠שֵׁ֠ר רָאשֵׁ֨י בֵית־הָאָב֤וֹת בְּרוּרִים֙ גִּבּוֹרֵ֣י חֲיָלִ֔ים רָאשֵׁ֖י הַנְּשִׂיאִ֑ים וְהִתְיַחְשָׂ֤ם בַּצָּבָא֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה מִסְפָּרָ֣ם אֲנָשִׁ֔ים עֶשְׂרִ֥ים וְשִׁשָּׁ֖ה אָֽלֶף׃<קטע סוף=מ/><קטע סוף=פרק ז/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:דברי הימים א ז]] gakhpbwszs1o9kapw3ufarb5pa0yrlt דברי הימים א טו/טעמים 0 239484 3002681 2988462 2026-04-02T17:07:37Z Bdenckla 26771 v5 promote simple shewa to ḥataf qamats. GitHub mgketer issue 127. 3002681 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|דברי הימים א|טו}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק טו/>{{מ:אין פרשה בתחילת פרק}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וַיַּעַשׂ־ל֥וֹ בָתִּ֖ים בְּעִ֣יר דָּוִ֑יד וַיָּ֤כֶן מָקוֹם֙ לַאֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים וַיֶּט־ל֖וֹ אֹֽהֶל׃<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>אָ֚ז אָמַ֣ר דָּוִ֔יד לֹ֤א לָשֵׂאת֙ אֶת־אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים כִּ֖י אִם־הַלְוִיִּ֑ם כִּֽי־בָ֣ם{{מ:לגרמיה-2}} בָּחַ֣ר יְהֹוָ֗ה לָשֵׂ֞את אֶת־אֲר֧וֹן יְהֹוָ֛ה וּֽלְשָׁרְת֖וֹ עַד־עוֹלָֽם׃<קטע סוף=ב/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וַיַּקְהֵ֥ל דָּוִ֛יד אֶת־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|֑}}ם לְהַֽעֲלוֹת֙ אֶת־אֲר֣וֹן יְהֹוָ֔ה אֶל־מְקוֹמ֖וֹ אֲשֶׁר־הֵכִ֥ין לֽוֹ׃<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וַיֶּאֱסֹ֥ף דָּוִ֛יד אֶת־בְּנֵ֥י אַהֲרֹ֖ן וְאֶת־הַלְוִיִּֽם׃<קטע סוף=ד/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>לִבְנֵ֖י {{נוסח|קְﬞהָ֑ת|2=א=קֳהָ֑ת (חטף קמץ)}} אוּרִיאֵ֣ל הַשָּׂ֔ר וְאֶחָ֖יו מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִֽים׃<קטע סוף=ה/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>לִבְנֵ֖י מְרָרִ֑י עֲשָׂיָ֣ה הַשָּׂ֔ר וְאֶחָ֖יו מָאתַ֥יִם וְעֶשְׂרִֽים׃<קטע סוף=ו/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>לִבְנֵ֖י גֵּרְשׁ֑וֹם יוֹאֵ֣ל הַשָּׂ֔ר וְאֶחָ֖יו מֵאָ֥ה וּשְׁלֹשִֽׁים׃<קטע סוף=ז/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>לִבְנֵ֖י אֱלִיצָפָ֑ן שְׁמַֽעְיָ֥ה הַשָּׂ֖ר וְאֶחָ֥יו מָאתָֽיִם׃<קטע סוף=ח/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>לִבְנֵ֖י חֶבְר֑וֹן אֱלִיאֵ֥ל הַשָּׂ֖ר וְאֶחָ֥יו שְׁמוֹנִֽים׃<קטע סוף=ט/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>לִבְנֵ֖י עֻזִּיאֵ֑ל עַמִּינָדָ֣ב הַשָּׂ֔ר וְאֶחָ֕יו מֵאָ֖ה וּשְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃<קטע סוף=י/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וַיִּקְרָ֣א דָוִ֔יד לְצָד֥וֹק וּלְאֶבְיָתָ֖ר הַכֹּהֲנִ֑ים וְלַלְוִיִּ֗ם לְאוּרִיאֵ֤ל עֲשָׂיָה֙ וְיוֹאֵ֣ל שְׁמַֽעְיָ֔ה וֶאֱלִיאֵ֖ל וְעַמִּינָדָֽב׃<קטע סוף=יא/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם אַתֶּ֛ם רָאשֵׁ֥י הָאָב֖וֹת לַלְוִיִּ֑ם הִֽתְקַדְּשׁוּ֙ אַתֶּ֣ם וַאֲחֵיכֶ֔ם וְהַעֲלִיתֶ֗ם אֵ֣ת אֲר֤וֹן יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־הֲכִינ֖וֹתִי לֽוֹ׃<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>כִּ֛י לְמַבָּרִ֥אשׁוֹנָ֖ה לֹ֣א אַתֶּ֑ם פָּרַ֨ץ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ בָּ֔נוּ כִּֽי־לֹ֥א דְרַשְׁנֻ֖הוּ כַּמִּשְׁפָּֽט׃<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וַיִּֽתְקַדְּשׁ֔וּ הַכֹּהֲנִ֖ים וְהַלְוִיִּ֑ם לְהַעֲל֕וֹת אֶת־אֲר֥וֹן יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וַיִּשְׂא֣וּ בְנֵֽי־הַלְוִיִּ֗ם אֵ֚ת אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה מֹשֶׁ֖ה כִּדְבַ֣ר יְהֹוָ֑ה בִּכְתֵפָ֥ם בַּמֹּט֖וֹת עֲלֵיהֶֽם׃<קטע סוף=טו/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וַיֹּ֣אמֶר דָּוִיד֮ לְשָׂרֵ֣י הַלְוִיִּם֒ לְהַעֲמִ֗יד אֶת־אֲחֵיהֶם֙ הַמְשֹׁ֣רְרִ֔ים בִּכְלֵי־שִׁ֛יר נְבָלִ֥ים וְכִנֹּר֖וֹת וּמְצִלְתָּ֑יִם מַשְׁמִיעִ֥ים לְהָרִֽים־בְּק֖וֹל לְשִׂמְחָֽה׃<קטע סוף=טז/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וַיַּעֲמִ֣ידוּ הַלְוִיִּ֗ם אֵ֚ת הֵימָ֣ן בֶּן־יוֹאֵ֔ל וּמִ֨ן־אֶחָ֔יו אָסָ֖ף בֶּן־בֶּרֶכְיָ֑הוּ{{ססס|פסקא באמצע פסוק}}וּמִן־בְּנֵ֤י מְרָרִי֙ אֲחֵיהֶ֔ם אֵיתָ֖ן בֶּן־קוּשָׁיָֽהוּ׃<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וְעִמָּהֶ֖ם אֲחֵיהֶ֣ם הַמִּשְׁנִ֑ים זְכַרְיָ֡הוּ בֵּ֡ן וְיַעֲזִיאֵ֡ל וּשְׁמִירָמ֡וֹת וִיחִיאֵ֣ל{{מ:פסק}}וְעֻנִּ֡י אֱלִיאָ֡ב וּבְנָיָ֡הוּ וּמַעֲשֵׂיָ֡הוּ וּמַתִּתְיָ֩הוּ֩ {{נוסח|וֶאֱלִ֨יפְﬞלֵ֜הוּ|2=א=וֶאֱלִ֨יפֲלֵ֜הוּ (חטף)}} וּמִקְנֵיָ֨הוּ וְעֹבֵ֥ד אֱדֹ֛ם וִיעִיאֵ֖ל הַשֹּׁעֲרִֽים׃<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>{{נוסח|וְהַמְשֹׁ֣רְﬞרִ֔ים|2=א=וְהַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים (חטף)}} הֵימָ֥ן אָסָ֖ף וְאֵיתָ֑ן בִּמְצִלְתַּ֥יִם נְחֹ֖שֶׁת לְהַשְׁמִֽיעַ׃<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וּזְכַרְיָ֨ה וַעֲזִיאֵ֜ל וּשְׁמִירָמ֤וֹת וִֽיחִיאֵל֙ וְעֻנִּ֣י וֶאֱלִיאָ֔ב וּמַעֲשֵׂיָ֖הוּ וּבְנָיָ֑הוּ בִּנְבָלִ֖ים עַל־עֲלָמֽוֹת׃<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וּמַתִּתְיָ֣הוּ {{נוסח|וֶאֱלִֽיפְﬞלֵ֗הוּ|2=א=וֶאֱלִֽיפֲלֵ֗הוּ (חטף)}} וּמִקְנֵיָ֙הוּ֙ וְעֹבֵ֣ד אֱדֹ֔ם וִיעִיאֵ֖ל וַעֲזַזְיָ֑הוּ בְּכִנֹּר֥וֹת עַל־הַשְּׁמִינִ֖ית לְנַצֵּֽחַ׃<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וּכְנַנְיָ֥הוּ שַֽׂר־הַלְוִיִּ֖ם בְּמַשָּׂ֑א יָסֹר֙ בַּמַּשָּׂ֔א כִּ֥י מֵבִ֖ין הֽוּא׃<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וּבֶֽרֶכְיָה֙ וְאֶלְקָנָ֔ה שֹׁעֲרִ֖ים לָאָרֽוֹן׃<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וּשְׁבַנְיָ֡הוּ וְיוֹשָׁפָ֡ט וּנְתַנְאֵ֡ל וַעֲמָשַׂ֡י וּ֠זְכַרְיָ֠הוּ וּבְנָיָ֤הוּ וֶאֱלִיעֶ֙זֶר֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים {{כו"ק|מחצצרים|מַחְצְרִים֙}} בַּחֲצֹ֣צְר֔וֹת לִפְנֵ֖י אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֑ים וְעֹבֵ֤ד אֱדֹם֙ וִֽיחִיָּ֔ה שֹׁעֲרִ֖ים לָאָרֽוֹן׃<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וַיְהִ֥י דָוִ֛יד וְזִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וְשָׂרֵ֣י הָאֲלָפִ֑ים הַהֹלְכִ֗ים לְֽהַעֲל֞וֹת אֶת־אֲר֧וֹן בְּרִית־יְהֹוָ֛ה מִן־בֵּ֥ית עֹבֵֽד־אֱדֹ֖ם בְּשִׂמְחָֽה׃<קטע סוף=כה/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וַֽיְהִי֙ בֶּעְזֹ֣ר הָאֱלֹהִ֔ים אֶ֨ת־הַלְוִיִּ֔ם נֹשְׂאֵ֖י אֲר֣וֹן בְּרִית־יְהֹוָ֑ה וַיִּזְבְּח֥וּ שִׁבְעָֽה־פָרִ֖ים וְשִׁבְעָ֥ה אֵילִֽים׃<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וְדָוִ֞יד מְכֻרְבָּ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} בִּמְעִ֣יל בּ֗וּץ וְכׇל־הַלְוִיִּם֙ הַנֹּשְׂאִ֣ים אֶת־הָאָר֔וֹן {{נוסח|וְהַמְשֹׁ֣רְﬞרִ֔ים|2=א=וְהַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים (חטף)}} וּכְנַנְיָ֛ה הַשַּׂ֥ר הַמַּשָּׂ֖א {{נוסח|הַמְשֹׁרְﬞרִ֑ים|2=א=הַמְשֹׁרֲרִ֑ים (חטף)}} וְעַל־דָּוִ֖יד אֵפ֥וֹד בָּֽד׃<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֗ל מַֽעֲלִים֙ אֶת־אֲר֣וֹן בְּרִית־יְהֹוָ֔ה בִּתְרוּעָה֙ וּבְק֣וֹל שׁוֹפָ֔ר וּבַחֲצֹצְר֖וֹת וּבִמְצִלְתָּ֑יִם מַשְׁמִעִ֕ים בִּנְבָלִ֖ים וְכִנֹּרֽוֹת׃<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>וַיְהִ֗י אֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית יְהֹוָ֔ה בָּ֖א עַד־עִ֣יר דָּוִ֑יד וּמִיכַ֨ל בַּת־שָׁא֜וּל נִשְׁקְפָ֣ה{{מ:לגרמיה-2}} בְּעַ֣ד הַחַלּ֗וֹן וַתֵּ֨רֶא אֶת־הַמֶּ֤לֶךְ דָּוִיד֙ מְרַקֵּ֣ד וּמְשַׂחֵ֔ק וַתִּ֥בֶז ל֖וֹ בְּלִבָּֽהּ׃<קטע סוף=כט/><קטע סוף=פרק טו/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:דברי הימים א טו]] 4b0dw0nbjivto4prk2z68q712ao0zmy 3002752 3002681 2026-04-02T20:19:14Z Dovi 1 3002752 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|דברי הימים א|טו}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק טו/>{{מ:אין פרשה בתחילת פרק}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וַיַּעַשׂ־ל֥וֹ בָתִּ֖ים בְּעִ֣יר דָּוִ֑יד וַיָּ֤כֶן מָקוֹם֙ לַאֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים וַיֶּט־ל֖וֹ אֹֽהֶל׃<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>אָ֚ז אָמַ֣ר דָּוִ֔יד לֹ֤א לָשֵׂאת֙ אֶת־אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים כִּ֖י אִם־הַלְוִיִּ֑ם כִּֽי־בָ֣ם{{מ:לגרמיה-2}} בָּחַ֣ר יְהֹוָ֗ה לָשֵׂ֞את אֶת־אֲר֧וֹן יְהֹוָ֛ה וּֽלְשָׁרְת֖וֹ עַד־עוֹלָֽם׃<קטע סוף=ב/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וַיַּקְהֵ֥ל דָּוִ֛יד אֶת־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|֑}}ם לְהַֽעֲלוֹת֙ אֶת־אֲר֣וֹן יְהֹוָ֔ה אֶל־מְקוֹמ֖וֹ אֲשֶׁר־הֵכִ֥ין לֽוֹ׃<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וַיֶּאֱסֹ֥ף דָּוִ֛יד אֶת־בְּנֵ֥י אַהֲרֹ֖ן וְאֶת־הַלְוִיִּֽם׃<קטע סוף=ד/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>לִבְנֵ֖י {{נוסח|קְﬞהָ֑ת|2=א=קֳהָ֑ת (חטף קמץ); בכתר נכתב הקמץ מתחת לשווא, אך המשמעות ברורה.}} אוּרִיאֵ֣ל הַשָּׂ֔ר וְאֶחָ֖יו מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִֽים׃<קטע סוף=ה/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>לִבְנֵ֖י מְרָרִ֑י עֲשָׂיָ֣ה הַשָּׂ֔ר וְאֶחָ֖יו מָאתַ֥יִם וְעֶשְׂרִֽים׃<קטע סוף=ו/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>לִבְנֵ֖י גֵּרְשׁ֑וֹם יוֹאֵ֣ל הַשָּׂ֔ר וְאֶחָ֖יו מֵאָ֥ה וּשְׁלֹשִֽׁים׃<קטע סוף=ז/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>לִבְנֵ֖י אֱלִיצָפָ֑ן שְׁמַֽעְיָ֥ה הַשָּׂ֖ר וְאֶחָ֥יו מָאתָֽיִם׃<קטע סוף=ח/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>לִבְנֵ֖י חֶבְר֑וֹן אֱלִיאֵ֥ל הַשָּׂ֖ר וְאֶחָ֥יו שְׁמוֹנִֽים׃<קטע סוף=ט/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>לִבְנֵ֖י עֻזִּיאֵ֑ל עַמִּינָדָ֣ב הַשָּׂ֔ר וְאֶחָ֕יו מֵאָ֖ה וּשְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃<קטע סוף=י/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וַיִּקְרָ֣א דָוִ֔יד לְצָד֥וֹק וּלְאֶבְיָתָ֖ר הַכֹּהֲנִ֑ים וְלַלְוִיִּ֗ם לְאוּרִיאֵ֤ל עֲשָׂיָה֙ וְיוֹאֵ֣ל שְׁמַֽעְיָ֔ה וֶאֱלִיאֵ֖ל וְעַמִּינָדָֽב׃<קטע סוף=יא/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם אַתֶּ֛ם רָאשֵׁ֥י הָאָב֖וֹת לַלְוִיִּ֑ם הִֽתְקַדְּשׁוּ֙ אַתֶּ֣ם וַאֲחֵיכֶ֔ם וְהַעֲלִיתֶ֗ם אֵ֣ת אֲר֤וֹן יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־הֲכִינ֖וֹתִי לֽוֹ׃<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>כִּ֛י לְמַבָּרִ֥אשׁוֹנָ֖ה לֹ֣א אַתֶּ֑ם פָּרַ֨ץ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ בָּ֔נוּ כִּֽי־לֹ֥א דְרַשְׁנֻ֖הוּ כַּמִּשְׁפָּֽט׃<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וַיִּֽתְקַדְּשׁ֔וּ הַכֹּהֲנִ֖ים וְהַלְוִיִּ֑ם לְהַעֲל֕וֹת אֶת־אֲר֥וֹן יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וַיִּשְׂא֣וּ בְנֵֽי־הַלְוִיִּ֗ם אֵ֚ת אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה מֹשֶׁ֖ה כִּדְבַ֣ר יְהֹוָ֑ה בִּכְתֵפָ֥ם בַּמֹּט֖וֹת עֲלֵיהֶֽם׃<קטע סוף=טו/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וַיֹּ֣אמֶר דָּוִיד֮ לְשָׂרֵ֣י הַלְוִיִּם֒ לְהַעֲמִ֗יד אֶת־אֲחֵיהֶם֙ הַמְשֹׁ֣רְרִ֔ים בִּכְלֵי־שִׁ֛יר נְבָלִ֥ים וְכִנֹּר֖וֹת וּמְצִלְתָּ֑יִם מַשְׁמִיעִ֥ים לְהָרִֽים־בְּק֖וֹל לְשִׂמְחָֽה׃<קטע סוף=טז/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וַיַּעֲמִ֣ידוּ הַלְוִיִּ֗ם אֵ֚ת הֵימָ֣ן בֶּן־יוֹאֵ֔ל וּמִ֨ן־אֶחָ֔יו אָסָ֖ף בֶּן־בֶּרֶכְיָ֑הוּ{{ססס|פסקא באמצע פסוק}}וּמִן־בְּנֵ֤י מְרָרִי֙ אֲחֵיהֶ֔ם אֵיתָ֖ן בֶּן־קוּשָׁיָֽהוּ׃<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וְעִמָּהֶ֖ם אֲחֵיהֶ֣ם הַמִּשְׁנִ֑ים זְכַרְיָ֡הוּ בֵּ֡ן וְיַעֲזִיאֵ֡ל וּשְׁמִירָמ֡וֹת וִיחִיאֵ֣ל{{מ:פסק}}וְעֻנִּ֡י אֱלִיאָ֡ב וּבְנָיָ֡הוּ וּמַעֲשֵׂיָ֡הוּ וּמַתִּתְיָ֩הוּ֩ {{נוסח|וֶאֱלִ֨יפְﬞלֵ֜הוּ|2=א=וֶאֱלִ֨יפֲלֵ֜הוּ (חטף)}} וּמִקְנֵיָ֨הוּ וְעֹבֵ֥ד אֱדֹ֛ם וִיעִיאֵ֖ל הַשֹּׁעֲרִֽים׃<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>{{נוסח|וְהַמְשֹׁ֣רְﬞרִ֔ים|2=א=וְהַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים (חטף)}} הֵימָ֥ן אָסָ֖ף וְאֵיתָ֑ן בִּמְצִלְתַּ֥יִם נְחֹ֖שֶׁת לְהַשְׁמִֽיעַ׃<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וּזְכַרְיָ֨ה וַעֲזִיאֵ֜ל וּשְׁמִירָמ֤וֹת וִֽיחִיאֵל֙ וְעֻנִּ֣י וֶאֱלִיאָ֔ב וּמַעֲשֵׂיָ֖הוּ וּבְנָיָ֑הוּ בִּנְבָלִ֖ים עַל־עֲלָמֽוֹת׃<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וּמַתִּתְיָ֣הוּ {{נוסח|וֶאֱלִֽיפְﬞלֵ֗הוּ|2=א=וֶאֱלִֽיפֲלֵ֗הוּ (חטף)}} וּמִקְנֵיָ֙הוּ֙ וְעֹבֵ֣ד אֱדֹ֔ם וִיעִיאֵ֖ל וַעֲזַזְיָ֑הוּ בְּכִנֹּר֥וֹת עַל־הַשְּׁמִינִ֖ית לְנַצֵּֽחַ׃<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וּכְנַנְיָ֥הוּ שַֽׂר־הַלְוִיִּ֖ם בְּמַשָּׂ֑א יָסֹר֙ בַּמַּשָּׂ֔א כִּ֥י מֵבִ֖ין הֽוּא׃<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וּבֶֽרֶכְיָה֙ וְאֶלְקָנָ֔ה שֹׁעֲרִ֖ים לָאָרֽוֹן׃<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וּשְׁבַנְיָ֡הוּ וְיוֹשָׁפָ֡ט וּנְתַנְאֵ֡ל וַעֲמָשַׂ֡י וּ֠זְכַרְיָ֠הוּ וּבְנָיָ֤הוּ וֶאֱלִיעֶ֙זֶר֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים {{כו"ק|מחצצרים|מַחְצְרִים֙}} בַּחֲצֹ֣צְר֔וֹת לִפְנֵ֖י אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֑ים וְעֹבֵ֤ד אֱדֹם֙ וִֽיחִיָּ֔ה שֹׁעֲרִ֖ים לָאָרֽוֹן׃<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וַיְהִ֥י דָוִ֛יד וְזִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וְשָׂרֵ֣י הָאֲלָפִ֑ים הַהֹלְכִ֗ים לְֽהַעֲל֞וֹת אֶת־אֲר֧וֹן בְּרִית־יְהֹוָ֛ה מִן־בֵּ֥ית עֹבֵֽד־אֱדֹ֖ם בְּשִׂמְחָֽה׃<קטע סוף=כה/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וַֽיְהִי֙ בֶּעְזֹ֣ר הָאֱלֹהִ֔ים אֶ֨ת־הַלְוִיִּ֔ם נֹשְׂאֵ֖י אֲר֣וֹן בְּרִית־יְהֹוָ֑ה וַיִּזְבְּח֥וּ שִׁבְעָֽה־פָרִ֖ים וְשִׁבְעָ֥ה אֵילִֽים׃<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וְדָוִ֞יד מְכֻרְבָּ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} בִּמְעִ֣יל בּ֗וּץ וְכׇל־הַלְוִיִּם֙ הַנֹּשְׂאִ֣ים אֶת־הָאָר֔וֹן {{נוסח|וְהַמְשֹׁ֣רְﬞרִ֔ים|2=א=וְהַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים (חטף)}} וּכְנַנְיָ֛ה הַשַּׂ֥ר הַמַּשָּׂ֖א {{נוסח|הַמְשֹׁרְﬞרִ֑ים|2=א=הַמְשֹׁרֲרִ֑ים (חטף)}} וְעַל־דָּוִ֖יד אֵפ֥וֹד בָּֽד׃<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֗ל מַֽעֲלִים֙ אֶת־אֲר֣וֹן בְּרִית־יְהֹוָ֔ה בִּתְרוּעָה֙ וּבְק֣וֹל שׁוֹפָ֔ר וּבַחֲצֹצְר֖וֹת וּבִמְצִלְתָּ֑יִם מַשְׁמִעִ֕ים בִּנְבָלִ֖ים וְכִנֹּרֽוֹת׃<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|טו|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>וַיְהִ֗י אֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית יְהֹוָ֔ה בָּ֖א עַד־עִ֣יר דָּוִ֑יד וּמִיכַ֨ל בַּת־שָׁא֜וּל נִשְׁקְפָ֣ה{{מ:לגרמיה-2}} בְּעַ֣ד הַחַלּ֗וֹן וַתֵּ֨רֶא אֶת־הַמֶּ֤לֶךְ דָּוִיד֙ מְרַקֵּ֣ד וּמְשַׂחֵ֔ק וַתִּ֥בֶז ל֖וֹ בְּלִבָּֽהּ׃<קטע סוף=כט/><קטע סוף=פרק טו/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:דברי הימים א טו]] amne54wsomuiwslmdxhber87f498wc7 דברי הימים א כא/טעמים 0 239508 3002682 2988467 2026-04-02T17:12:03Z Bdenckla 26771 v12: Add paseq between יְהֹוָ֤ה and וְדֶ֙בֶר֙. GitHub mgketer issue 128. 3002682 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|דברי הימים א|כא}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק כא/>{{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כא|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וַיַּעֲמֹ֥ד שָׂטָ֖ן עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּ֙סֶת֙ אֶת־דָּוִ֔יד לִמְנ֖וֹת אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כא|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֤יד אֶל־יוֹאָב֙ וְאֶל־שָׂרֵ֣י הָעָ֔ם לְכ֗וּ סִפְרוּ֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל מִבְּאֵ֥ר שֶׁ֖בַע וְעַד־דָּ֑ן וְהָבִ֣יאוּ אֵלַ֔י וְאֵדְעָ֖ה אֶת־מִסְפָּרָֽם׃<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כא|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וַיֹּ֣אמֶר יוֹאָ֗ב יוֹסֵף֩ יְהֹוָ֨ה עַל־עַמּ֤וֹ{{מ:פסק}}כָּהֵם֙ מֵאָ֣ה פְעָמִ֔ים הֲלֹא֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ כֻּלָּ֥ם לַאדֹנִ֖י לַעֲבָדִ֑ים לָ֣מָּה יְבַקֵּ֥שׁ זֹאת֙ אֲדֹנִ֔י לָ֛מָּה יִֽהְיֶ֥ה לְאַשְׁמָ֖ה לְיִשְׂרָאֵֽל׃<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כא|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וּדְבַר־הַמֶּ֖לֶךְ חָזַ֣ק עַל־יוֹאָ֑ב וַיֵּצֵ֣א יוֹאָ֗ב וַיִּתְהַלֵּךְ֙ בְּכׇל־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיָּבֹ֖א יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|ֽ}}ם׃<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כא|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וַיִּתֵּ֥ן יוֹאָ֛ב אֶת־מִסְפַּ֥ר מִפְקַד־הָעָ֖ם אֶל־דָּוִ֑יד וַיְהִ֣י כׇֽל־יִשְׂרָאֵ֡ל אֶ֣לֶף אֲלָפִים֩ וּמֵאָ֨ה אֶ֤לֶף אִישׁ֙ שֹׁ֣לֵֽף חֶ֔רֶב וִיהוּדָ֕ה אַרְבַּע֩ מֵא֨וֹת וְשִׁבְעִ֥ים אֶ֛לֶף אִ֖ישׁ {{נוסח|שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב|2==א (מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה){{ש}}ל,ש1=<שֹׁ֥לֵֽף חָֽרֶב> (בלי מקף){{ש}}דפוסים=שֹׁ֥לֵף חָֽרֶב (בלי מקף וגעיה)}}׃<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כא|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וְלֵוִי֙ וּבִנְיָמִ֔ן לֹ֥א פָקַ֖ד בְּתוֹכָ֑ם כִּֽי־נִתְעַ֥ב דְּבַר־הַמֶּ֖לֶךְ אֶת־יוֹאָֽב׃<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כא|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וַיֵּ֙רַע֙ בְּעֵינֵ֣י הָאֱלֹהִ֔ים עַל־הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה וַיַּ֖ךְ אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃<קטע סוף=ז/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כא|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וַיֹּ֤אמֶר דָּוִיד֙ אֶל־הָ֣אֱלֹהִ֔ים חָטָ֣אתִֽי מְאֹ֔ד אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וְעַתָּ֗ה הַֽעֲבֶר־נָא֙ אֶת־עֲו֣וֹן עַבְדְּךָ֔ כִּ֥י נִסְכַּ֖לְתִּי מְאֹֽד׃<קטע סוף=ח/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כא|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־גָּ֔ד חֹזֵ֥ה דָוִ֖יד לֵאמֹֽר׃<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כא|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>לֵךְ֩ וְדִבַּרְתָּ֨ אֶל־דָּוִ֜יד לֵאמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה שָׁל֕וֹשׁ אֲנִ֖י נֹטֶ֣ה עָלֶ֑יךָ בְּחַר־לְךָ֛ אַחַ֥ת מֵהֵ֖נָּה וְאֶעֱשֶׂה־לָּֽךְ׃<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כא|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וַיָּ֥בֹא גָ֖ד אֶל־דָּוִ֑יד וַיֹּ֥אמֶר ל֛וֹ כֹּה־אָמַ֥ר יְהֹוָ֖ה קַבֶּל־לָֽךְ׃<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כא|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>אִם־שָׁל֨וֹשׁ שָׁנִ֜ים רָעָ֗ב וְאִם־שְׁלֹשָׁ֨ה חֳדָשִׁ֜ים נִסְפֶּ֥ה מִפְּנֵֽי־צָרֶ֘יךָ֮ וְחֶ֣רֶב אוֹיְבֶ֣יךָ{{מ:פסק}}לְמַשֶּׂ֒גֶת֒ וְאִם־שְׁלֹ֣שֶׁת יָ֠מִ֠ים חֶ֣רֶב יְהֹוָ֤ה{{מ:פסק}}{{נוסח|וְדֶ֙בֶר֙|2==ל ובדפוסים{{ש}}א!=וְדֶבֶר֙ (חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו)}} בָּאָ֔רֶץ וּמַלְאַ֣ךְ יְהֹוָ֔ה מַשְׁחִ֖ית בְּכׇל־גְּב֣וּל יִשְׂרָאֵ֑ל וְעַתָּ֣ה רְאֵ֔ה מָה־אָשִׁ֥יב אֶת־שֹׁלְחִ֖י דָּבָֽר׃<קטע סוף=יב/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כא|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>וַיֹּ֧אמֶר דָּוִ֛יד אֶל־גָּ֖ד צַר־לִ֣י מְאֹ֑ד אֶפְּלָה־נָּ֣א בְיַד־יְהֹוָ֗ה כִּֽי־רַבִּ֤ים רַחֲמָיו֙ מְאֹ֔ד וּבְיַד־אָדָ֖ם אַל־אֶפֹּֽל׃<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כא|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וַיִּתֵּ֧ן יְהֹוָ֛ה דֶּ֖בֶר בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּפֹּל֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל שִׁבְעִ֥ים אֶ֖לֶף אִֽישׁ׃<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כא|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וַיִּשְׁלַח֩ הָאֱלֹהִ֨ים{{מ:פסק}}מַלְאָ֥ךְ{{מ:פסק}}לִֽירוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֘}}ם֮ לְהַשְׁחִיתָהּ֒ וּכְהַשְׁחִ֗ית רָאָ֤ה יְהֹוָה֙ וַיִּנָּ֣חֶם עַל־הָרָעָ֔ה וַיֹּ֨אמֶר לַמַּלְאָ֤ךְ הַמַּשְׁחִית֙ רַ֔ב עַתָּ֖ה הֶ֣רֶף יָדֶ֑ךָ וּמַלְאַ֤ךְ יְהֹוָה֙ עֹמֵ֔ד עִם־גֹּ֖רֶן אׇרְנָ֥ן הַיְבוּסִֽי׃<קטע סוף=טו/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כא|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וַיִּשָּׂ֨א דָוִ֜יד אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּ֞רְא אֶת־מַלְאַ֤ךְ יְהֹוָה֙ עֹמֵ֗ד בֵּ֤ין הָאָ֙רֶץ֙ וּבֵ֣ין הַשָּׁמַ֔יִם וְחַרְבּ֤וֹ שְׁלוּפָה֙ בְּיָד֔וֹ נְטוּיָ֖ה עַל־יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|֑}}ם וַיִּפֹּ֨ל דָּוִ֧יד וְהַזְּקֵנִ֛ים מְכֻסִּ֥ים בַּשַּׂקִּ֖ים עַל־פְּנֵיהֶֽם׃<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כא|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֣יד אֶֽל־הָאֱלֹהִ֡ים הֲלֹא֩ אֲנִ֨י אָמַ֜רְתִּי לִמְנ֣וֹת בָּעָ֗ם וַאֲנִי־ה֤וּא אֲשֶׁר־חָטָ֙אתִי֙ וְהָרֵ֣עַ הֲרֵע֔וֹתִי וְאֵ֥לֶּה הַצֹּ֖אן מֶ֣ה עָשׂ֑וּ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהַ֗י תְּהִ֨י נָ֤א יָֽדְךָ֙ בִּ֚י וּבְבֵ֣ית אָבִ֔י וּֽבְעַמְּךָ֖ לֹ֥א לְמַגֵּפָֽה׃<קטע סוף=יז/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כא|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וּמַלְאַ֧ךְ יְהֹוָ֛ה אָמַ֥ר אֶל־גָּ֖ד לֵאמֹ֣ר לְדָוִ֑יד כִּ֣י{{מ:לגרמיה-2}} יַעֲלֶ֣ה דָוִ֗יד לְהָקִ֤ים מִזְבֵּ֙חַ֙ לַֽיהֹוָ֔ה בְּגֹ֖רֶן אׇרְנָ֥ן הַיְבֻסִֽי׃<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כא|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>וַיַּ֤עַל דָּוִיד֙ בִּדְבַר־גָּ֔ד אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר בְּשֵׁ֥ם יְהֹוָֽה׃<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כא|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וַיָּ֣שׇׁב אׇרְנָ֗ן וַיַּרְא֙ אֶת־הַמַּלְאָ֔ךְ וְאַרְבַּ֧עַת בָּנָ֛יו עִמּ֖וֹ מִֽתְחַבְּאִ֑ים וְאׇרְנָ֖ן דָּ֥שׁ חִטִּֽים׃<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כא|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וַיָּבֹ֥א דָוִ֖יד עַד־אׇרְנָ֑ן וַיַּבֵּ֤ט אׇרְנָן֙ וַיַּ֣רְא אֶת־דָּוִ֔יד וַיֵּצֵא֙ מִן־הַגֹּ֔רֶן וַיִּשְׁתַּ֧חוּ לְדָוִ֛יד אַפַּ֖יִם אָֽרְצָה׃<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כא|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜יד אֶל־אׇרְנָ֗ן תְּנָה־לִּי֙ מְק֣וֹם הַגֹּ֔רֶן וְאֶבְנֶה־בּ֥וֹ מִזְבֵּ֖חַ לַֽיהֹוָ֑ה בְּכֶ֤סֶף מָלֵא֙ תְּנֵ֣הוּ לִ֔י וְתֵעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל הָעָֽם׃<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כא|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וַיֹּ֨אמֶר אׇרְנָ֤ן אֶל־דָּוִיד֙ קַֽח־לָ֔ךְ וְיַ֛עַשׂ אֲדֹנִ֥י הַמֶּ֖לֶךְ הַטּ֣וֹב בְּעֵינָ֑יו רְאֵה֩ נָתַ֨תִּי הַבָּקָ֜ר לָעֹל֗וֹת וְהַמּוֹרִגִּ֧ים לָעֵצִ֛ים וְהַחִטִּ֥ים לַמִּנְחָ֖ה הַכֹּ֥ל נָתָֽתִּי׃<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כא|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֤לֶךְ דָּוִיד֙ לְאׇרְנָ֔ן לֹ֕א כִּֽי־קָנֹ֥ה אֶקְנֶ֖ה בְּכֶ֣סֶף מָלֵ֑א כִּ֠י לֹא־אֶשָּׂ֤א אֲשֶׁר־לְךָ֙ לַיהֹוָ֔ה וְהַעֲל֥וֹת עוֹלָ֖ה חִנָּֽם׃<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כא|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וַיִּתֵּ֥ן דָּוִ֛יד לְאׇרְנָ֖ן בַּמָּק֑וֹם שִׁקְלֵ֣י זָהָ֔ב מִשְׁקָ֖ל שֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כא|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וַיִּ֩בֶן֩ שָׁ֨ם דָּוִ֤יד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַֽיהֹוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיִּקְרָא֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה וַֽיַּעֲנֵ֤הוּ בָאֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם עַ֖ל מִזְבַּ֥ח הָעֹלָֽה׃<קטע סוף=כו/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כא|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ לַמַּלְאָ֔ךְ וַיָּ֥שֶׁב חַרְבּ֖וֹ אֶל־נְדָנָֽהּ׃<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כא|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא בִּרְא֤וֹת דָּוִיד֙ כִּֽי־עָנָ֣הוּ יְהֹוָ֔ה בְּגֹ֖רֶן אׇרְנָ֣ן הַיְבוּסִ֑י וַיִּזְבַּ֖ח שָֽׁם׃<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כא|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>וּמִשְׁכַּ֣ן יְ֠הֹוָ֠ה אֲשֶׁר־עָשָׂ֨ה מֹשֶׁ֧ה בַמִּדְבָּ֛ר וּמִזְבַּ֥ח הָעוֹלָ֖ה בָּעֵ֣ת הַהִ֑יא {{נוסח|בַּבָּמָ֖ה|2==ל,ש1,ק13 וכך הכריעו ברויאר ומג"ה, וכמו כן בדפוסים וקורן.{{ש}}א!=בַּבָּמָּ֖ה (מ"ם דגושה)}} בְּגִבְעֽוֹן׃<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כא|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>וְלֹא־יָכֹ֥ל דָּוִ֛יד לָלֶ֥כֶת לְפָנָ֖יו לִדְרֹ֣שׁ אֱלֹהִ֑ים כִּ֣י נִבְעַ֔ת מִפְּנֵ֕י חֶ֖רֶב מַלְאַ֥ךְ יְהֹוָֽה׃<קטע סוף=ל/><קטע סוף=פרק כא/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:דברי הימים א כא]] ba6onc11dgx4h866yovs78psju9jspr דברי הימים א כז/טעמים 0 239532 3002683 2995308 2026-04-02T17:13:54Z Bdenckla 26771 v13 add initial meteg to הָעֲשִׂירִי֙. GitHub mgketer issue 129. 3002683 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|דברי הימים א|כז}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק כז/>{{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֣ל{{מ:פסק}}לְֽמִסְפָּרָ֡ם רָאשֵׁ֣י הָאָב֣וֹת וְשָׂרֵ֣י הָאֲלָפִ֣ים{{מ:פסק}}וְהַמֵּא֡וֹת וְשֹׁטְרֵיהֶם֩ הַמְשָׁרְתִ֨ים אֶת־הַמֶּ֜לֶךְ לְכֹ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} דְּבַ֣ר הַֽמַּחְלְק֗וֹת הַבָּאָ֤ה וְהַיֹּצֵאת֙ חֹ֣דֶשׁ בְּחֹ֔דֶשׁ לְכֹ֖ל חׇדְשֵׁ֣י הַשָּׁנָ֑ה הַֽמַּחֲלֹ֙קֶת֙ הָאַחַ֔ת עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃<קטע סוף=א/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>עַ֞ל הַמַּחֲלֹ֤קֶת הָרִֽאשׁוֹנָה֙ לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֔וֹן יָשׇׁבְעָ֖ם בֶּן־זַבְדִּיאֵ֑ל וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃<קטע סוף=ב/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>מִן־בְּנֵי־פֶ֗רֶץ הָרֹ֛אשׁ לְכׇל־שָׂרֵ֥י הַצְּבָא֖וֹת לַחֹ֥דֶשׁ הָרִאשֽׁוֹן׃<קטע סוף=ג/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וְעַ֞ל מַחֲלֹ֣קֶת{{מ:לגרמיה-2}} הַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֗י דּוֹדַ֤י הָֽאֲחוֹחִי֙ וּמַ֣חֲלֻקְתּ֔וֹ וּמִקְל֖וֹת הַנָּגִ֑יד וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃<קטע סוף=ד/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>שַׂ֣ר הַצָּבָ֤א הַשְּׁלִישִׁי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁלִישִׁ֔י בְּנָיָ֧הוּ בֶן־יְהוֹיָדָ֛ע הַכֹּהֵ֖ן רֹ֑אשׁ וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ה֧וּא בְנָיָ֛הוּ גִּבּ֥וֹר הַשְּׁלֹשִׁ֖ים וְעַל־הַשְּׁלֹשִׁ֑ים וּמַ֣חֲלֻקְתּ֔וֹ עַמִּיזָבָ֖ד בְּנֽוֹ׃<קטע סוף=ו/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>הָרְבִיעִ֞י לַחֹ֣דֶשׁ הָרְבִיעִ֗י עֲשָׂהאֵל֙ אֲחִ֣י יוֹאָ֔ב וּזְבַדְיָ֥ה בְנ֖וֹ אַחֲרָ֑יו וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃<קטע סוף=ז/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>הַחֲמִישִׁי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַחֲמִישִׁ֔י הַשַּׂ֖ר שַׁמְה֣וּת הַיִּזְרָ֑ח וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃<קטע סוף=ח/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>הַשִּׁשִּׁי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשִּׁשִּׁ֔י עִירָ֥א בֶן־עִקֵּ֖שׁ הַתְּקוֹעִ֑י וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃<קטע סוף=ט/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>הַשְּׁבִיעִי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֔י חֶ֥לֶץ הַפְּלוֹנִ֖י מִן־בְּנֵ֣י אֶפְרָ֑יִם וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃<קטע סוף=י/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>הַשְּׁמִינִי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁמִינִ֔י סִבְּכַ֥י הַחֻשָׁתִ֖י לַזַּרְחִ֑י וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃<קטע סוף=יא/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>הַתְּשִׁיעִי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַתְּשִׁיעִ֔י אֲבִיעֶ֥זֶר הָעַנְּתוֹתִ֖י {{נוסח|{{מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין|לבנימיני|לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י}}|2==ל,ש1,ק13,ק-מ ומסורה (אין כפילות בכתיב באות יו"ד הראשונה, והפסק קיים, ואין כפילות בשווא); וכן הכריעו ברויאר ומג"ה{{ש}}א-כתיב?!=<לַבֵּ֣ני{{מ:פסק}}יְמִינִי> (אות יו"ד נוספת לפני הפסק?){{ש}}מ"ג-כתיב=לַבֵּ֣נְיְמִינִי (כפילות בשווא ואין פסק){{ש}}מ"ש=<לבנימיני. לבן ימיני קרי, והוא חד מן ט"ו מלין כתיב חד וקריא תרין. וסימן נמסר במסורה במקום הזה. ובמקצת מדוייקים שלפני הלמ"ד בפת"ח, והבי"ת בציר"י ובדגש, והנו"ן בלי ניקוד.>{{ש}}הפסק החריג רומז שהתיבה הנכתבת כמילה אחת ונקראת כשתי מילים; וראו ברויאר, טעמי המקרא, ו.10 (עמ' 137), והשוו נחמיה ב,יג (המפרוצים הֵ֣ם{{מ:פסק}}פְּרוּצִ֔ים).}} וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃<קטע סוף=יב/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>הָֽעֲשִׂירִי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הָעֲשִׂירִ֔י מַהְרַ֥י הַנְּטוֹפָתִ֖י לַזַּרְחִ֑י וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃<קטע סוף=יג/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>עַשְׁתֵּֽי־עָשָׂר֙ לְעַשְׁתֵּ֣י עָשָׂ֣ר הַחֹ֔דֶשׁ בְּנָיָ֥ה הַפִּרְעָתוֹנִ֖י מִן־בְּנֵ֣י אֶפְרָ֑יִם וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃<קטע סוף=יד/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>הַשְּׁנֵ֤ים עָשָׂר֙ לִשְׁנֵ֣ים עָשָׂ֣ר הַחֹ֔דֶשׁ חֶלְדַּ֥י הַנְּטוֹפָתִ֖י לְעׇתְנִיאֵ֑ל וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃<קטע סוף=טו/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וְעַל֙ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לָראֿוּבֵנִ֣י נָגִ֔יד אֱלִיעֶ֖זֶר בֶּן־זִכְרִ֑י{{ססס}}לַשִּׁ֨מְעוֹנִ֔י שְׁפַטְיָ֖הוּ בֶּֽן־מַעֲכָֽה׃<קטע סוף=טז/> {{ססס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>לְלֵוִ֛י חֲשַׁבְיָ֥ה בֶן־קְמוּאֵ֖ל לְאַהֲרֹ֥ן צָדֽוֹק׃<קטע סוף=יז/> {{ססס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>לִיהוּדָ֕ה אֱלִיה֖וּ מֵאֲחֵ֣י דָוִ֑יד{{ססס}}לְיִ֨שָּׂשכָ֔ר עׇמְרִ֖י בֶּן־מִיכָאֵֽל׃<קטע סוף=יח/> {{ססס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>לִזְבוּלֻ֕ן יִֽשְׁמַעְיָ֖הוּ בֶּן־עֹבַדְיָ֑הוּ{{ססס}}לְנַ֨פְתָּלִ֔י יְרִימ֖וֹת בֶּן־עַזְרִיאֵֽל׃<קטע סוף=יט/> {{ססס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>לִבְנֵ֣י אֶפְרַ֔יִם הוֹשֵׁ֖עַ בֶּן־עֲזַזְיָ֑הוּ לַֽחֲצִי֙ שֵׁ֣בֶט מְנַשֶּׁ֔ה יוֹאֵ֖ל בֶּן־פְּדָיָֽהוּ׃<קטע סוף=כ/> {{ססס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>לַֽחֲצִ֤י {{נוסח|הַֽמְﬞנַשֶּׁה֙|2=א=הַֽמֲנַשֶּׁה֙ (חטף)}} גִּלְעָ֔דָה יִדּ֖וֹ בֶּן־זְכַרְיָ֑הוּ{{ססס}}לְבִ֨נְיָמִ֔ן יַעֲשִׂיאֵ֖ל בֶּן־אַבְנֵֽר׃<קטע סוף=כא/> {{ססס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>לְדָ֕ן עֲזַרְאֵ֖ל בֶּן־יְרֹחָ֑ם אֵ֕לֶּה שָׂרֵ֖י שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וְלֹֽא־נָשָׂ֤א דָוִיד֙ מִסְפָּרָ֔ם לְמִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וּלְמָ֑טָּה כִּ֚י אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה לְהַרְבּ֥וֹת אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל כְּכוֹכְבֵ֥י הַשָּׁמָֽיִם׃<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>יוֹאָ֨ב בֶּן־צְרוּיָ֜ה הֵחֵ֤ל לִמְנוֹת֙ וְלֹ֣א כִלָּ֔ה וַיְהִ֥י בָזֹ֛את קֶ֖צֶף עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֤א עָלָה֙ הַמִּסְפָּ֔ר בְּמִסְפַּ֥ר דִּבְרֵֽי־הַיָּמִ֖ים לַמֶּ֥לֶךְ דָּוִֽיד׃<קטע סוף=כד/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וְעַל֙ אֹצְר֣וֹת הַמֶּ֔לֶךְ עַזְמָ֖וֶת בֶּן־עֲדִיאֵ֑ל{{ססס}}וְעַ֣ל הָאֹצָר֡וֹת בַּשָּׂדֶ֞ה בֶּֽעָרִ֤ים וּבַכְּפָרִים֙ וּבַמִּגְדָּל֔וֹת יְהוֹנָתָ֖ן בֶּן־עֻזִּיָּֽהוּ׃<קטע סוף=כה/> {{ססס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וְעַ֗ל עֹשֵׂי֙ מְלֶ֣אכֶת הַשָּׂדֶ֔ה לַעֲבֹדַ֖ת הָאֲדָמָ֑ה עֶזְרִ֖י בֶּן־כְּלֽוּב׃<קטע סוף=כו/> {{ססס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וְעַ֨ל־הַכְּרָמִ֔ים שִׁמְעִ֖י הָרָמָתִ֑י{{ססס}}וְעַ֤ל שֶׁבַּכְּרָמִים֙ לְאֹצְר֣וֹת הַיַּ֔יִן זַבְדִּ֖י הַשִּׁפְמִֽי׃<קטע סוף=כז/> {{ססס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>וְעַל־הַזֵּיתִ֤ים וְהַשִּׁקְמִים֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשְּׁפֵלָ֔ה בַּ֥עַל חָנָ֖ן הַגְּדֵרִ֑י{{ססס}}וְעַל־אֹצְר֥וֹת הַשֶּׁ֖מֶן יוֹעָֽשׁ׃<קטע סוף=כח/> {{ססס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>וְעַל־הַבָּקָר֙ הָרֹעִ֣ים בַּשָּׁר֔וֹן {{נוסח|{{כו"ק|שטרי|שִׁרְטַ֖י}}|2=א-כתיב=שִׁטַ֖רְי}} הַשָּׁרוֹנִ֑י{{ססס}}וְעַל־הַבָּקָר֙ בָּעֲמָקִ֔ים שָׁפָ֖ט בֶּן־עַדְלָֽי׃<קטע סוף=כט/> {{ססס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>וְעַ֨ל־הַגְּמַלִּ֔ים אוֹבִ֖יל הַיִּשְׁמְעֵלִ֑י{{ססס}}וְעַל־הָ֣אֲתֹנ֔וֹת יֶחְדְּיָ֖הוּ הַמֵּרֹנֹתִֽי׃<קטע סוף=ל/> {{ססס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וְעַל־הַצֹּ֖אן יָזִ֣יז הַהַגְרִ֑י כׇּל־אֵ֙לֶּה֙ שָׂרֵ֣י {{נוסח|הָרְﬞכ֔וּשׁ|2=א=הָרֲכ֔וּשׁ (חטף)}} אֲשֶׁ֖ר לַמֶּ֥לֶךְ דָּוִֽיד׃<קטע סוף=לא/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>וִיהוֹנָתָ֤ן דּוֹד־דָּוִיד֙ יוֹעֵ֔ץ אִישׁ־מֵבִ֥ין וְסוֹפֵ֖ר ה֑וּא וִיחִיאֵ֥ל בֶּן־חַכְמוֹנִ֖י עִם־בְּנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃<קטע סוף=לב/> {{ססס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>וַאֲחִיתֹ֖פֶל יוֹעֵ֣ץ לַמֶּ֑לֶךְ וְחוּשַׁ֥י הָאַרְכִּ֖י רֵ֥עַ הַמֶּֽלֶךְ׃<קטע סוף=לג/> {{ססס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>וְאַחֲרֵ֣י אֲחִיתֹ֗פֶל יְהוֹיָדָ֤ע בֶּן־בְּנָיָ֙הוּ֙ וְאֶבְיָתָ֔ר וְשַׂר־צָבָ֥א לַמֶּ֖לֶךְ יוֹאָֽב׃<קטע סוף=לד/><קטע סוף=פרק כז/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:דברי הימים א כז]] 9jr0yuz7s7dq6kq0pyplznl28fp5ffn 3002684 3002683 2026-04-02T17:16:00Z Bdenckla 26771 v21: remove meteg from לַֽחֲצִ֤י. GitHub mgketer issue 130. 3002684 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|דברי הימים א|כז}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק כז/>{{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֣ל{{מ:פסק}}לְֽמִסְפָּרָ֡ם רָאשֵׁ֣י הָאָב֣וֹת וְשָׂרֵ֣י הָאֲלָפִ֣ים{{מ:פסק}}וְהַמֵּא֡וֹת וְשֹׁטְרֵיהֶם֩ הַמְשָׁרְתִ֨ים אֶת־הַמֶּ֜לֶךְ לְכֹ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} דְּבַ֣ר הַֽמַּחְלְק֗וֹת הַבָּאָ֤ה וְהַיֹּצֵאת֙ חֹ֣דֶשׁ בְּחֹ֔דֶשׁ לְכֹ֖ל חׇדְשֵׁ֣י הַשָּׁנָ֑ה הַֽמַּחֲלֹ֙קֶת֙ הָאַחַ֔ת עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃<קטע סוף=א/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>עַ֞ל הַמַּחֲלֹ֤קֶת הָרִֽאשׁוֹנָה֙ לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֔וֹן יָשׇׁבְעָ֖ם בֶּן־זַבְדִּיאֵ֑ל וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃<קטע סוף=ב/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>מִן־בְּנֵי־פֶ֗רֶץ הָרֹ֛אשׁ לְכׇל־שָׂרֵ֥י הַצְּבָא֖וֹת לַחֹ֥דֶשׁ הָרִאשֽׁוֹן׃<קטע סוף=ג/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וְעַ֞ל מַחֲלֹ֣קֶת{{מ:לגרמיה-2}} הַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֗י דּוֹדַ֤י הָֽאֲחוֹחִי֙ וּמַ֣חֲלֻקְתּ֔וֹ וּמִקְל֖וֹת הַנָּגִ֑יד וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃<קטע סוף=ד/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>שַׂ֣ר הַצָּבָ֤א הַשְּׁלִישִׁי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁלִישִׁ֔י בְּנָיָ֧הוּ בֶן־יְהוֹיָדָ֛ע הַכֹּהֵ֖ן רֹ֑אשׁ וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ה֧וּא בְנָיָ֛הוּ גִּבּ֥וֹר הַשְּׁלֹשִׁ֖ים וְעַל־הַשְּׁלֹשִׁ֑ים וּמַ֣חֲלֻקְתּ֔וֹ עַמִּיזָבָ֖ד בְּנֽוֹ׃<קטע סוף=ו/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>הָרְבִיעִ֞י לַחֹ֣דֶשׁ הָרְבִיעִ֗י עֲשָׂהאֵל֙ אֲחִ֣י יוֹאָ֔ב וּזְבַדְיָ֥ה בְנ֖וֹ אַחֲרָ֑יו וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃<קטע סוף=ז/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>הַחֲמִישִׁי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַחֲמִישִׁ֔י הַשַּׂ֖ר שַׁמְה֣וּת הַיִּזְרָ֑ח וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃<קטע סוף=ח/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>הַשִּׁשִּׁי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשִּׁשִּׁ֔י עִירָ֥א בֶן־עִקֵּ֖שׁ הַתְּקוֹעִ֑י וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃<קטע סוף=ט/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>הַשְּׁבִיעִי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֔י חֶ֥לֶץ הַפְּלוֹנִ֖י מִן־בְּנֵ֣י אֶפְרָ֑יִם וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃<קטע סוף=י/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>הַשְּׁמִינִי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁמִינִ֔י סִבְּכַ֥י הַחֻשָׁתִ֖י לַזַּרְחִ֑י וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃<קטע סוף=יא/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>הַתְּשִׁיעִי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַתְּשִׁיעִ֔י אֲבִיעֶ֥זֶר הָעַנְּתוֹתִ֖י {{נוסח|{{מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין|לבנימיני|לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י}}|2==ל,ש1,ק13,ק-מ ומסורה (אין כפילות בכתיב באות יו"ד הראשונה, והפסק קיים, ואין כפילות בשווא); וכן הכריעו ברויאר ומג"ה{{ש}}א-כתיב?!=<לַבֵּ֣ני{{מ:פסק}}יְמִינִי> (אות יו"ד נוספת לפני הפסק?){{ש}}מ"ג-כתיב=לַבֵּ֣נְיְמִינִי (כפילות בשווא ואין פסק){{ש}}מ"ש=<לבנימיני. לבן ימיני קרי, והוא חד מן ט"ו מלין כתיב חד וקריא תרין. וסימן נמסר במסורה במקום הזה. ובמקצת מדוייקים שלפני הלמ"ד בפת"ח, והבי"ת בציר"י ובדגש, והנו"ן בלי ניקוד.>{{ש}}הפסק החריג רומז שהתיבה הנכתבת כמילה אחת ונקראת כשתי מילים; וראו ברויאר, טעמי המקרא, ו.10 (עמ' 137), והשוו נחמיה ב,יג (המפרוצים הֵ֣ם{{מ:פסק}}פְּרוּצִ֔ים).}} וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃<קטע סוף=יב/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>הָֽעֲשִׂירִי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הָעֲשִׂירִ֔י מַהְרַ֥י הַנְּטוֹפָתִ֖י לַזַּרְחִ֑י וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃<קטע סוף=יג/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>עַשְׁתֵּֽי־עָשָׂר֙ לְעַשְׁתֵּ֣י עָשָׂ֣ר הַחֹ֔דֶשׁ בְּנָיָ֥ה הַפִּרְעָתוֹנִ֖י מִן־בְּנֵ֣י אֶפְרָ֑יִם וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃<קטע סוף=יד/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>הַשְּׁנֵ֤ים עָשָׂר֙ לִשְׁנֵ֣ים עָשָׂ֣ר הַחֹ֔דֶשׁ חֶלְדַּ֥י הַנְּטוֹפָתִ֖י לְעׇתְנִיאֵ֑ל וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃<קטע סוף=טו/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וְעַל֙ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לָראֿוּבֵנִ֣י נָגִ֔יד אֱלִיעֶ֖זֶר בֶּן־זִכְרִ֑י{{ססס}}לַשִּׁ֨מְעוֹנִ֔י שְׁפַטְיָ֖הוּ בֶּֽן־מַעֲכָֽה׃<קטע סוף=טז/> {{ססס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>לְלֵוִ֛י חֲשַׁבְיָ֥ה בֶן־קְמוּאֵ֖ל לְאַהֲרֹ֥ן צָדֽוֹק׃<קטע סוף=יז/> {{ססס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>לִיהוּדָ֕ה אֱלִיה֖וּ מֵאֲחֵ֣י דָוִ֑יד{{ססס}}לְיִ֨שָּׂשכָ֔ר עׇמְרִ֖י בֶּן־מִיכָאֵֽל׃<קטע סוף=יח/> {{ססס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>לִזְבוּלֻ֕ן יִֽשְׁמַעְיָ֖הוּ בֶּן־עֹבַדְיָ֑הוּ{{ססס}}לְנַ֨פְתָּלִ֔י יְרִימ֖וֹת בֶּן־עַזְרִיאֵֽל׃<קטע סוף=יט/> {{ססס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>לִבְנֵ֣י אֶפְרַ֔יִם הוֹשֵׁ֖עַ בֶּן־עֲזַזְיָ֑הוּ לַֽחֲצִי֙ שֵׁ֣בֶט מְנַשֶּׁ֔ה יוֹאֵ֖ל בֶּן־פְּדָיָֽהוּ׃<קטע סוף=כ/> {{ססס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>לַחֲצִ֤י {{נוסח|הַֽמְﬞנַשֶּׁה֙|2=א=הַֽמֲנַשֶּׁה֙ (חטף)}} גִּלְעָ֔דָה יִדּ֖וֹ בֶּן־זְכַרְיָ֑הוּ{{ססס}}לְבִ֨נְיָמִ֔ן יַעֲשִׂיאֵ֖ל בֶּן־אַבְנֵֽר׃<קטע סוף=כא/> {{ססס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>לְדָ֕ן עֲזַרְאֵ֖ל בֶּן־יְרֹחָ֑ם אֵ֕לֶּה שָׂרֵ֖י שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וְלֹֽא־נָשָׂ֤א דָוִיד֙ מִסְפָּרָ֔ם לְמִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וּלְמָ֑טָּה כִּ֚י אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה לְהַרְבּ֥וֹת אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל כְּכוֹכְבֵ֥י הַשָּׁמָֽיִם׃<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>יוֹאָ֨ב בֶּן־צְרוּיָ֜ה הֵחֵ֤ל לִמְנוֹת֙ וְלֹ֣א כִלָּ֔ה וַיְהִ֥י בָזֹ֛את קֶ֖צֶף עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֤א עָלָה֙ הַמִּסְפָּ֔ר בְּמִסְפַּ֥ר דִּבְרֵֽי־הַיָּמִ֖ים לַמֶּ֥לֶךְ דָּוִֽיד׃<קטע סוף=כד/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וְעַל֙ אֹצְר֣וֹת הַמֶּ֔לֶךְ עַזְמָ֖וֶת בֶּן־עֲדִיאֵ֑ל{{ססס}}וְעַ֣ל הָאֹצָר֡וֹת בַּשָּׂדֶ֞ה בֶּֽעָרִ֤ים וּבַכְּפָרִים֙ וּבַמִּגְדָּל֔וֹת יְהוֹנָתָ֖ן בֶּן־עֻזִּיָּֽהוּ׃<קטע סוף=כה/> {{ססס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וְעַ֗ל עֹשֵׂי֙ מְלֶ֣אכֶת הַשָּׂדֶ֔ה לַעֲבֹדַ֖ת הָאֲדָמָ֑ה עֶזְרִ֖י בֶּן־כְּלֽוּב׃<קטע סוף=כו/> {{ססס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וְעַ֨ל־הַכְּרָמִ֔ים שִׁמְעִ֖י הָרָמָתִ֑י{{ססס}}וְעַ֤ל שֶׁבַּכְּרָמִים֙ לְאֹצְר֣וֹת הַיַּ֔יִן זַבְדִּ֖י הַשִּׁפְמִֽי׃<קטע סוף=כז/> {{ססס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>וְעַל־הַזֵּיתִ֤ים וְהַשִּׁקְמִים֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשְּׁפֵלָ֔ה בַּ֥עַל חָנָ֖ן הַגְּדֵרִ֑י{{ססס}}וְעַל־אֹצְר֥וֹת הַשֶּׁ֖מֶן יוֹעָֽשׁ׃<קטע סוף=כח/> {{ססס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>וְעַל־הַבָּקָר֙ הָרֹעִ֣ים בַּשָּׁר֔וֹן {{נוסח|{{כו"ק|שטרי|שִׁרְטַ֖י}}|2=א-כתיב=שִׁטַ֖רְי}} הַשָּׁרוֹנִ֑י{{ססס}}וְעַל־הַבָּקָר֙ בָּעֲמָקִ֔ים שָׁפָ֖ט בֶּן־עַדְלָֽי׃<קטע סוף=כט/> {{ססס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>וְעַ֨ל־הַגְּמַלִּ֔ים אוֹבִ֖יל הַיִּשְׁמְעֵלִ֑י{{ססס}}וְעַל־הָ֣אֲתֹנ֔וֹת יֶחְדְּיָ֖הוּ הַמֵּרֹנֹתִֽי׃<קטע סוף=ל/> {{ססס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וְעַל־הַצֹּ֖אן יָזִ֣יז הַהַגְרִ֑י כׇּל־אֵ֙לֶּה֙ שָׂרֵ֣י {{נוסח|הָרְﬞכ֔וּשׁ|2=א=הָרֲכ֔וּשׁ (חטף)}} אֲשֶׁ֖ר לַמֶּ֥לֶךְ דָּוִֽיד׃<קטע סוף=לא/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>וִיהוֹנָתָ֤ן דּוֹד־דָּוִיד֙ יוֹעֵ֔ץ אִישׁ־מֵבִ֥ין וְסוֹפֵ֖ר ה֑וּא וִיחִיאֵ֥ל בֶּן־חַכְמוֹנִ֖י עִם־בְּנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃<קטע סוף=לב/> {{ססס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>וַאֲחִיתֹ֖פֶל יוֹעֵ֣ץ לַמֶּ֑לֶךְ וְחוּשַׁ֥י הָאַרְכִּ֖י רֵ֥עַ הַמֶּֽלֶךְ׃<קטע סוף=לג/> {{ססס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>וְאַחֲרֵ֣י אֲחִיתֹ֗פֶל יְהוֹיָדָ֤ע בֶּן־בְּנָיָ֙הוּ֙ וְאֶבְיָתָ֔ר וְשַׂר־צָבָ֥א לַמֶּ֖לֶךְ יוֹאָֽב׃<קטע סוף=לד/><קטע סוף=פרק כז/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:דברי הימים א כז]] 0pgbj4h91a1qhac1i8oob1ldy0ke2d2 3002685 3002684 2026-04-02T17:17:16Z Bdenckla 26771 v25: remove meteg from בֶּֽעָרִ֤ים. GitHub mgketer issue 131. 3002685 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|דברי הימים א|כז}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק כז/>{{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֣ל{{מ:פסק}}לְֽמִסְפָּרָ֡ם רָאשֵׁ֣י הָאָב֣וֹת וְשָׂרֵ֣י הָאֲלָפִ֣ים{{מ:פסק}}וְהַמֵּא֡וֹת וְשֹׁטְרֵיהֶם֩ הַמְשָׁרְתִ֨ים אֶת־הַמֶּ֜לֶךְ לְכֹ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} דְּבַ֣ר הַֽמַּחְלְק֗וֹת הַבָּאָ֤ה וְהַיֹּצֵאת֙ חֹ֣דֶשׁ בְּחֹ֔דֶשׁ לְכֹ֖ל חׇדְשֵׁ֣י הַשָּׁנָ֑ה הַֽמַּחֲלֹ֙קֶת֙ הָאַחַ֔ת עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃<קטע סוף=א/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>עַ֞ל הַמַּחֲלֹ֤קֶת הָרִֽאשׁוֹנָה֙ לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֔וֹן יָשׇׁבְעָ֖ם בֶּן־זַבְדִּיאֵ֑ל וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃<קטע סוף=ב/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>מִן־בְּנֵי־פֶ֗רֶץ הָרֹ֛אשׁ לְכׇל־שָׂרֵ֥י הַצְּבָא֖וֹת לַחֹ֥דֶשׁ הָרִאשֽׁוֹן׃<קטע סוף=ג/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וְעַ֞ל מַחֲלֹ֣קֶת{{מ:לגרמיה-2}} הַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֗י דּוֹדַ֤י הָֽאֲחוֹחִי֙ וּמַ֣חֲלֻקְתּ֔וֹ וּמִקְל֖וֹת הַנָּגִ֑יד וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃<קטע סוף=ד/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>שַׂ֣ר הַצָּבָ֤א הַשְּׁלִישִׁי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁלִישִׁ֔י בְּנָיָ֧הוּ בֶן־יְהוֹיָדָ֛ע הַכֹּהֵ֖ן רֹ֑אשׁ וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ה֧וּא בְנָיָ֛הוּ גִּבּ֥וֹר הַשְּׁלֹשִׁ֖ים וְעַל־הַשְּׁלֹשִׁ֑ים וּמַ֣חֲלֻקְתּ֔וֹ עַמִּיזָבָ֖ד בְּנֽוֹ׃<קטע סוף=ו/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>הָרְבִיעִ֞י לַחֹ֣דֶשׁ הָרְבִיעִ֗י עֲשָׂהאֵל֙ אֲחִ֣י יוֹאָ֔ב וּזְבַדְיָ֥ה בְנ֖וֹ אַחֲרָ֑יו וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃<קטע סוף=ז/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>הַחֲמִישִׁי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַחֲמִישִׁ֔י הַשַּׂ֖ר שַׁמְה֣וּת הַיִּזְרָ֑ח וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃<קטע סוף=ח/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>הַשִּׁשִּׁי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשִּׁשִּׁ֔י עִירָ֥א בֶן־עִקֵּ֖שׁ הַתְּקוֹעִ֑י וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃<קטע סוף=ט/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>הַשְּׁבִיעִי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֔י חֶ֥לֶץ הַפְּלוֹנִ֖י מִן־בְּנֵ֣י אֶפְרָ֑יִם וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃<קטע סוף=י/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>הַשְּׁמִינִי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁמִינִ֔י סִבְּכַ֥י הַחֻשָׁתִ֖י לַזַּרְחִ֑י וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃<קטע סוף=יא/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>הַתְּשִׁיעִי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַתְּשִׁיעִ֔י אֲבִיעֶ֥זֶר הָעַנְּתוֹתִ֖י {{נוסח|{{מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין|לבנימיני|לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י}}|2==ל,ש1,ק13,ק-מ ומסורה (אין כפילות בכתיב באות יו"ד הראשונה, והפסק קיים, ואין כפילות בשווא); וכן הכריעו ברויאר ומג"ה{{ש}}א-כתיב?!=<לַבֵּ֣ני{{מ:פסק}}יְמִינִי> (אות יו"ד נוספת לפני הפסק?){{ש}}מ"ג-כתיב=לַבֵּ֣נְיְמִינִי (כפילות בשווא ואין פסק){{ש}}מ"ש=<לבנימיני. לבן ימיני קרי, והוא חד מן ט"ו מלין כתיב חד וקריא תרין. וסימן נמסר במסורה במקום הזה. ובמקצת מדוייקים שלפני הלמ"ד בפת"ח, והבי"ת בציר"י ובדגש, והנו"ן בלי ניקוד.>{{ש}}הפסק החריג רומז שהתיבה הנכתבת כמילה אחת ונקראת כשתי מילים; וראו ברויאר, טעמי המקרא, ו.10 (עמ' 137), והשוו נחמיה ב,יג (המפרוצים הֵ֣ם{{מ:פסק}}פְּרוּצִ֔ים).}} וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃<קטע סוף=יב/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>הָֽעֲשִׂירִי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הָעֲשִׂירִ֔י מַהְרַ֥י הַנְּטוֹפָתִ֖י לַזַּרְחִ֑י וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃<קטע סוף=יג/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>עַשְׁתֵּֽי־עָשָׂר֙ לְעַשְׁתֵּ֣י עָשָׂ֣ר הַחֹ֔דֶשׁ בְּנָיָ֥ה הַפִּרְעָתוֹנִ֖י מִן־בְּנֵ֣י אֶפְרָ֑יִם וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃<קטע סוף=יד/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>הַשְּׁנֵ֤ים עָשָׂר֙ לִשְׁנֵ֣ים עָשָׂ֣ר הַחֹ֔דֶשׁ חֶלְדַּ֥י הַנְּטוֹפָתִ֖י לְעׇתְנִיאֵ֑ל וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃<קטע סוף=טו/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וְעַל֙ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לָראֿוּבֵנִ֣י נָגִ֔יד אֱלִיעֶ֖זֶר בֶּן־זִכְרִ֑י{{ססס}}לַשִּׁ֨מְעוֹנִ֔י שְׁפַטְיָ֖הוּ בֶּֽן־מַעֲכָֽה׃<קטע סוף=טז/> {{ססס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>לְלֵוִ֛י חֲשַׁבְיָ֥ה בֶן־קְמוּאֵ֖ל לְאַהֲרֹ֥ן צָדֽוֹק׃<קטע סוף=יז/> {{ססס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>לִיהוּדָ֕ה אֱלִיה֖וּ מֵאֲחֵ֣י דָוִ֑יד{{ססס}}לְיִ֨שָּׂשכָ֔ר עׇמְרִ֖י בֶּן־מִיכָאֵֽל׃<קטע סוף=יח/> {{ססס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>לִזְבוּלֻ֕ן יִֽשְׁמַעְיָ֖הוּ בֶּן־עֹבַדְיָ֑הוּ{{ססס}}לְנַ֨פְתָּלִ֔י יְרִימ֖וֹת בֶּן־עַזְרִיאֵֽל׃<קטע סוף=יט/> {{ססס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>לִבְנֵ֣י אֶפְרַ֔יִם הוֹשֵׁ֖עַ בֶּן־עֲזַזְיָ֑הוּ לַֽחֲצִי֙ שֵׁ֣בֶט מְנַשֶּׁ֔ה יוֹאֵ֖ל בֶּן־פְּדָיָֽהוּ׃<קטע סוף=כ/> {{ססס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>לַחֲצִ֤י {{נוסח|הַֽמְﬞנַשֶּׁה֙|2=א=הַֽמֲנַשֶּׁה֙ (חטף)}} גִּלְעָ֔דָה יִדּ֖וֹ בֶּן־זְכַרְיָ֑הוּ{{ססס}}לְבִ֨נְיָמִ֔ן יַעֲשִׂיאֵ֖ל בֶּן־אַבְנֵֽר׃<קטע סוף=כא/> {{ססס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>לְדָ֕ן עֲזַרְאֵ֖ל בֶּן־יְרֹחָ֑ם אֵ֕לֶּה שָׂרֵ֖י שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וְלֹֽא־נָשָׂ֤א דָוִיד֙ מִסְפָּרָ֔ם לְמִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וּלְמָ֑טָּה כִּ֚י אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה לְהַרְבּ֥וֹת אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל כְּכוֹכְבֵ֥י הַשָּׁמָֽיִם׃<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>יוֹאָ֨ב בֶּן־צְרוּיָ֜ה הֵחֵ֤ל לִמְנוֹת֙ וְלֹ֣א כִלָּ֔ה וַיְהִ֥י בָזֹ֛את קֶ֖צֶף עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֤א עָלָה֙ הַמִּסְפָּ֔ר בְּמִסְפַּ֥ר דִּבְרֵֽי־הַיָּמִ֖ים לַמֶּ֥לֶךְ דָּוִֽיד׃<קטע סוף=כד/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וְעַל֙ אֹצְר֣וֹת הַמֶּ֔לֶךְ עַזְמָ֖וֶת בֶּן־עֲדִיאֵ֑ל{{ססס}}וְעַ֣ל הָאֹצָר֡וֹת בַּשָּׂדֶ֞ה בֶּעָרִ֤ים וּבַכְּפָרִים֙ וּבַמִּגְדָּל֔וֹת יְהוֹנָתָ֖ן בֶּן־עֻזִּיָּֽהוּ׃<קטע סוף=כה/> {{ססס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וְעַ֗ל עֹשֵׂי֙ מְלֶ֣אכֶת הַשָּׂדֶ֔ה לַעֲבֹדַ֖ת הָאֲדָמָ֑ה עֶזְרִ֖י בֶּן־כְּלֽוּב׃<קטע סוף=כו/> {{ססס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וְעַ֨ל־הַכְּרָמִ֔ים שִׁמְעִ֖י הָרָמָתִ֑י{{ססס}}וְעַ֤ל שֶׁבַּכְּרָמִים֙ לְאֹצְר֣וֹת הַיַּ֔יִן זַבְדִּ֖י הַשִּׁפְמִֽי׃<קטע סוף=כז/> {{ססס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>וְעַל־הַזֵּיתִ֤ים וְהַשִּׁקְמִים֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשְּׁפֵלָ֔ה בַּ֥עַל חָנָ֖ן הַגְּדֵרִ֑י{{ססס}}וְעַל־אֹצְר֥וֹת הַשֶּׁ֖מֶן יוֹעָֽשׁ׃<קטע סוף=כח/> {{ססס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>וְעַל־הַבָּקָר֙ הָרֹעִ֣ים בַּשָּׁר֔וֹן {{נוסח|{{כו"ק|שטרי|שִׁרְטַ֖י}}|2=א-כתיב=שִׁטַ֖רְי}} הַשָּׁרוֹנִ֑י{{ססס}}וְעַל־הַבָּקָר֙ בָּעֲמָקִ֔ים שָׁפָ֖ט בֶּן־עַדְלָֽי׃<קטע סוף=כט/> {{ססס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>וְעַ֨ל־הַגְּמַלִּ֔ים אוֹבִ֖יל הַיִּשְׁמְעֵלִ֑י{{ססס}}וְעַל־הָ֣אֲתֹנ֔וֹת יֶחְדְּיָ֖הוּ הַמֵּרֹנֹתִֽי׃<קטע סוף=ל/> {{ססס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וְעַל־הַצֹּ֖אן יָזִ֣יז הַהַגְרִ֑י כׇּל־אֵ֙לֶּה֙ שָׂרֵ֣י {{נוסח|הָרְﬞכ֔וּשׁ|2=א=הָרֲכ֔וּשׁ (חטף)}} אֲשֶׁ֖ר לַמֶּ֥לֶךְ דָּוִֽיד׃<קטע סוף=לא/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>וִיהוֹנָתָ֤ן דּוֹד־דָּוִיד֙ יוֹעֵ֔ץ אִישׁ־מֵבִ֥ין וְסוֹפֵ֖ר ה֑וּא וִיחִיאֵ֥ל בֶּן־חַכְמוֹנִ֖י עִם־בְּנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃<קטע סוף=לב/> {{ססס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>וַאֲחִיתֹ֖פֶל יוֹעֵ֣ץ לַמֶּ֑לֶךְ וְחוּשַׁ֥י הָאַרְכִּ֖י רֵ֥עַ הַמֶּֽלֶךְ׃<קטע סוף=לג/> {{ססס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כז|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>וְאַחֲרֵ֣י אֲחִיתֹ֗פֶל יְהוֹיָדָ֤ע בֶּן־בְּנָיָ֙הוּ֙ וְאֶבְיָתָ֔ר וְשַׂר־צָבָ֥א לַמֶּ֖לֶךְ יוֹאָֽב׃<קטע סוף=לד/><קטע סוף=פרק כז/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:דברי הימים א כז]] s8y04vwtq7mge1dtydi8u3pnmsakizq דברי הימים א כח/טעמים 0 239536 3002686 2988474 2026-04-02T17:18:58Z Bdenckla 26771 v21: remove meteg from הָֽאֱלֹהִ֑ים. GitHub mgketer issue 132. 3002686 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|דברי הימים א|כח}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק כח/>{{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כח|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וַיַּקְהֵ֣ל דָּוִ֣יד אֶת־כׇּל־שָׂרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֡ל שָׂרֵ֣י הַשְּׁבָטִ֣ים וְשָׂרֵ֣י הַמַּחְלְק֣וֹת {{ירח בן יומו-2|הַמְשָׁרְתִ֪ים}} אֶת־הַמֶּ֟לֶךְ וְשָׂרֵ֣י הָאֲלָפִ֣ים וְשָׂרֵ֣י הַמֵּא֡וֹת וְשָׂרֵ֣י כׇל־רְכוּשׁ־וּמִקְנֶה֩{{מ:פסק}}לַמֶּ֨לֶךְ וּלְבָנָ֜יו עִם־הַסָּרִיסִ֧ים וְהַגִּבּוֹרִ֛ים וּֽלְכׇל־גִּבּ֥וֹר חָ֖יִל אֶל־יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|ֽ}}ם׃<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כח|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וַיָּ֨קׇם דָּוִ֤יד הַמֶּ֙לֶךְ֙ עַל־רַגְלָ֔יו וַיֹּ֕אמֶר שְׁמָע֖וּנִי אַחַ֣י וְעַמִּ֑י אֲנִ֣י עִם־לְבָבִ֡י לִבְנוֹת֩ בֵּ֨ית מְנוּחָ֜ה לַאֲר֣וֹן בְּרִית־יְהֹוָ֗ה וְלַֽהֲדֹם֙ רַגְלֵ֣י אֱלֹהֵ֔ינוּ וַהֲכִינ֖וֹתִי לִבְנֽוֹת׃<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כח|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וְהָֽאֱלֹהִים֙ אָ֣מַר לִ֔י לֹא־תִבְנֶ֥ה בַ֖יִת לִשְׁמִ֑י כִּ֣י אִ֧ישׁ מִלְחָמ֛וֹת אַ֖תָּה וְדָמִ֥ים שָׁפָֽכְתָּ׃<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כח|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וַיִּבְחַ֡ר יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵי֩ יִשְׂרָאֵ֨ל בִּ֜י מִכֹּ֣ל בֵּית־אָבִ֗י לִהְי֨וֹת לְמֶ֤לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵל֙ לְעוֹלָ֔ם כִּ֤י בִֽיהוּדָה֙ בָּחַ֣ר לְנָגִ֔יד וּבְבֵ֥ית יְהוּדָ֖ה בֵּ֣ית אָבִ֑י וּבִבְנֵ֣י אָבִ֔י בִּ֣י רָצָ֔ה לְהַמְלִ֖יךְ עַל־כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל׃<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כח|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וּמִ֨כׇּל־בָּנַ֔י כִּ֚י רַבִּ֣ים בָּנִ֔ים נָ֥תַן לִ֖י יְהֹוָ֑ה וַיִּבְחַר֙ בִּשְׁלֹמֹ֣ה בְנִ֔י לָשֶׁ֗בֶת עַל־כִּסֵּ֛א מַלְכ֥וּת יְהֹוָ֖ה עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כח|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וַיֹּ֣אמֶר לִ֔י שְׁלֹמֹ֣ה בִנְךָ֔ הוּא־יִבְנֶ֥ה בֵיתִ֖י וַחֲצֵרוֹתָ֑י כִּֽי־בָחַ֨רְתִּי ב֥וֹ לִי֙ לְבֵ֔ן וַאֲנִ֖י אֶהְיֶה־לּ֥וֹ לְאָֽב׃<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כח|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וַהֲכִינוֹתִ֥י אֶת־מַלְכוּת֖וֹ עַד־לְעוֹלָ֑ם אִם־יֶחֱזַ֗ק לַעֲשׂ֛וֹת מִצְוֺתַ֥י וּמִשְׁפָּטַ֖י כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כח|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וְ֠עַתָּ֠ה לְעֵינֵ֨י כׇל־יִשְׂרָאֵ֤ל קְהַל־יְהֹוָה֙ וּבְאׇזְנֵ֣י אֱלֹהֵ֔ינוּ שִׁמְר֣וּ וְדִרְשׁ֔וּ כׇּל־מִצְוֺ֖ת יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם לְמַ֤עַן תִּֽירְשׁוּ֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה וְהִנְחַלְתֶּ֛ם לִבְנֵיכֶ֥ם אַחֲרֵיכֶ֖ם עַד־עוֹלָֽם׃<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כח|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וְאַתָּ֣ה שְׁלֹמֹֽה־בְנִ֡י דַּע֩ אֶת־אֱלֹהֵ֨י אָבִ֜יךָ וְעׇבְדֵ֗הוּ בְּלֵ֤ב שָׁלֵם֙ וּבְנֶ֣פֶשׁ חֲפֵצָ֔ה כִּ֤י כׇל־לְבָבוֹת֙ דּוֹרֵ֣שׁ יְהֹוָ֔ה וְכׇל־יֵ֥צֶר מַחֲשָׁב֖וֹת מֵבִ֑ין אִֽם־תִּדְרְשֶׁ֙נּוּ֙ יִמָּ֣צֵא לָ֔ךְ וְאִם־תַּעַזְבֶ֖נּוּ יַזְנִיחֲךָ֥ לָעַֽד׃<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כח|י|סדר=יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>רְאֵ֣ה{{מ:לגרמיה-2}} עַתָּ֗ה כִּֽי־יְהֹוָ֛ה בָּ֧חַר בְּךָ֛ {{נוסח|לִבְנֽוֹת־בַּ֥יִת|2==ל{{ש}}א!=לִבְנֽוֹת־בַּ֥ית (חסרה נקודת חיריק ביו"ד){{ש}}הערת ייבין}} לַמִּקְדָּ֖שׁ חֲזַ֥ק וַעֲשֵֽׂה׃<קטע סוף=י/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כח|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וַיִּתֵּ֣ן דָּוִ֣יד לִשְׁלֹמֹ֣ה בְנ֡וֹ אֶת־תַּבְנִ֣ית הָאוּלָם֩ וְֽאֶת־בָּ֨תָּ֜יו וְגַנְזַכָּ֧יו וַעֲלִיֹּתָ֛יו וַחֲדָרָ֥יו הַפְּנִימִ֖ים וּבֵ֥ית הַכַּפֹּֽרֶת׃<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כח|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וְתַבְנִ֗ית כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר הָיָ֤ה בָר֙וּחַ֙ עִמּ֔וֹ לְחַצְר֧וֹת בֵּית־יְהֹוָ֛ה וּלְכׇל־הַלְּשָׁכ֖וֹת סָבִ֑יב לְאֹֽצְרוֹת֙ בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים וּלְאֹצְר֖וֹת הַקֳּדָשִֽׁים׃<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כח|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>וּֽלְמַחְלְקוֹת֙ הַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּ֔ם וּֽלְכׇל־מְלֶ֖אכֶת עֲבוֹדַ֣ת בֵּית־יְהֹוָ֑ה וּֽלְכׇל־כְּלֵ֖י עֲבוֹדַ֥ת בֵּית־יְהֹוָֽה׃<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כח|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>לַזָּהָ֤ב בַּמִּשְׁקָל֙ לַזָּהָ֔ב לְכׇל־כְּלֵ֖י עֲבוֹדָ֣ה וַעֲבוֹדָ֑ה לְכֹ֨ל כְּלֵ֤י הַכֶּ֙סֶף֙ בְּמִשְׁקָ֔ל לְכׇל־כְּלֵ֖י עֲבוֹדָ֥ה וַעֲבוֹדָֽה׃<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כח|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וּמִשְׁקָ֞ל לִמְנֹר֣וֹת הַזָּהָ֗ב וְנֵרֹֽתֵיהֶם֙ זָהָ֔ב בְּמִשְׁקַל־מְנוֹרָ֥ה וּמְנוֹרָ֖ה וְנֵרֹתֶ֑יהָ וְלִמְנֹר֨וֹת הַכֶּ֤סֶף בְּמִשְׁקָל֙ לִמְנוֹרָ֣ה וְנֵרֹתֶ֔יהָ כַּעֲבוֹדַ֖ת מְנוֹרָ֥ה וּמְנוֹרָֽה׃<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כח|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וְאֶת־הַזָּהָ֥ב מִשְׁקָ֛ל לְשֻׁלְחֲנ֥וֹת הַֽמַּעֲרֶ֖כֶת לְשֻׁלְחַ֣ן וְשֻׁלְחָ֑ן וְכֶ֖סֶף לְשֻׁלְחֲנ֥וֹת הַכָּֽסֶף׃<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כח|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וְהַמִּזְלָג֧וֹת וְהַמִּזְרָק֛וֹת {{נוסח|וְהַקְּשָׂוֺ֖ת|2==ל,ש1,ק13 וכך הכריעו ברויאר ומג"ה, וכמו כן בדפוסים וקורן.{{ש}}א!=וְהַקְשָׂוֺ֖ת (חסר דגש באות קו"ף){{ש}}הערות ייבין וברויאר}} זָהָ֣ב טָה֑וֹר וְלִכְפוֹרֵ֨י הַזָּהָ֤ב בְּמִשְׁקָל֙ לִכְפ֣וֹר וּכְפ֔וֹר וְלִכְפוֹרֵ֥י הַכֶּ֛סֶף בְּמִשְׁקָ֖ל לִכְפ֥וֹר וּכְפֽוֹר׃<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כח|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וּלְמִזְבַּ֧ח הַקְּטֹ֛רֶת זָהָ֥ב מְזֻקָּ֖ק בַּמִּשְׁקָ֑ל וּלְתַבְנִ֣ית הַמֶּרְכָּבָ֗ה הַכְּרוּבִ֤ים זָהָב֙ לְפֹ֣רְשִׂ֔ים {{נוסח|וְסֹכְﬞכִ֖ים|2=א=וְסֹכֲכִ֖ים (חטף)}} עַל־אֲר֥וֹן בְּרִית־יְהֹוָֽה׃<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כח|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>הַכֹּ֥ל בִּכְתָ֛ב מִיַּ֥ד יְהֹוָ֖ה עָלַ֣י הִשְׂכִּ֑יל כֹּ֖ל מַלְאֲכ֥וֹת הַתַּבְנִֽית׃<קטע סוף=יט/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כח|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜יד לִשְׁלֹמֹ֣ה בְנ֗וֹ חֲזַ֤ק וֶֽאֱמַץ֙ וַעֲשֵׂ֔ה אַל־תִּירָ֖א וְאַל־תֵּחָ֑ת כִּי֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהִ֤ים אֱלֹהַי֙ עִמָּ֔ךְ לֹ֤א יַרְפְּךָ֙ וְלֹ֣א יַעַזְבֶ֔ךָּ עַד־לִכְל֕וֹת כׇּל־מְלֶ֖אכֶת עֲבוֹדַ֥ת בֵּית־יְהֹוָֽה׃<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כח|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וְהִנֵּ֗ה מַחְלְקוֹת֙ הַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּ֔ם לְכׇל־עֲבוֹדַ֖ת בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים וְעִמְּךָ֨ בְכׇל־מְלָאכָ֜ה לְכׇל־נָדִ֤יב בַּֽחׇכְמָה֙ לְכׇל־עֲבוֹדָ֔ה וְהַשָּׂרִ֥ים וְכׇל־הָעָ֖ם לְכׇל־דְּבָרֶֽיךָ׃<קטע סוף=כא/><קטע סוף=פרק כח/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:דברי הימים א כח]] 656172sckw4fha3ezntn92sas376bwe דברי הימים א כט/טעמים 0 239540 3002687 2988475 2026-04-02T17:20:15Z Bdenckla 26771 v20: remove meteg from אֱלֹֽהֵיכֶ֑ם. GitHub mgketer issue 133. 3002687 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|דברי הימים א|כט}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק כט/>{{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כט|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֤יד הַמֶּ֙לֶךְ֙ לְכׇל־הַקָּהָ֔ל שְׁלֹמֹ֨ה בְנִ֥י אֶחָ֛ד בָּחַר־בּ֥וֹ אֱלֹהִ֖ים נַ֣עַר וָרָ֑ךְ וְהַמְּלָאכָ֣ה גְדוֹלָ֔ה כִּ֣י לֹ֤א לְאָדָם֙ הַבִּירָ֔ה כִּ֖י לַיהֹוָ֥ה אֱלֹהִֽים׃<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כט|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>{{נוסח|וּֽכְﬞכׇל־כֹּחִ֞י|2=א=וּֽכֲכָל־כֹּחִ֞י (חטף)}} הֲכִינ֣וֹתִי לְבֵית־אֱלֹהַ֗י הַזָּהָ֣ב{{מ:פסק}}לַ֠זָּהָ֠ב וְהַכֶּ֨סֶף לַכֶּ֜סֶף וְהַנְּחֹ֣שֶׁת לַנְּחֹ֗שֶׁת הַבַּרְזֶל֙ לַבַּרְזֶ֔ל וְהָעֵצִ֖ים לָעֵצִ֑ים אַבְנֵי־שֹׁ֨הַם וּמִלּוּאִ֜ים אַבְנֵי־פ֣וּךְ וְרִקְמָ֗ה וְכֹ֨ל אֶ֧בֶן יְקָרָ֛ה וְאַבְנֵי־שַׁ֖יִשׁ לָרֹֽב׃<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כט|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וְע֗וֹד בִּרְצוֹתִי֙ בְּבֵ֣ית אֱלֹהַ֔י יֶשׁ־לִ֥י סְגֻלָּ֖ה זָהָ֣ב וָכָ֑סֶף נָתַ֤תִּי לְבֵית־אֱלֹהַי֙ לְמַ֔עְלָה מִכׇּל־הֲכִינ֖וֹתִי לְבֵ֥ית הַקֹּֽדֶשׁ׃<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כט|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>שְׁלֹ֧שֶׁת אֲלָפִ֛ים כִּכְּרֵ֥י זָהָ֖ב מִזְּהַ֣ב אוֹפִ֑יר וְשִׁבְעַ֨ת אֲלָפִ֤ים כִּכַּר־כֶּ֙סֶף֙ מְזֻקָּ֔ק לָט֖וּחַ קִיר֥וֹת הַבָּתִּֽים׃<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כט|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>לַזָּהָ֤ב לַזָּהָב֙ וְלַכֶּ֣סֶף לַכֶּ֔סֶף וּלְכׇל־מְלָאכָ֖ה בְּיַ֣ד חָרָשִׁ֑ים וּמִ֣י מִתְנַדֵּ֔ב לְמַלֹּ֥אות יָד֛וֹ הַיּ֖וֹם לַיהֹוָֽה׃<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כט|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וַיִּֽתְנַדְּבוּ֩ שָׂרֵ֨י הָאָב֜וֹת וְשָׂרֵ֣י{{מ:לגרמיה-2}} שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְשָׂרֵ֤י הָאֲלָפִים֙ וְהַמֵּא֔וֹת וּלְשָׂרֵ֖י מְלֶ֥אכֶת הַמֶּֽלֶךְ׃<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כט|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וַֽיִּתְּנ֞וּ לַעֲבוֹדַ֣ת בֵּית־הָאֱלֹהִ֗ים זָהָ֞ב כִּכָּרִ֣ים חֲמֵשֶׁת־אֲלָפִים֮ וַאֲדַרְכֹנִ֣ים רִבּוֹ֒ וְכֶ֗סֶף כִּכָּרִים֙ עֲשֶׂ֣רֶת אֲלָפִ֔ים וּנְחֹ֕שֶׁת רִבּ֛וֹ וּשְׁמוֹנַ֥ת אֲלָפִ֖ים כִּכָּרִ֑ים וּבַרְזֶ֖ל מֵאָה־אֶ֥לֶף כִּכָּרִֽים׃<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כט|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וְהַנִּמְצָ֤א אִתּוֹ֙ אֲבָנִ֔ים נָתְנ֖וּ לְאוֹצַ֣ר בֵּית־יְהֹוָ֑ה עַ֥ל יַד־יְחִיאֵ֖ל הַגֵּרְשֻׁנִּֽי׃<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כט|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וַיִּשְׂמְח֤וּ הָעָם֙ עַל־הִֽתְנַדְּבָ֔ם כִּ֚י בְּלֵ֣ב שָׁלֵ֔ם הִֽתְנַדְּב֖וּ לַֽיהֹוָ֑ה וְגַם֙ דָּוִ֣יד הַמֶּ֔לֶךְ שָׂמַ֖ח שִׂמְחָ֥ה גְדוֹלָֽה׃<קטע סוף=ט/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כט|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וַיְבָ֤רֶךְ דָּוִיד֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה לְעֵינֵ֖י כׇּל־הַקָּהָ֑ל וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗יד בָּר֨וּךְ אַתָּ֤ה יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵי֙ יִשְׂרָאֵ֣ל אָבִ֔ינוּ מֵעוֹלָ֖ם וְעַד־עוֹלָֽם׃<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כט|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>לְךָ֣ יְ֠הֹוָ֠ה הַגְּדֻלָּ֨ה וְהַגְּבוּרָ֤ה וְהַתִּפְאֶ֙רֶת֙ וְהַנֵּ֣צַח וְהַה֔וֹד כִּי־כֹ֖ל בַּשָּׁמַ֣יִם וּבָאָ֑רֶץ לְךָ֤ יְהֹוָה֙ הַמַּמְלָכָ֔ה וְהַמִּתְנַשֵּׂ֖א לְכֹ֥ל{{מ:פסק}}לְרֹֽאשׁ׃<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כט|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וְהָעֹ֤שֶׁר וְהַכָּבוֹד֙ מִלְּפָנֶ֔יךָ וְאַתָּה֙ מוֹשֵׁ֣ל בַּכֹּ֔ל וּבְיָדְךָ֖ כֹּ֣חַ וּגְבוּרָ֑ה וּבְיָ֣דְךָ֔ לְגַדֵּ֥ל וּלְחַזֵּ֖ק לַכֹּֽל׃<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כט|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>וְעַתָּ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ מוֹדִ֥ים אֲנַ֖חְנוּ לָ֑ךְ וּֽמְהַלְלִ֖ים לְשֵׁ֥ם תִּפְאַרְתֶּֽךָ׃<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כט|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וְכִ֨י מִ֤י אֲנִי֙ וּמִ֣י עַמִּ֔י כִּי־נַעְצֹ֣ר כֹּ֔חַ לְהִתְנַדֵּ֖ב כָּזֹ֑את כִּי־מִמְּךָ֣ הַכֹּ֔ל וּמִיָּדְךָ֖ נָתַ֥נּוּ לָֽךְ׃<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כט|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>כִּֽי־גֵרִ֨ים אֲנַ֧חְנוּ לְפָנֶ֛יךָ וְתוֹשָׁבִ֖ים כְּכׇל־אֲבֹתֵ֑ינוּ כַּצֵּ֧ל{{מ:פסק}}יָמֵ֛ינוּ עַל־הָאָ֖רֶץ וְאֵ֥ין מִקְוֶֽה׃<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כט|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ כֹּ֣ל הֶהָמ֤וֹן הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר הֲכִינֹ֔נוּ לִבְנֽוֹת־לְךָ֥ בַ֖יִת לְשֵׁ֣ם קׇדְשֶׁ֑ךָ מִיָּדְךָ֥ {{כו"ק|היא|ה֖וּא}} וּלְךָ֥ הַכֹּֽל׃<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כט|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וְיָדַ֣עְתִּי אֱלֹהַ֔י כִּ֤י אַתָּה֙ בֹּחֵ֣ן לֵבָ֔ב וּמֵישָׁרִ֖ים תִּרְצֶ֑ה אֲנִ֗י בְּיֹ֤שֶׁר לְבָבִי֙ הִתְנַדַּ֣בְתִּי כׇל־אֵ֔לֶּה וְעַתָּ֗ה עַמְּךָ֙ הַנִּמְצְאוּ־פֹ֔ה רָאִ֥יתִי בְשִׂמְחָ֖ה לְהִֽתְנַדֶּב־לָֽךְ׃<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כט|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>יְהֹוָ֗ה אֱ֠לֹהֵ֠י אַבְרָהָ֞ם יִצְחָ֤ק וְיִשְׂרָאֵל֙ אֲבֹתֵ֔ינוּ שׇׁמְרָה־זֹּ֣את לְעוֹלָ֔ם לְיֵ֥צֶר מַחְשְׁב֖וֹת לְבַ֣ב עַמֶּ֑ךָ וְהָכֵ֥ן לְבָבָ֖ם אֵלֶֽיךָ׃<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כט|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>וְלִשְׁלֹמֹ֣ה בְנִ֗י תֵּ֚ן לֵבָ֣ב שָׁלֵ֔ם לִשְׁמוֹר֙ מִצְוֺתֶ֔יךָ עֵדְוֺתֶ֖יךָ וְחֻקֶּ֑יךָ וְלַעֲשׂ֣וֹת הַכֹּ֔ל וְלִבְנ֖וֹת הַבִּירָ֥ה אֲשֶׁר־הֲכִינֽוֹתִי׃<קטע סוף=יט/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כט|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וַיֹּ֤אמֶר דָּוִיד֙ לְכׇל־הַקָּהָ֔ל בָּ֥רְכוּ נָ֖א אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם {{נוסח|וַיְבָרְﬞכ֣וּ|2=א=וַיְבָרֲכ֣וּ (חטף)}} כׇֽל־הַקָּהָ֗ל לַֽיהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתֵיהֶ֔ם וַיִּקְּד֧וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֛וּ לַיהֹוָ֖ה וְלַמֶּֽלֶךְ׃<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כט|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וַיִּזְבְּח֣וּ לַיהֹוָ֣ה{{מ:פסק}}זְ֠בָחִ֠ים וַיַּעֲל֨וּ עֹל֜וֹת לַיהֹוָ֗ה {{מ:קמץ|ד=לְֽמׇחֳרַת֮|ס=לְֽמָחֳרַת֮}} הַיּ֣וֹם הַהוּא֒ פָּרִ֨ים אֶ֜לֶף אֵלִ֥ים אֶ֛לֶף כְּבָשִׂ֥ים אֶ֖לֶף וְנִסְכֵּיהֶ֑ם וּזְבָחִ֥ים לָרֹ֖ב לְכׇל־יִשְׂרָאֵֽל׃<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כט|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וַיֹּאכְל֨וּ וַיִּשְׁתּ֜וּ לִפְנֵ֧י יְהֹוָ֛ה בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא בְּשִׂמְחָ֣ה גְדוֹלָ֑ה וַיַּמְלִ֤יכוּ שֵׁנִית֙ לִשְׁלֹמֹ֣ה בֶן־דָּוִ֔יד וַיִּמְשְׁח֧וּ לַיהֹוָ֛ה לְנָגִ֖יד וּלְצָד֥וֹק לְכֹהֵֽן׃<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כט|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וַיֵּ֣שֶׁב שְׁ֠לֹמֹ֠ה עַל־כִּסֵּ֨א יְהֹוָ֧ה{{מ:פסק}}לְמֶ֛לֶךְ תַּחַת־דָּוִ֥יד אָבִ֖יו וַיַּצְלַ֑ח וַיִּשְׁמְע֥וּ אֵלָ֖יו כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל׃<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כט|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וְכׇל־הַשָּׂרִים֙ וְהַגִּבֹּרִ֔ים וְגַ֕ם כׇּל־בְּנֵ֖י הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֑יד נָ֣תְנוּ יָ֔ד תַּ֖חַת שְׁלֹמֹ֥ה הַמֶּֽלֶךְ׃<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כט|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וַיְגַדֵּ֨ל יְהֹוָ֤ה אֶת־שְׁלֹמֹה֙ לְמַ֔עְלָה לְעֵינֵ֖י כׇּל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּתֵּ֤ן עָלָיו֙ ה֣וֹד מַלְכ֔וּת אֲ֠שֶׁ֠ר לֹא־הָיָ֧ה עַל־כׇּל־מֶ֛לֶךְ לְפָנָ֖יו עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃<קטע סוף=כה/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כט|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וְדָוִיד֙ בֶּן־יִשָׁ֔י מָלַ֖ךְ עַל־כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל׃<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כט|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וְהַיָּמִ֗ים אֲשֶׁ֤ר מָלַךְ֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל אַרְבָּעִ֖ים שָׁנָ֑ה בְּחֶבְר֤וֹן מָלַךְ֙ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וּבִירוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֥}}ם מָלַ֖ךְ שְׁלֹשִׁ֥ים וְשָׁלֽוֹשׁ׃<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כט|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>וַיָּ֙מׇת֙ בְּשֵׂיבָ֣ה טוֹבָ֔ה שְׂבַ֥ע יָמִ֖ים עֹ֣שֶׁר וְכָב֑וֹד וַיִּמְלֹ֛ךְ שְׁלֹמֹ֥ה בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כט|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>וְדִבְרֵי֙ דָּוִ֣יד הַמֶּ֔לֶךְ הָרִאשֹׁנִ֖ים וְהָאַחֲרֹנִ֑ים הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־דִּבְרֵי֙ שְׁמוּאֵ֣ל הָרֹאֶ֔ה וְעַל־דִּבְרֵי֙ נָתָ֣ן הַנָּבִ֔יא וְעַל־דִּבְרֵ֖י גָּ֥ד הַחֹזֶֽה׃<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים א|כט|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>עִ֥ם כׇּל־מַלְכוּת֖וֹ וּגְבוּרָת֑וֹ וְהָעִתִּ֗ים אֲשֶׁ֨ר עָבְר֤וּ עָלָיו֙ וְעַל־יִשְׂרָאֵ֔ל וְעַ֖ל כׇּל־מַמְלְכ֥וֹת הָאֲרָצֽוֹת׃<קטע סוף=ל/><קטע סוף=פרק כט/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:דברי הימים א כט]] hw4mc5820j4vy0bfawxz2aglsh8up1l אדיר הוא 0 249970 3002782 2960212 2026-04-02T23:54:23Z Yack67 27395 3002782 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} <noinclude> ==אדיר הוא == {{הור2|פיוט שנוהגים לזמר בסוף סדר ליל פסח, שתוכנו גדולת הקדוש ברוך הוא, הגאולה העתידית ובניית בית המקדש.{{ש}} הפיוט מופיע במחזור אויניון כ"י לאמרו ביו"ט, ומהמאה הי"ד נספח להגדות אשכנזיות.{{ש}} יש חילופי מנהגים איך לחלק השיר לבתים, ונראה שבמקור אמור להיות בית לכל תואר, אלא שקיצרוהו.}} </noinclude>{{סי|אַ}}דִּיר הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|בָּ}}חוּר הוּא, {{סי|גָּ}}דוֹל הוּא, {{סי|דָּ}}גוּל הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|הָ}}דוּר הוּא, {{סי|וָ}}תִיק הוּא, {{סי|זַ}}כַּאי הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|חָ}}סִיד הוּא, {{סי|טָ}}הוֹר הוּא, {{סי|יָ}}חִיד הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|כַּ}}בִּיר הוּא, {{סי|לָ}}מוּד הוּא, {{סי|מֶֽ}}לֶךְ הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|נ}}וֹרָא הוּא, {{סי|סַ}}גִּיב הוּא, {{סי|עִ}}זּוּז הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|פּ}}וֹדֶה הוּא, {{סי|צַ}}דִּיק הוּא, {{סי|קָ}}דוֹשׁ הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|רַ}}חוּם הוּא, {{סי|שַׁ}}דַּי הוּא, {{סי|תַּ}}קִּיף הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב.<noinclude> ==אלמעכטעגער גאט== {{הור2|בהרבה מקומות נהגו לזמר אחרי {{צ|אדיר הוא}} גם תרגומו ליהודית-אשכנזית בנוסח דלהלן, הנדפס בכמה הגדות. ולפי השתנות הניבים יש בו הרבה חילופי נוסחאות בתארים.{{ש}} בעקבות שיר זה נקרא ליל הסדר בפי יהודי אשכנז "בואנאכט", ונהגו לאחל איש לרעהו אחרי תפילת ערבית בליל ראשון של פסח "בואן זי גוט" או "בואה גוט".}} {{סי|א}}למעכטיגער גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|בַּ}}רמהערציגער גאט, {{סי|ג}}רעכטער{{הערה|גראסער}} גאט,{{סי|ד}}עמהפטיגער{{הערה|דעמוטהפאללער}} גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|ה}}וכער{{הערה|האהער}} גאט, {{סי|ו}}וירדגער{{הערה|וואהרהאפטיגער}} גאט, {{סי|ז}}ענפטער{{הערה|זיסער}} גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|ח}}עניטער{{הערה|חן פאללער}} גאט, {{סי|ט}}רויטער{{הערה|טוגענדפאללער}} גאט, {{סי|י}}ודען{{הערה|יידישער}} גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|כ}}כרעפטיגער{{הערה|כראַפטפאללער}} גאט, {{סי|ל}}עבענדיגער גאט, {{סי|מ}}עכטיגער{{הערה|נַמהאפטיגער}} גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|נַ}}מהאפטיגער גאט, {{סי|ס}}יסער{{הערה| סַנפטמיטהיגער}} גאט, {{סי|ע}}יוויגער גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|פ}}ארטצומער {{הערה|פורכטבַּרער}} גאט, {{סי|צ}}ארטער{{הערה|צימליכער}} גאט, {{סי|ק}}וניגליכער גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|ר}}ייכער גאט, {{סי|ש}}טַרקער{{הערה|שענער}} גאט, {{סי|ת}}וא ביסט גאט אונד נימט מער און{{הערה|תרויטער גאט}}. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. (דוא ביסט גאט אונד קיינער מעהר. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה.) {{סוף}} ==קישורים חיצוניים== *[http://www.piyut.org.il/textual/350.html הפיוט באתר] "הזמנה לפיוט". <noinclude> [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:פזמונים]] </noinclude> [[קטגוריה:פיוטי ההגדה של פסח]] 2mgppu09y09qptmv1fk13mmrjl6wr7q 3002807 3002782 2026-04-03T07:26:10Z Yack67 27395 3002807 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} <noinclude> ==אדיר הוא == {{הור2|פיוט שנוהגים לזמר בסוף סדר ליל פסח, שתוכנו גדולת הקדוש ברוך הוא, הגאולה העתידית ובניית בית המקדש.{{ש}} הפיוט מופיע במחזור אויניון כ"י לאמרו ביו"ט, ומהמאה הי"ד נספח להגדות אשכנזיות.{{ש}} יש חילופי מנהגים איך לחלק השיר לבתים, ונראה שבמקור אמור להיות בית לכל תואר, אלא שקיצרוהו.}} </noinclude>{{סי|אַ}}דִּיר הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|בָּ}}חוּר הוּא, {{סי|גָּ}}דוֹל הוּא, {{סי|דָּ}}גוּל הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|הָ}}דוּר הוּא, {{סי|וָ}}תִיק הוּא, {{סי|זַ}}כַּאי הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|חָ}}סִיד הוּא, {{סי|טָ}}הוֹר הוּא, {{סי|יָ}}חִיד הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|כַּ}}בִּיר הוּא, {{סי|לָ}}מוּד הוּא, {{סי|מֶֽ}}לֶךְ הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|נ}}וֹרָא הוּא, {{סי|סַ}}גִּיב הוּא, {{סי|עִ}}זּוּז הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|פּ}}וֹדֶה הוּא, {{סי|צַ}}דִּיק הוּא, {{סי|קָ}}דוֹשׁ הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|רַ}}חוּם הוּא, {{סי|שַׁ}}דַּי הוּא, {{סי|תַּ}}קִּיף הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב.<noinclude> ==אלמעכטעגער גאט== {{הור2|בהרבה מקומות נהגו לזמר אחרי {{צ|אדיר הוא}} גם תרגומו ליהודית-אשכנזית בנוסח דלהלן, הנדפס בכמה הגדות. ולפי השתנות הניבים יש בו הרבה חילופי נוסחאות בתארים.{{ש}} בעקבות שיר זה נקרא ליל הסדר בפי יהודי אשכנז "בואנאכט", ונהגו לאחל איש לרעהו אחרי תפילת ערבית בליל ראשון של פסח "בואן זי גוט" או "בואה גוט".}} {{סי|א}}למעכטיגער גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|בַּ}}רמהערציגער גאט, {{סי|ג}}רעכטער{{הערה|גראסער}} גאט,{{סי|ד}}עמטיגער{{הערה|עמהאפטיגער, דעמוטהפאללער}} גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|ה}}וכער{{הערה|האהער}} גאט, {{סי|ו}}וירדגער{{הערה|וואהרהאפטיגער}} גאט, {{סי|ז}}ענפטער{{הערה|זיסער}} גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|ח}}עניטער{{הערה|חן פאללער}} גאט, {{סי|ט}}רויטער{{הערה|טוגענדפאללער}} גאט, {{סי|י}}ודען{{הערה|יידישער}} גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|כ}}כרַפטיגער{{הערה|כראַפטפאללער}} גאט, {{סי|ל}}עבענדיגער גאט, {{סי|מ}}עכטיגער גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|נַ}}מהאפטיגער גאט, {{סי|ס}}יסער{{הערה| סַנפטמיטהיגער, ובהגדת פראג ליתא לאות ס'}} גאט, {{סי|ע}}יוויגער גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|פ}}ארטצומער {{הערה|פורכטבַּרער}} גאט, {{סי|צ}}ארטער{{הערה|צימליכער}} גאט, {{סי|ק}}ויניגליכער גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|ר}}ייכער גאט, {{סי|ש}}טַרקער{{הערה|שענער}} גאט, {{סי|ת}}וא ביסט גאט און נימט מער. {{הערה|תרויטער גאט}} נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. (דוא ביסט גאט אונד קיינער מעהר. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה.) {{סוף}} ==קישורים חיצוניים== *[http://www.piyut.org.il/textual/350.html הפיוט באתר] "הזמנה לפיוט". <noinclude> [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:פזמונים]] </noinclude> [[קטגוריה:פיוטי ההגדה של פסח]] 7blbqowdpuysbj1bmt7exal49famyho 3002810 3002807 2026-04-03T07:41:27Z Yack67 27395 3002810 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} <noinclude> ==אדיר הוא == {{הור2|פיוט שנוהגים לזמר בסוף סדר ליל פסח, שתוכנו גדולת הקדוש ברוך הוא, הגאולה העתידית ובניית בית המקדש.{{ש}} הפיוט מופיע במחזור אויניון כ"י לאמרו ביו"ט, ומהמאה הי"ד נספח להגדות אשכנזיות.{{ש}} יש חילופי מנהגים איך לחלק השיר לבתים, ונראה שבמקור אמור להיות בית לכל תואר, אלא שקיצרוהו.}} </noinclude>{{סי|אַ}}דִּיר הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|בָּ}}חוּר הוּא, {{סי|גָּ}}דוֹל הוּא, {{סי|דָּ}}גוּל הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|הָ}}דוּר הוּא, {{סי|וָ}}תִיק הוּא, {{סי|זַ}}כַּאי הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|חָ}}סִיד הוּא, {{סי|טָ}}הוֹר הוּא, {{סי|יָ}}חִיד הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|כַּ}}בִּיר הוּא, {{סי|לָ}}מוּד הוּא, {{סי|מֶֽ}}לֶךְ הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|נ}}וֹרָא הוּא, {{סי|סַ}}גִּיב הוּא, {{סי|עִ}}זּוּז הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|פּ}}וֹדֶה הוּא, {{סי|צַ}}דִּיק הוּא, {{סי|קָ}}דוֹשׁ הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|רַ}}חוּם הוּא, {{סי|שַׁ}}דַּי הוּא, {{סי|תַּ}}קִּיף הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב.<noinclude> ==אלמעכטעגער גאט== {{הור2|בהרבה מקומות נהגו לזמר אחרי {{צ|אדיר הוא}} גם תרגומו ליהודית-אשכנזית בנוסח דלהלן, הנדפס בכמה הגדות. ולפי השתנות הניבים יש בו הרבה חילופי נוסחאות בתארים.{{ש}} בעקבות שיר זה נקרא ליל הסדר בפי יהודי אשכנז "בואנאכט", ונהגו לאחל איש לרעהו אחרי תפילת ערבית בליל ראשון של פסח "בואן זי גוט" או "בואה גוט".}} {{סי|א}}למעכטיגער גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|בַּ}}רמהערציגער גאט, {{סי|ג}}רעכטער{{הערה|גראסער}} גאט,{{סי|ד}}עמטיגער{{הערה|עמהאפטיגער, דעמוטהפאללער}} גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|ה}}וכער{{הערה|האהער}} גאט, {{סי|ו}}וירדגער{{הערה|ויינער, וואהרהאפטיגער}} גאט, {{סי|ז}}ענפטער{{הערה|זיסער}} גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|ח}}עניטער{{הערה|חינטער חן פאללער}} גאט, {{סי|ט}}רויטער{{הערה|טוגליכער, טוגענדפאללער}} גאט, {{סי|י}}ודען{{הערה|יודישער}} גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|כ}}כרעפטיגער{{הערה|כראַפטפאללער}} גאט, {{סי|ל}}עבענדיגער גאט, {{סי|מ}}עכטיגער גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|נַ}}מהאפטיגער גאט, {{סי|ס}}יסער{{הערה| סענפטער, סַנפטמיטהיגער, ובהגדת פראג ליתא לאות ס'.}} גאט, {{סי|ע}}יביגער{{הערה|יוויגער}} גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|פ}}ארכטצומער {{הערה|פורכטבַּרער}} גאט, {{סי|צ}}ארטער{{הערה|צימליכער}} גאט, {{סי|ק}}ויניגליכער גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|ר}}ייכער גאט, {{סי|ש}}טַרקער{{הערה|שענער}} גאט, {{סי|ת}}וא ביסט גאט און נימט מער. {{הערה|תרויטער גאט}} נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. (דוא ביסט גאט אונד קיינער מעהר. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה.) {{סוף}} ==קישורים חיצוניים== *[http://www.piyut.org.il/textual/350.html הפיוט באתר] "הזמנה לפיוט". <noinclude> [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:פזמונים]] </noinclude> [[קטגוריה:פיוטי ההגדה של פסח]] d7s7njfqjbbzg321b9pudni5tm9suym 3002811 3002810 2026-04-03T07:41:58Z Yack67 27395 3002811 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} <noinclude> ==אדיר הוא == {{הור2|פיוט שנוהגים לזמר בסוף סדר ליל פסח, שתוכנו גדולת הקדוש ברוך הוא, הגאולה העתידית ובניית בית המקדש.{{ש}} הפיוט מופיע במחזור אויניון כ"י לאמרו ביו"ט, ומהמאה הי"ד נספח להגדות אשכנזיות.{{ש}} יש חילופי מנהגים איך לחלק השיר לבתים, ונראה שבמקור אמור להיות בית לכל תואר, אלא שקיצרוהו.}} </noinclude>{{סי|אַ}}דִּיר הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|בָּ}}חוּר הוּא, {{סי|גָּ}}דוֹל הוּא, {{סי|דָּ}}גוּל הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|הָ}}דוּר הוּא, {{סי|וָ}}תִיק הוּא, {{סי|זַ}}כַּאי הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|חָ}}סִיד הוּא, {{סי|טָ}}הוֹר הוּא, {{סי|יָ}}חִיד הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|כַּ}}בִּיר הוּא, {{סי|לָ}}מוּד הוּא, {{סי|מֶֽ}}לֶךְ הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|נ}}וֹרָא הוּא, {{סי|סַ}}גִּיב הוּא, {{סי|עִ}}זּוּז הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|פּ}}וֹדֶה הוּא, {{סי|צַ}}דִּיק הוּא, {{סי|קָ}}דוֹשׁ הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|רַ}}חוּם הוּא, {{סי|שַׁ}}דַּי הוּא, {{סי|תַּ}}קִּיף הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב.<noinclude> ==אלמעכטעגער גאט== {{הור2|בהרבה מקומות נהגו לזמר אחרי {{צ|אדיר הוא}} גם תרגומו ליהודית-אשכנזית בנוסח דלהלן, הנדפס בכמה הגדות. ולפי השתנות הניבים יש בו הרבה חילופי נוסחאות בתארים.{{ש}} בעקבות שיר זה נקרא ליל הסדר בפי יהודי אשכנז "בואנאכט", ונהגו לאחל איש לרעהו אחרי תפילת ערבית בליל ראשון של פסח "בואן זי גוט" או "בואה גוט".}} {{סי|א}}למעכטיגער גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|בַּ}}רמהערציגער גאט, {{סי|ג}}רעכטער{{הערה|גראסער}} גאט,{{סי|ד}}עמטיגער{{הערה|דעמהאפטיגער, דעמוטהפאללער}} גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|ה}}וכער{{הערה|האהער}} גאט, {{סי|ו}}וירדגער{{הערה|ויינער, וואהרהאפטיגער}} גאט, {{סי|ז}}ענפטער{{הערה|זיסער}} גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|ח}}עניטער{{הערה|חינטער חן פאללער}} גאט, {{סי|ט}}רויטער{{הערה|טוגליכער, טוגענדפאללער}} גאט, {{סי|י}}ודען{{הערה|יודישער}} גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|כ}}כרעפטיגער{{הערה|כראַפטפאללער}} גאט, {{סי|ל}}עבענדיגער גאט, {{סי|מ}}עכטיגער גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|נַ}}מהאפטיגער גאט, {{סי|ס}}יסער{{הערה| סענפטער, סַנפטמיטהיגער, ובהגדת פראג ליתא לאות ס'.}} גאט, {{סי|ע}}יביגער{{הערה|יוויגער}} גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|פ}}ארכטצומער {{הערה|פורכטבַּרער}} גאט, {{סי|צ}}ארטער{{הערה|צימליכער}} גאט, {{סי|ק}}ויניגליכער גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|ר}}ייכער גאט, {{סי|ש}}טַרקער{{הערה|שענער}} גאט, {{סי|ת}}וא ביסט גאט און נימט מער. {{הערה|תרויטער גאט}} נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. (דוא ביסט גאט אונד קיינער מעהר. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה.) {{סוף}} ==קישורים חיצוניים== *[http://www.piyut.org.il/textual/350.html הפיוט באתר] "הזמנה לפיוט". <noinclude> [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:פזמונים]] </noinclude> [[קטגוריה:פיוטי ההגדה של פסח]] 7vlcngh03kmbk4lk6d4dalz8rpt261x 3002812 3002811 2026-04-03T07:42:44Z Yack67 27395 3002812 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} <noinclude> ==אדיר הוא == {{הור2|פיוט שנוהגים לזמר בסוף סדר ליל פסח, שתוכנו גדולת הקדוש ברוך הוא, הגאולה העתידית ובניית בית המקדש.{{ש}} הפיוט מופיע במחזור אויניון כ"י לאמרו ביו"ט, ומהמאה הי"ד נספח להגדות אשכנזיות.{{ש}} יש חילופי מנהגים איך לחלק השיר לבתים, ונראה שבמקור אמור להיות בית לכל תואר, אלא שקיצרוהו.}} </noinclude>{{סי|אַ}}דִּיר הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|בָּ}}חוּר הוּא, {{סי|גָּ}}דוֹל הוּא, {{סי|דָּ}}גוּל הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|הָ}}דוּר הוּא, {{סי|וָ}}תִיק הוּא, {{סי|זַ}}כַּאי הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|חָ}}סִיד הוּא, {{סי|טָ}}הוֹר הוּא, {{סי|יָ}}חִיד הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|כַּ}}בִּיר הוּא, {{סי|לָ}}מוּד הוּא, {{סי|מֶֽ}}לֶךְ הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|נ}}וֹרָא הוּא, {{סי|סַ}}גִּיב הוּא, {{סי|עִ}}זּוּז הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|פּ}}וֹדֶה הוּא, {{סי|צַ}}דִּיק הוּא, {{סי|קָ}}דוֹשׁ הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|רַ}}חוּם הוּא, {{סי|שַׁ}}דַּי הוּא, {{סי|תַּ}}קִּיף הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב.<noinclude> ==אלמעכטעגער גאט== {{הור2|בהרבה מקומות נהגו לזמר אחרי {{צ|אדיר הוא}} גם תרגומו ליהודית-אשכנזית בנוסח דלהלן, הנדפס בכמה הגדות. ולפי השתנות הניבים יש בו הרבה חילופי נוסחאות בתארים.{{ש}} בעקבות שיר זה נקרא ליל הסדר בפי יהודי אשכנז "בואנאכט", ונהגו לאחל איש לרעהו אחרי תפילת ערבית בליל ראשון של פסח "בואן זי גוט" או "בואה גוט".}} {{סי|א}}למעכטיגער גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|בַּ}}רמהערציגער גאט, {{סי|ג}}רעכטער{{הערה|גראסער}} גאט,{{סי|ד}}עמטיגער{{הערה|דעמהאפטיגער, דעמוטהפאללער}} גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|ה}}וכער{{הערה|האהער}} גאט, {{סי|ו}}וירדגער{{הערה|ויינער, וואהרהאפטיגער}} גאט, {{סי|ז}}ענפטער{{הערה|זיסער}} גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|ח}}עניטער{{הערה|חינטער, חן פאללער}} גאט, {{סי|ט}}רויטער{{הערה|טוגליכער, טוגענדפאללער}} גאט, {{סי|י}}ודען{{הערה|יודישער}} גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|כ}}כרעפטיגער{{הערה|כראַפטפאללער}} גאט, {{סי|ל}}עבענדיגער גאט, {{סי|מ}}עכטיגער גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|נַ}}מהאפטיגער גאט, {{סי|ס}}יסער{{הערה| סענפטער, סַנפטמיטהיגער, ובהגדת פראג ליתא לאות ס'.}} גאט, {{סי|ע}}יביגער{{הערה|יוויגער}} גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|פ}}ארכטצומער {{הערה|פורכטבַּרער}} גאט, {{סי|צ}}ארטער{{הערה|צימליכער}} גאט, {{סי|ק}}ויניגליכער גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|ר}}ייכער גאט, {{סי|ש}}טַרקער{{הערה|שענער}} גאט, {{סי|ת}}וא ביסט גאט און נימט מער. {{הערה|תרויטער גאט}} נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. (דוא ביסט גאט אונד קיינער מעהר. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה.) {{סוף}} ==קישורים חיצוניים== *[http://www.piyut.org.il/textual/350.html הפיוט באתר] "הזמנה לפיוט". <noinclude> [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:פזמונים]] </noinclude> [[קטגוריה:פיוטי ההגדה של פסח]] eppip4hok4uz24tfykdlopqs8qlxiog 3002813 3002812 2026-04-03T07:44:14Z Yack67 27395 3002813 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} <noinclude> ==אדיר הוא == {{הור2|פיוט שנוהגים לזמר בסוף סדר ליל פסח, שתוכנו גדולת הקדוש ברוך הוא, הגאולה העתידית ובניית בית המקדש.{{ש}} הפיוט מופיע במחזור אויניון כ"י לאמרו ביו"ט, ומהמאה הי"ד נספח להגדות אשכנזיות.{{ש}} יש חילופי מנהגים איך לחלק השיר לבתים, ונראה שבמקור אמור להיות בית לכל תואר, אלא שקיצרוהו.}} </noinclude>{{סי|אַ}}דִּיר הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|בָּ}}חוּר הוּא, {{סי|גָּ}}דוֹל הוּא, {{סי|דָּ}}גוּל הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|הָ}}דוּר הוּא, {{סי|וָ}}תִיק הוּא, {{סי|זַ}}כַּאי הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|חָ}}סִיד הוּא, {{סי|טָ}}הוֹר הוּא, {{סי|יָ}}חִיד הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|כַּ}}בִּיר הוּא, {{סי|לָ}}מוּד הוּא, {{סי|מֶֽ}}לֶךְ הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|נ}}וֹרָא הוּא, {{סי|סַ}}גִּיב הוּא, {{סי|עִ}}זּוּז הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|פּ}}וֹדֶה הוּא, {{סי|צַ}}דִּיק הוּא, {{סי|קָ}}דוֹשׁ הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|רַ}}חוּם הוּא, {{סי|שַׁ}}דַּי הוּא, {{סי|תַּ}}קִּיף הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב.<noinclude> ==אלמעכטעגער גאט== {{הור2|בהרבה מקומות נהגו לזמר אחרי {{צ|אדיר הוא}} גם תרגומו ליהודית-אשכנזית בנוסח דלהלן, הנדפס בכמה הגדות. ולפי השתנות הניבים יש בו הרבה חילופי נוסחאות בתארים.{{ש}} בעקבות שיר זה נקרא ליל הסדר בפי יהודי אשכנז "בואנאכט", ונהגו לאחל איש לרעהו אחרי תפילת ערבית בליל ראשון של פסח "בואן זי גוט" או "בואה גוט".}} {{סי|א}}למעכטיגער גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|בַּ}}רמהערציגער גאט, {{סי|ג}}רעכטער{{הערה|גראסער}} גאט,{{סי|ד}}עמטיגער{{הערה|דעמהאפטיגער, דעמוטהפאללער}} גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|ה}}וכער{{הערה|האהער}} גאט, {{סי|ו}}וירדגער{{הערה|ויינער, וואהרהאפטיגער}} גאט, {{סי|ז}}ענפטער{{הערה|זיסער}} גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|ח}}עניטער{{הערה|חן פאללער}} גאט, {{סי|ט}}רויטער{{הערה|טוגליכער, טוגענדפאללער}} גאט, {{סי|י}}ודען{{הערה|יודישער}} גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|כ}}כרעפטיגער{{הערה|כראַפטפאללער}} גאט, {{סי|ל}}עבענדיגער גאט, {{סי|מ}}עכטיגער גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|נַ}}מהאפטיגער גאט, {{סי|ס}}יסער{{הערה| סענפטער, סַנפטמיטהיגער, ובהגדת פראג ליתא לאות ס'.}} גאט, {{סי|ע}}יביגער{{הערה|עיוויגער}} גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|פ}}ארכטצומער {{הערה|פורכטבַּרער}} גאט, {{סי|צ}}ארטער{{הערה|צימליכער}} גאט, {{סי|ק}}ויניגליכער גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|ר}}ייכער גאט, {{סי|ש}}טַרקער{{הערה|שענער}} גאט, {{סי|ת}}וא ביסט גאט און נימט מער. {{הערה|תרויטער גאט}} נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. (דוא ביסט גאט אונד קיינער מעהר. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה.) {{סוף}} ==קישורים חיצוניים== *[http://www.piyut.org.il/textual/350.html הפיוט באתר] "הזמנה לפיוט". <noinclude> [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:פזמונים]] </noinclude> [[קטגוריה:פיוטי ההגדה של פסח]] c1ftle6j1qa974otm99v5oxdcjou3lu 3002814 3002813 2026-04-03T07:46:27Z Yack67 27395 3002814 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} <noinclude> ==אדיר הוא == {{הור2|פיוט שנוהגים לזמר בסוף סדר ליל פסח, שתוכנו גדולת הקדוש ברוך הוא, הגאולה העתידית ובניית בית המקדש.{{ש}} הפיוט מופיע במחזור אויניון כ"י לאמרו ביו"ט, ומהמאה הי"ד נספח להגדות אשכנזיות.{{ש}} יש חילופי מנהגים איך לחלק השיר לבתים, ונראה שבמקור אמור להיות בית לכל תואר, אלא שקיצרוהו.}} </noinclude>{{סי|אַ}}דִּיר הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|בָּ}}חוּר הוּא, {{סי|גָּ}}דוֹל הוּא, {{סי|דָּ}}גוּל הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|הָ}}דוּר הוּא, {{סי|וָ}}תִיק הוּא, {{סי|זַ}}כַּאי הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|חָ}}סִיד הוּא, {{סי|טָ}}הוֹר הוּא, {{סי|יָ}}חִיד הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|כַּ}}בִּיר הוּא, {{סי|לָ}}מוּד הוּא, {{סי|מֶֽ}}לֶךְ הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|נ}}וֹרָא הוּא, {{סי|סַ}}גִּיב הוּא, {{סי|עִ}}זּוּז הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|פּ}}וֹדֶה הוּא, {{סי|צַ}}דִּיק הוּא, {{סי|קָ}}דוֹשׁ הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|רַ}}חוּם הוּא, {{סי|שַׁ}}דַּי הוּא, {{סי|תַּ}}קִּיף הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב.<noinclude> ==אלמעכטעגער גאט== {{הור2|בהרבה מקומות נהגו לזמר אחרי {{צ|אדיר הוא}} גם תרגומו ליהודית-אשכנזית בנוסח דלהלן, הנדפס בכמה הגדות. ולפי השתנות הניבים יש בו הרבה חילופי נוסחאות בתארים.{{ש}} בעקבות שיר זה נקרא ליל הסדר בפי יהודי אשכנז "בואנאכט", ונהגו לאחל איש לרעהו אחרי תפילת ערבית בליל ראשון של פסח "בואן זי גוט" או "בואה גוט".}} {{סי|א}}למעכטיגער גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|בַּ}}רמהערציגער גאט, {{סי|ג}}רעכטער{{הערה|גראסער}} גאט,{{סי|ד}}עמטיגער{{הערה|דעמהאפטיגער, דעמוטהפאללער}} גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|ה}}וכער{{הערה|האהער}} גאט, {{סי|ו}}וירדגער{{הערה|ויינער, וואהרהאפטיגער}} גאט, {{סי|ז}}ענפטער{{הערה|זיסער}} גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|ח}}עניטער{{הערה|חן פאללער}} גאט, {{סי|ט}}רויטער{{הערה|טוגליכער, טוגענדפאללער}} גאט, {{סי|י}}ודען{{הערה|יודישער}} גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|כ}}כרעפטיגער{{הערה|כראַפטפאללער}} גאט, {{סי|ל}}עבענדיגער גאט, {{סי|מ}}עכטיגער גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|נַ}}מהאפטיגער גאט, {{סי|ס}}יסער{{הערה| סענפטער, סַנפטמיטהיגער, ובהגדת פראג ליתא לאות ס'.}} גאט, {{סי|ע}}יביגער{{הערה|עיוויגער}} גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|פ}}ארכטצומער {{הערה|פורכטבַּרער}} גאט, {{סי|צ}}ארטער{{הערה|צימליכער}} גאט, {{סי|ק}}ויניגליכער גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|ר}}ייכער גאט, {{סי|ש}}טַרקער{{הערה|שענער}} גאט, {{סי|ת}}וא ביסט גאט און נימט מער. {{הערה|תרויטער גאט}} נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. (דוא ביסט גאט אונד קיינער מעהר. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה.) {{סוף}} ==קישורים חיצוניים== *[http://www.piyut.org.il/textual/350.html הפיוט באתר] "הזמנה לפיוט". ==הערות וחילופי נוסח== <noinclude> [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:פזמונים]] </noinclude> [[קטגוריה:פיוטי ההגדה של פסח]] hsiwreiagbplfhv25263toiuzmdn23e 3002815 3002814 2026-04-03T07:47:26Z Yack67 27395 3002815 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} <noinclude> ==אדיר הוא == {{הור2|פיוט שנוהגים לזמר בסוף סדר ליל פסח, שתוכנו גדולת הקדוש ברוך הוא, הגאולה העתידית ובניית בית המקדש.{{ש}} הפיוט מופיע במחזור אויניון כ"י לאמרו ביו"ט, ומהמאה הי"ד נספח להגדות אשכנזיות.{{ש}} יש חילופי מנהגים איך לחלק השיר לבתים, ונראה שבמקור אמור להיות בית לכל תואר, אלא שקיצרוהו.}} </noinclude>{{סי|אַ}}דִּיר הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|בָּ}}חוּר הוּא, {{סי|גָּ}}דוֹל הוּא, {{סי|דָּ}}גוּל הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|הָ}}דוּר הוּא, {{סי|וָ}}תִיק הוּא, {{סי|זַ}}כַּאי הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|חָ}}סִיד הוּא, {{סי|טָ}}הוֹר הוּא, {{סי|יָ}}חִיד הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|כַּ}}בִּיר הוּא, {{סי|לָ}}מוּד הוּא, {{סי|מֶֽ}}לֶךְ הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|נ}}וֹרָא הוּא, {{סי|סַ}}גִּיב הוּא, {{סי|עִ}}זּוּז הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|פּ}}וֹדֶה הוּא, {{סי|צַ}}דִּיק הוּא, {{סי|קָ}}דוֹשׁ הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב. {{סי|רַ}}חוּם הוּא, {{סי|שַׁ}}דַּי הוּא, {{סי|תַּ}}קִּיף הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב.{{ר1}}בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב.{{ר2}}אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב.<noinclude> ==אלמעכטעגער גאט== {{הור2|בהרבה מקומות נהגו לזמר אחרי {{צ|אדיר הוא}} גם תרגומו ליהודית-אשכנזית בנוסח דלהלן, הנדפס בכמה הגדות. ולפי השתנות הניבים יש בו הרבה חילופי נוסחאות בתארים.{{ש}} בעקבות שיר זה נקרא ליל הסדר בפי יהודי אשכנז "בואנאכט", ונהגו לאחל איש לרעהו אחרי תפילת ערבית בליל ראשון של פסח "בואן זי גוט" או "בואה גוט".}} {{סי|א}}למעכטיגער גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|בַּ}}רמהערציגער גאט, {{סי|ג}}רעכטער{{הערה|גראסער}} גאט,{{סי|ד}}עמטיגער{{הערה|דעמהאפטיגער, דעמוטהפאללער}} גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|ה}}וכער{{הערה|האהער}} גאט, {{סי|ו}}וירדגער{{הערה|ויינער, וואהרהאפטיגער}} גאט, {{סי|ז}}ענפטער{{הערה|זיסער}} גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|ח}}עניטער{{הערה|חן פאללער}} גאט, {{סי|ט}}רויטער{{הערה|טוגליכער, טוגענדפאללער}} גאט, {{סי|י}}ודען{{הערה|יודישער}} גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|כ}}כרעפטיגער{{הערה|כראַפטפאללער}} גאט, {{סי|ל}}עבענדיגער גאט, {{סי|מ}}עכטיגער גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|נַ}}מהאפטיגער גאט, {{סי|ס}}יסער{{הערה| סענפטער, סַנפטמיטהיגער, ובהגדת פראג רפ"ז ליתא לאות ס'.}} גאט, {{סי|ע}}יביגער{{הערה|עיוויגער}} גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|פ}}ארכטצומער {{הערה|פורכטבַּרער}} גאט, {{סי|צ}}ארטער{{הערה|צימליכער}} גאט, {{סי|ק}}ויניגליכער גאט. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. {{סי|ר}}ייכער גאט, {{סי|ש}}טַרקער{{הערה|שענער}} גאט, {{סי|ת}}וא ביסט גאט און נימט מער. {{הערה|תרויטער גאט}} נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה. (דוא ביסט גאט אונד קיינער מעהר. נון בויא דיין טעמפל שירה.{{ר1}}אלזו שיר, און אלזו באלד, אין אונזערן טאגען שירה, יא שירה.{{ר2}}נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה, יא שירה.) {{סוף}} ==קישורים חיצוניים== *[http://www.piyut.org.il/textual/350.html הפיוט באתר] "הזמנה לפיוט". ==הערות וחילופי נוסח== <noinclude> [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:פזמונים]] </noinclude> [[קטגוריה:פיוטי ההגדה של פסח]] ld5zst5tyvlerz9rwxkz1xe747evtp2 התורה והמצוה ויקרא כה י 0 255165 3002781 1454677 2026-04-02T23:40:54Z Erel Segal 542 /* סימן יט */ תקלדה 3002781 wikitext text/x-wiki {{מלבי"ם ספרא נווט|בהר-בחקתי}} ==סימן יז*== {{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|כה|י|}} {{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת בהר פרק ב|סימן יז*}} וקדשתם את שנת החמשים שנה: מלת "שנה" מיותר. ודרש שבא ללמד שהגם שלענין קריאת דרוד לעבדים ולשדות תלוי ביום הכפורים, בכל זאת, קדושת היובל מתחלת בראש השנה לענין כל דבר. ולכן כפל שם "שנת" ללמד שדינו ככל דבר שנאמר בו "שנה" שמתחיל מראש השנה. ומשמע שר' יוחנן בן ברוקה סובר דתקיעת שופר מעכב למצות יובל כר' יוסי לקמן או כרבנן ולכן אין הולכים לבתיהם שמא לא יתקעו, וכן משמע בראש השנה (דף ח) שאמר לר' יוחנן בן ברוקה דיובלות תלוי במעשה התקיעה. וזה מובא בראש השנה (דף ח:) ובערכין (דף כח:), עיי"ש. ==סימן יח== {{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|כה|י|}} {{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת בהר פרק ב|סימן יח}} וקראתם דרור: לכולי עלמא הדרוד מורה על החירות כמו צפור דרור שאינו תחת רשות אדם כמ"ש הראב"ע. רק ר' יהודה הוסיף והוציאו מענין "דר" ו"דירה" שיכול לדור בכל מקום, ומענין "דר" המורה על הסיבוב שיכול לסחור ולסבב בכל מקום. ונראה דר' יהודה לשיטתו דסבירא ליה לקמן (סימן כ) ''"יובל היא" אף על פי שלא תקעו'' וכיון שמבואר משיטת הגמ' בראש השנה (דף ט) שר' יהודה שסבירא ליה ששנת החמשים עולה לכאן ולכאן, בודאי אייתר ליה הדרוש של "שנת החמשים שנה" לענין שמתקדשת בתחלתה. בכל זאת לא סבירא ליה כריב"ב במ"ש שמן ראש השנה עד יום הכפורים אין עבדים נפטרים לבתיהם שזה דוקא לר' יוחנן בן ברוקה שיסבור שתקיעה מעכב, לא לר' יהודה. [<small>ובזה תבין שראשית הברייתא בפסקא הקודמת ''"וקדשתם את שנת וכולי'' הוא סתמא דספרא ר' יהודה ולדידיה מתקדשת בתחלה ועבדים נפטרים לבתיהם. ור' יוחנן בן ברוקה חולק עליו וסבירא ליה שלא היו נפטרים לבתיהם. ואם כן תנא קמא שאמר ''אין דרור אלא חירות'' אתיא כר' יוחנן בן ברוקה וסבירא ליה שתיכף מראש השנה מקדש וקורא דרור מענין חירות שאין עבדים משתעבדים, הגם שאין יכולים לדור ולסחר בכל מקום שרוצים עד יום הכפורים. ור' יהודה דייק ש"דרור" מורה שיכול לדור ולסבב בכל מקום שירצה ואם כן תיכף מראש השנה נפטרים לבתיהם.</small>] ==סימן יט== {{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|כה|י|}} {{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת בהר פרק ב|סימן יט}} לכל יושביה: הדרור היא להעבדים היוצאים לחירות, לא אל כל יושבי הארץ. ולכן פירשו חז"ל (מובא בערכין דף לא ובירושלמי דשביעית) שהוא תנאי -- ''רק'' אם יש כל יושביה ורק אם יושבים איש על מקומו, שזה מורה כינוי "יושביה", לא בזמן שגלו מקצתם או שאין יושבים בנחלתם. ==סימן כ== {{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|כה|ט|יב|}} {{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת בהר פרק ב|סימן כ}} יובל היא: אמר זה ג' פעמים (פסוק זה ופסוק יא ופסוק יב). ודעת ר' יהודה שעיקר שם "יובל" מורה על החירות והוא כמ"ש המבארים שהתקיעה היה מורה ענינים נפרדים. לפעמים היה לעורר חרדה ולפעמים לעורר שמחה, כמו שכתוב "וביום שמחתכם..ותקעתם", "וכי תבואו מלחמה..והרעותם". ותקיעת היובל היה ענין מיוחד לעורר שמחה ולרמוז על החירות שכן במתן תורה אמר "במשוך היובל המה יעלו בהר" שזה היה סימן חירות לעלות בהר. וכן בכיבוש יריחו -- "והיה במשוך בקרן היובל.." כי זה היה סימן החירות לעלות ולכבוש. ולכן סבירא ליה שמה שכתב "וקראתם דרור..יובל הִוא" בא לעיכוב, כי זה עיקר תקיעה הפרטית הנקראת "יובל" שמורה דרור. ומה שכתוב עוד שני פעמים "יובל הִוא" בא לרבות ''שדי אם יובל הוא'' ר"ל אם שלחו לחירות. ואחד מרבה ''אף על פי שלא תקעו'' ואחד מרבה ''אף על פי שלא השמיטו''.{{ססס}} ומה שאמרו בראש השנה (דף ט:) ''ר' יהודה מאי טעמא? דכתיב "וקראתם.." וקסבר מקרא נדרש לפניו ולא לפני פניו'' רצונו לומר שמה שכתוב "יובל הוא" מוסב על "וקראתם דרור" לבד, לא על מה שכתוב "תעבירו שופר". ודעת ר' יוסי שעיקר שם "יובל" הלא מורה על התקיעה בקרן האיל, וכמ"ש (בראש השנה דף כו) ''כשהלכתי לערביא היו קורין לדכרא יובלא'', ואם כן מ"ש "יובל הוא" מוסב על "תעבירו שופר" שזה עיקר שמו. ומה שכתוב שני פעמים "יובל הוא" בא לרבות ''אף על פי שלא שלחו, אף על פי שלא השמיטו''.{{ססס}} ומה שאמר ''מכל מקום אני אומר...שאפשר שלא בשילוח עבדים'' שמשכחת שאין עבד ביניהם. ומפני שזה רחוק שלא ימצא עבד אחד לכן אמר ''דבר אחר...'', כן פירשו בגמ' שם. ומה שאמרו בגמ' שם דחכמים סבירא להו דשלשתן מעכבים וקסברי ''מקרא נדרש לפניו ולפני פניו ולאחריו, והכתיב "יובל הוא" דאפילו בח"ל'' פירושו דסבירא להו דמה שכתוב בפסוק י' "יובל הוא" נדרש על "וקראתם דרור" שלפניו ועל "תעבירו שופר" שלפני פניו. ומ"ש בפסוק יא "יובל הוא" נדרש על "לא תזרעו" שלאחריו, ושלשתם מעכבים. ומה שכתוב בפסוק יב "כי יובל הוא" נדרש אפילו בח"ל, שמ"ש "וקראתם דרור בארץ" פירושו בזמן שהדרור נוהג בארץ נוהג גם בחוץ לארץ, וכמ"ש בקדושין (דף לז). ==סימן כא== {{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|כה|י|}} {{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת בהר פרק ב|סימן כא}} ושבתם איש אל אחוזתו: מאמר זה מובא בקדושין (דף טו) והגהתי אותו כפי נוסחת הגמ'. ופירושו, שמוכר עצמו כבר נאמר להלן -- "עד שנת היובל יעבוד עמך". ובמכרוהו בית דין כבר אמור [<small>והוא שדרש ר' אליעזר בן יעקב (בספרא סימן פו) מה שכתוב "ושב אל משפחתו" על מכרוהו בית דין משום דנרצע למוד מכאן</small>], על כרחך פסוק זה מדבר בנרצע.{{ססס}}ובגמ' שאל אחרי שפסוק זה ופסוק "ושב אל משפחתו" סתומים, למה אוקים כאן בנרצע ושם במכרוהו בית דין? ''אמר רבה בר שילה אמר קרא "איש". איזה דבר שנוהג באיש ולא באשה? הוי אומר זו רצועה.''. והקושיא מבוארת, אם כן למה למד ב''אם אינו ענין תנהו ענין'' כמו שאמר ''אם במכרוהו בית דין הרי נאמר'', והרי מגופיה מוכח שמדבר בנרצע!? וכבר נתקשה בזה בקרבן אהרן ונדחק. אולם, הדבר מובן על פי מה שאמרנו בפר' קדושים ([[התורה והמצוה ויקרא יט א-ד#סימן ג|סימן ג]]) שכל מקום שנאמר "איש" יש לפרשו שהוא שם המין וממעט אשה. אבל במקום שבא שם "איש" בלשון יחיד והפעל שאצלו בא בלשון רבים כמו "איש אמו ואביו תיראו" "איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו" -- מבואר שאינו שם המין רק שם הכללות וגם אשה בכלל. ומכל מקום צריך טעם למה צייר באיש? כמו שאמרו שם -- ''כשהוא אומר "תיראו", הרי כאן שנים. אם כן למה נאמר "איש"? מפני שהאיש סיפוק בידו וכולי...'' -- ואם כן ממה שאמר פה "ושבתם איש" אין ראיה כל כך שבאמת הוא שם הכללות דהא בא פעל "ושבתם" בלשון רבים. רק על ידי ''אם אינו ענין'' גלה לנו שדייק שלכן תפס "איש" מפני שמדבר בענין הנרצע שאינו נוהג באשה, ולולא הלימוד דשם לא היינו מדייקים כן, והבן. ==סימן כב== {{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|כה|י|}} {{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|כה|מא|}} {{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת בהר פרק ב|סימן כב}} ושבתם איש אל אחוזתו: פלוגתא זו הוכפלה שנית בספרא ([[התורה והמצוה ויקרא כה לט-מא#סימן פד|לקמן פרק ז משנה ד]]) על "ושב אל משפחתו ואל אחוזת אבותיו". ולפי זה נראה ברור שר' יהודה דייק הכתוב שבכאן שפה כתוב "משפחתו" ו"אחוזתו" ולא כתוב "אחוזת אבותיו". וז"ש ''לאחוזתו ולמשפחתו הוא שב...''. ור' מאיר דייק הכתוב דלקמן שכתוב "ואל אחוזת אבותיו ישוב" שכולל גם השררה שהחזיקו בו אבותיו. וכמו כן פליגי לענין גולה ברוצח שכתוב בו "אל ארץ אחוזתו" (כמ"ש בספרי מסעי סימן קס). ר' יהודה דייק ''דוקא ארץ אחוזתו'' ור' מאיר גמר 'שיבה' 'שיבה' מעבד עברי, וכמ"ש בברייתא דלקמן ''"ישוב"-- לרבות את הרוצח'' ר"ל שמה שכפל פעל "ישוב", מיותר, ובא ללמד שכל שיבה כמוה, כגון שיבת הרוצח, יהיה אל אחוזת אבותיו. ובמכות (דף יג) מביא הברייתא דלקמן וצריך לפרש כמו שבארנו. ומה שכפל פה פעל "תשובו" בא לרבות את האשה והוא על פי מה שאמרנו בפר' קדושים (סימן ג) שכל מקום שכתוב שם "איש" יש לפרשו שהוא שם המין וממעט אשה. אבל במקום שנודע שהיא שם הכללות, כגון אם בא הפעל אצלו בלשון רבים, אינו ממעט אשה. ואחר שמן "ושבתם איש" אין נודע שהוא שם הכללות כי למ"ש ר' אליעזר בן יעקב בסימן הקודם איש דוקא שמדבר בנרצע כנ"ל ולכן כפל פעל "תשובו" בלשון רבים ללמד שמה שכתב "ואיש אל משפחתו תשובו" אינו שם המין --איש ולא אשה-- רק שם הכללות, כל איש ואיש וגם אשה בכלל, וללמד שאם מכרה אביה יוצאת ביובל. cqxipgaag4v186l4ue56q42oisncpsk זוהר חלק כה 0 261521 3002765 3002660 2026-04-02T21:17:56Z Roxette5 5159 /* פרשת נשא - זהר */ 3002765 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}} __TOC__ ==פרשת במדבר - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=דף קיז א/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}} ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב"ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. ואע"ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה מתרין סטרין. ואע"ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן ואשתלים עלמא. ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! <קטע סוף=דף קיז א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיז ב/>תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב"ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ"א|ו|א}} {{ממ|מ"א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}} {{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}} {{צ|יהו"ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב"ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}} תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב"ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב"ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב"ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו מותנא. {{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} - אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}} {{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}} {{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}} {{צ|יברך יראי יהו"ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב"ה. {{ש}} {{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע"ג דלא עאלין במניינא. תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:<קטע סוף=דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}} <קטע התחלה=דף קיח א/>רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}} אמר ליה: "''ישראל מאן אתר אתברכן?''" {{ש}} אמר ליה: "''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''" {{ש}} תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב"ה והוו עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו"ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}} ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא! כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}: '''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}} '''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}} כמה חביבא אורייתא קמי קב"ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב"ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב"ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב"ה ומתעטרא קמיה ואמר "''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''", בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}} זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! {{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}} רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב! בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}} אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}} אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב"ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: <קטע סוף=דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}} <קטע התחלה=דף קיח ב/>'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י"ב שבטין, י"ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י"ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י"ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י"ה''' בינייהו. {{ש}} כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}} ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}} ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}} ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}} ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}} '''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! * '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. * '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. * '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום. '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. * '''ה' בתראה''' - מערב. ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}} * {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. * {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. * {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. * {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! <קטע סוף=דף קיח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט א/>ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. אמר: "''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''" פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} {{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ"א "אסתכל". אבל נראה ד"אחידנא" תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב"ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו"ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}} {{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב"ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}} כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}} ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב"ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא"ו''' - דא קב"ה הוא לעילא. אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו"ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}} האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}} אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}} ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא "''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''". אמר רבי יהודה: "''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''" {{ש}} אמר ליה: "''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''" פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}} תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}} ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו"ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.<קטע סוף=דף קיט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט ב/>וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו"ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע"ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}} ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. בכה רבי אלעזר. {{ש}} פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}} השתא דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע"ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}} בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו"ם דאינון זנבא. אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}} אמר: "''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו"ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}} ''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''" {{ממ|תהלים|קלה|ד}} אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}} אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב"ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}: '''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}} {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא "בך יתברך ישראל" לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. <קטע סוף=דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכ א/>תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה"ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. * מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. * לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. * לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}} אשתכח בכל יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא: {{ש}} "''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''" ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}} אמר ליה: "''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}} אמר ליה: "''ברי! אע"ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}} אמר ליה: "''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}} '''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע"ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}} לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין! חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא, ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}} ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.<קטע סוף=דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=דף קכ ב/>{{ש}} מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב"ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו"ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}} אלא רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב"ה דאיהו מהימנא עלאה. לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. תא חזי רזא דמלה! אע"ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא. {{ש}} בקדמיתא עובדא * בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, * ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. * לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין - תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - * ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. * לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, * ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. * לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}} ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}} ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. <קטע סוף=דף קכ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=במדבר דף קכא א/>בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא"ו''' - ד'''וא"ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. והא קמ"ל דרזא דמלה דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב"ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב"ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. אמר: "''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''" אמר ר' יהודה: "''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב"ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''" '''ברוך יהו"ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו"ה לעולם אמן ואמן'''<קטע סוף=במדבר דף קכא א/> ==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=במדבר רע"מ דף קכא א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=במדבר רע"מ דף קכא א/> ==פרשת נשא - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכא א/>'''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}} האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}} תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב"מתוק מדבש" הוא מציג את מילים "והא אתמר" כתחילת הפסקה הבא של "בפלגות ליליא", וצע"ע - ויקיעורך}}. בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.<קטע סוף=דף קכא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}<קטע התחלה=דף קכא ב/>כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה ממילין בישין מלישנא בישא - ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון}} - אימתי? כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}. '''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}} תא חזי כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}. וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש"א|טו|ו}}. אמאי אקרי {{צ|קיני}}? והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. ואתמר{{הערה|מובא במתוק מדבש שינוי גירסה כאן של הרמ"ק אשר לפיו מתחיל "ואי תימא" ומפרש כאן בדרך אחר - ויקיעורך}} דעבד קנא במדברא כעופא דא בגין למלעי באורייתא ואתפרש מן מתא. {{צ|נפרד מקין}} - אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! <קטע סוף=דף קכא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב א/>דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא - משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר {{צ|עד יֵעָרה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי - משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין דנזקי לבני נשא דאקרון 'נזקי עלמא'. דהא מסטרא דקין קדמאה אשתכחו. ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי {{צ|קיני}}. לבתר {{צ|נפרד מקין}} ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא ועביד פקודי אורייתא - כביכול הוא קיים עלמין; עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב. וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא - כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי בארבא. קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'. ועל דא {{צ|אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם וגו'}}. {{ש}} תא חזי {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא - גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא! פגים לעילא, פגים לתתא! וההוא חובא תלייא עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|בלע המות לנצח ומחה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}} כתיב - {{צ|האדם}} - אדם קדמאה! {{צ|למעול מעל ביהו"ה}} - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא הוא גרים פגימו וכו'. ועל דא רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא ומן פגימו דלהון! כמה זכאין מסתלקי בגינייהו בר כל מה דגרמי לעילא ותתא! ==קטע זמני== '''רבי יצחק ורבי יהודה''' הוו אזלי מאושא ללוד. אמר רבי יהודה: "''נימא מילין דאורייתא ונזיל!''" פתח רבי יהודה ואמר: {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא, אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}. אלא ודאי דא מהניא להו, בגין דעביד תשובה, כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא, אתקין ליה, ובמה בתשובה. דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו', והתודו את חטאתם והשיב}}, ותשובה אתקין כלא, אתקין לעילא, אתקין לתתא, אתקין לגרמיה, אתקין לכל עלמא. פתח רבי יצחק (ס"א יהודה) אבתריה ואמר, {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא, עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא תקיף חיליה מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? <קטע סוף=דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב ב/>דהא כיון דשארי דינא לא אסתליק עד דישתלים, בתר דאשתלים ועמד תשובה אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו"ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. {{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב"ה אע"ג דאשרי דינא בעלמא בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה. ת"ח אפילו כנסת ישראל תשובה אקרי. ואי תימא (תשובה) עלאה (ס"א מעליא) (נ"א ואת עלאה) מכל אתר לא שכיח אלא דא אקרי תשובה כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. חייבא חד בעלמא קלקולא דכמה אחרנין בגיניה. ווי לחייבא ווי לשביביה. תא חזי יונה בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו וקב"ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו"ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: <קטע סוף=דף קכב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=דף קכג א/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}<קטע התחלה=דף קכג ב/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד א/>'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}} מאי האי לגבי האי. אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו"ה}}. ר' אלעזר אמר {{צ|איש איש}}. מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} משמע איש דאיהו איש וקיים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא איש בעלמא, איש לגבי אתתיה. {{צ|ומעלה בו מעל}} הא כחד סגי, אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא, חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}, רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. הכא אית לאסתכלא, הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}}, {{צ|ושחט}} - אחרא, ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא. אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא וכל נשי עלמא מתברכן (נ"א אתאחדת) בכ"י ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות ו) דאחידת בה בכנסת ישראל וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך בגין כך כהנא לדא, ולא אחרא. ואי תימא דאיהו עביד דינא - לאו הכי, אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד. דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו, ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה הוא עביד דינא והוא בדיק לה. <קטע סוף=דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד ב/>תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לחפאה (נ"א לזכאה) זמנא ותרין שאיל לה כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע אתוון (נ"א סריטין) טריסין בטהירין דינא בדינא. רחמי ברחמי רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח, זכאה אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. ר' אלעזר פתח ואמר {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}, הא אוקמוה, אמר תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא. הכא אית לאסתכלא אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא, עד דקב"ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון, מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו"ה וגו'}} אמר קב"ה למשה, משה מה את בעי הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל, כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני, ועד דיבדקון כלהו הכא לא אשרי שמי עלייהו. מיד {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא, ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל, כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. ואי תימא נשיהון דישראל יאות אינון אמאי. אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו וכלהו נפקו גוברין ונוקבין זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. כדין <קטע סוף=דף קכד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}} <קטע התחלה=דף קכה א/>קב"ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}, אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא: '''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כ"ש בני נשא דאשתכחו מניה. א"ר יוסי אלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי. אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} משמע דאחרא הוא. אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים מי המרים המאררים' - אלין מי ימא דאינון מרירין. מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא, כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}, ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. ת"ח האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע"ג דאינון מרירן, כד מתפשטין, מתיקין אינון. לזמנין מיין דימא מרירן. לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי ימא דקפא, ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי. ובכמה גוונין קיימא האי ימא. {{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא, כדין {{צ|המים המאררים}}, ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.<קטע סוף=דף קכה א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכה ב/>תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא, אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן ונקאן גרמה וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו, אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא, במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. תא חזי כל אינון נשי עלמא בתרייהו קיימי ואתדנו וע"ד ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו. זכאה חולקהון דישראל דקב"ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו. ר' חזקיה פתח: {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה, כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא (נ"א כתורא) דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}, ולאו לבר משוקא, בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}}, והיא אתקשרא ביה, בגין כך {{צ|בירכתי ביתך}}. א"ר חזקיה תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר, ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי, כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא. ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. <קטע סוף=דף קכה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו א/>אמר ר' יהודה שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה, בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא, כל שכן לבר. תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא, הכי נמי לנוקבא. פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון. ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}, מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא בין, בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא - בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יבורך גבר ירא יהו"ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} וכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}}, (ישראל סבא קדישא): '''{{צ|איש כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} {{צ|מדוע באתי}} - כמה חביבין אינון ישראל קמי קב"ה, דבכל אתר דאינון שריין קב"ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}. {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא מקדש אקרי, והא אוקמוה, ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעיא דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא ולא ייתו פסקי פסקי דלא יתעכב שלימו דשייפין, דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב"ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} (חסר וזה הוא). תא חזי כיון דב"נ אשתלימו שייפוי בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות - כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא, זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא. והא אתמר והא בעיא דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא ולא ייתו פסקי פסקי דלא יתעכב שלימו דשייפין דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב"ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} (חסר וזה הוא). תא חזי כיון דב"נ אשתלימו שייפוי בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות, כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא, בעיין עשרה דישתכחון חמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא ובמה היא תיקונא דכלא כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}, ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן כולהו תיקונא דגופא וכד אתת אקדימת שכינתא ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות קב"ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}. מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש, כדין כלא בעין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה זכאה חולקהון: '''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}} מאי {{צ|כי יפליא}}? דאפרש משאר בני עלמא, אתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה, בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. (חסר) ר' אבא פתח {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו"ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}} כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}}, ולית מאן דירכין אודניה. אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח. תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא, עד דאיהו יתיב דיינין ליה בקינפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא הא אשתזיב מן דינא, הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו ויחננו ויאמר וגו'}} {{ממ|איוב|לג|כג}}. <קטע סוף=דף קכו א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}<קטע התחלה=דף קכו ב/>מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא וכל מה דאפיק מן פומא ויהיב דינא (נ"א חושבנא) על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שיחו וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה, וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה, ולא אתאבידו מיניה, ובשעתא דמפקי ליה לקברא כלהו מתעתדן ואזלי קמיה, ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. ואמרי "''דא פלנייא דמריד במאריה. מריד לעילא, מריד לתתא. מריד באורייתא, מריד בפיקודוי. חמו עובדוי, חמו מלוי - טב ליה דלא אברי''". עד דמטי לגבי קברא כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי ווי ווי דדא אתקבר בגוון. עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי '''דומה''' קדים (ס"א קאים) ונפיק תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא ותלת שרביטי דאשא בידייהו ודיינין רוחא וגופא כחדא. ווי על ההוא דינא, ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים דלא אשתכח עליה סניגוריא. וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא (דזיוא) מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}}, היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה. כ"ש וכל שכן האי דכל בני עלמא צריכין ליה. תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה אזדעזע כל גויה ורוחיה ולביה לא שכיך בגין דאיהו מלכא דכל גופא, ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. כדין הוא אומר ווי על מה דעבד ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא. דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל הוא פתח עינוי ואית ליה לאסתכלא ביה ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה. נפל זיעא על ההוא שייפא ורוחא אסתליק מניה. ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק דהא אשתאיל מכל גופא כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה, ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה. וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא. * חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. * וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. * וחד דינא כד עייל לקברא <קטע סוף=דף קכו ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכז א/> * וחד דינא דקברא. * וחד דינא דתולעתא. * וחד דינא דגיהנם. * וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי. בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי וייתוב מנייהו קמי מאריה. כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו"ה}}, עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא. {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא, השתא דאשתכחת עמכון אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו. תא חזי {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה.{{ש}} '''{{צ|מיין ושכר יזיר חומץ יין וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' - הכא אית לאסתכלא, כיון דאסיר ליה חמרא, ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}, יכול ענבים נמי? לא, בענבים שרי. הכא לנזיר מ"ט אסר ליה ענבים? אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא. והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה ענבים הוו, ודא הוא רזא דמלה דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. * יין לעילא ואוקמוה. * שכר לשמאלא דהא שכר יין נפקא. * ענבים דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד. ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה (ס"א כלום) - לאו הכי אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא. כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}} - בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה ויפרש מיין ושכר וענבים בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. * יין אימא עלאה. * שכר סטרא דאחידו ביה ליואי ונפקי מיין עלאה ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר בעיי לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. * ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. ענבים דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה. בכ"כ הוא תלי שערא דרישא ודיקנא. ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא "נזיר יהוה" פריש מדינא כלא. תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. "על נפשו" לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם, ומאי איהו? דא ענבים דאקרי נפש, ועל דא כתיב חטא בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא, וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא, כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה (ודאי בכלא). ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה דבעל בת אל נכר והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש אערב ההיא קדושה בבת אל נכר ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מ"ט בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}} ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. <קטע סוף=דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}<קטע התחלה=דף קכז ב/>כך הוו מכרזי על נזירא לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב. והא אוקמוה חברייא. ליואי מה כתיב בהו {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו"ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} דבהאי דמי לגוונא דלעילא. אמר ר' יהודה בר רב בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה (ס"א בהני שערי ובהני מלין) כמה דאיהו ברזא דרזין אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה. עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה כתרי (נ"א סתרי) תורה סחרה ואתננה קדש ליהו"ה. ===אדרא רבא=== ::<small>'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון מצחא דגולגלתא. שערי דרישא. חללי דמוחא. חוטמא דעתיקא. אודנין. ידין. ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו. הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכנו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס, כי אין דמיון בינו ית' ובינינו בשום צד מהצדדים וכ"ש מצד העצם והתבנית. יי' יצילנו משגיאות אכי"ר.'''</small> '''האדרא רבא קדישא''' תניא אמר ר' שמעון לחברייא, עד אימת ניתיב בקיימא דחד סמכא. כתיב {{צ|עת לעשות ליהו"ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין ומארי דחובא דחיק כרוזא קארי כל יומא. ומחצדי חקלא זעירין אינון. ואינהו בשולי (נ"א בשורי) כרמא. לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות. אתכנשו חברייא לבי אדרא מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון. אזדרזו בתקוניכון - בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין. (נ"א בחילא דידין ורגלין) אמלכו עליכון למאן (ס"א למלכא) דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט מלין דקדישי עליונין צייתי להו. וחדאן למשמע להו ולמנדע להו. יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: "''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא''". {{ש}} חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}} קם ר' אבא וא"ל אי ניחא קמיה דמר לגלאה הא כתיב {{צ|סוד יהו"ה ליראיו}} והא חברייא אלין דחלין דקב"ה אינון וכבר עאלו באדרא דבי משכנא - מנהון עאלו מנהון נפקו. תאנא אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו * רבי אלעזר בריה. * ור' אבא. * ור' יהודה. * ורבי יוסי בר יעקב. * ור' יצחק. * ור' חזקיה בר רב. * ור' חייא. * ור' יוסי. * ור' ייסא. ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא ועאלו כחקלא ביני אילני ויתבו. קם ר' שמעון וצלי צלותיה. יתיב בגווייהו ואמר כל חד ישוי ידוי בתוקפוי. שוו ידייהו ונסיב לון. <קטע סוף=דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}<קטע התחלה=דף קכח א/>פתח ואמר {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסתר וענו (ס"א כל העם) כלם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}} פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו"ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו"ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי (ס"א שמא) דא. ולעתיק יומין אתמר. כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}. וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו"ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}} אותביה קמיה. {{ש}} ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: אנן כללא דכולא עד השתא אתתקנו קיימין. {{ש}} אשתיקו. {{ש}} שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא. קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}} חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו"ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. (אמר) התם יאות הוה למהוי דחיל. אנן בחביבותא תלייא מלתא דכתיב {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}} וכתיב {{צ|מאהבת יהו"ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}} וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}} {{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא (כיון דאתמר רכיל אמאי הולך), "איש רכיל" מבעי ליה למימר? מאן {{צ|הולך}}? אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}}, {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא (כמו ותקעתיו יתד במקום נאמן) ברוחא (נ"א ברזא) תלייא מלתא. וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין, עאכ"ו. אמר ר' שמעון לשמיא לא אימא דיציתון (ס"א דיציתן). לארעא לא אימא דתשמע. דהא אנן קיומי עלמין. תנא רזין דרזין כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו גלי ברזא ופתח ואמר: כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין. מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא (דמהימנותא) (דנהיר למאתן ושבעין עלמין ומגיה נהיר אורחא דנהירין ביה צדיקיא לעלמא דאתי, הדא הוא דכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. מן ההוא אורחא מתפרשן לשית מאה ותליסר אורחי דפליג בזעיר אפין דכתיב {{צ|כל ארחות יהו"ה חסד ואמת לנוצרי בריתו וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}, דכלא צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא. ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי. תאנא: עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין, עד לא זמין תקונוי (דמלכא) ועטורי עטורין. שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא ובה גליף ושיער מלכין ותקונוי לא אתקיימו הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה. {{צ|לבני ישראל}} - קדמאה, וכלהו דגליפו (ולא אתקיימו) בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו. ולבתר זמנא הוא אסתלק (נ"א הוה מסתכל) בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. ותאנא כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין ואפקה מיד אמרה קמיה מאן דבעי לאתקנא ולמעד יתקן בקדמיתא תקונוי. תאנא בצניעותא דספרא עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן <קטע סוף=דף קכח א/>{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}} <קטע התחלה=דף קכח ב/>ואזדמן {{הערה|<small>עיין ([[שער מאמרי רשב"י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב"י על ספרא דצניעותא]] ד"ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך</small>}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש. אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין] [אבל בתקונוי ידיע] כחד סבא דסבין עתיק מעתיקין טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע מארי דחוור כסו (ס"א בסומק) וחיזו בוסיטא (ס"א בוצינא) דאנפי (נ"א באנפוי). יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ד' מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}: '''בגולגלתא''' יתבין (בכל יומא) תליסר (ס"א תריסר) אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי, ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}, ומההוא טלא דאנער מרישיה ההוא דאיהו לבר יתערון מתייא לעלמא דאתי (דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}}. "מלאתי טל" לא כתיב אלא {{צ|נמלא}}) דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - אורות נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנין דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה, הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. האי גולגלתא. חוורא דיליה אנהיר לתליסר עיבר גליפין בסחרנוי * לארבע עיבר בסיטרא חד * ולארבע עיבר בסטרא דא בסטרא דאנפוי * ולארבע עיבר בסטרא דא לסטרא דחורא * וחד לעילא דגולגלתא (כלומר לסטרא דלעילא) ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי לתלת מאה ושבעין רבוא עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים''' (כלומר אורכא דאנפין). והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''', לקבליה דעתיקא סבא קדש קדשים דקדשיא. וזעיר אנפין כד אסתכל להאי. כלא (ס"א טלא) דלתתא אתתקן ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא. וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא (ס"א אוראותא) לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא בקע לגולגלת לתתא כד עאלין בחושבנא. '''בחללא דגולגלתא''' קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהו חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא (ס"א ובגין דאתכסייא) האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא (ס"א בג"ד אקרי חכמתא סתימאה) והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה, והיינו דאמרי "''סבא דעתוי סתים ומוחיה סתים ושכיך''". והאי קרומא אתפסק מזעיר אפין, ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין, הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}} - מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק, דלא מחפיא על מוחא (ועכ"פ קרומא פסיק לתתא). והיינו דתנינן ברישומי אתוון תי"ו רשים רישומא לעתיק יומין דלית דכוותיה (דביה תלייא תמים דעות שלים מכל סטרוי וסתים ושכיך ושקיט כחמר טב על דורדייה). תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי חוור ונקי, כהאי עמרא, כך איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא דלא לאחזאה ערבוביה מתקוני. אלא כלא על בורייה דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי כחושבן '''{{גמט|קדו"ש}}'''. וכל נימא ונימא <קטע סוף=דף קכח ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=דף קכט א/>להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט לשבע (ס"א לארבע) מאה ועשרין עובד. ובכל נימא ונימא אית מבוע דנפק ממוחא סתימאה (דבתר כותלא) ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן (ס"א מתזן) מוחיה. וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. וכל קוצא וקוצא מתלהטן. ותליין. מתתקנן בתקונא יאה בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא עד גולגלתא. ותאנא: כל נימא ונימא אקרי (ס"א איהי) משיכא דמבועא (ס"א ממבועין), (ס"א ואינון מבזעין) סתימין דנפקין ממוחא סתימאה. ותאנא משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא, אי דינא אי בדיוקניה) (ס"א בדיקניה) ובגביני עינוי. '''קוצין דשערי''' תליין בתקוני נקיי כעמר נקא עד כתפוי. עד כתפוי ס"ד אלא עד רישי דכתפי. דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי דכתיב {{צ|להיות אזניך פקוחות}}(?). שערא דנפיק מבתר אודנוי כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה, דכלא י"ג נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי ובאינון שריין שערי לאתפלגא. לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה. כלא ימינא. אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה כ"ש ביה. ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו"ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי {{צ|יהוה}} ובין אריך אנפין דאקרי {{צ|אי"ן}}. {{ש}} אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו"ה לאמר היש יהו"ה בקרבנו אם אין}}. '''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר למאתן ושבעין עלמין. ומניה נהיר ארחא דז"א דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי, הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא לשית מאה ותליסר אורחין דאורייתא דפליג בזעיר אפין דכתיב ביה תהלים {{צ|כל ארחות יהו"ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. '''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין, רעותא דזעיר אפין לקבלי ההוא רעותא. (נ"א מצחא דגולגלתא רצון אקרי) דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא לקבל דא לתתא. כתיב דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי רצון - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה ועשרין (נ"א ועשר) עלמין. וכד אתגליא אתקבלא צלותהון דישראל. אימתי אתגליא? שתיק ר' שמעון. שאל תניינות אימתי? אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה אימתי איתגליא? א"ל בשעתא דצלותא דמנחה שבתא. א"ל מאי טעמא? אמר ליה משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי רצון - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו"ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "''בריך ברי לעתיק יומין - רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה''". תא חזי בשאר (ס"א בשעתא) דלתתא כד אתגלי מצחא אשתכח חוצפא (ס"א ת"ח בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כד"א) הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא (ס"א חביבותא) ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. מהאי מצחא (ס"א דלתתא) נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי עת רצון - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}} (כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד).<קטע סוף=דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}<קטע התחלה=דף קכט ב/>ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. תאנא: האי מצחא אתפשט במאתן ושבעין אלפין נהירין דבוצינין (ס"א דנהרין) מעדן עלאה. דתניא אית עדן דנהיר לעדן. עדן עלאה לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין מדקאמרן. והאי עדן דלתתא מתפרש בשבילוי לתלתין ותרין (עיבר) שבילין. ואע"ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אפין. ועדן דלעילא לית דידע ליה ולא שבילוי בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא עדן דלתתא, דידע זעיר אפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא עדן דלעילא דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. '''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - ישראל דלעילא. וכתיב {{צ|אשר עיניך פקוחות}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. ותאנא כל מה דאתי ברחמי לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, כל שכן רישא חוורא דלא בעא מידי (ס"א נטירו). אמר ר' שמעון לר' אבא למאי היא רמיזא? א"ל לנוני ימא, דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא, וכל שכן דאיהו משגח לכלא וכלא מתזן ביה ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - ישראל דלעילא. כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}} - לא קשיא, הא בזעיר אפין, הא באריך אנפין. ועכ"ד תרי עיינין אינון, ואתחוורו (ס"א ואתחזרו) לחד. עינא דאיהי חוור בגו חוור וחוור דכליל כל חוור. חוורא קדמאה נהיר וסליק ונחית לאסכלא (ס"א לאתכללא) דצריר בצרורא. תאנא: בטש האי חיורא ואדליק ג' בוציני דאקרין '''הוד והדר וחדוה''', ולהטין בחדוותא בשלימותא. חוורא תניינא נהיר וסליק ונחית ובטש ואפיק (ס"א ואדליק ג' בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת''', ולהטין בשלימותא בחדוותא. חוורא תליתאה להיט ונהיר ונחית וסליק ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה (נ"א ואפיק אורחא ללכא תתאה). ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. אמר ר' שמעון: יאות הוא, ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה. תאנא: חוור בגו חוור, וחוור דכליל כל חוור. {{ש}} חוורא קדמאה נהיר וסליק ונחית לתתא (ס"א לתלת) בוציני דלסטר שמאלא, ולהטין ואסחן בהאי חוורא כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}} חוורא תניינא נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}} חוורא תליתאה נהירו סליק ונחית וניק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא. ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה. אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. ותאנא לא סתים האי עינא. ואינון תרין ומתחוורן (ס"א ואתחזרו) לחד. כלא הוא ימינא. לא הוה (ס"א לית ביה) שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו, בג"כ אקרי עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא <קטע סוף=דף קכט ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}} <קטע התחלה=דף קל א/>אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא. ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}, דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד חזי (ס"א אתחזי ס"א אתסחי) מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא. תאנא בצניעותא דספרא. אשגחותא דעינא תתאה כד אשגח נהירו עלאה ביה ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה. דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יי'}}. כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עיני יי' אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יי' המה משוטטות}}, עינא דלתתא. דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? {{צ|עלי עין}}, כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}, מ"ט {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. מ"ט אקרי חד? ת"ח בעיניה דתתאה אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא, ואינון תרי, בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא, ותרוייהו בדרגא חד סלקי, וכלא ימינא. ובגיני כך עינא חד ולא תרין. ותאנא עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכאן תדיר, וחדאן (ס"א וחזאן) תדיר. דלא הוי הכי לתתאה, דכלילן בסומקא ובאוכמא ובחוורא, בג' גווני, ולא הוה תדיר פקיחא (ס"א דליה גבינא) דלית גבהנא סוטרא (ס"א כליה גביני סודרא) (ס"א דליה עיניה בגביני דמכסאן) על עינא. ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. כד אתפקח. אית למאן דאתפקח לטב. ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא. מאן ישתזיב מניה. אבל עתיק יומין טבא דעינא. חוור בגו חוור. חוור דכליל כל חוורי. זכא החולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו. ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. תאנא (עכ"ד) שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא בר מן אחר חד דאומי זעיר אפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יי'}} - נאם דזעיר אפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - לישראל קאמר דא, ותנינן עתיק יומין אמרו והאי והאי שפיר. תניא כתיב {{צ|חזה הוית עד די כורסוון רמיו ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? אמר לרבי יהודה קום בקיומך ואתקין כרסייא דא. א"ר יהודה כתיב {{ממ|דניאל|ז|ט}} {{צ|כורסייה שביבין דינור}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה לכפייא (ס"א אתכפייא) לההוא כורסייא. ומאן דרכיב שליט בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא קדמאה רמיז דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה עתיק יומין. א"ר שמעון לר' יהודה יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין. ותא חזי כתיב {{צ|אני יי' ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא והוא סתים מכל סטרוי. (בהאי) '''חוטמא'''. תאנא בחוטמא אשתמודע פרצופא. ותא חזי מה <קטע סוף=דף קל א/>{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} <קטע התחלה=דף קל ב/>בין עתיקא לזעיר אפין? דא מאריה דחוטמא מחד נוקבא חיין ומחד נוקבא חיין דחיין. האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אפין. וקרינן ליה מליחה. והוא נחית רוח אתכסמותא דרוחא. דרוחא דנפיק (מהכא) מאינון נוקבי חד רוחא נפיק לזעיר אפין לאתערא (ס"א חיין מכל סטרין חירו מכל סטרי חיין דחיין) ליה בגנתא דעדן. וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא לזמנא לבריה דדוד למנדע חכמתא ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא דכתיב {{צ|ונחה עליו רוח יי' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יי'}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. הא הכא ד' רוחין. והא רוחא חדא אמרינן, אמאי תלת? קום רבי יוסי בקיומך. קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד אליף לי חכמתא דכתיב {{צ|ולא ילמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. ומאן אינון? אינון אינון (תרין) כתרין קדישין דזעיר אפין. ואינון שיתא רוחין אחרנין דיהכי (ס"א דהכי) אינון (ס"א ואינון שיתא רוחין ג' רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין) דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יי'}}, דתנינן כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה"א|כט|כג}} וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ"א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר (ג' רוחי אינון דכלילן ג' אחרנין). א"ל ר' שמעון רוחך ינוח לעלמא דאתי. תא חזי כתיב {{צ|כה אמר יי' מארבע רוחות באי הרוח וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתעדון - ג' אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו, דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב"ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. "ארבע רוחות באי" לא כתיב כאן אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין ידיע כלא. חכמה ובינה עצה וגבורה (רוח) דעת ויראת יי'. משום רוחא דכלילא מכל רוחי. בג"כ כתיב {{צ|מארבע רוחות}} דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. ותאנא דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא? חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי. חוטמא דזעיר אפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}}, ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}? (ג' נוסחי) מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. תאנא כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר "''לבעל החוטם אני מתפלל לבעל החוטם אני מתחנן''", והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא לעתיק יומין אמרו. תנא אורכא דחוטמא, {{ב|תלת מאה וע"ה עלמין|375}} אתמליין מן ההוא חוטמא, וכלהו מתדבקן בזעיר אפין. האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא וכל תקוני דעתיק יומין. אתחזון ולא אתחזון. אתחזון למארי מדין ולא אתחזון לכלא. פתח ר' שמעון ואמר: ::ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא טמירא סתימא דכלא (נ"א טמיר וסתים מכלא) ::דיקנא דההיא תושבחתא. ::דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי. ::דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין. ::דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין. ::דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה. ::דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא יקירא דיקירין. טמירא דטמירין. מהימנותא דמהימנותא דכלא. תאנא בצניעותא <קטע סוף=דף קל ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}} <קטע התחלה=דף קלא א/>דספרא דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחי וסליק וחפי בתקרובתא (סגי) דבוסמא טבא. חוורא דיקירא (ס"א דבדיקני'). ונחית (ס"א חוורא יקירא דדיקניה נחית) בשקולא וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא דנגדין ביה י"ג נביעין מבועין דמשח רבות טבא בתלת עשר תקונין מתתקנא. '''תקונא קדמאה'''. מתתקן שערא מלעילא ושארי מההוא תקונא דשער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא עד רישא דפומא: '''תקונא תנינא''' מתתקן שערא מרישא דפומא (וסליק) עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. '''תקונא תליתאה''' מאמצעיתא דתחות (ס"א דהאי) חוטמא מתחות תרין נוקבין. נפיק חד אורחא ושערא אתפסק בההוא ארחא ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא מתקונא שלים סוחרניה דההוא אורחא. '''תקונא רביעאה''' מתתקן שערה (ונחית) תחות פומא מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. '''תקונא חמישאה''' תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא ואלין תרין ארחין רשימין על פומא. מכאן ומכאן. '''תקונא שתיתאה''' מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל לרישא דפומא והפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. '''תקונא שביעאה''' פסיק שערא ואתחזן תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. '''תקונא תמינאה''' נפיק חד חוטא דשערי סוחרני דדיקנא ותליין בשקולא עד טבורא. '''תקונא תשיעאה''' מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא (דתליין) ולא נפקי דא מן דא. '''תקונא עשיראה''' (מתערבין) נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. '''תקונא חד סר''' דלא נפקין נימא מן נימא ומתשערן בשיעורא שלים. '''תקונא תריסר''' דלא תליין שערי על פומא ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. '''תקונא תליסר''' דתליין שערן בתחות דיקנא מכאן ומכאן ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. לא ארחחי (ס"א לאתחזאה) מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אפין. בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא. ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין מתרי תפוחין שפירן דאנפוי נהירין אנפוי דזעיר אנפין, וכל חוזר (ס"א חיזור) ושושן דאשתכחן לתתא נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש "נאמן", דכל דחמי דיקניה תלי ביה מהימנותא. תאנא בצניעותא דספרא: תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה (מנהון) משתכחי בעלמא ומתפחתי בתליסר תדעי דרחמי. ומאן דאושיט ידיה לאומאה כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא. האי באריך אפין - בזעיר אפין בכמה? אמר לרבי יצחק קום בקיומך וסלסל בסלסלא דתקונא דמלכא (ס"א בדיקנא) קדישא היאך יתתקנון. קם רבי יצחק פתח ואמר {{צ|מי אל כמוך נושא עון וגו'. ישוב ירחמנו וגו' תתן אמת ליעקב וגו'}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. תאנא תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקנוי <קטע סוף=דף קלא א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}<קטע התחלה=דף קלא ב/>דיקנא קדישא עתיקא דעתיקין. טמירא דטמירין. תנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. '''תקונא קדמאה'''. הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתקנא מתקונא דשער רישא. הכא אית לאסתכלא - אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו. (ס"א בחד מתקלא אתקלו), אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא אריכין על כתפין למיגד לרישא (ד"א מרישא) דזעיר אפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה, ובגיני כך לא הוו קשיין. וע"ד אתחזן למהוי רכיכי. תאנא מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה. אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין (כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא באינון נימין) אינון לא אשתכחו קשישין. מ"ט משום דאי אשתכחו קשישין לא נגיד חכמתא למוחא בהון. בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו קשישא (ס"א קשיא) ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן לאו חכמתא מתישבא עמיה. ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובג"ד לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי ולא תלי על דיקנא משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. תאנא כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. ותאנא אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין לאחסין (נ"א לאחתא) אינון י"ג מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. (ס"א דאתחסינו לתתא והכי תנינא מקמי אודנוי שריין שערי משום דבלחודייהו אינון ולא אתערבו באחרנין) ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו - לא. דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: # מי אל כמוך חד. # נושא עון תרי. # ועובר על פשע תלת. # לשארית נחלתו ארבע. # לא החזיק לעד אפו חמש. # כי חפץ חסד הוא שית. # ישוב ירחמנו שבעה. # יכבוש עונותינו תמניא. # ותשליך במצולות ים כל חטאתם תשעה. # תתן אמת ליעקב עשרה. # חסד לאברהם חד סר. # אשר נשבעת לאבותינו תריסר. # מימי קדם תליסר. לקביל דא אל רחום וחנון וגו' ואינון לתתא. ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה. ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין תקיפין. לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין. מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף (ס"א אתכסי) מניה ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. <קטע סוף=דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}<קטע התחלה=דף קלב א/>ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה. ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. ועיקרא דמלה משום דהני שערי בגין דממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא ואינון לעילא מן דיקנא - דיקנא בלחודוי הוא. וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו - דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו. '''תקונא קדמאה'''. תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. ותאנא כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא (מחומא דלב) ממוחא דרישא (ס"א מתקוני דרישא) והכא לא פריש הכי דהא לא הוי. אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא הכי אשתכח. <small>'''(חסר כאן)'''</small> ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא דאלף עלמין דחתימין (ס"א אלף עלמין חתימין) בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי לא הוי אריכא. ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס"א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס"א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין. ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|390}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א"ל}}'''. מהו תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא. (ס"א לאתפשטא) (ס"א לאכפיא ואתפשטו) - {{גמט|ל"א}} בהאי סטר ו{{גמט|ל"א}} בהאי סטר. וכל עלמא ועלמא מניה. מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''א"ל'''. ועם כל דא האי '''א"ל''' אתכפייא לרחמי, דרחמי דעתיק יומין (אתבסם) ואתכלל ואתפשט ביה. אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דינא יתיב וספרין וגו'}} {{ממ|דניאל|ז|י}} מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא (ס"א בדיקנא) קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב {{צ|מי אל כמוך}} - בעתיק יומין אתמר בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה. '''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית. וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא: '''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שלט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין אלף|57,000}} דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא (ס"א בחיזרא): '''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|צ"ו אלפין|96,000}} מארי דיללא ומתאחדן מני' בבוסיטא לקוסיטרא (ס"א כבוסינא לקוסרא). ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה? {{ש}} מאן חמי טמירותא (ס"א יקירותא) דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין, {{ש}} עטרין דכל עטרין. {{ש}} עטרין דלא אתכללו בעטרין. {{ש}} עטרין דלא כשאר עטרין. {{ש}} עטרין דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון {{ש}} ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין (לקבליהון), ואתעביד מה דאתעביד. כלא כליל בהני תקונין. כלא זקפן לקבליה תקונין דמלכא תקיפא עתיקא סתימא דכלא. וכלהו אתבסמן מתקונין אלין (דמלכא עתיקא). תאנא, אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי. ותניא עד כמה זהירין אלין (ס"א אתתקן באלין) תקוני דדיקנא. עד תליסר (דלתתא), וכל זמנא <קטע סוף=דף קלב א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}} <קטע התחלה=דף קלב ב/>דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא. כלא בחד איהו טמירא ויקירא. ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא (ס"א לא אדכר באורייתא) ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה. ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. (מאי דיקנא דכהנא רבא) דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה, הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב עלה ראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב {{צ|שבת אחים גם יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}}. גם לרבותכהן גדול דלתתא, דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. א"ל רבי שמעון: יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין. זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי. '''תקונא תניינא''' מתתקן שערא, מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא, בתקונא שקיל. קום ר' חזקיה וקאים בקיומך, ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא. קם ר' חזקיה שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|325}} עיבר. וחד חשוך הוה אתמחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא. דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. אנא שאיל מהם (ס"א מהו) פשרא דחמית. פתחו ואמרו {{צ|נושא עון}} חמיתא. אמר דא הוא תקונא תניינא. יתיב. א"ר שמעון האידנא אתקשר (ס"א אתבסם) עלמא - בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין. אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא. {{ש}} אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה, דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני. {{ש}} דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}} ועוד דאנא ידענא דאנפאי נהירין ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}} ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא, וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. אזדרזו חברין קדישין - דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא. קום ר' חזקיה תניינות ואוקיר תיקונא תליתאה דדיקנא קדישא. תנא. עד לא קם ר' חזקיה קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחות}}. {{ש}} אתרגיש ר' שמעון ואמר: "''ודאי כל חד וחד באתריה. ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא אשתלים שלימתא עלאה. קום ר' חייא''". קם ר' חייא פתח ואמר: {{צ|ואומר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא, והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}? אלא (תאנא) ח"ו דאיהו אמר על דא אלא הכי: אנא מה בין דבור לאמירה? אמירה הוא דלא בעי לארמא קלא, <קטע סוף=דף קלב ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}<קטע התחלה=דף קלג א/>דבור בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין דכתיב {{צ|וידבר את כל הדברים האלה לאמר}}, ותאנא כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא. אי הכי, הא כתיב {{צ|וידבר יי' אל משה לאמר}}? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה, דהוא שמע דבור בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע, ושאר נביאים אזדעזעו אפי' באמירה ודחלין בדחילו. ותאנא, תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא לאתבא - (ס"א לאקפא) (נ"א לאייתאה) לתליתאה, דכתיב {{צ|הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. (תרי נוסחי) ותא חזי דתרין תקונין קדמאין למיתי לתליתאה הוו, דהוא תקונא תליתאה מאמצעיתא דתחות חוטמא, מתחות תרין נוקבין. נפיק חד ארחא. ושערא אפסיק (ס"א אתפסק) בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום (דכתיב {{צ|ועובר על פשע}}) דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום (נ"א כובש עונות וכתיב) דכתיב {{צ|ועובר על פשע}} - למיהב אעברא עד (ס"א על) פומא קדישא דיימא סלחתי. תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא ולא אתגלי לחד מנייהו, דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. תאנא בצניעותא דספרא: מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}. (מאי משמע עובר על פשע. שפע. דאקדים שי"ן לפ"א, לא זכו עומד ולא עובר) (האי) בזעיר אפין. מאי בין האי להאי? {{ש}} בזעיר אפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח, הדא הוא דכתיב 'כי רוח יי' נשבה בו ואיננו' (ס"א {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}). באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי. ודא הוא תקונא תליתאה (דאורחא) דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקו. אמר ר' שמעון: ודאי קב"ה וסגי לאוטבא לך ויחדי לאגנא עלך. ותאנא מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. תאנא בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא, סתימין ושתיקין, ולית דיפתח פטרא לאבאשא. משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי מאן דאחיד (נ"א דאחית) ואזהר (ס"א משום דהאי אורחא סימנא לשתיקותא ומהאי הוא מאן דאחזי ואזהר) לשתקאה - להאי אורחא רשים, דהוא סימנא דעתיקא קדישא. '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא (ונחית) תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב {{צ|לשארית נחלתו}}, כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ"ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. '''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא, הדא הוא דכתיב {{צ|לא החזיק לעד אפו}}. "''קום ר' יוסי''". קם ר' יוסי פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}} {{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. דבר אחר: שכיך ברוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. {{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. דבר אחר: {{צ|{{גמט|שככה}}}} - שמא דכליל כל שמהן, וקב"ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין ומעביר על כל אינון דלבר. דתניא ארחא עלאה דדיקנא קדישא (עלאה עתיקא דעתיקי) דאיהו נחית (בדיקניה) תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי. והאי ארחא דלתתא שקילן אינון בכלא. דא <קטע סוף=דף קלג א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}} <קטע התחלה=דף קלג ב/>לעילא ודא לתתא. לעילא {{צ|עובר על פשע}}, לתתא {{צ|לא החזיק לעד אפו}}. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא, כך לתתא יהיב אתר לאעברא. תנא בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא, דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה דעדן עלאה לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי, ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. אמר ר' שמעון: "''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''". '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא (דרישא) לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. "''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא''". קם ר' ייסא פתח ואמר: {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|ובחסד עולם רחמתיך}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי. ולא אקשו. דתנינן אית חסד ואית חסד; אית חסד דלגו ואית חסד דלבר. חסד דלגו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין, והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגו דעתיק יומין, ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא, דכהן מסטרא דא קא אתי. ותאנא בצניעותא דספרא: בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני, ולא לקטעא ליה ולא אשתצי מעלמא. והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין. {{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי "חסד עולם", והאי הוא אחרא דז"א דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב {{צ|כי חפץ חסד הוא}}. דא הוא תקונא שתיתאה דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי. '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן ב' תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני, כך קב"ה תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין - דאינון תקונא ז' - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא, ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא ומחזיין חידו לזעיר אפין. {{ש}} כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}} {{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}} {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר דכד נהרין מתברך עלמא. ותאנא כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא, על אחת כמה וכמה! תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא, וכל אינון דלתתא נהרין, וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא. ת"ח פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין, ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב {{צ|ישוב ירחמנו}} - {{צ|ישוב}} מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. הכא הוא {{צ|ישוב ירחמנו}} ובהאי דלתתא הוא {{צ|ואמת}}. דא הוא תקונא <קטע סוף=דף קלג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}} <קטע התחלה=דף קלד א/>שביעאה דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין. '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא ותליין בשקולא עד טבורא. "''קום אלעזר ברי, אתקין תקונא דא''". קם רבי אלעזר (בריה) פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ס"ת בהיכל}}. מלה דא אוקימנא בספרא דצניעותא, והכא אית לאסתכלא, וכי הכל תלוי במזל, ותנינן ס"ת קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וס"ת לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדש. והתורה נתנה בג' קדושות. בשלש מעלות בימים שלשה שכינה בשלש לוחות וארון והיכל בס"ת תליא ואיהו תליא במזל, וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}} - מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דריקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע"ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. ותאנא {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי מזל? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו ס"ת שבהיכל דמתעטר בעשר קדושות לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי. ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין, הדא הוא דכתיב {{צ|יכבוש עונותינו}}. אמר ליה ר' שמעון: "''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא''". '''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין ולא נפקין דא מן דא. "''קום ר' אבא''". קם ר' אבא ואמר: אלין (אינון) שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון {{צ|מצולות ים}} משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא דמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ומתכפיין. אמר ר' שמעון: "''בריך תהא לעתיק יומין''". '''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. "''קום ר' יהודה''". קם ר' יהודה פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. תרי. '''תקונא עשיראה''' - {{צ|תתן אמת ליעקב}}, '''וחד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא, {{צ|חסד לאברהם}}. '''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין, ויאין שערי סחור ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא כמה דאצטריך טרחותא. במאי קא מיירי? דינא. באתר (נ"א בתר) דינא טרחותא אשתכח. וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! אלא דלא אתטרח בישובא (ס"א בנשוכא) דרוחא דזעיר אפין. דתאנא מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק (ס"א דאתדבק) ביה, דמתלבש ביה (נ"א דאתתקן ומתלבש ביה) זעיר אפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט (ס"א ואתפרשא) כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה אתלבש. ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. <קטע סוף=דף קלד א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}} <קטע התחלה=דף קלד ב/>דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר (ס"א דנפיק מההוא דלבר) ומתלבשין ביה נביאי מהימני אתקרי {{צ|פה יי'}}, אבל בהאי עתיקא דעתיקין לא אתפרש, ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא ופומא אתפני מכל סטרוי. ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי (הדא הוא דכתיב {{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}). ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר, דמכאן אשתלשלו י"ב תחומין לעילא, י"ב תחומין לתתא, י"ב תחומין לי"ב שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}. '''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן ביקרא יאה וביקרא שפירא וחפיין עד טבורא. ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. א"ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה. זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי. דאנן יתבין בקדושה עלאה אשא עלאה אסחר לן (ס"א בין אשא עלאה דאסחר לן) והא כל תקונין עלאין (לדיוקנא) דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא. כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין דא אשלים לכלא. תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. ותאנא, אלין ימי קדם - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין (כליל בהו). והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}, דביה זמין לאוקיר דיקניה, הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - הוא בלחודוי יתיר מכלא. הוא דכליל כלא. הוא דאתקרי בשמא ידיעא. דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא, והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה. דלית יום אקרי אלא מסטרא דילן, ולית לילה אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין, לכל אינון דלתתא, דנהרין בההוא משחא (אתתקנו) בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר. ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}, וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}. אמר ר' שמעון לחברייא, כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא, אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא (ס"א בוסיטא דקדושא) פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. <קטע סוף=דף קלד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}} <קטע התחלה=דף קלה א/>סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחי שנינן (ס"א שניין) מכל סטרוי. ומתאחדן פרכא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא (ס"א בבוסיטא דגליפין) בההוא פריסא. וכן לד' עיבר. וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה, והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל (ס"א בהבל דכל) פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון. זכאין אתון לעלמא דאתי דכלהו מלי דנפקי מפומיכון כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב"ה חדי למשמע וציית להני מלי עד דהוא אגמר (ס"א אגזר) דינא די לעלמא. דאי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין - עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אפין; היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא. דהשתא חובתא (ס"א חכמתא) עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא ולאתקנא כל תקונין על בורייה, תקוני דזעיר אפין מתקוני דאריך אפין אתתקנו, ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו ב"נ למשלטא (ס"א ומשלפא) ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה מתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאחאמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואע"ג דלא אתקיימו. תאנא בצניעותא דספרא: עתיקא דעתיקין, עד לא זמין תקונוי, באני מלכין כנס מלכין (נ"א גליף מלכין) ומשער מלכין, ולא הוו מתקיימי עד דדחי (ס"א דאנח) לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקין. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא. מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא וכלהו עלמין אתחרבו. הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}} {{ממ|בראשית|לו|לב}}. {{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא (ס"א יקירא) הוא. אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. {{צ|בלע בן בעור}}. תאנא הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה. {{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל <קטע סוף=דף קלה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}} <קטע התחלה=דף קלה ב/>כלא לאתישבא ביה. ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא ואתבטלו. ואתבטלו סלקא דעתך, והא כלהו באדם אתכלילן?! אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא (נ"א דיוקנא) דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו (ס"א אתכללו) כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו, (ס"א מנהון אתבסמו ולא אתבסמו), ומנהון לא אתבסמו כלל. ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}} {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי? לאו הכי. אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה "מיתה" כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. וכיון דאתתקן אדם אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה וקיימין בדוכתייהו. וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין, בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין, משום דהוה דכר ונוקבא כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא, ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא לא כתיב בהו "מיתה" כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו. תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא (נשב ביה אתתקר (ס"א אתתקן) וסליק רעותיה) ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר, וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא ומתגלגלא נשב ביה אתתקן ונפיק חד גולגלתא תקיפא ואתפשט לארבע סטרין, ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל (ס"א ואתכליל) ביה. ביה סלקא דעתך? אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. והאי אוירא הוא טמיר דטמירין עתיק יומין ברוחא דגניז בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר. ואשא דכיא קאים מהאי סטר. מאי אשא הכא. אלא לאו הוא אשא. אבל בוצינא דא (נ"א ניצוצא) דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין ודינא מסטרוי אשתכח. ובגין דא האי גולגלתא אתקרי גולגלתא תקיפא. בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר. ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחיאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני: * מסטרא דרישא חיורא חיוור בגוויה. (ס"א בגיניה) דכליל כלהו חיוורי (וכלהו חיוורי) * אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אפין אתחזי ביה סומקא. כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אפין. וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחים כגווני חיוורא וסומקא. האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשט מגולגלתא לאנפוי {{ב|ק"נ רבוא|150,000}} עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אפין'''. ובשעתא דאצטריך אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחיים לעלמא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא ויהבי אגר אוראותא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא <קטע סוף=דף קלה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}} <קטע התחלה=דף קלו א/>תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי בקע אגר אוראותא אשתכח מניה לעתיק יומין. בחלליה דגולגלתא (ס"א בגולגלתא דא) ג' חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו וקרונא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר (ס"א ונפיק) לתלתין ותרין שבילין, הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. ותאנא בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}} '''מחללא חד''' מתבקע (ס"א ומתפשט) חד מבועא לד' סטרין ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי הללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא: '''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין ן' תרעין. מאלין ן' תרעין אתאחדן ן' יומין דאורייתא, ן' שנין דיובלא, ן' אלף דרין דזמין קב"ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. '''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה (ס"א מדוריה) בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. ואילין ג' מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן, ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא. בכל אינון סטרין דאינון דכיין. בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא. (בחור כארזים) רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. {{ש}} '''ממבועא לחללא חד דגולגלתא''' אתמשכן שערי במשיכותא ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. {{ש}} '''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא ואתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. {{ש}} '''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו (ומתעבידן תלין על תלין ומתערבין בקוצין אחרנין). ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. וכלהו משיכן, דאתמשכן מג' חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ובהאי תלין תליין (נ"א ובהאי תלייא) ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגין בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. תנא בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין מאריהון דמתקלא (ס"א מאריהון דרחימותא. ואיהו מתקלא בינייהו) בג"כ אית ימינא ואית שמאלא. מצחא דגולגלתא - אשגחותא דאשגחותא, ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר, <קטע סוף=דף קלו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}} <קטע התחלה=דף קלו ב/>בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אפין ואשתכיך דינא. בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט, אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדיהון, הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה חיה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. ותניא שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ושעתא דמתער קב"ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. תאנא האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. ותניא עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח''' (ס"א מצחא וכל חד אקרי נצח), ובאתוון רצופין (דאפין) הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. תניא מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}} {{ממ|ש"א|טו|כט}}? האי רזא אוקימנא, כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי "אדם" ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי "ראש" (בהאי מצחא) אתחזי ואתגלייא - האי נצח לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מ"ט משום דלא הוה מאתר דאקרי "אדם", דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי אדם. ובגין כך {{צ|לא אדם הוא להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא. '''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין שרקותא דבגבתא. דעל ריסי עיינין מכחלן. (דכל עיינין מכחלן) באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא (דעל תריסי דעיינין) בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא. ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואתסחן בחד חוורא דעינא טבא, הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}? בחוורא דלעילא קדמאה. (נ"א בחוורא קדמאה דעינא טבא) ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי (ס"א ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא) ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא ורחמי על ישראל ואסתחר (ס"א ואתזהר) עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. עינוי כד אתפקחן אתחזון שפירין כהני יונים בסומק ואוכם וירוק חוור לא אתגלי אלא בזמנא אסתכל בעינא טבא ומסתחאן כל אינון גוונין בההוא חוור מאינון גוונין דמתגליין נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי מאוכמא <קטע סוף=דף קלו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}} <קטע התחלה=דף קלז א/>דעינא, הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא מסומקא נפקין שבעה רהיטין דסמכין (נ"א דסחרן) לסטר שמאלא ומתלהטין באשא דלסטר צפון ומתאחדן לאתפשטא בעלמא, לגלאה ארחין דחייביא, הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. מירוקא נפקין שבעה טהירין (ס"א נהירין) דקטרא דלסטר (נ"א רהיטין דסחראן לסטר) דרומא ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו, הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן. רחמי ונוקמין. '''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים כל סומקין מקמיה. לא אתחזן. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה. '''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא חד זמן לאלף שנים בימא רבא, וכד נפיק האי אבנא אתי רגשא ותקפא על ימא. וקליה דימא וגלגלוהי אזלין. ואשתמעו לנונא רבא דאקרי לויתן. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא דכל אוכמין סתימין קמיה (ס"א והא אוקמוה דכל אורחין סתימין קמה) וכך היא אוכמותא דעינא, אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא (ס"א לסטר חד) ואקיף לההוא אוכמא. '''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. וכד אסתחר (נ"א אתגלי) חוורא ואסתחרי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא (סומקא ירוקא אוכמא). לא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא (נ"א הוא) ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא דאינון תאומין כחדא. הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אסחן בחוורתא דעינא עלאה. ודא זמינין למנדע צדיקייא למחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש. לטב - כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב. ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. תנא בצניעותא דספרא: מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}, וכי ירושלם נוה שאנן הוא והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקוט ולאו שאנן הוא? אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר (דישגח באלין עיינין), דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו"ד ולא "עיניך". ומה דאמר ירושלם ולא ציון - הכי אצטריך, לאכפייא <קטע סוף=דף קלז א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}} <קטע התחלה=דף קלז ב/>לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} {{ממ|דברים|יא|יב}} (הדא הוא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} דבה אשכח גזרי דדינין יתיר מכל שארי אתרי) (נ"א דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי. ותנא כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}}. השתא {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי) ולזמנא דאתי ישתכח בה עינא חד דרחמי. עינא עינא דעתיקא דעתיקין. הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון {{צ|רחמים גדולים}}, רחמי דזעיר אנפין אקרון {{צ|רחמים}} סתם. (מהנ"א הוא משום דאית ביה ימינא ושמאלא דינא ורחמי) ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין. תאנא: בהני עיינין בתרין גוונין מנייהו, בסומקא ואוכמא, שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן ימא רבא? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא (ס"א בחוורא) במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל. '''חוטמא''' - תאנא בצניעותא דספרא, חוטמא דזעיר אנפין, בחוטמא אשתמודע פרצופא. בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית (ס"א בחוטמא אשתמודע פרצופא תלת שלהובין מתוקדין בנוקבוי מהאי חוטמא אתפשטן תלת גווני תננא ואשא וגחלי דנורא דכתיב {{צ|עלה עשן באפו}} ולית) תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו (ס"א אתדליקו) ונפקי מחוטמוי. ותאנא כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא, ובין תרי (נ"א בתרי) גווני, וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. ואי תימא - אף וחימה כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא, משחית מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. ותאנא חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}} - אלא הכי תאנא, כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי גבורה חדא. וכלהו גבוראן שריאן לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף (אלפין) וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף (אלפין רבוא) וארבע מאה (וחמש) דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן (נ"א ונחתין) עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}. אלא הכי תאנא, לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יי' לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}? אלא בכל זמנא דעתיק דעתיק - רישא חוורא (אתגלייא) רעוא דרעוין אתגליין רחמין רברבין אשתכחו בכלא, ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין (ס"א דינין) דזעיר אפין זמינין, וכביכול רחמי עביד דינא. ההוא עתיקא דכלא דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני, מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי. ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אפין אתמר, ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא <קטע סוף=דף קלז ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}} <קטע התחלה=דף קלח א/>לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי "ארך אפים" מכלא. והיינו רזא דתנינן {{צ|יהו"ה יהו"ה}} פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון אברהם אברהם, יעקב יעקב, שמואל שמואל - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ ממשה משה דלא פסיק טעמא בגווייהו. מאי טעמא? * {{צ|אברהם אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. * {{צ|יעקב יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא, כגוונא דלעילא בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. * {{צ|שמואל שמואל}} טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא הוא נביאה וקודם לכן לא הוה נביאה. אבל {{צ|משה משה}} לא אפסיק טעמא בגוויהו, דמיומא דאתיליד שלים הוה, דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. אוף הכא {{צ|יהו"ה יהו"ה}} פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין, דהכי תנינן: כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא. וכד אתגלי עתיקא בזעיר אפין - כלא ברחמי אתחזון, וחוטמא אשתכיך, ואשא ותננא לא נפיק, כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא, בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא (בארבע אלף) באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא (דמדבחא). וכלא תלייא בחוטמא, בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. והאי (הוא) דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}}, {{צ|וחרה אף יהוה}}, {{צ|וחרה אפי}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} - כלא בזעיר אפין אתמר ולא בעתיקא. תאנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} האי (ס"א תאנא בצניעותא דספרא דרגא (ס"א עקימא) עמיקא למשמע טב וביש ודא איהו). '''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה (ואודנא הוא למשמע) ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד (ס"א דבארי) דרגא בעקימא (להאי ולהאי). מאי טעמא בעקימא? (ס"א בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו) (בגין למשמע טב וביש). ותאנא מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. בגו אודנא נטיף מג' חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בג"כ הוא רזא. ווי לההוא דמגלי רזין, דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר. תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש (ס"א ובטש) במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא ואתזער חוטמא ואתחמם (נ"א ואתקמט), ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין ומתערין <קטע סוף=דף קלח א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}} <קטע התחלה=דף קלח ב/>כל גבוראן ועביד נוקמין. ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש בריחא דמוחא (ס"א ברישא במוחא) ונגדין תרין דמעין מעיינין ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן (ס"א מתערבין) כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}}. בההיא שמיעה דהוא קלא אתער מוחא (כלא). תנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} כלומר ארכין. (ס"א אודנין) שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יי'}}. ומה דאתמר {{צ|הטה יהוה אזנך}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אפין אתמר, מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא דא הוא (ס"א אית) תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא דכתיב {{צ|כי אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}}, וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}}. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין דאתפשטו בגופא באתר דלבא שארי - מתפשט ההוא חללא דחמשין תרעין, ואודנא קרי ביה בחינה. ובלבא קרי ביה בחינה. משום דמאתר חד מתפשטין. (ס"א בההוא נוקבא דאודנא ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי ועל דא באודנא קרי ביה בחינה ובלבא קרי ביה בחינה דכתיב כי אזן מלין תבחן וכתיב ובוחן לבות וכליות משום דמאתר חד מתפשטין). תאנא בצניעותא דספרא: כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד. אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה ובשמיעה אתכליל בינה, שמע כלומר הבן. אשתכח (ס"א ואסתכל) דכלא בחד מתקלא אתקל. ומלין אלין למאריהו דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא (ס"א מהימנא) שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אפין אתמר. כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח יהו"ה יהו"ה ביו"ד ה"א תרי זמני, או באלף דל"ת ויו"ד ה"א - חד לזעיר אפין וחד לעתיקא דעתיקין. ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. ותנינן אימתי אקרי שם מלא, בזמנא דכתיב {{צ|יהו"ה אלהים}}, דהאי הוא שם מלא. דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא "שם מלא" אקרי, ושאר לא אקרי "שם מלא", כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר יהו"ה אלהים אתקריא שם מלא. {{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתעדון דחמין בכלא. {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אפין. {{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} אינון ימי קדם, {{צ|שנות עולם}} אלין ימי עולם. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חייהו למאן? חייהו לזעיר אפין, דכל נהירו דיליה מאינון שנים קדמוניות אתקיימו ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא. תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין, דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין. וחדאן בלבאי מלי ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין וגניז להו עתיקא דכלא גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא, לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא. זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי. פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} - מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} דכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יי'}} משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא, <קטע סוף=דף קלח ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}} <קטע התחלה=דף קלט א/>דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא, הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב "הדבקים ליי'" אלא {{צ|ביהוה}} ממש. תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון (ס"א דאורייתא) דשמא קדישא (מתחיל מסוף קלח ע"ב) (נ"א ובעלמא דאתי). משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין ובעלמא דאתי יתיר מהכא דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש, עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא. תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בט' תיקונין, ודא איהו דיקנא דז"א. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דז"א - נגדין י"ג מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה כ"ב אתוון דשמא קדישא). וא"ת דיקנא לא אשתכח, ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}} (ולא קרי דיקנא). אלא הכי תאנא בצניעותא דספרא: כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא (משום) ובג"ד הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אפין, נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובא דבוסמא. מאי תקרובא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}} (ולא ערוגות). בתשעה תקונין אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי (דדיקנא) אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי. דכתיב {{צ|בחור כארזים}} (שם). '''תקונא קדמאה'''. מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. '''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. '''תקונא תליתאה'''. מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן ותמן שקיעא ההוא ארחא. '''תקונא רביעאה'''. נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובא דבוסמא. '''תקונא חמשאה'''. פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן (ס"א מנהון). '''תקונא שתיתאה'''. נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. '''תקונא שביעאה'''. דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. '''תקונא תמינאה'''. דנחתין שערי בתחות דיקנא דמחפיין קדלא דלא אתחזיא כלהו שערי דקיקין נימין על נימין. מליין מכל סטרוי. '''תקונא תשיעאה'''. (מתערבין שערי עם אינון) דמתחברן (נ"א אתמשכן) שערי כלהו בשקולא מעלייא (ס"א מלייא) עד (נ"א עם) אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין ט' מבועין דמשח רבות דלעילא, ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. ט' תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא, ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי (בר נש לתתא) גיבר תקיף. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. '''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אפין'''. אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: קום ברי (קדישא), סלסל תקונא דדיקנא (נ"א דמלכא) קדישא בתקונוי אלין. <קטע סוף=דף קלט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}} <קטע התחלה=דף קלט ב/>קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} עד {{צ|מבטוח בנדיבים}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} - תנא: הכא ט' תקונין דבדיקנא דא, להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. תא חזי כיון דאמר הני ט' תקונין לכתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}}. אמר: הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}. ובתקונא דדיקנא דא ט' תקונין, דאינון שם יי' - אשצינון מן עלמא, הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}. ותנא בצניעותא דספרא: תשעה תקונין אמר דוד הכא - שיתא אינון בשמא קדישא, דשית שמהן הוו, ותלת אדם. ואי תימא תרין אינון - תלתא הוו, דהא {{צ|נדיבים}} בכלל אדם הוו. תנא: שיתא שמהן דכתיב: * {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד. * {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין. * {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. * {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. אדם תלת, דכתיב: * {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. ותא חזי, רזא דמלה, דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא, דהכי אתחזי. משום דלא אקרי (הוה) {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא, דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה}}. תרי זמני {{צ|י"ה י"ה}} לקביל תרי עלעוי דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא. יהוה לי בעוזרי}}. בשמא דלא חסר. בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} - הכי הוא. דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא. ומה דמשלפא בהו אתקרי שמא קדישא. ותערא ומה דביה אתקרי יהו"ה ואתקרי אדם בכללא דתערא ומה דביה. (ס"א ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי ידו"ד אתקרי אדם בכלא תערא ומה דביה). ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי, בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא, מלכא עביד בגיניה. מאי טעמא דיקנא ולא גופא? אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}} (ס"א דדיקנא איהו עיקרא, דכל גופא וכל הדורא דגופא בתר דיקנא אזיל וכלא בדיקנא תלייא) (ול"ג מן ודיקנא עד גופא) ובתרי גווני אתי האי חושבנא. חד - כדקאמרן. תרין - * {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד * {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. * {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. * {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. * {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. * {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. * {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה * {{צ|(ס"א טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - ז'. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - ח'. * {{צ|מבטוח בנדיבים}} - ט'. {{צ|מן המצר קראתי י"ה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד כל מה דאמר הכא על תקונא דדיקנא דא קאמר. (ר' יהודה אמר) {{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין מעילא תחות שערי דרישא, ובגין כך אמר {{צ|י"ה י"ה}} תרי זמני. ובאתר (ס"א ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} דהוא אתר דלא דחית (ס"א דחיק) וכל האי אצטריך וכו'. (אדם אתקרי ועל אתפשטותא האי אצטריך) דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. ותאנא בצניעותא דספרא: כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. תנא: מתתקן דיקנא עלאה בתשעה תקונין, והוא דיקנא דזעיר אפין בט' תקונין מתתקן. <קטע סוף=דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}} <קטע התחלה=דף קמ א/>'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין מתחות קוצי דתליין על אודנין, ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין (וכפיין), והני לאו אריכין. ושערי דרישא מנהון שעיעי ומנהון קשישין. ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אפין כתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אפין, דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי ס"ד? אלא אימא ארבע מוחי - תלת מוחי דהוו בזעיר אפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אפין לתלת מוחי דביה. ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אפין. בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין, דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין וזעיר אפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - שם יהוה ממש דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}}, דהכא משתכחין, דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר, ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. (נ"א הוא) וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא, הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתחברא, כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר לכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך ויוצא לאור צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. ותנא: הני שערי דדיקנא תקיפין (בלחודי) משאר שערי דרישא, משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן ואינון תקיפין באורחייהו, אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי, דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי (ודינא), ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא אלין כלהו רחמי. אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון. ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא. וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא (ס"א ומתאחרא) דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדיקנא. וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומסתחיין כמאן דאסתחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אסתחיין ברחמי. ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}}, ואלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אפין. וכד אמר משה זמנא תניינא תשעה תקונין אמר אינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין <קטע סוף=דף קמ א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}} <קטע התחלה=דף קמ ב/>ביה. ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}. תנא: שערי דרישא דזעיר אפין - כלהו קשישי תלין על תלין ולא שעיעין, דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. והאי דזעיר אפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אפין אתמר. אמר רבי שמעון "''בריך ברי לקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי''". '''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. "''קום רבי אבא!''". קם ר' אבא פתח ואמר: כד תקונא דדיקנא דא מתתקן בתקונא דמלכא (ס"א בתקוני מלכין) (ס"א כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא אתחזי) כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}. והאי תקונא תניינא אתתקן כד נהיר בנהירו דעתיק יומין אקרי {{צ|רב חסד}}, וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}. דהא נהירו אנפיה (ס"א דא נהירו דאנפין). ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא כגוונא דעתיקא קדישא. אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא, לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}, ואתקיימו באתר אחרא. ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין וכלהו אקרון חסדי קדמאי דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. ובספרא דצניעותא קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} וכתיב {{צ|נוצר חסד לאלפים}} (שם) סתם. ואוקימנא, האי {{צ|רב חסד}} - מטה כלפי חסד לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא (ס"א בתרי גווני אגזים ולא) אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא תרי זמני בטש בידיה בהאי אורחא. '''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא, הוד והדר הוא. (ס"א הוד עלאה) ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא (ס"א ליאה דעלעין) בעלעוי ואתקרי הוד זקן. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו, ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם יתיר מכל דיוקנין.<קטע סוף=דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}<קטע התחלה=דף קמא א/>ותאנא האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה (נ"א דא) ואתפשט בשאר תקונין נהירין, האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא, ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. ובצניעותא דספרא אקרי הוד והדר ותפארת. דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פשע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל (ס"א אסתכל) במתקלא חד סלקין. אמר ר' שמעון: יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה. '''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין (מתרין סטרי) מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא אתמשך סומקא ואתי חיורא, בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}}, דכד נהרין מתברך אלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}, כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. תאנא: כלהון נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון "חסדי קדמאי", ובגין אינון נהרין כל אינון "חסדי עולם". '''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא. (ס"א ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. תנא תקונא דא הוא דאקרי) {{צ|פאת הזקן}}, ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד (וברחמי). ולא אבעי לחבלא האי חסד כמה דאתמר, ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. '''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי, ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. "''קום רבי יהודה!''" קם רבי יהודה פתח ואמר: בגזירת עירין פתגמא. כמה אלף רבבן מתנשן (ס"א מתישבן) ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה, וכלהון אקרון {{צ|פה}}, הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר; תליין מהאי פומא ומהאי פומא. (ס"א רוחא) כד אתפשט האי רוחא מתלבשן ביה כמה נביאי מהימנא, וכלהו {{צ|פה יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו (פיות) מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי. והאי תקונא שליטא על כלהו משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. אמר ר' שמעון: "''בריך אנת לעתיקא קדישא!''" '''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא: אין למעלה לא ערף ולא עפוי, ובזמנא דאגח (ס"א דנצח) קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה, הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} רזא הוא בצניעותא דספרא {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה חד מאינון גבוראן. '''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן (ס"א דמתחברן) שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך (חסר כאן) {{להשלים}}. ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}}. (ונראה על הים כבחור טוב) הדא הוא דכתיב כתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן, ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי. תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון דלא עאלו (נ"א (ס"א ולא) דעאלו ולא נפקו), אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. כללא דכל מלין - עתיקא דעתיקין וזעיר אפין כלא חד - כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא. לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא. אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין. דיוקנא דכליל כל שמהן. דיוקנא <קטע סוף=דף קמא א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}} <קטע התחלה=דף קמא ב/>דאתחזי בגוונוי. כהאי דיוקנא (נ"א בגוויה כל דיוקנין) לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אפין בהאי דיוקנא ותקונא. ואי תימא מה בין האי להאי? כלא הוא במתקלא חדא, אבל מכאן (נ"א מנן) אתפרשן ארחוי. (נ"א אתפשטן רחמי), ומכאן (נ"א ומנן) אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}, כתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} בתרי יודי"ן, אשלים תקונא גו תקונא, טברקא דגושפנקא, ודא הוא {{צ|וייצר}}. תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אפין. {{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה (ודא הוא וייצר), ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי שם מלא, {{צ|יהוה אלהים}}. ודא הוא רזא דתרין יודי"ן ד{{צ|וייצר}}, דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - {{צ|יהוה אלהים}}. ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי אדם, דכליל דכר ונוקבא, ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה (מדכר ונוקבא), {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. (הדא הוא דכתיב {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} (שם)), נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. {{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא. ולעילא בתקונין כגוונא דא ולאשלפא לההיא (נ"א מההיא) נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא, ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין. בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרון (נ"א אתקרי) {{צ|תפארת}}, ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}. כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא, תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני, הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל (ואתתקן) בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ייהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא ואתעבר ונקיב (ס"א ונהיר) לסטר אחרא ותקין מיעוי דנוקבא ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. כלהו <קטע סוף=דף קמא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=דף קמב א/>דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי, דנוקבא אתפשטה תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. ותאנא: חמשה ערייתא (נ"א תקונין) אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין ה' (נ"א בסטרא דדינא ודינהא) אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. והכי תאנא: * קול באשה ערוה. * שער באשה ערוה. * שוק באשה ערוה. * יד באשה ערוה. * רגל באשה ערוה. דאע"ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר - מערוה אינון. ותאנא בצניעותא דספרא: אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי יו"ד. וכיון דאתגלייא יו"ד פומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי (נ"א והאי חסד הוא תלי) בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו"ד דפום אמה. ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו"ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי שלים. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש"ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו"ד ואסתמר דלא עייליה ליו"ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי. מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}}, דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו"ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן (בשמאלא) דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותה דכל גופה דנוקבא, ובההוא אתר אקרי ערוה דכלה, אתר לאצנע' לההוא אמה דאקרי חסד. בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. חסד ימינא, גבורה שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי "אדם" - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא עתיקא דעתיקין, בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא, ולא אתקיימו עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו. ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן (ואנון תקוני אתתא. "אשר היו" לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}}) ולא אתבסמו עד דאתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. ואי תימא, אי הכי דדינא כלהו והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}, והא לא אתחזי דינא, דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא? תאנא: כלהו דינא בר מחד דאתקיים בתראה והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר וכלהו לא אתקיימו. לא תימא דאתבטלו אלא דלא אתקיימו בההוא מלכו (דבסטר נוקבא) עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{צ|ושם עירו פעו}}. מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}, מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא. {{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא, {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. דרועין דדכורא, חד ימינא חד שמאלא. דרועא קדמאה (ס"א קדישא) <קטע סוף=דף קמב א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}<קטע התחלה=דף קמב ב/>תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו ב' דרועין. ואתכלילו סלקא דעתך? אלא ג' קשרין בימינא וג' קשרין בשמאלא. ג' קשרין דימינא אתכלילן בג' קשרין דשמאלא. ובגין כך דרועא לא כתיב אלא חד אבל ימינא לא כתיב ביה זרוע אלא {{צ|ימינך יהוה}}. {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? תאנא: כלהו ג' מתפשטין ומתקשרן בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרן בדרועא ימינא, ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא. היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}}, כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה. והאי ימינא כד יתיב קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה (ס"א וקשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושיט יתיב) בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא. מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}}, {{צ|זרועך הנטויה}}. נ"א תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה). בזמנא דג' אלין אתכלילן בג' אחרנין אקרי כלא ימינא ועביד דינא ברחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערן רחמי בהו. ותאנא בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון ימינא. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}} דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}} (שם). דא בדא. ותאנא בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי סיועא קדישא דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין. (ואע"ג דאקרי יד הוי סיועא) דכתיב (נ"א וכתיב) {{צ|והנה ידי עמך}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע רבוא ותמניא וחמש מאה אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון 'יד יהוה עלאה', 'יד יהוה תתאה'. ואע"ג דבכל אתר יד יהוה שמאלא זכו ימין יהוה. אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי ימין ואי לאו יד יהוה תתאה. תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}. ותאנא בצניעותא דספרא: דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא, וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי, סתימא דכלא, פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דודמיטא לזעיר אפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. {{ש}} {{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין, ועד לא סיים לון, אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא <קטע סוף=דף קמב ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}} <קטע התחלה=דף קמג א/>ואתחברו אפין באפין - מאן ייעול בינייהו! מאן הוא דיקרב בהדייהו! (בגין כך סתימא דמלה, עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת). וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. ותאנא בצניעותא דספרא: בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין, ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא (דלא יכיל עלמא למסבל) דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטר דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. בתר דא, אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא וכל דינין לא אתערבו (ס"א אתערעו) קמיה (ס"א וכל דינין (לא) אתערו עמיה). תא חזי מה כתיב {{צ|ויהי בהיותם בשדה}} {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא. בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}. ונצח האי דינא לאחוה משום דהוה קשיא מניה ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב"ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין, ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע"ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. מתרוויהון כחדא סלקא דעתך? אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן בצרורא דאתקלא (ס"א דאתכלא). זכאין אינון צדיקייא (נ"א אתון חברייא) דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו. מלין דעלאין ותתאין צייתין להו. זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו. ותנדעון למאריכון אפין באפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא. אמר ר' שמעון, חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא. עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}} תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. ותאנא בצניעותא דספרא: באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני תקונין. (ס"א דיוקנין) בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל, דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין (ס"א דמארין) למעבד נוקמין ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא (בדכר ונוקבא) כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא. מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין (ס"א קסטין) דגופא. (נ"א לגופא). אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלין ומתברכאן בגיניהון. <קטע סוף=דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}<קטע התחלה=דף קמג ב/>תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו גופא קדישא ולאתכללא בהו בההוא גופא. וכי תימא, אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא? לא, דח"ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגוייתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם. בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין ונפקו מכללא דגופא קדישא ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי קין דנפיק בכלל דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. וברוחא דאקרי הכל דאתבסם יתיר בכללא דגופא קדישא. נפקין אחרנין דמבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין, ושמעין מה דשמעין מעילא, ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. ותאנא בצניעותא דספרא, כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא דגופא קדישא. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. (ובגין דכלהו חד גופא שכינתא לעילא. שכינתא לתתא. קב"ה לעילא. קב"ה לתתא), ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד קק"ק יי' צבאות מלא כל הארץ כבודו - דכלא הוא חד גופא. תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא כתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - אתקשרו דינא ורחמי (ס"א אתבסמא דינא ברחמי), ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא, כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם, לבתר כד נפיק מהאי עלמא לא עייל בכללא דאדם דאקרי גופא קדישא, אלא באינון דלא אקרון אדם ונפיק מכללא דגופא. תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} (שם). {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא, דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא (ס"א הוא מקדשא דכלא) ומקדשא. וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. (שייך פ' כי תצא) ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}} - אדם דהוא יקר מכל יקרא - בל ילין. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא לא יתחזי ביה קלנא. ותאנא בצניעותא דספרא, כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא עביד פגימותא בגופא דעלמין. דהא בגין <קטע סוף=דף קמג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}} <קטע התחלה=דף קמד א/>דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}} (ס"א לכתרא קדישא דמלכא בארעא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}}) משום דהאי גופא יקרא אתקרי דיוקנא דמלכא, ואי עביד ביה לינה הוי כחד מן בעירא (הדא הוא דכתיב {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}). תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} (ס"א {{צ|בני האלהים}}) - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - (האדם הידוע). וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. {{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז"א ועזא"ל''' הוו בארץ, בני האלהים לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אפין אתמר. {{צ|ויתעצב אל לבו}} - "ויעצב" לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. {{צ|אל לבו}} - "בלבו" לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב (ומקבל) למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. {{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי. לאו לאפקא כלל. משום דלא קאים דא בלא דא. ואלמלא חכמה סתימא דכלא. כלא אתתקן כמרישא. הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שכינתי}} (ס"א שיכנתי). ואלמלא האי תקונא דאדם לא קאים עלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. ותאנא: כלהון מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא, ודא חכמה סתימא דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא, (הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש"א|טז|ז}} דאיהו בלגו לגו). ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}. עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון. דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה, בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא. הדר ואמר הדרי בי, דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא ולא ליקרא דבית אבא ולא ליקרא דחברייא אלין, אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי. תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא, מיתו ר' יוסי בר' יעקב, ור' חזקיה ור' ייסא. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. צווח ואמר שמא ח"ו גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו. שמע קלא זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא. <קטע סוף=דף קמד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}} <קטע התחלה=דף קמד ב/>אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}, וכ"ש דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו. זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו. (דלא הוה כן לאינון דהוו קמייהו. אמאי מיתו?). תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין (דאינון רתיכין) וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין, דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד (נ"א ועוד) דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא ונטלין להו מלאכי עלאי. וסלקין לון לעילא. ואמאי אלין? משום דעאלן ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. אמר ר' שמעון, כמה זכאה חולקהון דהני תלתא וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא. נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}}. קמו ואזלו. בכל אתר דהוו מסתכלי סליק ריחין. אמר ר' שמעון שמע מנה דעלמא מתברך בגינן. והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. אמר ר' שמעון: מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון, והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. נח דעתיה דרבי אבא. תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין לא משתכחין תמן אלא אינון. והוה קארי להו רבי שמעון שבעה אנן עיני יי' דכתיב שבעה אלה עיני יי' ועלן אתמר. א"ר אבא אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה אנת הוא שביעאה דכלא דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה. דכלא תלי בשביעאה. רבי יהודה קארי ליה שבת דכלהו שיתא מניה מתברכין דכתיב שבת ליי' קדש ליי'. מה שבת ליי' קדש אוף ר' שמעון שבת ליי' קדש. אמר ר' שמעון תווהנא על ההוא חגיר חרצן מאריה דשערי אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין. אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. א"ל ר' שמעון מ"ט לא שכיח מר בקרדוטא (ס"א בקרטמא). גליפא דמאריה ביומא דהלולא. א"ל. חייך רבי שבע יומין אתברירו קמי קב"ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון. ובעינא לאשתכחא זמין קשיר בכתפוי (ס"א) ואנא הוה ובעינא קמיה לאשתכחא זמין תמן וכדין קטיר בכתפוי) ולא יכילנא דההוא יומא שדרני קב"ה למעבד נסין לרב המנונא סבא וחברוי דאתמסרו בארמונא (ס" בקרוניא) דמלכא וארחישנא להו בנסא דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי ורמינא (נ"א ואוליכנא) לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו חולקא דקב"ה מהלולא דר' שמעון וחברוי. זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך. כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי. כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו. ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין לרבי פנחס בן יאיר חמוך ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן (ס"א ואנא הא חזינא דהא בריר וכו') א"ל קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין <קטע סוף=דף קמד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}} <קטע התחלה=דף קמה א/>בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין. א"ל ואף כל אינון דלבר דכתיב והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'. אי אלין אתיין כ"ש צדיקייא. מדי חדש בחדשו. למה משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. ומדי שבת בשבתו. דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין דכתיב ויברך אלהים את יום השביעי וגו'. ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא. ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי. וכתיב וקראת לשבת ענש לקדוש יי' מכובד מאן הוא קדוש יי' דא ר' שמעון בן יוחאי דאקרי מכובד בעלמא דין ובעלמא דאתי: '''עד כאן האדרא קדישא רבא''': ===המשך זהר פרשת נשא=== '''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}} רבי יצחק פתח ואמר וחסד יי' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים. כמה גדולה היראה לפני הקב"ה שבכלל היראה ענוה ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא שנו בכלן ומי שאינו ירא שמים אין בו לא ענוה ולא חסידות: תאנא מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה ענוה עדיף ונכלל בכלהו הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}} - כל מי שיש בו יראת שמים זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה זוכה לחסידות וכל מי שיש בו יראת שמים זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}. לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. תאנא כל אדם שיש בו חסידות נקרא מלאך ה' צבאות<קטע סוף=דף קמה א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=דף קמה ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. מפני מה זכה כהן להקרא מלאך יי' צבאות. אמר ר' יהודה מה מלאך יי' זה מיכ"אל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי מלאך יי' צבאות משום דאתי מסטרא דחסד מהו חסד רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מ"ט זכה כהן לחסד בגין היראה הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. עולם ועולם מהו? אמר רבי יצחק כמה דאתתקן באדרא קדישא עולם חד ועולם תרי. א"ר חייא אי הכי מן העולם ועד העולם מבעי ליה. א"ל תרי עלמי נינהו, ואתהדרו לחד א"ר אלעזר לר' יצחק עד מתי תסתום דבריך. מן העולם ועד העולם כללא דרזא עלאה אדם דלעילא ואדם דלתתא והיינו עולם ועולם. וכתיב ימי עולם וכתיב שנות עולם והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. על יראיו דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי אדם. אימתי. א"ר אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות כללא דכלא. אמר רבי יהודה והא תנינן אדם כללא דדכר ונוקבא א"ל ודאי הכי הוא בכללא דאדם דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי אדם וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי אדם כללא דכלא וכיון דאקרי אדם שרייא ביה חסד דכתיב אמרתי עולם חסד יבנה וגו'. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. יראיו כללא דאדם. ד"א {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא. {{צ|על יראיו}} כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} לאתכללא בכללא דאדם. {{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. אמר רבי יהודה אי הכי מהו וצדקתו וחסדו מבעי ליה. אמר רבי אלעזר היינו רזא דתנינן {{צ|בזאת כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - וזאת אתכלילת באיש דהיינו חסד. וזאת נוקבא חסד דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי חסד. {{צ|וזאת}} אתקרי צדק דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? צדקתו דחסד בת זוגו דאתבסמא דא בדא. ובגין כך תנינן כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}}. אמר ר' יצחק משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא שריא בהו חסד ואקרון חסידים ובעיין לברכא עמא הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}} וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד בעי לברכא ובגין כך כתיב {{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}. מאי טעמא? משום דאקרון חסידם(?) וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם כה תברכו}} בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}}. תאנא האי צד"ק אתקרי כ"ה דכל דינין מתערין מכ"ה (נ"א מינה) והיינו דאמר ר' אלעזר מהו מכה (ס"א דכה) רבה כלומר '''מכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב (שם) {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}} וכלא חד וכתיב <קטע סוף=דף קמה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}} <קטע התחלה=דף קמו א/>{{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} דזמינא לחרבא ארעיה. ומהאי כ"ה מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם כ"ה הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע"ג דהאי כה אשתכחת בדינין תבסמון לה ותברכון לה דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד לכ"ה ותבסמון לה לקבלייהו דישראל בגין דלא ישתכחון בה דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} - "אמרו" לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. ד"א {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} אמאי לא כתיב "תאמרו"? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}. זכו להם לא זכו אמור סתם. ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא ומאן נינהו חגי זכריה ומלאכי. אי הכי אתעביד קדש חול והא כתיב {{צ|לא ראו}} אמאי דחילו ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל ואיהו לאו נביא הא חול קדש. אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. ותנא עביד קב"ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. ותאנא מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי ובאתר מלכו דלעילא אתקף ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. ותאנא בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד לית מאן דקאים קמיה. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה}} משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי ומשום דהוה דיליה הוא סביל ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי כ"ה אתער בדינוי לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי כה ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל ואתעדי מנהון דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} ולא לשאר עמין. בגין כך כהן ולא אחרא כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה חס"ד על ידוי דאקרי חסיד דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. {{צ|כה תברכו}} בשם המפורש. {{צ|כה תברכו}} בלשון הקדש. תאנא אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק ברכאן דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. ותאנא בההוא זמנא לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא מאן מטרוניתא דא כנסת ישראל מאן כ"י כנסת ישראל סתם. תאנא אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא "ידיו" - משום דשבחא דימינא על שמאלא. אמר רבי אלעזר רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. תאנא כהן דבעי לפרסא ידוי בעי דיתוסף קדושה <קטע סוף=דף קמו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}} <קטע התחלה=דף קמו ב/>על קדושה דיליה דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא דא ליואה דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}} {{ממ|במדבר|ח|ו}} הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים וגם את אחיך מטה לוי וגו'. שבט אביך כלל. מכאן דכל כהן דפרים ידוי בעי לאתקדשא ע"י דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא. ובצניעותא דספרא תאנא לוי דאתקדש כהנא על ידוי בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. ואמאי לוי. ויתקדש על ידא דכהנא אחרא לא בעי דהא כהן דלא שלים לא בעי האי כהנא שלים ויתקדש על ידא דפגימא דלא שלים. אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח משכן זמנא הא שלים הוא והא אקרי קדוש דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}}. א"ר תנחום אף אקרי 'טהור' דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. תאנא כהנא דפרים(?) ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה בגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא ולא יתכוון (נ"א ולאתכוונא) באינון מלין. א"ר יצחק בעי קב"ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. א"ר יהודה כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך לאו ברכתא דיליה ברכתא והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}}. עלאין יבקשו מפיהו. יבקשו מפיהו. ומאי יבקשו מפיהו תורה. תורה סתם היך אחידא תורה דלעילא דאקרי תורה סתם דתניא תורה שבכתב ותורה שבע"פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מ"ט {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך: אמר ר' שמעון תאנא בצניעותא דספרא שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא. דאתגלייא כתיב ביו"ד ה"א וא"ו ה"א דאתכסייא כתיב באתוון אחרן. ומההוא דאתכסייא ההוא טמירא (ס"א אחרנין וההוא דאתכסייא הוא טמירו) דכלא. א"ר יהודה ואפילו ההוא דאתגלייא אתכסיא באתוון אחרן בגין ההוא טמירא דטמירין בגו דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיתת רחמי (כלהו) דכלהו כלילן בדיבור דכ"ב אתוון (ס"א דכלהו מכילן) (ס"א בתרי כתרי) כתרי דרחמי. ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן כ"ב מכילן דרחמי וי"ג דעתיקא סתים וגניז מכלא וט' דאתגליין מזעיר אנפין (ס"א בז"א) ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי בכ"ב אתוון גליפן. ותאנא כד הוה צניעותא בעלמא הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין. מכוין בסתימא דטמיר וגניז ומגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בלעמא סתים כלא באתוון רשימין. ות"ח דכל הני כ"ב אתוון (ס"א רחמי) (ס"א דכל הני כ"ב מכילן דרחמי) <קטע סוף=דף קמו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}} <קטע התחלה=דף קמז א/>משה אמרן בתרי זמני. זמנא קדמאה אמר י"ג מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. זמנא תניינא אמר ט' מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא ומשתכחן דמתברכין כלהו (ס"א עלאין) עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. וכל הני כ"ב אתוון. מכילן סתימאן. יברכך יי' וישמרך. אלין תלת קראי. וג' שמהן. דתריסר אתוון כלילן לקבליהון ובכלא אתכוון כהנא. וכל עלאי ותתאי מתבסמן בכ"ב אתוון דסתימין בהני ג' קראי לקביל כ"ב (אתוון) מכילן דרחמי דכליל כלא ובגין כך כתיב {{צ|אמור}} ולא "אמרו" כמה דאוקימנא. {{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין בכל הני דרגין אמור במלין סתימין דלעילא. אמור חושבן רמ"ח אברין דבאדם חסר חד. מ"ט. דבחד תליין כלהו. וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. להם לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. תאנא א"ר יוסי יומא חד יתיבנא קמיה דר"א ב"ר שמעון שאילנא ליה אמינא רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}} {{ממ|תהלים|לו|ז}}. אדם תינח בהמה למה? א"ל יאות שאלת כלא במניינא הוא. זכו - אדם, לא זכו - בהמה. אמינא רבי רזא דמלה קא בעינא! א"ל כלא אתמר. ות"ח קרא קב"ה לישראל אדם כגוונא דלעילא וקרא להו בהמה וכלא בחד קרא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}, ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יי'}}. ועוד רזא דמלה! זכו - אדם כגוונא דלעילא. לא זכו - בהמה אקרון. וכלהו מתברכאן בשעתא חדא. אדם דלעילא. ובהמה דלתתא. וכ"ש דכלא אית בהו בישראל הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא אוף לתתא אשתכח וכלא הכי תליא לטב ולביש לטב דכתיב אענה את השמים והם יענו את הארץ לביש דכתיב יפקוד יי' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה. א"ר יהודה בג"כ (האי תפארת פתח ביה) כתיב {{צ|אמור להם}} סתם לאתברכא עלאין ותתאין. כלהו כחדא דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה ואחר כך {{צ|אל בני ישראל אמור להם}} סתם לאתברכא כלהו כחדא {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. ר' אבא אמר כלהו כחדא מתברכאן בכ"ב אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא בכ"ב אתוון מתברכאן כלהו. ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא. ולא והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}. אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא. ולא?! והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. תאנא אמר רבי יוסי בשעתא דכהנא פריס ידוי אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. א"ר יצחק אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. א"ל משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי ובעי בר נש לדחלא אע"ג דלא חמאן שכינתא לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. תאנא בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי צריכין עמא למיתב ומתברכן עילאין ותתאין ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא. אמר רבי שמעון בהני תלת קראי <קטע סוף=דף קמז א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}} <קטע התחלה=דף קמז ב/>רישיהון יו"ד יו"ד יו"ד י"ברכך י"אר י"שא כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא ז"א מעתיקא מאן דאצטריך יו"ד יו"ד יו"ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא ובגין כך יברכך יי' לעילא וישמרך (הוא) הכא לתתא וכן כלהו. ותאני תנא קמיה דר' שמעון האי מאן דמצער בחלמיה ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא רבש"ע אני שלך וחלומותי שלך וכו'. אמאי משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו ומאן דיבעי צלותיה בצעריה אתהפך ליה דינא לרחמי: '''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}} מהו {{צ|ושמו את שמי}}? א"ר יהודה יתקנו כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. ואי יעבדון הכי מה כתיב ואני אברכם. למאן לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}. וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. ולפיכך כתיב {{צ|ושמו}} ולא כתיב "יאמרו" או "יזכרו". תאנא כל כהן דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מ"ט משום דלא בריך בחביבותא וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא יפרוס ידוי לברכא לעמא דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. תאנא א"ר יצחק בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. א"ר יהודה הכי הוא ודאי דאשתכח פקיעא (ס"א דאשכחן פקיחא) דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} בגין לברכא וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר קב"ה יפקח עינוי עלך. ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. וא"ר יצחק בג"כ כהנא דבריך בעינא טבא ברכתיה אתקיים ודלא מברך בעינא טבא כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}}, כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. אמר ר' יוסי תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? "אל בלק" מבעי ליה!? דהא עביד בלק כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. תאנא א"ר יוסי א"ל קב"ה לבלעם רשע את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן! הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}}. משמע דקדשי הקדשים לחם אלהיו נפק מניה ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. תניא כמה חביבין ישראל קמי קב"ה דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל הוא שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר בקרבך קדוש ולא אבא בעיר כלומר. כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא שמא דלעילא לא אשתלים. וכל תקונין לא אתקנו כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. <קטע סוף=דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=דף קמח א/>רבי אבא הוה אזיל ללוד. פגע ביה ר' זירא בר רב א"ל הא חמינא אפי שכינתא ומאן דחמי אפי שכינתא בעי למיזל ולרהטא בתראה הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא. מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב"ה חשבה לאברהם או אברהם לקב"ה. ואנא שמענא דקב"ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי א"ל הכי אוקימנא ולאו הכי הוי. תא חזי {{צ|ויחשבה}} - "ויחשוב לו" לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב"ה. דתניא כתיב (שם) {{צ|ויוצא אותו החוצה}}. א"ל קב"ה צא מאצטגנינות שלך. לאו ההוא אורחא למנדע שמי. את חמי ואנא חמינא. '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא - {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ"ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר בכ"ה ואע"ג דדינין מתערין מנה חשב אברהם לההוא כתרא אע"ג דהיא דינא כאלו היא רחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא - {{צ|צדקה}} - רחמי. אמר רבי יצחק '''כ"ה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צד"ק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע"ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי צדק - הוא חשבה צדקה - דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. תו אמר ר' אבא מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כ"ה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא ולזמנא דאתי (ס"א כתיב) כמה דאת אמר {{צ|יברכך יהוה מציון וגו' ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}}: '''{{צ|ויהי ביום כלת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}} תאנא רבי יוסי ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. אמר רבי יהודה וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}. א"ר יצחק אין מוקדם ומאוחר בתורה. {{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}? אלא בשעה שאמר לו קב"ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר. אמר מיכאל קמי קב"ה רבש"ע תבעי לסתור אדם. והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה. א"ל הא קיים משה פריה ורביה השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך. לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - "בְאדם" לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב (שם) {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! {{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!<קטע סוף=דף קמח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}} מהו {{צ|ליום}}? א"ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. תאנא כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא ואפילו תתאה ואפילו עכו"ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב שנים עשר נשיאים לאומותם מדאקריבו אלין דישראל נסיבו שולטנותא דכלהו. בג"כ {{צ|נשיא אחד ליום}}. וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. זכאה חולקהון דצדיקייא דקב"ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' <קטע סוף=דף קמח ב/> ==פרשת נשא - רעיא מהימנא== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכא ב/>'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}} פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}} {{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}} ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. ותרין כרסיין אינון! {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. * '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא"ל. * '''פומא''' - '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ"ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר"א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (<small>שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש</small>). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}} ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה"ג הרמ"ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}} '''<small>(עד כאן רעיא מהימנא)</small>''' '''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח"ג דף כ"ד ע"ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}''' <קטע סוף=רע"מ דף קכא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} '''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}} ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י"ה''', ואשתלים ביה '''יהו"ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו"ה אמרו אליו וגו' ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י"ה''' - דא '''יה"ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו'''' ופורקנא בדא תלייא. ובגין דא הכל תלוי בתשובה דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.<קטע סוף=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכב ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי! ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש. עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב"ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא ויהיב ליה. הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ"ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ"ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר"א אשר מחליף "יראה" ו"אות י'" עם "תורה" ו"אות ו'" - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''. ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב"ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב"ה על רמ"ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל"ב}} {{צ|אלהים}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכג א/>וישתלים '''יהוה''' ובה יהא לנכון נייחא מכלא ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה"ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה הוא - סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש. ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ"ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ"ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''. דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס"ה ע"ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק"ו ע"ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. ובגין דא אית 'הבל' ואית 'הבל'. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה, אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב"ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא"ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא כל חד למיניה. ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע"ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}. וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא. ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון (ליה) לטוב הגנוז ויימרון ליה מרנא הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! ואמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}}. ההוא טוב הגנוז יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}. כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}} וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}} * אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב"ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה. * אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב"ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'. * ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב"ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. <קטע סוף=רע"מ דף קכג א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכג ב/>ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י"ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו"ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|}}. {{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב"ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב"ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב"ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה. אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? -- {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו"ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס המתוק מדבש - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'. איהו חד שביעאה דכלא, ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי {{צ|ויורדים}} - תרי. אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|}} - אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה. לקבל שבעה יומי בראשית אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים וכמה תולדין דתליין מניה. ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא? דאינון מתמן אתבריאו!? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|}}. וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב"ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין. ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונין(?), ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש"ב|יב|}}. ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה''' ויתרעי (נ"א ויתרפי) ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|}}. ומנין דאתהדר קב"ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|}}. ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יהו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן<קטע סוף=רע"מ דף קכג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד א/>קנהא דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין ובה מתקטרין עשר ספירן כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב"ה. בגינה שריין עליה י' ספירן. וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ"ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ"ח.{{ש}} {{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}} '''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|{{גמט|בן}} אהרן}} ודאי איהו אח דילי! {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. פתח ואמר{{ש}} '''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי רוח קנאה{{הערה|עיין מתוק מדבש שגורס כאן "רוח טומאה" - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. וכי אית קושטא ברוח מסאבא?! אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה. ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}! הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם. {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא קב"ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|}}. ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו <קטע סוף=רע"מ דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד ב/>הוו אילנא דטוב ורע. ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|}}. והאי עץ - מר איהו. כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים}} {{ממ|דניאל|יב|}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון מסטרא דרע ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}} וקטיל לון. {{צ|והמשכילים יבינו}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין לא צריך נסוון(?) ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|}} - דלא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר'. ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו בנדה שפחה גויה זונה. בגין דאינון בנוי דלילית דאיהי נדה שפחה גויה זונה חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|}}. ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון *** דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין <קטע סוף=רע"מ דף קכד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה א/>לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. ובזמנא דשלטא אילנא דחיי אתכפייא אילנא דטוב ורע ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא. והכי איסור והיתר טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח (לגבייהו) אלא שעבוד מלכיות בלבד דאינון לא טעמין מאילנא דחיי, וצריך לון מתני' באיסור והיתר טומאה וטהרה, אלא יהון מבוזים קדם ת"ח כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון ע"ה אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון ע"ה טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - ת"ח. ובקרא דא נמי רמיז ליה {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|סא|}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|}}. כגוונא דפליג לון קב"ה בטורא דסיני הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא. אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}}. הכי יפיק לת"ח בכל האי יקר. וכגוונא דאתמר בע"ה מסטרא דטוב {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות ת"ח כעבדא דאזיל לרגליא דסוסיא דמאריה. וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: אם תקבלון עליכון ת"ח במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדא<קטע סוף=רע"מ דף קכה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה ב/>דמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא. וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא ויחמון לת"ח ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו - מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|}}. בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}, והא אוקמוה, אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך ידמו}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}}. אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא באומאה אימא אנת דהא בגינך אנא בעי לסלקא דיהיב לי קב"ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו דאנת מחולל בחובין דעמא. הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}. אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו"ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}, ולא אשתמודען בי, ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו. דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב"ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם ת"ח. ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא! חשיבין ככלבים - {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|}}. דלא אשכחו אכסניא בינייהו ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא - {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו א/>עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|ה|}}. באומאה עלך זמנא תניינא בחי יהו"ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב"ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}} '''(עד כאן רעיא מהימנא)''' {{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס"ט ע"א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}} <קטע סוף=רע"מ דף קכו א/> ==קטע זמני== {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>) <קטע סוף=רע"מ דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל א/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה א/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו ב/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמח א/> ---------------------- <references/> a5e4amc1jsh6eqolwih3epmhlzrun40 3002783 3002765 2026-04-02T23:55:48Z Roxette5 5159 /* קטע זמני */ לרפואת רות בת איילה 3002783 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}} __TOC__ ==פרשת במדבר - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=דף קיז א/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}} ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב"ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. ואע"ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה מתרין סטרין. ואע"ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן ואשתלים עלמא. ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! <קטע סוף=דף קיז א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיז ב/>תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב"ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ"א|ו|א}} {{ממ|מ"א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}} {{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}} {{צ|יהו"ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב"ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}} תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב"ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב"ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב"ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו מותנא. {{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} - אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}} {{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}} {{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}} {{צ|יברך יראי יהו"ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב"ה. {{ש}} {{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע"ג דלא עאלין במניינא. תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:<קטע סוף=דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}} <קטע התחלה=דף קיח א/>רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}} אמר ליה: "''ישראל מאן אתר אתברכן?''" {{ש}} אמר ליה: "''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''" {{ש}} תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב"ה והוו עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו"ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}} ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא! כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}: '''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}} '''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}} כמה חביבא אורייתא קמי קב"ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב"ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב"ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב"ה ומתעטרא קמיה ואמר "''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''", בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}} זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! {{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}} רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב! בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}} אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}} אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב"ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: <קטע סוף=דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}} <קטע התחלה=דף קיח ב/>'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י"ב שבטין, י"ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י"ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י"ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י"ה''' בינייהו. {{ש}} כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}} ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}} ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}} ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}} ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}} '''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! * '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. * '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. * '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום. '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. * '''ה' בתראה''' - מערב. ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}} * {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. * {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. * {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. * {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! <קטע סוף=דף קיח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט א/>ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. אמר: "''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''" פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} {{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ"א "אסתכל". אבל נראה ד"אחידנא" תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב"ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו"ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}} {{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב"ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}} כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}} ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב"ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא"ו''' - דא קב"ה הוא לעילא. אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו"ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}} האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}} אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}} ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא "''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''". אמר רבי יהודה: "''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''" {{ש}} אמר ליה: "''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''" פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}} תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}} ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו"ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.<קטע סוף=דף קיט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט ב/>וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו"ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע"ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}} ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. בכה רבי אלעזר. {{ש}} פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}} השתא דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע"ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}} בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו"ם דאינון זנבא. אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}} אמר: "''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו"ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}} ''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''" {{ממ|תהלים|קלה|ד}} אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}} אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב"ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}: '''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}} {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא "בך יתברך ישראל" לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. <קטע סוף=דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכ א/>תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה"ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. * מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. * לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. * לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}} אשתכח בכל יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא: {{ש}} "''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''" ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}} אמר ליה: "''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}} אמר ליה: "''ברי! אע"ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}} אמר ליה: "''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}} '''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע"ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}} לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין! חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא, ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}} ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.<קטע סוף=דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=דף קכ ב/>{{ש}} מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב"ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו"ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}} אלא רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב"ה דאיהו מהימנא עלאה. לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. תא חזי רזא דמלה! אע"ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא. {{ש}} בקדמיתא עובדא * בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, * ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. * לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין - תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - * ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. * לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, * ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. * לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}} ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}} ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. <קטע סוף=דף קכ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=במדבר דף קכא א/>בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא"ו''' - ד'''וא"ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. והא קמ"ל דרזא דמלה דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב"ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב"ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. אמר: "''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''" אמר ר' יהודה: "''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב"ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''" '''ברוך יהו"ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו"ה לעולם אמן ואמן'''<קטע סוף=במדבר דף קכא א/> ==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=במדבר רע"מ דף קכא א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=במדבר רע"מ דף קכא א/> ==פרשת נשא - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכא א/>'''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}} האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}} תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב"מתוק מדבש" הוא מציג את מילים "והא אתמר" כתחילת הפסקה הבא של "בפלגות ליליא", וצע"ע - ויקיעורך}}. בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.<קטע סוף=דף קכא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}<קטע התחלה=דף קכא ב/>כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה ממילין בישין מלישנא בישא - ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון}} - אימתי? כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}. '''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}} תא חזי כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}. וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש"א|טו|ו}}. אמאי אקרי {{צ|קיני}}? והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. ואתמר{{הערה|מובא במתוק מדבש שינוי גירסה כאן של הרמ"ק אשר לפיו מתחיל "ואי תימא" ומפרש כאן בדרך אחר - ויקיעורך}} דעבד קנא במדברא כעופא דא בגין למלעי באורייתא ואתפרש מן מתא. {{צ|נפרד מקין}} - אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! <קטע סוף=דף קכא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב א/>דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא - משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר {{צ|עד יֵעָרה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי - משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין דנזקי לבני נשא דאקרון 'נזקי עלמא'. דהא מסטרא דקין קדמאה אשתכחו. ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי {{צ|קיני}}. לבתר {{צ|נפרד מקין}} ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא ועביד פקודי אורייתא - כביכול הוא קיים עלמין; עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב. וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא - כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי בארבא. קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'. ועל דא {{צ|אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם וגו'}}. {{ש}} תא חזי {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא - גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא! פגים לעילא, פגים לתתא! וההוא חובא תלייא עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|בלע המות לנצח ומחה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}} כתיב - {{צ|האדם}} - אדם קדמאה! {{צ|למעול מעל ביהו"ה}} - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא הוא גרים פגימו וכו'. ועל דא רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא ומן פגימו דלהון! כמה זכאין מסתלקי בגינייהו בר כל מה דגרמי לעילא ותתא! '''רבי יצחק ורבי יהודה''' הוו אזלי מאושא ללוד.{{ש}} אמר רבי יהודה: "''נימא מילין דאורייתא ונזיל!''" '''פתח רבי יהודה''' ואמר: {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. {{ש}} מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! {{ש}} אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא - אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ה|ו|ז}}? אלא ודאי דא מהניא להו בגין דעביד תשובה - כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא - אתקין ליה. ובמה? בתשובה, דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}. ותשובה אתקין כלא! אתקין לעילא אתקין לתתא, אתקין לגרמיה אתקין לכל עלמא. '''פתח רבי יצחק''' אבתריה ואמר: {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{ש}} {{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא - תקיף חיליה! מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? <קטע סוף=דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב ב/>דהא כיון דשארי דינא - לא אסתליק עד דישתלים. בתר דאשתלים ועבד תשובה - אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו"ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. {{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב"ה אע"ג דאשרי דינא בעלמא - בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה! תא חזי אפילו כנסת ישראל {{צ|תשובה}} אקרי! ואי תימא 'תשובה עלאה' בכל אתר לא שכיח!? אלא דא אקרי 'תשובה' כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון. ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה, ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה - כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. חייבא חד בעלמא - קלקולא דכמה אחרנין בגיניה! ווי לחייבא ווי לשביביה!{{ש}} תא חזי יונה - בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה - כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא! עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו! וקב"ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי? כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו"ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: <קטע סוף=דף קכב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=דף קכג א/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}<קטע התחלה=דף קכג ב/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד א/>'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}} מאי האי לגבי האי? אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו"ה}}. ר' אלעזר אמר: {{צ|איש איש}} - מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} - משמע איש דאיהו איש, וקִיֵים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא 'איש' בעלמא! 'איש' לגבי אתתיה! {{צ|ומעלה בו מעל}} הא בחד סגי! אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא; חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}? רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. הכא אית לאסתכלא! הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}} - {{צ|ושחט}} - אחרא ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה. ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא!? {{ש}} אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא, וכל נשי עלמא מתברכן בכנסת ישראל, ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות - דאחידת בה בכנסת ישראל! וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך. בגין כך - כהנא לדא ולא אחרא. {{ש}} ואי תימא דאיהו עביד דינא -- לאו הכי! אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד! דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו. ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא, אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה - הוא עביד דינא והוא בדיק לה! <קטע סוף=דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד ב/>תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לזכאה. זמנא ותרין שאיל לה. כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה - כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כָתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע אתוון סריטין בטהירין. דינא בדינא, רחמי ברחמי. רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח זכאה - אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות - רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. '''ר' אלעזר פתח''' ואמר: {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. הא אוקמוה. {{ש}} אמר: "''תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא!''" {{ש}} הכא אית לאסתכלא! אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}? אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו, והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא. עד דקב"ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון. {{ש}} מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו"ה וגו'}}. {{ש}} אמר קב"ה למשה: "''משה! מה את בעי?! הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל. כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני! ועד דיבדקון כלהו הכא - לא אשרי שמי עלייהו!''" {{ש}} מיד {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא - ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל. כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. ואי תימא נשיהון דישראל - יאות! אינון - אמאי? אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו. וכלהו נפקו - גוברין ונוקבין - זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. <קטע סוף=דף קכד ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=דף קכה א/>כדין קב"ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. {{ש}} אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא! '''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כל שכן בני נשא דאשתכחו מניה. א"ר יוסי: אִלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי! אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} - משמע דאחרא הוא!{{ש}} אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים' '''{{צ|מי המרים המאררים}} {{ממ|במדבר|ה|יח}} {{ממ|במדבר|ה|כד}}''' - אלין מי ימא דאינון מרירין. {{ש}} מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא - כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}. ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. תא חזי האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע"ג דאינון מרירן - כד מתפשטין - מתיקין אינון. * לזמנין מיין דימא מרירן. * לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי 'ימא דקפא', ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. * לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי.{{ש}} ובכמה גוונין קיימא האי ימא! {{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא - כדין {{צ|המים המאררים}}. ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.<קטע סוף=דף קכה א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכה ב/>תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא - אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן, ונקאן גרמה, וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא - הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא, ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו - אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא, ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא. במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. תא חזי כל אינון נשי עלמא - באתרייהו קיימי ואתדנו! ועל דא ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו! {{ש}} זכאה חולקהון דישראל דקב"ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו! '''ר' חזקיה פתח''': {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה - כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}. ולאו לבר בשוקא. בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}} והיא אתקשרא ביה. בגין כך - {{צ|בירכתי ביתך}}. א"ר חזקיה: תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר! ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי - כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא! {{ש}} ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. <קטע סוף=דף קכה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו א/>אמר ר' יהודה: שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה. בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא - כל שכן לבר! תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא - הכי נמי לנוקבא! פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון! ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}. מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא, בין בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בנהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא! בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יהו"ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ד}}, וכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} - {{צ|ישראל}} סבא קדישא! '''{{צ|איש או אשה כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} {{צ|מדוע באתי}} - כמה חביבין אינון ישראל קמי קב"ה! דבכל אתר דאינון שריין - קב"ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}? {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא 'מקדש' אקרי, והא אוקמוה. ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעינן דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא. ולא ייתו פסקי פסקי, דלא יתעכב שלימו דשייפין. דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב"ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} {{קטן|'''(חסר וזה הוא)'''}}. תא חזי כיון דבר נש אשתלימו שייפוי - בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות! כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא - בעיין עשרה דישתכחון תמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא. ובמה היא תיקונא דכלא? כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}! ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן - כולהו תיקונא דגופא! וכד אתת ואקדימת שכינתא, ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות - קב"ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}! מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש. וכדין כלא בעיין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא - בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה - זכאה חולקהון! '''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}} מאי {{צ|כי יפליא}}? דאתפרש משאר בני עלמא לאתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. {{ש}} בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה. בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. {{קטן|'''(חסר)'''}} ==קטע זמני== '''ר' אבא פתח''': {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו"ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}} כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה! דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}} - ולית מאן דירכין אודניה! אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח! תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא. עד דאיהו יתיב - דיינין ליה בקונפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא - הא אשתזיב מן דינא, הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו וַיְחֻנֶּנּוּ ויאמר וגו'}} {{הפניה לפסוקים|איוב|לג|כג|כד}}. <קטע סוף=דף קכו א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו ב/>מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא - עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא, וכל מה דאפיק מן פומא. ויהיב חושבנא על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שֵּׂחוֹ וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה, וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה. ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה. ולא אתאבידו מיניה. ובשעתא דמפקי ליה לקברא - כלהו מתעתדן ואזלי קמיה. ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. {{ש}} ואמרי "''דא פלנייא דמריד במאריה! מריד לעילא, מריד לתתא! מריד באורייתא, מריד בפיקודוי! חמו עובדוי חמו מלוי - טב ליה דלא אברי!''". עד דמטי לגבי קברא כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי "''ווי ווי דדא אתקבר בגוון!''" עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי '''דומה''' קדים (ס"א קאים) ונפיק תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא ותלת שרביטי דאשא בידייהו ודיינין רוחא וגופא כחדא. ווי על ההוא דינא, ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים דלא אשתכח עליה סניגוריא. וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא (דזיוא) מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}}, היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה. כ"ש וכל שכן האי דכל בני עלמא צריכין ליה. תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה אזדעזע כל גויה ורוחיה ולביה לא שכיך בגין דאיהו מלכא דכל גופא, ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. כדין הוא אומר ווי על מה דעבד ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא. דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל הוא פתח עינוי ואית ליה לאסתכלא ביה ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה. נפל זיעא על ההוא שייפא ורוחא אסתליק מניה. ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק דהא אשתאיל מכל גופא כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה, ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה. וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא. * חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. * וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. * וחד דינא כד עייל לקברא <קטע סוף=דף קכו ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכז א/> * וחד דינא דקברא. * וחד דינא דתולעתא. * וחד דינא דגיהנם. * וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי. בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי וייתוב מנייהו קמי מאריה. כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו"ה}}, עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא. {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא, השתא דאשתכחת עמכון אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו. תא חזי {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה.{{ש}} '''{{צ|מיין ושכר יזיר חומץ יין וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' - הכא אית לאסתכלא, כיון דאסיר ליה חמרא, ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}, יכול ענבים נמי? לא, בענבים שרי. הכא לנזיר מ"ט אסר ליה ענבים? אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא. והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה ענבים הוו, ודא הוא רזא דמלה דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. * יין לעילא ואוקמוה. * שכר לשמאלא דהא שכר יין נפקא. * ענבים דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד. ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה (ס"א כלום) - לאו הכי אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא. כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}} - בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה ויפרש מיין ושכר וענבים בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. * יין אימא עלאה. * שכר סטרא דאחידו ביה ליואי ונפקי מיין עלאה ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר בעיי לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. * ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. ענבים דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה. בכ"כ הוא תלי שערא דרישא ודיקנא. ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא "נזיר יהוה" פריש מדינא כלא. תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. "על נפשו" לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם, ומאי איהו? דא ענבים דאקרי נפש, ועל דא כתיב חטא בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא, וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא, כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה (ודאי בכלא). ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה דבעל בת אל נכר והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש אערב ההיא קדושה בבת אל נכר ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מ"ט בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}} ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. <קטע סוף=דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}<קטע התחלה=דף קכז ב/>כך הוו מכרזי על נזירא לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב. והא אוקמוה חברייא. ליואי מה כתיב בהו {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו"ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} דבהאי דמי לגוונא דלעילא. אמר ר' יהודה בר רב בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה (ס"א בהני שערי ובהני מלין) כמה דאיהו ברזא דרזין אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה. עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה כתרי (נ"א סתרי) תורה סחרה ואתננה קדש ליהו"ה. ===אדרא רבא=== ::<small>'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון מצחא דגולגלתא. שערי דרישא. חללי דמוחא. חוטמא דעתיקא. אודנין. ידין. ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו. הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכנו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס, כי אין דמיון בינו ית' ובינינו בשום צד מהצדדים וכ"ש מצד העצם והתבנית. יי' יצילנו משגיאות אכי"ר.'''</small> '''האדרא רבא קדישא''' תניא אמר ר' שמעון לחברייא, עד אימת ניתיב בקיימא דחד סמכא. כתיב {{צ|עת לעשות ליהו"ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין ומארי דחובא דחיק כרוזא קארי כל יומא. ומחצדי חקלא זעירין אינון. ואינהו בשולי (נ"א בשורי) כרמא. לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות. אתכנשו חברייא לבי אדרא מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון. אזדרזו בתקוניכון - בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין. (נ"א בחילא דידין ורגלין) אמלכו עליכון למאן (ס"א למלכא) דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט מלין דקדישי עליונין צייתי להו. וחדאן למשמע להו ולמנדע להו. יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: "''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא''". {{ש}} חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}} קם ר' אבא וא"ל אי ניחא קמיה דמר לגלאה הא כתיב {{צ|סוד יהו"ה ליראיו}} והא חברייא אלין דחלין דקב"ה אינון וכבר עאלו באדרא דבי משכנא - מנהון עאלו מנהון נפקו. תאנא אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו * רבי אלעזר בריה. * ור' אבא. * ור' יהודה. * ורבי יוסי בר יעקב. * ור' יצחק. * ור' חזקיה בר רב. * ור' חייא. * ור' יוסי. * ור' ייסא. ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא ועאלו כחקלא ביני אילני ויתבו. קם ר' שמעון וצלי צלותיה. יתיב בגווייהו ואמר כל חד ישוי ידוי בתוקפוי. שוו ידייהו ונסיב לון. <קטע סוף=דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}<קטע התחלה=דף קכח א/>פתח ואמר {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסתר וענו (ס"א כל העם) כלם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}} פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו"ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו"ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי (ס"א שמא) דא. ולעתיק יומין אתמר. כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}. וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו"ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}} אותביה קמיה. {{ש}} ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: אנן כללא דכולא עד השתא אתתקנו קיימין. {{ש}} אשתיקו. {{ש}} שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא. קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}} חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו"ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. (אמר) התם יאות הוה למהוי דחיל. אנן בחביבותא תלייא מלתא דכתיב {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}} וכתיב {{צ|מאהבת יהו"ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}} וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}} {{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא (כיון דאתמר רכיל אמאי הולך), "איש רכיל" מבעי ליה למימר? מאן {{צ|הולך}}? אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}}, {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא (כמו ותקעתיו יתד במקום נאמן) ברוחא (נ"א ברזא) תלייא מלתא. וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין, עאכ"ו. אמר ר' שמעון לשמיא לא אימא דיציתון (ס"א דיציתן). לארעא לא אימא דתשמע. דהא אנן קיומי עלמין. תנא רזין דרזין כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו גלי ברזא ופתח ואמר: כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין. מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא (דמהימנותא) (דנהיר למאתן ושבעין עלמין ומגיה נהיר אורחא דנהירין ביה צדיקיא לעלמא דאתי, הדא הוא דכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. מן ההוא אורחא מתפרשן לשית מאה ותליסר אורחי דפליג בזעיר אפין דכתיב {{צ|כל ארחות יהו"ה חסד ואמת לנוצרי בריתו וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}, דכלא צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא. ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי. תאנא: עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין, עד לא זמין תקונוי (דמלכא) ועטורי עטורין. שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא ובה גליף ושיער מלכין ותקונוי לא אתקיימו הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה. {{צ|לבני ישראל}} - קדמאה, וכלהו דגליפו (ולא אתקיימו) בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו. ולבתר זמנא הוא אסתלק (נ"א הוה מסתכל) בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. ותאנא כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין ואפקה מיד אמרה קמיה מאן דבעי לאתקנא ולמעד יתקן בקדמיתא תקונוי. תאנא בצניעותא דספרא עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן <קטע סוף=דף קכח א/>{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}} <קטע התחלה=דף קכח ב/>ואזדמן {{הערה|<small>עיין ([[שער מאמרי רשב"י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב"י על ספרא דצניעותא]] ד"ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך</small>}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש. אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין] [אבל בתקונוי ידיע] כחד סבא דסבין עתיק מעתיקין טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע מארי דחוור כסו (ס"א בסומק) וחיזו בוסיטא (ס"א בוצינא) דאנפי (נ"א באנפוי). יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ד' מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}: '''בגולגלתא''' יתבין (בכל יומא) תליסר (ס"א תריסר) אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי, ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}, ומההוא טלא דאנער מרישיה ההוא דאיהו לבר יתערון מתייא לעלמא דאתי (דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}}. "מלאתי טל" לא כתיב אלא {{צ|נמלא}}) דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - אורות נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנין דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה, הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. האי גולגלתא. חוורא דיליה אנהיר לתליסר עיבר גליפין בסחרנוי * לארבע עיבר בסיטרא חד * ולארבע עיבר בסטרא דא בסטרא דאנפוי * ולארבע עיבר בסטרא דא לסטרא דחורא * וחד לעילא דגולגלתא (כלומר לסטרא דלעילא) ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי לתלת מאה ושבעין רבוא עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים''' (כלומר אורכא דאנפין). והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''', לקבליה דעתיקא סבא קדש קדשים דקדשיא. וזעיר אנפין כד אסתכל להאי. כלא (ס"א טלא) דלתתא אתתקן ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא. וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא (ס"א אוראותא) לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא בקע לגולגלת לתתא כד עאלין בחושבנא. '''בחללא דגולגלתא''' קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהו חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא (ס"א ובגין דאתכסייא) האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא (ס"א בג"ד אקרי חכמתא סתימאה) והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה, והיינו דאמרי "''סבא דעתוי סתים ומוחיה סתים ושכיך''". והאי קרומא אתפסק מזעיר אפין, ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין, הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}} - מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק, דלא מחפיא על מוחא (ועכ"פ קרומא פסיק לתתא). והיינו דתנינן ברישומי אתוון תי"ו רשים רישומא לעתיק יומין דלית דכוותיה (דביה תלייא תמים דעות שלים מכל סטרוי וסתים ושכיך ושקיט כחמר טב על דורדייה). תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי חוור ונקי, כהאי עמרא, כך איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא דלא לאחזאה ערבוביה מתקוני. אלא כלא על בורייה דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי כחושבן '''{{גמט|קדו"ש}}'''. וכל נימא ונימא <קטע סוף=דף קכח ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=דף קכט א/>להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט לשבע (ס"א לארבע) מאה ועשרין עובד. ובכל נימא ונימא אית מבוע דנפק ממוחא סתימאה (דבתר כותלא) ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן (ס"א מתזן) מוחיה. וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. וכל קוצא וקוצא מתלהטן. ותליין. מתתקנן בתקונא יאה בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא עד גולגלתא. ותאנא: כל נימא ונימא אקרי (ס"א איהי) משיכא דמבועא (ס"א ממבועין), (ס"א ואינון מבזעין) סתימין דנפקין ממוחא סתימאה. ותאנא משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא, אי דינא אי בדיוקניה) (ס"א בדיקניה) ובגביני עינוי. '''קוצין דשערי''' תליין בתקוני נקיי כעמר נקא עד כתפוי. עד כתפוי ס"ד אלא עד רישי דכתפי. דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי דכתיב {{צ|להיות אזניך פקוחות}}(?). שערא דנפיק מבתר אודנוי כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה, דכלא י"ג נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי ובאינון שריין שערי לאתפלגא. לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה. כלא ימינא. אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה כ"ש ביה. ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו"ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי {{צ|יהוה}} ובין אריך אנפין דאקרי {{צ|אי"ן}}. {{ש}} אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו"ה לאמר היש יהו"ה בקרבנו אם אין}}. '''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר למאתן ושבעין עלמין. ומניה נהיר ארחא דז"א דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי, הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא לשית מאה ותליסר אורחין דאורייתא דפליג בזעיר אפין דכתיב ביה תהלים {{צ|כל ארחות יהו"ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. '''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין, רעותא דזעיר אפין לקבלי ההוא רעותא. (נ"א מצחא דגולגלתא רצון אקרי) דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא לקבל דא לתתא. כתיב דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי רצון - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה ועשרין (נ"א ועשר) עלמין. וכד אתגליא אתקבלא צלותהון דישראל. אימתי אתגליא? שתיק ר' שמעון. שאל תניינות אימתי? אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה אימתי איתגליא? א"ל בשעתא דצלותא דמנחה שבתא. א"ל מאי טעמא? אמר ליה משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי רצון - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו"ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "''בריך ברי לעתיק יומין - רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה''". תא חזי בשאר (ס"א בשעתא) דלתתא כד אתגלי מצחא אשתכח חוצפא (ס"א ת"ח בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כד"א) הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא (ס"א חביבותא) ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. מהאי מצחא (ס"א דלתתא) נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי עת רצון - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}} (כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד).<קטע סוף=דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}<קטע התחלה=דף קכט ב/>ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. תאנא: האי מצחא אתפשט במאתן ושבעין אלפין נהירין דבוצינין (ס"א דנהרין) מעדן עלאה. דתניא אית עדן דנהיר לעדן. עדן עלאה לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין מדקאמרן. והאי עדן דלתתא מתפרש בשבילוי לתלתין ותרין (עיבר) שבילין. ואע"ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אפין. ועדן דלעילא לית דידע ליה ולא שבילוי בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא עדן דלתתא, דידע זעיר אפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא עדן דלעילא דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. '''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - ישראל דלעילא. וכתיב {{צ|אשר עיניך פקוחות}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. ותאנא כל מה דאתי ברחמי לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, כל שכן רישא חוורא דלא בעא מידי (ס"א נטירו). אמר ר' שמעון לר' אבא למאי היא רמיזא? א"ל לנוני ימא, דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא, וכל שכן דאיהו משגח לכלא וכלא מתזן ביה ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - ישראל דלעילא. כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}} - לא קשיא, הא בזעיר אפין, הא באריך אנפין. ועכ"ד תרי עיינין אינון, ואתחוורו (ס"א ואתחזרו) לחד. עינא דאיהי חוור בגו חוור וחוור דכליל כל חוור. חוורא קדמאה נהיר וסליק ונחית לאסכלא (ס"א לאתכללא) דצריר בצרורא. תאנא: בטש האי חיורא ואדליק ג' בוציני דאקרין '''הוד והדר וחדוה''', ולהטין בחדוותא בשלימותא. חוורא תניינא נהיר וסליק ונחית ובטש ואפיק (ס"א ואדליק ג' בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת''', ולהטין בשלימותא בחדוותא. חוורא תליתאה להיט ונהיר ונחית וסליק ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה (נ"א ואפיק אורחא ללכא תתאה). ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. אמר ר' שמעון: יאות הוא, ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה. תאנא: חוור בגו חוור, וחוור דכליל כל חוור. {{ש}} חוורא קדמאה נהיר וסליק ונחית לתתא (ס"א לתלת) בוציני דלסטר שמאלא, ולהטין ואסחן בהאי חוורא כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}} חוורא תניינא נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}} חוורא תליתאה נהירו סליק ונחית וניק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא. ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה. אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. ותאנא לא סתים האי עינא. ואינון תרין ומתחוורן (ס"א ואתחזרו) לחד. כלא הוא ימינא. לא הוה (ס"א לית ביה) שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו, בג"כ אקרי עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא <קטע סוף=דף קכט ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}} <קטע התחלה=דף קל א/>אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא. ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}, דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד חזי (ס"א אתחזי ס"א אתסחי) מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא. תאנא בצניעותא דספרא. אשגחותא דעינא תתאה כד אשגח נהירו עלאה ביה ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה. דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יי'}}. כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עיני יי' אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יי' המה משוטטות}}, עינא דלתתא. דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? {{צ|עלי עין}}, כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}, מ"ט {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. מ"ט אקרי חד? ת"ח בעיניה דתתאה אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא, ואינון תרי, בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא, ותרוייהו בדרגא חד סלקי, וכלא ימינא. ובגיני כך עינא חד ולא תרין. ותאנא עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכאן תדיר, וחדאן (ס"א וחזאן) תדיר. דלא הוי הכי לתתאה, דכלילן בסומקא ובאוכמא ובחוורא, בג' גווני, ולא הוה תדיר פקיחא (ס"א דליה גבינא) דלית גבהנא סוטרא (ס"א כליה גביני סודרא) (ס"א דליה עיניה בגביני דמכסאן) על עינא. ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. כד אתפקח. אית למאן דאתפקח לטב. ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא. מאן ישתזיב מניה. אבל עתיק יומין טבא דעינא. חוור בגו חוור. חוור דכליל כל חוורי. זכא החולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו. ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. תאנא (עכ"ד) שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא בר מן אחר חד דאומי זעיר אפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יי'}} - נאם דזעיר אפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - לישראל קאמר דא, ותנינן עתיק יומין אמרו והאי והאי שפיר. תניא כתיב {{צ|חזה הוית עד די כורסוון רמיו ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? אמר לרבי יהודה קום בקיומך ואתקין כרסייא דא. א"ר יהודה כתיב {{ממ|דניאל|ז|ט}} {{צ|כורסייה שביבין דינור}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה לכפייא (ס"א אתכפייא) לההוא כורסייא. ומאן דרכיב שליט בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא קדמאה רמיז דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה עתיק יומין. א"ר שמעון לר' יהודה יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין. ותא חזי כתיב {{צ|אני יי' ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא והוא סתים מכל סטרוי. (בהאי) '''חוטמא'''. תאנא בחוטמא אשתמודע פרצופא. ותא חזי מה <קטע סוף=דף קל א/>{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} <קטע התחלה=דף קל ב/>בין עתיקא לזעיר אפין? דא מאריה דחוטמא מחד נוקבא חיין ומחד נוקבא חיין דחיין. האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אפין. וקרינן ליה מליחה. והוא נחית רוח אתכסמותא דרוחא. דרוחא דנפיק (מהכא) מאינון נוקבי חד רוחא נפיק לזעיר אפין לאתערא (ס"א חיין מכל סטרין חירו מכל סטרי חיין דחיין) ליה בגנתא דעדן. וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא לזמנא לבריה דדוד למנדע חכמתא ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא דכתיב {{צ|ונחה עליו רוח יי' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יי'}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. הא הכא ד' רוחין. והא רוחא חדא אמרינן, אמאי תלת? קום רבי יוסי בקיומך. קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד אליף לי חכמתא דכתיב {{צ|ולא ילמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. ומאן אינון? אינון אינון (תרין) כתרין קדישין דזעיר אפין. ואינון שיתא רוחין אחרנין דיהכי (ס"א דהכי) אינון (ס"א ואינון שיתא רוחין ג' רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין) דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יי'}}, דתנינן כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה"א|כט|כג}} וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ"א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר (ג' רוחי אינון דכלילן ג' אחרנין). א"ל ר' שמעון רוחך ינוח לעלמא דאתי. תא חזי כתיב {{צ|כה אמר יי' מארבע רוחות באי הרוח וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתעדון - ג' אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו, דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב"ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. "ארבע רוחות באי" לא כתיב כאן אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין ידיע כלא. חכמה ובינה עצה וגבורה (רוח) דעת ויראת יי'. משום רוחא דכלילא מכל רוחי. בג"כ כתיב {{צ|מארבע רוחות}} דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. ותאנא דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא? חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי. חוטמא דזעיר אפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}}, ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}? (ג' נוסחי) מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. תאנא כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר "''לבעל החוטם אני מתפלל לבעל החוטם אני מתחנן''", והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא לעתיק יומין אמרו. תנא אורכא דחוטמא, {{ב|תלת מאה וע"ה עלמין|375}} אתמליין מן ההוא חוטמא, וכלהו מתדבקן בזעיר אפין. האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא וכל תקוני דעתיק יומין. אתחזון ולא אתחזון. אתחזון למארי מדין ולא אתחזון לכלא. פתח ר' שמעון ואמר: ::ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא טמירא סתימא דכלא (נ"א טמיר וסתים מכלא) ::דיקנא דההיא תושבחתא. ::דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי. ::דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין. ::דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין. ::דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה. ::דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא יקירא דיקירין. טמירא דטמירין. מהימנותא דמהימנותא דכלא. תאנא בצניעותא <קטע סוף=דף קל ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}} <קטע התחלה=דף קלא א/>דספרא דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחי וסליק וחפי בתקרובתא (סגי) דבוסמא טבא. חוורא דיקירא (ס"א דבדיקני'). ונחית (ס"א חוורא יקירא דדיקניה נחית) בשקולא וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא דנגדין ביה י"ג נביעין מבועין דמשח רבות טבא בתלת עשר תקונין מתתקנא. '''תקונא קדמאה'''. מתתקן שערא מלעילא ושארי מההוא תקונא דשער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא עד רישא דפומא: '''תקונא תנינא''' מתתקן שערא מרישא דפומא (וסליק) עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. '''תקונא תליתאה''' מאמצעיתא דתחות (ס"א דהאי) חוטמא מתחות תרין נוקבין. נפיק חד אורחא ושערא אתפסק בההוא ארחא ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא מתקונא שלים סוחרניה דההוא אורחא. '''תקונא רביעאה''' מתתקן שערה (ונחית) תחות פומא מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. '''תקונא חמישאה''' תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא ואלין תרין ארחין רשימין על פומא. מכאן ומכאן. '''תקונא שתיתאה''' מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל לרישא דפומא והפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. '''תקונא שביעאה''' פסיק שערא ואתחזן תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. '''תקונא תמינאה''' נפיק חד חוטא דשערי סוחרני דדיקנא ותליין בשקולא עד טבורא. '''תקונא תשיעאה''' מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא (דתליין) ולא נפקי דא מן דא. '''תקונא עשיראה''' (מתערבין) נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. '''תקונא חד סר''' דלא נפקין נימא מן נימא ומתשערן בשיעורא שלים. '''תקונא תריסר''' דלא תליין שערי על פומא ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. '''תקונא תליסר''' דתליין שערן בתחות דיקנא מכאן ומכאן ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. לא ארחחי (ס"א לאתחזאה) מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אפין. בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא. ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין מתרי תפוחין שפירן דאנפוי נהירין אנפוי דזעיר אנפין, וכל חוזר (ס"א חיזור) ושושן דאשתכחן לתתא נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש "נאמן", דכל דחמי דיקניה תלי ביה מהימנותא. תאנא בצניעותא דספרא: תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה (מנהון) משתכחי בעלמא ומתפחתי בתליסר תדעי דרחמי. ומאן דאושיט ידיה לאומאה כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא. האי באריך אפין - בזעיר אפין בכמה? אמר לרבי יצחק קום בקיומך וסלסל בסלסלא דתקונא דמלכא (ס"א בדיקנא) קדישא היאך יתתקנון. קם רבי יצחק פתח ואמר {{צ|מי אל כמוך נושא עון וגו'. ישוב ירחמנו וגו' תתן אמת ליעקב וגו'}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. תאנא תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקנוי <קטע סוף=דף קלא א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}<קטע התחלה=דף קלא ב/>דיקנא קדישא עתיקא דעתיקין. טמירא דטמירין. תנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. '''תקונא קדמאה'''. הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתקנא מתקונא דשער רישא. הכא אית לאסתכלא - אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו. (ס"א בחד מתקלא אתקלו), אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא אריכין על כתפין למיגד לרישא (ד"א מרישא) דזעיר אפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה, ובגיני כך לא הוו קשיין. וע"ד אתחזן למהוי רכיכי. תאנא מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה. אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין (כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא באינון נימין) אינון לא אשתכחו קשישין. מ"ט משום דאי אשתכחו קשישין לא נגיד חכמתא למוחא בהון. בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו קשישא (ס"א קשיא) ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן לאו חכמתא מתישבא עמיה. ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובג"ד לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי ולא תלי על דיקנא משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. תאנא כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. ותאנא אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין לאחסין (נ"א לאחתא) אינון י"ג מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. (ס"א דאתחסינו לתתא והכי תנינא מקמי אודנוי שריין שערי משום דבלחודייהו אינון ולא אתערבו באחרנין) ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו - לא. דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: # מי אל כמוך חד. # נושא עון תרי. # ועובר על פשע תלת. # לשארית נחלתו ארבע. # לא החזיק לעד אפו חמש. # כי חפץ חסד הוא שית. # ישוב ירחמנו שבעה. # יכבוש עונותינו תמניא. # ותשליך במצולות ים כל חטאתם תשעה. # תתן אמת ליעקב עשרה. # חסד לאברהם חד סר. # אשר נשבעת לאבותינו תריסר. # מימי קדם תליסר. לקביל דא אל רחום וחנון וגו' ואינון לתתא. ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה. ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין תקיפין. לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין. מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף (ס"א אתכסי) מניה ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. <קטע סוף=דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}<קטע התחלה=דף קלב א/>ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה. ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. ועיקרא דמלה משום דהני שערי בגין דממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא ואינון לעילא מן דיקנא - דיקנא בלחודוי הוא. וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו - דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו. '''תקונא קדמאה'''. תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. ותאנא כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא (מחומא דלב) ממוחא דרישא (ס"א מתקוני דרישא) והכא לא פריש הכי דהא לא הוי. אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא הכי אשתכח. <small>'''(חסר כאן)'''</small> ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא דאלף עלמין דחתימין (ס"א אלף עלמין חתימין) בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי לא הוי אריכא. ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס"א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס"א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין. ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|390}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א"ל}}'''. מהו תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא. (ס"א לאתפשטא) (ס"א לאכפיא ואתפשטו) - {{גמט|ל"א}} בהאי סטר ו{{גמט|ל"א}} בהאי סטר. וכל עלמא ועלמא מניה. מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''א"ל'''. ועם כל דא האי '''א"ל''' אתכפייא לרחמי, דרחמי דעתיק יומין (אתבסם) ואתכלל ואתפשט ביה. אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דינא יתיב וספרין וגו'}} {{ממ|דניאל|ז|י}} מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא (ס"א בדיקנא) קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב {{צ|מי אל כמוך}} - בעתיק יומין אתמר בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה. '''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית. וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא: '''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שלט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין אלף|57,000}} דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא (ס"א בחיזרא): '''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|צ"ו אלפין|96,000}} מארי דיללא ומתאחדן מני' בבוסיטא לקוסיטרא (ס"א כבוסינא לקוסרא). ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה? {{ש}} מאן חמי טמירותא (ס"א יקירותא) דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין, {{ש}} עטרין דכל עטרין. {{ש}} עטרין דלא אתכללו בעטרין. {{ש}} עטרין דלא כשאר עטרין. {{ש}} עטרין דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון {{ש}} ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין (לקבליהון), ואתעביד מה דאתעביד. כלא כליל בהני תקונין. כלא זקפן לקבליה תקונין דמלכא תקיפא עתיקא סתימא דכלא. וכלהו אתבסמן מתקונין אלין (דמלכא עתיקא). תאנא, אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי. ותניא עד כמה זהירין אלין (ס"א אתתקן באלין) תקוני דדיקנא. עד תליסר (דלתתא), וכל זמנא <קטע סוף=דף קלב א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}} <קטע התחלה=דף קלב ב/>דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא. כלא בחד איהו טמירא ויקירא. ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא (ס"א לא אדכר באורייתא) ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה. ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. (מאי דיקנא דכהנא רבא) דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה, הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב עלה ראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב {{צ|שבת אחים גם יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}}. גם לרבותכהן גדול דלתתא, דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. א"ל רבי שמעון: יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין. זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי. '''תקונא תניינא''' מתתקן שערא, מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא, בתקונא שקיל. קום ר' חזקיה וקאים בקיומך, ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא. קם ר' חזקיה שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|325}} עיבר. וחד חשוך הוה אתמחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא. דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. אנא שאיל מהם (ס"א מהו) פשרא דחמית. פתחו ואמרו {{צ|נושא עון}} חמיתא. אמר דא הוא תקונא תניינא. יתיב. א"ר שמעון האידנא אתקשר (ס"א אתבסם) עלמא - בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין. אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא. {{ש}} אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה, דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני. {{ש}} דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}} ועוד דאנא ידענא דאנפאי נהירין ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}} ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא, וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. אזדרזו חברין קדישין - דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא. קום ר' חזקיה תניינות ואוקיר תיקונא תליתאה דדיקנא קדישא. תנא. עד לא קם ר' חזקיה קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחות}}. {{ש}} אתרגיש ר' שמעון ואמר: "''ודאי כל חד וחד באתריה. ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא אשתלים שלימתא עלאה. קום ר' חייא''". קם ר' חייא פתח ואמר: {{צ|ואומר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא, והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}? אלא (תאנא) ח"ו דאיהו אמר על דא אלא הכי: אנא מה בין דבור לאמירה? אמירה הוא דלא בעי לארמא קלא, <קטע סוף=דף קלב ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}<קטע התחלה=דף קלג א/>דבור בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין דכתיב {{צ|וידבר את כל הדברים האלה לאמר}}, ותאנא כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא. אי הכי, הא כתיב {{צ|וידבר יי' אל משה לאמר}}? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה, דהוא שמע דבור בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע, ושאר נביאים אזדעזעו אפי' באמירה ודחלין בדחילו. ותאנא, תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא לאתבא - (ס"א לאקפא) (נ"א לאייתאה) לתליתאה, דכתיב {{צ|הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. (תרי נוסחי) ותא חזי דתרין תקונין קדמאין למיתי לתליתאה הוו, דהוא תקונא תליתאה מאמצעיתא דתחות חוטמא, מתחות תרין נוקבין. נפיק חד ארחא. ושערא אפסיק (ס"א אתפסק) בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום (דכתיב {{צ|ועובר על פשע}}) דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום (נ"א כובש עונות וכתיב) דכתיב {{צ|ועובר על פשע}} - למיהב אעברא עד (ס"א על) פומא קדישא דיימא סלחתי. תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא ולא אתגלי לחד מנייהו, דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. תאנא בצניעותא דספרא: מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}. (מאי משמע עובר על פשע. שפע. דאקדים שי"ן לפ"א, לא זכו עומד ולא עובר) (האי) בזעיר אפין. מאי בין האי להאי? {{ש}} בזעיר אפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח, הדא הוא דכתיב 'כי רוח יי' נשבה בו ואיננו' (ס"א {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}). באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי. ודא הוא תקונא תליתאה (דאורחא) דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקו. אמר ר' שמעון: ודאי קב"ה וסגי לאוטבא לך ויחדי לאגנא עלך. ותאנא מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. תאנא בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא, סתימין ושתיקין, ולית דיפתח פטרא לאבאשא. משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי מאן דאחיד (נ"א דאחית) ואזהר (ס"א משום דהאי אורחא סימנא לשתיקותא ומהאי הוא מאן דאחזי ואזהר) לשתקאה - להאי אורחא רשים, דהוא סימנא דעתיקא קדישא. '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא (ונחית) תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב {{צ|לשארית נחלתו}}, כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ"ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. '''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא, הדא הוא דכתיב {{צ|לא החזיק לעד אפו}}. "''קום ר' יוסי''". קם ר' יוסי פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}} {{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. דבר אחר: שכיך ברוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. {{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. דבר אחר: {{צ|{{גמט|שככה}}}} - שמא דכליל כל שמהן, וקב"ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין ומעביר על כל אינון דלבר. דתניא ארחא עלאה דדיקנא קדישא (עלאה עתיקא דעתיקי) דאיהו נחית (בדיקניה) תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי. והאי ארחא דלתתא שקילן אינון בכלא. דא <קטע סוף=דף קלג א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}} <קטע התחלה=דף קלג ב/>לעילא ודא לתתא. לעילא {{צ|עובר על פשע}}, לתתא {{צ|לא החזיק לעד אפו}}. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא, כך לתתא יהיב אתר לאעברא. תנא בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא, דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה דעדן עלאה לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי, ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. אמר ר' שמעון: "''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''". '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא (דרישא) לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. "''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא''". קם ר' ייסא פתח ואמר: {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|ובחסד עולם רחמתיך}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי. ולא אקשו. דתנינן אית חסד ואית חסד; אית חסד דלגו ואית חסד דלבר. חסד דלגו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין, והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגו דעתיק יומין, ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא, דכהן מסטרא דא קא אתי. ותאנא בצניעותא דספרא: בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני, ולא לקטעא ליה ולא אשתצי מעלמא. והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין. {{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי "חסד עולם", והאי הוא אחרא דז"א דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב {{צ|כי חפץ חסד הוא}}. דא הוא תקונא שתיתאה דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי. '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן ב' תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני, כך קב"ה תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין - דאינון תקונא ז' - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא, ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא ומחזיין חידו לזעיר אפין. {{ש}} כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}} {{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}} {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר דכד נהרין מתברך עלמא. ותאנא כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא, על אחת כמה וכמה! תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא, וכל אינון דלתתא נהרין, וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא. ת"ח פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין, ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב {{צ|ישוב ירחמנו}} - {{צ|ישוב}} מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. הכא הוא {{צ|ישוב ירחמנו}} ובהאי דלתתא הוא {{צ|ואמת}}. דא הוא תקונא <קטע סוף=דף קלג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}} <קטע התחלה=דף קלד א/>שביעאה דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין. '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא ותליין בשקולא עד טבורא. "''קום אלעזר ברי, אתקין תקונא דא''". קם רבי אלעזר (בריה) פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ס"ת בהיכל}}. מלה דא אוקימנא בספרא דצניעותא, והכא אית לאסתכלא, וכי הכל תלוי במזל, ותנינן ס"ת קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וס"ת לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדש. והתורה נתנה בג' קדושות. בשלש מעלות בימים שלשה שכינה בשלש לוחות וארון והיכל בס"ת תליא ואיהו תליא במזל, וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}} - מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דריקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע"ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. ותאנא {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי מזל? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו ס"ת שבהיכל דמתעטר בעשר קדושות לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי. ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין, הדא הוא דכתיב {{צ|יכבוש עונותינו}}. אמר ליה ר' שמעון: "''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא''". '''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין ולא נפקין דא מן דא. "''קום ר' אבא''". קם ר' אבא ואמר: אלין (אינון) שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון {{צ|מצולות ים}} משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא דמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ומתכפיין. אמר ר' שמעון: "''בריך תהא לעתיק יומין''". '''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. "''קום ר' יהודה''". קם ר' יהודה פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. תרי. '''תקונא עשיראה''' - {{צ|תתן אמת ליעקב}}, '''וחד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא, {{צ|חסד לאברהם}}. '''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין, ויאין שערי סחור ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא כמה דאצטריך טרחותא. במאי קא מיירי? דינא. באתר (נ"א בתר) דינא טרחותא אשתכח. וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! אלא דלא אתטרח בישובא (ס"א בנשוכא) דרוחא דזעיר אפין. דתאנא מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק (ס"א דאתדבק) ביה, דמתלבש ביה (נ"א דאתתקן ומתלבש ביה) זעיר אפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט (ס"א ואתפרשא) כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה אתלבש. ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. <קטע סוף=דף קלד א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}} <קטע התחלה=דף קלד ב/>דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר (ס"א דנפיק מההוא דלבר) ומתלבשין ביה נביאי מהימני אתקרי {{צ|פה יי'}}, אבל בהאי עתיקא דעתיקין לא אתפרש, ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא ופומא אתפני מכל סטרוי. ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי (הדא הוא דכתיב {{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}). ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר, דמכאן אשתלשלו י"ב תחומין לעילא, י"ב תחומין לתתא, י"ב תחומין לי"ב שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}. '''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן ביקרא יאה וביקרא שפירא וחפיין עד טבורא. ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. א"ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה. זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי. דאנן יתבין בקדושה עלאה אשא עלאה אסחר לן (ס"א בין אשא עלאה דאסחר לן) והא כל תקונין עלאין (לדיוקנא) דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא. כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין דא אשלים לכלא. תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. ותאנא, אלין ימי קדם - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין (כליל בהו). והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}, דביה זמין לאוקיר דיקניה, הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - הוא בלחודוי יתיר מכלא. הוא דכליל כלא. הוא דאתקרי בשמא ידיעא. דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא, והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה. דלית יום אקרי אלא מסטרא דילן, ולית לילה אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין, לכל אינון דלתתא, דנהרין בההוא משחא (אתתקנו) בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר. ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}, וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}. אמר ר' שמעון לחברייא, כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא, אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא (ס"א בוסיטא דקדושא) פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. <קטע סוף=דף קלד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}} <קטע התחלה=דף קלה א/>סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחי שנינן (ס"א שניין) מכל סטרוי. ומתאחדן פרכא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא (ס"א בבוסיטא דגליפין) בההוא פריסא. וכן לד' עיבר. וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה, והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל (ס"א בהבל דכל) פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון. זכאין אתון לעלמא דאתי דכלהו מלי דנפקי מפומיכון כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב"ה חדי למשמע וציית להני מלי עד דהוא אגמר (ס"א אגזר) דינא די לעלמא. דאי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין - עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אפין; היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא. דהשתא חובתא (ס"א חכמתא) עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא ולאתקנא כל תקונין על בורייה, תקוני דזעיר אפין מתקוני דאריך אפין אתתקנו, ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו ב"נ למשלטא (ס"א ומשלפא) ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה מתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאחאמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואע"ג דלא אתקיימו. תאנא בצניעותא דספרא: עתיקא דעתיקין, עד לא זמין תקונוי, באני מלכין כנס מלכין (נ"א גליף מלכין) ומשער מלכין, ולא הוו מתקיימי עד דדחי (ס"א דאנח) לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקין. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא. מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא וכלהו עלמין אתחרבו. הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}} {{ממ|בראשית|לו|לב}}. {{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא (ס"א יקירא) הוא. אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. {{צ|בלע בן בעור}}. תאנא הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה. {{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל <קטע סוף=דף קלה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}} <קטע התחלה=דף קלה ב/>כלא לאתישבא ביה. ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא ואתבטלו. ואתבטלו סלקא דעתך, והא כלהו באדם אתכלילן?! אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא (נ"א דיוקנא) דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו (ס"א אתכללו) כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו, (ס"א מנהון אתבסמו ולא אתבסמו), ומנהון לא אתבסמו כלל. ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}} {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי? לאו הכי. אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה "מיתה" כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. וכיון דאתתקן אדם אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה וקיימין בדוכתייהו. וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין, בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין, משום דהוה דכר ונוקבא כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא, ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא לא כתיב בהו "מיתה" כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו. תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא (נשב ביה אתתקר (ס"א אתתקן) וסליק רעותיה) ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר, וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא ומתגלגלא נשב ביה אתתקן ונפיק חד גולגלתא תקיפא ואתפשט לארבע סטרין, ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל (ס"א ואתכליל) ביה. ביה סלקא דעתך? אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. והאי אוירא הוא טמיר דטמירין עתיק יומין ברוחא דגניז בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר. ואשא דכיא קאים מהאי סטר. מאי אשא הכא. אלא לאו הוא אשא. אבל בוצינא דא (נ"א ניצוצא) דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין ודינא מסטרוי אשתכח. ובגין דא האי גולגלתא אתקרי גולגלתא תקיפא. בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר. ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחיאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני: * מסטרא דרישא חיורא חיוור בגוויה. (ס"א בגיניה) דכליל כלהו חיוורי (וכלהו חיוורי) * אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אפין אתחזי ביה סומקא. כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אפין. וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחים כגווני חיוורא וסומקא. האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשט מגולגלתא לאנפוי {{ב|ק"נ רבוא|150,000}} עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אפין'''. ובשעתא דאצטריך אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחיים לעלמא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא ויהבי אגר אוראותא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא <קטע סוף=דף קלה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}} <קטע התחלה=דף קלו א/>תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי בקע אגר אוראותא אשתכח מניה לעתיק יומין. בחלליה דגולגלתא (ס"א בגולגלתא דא) ג' חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו וקרונא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר (ס"א ונפיק) לתלתין ותרין שבילין, הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. ותאנא בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}} '''מחללא חד''' מתבקע (ס"א ומתפשט) חד מבועא לד' סטרין ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי הללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא: '''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין ן' תרעין. מאלין ן' תרעין אתאחדן ן' יומין דאורייתא, ן' שנין דיובלא, ן' אלף דרין דזמין קב"ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. '''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה (ס"א מדוריה) בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. ואילין ג' מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן, ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא. בכל אינון סטרין דאינון דכיין. בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא. (בחור כארזים) רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. {{ש}} '''ממבועא לחללא חד דגולגלתא''' אתמשכן שערי במשיכותא ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. {{ש}} '''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא ואתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. {{ש}} '''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו (ומתעבידן תלין על תלין ומתערבין בקוצין אחרנין). ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. וכלהו משיכן, דאתמשכן מג' חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ובהאי תלין תליין (נ"א ובהאי תלייא) ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגין בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. תנא בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין מאריהון דמתקלא (ס"א מאריהון דרחימותא. ואיהו מתקלא בינייהו) בג"כ אית ימינא ואית שמאלא. מצחא דגולגלתא - אשגחותא דאשגחותא, ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר, <קטע סוף=דף קלו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}} <קטע התחלה=דף קלו ב/>בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אפין ואשתכיך דינא. בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט, אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדיהון, הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה חיה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. ותניא שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ושעתא דמתער קב"ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. תאנא האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. ותניא עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח''' (ס"א מצחא וכל חד אקרי נצח), ובאתוון רצופין (דאפין) הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. תניא מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}} {{ממ|ש"א|טו|כט}}? האי רזא אוקימנא, כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי "אדם" ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי "ראש" (בהאי מצחא) אתחזי ואתגלייא - האי נצח לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מ"ט משום דלא הוה מאתר דאקרי "אדם", דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי אדם. ובגין כך {{צ|לא אדם הוא להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא. '''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין שרקותא דבגבתא. דעל ריסי עיינין מכחלן. (דכל עיינין מכחלן) באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא (דעל תריסי דעיינין) בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא. ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואתסחן בחד חוורא דעינא טבא, הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}? בחוורא דלעילא קדמאה. (נ"א בחוורא קדמאה דעינא טבא) ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי (ס"א ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא) ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא ורחמי על ישראל ואסתחר (ס"א ואתזהר) עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. עינוי כד אתפקחן אתחזון שפירין כהני יונים בסומק ואוכם וירוק חוור לא אתגלי אלא בזמנא אסתכל בעינא טבא ומסתחאן כל אינון גוונין בההוא חוור מאינון גוונין דמתגליין נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי מאוכמא <קטע סוף=דף קלו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}} <קטע התחלה=דף קלז א/>דעינא, הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא מסומקא נפקין שבעה רהיטין דסמכין (נ"א דסחרן) לסטר שמאלא ומתלהטין באשא דלסטר צפון ומתאחדן לאתפשטא בעלמא, לגלאה ארחין דחייביא, הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. מירוקא נפקין שבעה טהירין (ס"א נהירין) דקטרא דלסטר (נ"א רהיטין דסחראן לסטר) דרומא ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו, הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן. רחמי ונוקמין. '''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים כל סומקין מקמיה. לא אתחזן. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה. '''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא חד זמן לאלף שנים בימא רבא, וכד נפיק האי אבנא אתי רגשא ותקפא על ימא. וקליה דימא וגלגלוהי אזלין. ואשתמעו לנונא רבא דאקרי לויתן. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא דכל אוכמין סתימין קמיה (ס"א והא אוקמוה דכל אורחין סתימין קמה) וכך היא אוכמותא דעינא, אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא (ס"א לסטר חד) ואקיף לההוא אוכמא. '''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. וכד אסתחר (נ"א אתגלי) חוורא ואסתחרי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא (סומקא ירוקא אוכמא). לא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא (נ"א הוא) ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא דאינון תאומין כחדא. הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אסחן בחוורתא דעינא עלאה. ודא זמינין למנדע צדיקייא למחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש. לטב - כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב. ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. תנא בצניעותא דספרא: מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}, וכי ירושלם נוה שאנן הוא והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקוט ולאו שאנן הוא? אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר (דישגח באלין עיינין), דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו"ד ולא "עיניך". ומה דאמר ירושלם ולא ציון - הכי אצטריך, לאכפייא <קטע סוף=דף קלז א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}} <קטע התחלה=דף קלז ב/>לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} {{ממ|דברים|יא|יב}} (הדא הוא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} דבה אשכח גזרי דדינין יתיר מכל שארי אתרי) (נ"א דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי. ותנא כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}}. השתא {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי) ולזמנא דאתי ישתכח בה עינא חד דרחמי. עינא עינא דעתיקא דעתיקין. הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון {{צ|רחמים גדולים}}, רחמי דזעיר אנפין אקרון {{צ|רחמים}} סתם. (מהנ"א הוא משום דאית ביה ימינא ושמאלא דינא ורחמי) ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין. תאנא: בהני עיינין בתרין גוונין מנייהו, בסומקא ואוכמא, שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן ימא רבא? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא (ס"א בחוורא) במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל. '''חוטמא''' - תאנא בצניעותא דספרא, חוטמא דזעיר אנפין, בחוטמא אשתמודע פרצופא. בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית (ס"א בחוטמא אשתמודע פרצופא תלת שלהובין מתוקדין בנוקבוי מהאי חוטמא אתפשטן תלת גווני תננא ואשא וגחלי דנורא דכתיב {{צ|עלה עשן באפו}} ולית) תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו (ס"א אתדליקו) ונפקי מחוטמוי. ותאנא כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא, ובין תרי (נ"א בתרי) גווני, וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. ואי תימא - אף וחימה כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא, משחית מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. ותאנא חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}} - אלא הכי תאנא, כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי גבורה חדא. וכלהו גבוראן שריאן לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף (אלפין) וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף (אלפין רבוא) וארבע מאה (וחמש) דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן (נ"א ונחתין) עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}. אלא הכי תאנא, לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יי' לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}? אלא בכל זמנא דעתיק דעתיק - רישא חוורא (אתגלייא) רעוא דרעוין אתגליין רחמין רברבין אשתכחו בכלא, ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין (ס"א דינין) דזעיר אפין זמינין, וכביכול רחמי עביד דינא. ההוא עתיקא דכלא דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני, מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי. ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אפין אתמר, ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא <קטע סוף=דף קלז ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}} <קטע התחלה=דף קלח א/>לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי "ארך אפים" מכלא. והיינו רזא דתנינן {{צ|יהו"ה יהו"ה}} פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון אברהם אברהם, יעקב יעקב, שמואל שמואל - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ ממשה משה דלא פסיק טעמא בגווייהו. מאי טעמא? * {{צ|אברהם אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. * {{צ|יעקב יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא, כגוונא דלעילא בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. * {{צ|שמואל שמואל}} טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא הוא נביאה וקודם לכן לא הוה נביאה. אבל {{צ|משה משה}} לא אפסיק טעמא בגוויהו, דמיומא דאתיליד שלים הוה, דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. אוף הכא {{צ|יהו"ה יהו"ה}} פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין, דהכי תנינן: כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא. וכד אתגלי עתיקא בזעיר אפין - כלא ברחמי אתחזון, וחוטמא אשתכיך, ואשא ותננא לא נפיק, כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא, בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא (בארבע אלף) באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא (דמדבחא). וכלא תלייא בחוטמא, בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. והאי (הוא) דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}}, {{צ|וחרה אף יהוה}}, {{צ|וחרה אפי}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} - כלא בזעיר אפין אתמר ולא בעתיקא. תאנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} האי (ס"א תאנא בצניעותא דספרא דרגא (ס"א עקימא) עמיקא למשמע טב וביש ודא איהו). '''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה (ואודנא הוא למשמע) ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד (ס"א דבארי) דרגא בעקימא (להאי ולהאי). מאי טעמא בעקימא? (ס"א בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו) (בגין למשמע טב וביש). ותאנא מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. בגו אודנא נטיף מג' חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בג"כ הוא רזא. ווי לההוא דמגלי רזין, דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר. תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש (ס"א ובטש) במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא ואתזער חוטמא ואתחמם (נ"א ואתקמט), ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין ומתערין <קטע סוף=דף קלח א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}} <קטע התחלה=דף קלח ב/>כל גבוראן ועביד נוקמין. ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש בריחא דמוחא (ס"א ברישא במוחא) ונגדין תרין דמעין מעיינין ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן (ס"א מתערבין) כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}}. בההיא שמיעה דהוא קלא אתער מוחא (כלא). תנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} כלומר ארכין. (ס"א אודנין) שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יי'}}. ומה דאתמר {{צ|הטה יהוה אזנך}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אפין אתמר, מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא דא הוא (ס"א אית) תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא דכתיב {{צ|כי אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}}, וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}}. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין דאתפשטו בגופא באתר דלבא שארי - מתפשט ההוא חללא דחמשין תרעין, ואודנא קרי ביה בחינה. ובלבא קרי ביה בחינה. משום דמאתר חד מתפשטין. (ס"א בההוא נוקבא דאודנא ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי ועל דא באודנא קרי ביה בחינה ובלבא קרי ביה בחינה דכתיב כי אזן מלין תבחן וכתיב ובוחן לבות וכליות משום דמאתר חד מתפשטין). תאנא בצניעותא דספרא: כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד. אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה ובשמיעה אתכליל בינה, שמע כלומר הבן. אשתכח (ס"א ואסתכל) דכלא בחד מתקלא אתקל. ומלין אלין למאריהו דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא (ס"א מהימנא) שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אפין אתמר. כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח יהו"ה יהו"ה ביו"ד ה"א תרי זמני, או באלף דל"ת ויו"ד ה"א - חד לזעיר אפין וחד לעתיקא דעתיקין. ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. ותנינן אימתי אקרי שם מלא, בזמנא דכתיב {{צ|יהו"ה אלהים}}, דהאי הוא שם מלא. דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא "שם מלא" אקרי, ושאר לא אקרי "שם מלא", כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר יהו"ה אלהים אתקריא שם מלא. {{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתעדון דחמין בכלא. {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אפין. {{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} אינון ימי קדם, {{צ|שנות עולם}} אלין ימי עולם. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חייהו למאן? חייהו לזעיר אפין, דכל נהירו דיליה מאינון שנים קדמוניות אתקיימו ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא. תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין, דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין. וחדאן בלבאי מלי ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין וגניז להו עתיקא דכלא גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא, לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא. זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי. פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} - מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} דכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יי'}} משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא, <קטע סוף=דף קלח ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}} <קטע התחלה=דף קלט א/>דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא, הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב "הדבקים ליי'" אלא {{צ|ביהוה}} ממש. תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון (ס"א דאורייתא) דשמא קדישא (מתחיל מסוף קלח ע"ב) (נ"א ובעלמא דאתי). משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין ובעלמא דאתי יתיר מהכא דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש, עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא. תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בט' תיקונין, ודא איהו דיקנא דז"א. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דז"א - נגדין י"ג מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה כ"ב אתוון דשמא קדישא). וא"ת דיקנא לא אשתכח, ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}} (ולא קרי דיקנא). אלא הכי תאנא בצניעותא דספרא: כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא (משום) ובג"ד הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אפין, נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובא דבוסמא. מאי תקרובא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}} (ולא ערוגות). בתשעה תקונין אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי (דדיקנא) אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי. דכתיב {{צ|בחור כארזים}} (שם). '''תקונא קדמאה'''. מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. '''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. '''תקונא תליתאה'''. מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן ותמן שקיעא ההוא ארחא. '''תקונא רביעאה'''. נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובא דבוסמא. '''תקונא חמשאה'''. פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן (ס"א מנהון). '''תקונא שתיתאה'''. נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. '''תקונא שביעאה'''. דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. '''תקונא תמינאה'''. דנחתין שערי בתחות דיקנא דמחפיין קדלא דלא אתחזיא כלהו שערי דקיקין נימין על נימין. מליין מכל סטרוי. '''תקונא תשיעאה'''. (מתערבין שערי עם אינון) דמתחברן (נ"א אתמשכן) שערי כלהו בשקולא מעלייא (ס"א מלייא) עד (נ"א עם) אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין ט' מבועין דמשח רבות דלעילא, ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. ט' תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא, ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי (בר נש לתתא) גיבר תקיף. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. '''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אפין'''. אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: קום ברי (קדישא), סלסל תקונא דדיקנא (נ"א דמלכא) קדישא בתקונוי אלין. <קטע סוף=דף קלט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}} <קטע התחלה=דף קלט ב/>קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} עד {{צ|מבטוח בנדיבים}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} - תנא: הכא ט' תקונין דבדיקנא דא, להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. תא חזי כיון דאמר הני ט' תקונין לכתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}}. אמר: הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}. ובתקונא דדיקנא דא ט' תקונין, דאינון שם יי' - אשצינון מן עלמא, הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}. ותנא בצניעותא דספרא: תשעה תקונין אמר דוד הכא - שיתא אינון בשמא קדישא, דשית שמהן הוו, ותלת אדם. ואי תימא תרין אינון - תלתא הוו, דהא {{צ|נדיבים}} בכלל אדם הוו. תנא: שיתא שמהן דכתיב: * {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד. * {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין. * {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. * {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. אדם תלת, דכתיב: * {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. ותא חזי, רזא דמלה, דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא, דהכי אתחזי. משום דלא אקרי (הוה) {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא, דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה}}. תרי זמני {{צ|י"ה י"ה}} לקביל תרי עלעוי דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא. יהוה לי בעוזרי}}. בשמא דלא חסר. בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} - הכי הוא. דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא. ומה דמשלפא בהו אתקרי שמא קדישא. ותערא ומה דביה אתקרי יהו"ה ואתקרי אדם בכללא דתערא ומה דביה. (ס"א ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי ידו"ד אתקרי אדם בכלא תערא ומה דביה). ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי, בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא, מלכא עביד בגיניה. מאי טעמא דיקנא ולא גופא? אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}} (ס"א דדיקנא איהו עיקרא, דכל גופא וכל הדורא דגופא בתר דיקנא אזיל וכלא בדיקנא תלייא) (ול"ג מן ודיקנא עד גופא) ובתרי גווני אתי האי חושבנא. חד - כדקאמרן. תרין - * {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד * {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. * {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. * {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. * {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. * {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. * {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה * {{צ|(ס"א טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - ז'. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - ח'. * {{צ|מבטוח בנדיבים}} - ט'. {{צ|מן המצר קראתי י"ה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד כל מה דאמר הכא על תקונא דדיקנא דא קאמר. (ר' יהודה אמר) {{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין מעילא תחות שערי דרישא, ובגין כך אמר {{צ|י"ה י"ה}} תרי זמני. ובאתר (ס"א ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} דהוא אתר דלא דחית (ס"א דחיק) וכל האי אצטריך וכו'. (אדם אתקרי ועל אתפשטותא האי אצטריך) דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. ותאנא בצניעותא דספרא: כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. תנא: מתתקן דיקנא עלאה בתשעה תקונין, והוא דיקנא דזעיר אפין בט' תקונין מתתקן. <קטע סוף=דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}} <קטע התחלה=דף קמ א/>'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין מתחות קוצי דתליין על אודנין, ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין (וכפיין), והני לאו אריכין. ושערי דרישא מנהון שעיעי ומנהון קשישין. ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אפין כתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אפין, דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי ס"ד? אלא אימא ארבע מוחי - תלת מוחי דהוו בזעיר אפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אפין לתלת מוחי דביה. ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אפין. בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין, דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין וזעיר אפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - שם יהוה ממש דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}}, דהכא משתכחין, דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר, ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. (נ"א הוא) וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא, הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתחברא, כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר לכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך ויוצא לאור צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. ותנא: הני שערי דדיקנא תקיפין (בלחודי) משאר שערי דרישא, משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן ואינון תקיפין באורחייהו, אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי, דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי (ודינא), ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא אלין כלהו רחמי. אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון. ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא. וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא (ס"א ומתאחרא) דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדיקנא. וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומסתחיין כמאן דאסתחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אסתחיין ברחמי. ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}}, ואלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אפין. וכד אמר משה זמנא תניינא תשעה תקונין אמר אינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין <קטע סוף=דף קמ א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}} <קטע התחלה=דף קמ ב/>ביה. ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}. תנא: שערי דרישא דזעיר אפין - כלהו קשישי תלין על תלין ולא שעיעין, דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. והאי דזעיר אפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אפין אתמר. אמר רבי שמעון "''בריך ברי לקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי''". '''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. "''קום רבי אבא!''". קם ר' אבא פתח ואמר: כד תקונא דדיקנא דא מתתקן בתקונא דמלכא (ס"א בתקוני מלכין) (ס"א כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא אתחזי) כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}. והאי תקונא תניינא אתתקן כד נהיר בנהירו דעתיק יומין אקרי {{צ|רב חסד}}, וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}. דהא נהירו אנפיה (ס"א דא נהירו דאנפין). ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא כגוונא דעתיקא קדישא. אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא, לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}, ואתקיימו באתר אחרא. ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין וכלהו אקרון חסדי קדמאי דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. ובספרא דצניעותא קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} וכתיב {{צ|נוצר חסד לאלפים}} (שם) סתם. ואוקימנא, האי {{צ|רב חסד}} - מטה כלפי חסד לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא (ס"א בתרי גווני אגזים ולא) אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא תרי זמני בטש בידיה בהאי אורחא. '''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא, הוד והדר הוא. (ס"א הוד עלאה) ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא (ס"א ליאה דעלעין) בעלעוי ואתקרי הוד זקן. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו, ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם יתיר מכל דיוקנין.<קטע סוף=דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}<קטע התחלה=דף קמא א/>ותאנא האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה (נ"א דא) ואתפשט בשאר תקונין נהירין, האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא, ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. ובצניעותא דספרא אקרי הוד והדר ותפארת. דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פשע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל (ס"א אסתכל) במתקלא חד סלקין. אמר ר' שמעון: יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה. '''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין (מתרין סטרי) מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא אתמשך סומקא ואתי חיורא, בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}}, דכד נהרין מתברך אלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}, כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. תאנא: כלהון נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון "חסדי קדמאי", ובגין אינון נהרין כל אינון "חסדי עולם". '''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא. (ס"א ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. תנא תקונא דא הוא דאקרי) {{צ|פאת הזקן}}, ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד (וברחמי). ולא אבעי לחבלא האי חסד כמה דאתמר, ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. '''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי, ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. "''קום רבי יהודה!''" קם רבי יהודה פתח ואמר: בגזירת עירין פתגמא. כמה אלף רבבן מתנשן (ס"א מתישבן) ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה, וכלהון אקרון {{צ|פה}}, הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר; תליין מהאי פומא ומהאי פומא. (ס"א רוחא) כד אתפשט האי רוחא מתלבשן ביה כמה נביאי מהימנא, וכלהו {{צ|פה יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו (פיות) מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי. והאי תקונא שליטא על כלהו משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. אמר ר' שמעון: "''בריך אנת לעתיקא קדישא!''" '''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא: אין למעלה לא ערף ולא עפוי, ובזמנא דאגח (ס"א דנצח) קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה, הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} רזא הוא בצניעותא דספרא {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה חד מאינון גבוראן. '''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן (ס"א דמתחברן) שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך (חסר כאן) {{להשלים}}. ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}}. (ונראה על הים כבחור טוב) הדא הוא דכתיב כתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן, ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי. תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון דלא עאלו (נ"א (ס"א ולא) דעאלו ולא נפקו), אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. כללא דכל מלין - עתיקא דעתיקין וזעיר אפין כלא חד - כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא. לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא. אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין. דיוקנא דכליל כל שמהן. דיוקנא <קטע סוף=דף קמא א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}} <קטע התחלה=דף קמא ב/>דאתחזי בגוונוי. כהאי דיוקנא (נ"א בגוויה כל דיוקנין) לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אפין בהאי דיוקנא ותקונא. ואי תימא מה בין האי להאי? כלא הוא במתקלא חדא, אבל מכאן (נ"א מנן) אתפרשן ארחוי. (נ"א אתפשטן רחמי), ומכאן (נ"א ומנן) אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}, כתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} בתרי יודי"ן, אשלים תקונא גו תקונא, טברקא דגושפנקא, ודא הוא {{צ|וייצר}}. תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אפין. {{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה (ודא הוא וייצר), ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי שם מלא, {{צ|יהוה אלהים}}. ודא הוא רזא דתרין יודי"ן ד{{צ|וייצר}}, דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - {{צ|יהוה אלהים}}. ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי אדם, דכליל דכר ונוקבא, ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה (מדכר ונוקבא), {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. (הדא הוא דכתיב {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} (שם)), נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. {{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא. ולעילא בתקונין כגוונא דא ולאשלפא לההיא (נ"א מההיא) נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא, ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין. בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרון (נ"א אתקרי) {{צ|תפארת}}, ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}. כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא, תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני, הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל (ואתתקן) בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ייהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא ואתעבר ונקיב (ס"א ונהיר) לסטר אחרא ותקין מיעוי דנוקבא ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. כלהו <קטע סוף=דף קמא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=דף קמב א/>דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי, דנוקבא אתפשטה תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. ותאנא: חמשה ערייתא (נ"א תקונין) אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין ה' (נ"א בסטרא דדינא ודינהא) אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. והכי תאנא: * קול באשה ערוה. * שער באשה ערוה. * שוק באשה ערוה. * יד באשה ערוה. * רגל באשה ערוה. דאע"ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר - מערוה אינון. ותאנא בצניעותא דספרא: אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי יו"ד. וכיון דאתגלייא יו"ד פומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי (נ"א והאי חסד הוא תלי) בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו"ד דפום אמה. ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו"ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי שלים. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש"ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו"ד ואסתמר דלא עייליה ליו"ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי. מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}}, דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו"ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן (בשמאלא) דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותה דכל גופה דנוקבא, ובההוא אתר אקרי ערוה דכלה, אתר לאצנע' לההוא אמה דאקרי חסד. בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. חסד ימינא, גבורה שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי "אדם" - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא עתיקא דעתיקין, בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא, ולא אתקיימו עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו. ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן (ואנון תקוני אתתא. "אשר היו" לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}}) ולא אתבסמו עד דאתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. ואי תימא, אי הכי דדינא כלהו והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}, והא לא אתחזי דינא, דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא? תאנא: כלהו דינא בר מחד דאתקיים בתראה והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר וכלהו לא אתקיימו. לא תימא דאתבטלו אלא דלא אתקיימו בההוא מלכו (דבסטר נוקבא) עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{צ|ושם עירו פעו}}. מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}, מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא. {{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא, {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. דרועין דדכורא, חד ימינא חד שמאלא. דרועא קדמאה (ס"א קדישא) <קטע סוף=דף קמב א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}<קטע התחלה=דף קמב ב/>תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו ב' דרועין. ואתכלילו סלקא דעתך? אלא ג' קשרין בימינא וג' קשרין בשמאלא. ג' קשרין דימינא אתכלילן בג' קשרין דשמאלא. ובגין כך דרועא לא כתיב אלא חד אבל ימינא לא כתיב ביה זרוע אלא {{צ|ימינך יהוה}}. {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? תאנא: כלהו ג' מתפשטין ומתקשרן בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרן בדרועא ימינא, ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא. היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}}, כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה. והאי ימינא כד יתיב קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה (ס"א וקשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושיט יתיב) בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא. מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}}, {{צ|זרועך הנטויה}}. נ"א תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה). בזמנא דג' אלין אתכלילן בג' אחרנין אקרי כלא ימינא ועביד דינא ברחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערן רחמי בהו. ותאנא בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון ימינא. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}} דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}} (שם). דא בדא. ותאנא בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי סיועא קדישא דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין. (ואע"ג דאקרי יד הוי סיועא) דכתיב (נ"א וכתיב) {{צ|והנה ידי עמך}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע רבוא ותמניא וחמש מאה אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון 'יד יהוה עלאה', 'יד יהוה תתאה'. ואע"ג דבכל אתר יד יהוה שמאלא זכו ימין יהוה. אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי ימין ואי לאו יד יהוה תתאה. תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}. ותאנא בצניעותא דספרא: דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא, וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי, סתימא דכלא, פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דודמיטא לזעיר אפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. {{ש}} {{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין, ועד לא סיים לון, אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא <קטע סוף=דף קמב ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}} <קטע התחלה=דף קמג א/>ואתחברו אפין באפין - מאן ייעול בינייהו! מאן הוא דיקרב בהדייהו! (בגין כך סתימא דמלה, עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת). וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. ותאנא בצניעותא דספרא: בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין, ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא (דלא יכיל עלמא למסבל) דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטר דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. בתר דא, אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא וכל דינין לא אתערבו (ס"א אתערעו) קמיה (ס"א וכל דינין (לא) אתערו עמיה). תא חזי מה כתיב {{צ|ויהי בהיותם בשדה}} {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא. בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}. ונצח האי דינא לאחוה משום דהוה קשיא מניה ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב"ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין, ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע"ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. מתרוויהון כחדא סלקא דעתך? אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן בצרורא דאתקלא (ס"א דאתכלא). זכאין אינון צדיקייא (נ"א אתון חברייא) דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו. מלין דעלאין ותתאין צייתין להו. זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו. ותנדעון למאריכון אפין באפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא. אמר ר' שמעון, חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא. עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}} תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. ותאנא בצניעותא דספרא: באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני תקונין. (ס"א דיוקנין) בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל, דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין (ס"א דמארין) למעבד נוקמין ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא (בדכר ונוקבא) כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא. מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין (ס"א קסטין) דגופא. (נ"א לגופא). אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלין ומתברכאן בגיניהון. <קטע סוף=דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}<קטע התחלה=דף קמג ב/>תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו גופא קדישא ולאתכללא בהו בההוא גופא. וכי תימא, אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא? לא, דח"ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגוייתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם. בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין ונפקו מכללא דגופא קדישא ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי קין דנפיק בכלל דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. וברוחא דאקרי הכל דאתבסם יתיר בכללא דגופא קדישא. נפקין אחרנין דמבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין, ושמעין מה דשמעין מעילא, ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. ותאנא בצניעותא דספרא, כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא דגופא קדישא. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. (ובגין דכלהו חד גופא שכינתא לעילא. שכינתא לתתא. קב"ה לעילא. קב"ה לתתא), ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד קק"ק יי' צבאות מלא כל הארץ כבודו - דכלא הוא חד גופא. תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא כתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - אתקשרו דינא ורחמי (ס"א אתבסמא דינא ברחמי), ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא, כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם, לבתר כד נפיק מהאי עלמא לא עייל בכללא דאדם דאקרי גופא קדישא, אלא באינון דלא אקרון אדם ונפיק מכללא דגופא. תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} (שם). {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא, דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא (ס"א הוא מקדשא דכלא) ומקדשא. וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. (שייך פ' כי תצא) ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}} - אדם דהוא יקר מכל יקרא - בל ילין. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא לא יתחזי ביה קלנא. ותאנא בצניעותא דספרא, כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא עביד פגימותא בגופא דעלמין. דהא בגין <קטע סוף=דף קמג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}} <קטע התחלה=דף קמד א/>דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}} (ס"א לכתרא קדישא דמלכא בארעא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}}) משום דהאי גופא יקרא אתקרי דיוקנא דמלכא, ואי עביד ביה לינה הוי כחד מן בעירא (הדא הוא דכתיב {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}). תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} (ס"א {{צ|בני האלהים}}) - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - (האדם הידוע). וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. {{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז"א ועזא"ל''' הוו בארץ, בני האלהים לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אפין אתמר. {{צ|ויתעצב אל לבו}} - "ויעצב" לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. {{צ|אל לבו}} - "בלבו" לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב (ומקבל) למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. {{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי. לאו לאפקא כלל. משום דלא קאים דא בלא דא. ואלמלא חכמה סתימא דכלא. כלא אתתקן כמרישא. הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שכינתי}} (ס"א שיכנתי). ואלמלא האי תקונא דאדם לא קאים עלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. ותאנא: כלהון מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא, ודא חכמה סתימא דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא, (הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש"א|טז|ז}} דאיהו בלגו לגו). ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}. עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון. דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה, בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא. הדר ואמר הדרי בי, דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא ולא ליקרא דבית אבא ולא ליקרא דחברייא אלין, אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי. תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא, מיתו ר' יוסי בר' יעקב, ור' חזקיה ור' ייסא. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. צווח ואמר שמא ח"ו גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו. שמע קלא זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא. <קטע סוף=דף קמד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}} <קטע התחלה=דף קמד ב/>אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}, וכ"ש דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו. זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו. (דלא הוה כן לאינון דהוו קמייהו. אמאי מיתו?). תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין (דאינון רתיכין) וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין, דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד (נ"א ועוד) דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא ונטלין להו מלאכי עלאי. וסלקין לון לעילא. ואמאי אלין? משום דעאלן ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. אמר ר' שמעון, כמה זכאה חולקהון דהני תלתא וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא. נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}}. קמו ואזלו. בכל אתר דהוו מסתכלי סליק ריחין. אמר ר' שמעון שמע מנה דעלמא מתברך בגינן. והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. אמר ר' שמעון: מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון, והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. נח דעתיה דרבי אבא. תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין לא משתכחין תמן אלא אינון. והוה קארי להו רבי שמעון שבעה אנן עיני יי' דכתיב שבעה אלה עיני יי' ועלן אתמר. א"ר אבא אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה אנת הוא שביעאה דכלא דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה. דכלא תלי בשביעאה. רבי יהודה קארי ליה שבת דכלהו שיתא מניה מתברכין דכתיב שבת ליי' קדש ליי'. מה שבת ליי' קדש אוף ר' שמעון שבת ליי' קדש. אמר ר' שמעון תווהנא על ההוא חגיר חרצן מאריה דשערי אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין. אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. א"ל ר' שמעון מ"ט לא שכיח מר בקרדוטא (ס"א בקרטמא). גליפא דמאריה ביומא דהלולא. א"ל. חייך רבי שבע יומין אתברירו קמי קב"ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון. ובעינא לאשתכחא זמין קשיר בכתפוי (ס"א) ואנא הוה ובעינא קמיה לאשתכחא זמין תמן וכדין קטיר בכתפוי) ולא יכילנא דההוא יומא שדרני קב"ה למעבד נסין לרב המנונא סבא וחברוי דאתמסרו בארמונא (ס" בקרוניא) דמלכא וארחישנא להו בנסא דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי ורמינא (נ"א ואוליכנא) לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו חולקא דקב"ה מהלולא דר' שמעון וחברוי. זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך. כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי. כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו. ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין לרבי פנחס בן יאיר חמוך ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן (ס"א ואנא הא חזינא דהא בריר וכו') א"ל קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין <קטע סוף=דף קמד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}} <קטע התחלה=דף קמה א/>בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין. א"ל ואף כל אינון דלבר דכתיב והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'. אי אלין אתיין כ"ש צדיקייא. מדי חדש בחדשו. למה משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. ומדי שבת בשבתו. דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין דכתיב ויברך אלהים את יום השביעי וגו'. ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא. ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי. וכתיב וקראת לשבת ענש לקדוש יי' מכובד מאן הוא קדוש יי' דא ר' שמעון בן יוחאי דאקרי מכובד בעלמא דין ובעלמא דאתי: '''עד כאן האדרא קדישא רבא''': ===המשך זהר פרשת נשא=== '''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}} רבי יצחק פתח ואמר וחסד יי' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים. כמה גדולה היראה לפני הקב"ה שבכלל היראה ענוה ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא שנו בכלן ומי שאינו ירא שמים אין בו לא ענוה ולא חסידות: תאנא מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה ענוה עדיף ונכלל בכלהו הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}} - כל מי שיש בו יראת שמים זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה זוכה לחסידות וכל מי שיש בו יראת שמים זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}. לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. תאנא כל אדם שיש בו חסידות נקרא מלאך ה' צבאות<קטע סוף=דף קמה א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=דף קמה ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. מפני מה זכה כהן להקרא מלאך יי' צבאות. אמר ר' יהודה מה מלאך יי' זה מיכ"אל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי מלאך יי' צבאות משום דאתי מסטרא דחסד מהו חסד רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מ"ט זכה כהן לחסד בגין היראה הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. עולם ועולם מהו? אמר רבי יצחק כמה דאתתקן באדרא קדישא עולם חד ועולם תרי. א"ר חייא אי הכי מן העולם ועד העולם מבעי ליה. א"ל תרי עלמי נינהו, ואתהדרו לחד א"ר אלעזר לר' יצחק עד מתי תסתום דבריך. מן העולם ועד העולם כללא דרזא עלאה אדם דלעילא ואדם דלתתא והיינו עולם ועולם. וכתיב ימי עולם וכתיב שנות עולם והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. על יראיו דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי אדם. אימתי. א"ר אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות כללא דכלא. אמר רבי יהודה והא תנינן אדם כללא דדכר ונוקבא א"ל ודאי הכי הוא בכללא דאדם דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי אדם וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי אדם כללא דכלא וכיון דאקרי אדם שרייא ביה חסד דכתיב אמרתי עולם חסד יבנה וגו'. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. יראיו כללא דאדם. ד"א {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא. {{צ|על יראיו}} כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} לאתכללא בכללא דאדם. {{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. אמר רבי יהודה אי הכי מהו וצדקתו וחסדו מבעי ליה. אמר רבי אלעזר היינו רזא דתנינן {{צ|בזאת כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - וזאת אתכלילת באיש דהיינו חסד. וזאת נוקבא חסד דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי חסד. {{צ|וזאת}} אתקרי צדק דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? צדקתו דחסד בת זוגו דאתבסמא דא בדא. ובגין כך תנינן כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}}. אמר ר' יצחק משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא שריא בהו חסד ואקרון חסידים ובעיין לברכא עמא הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}} וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד בעי לברכא ובגין כך כתיב {{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}. מאי טעמא? משום דאקרון חסידם(?) וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם כה תברכו}} בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}}. תאנא האי צד"ק אתקרי כ"ה דכל דינין מתערין מכ"ה (נ"א מינה) והיינו דאמר ר' אלעזר מהו מכה (ס"א דכה) רבה כלומר '''מכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב (שם) {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}} וכלא חד וכתיב <קטע סוף=דף קמה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}} <קטע התחלה=דף קמו א/>{{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} דזמינא לחרבא ארעיה. ומהאי כ"ה מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם כ"ה הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע"ג דהאי כה אשתכחת בדינין תבסמון לה ותברכון לה דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד לכ"ה ותבסמון לה לקבלייהו דישראל בגין דלא ישתכחון בה דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} - "אמרו" לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. ד"א {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} אמאי לא כתיב "תאמרו"? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}. זכו להם לא זכו אמור סתם. ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא ומאן נינהו חגי זכריה ומלאכי. אי הכי אתעביד קדש חול והא כתיב {{צ|לא ראו}} אמאי דחילו ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל ואיהו לאו נביא הא חול קדש. אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. ותנא עביד קב"ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. ותאנא מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי ובאתר מלכו דלעילא אתקף ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. ותאנא בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד לית מאן דקאים קמיה. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה}} משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי ומשום דהוה דיליה הוא סביל ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי כ"ה אתער בדינוי לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי כה ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל ואתעדי מנהון דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} ולא לשאר עמין. בגין כך כהן ולא אחרא כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה חס"ד על ידוי דאקרי חסיד דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. {{צ|כה תברכו}} בשם המפורש. {{צ|כה תברכו}} בלשון הקדש. תאנא אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק ברכאן דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. ותאנא בההוא זמנא לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא מאן מטרוניתא דא כנסת ישראל מאן כ"י כנסת ישראל סתם. תאנא אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא "ידיו" - משום דשבחא דימינא על שמאלא. אמר רבי אלעזר רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. תאנא כהן דבעי לפרסא ידוי בעי דיתוסף קדושה <קטע סוף=דף קמו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}} <קטע התחלה=דף קמו ב/>על קדושה דיליה דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא דא ליואה דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}} {{ממ|במדבר|ח|ו}} הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים וגם את אחיך מטה לוי וגו'. שבט אביך כלל. מכאן דכל כהן דפרים ידוי בעי לאתקדשא ע"י דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא. ובצניעותא דספרא תאנא לוי דאתקדש כהנא על ידוי בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. ואמאי לוי. ויתקדש על ידא דכהנא אחרא לא בעי דהא כהן דלא שלים לא בעי האי כהנא שלים ויתקדש על ידא דפגימא דלא שלים. אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח משכן זמנא הא שלים הוא והא אקרי קדוש דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}}. א"ר תנחום אף אקרי 'טהור' דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. תאנא כהנא דפרים(?) ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה בגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא ולא יתכוון (נ"א ולאתכוונא) באינון מלין. א"ר יצחק בעי קב"ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. א"ר יהודה כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך לאו ברכתא דיליה ברכתא והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}}. עלאין יבקשו מפיהו. יבקשו מפיהו. ומאי יבקשו מפיהו תורה. תורה סתם היך אחידא תורה דלעילא דאקרי תורה סתם דתניא תורה שבכתב ותורה שבע"פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מ"ט {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך: אמר ר' שמעון תאנא בצניעותא דספרא שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא. דאתגלייא כתיב ביו"ד ה"א וא"ו ה"א דאתכסייא כתיב באתוון אחרן. ומההוא דאתכסייא ההוא טמירא (ס"א אחרנין וההוא דאתכסייא הוא טמירו) דכלא. א"ר יהודה ואפילו ההוא דאתגלייא אתכסיא באתוון אחרן בגין ההוא טמירא דטמירין בגו דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיתת רחמי (כלהו) דכלהו כלילן בדיבור דכ"ב אתוון (ס"א דכלהו מכילן) (ס"א בתרי כתרי) כתרי דרחמי. ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן כ"ב מכילן דרחמי וי"ג דעתיקא סתים וגניז מכלא וט' דאתגליין מזעיר אנפין (ס"א בז"א) ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי בכ"ב אתוון גליפן. ותאנא כד הוה צניעותא בעלמא הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין. מכוין בסתימא דטמיר וגניז ומגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בלעמא סתים כלא באתוון רשימין. ות"ח דכל הני כ"ב אתוון (ס"א רחמי) (ס"א דכל הני כ"ב מכילן דרחמי) <קטע סוף=דף קמו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}} <קטע התחלה=דף קמז א/>משה אמרן בתרי זמני. זמנא קדמאה אמר י"ג מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. זמנא תניינא אמר ט' מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא ומשתכחן דמתברכין כלהו (ס"א עלאין) עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. וכל הני כ"ב אתוון. מכילן סתימאן. יברכך יי' וישמרך. אלין תלת קראי. וג' שמהן. דתריסר אתוון כלילן לקבליהון ובכלא אתכוון כהנא. וכל עלאי ותתאי מתבסמן בכ"ב אתוון דסתימין בהני ג' קראי לקביל כ"ב (אתוון) מכילן דרחמי דכליל כלא ובגין כך כתיב {{צ|אמור}} ולא "אמרו" כמה דאוקימנא. {{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין בכל הני דרגין אמור במלין סתימין דלעילא. אמור חושבן רמ"ח אברין דבאדם חסר חד. מ"ט. דבחד תליין כלהו. וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. להם לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. תאנא א"ר יוסי יומא חד יתיבנא קמיה דר"א ב"ר שמעון שאילנא ליה אמינא רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}} {{ממ|תהלים|לו|ז}}. אדם תינח בהמה למה? א"ל יאות שאלת כלא במניינא הוא. זכו - אדם, לא זכו - בהמה. אמינא רבי רזא דמלה קא בעינא! א"ל כלא אתמר. ות"ח קרא קב"ה לישראל אדם כגוונא דלעילא וקרא להו בהמה וכלא בחד קרא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}, ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יי'}}. ועוד רזא דמלה! זכו - אדם כגוונא דלעילא. לא זכו - בהמה אקרון. וכלהו מתברכאן בשעתא חדא. אדם דלעילא. ובהמה דלתתא. וכ"ש דכלא אית בהו בישראל הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא אוף לתתא אשתכח וכלא הכי תליא לטב ולביש לטב דכתיב אענה את השמים והם יענו את הארץ לביש דכתיב יפקוד יי' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה. א"ר יהודה בג"כ (האי תפארת פתח ביה) כתיב {{צ|אמור להם}} סתם לאתברכא עלאין ותתאין. כלהו כחדא דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה ואחר כך {{צ|אל בני ישראל אמור להם}} סתם לאתברכא כלהו כחדא {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. ר' אבא אמר כלהו כחדא מתברכאן בכ"ב אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא בכ"ב אתוון מתברכאן כלהו. ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא. ולא והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}. אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא. ולא?! והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. תאנא אמר רבי יוסי בשעתא דכהנא פריס ידוי אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. א"ר יצחק אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. א"ל משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי ובעי בר נש לדחלא אע"ג דלא חמאן שכינתא לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. תאנא בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי צריכין עמא למיתב ומתברכן עילאין ותתאין ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא. אמר רבי שמעון בהני תלת קראי <קטע סוף=דף קמז א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}} <קטע התחלה=דף קמז ב/>רישיהון יו"ד יו"ד יו"ד י"ברכך י"אר י"שא כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא ז"א מעתיקא מאן דאצטריך יו"ד יו"ד יו"ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא ובגין כך יברכך יי' לעילא וישמרך (הוא) הכא לתתא וכן כלהו. ותאני תנא קמיה דר' שמעון האי מאן דמצער בחלמיה ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא רבש"ע אני שלך וחלומותי שלך וכו'. אמאי משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו ומאן דיבעי צלותיה בצעריה אתהפך ליה דינא לרחמי: '''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}} מהו {{צ|ושמו את שמי}}? א"ר יהודה יתקנו כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. ואי יעבדון הכי מה כתיב ואני אברכם. למאן לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}. וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. ולפיכך כתיב {{צ|ושמו}} ולא כתיב "יאמרו" או "יזכרו". תאנא כל כהן דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מ"ט משום דלא בריך בחביבותא וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא יפרוס ידוי לברכא לעמא דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. תאנא א"ר יצחק בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. א"ר יהודה הכי הוא ודאי דאשתכח פקיעא (ס"א דאשכחן פקיחא) דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} בגין לברכא וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר קב"ה יפקח עינוי עלך. ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. וא"ר יצחק בג"כ כהנא דבריך בעינא טבא ברכתיה אתקיים ודלא מברך בעינא טבא כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}}, כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. אמר ר' יוסי תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? "אל בלק" מבעי ליה!? דהא עביד בלק כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. תאנא א"ר יוסי א"ל קב"ה לבלעם רשע את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן! הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}}. משמע דקדשי הקדשים לחם אלהיו נפק מניה ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. תניא כמה חביבין ישראל קמי קב"ה דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל הוא שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר בקרבך קדוש ולא אבא בעיר כלומר. כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא שמא דלעילא לא אשתלים. וכל תקונין לא אתקנו כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. <קטע סוף=דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=דף קמח א/>רבי אבא הוה אזיל ללוד. פגע ביה ר' זירא בר רב א"ל הא חמינא אפי שכינתא ומאן דחמי אפי שכינתא בעי למיזל ולרהטא בתראה הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא. מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב"ה חשבה לאברהם או אברהם לקב"ה. ואנא שמענא דקב"ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי א"ל הכי אוקימנא ולאו הכי הוי. תא חזי {{צ|ויחשבה}} - "ויחשוב לו" לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב"ה. דתניא כתיב (שם) {{צ|ויוצא אותו החוצה}}. א"ל קב"ה צא מאצטגנינות שלך. לאו ההוא אורחא למנדע שמי. את חמי ואנא חמינא. '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא - {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ"ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר בכ"ה ואע"ג דדינין מתערין מנה חשב אברהם לההוא כתרא אע"ג דהיא דינא כאלו היא רחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא - {{צ|צדקה}} - רחמי. אמר רבי יצחק '''כ"ה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צד"ק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע"ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי צדק - הוא חשבה צדקה - דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. תו אמר ר' אבא מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כ"ה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא ולזמנא דאתי (ס"א כתיב) כמה דאת אמר {{צ|יברכך יהוה מציון וגו' ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}}: '''{{צ|ויהי ביום כלת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}} תאנא רבי יוסי ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. אמר רבי יהודה וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}. א"ר יצחק אין מוקדם ומאוחר בתורה. {{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}? אלא בשעה שאמר לו קב"ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר. אמר מיכאל קמי קב"ה רבש"ע תבעי לסתור אדם. והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה. א"ל הא קיים משה פריה ורביה השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך. לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - "בְאדם" לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב (שם) {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! {{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!<קטע סוף=דף קמח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}} מהו {{צ|ליום}}? א"ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. תאנא כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא ואפילו תתאה ואפילו עכו"ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב שנים עשר נשיאים לאומותם מדאקריבו אלין דישראל נסיבו שולטנותא דכלהו. בג"כ {{צ|נשיא אחד ליום}}. וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. זכאה חולקהון דצדיקייא דקב"ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' <קטע סוף=דף קמח ב/> ==פרשת נשא - רעיא מהימנא== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכא ב/>'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}} פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}} {{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}} ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. ותרין כרסיין אינון! {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. * '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא"ל. * '''פומא''' - '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ"ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר"א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (<small>שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש</small>). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}} ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה"ג הרמ"ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}} '''<small>(עד כאן רעיא מהימנא)</small>''' '''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח"ג דף כ"ד ע"ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}''' <קטע סוף=רע"מ דף קכא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} '''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}} ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י"ה''', ואשתלים ביה '''יהו"ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו"ה אמרו אליו וגו' ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י"ה''' - דא '''יה"ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו'''' ופורקנא בדא תלייא. ובגין דא הכל תלוי בתשובה דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.<קטע סוף=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכב ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי! ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש. עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב"ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא ויהיב ליה. הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ"ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ"ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר"א אשר מחליף "יראה" ו"אות י'" עם "תורה" ו"אות ו'" - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''. ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב"ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב"ה על רמ"ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל"ב}} {{צ|אלהים}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכג א/>וישתלים '''יהוה''' ובה יהא לנכון נייחא מכלא ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה"ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה הוא - סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש. ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ"ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ"ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''. דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס"ה ע"ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק"ו ע"ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. ובגין דא אית 'הבל' ואית 'הבל'. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה, אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב"ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא"ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא כל חד למיניה. ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע"ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}. וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא. ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון (ליה) לטוב הגנוז ויימרון ליה מרנא הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! ואמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}}. ההוא טוב הגנוז יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}. כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}} וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}} * אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב"ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה. * אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב"ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'. * ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב"ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. <קטע סוף=רע"מ דף קכג א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכג ב/>ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י"ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו"ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|}}. {{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב"ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב"ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב"ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה. אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? -- {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו"ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס המתוק מדבש - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'. איהו חד שביעאה דכלא, ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי {{צ|ויורדים}} - תרי. אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|}} - אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה. לקבל שבעה יומי בראשית אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים וכמה תולדין דתליין מניה. ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא? דאינון מתמן אתבריאו!? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|}}. וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב"ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין. ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונין(?), ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש"ב|יב|}}. ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה''' ויתרעי (נ"א ויתרפי) ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|}}. ומנין דאתהדר קב"ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|}}. ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יהו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן<קטע סוף=רע"מ דף קכג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד א/>קנהא דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין ובה מתקטרין עשר ספירן כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב"ה. בגינה שריין עליה י' ספירן. וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ"ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ"ח.{{ש}} {{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}} '''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|{{גמט|בן}} אהרן}} ודאי איהו אח דילי! {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. פתח ואמר{{ש}} '''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי רוח קנאה{{הערה|עיין מתוק מדבש שגורס כאן "רוח טומאה" - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. וכי אית קושטא ברוח מסאבא?! אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה. ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}! הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם. {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא קב"ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|}}. ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו <קטע סוף=רע"מ דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד ב/>הוו אילנא דטוב ורע. ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|}}. והאי עץ - מר איהו. כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים}} {{ממ|דניאל|יב|}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון מסטרא דרע ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}} וקטיל לון. {{צ|והמשכילים יבינו}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין לא צריך נסוון(?) ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|}} - דלא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר'. ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו בנדה שפחה גויה זונה. בגין דאינון בנוי דלילית דאיהי נדה שפחה גויה זונה חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|}}. ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון *** דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין <קטע סוף=רע"מ דף קכד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה א/>לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. ובזמנא דשלטא אילנא דחיי אתכפייא אילנא דטוב ורע ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא. והכי איסור והיתר טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח (לגבייהו) אלא שעבוד מלכיות בלבד דאינון לא טעמין מאילנא דחיי, וצריך לון מתני' באיסור והיתר טומאה וטהרה, אלא יהון מבוזים קדם ת"ח כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון ע"ה אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון ע"ה טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - ת"ח. ובקרא דא נמי רמיז ליה {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|סא|}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|}}. כגוונא דפליג לון קב"ה בטורא דסיני הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא. אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}}. הכי יפיק לת"ח בכל האי יקר. וכגוונא דאתמר בע"ה מסטרא דטוב {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות ת"ח כעבדא דאזיל לרגליא דסוסיא דמאריה. וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: אם תקבלון עליכון ת"ח במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדא<קטע סוף=רע"מ דף קכה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה ב/>דמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא. וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא ויחמון לת"ח ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו - מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|}}. בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}, והא אוקמוה, אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך ידמו}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}}. אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא באומאה אימא אנת דהא בגינך אנא בעי לסלקא דיהיב לי קב"ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו דאנת מחולל בחובין דעמא. הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}. אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו"ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}, ולא אשתמודען בי, ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו. דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב"ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם ת"ח. ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא! חשיבין ככלבים - {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|}}. דלא אשכחו אכסניא בינייהו ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא - {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו א/>עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|ה|}}. באומאה עלך זמנא תניינא בחי יהו"ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב"ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}} '''(עד כאן רעיא מהימנא)''' {{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס"ט ע"א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}} <קטע סוף=רע"מ דף קכו א/> ==קטע זמני== {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>) <קטע סוף=רע"מ דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל א/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה א/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו ב/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמח א/> ---------------------- <references/> 4qwv55yf3qz7j5708e0haw14fg7pcgp 3002849 3002783 2026-04-03T10:35:58Z Roxette5 5159 3002849 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}} __TOC__ ==פרשת במדבר - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=דף קיז א/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}} ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב"ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. ואע"ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה מתרין סטרין. ואע"ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן ואשתלים עלמא. ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! <קטע סוף=דף קיז א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיז ב/>תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב"ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ"א|ו|א}} {{ממ|מ"א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}} {{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}} {{צ|יהו"ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב"ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}} תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב"ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב"ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב"ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו מותנא. {{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} - אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}} {{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}} {{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}} {{צ|יברך יראי יהו"ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב"ה. {{ש}} {{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע"ג דלא עאלין במניינא. תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:<קטע סוף=דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}} <קטע התחלה=דף קיח א/>רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}} אמר ליה: "''ישראל מאן אתר אתברכן?''" {{ש}} אמר ליה: "''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''" {{ש}} תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב"ה והוו עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו"ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}} ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא! כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}: '''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}} '''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}} כמה חביבא אורייתא קמי קב"ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב"ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב"ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב"ה ומתעטרא קמיה ואמר "''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''", בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}} זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! {{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}} רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב! בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}} אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}} אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב"ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: <קטע סוף=דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}} <קטע התחלה=דף קיח ב/>'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י"ב שבטין, י"ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י"ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י"ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י"ה''' בינייהו. {{ש}} כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}} ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}} ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}} ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}} ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}} '''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! * '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. * '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. * '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום. '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. * '''ה' בתראה''' - מערב. ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}} * {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. * {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. * {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. * {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! <קטע סוף=דף קיח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט א/>ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. אמר: "''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''" פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} {{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ"א "אסתכל". אבל נראה ד"אחידנא" תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב"ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו"ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}} {{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב"ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}} כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}} ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב"ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא"ו''' - דא קב"ה הוא לעילא. אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו"ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}} האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}} אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}} ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא "''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''". אמר רבי יהודה: "''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''" {{ש}} אמר ליה: "''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''" פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}} תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}} ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו"ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.<קטע סוף=דף קיט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט ב/>וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו"ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע"ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}} ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. בכה רבי אלעזר. {{ש}} פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}} השתא דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע"ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}} בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו"ם דאינון זנבא. אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}} אמר: "''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו"ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}} ''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''" {{ממ|תהלים|קלה|ד}} אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}} אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב"ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}: '''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}} {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא "בך יתברך ישראל" לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. <קטע סוף=דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכ א/>תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה"ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. * מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. * לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. * לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}} אשתכח בכל יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא: {{ש}} "''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''" ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}} אמר ליה: "''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}} אמר ליה: "''ברי! אע"ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}} אמר ליה: "''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}} '''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע"ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}} לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין! חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא, ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}} ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.<קטע סוף=דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=דף קכ ב/>{{ש}} מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב"ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו"ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}} אלא רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב"ה דאיהו מהימנא עלאה. לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. תא חזי רזא דמלה! אע"ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא. {{ש}} בקדמיתא עובדא * בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, * ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. * לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין - תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - * ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. * לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, * ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. * לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}} ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}} ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. <קטע סוף=דף קכ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=במדבר דף קכא א/>בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא"ו''' - ד'''וא"ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. והא קמ"ל דרזא דמלה דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב"ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב"ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. אמר: "''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''" אמר ר' יהודה: "''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב"ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''" '''ברוך יהו"ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו"ה לעולם אמן ואמן'''<קטע סוף=במדבר דף קכא א/> ==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=במדבר רע"מ דף קכא א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=במדבר רע"מ דף קכא א/> ==פרשת נשא - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכא א/>'''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}} האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}} תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב"מתוק מדבש" הוא מציג את מילים "והא אתמר" כתחילת הפסקה הבא של "בפלגות ליליא", וצע"ע - ויקיעורך}}. בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.<קטע סוף=דף קכא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}<קטע התחלה=דף קכא ב/>כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה ממילין בישין מלישנא בישא - ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון}} - אימתי? כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}. '''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}} תא חזי כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}. וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש"א|טו|ו}}. אמאי אקרי {{צ|קיני}}? והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. ואתמר{{הערה|מובא במתוק מדבש שינוי גירסה כאן של הרמ"ק אשר לפיו מתחיל "ואי תימא" ומפרש כאן בדרך אחר - ויקיעורך}} דעבד קנא במדברא כעופא דא בגין למלעי באורייתא ואתפרש מן מתא. {{צ|נפרד מקין}} - אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! <קטע סוף=דף קכא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב א/>דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא - משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר {{צ|עד יֵעָרה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי - משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין דנזקי לבני נשא דאקרון 'נזקי עלמא'. דהא מסטרא דקין קדמאה אשתכחו. ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי {{צ|קיני}}. לבתר {{צ|נפרד מקין}} ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא ועביד פקודי אורייתא - כביכול הוא קיים עלמין; עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב. וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא - כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי בארבא. קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'. ועל דא {{צ|אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם וגו'}}. {{ש}} תא חזי {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא - גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא! פגים לעילא, פגים לתתא! וההוא חובא תלייא עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|בלע המות לנצח ומחה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}} כתיב - {{צ|האדם}} - אדם קדמאה! {{צ|למעול מעל ביהו"ה}} - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא הוא גרים פגימו וכו'. ועל דא רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא ומן פגימו דלהון! כמה זכאין מסתלקי בגינייהו בר כל מה דגרמי לעילא ותתא! '''רבי יצחק ורבי יהודה''' הוו אזלי מאושא ללוד.{{ש}} אמר רבי יהודה: "''נימא מילין דאורייתא ונזיל!''" '''פתח רבי יהודה''' ואמר: {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. {{ש}} מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! {{ש}} אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא - אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ה|ו|ז}}? אלא ודאי דא מהניא להו בגין דעביד תשובה - כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא - אתקין ליה. ובמה? בתשובה, דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}. ותשובה אתקין כלא! אתקין לעילא אתקין לתתא, אתקין לגרמיה אתקין לכל עלמא. '''פתח רבי יצחק''' אבתריה ואמר: {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{ש}} {{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא - תקיף חיליה! מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? <קטע סוף=דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב ב/>דהא כיון דשארי דינא - לא אסתליק עד דישתלים. בתר דאשתלים ועבד תשובה - אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו"ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. {{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב"ה אע"ג דאשרי דינא בעלמא - בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה! תא חזי אפילו כנסת ישראל {{צ|תשובה}} אקרי! ואי תימא 'תשובה עלאה' בכל אתר לא שכיח!? אלא דא אקרי 'תשובה' כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון. ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה, ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה - כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. חייבא חד בעלמא - קלקולא דכמה אחרנין בגיניה! ווי לחייבא ווי לשביביה!{{ש}} תא חזי יונה - בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה - כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא! עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו! וקב"ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי? כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו"ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: <קטע סוף=דף קכב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=דף קכג א/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}<קטע התחלה=דף קכג ב/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד א/>'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}} מאי האי לגבי האי? אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו"ה}}. ר' אלעזר אמר: {{צ|איש איש}} - מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} - משמע איש דאיהו איש, וקִיֵים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא 'איש' בעלמא! 'איש' לגבי אתתיה! {{צ|ומעלה בו מעל}} הא בחד סגי! אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא; חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}? רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. הכא אית לאסתכלא! הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}} - {{צ|ושחט}} - אחרא ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה. ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא!? {{ש}} אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא, וכל נשי עלמא מתברכן בכנסת ישראל, ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות - דאחידת בה בכנסת ישראל! וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך. בגין כך - כהנא לדא ולא אחרא. {{ש}} ואי תימא דאיהו עביד דינא -- לאו הכי! אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד! דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו. ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא, אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה - הוא עביד דינא והוא בדיק לה! <קטע סוף=דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד ב/>תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לזכאה. זמנא ותרין שאיל לה. כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה - כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כָתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע [ציור] אתוון סריטין בטהירין. דינא בדינא, רחמי ברחמי. רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח זכאה - אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות - רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. '''ר' אלעזר פתח''' ואמר: {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. הא אוקמוה. {{ש}} אמר: "''תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא!''" {{ש}} הכא אית לאסתכלא! אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}? אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו, והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא. עד דקב"ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון. {{ש}} מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו"ה וגו'}}. {{ש}} אמר קב"ה למשה: "''משה! מה את בעי?! הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל. כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני! ועד דיבדקון כלהו הכא - לא אשרי שמי עלייהו!''" {{ש}} מיד {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא - ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל. כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. ואי תימא נשיהון דישראל - יאות! אינון - אמאי? אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו. וכלהו נפקו - גוברין ונוקבין - זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. <קטע סוף=דף קכד ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=דף קכה א/>כדין קב"ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. {{ש}} אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא! '''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כל שכן בני נשא דאשתכחו מניה. א"ר יוסי: אִלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי! אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} - משמע דאחרא הוא!{{ש}} אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים' '''{{צ|מי המרים המאררים}} {{ממ|במדבר|ה|יח}} {{ממ|במדבר|ה|כד}}''' - אלין מי ימא דאינון מרירין. {{ש}} מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא - כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}. ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. תא חזי האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע"ג דאינון מרירן - כד מתפשטין - מתיקין אינון. * לזמנין מיין דימא מרירן. * לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי 'ימא דקפא', ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. * לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי.{{ש}} ובכמה גוונין קיימא האי ימא! {{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא - כדין {{צ|המים המאררים}}. ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.<קטע סוף=דף קכה א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכה ב/>תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא - אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן, ונקאן גרמה, וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא - הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא, ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו - אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא, ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא. במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. תא חזי כל אינון נשי עלמא - באתרייהו קיימי ואתדנו! ועל דא ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו! {{ש}} זכאה חולקהון דישראל דקב"ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו! '''ר' חזקיה פתח''': {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה - כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}. ולאו לבר בשוקא. בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}} והיא אתקשרא ביה. בגין כך - {{צ|בירכתי ביתך}}. א"ר חזקיה: תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר! ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי - כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא! {{ש}} ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. <קטע סוף=דף קכה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו א/>אמר ר' יהודה: שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה. בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא - כל שכן לבר! תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא - הכי נמי לנוקבא! פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון! ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}. מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא, בין בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בנהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא! בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יהו"ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ד}}, וכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} - {{צ|ישראל}} סבא קדישא! '''{{צ|איש או אשה כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} {{צ|מדוע באתי}} - כמה חביבין אינון ישראל קמי קב"ה! דבכל אתר דאינון שריין - קב"ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}? {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא 'מקדש' אקרי, והא אוקמוה. ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעינן דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא. ולא ייתו פסקי פסקי, דלא יתעכב שלימו דשייפין. דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב"ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} {{קטן|'''(חסר וזה הוא)'''}}. תא חזי כיון דבר נש אשתלימו שייפוי - בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות! כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא - בעיין עשרה דישתכחון תמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא. ובמה היא תיקונא דכלא? כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}! ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן - כולהו תיקונא דגופא! וכד אתת ואקדימת שכינתא, ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות - קב"ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}! מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש. וכדין כלא בעיין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא - בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה - זכאה חולקהון! '''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}} מאי {{צ|כי יפליא}}? דאתפרש משאר בני עלמא לאתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. {{ש}} בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה. בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. {{קטן|'''(חסר)'''}} ==קטע זמני== '''ר' אבא פתח''': {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו"ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}} כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה! דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}} - ולית מאן דירכין אודניה! אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח! תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא. עד דאיהו יתיב - דיינין ליה בקונפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא - הא אשתזיב מן דינא, הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו וַיְחֻנֶּנּוּ ויאמר וגו'}} {{הפניה לפסוקים|איוב|לג|כג|כד}}. <קטע סוף=דף קכו א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו ב/>מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא - עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא, וכל מה דאפיק מן פומא. ויהיב חושבנא על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שֵּׂחוֹ וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה, וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה. ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה. ולא אתאבידו מיניה. ובשעתא דמפקי ליה לקברא - כלהו מתעתדן ואזלי קמיה. ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. {{ש}} ואמרי "''דא פלנייא דמריד במאריה! מריד לעילא, מריד לתתא! מריד באורייתא, מריד בפיקודוי! חמו עובדוי חמו מלוי - טב ליה דלא אברי!''". עד דמטי לגבי קברא כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי "''ווי ווי דדא אתקבר בגוון!''" עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי '''דומה''' קדים (ס"א קאים) ונפיק תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא ותלת שרביטי דאשא בידייהו ודיינין רוחא וגופא כחדא. ווי על ההוא דינא, ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים דלא אשתכח עליה סניגוריא. וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא (דזיוא) מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}}, היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה. כ"ש וכל שכן האי דכל בני עלמא צריכין ליה. תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה אזדעזע כל גויה ורוחיה ולביה לא שכיך בגין דאיהו מלכא דכל גופא, ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. כדין הוא אומר ווי על מה דעבד ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא. דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל הוא פתח עינוי ואית ליה לאסתכלא ביה ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה. נפל זיעא על ההוא שייפא ורוחא אסתליק מניה. ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק דהא אשתאיל מכל גופא כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה, ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה. וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא. * חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. * וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. * וחד דינא כד עייל לקברא <קטע סוף=דף קכו ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכז א/> * וחד דינא דקברא. * וחד דינא דתולעתא. * וחד דינא דגיהנם. * וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי. בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי וייתוב מנייהו קמי מאריה. כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו"ה}}, עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא. {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא, השתא דאשתכחת עמכון אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו. תא חזי {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה.{{ש}} '''{{צ|מיין ושכר יזיר חומץ יין וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' - הכא אית לאסתכלא, כיון דאסיר ליה חמרא, ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}, יכול ענבים נמי? לא, בענבים שרי. הכא לנזיר מ"ט אסר ליה ענבים? אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא. והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה ענבים הוו, ודא הוא רזא דמלה דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. * יין לעילא ואוקמוה. * שכר לשמאלא דהא שכר יין נפקא. * ענבים דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד. ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה (ס"א כלום) - לאו הכי אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא. כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}} - בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה ויפרש מיין ושכר וענבים בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. * יין אימא עלאה. * שכר סטרא דאחידו ביה ליואי ונפקי מיין עלאה ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר בעיי לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. * ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. ענבים דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה. בכ"כ הוא תלי שערא דרישא ודיקנא. ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא "נזיר יהוה" פריש מדינא כלא. תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. "על נפשו" לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם, ומאי איהו? דא ענבים דאקרי נפש, ועל דא כתיב חטא בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא, וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא, כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה (ודאי בכלא). ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה דבעל בת אל נכר והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש אערב ההיא קדושה בבת אל נכר ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מ"ט בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}} ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. <קטע סוף=דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}<קטע התחלה=דף קכז ב/>כך הוו מכרזי על נזירא לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב. והא אוקמוה חברייא. ליואי מה כתיב בהו {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו"ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} דבהאי דמי לגוונא דלעילא. אמר ר' יהודה בר רב בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה (ס"א בהני שערי ובהני מלין) כמה דאיהו ברזא דרזין אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה. עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה כתרי (נ"א סתרי) תורה סחרה ואתננה קדש ליהו"ה. ===אדרא רבא=== ::<small>'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון מצחא דגולגלתא. שערי דרישא. חללי דמוחא. חוטמא דעתיקא. אודנין. ידין. ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו. הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכנו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס, כי אין דמיון בינו ית' ובינינו בשום צד מהצדדים וכ"ש מצד העצם והתבנית. יי' יצילנו משגיאות אכי"ר.'''</small> '''האדרא רבא קדישא''' תניא אמר ר' שמעון לחברייא, עד אימת ניתיב בקיימא דחד סמכא. כתיב {{צ|עת לעשות ליהו"ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין ומארי דחובא דחיק כרוזא קארי כל יומא. ומחצדי חקלא זעירין אינון. ואינהו בשולי (נ"א בשורי) כרמא. לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות. אתכנשו חברייא לבי אדרא מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון. אזדרזו בתקוניכון - בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין. (נ"א בחילא דידין ורגלין) אמלכו עליכון למאן (ס"א למלכא) דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט מלין דקדישי עליונין צייתי להו. וחדאן למשמע להו ולמנדע להו. יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: "''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא''". {{ש}} חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}} קם ר' אבא וא"ל אי ניחא קמיה דמר לגלאה הא כתיב {{צ|סוד יהו"ה ליראיו}} והא חברייא אלין דחלין דקב"ה אינון וכבר עאלו באדרא דבי משכנא - מנהון עאלו מנהון נפקו. תאנא אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו * רבי אלעזר בריה. * ור' אבא. * ור' יהודה. * ורבי יוסי בר יעקב. * ור' יצחק. * ור' חזקיה בר רב. * ור' חייא. * ור' יוסי. * ור' ייסא. ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא ועאלו כחקלא ביני אילני ויתבו. קם ר' שמעון וצלי צלותיה. יתיב בגווייהו ואמר כל חד ישוי ידוי בתוקפוי. שוו ידייהו ונסיב לון. <קטע סוף=דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}<קטע התחלה=דף קכח א/>פתח ואמר {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסתר וענו (ס"א כל העם) כלם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}} פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו"ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו"ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי (ס"א שמא) דא. ולעתיק יומין אתמר. כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}. וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו"ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}} אותביה קמיה. {{ש}} ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: אנן כללא דכולא עד השתא אתתקנו קיימין. {{ש}} אשתיקו. {{ש}} שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא. קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}} חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו"ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. (אמר) התם יאות הוה למהוי דחיל. אנן בחביבותא תלייא מלתא דכתיב {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}} וכתיב {{צ|מאהבת יהו"ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}} וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}} {{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא (כיון דאתמר רכיל אמאי הולך), "איש רכיל" מבעי ליה למימר? מאן {{צ|הולך}}? אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}}, {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא (כמו ותקעתיו יתד במקום נאמן) ברוחא (נ"א ברזא) תלייא מלתא. וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין, עאכ"ו. אמר ר' שמעון לשמיא לא אימא דיציתון (ס"א דיציתן). לארעא לא אימא דתשמע. דהא אנן קיומי עלמין. תנא רזין דרזין כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו גלי ברזא ופתח ואמר: כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין. מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא (דמהימנותא) (דנהיר למאתן ושבעין עלמין ומגיה נהיר אורחא דנהירין ביה צדיקיא לעלמא דאתי, הדא הוא דכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. מן ההוא אורחא מתפרשן לשית מאה ותליסר אורחי דפליג בזעיר אפין דכתיב {{צ|כל ארחות יהו"ה חסד ואמת לנוצרי בריתו וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}, דכלא צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא. ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי. תאנא: עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין, עד לא זמין תקונוי (דמלכא) ועטורי עטורין. שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא ובה גליף ושיער מלכין ותקונוי לא אתקיימו הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה. {{צ|לבני ישראל}} - קדמאה, וכלהו דגליפו (ולא אתקיימו) בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו. ולבתר זמנא הוא אסתלק (נ"א הוה מסתכל) בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. ותאנא כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין ואפקה מיד אמרה קמיה מאן דבעי לאתקנא ולמעד יתקן בקדמיתא תקונוי. תאנא בצניעותא דספרא עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן <קטע סוף=דף קכח א/>{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}} <קטע התחלה=דף קכח ב/>ואזדמן {{הערה|<small>עיין ([[שער מאמרי רשב"י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב"י על ספרא דצניעותא]] ד"ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך</small>}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש. אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין] [אבל בתקונוי ידיע] כחד סבא דסבין עתיק מעתיקין טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע מארי דחוור כסו (ס"א בסומק) וחיזו בוסיטא (ס"א בוצינא) דאנפי (נ"א באנפוי). יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ד' מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}: '''בגולגלתא''' יתבין (בכל יומא) תליסר (ס"א תריסר) אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי, ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}, ומההוא טלא דאנער מרישיה ההוא דאיהו לבר יתערון מתייא לעלמא דאתי (דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}}. "מלאתי טל" לא כתיב אלא {{צ|נמלא}}) דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - אורות נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנין דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה, הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. האי גולגלתא. חוורא דיליה אנהיר לתליסר עיבר גליפין בסחרנוי * לארבע עיבר בסיטרא חד * ולארבע עיבר בסטרא דא בסטרא דאנפוי * ולארבע עיבר בסטרא דא לסטרא דחורא * וחד לעילא דגולגלתא (כלומר לסטרא דלעילא) ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי לתלת מאה ושבעין רבוא עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים''' (כלומר אורכא דאנפין). והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''', לקבליה דעתיקא סבא קדש קדשים דקדשיא. וזעיר אנפין כד אסתכל להאי. כלא (ס"א טלא) דלתתא אתתקן ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא. וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא (ס"א אוראותא) לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא בקע לגולגלת לתתא כד עאלין בחושבנא. '''בחללא דגולגלתא''' קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהו חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא (ס"א ובגין דאתכסייא) האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא (ס"א בג"ד אקרי חכמתא סתימאה) והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה, והיינו דאמרי "''סבא דעתוי סתים ומוחיה סתים ושכיך''". והאי קרומא אתפסק מזעיר אפין, ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין, הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}} - מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק, דלא מחפיא על מוחא (ועכ"פ קרומא פסיק לתתא). והיינו דתנינן ברישומי אתוון תי"ו רשים רישומא לעתיק יומין דלית דכוותיה (דביה תלייא תמים דעות שלים מכל סטרוי וסתים ושכיך ושקיט כחמר טב על דורדייה). תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי חוור ונקי, כהאי עמרא, כך איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא דלא לאחזאה ערבוביה מתקוני. אלא כלא על בורייה דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי כחושבן '''{{גמט|קדו"ש}}'''. וכל נימא ונימא <קטע סוף=דף קכח ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=דף קכט א/>להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט לשבע (ס"א לארבע) מאה ועשרין עובד. ובכל נימא ונימא אית מבוע דנפק ממוחא סתימאה (דבתר כותלא) ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן (ס"א מתזן) מוחיה. וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. וכל קוצא וקוצא מתלהטן. ותליין. מתתקנן בתקונא יאה בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא עד גולגלתא. ותאנא: כל נימא ונימא אקרי (ס"א איהי) משיכא דמבועא (ס"א ממבועין), (ס"א ואינון מבזעין) סתימין דנפקין ממוחא סתימאה. ותאנא משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא, אי דינא אי בדיוקניה) (ס"א בדיקניה) ובגביני עינוי. '''קוצין דשערי''' תליין בתקוני נקיי כעמר נקא עד כתפוי. עד כתפוי ס"ד אלא עד רישי דכתפי. דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי דכתיב {{צ|להיות אזניך פקוחות}}(?). שערא דנפיק מבתר אודנוי כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה, דכלא י"ג נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי ובאינון שריין שערי לאתפלגא. לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה. כלא ימינא. אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה כ"ש ביה. ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו"ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי {{צ|יהוה}} ובין אריך אנפין דאקרי {{צ|אי"ן}}. {{ש}} אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו"ה לאמר היש יהו"ה בקרבנו אם אין}}. '''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר למאתן ושבעין עלמין. ומניה נהיר ארחא דז"א דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי, הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא לשית מאה ותליסר אורחין דאורייתא דפליג בזעיר אפין דכתיב ביה תהלים {{צ|כל ארחות יהו"ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. '''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין, רעותא דזעיר אפין לקבלי ההוא רעותא. (נ"א מצחא דגולגלתא רצון אקרי) דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא לקבל דא לתתא. כתיב דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי רצון - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה ועשרין (נ"א ועשר) עלמין. וכד אתגליא אתקבלא צלותהון דישראל. אימתי אתגליא? שתיק ר' שמעון. שאל תניינות אימתי? אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה אימתי איתגליא? א"ל בשעתא דצלותא דמנחה שבתא. א"ל מאי טעמא? אמר ליה משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי רצון - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו"ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "''בריך ברי לעתיק יומין - רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה''". תא חזי בשאר (ס"א בשעתא) דלתתא כד אתגלי מצחא אשתכח חוצפא (ס"א ת"ח בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כד"א) הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא (ס"א חביבותא) ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. מהאי מצחא (ס"א דלתתא) נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי עת רצון - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}} (כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד).<קטע סוף=דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}<קטע התחלה=דף קכט ב/>ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. תאנא: האי מצחא אתפשט במאתן ושבעין אלפין נהירין דבוצינין (ס"א דנהרין) מעדן עלאה. דתניא אית עדן דנהיר לעדן. עדן עלאה לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין מדקאמרן. והאי עדן דלתתא מתפרש בשבילוי לתלתין ותרין (עיבר) שבילין. ואע"ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אפין. ועדן דלעילא לית דידע ליה ולא שבילוי בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא עדן דלתתא, דידע זעיר אפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא עדן דלעילא דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. '''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - ישראל דלעילא. וכתיב {{צ|אשר עיניך פקוחות}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. ותאנא כל מה דאתי ברחמי לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, כל שכן רישא חוורא דלא בעא מידי (ס"א נטירו). אמר ר' שמעון לר' אבא למאי היא רמיזא? א"ל לנוני ימא, דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא, וכל שכן דאיהו משגח לכלא וכלא מתזן ביה ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - ישראל דלעילא. כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}} - לא קשיא, הא בזעיר אפין, הא באריך אנפין. ועכ"ד תרי עיינין אינון, ואתחוורו (ס"א ואתחזרו) לחד. עינא דאיהי חוור בגו חוור וחוור דכליל כל חוור. חוורא קדמאה נהיר וסליק ונחית לאסכלא (ס"א לאתכללא) דצריר בצרורא. תאנא: בטש האי חיורא ואדליק ג' בוציני דאקרין '''הוד והדר וחדוה''', ולהטין בחדוותא בשלימותא. חוורא תניינא נהיר וסליק ונחית ובטש ואפיק (ס"א ואדליק ג' בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת''', ולהטין בשלימותא בחדוותא. חוורא תליתאה להיט ונהיר ונחית וסליק ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה (נ"א ואפיק אורחא ללכא תתאה). ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. אמר ר' שמעון: יאות הוא, ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה. תאנא: חוור בגו חוור, וחוור דכליל כל חוור. {{ש}} חוורא קדמאה נהיר וסליק ונחית לתתא (ס"א לתלת) בוציני דלסטר שמאלא, ולהטין ואסחן בהאי חוורא כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}} חוורא תניינא נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}} חוורא תליתאה נהירו סליק ונחית וניק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא. ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה. אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. ותאנא לא סתים האי עינא. ואינון תרין ומתחוורן (ס"א ואתחזרו) לחד. כלא הוא ימינא. לא הוה (ס"א לית ביה) שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו, בג"כ אקרי עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא <קטע סוף=דף קכט ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}} <קטע התחלה=דף קל א/>אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא. ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}, דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד חזי (ס"א אתחזי ס"א אתסחי) מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא. תאנא בצניעותא דספרא. אשגחותא דעינא תתאה כד אשגח נהירו עלאה ביה ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה. דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יי'}}. כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עיני יי' אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יי' המה משוטטות}}, עינא דלתתא. דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? {{צ|עלי עין}}, כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}, מ"ט {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. מ"ט אקרי חד? ת"ח בעיניה דתתאה אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא, ואינון תרי, בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא, ותרוייהו בדרגא חד סלקי, וכלא ימינא. ובגיני כך עינא חד ולא תרין. ותאנא עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכאן תדיר, וחדאן (ס"א וחזאן) תדיר. דלא הוי הכי לתתאה, דכלילן בסומקא ובאוכמא ובחוורא, בג' גווני, ולא הוה תדיר פקיחא (ס"א דליה גבינא) דלית גבהנא סוטרא (ס"א כליה גביני סודרא) (ס"א דליה עיניה בגביני דמכסאן) על עינא. ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. כד אתפקח. אית למאן דאתפקח לטב. ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא. מאן ישתזיב מניה. אבל עתיק יומין טבא דעינא. חוור בגו חוור. חוור דכליל כל חוורי. זכא החולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו. ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. תאנא (עכ"ד) שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא בר מן אחר חד דאומי זעיר אפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יי'}} - נאם דזעיר אפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - לישראל קאמר דא, ותנינן עתיק יומין אמרו והאי והאי שפיר. תניא כתיב {{צ|חזה הוית עד די כורסוון רמיו ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? אמר לרבי יהודה קום בקיומך ואתקין כרסייא דא. א"ר יהודה כתיב {{ממ|דניאל|ז|ט}} {{צ|כורסייה שביבין דינור}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה לכפייא (ס"א אתכפייא) לההוא כורסייא. ומאן דרכיב שליט בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא קדמאה רמיז דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה עתיק יומין. א"ר שמעון לר' יהודה יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין. ותא חזי כתיב {{צ|אני יי' ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא והוא סתים מכל סטרוי. (בהאי) '''חוטמא'''. תאנא בחוטמא אשתמודע פרצופא. ותא חזי מה <קטע סוף=דף קל א/>{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} <קטע התחלה=דף קל ב/>בין עתיקא לזעיר אפין? דא מאריה דחוטמא מחד נוקבא חיין ומחד נוקבא חיין דחיין. האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אפין. וקרינן ליה מליחה. והוא נחית רוח אתכסמותא דרוחא. דרוחא דנפיק (מהכא) מאינון נוקבי חד רוחא נפיק לזעיר אפין לאתערא (ס"א חיין מכל סטרין חירו מכל סטרי חיין דחיין) ליה בגנתא דעדן. וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא לזמנא לבריה דדוד למנדע חכמתא ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא דכתיב {{צ|ונחה עליו רוח יי' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יי'}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. הא הכא ד' רוחין. והא רוחא חדא אמרינן, אמאי תלת? קום רבי יוסי בקיומך. קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד אליף לי חכמתא דכתיב {{צ|ולא ילמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. ומאן אינון? אינון אינון (תרין) כתרין קדישין דזעיר אפין. ואינון שיתא רוחין אחרנין דיהכי (ס"א דהכי) אינון (ס"א ואינון שיתא רוחין ג' רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין) דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יי'}}, דתנינן כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה"א|כט|כג}} וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ"א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר (ג' רוחי אינון דכלילן ג' אחרנין). א"ל ר' שמעון רוחך ינוח לעלמא דאתי. תא חזי כתיב {{צ|כה אמר יי' מארבע רוחות באי הרוח וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתעדון - ג' אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו, דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב"ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. "ארבע רוחות באי" לא כתיב כאן אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין ידיע כלא. חכמה ובינה עצה וגבורה (רוח) דעת ויראת יי'. משום רוחא דכלילא מכל רוחי. בג"כ כתיב {{צ|מארבע רוחות}} דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. ותאנא דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא? חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי. חוטמא דזעיר אפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}}, ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}? (ג' נוסחי) מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. תאנא כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר "''לבעל החוטם אני מתפלל לבעל החוטם אני מתחנן''", והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא לעתיק יומין אמרו. תנא אורכא דחוטמא, {{ב|תלת מאה וע"ה עלמין|375}} אתמליין מן ההוא חוטמא, וכלהו מתדבקן בזעיר אפין. האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא וכל תקוני דעתיק יומין. אתחזון ולא אתחזון. אתחזון למארי מדין ולא אתחזון לכלא. פתח ר' שמעון ואמר: ::ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא טמירא סתימא דכלא (נ"א טמיר וסתים מכלא) ::דיקנא דההיא תושבחתא. ::דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי. ::דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין. ::דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין. ::דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה. ::דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא יקירא דיקירין. טמירא דטמירין. מהימנותא דמהימנותא דכלא. תאנא בצניעותא <קטע סוף=דף קל ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}} <קטע התחלה=דף קלא א/>דספרא דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחי וסליק וחפי בתקרובתא (סגי) דבוסמא טבא. חוורא דיקירא (ס"א דבדיקני'). ונחית (ס"א חוורא יקירא דדיקניה נחית) בשקולא וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא דנגדין ביה י"ג נביעין מבועין דמשח רבות טבא בתלת עשר תקונין מתתקנא. '''תקונא קדמאה'''. מתתקן שערא מלעילא ושארי מההוא תקונא דשער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא עד רישא דפומא: '''תקונא תנינא''' מתתקן שערא מרישא דפומא (וסליק) עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. '''תקונא תליתאה''' מאמצעיתא דתחות (ס"א דהאי) חוטמא מתחות תרין נוקבין. נפיק חד אורחא ושערא אתפסק בההוא ארחא ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא מתקונא שלים סוחרניה דההוא אורחא. '''תקונא רביעאה''' מתתקן שערה (ונחית) תחות פומא מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. '''תקונא חמישאה''' תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא ואלין תרין ארחין רשימין על פומא. מכאן ומכאן. '''תקונא שתיתאה''' מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל לרישא דפומא והפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. '''תקונא שביעאה''' פסיק שערא ואתחזן תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. '''תקונא תמינאה''' נפיק חד חוטא דשערי סוחרני דדיקנא ותליין בשקולא עד טבורא. '''תקונא תשיעאה''' מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא (דתליין) ולא נפקי דא מן דא. '''תקונא עשיראה''' (מתערבין) נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. '''תקונא חד סר''' דלא נפקין נימא מן נימא ומתשערן בשיעורא שלים. '''תקונא תריסר''' דלא תליין שערי על פומא ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. '''תקונא תליסר''' דתליין שערן בתחות דיקנא מכאן ומכאן ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. לא ארחחי (ס"א לאתחזאה) מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אפין. בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא. ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין מתרי תפוחין שפירן דאנפוי נהירין אנפוי דזעיר אנפין, וכל חוזר (ס"א חיזור) ושושן דאשתכחן לתתא נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש "נאמן", דכל דחמי דיקניה תלי ביה מהימנותא. תאנא בצניעותא דספרא: תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה (מנהון) משתכחי בעלמא ומתפחתי בתליסר תדעי דרחמי. ומאן דאושיט ידיה לאומאה כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא. האי באריך אפין - בזעיר אפין בכמה? אמר לרבי יצחק קום בקיומך וסלסל בסלסלא דתקונא דמלכא (ס"א בדיקנא) קדישא היאך יתתקנון. קם רבי יצחק פתח ואמר {{צ|מי אל כמוך נושא עון וגו'. ישוב ירחמנו וגו' תתן אמת ליעקב וגו'}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. תאנא תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקנוי <קטע סוף=דף קלא א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}<קטע התחלה=דף קלא ב/>דיקנא קדישא עתיקא דעתיקין. טמירא דטמירין. תנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. '''תקונא קדמאה'''. הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתקנא מתקונא דשער רישא. הכא אית לאסתכלא - אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו. (ס"א בחד מתקלא אתקלו), אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא אריכין על כתפין למיגד לרישא (ד"א מרישא) דזעיר אפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה, ובגיני כך לא הוו קשיין. וע"ד אתחזן למהוי רכיכי. תאנא מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה. אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין (כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא באינון נימין) אינון לא אשתכחו קשישין. מ"ט משום דאי אשתכחו קשישין לא נגיד חכמתא למוחא בהון. בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו קשישא (ס"א קשיא) ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן לאו חכמתא מתישבא עמיה. ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובג"ד לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי ולא תלי על דיקנא משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. תאנא כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. ותאנא אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין לאחסין (נ"א לאחתא) אינון י"ג מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. (ס"א דאתחסינו לתתא והכי תנינא מקמי אודנוי שריין שערי משום דבלחודייהו אינון ולא אתערבו באחרנין) ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו - לא. דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: # מי אל כמוך חד. # נושא עון תרי. # ועובר על פשע תלת. # לשארית נחלתו ארבע. # לא החזיק לעד אפו חמש. # כי חפץ חסד הוא שית. # ישוב ירחמנו שבעה. # יכבוש עונותינו תמניא. # ותשליך במצולות ים כל חטאתם תשעה. # תתן אמת ליעקב עשרה. # חסד לאברהם חד סר. # אשר נשבעת לאבותינו תריסר. # מימי קדם תליסר. לקביל דא אל רחום וחנון וגו' ואינון לתתא. ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה. ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין תקיפין. לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין. מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף (ס"א אתכסי) מניה ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. <קטע סוף=דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}<קטע התחלה=דף קלב א/>ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה. ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. ועיקרא דמלה משום דהני שערי בגין דממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא ואינון לעילא מן דיקנא - דיקנא בלחודוי הוא. וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו - דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו. '''תקונא קדמאה'''. תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. ותאנא כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא (מחומא דלב) ממוחא דרישא (ס"א מתקוני דרישא) והכא לא פריש הכי דהא לא הוי. אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא הכי אשתכח. <small>'''(חסר כאן)'''</small> ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא דאלף עלמין דחתימין (ס"א אלף עלמין חתימין) בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי לא הוי אריכא. ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס"א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס"א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין. ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|390}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א"ל}}'''. מהו תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא. (ס"א לאתפשטא) (ס"א לאכפיא ואתפשטו) - {{גמט|ל"א}} בהאי סטר ו{{גמט|ל"א}} בהאי סטר. וכל עלמא ועלמא מניה. מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''א"ל'''. ועם כל דא האי '''א"ל''' אתכפייא לרחמי, דרחמי דעתיק יומין (אתבסם) ואתכלל ואתפשט ביה. אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דינא יתיב וספרין וגו'}} {{ממ|דניאל|ז|י}} מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא (ס"א בדיקנא) קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב {{צ|מי אל כמוך}} - בעתיק יומין אתמר בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה. '''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית. וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא: '''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שלט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין אלף|57,000}} דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא (ס"א בחיזרא): '''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|צ"ו אלפין|96,000}} מארי דיללא ומתאחדן מני' בבוסיטא לקוסיטרא (ס"א כבוסינא לקוסרא). ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה? {{ש}} מאן חמי טמירותא (ס"א יקירותא) דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין, {{ש}} עטרין דכל עטרין. {{ש}} עטרין דלא אתכללו בעטרין. {{ש}} עטרין דלא כשאר עטרין. {{ש}} עטרין דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון {{ש}} ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין (לקבליהון), ואתעביד מה דאתעביד. כלא כליל בהני תקונין. כלא זקפן לקבליה תקונין דמלכא תקיפא עתיקא סתימא דכלא. וכלהו אתבסמן מתקונין אלין (דמלכא עתיקא). תאנא, אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי. ותניא עד כמה זהירין אלין (ס"א אתתקן באלין) תקוני דדיקנא. עד תליסר (דלתתא), וכל זמנא <קטע סוף=דף קלב א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}} <קטע התחלה=דף קלב ב/>דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא. כלא בחד איהו טמירא ויקירא. ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא (ס"א לא אדכר באורייתא) ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה. ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. (מאי דיקנא דכהנא רבא) דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה, הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב עלה ראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב {{צ|שבת אחים גם יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}}. גם לרבותכהן גדול דלתתא, דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. א"ל רבי שמעון: יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין. זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי. '''תקונא תניינא''' מתתקן שערא, מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא, בתקונא שקיל. קום ר' חזקיה וקאים בקיומך, ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא. קם ר' חזקיה שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|325}} עיבר. וחד חשוך הוה אתמחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא. דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. אנא שאיל מהם (ס"א מהו) פשרא דחמית. פתחו ואמרו {{צ|נושא עון}} חמיתא. אמר דא הוא תקונא תניינא. יתיב. א"ר שמעון האידנא אתקשר (ס"א אתבסם) עלמא - בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין. אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא. {{ש}} אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה, דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני. {{ש}} דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}} ועוד דאנא ידענא דאנפאי נהירין ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}} ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא, וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. אזדרזו חברין קדישין - דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא. קום ר' חזקיה תניינות ואוקיר תיקונא תליתאה דדיקנא קדישא. תנא. עד לא קם ר' חזקיה קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחות}}. {{ש}} אתרגיש ר' שמעון ואמר: "''ודאי כל חד וחד באתריה. ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא אשתלים שלימתא עלאה. קום ר' חייא''". קם ר' חייא פתח ואמר: {{צ|ואומר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא, והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}? אלא (תאנא) ח"ו דאיהו אמר על דא אלא הכי: אנא מה בין דבור לאמירה? אמירה הוא דלא בעי לארמא קלא, <קטע סוף=דף קלב ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}<קטע התחלה=דף קלג א/>דבור בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין דכתיב {{צ|וידבר את כל הדברים האלה לאמר}}, ותאנא כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא. אי הכי, הא כתיב {{צ|וידבר יי' אל משה לאמר}}? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה, דהוא שמע דבור בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע, ושאר נביאים אזדעזעו אפי' באמירה ודחלין בדחילו. ותאנא, תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא לאתבא - (ס"א לאקפא) (נ"א לאייתאה) לתליתאה, דכתיב {{צ|הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. (תרי נוסחי) ותא חזי דתרין תקונין קדמאין למיתי לתליתאה הוו, דהוא תקונא תליתאה מאמצעיתא דתחות חוטמא, מתחות תרין נוקבין. נפיק חד ארחא. ושערא אפסיק (ס"א אתפסק) בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום (דכתיב {{צ|ועובר על פשע}}) דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום (נ"א כובש עונות וכתיב) דכתיב {{צ|ועובר על פשע}} - למיהב אעברא עד (ס"א על) פומא קדישא דיימא סלחתי. תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא ולא אתגלי לחד מנייהו, דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. תאנא בצניעותא דספרא: מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}. (מאי משמע עובר על פשע. שפע. דאקדים שי"ן לפ"א, לא זכו עומד ולא עובר) (האי) בזעיר אפין. מאי בין האי להאי? {{ש}} בזעיר אפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח, הדא הוא דכתיב 'כי רוח יי' נשבה בו ואיננו' (ס"א {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}). באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי. ודא הוא תקונא תליתאה (דאורחא) דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקו. אמר ר' שמעון: ודאי קב"ה וסגי לאוטבא לך ויחדי לאגנא עלך. ותאנא מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. תאנא בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא, סתימין ושתיקין, ולית דיפתח פטרא לאבאשא. משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי מאן דאחיד (נ"א דאחית) ואזהר (ס"א משום דהאי אורחא סימנא לשתיקותא ומהאי הוא מאן דאחזי ואזהר) לשתקאה - להאי אורחא רשים, דהוא סימנא דעתיקא קדישא. '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא (ונחית) תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב {{צ|לשארית נחלתו}}, כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ"ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. '''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא, הדא הוא דכתיב {{צ|לא החזיק לעד אפו}}. "''קום ר' יוסי''". קם ר' יוסי פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}} {{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. דבר אחר: שכיך ברוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. {{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. דבר אחר: {{צ|{{גמט|שככה}}}} - שמא דכליל כל שמהן, וקב"ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין ומעביר על כל אינון דלבר. דתניא ארחא עלאה דדיקנא קדישא (עלאה עתיקא דעתיקי) דאיהו נחית (בדיקניה) תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי. והאי ארחא דלתתא שקילן אינון בכלא. דא <קטע סוף=דף קלג א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}} <קטע התחלה=דף קלג ב/>לעילא ודא לתתא. לעילא {{צ|עובר על פשע}}, לתתא {{צ|לא החזיק לעד אפו}}. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא, כך לתתא יהיב אתר לאעברא. תנא בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא, דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה דעדן עלאה לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי, ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. אמר ר' שמעון: "''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''". '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא (דרישא) לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. "''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא''". קם ר' ייסא פתח ואמר: {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|ובחסד עולם רחמתיך}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי. ולא אקשו. דתנינן אית חסד ואית חסד; אית חסד דלגו ואית חסד דלבר. חסד דלגו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין, והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגו דעתיק יומין, ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא, דכהן מסטרא דא קא אתי. ותאנא בצניעותא דספרא: בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני, ולא לקטעא ליה ולא אשתצי מעלמא. והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין. {{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי "חסד עולם", והאי הוא אחרא דז"א דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב {{צ|כי חפץ חסד הוא}}. דא הוא תקונא שתיתאה דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי. '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן ב' תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני, כך קב"ה תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין - דאינון תקונא ז' - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא, ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא ומחזיין חידו לזעיר אפין. {{ש}} כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}} {{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}} {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר דכד נהרין מתברך עלמא. ותאנא כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא, על אחת כמה וכמה! תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא, וכל אינון דלתתא נהרין, וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא. ת"ח פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין, ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב {{צ|ישוב ירחמנו}} - {{צ|ישוב}} מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. הכא הוא {{צ|ישוב ירחמנו}} ובהאי דלתתא הוא {{צ|ואמת}}. דא הוא תקונא <קטע סוף=דף קלג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}} <קטע התחלה=דף קלד א/>שביעאה דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין. '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא ותליין בשקולא עד טבורא. "''קום אלעזר ברי, אתקין תקונא דא''". קם רבי אלעזר (בריה) פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ס"ת בהיכל}}. מלה דא אוקימנא בספרא דצניעותא, והכא אית לאסתכלא, וכי הכל תלוי במזל, ותנינן ס"ת קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וס"ת לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדש. והתורה נתנה בג' קדושות. בשלש מעלות בימים שלשה שכינה בשלש לוחות וארון והיכל בס"ת תליא ואיהו תליא במזל, וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}} - מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דריקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע"ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. ותאנא {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי מזל? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו ס"ת שבהיכל דמתעטר בעשר קדושות לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי. ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין, הדא הוא דכתיב {{צ|יכבוש עונותינו}}. אמר ליה ר' שמעון: "''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא''". '''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין ולא נפקין דא מן דא. "''קום ר' אבא''". קם ר' אבא ואמר: אלין (אינון) שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון {{צ|מצולות ים}} משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא דמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ומתכפיין. אמר ר' שמעון: "''בריך תהא לעתיק יומין''". '''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. "''קום ר' יהודה''". קם ר' יהודה פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. תרי. '''תקונא עשיראה''' - {{צ|תתן אמת ליעקב}}, '''וחד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא, {{צ|חסד לאברהם}}. '''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין, ויאין שערי סחור ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא כמה דאצטריך טרחותא. במאי קא מיירי? דינא. באתר (נ"א בתר) דינא טרחותא אשתכח. וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! אלא דלא אתטרח בישובא (ס"א בנשוכא) דרוחא דזעיר אפין. דתאנא מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק (ס"א דאתדבק) ביה, דמתלבש ביה (נ"א דאתתקן ומתלבש ביה) זעיר אפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט (ס"א ואתפרשא) כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה אתלבש. ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. <קטע סוף=דף קלד א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}} <קטע התחלה=דף קלד ב/>דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר (ס"א דנפיק מההוא דלבר) ומתלבשין ביה נביאי מהימני אתקרי {{צ|פה יי'}}, אבל בהאי עתיקא דעתיקין לא אתפרש, ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא ופומא אתפני מכל סטרוי. ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי (הדא הוא דכתיב {{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}). ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר, דמכאן אשתלשלו י"ב תחומין לעילא, י"ב תחומין לתתא, י"ב תחומין לי"ב שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}. '''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן ביקרא יאה וביקרא שפירא וחפיין עד טבורא. ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. א"ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה. זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי. דאנן יתבין בקדושה עלאה אשא עלאה אסחר לן (ס"א בין אשא עלאה דאסחר לן) והא כל תקונין עלאין (לדיוקנא) דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא. כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין דא אשלים לכלא. תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. ותאנא, אלין ימי קדם - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין (כליל בהו). והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}, דביה זמין לאוקיר דיקניה, הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - הוא בלחודוי יתיר מכלא. הוא דכליל כלא. הוא דאתקרי בשמא ידיעא. דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא, והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה. דלית יום אקרי אלא מסטרא דילן, ולית לילה אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין, לכל אינון דלתתא, דנהרין בההוא משחא (אתתקנו) בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר. ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}, וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}. אמר ר' שמעון לחברייא, כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא, אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא (ס"א בוסיטא דקדושא) פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. <קטע סוף=דף קלד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}} <קטע התחלה=דף קלה א/>סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחי שנינן (ס"א שניין) מכל סטרוי. ומתאחדן פרכא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא (ס"א בבוסיטא דגליפין) בההוא פריסא. וכן לד' עיבר. וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה, והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל (ס"א בהבל דכל) פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון. זכאין אתון לעלמא דאתי דכלהו מלי דנפקי מפומיכון כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב"ה חדי למשמע וציית להני מלי עד דהוא אגמר (ס"א אגזר) דינא די לעלמא. דאי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין - עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אפין; היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא. דהשתא חובתא (ס"א חכמתא) עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא ולאתקנא כל תקונין על בורייה, תקוני דזעיר אפין מתקוני דאריך אפין אתתקנו, ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו ב"נ למשלטא (ס"א ומשלפא) ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה מתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאחאמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואע"ג דלא אתקיימו. תאנא בצניעותא דספרא: עתיקא דעתיקין, עד לא זמין תקונוי, באני מלכין כנס מלכין (נ"א גליף מלכין) ומשער מלכין, ולא הוו מתקיימי עד דדחי (ס"א דאנח) לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקין. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא. מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא וכלהו עלמין אתחרבו. הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}} {{ממ|בראשית|לו|לב}}. {{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא (ס"א יקירא) הוא. אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. {{צ|בלע בן בעור}}. תאנא הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה. {{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל <קטע סוף=דף קלה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}} <קטע התחלה=דף קלה ב/>כלא לאתישבא ביה. ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא ואתבטלו. ואתבטלו סלקא דעתך, והא כלהו באדם אתכלילן?! אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא (נ"א דיוקנא) דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו (ס"א אתכללו) כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו, (ס"א מנהון אתבסמו ולא אתבסמו), ומנהון לא אתבסמו כלל. ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}} {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי? לאו הכי. אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה "מיתה" כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. וכיון דאתתקן אדם אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה וקיימין בדוכתייהו. וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין, בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין, משום דהוה דכר ונוקבא כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא, ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא לא כתיב בהו "מיתה" כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו. תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא (נשב ביה אתתקר (ס"א אתתקן) וסליק רעותיה) ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר, וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא ומתגלגלא נשב ביה אתתקן ונפיק חד גולגלתא תקיפא ואתפשט לארבע סטרין, ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל (ס"א ואתכליל) ביה. ביה סלקא דעתך? אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. והאי אוירא הוא טמיר דטמירין עתיק יומין ברוחא דגניז בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר. ואשא דכיא קאים מהאי סטר. מאי אשא הכא. אלא לאו הוא אשא. אבל בוצינא דא (נ"א ניצוצא) דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין ודינא מסטרוי אשתכח. ובגין דא האי גולגלתא אתקרי גולגלתא תקיפא. בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר. ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחיאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני: * מסטרא דרישא חיורא חיוור בגוויה. (ס"א בגיניה) דכליל כלהו חיוורי (וכלהו חיוורי) * אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אפין אתחזי ביה סומקא. כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אפין. וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחים כגווני חיוורא וסומקא. האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשט מגולגלתא לאנפוי {{ב|ק"נ רבוא|150,000}} עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אפין'''. ובשעתא דאצטריך אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחיים לעלמא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא ויהבי אגר אוראותא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא <קטע סוף=דף קלה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}} <קטע התחלה=דף קלו א/>תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי בקע אגר אוראותא אשתכח מניה לעתיק יומין. בחלליה דגולגלתא (ס"א בגולגלתא דא) ג' חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו וקרונא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר (ס"א ונפיק) לתלתין ותרין שבילין, הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. ותאנא בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}} '''מחללא חד''' מתבקע (ס"א ומתפשט) חד מבועא לד' סטרין ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי הללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא: '''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין ן' תרעין. מאלין ן' תרעין אתאחדן ן' יומין דאורייתא, ן' שנין דיובלא, ן' אלף דרין דזמין קב"ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. '''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה (ס"א מדוריה) בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. ואילין ג' מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן, ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא. בכל אינון סטרין דאינון דכיין. בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא. (בחור כארזים) רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. {{ש}} '''ממבועא לחללא חד דגולגלתא''' אתמשכן שערי במשיכותא ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. {{ש}} '''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא ואתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. {{ש}} '''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו (ומתעבידן תלין על תלין ומתערבין בקוצין אחרנין). ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. וכלהו משיכן, דאתמשכן מג' חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ובהאי תלין תליין (נ"א ובהאי תלייא) ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגין בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. תנא בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין מאריהון דמתקלא (ס"א מאריהון דרחימותא. ואיהו מתקלא בינייהו) בג"כ אית ימינא ואית שמאלא. מצחא דגולגלתא - אשגחותא דאשגחותא, ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר, <קטע סוף=דף קלו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}} <קטע התחלה=דף קלו ב/>בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אפין ואשתכיך דינא. בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט, אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדיהון, הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה חיה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. ותניא שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ושעתא דמתער קב"ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. תאנא האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. ותניא עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח''' (ס"א מצחא וכל חד אקרי נצח), ובאתוון רצופין (דאפין) הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. תניא מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}} {{ממ|ש"א|טו|כט}}? האי רזא אוקימנא, כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי "אדם" ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי "ראש" (בהאי מצחא) אתחזי ואתגלייא - האי נצח לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מ"ט משום דלא הוה מאתר דאקרי "אדם", דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי אדם. ובגין כך {{צ|לא אדם הוא להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא. '''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין שרקותא דבגבתא. דעל ריסי עיינין מכחלן. (דכל עיינין מכחלן) באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא (דעל תריסי דעיינין) בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא. ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואתסחן בחד חוורא דעינא טבא, הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}? בחוורא דלעילא קדמאה. (נ"א בחוורא קדמאה דעינא טבא) ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי (ס"א ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא) ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא ורחמי על ישראל ואסתחר (ס"א ואתזהר) עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. עינוי כד אתפקחן אתחזון שפירין כהני יונים בסומק ואוכם וירוק חוור לא אתגלי אלא בזמנא אסתכל בעינא טבא ומסתחאן כל אינון גוונין בההוא חוור מאינון גוונין דמתגליין נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי מאוכמא <קטע סוף=דף קלו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}} <קטע התחלה=דף קלז א/>דעינא, הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא מסומקא נפקין שבעה רהיטין דסמכין (נ"א דסחרן) לסטר שמאלא ומתלהטין באשא דלסטר צפון ומתאחדן לאתפשטא בעלמא, לגלאה ארחין דחייביא, הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. מירוקא נפקין שבעה טהירין (ס"א נהירין) דקטרא דלסטר (נ"א רהיטין דסחראן לסטר) דרומא ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו, הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן. רחמי ונוקמין. '''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים כל סומקין מקמיה. לא אתחזן. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה. '''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא חד זמן לאלף שנים בימא רבא, וכד נפיק האי אבנא אתי רגשא ותקפא על ימא. וקליה דימא וגלגלוהי אזלין. ואשתמעו לנונא רבא דאקרי לויתן. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא דכל אוכמין סתימין קמיה (ס"א והא אוקמוה דכל אורחין סתימין קמה) וכך היא אוכמותא דעינא, אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא (ס"א לסטר חד) ואקיף לההוא אוכמא. '''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. וכד אסתחר (נ"א אתגלי) חוורא ואסתחרי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא (סומקא ירוקא אוכמא). לא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא (נ"א הוא) ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא דאינון תאומין כחדא. הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אסחן בחוורתא דעינא עלאה. ודא זמינין למנדע צדיקייא למחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש. לטב - כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב. ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. תנא בצניעותא דספרא: מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}, וכי ירושלם נוה שאנן הוא והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקוט ולאו שאנן הוא? אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר (דישגח באלין עיינין), דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו"ד ולא "עיניך". ומה דאמר ירושלם ולא ציון - הכי אצטריך, לאכפייא <קטע סוף=דף קלז א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}} <קטע התחלה=דף קלז ב/>לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} {{ממ|דברים|יא|יב}} (הדא הוא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} דבה אשכח גזרי דדינין יתיר מכל שארי אתרי) (נ"א דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי. ותנא כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}}. השתא {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי) ולזמנא דאתי ישתכח בה עינא חד דרחמי. עינא עינא דעתיקא דעתיקין. הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון {{צ|רחמים גדולים}}, רחמי דזעיר אנפין אקרון {{צ|רחמים}} סתם. (מהנ"א הוא משום דאית ביה ימינא ושמאלא דינא ורחמי) ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין. תאנא: בהני עיינין בתרין גוונין מנייהו, בסומקא ואוכמא, שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן ימא רבא? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא (ס"א בחוורא) במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל. '''חוטמא''' - תאנא בצניעותא דספרא, חוטמא דזעיר אנפין, בחוטמא אשתמודע פרצופא. בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית (ס"א בחוטמא אשתמודע פרצופא תלת שלהובין מתוקדין בנוקבוי מהאי חוטמא אתפשטן תלת גווני תננא ואשא וגחלי דנורא דכתיב {{צ|עלה עשן באפו}} ולית) תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו (ס"א אתדליקו) ונפקי מחוטמוי. ותאנא כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא, ובין תרי (נ"א בתרי) גווני, וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. ואי תימא - אף וחימה כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא, משחית מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. ותאנא חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}} - אלא הכי תאנא, כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי גבורה חדא. וכלהו גבוראן שריאן לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף (אלפין) וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף (אלפין רבוא) וארבע מאה (וחמש) דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן (נ"א ונחתין) עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}. אלא הכי תאנא, לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יי' לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}? אלא בכל זמנא דעתיק דעתיק - רישא חוורא (אתגלייא) רעוא דרעוין אתגליין רחמין רברבין אשתכחו בכלא, ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין (ס"א דינין) דזעיר אפין זמינין, וכביכול רחמי עביד דינא. ההוא עתיקא דכלא דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני, מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי. ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אפין אתמר, ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא <קטע סוף=דף קלז ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}} <קטע התחלה=דף קלח א/>לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי "ארך אפים" מכלא. והיינו רזא דתנינן {{צ|יהו"ה יהו"ה}} פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון אברהם אברהם, יעקב יעקב, שמואל שמואל - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ ממשה משה דלא פסיק טעמא בגווייהו. מאי טעמא? * {{צ|אברהם אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. * {{צ|יעקב יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא, כגוונא דלעילא בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. * {{צ|שמואל שמואל}} טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא הוא נביאה וקודם לכן לא הוה נביאה. אבל {{צ|משה משה}} לא אפסיק טעמא בגוויהו, דמיומא דאתיליד שלים הוה, דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. אוף הכא {{צ|יהו"ה יהו"ה}} פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין, דהכי תנינן: כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא. וכד אתגלי עתיקא בזעיר אפין - כלא ברחמי אתחזון, וחוטמא אשתכיך, ואשא ותננא לא נפיק, כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא, בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא (בארבע אלף) באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא (דמדבחא). וכלא תלייא בחוטמא, בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. והאי (הוא) דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}}, {{צ|וחרה אף יהוה}}, {{צ|וחרה אפי}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} - כלא בזעיר אפין אתמר ולא בעתיקא. תאנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} האי (ס"א תאנא בצניעותא דספרא דרגא (ס"א עקימא) עמיקא למשמע טב וביש ודא איהו). '''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה (ואודנא הוא למשמע) ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד (ס"א דבארי) דרגא בעקימא (להאי ולהאי). מאי טעמא בעקימא? (ס"א בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו) (בגין למשמע טב וביש). ותאנא מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. בגו אודנא נטיף מג' חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בג"כ הוא רזא. ווי לההוא דמגלי רזין, דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר. תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש (ס"א ובטש) במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא ואתזער חוטמא ואתחמם (נ"א ואתקמט), ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין ומתערין <קטע סוף=דף קלח א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}} <קטע התחלה=דף קלח ב/>כל גבוראן ועביד נוקמין. ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש בריחא דמוחא (ס"א ברישא במוחא) ונגדין תרין דמעין מעיינין ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן (ס"א מתערבין) כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}}. בההיא שמיעה דהוא קלא אתער מוחא (כלא). תנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} כלומר ארכין. (ס"א אודנין) שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יי'}}. ומה דאתמר {{צ|הטה יהוה אזנך}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אפין אתמר, מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא דא הוא (ס"א אית) תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא דכתיב {{צ|כי אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}}, וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}}. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין דאתפשטו בגופא באתר דלבא שארי - מתפשט ההוא חללא דחמשין תרעין, ואודנא קרי ביה בחינה. ובלבא קרי ביה בחינה. משום דמאתר חד מתפשטין. (ס"א בההוא נוקבא דאודנא ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי ועל דא באודנא קרי ביה בחינה ובלבא קרי ביה בחינה דכתיב כי אזן מלין תבחן וכתיב ובוחן לבות וכליות משום דמאתר חד מתפשטין). תאנא בצניעותא דספרא: כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד. אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה ובשמיעה אתכליל בינה, שמע כלומר הבן. אשתכח (ס"א ואסתכל) דכלא בחד מתקלא אתקל. ומלין אלין למאריהו דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא (ס"א מהימנא) שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אפין אתמר. כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח יהו"ה יהו"ה ביו"ד ה"א תרי זמני, או באלף דל"ת ויו"ד ה"א - חד לזעיר אפין וחד לעתיקא דעתיקין. ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. ותנינן אימתי אקרי שם מלא, בזמנא דכתיב {{צ|יהו"ה אלהים}}, דהאי הוא שם מלא. דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא "שם מלא" אקרי, ושאר לא אקרי "שם מלא", כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר יהו"ה אלהים אתקריא שם מלא. {{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתעדון דחמין בכלא. {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אפין. {{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} אינון ימי קדם, {{צ|שנות עולם}} אלין ימי עולם. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חייהו למאן? חייהו לזעיר אפין, דכל נהירו דיליה מאינון שנים קדמוניות אתקיימו ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא. תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין, דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין. וחדאן בלבאי מלי ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין וגניז להו עתיקא דכלא גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא, לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא. זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי. פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} - מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} דכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יי'}} משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא, <קטע סוף=דף קלח ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}} <קטע התחלה=דף קלט א/>דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא, הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב "הדבקים ליי'" אלא {{צ|ביהוה}} ממש. תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון (ס"א דאורייתא) דשמא קדישא (מתחיל מסוף קלח ע"ב) (נ"א ובעלמא דאתי). משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין ובעלמא דאתי יתיר מהכא דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש, עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא. תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בט' תיקונין, ודא איהו דיקנא דז"א. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דז"א - נגדין י"ג מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה כ"ב אתוון דשמא קדישא). וא"ת דיקנא לא אשתכח, ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}} (ולא קרי דיקנא). אלא הכי תאנא בצניעותא דספרא: כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא (משום) ובג"ד הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אפין, נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובא דבוסמא. מאי תקרובא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}} (ולא ערוגות). בתשעה תקונין אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי (דדיקנא) אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי. דכתיב {{צ|בחור כארזים}} (שם). '''תקונא קדמאה'''. מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. '''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. '''תקונא תליתאה'''. מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן ותמן שקיעא ההוא ארחא. '''תקונא רביעאה'''. נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובא דבוסמא. '''תקונא חמשאה'''. פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן (ס"א מנהון). '''תקונא שתיתאה'''. נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. '''תקונא שביעאה'''. דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. '''תקונא תמינאה'''. דנחתין שערי בתחות דיקנא דמחפיין קדלא דלא אתחזיא כלהו שערי דקיקין נימין על נימין. מליין מכל סטרוי. '''תקונא תשיעאה'''. (מתערבין שערי עם אינון) דמתחברן (נ"א אתמשכן) שערי כלהו בשקולא מעלייא (ס"א מלייא) עד (נ"א עם) אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין ט' מבועין דמשח רבות דלעילא, ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. ט' תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא, ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי (בר נש לתתא) גיבר תקיף. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. '''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אפין'''. אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: קום ברי (קדישא), סלסל תקונא דדיקנא (נ"א דמלכא) קדישא בתקונוי אלין. <קטע סוף=דף קלט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}} <קטע התחלה=דף קלט ב/>קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} עד {{צ|מבטוח בנדיבים}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} - תנא: הכא ט' תקונין דבדיקנא דא, להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. תא חזי כיון דאמר הני ט' תקונין לכתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}}. אמר: הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}. ובתקונא דדיקנא דא ט' תקונין, דאינון שם יי' - אשצינון מן עלמא, הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}. ותנא בצניעותא דספרא: תשעה תקונין אמר דוד הכא - שיתא אינון בשמא קדישא, דשית שמהן הוו, ותלת אדם. ואי תימא תרין אינון - תלתא הוו, דהא {{צ|נדיבים}} בכלל אדם הוו. תנא: שיתא שמהן דכתיב: * {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד. * {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין. * {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. * {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. אדם תלת, דכתיב: * {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. ותא חזי, רזא דמלה, דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא, דהכי אתחזי. משום דלא אקרי (הוה) {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא, דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה}}. תרי זמני {{צ|י"ה י"ה}} לקביל תרי עלעוי דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא. יהוה לי בעוזרי}}. בשמא דלא חסר. בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} - הכי הוא. דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא. ומה דמשלפא בהו אתקרי שמא קדישא. ותערא ומה דביה אתקרי יהו"ה ואתקרי אדם בכללא דתערא ומה דביה. (ס"א ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי ידו"ד אתקרי אדם בכלא תערא ומה דביה). ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי, בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא, מלכא עביד בגיניה. מאי טעמא דיקנא ולא גופא? אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}} (ס"א דדיקנא איהו עיקרא, דכל גופא וכל הדורא דגופא בתר דיקנא אזיל וכלא בדיקנא תלייא) (ול"ג מן ודיקנא עד גופא) ובתרי גווני אתי האי חושבנא. חד - כדקאמרן. תרין - * {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד * {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. * {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. * {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. * {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. * {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. * {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה * {{צ|(ס"א טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - ז'. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - ח'. * {{צ|מבטוח בנדיבים}} - ט'. {{צ|מן המצר קראתי י"ה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד כל מה דאמר הכא על תקונא דדיקנא דא קאמר. (ר' יהודה אמר) {{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין מעילא תחות שערי דרישא, ובגין כך אמר {{צ|י"ה י"ה}} תרי זמני. ובאתר (ס"א ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} דהוא אתר דלא דחית (ס"א דחיק) וכל האי אצטריך וכו'. (אדם אתקרי ועל אתפשטותא האי אצטריך) דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. ותאנא בצניעותא דספרא: כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. תנא: מתתקן דיקנא עלאה בתשעה תקונין, והוא דיקנא דזעיר אפין בט' תקונין מתתקן. <קטע סוף=דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}} <קטע התחלה=דף קמ א/>'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין מתחות קוצי דתליין על אודנין, ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין (וכפיין), והני לאו אריכין. ושערי דרישא מנהון שעיעי ומנהון קשישין. ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אפין כתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אפין, דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי ס"ד? אלא אימא ארבע מוחי - תלת מוחי דהוו בזעיר אפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אפין לתלת מוחי דביה. ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אפין. בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין, דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין וזעיר אפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - שם יהוה ממש דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}}, דהכא משתכחין, דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר, ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. (נ"א הוא) וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא, הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתחברא, כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר לכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך ויוצא לאור צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. ותנא: הני שערי דדיקנא תקיפין (בלחודי) משאר שערי דרישא, משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן ואינון תקיפין באורחייהו, אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי, דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי (ודינא), ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא אלין כלהו רחמי. אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון. ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא. וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא (ס"א ומתאחרא) דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדיקנא. וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומסתחיין כמאן דאסתחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אסתחיין ברחמי. ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}}, ואלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אפין. וכד אמר משה זמנא תניינא תשעה תקונין אמר אינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין <קטע סוף=דף קמ א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}} <קטע התחלה=דף קמ ב/>ביה. ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}. תנא: שערי דרישא דזעיר אפין - כלהו קשישי תלין על תלין ולא שעיעין, דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. והאי דזעיר אפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אפין אתמר. אמר רבי שמעון "''בריך ברי לקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי''". '''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. "''קום רבי אבא!''". קם ר' אבא פתח ואמר: כד תקונא דדיקנא דא מתתקן בתקונא דמלכא (ס"א בתקוני מלכין) (ס"א כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא אתחזי) כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}. והאי תקונא תניינא אתתקן כד נהיר בנהירו דעתיק יומין אקרי {{צ|רב חסד}}, וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}. דהא נהירו אנפיה (ס"א דא נהירו דאנפין). ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא כגוונא דעתיקא קדישא. אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא, לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}, ואתקיימו באתר אחרא. ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין וכלהו אקרון חסדי קדמאי דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. ובספרא דצניעותא קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} וכתיב {{צ|נוצר חסד לאלפים}} (שם) סתם. ואוקימנא, האי {{צ|רב חסד}} - מטה כלפי חסד לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא (ס"א בתרי גווני אגזים ולא) אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא תרי זמני בטש בידיה בהאי אורחא. '''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא, הוד והדר הוא. (ס"א הוד עלאה) ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא (ס"א ליאה דעלעין) בעלעוי ואתקרי הוד זקן. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו, ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם יתיר מכל דיוקנין.<קטע סוף=דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}<קטע התחלה=דף קמא א/>ותאנא האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה (נ"א דא) ואתפשט בשאר תקונין נהירין, האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא, ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. ובצניעותא דספרא אקרי הוד והדר ותפארת. דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פשע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל (ס"א אסתכל) במתקלא חד סלקין. אמר ר' שמעון: יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה. '''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין (מתרין סטרי) מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא אתמשך סומקא ואתי חיורא, בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}}, דכד נהרין מתברך אלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}, כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. תאנא: כלהון נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון "חסדי קדמאי", ובגין אינון נהרין כל אינון "חסדי עולם". '''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא. (ס"א ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. תנא תקונא דא הוא דאקרי) {{צ|פאת הזקן}}, ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד (וברחמי). ולא אבעי לחבלא האי חסד כמה דאתמר, ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. '''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי, ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. "''קום רבי יהודה!''" קם רבי יהודה פתח ואמר: בגזירת עירין פתגמא. כמה אלף רבבן מתנשן (ס"א מתישבן) ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה, וכלהון אקרון {{צ|פה}}, הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר; תליין מהאי פומא ומהאי פומא. (ס"א רוחא) כד אתפשט האי רוחא מתלבשן ביה כמה נביאי מהימנא, וכלהו {{צ|פה יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו (פיות) מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי. והאי תקונא שליטא על כלהו משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. אמר ר' שמעון: "''בריך אנת לעתיקא קדישא!''" '''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא: אין למעלה לא ערף ולא עפוי, ובזמנא דאגח (ס"א דנצח) קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה, הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} רזא הוא בצניעותא דספרא {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה חד מאינון גבוראן. '''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן (ס"א דמתחברן) שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך (חסר כאן) {{להשלים}}. ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}}. (ונראה על הים כבחור טוב) הדא הוא דכתיב כתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן, ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי. תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון דלא עאלו (נ"א (ס"א ולא) דעאלו ולא נפקו), אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. כללא דכל מלין - עתיקא דעתיקין וזעיר אפין כלא חד - כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא. לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא. אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין. דיוקנא דכליל כל שמהן. דיוקנא <קטע סוף=דף קמא א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}} <קטע התחלה=דף קמא ב/>דאתחזי בגוונוי. כהאי דיוקנא (נ"א בגוויה כל דיוקנין) לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אפין בהאי דיוקנא ותקונא. ואי תימא מה בין האי להאי? כלא הוא במתקלא חדא, אבל מכאן (נ"א מנן) אתפרשן ארחוי. (נ"א אתפשטן רחמי), ומכאן (נ"א ומנן) אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}, כתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} בתרי יודי"ן, אשלים תקונא גו תקונא, טברקא דגושפנקא, ודא הוא {{צ|וייצר}}. תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אפין. {{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה (ודא הוא וייצר), ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי שם מלא, {{צ|יהוה אלהים}}. ודא הוא רזא דתרין יודי"ן ד{{צ|וייצר}}, דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - {{צ|יהוה אלהים}}. ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי אדם, דכליל דכר ונוקבא, ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה (מדכר ונוקבא), {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. (הדא הוא דכתיב {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} (שם)), נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. {{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא. ולעילא בתקונין כגוונא דא ולאשלפא לההיא (נ"א מההיא) נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא, ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין. בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרון (נ"א אתקרי) {{צ|תפארת}}, ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}. כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא, תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני, הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל (ואתתקן) בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ייהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא ואתעבר ונקיב (ס"א ונהיר) לסטר אחרא ותקין מיעוי דנוקבא ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. כלהו <קטע סוף=דף קמא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=דף קמב א/>דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי, דנוקבא אתפשטה תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. ותאנא: חמשה ערייתא (נ"א תקונין) אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין ה' (נ"א בסטרא דדינא ודינהא) אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. והכי תאנא: * קול באשה ערוה. * שער באשה ערוה. * שוק באשה ערוה. * יד באשה ערוה. * רגל באשה ערוה. דאע"ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר - מערוה אינון. ותאנא בצניעותא דספרא: אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי יו"ד. וכיון דאתגלייא יו"ד פומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי (נ"א והאי חסד הוא תלי) בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו"ד דפום אמה. ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו"ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי שלים. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש"ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו"ד ואסתמר דלא עייליה ליו"ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי. מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}}, דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו"ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן (בשמאלא) דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותה דכל גופה דנוקבא, ובההוא אתר אקרי ערוה דכלה, אתר לאצנע' לההוא אמה דאקרי חסד. בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. חסד ימינא, גבורה שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי "אדם" - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא עתיקא דעתיקין, בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא, ולא אתקיימו עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו. ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן (ואנון תקוני אתתא. "אשר היו" לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}}) ולא אתבסמו עד דאתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. ואי תימא, אי הכי דדינא כלהו והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}, והא לא אתחזי דינא, דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא? תאנא: כלהו דינא בר מחד דאתקיים בתראה והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר וכלהו לא אתקיימו. לא תימא דאתבטלו אלא דלא אתקיימו בההוא מלכו (דבסטר נוקבא) עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{צ|ושם עירו פעו}}. מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}, מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא. {{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא, {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. דרועין דדכורא, חד ימינא חד שמאלא. דרועא קדמאה (ס"א קדישא) <קטע סוף=דף קמב א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}<קטע התחלה=דף קמב ב/>תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו ב' דרועין. ואתכלילו סלקא דעתך? אלא ג' קשרין בימינא וג' קשרין בשמאלא. ג' קשרין דימינא אתכלילן בג' קשרין דשמאלא. ובגין כך דרועא לא כתיב אלא חד אבל ימינא לא כתיב ביה זרוע אלא {{צ|ימינך יהוה}}. {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? תאנא: כלהו ג' מתפשטין ומתקשרן בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרן בדרועא ימינא, ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא. היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}}, כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה. והאי ימינא כד יתיב קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה (ס"א וקשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושיט יתיב) בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא. מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}}, {{צ|זרועך הנטויה}}. נ"א תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה). בזמנא דג' אלין אתכלילן בג' אחרנין אקרי כלא ימינא ועביד דינא ברחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערן רחמי בהו. ותאנא בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון ימינא. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}} דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}} (שם). דא בדא. ותאנא בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי סיועא קדישא דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין. (ואע"ג דאקרי יד הוי סיועא) דכתיב (נ"א וכתיב) {{צ|והנה ידי עמך}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע רבוא ותמניא וחמש מאה אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון 'יד יהוה עלאה', 'יד יהוה תתאה'. ואע"ג דבכל אתר יד יהוה שמאלא זכו ימין יהוה. אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי ימין ואי לאו יד יהוה תתאה. תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}. ותאנא בצניעותא דספרא: דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא, וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי, סתימא דכלא, פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דודמיטא לזעיר אפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. {{ש}} {{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין, ועד לא סיים לון, אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא <קטע סוף=דף קמב ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}} <קטע התחלה=דף קמג א/>ואתחברו אפין באפין - מאן ייעול בינייהו! מאן הוא דיקרב בהדייהו! (בגין כך סתימא דמלה, עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת). וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. ותאנא בצניעותא דספרא: בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין, ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא (דלא יכיל עלמא למסבל) דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטר דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. בתר דא, אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא וכל דינין לא אתערבו (ס"א אתערעו) קמיה (ס"א וכל דינין (לא) אתערו עמיה). תא חזי מה כתיב {{צ|ויהי בהיותם בשדה}} {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא. בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}. ונצח האי דינא לאחוה משום דהוה קשיא מניה ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב"ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין, ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע"ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. מתרוויהון כחדא סלקא דעתך? אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן בצרורא דאתקלא (ס"א דאתכלא). זכאין אינון צדיקייא (נ"א אתון חברייא) דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו. מלין דעלאין ותתאין צייתין להו. זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו. ותנדעון למאריכון אפין באפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא. אמר ר' שמעון, חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא. עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}} תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. ותאנא בצניעותא דספרא: באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני תקונין. (ס"א דיוקנין) בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל, דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין (ס"א דמארין) למעבד נוקמין ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא (בדכר ונוקבא) כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא. מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין (ס"א קסטין) דגופא. (נ"א לגופא). אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלין ומתברכאן בגיניהון. <קטע סוף=דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}<קטע התחלה=דף קמג ב/>תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו גופא קדישא ולאתכללא בהו בההוא גופא. וכי תימא, אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא? לא, דח"ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגוייתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם. בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין ונפקו מכללא דגופא קדישא ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי קין דנפיק בכלל דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. וברוחא דאקרי הכל דאתבסם יתיר בכללא דגופא קדישא. נפקין אחרנין דמבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין, ושמעין מה דשמעין מעילא, ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. ותאנא בצניעותא דספרא, כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא דגופא קדישא. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. (ובגין דכלהו חד גופא שכינתא לעילא. שכינתא לתתא. קב"ה לעילא. קב"ה לתתא), ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד קק"ק יי' צבאות מלא כל הארץ כבודו - דכלא הוא חד גופא. תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא כתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - אתקשרו דינא ורחמי (ס"א אתבסמא דינא ברחמי), ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא, כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם, לבתר כד נפיק מהאי עלמא לא עייל בכללא דאדם דאקרי גופא קדישא, אלא באינון דלא אקרון אדם ונפיק מכללא דגופא. תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} (שם). {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא, דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא (ס"א הוא מקדשא דכלא) ומקדשא. וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. (שייך פ' כי תצא) ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}} - אדם דהוא יקר מכל יקרא - בל ילין. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא לא יתחזי ביה קלנא. ותאנא בצניעותא דספרא, כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא עביד פגימותא בגופא דעלמין. דהא בגין <קטע סוף=דף קמג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}} <קטע התחלה=דף קמד א/>דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}} (ס"א לכתרא קדישא דמלכא בארעא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}}) משום דהאי גופא יקרא אתקרי דיוקנא דמלכא, ואי עביד ביה לינה הוי כחד מן בעירא (הדא הוא דכתיב {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}). תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} (ס"א {{צ|בני האלהים}}) - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - (האדם הידוע). וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. {{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז"א ועזא"ל''' הוו בארץ, בני האלהים לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אפין אתמר. {{צ|ויתעצב אל לבו}} - "ויעצב" לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. {{צ|אל לבו}} - "בלבו" לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב (ומקבל) למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. {{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי. לאו לאפקא כלל. משום דלא קאים דא בלא דא. ואלמלא חכמה סתימא דכלא. כלא אתתקן כמרישא. הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שכינתי}} (ס"א שיכנתי). ואלמלא האי תקונא דאדם לא קאים עלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. ותאנא: כלהון מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא, ודא חכמה סתימא דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא, (הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש"א|טז|ז}} דאיהו בלגו לגו). ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}. עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון. דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה, בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא. הדר ואמר הדרי בי, דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא ולא ליקרא דבית אבא ולא ליקרא דחברייא אלין, אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי. תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא, מיתו ר' יוסי בר' יעקב, ור' חזקיה ור' ייסא. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. צווח ואמר שמא ח"ו גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו. שמע קלא זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא. <קטע סוף=דף קמד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}} <קטע התחלה=דף קמד ב/>אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}, וכ"ש דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו. זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו. (דלא הוה כן לאינון דהוו קמייהו. אמאי מיתו?). תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין (דאינון רתיכין) וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין, דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד (נ"א ועוד) דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא ונטלין להו מלאכי עלאי. וסלקין לון לעילא. ואמאי אלין? משום דעאלן ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. אמר ר' שמעון, כמה זכאה חולקהון דהני תלתא וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא. נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}}. קמו ואזלו. בכל אתר דהוו מסתכלי סליק ריחין. אמר ר' שמעון שמע מנה דעלמא מתברך בגינן. והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. אמר ר' שמעון: מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון, והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. נח דעתיה דרבי אבא. תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין לא משתכחין תמן אלא אינון. והוה קארי להו רבי שמעון שבעה אנן עיני יי' דכתיב שבעה אלה עיני יי' ועלן אתמר. א"ר אבא אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה אנת הוא שביעאה דכלא דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה. דכלא תלי בשביעאה. רבי יהודה קארי ליה שבת דכלהו שיתא מניה מתברכין דכתיב שבת ליי' קדש ליי'. מה שבת ליי' קדש אוף ר' שמעון שבת ליי' קדש. אמר ר' שמעון תווהנא על ההוא חגיר חרצן מאריה דשערי אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין. אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. א"ל ר' שמעון מ"ט לא שכיח מר בקרדוטא (ס"א בקרטמא). גליפא דמאריה ביומא דהלולא. א"ל. חייך רבי שבע יומין אתברירו קמי קב"ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון. ובעינא לאשתכחא זמין קשיר בכתפוי (ס"א) ואנא הוה ובעינא קמיה לאשתכחא זמין תמן וכדין קטיר בכתפוי) ולא יכילנא דההוא יומא שדרני קב"ה למעבד נסין לרב המנונא סבא וחברוי דאתמסרו בארמונא (ס" בקרוניא) דמלכא וארחישנא להו בנסא דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי ורמינא (נ"א ואוליכנא) לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו חולקא דקב"ה מהלולא דר' שמעון וחברוי. זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך. כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי. כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו. ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין לרבי פנחס בן יאיר חמוך ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן (ס"א ואנא הא חזינא דהא בריר וכו') א"ל קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין <קטע סוף=דף קמד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}} <קטע התחלה=דף קמה א/>בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין. א"ל ואף כל אינון דלבר דכתיב והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'. אי אלין אתיין כ"ש צדיקייא. מדי חדש בחדשו. למה משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. ומדי שבת בשבתו. דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין דכתיב ויברך אלהים את יום השביעי וגו'. ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא. ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי. וכתיב וקראת לשבת ענש לקדוש יי' מכובד מאן הוא קדוש יי' דא ר' שמעון בן יוחאי דאקרי מכובד בעלמא דין ובעלמא דאתי: '''עד כאן האדרא קדישא רבא''': ===המשך זהר פרשת נשא=== '''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}} רבי יצחק פתח ואמר וחסד יי' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים. כמה גדולה היראה לפני הקב"ה שבכלל היראה ענוה ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא שנו בכלן ומי שאינו ירא שמים אין בו לא ענוה ולא חסידות: תאנא מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה ענוה עדיף ונכלל בכלהו הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}} - כל מי שיש בו יראת שמים זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה זוכה לחסידות וכל מי שיש בו יראת שמים זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}. לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. תאנא כל אדם שיש בו חסידות נקרא מלאך ה' צבאות<קטע סוף=דף קמה א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=דף קמה ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. מפני מה זכה כהן להקרא מלאך יי' צבאות. אמר ר' יהודה מה מלאך יי' זה מיכ"אל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי מלאך יי' צבאות משום דאתי מסטרא דחסד מהו חסד רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מ"ט זכה כהן לחסד בגין היראה הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. עולם ועולם מהו? אמר רבי יצחק כמה דאתתקן באדרא קדישא עולם חד ועולם תרי. א"ר חייא אי הכי מן העולם ועד העולם מבעי ליה. א"ל תרי עלמי נינהו, ואתהדרו לחד א"ר אלעזר לר' יצחק עד מתי תסתום דבריך. מן העולם ועד העולם כללא דרזא עלאה אדם דלעילא ואדם דלתתא והיינו עולם ועולם. וכתיב ימי עולם וכתיב שנות עולם והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. על יראיו דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי אדם. אימתי. א"ר אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות כללא דכלא. אמר רבי יהודה והא תנינן אדם כללא דדכר ונוקבא א"ל ודאי הכי הוא בכללא דאדם דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי אדם וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי אדם כללא דכלא וכיון דאקרי אדם שרייא ביה חסד דכתיב אמרתי עולם חסד יבנה וגו'. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. יראיו כללא דאדם. ד"א {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא. {{צ|על יראיו}} כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} לאתכללא בכללא דאדם. {{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. אמר רבי יהודה אי הכי מהו וצדקתו וחסדו מבעי ליה. אמר רבי אלעזר היינו רזא דתנינן {{צ|בזאת כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - וזאת אתכלילת באיש דהיינו חסד. וזאת נוקבא חסד דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי חסד. {{צ|וזאת}} אתקרי צדק דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? צדקתו דחסד בת זוגו דאתבסמא דא בדא. ובגין כך תנינן כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}}. אמר ר' יצחק משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא שריא בהו חסד ואקרון חסידים ובעיין לברכא עמא הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}} וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד בעי לברכא ובגין כך כתיב {{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}. מאי טעמא? משום דאקרון חסידם(?) וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם כה תברכו}} בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}}. תאנא האי צד"ק אתקרי כ"ה דכל דינין מתערין מכ"ה (נ"א מינה) והיינו דאמר ר' אלעזר מהו מכה (ס"א דכה) רבה כלומר '''מכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב (שם) {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}} וכלא חד וכתיב <קטע סוף=דף קמה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}} <קטע התחלה=דף קמו א/>{{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} דזמינא לחרבא ארעיה. ומהאי כ"ה מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם כ"ה הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע"ג דהאי כה אשתכחת בדינין תבסמון לה ותברכון לה דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד לכ"ה ותבסמון לה לקבלייהו דישראל בגין דלא ישתכחון בה דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} - "אמרו" לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. ד"א {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} אמאי לא כתיב "תאמרו"? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}. זכו להם לא זכו אמור סתם. ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא ומאן נינהו חגי זכריה ומלאכי. אי הכי אתעביד קדש חול והא כתיב {{צ|לא ראו}} אמאי דחילו ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל ואיהו לאו נביא הא חול קדש. אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. ותנא עביד קב"ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. ותאנא מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי ובאתר מלכו דלעילא אתקף ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. ותאנא בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד לית מאן דקאים קמיה. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה}} משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי ומשום דהוה דיליה הוא סביל ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי כ"ה אתער בדינוי לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי כה ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל ואתעדי מנהון דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} ולא לשאר עמין. בגין כך כהן ולא אחרא כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה חס"ד על ידוי דאקרי חסיד דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. {{צ|כה תברכו}} בשם המפורש. {{צ|כה תברכו}} בלשון הקדש. תאנא אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק ברכאן דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. ותאנא בההוא זמנא לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא מאן מטרוניתא דא כנסת ישראל מאן כ"י כנסת ישראל סתם. תאנא אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא "ידיו" - משום דשבחא דימינא על שמאלא. אמר רבי אלעזר רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. תאנא כהן דבעי לפרסא ידוי בעי דיתוסף קדושה <קטע סוף=דף קמו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}} <קטע התחלה=דף קמו ב/>על קדושה דיליה דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא דא ליואה דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}} {{ממ|במדבר|ח|ו}} הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים וגם את אחיך מטה לוי וגו'. שבט אביך כלל. מכאן דכל כהן דפרים ידוי בעי לאתקדשא ע"י דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא. ובצניעותא דספרא תאנא לוי דאתקדש כהנא על ידוי בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. ואמאי לוי. ויתקדש על ידא דכהנא אחרא לא בעי דהא כהן דלא שלים לא בעי האי כהנא שלים ויתקדש על ידא דפגימא דלא שלים. אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח משכן זמנא הא שלים הוא והא אקרי קדוש דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}}. א"ר תנחום אף אקרי 'טהור' דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. תאנא כהנא דפרים(?) ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה בגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא ולא יתכוון (נ"א ולאתכוונא) באינון מלין. א"ר יצחק בעי קב"ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. א"ר יהודה כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך לאו ברכתא דיליה ברכתא והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}}. עלאין יבקשו מפיהו. יבקשו מפיהו. ומאי יבקשו מפיהו תורה. תורה סתם היך אחידא תורה דלעילא דאקרי תורה סתם דתניא תורה שבכתב ותורה שבע"פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מ"ט {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך: אמר ר' שמעון תאנא בצניעותא דספרא שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא. דאתגלייא כתיב ביו"ד ה"א וא"ו ה"א דאתכסייא כתיב באתוון אחרן. ומההוא דאתכסייא ההוא טמירא (ס"א אחרנין וההוא דאתכסייא הוא טמירו) דכלא. א"ר יהודה ואפילו ההוא דאתגלייא אתכסיא באתוון אחרן בגין ההוא טמירא דטמירין בגו דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיתת רחמי (כלהו) דכלהו כלילן בדיבור דכ"ב אתוון (ס"א דכלהו מכילן) (ס"א בתרי כתרי) כתרי דרחמי. ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן כ"ב מכילן דרחמי וי"ג דעתיקא סתים וגניז מכלא וט' דאתגליין מזעיר אנפין (ס"א בז"א) ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי בכ"ב אתוון גליפן. ותאנא כד הוה צניעותא בעלמא הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין. מכוין בסתימא דטמיר וגניז ומגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בלעמא סתים כלא באתוון רשימין. ות"ח דכל הני כ"ב אתוון (ס"א רחמי) (ס"א דכל הני כ"ב מכילן דרחמי) <קטע סוף=דף קמו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}} <קטע התחלה=דף קמז א/>משה אמרן בתרי זמני. זמנא קדמאה אמר י"ג מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. זמנא תניינא אמר ט' מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא ומשתכחן דמתברכין כלהו (ס"א עלאין) עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. וכל הני כ"ב אתוון. מכילן סתימאן. יברכך יי' וישמרך. אלין תלת קראי. וג' שמהן. דתריסר אתוון כלילן לקבליהון ובכלא אתכוון כהנא. וכל עלאי ותתאי מתבסמן בכ"ב אתוון דסתימין בהני ג' קראי לקביל כ"ב (אתוון) מכילן דרחמי דכליל כלא ובגין כך כתיב {{צ|אמור}} ולא "אמרו" כמה דאוקימנא. {{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין בכל הני דרגין אמור במלין סתימין דלעילא. אמור חושבן רמ"ח אברין דבאדם חסר חד. מ"ט. דבחד תליין כלהו. וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. להם לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. תאנא א"ר יוסי יומא חד יתיבנא קמיה דר"א ב"ר שמעון שאילנא ליה אמינא רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}} {{ממ|תהלים|לו|ז}}. אדם תינח בהמה למה? א"ל יאות שאלת כלא במניינא הוא. זכו - אדם, לא זכו - בהמה. אמינא רבי רזא דמלה קא בעינא! א"ל כלא אתמר. ות"ח קרא קב"ה לישראל אדם כגוונא דלעילא וקרא להו בהמה וכלא בחד קרא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}, ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יי'}}. ועוד רזא דמלה! זכו - אדם כגוונא דלעילא. לא זכו - בהמה אקרון. וכלהו מתברכאן בשעתא חדא. אדם דלעילא. ובהמה דלתתא. וכ"ש דכלא אית בהו בישראל הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא אוף לתתא אשתכח וכלא הכי תליא לטב ולביש לטב דכתיב אענה את השמים והם יענו את הארץ לביש דכתיב יפקוד יי' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה. א"ר יהודה בג"כ (האי תפארת פתח ביה) כתיב {{צ|אמור להם}} סתם לאתברכא עלאין ותתאין. כלהו כחדא דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה ואחר כך {{צ|אל בני ישראל אמור להם}} סתם לאתברכא כלהו כחדא {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. ר' אבא אמר כלהו כחדא מתברכאן בכ"ב אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא בכ"ב אתוון מתברכאן כלהו. ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא. ולא והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}. אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא. ולא?! והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. תאנא אמר רבי יוסי בשעתא דכהנא פריס ידוי אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. א"ר יצחק אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. א"ל משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי ובעי בר נש לדחלא אע"ג דלא חמאן שכינתא לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. תאנא בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי צריכין עמא למיתב ומתברכן עילאין ותתאין ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא. אמר רבי שמעון בהני תלת קראי <קטע סוף=דף קמז א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}} <קטע התחלה=דף קמז ב/>רישיהון יו"ד יו"ד יו"ד י"ברכך י"אר י"שא כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא ז"א מעתיקא מאן דאצטריך יו"ד יו"ד יו"ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא ובגין כך יברכך יי' לעילא וישמרך (הוא) הכא לתתא וכן כלהו. ותאני תנא קמיה דר' שמעון האי מאן דמצער בחלמיה ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא רבש"ע אני שלך וחלומותי שלך וכו'. אמאי משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו ומאן דיבעי צלותיה בצעריה אתהפך ליה דינא לרחמי: '''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}} מהו {{צ|ושמו את שמי}}? א"ר יהודה יתקנו כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. ואי יעבדון הכי מה כתיב ואני אברכם. למאן לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}. וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. ולפיכך כתיב {{צ|ושמו}} ולא כתיב "יאמרו" או "יזכרו". תאנא כל כהן דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מ"ט משום דלא בריך בחביבותא וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא יפרוס ידוי לברכא לעמא דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. תאנא א"ר יצחק בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. א"ר יהודה הכי הוא ודאי דאשתכח פקיעא (ס"א דאשכחן פקיחא) דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} בגין לברכא וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר קב"ה יפקח עינוי עלך. ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. וא"ר יצחק בג"כ כהנא דבריך בעינא טבא ברכתיה אתקיים ודלא מברך בעינא טבא כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}}, כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. אמר ר' יוסי תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? "אל בלק" מבעי ליה!? דהא עביד בלק כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. תאנא א"ר יוסי א"ל קב"ה לבלעם רשע את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן! הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}}. משמע דקדשי הקדשים לחם אלהיו נפק מניה ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. תניא כמה חביבין ישראל קמי קב"ה דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל הוא שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר בקרבך קדוש ולא אבא בעיר כלומר. כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא שמא דלעילא לא אשתלים. וכל תקונין לא אתקנו כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. <קטע סוף=דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=דף קמח א/>רבי אבא הוה אזיל ללוד. פגע ביה ר' זירא בר רב א"ל הא חמינא אפי שכינתא ומאן דחמי אפי שכינתא בעי למיזל ולרהטא בתראה הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא. מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב"ה חשבה לאברהם או אברהם לקב"ה. ואנא שמענא דקב"ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי א"ל הכי אוקימנא ולאו הכי הוי. תא חזי {{צ|ויחשבה}} - "ויחשוב לו" לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב"ה. דתניא כתיב (שם) {{צ|ויוצא אותו החוצה}}. א"ל קב"ה צא מאצטגנינות שלך. לאו ההוא אורחא למנדע שמי. את חמי ואנא חמינא. '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא - {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ"ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר בכ"ה ואע"ג דדינין מתערין מנה חשב אברהם לההוא כתרא אע"ג דהיא דינא כאלו היא רחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא - {{צ|צדקה}} - רחמי. אמר רבי יצחק '''כ"ה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צד"ק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע"ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי צדק - הוא חשבה צדקה - דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. תו אמר ר' אבא מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כ"ה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא ולזמנא דאתי (ס"א כתיב) כמה דאת אמר {{צ|יברכך יהוה מציון וגו' ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}}: '''{{צ|ויהי ביום כלת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}} תאנא רבי יוסי ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. אמר רבי יהודה וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}. א"ר יצחק אין מוקדם ומאוחר בתורה. {{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}? אלא בשעה שאמר לו קב"ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר. אמר מיכאל קמי קב"ה רבש"ע תבעי לסתור אדם. והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה. א"ל הא קיים משה פריה ורביה השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך. לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - "בְאדם" לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב (שם) {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! {{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!<קטע סוף=דף קמח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}} מהו {{צ|ליום}}? א"ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. תאנא כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא ואפילו תתאה ואפילו עכו"ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב שנים עשר נשיאים לאומותם מדאקריבו אלין דישראל נסיבו שולטנותא דכלהו. בג"כ {{צ|נשיא אחד ליום}}. וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. זכאה חולקהון דצדיקייא דקב"ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' <קטע סוף=דף קמח ב/> ==פרשת נשא - רעיא מהימנא== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכא ב/>'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}} פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}} {{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}} ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. ותרין כרסיין אינון! {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. * '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא"ל. * '''פומא''' - '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ"ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר"א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (<small>שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש</small>). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}} ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה"ג הרמ"ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}} '''<small>(עד כאן רעיא מהימנא)</small>''' '''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח"ג דף כ"ד ע"ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}''' <קטע סוף=רע"מ דף קכא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} '''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}} ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י"ה''', ואשתלים ביה '''יהו"ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו"ה אמרו אליו וגו' ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י"ה''' - דא '''יה"ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו'''' ופורקנא בדא תלייא. ובגין דא הכל תלוי בתשובה דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.<קטע סוף=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכב ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי! ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש. עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב"ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא ויהיב ליה. הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ"ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ"ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר"א אשר מחליף "יראה" ו"אות י'" עם "תורה" ו"אות ו'" - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''. ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב"ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב"ה על רמ"ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל"ב}} {{צ|אלהים}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכג א/>וישתלים '''יהוה''' ובה יהא לנכון נייחא מכלא ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה"ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה הוא - סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש. ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ"ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ"ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''. דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס"ה ע"ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק"ו ע"ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. ובגין דא אית 'הבל' ואית 'הבל'. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה, אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב"ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא"ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא כל חד למיניה. ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע"ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}. וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא. ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון (ליה) לטוב הגנוז ויימרון ליה מרנא הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! ואמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}}. ההוא טוב הגנוז יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}. כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}} וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}} * אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב"ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה. * אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב"ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'. * ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב"ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. <קטע סוף=רע"מ דף קכג א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכג ב/>ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י"ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו"ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|}}. {{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב"ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב"ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב"ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה. אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? -- {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו"ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס הגר"א (מתוק מדבש) - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'. איהו חד שביעאה דכלא, ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי {{צ|ויורדים}} - תרי. אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|}} - אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה לקבל שבעה יומי בראשית. ובה אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים וכמה תולדין דתליין מניה. ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא? דאינון מתמן אתבריאו!? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|}}. וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב"ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין. ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונא{{הערה|ה"ג הגר"א (מתוק מדבש)}}, ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש"ב|יב|}}. ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה''' ויתרפי ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|}}. ומנין דאתהדר קב"ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|}}. ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יהו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן<קטע סוף=רע"מ דף קכג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד א/>קנהא דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין ובה מתקטרין עשר ספירן כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב"ה. בגינה שריין עליה י' ספירן. וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ"ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ"ח.{{ש}} {{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}} '''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|{{גמט|בן}} אהרן}} ודאי איהו אח דילי! {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. פתח ואמר{{ש}} '''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי רוח קנאה{{הערה|עיין מתוק מדבש שגורס כאן "רוח טומאה" - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. וכי אית קושטא ברוח מסאבא?! אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה. ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}! הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם. {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא קב"ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|}}. ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו <קטע סוף=רע"מ דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד ב/>הוו אילנא דטוב ורע. ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|}}. והאי עץ - מר איהו. כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים}} {{ממ|דניאל|יב|}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון מסטרא דרע ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}} וקטיל לון. {{צ|והמשכילים יבינו}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין לא צריך נסוון(?) ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|}} - דלא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר'. ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו בנדה שפחה גויה זונה. בגין דאינון בנוי דלילית דאיהי נדה שפחה גויה זונה חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|}}. ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון *** דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין <קטע סוף=רע"מ דף קכד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה א/>לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. ובזמנא דשלטא אילנא דחיי אתכפייא אילנא דטוב ורע ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא. והכי איסור והיתר טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח (לגבייהו) אלא שעבוד מלכיות בלבד דאינון לא טעמין מאילנא דחיי, וצריך לון מתני' באיסור והיתר טומאה וטהרה, אלא יהון מבוזים קדם ת"ח כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון ע"ה אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון ע"ה טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - ת"ח. ובקרא דא נמי רמיז ליה {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|סא|}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|}}. כגוונא דפליג לון קב"ה בטורא דסיני הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא. אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}}. הכי יפיק לת"ח בכל האי יקר. וכגוונא דאתמר בע"ה מסטרא דטוב {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות ת"ח כעבדא דאזיל לרגליא דסוסיא דמאריה. וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: אם תקבלון עליכון ת"ח במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדא<קטע סוף=רע"מ דף קכה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה ב/>דמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא. וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא ויחמון לת"ח ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו - מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|}}. בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}, והא אוקמוה, אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך ידמו}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}}. אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא באומאה אימא אנת דהא בגינך אנא בעי לסלקא דיהיב לי קב"ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו דאנת מחולל בחובין דעמא. הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}. אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו"ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}, ולא אשתמודען בי, ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו. דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב"ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם ת"ח. ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא! חשיבין ככלבים - {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|}}. דלא אשכחו אכסניא בינייהו ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא - {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו א/>עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|ה|}}. באומאה עלך זמנא תניינא בחי יהו"ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב"ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}} '''(עד כאן רעיא מהימנא)''' {{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס"ט ע"א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}} <קטע סוף=רע"מ דף קכו א/> ==קטע זמני== {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>) <קטע סוף=רע"מ דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל א/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה א/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו ב/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמח א/> ---------------------- <references/> po5qvtrbn3viy1udt4d66qn5xuxb31i 3002851 3002849 2026-04-03T10:39:30Z Roxette5 5159 שם הויה למפרע במגילת סוטה 3002851 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}} __TOC__ ==פרשת במדבר - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=דף קיז א/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}} ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב"ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. ואע"ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה מתרין סטרין. ואע"ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן ואשתלים עלמא. ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! <קטע סוף=דף קיז א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיז ב/>תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב"ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ"א|ו|א}} {{ממ|מ"א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}} {{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}} {{צ|יהו"ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב"ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}} תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב"ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב"ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב"ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו מותנא. {{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} - אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}} {{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}} {{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}} {{צ|יברך יראי יהו"ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב"ה. {{ש}} {{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע"ג דלא עאלין במניינא. תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:<קטע סוף=דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}} <קטע התחלה=דף קיח א/>רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}} אמר ליה: "''ישראל מאן אתר אתברכן?''" {{ש}} אמר ליה: "''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''" {{ש}} תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב"ה והוו עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו"ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}} ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא! כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}: '''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}} '''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}} כמה חביבא אורייתא קמי קב"ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב"ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב"ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב"ה ומתעטרא קמיה ואמר "''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''", בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}} זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! {{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}} רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב! בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}} אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}} אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב"ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: <קטע סוף=דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}} <קטע התחלה=דף קיח ב/>'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י"ב שבטין, י"ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י"ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י"ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י"ה''' בינייהו. {{ש}} כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}} ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}} ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}} ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}} ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}} '''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! * '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. * '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. * '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום. '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. * '''ה' בתראה''' - מערב. ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}} * {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. * {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. * {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. * {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! <קטע סוף=דף קיח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט א/>ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. אמר: "''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''" פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} {{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ"א "אסתכל". אבל נראה ד"אחידנא" תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב"ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו"ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}} {{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב"ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}} כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}} ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב"ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא"ו''' - דא קב"ה הוא לעילא. אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו"ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}} האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}} אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}} ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא "''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''". אמר רבי יהודה: "''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''" {{ש}} אמר ליה: "''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''" פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}} תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}} ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו"ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.<קטע סוף=דף קיט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט ב/>וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו"ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע"ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}} ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. בכה רבי אלעזר. {{ש}} פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}} השתא דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע"ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}} בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו"ם דאינון זנבא. אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}} אמר: "''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו"ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}} ''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''" {{ממ|תהלים|קלה|ד}} אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}} אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב"ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}: '''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}} {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא "בך יתברך ישראל" לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. <קטע סוף=דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכ א/>תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה"ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. * מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. * לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. * לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}} אשתכח בכל יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא: {{ש}} "''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''" ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}} אמר ליה: "''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}} אמר ליה: "''ברי! אע"ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}} אמר ליה: "''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}} '''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע"ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}} לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין! חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא, ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}} ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.<קטע סוף=דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=דף קכ ב/>{{ש}} מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב"ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו"ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}} אלא רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב"ה דאיהו מהימנא עלאה. לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. תא חזי רזא דמלה! אע"ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא. {{ש}} בקדמיתא עובדא * בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, * ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. * לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין - תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - * ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. * לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, * ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. * לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}} ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}} ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. <קטע סוף=דף קכ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=במדבר דף קכא א/>בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא"ו''' - ד'''וא"ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. והא קמ"ל דרזא דמלה דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב"ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב"ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. אמר: "''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''" אמר ר' יהודה: "''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב"ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''" '''ברוך יהו"ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו"ה לעולם אמן ואמן'''<קטע סוף=במדבר דף קכא א/> ==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=במדבר רע"מ דף קכא א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=במדבר רע"מ דף קכא א/> ==פרשת נשא - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכא א/>'''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}} האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}} תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב"מתוק מדבש" הוא מציג את מילים "והא אתמר" כתחילת הפסקה הבא של "בפלגות ליליא", וצע"ע - ויקיעורך}}. בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.<קטע סוף=דף קכא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}<קטע התחלה=דף קכא ב/>כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה ממילין בישין מלישנא בישא - ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון}} - אימתי? כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}. '''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}} תא חזי כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}. וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש"א|טו|ו}}. אמאי אקרי {{צ|קיני}}? והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. ואתמר{{הערה|מובא במתוק מדבש שינוי גירסה כאן של הרמ"ק אשר לפיו מתחיל "ואי תימא" ומפרש כאן בדרך אחר - ויקיעורך}} דעבד קנא במדברא כעופא דא בגין למלעי באורייתא ואתפרש מן מתא. {{צ|נפרד מקין}} - אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! <קטע סוף=דף קכא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב א/>דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא - משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר {{צ|עד יֵעָרה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי - משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין דנזקי לבני נשא דאקרון 'נזקי עלמא'. דהא מסטרא דקין קדמאה אשתכחו. ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי {{צ|קיני}}. לבתר {{צ|נפרד מקין}} ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא ועביד פקודי אורייתא - כביכול הוא קיים עלמין; עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב. וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא - כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי בארבא. קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'. ועל דא {{צ|אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם וגו'}}. {{ש}} תא חזי {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא - גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא! פגים לעילא, פגים לתתא! וההוא חובא תלייא עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|בלע המות לנצח ומחה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}} כתיב - {{צ|האדם}} - אדם קדמאה! {{צ|למעול מעל ביהו"ה}} - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא הוא גרים פגימו וכו'. ועל דא רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא ומן פגימו דלהון! כמה זכאין מסתלקי בגינייהו בר כל מה דגרמי לעילא ותתא! '''רבי יצחק ורבי יהודה''' הוו אזלי מאושא ללוד.{{ש}} אמר רבי יהודה: "''נימא מילין דאורייתא ונזיל!''" '''פתח רבי יהודה''' ואמר: {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. {{ש}} מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! {{ש}} אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא - אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ה|ו|ז}}? אלא ודאי דא מהניא להו בגין דעביד תשובה - כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא - אתקין ליה. ובמה? בתשובה, דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}. ותשובה אתקין כלא! אתקין לעילא אתקין לתתא, אתקין לגרמיה אתקין לכל עלמא. '''פתח רבי יצחק''' אבתריה ואמר: {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{ש}} {{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא - תקיף חיליה! מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? <קטע סוף=דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב ב/>דהא כיון דשארי דינא - לא אסתליק עד דישתלים. בתר דאשתלים ועבד תשובה - אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו"ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. {{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב"ה אע"ג דאשרי דינא בעלמא - בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה! תא חזי אפילו כנסת ישראל {{צ|תשובה}} אקרי! ואי תימא 'תשובה עלאה' בכל אתר לא שכיח!? אלא דא אקרי 'תשובה' כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון. ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה, ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה - כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. חייבא חד בעלמא - קלקולא דכמה אחרנין בגיניה! ווי לחייבא ווי לשביביה!{{ש}} תא חזי יונה - בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה - כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא! עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו! וקב"ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי? כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו"ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: <קטע סוף=דף קכב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=דף קכג א/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}<קטע התחלה=דף קכג ב/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד א/>'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}} מאי האי לגבי האי? אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו"ה}}. ר' אלעזר אמר: {{צ|איש איש}} - מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} - משמע איש דאיהו איש, וקִיֵים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא 'איש' בעלמא! 'איש' לגבי אתתיה! {{צ|ומעלה בו מעל}} הא בחד סגי! אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא; חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}? רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. הכא אית לאסתכלא! הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}} - {{צ|ושחט}} - אחרא ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה. ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא!? {{ש}} אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא, וכל נשי עלמא מתברכן בכנסת ישראל, ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות - דאחידת בה בכנסת ישראל! וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך. בגין כך - כהנא לדא ולא אחרא. {{ש}} ואי תימא דאיהו עביד דינא -- לאו הכי! אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד! דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו. ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא, אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה - הוא עביד דינא והוא בדיק לה! <קטע סוף=דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד ב/>תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לזכאה. זמנא ותרין שאיל לה. כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה - כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כָתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע [[קובץ:שם למפרע.PNG||35px|]] אתוון סריטין בטהירין. דינא בדינא, רחמי ברחמי. רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח זכאה - אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות - רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. '''ר' אלעזר פתח''' ואמר: {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. הא אוקמוה. {{ש}} אמר: "''תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא!''" {{ש}} הכא אית לאסתכלא! אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}? אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו, והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא. עד דקב"ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון. {{ש}} מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו"ה וגו'}}. {{ש}} אמר קב"ה למשה: "''משה! מה את בעי?! הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל. כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני! ועד דיבדקון כלהו הכא - לא אשרי שמי עלייהו!''" {{ש}} מיד {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא - ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל. כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. ואי תימא נשיהון דישראל - יאות! אינון - אמאי? אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו. וכלהו נפקו - גוברין ונוקבין - זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. <קטע סוף=דף קכד ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=דף קכה א/>כדין קב"ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. {{ש}} אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא! '''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כל שכן בני נשא דאשתכחו מניה. א"ר יוסי: אִלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי! אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} - משמע דאחרא הוא!{{ש}} אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים' '''{{צ|מי המרים המאררים}} {{ממ|במדבר|ה|יח}} {{ממ|במדבר|ה|כד}}''' - אלין מי ימא דאינון מרירין. {{ש}} מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא - כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}. ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. תא חזי האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע"ג דאינון מרירן - כד מתפשטין - מתיקין אינון. * לזמנין מיין דימא מרירן. * לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי 'ימא דקפא', ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. * לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי.{{ש}} ובכמה גוונין קיימא האי ימא! {{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא - כדין {{צ|המים המאררים}}. ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.<קטע סוף=דף קכה א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכה ב/>תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא - אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן, ונקאן גרמה, וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא - הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא, ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו - אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא, ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא. במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. תא חזי כל אינון נשי עלמא - באתרייהו קיימי ואתדנו! ועל דא ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו! {{ש}} זכאה חולקהון דישראל דקב"ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו! '''ר' חזקיה פתח''': {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה - כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}. ולאו לבר בשוקא. בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}} והיא אתקשרא ביה. בגין כך - {{צ|בירכתי ביתך}}. א"ר חזקיה: תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר! ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי - כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא! {{ש}} ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. <קטע סוף=דף קכה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו א/>אמר ר' יהודה: שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה. בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא - כל שכן לבר! תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא - הכי נמי לנוקבא! פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון! ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}. מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא, בין בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בנהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא! בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יהו"ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ד}}, וכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} - {{צ|ישראל}} סבא קדישא! '''{{צ|איש או אשה כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} {{צ|מדוע באתי}} - כמה חביבין אינון ישראל קמי קב"ה! דבכל אתר דאינון שריין - קב"ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}? {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא 'מקדש' אקרי, והא אוקמוה. ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעינן דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא. ולא ייתו פסקי פסקי, דלא יתעכב שלימו דשייפין. דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב"ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} {{קטן|'''(חסר וזה הוא)'''}}. תא חזי כיון דבר נש אשתלימו שייפוי - בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות! כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא - בעיין עשרה דישתכחון תמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא. ובמה היא תיקונא דכלא? כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}! ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן - כולהו תיקונא דגופא! וכד אתת ואקדימת שכינתא, ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות - קב"ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}! מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש. וכדין כלא בעיין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא - בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה - זכאה חולקהון! '''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}} מאי {{צ|כי יפליא}}? דאתפרש משאר בני עלמא לאתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. {{ש}} בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה. בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. {{קטן|'''(חסר)'''}} ==קטע זמני== '''ר' אבא פתח''': {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו"ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}} כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה! דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}} - ולית מאן דירכין אודניה! אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח! תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא. עד דאיהו יתיב - דיינין ליה בקונפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא - הא אשתזיב מן דינא, הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו וַיְחֻנֶּנּוּ ויאמר וגו'}} {{הפניה לפסוקים|איוב|לג|כג|כד}}. <קטע סוף=דף קכו א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו ב/>מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא - עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא, וכל מה דאפיק מן פומא. ויהיב חושבנא על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שֵּׂחוֹ וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה, וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה. ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה. ולא אתאבידו מיניה. ובשעתא דמפקי ליה לקברא - כלהו מתעתדן ואזלי קמיה. ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. {{ש}} ואמרי "''דא פלנייא דמריד במאריה! מריד לעילא, מריד לתתא! מריד באורייתא, מריד בפיקודוי! חמו עובדוי חמו מלוי - טב ליה דלא אברי!''". עד דמטי לגבי קברא כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי "''ווי ווי דדא אתקבר בגוון!''" עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי '''דומה''' קדים (ס"א קאים) ונפיק תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא ותלת שרביטי דאשא בידייהו ודיינין רוחא וגופא כחדא. ווי על ההוא דינא, ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים דלא אשתכח עליה סניגוריא. וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא (דזיוא) מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}}, היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה. כ"ש וכל שכן האי דכל בני עלמא צריכין ליה. תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה אזדעזע כל גויה ורוחיה ולביה לא שכיך בגין דאיהו מלכא דכל גופא, ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. כדין הוא אומר ווי על מה דעבד ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא. דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל הוא פתח עינוי ואית ליה לאסתכלא ביה ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה. נפל זיעא על ההוא שייפא ורוחא אסתליק מניה. ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק דהא אשתאיל מכל גופא כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה, ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה. וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא. * חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. * וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. * וחד דינא כד עייל לקברא <קטע סוף=דף קכו ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכז א/> * וחד דינא דקברא. * וחד דינא דתולעתא. * וחד דינא דגיהנם. * וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי. בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי וייתוב מנייהו קמי מאריה. כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו"ה}}, עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא. {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא, השתא דאשתכחת עמכון אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו. תא חזי {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה.{{ש}} '''{{צ|מיין ושכר יזיר חומץ יין וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' - הכא אית לאסתכלא, כיון דאסיר ליה חמרא, ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}, יכול ענבים נמי? לא, בענבים שרי. הכא לנזיר מ"ט אסר ליה ענבים? אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא. והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה ענבים הוו, ודא הוא רזא דמלה דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. * יין לעילא ואוקמוה. * שכר לשמאלא דהא שכר יין נפקא. * ענבים דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד. ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה (ס"א כלום) - לאו הכי אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא. כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}} - בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה ויפרש מיין ושכר וענבים בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. * יין אימא עלאה. * שכר סטרא דאחידו ביה ליואי ונפקי מיין עלאה ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר בעיי לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. * ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. ענבים דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה. בכ"כ הוא תלי שערא דרישא ודיקנא. ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא "נזיר יהוה" פריש מדינא כלא. תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. "על נפשו" לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם, ומאי איהו? דא ענבים דאקרי נפש, ועל דא כתיב חטא בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא, וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא, כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה (ודאי בכלא). ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה דבעל בת אל נכר והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש אערב ההיא קדושה בבת אל נכר ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מ"ט בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}} ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. <קטע סוף=דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}<קטע התחלה=דף קכז ב/>כך הוו מכרזי על נזירא לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב. והא אוקמוה חברייא. ליואי מה כתיב בהו {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו"ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} דבהאי דמי לגוונא דלעילא. אמר ר' יהודה בר רב בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה (ס"א בהני שערי ובהני מלין) כמה דאיהו ברזא דרזין אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה. עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה כתרי (נ"א סתרי) תורה סחרה ואתננה קדש ליהו"ה. ===אדרא רבא=== ::<small>'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון מצחא דגולגלתא. שערי דרישא. חללי דמוחא. חוטמא דעתיקא. אודנין. ידין. ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו. הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכנו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס, כי אין דמיון בינו ית' ובינינו בשום צד מהצדדים וכ"ש מצד העצם והתבנית. יי' יצילנו משגיאות אכי"ר.'''</small> '''האדרא רבא קדישא''' תניא אמר ר' שמעון לחברייא, עד אימת ניתיב בקיימא דחד סמכא. כתיב {{צ|עת לעשות ליהו"ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין ומארי דחובא דחיק כרוזא קארי כל יומא. ומחצדי חקלא זעירין אינון. ואינהו בשולי (נ"א בשורי) כרמא. לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות. אתכנשו חברייא לבי אדרא מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון. אזדרזו בתקוניכון - בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין. (נ"א בחילא דידין ורגלין) אמלכו עליכון למאן (ס"א למלכא) דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט מלין דקדישי עליונין צייתי להו. וחדאן למשמע להו ולמנדע להו. יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: "''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא''". {{ש}} חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}} קם ר' אבא וא"ל אי ניחא קמיה דמר לגלאה הא כתיב {{צ|סוד יהו"ה ליראיו}} והא חברייא אלין דחלין דקב"ה אינון וכבר עאלו באדרא דבי משכנא - מנהון עאלו מנהון נפקו. תאנא אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו * רבי אלעזר בריה. * ור' אבא. * ור' יהודה. * ורבי יוסי בר יעקב. * ור' יצחק. * ור' חזקיה בר רב. * ור' חייא. * ור' יוסי. * ור' ייסא. ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא ועאלו כחקלא ביני אילני ויתבו. קם ר' שמעון וצלי צלותיה. יתיב בגווייהו ואמר כל חד ישוי ידוי בתוקפוי. שוו ידייהו ונסיב לון. <קטע סוף=דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}<קטע התחלה=דף קכח א/>פתח ואמר {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסתר וענו (ס"א כל העם) כלם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}} פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו"ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו"ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי (ס"א שמא) דא. ולעתיק יומין אתמר. כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}. וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו"ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}} אותביה קמיה. {{ש}} ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: אנן כללא דכולא עד השתא אתתקנו קיימין. {{ש}} אשתיקו. {{ש}} שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא. קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}} חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו"ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. (אמר) התם יאות הוה למהוי דחיל. אנן בחביבותא תלייא מלתא דכתיב {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}} וכתיב {{צ|מאהבת יהו"ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}} וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}} {{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא (כיון דאתמר רכיל אמאי הולך), "איש רכיל" מבעי ליה למימר? מאן {{צ|הולך}}? אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}}, {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא (כמו ותקעתיו יתד במקום נאמן) ברוחא (נ"א ברזא) תלייא מלתא. וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין, עאכ"ו. אמר ר' שמעון לשמיא לא אימא דיציתון (ס"א דיציתן). לארעא לא אימא דתשמע. דהא אנן קיומי עלמין. תנא רזין דרזין כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו גלי ברזא ופתח ואמר: כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין. מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא (דמהימנותא) (דנהיר למאתן ושבעין עלמין ומגיה נהיר אורחא דנהירין ביה צדיקיא לעלמא דאתי, הדא הוא דכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. מן ההוא אורחא מתפרשן לשית מאה ותליסר אורחי דפליג בזעיר אפין דכתיב {{צ|כל ארחות יהו"ה חסד ואמת לנוצרי בריתו וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}, דכלא צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא. ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי. תאנא: עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין, עד לא זמין תקונוי (דמלכא) ועטורי עטורין. שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא ובה גליף ושיער מלכין ותקונוי לא אתקיימו הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה. {{צ|לבני ישראל}} - קדמאה, וכלהו דגליפו (ולא אתקיימו) בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו. ולבתר זמנא הוא אסתלק (נ"א הוה מסתכל) בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. ותאנא כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין ואפקה מיד אמרה קמיה מאן דבעי לאתקנא ולמעד יתקן בקדמיתא תקונוי. תאנא בצניעותא דספרא עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן <קטע סוף=דף קכח א/>{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}} <קטע התחלה=דף קכח ב/>ואזדמן {{הערה|<small>עיין ([[שער מאמרי רשב"י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב"י על ספרא דצניעותא]] ד"ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך</small>}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש. אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין] [אבל בתקונוי ידיע] כחד סבא דסבין עתיק מעתיקין טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע מארי דחוור כסו (ס"א בסומק) וחיזו בוסיטא (ס"א בוצינא) דאנפי (נ"א באנפוי). יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ד' מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}: '''בגולגלתא''' יתבין (בכל יומא) תליסר (ס"א תריסר) אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי, ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}, ומההוא טלא דאנער מרישיה ההוא דאיהו לבר יתערון מתייא לעלמא דאתי (דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}}. "מלאתי טל" לא כתיב אלא {{צ|נמלא}}) דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - אורות נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנין דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה, הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. האי גולגלתא. חוורא דיליה אנהיר לתליסר עיבר גליפין בסחרנוי * לארבע עיבר בסיטרא חד * ולארבע עיבר בסטרא דא בסטרא דאנפוי * ולארבע עיבר בסטרא דא לסטרא דחורא * וחד לעילא דגולגלתא (כלומר לסטרא דלעילא) ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי לתלת מאה ושבעין רבוא עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים''' (כלומר אורכא דאנפין). והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''', לקבליה דעתיקא סבא קדש קדשים דקדשיא. וזעיר אנפין כד אסתכל להאי. כלא (ס"א טלא) דלתתא אתתקן ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא. וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא (ס"א אוראותא) לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא בקע לגולגלת לתתא כד עאלין בחושבנא. '''בחללא דגולגלתא''' קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהו חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא (ס"א ובגין דאתכסייא) האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא (ס"א בג"ד אקרי חכמתא סתימאה) והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה, והיינו דאמרי "''סבא דעתוי סתים ומוחיה סתים ושכיך''". והאי קרומא אתפסק מזעיר אפין, ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין, הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}} - מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק, דלא מחפיא על מוחא (ועכ"פ קרומא פסיק לתתא). והיינו דתנינן ברישומי אתוון תי"ו רשים רישומא לעתיק יומין דלית דכוותיה (דביה תלייא תמים דעות שלים מכל סטרוי וסתים ושכיך ושקיט כחמר טב על דורדייה). תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי חוור ונקי, כהאי עמרא, כך איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא דלא לאחזאה ערבוביה מתקוני. אלא כלא על בורייה דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי כחושבן '''{{גמט|קדו"ש}}'''. וכל נימא ונימא <קטע סוף=דף קכח ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=דף קכט א/>להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט לשבע (ס"א לארבע) מאה ועשרין עובד. ובכל נימא ונימא אית מבוע דנפק ממוחא סתימאה (דבתר כותלא) ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן (ס"א מתזן) מוחיה. וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. וכל קוצא וקוצא מתלהטן. ותליין. מתתקנן בתקונא יאה בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא עד גולגלתא. ותאנא: כל נימא ונימא אקרי (ס"א איהי) משיכא דמבועא (ס"א ממבועין), (ס"א ואינון מבזעין) סתימין דנפקין ממוחא סתימאה. ותאנא משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא, אי דינא אי בדיוקניה) (ס"א בדיקניה) ובגביני עינוי. '''קוצין דשערי''' תליין בתקוני נקיי כעמר נקא עד כתפוי. עד כתפוי ס"ד אלא עד רישי דכתפי. דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי דכתיב {{צ|להיות אזניך פקוחות}}(?). שערא דנפיק מבתר אודנוי כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה, דכלא י"ג נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי ובאינון שריין שערי לאתפלגא. לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה. כלא ימינא. אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה כ"ש ביה. ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו"ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי {{צ|יהוה}} ובין אריך אנפין דאקרי {{צ|אי"ן}}. {{ש}} אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו"ה לאמר היש יהו"ה בקרבנו אם אין}}. '''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר למאתן ושבעין עלמין. ומניה נהיר ארחא דז"א דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי, הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא לשית מאה ותליסר אורחין דאורייתא דפליג בזעיר אפין דכתיב ביה תהלים {{צ|כל ארחות יהו"ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. '''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין, רעותא דזעיר אפין לקבלי ההוא רעותא. (נ"א מצחא דגולגלתא רצון אקרי) דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא לקבל דא לתתא. כתיב דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי רצון - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה ועשרין (נ"א ועשר) עלמין. וכד אתגליא אתקבלא צלותהון דישראל. אימתי אתגליא? שתיק ר' שמעון. שאל תניינות אימתי? אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה אימתי איתגליא? א"ל בשעתא דצלותא דמנחה שבתא. א"ל מאי טעמא? אמר ליה משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי רצון - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו"ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "''בריך ברי לעתיק יומין - רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה''". תא חזי בשאר (ס"א בשעתא) דלתתא כד אתגלי מצחא אשתכח חוצפא (ס"א ת"ח בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כד"א) הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא (ס"א חביבותא) ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. מהאי מצחא (ס"א דלתתא) נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי עת רצון - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}} (כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד).<קטע סוף=דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}<קטע התחלה=דף קכט ב/>ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. תאנא: האי מצחא אתפשט במאתן ושבעין אלפין נהירין דבוצינין (ס"א דנהרין) מעדן עלאה. דתניא אית עדן דנהיר לעדן. עדן עלאה לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין מדקאמרן. והאי עדן דלתתא מתפרש בשבילוי לתלתין ותרין (עיבר) שבילין. ואע"ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אפין. ועדן דלעילא לית דידע ליה ולא שבילוי בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא עדן דלתתא, דידע זעיר אפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא עדן דלעילא דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. '''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - ישראל דלעילא. וכתיב {{צ|אשר עיניך פקוחות}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. ותאנא כל מה דאתי ברחמי לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, כל שכן רישא חוורא דלא בעא מידי (ס"א נטירו). אמר ר' שמעון לר' אבא למאי היא רמיזא? א"ל לנוני ימא, דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא, וכל שכן דאיהו משגח לכלא וכלא מתזן ביה ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - ישראל דלעילא. כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}} - לא קשיא, הא בזעיר אפין, הא באריך אנפין. ועכ"ד תרי עיינין אינון, ואתחוורו (ס"א ואתחזרו) לחד. עינא דאיהי חוור בגו חוור וחוור דכליל כל חוור. חוורא קדמאה נהיר וסליק ונחית לאסכלא (ס"א לאתכללא) דצריר בצרורא. תאנא: בטש האי חיורא ואדליק ג' בוציני דאקרין '''הוד והדר וחדוה''', ולהטין בחדוותא בשלימותא. חוורא תניינא נהיר וסליק ונחית ובטש ואפיק (ס"א ואדליק ג' בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת''', ולהטין בשלימותא בחדוותא. חוורא תליתאה להיט ונהיר ונחית וסליק ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה (נ"א ואפיק אורחא ללכא תתאה). ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. אמר ר' שמעון: יאות הוא, ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה. תאנא: חוור בגו חוור, וחוור דכליל כל חוור. {{ש}} חוורא קדמאה נהיר וסליק ונחית לתתא (ס"א לתלת) בוציני דלסטר שמאלא, ולהטין ואסחן בהאי חוורא כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}} חוורא תניינא נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}} חוורא תליתאה נהירו סליק ונחית וניק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא. ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה. אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. ותאנא לא סתים האי עינא. ואינון תרין ומתחוורן (ס"א ואתחזרו) לחד. כלא הוא ימינא. לא הוה (ס"א לית ביה) שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו, בג"כ אקרי עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא <קטע סוף=דף קכט ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}} <קטע התחלה=דף קל א/>אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא. ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}, דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד חזי (ס"א אתחזי ס"א אתסחי) מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא. תאנא בצניעותא דספרא. אשגחותא דעינא תתאה כד אשגח נהירו עלאה ביה ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה. דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יי'}}. כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עיני יי' אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יי' המה משוטטות}}, עינא דלתתא. דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? {{צ|עלי עין}}, כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}, מ"ט {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. מ"ט אקרי חד? ת"ח בעיניה דתתאה אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא, ואינון תרי, בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא, ותרוייהו בדרגא חד סלקי, וכלא ימינא. ובגיני כך עינא חד ולא תרין. ותאנא עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכאן תדיר, וחדאן (ס"א וחזאן) תדיר. דלא הוי הכי לתתאה, דכלילן בסומקא ובאוכמא ובחוורא, בג' גווני, ולא הוה תדיר פקיחא (ס"א דליה גבינא) דלית גבהנא סוטרא (ס"א כליה גביני סודרא) (ס"א דליה עיניה בגביני דמכסאן) על עינא. ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. כד אתפקח. אית למאן דאתפקח לטב. ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא. מאן ישתזיב מניה. אבל עתיק יומין טבא דעינא. חוור בגו חוור. חוור דכליל כל חוורי. זכא החולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו. ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. תאנא (עכ"ד) שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא בר מן אחר חד דאומי זעיר אפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יי'}} - נאם דזעיר אפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - לישראל קאמר דא, ותנינן עתיק יומין אמרו והאי והאי שפיר. תניא כתיב {{צ|חזה הוית עד די כורסוון רמיו ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? אמר לרבי יהודה קום בקיומך ואתקין כרסייא דא. א"ר יהודה כתיב {{ממ|דניאל|ז|ט}} {{צ|כורסייה שביבין דינור}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה לכפייא (ס"א אתכפייא) לההוא כורסייא. ומאן דרכיב שליט בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא קדמאה רמיז דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה עתיק יומין. א"ר שמעון לר' יהודה יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין. ותא חזי כתיב {{צ|אני יי' ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא והוא סתים מכל סטרוי. (בהאי) '''חוטמא'''. תאנא בחוטמא אשתמודע פרצופא. ותא חזי מה <קטע סוף=דף קל א/>{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} <קטע התחלה=דף קל ב/>בין עתיקא לזעיר אפין? דא מאריה דחוטמא מחד נוקבא חיין ומחד נוקבא חיין דחיין. האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אפין. וקרינן ליה מליחה. והוא נחית רוח אתכסמותא דרוחא. דרוחא דנפיק (מהכא) מאינון נוקבי חד רוחא נפיק לזעיר אפין לאתערא (ס"א חיין מכל סטרין חירו מכל סטרי חיין דחיין) ליה בגנתא דעדן. וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא לזמנא לבריה דדוד למנדע חכמתא ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא דכתיב {{צ|ונחה עליו רוח יי' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יי'}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. הא הכא ד' רוחין. והא רוחא חדא אמרינן, אמאי תלת? קום רבי יוסי בקיומך. קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד אליף לי חכמתא דכתיב {{צ|ולא ילמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. ומאן אינון? אינון אינון (תרין) כתרין קדישין דזעיר אפין. ואינון שיתא רוחין אחרנין דיהכי (ס"א דהכי) אינון (ס"א ואינון שיתא רוחין ג' רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין) דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יי'}}, דתנינן כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה"א|כט|כג}} וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ"א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר (ג' רוחי אינון דכלילן ג' אחרנין). א"ל ר' שמעון רוחך ינוח לעלמא דאתי. תא חזי כתיב {{צ|כה אמר יי' מארבע רוחות באי הרוח וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתעדון - ג' אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו, דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב"ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. "ארבע רוחות באי" לא כתיב כאן אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין ידיע כלא. חכמה ובינה עצה וגבורה (רוח) דעת ויראת יי'. משום רוחא דכלילא מכל רוחי. בג"כ כתיב {{צ|מארבע רוחות}} דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. ותאנא דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא? חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי. חוטמא דזעיר אפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}}, ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}? (ג' נוסחי) מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. תאנא כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר "''לבעל החוטם אני מתפלל לבעל החוטם אני מתחנן''", והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא לעתיק יומין אמרו. תנא אורכא דחוטמא, {{ב|תלת מאה וע"ה עלמין|375}} אתמליין מן ההוא חוטמא, וכלהו מתדבקן בזעיר אפין. האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא וכל תקוני דעתיק יומין. אתחזון ולא אתחזון. אתחזון למארי מדין ולא אתחזון לכלא. פתח ר' שמעון ואמר: ::ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא טמירא סתימא דכלא (נ"א טמיר וסתים מכלא) ::דיקנא דההיא תושבחתא. ::דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי. ::דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין. ::דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין. ::דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה. ::דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא יקירא דיקירין. טמירא דטמירין. מהימנותא דמהימנותא דכלא. תאנא בצניעותא <קטע סוף=דף קל ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}} <קטע התחלה=דף קלא א/>דספרא דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחי וסליק וחפי בתקרובתא (סגי) דבוסמא טבא. חוורא דיקירא (ס"א דבדיקני'). ונחית (ס"א חוורא יקירא דדיקניה נחית) בשקולא וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא דנגדין ביה י"ג נביעין מבועין דמשח רבות טבא בתלת עשר תקונין מתתקנא. '''תקונא קדמאה'''. מתתקן שערא מלעילא ושארי מההוא תקונא דשער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא עד רישא דפומא: '''תקונא תנינא''' מתתקן שערא מרישא דפומא (וסליק) עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. '''תקונא תליתאה''' מאמצעיתא דתחות (ס"א דהאי) חוטמא מתחות תרין נוקבין. נפיק חד אורחא ושערא אתפסק בההוא ארחא ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא מתקונא שלים סוחרניה דההוא אורחא. '''תקונא רביעאה''' מתתקן שערה (ונחית) תחות פומא מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. '''תקונא חמישאה''' תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא ואלין תרין ארחין רשימין על פומא. מכאן ומכאן. '''תקונא שתיתאה''' מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל לרישא דפומא והפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. '''תקונא שביעאה''' פסיק שערא ואתחזן תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. '''תקונא תמינאה''' נפיק חד חוטא דשערי סוחרני דדיקנא ותליין בשקולא עד טבורא. '''תקונא תשיעאה''' מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא (דתליין) ולא נפקי דא מן דא. '''תקונא עשיראה''' (מתערבין) נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. '''תקונא חד סר''' דלא נפקין נימא מן נימא ומתשערן בשיעורא שלים. '''תקונא תריסר''' דלא תליין שערי על פומא ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. '''תקונא תליסר''' דתליין שערן בתחות דיקנא מכאן ומכאן ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. לא ארחחי (ס"א לאתחזאה) מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אפין. בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא. ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין מתרי תפוחין שפירן דאנפוי נהירין אנפוי דזעיר אנפין, וכל חוזר (ס"א חיזור) ושושן דאשתכחן לתתא נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש "נאמן", דכל דחמי דיקניה תלי ביה מהימנותא. תאנא בצניעותא דספרא: תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה (מנהון) משתכחי בעלמא ומתפחתי בתליסר תדעי דרחמי. ומאן דאושיט ידיה לאומאה כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא. האי באריך אפין - בזעיר אפין בכמה? אמר לרבי יצחק קום בקיומך וסלסל בסלסלא דתקונא דמלכא (ס"א בדיקנא) קדישא היאך יתתקנון. קם רבי יצחק פתח ואמר {{צ|מי אל כמוך נושא עון וגו'. ישוב ירחמנו וגו' תתן אמת ליעקב וגו'}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. תאנא תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקנוי <קטע סוף=דף קלא א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}<קטע התחלה=דף קלא ב/>דיקנא קדישא עתיקא דעתיקין. טמירא דטמירין. תנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. '''תקונא קדמאה'''. הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתקנא מתקונא דשער רישא. הכא אית לאסתכלא - אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו. (ס"א בחד מתקלא אתקלו), אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא אריכין על כתפין למיגד לרישא (ד"א מרישא) דזעיר אפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה, ובגיני כך לא הוו קשיין. וע"ד אתחזן למהוי רכיכי. תאנא מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה. אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין (כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא באינון נימין) אינון לא אשתכחו קשישין. מ"ט משום דאי אשתכחו קשישין לא נגיד חכמתא למוחא בהון. בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו קשישא (ס"א קשיא) ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן לאו חכמתא מתישבא עמיה. ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובג"ד לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי ולא תלי על דיקנא משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. תאנא כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. ותאנא אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין לאחסין (נ"א לאחתא) אינון י"ג מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. (ס"א דאתחסינו לתתא והכי תנינא מקמי אודנוי שריין שערי משום דבלחודייהו אינון ולא אתערבו באחרנין) ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו - לא. דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: # מי אל כמוך חד. # נושא עון תרי. # ועובר על פשע תלת. # לשארית נחלתו ארבע. # לא החזיק לעד אפו חמש. # כי חפץ חסד הוא שית. # ישוב ירחמנו שבעה. # יכבוש עונותינו תמניא. # ותשליך במצולות ים כל חטאתם תשעה. # תתן אמת ליעקב עשרה. # חסד לאברהם חד סר. # אשר נשבעת לאבותינו תריסר. # מימי קדם תליסר. לקביל דא אל רחום וחנון וגו' ואינון לתתא. ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה. ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין תקיפין. לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין. מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף (ס"א אתכסי) מניה ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. <קטע סוף=דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}<קטע התחלה=דף קלב א/>ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה. ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. ועיקרא דמלה משום דהני שערי בגין דממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא ואינון לעילא מן דיקנא - דיקנא בלחודוי הוא. וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו - דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו. '''תקונא קדמאה'''. תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. ותאנא כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא (מחומא דלב) ממוחא דרישא (ס"א מתקוני דרישא) והכא לא פריש הכי דהא לא הוי. אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא הכי אשתכח. <small>'''(חסר כאן)'''</small> ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא דאלף עלמין דחתימין (ס"א אלף עלמין חתימין) בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי לא הוי אריכא. ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס"א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס"א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין. ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|390}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א"ל}}'''. מהו תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא. (ס"א לאתפשטא) (ס"א לאכפיא ואתפשטו) - {{גמט|ל"א}} בהאי סטר ו{{גמט|ל"א}} בהאי סטר. וכל עלמא ועלמא מניה. מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''א"ל'''. ועם כל דא האי '''א"ל''' אתכפייא לרחמי, דרחמי דעתיק יומין (אתבסם) ואתכלל ואתפשט ביה. אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דינא יתיב וספרין וגו'}} {{ממ|דניאל|ז|י}} מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא (ס"א בדיקנא) קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב {{צ|מי אל כמוך}} - בעתיק יומין אתמר בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה. '''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית. וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא: '''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שלט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין אלף|57,000}} דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא (ס"א בחיזרא): '''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|צ"ו אלפין|96,000}} מארי דיללא ומתאחדן מני' בבוסיטא לקוסיטרא (ס"א כבוסינא לקוסרא). ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה? {{ש}} מאן חמי טמירותא (ס"א יקירותא) דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין, {{ש}} עטרין דכל עטרין. {{ש}} עטרין דלא אתכללו בעטרין. {{ש}} עטרין דלא כשאר עטרין. {{ש}} עטרין דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון {{ש}} ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין (לקבליהון), ואתעביד מה דאתעביד. כלא כליל בהני תקונין. כלא זקפן לקבליה תקונין דמלכא תקיפא עתיקא סתימא דכלא. וכלהו אתבסמן מתקונין אלין (דמלכא עתיקא). תאנא, אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי. ותניא עד כמה זהירין אלין (ס"א אתתקן באלין) תקוני דדיקנא. עד תליסר (דלתתא), וכל זמנא <קטע סוף=דף קלב א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}} <קטע התחלה=דף קלב ב/>דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא. כלא בחד איהו טמירא ויקירא. ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא (ס"א לא אדכר באורייתא) ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה. ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. (מאי דיקנא דכהנא רבא) דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה, הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב עלה ראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב {{צ|שבת אחים גם יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}}. גם לרבותכהן גדול דלתתא, דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. א"ל רבי שמעון: יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין. זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי. '''תקונא תניינא''' מתתקן שערא, מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא, בתקונא שקיל. קום ר' חזקיה וקאים בקיומך, ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא. קם ר' חזקיה שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|325}} עיבר. וחד חשוך הוה אתמחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא. דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. אנא שאיל מהם (ס"א מהו) פשרא דחמית. פתחו ואמרו {{צ|נושא עון}} חמיתא. אמר דא הוא תקונא תניינא. יתיב. א"ר שמעון האידנא אתקשר (ס"א אתבסם) עלמא - בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין. אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא. {{ש}} אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה, דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני. {{ש}} דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}} ועוד דאנא ידענא דאנפאי נהירין ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}} ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא, וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. אזדרזו חברין קדישין - דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא. קום ר' חזקיה תניינות ואוקיר תיקונא תליתאה דדיקנא קדישא. תנא. עד לא קם ר' חזקיה קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחות}}. {{ש}} אתרגיש ר' שמעון ואמר: "''ודאי כל חד וחד באתריה. ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא אשתלים שלימתא עלאה. קום ר' חייא''". קם ר' חייא פתח ואמר: {{צ|ואומר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא, והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}? אלא (תאנא) ח"ו דאיהו אמר על דא אלא הכי: אנא מה בין דבור לאמירה? אמירה הוא דלא בעי לארמא קלא, <קטע סוף=דף קלב ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}<קטע התחלה=דף קלג א/>דבור בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין דכתיב {{צ|וידבר את כל הדברים האלה לאמר}}, ותאנא כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא. אי הכי, הא כתיב {{צ|וידבר יי' אל משה לאמר}}? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה, דהוא שמע דבור בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע, ושאר נביאים אזדעזעו אפי' באמירה ודחלין בדחילו. ותאנא, תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא לאתבא - (ס"א לאקפא) (נ"א לאייתאה) לתליתאה, דכתיב {{צ|הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. (תרי נוסחי) ותא חזי דתרין תקונין קדמאין למיתי לתליתאה הוו, דהוא תקונא תליתאה מאמצעיתא דתחות חוטמא, מתחות תרין נוקבין. נפיק חד ארחא. ושערא אפסיק (ס"א אתפסק) בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום (דכתיב {{צ|ועובר על פשע}}) דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום (נ"א כובש עונות וכתיב) דכתיב {{צ|ועובר על פשע}} - למיהב אעברא עד (ס"א על) פומא קדישא דיימא סלחתי. תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא ולא אתגלי לחד מנייהו, דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. תאנא בצניעותא דספרא: מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}. (מאי משמע עובר על פשע. שפע. דאקדים שי"ן לפ"א, לא זכו עומד ולא עובר) (האי) בזעיר אפין. מאי בין האי להאי? {{ש}} בזעיר אפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח, הדא הוא דכתיב 'כי רוח יי' נשבה בו ואיננו' (ס"א {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}). באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי. ודא הוא תקונא תליתאה (דאורחא) דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקו. אמר ר' שמעון: ודאי קב"ה וסגי לאוטבא לך ויחדי לאגנא עלך. ותאנא מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. תאנא בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא, סתימין ושתיקין, ולית דיפתח פטרא לאבאשא. משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי מאן דאחיד (נ"א דאחית) ואזהר (ס"א משום דהאי אורחא סימנא לשתיקותא ומהאי הוא מאן דאחזי ואזהר) לשתקאה - להאי אורחא רשים, דהוא סימנא דעתיקא קדישא. '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא (ונחית) תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב {{צ|לשארית נחלתו}}, כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ"ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. '''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא, הדא הוא דכתיב {{צ|לא החזיק לעד אפו}}. "''קום ר' יוסי''". קם ר' יוסי פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}} {{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. דבר אחר: שכיך ברוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. {{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. דבר אחר: {{צ|{{גמט|שככה}}}} - שמא דכליל כל שמהן, וקב"ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין ומעביר על כל אינון דלבר. דתניא ארחא עלאה דדיקנא קדישא (עלאה עתיקא דעתיקי) דאיהו נחית (בדיקניה) תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי. והאי ארחא דלתתא שקילן אינון בכלא. דא <קטע סוף=דף קלג א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}} <קטע התחלה=דף קלג ב/>לעילא ודא לתתא. לעילא {{צ|עובר על פשע}}, לתתא {{צ|לא החזיק לעד אפו}}. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא, כך לתתא יהיב אתר לאעברא. תנא בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא, דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה דעדן עלאה לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי, ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. אמר ר' שמעון: "''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''". '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא (דרישא) לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. "''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא''". קם ר' ייסא פתח ואמר: {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|ובחסד עולם רחמתיך}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי. ולא אקשו. דתנינן אית חסד ואית חסד; אית חסד דלגו ואית חסד דלבר. חסד דלגו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין, והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגו דעתיק יומין, ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא, דכהן מסטרא דא קא אתי. ותאנא בצניעותא דספרא: בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני, ולא לקטעא ליה ולא אשתצי מעלמא. והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין. {{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי "חסד עולם", והאי הוא אחרא דז"א דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב {{צ|כי חפץ חסד הוא}}. דא הוא תקונא שתיתאה דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי. '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן ב' תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני, כך קב"ה תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין - דאינון תקונא ז' - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא, ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא ומחזיין חידו לזעיר אפין. {{ש}} כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}} {{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}} {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר דכד נהרין מתברך עלמא. ותאנא כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא, על אחת כמה וכמה! תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא, וכל אינון דלתתא נהרין, וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא. ת"ח פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין, ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב {{צ|ישוב ירחמנו}} - {{צ|ישוב}} מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. הכא הוא {{צ|ישוב ירחמנו}} ובהאי דלתתא הוא {{צ|ואמת}}. דא הוא תקונא <קטע סוף=דף קלג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}} <קטע התחלה=דף קלד א/>שביעאה דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין. '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא ותליין בשקולא עד טבורא. "''קום אלעזר ברי, אתקין תקונא דא''". קם רבי אלעזר (בריה) פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ס"ת בהיכל}}. מלה דא אוקימנא בספרא דצניעותא, והכא אית לאסתכלא, וכי הכל תלוי במזל, ותנינן ס"ת קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וס"ת לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדש. והתורה נתנה בג' קדושות. בשלש מעלות בימים שלשה שכינה בשלש לוחות וארון והיכל בס"ת תליא ואיהו תליא במזל, וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}} - מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דריקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע"ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. ותאנא {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי מזל? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו ס"ת שבהיכל דמתעטר בעשר קדושות לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי. ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין, הדא הוא דכתיב {{צ|יכבוש עונותינו}}. אמר ליה ר' שמעון: "''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא''". '''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין ולא נפקין דא מן דא. "''קום ר' אבא''". קם ר' אבא ואמר: אלין (אינון) שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון {{צ|מצולות ים}} משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא דמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ומתכפיין. אמר ר' שמעון: "''בריך תהא לעתיק יומין''". '''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. "''קום ר' יהודה''". קם ר' יהודה פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. תרי. '''תקונא עשיראה''' - {{צ|תתן אמת ליעקב}}, '''וחד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא, {{צ|חסד לאברהם}}. '''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין, ויאין שערי סחור ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא כמה דאצטריך טרחותא. במאי קא מיירי? דינא. באתר (נ"א בתר) דינא טרחותא אשתכח. וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! אלא דלא אתטרח בישובא (ס"א בנשוכא) דרוחא דזעיר אפין. דתאנא מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק (ס"א דאתדבק) ביה, דמתלבש ביה (נ"א דאתתקן ומתלבש ביה) זעיר אפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט (ס"א ואתפרשא) כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה אתלבש. ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. <קטע סוף=דף קלד א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}} <קטע התחלה=דף קלד ב/>דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר (ס"א דנפיק מההוא דלבר) ומתלבשין ביה נביאי מהימני אתקרי {{צ|פה יי'}}, אבל בהאי עתיקא דעתיקין לא אתפרש, ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא ופומא אתפני מכל סטרוי. ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי (הדא הוא דכתיב {{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}). ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר, דמכאן אשתלשלו י"ב תחומין לעילא, י"ב תחומין לתתא, י"ב תחומין לי"ב שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}. '''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן ביקרא יאה וביקרא שפירא וחפיין עד טבורא. ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. א"ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה. זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי. דאנן יתבין בקדושה עלאה אשא עלאה אסחר לן (ס"א בין אשא עלאה דאסחר לן) והא כל תקונין עלאין (לדיוקנא) דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא. כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין דא אשלים לכלא. תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. ותאנא, אלין ימי קדם - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין (כליל בהו). והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}, דביה זמין לאוקיר דיקניה, הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - הוא בלחודוי יתיר מכלא. הוא דכליל כלא. הוא דאתקרי בשמא ידיעא. דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא, והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה. דלית יום אקרי אלא מסטרא דילן, ולית לילה אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין, לכל אינון דלתתא, דנהרין בההוא משחא (אתתקנו) בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר. ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}, וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}. אמר ר' שמעון לחברייא, כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא, אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא (ס"א בוסיטא דקדושא) פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. <קטע סוף=דף קלד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}} <קטע התחלה=דף קלה א/>סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחי שנינן (ס"א שניין) מכל סטרוי. ומתאחדן פרכא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא (ס"א בבוסיטא דגליפין) בההוא פריסא. וכן לד' עיבר. וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה, והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל (ס"א בהבל דכל) פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון. זכאין אתון לעלמא דאתי דכלהו מלי דנפקי מפומיכון כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב"ה חדי למשמע וציית להני מלי עד דהוא אגמר (ס"א אגזר) דינא די לעלמא. דאי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין - עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אפין; היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא. דהשתא חובתא (ס"א חכמתא) עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא ולאתקנא כל תקונין על בורייה, תקוני דזעיר אפין מתקוני דאריך אפין אתתקנו, ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו ב"נ למשלטא (ס"א ומשלפא) ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה מתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאחאמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואע"ג דלא אתקיימו. תאנא בצניעותא דספרא: עתיקא דעתיקין, עד לא זמין תקונוי, באני מלכין כנס מלכין (נ"א גליף מלכין) ומשער מלכין, ולא הוו מתקיימי עד דדחי (ס"א דאנח) לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקין. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא. מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא וכלהו עלמין אתחרבו. הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}} {{ממ|בראשית|לו|לב}}. {{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא (ס"א יקירא) הוא. אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. {{צ|בלע בן בעור}}. תאנא הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה. {{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל <קטע סוף=דף קלה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}} <קטע התחלה=דף קלה ב/>כלא לאתישבא ביה. ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא ואתבטלו. ואתבטלו סלקא דעתך, והא כלהו באדם אתכלילן?! אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא (נ"א דיוקנא) דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו (ס"א אתכללו) כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו, (ס"א מנהון אתבסמו ולא אתבסמו), ומנהון לא אתבסמו כלל. ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}} {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי? לאו הכי. אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה "מיתה" כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. וכיון דאתתקן אדם אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה וקיימין בדוכתייהו. וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין, בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין, משום דהוה דכר ונוקבא כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא, ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא לא כתיב בהו "מיתה" כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו. תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא (נשב ביה אתתקר (ס"א אתתקן) וסליק רעותיה) ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר, וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא ומתגלגלא נשב ביה אתתקן ונפיק חד גולגלתא תקיפא ואתפשט לארבע סטרין, ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל (ס"א ואתכליל) ביה. ביה סלקא דעתך? אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. והאי אוירא הוא טמיר דטמירין עתיק יומין ברוחא דגניז בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר. ואשא דכיא קאים מהאי סטר. מאי אשא הכא. אלא לאו הוא אשא. אבל בוצינא דא (נ"א ניצוצא) דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין ודינא מסטרוי אשתכח. ובגין דא האי גולגלתא אתקרי גולגלתא תקיפא. בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר. ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחיאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני: * מסטרא דרישא חיורא חיוור בגוויה. (ס"א בגיניה) דכליל כלהו חיוורי (וכלהו חיוורי) * אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אפין אתחזי ביה סומקא. כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אפין. וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחים כגווני חיוורא וסומקא. האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשט מגולגלתא לאנפוי {{ב|ק"נ רבוא|150,000}} עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אפין'''. ובשעתא דאצטריך אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחיים לעלמא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא ויהבי אגר אוראותא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא <קטע סוף=דף קלה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}} <קטע התחלה=דף קלו א/>תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי בקע אגר אוראותא אשתכח מניה לעתיק יומין. בחלליה דגולגלתא (ס"א בגולגלתא דא) ג' חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו וקרונא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר (ס"א ונפיק) לתלתין ותרין שבילין, הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. ותאנא בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}} '''מחללא חד''' מתבקע (ס"א ומתפשט) חד מבועא לד' סטרין ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי הללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא: '''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין ן' תרעין. מאלין ן' תרעין אתאחדן ן' יומין דאורייתא, ן' שנין דיובלא, ן' אלף דרין דזמין קב"ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. '''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה (ס"א מדוריה) בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. ואילין ג' מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן, ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא. בכל אינון סטרין דאינון דכיין. בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא. (בחור כארזים) רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. {{ש}} '''ממבועא לחללא חד דגולגלתא''' אתמשכן שערי במשיכותא ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. {{ש}} '''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא ואתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. {{ש}} '''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו (ומתעבידן תלין על תלין ומתערבין בקוצין אחרנין). ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. וכלהו משיכן, דאתמשכן מג' חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ובהאי תלין תליין (נ"א ובהאי תלייא) ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגין בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. תנא בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין מאריהון דמתקלא (ס"א מאריהון דרחימותא. ואיהו מתקלא בינייהו) בג"כ אית ימינא ואית שמאלא. מצחא דגולגלתא - אשגחותא דאשגחותא, ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר, <קטע סוף=דף קלו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}} <קטע התחלה=דף קלו ב/>בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אפין ואשתכיך דינא. בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט, אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדיהון, הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה חיה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. ותניא שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ושעתא דמתער קב"ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. תאנא האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. ותניא עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח''' (ס"א מצחא וכל חד אקרי נצח), ובאתוון רצופין (דאפין) הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. תניא מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}} {{ממ|ש"א|טו|כט}}? האי רזא אוקימנא, כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי "אדם" ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי "ראש" (בהאי מצחא) אתחזי ואתגלייא - האי נצח לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מ"ט משום דלא הוה מאתר דאקרי "אדם", דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי אדם. ובגין כך {{צ|לא אדם הוא להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא. '''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין שרקותא דבגבתא. דעל ריסי עיינין מכחלן. (דכל עיינין מכחלן) באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא (דעל תריסי דעיינין) בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא. ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואתסחן בחד חוורא דעינא טבא, הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}? בחוורא דלעילא קדמאה. (נ"א בחוורא קדמאה דעינא טבא) ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי (ס"א ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא) ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא ורחמי על ישראל ואסתחר (ס"א ואתזהר) עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. עינוי כד אתפקחן אתחזון שפירין כהני יונים בסומק ואוכם וירוק חוור לא אתגלי אלא בזמנא אסתכל בעינא טבא ומסתחאן כל אינון גוונין בההוא חוור מאינון גוונין דמתגליין נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי מאוכמא <קטע סוף=דף קלו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}} <קטע התחלה=דף קלז א/>דעינא, הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא מסומקא נפקין שבעה רהיטין דסמכין (נ"א דסחרן) לסטר שמאלא ומתלהטין באשא דלסטר צפון ומתאחדן לאתפשטא בעלמא, לגלאה ארחין דחייביא, הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. מירוקא נפקין שבעה טהירין (ס"א נהירין) דקטרא דלסטר (נ"א רהיטין דסחראן לסטר) דרומא ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו, הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן. רחמי ונוקמין. '''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים כל סומקין מקמיה. לא אתחזן. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה. '''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא חד זמן לאלף שנים בימא רבא, וכד נפיק האי אבנא אתי רגשא ותקפא על ימא. וקליה דימא וגלגלוהי אזלין. ואשתמעו לנונא רבא דאקרי לויתן. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא דכל אוכמין סתימין קמיה (ס"א והא אוקמוה דכל אורחין סתימין קמה) וכך היא אוכמותא דעינא, אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא (ס"א לסטר חד) ואקיף לההוא אוכמא. '''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. וכד אסתחר (נ"א אתגלי) חוורא ואסתחרי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא (סומקא ירוקא אוכמא). לא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא (נ"א הוא) ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא דאינון תאומין כחדא. הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אסחן בחוורתא דעינא עלאה. ודא זמינין למנדע צדיקייא למחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש. לטב - כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב. ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. תנא בצניעותא דספרא: מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}, וכי ירושלם נוה שאנן הוא והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקוט ולאו שאנן הוא? אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר (דישגח באלין עיינין), דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו"ד ולא "עיניך". ומה דאמר ירושלם ולא ציון - הכי אצטריך, לאכפייא <קטע סוף=דף קלז א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}} <קטע התחלה=דף קלז ב/>לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} {{ממ|דברים|יא|יב}} (הדא הוא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} דבה אשכח גזרי דדינין יתיר מכל שארי אתרי) (נ"א דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי. ותנא כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}}. השתא {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי) ולזמנא דאתי ישתכח בה עינא חד דרחמי. עינא עינא דעתיקא דעתיקין. הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון {{צ|רחמים גדולים}}, רחמי דזעיר אנפין אקרון {{צ|רחמים}} סתם. (מהנ"א הוא משום דאית ביה ימינא ושמאלא דינא ורחמי) ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין. תאנא: בהני עיינין בתרין גוונין מנייהו, בסומקא ואוכמא, שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן ימא רבא? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא (ס"א בחוורא) במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל. '''חוטמא''' - תאנא בצניעותא דספרא, חוטמא דזעיר אנפין, בחוטמא אשתמודע פרצופא. בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית (ס"א בחוטמא אשתמודע פרצופא תלת שלהובין מתוקדין בנוקבוי מהאי חוטמא אתפשטן תלת גווני תננא ואשא וגחלי דנורא דכתיב {{צ|עלה עשן באפו}} ולית) תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו (ס"א אתדליקו) ונפקי מחוטמוי. ותאנא כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא, ובין תרי (נ"א בתרי) גווני, וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. ואי תימא - אף וחימה כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא, משחית מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. ותאנא חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}} - אלא הכי תאנא, כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי גבורה חדא. וכלהו גבוראן שריאן לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף (אלפין) וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף (אלפין רבוא) וארבע מאה (וחמש) דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן (נ"א ונחתין) עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}. אלא הכי תאנא, לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יי' לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}? אלא בכל זמנא דעתיק דעתיק - רישא חוורא (אתגלייא) רעוא דרעוין אתגליין רחמין רברבין אשתכחו בכלא, ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין (ס"א דינין) דזעיר אפין זמינין, וכביכול רחמי עביד דינא. ההוא עתיקא דכלא דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני, מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי. ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אפין אתמר, ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא <קטע סוף=דף קלז ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}} <קטע התחלה=דף קלח א/>לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי "ארך אפים" מכלא. והיינו רזא דתנינן {{צ|יהו"ה יהו"ה}} פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון אברהם אברהם, יעקב יעקב, שמואל שמואל - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ ממשה משה דלא פסיק טעמא בגווייהו. מאי טעמא? * {{צ|אברהם אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. * {{צ|יעקב יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא, כגוונא דלעילא בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. * {{צ|שמואל שמואל}} טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא הוא נביאה וקודם לכן לא הוה נביאה. אבל {{צ|משה משה}} לא אפסיק טעמא בגוויהו, דמיומא דאתיליד שלים הוה, דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. אוף הכא {{צ|יהו"ה יהו"ה}} פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין, דהכי תנינן: כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא. וכד אתגלי עתיקא בזעיר אפין - כלא ברחמי אתחזון, וחוטמא אשתכיך, ואשא ותננא לא נפיק, כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא, בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא (בארבע אלף) באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא (דמדבחא). וכלא תלייא בחוטמא, בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. והאי (הוא) דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}}, {{צ|וחרה אף יהוה}}, {{צ|וחרה אפי}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} - כלא בזעיר אפין אתמר ולא בעתיקא. תאנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} האי (ס"א תאנא בצניעותא דספרא דרגא (ס"א עקימא) עמיקא למשמע טב וביש ודא איהו). '''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה (ואודנא הוא למשמע) ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד (ס"א דבארי) דרגא בעקימא (להאי ולהאי). מאי טעמא בעקימא? (ס"א בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו) (בגין למשמע טב וביש). ותאנא מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. בגו אודנא נטיף מג' חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בג"כ הוא רזא. ווי לההוא דמגלי רזין, דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר. תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש (ס"א ובטש) במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא ואתזער חוטמא ואתחמם (נ"א ואתקמט), ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין ומתערין <קטע סוף=דף קלח א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}} <קטע התחלה=דף קלח ב/>כל גבוראן ועביד נוקמין. ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש בריחא דמוחא (ס"א ברישא במוחא) ונגדין תרין דמעין מעיינין ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן (ס"א מתערבין) כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}}. בההיא שמיעה דהוא קלא אתער מוחא (כלא). תנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} כלומר ארכין. (ס"א אודנין) שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יי'}}. ומה דאתמר {{צ|הטה יהוה אזנך}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אפין אתמר, מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא דא הוא (ס"א אית) תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא דכתיב {{צ|כי אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}}, וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}}. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין דאתפשטו בגופא באתר דלבא שארי - מתפשט ההוא חללא דחמשין תרעין, ואודנא קרי ביה בחינה. ובלבא קרי ביה בחינה. משום דמאתר חד מתפשטין. (ס"א בההוא נוקבא דאודנא ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי ועל דא באודנא קרי ביה בחינה ובלבא קרי ביה בחינה דכתיב כי אזן מלין תבחן וכתיב ובוחן לבות וכליות משום דמאתר חד מתפשטין). תאנא בצניעותא דספרא: כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד. אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה ובשמיעה אתכליל בינה, שמע כלומר הבן. אשתכח (ס"א ואסתכל) דכלא בחד מתקלא אתקל. ומלין אלין למאריהו דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא (ס"א מהימנא) שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אפין אתמר. כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח יהו"ה יהו"ה ביו"ד ה"א תרי זמני, או באלף דל"ת ויו"ד ה"א - חד לזעיר אפין וחד לעתיקא דעתיקין. ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. ותנינן אימתי אקרי שם מלא, בזמנא דכתיב {{צ|יהו"ה אלהים}}, דהאי הוא שם מלא. דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא "שם מלא" אקרי, ושאר לא אקרי "שם מלא", כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר יהו"ה אלהים אתקריא שם מלא. {{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתעדון דחמין בכלא. {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אפין. {{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} אינון ימי קדם, {{צ|שנות עולם}} אלין ימי עולם. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חייהו למאן? חייהו לזעיר אפין, דכל נהירו דיליה מאינון שנים קדמוניות אתקיימו ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא. תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין, דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין. וחדאן בלבאי מלי ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין וגניז להו עתיקא דכלא גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא, לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא. זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי. פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} - מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} דכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יי'}} משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא, <קטע סוף=דף קלח ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}} <קטע התחלה=דף קלט א/>דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא, הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב "הדבקים ליי'" אלא {{צ|ביהוה}} ממש. תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון (ס"א דאורייתא) דשמא קדישא (מתחיל מסוף קלח ע"ב) (נ"א ובעלמא דאתי). משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין ובעלמא דאתי יתיר מהכא דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש, עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא. תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בט' תיקונין, ודא איהו דיקנא דז"א. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דז"א - נגדין י"ג מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה כ"ב אתוון דשמא קדישא). וא"ת דיקנא לא אשתכח, ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}} (ולא קרי דיקנא). אלא הכי תאנא בצניעותא דספרא: כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא (משום) ובג"ד הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אפין, נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובא דבוסמא. מאי תקרובא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}} (ולא ערוגות). בתשעה תקונין אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי (דדיקנא) אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי. דכתיב {{צ|בחור כארזים}} (שם). '''תקונא קדמאה'''. מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. '''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. '''תקונא תליתאה'''. מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן ותמן שקיעא ההוא ארחא. '''תקונא רביעאה'''. נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובא דבוסמא. '''תקונא חמשאה'''. פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן (ס"א מנהון). '''תקונא שתיתאה'''. נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. '''תקונא שביעאה'''. דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. '''תקונא תמינאה'''. דנחתין שערי בתחות דיקנא דמחפיין קדלא דלא אתחזיא כלהו שערי דקיקין נימין על נימין. מליין מכל סטרוי. '''תקונא תשיעאה'''. (מתערבין שערי עם אינון) דמתחברן (נ"א אתמשכן) שערי כלהו בשקולא מעלייא (ס"א מלייא) עד (נ"א עם) אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין ט' מבועין דמשח רבות דלעילא, ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. ט' תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא, ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי (בר נש לתתא) גיבר תקיף. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. '''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אפין'''. אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: קום ברי (קדישא), סלסל תקונא דדיקנא (נ"א דמלכא) קדישא בתקונוי אלין. <קטע סוף=דף קלט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}} <קטע התחלה=דף קלט ב/>קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} עד {{צ|מבטוח בנדיבים}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} - תנא: הכא ט' תקונין דבדיקנא דא, להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. תא חזי כיון דאמר הני ט' תקונין לכתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}}. אמר: הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}. ובתקונא דדיקנא דא ט' תקונין, דאינון שם יי' - אשצינון מן עלמא, הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}. ותנא בצניעותא דספרא: תשעה תקונין אמר דוד הכא - שיתא אינון בשמא קדישא, דשית שמהן הוו, ותלת אדם. ואי תימא תרין אינון - תלתא הוו, דהא {{צ|נדיבים}} בכלל אדם הוו. תנא: שיתא שמהן דכתיב: * {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד. * {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין. * {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. * {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. אדם תלת, דכתיב: * {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. ותא חזי, רזא דמלה, דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא, דהכי אתחזי. משום דלא אקרי (הוה) {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא, דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה}}. תרי זמני {{צ|י"ה י"ה}} לקביל תרי עלעוי דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא. יהוה לי בעוזרי}}. בשמא דלא חסר. בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} - הכי הוא. דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא. ומה דמשלפא בהו אתקרי שמא קדישא. ותערא ומה דביה אתקרי יהו"ה ואתקרי אדם בכללא דתערא ומה דביה. (ס"א ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי ידו"ד אתקרי אדם בכלא תערא ומה דביה). ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי, בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא, מלכא עביד בגיניה. מאי טעמא דיקנא ולא גופא? אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}} (ס"א דדיקנא איהו עיקרא, דכל גופא וכל הדורא דגופא בתר דיקנא אזיל וכלא בדיקנא תלייא) (ול"ג מן ודיקנא עד גופא) ובתרי גווני אתי האי חושבנא. חד - כדקאמרן. תרין - * {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד * {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. * {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. * {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. * {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. * {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. * {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה * {{צ|(ס"א טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - ז'. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - ח'. * {{צ|מבטוח בנדיבים}} - ט'. {{צ|מן המצר קראתי י"ה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד כל מה דאמר הכא על תקונא דדיקנא דא קאמר. (ר' יהודה אמר) {{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין מעילא תחות שערי דרישא, ובגין כך אמר {{צ|י"ה י"ה}} תרי זמני. ובאתר (ס"א ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} דהוא אתר דלא דחית (ס"א דחיק) וכל האי אצטריך וכו'. (אדם אתקרי ועל אתפשטותא האי אצטריך) דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. ותאנא בצניעותא דספרא: כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. תנא: מתתקן דיקנא עלאה בתשעה תקונין, והוא דיקנא דזעיר אפין בט' תקונין מתתקן. <קטע סוף=דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}} <קטע התחלה=דף קמ א/>'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין מתחות קוצי דתליין על אודנין, ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין (וכפיין), והני לאו אריכין. ושערי דרישא מנהון שעיעי ומנהון קשישין. ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אפין כתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אפין, דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי ס"ד? אלא אימא ארבע מוחי - תלת מוחי דהוו בזעיר אפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אפין לתלת מוחי דביה. ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אפין. בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין, דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין וזעיר אפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - שם יהוה ממש דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}}, דהכא משתכחין, דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר, ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. (נ"א הוא) וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא, הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתחברא, כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר לכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך ויוצא לאור צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. ותנא: הני שערי דדיקנא תקיפין (בלחודי) משאר שערי דרישא, משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן ואינון תקיפין באורחייהו, אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי, דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי (ודינא), ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא אלין כלהו רחמי. אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון. ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא. וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא (ס"א ומתאחרא) דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדיקנא. וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומסתחיין כמאן דאסתחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אסתחיין ברחמי. ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}}, ואלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אפין. וכד אמר משה זמנא תניינא תשעה תקונין אמר אינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין <קטע סוף=דף קמ א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}} <קטע התחלה=דף קמ ב/>ביה. ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}. תנא: שערי דרישא דזעיר אפין - כלהו קשישי תלין על תלין ולא שעיעין, דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. והאי דזעיר אפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אפין אתמר. אמר רבי שמעון "''בריך ברי לקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי''". '''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. "''קום רבי אבא!''". קם ר' אבא פתח ואמר: כד תקונא דדיקנא דא מתתקן בתקונא דמלכא (ס"א בתקוני מלכין) (ס"א כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא אתחזי) כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}. והאי תקונא תניינא אתתקן כד נהיר בנהירו דעתיק יומין אקרי {{צ|רב חסד}}, וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}. דהא נהירו אנפיה (ס"א דא נהירו דאנפין). ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא כגוונא דעתיקא קדישא. אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא, לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}, ואתקיימו באתר אחרא. ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין וכלהו אקרון חסדי קדמאי דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. ובספרא דצניעותא קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} וכתיב {{צ|נוצר חסד לאלפים}} (שם) סתם. ואוקימנא, האי {{צ|רב חסד}} - מטה כלפי חסד לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא (ס"א בתרי גווני אגזים ולא) אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא תרי זמני בטש בידיה בהאי אורחא. '''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא, הוד והדר הוא. (ס"א הוד עלאה) ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא (ס"א ליאה דעלעין) בעלעוי ואתקרי הוד זקן. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו, ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם יתיר מכל דיוקנין.<קטע סוף=דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}<קטע התחלה=דף קמא א/>ותאנא האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה (נ"א דא) ואתפשט בשאר תקונין נהירין, האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא, ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. ובצניעותא דספרא אקרי הוד והדר ותפארת. דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פשע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל (ס"א אסתכל) במתקלא חד סלקין. אמר ר' שמעון: יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה. '''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין (מתרין סטרי) מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא אתמשך סומקא ואתי חיורא, בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}}, דכד נהרין מתברך אלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}, כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. תאנא: כלהון נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון "חסדי קדמאי", ובגין אינון נהרין כל אינון "חסדי עולם". '''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא. (ס"א ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. תנא תקונא דא הוא דאקרי) {{צ|פאת הזקן}}, ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד (וברחמי). ולא אבעי לחבלא האי חסד כמה דאתמר, ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. '''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי, ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. "''קום רבי יהודה!''" קם רבי יהודה פתח ואמר: בגזירת עירין פתגמא. כמה אלף רבבן מתנשן (ס"א מתישבן) ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה, וכלהון אקרון {{צ|פה}}, הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר; תליין מהאי פומא ומהאי פומא. (ס"א רוחא) כד אתפשט האי רוחא מתלבשן ביה כמה נביאי מהימנא, וכלהו {{צ|פה יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו (פיות) מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי. והאי תקונא שליטא על כלהו משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. אמר ר' שמעון: "''בריך אנת לעתיקא קדישא!''" '''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא: אין למעלה לא ערף ולא עפוי, ובזמנא דאגח (ס"א דנצח) קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה, הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} רזא הוא בצניעותא דספרא {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה חד מאינון גבוראן. '''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן (ס"א דמתחברן) שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך (חסר כאן) {{להשלים}}. ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}}. (ונראה על הים כבחור טוב) הדא הוא דכתיב כתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן, ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי. תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון דלא עאלו (נ"א (ס"א ולא) דעאלו ולא נפקו), אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. כללא דכל מלין - עתיקא דעתיקין וזעיר אפין כלא חד - כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא. לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא. אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין. דיוקנא דכליל כל שמהן. דיוקנא <קטע סוף=דף קמא א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}} <קטע התחלה=דף קמא ב/>דאתחזי בגוונוי. כהאי דיוקנא (נ"א בגוויה כל דיוקנין) לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אפין בהאי דיוקנא ותקונא. ואי תימא מה בין האי להאי? כלא הוא במתקלא חדא, אבל מכאן (נ"א מנן) אתפרשן ארחוי. (נ"א אתפשטן רחמי), ומכאן (נ"א ומנן) אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}, כתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} בתרי יודי"ן, אשלים תקונא גו תקונא, טברקא דגושפנקא, ודא הוא {{צ|וייצר}}. תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אפין. {{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה (ודא הוא וייצר), ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי שם מלא, {{צ|יהוה אלהים}}. ודא הוא רזא דתרין יודי"ן ד{{צ|וייצר}}, דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - {{צ|יהוה אלהים}}. ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי אדם, דכליל דכר ונוקבא, ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה (מדכר ונוקבא), {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. (הדא הוא דכתיב {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} (שם)), נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. {{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא. ולעילא בתקונין כגוונא דא ולאשלפא לההיא (נ"א מההיא) נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא, ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין. בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרון (נ"א אתקרי) {{צ|תפארת}}, ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}. כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא, תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני, הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל (ואתתקן) בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ייהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא ואתעבר ונקיב (ס"א ונהיר) לסטר אחרא ותקין מיעוי דנוקבא ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. כלהו <קטע סוף=דף קמא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=דף קמב א/>דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי, דנוקבא אתפשטה תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. ותאנא: חמשה ערייתא (נ"א תקונין) אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין ה' (נ"א בסטרא דדינא ודינהא) אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. והכי תאנא: * קול באשה ערוה. * שער באשה ערוה. * שוק באשה ערוה. * יד באשה ערוה. * רגל באשה ערוה. דאע"ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר - מערוה אינון. ותאנא בצניעותא דספרא: אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי יו"ד. וכיון דאתגלייא יו"ד פומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי (נ"א והאי חסד הוא תלי) בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו"ד דפום אמה. ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו"ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי שלים. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש"ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו"ד ואסתמר דלא עייליה ליו"ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי. מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}}, דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו"ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן (בשמאלא) דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותה דכל גופה דנוקבא, ובההוא אתר אקרי ערוה דכלה, אתר לאצנע' לההוא אמה דאקרי חסד. בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. חסד ימינא, גבורה שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי "אדם" - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא עתיקא דעתיקין, בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא, ולא אתקיימו עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו. ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן (ואנון תקוני אתתא. "אשר היו" לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}}) ולא אתבסמו עד דאתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. ואי תימא, אי הכי דדינא כלהו והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}, והא לא אתחזי דינא, דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא? תאנא: כלהו דינא בר מחד דאתקיים בתראה והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר וכלהו לא אתקיימו. לא תימא דאתבטלו אלא דלא אתקיימו בההוא מלכו (דבסטר נוקבא) עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{צ|ושם עירו פעו}}. מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}, מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא. {{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא, {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. דרועין דדכורא, חד ימינא חד שמאלא. דרועא קדמאה (ס"א קדישא) <קטע סוף=דף קמב א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}<קטע התחלה=דף קמב ב/>תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו ב' דרועין. ואתכלילו סלקא דעתך? אלא ג' קשרין בימינא וג' קשרין בשמאלא. ג' קשרין דימינא אתכלילן בג' קשרין דשמאלא. ובגין כך דרועא לא כתיב אלא חד אבל ימינא לא כתיב ביה זרוע אלא {{צ|ימינך יהוה}}. {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? תאנא: כלהו ג' מתפשטין ומתקשרן בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרן בדרועא ימינא, ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא. היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}}, כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה. והאי ימינא כד יתיב קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה (ס"א וקשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושיט יתיב) בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא. מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}}, {{צ|זרועך הנטויה}}. נ"א תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה). בזמנא דג' אלין אתכלילן בג' אחרנין אקרי כלא ימינא ועביד דינא ברחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערן רחמי בהו. ותאנא בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון ימינא. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}} דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}} (שם). דא בדא. ותאנא בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי סיועא קדישא דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין. (ואע"ג דאקרי יד הוי סיועא) דכתיב (נ"א וכתיב) {{צ|והנה ידי עמך}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע רבוא ותמניא וחמש מאה אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון 'יד יהוה עלאה', 'יד יהוה תתאה'. ואע"ג דבכל אתר יד יהוה שמאלא זכו ימין יהוה. אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי ימין ואי לאו יד יהוה תתאה. תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}. ותאנא בצניעותא דספרא: דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא, וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי, סתימא דכלא, פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דודמיטא לזעיר אפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. {{ש}} {{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין, ועד לא סיים לון, אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא <קטע סוף=דף קמב ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}} <קטע התחלה=דף קמג א/>ואתחברו אפין באפין - מאן ייעול בינייהו! מאן הוא דיקרב בהדייהו! (בגין כך סתימא דמלה, עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת). וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. ותאנא בצניעותא דספרא: בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין, ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא (דלא יכיל עלמא למסבל) דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטר דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. בתר דא, אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא וכל דינין לא אתערבו (ס"א אתערעו) קמיה (ס"א וכל דינין (לא) אתערו עמיה). תא חזי מה כתיב {{צ|ויהי בהיותם בשדה}} {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא. בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}. ונצח האי דינא לאחוה משום דהוה קשיא מניה ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב"ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין, ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע"ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. מתרוויהון כחדא סלקא דעתך? אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן בצרורא דאתקלא (ס"א דאתכלא). זכאין אינון צדיקייא (נ"א אתון חברייא) דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו. מלין דעלאין ותתאין צייתין להו. זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו. ותנדעון למאריכון אפין באפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא. אמר ר' שמעון, חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא. עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}} תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. ותאנא בצניעותא דספרא: באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני תקונין. (ס"א דיוקנין) בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל, דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין (ס"א דמארין) למעבד נוקמין ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא (בדכר ונוקבא) כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא. מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין (ס"א קסטין) דגופא. (נ"א לגופא). אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלין ומתברכאן בגיניהון. <קטע סוף=דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}<קטע התחלה=דף קמג ב/>תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו גופא קדישא ולאתכללא בהו בההוא גופא. וכי תימא, אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא? לא, דח"ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגוייתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם. בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין ונפקו מכללא דגופא קדישא ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי קין דנפיק בכלל דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. וברוחא דאקרי הכל דאתבסם יתיר בכללא דגופא קדישא. נפקין אחרנין דמבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין, ושמעין מה דשמעין מעילא, ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. ותאנא בצניעותא דספרא, כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא דגופא קדישא. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. (ובגין דכלהו חד גופא שכינתא לעילא. שכינתא לתתא. קב"ה לעילא. קב"ה לתתא), ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד קק"ק יי' צבאות מלא כל הארץ כבודו - דכלא הוא חד גופא. תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא כתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - אתקשרו דינא ורחמי (ס"א אתבסמא דינא ברחמי), ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא, כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם, לבתר כד נפיק מהאי עלמא לא עייל בכללא דאדם דאקרי גופא קדישא, אלא באינון דלא אקרון אדם ונפיק מכללא דגופא. תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} (שם). {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא, דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא (ס"א הוא מקדשא דכלא) ומקדשא. וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. (שייך פ' כי תצא) ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}} - אדם דהוא יקר מכל יקרא - בל ילין. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא לא יתחזי ביה קלנא. ותאנא בצניעותא דספרא, כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא עביד פגימותא בגופא דעלמין. דהא בגין <קטע סוף=דף קמג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}} <קטע התחלה=דף קמד א/>דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}} (ס"א לכתרא קדישא דמלכא בארעא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}}) משום דהאי גופא יקרא אתקרי דיוקנא דמלכא, ואי עביד ביה לינה הוי כחד מן בעירא (הדא הוא דכתיב {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}). תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} (ס"א {{צ|בני האלהים}}) - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - (האדם הידוע). וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. {{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז"א ועזא"ל''' הוו בארץ, בני האלהים לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אפין אתמר. {{צ|ויתעצב אל לבו}} - "ויעצב" לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. {{צ|אל לבו}} - "בלבו" לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב (ומקבל) למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. {{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי. לאו לאפקא כלל. משום דלא קאים דא בלא דא. ואלמלא חכמה סתימא דכלא. כלא אתתקן כמרישא. הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שכינתי}} (ס"א שיכנתי). ואלמלא האי תקונא דאדם לא קאים עלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. ותאנא: כלהון מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא, ודא חכמה סתימא דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא, (הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש"א|טז|ז}} דאיהו בלגו לגו). ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}. עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון. דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה, בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא. הדר ואמר הדרי בי, דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא ולא ליקרא דבית אבא ולא ליקרא דחברייא אלין, אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי. תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא, מיתו ר' יוסי בר' יעקב, ור' חזקיה ור' ייסא. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. צווח ואמר שמא ח"ו גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו. שמע קלא זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא. <קטע סוף=דף קמד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}} <קטע התחלה=דף קמד ב/>אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}, וכ"ש דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו. זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו. (דלא הוה כן לאינון דהוו קמייהו. אמאי מיתו?). תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין (דאינון רתיכין) וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין, דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד (נ"א ועוד) דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא ונטלין להו מלאכי עלאי. וסלקין לון לעילא. ואמאי אלין? משום דעאלן ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. אמר ר' שמעון, כמה זכאה חולקהון דהני תלתא וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא. נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}}. קמו ואזלו. בכל אתר דהוו מסתכלי סליק ריחין. אמר ר' שמעון שמע מנה דעלמא מתברך בגינן. והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. אמר ר' שמעון: מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון, והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. נח דעתיה דרבי אבא. תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין לא משתכחין תמן אלא אינון. והוה קארי להו רבי שמעון שבעה אנן עיני יי' דכתיב שבעה אלה עיני יי' ועלן אתמר. א"ר אבא אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה אנת הוא שביעאה דכלא דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה. דכלא תלי בשביעאה. רבי יהודה קארי ליה שבת דכלהו שיתא מניה מתברכין דכתיב שבת ליי' קדש ליי'. מה שבת ליי' קדש אוף ר' שמעון שבת ליי' קדש. אמר ר' שמעון תווהנא על ההוא חגיר חרצן מאריה דשערי אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין. אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. א"ל ר' שמעון מ"ט לא שכיח מר בקרדוטא (ס"א בקרטמא). גליפא דמאריה ביומא דהלולא. א"ל. חייך רבי שבע יומין אתברירו קמי קב"ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון. ובעינא לאשתכחא זמין קשיר בכתפוי (ס"א) ואנא הוה ובעינא קמיה לאשתכחא זמין תמן וכדין קטיר בכתפוי) ולא יכילנא דההוא יומא שדרני קב"ה למעבד נסין לרב המנונא סבא וחברוי דאתמסרו בארמונא (ס" בקרוניא) דמלכא וארחישנא להו בנסא דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי ורמינא (נ"א ואוליכנא) לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו חולקא דקב"ה מהלולא דר' שמעון וחברוי. זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך. כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי. כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו. ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין לרבי פנחס בן יאיר חמוך ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן (ס"א ואנא הא חזינא דהא בריר וכו') א"ל קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין <קטע סוף=דף קמד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}} <קטע התחלה=דף קמה א/>בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין. א"ל ואף כל אינון דלבר דכתיב והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'. אי אלין אתיין כ"ש צדיקייא. מדי חדש בחדשו. למה משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. ומדי שבת בשבתו. דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין דכתיב ויברך אלהים את יום השביעי וגו'. ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא. ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי. וכתיב וקראת לשבת ענש לקדוש יי' מכובד מאן הוא קדוש יי' דא ר' שמעון בן יוחאי דאקרי מכובד בעלמא דין ובעלמא דאתי: '''עד כאן האדרא קדישא רבא''': ===המשך זהר פרשת נשא=== '''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}} רבי יצחק פתח ואמר וחסד יי' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים. כמה גדולה היראה לפני הקב"ה שבכלל היראה ענוה ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא שנו בכלן ומי שאינו ירא שמים אין בו לא ענוה ולא חסידות: תאנא מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה ענוה עדיף ונכלל בכלהו הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}} - כל מי שיש בו יראת שמים זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה זוכה לחסידות וכל מי שיש בו יראת שמים זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}. לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. תאנא כל אדם שיש בו חסידות נקרא מלאך ה' צבאות<קטע סוף=דף קמה א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=דף קמה ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. מפני מה זכה כהן להקרא מלאך יי' צבאות. אמר ר' יהודה מה מלאך יי' זה מיכ"אל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי מלאך יי' צבאות משום דאתי מסטרא דחסד מהו חסד רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מ"ט זכה כהן לחסד בגין היראה הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. עולם ועולם מהו? אמר רבי יצחק כמה דאתתקן באדרא קדישא עולם חד ועולם תרי. א"ר חייא אי הכי מן העולם ועד העולם מבעי ליה. א"ל תרי עלמי נינהו, ואתהדרו לחד א"ר אלעזר לר' יצחק עד מתי תסתום דבריך. מן העולם ועד העולם כללא דרזא עלאה אדם דלעילא ואדם דלתתא והיינו עולם ועולם. וכתיב ימי עולם וכתיב שנות עולם והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. על יראיו דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי אדם. אימתי. א"ר אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות כללא דכלא. אמר רבי יהודה והא תנינן אדם כללא דדכר ונוקבא א"ל ודאי הכי הוא בכללא דאדם דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי אדם וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי אדם כללא דכלא וכיון דאקרי אדם שרייא ביה חסד דכתיב אמרתי עולם חסד יבנה וגו'. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. יראיו כללא דאדם. ד"א {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא. {{צ|על יראיו}} כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} לאתכללא בכללא דאדם. {{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. אמר רבי יהודה אי הכי מהו וצדקתו וחסדו מבעי ליה. אמר רבי אלעזר היינו רזא דתנינן {{צ|בזאת כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - וזאת אתכלילת באיש דהיינו חסד. וזאת נוקבא חסד דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי חסד. {{צ|וזאת}} אתקרי צדק דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? צדקתו דחסד בת זוגו דאתבסמא דא בדא. ובגין כך תנינן כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}}. אמר ר' יצחק משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא שריא בהו חסד ואקרון חסידים ובעיין לברכא עמא הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}} וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד בעי לברכא ובגין כך כתיב {{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}. מאי טעמא? משום דאקרון חסידם(?) וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם כה תברכו}} בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}}. תאנא האי צד"ק אתקרי כ"ה דכל דינין מתערין מכ"ה (נ"א מינה) והיינו דאמר ר' אלעזר מהו מכה (ס"א דכה) רבה כלומר '''מכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב (שם) {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}} וכלא חד וכתיב <קטע סוף=דף קמה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}} <קטע התחלה=דף קמו א/>{{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} דזמינא לחרבא ארעיה. ומהאי כ"ה מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם כ"ה הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע"ג דהאי כה אשתכחת בדינין תבסמון לה ותברכון לה דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד לכ"ה ותבסמון לה לקבלייהו דישראל בגין דלא ישתכחון בה דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} - "אמרו" לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. ד"א {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} אמאי לא כתיב "תאמרו"? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}. זכו להם לא זכו אמור סתם. ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא ומאן נינהו חגי זכריה ומלאכי. אי הכי אתעביד קדש חול והא כתיב {{צ|לא ראו}} אמאי דחילו ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל ואיהו לאו נביא הא חול קדש. אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. ותנא עביד קב"ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. ותאנא מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי ובאתר מלכו דלעילא אתקף ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. ותאנא בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד לית מאן דקאים קמיה. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה}} משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי ומשום דהוה דיליה הוא סביל ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי כ"ה אתער בדינוי לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי כה ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל ואתעדי מנהון דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} ולא לשאר עמין. בגין כך כהן ולא אחרא כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה חס"ד על ידוי דאקרי חסיד דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. {{צ|כה תברכו}} בשם המפורש. {{צ|כה תברכו}} בלשון הקדש. תאנא אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק ברכאן דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. ותאנא בההוא זמנא לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא מאן מטרוניתא דא כנסת ישראל מאן כ"י כנסת ישראל סתם. תאנא אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא "ידיו" - משום דשבחא דימינא על שמאלא. אמר רבי אלעזר רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. תאנא כהן דבעי לפרסא ידוי בעי דיתוסף קדושה <קטע סוף=דף קמו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}} <קטע התחלה=דף קמו ב/>על קדושה דיליה דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא דא ליואה דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}} {{ממ|במדבר|ח|ו}} הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים וגם את אחיך מטה לוי וגו'. שבט אביך כלל. מכאן דכל כהן דפרים ידוי בעי לאתקדשא ע"י דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא. ובצניעותא דספרא תאנא לוי דאתקדש כהנא על ידוי בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. ואמאי לוי. ויתקדש על ידא דכהנא אחרא לא בעי דהא כהן דלא שלים לא בעי האי כהנא שלים ויתקדש על ידא דפגימא דלא שלים. אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח משכן זמנא הא שלים הוא והא אקרי קדוש דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}}. א"ר תנחום אף אקרי 'טהור' דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. תאנא כהנא דפרים(?) ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה בגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא ולא יתכוון (נ"א ולאתכוונא) באינון מלין. א"ר יצחק בעי קב"ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. א"ר יהודה כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך לאו ברכתא דיליה ברכתא והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}}. עלאין יבקשו מפיהו. יבקשו מפיהו. ומאי יבקשו מפיהו תורה. תורה סתם היך אחידא תורה דלעילא דאקרי תורה סתם דתניא תורה שבכתב ותורה שבע"פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מ"ט {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך: אמר ר' שמעון תאנא בצניעותא דספרא שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא. דאתגלייא כתיב ביו"ד ה"א וא"ו ה"א דאתכסייא כתיב באתוון אחרן. ומההוא דאתכסייא ההוא טמירא (ס"א אחרנין וההוא דאתכסייא הוא טמירו) דכלא. א"ר יהודה ואפילו ההוא דאתגלייא אתכסיא באתוון אחרן בגין ההוא טמירא דטמירין בגו דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיתת רחמי (כלהו) דכלהו כלילן בדיבור דכ"ב אתוון (ס"א דכלהו מכילן) (ס"א בתרי כתרי) כתרי דרחמי. ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן כ"ב מכילן דרחמי וי"ג דעתיקא סתים וגניז מכלא וט' דאתגליין מזעיר אנפין (ס"א בז"א) ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי בכ"ב אתוון גליפן. ותאנא כד הוה צניעותא בעלמא הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין. מכוין בסתימא דטמיר וגניז ומגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בלעמא סתים כלא באתוון רשימין. ות"ח דכל הני כ"ב אתוון (ס"א רחמי) (ס"א דכל הני כ"ב מכילן דרחמי) <קטע סוף=דף קמו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}} <קטע התחלה=דף קמז א/>משה אמרן בתרי זמני. זמנא קדמאה אמר י"ג מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. זמנא תניינא אמר ט' מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא ומשתכחן דמתברכין כלהו (ס"א עלאין) עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. וכל הני כ"ב אתוון. מכילן סתימאן. יברכך יי' וישמרך. אלין תלת קראי. וג' שמהן. דתריסר אתוון כלילן לקבליהון ובכלא אתכוון כהנא. וכל עלאי ותתאי מתבסמן בכ"ב אתוון דסתימין בהני ג' קראי לקביל כ"ב (אתוון) מכילן דרחמי דכליל כלא ובגין כך כתיב {{צ|אמור}} ולא "אמרו" כמה דאוקימנא. {{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין בכל הני דרגין אמור במלין סתימין דלעילא. אמור חושבן רמ"ח אברין דבאדם חסר חד. מ"ט. דבחד תליין כלהו. וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. להם לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. תאנא א"ר יוסי יומא חד יתיבנא קמיה דר"א ב"ר שמעון שאילנא ליה אמינא רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}} {{ממ|תהלים|לו|ז}}. אדם תינח בהמה למה? א"ל יאות שאלת כלא במניינא הוא. זכו - אדם, לא זכו - בהמה. אמינא רבי רזא דמלה קא בעינא! א"ל כלא אתמר. ות"ח קרא קב"ה לישראל אדם כגוונא דלעילא וקרא להו בהמה וכלא בחד קרא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}, ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יי'}}. ועוד רזא דמלה! זכו - אדם כגוונא דלעילא. לא זכו - בהמה אקרון. וכלהו מתברכאן בשעתא חדא. אדם דלעילא. ובהמה דלתתא. וכ"ש דכלא אית בהו בישראל הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא אוף לתתא אשתכח וכלא הכי תליא לטב ולביש לטב דכתיב אענה את השמים והם יענו את הארץ לביש דכתיב יפקוד יי' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה. א"ר יהודה בג"כ (האי תפארת פתח ביה) כתיב {{צ|אמור להם}} סתם לאתברכא עלאין ותתאין. כלהו כחדא דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה ואחר כך {{צ|אל בני ישראל אמור להם}} סתם לאתברכא כלהו כחדא {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. ר' אבא אמר כלהו כחדא מתברכאן בכ"ב אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא בכ"ב אתוון מתברכאן כלהו. ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא. ולא והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}. אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא. ולא?! והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. תאנא אמר רבי יוסי בשעתא דכהנא פריס ידוי אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. א"ר יצחק אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. א"ל משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי ובעי בר נש לדחלא אע"ג דלא חמאן שכינתא לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. תאנא בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי צריכין עמא למיתב ומתברכן עילאין ותתאין ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא. אמר רבי שמעון בהני תלת קראי <קטע סוף=דף קמז א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}} <קטע התחלה=דף קמז ב/>רישיהון יו"ד יו"ד יו"ד י"ברכך י"אר י"שא כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא ז"א מעתיקא מאן דאצטריך יו"ד יו"ד יו"ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא ובגין כך יברכך יי' לעילא וישמרך (הוא) הכא לתתא וכן כלהו. ותאני תנא קמיה דר' שמעון האי מאן דמצער בחלמיה ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא רבש"ע אני שלך וחלומותי שלך וכו'. אמאי משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו ומאן דיבעי צלותיה בצעריה אתהפך ליה דינא לרחמי: '''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}} מהו {{צ|ושמו את שמי}}? א"ר יהודה יתקנו כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. ואי יעבדון הכי מה כתיב ואני אברכם. למאן לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}. וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. ולפיכך כתיב {{צ|ושמו}} ולא כתיב "יאמרו" או "יזכרו". תאנא כל כהן דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מ"ט משום דלא בריך בחביבותא וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא יפרוס ידוי לברכא לעמא דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. תאנא א"ר יצחק בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. א"ר יהודה הכי הוא ודאי דאשתכח פקיעא (ס"א דאשכחן פקיחא) דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} בגין לברכא וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר קב"ה יפקח עינוי עלך. ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. וא"ר יצחק בג"כ כהנא דבריך בעינא טבא ברכתיה אתקיים ודלא מברך בעינא טבא כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}}, כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. אמר ר' יוסי תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? "אל בלק" מבעי ליה!? דהא עביד בלק כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. תאנא א"ר יוסי א"ל קב"ה לבלעם רשע את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן! הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}}. משמע דקדשי הקדשים לחם אלהיו נפק מניה ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. תניא כמה חביבין ישראל קמי קב"ה דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל הוא שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר בקרבך קדוש ולא אבא בעיר כלומר. כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא שמא דלעילא לא אשתלים. וכל תקונין לא אתקנו כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. <קטע סוף=דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=דף קמח א/>רבי אבא הוה אזיל ללוד. פגע ביה ר' זירא בר רב א"ל הא חמינא אפי שכינתא ומאן דחמי אפי שכינתא בעי למיזל ולרהטא בתראה הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא. מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב"ה חשבה לאברהם או אברהם לקב"ה. ואנא שמענא דקב"ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי א"ל הכי אוקימנא ולאו הכי הוי. תא חזי {{צ|ויחשבה}} - "ויחשוב לו" לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב"ה. דתניא כתיב (שם) {{צ|ויוצא אותו החוצה}}. א"ל קב"ה צא מאצטגנינות שלך. לאו ההוא אורחא למנדע שמי. את חמי ואנא חמינא. '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא - {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ"ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר בכ"ה ואע"ג דדינין מתערין מנה חשב אברהם לההוא כתרא אע"ג דהיא דינא כאלו היא רחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא - {{צ|צדקה}} - רחמי. אמר רבי יצחק '''כ"ה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צד"ק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע"ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי צדק - הוא חשבה צדקה - דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. תו אמר ר' אבא מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כ"ה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא ולזמנא דאתי (ס"א כתיב) כמה דאת אמר {{צ|יברכך יהוה מציון וגו' ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}}: '''{{צ|ויהי ביום כלת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}} תאנא רבי יוסי ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. אמר רבי יהודה וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}. א"ר יצחק אין מוקדם ומאוחר בתורה. {{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}? אלא בשעה שאמר לו קב"ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר. אמר מיכאל קמי קב"ה רבש"ע תבעי לסתור אדם. והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה. א"ל הא קיים משה פריה ורביה השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך. לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - "בְאדם" לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב (שם) {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! {{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!<קטע סוף=דף קמח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}} מהו {{צ|ליום}}? א"ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. תאנא כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא ואפילו תתאה ואפילו עכו"ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב שנים עשר נשיאים לאומותם מדאקריבו אלין דישראל נסיבו שולטנותא דכלהו. בג"כ {{צ|נשיא אחד ליום}}. וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. זכאה חולקהון דצדיקייא דקב"ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' <קטע סוף=דף קמח ב/> ==פרשת נשא - רעיא מהימנא== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכא ב/>'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}} פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}} {{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}} ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. ותרין כרסיין אינון! {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. * '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא"ל. * '''פומא''' - '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ"ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר"א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (<small>שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש</small>). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}} ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה"ג הרמ"ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}} '''<small>(עד כאן רעיא מהימנא)</small>''' '''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח"ג דף כ"ד ע"ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}''' <קטע סוף=רע"מ דף קכא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} '''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}} ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י"ה''', ואשתלים ביה '''יהו"ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו"ה אמרו אליו וגו' ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י"ה''' - דא '''יה"ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו'''' ופורקנא בדא תלייא. ובגין דא הכל תלוי בתשובה דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.<קטע סוף=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכב ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי! ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש. עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב"ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא ויהיב ליה. הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ"ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ"ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר"א אשר מחליף "יראה" ו"אות י'" עם "תורה" ו"אות ו'" - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''. ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב"ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב"ה על רמ"ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל"ב}} {{צ|אלהים}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכג א/>וישתלים '''יהוה''' ובה יהא לנכון נייחא מכלא ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה"ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה הוא - סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש. ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ"ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ"ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''. דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס"ה ע"ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק"ו ע"ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. ובגין דא אית 'הבל' ואית 'הבל'. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה, אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב"ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא"ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא כל חד למיניה. ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע"ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}. וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא. ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון (ליה) לטוב הגנוז ויימרון ליה מרנא הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! ואמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}}. ההוא טוב הגנוז יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}. כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}} וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}} * אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב"ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה. * אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב"ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'. * ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב"ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. <קטע סוף=רע"מ דף קכג א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכג ב/>ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י"ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו"ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|}}. {{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב"ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב"ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב"ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה. אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? -- {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו"ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס הגר"א (מתוק מדבש) - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'. איהו חד שביעאה דכלא, ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי {{צ|ויורדים}} - תרי. אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|}} - אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה לקבל שבעה יומי בראשית. ובה אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים וכמה תולדין דתליין מניה. ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא? דאינון מתמן אתבריאו!? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|}}. וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב"ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין. ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונא{{הערה|ה"ג הגר"א (מתוק מדבש)}}, ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש"ב|יב|}}. ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה''' ויתרפי ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|}}. ומנין דאתהדר קב"ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|}}. ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יהו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן<קטע סוף=רע"מ דף קכג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד א/>קנהא דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין ובה מתקטרין עשר ספירן כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב"ה. בגינה שריין עליה י' ספירן. וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ"ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ"ח.{{ש}} {{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}} '''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|{{גמט|בן}} אהרן}} ודאי איהו אח דילי! {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. פתח ואמר{{ש}} '''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי רוח קנאה{{הערה|עיין מתוק מדבש שגורס כאן "רוח טומאה" - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. וכי אית קושטא ברוח מסאבא?! אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה. ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}! הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם. {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא קב"ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|}}. ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו <קטע סוף=רע"מ דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד ב/>הוו אילנא דטוב ורע. ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|}}. והאי עץ - מר איהו. כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים}} {{ממ|דניאל|יב|}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון מסטרא דרע ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}} וקטיל לון. {{צ|והמשכילים יבינו}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין לא צריך נסוון(?) ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|}} - דלא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר'. ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו בנדה שפחה גויה זונה. בגין דאינון בנוי דלילית דאיהי נדה שפחה גויה זונה חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|}}. ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון *** דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין <קטע סוף=רע"מ דף קכד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה א/>לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. ובזמנא דשלטא אילנא דחיי אתכפייא אילנא דטוב ורע ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא. והכי איסור והיתר טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח (לגבייהו) אלא שעבוד מלכיות בלבד דאינון לא טעמין מאילנא דחיי, וצריך לון מתני' באיסור והיתר טומאה וטהרה, אלא יהון מבוזים קדם ת"ח כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון ע"ה אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון ע"ה טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - ת"ח. ובקרא דא נמי רמיז ליה {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|סא|}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|}}. כגוונא דפליג לון קב"ה בטורא דסיני הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא. אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}}. הכי יפיק לת"ח בכל האי יקר. וכגוונא דאתמר בע"ה מסטרא דטוב {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות ת"ח כעבדא דאזיל לרגליא דסוסיא דמאריה. וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: אם תקבלון עליכון ת"ח במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדא<קטע סוף=רע"מ דף קכה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה ב/>דמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא. וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא ויחמון לת"ח ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו - מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|}}. בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}, והא אוקמוה, אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך ידמו}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}}. אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא באומאה אימא אנת דהא בגינך אנא בעי לסלקא דיהיב לי קב"ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו דאנת מחולל בחובין דעמא. הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}. אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו"ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}, ולא אשתמודען בי, ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו. דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב"ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם ת"ח. ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא! חשיבין ככלבים - {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|}}. דלא אשכחו אכסניא בינייהו ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא - {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו א/>עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|ה|}}. באומאה עלך זמנא תניינא בחי יהו"ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב"ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}} '''(עד כאן רעיא מהימנא)''' {{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס"ט ע"א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}} <קטע סוף=רע"מ דף קכו א/> ==קטע זמני== {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>) <קטע סוף=רע"מ דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל א/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה א/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו ב/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמח א/> ---------------------- <references/> ti7fm1ujgzv3ecv1ux7q52zr5smv177 3002856 3002851 2026-04-03T10:54:13Z Roxette5 5159 לרפואת רות בת איילה 3002856 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}} __TOC__ ==פרשת במדבר - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=דף קיז א/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}} ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב"ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. ואע"ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה מתרין סטרין. ואע"ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן ואשתלים עלמא. ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! <קטע סוף=דף קיז א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיז ב/>תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב"ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ"א|ו|א}} {{ממ|מ"א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}} {{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}} {{צ|יהו"ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב"ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}} תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב"ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב"ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב"ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו מותנא. {{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} - אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}} {{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}} {{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}} {{צ|יברך יראי יהו"ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב"ה. {{ש}} {{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע"ג דלא עאלין במניינא. תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:<קטע סוף=דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}} <קטע התחלה=דף קיח א/>רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}} אמר ליה: "''ישראל מאן אתר אתברכן?''" {{ש}} אמר ליה: "''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''" {{ש}} תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב"ה והוו עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו"ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}} ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא! כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}: '''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}} '''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}} כמה חביבא אורייתא קמי קב"ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב"ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב"ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב"ה ומתעטרא קמיה ואמר "''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''", בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}} זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! {{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}} רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב! בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}} אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}} אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב"ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: <קטע סוף=דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}} <קטע התחלה=דף קיח ב/>'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י"ב שבטין, י"ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י"ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י"ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י"ה''' בינייהו. {{ש}} כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}} ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}} ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}} ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}} ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}} '''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! * '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. * '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. * '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום. '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. * '''ה' בתראה''' - מערב. ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}} * {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. * {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. * {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. * {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! <קטע סוף=דף קיח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט א/>ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. אמר: "''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''" פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} {{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ"א "אסתכל". אבל נראה ד"אחידנא" תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב"ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו"ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}} {{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב"ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}} כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}} ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב"ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא"ו''' - דא קב"ה הוא לעילא. אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו"ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}} האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}} אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}} ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא "''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''". אמר רבי יהודה: "''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''" {{ש}} אמר ליה: "''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''" פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}} תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}} ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו"ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.<קטע סוף=דף קיט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט ב/>וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו"ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע"ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}} ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. בכה רבי אלעזר. {{ש}} פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}} השתא דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע"ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}} בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו"ם דאינון זנבא. אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}} אמר: "''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו"ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}} ''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''" {{ממ|תהלים|קלה|ד}} אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}} אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב"ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}: '''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}} {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא "בך יתברך ישראל" לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. <קטע סוף=דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכ א/>תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה"ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. * מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. * לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. * לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}} אשתכח בכל יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא: {{ש}} "''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''" ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}} אמר ליה: "''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}} אמר ליה: "''ברי! אע"ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}} אמר ליה: "''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}} '''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע"ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}} לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין! חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא, ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}} ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.<קטע סוף=דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=דף קכ ב/>{{ש}} מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב"ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו"ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}} אלא רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב"ה דאיהו מהימנא עלאה. לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. תא חזי רזא דמלה! אע"ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא. {{ש}} בקדמיתא עובדא * בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, * ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. * לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין - תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - * ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. * לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, * ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. * לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}} ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}} ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. <קטע סוף=דף קכ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=במדבר דף קכא א/>בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא"ו''' - ד'''וא"ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. והא קמ"ל דרזא דמלה דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב"ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב"ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. אמר: "''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''" אמר ר' יהודה: "''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב"ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''" '''ברוך יהו"ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו"ה לעולם אמן ואמן'''<קטע סוף=במדבר דף קכא א/> ==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=במדבר רע"מ דף קכא א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=במדבר רע"מ דף קכא א/> ==פרשת נשא - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכא א/>'''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}} האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}} תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב"מתוק מדבש" הוא מציג את מילים "והא אתמר" כתחילת הפסקה הבא של "בפלגות ליליא", וצע"ע - ויקיעורך}}. בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.<קטע סוף=דף קכא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}<קטע התחלה=דף קכא ב/>כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה ממילין בישין מלישנא בישא - ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון}} - אימתי? כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}. '''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}} תא חזי כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}. וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש"א|טו|ו}}. אמאי אקרי {{צ|קיני}}? והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. ואתמר{{הערה|מובא במתוק מדבש שינוי גירסה כאן של הרמ"ק אשר לפיו מתחיל "ואי תימא" ומפרש כאן בדרך אחר - ויקיעורך}} דעבד קנא במדברא כעופא דא בגין למלעי באורייתא ואתפרש מן מתא. {{צ|נפרד מקין}} - אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! <קטע סוף=דף קכא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב א/>דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא - משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר {{צ|עד יֵעָרה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי - משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין דנזקי לבני נשא דאקרון 'נזקי עלמא'. דהא מסטרא דקין קדמאה אשתכחו. ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי {{צ|קיני}}. לבתר {{צ|נפרד מקין}} ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא ועביד פקודי אורייתא - כביכול הוא קיים עלמין; עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב. וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא - כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי בארבא. קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'. ועל דא {{צ|אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם וגו'}}. {{ש}} תא חזי {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא - גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא! פגים לעילא, פגים לתתא! וההוא חובא תלייא עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|בלע המות לנצח ומחה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}} כתיב - {{צ|האדם}} - אדם קדמאה! {{צ|למעול מעל ביהו"ה}} - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא הוא גרים פגימו וכו'. ועל דא רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא ומן פגימו דלהון! כמה זכאין מסתלקי בגינייהו בר כל מה דגרמי לעילא ותתא! '''רבי יצחק ורבי יהודה''' הוו אזלי מאושא ללוד.{{ש}} אמר רבי יהודה: "''נימא מילין דאורייתא ונזיל!''" '''פתח רבי יהודה''' ואמר: {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. {{ש}} מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! {{ש}} אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא - אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ה|ו|ז}}? אלא ודאי דא מהניא להו בגין דעביד תשובה - כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא - אתקין ליה. ובמה? בתשובה, דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}. ותשובה אתקין כלא! אתקין לעילא אתקין לתתא, אתקין לגרמיה אתקין לכל עלמא. '''פתח רבי יצחק''' אבתריה ואמר: {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{ש}} {{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא - תקיף חיליה! מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? <קטע סוף=דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב ב/>דהא כיון דשארי דינא - לא אסתליק עד דישתלים. בתר דאשתלים ועבד תשובה - אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו"ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. {{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב"ה אע"ג דאשרי דינא בעלמא - בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה! תא חזי אפילו כנסת ישראל {{צ|תשובה}} אקרי! ואי תימא 'תשובה עלאה' בכל אתר לא שכיח!? אלא דא אקרי 'תשובה' כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון. ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה, ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה - כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. חייבא חד בעלמא - קלקולא דכמה אחרנין בגיניה! ווי לחייבא ווי לשביביה!{{ש}} תא חזי יונה - בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה - כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא! עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו! וקב"ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי? כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו"ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: <קטע סוף=דף קכב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=דף קכג א/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}<קטע התחלה=דף קכג ב/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד א/>'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}} מאי האי לגבי האי? אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו"ה}}. ר' אלעזר אמר: {{צ|איש איש}} - מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} - משמע איש דאיהו איש, וקִיֵים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא 'איש' בעלמא! 'איש' לגבי אתתיה! {{צ|ומעלה בו מעל}} הא בחד סגי! אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא; חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}? רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. הכא אית לאסתכלא! הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}} - {{צ|ושחט}} - אחרא ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה. ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא!? {{ש}} אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא, וכל נשי עלמא מתברכן בכנסת ישראל, ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות - דאחידת בה בכנסת ישראל! וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך. בגין כך - כהנא לדא ולא אחרא. {{ש}} ואי תימא דאיהו עביד דינא -- לאו הכי! אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד! דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו. ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא, אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה - הוא עביד דינא והוא בדיק לה! <קטע סוף=דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד ב/>תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לזכאה. זמנא ותרין שאיל לה. כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה - כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כָתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע [[קובץ:שם למפרע.PNG||35px|]] אתוון סריטין בטהירין. דינא בדינא, רחמי ברחמי. רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח זכאה - אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות - רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. '''ר' אלעזר פתח''' ואמר: {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. הא אוקמוה. {{ש}} אמר: "''תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא!''" {{ש}} הכא אית לאסתכלא! אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}? אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו, והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא. עד דקב"ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון. {{ש}} מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו"ה וגו'}}. {{ש}} אמר קב"ה למשה: "''משה! מה את בעי?! הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל. כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני! ועד דיבדקון כלהו הכא - לא אשרי שמי עלייהו!''" {{ש}} מיד {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא - ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל. כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. ואי תימא נשיהון דישראל - יאות! אינון - אמאי? אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו. וכלהו נפקו - גוברין ונוקבין - זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. <קטע סוף=דף קכד ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=דף קכה א/>כדין קב"ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. {{ש}} אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא! '''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כל שכן בני נשא דאשתכחו מניה. א"ר יוסי: אִלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי! אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} - משמע דאחרא הוא!{{ש}} אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים' '''{{צ|מי המרים המאררים}} {{ממ|במדבר|ה|יח}} {{ממ|במדבר|ה|כד}}''' - אלין מי ימא דאינון מרירין. {{ש}} מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא - כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}. ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. תא חזי האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע"ג דאינון מרירן - כד מתפשטין - מתיקין אינון. * לזמנין מיין דימא מרירן. * לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי 'ימא דקפא', ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. * לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי.{{ש}} ובכמה גוונין קיימא האי ימא! {{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא - כדין {{צ|המים המאררים}}. ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.<קטע סוף=דף קכה א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכה ב/>תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא - אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן, ונקאן גרמה, וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא - הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא, ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו - אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא, ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא. במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. תא חזי כל אינון נשי עלמא - באתרייהו קיימי ואתדנו! ועל דא ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו! {{ש}} זכאה חולקהון דישראל דקב"ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו! '''ר' חזקיה פתח''': {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה - כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}. ולאו לבר בשוקא. בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}} והיא אתקשרא ביה. בגין כך - {{צ|בירכתי ביתך}}. א"ר חזקיה: תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר! ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי - כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא! {{ש}} ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. <קטע סוף=דף קכה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו א/>אמר ר' יהודה: שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה. בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא - כל שכן לבר! תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא - הכי נמי לנוקבא! פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון! ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}. מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא, בין בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בנהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא! בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יהו"ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ד}}, וכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} - {{צ|ישראל}} סבא קדישא! '''{{צ|איש או אשה כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} כמה חביבין אינון ישראל קמי קב"ה! דבכל אתר דאינון שריין - קב"ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}? {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא 'מקדש' אקרי, והא אוקמוה. ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעינן דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא. ולא ייתו פסקי פסקי, דלא יתעכב שלימו דשייפין. דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב"ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} {{קטן|'''(חסר וזה הוא)'''}}. תא חזי כיון דבר נש אשתלימו שייפוי - בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות! כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא - בעיין עשרה דישתכחון תמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא. ובמה היא תיקונא דכלא? כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}! ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן - כולהו תיקונא דגופא! וכד אתת ואקדימת שכינתא, ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות - קב"ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}! מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש. וכדין כלא בעיין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא - בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה - זכאה חולקהון! '''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}} מאי {{צ|כי יפליא}}? דאתפרש משאר בני עלמא לאתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. {{ש}} בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה. בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. {{קטן|'''(חסר)'''}} ==קטע זמני== '''ר' אבא פתח''': {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו"ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}} כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה! דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}} - ולית מאן דירכין אודניה! אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח! תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא. עד דאיהו יתיב - דיינין ליה בקונפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא - הא אשתזיב מן דינא, הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו וַיְחֻנֶּנּוּ ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כֹפר}} {{הפניה לפסוקים|איוב|לג|כג|כד}}. <קטע סוף=דף קכו א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו ב/>מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא - עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא, וכל מה דאפיק מן פומא. ויהיב חושבנא על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שֵּׂחוֹ וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה, וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה. ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה. ולא אתאבידו מיניה. ובשעתא דמפקי ליה לקברא - כלהו מתעתדן ואזלי קמיה. ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. {{ש}} ואמרי "''דא פלנייא דמריד במאריה! מריד לעילא, מריד לתתא! מריד באורייתא, מריד בפיקודוי! חמו עובדוי חמו מלוי - טב ליה דלא אברי!''". עד דמטי לגבי קברא כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי "''ווי ווי דדא אתקבר בגוון!''" עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי '''דומה''' קדים ונפיק תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא ותלת שרביטי דאשא בידייהו ודיינין רוחא וגופא כחדא. ווי על ההוא דינא, ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים דלא אשתכח עליה סניגוריא. וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא (דזיוא) מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}}, היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה. כ"ש וכל שכן האי דכל בני עלמא צריכין ליה. תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה אזדעזע כל גויה ורוחיה ולביה לא שכיך בגין דאיהו מלכא דכל גופא, ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. כדין הוא אומר: "''ווי על מה דעבד! ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא!''" {{ש}} דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל הוא פתח עינוי ואית ליה לאסתכלא ביה ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה. נפל זיעא על ההוא שייפא ורוחא אסתליק מניה. ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק דהא אשתאיל מכל גופא כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה, ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה. וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא. * חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. * וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. * וחד דינא כד עייל לקברא <קטע סוף=דף קכו ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכז א/> * וחד דינא דקברא. * וחד דינא דתולעתא. * וחד דינא דגיהנם. * וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי. בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי וייתוב מנייהו קמי מאריה. כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו"ה}}, עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא. {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא, השתא דאשתכחת עמכון אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו. תא חזי! {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה. '''{{צ|מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכׇל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' {{ש}} הכא אית לאסתכלא! כיון דאסיר ליה חמרא - ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}, יכול ענבים נמי? לא, בענבים שרי. הכא לנזיר מאי טעמא אסר ליה ענבים? אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא. והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה ענבים הוו, ודא הוא רזא דמלה דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. * יין לעילא ואוקמוה. * שכר לשמאלא דהא שכר יין נפקא. * ענבים דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד. ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה (ס"א כלום) - לאו הכי אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא. כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}} - בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה ויפרש מיין ושכר וענבים בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. * יין אימא עלאה. * שכר סטרא דאחידו ביה ליואי ונפקי מיין עלאה ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר בעיי לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. * ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. ענבים דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה. בכ"כ הוא תלי שערא דרישא ודיקנא. ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא "נזיר יהוה" פריש מדינא כלא. תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. "על נפשו" לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם, ומאי איהו? דא ענבים דאקרי נפש, ועל דא כתיב חטא בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא, וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא, כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה (ודאי בכלא). ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה דבעל בת אל נכר והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש אערב ההיא קדושה בבת אל נכר ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מאי טעמא? בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}} ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. <קטע סוף=דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}<קטע התחלה=דף קכז ב/>כך הוו מכרזי על נזירא לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב. והא אוקמוה חברייא. ליואי מה כתיב בהו {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו"ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} דבהאי דמי לגוונא דלעילא. אמר ר' יהודה בר רב בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה (ס"א בהני שערי ובהני מלין) כמה דאיהו ברזא דרזין אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה. עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה כתרי (נ"א סתרי) תורה סחרה ואתננה קדש ליהו"ה. ===אדרא רבא=== ::<small>'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון מצחא דגולגלתא. שערי דרישא. חללי דמוחא. חוטמא דעתיקא. אודנין. ידין. ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו. הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכנו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס, כי אין דמיון בינו ית' ובינינו בשום צד מהצדדים וכ"ש מצד העצם והתבנית. יי' יצילנו משגיאות אכי"ר.'''</small> '''האדרא רבא קדישא''' תניא אמר ר' שמעון לחברייא, עד אימת ניתיב בקיימא דחד סמכא. כתיב {{צ|עת לעשות ליהו"ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין ומארי דחובא דחיק כרוזא קארי כל יומא. ומחצדי חקלא זעירין אינון. ואינהו בשולי (נ"א בשורי) כרמא. לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות. אתכנשו חברייא לבי אדרא מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון. אזדרזו בתקוניכון - בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין. (נ"א בחילא דידין ורגלין) אמלכו עליכון למאן (ס"א למלכא) דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט מלין דקדישי עליונין צייתי להו. וחדאן למשמע להו ולמנדע להו. יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: "''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא''". {{ש}} חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}} קם ר' אבא וא"ל אי ניחא קמיה דמר לגלאה הא כתיב {{צ|סוד יהו"ה ליראיו}} והא חברייא אלין דחלין דקב"ה אינון וכבר עאלו באדרא דבי משכנא - מנהון עאלו מנהון נפקו. תאנא אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו * רבי אלעזר בריה. * ור' אבא. * ור' יהודה. * ורבי יוסי בר יעקב. * ור' יצחק. * ור' חזקיה בר רב. * ור' חייא. * ור' יוסי. * ור' ייסא. ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא ועאלו כחקלא ביני אילני ויתבו. קם ר' שמעון וצלי צלותיה. יתיב בגווייהו ואמר כל חד ישוי ידוי בתוקפוי. שוו ידייהו ונסיב לון. <קטע סוף=דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}<קטע התחלה=דף קכח א/>פתח ואמר {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסתר וענו (ס"א כל העם) כלם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}} פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו"ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו"ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי (ס"א שמא) דא. ולעתיק יומין אתמר. כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}. וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו"ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}} אותביה קמיה. {{ש}} ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: אנן כללא דכולא עד השתא אתתקנו קיימין. {{ש}} אשתיקו. {{ש}} שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא. קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}} חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו"ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. (אמר) התם יאות הוה למהוי דחיל. אנן בחביבותא תלייא מלתא דכתיב {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}} וכתיב {{צ|מאהבת יהו"ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}} וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}} {{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא (כיון דאתמר רכיל אמאי הולך), "איש רכיל" מבעי ליה למימר? מאן {{צ|הולך}}? אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}}, {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא (כמו ותקעתיו יתד במקום נאמן) ברוחא (נ"א ברזא) תלייא מלתא. וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין, עאכ"ו. אמר ר' שמעון לשמיא לא אימא דיציתון (ס"א דיציתן). לארעא לא אימא דתשמע. דהא אנן קיומי עלמין. תנא רזין דרזין כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו גלי ברזא ופתח ואמר: כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין. מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא (דמהימנותא) (דנהיר למאתן ושבעין עלמין ומגיה נהיר אורחא דנהירין ביה צדיקיא לעלמא דאתי, הדא הוא דכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. מן ההוא אורחא מתפרשן לשית מאה ותליסר אורחי דפליג בזעיר אפין דכתיב {{צ|כל ארחות יהו"ה חסד ואמת לנוצרי בריתו וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}, דכלא צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא. ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי. תאנא: עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין, עד לא זמין תקונוי (דמלכא) ועטורי עטורין. שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא ובה גליף ושיער מלכין ותקונוי לא אתקיימו הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה. {{צ|לבני ישראל}} - קדמאה, וכלהו דגליפו (ולא אתקיימו) בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו. ולבתר זמנא הוא אסתלק (נ"א הוה מסתכל) בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. ותאנא כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין ואפקה מיד אמרה קמיה מאן דבעי לאתקנא ולמעד יתקן בקדמיתא תקונוי. תאנא בצניעותא דספרא עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן <קטע סוף=דף קכח א/>{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}} <קטע התחלה=דף קכח ב/>ואזדמן {{הערה|<small>עיין ([[שער מאמרי רשב"י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב"י על ספרא דצניעותא]] ד"ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך</small>}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש. אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין] [אבל בתקונוי ידיע] כחד סבא דסבין עתיק מעתיקין טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע מארי דחוור כסו (ס"א בסומק) וחיזו בוסיטא (ס"א בוצינא) דאנפי (נ"א באנפוי). יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ד' מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}: '''בגולגלתא''' יתבין (בכל יומא) תליסר (ס"א תריסר) אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי, ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}, ומההוא טלא דאנער מרישיה ההוא דאיהו לבר יתערון מתייא לעלמא דאתי (דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}}. "מלאתי טל" לא כתיב אלא {{צ|נמלא}}) דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - אורות נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנין דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה, הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. האי גולגלתא. חוורא דיליה אנהיר לתליסר עיבר גליפין בסחרנוי * לארבע עיבר בסיטרא חד * ולארבע עיבר בסטרא דא בסטרא דאנפוי * ולארבע עיבר בסטרא דא לסטרא דחורא * וחד לעילא דגולגלתא (כלומר לסטרא דלעילא) ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי לתלת מאה ושבעין רבוא עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים''' (כלומר אורכא דאנפין). והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''', לקבליה דעתיקא סבא קדש קדשים דקדשיא. וזעיר אנפין כד אסתכל להאי. כלא (ס"א טלא) דלתתא אתתקן ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא. וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא (ס"א אוראותא) לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא בקע לגולגלת לתתא כד עאלין בחושבנא. '''בחללא דגולגלתא''' קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהו חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא (ס"א ובגין דאתכסייא) האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא (ס"א בג"ד אקרי חכמתא סתימאה) והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה, והיינו דאמרי "''סבא דעתוי סתים ומוחיה סתים ושכיך''". והאי קרומא אתפסק מזעיר אפין, ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין, הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}} - מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק, דלא מחפיא על מוחא (ועכ"פ קרומא פסיק לתתא). והיינו דתנינן ברישומי אתוון תי"ו רשים רישומא לעתיק יומין דלית דכוותיה (דביה תלייא תמים דעות שלים מכל סטרוי וסתים ושכיך ושקיט כחמר טב על דורדייה). תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי חוור ונקי, כהאי עמרא, כך איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא דלא לאחזאה ערבוביה מתקוני. אלא כלא על בורייה דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי כחושבן '''{{גמט|קדו"ש}}'''. וכל נימא ונימא <קטע סוף=דף קכח ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=דף קכט א/>להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט לשבע (ס"א לארבע) מאה ועשרין עובד. ובכל נימא ונימא אית מבוע דנפק ממוחא סתימאה (דבתר כותלא) ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן (ס"א מתזן) מוחיה. וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. וכל קוצא וקוצא מתלהטן. ותליין. מתתקנן בתקונא יאה בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא עד גולגלתא. ותאנא: כל נימא ונימא אקרי (ס"א איהי) משיכא דמבועא (ס"א ממבועין), (ס"א ואינון מבזעין) סתימין דנפקין ממוחא סתימאה. ותאנא משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא, אי דינא אי בדיוקניה) (ס"א בדיקניה) ובגביני עינוי. '''קוצין דשערי''' תליין בתקוני נקיי כעמר נקא עד כתפוי. עד כתפוי ס"ד אלא עד רישי דכתפי. דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי דכתיב {{צ|להיות אזניך פקוחות}}(?). שערא דנפיק מבתר אודנוי כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה, דכלא י"ג נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי ובאינון שריין שערי לאתפלגא. לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה. כלא ימינא. אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה כ"ש ביה. ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו"ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי {{צ|יהוה}} ובין אריך אנפין דאקרי {{צ|אי"ן}}. {{ש}} אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו"ה לאמר היש יהו"ה בקרבנו אם אין}}. '''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר למאתן ושבעין עלמין. ומניה נהיר ארחא דז"א דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי, הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא לשית מאה ותליסר אורחין דאורייתא דפליג בזעיר אפין דכתיב ביה תהלים {{צ|כל ארחות יהו"ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. '''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין, רעותא דזעיר אפין לקבלי ההוא רעותא. (נ"א מצחא דגולגלתא רצון אקרי) דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא לקבל דא לתתא. כתיב דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי רצון - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה ועשרין (נ"א ועשר) עלמין. וכד אתגליא אתקבלא צלותהון דישראל. אימתי אתגליא? שתיק ר' שמעון. שאל תניינות אימתי? אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה אימתי איתגליא? א"ל בשעתא דצלותא דמנחה שבתא. א"ל מאי טעמא? אמר ליה משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי רצון - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו"ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "''בריך ברי לעתיק יומין - רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה''". תא חזי בשאר (ס"א בשעתא) דלתתא כד אתגלי מצחא אשתכח חוצפא (ס"א ת"ח בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כד"א) הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא (ס"א חביבותא) ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. מהאי מצחא (ס"א דלתתא) נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי עת רצון - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}} (כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד).<קטע סוף=דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}<קטע התחלה=דף קכט ב/>ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. תאנא: האי מצחא אתפשט במאתן ושבעין אלפין נהירין דבוצינין (ס"א דנהרין) מעדן עלאה. דתניא אית עדן דנהיר לעדן. עדן עלאה לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין מדקאמרן. והאי עדן דלתתא מתפרש בשבילוי לתלתין ותרין (עיבר) שבילין. ואע"ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אפין. ועדן דלעילא לית דידע ליה ולא שבילוי בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא עדן דלתתא, דידע זעיר אפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא עדן דלעילא דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. '''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - ישראל דלעילא. וכתיב {{צ|אשר עיניך פקוחות}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. ותאנא כל מה דאתי ברחמי לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, כל שכן רישא חוורא דלא בעא מידי (ס"א נטירו). אמר ר' שמעון לר' אבא למאי היא רמיזא? א"ל לנוני ימא, דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא, וכל שכן דאיהו משגח לכלא וכלא מתזן ביה ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - ישראל דלעילא. כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}} - לא קשיא, הא בזעיר אפין, הא באריך אנפין. ועכ"ד תרי עיינין אינון, ואתחוורו (ס"א ואתחזרו) לחד. עינא דאיהי חוור בגו חוור וחוור דכליל כל חוור. חוורא קדמאה נהיר וסליק ונחית לאסכלא (ס"א לאתכללא) דצריר בצרורא. תאנא: בטש האי חיורא ואדליק ג' בוציני דאקרין '''הוד והדר וחדוה''', ולהטין בחדוותא בשלימותא. חוורא תניינא נהיר וסליק ונחית ובטש ואפיק (ס"א ואדליק ג' בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת''', ולהטין בשלימותא בחדוותא. חוורא תליתאה להיט ונהיר ונחית וסליק ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה (נ"א ואפיק אורחא ללכא תתאה). ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. אמר ר' שמעון: יאות הוא, ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה. תאנא: חוור בגו חוור, וחוור דכליל כל חוור. {{ש}} חוורא קדמאה נהיר וסליק ונחית לתתא (ס"א לתלת) בוציני דלסטר שמאלא, ולהטין ואסחן בהאי חוורא כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}} חוורא תניינא נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}} חוורא תליתאה נהירו סליק ונחית וניק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא. ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה. אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. ותאנא לא סתים האי עינא. ואינון תרין ומתחוורן (ס"א ואתחזרו) לחד. כלא הוא ימינא. לא הוה (ס"א לית ביה) שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו, בג"כ אקרי עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא <קטע סוף=דף קכט ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}} <קטע התחלה=דף קל א/>אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא. ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}, דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד חזי (ס"א אתחזי ס"א אתסחי) מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא. תאנא בצניעותא דספרא. אשגחותא דעינא תתאה כד אשגח נהירו עלאה ביה ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה. דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יי'}}. כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עיני יי' אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יי' המה משוטטות}}, עינא דלתתא. דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? {{צ|עלי עין}}, כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - מאי טעמא? - {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. מאי טעמא אקרי חד? ת"ח בעיניה דתתאה אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא, ואינון תרי, בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא, ותרוייהו בדרגא חד סלקי, וכלא ימינא. ובגיני כך עינא חד ולא תרין. ותאנא עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכאן תדיר, וחדאן (ס"א וחזאן) תדיר. דלא הוי הכי לתתאה, דכלילן בסומקא ובאוכמא ובחוורא, בג' גווני, ולא הוה תדיר פקיחא (ס"א דליה גבינא) דלית גבהנא סוטרא (ס"א כליה גביני סודרא) (ס"א דליה עיניה בגביני דמכסאן) על עינא. ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. כד אתפקח. אית למאן דאתפקח לטב. ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא. מאן ישתזיב מניה. אבל עתיק יומין טבא דעינא. חוור בגו חוור. חוור דכליל כל חוורי. זכא החולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו. ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. תאנא (עכ"ד) שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא בר מן אחר חד דאומי זעיר אפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יי'}} - נאם דזעיר אפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - לישראל קאמר דא, ותנינן עתיק יומין אמרו והאי והאי שפיר. תניא כתיב {{צ|חזה הוית עד די כורסוון רמיו ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? אמר לרבי יהודה קום בקיומך ואתקין כרסייא דא. א"ר יהודה כתיב {{ממ|דניאל|ז|ט}} {{צ|כורסייה שביבין דינור}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה לכפייא (ס"א אתכפייא) לההוא כורסייא. ומאן דרכיב שליט בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא קדמאה רמיז דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה עתיק יומין. א"ר שמעון לר' יהודה יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין. ותא חזי כתיב {{צ|אני יי' ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא והוא סתים מכל סטרוי. (בהאי) '''חוטמא'''. תאנא בחוטמא אשתמודע פרצופא. ותא חזי מה <קטע סוף=דף קל א/>{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} <קטע התחלה=דף קל ב/>בין עתיקא לזעיר אפין? דא מאריה דחוטמא מחד נוקבא חיין ומחד נוקבא חיין דחיין. האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אפין. וקרינן ליה מליחה. והוא נחית רוח אתכסמותא דרוחא. דרוחא דנפיק (מהכא) מאינון נוקבי חד רוחא נפיק לזעיר אפין לאתערא (ס"א חיין מכל סטרין חירו מכל סטרי חיין דחיין) ליה בגנתא דעדן. וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא לזמנא לבריה דדוד למנדע חכמתא ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא דכתיב {{צ|ונחה עליו רוח יי' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יי'}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. הא הכא ד' רוחין. והא רוחא חדא אמרינן, אמאי תלת? קום רבי יוסי בקיומך. קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד אליף לי חכמתא דכתיב {{צ|ולא ילמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. ומאן אינון? אינון אינון (תרין) כתרין קדישין דזעיר אפין. ואינון שיתא רוחין אחרנין דיהכי (ס"א דהכי) אינון (ס"א ואינון שיתא רוחין ג' רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין) דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יי'}}, דתנינן כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה"א|כט|כג}} וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ"א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר (ג' רוחי אינון דכלילן ג' אחרנין). א"ל ר' שמעון רוחך ינוח לעלמא דאתי. תא חזי כתיב {{צ|כה אמר יי' מארבע רוחות באי הרוח וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתעדון - ג' אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו, דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב"ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. "ארבע רוחות באי" לא כתיב כאן אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין ידיע כלא. חכמה ובינה עצה וגבורה (רוח) דעת ויראת יי'. משום רוחא דכלילא מכל רוחי. בג"כ כתיב {{צ|מארבע רוחות}} דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. ותאנא דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא? חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי. חוטמא דזעיר אפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}}, ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}? (ג' נוסחי) מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. תאנא כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר "''לבעל החוטם אני מתפלל לבעל החוטם אני מתחנן''", והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא לעתיק יומין אמרו. תנא אורכא דחוטמא, {{ב|תלת מאה וע"ה עלמין|375}} אתמליין מן ההוא חוטמא, וכלהו מתדבקן בזעיר אפין. האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא וכל תקוני דעתיק יומין. אתחזון ולא אתחזון. אתחזון למארי מדין ולא אתחזון לכלא. פתח ר' שמעון ואמר: ::ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא טמירא סתימא דכלא (נ"א טמיר וסתים מכלא) ::דיקנא דההיא תושבחתא. ::דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי. ::דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין. ::דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין. ::דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה. ::דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא יקירא דיקירין. טמירא דטמירין. מהימנותא דמהימנותא דכלא. תאנא בצניעותא <קטע סוף=דף קל ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}} <קטע התחלה=דף קלא א/>דספרא דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחי וסליק וחפי בתקרובתא (סגי) דבוסמא טבא. חוורא דיקירא (ס"א דבדיקני'). ונחית (ס"א חוורא יקירא דדיקניה נחית) בשקולא וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא דנגדין ביה י"ג נביעין מבועין דמשח רבות טבא בתלת עשר תקונין מתתקנא. '''תקונא קדמאה'''. מתתקן שערא מלעילא ושארי מההוא תקונא דשער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא עד רישא דפומא: '''תקונא תנינא''' מתתקן שערא מרישא דפומא (וסליק) עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. '''תקונא תליתאה''' מאמצעיתא דתחות (ס"א דהאי) חוטמא מתחות תרין נוקבין. נפיק חד אורחא ושערא אתפסק בההוא ארחא ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא מתקונא שלים סוחרניה דההוא אורחא. '''תקונא רביעאה''' מתתקן שערה (ונחית) תחות פומא מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. '''תקונא חמישאה''' תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא ואלין תרין ארחין רשימין על פומא. מכאן ומכאן. '''תקונא שתיתאה''' מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל לרישא דפומא והפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. '''תקונא שביעאה''' פסיק שערא ואתחזן תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. '''תקונא תמינאה''' נפיק חד חוטא דשערי סוחרני דדיקנא ותליין בשקולא עד טבורא. '''תקונא תשיעאה''' מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא (דתליין) ולא נפקי דא מן דא. '''תקונא עשיראה''' (מתערבין) נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. '''תקונא חד סר''' דלא נפקין נימא מן נימא ומתשערן בשיעורא שלים. '''תקונא תריסר''' דלא תליין שערי על פומא ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. '''תקונא תליסר''' דתליין שערן בתחות דיקנא מכאן ומכאן ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. לא ארחחי (ס"א לאתחזאה) מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אפין. בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא. ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין מתרי תפוחין שפירן דאנפוי נהירין אנפוי דזעיר אנפין, וכל חוזר (ס"א חיזור) ושושן דאשתכחן לתתא נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש "נאמן", דכל דחמי דיקניה תלי ביה מהימנותא. תאנא בצניעותא דספרא: תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה (מנהון) משתכחי בעלמא ומתפחתי בתליסר תדעי דרחמי. ומאן דאושיט ידיה לאומאה כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא. האי באריך אפין - בזעיר אפין בכמה? אמר לרבי יצחק קום בקיומך וסלסל בסלסלא דתקונא דמלכא (ס"א בדיקנא) קדישא היאך יתתקנון. קם רבי יצחק פתח ואמר {{צ|מי אל כמוך נושא עון וגו'. ישוב ירחמנו וגו' תתן אמת ליעקב וגו'}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. תאנא תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקנוי <קטע סוף=דף קלא א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}<קטע התחלה=דף קלא ב/>דיקנא קדישא עתיקא דעתיקין. טמירא דטמירין. תנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. '''תקונא קדמאה'''. הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתקנא מתקונא דשער רישא. הכא אית לאסתכלא - אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו. (ס"א בחד מתקלא אתקלו), אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא אריכין על כתפין למיגד לרישא (ד"א מרישא) דזעיר אפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה, ובגיני כך לא הוו קשיין. וע"ד אתחזן למהוי רכיכי. תאנא מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה. אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין (כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא באינון נימין) אינון לא אשתכחו קשישין. מאי טעמא? משום דאי אשתכחו קשישין לא נגיד חכמתא למוחא בהון. בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו קשישא (ס"א קשיא) ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן לאו חכמתא מתישבא עמיה. ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובג"ד לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי ולא תלי על דיקנא משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. תאנא כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. ותאנא אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין לאחסין (נ"א לאחתא) אינון י"ג מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. (ס"א דאתחסינו לתתא והכי תנינא מקמי אודנוי שריין שערי משום דבלחודייהו אינון ולא אתערבו באחרנין) ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו - לא. דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: # מי אל כמוך חד. # נושא עון תרי. # ועובר על פשע תלת. # לשארית נחלתו ארבע. # לא החזיק לעד אפו חמש. # כי חפץ חסד הוא שית. # ישוב ירחמנו שבעה. # יכבוש עונותינו תמניא. # ותשליך במצולות ים כל חטאתם תשעה. # תתן אמת ליעקב עשרה. # חסד לאברהם חד סר. # אשר נשבעת לאבותינו תריסר. # מימי קדם תליסר. לקביל דא אל רחום וחנון וגו' ואינון לתתא. ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה. ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין תקיפין. לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין. מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף (ס"א אתכסי) מניה ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. <קטע סוף=דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}<קטע התחלה=דף קלב א/>ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה. ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. ועיקרא דמלה משום דהני שערי בגין דממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא ואינון לעילא מן דיקנא - דיקנא בלחודוי הוא. וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו - דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו. '''תקונא קדמאה'''. תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. ותאנא כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא (מחומא דלב) ממוחא דרישא (ס"א מתקוני דרישא) והכא לא פריש הכי דהא לא הוי. אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא הכי אשתכח. <small>'''(חסר כאן)'''</small> ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא דאלף עלמין דחתימין (ס"א אלף עלמין חתימין) בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי לא הוי אריכא. ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס"א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס"א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין. ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|390}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א"ל}}'''. מהו תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא. (ס"א לאתפשטא) (ס"א לאכפיא ואתפשטו) - {{גמט|ל"א}} בהאי סטר ו{{גמט|ל"א}} בהאי סטר. וכל עלמא ועלמא מניה. מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''א"ל'''. ועם כל דא האי '''א"ל''' אתכפייא לרחמי, דרחמי דעתיק יומין (אתבסם) ואתכלל ואתפשט ביה. אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דינא יתיב וספרין וגו'}} {{ממ|דניאל|ז|י}} מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא (ס"א בדיקנא) קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב {{צ|מי אל כמוך}} - בעתיק יומין אתמר בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה. '''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית. וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא: '''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שלט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין אלף|57,000}} דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא (ס"א בחיזרא): '''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|צ"ו אלפין|96,000}} מארי דיללא ומתאחדן מני' בבוסיטא לקוסיטרא (ס"א כבוסינא לקוסרא). ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה? {{ש}} מאן חמי טמירותא (ס"א יקירותא) דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין, {{ש}} עטרין דכל עטרין. {{ש}} עטרין דלא אתכללו בעטרין. {{ש}} עטרין דלא כשאר עטרין. {{ש}} עטרין דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון {{ש}} ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין (לקבליהון), ואתעביד מה דאתעביד. כלא כליל בהני תקונין. כלא זקפן לקבליה תקונין דמלכא תקיפא עתיקא סתימא דכלא. וכלהו אתבסמן מתקונין אלין (דמלכא עתיקא). תאנא, אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי. ותניא עד כמה זהירין אלין (ס"א אתתקן באלין) תקוני דדיקנא. עד תליסר (דלתתא), וכל זמנא <קטע סוף=דף קלב א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}} <קטע התחלה=דף קלב ב/>דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא. כלא בחד איהו טמירא ויקירא. ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא (ס"א לא אדכר באורייתא) ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה. ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. (מאי דיקנא דכהנא רבא) דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה, הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב עלה ראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב {{צ|שבת אחים גם יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}}. גם לרבותכהן גדול דלתתא, דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. א"ל רבי שמעון: יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין. זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי. '''תקונא תניינא''' מתתקן שערא, מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא, בתקונא שקיל. קום ר' חזקיה וקאים בקיומך, ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא. קם ר' חזקיה שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|325}} עיבר. וחד חשוך הוה אתמחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא. דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. אנא שאיל מהם (ס"א מהו) פשרא דחמית. פתחו ואמרו {{צ|נושא עון}} חמיתא. אמר דא הוא תקונא תניינא. יתיב. א"ר שמעון האידנא אתקשר (ס"א אתבסם) עלמא - בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין. אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא. {{ש}} אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה, דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני. {{ש}} דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}} ועוד דאנא ידענא דאנפאי נהירין ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}} ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא, וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. אזדרזו חברין קדישין - דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא. קום ר' חזקיה תניינות ואוקיר תיקונא תליתאה דדיקנא קדישא. תנא. עד לא קם ר' חזקיה קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחות}}. {{ש}} אתרגיש ר' שמעון ואמר: "''ודאי כל חד וחד באתריה. ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא אשתלים שלימתא עלאה. קום ר' חייא''". קם ר' חייא פתח ואמר: {{צ|ואומר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא, והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}? אלא (תאנא) ח"ו דאיהו אמר על דא אלא הכי: אנא מה בין דבור לאמירה? אמירה הוא דלא בעי לארמא קלא, <קטע סוף=דף קלב ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}<קטע התחלה=דף קלג א/>דבור בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין דכתיב {{צ|וידבר את כל הדברים האלה לאמר}}, ותאנא כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא. אי הכי, הא כתיב {{צ|וידבר יי' אל משה לאמר}}? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה, דהוא שמע דבור בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע, ושאר נביאים אזדעזעו אפי' באמירה ודחלין בדחילו. ותאנא, תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא לאתבא - (ס"א לאקפא) (נ"א לאייתאה) לתליתאה, דכתיב {{צ|הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. (תרי נוסחי) ותא חזי דתרין תקונין קדמאין למיתי לתליתאה הוו, דהוא תקונא תליתאה מאמצעיתא דתחות חוטמא, מתחות תרין נוקבין. נפיק חד ארחא. ושערא אפסיק (ס"א אתפסק) בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום (דכתיב {{צ|ועובר על פשע}}) דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום (נ"א כובש עונות וכתיב) דכתיב {{צ|ועובר על פשע}} - למיהב אעברא עד (ס"א על) פומא קדישא דיימא סלחתי. תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא ולא אתגלי לחד מנייהו, דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. תאנא בצניעותא דספרא: מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}. (מאי משמע עובר על פשע. שפע. דאקדים שי"ן לפ"א, לא זכו עומד ולא עובר) (האי) בזעיר אפין. מאי בין האי להאי? {{ש}} בזעיר אפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח, הדא הוא דכתיב 'כי רוח יי' נשבה בו ואיננו' (ס"א {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}). באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי. ודא הוא תקונא תליתאה (דאורחא) דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקו. אמר ר' שמעון: ודאי קב"ה וסגי לאוטבא לך ויחדי לאגנא עלך. ותאנא מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. תאנא בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא, סתימין ושתיקין, ולית דיפתח פטרא לאבאשא. משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי מאן דאחיד (נ"א דאחית) ואזהר (ס"א משום דהאי אורחא סימנא לשתיקותא ומהאי הוא מאן דאחזי ואזהר) לשתקאה - להאי אורחא רשים, דהוא סימנא דעתיקא קדישא. '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא (ונחית) תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב {{צ|לשארית נחלתו}}, כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ"ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. '''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא, הדא הוא דכתיב {{צ|לא החזיק לעד אפו}}. "''קום ר' יוסי''". קם ר' יוסי פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}} {{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. דבר אחר: שכיך ברוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. {{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. דבר אחר: {{צ|{{גמט|שככה}}}} - שמא דכליל כל שמהן, וקב"ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין ומעביר על כל אינון דלבר. דתניא ארחא עלאה דדיקנא קדישא (עלאה עתיקא דעתיקי) דאיהו נחית (בדיקניה) תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי. והאי ארחא דלתתא שקילן אינון בכלא. דא <קטע סוף=דף קלג א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}} <קטע התחלה=דף קלג ב/>לעילא ודא לתתא. לעילא {{צ|עובר על פשע}}, לתתא {{צ|לא החזיק לעד אפו}}. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא, כך לתתא יהיב אתר לאעברא. תנא בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא, דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה דעדן עלאה לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי, ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. אמר ר' שמעון: "''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''". '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא (דרישא) לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. "''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא''". קם ר' ייסא פתח ואמר: {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|ובחסד עולם רחמתיך}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי. ולא אקשו. דתנינן אית חסד ואית חסד; אית חסד דלגו ואית חסד דלבר. חסד דלגו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין, והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגו דעתיק יומין, ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא, דכהן מסטרא דא קא אתי. ותאנא בצניעותא דספרא: בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני, ולא לקטעא ליה ולא אשתצי מעלמא. והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין. {{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי "חסד עולם", והאי הוא אחרא דז"א דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב {{צ|כי חפץ חסד הוא}}. דא הוא תקונא שתיתאה דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי. '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן ב' תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני, כך קב"ה תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין - דאינון תקונא ז' - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא, ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא ומחזיין חידו לזעיר אפין. {{ש}} כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}} {{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}} {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר דכד נהרין מתברך עלמא. ותאנא כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא, על אחת כמה וכמה! תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא, וכל אינון דלתתא נהרין, וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא. ת"ח פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין, ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב {{צ|ישוב ירחמנו}} - {{צ|ישוב}} מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. הכא הוא {{צ|ישוב ירחמנו}} ובהאי דלתתא הוא {{צ|ואמת}}. דא הוא תקונא <קטע סוף=דף קלג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}} <קטע התחלה=דף קלד א/>שביעאה דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין. '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא ותליין בשקולא עד טבורא. "''קום אלעזר ברי, אתקין תקונא דא''". קם רבי אלעזר (בריה) פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ס"ת בהיכל}}. מלה דא אוקימנא בספרא דצניעותא, והכא אית לאסתכלא, וכי הכל תלוי במזל, ותנינן ס"ת קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וס"ת לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדש. והתורה נתנה בג' קדושות. בשלש מעלות בימים שלשה שכינה בשלש לוחות וארון והיכל בס"ת תליא ואיהו תליא במזל, וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}} - מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דריקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע"ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. ותאנא {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי מזל? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו ס"ת שבהיכל דמתעטר בעשר קדושות לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי. ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין, הדא הוא דכתיב {{צ|יכבוש עונותינו}}. אמר ליה ר' שמעון: "''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא''". '''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין ולא נפקין דא מן דא. "''קום ר' אבא''". קם ר' אבא ואמר: אלין (אינון) שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון {{צ|מצולות ים}} משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא דמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ומתכפיין. אמר ר' שמעון: "''בריך תהא לעתיק יומין''". '''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. "''קום ר' יהודה''". קם ר' יהודה פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. תרי. '''תקונא עשיראה''' - {{צ|תתן אמת ליעקב}}, '''וחד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא, {{צ|חסד לאברהם}}. '''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין, ויאין שערי סחור ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא כמה דאצטריך טרחותא. במאי קא מיירי? דינא. באתר (נ"א בתר) דינא טרחותא אשתכח. וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! אלא דלא אתטרח בישובא (ס"א בנשוכא) דרוחא דזעיר אפין. דתאנא מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק (ס"א דאתדבק) ביה, דמתלבש ביה (נ"א דאתתקן ומתלבש ביה) זעיר אפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט (ס"א ואתפרשא) כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה אתלבש. ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. <קטע סוף=דף קלד א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}} <קטע התחלה=דף קלד ב/>דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר (ס"א דנפיק מההוא דלבר) ומתלבשין ביה נביאי מהימני אתקרי {{צ|פה יי'}}, אבל בהאי עתיקא דעתיקין לא אתפרש, ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא ופומא אתפני מכל סטרוי. ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי (הדא הוא דכתיב {{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}). ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר, דמכאן אשתלשלו י"ב תחומין לעילא, י"ב תחומין לתתא, י"ב תחומין לי"ב שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}. '''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן ביקרא יאה וביקרא שפירא וחפיין עד טבורא. ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. א"ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה. זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי. דאנן יתבין בקדושה עלאה אשא עלאה אסחר לן (ס"א בין אשא עלאה דאסחר לן) והא כל תקונין עלאין (לדיוקנא) דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא. כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין דא אשלים לכלא. תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. ותאנא, אלין ימי קדם - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין (כליל בהו). והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}, דביה זמין לאוקיר דיקניה, הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - הוא בלחודוי יתיר מכלא. הוא דכליל כלא. הוא דאתקרי בשמא ידיעא. דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא, והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה. דלית יום אקרי אלא מסטרא דילן, ולית לילה אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין, לכל אינון דלתתא, דנהרין בההוא משחא (אתתקנו) בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר. ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}, וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}. אמר ר' שמעון לחברייא, כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא, אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא (ס"א בוסיטא דקדושא) פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. <קטע סוף=דף קלד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}} <קטע התחלה=דף קלה א/>סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחי שנינן (ס"א שניין) מכל סטרוי. ומתאחדן פרכא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא (ס"א בבוסיטא דגליפין) בההוא פריסא. וכן לד' עיבר. וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה, והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל (ס"א בהבל דכל) פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון. זכאין אתון לעלמא דאתי דכלהו מלי דנפקי מפומיכון כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב"ה חדי למשמע וציית להני מלי עד דהוא אגמר (ס"א אגזר) דינא די לעלמא. דאי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין - עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אפין; היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא. דהשתא חובתא (ס"א חכמתא) עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא ולאתקנא כל תקונין על בורייה, תקוני דזעיר אפין מתקוני דאריך אפין אתתקנו, ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו ב"נ למשלטא (ס"א ומשלפא) ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה מתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאחאמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואע"ג דלא אתקיימו. תאנא בצניעותא דספרא: עתיקא דעתיקין, עד לא זמין תקונוי, באני מלכין כנס מלכין (נ"א גליף מלכין) ומשער מלכין, ולא הוו מתקיימי עד דדחי (ס"א דאנח) לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקין. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא. מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא וכלהו עלמין אתחרבו. הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}} {{ממ|בראשית|לו|לב}}. {{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא (ס"א יקירא) הוא. אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. {{צ|בלע בן בעור}}. תאנא הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה. {{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל <קטע סוף=דף קלה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}} <קטע התחלה=דף קלה ב/>כלא לאתישבא ביה. ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא ואתבטלו. ואתבטלו סלקא דעתך, והא כלהו באדם אתכלילן?! אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא (נ"א דיוקנא) דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו (ס"א אתכללו) כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו, (ס"א מנהון אתבסמו ולא אתבסמו), ומנהון לא אתבסמו כלל. ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}} {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי? לאו הכי. אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה "מיתה" כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. וכיון דאתתקן אדם אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה וקיימין בדוכתייהו. וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין, בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין, משום דהוה דכר ונוקבא כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא, ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא לא כתיב בהו "מיתה" כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו. תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא (נשב ביה אתתקר (ס"א אתתקן) וסליק רעותיה) ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר, וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא ומתגלגלא נשב ביה אתתקן ונפיק חד גולגלתא תקיפא ואתפשט לארבע סטרין, ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל (ס"א ואתכליל) ביה. ביה סלקא דעתך? אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. והאי אוירא הוא טמיר דטמירין עתיק יומין ברוחא דגניז בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר. ואשא דכיא קאים מהאי סטר. מאי אשא הכא. אלא לאו הוא אשא. אבל בוצינא דא (נ"א ניצוצא) דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין ודינא מסטרוי אשתכח. ובגין דא האי גולגלתא אתקרי גולגלתא תקיפא. בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר. ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחיאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני: * מסטרא דרישא חיורא חיוור בגוויה. (ס"א בגיניה) דכליל כלהו חיוורי (וכלהו חיוורי) * אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אפין אתחזי ביה סומקא. כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אפין. וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחים כגווני חיוורא וסומקא. האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשט מגולגלתא לאנפוי {{ב|ק"נ רבוא|150,000}} עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אפין'''. ובשעתא דאצטריך אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחיים לעלמא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא ויהבי אגר אוראותא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא <קטע סוף=דף קלה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}} <קטע התחלה=דף קלו א/>תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי בקע אגר אוראותא אשתכח מניה לעתיק יומין. בחלליה דגולגלתא (ס"א בגולגלתא דא) ג' חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו וקרונא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר (ס"א ונפיק) לתלתין ותרין שבילין, הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. ותאנא בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}} '''מחללא חד''' מתבקע (ס"א ומתפשט) חד מבועא לד' סטרין ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי הללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא: '''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין ן' תרעין. מאלין ן' תרעין אתאחדן ן' יומין דאורייתא, ן' שנין דיובלא, ן' אלף דרין דזמין קב"ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. '''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה (ס"א מדוריה) בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. ואילין ג' מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן, ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא. בכל אינון סטרין דאינון דכיין. בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא. (בחור כארזים) רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. {{ש}} '''ממבועא לחללא חד דגולגלתא''' אתמשכן שערי במשיכותא ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. {{ש}} '''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא ואתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. {{ש}} '''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו (ומתעבידן תלין על תלין ומתערבין בקוצין אחרנין). ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. וכלהו משיכן, דאתמשכן מג' חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ובהאי תלין תליין (נ"א ובהאי תלייא) ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגין בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. תנא בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין מאריהון דמתקלא (ס"א מאריהון דרחימותא. ואיהו מתקלא בינייהו) בג"כ אית ימינא ואית שמאלא. מצחא דגולגלתא - אשגחותא דאשגחותא, ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר, <קטע סוף=דף קלו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}} <קטע התחלה=דף קלו ב/>בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אפין ואשתכיך דינא. בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט, אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדיהון, הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה חיה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. ותניא שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ושעתא דמתער קב"ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. תאנא האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. ותניא עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח''' (ס"א מצחא וכל חד אקרי נצח), ובאתוון רצופין (דאפין) הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. תניא מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}} {{ממ|ש"א|טו|כט}}? האי רזא אוקימנא, כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי "אדם" ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי "ראש" (בהאי מצחא) אתחזי ואתגלייא - האי נצח לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מאי טעמא? משום דלא הוה מאתר דאקרי "אדם", דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי אדם. ובגין כך {{צ|לא אדם הוא להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא. '''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין שרקותא דבגבתא. דעל ריסי עיינין מכחלן. (דכל עיינין מכחלן) באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא (דעל תריסי דעיינין) בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא. ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואתסחן בחד חוורא דעינא טבא, הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}? בחוורא דלעילא קדמאה. (נ"א בחוורא קדמאה דעינא טבא) ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי (ס"א ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא) ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא ורחמי על ישראל ואסתחר (ס"א ואתזהר) עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. עינוי כד אתפקחן אתחזון שפירין כהני יונים בסומק ואוכם וירוק חוור לא אתגלי אלא בזמנא אסתכל בעינא טבא ומסתחאן כל אינון גוונין בההוא חוור מאינון גוונין דמתגליין נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי מאוכמא <קטע סוף=דף קלו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}} <קטע התחלה=דף קלז א/>דעינא, הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא מסומקא נפקין שבעה רהיטין דסמכין (נ"א דסחרן) לסטר שמאלא ומתלהטין באשא דלסטר צפון ומתאחדן לאתפשטא בעלמא, לגלאה ארחין דחייביא, הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. מירוקא נפקין שבעה טהירין (ס"א נהירין) דקטרא דלסטר (נ"א רהיטין דסחראן לסטר) דרומא ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו, הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן. רחמי ונוקמין. '''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים כל סומקין מקמיה. לא אתחזן. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה. '''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא חד זמן לאלף שנים בימא רבא, וכד נפיק האי אבנא אתי רגשא ותקפא על ימא. וקליה דימא וגלגלוהי אזלין. ואשתמעו לנונא רבא דאקרי לויתן. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא דכל אוכמין סתימין קמיה (ס"א והא אוקמוה דכל אורחין סתימין קמה) וכך היא אוכמותא דעינא, אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא (ס"א לסטר חד) ואקיף לההוא אוכמא. '''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. וכד אסתחר (נ"א אתגלי) חוורא ואסתחרי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא (סומקא ירוקא אוכמא). לא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא (נ"א הוא) ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא דאינון תאומין כחדא. הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אסחן בחוורתא דעינא עלאה. ודא זמינין למנדע צדיקייא למחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש. לטב - כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב. ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. תנא בצניעותא דספרא: מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}, וכי ירושלם נוה שאנן הוא והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקוט ולאו שאנן הוא? אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר (דישגח באלין עיינין), דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו"ד ולא "עיניך". ומה דאמר ירושלם ולא ציון - הכי אצטריך, לאכפייא <קטע סוף=דף קלז א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}} <קטע התחלה=דף קלז ב/>לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} {{ממ|דברים|יא|יב}} (הדא הוא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} דבה אשכח גזרי דדינין יתיר מכל שארי אתרי) (נ"א דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי. ותנא כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}}. השתא {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי) ולזמנא דאתי ישתכח בה עינא חד דרחמי. עינא עינא דעתיקא דעתיקין. הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון {{צ|רחמים גדולים}}, רחמי דזעיר אנפין אקרון {{צ|רחמים}} סתם. (מהנ"א הוא משום דאית ביה ימינא ושמאלא דינא ורחמי) ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין. תאנא: בהני עיינין בתרין גוונין מנייהו, בסומקא ואוכמא, שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן ימא רבא? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא (ס"א בחוורא) במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל. '''חוטמא''' - תאנא בצניעותא דספרא, חוטמא דזעיר אנפין, בחוטמא אשתמודע פרצופא. בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית (ס"א בחוטמא אשתמודע פרצופא תלת שלהובין מתוקדין בנוקבוי מהאי חוטמא אתפשטן תלת גווני תננא ואשא וגחלי דנורא דכתיב {{צ|עלה עשן באפו}} ולית) תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו (ס"א אתדליקו) ונפקי מחוטמוי. ותאנא כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא, ובין תרי (נ"א בתרי) גווני, וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. ואי תימא - אף וחימה כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא, משחית מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. ותאנא חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}} - אלא הכי תאנא, כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי גבורה חדא. וכלהו גבוראן שריאן לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף (אלפין) וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף (אלפין רבוא) וארבע מאה (וחמש) דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן (נ"א ונחתין) עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}. אלא הכי תאנא, לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יי' לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}? אלא בכל זמנא דעתיק דעתיק - רישא חוורא (אתגלייא) רעוא דרעוין אתגליין רחמין רברבין אשתכחו בכלא, ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין (ס"א דינין) דזעיר אפין זמינין, וכביכול רחמי עביד דינא. ההוא עתיקא דכלא דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני, מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי. ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אפין אתמר, ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא <קטע סוף=דף קלז ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}} <קטע התחלה=דף קלח א/>לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי "ארך אפים" מכלא. והיינו רזא דתנינן {{צ|יהו"ה יהו"ה}} פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון אברהם אברהם, יעקב יעקב, שמואל שמואל - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ ממשה משה דלא פסיק טעמא בגווייהו. מאי טעמא? * {{צ|אברהם אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. * {{צ|יעקב יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא, כגוונא דלעילא בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. * {{צ|שמואל שמואל}} טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא הוא נביאה וקודם לכן לא הוה נביאה. אבל {{צ|משה משה}} לא אפסיק טעמא בגוויהו, דמיומא דאתיליד שלים הוה, דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. אוף הכא {{צ|יהו"ה יהו"ה}} פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין, דהכי תנינן: כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא. וכד אתגלי עתיקא בזעיר אפין - כלא ברחמי אתחזון, וחוטמא אשתכיך, ואשא ותננא לא נפיק, כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא, בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא (בארבע אלף) באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא (דמדבחא). וכלא תלייא בחוטמא, בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. והאי (הוא) דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}}, {{צ|וחרה אף יהוה}}, {{צ|וחרה אפי}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} - כלא בזעיר אפין אתמר ולא בעתיקא. תאנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} האי (ס"א תאנא בצניעותא דספרא דרגא (ס"א עקימא) עמיקא למשמע טב וביש ודא איהו). '''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה (ואודנא הוא למשמע) ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד (ס"א דבארי) דרגא בעקימא (להאי ולהאי). מאי טעמא בעקימא? (ס"א בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו) (בגין למשמע טב וביש). ותאנא מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. בגו אודנא נטיף מג' חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בג"כ הוא רזא. ווי לההוא דמגלי רזין, דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר. תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש (ס"א ובטש) במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא ואתזער חוטמא ואתחמם (נ"א ואתקמט), ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין ומתערין <קטע סוף=דף קלח א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}} <קטע התחלה=דף קלח ב/>כל גבוראן ועביד נוקמין. ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש בריחא דמוחא (ס"א ברישא במוחא) ונגדין תרין דמעין מעיינין ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן (ס"א מתערבין) כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}}. בההיא שמיעה דהוא קלא אתער מוחא (כלא). תנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} כלומר ארכין. (ס"א אודנין) שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יי'}}. ומה דאתמר {{צ|הטה יהוה אזנך}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אפין אתמר, מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא דא הוא (ס"א אית) תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא דכתיב {{צ|כי אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}}, וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}}. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין דאתפשטו בגופא באתר דלבא שארי - מתפשט ההוא חללא דחמשין תרעין, ואודנא קרי ביה בחינה. ובלבא קרי ביה בחינה. משום דמאתר חד מתפשטין. (ס"א בההוא נוקבא דאודנא ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי ועל דא באודנא קרי ביה בחינה ובלבא קרי ביה בחינה דכתיב כי אזן מלין תבחן וכתיב ובוחן לבות וכליות משום דמאתר חד מתפשטין). תאנא בצניעותא דספרא: כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד. אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה ובשמיעה אתכליל בינה, שמע כלומר הבן. אשתכח (ס"א ואסתכל) דכלא בחד מתקלא אתקל. ומלין אלין למאריהו דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא (ס"א מהימנא) שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אפין אתמר. כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח יהו"ה יהו"ה ביו"ד ה"א תרי זמני, או באלף דל"ת ויו"ד ה"א - חד לזעיר אפין וחד לעתיקא דעתיקין. ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. ותנינן אימתי אקרי שם מלא, בזמנא דכתיב {{צ|יהו"ה אלהים}}, דהאי הוא שם מלא. דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא "שם מלא" אקרי, ושאר לא אקרי "שם מלא", כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר יהו"ה אלהים אתקריא שם מלא. {{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתעדון דחמין בכלא. {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אפין. {{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} אינון ימי קדם, {{צ|שנות עולם}} אלין ימי עולם. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חייהו למאן? חייהו לזעיר אפין, דכל נהירו דיליה מאינון שנים קדמוניות אתקיימו ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא. תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין, דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין. וחדאן בלבאי מלי ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין וגניז להו עתיקא דכלא גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא, לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא. זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי. פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} - מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} דכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יי'}} משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא, <קטע סוף=דף קלח ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}} <קטע התחלה=דף קלט א/>דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא, הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב "הדבקים ליי'" אלא {{צ|ביהוה}} ממש. תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון (ס"א דאורייתא) דשמא קדישא (מתחיל מסוף קלח ע"ב) (נ"א ובעלמא דאתי). משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין ובעלמא דאתי יתיר מהכא דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש, עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא. תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בט' תיקונין, ודא איהו דיקנא דז"א. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דז"א - נגדין י"ג מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה כ"ב אתוון דשמא קדישא). וא"ת דיקנא לא אשתכח, ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}} (ולא קרי דיקנא). אלא הכי תאנא בצניעותא דספרא: כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא (משום) ובג"ד הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אפין, נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובא דבוסמא. מאי תקרובא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}} (ולא ערוגות). בתשעה תקונין אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי (דדיקנא) אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי. דכתיב {{צ|בחור כארזים}} (שם). '''תקונא קדמאה'''. מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. '''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. '''תקונא תליתאה'''. מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן ותמן שקיעא ההוא ארחא. '''תקונא רביעאה'''. נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובא דבוסמא. '''תקונא חמשאה'''. פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן (ס"א מנהון). '''תקונא שתיתאה'''. נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. '''תקונא שביעאה'''. דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. '''תקונא תמינאה'''. דנחתין שערי בתחות דיקנא דמחפיין קדלא דלא אתחזיא כלהו שערי דקיקין נימין על נימין. מליין מכל סטרוי. '''תקונא תשיעאה'''. (מתערבין שערי עם אינון) דמתחברן (נ"א אתמשכן) שערי כלהו בשקולא מעלייא (ס"א מלייא) עד (נ"א עם) אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין ט' מבועין דמשח רבות דלעילא, ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. ט' תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא, ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי (בר נש לתתא) גיבר תקיף. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. '''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אפין'''. אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: קום ברי (קדישא), סלסל תקונא דדיקנא (נ"א דמלכא) קדישא בתקונוי אלין. <קטע סוף=דף קלט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}} <קטע התחלה=דף קלט ב/>קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} עד {{צ|מבטוח בנדיבים}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} - תנא: הכא ט' תקונין דבדיקנא דא, להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. תא חזי כיון דאמר הני ט' תקונין לכתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}}. אמר: הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}. ובתקונא דדיקנא דא ט' תקונין, דאינון שם יי' - אשצינון מן עלמא, הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}. ותנא בצניעותא דספרא: תשעה תקונין אמר דוד הכא - שיתא אינון בשמא קדישא, דשית שמהן הוו, ותלת אדם. ואי תימא תרין אינון - תלתא הוו, דהא {{צ|נדיבים}} בכלל אדם הוו. תנא: שיתא שמהן דכתיב: * {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד. * {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין. * {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. * {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. אדם תלת, דכתיב: * {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. ותא חזי, רזא דמלה, דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא, דהכי אתחזי. משום דלא אקרי (הוה) {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא, דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה}}. תרי זמני {{צ|י"ה י"ה}} לקביל תרי עלעוי דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא. יהוה לי בעוזרי}}. בשמא דלא חסר. בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} - הכי הוא. דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא. ומה דמשלפא בהו אתקרי שמא קדישא. ותערא ומה דביה אתקרי יהו"ה ואתקרי אדם בכללא דתערא ומה דביה. (ס"א ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי ידו"ד אתקרי אדם בכלא תערא ומה דביה). ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי, בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא, מלכא עביד בגיניה. מאי טעמא דיקנא ולא גופא? אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}} (ס"א דדיקנא איהו עיקרא, דכל גופא וכל הדורא דגופא בתר דיקנא אזיל וכלא בדיקנא תלייא) (ול"ג מן ודיקנא עד גופא) ובתרי גווני אתי האי חושבנא. חד - כדקאמרן. תרין - * {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד * {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. * {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. * {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. * {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. * {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. * {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה * {{צ|(ס"א טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - ז'. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - ח'. * {{צ|מבטוח בנדיבים}} - ט'. {{צ|מן המצר קראתי י"ה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד כל מה דאמר הכא על תקונא דדיקנא דא קאמר. (ר' יהודה אמר) {{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין מעילא תחות שערי דרישא, ובגין כך אמר {{צ|י"ה י"ה}} תרי זמני. ובאתר (ס"א ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} דהוא אתר דלא דחית (ס"א דחיק) וכל האי אצטריך וכו'. (אדם אתקרי ועל אתפשטותא האי אצטריך) דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. ותאנא בצניעותא דספרא: כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. תנא: מתתקן דיקנא עלאה בתשעה תקונין, והוא דיקנא דזעיר אפין בט' תקונין מתתקן. <קטע סוף=דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}} <קטע התחלה=דף קמ א/>'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין מתחות קוצי דתליין על אודנין, ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין (וכפיין), והני לאו אריכין. ושערי דרישא מנהון שעיעי ומנהון קשישין. ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אפין כתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אפין, דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי ס"ד? אלא אימא ארבע מוחי - תלת מוחי דהוו בזעיר אפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אפין לתלת מוחי דביה. ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אפין. בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין, דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין וזעיר אפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - שם יהוה ממש דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}}, דהכא משתכחין, דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר, ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. (נ"א הוא) וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא, הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתחברא, כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר לכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך ויוצא לאור צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. ותנא: הני שערי דדיקנא תקיפין (בלחודי) משאר שערי דרישא, משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן ואינון תקיפין באורחייהו, אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי, דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי (ודינא), ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא אלין כלהו רחמי. אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון. ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא. וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא (ס"א ומתאחרא) דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדיקנא. וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומסתחיין כמאן דאסתחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אסתחיין ברחמי. ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}}, ואלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אפין. וכד אמר משה זמנא תניינא תשעה תקונין אמר אינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין <קטע סוף=דף קמ א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}} <קטע התחלה=דף קמ ב/>ביה. ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}. תנא: שערי דרישא דזעיר אפין - כלהו קשישי תלין על תלין ולא שעיעין, דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. והאי דזעיר אפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אפין אתמר. אמר רבי שמעון "''בריך ברי לקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי''". '''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. "''קום רבי אבא!''". קם ר' אבא פתח ואמר: כד תקונא דדיקנא דא מתתקן בתקונא דמלכא (ס"א בתקוני מלכין) (ס"א כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא אתחזי) כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}. והאי תקונא תניינא אתתקן כד נהיר בנהירו דעתיק יומין אקרי {{צ|רב חסד}}, וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}. דהא נהירו אנפיה (ס"א דא נהירו דאנפין). ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא כגוונא דעתיקא קדישא. אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא, לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}, ואתקיימו באתר אחרא. ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין וכלהו אקרון חסדי קדמאי דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. ובספרא דצניעותא קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} וכתיב {{צ|נוצר חסד לאלפים}} (שם) סתם. ואוקימנא, האי {{צ|רב חסד}} - מטה כלפי חסד לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא (ס"א בתרי גווני אגזים ולא) אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא תרי זמני בטש בידיה בהאי אורחא. '''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא, הוד והדר הוא. (ס"א הוד עלאה) ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא (ס"א ליאה דעלעין) בעלעוי ואתקרי הוד זקן. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו, ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם יתיר מכל דיוקנין.<קטע סוף=דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}<קטע התחלה=דף קמא א/>ותאנא האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה (נ"א דא) ואתפשט בשאר תקונין נהירין, האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא, ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. ובצניעותא דספרא אקרי הוד והדר ותפארת. דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פשע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל (ס"א אסתכל) במתקלא חד סלקין. אמר ר' שמעון: יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה. '''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין (מתרין סטרי) מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא אתמשך סומקא ואתי חיורא, בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}}, דכד נהרין מתברך אלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}, כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. תאנא: כלהון נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון "חסדי קדמאי", ובגין אינון נהרין כל אינון "חסדי עולם". '''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא. (ס"א ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. תנא תקונא דא הוא דאקרי) {{צ|פאת הזקן}}, ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד (וברחמי). ולא אבעי לחבלא האי חסד כמה דאתמר, ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. '''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי, ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. "''קום רבי יהודה!''" קם רבי יהודה פתח ואמר: בגזירת עירין פתגמא. כמה אלף רבבן מתנשן (ס"א מתישבן) ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה, וכלהון אקרון {{צ|פה}}, הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר; תליין מהאי פומא ומהאי פומא. (ס"א רוחא) כד אתפשט האי רוחא מתלבשן ביה כמה נביאי מהימנא, וכלהו {{צ|פה יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו (פיות) מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי. והאי תקונא שליטא על כלהו משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. אמר ר' שמעון: "''בריך אנת לעתיקא קדישא!''" '''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא: אין למעלה לא ערף ולא עפוי, ובזמנא דאגח (ס"א דנצח) קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה, הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} רזא הוא בצניעותא דספרא {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה חד מאינון גבוראן. '''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן (ס"א דמתחברן) שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך (חסר כאן) {{להשלים}}. ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}}. (ונראה על הים כבחור טוב) הדא הוא דכתיב כתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן, ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי. תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון דלא עאלו (נ"א (ס"א ולא) דעאלו ולא נפקו), אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. כללא דכל מלין - עתיקא דעתיקין וזעיר אפין כלא חד - כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא. לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא. אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין. דיוקנא דכליל כל שמהן. דיוקנא <קטע סוף=דף קמא א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}} <קטע התחלה=דף קמא ב/>דאתחזי בגוונוי. כהאי דיוקנא (נ"א בגוויה כל דיוקנין) לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אפין בהאי דיוקנא ותקונא. ואי תימא מה בין האי להאי? כלא הוא במתקלא חדא, אבל מכאן (נ"א מנן) אתפרשן ארחוי. (נ"א אתפשטן רחמי), ומכאן (נ"א ומנן) אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}, כתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} בתרי יודי"ן, אשלים תקונא גו תקונא, טברקא דגושפנקא, ודא הוא {{צ|וייצר}}. תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אפין. {{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה (ודא הוא וייצר), ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי שם מלא, {{צ|יהוה אלהים}}. ודא הוא רזא דתרין יודי"ן ד{{צ|וייצר}}, דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - {{צ|יהוה אלהים}}. ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי אדם, דכליל דכר ונוקבא, ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה (מדכר ונוקבא), {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. (הדא הוא דכתיב {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} (שם)), נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. {{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא. ולעילא בתקונין כגוונא דא ולאשלפא לההיא (נ"א מההיא) נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא, ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין. בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרון (נ"א אתקרי) {{צ|תפארת}}, ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}. כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא, תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני, הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל (ואתתקן) בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ייהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא ואתעבר ונקיב (ס"א ונהיר) לסטר אחרא ותקין מיעוי דנוקבא ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. כלהו <קטע סוף=דף קמא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=דף קמב א/>דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי, דנוקבא אתפשטה תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. ותאנא: חמשה ערייתא (נ"א תקונין) אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין ה' (נ"א בסטרא דדינא ודינהא) אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. והכי תאנא: * קול באשה ערוה. * שער באשה ערוה. * שוק באשה ערוה. * יד באשה ערוה. * רגל באשה ערוה. דאע"ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר - מערוה אינון. ותאנא בצניעותא דספרא: אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי יו"ד. וכיון דאתגלייא יו"ד פומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי (נ"א והאי חסד הוא תלי) בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו"ד דפום אמה. ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו"ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי שלים. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש"ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו"ד ואסתמר דלא עייליה ליו"ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי. מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}}, דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו"ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן (בשמאלא) דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותה דכל גופה דנוקבא, ובההוא אתר אקרי ערוה דכלה, אתר לאצנע' לההוא אמה דאקרי חסד. בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. חסד ימינא, גבורה שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי "אדם" - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא עתיקא דעתיקין, בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא, ולא אתקיימו עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו. ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן (ואנון תקוני אתתא. "אשר היו" לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}}) ולא אתבסמו עד דאתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. ואי תימא, אי הכי דדינא כלהו והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}, והא לא אתחזי דינא, דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא? תאנא: כלהו דינא בר מחד דאתקיים בתראה והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר וכלהו לא אתקיימו. לא תימא דאתבטלו אלא דלא אתקיימו בההוא מלכו (דבסטר נוקבא) עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{צ|ושם עירו פעו}}. מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}, מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא. {{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא, {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. דרועין דדכורא, חד ימינא חד שמאלא. דרועא קדמאה (ס"א קדישא) <קטע סוף=דף קמב א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}<קטע התחלה=דף קמב ב/>תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו ב' דרועין. ואתכלילו סלקא דעתך? אלא ג' קשרין בימינא וג' קשרין בשמאלא. ג' קשרין דימינא אתכלילן בג' קשרין דשמאלא. ובגין כך דרועא לא כתיב אלא חד אבל ימינא לא כתיב ביה זרוע אלא {{צ|ימינך יהוה}}. {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? תאנא: כלהו ג' מתפשטין ומתקשרן בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרן בדרועא ימינא, ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא. היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}}, כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה. והאי ימינא כד יתיב קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה (ס"א וקשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושיט יתיב) בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא. מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}}, {{צ|זרועך הנטויה}}. נ"א תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה). בזמנא דג' אלין אתכלילן בג' אחרנין אקרי כלא ימינא ועביד דינא ברחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערן רחמי בהו. ותאנא בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון ימינא. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}} דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}} (שם). דא בדא. ותאנא בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי סיועא קדישא דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין. (ואע"ג דאקרי יד הוי סיועא) דכתיב (נ"א וכתיב) {{צ|והנה ידי עמך}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע רבוא ותמניא וחמש מאה אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון 'יד יהוה עלאה', 'יד יהוה תתאה'. ואע"ג דבכל אתר יד יהוה שמאלא זכו ימין יהוה. אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי ימין ואי לאו יד יהוה תתאה. תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}. ותאנא בצניעותא דספרא: דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא, וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי, סתימא דכלא, פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דודמיטא לזעיר אפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. {{ש}} {{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין, ועד לא סיים לון, אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא <קטע סוף=דף קמב ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}} <קטע התחלה=דף קמג א/>ואתחברו אפין באפין - מאן ייעול בינייהו! מאן הוא דיקרב בהדייהו! (בגין כך סתימא דמלה, עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת). וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. ותאנא בצניעותא דספרא: בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין, ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא (דלא יכיל עלמא למסבל) דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטר דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. בתר דא, אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא וכל דינין לא אתערבו (ס"א אתערעו) קמיה (ס"א וכל דינין (לא) אתערו עמיה). תא חזי מה כתיב {{צ|ויהי בהיותם בשדה}} {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא. בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}. ונצח האי דינא לאחוה משום דהוה קשיא מניה ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב"ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין, ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע"ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. מתרוויהון כחדא סלקא דעתך? אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן בצרורא דאתקלא (ס"א דאתכלא). זכאין אינון צדיקייא (נ"א אתון חברייא) דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו. מלין דעלאין ותתאין צייתין להו. זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו. ותנדעון למאריכון אפין באפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא. אמר ר' שמעון, חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא. עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}} תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. ותאנא בצניעותא דספרא: באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני תקונין. (ס"א דיוקנין) בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל, דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין (ס"א דמארין) למעבד נוקמין ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא (בדכר ונוקבא) כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא. מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין (ס"א קסטין) דגופא. (נ"א לגופא). אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלין ומתברכאן בגיניהון. <קטע סוף=דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}<קטע התחלה=דף קמג ב/>תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו גופא קדישא ולאתכללא בהו בההוא גופא. וכי תימא, אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא? לא, דח"ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגוייתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם. בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין ונפקו מכללא דגופא קדישא ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי קין דנפיק בכלל דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. וברוחא דאקרי הכל דאתבסם יתיר בכללא דגופא קדישא. נפקין אחרנין דמבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין, ושמעין מה דשמעין מעילא, ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. ותאנא בצניעותא דספרא, כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא דגופא קדישא. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. (ובגין דכלהו חד גופא שכינתא לעילא. שכינתא לתתא. קב"ה לעילא. קב"ה לתתא), ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד קק"ק יי' צבאות מלא כל הארץ כבודו - דכלא הוא חד גופא. תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא כתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - אתקשרו דינא ורחמי (ס"א אתבסמא דינא ברחמי), ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא, כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם, לבתר כד נפיק מהאי עלמא לא עייל בכללא דאדם דאקרי גופא קדישא, אלא באינון דלא אקרון אדם ונפיק מכללא דגופא. תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} (שם). {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא, דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא (ס"א הוא מקדשא דכלא) ומקדשא. וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. (שייך פ' כי תצא) ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}} - אדם דהוא יקר מכל יקרא - בל ילין. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא לא יתחזי ביה קלנא. ותאנא בצניעותא דספרא, כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא עביד פגימותא בגופא דעלמין. דהא בגין <קטע סוף=דף קמג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}} <קטע התחלה=דף קמד א/>דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}} (ס"א לכתרא קדישא דמלכא בארעא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}}) משום דהאי גופא יקרא אתקרי דיוקנא דמלכא, ואי עביד ביה לינה הוי כחד מן בעירא (הדא הוא דכתיב {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}). תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} (ס"א {{צ|בני האלהים}}) - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - (האדם הידוע). וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. {{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז"א ועזא"ל''' הוו בארץ, בני האלהים לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אפין אתמר. {{צ|ויתעצב אל לבו}} - "ויעצב" לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. {{צ|אל לבו}} - "בלבו" לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב (ומקבל) למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. {{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי. לאו לאפקא כלל. משום דלא קאים דא בלא דא. ואלמלא חכמה סתימא דכלא. כלא אתתקן כמרישא. הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שכינתי}} (ס"א שיכנתי). ואלמלא האי תקונא דאדם לא קאים עלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. ותאנא: כלהון מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא, ודא חכמה סתימא דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא, (הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש"א|טז|ז}} דאיהו בלגו לגו). ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}. עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון. דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה, בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא. הדר ואמר הדרי בי, דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא ולא ליקרא דבית אבא ולא ליקרא דחברייא אלין, אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי. תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא, מיתו ר' יוסי בר' יעקב, ור' חזקיה ור' ייסא. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. צווח ואמר שמא ח"ו גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו. שמע קלא זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא. <קטע סוף=דף קמד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}} <קטע התחלה=דף קמד ב/>אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}, וכ"ש דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו. זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו. (דלא הוה כן לאינון דהוו קמייהו. אמאי מיתו?). תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין (דאינון רתיכין) וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין, דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד (נ"א ועוד) דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא ונטלין להו מלאכי עלאי. וסלקין לון לעילא. ואמאי אלין? משום דעאלן ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. אמר ר' שמעון, כמה זכאה חולקהון דהני תלתא וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא. נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}}. קמו ואזלו. בכל אתר דהוו מסתכלי סליק ריחין. אמר ר' שמעון שמע מנה דעלמא מתברך בגינן. והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. אמר ר' שמעון: מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון, והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. נח דעתיה דרבי אבא. תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין לא משתכחין תמן אלא אינון. והוה קארי להו רבי שמעון שבעה אנן עיני יי' דכתיב שבעה אלה עיני יי' ועלן אתמר. א"ר אבא אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה אנת הוא שביעאה דכלא דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה. דכלא תלי בשביעאה. רבי יהודה קארי ליה שבת דכלהו שיתא מניה מתברכין דכתיב שבת ליי' קדש ליי'. מה שבת ליי' קדש אוף ר' שמעון שבת ליי' קדש. אמר ר' שמעון תווהנא על ההוא חגיר חרצן מאריה דשערי אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין. אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. א"ל ר' שמעון מאי טעמא לא שכיח מר בקרדוטא (ס"א בקרטמא). גליפא דמאריה ביומא דהלולא. א"ל. חייך רבי שבע יומין אתברירו קמי קב"ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון. ובעינא לאשתכחא זמין קשיר בכתפוי (ס"א) ואנא הוה ובעינא קמיה לאשתכחא זמין תמן וכדין קטיר בכתפוי) ולא יכילנא דההוא יומא שדרני קב"ה למעבד נסין לרב המנונא סבא וחברוי דאתמסרו בארמונא (ס" בקרוניא) דמלכא וארחישנא להו בנסא דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי ורמינא (נ"א ואוליכנא) לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו חולקא דקב"ה מהלולא דר' שמעון וחברוי. זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך. כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי. כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו. ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין לרבי פנחס בן יאיר חמוך ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן (ס"א ואנא הא חזינא דהא בריר וכו') א"ל קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין <קטע סוף=דף קמד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}} <קטע התחלה=דף קמה א/>בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין. א"ל ואף כל אינון דלבר דכתיב והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'. אי אלין אתיין כ"ש צדיקייא. מדי חדש בחדשו. למה משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. ומדי שבת בשבתו. דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין דכתיב ויברך אלהים את יום השביעי וגו'. ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא. ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי. וכתיב וקראת לשבת ענש לקדוש יי' מכובד מאן הוא קדוש יי' דא ר' שמעון בן יוחאי דאקרי מכובד בעלמא דין ובעלמא דאתי: '''עד כאן האדרא קדישא רבא''': ===המשך זהר פרשת נשא=== '''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}} רבי יצחק פתח ואמר וחסד יי' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים. כמה גדולה היראה לפני הקב"ה שבכלל היראה ענוה ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא שנו בכלן ומי שאינו ירא שמים אין בו לא ענוה ולא חסידות: תאנא מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה ענוה עדיף ונכלל בכלהו הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}} - כל מי שיש בו יראת שמים זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה זוכה לחסידות וכל מי שיש בו יראת שמים זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}. לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. תאנא כל אדם שיש בו חסידות נקרא מלאך ה' צבאות<קטע סוף=דף קמה א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=דף קמה ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. מפני מה זכה כהן להקרא מלאך יי' צבאות. אמר ר' יהודה מה מלאך יי' זה מיכ"אל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי מלאך יי' צבאות משום דאתי מסטרא דחסד מהו חסד רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מאי טעמא זכה כהן לחסד? בגין היראה הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. עולם ועולם מהו? אמר רבי יצחק כמה דאתתקן באדרא קדישא עולם חד ועולם תרי. א"ר חייא אי הכי מן העולם ועד העולם מבעי ליה. א"ל תרי עלמי נינהו, ואתהדרו לחד א"ר אלעזר לר' יצחק עד מתי תסתום דבריך. מן העולם ועד העולם כללא דרזא עלאה אדם דלעילא ואדם דלתתא והיינו עולם ועולם. וכתיב ימי עולם וכתיב שנות עולם והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. על יראיו דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי אדם. אימתי. א"ר אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות כללא דכלא. אמר רבי יהודה והא תנינן אדם כללא דדכר ונוקבא א"ל ודאי הכי הוא בכללא דאדם דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי אדם וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי אדם כללא דכלא וכיון דאקרי אדם שרייא ביה חסד דכתיב אמרתי עולם חסד יבנה וגו'. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. יראיו כללא דאדם. ד"א {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא. {{צ|על יראיו}} כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} לאתכללא בכללא דאדם. {{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. אמר רבי יהודה אי הכי מהו וצדקתו וחסדו מבעי ליה. אמר רבי אלעזר היינו רזא דתנינן {{צ|בזאת כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - וזאת אתכלילת באיש דהיינו חסד. וזאת נוקבא חסד דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי חסד. {{צ|וזאת}} אתקרי צדק דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? צדקתו דחסד בת זוגו דאתבסמא דא בדא. ובגין כך תנינן כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}}. אמר ר' יצחק משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא שריא בהו חסד ואקרון חסידים ובעיין לברכא עמא הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}} וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד בעי לברכא ובגין כך כתיב {{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}. מאי טעמא? משום דאקרון חסידם(?) וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם כה תברכו}} בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}}. תאנא האי צד"ק אתקרי כ"ה דכל דינין מתערין מכ"ה (נ"א מינה) והיינו דאמר ר' אלעזר מהו מכה (ס"א דכה) רבה כלומר '''מכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב (שם) {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}} וכלא חד וכתיב <קטע סוף=דף קמה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}} <קטע התחלה=דף קמו א/>{{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} דזמינא לחרבא ארעיה. ומהאי כ"ה מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם כ"ה הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע"ג דהאי כה אשתכחת בדינין תבסמון לה ותברכון לה דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד לכ"ה ותבסמון לה לקבלייהו דישראל בגין דלא ישתכחון בה דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} - "אמרו" לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. ד"א {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} אמאי לא כתיב "תאמרו"? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}. זכו להם לא זכו אמור סתם. ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא ומאן נינהו חגי זכריה ומלאכי. אי הכי אתעביד קדש חול והא כתיב {{צ|לא ראו}} אמאי דחילו ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל ואיהו לאו נביא הא חול קדש. אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. ותנא עביד קב"ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. ותאנא מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי ובאתר מלכו דלעילא אתקף ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. ותאנא בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד לית מאן דקאים קמיה. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה}} משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי ומשום דהוה דיליה הוא סביל ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי כ"ה אתער בדינוי לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי כה ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל ואתעדי מנהון דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} ולא לשאר עמין. בגין כך כהן ולא אחרא כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה חס"ד על ידוי דאקרי חסיד דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. {{צ|כה תברכו}} בשם המפורש. {{צ|כה תברכו}} בלשון הקדש. תאנא אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק ברכאן דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. ותאנא בההוא זמנא לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא מאן מטרוניתא דא כנסת ישראל מאן כ"י כנסת ישראל סתם. תאנא אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא "ידיו" - משום דשבחא דימינא על שמאלא. אמר רבי אלעזר רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. תאנא כהן דבעי לפרסא ידוי בעי דיתוסף קדושה <קטע סוף=דף קמו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}} <קטע התחלה=דף קמו ב/>על קדושה דיליה דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא דא ליואה דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}} {{ממ|במדבר|ח|ו}} הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים וגם את אחיך מטה לוי וגו'. שבט אביך כלל. מכאן דכל כהן דפרים ידוי בעי לאתקדשא ע"י דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא. ובצניעותא דספרא תאנא לוי דאתקדש כהנא על ידוי בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. ואמאי לוי. ויתקדש על ידא דכהנא אחרא לא בעי דהא כהן דלא שלים לא בעי האי כהנא שלים ויתקדש על ידא דפגימא דלא שלים. אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח משכן זמנא הא שלים הוא והא אקרי קדוש דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}}. א"ר תנחום אף אקרי 'טהור' דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. תאנא כהנא דפרים(?) ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה בגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא ולא יתכוון (נ"א ולאתכוונא) באינון מלין. א"ר יצחק בעי קב"ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. א"ר יהודה כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך לאו ברכתא דיליה ברכתא והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}}. עלאין יבקשו מפיהו. יבקשו מפיהו. ומאי יבקשו מפיהו תורה. תורה סתם היך אחידא תורה דלעילא דאקרי תורה סתם דתניא תורה שבכתב ותורה שבע"פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מאי טעמא? {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך: אמר ר' שמעון תאנא בצניעותא דספרא שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא. דאתגלייא כתיב ביו"ד ה"א וא"ו ה"א דאתכסייא כתיב באתוון אחרן. ומההוא דאתכסייא ההוא טמירא (ס"א אחרנין וההוא דאתכסייא הוא טמירו) דכלא. א"ר יהודה ואפילו ההוא דאתגלייא אתכסיא באתוון אחרן בגין ההוא טמירא דטמירין בגו דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיתת רחמי (כלהו) דכלהו כלילן בדיבור דכ"ב אתוון (ס"א דכלהו מכילן) (ס"א בתרי כתרי) כתרי דרחמי. ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן כ"ב מכילן דרחמי וי"ג דעתיקא סתים וגניז מכלא וט' דאתגליין מזעיר אנפין (ס"א בז"א) ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי בכ"ב אתוון גליפן. ותאנא כד הוה צניעותא בעלמא הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין. מכוין בסתימא דטמיר וגניז ומגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בלעמא סתים כלא באתוון רשימין. ות"ח דכל הני כ"ב אתוון (ס"א רחמי) (ס"א דכל הני כ"ב מכילן דרחמי) <קטע סוף=דף קמו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}} <קטע התחלה=דף קמז א/>משה אמרן בתרי זמני. זמנא קדמאה אמר י"ג מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. זמנא תניינא אמר ט' מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא ומשתכחן דמתברכין כלהו (ס"א עלאין) עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. וכל הני כ"ב אתוון. מכילן סתימאן. יברכך יי' וישמרך. אלין תלת קראי. וג' שמהן. דתריסר אתוון כלילן לקבליהון ובכלא אתכוון כהנא. וכל עלאי ותתאי מתבסמן בכ"ב אתוון דסתימין בהני ג' קראי לקביל כ"ב (אתוון) מכילן דרחמי דכליל כלא ובגין כך כתיב {{צ|אמור}} ולא "אמרו" כמה דאוקימנא. {{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין בכל הני דרגין אמור במלין סתימין דלעילא. {{גמט דגש|אמור}} חושבן {{גמט דגש|רמ"ח}} אברין דבאדם חסר חד. מאי טעמא? דבחד תליין כלהו. וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. להם לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. תאנא א"ר יוסי יומא חד יתיבנא קמיה דר"א ב"ר שמעון שאילנא ליה אמינא רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}} {{ממ|תהלים|לו|ז}}. אדם תינח בהמה למה? א"ל יאות שאלת כלא במניינא הוא. זכו - אדם, לא זכו - בהמה. אמינא רבי רזא דמלה קא בעינא! א"ל כלא אתמר. ות"ח קרא קב"ה לישראל אדם כגוונא דלעילא וקרא להו בהמה וכלא בחד קרא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}, ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יי'}}. ועוד רזא דמלה! זכו - אדם כגוונא דלעילא. לא זכו - בהמה אקרון. וכלהו מתברכאן בשעתא חדא. אדם דלעילא. ובהמה דלתתא. וכ"ש דכלא אית בהו בישראל הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא אוף לתתא אשתכח וכלא הכי תליא לטב ולביש לטב דכתיב אענה את השמים והם יענו את הארץ לביש דכתיב יפקוד יי' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה. א"ר יהודה בג"כ (האי תפארת פתח ביה) כתיב {{צ|אמור להם}} סתם לאתברכא עלאין ותתאין. כלהו כחדא דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה ואחר כך {{צ|אל בני ישראל אמור להם}} סתם לאתברכא כלהו כחדא {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. ר' אבא אמר כלהו כחדא מתברכאן בכ"ב אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא בכ"ב אתוון מתברכאן כלהו. ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא. ולא והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}. אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא. ולא?! והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. תאנא אמר רבי יוסי בשעתא דכהנא פריס ידוי אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. א"ר יצחק אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. א"ל משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי ובעי בר נש לדחלא אע"ג דלא חמאן שכינתא לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. תאנא בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי צריכין עמא למיתב ומתברכן עילאין ותתאין ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא. אמר רבי שמעון בהני תלת קראי <קטע סוף=דף קמז א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}} <קטע התחלה=דף קמז ב/>רישיהון יו"ד יו"ד יו"ד י"ברכך י"אר י"שא כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא ז"א מעתיקא מאן דאצטריך יו"ד יו"ד יו"ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא ובגין כך יברכך יי' לעילא וישמרך (הוא) הכא לתתא וכן כלהו. ותאני תנא קמיה דר' שמעון האי מאן דמצער בחלמיה ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא רבש"ע אני שלך וחלומותי שלך וכו'. אמאי משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו ומאן דיבעי צלותיה בצעריה אתהפך ליה דינא לרחמי: '''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}} מהו {{צ|ושמו את שמי}}? א"ר יהודה יתקנו כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. ואי יעבדון הכי מה כתיב ואני אברכם. למאן לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}. וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. ולפיכך כתיב {{צ|ושמו}} ולא כתיב "יאמרו" או "יזכרו". תאנא כל כהן דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מאי טעמא? משום דלא בריך בחביבותא וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא יפרוס ידוי לברכא לעמא דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. תאנא א"ר יצחק בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. א"ר יהודה הכי הוא ודאי דאשתכח פקיעא (ס"א דאשכחן פקיחא) דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} בגין לברכא וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר קב"ה יפקח עינוי עלך. ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. וא"ר יצחק בג"כ כהנא דבריך בעינא טבא ברכתיה אתקיים ודלא מברך בעינא טבא כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}}, כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. אמר ר' יוסי תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? "אל בלק" מבעי ליה!? דהא עביד בלק כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. תאנא א"ר יוסי א"ל קב"ה לבלעם רשע את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן! הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}}. משמע דקדשי הקדשים לחם אלהיו נפק מניה ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. תניא כמה חביבין ישראל קמי קב"ה דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל הוא שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר בקרבך קדוש ולא אבא בעיר כלומר. כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא שמא דלעילא לא אשתלים. וכל תקונין לא אתקנו כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. <קטע סוף=דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=דף קמח א/>רבי אבא הוה אזיל ללוד. פגע ביה ר' זירא בר רב א"ל הא חמינא אפי שכינתא ומאן דחמי אפי שכינתא בעי למיזל ולרהטא בתראה הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא. מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב"ה חשבה לאברהם או אברהם לקב"ה. ואנא שמענא דקב"ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי א"ל הכי אוקימנא ולאו הכי הוי. תא חזי {{צ|ויחשבה}} - "ויחשוב לו" לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב"ה. דתניא כתיב (שם) {{צ|ויוצא אותו החוצה}}. א"ל קב"ה צא מאצטגנינות שלך. לאו ההוא אורחא למנדע שמי. את חמי ואנא חמינא. '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא - {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ"ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר בכ"ה ואע"ג דדינין מתערין מנה חשב אברהם לההוא כתרא אע"ג דהיא דינא כאלו היא רחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא - {{צ|צדקה}} - רחמי. אמר רבי יצחק '''כ"ה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צד"ק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע"ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי צדק - הוא חשבה צדקה - דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. תו אמר ר' אבא מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כ"ה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא ולזמנא דאתי (ס"א כתיב) כמה דאת אמר {{צ|יברכך יהוה מציון וגו' ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}}: '''{{צ|ויהי ביום כלת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}} תאנא רבי יוסי ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. אמר רבי יהודה וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}. א"ר יצחק אין מוקדם ומאוחר בתורה. {{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}? אלא בשעה שאמר לו קב"ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר. אמר מיכאל קמי קב"ה רבש"ע תבעי לסתור אדם. והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה. א"ל הא קיים משה פריה ורביה השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך. לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - "בְאדם" לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב (שם) {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! {{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!<קטע סוף=דף קמח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}} מהו {{צ|ליום}}? א"ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. תאנא כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא ואפילו תתאה ואפילו עכו"ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב שנים עשר נשיאים לאומותם מדאקריבו אלין דישראל נסיבו שולטנותא דכלהו. בג"כ {{צ|נשיא אחד ליום}}. וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. זכאה חולקהון דצדיקייא דקב"ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' <קטע סוף=דף קמח ב/> ==פרשת נשא - רעיא מהימנא== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכא ב/>'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}} פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}} {{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}} ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. ותרין כרסיין אינון! {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. * '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא"ל. * '''פומא''' - '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ"ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר"א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (<small>שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש</small>). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}} ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה"ג הרמ"ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}} '''<small>(עד כאן רעיא מהימנא)</small>''' '''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח"ג דף כ"ד ע"ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}''' <קטע סוף=רע"מ דף קכא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} '''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}} ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י"ה''', ואשתלים ביה '''יהו"ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו"ה אמרו אליו וגו' ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י"ה''' - דא '''יה"ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו'''' ופורקנא בדא תלייא. ובגין דא הכל תלוי בתשובה דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.<קטע סוף=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכב ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי! ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש. עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב"ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא ויהיב ליה. הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ"ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ"ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר"א אשר מחליף "יראה" ו"אות י'" עם "תורה" ו"אות ו'" - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''. ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב"ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב"ה על רמ"ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל"ב}} {{צ|אלהים}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכג א/>וישתלים '''יהוה''' ובה יהא לנכון נייחא מכלא ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה"ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה הוא - סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש. ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ"ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ"ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''. דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס"ה ע"ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק"ו ע"ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. ובגין דא אית 'הבל' ואית 'הבל'. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה, אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב"ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא"ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא כל חד למיניה. ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע"ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}. וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא. ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון (ליה) לטוב הגנוז ויימרון ליה מרנא הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! ואמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}}. ההוא טוב הגנוז יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}. כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}} וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}} * אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב"ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה. * אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב"ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'. * ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב"ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. <קטע סוף=רע"מ דף קכג א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכג ב/>ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י"ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו"ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|}}. {{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב"ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב"ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב"ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה. אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? -- {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו"ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס הגר"א (מתוק מדבש) - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'. איהו חד שביעאה דכלא, ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי {{צ|ויורדים}} - תרי. אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|}} - אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה לקבל שבעה יומי בראשית. ובה אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים וכמה תולדין דתליין מניה. ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא? דאינון מתמן אתבריאו!? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|}}. וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב"ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין. ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונא{{הערה|ה"ג הגר"א (מתוק מדבש)}}, ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש"ב|יב|}}. ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה''' ויתרפי ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|}}. ומנין דאתהדר קב"ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|}}. ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יהו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן<קטע סוף=רע"מ דף קכג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד א/>קנהא דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין ובה מתקטרין עשר ספירן כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב"ה. בגינה שריין עליה י' ספירן. וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ"ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ"ח.{{ש}} {{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}} '''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|{{גמט|בן}} אהרן}} ודאי איהו אח דילי! {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. פתח ואמר{{ש}} '''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי רוח {{תיקון גירסה|קנאה|רוח טומאה}}{{הערה|ה"ג המתוק מדבש על לפי ד"ר(?) - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. וכי אית קושטא ברוח מסאבא?! אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה. ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}! הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם. {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא קב"ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|}}. ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו <קטע סוף=רע"מ דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד ב/>הוו אילנא דטוב ורע. ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|}}. והאי עץ - מר איהו. כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים}} {{ממ|דניאל|יב|}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון מסטרא דרע ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}} וקטיל לון. {{צ|והמשכילים יבינו}} {{ממ|דניאל|יב|י}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין לא צריך נסיון ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|}}. ולא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר'. ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו בנדה שפחה גויה זונה. בגין דאינון בנוי דלילית דאיהי נדה שפחה גויה זונה חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|}}. ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון חכמים דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין <קטע סוף=רע"מ דף קכד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה א/>לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. ובזמנא דשלטא אילנא דחיי אתכפייא אילנא דטוב ורע ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא. והכי איסור והיתר טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד דאינון לא טעמין מאילנא דחיי, וצריך יהא לון מתניתין באיסור והיתר טומאה וטהרה, אלא יהון מבוזים קדם תלמידי חכמים כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון עמי הארץ אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון ע"ה טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - ת"ח. ובקרא דא נמי רמיז ליה {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|סא|}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|}}. כגוונא דפליג לון קב"ה בטורא דסיני הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא. אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}}. הכי יפיק לת"ח בכל האי יקר. וכגוונא דאתמר בע"ה מסטרא דטוב {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות ת"ח כעבדא דאזיל לרגליא דסוסיא דמאריה. וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: אם תקבלון עליכון ת"ח במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדא<קטע סוף=רע"מ דף קכה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה ב/>דמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא. וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא ויחמון לת"ח ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו - מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|}}. בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}, והא אוקמוה, אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך ידמו}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}}. אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא באומאה אימא אנת דהא בגינך אנא בעי לסלקא דיהיב לי קב"ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו דאנת מחולל בחובין דעמא. הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}. אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו"ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}, ולא אשתמודען בי, ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו. דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב"ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם ת"ח. ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא! חשיבין ככלבים - {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|}}. דלא אשכחו אכסניא בינייהו ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא - {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו א/>עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|ה|}}. באומאה עלך זמנא תניינא בחי יהו"ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב"ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}} '''(עד כאן רעיא מהימנא)''' {{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס"ט ע"א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}} <קטע סוף=רע"מ דף קכו א/> ==קטע זמני== {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>) <קטע סוף=רע"מ דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל א/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה א/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו ב/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמח א/> ---------------------- <references/> jhy0g8e6yghw4hqzfkgj7fgy8owrnbz 3002873 3002856 2026-04-03T11:20:10Z Roxette5 5159 3002873 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}} __TOC__ ==פרשת במדבר - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=דף קיז א/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}} ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב"ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. ואע"ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה מתרין סטרין. ואע"ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן ואשתלים עלמא. ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! <קטע סוף=דף קיז א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיז ב/>תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב"ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ"א|ו|א}} {{ממ|מ"א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}} {{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}} {{צ|יהו"ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב"ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}} תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב"ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב"ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב"ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו מותנא. {{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} - אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}} {{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}} {{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}} {{צ|יברך יראי יהו"ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב"ה. {{ש}} {{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע"ג דלא עאלין במניינא. תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:<קטע סוף=דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}} <קטע התחלה=דף קיח א/>רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}} אמר ליה: "''ישראל מאן אתר אתברכן?''" {{ש}} אמר ליה: "''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''" {{ש}} תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב"ה והוו עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו"ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}} ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא! כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}: '''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}} '''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}} כמה חביבא אורייתא קמי קב"ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב"ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב"ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב"ה ומתעטרא קמיה ואמר "''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''", בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}} זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! {{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}} רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב! בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}} אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}} אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב"ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: <קטע סוף=דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}} <קטע התחלה=דף קיח ב/>'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י"ב שבטין, י"ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י"ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י"ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י"ה''' בינייהו. {{ש}} כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}} ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}} ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}} ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}} ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}} '''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! * '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. * '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. * '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום. '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. * '''ה' בתראה''' - מערב. ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}} * {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. * {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. * {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. * {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! <קטע סוף=דף קיח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט א/>ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. אמר: "''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''" פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} {{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ"א "אסתכל". אבל נראה ד"אחידנא" תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב"ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו"ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}} {{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב"ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}} כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}} ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב"ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא"ו''' - דא קב"ה הוא לעילא. אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו"ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}} האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}} אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}} ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא "''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''". אמר רבי יהודה: "''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''" {{ש}} אמר ליה: "''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''" פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}} תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}} ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו"ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.<קטע סוף=דף קיט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט ב/>וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו"ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע"ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}} ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. בכה רבי אלעזר. {{ש}} פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}} השתא דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע"ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}} בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו"ם דאינון זנבא. אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}} אמר: "''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו"ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}} ''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''" {{ממ|תהלים|קלה|ד}} אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}} אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב"ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}: '''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}} {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא "בך יתברך ישראל" לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. <קטע סוף=דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכ א/>תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה"ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. * מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. * לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. * לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}} אשתכח בכל יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא: {{ש}} "''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''" ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}} אמר ליה: "''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}} אמר ליה: "''ברי! אע"ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}} אמר ליה: "''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}} '''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע"ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}} לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין! חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא, ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}} ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.<קטע סוף=דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=דף קכ ב/>{{ש}} מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב"ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו"ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}} אלא רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב"ה דאיהו מהימנא עלאה. לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. תא חזי רזא דמלה! אע"ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא. {{ש}} בקדמיתא עובדא * בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, * ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. * לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין - תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - * ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. * לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, * ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. * לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}} ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}} ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. <קטע סוף=דף קכ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=במדבר דף קכא א/>בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא"ו''' - ד'''וא"ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. והא קמ"ל דרזא דמלה דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב"ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב"ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. אמר: "''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''" אמר ר' יהודה: "''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב"ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''" '''ברוך יהו"ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו"ה לעולם אמן ואמן'''<קטע סוף=במדבר דף קכא א/> ==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=במדבר רע"מ דף קכא א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=במדבר רע"מ דף קכא א/> ==פרשת נשא - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכא א/>'''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}} האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}} תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב"מתוק מדבש" הוא מציג את מילים "והא אתמר" כתחילת הפסקה הבא של "בפלגות ליליא", וצע"ע - ויקיעורך}}. בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.<קטע סוף=דף קכא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}<קטע התחלה=דף קכא ב/>כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה ממילין בישין מלישנא בישא - ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון}} - אימתי? כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}. '''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}} תא חזי כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}. וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש"א|טו|ו}}. אמאי אקרי {{צ|קיני}}? והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. ואתמר{{הערה|מובא במתוק מדבש שינוי גירסה כאן של הרמ"ק אשר לפיו מתחיל "ואי תימא" ומפרש כאן בדרך אחר - ויקיעורך}} דעבד קנא במדברא כעופא דא בגין למלעי באורייתא ואתפרש מן מתא. {{צ|נפרד מקין}} - אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! <קטע סוף=דף קכא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב א/>דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא - משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר {{צ|עד יֵעָרה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי - משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין דנזקי לבני נשא דאקרון 'נזקי עלמא'. דהא מסטרא דקין קדמאה אשתכחו. ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי {{צ|קיני}}. לבתר {{צ|נפרד מקין}} ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא ועביד פקודי אורייתא - כביכול הוא קיים עלמין; עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב. וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא - כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי בארבא. קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'. ועל דא {{צ|אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם וגו'}}. {{ש}} תא חזי {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא - גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא! פגים לעילא, פגים לתתא! וההוא חובא תלייא עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|בלע המות לנצח ומחה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}} כתיב - {{צ|האדם}} - אדם קדמאה! {{צ|למעול מעל ביהו"ה}} - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא הוא גרים פגימו וכו'. ועל דא רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא ומן פגימו דלהון! כמה זכאין מסתלקי בגינייהו בר כל מה דגרמי לעילא ותתא! '''רבי יצחק ורבי יהודה''' הוו אזלי מאושא ללוד.{{ש}} אמר רבי יהודה: "''נימא מילין דאורייתא ונזיל!''" '''פתח רבי יהודה''' ואמר: {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. {{ש}} מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! {{ש}} אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא - אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ה|ו|ז}}? אלא ודאי דא מהניא להו בגין דעביד תשובה - כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא - אתקין ליה. ובמה? בתשובה, דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}. ותשובה אתקין כלא! אתקין לעילא אתקין לתתא, אתקין לגרמיה אתקין לכל עלמא. '''פתח רבי יצחק''' אבתריה ואמר: {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{ש}} {{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא - תקיף חיליה! מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? <קטע סוף=דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב ב/>דהא כיון דשארי דינא - לא אסתליק עד דישתלים. בתר דאשתלים ועבד תשובה - אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו"ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. {{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב"ה אע"ג דאשרי דינא בעלמא - בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה! תא חזי אפילו כנסת ישראל {{צ|תשובה}} אקרי! ואי תימא 'תשובה עלאה' בכל אתר לא שכיח!? אלא דא אקרי 'תשובה' כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון. ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה, ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה - כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. חייבא חד בעלמא - קלקולא דכמה אחרנין בגיניה! ווי לחייבא ווי לשביביה!{{ש}} תא חזי יונה - בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה - כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא! עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו! וקב"ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי? כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו"ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: <קטע סוף=דף קכב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=דף קכג א/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}<קטע התחלה=דף קכג ב/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד א/>'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}} מאי האי לגבי האי? אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו"ה}}. ר' אלעזר אמר: {{צ|איש איש}} - מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} - משמע איש דאיהו איש, וקִיֵים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא 'איש' בעלמא! 'איש' לגבי אתתיה! {{צ|ומעלה בו מעל}} הא בחד סגי! אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא; חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}? רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. הכא אית לאסתכלא! הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}} - {{צ|ושחט}} - אחרא ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה. ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא!? {{ש}} אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא, וכל נשי עלמא מתברכן בכנסת ישראל, ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות - דאחידת בה בכנסת ישראל! וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך. בגין כך - כהנא לדא ולא אחרא. {{ש}} ואי תימא דאיהו עביד דינא -- לאו הכי! אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד! דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו. ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא, אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה - הוא עביד דינא והוא בדיק לה! <קטע סוף=דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד ב/>תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לזכאה. זמנא ותרין שאיל לה. כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה - כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כָתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע [[קובץ:שם למפרע.PNG||35px|]] אתוון סריטין בטהירין. דינא בדינא, רחמי ברחמי. רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח זכאה - אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות - רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. '''ר' אלעזר פתח''' ואמר: {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. הא אוקמוה. {{ש}} אמר: "''תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא!''" {{ש}} הכא אית לאסתכלא! אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}? אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו, והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא. עד דקב"ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון. {{ש}} מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו"ה וגו'}}. {{ש}} אמר קב"ה למשה: "''משה! מה את בעי?! הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל. כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני! ועד דיבדקון כלהו הכא - לא אשרי שמי עלייהו!''" {{ש}} מיד {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא - ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל. כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. ואי תימא נשיהון דישראל - יאות! אינון - אמאי? אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו. וכלהו נפקו - גוברין ונוקבין - זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. <קטע סוף=דף קכד ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=דף קכה א/>כדין קב"ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. {{ש}} אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא! '''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כל שכן בני נשא דאשתכחו מניה. א"ר יוסי: אִלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי! אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} - משמע דאחרא הוא!{{ש}} אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים' '''{{צ|מי המרים המאררים}} {{ממ|במדבר|ה|יח}} {{ממ|במדבר|ה|כד}}''' - אלין מי ימא דאינון מרירין. {{ש}} מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא - כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}. ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. תא חזי האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע"ג דאינון מרירן - כד מתפשטין - מתיקין אינון. * לזמנין מיין דימא מרירן. * לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי 'ימא דקפא', ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. * לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי.{{ש}} ובכמה גוונין קיימא האי ימא! {{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא - כדין {{צ|המים המאררים}}. ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.<קטע סוף=דף קכה א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכה ב/>תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא - אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן, ונקאן גרמה, וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא - הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא, ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו - אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא, ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא. במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. תא חזי כל אינון נשי עלמא - באתרייהו קיימי ואתדנו! ועל דא ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו! {{ש}} זכאה חולקהון דישראל דקב"ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו! '''ר' חזקיה פתח''': {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה - כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}. ולאו לבר בשוקא. בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}} והיא אתקשרא ביה. בגין כך - {{צ|בירכתי ביתך}}. א"ר חזקיה: תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר! ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי - כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא! {{ש}} ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. <קטע סוף=דף קכה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו א/>אמר ר' יהודה: שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה. בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא - כל שכן לבר! תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא - הכי נמי לנוקבא! פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון! ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}. מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא, בין בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בנהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא! בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יהו"ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ד}}, וכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} - {{צ|ישראל}} סבא קדישא! '''{{צ|איש או אשה כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} כמה חביבין אינון ישראל קמי קב"ה! דבכל אתר דאינון שריין - קב"ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}? {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא 'מקדש' אקרי, והא אוקמוה. ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעינן דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא. ולא ייתו פסקי פסקי, דלא יתעכב שלימו דשייפין. דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב"ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} {{קטן|'''(חסר וזה הוא)'''}}. תא חזי כיון דבר נש אשתלימו שייפוי - בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות! כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא - בעיין עשרה דישתכחון תמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא. ובמה היא תיקונא דכלא? כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}! ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן - כולהו תיקונא דגופא! וכד אתת ואקדימת שכינתא, ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות - קב"ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}! מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש. וכדין כלא בעיין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא - בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה - זכאה חולקהון! '''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}} מאי {{צ|כי יפליא}}? דאתפרש משאר בני עלמא לאתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. {{ש}} בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה. בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. {{קטן|'''(חסר)'''}} ==קטע זמני== '''ר' אבא פתח''': {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו"ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}} כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה! דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}} - ולית מאן דירכין אודניה! אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח! תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא. עד דאיהו יתיב - דיינין ליה בקונפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא - הא אשתזיב מן דינא, הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו וַיְחֻנֶּנּוּ ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כֹפר}} {{הפניה לפסוקים|איוב|לג|כג|כד}}. <קטע סוף=דף קכו א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו ב/>מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא - עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא, וכל מה דאפיק מן פומא. ויהיב חושבנא על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שֵּׂחוֹ וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה, וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה. ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה. ולא אתאבידו מיניה. ובשעתא דמפקי ליה לקברא - כלהו מתעתדן ואזלי קמיה. ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. {{ש}} ואמרי "''דא פלנייא דמריד במאריה! מריד לעילא, מריד לתתא! מריד באורייתא, מריד בפיקודוי! חמו עובדוי חמו מלוי - טב ליה דלא אברי!''". עד דמטי לגבי קברא כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי "''ווי ווי דדא אתקבר בגוון!''" עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי '''דומה''' קדים ונפיק תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא ותלת שרביטי דאשא בידייהו ודיינין רוחא וגופא כחדא. ווי על ההוא דינא, ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים דלא אשתכח עליה סניגוריא. וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא (דזיוא) מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}}, היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה. כ"ש וכל שכן האי דכל בני עלמא צריכין ליה. תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה אזדעזע כל גויה ורוחיה ולביה לא שכיך בגין דאיהו מלכא דכל גופא, ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. כדין הוא אומר: "''ווי על מה דעבד! ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא!''" {{ש}} דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל הוא פתח עינוי ואית ליה לאסתכלא ביה ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה. נפל זיעא על ההוא שייפא ורוחא אסתליק מניה. ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק דהא אשתאיל מכל גופא כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה, ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה. וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא. * חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. * וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. * וחד דינא כד עייל לקברא <קטע סוף=דף קכו ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכז א/> * וחד דינא דקברא. * וחד דינא דתולעתא. * וחד דינא דגיהנם. * וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי. בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי וייתוב מנייהו קמי מאריה. כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו"ה}}, עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא. {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא, השתא דאשתכחת עמכון אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו. תא חזי! {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה. '''{{צ|מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכׇל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' {{ש}} הכא אית לאסתכלא! כיון דאסיר ליה חמרא - ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}, יכול ענבים נמי? לא, בענבים שרי. הכא לנזיר מאי טעמא אסר ליה ענבים? אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא. והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה ענבים הוו, ודא הוא רזא דמלה דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. * יין לעילא ואוקמוה. * שכר לשמאלא דהא שכר יין נפקא. * ענבים דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד. ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה (ס"א כלום) - לאו הכי אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא. כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}} - בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה ויפרש מיין ושכר וענבים בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. * יין אימא עלאה. * שכר סטרא דאחידו ביה ליואי ונפקי מיין עלאה ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר בעיי לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. * ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. ענבים דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה. בכ"כ הוא תלי שערא דרישא ודיקנא. ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא "נזיר יהוה" פריש מדינא כלא. תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. "על נפשו" לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם, ומאי איהו? דא ענבים דאקרי נפש, ועל דא כתיב חטא בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא, וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא, כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה. ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה דבעל בת אל נכר והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש אערב ההיא קדושה בבת אל נכר ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מאי טעמא? בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}} ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. <קטע סוף=דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}<קטע התחלה=דף קכז ב/>כך הוו מכרזי על נזירא לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב. והא אוקמוה חברייא. ליואי מה כתיב בהו {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו"ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} דבהאי דמי לגוונא דלעילא. אמר ר' יהודה בר רב בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה כמה דאיהו ב{{צ|רזא דרזין}}{{הערה|שם של ספר - ויקיעורך}} - אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה! עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה כתרי (נ"א סתרי) תורה סחרה ואתננה קדש ליהו"ה. ===אדרא רבא=== ::<small>'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון מצחא דגולגלתא. שערי דרישא. חללי דמוחא. חוטמא דעתיקא. אודנין. ידין. ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו. הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכנו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס, כי אין דמיון בינו ית' ובינינו בשום צד מהצדדים וכ"ש מצד העצם והתבנית. יי' יצילנו משגיאות אכי"ר.'''</small> '''האדרא רבא קדישא''' תניא אמר ר' שמעון לחברייא, עד אימת ניתיב בקיומא דחד סמכא. כתיב {{צ|עת לעשות ליהו"ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין ומארי דחובא דחיק כרוזא קארי כל יומא. ומחצדי חקלא זעירין אינון. ואינהו בשולי כרמא. לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות. אתכנשו חברייא לבי אדרא מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון. אזדרזו בתקוניכון - בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין. אמלכו עליכון למאן דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט מלין דקדישי עליונין צייתי להו. וחדאן למשמע להו ולמנדע להו. יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: "''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא''". {{ש}} חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}} קם ר' אבא וא"ל אי ניחא קמיה דמר לגלאה הא כתיב {{צ|סוד יהו"ה ליראיו}} והא חברייא אלין דחלין דקב"ה אינון וכבר עאלו באדרא דבי משכנא - מנהון עאלו מנהון נפקו. תאנא אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו * רבי אלעזר בריה. * ור' אבא. * ור' יהודה. * ורבי יוסי בר יעקב. * ור' יצחק. * ור' חזקיה בר רב. * ור' חייא. * ור' יוסי. * ור' ייסא. ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא ועאלו כחקלא ביני אילני ויתבו. קם ר' שמעון וצלי צלותיה. יתיב בגווייהו ואמר כל חד ישוי ידוי בתוקפִי. שוו ידייהו ונסיב לון. <קטע סוף=דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}<קטע התחלה=דף קכח א/>פתח ואמר {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסָתר וענו כל העם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}} פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו"ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו"ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי דא. ולעתיק יומין אתמר. כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}. וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו"ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}} אותביה קמיה. {{ש}} ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: אנן כללא דכולא עד השתא אתתקנו קיימין. {{ש}} אשתיקו. {{ש}} שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא. קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}} חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו"ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. התם יאות הוה למהוי דחיל. אנן בחביבותא תלייא מלתא דכתיב {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}} וכתיב {{צ|מאהבת יהו"ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}} וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}} {{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא! "איש רכיל" מבעי ליה למימר!? מאי {{צ|הולך}}? אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}}, {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא ברוחא תלייא מלתא. וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין, עאכ"ו. אמר ר' שמעון לשמיא לא אימא דיציתון. לארעא לא אימא דתשמע. דהא אנן קיומי עלמין. תנא {{צ|רזין דרזין}}: כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו גלי ברזא ופתח ואמר:{{ש}} כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין. מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא דכלא צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא. ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי. תאנא: עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין, עד לא זמין תקונוי דמלכא ועטורי עטורין. שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא ובה גליף ושִיעֵר מלכין ותקונוי לא אתקיימו הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה. {{צ|לבני ישראל}} - קדמאה, וכלהו דגליפו בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו. ולבתר זמנא הוא אסתלק בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. ותאנא כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין ואפקה מיד אמרה קמיה מאן דבעי לאתקנא ולמעד יתקן בקדמיתא תקונוי. תאנא בצניעותא דספרא עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן <קטע סוף=דף קכח א/>{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}} <קטע התחלה=דף קכח ב/>ואזדמן {{הערה|<small>עיין ([[שער מאמרי רשב"י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב"י על ספרא דצניעותא]] ד"ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך</small>}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש. אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין] כחד סבא דסבין עתיק מעתיקין טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע מארי דחוור כסו וחיזו בוסיטא דאנפוי. יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ד' מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}: '''בגולגלתא''' יתבין תליסר אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי, ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}, ומההוא טלא דאנער מרישיה לההוא דאיהו לבר - יתערון מתייא לעלמא דאתי דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - {{צ|אורות}} - נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנין דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה, הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. האי גולגלתא. חוורא דיליה אנהיר לתליסר עיבר גליפין בסחרנוי * לארבע עיבר בסיטרא חד * ולארבע עיבר בסטרא דא בסטרא דאנפוי * ולארבע עיבר בסטרא דא לסטרא דחורא * וחד לעילא דגולגלתא ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי לתלת מאה ושבעין רבוא עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים'''. והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''', לקבליה דעתיקא סבא קדש קדשים דקדשיא. וזעיר אנפין כד אסתכל להאי - כלא דלתתא אתתקן ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא. וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא בקע לגולגלת לתתא כד עאלין בחושבנא. '''בחללא דגולגלתא''' קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהו חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא{{הערה|כך גורס המתוק מדבש. ויש עוד גירסא כדלהלן: ובגין דאתכסיא האי חכמתה בההוא קרומא - בגין דא אקרי "חכמתה סתימאה" - ויקיעורך}}. והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה, והיינו דאמרי "''סבא דעתוי סתים ומוחיה סתים ושכיך''". והאי קרומא אתפסק בזעיר אפין, ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין, הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}} - מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק, דלא מחפיא על מוחא. והיינו דתנינן ברישומי אתוון תי"ו רשים רישומא לעתיק יומין דלית דכוותיה. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי חוור ונקי, כהאי עמרא, כך איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא דלא לאחזאה ערבוביה מתקוני. אלא כלא על בורייה דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי כחושבן '''{{גמט|קדו"ש}}'''. וכל נימא ונימא <קטע סוף=דף קכח ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=דף קכט א/>להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט לארבע מאה ועשר עיבר{{הערה|ה"ג מתוק מדבש - ויקיעורך}}. ובכל נימא ונימא אית מבוע דנפק ממוחא סתימאה ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן מוחיה. וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. וכל קוצא וקוצא מתלהטן. ותליין. מתתקנן בתקונא יאה בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא עד גולגלתא. ותאנא: כל נימא ונימא אקרי משיכא דמבועא, דנפקין ממוחא סתימאה. ותאנא משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא - אי דינא אי רחמי, מד עברין עלוי ארבעין שנין. ואפילו כד איהו עולֶם בשעריה בדיקניה ובגביני עינוי. '''קוצין דשערי''' תליין בתקוני נקיי כעמר נקא עד כתפוי. עד כתפוי ס"ד אלא עד רישי דכתפי. דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי דכתיב {{צ|יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות}} {{ממ|דה"ב|ו|מ}}. שערא דנפיק מבתר אודנוי כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה, דכלא י"ג נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי ובאינון שריין שערי לאתפלגא. לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה. כלא ימינא. אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה כ"ש ביה. ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו"ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי {{צ|יהוה}} ובין אריך אנפין דאקרי {{צ|אי"ן}}. {{ש}} אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו"ה לאמר היש יהו"ה בקרבנו אם אין}}. '''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר למאתן ושבעין עלמין. ומניה נהיר ארחא דז"א דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי, הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא לשית מאה ותליסר אורחין דאורייתא דפליג בזעיר אפין דכתיב ביה תהלים {{צ|כל ארחות יהו"ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. '''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין, רעותא דזעיר אפין לקבלי ההוא רעותא. (נ"א מצחא דגולגלתא רצון אקרי) דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא לקבל דא לתתא. כתיב דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי רצון - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה ועשרין (נ"א ועשר) עלמין. וכד אתגליא אתקבלא צלותהון דישראל. אימתי אתגליא? שתיק ר' שמעון. שאל תניינות אימתי? אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה אימתי איתגליא? א"ל בשעתא דצלותא דמנחה שבתא. א"ל מאי טעמא? אמר ליה משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי רצון - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו"ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "''בריך ברי לעתיק יומין - רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה''". תא חזי בשאר (ס"א בשעתא) דלתתא כד אתגלי מצחא אשתכח חוצפא (ס"א ת"ח בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כד"א) הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא (ס"א חביבותא) ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. מהאי מצחא (ס"א דלתתא) נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי עת רצון - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}} (כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד).<קטע סוף=דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}<קטע התחלה=דף קכט ב/>ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. תאנא: האי מצחא אתפשט במאתן ושבעין אלפין נהירין דבוצינין (ס"א דנהרין) מעדן עלאה. דתניא אית עדן דנהיר לעדן. עדן עלאה לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין מדקאמרן. והאי עדן דלתתא מתפרש בשבילוי לתלתין ותרין (עיבר) שבילין. ואע"ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אפין. ועדן דלעילא לית דידע ליה ולא שבילוי בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא עדן דלתתא, דידע זעיר אפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא עדן דלעילא דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. '''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - ישראל דלעילא. וכתיב {{צ|אשר עיניך פקוחות}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. ותאנא כל מה דאתי ברחמי לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, כל שכן רישא חוורא דלא בעא מידי (ס"א נטירו). אמר ר' שמעון לר' אבא למאי היא רמיזא? א"ל לנוני ימא, דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא, וכל שכן דאיהו משגח לכלא וכלא מתזן ביה ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - ישראל דלעילא. כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}} - לא קשיא, הא בזעיר אפין, הא באריך אנפין. ועכ"ד תרי עיינין אינון, ואתחוורו (ס"א ואתחזרו) לחד. עינא דאיהי חוור בגו חוור וחוור דכליל כל חוור. חוורא קדמאה נהיר וסליק ונחית לאסכלא (ס"א לאתכללא) דצריר בצרורא. תאנא: בטש האי חיורא ואדליק ג' בוציני דאקרין '''הוד והדר וחדוה''', ולהטין בחדוותא בשלימותא. חוורא תניינא נהיר וסליק ונחית ובטש ואפיק (ס"א ואדליק ג' בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת''', ולהטין בשלימותא בחדוותא. חוורא תליתאה להיט ונהיר ונחית וסליק ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה (נ"א ואפיק אורחא ללכא תתאה). ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. אמר ר' שמעון: יאות הוא, ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה. תאנא: חוור בגו חוור, וחוור דכליל כל חוור. {{ש}} חוורא קדמאה נהיר וסליק ונחית לתתא (ס"א לתלת) בוציני דלסטר שמאלא, ולהטין ואסחן בהאי חוורא כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}} חוורא תניינא נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}} חוורא תליתאה נהירו סליק ונחית וניק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא. ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה. אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. ותאנא לא סתים האי עינא. ואינון תרין ומתחוורן (ס"א ואתחזרו) לחד. כלא הוא ימינא. לא הוה (ס"א לית ביה) שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו, בג"כ אקרי עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא <קטע סוף=דף קכט ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}} <קטע התחלה=דף קל א/>אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא. ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}, דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד חזי (ס"א אתחזי ס"א אתסחי) מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא. תאנא בצניעותא דספרא. אשגחותא דעינא תתאה כד אשגח נהירו עלאה ביה ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה. דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יי'}}. כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עיני יי' אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יי' המה משוטטות}}, עינא דלתתא. דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? {{צ|עלי עין}}, כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - מאי טעמא? - {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. מאי טעמא אקרי חד? ת"ח בעיניה דתתאה אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא, ואינון תרי, בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא, ותרוייהו בדרגא חד סלקי, וכלא ימינא. ובגיני כך עינא חד ולא תרין. ותאנא עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכאן תדיר, וחדאן (ס"א וחזאן) תדיר. דלא הוי הכי לתתאה, דכלילן בסומקא ובאוכמא ובחוורא, בג' גווני, ולא הוה תדיר פקיחא (ס"א דליה גבינא) דלית גבהנא סוטרא (ס"א כליה גביני סודרא) (ס"א דליה עיניה בגביני דמכסאן) על עינא. ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. כד אתפקח. אית למאן דאתפקח לטב. ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא. מאן ישתזיב מניה. אבל עתיק יומין טבא דעינא. חוור בגו חוור. חוור דכליל כל חוורי. זכא החולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו. ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. תאנא (עכ"ד) שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא בר מן אחר חד דאומי זעיר אפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יי'}} - נאם דזעיר אפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - לישראל קאמר דא, ותנינן עתיק יומין אמרו והאי והאי שפיר. תניא כתיב {{צ|חזה הוית עד די כורסוון רמיו ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? אמר לרבי יהודה קום בקיומך ואתקין כרסייא דא. א"ר יהודה כתיב {{ממ|דניאל|ז|ט}} {{צ|כורסייה שביבין דינור}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה לכפייא (ס"א אתכפייא) לההוא כורסייא. ומאן דרכיב שליט בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא קדמאה רמיז דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה עתיק יומין. א"ר שמעון לר' יהודה יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין. ותא חזי כתיב {{צ|אני יי' ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא והוא סתים מכל סטרוי. (בהאי) '''חוטמא'''. תאנא בחוטמא אשתמודע פרצופא. ותא חזי מה <קטע סוף=דף קל א/>{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} <קטע התחלה=דף קל ב/>בין עתיקא לזעיר אפין? דא מאריה דחוטמא מחד נוקבא חיין ומחד נוקבא חיין דחיין. האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אפין. וקרינן ליה מליחה. והוא נחית רוח אתכסמותא דרוחא. דרוחא דנפיק (מהכא) מאינון נוקבי חד רוחא נפיק לזעיר אפין לאתערא (ס"א חיין מכל סטרין חירו מכל סטרי חיין דחיין) ליה בגנתא דעדן. וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא לזמנא לבריה דדוד למנדע חכמתא ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא דכתיב {{צ|ונחה עליו רוח יי' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יי'}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. הא הכא ד' רוחין. והא רוחא חדא אמרינן, אמאי תלת? קום רבי יוסי בקיומך. קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד אליף לי חכמתא דכתיב {{צ|ולא ילמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. ומאן אינון? אינון אינון (תרין) כתרין קדישין דזעיר אפין. ואינון שיתא רוחין אחרנין דיהכי (ס"א דהכי) אינון (ס"א ואינון שיתא רוחין ג' רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין) דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יי'}}, דתנינן כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה"א|כט|כג}} וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ"א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר (ג' רוחי אינון דכלילן ג' אחרנין). א"ל ר' שמעון רוחך ינוח לעלמא דאתי. תא חזי כתיב {{צ|כה אמר יי' מארבע רוחות באי הרוח וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתעדון - ג' אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו, דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב"ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. "ארבע רוחות באי" לא כתיב כאן אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין ידיע כלא. חכמה ובינה עצה וגבורה (רוח) דעת ויראת יי'. משום רוחא דכלילא מכל רוחי. בג"כ כתיב {{צ|מארבע רוחות}} דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. ותאנא דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא? חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי. חוטמא דזעיר אפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}}, ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}? (ג' נוסחי) מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. תאנא כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר "''לבעל החוטם אני מתפלל לבעל החוטם אני מתחנן''", והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא לעתיק יומין אמרו. תנא אורכא דחוטמא, {{ב|תלת מאה וע"ה עלמין|375}} אתמליין מן ההוא חוטמא, וכלהו מתדבקן בזעיר אפין. האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא וכל תקוני דעתיק יומין. אתחזון ולא אתחזון. אתחזון למארי מדין ולא אתחזון לכלא. פתח ר' שמעון ואמר: ::ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא טמירא סתימא דכלא (נ"א טמיר וסתים מכלא) ::דיקנא דההיא תושבחתא. ::דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי. ::דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין. ::דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין. ::דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה. ::דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא יקירא דיקירין. טמירא דטמירין. מהימנותא דמהימנותא דכלא. תאנא בצניעותא <קטע סוף=דף קל ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}} <קטע התחלה=דף קלא א/>דספרא דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחי וסליק וחפי בתקרובתא (סגי) דבוסמא טבא. חוורא דיקירא (ס"א דבדיקני'). ונחית (ס"א חוורא יקירא דדיקניה נחית) בשקולא וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא דנגדין ביה י"ג נביעין מבועין דמשח רבות טבא בתלת עשר תקונין מתתקנא. '''תקונא קדמאה'''. מתתקן שערא מלעילא ושארי מההוא תקונא דשער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא עד רישא דפומא: '''תקונא תנינא''' מתתקן שערא מרישא דפומא (וסליק) עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. '''תקונא תליתאה''' מאמצעיתא דתחות (ס"א דהאי) חוטמא מתחות תרין נוקבין. נפיק חד אורחא ושערא אתפסק בההוא ארחא ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא מתקונא שלים סוחרניה דההוא אורחא. '''תקונא רביעאה''' מתתקן שערה (ונחית) תחות פומא מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. '''תקונא חמישאה''' תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא ואלין תרין ארחין רשימין על פומא. מכאן ומכאן. '''תקונא שתיתאה''' מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל לרישא דפומא והפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. '''תקונא שביעאה''' פסיק שערא ואתחזן תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. '''תקונא תמינאה''' נפיק חד חוטא דשערי סוחרני דדיקנא ותליין בשקולא עד טבורא. '''תקונא תשיעאה''' מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא (דתליין) ולא נפקי דא מן דא. '''תקונא עשיראה''' (מתערבין) נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. '''תקונא חד סר''' דלא נפקין נימא מן נימא ומתשערן בשיעורא שלים. '''תקונא תריסר''' דלא תליין שערי על פומא ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. '''תקונא תליסר''' דתליין שערן בתחות דיקנא מכאן ומכאן ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. לא ארחחי (ס"א לאתחזאה) מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אפין. בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא. ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין מתרי תפוחין שפירן דאנפוי נהירין אנפוי דזעיר אנפין, וכל חוזר (ס"א חיזור) ושושן דאשתכחן לתתא נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש "נאמן", דכל דחמי דיקניה תלי ביה מהימנותא. תאנא בצניעותא דספרא: תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה (מנהון) משתכחי בעלמא ומתפחתי בתליסר תדעי דרחמי. ומאן דאושיט ידיה לאומאה כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא. האי באריך אפין - בזעיר אפין בכמה? אמר לרבי יצחק קום בקיומך וסלסל בסלסלא דתקונא דמלכא (ס"א בדיקנא) קדישא היאך יתתקנון. קם רבי יצחק פתח ואמר {{צ|מי אל כמוך נושא עון וגו'. ישוב ירחמנו וגו' תתן אמת ליעקב וגו'}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. תאנא תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקנוי <קטע סוף=דף קלא א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}<קטע התחלה=דף קלא ב/>דיקנא קדישא עתיקא דעתיקין. טמירא דטמירין. תנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. '''תקונא קדמאה'''. הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתקנא מתקונא דשער רישא. הכא אית לאסתכלא - אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו. (ס"א בחד מתקלא אתקלו), אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא אריכין על כתפין למיגד לרישא (ד"א מרישא) דזעיר אפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה, ובגיני כך לא הוו קשיין. וע"ד אתחזן למהוי רכיכי. תאנא מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה. אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין (כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא באינון נימין) אינון לא אשתכחו קשישין. מאי טעמא? משום דאי אשתכחו קשישין לא נגיד חכמתא למוחא בהון. בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו קשישא (ס"א קשיא) ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן לאו חכמתא מתישבא עמיה. ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובג"ד לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי ולא תלי על דיקנא משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. תאנא כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. ותאנא אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין לאחסין (נ"א לאחתא) אינון י"ג מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. (ס"א דאתחסינו לתתא והכי תנינא מקמי אודנוי שריין שערי משום דבלחודייהו אינון ולא אתערבו באחרנין) ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו - לא. דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: # מי אל כמוך חד. # נושא עון תרי. # ועובר על פשע תלת. # לשארית נחלתו ארבע. # לא החזיק לעד אפו חמש. # כי חפץ חסד הוא שית. # ישוב ירחמנו שבעה. # יכבוש עונותינו תמניא. # ותשליך במצולות ים כל חטאתם תשעה. # תתן אמת ליעקב עשרה. # חסד לאברהם חד סר. # אשר נשבעת לאבותינו תריסר. # מימי קדם תליסר. לקביל דא אל רחום וחנון וגו' ואינון לתתא. ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה. ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין תקיפין. לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין. מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף (ס"א אתכסי) מניה ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. <קטע סוף=דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}<קטע התחלה=דף קלב א/>ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה. ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. ועיקרא דמלה משום דהני שערי בגין דממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא ואינון לעילא מן דיקנא - דיקנא בלחודוי הוא. וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו - דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו. '''תקונא קדמאה'''. תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. ותאנא כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא (מחומא דלב) ממוחא דרישא (ס"א מתקוני דרישא) והכא לא פריש הכי דהא לא הוי. אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא הכי אשתכח. <small>'''(חסר כאן)'''</small> ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא דאלף עלמין דחתימין (ס"א אלף עלמין חתימין) בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי לא הוי אריכא. ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס"א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס"א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין. ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|390}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א"ל}}'''. מהו תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא. (ס"א לאתפשטא) (ס"א לאכפיא ואתפשטו) - {{גמט|ל"א}} בהאי סטר ו{{גמט|ל"א}} בהאי סטר. וכל עלמא ועלמא מניה. מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''א"ל'''. ועם כל דא האי '''א"ל''' אתכפייא לרחמי, דרחמי דעתיק יומין (אתבסם) ואתכלל ואתפשט ביה. אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דינא יתיב וספרין וגו'}} {{ממ|דניאל|ז|י}} מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא (ס"א בדיקנא) קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב {{צ|מי אל כמוך}} - בעתיק יומין אתמר בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה. '''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית. וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא: '''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שלט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין אלף|57,000}} דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא (ס"א בחיזרא): '''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|צ"ו אלפין|96,000}} מארי דיללא ומתאחדן מני' בבוסיטא לקוסיטרא (ס"א כבוסינא לקוסרא). ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה? {{ש}} מאן חמי טמירותא (ס"א יקירותא) דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין, {{ש}} עטרין דכל עטרין. {{ש}} עטרין דלא אתכללו בעטרין. {{ש}} עטרין דלא כשאר עטרין. {{ש}} עטרין דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון {{ש}} ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין (לקבליהון), ואתעביד מה דאתעביד. כלא כליל בהני תקונין. כלא זקפן לקבליה תקונין דמלכא תקיפא עתיקא סתימא דכלא. וכלהו אתבסמן מתקונין אלין (דמלכא עתיקא). תאנא, אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי. ותניא עד כמה זהירין אלין (ס"א אתתקן באלין) תקוני דדיקנא. עד תליסר (דלתתא), וכל זמנא <קטע סוף=דף קלב א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}} <קטע התחלה=דף קלב ב/>דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא. כלא בחד איהו טמירא ויקירא. ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא (ס"א לא אדכר באורייתא) ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה. ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. (מאי דיקנא דכהנא רבא) דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה, הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב עלה ראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב {{צ|שבת אחים גם יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}}. גם לרבותכהן גדול דלתתא, דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. א"ל רבי שמעון: יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין. זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי. '''תקונא תניינא''' מתתקן שערא, מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא, בתקונא שקיל. קום ר' חזקיה וקאים בקיומך, ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא. קם ר' חזקיה שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|325}} עיבר. וחד חשוך הוה אתמחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא. דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. אנא שאיל מהם (ס"א מהו) פשרא דחמית. פתחו ואמרו {{צ|נושא עון}} חמיתא. אמר דא הוא תקונא תניינא. יתיב. א"ר שמעון האידנא אתקשר (ס"א אתבסם) עלמא - בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין. אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא. {{ש}} אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה, דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני. {{ש}} דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}} ועוד דאנא ידענא דאנפאי נהירין ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}} ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא, וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. אזדרזו חברין קדישין - דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא. קום ר' חזקיה תניינות ואוקיר תיקונא תליתאה דדיקנא קדישא. תנא. עד לא קם ר' חזקיה קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחות}}. {{ש}} אתרגיש ר' שמעון ואמר: "''ודאי כל חד וחד באתריה. ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא אשתלים שלימתא עלאה. קום ר' חייא''". קם ר' חייא פתח ואמר: {{צ|ואומר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא, והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}? אלא (תאנא) ח"ו דאיהו אמר על דא אלא הכי: אנא מה בין דבור לאמירה? אמירה הוא דלא בעי לארמא קלא, <קטע סוף=דף קלב ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}<קטע התחלה=דף קלג א/>דבור בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין דכתיב {{צ|וידבר את כל הדברים האלה לאמר}}, ותאנא כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא. אי הכי, הא כתיב {{צ|וידבר יי' אל משה לאמר}}? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה, דהוא שמע דבור בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע, ושאר נביאים אזדעזעו אפי' באמירה ודחלין בדחילו. ותאנא, תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא לאתבא - (ס"א לאקפא) (נ"א לאייתאה) לתליתאה, דכתיב {{צ|הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. (תרי נוסחי) ותא חזי דתרין תקונין קדמאין למיתי לתליתאה הוו, דהוא תקונא תליתאה מאמצעיתא דתחות חוטמא, מתחות תרין נוקבין. נפיק חד ארחא. ושערא אפסיק (ס"א אתפסק) בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום (דכתיב {{צ|ועובר על פשע}}) דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום (נ"א כובש עונות וכתיב) דכתיב {{צ|ועובר על פשע}} - למיהב אעברא עד (ס"א על) פומא קדישא דיימא סלחתי. תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא ולא אתגלי לחד מנייהו, דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. תאנא בצניעותא דספרא: מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}. (מאי משמע עובר על פשע. שפע. דאקדים שי"ן לפ"א, לא זכו עומד ולא עובר) (האי) בזעיר אפין. מאי בין האי להאי? {{ש}} בזעיר אפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח, הדא הוא דכתיב 'כי רוח יי' נשבה בו ואיננו' (ס"א {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}). באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי. ודא הוא תקונא תליתאה (דאורחא) דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקו. אמר ר' שמעון: ודאי קב"ה וסגי לאוטבא לך ויחדי לאגנא עלך. ותאנא מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. תאנא בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא, סתימין ושתיקין, ולית דיפתח פטרא לאבאשא. משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי מאן דאחיד (נ"א דאחית) ואזהר (ס"א משום דהאי אורחא סימנא לשתיקותא ומהאי הוא מאן דאחזי ואזהר) לשתקאה - להאי אורחא רשים, דהוא סימנא דעתיקא קדישא. '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא (ונחית) תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב {{צ|לשארית נחלתו}}, כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ"ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. '''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא, הדא הוא דכתיב {{צ|לא החזיק לעד אפו}}. "''קום ר' יוסי''". קם ר' יוסי פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}} {{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. דבר אחר: שכיך ברוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. {{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. דבר אחר: {{צ|{{גמט|שככה}}}} - שמא דכליל כל שמהן, וקב"ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין ומעביר על כל אינון דלבר. דתניא ארחא עלאה דדיקנא קדישא (עלאה עתיקא דעתיקי) דאיהו נחית (בדיקניה) תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי. והאי ארחא דלתתא שקילן אינון בכלא. דא <קטע סוף=דף קלג א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}} <קטע התחלה=דף קלג ב/>לעילא ודא לתתא. לעילא {{צ|עובר על פשע}}, לתתא {{צ|לא החזיק לעד אפו}}. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא, כך לתתא יהיב אתר לאעברא. תנא בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא, דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה דעדן עלאה לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי, ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. אמר ר' שמעון: "''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''". '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא (דרישא) לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. "''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא''". קם ר' ייסא פתח ואמר: {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|ובחסד עולם רחמתיך}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי. ולא אקשו. דתנינן אית חסד ואית חסד; אית חסד דלגו ואית חסד דלבר. חסד דלגו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין, והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגו דעתיק יומין, ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא, דכהן מסטרא דא קא אתי. ותאנא בצניעותא דספרא: בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני, ולא לקטעא ליה ולא אשתצי מעלמא. והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין. {{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי "חסד עולם", והאי הוא אחרא דז"א דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב {{צ|כי חפץ חסד הוא}}. דא הוא תקונא שתיתאה דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי. '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן ב' תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני, כך קב"ה תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין - דאינון תקונא ז' - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא, ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא ומחזיין חידו לזעיר אפין. {{ש}} כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}} {{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}} {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר דכד נהרין מתברך עלמא. ותאנא כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא, על אחת כמה וכמה! תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא, וכל אינון דלתתא נהרין, וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא. ת"ח פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין, ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב {{צ|ישוב ירחמנו}} - {{צ|ישוב}} מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. הכא הוא {{צ|ישוב ירחמנו}} ובהאי דלתתא הוא {{צ|ואמת}}. דא הוא תקונא <קטע סוף=דף קלג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}} <קטע התחלה=דף קלד א/>שביעאה דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין. '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא ותליין בשקולא עד טבורא. "''קום אלעזר ברי, אתקין תקונא דא''". קם רבי אלעזר (בריה) פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ס"ת בהיכל}}. מלה דא אוקימנא בספרא דצניעותא, והכא אית לאסתכלא, וכי הכל תלוי במזל, ותנינן ס"ת קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וס"ת לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדש. והתורה נתנה בג' קדושות. בשלש מעלות בימים שלשה שכינה בשלש לוחות וארון והיכל בס"ת תליא ואיהו תליא במזל, וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}} - מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דריקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע"ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. ותאנא {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי מזל? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו ס"ת שבהיכל דמתעטר בעשר קדושות לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי. ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין, הדא הוא דכתיב {{צ|יכבוש עונותינו}}. אמר ליה ר' שמעון: "''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא''". '''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין ולא נפקין דא מן דא. "''קום ר' אבא''". קם ר' אבא ואמר: אלין (אינון) שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון {{צ|מצולות ים}} משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא דמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ומתכפיין. אמר ר' שמעון: "''בריך תהא לעתיק יומין''". '''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. "''קום ר' יהודה''". קם ר' יהודה פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. תרי. '''תקונא עשיראה''' - {{צ|תתן אמת ליעקב}}, '''וחד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא, {{צ|חסד לאברהם}}. '''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין, ויאין שערי סחור ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא כמה דאצטריך טרחותא. במאי קא מיירי? דינא. באתר (נ"א בתר) דינא טרחותא אשתכח. וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! אלא דלא אתטרח בישובא (ס"א בנשוכא) דרוחא דזעיר אפין. דתאנא מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק (ס"א דאתדבק) ביה, דמתלבש ביה (נ"א דאתתקן ומתלבש ביה) זעיר אפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט (ס"א ואתפרשא) כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה אתלבש. ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. <קטע סוף=דף קלד א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}} <קטע התחלה=דף קלד ב/>דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר (ס"א דנפיק מההוא דלבר) ומתלבשין ביה נביאי מהימני אתקרי {{צ|פה יי'}}, אבל בהאי עתיקא דעתיקין לא אתפרש, ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא ופומא אתפני מכל סטרוי. ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי (הדא הוא דכתיב {{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}). ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר, דמכאן אשתלשלו י"ב תחומין לעילא, י"ב תחומין לתתא, י"ב תחומין לי"ב שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}. '''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן ביקרא יאה וביקרא שפירא וחפיין עד טבורא. ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. א"ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה. זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי. דאנן יתבין בקדושה עלאה אשא עלאה אסחר לן (ס"א בין אשא עלאה דאסחר לן) והא כל תקונין עלאין (לדיוקנא) דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא. כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין דא אשלים לכלא. תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. ותאנא, אלין ימי קדם - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין (כליל בהו). והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}, דביה זמין לאוקיר דיקניה, הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - הוא בלחודוי יתיר מכלא. הוא דכליל כלא. הוא דאתקרי בשמא ידיעא. דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא, והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה. דלית יום אקרי אלא מסטרא דילן, ולית לילה אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין, לכל אינון דלתתא, דנהרין בההוא משחא (אתתקנו) בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר. ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}, וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}. אמר ר' שמעון לחברייא, כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא, אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא (ס"א בוסיטא דקדושא) פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. <קטע סוף=דף קלד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}} <קטע התחלה=דף קלה א/>סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחי שנינן (ס"א שניין) מכל סטרוי. ומתאחדן פרכא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא (ס"א בבוסיטא דגליפין) בההוא פריסא. וכן לד' עיבר. וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה, והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל (ס"א בהבל דכל) פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון. זכאין אתון לעלמא דאתי דכלהו מלי דנפקי מפומיכון כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב"ה חדי למשמע וציית להני מלי עד דהוא אגמר (ס"א אגזר) דינא די לעלמא. דאי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין - עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אפין; היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא. דהשתא חובתא (ס"א חכמתא) עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא ולאתקנא כל תקונין על בורייה, תקוני דזעיר אפין מתקוני דאריך אפין אתתקנו, ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו ב"נ למשלטא (ס"א ומשלפא) ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה מתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאחאמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואע"ג דלא אתקיימו. תאנא בצניעותא דספרא: עתיקא דעתיקין, עד לא זמין תקונוי, באני מלכין כנס מלכין (נ"א גליף מלכין) ומשער מלכין, ולא הוו מתקיימי עד דדחי (ס"א דאנח) לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקין. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא. מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא וכלהו עלמין אתחרבו. הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}} {{ממ|בראשית|לו|לב}}. {{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא (ס"א יקירא) הוא. אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. {{צ|בלע בן בעור}}. תאנא הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה. {{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל <קטע סוף=דף קלה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}} <קטע התחלה=דף קלה ב/>כלא לאתישבא ביה. ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא ואתבטלו. ואתבטלו סלקא דעתך, והא כלהו באדם אתכלילן?! אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא (נ"א דיוקנא) דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו (ס"א אתכללו) כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו, (ס"א מנהון אתבסמו ולא אתבסמו), ומנהון לא אתבסמו כלל. ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}} {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי? לאו הכי. אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה "מיתה" כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. וכיון דאתתקן אדם אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה וקיימין בדוכתייהו. וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין, בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין, משום דהוה דכר ונוקבא כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא, ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא לא כתיב בהו "מיתה" כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו. תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא (נשב ביה אתתקר (ס"א אתתקן) וסליק רעותיה) ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר, וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא ומתגלגלא נשב ביה אתתקן ונפיק חד גולגלתא תקיפא ואתפשט לארבע סטרין, ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל (ס"א ואתכליל) ביה. ביה סלקא דעתך? אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. והאי אוירא הוא טמיר דטמירין עתיק יומין ברוחא דגניז בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר. ואשא דכיא קאים מהאי סטר. מאי אשא הכא. אלא לאו הוא אשא. אבל בוצינא דא (נ"א ניצוצא) דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין ודינא מסטרוי אשתכח. ובגין דא האי גולגלתא אתקרי גולגלתא תקיפא. בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר. ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחיאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני: * מסטרא דרישא חיורא חיוור בגוויה. (ס"א בגיניה) דכליל כלהו חיוורי (וכלהו חיוורי) * אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אפין אתחזי ביה סומקא. כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אפין. וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחים כגווני חיוורא וסומקא. האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשט מגולגלתא לאנפוי {{ב|ק"נ רבוא|150,000}} עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אפין'''. ובשעתא דאצטריך אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחיים לעלמא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא ויהבי אגר אוראותא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא <קטע סוף=דף קלה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}} <קטע התחלה=דף קלו א/>תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי בקע אגר אוראותא אשתכח מניה לעתיק יומין. בחלליה דגולגלתא (ס"א בגולגלתא דא) ג' חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו וקרונא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר (ס"א ונפיק) לתלתין ותרין שבילין, הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. ותאנא בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}} '''מחללא חד''' מתבקע (ס"א ומתפשט) חד מבועא לד' סטרין ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי הללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא: '''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין ן' תרעין. מאלין ן' תרעין אתאחדן ן' יומין דאורייתא, ן' שנין דיובלא, ן' אלף דרין דזמין קב"ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. '''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה (ס"א מדוריה) בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. ואילין ג' מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן, ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא. בכל אינון סטרין דאינון דכיין. בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא. (בחור כארזים) רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. {{ש}} '''ממבועא לחללא חד דגולגלתא''' אתמשכן שערי במשיכותא ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. {{ש}} '''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא ואתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. {{ש}} '''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו (ומתעבידן תלין על תלין ומתערבין בקוצין אחרנין). ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. וכלהו משיכן, דאתמשכן מג' חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ובהאי תלין תליין (נ"א ובהאי תלייא) ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגין בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. תנא בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין מאריהון דמתקלא (ס"א מאריהון דרחימותא. ואיהו מתקלא בינייהו) בג"כ אית ימינא ואית שמאלא. מצחא דגולגלתא - אשגחותא דאשגחותא, ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר, <קטע סוף=דף קלו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}} <קטע התחלה=דף קלו ב/>בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אפין ואשתכיך דינא. בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט, אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדיהון, הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה חיה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. ותניא שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ושעתא דמתער קב"ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. תאנא האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. ותניא עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח''' (ס"א מצחא וכל חד אקרי נצח), ובאתוון רצופין (דאפין) הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. תניא מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}} {{ממ|ש"א|טו|כט}}? האי רזא אוקימנא, כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי "אדם" ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי "ראש" (בהאי מצחא) אתחזי ואתגלייא - האי נצח לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מאי טעמא? משום דלא הוה מאתר דאקרי "אדם", דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי אדם. ובגין כך {{צ|לא אדם הוא להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא. '''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין שרקותא דבגבתא. דעל ריסי עיינין מכחלן. (דכל עיינין מכחלן) באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא (דעל תריסי דעיינין) בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא. ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואתסחן בחד חוורא דעינא טבא, הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}? בחוורא דלעילא קדמאה. (נ"א בחוורא קדמאה דעינא טבא) ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי (ס"א ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא) ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא ורחמי על ישראל ואסתחר (ס"א ואתזהר) עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. עינוי כד אתפקחן אתחזון שפירין כהני יונים בסומק ואוכם וירוק חוור לא אתגלי אלא בזמנא אסתכל בעינא טבא ומסתחאן כל אינון גוונין בההוא חוור מאינון גוונין דמתגליין נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי מאוכמא <קטע סוף=דף קלו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}} <קטע התחלה=דף קלז א/>דעינא, הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא מסומקא נפקין שבעה רהיטין דסמכין (נ"א דסחרן) לסטר שמאלא ומתלהטין באשא דלסטר צפון ומתאחדן לאתפשטא בעלמא, לגלאה ארחין דחייביא, הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. מירוקא נפקין שבעה טהירין (ס"א נהירין) דקטרא דלסטר (נ"א רהיטין דסחראן לסטר) דרומא ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו, הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן. רחמי ונוקמין. '''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים כל סומקין מקמיה. לא אתחזן. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה. '''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא חד זמן לאלף שנים בימא רבא, וכד נפיק האי אבנא אתי רגשא ותקפא על ימא. וקליה דימא וגלגלוהי אזלין. ואשתמעו לנונא רבא דאקרי לויתן. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא דכל אוכמין סתימין קמיה (ס"א והא אוקמוה דכל אורחין סתימין קמה) וכך היא אוכמותא דעינא, אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא (ס"א לסטר חד) ואקיף לההוא אוכמא. '''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. וכד אסתחר (נ"א אתגלי) חוורא ואסתחרי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא (סומקא ירוקא אוכמא). לא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא (נ"א הוא) ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא דאינון תאומין כחדא. הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אסחן בחוורתא דעינא עלאה. ודא זמינין למנדע צדיקייא למחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש. לטב - כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב. ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. תנא בצניעותא דספרא: מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}, וכי ירושלם נוה שאנן הוא והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקוט ולאו שאנן הוא? אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר (דישגח באלין עיינין), דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו"ד ולא "עיניך". ומה דאמר ירושלם ולא ציון - הכי אצטריך, לאכפייא <קטע סוף=דף קלז א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}} <קטע התחלה=דף קלז ב/>לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} {{ממ|דברים|יא|יב}} (הדא הוא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} דבה אשכח גזרי דדינין יתיר מכל שארי אתרי) (נ"א דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי. ותנא כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}}. השתא {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי) ולזמנא דאתי ישתכח בה עינא חד דרחמי. עינא עינא דעתיקא דעתיקין. הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון {{צ|רחמים גדולים}}, רחמי דזעיר אנפין אקרון {{צ|רחמים}} סתם. (מהנ"א הוא משום דאית ביה ימינא ושמאלא דינא ורחמי) ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין. תאנא: בהני עיינין בתרין גוונין מנייהו, בסומקא ואוכמא, שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן ימא רבא? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא (ס"א בחוורא) במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל. '''חוטמא''' - תאנא בצניעותא דספרא, חוטמא דזעיר אנפין, בחוטמא אשתמודע פרצופא. בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית (ס"א בחוטמא אשתמודע פרצופא תלת שלהובין מתוקדין בנוקבוי מהאי חוטמא אתפשטן תלת גווני תננא ואשא וגחלי דנורא דכתיב {{צ|עלה עשן באפו}} ולית) תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו (ס"א אתדליקו) ונפקי מחוטמוי. ותאנא כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא, ובין תרי (נ"א בתרי) גווני, וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. ואי תימא - אף וחימה כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא, משחית מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. ותאנא חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}} - אלא הכי תאנא, כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי גבורה חדא. וכלהו גבוראן שריאן לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף (אלפין) וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף (אלפין רבוא) וארבע מאה (וחמש) דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן (נ"א ונחתין) עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}. אלא הכי תאנא, לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יי' לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}? אלא בכל זמנא דעתיק דעתיק - רישא חוורא (אתגלייא) רעוא דרעוין אתגליין רחמין רברבין אשתכחו בכלא, ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין (ס"א דינין) דזעיר אפין זמינין, וכביכול רחמי עביד דינא. ההוא עתיקא דכלא דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני, מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי. ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אפין אתמר, ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא <קטע סוף=דף קלז ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}} <קטע התחלה=דף קלח א/>לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי "ארך אפים" מכלא. והיינו רזא דתנינן {{צ|יהו"ה יהו"ה}} פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון אברהם אברהם, יעקב יעקב, שמואל שמואל - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ ממשה משה דלא פסיק טעמא בגווייהו. מאי טעמא? * {{צ|אברהם אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. * {{צ|יעקב יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא, כגוונא דלעילא בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. * {{צ|שמואל שמואל}} טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא הוא נביאה וקודם לכן לא הוה נביאה. אבל {{צ|משה משה}} לא אפסיק טעמא בגוויהו, דמיומא דאתיליד שלים הוה, דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. אוף הכא {{צ|יהו"ה יהו"ה}} פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין, דהכי תנינן: כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא. וכד אתגלי עתיקא בזעיר אפין - כלא ברחמי אתחזון, וחוטמא אשתכיך, ואשא ותננא לא נפיק, כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא, בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא (בארבע אלף) באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא (דמדבחא). וכלא תלייא בחוטמא, בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. והאי (הוא) דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}}, {{צ|וחרה אף יהוה}}, {{צ|וחרה אפי}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} - כלא בזעיר אפין אתמר ולא בעתיקא. תאנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} האי (ס"א תאנא בצניעותא דספרא דרגא (ס"א עקימא) עמיקא למשמע טב וביש ודא איהו). '''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה (ואודנא הוא למשמע) ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד (ס"א דבארי) דרגא בעקימא (להאי ולהאי). מאי טעמא בעקימא? (ס"א בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו) (בגין למשמע טב וביש). ותאנא מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. בגו אודנא נטיף מג' חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בג"כ הוא רזא. ווי לההוא דמגלי רזין, דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר. תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש (ס"א ובטש) במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא ואתזער חוטמא ואתחמם (נ"א ואתקמט), ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין ומתערין <קטע סוף=דף קלח א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}} <קטע התחלה=דף קלח ב/>כל גבוראן ועביד נוקמין. ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש בריחא דמוחא (ס"א ברישא במוחא) ונגדין תרין דמעין מעיינין ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן (ס"א מתערבין) כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}}. בההיא שמיעה דהוא קלא אתער מוחא (כלא). תנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} כלומר ארכין. (ס"א אודנין) שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יי'}}. ומה דאתמר {{צ|הטה יהוה אזנך}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אפין אתמר, מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא דא הוא (ס"א אית) תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא דכתיב {{צ|כי אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}}, וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}}. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין דאתפשטו בגופא באתר דלבא שארי - מתפשט ההוא חללא דחמשין תרעין, ואודנא קרי ביה בחינה. ובלבא קרי ביה בחינה. משום דמאתר חד מתפשטין. (ס"א בההוא נוקבא דאודנא ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי ועל דא באודנא קרי ביה בחינה ובלבא קרי ביה בחינה דכתיב כי אזן מלין תבחן וכתיב ובוחן לבות וכליות משום דמאתר חד מתפשטין). תאנא בצניעותא דספרא: כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד. אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה ובשמיעה אתכליל בינה, שמע כלומר הבן. אשתכח (ס"א ואסתכל) דכלא בחד מתקלא אתקל. ומלין אלין למאריהו דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא (ס"א מהימנא) שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אפין אתמר. כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח יהו"ה יהו"ה ביו"ד ה"א תרי זמני, או באלף דל"ת ויו"ד ה"א - חד לזעיר אפין וחד לעתיקא דעתיקין. ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. ותנינן אימתי אקרי שם מלא, בזמנא דכתיב {{צ|יהו"ה אלהים}}, דהאי הוא שם מלא. דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא "שם מלא" אקרי, ושאר לא אקרי "שם מלא", כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר יהו"ה אלהים אתקריא שם מלא. {{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתעדון דחמין בכלא. {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אפין. {{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} אינון ימי קדם, {{צ|שנות עולם}} אלין ימי עולם. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חייהו למאן? חייהו לזעיר אפין, דכל נהירו דיליה מאינון שנים קדמוניות אתקיימו ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא. תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין, דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין. וחדאן בלבאי מלי ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין וגניז להו עתיקא דכלא גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא, לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא. זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי. פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} - מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} דכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יי'}} משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא, <קטע סוף=דף קלח ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}} <קטע התחלה=דף קלט א/>דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא, הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב "הדבקים ליי'" אלא {{צ|ביהוה}} ממש. תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון (ס"א דאורייתא) דשמא קדישא (מתחיל מסוף קלח ע"ב) (נ"א ובעלמא דאתי). משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין ובעלמא דאתי יתיר מהכא דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש, עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא. תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בט' תיקונין, ודא איהו דיקנא דז"א. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דז"א - נגדין י"ג מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה כ"ב אתוון דשמא קדישא). וא"ת דיקנא לא אשתכח, ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}} (ולא קרי דיקנא). אלא הכי תאנא בצניעותא דספרא: כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא (משום) ובג"ד הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אפין, נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובא דבוסמא. מאי תקרובא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}} (ולא ערוגות). בתשעה תקונין אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי (דדיקנא) אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי. דכתיב {{צ|בחור כארזים}} (שם). '''תקונא קדמאה'''. מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. '''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. '''תקונא תליתאה'''. מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן ותמן שקיעא ההוא ארחא. '''תקונא רביעאה'''. נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובא דבוסמא. '''תקונא חמשאה'''. פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן (ס"א מנהון). '''תקונא שתיתאה'''. נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. '''תקונא שביעאה'''. דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. '''תקונא תמינאה'''. דנחתין שערי בתחות דיקנא דמחפיין קדלא דלא אתחזיא כלהו שערי דקיקין נימין על נימין. מליין מכל סטרוי. '''תקונא תשיעאה'''. (מתערבין שערי עם אינון) דמתחברן (נ"א אתמשכן) שערי כלהו בשקולא מעלייא (ס"א מלייא) עד (נ"א עם) אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין ט' מבועין דמשח רבות דלעילא, ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. ט' תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא, ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי (בר נש לתתא) גיבר תקיף. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. '''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אפין'''. אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: קום ברי (קדישא), סלסל תקונא דדיקנא (נ"א דמלכא) קדישא בתקונוי אלין. <קטע סוף=דף קלט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}} <קטע התחלה=דף קלט ב/>קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} עד {{צ|מבטוח בנדיבים}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} - תנא: הכא ט' תקונין דבדיקנא דא, להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. תא חזי כיון דאמר הני ט' תקונין לכתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}}. אמר: הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}. ובתקונא דדיקנא דא ט' תקונין, דאינון שם יי' - אשצינון מן עלמא, הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}. ותנא בצניעותא דספרא: תשעה תקונין אמר דוד הכא - שיתא אינון בשמא קדישא, דשית שמהן הוו, ותלת אדם. ואי תימא תרין אינון - תלתא הוו, דהא {{צ|נדיבים}} בכלל אדם הוו. תנא: שיתא שמהן דכתיב: * {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד. * {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין. * {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. * {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. אדם תלת, דכתיב: * {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. ותא חזי, רזא דמלה, דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא, דהכי אתחזי. משום דלא אקרי (הוה) {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא, דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה}}. תרי זמני {{צ|י"ה י"ה}} לקביל תרי עלעוי דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא. יהוה לי בעוזרי}}. בשמא דלא חסר. בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} - הכי הוא. דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא. ומה דמשלפא בהו אתקרי שמא קדישא. ותערא ומה דביה אתקרי יהו"ה ואתקרי אדם בכללא דתערא ומה דביה. (ס"א ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי ידו"ד אתקרי אדם בכלא תערא ומה דביה). ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי, בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא, מלכא עביד בגיניה. מאי טעמא דיקנא ולא גופא? אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}} (ס"א דדיקנא איהו עיקרא, דכל גופא וכל הדורא דגופא בתר דיקנא אזיל וכלא בדיקנא תלייא) (ול"ג מן ודיקנא עד גופא) ובתרי גווני אתי האי חושבנא. חד - כדקאמרן. תרין - * {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד * {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. * {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. * {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. * {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. * {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. * {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה * {{צ|(ס"א טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - ז'. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - ח'. * {{צ|מבטוח בנדיבים}} - ט'. {{צ|מן המצר קראתי י"ה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד כל מה דאמר הכא על תקונא דדיקנא דא קאמר. (ר' יהודה אמר) {{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין מעילא תחות שערי דרישא, ובגין כך אמר {{צ|י"ה י"ה}} תרי זמני. ובאתר (ס"א ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} דהוא אתר דלא דחית (ס"א דחיק) וכל האי אצטריך וכו'. (אדם אתקרי ועל אתפשטותא האי אצטריך) דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. ותאנא בצניעותא דספרא: כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. תנא: מתתקן דיקנא עלאה בתשעה תקונין, והוא דיקנא דזעיר אפין בט' תקונין מתתקן. <קטע סוף=דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}} <קטע התחלה=דף קמ א/>'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין מתחות קוצי דתליין על אודנין, ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין (וכפיין), והני לאו אריכין. ושערי דרישא מנהון שעיעי ומנהון קשישין. ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אפין כתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אפין, דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי ס"ד? אלא אימא ארבע מוחי - תלת מוחי דהוו בזעיר אפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אפין לתלת מוחי דביה. ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אפין. בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין, דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין וזעיר אפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - שם יהוה ממש דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}}, דהכא משתכחין, דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר, ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. (נ"א הוא) וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא, הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתחברא, כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר לכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך ויוצא לאור צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. ותנא: הני שערי דדיקנא תקיפין (בלחודי) משאר שערי דרישא, משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן ואינון תקיפין באורחייהו, אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי, דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי (ודינא), ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא אלין כלהו רחמי. אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון. ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא. וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא (ס"א ומתאחרא) דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדיקנא. וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומסתחיין כמאן דאסתחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אסתחיין ברחמי. ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}}, ואלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אפין. וכד אמר משה זמנא תניינא תשעה תקונין אמר אינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין <קטע סוף=דף קמ א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}} <קטע התחלה=דף קמ ב/>ביה. ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}. תנא: שערי דרישא דזעיר אפין - כלהו קשישי תלין על תלין ולא שעיעין, דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. והאי דזעיר אפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אפין אתמר. אמר רבי שמעון "''בריך ברי לקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי''". '''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. "''קום רבי אבא!''". קם ר' אבא פתח ואמר: כד תקונא דדיקנא דא מתתקן בתקונא דמלכא (ס"א בתקוני מלכין) (ס"א כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא אתחזי) כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}. והאי תקונא תניינא אתתקן כד נהיר בנהירו דעתיק יומין אקרי {{צ|רב חסד}}, וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}. דהא נהירו אנפיה (ס"א דא נהירו דאנפין). ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא כגוונא דעתיקא קדישא. אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא, לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}, ואתקיימו באתר אחרא. ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין וכלהו אקרון חסדי קדמאי דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. ובספרא דצניעותא קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} וכתיב {{צ|נוצר חסד לאלפים}} (שם) סתם. ואוקימנא, האי {{צ|רב חסד}} - מטה כלפי חסד לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא (ס"א בתרי גווני אגזים ולא) אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא תרי זמני בטש בידיה בהאי אורחא. '''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא, הוד והדר הוא. (ס"א הוד עלאה) ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא (ס"א ליאה דעלעין) בעלעוי ואתקרי הוד זקן. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו, ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם יתיר מכל דיוקנין.<קטע סוף=דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}<קטע התחלה=דף קמא א/>ותאנא האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה (נ"א דא) ואתפשט בשאר תקונין נהירין, האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא, ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. ובצניעותא דספרא אקרי הוד והדר ותפארת. דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פשע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל (ס"א אסתכל) במתקלא חד סלקין. אמר ר' שמעון: יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה. '''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין (מתרין סטרי) מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא אתמשך סומקא ואתי חיורא, בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}}, דכד נהרין מתברך אלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}, כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. תאנא: כלהון נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון "חסדי קדמאי", ובגין אינון נהרין כל אינון "חסדי עולם". '''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא. (ס"א ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. תנא תקונא דא הוא דאקרי) {{צ|פאת הזקן}}, ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד (וברחמי). ולא אבעי לחבלא האי חסד כמה דאתמר, ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. '''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי, ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. "''קום רבי יהודה!''" קם רבי יהודה פתח ואמר: בגזירת עירין פתגמא. כמה אלף רבבן מתנשן (ס"א מתישבן) ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה, וכלהון אקרון {{צ|פה}}, הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר; תליין מהאי פומא ומהאי פומא. (ס"א רוחא) כד אתפשט האי רוחא מתלבשן ביה כמה נביאי מהימנא, וכלהו {{צ|פה יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו (פיות) מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי. והאי תקונא שליטא על כלהו משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. אמר ר' שמעון: "''בריך אנת לעתיקא קדישא!''" '''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא: אין למעלה לא ערף ולא עפוי, ובזמנא דאגח (ס"א דנצח) קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה, הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} רזא הוא בצניעותא דספרא {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה חד מאינון גבוראן. '''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן (ס"א דמתחברן) שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך (חסר כאן) {{להשלים}}. ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}}. (ונראה על הים כבחור טוב) הדא הוא דכתיב כתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן, ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי. תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון דלא עאלו (נ"א (ס"א ולא) דעאלו ולא נפקו), אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. כללא דכל מלין - עתיקא דעתיקין וזעיר אפין כלא חד - כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא. לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא. אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין. דיוקנא דכליל כל שמהן. דיוקנא <קטע סוף=דף קמא א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}} <קטע התחלה=דף קמא ב/>דאתחזי בגוונוי. כהאי דיוקנא (נ"א בגוויה כל דיוקנין) לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אפין בהאי דיוקנא ותקונא. ואי תימא מה בין האי להאי? כלא הוא במתקלא חדא, אבל מכאן (נ"א מנן) אתפרשן ארחוי. (נ"א אתפשטן רחמי), ומכאן (נ"א ומנן) אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}, כתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} בתרי יודי"ן, אשלים תקונא גו תקונא, טברקא דגושפנקא, ודא הוא {{צ|וייצר}}. תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אפין. {{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה (ודא הוא וייצר), ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי שם מלא, {{צ|יהוה אלהים}}. ודא הוא רזא דתרין יודי"ן ד{{צ|וייצר}}, דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - {{צ|יהוה אלהים}}. ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי אדם, דכליל דכר ונוקבא, ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה (מדכר ונוקבא), {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. (הדא הוא דכתיב {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} (שם)), נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. {{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא. ולעילא בתקונין כגוונא דא ולאשלפא לההיא (נ"א מההיא) נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא, ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין. בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרון (נ"א אתקרי) {{צ|תפארת}}, ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}. כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא, תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני, הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל (ואתתקן) בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ייהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא ואתעבר ונקיב (ס"א ונהיר) לסטר אחרא ותקין מיעוי דנוקבא ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. כלהו <קטע סוף=דף קמא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=דף קמב א/>דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי, דנוקבא אתפשטה תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. ותאנא: חמשה ערייתא (נ"א תקונין) אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין ה' (נ"א בסטרא דדינא ודינהא) אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. והכי תאנא: * קול באשה ערוה. * שער באשה ערוה. * שוק באשה ערוה. * יד באשה ערוה. * רגל באשה ערוה. דאע"ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר - מערוה אינון. ותאנא בצניעותא דספרא: אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי יו"ד. וכיון דאתגלייא יו"ד פומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי (נ"א והאי חסד הוא תלי) בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו"ד דפום אמה. ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו"ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי שלים. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש"ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו"ד ואסתמר דלא עייליה ליו"ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי. מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}}, דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו"ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן (בשמאלא) דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותה דכל גופה דנוקבא, ובההוא אתר אקרי ערוה דכלה, אתר לאצנע' לההוא אמה דאקרי חסד. בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. חסד ימינא, גבורה שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי "אדם" - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא עתיקא דעתיקין, בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא, ולא אתקיימו עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו. ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן (ואנון תקוני אתתא. "אשר היו" לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}}) ולא אתבסמו עד דאתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. ואי תימא, אי הכי דדינא כלהו והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}, והא לא אתחזי דינא, דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא? תאנא: כלהו דינא בר מחד דאתקיים בתראה והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר וכלהו לא אתקיימו. לא תימא דאתבטלו אלא דלא אתקיימו בההוא מלכו (דבסטר נוקבא) עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{צ|ושם עירו פעו}}. מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}, מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא. {{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא, {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. דרועין דדכורא, חד ימינא חד שמאלא. דרועא קדמאה (ס"א קדישא) <קטע סוף=דף קמב א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}<קטע התחלה=דף קמב ב/>תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו ב' דרועין. ואתכלילו סלקא דעתך? אלא ג' קשרין בימינא וג' קשרין בשמאלא. ג' קשרין דימינא אתכלילן בג' קשרין דשמאלא. ובגין כך דרועא לא כתיב אלא חד אבל ימינא לא כתיב ביה זרוע אלא {{צ|ימינך יהוה}}. {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? תאנא: כלהו ג' מתפשטין ומתקשרן בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרן בדרועא ימינא, ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא. היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}}, כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה. והאי ימינא כד יתיב קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה (ס"א וקשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושיט יתיב) בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא. מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}}, {{צ|זרועך הנטויה}}. נ"א תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה). בזמנא דג' אלין אתכלילן בג' אחרנין אקרי כלא ימינא ועביד דינא ברחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערן רחמי בהו. ותאנא בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון ימינא. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}} דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}} (שם). דא בדא. ותאנא בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי סיועא קדישא דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין. (ואע"ג דאקרי יד הוי סיועא) דכתיב (נ"א וכתיב) {{צ|והנה ידי עמך}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע רבוא ותמניא וחמש מאה אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון 'יד יהוה עלאה', 'יד יהוה תתאה'. ואע"ג דבכל אתר יד יהוה שמאלא זכו ימין יהוה. אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי ימין ואי לאו יד יהוה תתאה. תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}. ותאנא בצניעותא דספרא: דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא, וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי, סתימא דכלא, פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דודמיטא לזעיר אפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. {{ש}} {{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין, ועד לא סיים לון, אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא <קטע סוף=דף קמב ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}} <קטע התחלה=דף קמג א/>ואתחברו אפין באפין - מאן ייעול בינייהו! מאן הוא דיקרב בהדייהו! (בגין כך סתימא דמלה, עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת). וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. ותאנא בצניעותא דספרא: בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין, ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא (דלא יכיל עלמא למסבל) דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטר דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. בתר דא, אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא וכל דינין לא אתערבו (ס"א אתערעו) קמיה (ס"א וכל דינין (לא) אתערו עמיה). תא חזי מה כתיב {{צ|ויהי בהיותם בשדה}} {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא. בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}. ונצח האי דינא לאחוה משום דהוה קשיא מניה ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב"ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין, ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע"ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. מתרוויהון כחדא סלקא דעתך? אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן בצרורא דאתקלא (ס"א דאתכלא). זכאין אינון צדיקייא (נ"א אתון חברייא) דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו. מלין דעלאין ותתאין צייתין להו. זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו. ותנדעון למאריכון אפין באפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא. אמר ר' שמעון, חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא. עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}} תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. ותאנא בצניעותא דספרא: באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני תקונין. (ס"א דיוקנין) בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל, דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין (ס"א דמארין) למעבד נוקמין ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא (בדכר ונוקבא) כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא. מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין (ס"א קסטין) דגופא. (נ"א לגופא). אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלין ומתברכאן בגיניהון. <קטע סוף=דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}<קטע התחלה=דף קמג ב/>תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו גופא קדישא ולאתכללא בהו בההוא גופא. וכי תימא, אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא? לא, דח"ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגוייתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם. בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין ונפקו מכללא דגופא קדישא ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי קין דנפיק בכלל דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. וברוחא דאקרי הכל דאתבסם יתיר בכללא דגופא קדישא. נפקין אחרנין דמבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין, ושמעין מה דשמעין מעילא, ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. ותאנא בצניעותא דספרא, כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא דגופא קדישא. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. (ובגין דכלהו חד גופא שכינתא לעילא. שכינתא לתתא. קב"ה לעילא. קב"ה לתתא), ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד קק"ק יי' צבאות מלא כל הארץ כבודו - דכלא הוא חד גופא. תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא כתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - אתקשרו דינא ורחמי (ס"א אתבסמא דינא ברחמי), ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא, כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם, לבתר כד נפיק מהאי עלמא לא עייל בכללא דאדם דאקרי גופא קדישא, אלא באינון דלא אקרון אדם ונפיק מכללא דגופא. תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} (שם). {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא, דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא (ס"א הוא מקדשא דכלא) ומקדשא. וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. (שייך פ' כי תצא) ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}} - אדם דהוא יקר מכל יקרא - בל ילין. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא לא יתחזי ביה קלנא. ותאנא בצניעותא דספרא, כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא עביד פגימותא בגופא דעלמין. דהא בגין <קטע סוף=דף קמג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}} <קטע התחלה=דף קמד א/>דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}} (ס"א לכתרא קדישא דמלכא בארעא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}}) משום דהאי גופא יקרא אתקרי דיוקנא דמלכא, ואי עביד ביה לינה הוי כחד מן בעירא (הדא הוא דכתיב {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}). תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} (ס"א {{צ|בני האלהים}}) - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - (האדם הידוע). וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. {{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז"א ועזא"ל''' הוו בארץ, בני האלהים לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אפין אתמר. {{צ|ויתעצב אל לבו}} - "ויעצב" לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. {{צ|אל לבו}} - "בלבו" לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב (ומקבל) למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. {{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי. לאו לאפקא כלל. משום דלא קאים דא בלא דא. ואלמלא חכמה סתימא דכלא. כלא אתתקן כמרישא. הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שכינתי}} (ס"א שיכנתי). ואלמלא האי תקונא דאדם לא קאים עלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. ותאנא: כלהון מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא, ודא חכמה סתימא דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא, (הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש"א|טז|ז}} דאיהו בלגו לגו). ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}. עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון. דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה, בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא. הדר ואמר הדרי בי, דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא ולא ליקרא דבית אבא ולא ליקרא דחברייא אלין, אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי. תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא, מיתו ר' יוסי בר' יעקב, ור' חזקיה ור' ייסא. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. צווח ואמר שמא ח"ו גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו. שמע קלא זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא. <קטע סוף=דף קמד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}} <קטע התחלה=דף קמד ב/>אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}, וכ"ש דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו. זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו. (דלא הוה כן לאינון דהוו קמייהו. אמאי מיתו?). תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין (דאינון רתיכין) וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין, דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד (נ"א ועוד) דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא ונטלין להו מלאכי עלאי. וסלקין לון לעילא. ואמאי אלין? משום דעאלן ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. אמר ר' שמעון, כמה זכאה חולקהון דהני תלתא וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא. נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}}. קמו ואזלו. בכל אתר דהוו מסתכלי סליק ריחין. אמר ר' שמעון שמע מנה דעלמא מתברך בגינן. והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. אמר ר' שמעון: מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון, והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. נח דעתיה דרבי אבא. תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין לא משתכחין תמן אלא אינון. והוה קארי להו רבי שמעון שבעה אנן עיני יי' דכתיב שבעה אלה עיני יי' ועלן אתמר. א"ר אבא אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה אנת הוא שביעאה דכלא דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה. דכלא תלי בשביעאה. רבי יהודה קארי ליה שבת דכלהו שיתא מניה מתברכין דכתיב שבת ליי' קדש ליי'. מה שבת ליי' קדש אוף ר' שמעון שבת ליי' קדש. אמר ר' שמעון תווהנא על ההוא חגיר חרצן מאריה דשערי אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין. אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. א"ל ר' שמעון מאי טעמא לא שכיח מר בקרדוטא (ס"א בקרטמא). גליפא דמאריה ביומא דהלולא. א"ל. חייך רבי שבע יומין אתברירו קמי קב"ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון. ובעינא לאשתכחא זמין קשיר בכתפוי (ס"א) ואנא הוה ובעינא קמיה לאשתכחא זמין תמן וכדין קטיר בכתפוי) ולא יכילנא דההוא יומא שדרני קב"ה למעבד נסין לרב המנונא סבא וחברוי דאתמסרו בארמונא (ס" בקרוניא) דמלכא וארחישנא להו בנסא דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי ורמינא (נ"א ואוליכנא) לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו חולקא דקב"ה מהלולא דר' שמעון וחברוי. זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך. כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי. כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו. ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין לרבי פנחס בן יאיר חמוך ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן (ס"א ואנא הא חזינא דהא בריר וכו') א"ל קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין <קטע סוף=דף קמד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}} <קטע התחלה=דף קמה א/>בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין. א"ל ואף כל אינון דלבר דכתיב והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'. אי אלין אתיין כ"ש צדיקייא. מדי חדש בחדשו. למה משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. ומדי שבת בשבתו. דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין דכתיב ויברך אלהים את יום השביעי וגו'. ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא. ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי. וכתיב וקראת לשבת ענש לקדוש יי' מכובד מאן הוא קדוש יי' דא ר' שמעון בן יוחאי דאקרי מכובד בעלמא דין ובעלמא דאתי: '''עד כאן האדרא קדישא רבא''': ===המשך זהר פרשת נשא=== '''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}} רבי יצחק פתח ואמר וחסד יי' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים. כמה גדולה היראה לפני הקב"ה שבכלל היראה ענוה ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא שנו בכלן ומי שאינו ירא שמים אין בו לא ענוה ולא חסידות: תאנא מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה ענוה עדיף ונכלל בכלהו הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}} - כל מי שיש בו יראת שמים זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה זוכה לחסידות וכל מי שיש בו יראת שמים זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}. לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. תאנא כל אדם שיש בו חסידות נקרא מלאך ה' צבאות<קטע סוף=דף קמה א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=דף קמה ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. מפני מה זכה כהן להקרא מלאך יי' צבאות. אמר ר' יהודה מה מלאך יי' זה מיכ"אל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי מלאך יי' צבאות משום דאתי מסטרא דחסד מהו חסד רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מאי טעמא זכה כהן לחסד? בגין היראה הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. עולם ועולם מהו? אמר רבי יצחק כמה דאתתקן באדרא קדישא עולם חד ועולם תרי. א"ר חייא אי הכי מן העולם ועד העולם מבעי ליה. א"ל תרי עלמי נינהו, ואתהדרו לחד א"ר אלעזר לר' יצחק עד מתי תסתום דבריך. מן העולם ועד העולם כללא דרזא עלאה אדם דלעילא ואדם דלתתא והיינו עולם ועולם. וכתיב ימי עולם וכתיב שנות עולם והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. על יראיו דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי אדם. אימתי. א"ר אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות כללא דכלא. אמר רבי יהודה והא תנינן אדם כללא דדכר ונוקבא א"ל ודאי הכי הוא בכללא דאדם דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי אדם וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי אדם כללא דכלא וכיון דאקרי אדם שרייא ביה חסד דכתיב אמרתי עולם חסד יבנה וגו'. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. יראיו כללא דאדם. ד"א {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא. {{צ|על יראיו}} כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} לאתכללא בכללא דאדם. {{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. אמר רבי יהודה אי הכי מהו וצדקתו וחסדו מבעי ליה. אמר רבי אלעזר היינו רזא דתנינן {{צ|בזאת כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - וזאת אתכלילת באיש דהיינו חסד. וזאת נוקבא חסד דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי חסד. {{צ|וזאת}} אתקרי צדק דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? צדקתו דחסד בת זוגו דאתבסמא דא בדא. ובגין כך תנינן כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}}. אמר ר' יצחק משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא שריא בהו חסד ואקרון חסידים ובעיין לברכא עמא הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}} וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד בעי לברכא ובגין כך כתיב {{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}. מאי טעמא? משום דאקרון חסידם(?) וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם כה תברכו}} בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}}. תאנא האי צד"ק אתקרי כ"ה דכל דינין מתערין מכ"ה (נ"א מינה) והיינו דאמר ר' אלעזר מהו מכה (ס"א דכה) רבה כלומר '''מכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב (שם) {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}} וכלא חד וכתיב <קטע סוף=דף קמה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}} <קטע התחלה=דף קמו א/>{{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} דזמינא לחרבא ארעיה. ומהאי כ"ה מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם כ"ה הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע"ג דהאי כה אשתכחת בדינין תבסמון לה ותברכון לה דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד לכ"ה ותבסמון לה לקבלייהו דישראל בגין דלא ישתכחון בה דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} - "אמרו" לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. ד"א {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} אמאי לא כתיב "תאמרו"? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}. זכו להם לא זכו אמור סתם. ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא ומאן נינהו חגי זכריה ומלאכי. אי הכי אתעביד קדש חול והא כתיב {{צ|לא ראו}} אמאי דחילו ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל ואיהו לאו נביא הא חול קדש. אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. ותנא עביד קב"ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. ותאנא מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי ובאתר מלכו דלעילא אתקף ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. ותאנא בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד לית מאן דקאים קמיה. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה}} משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי ומשום דהוה דיליה הוא סביל ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי כ"ה אתער בדינוי לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי כה ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל ואתעדי מנהון דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} ולא לשאר עמין. בגין כך כהן ולא אחרא כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה חס"ד על ידוי דאקרי חסיד דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. {{צ|כה תברכו}} בשם המפורש. {{צ|כה תברכו}} בלשון הקדש. תאנא אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק ברכאן דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. ותאנא בההוא זמנא לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא מאן מטרוניתא דא כנסת ישראל מאן כ"י כנסת ישראל סתם. תאנא אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא "ידיו" - משום דשבחא דימינא על שמאלא. אמר רבי אלעזר רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. תאנא כהן דבעי לפרסא ידוי בעי דיתוסף קדושה <קטע סוף=דף קמו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}} <קטע התחלה=דף קמו ב/>על קדושה דיליה דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא דא ליואה דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}} {{ממ|במדבר|ח|ו}} הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים וגם את אחיך מטה לוי וגו'. שבט אביך כלל. מכאן דכל כהן דפרים ידוי בעי לאתקדשא ע"י דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא. ובצניעותא דספרא תאנא לוי דאתקדש כהנא על ידוי בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. ואמאי לוי. ויתקדש על ידא דכהנא אחרא לא בעי דהא כהן דלא שלים לא בעי האי כהנא שלים ויתקדש על ידא דפגימא דלא שלים. אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח משכן זמנא הא שלים הוא והא אקרי קדוש דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}}. א"ר תנחום אף אקרי 'טהור' דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. תאנא כהנא דפרים(?) ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה בגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא ולא יתכוון (נ"א ולאתכוונא) באינון מלין. א"ר יצחק בעי קב"ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. א"ר יהודה כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך לאו ברכתא דיליה ברכתא והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}}. עלאין יבקשו מפיהו. יבקשו מפיהו. ומאי יבקשו מפיהו תורה. תורה סתם היך אחידא תורה דלעילא דאקרי תורה סתם דתניא תורה שבכתב ותורה שבע"פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מאי טעמא? {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך: אמר ר' שמעון תאנא בצניעותא דספרא שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא. דאתגלייא כתיב ביו"ד ה"א וא"ו ה"א דאתכסייא כתיב באתוון אחרן. ומההוא דאתכסייא ההוא טמירא (ס"א אחרנין וההוא דאתכסייא הוא טמירו) דכלא. א"ר יהודה ואפילו ההוא דאתגלייא אתכסיא באתוון אחרן בגין ההוא טמירא דטמירין בגו דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיתת רחמי (כלהו) דכלהו כלילן בדיבור דכ"ב אתוון (ס"א דכלהו מכילן) (ס"א בתרי כתרי) כתרי דרחמי. ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן כ"ב מכילן דרחמי וי"ג דעתיקא סתים וגניז מכלא וט' דאתגליין מזעיר אנפין (ס"א בז"א) ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי בכ"ב אתוון גליפן. ותאנא כד הוה צניעותא בעלמא הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין. מכוין בסתימא דטמיר וגניז ומגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בלעמא סתים כלא באתוון רשימין. ות"ח דכל הני כ"ב אתוון (ס"א רחמי) (ס"א דכל הני כ"ב מכילן דרחמי) <קטע סוף=דף קמו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}} <קטע התחלה=דף קמז א/>משה אמרן בתרי זמני. זמנא קדמאה אמר י"ג מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. זמנא תניינא אמר ט' מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא ומשתכחן דמתברכין כלהו (ס"א עלאין) עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. וכל הני כ"ב אתוון. מכילן סתימאן. יברכך יי' וישמרך. אלין תלת קראי. וג' שמהן. דתריסר אתוון כלילן לקבליהון ובכלא אתכוון כהנא. וכל עלאי ותתאי מתבסמן בכ"ב אתוון דסתימין בהני ג' קראי לקביל כ"ב (אתוון) מכילן דרחמי דכליל כלא ובגין כך כתיב {{צ|אמור}} ולא "אמרו" כמה דאוקימנא. {{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין בכל הני דרגין אמור במלין סתימין דלעילא. {{גמט דגש|אמור}} חושבן {{גמט דגש|רמ"ח}} אברין דבאדם חסר חד. מאי טעמא? דבחד תליין כלהו. וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. להם לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. תאנא א"ר יוסי יומא חד יתיבנא קמיה דר"א ב"ר שמעון שאילנא ליה אמינא רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}} {{ממ|תהלים|לו|ז}}. אדם תינח בהמה למה? א"ל יאות שאלת כלא במניינא הוא. זכו - אדם, לא זכו - בהמה. אמינא רבי רזא דמלה קא בעינא! א"ל כלא אתמר. ות"ח קרא קב"ה לישראל אדם כגוונא דלעילא וקרא להו בהמה וכלא בחד קרא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}, ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יי'}}. ועוד רזא דמלה! זכו - אדם כגוונא דלעילא. לא זכו - בהמה אקרון. וכלהו מתברכאן בשעתא חדא. אדם דלעילא. ובהמה דלתתא. וכ"ש דכלא אית בהו בישראל הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא אוף לתתא אשתכח וכלא הכי תליא לטב ולביש לטב דכתיב אענה את השמים והם יענו את הארץ לביש דכתיב יפקוד יי' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה. א"ר יהודה בג"כ (האי תפארת פתח ביה) כתיב {{צ|אמור להם}} סתם לאתברכא עלאין ותתאין. כלהו כחדא דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה ואחר כך {{צ|אל בני ישראל אמור להם}} סתם לאתברכא כלהו כחדא {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. ר' אבא אמר כלהו כחדא מתברכאן בכ"ב אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא בכ"ב אתוון מתברכאן כלהו. ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא. ולא והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}. אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא. ולא?! והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. תאנא אמר רבי יוסי בשעתא דכהנא פריס ידוי אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. א"ר יצחק אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. א"ל משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי ובעי בר נש לדחלא אע"ג דלא חמאן שכינתא לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. תאנא בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי צריכין עמא למיתב ומתברכן עילאין ותתאין ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא. אמר רבי שמעון בהני תלת קראי <קטע סוף=דף קמז א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}} <קטע התחלה=דף קמז ב/>רישיהון יו"ד יו"ד יו"ד י"ברכך י"אר י"שא כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא ז"א מעתיקא מאן דאצטריך יו"ד יו"ד יו"ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא ובגין כך יברכך יי' לעילא וישמרך (הוא) הכא לתתא וכן כלהו. ותאני תנא קמיה דר' שמעון האי מאן דמצער בחלמיה ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא רבש"ע אני שלך וחלומותי שלך וכו'. אמאי משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו ומאן דיבעי צלותיה בצעריה אתהפך ליה דינא לרחמי: '''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}} מהו {{צ|ושמו את שמי}}? א"ר יהודה יתקנו כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. ואי יעבדון הכי מה כתיב ואני אברכם. למאן לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}. וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. ולפיכך כתיב {{צ|ושמו}} ולא כתיב "יאמרו" או "יזכרו". תאנא כל כהן דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מאי טעמא? משום דלא בריך בחביבותא וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא יפרוס ידוי לברכא לעמא דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. תאנא א"ר יצחק בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. א"ר יהודה הכי הוא ודאי דאשתכח פקיעא (ס"א דאשכחן פקיחא) דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} בגין לברכא וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר קב"ה יפקח עינוי עלך. ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. וא"ר יצחק בג"כ כהנא דבריך בעינא טבא ברכתיה אתקיים ודלא מברך בעינא טבא כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}}, כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. אמר ר' יוסי תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? "אל בלק" מבעי ליה!? דהא עביד בלק כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. תאנא א"ר יוסי א"ל קב"ה לבלעם רשע את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן! הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}}. משמע דקדשי הקדשים לחם אלהיו נפק מניה ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. תניא כמה חביבין ישראל קמי קב"ה דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל הוא שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר בקרבך קדוש ולא אבא בעיר כלומר. כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא שמא דלעילא לא אשתלים. וכל תקונין לא אתקנו כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. <קטע סוף=דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=דף קמח א/>רבי אבא הוה אזיל ללוד. פגע ביה ר' זירא בר רב א"ל הא חמינא אפי שכינתא ומאן דחמי אפי שכינתא בעי למיזל ולרהטא בתראה הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא. מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב"ה חשבה לאברהם או אברהם לקב"ה. ואנא שמענא דקב"ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי א"ל הכי אוקימנא ולאו הכי הוי. תא חזי {{צ|ויחשבה}} - "ויחשוב לו" לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב"ה. דתניא כתיב (שם) {{צ|ויוצא אותו החוצה}}. א"ל קב"ה צא מאצטגנינות שלך. לאו ההוא אורחא למנדע שמי. את חמי ואנא חמינא. '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא - {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ"ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר בכ"ה ואע"ג דדינין מתערין מנה חשב אברהם לההוא כתרא אע"ג דהיא דינא כאלו היא רחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא - {{צ|צדקה}} - רחמי. אמר רבי יצחק '''כ"ה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צד"ק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע"ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי צדק - הוא חשבה צדקה - דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. תו אמר ר' אבא מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כ"ה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא ולזמנא דאתי (ס"א כתיב) כמה דאת אמר {{צ|יברכך יהוה מציון וגו' ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}}: '''{{צ|ויהי ביום כלת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}} תאנא רבי יוסי ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. אמר רבי יהודה וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}. א"ר יצחק אין מוקדם ומאוחר בתורה. {{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}? אלא בשעה שאמר לו קב"ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר. אמר מיכאל קמי קב"ה רבש"ע תבעי לסתור אדם. והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה. א"ל הא קיים משה פריה ורביה השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך. לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - "בְאדם" לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב (שם) {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! {{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!<קטע סוף=דף קמח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}} מהו {{צ|ליום}}? א"ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. תאנא כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא ואפילו תתאה ואפילו עכו"ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב שנים עשר נשיאים לאומותם מדאקריבו אלין דישראל נסיבו שולטנותא דכלהו. בג"כ {{צ|נשיא אחד ליום}}. וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. זכאה חולקהון דצדיקייא דקב"ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' <קטע סוף=דף קמח ב/> ==פרשת נשא - רעיא מהימנא== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכא ב/>'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}} פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}} {{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}} ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. ותרין כרסיין אינון! {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. * '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא"ל. * '''פומא''' - '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ"ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר"א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (<small>שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש</small>). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}} ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה"ג הרמ"ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}} '''<small>(עד כאן רעיא מהימנא)</small>''' '''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח"ג דף כ"ד ע"ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}''' <קטע סוף=רע"מ דף קכא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} '''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}} ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י"ה''', ואשתלים ביה '''יהו"ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו"ה אמרו אליו וגו' ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י"ה''' - דא '''יה"ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו'''' ופורקנא בדא תלייא. ובגין דא הכל תלוי בתשובה דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.<קטע סוף=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכב ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי! ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש. עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב"ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא ויהיב ליה. הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ"ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ"ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר"א אשר מחליף "יראה" ו"אות י'" עם "תורה" ו"אות ו'" - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''. ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב"ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב"ה על רמ"ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל"ב}} {{צ|אלהים}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכג א/>וישתלים '''יהוה''' ובה יהא לנכון נייחא מכלא ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה"ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה הוא - סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש. ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ"ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ"ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''. דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס"ה ע"ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק"ו ע"ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. ובגין דא אית 'הבל' ואית 'הבל'. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה, אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב"ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא"ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא כל חד למיניה. ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע"ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}. וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא. ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון (ליה) לטוב הגנוז ויימרון ליה מרנא הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! ואמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}}. ההוא טוב הגנוז יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}. כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}} וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}} * אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב"ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה. * אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב"ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'. * ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב"ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. <קטע סוף=רע"מ דף קכג א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכג ב/>ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י"ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו"ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|}}. {{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב"ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב"ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב"ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה. אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? -- {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו"ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס הגר"א (מתוק מדבש) - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'. איהו חד שביעאה דכלא, ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי {{צ|ויורדים}} - תרי. אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|}} - אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה לקבל שבעה יומי בראשית. ובה אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים וכמה תולדין דתליין מניה. ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא? דאינון מתמן אתבריאו!? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|}}. וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב"ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין. ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונא{{הערה|ה"ג הגר"א (מתוק מדבש)}}, ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש"ב|יב|}}. ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה''' ויתרפי ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|}}. ומנין דאתהדר קב"ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|}}. ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יהו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן<קטע סוף=רע"מ דף קכג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד א/>קנהא דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין ובה מתקטרין עשר ספירן כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב"ה. בגינה שריין עליה י' ספירן. וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ"ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ"ח.{{ש}} {{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}} '''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|בן אהרן}} ודאי! איהו אח דילי - {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. פתח ואמר{{ש}} '''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי {{תיקון גירסה|רוח קנאה|רוח טומאה}}{{הערה|ה"ג המתוק מדבש על פי ד"ר(?) - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. וכי אית קושטא ברוח מסאבא?! אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה. ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}! הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם. {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא קב"ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|}}. ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו <קטע סוף=רע"מ דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד ב/>הוו אילנא דטוב ורע. ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|}}. והאי עץ - מר איהו. כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים}} {{ממ|דניאל|יב|}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון מסטרא דרע ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}} וקטיל לון. {{צ|והמשכילים יבינו}} {{ממ|דניאל|יב|י}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין לא צריך נסיון ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|}}. ולא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר'. ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו בנדה שפחה גויה זונה. בגין דאינון בנוי דלילית דאיהי נדה שפחה גויה זונה חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|}}. ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון חכמים דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין <קטע סוף=רע"מ דף קכד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה א/>לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. ובזמנא דשלטא אילנא דחיי אתכפייא אילנא דטוב ורע ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא. והכי איסור והיתר טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד דאינון לא טעמין מאילנא דחיי, וצריך יהא לון מתניתין באיסור והיתר טומאה וטהרה, אלא יהון מבוזים קדם תלמידי חכמים כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון עמי הארץ אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון ע"ה טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - ת"ח. ובקרא דא נמי רמיז ליה {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|סא|}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|}}. כגוונא דפליג לון קב"ה בטורא דסיני הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא. אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}}. הכי יפיק לת"ח בכל האי יקר. וכגוונא דאתמר בע"ה מסטרא דטוב {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות ת"ח כעבדא דאזיל לרגליא דסוסיא דמאריה. וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: אם תקבלון עליכון ת"ח במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדא<קטע סוף=רע"מ דף קכה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה ב/>דמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא. וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא ויחמון לת"ח ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו - מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|}}. בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}, והא אוקמוה, אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך ידמו}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}}. אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא באומאה אימא אנת דהא בגינך אנא בעי לסלקא דיהיב לי קב"ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו דאנת מחולל בחובין דעמא. הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}. אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו"ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}, ולא אשתמודען בי, ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו. דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב"ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם ת"ח. ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא! חשיבין ככלבים - {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|}}. דלא אשכחו אכסניא בינייהו ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא - {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו א/>עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|ה|}}. באומאה עלך זמנא תניינא בחי יהו"ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב"ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}} '''(עד כאן רעיא מהימנא)''' {{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס"ט ע"א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}} <קטע סוף=רע"מ דף קכו א/> ==קטע זמני== {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>) <קטע סוף=רע"מ דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל א/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה א/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו ב/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמח א/> ---------------------- <references/> 6hlk97b68184h12fjw3e9kyc4nx93s9 ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה 4 265103 3002689 2997793 2026-04-02T17:38:21Z Dovi 1 /* מסורת הקוראים בנ"ך: חטפים באותיות לא גרוניות */ 3002689 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ה. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים: המקומות הקיימים בכתר}} ==הסבר קצר על קביעת הנוסח במקומות הקיימים בכתר== '''נוסח הנביאים והכתובים במהדורה זו (חלוקת הפרשות וצורת השירות, האותיות והתיבות, הניקוד והטעמים והגעיות) מיוסד על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים. במקומות מעטים וחריגים שבהם נוסח הכתר אינו חד משמעי, או ייתכן שנפלה בו טעות, הבאנו את הנתונים בשלמותם בתיעוד הנוסח והכרענו ע"פ שיקול הדעת. לאחר קביעת הנוסח נעשו התאמות קלות בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].''' לפרטים נוספים על שיטת ההגהה והעריכה לנוסח הכתר (במקומות שהוא קיים) ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים במקומות שכתר ארם צובה אינו קיים בהם, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הקודם]]'''. ==יסודות הנוסח ותיעודו== במקומות שכתר אדם צובה קיים, נוסח המקרא במהדורתנו מיוסד ישירות עליו. מכיוון שמדובר על כתב־יד אחד בלבד, שהוא מדויק ובהיר ועקבי להפליא, יש הרבה פחות צורך לדון בנוסחו של הכתר ולהשוות אותו אל כתבי־יד מקבילים, מאשר במקומות המיוסדים על כתי"ל. בכל זאת, לעתים רחוקות יש אות או ניקוד או טעם בכתר שדורש דיון ותיעוד של הנתונים לגביו. במקומות האלה השתמשנו באותה שיטה טכנית לתיעוד הנוסח כמו במקומות החסרים בכתר; ראו בהסבר המפורט בתוך '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#תיעוד הנוסח|פרק המבוא לנוסח התורה]]'''. במקרים היחסית נדירים שבהם היה צורך להשוות את הכתר לכתבי־יד אחרים, השתמשנו באותן קבוצות של כתבי־יד נבחרים ל'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לנביאים|נביאים]]''' ול'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לכתובים|כתובים]]'''. ==המהדורות האחרות לפי כתר ארם צובה== כתר ארם צובה הוא כתב־יד בהיר ומדויק ועקבי. מתוך '''למעלה ממליון''' אותיות וסימני ניקוד וטעמים וגעיות בספרי הנביאים והכתובים (במקומות שהכתר קיים), יש '''פחות ממאתיים''' מקומות בלבד (!) שצריך בכלל להעיר בהם מבחינת קביעת הנוסח של סימן אורתוגרפי מסוים. ורק בחלק מהמקומות האלה חייב העורך להפעיל את שיקול דעתו לגבי כוונתו של הסופר, וכיצד יש להציג את הממצאים במהדורה של המקרא. עובדה מספרית פשוטה זו היא הסיבה לכך שכל המהדורות היפות של התנ"ך שיצאו לאור עד היום ע"פ כתר ארם צובה – כמעט זהות אחת לשנייה, אות באות ותָו בתָו (לגבי קביעת הנוסח, ולמעט עניינים התלויים בשיטות העיצוב של המהדירים). מדובר בעיקר על שלושת מהדורותיו של הרב ברויאר ומהדורת מכון ממרא, ועל מקראות גדולות הכתר.{{הערה|אפשר גם להוסיף את הכרכים הבודדים שיצאו לאור במסגרת "מפעל המקרא" של האוניברסיטה העברית (ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל). ועם קצת הסתייגות אפשר עוד להוסיף גם את מהדורת "סימנים" של פלדהיים.}} כל אחת מהמהדורות הללו זהה לכל חברותיה כמעט לגמרי לגבי קביעת הנוסח (אבל לא לגמרי מבחינת עיצוב הטקסט). '''אך בכל אחת מהמהדורות היפות הנ"ל יש שני מרכיבים מקוריים וחשובים:''' #'''קביעת עצם הנוסח ע"פ שיקול הדעת במקומות חריגים.''' יש מקומות שבהם משמעותו של כתב־היד אינה ברורה לגמרי, כגון: אות שאולי סותרת את כתיב המסורה (וייתכן שנפלה טעות נדירה); ניקוד או טעם חריג שסותר את דרכו של הכתר במקומות אחרים (וייתכן שמדובר על טעות); נקודה או קו קטן של ניקוד או טעם שכתוב באופן בהיר ובלי סימני מחיקה, אך ניתן לפרש אותו ביותר מדרך אחת; מקום מטושטש או שיש בו סימני מחיקה (ולכן לא ברור לגמרי מה הייתה כוונתו של המסרן). כל מהדיר חייב להפעיל את שיקול דעתו במקומות אלה. כאמור, מדובר על פחות מ-200 סימנים אורתוגראפיים בלבד (אותיות, ניקוד וטעמים) בכתב־היד כולו. #'''עיצוב המהדורה בשביל הקורא.''' כלומר: עד כמה מעתיקים את כל איפיוני כתב־היד לפרטי פרטיהם, גם כשהם אולי לא מתאימים לצרכיו של הקורא? כמה דוגמאות: האם חובה להביא בפני הקורא את נוסח סימן ה"רפה" שבכתר או שניתן לוותר עליו? האם צריך למסור רק את קביעת '''סוג''' חלוקת הפרשות שבכתב־היד (פרשה פתוחה או סגורה), או אף את '''צורת''' חלוקתן לפי השורות והרווחים? בתיבה שטעמה מלעיל, האם חובה לסמן את טעם הפשטא הכפולה בדיוק לפי שיטת הכתר, או שניתן לסמן אותו בכל תיבה כזו בעקביות (כמו שנעשה במהדורות ברויאר)? לגבי ה'''עיצוב''' במהדורתנו (2), הוא יהיה לפי השיטה המנומקת היטב לעיל ב'''[[../פרק ב|פרק השני של המבוא]]'''. שיטה עצמאית זו שונה במידה ניכרת משיטותיהן של שאר המהדורות, לפחות באותה מידה שגם הן בעצמן שונות אחת מהשנייה (ואף יותר). אמנם לגבי '''קביעת הנוסח''' במהדורתנו, במקומות המועטים יחסית בכתר שצריך להפעיל בהם את שיקול הדעת, נבחן כל מקום מחדש ונגיע להחלטה עצמאית לאחר הבאת כל הנתונים. בין המקומות האלה: #כ־25 אותיות וצירופי תיבות בכתיב של כתר ארם צובה, שיש ספק כלשהו לגבי קביעתם, וייתכן (אפילו בספק) שלפי קביעה מסוימת הכתיב יהיה מנוגד למסורה הטברנית. #טעויות קלות נדירות יחסית בכתב־היד בענייני ניקוד וטעמים, מהסוגים שפירט ישראל ייבין בפרק הראשון של ספרו, ועוד כמה צורות חריגות שיש לדון בהן (גם אם אינן טעויות מובהקות).{{הערה|ייבין, א.5 עמ' 16 דווח על "למעלה מ-50 טעויות סופר", אבל ראו גם בסוגים הנוספים שמנה ב-א.6.}} #סימני ניקוד וטעמים וגעיות שניתן לפרש אותם ביותר מדרך אחת, ו/או שהם מטושטשים ו/או לא ברורים ו/או שיש בהם סימני מחיקה (נדירים יחסית). #סימני ניקוד וטעמים וגעיות שלא ברור לגמרי עד כמה הם מסכימים בעקביוּת לשיטת המסורה והכתר עצמו (כגון מרכא בתיבת תביר). #אותיות גדולות וקטנות המוזכרות בספרות המסורה הקדומה או המאוחרת, שבדרך כלל אינן באות לידי ביטוי בנוסח הפנים של הכתר (ואף לא בנוסח הפנים של כתבי־היד הקרובים לו). כאן מדובר על חלק משיטת העיצוב במהדורתנו, שהרי בעידן כתבי־היד לא היו אותיות אלו עניין של חובה. '''למרות נדירותם, מוכרח כל מהדיר להפעיל את שיקול דעתו במקומות אלה.''' במהדורתנו נדון בכל אחד מהם במקומו (בתוך תיעוד הנוסח שבדף העריכה על ידי השימוש ב[[תבנית:נוסח]]). בגלל שהמקומות האלה מעטים יחסית, יהיו הרבה פחות הערות נוסח בדפי העריכה בספרים שהכתר קיים בהם, מאשר בספרים המבוססים על כתב־יד לנינגרד (כיוון שהכתר חסר בהם). לסיום צריך להוסיף ולומר, שעצם העובדה הברוכה שקיימות כל כך הרבה מהדורות משובחות ומדויקות על פי כתר ארם צובה מאפשרת לנו את השוואתן אחת לשנייה, ואת כולן ביחד לצילום כתב־היד. ניתן ללמוד מהשוואה כזו המון על אופייה של כל אחת מהמהדורות האחרות, וגם להפיק ממנה תובנות חשובות על הכתר עצמו ובשביל מהדורתנו, וכך עשינו. ==ספר ישעיהו כדוגמה ליישום השיטה== הספר הראשון בנביאים וכתובים שבוצעה בו עריכה מלאה במהדורתנו, כולל הגהה ע"פ כתר ארם צובה ו[[../פרק ב|עיצוב לפי שיטתנו]], היה [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]]. ספר זה נבחר בגלל שהוא [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר ישעיהו|נשתמר בשלמותו בכתר ארם צובה]], ובגלל שהוא ספר גדול מבחינה כמותית (כך שהיו בו מספיק דוגמאות למקומות חריגים כדי להמחיש את השיטה, והוא היווה מקרה בוחן ראוי לשיטת העבודה). כדי לבצע את הגהת הנוסח באופן מיטבי השתמשנו בכמה מקורות ביחד: בצילום הכתר, במהדורותיו של הרב ברויאר, במהדורת מכון ממרא (שהיא כמעט זהה למהדורות ברויאר{{הערה|הבדל קטן בין קביעת הנוסח במהדורת מכון ממרא לבין מהדורות ברויאר נמצא בתחום הגעיות. בעבודתנו על עשרת הפרקים הראשונים בספר ישעיהו מצאנו שני מקומות שבהם חסרה געיה במכון ממרא שקיים בכתר (ועל פיו במהדורות ברויאר): "מִֽי־בִקֵּ֥שׁ" ([[ישעיהו א/טעמים#א ט|א ט]]), "וּנְשֽׂוּא־פָנִ֖ים" ([[ישעיהו ט/טעמים#ט יד|ט יד]]). לא ברור אם מדובר על טעות או על עניין שבשיטה. החל מפרק י"א הפסקנו לתעד את הגעיות החסרות (למרות שמידי פעם מצאנו עוד), אבל מחשבון פשוט לפי התדירות בעשרת הפרקים הראשונים נראה שיש כתריסר געיות חסרות במהדורת מכון ממרא לספר ישעיהו. יש גם מקומות מעטים במהדורת מכון ממרא שהגעיה נמצאת באות אחרת מאשר בכתר, וגם במקומות האלה לא תיעדנו את התופעה אלא פשוט סימנו את הגעיה כמו שהיא בכתר.}}), ובמקראות גדולות הכתר. השימוש בצילום כתב־היד עצמו לצידן של כמה מהדורות מדויקות המבוססות עליו עזר לנו להעלות את דיוקה של ההקלדה, ואף תרם להבנתנו את שיטתה המיוחדת של כל אחת מהמהדורות האחרות. כדי להמחיש את העבודה על קביעת הנוסח בספר ישעיהו צריך להביא סטיסטיקות של ממש, ונתחיל עם רשימת המילים החריגות של הרב ברויאר במהדורת '''כתר ירושלים''' (מתוך "נוסח כתב היד" בסוף הכרך). ברשימה זו הביא ברויאר את כל המקומות שבהם הוא נמנע מלהביא את נוסח הכתר במהדורתו, או שיש בהם ספק מסוים לגבי נוסח כתב־היד. כאשר מסתכלים על הפריטים ברשימתו לפי סוגיהם השונים, רואים קודם כל ש-[[#חטפים באותיות לא-גרוניות בישעיהו|53 מילים]] מתוך 68 בספר ישעיהו הן כולן מקרים של חטף באות לא גרונית (כ-78%).{{הערה|למרות שלעתים רחוקות מצאנו מקום שבו ברויאר לא ציין חטף באות לא גרונית, רשימותיו בדרך כלל מהווֹת תיעוד שלם ואובייקטיבי לתופעה זו בכל המקרא. להסבר כללי של התופעה ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.}} לגבי שאר המקומות החריגים (רק 15 במספר בספר ישעיהו), נמצא שהם מ-5 סוגים שונים: #ספק קל לגבי קביעת אות אחת בכתר: "מְרִימָ֔[י]ו" ([[ישעיהו י/טעמים#י טו|י,טו]]). #ספקות בקביעת הניקוד והטעמים והגעיות בכתר (3 מקומות, שאחד מהם ספק מקף בתיבת משרת [ראו סוג 5 דוגמה ג.]). #מקומות חריגים בשיטת הניקוד בכתר (2 מקומות). ב[[ישעיהו יז/טעמים#יז ט|יז,ט]] א="מָעוּז֗וֹ" (במקום ק=מָעוּזּ֗וֹ וכן בדפוסים [ל=מָעֻזּ֗וֹ]); ב[[ישעיהו כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] א="בְּמָעוּזִ֔י" במקום ל,ק=בְּמָעוּזִּ֔י [דפוסים=בְּמָֽעֻזִּ֔י]). מצד אחד דגש חסר הוא אחד מהסוגים של הטעויות הקלות שנפלו בכתר לעתים רחוקות למרות דייקנותו{{הערה|ראו ייבין א.5, עמ' 16-17.}}, אבל חסרונו באותה תיבה פעמיים אולי רומז על עיקרון כלשהו. מצד שני גם אם הדבר נעשה בכוונה – עדיין אין עקביות בעניין זה בכתר. והשוו: "מָעוּזִּ֖י" ([[שמואל ב כב/טעמים#כב לג|שמ"ב כב לג]]), "מָעוּזִּֽי׃" ([[תהלים לא/טעמים#לא ה|תהלים לא,ה]]), "מָ֝עוּזָּ֗ם" ([[תהלים לז/טעמים#לז לט|תהלים לז,לט]]), "מָעוּזִּי֮" ([[תהלים מג/טעמים#מג ב|תהלים מג,ב]]), "מָע֫וּזּ֥וֹ" ([[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]]). #חריגים בניקודו של ה"כתיב" (4 מקומות): "עֲנִוִים֙" (עֲנִיִּים֙ קרי; [[ישעיהו לב/טעמים#לב ז|לב,ז]]), "חֹראָיהָ֗ם" (צוֹאָתָ֗ם קרי; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|לו,יב]]), "אֵאֵ֥ שַׁיְנֵיהֶ֖ם" ([מֵימֵ֥י] רַגְלֵיהֶ֖ם קרי; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|לו,יב]]), "מֵי־אִתִּֽי׃" (מֵאִתִּֽי׃ קרי; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|מד,כד]]). #מקף בתיבת משרת (4-5 מקומות): א. "נָ֣בֵֽל־צִ֔יץ" ([[ישעיהו מ/טעמים#מ ז|מ,ז]]); ב. "וַתּ֤וֹשַֽׁע־לוֹ֙" ([[ישעיהו נט/טעמים#נט טז|נט,טז]]); ג. "ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה"? ([[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] לפי ברויאר, וכך נראה יותר מעיון בכתב־היד, וכן הוא גם בכתבי־היד הקרובים לכתר [ל,ש1,ק,ל-א,ק25] ובדפוסים; אבל אולי צריך לקרוא רֽוּחַ־יְהוָ֖ה כמו שקבעו במקראות גדולות הכתר); ד. "וַתּ֤וֹשַֽׁע־לִי֙" ([[ישעיהו סג/טעמים#סג ה|סג,ה]]); ה. "אִם־יִוָּ֥לֵֽד־גּ֖וֹי" ([[ישעיהו סו/טעמים#סו ח|סו,ח]]). לגבי שלושת הסוגים האחרונים (10-11 מקומות), נוסח הכתר ברור לגמרי בכמעט כולם (למעט "ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה" ב[[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] כספק מקף בתיבת משרת), ובכולם מדובר על נטייה רווחת בכתר (ולא בטעות סופר) או לפחות על חוסר עקביות בשיטת הניקוד. נטיות אלו אינן עניין של חובה (כי אף הכתר עצמו אינו עקבי לגמרי לגביהן). ולכן לגבי מקף בתיבת משרת ולגבי ניקודו של תיבת הכתיב, במהדורתנו נעצב את המקומות האלה לפי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב הניקוד והטעמים במהדורתנו|שיטתנו]], ונציין את השינויים בתיעוד הנוסח. ולגבי שתי המילים "מָעוּז֗וֹ" (במקום מָעוּזּ֗וֹ) ו"בְּמָעוּזִ֔י" (במקום "בְּמָעוּזִּ֔י"), בשתיהן אות הזי"ן תהיה דגושה, כמקובל לא רק בכתבי־היד הקרובים לכתר ובדפוסים, אלא גם בכתר עצמו במקומות אחרים, וכך נשמור על עקביות למען הקורא ובהתאם למטרת העיצוב במהדורתנו.{{הערה|גם הרב ברויאר במהדורותיו החליט כך, וכנראה מאותן סיבות. אך במקראות גדולות הכתר קבעו "מָעוּז֗וֹ" ו"בְּמָעוּזִ֔י" כדי להעביר את נוסח הכתר בדיוק למרות חריגותו וחוסר העקביות שבו.}} אמנם לגבי שלושת הסוגים הראשונים (כלומר ארבעת המקומות בספר ישעיהו שבהם יש ספק כלשהו לגבי קריאת כתב־היד או לגבי כוונתו של המנקד, ואם כן יש קושי מסוים בקביעת עצם הנוסח), נצטרכנו להכריע בעצמנו על פי עיון חוזר בכתב־היד ועל פי שיקול הדעת. בארבעת המקומות האלה בספר ישעיהו החלטנו כך: #ספק קל לגבי אות אחת: בתיבת "מְרִימָ֔יו" ([[ישעיהו י/טעמים#י טו|י,טו]]) נמחק החלק התחתון ביו"ד הראשונה, אבל האות קיימת ברובה. גם בכתבי־יד אחרים הקרובים לכתר (ל,ק,ש1) נכתבה התיבה מלאה עם יו"ד פעמיים. ייתכן שהמוחק ויתר על המחיקה באמצע, אבל לא שב כדי להשלים את החלק המחוק. ובכל מקרה האות קיימת בפועל בכתר כמו בכתבי־היד ובדפוסים (וכך גם במהדורות ברויאר, במקראות גדולות הכתר, ובמכון ממרא). לכן תופיעה במהדורתנו "מְרִימָ֔יו" בכתיב מלא בלי שום ציון; שאר המידע לגבי האות המסופקת יהיה בתיעוד הנוסח, והמילה תופיעה ב[[#נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|רשימת המקומות החריגים בנוסח הכתיב בכתר]]. #ספק לגבי טעם ([[ישעיהו נה/טעמים#נה ה|נה,ה]]): "וְלִקְד֛וֹשׁ" או "וְלִקְד֥וֹשׁ"? הצורה השנייה מתאימה יותר לכללי הטעמים: "לְמַ֙עַן֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְלִקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֥י פֵֽאֲרָֽךְ׃", וכך מופיע בכתבי־היד האחרים הקרובים לכתר (ל,ק) ובדפוסים; וכן הכריעו ברויאר ומג"ה.{{הערה|כמעט שאין טעויות בכלל במערכת הטעמים בכתר; ראו על כך בייבין, כא.2 (עמ' 197), וייתכן שיש להוסיף את התיבה הזו בתור ספק לשני המקומות שכבר ציין (גם בהם מדובר על נקודת תביר בטעם שצפוי להיות מרכא). אך מהצבע והצורה של הנקודה ייתכן שיש כאן כתם דיו ולא נקודה שהסופר כתב אותה בכוונה, ואם כן מדובר על מרכא ואין טעות.}} #טעמים לא ברורים ([[ישעיהו מה/טעמים#מה ו|מה,ו]]): "אֲנִ֥י יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃" או "אֲנִֽי־יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃"? במהדורתנו קיבלנו את הגרסה הראשונה לאחר עיון בכתב־היד (בדומה למקראות גדולות הכתר, ולפי זה אין צורך לתיקון בספק של ברויאר). #ספק געיה ([[ישעיהו יד/טעמים#יד ב|יד,ב]]): "בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֗ל" או "בֵּית־יִשְׂרָאֵ֗ל"? הגעיה מטושטשת ואף ייתכן שהיא לא קיימת, אבל מעיון בצילום כתב־היד נראה לנו יותר שהסימן קיים; ולכן במהדורתנו באה הגעיה בהתאם לדעתו של ברויאר ובניגוד למקראות גדולות הכתר. כל המקומות הנ"ל מצויינים ברשימת השינויים של ברויאר. אבל יש עוד מספר מקומות בספר ישעיהו הדורשים הסבר או תיעוד (והם אינם מובאים כלל ברשימת ברויאר אלא תוקנו או שונו במהדורתו בלי שום הערה): #טעויות סופר מובהקות בניקוד (ע"פ ייבין): ##ב[[ישעיהו יד/טעמים#יד יא|יד,יא]] בתיבת "וּמְכַסֶּ֖יךָ" חסרה נקודת השורוק (א=ומְכַסֶּ֖יךָ). ##ב[[ישעיהו יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] בתיבת "ר֧וּחַ" (השנייה) חסרה פתח גנובה (א=ר֧וּח). #תופעות של "קרי וכתיב" הקיימים בכתבי־היד הקרובים לכתר, וכן בדפוסים ובמהדורות ברויאר, אבל אינם מצוינים בכתר עצמו; ברובם מדובר על כתיב מלא בוי"ו במקום שיש קמץ (קטן): "אֶשְׁקֳוטָ֖ה" ([[ישעיהו יח/טעמים#יח ד|יח,ד]]); "עַד־יַֽעֲבָור־זָֽעַם׃" ([[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|כו,כ]]); "יִסְגָּוד־ל֤וֹ" ([[ישעיהו מד/טעמים#מד יז|מד,יז]]). בשלושת המקומות האלה ציין ברויאר קרי וכתיב אע"פ שאין ציון כזה בכתר, ולמרות שמדובר על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#"קרי וכתיב" של אֵם קריאה|קרי וכתיב של אֵם קריאה]] (ו'). והשוו גם: "הֹבִ֔אישׁ" ([[ישעיהו ל/טעמים#ל ה|ל,ה]]). #אותיות גדולות וקטנות: "אֹ֖רֶ{{אות-ק|ן}}" בנו"ן זעירא ([[ישעיהו מד/טעמים#מד יד|מד,יד]]), "{{אות-ג|צֹ}}פָ֞ו" בצד"י גדולה ([[ישעיהו נו/טעמים#נו י|נו,י]]). במהדורתנו נביא את שתי האותיות המיוחדות בהתאם לשיטתנו ע"פ המנהג.{{הערה|בניגוד למקראות גדולות הכתר, בו ויתרו על הצד"י הגדולה ב"צֹפָ֞ו" ([[ישעיהו נו/טעמים#נו י|נו,י]]) שאין לה סימוכין במסורת הכתר.}} #שם הוי"ה: ב[[ישעיהו ל/טעמים#ל א|ישעיהו ל,א]] נכתבה נקודת חולם בשם הוי"ה (א*=נְאֻם־יְהֹוָ֔ה) עוד נקודות טכניות לגבי התצוגה של ספר ישעיהו: *לגבי תצוגת הניקוד בתיבת "ירושלם" (חסרת-יו"ד), ולגבי צורות חריגות שלה כגון "יְרוּשָׁלַ֛[יְ]מָה" ([[ישעיהו לו/טעמים#לו ב|לו,ב]]), ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#הניקוד בתיבת "ירושלם"|כאן]]'''. *יש מנהג יפה בדפוסים לסיים ספר במקרא בדבר טוב, על ידי חזרה על פסוק טוב שבא קצת לפני הפסוק האחרון (בסוף הספרים ישעיהו, מלאכי, איכה, קהלת). במהדורות ימינו המנהג קיים בדפוס קורן ואף במהדורת דותן (למרות שהמנהג אינו קיים בכתי"ל). שמרנו על המנהג היפה הזה במהדורתנו, ואת הפסוק הנוסף הדפסנו כמקובל באותיותיו בלבד (בלי ניקוד וטעמים) כדי להמחיש שהוא לא חלק מנוסח המסורה. בתיעוד הנוסח שבדף המסורה ציינו שהמנהג אינו קיים בכתבי־היד. '''תהליך העריכה של ספר ישעיהו, כמו שהוא מתואר כאן, שימש בתור מודל גם עבור עריכתם של שאר ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.''' ==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים== ===נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה=== נוסח האותיות בכתר ארם צובה מדויק להפליא. אך אפילו בו יש – לעתים רחוקות – כתיב מסוים שלא ברור לחלוטין אם הוא מתאים לנוסח המסורה. ברוב המקומות מדובר רק בספק, ואפילו בספק קלוש, לגבי זהותה של אות מסוימת בכתר. אבל יש גם מקומות אחדים ונדירים שבהם הכתיב בכתר חורג מהמסורה בסבירות גבוהה. המבחן עבור "התאמה למסורה" נשען על השיטה שעסקנו בה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות|בפרק השלישי]]''' של המבוא למהורתנו (על נוסח הכתיב בתורה): אם לוקחים בחשבון את הערות המסורה מצד אחד, ואת הכתיב הנמצא ברוב כתבי־היד הקרובים לכתר מצד שני, אז ניתן להגיע אל נוסח מוסכם כמעט בכל האותיות בתנ"ך. נוסח זה מסכים בפועל לנוסח האותיות בכתר ארם צובה (במקומות שהוא קיים) כמעט בכל מקום, והיוצאים מן הכלל נדירים ביותר. להלן רשימה של כל המקומות האפשריים בכתר שיש בהם ספק, ואפילו ספק קל עד קלוש, לגבי התאמה למסורה. הטבלה מציגה שני סוגים שונים של ספקות בנוסח הכתיב: #ספק לגבי אות אחת בכתר (24 מקומות); #ספק לגבי צירוף בין שתי תיבות בכתר, כגון "מַלְכִּישׁ֔וּעַ" או "מַלְכִּי'''־'''שׁ֔וּעַ" (3 שמות ב-7 מקומות). בעמודה הימנית בטבלה מצוין מספר הפסוק ביחד עם קישור לדף של הפרק. בעמודה האמצעית מופיע הנוסח הבעיתי בכתר (אפילו בספק), ובצד שמאל נוסח אחר שאולי מתאים יותר למסורה. הנוסח המופיע במהדורתנו לגבי כל פריט מסומן בכוכבית (*).{{הערה|למידע מלא לגבי כל פריט יש לראות את תיעוד הנוסח הנמצא בתוך דף העריכה של הפרק (יש קישור ישיר לפרק בעמודה הימנית של הטבלה). לא הבאנו ברשימה זו את [[#אותיות גדולות וקטנות|האותיות הגדולות והקטנות במהדורתנו]], השונות ברובן ממה שמופיע בכתר.}} {| border="1" align=center |+ '''מקומות חריגים בנוסח הכתיב בכתר ארם צובה''' |- |colspan=3 align=center|'''נוסח האותיות''' |- !פסוק !הנוסח בכתר !נוסח אחר |- |[[יהושע ח/טעמים#ח ח|יהושע ח,ח]] |'''בְּ'''תָפְשְׂכֶ֣ם? |'''כְּ'''תׇפְשְׂכֶ֣ם* |- |[[יהושע י/טעמים#י יד|יהושע י,יד]] |'''בַּ'''יּ֤וֹם? |'''כַּ'''יּ֤וֹם* |- |[[יהושע טו/טעמים#טו סא|יהושע טו,סא]] |וּסְ'''בָ'''כָֽה? |וּסְ'''כָ'''כָֽה* |- |[[שופטים ז/טעמים#ז יז|שופטים ז,יז]] |'''בַ'''אֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖ה? |'''כַ'''אֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖ה* |- |[[שמואל א ח/טעמים#ח כ|שמ"א ח,כ]] |מַלְכֵּ֙'''י'''נוּ֙? |מַלְכֵּ֙נוּ֙* |- |[[שמואל ב ז/טעמים#ז כב|שמ"ב ז,כב]] |'''כְּ'''כֹ֥ל? |'''בְּ'''כֹ֥ל* |- |[[מלכים א ג/טעמים#ג כ|מל"א ג,כ]] |יְשֵׁ'''י'''נָ֔ה? |יְשֵׁנָ֔ה* |- |[[מלכים א ו/טעמים#ו כט|מל"א ו,כט]] |וְתִמֹר֔'''וֹ'''ת! |וְתִמֹרֹ֔ת* |- |[[ישעיהו י/טעמים#י טו|ישעיהו י,טו]] |מְרִימָ֔ו? |מְרִימָ֔'''י'''ו* |- |[[ירמיהו לג/טעמים#לג כו|ירמיהו לג,כו]] |כתיב=אָשִׁ֥'''י'''ב?<br>(אין קרי) |כתיב=אָשִׁ֥'''ו'''ב*<br>(קרי=אָשִׁ֥יב)* |- |[[ירמיהו מט/טעמים#מט ח|ירמיהו מט,ח]] |הֶעְמִ֣'''י'''קוּ* |הֶעְמִ֣קוּ |- |[[יחזקאל כד/טעמים#כד כד|יחזקאל כד,כד]] |בְּב'''וֹ'''אָ֕הּ* |בְּבֹאָ֕הּ |- |[[יחזקאל כט/טעמים#כט ז|יחזקאל כט,ז]] |'''כְּ'''תָפְשָׂ֨ם? |'''בְּ'''תׇפְשָׂ֨ם* |- |[[יחזקאל לא/טעמים#לא יא|יחזקאל לא,יא]] |'''בְּ'''רִשְׁע֖וֹ? |'''כְּ'''רִשְׁע֖וֹ* |- |[[יחזקאל לה/טעמים#לה ט|יחזקאל לה,ט]] |כתיב=תָ'''ו'''שֹׁ֑בְנָה? |כתיב=תָ'''י'''שֹׁ֑בְנָה* |- |[[יחזקאל לז/טעמים#לז י|יחזקאל לז,י]] |וַיִּֽ'''הְ'''י֗וּ? |וַיִּֽ'''חְ'''י֗וּ* |- |[[הושע ו/טעמים#ו יא|הושע ו,יא]] |'''כְּ'''שׁוּבִ֖י? |'''בְּ'''שׁוּבִ֖י* |- |[[עמוס ה/טעמים#ה כז|עמוס ה,כז]] |וְהִגְלֵ'''י'''תִ֥י* |וְהִגְלֵתִ֥י |- |[[מיכה ו/טעמים#ו ב|מיכה ו,ב]] |מ֣'''וֹ'''סְדֵי* |מֹ֣סְדֵי |- |[[נחום ג/טעמים#ג יז|נחום ג,יז]] |וְנֹדַ֔ד |וְנ'''וֹ'''דַ֔ד* |- |[[דברי הימים א ח/טעמים#ח ו|דה"א ח,ו]] |אֵ'''ה֑'''וּד? |אֵ'''ח֑'''וּד* |- |[[דברי הימים א יז/טעמים#יז כ|דה"א יז,כ]] |'''כְּ'''כֹ֥ל? |'''בְּ'''כֹ֥ל* |- |[[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]] |לַבֵּ֣נ'''י'''׀יְמִינִי כתיב (!)<br>(לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י קרי)* |לַבֵּ֣נ׀יְמִינִי כתיב*<br>(לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י קרי)* |- |[[דברי הימים ב כח/טעמים#כח יח|דה"ב כח,יח]] |וְאֶת־גִּמְז֖וֹ (וְאֶת־)[וּ]בְּנֹתֶ֑יהָ (!) |וְאֶת־גִּמְז֖וֹ וְאֶת־בְּנֹתֶ֑יהָ* |- |colspan=3 align=center|'''שמות מורכבים / תיבות מחוברות'''{{הערה|1=לגבי תיבות מורכבות במקרא, יש רשימה [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n119/mode/1up?view=theater במסורה הגדולה של כתי"ש1 על במדבר א'], אותה העתיקו מתוך כתר ארם צובה: "[מלין] דכתב' חדה וכן קורין '''ומצאנו אותם במעשה המלמד הגדול אהרן בן משה בן אשר במעשיו במחזור המכונה באלתאג''''...". קבענו את הנוסח לפי רשימה זו גם אם יש מקף בין שתי התיבות בכתר.}} |- |[[שמואל א יד/טעמים#יד מט|שמ"א יד,מט]]<br>[[שמואל א לא/טעמים#לא ב|שמ"א לא,ב]]<br>[[דברי הימים א ח/טעמים#ח לג|דה"א ח,לג]]<br>[[דברי הימים א ט/טעמים#ט לט|דה"א ט,לט]]<br>[[דברי הימים א י/טעמים#י ב|דה"א י,ב]] |וּמַלְכִּי'''־'''שׁ֑וּעַ<br>מַלְכִּי'''־'''שׁ֖וּעַ<br>{{=}}מַלְכִּישׁ֔וּעַ*<br>מַלְכִּי'''־'''שׁ֔וּעַ<br>מַלְכִּי'''־'''שׁ֖וּעַ |וּמַלְכִּישׁ֑וּעַ*<br>מַלְכִּישׁ֖וּעַ*<br>{{=}}מַלְכִּישׁ֔וּעַ*<br>מַלְכִּישׁ֔וּעַ*<br>מַלְכִּישׁ֖וּעַ* |- |[[זכריה יב/טעמים#יב יא|זכריה יב,יא]] |הֲדַד'''־'''רִמּ֖וֹן* |הֲדַדְרִמּ֖וֹן |- |[[איוב יח/טעמים#יח טו|איוב יח,טו]] |מִבְּלִי־ל֑וֹ |מִבְּלִיל֑וֹ* |} ===אותיות מיוחדות במהדורתנו=== {{עוגן|אותיות גדולות וקטנות}}'''א. אותיות גדולות וקטנות:''' [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#אותיות גדולות וקטנות|כמו בתורה]], לרוב אין ביצוע של אותיות גדולות וקטנות בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, אפילו במקומות שהאות המיוחדת מוזכרת במפורש ברשימות המסורה והערותיה. האזכורים בספרות המסורה והביצוע בכתבי־היד נראים קצת יותר מובהקים לגבי האותיות הקטנות מאשר לגבי האותיות הגדולות. כתיבת האותיות (הקטנות לפני הגדולות בדרך כלל כנראה) התקבלה באופן הדרגתי בכתבי־היד ובדפוסים, ובמשך הזמן הפכה להיות אחד מסימני ההיכר של "נוסח המסורה", למרות שהיא לא הייתה כך בהתחלה. הרשימה הבאה מכילה אוסף מקסימלי של האותיות הגדולות והקטנות בספרי הנביאים והכתובים.{{הערה|היא מבוססת בעיקר על הרשימה המובאת [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית] (1906), וכוללת כמעט כל אות אפשרית.}} רוב האותיות ברשימה זו מופיעות גם בדפוס קורן, ולכן הן מופיעות בפועל גם במהדורתנו (ברשימה זו הן מסומנות בכוכבית).{{הערה|אותיות גדולות וקטנות שאין להן ביצוע בדפוס קורן, אבל מופיעות בכתבי־יד או בדפוסים אחרים, צוינו בתיעוד הנוסח בתור "יש דפוסים".}} אותיות שבאות לידי ביטוי של ממש בתוך כתבי־היד מצוינות ברשימה. #'''(ג)''' [[יהושע יד/טעמים#יד יא|יהושע (יד,יא)]]: [כְּכֹ֥חִי]* / [{{מ:אות-ג|כְּ}}כֹ֥חִי] #'''(ק)''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יט|שמואל (שמ"ב כא,יט)]]: [בֶּן־יַעְ{{מ:אות-ק|רֵ֨}}י]* #'''(ג)''' [[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מלכים (מל"ב יז,לא)]]: [נִבְחַ֖{{מ:אות-ג|ז}}]*=ל?,ש1{{הערה|ראו עוד בתיעוד הנוסח וב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר מלכים כתיב|הערות על נוסח האותיות בספר מלכים בכתי"ל]].}} #'''(ק)''' [[ישעיהו מד/טעמים#מד יד|ישעיהו (מד,יד)]]: [אֹ֖רֶ{{מ:אות-ק|ן}}]*=מ"ק-א #'''(ג)''' [[ישעיהו נו/טעמים#נו י|ישעיהו (נו,י)]]: [{{מ:אות-ג|צֹ}}פָ֞ו]* #'''(ק)''' [[ירמיהו יד/טעמים#יד ב|ירמיהו (יד,ב)]]: [וְ{{מ:אות-ק|צִ}}וְחַ֥ת]* #'''(ק)''' [[ירמיהו לט/טעמים#לט יג|ירמיהו (לט,יג)]]: [וּנְבֽוּשַׁזְבָּ{{מ:אות-ק|ן֙}}]* #'''(ק)''' [[נחום א/טעמים#א ג|נחום (א,ג)]]: [בְּ{{מ:אות-ק|ס}}וּפָ֤ה]* #'''(ג)''' [[מלאכי ג/טעמים#ג כב|מלאכי (ג,כב)]]: [{{מ:אות-ג|זִ}}כְר֕וּ]* #'''(ק)''' [[תהלים כד/טעמים#כד ד|תהלים (כד,ד)]]: [לַשָּׁ֣וְא]* / [לַשָּׁ֣{{מ:אות-ק|וְ}}א] #'''(ג)''' [[תהלים עז/טעמים#עז ח|תהלים (עז,ח)]]: [הַ֭לְעוֹלָמִים]* / [{{מ:אות-ג|הַ֭}}לְעוֹלָמִים] #'''(ג)''' [[תהלים פ/טעמים#פ טז|תהלים (פ,טז)]]: [וְ֭{{מ:אות-ג|כַ}}נָּה]* #'''(ג)''' [[תהלים פד/טעמים#פד ד|תהלים (פד,ד)]]: [{{מ:אות-ג|קֵ֥}}ן]* #'''(ג)''' [[משלי א/טעמים#א א|משלי (א,א)]]: [{{מ:אות-ג|מִ֭}}שְׁלֵי]* #'''(ק)''' [[משלי כח/טעמים#כח יז|משלי (כח,יז)]]: [אָ֭{{מ:אות-ק|דָ}}ם]* #'''(ק)''' [[משלי ל/טעמים#ל טו|משלי (ל,טו)]]: [הַ֤{{מ:אות-ק|ב}}]* #'''(ק)''' [[איוב ז/טעמים#ז ה|איוב (ז,ה)]]: [ו{{מ:אות-ק|ג}}יש (כתיב) וְג֣וּשׁ (קרי)]* #'''(ג)''' [[איוב ט/טעמים#ט לד|איוב (ט,לד)]]: [שִׁבְ{{מ:אות-ג|ט֑}}וֹ]* #'''(ק)''' [[איוב טז/טעמים#טז יד|איוב (טז,יד)]]: [עַל־פְּנֵי־פָ֑רֶ{{מ:אות-ק|ץ}}]* (פרץ [2]) #'''(ק)''' [[איוב לג/טעמים#לג ט|איוב (לג,ט)]]: [{{מ:אות-ק|חַ֥}}ף]* #'''(ג)''' [[שיר השירים א/טעמים#א א|שיר השירים (א,א)]]: [{{מ:אות-ג|שִׁ֥}}יר]* #'''(ג)''' [[רות ג/טעמים#ג יג|רות (ג,יג)]]: [לִ֣י{{מ:אות-ג|נִ}}י]* #'''(ק)''' [[איכה א/טעמים#א יב|איכה (א,יב)]]: [{{מ:אות-ק|ל֣}}וֹא]* #'''(ק)''' [[איכה ב/טעמים#ב ט|איכה (ב,ט)]]: [{{מ:אות-ק|טָ}}בְע֤וּ]* #'''(ק)''' [[איכה ג/טעמים#ג לו|איכה (ג,לו)]]: [לְ{{מ:אות-ק|עַ}}וֵּ֤ת]* #'''(ג)''' [[קהלת ז/טעמים#ז א|קהלת (ז,א)]]: [{{מ:אות-ג|ט֥}}וֹב]* #'''(ג)''' [[קהלת יב/טעמים#יב יג|קהלת (יב,יג)]]: [{{מ:אות-ג|ס֥}}וֹף]* #'''(ג)''' [[אסתר א/טעמים#א ו|אסתר (א,ו)]]: [{{מ:אות-ג|ח֣}}וּר]* #'''(ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ז|אסתר (ט,ז)]]: [פַּרְשַׁנְדָּ֛{{מ:אות-ק|תָ}}א]* #'''(ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר (ט,ט)]]: [פַּרְמַ֙{{מ:אות-ק|שְׁ}}תָּא֙]* #'''(ג,ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר (ט,ט)]]: [{{מ:אות-ג|וַ}}יְ{{מ:אות-ק|זָֽ}}תָא]* #'''(ג)''' [[אסתר ט/טעמים#ט כט|אסתר (ט,כט)]]: [וַ֠{{מ:אות-ג|תִּ}}כְתֹּ֠ב]* #'''(ק,ג)''' [[דניאל ו/טעמים#ו כ|דניאל (ו,כ)]]: [בִּשְׁ{{מ:אות-ק|פַּ}}רְ{{מ:אות-ג|פָּ}}רָ֖א]* #'''(ג)''' [[דברי הימים א א/טעמים#א א|דברי הימים (דה"א א,א)]]: [{{מ:אות-ג|אָ}}דָ֥ם]* {{עוגן|אותיות מנוקדות}}'''ב. אותיות מנוקדות:''' [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#אותיות מנוקדות|כמו בתורה]], יש ביצוע מובהק לאותיות המנוקדות בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה והערותיה. מתוך 15 תיבות סה"כ בתנ"ך (שיש בהן אות מנוקדת אחת או כמה אותיות מנוקדות), 5 מהן נמצאות בספרי הנביאים והכתובים. לפעמים יש אי־הסכמה מודעת לגבי פרטים מסוימים בכתבי־היד העיקריים שעליהם מבוססת מהדורתנו (הכתר וכתי"ל), והם מתועדים ברשימה זו. #[[שמואל ב יט/טעמים#יט כ|שמואל (שמ"ב יט,כ)]]: [יָׄצָ֥אׄ]*=א / ל=יָׄצָ֥ׄאׄ (=מ"ס-ל) #[[ישעיהו מד/טעמים#מד ט|ישעיהו (מד,ט)]]: [הֵ֗ׄמָּׄהׄ]*=א,ל #[[יחזקאל מא/טעמים#מא כ|יחזקאל (מא,כ)]]: [הַׄהֵׄיׄכָֽׄלׄ]*=א,ל #[[יחזקאל מו/טעמים#מו כב|יחזקאל (מו,כב)]]: [מְׄהֻׄקְׄצָׄעֽׄוֹׄתׄ]*=א,ל #[[תהלים כז/טעמים#כז יג|תהלים (כז,יג)]]: [לׅׄוּׅׄלֵׅׄ֗אׅׄ]*=א / ל=[לׅׄוּלֵׅׄ֗אׅׄ] (=מ"ק-ל) / מ"ס-ל=[לׅׄוּׄלֵׅׄ֗אׅׄ] {{עוגן|נו"ן הפוכה}}'''ג. נו"ן הפוכה:''' תופעת הנו"ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת בנביאים וכתובים ב[[תהלים קז/טעמים|מזמור ק"ז שבספר תהלים]] (שבע פעמים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נו"ן הפוכה|בתורה]] היא נמצאת סביב [[במדבר י/טעמים#י לד|פרשה אחת]] (סה"כ פעמיים בהתחלה ובסוף הפרשה). מקומן וצורתן בתהלים נקבעה במהדורתנו על בסיס כתר ארם צובה, בהתאמה קלה לעיצוב שבמהדורתנו. תצוגת נו"ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח: #'''[[תהלים קז/טעמים#קז כג|במהדורתנו]] (מזמור ק"ז, בשבעת הפסוקים הבאים: כג, כד, כה, כו, כז, כח; מ)''' #'''[https://archive.org/details/Aleppo_Codex/page/n524/mode/1up בכתר ארם צובה]''' #[https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F389A.jpg בכתי"ל] [http://tanach.us/Tanach.xml?Ps107:1-107:43 (הקלדת וסטמינסטר)] #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n679/mode/1up בכתי"ש1] #[https://archive.org/details/BL_Or2375_02Psalms/page/n118/mode/1up בכתי"ב1] #במ"ג דפוס ונציה: [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n1437/mode/1up עמוד ראשון] | [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n1438/mode/1up עמוד שני] {{עוגן|אותיות תלויות}}'''ד. אותיות תלויות:''' תופעת האותיות התלויות נמצאת בארבעה מקומות בספרי הנביאים והכתובים, ואינה קיימת כלל בתורה. #[[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים (יח,ל)]]: [בֶּן־מְ{{אות תלויה במקרא|נַ|שופטים יח ל}}שֶּׁ֜ה]*=א,ל #[[תהלים פ/טעמים#פ יד|תהלים (פ,יד)]]: [מִיָּ֑{{מ:אות תלויה|עַ|תהלים פ יד}}ר]*=א,ל #[[איוב לח/טעמים#לח יג|איוב (לח,יג)]]: [רְשָׁ{{מ:אות תלויה|עִ֣}}ים]*=א,ל #[[איוב לח/טעמים#לח טו|איוב (לח,טו)]]: [מֵרְשָׁ{{אות תלויה במקרא|עִ֣|איוב לח טו}}ים]*=א,ל ===תוספת פסוקים בכתבי־היד ובדפוסים=== לעתים רחוקות יש תוספת פסוקים בנ"ך, בכתבי־היד המאוחרים (אך לא בכתבי־היד הטברנים והקרובים לכתר) ובדפוסים הנפוצים. יש בתוספות הללו מילוי של פרטים בקטסט לפי פסוקים מקבילים. '''א.''' ב[[יהושע כא/טעמים|יהושע פרק כ"א]] יש תוספת של שני פסוקים (אחרי פסוק ל"ה) שנדפסה בדפוסים רבים. התוספת מבוססת על הפסוקים המקבילים בספר דברי הימים ([[דברי הימים א ו/טעמים#ו סג|דה"א ו,סג2-סד]]), והיא נמצאת בחלק מכתבי־היד מימי הביניים.{{הערה|1=כך במספר כתבי־יד ספרדים, לדוגמה: [https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n247/mode/1up?view=theater כת"י פריז Heb 25] ובהערה לצדו ("אלו שני פסוקים לא נכתבו בספר הלל"); ב[https://archive.org/details/cervera-bible-images/page/n267/mode/1up?view=theater תנ"ך סירבירה] ובהערה לצדו ("אלו שנים פסוקים אינם בהללי ואין ראוי לכתבם"); ב[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images/page/n254/mode/1up תנ"ך קטלוניה] ובהערה לצדו ("במקרא מדוייקת לא מצאנו אלו השני פסוקים וכן כתב גם הקמחי"); ב[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n428/mode/1up?view=theater תנ"ך ליסבון] ובהערה לצדו ("אלו שני הפסוקים אינם כתובי' בהללי"). אמנם ב[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n103/mode/1up?view=theater כתר שם טוב] התוספת לא נכתבה, ובהערה צוין: "ויש ספ'[רים] שכתו'[ב] כאן וממטה ראובן, ואת קדמות, הכתו'[בים] בד'[ברי] הי'[מים] ורבנו האיי גאון ז"ל כ[ת]'[ב] שאין נכתבי'[ם] כאן וכן בהללי ובס'[פר] הבבלי ובש' שתי אחיות." בכתי"ב1 מתימן [https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/page/n51/mode/1up?view=theater התוספת לא נמצאת], אך יד מאוחרת הוסיפה אותה בשוליים בשני תיגאן נוספים: [https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n58/mode/1up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n170/mode/1up?view=theater כאן]; ובעוד אחד הוא [https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n112/mode/1up?view=theater כתוב בסוגריים].}} אך היא לא נמצאת כלל בכתבי־יד טברניים מובהקים כגון א,ל,ק,ש1 (בהם הטקסט הזה נמצא בדברי הימים בלבד), והיא גם לא משתקפת בסכומי הפסוקים בספר יהושע; '''לכן התוספת לא מופיעה במהדורתנו''' (וראו עוד ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Yehoshua/21.35#m6e0nf מנחת שי]). ברוב הדפוסים שבהם מופיעה התוספת, יש קיצור לעומת הפסוקים בדברי הימים, ולעומת האזכורים האחרים של ערי המקלט ביהושע. אך יש גם נוסח מורחב יותר שכולל את המלים "את עיר מקלט הרצח" (כמו ביהושע) ו"את בצר '''במדבר'''" (כמו בדברי הימים). להלן הנוסח של התוספת (הנוסח המורחב מובא בסוגריים עגולים): {{מ:טעמי המקרא}} :<קטע התחלה=תוספת של שני פסוקים/>וּמִמַּטֵּ֣ה רְאוּבֵ֔ן (אֶת־עִיר֙ מִקְלַ֣ט הָרֹצֵ֔חַ) [אֶת־בֶּ֖צֶר / (אֶת־בֶּ֥צֶר בַּמִּדְבָּ֖ר)] וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ (וְ)אֶת־יַ֖הְצָה וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃ (וְ)אֶת־קְדֵמוֹת֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ (וְ)אֶת־מֵיפַ֖עַת וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃<קטע סוף=תוספת של שני פסוקים/> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} תוספת זו נדפסה בתחתית הדף מחוץ לרצף הפסוקים (בלי מספרים) במהדורותיהם של [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/33/mode/1up בֶּר], [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n394/mode/1up לטריס], דותן וקורן. בכולן נדפס הנוסח '''הקצר''', חוץ מבער שהדפיס '''שילוב בין שני הנוסחים''' (בדומה למה שעשינו למעלה). במהדורות גינצבורג התוספת הקצרה נדפסה בתוך רצף הפסוקים, ושני הפסוקים שבתוספת ממוספרים. בהערותיו ציין גינצבורג את כתבי־היד שבהם התוספת קיימת או לא קיימת, והצביע על הבדלים בין הנוסח הארוך לנוסח הקצר; ראו ב[https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/433/mode/2up מהדורתו הראשונה] וב[https://archive.org/details/prophetaepriores00gins/page/55/mode/1up מהדורתו השניה]. בדפוסים כגון [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/386/mode/1up ליסֶר], המיוסדים על דפוס ון דר הוט (אמסטרדם, 1705) לא נדפסה התוספת. הם מציינים בהערה: :בקצת ספרים יש כאן ב' פסוקים וממטה ראובן וגומר וטעות הוא ואינם ראויים להיות עיין בפירוש הרד"ק ובמסרה וכן נמצא בג' ספרים ישנים מדויקים כתיבת יד. למרות שהתוספת לא קיימת בכתבי־היד הטברנים המובהקים, ובכתי"ל בפרט, היא מובאת בדפוסים המבוססים ישירות על כתי"ל. במהדורות דותן היא מובאת בתחתית העמוד. ב-BHS היא מובאת בפנים הטקסט (בתור פסוקים 36-37), אך באותיות קטנות, ויש הערה שמסבירה את המקורות של הטקסט. גם בהקלדה הדיגיטלית של כתי"ל (UXCL) היא [https://tanach.us/Tanach.xml?Josh21:1-21:45 מובאת בפנים הטקסט] (בתור פסוקים 36-37), אך בגופן אפור, ויש הערת "X" אדומה לפני כל אחד משני הפסוקים המסביר שהטקסט אינו קיים בכתי"ל. הנימוק להשאיר את התוספת בפנים הטקסט הוא כדי לשמור על המספור הקיים הפסוקים, וגם פרויקטים נוספים שנעשה בהם שימוש ב-UXLC מנסים לשמור על המספור הקיים (ביניהם [https://www.sefaria.org.il/Joshua.21.35?lang=he ספריא]). התוספת מובאת באתר "[https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Yehoshua/21.35#m7e0n6 על התורה]" אחרי פסוק ל"ה בסוגריים מרובעים ("במקצת נוסחאות"). '''ב.''' ב[[נחמיה ז/טעמים|נחמיה פרק ז']] יש תוספת של פסוק אחד (אחרי פסוק ס"ז), הנמצאת בכתבי־יד מסוימים{{הערה|1=ראו לדוגמה בכתב יד פריס Heb 25, בו היא [https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n796/mode/1up?view=theater נכתבה ואח"כ נמחקה], וכמו כן ב[https://archive.org/details/cervera-bible-images/page/n797/mode/1up?view=theater תנ"ך סירבירה].}} ובדפוסים רבים. יש דיון לגבי התוספת הזאת ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Nechemyah/7.67#m7e0n6 מנחת שי], ולגבי דיוקם של כתבי־היד שבהם היא מופיעה. התוספת נמצאת בדפוסים רבים, לדוגמה: [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/1258/mode/1up?view=theater ליסֶר] (פסוק 68), [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n1265/mode/1up?view=theater לטריס] (פסוק 68), [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n90/mode/1up?view=theater בֶּר] (עיגול מסורה אחרי פסוק 67 מפנה אל התוספת המובאת בהערת שוליים בתחתית העמוד); במהדורות גינצבורג הפסוק הנוסף מובא רק בהערה המציינת כתבי־יד ודפוסים שבהם הוא נמצא ([https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/1659/mode/1up?view=theater מהדורה ראשונה], [https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/1659/mode/1up?view=theater מהדורה שנייה]). מדובר על פריט מתוך רשימת העולים לציון, המופיע ב[[עזרא ב/טעמים|עזרא ב]] וב[[נחמיה ז/טעמים|נחמיה ז]] במקביל. הפסוק הנוסף ברשימה השנייה (נחמיה ז') לקוח מהרשימה הראשונה ('''[[עזרא ב/טעמים#ב סו|עזרא ב,סו]]'''): {{מ:טעמי המקרא}} :{{#קטע:עזרא ב/טעמים|סו}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} בחלק מהדפוסים אף מציינים גרסה אחרת של סוף הפסוק בתוספת האות ו': {{מ:טעמי המקרא}} :מָאתַ֖יִם (וְ)אַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} התוספת נמצאת גם במהדורות קורן ודותן (בתחתית הדף). לעומת התוספת בספר יהושע, היא לא נמצאת בגוף הטקסט ב-BHS (רק הערת נוסח מפנה אל עזרא ב,סו), ולא באתרים [https://hcanat.us/Tanach.xml?Neh7:1-7:72 UXLC], ב[https://www.sefaria.org.il/Nehemiah.7.67?lang=he ספריא], ו"[https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Nechemyah/7.67#m7e0n6 על התורה]". ==מסורת הקוראים בנ"ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה== <קטע התחלה=מבוא לרשימת הניקוד והטעמים/><קטע התחלה=מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים/>'''להלן רשימות של המקומות שבהם חרגנו מנוסח הניקוד והטעמים<קטע סוף=מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים/> והגעיות שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי הנביאים והכתובים שבו.''' <קטע התחלה=מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים/>א. בחלק מהמקומות מדובר על '''טעות ודאית''' בכתב־היד, ובחלק מדובר על '''ניקוד חריג'''{{הערה|ניקוד חריג יכול להיות שריד של שיטת ניקוד אחרת, ויש דוגמאות רבות לכך בכתי"ל (לדוגמה חילופי סגול-פתח, או השמטת דגש באות יו"ד אחרי וי"ו ההיפוך). בכל זאת ניקוד כזה אינו מתאים לשיטת הניקוד שבוצעה ע"י המסרן בעקביות ברוב המכריע של אותו כתב־היד, ולכן הוא נחשב לחריג.}} או ב'''הטעמה חריגה'''. ציינו פריטים כאלה בסימן קריאה ('''!'''). ב. בחלק מהמקומות החריגה בנוסח כתב־היד היא '''רק בספק''', בגלל שכתב־היד מטושטש, או בגלל שכוונתו של המסרן בסימון הניקוד או הטעם אינה חד-משמעית, או בגלל שבוצע תיקון בתוך כתב־היד (ע"י המסרן עצמו או ע"י יד מאוחרת). ציינו פריטים כאלה בסימן שאלה ('''?'''). ג. ברשימות הללו מובאות '''גם''' תופעות מיוחדות או ראויות לציון בנוסח הניקוד והטעמים בכתב־היד, אף אם '''לא''' חרגנו מנוסחו. אם הבאנו את נוסח כתב־היד במהדורתנו אז הפריט מסומן בכוכבית ('''*'''). ד. הרשימות '''אינן כוללות''' שינויים מנוסח כתב־היד בעקבות '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב הכללית במהדורתנו]]'''. <קטע סוף=מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים/>יש רשימות עצמאיות לחלק מהשינויים האלה משני סוגים, שהם נפוצים במיוחד ונמצאים במאות מקומות בתנ"ך: ראו את רשימת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ"ך: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות]], ואת הרשימה ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ"ך: עיצוב כללי לטעמי אמ"ת|עיצוב טעמי אמ"ת]]. <קטע התחלה=מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים/>ה. בסוף כל פריט ציינו בקצרה את הסוג של הטעות או של התופעה המסוימת המופיעה בו, אך לא הבאנו את הנתונים המלאים לגביו. למידע מלא לגבי כל פריט המובא ברשימות, כולל השוואה לכתבי־יד נוספים, יש לעיין בהערת הנוסח הרלוונטית. הערות הנוסח ניתנות לצפייה על ידי לחיצה על "הצג הערות נוסח", המופיע בפינה הימנית העליונה של כל דף פרק. לכל פריט ברשימה יש קישור ישיר אל הפסוק בהקשרו בתוך דף הפרק המלא, ובראש הדף אפשר למצוא "הצג הערות נוסח".<קטע סוף=מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים/><קטע סוף=מבוא לרשימת הניקוד והטעמים/> ו. לרשימות דומות על הספרים וקטעי הספרים '''שאינם קיימים בכתר ארם צובה''', ראו '''ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ"ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי"ל|פרק הרביעי של המבוא]]'''. ===ספר יהושע=== '''[[ספר יהושע/טעמים|ספר יהושע]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.''' <קטע התחלה=כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים/>טעויות מובהקות וספקות בנוסח הניקוד והטעמים, ניקוד חריג או הטעמה חריגה, ועוד מקומות מיוחדים או ראויים לציון:<קטע סוף=כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים/> #[[יהושע א/טעמים#א ז|א,ז]] (א?=כְּכׇל־הַתּוֹרָ֔ה): בשתי נקודות לטעם זקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע)? #[[יהושע ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (א?=קֻ֤ם): טעם מהפך במקום יתיב? #[[יהושע ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (א?=וַיָּנֻס֖וּ): מקום הטעם באות סמ"ך? #[[יהושע יד/טעמים#יד ז|יד,ז]] (א*=עִם־לְֽבָבִֽי): געיה בלמ"ד #[[יהושע טו/טעמים#טו נד|טו,נד]] (א?=וְחֻמְטָּ֗ה): טי"ת דגושה? #[[יהושע כא/טעמים#כא ה|כא,ה]] (א!=וּֽמִּמַּטֵּה־דָ֞ן): דגש מיותר באות מ"ם הראשונה #[[יהושע כא/טעמים#כא כב|כא,כב]] (א!=עָר֖ים): חסרה נקודת החיריק באות רי"ש{{הערה|שם=ייבין}} #[[יהושע כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] (א=תִֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי"ו עיצורית ===ספר שופטים=== '''[[ספר שופטים/טעמים|ספר שופטים]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.''' א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[שופטים ב/טעמים#ב יב|ב,יב]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי"ו עיצורית #[[שופטים ב/טעמים#ב יז|ב,יז]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי"ו עיצורית #[[שופטים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א*=הַֽמֲלַֽקֲקִים֙): שתי געיות בתיבה אחת{{הערה|הגעיה הראשונה פונטית והשניה געיה קלה; השוו "הַֽמְלַקֲקִ֤ים" בפסוק הקודם. בתיבה זו יש גם שני חטפים להורות על התנעת השווא, וראו להלן ב[[#חטפים באותיות לא-גרוניות בשופטים|רשימת החטפים]].}} #[[שופטים ח/טעמים#ח י|ח,י]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה #[[שופטים ט/טעמים#ט מח|ט,מח]] (א!=אֶת־הַקַּרְּדֻּמּ֜וֹת): רי"ש דגושה #[[שופטים יח/טעמים#יח יט|יח,יט]] (א*=וַיֹּ֩אמְרוּ֩): טעם כפול בכתב־היד #[[שופטים יח/טעמים#יח כב|יח,כב]] (א!=הִרְחִ֖יקו): חסרה נקודת השורוק{{הערה|שם=ייבין}} #[[שופטים כ/טעמים#כ ב|כ,ב]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה #[[שופטים כ/טעמים#כ לה|כ,לה]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה ב. הניקוד בתוך הכתיב: #[[שופטים יט/טעמים#יט ג|יט,ג]] (א-כתיב=לַהֲשִׁיבָ֔ו [א-קרי=לַהֲשִׁיבָ֔הּ]): חסרה נקודה במקביל למפיק בה"א ===ספר שמואל=== '''[[ספר שמואל/טעמים|ספר שמואל]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.''' א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}{{הערה|1=רשימה זו לא כוללת את [[שמואל ב ז/טעמים#ז י|שמ"ב ז,י]] (א=וְלֹֽא־יֹסִ֤יפוּ); ברויאר ציין שם ספק געיה ביו"ד בכתר, אבל לא נראה כך כלל.}} #[[שמואל א א/טעמים#א ג|שמ"א א,ג]] (א?=מִיָּמִ֣ים יָמִ֔ימָה): חסר פסק? #[[שמואל א ז/טעמים#ז יא|שמ"א ז,יא]] (א?=וַיִּרְדְּפ֖וּ): אין געיה באות וי"ו? #[[שמואל א יא/טעמים#יא ג|שמ"א יא,ג]] (א=יָמִ֗ים): נקודה אחת לטעם רביע, ולא שתי נקודות לטעם זקף קטן #[[שמואל א יד/טעמים#יד נב|שמ"א יד,נב]] (א?=וְרָאָ֨ה שָׁא֗וּל): הטעמה חריגה של קדמא ורביע (במקום קדמא ואזלא)? #[[שמואל א טו/טעמים#טו א|שמ"א טו,א]] (א*=יְהֹוָה֙ [1]): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי"ה #[[שמואל א טו/טעמים#טו יא|שמ"א טו,יא]] (א!=כׇּל־הַלָּֽילָה): חסר שווא באות יו"ד #[[שמואל א יז/טעמים#יז לד|שמ"א יז,לד]] (א!=לאָבִ֖יו): חסר שווא באות למ"ד #[[שמואל א יח/טעמים#יח ח|שמ"א יח,ח]] (א!=נָ֤תְנוּ [1]): מקום הטעם באות נו"ן הראשונה #[[שמואל א יח/טעמים#יח יט|שמ"א יח,יט]]: (א*=בְּעֵ֛ת תֵּ֛ת): תביר ותביר #[[שמואל א יט/טעמים#יט יז|שמ"א יט,יז]] (א!=שַׁלְּחֵ֖נִי): צירה באות חי"ת במקום חיריק #[[שמואל א כא/טעמים#כא ב|שמ"א כא,ב]] (א!=נ֔בֶה): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין}} #[[שמואל א כג/טעמים#כג יז|שמ"א כג,יז]] (א=אֶהְיֶה־לְּךָ֣): אין געיה #[[שמואל א כה/טעמים#כה יא|שמ"א כה,יא]] (א?=לְֽגֹזֲזָ֑י): געיה באות למ"ד במקום גימ"ל? #[[שמואל א כט/טעמים#כט ו|שמ"א כט,ו]] (א!=וַיֹּ֤אמֶר): בטעם מהפך #[[שמואל ב א/טעמים#א יט|שמ"ב א,יט]] (א!=גִּבּוֹרִֽים): גימ"ל דגושה #[[שמואל ב ג/טעמים#ג ז|שמ"ב ג,ז]] (א?!=פִּלֶּ֔גֶשׁ): דגש באות למ"ד? #[[שמואל ב ז/טעמים#ז ט|שמ"ב ז,ט]] (א=וְעָשִׂ֤תִֽי־לְךָ֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה #[[שמואל ב ח/טעמים#ח טז|שמ"ב ח,טז]] (א!=וְיהוֹשָׁפָ֥ט): שווא באות וי"ו #[[שמואל ב ח/טעמים#ח יח|שמ"ב ח,יח]] (א?!=וְהַכְּרַתִ֖י): פתח באות רי"ש? #[[שמואל ב יא/טעמים#יא יא|שמ"ב יא,יא]] (א!=וַאֲדֹנִ֨י): חטף פתח באות אל"ף #[[שמואל ב יא/טעמים#יא כה|שמ"ב יא,כה]] (א=בְּעֵינֶיךָ֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו #[[שמואל ב יא/טעמים#יא כו|שמ"ב יא,כו]] (א!=ותִּסְפֹּ֖ד): חסר פתח באות וי"ו{{הערה|שם=ייבין}} #[[שמואל ב יב/טעמים#יב א|שמ"ב יב,א]] (א!=אֶל דָּוִ֑ד): חסר מקף #[[שמואל ב יב/טעמים#יב יא|שמ"ב יב,יא]] (א=לְּרֵעֶ֑יךָ): למ"ד דגושה #[[שמואל ב יט/טעמים#יט מב|שמ"ב יט,מב]] (א!=וְאֵת־בֵּיתוֹ֙): אל"ף בצירה #[[שמואל ב כב/טעמים#כב ז|שמ"ב כב,ז]] (א!=מֵהֵֽיכָלו֙): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין}} #[[שמואל ב כב/טעמים#כב מ|שמ"ב כב,מ]] (א?=וַתַּזְּרֵ֥נִי): זי"ן דגושה? #[[שמואל ב כג/טעמים#כג יג|שמ"ב כג,יג]] (א!=עַדֻלָּ֑ם): חסרות נקודות החטף בעי"ן #[[שמואל ב כג/טעמים#כג כד|שמ"ב כג,כד]] (א!=אֶלְחָנָן): חסר טעם המרכא #[[שמואל ב כד/טעמים#כד ב|שמ"ב כד,ב]] (א!=אַשֶׁר־אִתּ֗וֹ): חסרות נקודות החטף באל"ף #[[שמואל ב כד/טעמים#כד ג|שמ"ב כד,ג]] כד,ג (א!=המֶּ֔לֶךְ): חסר פתח בה"א{{הערה|שם=ייבין}} ב. הניקוד בתוך הכתיב: #[[שמואל א ה/טעמים#ה ו|שמ"א ה,ו]] (א-כתיב=בַּעְפֹלִ֔ים [א-קרי=בַּטְּחֹרִ֔ים]): חסרה נקודה במקביל לדגש בטי"ת #[[שמואל א ה/טעמים#ה יב|שמ"א ה,יב]] (א-כתיב=בַּעְפֹלִ֑ים [א-קרי=בַּטְּחֹרִ֑ים]): חסרה נקודה במקביל לדגש בטי"ת #[[שמואל א י/טעמים#י ז|שמ"א י,ז]] י,ז (א=תָבֹ֛אינָה): אין הערת קרי #[[שמואל א יד/טעמים#יד כז|שמ"א יד,כז]] (א-כתיב=וַתָּרְאֹ֖נָה) #[[שמואל א יט/טעמים#יט יח|שמ"א יט,יח]] (א-כתיב=בְּנָויֹֽת) #[[שמואל א יט/טעמים#יט יט|שמ"א יט,יט]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֖ת) #[[שמואל א יט/טעמים#יט כב|שמ"א יט,כב]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֥ת) #[[שמואל א יט/טעמים#יט כג|שמ"א יט,כג]] (א-כתיב=אֶל־נָויֹ֖ת) #[[שמואל א יט/טעמים#יט כג|שמ"א יט,כג]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֥ת) #[[שמואל א כז/טעמים#כז ח|שמ"א כז,ח]] (א-כתיב=וְהַגִּרִ֖זְי) #[[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ"ב ה,ב]] (א-כתיב=הָיִ֛יתָהַ֯ מּ֯וֹצִ֥יא) #[[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]] (א-כתיב=בִּֽנְהַר־֯ ): חסרים המקף לתיבה "בנהר", והרווח והניקוד לתיבה "פְּרָֽת" הנקראת ואינה נכתבת. #[[שמואל ב יב/טעמים#יב כד|שמ"ב יב,כד]] (א-כתיב=וַיִקְרָ֤א [א-קרי=וַתִּקְרָ֤א]): חסר דגש במקביל לתי"ו של הקרי #[[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ"ב טז,כג]] (א-כתיב=יִשְׁאַל־֯ ): יש רווח צר בלבד ואין ניקוד לתיבה "אִ֖ישׁ" הנקראת ולא נכתבת #[[שמואל ב יח/טעמים#יח יב|שמ"ב יח,יב]] (א-כתיב=וְלֻ֨א [א-קרי=וְל֨וּ]) #[[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ"ב יח,כ]] (א-כתיב=כִּֽי־עַל־֯ ): אין רווח לתיבה "כֵּ֥ן" הנקראת ולא נכתבת, אבל נכתבו הניקוד והטעם בין התיבות למטה #[[שמואל ב יט/טעמים#יט ז|שמ"ב יט,ז]] (א-כתיב=לֻ֣א [א-קרי=ל֣וּ]) #[[שמואל ב כ/טעמים#כ יד|שמ"ב כ,יד]] (א-כתיב=וַיִּקָּ֣ל֔הֲוּ) #[[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (א-כתיב=תְּלָוֻ֥ם) #[[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (א-כתיב=שָׁםָּ ה֙פְּלִשְׁתִּ֔ים): הערת קרי אחת לשתי התיבות #[[שמואל ב כד/טעמים#כד טז|שמ"ב כד,טז]] (א-כתיב=הָאֲוְרֲ֥נָה) #[[שמואל ב כד/טעמים#כד יח|שמ"ב כד,יח]] (א-כתיב=אֲרַ֥נֳיה) ===ספר מלכים (חוץ מהקטע החסר בכתר)=== '''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר במלכים}} למידע על החלק החסר בספר מלכים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר מלכים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''. א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[מלכים א ב/טעמים#ב כא|מל"א ב,כא]] (א!=לַאֲדֹנִיָ֥הוּ): חסר דגש ביו"ד #[[מלכים א ב/טעמים#ב כח|מל"א ב,כח]] (א?!=וַיָ֤נָס): כנראה חסר דגש ביו"ד #[[מלכים א ד/טעמים#ד ז|מל"א ד,ז]] (א!=וְכִלְּכְּל֥וּ): למ"ד דגושה #[[מלכים א ו/טעמים#ו ח|מל"א ו,ח]] (א=הַיְּמָנִ֑ית): יו"ד דגושה #[[מלכים א ז/טעמים#ז לג|מל"א ז,לג]] (א!=וְחִשֻּׁקֵּיהֶ֛ם): קו"ף דגושה #[[מלכים א ז/טעמים#ז לז|מל"א ז,לז]] (א=לְכֻלָּֽהְנָֽה): קווים לסילוק וגעיה #[[מלכים א ח/טעמים#ח ז|מל"א ח,ז]] (א=מִלְּמָֽעְלָה): למ"ד דגושה #[[מלכים א ח/טעמים#ח יא|מל"א ח,יא]] (א*=כְבוֹד־יְהֹוָ֖ה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי"ה #[[מלכים א י/טעמים#י כד|מל"א י,כד]] (א!=וְכָל־הָאָ֔רֶץ): אין מתיגה #[[מלכים א יד/טעמים#יד ג|מל"א יד,ג]] (א!=עֲשָׁרָ֨ה): נקודת שי"ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}} #[[מלכים א יז/טעמים#יז יב|מל"א יז,יב]] (א=אִם־יֶשׁ־לִּ֣י): למ"ד דגושה #[[מלכים א יז/טעמים#יז יג|מל"א יז,יג]] (א=עֲשִׂי־לִֽי־מִ֠שָּׁ֠ם): טעם כפול בכתב־היד #[[מלכים א יח/טעמים#יח לג|מל"א יח,לג]] (א=וַיְּנַתַּח֙): יו"ד דגושה #[[מלכים א יח/טעמים#יח מג|מל"א יח,מג]] (א=שֻׁ֭ב): מקום הטעם לימין (כמו דחי בטעמי אמ"ת) #[[מלכים א כ/טעמים#כ כט|מל"א כ,כט]] (א?=<נֹֽכַח־אֵ֖לֶּה>* או <נֹ֥כַח אֵ֖לֶּה>): "נֹכַח" מוקפת ובגעיה או בטעם מרכא? #[[מלכים ב ה/טעמים#ה יב|מל"ב ה,יב]] (א!=דַּמֶּ֗שֶׂקּ): נקודה באות קו"ף #[[מלכים ב ח/טעמים#ח ו|מל"ב ח,ו]] (א=מִיּ֛וֹם עָזְבָ֛הֿ): תביר ותביר{{הערה|שם=תביר ותביר|לדעתו של ייבין יש כאן ובעוד מקום טעות נדירה ואף ייחודית בנוסח הטעמים בכתר (כתר, כא.2, עמ' 197) של נקודת תביר בטעם מרכא. אמנם יש להשוות את [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#תביר ומרכא|אותה התופעה בדיוק במגילת קֹהלת בכתי"ש1]]. לכן ייתכן שיש כאן שיטה מודעת של הטעמה שאין כדוגמתה בכתבי־היד האחרים וגם לא בנוסח המקובל, ושיטה זו חריגה משיטת ההטעמה בשאר המקרא אף בכתר. אמנם יש עוד לשים לב ש'''אין''' פעמיים תביר בכתי"ש1 בשני הפסוקים כאן בספר מלכים (כלומר גם אם הסופר של כתי"ש1 בחר במודעות לאמץ את השיטה הזו ולא מדובר על טעות, אז הוא לא הצליח ליישם אותה במלואה). במהדורתנו בחרנו להטעים את התיבות במלכים ובקֹהלת בתביר ומרכא בעקביות, בהתאם למגמתה של המהדורה ובעקבות דרך ההטעמה המקובלת בשאר המקרא. כך עשה גם הרב ברויאר, בניגוד למג"ה שבו הטעימו פעמיים תביר במלכים ואף בקֹהלת.}} (ובעניין נוסף: השארנו כאן את סימן הרפה במהדורתנו) #[[מלכים ב י/טעמים#י י|מל"ב י,י]] (א!=אֶלִיָּֽהוּ): אל"ף בסגול #[[מלכים ב יד/טעמים#יד ז|מל"ב יד,ז]] (א-כתיב=המֶלַח֙ [א-קרי=מֶלַח֙]): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו #[[מלכים ב יט/טעמים#יט טז|מל"ב יט,טז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע) #[[מלכים ב כ/טעמים#כ ט|מל"ב כ,ט]] (א*=יְהֹוָ֔ה [1]): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי"ה #[[מלכים ב כ/טעמים#כ יא|מל"ב כ,יא]] (א!=וַיִּקְרָ֛א יְשַׁעְיָ֛הוּ): תביר ותביר{{הערה|שם=תביר ותביר}} ב. הניקוד בתוך הכתיב: #[[מלכים א ז/טעמים#ז מה|מל"א ז,מה]] (א-כתיב=הָאֵ֔הלֶּ) #[[מלכים א ט/טעמים#ט ט|מל"א ט,ט]] (א-כתיב=וַיִּשְׁתַּחֲוֻּ֥) #[[מלכים ב ב/טעמים#ב טז|מל"ב ב,טז]] (א-כתיב=הַגֵּיאָוֺ֑ת) #[[מלכים ב ד/טעמים#ד ב|מל"ב ד,ב]] (א-כתיב=לָ֖כי [א-קרי=לָ֖ךְ]): אין שווא במקביל לקרי #[[מלכים ב ד/טעמים#ד ג|מל"ב ד,ג]] (א-כתיב=שְׁכֵנָ֑כִי [א-קרי=שְׁכֵנָ֑יִךְ]): אין שווא במקביל לקרי #[[מלכים ב ד/טעמים#ד ז|מל"ב ד,ז]] (א-כתיב=נִשְׁיֵ֑כי [א-קרי=נִשְׁיֵ֑ךְ]): אין שווא במקביל לקרי #[[מלכים ב ד/טעמים#ד ז|מל"ב ד,ז]] (א-כתיב=בֻ͏ָנַ֔יִכי [א-קרי=וּבָנַ֔יִךְ]): נקודות הקובוץ עוד לפני האות בי"ת מימין למטה, ואין שווא במקביל לקרי #[[מלכים ב ה/טעמים#ה,יח|מל"ב ה,יח]] (א-כתיב=יִסְלַח־נא יְהוָ֥ה): "נא" קרי ולא כתיב, ו"יִסְלַח־" מוקפת בקריאתה אל ה' #[[מלכים ב י/טעמים#י כז|מל"ב י,כז]] (א-כתיב=לְמֹחָרא֖וֹת) #[[מלכים ב יא/טעמים#יא ב|מל"ב יא,ב]] (א-כתיב=הַמֻּ֣מָותִ֔תים) #[[מלכים ב יד/טעמים#יד ז|מל"ב יד,ז]] (א-כתיב=-המֶלַח֙ [א-קרי=מֶלַח֙]): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו #[[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]] (א-כתיב=חֹרָיהָ֗ם [א-קרי=צוֹאָתָ֗ם]): השוו ישעיהו לו,יב #[[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]] (א-כתיב=<ֵשֵׁ֥נַיְֵהֶ֖ם> [א-קרי=מֵימֵ֥י רַגְלֵיהֶ֖ם]): שתי נקודות הצֵרי הראשונות של "קרי ולא כתיב" דחוסות ברווח הצר בין התיבות; והשוו ישעיהו לו,יב #[[מלכים ב כא/טעמים#כא כ|מל"ב כא,יב]] (א-כתיב=שֹׁ֣מְעָ֔יו) ===ספר ישעיהו=== '''[[#ספר ישעיהו כדוגמה ליישום השיטה|ראו לעיל.]]''' ===ספר ירמיהו (חוץ מהקטע החסר בכתר)=== '''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בירמיהו}} למידע על הקטע החסר בספר ירמיהו ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר ירמיהו (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''. א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[ירמיהו יב/טעמים#יב טז|יב,טז]] (א?=לְֽהִשָּׁבֵ֖עַ [2]): ספק געית שווא #[[ירמיהו כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (א!=וְלִקְלָ֔לָה): מקום הטעם באות למ"ד הראשונה #[[ירמיהו מב/טעמים#מב ב|מב,ב]] (א?=כִּֽי־נִשְׁאַ֤רְנֽוּ־מְעַט֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה? #[[ירמיהו מח/טעמים#מח כב|מח,כב]] (א?=דִּבְלָתָ֛יִם׃): קו ונקודת תביר במקום סילוק? #[[ירמיהו נב/טעמים#נב כב|נב,כב]] (א!=נְחֹשֶׁת [1]): חסרה נקודת הטעם לרביע ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף: #[[ירמיהו ב/טעמים#ב יב|ב,יב]] (א=חֳרְב֥וּ): קמץ קטן במהדורתנו #[[ירמיהו מט/טעמים#מט כח|מט,כח]] (א=וְשֳׁדְד֖וּ): קמץ קטן במהדורתנו ג. הניקוד בתוך הכתיב: #[[ירמיהו ב/טעמים#ב כד|ב,כד]] (א-כתיב=נַפְשָׁו֙): בלי נקודה מקבילה למפיק בה"א בקרי "נַפְשָׁהּ֙" #[[ירמיהו ג/טעמים#ג ב|ג,ב]] (א-כתיב=שֻׁגַ֔לְתְּ): בלי דגש בגימ"ל במקביל לכ"ף בקרי "שֻׁכַּ֔בְתְּ" #[[ירמיהו טו/טעמים#טו ד|טו,ד]] (א-כתיב=לְזַוָעֲ֔ה) #[[ירמיהו כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (א-כתיב=לְזַוָ֣עֲה) #[[ירמיהו לד/טעמים#לד יז|לד,יז]] (א-כתיב=לְזַוָ֔עֲה) #[[ירמיהו לא/טעמים#לא לז|לא,לז]] (א-כתיב=יָמִ֥ים [֯] נְאֻם־יְהוָ֑ה): חסר ניקוד ברווח המיועד ל"בָּאִ֖ים" (קרי ולא כתיב) #[[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|לא,לח]] (א!=קָ֤וְה): הכתיב מנוקד בשווא למרות שהקרי הוא "קָ֤ו" #[[ירמיהו נ/טעמים#נ טו|נ,טו]] (א-כתיב=אָשְׁויֹתֶ֔יהָ) #[[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|נ,כט]] (א-כתיב=אַל־יְהִי־[֯] פְּלֵיטָ֔ה): חסר ניקוד ברווח המיועד ל"לָהּ֙" (קרי ולא כתיב) ===ספר יחזקאל=== '''[[ספר יחזקאל/טעמים|ספר יחזקאל]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.''' א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[יחזקאל א/טעמים#א ד|א,ד]] (א*=וְנֹ֥גַֽהּ־ל֖וֹ): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה #[[יחזקאל ג/טעמים#ג יב|ג,יב]] (א*=כְּבוֹד־יְהֹוָ֖ה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי"ה #[[יחזקאל ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (א*=בַּעֲשׂ֩וֹתִי֩): טעם כפול בכתב־היד #[[יחזקאל י/טעמים#י יא|י,יא]] (א!=הָרֹ֙אשׁ֙): במעין טעם פשטא מלעיל #[[יחזקאל יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (א?=לַעָ֛יִן): נקודה מטושטשת או מחוקה שנראית כמו נקודת קמץ #[[יחזקאל טז/טעמים#טז יב|טז,יב]] (א*=וָ֥אֶתֵּֽן־נֶ֙זֶם֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה #[[יחזקאל טז/טעמים#טז לג|טז,לג]] (א=וְאַ֨תְּ נָתַ֤תְּ אֶת־נְדָנַ֙יִךְ֙ לְ'''כׇ֨'''ל־מְאַֽהֲבַ֔יִךְ): מתיגה חריגה לאחר פשטא #[[יחזקאל כ/טעמים#כ לא|כ,לא]] (א*=נִטְמְאִ֤֨ים): המקום היחיד בכל המקרא שיש בה שני טעמים מחברים בהברה אחת (הקדמא קודמת למהפך בקריאה) #[[יחזקאל כח/טעמים#כח יז|כח,יז]] (א!=גָּ֤בַהּ): מקום הטעם באות גימ"ל{{הערה|ראו גם ייבין, כתר, עמ' 16.}} #[[יחזקאל כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א!=אֲדֹנָ֣י יְהֹוָ֔ה): שם הוי"ה בניקוד של שם אדנות בשווא וקמץ, במקום ניקוד של אֱלֹהִים בשווא וחיריק, ובתוספת של נקודת חולם באות ה"א הראשונה בדומה לניקוד הרגיל של אֱלֹהִים בשם הוי"ה בכתר #[[יחזקאל כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א!=בַּעֲשׂ֥ותִי): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין|הערת ייבין; הפריט חסר ברשימות ברויאר.}} #[[יחזקאל לה/טעמים#לה טו|לה,טו]] (א!=וְכׇל־אֶד֣וֹם): חסרות שתי הנקודות של חטף סגול #[[יחזקאל לט/טעמים#לט ה|לט,ה]] (א!=הַשָׂדֶ֖ה): חסר דגש בשׂי"ן #[[יחזקאל מו/טעמים#מו ח|מו,ח]] (א!=הַשַּ֙עַר֙): חסרה נקודת שׁי"ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}} #[[יחזקאל מו/טעמים#מו ט|מו,ט]] (א!=הַשַּ֙עַר֙): חסרה גם כאן נקודת שׁי"ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}} #[[יחזקאל מח/טעמים#מח י|מח,י]] (א=וּ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לְאֵלֶּה): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה בכתר כדרכו (הטעמה כפולה בהברה המוטעמת במהדורתנו) ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף: #[[יחזקאל טו/טעמים#טו ד|טו,ד]] (א?=לְאֳכְלָ֑ה): קמץ קטן במהדורתנו #[[יחזקאל לב/טעמים#לב כ|לב,כ]] (א=מֳשְׁכ֥וּ): קמץ קטן במהדורתנו ג. הניקוד בתוך הכתיב: #[[יחזקאל ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א-כתיב=וְלַגֵּיאָ֗וֹת) #[[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|ט,יא]] (א-כתיב=כְ֖אֲשֶׁ֥ר) #[[יחזקאל יד/טעמים#יד יד|יד,יד]] (א-כתיב=דָּנִֵ֣אל) #[[יחזקאל יד/טעמים#יד כ|יד,כ]] (א-כתיב=דָּנִֵ֣אל) #[[יחזקאל כא/טעמים#כא כח|כא,כח]] (א-כתיב=כִּקְסׇום־שָׁוְא֙) #[[יחזקאל כח/טעמים#כח ג|כח,ג]] (א-כתיב=מִדָּֽנִֵּ֑אל) #[[יחזקאל לו/טעמים#לו יד|לו,יד]] (א-כתיב=תְּכְּשַׁלִי־ע֑וֹד) #[[יחזקאל מב/טעמים#מב טז|מב,טז]] (א-כתיב=חֲמֵשׁ־אֹ֥מֵות) ===ספר תרי עשר (חוץ מהקטעים החסרים בכתר)=== {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתרי עשר}} למידע על הקטעים החסרים בספר תרי עשר ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר תרי עשר (הקטעים החסרים בכתר ארם צובה)|כאן]]'''. א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[הושע ד/טעמים#ד יח|הושע ד,יח]] (א?!=הַזְנֵה): טעם המונח מטושטש בכתב־היד (אבל ניתן להבחין בו) #[[יואל ב/טעמים#ב כה|הושע ב,כה]] (א!=אֶת הַשָּׁנִ֔ים): חסר מקף #[[מיכה ה/טעמים#ה ב|מיכה ה,ב]] (א=עַל־בְּנֵ֥י־יִשְׂרָאֵֽל): המקף השני בתיבת משרת #[[חבקוק ב/טעמים#ב ז|חבקוק ב,ז]] (א?=וְיִקְּצ֖וּ): קו"ף דגושה? #[[צפניה ב/טעמים#ב טו|צפניה ב,טו]] (א*=זֹ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}את): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה בכתר כדרכו (הטעמה כפולה בהברה המוטעמת במהדורתנו) #[[זכריה יב/טעמים#יב יג|זכריה יב,יג2]] (א!=וּנְשֵׁיהֵ֖ם [2]): ה"א בצירה במקום סגול #[[מלאכי ב/טעמים#ב ז|מלאכי ב,ז]] (א!=יְהֹֽוָה־צְבָא֖וֹת): געיה באות ה"א הראשונה של שם הוי"ה ב. הניקוד בתוך הכתיב: #[[עמוס ח/טעמים#ח ח|עמוס ח,ח]] (א-כתיב=וְנִשְׁקֳהָ֖) #[[נחום ב/טעמים#א ג|נחום א,ג]] (א=וּגְדׇול־כֹּ֔חַ): אין הערת קרי #[[נחום ב/טעמים#ב א|נחום ב,א]] (א=לַעֲבׇור־בָּ֥ךְ): אין הערת קרי ===ספר דברי הימים=== '''[[ספר דברי הימים/טעמים|ספר דברי הימים]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.''' א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[דברי הימים א ד/טעמים#ד ח|דה"א ד,ח]] (א?!=וַיָּ֣עַשׂ): קמץ באות יו"ד? #[[דברי הימים א ד/טעמים#ד ט|דה"א ד,ט]] (א!=נִכְּבָ֖ד): כ"ף דגושה במקום בי"ת וגם סימן הרפה בבי"ת #[[דברי הימים א ה/טעמים#ה מא|דה"א ה,מא]] (א!=נְבֻכַדְנֶאצַֽר): חסר דגש בצד"י #[[דברי הימים א ו/טעמים#ו מה|דה"א ו,מה]] (א!=וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ֙ [1]): חסר פשטא מלעיל #[[דברי הימים א טז/טעמים#טז ט|דה"א טז,ט]] (א?=שִׁ֤ירוּ־לוֹ֙): מקף בתיבת משרת? #[[דברי הימים א יז/טעמים#יז ו|דה"א יז,ו]] (א!=צִוִ֛יתִי): חסר דגש באות וי"ו #[[דברי הימים א יח/טעמים#יח ד|דה"א יח,ד]] (א?=וְעֶשְׂרִֽים־אֶ֖לֶף): "וְעֶשְׂרִֽים־" מוקפת ובגעיה (במקום טעם עצמאי של מרכא)? #[[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה"א יח,יז]] (א=לְיַ֥ד־הַמֶּֽלֶךְ): מקף בתיבת משרת #[[דברי הימים א כא/טעמים#כא ה|דה"א כא,ה]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב [2]): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה #[[דברי הימים א כא/טעמים#כא יב|דה"א כא,יב]] (א!=וְדֶבֶר֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו #[[דברי הימים א כא/טעמים#כא כט|דה"א כא,כט]] (א!=בַּבָּמָּ֖ה): מ"ם דגושה #[[דברי הימים א כב/טעמים#כב י|דה"א כב,י]] (א!=וְהַכִ֨ינוֹתִ֜י): שווא באות וי"ו ופתח באות ה"א, ואולי ייתכן שהנקודות בוי"ו נחשבות לחטף בה"א וחסר כל ניקוד בוי"ו. #[[דברי הימים א כה/טעמים#כה לא|דה"א כה,לא]] (א!=שְׂנֵ֥ים): בנקודת שי"ן שמאלית{{הערה|שם=ייבין}} #[[דברי הימים א כח/טעמים#כח י|דה"א כח,י]] (א!=לִבְנֽוֹת־בַּ֥ית): חסרה נקודת חיריק ביו"ד{{הערה|שם=ייבין}} #[[דברי הימים א כח/טעמים#כח יז|דה"א כח,יז]] (א!=וְהַקְשָׂוֺ֖ת): חסר דגש בקו"ף #[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו טז|דה"ב ו,טז]] (א!=לְעַבְדְּ֨ךָ): טעם הקדמא באות דל"ת במקום בכ"ף סופית #[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כ|דה"ב ו,כ]] (א!=לִשְׁמוֹעַ֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו #[[דברי הימים ב ח/טעמים#ח יא|דה"ב ח,יא]] (א*=אֲשֶׁר־בָּ֥אָֽה־אֲלֵיהֶ֖ם): המקף השני בתיבת משרת ונחוץ לקריאה #[[דברי הימים ב ט/טעמים#ט כד|דה"ב ט,כד]] (א!=וּבְשָׁמִ֔ים): בנקודת שי"ן ימנית #[[דברי הימים ב י/טעמים#י י|דה"ב י,י]] (א!=אֵלֶ֜יךְ): שווא במקום קמץ בכ"ף סופית{{הערה|שם=ייבין}} #[[דברי הימים ב יא/טעמים#יא כג|דה"ב יא,כג]] (א?=הֲמ֥וֹן־נָשִֽׁים): מקף בתיבת משרת? #[[דברי הימים ב יד/טעמים#יד ו|דה"ב יד,ו]] (א*=וַיָּ֥נַֽח־לָ֖נוּ): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה #[[דברי הימים ב כה/טעמים#כה א|דה"ב כה,א]] (א!=מִירושָׁלָֽיִם): חסרה נקודת השורוק{{הערה|שם=ייבין}} #[[דברי הימים ב ל/טעמים#ל כא|דה"ב ל,כא]] (א!=הַלְוִיִ֧ם): חסר דגש ביו"ד{{הערה|שם=ייבין}} #[[דברי הימים ב לג/טעמים#לג כה|דה"ב לג,כה]] (א!=תַֿחְתָּֽיו): תי"ו רפויה בסימן רפה אחרי טעם מפסיק #[[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ט|דה"ב לה,ט]] (א?=וּשְׁמַעְיָ֨הוּ): בלי געיה במ"ם? #[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כג|דה"ב לו,כג]] (א!=כּֽה־אָמַ֞ר): חסרה נקודת החולם בכ"ף{{הערה|שם=ייבין}} ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף: #[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו ז|דה"ב ו,מב]] (א=זֳכְרָ֕ה): קמץ קטן במהדורתנו ג. הניקוד בתוך הכתיב: #[[דברי הימים א א/טעמים#א מו|דה"א א,מו]] (א-כתיב=עֲיוִֽת) #[[דברי הימים א ג/טעמים#ג כד|דה"א ג,כד]] (א-כתיב=הוֹדַיָ֡וְהוּ) #[[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה"א ט,ד]] (א-כתיב=־בָּנִ֔ימִן־ [א-קרי=<־בָּנִ֔י מִן־>]): "כתב מלה חדה וקר' תרת' מלין" (בין שני מקפים) #[[דברי הימים א כז/טעמים#כז כט|דה"א כז,כט]] (א-כתיב=שִׁטַ֖רְי) #[[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]] (א-כתיב?!=לַבֵּ֣ני{{מ:פסק}}יְמִינִי [א-קרי=<לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י>]): "כתיב מלה חדה וקרי תרת' מילין"{{הערה|ראו גם ב[[#מסורת הסופרים בנ"ך: נוסח האותיות והתיבות|רשימת הכתיב בכתר]] לגבי אות יו"ד הראשונה.}} #[[דברי הימים ב כט/טעמים#כט ח|דה"ב כט,ח]] (א-כתיב=לְזַוָעֲה֙) #[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו ז|דה"ב לד,כב]] (א-כתיב=בֶּן־תׇּוקְהַ֗ת): אין הערת קרי ===ספר תהלים (חוץ מהקטע החסר בכתר)=== '''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתהלים}} למידע על הקטע החסר בספר תהלים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר תהלים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''. א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[תהלים ה/טעמים#ה ב|ה,ב]] (א!=יְהוָ֑֗ה): רביע ואתנח ביחד באות וי"ו #[[תהלים ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א=אֻמְלָ֫ל): נקודת קמץ בלמ"ד, במקום פתח #[[תהלים ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (א*=יִ֥רַדֹּֽף־אוֹיֵ֨ב ׀): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני) #[[תהלים יא/טעמים#יא א|יא,א]] (א!=לְדָ֥֫וִד): טעם ה"יורד" נכתב לפני החיריק מתחת לאות דל"ת ביחד עם ה"עולה" #[[תהלים יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א*=יָפִ֥יחַֽ־לֽוֹ): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני) #[[תהלים כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א*=יְהֹוָֽה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי"ה #[[תהלים כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] (א=יְרוֹמֲמֵֽנִּי): דגש מיותר באות נו"ן #[[תהלים לז/טעמים#לז יד|לז,יד]] (א?=פָּ֥תְח֣וּ* או פָּֽתְח֣וּ): מרכא ומונח או געיה ומונח? #[[תהלים לז/טעמים#לז יז|לז,יז]] (א!=וְסוֹמֵ֖ך): חסר שווא בכ"ף סופית #[[תהלים לט/טעמים#לט ו|לט,ו]] (א?=אַ֥ךְ* או אַ֖ךְ): בטעם מרכא או בטעם טרחא? #[[תהלים מד/טעמים#מד ז|מד,ז]] (א?=וְחַרְבִּ֗י): חסר גרש בוי"ו? #[[תהלים מד/טעמים#מד כז|מד,כז]] (א?=ק֭וּמָֽה* או ק֭וּמָ֥ה) דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי) #[[תהלים נו/טעמים#נו ה|נו,ה]] (א!=דְּבָר֥֫וֹ): ה"עולה" מסומן באות רי"ש במקום באות בי"ת #[[תהלים נו/טעמים#נו יב|נו,יב]] (א=לֹּ֣א): למ"ד דגושה #[[תהלים נז/טעמים#נז ה|נז,ה]] (א!=וּלְשׁוֹנָ֗ם): חסר גרש #[[תהלים נז/טעמים#נז ט|נז,ט]] (א?=ע֭וּרָֽה* או ע֭וּרָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי) #[[תהלים ס/טעמים#ס יד|ס,יד]] (א*=בֵּאלֹהִ֥ים): בלי דחי{{הערה|ולא כספיקת ברויאר.}} #[[תהלים סד/טעמים#סד ח|סד,ח]] (א!=אֱ֫לֹהִ֥ים): סימון ה"עולה" באות אל"ף במקום באות למ"ד #[[תהלים סט/טעמים#סט,כט|סט,כט]] (א?=יִ֭מָּחֽוּ* או יִ֭מָּח֥וּ): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי) #[[תהלים עה/טעמים#עה ד|עה,ד]] (א!=נְֽמֹגִ֗ים־אֶ֥רֶץ): מקף בתיבת רביע #[[תהלים עח/טעמים#עח ז|עח,ז]] (א*=מַ֥עַלְלֵי־אֵ֑ל): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני) #[[תהלים פו/טעמים#פו ז|פו,ז]] (א?=צָ֭רָתִֽי* או צָ֭רָתִ֥י): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי) #[[תהלים פט/טעמים#פט ו|פט,ו]] (א!=וְ֘יוֹד֤וּ): הצינורית מסומנת באות וי"ו השווּאה #[[תהלים פט/טעמים#פט כ|פט,כ]] (א*=דִּבַּ֥רְתָּֽ־בְחָז֡וֹן): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני) #[[תהלים צב/טעמים#צב ח|צב,ח]] (א*=כְּמ֥וֹ־עֵ֗שֶׂב): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני) #[[תהלים צד/טעמים#צד יב|צד,יב]] (א=יָ֑הּ): אין דגש באות יו"ד #[[תהלים צח/טעמים#צח ז|צח,ז]] (א!=וְיֹ֣שְׁבֵיּ): נקודה באות יו"ד האחרונה{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} #[[תהלים צח/טעמים#צח ח|צח,ח]] (א!=יְרַנֵּנֽוּ): מקום הסילוק #[[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]] (א=וְֽ֭הִשְׁתַּחֲוּוּ): נקודה בוי"ו עיצורית #[[תהלים קו/טעמים#קו יט|קו,יט]] (א=וַ֝יִּשְׁתַּחֲוּ֗וּ): נקודה בוי"ו עיצורית #[[תהלים קו/טעמים#קו מג|קו,מג]] (א!=וַ֝יָּמֹכּוּ): חסרה נקודת הרביע #[[תהלים קו/טעמים#קו מח|קו,מח]] (א!=<מִן הָ֤עוֹלָ֨ם׀>): חסר מקף #[[תהלים קז/טעמים#קז ה|קז,ה]] (א!=תִתְעַטָּֽף): חסר דגש באות תי"ו הראשונה, וסימן הרפה תלוי בין שתי אותיות התי"ו. #[[תהלים קז/טעמים#קז יז|קז,יז]] (א?!=יִתְעַנּֽו׃): חסרה נקודת השורוק באות וי"ו? #[[תהלים קז/טעמים#קז יח|קז,יח]] (א!=עַד שַׁ֥עֲרֵי): חסר מקף #[[תהלים קח/טעמים#קח ג|קח,ג]] (א?=ע֭וּרָֽה* או ע֭וּרָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי) #[[תהלים קח/טעמים#קח ז|קח,ז]] (א!=וַעֲנֵֽניִ): יש הזזה שמאלה של נקודת החיריק באופן חריג, את שהיא ממוקמת מתחת לאות יו"ד. #[[תהלים קח/טעמים#קח יא|קח,יא]] (א?=יֹ֖בִלֵנִּי): נו"ן דגושה?{{הערה|יש גם לציין הזזה שמאלה באופן חריג של נקודת החיריק תחת האות נו"ן, אך זה נגרם בגלל הראש של הלמ"ד מהשורה למטה.}} #[[תהלים קי/טעמים#קי ה|קי,ה]] (א?=אֲדֹנָ֥י): נקודת חולם בכתב־היד? #[[תהלים קיח/טעמים#קיח י|קיח,י]] (א!=בְּ֭שֵׁ֥ם): קו מיותר של דחי באות בי"ת #[[תהלים קיט/טעמים#קיט יד|קיט,יד]] (א?*=שַּׂ֗שְׂתִּי): שי"ן דגושה? #[[תהלים קיט/טעמים#קיט קלח|קיט,קלח]] (וֶֽאֱמוּנָ֥֗ה): נקודת רביע מיותרת באות נו"ן בנוסף למרכא #[[תהלים קכד/טעמים#קכד ו|קכד,ו]] (א?=שֶׁלֹּ֥א* או שֶׁלֹּ֖א): טעם מרכא או טעם טרחא? #[[תהלים קכז/טעמים#קכז ב|קכז,ב]] (א*=לָכֶ֨ם): אין קו של לגרמיה #[[תהלים קלח/טעמים#קלח ג|קלח,ג]] (א?=קָ֭רָֽאתִי* או קָ֭רָ֥אתִי): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי) #[[תהלים קלט/טעמים#קלט ז|קלט,ז]] (א?=אָ֭נָֽה* או אָ֭נָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי) #[[תהלים קמ/טעמים#קמ ו|קמ,ו]] (א*=טָ֥מְנֽוּ־גֵאִ֨ים): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני) #[[תהלים קמד/טעמים#קמד טו|קמד,טו]] (א*=שֱׁיְהֹוָ֥ה): חטף סגול באות שי"ן ושווא באות יו"ד ב. הניקוד בתוך הכתיב: #[[תהלים ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (א-כתיב=עֲ֝נִויִּ֗ם) #[[תהלים עג/טעמים#עג ב|עג,ב]] (א-כתיב=נָטָ֣וּי) #[[תהלים עט/טעמים#עט י|עט,י]] (א-כתיב=בַּגֹּייִ֣ם) #[[תהלים פט/טעמים#פט כט|פט,כט]] (א-כתיב=אֶשְׁמָור־ל֣וֹ): אין הערת קרי #[[תהלים קמה/טעמים#קמה ו|קמה,ו]] (א-כתיב=וּגְדֻלָּותְיךָ֥; א-קרי=וגדולתיך) ג. קמץ קטן:{{הערה|במקומות רבים במקרא יש קמץ שהוא קמץ קטן (חטוף) לפי המדקדקים המודרנים, ואילו לפי המסורת הספרדית הוא קמץ רחב (רגיל). תיעדנו את המקומות האלה במהדורתנו ע"י [[תבנית:מ:קמץ]]. אך בספר תהלים ב-3 מקומות יש מצב הפוך: לפי כללי הדקדוק מדובר לכאורה על קמץ רחב, או שיש ספק בכך, ואילו במסורת הספרדית מדובר על קמץ קטן.}} #[[תהלים יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (א=אֶרְחָמְךָ֖): לכאורה קמץ רחב לפני כללי הדקדוק, אבל המדקדקים הספרדים ציינו מסורת שהקמץ חטוף #[[תהלים מה/טעמים#מה ג|מה,ג]] (א=יָפְיָפִ֡יתָ): ספק לגבי קמץ קטן ביו"ד הראשונה אצל המדקדקים המודרנים, והקמץ קטן לפי המסורת הספרדית #[[תהלים פא/טעמים#פא ב|פא,ח]] (א=אֶבְחָנְךָ֨): לכאורה קמץ רחב לפני כללי הדקדוק, אבל המדקדקים הספרדים ציינו מסורת שהקמץ חטוף ===ספר איוב=== '''[[ספר איוב/טעמים|ספר איוב]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.''' א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[איוב יב/טעמים#יב כד|יב,כד]] (א?!=וַ֝יַּתִעֵ֗ם): חסרה נקודה אחת של שווא באות תי"ו?{{הערה|ברויאר ציין א=וַ֝יַּתְעֵם (חסרה נקודת הרביע באות עי"ן), אך ניתן להבחין בנקודת הרביע בצילום למרות שהיא מטושטשת, וייתכן שנפלה טעות בהערתו.}} #[[איוב טז/טעמים#טז ח|טז,ח]] (א?=וַיָּ֥קׇם* או וַיָּ֖קָם): בטעם מרכא* או טרחא? #[[איוב יט/טעמים#יט טז|יט,טז]] (א!=בְּ֝מוֹ־פִ֗י): גרש בראש התיבה המוקפת שלא כדרכו #[[איוב כא/טעמים#כא טו|כג,טו]] (א!=מַה שַּׁדַּ֥י): חסר מקף{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} #[[איוב כג/טעמים#כג ה|כג,ה]] (א?=מַה־יֹּ֥אמַר־לִֽי* או מַה־יֹּֽאמַר־לִֽי): המקף השני בתיבת מרכא* או שהקו מתחת לאות יו"ד געיה? #[[איוב כט/טעמים#כט טז|כט,טז]] (א?=אָ֭נֹכִֽי* או אָ֭נֹכִ֥י): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי) #[[איוב לא/טעמים#לא ב|לא,ב]] (א*=וּמֶ֤ה): אין קו של לגרמיה #[[איוב מא/טעמים#מא כב|מא,כב]] (א?=חַדּ֣וּדֵי־חָ֑רֶשׂ): מקף בתיבת משרת? ב. הניקוד בתוך הכתיב: #[[איוב לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (א-כתיב=יִדַּ֖עְתָּהַ שַּׁ֣חַר) ===ספר משלי=== '''[[ספר משלי/טעמים|ספר משלי]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.''' א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[משלי ב/טעמים#ב יא|ב,יא]] (א!=תְּבוּּנָ֥ה): בכתר נכתבה נקודת השורוק באות וי"ו פעמיים{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר|פריט זה חסר ברשימות ברויאר.}} #[[משלי ג/טעמים#ג ל|ג,ל]] (א!=אַל {{קו"כ|תרוב|תָּרִ֣יב}}): חסר מקף{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} #[[משלי ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א?!=בְכַף־רֵעֶֽיךָּֿ): אות כ"ף סופית בסימן רפה ודגש וקמץ?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} #[[משלי ו/טעמים#ו כד|ו,כד]] (א?!=לֶָשׁ֥וֹן): קמץ וסגול באות למ"ד?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} #[[משלי ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (א?=בּ֖וֹ): בטעם טרחא (במקום דחי)? #[[משלי ח/טעמים#ח לד|ח,לד]] (א?=שֹׁמֵ֢עַֽ֫ לִ֥י* או שֹׁמֵ֢֫עַֽ לִ֥י): סימן ה"עולה" תלוי בין האותיות מ"ם ועי"ן #[[משלי י/טעמים#י יג|י,יג]] (א!=בְּשִׁפְתֵ֣י): נקודת שי"ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}} #[[משלי יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (א?!=הוֹלֵ֣ך): חסרות נקודות שווא באות כ"ף סופית?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} #[[משלי יב/טעמים#יב כג|יב,כג]] (א!=כְּ֝סִילִים): חסרה נקודת הרביע באות למ"ד #[[משלי יג/טעמים#יג כה|יג,כה]] (א?=אֹ֭כֵֽל* או אֹ֭כֵ֥ל): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי) #[[משלי כא/טעמים#כא ל|כא,ל]] (א!=עֵ֝צָה): חסרה נקודת הרביע באות צד"י #[[משלי כ/טעמים#כ כה|כה,כ]] (א*=מַ֥עֲדֶה־בֶּ֨גֶד ׀): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני) ב. הניקוד בתוך הכתיב: #[[משלי כב/טעמים#כב ח|כב,ח]] (א=יִקְצׇור־אָ֑וֶן): אין הערת קרי #[[משלי כב/טעמים#כב,יא|כב,יא]] (א=טְהׇור־לֵ֑ב): אין הערת קרי #[[משלי כב/טעמים#כב יד|כב,יד]] (א=יִפׇּול־שָֽׁם): אין הערת קרי #[[משלי כג/טעמים#כג כו|כג,כו]] (א-כתיב=תִּרְצֹּֽנָה) ===מגילת רות=== '''[[מגילת רות/טעמים|מגילת רות]] קיימת במלואה בכתר ארם צובה.''' הניקוד בתוך הכתיב: #[[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]] (א-קרי=אלי [קרי ולא כתיב]): יש רווח ניכר ובו עיגול מסורה להערה "אלי קרי", אבל חסרים ניקוד וטעמים לתיבה הנקראת ולא נכתבת. #[[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]] (א-קרי=אלי [קרי ולא כתיב]): יש רווח ניכר ובו עיגול מסורה להערה "אלי קרי ולא כתב", אבל חסרים ניקוד וטעמים לתיבה הנקראת ולא נכתבת. ===מגילת שיר השירים עד "בְּנוֹת צִיּוֹן" (ג,יא)=== {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בשיר השירים}} למידע על החלק האחרון של המגילה שאינו קיים בכתר ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מגילת שיר השירים החל מ"בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה" (ג,יא)|כאן]]'''. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} <קטע התחלה=תעוררו/>#ספק מרכא בתיבת תביר (בשלושה מקומות מקבילים):{{הערה|שם=תעוררו|1=ההתייחסות כאן היא רק לעניין הטעם בתיבה האחרונה (מרכא בתיבת תביר או געיה) ולא לשאלת החטף ("וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ", "וּֽמַה־תְּעֹ֥רֲר֛וּ"). למידע מלא על הניקוד והטעמים בשלושת המקומות המקבילים (ב,ז; ג,ה; ח,ד) ראו בהערת הנוסח על [[שיר השירים ב/טעמים#ב,ז|שה"ש ב,ז]]. למידע נוסף על "מרכא בתיבת תביר" בכתר ומקורות נוספים ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|בהפניות כאן]].}} ##[[שיר השירים ב/טעמים|ב,ז]]: א?,ש1,ק13,ל-א?,ק-מ=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ]* / א?,ל=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ] ##[[שיר השירים ג/טעמים|ג,ה]]: א,ק13,ל-א?,ק-מ=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ]* / ל=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ] ##[[שיר השירים ח/טעמים|ח,ד]]: ק13,ל-א,ק-מ=[מַה־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וּֽמַה־תְּעֹ֥רְר֛וּ]* / ל?=[מַה־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וּֽמַה־תְּעֹֽרְר֛וּ]<קטע סוף=תעוררו/> #[[שיר השירים ב/טעמים#ב יז|שיר השירים ב,יז]] (א!=דְּמֵה־לְךָ): חסר טעם הקדמא ==מסורת הקוראים בנ"ך: חטפים באותיות לא גרוניות== להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בספרי הנביאים והכתובים''' בכתר ארם צובה או בכתי"ל. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בתורה ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''. {{מ:טעמי המקרא|12}} {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ביהושע}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע|ספר יהושע]]''' (26 פריטים): [[יהושע א/טעמים#א יב|א,יב]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֑ה); [[יהושע ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁה֙); [[יהושע ו/טעמים#ו ט|ו,ט]] (א=וְהַֽמֲאַסֵּ֗ף); [[יהושע ו/טעמים#ו ט|ו,יג]] (א=וְהַֽמֲאַסֵּ֗ף); [[יהושע ו/טעמים#ו טו|ו,טו]] (א=סָבֲב֥וּ); [[יהושע ו/טעמים#ו כב|ו,כב]] (א=הַֽמֲרַגְּלִ֤ים); [[יהושע ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (א=הַֽמֲרַגְּלִ֗ים); [[יהושע ח/טעמים#ח כז|ח,כז]] (א=בָּֽזֲז֥וּ); [[יהושע יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (א=כִּֽנֲר֖וֹת); [[יהושע יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (א=בָּזֲז֥וּ); [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א=הַֽמֲנַשֶּֽׁה); [[יהושע יג/טעמים#יג ז|יג,ז]] (א=הַֽמֲנַשֶּֽׁה); [[יהושע יד/טעמים#יד יג|יד,יג]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[יהושע יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (א=בֵּרֲכַ֥נִי); [[יהושע יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֜ה); [[יהושע כא/טעמים#כא ד|כא,ד]] (א=הַקֳּהָתִ֑י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא ה|כא,ה]] (א=קֳהָ֜ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא י|כא,י]] (א=הַקֳּהָתִ֖י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כ|כא,כ]] (א=בְּנֵֽי־קֳהָת֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כ|כא,כ]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כו|כא,כו]] (א=בְּנֵי־קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא לד|כא,לד]] (א=אֶֽת־יָקְנֳעָ֖ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כב/טעמים#כב ו|כב,ו]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖ם); [[יהושע כב/טעמים#כב ז|כב,ז]] (א=וַֽיְבָרֲכֵֽם); [[יהושע כב/טעמים#כב כא|כב,כא]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֑ה); [[יהושע כב/טעמים#כב לג|כב,לג]] (א=וַיְבָרֲכ֥וּ). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשופטים}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שופטים|ספר שופטים]]''' (24 פריטים): [[שופטים ב/טעמים#ג כו|ג,כו]] (א=הִֽתְמַהְמֳהָ֑ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[שופטים ה/טעמים#ה ב|ה,ב]] (א=בָּֽרֲכ֖וּ); [[שופטים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=לְחוֹקֲקֵ֣י); [[שופטים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=בָּרֲכ֖וּ); [[שופטים ה/טעמים#ה יא|ה,יא]] (א=מְחַֽצֲצִ֗ים); [[שופטים ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (א=וּֽשֲׁבֵ֥ה); [[שופטים ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (א=מְחֹ֣קֲקִ֔ים); [[שופטים ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (א=הַֽמְלַקֲקִ֤ים); [[שופטים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א=הַֽמֲלַֽקֲקִים֙ [{{קו תחתי|שני חטפים}}]);{{הערה|השוו "הַֽמְלַקֲקִ֤ים" בפסוק הקודם; וראו לעיל ב[[#ספר שופטים|רשימת החריגים]] לגבי שתי הגעיות.}} [[שופטים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (א=עֹלֲל֥וֹת); [[שופטים ט/טעמים#ט יג|ט,יג]] (א=הַֽמֲשַׂמֵּ֥חַ); [[שופטים ט/טעמים#ט לז|ט,לז]] (א=מְעוֹנֲנִֽים); [[שופטים ט/טעמים#ט נד|ט,נד]] (א=וּמ֣וֹתֲתֵ֔נִי); [[שופטים ט/טעמים#ט נז|ט,נז]] (א=קִֽלֲלַ֖ת); [[שופטים י/טעמים#י ח|י,ח]] (א=וַיְרֹֽצֲצוּ֙); [[שופטים יג/טעמים#יג כד|יג,כד]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[שופטים טז/טעמים#טז טז|טז,טז]] (א=וַתְּאַֽלֲצֵ֑הוּ); [[שופטים טז/טעמים#טז כד|טז,כד]] (א=וַֽיְהַלֲל֖וּ); [[שופטים כ/טעמים#כ לא|כ,לא]] (א=בַּֽמֲסִלּוֹת֙); [[שופטים כ/טעמים#כ לב|כ,לב]] (א=אֶל־הַֽמֲסִלּֽוֹת); [[שופטים כ/טעמים#כ מה|כ,מה]] (א=וַיְעֹלֲלֻ֙הוּ֙); [[שופטים כ/טעמים#כ מה|כ,מה]] (א=בַּֽמֲסִלּ֔וֹת); [[שופטים כא/טעמים#כא כג|כא,כג]] (א=מִן־הַמְּחֹלֲל֖וֹת). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמואל}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שמואל|ספר שמואל]]''' (30 פריטים): [[שמואל א ב/טעמים#ב כה|שמ"א ב,כה]] (א=וּפִֽלֲל֣וֹ); [[שמואל א ג/טעמים#ג יג|שמ"א ג,יג]] (א=כִּֽי־מְקַלֲלִ֤ים); [[שמואל א ד/טעמים#ד יז|שמ"א ד,יז]] (א=הַֽמֲבַשֵּׂ֜ר); [[שמואל א ז/טעמים#ז ג|שמ"א ז,ג]] (א=מִתּוֹכֲכֶ֖ם); [[שמואל א ט/טעמים#ט ו|שמ"א ט,ו]] (א=נֵ֣לֲכָה); [[שמואל א יג/טעמים#יג י|שמ"א יג,י]] (א=לְבָרֲכֽוֹ); [[שמואל א יז/טעמים#יז נא|שמ"א יז,נא]] (א=וַיְמֹ֣תֲתֵ֔הוּ); [[שמואל א יז/טעמים#יז נב|שמ"א יז,נב]] (א=חַֽלֲלֵ֤י); [[שמואל א יח/טעמים#יח כג|שמ"א יח,כג]] (א=הַֽנֲקַלָּ֤ה); [[שמואל א כד/טעמים#כד י|שמ"א כד,י]] (א=לַהֲרָגֲךָ֖); [[שמואל א כה/טעמים#כה ז|שמ"א כה,ז]] (א=גֹזֲזִ֖ים); [[שמואל א כה/טעמים#כה יא|שמ"א כה,יא]] (א=לְגֹזֲזָ֑י); [[שמואל א כה/טעמים#כה כו|שמ"א כה,כו]] (א=וְהַֽמֲבַקְשִׁ֥ים); [[שמואל א כו/טעמים#כו יא|שמ"א כו,יא]] (א=וְנֵלֲכָה־לָּֽנוּ); [[שמואל א ל/טעמים#ל טז|שמ"א ל,טז]] (א=וְחֹ֣גֲגִ֔ים); [[שמואל ב א/טעמים#א ט|שמ"ב א,ט]] (א=וּמֹ֣תֲתֵ֔נִי); [[שמואל ב י/טעמים#י ג|שמ"ב י,ג]] (א=הַֽמֲכַבֵּ֨ד); [[שמואל ב יג/טעמים#יג כג|שמ"ב יג,כג]] (א=גֹֽזֲזִים֙); [[שמואל ב יג/טעמים#יג כה|שמ"ב יג,כה]] (א=וַֽיְבָרֲכֵֽהוּ); [[שמואל ב יד/טעמים#יד י|שמ"ב יד,י]] (א=הַֽמֲדַבֵּ֤ר); [[שמואל ב טו/טעמים#טו ז|שמ"ב טו,ז]] (א=אֵ֣לֲכָה); [[שמואל ב טו/טעמים#טו ז|שמ"ב טז,ז]] (א=בְּקַֽלֲל֑וֹ); [[שמואל ב יט/טעמים#יט ו|שמ"ב יט,ו]] (א=הַֽמֲמַלְּטִ֤ים); [[שמואל ב יט/טעמים#יט מ|שמ"ב יט,מ]] (א=וַיְבָ֣רֲכֵ֔הוּ); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יב|שמ"ב כ,יב]] (א=הַֽמֲסִלָּ֑ה); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יב|שמ"ב כ,יב]] (א=מִן־הַֽמֲסִלָּ֤ה); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יג|שמ"ב כ,יג]] (א=מִן־הַֽמֲסִלָּ֑ה);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[שמואל ב כ/טעמים#כ טו|שמ"ב כ,טו]] (א=סֹֽלֲלָה֙); [[שמואל ב כא/טעמים#כא ג|שמ"ב כא,ג]] (א=וּבָרֲכ֖וּ); [[שמואל ב כב/טעמים#כב יב|שמ"ב כב,יב]] (א=חַֽשֲׁרַת־מַ֖יִם). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במלכים}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר מלכים|ספר מלכים]]''' (29 פריטים): [[מלכים א ד/טעמים#ד יב|מל"א ד,יב]] (א=לְיָקְמֳעָֽם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים א ו/טעמים#ו לז|מל"א ו,לז]] (א=הָרֲבִיעִ֔ית); [[מלכים א ז/טעמים#ז כד|מל"א ז,כד]] (א=סֹבֲבִ֣ים); [[מלכים א ח/טעמים#ח לה|מל"א ח,לה]] (א=וְהִֽתְפַּלֲל֞וּ); [[מלכים א ח/טעמים#ח מד|מל"א ח,מד]] (א=וְהִתְפַּלֲל֣וּ); [[מלכים א ח/טעמים#ח מח|מל"א ח,מח]] (א=וְהִתְפַּלֲל֣וּ);{{הערה|פריט זה נשמט מרשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[מלכים א ח/טעמים#ח סו|מל"א ח,סו]] (א=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[מלכים א יג/טעמים#יג ז|מל"א יג,ז]] (א=וּֽסֳעָ֑דָה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים א יד/טעמים#יד כא|מל"א יד,כא]] (א=וּֽשֲׁבַ֨ע); [[מלכים א יז/טעמים#יז יא|מל"א יז,יא]] (א=לִֽקְִחִי־נָ֥א [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[מלכים א יח/טעמים#יח כח|מל"א יח,כח]] (א=וַיִּתְגֹּֽדֲדוּ֙); [[מלכים א כא/טעמים#כא יט|מל"א כא,יט]] (א=לָקֲק֤וּ); [[מלכים א כא/טעמים#כא כ|מל"א כא,כ]] (א=הַֽמֲצָאתַ֖נִי); [[מלכים ב ב/טעמים#ב א|מל"ב ב,א]] (א=בַּֽסֳעָרָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים ב ב/טעמים#ב יא|מל"ב ב,יא]] (א=בַּֽסֳעָרָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים ב ב/טעמים#ב כד|מל"ב ב,כד]] (א=וַֽיְקַלֲלֵ֖ם); [[מלכים ב ג/טעמים#ג טו|מל"ב ג,טו]] (א=הַֽמֲנַגֵּ֔ן); [[מלכים ב ד/טעמים#ד כט|מל"ב ד,כט]] (א=תְבָרֲכֶ֔נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו ב|מל"ב ו,ב]] (א=נֵלֲכָה־נָּ֣א); [[מלכים ב ו/טעמים#ו כח|מל"ב ו,כח]] (א=וְנֹאכֲלֶ֣נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו כט|מל"ב ו,כט]] (א=וְנֹ֣אכֲלֶ֔נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו לב|מל"ב ו,לב]] (א=בֶּן־הַֽמֲרַצֵּ֤חַ); [[מלכים ב ז/טעמים#ז ח|מל"ב ז,ח]] (א=הַֽמֲצֹרָעִ֨ים); [[מלכים ב ח/טעמים#ח יב|מל"ב ח,יב]] (א=וְעֹלֲלֵיהֶ֣ם); [[מלכים ב ט/טעמים#ט יז|מל"ב ט,יז]] (א=וּֽשֲׁלַ֥ח); [[מלכים ב י/טעמים#י טו|מל"ב י,טו]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֗הוּ); [[מלכים ב י/טעמים#י לג|מל"ב י,לג]] (א=וְהַֽמֲנַשִּׁ֑י); [[מלכים ב יב/טעמים#יב יב|מל"ב יב,יב]] (א=הַֽמֲתֻכָּ֔ן); [[מלכים ב יט/טעמים#יט טז|מל"ב יט,טז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בישעיהו}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]]''' (53 פריטים): [[ישעיהו א/טעמים#א כג|א,כג]] (א=סוֹרֲרִ֗ים); [[ישעיהו א/טעמים#א ל|א,ל]] (א=וּֽכֲגַנָּ֔ה); [[ישעיהו ב/טעמים#ב ו|ב,ו]] (א=וְעֹנֲנִ֖ים); [[ישעיהו י/טעמים#י א|י,א]] (א=הַחֹֽקֲקִ֖ים); [[ישעיהו י/טעמים#י לא|י,לא]] (א=נָֽדֲדָ֖ה); [[ישעיהו יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (א=וְצֹרֲרֵ֥י); [[ישעיהו יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (א=לְבֹזֲזֵֽינוּ); [[ישעיהו יט/טעמים#יט ו|יט,ו]] (א=דָּלֲל֥וּ); [[ישעיהו יט/טעמים#יט כה|יט,כה]] (א=בֵּרֲכ֛וֹ);{{הערה|בטעות "יט,כו" ברשימת ברויאר בסוף תנ"ך כתר ירושלים.}} [[ישעיהו כא/טעמים#כא ו|כא,ו]] (א=הַֽמֲצַפֶּ֔ה); [[ישעיהו כב/טעמים#כב ג|כב,ג]] (א=נָֽדֲדוּ־יַ֖חַד); [[ישעיהו כב/טעמים#כב טז|כב,טז]] (א=חֹקֲקִ֥י); [[ישעיהו כג/טעמים#כג יג|כג,יג]] (א=עֽוֹרֲרוּ֙); [[ישעיהו כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=הִֽתְפּוֹרֲרָה֙); [[ישעיהו כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=הִֽתְמוֹטֲטָ֖ה); [[ישעיהו כד/טעמים#כד כ|כד,כ]] (א=וְהִֽתְנוֹדֲדָ֖ה); [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|כו,כ]] (א=וּֽסֲגֹ֥ר); [[ישעיהו כז/טעמים#כז ח|כז,ח]] (א=בְּסַאסֳּאָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ישעיהו ל/טעמים#ל א|ל,א]] (א=סֽוֹרֲרִים֙); [[ישעיהו לא/טעמים#לא ח|לא,ח]] (א=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (א=נָדֲד֖וּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג כב|לג,כב]] (א=מְחֹקֲקֵ֑נוּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג כג|לג,כג]] (א=בָּ֥זֲזוּ); [[ישעיהו לד/טעמים#לד טז|לד,טז]] (א=וּֽקֲרָ֔אוּ); [[ישעיהו לז/טעמים#לז יז|לז,יז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[ישעיהו לז/טעמים#לז לג|לז,לג]] (א=סֹלֲלָֽה); [[ישעיהו לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (א=יְהַלֲלֶ֑ךָּ); [[ישעיהו מ/טעמים#מ ד|מ,ד]] (א=וְהָרֲכָסִ֖ים); [[ישעיהו מ/טעמים#מ כ|מ,כ]] (א=הַֽמֲסֻכָּ֣ן); [[ישעיהו מב/טעמים#מב כד|מב,כד]] (א=לְבֹזֲזִ֖ים); [[ישעיהו מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (א=וּֽסֲחַר־כּוּשׁ֮); [[ישעיהו מה/טעמים#מה יח|מה,יח]] (א=כֽוֹנֲנָ֔הּ); [[ישעיהו מה/טעמים#מה כ|מה,כ]] (א=וּמִֽתְפַּלֲלִ֔ים); [[ישעיהו מז/טעמים#מז י|מז,י]] (א=שׁוֹבֲבָ֑תֶךְ); [[ישעיהו מח/טעמים#מח יד|מח,יד]] (א=וּֽשֲׁמָ֔עוּ); [[ישעיהו מח/טעמים#מח יז|מח,יז]] (א=מַדְרִֽיכֲךָ֖); [[ישעיהו נא/טעמים#נא ב|נא,ב]] (א=וַאֲבָרֲכֵ֖הוּ); [[ישעיהו נא/טעמים#נא יז|נא,יז]] (א=הִתְעוֹרֲרִ֣י [1]); [[ישעיהו נא/טעמים#נא יז|נא,יז]] (א=הִֽתְעוֹרֲרִ֗י [2]); [[ישעיהו נא/טעמים#נא כ|נא,כ]] (א=הַֽמֲלֵאִ֥ים); [[ישעיהו נב/טעמים#נב ו|נב,ו]] (א=הַֽמֲדַבֵּ֖ר); [[ישעיהו נג/טעמים#נג ז|נג,ז]] (א=גֹזֲזֶ֖יהָ); [[ישעיהו נז/טעמים#נז ג|נז,ג]] (א=עֹנֲנָ֑ה); [[ישעיהו נז/טעמים#נז כ|נז,כ]] (א=וְהָרֲשָׁעִ֖ים); [[ישעיהו נח/טעמים#נח ט|נח,ט]] (א=מִתּֽוֹכֲךָ֙); [[ישעיהו נט/טעמים#נט י|נט,י]] (א=נְגַשֲׁשָׁ֤ה); [[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] (א=נֹ֥סֲסָה); [[ישעיהו סב/טעמים#סב ט|סב,ט]] (א=וְהִֽלֲל֖וּ); [[ישעיהו סב/טעמים#סב י|סב,י]] (א=הַֽמֲסִלָּה֙); [[ישעיהו סג/טעמים#סג יח|סג,יח]] (א=בּוֹסֲס֖וּ); [[ישעיהו סד/טעמים#סד י|סד,י]] (א=הִֽלֲל֙וּךָ֙); [[ישעיהו סה/טעמים#סה יא|סה,יא]] (א=וְהַֽמֲמַלְאִ֖ים); [[ישעיהו סו/טעמים#סו טז|סו,טז]] (א=חַֽלֲלֵ֥י). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בירמיהו}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ירמיהו|ספר ירמיהו]]''' (37 פריטים):{{הערה|1=רשימה זו אינה כוללת את הפריט [[ירמיהו מח/טעמים#מח לב|מח,לב]] (א=מִבֲּכִ֨י), המובא ברשימות ברויאר. נראה יותר שבכתר יש כאן שווא בלבד ("מִבְּכִ֨י"), או שהקו של הפתח נמחק; וכך הכריעו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/13/48/1/mg/106 מג"ה].}} [[ירמיהו ג/טעמים#ג כה|ג,כה]] (א=וּֽתֲכַסֵּנוּ֮); [[ירמיהו ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א=מִֽסֻּבֲּכ֔וֹ); [[ירמיהו ה/טעמים#ה א|ה,א]] (א=שׁוֹטֲט֞וּ); [[ירמיהו ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (א=אֵֽלֲכָה־לִּ֤י); [[ירמיהו ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] (א=סֹֽלֲלָ֑ה); [[ירמיהו ו/טעמים#ו ט|ו,ט]] (א=יְעוֹלֲל֥וּ); [[ירמיהו ו/טעמים#ו כח|ו,כח]] (א=סוֹרֲרִ֔ים); [[ירמיהו ז/טעמים#ז יא|ז,יא]] (א=הַֽמֳעָרַ֣ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ירמיהו ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א=שׁוֹבֲבָ֜ה); [[ירמיהו ח/טעמים#ח כג|ח,כג]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[ירמיהו ט/טעמים#ט ט|ט,ט]] (א=נָדֲד֖וּ); [[ירמיהו ט/טעמים#ט טז|ט,טז]] (א=לַמְקוֹנֲנ֖וֹת); [[ירמיהו יא/טעמים#יא טו|יא,טו]] (א=הַֽמֲזִמָּ֙תָה֙); [[ירמיהו יא/טעמים#יא כא|יא,כא]] (א=הַֽמֲבַקְשִׁ֥ים); [[ירמיהו יב/טעמים#יב י|יב,י]] (א=בֹּסֲס֖וּ); [[ירמיהו יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (א=שֹֽׁדֲדִ֔ים); [[ירמיהו כ/טעמים#כ יז|כ,יז]] (א=לֹא־מוֹתֲתַ֖נִי); [[ירמיהו כב/טעמים#כב טו|כב,טו]] (א=הֲתִֽמֲלֹ֔ךְ); [[ירמיהו כב/טעמים#כב כ|כב,כ]] (א=וּֽצֳעָ֔קִי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ירמיהו כב/טעמים#כב כח|כב,כח]] (א=הֽוּטֲלוּ֙); [[ירמיהו כה/טעמים#כה לג|כה,לג]] (א=חַֽלֲלֵ֤י); [[ירמיהו כה/טעמים#כה לו|כה,לו]] (א=וִֽילֲלַ֖ת); [[ירמיהו לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=אֶכְתֲּבֶ֑נָּה);{{הערה|1=בן־נפתלי,'''ל''',ב1=אֶכְתֲּבֶ֑נָּה (חטף פתח); בן־אשר,מ"ש,דפוסים=אֶכְתֳּבֶ֑נָּה (חטף קמץ); ק=אֶכְתְּבֶ֑נָּה (שווא). הפריט אינו מופיע בספר החילופים מהדורת ליפשיץ; החילוף מוזכר ברד"ק, ודבריו הובאו במ"ש.}} [[ירמיהו לב/טעמים#לב ט|לב,ט]] (ל=וָֽאֶשְׁקֲלָה־לּוֹ֙); [[ירמיהו לג/טעמים#לג י|לג,י]] (א=הַֽנֲשַׁמּ֗וֹת); [[ירמיהו מ/טעמים#מ טו|מ,טו]] (א=אֵ֤לֲכָה); [[ירמיהו מא/טעמים#מא ה|מא,ה]] (א=וּמִתְגֹּֽדֲדִ֑ים); [[ירמיהו מד/טעמים#מד ט|מד,ט]] (א=הַֽשֲׁכַחְתֶּם֩); [[ירמיהו מו/טעמים#מו ט|מו,ט]] (א=וְהִתְהֹלֲל֣וּ); [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (א-קרי=וּֽזֳעָ֑קוּ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ירמיהו מט/טעמים#מט ד|מט,ד]] (א=מַה־תִּתְהַֽלֲלִי֙); [[ירמיהו נ/טעמים#נ ו|נ,ו]] (א-קרי=שׁוֹבֲב֑וּם); [[ירמיהו נ/טעמים#נ י|נ,י]] (א=כָּל־שֹׁלֲלֶ֥יהָ); [[ירמיהו נא/טעמים#נא ב|נא,ב]] (א=וִיבֹקֲק֖וּ);{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} [[ירמיהו נא/טעמים#נא ז|נא,ז]] (א=יִתְהֹלֲל֥וּ); [[ירמיהו נא/טעמים#נא מט|נא,מט2]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[ירמיהו נא/טעמים#נא נג|נא,נג]] (א=שֹׁדֲדִ֛ים). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ביחזקאל}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יחזקאל|ספר יחזקאל]]''' (55 פריטים): [[יחזקאל א/טעמים#א ז|א,ז]] (א=וְנֹ֣צֲצִ֔ים); [[יחזקאל ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (א=הָרֲשָׁעָ֖ה); [[יחזקאל ג/טעמים#ג יט|ג,יט]] (א=הָרֲשָׁעָ֑ה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ב|ד,ב]] (א=סֹלֲלָ֑ה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ט|ד,ט]] (א=תֹּאכֲלֶֽנּוּ); [[יחזקאל ד/טעמים#ד י|ד,י]] (א=תֹּאכֲלֶ֔נּוּ [1]); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ט|ד,י]] (א=תֹּאכֲלֶֽנּוּ [2]); [[יחזקאל ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=תֹּאכֲלֶ֑נָּה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=בְּגֶֽלֲלֵי֙); [[יחזקאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] (א=גֶּֽלֲלֵ֣י); [[יחזקאל ו/טעמים#ו ז|ו,ז]] (א=בְּתוֹכֲכֶ֑ם); [[יחזקאל ז/טעמים#ז טו|ז,טו]] (א=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[יחזקאל ט/טעמים#ט ח|ט,ח]] (א=וְנֵֽאשֲׁאַ֖ר); [[יחזקאל יג/טעמים#יג כ|יג,כ]] (א=מְצֹדֲד֨וֹת [1]); [[יחזקאל יג/טעמים#יג כ|יג,כ]] (א=מְצֹדֲד֥וֹת [2]); [[יחזקאל טז/טעמים#טז נא|טז,נא]] (וַתְּצַדֲּקִי֙); [[יחזקאל יז/טעמים#יז יז|יז,יז]] (ל=סֹלֲלָ֖ה); [[יחזקאל כא/טעמים#כא כז|כא,כז]] (א=סֹלֲלָ֖ה); [[יחזקאל כו/טעמים#כו ח|כו,ח]] (א=סֹֽלֲלָ֔ה); [[יחזקאל כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א=וְשָׁלֲל֣וּ); [[יחזקאל כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א=וּבָֽזֲזוּ֙); [[יחזקאל כו/טעמים#כו טז|כו,טז]] (א=וְשָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל כו/טעמים#כו כא|כו,כא]] (א=וּֽתֲבֻקְשִׁ֗י); [[יחזקאל כז/טעמים#כז ד|כז,ד]] (א=כָּלֲל֖וּ); [[יחזקאל כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (א=וּבְכׇל־קֳהָלֵךְ֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לב|כז,לב]] (א=וְקוֹנֲנ֖וּ); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (א=וְכׇל־קֳהָלֵ֖ךְ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לה|כז,לה]] (א=שָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל כח/טעמים#כח ט|כח,ט]] (א=מְחַלֲלֶֽיךָ); [[יחזקאל כח/טעמים#כח טז|כח,טז]] (א=תוֹכֲךָ֛); [[יחזקאל כח/טעמים#כח יח|כח,יח]] (א=מִתּֽוֹכֲךָ֙); [[יחזקאל כח/טעמים#כח יט|כח,יט]] (א=שָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל לא/טעמים#לא ד|לא,ד]] (א=רֹמֲמָ֑תְהוּ); [[יחזקאל לא/טעמים#לא ו|לא,ו]] (א=קִֽנֲנוּ֙); [[יחזקאל לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=בְּעוֹפֲפִ֥י); [[יחזקאל לב/טעמים#לב יב|לב,יב]] (א=וְשָֽׁדֲדוּ֙); [[יחזקאל לב/טעמים#לב טז|לב,טז]] (א=וְק֣וֹנֲנ֔וּהָ); [[יחזקאל לב/טעמים#לב כב|לב,כב]] (א=וְכָל־קֳהָלָ֔הּ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל לג/טעמים#לג כח|לג,כח]] (א=וְשָׁ֥מֲמ֛וּ); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ו|לה,ו]] (א=יִרְדֲּפֶ֑ךָ [1]); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ו|לה,ו]] (א=יִרְדֲּפֶֽךָ [2]); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ז|לה,ז]] (א=לְשִֽׁמֲמָ֖ה); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ט|לה,ט]] (א=שִֽׁמֲמ֤וֹת); [[יחזקאל לה/טעמים#לה יא|לה,יא]] (א=אֶשְׁפֲּטֶֽךָ); [[יחזקאל לו/טעמים#לו ד|לו,ד]] (א=הַשֹּֽׁמֲמוֹת֙); [[יחזקאל לו/טעמים#לו לה|לו,לה]] (א=וְהַֽנֲשַׁמּ֥וֹת); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=וְשָׁלֲל֣וּ); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=אֶת־שֹׁלֲלֵיהֶ֗ם); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=וּבָֽזֲזוּ֙); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=אֶת־בֹּ֣זֲזֵיהֶ֔ם); [[יחזקאל לט/טעמים#לט כז|לט,כז]] (א=בְּשׁוֹבֲבִ֤י); [[יחזקאל מ/טעמים#מ מג|מ,מג]] (א=וְהַֽשֲׁפַתַּ֗יִם); [[יחזקאל מג/טעמים#מג י|מג,י]] (א=וּמָדֲד֖וּ); [[יחזקאל מז/טעמים#מז כב|מז,כב]] (א=בְּתוֹכֲכֶ֔ם [1]); [[יחזקאל מח/טעמים#מח יא|מח,יא]] (א=הַֽמֲקֻדָּשׁ֙). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בתרי עשר}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]''' (25 פריטים): [[הושע ז/טעמים#ז ה|הושע ז,ה]] (א=אֶת־לֹצֲצִֽים); [[הושע ז/טעמים#ז יג|הושע ז,יג]] (א=כִּֽי־נָדֲד֣וּ); [[הושע ט/טעמים#ט טו|הושע ט,טו]] (א=סֹרֲרִֽים); [[הושע ט/טעמים#ט יז|הושע ט,יז]] (א=נֹדֲדִ֖ים); [[יואל ג/טעמים#ג ג|יואל ג,ג]] (א=וְתִֽימֲר֖וֹת); [[עמוס ב/טעמים#ב יג|עמוס ב,יג]] (א=הַֽמֲלֵאָ֥ה); [[עמוס ד/טעמים#ד א|עמוס ד,א]] (א=הָרֹצֲצ֖וֹת); [[עמוס ה/טעמים#ה יב|עמוס ה,יב]] (א=צֹרֲרֵ֤י); [[עמוס ו/טעמים#ו ג|עמוס ו,ג]] (א=הַֽמֲנַדִּ֖ים); [[עמוס ח/טעמים#ח ח|עמוס ח,ח]] (א-כתיב=וְנִשְׁקֳהָ֖ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מיכה ג/טעמים#ג ט|מיכה ג,ט]] (ל=הַֽמֲתַעֲבִ֣ים); [[מיכה ה/טעמים#ה יא|מיכה ה,יא]] (א=וּֽמְעוֹנֲנִ֖ים); [[מיכה ו/טעמים#ו ז|מיכה ו,ז]] (א=בְּרִֽבֲב֖וֹת); [[מיכה ז/טעמים#ז א|מיכה ז,א]] (א=אַ֣לֲלַי); [[מיכה ז/טעמים#ז א|מיכה ז,א]] (א=כְּעֹלֲלֹ֖ת); [[נחום ב/טעמים#ב ג|נחום ב,ג]] (א=בֹּֽקֲקִ֔ים); [[נחום ב/טעמים#ב ה|נחום ב,ה]] (א=יִתְהוֹלֲל֣וּ); [[נחום ב/טעמים#ב ח|נחום ב,ח]] (א=מְתֹפֲפֹ֖ת); [[חבקוק ג/טעמים#ג ו|חבקוק ג,ו]] (א=וַיִּתְפֹּֽצֲצוּ֙); [[חבקוק ג/טעמים#ג טז|חבקוק ג,טז]] (א=צָלֲל֣וּ); [[צפניה א/טעמים#א ט|צפניה א,ט]] (א=הַֽמֲמַלְאִ֛ים); [[צפניה ב/טעמים#ב א|צפניה ב,א]] (א=הִֽתְקוֹשֲׁשׁ֖וּ); [[צפניה ב/טעמים#ב יב|צפניה ב,יב]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[זכריה ד/טעמים#ד יב|זכריה ד,יב]] (ל=שִׁבֲּלֵ֣י); [[זכריה יא/טעמים#יא ג|זכריה יא,ג]] (א=יִֽלֲלַ֣ת). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במשלי}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]''' (171 פריטים): [[תהלים ה/טעמים#ה ו|ה,ו]] (א=ה֭וֹלֲלִים); [[תהלים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=שׁוֹרֲרָ֑י); [[תהלים ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (א=עָשֲׁשָׁ֣ה); [[תהלים ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (א=בְּכׇל־צוֹרֲרָֽי); [[תהלים ז/טעמים#ז ה|ז,ה]] (א=צֽוֹרֲרִ֣י); [[תהלים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א=צוֹרֲרָ֑י); [[תהלים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (א=תְּסֽוֹבֲבֶ֑ךָּ); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א=עוֹלֲלִ֨ים ׀); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א=צוֹרֲרֶ֑יךָ); [[תהלים ט/טעמים#ט יד|ט,יד]] (א=חָֽנֲנֵ֬נִי); [[תהלים ט/טעמים#ט יד|ט,יד]] (א=מְ֝רוֹמֲמִ֗י); [[תהלים י/טעמים#י ה|י,ה]] (א=כׇּל־צ֝וֹרֲרָ֗יו); [[תהלים יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (א=כּוֹנֲנ֣וּ); [[תהלים יב/טעמים#יב ז|יב,ז]] (א=אִ֥מֲר֣וֹת); [[תהלים יד/טעמים#יד א|יד,א]] (א=הִֽשְִׁחִ֗יתוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים יד/טעמים#יד א|יד,א]] (א=הִֽתְִעִ֥יבוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ש1=מִ֥מֲתִֽים־יָדְךָ֨ ׀); [[תהלים יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (ל=אֶ֥קֲרָ֣א); [[תהלים כו/טעמים#כו ו|כו,ו]] (א=וַאֲסֹבֲבָ֖ה); [[תהלים כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] (א=יְרוֹמֲמֵֽנִּי); [[תהלים כז/טעמים#כז יא|כז,יא]] (א=שֽׁוֹרֲרָֽי); [[תהלים לא/טעמים#לא י|לא,י]] (א=עָשֲׁשָׁ֖ה); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=מִכׇּל־צֹרֲרַ֨י); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=וְלִ֥שֲׁכֵנַ֨י ׀); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=נָדֲד֥וּ); [[תהלים לב/טעמים#לב ז|לב,ז]] (א=תְּס֖וֹבֲבֵ֣נִי); [[תהלים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסוֹבֲבֶֽנּוּ); [[תהלים לד/טעמים#לד א|לד,א]] (א=וַ֝יְגָרֲשֵׁ֗הוּ); [[תהלים לד/טעמים#לד ב|לד,ב]] (א=אֲבָרֲכָ֣ה); [[תהלים לד/טעמים#לד ד|לד,ד]] (א=וּנְרוֹמֲמָ֖ה); [[תהלים לה/טעמים#לה יח|לה,יח]] (א=אֲהַלֲלֶֽךָּ); [[תהלים לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (א?=<שִׁ֥מֳעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י ׀> [{{קו תחתי|חטף קמץ}}] או <שִׁ֥מֲעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י ׀> בחטף קמץ); [[תהלים מ/טעמים#מ יג|מ,יג]] (א=אָפֲפֽוּ־עָלַ֨י); [[תהלים מב/טעמים#מב יא|מב,יא]] (א=צוֹרֲרָ֑י);{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} [[תהלים נג/טעמים#נג,ב|נג,ב]] (א=הִֽ֝שְִׁחִ֗יתוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים נג/טעמים#נג,ב|נג,ב]] (א=וְהִֽתְִעִ֥יבוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים נה/טעמים#נה,יא|נה,יא]] (א=יְסוֹבֲבֻ֥הָ); [[תהלים נה/טעמים#נה,כב|נה,כב]] (א=וּֽקֲרָב־לִ֫בּ֥וֹ); [[תהלים נו/טעמים#נו ג|נו,ג]] (א=שׁ֭וֹרֲרַי); [[תהלים נט/טעמים#נט ז|נט,ז]] (א=וִיס֥וֹבֲבוּ); [[תהלים נט/טעמים#נט טו|נט,טו]] (א=וִיס֥וֹבֲבוּ); [[תהלים ס/טעמים#ס ט|ס,ט]] (א=מְחֹֽקֲקִֽי); [[תהלים סב/טעמים#סב ד|סב,ד]] (א=תְּה֥וֹתֲת֣וּ); [[תהלים סב/טעמים#סב ה|סב,ה]] (א=יְקַֽלֲלוּ־סֶֽלָה); [[תהלים סד/טעמים#סד ט|סד,ט]] (א=יִ֝תְנֹדֲד֗וּ); [[תהלים סד/טעמים#סד יא|סד,יא]] (א=וְ֝יִתְהַלֲל֗וּ); [[תהלים סה/טעמים#סה ה|סה,ה]] (א=תִּ֥בֲחַ֣ר); [[תהלים סה/טעמים#סה י|סה,י]] (א=וַתְּשֹׁ{{גלגל}}קֲקֶ֡הָ); [[תהלים סה/טעמים#סה יא|סה,יא]] (א=תְּ֝מֹגֲגֶ֗נָּה); [[תהלים סו/טעמים#סו ז|סו,ז]] (א=הַסּוֹרֲרִ֓ים ׀); [[תהלים סו/טעמים#סו ח|סו,ח]] (א=בָּרֲכ֖וּ); [[תהלים סו/טעמים#סו יב|סו,יב]] (א=לָרֲוָיָֽה); [[תהלים סז/טעמים#סז ב|סז,ב]] (א=וִיבָרֲכֵ֑נוּ); [[תהלים סז/טעמים#סז ז|סז,ז]] (א=יְ֝בָרֲכֵ֗נוּ); [[תהלים סז/טעמים#סז ח|סז,ח]] (א=יְבָרֲכֵ֥נוּ); [[תהלים סח/טעמים#סח ז|סח,ז]] (א=ס֝וֹרֲרִ֗ים); [[תהלים סח/טעמים#סח יט|סח,יט]] (א=ס֝וֹרֲרִ֗ים); [[תהלים סח/טעמים#סח כד|סח,כד]] (א=תִּ֥מֲחַ֥ץ); [[תהלים סח/טעמים#סח כז|סח,כז]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים סט/טעמים#סט כ|סט,כ]] (א=כׇּל־צוֹרֲרָֽי); [[תהלים סט/טעמים#סט לא|סט,לא]] (א=אֲהַלֲלָ֣ה); [[תהלים סט/טעמים#סט לה|סט,לה]] (א=יְֽ֭הַלֲלוּהוּ); [[תהלים עב/טעמים#עב טו|עב,טו]] (א=יְבָרֲכֶֽנְהוּ); [[תהלים עג/טעמים#עג ג|עג,ג]] (א=בַּהוֹלֲלִ֑ים); [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (א=קִ֥רֲבַ֥ת); [[תהלים עד/טעמים#עד ד|עד,ד]] (א=צֹ֭רֲרֶיךָ); [[תהלים עד/טעמים#עד ה|עד,ה]] (א=בִּסֲבָךְ־עֵ֝ץ); [[תהלים עד/טעמים#עד כא|עד,כא]] (א=יְֽהַלֲל֥וּ); [[תהלים עד/טעמים#עד כג|עד,כג]] (א=צֹרֲרֶ֑יךָ); [[תהלים עה/טעמים#עה ה|עה,ה]] (א=לַ֭הוֹלֲלִים); [[תהלים עו/טעמים#עו ו|עו,ו]] (א=אֶשְׁתּֽוֹלֲל֨וּ |);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר, אולי בגלל שהמקום מטושטש.}} [[תהלים עו/טעמים#עו יב|עו,יב]] (א=נִ֥דֲר֣וּ); [[תהלים פ/טעמים#פ ג|פ,ג]] (א=עוֹרֲרָ֥ה); [[תהלים פ/טעמים#פ יא|פ,יא]] (א=אַֽרֲזֵי); [[תהלים פג/טעמים#פג יג|פג,יג]] (נִ֣ירֲשָׁה); [[תהלים פד/טעמים#פד ה|פד,ה]] (יְֽהַלֲל֥וּךָ); [[תהלים פז/טעמים#פז ה|פז,ה]] (א=וּ֥לֲצִיּ֨וֹן ׀); [[תהלים פז/טעמים#פז ז|פז,ז]] (א=כְּחֹלֲלִ֑ים); [[תהלים צ/טעמים#צ יז|צ,יז]] (א=כּוֹנֲנָ֥ה); [[תהלים צ/טעמים#צ יז|צ,יז]] (א=כּוֹנֲנֵֽהוּ); [[תהלים צד/טעמים#צד י|צד,י]] (א=הַֽמֲלַמֵּ֖ד); [[תהלים צו/טעמים#צו ב|צו,ב]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים צז/טעמים#צז ז|צז,ז]] (א=הַמִּֽתְהַלֲלִ֥ים); [[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]] (א=רוֹמֲמ֡וּ); [[תהלים צט/טעמים#צט ט|צט,ט]] (א=רוֹמֲמ֡וּ); [[תהלים ק/טעמים#ק ד|ק,ד]] (א=בָּרֲכ֥וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג א|קג,א]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קג/טעמים#קג ב|קג,ב]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קג/טעמים#קג כ|קג,כ]] (א=בָּרֲכ֥וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כא|קג,כא]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כב|קג,כב]] (א=בָּרֲכ֤וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כב|קג,כב]] (א=בָּרֲכִ֥י); [[תהלים קד/טעמים#קד א|קד,א]] (א=בָּרֲכִ֥י); [[תהלים קד/טעמים#קד ג|קד,ג]] (א=הַ֥מֲקָרֶ֥ה); [[תהלים קד/טעמים#קד ג|קד,ג]] (א=הַֽ֝מֲהַלֵּ֗ךְ); [[תהלים קד/טעמים#קד י|קד,י]] (א=הַֽמֲשַׁלֵּ֣חַ); [[תהלים קד/טעמים#קד יח|קד,יח]] (א=לַֽשֲׁפַנִּֽים); [[תהלים קד/טעמים#קד לה|קד,לה]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קד/טעמים#קד לה|קד,לה]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קה/טעמים#קה ג|קה,ג]] (א=הִֽ֭תְהַלֲלוּ); [[תהלים קה/טעמים#קה מה|קה,מה]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קו/טעמים#קו א|קו,א]] (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); [[תהלים קז/טעמים#קז לו|קז,לו]] (א=וַ֝יְכוֹנֲנ֗וּ); [[תהלים קז/טעמים#קז לח|קז,לח]] (א=וַיְבָרֲכֵ֣ם); [[תהלים קז/טעמים#קז מג|קז,מג]] (א=וְ֝יִתְבּוֹנֲנ֗וּ); [[תהלים קח/טעמים#קח ט|קח,ט]] (א=מְחֹקֲקִֽי); [[תהלים קט/טעמים#קט כח|קט,כח]] (א=יְקַֽלֲלוּ־הֵמָּה֮); [[תהלים קט/טעמים#קט ל|קט,ל]] (א=אֲהַלֲלֶֽנּוּ); [[תהלים קיא/טעמים#קיא א|קיא,א]] (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); [[תהלים קיב/טעמים#קיב א|קיב,א]] (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=הַ֭לֲלוּ); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּ); [[תהלים קיג/טעמים#קיג ט|קיג,ט]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קטו/טעמים#קטו יח|קטו,יח]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קיח/טעמים#קיח כח|קיח,כח]] (א=אֲרוֹמֲמֶֽךָּ); [[תהלים קיט/טעמים#קיט קטו|קיט,קטו]] (א=וְ֝אֶצֲּרָ֗ה); [[תהלים קיט/טעמים#קיט קעה|קיט,קעה]] (א=וּֽתְהַלֲלֶ֑ךָּ); [[תהלים קלד/טעמים#קלד א|קלד,א]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים קלד/טעמים#קלד ב|קלד,ב]] (א=וּ֝בָרֲכ֗וּ); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=הַֽ֭לֲלוּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה ג|קלה,ג]] (א=הַֽלֲלוּ־יָ֭הּ); [[תהלים קלה/טעמים#קלה יט|קלה,יט]] (בָּרֲכ֣וּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה יט|קלה,יט]] (בָּרֲכ֥וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כ|קלה,כ]] (בָּרֲכ֣וּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כ|קלה,כ]] (בָּרֲכ֥וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כא|קלה,כא]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קלט/טעמים#קלט כא|קלט,כא]] (א=וּ֝בִתְקוֹמֲמֶ֗יךָ); [[תהלים קמ/טעמים#קמ ד|קמ,ד]] (א=שָׁ֥נֲנ֣וּ); [[תהלים קמג/טעמים#קמג יב|קמג,יב]] (א=כׇּל־צֹרֲרֵ֣י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד א|קמד,א]] (א=הַֽמֲלַמֵּ֣ד); [[תהלים קמה/טעמים#קמה א|קמה,א]] (א=וַאֲבָרֲכָ֥ה); [[תהלים קמה/טעמים#קמה ב|קמה,ב]] (א=אֲבָרֲכֶ֑ךָּ [1]); [[תהלים קמה/טעמים#קמה ב|קמה,ב]] (וַאֲהַלֲלָ֥ה [2]); [[תהלים קמה/טעמים#קמה י|קמה,י]] (א=יְבָרֲכֽוּכָה); [[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו,א]] (א=הַֽלֲלוּ־יָ֡הּ); [[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו,א]] (א=הַֽלֲלִ֥י); [[תהלים קמו/טעמים#קמו ב|קמו,ב]] (א=אֲהַלֲלָ֣ה); [[תהלים קמו/טעמים#קמו י|קמו,י]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמז/טעמים#קמז א|קמז,א]] (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); [[תהלים קמז/טעמים#קמז ח|קמז,ח]] (א=הַֽמֲכַסֶּ֬ה); [[תהלים קמז/טעמים#קמז יב|קמז,יב]] (א=הַֽלֲלִ֖י); [[תהלים קמז/טעמים#קמז כ|קמז,כ]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=הַֽלֲל֣וּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ב|קמח,ב]] (א=הַֽלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ג|קמח,ג]] (א=הַֽ֭לֲלוּהוּ [1]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ג|קמח,ג]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ד|קמח,ד]] (א=הַֽ֭לֲלוּהוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ה|קמח,ה]] (א=יְֽ֭הַלֲלוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ז|קמח,ז]] (א=הַֽלֲל֣וּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח יג|קמח,יג]] (א=<יְהַלֲל֤וּ ׀>); [[תהלים קמח/טעמים#קמח יד|קמח,יד]] (הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמט/טעמים#קמט א|קמט,א]] (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ג|קמט,ג]] (א=יְהַלֲל֣וּ); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ו|קמט,ו]] (א=רוֹמֲמ֣וֹת); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ט|קמט,ט]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַֽלֲלוּ־אֵ֥ל); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ב|קנ,ב]] (א=הַלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ב|קנ,ב]] (א=הַ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ג|קנ,ג]] (א=הַ֭לְלוּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ג|קנ,ג]] (א=הַ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ד|קנ,ד]] (א=הַ֭לֲלוּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ד|קנ,ד]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ה|קנ,ה]] (א=הַלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ה|קנ,ה]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ו|קנ,ו]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במשלי}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|ספר משלי]]''' (12 פריטים): [[משלי ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (א=יְחֹ֣קֲקוּ); [[משלי כג/טעמים#כג כ|כג,כ]] (א=בְּזֹלֲלֵ֖י); [[משלי כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=בָּֽרֲשָׁעִֽים); [[משלי כו/טעמים#כו ב|כו,ב]] (א=קִֽלֲלַ֥ת); [[משלי כח/טעמים#כח ד|כח,ד]] (א=יְהַלֲל֣וּ); [[משלי כח/טעמים#כח ז|כח,ז]] (א=ז֝וֹלֲלִ֗ים); [[משלי כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א=נִ֥בֳהָֽל); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] (א=תִּ֥לֲעַ֣ג); [[משלי לא/טעמים#לא ד|לא,ד]] (א=לַֽמֲלָכִ֣ים [2]); [[משלי לא/טעמים#לא טז|לא,טז]] (א=זָֽמֲמָ֣ה); [[משלי לא/טעמים#לא כח|לא,כח]] (א=וַֽיְהַלֲלָֽהּ); [[משלי לא/טעמים#לא לא|לא,לא]] (א=וִיהַלֲל֖וּהָ). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באיוב}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|ספר איוב]]''' (28 פריטים): [[איוב א/טעמים#א ה|א,ה]] (א=וּבֵרֲכ֥וּ); [[איוב א/טעמים#א יא|א,יא]] (א=יְבָרֲכֶֽךָּ); [[איוב ב/טעמים#ב ה|ב,ה]] (א=יְבָרֲכֶֽךָּ); [[איוב ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (א=אֹֽרֲרֵי־י֑וֹם); [[איוב ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] (א=הַֽמֲמַלְאִ֖ים); [[איוב ג/טעמים#ג טז|ג,טז]] (א=כְּ֝עֹלֲלִ֗ים); [[איוב ג/טעמים#ג כא|ג,כא]] (א=הַֽמֲחַכִּ֣ים); [[איוב ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (א=יְֽמַשֲׁשׁ֥וּ); [[איוב י/טעמים#י יא|י,יא]] (א=תְּשֹׂכֲכֵֽנִי); [[איוב יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א=לְשֹׁ֥דֲדִ֗ים); [[איוב יב/טעמים#יב כה|יב,כה]] (א=יְמַֽשֲׁשׁוּ־חֹ֥שֶׁךְ); [[איוב יז/טעמים#יז ט|יז,ט]] (א=וּֽטֳהָר־יָ֝דַ֗יִם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[איוב כ/טעמים#כ ז|כ,ז]] (א=כְּֽ֭גֶלֲלוֹ); [[איוב כו/טעמים#כו יג|כו,יג]] (א=חֹלֲלָ֥ה); [[איוב כז/טעמים#כז ז|כז,ז]] (א=וּמִתְקוֹמֲמִ֥י); [[איוב כט/טעמים#כט כה|כט,כה]] (א=אֶ֥בֲחַ֣ר); [[איוב ל/טעמים#ל כב|ל,כב]] (א=וּ֝תְמֹגֲגֵ֗נִי); [[איוב לא/טעמים#לא כ|לא,כ]] (א=בֵרֲכ֣וּנִי); [[איוב לא/טעמים#לא לז|לא,לז]] (א=אֲקָֽרֲבֶֽנּוּ); [[איוב לג/טעמים#לג כב|לג,כב]] (א=לַֽמֲמִתִֽים); [[איוב לג/טעמים#לג כה|לג,כה]] (א=רֻֽטֲפַ֣שׁ); [[איוב לד/טעמים#לד י|לד,י]] (א=אַ֥נֲשֵׁ֥י); [[איוב לו/טעמים#לו כד|לו,כד]] (א=שֹׁרֲר֣וּ); [[איוב לח/טעמים#לח לא|לח,לא]] (א=הַֽ֭תֲקַשֵּׁר); [[איוב לח/טעמים#לח לה|לח,לה]] (א=הַֽתֲשַׁלַּ֣ח); [[איוב מ/טעמים#מ כב|מ,כב]] (א=צִֽלֲל֑וֹ); [[איוב מ/טעמים#מ לא|מ,לא]] (א=הַֽתֲמַלֵּ֣א); [[איוב מב/טעמים#מב י|מב,י]] (א=בְּהִֽתְפַּֽלֲל֖וֹ). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשיר השירים}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת שיר השירים|מגילת שיר השירים]]''' (6 פריטים): [[שיר השירים ב/טעמים#ב ז|שיר השירים ב,ז]] (א=וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ או  וְֽאִם־תְּעֽוֹרֲר֛וּ);{{הערה|ראו אותו פריט ב[[#מגילת שיר השירים עד "בְּנוֹת צִיּוֹן" (ג,יא)|רשימת הניקוד והטעמים]].}} [[שיר השירים ג/טעמים#ג ב|ג,ב]] (א=וַאֲסוֹבֲבָ֣ה); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ג|ג,ג]] (א=הַסֹּבֲבִ֖ים); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (א=וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (א=כְּתִֽימֲר֖וֹת); [[שיר השירים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=אֶנְהָֽגֲךָ֗).{{הערה|וכמו כן לפי הסכמת בן־אשר ובן־נפתלי בספר החילופים.}} {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ברות}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת רות|מגילת רות]]''' (פריט אחד): [[רות ב/טעמים#ב ב|ב,ב]] (א=אֵֽלֲכָה־נָּ֤א). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באיכה}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]]''' (פריט אחד): [[איכה ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל=עֹלֲלֵ֣י). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בקהלת}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]]''' (2 פריטים): [[קהלת ה/טעמים#ה ה|ו,ב]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֑נּוּ); [[קהלת ט/טעמים#ט ז|ט,ז]] (ל=וּֽשֲׁתֵ֥ה). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באסתר}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]]''' (אין פריטים). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדניאל}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]]''' (11 פריטים): [[דניאל א/טעמים#א ו|א,ח]] (ל=וּֽלֲלַמְּדָ֥ם); #[[דניאל ב/טעמים#ב יט|ב,יט]] (ל=גֲלִ֑י); #[[דניאל ב/טעמים#ב לה|ב,לה]] (ל=לָא־הִשְׁתֲּכַ֣ח); #[[דניאל ד/טעמים#ד ט|ד,ט]] (ל=צִפֲּרֵ֣י); #[[דניאל ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=צִפֲּרֵ֥י); #[[דניאל ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=וּֽסֲגַ֛ר); #[[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל=מַדֲּקָ֔ה); #[[דניאל ט/טעמים#ט יח|ט,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָע֒); #[[דניאל ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (ל=הַֽקֲשִׁ֥יבָה); #[[דניאל יא/טעמים#יא טו|יא,טו]] (ל=סֽוֹלֲלָ֔ה); #[[דניאל יב/טעמים#יב י|יב,י]] (ל=יִ֠תְבָּֽרֲרוּ). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בעזרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]]''' (11 פריטים): [[עזרא ח/טעמים#ח כו|עזרא ח,כו]] (ל=וָאֶשְׁקֲלָ֨ה); [[נחמיה ב/טעמים#ב ו|נחמיה ב,ו]] (ל=מַֽהֲלָכֲךָ֖); [[נחמיה ג/טעמים#ג יג|נחמיה ג,יג]] (ל=הָשֲׁפֽוֹת); [[נחמיה ז/טעמים#ז סז|נחמיה ז,סז]] (ל=מְשֹֽׁרֲרִים֙); [[נחמיה ז/טעמים#ז סז|נחמיה ז,סז]] (ל=וּמְשֹׁ֣רֲר֔וֹת); [[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] (ל=בָּרֲכוּ֙); [[נחמיה יא/טעמים#יא ב|נחמיה יא,ב]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[נחמיה יב/טעמים#יב כט|נחמיה יב,כט]] (ל=הַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים); [[נחמיה יב/טעמים#יב לו|נחמיה יב,לו]] (ל=מִֽלֲלַ֡י); [[נחמיה יב/טעמים#יב לו|נחמיה יב,לו]] (ל=גִּֽלֲלַ֡י); [[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,יט]] (ל=צָֽלֲלוּ֩). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברי הימים}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דברי הימים|ספר דברי הימים]]''' (61 פריטים): [[דברי הימים א ב/טעמים#ב מד|דה"א ב,מד]] (א=יָרְקֳעָ֑ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ד/טעמים#ד י|דה"א ד,י]] (א=תְּבָרֲכֵ֜נִי); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה טז|דה"א ה,טז]] (א=וּבְכׇֽל־מִגְרֲשֵׁ֥י); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כז|דה"א ה,כז]] (א=קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כח|דה"א ה,כח]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו א|דה"א ו,א]] (א=קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו ג|דה"א ו,ג]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו ז|דה"א ו,ז]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו יח|דה"א ו,יח]] (א=הַקֳּהָתִ֔י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו כג|דה"א ו,כג]] (א=בֶּן־קֳהָ֔ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א ו/טעמים#ו לט|דה"א ו,לט]] (א=הַקֳּהָתִ֔י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א ו/טעמים#ו מו|דה"א ו,מו]] (א=קֳהָ֜ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נא|דה"א ו,נא]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נג|דה"א ו,נג]] (א=וְאֶֽת־יָקְמֳעָם֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נה|דה"א ו,נה]] (א=לִבְנֵֽי־קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ט/טעמים#ט לב|דה"א ט,לב]] (א=הַקֳּהָתִ֛י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו יח|דה"א טו,יח]] (א=וֶאֱלִ֨יפֲלֵ֜הוּ); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו יט|דה"א טו,יט]] (א=וְהַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים);{{הערה|פריט זה זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א טו/טעמים#טו ה|דה"א טו,ה]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כא|דה"א טו,כא]] (א=וֶאֱלִֽיפֲלֵ֗הוּ); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כז|דה"א טו,כז]] (א=וְהַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כז|דה"א טו,כז]] (א=הַמְשֹׁרֲרִ֑ים); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז ה|דה"א טז,ה]] (א=בַּֽמֲצִלְתַּ֥יִם); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז י|דה"א טז,י]] (א=הִֽתְהַלֲלוּ֙); [[דברי הימים א יח/טעמים#יח י|דה"א יח,י]] (א=וּֽלְבָרֲכ֗וֹ); [[דברי הימים א יט/טעמים#יט ג|דה"א יט,ג]] (א=הַֽמֲכַבֵּ֨ד); [[דברי הימים א כג/טעמים#כג ו|דה"א כג,ו]] (א=קֳהָ֥ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א כג/טעמים#כג יב|דה"א כג,יב]] (א=קֳהָ֗ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו ה|דה"א כו,ה]] (א=בֵרֲכ֖וֹ); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו טז|דה"א כו,טז]] (א=בַּֽמֲסִלָּ֖ה); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו יח|דה"א כו,יח]] (א=לַֽמֲסִלָּ֔ה); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו לב|דה"א כו,לב]] (א=הַֽמֲנַשִּׁ֔י); [[דברי הימים א כז/טעמים#כז כא|דה"א כז,כא]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁה֙); [[דברי הימים א כז/טעמים#כז לא|דה"א כז,לא]] (א=הָרֲכ֔וּשׁ); [[דברי הימים א כח/טעמים#כח יח|דה"א כח,יח]] (א=וְסֹכֲכִ֖ים); [[דברי הימים א כט/טעמים#כט ב|דה"א כט,ב]] (א=וּֽכֲכָל־כֹּחִ֞י); [[דברי הימים א כט/טעמים#כט כ|דה"א כט,כ]] (א=וַיְבָרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב ה/טעמים#ה יב|דה"ב ה,יב]] (א=הַמְשֹׁרֲרִ֣ים); [[דברי הימים ב ה/טעמים#ה יג|דה"ב ה,יג]] (א=וְלַמְשֹׁרֲרִ֜ים); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כא|דה"ב ו,כא]] (א=יִֽתְפַּלֲל֖וּ); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כד|דה"ב ו,כד]] (א=וְהִתְפַּֽלֲל֧וּ); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו לח|דה"ב ו,לח]] (א=וְהִֽתְפַּֽלֲל֗וּ); [[דברי הימים ב ז/טעמים#ז יד|דה"ב ז,יד]] (א=וְיִֽתְפַּֽלֲלוּ֙); [[דברי הימים ב יב/טעמים#יב יג|דה"ב יב,יג]] (א=וּֽשֲׁבַ֨ע); [[דברי הימים ב טז/טעמים#טז ט|דה"ב טז,ט]] (א=מְשֹׁטֲט֤וֹת); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ יט|דה"ב כ,יט]] (א=הַקֳּהָתִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כא|דה"ב כ,כא]] (א=מְשֹֽׁרֲרִים֙); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כא|דה"ב כ,כא]] (א=וּֽמְהַלֲלִ֖ים); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כה|דה"ב כ,כה]] (א=בֹּזֲזִ֥ים); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כו|דה"ב כ,כו]] (א=בֵּרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב כא/טעמים#כא יז|דה"ב כא,יז]] (א=כׇּל־הָרֲכוּשׁ֙); [[דברי הימים ב כג/טעמים#כג יב|דה"ב כג,יב]] (א=וְהַֽמְהַלֲלִ֖ים); [[דברי הימים ב כג/טעמים#כג יג|דה"ב כג,יג]] (א=וְהַמְשֽׁוֹרֲרִים֙); [[דברי הימים ב כד/טעמים#כד יד|דה"ב כד,יד]] (א=וּֽכֲכַלּוֹתָ֡ם); [[דברי הימים ב כט/טעמים#כט יב|דה"ב כט,יב]] (א=הַקֳּהָתִי֒ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים ב כט/טעמים#כט ל|דה"ב כט,ל]] (א=וַֽיְהַלֲלוּ֙); [[דברי הימים ב ל/טעמים#ל כז|דה"ב ל,כז]] (א=וַיְבָרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב לא/טעמים#לא ח|דה"ב לא,ח]] (א=וַֽיְבָרֲכוּ֙); [[דברי הימים ב לב/טעמים#לב לא|דה"ב לב,לא]] (א=הַֽמֲשַׁלְּחִ֤ים); [[דברי הימים ב לג/טעמים#לג יח|דה"ב לג,יח]] (א=הַֽמֲדַבְּרִ֣ים); [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ז|דה"ב לה,ז]] (א=מֵרֲכ֥וּשׁ);{{הערה|פריט זה נשמט ברשימת ברויאר.}} [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה טו|דה"ב לה,טו]] (א=וְהַמְשֹׁרֲרִ֨ים). {{מ:טעמי המקרא-סוף}} ==מסורת הקוראים בנ"ך: עיצוב כללי לטעמי אמ"ת== להסבר מפורט על עיצוב טעמי אמ"ת, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו. ===עולה ויורד=== להסבר מפורט על המדיניות כלפי "עולה ויורד" במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|פרק השני]]''' של המבוא. '''א. "עולה" ו"יורד" באות אחת:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ"ת (סה"כ 13) שבהם סימנו "עולה ויורד" באופן מלא (=תו של "עולה" ותו של "יורד") באות אחת, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ברשימה מובא נוסחו של התיבה הרלוונטית בכתר ארם צובה, שמשמיט בעקביות את ה"עולה" בתיבות הללו (ייתכן מסיבות הקשורות לנגינתן). בעתיד נסמן את ה"עולה" בתיבות אלו ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} אם תהיה אפשרות טכנית לעשות כך. :'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' [[תהלים ל/טעמים#ל יב|ל,יב]] (א=לְמָח֢וֹל לִ֥י); [[תהלים מב/טעמים#מב ג|מב,ג]] (א=לְאֵ֢ל חָ֥י); [[תהלים נה/טעמים#נה כ|נה,כ]] (א=קֶ֗דֶם סֶ֥לָה); [[תהלים סח/טעמים#סח כ|סח,כ]] (א=י֤וֹם{{מ:לגרמיה}}י֥וֹם); [[תהלים פו/טעמים#פו ב|פו,ב]] (א=כִּֽי־חָסִ֢יד אָ֥נִי); [[תהלים קט/טעמים#קט טז|קט,טז]] (א=עֲשׂ֢וֹת חָ֥סֶד); [[תהלים קכה/טעמים#קכה ב|קכה,ב]] (א=סָבִ֢יב לָ֥הּ). :'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' [[משלי כד/טעמים#כד כד|כד,כד]] (א=צַדִּ֢יק אָ֥תָּה); [[משלי ל/טעמים#ל טו|ל,טו]] (א=הַ֤ב{{מ:פסק}}הַ֥ב). :'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' [[איוב ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (א=וְיָשָׁ֗ר אָ֥תָּה); [[איוב ט/טעמים#ט כב|ט,כב]] (א=אַחַ֗ת הִ֥יא); [[איוב כט/טעמים#כט כה|כט,כה]] (א=וְאֵשֵׁ֢ב רֹ֥אשׁ);{{הערה|יושם לב שיש סימן למחיקה מעל האות רי"ש, ושמא נמחק ה"עולה" (ראו ייבין, מט.1, עמ' 330).}} [[איוב לד/טעמים#לד כ|לד,כ]] (א=וַחֲצ֢וֹת לָ֥יְלָה). '''ב. מקף בין שתי תיבות של "עולה" ו"יורד":''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ"ת (סה"כ 55) שבהם ה"עולה" וה"יורד" באות בשתי תיבות סמוכות. אם אין בתיבת ה"עולה" טעם עצמאי, אז סימנו מקף בין תיבת ה"עולה" לתיבת ה"יורד", בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ואם יש טעם עצמאי בתיבת ה"עולה", והיא לא ראויה אם כן להיות מוקפת, אז מהדורתנו זהה לנוסח הכתר (בלי מקף) וסימנו את הדוגמה בכוכבית. ברשימה מובא נוסחו של כתר ארם צובה, שבדרך כלל משמיט את המקף;{{הערה| במקום אחד שבו הכתר לא קיים (תהלים יח,מד) הבאנו ברשימה את נוסחו של כתי"ל, שגם בו המקף מושמט בדרך כלל.}} דוגמאות יוצאות מן הכלל שבהן המקף מסומן בכתר '''מודגשות''', והן מופיעות במהדורתנו כמקפים רגילים. ואילו בשאר המקומות (שבהם אין טעם עצמאי בתיבת ה"עולה" אך המקף מושמט בכתר ארם צובה) סימנו את המקף ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} במהדורתנו.{{הערה|השתמשנו לשם כך ב[[תבנית:מ:מקף אפור]].}} :'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' [[תהלים א/טעמים#א ג|א,ג]] (א{{=}}עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם); [[תהלים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (א{{=}}אֶֽ֫ל חֹ֥ק); [[תהלים ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א*{{=}}מִֽי־יַרְאֵ֢נוּ֫ ט֥וֹב); [[תהלים ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א{{=}}אֻמְלַ֫ל אָ֥נִי); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א*{{=}}יִסַּ֢דְתָּ֫ עֹ֥ז); [[תהלים יד/טעמים#יד ד|יד,ד]] (א*{{=}}כׇּל־פֹּ֢עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים יח/טעמים#יח מד|יח,מד]] (ל*{{=}}מֵרִ֢יבֵ֫י עָ֥ם); [[תהלים כח/טעמים#כח ג|כח,ג]] (א*{{=}}וְעִם־פֹּ֢עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים ל/טעמים#ל ח|ל,ח]] (א{{=}}לְֽהַרְרִ֫י עֹ֥ז); [[תהלים ל/טעמים#ל י|ל,י]] (א{{=}}אֶ֫ל שָׁ֥חַת); [[תהלים לא/טעמים#לא י|לא,י]] (א{{=}}צַ֫ר לִ֥י); [[תהלים לא/טעמים#לא יט|לא,יט]] (א{{=}}שִׂפְתֵ֫י שָׁ֥קֶר); [[תהלים לא/טעמים#לא כא|לא,כא]] (א{{=}}מֵרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ); [[תהלים לז/טעמים#לז ז|לז,ז]] (א*{{=}}וְהִתְח֢וֹלֵֽ֫ל ל֥וֹ); [[תהלים מ/טעמים#מ יח|מ,יח]] (א{{=}}יַֽחֲשָׁ֫ב לִ֥י); [[תהלים מד/טעמים#מד ד|מד,ד]] (א*{{=}}לֹא־הוֹשִׁ֢יעָ֫ה לָּ֥מוֹ); [[תהלים מה/טעמים#מה ח|מה,ח]] (א{{=}}וַתִּשְׂנָ֫א רֶ֥שַׁע); [[תהלים נג/טעמים#נג ה|נג,ה]] (א*{{=}}פֹּ֤עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים נג/טעמים#נג ו|נג,ו]] (א*{{=}}לֹא־הָ֢יָה֫ פָ֥חַד); [[תהלים נו/טעמים#נו ט|נו,ט]] (א*{{=}}סָפַ֢רְתָּ֫ה אָ֥תָּה); [[תהלים סב/טעמים#סב י|סב,י]] (א{{=}}בְּנֵ֫י אִ֥ישׁ); [[תהלים ע/טעמים#ע ו|ע,ו]] ('''א{{=}}ח֫וּשָׁה־לִּ֥י'''); [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (א{{=}}לִ֫י ט֥וֹב); [[תהלים פ/טעמים#פ טו|פ,טו]] (א{{=}}שֽׁ֫וּב נָ֥א); [[תהלים פח/טעמים#פח א|פח,א]] (א{{=}}לִבְנֵ֫י קֹ֥רַח); [[תהלים פח/טעמים#פח י|פח,י]] (א{{=}}מִנִּ֫י עֹ֥נִי); [[תהלים צז/טעמים#צז י|צז,י]] (א{{=}}שִׂנְא֫וּ רָ֥ע); [[תהלים קב/טעמים#קב ג|קב,ג]] (א{{=}}צַ֫ר לִ֥י); [[תהלים קטו/טעמים#קטו א|קטו,א]] ('''א=לֹ֫א־לָ֥נוּ'''); [[תהלים קיח/טעמים#קיח כז|קיח,כז]] (א*{{=}}וַיָּ֢אֶ֫ר לָ֥נוּ); [[תהלים קמב/טעמים#קמב ז|קמב,ז]] (א*{{=}}כִּֽי־דַלּ֢וֹתִ֫י מְאֹ֥ד); [[תהלים קמד/טעמים#קמד ב|תהלים קמד,ב]] (א{{=}}וּֽמְפַלְטִ֫י לִ֥י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד יג|תהלים קמד,יג]] (א{{=}}אֶ֫ל זַ֥ן); [[תהלים קמה/טעמים#קמה כא|קמה,כא]] (א{{=}}יְֽדַבֶּ֫ר פִּ֥י). :'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' [[משלי א/טעמים#א כב|א,כב]] (א{{=}}תְּֽאֵהֲב֫וּ פֶ֥תִי); [[משלי ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] ('''א=וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן'''); [[משלי ו/טעמים#ו כו|ו,כו]] (א{{=}}עַֽד־כִּכַּ֫ר לָ֥חֶם); [[משלי ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (א{{=}}שְֽׂנֹ֫את רָ֥ע); [[משלי ח/טעמים#ח לד|ח,לד]] (א*{{=}}שֹׁמֵ֪עַֽ֫ לִ֥י); [[משלי כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] ('''א=כֶּ֫ן־ה֥וּא'''); [[משלי כד/טעמים#כד יב|כד,יב]] (א*{{=}}לֹֽא־יָדַ֢עְנ֫וּ זֶ֥ה); [[משלי כה/טעמים#כה ז|כה,ז]] (א{{=}}עֲֽלֵ֫ה הֵ֥נָּה); [[משלי ל/טעמים#ל טז|ל,טז]] (א*{{=}}וְעֹ֢צֶ֫ר רָ֥חַם); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] ('''א=לִֽיקְּהַ֫ת־אֵ֥ם'''); [[משלי ל/טעמים#ל יט|ל,יט]] ('''א=עֲלֵ֫י־צ֥וּר'''). :'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' [[איוב ג/טעמים#ג ד|ג,ד]] (א{{=}}יְֽהִ֫י חֹ֥שֶׁךְ); [[איוב ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (א*{{=}}יִקָּחֵ֢ה֫וּ אֹ֥פֶל); [[איוב ז/טעמים#ז יא|ז,יא]] (א{{=}}אֶחֱשָׂ֫ךְ פִּ֥י); [[איוב כא/טעמים#כא לג|כא,לג]] (א{{=}}רִגְבֵ֫י נָ֥חַל); [[איוב כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (א{{=}}בְּֽמֹרְדֵ֫י א֥וֹר); [[איוב לב/טעמים#לב ב|לב,ב]] (א*{{=}}מִמִּשְׁפַּ֢חַ֫ת רָ֥ם); [[איוב לג/טעמים#לג ט|לג,ט]] (א{{=}}בְּֽלִ֫י פָ֥שַׁע); [[איוב לד/טעמים#לד י|לד,י]] (א{{=}}שִׁמְע֫וּ לִ֥י); [[איוב לז/טעמים#לז ו|לז,ו]] (א{{=}}הֱוֵ֫א אָ֥רֶץ); [[איוב מב/טעמים#מב ג|מב,ג]] (א{{=}}בְּֽלִ֫י דָ֥עַת). {{עוגן|מקום העולה}}'''ג. מקום כתיבת ה"עולה" בתוך התיבה:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ"ת שיש בהם הברה הראויה לגעיה קלה בתוך תיבה של "עולה ויורד", ועוד רשימה של הפסוקים שיש בהם "עולה ויורד" בשם הוי"ה. דרכו של כתר ארם צובה על פי רוב לכתוב את ה"עולה" באות הראשונה של הברה הראויה לגעיה קלה (אם בתיבה יש הברה כזאת), ובאות יו"ד של שם הוי"ה (אותה שיטה בשם הוי"ה נמצאת בכתר לגבי כתיבתו של הטעם המחבר צינורית, וראו ב[[#צינורית|סעיף הבא]]). אך נוהג זה הוא בניגוד לדפוסים, שבהם מסומן ה"עולה" בקביעות בהברה שלפני הטעם, ובאות ה"א הראשונה של שם הוי"ה (וכמו כן במהדורות ברויאר). בהתאם למדיניות שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]], סימן ה"עולה" מופיע בה בעקביות בהברה הראויה לגעיה ובאות יו"ד בשם הוי"ה. :'''הברה הראויה לגעיה קלה בתוך תיבה של "עולה ויורד":''' [[תהלים כח/טעמים#כח ז|כח,ז]] (א*=וְֽנֶ֫עֱזָ֥רְתִּי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לב/טעמים#לב ז|לב,ז]] (א*=תִּ֫צְּרֵ֥נִי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לב/טעמים#לב י|תהלים לב,י]] (א!=לָרָ֫שָׁ֥ע); [[תהלים לז/טעמים#לז מ|לז,מ]] (א*=וַֽיְפַ֫לְּטֵ֥ם [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (א*=אַֽל־תֶּ֫חֱרַ֥שׁ [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים נ/טעמים#נ ג|נ,ג]] (א*=וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ); [[תהלים נ/טעמים#נ כג|תהלים נ,כג]] (א!=יְֽכַ֫בְּ֫דָ֥נְנִי [תיקון בכתב־היד שלא הושלם]); [[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]] (א!=מָע֫וּזּ֥וֹ); [[תהלים נה/טעמים#נה כג|נה,כג]] (א*=יְכַ֫לְכְּלֶ֥ךָ [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים סב/טעמים#סב ד|סב,ד]] (א*=כֻ֫לְּכֶ֥ם [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים סח/טעמים#סח כא|תהלים סח,כא]] (א!=לְֽמוֹשָׁ֫ע֥וֹת); [[תהלים סח/טעמים#סח כב|סח,כב]] (א*=אֹ֫יְבָ֥יו); [[תהלים ע/טעמים#ע ו|תהלים ע,ו]] (א*=ח֫וּשָׁה־לִּ֥י); [[תהלים עא/טעמים#עא יח|תהלים עא,יח]] (א*=אַֽל־תַּ֫עַזְבֵ֥נִי); [[תהלים קכ/טעמים#קכ א|קכ,א]] (א*=הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת [לאחר תיקון בכתב־היד]);{{הערה|וכמו כן בכל מקום שתיבה זו מוטעמת ב"עולה ויורד".}} [[תהלים קכד/טעמים#קכד ז|קכד,ז]] (א*=י֫וֹקְשִׁ֥ים); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ו|קלז,ו]] (א*=אֶ֫זְכְּרֵ֥כִי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ז|תהלים קלז,ז]] (א!=יְֽרוּשָׁ֫ל{{מ:ירושלם|ָ|֥}}ם); [[תהלים קלח/טעמים#קלח ח|תהלים קלח,ח]] (א*=בַּ֫עֲדִ֥י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד ז|קמד ז]] (א!=מִמָּ֫ר֥וֹם [לאחר תיקון הפוך בכתב־היד]); [[משלי א/טעמים#א כג|משלי א,כג]] (א*=לְֽת֫וֹכַחְתִּ֥י); [[משלי ג/טעמים#ג ג|משלי ג,ג]] (א*=אַֽל־יַ֫עַזְבֻ֥ךָ); [[משלי ה/טעמים#ה יט|משלי ה,יט]] (א!=וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן);{{הערה|יש התחלה של כתיבת ה"עולה" גם מעל האות עי"ן; הסופר כנראה התחיל לסמן אותו שם, התחרט באמצע וסימנו מעל האות למ"ד, ולא מחק את הראשון.}} [[איוב ז/טעמים#ז כ|ז,כ]] (א*=הָ֫אָדָ֥ם); [[איוב יא/טעמים#יא ו|יא,ו]] (א*=לְֽת֫וּשִׁיָּ֥ה). :'''"עולה ויורד" בשם הוי"ה:''' [[תהלים כז/טעמים#כז יד|תהלים כז,יד]] (א*=אֶל־יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים פד/טעמים#פד ג|תהלים פד,ג]] (א*=יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים פה/טעמים#פה ט|תהלים פה,ט]] (א!=הָאֵ{{אתנח הפוך}}ל{{מ:פסק}}יְה֫וָ֥ה); [[תהלים קד/טעמים#קד א|תהלים קד,א]] (א*=אֶת־יְ֫הוָ֥ה [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים קל/טעמים#קל ז|תהלים קל,ז]] (א*=אֶל־יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים קמב/טעמים#קמב ו|קמב,ו]] (א*=יְ֫הוָ֥ה); [[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]] (א!=יְה֫וָ֥ה). ===צינורית=== להסבר על המדיניות כלפי "צינורית" במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צינורית|פרק השני]]''' של המבוא. '''א. מקף אפור אחרי צינורית שהיא לבד בתיבתה.''' להלן רשימה מלאה של התיבות שבהן הוספנו מקף אפור אחרי צינורית הנכתבת לבד בתיבתה (15 מקומות): :[[תהלים ב/טעמים#ב ז|'''תהלים''' ב,ז]] (אָמַ֘ר{{מ:מקף אפור}}אֵלַ֥י); [[תהלים ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (כִּ֤י{{מ:לגרמיה}}לֹ֤א{{מ:מקף אפור}}אֵֽל־חָפֵ֘ץ{{מ:מקף אפור}}רֶ֥שַׁע{{מ:פסק}}אָ֑תָּה); [[תהלים יח/טעמים#יח א|יח,א]] (הִֽצִּיל־יְהֹוָ֘ה{{מ:מקף אפור}}אוֹת֥וֹ); [[תהלים יח/טעמים#יח כ|יח,כ]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}חָ֥פֵֽץ{{מ:מקף אפור}}בִּֽי); [[תהלים כב/טעמים#כב ט|כב,ט]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}חָ֥פֵֽץ{{מ:מקף אפור}}בּֽוֹ); [[תהלים לא/טעמים#לא כב|לא,כב]] (הִפְלִ֘יא{{מ:מקף אפור}}חַסְדּ֥וֹ); [[תהלים מט/טעמים#מט טו|מט,טו]] (וַיִּרְדּ֘וּ{{מ:מקף אפור}}בָ֤ם); [[תהלים סב/טעמים#סב ט|סב,ט]] (בִּטְח֘וּ{{מ:מקף אפור}}ב֤וֹ); [[תהלים סו/טעמים#סו כ|סו,כ]] (לֹֽא־הֵסִ֘יר{{מ:מקף אפור}}תְּפִלָּתִ֥י); [[תהלים צה/טעמים#צה ז|צה,ז]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}ה֤וּא); [[תהלים קמז/טעמים#קמז כ|קמז,כ]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}עָ֤שָׂה); [[משלי ו/טעמים#ו ג|'''משלי''' ו,ג]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}בָ֤אתָ); [[איוב יח/טעמים#יח יט|'''איוב''' יח,יט]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}נִ֤ין); [[איוב לב/טעמים#לב ה|לב,ה]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}אֵ֤ין); [[איוב לז/טעמים#לז כא|לז,כא]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}רָ֤אוּ). '''ב. צינורית בשם הוי"ה.''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ"ת שיש בהם צינורית בשם הוי"ה (א*=יְ֘הוָ֤ה ב-7 מקומות, ובניקוד אֱלֹהִים במקום האחרון [א*=יְ֘הֹוִ֤ה]): :[[תהלים פ/טעמים#פ כ|'''תהלים''' פ,כ]]; [[תהלים פא/טעמים#פא יא|פא,יא]]; [[תהלים פד/טעמים#פד ט|פד,ט]]; [[תהלים צו/טעמים#צו י|צו,י]]; [[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]]; [[תהלים צט/טעמים#צט ט|צט,ט]]; [[תהלים קו/טעמים#קו מז|קו,מז]]; [[תהלים קט/טעמים#קט כא|קט,כא]]. '''ג. חריגים:''' יש תיקון אחד בכתר בתוך תיבה שמשקלה דומה לשם הוי"ה: [[תהלים קלח/טעמים#קלח ב|קלח,ב]] (וְ֘אוֹדֶ֤ה [לפני תיקון], וְא֘וֹדֶ֤ה* [לאחר תיקון]). ובעוד תיבה שמשקלה דומה יש צינורית במקום חריג: [[תהלים פט/טעמים#פט ו|פט,ו]] (א!=וְ֘יוֹד֤וּ). במהדורתנו: וְא֘וֹדֶ֤ה, וְי֘וֹד֤וּ, כשיטתו העקבית של הכתר בשאר כל המקומות. ===הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל=== להסבר על ההבחנה בין "אתנח הפוך" ל"גלגל" במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל|פרק השני]]''' של המבוא. ===רביע מוגרש=== להסבר על המדיניות כלפי "רביע מוגרש" במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#רביע מוגרש|פרק השני]]''' של המבוא. להלן רשימה של כל פסוקי אמ"ת (סה"כ 260) שבהם סימנו "רביע מוגרש" באופן מלא (=תו של "גרש מוקדם" ותו של "רביע") באות אחת בעקביות, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#רביע מוגרש|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ברשימה מובא נוסחו של התיבה הרלוונטית בכתר ארם צובה, שבדרך כלל משמיט את נקודת הרביע. דוגמאות יוצאות מן הכלל שבהן נקודת הרביע מסומנת '''מודגשות'''. במקומות שהכתר לא קיים (תהלים טו,א-כה,א) הבאנו את נוסחו של כתי"ל ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}}; נקודת הרביע מסומנת בו בדרך כלל, והדגשנו דוגמה אחת יוצאת מן הכלל שבה היא מושמטת. :'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' ז,א ('''א{{=}}עַל־דִּבְרֵי־כ֝֗וּשׁ'''); ח,ז (א{{=}}כֹּ֝ל); יא,א (א{{=}}נודו נ֝וּדִי); יא,ב (א{{=}}בְּמוֹ־אֹ֝פֶל); יד,ג (א{{=}}אֵ֝ין); {{צבע גופן|אפור|טז,א (ל{{=}}אֵ֝֗ל); יז,ו (ל{{=}}לִ֝֗י); יז,י (ל{{=}}פִּ֝֗ימוֹ); יח,יב (ל{{=}}חֶשְׁכַת־מַ֝֗יִם); יח,טו ('''ל{{=}}רָ֝ב'''); יח,לא (ל{{=}}ה֝֗וּא); יח,לב (ל{{=}}צ֝֗וּר); כ,ט (ל{{=}}קַּ֝֗מְנוּ); כב,כא (ל{{=}}מִיַּד־כֶּ֝֗לֶב); כג,ג (ל{{=}}בְמַעְגְּלֵי־צֶ֝֗דֶק);}} כה,כא ('''א{{=}}כִּ֝֗י'''); כז,יב ('''א{{=}}עֵדֵי־שֶׁ֝֗קֶר'''); לא,כ (א{{=}}נֶ֝גֶד); לא,כב (א{{=}}לִ֝י); לא,כד (א{{=}}עַל־יֶ֝תֶר); לב,ט (א{{=}}בַּ֝ל); לב,י (א{{=}}חֶ֝סֶד); לג,ו (א{{=}}פִּ֝יו); לה,יד ('''א{{=}}כַּאֲבֶל־אֵ֝֗ם'''); לו,ה (א{{=}}רָ֝ע); לז,ב (א{{=}}דֶּ֝שֶׁא); לז,ג (א{{=}}שְׁכׇן־אֶ֝רֶץ); לח,יא (א{{=}}גַּם־הֵ֝ם); מ,ח (א{{=}}בִּמְגִלַּת־סֵ֝פֶר); מ,טז (א{{=}}לִ֝י); מד,טו (א{{=}}מְנֽוֹד־רֹ֝אשׁ); מה,ט (א{{=}}שֵׁ֝ן); מח,ז (א{{=}}חִ֝יל); מח,יא (א{{=}}צֶ֝דֶק); מט,ג (א{{=}}יַ֝חַד); מט,כ (א{{=}}עַד־נֵ֝צַח); נ,א (א{{=}}מִמִּזְרַח־שֶׁ֝מֶשׁ); נא,ב (א{{=}}כַּאֲשֶׁר־בָּ֝א); נב,ג (א{{=}}אֵ֝ל); נב,יא (א{{=}}כִי־ט֝וֹב); נג,ב (א{{=}}עָ֝וֶל); נג,ד (א{{=}}אֵ֝ין); נה,ד (א{{=}}אָ֝וֶן); נה,ה (א{{=}}מָ֝וֶת); נז,ב (א{{=}}עַ֝ד); נח,ט (א{{=}}אֵ֝שֶׁת); סא,ד (א{{=}}מִגְדַּל־עֹ֝ז); סב,י (א{{=}}הֵ֝מָּה); סב,יב (א{{=}}עֹ֝ז); סג,ט (א{{=}}בִּ֝י); סד,ז (א{{=}}אִ֝ישׁ); סה,ו (א{{=}}כׇּל־קַצְוֵי־אֶ֝רֶץ); סו,ו (א{{=}}שָׁ֝ם); סו,יד (א{{=}}וְדִבֶּר־פִּ֝י); סח,יג (א{{=}}בַּ֝יִת); סח,יח (א{{=}}בָ֝ם); סח,כט (א{{=}}ז֝וּ); סט,ג (א{{=}}בְמַעֲמַקֵּי־מַ֝יִם); סט,יח (א{{=}}כִּי־צַר־לִ֝י); סט,לו (א{{=}}שָׁ֝ם); עא,יז (א{{=}}וְעַד־הֵ֝נָּה); עג,ו (א{{=}}יַעֲטָף־שִׁ֝ית); עג,יט (א{{=}}תַ֝מּוּ); עד,ה (א{{=}}בִּסְבׇךְ־עֵ֝ץ); עד,כ (א{{=}}מַחֲשַׁכֵּי־אֶ֝רֶץ); עה,ט (א{{=}}כֹּ֝ל); עו,יב (א{{=}}שַׁ֝י); עז,ט (א{{=}}אֹ֝מֶר); עז,יז ('''א{{=}}אַ֝֗ף'''); עח,כא (א{{=}}וְגַם־אַ֝ף); עח,ל (א{{=}}ע֝וֹד); עח,מב (א{{=}}י֝וֹם); עח,נד (א{{=}}הַר־זֶ֝ה); עח,ס (א{{=}}אֹ֝הֶל); עט,ה (א{{=}}כְּמוֹ־אֵ֝שׁ); פ,טז (א{{=}}וְעַל־בֵּ֝ן); פא,יא (א{{=}}הַרְחֶב־פִּ֝יךָ); פג,יא (א{{=}}דֹּ֝מֶן); פג,יג (א{{=}}אֵ֝ת); פד,ה (א{{=}}ע֝וֹד); פד,יב (א{{=}}יִמְנַע־ט֝וֹב); פה,ב (א{{=}}שַׁ֝בְתָּ); פו,ה (א{{=}}וְרַב־חֶ֝סֶד); פז,ד (א{{=}}זֶ֝ה); פט,מח (א{{=}}עַל־מַה־שָּׁ֝וְא); צ,י (א{{=}}חִ֝ישׁ); צד,ט (א{{=}}עַ֝יִן); צד,טז (א{{=}}לִ֝י); צו,ד (א{{=}}ה֝וּא); צז,ז (א{{=}}הִשְׁתַּחֲווּ־ל֝וֹ); צח,ג (א{{=}}אֵ֝ת); צח,ח (א{{=}}יַ֝חַד); צט,ב (א{{=}}ה֝וּא); ק,ד (א{{=}}הוֹדוּ־ל֝וֹ); קא,ד (א{{=}}רָ֝ע); קא,ו (א{{=}}ה֝וּא); קד,יד (א{{=}}לֶ֝חֶם); קד,יט (א{{=}}שֶׁ֝מֶשׁ); קה,ב ('''א{{=}}שִׂ֝֗יחוּ'''); קה,יא (א{{=}}חֶ֝בֶל); קו,יד (א{{=}}וַיְנַסּוּ־אֵ֝ל); קו,כ (א{{=}}שׁ֝וֹר); קו,כט (א{{=}}וַתִּפְרׇץ־בָּ֝ם); קז,לג (א{{=}}מַ֝יִם); קט,כ (א{{=}}רָ֝ע); קי,ו (א{{=}}רֹ֝אשׁ); קי,ז (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיג,ח (א{{=}}עִ֝ם); קטו,ב (א{{=}}אַיֵּה־נָ֝א); קטז,יד (א{{=}}נֶגְדָה־נָּ֝א); קטז,יח (א{{=}}נֶגְדָה־נָּ֝א); קיח,יד (א{{=}}וַֽיְהִי־לִ֝י); קיח,יט (א{{=}}אָבֹא־בָ֝ם); קיח,כא (א{{=}}וַתְּהִי־לִ֝י); קיט,יג (א{{=}}כֹּ֝ל); קיט,מט (א{{=}}עַ֝ל); קיט,סב (א{{=}}עַ֝ל); קיט,צ (א{{=}}אֶ֝רֶץ); קיט,צב (א{{=}}אָ֝ז); קיט,צג (א{{=}}בָ֝ם); קיט,קד (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיט,קיח (א{{=}}כִּי־שֶׁ֝קֶר); קיט,קכט (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיט,קלו (א{{=}}עַ֝ל); קיט,קסד (א{{=}}עַ֝ל); קכ,ד (א{{=}}עִ֝ם); קכ,ו (א{{=}}עִ֝ם); קכ,ז (א{{=}}הֵ֝מָּה); קכג,ב (א{{=}}עַ֝ד); קכג,ג (א{{=}}כִּי־רַ֝ב); קכד,א (א{{=}}יֹאמַר־נָ֝א); קכד,ד (א{{=}}נַ֝חְלָה); קכד,ו (א{{=}}טֶ֝רֶף); קכז,א (א{{=}}לֹא־יִשְׁמׇר־עִ֝יר); קכז,ד (א{{=}}כֵּ֝ן); קכח,ה (א{{=}}כֹּ֝ל); קכט,א (א{{=}}יֹאמַר־נָ֝א); קכט,ב (א{{=}}גַּ֝ם); קכט,ה (א{{=}}כֹּ֝ל); קלב,א (א{{=}}אֵ֝ת); קלב,יז (א{{=}}נֵ֝ר); קלה,ז (א{{=}}מֽוֹצֵא־ר֝וּחַ); קלה,יז (א{{=}}אַ֝ף); קלז,ג (א{{=}}לָ֝נוּ); קלז,ד (א{{=}}עַ֝ל); קלז,ו (א{{=}}עַ֝ל); קלז,ז (א{{=}}עַ֝ד); קמ,ג (א{{=}}כׇּל־י֝וֹם); קמג,יב (א{{=}}כִּ֝י); קמח,י (א{{=}}רֶ֝מֶשׂ). :'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' א,א (א{{=}}מֶ֝לֶךְ); ד,ה (א{{=}}וְאַל־תֵּ֝ט); ז,ט (א{{=}}לַ֝יְלָה); ז,כה (א{{=}}אַל־תֵּ֝תַע); ח,כז (א{{=}}ח֝וּג); ט,ב (א{{=}}אַ֝ף); ט,ד (א{{=}}חֲסַר־לֵ֝ב); ט,טז (א{{=}}וַחֲסַר־לֵ֝ב); יא,יג (א{{=}}וְנֶאֱמַן־ר֝וּחַ); יא,לא (א{{=}}אַ֝ף); יב,ח (א{{=}}וְנַעֲוֵה־לֵ֝ב); יד,כט (א{{=}}וּקְצַר־ר֝וּחַ); טו,א (א{{=}}וּדְבַר־עֶ֝צֶב); טו,ד (א{{=}}בָּ֝הּ); טו,יא (א{{=}}אַ֝ף); טו,יג (א{{=}}וּבְעַצְּבַת־לֵ֝ב); טו,טו (א{{=}}וְטֽוֹב־לֵ֝ב); טו,טז (א{{=}}רָ֝ב); טו,כד (א{{=}}ס֝וּר); יז,ז (א{{=}}אַ֝ף); יז,כז (א{{=}}וקר יְקַר־ר֝וּחַ); יח,ב (א{{=}}כִּ֝י); יח,ט (א{{=}}ה֝וּא); יח,יג (א{{=}}הִיא־ל֝וֹ); יט,י (א{{=}}אַ֝ף); יט,כב (א{{=}}וְטֽוֹב־רָ֝שׁ); יט,כד (א{{=}}גַּם־אֶל־פִּ֝יהוּ); יט,כו ('''א?{{=}}בֵּ֗֝ן'''); כ,א (א{{=}}בּ֝וֹ); כ,יד (א{{=}}ל֝וֹ); כא,ה (א{{=}}וְכׇל־אָ֝ץ); כא,כז (א{{=}}אַ֝ף); כד,ה (א{{=}}וְאִֽישׁ־דַּ֝עַת); כד,ח (א{{=}}ל֝וֹ); כד,ל (א{{=}}וְעַל־כֶּ֝רֶם); כה,כח (א{{=}}אִ֝ישׁ); כו,כז (א{{=}}אֶ֝בֶן); כז,ח (א{{=}}כֵּֽן־אִ֝ישׁ); כז,כד (א{{=}}וְאִם־נֵ֝זֶר); כח,טז (א{{=}}בֶ֝צַע); כח,כא (א{{=}}וְעַל־פַּת־לֶ֝חֶם); כח,כד (א{{=}}ה֝וּא); כט,ה (א{{=}}רֶ֝שֶׁת); כט,כג (א{{=}}וּשְׁפַל־ר֝וּחַ); ל,ה (א{{=}}ה֝וּא); לא,ח (א{{=}}אֶל־דִּ֝ין); לא,יב (א{{=}}כֹּ֝ל); לא,כו (א{{=}}חֶ֝סֶד). :'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' ה,ז (א{{=}}וּבְנֵי־רֶ֝שֶׁף); ה,י (א{{=}}מַ֝יִם); ו,ג (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); ו,ה (א{{=}}יִגְעֶה־שּׁ֝וֹר); ו,ו (א{{=}}אִם־יֶשׁ־טַ֝עַם); ו,ז (א{{=}}הֵ֝מָּה); ו,כט (א{{=}}ע֝וֹד); ז,טו (א{{=}}מָ֝וֶת); ח,טו (א{{=}}בּ֝וֹ); ח,יח (א{{=}}בּ֝וֹ); ט,כ (א{{=}}תׇּֽם־אָ֝נִי); ט,כט (א{{=}}לָמָּה־זֶּ֝ה); יא,יא (א{{=}}וַיַּרְא־אָ֝וֶן); יא,יב (א{{=}}פֶּ֝רֶא); יב,יג (א{{=}}ל֝וֹ); יב,יד (א{{=}}עַל־אִ֝ישׁ); יב,טז (א{{=}}ל֝וֹ); יג,יב (א{{=}}לְגַבֵּי־חֹ֝מֶר); יד,יד (א{{=}}עַד־בּ֝וֹא); טו,לא (א{{=}}כִּי־שָׁ֝וְא); טז,י (א{{=}}יַ֝חַד); טז,יב (א{{=}}ל֝וֹ); יז,ג (א{{=}}ה֝וּא); יז,ד (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); יז,יב (א{{=}}א֝וֹר); יח,ד (א{{=}}וְיֶעְתַּק־צ֝וּר); יח,יז (א{{=}}ל֝וֹ); יט,טז ('''א!{{=}}בְּ֝מוֹ־פִ֗י''');{{הערה|ראו גם ב[[#איוב|רשימת החריגים בספר איוב]].}} כ,ט (א{{=}}וְלֹֽא־ע֝וֹד); כ,כא (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); כא,ב (א{{=}}וּתְהִי־זֹ֝את); כב,ג (א{{=}}וְאִם־בֶּ֝צַע); כב,ה (א{{=}}וְאֵֽין־קֵ֝ץ); כג,ו (א{{=}}אַךְ־ה֝וּא); כד,ה (א{{=}}לֶ֝חֶם); כה,ג (א{{=}}וְעַל־מִ֝י); כו,ד (א{{=}}וְנִשְׁמַת־מִ֝י); כו,ה (א{{=}}מַ֝יִם); כו,ז (א{{=}}אֶ֝רֶץ); כז,יב (א{{=}}וְלָמָּה־זֶּ֝ה); כז,כ (א{{=}}לַ֝יְלָה); כח,יב (א{{=}}זֶ֝ה); כח,כ (א{{=}}זֶ֝ה); ל,ג (א{{=}}אֶ֝מֶשׁ); ל,ל (א{{=}}וְעַצְמִי־חָ֝רָה); לא,מ (א{{=}}תַּ֝מּוּ); לד,יא (א{{=}}אִ֝ישׁ); לד,יג (א{{=}}שָׂ֝ם); לד,כב (א{{=}}שָׁ֝ם); לד,כג (א{{=}}אֶל־אֵ֝ל); לד,כה (א{{=}}לַ֝יְלָה); לה,טז (א{{=}}בִּבְלִי־דַ֝עַת); לו,יח (א{{=}}וְרׇב־כֹּ֝פֶר); לו,כא (א{{=}}כִּֽי־עַל־זֶ֝ה); לז,יז (א{{=}}אֶ֝רֶץ); לז,כ (א{{=}}אִ֝ישׁ); לט,יז (א{{=}}לָ֝הּ); לט,כח (א{{=}}שֶׁן־סֶ֝לַע); מא,ב (א{{=}}ה֝וּא); מא,יא (א{{=}}אֵ֝שׁ); מא,כג (א{{=}}יָ֝ם); מא,כו (א{{=}}ה֝וּא). ===טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת=== למידע מפורט על התיבות הראויות להיות מוקפות בספרי אמ"ת, והוספנו להן מקף אפור, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|פרק השני]]''' של המבוא. ==חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים== בניגוד ל'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#חלוקת הסדרים בתורה|חלוקת הסדרים בתורה]]''', חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים איננה עניינית אלא בעיקר כמותית. הסדרים אינם מתחילים בתחילת עניין בדרך כלל, וגם לא מסתיימים בסוף עניין, אלא במקומות שיש בהם דברי ברכה או נחמה או שבח לה'. הסיבה לחלוקתם של ספרי הנביאים והכתובים לסדרים אינה ידועה לנו; אמנם לפי הסבר רווח, תפקידה לסמן יחידות בשביל קריאה יומית כדי לסיים את כל המקרא בשנה אחת, כי לפי חישוב פשוט יוצא שמספר הסדרים קרוב או זהה למספר ימי החול בשנה עברית רגילה (למעט שבתות ומועדים).{{הערה|הסבר זה לחלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים התפרסם במיוחד בדברי הפתיחה למהדורת קורן: "על משמעותה של החלוקה לסדרים בספרי נביאים וכתובים אין לנו ידיעות ממקורותת קדמונים. הציון הבולט של הסדרים העסיק חכמים מחכמי ישראל בימינו, ובכללם ר' שאול קוסובסקי ז"ל. הוא התעמק בבעיה זו והציע פתרון מסתבר. הוא חישב את כמות הסדרים של כל הספרים ביחד והגיע למספר 293; זהו מספרם של ימות החול בשנה רגילה. סיכומם של ימות החול (293) וימי שבת וחג (71) הוא 364, כלומר, מנין ימיה של שנת השמש חסר יום אחד, כנגד תשעה באב, שהוא יום אסור בתלמוד תורה (קוראים בו ספר "איכה"); ויום זה אף הוא נקרא "מועד", ואין למנותו כאן בחשבון ימות החול. יוצא איפה שנקבע "סדר" קריאה מן התורה, הנביאים והכתובים, לכל יחיד ויחיד, לכל יום ויום מ-365 ימי השנה. וכך, כנראה, נהגו קדמונינו." לדיון מפורט בסדרים ראו פסח פינפער, '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס"ו) עמ' 39-45.}} חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים יציבה בדרך כלל במקורות (יותר מחלוקת הסדרים בתורה). בחלוקה המקובלת שבדפוסים מוצאים 293 סדרים סה"כ, ויש רק כ-4 מקומות שבהם רשום סדר נוסף במקורות העתיקים:{{הערה|כל ארבעת הסדרים הנוספים מופיעים במהדורות ברויאר ע"פ ספר החילופים, וגם במקראות גדולות הכתר. אמנם לא כולם מסומנים בתוך כתר ארם צובה, ולא ברור מהם הנימוקים לסימונם במקראות גדולות הכתר.}} #"וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת" ([[יהושע ח/טעמים#ח א|יהושע ח א]]) = ד* (חסר בחלוקה המקובלת, אבל קיים בכתר ובגוף כתי"ל וברשימת כתי"ל ובספר החילופים). #"וּבָאוּ מֵעָרֵי יְהוּדָה" ([[ירמיהו יז/טעמים#יז כו|ירמיהו יז כו]]) = (ט*) (חסר בכתר ובגוף כתי"ל ובחלוקה המקובלת, אך קיים בספר החילופים ומחוק ברשימת כתי"ל). #"אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר" ([[שיר השירים ה/טעמים#ה ב|שיר השירים ה ב]]) = א* (חסר בחלוקה המקובלת, אבל קיים בגוף כתי"ל וברשימת כתי"ל ובספר החילופים; המקום של הפרשה חסר בכתר). #"יְשַׁלֵּם ה' פָּעֳלֵךְ" ([[רות ב/טעמים#ב יב|רות ב יב]]) = [א*] (חסר בחלוקה המקובלת ובכתר ובגוף כתי"ל, אבל קיים ברשימת כתי"ל ובספר החילופים). מספרי הסדרים בספרי הנביאים והכתובים כדלהלן (המספרים לפי החלוקה המקובלת, והכוכביות מציינות סדר נוסף ע"פ המקורות העתיקים): *יהושע 14* | ד* *שופטים 14 *שמואל 34 *מלכים 35 *ישעיהו 26 *ירמיהו 31* | (ט*) *יחזקאל 29 *תרי עשר 21 **סה"כ נביאים 204 (206*) *תהלים 19 *משלי 8 *איוב 8 *שיר השירים 1* | א* *רות 1* | [א*] *איכה 1 *קהלת 4 *אסתר 5 *דניאל 7 *עזרא 10 *דברי הימים 25 **סה"כ כתובים 89 (91*) **סה"כ נביאים וכתובים 293 (297*) '''תחילת ספר:''' ציינו תחילת סדר גם בראש כל אחד מכ"ד ספרי המקרא (במספר הרצוף "א"), למרות שסימון כזה אינו מופיע בתחילת ספרי המקרא בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו. הסדר הראשון בתחילת כל אחד מכ"ד ספרי מקרא צוין במפורש בספר החילופים וברשימות הסדרים בכתי"ל ([https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up תורה], [https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n655/mode/1up נביאים], [https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n930/mode/1up כתובים]). '''התבנית:''' תחילת כל "סדר" מתוייגת בתיעוד הנוסח שבדפי העריכה בתוך '''[[תבנית:מ:פסוק]]''', ע"י השימוש בפרמטר "סדר=". תבנית זו נמצאת מיד לפני כל פסוק במקרא (בלי שום רווח ביניהם). כשיש בה פרמטר של "סדר=", מופיע מספר הסדר כחלק מסימני הניווט בשוליים הצדדיים של התנ"ך. ==הערות== <references/> gqajm6jki5gl8w78uevs622rod4oiwx 3002690 3002689 2026-04-02T17:47:00Z Dovi 1 /* מסורת הקוראים בנ"ך: חטפים באותיות לא גרוניות */ 3002690 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ה. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים: המקומות הקיימים בכתר}} ==הסבר קצר על קביעת הנוסח במקומות הקיימים בכתר== '''נוסח הנביאים והכתובים במהדורה זו (חלוקת הפרשות וצורת השירות, האותיות והתיבות, הניקוד והטעמים והגעיות) מיוסד על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים. במקומות מעטים וחריגים שבהם נוסח הכתר אינו חד משמעי, או ייתכן שנפלה בו טעות, הבאנו את הנתונים בשלמותם בתיעוד הנוסח והכרענו ע"פ שיקול הדעת. לאחר קביעת הנוסח נעשו התאמות קלות בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].''' לפרטים נוספים על שיטת ההגהה והעריכה לנוסח הכתר (במקומות שהוא קיים) ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים במקומות שכתר ארם צובה אינו קיים בהם, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הקודם]]'''. ==יסודות הנוסח ותיעודו== במקומות שכתר אדם צובה קיים, נוסח המקרא במהדורתנו מיוסד ישירות עליו. מכיוון שמדובר על כתב־יד אחד בלבד, שהוא מדויק ובהיר ועקבי להפליא, יש הרבה פחות צורך לדון בנוסחו של הכתר ולהשוות אותו אל כתבי־יד מקבילים, מאשר במקומות המיוסדים על כתי"ל. בכל זאת, לעתים רחוקות יש אות או ניקוד או טעם בכתר שדורש דיון ותיעוד של הנתונים לגביו. במקומות האלה השתמשנו באותה שיטה טכנית לתיעוד הנוסח כמו במקומות החסרים בכתר; ראו בהסבר המפורט בתוך '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#תיעוד הנוסח|פרק המבוא לנוסח התורה]]'''. במקרים היחסית נדירים שבהם היה צורך להשוות את הכתר לכתבי־יד אחרים, השתמשנו באותן קבוצות של כתבי־יד נבחרים ל'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לנביאים|נביאים]]''' ול'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לכתובים|כתובים]]'''. ==המהדורות האחרות לפי כתר ארם צובה== כתר ארם צובה הוא כתב־יד בהיר ומדויק ועקבי. מתוך '''למעלה ממליון''' אותיות וסימני ניקוד וטעמים וגעיות בספרי הנביאים והכתובים (במקומות שהכתר קיים), יש '''פחות ממאתיים''' מקומות בלבד (!) שצריך בכלל להעיר בהם מבחינת קביעת הנוסח של סימן אורתוגרפי מסוים. ורק בחלק מהמקומות האלה חייב העורך להפעיל את שיקול דעתו לגבי כוונתו של הסופר, וכיצד יש להציג את הממצאים במהדורה של המקרא. עובדה מספרית פשוטה זו היא הסיבה לכך שכל המהדורות היפות של התנ"ך שיצאו לאור עד היום ע"פ כתר ארם צובה – כמעט זהות אחת לשנייה, אות באות ותָו בתָו (לגבי קביעת הנוסח, ולמעט עניינים התלויים בשיטות העיצוב של המהדירים). מדובר בעיקר על שלושת מהדורותיו של הרב ברויאר ומהדורת מכון ממרא, ועל מקראות גדולות הכתר.{{הערה|אפשר גם להוסיף את הכרכים הבודדים שיצאו לאור במסגרת "מפעל המקרא" של האוניברסיטה העברית (ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל). ועם קצת הסתייגות אפשר עוד להוסיף גם את מהדורת "סימנים" של פלדהיים.}} כל אחת מהמהדורות הללו זהה לכל חברותיה כמעט לגמרי לגבי קביעת הנוסח (אבל לא לגמרי מבחינת עיצוב הטקסט). '''אך בכל אחת מהמהדורות היפות הנ"ל יש שני מרכיבים מקוריים וחשובים:''' #'''קביעת עצם הנוסח ע"פ שיקול הדעת במקומות חריגים.''' יש מקומות שבהם משמעותו של כתב־היד אינה ברורה לגמרי, כגון: אות שאולי סותרת את כתיב המסורה (וייתכן שנפלה טעות נדירה); ניקוד או טעם חריג שסותר את דרכו של הכתר במקומות אחרים (וייתכן שמדובר על טעות); נקודה או קו קטן של ניקוד או טעם שכתוב באופן בהיר ובלי סימני מחיקה, אך ניתן לפרש אותו ביותר מדרך אחת; מקום מטושטש או שיש בו סימני מחיקה (ולכן לא ברור לגמרי מה הייתה כוונתו של המסרן). כל מהדיר חייב להפעיל את שיקול דעתו במקומות אלה. כאמור, מדובר על פחות מ-200 סימנים אורתוגראפיים בלבד (אותיות, ניקוד וטעמים) בכתב־היד כולו. #'''עיצוב המהדורה בשביל הקורא.''' כלומר: עד כמה מעתיקים את כל איפיוני כתב־היד לפרטי פרטיהם, גם כשהם אולי לא מתאימים לצרכיו של הקורא? כמה דוגמאות: האם חובה להביא בפני הקורא את נוסח סימן ה"רפה" שבכתר או שניתן לוותר עליו? האם צריך למסור רק את קביעת '''סוג''' חלוקת הפרשות שבכתב־היד (פרשה פתוחה או סגורה), או אף את '''צורת''' חלוקתן לפי השורות והרווחים? בתיבה שטעמה מלעיל, האם חובה לסמן את טעם הפשטא הכפולה בדיוק לפי שיטת הכתר, או שניתן לסמן אותו בכל תיבה כזו בעקביות (כמו שנעשה במהדורות ברויאר)? לגבי ה'''עיצוב''' במהדורתנו (2), הוא יהיה לפי השיטה המנומקת היטב לעיל ב'''[[../פרק ב|פרק השני של המבוא]]'''. שיטה עצמאית זו שונה במידה ניכרת משיטותיהן של שאר המהדורות, לפחות באותה מידה שגם הן בעצמן שונות אחת מהשנייה (ואף יותר). אמנם לגבי '''קביעת הנוסח''' במהדורתנו, במקומות המועטים יחסית בכתר שצריך להפעיל בהם את שיקול הדעת, נבחן כל מקום מחדש ונגיע להחלטה עצמאית לאחר הבאת כל הנתונים. בין המקומות האלה: #כ־25 אותיות וצירופי תיבות בכתיב של כתר ארם צובה, שיש ספק כלשהו לגבי קביעתם, וייתכן (אפילו בספק) שלפי קביעה מסוימת הכתיב יהיה מנוגד למסורה הטברנית. #טעויות קלות נדירות יחסית בכתב־היד בענייני ניקוד וטעמים, מהסוגים שפירט ישראל ייבין בפרק הראשון של ספרו, ועוד כמה צורות חריגות שיש לדון בהן (גם אם אינן טעויות מובהקות).{{הערה|ייבין, א.5 עמ' 16 דווח על "למעלה מ-50 טעויות סופר", אבל ראו גם בסוגים הנוספים שמנה ב-א.6.}} #סימני ניקוד וטעמים וגעיות שניתן לפרש אותם ביותר מדרך אחת, ו/או שהם מטושטשים ו/או לא ברורים ו/או שיש בהם סימני מחיקה (נדירים יחסית). #סימני ניקוד וטעמים וגעיות שלא ברור לגמרי עד כמה הם מסכימים בעקביוּת לשיטת המסורה והכתר עצמו (כגון מרכא בתיבת תביר). #אותיות גדולות וקטנות המוזכרות בספרות המסורה הקדומה או המאוחרת, שבדרך כלל אינן באות לידי ביטוי בנוסח הפנים של הכתר (ואף לא בנוסח הפנים של כתבי־היד הקרובים לו). כאן מדובר על חלק משיטת העיצוב במהדורתנו, שהרי בעידן כתבי־היד לא היו אותיות אלו עניין של חובה. '''למרות נדירותם, מוכרח כל מהדיר להפעיל את שיקול דעתו במקומות אלה.''' במהדורתנו נדון בכל אחד מהם במקומו (בתוך תיעוד הנוסח שבדף העריכה על ידי השימוש ב[[תבנית:נוסח]]). בגלל שהמקומות האלה מעטים יחסית, יהיו הרבה פחות הערות נוסח בדפי העריכה בספרים שהכתר קיים בהם, מאשר בספרים המבוססים על כתב־יד לנינגרד (כיוון שהכתר חסר בהם). לסיום צריך להוסיף ולומר, שעצם העובדה הברוכה שקיימות כל כך הרבה מהדורות משובחות ומדויקות על פי כתר ארם צובה מאפשרת לנו את השוואתן אחת לשנייה, ואת כולן ביחד לצילום כתב־היד. ניתן ללמוד מהשוואה כזו המון על אופייה של כל אחת מהמהדורות האחרות, וגם להפיק ממנה תובנות חשובות על הכתר עצמו ובשביל מהדורתנו, וכך עשינו. ==ספר ישעיהו כדוגמה ליישום השיטה== הספר הראשון בנביאים וכתובים שבוצעה בו עריכה מלאה במהדורתנו, כולל הגהה ע"פ כתר ארם צובה ו[[../פרק ב|עיצוב לפי שיטתנו]], היה [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]]. ספר זה נבחר בגלל שהוא [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר ישעיהו|נשתמר בשלמותו בכתר ארם צובה]], ובגלל שהוא ספר גדול מבחינה כמותית (כך שהיו בו מספיק דוגמאות למקומות חריגים כדי להמחיש את השיטה, והוא היווה מקרה בוחן ראוי לשיטת העבודה). כדי לבצע את הגהת הנוסח באופן מיטבי השתמשנו בכמה מקורות ביחד: בצילום הכתר, במהדורותיו של הרב ברויאר, במהדורת מכון ממרא (שהיא כמעט זהה למהדורות ברויאר{{הערה|הבדל קטן בין קביעת הנוסח במהדורת מכון ממרא לבין מהדורות ברויאר נמצא בתחום הגעיות. בעבודתנו על עשרת הפרקים הראשונים בספר ישעיהו מצאנו שני מקומות שבהם חסרה געיה במכון ממרא שקיים בכתר (ועל פיו במהדורות ברויאר): "מִֽי־בִקֵּ֥שׁ" ([[ישעיהו א/טעמים#א ט|א ט]]), "וּנְשֽׂוּא־פָנִ֖ים" ([[ישעיהו ט/טעמים#ט יד|ט יד]]). לא ברור אם מדובר על טעות או על עניין שבשיטה. החל מפרק י"א הפסקנו לתעד את הגעיות החסרות (למרות שמידי פעם מצאנו עוד), אבל מחשבון פשוט לפי התדירות בעשרת הפרקים הראשונים נראה שיש כתריסר געיות חסרות במהדורת מכון ממרא לספר ישעיהו. יש גם מקומות מעטים במהדורת מכון ממרא שהגעיה נמצאת באות אחרת מאשר בכתר, וגם במקומות האלה לא תיעדנו את התופעה אלא פשוט סימנו את הגעיה כמו שהיא בכתר.}}), ובמקראות גדולות הכתר. השימוש בצילום כתב־היד עצמו לצידן של כמה מהדורות מדויקות המבוססות עליו עזר לנו להעלות את דיוקה של ההקלדה, ואף תרם להבנתנו את שיטתה המיוחדת של כל אחת מהמהדורות האחרות. כדי להמחיש את העבודה על קביעת הנוסח בספר ישעיהו צריך להביא סטיסטיקות של ממש, ונתחיל עם רשימת המילים החריגות של הרב ברויאר במהדורת '''כתר ירושלים''' (מתוך "נוסח כתב היד" בסוף הכרך). ברשימה זו הביא ברויאר את כל המקומות שבהם הוא נמנע מלהביא את נוסח הכתר במהדורתו, או שיש בהם ספק מסוים לגבי נוסח כתב־היד. כאשר מסתכלים על הפריטים ברשימתו לפי סוגיהם השונים, רואים קודם כל ש-[[#חטפים באותיות לא-גרוניות בישעיהו|53 מילים]] מתוך 68 בספר ישעיהו הן כולן מקרים של חטף באות לא גרונית (כ-78%).{{הערה|למרות שלעתים רחוקות מצאנו מקום שבו ברויאר לא ציין חטף באות לא גרונית, רשימותיו בדרך כלל מהווֹת תיעוד שלם ואובייקטיבי לתופעה זו בכל המקרא. להסבר כללי של התופעה ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.}} לגבי שאר המקומות החריגים (רק 15 במספר בספר ישעיהו), נמצא שהם מ-5 סוגים שונים: #ספק קל לגבי קביעת אות אחת בכתר: "מְרִימָ֔[י]ו" ([[ישעיהו י/טעמים#י טו|י,טו]]). #ספקות בקביעת הניקוד והטעמים והגעיות בכתר (3 מקומות, שאחד מהם ספק מקף בתיבת משרת [ראו סוג 5 דוגמה ג.]). #מקומות חריגים בשיטת הניקוד בכתר (2 מקומות). ב[[ישעיהו יז/טעמים#יז ט|יז,ט]] א="מָעוּז֗וֹ" (במקום ק=מָעוּזּ֗וֹ וכן בדפוסים [ל=מָעֻזּ֗וֹ]); ב[[ישעיהו כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] א="בְּמָעוּזִ֔י" במקום ל,ק=בְּמָעוּזִּ֔י [דפוסים=בְּמָֽעֻזִּ֔י]). מצד אחד דגש חסר הוא אחד מהסוגים של הטעויות הקלות שנפלו בכתר לעתים רחוקות למרות דייקנותו{{הערה|ראו ייבין א.5, עמ' 16-17.}}, אבל חסרונו באותה תיבה פעמיים אולי רומז על עיקרון כלשהו. מצד שני גם אם הדבר נעשה בכוונה – עדיין אין עקביות בעניין זה בכתר. והשוו: "מָעוּזִּ֖י" ([[שמואל ב כב/טעמים#כב לג|שמ"ב כב לג]]), "מָעוּזִּֽי׃" ([[תהלים לא/טעמים#לא ה|תהלים לא,ה]]), "מָ֝עוּזָּ֗ם" ([[תהלים לז/טעמים#לז לט|תהלים לז,לט]]), "מָעוּזִּי֮" ([[תהלים מג/טעמים#מג ב|תהלים מג,ב]]), "מָע֫וּזּ֥וֹ" ([[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]]). #חריגים בניקודו של ה"כתיב" (4 מקומות): "עֲנִוִים֙" (עֲנִיִּים֙ קרי; [[ישעיהו לב/טעמים#לב ז|לב,ז]]), "חֹראָיהָ֗ם" (צוֹאָתָ֗ם קרי; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|לו,יב]]), "אֵאֵ֥ שַׁיְנֵיהֶ֖ם" ([מֵימֵ֥י] רַגְלֵיהֶ֖ם קרי; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|לו,יב]]), "מֵי־אִתִּֽי׃" (מֵאִתִּֽי׃ קרי; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|מד,כד]]). #מקף בתיבת משרת (4-5 מקומות): א. "נָ֣בֵֽל־צִ֔יץ" ([[ישעיהו מ/טעמים#מ ז|מ,ז]]); ב. "וַתּ֤וֹשַֽׁע־לוֹ֙" ([[ישעיהו נט/טעמים#נט טז|נט,טז]]); ג. "ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה"? ([[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] לפי ברויאר, וכך נראה יותר מעיון בכתב־היד, וכן הוא גם בכתבי־היד הקרובים לכתר [ל,ש1,ק,ל-א,ק25] ובדפוסים; אבל אולי צריך לקרוא רֽוּחַ־יְהוָ֖ה כמו שקבעו במקראות גדולות הכתר); ד. "וַתּ֤וֹשַֽׁע־לִי֙" ([[ישעיהו סג/טעמים#סג ה|סג,ה]]); ה. "אִם־יִוָּ֥לֵֽד־גּ֖וֹי" ([[ישעיהו סו/טעמים#סו ח|סו,ח]]). לגבי שלושת הסוגים האחרונים (10-11 מקומות), נוסח הכתר ברור לגמרי בכמעט כולם (למעט "ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה" ב[[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] כספק מקף בתיבת משרת), ובכולם מדובר על נטייה רווחת בכתר (ולא בטעות סופר) או לפחות על חוסר עקביות בשיטת הניקוד. נטיות אלו אינן עניין של חובה (כי אף הכתר עצמו אינו עקבי לגמרי לגביהן). ולכן לגבי מקף בתיבת משרת ולגבי ניקודו של תיבת הכתיב, במהדורתנו נעצב את המקומות האלה לפי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב הניקוד והטעמים במהדורתנו|שיטתנו]], ונציין את השינויים בתיעוד הנוסח. ולגבי שתי המילים "מָעוּז֗וֹ" (במקום מָעוּזּ֗וֹ) ו"בְּמָעוּזִ֔י" (במקום "בְּמָעוּזִּ֔י"), בשתיהן אות הזי"ן תהיה דגושה, כמקובל לא רק בכתבי־היד הקרובים לכתר ובדפוסים, אלא גם בכתר עצמו במקומות אחרים, וכך נשמור על עקביות למען הקורא ובהתאם למטרת העיצוב במהדורתנו.{{הערה|גם הרב ברויאר במהדורותיו החליט כך, וכנראה מאותן סיבות. אך במקראות גדולות הכתר קבעו "מָעוּז֗וֹ" ו"בְּמָעוּזִ֔י" כדי להעביר את נוסח הכתר בדיוק למרות חריגותו וחוסר העקביות שבו.}} אמנם לגבי שלושת הסוגים הראשונים (כלומר ארבעת המקומות בספר ישעיהו שבהם יש ספק כלשהו לגבי קריאת כתב־היד או לגבי כוונתו של המנקד, ואם כן יש קושי מסוים בקביעת עצם הנוסח), נצטרכנו להכריע בעצמנו על פי עיון חוזר בכתב־היד ועל פי שיקול הדעת. בארבעת המקומות האלה בספר ישעיהו החלטנו כך: #ספק קל לגבי אות אחת: בתיבת "מְרִימָ֔יו" ([[ישעיהו י/טעמים#י טו|י,טו]]) נמחק החלק התחתון ביו"ד הראשונה, אבל האות קיימת ברובה. גם בכתבי־יד אחרים הקרובים לכתר (ל,ק,ש1) נכתבה התיבה מלאה עם יו"ד פעמיים. ייתכן שהמוחק ויתר על המחיקה באמצע, אבל לא שב כדי להשלים את החלק המחוק. ובכל מקרה האות קיימת בפועל בכתר כמו בכתבי־היד ובדפוסים (וכך גם במהדורות ברויאר, במקראות גדולות הכתר, ובמכון ממרא). לכן תופיעה במהדורתנו "מְרִימָ֔יו" בכתיב מלא בלי שום ציון; שאר המידע לגבי האות המסופקת יהיה בתיעוד הנוסח, והמילה תופיעה ב[[#נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|רשימת המקומות החריגים בנוסח הכתיב בכתר]]. #ספק לגבי טעם ([[ישעיהו נה/טעמים#נה ה|נה,ה]]): "וְלִקְד֛וֹשׁ" או "וְלִקְד֥וֹשׁ"? הצורה השנייה מתאימה יותר לכללי הטעמים: "לְמַ֙עַן֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְלִקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֥י פֵֽאֲרָֽךְ׃", וכך מופיע בכתבי־היד האחרים הקרובים לכתר (ל,ק) ובדפוסים; וכן הכריעו ברויאר ומג"ה.{{הערה|כמעט שאין טעויות בכלל במערכת הטעמים בכתר; ראו על כך בייבין, כא.2 (עמ' 197), וייתכן שיש להוסיף את התיבה הזו בתור ספק לשני המקומות שכבר ציין (גם בהם מדובר על נקודת תביר בטעם שצפוי להיות מרכא). אך מהצבע והצורה של הנקודה ייתכן שיש כאן כתם דיו ולא נקודה שהסופר כתב אותה בכוונה, ואם כן מדובר על מרכא ואין טעות.}} #טעמים לא ברורים ([[ישעיהו מה/טעמים#מה ו|מה,ו]]): "אֲנִ֥י יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃" או "אֲנִֽי־יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃"? במהדורתנו קיבלנו את הגרסה הראשונה לאחר עיון בכתב־היד (בדומה למקראות גדולות הכתר, ולפי זה אין צורך לתיקון בספק של ברויאר). #ספק געיה ([[ישעיהו יד/טעמים#יד ב|יד,ב]]): "בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֗ל" או "בֵּית־יִשְׂרָאֵ֗ל"? הגעיה מטושטשת ואף ייתכן שהיא לא קיימת, אבל מעיון בצילום כתב־היד נראה לנו יותר שהסימן קיים; ולכן במהדורתנו באה הגעיה בהתאם לדעתו של ברויאר ובניגוד למקראות גדולות הכתר. כל המקומות הנ"ל מצויינים ברשימת השינויים של ברויאר. אבל יש עוד מספר מקומות בספר ישעיהו הדורשים הסבר או תיעוד (והם אינם מובאים כלל ברשימת ברויאר אלא תוקנו או שונו במהדורתו בלי שום הערה): #טעויות סופר מובהקות בניקוד (ע"פ ייבין): ##ב[[ישעיהו יד/טעמים#יד יא|יד,יא]] בתיבת "וּמְכַסֶּ֖יךָ" חסרה נקודת השורוק (א=ומְכַסֶּ֖יךָ). ##ב[[ישעיהו יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] בתיבת "ר֧וּחַ" (השנייה) חסרה פתח גנובה (א=ר֧וּח). #תופעות של "קרי וכתיב" הקיימים בכתבי־היד הקרובים לכתר, וכן בדפוסים ובמהדורות ברויאר, אבל אינם מצוינים בכתר עצמו; ברובם מדובר על כתיב מלא בוי"ו במקום שיש קמץ (קטן): "אֶשְׁקֳוטָ֖ה" ([[ישעיהו יח/טעמים#יח ד|יח,ד]]); "עַד־יַֽעֲבָור־זָֽעַם׃" ([[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|כו,כ]]); "יִסְגָּוד־ל֤וֹ" ([[ישעיהו מד/טעמים#מד יז|מד,יז]]). בשלושת המקומות האלה ציין ברויאר קרי וכתיב אע"פ שאין ציון כזה בכתר, ולמרות שמדובר על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#"קרי וכתיב" של אֵם קריאה|קרי וכתיב של אֵם קריאה]] (ו'). והשוו גם: "הֹבִ֔אישׁ" ([[ישעיהו ל/טעמים#ל ה|ל,ה]]). #אותיות גדולות וקטנות: "אֹ֖רֶ{{אות-ק|ן}}" בנו"ן זעירא ([[ישעיהו מד/טעמים#מד יד|מד,יד]]), "{{אות-ג|צֹ}}פָ֞ו" בצד"י גדולה ([[ישעיהו נו/טעמים#נו י|נו,י]]). במהדורתנו נביא את שתי האותיות המיוחדות בהתאם לשיטתנו ע"פ המנהג.{{הערה|בניגוד למקראות גדולות הכתר, בו ויתרו על הצד"י הגדולה ב"צֹפָ֞ו" ([[ישעיהו נו/טעמים#נו י|נו,י]]) שאין לה סימוכין במסורת הכתר.}} #שם הוי"ה: ב[[ישעיהו ל/טעמים#ל א|ישעיהו ל,א]] נכתבה נקודת חולם בשם הוי"ה (א*=נְאֻם־יְהֹוָ֔ה) עוד נקודות טכניות לגבי התצוגה של ספר ישעיהו: *לגבי תצוגת הניקוד בתיבת "ירושלם" (חסרת-יו"ד), ולגבי צורות חריגות שלה כגון "יְרוּשָׁלַ֛[יְ]מָה" ([[ישעיהו לו/טעמים#לו ב|לו,ב]]), ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#הניקוד בתיבת "ירושלם"|כאן]]'''. *יש מנהג יפה בדפוסים לסיים ספר במקרא בדבר טוב, על ידי חזרה על פסוק טוב שבא קצת לפני הפסוק האחרון (בסוף הספרים ישעיהו, מלאכי, איכה, קהלת). במהדורות ימינו המנהג קיים בדפוס קורן ואף במהדורת דותן (למרות שהמנהג אינו קיים בכתי"ל). שמרנו על המנהג היפה הזה במהדורתנו, ואת הפסוק הנוסף הדפסנו כמקובל באותיותיו בלבד (בלי ניקוד וטעמים) כדי להמחיש שהוא לא חלק מנוסח המסורה. בתיעוד הנוסח שבדף המסורה ציינו שהמנהג אינו קיים בכתבי־היד. '''תהליך העריכה של ספר ישעיהו, כמו שהוא מתואר כאן, שימש בתור מודל גם עבור עריכתם של שאר ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.''' ==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים== ===נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה=== נוסח האותיות בכתר ארם צובה מדויק להפליא. אך אפילו בו יש – לעתים רחוקות – כתיב מסוים שלא ברור לחלוטין אם הוא מתאים לנוסח המסורה. ברוב המקומות מדובר רק בספק, ואפילו בספק קלוש, לגבי זהותה של אות מסוימת בכתר. אבל יש גם מקומות אחדים ונדירים שבהם הכתיב בכתר חורג מהמסורה בסבירות גבוהה. המבחן עבור "התאמה למסורה" נשען על השיטה שעסקנו בה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות|בפרק השלישי]]''' של המבוא למהורתנו (על נוסח הכתיב בתורה): אם לוקחים בחשבון את הערות המסורה מצד אחד, ואת הכתיב הנמצא ברוב כתבי־היד הקרובים לכתר מצד שני, אז ניתן להגיע אל נוסח מוסכם כמעט בכל האותיות בתנ"ך. נוסח זה מסכים בפועל לנוסח האותיות בכתר ארם צובה (במקומות שהוא קיים) כמעט בכל מקום, והיוצאים מן הכלל נדירים ביותר. להלן רשימה של כל המקומות האפשריים בכתר שיש בהם ספק, ואפילו ספק קל עד קלוש, לגבי התאמה למסורה. הטבלה מציגה שני סוגים שונים של ספקות בנוסח הכתיב: #ספק לגבי אות אחת בכתר (24 מקומות); #ספק לגבי צירוף בין שתי תיבות בכתר, כגון "מַלְכִּישׁ֔וּעַ" או "מַלְכִּי'''־'''שׁ֔וּעַ" (3 שמות ב-7 מקומות). בעמודה הימנית בטבלה מצוין מספר הפסוק ביחד עם קישור לדף של הפרק. בעמודה האמצעית מופיע הנוסח הבעיתי בכתר (אפילו בספק), ובצד שמאל נוסח אחר שאולי מתאים יותר למסורה. הנוסח המופיע במהדורתנו לגבי כל פריט מסומן בכוכבית (*).{{הערה|למידע מלא לגבי כל פריט יש לראות את תיעוד הנוסח הנמצא בתוך דף העריכה של הפרק (יש קישור ישיר לפרק בעמודה הימנית של הטבלה). לא הבאנו ברשימה זו את [[#אותיות גדולות וקטנות|האותיות הגדולות והקטנות במהדורתנו]], השונות ברובן ממה שמופיע בכתר.}} {| border="1" align=center |+ '''מקומות חריגים בנוסח הכתיב בכתר ארם צובה''' |- |colspan=3 align=center|'''נוסח האותיות''' |- !פסוק !הנוסח בכתר !נוסח אחר |- |[[יהושע ח/טעמים#ח ח|יהושע ח,ח]] |'''בְּ'''תָפְשְׂכֶ֣ם? |'''כְּ'''תׇפְשְׂכֶ֣ם* |- |[[יהושע י/טעמים#י יד|יהושע י,יד]] |'''בַּ'''יּ֤וֹם? |'''כַּ'''יּ֤וֹם* |- |[[יהושע טו/טעמים#טו סא|יהושע טו,סא]] |וּסְ'''בָ'''כָֽה? |וּסְ'''כָ'''כָֽה* |- |[[שופטים ז/טעמים#ז יז|שופטים ז,יז]] |'''בַ'''אֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖ה? |'''כַ'''אֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖ה* |- |[[שמואל א ח/טעמים#ח כ|שמ"א ח,כ]] |מַלְכֵּ֙'''י'''נוּ֙? |מַלְכֵּ֙נוּ֙* |- |[[שמואל ב ז/טעמים#ז כב|שמ"ב ז,כב]] |'''כְּ'''כֹ֥ל? |'''בְּ'''כֹ֥ל* |- |[[מלכים א ג/טעמים#ג כ|מל"א ג,כ]] |יְשֵׁ'''י'''נָ֔ה? |יְשֵׁנָ֔ה* |- |[[מלכים א ו/טעמים#ו כט|מל"א ו,כט]] |וְתִמֹר֔'''וֹ'''ת! |וְתִמֹרֹ֔ת* |- |[[ישעיהו י/טעמים#י טו|ישעיהו י,טו]] |מְרִימָ֔ו? |מְרִימָ֔'''י'''ו* |- |[[ירמיהו לג/טעמים#לג כו|ירמיהו לג,כו]] |כתיב=אָשִׁ֥'''י'''ב?<br>(אין קרי) |כתיב=אָשִׁ֥'''ו'''ב*<br>(קרי=אָשִׁ֥יב)* |- |[[ירמיהו מט/טעמים#מט ח|ירמיהו מט,ח]] |הֶעְמִ֣'''י'''קוּ* |הֶעְמִ֣קוּ |- |[[יחזקאל כד/טעמים#כד כד|יחזקאל כד,כד]] |בְּב'''וֹ'''אָ֕הּ* |בְּבֹאָ֕הּ |- |[[יחזקאל כט/טעמים#כט ז|יחזקאל כט,ז]] |'''כְּ'''תָפְשָׂ֨ם? |'''בְּ'''תׇפְשָׂ֨ם* |- |[[יחזקאל לא/טעמים#לא יא|יחזקאל לא,יא]] |'''בְּ'''רִשְׁע֖וֹ? |'''כְּ'''רִשְׁע֖וֹ* |- |[[יחזקאל לה/טעמים#לה ט|יחזקאל לה,ט]] |כתיב=תָ'''ו'''שֹׁ֑בְנָה? |כתיב=תָ'''י'''שֹׁ֑בְנָה* |- |[[יחזקאל לז/טעמים#לז י|יחזקאל לז,י]] |וַיִּֽ'''הְ'''י֗וּ? |וַיִּֽ'''חְ'''י֗וּ* |- |[[הושע ו/טעמים#ו יא|הושע ו,יא]] |'''כְּ'''שׁוּבִ֖י? |'''בְּ'''שׁוּבִ֖י* |- |[[עמוס ה/טעמים#ה כז|עמוס ה,כז]] |וְהִגְלֵ'''י'''תִ֥י* |וְהִגְלֵתִ֥י |- |[[מיכה ו/טעמים#ו ב|מיכה ו,ב]] |מ֣'''וֹ'''סְדֵי* |מֹ֣סְדֵי |- |[[נחום ג/טעמים#ג יז|נחום ג,יז]] |וְנֹדַ֔ד |וְנ'''וֹ'''דַ֔ד* |- |[[דברי הימים א ח/טעמים#ח ו|דה"א ח,ו]] |אֵ'''ה֑'''וּד? |אֵ'''ח֑'''וּד* |- |[[דברי הימים א יז/טעמים#יז כ|דה"א יז,כ]] |'''כְּ'''כֹ֥ל? |'''בְּ'''כֹ֥ל* |- |[[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]] |לַבֵּ֣נ'''י'''׀יְמִינִי כתיב (!)<br>(לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י קרי)* |לַבֵּ֣נ׀יְמִינִי כתיב*<br>(לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י קרי)* |- |[[דברי הימים ב כח/טעמים#כח יח|דה"ב כח,יח]] |וְאֶת־גִּמְז֖וֹ (וְאֶת־)[וּ]בְּנֹתֶ֑יהָ (!) |וְאֶת־גִּמְז֖וֹ וְאֶת־בְּנֹתֶ֑יהָ* |- |colspan=3 align=center|'''שמות מורכבים / תיבות מחוברות'''{{הערה|1=לגבי תיבות מורכבות במקרא, יש רשימה [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n119/mode/1up?view=theater במסורה הגדולה של כתי"ש1 על במדבר א'], אותה העתיקו מתוך כתר ארם צובה: "[מלין] דכתב' חדה וכן קורין '''ומצאנו אותם במעשה המלמד הגדול אהרן בן משה בן אשר במעשיו במחזור המכונה באלתאג''''...". קבענו את הנוסח לפי רשימה זו גם אם יש מקף בין שתי התיבות בכתר.}} |- |[[שמואל א יד/טעמים#יד מט|שמ"א יד,מט]]<br>[[שמואל א לא/טעמים#לא ב|שמ"א לא,ב]]<br>[[דברי הימים א ח/טעמים#ח לג|דה"א ח,לג]]<br>[[דברי הימים א ט/טעמים#ט לט|דה"א ט,לט]]<br>[[דברי הימים א י/טעמים#י ב|דה"א י,ב]] |וּמַלְכִּי'''־'''שׁ֑וּעַ<br>מַלְכִּי'''־'''שׁ֖וּעַ<br>{{=}}מַלְכִּישׁ֔וּעַ*<br>מַלְכִּי'''־'''שׁ֔וּעַ<br>מַלְכִּי'''־'''שׁ֖וּעַ |וּמַלְכִּישׁ֑וּעַ*<br>מַלְכִּישׁ֖וּעַ*<br>{{=}}מַלְכִּישׁ֔וּעַ*<br>מַלְכִּישׁ֔וּעַ*<br>מַלְכִּישׁ֖וּעַ* |- |[[זכריה יב/טעמים#יב יא|זכריה יב,יא]] |הֲדַד'''־'''רִמּ֖וֹן* |הֲדַדְרִמּ֖וֹן |- |[[איוב יח/טעמים#יח טו|איוב יח,טו]] |מִבְּלִי־ל֑וֹ |מִבְּלִיל֑וֹ* |} ===אותיות מיוחדות במהדורתנו=== {{עוגן|אותיות גדולות וקטנות}}'''א. אותיות גדולות וקטנות:''' [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#אותיות גדולות וקטנות|כמו בתורה]], לרוב אין ביצוע של אותיות גדולות וקטנות בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, אפילו במקומות שהאות המיוחדת מוזכרת במפורש ברשימות המסורה והערותיה. האזכורים בספרות המסורה והביצוע בכתבי־היד נראים קצת יותר מובהקים לגבי האותיות הקטנות מאשר לגבי האותיות הגדולות. כתיבת האותיות (הקטנות לפני הגדולות בדרך כלל כנראה) התקבלה באופן הדרגתי בכתבי־היד ובדפוסים, ובמשך הזמן הפכה להיות אחד מסימני ההיכר של "נוסח המסורה", למרות שהיא לא הייתה כך בהתחלה. הרשימה הבאה מכילה אוסף מקסימלי של האותיות הגדולות והקטנות בספרי הנביאים והכתובים.{{הערה|היא מבוססת בעיקר על הרשימה המובאת [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית] (1906), וכוללת כמעט כל אות אפשרית.}} רוב האותיות ברשימה זו מופיעות גם בדפוס קורן, ולכן הן מופיעות בפועל גם במהדורתנו (ברשימה זו הן מסומנות בכוכבית).{{הערה|אותיות גדולות וקטנות שאין להן ביצוע בדפוס קורן, אבל מופיעות בכתבי־יד או בדפוסים אחרים, צוינו בתיעוד הנוסח בתור "יש דפוסים".}} אותיות שבאות לידי ביטוי של ממש בתוך כתבי־היד מצוינות ברשימה. #'''(ג)''' [[יהושע יד/טעמים#יד יא|יהושע (יד,יא)]]: [כְּכֹ֥חִי]* / [{{מ:אות-ג|כְּ}}כֹ֥חִי] #'''(ק)''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יט|שמואל (שמ"ב כא,יט)]]: [בֶּן־יַעְ{{מ:אות-ק|רֵ֨}}י]* #'''(ג)''' [[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מלכים (מל"ב יז,לא)]]: [נִבְחַ֖{{מ:אות-ג|ז}}]*=ל?,ש1{{הערה|ראו עוד בתיעוד הנוסח וב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר מלכים כתיב|הערות על נוסח האותיות בספר מלכים בכתי"ל]].}} #'''(ק)''' [[ישעיהו מד/טעמים#מד יד|ישעיהו (מד,יד)]]: [אֹ֖רֶ{{מ:אות-ק|ן}}]*=מ"ק-א #'''(ג)''' [[ישעיהו נו/טעמים#נו י|ישעיהו (נו,י)]]: [{{מ:אות-ג|צֹ}}פָ֞ו]* #'''(ק)''' [[ירמיהו יד/טעמים#יד ב|ירמיהו (יד,ב)]]: [וְ{{מ:אות-ק|צִ}}וְחַ֥ת]* #'''(ק)''' [[ירמיהו לט/טעמים#לט יג|ירמיהו (לט,יג)]]: [וּנְבֽוּשַׁזְבָּ{{מ:אות-ק|ן֙}}]* #'''(ק)''' [[נחום א/טעמים#א ג|נחום (א,ג)]]: [בְּ{{מ:אות-ק|ס}}וּפָ֤ה]* #'''(ג)''' [[מלאכי ג/טעמים#ג כב|מלאכי (ג,כב)]]: [{{מ:אות-ג|זִ}}כְר֕וּ]* #'''(ק)''' [[תהלים כד/טעמים#כד ד|תהלים (כד,ד)]]: [לַשָּׁ֣וְא]* / [לַשָּׁ֣{{מ:אות-ק|וְ}}א] #'''(ג)''' [[תהלים עז/טעמים#עז ח|תהלים (עז,ח)]]: [הַ֭לְעוֹלָמִים]* / [{{מ:אות-ג|הַ֭}}לְעוֹלָמִים] #'''(ג)''' [[תהלים פ/טעמים#פ טז|תהלים (פ,טז)]]: [וְ֭{{מ:אות-ג|כַ}}נָּה]* #'''(ג)''' [[תהלים פד/טעמים#פד ד|תהלים (פד,ד)]]: [{{מ:אות-ג|קֵ֥}}ן]* #'''(ג)''' [[משלי א/טעמים#א א|משלי (א,א)]]: [{{מ:אות-ג|מִ֭}}שְׁלֵי]* #'''(ק)''' [[משלי כח/טעמים#כח יז|משלי (כח,יז)]]: [אָ֭{{מ:אות-ק|דָ}}ם]* #'''(ק)''' [[משלי ל/טעמים#ל טו|משלי (ל,טו)]]: [הַ֤{{מ:אות-ק|ב}}]* #'''(ק)''' [[איוב ז/טעמים#ז ה|איוב (ז,ה)]]: [ו{{מ:אות-ק|ג}}יש (כתיב) וְג֣וּשׁ (קרי)]* #'''(ג)''' [[איוב ט/טעמים#ט לד|איוב (ט,לד)]]: [שִׁבְ{{מ:אות-ג|ט֑}}וֹ]* #'''(ק)''' [[איוב טז/טעמים#טז יד|איוב (טז,יד)]]: [עַל־פְּנֵי־פָ֑רֶ{{מ:אות-ק|ץ}}]* (פרץ [2]) #'''(ק)''' [[איוב לג/טעמים#לג ט|איוב (לג,ט)]]: [{{מ:אות-ק|חַ֥}}ף]* #'''(ג)''' [[שיר השירים א/טעמים#א א|שיר השירים (א,א)]]: [{{מ:אות-ג|שִׁ֥}}יר]* #'''(ג)''' [[רות ג/טעמים#ג יג|רות (ג,יג)]]: [לִ֣י{{מ:אות-ג|נִ}}י]* #'''(ק)''' [[איכה א/טעמים#א יב|איכה (א,יב)]]: [{{מ:אות-ק|ל֣}}וֹא]* #'''(ק)''' [[איכה ב/טעמים#ב ט|איכה (ב,ט)]]: [{{מ:אות-ק|טָ}}בְע֤וּ]* #'''(ק)''' [[איכה ג/טעמים#ג לו|איכה (ג,לו)]]: [לְ{{מ:אות-ק|עַ}}וֵּ֤ת]* #'''(ג)''' [[קהלת ז/טעמים#ז א|קהלת (ז,א)]]: [{{מ:אות-ג|ט֥}}וֹב]* #'''(ג)''' [[קהלת יב/טעמים#יב יג|קהלת (יב,יג)]]: [{{מ:אות-ג|ס֥}}וֹף]* #'''(ג)''' [[אסתר א/טעמים#א ו|אסתר (א,ו)]]: [{{מ:אות-ג|ח֣}}וּר]* #'''(ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ז|אסתר (ט,ז)]]: [פַּרְשַׁנְדָּ֛{{מ:אות-ק|תָ}}א]* #'''(ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר (ט,ט)]]: [פַּרְמַ֙{{מ:אות-ק|שְׁ}}תָּא֙]* #'''(ג,ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר (ט,ט)]]: [{{מ:אות-ג|וַ}}יְ{{מ:אות-ק|זָֽ}}תָא]* #'''(ג)''' [[אסתר ט/טעמים#ט כט|אסתר (ט,כט)]]: [וַ֠{{מ:אות-ג|תִּ}}כְתֹּ֠ב]* #'''(ק,ג)''' [[דניאל ו/טעמים#ו כ|דניאל (ו,כ)]]: [בִּשְׁ{{מ:אות-ק|פַּ}}רְ{{מ:אות-ג|פָּ}}רָ֖א]* #'''(ג)''' [[דברי הימים א א/טעמים#א א|דברי הימים (דה"א א,א)]]: [{{מ:אות-ג|אָ}}דָ֥ם]* {{עוגן|אותיות מנוקדות}}'''ב. אותיות מנוקדות:''' [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#אותיות מנוקדות|כמו בתורה]], יש ביצוע מובהק לאותיות המנוקדות בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה והערותיה. מתוך 15 תיבות סה"כ בתנ"ך (שיש בהן אות מנוקדת אחת או כמה אותיות מנוקדות), 5 מהן נמצאות בספרי הנביאים והכתובים. לפעמים יש אי־הסכמה מודעת לגבי פרטים מסוימים בכתבי־היד העיקריים שעליהם מבוססת מהדורתנו (הכתר וכתי"ל), והם מתועדים ברשימה זו. #[[שמואל ב יט/טעמים#יט כ|שמואל (שמ"ב יט,כ)]]: [יָׄצָ֥אׄ]*=א / ל=יָׄצָ֥ׄאׄ (=מ"ס-ל) #[[ישעיהו מד/טעמים#מד ט|ישעיהו (מד,ט)]]: [הֵ֗ׄמָּׄהׄ]*=א,ל #[[יחזקאל מא/טעמים#מא כ|יחזקאל (מא,כ)]]: [הַׄהֵׄיׄכָֽׄלׄ]*=א,ל #[[יחזקאל מו/טעמים#מו כב|יחזקאל (מו,כב)]]: [מְׄהֻׄקְׄצָׄעֽׄוֹׄתׄ]*=א,ל #[[תהלים כז/טעמים#כז יג|תהלים (כז,יג)]]: [לׅׄוּׅׄלֵׅׄ֗אׅׄ]*=א / ל=[לׅׄוּלֵׅׄ֗אׅׄ] (=מ"ק-ל) / מ"ס-ל=[לׅׄוּׄלֵׅׄ֗אׅׄ] {{עוגן|נו"ן הפוכה}}'''ג. נו"ן הפוכה:''' תופעת הנו"ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת בנביאים וכתובים ב[[תהלים קז/טעמים|מזמור ק"ז שבספר תהלים]] (שבע פעמים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נו"ן הפוכה|בתורה]] היא נמצאת סביב [[במדבר י/טעמים#י לד|פרשה אחת]] (סה"כ פעמיים בהתחלה ובסוף הפרשה). מקומן וצורתן בתהלים נקבעה במהדורתנו על בסיס כתר ארם צובה, בהתאמה קלה לעיצוב שבמהדורתנו. תצוגת נו"ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח: #'''[[תהלים קז/טעמים#קז כג|במהדורתנו]] (מזמור ק"ז, בשבעת הפסוקים הבאים: כג, כד, כה, כו, כז, כח; מ)''' #'''[https://archive.org/details/Aleppo_Codex/page/n524/mode/1up בכתר ארם צובה]''' #[https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F389A.jpg בכתי"ל] [http://tanach.us/Tanach.xml?Ps107:1-107:43 (הקלדת וסטמינסטר)] #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n679/mode/1up בכתי"ש1] #[https://archive.org/details/BL_Or2375_02Psalms/page/n118/mode/1up בכתי"ב1] #במ"ג דפוס ונציה: [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n1437/mode/1up עמוד ראשון] | [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n1438/mode/1up עמוד שני] {{עוגן|אותיות תלויות}}'''ד. אותיות תלויות:''' תופעת האותיות התלויות נמצאת בארבעה מקומות בספרי הנביאים והכתובים, ואינה קיימת כלל בתורה. #[[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים (יח,ל)]]: [בֶּן־מְ{{אות תלויה במקרא|נַ|שופטים יח ל}}שֶּׁ֜ה]*=א,ל #[[תהלים פ/טעמים#פ יד|תהלים (פ,יד)]]: [מִיָּ֑{{מ:אות תלויה|עַ|תהלים פ יד}}ר]*=א,ל #[[איוב לח/טעמים#לח יג|איוב (לח,יג)]]: [רְשָׁ{{מ:אות תלויה|עִ֣}}ים]*=א,ל #[[איוב לח/טעמים#לח טו|איוב (לח,טו)]]: [מֵרְשָׁ{{אות תלויה במקרא|עִ֣|איוב לח טו}}ים]*=א,ל ===תוספת פסוקים בכתבי־היד ובדפוסים=== לעתים רחוקות יש תוספת פסוקים בנ"ך, בכתבי־היד המאוחרים (אך לא בכתבי־היד הטברנים והקרובים לכתר) ובדפוסים הנפוצים. יש בתוספות הללו מילוי של פרטים בקטסט לפי פסוקים מקבילים. '''א.''' ב[[יהושע כא/טעמים|יהושע פרק כ"א]] יש תוספת של שני פסוקים (אחרי פסוק ל"ה) שנדפסה בדפוסים רבים. התוספת מבוססת על הפסוקים המקבילים בספר דברי הימים ([[דברי הימים א ו/טעמים#ו סג|דה"א ו,סג2-סד]]), והיא נמצאת בחלק מכתבי־היד מימי הביניים.{{הערה|1=כך במספר כתבי־יד ספרדים, לדוגמה: [https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n247/mode/1up?view=theater כת"י פריז Heb 25] ובהערה לצדו ("אלו שני פסוקים לא נכתבו בספר הלל"); ב[https://archive.org/details/cervera-bible-images/page/n267/mode/1up?view=theater תנ"ך סירבירה] ובהערה לצדו ("אלו שנים פסוקים אינם בהללי ואין ראוי לכתבם"); ב[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images/page/n254/mode/1up תנ"ך קטלוניה] ובהערה לצדו ("במקרא מדוייקת לא מצאנו אלו השני פסוקים וכן כתב גם הקמחי"); ב[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n428/mode/1up?view=theater תנ"ך ליסבון] ובהערה לצדו ("אלו שני הפסוקים אינם כתובי' בהללי"). אמנם ב[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n103/mode/1up?view=theater כתר שם טוב] התוספת לא נכתבה, ובהערה צוין: "ויש ספ'[רים] שכתו'[ב] כאן וממטה ראובן, ואת קדמות, הכתו'[בים] בד'[ברי] הי'[מים] ורבנו האיי גאון ז"ל כ[ת]'[ב] שאין נכתבי'[ם] כאן וכן בהללי ובס'[פר] הבבלי ובש' שתי אחיות." בכתי"ב1 מתימן [https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/page/n51/mode/1up?view=theater התוספת לא נמצאת], אך יד מאוחרת הוסיפה אותה בשוליים בשני תיגאן נוספים: [https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n58/mode/1up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n170/mode/1up?view=theater כאן]; ובעוד אחד הוא [https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n112/mode/1up?view=theater כתוב בסוגריים].}} אך היא לא נמצאת כלל בכתבי־יד טברניים מובהקים כגון א,ל,ק,ש1 (בהם הטקסט הזה נמצא בדברי הימים בלבד), והיא גם לא משתקפת בסכומי הפסוקים בספר יהושע; '''לכן התוספת לא מופיעה במהדורתנו''' (וראו עוד ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Yehoshua/21.35#m6e0nf מנחת שי]). ברוב הדפוסים שבהם מופיעה התוספת, יש קיצור לעומת הפסוקים בדברי הימים, ולעומת האזכורים האחרים של ערי המקלט ביהושע. אך יש גם נוסח מורחב יותר שכולל את המלים "את עיר מקלט הרצח" (כמו ביהושע) ו"את בצר '''במדבר'''" (כמו בדברי הימים). להלן הנוסח של התוספת (הנוסח המורחב מובא בסוגריים עגולים): {{מ:טעמי המקרא}} :<קטע התחלה=תוספת של שני פסוקים/>וּמִמַּטֵּ֣ה רְאוּבֵ֔ן (אֶת־עִיר֙ מִקְלַ֣ט הָרֹצֵ֔חַ) [אֶת־בֶּ֖צֶר / (אֶת־בֶּ֥צֶר בַּמִּדְבָּ֖ר)] וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ (וְ)אֶת־יַ֖הְצָה וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃ (וְ)אֶת־קְדֵמוֹת֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ (וְ)אֶת־מֵיפַ֖עַת וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃<קטע סוף=תוספת של שני פסוקים/> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} תוספת זו נדפסה בתחתית הדף מחוץ לרצף הפסוקים (בלי מספרים) במהדורותיהם של [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/33/mode/1up בֶּר], [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n394/mode/1up לטריס], דותן וקורן. בכולן נדפס הנוסח '''הקצר''', חוץ מבער שהדפיס '''שילוב בין שני הנוסחים''' (בדומה למה שעשינו למעלה). במהדורות גינצבורג התוספת הקצרה נדפסה בתוך רצף הפסוקים, ושני הפסוקים שבתוספת ממוספרים. בהערותיו ציין גינצבורג את כתבי־היד שבהם התוספת קיימת או לא קיימת, והצביע על הבדלים בין הנוסח הארוך לנוסח הקצר; ראו ב[https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/433/mode/2up מהדורתו הראשונה] וב[https://archive.org/details/prophetaepriores00gins/page/55/mode/1up מהדורתו השניה]. בדפוסים כגון [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/386/mode/1up ליסֶר], המיוסדים על דפוס ון דר הוט (אמסטרדם, 1705) לא נדפסה התוספת. הם מציינים בהערה: :בקצת ספרים יש כאן ב' פסוקים וממטה ראובן וגומר וטעות הוא ואינם ראויים להיות עיין בפירוש הרד"ק ובמסרה וכן נמצא בג' ספרים ישנים מדויקים כתיבת יד. למרות שהתוספת לא קיימת בכתבי־היד הטברנים המובהקים, ובכתי"ל בפרט, היא מובאת בדפוסים המבוססים ישירות על כתי"ל. במהדורות דותן היא מובאת בתחתית העמוד. ב-BHS היא מובאת בפנים הטקסט (בתור פסוקים 36-37), אך באותיות קטנות, ויש הערה שמסבירה את המקורות של הטקסט. גם בהקלדה הדיגיטלית של כתי"ל (UXCL) היא [https://tanach.us/Tanach.xml?Josh21:1-21:45 מובאת בפנים הטקסט] (בתור פסוקים 36-37), אך בגופן אפור, ויש הערת "X" אדומה לפני כל אחד משני הפסוקים המסביר שהטקסט אינו קיים בכתי"ל. הנימוק להשאיר את התוספת בפנים הטקסט הוא כדי לשמור על המספור הקיים הפסוקים, וגם פרויקטים נוספים שנעשה בהם שימוש ב-UXLC מנסים לשמור על המספור הקיים (ביניהם [https://www.sefaria.org.il/Joshua.21.35?lang=he ספריא]). התוספת מובאת באתר "[https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Yehoshua/21.35#m7e0n6 על התורה]" אחרי פסוק ל"ה בסוגריים מרובעים ("במקצת נוסחאות"). '''ב.''' ב[[נחמיה ז/טעמים|נחמיה פרק ז']] יש תוספת של פסוק אחד (אחרי פסוק ס"ז), הנמצאת בכתבי־יד מסוימים{{הערה|1=ראו לדוגמה בכתב יד פריס Heb 25, בו היא [https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n796/mode/1up?view=theater נכתבה ואח"כ נמחקה], וכמו כן ב[https://archive.org/details/cervera-bible-images/page/n797/mode/1up?view=theater תנ"ך סירבירה].}} ובדפוסים רבים. יש דיון לגבי התוספת הזאת ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Nechemyah/7.67#m7e0n6 מנחת שי], ולגבי דיוקם של כתבי־היד שבהם היא מופיעה. התוספת נמצאת בדפוסים רבים, לדוגמה: [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/1258/mode/1up?view=theater ליסֶר] (פסוק 68), [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n1265/mode/1up?view=theater לטריס] (פסוק 68), [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n90/mode/1up?view=theater בֶּר] (עיגול מסורה אחרי פסוק 67 מפנה אל התוספת המובאת בהערת שוליים בתחתית העמוד); במהדורות גינצבורג הפסוק הנוסף מובא רק בהערה המציינת כתבי־יד ודפוסים שבהם הוא נמצא ([https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/1659/mode/1up?view=theater מהדורה ראשונה], [https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/1659/mode/1up?view=theater מהדורה שנייה]). מדובר על פריט מתוך רשימת העולים לציון, המופיע ב[[עזרא ב/טעמים|עזרא ב]] וב[[נחמיה ז/טעמים|נחמיה ז]] במקביל. הפסוק הנוסף ברשימה השנייה (נחמיה ז') לקוח מהרשימה הראשונה ('''[[עזרא ב/טעמים#ב סו|עזרא ב,סו]]'''): {{מ:טעמי המקרא}} :{{#קטע:עזרא ב/טעמים|סו}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} בחלק מהדפוסים אף מציינים גרסה אחרת של סוף הפסוק בתוספת האות ו': {{מ:טעמי המקרא}} :מָאתַ֖יִם (וְ)אַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} התוספת נמצאת גם במהדורות קורן ודותן (בתחתית הדף). לעומת התוספת בספר יהושע, היא לא נמצאת בגוף הטקסט ב-BHS (רק הערת נוסח מפנה אל עזרא ב,סו), ולא באתרים [https://hcanat.us/Tanach.xml?Neh7:1-7:72 UXLC], ב[https://www.sefaria.org.il/Nehemiah.7.67?lang=he ספריא], ו"[https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Nechemyah/7.67#m7e0n6 על התורה]". ==מסורת הקוראים בנ"ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה== <קטע התחלה=מבוא לרשימת הניקוד והטעמים/><קטע התחלה=מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים/>'''להלן רשימות של המקומות שבהם חרגנו מנוסח הניקוד והטעמים<קטע סוף=מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים/> והגעיות שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי הנביאים והכתובים שבו.''' <קטע התחלה=מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים/>א. בחלק מהמקומות מדובר על '''טעות ודאית''' בכתב־היד, ובחלק מדובר על '''ניקוד חריג'''{{הערה|ניקוד חריג יכול להיות שריד של שיטת ניקוד אחרת, ויש דוגמאות רבות לכך בכתי"ל (לדוגמה חילופי סגול-פתח, או השמטת דגש באות יו"ד אחרי וי"ו ההיפוך). בכל זאת ניקוד כזה אינו מתאים לשיטת הניקוד שבוצעה ע"י המסרן בעקביות ברוב המכריע של אותו כתב־היד, ולכן הוא נחשב לחריג.}} או ב'''הטעמה חריגה'''. ציינו פריטים כאלה בסימן קריאה ('''!'''). ב. בחלק מהמקומות החריגה בנוסח כתב־היד היא '''רק בספק''', בגלל שכתב־היד מטושטש, או בגלל שכוונתו של המסרן בסימון הניקוד או הטעם אינה חד-משמעית, או בגלל שבוצע תיקון בתוך כתב־היד (ע"י המסרן עצמו או ע"י יד מאוחרת). ציינו פריטים כאלה בסימן שאלה ('''?'''). ג. ברשימות הללו מובאות '''גם''' תופעות מיוחדות או ראויות לציון בנוסח הניקוד והטעמים בכתב־היד, אף אם '''לא''' חרגנו מנוסחו. אם הבאנו את נוסח כתב־היד במהדורתנו אז הפריט מסומן בכוכבית ('''*'''). ד. הרשימות '''אינן כוללות''' שינויים מנוסח כתב־היד בעקבות '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב הכללית במהדורתנו]]'''. <קטע סוף=מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים/>יש רשימות עצמאיות לחלק מהשינויים האלה משני סוגים, שהם נפוצים במיוחד ונמצאים במאות מקומות בתנ"ך: ראו את רשימת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ"ך: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות]], ואת הרשימה ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ"ך: עיצוב כללי לטעמי אמ"ת|עיצוב טעמי אמ"ת]]. <קטע התחלה=מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים/>ה. בסוף כל פריט ציינו בקצרה את הסוג של הטעות או של התופעה המסוימת המופיעה בו, אך לא הבאנו את הנתונים המלאים לגביו. למידע מלא לגבי כל פריט המובא ברשימות, כולל השוואה לכתבי־יד נוספים, יש לעיין בהערת הנוסח הרלוונטית. הערות הנוסח ניתנות לצפייה על ידי לחיצה על "הצג הערות נוסח", המופיע בפינה הימנית העליונה של כל דף פרק. לכל פריט ברשימה יש קישור ישיר אל הפסוק בהקשרו בתוך דף הפרק המלא, ובראש הדף אפשר למצוא "הצג הערות נוסח".<קטע סוף=מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים/><קטע סוף=מבוא לרשימת הניקוד והטעמים/> ו. לרשימות דומות על הספרים וקטעי הספרים '''שאינם קיימים בכתר ארם צובה''', ראו '''ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ"ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי"ל|פרק הרביעי של המבוא]]'''. ===ספר יהושע=== '''[[ספר יהושע/טעמים|ספר יהושע]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.''' <קטע התחלה=כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים/>טעויות מובהקות וספקות בנוסח הניקוד והטעמים, ניקוד חריג או הטעמה חריגה, ועוד מקומות מיוחדים או ראויים לציון:<קטע סוף=כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים/> #[[יהושע א/טעמים#א ז|א,ז]] (א?=כְּכׇל־הַתּוֹרָ֔ה): בשתי נקודות לטעם זקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע)? #[[יהושע ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (א?=קֻ֤ם): טעם מהפך במקום יתיב? #[[יהושע ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (א?=וַיָּנֻס֖וּ): מקום הטעם באות סמ"ך? #[[יהושע יד/טעמים#יד ז|יד,ז]] (א*=עִם־לְֽבָבִֽי): געיה בלמ"ד #[[יהושע טו/טעמים#טו נד|טו,נד]] (א?=וְחֻמְטָּ֗ה): טי"ת דגושה? #[[יהושע כא/טעמים#כא ה|כא,ה]] (א!=וּֽמִּמַּטֵּה־דָ֞ן): דגש מיותר באות מ"ם הראשונה #[[יהושע כא/טעמים#כא כב|כא,כב]] (א!=עָר֖ים): חסרה נקודת החיריק באות רי"ש{{הערה|שם=ייבין}} #[[יהושע כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] (א=תִֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי"ו עיצורית ===ספר שופטים=== '''[[ספר שופטים/טעמים|ספר שופטים]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.''' א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[שופטים ב/טעמים#ב יב|ב,יב]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי"ו עיצורית #[[שופטים ב/טעמים#ב יז|ב,יז]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי"ו עיצורית #[[שופטים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א*=הַֽמֲלַֽקֲקִים֙): שתי געיות בתיבה אחת{{הערה|הגעיה הראשונה פונטית והשניה געיה קלה; השוו "הַֽמְלַקֲקִ֤ים" בפסוק הקודם. בתיבה זו יש גם שני חטפים להורות על התנעת השווא, וראו להלן ב[[#חטפים באותיות לא-גרוניות בשופטים|רשימת החטפים]].}} #[[שופטים ח/טעמים#ח י|ח,י]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה #[[שופטים ט/טעמים#ט מח|ט,מח]] (א!=אֶת־הַקַּרְּדֻּמּ֜וֹת): רי"ש דגושה #[[שופטים יח/טעמים#יח יט|יח,יט]] (א*=וַיֹּ֩אמְרוּ֩): טעם כפול בכתב־היד #[[שופטים יח/טעמים#יח כב|יח,כב]] (א!=הִרְחִ֖יקו): חסרה נקודת השורוק{{הערה|שם=ייבין}} #[[שופטים כ/טעמים#כ ב|כ,ב]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה #[[שופטים כ/טעמים#כ לה|כ,לה]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה ב. הניקוד בתוך הכתיב: #[[שופטים יט/טעמים#יט ג|יט,ג]] (א-כתיב=לַהֲשִׁיבָ֔ו [א-קרי=לַהֲשִׁיבָ֔הּ]): חסרה נקודה במקביל למפיק בה"א ===ספר שמואל=== '''[[ספר שמואל/טעמים|ספר שמואל]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.''' א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}{{הערה|1=רשימה זו לא כוללת את [[שמואל ב ז/טעמים#ז י|שמ"ב ז,י]] (א=וְלֹֽא־יֹסִ֤יפוּ); ברויאר ציין שם ספק געיה ביו"ד בכתר, אבל לא נראה כך כלל.}} #[[שמואל א א/טעמים#א ג|שמ"א א,ג]] (א?=מִיָּמִ֣ים יָמִ֔ימָה): חסר פסק? #[[שמואל א ז/טעמים#ז יא|שמ"א ז,יא]] (א?=וַיִּרְדְּפ֖וּ): אין געיה באות וי"ו? #[[שמואל א יא/טעמים#יא ג|שמ"א יא,ג]] (א=יָמִ֗ים): נקודה אחת לטעם רביע, ולא שתי נקודות לטעם זקף קטן #[[שמואל א יד/טעמים#יד נב|שמ"א יד,נב]] (א?=וְרָאָ֨ה שָׁא֗וּל): הטעמה חריגה של קדמא ורביע (במקום קדמא ואזלא)? #[[שמואל א טו/טעמים#טו א|שמ"א טו,א]] (א*=יְהֹוָה֙ [1]): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי"ה #[[שמואל א טו/טעמים#טו יא|שמ"א טו,יא]] (א!=כׇּל־הַלָּֽילָה): חסר שווא באות יו"ד #[[שמואל א יז/טעמים#יז לד|שמ"א יז,לד]] (א!=לאָבִ֖יו): חסר שווא באות למ"ד #[[שמואל א יח/טעמים#יח ח|שמ"א יח,ח]] (א!=נָ֤תְנוּ [1]): מקום הטעם באות נו"ן הראשונה #[[שמואל א יח/טעמים#יח יט|שמ"א יח,יט]]: (א*=בְּעֵ֛ת תֵּ֛ת): תביר ותביר #[[שמואל א יט/טעמים#יט יז|שמ"א יט,יז]] (א!=שַׁלְּחֵ֖נִי): צירה באות חי"ת במקום חיריק #[[שמואל א כא/טעמים#כא ב|שמ"א כא,ב]] (א!=נ֔בֶה): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין}} #[[שמואל א כג/טעמים#כג יז|שמ"א כג,יז]] (א=אֶהְיֶה־לְּךָ֣): אין געיה #[[שמואל א כה/טעמים#כה יא|שמ"א כה,יא]] (א?=לְֽגֹזֲזָ֑י): געיה באות למ"ד במקום גימ"ל? #[[שמואל א כט/טעמים#כט ו|שמ"א כט,ו]] (א!=וַיֹּ֤אמֶר): בטעם מהפך #[[שמואל ב א/טעמים#א יט|שמ"ב א,יט]] (א!=גִּבּוֹרִֽים): גימ"ל דגושה #[[שמואל ב ג/טעמים#ג ז|שמ"ב ג,ז]] (א?!=פִּלֶּ֔גֶשׁ): דגש באות למ"ד? #[[שמואל ב ז/טעמים#ז ט|שמ"ב ז,ט]] (א=וְעָשִׂ֤תִֽי־לְךָ֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה #[[שמואל ב ח/טעמים#ח טז|שמ"ב ח,טז]] (א!=וְיהוֹשָׁפָ֥ט): שווא באות וי"ו #[[שמואל ב ח/טעמים#ח יח|שמ"ב ח,יח]] (א?!=וְהַכְּרַתִ֖י): פתח באות רי"ש? #[[שמואל ב יא/טעמים#יא יא|שמ"ב יא,יא]] (א!=וַאֲדֹנִ֨י): חטף פתח באות אל"ף #[[שמואל ב יא/טעמים#יא כה|שמ"ב יא,כה]] (א=בְּעֵינֶיךָ֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו #[[שמואל ב יא/טעמים#יא כו|שמ"ב יא,כו]] (א!=ותִּסְפֹּ֖ד): חסר פתח באות וי"ו{{הערה|שם=ייבין}} #[[שמואל ב יב/טעמים#יב א|שמ"ב יב,א]] (א!=אֶל דָּוִ֑ד): חסר מקף #[[שמואל ב יב/טעמים#יב יא|שמ"ב יב,יא]] (א=לְּרֵעֶ֑יךָ): למ"ד דגושה #[[שמואל ב יט/טעמים#יט מב|שמ"ב יט,מב]] (א!=וְאֵת־בֵּיתוֹ֙): אל"ף בצירה #[[שמואל ב כב/טעמים#כב ז|שמ"ב כב,ז]] (א!=מֵהֵֽיכָלו֙): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין}} #[[שמואל ב כב/טעמים#כב מ|שמ"ב כב,מ]] (א?=וַתַּזְּרֵ֥נִי): זי"ן דגושה? #[[שמואל ב כג/טעמים#כג יג|שמ"ב כג,יג]] (א!=עַדֻלָּ֑ם): חסרות נקודות החטף בעי"ן #[[שמואל ב כג/טעמים#כג כד|שמ"ב כג,כד]] (א!=אֶלְחָנָן): חסר טעם המרכא #[[שמואל ב כד/טעמים#כד ב|שמ"ב כד,ב]] (א!=אַשֶׁר־אִתּ֗וֹ): חסרות נקודות החטף באל"ף #[[שמואל ב כד/טעמים#כד ג|שמ"ב כד,ג]] כד,ג (א!=המֶּ֔לֶךְ): חסר פתח בה"א{{הערה|שם=ייבין}} ב. הניקוד בתוך הכתיב: #[[שמואל א ה/טעמים#ה ו|שמ"א ה,ו]] (א-כתיב=בַּעְפֹלִ֔ים [א-קרי=בַּטְּחֹרִ֔ים]): חסרה נקודה במקביל לדגש בטי"ת #[[שמואל א ה/טעמים#ה יב|שמ"א ה,יב]] (א-כתיב=בַּעְפֹלִ֑ים [א-קרי=בַּטְּחֹרִ֑ים]): חסרה נקודה במקביל לדגש בטי"ת #[[שמואל א י/טעמים#י ז|שמ"א י,ז]] י,ז (א=תָבֹ֛אינָה): אין הערת קרי #[[שמואל א יד/טעמים#יד כז|שמ"א יד,כז]] (א-כתיב=וַתָּרְאֹ֖נָה) #[[שמואל א יט/טעמים#יט יח|שמ"א יט,יח]] (א-כתיב=בְּנָויֹֽת) #[[שמואל א יט/טעמים#יט יט|שמ"א יט,יט]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֖ת) #[[שמואל א יט/טעמים#יט כב|שמ"א יט,כב]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֥ת) #[[שמואל א יט/טעמים#יט כג|שמ"א יט,כג]] (א-כתיב=אֶל־נָויֹ֖ת) #[[שמואל א יט/טעמים#יט כג|שמ"א יט,כג]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֥ת) #[[שמואל א כז/טעמים#כז ח|שמ"א כז,ח]] (א-כתיב=וְהַגִּרִ֖זְי) #[[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ"ב ה,ב]] (א-כתיב=הָיִ֛יתָהַ֯ מּ֯וֹצִ֥יא) #[[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]] (א-כתיב=בִּֽנְהַר־֯ ): חסרים המקף לתיבה "בנהר", והרווח והניקוד לתיבה "פְּרָֽת" הנקראת ואינה נכתבת. #[[שמואל ב יב/טעמים#יב כד|שמ"ב יב,כד]] (א-כתיב=וַיִקְרָ֤א [א-קרי=וַתִּקְרָ֤א]): חסר דגש במקביל לתי"ו של הקרי #[[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ"ב טז,כג]] (א-כתיב=יִשְׁאַל־֯ ): יש רווח צר בלבד ואין ניקוד לתיבה "אִ֖ישׁ" הנקראת ולא נכתבת #[[שמואל ב יח/טעמים#יח יב|שמ"ב יח,יב]] (א-כתיב=וְלֻ֨א [א-קרי=וְל֨וּ]) #[[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ"ב יח,כ]] (א-כתיב=כִּֽי־עַל־֯ ): אין רווח לתיבה "כֵּ֥ן" הנקראת ולא נכתבת, אבל נכתבו הניקוד והטעם בין התיבות למטה #[[שמואל ב יט/טעמים#יט ז|שמ"ב יט,ז]] (א-כתיב=לֻ֣א [א-קרי=ל֣וּ]) #[[שמואל ב כ/טעמים#כ יד|שמ"ב כ,יד]] (א-כתיב=וַיִּקָּ֣ל֔הֲוּ) #[[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (א-כתיב=תְּלָוֻ֥ם) #[[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (א-כתיב=שָׁםָּ ה֙פְּלִשְׁתִּ֔ים): הערת קרי אחת לשתי התיבות #[[שמואל ב כד/טעמים#כד טז|שמ"ב כד,טז]] (א-כתיב=הָאֲוְרֲ֥נָה) #[[שמואל ב כד/טעמים#כד יח|שמ"ב כד,יח]] (א-כתיב=אֲרַ֥נֳיה) ===ספר מלכים (חוץ מהקטע החסר בכתר)=== '''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר במלכים}} למידע על החלק החסר בספר מלכים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר מלכים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''. א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[מלכים א ב/טעמים#ב כא|מל"א ב,כא]] (א!=לַאֲדֹנִיָ֥הוּ): חסר דגש ביו"ד #[[מלכים א ב/טעמים#ב כח|מל"א ב,כח]] (א?!=וַיָ֤נָס): כנראה חסר דגש ביו"ד #[[מלכים א ד/טעמים#ד ז|מל"א ד,ז]] (א!=וְכִלְּכְּל֥וּ): למ"ד דגושה #[[מלכים א ו/טעמים#ו ח|מל"א ו,ח]] (א=הַיְּמָנִ֑ית): יו"ד דגושה #[[מלכים א ז/טעמים#ז לג|מל"א ז,לג]] (א!=וְחִשֻּׁקֵּיהֶ֛ם): קו"ף דגושה #[[מלכים א ז/טעמים#ז לז|מל"א ז,לז]] (א=לְכֻלָּֽהְנָֽה): קווים לסילוק וגעיה #[[מלכים א ח/טעמים#ח ז|מל"א ח,ז]] (א=מִלְּמָֽעְלָה): למ"ד דגושה #[[מלכים א ח/טעמים#ח יא|מל"א ח,יא]] (א*=כְבוֹד־יְהֹוָ֖ה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי"ה #[[מלכים א י/טעמים#י כד|מל"א י,כד]] (א!=וְכָל־הָאָ֔רֶץ): אין מתיגה #[[מלכים א יד/טעמים#יד ג|מל"א יד,ג]] (א!=עֲשָׁרָ֨ה): נקודת שי"ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}} #[[מלכים א יז/טעמים#יז יב|מל"א יז,יב]] (א=אִם־יֶשׁ־לִּ֣י): למ"ד דגושה #[[מלכים א יז/טעמים#יז יג|מל"א יז,יג]] (א=עֲשִׂי־לִֽי־מִ֠שָּׁ֠ם): טעם כפול בכתב־היד #[[מלכים א יח/טעמים#יח לג|מל"א יח,לג]] (א=וַיְּנַתַּח֙): יו"ד דגושה #[[מלכים א יח/טעמים#יח מג|מל"א יח,מג]] (א=שֻׁ֭ב): מקום הטעם לימין (כמו דחי בטעמי אמ"ת) #[[מלכים א כ/טעמים#כ כט|מל"א כ,כט]] (א?=<נֹֽכַח־אֵ֖לֶּה>* או <נֹ֥כַח אֵ֖לֶּה>): "נֹכַח" מוקפת ובגעיה או בטעם מרכא? #[[מלכים ב ה/טעמים#ה יב|מל"ב ה,יב]] (א!=דַּמֶּ֗שֶׂקּ): נקודה באות קו"ף #[[מלכים ב ח/טעמים#ח ו|מל"ב ח,ו]] (א=מִיּ֛וֹם עָזְבָ֛הֿ): תביר ותביר{{הערה|שם=תביר ותביר|לדעתו של ייבין יש כאן ובעוד מקום טעות נדירה ואף ייחודית בנוסח הטעמים בכתר (כתר, כא.2, עמ' 197) של נקודת תביר בטעם מרכא. אמנם יש להשוות את [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#תביר ומרכא|אותה התופעה בדיוק במגילת קֹהלת בכתי"ש1]]. לכן ייתכן שיש כאן שיטה מודעת של הטעמה שאין כדוגמתה בכתבי־היד האחרים וגם לא בנוסח המקובל, ושיטה זו חריגה משיטת ההטעמה בשאר המקרא אף בכתר. אמנם יש עוד לשים לב ש'''אין''' פעמיים תביר בכתי"ש1 בשני הפסוקים כאן בספר מלכים (כלומר גם אם הסופר של כתי"ש1 בחר במודעות לאמץ את השיטה הזו ולא מדובר על טעות, אז הוא לא הצליח ליישם אותה במלואה). במהדורתנו בחרנו להטעים את התיבות במלכים ובקֹהלת בתביר ומרכא בעקביות, בהתאם למגמתה של המהדורה ובעקבות דרך ההטעמה המקובלת בשאר המקרא. כך עשה גם הרב ברויאר, בניגוד למג"ה שבו הטעימו פעמיים תביר במלכים ואף בקֹהלת.}} (ובעניין נוסף: השארנו כאן את סימן הרפה במהדורתנו) #[[מלכים ב י/טעמים#י י|מל"ב י,י]] (א!=אֶלִיָּֽהוּ): אל"ף בסגול #[[מלכים ב יד/טעמים#יד ז|מל"ב יד,ז]] (א-כתיב=המֶלַח֙ [א-קרי=מֶלַח֙]): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו #[[מלכים ב יט/טעמים#יט טז|מל"ב יט,טז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע) #[[מלכים ב כ/טעמים#כ ט|מל"ב כ,ט]] (א*=יְהֹוָ֔ה [1]): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי"ה #[[מלכים ב כ/טעמים#כ יא|מל"ב כ,יא]] (א!=וַיִּקְרָ֛א יְשַׁעְיָ֛הוּ): תביר ותביר{{הערה|שם=תביר ותביר}} ב. הניקוד בתוך הכתיב: #[[מלכים א ז/טעמים#ז מה|מל"א ז,מה]] (א-כתיב=הָאֵ֔הלֶּ) #[[מלכים א ט/טעמים#ט ט|מל"א ט,ט]] (א-כתיב=וַיִּשְׁתַּחֲוֻּ֥) #[[מלכים ב ב/טעמים#ב טז|מל"ב ב,טז]] (א-כתיב=הַגֵּיאָוֺ֑ת) #[[מלכים ב ד/טעמים#ד ב|מל"ב ד,ב]] (א-כתיב=לָ֖כי [א-קרי=לָ֖ךְ]): אין שווא במקביל לקרי #[[מלכים ב ד/טעמים#ד ג|מל"ב ד,ג]] (א-כתיב=שְׁכֵנָ֑כִי [א-קרי=שְׁכֵנָ֑יִךְ]): אין שווא במקביל לקרי #[[מלכים ב ד/טעמים#ד ז|מל"ב ד,ז]] (א-כתיב=נִשְׁיֵ֑כי [א-קרי=נִשְׁיֵ֑ךְ]): אין שווא במקביל לקרי #[[מלכים ב ד/טעמים#ד ז|מל"ב ד,ז]] (א-כתיב=בֻ͏ָנַ֔יִכי [א-קרי=וּבָנַ֔יִךְ]): נקודות הקובוץ עוד לפני האות בי"ת מימין למטה, ואין שווא במקביל לקרי #[[מלכים ב ה/טעמים#ה,יח|מל"ב ה,יח]] (א-כתיב=יִסְלַח־נא יְהוָ֥ה): "נא" קרי ולא כתיב, ו"יִסְלַח־" מוקפת בקריאתה אל ה' #[[מלכים ב י/טעמים#י כז|מל"ב י,כז]] (א-כתיב=לְמֹחָרא֖וֹת) #[[מלכים ב יא/טעמים#יא ב|מל"ב יא,ב]] (א-כתיב=הַמֻּ֣מָותִ֔תים) #[[מלכים ב יד/טעמים#יד ז|מל"ב יד,ז]] (א-כתיב=-המֶלַח֙ [א-קרי=מֶלַח֙]): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו #[[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]] (א-כתיב=חֹרָיהָ֗ם [א-קרי=צוֹאָתָ֗ם]): השוו ישעיהו לו,יב #[[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]] (א-כתיב=<ֵשֵׁ֥נַיְֵהֶ֖ם> [א-קרי=מֵימֵ֥י רַגְלֵיהֶ֖ם]): שתי נקודות הצֵרי הראשונות של "קרי ולא כתיב" דחוסות ברווח הצר בין התיבות; והשוו ישעיהו לו,יב #[[מלכים ב כא/טעמים#כא כ|מל"ב כא,יב]] (א-כתיב=שֹׁ֣מְעָ֔יו) ===ספר ישעיהו=== '''[[#ספר ישעיהו כדוגמה ליישום השיטה|ראו לעיל.]]''' ===ספר ירמיהו (חוץ מהקטע החסר בכתר)=== '''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בירמיהו}} למידע על הקטע החסר בספר ירמיהו ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר ירמיהו (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''. א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[ירמיהו יב/טעמים#יב טז|יב,טז]] (א?=לְֽהִשָּׁבֵ֖עַ [2]): ספק געית שווא #[[ירמיהו כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (א!=וְלִקְלָ֔לָה): מקום הטעם באות למ"ד הראשונה #[[ירמיהו מב/טעמים#מב ב|מב,ב]] (א?=כִּֽי־נִשְׁאַ֤רְנֽוּ־מְעַט֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה? #[[ירמיהו מח/טעמים#מח כב|מח,כב]] (א?=דִּבְלָתָ֛יִם׃): קו ונקודת תביר במקום סילוק? #[[ירמיהו נב/טעמים#נב כב|נב,כב]] (א!=נְחֹשֶׁת [1]): חסרה נקודת הטעם לרביע ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף: #[[ירמיהו ב/טעמים#ב יב|ב,יב]] (א=חֳרְב֥וּ): קמץ קטן במהדורתנו #[[ירמיהו מט/טעמים#מט כח|מט,כח]] (א=וְשֳׁדְד֖וּ): קמץ קטן במהדורתנו ג. הניקוד בתוך הכתיב: #[[ירמיהו ב/טעמים#ב כד|ב,כד]] (א-כתיב=נַפְשָׁו֙): בלי נקודה מקבילה למפיק בה"א בקרי "נַפְשָׁהּ֙" #[[ירמיהו ג/טעמים#ג ב|ג,ב]] (א-כתיב=שֻׁגַ֔לְתְּ): בלי דגש בגימ"ל במקביל לכ"ף בקרי "שֻׁכַּ֔בְתְּ" #[[ירמיהו טו/טעמים#טו ד|טו,ד]] (א-כתיב=לְזַוָעֲ֔ה) #[[ירמיהו כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (א-כתיב=לְזַוָ֣עֲה) #[[ירמיהו לד/טעמים#לד יז|לד,יז]] (א-כתיב=לְזַוָ֔עֲה) #[[ירמיהו לא/טעמים#לא לז|לא,לז]] (א-כתיב=יָמִ֥ים [֯] נְאֻם־יְהוָ֑ה): חסר ניקוד ברווח המיועד ל"בָּאִ֖ים" (קרי ולא כתיב) #[[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|לא,לח]] (א!=קָ֤וְה): הכתיב מנוקד בשווא למרות שהקרי הוא "קָ֤ו" #[[ירמיהו נ/טעמים#נ טו|נ,טו]] (א-כתיב=אָשְׁויֹתֶ֔יהָ) #[[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|נ,כט]] (א-כתיב=אַל־יְהִי־[֯] פְּלֵיטָ֔ה): חסר ניקוד ברווח המיועד ל"לָהּ֙" (קרי ולא כתיב) ===ספר יחזקאל=== '''[[ספר יחזקאל/טעמים|ספר יחזקאל]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.''' א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[יחזקאל א/טעמים#א ד|א,ד]] (א*=וְנֹ֥גַֽהּ־ל֖וֹ): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה #[[יחזקאל ג/טעמים#ג יב|ג,יב]] (א*=כְּבוֹד־יְהֹוָ֖ה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי"ה #[[יחזקאל ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (א*=בַּעֲשׂ֩וֹתִי֩): טעם כפול בכתב־היד #[[יחזקאל י/טעמים#י יא|י,יא]] (א!=הָרֹ֙אשׁ֙): במעין טעם פשטא מלעיל #[[יחזקאל יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (א?=לַעָ֛יִן): נקודה מטושטשת או מחוקה שנראית כמו נקודת קמץ #[[יחזקאל טז/טעמים#טז יב|טז,יב]] (א*=וָ֥אֶתֵּֽן־נֶ֙זֶם֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה #[[יחזקאל טז/טעמים#טז לג|טז,לג]] (א=וְאַ֨תְּ נָתַ֤תְּ אֶת־נְדָנַ֙יִךְ֙ לְ'''כׇ֨'''ל־מְאַֽהֲבַ֔יִךְ): מתיגה חריגה לאחר פשטא #[[יחזקאל כ/טעמים#כ לא|כ,לא]] (א*=נִטְמְאִ֤֨ים): המקום היחיד בכל המקרא שיש בה שני טעמים מחברים בהברה אחת (הקדמא קודמת למהפך בקריאה) #[[יחזקאל כח/טעמים#כח יז|כח,יז]] (א!=גָּ֤בַהּ): מקום הטעם באות גימ"ל{{הערה|ראו גם ייבין, כתר, עמ' 16.}} #[[יחזקאל כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א!=אֲדֹנָ֣י יְהֹוָ֔ה): שם הוי"ה בניקוד של שם אדנות בשווא וקמץ, במקום ניקוד של אֱלֹהִים בשווא וחיריק, ובתוספת של נקודת חולם באות ה"א הראשונה בדומה לניקוד הרגיל של אֱלֹהִים בשם הוי"ה בכתר #[[יחזקאל כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א!=בַּעֲשׂ֥ותִי): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין|הערת ייבין; הפריט חסר ברשימות ברויאר.}} #[[יחזקאל לה/טעמים#לה טו|לה,טו]] (א!=וְכׇל־אֶד֣וֹם): חסרות שתי הנקודות של חטף סגול #[[יחזקאל לט/טעמים#לט ה|לט,ה]] (א!=הַשָׂדֶ֖ה): חסר דגש בשׂי"ן #[[יחזקאל מו/טעמים#מו ח|מו,ח]] (א!=הַשַּ֙עַר֙): חסרה נקודת שׁי"ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}} #[[יחזקאל מו/טעמים#מו ט|מו,ט]] (א!=הַשַּ֙עַר֙): חסרה גם כאן נקודת שׁי"ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}} #[[יחזקאל מח/טעמים#מח י|מח,י]] (א=וּ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לְאֵלֶּה): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה בכתר כדרכו (הטעמה כפולה בהברה המוטעמת במהדורתנו) ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף: #[[יחזקאל טו/טעמים#טו ד|טו,ד]] (א?=לְאֳכְלָ֑ה): קמץ קטן במהדורתנו #[[יחזקאל לב/טעמים#לב כ|לב,כ]] (א=מֳשְׁכ֥וּ): קמץ קטן במהדורתנו ג. הניקוד בתוך הכתיב: #[[יחזקאל ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א-כתיב=וְלַגֵּיאָ֗וֹת) #[[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|ט,יא]] (א-כתיב=כְ֖אֲשֶׁ֥ר) #[[יחזקאל יד/טעמים#יד יד|יד,יד]] (א-כתיב=דָּנִֵ֣אל) #[[יחזקאל יד/טעמים#יד כ|יד,כ]] (א-כתיב=דָּנִֵ֣אל) #[[יחזקאל כא/טעמים#כא כח|כא,כח]] (א-כתיב=כִּקְסׇום־שָׁוְא֙) #[[יחזקאל כח/טעמים#כח ג|כח,ג]] (א-כתיב=מִדָּֽנִֵּ֑אל) #[[יחזקאל לו/טעמים#לו יד|לו,יד]] (א-כתיב=תְּכְּשַׁלִי־ע֑וֹד) #[[יחזקאל מב/טעמים#מב טז|מב,טז]] (א-כתיב=חֲמֵשׁ־אֹ֥מֵות) ===ספר תרי עשר (חוץ מהקטעים החסרים בכתר)=== {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתרי עשר}} למידע על הקטעים החסרים בספר תרי עשר ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר תרי עשר (הקטעים החסרים בכתר ארם צובה)|כאן]]'''. א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[הושע ד/טעמים#ד יח|הושע ד,יח]] (א?!=הַזְנֵה): טעם המונח מטושטש בכתב־היד (אבל ניתן להבחין בו) #[[יואל ב/טעמים#ב כה|הושע ב,כה]] (א!=אֶת הַשָּׁנִ֔ים): חסר מקף #[[מיכה ה/טעמים#ה ב|מיכה ה,ב]] (א=עַל־בְּנֵ֥י־יִשְׂרָאֵֽל): המקף השני בתיבת משרת #[[חבקוק ב/טעמים#ב ז|חבקוק ב,ז]] (א?=וְיִקְּצ֖וּ): קו"ף דגושה? #[[צפניה ב/טעמים#ב טו|צפניה ב,טו]] (א*=זֹ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}את): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה בכתר כדרכו (הטעמה כפולה בהברה המוטעמת במהדורתנו) #[[זכריה יב/טעמים#יב יג|זכריה יב,יג2]] (א!=וּנְשֵׁיהֵ֖ם [2]): ה"א בצירה במקום סגול #[[מלאכי ב/טעמים#ב ז|מלאכי ב,ז]] (א!=יְהֹֽוָה־צְבָא֖וֹת): געיה באות ה"א הראשונה של שם הוי"ה ב. הניקוד בתוך הכתיב: #[[עמוס ח/טעמים#ח ח|עמוס ח,ח]] (א-כתיב=וְנִשְׁקֳהָ֖) #[[נחום ב/טעמים#א ג|נחום א,ג]] (א=וּגְדׇול־כֹּ֔חַ): אין הערת קרי #[[נחום ב/טעמים#ב א|נחום ב,א]] (א=לַעֲבׇור־בָּ֥ךְ): אין הערת קרי ===ספר דברי הימים=== '''[[ספר דברי הימים/טעמים|ספר דברי הימים]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.''' א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[דברי הימים א ד/טעמים#ד ח|דה"א ד,ח]] (א?!=וַיָּ֣עַשׂ): קמץ באות יו"ד? #[[דברי הימים א ד/טעמים#ד ט|דה"א ד,ט]] (א!=נִכְּבָ֖ד): כ"ף דגושה במקום בי"ת וגם סימן הרפה בבי"ת #[[דברי הימים א ה/טעמים#ה מא|דה"א ה,מא]] (א!=נְבֻכַדְנֶאצַֽר): חסר דגש בצד"י #[[דברי הימים א ו/טעמים#ו מה|דה"א ו,מה]] (א!=וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ֙ [1]): חסר פשטא מלעיל #[[דברי הימים א טז/טעמים#טז ט|דה"א טז,ט]] (א?=שִׁ֤ירוּ־לוֹ֙): מקף בתיבת משרת? #[[דברי הימים א יז/טעמים#יז ו|דה"א יז,ו]] (א!=צִוִ֛יתִי): חסר דגש באות וי"ו #[[דברי הימים א יח/טעמים#יח ד|דה"א יח,ד]] (א?=וְעֶשְׂרִֽים־אֶ֖לֶף): "וְעֶשְׂרִֽים־" מוקפת ובגעיה (במקום טעם עצמאי של מרכא)? #[[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה"א יח,יז]] (א=לְיַ֥ד־הַמֶּֽלֶךְ): מקף בתיבת משרת #[[דברי הימים א כא/טעמים#כא ה|דה"א כא,ה]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב [2]): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה #[[דברי הימים א כא/טעמים#כא יב|דה"א כא,יב]] (א!=וְדֶבֶר֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו #[[דברי הימים א כא/טעמים#כא כט|דה"א כא,כט]] (א!=בַּבָּמָּ֖ה): מ"ם דגושה #[[דברי הימים א כב/טעמים#כב י|דה"א כב,י]] (א!=וְהַכִ֨ינוֹתִ֜י): שווא באות וי"ו ופתח באות ה"א, ואולי ייתכן שהנקודות בוי"ו נחשבות לחטף בה"א וחסר כל ניקוד בוי"ו. #[[דברי הימים א כה/טעמים#כה לא|דה"א כה,לא]] (א!=שְׂנֵ֥ים): בנקודת שי"ן שמאלית{{הערה|שם=ייבין}} #[[דברי הימים א כח/טעמים#כח י|דה"א כח,י]] (א!=לִבְנֽוֹת־בַּ֥ית): חסרה נקודת חיריק ביו"ד{{הערה|שם=ייבין}} #[[דברי הימים א כח/טעמים#כח יז|דה"א כח,יז]] (א!=וְהַקְשָׂוֺ֖ת): חסר דגש בקו"ף #[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו טז|דה"ב ו,טז]] (א!=לְעַבְדְּ֨ךָ): טעם הקדמא באות דל"ת במקום בכ"ף סופית #[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כ|דה"ב ו,כ]] (א!=לִשְׁמוֹעַ֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו #[[דברי הימים ב ח/טעמים#ח יא|דה"ב ח,יא]] (א*=אֲשֶׁר־בָּ֥אָֽה־אֲלֵיהֶ֖ם): המקף השני בתיבת משרת ונחוץ לקריאה #[[דברי הימים ב ט/טעמים#ט כד|דה"ב ט,כד]] (א!=וּבְשָׁמִ֔ים): בנקודת שי"ן ימנית #[[דברי הימים ב י/טעמים#י י|דה"ב י,י]] (א!=אֵלֶ֜יךְ): שווא במקום קמץ בכ"ף סופית{{הערה|שם=ייבין}} #[[דברי הימים ב יא/טעמים#יא כג|דה"ב יא,כג]] (א?=הֲמ֥וֹן־נָשִֽׁים): מקף בתיבת משרת? #[[דברי הימים ב יד/טעמים#יד ו|דה"ב יד,ו]] (א*=וַיָּ֥נַֽח־לָ֖נוּ): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה #[[דברי הימים ב כה/טעמים#כה א|דה"ב כה,א]] (א!=מִירושָׁלָֽיִם): חסרה נקודת השורוק{{הערה|שם=ייבין}} #[[דברי הימים ב ל/טעמים#ל כא|דה"ב ל,כא]] (א!=הַלְוִיִ֧ם): חסר דגש ביו"ד{{הערה|שם=ייבין}} #[[דברי הימים ב לג/טעמים#לג כה|דה"ב לג,כה]] (א!=תַֿחְתָּֽיו): תי"ו רפויה בסימן רפה אחרי טעם מפסיק #[[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ט|דה"ב לה,ט]] (א?=וּשְׁמַעְיָ֨הוּ): בלי געיה במ"ם? #[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כג|דה"ב לו,כג]] (א!=כּֽה־אָמַ֞ר): חסרה נקודת החולם בכ"ף{{הערה|שם=ייבין}} ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף: #[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו ז|דה"ב ו,מב]] (א=זֳכְרָ֕ה): קמץ קטן במהדורתנו ג. הניקוד בתוך הכתיב: #[[דברי הימים א א/טעמים#א מו|דה"א א,מו]] (א-כתיב=עֲיוִֽת) #[[דברי הימים א ג/טעמים#ג כד|דה"א ג,כד]] (א-כתיב=הוֹדַיָ֡וְהוּ) #[[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה"א ט,ד]] (א-כתיב=־בָּנִ֔ימִן־ [א-קרי=<־בָּנִ֔י מִן־>]): "כתב מלה חדה וקר' תרת' מלין" (בין שני מקפים) #[[דברי הימים א כז/טעמים#כז כט|דה"א כז,כט]] (א-כתיב=שִׁטַ֖רְי) #[[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]] (א-כתיב?!=לַבֵּ֣ני{{מ:פסק}}יְמִינִי [א-קרי=<לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י>]): "כתיב מלה חדה וקרי תרת' מילין"{{הערה|ראו גם ב[[#מסורת הסופרים בנ"ך: נוסח האותיות והתיבות|רשימת הכתיב בכתר]] לגבי אות יו"ד הראשונה.}} #[[דברי הימים ב כט/טעמים#כט ח|דה"ב כט,ח]] (א-כתיב=לְזַוָעֲה֙) #[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו ז|דה"ב לד,כב]] (א-כתיב=בֶּן־תׇּוקְהַ֗ת): אין הערת קרי ===ספר תהלים (חוץ מהקטע החסר בכתר)=== '''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתהלים}} למידע על הקטע החסר בספר תהלים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר תהלים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''. א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[תהלים ה/טעמים#ה ב|ה,ב]] (א!=יְהוָ֑֗ה): רביע ואתנח ביחד באות וי"ו #[[תהלים ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א=אֻמְלָ֫ל): נקודת קמץ בלמ"ד, במקום פתח #[[תהלים ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (א*=יִ֥רַדֹּֽף־אוֹיֵ֨ב ׀): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני) #[[תהלים יא/טעמים#יא א|יא,א]] (א!=לְדָ֥֫וִד): טעם ה"יורד" נכתב לפני החיריק מתחת לאות דל"ת ביחד עם ה"עולה" #[[תהלים יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א*=יָפִ֥יחַֽ־לֽוֹ): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני) #[[תהלים כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א*=יְהֹוָֽה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי"ה #[[תהלים כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] (א=יְרוֹמֲמֵֽנִּי): דגש מיותר באות נו"ן #[[תהלים לז/טעמים#לז יד|לז,יד]] (א?=פָּ֥תְח֣וּ* או פָּֽתְח֣וּ): מרכא ומונח או געיה ומונח? #[[תהלים לז/טעמים#לז יז|לז,יז]] (א!=וְסוֹמֵ֖ך): חסר שווא בכ"ף סופית #[[תהלים לט/טעמים#לט ו|לט,ו]] (א?=אַ֥ךְ* או אַ֖ךְ): בטעם מרכא או בטעם טרחא? #[[תהלים מד/טעמים#מד ז|מד,ז]] (א?=וְחַרְבִּ֗י): חסר גרש בוי"ו? #[[תהלים מד/טעמים#מד כז|מד,כז]] (א?=ק֭וּמָֽה* או ק֭וּמָ֥ה) דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי) #[[תהלים נו/טעמים#נו ה|נו,ה]] (א!=דְּבָר֥֫וֹ): ה"עולה" מסומן באות רי"ש במקום באות בי"ת #[[תהלים נו/טעמים#נו יב|נו,יב]] (א=לֹּ֣א): למ"ד דגושה #[[תהלים נז/טעמים#נז ה|נז,ה]] (א!=וּלְשׁוֹנָ֗ם): חסר גרש #[[תהלים נז/טעמים#נז ט|נז,ט]] (א?=ע֭וּרָֽה* או ע֭וּרָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי) #[[תהלים ס/טעמים#ס יד|ס,יד]] (א*=בֵּאלֹהִ֥ים): בלי דחי{{הערה|ולא כספיקת ברויאר.}} #[[תהלים סד/טעמים#סד ח|סד,ח]] (א!=אֱ֫לֹהִ֥ים): סימון ה"עולה" באות אל"ף במקום באות למ"ד #[[תהלים סט/טעמים#סט,כט|סט,כט]] (א?=יִ֭מָּחֽוּ* או יִ֭מָּח֥וּ): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי) #[[תהלים עה/טעמים#עה ד|עה,ד]] (א!=נְֽמֹגִ֗ים־אֶ֥רֶץ): מקף בתיבת רביע #[[תהלים עח/טעמים#עח ז|עח,ז]] (א*=מַ֥עַלְלֵי־אֵ֑ל): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני) #[[תהלים פו/טעמים#פו ז|פו,ז]] (א?=צָ֭רָתִֽי* או צָ֭רָתִ֥י): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי) #[[תהלים פט/טעמים#פט ו|פט,ו]] (א!=וְ֘יוֹד֤וּ): הצינורית מסומנת באות וי"ו השווּאה #[[תהלים פט/טעמים#פט כ|פט,כ]] (א*=דִּבַּ֥רְתָּֽ־בְחָז֡וֹן): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני) #[[תהלים צב/טעמים#צב ח|צב,ח]] (א*=כְּמ֥וֹ־עֵ֗שֶׂב): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני) #[[תהלים צד/טעמים#צד יב|צד,יב]] (א=יָ֑הּ): אין דגש באות יו"ד #[[תהלים צח/טעמים#צח ז|צח,ז]] (א!=וְיֹ֣שְׁבֵיּ): נקודה באות יו"ד האחרונה{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} #[[תהלים צח/טעמים#צח ח|צח,ח]] (א!=יְרַנֵּנֽוּ): מקום הסילוק #[[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]] (א=וְֽ֭הִשְׁתַּחֲוּוּ): נקודה בוי"ו עיצורית #[[תהלים קו/טעמים#קו יט|קו,יט]] (א=וַ֝יִּשְׁתַּחֲוּ֗וּ): נקודה בוי"ו עיצורית #[[תהלים קו/טעמים#קו מג|קו,מג]] (א!=וַ֝יָּמֹכּוּ): חסרה נקודת הרביע #[[תהלים קו/טעמים#קו מח|קו,מח]] (א!=<מִן הָ֤עוֹלָ֨ם׀>): חסר מקף #[[תהלים קז/טעמים#קז ה|קז,ה]] (א!=תִתְעַטָּֽף): חסר דגש באות תי"ו הראשונה, וסימן הרפה תלוי בין שתי אותיות התי"ו. #[[תהלים קז/טעמים#קז יז|קז,יז]] (א?!=יִתְעַנּֽו׃): חסרה נקודת השורוק באות וי"ו? #[[תהלים קז/טעמים#קז יח|קז,יח]] (א!=עַד שַׁ֥עֲרֵי): חסר מקף #[[תהלים קח/טעמים#קח ג|קח,ג]] (א?=ע֭וּרָֽה* או ע֭וּרָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי) #[[תהלים קח/טעמים#קח ז|קח,ז]] (א!=וַעֲנֵֽניִ): יש הזזה שמאלה של נקודת החיריק באופן חריג, את שהיא ממוקמת מתחת לאות יו"ד. #[[תהלים קח/טעמים#קח יא|קח,יא]] (א?=יֹ֖בִלֵנִּי): נו"ן דגושה?{{הערה|יש גם לציין הזזה שמאלה באופן חריג של נקודת החיריק תחת האות נו"ן, אך זה נגרם בגלל הראש של הלמ"ד מהשורה למטה.}} #[[תהלים קי/טעמים#קי ה|קי,ה]] (א?=אֲדֹנָ֥י): נקודת חולם בכתב־היד? #[[תהלים קיח/טעמים#קיח י|קיח,י]] (א!=בְּ֭שֵׁ֥ם): קו מיותר של דחי באות בי"ת #[[תהלים קיט/טעמים#קיט יד|קיט,יד]] (א?*=שַּׂ֗שְׂתִּי): שי"ן דגושה? #[[תהלים קיט/טעמים#קיט קלח|קיט,קלח]] (וֶֽאֱמוּנָ֥֗ה): נקודת רביע מיותרת באות נו"ן בנוסף למרכא #[[תהלים קכד/טעמים#קכד ו|קכד,ו]] (א?=שֶׁלֹּ֥א* או שֶׁלֹּ֖א): טעם מרכא או טעם טרחא? #[[תהלים קכז/טעמים#קכז ב|קכז,ב]] (א*=לָכֶ֨ם): אין קו של לגרמיה #[[תהלים קלח/טעמים#קלח ג|קלח,ג]] (א?=קָ֭רָֽאתִי* או קָ֭רָ֥אתִי): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי) #[[תהלים קלט/טעמים#קלט ז|קלט,ז]] (א?=אָ֭נָֽה* או אָ֭נָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי) #[[תהלים קמ/טעמים#קמ ו|קמ,ו]] (א*=טָ֥מְנֽוּ־גֵאִ֨ים): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני) #[[תהלים קמד/טעמים#קמד טו|קמד,טו]] (א*=שֱׁיְהֹוָ֥ה): חטף סגול באות שי"ן ושווא באות יו"ד ב. הניקוד בתוך הכתיב: #[[תהלים ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (א-כתיב=עֲ֝נִויִּ֗ם) #[[תהלים עג/טעמים#עג ב|עג,ב]] (א-כתיב=נָטָ֣וּי) #[[תהלים עט/טעמים#עט י|עט,י]] (א-כתיב=בַּגֹּייִ֣ם) #[[תהלים פט/טעמים#פט כט|פט,כט]] (א-כתיב=אֶשְׁמָור־ל֣וֹ): אין הערת קרי #[[תהלים קמה/טעמים#קמה ו|קמה,ו]] (א-כתיב=וּגְדֻלָּותְיךָ֥; א-קרי=וגדולתיך) ג. קמץ קטן:{{הערה|במקומות רבים במקרא יש קמץ שהוא קמץ קטן (חטוף) לפי המדקדקים המודרנים, ואילו לפי המסורת הספרדית הוא קמץ רחב (רגיל). תיעדנו את המקומות האלה במהדורתנו ע"י [[תבנית:מ:קמץ]]. אך בספר תהלים ב-3 מקומות יש מצב הפוך: לפי כללי הדקדוק מדובר לכאורה על קמץ רחב, או שיש ספק בכך, ואילו במסורת הספרדית מדובר על קמץ קטן.}} #[[תהלים יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (א=אֶרְחָמְךָ֖): לכאורה קמץ רחב לפני כללי הדקדוק, אבל המדקדקים הספרדים ציינו מסורת שהקמץ חטוף #[[תהלים מה/טעמים#מה ג|מה,ג]] (א=יָפְיָפִ֡יתָ): ספק לגבי קמץ קטן ביו"ד הראשונה אצל המדקדקים המודרנים, והקמץ קטן לפי המסורת הספרדית #[[תהלים פא/טעמים#פא ב|פא,ח]] (א=אֶבְחָנְךָ֨): לכאורה קמץ רחב לפני כללי הדקדוק, אבל המדקדקים הספרדים ציינו מסורת שהקמץ חטוף ===ספר איוב=== '''[[ספר איוב/טעמים|ספר איוב]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.''' א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[איוב יב/טעמים#יב כד|יב,כד]] (א?!=וַ֝יַּתִעֵ֗ם): חסרה נקודה אחת של שווא באות תי"ו?{{הערה|ברויאר ציין א=וַ֝יַּתְעֵם (חסרה נקודת הרביע באות עי"ן), אך ניתן להבחין בנקודת הרביע בצילום למרות שהיא מטושטשת, וייתכן שנפלה טעות בהערתו.}} #[[איוב טז/טעמים#טז ח|טז,ח]] (א?=וַיָּ֥קׇם* או וַיָּ֖קָם): בטעם מרכא* או טרחא? #[[איוב יט/טעמים#יט טז|יט,טז]] (א!=בְּ֝מוֹ־פִ֗י): גרש בראש התיבה המוקפת שלא כדרכו #[[איוב כא/טעמים#כא טו|כג,טו]] (א!=מַה שַּׁדַּ֥י): חסר מקף{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} #[[איוב כג/טעמים#כג ה|כג,ה]] (א?=מַה־יֹּ֥אמַר־לִֽי* או מַה־יֹּֽאמַר־לִֽי): המקף השני בתיבת מרכא* או שהקו מתחת לאות יו"ד געיה? #[[איוב כט/טעמים#כט טז|כט,טז]] (א?=אָ֭נֹכִֽי* או אָ֭נֹכִ֥י): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי) #[[איוב לא/טעמים#לא ב|לא,ב]] (א*=וּמֶ֤ה): אין קו של לגרמיה #[[איוב מא/טעמים#מא כב|מא,כב]] (א?=חַדּ֣וּדֵי־חָ֑רֶשׂ): מקף בתיבת משרת? ב. הניקוד בתוך הכתיב: #[[איוב לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (א-כתיב=יִדַּ֖עְתָּהַ שַּׁ֣חַר) ===ספר משלי=== '''[[ספר משלי/טעמים|ספר משלי]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.''' א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[משלי ב/טעמים#ב יא|ב,יא]] (א!=תְּבוּּנָ֥ה): בכתר נכתבה נקודת השורוק באות וי"ו פעמיים{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר|פריט זה חסר ברשימות ברויאר.}} #[[משלי ג/טעמים#ג ל|ג,ל]] (א!=אַל {{קו"כ|תרוב|תָּרִ֣יב}}): חסר מקף{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} #[[משלי ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א?!=בְכַף־רֵעֶֽיךָּֿ): אות כ"ף סופית בסימן רפה ודגש וקמץ?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} #[[משלי ו/טעמים#ו כד|ו,כד]] (א?!=לֶָשׁ֥וֹן): קמץ וסגול באות למ"ד?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} #[[משלי ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (א?=בּ֖וֹ): בטעם טרחא (במקום דחי)? #[[משלי ח/טעמים#ח לד|ח,לד]] (א?=שֹׁמֵ֢עַֽ֫ לִ֥י* או שֹׁמֵ֢֫עַֽ לִ֥י): סימן ה"עולה" תלוי בין האותיות מ"ם ועי"ן #[[משלי י/טעמים#י יג|י,יג]] (א!=בְּשִׁפְתֵ֣י): נקודת שי"ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}} #[[משלי יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (א?!=הוֹלֵ֣ך): חסרות נקודות שווא באות כ"ף סופית?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} #[[משלי יב/טעמים#יב כג|יב,כג]] (א!=כְּ֝סִילִים): חסרה נקודת הרביע באות למ"ד #[[משלי יג/טעמים#יג כה|יג,כה]] (א?=אֹ֭כֵֽל* או אֹ֭כֵ֥ל): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי) #[[משלי כא/טעמים#כא ל|כא,ל]] (א!=עֵ֝צָה): חסרה נקודת הרביע באות צד"י #[[משלי כ/טעמים#כ כה|כה,כ]] (א*=מַ֥עֲדֶה־בֶּ֨גֶד ׀): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני) ב. הניקוד בתוך הכתיב: #[[משלי כב/טעמים#כב ח|כב,ח]] (א=יִקְצׇור־אָ֑וֶן): אין הערת קרי #[[משלי כב/טעמים#כב,יא|כב,יא]] (א=טְהׇור־לֵ֑ב): אין הערת קרי #[[משלי כב/טעמים#כב יד|כב,יד]] (א=יִפׇּול־שָֽׁם): אין הערת קרי #[[משלי כג/טעמים#כג כו|כג,כו]] (א-כתיב=תִּרְצֹּֽנָה) ===מגילת רות=== '''[[מגילת רות/טעמים|מגילת רות]] קיימת במלואה בכתר ארם צובה.''' הניקוד בתוך הכתיב: #[[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]] (א-קרי=אלי [קרי ולא כתיב]): יש רווח ניכר ובו עיגול מסורה להערה "אלי קרי", אבל חסרים ניקוד וטעמים לתיבה הנקראת ולא נכתבת. #[[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]] (א-קרי=אלי [קרי ולא כתיב]): יש רווח ניכר ובו עיגול מסורה להערה "אלי קרי ולא כתב", אבל חסרים ניקוד וטעמים לתיבה הנקראת ולא נכתבת. ===מגילת שיר השירים עד "בְּנוֹת צִיּוֹן" (ג,יא)=== {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בשיר השירים}} למידע על החלק האחרון של המגילה שאינו קיים בכתר ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מגילת שיר השירים החל מ"בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה" (ג,יא)|כאן]]'''. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} <קטע התחלה=תעוררו/>#ספק מרכא בתיבת תביר (בשלושה מקומות מקבילים):{{הערה|שם=תעוררו|1=ההתייחסות כאן היא רק לעניין הטעם בתיבה האחרונה (מרכא בתיבת תביר או געיה) ולא לשאלת החטף ("וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ", "וּֽמַה־תְּעֹ֥רֲר֛וּ"). למידע מלא על הניקוד והטעמים בשלושת המקומות המקבילים (ב,ז; ג,ה; ח,ד) ראו בהערת הנוסח על [[שיר השירים ב/טעמים#ב,ז|שה"ש ב,ז]]. למידע נוסף על "מרכא בתיבת תביר" בכתר ומקורות נוספים ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|בהפניות כאן]].}} ##[[שיר השירים ב/טעמים|ב,ז]]: א?,ש1,ק13,ל-א?,ק-מ=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ]* / א?,ל=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ] ##[[שיר השירים ג/טעמים|ג,ה]]: א,ק13,ל-א?,ק-מ=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ]* / ל=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ] ##[[שיר השירים ח/טעמים|ח,ד]]: ק13,ל-א,ק-מ=[מַה־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וּֽמַה־תְּעֹ֥רְר֛וּ]* / ל?=[מַה־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וּֽמַה־תְּעֹֽרְר֛וּ]<קטע סוף=תעוררו/> #[[שיר השירים ב/טעמים#ב יז|שיר השירים ב,יז]] (א!=דְּמֵה־לְךָ): חסר טעם הקדמא ==מסורת הקוראים בנ"ך: חטפים באותיות לא גרוניות== להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בספרי הנביאים והכתובים''' בכתר ארם צובה או בכתי"ל. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בתורה ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''. {{מ:טעמי המקרא|12}} {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ביהושע}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע|ספר יהושע]]''' (26 פריטים): [[יהושע א/טעמים#א יב|א,יב]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֑ה); [[יהושע ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁה֙); [[יהושע ו/טעמים#ו ט|ו,ט]] (א=וְהַֽמֲאַסֵּ֗ף); [[יהושע ו/טעמים#ו ט|ו,יג]] (א=וְהַֽמֲאַסֵּ֗ף); [[יהושע ו/טעמים#ו טו|ו,טו]] (א=סָבֲב֥וּ); [[יהושע ו/טעמים#ו כב|ו,כב]] (א=הַֽמֲרַגְּלִ֤ים); [[יהושע ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (א=הַֽמֲרַגְּלִ֗ים); [[יהושע ח/טעמים#ח כז|ח,כז]] (א=בָּֽזֲז֥וּ); [[יהושע יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (א=כִּֽנֲר֖וֹת); [[יהושע יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (א=בָּזֲז֥וּ); [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א=הַֽמֲנַשֶּֽׁה); [[יהושע יג/טעמים#יג ז|יג,ז]] (א=הַֽמֲנַשֶּֽׁה); [[יהושע יד/טעמים#יד יג|יד,יג]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[יהושע יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (א=בֵּרֲכַ֥נִי); [[יהושע יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֜ה); [[יהושע כא/טעמים#כא ד|כא,ד]] (א=הַקֳּהָתִ֑י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא ה|כא,ה]] (א=קֳהָ֜ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא י|כא,י]] (א=הַקֳּהָתִ֖י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כ|כא,כ]] (א=בְּנֵֽי־קֳהָת֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כ|כא,כ]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כו|כא,כו]] (א=בְּנֵי־קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא לד|כא,לד]] (א=אֶֽת־יָקְנֳעָ֖ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כב/טעמים#כב ו|כב,ו]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖ם); [[יהושע כב/טעמים#כב ז|כב,ז]] (א=וַֽיְבָרֲכֵֽם); [[יהושע כב/טעמים#כב כא|כב,כא]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֑ה); [[יהושע כב/טעמים#כב לג|כב,לג]] (א=וַיְבָרֲכ֥וּ). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשופטים}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שופטים|ספר שופטים]]''' (24 פריטים): [[שופטים ב/טעמים#ג כו|ג,כו]] (א=הִֽתְמַהְמֳהָ֑ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[שופטים ה/טעמים#ה ב|ה,ב]] (א=בָּֽרֲכ֖וּ); [[שופטים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=לְחוֹקֲקֵ֣י); [[שופטים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=בָּרֲכ֖וּ); [[שופטים ה/טעמים#ה יא|ה,יא]] (א=מְחַֽצֲצִ֗ים); [[שופטים ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (א=וּֽשֲׁבֵ֥ה); [[שופטים ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (א=מְחֹ֣קֲקִ֔ים); [[שופטים ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (א=הַֽמְלַקֲקִ֤ים); [[שופטים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א=הַֽמֲלַֽקֲקִים֙ [{{קו תחתי|שני חטפים}}]);{{הערה|השוו "הַֽמְלַקֲקִ֤ים" בפסוק הקודם; וראו לעיל ב[[#ספר שופטים|רשימת החריגים]] לגבי שתי הגעיות.}} [[שופטים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (א=עֹלֲל֥וֹת); [[שופטים ט/טעמים#ט יג|ט,יג]] (א=הַֽמֲשַׂמֵּ֥חַ); [[שופטים ט/טעמים#ט לז|ט,לז]] (א=מְעוֹנֲנִֽים); [[שופטים ט/טעמים#ט נד|ט,נד]] (א=וּמ֣וֹתֲתֵ֔נִי); [[שופטים ט/טעמים#ט נז|ט,נז]] (א=קִֽלֲלַ֖ת); [[שופטים י/טעמים#י ח|י,ח]] (א=וַיְרֹֽצֲצוּ֙); [[שופטים יג/טעמים#יג כד|יג,כד]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[שופטים טז/טעמים#טז טז|טז,טז]] (א=וַתְּאַֽלֲצֵ֑הוּ); [[שופטים טז/טעמים#טז כד|טז,כד]] (א=וַֽיְהַלֲל֖וּ); [[שופטים כ/טעמים#כ לא|כ,לא]] (א=בַּֽמֲסִלּוֹת֙); [[שופטים כ/טעמים#כ לב|כ,לב]] (א=אֶל־הַֽמֲסִלּֽוֹת); [[שופטים כ/טעמים#כ מה|כ,מה]] (א=וַיְעֹלֲלֻ֙הוּ֙); [[שופטים כ/טעמים#כ מה|כ,מה]] (א=בַּֽמֲסִלּ֔וֹת); [[שופטים כא/טעמים#כא כג|כא,כג]] (א=מִן־הַמְּחֹלֲל֖וֹת). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמואל}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שמואל|ספר שמואל]]''' (30 פריטים): [[שמואל א ב/טעמים#ב כה|שמ"א ב,כה]] (א=וּפִֽלֲל֣וֹ); [[שמואל א ג/טעמים#ג יג|שמ"א ג,יג]] (א=כִּֽי־מְקַלֲלִ֤ים); [[שמואל א ד/טעמים#ד יז|שמ"א ד,יז]] (א=הַֽמֲבַשֵּׂ֜ר); [[שמואל א ז/טעמים#ז ג|שמ"א ז,ג]] (א=מִתּוֹכֲכֶ֖ם); [[שמואל א ט/טעמים#ט ו|שמ"א ט,ו]] (א=נֵ֣לֲכָה); [[שמואל א יג/טעמים#יג י|שמ"א יג,י]] (א=לְבָרֲכֽוֹ); [[שמואל א יז/טעמים#יז נא|שמ"א יז,נא]] (א=וַיְמֹ֣תֲתֵ֔הוּ); [[שמואל א יז/טעמים#יז נב|שמ"א יז,נב]] (א=חַֽלֲלֵ֤י); [[שמואל א יח/טעמים#יח כג|שמ"א יח,כג]] (א=הַֽנֲקַלָּ֤ה); [[שמואל א כד/טעמים#כד י|שמ"א כד,י]] (א=לַהֲרָגֲךָ֖); [[שמואל א כה/טעמים#כה ז|שמ"א כה,ז]] (א=גֹזֲזִ֖ים); [[שמואל א כה/טעמים#כה יא|שמ"א כה,יא]] (א=לְגֹזֲזָ֑י); [[שמואל א כה/טעמים#כה כו|שמ"א כה,כו]] (א=וְהַֽמֲבַקְשִׁ֥ים); [[שמואל א כו/טעמים#כו יא|שמ"א כו,יא]] (א=וְנֵלֲכָה־לָּֽנוּ); [[שמואל א ל/טעמים#ל טז|שמ"א ל,טז]] (א=וְחֹ֣גֲגִ֔ים); [[שמואל ב א/טעמים#א ט|שמ"ב א,ט]] (א=וּמֹ֣תֲתֵ֔נִי); [[שמואל ב י/טעמים#י ג|שמ"ב י,ג]] (א=הַֽמֲכַבֵּ֨ד); [[שמואל ב יג/טעמים#יג כג|שמ"ב יג,כג]] (א=גֹֽזֲזִים֙); [[שמואל ב יג/טעמים#יג כה|שמ"ב יג,כה]] (א=וַֽיְבָרֲכֵֽהוּ); [[שמואל ב יד/טעמים#יד י|שמ"ב יד,י]] (א=הַֽמֲדַבֵּ֤ר); [[שמואל ב טו/טעמים#טו ז|שמ"ב טו,ז]] (א=אֵ֣לֲכָה); [[שמואל ב טו/טעמים#טו ז|שמ"ב טז,ז]] (א=בְּקַֽלֲל֑וֹ); [[שמואל ב יט/טעמים#יט ו|שמ"ב יט,ו]] (א=הַֽמֲמַלְּטִ֤ים); [[שמואל ב יט/טעמים#יט מ|שמ"ב יט,מ]] (א=וַיְבָ֣רֲכֵ֔הוּ); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יב|שמ"ב כ,יב]] (א=הַֽמֲסִלָּ֑ה); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יב|שמ"ב כ,יב]] (א=מִן־הַֽמֲסִלָּ֤ה); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יג|שמ"ב כ,יג]] (א=מִן־הַֽמֲסִלָּ֑ה);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[שמואל ב כ/טעמים#כ טו|שמ"ב כ,טו]] (א=סֹֽלֲלָה֙); [[שמואל ב כא/טעמים#כא ג|שמ"ב כא,ג]] (א=וּבָרֲכ֖וּ); [[שמואל ב כב/טעמים#כב יב|שמ"ב כב,יב]] (א=חַֽשֲׁרַת־מַ֖יִם). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במלכים}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר מלכים|ספר מלכים]]''' (29 פריטים): [[מלכים א ד/טעמים#ד יב|מל"א ד,יב]] (א=לְיָקְמֳעָֽם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים א ו/טעמים#ו לז|מל"א ו,לז]] (א=הָרֲבִיעִ֔ית); [[מלכים א ז/טעמים#ז כד|מל"א ז,כד]] (א=סֹבֲבִ֣ים); [[מלכים א ח/טעמים#ח לה|מל"א ח,לה]] (א=וְהִֽתְפַּלֲל֞וּ); [[מלכים א ח/טעמים#ח מד|מל"א ח,מד]] (א=וְהִתְפַּלֲל֣וּ); [[מלכים א ח/טעמים#ח מח|מל"א ח,מח]] (א=וְהִתְפַּלֲל֣וּ);{{הערה|פריט זה נשמט מרשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[מלכים א ח/טעמים#ח סו|מל"א ח,סו]] (א=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[מלכים א יג/טעמים#יג ז|מל"א יג,ז]] (א=וּֽסֳעָ֑דָה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים א יד/טעמים#יד כא|מל"א יד,כא]] (א=וּֽשֲׁבַ֨ע); [[מלכים א יז/טעמים#יז יא|מל"א יז,יא]] (א=לִֽקְִחִי־נָ֥א [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[מלכים א יח/טעמים#יח כח|מל"א יח,כח]] (א=וַיִּתְגֹּֽדֲדוּ֙); [[מלכים א כא/טעמים#כא יט|מל"א כא,יט]] (א=לָקֲק֤וּ); [[מלכים א כא/טעמים#כא כ|מל"א כא,כ]] (א=הַֽמֲצָאתַ֖נִי); [[מלכים ב ב/טעמים#ב א|מל"ב ב,א]] (א=בַּֽסֳעָרָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים ב ב/טעמים#ב יא|מל"ב ב,יא]] (א=בַּֽסֳעָרָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים ב ב/טעמים#ב כד|מל"ב ב,כד]] (א=וַֽיְקַלֲלֵ֖ם); [[מלכים ב ג/טעמים#ג טו|מל"ב ג,טו]] (א=הַֽמֲנַגֵּ֔ן); [[מלכים ב ד/טעמים#ד כט|מל"ב ד,כט]] (א=תְבָרֲכֶ֔נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו ב|מל"ב ו,ב]] (א=נֵלֲכָה־נָּ֣א); [[מלכים ב ו/טעמים#ו כח|מל"ב ו,כח]] (א=וְנֹאכֲלֶ֣נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו כט|מל"ב ו,כט]] (א=וְנֹ֣אכֲלֶ֔נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו לב|מל"ב ו,לב]] (א=בֶּן־הַֽמֲרַצֵּ֤חַ); [[מלכים ב ז/טעמים#ז ח|מל"ב ז,ח]] (א=הַֽמֲצֹרָעִ֨ים); [[מלכים ב ח/טעמים#ח יב|מל"ב ח,יב]] (א=וְעֹלֲלֵיהֶ֣ם); [[מלכים ב ט/טעמים#ט יז|מל"ב ט,יז]] (א=וּֽשֲׁלַ֥ח); [[מלכים ב י/טעמים#י טו|מל"ב י,טו]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֗הוּ); [[מלכים ב י/טעמים#י לג|מל"ב י,לג]] (א=וְהַֽמֲנַשִּׁ֑י); [[מלכים ב יב/טעמים#יב יב|מל"ב יב,יב]] (א=הַֽמֲתֻכָּ֔ן); [[מלכים ב יט/טעמים#יט טז|מל"ב יט,טז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בישעיהו}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]]''' (53 פריטים): [[ישעיהו א/טעמים#א כג|א,כג]] (א=סוֹרֲרִ֗ים); [[ישעיהו א/טעמים#א ל|א,ל]] (א=וּֽכֲגַנָּ֔ה); [[ישעיהו ב/טעמים#ב ו|ב,ו]] (א=וְעֹנֲנִ֖ים); [[ישעיהו י/טעמים#י א|י,א]] (א=הַחֹֽקֲקִ֖ים); [[ישעיהו י/טעמים#י לא|י,לא]] (א=נָֽדֲדָ֖ה); [[ישעיהו יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (א=וְצֹרֲרֵ֥י); [[ישעיהו יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (א=לְבֹזֲזֵֽינוּ); [[ישעיהו יט/טעמים#יט ו|יט,ו]] (א=דָּלֲל֥וּ); [[ישעיהו יט/טעמים#יט כה|יט,כה]] (א=בֵּרֲכ֛וֹ);{{הערה|בטעות "יט,כו" ברשימת ברויאר בסוף תנ"ך כתר ירושלים.}} [[ישעיהו כא/טעמים#כא ו|כא,ו]] (א=הַֽמֲצַפֶּ֔ה); [[ישעיהו כב/טעמים#כב ג|כב,ג]] (א=נָֽדֲדוּ־יַ֖חַד); [[ישעיהו כב/טעמים#כב טז|כב,טז]] (א=חֹקֲקִ֥י); [[ישעיהו כג/טעמים#כג יג|כג,יג]] (א=עֽוֹרֲרוּ֙); [[ישעיהו כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=הִֽתְפּוֹרֲרָה֙); [[ישעיהו כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=הִֽתְמוֹטֲטָ֖ה); [[ישעיהו כד/טעמים#כד כ|כד,כ]] (א=וְהִֽתְנוֹדֲדָ֖ה); [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|כו,כ]] (א=וּֽסֲגֹ֥ר); [[ישעיהו כז/טעמים#כז ח|כז,ח]] (א=בְּסַאסֳּאָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ישעיהו ל/טעמים#ל א|ל,א]] (א=סֽוֹרֲרִים֙); [[ישעיהו לא/טעמים#לא ח|לא,ח]] (א=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (א=נָדֲד֖וּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג כב|לג,כב]] (א=מְחֹקֲקֵ֑נוּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג כג|לג,כג]] (א=בָּ֥זֲזוּ); [[ישעיהו לד/טעמים#לד טז|לד,טז]] (א=וּֽקֲרָ֔אוּ); [[ישעיהו לז/טעמים#לז יז|לז,יז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[ישעיהו לז/טעמים#לז לג|לז,לג]] (א=סֹלֲלָֽה); [[ישעיהו לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (א=יְהַלֲלֶ֑ךָּ); [[ישעיהו מ/טעמים#מ ד|מ,ד]] (א=וְהָרֲכָסִ֖ים); [[ישעיהו מ/טעמים#מ כ|מ,כ]] (א=הַֽמֲסֻכָּ֣ן); [[ישעיהו מב/טעמים#מב כד|מב,כד]] (א=לְבֹזֲזִ֖ים); [[ישעיהו מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (א=וּֽסֲחַר־כּוּשׁ֮); [[ישעיהו מה/טעמים#מה יח|מה,יח]] (א=כֽוֹנֲנָ֔הּ); [[ישעיהו מה/טעמים#מה כ|מה,כ]] (א=וּמִֽתְפַּלֲלִ֔ים); [[ישעיהו מז/טעמים#מז י|מז,י]] (א=שׁוֹבֲבָ֑תֶךְ); [[ישעיהו מח/טעמים#מח יד|מח,יד]] (א=וּֽשֲׁמָ֔עוּ); [[ישעיהו מח/טעמים#מח יז|מח,יז]] (א=מַדְרִֽיכֲךָ֖); [[ישעיהו נא/טעמים#נא ב|נא,ב]] (א=וַאֲבָרֲכֵ֖הוּ); [[ישעיהו נא/טעמים#נא יז|נא,יז]] (א=הִתְעוֹרֲרִ֣י [1]); [[ישעיהו נא/טעמים#נא יז|נא,יז]] (א=הִֽתְעוֹרֲרִ֗י [2]); [[ישעיהו נא/טעמים#נא כ|נא,כ]] (א=הַֽמֲלֵאִ֥ים); [[ישעיהו נב/טעמים#נב ו|נב,ו]] (א=הַֽמֲדַבֵּ֖ר); [[ישעיהו נג/טעמים#נג ז|נג,ז]] (א=גֹזֲזֶ֖יהָ); [[ישעיהו נז/טעמים#נז ג|נז,ג]] (א=עֹנֲנָ֑ה); [[ישעיהו נז/טעמים#נז כ|נז,כ]] (א=וְהָרֲשָׁעִ֖ים); [[ישעיהו נח/טעמים#נח ט|נח,ט]] (א=מִתּֽוֹכֲךָ֙); [[ישעיהו נט/טעמים#נט י|נט,י]] (א=נְגַשֲׁשָׁ֤ה); [[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] (א=נֹ֥סֲסָה); [[ישעיהו סב/טעמים#סב ט|סב,ט]] (א=וְהִֽלֲל֖וּ); [[ישעיהו סב/טעמים#סב י|סב,י]] (א=הַֽמֲסִלָּה֙); [[ישעיהו סג/טעמים#סג יח|סג,יח]] (א=בּוֹסֲס֖וּ); [[ישעיהו סד/טעמים#סד י|סד,י]] (א=הִֽלֲל֙וּךָ֙); [[ישעיהו סה/טעמים#סה יא|סה,יא]] (א=וְהַֽמֲמַלְאִ֖ים); [[ישעיהו סו/טעמים#סו טז|סו,טז]] (א=חַֽלֲלֵ֥י). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בירמיהו}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ירמיהו|ספר ירמיהו]]''' (37 פריטים):{{הערה|1=רשימה זו אינה כוללת את הפריט [[ירמיהו מח/טעמים#מח לב|מח,לב]] (א=מִבֲּכִ֨י), המובא ברשימות ברויאר. נראה יותר שבכתר יש כאן שווא בלבד ("מִבְּכִ֨י"), או שהקו של הפתח נמחק; וכך הכריעו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/13/48/1/mg/106 מג"ה].}} [[ירמיהו ג/טעמים#ג כה|ג,כה]] (א=וּֽתֲכַסֵּנוּ֮); [[ירמיהו ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א=מִֽסֻּבֲּכ֔וֹ); [[ירמיהו ה/טעמים#ה א|ה,א]] (א=שׁוֹטֲט֞וּ); [[ירמיהו ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (א=אֵֽלֲכָה־לִּ֤י); [[ירמיהו ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] (א=סֹֽלֲלָ֑ה); [[ירמיהו ו/טעמים#ו ט|ו,ט]] (א=יְעוֹלֲל֥וּ); [[ירמיהו ו/טעמים#ו כח|ו,כח]] (א=סוֹרֲרִ֔ים); [[ירמיהו ז/טעמים#ז יא|ז,יא]] (א=הַֽמֳעָרַ֣ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ירמיהו ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א=שׁוֹבֲבָ֜ה); [[ירמיהו ח/טעמים#ח כג|ח,כג]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[ירמיהו ט/טעמים#ט ט|ט,ט]] (א=נָדֲד֖וּ); [[ירמיהו ט/טעמים#ט טז|ט,טז]] (א=לַמְקוֹנֲנ֖וֹת); [[ירמיהו יא/טעמים#יא טו|יא,טו]] (א=הַֽמֲזִמָּ֙תָה֙); [[ירמיהו יא/טעמים#יא כא|יא,כא]] (א=הַֽמֲבַקְשִׁ֥ים); [[ירמיהו יב/טעמים#יב י|יב,י]] (א=בֹּסֲס֖וּ); [[ירמיהו יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (א=שֹֽׁדֲדִ֔ים); [[ירמיהו כ/טעמים#כ יז|כ,יז]] (א=לֹא־מוֹתֲתַ֖נִי); [[ירמיהו כב/טעמים#כב טו|כב,טו]] (א=הֲתִֽמֲלֹ֔ךְ); [[ירמיהו כב/טעמים#כב כ|כב,כ]] (א=וּֽצֳעָ֔קִי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ירמיהו כב/טעמים#כב כח|כב,כח]] (א=הֽוּטֲלוּ֙); [[ירמיהו כה/טעמים#כה לג|כה,לג]] (א=חַֽלֲלֵ֤י); [[ירמיהו כה/טעמים#כה לו|כה,לו]] (א=וִֽילֲלַ֖ת); [[ירמיהו לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=אֶכְתֲּבֶ֑נָּה);{{הערה|1=בן־נפתלי,'''ל''',ב1=אֶכְתֲּבֶ֑נָּה (חטף פתח); בן־אשר,מ"ש,דפוסים=אֶכְתֳּבֶ֑נָּה (חטף קמץ); ק=אֶכְתְּבֶ֑נָּה (שווא). הפריט אינו מופיע בספר החילופים מהדורת ליפשיץ; החילוף מוזכר ברד"ק, ודבריו הובאו במ"ש.}} [[ירמיהו לב/טעמים#לב ט|לב,ט]] (ל=וָֽאֶשְׁקֲלָה־לּוֹ֙); [[ירמיהו לג/טעמים#לג י|לג,י]] (א=הַֽנֲשַׁמּ֗וֹת); [[ירמיהו מ/טעמים#מ טו|מ,טו]] (א=אֵ֤לֲכָה); [[ירמיהו מא/טעמים#מא ה|מא,ה]] (א=וּמִתְגֹּֽדֲדִ֑ים); [[ירמיהו מד/טעמים#מד ט|מד,ט]] (א=הַֽשֲׁכַחְתֶּם֩); [[ירמיהו מו/טעמים#מו ט|מו,ט]] (א=וְהִתְהֹלֲל֣וּ); [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (א-קרי=וּֽזֳעָ֑קוּ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ירמיהו מט/טעמים#מט ד|מט,ד]] (א=מַה־תִּתְהַֽלֲלִי֙); [[ירמיהו נ/טעמים#נ ו|נ,ו]] (א-קרי=שׁוֹבֲב֑וּם); [[ירמיהו נ/טעמים#נ י|נ,י]] (א=כָּל־שֹׁלֲלֶ֥יהָ); [[ירמיהו נא/טעמים#נא ב|נא,ב]] (א=וִיבֹקֲק֖וּ);{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} [[ירמיהו נא/טעמים#נא ז|נא,ז]] (א=יִתְהֹלֲל֥וּ); [[ירמיהו נא/טעמים#נא מט|נא,מט2]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[ירמיהו נא/טעמים#נא נג|נא,נג]] (א=שֹׁדֲדִ֛ים). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ביחזקאל}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יחזקאל|ספר יחזקאל]]''' (55 פריטים): [[יחזקאל א/טעמים#א ז|א,ז]] (א=וְנֹ֣צֲצִ֔ים); [[יחזקאל ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (א=הָרֲשָׁעָ֖ה); [[יחזקאל ג/טעמים#ג יט|ג,יט]] (א=הָרֲשָׁעָ֑ה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ב|ד,ב]] (א=סֹלֲלָ֑ה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ט|ד,ט]] (א=תֹּאכֲלֶֽנּוּ); [[יחזקאל ד/טעמים#ד י|ד,י]] (א=תֹּאכֲלֶ֔נּוּ [1]); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ט|ד,י]] (א=תֹּאכֲלֶֽנּוּ [2]); [[יחזקאל ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=תֹּאכֲלֶ֑נָּה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=בְּגֶֽלֲלֵי֙); [[יחזקאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] (א=גֶּֽלֲלֵ֣י); [[יחזקאל ו/טעמים#ו ז|ו,ז]] (א=בְּתוֹכֲכֶ֑ם); [[יחזקאל ז/טעמים#ז טו|ז,טו]] (א=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[יחזקאל ט/טעמים#ט ח|ט,ח]] (א=וְנֵֽאשֲׁאַ֖ר); [[יחזקאל יג/טעמים#יג כ|יג,כ]] (א=מְצֹדֲד֨וֹת [1]); [[יחזקאל יג/טעמים#יג כ|יג,כ]] (א=מְצֹדֲד֥וֹת [2]); [[יחזקאל טז/טעמים#טז נא|טז,נא]] (וַתְּצַדֲּקִי֙); [[יחזקאל יז/טעמים#יז יז|יז,יז]] (ל=סֹלֲלָ֖ה); [[יחזקאל כא/טעמים#כא כז|כא,כז]] (א=סֹלֲלָ֖ה); [[יחזקאל כו/טעמים#כו ח|כו,ח]] (א=סֹֽלֲלָ֔ה); [[יחזקאל כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א=וְשָׁלֲל֣וּ); [[יחזקאל כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א=וּבָֽזֲזוּ֙); [[יחזקאל כו/טעמים#כו טז|כו,טז]] (א=וְשָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל כו/טעמים#כו כא|כו,כא]] (א=וּֽתֲבֻקְשִׁ֗י); [[יחזקאל כז/טעמים#כז ד|כז,ד]] (א=כָּלֲל֖וּ); [[יחזקאל כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (א=וּבְכׇל־קֳהָלֵךְ֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לב|כז,לב]] (א=וְקוֹנֲנ֖וּ); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (א=וְכׇל־קֳהָלֵ֖ךְ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לה|כז,לה]] (א=שָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל כח/טעמים#כח ט|כח,ט]] (א=מְחַלֲלֶֽיךָ); [[יחזקאל כח/טעמים#כח טז|כח,טז]] (א=תוֹכֲךָ֛); [[יחזקאל כח/טעמים#כח יח|כח,יח]] (א=מִתּֽוֹכֲךָ֙); [[יחזקאל כח/טעמים#כח יט|כח,יט]] (א=שָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל לא/טעמים#לא ד|לא,ד]] (א=רֹמֲמָ֑תְהוּ); [[יחזקאל לא/טעמים#לא ו|לא,ו]] (א=קִֽנֲנוּ֙); [[יחזקאל לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=בְּעוֹפֲפִ֥י); [[יחזקאל לב/טעמים#לב יב|לב,יב]] (א=וְשָֽׁדֲדוּ֙); [[יחזקאל לב/טעמים#לב טז|לב,טז]] (א=וְק֣וֹנֲנ֔וּהָ); [[יחזקאל לב/טעמים#לב כב|לב,כב]] (א=וְכָל־קֳהָלָ֔הּ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל לג/טעמים#לג כח|לג,כח]] (א=וְשָׁ֥מֲמ֛וּ); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ו|לה,ו]] (א=יִרְדֲּפֶ֑ךָ [1]); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ו|לה,ו]] (א=יִרְדֲּפֶֽךָ [2]); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ז|לה,ז]] (א=לְשִֽׁמֲמָ֖ה); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ט|לה,ט]] (א=שִֽׁמֲמ֤וֹת); [[יחזקאל לה/טעמים#לה יא|לה,יא]] (א=אֶשְׁפֲּטֶֽךָ); [[יחזקאל לו/טעמים#לו ד|לו,ד]] (א=הַשֹּֽׁמֲמוֹת֙); [[יחזקאל לו/טעמים#לו לה|לו,לה]] (א=וְהַֽנֲשַׁמּ֥וֹת); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=וְשָׁלֲל֣וּ); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=אֶת־שֹׁלֲלֵיהֶ֗ם); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=וּבָֽזֲזוּ֙); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=אֶת־בֹּ֣זֲזֵיהֶ֔ם); [[יחזקאל לט/טעמים#לט כז|לט,כז]] (א=בְּשׁוֹבֲבִ֤י); [[יחזקאל מ/טעמים#מ מג|מ,מג]] (א=וְהַֽשֲׁפַתַּ֗יִם); [[יחזקאל מג/טעמים#מג י|מג,י]] (א=וּמָדֲד֖וּ); [[יחזקאל מז/טעמים#מז כב|מז,כב]] (א=בְּתוֹכֲכֶ֔ם [1]); [[יחזקאל מח/טעמים#מח יא|מח,יא]] (א=הַֽמֲקֻדָּשׁ֙). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בתרי עשר}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]''' (25 פריטים): [[הושע ז/טעמים#ז ה|הושע ז,ה]] (א=אֶת־לֹצֲצִֽים); [[הושע ז/טעמים#ז יג|הושע ז,יג]] (א=כִּֽי־נָדֲד֣וּ); [[הושע ט/טעמים#ט טו|הושע ט,טו]] (א=סֹרֲרִֽים); [[הושע ט/טעמים#ט יז|הושע ט,יז]] (א=נֹדֲדִ֖ים); [[יואל ג/טעמים#ג ג|יואל ג,ג]] (א=וְתִֽימֲר֖וֹת); [[עמוס ב/טעמים#ב יג|עמוס ב,יג]] (א=הַֽמֲלֵאָ֥ה); [[עמוס ד/טעמים#ד א|עמוס ד,א]] (א=הָרֹצֲצ֖וֹת); [[עמוס ה/טעמים#ה יב|עמוס ה,יב]] (א=צֹרֲרֵ֤י); [[עמוס ו/טעמים#ו ג|עמוס ו,ג]] (א=הַֽמֲנַדִּ֖ים); [[עמוס ח/טעמים#ח ח|עמוס ח,ח]] (א-כתיב=וְנִשְׁקֳהָ֖ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מיכה ג/טעמים#ג ט|מיכה ג,ט]] (ל=הַֽמֲתַעֲבִ֣ים); [[מיכה ה/טעמים#ה יא|מיכה ה,יא]] (א=וּֽמְעוֹנֲנִ֖ים); [[מיכה ו/טעמים#ו ז|מיכה ו,ז]] (א=בְּרִֽבֲב֖וֹת); [[מיכה ז/טעמים#ז א|מיכה ז,א]] (א=אַ֣לֲלַי); [[מיכה ז/טעמים#ז א|מיכה ז,א]] (א=כְּעֹלֲלֹ֖ת); [[נחום ב/טעמים#ב ג|נחום ב,ג]] (א=בֹּֽקֲקִ֔ים); [[נחום ב/טעמים#ב ה|נחום ב,ה]] (א=יִתְהוֹלֲל֣וּ); [[נחום ב/טעמים#ב ח|נחום ב,ח]] (א=מְתֹפֲפֹ֖ת); [[חבקוק ג/טעמים#ג ו|חבקוק ג,ו]] (א=וַיִּתְפֹּֽצֲצוּ֙); [[חבקוק ג/טעמים#ג טז|חבקוק ג,טז]] (א=צָלֲל֣וּ); [[צפניה א/טעמים#א ט|צפניה א,ט]] (א=הַֽמֲמַלְאִ֛ים); [[צפניה ב/טעמים#ב א|צפניה ב,א]] (א=הִֽתְקוֹשֲׁשׁ֖וּ); [[צפניה ב/טעמים#ב יב|צפניה ב,יב]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[זכריה ד/טעמים#ד יב|זכריה ד,יב]] (ל=שִׁבֲּלֵ֣י); [[זכריה יא/טעמים#יא ג|זכריה יא,ג]] (א=יִֽלֲלַ֣ת). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במשלי}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]''' (171 פריטים): [[תהלים ה/טעמים#ה ו|ה,ו]] (א=ה֭וֹלֲלִים); [[תהלים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=שׁוֹרֲרָ֑י); [[תהלים ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (א=עָשֲׁשָׁ֣ה); [[תהלים ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (א=בְּכׇל־צוֹרֲרָֽי); [[תהלים ז/טעמים#ז ה|ז,ה]] (א=צֽוֹרֲרִ֣י); [[תהלים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א=צוֹרֲרָ֑י); [[תהלים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (א=תְּסֽוֹבֲבֶ֑ךָּ); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א=עוֹלֲלִ֨ים ׀); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א=צוֹרֲרֶ֑יךָ); [[תהלים ט/טעמים#ט יד|ט,יד]] (א=חָֽנֲנֵ֬נִי); [[תהלים ט/טעמים#ט יד|ט,יד]] (א=מְ֝רוֹמֲמִ֗י); [[תהלים י/טעמים#י ה|י,ה]] (א=כׇּל־צ֝וֹרֲרָ֗יו); [[תהלים יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (א=כּוֹנֲנ֣וּ); [[תהלים יב/טעמים#יב ז|יב,ז]] (א=אִ֥מֲר֣וֹת); [[תהלים יד/טעמים#יד א|יד,א]] (א=הִֽשְִׁחִ֗יתוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים יד/טעמים#יד א|יד,א]] (א=הִֽתְִעִ֥יבוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ש1=מִ֥מֲתִֽים־יָדְךָ֨ ׀); [[תהלים יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (ל=אֶ֥קֲרָ֣א); [[תהלים כו/טעמים#כו ו|כו,ו]] (א=וַאֲסֹבֲבָ֖ה); [[תהלים כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] (א=יְרוֹמֲמֵֽנִּי); [[תהלים כז/טעמים#כז יא|כז,יא]] (א=שֽׁוֹרֲרָֽי); [[תהלים לא/טעמים#לא י|לא,י]] (א=עָשֲׁשָׁ֖ה); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=מִכׇּל־צֹרֲרַ֨י); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=וְלִ֥שֲׁכֵנַ֨י ׀); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=נָדֲד֥וּ); [[תהלים לב/טעמים#לב ז|לב,ז]] (א=תְּס֖וֹבֲבֵ֣נִי); [[תהלים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסוֹבֲבֶֽנּוּ); [[תהלים לד/טעמים#לד א|לד,א]] (א=וַ֝יְגָרֲשֵׁ֗הוּ); [[תהלים לד/טעמים#לד ב|לד,ב]] (א=אֲבָרֲכָ֣ה); [[תהלים לד/טעמים#לד ד|לד,ד]] (א=וּנְרוֹמֲמָ֖ה); [[תהלים לה/טעמים#לה יח|לה,יח]] (א=אֲהַלֲלֶֽךָּ); [[תהלים לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (א?=<שִׁ֥מֳעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י ׀> [{{קו תחתי|חטף קמץ}}] או <שִׁ֥מֲעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י ׀> בחטף קמץ); [[תהלים מ/טעמים#מ יג|מ,יג]] (א=אָפֲפֽוּ־עָלַ֨י); [[תהלים מב/טעמים#מב יא|מב,יא]] (א=צוֹרֲרָ֑י);{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} [[תהלים נג/טעמים#נג,ב|נג,ב]] (א=הִֽ֝שְִׁחִ֗יתוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים נג/טעמים#נג,ב|נג,ב]] (א=וְהִֽתְִעִ֥יבוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים נה/טעמים#נה,יא|נה,יא]] (א=יְסוֹבֲבֻ֥הָ); [[תהלים נה/טעמים#נה,כב|נה,כב]] (א=וּֽקֲרָב־לִ֫בּ֥וֹ); [[תהלים נו/טעמים#נו ג|נו,ג]] (א=שׁ֭וֹרֲרַי); [[תהלים נט/טעמים#נט ז|נט,ז]] (א=וִיס֥וֹבֲבוּ); [[תהלים נט/טעמים#נט טו|נט,טו]] (א=וִיס֥וֹבֲבוּ); [[תהלים ס/טעמים#ס ט|ס,ט]] (א=מְחֹֽקֲקִֽי); [[תהלים סב/טעמים#סב ד|סב,ד]] (א=תְּה֥וֹתֲת֣וּ); [[תהלים סב/טעמים#סב ה|סב,ה]] (א=יְקַֽלֲלוּ־סֶֽלָה); [[תהלים סד/טעמים#סד ט|סד,ט]] (א=יִ֝תְנֹדֲד֗וּ); [[תהלים סד/טעמים#סד יא|סד,יא]] (א=וְ֝יִתְהַלֲל֗וּ); [[תהלים סה/טעמים#סה ה|סה,ה]] (א=תִּ֥בֲחַ֣ר); [[תהלים סה/טעמים#סה י|סה,י]] (א=וַתְּשֹׁ{{גלגל}}קֲקֶ֡הָ); [[תהלים סה/טעמים#סה יא|סה,יא]] (א=תְּ֝מֹגֲגֶ֗נָּה); [[תהלים סו/טעמים#סו ז|סו,ז]] (א=הַסּוֹרֲרִ֓ים ׀); [[תהלים סו/טעמים#סו ח|סו,ח]] (א=בָּרֲכ֖וּ); [[תהלים סו/טעמים#סו יב|סו,יב]] (א=לָרֲוָיָֽה); [[תהלים סז/טעמים#סז ב|סז,ב]] (א=וִיבָרֲכֵ֑נוּ); [[תהלים סז/טעמים#סז ז|סז,ז]] (א=יְ֝בָרֲכֵ֗נוּ); [[תהלים סז/טעמים#סז ח|סז,ח]] (א=יְבָרֲכֵ֥נוּ); [[תהלים סח/טעמים#סח ז|סח,ז]] (א=ס֝וֹרֲרִ֗ים); [[תהלים סח/טעמים#סח יט|סח,יט]] (א=ס֝וֹרֲרִ֗ים); [[תהלים סח/טעמים#סח כד|סח,כד]] (א=תִּ֥מֲחַ֥ץ); [[תהלים סח/טעמים#סח כז|סח,כז]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים סט/טעמים#סט כ|סט,כ]] (א=כׇּל־צוֹרֲרָֽי); [[תהלים סט/טעמים#סט לא|סט,לא]] (א=אֲהַלֲלָ֣ה); [[תהלים סט/טעמים#סט לה|סט,לה]] (א=יְֽ֭הַלֲלוּהוּ); [[תהלים עב/טעמים#עב טו|עב,טו]] (א=יְבָרֲכֶֽנְהוּ); [[תהלים עג/טעמים#עג ג|עג,ג]] (א=בַּהוֹלֲלִ֑ים); [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (א=קִ֥רֲבַ֥ת); [[תהלים עד/טעמים#עד ד|עד,ד]] (א=צֹ֭רֲרֶיךָ); [[תהלים עד/טעמים#עד ה|עד,ה]] (א=בִּסֲבָךְ־עֵ֝ץ); [[תהלים עד/טעמים#עד כא|עד,כא]] (א=יְֽהַלֲל֥וּ); [[תהלים עד/טעמים#עד כג|עד,כג]] (א=צֹרֲרֶ֑יךָ); [[תהלים עה/טעמים#עה ה|עה,ה]] (א=לַ֭הוֹלֲלִים); [[תהלים עו/טעמים#עו ו|עו,ו]] (א=אֶשְׁתּֽוֹלֲל֨וּ |);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר, אולי בגלל שהמקום מטושטש.}} [[תהלים עו/טעמים#עו יב|עו,יב]] (א=נִ֥דֲר֣וּ); [[תהלים פ/טעמים#פ ג|פ,ג]] (א=עוֹרֲרָ֥ה); [[תהלים פ/טעמים#פ יא|פ,יא]] (א=אַֽרֲזֵי); [[תהלים פג/טעמים#פג יג|פג,יג]] (נִ֣ירֲשָׁה); [[תהלים פד/טעמים#פד ה|פד,ה]] (יְֽהַלֲל֥וּךָ); [[תהלים פז/טעמים#פז ה|פז,ה]] (א=וּ֥לֲצִיּ֨וֹן ׀); [[תהלים פז/טעמים#פז ז|פז,ז]] (א=כְּחֹלֲלִ֑ים); [[תהלים צ/טעמים#צ יז|צ,יז]] (א=כּוֹנֲנָ֥ה); [[תהלים צ/טעמים#צ יז|צ,יז]] (א=כּוֹנֲנֵֽהוּ); [[תהלים צד/טעמים#צד י|צד,י]] (א=הַֽמֲלַמֵּ֖ד); [[תהלים צו/טעמים#צו ב|צו,ב]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים צז/טעמים#צז ז|צז,ז]] (א=הַמִּֽתְהַלֲלִ֥ים); [[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]] (א=רוֹמֲמ֡וּ); [[תהלים צט/טעמים#צט ט|צט,ט]] (א=רוֹמֲמ֡וּ); [[תהלים ק/טעמים#ק ד|ק,ד]] (א=בָּרֲכ֥וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג א|קג,א]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קג/טעמים#קג ב|קג,ב]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קג/טעמים#קג כ|קג,כ]] (א=בָּרֲכ֥וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כא|קג,כא]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כב|קג,כב]] (א=בָּרֲכ֤וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כב|קג,כב]] (א=בָּרֲכִ֥י); [[תהלים קד/טעמים#קד א|קד,א]] (א=בָּרֲכִ֥י); [[תהלים קד/טעמים#קד ג|קד,ג]] (א=הַ֥מֲקָרֶ֥ה); [[תהלים קד/טעמים#קד ג|קד,ג]] (א=הַֽ֝מֲהַלֵּ֗ךְ); [[תהלים קד/טעמים#קד י|קד,י]] (א=הַֽמֲשַׁלֵּ֣חַ); [[תהלים קד/טעמים#קד יח|קד,יח]] (א=לַֽשֲׁפַנִּֽים); [[תהלים קד/טעמים#קד לה|קד,לה]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קד/טעמים#קד לה|קד,לה]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קה/טעמים#קה ג|קה,ג]] (א=הִֽ֭תְהַלֲלוּ); [[תהלים קה/טעמים#קה מה|קה,מה]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קו/טעמים#קו א|קו,א]] (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); [[תהלים קז/טעמים#קז לו|קז,לו]] (א=וַ֝יְכוֹנֲנ֗וּ); [[תהלים קז/טעמים#קז לח|קז,לח]] (א=וַיְבָרֲכֵ֣ם); [[תהלים קז/טעמים#קז מג|קז,מג]] (א=וְ֝יִתְבּוֹנֲנ֗וּ); [[תהלים קח/טעמים#קח ט|קח,ט]] (א=מְחֹקֲקִֽי); [[תהלים קט/טעמים#קט כח|קט,כח]] (א=יְקַֽלֲלוּ־הֵמָּה֮); [[תהלים קט/טעמים#קט ל|קט,ל]] (א=אֲהַלֲלֶֽנּוּ); [[תהלים קיא/טעמים#קיא א|קיא,א]] (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); [[תהלים קיב/טעמים#קיב א|קיב,א]] (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=הַ֭לֲלוּ); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּ); [[תהלים קיג/טעמים#קיג ט|קיג,ט]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קטו/טעמים#קטו יח|קטו,יח]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קיח/טעמים#קיח כח|קיח,כח]] (א=אֲרוֹמֲמֶֽךָּ); [[תהלים קיט/טעמים#קיט קטו|קיט,קטו]] (א=וְ֝אֶצֲּרָ֗ה); [[תהלים קיט/טעמים#קיט קעה|קיט,קעה]] (א=וּֽתְהַלֲלֶ֑ךָּ); [[תהלים קלד/טעמים#קלד א|קלד,א]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים קלד/טעמים#קלד ב|קלד,ב]] (א=וּ֝בָרֲכ֗וּ); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=הַֽ֭לֲלוּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה ג|קלה,ג]] (א=הַֽלֲלוּ־יָ֭הּ); [[תהלים קלה/טעמים#קלה יט|קלה,יט]] (בָּרֲכ֣וּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה יט|קלה,יט]] (בָּרֲכ֥וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כ|קלה,כ]] (בָּרֲכ֣וּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כ|קלה,כ]] (בָּרֲכ֥וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כא|קלה,כא]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קלט/טעמים#קלט כא|קלט,כא]] (א=וּ֝בִתְקוֹמֲמֶ֗יךָ); [[תהלים קמ/טעמים#קמ ד|קמ,ד]] (א=שָׁ֥נֲנ֣וּ); [[תהלים קמג/טעמים#קמג יב|קמג,יב]] (א=כׇּל־צֹרֲרֵ֣י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד א|קמד,א]] (א=הַֽמֲלַמֵּ֣ד); [[תהלים קמה/טעמים#קמה א|קמה,א]] (א=וַאֲבָרֲכָ֥ה); [[תהלים קמה/טעמים#קמה ב|קמה,ב]] (א=אֲבָרֲכֶ֑ךָּ [1]); [[תהלים קמה/טעמים#קמה ב|קמה,ב]] (וַאֲהַלֲלָ֥ה [2]); [[תהלים קמה/טעמים#קמה י|קמה,י]] (א=יְבָרֲכֽוּכָה); [[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו,א]] (א=הַֽלֲלוּ־יָ֡הּ); [[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו,א]] (א=הַֽלֲלִ֥י); [[תהלים קמו/טעמים#קמו ב|קמו,ב]] (א=אֲהַלֲלָ֣ה); [[תהלים קמו/טעמים#קמו י|קמו,י]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמז/טעמים#קמז א|קמז,א]] (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); [[תהלים קמז/טעמים#קמז ח|קמז,ח]] (א=הַֽמֲכַסֶּ֬ה); [[תהלים קמז/טעמים#קמז יב|קמז,יב]] (א=הַֽלֲלִ֖י); [[תהלים קמז/טעמים#קמז כ|קמז,כ]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=הַֽלֲל֣וּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ב|קמח,ב]] (א=הַֽלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ג|קמח,ג]] (א=הַֽ֭לֲלוּהוּ [1]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ג|קמח,ג]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ד|קמח,ד]] (א=הַֽ֭לֲלוּהוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ה|קמח,ה]] (א=יְֽ֭הַלֲלוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ז|קמח,ז]] (א=הַֽלֲל֣וּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח יג|קמח,יג]] (א=<יְהַלֲל֤וּ ׀>); [[תהלים קמח/טעמים#קמח יד|קמח,יד]] (הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמט/טעמים#קמט א|קמט,א]] (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ג|קמט,ג]] (א=יְהַלֲל֣וּ); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ו|קמט,ו]] (א=רוֹמֲמ֣וֹת); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ט|קמט,ט]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַֽלֲלוּ־אֵ֥ל); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ב|קנ,ב]] (א=הַלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ב|קנ,ב]] (א=הַ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ג|קנ,ג]] (א=הַ֭לְלוּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ג|קנ,ג]] (א=הַ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ד|קנ,ד]] (א=הַ֭לֲלוּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ד|קנ,ד]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ה|קנ,ה]] (א=הַלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ה|קנ,ה]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ו|קנ,ו]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במשלי}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|ספר משלי]]''' (12 פריטים): [[משלי ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (א=יְחֹ֣קֲקוּ); [[משלי כג/טעמים#כג כ|כג,כ]] (א=בְּזֹלֲלֵ֖י); [[משלי כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=בָּֽרֲשָׁעִֽים); [[משלי כו/טעמים#כו ב|כו,ב]] (א=קִֽלֲלַ֥ת); [[משלי כח/טעמים#כח ד|כח,ד]] (א=יְהַלֲל֣וּ); [[משלי כח/טעמים#כח ז|כח,ז]] (א=ז֝וֹלֲלִ֗ים); [[משלי כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א=נִ֥בֳהָֽל); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] (א=תִּ֥לֲעַ֣ג); [[משלי לא/טעמים#לא ד|לא,ד]] (א=לַֽמֲלָכִ֣ים [2]); [[משלי לא/טעמים#לא טז|לא,טז]] (א=זָֽמֲמָ֣ה); [[משלי לא/טעמים#לא כח|לא,כח]] (א=וַֽיְהַלֲלָֽהּ); [[משלי לא/טעמים#לא לא|לא,לא]] (א=וִיהַלֲל֖וּהָ). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באיוב}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|ספר איוב]]''' (28 פריטים): [[איוב א/טעמים#א ה|א,ה]] (א=וּבֵרֲכ֥וּ); [[איוב א/טעמים#א יא|א,יא]] (א=יְבָרֲכֶֽךָּ); [[איוב ב/טעמים#ב ה|ב,ה]] (א=יְבָרֲכֶֽךָּ); [[איוב ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (א=אֹֽרֲרֵי־י֑וֹם); [[איוב ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] (א=הַֽמֲמַלְאִ֖ים); [[איוב ג/טעמים#ג טז|ג,טז]] (א=כְּ֝עֹלֲלִ֗ים); [[איוב ג/טעמים#ג כא|ג,כא]] (א=הַֽמֲחַכִּ֣ים); [[איוב ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (א=יְֽמַשֲׁשׁ֥וּ); [[איוב י/טעמים#י יא|י,יא]] (א=תְּשֹׂכֲכֵֽנִי); [[איוב יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א=לְשֹׁ֥דֲדִ֗ים); [[איוב יב/טעמים#יב כה|יב,כה]] (א=יְמַֽשֲׁשׁוּ־חֹ֥שֶׁךְ); [[איוב יז/טעמים#יז ט|יז,ט]] (א=וּֽטֳהָר־יָ֝דַ֗יִם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[איוב כ/טעמים#כ ז|כ,ז]] (א=כְּֽ֭גֶלֲלוֹ); [[איוב כו/טעמים#כו יג|כו,יג]] (א=חֹלֲלָ֥ה); [[איוב כז/טעמים#כז ז|כז,ז]] (א=וּמִתְקוֹמֲמִ֥י); [[איוב כט/טעמים#כט כה|כט,כה]] (א=אֶ֥בֲחַ֣ר); [[איוב ל/טעמים#ל כב|ל,כב]] (א=וּ֝תְמֹגֲגֵ֗נִי); [[איוב לא/טעמים#לא כ|לא,כ]] (א=בֵרֲכ֣וּנִי); [[איוב לא/טעמים#לא לז|לא,לז]] (א=אֲקָֽרֲבֶֽנּוּ); [[איוב לג/טעמים#לג כב|לג,כב]] (א=לַֽמֲמִתִֽים); [[איוב לג/טעמים#לג כה|לג,כה]] (א=רֻֽטֲפַ֣שׁ); [[איוב לד/טעמים#לד י|לד,י]] (א=אַ֥נֲשֵׁ֥י); [[איוב לו/טעמים#לו כד|לו,כד]] (א=שֹׁרֲר֣וּ); [[איוב לח/טעמים#לח לא|לח,לא]] (א=הַֽ֭תֲקַשֵּׁר); [[איוב לח/טעמים#לח לה|לח,לה]] (א=הַֽתֲשַׁלַּ֣ח); [[איוב מ/טעמים#מ כב|מ,כב]] (א=צִֽלֲל֑וֹ); [[איוב מ/טעמים#מ לא|מ,לא]] (א=הַֽתֲמַלֵּ֣א); [[איוב מב/טעמים#מב י|מב,י]] (א=בְּהִֽתְפַּֽלֲל֖וֹ). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשיר השירים}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת שיר השירים|מגילת שיר השירים]]''' (6 פריטים): [[שיר השירים ב/טעמים#ב ז|שיר השירים ב,ז]] (א=וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ או  וְֽאִם־תְּעֽוֹרֲר֛וּ);{{הערה|ראו אותו פריט ב[[#מגילת שיר השירים עד "בְּנוֹת צִיּוֹן" (ג,יא)|רשימת הניקוד והטעמים]].}} [[שיר השירים ג/טעמים#ג ב|ג,ב]] (א=וַאֲסוֹבֲבָ֣ה); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ג|ג,ג]] (א=הַסֹּבֲבִ֖ים); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (א=וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (א=כְּתִֽימֲר֖וֹת); [[שיר השירים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=אֶנְהָֽגֲךָ֗).{{הערה|וכמו כן לפי הסכמת בן־אשר ובן־נפתלי בספר החילופים.}} {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ברות}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת רות|מגילת רות]]''' (פריט אחד): [[רות ב/טעמים#ב ב|ב,ב]] (א=אֵֽלֲכָה־נָּ֤א). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באיכה}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]]''' (פריט אחד): [[איכה ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל=עֹלֲלֵ֣י). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בקהלת}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]]''' (2 פריטים): [[קהלת ה/טעמים#ה ה|ו,ב]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֑נּוּ); [[קהלת ט/טעמים#ט ז|ט,ז]] (ל=וּֽשֲׁתֵ֥ה). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באסתר}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]]''' (אין פריטים). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדניאל}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]]''' (11 פריטים): [[דניאל א/טעמים#א ו|א,ח]] (ל=וּֽלֲלַמְּדָ֥ם); #[[דניאל ב/טעמים#ב יט|ב,יט]] (ל=גֲלִ֑י); #[[דניאל ב/טעמים#ב לה|ב,לה]] (ל=לָא־הִשְׁתֲּכַ֣ח); #[[דניאל ד/טעמים#ד ט|ד,ט]] (ל=צִפֲּרֵ֣י); #[[דניאל ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=צִפֲּרֵ֥י); #[[דניאל ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=וּֽסֲגַ֛ר); #[[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל=מַדֲּקָ֔ה); #[[דניאל ט/טעמים#ט יח|ט,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָע֒); #[[דניאל ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (ל=הַֽקֲשִׁ֥יבָה); #[[דניאל יא/טעמים#יא טו|יא,טו]] (ל=סֽוֹלֲלָ֔ה); #[[דניאל יב/טעמים#יב י|יב,י]] (ל=יִ֠תְבָּֽרֲרוּ). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בעזרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]]''' (11 פריטים): [[עזרא ח/טעמים#ח כו|עזרא ח,כו]] (ל=וָאֶשְׁקֲלָ֨ה); [[נחמיה ב/טעמים#ב ו|נחמיה ב,ו]] (ל=מַֽהֲלָכֲךָ֖); [[נחמיה ג/טעמים#ג יג|נחמיה ג,יג]] (ל=הָשֲׁפֽוֹת); [[נחמיה ז/טעמים#ז סז|נחמיה ז,סז]] (ל=מְשֹֽׁרֲרִים֙); [[נחמיה ז/טעמים#ז סז|נחמיה ז,סז]] (ל=וּמְשֹׁ֣רֲר֔וֹת); [[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] (ל=בָּרֲכוּ֙); [[נחמיה יא/טעמים#יא ב|נחמיה יא,ב]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[נחמיה יב/טעמים#יב כט|נחמיה יב,כט]] (ל=הַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים); [[נחמיה יב/טעמים#יב לו|נחמיה יב,לו]] (ל=מִֽלֲלַ֡י); [[נחמיה יב/טעמים#יב לו|נחמיה יב,לו]] (ל=גִּֽלֲלַ֡י); [[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,יט]] (ל=צָֽלֲלוּ֩). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברי הימים}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דברי הימים|ספר דברי הימים]]''' (61 פריטים): [[דברי הימים א ב/טעמים#ב מד|דה"א ב,מד]] (א=יָרְקֳעָ֑ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ד/טעמים#ד י|דה"א ד,י]] (א=תְּבָרֲכֵ֜נִי); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה טז|דה"א ה,טז]] (א=וּבְכׇֽל־מִגְרֲשֵׁ֥י); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כז|דה"א ה,כז]] (א=קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כח|דה"א ה,כח]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו א|דה"א ו,א]] (א=קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו ג|דה"א ו,ג]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו ז|דה"א ו,ז]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו יח|דה"א ו,יח]] (א=הַקֳּהָתִ֔י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו כג|דה"א ו,כג]] (א=בֶּן־קֳהָ֔ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א ו/טעמים#ו לט|דה"א ו,לט]] (א=הַקֳּהָתִ֔י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א ו/טעמים#ו מו|דה"א ו,מו]] (א=קֳהָ֜ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נא|דה"א ו,נא]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נג|דה"א ו,נג]] (א=וְאֶֽת־יָקְמֳעָם֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נה|דה"א ו,נה]] (א=לִבְנֵֽי־קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ט/טעמים#ט לב|דה"א ט,לב]] (א=הַקֳּהָתִ֛י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו ה|דה"א טו,ה]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו יח|דה"א טו,יח]] (א=וֶאֱלִ֨יפֲלֵ֜הוּ); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו יט|דה"א טו,יט]] (א=וְהַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים);{{הערה|פריט זה זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כא|דה"א טו,כא]] (א=וֶאֱלִֽיפֲלֵ֗הוּ); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כז|דה"א טו,כז]] (א=וְהַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כז|דה"א טו,כז]] (א=הַמְשֹׁרֲרִ֑ים); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז ה|דה"א טז,ה]] (א=בַּֽמֲצִלְתַּ֥יִם); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז י|דה"א טז,י]] (א=הִֽתְהַלֲלוּ֙); [[דברי הימים א יח/טעמים#יח י|דה"א יח,י]] (א=וּֽלְבָרֲכ֗וֹ); [[דברי הימים א יט/טעמים#יט ג|דה"א יט,ג]] (א=הַֽמֲכַבֵּ֨ד); [[דברי הימים א כג/טעמים#כג ו|דה"א כג,ו]] (א=קֳהָ֥ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א כג/טעמים#כג יב|דה"א כג,יב]] (א=קֳהָ֗ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו ה|דה"א כו,ה]] (א=בֵרֲכ֖וֹ); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו טז|דה"א כו,טז]] (א=בַּֽמֲסִלָּ֖ה); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו יח|דה"א כו,יח]] (א=לַֽמֲסִלָּ֔ה); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו לב|דה"א כו,לב]] (א=הַֽמֲנַשִּׁ֔י); [[דברי הימים א כז/טעמים#כז כא|דה"א כז,כא]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁה֙); [[דברי הימים א כז/טעמים#כז לא|דה"א כז,לא]] (א=הָרֲכ֔וּשׁ); [[דברי הימים א כח/טעמים#כח יח|דה"א כח,יח]] (א=וְסֹכֲכִ֖ים); [[דברי הימים א כט/טעמים#כט ב|דה"א כט,ב]] (א=וּֽכֲכָל־כֹּחִ֞י); [[דברי הימים א כט/טעמים#כט כ|דה"א כט,כ]] (א=וַיְבָרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב ה/טעמים#ה יב|דה"ב ה,יב]] (א=הַמְשֹׁרֲרִ֣ים); [[דברי הימים ב ה/טעמים#ה יג|דה"ב ה,יג]] (א=וְלַמְשֹׁרֲרִ֜ים); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כא|דה"ב ו,כא]] (א=יִֽתְפַּלֲל֖וּ); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כד|דה"ב ו,כד]] (א=וְהִתְפַּֽלֲל֧וּ); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו לח|דה"ב ו,לח]] (א=וְהִֽתְפַּֽלֲל֗וּ); [[דברי הימים ב ז/טעמים#ז יד|דה"ב ז,יד]] (א=וְיִֽתְפַּֽלֲלוּ֙); [[דברי הימים ב יב/טעמים#יב יג|דה"ב יב,יג]] (א=וּֽשֲׁבַ֨ע); [[דברי הימים ב טז/טעמים#טז ט|דה"ב טז,ט]] (א=מְשֹׁטֲט֤וֹת); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ יט|דה"ב כ,יט]] (א=הַקֳּהָתִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כא|דה"ב כ,כא]] (א=מְשֹֽׁרֲרִים֙); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כא|דה"ב כ,כא]] (א=וּֽמְהַלֲלִ֖ים); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כה|דה"ב כ,כה]] (א=בֹּזֲזִ֥ים); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כו|דה"ב כ,כו]] (א=בֵּרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב כא/טעמים#כא יז|דה"ב כא,יז]] (א=כׇּל־הָרֲכוּשׁ֙); [[דברי הימים ב כג/טעמים#כג יב|דה"ב כג,יב]] (א=וְהַֽמְהַלֲלִ֖ים); [[דברי הימים ב כג/טעמים#כג יג|דה"ב כג,יג]] (א=וְהַמְשֽׁוֹרֲרִים֙); [[דברי הימים ב כד/טעמים#כד יד|דה"ב כד,יד]] (א=וּֽכֲכַלּוֹתָ֡ם); [[דברי הימים ב כט/טעמים#כט יב|דה"ב כט,יב]] (א=הַקֳּהָתִי֒ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים ב כט/טעמים#כט ל|דה"ב כט,ל]] (א=וַֽיְהַלֲלוּ֙); [[דברי הימים ב ל/טעמים#ל כז|דה"ב ל,כז]] (א=וַיְבָרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב לא/טעמים#לא ח|דה"ב לא,ח]] (א=וַֽיְבָרֲכוּ֙); [[דברי הימים ב לב/טעמים#לב לא|דה"ב לב,לא]] (א=הַֽמֲשַׁלְּחִ֤ים); [[דברי הימים ב לג/טעמים#לג יח|דה"ב לג,יח]] (א=הַֽמֲדַבְּרִ֣ים); [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ז|דה"ב לה,ז]] (א=מֵרֲכ֥וּשׁ);{{הערה|פריט זה נשמט ברשימת ברויאר.}} [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה טו|דה"ב לה,טו]] (א=וְהַמְשֹׁרֲרִ֨ים). {{מ:טעמי המקרא-סוף}} ==מסורת הקוראים בנ"ך: עיצוב כללי לטעמי אמ"ת== להסבר מפורט על עיצוב טעמי אמ"ת, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו. ===עולה ויורד=== להסבר מפורט על המדיניות כלפי "עולה ויורד" במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|פרק השני]]''' של המבוא. '''א. "עולה" ו"יורד" באות אחת:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ"ת (סה"כ 13) שבהם סימנו "עולה ויורד" באופן מלא (=תו של "עולה" ותו של "יורד") באות אחת, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ברשימה מובא נוסחו של התיבה הרלוונטית בכתר ארם צובה, שמשמיט בעקביות את ה"עולה" בתיבות הללו (ייתכן מסיבות הקשורות לנגינתן). בעתיד נסמן את ה"עולה" בתיבות אלו ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} אם תהיה אפשרות טכנית לעשות כך. :'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' [[תהלים ל/טעמים#ל יב|ל,יב]] (א=לְמָח֢וֹל לִ֥י); [[תהלים מב/טעמים#מב ג|מב,ג]] (א=לְאֵ֢ל חָ֥י); [[תהלים נה/טעמים#נה כ|נה,כ]] (א=קֶ֗דֶם סֶ֥לָה); [[תהלים סח/טעמים#סח כ|סח,כ]] (א=י֤וֹם{{מ:לגרמיה}}י֥וֹם); [[תהלים פו/טעמים#פו ב|פו,ב]] (א=כִּֽי־חָסִ֢יד אָ֥נִי); [[תהלים קט/טעמים#קט טז|קט,טז]] (א=עֲשׂ֢וֹת חָ֥סֶד); [[תהלים קכה/טעמים#קכה ב|קכה,ב]] (א=סָבִ֢יב לָ֥הּ). :'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' [[משלי כד/טעמים#כד כד|כד,כד]] (א=צַדִּ֢יק אָ֥תָּה); [[משלי ל/טעמים#ל טו|ל,טו]] (א=הַ֤ב{{מ:פסק}}הַ֥ב). :'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' [[איוב ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (א=וְיָשָׁ֗ר אָ֥תָּה); [[איוב ט/טעמים#ט כב|ט,כב]] (א=אַחַ֗ת הִ֥יא); [[איוב כט/טעמים#כט כה|כט,כה]] (א=וְאֵשֵׁ֢ב רֹ֥אשׁ);{{הערה|יושם לב שיש סימן למחיקה מעל האות רי"ש, ושמא נמחק ה"עולה" (ראו ייבין, מט.1, עמ' 330).}} [[איוב לד/טעמים#לד כ|לד,כ]] (א=וַחֲצ֢וֹת לָ֥יְלָה). '''ב. מקף בין שתי תיבות של "עולה" ו"יורד":''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ"ת (סה"כ 55) שבהם ה"עולה" וה"יורד" באות בשתי תיבות סמוכות. אם אין בתיבת ה"עולה" טעם עצמאי, אז סימנו מקף בין תיבת ה"עולה" לתיבת ה"יורד", בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ואם יש טעם עצמאי בתיבת ה"עולה", והיא לא ראויה אם כן להיות מוקפת, אז מהדורתנו זהה לנוסח הכתר (בלי מקף) וסימנו את הדוגמה בכוכבית. ברשימה מובא נוסחו של כתר ארם צובה, שבדרך כלל משמיט את המקף;{{הערה| במקום אחד שבו הכתר לא קיים (תהלים יח,מד) הבאנו ברשימה את נוסחו של כתי"ל, שגם בו המקף מושמט בדרך כלל.}} דוגמאות יוצאות מן הכלל שבהן המקף מסומן בכתר '''מודגשות''', והן מופיעות במהדורתנו כמקפים רגילים. ואילו בשאר המקומות (שבהם אין טעם עצמאי בתיבת ה"עולה" אך המקף מושמט בכתר ארם צובה) סימנו את המקף ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} במהדורתנו.{{הערה|השתמשנו לשם כך ב[[תבנית:מ:מקף אפור]].}} :'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' [[תהלים א/טעמים#א ג|א,ג]] (א{{=}}עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם); [[תהלים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (א{{=}}אֶֽ֫ל חֹ֥ק); [[תהלים ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א*{{=}}מִֽי־יַרְאֵ֢נוּ֫ ט֥וֹב); [[תהלים ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א{{=}}אֻמְלַ֫ל אָ֥נִי); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א*{{=}}יִסַּ֢דְתָּ֫ עֹ֥ז); [[תהלים יד/טעמים#יד ד|יד,ד]] (א*{{=}}כׇּל־פֹּ֢עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים יח/טעמים#יח מד|יח,מד]] (ל*{{=}}מֵרִ֢יבֵ֫י עָ֥ם); [[תהלים כח/טעמים#כח ג|כח,ג]] (א*{{=}}וְעִם־פֹּ֢עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים ל/טעמים#ל ח|ל,ח]] (א{{=}}לְֽהַרְרִ֫י עֹ֥ז); [[תהלים ל/טעמים#ל י|ל,י]] (א{{=}}אֶ֫ל שָׁ֥חַת); [[תהלים לא/טעמים#לא י|לא,י]] (א{{=}}צַ֫ר לִ֥י); [[תהלים לא/טעמים#לא יט|לא,יט]] (א{{=}}שִׂפְתֵ֫י שָׁ֥קֶר); [[תהלים לא/טעמים#לא כא|לא,כא]] (א{{=}}מֵרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ); [[תהלים לז/טעמים#לז ז|לז,ז]] (א*{{=}}וְהִתְח֢וֹלֵֽ֫ל ל֥וֹ); [[תהלים מ/טעמים#מ יח|מ,יח]] (א{{=}}יַֽחֲשָׁ֫ב לִ֥י); [[תהלים מד/טעמים#מד ד|מד,ד]] (א*{{=}}לֹא־הוֹשִׁ֢יעָ֫ה לָּ֥מוֹ); [[תהלים מה/טעמים#מה ח|מה,ח]] (א{{=}}וַתִּשְׂנָ֫א רֶ֥שַׁע); [[תהלים נג/טעמים#נג ה|נג,ה]] (א*{{=}}פֹּ֤עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים נג/טעמים#נג ו|נג,ו]] (א*{{=}}לֹא־הָ֢יָה֫ פָ֥חַד); [[תהלים נו/טעמים#נו ט|נו,ט]] (א*{{=}}סָפַ֢רְתָּ֫ה אָ֥תָּה); [[תהלים סב/טעמים#סב י|סב,י]] (א{{=}}בְּנֵ֫י אִ֥ישׁ); [[תהלים ע/טעמים#ע ו|ע,ו]] ('''א{{=}}ח֫וּשָׁה־לִּ֥י'''); [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (א{{=}}לִ֫י ט֥וֹב); [[תהלים פ/טעמים#פ טו|פ,טו]] (א{{=}}שֽׁ֫וּב נָ֥א); [[תהלים פח/טעמים#פח א|פח,א]] (א{{=}}לִבְנֵ֫י קֹ֥רַח); [[תהלים פח/טעמים#פח י|פח,י]] (א{{=}}מִנִּ֫י עֹ֥נִי); [[תהלים צז/טעמים#צז י|צז,י]] (א{{=}}שִׂנְא֫וּ רָ֥ע); [[תהלים קב/טעמים#קב ג|קב,ג]] (א{{=}}צַ֫ר לִ֥י); [[תהלים קטו/טעמים#קטו א|קטו,א]] ('''א=לֹ֫א־לָ֥נוּ'''); [[תהלים קיח/טעמים#קיח כז|קיח,כז]] (א*{{=}}וַיָּ֢אֶ֫ר לָ֥נוּ); [[תהלים קמב/טעמים#קמב ז|קמב,ז]] (א*{{=}}כִּֽי־דַלּ֢וֹתִ֫י מְאֹ֥ד); [[תהלים קמד/טעמים#קמד ב|תהלים קמד,ב]] (א{{=}}וּֽמְפַלְטִ֫י לִ֥י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד יג|תהלים קמד,יג]] (א{{=}}אֶ֫ל זַ֥ן); [[תהלים קמה/טעמים#קמה כא|קמה,כא]] (א{{=}}יְֽדַבֶּ֫ר פִּ֥י). :'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' [[משלי א/טעמים#א כב|א,כב]] (א{{=}}תְּֽאֵהֲב֫וּ פֶ֥תִי); [[משלי ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] ('''א=וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן'''); [[משלי ו/טעמים#ו כו|ו,כו]] (א{{=}}עַֽד־כִּכַּ֫ר לָ֥חֶם); [[משלי ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (א{{=}}שְֽׂנֹ֫את רָ֥ע); [[משלי ח/טעמים#ח לד|ח,לד]] (א*{{=}}שֹׁמֵ֪עַֽ֫ לִ֥י); [[משלי כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] ('''א=כֶּ֫ן־ה֥וּא'''); [[משלי כד/טעמים#כד יב|כד,יב]] (א*{{=}}לֹֽא־יָדַ֢עְנ֫וּ זֶ֥ה); [[משלי כה/טעמים#כה ז|כה,ז]] (א{{=}}עֲֽלֵ֫ה הֵ֥נָּה); [[משלי ל/טעמים#ל טז|ל,טז]] (א*{{=}}וְעֹ֢צֶ֫ר רָ֥חַם); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] ('''א=לִֽיקְּהַ֫ת־אֵ֥ם'''); [[משלי ל/טעמים#ל יט|ל,יט]] ('''א=עֲלֵ֫י־צ֥וּר'''). :'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' [[איוב ג/טעמים#ג ד|ג,ד]] (א{{=}}יְֽהִ֫י חֹ֥שֶׁךְ); [[איוב ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (א*{{=}}יִקָּחֵ֢ה֫וּ אֹ֥פֶל); [[איוב ז/טעמים#ז יא|ז,יא]] (א{{=}}אֶחֱשָׂ֫ךְ פִּ֥י); [[איוב כא/טעמים#כא לג|כא,לג]] (א{{=}}רִגְבֵ֫י נָ֥חַל); [[איוב כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (א{{=}}בְּֽמֹרְדֵ֫י א֥וֹר); [[איוב לב/טעמים#לב ב|לב,ב]] (א*{{=}}מִמִּשְׁפַּ֢חַ֫ת רָ֥ם); [[איוב לג/טעמים#לג ט|לג,ט]] (א{{=}}בְּֽלִ֫י פָ֥שַׁע); [[איוב לד/טעמים#לד י|לד,י]] (א{{=}}שִׁמְע֫וּ לִ֥י); [[איוב לז/טעמים#לז ו|לז,ו]] (א{{=}}הֱוֵ֫א אָ֥רֶץ); [[איוב מב/טעמים#מב ג|מב,ג]] (א{{=}}בְּֽלִ֫י דָ֥עַת). {{עוגן|מקום העולה}}'''ג. מקום כתיבת ה"עולה" בתוך התיבה:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ"ת שיש בהם הברה הראויה לגעיה קלה בתוך תיבה של "עולה ויורד", ועוד רשימה של הפסוקים שיש בהם "עולה ויורד" בשם הוי"ה. דרכו של כתר ארם צובה על פי רוב לכתוב את ה"עולה" באות הראשונה של הברה הראויה לגעיה קלה (אם בתיבה יש הברה כזאת), ובאות יו"ד של שם הוי"ה (אותה שיטה בשם הוי"ה נמצאת בכתר לגבי כתיבתו של הטעם המחבר צינורית, וראו ב[[#צינורית|סעיף הבא]]). אך נוהג זה הוא בניגוד לדפוסים, שבהם מסומן ה"עולה" בקביעות בהברה שלפני הטעם, ובאות ה"א הראשונה של שם הוי"ה (וכמו כן במהדורות ברויאר). בהתאם למדיניות שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]], סימן ה"עולה" מופיע בה בעקביות בהברה הראויה לגעיה ובאות יו"ד בשם הוי"ה. :'''הברה הראויה לגעיה קלה בתוך תיבה של "עולה ויורד":''' [[תהלים כח/טעמים#כח ז|כח,ז]] (א*=וְֽנֶ֫עֱזָ֥רְתִּי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לב/טעמים#לב ז|לב,ז]] (א*=תִּ֫צְּרֵ֥נִי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לב/טעמים#לב י|תהלים לב,י]] (א!=לָרָ֫שָׁ֥ע); [[תהלים לז/טעמים#לז מ|לז,מ]] (א*=וַֽיְפַ֫לְּטֵ֥ם [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (א*=אַֽל־תֶּ֫חֱרַ֥שׁ [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים נ/טעמים#נ ג|נ,ג]] (א*=וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ); [[תהלים נ/טעמים#נ כג|תהלים נ,כג]] (א!=יְֽכַ֫בְּ֫דָ֥נְנִי [תיקון בכתב־היד שלא הושלם]); [[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]] (א!=מָע֫וּזּ֥וֹ); [[תהלים נה/טעמים#נה כג|נה,כג]] (א*=יְכַ֫לְכְּלֶ֥ךָ [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים סב/טעמים#סב ד|סב,ד]] (א*=כֻ֫לְּכֶ֥ם [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים סח/טעמים#סח כא|תהלים סח,כא]] (א!=לְֽמוֹשָׁ֫ע֥וֹת); [[תהלים סח/טעמים#סח כב|סח,כב]] (א*=אֹ֫יְבָ֥יו); [[תהלים ע/טעמים#ע ו|תהלים ע,ו]] (א*=ח֫וּשָׁה־לִּ֥י); [[תהלים עא/טעמים#עא יח|תהלים עא,יח]] (א*=אַֽל־תַּ֫עַזְבֵ֥נִי); [[תהלים קכ/טעמים#קכ א|קכ,א]] (א*=הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת [לאחר תיקון בכתב־היד]);{{הערה|וכמו כן בכל מקום שתיבה זו מוטעמת ב"עולה ויורד".}} [[תהלים קכד/טעמים#קכד ז|קכד,ז]] (א*=י֫וֹקְשִׁ֥ים); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ו|קלז,ו]] (א*=אֶ֫זְכְּרֵ֥כִי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ז|תהלים קלז,ז]] (א!=יְֽרוּשָׁ֫ל{{מ:ירושלם|ָ|֥}}ם); [[תהלים קלח/טעמים#קלח ח|תהלים קלח,ח]] (א*=בַּ֫עֲדִ֥י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד ז|קמד ז]] (א!=מִמָּ֫ר֥וֹם [לאחר תיקון הפוך בכתב־היד]); [[משלי א/טעמים#א כג|משלי א,כג]] (א*=לְֽת֫וֹכַחְתִּ֥י); [[משלי ג/טעמים#ג ג|משלי ג,ג]] (א*=אַֽל־יַ֫עַזְבֻ֥ךָ); [[משלי ה/טעמים#ה יט|משלי ה,יט]] (א!=וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן);{{הערה|יש התחלה של כתיבת ה"עולה" גם מעל האות עי"ן; הסופר כנראה התחיל לסמן אותו שם, התחרט באמצע וסימנו מעל האות למ"ד, ולא מחק את הראשון.}} [[איוב ז/טעמים#ז כ|ז,כ]] (א*=הָ֫אָדָ֥ם); [[איוב יא/טעמים#יא ו|יא,ו]] (א*=לְֽת֫וּשִׁיָּ֥ה). :'''"עולה ויורד" בשם הוי"ה:''' [[תהלים כז/טעמים#כז יד|תהלים כז,יד]] (א*=אֶל־יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים פד/טעמים#פד ג|תהלים פד,ג]] (א*=יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים פה/טעמים#פה ט|תהלים פה,ט]] (א!=הָאֵ{{אתנח הפוך}}ל{{מ:פסק}}יְה֫וָ֥ה); [[תהלים קד/טעמים#קד א|תהלים קד,א]] (א*=אֶת־יְ֫הוָ֥ה [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים קל/טעמים#קל ז|תהלים קל,ז]] (א*=אֶל־יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים קמב/טעמים#קמב ו|קמב,ו]] (א*=יְ֫הוָ֥ה); [[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]] (א!=יְה֫וָ֥ה). ===צינורית=== להסבר על המדיניות כלפי "צינורית" במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צינורית|פרק השני]]''' של המבוא. '''א. מקף אפור אחרי צינורית שהיא לבד בתיבתה.''' להלן רשימה מלאה של התיבות שבהן הוספנו מקף אפור אחרי צינורית הנכתבת לבד בתיבתה (15 מקומות): :[[תהלים ב/טעמים#ב ז|'''תהלים''' ב,ז]] (אָמַ֘ר{{מ:מקף אפור}}אֵלַ֥י); [[תהלים ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (כִּ֤י{{מ:לגרמיה}}לֹ֤א{{מ:מקף אפור}}אֵֽל־חָפֵ֘ץ{{מ:מקף אפור}}רֶ֥שַׁע{{מ:פסק}}אָ֑תָּה); [[תהלים יח/טעמים#יח א|יח,א]] (הִֽצִּיל־יְהֹוָ֘ה{{מ:מקף אפור}}אוֹת֥וֹ); [[תהלים יח/טעמים#יח כ|יח,כ]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}חָ֥פֵֽץ{{מ:מקף אפור}}בִּֽי); [[תהלים כב/טעמים#כב ט|כב,ט]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}חָ֥פֵֽץ{{מ:מקף אפור}}בּֽוֹ); [[תהלים לא/טעמים#לא כב|לא,כב]] (הִפְלִ֘יא{{מ:מקף אפור}}חַסְדּ֥וֹ); [[תהלים מט/טעמים#מט טו|מט,טו]] (וַיִּרְדּ֘וּ{{מ:מקף אפור}}בָ֤ם); [[תהלים סב/טעמים#סב ט|סב,ט]] (בִּטְח֘וּ{{מ:מקף אפור}}ב֤וֹ); [[תהלים סו/טעמים#סו כ|סו,כ]] (לֹֽא־הֵסִ֘יר{{מ:מקף אפור}}תְּפִלָּתִ֥י); [[תהלים צה/טעמים#צה ז|צה,ז]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}ה֤וּא); [[תהלים קמז/טעמים#קמז כ|קמז,כ]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}עָ֤שָׂה); [[משלי ו/טעמים#ו ג|'''משלי''' ו,ג]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}בָ֤אתָ); [[איוב יח/טעמים#יח יט|'''איוב''' יח,יט]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}נִ֤ין); [[איוב לב/טעמים#לב ה|לב,ה]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}אֵ֤ין); [[איוב לז/טעמים#לז כא|לז,כא]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}רָ֤אוּ). '''ב. צינורית בשם הוי"ה.''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ"ת שיש בהם צינורית בשם הוי"ה (א*=יְ֘הוָ֤ה ב-7 מקומות, ובניקוד אֱלֹהִים במקום האחרון [א*=יְ֘הֹוִ֤ה]): :[[תהלים פ/טעמים#פ כ|'''תהלים''' פ,כ]]; [[תהלים פא/טעמים#פא יא|פא,יא]]; [[תהלים פד/טעמים#פד ט|פד,ט]]; [[תהלים צו/טעמים#צו י|צו,י]]; [[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]]; [[תהלים צט/טעמים#צט ט|צט,ט]]; [[תהלים קו/טעמים#קו מז|קו,מז]]; [[תהלים קט/טעמים#קט כא|קט,כא]]. '''ג. חריגים:''' יש תיקון אחד בכתר בתוך תיבה שמשקלה דומה לשם הוי"ה: [[תהלים קלח/טעמים#קלח ב|קלח,ב]] (וְ֘אוֹדֶ֤ה [לפני תיקון], וְא֘וֹדֶ֤ה* [לאחר תיקון]). ובעוד תיבה שמשקלה דומה יש צינורית במקום חריג: [[תהלים פט/טעמים#פט ו|פט,ו]] (א!=וְ֘יוֹד֤וּ). במהדורתנו: וְא֘וֹדֶ֤ה, וְי֘וֹד֤וּ, כשיטתו העקבית של הכתר בשאר כל המקומות. ===הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל=== להסבר על ההבחנה בין "אתנח הפוך" ל"גלגל" במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל|פרק השני]]''' של המבוא. ===רביע מוגרש=== להסבר על המדיניות כלפי "רביע מוגרש" במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#רביע מוגרש|פרק השני]]''' של המבוא. להלן רשימה של כל פסוקי אמ"ת (סה"כ 260) שבהם סימנו "רביע מוגרש" באופן מלא (=תו של "גרש מוקדם" ותו של "רביע") באות אחת בעקביות, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#רביע מוגרש|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ברשימה מובא נוסחו של התיבה הרלוונטית בכתר ארם צובה, שבדרך כלל משמיט את נקודת הרביע. דוגמאות יוצאות מן הכלל שבהן נקודת הרביע מסומנת '''מודגשות'''. במקומות שהכתר לא קיים (תהלים טו,א-כה,א) הבאנו את נוסחו של כתי"ל ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}}; נקודת הרביע מסומנת בו בדרך כלל, והדגשנו דוגמה אחת יוצאת מן הכלל שבה היא מושמטת. :'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' ז,א ('''א{{=}}עַל־דִּבְרֵי־כ֝֗וּשׁ'''); ח,ז (א{{=}}כֹּ֝ל); יא,א (א{{=}}נודו נ֝וּדִי); יא,ב (א{{=}}בְּמוֹ־אֹ֝פֶל); יד,ג (א{{=}}אֵ֝ין); {{צבע גופן|אפור|טז,א (ל{{=}}אֵ֝֗ל); יז,ו (ל{{=}}לִ֝֗י); יז,י (ל{{=}}פִּ֝֗ימוֹ); יח,יב (ל{{=}}חֶשְׁכַת־מַ֝֗יִם); יח,טו ('''ל{{=}}רָ֝ב'''); יח,לא (ל{{=}}ה֝֗וּא); יח,לב (ל{{=}}צ֝֗וּר); כ,ט (ל{{=}}קַּ֝֗מְנוּ); כב,כא (ל{{=}}מִיַּד־כֶּ֝֗לֶב); כג,ג (ל{{=}}בְמַעְגְּלֵי־צֶ֝֗דֶק);}} כה,כא ('''א{{=}}כִּ֝֗י'''); כז,יב ('''א{{=}}עֵדֵי־שֶׁ֝֗קֶר'''); לא,כ (א{{=}}נֶ֝גֶד); לא,כב (א{{=}}לִ֝י); לא,כד (א{{=}}עַל־יֶ֝תֶר); לב,ט (א{{=}}בַּ֝ל); לב,י (א{{=}}חֶ֝סֶד); לג,ו (א{{=}}פִּ֝יו); לה,יד ('''א{{=}}כַּאֲבֶל־אֵ֝֗ם'''); לו,ה (א{{=}}רָ֝ע); לז,ב (א{{=}}דֶּ֝שֶׁא); לז,ג (א{{=}}שְׁכׇן־אֶ֝רֶץ); לח,יא (א{{=}}גַּם־הֵ֝ם); מ,ח (א{{=}}בִּמְגִלַּת־סֵ֝פֶר); מ,טז (א{{=}}לִ֝י); מד,טו (א{{=}}מְנֽוֹד־רֹ֝אשׁ); מה,ט (א{{=}}שֵׁ֝ן); מח,ז (א{{=}}חִ֝יל); מח,יא (א{{=}}צֶ֝דֶק); מט,ג (א{{=}}יַ֝חַד); מט,כ (א{{=}}עַד־נֵ֝צַח); נ,א (א{{=}}מִמִּזְרַח־שֶׁ֝מֶשׁ); נא,ב (א{{=}}כַּאֲשֶׁר־בָּ֝א); נב,ג (א{{=}}אֵ֝ל); נב,יא (א{{=}}כִי־ט֝וֹב); נג,ב (א{{=}}עָ֝וֶל); נג,ד (א{{=}}אֵ֝ין); נה,ד (א{{=}}אָ֝וֶן); נה,ה (א{{=}}מָ֝וֶת); נז,ב (א{{=}}עַ֝ד); נח,ט (א{{=}}אֵ֝שֶׁת); סא,ד (א{{=}}מִגְדַּל־עֹ֝ז); סב,י (א{{=}}הֵ֝מָּה); סב,יב (א{{=}}עֹ֝ז); סג,ט (א{{=}}בִּ֝י); סד,ז (א{{=}}אִ֝ישׁ); סה,ו (א{{=}}כׇּל־קַצְוֵי־אֶ֝רֶץ); סו,ו (א{{=}}שָׁ֝ם); סו,יד (א{{=}}וְדִבֶּר־פִּ֝י); סח,יג (א{{=}}בַּ֝יִת); סח,יח (א{{=}}בָ֝ם); סח,כט (א{{=}}ז֝וּ); סט,ג (א{{=}}בְמַעֲמַקֵּי־מַ֝יִם); סט,יח (א{{=}}כִּי־צַר־לִ֝י); סט,לו (א{{=}}שָׁ֝ם); עא,יז (א{{=}}וְעַד־הֵ֝נָּה); עג,ו (א{{=}}יַעֲטָף־שִׁ֝ית); עג,יט (א{{=}}תַ֝מּוּ); עד,ה (א{{=}}בִּסְבׇךְ־עֵ֝ץ); עד,כ (א{{=}}מַחֲשַׁכֵּי־אֶ֝רֶץ); עה,ט (א{{=}}כֹּ֝ל); עו,יב (א{{=}}שַׁ֝י); עז,ט (א{{=}}אֹ֝מֶר); עז,יז ('''א{{=}}אַ֝֗ף'''); עח,כא (א{{=}}וְגַם־אַ֝ף); עח,ל (א{{=}}ע֝וֹד); עח,מב (א{{=}}י֝וֹם); עח,נד (א{{=}}הַר־זֶ֝ה); עח,ס (א{{=}}אֹ֝הֶל); עט,ה (א{{=}}כְּמוֹ־אֵ֝שׁ); פ,טז (א{{=}}וְעַל־בֵּ֝ן); פא,יא (א{{=}}הַרְחֶב־פִּ֝יךָ); פג,יא (א{{=}}דֹּ֝מֶן); פג,יג (א{{=}}אֵ֝ת); פד,ה (א{{=}}ע֝וֹד); פד,יב (א{{=}}יִמְנַע־ט֝וֹב); פה,ב (א{{=}}שַׁ֝בְתָּ); פו,ה (א{{=}}וְרַב־חֶ֝סֶד); פז,ד (א{{=}}זֶ֝ה); פט,מח (א{{=}}עַל־מַה־שָּׁ֝וְא); צ,י (א{{=}}חִ֝ישׁ); צד,ט (א{{=}}עַ֝יִן); צד,טז (א{{=}}לִ֝י); צו,ד (א{{=}}ה֝וּא); צז,ז (א{{=}}הִשְׁתַּחֲווּ־ל֝וֹ); צח,ג (א{{=}}אֵ֝ת); צח,ח (א{{=}}יַ֝חַד); צט,ב (א{{=}}ה֝וּא); ק,ד (א{{=}}הוֹדוּ־ל֝וֹ); קא,ד (א{{=}}רָ֝ע); קא,ו (א{{=}}ה֝וּא); קד,יד (א{{=}}לֶ֝חֶם); קד,יט (א{{=}}שֶׁ֝מֶשׁ); קה,ב ('''א{{=}}שִׂ֝֗יחוּ'''); קה,יא (א{{=}}חֶ֝בֶל); קו,יד (א{{=}}וַיְנַסּוּ־אֵ֝ל); קו,כ (א{{=}}שׁ֝וֹר); קו,כט (א{{=}}וַתִּפְרׇץ־בָּ֝ם); קז,לג (א{{=}}מַ֝יִם); קט,כ (א{{=}}רָ֝ע); קי,ו (א{{=}}רֹ֝אשׁ); קי,ז (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיג,ח (א{{=}}עִ֝ם); קטו,ב (א{{=}}אַיֵּה־נָ֝א); קטז,יד (א{{=}}נֶגְדָה־נָּ֝א); קטז,יח (א{{=}}נֶגְדָה־נָּ֝א); קיח,יד (א{{=}}וַֽיְהִי־לִ֝י); קיח,יט (א{{=}}אָבֹא־בָ֝ם); קיח,כא (א{{=}}וַתְּהִי־לִ֝י); קיט,יג (א{{=}}כֹּ֝ל); קיט,מט (א{{=}}עַ֝ל); קיט,סב (א{{=}}עַ֝ל); קיט,צ (א{{=}}אֶ֝רֶץ); קיט,צב (א{{=}}אָ֝ז); קיט,צג (א{{=}}בָ֝ם); קיט,קד (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיט,קיח (א{{=}}כִּי־שֶׁ֝קֶר); קיט,קכט (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיט,קלו (א{{=}}עַ֝ל); קיט,קסד (א{{=}}עַ֝ל); קכ,ד (א{{=}}עִ֝ם); קכ,ו (א{{=}}עִ֝ם); קכ,ז (א{{=}}הֵ֝מָּה); קכג,ב (א{{=}}עַ֝ד); קכג,ג (א{{=}}כִּי־רַ֝ב); קכד,א (א{{=}}יֹאמַר־נָ֝א); קכד,ד (א{{=}}נַ֝חְלָה); קכד,ו (א{{=}}טֶ֝רֶף); קכז,א (א{{=}}לֹא־יִשְׁמׇר־עִ֝יר); קכז,ד (א{{=}}כֵּ֝ן); קכח,ה (א{{=}}כֹּ֝ל); קכט,א (א{{=}}יֹאמַר־נָ֝א); קכט,ב (א{{=}}גַּ֝ם); קכט,ה (א{{=}}כֹּ֝ל); קלב,א (א{{=}}אֵ֝ת); קלב,יז (א{{=}}נֵ֝ר); קלה,ז (א{{=}}מֽוֹצֵא־ר֝וּחַ); קלה,יז (א{{=}}אַ֝ף); קלז,ג (א{{=}}לָ֝נוּ); קלז,ד (א{{=}}עַ֝ל); קלז,ו (א{{=}}עַ֝ל); קלז,ז (א{{=}}עַ֝ד); קמ,ג (א{{=}}כׇּל־י֝וֹם); קמג,יב (א{{=}}כִּ֝י); קמח,י (א{{=}}רֶ֝מֶשׂ). :'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' א,א (א{{=}}מֶ֝לֶךְ); ד,ה (א{{=}}וְאַל־תֵּ֝ט); ז,ט (א{{=}}לַ֝יְלָה); ז,כה (א{{=}}אַל־תֵּ֝תַע); ח,כז (א{{=}}ח֝וּג); ט,ב (א{{=}}אַ֝ף); ט,ד (א{{=}}חֲסַר־לֵ֝ב); ט,טז (א{{=}}וַחֲסַר־לֵ֝ב); יא,יג (א{{=}}וְנֶאֱמַן־ר֝וּחַ); יא,לא (א{{=}}אַ֝ף); יב,ח (א{{=}}וְנַעֲוֵה־לֵ֝ב); יד,כט (א{{=}}וּקְצַר־ר֝וּחַ); טו,א (א{{=}}וּדְבַר־עֶ֝צֶב); טו,ד (א{{=}}בָּ֝הּ); טו,יא (א{{=}}אַ֝ף); טו,יג (א{{=}}וּבְעַצְּבַת־לֵ֝ב); טו,טו (א{{=}}וְטֽוֹב־לֵ֝ב); טו,טז (א{{=}}רָ֝ב); טו,כד (א{{=}}ס֝וּר); יז,ז (א{{=}}אַ֝ף); יז,כז (א{{=}}וקר יְקַר־ר֝וּחַ); יח,ב (א{{=}}כִּ֝י); יח,ט (א{{=}}ה֝וּא); יח,יג (א{{=}}הִיא־ל֝וֹ); יט,י (א{{=}}אַ֝ף); יט,כב (א{{=}}וְטֽוֹב־רָ֝שׁ); יט,כד (א{{=}}גַּם־אֶל־פִּ֝יהוּ); יט,כו ('''א?{{=}}בֵּ֗֝ן'''); כ,א (א{{=}}בּ֝וֹ); כ,יד (א{{=}}ל֝וֹ); כא,ה (א{{=}}וְכׇל־אָ֝ץ); כא,כז (א{{=}}אַ֝ף); כד,ה (א{{=}}וְאִֽישׁ־דַּ֝עַת); כד,ח (א{{=}}ל֝וֹ); כד,ל (א{{=}}וְעַל־כֶּ֝רֶם); כה,כח (א{{=}}אִ֝ישׁ); כו,כז (א{{=}}אֶ֝בֶן); כז,ח (א{{=}}כֵּֽן־אִ֝ישׁ); כז,כד (א{{=}}וְאִם־נֵ֝זֶר); כח,טז (א{{=}}בֶ֝צַע); כח,כא (א{{=}}וְעַל־פַּת־לֶ֝חֶם); כח,כד (א{{=}}ה֝וּא); כט,ה (א{{=}}רֶ֝שֶׁת); כט,כג (א{{=}}וּשְׁפַל־ר֝וּחַ); ל,ה (א{{=}}ה֝וּא); לא,ח (א{{=}}אֶל־דִּ֝ין); לא,יב (א{{=}}כֹּ֝ל); לא,כו (א{{=}}חֶ֝סֶד). :'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' ה,ז (א{{=}}וּבְנֵי־רֶ֝שֶׁף); ה,י (א{{=}}מַ֝יִם); ו,ג (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); ו,ה (א{{=}}יִגְעֶה־שּׁ֝וֹר); ו,ו (א{{=}}אִם־יֶשׁ־טַ֝עַם); ו,ז (א{{=}}הֵ֝מָּה); ו,כט (א{{=}}ע֝וֹד); ז,טו (א{{=}}מָ֝וֶת); ח,טו (א{{=}}בּ֝וֹ); ח,יח (א{{=}}בּ֝וֹ); ט,כ (א{{=}}תׇּֽם־אָ֝נִי); ט,כט (א{{=}}לָמָּה־זֶּ֝ה); יא,יא (א{{=}}וַיַּרְא־אָ֝וֶן); יא,יב (א{{=}}פֶּ֝רֶא); יב,יג (א{{=}}ל֝וֹ); יב,יד (א{{=}}עַל־אִ֝ישׁ); יב,טז (א{{=}}ל֝וֹ); יג,יב (א{{=}}לְגַבֵּי־חֹ֝מֶר); יד,יד (א{{=}}עַד־בּ֝וֹא); טו,לא (א{{=}}כִּי־שָׁ֝וְא); טז,י (א{{=}}יַ֝חַד); טז,יב (א{{=}}ל֝וֹ); יז,ג (א{{=}}ה֝וּא); יז,ד (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); יז,יב (א{{=}}א֝וֹר); יח,ד (א{{=}}וְיֶעְתַּק־צ֝וּר); יח,יז (א{{=}}ל֝וֹ); יט,טז ('''א!{{=}}בְּ֝מוֹ־פִ֗י''');{{הערה|ראו גם ב[[#איוב|רשימת החריגים בספר איוב]].}} כ,ט (א{{=}}וְלֹֽא־ע֝וֹד); כ,כא (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); כא,ב (א{{=}}וּתְהִי־זֹ֝את); כב,ג (א{{=}}וְאִם־בֶּ֝צַע); כב,ה (א{{=}}וְאֵֽין־קֵ֝ץ); כג,ו (א{{=}}אַךְ־ה֝וּא); כד,ה (א{{=}}לֶ֝חֶם); כה,ג (א{{=}}וְעַל־מִ֝י); כו,ד (א{{=}}וְנִשְׁמַת־מִ֝י); כו,ה (א{{=}}מַ֝יִם); כו,ז (א{{=}}אֶ֝רֶץ); כז,יב (א{{=}}וְלָמָּה־זֶּ֝ה); כז,כ (א{{=}}לַ֝יְלָה); כח,יב (א{{=}}זֶ֝ה); כח,כ (א{{=}}זֶ֝ה); ל,ג (א{{=}}אֶ֝מֶשׁ); ל,ל (א{{=}}וְעַצְמִי־חָ֝רָה); לא,מ (א{{=}}תַּ֝מּוּ); לד,יא (א{{=}}אִ֝ישׁ); לד,יג (א{{=}}שָׂ֝ם); לד,כב (א{{=}}שָׁ֝ם); לד,כג (א{{=}}אֶל־אֵ֝ל); לד,כה (א{{=}}לַ֝יְלָה); לה,טז (א{{=}}בִּבְלִי־דַ֝עַת); לו,יח (א{{=}}וְרׇב־כֹּ֝פֶר); לו,כא (א{{=}}כִּֽי־עַל־זֶ֝ה); לז,יז (א{{=}}אֶ֝רֶץ); לז,כ (א{{=}}אִ֝ישׁ); לט,יז (א{{=}}לָ֝הּ); לט,כח (א{{=}}שֶׁן־סֶ֝לַע); מא,ב (א{{=}}ה֝וּא); מא,יא (א{{=}}אֵ֝שׁ); מא,כג (א{{=}}יָ֝ם); מא,כו (א{{=}}ה֝וּא). ===טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת=== למידע מפורט על התיבות הראויות להיות מוקפות בספרי אמ"ת, והוספנו להן מקף אפור, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|פרק השני]]''' של המבוא. ==חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים== בניגוד ל'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#חלוקת הסדרים בתורה|חלוקת הסדרים בתורה]]''', חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים איננה עניינית אלא בעיקר כמותית. הסדרים אינם מתחילים בתחילת עניין בדרך כלל, וגם לא מסתיימים בסוף עניין, אלא במקומות שיש בהם דברי ברכה או נחמה או שבח לה'. הסיבה לחלוקתם של ספרי הנביאים והכתובים לסדרים אינה ידועה לנו; אמנם לפי הסבר רווח, תפקידה לסמן יחידות בשביל קריאה יומית כדי לסיים את כל המקרא בשנה אחת, כי לפי חישוב פשוט יוצא שמספר הסדרים קרוב או זהה למספר ימי החול בשנה עברית רגילה (למעט שבתות ומועדים).{{הערה|הסבר זה לחלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים התפרסם במיוחד בדברי הפתיחה למהדורת קורן: "על משמעותה של החלוקה לסדרים בספרי נביאים וכתובים אין לנו ידיעות ממקורותת קדמונים. הציון הבולט של הסדרים העסיק חכמים מחכמי ישראל בימינו, ובכללם ר' שאול קוסובסקי ז"ל. הוא התעמק בבעיה זו והציע פתרון מסתבר. הוא חישב את כמות הסדרים של כל הספרים ביחד והגיע למספר 293; זהו מספרם של ימות החול בשנה רגילה. סיכומם של ימות החול (293) וימי שבת וחג (71) הוא 364, כלומר, מנין ימיה של שנת השמש חסר יום אחד, כנגד תשעה באב, שהוא יום אסור בתלמוד תורה (קוראים בו ספר "איכה"); ויום זה אף הוא נקרא "מועד", ואין למנותו כאן בחשבון ימות החול. יוצא איפה שנקבע "סדר" קריאה מן התורה, הנביאים והכתובים, לכל יחיד ויחיד, לכל יום ויום מ-365 ימי השנה. וכך, כנראה, נהגו קדמונינו." לדיון מפורט בסדרים ראו פסח פינפער, '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס"ו) עמ' 39-45.}} חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים יציבה בדרך כלל במקורות (יותר מחלוקת הסדרים בתורה). בחלוקה המקובלת שבדפוסים מוצאים 293 סדרים סה"כ, ויש רק כ-4 מקומות שבהם רשום סדר נוסף במקורות העתיקים:{{הערה|כל ארבעת הסדרים הנוספים מופיעים במהדורות ברויאר ע"פ ספר החילופים, וגם במקראות גדולות הכתר. אמנם לא כולם מסומנים בתוך כתר ארם צובה, ולא ברור מהם הנימוקים לסימונם במקראות גדולות הכתר.}} #"וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת" ([[יהושע ח/טעמים#ח א|יהושע ח א]]) = ד* (חסר בחלוקה המקובלת, אבל קיים בכתר ובגוף כתי"ל וברשימת כתי"ל ובספר החילופים). #"וּבָאוּ מֵעָרֵי יְהוּדָה" ([[ירמיהו יז/טעמים#יז כו|ירמיהו יז כו]]) = (ט*) (חסר בכתר ובגוף כתי"ל ובחלוקה המקובלת, אך קיים בספר החילופים ומחוק ברשימת כתי"ל). #"אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר" ([[שיר השירים ה/טעמים#ה ב|שיר השירים ה ב]]) = א* (חסר בחלוקה המקובלת, אבל קיים בגוף כתי"ל וברשימת כתי"ל ובספר החילופים; המקום של הפרשה חסר בכתר). #"יְשַׁלֵּם ה' פָּעֳלֵךְ" ([[רות ב/טעמים#ב יב|רות ב יב]]) = [א*] (חסר בחלוקה המקובלת ובכתר ובגוף כתי"ל, אבל קיים ברשימת כתי"ל ובספר החילופים). מספרי הסדרים בספרי הנביאים והכתובים כדלהלן (המספרים לפי החלוקה המקובלת, והכוכביות מציינות סדר נוסף ע"פ המקורות העתיקים): *יהושע 14* | ד* *שופטים 14 *שמואל 34 *מלכים 35 *ישעיהו 26 *ירמיהו 31* | (ט*) *יחזקאל 29 *תרי עשר 21 **סה"כ נביאים 204 (206*) *תהלים 19 *משלי 8 *איוב 8 *שיר השירים 1* | א* *רות 1* | [א*] *איכה 1 *קהלת 4 *אסתר 5 *דניאל 7 *עזרא 10 *דברי הימים 25 **סה"כ כתובים 89 (91*) **סה"כ נביאים וכתובים 293 (297*) '''תחילת ספר:''' ציינו תחילת סדר גם בראש כל אחד מכ"ד ספרי המקרא (במספר הרצוף "א"), למרות שסימון כזה אינו מופיע בתחילת ספרי המקרא בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו. הסדר הראשון בתחילת כל אחד מכ"ד ספרי מקרא צוין במפורש בספר החילופים וברשימות הסדרים בכתי"ל ([https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up תורה], [https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n655/mode/1up נביאים], [https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n930/mode/1up כתובים]). '''התבנית:''' תחילת כל "סדר" מתוייגת בתיעוד הנוסח שבדפי העריכה בתוך '''[[תבנית:מ:פסוק]]''', ע"י השימוש בפרמטר "סדר=". תבנית זו נמצאת מיד לפני כל פסוק במקרא (בלי שום רווח ביניהם). כשיש בה פרמטר של "סדר=", מופיע מספר הסדר כחלק מסימני הניווט בשוליים הצדדיים של התנ"ך. ==הערות== <references/> fejy14m141eltf5rh48oqaydrqv1tvk 3002749 3002690 2026-04-02T20:15:43Z Dovi 1 /* מסורת הקוראים בנ"ך: חטפים באותיות לא גרוניות */ 3002749 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ה. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים: המקומות הקיימים בכתר}} ==הסבר קצר על קביעת הנוסח במקומות הקיימים בכתר== '''נוסח הנביאים והכתובים במהדורה זו (חלוקת הפרשות וצורת השירות, האותיות והתיבות, הניקוד והטעמים והגעיות) מיוסד על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים. במקומות מעטים וחריגים שבהם נוסח הכתר אינו חד משמעי, או ייתכן שנפלה בו טעות, הבאנו את הנתונים בשלמותם בתיעוד הנוסח והכרענו ע"פ שיקול הדעת. לאחר קביעת הנוסח נעשו התאמות קלות בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].''' לפרטים נוספים על שיטת ההגהה והעריכה לנוסח הכתר (במקומות שהוא קיים) ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים במקומות שכתר ארם צובה אינו קיים בהם, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הקודם]]'''. ==יסודות הנוסח ותיעודו== במקומות שכתר אדם צובה קיים, נוסח המקרא במהדורתנו מיוסד ישירות עליו. מכיוון שמדובר על כתב־יד אחד בלבד, שהוא מדויק ובהיר ועקבי להפליא, יש הרבה פחות צורך לדון בנוסחו של הכתר ולהשוות אותו אל כתבי־יד מקבילים, מאשר במקומות המיוסדים על כתי"ל. בכל זאת, לעתים רחוקות יש אות או ניקוד או טעם בכתר שדורש דיון ותיעוד של הנתונים לגביו. במקומות האלה השתמשנו באותה שיטה טכנית לתיעוד הנוסח כמו במקומות החסרים בכתר; ראו בהסבר המפורט בתוך '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#תיעוד הנוסח|פרק המבוא לנוסח התורה]]'''. במקרים היחסית נדירים שבהם היה צורך להשוות את הכתר לכתבי־יד אחרים, השתמשנו באותן קבוצות של כתבי־יד נבחרים ל'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לנביאים|נביאים]]''' ול'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לכתובים|כתובים]]'''. ==המהדורות האחרות לפי כתר ארם צובה== כתר ארם צובה הוא כתב־יד בהיר ומדויק ועקבי. מתוך '''למעלה ממליון''' אותיות וסימני ניקוד וטעמים וגעיות בספרי הנביאים והכתובים (במקומות שהכתר קיים), יש '''פחות ממאתיים''' מקומות בלבד (!) שצריך בכלל להעיר בהם מבחינת קביעת הנוסח של סימן אורתוגרפי מסוים. ורק בחלק מהמקומות האלה חייב העורך להפעיל את שיקול דעתו לגבי כוונתו של הסופר, וכיצד יש להציג את הממצאים במהדורה של המקרא. עובדה מספרית פשוטה זו היא הסיבה לכך שכל המהדורות היפות של התנ"ך שיצאו לאור עד היום ע"פ כתר ארם צובה – כמעט זהות אחת לשנייה, אות באות ותָו בתָו (לגבי קביעת הנוסח, ולמעט עניינים התלויים בשיטות העיצוב של המהדירים). מדובר בעיקר על שלושת מהדורותיו של הרב ברויאר ומהדורת מכון ממרא, ועל מקראות גדולות הכתר.{{הערה|אפשר גם להוסיף את הכרכים הבודדים שיצאו לאור במסגרת "מפעל המקרא" של האוניברסיטה העברית (ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל). ועם קצת הסתייגות אפשר עוד להוסיף גם את מהדורת "סימנים" של פלדהיים.}} כל אחת מהמהדורות הללו זהה לכל חברותיה כמעט לגמרי לגבי קביעת הנוסח (אבל לא לגמרי מבחינת עיצוב הטקסט). '''אך בכל אחת מהמהדורות היפות הנ"ל יש שני מרכיבים מקוריים וחשובים:''' #'''קביעת עצם הנוסח ע"פ שיקול הדעת במקומות חריגים.''' יש מקומות שבהם משמעותו של כתב־היד אינה ברורה לגמרי, כגון: אות שאולי סותרת את כתיב המסורה (וייתכן שנפלה טעות נדירה); ניקוד או טעם חריג שסותר את דרכו של הכתר במקומות אחרים (וייתכן שמדובר על טעות); נקודה או קו קטן של ניקוד או טעם שכתוב באופן בהיר ובלי סימני מחיקה, אך ניתן לפרש אותו ביותר מדרך אחת; מקום מטושטש או שיש בו סימני מחיקה (ולכן לא ברור לגמרי מה הייתה כוונתו של המסרן). כל מהדיר חייב להפעיל את שיקול דעתו במקומות אלה. כאמור, מדובר על פחות מ-200 סימנים אורתוגראפיים בלבד (אותיות, ניקוד וטעמים) בכתב־היד כולו. #'''עיצוב המהדורה בשביל הקורא.''' כלומר: עד כמה מעתיקים את כל איפיוני כתב־היד לפרטי פרטיהם, גם כשהם אולי לא מתאימים לצרכיו של הקורא? כמה דוגמאות: האם חובה להביא בפני הקורא את נוסח סימן ה"רפה" שבכתר או שניתן לוותר עליו? האם צריך למסור רק את קביעת '''סוג''' חלוקת הפרשות שבכתב־היד (פרשה פתוחה או סגורה), או אף את '''צורת''' חלוקתן לפי השורות והרווחים? בתיבה שטעמה מלעיל, האם חובה לסמן את טעם הפשטא הכפולה בדיוק לפי שיטת הכתר, או שניתן לסמן אותו בכל תיבה כזו בעקביות (כמו שנעשה במהדורות ברויאר)? לגבי ה'''עיצוב''' במהדורתנו (2), הוא יהיה לפי השיטה המנומקת היטב לעיל ב'''[[../פרק ב|פרק השני של המבוא]]'''. שיטה עצמאית זו שונה במידה ניכרת משיטותיהן של שאר המהדורות, לפחות באותה מידה שגם הן בעצמן שונות אחת מהשנייה (ואף יותר). אמנם לגבי '''קביעת הנוסח''' במהדורתנו, במקומות המועטים יחסית בכתר שצריך להפעיל בהם את שיקול הדעת, נבחן כל מקום מחדש ונגיע להחלטה עצמאית לאחר הבאת כל הנתונים. בין המקומות האלה: #כ־25 אותיות וצירופי תיבות בכתיב של כתר ארם צובה, שיש ספק כלשהו לגבי קביעתם, וייתכן (אפילו בספק) שלפי קביעה מסוימת הכתיב יהיה מנוגד למסורה הטברנית. #טעויות קלות נדירות יחסית בכתב־היד בענייני ניקוד וטעמים, מהסוגים שפירט ישראל ייבין בפרק הראשון של ספרו, ועוד כמה צורות חריגות שיש לדון בהן (גם אם אינן טעויות מובהקות).{{הערה|ייבין, א.5 עמ' 16 דווח על "למעלה מ-50 טעויות סופר", אבל ראו גם בסוגים הנוספים שמנה ב-א.6.}} #סימני ניקוד וטעמים וגעיות שניתן לפרש אותם ביותר מדרך אחת, ו/או שהם מטושטשים ו/או לא ברורים ו/או שיש בהם סימני מחיקה (נדירים יחסית). #סימני ניקוד וטעמים וגעיות שלא ברור לגמרי עד כמה הם מסכימים בעקביוּת לשיטת המסורה והכתר עצמו (כגון מרכא בתיבת תביר). #אותיות גדולות וקטנות המוזכרות בספרות המסורה הקדומה או המאוחרת, שבדרך כלל אינן באות לידי ביטוי בנוסח הפנים של הכתר (ואף לא בנוסח הפנים של כתבי־היד הקרובים לו). כאן מדובר על חלק משיטת העיצוב במהדורתנו, שהרי בעידן כתבי־היד לא היו אותיות אלו עניין של חובה. '''למרות נדירותם, מוכרח כל מהדיר להפעיל את שיקול דעתו במקומות אלה.''' במהדורתנו נדון בכל אחד מהם במקומו (בתוך תיעוד הנוסח שבדף העריכה על ידי השימוש ב[[תבנית:נוסח]]). בגלל שהמקומות האלה מעטים יחסית, יהיו הרבה פחות הערות נוסח בדפי העריכה בספרים שהכתר קיים בהם, מאשר בספרים המבוססים על כתב־יד לנינגרד (כיוון שהכתר חסר בהם). לסיום צריך להוסיף ולומר, שעצם העובדה הברוכה שקיימות כל כך הרבה מהדורות משובחות ומדויקות על פי כתר ארם צובה מאפשרת לנו את השוואתן אחת לשנייה, ואת כולן ביחד לצילום כתב־היד. ניתן ללמוד מהשוואה כזו המון על אופייה של כל אחת מהמהדורות האחרות, וגם להפיק ממנה תובנות חשובות על הכתר עצמו ובשביל מהדורתנו, וכך עשינו. ==ספר ישעיהו כדוגמה ליישום השיטה== הספר הראשון בנביאים וכתובים שבוצעה בו עריכה מלאה במהדורתנו, כולל הגהה ע"פ כתר ארם צובה ו[[../פרק ב|עיצוב לפי שיטתנו]], היה [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]]. ספר זה נבחר בגלל שהוא [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר ישעיהו|נשתמר בשלמותו בכתר ארם צובה]], ובגלל שהוא ספר גדול מבחינה כמותית (כך שהיו בו מספיק דוגמאות למקומות חריגים כדי להמחיש את השיטה, והוא היווה מקרה בוחן ראוי לשיטת העבודה). כדי לבצע את הגהת הנוסח באופן מיטבי השתמשנו בכמה מקורות ביחד: בצילום הכתר, במהדורותיו של הרב ברויאר, במהדורת מכון ממרא (שהיא כמעט זהה למהדורות ברויאר{{הערה|הבדל קטן בין קביעת הנוסח במהדורת מכון ממרא לבין מהדורות ברויאר נמצא בתחום הגעיות. בעבודתנו על עשרת הפרקים הראשונים בספר ישעיהו מצאנו שני מקומות שבהם חסרה געיה במכון ממרא שקיים בכתר (ועל פיו במהדורות ברויאר): "מִֽי־בִקֵּ֥שׁ" ([[ישעיהו א/טעמים#א ט|א ט]]), "וּנְשֽׂוּא־פָנִ֖ים" ([[ישעיהו ט/טעמים#ט יד|ט יד]]). לא ברור אם מדובר על טעות או על עניין שבשיטה. החל מפרק י"א הפסקנו לתעד את הגעיות החסרות (למרות שמידי פעם מצאנו עוד), אבל מחשבון פשוט לפי התדירות בעשרת הפרקים הראשונים נראה שיש כתריסר געיות חסרות במהדורת מכון ממרא לספר ישעיהו. יש גם מקומות מעטים במהדורת מכון ממרא שהגעיה נמצאת באות אחרת מאשר בכתר, וגם במקומות האלה לא תיעדנו את התופעה אלא פשוט סימנו את הגעיה כמו שהיא בכתר.}}), ובמקראות גדולות הכתר. השימוש בצילום כתב־היד עצמו לצידן של כמה מהדורות מדויקות המבוססות עליו עזר לנו להעלות את דיוקה של ההקלדה, ואף תרם להבנתנו את שיטתה המיוחדת של כל אחת מהמהדורות האחרות. כדי להמחיש את העבודה על קביעת הנוסח בספר ישעיהו צריך להביא סטיסטיקות של ממש, ונתחיל עם רשימת המילים החריגות של הרב ברויאר במהדורת '''כתר ירושלים''' (מתוך "נוסח כתב היד" בסוף הכרך). ברשימה זו הביא ברויאר את כל המקומות שבהם הוא נמנע מלהביא את נוסח הכתר במהדורתו, או שיש בהם ספק מסוים לגבי נוסח כתב־היד. כאשר מסתכלים על הפריטים ברשימתו לפי סוגיהם השונים, רואים קודם כל ש-[[#חטפים באותיות לא-גרוניות בישעיהו|53 מילים]] מתוך 68 בספר ישעיהו הן כולן מקרים של חטף באות לא גרונית (כ-78%).{{הערה|למרות שלעתים רחוקות מצאנו מקום שבו ברויאר לא ציין חטף באות לא גרונית, רשימותיו בדרך כלל מהווֹת תיעוד שלם ואובייקטיבי לתופעה זו בכל המקרא. להסבר כללי של התופעה ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.}} לגבי שאר המקומות החריגים (רק 15 במספר בספר ישעיהו), נמצא שהם מ-5 סוגים שונים: #ספק קל לגבי קביעת אות אחת בכתר: "מְרִימָ֔[י]ו" ([[ישעיהו י/טעמים#י טו|י,טו]]). #ספקות בקביעת הניקוד והטעמים והגעיות בכתר (3 מקומות, שאחד מהם ספק מקף בתיבת משרת [ראו סוג 5 דוגמה ג.]). #מקומות חריגים בשיטת הניקוד בכתר (2 מקומות). ב[[ישעיהו יז/טעמים#יז ט|יז,ט]] א="מָעוּז֗וֹ" (במקום ק=מָעוּזּ֗וֹ וכן בדפוסים [ל=מָעֻזּ֗וֹ]); ב[[ישעיהו כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] א="בְּמָעוּזִ֔י" במקום ל,ק=בְּמָעוּזִּ֔י [דפוסים=בְּמָֽעֻזִּ֔י]). מצד אחד דגש חסר הוא אחד מהסוגים של הטעויות הקלות שנפלו בכתר לעתים רחוקות למרות דייקנותו{{הערה|ראו ייבין א.5, עמ' 16-17.}}, אבל חסרונו באותה תיבה פעמיים אולי רומז על עיקרון כלשהו. מצד שני גם אם הדבר נעשה בכוונה – עדיין אין עקביות בעניין זה בכתר. והשוו: "מָעוּזִּ֖י" ([[שמואל ב כב/טעמים#כב לג|שמ"ב כב לג]]), "מָעוּזִּֽי׃" ([[תהלים לא/טעמים#לא ה|תהלים לא,ה]]), "מָ֝עוּזָּ֗ם" ([[תהלים לז/טעמים#לז לט|תהלים לז,לט]]), "מָעוּזִּי֮" ([[תהלים מג/טעמים#מג ב|תהלים מג,ב]]), "מָע֫וּזּ֥וֹ" ([[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]]). #חריגים בניקודו של ה"כתיב" (4 מקומות): "עֲנִוִים֙" (עֲנִיִּים֙ קרי; [[ישעיהו לב/טעמים#לב ז|לב,ז]]), "חֹראָיהָ֗ם" (צוֹאָתָ֗ם קרי; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|לו,יב]]), "אֵאֵ֥ שַׁיְנֵיהֶ֖ם" ([מֵימֵ֥י] רַגְלֵיהֶ֖ם קרי; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|לו,יב]]), "מֵי־אִתִּֽי׃" (מֵאִתִּֽי׃ קרי; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|מד,כד]]). #מקף בתיבת משרת (4-5 מקומות): א. "נָ֣בֵֽל־צִ֔יץ" ([[ישעיהו מ/טעמים#מ ז|מ,ז]]); ב. "וַתּ֤וֹשַֽׁע־לוֹ֙" ([[ישעיהו נט/טעמים#נט טז|נט,טז]]); ג. "ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה"? ([[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] לפי ברויאר, וכך נראה יותר מעיון בכתב־היד, וכן הוא גם בכתבי־היד הקרובים לכתר [ל,ש1,ק,ל-א,ק25] ובדפוסים; אבל אולי צריך לקרוא רֽוּחַ־יְהוָ֖ה כמו שקבעו במקראות גדולות הכתר); ד. "וַתּ֤וֹשַֽׁע־לִי֙" ([[ישעיהו סג/טעמים#סג ה|סג,ה]]); ה. "אִם־יִוָּ֥לֵֽד־גּ֖וֹי" ([[ישעיהו סו/טעמים#סו ח|סו,ח]]). לגבי שלושת הסוגים האחרונים (10-11 מקומות), נוסח הכתר ברור לגמרי בכמעט כולם (למעט "ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה" ב[[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] כספק מקף בתיבת משרת), ובכולם מדובר על נטייה רווחת בכתר (ולא בטעות סופר) או לפחות על חוסר עקביות בשיטת הניקוד. נטיות אלו אינן עניין של חובה (כי אף הכתר עצמו אינו עקבי לגמרי לגביהן). ולכן לגבי מקף בתיבת משרת ולגבי ניקודו של תיבת הכתיב, במהדורתנו נעצב את המקומות האלה לפי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב הניקוד והטעמים במהדורתנו|שיטתנו]], ונציין את השינויים בתיעוד הנוסח. ולגבי שתי המילים "מָעוּז֗וֹ" (במקום מָעוּזּ֗וֹ) ו"בְּמָעוּזִ֔י" (במקום "בְּמָעוּזִּ֔י"), בשתיהן אות הזי"ן תהיה דגושה, כמקובל לא רק בכתבי־היד הקרובים לכתר ובדפוסים, אלא גם בכתר עצמו במקומות אחרים, וכך נשמור על עקביות למען הקורא ובהתאם למטרת העיצוב במהדורתנו.{{הערה|גם הרב ברויאר במהדורותיו החליט כך, וכנראה מאותן סיבות. אך במקראות גדולות הכתר קבעו "מָעוּז֗וֹ" ו"בְּמָעוּזִ֔י" כדי להעביר את נוסח הכתר בדיוק למרות חריגותו וחוסר העקביות שבו.}} אמנם לגבי שלושת הסוגים הראשונים (כלומר ארבעת המקומות בספר ישעיהו שבהם יש ספק כלשהו לגבי קריאת כתב־היד או לגבי כוונתו של המנקד, ואם כן יש קושי מסוים בקביעת עצם הנוסח), נצטרכנו להכריע בעצמנו על פי עיון חוזר בכתב־היד ועל פי שיקול הדעת. בארבעת המקומות האלה בספר ישעיהו החלטנו כך: #ספק קל לגבי אות אחת: בתיבת "מְרִימָ֔יו" ([[ישעיהו י/טעמים#י טו|י,טו]]) נמחק החלק התחתון ביו"ד הראשונה, אבל האות קיימת ברובה. גם בכתבי־יד אחרים הקרובים לכתר (ל,ק,ש1) נכתבה התיבה מלאה עם יו"ד פעמיים. ייתכן שהמוחק ויתר על המחיקה באמצע, אבל לא שב כדי להשלים את החלק המחוק. ובכל מקרה האות קיימת בפועל בכתר כמו בכתבי־היד ובדפוסים (וכך גם במהדורות ברויאר, במקראות גדולות הכתר, ובמכון ממרא). לכן תופיעה במהדורתנו "מְרִימָ֔יו" בכתיב מלא בלי שום ציון; שאר המידע לגבי האות המסופקת יהיה בתיעוד הנוסח, והמילה תופיעה ב[[#נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|רשימת המקומות החריגים בנוסח הכתיב בכתר]]. #ספק לגבי טעם ([[ישעיהו נה/טעמים#נה ה|נה,ה]]): "וְלִקְד֛וֹשׁ" או "וְלִקְד֥וֹשׁ"? הצורה השנייה מתאימה יותר לכללי הטעמים: "לְמַ֙עַן֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְלִקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֥י פֵֽאֲרָֽךְ׃", וכך מופיע בכתבי־היד האחרים הקרובים לכתר (ל,ק) ובדפוסים; וכן הכריעו ברויאר ומג"ה.{{הערה|כמעט שאין טעויות בכלל במערכת הטעמים בכתר; ראו על כך בייבין, כא.2 (עמ' 197), וייתכן שיש להוסיף את התיבה הזו בתור ספק לשני המקומות שכבר ציין (גם בהם מדובר על נקודת תביר בטעם שצפוי להיות מרכא). אך מהצבע והצורה של הנקודה ייתכן שיש כאן כתם דיו ולא נקודה שהסופר כתב אותה בכוונה, ואם כן מדובר על מרכא ואין טעות.}} #טעמים לא ברורים ([[ישעיהו מה/טעמים#מה ו|מה,ו]]): "אֲנִ֥י יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃" או "אֲנִֽי־יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃"? במהדורתנו קיבלנו את הגרסה הראשונה לאחר עיון בכתב־היד (בדומה למקראות גדולות הכתר, ולפי זה אין צורך לתיקון בספק של ברויאר). #ספק געיה ([[ישעיהו יד/טעמים#יד ב|יד,ב]]): "בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֗ל" או "בֵּית־יִשְׂרָאֵ֗ל"? הגעיה מטושטשת ואף ייתכן שהיא לא קיימת, אבל מעיון בצילום כתב־היד נראה לנו יותר שהסימן קיים; ולכן במהדורתנו באה הגעיה בהתאם לדעתו של ברויאר ובניגוד למקראות גדולות הכתר. כל המקומות הנ"ל מצויינים ברשימת השינויים של ברויאר. אבל יש עוד מספר מקומות בספר ישעיהו הדורשים הסבר או תיעוד (והם אינם מובאים כלל ברשימת ברויאר אלא תוקנו או שונו במהדורתו בלי שום הערה): #טעויות סופר מובהקות בניקוד (ע"פ ייבין): ##ב[[ישעיהו יד/טעמים#יד יא|יד,יא]] בתיבת "וּמְכַסֶּ֖יךָ" חסרה נקודת השורוק (א=ומְכַסֶּ֖יךָ). ##ב[[ישעיהו יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] בתיבת "ר֧וּחַ" (השנייה) חסרה פתח גנובה (א=ר֧וּח). #תופעות של "קרי וכתיב" הקיימים בכתבי־היד הקרובים לכתר, וכן בדפוסים ובמהדורות ברויאר, אבל אינם מצוינים בכתר עצמו; ברובם מדובר על כתיב מלא בוי"ו במקום שיש קמץ (קטן): "אֶשְׁקֳוטָ֖ה" ([[ישעיהו יח/טעמים#יח ד|יח,ד]]); "עַד־יַֽעֲבָור־זָֽעַם׃" ([[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|כו,כ]]); "יִסְגָּוד־ל֤וֹ" ([[ישעיהו מד/טעמים#מד יז|מד,יז]]). בשלושת המקומות האלה ציין ברויאר קרי וכתיב אע"פ שאין ציון כזה בכתר, ולמרות שמדובר על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#"קרי וכתיב" של אֵם קריאה|קרי וכתיב של אֵם קריאה]] (ו'). והשוו גם: "הֹבִ֔אישׁ" ([[ישעיהו ל/טעמים#ל ה|ל,ה]]). #אותיות גדולות וקטנות: "אֹ֖רֶ{{אות-ק|ן}}" בנו"ן זעירא ([[ישעיהו מד/טעמים#מד יד|מד,יד]]), "{{אות-ג|צֹ}}פָ֞ו" בצד"י גדולה ([[ישעיהו נו/טעמים#נו י|נו,י]]). במהדורתנו נביא את שתי האותיות המיוחדות בהתאם לשיטתנו ע"פ המנהג.{{הערה|בניגוד למקראות גדולות הכתר, בו ויתרו על הצד"י הגדולה ב"צֹפָ֞ו" ([[ישעיהו נו/טעמים#נו י|נו,י]]) שאין לה סימוכין במסורת הכתר.}} #שם הוי"ה: ב[[ישעיהו ל/טעמים#ל א|ישעיהו ל,א]] נכתבה נקודת חולם בשם הוי"ה (א*=נְאֻם־יְהֹוָ֔ה) עוד נקודות טכניות לגבי התצוגה של ספר ישעיהו: *לגבי תצוגת הניקוד בתיבת "ירושלם" (חסרת-יו"ד), ולגבי צורות חריגות שלה כגון "יְרוּשָׁלַ֛[יְ]מָה" ([[ישעיהו לו/טעמים#לו ב|לו,ב]]), ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#הניקוד בתיבת "ירושלם"|כאן]]'''. *יש מנהג יפה בדפוסים לסיים ספר במקרא בדבר טוב, על ידי חזרה על פסוק טוב שבא קצת לפני הפסוק האחרון (בסוף הספרים ישעיהו, מלאכי, איכה, קהלת). במהדורות ימינו המנהג קיים בדפוס קורן ואף במהדורת דותן (למרות שהמנהג אינו קיים בכתי"ל). שמרנו על המנהג היפה הזה במהדורתנו, ואת הפסוק הנוסף הדפסנו כמקובל באותיותיו בלבד (בלי ניקוד וטעמים) כדי להמחיש שהוא לא חלק מנוסח המסורה. בתיעוד הנוסח שבדף המסורה ציינו שהמנהג אינו קיים בכתבי־היד. '''תהליך העריכה של ספר ישעיהו, כמו שהוא מתואר כאן, שימש בתור מודל גם עבור עריכתם של שאר ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.''' ==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים== ===נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה=== נוסח האותיות בכתר ארם צובה מדויק להפליא. אך אפילו בו יש – לעתים רחוקות – כתיב מסוים שלא ברור לחלוטין אם הוא מתאים לנוסח המסורה. ברוב המקומות מדובר רק בספק, ואפילו בספק קלוש, לגבי זהותה של אות מסוימת בכתר. אבל יש גם מקומות אחדים ונדירים שבהם הכתיב בכתר חורג מהמסורה בסבירות גבוהה. המבחן עבור "התאמה למסורה" נשען על השיטה שעסקנו בה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות|בפרק השלישי]]''' של המבוא למהורתנו (על נוסח הכתיב בתורה): אם לוקחים בחשבון את הערות המסורה מצד אחד, ואת הכתיב הנמצא ברוב כתבי־היד הקרובים לכתר מצד שני, אז ניתן להגיע אל נוסח מוסכם כמעט בכל האותיות בתנ"ך. נוסח זה מסכים בפועל לנוסח האותיות בכתר ארם צובה (במקומות שהוא קיים) כמעט בכל מקום, והיוצאים מן הכלל נדירים ביותר. להלן רשימה של כל המקומות האפשריים בכתר שיש בהם ספק, ואפילו ספק קל עד קלוש, לגבי התאמה למסורה. הטבלה מציגה שני סוגים שונים של ספקות בנוסח הכתיב: #ספק לגבי אות אחת בכתר (24 מקומות); #ספק לגבי צירוף בין שתי תיבות בכתר, כגון "מַלְכִּישׁ֔וּעַ" או "מַלְכִּי'''־'''שׁ֔וּעַ" (3 שמות ב-7 מקומות). בעמודה הימנית בטבלה מצוין מספר הפסוק ביחד עם קישור לדף של הפרק. בעמודה האמצעית מופיע הנוסח הבעיתי בכתר (אפילו בספק), ובצד שמאל נוסח אחר שאולי מתאים יותר למסורה. הנוסח המופיע במהדורתנו לגבי כל פריט מסומן בכוכבית (*).{{הערה|למידע מלא לגבי כל פריט יש לראות את תיעוד הנוסח הנמצא בתוך דף העריכה של הפרק (יש קישור ישיר לפרק בעמודה הימנית של הטבלה). לא הבאנו ברשימה זו את [[#אותיות גדולות וקטנות|האותיות הגדולות והקטנות במהדורתנו]], השונות ברובן ממה שמופיע בכתר.}} {| border="1" align=center |+ '''מקומות חריגים בנוסח הכתיב בכתר ארם צובה''' |- |colspan=3 align=center|'''נוסח האותיות''' |- !פסוק !הנוסח בכתר !נוסח אחר |- |[[יהושע ח/טעמים#ח ח|יהושע ח,ח]] |'''בְּ'''תָפְשְׂכֶ֣ם? |'''כְּ'''תׇפְשְׂכֶ֣ם* |- |[[יהושע י/טעמים#י יד|יהושע י,יד]] |'''בַּ'''יּ֤וֹם? |'''כַּ'''יּ֤וֹם* |- |[[יהושע טו/טעמים#טו סא|יהושע טו,סא]] |וּסְ'''בָ'''כָֽה? |וּסְ'''כָ'''כָֽה* |- |[[שופטים ז/טעמים#ז יז|שופטים ז,יז]] |'''בַ'''אֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖ה? |'''כַ'''אֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖ה* |- |[[שמואל א ח/טעמים#ח כ|שמ"א ח,כ]] |מַלְכֵּ֙'''י'''נוּ֙? |מַלְכֵּ֙נוּ֙* |- |[[שמואל ב ז/טעמים#ז כב|שמ"ב ז,כב]] |'''כְּ'''כֹ֥ל? |'''בְּ'''כֹ֥ל* |- |[[מלכים א ג/טעמים#ג כ|מל"א ג,כ]] |יְשֵׁ'''י'''נָ֔ה? |יְשֵׁנָ֔ה* |- |[[מלכים א ו/טעמים#ו כט|מל"א ו,כט]] |וְתִמֹר֔'''וֹ'''ת! |וְתִמֹרֹ֔ת* |- |[[ישעיהו י/טעמים#י טו|ישעיהו י,טו]] |מְרִימָ֔ו? |מְרִימָ֔'''י'''ו* |- |[[ירמיהו לג/טעמים#לג כו|ירמיהו לג,כו]] |כתיב=אָשִׁ֥'''י'''ב?<br>(אין קרי) |כתיב=אָשִׁ֥'''ו'''ב*<br>(קרי=אָשִׁ֥יב)* |- |[[ירמיהו מט/טעמים#מט ח|ירמיהו מט,ח]] |הֶעְמִ֣'''י'''קוּ* |הֶעְמִ֣קוּ |- |[[יחזקאל כד/טעמים#כד כד|יחזקאל כד,כד]] |בְּב'''וֹ'''אָ֕הּ* |בְּבֹאָ֕הּ |- |[[יחזקאל כט/טעמים#כט ז|יחזקאל כט,ז]] |'''כְּ'''תָפְשָׂ֨ם? |'''בְּ'''תׇפְשָׂ֨ם* |- |[[יחזקאל לא/טעמים#לא יא|יחזקאל לא,יא]] |'''בְּ'''רִשְׁע֖וֹ? |'''כְּ'''רִשְׁע֖וֹ* |- |[[יחזקאל לה/טעמים#לה ט|יחזקאל לה,ט]] |כתיב=תָ'''ו'''שֹׁ֑בְנָה? |כתיב=תָ'''י'''שֹׁ֑בְנָה* |- |[[יחזקאל לז/טעמים#לז י|יחזקאל לז,י]] |וַיִּֽ'''הְ'''י֗וּ? |וַיִּֽ'''חְ'''י֗וּ* |- |[[הושע ו/טעמים#ו יא|הושע ו,יא]] |'''כְּ'''שׁוּבִ֖י? |'''בְּ'''שׁוּבִ֖י* |- |[[עמוס ה/טעמים#ה כז|עמוס ה,כז]] |וְהִגְלֵ'''י'''תִ֥י* |וְהִגְלֵתִ֥י |- |[[מיכה ו/טעמים#ו ב|מיכה ו,ב]] |מ֣'''וֹ'''סְדֵי* |מֹ֣סְדֵי |- |[[נחום ג/טעמים#ג יז|נחום ג,יז]] |וְנֹדַ֔ד |וְנ'''וֹ'''דַ֔ד* |- |[[דברי הימים א ח/טעמים#ח ו|דה"א ח,ו]] |אֵ'''ה֑'''וּד? |אֵ'''ח֑'''וּד* |- |[[דברי הימים א יז/טעמים#יז כ|דה"א יז,כ]] |'''כְּ'''כֹ֥ל? |'''בְּ'''כֹ֥ל* |- |[[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]] |לַבֵּ֣נ'''י'''׀יְמִינִי כתיב (!)<br>(לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י קרי)* |לַבֵּ֣נ׀יְמִינִי כתיב*<br>(לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י קרי)* |- |[[דברי הימים ב כח/טעמים#כח יח|דה"ב כח,יח]] |וְאֶת־גִּמְז֖וֹ (וְאֶת־)[וּ]בְּנֹתֶ֑יהָ (!) |וְאֶת־גִּמְז֖וֹ וְאֶת־בְּנֹתֶ֑יהָ* |- |colspan=3 align=center|'''שמות מורכבים / תיבות מחוברות'''{{הערה|1=לגבי תיבות מורכבות במקרא, יש רשימה [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n119/mode/1up?view=theater במסורה הגדולה של כתי"ש1 על במדבר א'], אותה העתיקו מתוך כתר ארם צובה: "[מלין] דכתב' חדה וכן קורין '''ומצאנו אותם במעשה המלמד הגדול אהרן בן משה בן אשר במעשיו במחזור המכונה באלתאג''''...". קבענו את הנוסח לפי רשימה זו גם אם יש מקף בין שתי התיבות בכתר.}} |- |[[שמואל א יד/טעמים#יד מט|שמ"א יד,מט]]<br>[[שמואל א לא/טעמים#לא ב|שמ"א לא,ב]]<br>[[דברי הימים א ח/טעמים#ח לג|דה"א ח,לג]]<br>[[דברי הימים א ט/טעמים#ט לט|דה"א ט,לט]]<br>[[דברי הימים א י/טעמים#י ב|דה"א י,ב]] |וּמַלְכִּי'''־'''שׁ֑וּעַ<br>מַלְכִּי'''־'''שׁ֖וּעַ<br>{{=}}מַלְכִּישׁ֔וּעַ*<br>מַלְכִּי'''־'''שׁ֔וּעַ<br>מַלְכִּי'''־'''שׁ֖וּעַ |וּמַלְכִּישׁ֑וּעַ*<br>מַלְכִּישׁ֖וּעַ*<br>{{=}}מַלְכִּישׁ֔וּעַ*<br>מַלְכִּישׁ֔וּעַ*<br>מַלְכִּישׁ֖וּעַ* |- |[[זכריה יב/טעמים#יב יא|זכריה יב,יא]] |הֲדַד'''־'''רִמּ֖וֹן* |הֲדַדְרִמּ֖וֹן |- |[[איוב יח/טעמים#יח טו|איוב יח,טו]] |מִבְּלִי־ל֑וֹ |מִבְּלִיל֑וֹ* |} ===אותיות מיוחדות במהדורתנו=== {{עוגן|אותיות גדולות וקטנות}}'''א. אותיות גדולות וקטנות:''' [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#אותיות גדולות וקטנות|כמו בתורה]], לרוב אין ביצוע של אותיות גדולות וקטנות בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, אפילו במקומות שהאות המיוחדת מוזכרת במפורש ברשימות המסורה והערותיה. האזכורים בספרות המסורה והביצוע בכתבי־היד נראים קצת יותר מובהקים לגבי האותיות הקטנות מאשר לגבי האותיות הגדולות. כתיבת האותיות (הקטנות לפני הגדולות בדרך כלל כנראה) התקבלה באופן הדרגתי בכתבי־היד ובדפוסים, ובמשך הזמן הפכה להיות אחד מסימני ההיכר של "נוסח המסורה", למרות שהיא לא הייתה כך בהתחלה. הרשימה הבאה מכילה אוסף מקסימלי של האותיות הגדולות והקטנות בספרי הנביאים והכתובים.{{הערה|היא מבוססת בעיקר על הרשימה המובאת [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית] (1906), וכוללת כמעט כל אות אפשרית.}} רוב האותיות ברשימה זו מופיעות גם בדפוס קורן, ולכן הן מופיעות בפועל גם במהדורתנו (ברשימה זו הן מסומנות בכוכבית).{{הערה|אותיות גדולות וקטנות שאין להן ביצוע בדפוס קורן, אבל מופיעות בכתבי־יד או בדפוסים אחרים, צוינו בתיעוד הנוסח בתור "יש דפוסים".}} אותיות שבאות לידי ביטוי של ממש בתוך כתבי־היד מצוינות ברשימה. #'''(ג)''' [[יהושע יד/טעמים#יד יא|יהושע (יד,יא)]]: [כְּכֹ֥חִי]* / [{{מ:אות-ג|כְּ}}כֹ֥חִי] #'''(ק)''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יט|שמואל (שמ"ב כא,יט)]]: [בֶּן־יַעְ{{מ:אות-ק|רֵ֨}}י]* #'''(ג)''' [[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מלכים (מל"ב יז,לא)]]: [נִבְחַ֖{{מ:אות-ג|ז}}]*=ל?,ש1{{הערה|ראו עוד בתיעוד הנוסח וב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר מלכים כתיב|הערות על נוסח האותיות בספר מלכים בכתי"ל]].}} #'''(ק)''' [[ישעיהו מד/טעמים#מד יד|ישעיהו (מד,יד)]]: [אֹ֖רֶ{{מ:אות-ק|ן}}]*=מ"ק-א #'''(ג)''' [[ישעיהו נו/טעמים#נו י|ישעיהו (נו,י)]]: [{{מ:אות-ג|צֹ}}פָ֞ו]* #'''(ק)''' [[ירמיהו יד/טעמים#יד ב|ירמיהו (יד,ב)]]: [וְ{{מ:אות-ק|צִ}}וְחַ֥ת]* #'''(ק)''' [[ירמיהו לט/טעמים#לט יג|ירמיהו (לט,יג)]]: [וּנְבֽוּשַׁזְבָּ{{מ:אות-ק|ן֙}}]* #'''(ק)''' [[נחום א/טעמים#א ג|נחום (א,ג)]]: [בְּ{{מ:אות-ק|ס}}וּפָ֤ה]* #'''(ג)''' [[מלאכי ג/טעמים#ג כב|מלאכי (ג,כב)]]: [{{מ:אות-ג|זִ}}כְר֕וּ]* #'''(ק)''' [[תהלים כד/טעמים#כד ד|תהלים (כד,ד)]]: [לַשָּׁ֣וְא]* / [לַשָּׁ֣{{מ:אות-ק|וְ}}א] #'''(ג)''' [[תהלים עז/טעמים#עז ח|תהלים (עז,ח)]]: [הַ֭לְעוֹלָמִים]* / [{{מ:אות-ג|הַ֭}}לְעוֹלָמִים] #'''(ג)''' [[תהלים פ/טעמים#פ טז|תהלים (פ,טז)]]: [וְ֭{{מ:אות-ג|כַ}}נָּה]* #'''(ג)''' [[תהלים פד/טעמים#פד ד|תהלים (פד,ד)]]: [{{מ:אות-ג|קֵ֥}}ן]* #'''(ג)''' [[משלי א/טעמים#א א|משלי (א,א)]]: [{{מ:אות-ג|מִ֭}}שְׁלֵי]* #'''(ק)''' [[משלי כח/טעמים#כח יז|משלי (כח,יז)]]: [אָ֭{{מ:אות-ק|דָ}}ם]* #'''(ק)''' [[משלי ל/טעמים#ל טו|משלי (ל,טו)]]: [הַ֤{{מ:אות-ק|ב}}]* #'''(ק)''' [[איוב ז/טעמים#ז ה|איוב (ז,ה)]]: [ו{{מ:אות-ק|ג}}יש (כתיב) וְג֣וּשׁ (קרי)]* #'''(ג)''' [[איוב ט/טעמים#ט לד|איוב (ט,לד)]]: [שִׁבְ{{מ:אות-ג|ט֑}}וֹ]* #'''(ק)''' [[איוב טז/טעמים#טז יד|איוב (טז,יד)]]: [עַל־פְּנֵי־פָ֑רֶ{{מ:אות-ק|ץ}}]* (פרץ [2]) #'''(ק)''' [[איוב לג/טעמים#לג ט|איוב (לג,ט)]]: [{{מ:אות-ק|חַ֥}}ף]* #'''(ג)''' [[שיר השירים א/טעמים#א א|שיר השירים (א,א)]]: [{{מ:אות-ג|שִׁ֥}}יר]* #'''(ג)''' [[רות ג/טעמים#ג יג|רות (ג,יג)]]: [לִ֣י{{מ:אות-ג|נִ}}י]* #'''(ק)''' [[איכה א/טעמים#א יב|איכה (א,יב)]]: [{{מ:אות-ק|ל֣}}וֹא]* #'''(ק)''' [[איכה ב/טעמים#ב ט|איכה (ב,ט)]]: [{{מ:אות-ק|טָ}}בְע֤וּ]* #'''(ק)''' [[איכה ג/טעמים#ג לו|איכה (ג,לו)]]: [לְ{{מ:אות-ק|עַ}}וֵּ֤ת]* #'''(ג)''' [[קהלת ז/טעמים#ז א|קהלת (ז,א)]]: [{{מ:אות-ג|ט֥}}וֹב]* #'''(ג)''' [[קהלת יב/טעמים#יב יג|קהלת (יב,יג)]]: [{{מ:אות-ג|ס֥}}וֹף]* #'''(ג)''' [[אסתר א/טעמים#א ו|אסתר (א,ו)]]: [{{מ:אות-ג|ח֣}}וּר]* #'''(ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ז|אסתר (ט,ז)]]: [פַּרְשַׁנְדָּ֛{{מ:אות-ק|תָ}}א]* #'''(ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר (ט,ט)]]: [פַּרְמַ֙{{מ:אות-ק|שְׁ}}תָּא֙]* #'''(ג,ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר (ט,ט)]]: [{{מ:אות-ג|וַ}}יְ{{מ:אות-ק|זָֽ}}תָא]* #'''(ג)''' [[אסתר ט/טעמים#ט כט|אסתר (ט,כט)]]: [וַ֠{{מ:אות-ג|תִּ}}כְתֹּ֠ב]* #'''(ק,ג)''' [[דניאל ו/טעמים#ו כ|דניאל (ו,כ)]]: [בִּשְׁ{{מ:אות-ק|פַּ}}רְ{{מ:אות-ג|פָּ}}רָ֖א]* #'''(ג)''' [[דברי הימים א א/טעמים#א א|דברי הימים (דה"א א,א)]]: [{{מ:אות-ג|אָ}}דָ֥ם]* {{עוגן|אותיות מנוקדות}}'''ב. אותיות מנוקדות:''' [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#אותיות מנוקדות|כמו בתורה]], יש ביצוע מובהק לאותיות המנוקדות בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה והערותיה. מתוך 15 תיבות סה"כ בתנ"ך (שיש בהן אות מנוקדת אחת או כמה אותיות מנוקדות), 5 מהן נמצאות בספרי הנביאים והכתובים. לפעמים יש אי־הסכמה מודעת לגבי פרטים מסוימים בכתבי־היד העיקריים שעליהם מבוססת מהדורתנו (הכתר וכתי"ל), והם מתועדים ברשימה זו. #[[שמואל ב יט/טעמים#יט כ|שמואל (שמ"ב יט,כ)]]: [יָׄצָ֥אׄ]*=א / ל=יָׄצָ֥ׄאׄ (=מ"ס-ל) #[[ישעיהו מד/טעמים#מד ט|ישעיהו (מד,ט)]]: [הֵ֗ׄמָּׄהׄ]*=א,ל #[[יחזקאל מא/טעמים#מא כ|יחזקאל (מא,כ)]]: [הַׄהֵׄיׄכָֽׄלׄ]*=א,ל #[[יחזקאל מו/טעמים#מו כב|יחזקאל (מו,כב)]]: [מְׄהֻׄקְׄצָׄעֽׄוֹׄתׄ]*=א,ל #[[תהלים כז/טעמים#כז יג|תהלים (כז,יג)]]: [לׅׄוּׅׄלֵׅׄ֗אׅׄ]*=א / ל=[לׅׄוּלֵׅׄ֗אׅׄ] (=מ"ק-ל) / מ"ס-ל=[לׅׄוּׄלֵׅׄ֗אׅׄ] {{עוגן|נו"ן הפוכה}}'''ג. נו"ן הפוכה:''' תופעת הנו"ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת בנביאים וכתובים ב[[תהלים קז/טעמים|מזמור ק"ז שבספר תהלים]] (שבע פעמים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נו"ן הפוכה|בתורה]] היא נמצאת סביב [[במדבר י/טעמים#י לד|פרשה אחת]] (סה"כ פעמיים בהתחלה ובסוף הפרשה). מקומן וצורתן בתהלים נקבעה במהדורתנו על בסיס כתר ארם צובה, בהתאמה קלה לעיצוב שבמהדורתנו. תצוגת נו"ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח: #'''[[תהלים קז/טעמים#קז כג|במהדורתנו]] (מזמור ק"ז, בשבעת הפסוקים הבאים: כג, כד, כה, כו, כז, כח; מ)''' #'''[https://archive.org/details/Aleppo_Codex/page/n524/mode/1up בכתר ארם צובה]''' #[https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F389A.jpg בכתי"ל] [http://tanach.us/Tanach.xml?Ps107:1-107:43 (הקלדת וסטמינסטר)] #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n679/mode/1up בכתי"ש1] #[https://archive.org/details/BL_Or2375_02Psalms/page/n118/mode/1up בכתי"ב1] #במ"ג דפוס ונציה: [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n1437/mode/1up עמוד ראשון] | [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n1438/mode/1up עמוד שני] {{עוגן|אותיות תלויות}}'''ד. אותיות תלויות:''' תופעת האותיות התלויות נמצאת בארבעה מקומות בספרי הנביאים והכתובים, ואינה קיימת כלל בתורה. #[[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים (יח,ל)]]: [בֶּן־מְ{{אות תלויה במקרא|נַ|שופטים יח ל}}שֶּׁ֜ה]*=א,ל #[[תהלים פ/טעמים#פ יד|תהלים (פ,יד)]]: [מִיָּ֑{{מ:אות תלויה|עַ|תהלים פ יד}}ר]*=א,ל #[[איוב לח/טעמים#לח יג|איוב (לח,יג)]]: [רְשָׁ{{מ:אות תלויה|עִ֣}}ים]*=א,ל #[[איוב לח/טעמים#לח טו|איוב (לח,טו)]]: [מֵרְשָׁ{{אות תלויה במקרא|עִ֣|איוב לח טו}}ים]*=א,ל ===תוספת פסוקים בכתבי־היד ובדפוסים=== לעתים רחוקות יש תוספת פסוקים בנ"ך, בכתבי־היד המאוחרים (אך לא בכתבי־היד הטברנים והקרובים לכתר) ובדפוסים הנפוצים. יש בתוספות הללו מילוי של פרטים בקטסט לפי פסוקים מקבילים. '''א.''' ב[[יהושע כא/טעמים|יהושע פרק כ"א]] יש תוספת של שני פסוקים (אחרי פסוק ל"ה) שנדפסה בדפוסים רבים. התוספת מבוססת על הפסוקים המקבילים בספר דברי הימים ([[דברי הימים א ו/טעמים#ו סג|דה"א ו,סג2-סד]]), והיא נמצאת בחלק מכתבי־היד מימי הביניים.{{הערה|1=כך במספר כתבי־יד ספרדים, לדוגמה: [https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n247/mode/1up?view=theater כת"י פריז Heb 25] ובהערה לצדו ("אלו שני פסוקים לא נכתבו בספר הלל"); ב[https://archive.org/details/cervera-bible-images/page/n267/mode/1up?view=theater תנ"ך סירבירה] ובהערה לצדו ("אלו שנים פסוקים אינם בהללי ואין ראוי לכתבם"); ב[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images/page/n254/mode/1up תנ"ך קטלוניה] ובהערה לצדו ("במקרא מדוייקת לא מצאנו אלו השני פסוקים וכן כתב גם הקמחי"); ב[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n428/mode/1up?view=theater תנ"ך ליסבון] ובהערה לצדו ("אלו שני הפסוקים אינם כתובי' בהללי"). אמנם ב[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n103/mode/1up?view=theater כתר שם טוב] התוספת לא נכתבה, ובהערה צוין: "ויש ספ'[רים] שכתו'[ב] כאן וממטה ראובן, ואת קדמות, הכתו'[בים] בד'[ברי] הי'[מים] ורבנו האיי גאון ז"ל כ[ת]'[ב] שאין נכתבי'[ם] כאן וכן בהללי ובס'[פר] הבבלי ובש' שתי אחיות." בכתי"ב1 מתימן [https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/page/n51/mode/1up?view=theater התוספת לא נמצאת], אך יד מאוחרת הוסיפה אותה בשוליים בשני תיגאן נוספים: [https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n58/mode/1up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n170/mode/1up?view=theater כאן]; ובעוד אחד הוא [https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n112/mode/1up?view=theater כתוב בסוגריים].}} אך היא לא נמצאת כלל בכתבי־יד טברניים מובהקים כגון א,ל,ק,ש1 (בהם הטקסט הזה נמצא בדברי הימים בלבד), והיא גם לא משתקפת בסכומי הפסוקים בספר יהושע; '''לכן התוספת לא מופיעה במהדורתנו''' (וראו עוד ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Yehoshua/21.35#m6e0nf מנחת שי]). ברוב הדפוסים שבהם מופיעה התוספת, יש קיצור לעומת הפסוקים בדברי הימים, ולעומת האזכורים האחרים של ערי המקלט ביהושע. אך יש גם נוסח מורחב יותר שכולל את המלים "את עיר מקלט הרצח" (כמו ביהושע) ו"את בצר '''במדבר'''" (כמו בדברי הימים). להלן הנוסח של התוספת (הנוסח המורחב מובא בסוגריים עגולים): {{מ:טעמי המקרא}} :<קטע התחלה=תוספת של שני פסוקים/>וּמִמַּטֵּ֣ה רְאוּבֵ֔ן (אֶת־עִיר֙ מִקְלַ֣ט הָרֹצֵ֔חַ) [אֶת־בֶּ֖צֶר / (אֶת־בֶּ֥צֶר בַּמִּדְבָּ֖ר)] וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ (וְ)אֶת־יַ֖הְצָה וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃ (וְ)אֶת־קְדֵמוֹת֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ (וְ)אֶת־מֵיפַ֖עַת וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃<קטע סוף=תוספת של שני פסוקים/> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} תוספת זו נדפסה בתחתית הדף מחוץ לרצף הפסוקים (בלי מספרים) במהדורותיהם של [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/33/mode/1up בֶּר], [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n394/mode/1up לטריס], דותן וקורן. בכולן נדפס הנוסח '''הקצר''', חוץ מבער שהדפיס '''שילוב בין שני הנוסחים''' (בדומה למה שעשינו למעלה). במהדורות גינצבורג התוספת הקצרה נדפסה בתוך רצף הפסוקים, ושני הפסוקים שבתוספת ממוספרים. בהערותיו ציין גינצבורג את כתבי־היד שבהם התוספת קיימת או לא קיימת, והצביע על הבדלים בין הנוסח הארוך לנוסח הקצר; ראו ב[https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/433/mode/2up מהדורתו הראשונה] וב[https://archive.org/details/prophetaepriores00gins/page/55/mode/1up מהדורתו השניה]. בדפוסים כגון [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/386/mode/1up ליסֶר], המיוסדים על דפוס ון דר הוט (אמסטרדם, 1705) לא נדפסה התוספת. הם מציינים בהערה: :בקצת ספרים יש כאן ב' פסוקים וממטה ראובן וגומר וטעות הוא ואינם ראויים להיות עיין בפירוש הרד"ק ובמסרה וכן נמצא בג' ספרים ישנים מדויקים כתיבת יד. למרות שהתוספת לא קיימת בכתבי־היד הטברנים המובהקים, ובכתי"ל בפרט, היא מובאת בדפוסים המבוססים ישירות על כתי"ל. במהדורות דותן היא מובאת בתחתית העמוד. ב-BHS היא מובאת בפנים הטקסט (בתור פסוקים 36-37), אך באותיות קטנות, ויש הערה שמסבירה את המקורות של הטקסט. גם בהקלדה הדיגיטלית של כתי"ל (UXCL) היא [https://tanach.us/Tanach.xml?Josh21:1-21:45 מובאת בפנים הטקסט] (בתור פסוקים 36-37), אך בגופן אפור, ויש הערת "X" אדומה לפני כל אחד משני הפסוקים המסביר שהטקסט אינו קיים בכתי"ל. הנימוק להשאיר את התוספת בפנים הטקסט הוא כדי לשמור על המספור הקיים הפסוקים, וגם פרויקטים נוספים שנעשה בהם שימוש ב-UXLC מנסים לשמור על המספור הקיים (ביניהם [https://www.sefaria.org.il/Joshua.21.35?lang=he ספריא]). התוספת מובאת באתר "[https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Yehoshua/21.35#m7e0n6 על התורה]" אחרי פסוק ל"ה בסוגריים מרובעים ("במקצת נוסחאות"). '''ב.''' ב[[נחמיה ז/טעמים|נחמיה פרק ז']] יש תוספת של פסוק אחד (אחרי פסוק ס"ז), הנמצאת בכתבי־יד מסוימים{{הערה|1=ראו לדוגמה בכתב יד פריס Heb 25, בו היא [https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n796/mode/1up?view=theater נכתבה ואח"כ נמחקה], וכמו כן ב[https://archive.org/details/cervera-bible-images/page/n797/mode/1up?view=theater תנ"ך סירבירה].}} ובדפוסים רבים. יש דיון לגבי התוספת הזאת ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Nechemyah/7.67#m7e0n6 מנחת שי], ולגבי דיוקם של כתבי־היד שבהם היא מופיעה. התוספת נמצאת בדפוסים רבים, לדוגמה: [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/1258/mode/1up?view=theater ליסֶר] (פסוק 68), [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n1265/mode/1up?view=theater לטריס] (פסוק 68), [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n90/mode/1up?view=theater בֶּר] (עיגול מסורה אחרי פסוק 67 מפנה אל התוספת המובאת בהערת שוליים בתחתית העמוד); במהדורות גינצבורג הפסוק הנוסף מובא רק בהערה המציינת כתבי־יד ודפוסים שבהם הוא נמצא ([https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/1659/mode/1up?view=theater מהדורה ראשונה], [https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/1659/mode/1up?view=theater מהדורה שנייה]). מדובר על פריט מתוך רשימת העולים לציון, המופיע ב[[עזרא ב/טעמים|עזרא ב]] וב[[נחמיה ז/טעמים|נחמיה ז]] במקביל. הפסוק הנוסף ברשימה השנייה (נחמיה ז') לקוח מהרשימה הראשונה ('''[[עזרא ב/טעמים#ב סו|עזרא ב,סו]]'''): {{מ:טעמי המקרא}} :{{#קטע:עזרא ב/טעמים|סו}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} בחלק מהדפוסים אף מציינים גרסה אחרת של סוף הפסוק בתוספת האות ו': {{מ:טעמי המקרא}} :מָאתַ֖יִם (וְ)אַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} התוספת נמצאת גם במהדורות קורן ודותן (בתחתית הדף). לעומת התוספת בספר יהושע, היא לא נמצאת בגוף הטקסט ב-BHS (רק הערת נוסח מפנה אל עזרא ב,סו), ולא באתרים [https://hcanat.us/Tanach.xml?Neh7:1-7:72 UXLC], ב[https://www.sefaria.org.il/Nehemiah.7.67?lang=he ספריא], ו"[https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Nechemyah/7.67#m7e0n6 על התורה]". ==מסורת הקוראים בנ"ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה== <קטע התחלה=מבוא לרשימת הניקוד והטעמים/><קטע התחלה=מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים/>'''להלן רשימות של המקומות שבהם חרגנו מנוסח הניקוד והטעמים<קטע סוף=מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים/> והגעיות שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי הנביאים והכתובים שבו.''' <קטע התחלה=מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים/>א. בחלק מהמקומות מדובר על '''טעות ודאית''' בכתב־היד, ובחלק מדובר על '''ניקוד חריג'''{{הערה|ניקוד חריג יכול להיות שריד של שיטת ניקוד אחרת, ויש דוגמאות רבות לכך בכתי"ל (לדוגמה חילופי סגול-פתח, או השמטת דגש באות יו"ד אחרי וי"ו ההיפוך). בכל זאת ניקוד כזה אינו מתאים לשיטת הניקוד שבוצעה ע"י המסרן בעקביות ברוב המכריע של אותו כתב־היד, ולכן הוא נחשב לחריג.}} או ב'''הטעמה חריגה'''. ציינו פריטים כאלה בסימן קריאה ('''!'''). ב. בחלק מהמקומות החריגה בנוסח כתב־היד היא '''רק בספק''', בגלל שכתב־היד מטושטש, או בגלל שכוונתו של המסרן בסימון הניקוד או הטעם אינה חד-משמעית, או בגלל שבוצע תיקון בתוך כתב־היד (ע"י המסרן עצמו או ע"י יד מאוחרת). ציינו פריטים כאלה בסימן שאלה ('''?'''). ג. ברשימות הללו מובאות '''גם''' תופעות מיוחדות או ראויות לציון בנוסח הניקוד והטעמים בכתב־היד, אף אם '''לא''' חרגנו מנוסחו. אם הבאנו את נוסח כתב־היד במהדורתנו אז הפריט מסומן בכוכבית ('''*'''). ד. הרשימות '''אינן כוללות''' שינויים מנוסח כתב־היד בעקבות '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב הכללית במהדורתנו]]'''. <קטע סוף=מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים/>יש רשימות עצמאיות לחלק מהשינויים האלה משני סוגים, שהם נפוצים במיוחד ונמצאים במאות מקומות בתנ"ך: ראו את רשימת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ"ך: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות]], ואת הרשימה ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ"ך: עיצוב כללי לטעמי אמ"ת|עיצוב טעמי אמ"ת]]. <קטע התחלה=מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים/>ה. בסוף כל פריט ציינו בקצרה את הסוג של הטעות או של התופעה המסוימת המופיעה בו, אך לא הבאנו את הנתונים המלאים לגביו. למידע מלא לגבי כל פריט המובא ברשימות, כולל השוואה לכתבי־יד נוספים, יש לעיין בהערת הנוסח הרלוונטית. הערות הנוסח ניתנות לצפייה על ידי לחיצה על "הצג הערות נוסח", המופיע בפינה הימנית העליונה של כל דף פרק. לכל פריט ברשימה יש קישור ישיר אל הפסוק בהקשרו בתוך דף הפרק המלא, ובראש הדף אפשר למצוא "הצג הערות נוסח".<קטע סוף=מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים/><קטע סוף=מבוא לרשימת הניקוד והטעמים/> ו. לרשימות דומות על הספרים וקטעי הספרים '''שאינם קיימים בכתר ארם צובה''', ראו '''ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ"ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי"ל|פרק הרביעי של המבוא]]'''. ===ספר יהושע=== '''[[ספר יהושע/טעמים|ספר יהושע]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.''' <קטע התחלה=כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים/>טעויות מובהקות וספקות בנוסח הניקוד והטעמים, ניקוד חריג או הטעמה חריגה, ועוד מקומות מיוחדים או ראויים לציון:<קטע סוף=כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים/> #[[יהושע א/טעמים#א ז|א,ז]] (א?=כְּכׇל־הַתּוֹרָ֔ה): בשתי נקודות לטעם זקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע)? #[[יהושע ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (א?=קֻ֤ם): טעם מהפך במקום יתיב? #[[יהושע ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (א?=וַיָּנֻס֖וּ): מקום הטעם באות סמ"ך? #[[יהושע יד/טעמים#יד ז|יד,ז]] (א*=עִם־לְֽבָבִֽי): געיה בלמ"ד #[[יהושע טו/טעמים#טו נד|טו,נד]] (א?=וְחֻמְטָּ֗ה): טי"ת דגושה? #[[יהושע כא/טעמים#כא ה|כא,ה]] (א!=וּֽמִּמַּטֵּה־דָ֞ן): דגש מיותר באות מ"ם הראשונה #[[יהושע כא/טעמים#כא כב|כא,כב]] (א!=עָר֖ים): חסרה נקודת החיריק באות רי"ש{{הערה|שם=ייבין}} #[[יהושע כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] (א=תִֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי"ו עיצורית ===ספר שופטים=== '''[[ספר שופטים/טעמים|ספר שופטים]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.''' א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[שופטים ב/טעמים#ב יב|ב,יב]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי"ו עיצורית #[[שופטים ב/טעמים#ב יז|ב,יז]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי"ו עיצורית #[[שופטים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א*=הַֽמֲלַֽקֲקִים֙): שתי געיות בתיבה אחת{{הערה|הגעיה הראשונה פונטית והשניה געיה קלה; השוו "הַֽמְלַקֲקִ֤ים" בפסוק הקודם. בתיבה זו יש גם שני חטפים להורות על התנעת השווא, וראו להלן ב[[#חטפים באותיות לא-גרוניות בשופטים|רשימת החטפים]].}} #[[שופטים ח/טעמים#ח י|ח,י]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה #[[שופטים ט/טעמים#ט מח|ט,מח]] (א!=אֶת־הַקַּרְּדֻּמּ֜וֹת): רי"ש דגושה #[[שופטים יח/טעמים#יח יט|יח,יט]] (א*=וַיֹּ֩אמְרוּ֩): טעם כפול בכתב־היד #[[שופטים יח/טעמים#יח כב|יח,כב]] (א!=הִרְחִ֖יקו): חסרה נקודת השורוק{{הערה|שם=ייבין}} #[[שופטים כ/טעמים#כ ב|כ,ב]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה #[[שופטים כ/טעמים#כ לה|כ,לה]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה ב. הניקוד בתוך הכתיב: #[[שופטים יט/טעמים#יט ג|יט,ג]] (א-כתיב=לַהֲשִׁיבָ֔ו [א-קרי=לַהֲשִׁיבָ֔הּ]): חסרה נקודה במקביל למפיק בה"א ===ספר שמואל=== '''[[ספר שמואל/טעמים|ספר שמואל]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.''' א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}{{הערה|1=רשימה זו לא כוללת את [[שמואל ב ז/טעמים#ז י|שמ"ב ז,י]] (א=וְלֹֽא־יֹסִ֤יפוּ); ברויאר ציין שם ספק געיה ביו"ד בכתר, אבל לא נראה כך כלל.}} #[[שמואל א א/טעמים#א ג|שמ"א א,ג]] (א?=מִיָּמִ֣ים יָמִ֔ימָה): חסר פסק? #[[שמואל א ז/טעמים#ז יא|שמ"א ז,יא]] (א?=וַיִּרְדְּפ֖וּ): אין געיה באות וי"ו? #[[שמואל א יא/טעמים#יא ג|שמ"א יא,ג]] (א=יָמִ֗ים): נקודה אחת לטעם רביע, ולא שתי נקודות לטעם זקף קטן #[[שמואל א יד/טעמים#יד נב|שמ"א יד,נב]] (א?=וְרָאָ֨ה שָׁא֗וּל): הטעמה חריגה של קדמא ורביע (במקום קדמא ואזלא)? #[[שמואל א טו/טעמים#טו א|שמ"א טו,א]] (א*=יְהֹוָה֙ [1]): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי"ה #[[שמואל א טו/טעמים#טו יא|שמ"א טו,יא]] (א!=כׇּל־הַלָּֽילָה): חסר שווא באות יו"ד #[[שמואל א יז/טעמים#יז לד|שמ"א יז,לד]] (א!=לאָבִ֖יו): חסר שווא באות למ"ד #[[שמואל א יח/טעמים#יח ח|שמ"א יח,ח]] (א!=נָ֤תְנוּ [1]): מקום הטעם באות נו"ן הראשונה #[[שמואל א יח/טעמים#יח יט|שמ"א יח,יט]]: (א*=בְּעֵ֛ת תֵּ֛ת): תביר ותביר #[[שמואל א יט/טעמים#יט יז|שמ"א יט,יז]] (א!=שַׁלְּחֵ֖נִי): צירה באות חי"ת במקום חיריק #[[שמואל א כא/טעמים#כא ב|שמ"א כא,ב]] (א!=נ֔בֶה): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין}} #[[שמואל א כג/טעמים#כג יז|שמ"א כג,יז]] (א=אֶהְיֶה־לְּךָ֣): אין געיה #[[שמואל א כה/טעמים#כה יא|שמ"א כה,יא]] (א?=לְֽגֹזֲזָ֑י): געיה באות למ"ד במקום גימ"ל? #[[שמואל א כט/טעמים#כט ו|שמ"א כט,ו]] (א!=וַיֹּ֤אמֶר): בטעם מהפך #[[שמואל ב א/טעמים#א יט|שמ"ב א,יט]] (א!=גִּבּוֹרִֽים): גימ"ל דגושה #[[שמואל ב ג/טעמים#ג ז|שמ"ב ג,ז]] (א?!=פִּלֶּ֔גֶשׁ): דגש באות למ"ד? #[[שמואל ב ז/טעמים#ז ט|שמ"ב ז,ט]] (א=וְעָשִׂ֤תִֽי־לְךָ֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה #[[שמואל ב ח/טעמים#ח טז|שמ"ב ח,טז]] (א!=וְיהוֹשָׁפָ֥ט): שווא באות וי"ו #[[שמואל ב ח/טעמים#ח יח|שמ"ב ח,יח]] (א?!=וְהַכְּרַתִ֖י): פתח באות רי"ש? #[[שמואל ב יא/טעמים#יא יא|שמ"ב יא,יא]] (א!=וַאֲדֹנִ֨י): חטף פתח באות אל"ף #[[שמואל ב יא/טעמים#יא כה|שמ"ב יא,כה]] (א=בְּעֵינֶיךָ֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו #[[שמואל ב יא/טעמים#יא כו|שמ"ב יא,כו]] (א!=ותִּסְפֹּ֖ד): חסר פתח באות וי"ו{{הערה|שם=ייבין}} #[[שמואל ב יב/טעמים#יב א|שמ"ב יב,א]] (א!=אֶל דָּוִ֑ד): חסר מקף #[[שמואל ב יב/טעמים#יב יא|שמ"ב יב,יא]] (א=לְּרֵעֶ֑יךָ): למ"ד דגושה #[[שמואל ב יט/טעמים#יט מב|שמ"ב יט,מב]] (א!=וְאֵת־בֵּיתוֹ֙): אל"ף בצירה #[[שמואל ב כב/טעמים#כב ז|שמ"ב כב,ז]] (א!=מֵהֵֽיכָלו֙): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין}} #[[שמואל ב כב/טעמים#כב מ|שמ"ב כב,מ]] (א?=וַתַּזְּרֵ֥נִי): זי"ן דגושה? #[[שמואל ב כג/טעמים#כג יג|שמ"ב כג,יג]] (א!=עַדֻלָּ֑ם): חסרות נקודות החטף בעי"ן #[[שמואל ב כג/טעמים#כג כד|שמ"ב כג,כד]] (א!=אֶלְחָנָן): חסר טעם המרכא #[[שמואל ב כד/טעמים#כד ב|שמ"ב כד,ב]] (א!=אַשֶׁר־אִתּ֗וֹ): חסרות נקודות החטף באל"ף #[[שמואל ב כד/טעמים#כד ג|שמ"ב כד,ג]] כד,ג (א!=המֶּ֔לֶךְ): חסר פתח בה"א{{הערה|שם=ייבין}} ב. הניקוד בתוך הכתיב: #[[שמואל א ה/טעמים#ה ו|שמ"א ה,ו]] (א-כתיב=בַּעְפֹלִ֔ים [א-קרי=בַּטְּחֹרִ֔ים]): חסרה נקודה במקביל לדגש בטי"ת #[[שמואל א ה/טעמים#ה יב|שמ"א ה,יב]] (א-כתיב=בַּעְפֹלִ֑ים [א-קרי=בַּטְּחֹרִ֑ים]): חסרה נקודה במקביל לדגש בטי"ת #[[שמואל א י/טעמים#י ז|שמ"א י,ז]] י,ז (א=תָבֹ֛אינָה): אין הערת קרי #[[שמואל א יד/טעמים#יד כז|שמ"א יד,כז]] (א-כתיב=וַתָּרְאֹ֖נָה) #[[שמואל א יט/טעמים#יט יח|שמ"א יט,יח]] (א-כתיב=בְּנָויֹֽת) #[[שמואל א יט/טעמים#יט יט|שמ"א יט,יט]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֖ת) #[[שמואל א יט/טעמים#יט כב|שמ"א יט,כב]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֥ת) #[[שמואל א יט/טעמים#יט כג|שמ"א יט,כג]] (א-כתיב=אֶל־נָויֹ֖ת) #[[שמואל א יט/טעמים#יט כג|שמ"א יט,כג]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֥ת) #[[שמואל א כז/טעמים#כז ח|שמ"א כז,ח]] (א-כתיב=וְהַגִּרִ֖זְי) #[[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ"ב ה,ב]] (א-כתיב=הָיִ֛יתָהַ֯ מּ֯וֹצִ֥יא) #[[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]] (א-כתיב=בִּֽנְהַר־֯ ): חסרים המקף לתיבה "בנהר", והרווח והניקוד לתיבה "פְּרָֽת" הנקראת ואינה נכתבת. #[[שמואל ב יב/טעמים#יב כד|שמ"ב יב,כד]] (א-כתיב=וַיִקְרָ֤א [א-קרי=וַתִּקְרָ֤א]): חסר דגש במקביל לתי"ו של הקרי #[[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ"ב טז,כג]] (א-כתיב=יִשְׁאַל־֯ ): יש רווח צר בלבד ואין ניקוד לתיבה "אִ֖ישׁ" הנקראת ולא נכתבת #[[שמואל ב יח/טעמים#יח יב|שמ"ב יח,יב]] (א-כתיב=וְלֻ֨א [א-קרי=וְל֨וּ]) #[[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ"ב יח,כ]] (א-כתיב=כִּֽי־עַל־֯ ): אין רווח לתיבה "כֵּ֥ן" הנקראת ולא נכתבת, אבל נכתבו הניקוד והטעם בין התיבות למטה #[[שמואל ב יט/טעמים#יט ז|שמ"ב יט,ז]] (א-כתיב=לֻ֣א [א-קרי=ל֣וּ]) #[[שמואל ב כ/טעמים#כ יד|שמ"ב כ,יד]] (א-כתיב=וַיִּקָּ֣ל֔הֲוּ) #[[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (א-כתיב=תְּלָוֻ֥ם) #[[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (א-כתיב=שָׁםָּ ה֙פְּלִשְׁתִּ֔ים): הערת קרי אחת לשתי התיבות #[[שמואל ב כד/טעמים#כד טז|שמ"ב כד,טז]] (א-כתיב=הָאֲוְרֲ֥נָה) #[[שמואל ב כד/טעמים#כד יח|שמ"ב כד,יח]] (א-כתיב=אֲרַ֥נֳיה) ===ספר מלכים (חוץ מהקטע החסר בכתר)=== '''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר במלכים}} למידע על החלק החסר בספר מלכים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר מלכים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''. א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[מלכים א ב/טעמים#ב כא|מל"א ב,כא]] (א!=לַאֲדֹנִיָ֥הוּ): חסר דגש ביו"ד #[[מלכים א ב/טעמים#ב כח|מל"א ב,כח]] (א?!=וַיָ֤נָס): כנראה חסר דגש ביו"ד #[[מלכים א ד/טעמים#ד ז|מל"א ד,ז]] (א!=וְכִלְּכְּל֥וּ): למ"ד דגושה #[[מלכים א ו/טעמים#ו ח|מל"א ו,ח]] (א=הַיְּמָנִ֑ית): יו"ד דגושה #[[מלכים א ז/טעמים#ז לג|מל"א ז,לג]] (א!=וְחִשֻּׁקֵּיהֶ֛ם): קו"ף דגושה #[[מלכים א ז/טעמים#ז לז|מל"א ז,לז]] (א=לְכֻלָּֽהְנָֽה): קווים לסילוק וגעיה #[[מלכים א ח/טעמים#ח ז|מל"א ח,ז]] (א=מִלְּמָֽעְלָה): למ"ד דגושה #[[מלכים א ח/טעמים#ח יא|מל"א ח,יא]] (א*=כְבוֹד־יְהֹוָ֖ה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי"ה #[[מלכים א י/טעמים#י כד|מל"א י,כד]] (א!=וְכָל־הָאָ֔רֶץ): אין מתיגה #[[מלכים א יד/טעמים#יד ג|מל"א יד,ג]] (א!=עֲשָׁרָ֨ה): נקודת שי"ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}} #[[מלכים א יז/טעמים#יז יב|מל"א יז,יב]] (א=אִם־יֶשׁ־לִּ֣י): למ"ד דגושה #[[מלכים א יז/טעמים#יז יג|מל"א יז,יג]] (א=עֲשִׂי־לִֽי־מִ֠שָּׁ֠ם): טעם כפול בכתב־היד #[[מלכים א יח/טעמים#יח לג|מל"א יח,לג]] (א=וַיְּנַתַּח֙): יו"ד דגושה #[[מלכים א יח/טעמים#יח מג|מל"א יח,מג]] (א=שֻׁ֭ב): מקום הטעם לימין (כמו דחי בטעמי אמ"ת) #[[מלכים א כ/טעמים#כ כט|מל"א כ,כט]] (א?=<נֹֽכַח־אֵ֖לֶּה>* או <נֹ֥כַח אֵ֖לֶּה>): "נֹכַח" מוקפת ובגעיה או בטעם מרכא? #[[מלכים ב ה/טעמים#ה יב|מל"ב ה,יב]] (א!=דַּמֶּ֗שֶׂקּ): נקודה באות קו"ף #[[מלכים ב ח/טעמים#ח ו|מל"ב ח,ו]] (א=מִיּ֛וֹם עָזְבָ֛הֿ): תביר ותביר{{הערה|שם=תביר ותביר|לדעתו של ייבין יש כאן ובעוד מקום טעות נדירה ואף ייחודית בנוסח הטעמים בכתר (כתר, כא.2, עמ' 197) של נקודת תביר בטעם מרכא. אמנם יש להשוות את [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#תביר ומרכא|אותה התופעה בדיוק במגילת קֹהלת בכתי"ש1]]. לכן ייתכן שיש כאן שיטה מודעת של הטעמה שאין כדוגמתה בכתבי־היד האחרים וגם לא בנוסח המקובל, ושיטה זו חריגה משיטת ההטעמה בשאר המקרא אף בכתר. אמנם יש עוד לשים לב ש'''אין''' פעמיים תביר בכתי"ש1 בשני הפסוקים כאן בספר מלכים (כלומר גם אם הסופר של כתי"ש1 בחר במודעות לאמץ את השיטה הזו ולא מדובר על טעות, אז הוא לא הצליח ליישם אותה במלואה). במהדורתנו בחרנו להטעים את התיבות במלכים ובקֹהלת בתביר ומרכא בעקביות, בהתאם למגמתה של המהדורה ובעקבות דרך ההטעמה המקובלת בשאר המקרא. כך עשה גם הרב ברויאר, בניגוד למג"ה שבו הטעימו פעמיים תביר במלכים ואף בקֹהלת.}} (ובעניין נוסף: השארנו כאן את סימן הרפה במהדורתנו) #[[מלכים ב י/טעמים#י י|מל"ב י,י]] (א!=אֶלִיָּֽהוּ): אל"ף בסגול #[[מלכים ב יד/טעמים#יד ז|מל"ב יד,ז]] (א-כתיב=המֶלַח֙ [א-קרי=מֶלַח֙]): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו #[[מלכים ב יט/טעמים#יט טז|מל"ב יט,טז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע) #[[מלכים ב כ/טעמים#כ ט|מל"ב כ,ט]] (א*=יְהֹוָ֔ה [1]): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי"ה #[[מלכים ב כ/טעמים#כ יא|מל"ב כ,יא]] (א!=וַיִּקְרָ֛א יְשַׁעְיָ֛הוּ): תביר ותביר{{הערה|שם=תביר ותביר}} ב. הניקוד בתוך הכתיב: #[[מלכים א ז/טעמים#ז מה|מל"א ז,מה]] (א-כתיב=הָאֵ֔הלֶּ) #[[מלכים א ט/טעמים#ט ט|מל"א ט,ט]] (א-כתיב=וַיִּשְׁתַּחֲוֻּ֥) #[[מלכים ב ב/טעמים#ב טז|מל"ב ב,טז]] (א-כתיב=הַגֵּיאָוֺ֑ת) #[[מלכים ב ד/טעמים#ד ב|מל"ב ד,ב]] (א-כתיב=לָ֖כי [א-קרי=לָ֖ךְ]): אין שווא במקביל לקרי #[[מלכים ב ד/טעמים#ד ג|מל"ב ד,ג]] (א-כתיב=שְׁכֵנָ֑כִי [א-קרי=שְׁכֵנָ֑יִךְ]): אין שווא במקביל לקרי #[[מלכים ב ד/טעמים#ד ז|מל"ב ד,ז]] (א-כתיב=נִשְׁיֵ֑כי [א-קרי=נִשְׁיֵ֑ךְ]): אין שווא במקביל לקרי #[[מלכים ב ד/טעמים#ד ז|מל"ב ד,ז]] (א-כתיב=בֻ͏ָנַ֔יִכי [א-קרי=וּבָנַ֔יִךְ]): נקודות הקובוץ עוד לפני האות בי"ת מימין למטה, ואין שווא במקביל לקרי #[[מלכים ב ה/טעמים#ה,יח|מל"ב ה,יח]] (א-כתיב=יִסְלַח־נא יְהוָ֥ה): "נא" קרי ולא כתיב, ו"יִסְלַח־" מוקפת בקריאתה אל ה' #[[מלכים ב י/טעמים#י כז|מל"ב י,כז]] (א-כתיב=לְמֹחָרא֖וֹת) #[[מלכים ב יא/טעמים#יא ב|מל"ב יא,ב]] (א-כתיב=הַמֻּ֣מָותִ֔תים) #[[מלכים ב יד/טעמים#יד ז|מל"ב יד,ז]] (א-כתיב=-המֶלַח֙ [א-קרי=מֶלַח֙]): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו #[[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]] (א-כתיב=חֹרָיהָ֗ם [א-קרי=צוֹאָתָ֗ם]): השוו ישעיהו לו,יב #[[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]] (א-כתיב=<ֵשֵׁ֥נַיְֵהֶ֖ם> [א-קרי=מֵימֵ֥י רַגְלֵיהֶ֖ם]): שתי נקודות הצֵרי הראשונות של "קרי ולא כתיב" דחוסות ברווח הצר בין התיבות; והשוו ישעיהו לו,יב #[[מלכים ב כא/טעמים#כא כ|מל"ב כא,יב]] (א-כתיב=שֹׁ֣מְעָ֔יו) ===ספר ישעיהו=== '''[[#ספר ישעיהו כדוגמה ליישום השיטה|ראו לעיל.]]''' ===ספר ירמיהו (חוץ מהקטע החסר בכתר)=== '''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בירמיהו}} למידע על הקטע החסר בספר ירמיהו ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר ירמיהו (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''. א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[ירמיהו יב/טעמים#יב טז|יב,טז]] (א?=לְֽהִשָּׁבֵ֖עַ [2]): ספק געית שווא #[[ירמיהו כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (א!=וְלִקְלָ֔לָה): מקום הטעם באות למ"ד הראשונה #[[ירמיהו מב/טעמים#מב ב|מב,ב]] (א?=כִּֽי־נִשְׁאַ֤רְנֽוּ־מְעַט֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה? #[[ירמיהו מח/טעמים#מח כב|מח,כב]] (א?=דִּבְלָתָ֛יִם׃): קו ונקודת תביר במקום סילוק? #[[ירמיהו נב/טעמים#נב כב|נב,כב]] (א!=נְחֹשֶׁת [1]): חסרה נקודת הטעם לרביע ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף: #[[ירמיהו ב/טעמים#ב יב|ב,יב]] (א=חֳרְב֥וּ): קמץ קטן במהדורתנו #[[ירמיהו מט/טעמים#מט כח|מט,כח]] (א=וְשֳׁדְד֖וּ): קמץ קטן במהדורתנו ג. הניקוד בתוך הכתיב: #[[ירמיהו ב/טעמים#ב כד|ב,כד]] (א-כתיב=נַפְשָׁו֙): בלי נקודה מקבילה למפיק בה"א בקרי "נַפְשָׁהּ֙" #[[ירמיהו ג/טעמים#ג ב|ג,ב]] (א-כתיב=שֻׁגַ֔לְתְּ): בלי דגש בגימ"ל במקביל לכ"ף בקרי "שֻׁכַּ֔בְתְּ" #[[ירמיהו טו/טעמים#טו ד|טו,ד]] (א-כתיב=לְזַוָעֲ֔ה) #[[ירמיהו כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (א-כתיב=לְזַוָ֣עֲה) #[[ירמיהו לד/טעמים#לד יז|לד,יז]] (א-כתיב=לְזַוָ֔עֲה) #[[ירמיהו לא/טעמים#לא לז|לא,לז]] (א-כתיב=יָמִ֥ים [֯] נְאֻם־יְהוָ֑ה): חסר ניקוד ברווח המיועד ל"בָּאִ֖ים" (קרי ולא כתיב) #[[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|לא,לח]] (א!=קָ֤וְה): הכתיב מנוקד בשווא למרות שהקרי הוא "קָ֤ו" #[[ירמיהו נ/טעמים#נ טו|נ,טו]] (א-כתיב=אָשְׁויֹתֶ֔יהָ) #[[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|נ,כט]] (א-כתיב=אַל־יְהִי־[֯] פְּלֵיטָ֔ה): חסר ניקוד ברווח המיועד ל"לָהּ֙" (קרי ולא כתיב) ===ספר יחזקאל=== '''[[ספר יחזקאל/טעמים|ספר יחזקאל]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.''' א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[יחזקאל א/טעמים#א ד|א,ד]] (א*=וְנֹ֥גַֽהּ־ל֖וֹ): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה #[[יחזקאל ג/טעמים#ג יב|ג,יב]] (א*=כְּבוֹד־יְהֹוָ֖ה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי"ה #[[יחזקאל ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (א*=בַּעֲשׂ֩וֹתִי֩): טעם כפול בכתב־היד #[[יחזקאל י/טעמים#י יא|י,יא]] (א!=הָרֹ֙אשׁ֙): במעין טעם פשטא מלעיל #[[יחזקאל יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (א?=לַעָ֛יִן): נקודה מטושטשת או מחוקה שנראית כמו נקודת קמץ #[[יחזקאל טז/טעמים#טז יב|טז,יב]] (א*=וָ֥אֶתֵּֽן־נֶ֙זֶם֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה #[[יחזקאל טז/טעמים#טז לג|טז,לג]] (א=וְאַ֨תְּ נָתַ֤תְּ אֶת־נְדָנַ֙יִךְ֙ לְ'''כׇ֨'''ל־מְאַֽהֲבַ֔יִךְ): מתיגה חריגה לאחר פשטא #[[יחזקאל כ/טעמים#כ לא|כ,לא]] (א*=נִטְמְאִ֤֨ים): המקום היחיד בכל המקרא שיש בה שני טעמים מחברים בהברה אחת (הקדמא קודמת למהפך בקריאה) #[[יחזקאל כח/טעמים#כח יז|כח,יז]] (א!=גָּ֤בַהּ): מקום הטעם באות גימ"ל{{הערה|ראו גם ייבין, כתר, עמ' 16.}} #[[יחזקאל כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א!=אֲדֹנָ֣י יְהֹוָ֔ה): שם הוי"ה בניקוד של שם אדנות בשווא וקמץ, במקום ניקוד של אֱלֹהִים בשווא וחיריק, ובתוספת של נקודת חולם באות ה"א הראשונה בדומה לניקוד הרגיל של אֱלֹהִים בשם הוי"ה בכתר #[[יחזקאל כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א!=בַּעֲשׂ֥ותִי): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין|הערת ייבין; הפריט חסר ברשימות ברויאר.}} #[[יחזקאל לה/טעמים#לה טו|לה,טו]] (א!=וְכׇל־אֶד֣וֹם): חסרות שתי הנקודות של חטף סגול #[[יחזקאל לט/טעמים#לט ה|לט,ה]] (א!=הַשָׂדֶ֖ה): חסר דגש בשׂי"ן #[[יחזקאל מו/טעמים#מו ח|מו,ח]] (א!=הַשַּ֙עַר֙): חסרה נקודת שׁי"ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}} #[[יחזקאל מו/טעמים#מו ט|מו,ט]] (א!=הַשַּ֙עַר֙): חסרה גם כאן נקודת שׁי"ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}} #[[יחזקאל מח/טעמים#מח י|מח,י]] (א=וּ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לְאֵלֶּה): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה בכתר כדרכו (הטעמה כפולה בהברה המוטעמת במהדורתנו) ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף: #[[יחזקאל טו/טעמים#טו ד|טו,ד]] (א?=לְאֳכְלָ֑ה): קמץ קטן במהדורתנו #[[יחזקאל לב/טעמים#לב כ|לב,כ]] (א=מֳשְׁכ֥וּ): קמץ קטן במהדורתנו ג. הניקוד בתוך הכתיב: #[[יחזקאל ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א-כתיב=וְלַגֵּיאָ֗וֹת) #[[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|ט,יא]] (א-כתיב=כְ֖אֲשֶׁ֥ר) #[[יחזקאל יד/טעמים#יד יד|יד,יד]] (א-כתיב=דָּנִֵ֣אל) #[[יחזקאל יד/טעמים#יד כ|יד,כ]] (א-כתיב=דָּנִֵ֣אל) #[[יחזקאל כא/טעמים#כא כח|כא,כח]] (א-כתיב=כִּקְסׇום־שָׁוְא֙) #[[יחזקאל כח/טעמים#כח ג|כח,ג]] (א-כתיב=מִדָּֽנִֵּ֑אל) #[[יחזקאל לו/טעמים#לו יד|לו,יד]] (א-כתיב=תְּכְּשַׁלִי־ע֑וֹד) #[[יחזקאל מב/טעמים#מב טז|מב,טז]] (א-כתיב=חֲמֵשׁ־אֹ֥מֵות) ===ספר תרי עשר (חוץ מהקטעים החסרים בכתר)=== {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתרי עשר}} למידע על הקטעים החסרים בספר תרי עשר ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר תרי עשר (הקטעים החסרים בכתר ארם צובה)|כאן]]'''. א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[הושע ד/טעמים#ד יח|הושע ד,יח]] (א?!=הַזְנֵה): טעם המונח מטושטש בכתב־היד (אבל ניתן להבחין בו) #[[יואל ב/טעמים#ב כה|הושע ב,כה]] (א!=אֶת הַשָּׁנִ֔ים): חסר מקף #[[מיכה ה/טעמים#ה ב|מיכה ה,ב]] (א=עַל־בְּנֵ֥י־יִשְׂרָאֵֽל): המקף השני בתיבת משרת #[[חבקוק ב/טעמים#ב ז|חבקוק ב,ז]] (א?=וְיִקְּצ֖וּ): קו"ף דגושה? #[[צפניה ב/טעמים#ב טו|צפניה ב,טו]] (א*=זֹ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}את): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה בכתר כדרכו (הטעמה כפולה בהברה המוטעמת במהדורתנו) #[[זכריה יב/טעמים#יב יג|זכריה יב,יג2]] (א!=וּנְשֵׁיהֵ֖ם [2]): ה"א בצירה במקום סגול #[[מלאכי ב/טעמים#ב ז|מלאכי ב,ז]] (א!=יְהֹֽוָה־צְבָא֖וֹת): געיה באות ה"א הראשונה של שם הוי"ה ב. הניקוד בתוך הכתיב: #[[עמוס ח/טעמים#ח ח|עמוס ח,ח]] (א-כתיב=וְנִשְׁקֳהָ֖) #[[נחום ב/טעמים#א ג|נחום א,ג]] (א=וּגְדׇול־כֹּ֔חַ): אין הערת קרי #[[נחום ב/טעמים#ב א|נחום ב,א]] (א=לַעֲבׇור־בָּ֥ךְ): אין הערת קרי ===ספר דברי הימים=== '''[[ספר דברי הימים/טעמים|ספר דברי הימים]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.''' א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[דברי הימים א ד/טעמים#ד ח|דה"א ד,ח]] (א?!=וַיָּ֣עַשׂ): קמץ באות יו"ד? #[[דברי הימים א ד/טעמים#ד ט|דה"א ד,ט]] (א!=נִכְּבָ֖ד): כ"ף דגושה במקום בי"ת וגם סימן הרפה בבי"ת #[[דברי הימים א ה/טעמים#ה מא|דה"א ה,מא]] (א!=נְבֻכַדְנֶאצַֽר): חסר דגש בצד"י #[[דברי הימים א ו/טעמים#ו מה|דה"א ו,מה]] (א!=וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ֙ [1]): חסר פשטא מלעיל #[[דברי הימים א טז/טעמים#טז ט|דה"א טז,ט]] (א?=שִׁ֤ירוּ־לוֹ֙): מקף בתיבת משרת? #[[דברי הימים א יז/טעמים#יז ו|דה"א יז,ו]] (א!=צִוִ֛יתִי): חסר דגש באות וי"ו #[[דברי הימים א יח/טעמים#יח ד|דה"א יח,ד]] (א?=וְעֶשְׂרִֽים־אֶ֖לֶף): "וְעֶשְׂרִֽים־" מוקפת ובגעיה (במקום טעם עצמאי של מרכא)? #[[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה"א יח,יז]] (א=לְיַ֥ד־הַמֶּֽלֶךְ): מקף בתיבת משרת #[[דברי הימים א כא/טעמים#כא ה|דה"א כא,ה]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב [2]): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה #[[דברי הימים א כא/טעמים#כא יב|דה"א כא,יב]] (א!=וְדֶבֶר֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו #[[דברי הימים א כא/טעמים#כא כט|דה"א כא,כט]] (א!=בַּבָּמָּ֖ה): מ"ם דגושה #[[דברי הימים א כב/טעמים#כב י|דה"א כב,י]] (א!=וְהַכִ֨ינוֹתִ֜י): שווא באות וי"ו ופתח באות ה"א, ואולי ייתכן שהנקודות בוי"ו נחשבות לחטף בה"א וחסר כל ניקוד בוי"ו. #[[דברי הימים א כה/טעמים#כה לא|דה"א כה,לא]] (א!=שְׂנֵ֥ים): בנקודת שי"ן שמאלית{{הערה|שם=ייבין}} #[[דברי הימים א כח/טעמים#כח י|דה"א כח,י]] (א!=לִבְנֽוֹת־בַּ֥ית): חסרה נקודת חיריק ביו"ד{{הערה|שם=ייבין}} #[[דברי הימים א כח/טעמים#כח יז|דה"א כח,יז]] (א!=וְהַקְשָׂוֺ֖ת): חסר דגש בקו"ף #[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו טז|דה"ב ו,טז]] (א!=לְעַבְדְּ֨ךָ): טעם הקדמא באות דל"ת במקום בכ"ף סופית #[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כ|דה"ב ו,כ]] (א!=לִשְׁמוֹעַ֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו #[[דברי הימים ב ח/טעמים#ח יא|דה"ב ח,יא]] (א*=אֲשֶׁר־בָּ֥אָֽה־אֲלֵיהֶ֖ם): המקף השני בתיבת משרת ונחוץ לקריאה #[[דברי הימים ב ט/טעמים#ט כד|דה"ב ט,כד]] (א!=וּבְשָׁמִ֔ים): בנקודת שי"ן ימנית #[[דברי הימים ב י/טעמים#י י|דה"ב י,י]] (א!=אֵלֶ֜יךְ): שווא במקום קמץ בכ"ף סופית{{הערה|שם=ייבין}} #[[דברי הימים ב יא/טעמים#יא כג|דה"ב יא,כג]] (א?=הֲמ֥וֹן־נָשִֽׁים): מקף בתיבת משרת? #[[דברי הימים ב יד/טעמים#יד ו|דה"ב יד,ו]] (א*=וַיָּ֥נַֽח־לָ֖נוּ): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה #[[דברי הימים ב כה/טעמים#כה א|דה"ב כה,א]] (א!=מִירושָׁלָֽיִם): חסרה נקודת השורוק{{הערה|שם=ייבין}} #[[דברי הימים ב ל/טעמים#ל כא|דה"ב ל,כא]] (א!=הַלְוִיִ֧ם): חסר דגש ביו"ד{{הערה|שם=ייבין}} #[[דברי הימים ב לג/טעמים#לג כה|דה"ב לג,כה]] (א!=תַֿחְתָּֽיו): תי"ו רפויה בסימן רפה אחרי טעם מפסיק #[[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ט|דה"ב לה,ט]] (א?=וּשְׁמַעְיָ֨הוּ): בלי געיה במ"ם? #[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כג|דה"ב לו,כג]] (א!=כּֽה־אָמַ֞ר): חסרה נקודת החולם בכ"ף{{הערה|שם=ייבין}} ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף: #[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו ז|דה"ב ו,מב]] (א=זֳכְרָ֕ה): קמץ קטן במהדורתנו ג. הניקוד בתוך הכתיב: #[[דברי הימים א א/טעמים#א מו|דה"א א,מו]] (א-כתיב=עֲיוִֽת) #[[דברי הימים א ג/טעמים#ג כד|דה"א ג,כד]] (א-כתיב=הוֹדַיָ֡וְהוּ) #[[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה"א ט,ד]] (א-כתיב=־בָּנִ֔ימִן־ [א-קרי=<־בָּנִ֔י מִן־>]): "כתב מלה חדה וקר' תרת' מלין" (בין שני מקפים) #[[דברי הימים א כז/טעמים#כז כט|דה"א כז,כט]] (א-כתיב=שִׁטַ֖רְי) #[[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]] (א-כתיב?!=לַבֵּ֣ני{{מ:פסק}}יְמִינִי [א-קרי=<לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י>]): "כתיב מלה חדה וקרי תרת' מילין"{{הערה|ראו גם ב[[#מסורת הסופרים בנ"ך: נוסח האותיות והתיבות|רשימת הכתיב בכתר]] לגבי אות יו"ד הראשונה.}} #[[דברי הימים ב כט/טעמים#כט ח|דה"ב כט,ח]] (א-כתיב=לְזַוָעֲה֙) #[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו ז|דה"ב לד,כב]] (א-כתיב=בֶּן־תׇּוקְהַ֗ת): אין הערת קרי ===ספר תהלים (חוץ מהקטע החסר בכתר)=== '''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתהלים}} למידע על הקטע החסר בספר תהלים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר תהלים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''. א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[תהלים ה/טעמים#ה ב|ה,ב]] (א!=יְהוָ֑֗ה): רביע ואתנח ביחד באות וי"ו #[[תהלים ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א=אֻמְלָ֫ל): נקודת קמץ בלמ"ד, במקום פתח #[[תהלים ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (א*=יִ֥רַדֹּֽף־אוֹיֵ֨ב ׀): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני) #[[תהלים יא/טעמים#יא א|יא,א]] (א!=לְדָ֥֫וִד): טעם ה"יורד" נכתב לפני החיריק מתחת לאות דל"ת ביחד עם ה"עולה" #[[תהלים יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א*=יָפִ֥יחַֽ־לֽוֹ): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני) #[[תהלים כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א*=יְהֹוָֽה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי"ה #[[תהלים כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] (א=יְרוֹמֲמֵֽנִּי): דגש מיותר באות נו"ן #[[תהלים לז/טעמים#לז יד|לז,יד]] (א?=פָּ֥תְח֣וּ* או פָּֽתְח֣וּ): מרכא ומונח או געיה ומונח? #[[תהלים לז/טעמים#לז יז|לז,יז]] (א!=וְסוֹמֵ֖ך): חסר שווא בכ"ף סופית #[[תהלים לט/טעמים#לט ו|לט,ו]] (א?=אַ֥ךְ* או אַ֖ךְ): בטעם מרכא או בטעם טרחא? #[[תהלים מד/טעמים#מד ז|מד,ז]] (א?=וְחַרְבִּ֗י): חסר גרש בוי"ו? #[[תהלים מד/טעמים#מד כז|מד,כז]] (א?=ק֭וּמָֽה* או ק֭וּמָ֥ה) דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי) #[[תהלים נו/טעמים#נו ה|נו,ה]] (א!=דְּבָר֥֫וֹ): ה"עולה" מסומן באות רי"ש במקום באות בי"ת #[[תהלים נו/טעמים#נו יב|נו,יב]] (א=לֹּ֣א): למ"ד דגושה #[[תהלים נז/טעמים#נז ה|נז,ה]] (א!=וּלְשׁוֹנָ֗ם): חסר גרש #[[תהלים נז/טעמים#נז ט|נז,ט]] (א?=ע֭וּרָֽה* או ע֭וּרָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי) #[[תהלים ס/טעמים#ס יד|ס,יד]] (א*=בֵּאלֹהִ֥ים): בלי דחי{{הערה|ולא כספיקת ברויאר.}} #[[תהלים סד/טעמים#סד ח|סד,ח]] (א!=אֱ֫לֹהִ֥ים): סימון ה"עולה" באות אל"ף במקום באות למ"ד #[[תהלים סט/טעמים#סט,כט|סט,כט]] (א?=יִ֭מָּחֽוּ* או יִ֭מָּח֥וּ): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי) #[[תהלים עה/טעמים#עה ד|עה,ד]] (א!=נְֽמֹגִ֗ים־אֶ֥רֶץ): מקף בתיבת רביע #[[תהלים עח/טעמים#עח ז|עח,ז]] (א*=מַ֥עַלְלֵי־אֵ֑ל): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני) #[[תהלים פו/טעמים#פו ז|פו,ז]] (א?=צָ֭רָתִֽי* או צָ֭רָתִ֥י): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי) #[[תהלים פט/טעמים#פט ו|פט,ו]] (א!=וְ֘יוֹד֤וּ): הצינורית מסומנת באות וי"ו השווּאה #[[תהלים פט/טעמים#פט כ|פט,כ]] (א*=דִּבַּ֥רְתָּֽ־בְחָז֡וֹן): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני) #[[תהלים צב/טעמים#צב ח|צב,ח]] (א*=כְּמ֥וֹ־עֵ֗שֶׂב): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני) #[[תהלים צד/טעמים#צד יב|צד,יב]] (א=יָ֑הּ): אין דגש באות יו"ד #[[תהלים צח/טעמים#צח ז|צח,ז]] (א!=וְיֹ֣שְׁבֵיּ): נקודה באות יו"ד האחרונה{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} #[[תהלים צח/טעמים#צח ח|צח,ח]] (א!=יְרַנֵּנֽוּ): מקום הסילוק #[[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]] (א=וְֽ֭הִשְׁתַּחֲוּוּ): נקודה בוי"ו עיצורית #[[תהלים קו/טעמים#קו יט|קו,יט]] (א=וַ֝יִּשְׁתַּחֲוּ֗וּ): נקודה בוי"ו עיצורית #[[תהלים קו/טעמים#קו מג|קו,מג]] (א!=וַ֝יָּמֹכּוּ): חסרה נקודת הרביע #[[תהלים קו/טעמים#קו מח|קו,מח]] (א!=<מִן הָ֤עוֹלָ֨ם׀>): חסר מקף #[[תהלים קז/טעמים#קז ה|קז,ה]] (א!=תִתְעַטָּֽף): חסר דגש באות תי"ו הראשונה, וסימן הרפה תלוי בין שתי אותיות התי"ו. #[[תהלים קז/טעמים#קז יז|קז,יז]] (א?!=יִתְעַנּֽו׃): חסרה נקודת השורוק באות וי"ו? #[[תהלים קז/טעמים#קז יח|קז,יח]] (א!=עַד שַׁ֥עֲרֵי): חסר מקף #[[תהלים קח/טעמים#קח ג|קח,ג]] (א?=ע֭וּרָֽה* או ע֭וּרָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי) #[[תהלים קח/טעמים#קח ז|קח,ז]] (א!=וַעֲנֵֽניִ): יש הזזה שמאלה של נקודת החיריק באופן חריג, את שהיא ממוקמת מתחת לאות יו"ד. #[[תהלים קח/טעמים#קח יא|קח,יא]] (א?=יֹ֖בִלֵנִּי): נו"ן דגושה?{{הערה|יש גם לציין הזזה שמאלה באופן חריג של נקודת החיריק תחת האות נו"ן, אך זה נגרם בגלל הראש של הלמ"ד מהשורה למטה.}} #[[תהלים קי/טעמים#קי ה|קי,ה]] (א?=אֲדֹנָ֥י): נקודת חולם בכתב־היד? #[[תהלים קיח/טעמים#קיח י|קיח,י]] (א!=בְּ֭שֵׁ֥ם): קו מיותר של דחי באות בי"ת #[[תהלים קיט/טעמים#קיט יד|קיט,יד]] (א?*=שַּׂ֗שְׂתִּי): שי"ן דגושה? #[[תהלים קיט/טעמים#קיט קלח|קיט,קלח]] (וֶֽאֱמוּנָ֥֗ה): נקודת רביע מיותרת באות נו"ן בנוסף למרכא #[[תהלים קכד/טעמים#קכד ו|קכד,ו]] (א?=שֶׁלֹּ֥א* או שֶׁלֹּ֖א): טעם מרכא או טעם טרחא? #[[תהלים קכז/טעמים#קכז ב|קכז,ב]] (א*=לָכֶ֨ם): אין קו של לגרמיה #[[תהלים קלח/טעמים#קלח ג|קלח,ג]] (א?=קָ֭רָֽאתִי* או קָ֭רָ֥אתִי): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי) #[[תהלים קלט/טעמים#קלט ז|קלט,ז]] (א?=אָ֭נָֽה* או אָ֭נָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי) #[[תהלים קמ/טעמים#קמ ו|קמ,ו]] (א*=טָ֥מְנֽוּ־גֵאִ֨ים): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני) #[[תהלים קמד/טעמים#קמד טו|קמד,טו]] (א*=שֱׁיְהֹוָ֥ה): חטף סגול באות שי"ן ושווא באות יו"ד ב. הניקוד בתוך הכתיב: #[[תהלים ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (א-כתיב=עֲ֝נִויִּ֗ם) #[[תהלים עג/טעמים#עג ב|עג,ב]] (א-כתיב=נָטָ֣וּי) #[[תהלים עט/טעמים#עט י|עט,י]] (א-כתיב=בַּגֹּייִ֣ם) #[[תהלים פט/טעמים#פט כט|פט,כט]] (א-כתיב=אֶשְׁמָור־ל֣וֹ): אין הערת קרי #[[תהלים קמה/טעמים#קמה ו|קמה,ו]] (א-כתיב=וּגְדֻלָּותְיךָ֥; א-קרי=וגדולתיך) ג. קמץ קטן:{{הערה|במקומות רבים במקרא יש קמץ שהוא קמץ קטן (חטוף) לפי המדקדקים המודרנים, ואילו לפי המסורת הספרדית הוא קמץ רחב (רגיל). תיעדנו את המקומות האלה במהדורתנו ע"י [[תבנית:מ:קמץ]]. אך בספר תהלים ב-3 מקומות יש מצב הפוך: לפי כללי הדקדוק מדובר לכאורה על קמץ רחב, או שיש ספק בכך, ואילו במסורת הספרדית מדובר על קמץ קטן.}} #[[תהלים יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (א=אֶרְחָמְךָ֖): לכאורה קמץ רחב לפני כללי הדקדוק, אבל המדקדקים הספרדים ציינו מסורת שהקמץ חטוף #[[תהלים מה/טעמים#מה ג|מה,ג]] (א=יָפְיָפִ֡יתָ): ספק לגבי קמץ קטן ביו"ד הראשונה אצל המדקדקים המודרנים, והקמץ קטן לפי המסורת הספרדית #[[תהלים פא/טעמים#פא ב|פא,ח]] (א=אֶבְחָנְךָ֨): לכאורה קמץ רחב לפני כללי הדקדוק, אבל המדקדקים הספרדים ציינו מסורת שהקמץ חטוף ===ספר איוב=== '''[[ספר איוב/טעמים|ספר איוב]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.''' א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[איוב יב/טעמים#יב כד|יב,כד]] (א?!=וַ֝יַּתִעֵ֗ם): חסרה נקודה אחת של שווא באות תי"ו?{{הערה|ברויאר ציין א=וַ֝יַּתְעֵם (חסרה נקודת הרביע באות עי"ן), אך ניתן להבחין בנקודת הרביע בצילום למרות שהיא מטושטשת, וייתכן שנפלה טעות בהערתו.}} #[[איוב טז/טעמים#טז ח|טז,ח]] (א?=וַיָּ֥קׇם* או וַיָּ֖קָם): בטעם מרכא* או טרחא? #[[איוב יט/טעמים#יט טז|יט,טז]] (א!=בְּ֝מוֹ־פִ֗י): גרש בראש התיבה המוקפת שלא כדרכו #[[איוב כא/טעמים#כא טו|כג,טו]] (א!=מַה שַּׁדַּ֥י): חסר מקף{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} #[[איוב כג/טעמים#כג ה|כג,ה]] (א?=מַה־יֹּ֥אמַר־לִֽי* או מַה־יֹּֽאמַר־לִֽי): המקף השני בתיבת מרכא* או שהקו מתחת לאות יו"ד געיה? #[[איוב כט/טעמים#כט טז|כט,טז]] (א?=אָ֭נֹכִֽי* או אָ֭נֹכִ֥י): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי) #[[איוב לא/טעמים#לא ב|לא,ב]] (א*=וּמֶ֤ה): אין קו של לגרמיה #[[איוב מא/טעמים#מא כב|מא,כב]] (א?=חַדּ֣וּדֵי־חָ֑רֶשׂ): מקף בתיבת משרת? ב. הניקוד בתוך הכתיב: #[[איוב לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (א-כתיב=יִדַּ֖עְתָּהַ שַּׁ֣חַר) ===ספר משלי=== '''[[ספר משלי/טעמים|ספר משלי]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.''' א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[משלי ב/טעמים#ב יא|ב,יא]] (א!=תְּבוּּנָ֥ה): בכתר נכתבה נקודת השורוק באות וי"ו פעמיים{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר|פריט זה חסר ברשימות ברויאר.}} #[[משלי ג/טעמים#ג ל|ג,ל]] (א!=אַל {{קו"כ|תרוב|תָּרִ֣יב}}): חסר מקף{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} #[[משלי ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א?!=בְכַף־רֵעֶֽיךָּֿ): אות כ"ף סופית בסימן רפה ודגש וקמץ?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} #[[משלי ו/טעמים#ו כד|ו,כד]] (א?!=לֶָשׁ֥וֹן): קמץ וסגול באות למ"ד?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} #[[משלי ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (א?=בּ֖וֹ): בטעם טרחא (במקום דחי)? #[[משלי ח/טעמים#ח לד|ח,לד]] (א?=שֹׁמֵ֢עַֽ֫ לִ֥י* או שֹׁמֵ֢֫עַֽ לִ֥י): סימן ה"עולה" תלוי בין האותיות מ"ם ועי"ן #[[משלי י/טעמים#י יג|י,יג]] (א!=בְּשִׁפְתֵ֣י): נקודת שי"ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}} #[[משלי יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (א?!=הוֹלֵ֣ך): חסרות נקודות שווא באות כ"ף סופית?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} #[[משלי יב/טעמים#יב כג|יב,כג]] (א!=כְּ֝סִילִים): חסרה נקודת הרביע באות למ"ד #[[משלי יג/טעמים#יג כה|יג,כה]] (א?=אֹ֭כֵֽל* או אֹ֭כֵ֥ל): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי) #[[משלי כא/טעמים#כא ל|כא,ל]] (א!=עֵ֝צָה): חסרה נקודת הרביע באות צד"י #[[משלי כ/טעמים#כ כה|כה,כ]] (א*=מַ֥עֲדֶה־בֶּ֨גֶד ׀): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני) ב. הניקוד בתוך הכתיב: #[[משלי כב/טעמים#כב ח|כב,ח]] (א=יִקְצׇור־אָ֑וֶן): אין הערת קרי #[[משלי כב/טעמים#כב,יא|כב,יא]] (א=טְהׇור־לֵ֑ב): אין הערת קרי #[[משלי כב/טעמים#כב יד|כב,יד]] (א=יִפׇּול־שָֽׁם): אין הערת קרי #[[משלי כג/טעמים#כג כו|כג,כו]] (א-כתיב=תִּרְצֹּֽנָה) ===מגילת רות=== '''[[מגילת רות/טעמים|מגילת רות]] קיימת במלואה בכתר ארם צובה.''' הניקוד בתוך הכתיב: #[[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]] (א-קרי=אלי [קרי ולא כתיב]): יש רווח ניכר ובו עיגול מסורה להערה "אלי קרי", אבל חסרים ניקוד וטעמים לתיבה הנקראת ולא נכתבת. #[[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]] (א-קרי=אלי [קרי ולא כתיב]): יש רווח ניכר ובו עיגול מסורה להערה "אלי קרי ולא כתב", אבל חסרים ניקוד וטעמים לתיבה הנקראת ולא נכתבת. ===מגילת שיר השירים עד "בְּנוֹת צִיּוֹן" (ג,יא)=== {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בשיר השירים}} למידע על החלק האחרון של המגילה שאינו קיים בכתר ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מגילת שיר השירים החל מ"בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה" (ג,יא)|כאן]]'''. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} <קטע התחלה=תעוררו/>#ספק מרכא בתיבת תביר (בשלושה מקומות מקבילים):{{הערה|שם=תעוררו|1=ההתייחסות כאן היא רק לעניין הטעם בתיבה האחרונה (מרכא בתיבת תביר או געיה) ולא לשאלת החטף ("וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ", "וּֽמַה־תְּעֹ֥רֲר֛וּ"). למידע מלא על הניקוד והטעמים בשלושת המקומות המקבילים (ב,ז; ג,ה; ח,ד) ראו בהערת הנוסח על [[שיר השירים ב/טעמים#ב,ז|שה"ש ב,ז]]. למידע נוסף על "מרכא בתיבת תביר" בכתר ומקורות נוספים ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|בהפניות כאן]].}} ##[[שיר השירים ב/טעמים|ב,ז]]: א?,ש1,ק13,ל-א?,ק-מ=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ]* / א?,ל=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ] ##[[שיר השירים ג/טעמים|ג,ה]]: א,ק13,ל-א?,ק-מ=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ]* / ל=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ] ##[[שיר השירים ח/טעמים|ח,ד]]: ק13,ל-א,ק-מ=[מַה־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וּֽמַה־תְּעֹ֥רְר֛וּ]* / ל?=[מַה־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וּֽמַה־תְּעֹֽרְר֛וּ]<קטע סוף=תעוררו/> #[[שיר השירים ב/טעמים#ב יז|שיר השירים ב,יז]] (א!=דְּמֵה־לְךָ): חסר טעם הקדמא ==מסורת הקוראים בנ"ך: חטפים באותיות לא גרוניות== להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בספרי הנביאים והכתובים''' בכתר ארם צובה או בכתי"ל. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בתורה ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''. {{מ:טעמי המקרא|12}} {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ביהושע}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע|ספר יהושע]]''' (26 פריטים): [[יהושע א/טעמים#א יב|א,יב]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֑ה); [[יהושע ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁה֙); [[יהושע ו/טעמים#ו ט|ו,ט]] (א=וְהַֽמֲאַסֵּ֗ף); [[יהושע ו/טעמים#ו ט|ו,יג]] (א=וְהַֽמֲאַסֵּ֗ף); [[יהושע ו/טעמים#ו טו|ו,טו]] (א=סָבֲב֥וּ); [[יהושע ו/טעמים#ו כב|ו,כב]] (א=הַֽמֲרַגְּלִ֤ים); [[יהושע ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (א=הַֽמֲרַגְּלִ֗ים); [[יהושע ח/טעמים#ח כז|ח,כז]] (א=בָּֽזֲז֥וּ); [[יהושע יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (א=כִּֽנֲר֖וֹת); [[יהושע יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (א=בָּזֲז֥וּ); [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א=הַֽמֲנַשֶּֽׁה); [[יהושע יג/טעמים#יג ז|יג,ז]] (א=הַֽמֲנַשֶּֽׁה); [[יהושע יד/טעמים#יד יג|יד,יג]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[יהושע יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (א=בֵּרֲכַ֥נִי); [[יהושע יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֜ה); [[יהושע כא/טעמים#כא ד|כא,ד]] (א=הַקֳּהָתִ֑י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא ה|כא,ה]] (א=קֳהָ֜ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא י|כא,י]] (א=הַקֳּהָתִ֖י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כ|כא,כ]] (א=בְּנֵֽי־קֳהָת֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כ|כא,כ]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כו|כא,כו]] (א=בְּנֵי־קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא לד|כא,לד]] (א=אֶֽת־יָקְנֳעָ֖ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כב/טעמים#כב ו|כב,ו]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖ם); [[יהושע כב/טעמים#כב ז|כב,ז]] (א=וַֽיְבָרֲכֵֽם); [[יהושע כב/טעמים#כב כא|כב,כא]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֑ה); [[יהושע כב/טעמים#כב לג|כב,לג]] (א=וַיְבָרֲכ֥וּ). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשופטים}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שופטים|ספר שופטים]]''' (24 פריטים): [[שופטים ב/טעמים#ג כו|ג,כו]] (א=הִֽתְמַהְמֳהָ֑ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[שופטים ה/טעמים#ה ב|ה,ב]] (א=בָּֽרֲכ֖וּ); [[שופטים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=לְחוֹקֲקֵ֣י); [[שופטים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=בָּרֲכ֖וּ); [[שופטים ה/טעמים#ה יא|ה,יא]] (א=מְחַֽצֲצִ֗ים); [[שופטים ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (א=וּֽשֲׁבֵ֥ה); [[שופטים ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (א=מְחֹ֣קֲקִ֔ים); [[שופטים ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (א=הַֽמְלַקֲקִ֤ים); [[שופטים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א=הַֽמֲלַֽקֲקִים֙ [{{קו תחתי|שני חטפים}}]);{{הערה|השוו "הַֽמְלַקֲקִ֤ים" בפסוק הקודם; וראו לעיל ב[[#ספר שופטים|רשימת החריגים]] לגבי שתי הגעיות.}} [[שופטים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (א=עֹלֲל֥וֹת); [[שופטים ט/טעמים#ט יג|ט,יג]] (א=הַֽמֲשַׂמֵּ֥חַ); [[שופטים ט/טעמים#ט לז|ט,לז]] (א=מְעוֹנֲנִֽים); [[שופטים ט/טעמים#ט נד|ט,נד]] (א=וּמ֣וֹתֲתֵ֔נִי); [[שופטים ט/טעמים#ט נז|ט,נז]] (א=קִֽלֲלַ֖ת); [[שופטים י/טעמים#י ח|י,ח]] (א=וַיְרֹֽצֲצוּ֙); [[שופטים יג/טעמים#יג כד|יג,כד]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[שופטים טז/טעמים#טז טז|טז,טז]] (א=וַתְּאַֽלֲצֵ֑הוּ); [[שופטים טז/טעמים#טז כד|טז,כד]] (א=וַֽיְהַלֲל֖וּ); [[שופטים כ/טעמים#כ לא|כ,לא]] (א=בַּֽמֲסִלּוֹת֙); [[שופטים כ/טעמים#כ לב|כ,לב]] (א=אֶל־הַֽמֲסִלּֽוֹת); [[שופטים כ/טעמים#כ מה|כ,מה]] (א=וַיְעֹלֲלֻ֙הוּ֙); [[שופטים כ/טעמים#כ מה|כ,מה]] (א=בַּֽמֲסִלּ֔וֹת); [[שופטים כא/טעמים#כא כג|כא,כג]] (א=מִן־הַמְּחֹלֲל֖וֹת). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמואל}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שמואל|ספר שמואל]]''' (30 פריטים): [[שמואל א ב/טעמים#ב כה|שמ"א ב,כה]] (א=וּפִֽלֲל֣וֹ); [[שמואל א ג/טעמים#ג יג|שמ"א ג,יג]] (א=כִּֽי־מְקַלֲלִ֤ים); [[שמואל א ד/טעמים#ד יז|שמ"א ד,יז]] (א=הַֽמֲבַשֵּׂ֜ר); [[שמואל א ז/טעמים#ז ג|שמ"א ז,ג]] (א=מִתּוֹכֲכֶ֖ם); [[שמואל א ט/טעמים#ט ו|שמ"א ט,ו]] (א=נֵ֣לֲכָה); [[שמואל א יג/טעמים#יג י|שמ"א יג,י]] (א=לְבָרֲכֽוֹ); [[שמואל א יז/טעמים#יז נא|שמ"א יז,נא]] (א=וַיְמֹ֣תֲתֵ֔הוּ); [[שמואל א יז/טעמים#יז נב|שמ"א יז,נב]] (א=חַֽלֲלֵ֤י); [[שמואל א יח/טעמים#יח כג|שמ"א יח,כג]] (א=הַֽנֲקַלָּ֤ה); [[שמואל א כד/טעמים#כד י|שמ"א כד,י]] (א=לַהֲרָגֲךָ֖); [[שמואל א כה/טעמים#כה ז|שמ"א כה,ז]] (א=גֹזֲזִ֖ים); [[שמואל א כה/טעמים#כה יא|שמ"א כה,יא]] (א=לְגֹזֲזָ֑י); [[שמואל א כה/טעמים#כה כו|שמ"א כה,כו]] (א=וְהַֽמֲבַקְשִׁ֥ים); [[שמואל א כו/טעמים#כו יא|שמ"א כו,יא]] (א=וְנֵלֲכָה־לָּֽנוּ); [[שמואל א ל/טעמים#ל טז|שמ"א ל,טז]] (א=וְחֹ֣גֲגִ֔ים); [[שמואל ב א/טעמים#א ט|שמ"ב א,ט]] (א=וּמֹ֣תֲתֵ֔נִי); [[שמואל ב י/טעמים#י ג|שמ"ב י,ג]] (א=הַֽמֲכַבֵּ֨ד); [[שמואל ב יג/טעמים#יג כג|שמ"ב יג,כג]] (א=גֹֽזֲזִים֙); [[שמואל ב יג/טעמים#יג כה|שמ"ב יג,כה]] (א=וַֽיְבָרֲכֵֽהוּ); [[שמואל ב יד/טעמים#יד י|שמ"ב יד,י]] (א=הַֽמֲדַבֵּ֤ר); [[שמואל ב טו/טעמים#טו ז|שמ"ב טו,ז]] (א=אֵ֣לֲכָה); [[שמואל ב טו/טעמים#טו ז|שמ"ב טז,ז]] (א=בְּקַֽלֲל֑וֹ); [[שמואל ב יט/טעמים#יט ו|שמ"ב יט,ו]] (א=הַֽמֲמַלְּטִ֤ים); [[שמואל ב יט/טעמים#יט מ|שמ"ב יט,מ]] (א=וַיְבָ֣רֲכֵ֔הוּ); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יב|שמ"ב כ,יב]] (א=הַֽמֲסִלָּ֑ה); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יב|שמ"ב כ,יב]] (א=מִן־הַֽמֲסִלָּ֤ה); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יג|שמ"ב כ,יג]] (א=מִן־הַֽמֲסִלָּ֑ה);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[שמואל ב כ/טעמים#כ טו|שמ"ב כ,טו]] (א=סֹֽלֲלָה֙); [[שמואל ב כא/טעמים#כא ג|שמ"ב כא,ג]] (א=וּבָרֲכ֖וּ); [[שמואל ב כב/טעמים#כב יב|שמ"ב כב,יב]] (א=חַֽשֲׁרַת־מַ֖יִם). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במלכים}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר מלכים|ספר מלכים]]''' (29 פריטים): [[מלכים א ד/טעמים#ד יב|מל"א ד,יב]] (א=לְיָקְמֳעָֽם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים א ו/טעמים#ו לז|מל"א ו,לז]] (א=הָרֲבִיעִ֔ית); [[מלכים א ז/טעמים#ז כד|מל"א ז,כד]] (א=סֹבֲבִ֣ים); [[מלכים א ח/טעמים#ח לה|מל"א ח,לה]] (א=וְהִֽתְפַּלֲל֞וּ); [[מלכים א ח/טעמים#ח מד|מל"א ח,מד]] (א=וְהִתְפַּלֲל֣וּ); [[מלכים א ח/טעמים#ח מח|מל"א ח,מח]] (א=וְהִתְפַּלֲל֣וּ);{{הערה|פריט זה נשמט מרשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[מלכים א ח/טעמים#ח סו|מל"א ח,סו]] (א=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[מלכים א יג/טעמים#יג ז|מל"א יג,ז]] (א=וּֽסֳעָ֑דָה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים א יד/טעמים#יד כא|מל"א יד,כא]] (א=וּֽשֲׁבַ֨ע); [[מלכים א יז/טעמים#יז יא|מל"א יז,יא]] (א=לִֽקְִחִי־נָ֥א [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[מלכים א יח/טעמים#יח כח|מל"א יח,כח]] (א=וַיִּתְגֹּֽדֲדוּ֙); [[מלכים א כא/טעמים#כא יט|מל"א כא,יט]] (א=לָקֲק֤וּ); [[מלכים א כא/טעמים#כא כ|מל"א כא,כ]] (א=הַֽמֲצָאתַ֖נִי); [[מלכים ב ב/טעמים#ב א|מל"ב ב,א]] (א=בַּֽסֳעָרָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים ב ב/טעמים#ב יא|מל"ב ב,יא]] (א=בַּֽסֳעָרָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים ב ב/טעמים#ב כד|מל"ב ב,כד]] (א=וַֽיְקַלֲלֵ֖ם); [[מלכים ב ג/טעמים#ג טו|מל"ב ג,טו]] (א=הַֽמֲנַגֵּ֔ן); [[מלכים ב ד/טעמים#ד כט|מל"ב ד,כט]] (א=תְבָרֲכֶ֔נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו ב|מל"ב ו,ב]] (א=נֵלֲכָה־נָּ֣א); [[מלכים ב ו/טעמים#ו כח|מל"ב ו,כח]] (א=וְנֹאכֲלֶ֣נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו כט|מל"ב ו,כט]] (א=וְנֹ֣אכֲלֶ֔נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו לב|מל"ב ו,לב]] (א=בֶּן־הַֽמֲרַצֵּ֤חַ); [[מלכים ב ז/טעמים#ז ח|מל"ב ז,ח]] (א=הַֽמֲצֹרָעִ֨ים); [[מלכים ב ח/טעמים#ח יב|מל"ב ח,יב]] (א=וְעֹלֲלֵיהֶ֣ם); [[מלכים ב ט/טעמים#ט יז|מל"ב ט,יז]] (א=וּֽשֲׁלַ֥ח); [[מלכים ב י/טעמים#י טו|מל"ב י,טו]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֗הוּ); [[מלכים ב י/טעמים#י לג|מל"ב י,לג]] (א=וְהַֽמֲנַשִּׁ֑י); [[מלכים ב יב/טעמים#יב יב|מל"ב יב,יב]] (א=הַֽמֲתֻכָּ֔ן); [[מלכים ב יט/טעמים#יט טז|מל"ב יט,טז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בישעיהו}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]]''' (53 פריטים): [[ישעיהו א/טעמים#א כג|א,כג]] (א=סוֹרֲרִ֗ים); [[ישעיהו א/טעמים#א ל|א,ל]] (א=וּֽכֲגַנָּ֔ה); [[ישעיהו ב/טעמים#ב ו|ב,ו]] (א=וְעֹנֲנִ֖ים); [[ישעיהו י/טעמים#י א|י,א]] (א=הַחֹֽקֲקִ֖ים); [[ישעיהו י/טעמים#י לא|י,לא]] (א=נָֽדֲדָ֖ה); [[ישעיהו יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (א=וְצֹרֲרֵ֥י); [[ישעיהו יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (א=לְבֹזֲזֵֽינוּ); [[ישעיהו יט/טעמים#יט ו|יט,ו]] (א=דָּלֲל֥וּ); [[ישעיהו יט/טעמים#יט כה|יט,כה]] (א=בֵּרֲכ֛וֹ);{{הערה|בטעות "יט,כו" ברשימת ברויאר בסוף תנ"ך כתר ירושלים.}} [[ישעיהו כא/טעמים#כא ו|כא,ו]] (א=הַֽמֲצַפֶּ֔ה); [[ישעיהו כב/טעמים#כב ג|כב,ג]] (א=נָֽדֲדוּ־יַ֖חַד); [[ישעיהו כב/טעמים#כב טז|כב,טז]] (א=חֹקֲקִ֥י); [[ישעיהו כג/טעמים#כג יג|כג,יג]] (א=עֽוֹרֲרוּ֙); [[ישעיהו כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=הִֽתְפּוֹרֲרָה֙); [[ישעיהו כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=הִֽתְמוֹטֲטָ֖ה); [[ישעיהו כד/טעמים#כד כ|כד,כ]] (א=וְהִֽתְנוֹדֲדָ֖ה); [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|כו,כ]] (א=וּֽסֲגֹ֥ר); [[ישעיהו כז/טעמים#כז ח|כז,ח]] (א=בְּסַאסֳּאָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ישעיהו ל/טעמים#ל א|ל,א]] (א=סֽוֹרֲרִים֙); [[ישעיהו לא/טעמים#לא ח|לא,ח]] (א=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (א=נָדֲד֖וּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג כב|לג,כב]] (א=מְחֹקֲקֵ֑נוּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג כג|לג,כג]] (א=בָּ֥זֲזוּ); [[ישעיהו לד/טעמים#לד טז|לד,טז]] (א=וּֽקֲרָ֔אוּ); [[ישעיהו לז/טעמים#לז יז|לז,יז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[ישעיהו לז/טעמים#לז לג|לז,לג]] (א=סֹלֲלָֽה); [[ישעיהו לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (א=יְהַלֲלֶ֑ךָּ); [[ישעיהו מ/טעמים#מ ד|מ,ד]] (א=וְהָרֲכָסִ֖ים); [[ישעיהו מ/טעמים#מ כ|מ,כ]] (א=הַֽמֲסֻכָּ֣ן); [[ישעיהו מב/טעמים#מב כד|מב,כד]] (א=לְבֹזֲזִ֖ים); [[ישעיהו מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (א=וּֽסֲחַר־כּוּשׁ֮); [[ישעיהו מה/טעמים#מה יח|מה,יח]] (א=כֽוֹנֲנָ֔הּ); [[ישעיהו מה/טעמים#מה כ|מה,כ]] (א=וּמִֽתְפַּלֲלִ֔ים); [[ישעיהו מז/טעמים#מז י|מז,י]] (א=שׁוֹבֲבָ֑תֶךְ); [[ישעיהו מח/טעמים#מח יד|מח,יד]] (א=וּֽשֲׁמָ֔עוּ); [[ישעיהו מח/טעמים#מח יז|מח,יז]] (א=מַדְרִֽיכֲךָ֖); [[ישעיהו נא/טעמים#נא ב|נא,ב]] (א=וַאֲבָרֲכֵ֖הוּ); [[ישעיהו נא/טעמים#נא יז|נא,יז]] (א=הִתְעוֹרֲרִ֣י [1]); [[ישעיהו נא/טעמים#נא יז|נא,יז]] (א=הִֽתְעוֹרֲרִ֗י [2]); [[ישעיהו נא/טעמים#נא כ|נא,כ]] (א=הַֽמֲלֵאִ֥ים); [[ישעיהו נב/טעמים#נב ו|נב,ו]] (א=הַֽמֲדַבֵּ֖ר); [[ישעיהו נג/טעמים#נג ז|נג,ז]] (א=גֹזֲזֶ֖יהָ); [[ישעיהו נז/טעמים#נז ג|נז,ג]] (א=עֹנֲנָ֑ה); [[ישעיהו נז/טעמים#נז כ|נז,כ]] (א=וְהָרֲשָׁעִ֖ים); [[ישעיהו נח/טעמים#נח ט|נח,ט]] (א=מִתּֽוֹכֲךָ֙); [[ישעיהו נט/טעמים#נט י|נט,י]] (א=נְגַשֲׁשָׁ֤ה); [[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] (א=נֹ֥סֲסָה); [[ישעיהו סב/טעמים#סב ט|סב,ט]] (א=וְהִֽלֲל֖וּ); [[ישעיהו סב/טעמים#סב י|סב,י]] (א=הַֽמֲסִלָּה֙); [[ישעיהו סג/טעמים#סג יח|סג,יח]] (א=בּוֹסֲס֖וּ); [[ישעיהו סד/טעמים#סד י|סד,י]] (א=הִֽלֲל֙וּךָ֙); [[ישעיהו סה/טעמים#סה יא|סה,יא]] (א=וְהַֽמֲמַלְאִ֖ים); [[ישעיהו סו/טעמים#סו טז|סו,טז]] (א=חַֽלֲלֵ֥י). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בירמיהו}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ירמיהו|ספר ירמיהו]]''' (37 פריטים):{{הערה|1=רשימה זו אינה כוללת את הפריט [[ירמיהו מח/טעמים#מח לב|מח,לב]] (א=מִבֲּכִ֨י), המובא ברשימות ברויאר. נראה יותר שבכתר יש כאן שווא בלבד ("מִבְּכִ֨י"), או שהקו של הפתח נמחק; וכך הכריעו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/13/48/1/mg/106 מג"ה].}} [[ירמיהו ג/טעמים#ג כה|ג,כה]] (א=וּֽתֲכַסֵּנוּ֮); [[ירמיהו ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א=מִֽסֻּבֲּכ֔וֹ); [[ירמיהו ה/טעמים#ה א|ה,א]] (א=שׁוֹטֲט֞וּ); [[ירמיהו ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (א=אֵֽלֲכָה־לִּ֤י); [[ירמיהו ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] (א=סֹֽלֲלָ֑ה); [[ירמיהו ו/טעמים#ו ט|ו,ט]] (א=יְעוֹלֲל֥וּ); [[ירמיהו ו/טעמים#ו כח|ו,כח]] (א=סוֹרֲרִ֔ים); [[ירמיהו ז/טעמים#ז יא|ז,יא]] (א=הַֽמֳעָרַ֣ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ירמיהו ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א=שׁוֹבֲבָ֜ה); [[ירמיהו ח/טעמים#ח כג|ח,כג]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[ירמיהו ט/טעמים#ט ט|ט,ט]] (א=נָדֲד֖וּ); [[ירמיהו ט/טעמים#ט טז|ט,טז]] (א=לַמְקוֹנֲנ֖וֹת); [[ירמיהו יא/טעמים#יא טו|יא,טו]] (א=הַֽמֲזִמָּ֙תָה֙); [[ירמיהו יא/טעמים#יא כא|יא,כא]] (א=הַֽמֲבַקְשִׁ֥ים); [[ירמיהו יב/טעמים#יב י|יב,י]] (א=בֹּסֲס֖וּ); [[ירמיהו יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (א=שֹֽׁדֲדִ֔ים); [[ירמיהו כ/טעמים#כ יז|כ,יז]] (א=לֹא־מוֹתֲתַ֖נִי); [[ירמיהו כב/טעמים#כב טו|כב,טו]] (א=הֲתִֽמֲלֹ֔ךְ); [[ירמיהו כב/טעמים#כב כ|כב,כ]] (א=וּֽצֳעָ֔קִי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ירמיהו כב/טעמים#כב כח|כב,כח]] (א=הֽוּטֲלוּ֙); [[ירמיהו כה/טעמים#כה לג|כה,לג]] (א=חַֽלֲלֵ֤י); [[ירמיהו כה/טעמים#כה לו|כה,לו]] (א=וִֽילֲלַ֖ת); [[ירמיהו לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=אֶכְתֲּבֶ֑נָּה);{{הערה|1=בן־נפתלי,'''ל''',ב1=אֶכְתֲּבֶ֑נָּה (חטף פתח); בן־אשר,מ"ש,דפוסים=אֶכְתֳּבֶ֑נָּה (חטף קמץ); ק=אֶכְתְּבֶ֑נָּה (שווא). הפריט אינו מופיע בספר החילופים מהדורת ליפשיץ; החילוף מוזכר ברד"ק, ודבריו הובאו במ"ש.}} [[ירמיהו לב/טעמים#לב ט|לב,ט]] (ל=וָֽאֶשְׁקֲלָה־לּוֹ֙); [[ירמיהו לג/טעמים#לג י|לג,י]] (א=הַֽנֲשַׁמּ֗וֹת); [[ירמיהו מ/טעמים#מ טו|מ,טו]] (א=אֵ֤לֲכָה); [[ירמיהו מא/טעמים#מא ה|מא,ה]] (א=וּמִתְגֹּֽדֲדִ֑ים); [[ירמיהו מד/טעמים#מד ט|מד,ט]] (א=הַֽשֲׁכַחְתֶּם֩); [[ירמיהו מו/טעמים#מו ט|מו,ט]] (א=וְהִתְהֹלֲל֣וּ); [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (א-קרי=וּֽזֳעָ֑קוּ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ירמיהו מט/טעמים#מט ד|מט,ד]] (א=מַה־תִּתְהַֽלֲלִי֙); [[ירמיהו נ/טעמים#נ ו|נ,ו]] (א-קרי=שׁוֹבֲב֑וּם); [[ירמיהו נ/טעמים#נ י|נ,י]] (א=כָּל־שֹׁלֲלֶ֥יהָ); [[ירמיהו נא/טעמים#נא ב|נא,ב]] (א=וִיבֹקֲק֖וּ);{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} [[ירמיהו נא/טעמים#נא ז|נא,ז]] (א=יִתְהֹלֲל֥וּ); [[ירמיהו נא/טעמים#נא מט|נא,מט2]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[ירמיהו נא/טעמים#נא נג|נא,נג]] (א=שֹׁדֲדִ֛ים). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ביחזקאל}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יחזקאל|ספר יחזקאל]]''' (55 פריטים): [[יחזקאל א/טעמים#א ז|א,ז]] (א=וְנֹ֣צֲצִ֔ים); [[יחזקאל ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (א=הָרֲשָׁעָ֖ה); [[יחזקאל ג/טעמים#ג יט|ג,יט]] (א=הָרֲשָׁעָ֑ה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ב|ד,ב]] (א=סֹלֲלָ֑ה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ט|ד,ט]] (א=תֹּאכֲלֶֽנּוּ); [[יחזקאל ד/טעמים#ד י|ד,י]] (א=תֹּאכֲלֶ֔נּוּ [1]); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ט|ד,י]] (א=תֹּאכֲלֶֽנּוּ [2]); [[יחזקאל ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=תֹּאכֲלֶ֑נָּה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=בְּגֶֽלֲלֵי֙); [[יחזקאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] (א=גֶּֽלֲלֵ֣י); [[יחזקאל ו/טעמים#ו ז|ו,ז]] (א=בְּתוֹכֲכֶ֑ם); [[יחזקאל ז/טעמים#ז טו|ז,טו]] (א=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[יחזקאל ט/טעמים#ט ח|ט,ח]] (א=וְנֵֽאשֲׁאַ֖ר); [[יחזקאל יג/טעמים#יג כ|יג,כ]] (א=מְצֹדֲד֨וֹת [1]); [[יחזקאל יג/טעמים#יג כ|יג,כ]] (א=מְצֹדֲד֥וֹת [2]); [[יחזקאל טז/טעמים#טז נא|טז,נא]] (וַתְּצַדֲּקִי֙); [[יחזקאל יז/טעמים#יז יז|יז,יז]] (ל=סֹלֲלָ֖ה); [[יחזקאל כא/טעמים#כא כז|כא,כז]] (א=סֹלֲלָ֖ה); [[יחזקאל כו/טעמים#כו ח|כו,ח]] (א=סֹֽלֲלָ֔ה); [[יחזקאל כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א=וְשָׁלֲל֣וּ); [[יחזקאל כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א=וּבָֽזֲזוּ֙); [[יחזקאל כו/טעמים#כו טז|כו,טז]] (א=וְשָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל כו/טעמים#כו כא|כו,כא]] (א=וּֽתֲבֻקְשִׁ֗י); [[יחזקאל כז/טעמים#כז ד|כז,ד]] (א=כָּלֲל֖וּ); [[יחזקאל כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (א=וּבְכׇל־קֳהָלֵךְ֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לב|כז,לב]] (א=וְקוֹנֲנ֖וּ); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (א=וְכׇל־קֳהָלֵ֖ךְ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לה|כז,לה]] (א=שָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל כח/טעמים#כח ט|כח,ט]] (א=מְחַלֲלֶֽיךָ); [[יחזקאל כח/טעמים#כח טז|כח,טז]] (א=תוֹכֲךָ֛); [[יחזקאל כח/טעמים#כח יח|כח,יח]] (א=מִתּֽוֹכֲךָ֙); [[יחזקאל כח/טעמים#כח יט|כח,יט]] (א=שָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל לא/טעמים#לא ד|לא,ד]] (א=רֹמֲמָ֑תְהוּ); [[יחזקאל לא/טעמים#לא ו|לא,ו]] (א=קִֽנֲנוּ֙); [[יחזקאל לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=בְּעוֹפֲפִ֥י); [[יחזקאל לב/טעמים#לב יב|לב,יב]] (א=וְשָֽׁדֲדוּ֙); [[יחזקאל לב/טעמים#לב טז|לב,טז]] (א=וְק֣וֹנֲנ֔וּהָ); [[יחזקאל לב/טעמים#לב כב|לב,כב]] (א=וְכָל־קֳהָלָ֔הּ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל לג/טעמים#לג כח|לג,כח]] (א=וְשָׁ֥מֲמ֛וּ); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ו|לה,ו]] (א=יִרְדֲּפֶ֑ךָ [1]); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ו|לה,ו]] (א=יִרְדֲּפֶֽךָ [2]); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ז|לה,ז]] (א=לְשִֽׁמֲמָ֖ה); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ט|לה,ט]] (א=שִֽׁמֲמ֤וֹת); [[יחזקאל לה/טעמים#לה יא|לה,יא]] (א=אֶשְׁפֲּטֶֽךָ); [[יחזקאל לו/טעמים#לו ד|לו,ד]] (א=הַשֹּֽׁמֲמוֹת֙); [[יחזקאל לו/טעמים#לו לה|לו,לה]] (א=וְהַֽנֲשַׁמּ֥וֹת); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=וְשָׁלֲל֣וּ); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=אֶת־שֹׁלֲלֵיהֶ֗ם); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=וּבָֽזֲזוּ֙); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=אֶת־בֹּ֣זֲזֵיהֶ֔ם); [[יחזקאל לט/טעמים#לט כז|לט,כז]] (א=בְּשׁוֹבֲבִ֤י); [[יחזקאל מ/טעמים#מ מג|מ,מג]] (א=וְהַֽשֲׁפַתַּ֗יִם); [[יחזקאל מג/טעמים#מג י|מג,י]] (א=וּמָדֲד֖וּ); [[יחזקאל מז/טעמים#מז כב|מז,כב]] (א=בְּתוֹכֲכֶ֔ם [1]); [[יחזקאל מח/טעמים#מח יא|מח,יא]] (א=הַֽמֲקֻדָּשׁ֙). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בתרי עשר}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]''' (25 פריטים): [[הושע ז/טעמים#ז ה|הושע ז,ה]] (א=אֶת־לֹצֲצִֽים); [[הושע ז/טעמים#ז יג|הושע ז,יג]] (א=כִּֽי־נָדֲד֣וּ); [[הושע ט/טעמים#ט טו|הושע ט,טו]] (א=סֹרֲרִֽים); [[הושע ט/טעמים#ט יז|הושע ט,יז]] (א=נֹדֲדִ֖ים); [[יואל ג/טעמים#ג ג|יואל ג,ג]] (א=וְתִֽימֲר֖וֹת); [[עמוס ב/טעמים#ב יג|עמוס ב,יג]] (א=הַֽמֲלֵאָ֥ה); [[עמוס ד/טעמים#ד א|עמוס ד,א]] (א=הָרֹצֲצ֖וֹת); [[עמוס ה/טעמים#ה יב|עמוס ה,יב]] (א=צֹרֲרֵ֤י); [[עמוס ו/טעמים#ו ג|עמוס ו,ג]] (א=הַֽמֲנַדִּ֖ים); [[עמוס ח/טעמים#ח ח|עמוס ח,ח]] (א-כתיב=וְנִשְׁקֳהָ֖ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מיכה ג/טעמים#ג ט|מיכה ג,ט]] (ל=הַֽמֲתַעֲבִ֣ים); [[מיכה ה/טעמים#ה יא|מיכה ה,יא]] (א=וּֽמְעוֹנֲנִ֖ים); [[מיכה ו/טעמים#ו ז|מיכה ו,ז]] (א=בְּרִֽבֲב֖וֹת); [[מיכה ז/טעמים#ז א|מיכה ז,א]] (א=אַ֣לֲלַי); [[מיכה ז/טעמים#ז א|מיכה ז,א]] (א=כְּעֹלֲלֹ֖ת); [[נחום ב/טעמים#ב ג|נחום ב,ג]] (א=בֹּֽקֲקִ֔ים); [[נחום ב/טעמים#ב ה|נחום ב,ה]] (א=יִתְהוֹלֲל֣וּ); [[נחום ב/טעמים#ב ח|נחום ב,ח]] (א=מְתֹפֲפֹ֖ת); [[חבקוק ג/טעמים#ג ו|חבקוק ג,ו]] (א=וַיִּתְפֹּֽצֲצוּ֙); [[חבקוק ג/טעמים#ג טז|חבקוק ג,טז]] (א=צָלֲל֣וּ); [[צפניה א/טעמים#א ט|צפניה א,ט]] (א=הַֽמֲמַלְאִ֛ים); [[צפניה ב/טעמים#ב א|צפניה ב,א]] (א=הִֽתְקוֹשֲׁשׁ֖וּ); [[צפניה ב/טעמים#ב יב|צפניה ב,יב]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[זכריה ד/טעמים#ד יב|זכריה ד,יב]] (ל=שִׁבֲּלֵ֣י); [[זכריה יא/טעמים#יא ג|זכריה יא,ג]] (א=יִֽלֲלַ֣ת). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במשלי}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]''' (171 פריטים): [[תהלים ה/טעמים#ה ו|ה,ו]] (א=ה֭וֹלֲלִים); [[תהלים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=שׁוֹרֲרָ֑י); [[תהלים ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (א=עָשֲׁשָׁ֣ה); [[תהלים ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (א=בְּכׇל־צוֹרֲרָֽי); [[תהלים ז/טעמים#ז ה|ז,ה]] (א=צֽוֹרֲרִ֣י); [[תהלים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א=צוֹרֲרָ֑י); [[תהלים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (א=תְּסֽוֹבֲבֶ֑ךָּ); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א=עוֹלֲלִ֨ים ׀); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א=צוֹרֲרֶ֑יךָ); [[תהלים ט/טעמים#ט יד|ט,יד]] (א=חָֽנֲנֵ֬נִי); [[תהלים ט/טעמים#ט יד|ט,יד]] (א=מְ֝רוֹמֲמִ֗י); [[תהלים י/טעמים#י ה|י,ה]] (א=כׇּל־צ֝וֹרֲרָ֗יו); [[תהלים יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (א=כּוֹנֲנ֣וּ); [[תהלים יב/טעמים#יב ז|יב,ז]] (א=אִ֥מֲר֣וֹת); [[תהלים יד/טעמים#יד א|יד,א]] (א=הִֽשְִׁחִ֗יתוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים יד/טעמים#יד א|יד,א]] (א=הִֽתְִעִ֥יבוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ש1=מִ֥מֲתִֽים־יָדְךָ֨ ׀); [[תהלים יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (ל=אֶ֥קֲרָ֣א); [[תהלים כו/טעמים#כו ו|כו,ו]] (א=וַאֲסֹבֲבָ֖ה); [[תהלים כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] (א=יְרוֹמֲמֵֽנִּי); [[תהלים כז/טעמים#כז יא|כז,יא]] (א=שֽׁוֹרֲרָֽי); [[תהלים לא/טעמים#לא י|לא,י]] (א=עָשֲׁשָׁ֖ה); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=מִכׇּל־צֹרֲרַ֨י); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=וְלִ֥שֲׁכֵנַ֨י ׀); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=נָדֲד֥וּ); [[תהלים לב/טעמים#לב ז|לב,ז]] (א=תְּס֖וֹבֲבֵ֣נִי); [[תהלים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסוֹבֲבֶֽנּוּ); [[תהלים לד/טעמים#לד א|לד,א]] (א=וַ֝יְגָרֲשֵׁ֗הוּ); [[תהלים לד/טעמים#לד ב|לד,ב]] (א=אֲבָרֲכָ֣ה); [[תהלים לד/טעמים#לד ד|לד,ד]] (א=וּנְרוֹמֲמָ֖ה); [[תהלים לה/טעמים#לה יח|לה,יח]] (א=אֲהַלֲלֶֽךָּ); [[תהלים לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (א?=<שִׁ֥מֳעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י ׀> [{{קו תחתי|חטף קמץ}}] או <שִׁ֥מֲעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י ׀> בחטף קמץ); [[תהלים מ/טעמים#מ יג|מ,יג]] (א=אָפֲפֽוּ־עָלַ֨י); [[תהלים מב/טעמים#מב יא|מב,יא]] (א=צוֹרֲרָ֑י);{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} [[תהלים נג/טעמים#נג,ב|נג,ב]] (א=הִֽ֝שְִׁחִ֗יתוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים נג/טעמים#נג,ב|נג,ב]] (א=וְהִֽתְִעִ֥יבוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים נה/טעמים#נה,יא|נה,יא]] (א=יְסוֹבֲבֻ֥הָ); [[תהלים נה/טעמים#נה,כב|נה,כב]] (א=וּֽקֲרָב־לִ֫בּ֥וֹ); [[תהלים נו/טעמים#נו ג|נו,ג]] (א=שׁ֭וֹרֲרַי); [[תהלים נט/טעמים#נט ז|נט,ז]] (א=וִיס֥וֹבֲבוּ); [[תהלים נט/טעמים#נט טו|נט,טו]] (א=וִיס֥וֹבֲבוּ); [[תהלים ס/טעמים#ס ט|ס,ט]] (א=מְחֹֽקֲקִֽי); [[תהלים סב/טעמים#סב ד|סב,ד]] (א=תְּה֥וֹתֲת֣וּ); [[תהלים סב/טעמים#סב ה|סב,ה]] (א=יְקַֽלֲלוּ־סֶֽלָה); [[תהלים סד/טעמים#סד ט|סד,ט]] (א=יִ֝תְנֹדֲד֗וּ); [[תהלים סד/טעמים#סד יא|סד,יא]] (א=וְ֝יִתְהַלֲל֗וּ); [[תהלים סה/טעמים#סה ה|סה,ה]] (א=תִּ֥בֲחַ֣ר); [[תהלים סה/טעמים#סה י|סה,י]] (א=וַתְּשֹׁ{{גלגל}}קֲקֶ֡הָ); [[תהלים סה/טעמים#סה יא|סה,יא]] (א=תְּ֝מֹגֲגֶ֗נָּה); [[תהלים סו/טעמים#סו ז|סו,ז]] (א=הַסּוֹרֲרִ֓ים ׀); [[תהלים סו/טעמים#סו ח|סו,ח]] (א=בָּרֲכ֖וּ); [[תהלים סו/טעמים#סו יב|סו,יב]] (א=לָרֲוָיָֽה); [[תהלים סז/טעמים#סז ב|סז,ב]] (א=וִיבָרֲכֵ֑נוּ); [[תהלים סז/טעמים#סז ז|סז,ז]] (א=יְ֝בָרֲכֵ֗נוּ); [[תהלים סז/טעמים#סז ח|סז,ח]] (א=יְבָרֲכֵ֥נוּ); [[תהלים סח/טעמים#סח ז|סח,ז]] (א=ס֝וֹרֲרִ֗ים); [[תהלים סח/טעמים#סח יט|סח,יט]] (א=ס֝וֹרֲרִ֗ים); [[תהלים סח/טעמים#סח כד|סח,כד]] (א=תִּ֥מֲחַ֥ץ); [[תהלים סח/טעמים#סח כז|סח,כז]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים סט/טעמים#סט כ|סט,כ]] (א=כׇּל־צוֹרֲרָֽי); [[תהלים סט/טעמים#סט לא|סט,לא]] (א=אֲהַלֲלָ֣ה); [[תהלים סט/טעמים#סט לה|סט,לה]] (א=יְֽ֭הַלֲלוּהוּ); [[תהלים עב/טעמים#עב טו|עב,טו]] (א=יְבָרֲכֶֽנְהוּ); [[תהלים עג/טעמים#עג ג|עג,ג]] (א=בַּהוֹלֲלִ֑ים); [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (א=קִ֥רֲבַ֥ת); [[תהלים עד/טעמים#עד ד|עד,ד]] (א=צֹ֭רֲרֶיךָ); [[תהלים עד/טעמים#עד ה|עד,ה]] (א=בִּסֲבָךְ־עֵ֝ץ); [[תהלים עד/טעמים#עד כא|עד,כא]] (א=יְֽהַלֲל֥וּ); [[תהלים עד/טעמים#עד כג|עד,כג]] (א=צֹרֲרֶ֑יךָ); [[תהלים עה/טעמים#עה ה|עה,ה]] (א=לַ֭הוֹלֲלִים); [[תהלים עו/טעמים#עו ו|עו,ו]] (א=אֶשְׁתּֽוֹלֲל֨וּ |);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר, אולי בגלל שהמקום מטושטש.}} [[תהלים עו/טעמים#עו יב|עו,יב]] (א=נִ֥דֲר֣וּ); [[תהלים פ/טעמים#פ ג|פ,ג]] (א=עוֹרֲרָ֥ה); [[תהלים פ/טעמים#פ יא|פ,יא]] (א=אַֽרֲזֵי); [[תהלים פג/טעמים#פג יג|פג,יג]] (נִ֣ירֲשָׁה); [[תהלים פד/טעמים#פד ה|פד,ה]] (יְֽהַלֲל֥וּךָ); [[תהלים פז/טעמים#פז ה|פז,ה]] (א=וּ֥לֲצִיּ֨וֹן ׀); [[תהלים פז/טעמים#פז ז|פז,ז]] (א=כְּחֹלֲלִ֑ים); [[תהלים צ/טעמים#צ יז|צ,יז]] (א=כּוֹנֲנָ֥ה); [[תהלים צ/טעמים#צ יז|צ,יז]] (א=כּוֹנֲנֵֽהוּ); [[תהלים צד/טעמים#צד י|צד,י]] (א=הַֽמֲלַמֵּ֖ד); [[תהלים צו/טעמים#צו ב|צו,ב]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים צז/טעמים#צז ז|צז,ז]] (א=הַמִּֽתְהַלֲלִ֥ים); [[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]] (א=רוֹמֲמ֡וּ); [[תהלים צט/טעמים#צט ט|צט,ט]] (א=רוֹמֲמ֡וּ); [[תהלים ק/טעמים#ק ד|ק,ד]] (א=בָּרֲכ֥וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג א|קג,א]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קג/טעמים#קג ב|קג,ב]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קג/טעמים#קג כ|קג,כ]] (א=בָּרֲכ֥וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כא|קג,כא]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כב|קג,כב]] (א=בָּרֲכ֤וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כב|קג,כב]] (א=בָּרֲכִ֥י); [[תהלים קד/טעמים#קד א|קד,א]] (א=בָּרֲכִ֥י); [[תהלים קד/טעמים#קד ג|קד,ג]] (א=הַ֥מֲקָרֶ֥ה); [[תהלים קד/טעמים#קד ג|קד,ג]] (א=הַֽ֝מֲהַלֵּ֗ךְ); [[תהלים קד/טעמים#קד י|קד,י]] (א=הַֽמֲשַׁלֵּ֣חַ); [[תהלים קד/טעמים#קד יח|קד,יח]] (א=לַֽשֲׁפַנִּֽים); [[תהלים קד/טעמים#קד לה|קד,לה]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קד/טעמים#קד לה|קד,לה]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קה/טעמים#קה ג|קה,ג]] (א=הִֽ֭תְהַלֲלוּ); [[תהלים קה/טעמים#קה מה|קה,מה]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קו/טעמים#קו א|קו,א]] (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); [[תהלים קז/טעמים#קז לו|קז,לו]] (א=וַ֝יְכוֹנֲנ֗וּ); [[תהלים קז/טעמים#קז לח|קז,לח]] (א=וַיְבָרֲכֵ֣ם); [[תהלים קז/טעמים#קז מג|קז,מג]] (א=וְ֝יִתְבּוֹנֲנ֗וּ); [[תהלים קח/טעמים#קח ט|קח,ט]] (א=מְחֹקֲקִֽי); [[תהלים קט/טעמים#קט כח|קט,כח]] (א=יְקַֽלֲלוּ־הֵמָּה֮); [[תהלים קט/טעמים#קט ל|קט,ל]] (א=אֲהַלֲלֶֽנּוּ); [[תהלים קיא/טעמים#קיא א|קיא,א]] (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); [[תהלים קיב/טעמים#קיב א|קיב,א]] (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=הַ֭לֲלוּ); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּ); [[תהלים קיג/טעמים#קיג ט|קיג,ט]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קטו/טעמים#קטו יח|קטו,יח]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קיח/טעמים#קיח כח|קיח,כח]] (א=אֲרוֹמֲמֶֽךָּ); [[תהלים קיט/טעמים#קיט קטו|קיט,קטו]] (א=וְ֝אֶצֲּרָ֗ה); [[תהלים קיט/טעמים#קיט קעה|קיט,קעה]] (א=וּֽתְהַלֲלֶ֑ךָּ); [[תהלים קלד/טעמים#קלד א|קלד,א]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים קלד/טעמים#קלד ב|קלד,ב]] (א=וּ֝בָרֲכ֗וּ); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=הַֽ֭לֲלוּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה ג|קלה,ג]] (א=הַֽלֲלוּ־יָ֭הּ); [[תהלים קלה/טעמים#קלה יט|קלה,יט]] (בָּרֲכ֣וּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה יט|קלה,יט]] (בָּרֲכ֥וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כ|קלה,כ]] (בָּרֲכ֣וּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כ|קלה,כ]] (בָּרֲכ֥וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כא|קלה,כא]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קלט/טעמים#קלט כא|קלט,כא]] (א=וּ֝בִתְקוֹמֲמֶ֗יךָ); [[תהלים קמ/טעמים#קמ ד|קמ,ד]] (א=שָׁ֥נֲנ֣וּ); [[תהלים קמג/טעמים#קמג יב|קמג,יב]] (א=כׇּל־צֹרֲרֵ֣י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד א|קמד,א]] (א=הַֽמֲלַמֵּ֣ד); [[תהלים קמה/טעמים#קמה א|קמה,א]] (א=וַאֲבָרֲכָ֥ה); [[תהלים קמה/טעמים#קמה ב|קמה,ב]] (א=אֲבָרֲכֶ֑ךָּ [1]); [[תהלים קמה/טעמים#קמה ב|קמה,ב]] (וַאֲהַלֲלָ֥ה [2]); [[תהלים קמה/טעמים#קמה י|קמה,י]] (א=יְבָרֲכֽוּכָה); [[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו,א]] (א=הַֽלֲלוּ־יָ֡הּ); [[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו,א]] (א=הַֽלֲלִ֥י); [[תהלים קמו/טעמים#קמו ב|קמו,ב]] (א=אֲהַלֲלָ֣ה); [[תהלים קמו/טעמים#קמו י|קמו,י]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמז/טעמים#קמז א|קמז,א]] (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); [[תהלים קמז/טעמים#קמז ח|קמז,ח]] (א=הַֽמֲכַסֶּ֬ה); [[תהלים קמז/טעמים#קמז יב|קמז,יב]] (א=הַֽלֲלִ֖י); [[תהלים קמז/טעמים#קמז כ|קמז,כ]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=הַֽלֲל֣וּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ב|קמח,ב]] (א=הַֽלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ג|קמח,ג]] (א=הַֽ֭לֲלוּהוּ [1]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ג|קמח,ג]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ד|קמח,ד]] (א=הַֽ֭לֲלוּהוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ה|קמח,ה]] (א=יְֽ֭הַלֲלוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ז|קמח,ז]] (א=הַֽלֲל֣וּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח יג|קמח,יג]] (א=<יְהַלֲל֤וּ ׀>); [[תהלים קמח/טעמים#קמח יד|קמח,יד]] (הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמט/טעמים#קמט א|קמט,א]] (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ג|קמט,ג]] (א=יְהַלֲל֣וּ); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ו|קמט,ו]] (א=רוֹמֲמ֣וֹת); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ט|קמט,ט]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַֽלֲלוּ־אֵ֥ל); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ב|קנ,ב]] (א=הַלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ב|קנ,ב]] (א=הַ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ג|קנ,ג]] (א=הַ֭לְלוּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ג|קנ,ג]] (א=הַ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ד|קנ,ד]] (א=הַ֭לֲלוּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ד|קנ,ד]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ה|קנ,ה]] (א=הַלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ה|קנ,ה]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ו|קנ,ו]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במשלי}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|ספר משלי]]''' (12 פריטים): [[משלי ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (א=יְחֹ֣קֲקוּ); [[משלי כג/טעמים#כג כ|כג,כ]] (א=בְּזֹלֲלֵ֖י); [[משלי כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=בָּֽרֲשָׁעִֽים); [[משלי כו/טעמים#כו ב|כו,ב]] (א=קִֽלֲלַ֥ת); [[משלי כח/טעמים#כח ד|כח,ד]] (א=יְהַלֲל֣וּ); [[משלי כח/טעמים#כח ז|כח,ז]] (א=ז֝וֹלֲלִ֗ים); [[משלי כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א=נִ֥בֳהָֽל); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] (א=תִּ֥לֲעַ֣ג); [[משלי לא/טעמים#לא ד|לא,ד]] (א=לַֽמֲלָכִ֣ים [2]); [[משלי לא/טעמים#לא טז|לא,טז]] (א=זָֽמֲמָ֣ה); [[משלי לא/טעמים#לא כח|לא,כח]] (א=וַֽיְהַלֲלָֽהּ); [[משלי לא/טעמים#לא לא|לא,לא]] (א=וִיהַלֲל֖וּהָ). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באיוב}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|ספר איוב]]''' (28 פריטים): [[איוב א/טעמים#א ה|א,ה]] (א=וּבֵרֲכ֥וּ); [[איוב א/טעמים#א יא|א,יא]] (א=יְבָרֲכֶֽךָּ); [[איוב ב/טעמים#ב ה|ב,ה]] (א=יְבָרֲכֶֽךָּ); [[איוב ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (א=אֹֽרֲרֵי־י֑וֹם); [[איוב ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] (א=הַֽמֲמַלְאִ֖ים); [[איוב ג/טעמים#ג טז|ג,טז]] (א=כְּ֝עֹלֲלִ֗ים); [[איוב ג/טעמים#ג כא|ג,כא]] (א=הַֽמֲחַכִּ֣ים); [[איוב ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (א=יְֽמַשֲׁשׁ֥וּ); [[איוב י/טעמים#י יא|י,יא]] (א=תְּשֹׂכֲכֵֽנִי); [[איוב יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א=לְשֹׁ֥דֲדִ֗ים); [[איוב יב/טעמים#יב כה|יב,כה]] (א=יְמַֽשֲׁשׁוּ־חֹ֥שֶׁךְ); [[איוב יז/טעמים#יז ט|יז,ט]] (א=וּֽטֳהָר־יָ֝דַ֗יִם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[איוב כ/טעמים#כ ז|כ,ז]] (א=כְּֽ֭גֶלֲלוֹ); [[איוב כו/טעמים#כו יג|כו,יג]] (א=חֹלֲלָ֥ה); [[איוב כז/טעמים#כז ז|כז,ז]] (א=וּמִתְקוֹמֲמִ֥י); [[איוב כט/טעמים#כט כה|כט,כה]] (א=אֶ֥בֲחַ֣ר); [[איוב ל/טעמים#ל כב|ל,כב]] (א=וּ֝תְמֹגֲגֵ֗נִי); [[איוב לא/טעמים#לא כ|לא,כ]] (א=בֵרֲכ֣וּנִי); [[איוב לא/טעמים#לא לז|לא,לז]] (א=אֲקָֽרֲבֶֽנּוּ); [[איוב לג/טעמים#לג כב|לג,כב]] (א=לַֽמֲמִתִֽים); [[איוב לג/טעמים#לג כה|לג,כה]] (א=רֻֽטֲפַ֣שׁ); [[איוב לד/טעמים#לד י|לד,י]] (א=אַ֥נֲשֵׁ֥י); [[איוב לו/טעמים#לו כד|לו,כד]] (א=שֹׁרֲר֣וּ); [[איוב לח/טעמים#לח לא|לח,לא]] (א=הַֽ֭תֲקַשֵּׁר); [[איוב לח/טעמים#לח לה|לח,לה]] (א=הַֽתֲשַׁלַּ֣ח); [[איוב מ/טעמים#מ כב|מ,כב]] (א=צִֽלֲל֑וֹ); [[איוב מ/טעמים#מ לא|מ,לא]] (א=הַֽתֲמַלֵּ֣א); [[איוב מב/טעמים#מב י|מב,י]] (א=בְּהִֽתְפַּֽלֲל֖וֹ). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשיר השירים}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת שיר השירים|מגילת שיר השירים]]''' (6 פריטים): [[שיר השירים ב/טעמים#ב ז|שיר השירים ב,ז]] (א=וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ או  וְֽאִם־תְּעֽוֹרֲר֛וּ);{{הערה|ראו אותו פריט ב[[#מגילת שיר השירים עד "בְּנוֹת צִיּוֹן" (ג,יא)|רשימת הניקוד והטעמים]].}} [[שיר השירים ג/טעמים#ג ב|ג,ב]] (א=וַאֲסוֹבֲבָ֣ה); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ג|ג,ג]] (א=הַסֹּבֲבִ֖ים); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (א=וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (א=כְּתִֽימֲר֖וֹת); [[שיר השירים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=אֶנְהָֽגֲךָ֗).{{הערה|וכמו כן לפי הסכמת בן־אשר ובן־נפתלי בספר החילופים.}} {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ברות}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת רות|מגילת רות]]''' (פריט אחד): [[רות ב/טעמים#ב ב|ב,ב]] (א=אֵֽלֲכָה־נָּ֤א). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באיכה}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]]''' (פריט אחד): [[איכה ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל=עֹלֲלֵ֣י). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בקהלת}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]]''' (2 פריטים): [[קהלת ה/טעמים#ה ה|ו,ב]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֑נּוּ); [[קהלת ט/טעמים#ט ז|ט,ז]] (ל=וּֽשֲׁתֵ֥ה). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באסתר}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]]''' (אין פריטים). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדניאל}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]]''' (11 פריטים): [[דניאל א/טעמים#א ו|א,ח]] (ל=וּֽלֲלַמְּדָ֥ם); #[[דניאל ב/טעמים#ב יט|ב,יט]] (ל=גֲלִ֑י); #[[דניאל ב/טעמים#ב לה|ב,לה]] (ל=לָא־הִשְׁתֲּכַ֣ח); #[[דניאל ד/טעמים#ד ט|ד,ט]] (ל=צִפֲּרֵ֣י); #[[דניאל ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=צִפֲּרֵ֥י); #[[דניאל ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=וּֽסֲגַ֛ר); #[[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל=מַדֲּקָ֔ה); #[[דניאל ט/טעמים#ט יח|ט,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָע֒); #[[דניאל ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (ל=הַֽקֲשִׁ֥יבָה); #[[דניאל יא/טעמים#יא טו|יא,טו]] (ל=סֽוֹלֲלָ֔ה); #[[דניאל יב/טעמים#יב י|יב,י]] (ל=יִ֠תְבָּֽרֲרוּ). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בעזרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]]''' (11 פריטים): [[עזרא ח/טעמים#ח כו|עזרא ח,כו]] (ל=וָאֶשְׁקֲלָ֨ה); [[נחמיה ב/טעמים#ב ו|נחמיה ב,ו]] (ל=מַֽהֲלָכֲךָ֖); [[נחמיה ג/טעמים#ג יג|נחמיה ג,יג]] (ל=הָשֲׁפֽוֹת); [[נחמיה ז/טעמים#ז סז|נחמיה ז,סז]] (ל=מְשֹֽׁרֲרִים֙); [[נחמיה ז/טעמים#ז סז|נחמיה ז,סז]] (ל=וּמְשֹׁ֣רֲר֔וֹת); [[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] (ל=בָּרֲכוּ֙); [[נחמיה יא/טעמים#יא ב|נחמיה יא,ב]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[נחמיה יב/טעמים#יב כט|נחמיה יב,כט]] (ל=הַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים); [[נחמיה יב/טעמים#יב לו|נחמיה יב,לו]] (ל=מִֽלֲלַ֡י); [[נחמיה יב/טעמים#יב לו|נחמיה יב,לו]] (ל=גִּֽלֲלַ֡י); [[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,יט]] (ל=צָֽלֲלוּ֩). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברי הימים}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דברי הימים|ספר דברי הימים]]''' (61 פריטים): [[דברי הימים א ב/טעמים#ב מד|דה"א ב,מד]] (א=יָרְקֳעָ֑ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ד/טעמים#ד י|דה"א ד,י]] (א=תְּבָרֲכֵ֜נִי); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה טז|דה"א ה,טז]] (א=וּבְכׇֽל־מִגְרֲשֵׁ֥י); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כז|דה"א ה,כז]] (א=קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כח|דה"א ה,כח]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו א|דה"א ו,א]] (א=קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו ג|דה"א ו,ג]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו ז|דה"א ו,ז]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו יח|דה"א ו,יח]] (א=הַקֳּהָתִ֔י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו כג|דה"א ו,כג]] (א=בֶּן־קֳהָ֔ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א ו/טעמים#ו לט|דה"א ו,לט]] (א=הַקֳּהָתִ֔י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א ו/טעמים#ו מו|דה"א ו,מו]] (א=קֳהָ֜ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נא|דה"א ו,נא]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נג|דה"א ו,נג]] (א=וְאֶֽת־יָקְמֳעָם֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נה|דה"א ו,נה]] (א=לִבְנֵֽי־קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ט/טעמים#ט לב|דה"א ט,לב]] (א=הַקֳּהָתִ֛י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו ה|דה"א טו,ה]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א טו/טעמים#טו יח|דה"א טו,יח]] (א=וֶאֱלִ֨יפֲלֵ֜הוּ); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו יט|דה"א טו,יט]] (א=וְהַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים);{{הערה|פריט זה זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כא|דה"א טו,כא]] (א=וֶאֱלִֽיפֲלֵ֗הוּ); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כז|דה"א טו,כז]] (א=וְהַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כז|דה"א טו,כז]] (א=הַמְשֹׁרֲרִ֑ים); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז ה|דה"א טז,ה]] (א=בַּֽמֲצִלְתַּ֥יִם); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז י|דה"א טז,י]] (א=הִֽתְהַלֲלוּ֙); [[דברי הימים א יח/טעמים#יח י|דה"א יח,י]] (א=וּֽלְבָרֲכ֗וֹ); [[דברי הימים א יט/טעמים#יט ג|דה"א יט,ג]] (א=הַֽמֲכַבֵּ֨ד); [[דברי הימים א כג/טעמים#כג ו|דה"א כג,ו]] (א=קֳהָ֥ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א כג/טעמים#כג יב|דה"א כג,יב]] (א=קֳהָ֗ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו ה|דה"א כו,ה]] (א=בֵרֲכ֖וֹ); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו טז|דה"א כו,טז]] (א=בַּֽמֲסִלָּ֖ה); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו יח|דה"א כו,יח]] (א=לַֽמֲסִלָּ֔ה); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו לב|דה"א כו,לב]] (א=הַֽמֲנַשִּׁ֔י); [[דברי הימים א כז/טעמים#כז כא|דה"א כז,כא]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁה֙); [[דברי הימים א כז/טעמים#כז לא|דה"א כז,לא]] (א=הָרֲכ֔וּשׁ); [[דברי הימים א כח/טעמים#כח יח|דה"א כח,יח]] (א=וְסֹכֲכִ֖ים); [[דברי הימים א כט/טעמים#כט ב|דה"א כט,ב]] (א=וּֽכֲכָל־כֹּחִ֞י); [[דברי הימים א כט/טעמים#כט כ|דה"א כט,כ]] (א=וַיְבָרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב ה/טעמים#ה יב|דה"ב ה,יב]] (א=הַמְשֹׁרֲרִ֣ים); [[דברי הימים ב ה/טעמים#ה יג|דה"ב ה,יג]] (א=וְלַמְשֹׁרֲרִ֜ים); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כא|דה"ב ו,כא]] (א=יִֽתְפַּלֲל֖וּ); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כד|דה"ב ו,כד]] (א=וְהִתְפַּֽלֲל֧וּ); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו לח|דה"ב ו,לח]] (א=וְהִֽתְפַּֽלֲל֗וּ); [[דברי הימים ב ז/טעמים#ז יד|דה"ב ז,יד]] (א=וְיִֽתְפַּֽלֲלוּ֙); [[דברי הימים ב יב/טעמים#יב יג|דה"ב יב,יג]] (א=וּֽשֲׁבַ֨ע); [[דברי הימים ב טז/טעמים#טז ט|דה"ב טז,ט]] (א=מְשֹׁטֲט֤וֹת); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ יט|דה"ב כ,יט]] (א=הַקֳּהָתִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כא|דה"ב כ,כא]] (א=מְשֹֽׁרֲרִים֙); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כא|דה"ב כ,כא]] (א=וּֽמְהַלֲלִ֖ים); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כה|דה"ב כ,כה]] (א=בֹּזֲזִ֥ים); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כו|דה"ב כ,כו]] (א=בֵּרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב כא/טעמים#כא יז|דה"ב כא,יז]] (א=כׇּל־הָרֲכוּשׁ֙); [[דברי הימים ב כג/טעמים#כג יב|דה"ב כג,יב]] (א=וְהַֽמְהַלֲלִ֖ים); [[דברי הימים ב כג/טעמים#כג יג|דה"ב כג,יג]] (א=וְהַמְשֽׁוֹרֲרִים֙); [[דברי הימים ב כד/טעמים#כד יד|דה"ב כד,יד]] (א=וּֽכֲכַלּוֹתָ֡ם); [[דברי הימים ב כט/טעמים#כט יב|דה"ב כט,יב]] (א=הַקֳּהָתִי֒ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים ב כט/טעמים#כט ל|דה"ב כט,ל]] (א=וַֽיְהַלֲלוּ֙); [[דברי הימים ב ל/טעמים#ל כז|דה"ב ל,כז]] (א=וַיְבָרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב לא/טעמים#לא ח|דה"ב לא,ח]] (א=וַֽיְבָרֲכוּ֙); [[דברי הימים ב לב/טעמים#לב לא|דה"ב לב,לא]] (א=הַֽמֲשַׁלְּחִ֤ים); [[דברי הימים ב לג/טעמים#לג יח|דה"ב לג,יח]] (א=הַֽמֲדַבְּרִ֣ים); [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ז|דה"ב לה,ז]] (א=מֵרֲכ֥וּשׁ);{{הערה|פריט זה נשמט ברשימת ברויאר.}} [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה טו|דה"ב לה,טו]] (א=וְהַמְשֹׁרֲרִ֨ים). {{מ:טעמי המקרא-סוף}} ==מסורת הקוראים בנ"ך: עיצוב כללי לטעמי אמ"ת== להסבר מפורט על עיצוב טעמי אמ"ת, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו. ===עולה ויורד=== להסבר מפורט על המדיניות כלפי "עולה ויורד" במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|פרק השני]]''' של המבוא. '''א. "עולה" ו"יורד" באות אחת:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ"ת (סה"כ 13) שבהם סימנו "עולה ויורד" באופן מלא (=תו של "עולה" ותו של "יורד") באות אחת, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ברשימה מובא נוסחו של התיבה הרלוונטית בכתר ארם צובה, שמשמיט בעקביות את ה"עולה" בתיבות הללו (ייתכן מסיבות הקשורות לנגינתן). בעתיד נסמן את ה"עולה" בתיבות אלו ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} אם תהיה אפשרות טכנית לעשות כך. :'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' [[תהלים ל/טעמים#ל יב|ל,יב]] (א=לְמָח֢וֹל לִ֥י); [[תהלים מב/טעמים#מב ג|מב,ג]] (א=לְאֵ֢ל חָ֥י); [[תהלים נה/טעמים#נה כ|נה,כ]] (א=קֶ֗דֶם סֶ֥לָה); [[תהלים סח/טעמים#סח כ|סח,כ]] (א=י֤וֹם{{מ:לגרמיה}}י֥וֹם); [[תהלים פו/טעמים#פו ב|פו,ב]] (א=כִּֽי־חָסִ֢יד אָ֥נִי); [[תהלים קט/טעמים#קט טז|קט,טז]] (א=עֲשׂ֢וֹת חָ֥סֶד); [[תהלים קכה/טעמים#קכה ב|קכה,ב]] (א=סָבִ֢יב לָ֥הּ). :'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' [[משלי כד/טעמים#כד כד|כד,כד]] (א=צַדִּ֢יק אָ֥תָּה); [[משלי ל/טעמים#ל טו|ל,טו]] (א=הַ֤ב{{מ:פסק}}הַ֥ב). :'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' [[איוב ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (א=וְיָשָׁ֗ר אָ֥תָּה); [[איוב ט/טעמים#ט כב|ט,כב]] (א=אַחַ֗ת הִ֥יא); [[איוב כט/טעמים#כט כה|כט,כה]] (א=וְאֵשֵׁ֢ב רֹ֥אשׁ);{{הערה|יושם לב שיש סימן למחיקה מעל האות רי"ש, ושמא נמחק ה"עולה" (ראו ייבין, מט.1, עמ' 330).}} [[איוב לד/טעמים#לד כ|לד,כ]] (א=וַחֲצ֢וֹת לָ֥יְלָה). '''ב. מקף בין שתי תיבות של "עולה" ו"יורד":''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ"ת (סה"כ 55) שבהם ה"עולה" וה"יורד" באות בשתי תיבות סמוכות. אם אין בתיבת ה"עולה" טעם עצמאי, אז סימנו מקף בין תיבת ה"עולה" לתיבת ה"יורד", בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ואם יש טעם עצמאי בתיבת ה"עולה", והיא לא ראויה אם כן להיות מוקפת, אז מהדורתנו זהה לנוסח הכתר (בלי מקף) וסימנו את הדוגמה בכוכבית. ברשימה מובא נוסחו של כתר ארם צובה, שבדרך כלל משמיט את המקף;{{הערה| במקום אחד שבו הכתר לא קיים (תהלים יח,מד) הבאנו ברשימה את נוסחו של כתי"ל, שגם בו המקף מושמט בדרך כלל.}} דוגמאות יוצאות מן הכלל שבהן המקף מסומן בכתר '''מודגשות''', והן מופיעות במהדורתנו כמקפים רגילים. ואילו בשאר המקומות (שבהם אין טעם עצמאי בתיבת ה"עולה" אך המקף מושמט בכתר ארם צובה) סימנו את המקף ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} במהדורתנו.{{הערה|השתמשנו לשם כך ב[[תבנית:מ:מקף אפור]].}} :'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' [[תהלים א/טעמים#א ג|א,ג]] (א{{=}}עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם); [[תהלים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (א{{=}}אֶֽ֫ל חֹ֥ק); [[תהלים ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א*{{=}}מִֽי־יַרְאֵ֢נוּ֫ ט֥וֹב); [[תהלים ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א{{=}}אֻמְלַ֫ל אָ֥נִי); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א*{{=}}יִסַּ֢דְתָּ֫ עֹ֥ז); [[תהלים יד/טעמים#יד ד|יד,ד]] (א*{{=}}כׇּל־פֹּ֢עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים יח/טעמים#יח מד|יח,מד]] (ל*{{=}}מֵרִ֢יבֵ֫י עָ֥ם); [[תהלים כח/טעמים#כח ג|כח,ג]] (א*{{=}}וְעִם־פֹּ֢עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים ל/טעמים#ל ח|ל,ח]] (א{{=}}לְֽהַרְרִ֫י עֹ֥ז); [[תהלים ל/טעמים#ל י|ל,י]] (א{{=}}אֶ֫ל שָׁ֥חַת); [[תהלים לא/טעמים#לא י|לא,י]] (א{{=}}צַ֫ר לִ֥י); [[תהלים לא/טעמים#לא יט|לא,יט]] (א{{=}}שִׂפְתֵ֫י שָׁ֥קֶר); [[תהלים לא/טעמים#לא כא|לא,כא]] (א{{=}}מֵרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ); [[תהלים לז/טעמים#לז ז|לז,ז]] (א*{{=}}וְהִתְח֢וֹלֵֽ֫ל ל֥וֹ); [[תהלים מ/טעמים#מ יח|מ,יח]] (א{{=}}יַֽחֲשָׁ֫ב לִ֥י); [[תהלים מד/טעמים#מד ד|מד,ד]] (א*{{=}}לֹא־הוֹשִׁ֢יעָ֫ה לָּ֥מוֹ); [[תהלים מה/טעמים#מה ח|מה,ח]] (א{{=}}וַתִּשְׂנָ֫א רֶ֥שַׁע); [[תהלים נג/טעמים#נג ה|נג,ה]] (א*{{=}}פֹּ֤עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים נג/טעמים#נג ו|נג,ו]] (א*{{=}}לֹא־הָ֢יָה֫ פָ֥חַד); [[תהלים נו/טעמים#נו ט|נו,ט]] (א*{{=}}סָפַ֢רְתָּ֫ה אָ֥תָּה); [[תהלים סב/טעמים#סב י|סב,י]] (א{{=}}בְּנֵ֫י אִ֥ישׁ); [[תהלים ע/טעמים#ע ו|ע,ו]] ('''א{{=}}ח֫וּשָׁה־לִּ֥י'''); [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (א{{=}}לִ֫י ט֥וֹב); [[תהלים פ/טעמים#פ טו|פ,טו]] (א{{=}}שֽׁ֫וּב נָ֥א); [[תהלים פח/טעמים#פח א|פח,א]] (א{{=}}לִבְנֵ֫י קֹ֥רַח); [[תהלים פח/טעמים#פח י|פח,י]] (א{{=}}מִנִּ֫י עֹ֥נִי); [[תהלים צז/טעמים#צז י|צז,י]] (א{{=}}שִׂנְא֫וּ רָ֥ע); [[תהלים קב/טעמים#קב ג|קב,ג]] (א{{=}}צַ֫ר לִ֥י); [[תהלים קטו/טעמים#קטו א|קטו,א]] ('''א=לֹ֫א־לָ֥נוּ'''); [[תהלים קיח/טעמים#קיח כז|קיח,כז]] (א*{{=}}וַיָּ֢אֶ֫ר לָ֥נוּ); [[תהלים קמב/טעמים#קמב ז|קמב,ז]] (א*{{=}}כִּֽי־דַלּ֢וֹתִ֫י מְאֹ֥ד); [[תהלים קמד/טעמים#קמד ב|תהלים קמד,ב]] (א{{=}}וּֽמְפַלְטִ֫י לִ֥י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד יג|תהלים קמד,יג]] (א{{=}}אֶ֫ל זַ֥ן); [[תהלים קמה/טעמים#קמה כא|קמה,כא]] (א{{=}}יְֽדַבֶּ֫ר פִּ֥י). :'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' [[משלי א/טעמים#א כב|א,כב]] (א{{=}}תְּֽאֵהֲב֫וּ פֶ֥תִי); [[משלי ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] ('''א=וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן'''); [[משלי ו/טעמים#ו כו|ו,כו]] (א{{=}}עַֽד־כִּכַּ֫ר לָ֥חֶם); [[משלי ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (א{{=}}שְֽׂנֹ֫את רָ֥ע); [[משלי ח/טעמים#ח לד|ח,לד]] (א*{{=}}שֹׁמֵ֪עַֽ֫ לִ֥י); [[משלי כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] ('''א=כֶּ֫ן־ה֥וּא'''); [[משלי כד/טעמים#כד יב|כד,יב]] (א*{{=}}לֹֽא־יָדַ֢עְנ֫וּ זֶ֥ה); [[משלי כה/טעמים#כה ז|כה,ז]] (א{{=}}עֲֽלֵ֫ה הֵ֥נָּה); [[משלי ל/טעמים#ל טז|ל,טז]] (א*{{=}}וְעֹ֢צֶ֫ר רָ֥חַם); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] ('''א=לִֽיקְּהַ֫ת־אֵ֥ם'''); [[משלי ל/טעמים#ל יט|ל,יט]] ('''א=עֲלֵ֫י־צ֥וּר'''). :'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' [[איוב ג/טעמים#ג ד|ג,ד]] (א{{=}}יְֽהִ֫י חֹ֥שֶׁךְ); [[איוב ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (א*{{=}}יִקָּחֵ֢ה֫וּ אֹ֥פֶל); [[איוב ז/טעמים#ז יא|ז,יא]] (א{{=}}אֶחֱשָׂ֫ךְ פִּ֥י); [[איוב כא/טעמים#כא לג|כא,לג]] (א{{=}}רִגְבֵ֫י נָ֥חַל); [[איוב כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (א{{=}}בְּֽמֹרְדֵ֫י א֥וֹר); [[איוב לב/טעמים#לב ב|לב,ב]] (א*{{=}}מִמִּשְׁפַּ֢חַ֫ת רָ֥ם); [[איוב לג/טעמים#לג ט|לג,ט]] (א{{=}}בְּֽלִ֫י פָ֥שַׁע); [[איוב לד/טעמים#לד י|לד,י]] (א{{=}}שִׁמְע֫וּ לִ֥י); [[איוב לז/טעמים#לז ו|לז,ו]] (א{{=}}הֱוֵ֫א אָ֥רֶץ); [[איוב מב/טעמים#מב ג|מב,ג]] (א{{=}}בְּֽלִ֫י דָ֥עַת). {{עוגן|מקום העולה}}'''ג. מקום כתיבת ה"עולה" בתוך התיבה:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ"ת שיש בהם הברה הראויה לגעיה קלה בתוך תיבה של "עולה ויורד", ועוד רשימה של הפסוקים שיש בהם "עולה ויורד" בשם הוי"ה. דרכו של כתר ארם צובה על פי רוב לכתוב את ה"עולה" באות הראשונה של הברה הראויה לגעיה קלה (אם בתיבה יש הברה כזאת), ובאות יו"ד של שם הוי"ה (אותה שיטה בשם הוי"ה נמצאת בכתר לגבי כתיבתו של הטעם המחבר צינורית, וראו ב[[#צינורית|סעיף הבא]]). אך נוהג זה הוא בניגוד לדפוסים, שבהם מסומן ה"עולה" בקביעות בהברה שלפני הטעם, ובאות ה"א הראשונה של שם הוי"ה (וכמו כן במהדורות ברויאר). בהתאם למדיניות שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]], סימן ה"עולה" מופיע בה בעקביות בהברה הראויה לגעיה ובאות יו"ד בשם הוי"ה. :'''הברה הראויה לגעיה קלה בתוך תיבה של "עולה ויורד":''' [[תהלים כח/טעמים#כח ז|כח,ז]] (א*=וְֽנֶ֫עֱזָ֥רְתִּי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לב/טעמים#לב ז|לב,ז]] (א*=תִּ֫צְּרֵ֥נִי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לב/טעמים#לב י|תהלים לב,י]] (א!=לָרָ֫שָׁ֥ע); [[תהלים לז/טעמים#לז מ|לז,מ]] (א*=וַֽיְפַ֫לְּטֵ֥ם [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (א*=אַֽל־תֶּ֫חֱרַ֥שׁ [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים נ/טעמים#נ ג|נ,ג]] (א*=וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ); [[תהלים נ/טעמים#נ כג|תהלים נ,כג]] (א!=יְֽכַ֫בְּ֫דָ֥נְנִי [תיקון בכתב־היד שלא הושלם]); [[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]] (א!=מָע֫וּזּ֥וֹ); [[תהלים נה/טעמים#נה כג|נה,כג]] (א*=יְכַ֫לְכְּלֶ֥ךָ [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים סב/טעמים#סב ד|סב,ד]] (א*=כֻ֫לְּכֶ֥ם [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים סח/טעמים#סח כא|תהלים סח,כא]] (א!=לְֽמוֹשָׁ֫ע֥וֹת); [[תהלים סח/טעמים#סח כב|סח,כב]] (א*=אֹ֫יְבָ֥יו); [[תהלים ע/טעמים#ע ו|תהלים ע,ו]] (א*=ח֫וּשָׁה־לִּ֥י); [[תהלים עא/טעמים#עא יח|תהלים עא,יח]] (א*=אַֽל־תַּ֫עַזְבֵ֥נִי); [[תהלים קכ/טעמים#קכ א|קכ,א]] (א*=הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת [לאחר תיקון בכתב־היד]);{{הערה|וכמו כן בכל מקום שתיבה זו מוטעמת ב"עולה ויורד".}} [[תהלים קכד/טעמים#קכד ז|קכד,ז]] (א*=י֫וֹקְשִׁ֥ים); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ו|קלז,ו]] (א*=אֶ֫זְכְּרֵ֥כִי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ז|תהלים קלז,ז]] (א!=יְֽרוּשָׁ֫ל{{מ:ירושלם|ָ|֥}}ם); [[תהלים קלח/טעמים#קלח ח|תהלים קלח,ח]] (א*=בַּ֫עֲדִ֥י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד ז|קמד ז]] (א!=מִמָּ֫ר֥וֹם [לאחר תיקון הפוך בכתב־היד]); [[משלי א/טעמים#א כג|משלי א,כג]] (א*=לְֽת֫וֹכַחְתִּ֥י); [[משלי ג/טעמים#ג ג|משלי ג,ג]] (א*=אַֽל־יַ֫עַזְבֻ֥ךָ); [[משלי ה/טעמים#ה יט|משלי ה,יט]] (א!=וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן);{{הערה|יש התחלה של כתיבת ה"עולה" גם מעל האות עי"ן; הסופר כנראה התחיל לסמן אותו שם, התחרט באמצע וסימנו מעל האות למ"ד, ולא מחק את הראשון.}} [[איוב ז/טעמים#ז כ|ז,כ]] (א*=הָ֫אָדָ֥ם); [[איוב יא/טעמים#יא ו|יא,ו]] (א*=לְֽת֫וּשִׁיָּ֥ה). :'''"עולה ויורד" בשם הוי"ה:''' [[תהלים כז/טעמים#כז יד|תהלים כז,יד]] (א*=אֶל־יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים פד/טעמים#פד ג|תהלים פד,ג]] (א*=יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים פה/טעמים#פה ט|תהלים פה,ט]] (א!=הָאֵ{{אתנח הפוך}}ל{{מ:פסק}}יְה֫וָ֥ה); [[תהלים קד/טעמים#קד א|תהלים קד,א]] (א*=אֶת־יְ֫הוָ֥ה [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים קל/טעמים#קל ז|תהלים קל,ז]] (א*=אֶל־יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים קמב/טעמים#קמב ו|קמב,ו]] (א*=יְ֫הוָ֥ה); [[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]] (א!=יְה֫וָ֥ה). ===צינורית=== להסבר על המדיניות כלפי "צינורית" במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צינורית|פרק השני]]''' של המבוא. '''א. מקף אפור אחרי צינורית שהיא לבד בתיבתה.''' להלן רשימה מלאה של התיבות שבהן הוספנו מקף אפור אחרי צינורית הנכתבת לבד בתיבתה (15 מקומות): :[[תהלים ב/טעמים#ב ז|'''תהלים''' ב,ז]] (אָמַ֘ר{{מ:מקף אפור}}אֵלַ֥י); [[תהלים ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (כִּ֤י{{מ:לגרמיה}}לֹ֤א{{מ:מקף אפור}}אֵֽל־חָפֵ֘ץ{{מ:מקף אפור}}רֶ֥שַׁע{{מ:פסק}}אָ֑תָּה); [[תהלים יח/טעמים#יח א|יח,א]] (הִֽצִּיל־יְהֹוָ֘ה{{מ:מקף אפור}}אוֹת֥וֹ); [[תהלים יח/טעמים#יח כ|יח,כ]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}חָ֥פֵֽץ{{מ:מקף אפור}}בִּֽי); [[תהלים כב/טעמים#כב ט|כב,ט]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}חָ֥פֵֽץ{{מ:מקף אפור}}בּֽוֹ); [[תהלים לא/טעמים#לא כב|לא,כב]] (הִפְלִ֘יא{{מ:מקף אפור}}חַסְדּ֥וֹ); [[תהלים מט/טעמים#מט טו|מט,טו]] (וַיִּרְדּ֘וּ{{מ:מקף אפור}}בָ֤ם); [[תהלים סב/טעמים#סב ט|סב,ט]] (בִּטְח֘וּ{{מ:מקף אפור}}ב֤וֹ); [[תהלים סו/טעמים#סו כ|סו,כ]] (לֹֽא־הֵסִ֘יר{{מ:מקף אפור}}תְּפִלָּתִ֥י); [[תהלים צה/טעמים#צה ז|צה,ז]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}ה֤וּא); [[תהלים קמז/טעמים#קמז כ|קמז,כ]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}עָ֤שָׂה); [[משלי ו/טעמים#ו ג|'''משלי''' ו,ג]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}בָ֤אתָ); [[איוב יח/טעמים#יח יט|'''איוב''' יח,יט]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}נִ֤ין); [[איוב לב/טעמים#לב ה|לב,ה]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}אֵ֤ין); [[איוב לז/טעמים#לז כא|לז,כא]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}רָ֤אוּ). '''ב. צינורית בשם הוי"ה.''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ"ת שיש בהם צינורית בשם הוי"ה (א*=יְ֘הוָ֤ה ב-7 מקומות, ובניקוד אֱלֹהִים במקום האחרון [א*=יְ֘הֹוִ֤ה]): :[[תהלים פ/טעמים#פ כ|'''תהלים''' פ,כ]]; [[תהלים פא/טעמים#פא יא|פא,יא]]; [[תהלים פד/טעמים#פד ט|פד,ט]]; [[תהלים צו/טעמים#צו י|צו,י]]; [[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]]; [[תהלים צט/טעמים#צט ט|צט,ט]]; [[תהלים קו/טעמים#קו מז|קו,מז]]; [[תהלים קט/טעמים#קט כא|קט,כא]]. '''ג. חריגים:''' יש תיקון אחד בכתר בתוך תיבה שמשקלה דומה לשם הוי"ה: [[תהלים קלח/טעמים#קלח ב|קלח,ב]] (וְ֘אוֹדֶ֤ה [לפני תיקון], וְא֘וֹדֶ֤ה* [לאחר תיקון]). ובעוד תיבה שמשקלה דומה יש צינורית במקום חריג: [[תהלים פט/טעמים#פט ו|פט,ו]] (א!=וְ֘יוֹד֤וּ). במהדורתנו: וְא֘וֹדֶ֤ה, וְי֘וֹד֤וּ, כשיטתו העקבית של הכתר בשאר כל המקומות. ===הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל=== להסבר על ההבחנה בין "אתנח הפוך" ל"גלגל" במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל|פרק השני]]''' של המבוא. ===רביע מוגרש=== להסבר על המדיניות כלפי "רביע מוגרש" במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#רביע מוגרש|פרק השני]]''' של המבוא. להלן רשימה של כל פסוקי אמ"ת (סה"כ 260) שבהם סימנו "רביע מוגרש" באופן מלא (=תו של "גרש מוקדם" ותו של "רביע") באות אחת בעקביות, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#רביע מוגרש|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ברשימה מובא נוסחו של התיבה הרלוונטית בכתר ארם צובה, שבדרך כלל משמיט את נקודת הרביע. דוגמאות יוצאות מן הכלל שבהן נקודת הרביע מסומנת '''מודגשות'''. במקומות שהכתר לא קיים (תהלים טו,א-כה,א) הבאנו את נוסחו של כתי"ל ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}}; נקודת הרביע מסומנת בו בדרך כלל, והדגשנו דוגמה אחת יוצאת מן הכלל שבה היא מושמטת. :'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' ז,א ('''א{{=}}עַל־דִּבְרֵי־כ֝֗וּשׁ'''); ח,ז (א{{=}}כֹּ֝ל); יא,א (א{{=}}נודו נ֝וּדִי); יא,ב (א{{=}}בְּמוֹ־אֹ֝פֶל); יד,ג (א{{=}}אֵ֝ין); {{צבע גופן|אפור|טז,א (ל{{=}}אֵ֝֗ל); יז,ו (ל{{=}}לִ֝֗י); יז,י (ל{{=}}פִּ֝֗ימוֹ); יח,יב (ל{{=}}חֶשְׁכַת־מַ֝֗יִם); יח,טו ('''ל{{=}}רָ֝ב'''); יח,לא (ל{{=}}ה֝֗וּא); יח,לב (ל{{=}}צ֝֗וּר); כ,ט (ל{{=}}קַּ֝֗מְנוּ); כב,כא (ל{{=}}מִיַּד־כֶּ֝֗לֶב); כג,ג (ל{{=}}בְמַעְגְּלֵי־צֶ֝֗דֶק);}} כה,כא ('''א{{=}}כִּ֝֗י'''); כז,יב ('''א{{=}}עֵדֵי־שֶׁ֝֗קֶר'''); לא,כ (א{{=}}נֶ֝גֶד); לא,כב (א{{=}}לִ֝י); לא,כד (א{{=}}עַל־יֶ֝תֶר); לב,ט (א{{=}}בַּ֝ל); לב,י (א{{=}}חֶ֝סֶד); לג,ו (א{{=}}פִּ֝יו); לה,יד ('''א{{=}}כַּאֲבֶל־אֵ֝֗ם'''); לו,ה (א{{=}}רָ֝ע); לז,ב (א{{=}}דֶּ֝שֶׁא); לז,ג (א{{=}}שְׁכׇן־אֶ֝רֶץ); לח,יא (א{{=}}גַּם־הֵ֝ם); מ,ח (א{{=}}בִּמְגִלַּת־סֵ֝פֶר); מ,טז (א{{=}}לִ֝י); מד,טו (א{{=}}מְנֽוֹד־רֹ֝אשׁ); מה,ט (א{{=}}שֵׁ֝ן); מח,ז (א{{=}}חִ֝יל); מח,יא (א{{=}}צֶ֝דֶק); מט,ג (א{{=}}יַ֝חַד); מט,כ (א{{=}}עַד־נֵ֝צַח); נ,א (א{{=}}מִמִּזְרַח־שֶׁ֝מֶשׁ); נא,ב (א{{=}}כַּאֲשֶׁר־בָּ֝א); נב,ג (א{{=}}אֵ֝ל); נב,יא (א{{=}}כִי־ט֝וֹב); נג,ב (א{{=}}עָ֝וֶל); נג,ד (א{{=}}אֵ֝ין); נה,ד (א{{=}}אָ֝וֶן); נה,ה (א{{=}}מָ֝וֶת); נז,ב (א{{=}}עַ֝ד); נח,ט (א{{=}}אֵ֝שֶׁת); סא,ד (א{{=}}מִגְדַּל־עֹ֝ז); סב,י (א{{=}}הֵ֝מָּה); סב,יב (א{{=}}עֹ֝ז); סג,ט (א{{=}}בִּ֝י); סד,ז (א{{=}}אִ֝ישׁ); סה,ו (א{{=}}כׇּל־קַצְוֵי־אֶ֝רֶץ); סו,ו (א{{=}}שָׁ֝ם); סו,יד (א{{=}}וְדִבֶּר־פִּ֝י); סח,יג (א{{=}}בַּ֝יִת); סח,יח (א{{=}}בָ֝ם); סח,כט (א{{=}}ז֝וּ); סט,ג (א{{=}}בְמַעֲמַקֵּי־מַ֝יִם); סט,יח (א{{=}}כִּי־צַר־לִ֝י); סט,לו (א{{=}}שָׁ֝ם); עא,יז (א{{=}}וְעַד־הֵ֝נָּה); עג,ו (א{{=}}יַעֲטָף־שִׁ֝ית); עג,יט (א{{=}}תַ֝מּוּ); עד,ה (א{{=}}בִּסְבׇךְ־עֵ֝ץ); עד,כ (א{{=}}מַחֲשַׁכֵּי־אֶ֝רֶץ); עה,ט (א{{=}}כֹּ֝ל); עו,יב (א{{=}}שַׁ֝י); עז,ט (א{{=}}אֹ֝מֶר); עז,יז ('''א{{=}}אַ֝֗ף'''); עח,כא (א{{=}}וְגַם־אַ֝ף); עח,ל (א{{=}}ע֝וֹד); עח,מב (א{{=}}י֝וֹם); עח,נד (א{{=}}הַר־זֶ֝ה); עח,ס (א{{=}}אֹ֝הֶל); עט,ה (א{{=}}כְּמוֹ־אֵ֝שׁ); פ,טז (א{{=}}וְעַל־בֵּ֝ן); פא,יא (א{{=}}הַרְחֶב־פִּ֝יךָ); פג,יא (א{{=}}דֹּ֝מֶן); פג,יג (א{{=}}אֵ֝ת); פד,ה (א{{=}}ע֝וֹד); פד,יב (א{{=}}יִמְנַע־ט֝וֹב); פה,ב (א{{=}}שַׁ֝בְתָּ); פו,ה (א{{=}}וְרַב־חֶ֝סֶד); פז,ד (א{{=}}זֶ֝ה); פט,מח (א{{=}}עַל־מַה־שָּׁ֝וְא); צ,י (א{{=}}חִ֝ישׁ); צד,ט (א{{=}}עַ֝יִן); צד,טז (א{{=}}לִ֝י); צו,ד (א{{=}}ה֝וּא); צז,ז (א{{=}}הִשְׁתַּחֲווּ־ל֝וֹ); צח,ג (א{{=}}אֵ֝ת); צח,ח (א{{=}}יַ֝חַד); צט,ב (א{{=}}ה֝וּא); ק,ד (א{{=}}הוֹדוּ־ל֝וֹ); קא,ד (א{{=}}רָ֝ע); קא,ו (א{{=}}ה֝וּא); קד,יד (א{{=}}לֶ֝חֶם); קד,יט (א{{=}}שֶׁ֝מֶשׁ); קה,ב ('''א{{=}}שִׂ֝֗יחוּ'''); קה,יא (א{{=}}חֶ֝בֶל); קו,יד (א{{=}}וַיְנַסּוּ־אֵ֝ל); קו,כ (א{{=}}שׁ֝וֹר); קו,כט (א{{=}}וַתִּפְרׇץ־בָּ֝ם); קז,לג (א{{=}}מַ֝יִם); קט,כ (א{{=}}רָ֝ע); קי,ו (א{{=}}רֹ֝אשׁ); קי,ז (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיג,ח (א{{=}}עִ֝ם); קטו,ב (א{{=}}אַיֵּה־נָ֝א); קטז,יד (א{{=}}נֶגְדָה־נָּ֝א); קטז,יח (א{{=}}נֶגְדָה־נָּ֝א); קיח,יד (א{{=}}וַֽיְהִי־לִ֝י); קיח,יט (א{{=}}אָבֹא־בָ֝ם); קיח,כא (א{{=}}וַתְּהִי־לִ֝י); קיט,יג (א{{=}}כֹּ֝ל); קיט,מט (א{{=}}עַ֝ל); קיט,סב (א{{=}}עַ֝ל); קיט,צ (א{{=}}אֶ֝רֶץ); קיט,צב (א{{=}}אָ֝ז); קיט,צג (א{{=}}בָ֝ם); קיט,קד (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיט,קיח (א{{=}}כִּי־שֶׁ֝קֶר); קיט,קכט (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיט,קלו (א{{=}}עַ֝ל); קיט,קסד (א{{=}}עַ֝ל); קכ,ד (א{{=}}עִ֝ם); קכ,ו (א{{=}}עִ֝ם); קכ,ז (א{{=}}הֵ֝מָּה); קכג,ב (א{{=}}עַ֝ד); קכג,ג (א{{=}}כִּי־רַ֝ב); קכד,א (א{{=}}יֹאמַר־נָ֝א); קכד,ד (א{{=}}נַ֝חְלָה); קכד,ו (א{{=}}טֶ֝רֶף); קכז,א (א{{=}}לֹא־יִשְׁמׇר־עִ֝יר); קכז,ד (א{{=}}כֵּ֝ן); קכח,ה (א{{=}}כֹּ֝ל); קכט,א (א{{=}}יֹאמַר־נָ֝א); קכט,ב (א{{=}}גַּ֝ם); קכט,ה (א{{=}}כֹּ֝ל); קלב,א (א{{=}}אֵ֝ת); קלב,יז (א{{=}}נֵ֝ר); קלה,ז (א{{=}}מֽוֹצֵא־ר֝וּחַ); קלה,יז (א{{=}}אַ֝ף); קלז,ג (א{{=}}לָ֝נוּ); קלז,ד (א{{=}}עַ֝ל); קלז,ו (א{{=}}עַ֝ל); קלז,ז (א{{=}}עַ֝ד); קמ,ג (א{{=}}כׇּל־י֝וֹם); קמג,יב (א{{=}}כִּ֝י); קמח,י (א{{=}}רֶ֝מֶשׂ). :'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' א,א (א{{=}}מֶ֝לֶךְ); ד,ה (א{{=}}וְאַל־תֵּ֝ט); ז,ט (א{{=}}לַ֝יְלָה); ז,כה (א{{=}}אַל־תֵּ֝תַע); ח,כז (א{{=}}ח֝וּג); ט,ב (א{{=}}אַ֝ף); ט,ד (א{{=}}חֲסַר־לֵ֝ב); ט,טז (א{{=}}וַחֲסַר־לֵ֝ב); יא,יג (א{{=}}וְנֶאֱמַן־ר֝וּחַ); יא,לא (א{{=}}אַ֝ף); יב,ח (א{{=}}וְנַעֲוֵה־לֵ֝ב); יד,כט (א{{=}}וּקְצַר־ר֝וּחַ); טו,א (א{{=}}וּדְבַר־עֶ֝צֶב); טו,ד (א{{=}}בָּ֝הּ); טו,יא (א{{=}}אַ֝ף); טו,יג (א{{=}}וּבְעַצְּבַת־לֵ֝ב); טו,טו (א{{=}}וְטֽוֹב־לֵ֝ב); טו,טז (א{{=}}רָ֝ב); טו,כד (א{{=}}ס֝וּר); יז,ז (א{{=}}אַ֝ף); יז,כז (א{{=}}וקר יְקַר־ר֝וּחַ); יח,ב (א{{=}}כִּ֝י); יח,ט (א{{=}}ה֝וּא); יח,יג (א{{=}}הִיא־ל֝וֹ); יט,י (א{{=}}אַ֝ף); יט,כב (א{{=}}וְטֽוֹב־רָ֝שׁ); יט,כד (א{{=}}גַּם־אֶל־פִּ֝יהוּ); יט,כו ('''א?{{=}}בֵּ֗֝ן'''); כ,א (א{{=}}בּ֝וֹ); כ,יד (א{{=}}ל֝וֹ); כא,ה (א{{=}}וְכׇל־אָ֝ץ); כא,כז (א{{=}}אַ֝ף); כד,ה (א{{=}}וְאִֽישׁ־דַּ֝עַת); כד,ח (א{{=}}ל֝וֹ); כד,ל (א{{=}}וְעַל־כֶּ֝רֶם); כה,כח (א{{=}}אִ֝ישׁ); כו,כז (א{{=}}אֶ֝בֶן); כז,ח (א{{=}}כֵּֽן־אִ֝ישׁ); כז,כד (א{{=}}וְאִם־נֵ֝זֶר); כח,טז (א{{=}}בֶ֝צַע); כח,כא (א{{=}}וְעַל־פַּת־לֶ֝חֶם); כח,כד (א{{=}}ה֝וּא); כט,ה (א{{=}}רֶ֝שֶׁת); כט,כג (א{{=}}וּשְׁפַל־ר֝וּחַ); ל,ה (א{{=}}ה֝וּא); לא,ח (א{{=}}אֶל־דִּ֝ין); לא,יב (א{{=}}כֹּ֝ל); לא,כו (א{{=}}חֶ֝סֶד). :'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' ה,ז (א{{=}}וּבְנֵי־רֶ֝שֶׁף); ה,י (א{{=}}מַ֝יִם); ו,ג (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); ו,ה (א{{=}}יִגְעֶה־שּׁ֝וֹר); ו,ו (א{{=}}אִם־יֶשׁ־טַ֝עַם); ו,ז (א{{=}}הֵ֝מָּה); ו,כט (א{{=}}ע֝וֹד); ז,טו (א{{=}}מָ֝וֶת); ח,טו (א{{=}}בּ֝וֹ); ח,יח (א{{=}}בּ֝וֹ); ט,כ (א{{=}}תׇּֽם־אָ֝נִי); ט,כט (א{{=}}לָמָּה־זֶּ֝ה); יא,יא (א{{=}}וַיַּרְא־אָ֝וֶן); יא,יב (א{{=}}פֶּ֝רֶא); יב,יג (א{{=}}ל֝וֹ); יב,יד (א{{=}}עַל־אִ֝ישׁ); יב,טז (א{{=}}ל֝וֹ); יג,יב (א{{=}}לְגַבֵּי־חֹ֝מֶר); יד,יד (א{{=}}עַד־בּ֝וֹא); טו,לא (א{{=}}כִּי־שָׁ֝וְא); טז,י (א{{=}}יַ֝חַד); טז,יב (א{{=}}ל֝וֹ); יז,ג (א{{=}}ה֝וּא); יז,ד (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); יז,יב (א{{=}}א֝וֹר); יח,ד (א{{=}}וְיֶעְתַּק־צ֝וּר); יח,יז (א{{=}}ל֝וֹ); יט,טז ('''א!{{=}}בְּ֝מוֹ־פִ֗י''');{{הערה|ראו גם ב[[#איוב|רשימת החריגים בספר איוב]].}} כ,ט (א{{=}}וְלֹֽא־ע֝וֹד); כ,כא (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); כא,ב (א{{=}}וּתְהִי־זֹ֝את); כב,ג (א{{=}}וְאִם־בֶּ֝צַע); כב,ה (א{{=}}וְאֵֽין־קֵ֝ץ); כג,ו (א{{=}}אַךְ־ה֝וּא); כד,ה (א{{=}}לֶ֝חֶם); כה,ג (א{{=}}וְעַל־מִ֝י); כו,ד (א{{=}}וְנִשְׁמַת־מִ֝י); כו,ה (א{{=}}מַ֝יִם); כו,ז (א{{=}}אֶ֝רֶץ); כז,יב (א{{=}}וְלָמָּה־זֶּ֝ה); כז,כ (א{{=}}לַ֝יְלָה); כח,יב (א{{=}}זֶ֝ה); כח,כ (א{{=}}זֶ֝ה); ל,ג (א{{=}}אֶ֝מֶשׁ); ל,ל (א{{=}}וְעַצְמִי־חָ֝רָה); לא,מ (א{{=}}תַּ֝מּוּ); לד,יא (א{{=}}אִ֝ישׁ); לד,יג (א{{=}}שָׂ֝ם); לד,כב (א{{=}}שָׁ֝ם); לד,כג (א{{=}}אֶל־אֵ֝ל); לד,כה (א{{=}}לַ֝יְלָה); לה,טז (א{{=}}בִּבְלִי־דַ֝עַת); לו,יח (א{{=}}וְרׇב־כֹּ֝פֶר); לו,כא (א{{=}}כִּֽי־עַל־זֶ֝ה); לז,יז (א{{=}}אֶ֝רֶץ); לז,כ (א{{=}}אִ֝ישׁ); לט,יז (א{{=}}לָ֝הּ); לט,כח (א{{=}}שֶׁן־סֶ֝לַע); מא,ב (א{{=}}ה֝וּא); מא,יא (א{{=}}אֵ֝שׁ); מא,כג (א{{=}}יָ֝ם); מא,כו (א{{=}}ה֝וּא). ===טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת=== למידע מפורט על התיבות הראויות להיות מוקפות בספרי אמ"ת, והוספנו להן מקף אפור, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|פרק השני]]''' של המבוא. ==חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים== בניגוד ל'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#חלוקת הסדרים בתורה|חלוקת הסדרים בתורה]]''', חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים איננה עניינית אלא בעיקר כמותית. הסדרים אינם מתחילים בתחילת עניין בדרך כלל, וגם לא מסתיימים בסוף עניין, אלא במקומות שיש בהם דברי ברכה או נחמה או שבח לה'. הסיבה לחלוקתם של ספרי הנביאים והכתובים לסדרים אינה ידועה לנו; אמנם לפי הסבר רווח, תפקידה לסמן יחידות בשביל קריאה יומית כדי לסיים את כל המקרא בשנה אחת, כי לפי חישוב פשוט יוצא שמספר הסדרים קרוב או זהה למספר ימי החול בשנה עברית רגילה (למעט שבתות ומועדים).{{הערה|הסבר זה לחלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים התפרסם במיוחד בדברי הפתיחה למהדורת קורן: "על משמעותה של החלוקה לסדרים בספרי נביאים וכתובים אין לנו ידיעות ממקורותת קדמונים. הציון הבולט של הסדרים העסיק חכמים מחכמי ישראל בימינו, ובכללם ר' שאול קוסובסקי ז"ל. הוא התעמק בבעיה זו והציע פתרון מסתבר. הוא חישב את כמות הסדרים של כל הספרים ביחד והגיע למספר 293; זהו מספרם של ימות החול בשנה רגילה. סיכומם של ימות החול (293) וימי שבת וחג (71) הוא 364, כלומר, מנין ימיה של שנת השמש חסר יום אחד, כנגד תשעה באב, שהוא יום אסור בתלמוד תורה (קוראים בו ספר "איכה"); ויום זה אף הוא נקרא "מועד", ואין למנותו כאן בחשבון ימות החול. יוצא איפה שנקבע "סדר" קריאה מן התורה, הנביאים והכתובים, לכל יחיד ויחיד, לכל יום ויום מ-365 ימי השנה. וכך, כנראה, נהגו קדמונינו." לדיון מפורט בסדרים ראו פסח פינפער, '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס"ו) עמ' 39-45.}} חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים יציבה בדרך כלל במקורות (יותר מחלוקת הסדרים בתורה). בחלוקה המקובלת שבדפוסים מוצאים 293 סדרים סה"כ, ויש רק כ-4 מקומות שבהם רשום סדר נוסף במקורות העתיקים:{{הערה|כל ארבעת הסדרים הנוספים מופיעים במהדורות ברויאר ע"פ ספר החילופים, וגם במקראות גדולות הכתר. אמנם לא כולם מסומנים בתוך כתר ארם צובה, ולא ברור מהם הנימוקים לסימונם במקראות גדולות הכתר.}} #"וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת" ([[יהושע ח/טעמים#ח א|יהושע ח א]]) = ד* (חסר בחלוקה המקובלת, אבל קיים בכתר ובגוף כתי"ל וברשימת כתי"ל ובספר החילופים). #"וּבָאוּ מֵעָרֵי יְהוּדָה" ([[ירמיהו יז/טעמים#יז כו|ירמיהו יז כו]]) = (ט*) (חסר בכתר ובגוף כתי"ל ובחלוקה המקובלת, אך קיים בספר החילופים ומחוק ברשימת כתי"ל). #"אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר" ([[שיר השירים ה/טעמים#ה ב|שיר השירים ה ב]]) = א* (חסר בחלוקה המקובלת, אבל קיים בגוף כתי"ל וברשימת כתי"ל ובספר החילופים; המקום של הפרשה חסר בכתר). #"יְשַׁלֵּם ה' פָּעֳלֵךְ" ([[רות ב/טעמים#ב יב|רות ב יב]]) = [א*] (חסר בחלוקה המקובלת ובכתר ובגוף כתי"ל, אבל קיים ברשימת כתי"ל ובספר החילופים). מספרי הסדרים בספרי הנביאים והכתובים כדלהלן (המספרים לפי החלוקה המקובלת, והכוכביות מציינות סדר נוסף ע"פ המקורות העתיקים): *יהושע 14* | ד* *שופטים 14 *שמואל 34 *מלכים 35 *ישעיהו 26 *ירמיהו 31* | (ט*) *יחזקאל 29 *תרי עשר 21 **סה"כ נביאים 204 (206*) *תהלים 19 *משלי 8 *איוב 8 *שיר השירים 1* | א* *רות 1* | [א*] *איכה 1 *קהלת 4 *אסתר 5 *דניאל 7 *עזרא 10 *דברי הימים 25 **סה"כ כתובים 89 (91*) **סה"כ נביאים וכתובים 293 (297*) '''תחילת ספר:''' ציינו תחילת סדר גם בראש כל אחד מכ"ד ספרי המקרא (במספר הרצוף "א"), למרות שסימון כזה אינו מופיע בתחילת ספרי המקרא בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו. הסדר הראשון בתחילת כל אחד מכ"ד ספרי מקרא צוין במפורש בספר החילופים וברשימות הסדרים בכתי"ל ([https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up תורה], [https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n655/mode/1up נביאים], [https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n930/mode/1up כתובים]). '''התבנית:''' תחילת כל "סדר" מתוייגת בתיעוד הנוסח שבדפי העריכה בתוך '''[[תבנית:מ:פסוק]]''', ע"י השימוש בפרמטר "סדר=". תבנית זו נמצאת מיד לפני כל פסוק במקרא (בלי שום רווח ביניהם). כשיש בה פרמטר של "סדר=", מופיע מספר הסדר כחלק מסימני הניווט בשוליים הצדדיים של התנ"ך. ==הערות== <references/> hvdpo9k54ijyg7hxy1fmieeg6drw2w0 3002750 3002749 2026-04-02T20:18:12Z Dovi 1 /* מסורת הקוראים בנ"ך: חטפים באותיות לא גרוניות */ 3002750 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ה. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים: המקומות הקיימים בכתר}} ==הסבר קצר על קביעת הנוסח במקומות הקיימים בכתר== '''נוסח הנביאים והכתובים במהדורה זו (חלוקת הפרשות וצורת השירות, האותיות והתיבות, הניקוד והטעמים והגעיות) מיוסד על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים. במקומות מעטים וחריגים שבהם נוסח הכתר אינו חד משמעי, או ייתכן שנפלה בו טעות, הבאנו את הנתונים בשלמותם בתיעוד הנוסח והכרענו ע"פ שיקול הדעת. לאחר קביעת הנוסח נעשו התאמות קלות בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].''' לפרטים נוספים על שיטת ההגהה והעריכה לנוסח הכתר (במקומות שהוא קיים) ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים במקומות שכתר ארם צובה אינו קיים בהם, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הקודם]]'''. ==יסודות הנוסח ותיעודו== במקומות שכתר אדם צובה קיים, נוסח המקרא במהדורתנו מיוסד ישירות עליו. מכיוון שמדובר על כתב־יד אחד בלבד, שהוא מדויק ובהיר ועקבי להפליא, יש הרבה פחות צורך לדון בנוסחו של הכתר ולהשוות אותו אל כתבי־יד מקבילים, מאשר במקומות המיוסדים על כתי"ל. בכל זאת, לעתים רחוקות יש אות או ניקוד או טעם בכתר שדורש דיון ותיעוד של הנתונים לגביו. במקומות האלה השתמשנו באותה שיטה טכנית לתיעוד הנוסח כמו במקומות החסרים בכתר; ראו בהסבר המפורט בתוך '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#תיעוד הנוסח|פרק המבוא לנוסח התורה]]'''. במקרים היחסית נדירים שבהם היה צורך להשוות את הכתר לכתבי־יד אחרים, השתמשנו באותן קבוצות של כתבי־יד נבחרים ל'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לנביאים|נביאים]]''' ול'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לכתובים|כתובים]]'''. ==המהדורות האחרות לפי כתר ארם צובה== כתר ארם צובה הוא כתב־יד בהיר ומדויק ועקבי. מתוך '''למעלה ממליון''' אותיות וסימני ניקוד וטעמים וגעיות בספרי הנביאים והכתובים (במקומות שהכתר קיים), יש '''פחות ממאתיים''' מקומות בלבד (!) שצריך בכלל להעיר בהם מבחינת קביעת הנוסח של סימן אורתוגרפי מסוים. ורק בחלק מהמקומות האלה חייב העורך להפעיל את שיקול דעתו לגבי כוונתו של הסופר, וכיצד יש להציג את הממצאים במהדורה של המקרא. עובדה מספרית פשוטה זו היא הסיבה לכך שכל המהדורות היפות של התנ"ך שיצאו לאור עד היום ע"פ כתר ארם צובה – כמעט זהות אחת לשנייה, אות באות ותָו בתָו (לגבי קביעת הנוסח, ולמעט עניינים התלויים בשיטות העיצוב של המהדירים). מדובר בעיקר על שלושת מהדורותיו של הרב ברויאר ומהדורת מכון ממרא, ועל מקראות גדולות הכתר.{{הערה|אפשר גם להוסיף את הכרכים הבודדים שיצאו לאור במסגרת "מפעל המקרא" של האוניברסיטה העברית (ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל). ועם קצת הסתייגות אפשר עוד להוסיף גם את מהדורת "סימנים" של פלדהיים.}} כל אחת מהמהדורות הללו זהה לכל חברותיה כמעט לגמרי לגבי קביעת הנוסח (אבל לא לגמרי מבחינת עיצוב הטקסט). '''אך בכל אחת מהמהדורות היפות הנ"ל יש שני מרכיבים מקוריים וחשובים:''' #'''קביעת עצם הנוסח ע"פ שיקול הדעת במקומות חריגים.''' יש מקומות שבהם משמעותו של כתב־היד אינה ברורה לגמרי, כגון: אות שאולי סותרת את כתיב המסורה (וייתכן שנפלה טעות נדירה); ניקוד או טעם חריג שסותר את דרכו של הכתר במקומות אחרים (וייתכן שמדובר על טעות); נקודה או קו קטן של ניקוד או טעם שכתוב באופן בהיר ובלי סימני מחיקה, אך ניתן לפרש אותו ביותר מדרך אחת; מקום מטושטש או שיש בו סימני מחיקה (ולכן לא ברור לגמרי מה הייתה כוונתו של המסרן). כל מהדיר חייב להפעיל את שיקול דעתו במקומות אלה. כאמור, מדובר על פחות מ-200 סימנים אורתוגראפיים בלבד (אותיות, ניקוד וטעמים) בכתב־היד כולו. #'''עיצוב המהדורה בשביל הקורא.''' כלומר: עד כמה מעתיקים את כל איפיוני כתב־היד לפרטי פרטיהם, גם כשהם אולי לא מתאימים לצרכיו של הקורא? כמה דוגמאות: האם חובה להביא בפני הקורא את נוסח סימן ה"רפה" שבכתר או שניתן לוותר עליו? האם צריך למסור רק את קביעת '''סוג''' חלוקת הפרשות שבכתב־היד (פרשה פתוחה או סגורה), או אף את '''צורת''' חלוקתן לפי השורות והרווחים? בתיבה שטעמה מלעיל, האם חובה לסמן את טעם הפשטא הכפולה בדיוק לפי שיטת הכתר, או שניתן לסמן אותו בכל תיבה כזו בעקביות (כמו שנעשה במהדורות ברויאר)? לגבי ה'''עיצוב''' במהדורתנו (2), הוא יהיה לפי השיטה המנומקת היטב לעיל ב'''[[../פרק ב|פרק השני של המבוא]]'''. שיטה עצמאית זו שונה במידה ניכרת משיטותיהן של שאר המהדורות, לפחות באותה מידה שגם הן בעצמן שונות אחת מהשנייה (ואף יותר). אמנם לגבי '''קביעת הנוסח''' במהדורתנו, במקומות המועטים יחסית בכתר שצריך להפעיל בהם את שיקול הדעת, נבחן כל מקום מחדש ונגיע להחלטה עצמאית לאחר הבאת כל הנתונים. בין המקומות האלה: #כ־25 אותיות וצירופי תיבות בכתיב של כתר ארם צובה, שיש ספק כלשהו לגבי קביעתם, וייתכן (אפילו בספק) שלפי קביעה מסוימת הכתיב יהיה מנוגד למסורה הטברנית. #טעויות קלות נדירות יחסית בכתב־היד בענייני ניקוד וטעמים, מהסוגים שפירט ישראל ייבין בפרק הראשון של ספרו, ועוד כמה צורות חריגות שיש לדון בהן (גם אם אינן טעויות מובהקות).{{הערה|ייבין, א.5 עמ' 16 דווח על "למעלה מ-50 טעויות סופר", אבל ראו גם בסוגים הנוספים שמנה ב-א.6.}} #סימני ניקוד וטעמים וגעיות שניתן לפרש אותם ביותר מדרך אחת, ו/או שהם מטושטשים ו/או לא ברורים ו/או שיש בהם סימני מחיקה (נדירים יחסית). #סימני ניקוד וטעמים וגעיות שלא ברור לגמרי עד כמה הם מסכימים בעקביוּת לשיטת המסורה והכתר עצמו (כגון מרכא בתיבת תביר). #אותיות גדולות וקטנות המוזכרות בספרות המסורה הקדומה או המאוחרת, שבדרך כלל אינן באות לידי ביטוי בנוסח הפנים של הכתר (ואף לא בנוסח הפנים של כתבי־היד הקרובים לו). כאן מדובר על חלק משיטת העיצוב במהדורתנו, שהרי בעידן כתבי־היד לא היו אותיות אלו עניין של חובה. '''למרות נדירותם, מוכרח כל מהדיר להפעיל את שיקול דעתו במקומות אלה.''' במהדורתנו נדון בכל אחד מהם במקומו (בתוך תיעוד הנוסח שבדף העריכה על ידי השימוש ב[[תבנית:נוסח]]). בגלל שהמקומות האלה מעטים יחסית, יהיו הרבה פחות הערות נוסח בדפי העריכה בספרים שהכתר קיים בהם, מאשר בספרים המבוססים על כתב־יד לנינגרד (כיוון שהכתר חסר בהם). לסיום צריך להוסיף ולומר, שעצם העובדה הברוכה שקיימות כל כך הרבה מהדורות משובחות ומדויקות על פי כתר ארם צובה מאפשרת לנו את השוואתן אחת לשנייה, ואת כולן ביחד לצילום כתב־היד. ניתן ללמוד מהשוואה כזו המון על אופייה של כל אחת מהמהדורות האחרות, וגם להפיק ממנה תובנות חשובות על הכתר עצמו ובשביל מהדורתנו, וכך עשינו. ==ספר ישעיהו כדוגמה ליישום השיטה== הספר הראשון בנביאים וכתובים שבוצעה בו עריכה מלאה במהדורתנו, כולל הגהה ע"פ כתר ארם צובה ו[[../פרק ב|עיצוב לפי שיטתנו]], היה [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]]. ספר זה נבחר בגלל שהוא [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר ישעיהו|נשתמר בשלמותו בכתר ארם צובה]], ובגלל שהוא ספר גדול מבחינה כמותית (כך שהיו בו מספיק דוגמאות למקומות חריגים כדי להמחיש את השיטה, והוא היווה מקרה בוחן ראוי לשיטת העבודה). כדי לבצע את הגהת הנוסח באופן מיטבי השתמשנו בכמה מקורות ביחד: בצילום הכתר, במהדורותיו של הרב ברויאר, במהדורת מכון ממרא (שהיא כמעט זהה למהדורות ברויאר{{הערה|הבדל קטן בין קביעת הנוסח במהדורת מכון ממרא לבין מהדורות ברויאר נמצא בתחום הגעיות. בעבודתנו על עשרת הפרקים הראשונים בספר ישעיהו מצאנו שני מקומות שבהם חסרה געיה במכון ממרא שקיים בכתר (ועל פיו במהדורות ברויאר): "מִֽי־בִקֵּ֥שׁ" ([[ישעיהו א/טעמים#א ט|א ט]]), "וּנְשֽׂוּא־פָנִ֖ים" ([[ישעיהו ט/טעמים#ט יד|ט יד]]). לא ברור אם מדובר על טעות או על עניין שבשיטה. החל מפרק י"א הפסקנו לתעד את הגעיות החסרות (למרות שמידי פעם מצאנו עוד), אבל מחשבון פשוט לפי התדירות בעשרת הפרקים הראשונים נראה שיש כתריסר געיות חסרות במהדורת מכון ממרא לספר ישעיהו. יש גם מקומות מעטים במהדורת מכון ממרא שהגעיה נמצאת באות אחרת מאשר בכתר, וגם במקומות האלה לא תיעדנו את התופעה אלא פשוט סימנו את הגעיה כמו שהיא בכתר.}}), ובמקראות גדולות הכתר. השימוש בצילום כתב־היד עצמו לצידן של כמה מהדורות מדויקות המבוססות עליו עזר לנו להעלות את דיוקה של ההקלדה, ואף תרם להבנתנו את שיטתה המיוחדת של כל אחת מהמהדורות האחרות. כדי להמחיש את העבודה על קביעת הנוסח בספר ישעיהו צריך להביא סטיסטיקות של ממש, ונתחיל עם רשימת המילים החריגות של הרב ברויאר במהדורת '''כתר ירושלים''' (מתוך "נוסח כתב היד" בסוף הכרך). ברשימה זו הביא ברויאר את כל המקומות שבהם הוא נמנע מלהביא את נוסח הכתר במהדורתו, או שיש בהם ספק מסוים לגבי נוסח כתב־היד. כאשר מסתכלים על הפריטים ברשימתו לפי סוגיהם השונים, רואים קודם כל ש-[[#חטפים באותיות לא-גרוניות בישעיהו|53 מילים]] מתוך 68 בספר ישעיהו הן כולן מקרים של חטף באות לא גרונית (כ-78%).{{הערה|למרות שלעתים רחוקות מצאנו מקום שבו ברויאר לא ציין חטף באות לא גרונית, רשימותיו בדרך כלל מהווֹת תיעוד שלם ואובייקטיבי לתופעה זו בכל המקרא. להסבר כללי של התופעה ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.}} לגבי שאר המקומות החריגים (רק 15 במספר בספר ישעיהו), נמצא שהם מ-5 סוגים שונים: #ספק קל לגבי קביעת אות אחת בכתר: "מְרִימָ֔[י]ו" ([[ישעיהו י/טעמים#י טו|י,טו]]). #ספקות בקביעת הניקוד והטעמים והגעיות בכתר (3 מקומות, שאחד מהם ספק מקף בתיבת משרת [ראו סוג 5 דוגמה ג.]). #מקומות חריגים בשיטת הניקוד בכתר (2 מקומות). ב[[ישעיהו יז/טעמים#יז ט|יז,ט]] א="מָעוּז֗וֹ" (במקום ק=מָעוּזּ֗וֹ וכן בדפוסים [ל=מָעֻזּ֗וֹ]); ב[[ישעיהו כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] א="בְּמָעוּזִ֔י" במקום ל,ק=בְּמָעוּזִּ֔י [דפוסים=בְּמָֽעֻזִּ֔י]). מצד אחד דגש חסר הוא אחד מהסוגים של הטעויות הקלות שנפלו בכתר לעתים רחוקות למרות דייקנותו{{הערה|ראו ייבין א.5, עמ' 16-17.}}, אבל חסרונו באותה תיבה פעמיים אולי רומז על עיקרון כלשהו. מצד שני גם אם הדבר נעשה בכוונה – עדיין אין עקביות בעניין זה בכתר. והשוו: "מָעוּזִּ֖י" ([[שמואל ב כב/טעמים#כב לג|שמ"ב כב לג]]), "מָעוּזִּֽי׃" ([[תהלים לא/טעמים#לא ה|תהלים לא,ה]]), "מָ֝עוּזָּ֗ם" ([[תהלים לז/טעמים#לז לט|תהלים לז,לט]]), "מָעוּזִּי֮" ([[תהלים מג/טעמים#מג ב|תהלים מג,ב]]), "מָע֫וּזּ֥וֹ" ([[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]]). #חריגים בניקודו של ה"כתיב" (4 מקומות): "עֲנִוִים֙" (עֲנִיִּים֙ קרי; [[ישעיהו לב/טעמים#לב ז|לב,ז]]), "חֹראָיהָ֗ם" (צוֹאָתָ֗ם קרי; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|לו,יב]]), "אֵאֵ֥ שַׁיְנֵיהֶ֖ם" ([מֵימֵ֥י] רַגְלֵיהֶ֖ם קרי; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|לו,יב]]), "מֵי־אִתִּֽי׃" (מֵאִתִּֽי׃ קרי; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|מד,כד]]). #מקף בתיבת משרת (4-5 מקומות): א. "נָ֣בֵֽל־צִ֔יץ" ([[ישעיהו מ/טעמים#מ ז|מ,ז]]); ב. "וַתּ֤וֹשַֽׁע־לוֹ֙" ([[ישעיהו נט/טעמים#נט טז|נט,טז]]); ג. "ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה"? ([[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] לפי ברויאר, וכך נראה יותר מעיון בכתב־היד, וכן הוא גם בכתבי־היד הקרובים לכתר [ל,ש1,ק,ל-א,ק25] ובדפוסים; אבל אולי צריך לקרוא רֽוּחַ־יְהוָ֖ה כמו שקבעו במקראות גדולות הכתר); ד. "וַתּ֤וֹשַֽׁע־לִי֙" ([[ישעיהו סג/טעמים#סג ה|סג,ה]]); ה. "אִם־יִוָּ֥לֵֽד־גּ֖וֹי" ([[ישעיהו סו/טעמים#סו ח|סו,ח]]). לגבי שלושת הסוגים האחרונים (10-11 מקומות), נוסח הכתר ברור לגמרי בכמעט כולם (למעט "ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה" ב[[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] כספק מקף בתיבת משרת), ובכולם מדובר על נטייה רווחת בכתר (ולא בטעות סופר) או לפחות על חוסר עקביות בשיטת הניקוד. נטיות אלו אינן עניין של חובה (כי אף הכתר עצמו אינו עקבי לגמרי לגביהן). ולכן לגבי מקף בתיבת משרת ולגבי ניקודו של תיבת הכתיב, במהדורתנו נעצב את המקומות האלה לפי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב הניקוד והטעמים במהדורתנו|שיטתנו]], ונציין את השינויים בתיעוד הנוסח. ולגבי שתי המילים "מָעוּז֗וֹ" (במקום מָעוּזּ֗וֹ) ו"בְּמָעוּזִ֔י" (במקום "בְּמָעוּזִּ֔י"), בשתיהן אות הזי"ן תהיה דגושה, כמקובל לא רק בכתבי־היד הקרובים לכתר ובדפוסים, אלא גם בכתר עצמו במקומות אחרים, וכך נשמור על עקביות למען הקורא ובהתאם למטרת העיצוב במהדורתנו.{{הערה|גם הרב ברויאר במהדורותיו החליט כך, וכנראה מאותן סיבות. אך במקראות גדולות הכתר קבעו "מָעוּז֗וֹ" ו"בְּמָעוּזִ֔י" כדי להעביר את נוסח הכתר בדיוק למרות חריגותו וחוסר העקביות שבו.}} אמנם לגבי שלושת הסוגים הראשונים (כלומר ארבעת המקומות בספר ישעיהו שבהם יש ספק כלשהו לגבי קריאת כתב־היד או לגבי כוונתו של המנקד, ואם כן יש קושי מסוים בקביעת עצם הנוסח), נצטרכנו להכריע בעצמנו על פי עיון חוזר בכתב־היד ועל פי שיקול הדעת. בארבעת המקומות האלה בספר ישעיהו החלטנו כך: #ספק קל לגבי אות אחת: בתיבת "מְרִימָ֔יו" ([[ישעיהו י/טעמים#י טו|י,טו]]) נמחק החלק התחתון ביו"ד הראשונה, אבל האות קיימת ברובה. גם בכתבי־יד אחרים הקרובים לכתר (ל,ק,ש1) נכתבה התיבה מלאה עם יו"ד פעמיים. ייתכן שהמוחק ויתר על המחיקה באמצע, אבל לא שב כדי להשלים את החלק המחוק. ובכל מקרה האות קיימת בפועל בכתר כמו בכתבי־היד ובדפוסים (וכך גם במהדורות ברויאר, במקראות גדולות הכתר, ובמכון ממרא). לכן תופיעה במהדורתנו "מְרִימָ֔יו" בכתיב מלא בלי שום ציון; שאר המידע לגבי האות המסופקת יהיה בתיעוד הנוסח, והמילה תופיעה ב[[#נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|רשימת המקומות החריגים בנוסח הכתיב בכתר]]. #ספק לגבי טעם ([[ישעיהו נה/טעמים#נה ה|נה,ה]]): "וְלִקְד֛וֹשׁ" או "וְלִקְד֥וֹשׁ"? הצורה השנייה מתאימה יותר לכללי הטעמים: "לְמַ֙עַן֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְלִקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֥י פֵֽאֲרָֽךְ׃", וכך מופיע בכתבי־היד האחרים הקרובים לכתר (ל,ק) ובדפוסים; וכן הכריעו ברויאר ומג"ה.{{הערה|כמעט שאין טעויות בכלל במערכת הטעמים בכתר; ראו על כך בייבין, כא.2 (עמ' 197), וייתכן שיש להוסיף את התיבה הזו בתור ספק לשני המקומות שכבר ציין (גם בהם מדובר על נקודת תביר בטעם שצפוי להיות מרכא). אך מהצבע והצורה של הנקודה ייתכן שיש כאן כתם דיו ולא נקודה שהסופר כתב אותה בכוונה, ואם כן מדובר על מרכא ואין טעות.}} #טעמים לא ברורים ([[ישעיהו מה/טעמים#מה ו|מה,ו]]): "אֲנִ֥י יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃" או "אֲנִֽי־יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃"? במהדורתנו קיבלנו את הגרסה הראשונה לאחר עיון בכתב־היד (בדומה למקראות גדולות הכתר, ולפי זה אין צורך לתיקון בספק של ברויאר). #ספק געיה ([[ישעיהו יד/טעמים#יד ב|יד,ב]]): "בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֗ל" או "בֵּית־יִשְׂרָאֵ֗ל"? הגעיה מטושטשת ואף ייתכן שהיא לא קיימת, אבל מעיון בצילום כתב־היד נראה לנו יותר שהסימן קיים; ולכן במהדורתנו באה הגעיה בהתאם לדעתו של ברויאר ובניגוד למקראות גדולות הכתר. כל המקומות הנ"ל מצויינים ברשימת השינויים של ברויאר. אבל יש עוד מספר מקומות בספר ישעיהו הדורשים הסבר או תיעוד (והם אינם מובאים כלל ברשימת ברויאר אלא תוקנו או שונו במהדורתו בלי שום הערה): #טעויות סופר מובהקות בניקוד (ע"פ ייבין): ##ב[[ישעיהו יד/טעמים#יד יא|יד,יא]] בתיבת "וּמְכַסֶּ֖יךָ" חסרה נקודת השורוק (א=ומְכַסֶּ֖יךָ). ##ב[[ישעיהו יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] בתיבת "ר֧וּחַ" (השנייה) חסרה פתח גנובה (א=ר֧וּח). #תופעות של "קרי וכתיב" הקיימים בכתבי־היד הקרובים לכתר, וכן בדפוסים ובמהדורות ברויאר, אבל אינם מצוינים בכתר עצמו; ברובם מדובר על כתיב מלא בוי"ו במקום שיש קמץ (קטן): "אֶשְׁקֳוטָ֖ה" ([[ישעיהו יח/טעמים#יח ד|יח,ד]]); "עַד־יַֽעֲבָור־זָֽעַם׃" ([[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|כו,כ]]); "יִסְגָּוד־ל֤וֹ" ([[ישעיהו מד/טעמים#מד יז|מד,יז]]). בשלושת המקומות האלה ציין ברויאר קרי וכתיב אע"פ שאין ציון כזה בכתר, ולמרות שמדובר על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#"קרי וכתיב" של אֵם קריאה|קרי וכתיב של אֵם קריאה]] (ו'). והשוו גם: "הֹבִ֔אישׁ" ([[ישעיהו ל/טעמים#ל ה|ל,ה]]). #אותיות גדולות וקטנות: "אֹ֖רֶ{{אות-ק|ן}}" בנו"ן זעירא ([[ישעיהו מד/טעמים#מד יד|מד,יד]]), "{{אות-ג|צֹ}}פָ֞ו" בצד"י גדולה ([[ישעיהו נו/טעמים#נו י|נו,י]]). במהדורתנו נביא את שתי האותיות המיוחדות בהתאם לשיטתנו ע"פ המנהג.{{הערה|בניגוד למקראות גדולות הכתר, בו ויתרו על הצד"י הגדולה ב"צֹפָ֞ו" ([[ישעיהו נו/טעמים#נו י|נו,י]]) שאין לה סימוכין במסורת הכתר.}} #שם הוי"ה: ב[[ישעיהו ל/טעמים#ל א|ישעיהו ל,א]] נכתבה נקודת חולם בשם הוי"ה (א*=נְאֻם־יְהֹוָ֔ה) עוד נקודות טכניות לגבי התצוגה של ספר ישעיהו: *לגבי תצוגת הניקוד בתיבת "ירושלם" (חסרת-יו"ד), ולגבי צורות חריגות שלה כגון "יְרוּשָׁלַ֛[יְ]מָה" ([[ישעיהו לו/טעמים#לו ב|לו,ב]]), ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#הניקוד בתיבת "ירושלם"|כאן]]'''. *יש מנהג יפה בדפוסים לסיים ספר במקרא בדבר טוב, על ידי חזרה על פסוק טוב שבא קצת לפני הפסוק האחרון (בסוף הספרים ישעיהו, מלאכי, איכה, קהלת). במהדורות ימינו המנהג קיים בדפוס קורן ואף במהדורת דותן (למרות שהמנהג אינו קיים בכתי"ל). שמרנו על המנהג היפה הזה במהדורתנו, ואת הפסוק הנוסף הדפסנו כמקובל באותיותיו בלבד (בלי ניקוד וטעמים) כדי להמחיש שהוא לא חלק מנוסח המסורה. בתיעוד הנוסח שבדף המסורה ציינו שהמנהג אינו קיים בכתבי־היד. '''תהליך העריכה של ספר ישעיהו, כמו שהוא מתואר כאן, שימש בתור מודל גם עבור עריכתם של שאר ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.''' ==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים== ===נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה=== נוסח האותיות בכתר ארם צובה מדויק להפליא. אך אפילו בו יש – לעתים רחוקות – כתיב מסוים שלא ברור לחלוטין אם הוא מתאים לנוסח המסורה. ברוב המקומות מדובר רק בספק, ואפילו בספק קלוש, לגבי זהותה של אות מסוימת בכתר. אבל יש גם מקומות אחדים ונדירים שבהם הכתיב בכתר חורג מהמסורה בסבירות גבוהה. המבחן עבור "התאמה למסורה" נשען על השיטה שעסקנו בה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות|בפרק השלישי]]''' של המבוא למהורתנו (על נוסח הכתיב בתורה): אם לוקחים בחשבון את הערות המסורה מצד אחד, ואת הכתיב הנמצא ברוב כתבי־היד הקרובים לכתר מצד שני, אז ניתן להגיע אל נוסח מוסכם כמעט בכל האותיות בתנ"ך. נוסח זה מסכים בפועל לנוסח האותיות בכתר ארם צובה (במקומות שהוא קיים) כמעט בכל מקום, והיוצאים מן הכלל נדירים ביותר. להלן רשימה של כל המקומות האפשריים בכתר שיש בהם ספק, ואפילו ספק קל עד קלוש, לגבי התאמה למסורה. הטבלה מציגה שני סוגים שונים של ספקות בנוסח הכתיב: #ספק לגבי אות אחת בכתר (24 מקומות); #ספק לגבי צירוף בין שתי תיבות בכתר, כגון "מַלְכִּישׁ֔וּעַ" או "מַלְכִּי'''־'''שׁ֔וּעַ" (3 שמות ב-7 מקומות). בעמודה הימנית בטבלה מצוין מספר הפסוק ביחד עם קישור לדף של הפרק. בעמודה האמצעית מופיע הנוסח הבעיתי בכתר (אפילו בספק), ובצד שמאל נוסח אחר שאולי מתאים יותר למסורה. הנוסח המופיע במהדורתנו לגבי כל פריט מסומן בכוכבית (*).{{הערה|למידע מלא לגבי כל פריט יש לראות את תיעוד הנוסח הנמצא בתוך דף העריכה של הפרק (יש קישור ישיר לפרק בעמודה הימנית של הטבלה). לא הבאנו ברשימה זו את [[#אותיות גדולות וקטנות|האותיות הגדולות והקטנות במהדורתנו]], השונות ברובן ממה שמופיע בכתר.}} {| border="1" align=center |+ '''מקומות חריגים בנוסח הכתיב בכתר ארם צובה''' |- |colspan=3 align=center|'''נוסח האותיות''' |- !פסוק !הנוסח בכתר !נוסח אחר |- |[[יהושע ח/טעמים#ח ח|יהושע ח,ח]] |'''בְּ'''תָפְשְׂכֶ֣ם? |'''כְּ'''תׇפְשְׂכֶ֣ם* |- |[[יהושע י/טעמים#י יד|יהושע י,יד]] |'''בַּ'''יּ֤וֹם? |'''כַּ'''יּ֤וֹם* |- |[[יהושע טו/טעמים#טו סא|יהושע טו,סא]] |וּסְ'''בָ'''כָֽה? |וּסְ'''כָ'''כָֽה* |- |[[שופטים ז/טעמים#ז יז|שופטים ז,יז]] |'''בַ'''אֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖ה? |'''כַ'''אֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖ה* |- |[[שמואל א ח/טעמים#ח כ|שמ"א ח,כ]] |מַלְכֵּ֙'''י'''נוּ֙? |מַלְכֵּ֙נוּ֙* |- |[[שמואל ב ז/טעמים#ז כב|שמ"ב ז,כב]] |'''כְּ'''כֹ֥ל? |'''בְּ'''כֹ֥ל* |- |[[מלכים א ג/טעמים#ג כ|מל"א ג,כ]] |יְשֵׁ'''י'''נָ֔ה? |יְשֵׁנָ֔ה* |- |[[מלכים א ו/טעמים#ו כט|מל"א ו,כט]] |וְתִמֹר֔'''וֹ'''ת! |וְתִמֹרֹ֔ת* |- |[[ישעיהו י/טעמים#י טו|ישעיהו י,טו]] |מְרִימָ֔ו? |מְרִימָ֔'''י'''ו* |- |[[ירמיהו לג/טעמים#לג כו|ירמיהו לג,כו]] |כתיב=אָשִׁ֥'''י'''ב?<br>(אין קרי) |כתיב=אָשִׁ֥'''ו'''ב*<br>(קרי=אָשִׁ֥יב)* |- |[[ירמיהו מט/טעמים#מט ח|ירמיהו מט,ח]] |הֶעְמִ֣'''י'''קוּ* |הֶעְמִ֣קוּ |- |[[יחזקאל כד/טעמים#כד כד|יחזקאל כד,כד]] |בְּב'''וֹ'''אָ֕הּ* |בְּבֹאָ֕הּ |- |[[יחזקאל כט/טעמים#כט ז|יחזקאל כט,ז]] |'''כְּ'''תָפְשָׂ֨ם? |'''בְּ'''תׇפְשָׂ֨ם* |- |[[יחזקאל לא/טעמים#לא יא|יחזקאל לא,יא]] |'''בְּ'''רִשְׁע֖וֹ? |'''כְּ'''רִשְׁע֖וֹ* |- |[[יחזקאל לה/טעמים#לה ט|יחזקאל לה,ט]] |כתיב=תָ'''ו'''שֹׁ֑בְנָה? |כתיב=תָ'''י'''שֹׁ֑בְנָה* |- |[[יחזקאל לז/טעמים#לז י|יחזקאל לז,י]] |וַיִּֽ'''הְ'''י֗וּ? |וַיִּֽ'''חְ'''י֗וּ* |- |[[הושע ו/טעמים#ו יא|הושע ו,יא]] |'''כְּ'''שׁוּבִ֖י? |'''בְּ'''שׁוּבִ֖י* |- |[[עמוס ה/טעמים#ה כז|עמוס ה,כז]] |וְהִגְלֵ'''י'''תִ֥י* |וְהִגְלֵתִ֥י |- |[[מיכה ו/טעמים#ו ב|מיכה ו,ב]] |מ֣'''וֹ'''סְדֵי* |מֹ֣סְדֵי |- |[[נחום ג/טעמים#ג יז|נחום ג,יז]] |וְנֹדַ֔ד |וְנ'''וֹ'''דַ֔ד* |- |[[דברי הימים א ח/טעמים#ח ו|דה"א ח,ו]] |אֵ'''ה֑'''וּד? |אֵ'''ח֑'''וּד* |- |[[דברי הימים א יז/טעמים#יז כ|דה"א יז,כ]] |'''כְּ'''כֹ֥ל? |'''בְּ'''כֹ֥ל* |- |[[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]] |לַבֵּ֣נ'''י'''׀יְמִינִי כתיב (!)<br>(לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י קרי)* |לַבֵּ֣נ׀יְמִינִי כתיב*<br>(לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י קרי)* |- |[[דברי הימים ב כח/טעמים#כח יח|דה"ב כח,יח]] |וְאֶת־גִּמְז֖וֹ (וְאֶת־)[וּ]בְּנֹתֶ֑יהָ (!) |וְאֶת־גִּמְז֖וֹ וְאֶת־בְּנֹתֶ֑יהָ* |- |colspan=3 align=center|'''שמות מורכבים / תיבות מחוברות'''{{הערה|1=לגבי תיבות מורכבות במקרא, יש רשימה [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n119/mode/1up?view=theater במסורה הגדולה של כתי"ש1 על במדבר א'], אותה העתיקו מתוך כתר ארם צובה: "[מלין] דכתב' חדה וכן קורין '''ומצאנו אותם במעשה המלמד הגדול אהרן בן משה בן אשר במעשיו במחזור המכונה באלתאג''''...". קבענו את הנוסח לפי רשימה זו גם אם יש מקף בין שתי התיבות בכתר.}} |- |[[שמואל א יד/טעמים#יד מט|שמ"א יד,מט]]<br>[[שמואל א לא/טעמים#לא ב|שמ"א לא,ב]]<br>[[דברי הימים א ח/טעמים#ח לג|דה"א ח,לג]]<br>[[דברי הימים א ט/טעמים#ט לט|דה"א ט,לט]]<br>[[דברי הימים א י/טעמים#י ב|דה"א י,ב]] |וּמַלְכִּי'''־'''שׁ֑וּעַ<br>מַלְכִּי'''־'''שׁ֖וּעַ<br>{{=}}מַלְכִּישׁ֔וּעַ*<br>מַלְכִּי'''־'''שׁ֔וּעַ<br>מַלְכִּי'''־'''שׁ֖וּעַ |וּמַלְכִּישׁ֑וּעַ*<br>מַלְכִּישׁ֖וּעַ*<br>{{=}}מַלְכִּישׁ֔וּעַ*<br>מַלְכִּישׁ֔וּעַ*<br>מַלְכִּישׁ֖וּעַ* |- |[[זכריה יב/טעמים#יב יא|זכריה יב,יא]] |הֲדַד'''־'''רִמּ֖וֹן* |הֲדַדְרִמּ֖וֹן |- |[[איוב יח/טעמים#יח טו|איוב יח,טו]] |מִבְּלִי־ל֑וֹ |מִבְּלִיל֑וֹ* |} ===אותיות מיוחדות במהדורתנו=== {{עוגן|אותיות גדולות וקטנות}}'''א. אותיות גדולות וקטנות:''' [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#אותיות גדולות וקטנות|כמו בתורה]], לרוב אין ביצוע של אותיות גדולות וקטנות בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, אפילו במקומות שהאות המיוחדת מוזכרת במפורש ברשימות המסורה והערותיה. האזכורים בספרות המסורה והביצוע בכתבי־היד נראים קצת יותר מובהקים לגבי האותיות הקטנות מאשר לגבי האותיות הגדולות. כתיבת האותיות (הקטנות לפני הגדולות בדרך כלל כנראה) התקבלה באופן הדרגתי בכתבי־היד ובדפוסים, ובמשך הזמן הפכה להיות אחד מסימני ההיכר של "נוסח המסורה", למרות שהיא לא הייתה כך בהתחלה. הרשימה הבאה מכילה אוסף מקסימלי של האותיות הגדולות והקטנות בספרי הנביאים והכתובים.{{הערה|היא מבוססת בעיקר על הרשימה המובאת [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית] (1906), וכוללת כמעט כל אות אפשרית.}} רוב האותיות ברשימה זו מופיעות גם בדפוס קורן, ולכן הן מופיעות בפועל גם במהדורתנו (ברשימה זו הן מסומנות בכוכבית).{{הערה|אותיות גדולות וקטנות שאין להן ביצוע בדפוס קורן, אבל מופיעות בכתבי־יד או בדפוסים אחרים, צוינו בתיעוד הנוסח בתור "יש דפוסים".}} אותיות שבאות לידי ביטוי של ממש בתוך כתבי־היד מצוינות ברשימה. #'''(ג)''' [[יהושע יד/טעמים#יד יא|יהושע (יד,יא)]]: [כְּכֹ֥חִי]* / [{{מ:אות-ג|כְּ}}כֹ֥חִי] #'''(ק)''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יט|שמואל (שמ"ב כא,יט)]]: [בֶּן־יַעְ{{מ:אות-ק|רֵ֨}}י]* #'''(ג)''' [[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מלכים (מל"ב יז,לא)]]: [נִבְחַ֖{{מ:אות-ג|ז}}]*=ל?,ש1{{הערה|ראו עוד בתיעוד הנוסח וב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר מלכים כתיב|הערות על נוסח האותיות בספר מלכים בכתי"ל]].}} #'''(ק)''' [[ישעיהו מד/טעמים#מד יד|ישעיהו (מד,יד)]]: [אֹ֖רֶ{{מ:אות-ק|ן}}]*=מ"ק-א #'''(ג)''' [[ישעיהו נו/טעמים#נו י|ישעיהו (נו,י)]]: [{{מ:אות-ג|צֹ}}פָ֞ו]* #'''(ק)''' [[ירמיהו יד/טעמים#יד ב|ירמיהו (יד,ב)]]: [וְ{{מ:אות-ק|צִ}}וְחַ֥ת]* #'''(ק)''' [[ירמיהו לט/טעמים#לט יג|ירמיהו (לט,יג)]]: [וּנְבֽוּשַׁזְבָּ{{מ:אות-ק|ן֙}}]* #'''(ק)''' [[נחום א/טעמים#א ג|נחום (א,ג)]]: [בְּ{{מ:אות-ק|ס}}וּפָ֤ה]* #'''(ג)''' [[מלאכי ג/טעמים#ג כב|מלאכי (ג,כב)]]: [{{מ:אות-ג|זִ}}כְר֕וּ]* #'''(ק)''' [[תהלים כד/טעמים#כד ד|תהלים (כד,ד)]]: [לַשָּׁ֣וְא]* / [לַשָּׁ֣{{מ:אות-ק|וְ}}א] #'''(ג)''' [[תהלים עז/טעמים#עז ח|תהלים (עז,ח)]]: [הַ֭לְעוֹלָמִים]* / [{{מ:אות-ג|הַ֭}}לְעוֹלָמִים] #'''(ג)''' [[תהלים פ/טעמים#פ טז|תהלים (פ,טז)]]: [וְ֭{{מ:אות-ג|כַ}}נָּה]* #'''(ג)''' [[תהלים פד/טעמים#פד ד|תהלים (פד,ד)]]: [{{מ:אות-ג|קֵ֥}}ן]* #'''(ג)''' [[משלי א/טעמים#א א|משלי (א,א)]]: [{{מ:אות-ג|מִ֭}}שְׁלֵי]* #'''(ק)''' [[משלי כח/טעמים#כח יז|משלי (כח,יז)]]: [אָ֭{{מ:אות-ק|דָ}}ם]* #'''(ק)''' [[משלי ל/טעמים#ל טו|משלי (ל,טו)]]: [הַ֤{{מ:אות-ק|ב}}]* #'''(ק)''' [[איוב ז/טעמים#ז ה|איוב (ז,ה)]]: [ו{{מ:אות-ק|ג}}יש (כתיב) וְג֣וּשׁ (קרי)]* #'''(ג)''' [[איוב ט/טעמים#ט לד|איוב (ט,לד)]]: [שִׁבְ{{מ:אות-ג|ט֑}}וֹ]* #'''(ק)''' [[איוב טז/טעמים#טז יד|איוב (טז,יד)]]: [עַל־פְּנֵי־פָ֑רֶ{{מ:אות-ק|ץ}}]* (פרץ [2]) #'''(ק)''' [[איוב לג/טעמים#לג ט|איוב (לג,ט)]]: [{{מ:אות-ק|חַ֥}}ף]* #'''(ג)''' [[שיר השירים א/טעמים#א א|שיר השירים (א,א)]]: [{{מ:אות-ג|שִׁ֥}}יר]* #'''(ג)''' [[רות ג/טעמים#ג יג|רות (ג,יג)]]: [לִ֣י{{מ:אות-ג|נִ}}י]* #'''(ק)''' [[איכה א/טעמים#א יב|איכה (א,יב)]]: [{{מ:אות-ק|ל֣}}וֹא]* #'''(ק)''' [[איכה ב/טעמים#ב ט|איכה (ב,ט)]]: [{{מ:אות-ק|טָ}}בְע֤וּ]* #'''(ק)''' [[איכה ג/טעמים#ג לו|איכה (ג,לו)]]: [לְ{{מ:אות-ק|עַ}}וֵּ֤ת]* #'''(ג)''' [[קהלת ז/טעמים#ז א|קהלת (ז,א)]]: [{{מ:אות-ג|ט֥}}וֹב]* #'''(ג)''' [[קהלת יב/טעמים#יב יג|קהלת (יב,יג)]]: [{{מ:אות-ג|ס֥}}וֹף]* #'''(ג)''' [[אסתר א/טעמים#א ו|אסתר (א,ו)]]: [{{מ:אות-ג|ח֣}}וּר]* #'''(ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ז|אסתר (ט,ז)]]: [פַּרְשַׁנְדָּ֛{{מ:אות-ק|תָ}}א]* #'''(ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר (ט,ט)]]: [פַּרְמַ֙{{מ:אות-ק|שְׁ}}תָּא֙]* #'''(ג,ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר (ט,ט)]]: [{{מ:אות-ג|וַ}}יְ{{מ:אות-ק|זָֽ}}תָא]* #'''(ג)''' [[אסתר ט/טעמים#ט כט|אסתר (ט,כט)]]: [וַ֠{{מ:אות-ג|תִּ}}כְתֹּ֠ב]* #'''(ק,ג)''' [[דניאל ו/טעמים#ו כ|דניאל (ו,כ)]]: [בִּשְׁ{{מ:אות-ק|פַּ}}רְ{{מ:אות-ג|פָּ}}רָ֖א]* #'''(ג)''' [[דברי הימים א א/טעמים#א א|דברי הימים (דה"א א,א)]]: [{{מ:אות-ג|אָ}}דָ֥ם]* {{עוגן|אותיות מנוקדות}}'''ב. אותיות מנוקדות:''' [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#אותיות מנוקדות|כמו בתורה]], יש ביצוע מובהק לאותיות המנוקדות בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה והערותיה. מתוך 15 תיבות סה"כ בתנ"ך (שיש בהן אות מנוקדת אחת או כמה אותיות מנוקדות), 5 מהן נמצאות בספרי הנביאים והכתובים. לפעמים יש אי־הסכמה מודעת לגבי פרטים מסוימים בכתבי־היד העיקריים שעליהם מבוססת מהדורתנו (הכתר וכתי"ל), והם מתועדים ברשימה זו. #[[שמואל ב יט/טעמים#יט כ|שמואל (שמ"ב יט,כ)]]: [יָׄצָ֥אׄ]*=א / ל=יָׄצָ֥ׄאׄ (=מ"ס-ל) #[[ישעיהו מד/טעמים#מד ט|ישעיהו (מד,ט)]]: [הֵ֗ׄמָּׄהׄ]*=א,ל #[[יחזקאל מא/טעמים#מא כ|יחזקאל (מא,כ)]]: [הַׄהֵׄיׄכָֽׄלׄ]*=א,ל #[[יחזקאל מו/טעמים#מו כב|יחזקאל (מו,כב)]]: [מְׄהֻׄקְׄצָׄעֽׄוֹׄתׄ]*=א,ל #[[תהלים כז/טעמים#כז יג|תהלים (כז,יג)]]: [לׅׄוּׅׄלֵׅׄ֗אׅׄ]*=א / ל=[לׅׄוּלֵׅׄ֗אׅׄ] (=מ"ק-ל) / מ"ס-ל=[לׅׄוּׄלֵׅׄ֗אׅׄ] {{עוגן|נו"ן הפוכה}}'''ג. נו"ן הפוכה:''' תופעת הנו"ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת בנביאים וכתובים ב[[תהלים קז/טעמים|מזמור ק"ז שבספר תהלים]] (שבע פעמים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נו"ן הפוכה|בתורה]] היא נמצאת סביב [[במדבר י/טעמים#י לד|פרשה אחת]] (סה"כ פעמיים בהתחלה ובסוף הפרשה). מקומן וצורתן בתהלים נקבעה במהדורתנו על בסיס כתר ארם צובה, בהתאמה קלה לעיצוב שבמהדורתנו. תצוגת נו"ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח: #'''[[תהלים קז/טעמים#קז כג|במהדורתנו]] (מזמור ק"ז, בשבעת הפסוקים הבאים: כג, כד, כה, כו, כז, כח; מ)''' #'''[https://archive.org/details/Aleppo_Codex/page/n524/mode/1up בכתר ארם צובה]''' #[https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F389A.jpg בכתי"ל] [http://tanach.us/Tanach.xml?Ps107:1-107:43 (הקלדת וסטמינסטר)] #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n679/mode/1up בכתי"ש1] #[https://archive.org/details/BL_Or2375_02Psalms/page/n118/mode/1up בכתי"ב1] #במ"ג דפוס ונציה: [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n1437/mode/1up עמוד ראשון] | [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n1438/mode/1up עמוד שני] {{עוגן|אותיות תלויות}}'''ד. אותיות תלויות:''' תופעת האותיות התלויות נמצאת בארבעה מקומות בספרי הנביאים והכתובים, ואינה קיימת כלל בתורה. #[[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים (יח,ל)]]: [בֶּן־מְ{{אות תלויה במקרא|נַ|שופטים יח ל}}שֶּׁ֜ה]*=א,ל #[[תהלים פ/טעמים#פ יד|תהלים (פ,יד)]]: [מִיָּ֑{{מ:אות תלויה|עַ|תהלים פ יד}}ר]*=א,ל #[[איוב לח/טעמים#לח יג|איוב (לח,יג)]]: [רְשָׁ{{מ:אות תלויה|עִ֣}}ים]*=א,ל #[[איוב לח/טעמים#לח טו|איוב (לח,טו)]]: [מֵרְשָׁ{{אות תלויה במקרא|עִ֣|איוב לח טו}}ים]*=א,ל ===תוספת פסוקים בכתבי־היד ובדפוסים=== לעתים רחוקות יש תוספת פסוקים בנ"ך, בכתבי־היד המאוחרים (אך לא בכתבי־היד הטברנים והקרובים לכתר) ובדפוסים הנפוצים. יש בתוספות הללו מילוי של פרטים בקטסט לפי פסוקים מקבילים. '''א.''' ב[[יהושע כא/טעמים|יהושע פרק כ"א]] יש תוספת של שני פסוקים (אחרי פסוק ל"ה) שנדפסה בדפוסים רבים. התוספת מבוססת על הפסוקים המקבילים בספר דברי הימים ([[דברי הימים א ו/טעמים#ו סג|דה"א ו,סג2-סד]]), והיא נמצאת בחלק מכתבי־היד מימי הביניים.{{הערה|1=כך במספר כתבי־יד ספרדים, לדוגמה: [https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n247/mode/1up?view=theater כת"י פריז Heb 25] ובהערה לצדו ("אלו שני פסוקים לא נכתבו בספר הלל"); ב[https://archive.org/details/cervera-bible-images/page/n267/mode/1up?view=theater תנ"ך סירבירה] ובהערה לצדו ("אלו שנים פסוקים אינם בהללי ואין ראוי לכתבם"); ב[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images/page/n254/mode/1up תנ"ך קטלוניה] ובהערה לצדו ("במקרא מדוייקת לא מצאנו אלו השני פסוקים וכן כתב גם הקמחי"); ב[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n428/mode/1up?view=theater תנ"ך ליסבון] ובהערה לצדו ("אלו שני הפסוקים אינם כתובי' בהללי"). אמנם ב[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n103/mode/1up?view=theater כתר שם טוב] התוספת לא נכתבה, ובהערה צוין: "ויש ספ'[רים] שכתו'[ב] כאן וממטה ראובן, ואת קדמות, הכתו'[בים] בד'[ברי] הי'[מים] ורבנו האיי גאון ז"ל כ[ת]'[ב] שאין נכתבי'[ם] כאן וכן בהללי ובס'[פר] הבבלי ובש' שתי אחיות." בכתי"ב1 מתימן [https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/page/n51/mode/1up?view=theater התוספת לא נמצאת], אך יד מאוחרת הוסיפה אותה בשוליים בשני תיגאן נוספים: [https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n58/mode/1up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n170/mode/1up?view=theater כאן]; ובעוד אחד הוא [https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n112/mode/1up?view=theater כתוב בסוגריים].}} אך היא לא נמצאת כלל בכתבי־יד טברניים מובהקים כגון א,ל,ק,ש1 (בהם הטקסט הזה נמצא בדברי הימים בלבד), והיא גם לא משתקפת בסכומי הפסוקים בספר יהושע; '''לכן התוספת לא מופיעה במהדורתנו''' (וראו עוד ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Yehoshua/21.35#m6e0nf מנחת שי]). ברוב הדפוסים שבהם מופיעה התוספת, יש קיצור לעומת הפסוקים בדברי הימים, ולעומת האזכורים האחרים של ערי המקלט ביהושע. אך יש גם נוסח מורחב יותר שכולל את המלים "את עיר מקלט הרצח" (כמו ביהושע) ו"את בצר '''במדבר'''" (כמו בדברי הימים). להלן הנוסח של התוספת (הנוסח המורחב מובא בסוגריים עגולים): {{מ:טעמי המקרא}} :<קטע התחלה=תוספת של שני פסוקים/>וּמִמַּטֵּ֣ה רְאוּבֵ֔ן (אֶת־עִיר֙ מִקְלַ֣ט הָרֹצֵ֔חַ) [אֶת־בֶּ֖צֶר / (אֶת־בֶּ֥צֶר בַּמִּדְבָּ֖ר)] וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ (וְ)אֶת־יַ֖הְצָה וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃ (וְ)אֶת־קְדֵמוֹת֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ (וְ)אֶת־מֵיפַ֖עַת וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃<קטע סוף=תוספת של שני פסוקים/> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} תוספת זו נדפסה בתחתית הדף מחוץ לרצף הפסוקים (בלי מספרים) במהדורותיהם של [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/33/mode/1up בֶּר], [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n394/mode/1up לטריס], דותן וקורן. בכולן נדפס הנוסח '''הקצר''', חוץ מבער שהדפיס '''שילוב בין שני הנוסחים''' (בדומה למה שעשינו למעלה). במהדורות גינצבורג התוספת הקצרה נדפסה בתוך רצף הפסוקים, ושני הפסוקים שבתוספת ממוספרים. בהערותיו ציין גינצבורג את כתבי־היד שבהם התוספת קיימת או לא קיימת, והצביע על הבדלים בין הנוסח הארוך לנוסח הקצר; ראו ב[https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/433/mode/2up מהדורתו הראשונה] וב[https://archive.org/details/prophetaepriores00gins/page/55/mode/1up מהדורתו השניה]. בדפוסים כגון [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/386/mode/1up ליסֶר], המיוסדים על דפוס ון דר הוט (אמסטרדם, 1705) לא נדפסה התוספת. הם מציינים בהערה: :בקצת ספרים יש כאן ב' פסוקים וממטה ראובן וגומר וטעות הוא ואינם ראויים להיות עיין בפירוש הרד"ק ובמסרה וכן נמצא בג' ספרים ישנים מדויקים כתיבת יד. למרות שהתוספת לא קיימת בכתבי־היד הטברנים המובהקים, ובכתי"ל בפרט, היא מובאת בדפוסים המבוססים ישירות על כתי"ל. במהדורות דותן היא מובאת בתחתית העמוד. ב-BHS היא מובאת בפנים הטקסט (בתור פסוקים 36-37), אך באותיות קטנות, ויש הערה שמסבירה את המקורות של הטקסט. גם בהקלדה הדיגיטלית של כתי"ל (UXCL) היא [https://tanach.us/Tanach.xml?Josh21:1-21:45 מובאת בפנים הטקסט] (בתור פסוקים 36-37), אך בגופן אפור, ויש הערת "X" אדומה לפני כל אחד משני הפסוקים המסביר שהטקסט אינו קיים בכתי"ל. הנימוק להשאיר את התוספת בפנים הטקסט הוא כדי לשמור על המספור הקיים הפסוקים, וגם פרויקטים נוספים שנעשה בהם שימוש ב-UXLC מנסים לשמור על המספור הקיים (ביניהם [https://www.sefaria.org.il/Joshua.21.35?lang=he ספריא]). התוספת מובאת באתר "[https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Yehoshua/21.35#m7e0n6 על התורה]" אחרי פסוק ל"ה בסוגריים מרובעים ("במקצת נוסחאות"). '''ב.''' ב[[נחמיה ז/טעמים|נחמיה פרק ז']] יש תוספת של פסוק אחד (אחרי פסוק ס"ז), הנמצאת בכתבי־יד מסוימים{{הערה|1=ראו לדוגמה בכתב יד פריס Heb 25, בו היא [https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n796/mode/1up?view=theater נכתבה ואח"כ נמחקה], וכמו כן ב[https://archive.org/details/cervera-bible-images/page/n797/mode/1up?view=theater תנ"ך סירבירה].}} ובדפוסים רבים. יש דיון לגבי התוספת הזאת ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Nechemyah/7.67#m7e0n6 מנחת שי], ולגבי דיוקם של כתבי־היד שבהם היא מופיעה. התוספת נמצאת בדפוסים רבים, לדוגמה: [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/1258/mode/1up?view=theater ליסֶר] (פסוק 68), [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n1265/mode/1up?view=theater לטריס] (פסוק 68), [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n90/mode/1up?view=theater בֶּר] (עיגול מסורה אחרי פסוק 67 מפנה אל התוספת המובאת בהערת שוליים בתחתית העמוד); במהדורות גינצבורג הפסוק הנוסף מובא רק בהערה המציינת כתבי־יד ודפוסים שבהם הוא נמצא ([https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/1659/mode/1up?view=theater מהדורה ראשונה], [https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/1659/mode/1up?view=theater מהדורה שנייה]). מדובר על פריט מתוך רשימת העולים לציון, המופיע ב[[עזרא ב/טעמים|עזרא ב]] וב[[נחמיה ז/טעמים|נחמיה ז]] במקביל. הפסוק הנוסף ברשימה השנייה (נחמיה ז') לקוח מהרשימה הראשונה ('''[[עזרא ב/טעמים#ב סו|עזרא ב,סו]]'''): {{מ:טעמי המקרא}} :{{#קטע:עזרא ב/טעמים|סו}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} בחלק מהדפוסים אף מציינים גרסה אחרת של סוף הפסוק בתוספת האות ו': {{מ:טעמי המקרא}} :מָאתַ֖יִם (וְ)אַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} התוספת נמצאת גם במהדורות קורן ודותן (בתחתית הדף). לעומת התוספת בספר יהושע, היא לא נמצאת בגוף הטקסט ב-BHS (רק הערת נוסח מפנה אל עזרא ב,סו), ולא באתרים [https://hcanat.us/Tanach.xml?Neh7:1-7:72 UXLC], ב[https://www.sefaria.org.il/Nehemiah.7.67?lang=he ספריא], ו"[https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Nechemyah/7.67#m7e0n6 על התורה]". ==מסורת הקוראים בנ"ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה== <קטע התחלה=מבוא לרשימת הניקוד והטעמים/><קטע התחלה=מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים/>'''להלן רשימות של המקומות שבהם חרגנו מנוסח הניקוד והטעמים<קטע סוף=מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים/> והגעיות שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי הנביאים והכתובים שבו.''' <קטע התחלה=מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים/>א. בחלק מהמקומות מדובר על '''טעות ודאית''' בכתב־היד, ובחלק מדובר על '''ניקוד חריג'''{{הערה|ניקוד חריג יכול להיות שריד של שיטת ניקוד אחרת, ויש דוגמאות רבות לכך בכתי"ל (לדוגמה חילופי סגול-פתח, או השמטת דגש באות יו"ד אחרי וי"ו ההיפוך). בכל זאת ניקוד כזה אינו מתאים לשיטת הניקוד שבוצעה ע"י המסרן בעקביות ברוב המכריע של אותו כתב־היד, ולכן הוא נחשב לחריג.}} או ב'''הטעמה חריגה'''. ציינו פריטים כאלה בסימן קריאה ('''!'''). ב. בחלק מהמקומות החריגה בנוסח כתב־היד היא '''רק בספק''', בגלל שכתב־היד מטושטש, או בגלל שכוונתו של המסרן בסימון הניקוד או הטעם אינה חד-משמעית, או בגלל שבוצע תיקון בתוך כתב־היד (ע"י המסרן עצמו או ע"י יד מאוחרת). ציינו פריטים כאלה בסימן שאלה ('''?'''). ג. ברשימות הללו מובאות '''גם''' תופעות מיוחדות או ראויות לציון בנוסח הניקוד והטעמים בכתב־היד, אף אם '''לא''' חרגנו מנוסחו. אם הבאנו את נוסח כתב־היד במהדורתנו אז הפריט מסומן בכוכבית ('''*'''). ד. הרשימות '''אינן כוללות''' שינויים מנוסח כתב־היד בעקבות '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב הכללית במהדורתנו]]'''. <קטע סוף=מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים/>יש רשימות עצמאיות לחלק מהשינויים האלה משני סוגים, שהם נפוצים במיוחד ונמצאים במאות מקומות בתנ"ך: ראו את רשימת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ"ך: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות]], ואת הרשימה ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ"ך: עיצוב כללי לטעמי אמ"ת|עיצוב טעמי אמ"ת]]. <קטע התחלה=מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים/>ה. בסוף כל פריט ציינו בקצרה את הסוג של הטעות או של התופעה המסוימת המופיעה בו, אך לא הבאנו את הנתונים המלאים לגביו. למידע מלא לגבי כל פריט המובא ברשימות, כולל השוואה לכתבי־יד נוספים, יש לעיין בהערת הנוסח הרלוונטית. הערות הנוסח ניתנות לצפייה על ידי לחיצה על "הצג הערות נוסח", המופיע בפינה הימנית העליונה של כל דף פרק. לכל פריט ברשימה יש קישור ישיר אל הפסוק בהקשרו בתוך דף הפרק המלא, ובראש הדף אפשר למצוא "הצג הערות נוסח".<קטע סוף=מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים/><קטע סוף=מבוא לרשימת הניקוד והטעמים/> ו. לרשימות דומות על הספרים וקטעי הספרים '''שאינם קיימים בכתר ארם צובה''', ראו '''ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ"ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי"ל|פרק הרביעי של המבוא]]'''. ===ספר יהושע=== '''[[ספר יהושע/טעמים|ספר יהושע]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.''' <קטע התחלה=כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים/>טעויות מובהקות וספקות בנוסח הניקוד והטעמים, ניקוד חריג או הטעמה חריגה, ועוד מקומות מיוחדים או ראויים לציון:<קטע סוף=כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים/> #[[יהושע א/טעמים#א ז|א,ז]] (א?=כְּכׇל־הַתּוֹרָ֔ה): בשתי נקודות לטעם זקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע)? #[[יהושע ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (א?=קֻ֤ם): טעם מהפך במקום יתיב? #[[יהושע ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (א?=וַיָּנֻס֖וּ): מקום הטעם באות סמ"ך? #[[יהושע יד/טעמים#יד ז|יד,ז]] (א*=עִם־לְֽבָבִֽי): געיה בלמ"ד #[[יהושע טו/טעמים#טו נד|טו,נד]] (א?=וְחֻמְטָּ֗ה): טי"ת דגושה? #[[יהושע כא/טעמים#כא ה|כא,ה]] (א!=וּֽמִּמַּטֵּה־דָ֞ן): דגש מיותר באות מ"ם הראשונה #[[יהושע כא/טעמים#כא כב|כא,כב]] (א!=עָר֖ים): חסרה נקודת החיריק באות רי"ש{{הערה|שם=ייבין}} #[[יהושע כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] (א=תִֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי"ו עיצורית ===ספר שופטים=== '''[[ספר שופטים/טעמים|ספר שופטים]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.''' א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[שופטים ב/טעמים#ב יב|ב,יב]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי"ו עיצורית #[[שופטים ב/טעמים#ב יז|ב,יז]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי"ו עיצורית #[[שופטים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א*=הַֽמֲלַֽקֲקִים֙): שתי געיות בתיבה אחת{{הערה|הגעיה הראשונה פונטית והשניה געיה קלה; השוו "הַֽמְלַקֲקִ֤ים" בפסוק הקודם. בתיבה זו יש גם שני חטפים להורות על התנעת השווא, וראו להלן ב[[#חטפים באותיות לא-גרוניות בשופטים|רשימת החטפים]].}} #[[שופטים ח/טעמים#ח י|ח,י]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה #[[שופטים ט/טעמים#ט מח|ט,מח]] (א!=אֶת־הַקַּרְּדֻּמּ֜וֹת): רי"ש דגושה #[[שופטים יח/טעמים#יח יט|יח,יט]] (א*=וַיֹּ֩אמְרוּ֩): טעם כפול בכתב־היד #[[שופטים יח/טעמים#יח כב|יח,כב]] (א!=הִרְחִ֖יקו): חסרה נקודת השורוק{{הערה|שם=ייבין}} #[[שופטים כ/טעמים#כ ב|כ,ב]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה #[[שופטים כ/טעמים#כ לה|כ,לה]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה ב. הניקוד בתוך הכתיב: #[[שופטים יט/טעמים#יט ג|יט,ג]] (א-כתיב=לַהֲשִׁיבָ֔ו [א-קרי=לַהֲשִׁיבָ֔הּ]): חסרה נקודה במקביל למפיק בה"א ===ספר שמואל=== '''[[ספר שמואל/טעמים|ספר שמואל]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.''' א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}{{הערה|1=רשימה זו לא כוללת את [[שמואל ב ז/טעמים#ז י|שמ"ב ז,י]] (א=וְלֹֽא־יֹסִ֤יפוּ); ברויאר ציין שם ספק געיה ביו"ד בכתר, אבל לא נראה כך כלל.}} #[[שמואל א א/טעמים#א ג|שמ"א א,ג]] (א?=מִיָּמִ֣ים יָמִ֔ימָה): חסר פסק? #[[שמואל א ז/טעמים#ז יא|שמ"א ז,יא]] (א?=וַיִּרְדְּפ֖וּ): אין געיה באות וי"ו? #[[שמואל א יא/טעמים#יא ג|שמ"א יא,ג]] (א=יָמִ֗ים): נקודה אחת לטעם רביע, ולא שתי נקודות לטעם זקף קטן #[[שמואל א יד/טעמים#יד נב|שמ"א יד,נב]] (א?=וְרָאָ֨ה שָׁא֗וּל): הטעמה חריגה של קדמא ורביע (במקום קדמא ואזלא)? #[[שמואל א טו/טעמים#טו א|שמ"א טו,א]] (א*=יְהֹוָה֙ [1]): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי"ה #[[שמואל א טו/טעמים#טו יא|שמ"א טו,יא]] (א!=כׇּל־הַלָּֽילָה): חסר שווא באות יו"ד #[[שמואל א יז/טעמים#יז לד|שמ"א יז,לד]] (א!=לאָבִ֖יו): חסר שווא באות למ"ד #[[שמואל א יח/טעמים#יח ח|שמ"א יח,ח]] (א!=נָ֤תְנוּ [1]): מקום הטעם באות נו"ן הראשונה #[[שמואל א יח/טעמים#יח יט|שמ"א יח,יט]]: (א*=בְּעֵ֛ת תֵּ֛ת): תביר ותביר #[[שמואל א יט/טעמים#יט יז|שמ"א יט,יז]] (א!=שַׁלְּחֵ֖נִי): צירה באות חי"ת במקום חיריק #[[שמואל א כא/טעמים#כא ב|שמ"א כא,ב]] (א!=נ֔בֶה): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין}} #[[שמואל א כג/טעמים#כג יז|שמ"א כג,יז]] (א=אֶהְיֶה־לְּךָ֣): אין געיה #[[שמואל א כה/טעמים#כה יא|שמ"א כה,יא]] (א?=לְֽגֹזֲזָ֑י): געיה באות למ"ד במקום גימ"ל? #[[שמואל א כט/טעמים#כט ו|שמ"א כט,ו]] (א!=וַיֹּ֤אמֶר): בטעם מהפך #[[שמואל ב א/טעמים#א יט|שמ"ב א,יט]] (א!=גִּבּוֹרִֽים): גימ"ל דגושה #[[שמואל ב ג/טעמים#ג ז|שמ"ב ג,ז]] (א?!=פִּלֶּ֔גֶשׁ): דגש באות למ"ד? #[[שמואל ב ז/טעמים#ז ט|שמ"ב ז,ט]] (א=וְעָשִׂ֤תִֽי־לְךָ֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה #[[שמואל ב ח/טעמים#ח טז|שמ"ב ח,טז]] (א!=וְיהוֹשָׁפָ֥ט): שווא באות וי"ו #[[שמואל ב ח/טעמים#ח יח|שמ"ב ח,יח]] (א?!=וְהַכְּרַתִ֖י): פתח באות רי"ש? #[[שמואל ב יא/טעמים#יא יא|שמ"ב יא,יא]] (א!=וַאֲדֹנִ֨י): חטף פתח באות אל"ף #[[שמואל ב יא/טעמים#יא כה|שמ"ב יא,כה]] (א=בְּעֵינֶיךָ֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו #[[שמואל ב יא/טעמים#יא כו|שמ"ב יא,כו]] (א!=ותִּסְפֹּ֖ד): חסר פתח באות וי"ו{{הערה|שם=ייבין}} #[[שמואל ב יב/טעמים#יב א|שמ"ב יב,א]] (א!=אֶל דָּוִ֑ד): חסר מקף #[[שמואל ב יב/טעמים#יב יא|שמ"ב יב,יא]] (א=לְּרֵעֶ֑יךָ): למ"ד דגושה #[[שמואל ב יט/טעמים#יט מב|שמ"ב יט,מב]] (א!=וְאֵת־בֵּיתוֹ֙): אל"ף בצירה #[[שמואל ב כב/טעמים#כב ז|שמ"ב כב,ז]] (א!=מֵהֵֽיכָלו֙): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין}} #[[שמואל ב כב/טעמים#כב מ|שמ"ב כב,מ]] (א?=וַתַּזְּרֵ֥נִי): זי"ן דגושה? #[[שמואל ב כג/טעמים#כג יג|שמ"ב כג,יג]] (א!=עַדֻלָּ֑ם): חסרות נקודות החטף בעי"ן #[[שמואל ב כג/טעמים#כג כד|שמ"ב כג,כד]] (א!=אֶלְחָנָן): חסר טעם המרכא #[[שמואל ב כד/טעמים#כד ב|שמ"ב כד,ב]] (א!=אַשֶׁר־אִתּ֗וֹ): חסרות נקודות החטף באל"ף #[[שמואל ב כד/טעמים#כד ג|שמ"ב כד,ג]] כד,ג (א!=המֶּ֔לֶךְ): חסר פתח בה"א{{הערה|שם=ייבין}} ב. הניקוד בתוך הכתיב: #[[שמואל א ה/טעמים#ה ו|שמ"א ה,ו]] (א-כתיב=בַּעְפֹלִ֔ים [א-קרי=בַּטְּחֹרִ֔ים]): חסרה נקודה במקביל לדגש בטי"ת #[[שמואל א ה/טעמים#ה יב|שמ"א ה,יב]] (א-כתיב=בַּעְפֹלִ֑ים [א-קרי=בַּטְּחֹרִ֑ים]): חסרה נקודה במקביל לדגש בטי"ת #[[שמואל א י/טעמים#י ז|שמ"א י,ז]] י,ז (א=תָבֹ֛אינָה): אין הערת קרי #[[שמואל א יד/טעמים#יד כז|שמ"א יד,כז]] (א-כתיב=וַתָּרְאֹ֖נָה) #[[שמואל א יט/טעמים#יט יח|שמ"א יט,יח]] (א-כתיב=בְּנָויֹֽת) #[[שמואל א יט/טעמים#יט יט|שמ"א יט,יט]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֖ת) #[[שמואל א יט/טעמים#יט כב|שמ"א יט,כב]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֥ת) #[[שמואל א יט/טעמים#יט כג|שמ"א יט,כג]] (א-כתיב=אֶל־נָויֹ֖ת) #[[שמואל א יט/טעמים#יט כג|שמ"א יט,כג]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֥ת) #[[שמואל א כז/טעמים#כז ח|שמ"א כז,ח]] (א-כתיב=וְהַגִּרִ֖זְי) #[[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ"ב ה,ב]] (א-כתיב=הָיִ֛יתָהַ֯ מּ֯וֹצִ֥יא) #[[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]] (א-כתיב=בִּֽנְהַר־֯ ): חסרים המקף לתיבה "בנהר", והרווח והניקוד לתיבה "פְּרָֽת" הנקראת ואינה נכתבת. #[[שמואל ב יב/טעמים#יב כד|שמ"ב יב,כד]] (א-כתיב=וַיִקְרָ֤א [א-קרי=וַתִּקְרָ֤א]): חסר דגש במקביל לתי"ו של הקרי #[[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ"ב טז,כג]] (א-כתיב=יִשְׁאַל־֯ ): יש רווח צר בלבד ואין ניקוד לתיבה "אִ֖ישׁ" הנקראת ולא נכתבת #[[שמואל ב יח/טעמים#יח יב|שמ"ב יח,יב]] (א-כתיב=וְלֻ֨א [א-קרי=וְל֨וּ]) #[[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ"ב יח,כ]] (א-כתיב=כִּֽי־עַל־֯ ): אין רווח לתיבה "כֵּ֥ן" הנקראת ולא נכתבת, אבל נכתבו הניקוד והטעם בין התיבות למטה #[[שמואל ב יט/טעמים#יט ז|שמ"ב יט,ז]] (א-כתיב=לֻ֣א [א-קרי=ל֣וּ]) #[[שמואל ב כ/טעמים#כ יד|שמ"ב כ,יד]] (א-כתיב=וַיִּקָּ֣ל֔הֲוּ) #[[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (א-כתיב=תְּלָוֻ֥ם) #[[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (א-כתיב=שָׁםָּ ה֙פְּלִשְׁתִּ֔ים): הערת קרי אחת לשתי התיבות #[[שמואל ב כד/טעמים#כד טז|שמ"ב כד,טז]] (א-כתיב=הָאֲוְרֲ֥נָה) #[[שמואל ב כד/טעמים#כד יח|שמ"ב כד,יח]] (א-כתיב=אֲרַ֥נֳיה) ===ספר מלכים (חוץ מהקטע החסר בכתר)=== '''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר במלכים}} למידע על החלק החסר בספר מלכים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר מלכים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''. א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[מלכים א ב/טעמים#ב כא|מל"א ב,כא]] (א!=לַאֲדֹנִיָ֥הוּ): חסר דגש ביו"ד #[[מלכים א ב/טעמים#ב כח|מל"א ב,כח]] (א?!=וַיָ֤נָס): כנראה חסר דגש ביו"ד #[[מלכים א ד/טעמים#ד ז|מל"א ד,ז]] (א!=וְכִלְּכְּל֥וּ): למ"ד דגושה #[[מלכים א ו/טעמים#ו ח|מל"א ו,ח]] (א=הַיְּמָנִ֑ית): יו"ד דגושה #[[מלכים א ז/טעמים#ז לג|מל"א ז,לג]] (א!=וְחִשֻּׁקֵּיהֶ֛ם): קו"ף דגושה #[[מלכים א ז/טעמים#ז לז|מל"א ז,לז]] (א=לְכֻלָּֽהְנָֽה): קווים לסילוק וגעיה #[[מלכים א ח/טעמים#ח ז|מל"א ח,ז]] (א=מִלְּמָֽעְלָה): למ"ד דגושה #[[מלכים א ח/טעמים#ח יא|מל"א ח,יא]] (א*=כְבוֹד־יְהֹוָ֖ה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי"ה #[[מלכים א י/טעמים#י כד|מל"א י,כד]] (א!=וְכָל־הָאָ֔רֶץ): אין מתיגה #[[מלכים א יד/טעמים#יד ג|מל"א יד,ג]] (א!=עֲשָׁרָ֨ה): נקודת שי"ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}} #[[מלכים א יז/טעמים#יז יב|מל"א יז,יב]] (א=אִם־יֶשׁ־לִּ֣י): למ"ד דגושה #[[מלכים א יז/טעמים#יז יג|מל"א יז,יג]] (א=עֲשִׂי־לִֽי־מִ֠שָּׁ֠ם): טעם כפול בכתב־היד #[[מלכים א יח/טעמים#יח לג|מל"א יח,לג]] (א=וַיְּנַתַּח֙): יו"ד דגושה #[[מלכים א יח/טעמים#יח מג|מל"א יח,מג]] (א=שֻׁ֭ב): מקום הטעם לימין (כמו דחי בטעמי אמ"ת) #[[מלכים א כ/טעמים#כ כט|מל"א כ,כט]] (א?=<נֹֽכַח־אֵ֖לֶּה>* או <נֹ֥כַח אֵ֖לֶּה>): "נֹכַח" מוקפת ובגעיה או בטעם מרכא? #[[מלכים ב ה/טעמים#ה יב|מל"ב ה,יב]] (א!=דַּמֶּ֗שֶׂקּ): נקודה באות קו"ף #[[מלכים ב ח/טעמים#ח ו|מל"ב ח,ו]] (א=מִיּ֛וֹם עָזְבָ֛הֿ): תביר ותביר{{הערה|שם=תביר ותביר|לדעתו של ייבין יש כאן ובעוד מקום טעות נדירה ואף ייחודית בנוסח הטעמים בכתר (כתר, כא.2, עמ' 197) של נקודת תביר בטעם מרכא. אמנם יש להשוות את [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#תביר ומרכא|אותה התופעה בדיוק במגילת קֹהלת בכתי"ש1]]. לכן ייתכן שיש כאן שיטה מודעת של הטעמה שאין כדוגמתה בכתבי־היד האחרים וגם לא בנוסח המקובל, ושיטה זו חריגה משיטת ההטעמה בשאר המקרא אף בכתר. אמנם יש עוד לשים לב ש'''אין''' פעמיים תביר בכתי"ש1 בשני הפסוקים כאן בספר מלכים (כלומר גם אם הסופר של כתי"ש1 בחר במודעות לאמץ את השיטה הזו ולא מדובר על טעות, אז הוא לא הצליח ליישם אותה במלואה). במהדורתנו בחרנו להטעים את התיבות במלכים ובקֹהלת בתביר ומרכא בעקביות, בהתאם למגמתה של המהדורה ובעקבות דרך ההטעמה המקובלת בשאר המקרא. כך עשה גם הרב ברויאר, בניגוד למג"ה שבו הטעימו פעמיים תביר במלכים ואף בקֹהלת.}} (ובעניין נוסף: השארנו כאן את סימן הרפה במהדורתנו) #[[מלכים ב י/טעמים#י י|מל"ב י,י]] (א!=אֶלִיָּֽהוּ): אל"ף בסגול #[[מלכים ב יד/טעמים#יד ז|מל"ב יד,ז]] (א-כתיב=המֶלַח֙ [א-קרי=מֶלַח֙]): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו #[[מלכים ב יט/טעמים#יט טז|מל"ב יט,טז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע) #[[מלכים ב כ/טעמים#כ ט|מל"ב כ,ט]] (א*=יְהֹוָ֔ה [1]): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי"ה #[[מלכים ב כ/טעמים#כ יא|מל"ב כ,יא]] (א!=וַיִּקְרָ֛א יְשַׁעְיָ֛הוּ): תביר ותביר{{הערה|שם=תביר ותביר}} ב. הניקוד בתוך הכתיב: #[[מלכים א ז/טעמים#ז מה|מל"א ז,מה]] (א-כתיב=הָאֵ֔הלֶּ) #[[מלכים א ט/טעמים#ט ט|מל"א ט,ט]] (א-כתיב=וַיִּשְׁתַּחֲוֻּ֥) #[[מלכים ב ב/טעמים#ב טז|מל"ב ב,טז]] (א-כתיב=הַגֵּיאָוֺ֑ת) #[[מלכים ב ד/טעמים#ד ב|מל"ב ד,ב]] (א-כתיב=לָ֖כי [א-קרי=לָ֖ךְ]): אין שווא במקביל לקרי #[[מלכים ב ד/טעמים#ד ג|מל"ב ד,ג]] (א-כתיב=שְׁכֵנָ֑כִי [א-קרי=שְׁכֵנָ֑יִךְ]): אין שווא במקביל לקרי #[[מלכים ב ד/טעמים#ד ז|מל"ב ד,ז]] (א-כתיב=נִשְׁיֵ֑כי [א-קרי=נִשְׁיֵ֑ךְ]): אין שווא במקביל לקרי #[[מלכים ב ד/טעמים#ד ז|מל"ב ד,ז]] (א-כתיב=בֻ͏ָנַ֔יִכי [א-קרי=וּבָנַ֔יִךְ]): נקודות הקובוץ עוד לפני האות בי"ת מימין למטה, ואין שווא במקביל לקרי #[[מלכים ב ה/טעמים#ה,יח|מל"ב ה,יח]] (א-כתיב=יִסְלַח־נא יְהוָ֥ה): "נא" קרי ולא כתיב, ו"יִסְלַח־" מוקפת בקריאתה אל ה' #[[מלכים ב י/טעמים#י כז|מל"ב י,כז]] (א-כתיב=לְמֹחָרא֖וֹת) #[[מלכים ב יא/טעמים#יא ב|מל"ב יא,ב]] (א-כתיב=הַמֻּ֣מָותִ֔תים) #[[מלכים ב יד/טעמים#יד ז|מל"ב יד,ז]] (א-כתיב=-המֶלַח֙ [א-קרי=מֶלַח֙]): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו #[[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]] (א-כתיב=חֹרָיהָ֗ם [א-קרי=צוֹאָתָ֗ם]): השוו ישעיהו לו,יב #[[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]] (א-כתיב=<ֵשֵׁ֥נַיְֵהֶ֖ם> [א-קרי=מֵימֵ֥י רַגְלֵיהֶ֖ם]): שתי נקודות הצֵרי הראשונות של "קרי ולא כתיב" דחוסות ברווח הצר בין התיבות; והשוו ישעיהו לו,יב #[[מלכים ב כא/טעמים#כא כ|מל"ב כא,יב]] (א-כתיב=שֹׁ֣מְעָ֔יו) ===ספר ישעיהו=== '''[[#ספר ישעיהו כדוגמה ליישום השיטה|ראו לעיל.]]''' ===ספר ירמיהו (חוץ מהקטע החסר בכתר)=== '''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בירמיהו}} למידע על הקטע החסר בספר ירמיהו ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר ירמיהו (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''. א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[ירמיהו יב/טעמים#יב טז|יב,טז]] (א?=לְֽהִשָּׁבֵ֖עַ [2]): ספק געית שווא #[[ירמיהו כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (א!=וְלִקְלָ֔לָה): מקום הטעם באות למ"ד הראשונה #[[ירמיהו מב/טעמים#מב ב|מב,ב]] (א?=כִּֽי־נִשְׁאַ֤רְנֽוּ־מְעַט֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה? #[[ירמיהו מח/טעמים#מח כב|מח,כב]] (א?=דִּבְלָתָ֛יִם׃): קו ונקודת תביר במקום סילוק? #[[ירמיהו נב/טעמים#נב כב|נב,כב]] (א!=נְחֹשֶׁת [1]): חסרה נקודת הטעם לרביע ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף: #[[ירמיהו ב/טעמים#ב יב|ב,יב]] (א=חֳרְב֥וּ): קמץ קטן במהדורתנו #[[ירמיהו מט/טעמים#מט כח|מט,כח]] (א=וְשֳׁדְד֖וּ): קמץ קטן במהדורתנו ג. הניקוד בתוך הכתיב: #[[ירמיהו ב/טעמים#ב כד|ב,כד]] (א-כתיב=נַפְשָׁו֙): בלי נקודה מקבילה למפיק בה"א בקרי "נַפְשָׁהּ֙" #[[ירמיהו ג/טעמים#ג ב|ג,ב]] (א-כתיב=שֻׁגַ֔לְתְּ): בלי דגש בגימ"ל במקביל לכ"ף בקרי "שֻׁכַּ֔בְתְּ" #[[ירמיהו טו/טעמים#טו ד|טו,ד]] (א-כתיב=לְזַוָעֲ֔ה) #[[ירמיהו כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (א-כתיב=לְזַוָ֣עֲה) #[[ירמיהו לד/טעמים#לד יז|לד,יז]] (א-כתיב=לְזַוָ֔עֲה) #[[ירמיהו לא/טעמים#לא לז|לא,לז]] (א-כתיב=יָמִ֥ים [֯] נְאֻם־יְהוָ֑ה): חסר ניקוד ברווח המיועד ל"בָּאִ֖ים" (קרי ולא כתיב) #[[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|לא,לח]] (א!=קָ֤וְה): הכתיב מנוקד בשווא למרות שהקרי הוא "קָ֤ו" #[[ירמיהו נ/טעמים#נ טו|נ,טו]] (א-כתיב=אָשְׁויֹתֶ֔יהָ) #[[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|נ,כט]] (א-כתיב=אַל־יְהִי־[֯] פְּלֵיטָ֔ה): חסר ניקוד ברווח המיועד ל"לָהּ֙" (קרי ולא כתיב) ===ספר יחזקאל=== '''[[ספר יחזקאל/טעמים|ספר יחזקאל]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.''' א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[יחזקאל א/טעמים#א ד|א,ד]] (א*=וְנֹ֥גַֽהּ־ל֖וֹ): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה #[[יחזקאל ג/טעמים#ג יב|ג,יב]] (א*=כְּבוֹד־יְהֹוָ֖ה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי"ה #[[יחזקאל ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (א*=בַּעֲשׂ֩וֹתִי֩): טעם כפול בכתב־היד #[[יחזקאל י/טעמים#י יא|י,יא]] (א!=הָרֹ֙אשׁ֙): במעין טעם פשטא מלעיל #[[יחזקאל יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (א?=לַעָ֛יִן): נקודה מטושטשת או מחוקה שנראית כמו נקודת קמץ #[[יחזקאל טז/טעמים#טז יב|טז,יב]] (א*=וָ֥אֶתֵּֽן־נֶ֙זֶם֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה #[[יחזקאל טז/טעמים#טז לג|טז,לג]] (א=וְאַ֨תְּ נָתַ֤תְּ אֶת־נְדָנַ֙יִךְ֙ לְ'''כׇ֨'''ל־מְאַֽהֲבַ֔יִךְ): מתיגה חריגה לאחר פשטא #[[יחזקאל כ/טעמים#כ לא|כ,לא]] (א*=נִטְמְאִ֤֨ים): המקום היחיד בכל המקרא שיש בה שני טעמים מחברים בהברה אחת (הקדמא קודמת למהפך בקריאה) #[[יחזקאל כח/טעמים#כח יז|כח,יז]] (א!=גָּ֤בַהּ): מקום הטעם באות גימ"ל{{הערה|ראו גם ייבין, כתר, עמ' 16.}} #[[יחזקאל כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א!=אֲדֹנָ֣י יְהֹוָ֔ה): שם הוי"ה בניקוד של שם אדנות בשווא וקמץ, במקום ניקוד של אֱלֹהִים בשווא וחיריק, ובתוספת של נקודת חולם באות ה"א הראשונה בדומה לניקוד הרגיל של אֱלֹהִים בשם הוי"ה בכתר #[[יחזקאל כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א!=בַּעֲשׂ֥ותִי): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין|הערת ייבין; הפריט חסר ברשימות ברויאר.}} #[[יחזקאל לה/טעמים#לה טו|לה,טו]] (א!=וְכׇל־אֶד֣וֹם): חסרות שתי הנקודות של חטף סגול #[[יחזקאל לט/טעמים#לט ה|לט,ה]] (א!=הַשָׂדֶ֖ה): חסר דגש בשׂי"ן #[[יחזקאל מו/טעמים#מו ח|מו,ח]] (א!=הַשַּ֙עַר֙): חסרה נקודת שׁי"ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}} #[[יחזקאל מו/טעמים#מו ט|מו,ט]] (א!=הַשַּ֙עַר֙): חסרה גם כאן נקודת שׁי"ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}} #[[יחזקאל מח/טעמים#מח י|מח,י]] (א=וּ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לְאֵלֶּה): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה בכתר כדרכו (הטעמה כפולה בהברה המוטעמת במהדורתנו) ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף: #[[יחזקאל טו/טעמים#טו ד|טו,ד]] (א?=לְאֳכְלָ֑ה): קמץ קטן במהדורתנו #[[יחזקאל לב/טעמים#לב כ|לב,כ]] (א=מֳשְׁכ֥וּ): קמץ קטן במהדורתנו ג. הניקוד בתוך הכתיב: #[[יחזקאל ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א-כתיב=וְלַגֵּיאָ֗וֹת) #[[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|ט,יא]] (א-כתיב=כְ֖אֲשֶׁ֥ר) #[[יחזקאל יד/טעמים#יד יד|יד,יד]] (א-כתיב=דָּנִֵ֣אל) #[[יחזקאל יד/טעמים#יד כ|יד,כ]] (א-כתיב=דָּנִֵ֣אל) #[[יחזקאל כא/טעמים#כא כח|כא,כח]] (א-כתיב=כִּקְסׇום־שָׁוְא֙) #[[יחזקאל כח/טעמים#כח ג|כח,ג]] (א-כתיב=מִדָּֽנִֵּ֑אל) #[[יחזקאל לו/טעמים#לו יד|לו,יד]] (א-כתיב=תְּכְּשַׁלִי־ע֑וֹד) #[[יחזקאל מב/טעמים#מב טז|מב,טז]] (א-כתיב=חֲמֵשׁ־אֹ֥מֵות) ===ספר תרי עשר (חוץ מהקטעים החסרים בכתר)=== {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתרי עשר}} למידע על הקטעים החסרים בספר תרי עשר ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר תרי עשר (הקטעים החסרים בכתר ארם צובה)|כאן]]'''. א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[הושע ד/טעמים#ד יח|הושע ד,יח]] (א?!=הַזְנֵה): טעם המונח מטושטש בכתב־היד (אבל ניתן להבחין בו) #[[יואל ב/טעמים#ב כה|הושע ב,כה]] (א!=אֶת הַשָּׁנִ֔ים): חסר מקף #[[מיכה ה/טעמים#ה ב|מיכה ה,ב]] (א=עַל־בְּנֵ֥י־יִשְׂרָאֵֽל): המקף השני בתיבת משרת #[[חבקוק ב/טעמים#ב ז|חבקוק ב,ז]] (א?=וְיִקְּצ֖וּ): קו"ף דגושה? #[[צפניה ב/טעמים#ב טו|צפניה ב,טו]] (א*=זֹ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}את): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה בכתר כדרכו (הטעמה כפולה בהברה המוטעמת במהדורתנו) #[[זכריה יב/טעמים#יב יג|זכריה יב,יג2]] (א!=וּנְשֵׁיהֵ֖ם [2]): ה"א בצירה במקום סגול #[[מלאכי ב/טעמים#ב ז|מלאכי ב,ז]] (א!=יְהֹֽוָה־צְבָא֖וֹת): געיה באות ה"א הראשונה של שם הוי"ה ב. הניקוד בתוך הכתיב: #[[עמוס ח/טעמים#ח ח|עמוס ח,ח]] (א-כתיב=וְנִשְׁקֳהָ֖) #[[נחום ב/טעמים#א ג|נחום א,ג]] (א=וּגְדׇול־כֹּ֔חַ): אין הערת קרי #[[נחום ב/טעמים#ב א|נחום ב,א]] (א=לַעֲבׇור־בָּ֥ךְ): אין הערת קרי ===ספר דברי הימים=== '''[[ספר דברי הימים/טעמים|ספר דברי הימים]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.''' א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[דברי הימים א ד/טעמים#ד ח|דה"א ד,ח]] (א?!=וַיָּ֣עַשׂ): קמץ באות יו"ד? #[[דברי הימים א ד/טעמים#ד ט|דה"א ד,ט]] (א!=נִכְּבָ֖ד): כ"ף דגושה במקום בי"ת וגם סימן הרפה בבי"ת #[[דברי הימים א ה/טעמים#ה מא|דה"א ה,מא]] (א!=נְבֻכַדְנֶאצַֽר): חסר דגש בצד"י #[[דברי הימים א ו/טעמים#ו מה|דה"א ו,מה]] (א!=וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ֙ [1]): חסר פשטא מלעיל #[[דברי הימים א טז/טעמים#טז ט|דה"א טז,ט]] (א?=שִׁ֤ירוּ־לוֹ֙): מקף בתיבת משרת? #[[דברי הימים א יז/טעמים#יז ו|דה"א יז,ו]] (א!=צִוִ֛יתִי): חסר דגש באות וי"ו #[[דברי הימים א יח/טעמים#יח ד|דה"א יח,ד]] (א?=וְעֶשְׂרִֽים־אֶ֖לֶף): "וְעֶשְׂרִֽים־" מוקפת ובגעיה (במקום טעם עצמאי של מרכא)? #[[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה"א יח,יז]] (א=לְיַ֥ד־הַמֶּֽלֶךְ): מקף בתיבת משרת #[[דברי הימים א כא/טעמים#כא ה|דה"א כא,ה]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב [2]): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה #[[דברי הימים א כא/טעמים#כא יב|דה"א כא,יב]] (א!=וְדֶבֶר֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו #[[דברי הימים א כא/טעמים#כא כט|דה"א כא,כט]] (א!=בַּבָּמָּ֖ה): מ"ם דגושה #[[דברי הימים א כב/טעמים#כב י|דה"א כב,י]] (א!=וְהַכִ֨ינוֹתִ֜י): שווא באות וי"ו ופתח באות ה"א, ואולי ייתכן שהנקודות בוי"ו נחשבות לחטף בה"א וחסר כל ניקוד בוי"ו. #[[דברי הימים א כה/טעמים#כה לא|דה"א כה,לא]] (א!=שְׂנֵ֥ים): בנקודת שי"ן שמאלית{{הערה|שם=ייבין}} #[[דברי הימים א כח/טעמים#כח י|דה"א כח,י]] (א!=לִבְנֽוֹת־בַּ֥ית): חסרה נקודת חיריק ביו"ד{{הערה|שם=ייבין}} #[[דברי הימים א כח/טעמים#כח יז|דה"א כח,יז]] (א!=וְהַקְשָׂוֺ֖ת): חסר דגש בקו"ף #[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו טז|דה"ב ו,טז]] (א!=לְעַבְדְּ֨ךָ): טעם הקדמא באות דל"ת במקום בכ"ף סופית #[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כ|דה"ב ו,כ]] (א!=לִשְׁמוֹעַ֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו #[[דברי הימים ב ח/טעמים#ח יא|דה"ב ח,יא]] (א*=אֲשֶׁר־בָּ֥אָֽה־אֲלֵיהֶ֖ם): המקף השני בתיבת משרת ונחוץ לקריאה #[[דברי הימים ב ט/טעמים#ט כד|דה"ב ט,כד]] (א!=וּבְשָׁמִ֔ים): בנקודת שי"ן ימנית #[[דברי הימים ב י/טעמים#י י|דה"ב י,י]] (א!=אֵלֶ֜יךְ): שווא במקום קמץ בכ"ף סופית{{הערה|שם=ייבין}} #[[דברי הימים ב יא/טעמים#יא כג|דה"ב יא,כג]] (א?=הֲמ֥וֹן־נָשִֽׁים): מקף בתיבת משרת? #[[דברי הימים ב יד/טעמים#יד ו|דה"ב יד,ו]] (א*=וַיָּ֥נַֽח־לָ֖נוּ): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה #[[דברי הימים ב כה/טעמים#כה א|דה"ב כה,א]] (א!=מִירושָׁלָֽיִם): חסרה נקודת השורוק{{הערה|שם=ייבין}} #[[דברי הימים ב ל/טעמים#ל כא|דה"ב ל,כא]] (א!=הַלְוִיִ֧ם): חסר דגש ביו"ד{{הערה|שם=ייבין}} #[[דברי הימים ב לג/טעמים#לג כה|דה"ב לג,כה]] (א!=תַֿחְתָּֽיו): תי"ו רפויה בסימן רפה אחרי טעם מפסיק #[[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ט|דה"ב לה,ט]] (א?=וּשְׁמַעְיָ֨הוּ): בלי געיה במ"ם? #[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כג|דה"ב לו,כג]] (א!=כּֽה־אָמַ֞ר): חסרה נקודת החולם בכ"ף{{הערה|שם=ייבין}} ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף: #[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו ז|דה"ב ו,מב]] (א=זֳכְרָ֕ה): קמץ קטן במהדורתנו ג. הניקוד בתוך הכתיב: #[[דברי הימים א א/טעמים#א מו|דה"א א,מו]] (א-כתיב=עֲיוִֽת) #[[דברי הימים א ג/טעמים#ג כד|דה"א ג,כד]] (א-כתיב=הוֹדַיָ֡וְהוּ) #[[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה"א ט,ד]] (א-כתיב=־בָּנִ֔ימִן־ [א-קרי=<־בָּנִ֔י מִן־>]): "כתב מלה חדה וקר' תרת' מלין" (בין שני מקפים) #[[דברי הימים א כז/טעמים#כז כט|דה"א כז,כט]] (א-כתיב=שִׁטַ֖רְי) #[[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]] (א-כתיב?!=לַבֵּ֣ני{{מ:פסק}}יְמִינִי [א-קרי=<לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י>]): "כתיב מלה חדה וקרי תרת' מילין"{{הערה|ראו גם ב[[#מסורת הסופרים בנ"ך: נוסח האותיות והתיבות|רשימת הכתיב בכתר]] לגבי אות יו"ד הראשונה.}} #[[דברי הימים ב כט/טעמים#כט ח|דה"ב כט,ח]] (א-כתיב=לְזַוָעֲה֙) #[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו ז|דה"ב לד,כב]] (א-כתיב=בֶּן־תׇּוקְהַ֗ת): אין הערת קרי ===ספר תהלים (חוץ מהקטע החסר בכתר)=== '''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתהלים}} למידע על הקטע החסר בספר תהלים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר תהלים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''. א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[תהלים ה/טעמים#ה ב|ה,ב]] (א!=יְהוָ֑֗ה): רביע ואתנח ביחד באות וי"ו #[[תהלים ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א=אֻמְלָ֫ל): נקודת קמץ בלמ"ד, במקום פתח #[[תהלים ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (א*=יִ֥רַדֹּֽף־אוֹיֵ֨ב ׀): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני) #[[תהלים יא/טעמים#יא א|יא,א]] (א!=לְדָ֥֫וִד): טעם ה"יורד" נכתב לפני החיריק מתחת לאות דל"ת ביחד עם ה"עולה" #[[תהלים יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א*=יָפִ֥יחַֽ־לֽוֹ): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני) #[[תהלים כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א*=יְהֹוָֽה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי"ה #[[תהלים כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] (א=יְרוֹמֲמֵֽנִּי): דגש מיותר באות נו"ן #[[תהלים לז/טעמים#לז יד|לז,יד]] (א?=פָּ֥תְח֣וּ* או פָּֽתְח֣וּ): מרכא ומונח או געיה ומונח? #[[תהלים לז/טעמים#לז יז|לז,יז]] (א!=וְסוֹמֵ֖ך): חסר שווא בכ"ף סופית #[[תהלים לט/טעמים#לט ו|לט,ו]] (א?=אַ֥ךְ* או אַ֖ךְ): בטעם מרכא או בטעם טרחא? #[[תהלים מד/טעמים#מד ז|מד,ז]] (א?=וְחַרְבִּ֗י): חסר גרש בוי"ו? #[[תהלים מד/טעמים#מד כז|מד,כז]] (א?=ק֭וּמָֽה* או ק֭וּמָ֥ה) דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי) #[[תהלים נו/טעמים#נו ה|נו,ה]] (א!=דְּבָר֥֫וֹ): ה"עולה" מסומן באות רי"ש במקום באות בי"ת #[[תהלים נו/טעמים#נו יב|נו,יב]] (א=לֹּ֣א): למ"ד דגושה #[[תהלים נז/טעמים#נז ה|נז,ה]] (א!=וּלְשׁוֹנָ֗ם): חסר גרש #[[תהלים נז/טעמים#נז ט|נז,ט]] (א?=ע֭וּרָֽה* או ע֭וּרָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי) #[[תהלים ס/טעמים#ס יד|ס,יד]] (א*=בֵּאלֹהִ֥ים): בלי דחי{{הערה|ולא כספיקת ברויאר.}} #[[תהלים סד/טעמים#סד ח|סד,ח]] (א!=אֱ֫לֹהִ֥ים): סימון ה"עולה" באות אל"ף במקום באות למ"ד #[[תהלים סט/טעמים#סט,כט|סט,כט]] (א?=יִ֭מָּחֽוּ* או יִ֭מָּח֥וּ): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי) #[[תהלים עה/טעמים#עה ד|עה,ד]] (א!=נְֽמֹגִ֗ים־אֶ֥רֶץ): מקף בתיבת רביע #[[תהלים עח/טעמים#עח ז|עח,ז]] (א*=מַ֥עַלְלֵי־אֵ֑ל): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני) #[[תהלים פו/טעמים#פו ז|פו,ז]] (א?=צָ֭רָתִֽי* או צָ֭רָתִ֥י): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי) #[[תהלים פט/טעמים#פט ו|פט,ו]] (א!=וְ֘יוֹד֤וּ): הצינורית מסומנת באות וי"ו השווּאה #[[תהלים פט/טעמים#פט כ|פט,כ]] (א*=דִּבַּ֥רְתָּֽ־בְחָז֡וֹן): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני) #[[תהלים צב/טעמים#צב ח|צב,ח]] (א*=כְּמ֥וֹ־עֵ֗שֶׂב): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני) #[[תהלים צד/טעמים#צד יב|צד,יב]] (א=יָ֑הּ): אין דגש באות יו"ד #[[תהלים צח/טעמים#צח ז|צח,ז]] (א!=וְיֹ֣שְׁבֵיּ): נקודה באות יו"ד האחרונה{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} #[[תהלים צח/טעמים#צח ח|צח,ח]] (א!=יְרַנֵּנֽוּ): מקום הסילוק #[[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]] (א=וְֽ֭הִשְׁתַּחֲוּוּ): נקודה בוי"ו עיצורית #[[תהלים קו/טעמים#קו יט|קו,יט]] (א=וַ֝יִּשְׁתַּחֲוּ֗וּ): נקודה בוי"ו עיצורית #[[תהלים קו/טעמים#קו מג|קו,מג]] (א!=וַ֝יָּמֹכּוּ): חסרה נקודת הרביע #[[תהלים קו/טעמים#קו מח|קו,מח]] (א!=<מִן הָ֤עוֹלָ֨ם׀>): חסר מקף #[[תהלים קז/טעמים#קז ה|קז,ה]] (א!=תִתְעַטָּֽף): חסר דגש באות תי"ו הראשונה, וסימן הרפה תלוי בין שתי אותיות התי"ו. #[[תהלים קז/טעמים#קז יז|קז,יז]] (א?!=יִתְעַנּֽו׃): חסרה נקודת השורוק באות וי"ו? #[[תהלים קז/טעמים#קז יח|קז,יח]] (א!=עַד שַׁ֥עֲרֵי): חסר מקף #[[תהלים קח/טעמים#קח ג|קח,ג]] (א?=ע֭וּרָֽה* או ע֭וּרָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי) #[[תהלים קח/טעמים#קח ז|קח,ז]] (א!=וַעֲנֵֽניִ): יש הזזה שמאלה של נקודת החיריק באופן חריג, את שהיא ממוקמת מתחת לאות יו"ד. #[[תהלים קח/טעמים#קח יא|קח,יא]] (א?=יֹ֖בִלֵנִּי): נו"ן דגושה?{{הערה|יש גם לציין הזזה שמאלה באופן חריג של נקודת החיריק תחת האות נו"ן, אך זה נגרם בגלל הראש של הלמ"ד מהשורה למטה.}} #[[תהלים קי/טעמים#קי ה|קי,ה]] (א?=אֲדֹנָ֥י): נקודת חולם בכתב־היד? #[[תהלים קיח/טעמים#קיח י|קיח,י]] (א!=בְּ֭שֵׁ֥ם): קו מיותר של דחי באות בי"ת #[[תהלים קיט/טעמים#קיט יד|קיט,יד]] (א?*=שַּׂ֗שְׂתִּי): שי"ן דגושה? #[[תהלים קיט/טעמים#קיט קלח|קיט,קלח]] (וֶֽאֱמוּנָ֥֗ה): נקודת רביע מיותרת באות נו"ן בנוסף למרכא #[[תהלים קכד/טעמים#קכד ו|קכד,ו]] (א?=שֶׁלֹּ֥א* או שֶׁלֹּ֖א): טעם מרכא או טעם טרחא? #[[תהלים קכז/טעמים#קכז ב|קכז,ב]] (א*=לָכֶ֨ם): אין קו של לגרמיה #[[תהלים קלח/טעמים#קלח ג|קלח,ג]] (א?=קָ֭רָֽאתִי* או קָ֭רָ֥אתִי): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי) #[[תהלים קלט/טעמים#קלט ז|קלט,ז]] (א?=אָ֭נָֽה* או אָ֭נָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי) #[[תהלים קמ/טעמים#קמ ו|קמ,ו]] (א*=טָ֥מְנֽוּ־גֵאִ֨ים): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני) #[[תהלים קמד/טעמים#קמד טו|קמד,טו]] (א*=שֱׁיְהֹוָ֥ה): חטף סגול באות שי"ן ושווא באות יו"ד ב. הניקוד בתוך הכתיב: #[[תהלים ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (א-כתיב=עֲ֝נִויִּ֗ם) #[[תהלים עג/טעמים#עג ב|עג,ב]] (א-כתיב=נָטָ֣וּי) #[[תהלים עט/טעמים#עט י|עט,י]] (א-כתיב=בַּגֹּייִ֣ם) #[[תהלים פט/טעמים#פט כט|פט,כט]] (א-כתיב=אֶשְׁמָור־ל֣וֹ): אין הערת קרי #[[תהלים קמה/טעמים#קמה ו|קמה,ו]] (א-כתיב=וּגְדֻלָּותְיךָ֥; א-קרי=וגדולתיך) ג. קמץ קטן:{{הערה|במקומות רבים במקרא יש קמץ שהוא קמץ קטן (חטוף) לפי המדקדקים המודרנים, ואילו לפי המסורת הספרדית הוא קמץ רחב (רגיל). תיעדנו את המקומות האלה במהדורתנו ע"י [[תבנית:מ:קמץ]]. אך בספר תהלים ב-3 מקומות יש מצב הפוך: לפי כללי הדקדוק מדובר לכאורה על קמץ רחב, או שיש ספק בכך, ואילו במסורת הספרדית מדובר על קמץ קטן.}} #[[תהלים יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (א=אֶרְחָמְךָ֖): לכאורה קמץ רחב לפני כללי הדקדוק, אבל המדקדקים הספרדים ציינו מסורת שהקמץ חטוף #[[תהלים מה/טעמים#מה ג|מה,ג]] (א=יָפְיָפִ֡יתָ): ספק לגבי קמץ קטן ביו"ד הראשונה אצל המדקדקים המודרנים, והקמץ קטן לפי המסורת הספרדית #[[תהלים פא/טעמים#פא ב|פא,ח]] (א=אֶבְחָנְךָ֨): לכאורה קמץ רחב לפני כללי הדקדוק, אבל המדקדקים הספרדים ציינו מסורת שהקמץ חטוף ===ספר איוב=== '''[[ספר איוב/טעמים|ספר איוב]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.''' א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[איוב יב/טעמים#יב כד|יב,כד]] (א?!=וַ֝יַּתִעֵ֗ם): חסרה נקודה אחת של שווא באות תי"ו?{{הערה|ברויאר ציין א=וַ֝יַּתְעֵם (חסרה נקודת הרביע באות עי"ן), אך ניתן להבחין בנקודת הרביע בצילום למרות שהיא מטושטשת, וייתכן שנפלה טעות בהערתו.}} #[[איוב טז/טעמים#טז ח|טז,ח]] (א?=וַיָּ֥קׇם* או וַיָּ֖קָם): בטעם מרכא* או טרחא? #[[איוב יט/טעמים#יט טז|יט,טז]] (א!=בְּ֝מוֹ־פִ֗י): גרש בראש התיבה המוקפת שלא כדרכו #[[איוב כא/טעמים#כא טו|כג,טו]] (א!=מַה שַּׁדַּ֥י): חסר מקף{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} #[[איוב כג/טעמים#כג ה|כג,ה]] (א?=מַה־יֹּ֥אמַר־לִֽי* או מַה־יֹּֽאמַר־לִֽי): המקף השני בתיבת מרכא* או שהקו מתחת לאות יו"ד געיה? #[[איוב כט/טעמים#כט טז|כט,טז]] (א?=אָ֭נֹכִֽי* או אָ֭נֹכִ֥י): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי) #[[איוב לא/טעמים#לא ב|לא,ב]] (א*=וּמֶ֤ה): אין קו של לגרמיה #[[איוב מא/טעמים#מא כב|מא,כב]] (א?=חַדּ֣וּדֵי־חָ֑רֶשׂ): מקף בתיבת משרת? ב. הניקוד בתוך הכתיב: #[[איוב לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (א-כתיב=יִדַּ֖עְתָּהַ שַּׁ֣חַר) ===ספר משלי=== '''[[ספר משלי/טעמים|ספר משלי]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.''' א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[משלי ב/טעמים#ב יא|ב,יא]] (א!=תְּבוּּנָ֥ה): בכתר נכתבה נקודת השורוק באות וי"ו פעמיים{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר|פריט זה חסר ברשימות ברויאר.}} #[[משלי ג/טעמים#ג ל|ג,ל]] (א!=אַל {{קו"כ|תרוב|תָּרִ֣יב}}): חסר מקף{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} #[[משלי ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א?!=בְכַף־רֵעֶֽיךָּֿ): אות כ"ף סופית בסימן רפה ודגש וקמץ?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} #[[משלי ו/טעמים#ו כד|ו,כד]] (א?!=לֶָשׁ֥וֹן): קמץ וסגול באות למ"ד?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} #[[משלי ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (א?=בּ֖וֹ): בטעם טרחא (במקום דחי)? #[[משלי ח/טעמים#ח לד|ח,לד]] (א?=שֹׁמֵ֢עַֽ֫ לִ֥י* או שֹׁמֵ֢֫עַֽ לִ֥י): סימן ה"עולה" תלוי בין האותיות מ"ם ועי"ן #[[משלי י/טעמים#י יג|י,יג]] (א!=בְּשִׁפְתֵ֣י): נקודת שי"ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}} #[[משלי יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (א?!=הוֹלֵ֣ך): חסרות נקודות שווא באות כ"ף סופית?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} #[[משלי יב/טעמים#יב כג|יב,כג]] (א!=כְּ֝סִילִים): חסרה נקודת הרביע באות למ"ד #[[משלי יג/טעמים#יג כה|יג,כה]] (א?=אֹ֭כֵֽל* או אֹ֭כֵ֥ל): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי) #[[משלי כא/טעמים#כא ל|כא,ל]] (א!=עֵ֝צָה): חסרה נקודת הרביע באות צד"י #[[משלי כ/טעמים#כ כה|כה,כ]] (א*=מַ֥עֲדֶה־בֶּ֨גֶד ׀): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני) ב. הניקוד בתוך הכתיב: #[[משלי כב/טעמים#כב ח|כב,ח]] (א=יִקְצׇור־אָ֑וֶן): אין הערת קרי #[[משלי כב/טעמים#כב,יא|כב,יא]] (א=טְהׇור־לֵ֑ב): אין הערת קרי #[[משלי כב/טעמים#כב יד|כב,יד]] (א=יִפׇּול־שָֽׁם): אין הערת קרי #[[משלי כג/טעמים#כג כו|כג,כו]] (א-כתיב=תִּרְצֹּֽנָה) ===מגילת רות=== '''[[מגילת רות/טעמים|מגילת רות]] קיימת במלואה בכתר ארם צובה.''' הניקוד בתוך הכתיב: #[[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]] (א-קרי=אלי [קרי ולא כתיב]): יש רווח ניכר ובו עיגול מסורה להערה "אלי קרי", אבל חסרים ניקוד וטעמים לתיבה הנקראת ולא נכתבת. #[[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]] (א-קרי=אלי [קרי ולא כתיב]): יש רווח ניכר ובו עיגול מסורה להערה "אלי קרי ולא כתב", אבל חסרים ניקוד וטעמים לתיבה הנקראת ולא נכתבת. ===מגילת שיר השירים עד "בְּנוֹת צִיּוֹן" (ג,יא)=== {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בשיר השירים}} למידע על החלק האחרון של המגילה שאינו קיים בכתר ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מגילת שיר השירים החל מ"בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה" (ג,יא)|כאן]]'''. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} <קטע התחלה=תעוררו/>#ספק מרכא בתיבת תביר (בשלושה מקומות מקבילים):{{הערה|שם=תעוררו|1=ההתייחסות כאן היא רק לעניין הטעם בתיבה האחרונה (מרכא בתיבת תביר או געיה) ולא לשאלת החטף ("וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ", "וּֽמַה־תְּעֹ֥רֲר֛וּ"). למידע מלא על הניקוד והטעמים בשלושת המקומות המקבילים (ב,ז; ג,ה; ח,ד) ראו בהערת הנוסח על [[שיר השירים ב/טעמים#ב,ז|שה"ש ב,ז]]. למידע נוסף על "מרכא בתיבת תביר" בכתר ומקורות נוספים ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|בהפניות כאן]].}} ##[[שיר השירים ב/טעמים|ב,ז]]: א?,ש1,ק13,ל-א?,ק-מ=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ]* / א?,ל=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ] ##[[שיר השירים ג/טעמים|ג,ה]]: א,ק13,ל-א?,ק-מ=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ]* / ל=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ] ##[[שיר השירים ח/טעמים|ח,ד]]: ק13,ל-א,ק-מ=[מַה־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וּֽמַה־תְּעֹ֥רְר֛וּ]* / ל?=[מַה־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וּֽמַה־תְּעֹֽרְר֛וּ]<קטע סוף=תעוררו/> #[[שיר השירים ב/טעמים#ב יז|שיר השירים ב,יז]] (א!=דְּמֵה־לְךָ): חסר טעם הקדמא ==מסורת הקוראים בנ"ך: חטפים באותיות לא גרוניות== להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בספרי הנביאים והכתובים''' בכתר ארם צובה או בכתי"ל. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בתורה ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''. {{מ:טעמי המקרא|12}} {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ביהושע}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע|ספר יהושע]]''' (26 פריטים): [[יהושע א/טעמים#א יב|א,יב]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֑ה); [[יהושע ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁה֙); [[יהושע ו/טעמים#ו ט|ו,ט]] (א=וְהַֽמֲאַסֵּ֗ף); [[יהושע ו/טעמים#ו ט|ו,יג]] (א=וְהַֽמֲאַסֵּ֗ף); [[יהושע ו/טעמים#ו טו|ו,טו]] (א=סָבֲב֥וּ); [[יהושע ו/טעמים#ו כב|ו,כב]] (א=הַֽמֲרַגְּלִ֤ים); [[יהושע ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (א=הַֽמֲרַגְּלִ֗ים); [[יהושע ח/טעמים#ח כז|ח,כז]] (א=בָּֽזֲז֥וּ); [[יהושע יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (א=כִּֽנֲר֖וֹת); [[יהושע יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (א=בָּזֲז֥וּ); [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א=הַֽמֲנַשֶּֽׁה); [[יהושע יג/טעמים#יג ז|יג,ז]] (א=הַֽמֲנַשֶּֽׁה); [[יהושע יד/טעמים#יד יג|יד,יג]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[יהושע יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (א=בֵּרֲכַ֥נִי); [[יהושע יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֜ה); [[יהושע כא/טעמים#כא ד|כא,ד]] (א=הַקֳּהָתִ֑י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא ה|כא,ה]] (א=קֳהָ֜ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא י|כא,י]] (א=הַקֳּהָתִ֖י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כ|כא,כ]] (א=בְּנֵֽי־קֳהָת֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כ|כא,כ]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כו|כא,כו]] (א=בְּנֵי־קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא לד|כא,לד]] (א=אֶֽת־יָקְנֳעָ֖ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כב/טעמים#כב ו|כב,ו]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖ם); [[יהושע כב/טעמים#כב ז|כב,ז]] (א=וַֽיְבָרֲכֵֽם); [[יהושע כב/טעמים#כב כא|כב,כא]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֑ה); [[יהושע כב/טעמים#כב לג|כב,לג]] (א=וַיְבָרֲכ֥וּ). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשופטים}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שופטים|ספר שופטים]]''' (24 פריטים): [[שופטים ב/טעמים#ג כו|ג,כו]] (א=הִֽתְמַהְמֳהָ֑ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[שופטים ה/טעמים#ה ב|ה,ב]] (א=בָּֽרֲכ֖וּ); [[שופטים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=לְחוֹקֲקֵ֣י); [[שופטים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=בָּרֲכ֖וּ); [[שופטים ה/טעמים#ה יא|ה,יא]] (א=מְחַֽצֲצִ֗ים); [[שופטים ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (א=וּֽשֲׁבֵ֥ה); [[שופטים ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (א=מְחֹ֣קֲקִ֔ים); [[שופטים ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (א=הַֽמְלַקֲקִ֤ים); [[שופטים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א=הַֽמֲלַֽקֲקִים֙ [{{קו תחתי|שני חטפים}}]);{{הערה|השוו "הַֽמְלַקֲקִ֤ים" בפסוק הקודם; וראו לעיל ב[[#ספר שופטים|רשימת החריגים]] לגבי שתי הגעיות.}} [[שופטים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (א=עֹלֲל֥וֹת); [[שופטים ט/טעמים#ט יג|ט,יג]] (א=הַֽמֲשַׂמֵּ֥חַ); [[שופטים ט/טעמים#ט לז|ט,לז]] (א=מְעוֹנֲנִֽים); [[שופטים ט/טעמים#ט נד|ט,נד]] (א=וּמ֣וֹתֲתֵ֔נִי); [[שופטים ט/טעמים#ט נז|ט,נז]] (א=קִֽלֲלַ֖ת); [[שופטים י/טעמים#י ח|י,ח]] (א=וַיְרֹֽצֲצוּ֙); [[שופטים יג/טעמים#יג כד|יג,כד]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[שופטים טז/טעמים#טז טז|טז,טז]] (א=וַתְּאַֽלֲצֵ֑הוּ); [[שופטים טז/טעמים#טז כד|טז,כד]] (א=וַֽיְהַלֲל֖וּ); [[שופטים כ/טעמים#כ לא|כ,לא]] (א=בַּֽמֲסִלּוֹת֙); [[שופטים כ/טעמים#כ לב|כ,לב]] (א=אֶל־הַֽמֲסִלּֽוֹת); [[שופטים כ/טעמים#כ מה|כ,מה]] (א=וַיְעֹלֲלֻ֙הוּ֙); [[שופטים כ/טעמים#כ מה|כ,מה]] (א=בַּֽמֲסִלּ֔וֹת); [[שופטים כא/טעמים#כא כג|כא,כג]] (א=מִן־הַמְּחֹלֲל֖וֹת). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמואל}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שמואל|ספר שמואל]]''' (30 פריטים): [[שמואל א ב/טעמים#ב כה|שמ"א ב,כה]] (א=וּפִֽלֲל֣וֹ); [[שמואל א ג/טעמים#ג יג|שמ"א ג,יג]] (א=כִּֽי־מְקַלֲלִ֤ים); [[שמואל א ד/טעמים#ד יז|שמ"א ד,יז]] (א=הַֽמֲבַשֵּׂ֜ר); [[שמואל א ז/טעמים#ז ג|שמ"א ז,ג]] (א=מִתּוֹכֲכֶ֖ם); [[שמואל א ט/טעמים#ט ו|שמ"א ט,ו]] (א=נֵ֣לֲכָה); [[שמואל א יג/טעמים#יג י|שמ"א יג,י]] (א=לְבָרֲכֽוֹ); [[שמואל א יז/טעמים#יז נא|שמ"א יז,נא]] (א=וַיְמֹ֣תֲתֵ֔הוּ); [[שמואל א יז/טעמים#יז נב|שמ"א יז,נב]] (א=חַֽלֲלֵ֤י); [[שמואל א יח/טעמים#יח כג|שמ"א יח,כג]] (א=הַֽנֲקַלָּ֤ה); [[שמואל א כד/טעמים#כד י|שמ"א כד,י]] (א=לַהֲרָגֲךָ֖); [[שמואל א כה/טעמים#כה ז|שמ"א כה,ז]] (א=גֹזֲזִ֖ים); [[שמואל א כה/טעמים#כה יא|שמ"א כה,יא]] (א=לְגֹזֲזָ֑י); [[שמואל א כה/טעמים#כה כו|שמ"א כה,כו]] (א=וְהַֽמֲבַקְשִׁ֥ים); [[שמואל א כו/טעמים#כו יא|שמ"א כו,יא]] (א=וְנֵלֲכָה־לָּֽנוּ); [[שמואל א ל/טעמים#ל טז|שמ"א ל,טז]] (א=וְחֹ֣גֲגִ֔ים); [[שמואל ב א/טעמים#א ט|שמ"ב א,ט]] (א=וּמֹ֣תֲתֵ֔נִי); [[שמואל ב י/טעמים#י ג|שמ"ב י,ג]] (א=הַֽמֲכַבֵּ֨ד); [[שמואל ב יג/טעמים#יג כג|שמ"ב יג,כג]] (א=גֹֽזֲזִים֙); [[שמואל ב יג/טעמים#יג כה|שמ"ב יג,כה]] (א=וַֽיְבָרֲכֵֽהוּ); [[שמואל ב יד/טעמים#יד י|שמ"ב יד,י]] (א=הַֽמֲדַבֵּ֤ר); [[שמואל ב טו/טעמים#טו ז|שמ"ב טו,ז]] (א=אֵ֣לֲכָה); [[שמואל ב טו/טעמים#טו ז|שמ"ב טז,ז]] (א=בְּקַֽלֲל֑וֹ); [[שמואל ב יט/טעמים#יט ו|שמ"ב יט,ו]] (א=הַֽמֲמַלְּטִ֤ים); [[שמואל ב יט/טעמים#יט מ|שמ"ב יט,מ]] (א=וַיְבָ֣רֲכֵ֔הוּ); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יב|שמ"ב כ,יב]] (א=הַֽמֲסִלָּ֑ה); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יב|שמ"ב כ,יב]] (א=מִן־הַֽמֲסִלָּ֤ה); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יג|שמ"ב כ,יג]] (א=מִן־הַֽמֲסִלָּ֑ה);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[שמואל ב כ/טעמים#כ טו|שמ"ב כ,טו]] (א=סֹֽלֲלָה֙); [[שמואל ב כא/טעמים#כא ג|שמ"ב כא,ג]] (א=וּבָרֲכ֖וּ); [[שמואל ב כב/טעמים#כב יב|שמ"ב כב,יב]] (א=חַֽשֲׁרַת־מַ֖יִם). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במלכים}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר מלכים|ספר מלכים]]''' (29 פריטים): [[מלכים א ד/טעמים#ד יב|מל"א ד,יב]] (א=לְיָקְמֳעָֽם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים א ו/טעמים#ו לז|מל"א ו,לז]] (א=הָרֲבִיעִ֔ית); [[מלכים א ז/טעמים#ז כד|מל"א ז,כד]] (א=סֹבֲבִ֣ים); [[מלכים א ח/טעמים#ח לה|מל"א ח,לה]] (א=וְהִֽתְפַּלֲל֞וּ); [[מלכים א ח/טעמים#ח מד|מל"א ח,מד]] (א=וְהִתְפַּלֲל֣וּ); [[מלכים א ח/טעמים#ח מח|מל"א ח,מח]] (א=וְהִתְפַּלֲל֣וּ);{{הערה|פריט זה נשמט מרשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[מלכים א ח/טעמים#ח סו|מל"א ח,סו]] (א=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[מלכים א יג/טעמים#יג ז|מל"א יג,ז]] (א=וּֽסֳעָ֑דָה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים א יד/טעמים#יד כא|מל"א יד,כא]] (א=וּֽשֲׁבַ֨ע); [[מלכים א יז/טעמים#יז יא|מל"א יז,יא]] (א=לִֽקְִחִי־נָ֥א [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[מלכים א יח/טעמים#יח כח|מל"א יח,כח]] (א=וַיִּתְגֹּֽדֲדוּ֙); [[מלכים א כא/טעמים#כא יט|מל"א כא,יט]] (א=לָקֲק֤וּ); [[מלכים א כא/טעמים#כא כ|מל"א כא,כ]] (א=הַֽמֲצָאתַ֖נִי); [[מלכים ב ב/טעמים#ב א|מל"ב ב,א]] (א=בַּֽסֳעָרָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים ב ב/טעמים#ב יא|מל"ב ב,יא]] (א=בַּֽסֳעָרָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים ב ב/טעמים#ב כד|מל"ב ב,כד]] (א=וַֽיְקַלֲלֵ֖ם); [[מלכים ב ג/טעמים#ג טו|מל"ב ג,טו]] (א=הַֽמֲנַגֵּ֔ן); [[מלכים ב ד/טעמים#ד כט|מל"ב ד,כט]] (א=תְבָרֲכֶ֔נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו ב|מל"ב ו,ב]] (א=נֵלֲכָה־נָּ֣א); [[מלכים ב ו/טעמים#ו כח|מל"ב ו,כח]] (א=וְנֹאכֲלֶ֣נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו כט|מל"ב ו,כט]] (א=וְנֹ֣אכֲלֶ֔נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו לב|מל"ב ו,לב]] (א=בֶּן־הַֽמֲרַצֵּ֤חַ); [[מלכים ב ז/טעמים#ז ח|מל"ב ז,ח]] (א=הַֽמֲצֹרָעִ֨ים); [[מלכים ב ח/טעמים#ח יב|מל"ב ח,יב]] (א=וְעֹלֲלֵיהֶ֣ם); [[מלכים ב ט/טעמים#ט יז|מל"ב ט,יז]] (א=וּֽשֲׁלַ֥ח); [[מלכים ב י/טעמים#י טו|מל"ב י,טו]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֗הוּ); [[מלכים ב י/טעמים#י לג|מל"ב י,לג]] (א=וְהַֽמֲנַשִּׁ֑י); [[מלכים ב יב/טעמים#יב יב|מל"ב יב,יב]] (א=הַֽמֲתֻכָּ֔ן); [[מלכים ב יט/טעמים#יט טז|מל"ב יט,טז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בישעיהו}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]]''' (53 פריטים): [[ישעיהו א/טעמים#א כג|א,כג]] (א=סוֹרֲרִ֗ים); [[ישעיהו א/טעמים#א ל|א,ל]] (א=וּֽכֲגַנָּ֔ה); [[ישעיהו ב/טעמים#ב ו|ב,ו]] (א=וְעֹנֲנִ֖ים); [[ישעיהו י/טעמים#י א|י,א]] (א=הַחֹֽקֲקִ֖ים); [[ישעיהו י/טעמים#י לא|י,לא]] (א=נָֽדֲדָ֖ה); [[ישעיהו יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (א=וְצֹרֲרֵ֥י); [[ישעיהו יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (א=לְבֹזֲזֵֽינוּ); [[ישעיהו יט/טעמים#יט ו|יט,ו]] (א=דָּלֲל֥וּ); [[ישעיהו יט/טעמים#יט כה|יט,כה]] (א=בֵּרֲכ֛וֹ);{{הערה|בטעות "יט,כו" ברשימת ברויאר בסוף תנ"ך כתר ירושלים.}} [[ישעיהו כא/טעמים#כא ו|כא,ו]] (א=הַֽמֲצַפֶּ֔ה); [[ישעיהו כב/טעמים#כב ג|כב,ג]] (א=נָֽדֲדוּ־יַ֖חַד); [[ישעיהו כב/טעמים#כב טז|כב,טז]] (א=חֹקֲקִ֥י); [[ישעיהו כג/טעמים#כג יג|כג,יג]] (א=עֽוֹרֲרוּ֙); [[ישעיהו כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=הִֽתְפּוֹרֲרָה֙); [[ישעיהו כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=הִֽתְמוֹטֲטָ֖ה); [[ישעיהו כד/טעמים#כד כ|כד,כ]] (א=וְהִֽתְנוֹדֲדָ֖ה); [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|כו,כ]] (א=וּֽסֲגֹ֥ר); [[ישעיהו כז/טעמים#כז ח|כז,ח]] (א=בְּסַאסֳּאָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ישעיהו ל/טעמים#ל א|ל,א]] (א=סֽוֹרֲרִים֙); [[ישעיהו לא/טעמים#לא ח|לא,ח]] (א=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (א=נָדֲד֖וּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג כב|לג,כב]] (א=מְחֹקֲקֵ֑נוּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג כג|לג,כג]] (א=בָּ֥זֲזוּ); [[ישעיהו לד/טעמים#לד טז|לד,טז]] (א=וּֽקֲרָ֔אוּ); [[ישעיהו לז/טעמים#לז יז|לז,יז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[ישעיהו לז/טעמים#לז לג|לז,לג]] (א=סֹלֲלָֽה); [[ישעיהו לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (א=יְהַלֲלֶ֑ךָּ); [[ישעיהו מ/טעמים#מ ד|מ,ד]] (א=וְהָרֲכָסִ֖ים); [[ישעיהו מ/טעמים#מ כ|מ,כ]] (א=הַֽמֲסֻכָּ֣ן); [[ישעיהו מב/טעמים#מב כד|מב,כד]] (א=לְבֹזֲזִ֖ים); [[ישעיהו מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (א=וּֽסֲחַר־כּוּשׁ֮); [[ישעיהו מה/טעמים#מה יח|מה,יח]] (א=כֽוֹנֲנָ֔הּ); [[ישעיהו מה/טעמים#מה כ|מה,כ]] (א=וּמִֽתְפַּלֲלִ֔ים); [[ישעיהו מז/טעמים#מז י|מז,י]] (א=שׁוֹבֲבָ֑תֶךְ); [[ישעיהו מח/טעמים#מח יד|מח,יד]] (א=וּֽשֲׁמָ֔עוּ); [[ישעיהו מח/טעמים#מח יז|מח,יז]] (א=מַדְרִֽיכֲךָ֖); [[ישעיהו נא/טעמים#נא ב|נא,ב]] (א=וַאֲבָרֲכֵ֖הוּ); [[ישעיהו נא/טעמים#נא יז|נא,יז]] (א=הִתְעוֹרֲרִ֣י [1]); [[ישעיהו נא/טעמים#נא יז|נא,יז]] (א=הִֽתְעוֹרֲרִ֗י [2]); [[ישעיהו נא/טעמים#נא כ|נא,כ]] (א=הַֽמֲלֵאִ֥ים); [[ישעיהו נב/טעמים#נב ו|נב,ו]] (א=הַֽמֲדַבֵּ֖ר); [[ישעיהו נג/טעמים#נג ז|נג,ז]] (א=גֹזֲזֶ֖יהָ); [[ישעיהו נז/טעמים#נז ג|נז,ג]] (א=עֹנֲנָ֑ה); [[ישעיהו נז/טעמים#נז כ|נז,כ]] (א=וְהָרֲשָׁעִ֖ים); [[ישעיהו נח/טעמים#נח ט|נח,ט]] (א=מִתּֽוֹכֲךָ֙); [[ישעיהו נט/טעמים#נט י|נט,י]] (א=נְגַשֲׁשָׁ֤ה); [[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] (א=נֹ֥סֲסָה); [[ישעיהו סב/טעמים#סב ט|סב,ט]] (א=וְהִֽלֲל֖וּ); [[ישעיהו סב/טעמים#סב י|סב,י]] (א=הַֽמֲסִלָּה֙); [[ישעיהו סג/טעמים#סג יח|סג,יח]] (א=בּוֹסֲס֖וּ); [[ישעיהו סד/טעמים#סד י|סד,י]] (א=הִֽלֲל֙וּךָ֙); [[ישעיהו סה/טעמים#סה יא|סה,יא]] (א=וְהַֽמֲמַלְאִ֖ים); [[ישעיהו סו/טעמים#סו טז|סו,טז]] (א=חַֽלֲלֵ֥י). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בירמיהו}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ירמיהו|ספר ירמיהו]]''' (37 פריטים):{{הערה|1=רשימה זו אינה כוללת את הפריט [[ירמיהו מח/טעמים#מח לב|מח,לב]] (א=מִבֲּכִ֨י), המובא ברשימות ברויאר. נראה יותר שבכתר יש כאן שווא בלבד ("מִבְּכִ֨י"), או שהקו של הפתח נמחק; וכך הכריעו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/13/48/1/mg/106 מג"ה].}} [[ירמיהו ג/טעמים#ג כה|ג,כה]] (א=וּֽתֲכַסֵּנוּ֮); [[ירמיהו ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א=מִֽסֻּבֲּכ֔וֹ); [[ירמיהו ה/טעמים#ה א|ה,א]] (א=שׁוֹטֲט֞וּ); [[ירמיהו ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (א=אֵֽלֲכָה־לִּ֤י); [[ירמיהו ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] (א=סֹֽלֲלָ֑ה); [[ירמיהו ו/טעמים#ו ט|ו,ט]] (א=יְעוֹלֲל֥וּ); [[ירמיהו ו/טעמים#ו כח|ו,כח]] (א=סוֹרֲרִ֔ים); [[ירמיהו ז/טעמים#ז יא|ז,יא]] (א=הַֽמֳעָרַ֣ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ירמיהו ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א=שׁוֹבֲבָ֜ה); [[ירמיהו ח/טעמים#ח כג|ח,כג]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[ירמיהו ט/טעמים#ט ט|ט,ט]] (א=נָדֲד֖וּ); [[ירמיהו ט/טעמים#ט טז|ט,טז]] (א=לַמְקוֹנֲנ֖וֹת); [[ירמיהו יא/טעמים#יא טו|יא,טו]] (א=הַֽמֲזִמָּ֙תָה֙); [[ירמיהו יא/טעמים#יא כא|יא,כא]] (א=הַֽמֲבַקְשִׁ֥ים); [[ירמיהו יב/טעמים#יב י|יב,י]] (א=בֹּסֲס֖וּ); [[ירמיהו יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (א=שֹֽׁדֲדִ֔ים); [[ירמיהו כ/טעמים#כ יז|כ,יז]] (א=לֹא־מוֹתֲתַ֖נִי); [[ירמיהו כב/טעמים#כב טו|כב,טו]] (א=הֲתִֽמֲלֹ֔ךְ); [[ירמיהו כב/טעמים#כב כ|כב,כ]] (א=וּֽצֳעָ֔קִי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ירמיהו כב/טעמים#כב כח|כב,כח]] (א=הֽוּטֲלוּ֙); [[ירמיהו כה/טעמים#כה לג|כה,לג]] (א=חַֽלֲלֵ֤י); [[ירמיהו כה/טעמים#כה לו|כה,לו]] (א=וִֽילֲלַ֖ת); [[ירמיהו לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=אֶכְתֲּבֶ֑נָּה);{{הערה|1=בן־נפתלי,'''ל''',ב1=אֶכְתֲּבֶ֑נָּה (חטף פתח); בן־אשר,מ"ש,דפוסים=אֶכְתֳּבֶ֑נָּה (חטף קמץ); ק=אֶכְתְּבֶ֑נָּה (שווא). הפריט אינו מופיע בספר החילופים מהדורת ליפשיץ; החילוף מוזכר ברד"ק, ודבריו הובאו במ"ש.}} [[ירמיהו לב/טעמים#לב ט|לב,ט]] (ל=וָֽאֶשְׁקֲלָה־לּוֹ֙); [[ירמיהו לג/טעמים#לג י|לג,י]] (א=הַֽנֲשַׁמּ֗וֹת); [[ירמיהו מ/טעמים#מ טו|מ,טו]] (א=אֵ֤לֲכָה); [[ירמיהו מא/טעמים#מא ה|מא,ה]] (א=וּמִתְגֹּֽדֲדִ֑ים); [[ירמיהו מד/טעמים#מד ט|מד,ט]] (א=הַֽשֲׁכַחְתֶּם֩); [[ירמיהו מו/טעמים#מו ט|מו,ט]] (א=וְהִתְהֹלֲל֣וּ); [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (א-קרי=וּֽזֳעָ֑קוּ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ירמיהו מט/טעמים#מט ד|מט,ד]] (א=מַה־תִּתְהַֽלֲלִי֙); [[ירמיהו נ/טעמים#נ ו|נ,ו]] (א-קרי=שׁוֹבֲב֑וּם); [[ירמיהו נ/טעמים#נ י|נ,י]] (א=כָּל־שֹׁלֲלֶ֥יהָ); [[ירמיהו נא/טעמים#נא ב|נא,ב]] (א=וִיבֹקֲק֖וּ);{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} [[ירמיהו נא/טעמים#נא ז|נא,ז]] (א=יִתְהֹלֲל֥וּ); [[ירמיהו נא/טעמים#נא מט|נא,מט2]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[ירמיהו נא/טעמים#נא נג|נא,נג]] (א=שֹׁדֲדִ֛ים). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ביחזקאל}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יחזקאל|ספר יחזקאל]]''' (55 פריטים): [[יחזקאל א/טעמים#א ז|א,ז]] (א=וְנֹ֣צֲצִ֔ים); [[יחזקאל ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (א=הָרֲשָׁעָ֖ה); [[יחזקאל ג/טעמים#ג יט|ג,יט]] (א=הָרֲשָׁעָ֑ה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ב|ד,ב]] (א=סֹלֲלָ֑ה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ט|ד,ט]] (א=תֹּאכֲלֶֽנּוּ); [[יחזקאל ד/טעמים#ד י|ד,י]] (א=תֹּאכֲלֶ֔נּוּ [1]); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ט|ד,י]] (א=תֹּאכֲלֶֽנּוּ [2]); [[יחזקאל ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=תֹּאכֲלֶ֑נָּה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=בְּגֶֽלֲלֵי֙); [[יחזקאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] (א=גֶּֽלֲלֵ֣י); [[יחזקאל ו/טעמים#ו ז|ו,ז]] (א=בְּתוֹכֲכֶ֑ם); [[יחזקאל ז/טעמים#ז טו|ז,טו]] (א=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[יחזקאל ט/טעמים#ט ח|ט,ח]] (א=וְנֵֽאשֲׁאַ֖ר); [[יחזקאל יג/טעמים#יג כ|יג,כ]] (א=מְצֹדֲד֨וֹת [1]); [[יחזקאל יג/טעמים#יג כ|יג,כ]] (א=מְצֹדֲד֥וֹת [2]); [[יחזקאל טז/טעמים#טז נא|טז,נא]] (וַתְּצַדֲּקִי֙); [[יחזקאל יז/טעמים#יז יז|יז,יז]] (ל=סֹלֲלָ֖ה); [[יחזקאל כא/טעמים#כא כז|כא,כז]] (א=סֹלֲלָ֖ה); [[יחזקאל כו/טעמים#כו ח|כו,ח]] (א=סֹֽלֲלָ֔ה); [[יחזקאל כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א=וְשָׁלֲל֣וּ); [[יחזקאל כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א=וּבָֽזֲזוּ֙); [[יחזקאל כו/טעמים#כו טז|כו,טז]] (א=וְשָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל כו/טעמים#כו כא|כו,כא]] (א=וּֽתֲבֻקְשִׁ֗י); [[יחזקאל כז/טעמים#כז ד|כז,ד]] (א=כָּלֲל֖וּ); [[יחזקאל כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (א=וּבְכׇל־קֳהָלֵךְ֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לב|כז,לב]] (א=וְקוֹנֲנ֖וּ); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (א=וְכׇל־קֳהָלֵ֖ךְ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לה|כז,לה]] (א=שָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל כח/טעמים#כח ט|כח,ט]] (א=מְחַלֲלֶֽיךָ); [[יחזקאל כח/טעמים#כח טז|כח,טז]] (א=תוֹכֲךָ֛); [[יחזקאל כח/טעמים#כח יח|כח,יח]] (א=מִתּֽוֹכֲךָ֙); [[יחזקאל כח/טעמים#כח יט|כח,יט]] (א=שָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל לא/טעמים#לא ד|לא,ד]] (א=רֹמֲמָ֑תְהוּ); [[יחזקאל לא/טעמים#לא ו|לא,ו]] (א=קִֽנֲנוּ֙); [[יחזקאל לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=בְּעוֹפֲפִ֥י); [[יחזקאל לב/טעמים#לב יב|לב,יב]] (א=וְשָֽׁדֲדוּ֙); [[יחזקאל לב/טעמים#לב טז|לב,טז]] (א=וְק֣וֹנֲנ֔וּהָ); [[יחזקאל לב/טעמים#לב כב|לב,כב]] (א=וְכָל־קֳהָלָ֔הּ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל לג/טעמים#לג כח|לג,כח]] (א=וְשָׁ֥מֲמ֛וּ); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ו|לה,ו]] (א=יִרְדֲּפֶ֑ךָ [1]); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ו|לה,ו]] (א=יִרְדֲּפֶֽךָ [2]); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ז|לה,ז]] (א=לְשִֽׁמֲמָ֖ה); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ט|לה,ט]] (א=שִֽׁמֲמ֤וֹת); [[יחזקאל לה/טעמים#לה יא|לה,יא]] (א=אֶשְׁפֲּטֶֽךָ); [[יחזקאל לו/טעמים#לו ד|לו,ד]] (א=הַשֹּֽׁמֲמוֹת֙); [[יחזקאל לו/טעמים#לו לה|לו,לה]] (א=וְהַֽנֲשַׁמּ֥וֹת); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=וְשָׁלֲל֣וּ); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=אֶת־שֹׁלֲלֵיהֶ֗ם); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=וּבָֽזֲזוּ֙); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=אֶת־בֹּ֣זֲזֵיהֶ֔ם); [[יחזקאל לט/טעמים#לט כז|לט,כז]] (א=בְּשׁוֹבֲבִ֤י); [[יחזקאל מ/טעמים#מ מג|מ,מג]] (א=וְהַֽשֲׁפַתַּ֗יִם); [[יחזקאל מג/טעמים#מג י|מג,י]] (א=וּמָדֲד֖וּ); [[יחזקאל מז/טעמים#מז כב|מז,כב]] (א=בְּתוֹכֲכֶ֔ם [1]); [[יחזקאל מח/טעמים#מח יא|מח,יא]] (א=הַֽמֲקֻדָּשׁ֙). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בתרי עשר}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]''' (25 פריטים): [[הושע ז/טעמים#ז ה|הושע ז,ה]] (א=אֶת־לֹצֲצִֽים); [[הושע ז/טעמים#ז יג|הושע ז,יג]] (א=כִּֽי־נָדֲד֣וּ); [[הושע ט/טעמים#ט טו|הושע ט,טו]] (א=סֹרֲרִֽים); [[הושע ט/טעמים#ט יז|הושע ט,יז]] (א=נֹדֲדִ֖ים); [[יואל ג/טעמים#ג ג|יואל ג,ג]] (א=וְתִֽימֲר֖וֹת); [[עמוס ב/טעמים#ב יג|עמוס ב,יג]] (א=הַֽמֲלֵאָ֥ה); [[עמוס ד/טעמים#ד א|עמוס ד,א]] (א=הָרֹצֲצ֖וֹת); [[עמוס ה/טעמים#ה יב|עמוס ה,יב]] (א=צֹרֲרֵ֤י); [[עמוס ו/טעמים#ו ג|עמוס ו,ג]] (א=הַֽמֲנַדִּ֖ים); [[עמוס ח/טעמים#ח ח|עמוס ח,ח]] (א-כתיב=וְנִשְׁקֳהָ֖ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מיכה ג/טעמים#ג ט|מיכה ג,ט]] (ל=הַֽמֲתַעֲבִ֣ים); [[מיכה ה/טעמים#ה יא|מיכה ה,יא]] (א=וּֽמְעוֹנֲנִ֖ים); [[מיכה ו/טעמים#ו ז|מיכה ו,ז]] (א=בְּרִֽבֲב֖וֹת); [[מיכה ז/טעמים#ז א|מיכה ז,א]] (א=אַ֣לֲלַי); [[מיכה ז/טעמים#ז א|מיכה ז,א]] (א=כְּעֹלֲלֹ֖ת); [[נחום ב/טעמים#ב ג|נחום ב,ג]] (א=בֹּֽקֲקִ֔ים); [[נחום ב/טעמים#ב ה|נחום ב,ה]] (א=יִתְהוֹלֲל֣וּ); [[נחום ב/טעמים#ב ח|נחום ב,ח]] (א=מְתֹפֲפֹ֖ת); [[חבקוק ג/טעמים#ג ו|חבקוק ג,ו]] (א=וַיִּתְפֹּֽצֲצוּ֙); [[חבקוק ג/טעמים#ג טז|חבקוק ג,טז]] (א=צָלֲל֣וּ); [[צפניה א/טעמים#א ט|צפניה א,ט]] (א=הַֽמֲמַלְאִ֛ים); [[צפניה ב/טעמים#ב א|צפניה ב,א]] (א=הִֽתְקוֹשֲׁשׁ֖וּ); [[צפניה ב/טעמים#ב יב|צפניה ב,יב]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[זכריה ד/טעמים#ד יב|זכריה ד,יב]] (ל=שִׁבֲּלֵ֣י); [[זכריה יא/טעמים#יא ג|זכריה יא,ג]] (א=יִֽלֲלַ֣ת). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במשלי}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]''' (171 פריטים): [[תהלים ה/טעמים#ה ו|ה,ו]] (א=ה֭וֹלֲלִים); [[תהלים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=שׁוֹרֲרָ֑י); [[תהלים ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (א=עָשֲׁשָׁ֣ה); [[תהלים ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (א=בְּכׇל־צוֹרֲרָֽי); [[תהלים ז/טעמים#ז ה|ז,ה]] (א=צֽוֹרֲרִ֣י); [[תהלים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א=צוֹרֲרָ֑י); [[תהלים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (א=תְּסֽוֹבֲבֶ֑ךָּ); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א=עוֹלֲלִ֨ים ׀); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א=צוֹרֲרֶ֑יךָ); [[תהלים ט/טעמים#ט יד|ט,יד]] (א=חָֽנֲנֵ֬נִי); [[תהלים ט/טעמים#ט יד|ט,יד]] (א=מְ֝רוֹמֲמִ֗י); [[תהלים י/טעמים#י ה|י,ה]] (א=כׇּל־צ֝וֹרֲרָ֗יו); [[תהלים יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (א=כּוֹנֲנ֣וּ); [[תהלים יב/טעמים#יב ז|יב,ז]] (א=אִ֥מֲר֣וֹת); [[תהלים יד/טעמים#יד א|יד,א]] (א=הִֽשְִׁחִ֗יתוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים יד/טעמים#יד א|יד,א]] (א=הִֽתְִעִ֥יבוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ש1=מִ֥מֲתִֽים־יָדְךָ֨ ׀); [[תהלים יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (ל=אֶ֥קֲרָ֣א); [[תהלים כו/טעמים#כו ו|כו,ו]] (א=וַאֲסֹבֲבָ֖ה); [[תהלים כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] (א=יְרוֹמֲמֵֽנִּי); [[תהלים כז/טעמים#כז יא|כז,יא]] (א=שֽׁוֹרֲרָֽי); [[תהלים לא/טעמים#לא י|לא,י]] (א=עָשֲׁשָׁ֖ה); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=מִכׇּל־צֹרֲרַ֨י); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=וְלִ֥שֲׁכֵנַ֨י ׀); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=נָדֲד֥וּ); [[תהלים לב/טעמים#לב ז|לב,ז]] (א=תְּס֖וֹבֲבֵ֣נִי); [[תהלים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסוֹבֲבֶֽנּוּ); [[תהלים לד/טעמים#לד א|לד,א]] (א=וַ֝יְגָרֲשֵׁ֗הוּ); [[תהלים לד/טעמים#לד ב|לד,ב]] (א=אֲבָרֲכָ֣ה); [[תהלים לד/טעמים#לד ד|לד,ד]] (א=וּנְרוֹמֲמָ֖ה); [[תהלים לה/טעמים#לה יח|לה,יח]] (א=אֲהַלֲלֶֽךָּ); [[תהלים לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (א?=<שִׁ֥מֳעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י ׀> [{{קו תחתי|חטף קמץ}}] או <שִׁ֥מֲעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י ׀> בחטף קמץ); [[תהלים מ/טעמים#מ יג|מ,יג]] (א=אָפֲפֽוּ־עָלַ֨י); [[תהלים מב/טעמים#מב יא|מב,יא]] (א=צוֹרֲרָ֑י);{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} [[תהלים נג/טעמים#נג,ב|נג,ב]] (א=הִֽ֝שְִׁחִ֗יתוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים נג/טעמים#נג,ב|נג,ב]] (א=וְהִֽתְִעִ֥יבוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים נה/טעמים#נה,יא|נה,יא]] (א=יְסוֹבֲבֻ֥הָ); [[תהלים נה/טעמים#נה,כב|נה,כב]] (א=וּֽקֲרָב־לִ֫בּ֥וֹ); [[תהלים נו/טעמים#נו ג|נו,ג]] (א=שׁ֭וֹרֲרַי); [[תהלים נט/טעמים#נט ז|נט,ז]] (א=וִיס֥וֹבֲבוּ); [[תהלים נט/טעמים#נט טו|נט,טו]] (א=וִיס֥וֹבֲבוּ); [[תהלים ס/טעמים#ס ט|ס,ט]] (א=מְחֹֽקֲקִֽי); [[תהלים סב/טעמים#סב ד|סב,ד]] (א=תְּה֥וֹתֲת֣וּ); [[תהלים סב/טעמים#סב ה|סב,ה]] (א=יְקַֽלֲלוּ־סֶֽלָה); [[תהלים סד/טעמים#סד ט|סד,ט]] (א=יִ֝תְנֹדֲד֗וּ); [[תהלים סד/טעמים#סד יא|סד,יא]] (א=וְ֝יִתְהַלֲל֗וּ); [[תהלים סה/טעמים#סה ה|סה,ה]] (א=תִּ֥בֲחַ֣ר); [[תהלים סה/טעמים#סה י|סה,י]] (א=וַתְּשֹׁ{{גלגל}}קֲקֶ֡הָ); [[תהלים סה/טעמים#סה יא|סה,יא]] (א=תְּ֝מֹגֲגֶ֗נָּה); [[תהלים סו/טעמים#סו ז|סו,ז]] (א=הַסּוֹרֲרִ֓ים ׀); [[תהלים סו/טעמים#סו ח|סו,ח]] (א=בָּרֲכ֖וּ); [[תהלים סו/טעמים#סו יב|סו,יב]] (א=לָרֲוָיָֽה); [[תהלים סז/טעמים#סז ב|סז,ב]] (א=וִיבָרֲכֵ֑נוּ); [[תהלים סז/טעמים#סז ז|סז,ז]] (א=יְ֝בָרֲכֵ֗נוּ); [[תהלים סז/טעמים#סז ח|סז,ח]] (א=יְבָרֲכֵ֥נוּ); [[תהלים סח/טעמים#סח ז|סח,ז]] (א=ס֝וֹרֲרִ֗ים); [[תהלים סח/טעמים#סח יט|סח,יט]] (א=ס֝וֹרֲרִ֗ים); [[תהלים סח/טעמים#סח כד|סח,כד]] (א=תִּ֥מֲחַ֥ץ); [[תהלים סח/טעמים#סח כז|סח,כז]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים סט/טעמים#סט כ|סט,כ]] (א=כׇּל־צוֹרֲרָֽי); [[תהלים סט/טעמים#סט לא|סט,לא]] (א=אֲהַלֲלָ֣ה); [[תהלים סט/טעמים#סט לה|סט,לה]] (א=יְֽ֭הַלֲלוּהוּ); [[תהלים עב/טעמים#עב טו|עב,טו]] (א=יְבָרֲכֶֽנְהוּ); [[תהלים עג/טעמים#עג ג|עג,ג]] (א=בַּהוֹלֲלִ֑ים); [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (א=קִ֥רֲבַ֥ת); [[תהלים עד/טעמים#עד ד|עד,ד]] (א=צֹ֭רֲרֶיךָ); [[תהלים עד/טעמים#עד ה|עד,ה]] (א=בִּסֲבָךְ־עֵ֝ץ); [[תהלים עד/טעמים#עד כא|עד,כא]] (א=יְֽהַלֲל֥וּ); [[תהלים עד/טעמים#עד כג|עד,כג]] (א=צֹרֲרֶ֑יךָ); [[תהלים עה/טעמים#עה ה|עה,ה]] (א=לַ֭הוֹלֲלִים); [[תהלים עו/טעמים#עו ו|עו,ו]] (א=אֶשְׁתּֽוֹלֲל֨וּ |);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר, אולי בגלל שהמקום מטושטש.}} [[תהלים עו/טעמים#עו יב|עו,יב]] (א=נִ֥דֲר֣וּ); [[תהלים פ/טעמים#פ ג|פ,ג]] (א=עוֹרֲרָ֥ה); [[תהלים פ/טעמים#פ יא|פ,יא]] (א=אַֽרֲזֵי); [[תהלים פג/טעמים#פג יג|פג,יג]] (נִ֣ירֲשָׁה); [[תהלים פד/טעמים#פד ה|פד,ה]] (יְֽהַלֲל֥וּךָ); [[תהלים פז/טעמים#פז ה|פז,ה]] (א=וּ֥לֲצִיּ֨וֹן ׀); [[תהלים פז/טעמים#פז ז|פז,ז]] (א=כְּחֹלֲלִ֑ים); [[תהלים צ/טעמים#צ יז|צ,יז]] (א=כּוֹנֲנָ֥ה); [[תהלים צ/טעמים#צ יז|צ,יז]] (א=כּוֹנֲנֵֽהוּ); [[תהלים צד/טעמים#צד י|צד,י]] (א=הַֽמֲלַמֵּ֖ד); [[תהלים צו/טעמים#צו ב|צו,ב]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים צז/טעמים#צז ז|צז,ז]] (א=הַמִּֽתְהַלֲלִ֥ים); [[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]] (א=רוֹמֲמ֡וּ); [[תהלים צט/טעמים#צט ט|צט,ט]] (א=רוֹמֲמ֡וּ); [[תהלים ק/טעמים#ק ד|ק,ד]] (א=בָּרֲכ֥וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג א|קג,א]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קג/טעמים#קג ב|קג,ב]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קג/טעמים#קג כ|קג,כ]] (א=בָּרֲכ֥וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כא|קג,כא]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כב|קג,כב]] (א=בָּרֲכ֤וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כב|קג,כב]] (א=בָּרֲכִ֥י); [[תהלים קד/טעמים#קד א|קד,א]] (א=בָּרֲכִ֥י); [[תהלים קד/טעמים#קד ג|קד,ג]] (א=הַ֥מֲקָרֶ֥ה); [[תהלים קד/טעמים#קד ג|קד,ג]] (א=הַֽ֝מֲהַלֵּ֗ךְ); [[תהלים קד/טעמים#קד י|קד,י]] (א=הַֽמֲשַׁלֵּ֣חַ); [[תהלים קד/טעמים#קד יח|קד,יח]] (א=לַֽשֲׁפַנִּֽים); [[תהלים קד/טעמים#קד לה|קד,לה]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קד/טעמים#קד לה|קד,לה]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קה/טעמים#קה ג|קה,ג]] (א=הִֽ֭תְהַלֲלוּ); [[תהלים קה/טעמים#קה מה|קה,מה]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קו/טעמים#קו א|קו,א]] (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); [[תהלים קז/טעמים#קז לו|קז,לו]] (א=וַ֝יְכוֹנֲנ֗וּ); [[תהלים קז/טעמים#קז לח|קז,לח]] (א=וַיְבָרֲכֵ֣ם); [[תהלים קז/טעמים#קז מג|קז,מג]] (א=וְ֝יִתְבּוֹנֲנ֗וּ); [[תהלים קח/טעמים#קח ט|קח,ט]] (א=מְחֹקֲקִֽי); [[תהלים קט/טעמים#קט כח|קט,כח]] (א=יְקַֽלֲלוּ־הֵמָּה֮); [[תהלים קט/טעמים#קט ל|קט,ל]] (א=אֲהַלֲלֶֽנּוּ); [[תהלים קיא/טעמים#קיא א|קיא,א]] (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); [[תהלים קיב/טעמים#קיב א|קיב,א]] (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=הַ֭לֲלוּ); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּ); [[תהלים קיג/טעמים#קיג ט|קיג,ט]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קטו/טעמים#קטו יח|קטו,יח]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קיח/טעמים#קיח כח|קיח,כח]] (א=אֲרוֹמֲמֶֽךָּ); [[תהלים קיט/טעמים#קיט קטו|קיט,קטו]] (א=וְ֝אֶצֲּרָ֗ה); [[תהלים קיט/טעמים#קיט קעה|קיט,קעה]] (א=וּֽתְהַלֲלֶ֑ךָּ); [[תהלים קלד/טעמים#קלד א|קלד,א]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים קלד/טעמים#קלד ב|קלד,ב]] (א=וּ֝בָרֲכ֗וּ); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=הַֽ֭לֲלוּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה ג|קלה,ג]] (א=הַֽלֲלוּ־יָ֭הּ); [[תהלים קלה/טעמים#קלה יט|קלה,יט]] (בָּרֲכ֣וּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה יט|קלה,יט]] (בָּרֲכ֥וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כ|קלה,כ]] (בָּרֲכ֣וּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כ|קלה,כ]] (בָּרֲכ֥וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כא|קלה,כא]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קלט/טעמים#קלט כא|קלט,כא]] (א=וּ֝בִתְקוֹמֲמֶ֗יךָ); [[תהלים קמ/טעמים#קמ ד|קמ,ד]] (א=שָׁ֥נֲנ֣וּ); [[תהלים קמג/טעמים#קמג יב|קמג,יב]] (א=כׇּל־צֹרֲרֵ֣י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד א|קמד,א]] (א=הַֽמֲלַמֵּ֣ד); [[תהלים קמה/טעמים#קמה א|קמה,א]] (א=וַאֲבָרֲכָ֥ה); [[תהלים קמה/טעמים#קמה ב|קמה,ב]] (א=אֲבָרֲכֶ֑ךָּ [1]); [[תהלים קמה/טעמים#קמה ב|קמה,ב]] (וַאֲהַלֲלָ֥ה [2]); [[תהלים קמה/טעמים#קמה י|קמה,י]] (א=יְבָרֲכֽוּכָה); [[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו,א]] (א=הַֽלֲלוּ־יָ֡הּ); [[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו,א]] (א=הַֽלֲלִ֥י); [[תהלים קמו/טעמים#קמו ב|קמו,ב]] (א=אֲהַלֲלָ֣ה); [[תהלים קמו/טעמים#קמו י|קמו,י]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמז/טעמים#קמז א|קמז,א]] (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); [[תהלים קמז/טעמים#קמז ח|קמז,ח]] (א=הַֽמֲכַסֶּ֬ה); [[תהלים קמז/טעמים#קמז יב|קמז,יב]] (א=הַֽלֲלִ֖י); [[תהלים קמז/טעמים#קמז כ|קמז,כ]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=הַֽלֲל֣וּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ב|קמח,ב]] (א=הַֽלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ג|קמח,ג]] (א=הַֽ֭לֲלוּהוּ [1]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ג|קמח,ג]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ד|קמח,ד]] (א=הַֽ֭לֲלוּהוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ה|קמח,ה]] (א=יְֽ֭הַלֲלוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ז|קמח,ז]] (א=הַֽלֲל֣וּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח יג|קמח,יג]] (א=<יְהַלֲל֤וּ ׀>); [[תהלים קמח/טעמים#קמח יד|קמח,יד]] (הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמט/טעמים#קמט א|קמט,א]] (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ג|קמט,ג]] (א=יְהַלֲל֣וּ); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ו|קמט,ו]] (א=רוֹמֲמ֣וֹת); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ט|קמט,ט]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַֽלֲלוּ־אֵ֥ל); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ב|קנ,ב]] (א=הַלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ב|קנ,ב]] (א=הַ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ג|קנ,ג]] (א=הַ֭לְלוּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ג|קנ,ג]] (א=הַ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ד|קנ,ד]] (א=הַ֭לֲלוּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ד|קנ,ד]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ה|קנ,ה]] (א=הַלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ה|קנ,ה]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ו|קנ,ו]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במשלי}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|ספר משלי]]''' (12 פריטים): [[משלי ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (א=יְחֹ֣קֲקוּ); [[משלי כג/טעמים#כג כ|כג,כ]] (א=בְּזֹלֲלֵ֖י); [[משלי כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=בָּֽרֲשָׁעִֽים); [[משלי כו/טעמים#כו ב|כו,ב]] (א=קִֽלֲלַ֥ת); [[משלי כח/טעמים#כח ד|כח,ד]] (א=יְהַלֲל֣וּ); [[משלי כח/טעמים#כח ז|כח,ז]] (א=ז֝וֹלֲלִ֗ים); [[משלי כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א=נִ֥בֳהָֽל); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] (א=תִּ֥לֲעַ֣ג); [[משלי לא/טעמים#לא ד|לא,ד]] (א=לַֽמֲלָכִ֣ים [2]); [[משלי לא/טעמים#לא טז|לא,טז]] (א=זָֽמֲמָ֣ה); [[משלי לא/טעמים#לא כח|לא,כח]] (א=וַֽיְהַלֲלָֽהּ); [[משלי לא/טעמים#לא לא|לא,לא]] (א=וִיהַלֲל֖וּהָ). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באיוב}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|ספר איוב]]''' (28 פריטים): [[איוב א/טעמים#א ה|א,ה]] (א=וּבֵרֲכ֥וּ); [[איוב א/טעמים#א יא|א,יא]] (א=יְבָרֲכֶֽךָּ); [[איוב ב/טעמים#ב ה|ב,ה]] (א=יְבָרֲכֶֽךָּ); [[איוב ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (א=אֹֽרֲרֵי־י֑וֹם); [[איוב ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] (א=הַֽמֲמַלְאִ֖ים); [[איוב ג/טעמים#ג טז|ג,טז]] (א=כְּ֝עֹלֲלִ֗ים); [[איוב ג/טעמים#ג כא|ג,כא]] (א=הַֽמֲחַכִּ֣ים); [[איוב ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (א=יְֽמַשֲׁשׁ֥וּ); [[איוב י/טעמים#י יא|י,יא]] (א=תְּשֹׂכֲכֵֽנִי); [[איוב יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א=לְשֹׁ֥דֲדִ֗ים); [[איוב יב/טעמים#יב כה|יב,כה]] (א=יְמַֽשֲׁשׁוּ־חֹ֥שֶׁךְ); [[איוב יז/טעמים#יז ט|יז,ט]] (א=וּֽטֳהָר־יָ֝דַ֗יִם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[איוב כ/טעמים#כ ז|כ,ז]] (א=כְּֽ֭גֶלֲלוֹ); [[איוב כו/טעמים#כו יג|כו,יג]] (א=חֹלֲלָ֥ה); [[איוב כז/טעמים#כז ז|כז,ז]] (א=וּמִתְקוֹמֲמִ֥י); [[איוב כט/טעמים#כט כה|כט,כה]] (א=אֶ֥בֲחַ֣ר); [[איוב ל/טעמים#ל כב|ל,כב]] (א=וּ֝תְמֹגֲגֵ֗נִי); [[איוב לא/טעמים#לא כ|לא,כ]] (א=בֵרֲכ֣וּנִי); [[איוב לא/טעמים#לא לז|לא,לז]] (א=אֲקָֽרֲבֶֽנּוּ); [[איוב לג/טעמים#לג כב|לג,כב]] (א=לַֽמֲמִתִֽים); [[איוב לג/טעמים#לג כה|לג,כה]] (א=רֻֽטֲפַ֣שׁ); [[איוב לד/טעמים#לד י|לד,י]] (א=אַ֥נֲשֵׁ֥י); [[איוב לו/טעמים#לו כד|לו,כד]] (א=שֹׁרֲר֣וּ); [[איוב לח/טעמים#לח לא|לח,לא]] (א=הַֽ֭תֲקַשֵּׁר); [[איוב לח/טעמים#לח לה|לח,לה]] (א=הַֽתֲשַׁלַּ֣ח); [[איוב מ/טעמים#מ כב|מ,כב]] (א=צִֽלֲל֑וֹ); [[איוב מ/טעמים#מ לא|מ,לא]] (א=הַֽתֲמַלֵּ֣א); [[איוב מב/טעמים#מב י|מב,י]] (א=בְּהִֽתְפַּֽלֲל֖וֹ). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשיר השירים}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת שיר השירים|מגילת שיר השירים]]''' (6 פריטים): [[שיר השירים ב/טעמים#ב ז|שיר השירים ב,ז]] (א=וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ או  וְֽאִם־תְּעֽוֹרֲר֛וּ);{{הערה|ראו אותו פריט ב[[#מגילת שיר השירים עד "בְּנוֹת צִיּוֹן" (ג,יא)|רשימת הניקוד והטעמים]].}} [[שיר השירים ג/טעמים#ג ב|ג,ב]] (א=וַאֲסוֹבֲבָ֣ה); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ג|ג,ג]] (א=הַסֹּבֲבִ֖ים); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (א=וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (א=כְּתִֽימֲר֖וֹת); [[שיר השירים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=אֶנְהָֽגֲךָ֗).{{הערה|וכמו כן לפי הסכמת בן־אשר ובן־נפתלי בספר החילופים.}} {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ברות}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת רות|מגילת רות]]''' (פריט אחד): [[רות ב/טעמים#ב ב|ב,ב]] (א=אֵֽלֲכָה־נָּ֤א). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באיכה}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]]''' (פריט אחד): [[איכה ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל=עֹלֲלֵ֣י). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בקהלת}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]]''' (2 פריטים): [[קהלת ה/טעמים#ה ה|ו,ב]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֑נּוּ); [[קהלת ט/טעמים#ט ז|ט,ז]] (ל=וּֽשֲׁתֵ֥ה). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באסתר}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]]''' (אין פריטים). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדניאל}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]]''' (11 פריטים): [[דניאל א/טעמים#א ו|א,ח]] (ל=וּֽלֲלַמְּדָ֥ם); #[[דניאל ב/טעמים#ב יט|ב,יט]] (ל=גֲלִ֑י); #[[דניאל ב/טעמים#ב לה|ב,לה]] (ל=לָא־הִשְׁתֲּכַ֣ח); #[[דניאל ד/טעמים#ד ט|ד,ט]] (ל=צִפֲּרֵ֣י); #[[דניאל ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=צִפֲּרֵ֥י); #[[דניאל ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=וּֽסֲגַ֛ר); #[[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל=מַדֲּקָ֔ה); #[[דניאל ט/טעמים#ט יח|ט,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָע֒); #[[דניאל ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (ל=הַֽקֲשִׁ֥יבָה); #[[דניאל יא/טעמים#יא טו|יא,טו]] (ל=סֽוֹלֲלָ֔ה); #[[דניאל יב/טעמים#יב י|יב,י]] (ל=יִ֠תְבָּֽרֲרוּ). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בעזרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]]''' (11 פריטים): [[עזרא ח/טעמים#ח כו|עזרא ח,כו]] (ל=וָאֶשְׁקֲלָ֨ה); [[נחמיה ב/טעמים#ב ו|נחמיה ב,ו]] (ל=מַֽהֲלָכֲךָ֖); [[נחמיה ג/טעמים#ג יג|נחמיה ג,יג]] (ל=הָשֲׁפֽוֹת); [[נחמיה ז/טעמים#ז סז|נחמיה ז,סז]] (ל=מְשֹֽׁרֲרִים֙); [[נחמיה ז/טעמים#ז סז|נחמיה ז,סז]] (ל=וּמְשֹׁ֣רֲר֔וֹת); [[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] (ל=בָּרֲכוּ֙); [[נחמיה יא/טעמים#יא ב|נחמיה יא,ב]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[נחמיה יב/טעמים#יב כט|נחמיה יב,כט]] (ל=הַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים); [[נחמיה יב/טעמים#יב לו|נחמיה יב,לו]] (ל=מִֽלֲלַ֡י); [[נחמיה יב/טעמים#יב לו|נחמיה יב,לו]] (ל=גִּֽלֲלַ֡י); [[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,יט]] (ל=צָֽלֲלוּ֩). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברי הימים}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דברי הימים|ספר דברי הימים]]''' (61 פריטים): [[דברי הימים א ב/טעמים#ב מד|דה"א ב,מד]] (א=יָרְקֳעָ֑ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ד/טעמים#ד י|דה"א ד,י]] (א=תְּבָרֲכֵ֜נִי); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה טז|דה"א ה,טז]] (א=וּבְכׇֽל־מִגְרֲשֵׁ֥י); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כז|דה"א ה,כז]] (א=קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כח|דה"א ה,כח]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו א|דה"א ו,א]] (א=קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו ג|דה"א ו,ג]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו ז|דה"א ו,ז]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו יח|דה"א ו,יח]] (א=הַקֳּהָתִ֔י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו כג|דה"א ו,כג]] (א=בֶּן־קֳהָ֔ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א ו/טעמים#ו לט|דה"א ו,לט]] (א=הַקֳּהָתִ֔י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א ו/טעמים#ו מו|דה"א ו,מו]] (א=קֳהָ֜ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נא|דה"א ו,נא]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נג|דה"א ו,נג]] (א=וְאֶֽת־יָקְמֳעָם֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נה|דה"א ו,נה]] (א=לִבְנֵֽי־קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ט/טעמים#ט לב|דה"א ט,לב]] (א=הַקֳּהָתִ֛י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו ה|דה"א טו,ה]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים. בכתר נכתב הקמץ מתחת לשווא, אך המשמעות ברורה.}} [[דברי הימים א טו/טעמים#טו יח|דה"א טו,יח]] (א=וֶאֱלִ֨יפֲלֵ֜הוּ); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו יט|דה"א טו,יט]] (א=וְהַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כא|דה"א טו,כא]] (א=וֶאֱלִֽיפֲלֵ֗הוּ); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כז|דה"א טו,כז]] (א=וְהַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כז|דה"א טו,כז]] (א=הַמְשֹׁרֲרִ֑ים); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז ה|דה"א טז,ה]] (א=בַּֽמֲצִלְתַּ֥יִם); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז י|דה"א טז,י]] (א=הִֽתְהַלֲלוּ֙); [[דברי הימים א יח/טעמים#יח י|דה"א יח,י]] (א=וּֽלְבָרֲכ֗וֹ); [[דברי הימים א יט/טעמים#יט ג|דה"א יט,ג]] (א=הַֽמֲכַבֵּ֨ד); [[דברי הימים א כג/טעמים#כג ו|דה"א כג,ו]] (א=קֳהָ֥ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א כג/טעמים#כג יב|דה"א כג,יב]] (א=קֳהָ֗ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו ה|דה"א כו,ה]] (א=בֵרֲכ֖וֹ); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו טז|דה"א כו,טז]] (א=בַּֽמֲסִלָּ֖ה); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו יח|דה"א כו,יח]] (א=לַֽמֲסִלָּ֔ה); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו לב|דה"א כו,לב]] (א=הַֽמֲנַשִּׁ֔י); [[דברי הימים א כז/טעמים#כז כא|דה"א כז,כא]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁה֙); [[דברי הימים א כז/טעמים#כז לא|דה"א כז,לא]] (א=הָרֲכ֔וּשׁ); [[דברי הימים א כח/טעמים#כח יח|דה"א כח,יח]] (א=וְסֹכֲכִ֖ים); [[דברי הימים א כט/טעמים#כט ב|דה"א כט,ב]] (א=וּֽכֲכָל־כֹּחִ֞י); [[דברי הימים א כט/טעמים#כט כ|דה"א כט,כ]] (א=וַיְבָרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב ה/טעמים#ה יב|דה"ב ה,יב]] (א=הַמְשֹׁרֲרִ֣ים); [[דברי הימים ב ה/טעמים#ה יג|דה"ב ה,יג]] (א=וְלַמְשֹׁרֲרִ֜ים); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כא|דה"ב ו,כא]] (א=יִֽתְפַּלֲל֖וּ); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כד|דה"ב ו,כד]] (א=וְהִתְפַּֽלֲל֧וּ); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו לח|דה"ב ו,לח]] (א=וְהִֽתְפַּֽלֲל֗וּ); [[דברי הימים ב ז/טעמים#ז יד|דה"ב ז,יד]] (א=וְיִֽתְפַּֽלֲלוּ֙); [[דברי הימים ב יב/טעמים#יב יג|דה"ב יב,יג]] (א=וּֽשֲׁבַ֨ע); [[דברי הימים ב טז/טעמים#טז ט|דה"ב טז,ט]] (א=מְשֹׁטֲט֤וֹת); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ יט|דה"ב כ,יט]] (א=הַקֳּהָתִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כא|דה"ב כ,כא]] (א=מְשֹֽׁרֲרִים֙); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כא|דה"ב כ,כא]] (א=וּֽמְהַלֲלִ֖ים); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כה|דה"ב כ,כה]] (א=בֹּזֲזִ֥ים); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כו|דה"ב כ,כו]] (א=בֵּרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב כא/טעמים#כא יז|דה"ב כא,יז]] (א=כׇּל־הָרֲכוּשׁ֙); [[דברי הימים ב כג/טעמים#כג יב|דה"ב כג,יב]] (א=וְהַֽמְהַלֲלִ֖ים); [[דברי הימים ב כג/טעמים#כג יג|דה"ב כג,יג]] (א=וְהַמְשֽׁוֹרֲרִים֙); [[דברי הימים ב כד/טעמים#כד יד|דה"ב כד,יד]] (א=וּֽכֲכַלּוֹתָ֡ם); [[דברי הימים ב כט/טעמים#כט יב|דה"ב כט,יב]] (א=הַקֳּהָתִי֒ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים ב כט/טעמים#כט ל|דה"ב כט,ל]] (א=וַֽיְהַלֲלוּ֙); [[דברי הימים ב ל/טעמים#ל כז|דה"ב ל,כז]] (א=וַיְבָרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב לא/טעמים#לא ח|דה"ב לא,ח]] (א=וַֽיְבָרֲכוּ֙); [[דברי הימים ב לב/טעמים#לב לא|דה"ב לב,לא]] (א=הַֽמֲשַׁלְּחִ֤ים); [[דברי הימים ב לג/טעמים#לג יח|דה"ב לג,יח]] (א=הַֽמֲדַבְּרִ֣ים); [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ז|דה"ב לה,ז]] (א=מֵרֲכ֥וּשׁ);{{הערה|פריט זה נשמט ברשימת ברויאר.}} [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה טו|דה"ב לה,טו]] (א=וְהַמְשֹׁרֲרִ֨ים). {{מ:טעמי המקרא-סוף}} ==מסורת הקוראים בנ"ך: עיצוב כללי לטעמי אמ"ת== להסבר מפורט על עיצוב טעמי אמ"ת, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו. ===עולה ויורד=== להסבר מפורט על המדיניות כלפי "עולה ויורד" במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|פרק השני]]''' של המבוא. '''א. "עולה" ו"יורד" באות אחת:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ"ת (סה"כ 13) שבהם סימנו "עולה ויורד" באופן מלא (=תו של "עולה" ותו של "יורד") באות אחת, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ברשימה מובא נוסחו של התיבה הרלוונטית בכתר ארם צובה, שמשמיט בעקביות את ה"עולה" בתיבות הללו (ייתכן מסיבות הקשורות לנגינתן). בעתיד נסמן את ה"עולה" בתיבות אלו ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} אם תהיה אפשרות טכנית לעשות כך. :'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' [[תהלים ל/טעמים#ל יב|ל,יב]] (א=לְמָח֢וֹל לִ֥י); [[תהלים מב/טעמים#מב ג|מב,ג]] (א=לְאֵ֢ל חָ֥י); [[תהלים נה/טעמים#נה כ|נה,כ]] (א=קֶ֗דֶם סֶ֥לָה); [[תהלים סח/טעמים#סח כ|סח,כ]] (א=י֤וֹם{{מ:לגרמיה}}י֥וֹם); [[תהלים פו/טעמים#פו ב|פו,ב]] (א=כִּֽי־חָסִ֢יד אָ֥נִי); [[תהלים קט/טעמים#קט טז|קט,טז]] (א=עֲשׂ֢וֹת חָ֥סֶד); [[תהלים קכה/טעמים#קכה ב|קכה,ב]] (א=סָבִ֢יב לָ֥הּ). :'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' [[משלי כד/טעמים#כד כד|כד,כד]] (א=צַדִּ֢יק אָ֥תָּה); [[משלי ל/טעמים#ל טו|ל,טו]] (א=הַ֤ב{{מ:פסק}}הַ֥ב). :'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' [[איוב ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (א=וְיָשָׁ֗ר אָ֥תָּה); [[איוב ט/טעמים#ט כב|ט,כב]] (א=אַחַ֗ת הִ֥יא); [[איוב כט/טעמים#כט כה|כט,כה]] (א=וְאֵשֵׁ֢ב רֹ֥אשׁ);{{הערה|יושם לב שיש סימן למחיקה מעל האות רי"ש, ושמא נמחק ה"עולה" (ראו ייבין, מט.1, עמ' 330).}} [[איוב לד/טעמים#לד כ|לד,כ]] (א=וַחֲצ֢וֹת לָ֥יְלָה). '''ב. מקף בין שתי תיבות של "עולה" ו"יורד":''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ"ת (סה"כ 55) שבהם ה"עולה" וה"יורד" באות בשתי תיבות סמוכות. אם אין בתיבת ה"עולה" טעם עצמאי, אז סימנו מקף בין תיבת ה"עולה" לתיבת ה"יורד", בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ואם יש טעם עצמאי בתיבת ה"עולה", והיא לא ראויה אם כן להיות מוקפת, אז מהדורתנו זהה לנוסח הכתר (בלי מקף) וסימנו את הדוגמה בכוכבית. ברשימה מובא נוסחו של כתר ארם צובה, שבדרך כלל משמיט את המקף;{{הערה| במקום אחד שבו הכתר לא קיים (תהלים יח,מד) הבאנו ברשימה את נוסחו של כתי"ל, שגם בו המקף מושמט בדרך כלל.}} דוגמאות יוצאות מן הכלל שבהן המקף מסומן בכתר '''מודגשות''', והן מופיעות במהדורתנו כמקפים רגילים. ואילו בשאר המקומות (שבהם אין טעם עצמאי בתיבת ה"עולה" אך המקף מושמט בכתר ארם צובה) סימנו את המקף ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} במהדורתנו.{{הערה|השתמשנו לשם כך ב[[תבנית:מ:מקף אפור]].}} :'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' [[תהלים א/טעמים#א ג|א,ג]] (א{{=}}עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם); [[תהלים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (א{{=}}אֶֽ֫ל חֹ֥ק); [[תהלים ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א*{{=}}מִֽי־יַרְאֵ֢נוּ֫ ט֥וֹב); [[תהלים ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א{{=}}אֻמְלַ֫ל אָ֥נִי); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א*{{=}}יִסַּ֢דְתָּ֫ עֹ֥ז); [[תהלים יד/טעמים#יד ד|יד,ד]] (א*{{=}}כׇּל־פֹּ֢עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים יח/טעמים#יח מד|יח,מד]] (ל*{{=}}מֵרִ֢יבֵ֫י עָ֥ם); [[תהלים כח/טעמים#כח ג|כח,ג]] (א*{{=}}וְעִם־פֹּ֢עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים ל/טעמים#ל ח|ל,ח]] (א{{=}}לְֽהַרְרִ֫י עֹ֥ז); [[תהלים ל/טעמים#ל י|ל,י]] (א{{=}}אֶ֫ל שָׁ֥חַת); [[תהלים לא/טעמים#לא י|לא,י]] (א{{=}}צַ֫ר לִ֥י); [[תהלים לא/טעמים#לא יט|לא,יט]] (א{{=}}שִׂפְתֵ֫י שָׁ֥קֶר); [[תהלים לא/טעמים#לא כא|לא,כא]] (א{{=}}מֵרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ); [[תהלים לז/טעמים#לז ז|לז,ז]] (א*{{=}}וְהִתְח֢וֹלֵֽ֫ל ל֥וֹ); [[תהלים מ/טעמים#מ יח|מ,יח]] (א{{=}}יַֽחֲשָׁ֫ב לִ֥י); [[תהלים מד/טעמים#מד ד|מד,ד]] (א*{{=}}לֹא־הוֹשִׁ֢יעָ֫ה לָּ֥מוֹ); [[תהלים מה/טעמים#מה ח|מה,ח]] (א{{=}}וַתִּשְׂנָ֫א רֶ֥שַׁע); [[תהלים נג/טעמים#נג ה|נג,ה]] (א*{{=}}פֹּ֤עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים נג/טעמים#נג ו|נג,ו]] (א*{{=}}לֹא־הָ֢יָה֫ פָ֥חַד); [[תהלים נו/טעמים#נו ט|נו,ט]] (א*{{=}}סָפַ֢רְתָּ֫ה אָ֥תָּה); [[תהלים סב/טעמים#סב י|סב,י]] (א{{=}}בְּנֵ֫י אִ֥ישׁ); [[תהלים ע/טעמים#ע ו|ע,ו]] ('''א{{=}}ח֫וּשָׁה־לִּ֥י'''); [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (א{{=}}לִ֫י ט֥וֹב); [[תהלים פ/טעמים#פ טו|פ,טו]] (א{{=}}שֽׁ֫וּב נָ֥א); [[תהלים פח/טעמים#פח א|פח,א]] (א{{=}}לִבְנֵ֫י קֹ֥רַח); [[תהלים פח/טעמים#פח י|פח,י]] (א{{=}}מִנִּ֫י עֹ֥נִי); [[תהלים צז/טעמים#צז י|צז,י]] (א{{=}}שִׂנְא֫וּ רָ֥ע); [[תהלים קב/טעמים#קב ג|קב,ג]] (א{{=}}צַ֫ר לִ֥י); [[תהלים קטו/טעמים#קטו א|קטו,א]] ('''א=לֹ֫א־לָ֥נוּ'''); [[תהלים קיח/טעמים#קיח כז|קיח,כז]] (א*{{=}}וַיָּ֢אֶ֫ר לָ֥נוּ); [[תהלים קמב/טעמים#קמב ז|קמב,ז]] (א*{{=}}כִּֽי־דַלּ֢וֹתִ֫י מְאֹ֥ד); [[תהלים קמד/טעמים#קמד ב|תהלים קמד,ב]] (א{{=}}וּֽמְפַלְטִ֫י לִ֥י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד יג|תהלים קמד,יג]] (א{{=}}אֶ֫ל זַ֥ן); [[תהלים קמה/טעמים#קמה כא|קמה,כא]] (א{{=}}יְֽדַבֶּ֫ר פִּ֥י). :'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' [[משלי א/טעמים#א כב|א,כב]] (א{{=}}תְּֽאֵהֲב֫וּ פֶ֥תִי); [[משלי ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] ('''א=וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן'''); [[משלי ו/טעמים#ו כו|ו,כו]] (א{{=}}עַֽד־כִּכַּ֫ר לָ֥חֶם); [[משלי ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (א{{=}}שְֽׂנֹ֫את רָ֥ע); [[משלי ח/טעמים#ח לד|ח,לד]] (א*{{=}}שֹׁמֵ֪עַֽ֫ לִ֥י); [[משלי כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] ('''א=כֶּ֫ן־ה֥וּא'''); [[משלי כד/טעמים#כד יב|כד,יב]] (א*{{=}}לֹֽא־יָדַ֢עְנ֫וּ זֶ֥ה); [[משלי כה/טעמים#כה ז|כה,ז]] (א{{=}}עֲֽלֵ֫ה הֵ֥נָּה); [[משלי ל/טעמים#ל טז|ל,טז]] (א*{{=}}וְעֹ֢צֶ֫ר רָ֥חַם); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] ('''א=לִֽיקְּהַ֫ת־אֵ֥ם'''); [[משלי ל/טעמים#ל יט|ל,יט]] ('''א=עֲלֵ֫י־צ֥וּר'''). :'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' [[איוב ג/טעמים#ג ד|ג,ד]] (א{{=}}יְֽהִ֫י חֹ֥שֶׁךְ); [[איוב ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (א*{{=}}יִקָּחֵ֢ה֫וּ אֹ֥פֶל); [[איוב ז/טעמים#ז יא|ז,יא]] (א{{=}}אֶחֱשָׂ֫ךְ פִּ֥י); [[איוב כא/טעמים#כא לג|כא,לג]] (א{{=}}רִגְבֵ֫י נָ֥חַל); [[איוב כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (א{{=}}בְּֽמֹרְדֵ֫י א֥וֹר); [[איוב לב/טעמים#לב ב|לב,ב]] (א*{{=}}מִמִּשְׁפַּ֢חַ֫ת רָ֥ם); [[איוב לג/טעמים#לג ט|לג,ט]] (א{{=}}בְּֽלִ֫י פָ֥שַׁע); [[איוב לד/טעמים#לד י|לד,י]] (א{{=}}שִׁמְע֫וּ לִ֥י); [[איוב לז/טעמים#לז ו|לז,ו]] (א{{=}}הֱוֵ֫א אָ֥רֶץ); [[איוב מב/טעמים#מב ג|מב,ג]] (א{{=}}בְּֽלִ֫י דָ֥עַת). {{עוגן|מקום העולה}}'''ג. מקום כתיבת ה"עולה" בתוך התיבה:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ"ת שיש בהם הברה הראויה לגעיה קלה בתוך תיבה של "עולה ויורד", ועוד רשימה של הפסוקים שיש בהם "עולה ויורד" בשם הוי"ה. דרכו של כתר ארם צובה על פי רוב לכתוב את ה"עולה" באות הראשונה של הברה הראויה לגעיה קלה (אם בתיבה יש הברה כזאת), ובאות יו"ד של שם הוי"ה (אותה שיטה בשם הוי"ה נמצאת בכתר לגבי כתיבתו של הטעם המחבר צינורית, וראו ב[[#צינורית|סעיף הבא]]). אך נוהג זה הוא בניגוד לדפוסים, שבהם מסומן ה"עולה" בקביעות בהברה שלפני הטעם, ובאות ה"א הראשונה של שם הוי"ה (וכמו כן במהדורות ברויאר). בהתאם למדיניות שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]], סימן ה"עולה" מופיע בה בעקביות בהברה הראויה לגעיה ובאות יו"ד בשם הוי"ה. :'''הברה הראויה לגעיה קלה בתוך תיבה של "עולה ויורד":''' [[תהלים כח/טעמים#כח ז|כח,ז]] (א*=וְֽנֶ֫עֱזָ֥רְתִּי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לב/טעמים#לב ז|לב,ז]] (א*=תִּ֫צְּרֵ֥נִי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לב/טעמים#לב י|תהלים לב,י]] (א!=לָרָ֫שָׁ֥ע); [[תהלים לז/טעמים#לז מ|לז,מ]] (א*=וַֽיְפַ֫לְּטֵ֥ם [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (א*=אַֽל־תֶּ֫חֱרַ֥שׁ [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים נ/טעמים#נ ג|נ,ג]] (א*=וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ); [[תהלים נ/טעמים#נ כג|תהלים נ,כג]] (א!=יְֽכַ֫בְּ֫דָ֥נְנִי [תיקון בכתב־היד שלא הושלם]); [[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]] (א!=מָע֫וּזּ֥וֹ); [[תהלים נה/טעמים#נה כג|נה,כג]] (א*=יְכַ֫לְכְּלֶ֥ךָ [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים סב/טעמים#סב ד|סב,ד]] (א*=כֻ֫לְּכֶ֥ם [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים סח/טעמים#סח כא|תהלים סח,כא]] (א!=לְֽמוֹשָׁ֫ע֥וֹת); [[תהלים סח/טעמים#סח כב|סח,כב]] (א*=אֹ֫יְבָ֥יו); [[תהלים ע/טעמים#ע ו|תהלים ע,ו]] (א*=ח֫וּשָׁה־לִּ֥י); [[תהלים עא/טעמים#עא יח|תהלים עא,יח]] (א*=אַֽל־תַּ֫עַזְבֵ֥נִי); [[תהלים קכ/טעמים#קכ א|קכ,א]] (א*=הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת [לאחר תיקון בכתב־היד]);{{הערה|וכמו כן בכל מקום שתיבה זו מוטעמת ב"עולה ויורד".}} [[תהלים קכד/טעמים#קכד ז|קכד,ז]] (א*=י֫וֹקְשִׁ֥ים); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ו|קלז,ו]] (א*=אֶ֫זְכְּרֵ֥כִי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ז|תהלים קלז,ז]] (א!=יְֽרוּשָׁ֫ל{{מ:ירושלם|ָ|֥}}ם); [[תהלים קלח/טעמים#קלח ח|תהלים קלח,ח]] (א*=בַּ֫עֲדִ֥י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד ז|קמד ז]] (א!=מִמָּ֫ר֥וֹם [לאחר תיקון הפוך בכתב־היד]); [[משלי א/טעמים#א כג|משלי א,כג]] (א*=לְֽת֫וֹכַחְתִּ֥י); [[משלי ג/טעמים#ג ג|משלי ג,ג]] (א*=אַֽל־יַ֫עַזְבֻ֥ךָ); [[משלי ה/טעמים#ה יט|משלי ה,יט]] (א!=וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן);{{הערה|יש התחלה של כתיבת ה"עולה" גם מעל האות עי"ן; הסופר כנראה התחיל לסמן אותו שם, התחרט באמצע וסימנו מעל האות למ"ד, ולא מחק את הראשון.}} [[איוב ז/טעמים#ז כ|ז,כ]] (א*=הָ֫אָדָ֥ם); [[איוב יא/טעמים#יא ו|יא,ו]] (א*=לְֽת֫וּשִׁיָּ֥ה). :'''"עולה ויורד" בשם הוי"ה:''' [[תהלים כז/טעמים#כז יד|תהלים כז,יד]] (א*=אֶל־יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים פד/טעמים#פד ג|תהלים פד,ג]] (א*=יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים פה/טעמים#פה ט|תהלים פה,ט]] (א!=הָאֵ{{אתנח הפוך}}ל{{מ:פסק}}יְה֫וָ֥ה); [[תהלים קד/טעמים#קד א|תהלים קד,א]] (א*=אֶת־יְ֫הוָ֥ה [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים קל/טעמים#קל ז|תהלים קל,ז]] (א*=אֶל־יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים קמב/טעמים#קמב ו|קמב,ו]] (א*=יְ֫הוָ֥ה); [[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]] (א!=יְה֫וָ֥ה). ===צינורית=== להסבר על המדיניות כלפי "צינורית" במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צינורית|פרק השני]]''' של המבוא. '''א. מקף אפור אחרי צינורית שהיא לבד בתיבתה.''' להלן רשימה מלאה של התיבות שבהן הוספנו מקף אפור אחרי צינורית הנכתבת לבד בתיבתה (15 מקומות): :[[תהלים ב/טעמים#ב ז|'''תהלים''' ב,ז]] (אָמַ֘ר{{מ:מקף אפור}}אֵלַ֥י); [[תהלים ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (כִּ֤י{{מ:לגרמיה}}לֹ֤א{{מ:מקף אפור}}אֵֽל־חָפֵ֘ץ{{מ:מקף אפור}}רֶ֥שַׁע{{מ:פסק}}אָ֑תָּה); [[תהלים יח/טעמים#יח א|יח,א]] (הִֽצִּיל־יְהֹוָ֘ה{{מ:מקף אפור}}אוֹת֥וֹ); [[תהלים יח/טעמים#יח כ|יח,כ]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}חָ֥פֵֽץ{{מ:מקף אפור}}בִּֽי); [[תהלים כב/טעמים#כב ט|כב,ט]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}חָ֥פֵֽץ{{מ:מקף אפור}}בּֽוֹ); [[תהלים לא/טעמים#לא כב|לא,כב]] (הִפְלִ֘יא{{מ:מקף אפור}}חַסְדּ֥וֹ); [[תהלים מט/טעמים#מט טו|מט,טו]] (וַיִּרְדּ֘וּ{{מ:מקף אפור}}בָ֤ם); [[תהלים סב/טעמים#סב ט|סב,ט]] (בִּטְח֘וּ{{מ:מקף אפור}}ב֤וֹ); [[תהלים סו/טעמים#סו כ|סו,כ]] (לֹֽא־הֵסִ֘יר{{מ:מקף אפור}}תְּפִלָּתִ֥י); [[תהלים צה/טעמים#צה ז|צה,ז]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}ה֤וּא); [[תהלים קמז/טעמים#קמז כ|קמז,כ]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}עָ֤שָׂה); [[משלי ו/טעמים#ו ג|'''משלי''' ו,ג]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}בָ֤אתָ); [[איוב יח/טעמים#יח יט|'''איוב''' יח,יט]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}נִ֤ין); [[איוב לב/טעמים#לב ה|לב,ה]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}אֵ֤ין); [[איוב לז/טעמים#לז כא|לז,כא]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}רָ֤אוּ). '''ב. צינורית בשם הוי"ה.''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ"ת שיש בהם צינורית בשם הוי"ה (א*=יְ֘הוָ֤ה ב-7 מקומות, ובניקוד אֱלֹהִים במקום האחרון [א*=יְ֘הֹוִ֤ה]): :[[תהלים פ/טעמים#פ כ|'''תהלים''' פ,כ]]; [[תהלים פא/טעמים#פא יא|פא,יא]]; [[תהלים פד/טעמים#פד ט|פד,ט]]; [[תהלים צו/טעמים#צו י|צו,י]]; [[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]]; [[תהלים צט/טעמים#צט ט|צט,ט]]; [[תהלים קו/טעמים#קו מז|קו,מז]]; [[תהלים קט/טעמים#קט כא|קט,כא]]. '''ג. חריגים:''' יש תיקון אחד בכתר בתוך תיבה שמשקלה דומה לשם הוי"ה: [[תהלים קלח/טעמים#קלח ב|קלח,ב]] (וְ֘אוֹדֶ֤ה [לפני תיקון], וְא֘וֹדֶ֤ה* [לאחר תיקון]). ובעוד תיבה שמשקלה דומה יש צינורית במקום חריג: [[תהלים פט/טעמים#פט ו|פט,ו]] (א!=וְ֘יוֹד֤וּ). במהדורתנו: וְא֘וֹדֶ֤ה, וְי֘וֹד֤וּ, כשיטתו העקבית של הכתר בשאר כל המקומות. ===הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל=== להסבר על ההבחנה בין "אתנח הפוך" ל"גלגל" במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל|פרק השני]]''' של המבוא. ===רביע מוגרש=== להסבר על המדיניות כלפי "רביע מוגרש" במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#רביע מוגרש|פרק השני]]''' של המבוא. להלן רשימה של כל פסוקי אמ"ת (סה"כ 260) שבהם סימנו "רביע מוגרש" באופן מלא (=תו של "גרש מוקדם" ותו של "רביע") באות אחת בעקביות, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#רביע מוגרש|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ברשימה מובא נוסחו של התיבה הרלוונטית בכתר ארם צובה, שבדרך כלל משמיט את נקודת הרביע. דוגמאות יוצאות מן הכלל שבהן נקודת הרביע מסומנת '''מודגשות'''. במקומות שהכתר לא קיים (תהלים טו,א-כה,א) הבאנו את נוסחו של כתי"ל ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}}; נקודת הרביע מסומנת בו בדרך כלל, והדגשנו דוגמה אחת יוצאת מן הכלל שבה היא מושמטת. :'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' ז,א ('''א{{=}}עַל־דִּבְרֵי־כ֝֗וּשׁ'''); ח,ז (א{{=}}כֹּ֝ל); יא,א (א{{=}}נודו נ֝וּדִי); יא,ב (א{{=}}בְּמוֹ־אֹ֝פֶל); יד,ג (א{{=}}אֵ֝ין); {{צבע גופן|אפור|טז,א (ל{{=}}אֵ֝֗ל); יז,ו (ל{{=}}לִ֝֗י); יז,י (ל{{=}}פִּ֝֗ימוֹ); יח,יב (ל{{=}}חֶשְׁכַת־מַ֝֗יִם); יח,טו ('''ל{{=}}רָ֝ב'''); יח,לא (ל{{=}}ה֝֗וּא); יח,לב (ל{{=}}צ֝֗וּר); כ,ט (ל{{=}}קַּ֝֗מְנוּ); כב,כא (ל{{=}}מִיַּד־כֶּ֝֗לֶב); כג,ג (ל{{=}}בְמַעְגְּלֵי־צֶ֝֗דֶק);}} כה,כא ('''א{{=}}כִּ֝֗י'''); כז,יב ('''א{{=}}עֵדֵי־שֶׁ֝֗קֶר'''); לא,כ (א{{=}}נֶ֝גֶד); לא,כב (א{{=}}לִ֝י); לא,כד (א{{=}}עַל־יֶ֝תֶר); לב,ט (א{{=}}בַּ֝ל); לב,י (א{{=}}חֶ֝סֶד); לג,ו (א{{=}}פִּ֝יו); לה,יד ('''א{{=}}כַּאֲבֶל־אֵ֝֗ם'''); לו,ה (א{{=}}רָ֝ע); לז,ב (א{{=}}דֶּ֝שֶׁא); לז,ג (א{{=}}שְׁכׇן־אֶ֝רֶץ); לח,יא (א{{=}}גַּם־הֵ֝ם); מ,ח (א{{=}}בִּמְגִלַּת־סֵ֝פֶר); מ,טז (א{{=}}לִ֝י); מד,טו (א{{=}}מְנֽוֹד־רֹ֝אשׁ); מה,ט (א{{=}}שֵׁ֝ן); מח,ז (א{{=}}חִ֝יל); מח,יא (א{{=}}צֶ֝דֶק); מט,ג (א{{=}}יַ֝חַד); מט,כ (א{{=}}עַד־נֵ֝צַח); נ,א (א{{=}}מִמִּזְרַח־שֶׁ֝מֶשׁ); נא,ב (א{{=}}כַּאֲשֶׁר־בָּ֝א); נב,ג (א{{=}}אֵ֝ל); נב,יא (א{{=}}כִי־ט֝וֹב); נג,ב (א{{=}}עָ֝וֶל); נג,ד (א{{=}}אֵ֝ין); נה,ד (א{{=}}אָ֝וֶן); נה,ה (א{{=}}מָ֝וֶת); נז,ב (א{{=}}עַ֝ד); נח,ט (א{{=}}אֵ֝שֶׁת); סא,ד (א{{=}}מִגְדַּל־עֹ֝ז); סב,י (א{{=}}הֵ֝מָּה); סב,יב (א{{=}}עֹ֝ז); סג,ט (א{{=}}בִּ֝י); סד,ז (א{{=}}אִ֝ישׁ); סה,ו (א{{=}}כׇּל־קַצְוֵי־אֶ֝רֶץ); סו,ו (א{{=}}שָׁ֝ם); סו,יד (א{{=}}וְדִבֶּר־פִּ֝י); סח,יג (א{{=}}בַּ֝יִת); סח,יח (א{{=}}בָ֝ם); סח,כט (א{{=}}ז֝וּ); סט,ג (א{{=}}בְמַעֲמַקֵּי־מַ֝יִם); סט,יח (א{{=}}כִּי־צַר־לִ֝י); סט,לו (א{{=}}שָׁ֝ם); עא,יז (א{{=}}וְעַד־הֵ֝נָּה); עג,ו (א{{=}}יַעֲטָף־שִׁ֝ית); עג,יט (א{{=}}תַ֝מּוּ); עד,ה (א{{=}}בִּסְבׇךְ־עֵ֝ץ); עד,כ (א{{=}}מַחֲשַׁכֵּי־אֶ֝רֶץ); עה,ט (א{{=}}כֹּ֝ל); עו,יב (א{{=}}שַׁ֝י); עז,ט (א{{=}}אֹ֝מֶר); עז,יז ('''א{{=}}אַ֝֗ף'''); עח,כא (א{{=}}וְגַם־אַ֝ף); עח,ל (א{{=}}ע֝וֹד); עח,מב (א{{=}}י֝וֹם); עח,נד (א{{=}}הַר־זֶ֝ה); עח,ס (א{{=}}אֹ֝הֶל); עט,ה (א{{=}}כְּמוֹ־אֵ֝שׁ); פ,טז (א{{=}}וְעַל־בֵּ֝ן); פא,יא (א{{=}}הַרְחֶב־פִּ֝יךָ); פג,יא (א{{=}}דֹּ֝מֶן); פג,יג (א{{=}}אֵ֝ת); פד,ה (א{{=}}ע֝וֹד); פד,יב (א{{=}}יִמְנַע־ט֝וֹב); פה,ב (א{{=}}שַׁ֝בְתָּ); פו,ה (א{{=}}וְרַב־חֶ֝סֶד); פז,ד (א{{=}}זֶ֝ה); פט,מח (א{{=}}עַל־מַה־שָּׁ֝וְא); צ,י (א{{=}}חִ֝ישׁ); צד,ט (א{{=}}עַ֝יִן); צד,טז (א{{=}}לִ֝י); צו,ד (א{{=}}ה֝וּא); צז,ז (א{{=}}הִשְׁתַּחֲווּ־ל֝וֹ); צח,ג (א{{=}}אֵ֝ת); צח,ח (א{{=}}יַ֝חַד); צט,ב (א{{=}}ה֝וּא); ק,ד (א{{=}}הוֹדוּ־ל֝וֹ); קא,ד (א{{=}}רָ֝ע); קא,ו (א{{=}}ה֝וּא); קד,יד (א{{=}}לֶ֝חֶם); קד,יט (א{{=}}שֶׁ֝מֶשׁ); קה,ב ('''א{{=}}שִׂ֝֗יחוּ'''); קה,יא (א{{=}}חֶ֝בֶל); קו,יד (א{{=}}וַיְנַסּוּ־אֵ֝ל); קו,כ (א{{=}}שׁ֝וֹר); קו,כט (א{{=}}וַתִּפְרׇץ־בָּ֝ם); קז,לג (א{{=}}מַ֝יִם); קט,כ (א{{=}}רָ֝ע); קי,ו (א{{=}}רֹ֝אשׁ); קי,ז (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיג,ח (א{{=}}עִ֝ם); קטו,ב (א{{=}}אַיֵּה־נָ֝א); קטז,יד (א{{=}}נֶגְדָה־נָּ֝א); קטז,יח (א{{=}}נֶגְדָה־נָּ֝א); קיח,יד (א{{=}}וַֽיְהִי־לִ֝י); קיח,יט (א{{=}}אָבֹא־בָ֝ם); קיח,כא (א{{=}}וַתְּהִי־לִ֝י); קיט,יג (א{{=}}כֹּ֝ל); קיט,מט (א{{=}}עַ֝ל); קיט,סב (א{{=}}עַ֝ל); קיט,צ (א{{=}}אֶ֝רֶץ); קיט,צב (א{{=}}אָ֝ז); קיט,צג (א{{=}}בָ֝ם); קיט,קד (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיט,קיח (א{{=}}כִּי־שֶׁ֝קֶר); קיט,קכט (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיט,קלו (א{{=}}עַ֝ל); קיט,קסד (א{{=}}עַ֝ל); קכ,ד (א{{=}}עִ֝ם); קכ,ו (א{{=}}עִ֝ם); קכ,ז (א{{=}}הֵ֝מָּה); קכג,ב (א{{=}}עַ֝ד); קכג,ג (א{{=}}כִּי־רַ֝ב); קכד,א (א{{=}}יֹאמַר־נָ֝א); קכד,ד (א{{=}}נַ֝חְלָה); קכד,ו (א{{=}}טֶ֝רֶף); קכז,א (א{{=}}לֹא־יִשְׁמׇר־עִ֝יר); קכז,ד (א{{=}}כֵּ֝ן); קכח,ה (א{{=}}כֹּ֝ל); קכט,א (א{{=}}יֹאמַר־נָ֝א); קכט,ב (א{{=}}גַּ֝ם); קכט,ה (א{{=}}כֹּ֝ל); קלב,א (א{{=}}אֵ֝ת); קלב,יז (א{{=}}נֵ֝ר); קלה,ז (א{{=}}מֽוֹצֵא־ר֝וּחַ); קלה,יז (א{{=}}אַ֝ף); קלז,ג (א{{=}}לָ֝נוּ); קלז,ד (א{{=}}עַ֝ל); קלז,ו (א{{=}}עַ֝ל); קלז,ז (א{{=}}עַ֝ד); קמ,ג (א{{=}}כׇּל־י֝וֹם); קמג,יב (א{{=}}כִּ֝י); קמח,י (א{{=}}רֶ֝מֶשׂ). :'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' א,א (א{{=}}מֶ֝לֶךְ); ד,ה (א{{=}}וְאַל־תֵּ֝ט); ז,ט (א{{=}}לַ֝יְלָה); ז,כה (א{{=}}אַל־תֵּ֝תַע); ח,כז (א{{=}}ח֝וּג); ט,ב (א{{=}}אַ֝ף); ט,ד (א{{=}}חֲסַר־לֵ֝ב); ט,טז (א{{=}}וַחֲסַר־לֵ֝ב); יא,יג (א{{=}}וְנֶאֱמַן־ר֝וּחַ); יא,לא (א{{=}}אַ֝ף); יב,ח (א{{=}}וְנַעֲוֵה־לֵ֝ב); יד,כט (א{{=}}וּקְצַר־ר֝וּחַ); טו,א (א{{=}}וּדְבַר־עֶ֝צֶב); טו,ד (א{{=}}בָּ֝הּ); טו,יא (א{{=}}אַ֝ף); טו,יג (א{{=}}וּבְעַצְּבַת־לֵ֝ב); טו,טו (א{{=}}וְטֽוֹב־לֵ֝ב); טו,טז (א{{=}}רָ֝ב); טו,כד (א{{=}}ס֝וּר); יז,ז (א{{=}}אַ֝ף); יז,כז (א{{=}}וקר יְקַר־ר֝וּחַ); יח,ב (א{{=}}כִּ֝י); יח,ט (א{{=}}ה֝וּא); יח,יג (א{{=}}הִיא־ל֝וֹ); יט,י (א{{=}}אַ֝ף); יט,כב (א{{=}}וְטֽוֹב־רָ֝שׁ); יט,כד (א{{=}}גַּם־אֶל־פִּ֝יהוּ); יט,כו ('''א?{{=}}בֵּ֗֝ן'''); כ,א (א{{=}}בּ֝וֹ); כ,יד (א{{=}}ל֝וֹ); כא,ה (א{{=}}וְכׇל־אָ֝ץ); כא,כז (א{{=}}אַ֝ף); כד,ה (א{{=}}וְאִֽישׁ־דַּ֝עַת); כד,ח (א{{=}}ל֝וֹ); כד,ל (א{{=}}וְעַל־כֶּ֝רֶם); כה,כח (א{{=}}אִ֝ישׁ); כו,כז (א{{=}}אֶ֝בֶן); כז,ח (א{{=}}כֵּֽן־אִ֝ישׁ); כז,כד (א{{=}}וְאִם־נֵ֝זֶר); כח,טז (א{{=}}בֶ֝צַע); כח,כא (א{{=}}וְעַל־פַּת־לֶ֝חֶם); כח,כד (א{{=}}ה֝וּא); כט,ה (א{{=}}רֶ֝שֶׁת); כט,כג (א{{=}}וּשְׁפַל־ר֝וּחַ); ל,ה (א{{=}}ה֝וּא); לא,ח (א{{=}}אֶל־דִּ֝ין); לא,יב (א{{=}}כֹּ֝ל); לא,כו (א{{=}}חֶ֝סֶד). :'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' ה,ז (א{{=}}וּבְנֵי־רֶ֝שֶׁף); ה,י (א{{=}}מַ֝יִם); ו,ג (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); ו,ה (א{{=}}יִגְעֶה־שּׁ֝וֹר); ו,ו (א{{=}}אִם־יֶשׁ־טַ֝עַם); ו,ז (א{{=}}הֵ֝מָּה); ו,כט (א{{=}}ע֝וֹד); ז,טו (א{{=}}מָ֝וֶת); ח,טו (א{{=}}בּ֝וֹ); ח,יח (א{{=}}בּ֝וֹ); ט,כ (א{{=}}תׇּֽם־אָ֝נִי); ט,כט (א{{=}}לָמָּה־זֶּ֝ה); יא,יא (א{{=}}וַיַּרְא־אָ֝וֶן); יא,יב (א{{=}}פֶּ֝רֶא); יב,יג (א{{=}}ל֝וֹ); יב,יד (א{{=}}עַל־אִ֝ישׁ); יב,טז (א{{=}}ל֝וֹ); יג,יב (א{{=}}לְגַבֵּי־חֹ֝מֶר); יד,יד (א{{=}}עַד־בּ֝וֹא); טו,לא (א{{=}}כִּי־שָׁ֝וְא); טז,י (א{{=}}יַ֝חַד); טז,יב (א{{=}}ל֝וֹ); יז,ג (א{{=}}ה֝וּא); יז,ד (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); יז,יב (א{{=}}א֝וֹר); יח,ד (א{{=}}וְיֶעְתַּק־צ֝וּר); יח,יז (א{{=}}ל֝וֹ); יט,טז ('''א!{{=}}בְּ֝מוֹ־פִ֗י''');{{הערה|ראו גם ב[[#איוב|רשימת החריגים בספר איוב]].}} כ,ט (א{{=}}וְלֹֽא־ע֝וֹד); כ,כא (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); כא,ב (א{{=}}וּתְהִי־זֹ֝את); כב,ג (א{{=}}וְאִם־בֶּ֝צַע); כב,ה (א{{=}}וְאֵֽין־קֵ֝ץ); כג,ו (א{{=}}אַךְ־ה֝וּא); כד,ה (א{{=}}לֶ֝חֶם); כה,ג (א{{=}}וְעַל־מִ֝י); כו,ד (א{{=}}וְנִשְׁמַת־מִ֝י); כו,ה (א{{=}}מַ֝יִם); כו,ז (א{{=}}אֶ֝רֶץ); כז,יב (א{{=}}וְלָמָּה־זֶּ֝ה); כז,כ (א{{=}}לַ֝יְלָה); כח,יב (א{{=}}זֶ֝ה); כח,כ (א{{=}}זֶ֝ה); ל,ג (א{{=}}אֶ֝מֶשׁ); ל,ל (א{{=}}וְעַצְמִי־חָ֝רָה); לא,מ (א{{=}}תַּ֝מּוּ); לד,יא (א{{=}}אִ֝ישׁ); לד,יג (א{{=}}שָׂ֝ם); לד,כב (א{{=}}שָׁ֝ם); לד,כג (א{{=}}אֶל־אֵ֝ל); לד,כה (א{{=}}לַ֝יְלָה); לה,טז (א{{=}}בִּבְלִי־דַ֝עַת); לו,יח (א{{=}}וְרׇב־כֹּ֝פֶר); לו,כא (א{{=}}כִּֽי־עַל־זֶ֝ה); לז,יז (א{{=}}אֶ֝רֶץ); לז,כ (א{{=}}אִ֝ישׁ); לט,יז (א{{=}}לָ֝הּ); לט,כח (א{{=}}שֶׁן־סֶ֝לַע); מא,ב (א{{=}}ה֝וּא); מא,יא (א{{=}}אֵ֝שׁ); מא,כג (א{{=}}יָ֝ם); מא,כו (א{{=}}ה֝וּא). ===טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת=== למידע מפורט על התיבות הראויות להיות מוקפות בספרי אמ"ת, והוספנו להן מקף אפור, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|פרק השני]]''' של המבוא. ==חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים== בניגוד ל'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#חלוקת הסדרים בתורה|חלוקת הסדרים בתורה]]''', חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים איננה עניינית אלא בעיקר כמותית. הסדרים אינם מתחילים בתחילת עניין בדרך כלל, וגם לא מסתיימים בסוף עניין, אלא במקומות שיש בהם דברי ברכה או נחמה או שבח לה'. הסיבה לחלוקתם של ספרי הנביאים והכתובים לסדרים אינה ידועה לנו; אמנם לפי הסבר רווח, תפקידה לסמן יחידות בשביל קריאה יומית כדי לסיים את כל המקרא בשנה אחת, כי לפי חישוב פשוט יוצא שמספר הסדרים קרוב או זהה למספר ימי החול בשנה עברית רגילה (למעט שבתות ומועדים).{{הערה|הסבר זה לחלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים התפרסם במיוחד בדברי הפתיחה למהדורת קורן: "על משמעותה של החלוקה לסדרים בספרי נביאים וכתובים אין לנו ידיעות ממקורותת קדמונים. הציון הבולט של הסדרים העסיק חכמים מחכמי ישראל בימינו, ובכללם ר' שאול קוסובסקי ז"ל. הוא התעמק בבעיה זו והציע פתרון מסתבר. הוא חישב את כמות הסדרים של כל הספרים ביחד והגיע למספר 293; זהו מספרם של ימות החול בשנה רגילה. סיכומם של ימות החול (293) וימי שבת וחג (71) הוא 364, כלומר, מנין ימיה של שנת השמש חסר יום אחד, כנגד תשעה באב, שהוא יום אסור בתלמוד תורה (קוראים בו ספר "איכה"); ויום זה אף הוא נקרא "מועד", ואין למנותו כאן בחשבון ימות החול. יוצא איפה שנקבע "סדר" קריאה מן התורה, הנביאים והכתובים, לכל יחיד ויחיד, לכל יום ויום מ-365 ימי השנה. וכך, כנראה, נהגו קדמונינו." לדיון מפורט בסדרים ראו פסח פינפער, '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס"ו) עמ' 39-45.}} חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים יציבה בדרך כלל במקורות (יותר מחלוקת הסדרים בתורה). בחלוקה המקובלת שבדפוסים מוצאים 293 סדרים סה"כ, ויש רק כ-4 מקומות שבהם רשום סדר נוסף במקורות העתיקים:{{הערה|כל ארבעת הסדרים הנוספים מופיעים במהדורות ברויאר ע"פ ספר החילופים, וגם במקראות גדולות הכתר. אמנם לא כולם מסומנים בתוך כתר ארם צובה, ולא ברור מהם הנימוקים לסימונם במקראות גדולות הכתר.}} #"וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת" ([[יהושע ח/טעמים#ח א|יהושע ח א]]) = ד* (חסר בחלוקה המקובלת, אבל קיים בכתר ובגוף כתי"ל וברשימת כתי"ל ובספר החילופים). #"וּבָאוּ מֵעָרֵי יְהוּדָה" ([[ירמיהו יז/טעמים#יז כו|ירמיהו יז כו]]) = (ט*) (חסר בכתר ובגוף כתי"ל ובחלוקה המקובלת, אך קיים בספר החילופים ומחוק ברשימת כתי"ל). #"אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר" ([[שיר השירים ה/טעמים#ה ב|שיר השירים ה ב]]) = א* (חסר בחלוקה המקובלת, אבל קיים בגוף כתי"ל וברשימת כתי"ל ובספר החילופים; המקום של הפרשה חסר בכתר). #"יְשַׁלֵּם ה' פָּעֳלֵךְ" ([[רות ב/טעמים#ב יב|רות ב יב]]) = [א*] (חסר בחלוקה המקובלת ובכתר ובגוף כתי"ל, אבל קיים ברשימת כתי"ל ובספר החילופים). מספרי הסדרים בספרי הנביאים והכתובים כדלהלן (המספרים לפי החלוקה המקובלת, והכוכביות מציינות סדר נוסף ע"פ המקורות העתיקים): *יהושע 14* | ד* *שופטים 14 *שמואל 34 *מלכים 35 *ישעיהו 26 *ירמיהו 31* | (ט*) *יחזקאל 29 *תרי עשר 21 **סה"כ נביאים 204 (206*) *תהלים 19 *משלי 8 *איוב 8 *שיר השירים 1* | א* *רות 1* | [א*] *איכה 1 *קהלת 4 *אסתר 5 *דניאל 7 *עזרא 10 *דברי הימים 25 **סה"כ כתובים 89 (91*) **סה"כ נביאים וכתובים 293 (297*) '''תחילת ספר:''' ציינו תחילת סדר גם בראש כל אחד מכ"ד ספרי המקרא (במספר הרצוף "א"), למרות שסימון כזה אינו מופיע בתחילת ספרי המקרא בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו. הסדר הראשון בתחילת כל אחד מכ"ד ספרי מקרא צוין במפורש בספר החילופים וברשימות הסדרים בכתי"ל ([https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up תורה], [https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n655/mode/1up נביאים], [https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n930/mode/1up כתובים]). '''התבנית:''' תחילת כל "סדר" מתוייגת בתיעוד הנוסח שבדפי העריכה בתוך '''[[תבנית:מ:פסוק]]''', ע"י השימוש בפרמטר "סדר=". תבנית זו נמצאת מיד לפני כל פסוק במקרא (בלי שום רווח ביניהם). כשיש בה פרמטר של "סדר=", מופיע מספר הסדר כחלק מסימני הניווט בשוליים הצדדיים של התנ"ך. ==הערות== <references/> d52o0ym52qteyywrpxfxrp9df9eeoqi עמוד ראשי/טקסטים חדשים 0 276338 3002678 3002671 2026-04-02T15:00:55Z OpenLawBot 8112 טקסטים חדשים 3002678 wikitext text/x-wiki {{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}<div style="text-align: justify;"> [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]] {{*}} [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]] {{*}} [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]] {{*}} [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]] {{*}} [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]] {{*}} [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]] {{*}} [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]] <!-- בוט שורה ראשונה --> {{*}} [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]] <!-- בוט שורה שנייה --> {{*}} [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]] <!-- בוט שורה שלישית --> {{*}} [[גדר עולם]] {{*}} [[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}} [[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א"ב]] {{*}} [[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}} [[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}} [[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}} [[אלדד הדני]] {{*}} [[גליל כורש]] {{*}} [[פרי מגדים על אורח חיים רנא|פמ"ג או"ח רנא]] {{*}} [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש"י מנוקד על יהושע]] {{*}} [[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו </div> {{מסגרת מעוצבת תחתונה}}<noinclude> [[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]</noinclude> hiaxulde8847fbzwinrtgkt7lru909z 3002761 3002678 2026-04-02T21:00:57Z OpenLawBot 8112 טקסטים חדשים 3002761 wikitext text/x-wiki {{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}<div style="text-align: justify;"> [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]] {{*}} [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]] {{*}} [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]] {{*}} [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]] {{*}} [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]] {{*}} [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]] {{*}} [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]] {{*}} [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]] <!-- בוט שורה ראשונה --> {{*}} [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]] <!-- בוט שורה שנייה --> {{*}} [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]] <!-- בוט שורה שלישית --> {{*}} [[גדר עולם]] {{*}} [[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}} [[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א"ב]] {{*}} [[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}} [[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}} [[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}} [[אלדד הדני]] {{*}} [[גליל כורש]] {{*}} [[פרי מגדים על אורח חיים רנא|פמ"ג או"ח רנא]] {{*}} [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש"י מנוקד על יהושע]] {{*}} [[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו </div> {{מסגרת מעוצבת תחתונה}}<noinclude> [[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]</noinclude> f7c8k7a91gwtwpawvmrh6776pb58waq 3002795 3002761 2026-04-03T03:01:10Z OpenLawBot 8112 טקסטים חדשים 3002795 wikitext text/x-wiki {{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}<div style="text-align: justify;"> [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]] {{*}} [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]] {{*}} [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]] {{*}} [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]] {{*}} [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]] {{*}} [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]] {{*}} [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]] {{*}} [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]] {{*}} [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]] <!-- בוט שורה ראשונה --> {{*}} [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]] <!-- בוט שורה שנייה --> {{*}} [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]] <!-- בוט שורה שלישית --> {{*}} [[גדר עולם]] {{*}} [[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}} [[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א"ב]] {{*}} [[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}} [[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}} [[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}} [[אלדד הדני]] {{*}} [[גליל כורש]] {{*}} [[פרי מגדים על אורח חיים רנא|פמ"ג או"ח רנא]] {{*}} [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש"י מנוקד על יהושע]] {{*}} [[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו </div> {{מסגרת מעוצבת תחתונה}}<noinclude> [[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]</noinclude> 49xfkepczu4tvlkz7yqwxmhmgd6qegu 3002826 3002795 2026-04-03T09:02:48Z OpenLawBot 8112 טקסטים חדשים 3002826 wikitext text/x-wiki {{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}<div style="text-align: justify;"> [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]] {{*}} [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]] {{*}} [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]] {{*}} [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]] {{*}} [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]] {{*}} [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]] {{*}} [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]] {{*}} [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]] {{*}} [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]] {{*}} [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]] <!-- בוט שורה ראשונה --> {{*}} [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]] <!-- בוט שורה שנייה --> {{*}} [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]] <!-- בוט שורה שלישית --> {{*}} [[גדר עולם]] {{*}} [[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}} [[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א"ב]] {{*}} [[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}} [[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}} [[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}} [[אלדד הדני]] {{*}} [[גליל כורש]] {{*}} [[פרי מגדים על אורח חיים רנא|פמ"ג או"ח רנא]] {{*}} [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש"י מנוקד על יהושע]] {{*}} [[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו </div> {{מסגרת מעוצבת תחתונה}}<noinclude> [[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]</noinclude> n6suywepss198y6exb0x7mbaeya7gry בני יששכר מאמרי חודש ניסן/מאמר ה 0 276788 3002739 2849995 2026-04-02T19:44:50Z Nahum 68 /* יח */ 3002739 wikitext text/x-wiki {{תוכן עניינים שטוח}} ==בני יששכר מאמרי חודש ניסן – מאמר ה== '''סיפור יציאת מצרים בחג הפסח:''' *בו ידובר כמה עניינים ופירושי הפסוקים בברית בין הבתרים, וסוד גלות מצרים ושארי הגלויות, ופירושים על ברייתות בהגדה של פסח, ותהי לחוק לישראל לומר בליל יציאת מצרים. והגם שלא יבואו הדברים כסדר, קמא קמא דמטי לידן אכתבנה על לוח חוקה. וגם יבואר אי"ה כמה טעמים במצוות הלילה, פסח מצה מרור וד' כוסות. ונקרא המאמר '''סיפור יציאת מצרים:''' ===א=== "ויאמר לאברם ידוע תדע כי גר יהיה זרעך" וכו' ([[בראשית טו יג]]). יש להתבונן, למה ליה למימר "ידוע תדע"? הוה ליה למימר: ויאמר לאברם גר יהיה זרעך וכו'. ויתפרש על פי המבואר בכתבי מרן האריז"ל (<small>[[פרי עץ חיים שער חג המצות פרק א|פע"ח חג המצות פ"א]]</small>), שכל הנשמות שהיו בגלות מצרים היו מניצוצי קרי של אדם הראשון, והם סוד דור המבול שהיו משחיתים זרעם, וזהו שנאמר: "וירא י"י כי רבה רעת האדם בארץ" ([[בראשית ו ה]]). ואחר כך נתגלגלו בדור הפלגה וקלקלו. והנה היו נשמות קדושות, רק שאחיזת החיצונים היתה בהם מצד החטא, והוצרכו להזדכך על ידי השעבוד עד תום חלאת טומאתן. והנה כל הנשמות הם באים מחסדים וגבורות אשר הם מסוד הדעת וכו', וגם כל הדור ההוא בחינת הדעת, רק שנמשכו אל הקליפות. אמנם גלות מצרים, כל עניינה לא היה רק לצרף נשמות ההם, ולכן באו באותו הגלות הגדול וכו'. עד כאן לשון פרי עץ חיים עיין שם באריכות. וזהו הנאמר לאברהם: "ידוע תדע", רצה לומר: יומשך לך כל הנשמות מן הדעת הקדוש אשר נתאחזו בהם הקליפות. ומהיכן ובאיזה אופן יתמשכו אלו הנשמות? הלא הקליפות אחוזים בהם? על כן אמר בטעם: "כי גר יהיה זרעך" וכו' "ועבדום וענו אותם", ועל ידי כך תיתך זוהמת הטומאה ויבואו אל הקודש, ודי בזה: ===ב=== "כי גר יהיה זרעך" ([[בראשית טו יג]]). אמר לשון יחיד, "יהיה", והנה סיים לשון רבים, "לא להם", "ועבדום", "וענו אותם", "יעבודו", "יצאו". והנראה על פי האמור בכתבי מרן (<small>[[פרי עץ חיים שער חג המצות פרק א]]</small>), שבחינת זעיר אנפין היה בקטנות ובעיבור, ולא האיר בו מבחינת המוחין דאימא, רק מחיצוניות יסוד דאימא האיר בדעת סוד חסד וגבורה, יו"ד שמות אהי"ה מלא דמלא ז"ך אותיות. והנה {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|ז"ך}} בגימטריא {{גמט|ע"ר}}, כל זה הקטנות נתהווה על ידי חטא אדם הראשון, רע, בסוד "ויהי ער בכור יהודה רע" ([[בראשית לח ז]]). ולדעתי זהו סוד זרע"ך, ז"ך ר"ע. וזה לשון הפרי עץ חיים (שם): כבר ידעת כי דעת הוא ה' חסדים וה' גבורות, נמצא ממילא כי היסוד דבינה הוא כולל ומלביש את היו"ד בחינות הנ"ל, ובהכרח יהיה בלבוש הזה גם כן מציאות יו"ד, ולפי שהבינה הוא סוד אהי"ה וכו', עכ"ל. נמצא לפי זה מורה, כי בדעת דז"א גם בקטנות ניכר [זכר] מציאות היו"ד בלשון רבים, ובבינה מציאות היו"ד באחדות, על כן התחיל ביחיד וסיים ברבים, נראה לי, והשם הטוב יכפר: ===ג=== "בארץ לא להם" ([[בראשית טו יג]]). לא אמר סתם 'בארץ אחרת' או 'נכריה'. ויתבאר הענין על פי דברי מרן, שכל הנשמות הם מסוד הדעת דקדושה, ופרע"ה אותיות הער"ף, שהיה יונק מסוד העורף נגד אחוריים של הדעת העליון, וכן מצרים מצר הגרון, וכל שפע הדעת היו יונקים אותו פרעה ומצרים, ולכן היו ישראל מסוד הדעת משועבדים אליו. וזהו שנאמר לאברהם שיהיו גרים "בארץ לא להם", היינו דווקא באותו ארץ שהוא ניגוד אליהם, היינו ניגוד הדעת ממול עורף, ודי בזה: ===ד=== בפסוק הנאמר אצל יצחק: "ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד" ([[בראשית כו יג]]). כאן נרמז סוד סדר הלילה הזה, שהקטנות ראשון אינו נכנס עד שנכנס הגדלות הב', כמבואר בכתבי מרן, שיש פחד שלא יתאחזו החיצונים בקטנות א', אבל כיון שנכנס גדלות הב' שוב אין פחד שיתאחזו, אז נכנס קטנות הא'. והנה הקטנות ב' הוא שם {{גמט|אכדט"ם}} בגימטריא {{גמט|ע"ד}}. ויתפרש ברמז הפסוק: "ויגדל האיש", תיכף מתחילת הגדלות ראשון, "וילך הלוך וגדל עד", ע"ד הוא קטנות ב' [היינו נתגדל גם מקטנות ב'], "כי גדל מאד" היינו גדלות ב', אז נרמז קטנות א', היינו כ'''י''' גד'''ל''' מא'''ד''' סופי תיבות '''יל"ד''' היינו קטנות א', והוא הנרמז בהטעם "כי גדל מאד", אז אין פחד מהקטנות, והשם הטוב יכפר. והנה יש לומר נרמז הדבר בתורה בסיפורי יצחק, כי ביד חזקה הוציאנו ד' ממצרים, וגם תתבונן נגד ארבעה בנים דברה תורה, {{מכפלת גימטריה|ד'|פעמים|ב"ן}} בגימטריא {{גמט|יצח"ק}}: ===ה=== פיסקא בהגדה, דסיפורי "עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו ה' אלקינו" וכו' "ואילו לא הוציא הקב"ה וכו' הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים". יש להתבונן: א'. התחיל בעבדים ומסיים במשועבדים, שהוא כעניין דבר המשועבד לגבות ממנו החוב בלשון חז"ל בכמה מקומות, נכסים משועבדים. ב'. אומרו: "אילו לא הוציא הקב"ה וכו' הרי אנו ובנינו וכו' משועבדים היינו" וכו', קשה, מי מחליט לנו הדבר הזה? דילמא בהמשך הזמן היה פרעה בעצמו עושה אותנו לחפשים, או היה איזה סיבה אחרת לביטול העבדות? והנה דבר כזה מתהווה כמה פעמים בעולם בזמן מן הזמנים, משועבדת איזה אומה לחברתה ואחר כך סר עולם מעל שכמם: אבל יש לפרש לדעתי הנרצה, על פי מה דהקשו בתיקוני זהר (ע"ו ע"א): הרי השם יתברך הבטיח לאברהם להוציאנו, ואם כן מהו השבח הגדול הזה? וכי עבד שהבטיחו אדוניו להוציאו לחירות וקיים הבטחתו, אית ליה לשבוחי גרמיה על קיום הבטחתו? עיין שם דבריו. ומה שיש לי לומר בזה, הנה אמרו רז"ל: ראויים היו ישראל ליעשות להם נס בימי עזרא כדרך וכו' אלא שגרם החטא ([[ברכות ד א]]), שנאמר: "עד יעבור עמך י"י" ([[שמות טו טז]]) זו ביאה ראשונה, "עד יעבור עם זו קנית" (שם) זו ביאה שניה (רש"י: אלא שגרם החטא, ולא הלכו ביד רמה אלא ברשות כורש, והיו אחר כך משועבדים למלכי פרס, וכן אמר עזרא: "כי עבדים אנחנו ובעבדותינו לא עזבונו אלקינו" {{קטן|([[עזרא ט ט]])}}). הנה תראה, הגם שגרם החטא בימי עזרא ולא היו ראויים לגאולה, עם כל זה בהכרח הוא שיקיים הקב"ה הבטחתו שהבטיח: "לפי מלאת לבבל שבעים שנה" וכו' ([[ירמיהו כט י]]). רק להיות שגרם החטא, הנה הגם שיצאו ובנו בית המקדש, עם כל זה נשארו משועבדים עדיין [וכל ימי מלכי בית שני היו ברוב משועבדים], הגם שלא היו עבדים עוד בארצות אויביהם וברשותם: והנה בגאולה הראשונה הלזו, הנה בוודאי אם היה מגיע זמן ההבטחה שהבטיח השם יתברך לאברהם, אז בוודאי היה מוציאם השם יתברך מתחת יד פרעה ומרשותו כדי לקיים הבטחתו, אבל בוודאי לא היה באפשרי שייטיבו דרכיהם מן אז [והלאה] שיהיו ראויים לגאולה שלימה מבלי שעבוד, כי בהשתהות עד אותו הזמן כבר היו משוקעים בנו"ן שערי טומאה (כי הלא בעת שיצאו כבר היו משוקעים במ"ט שערי טומאה כידוע [ואילו היו נשארים עוד אז היו נכנסים בשער הנ']), ואם כן, כאשר היה מגיע הזמן שאמר הקב"ה לאברהם, הגם שבוודאי הקב"ה היה עושה בעבור שמו לקיים הבטחתו, והיה מכניס בלב פרעה לשלחם וכיוצא וכמו שעשה בגלות בבל, עם כל זה הגם שלא היו נשארים עבדים, אבל היו נשארים עדיין משועבדים וכמו שהיה בבית שני שהיו משועבדים למלכי פרס: וזהו שיש לפרש דברי התנא בסיפורו: "עבדים היינו וכו' ויוציאנו ה' אלקינו משם" (תיבת "משם" מיותר, אבל יש לפרש: "משם") היינו שהיינו עדיין שם ולא הגיע עדיין זמן הקץ (רק שהשם יתברך חישב את הקץ וכו'), עם כל זה הוציאנו ה' אלקינו ביד חזקה ובזרוע נטויה, היינו על ידי פלא גדול, השפעת מוחין דגדלות קודם לקטנות כידוע, וזה מעשה אלקינו כי נורא הוא. ואילו לא הוציא וכו' על ידי הניסים והנפלאות הללו, רק היה ממתין עד שעת הקץ והיתה הגאולה בטבע על ידי ההבטחה, הרי אנו ובנינו ובני בנינו (על כל פנים) משועבדים היינו וכו', כי אין מקום לנו להיטיב מעשינו שנהיה ראויים לצאת לגמרי מהשעבוד ביד רמה, כי כבר היינו במ"ט שערי טומאה. על כן הגם שבוודאי היה השם יתברך מקיים הבטחתו, אבל על כל פנים היינו נשארים משועבדים כמו שהיה בבית שני. ברוך הפועל ישועות שהוציאנו בנס ופלא שלא על ידי מעשינו, רק על ידי התגלות שפע המוחין בנס, גדלות קודם לקטנות על ידי גדלות ב' כידוע מכתבי מרן. וזהו שאמר אחר כך: "ואפילו כולנו חכמים וכו' מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים", ולא תספיק לנו הזכירה והידיעה, כי הידיעה הוראה על גדלות ראשון, והסיפור הוראה לגדלות הב', והבן: וסידר אחר כך "מעשה ברבי אליעזר... שהיו וכו' והיו מספרים ביציאת מצרים וכו' עד שבאו תלמידיהם" וכו'. לפי הנ"ל, הסיפור מורה על גדלות ב'. והנה הנס והפלא היה שקטנות א' אינו נכנס עד שנכנסין כל המדרגות אפילו גדלות ב'. וזהו שאירע הרמז לחכמים, אחרי שהחכמים הנ"ל נתרחבו מאד בסיפור היציאה, שהוא הוראה לגדלות הב', אז באו תלמידיהם, המורה על הקטנות, וכדרך שאבאר לך להלן אם ירצה ה' בטעם למה נתחייבנו בסיפור יציאת מצרים בדרך שאלה ותשובה: ===ו=== הנה אמרו רז"ל: סיפור יציאת מצרים מוכרח להיות בדרך שאלה ותשובה, אפילו מי שאין לו מי שישאלנו, הוא שואל את עצמו מה נשתנה הלילה הזה וכו' ([[פסחים קטז א]]). הטעם נ"ל, דהנה לפי המבואר בכתבי מרן האריז"ל (פרי עץ חיים שער חג המצות) עניין הנס בלילה הזה, שכל המדריגות האירו כאחד (וכן הוא בכל שנה ושנה), וגם שלא כסדר המדריגות, כי בתחילה האירו מוחין דגדלות א' וקטנות ב' וגדלות ב' ואחר כך מוחין דקטנות א'. והנה להורות על הנס המופלג הזה, הנה הבא לקיים המצוה לספר ביציאת מצרים, הנה יודע תחילה במוח וזה נקרא גדלות (כעניין הגדול שיש לו דעת), והשואל שאינו יודע נקרא קטנות (כמשל הקטן שאינו יודע). ואחר כך כשמשיב, הנה נקרא גדלות ב' בביאור וגילוי יותר ממה שיודע תחילה רק במחשבה. והשואל שתופס אחר כך עניין הנדבר במחשבה נקרא קטנות א', הבן הדבר. וזה שאמר: אפילו כולנו חכמים וכו' מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים, וכמש"ל: ותתבונן לפי זה מה שאמר השם יתברך: "ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי" וכו' ([[שמות י ב]]). דהנה יש להתבונן, למה יהיה בחיוב לספר לבן בנו? הלא אביו יספר לו. אך הוא, דהנה בן ובן הבן, הנה הבן הוא גדול, ובן הבן הוא קטן ממנו. הנה להורות הנס המופלג אשר נעשה בגבהי מרומים גדלות קודם לקטנות, הנה חובה ומצוה עלינו לספר לבן (הגדול קודם) ואחר כך לבן הבן (שהוא קטן). ופירשתי במקומו שארית הפסוק, "את אשר התעללתי" וכו', ויראתי להרחיב הדבור בכאן: ===ז=== עוד פירשנו בפיסקא "עבדים היינו וכו' ויוציאנו י"י אלקינו וכו' ואילו לא הוציא הקב"ה וכו' הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים" וכו'. הנה מה שיש להתבונן בפיסקא הלזו: א'. התחיל לומר "ויוציאנו י"י אלקינו", ואחר כך אמר: "ואילו לא הוציא הקב"ה" וכו', הנה שינה התנא לכנותו יתברך שמו בשם "הקדוש ברוך הוא". ב'. אומרו: "ואילו לא הוציא וכו' הרי אנו ובנינו ובני בנינו" וכו', הנה קשה, הלא אפשרות אינו מן הנמנעות, ואפשרות היא שיבוא איזה מלך וילחם עם המצריים ויכם וישלח את העבדים חפשים, או העבדים בעצמם ימרדו, או פרעה ישים אל לבו וישלחם חפשיים, ואיך החליט לומר: "ואילו לא הוציא" וכו', ומי יודע זאת? ג'. התחיל לומר: "עבדים היינו", וסיים: "ואילו לא הוציא וכו' משועבדים היינו" וכו'. והנראה לפרש בפטטייא דאורייתא טבין, דהנה דקדקו הראשונים, דהרי הקב"ה כהן הוא כביכול, כנמצא בדברי רז"ל ([[סנהדרין לט א]] ['''הג"ה:''' כהן מורה על האחדות, הן המה הג' אותיות שאין להם בן זוג באלפ"א בית"א דאטב"ח, והארכתי במקום אחר ועת לקצר]. וכנסת ישראל כביכול נקראה ארוסתו, כעניין הנאמר: "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" ([[שמות יט ו]]) על דרך "הרי את מקודשת לי", וכעין שאמר הנביא: "וארשתיך לי" וכו' ([[הושע ב כא]]). והנה ישראל היפה בנשים היו בשביה במצרים, ושבויה אסורה לכהן, והשם יתברך כביכול מקיים התורה. והגם דהשם יתברך יודע שטהורה היא כנסת ישראל, עם כל זה על פי משפטי התורה לא מהני, דהרי ר' זכריה אמר: המעון הזה לא זזה ידי מתוך ידה ואף על פי כן אסרוה לו על פי התורה ([[כתובות כז ב]]). ותירצו על פי ההלכה, דכהן בעצמו שפדה את השבויה (ומעיד עליה) מותר לישאנה, דחזקה לא שדי איניש זוזי בכדי ([[כתובות לו ב]]), ממילא בכאן כביכול השם יתברך בעצמו פדה את ישראל ביד חזקה ובזרוע נטויה, הנה חזקה על פי התורה ויודע השם יתברך שטהורה היא כנסת ישראל: '''הגהה:''' ביארנו פסוקי התורה: "אתם ראיתם את אשר עשיתי למצרים" ([[שמות יט ד]]) (בעצמו ובכבודו) "ועתה אם שמוע תשמעו" וכו' "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים" (וגם) "גוי קדוש", מקודשים לי לשמי, הבן כי אין כאן מקומו להאריך: ומעתה נבא לביאור, "עבדים היינו וכו' ויוציאנו י"י אלקינו (בעצמו) משם ביד חזקה ובזרוע נטויה", והנה כאילו כביכול התאמץ ונתן ממון הרבה בעדנו. והנה אמר: "ואילו לא הוציא הקדוש ברוך הוא", נקרא כביכול "הקדוש", היינו כנאמר בכהן: "אשה זונה וחללה וכו' לא יקחו כי קדוש הוא" וכו' ([[ויקרא כא ז]]), וכביכול הקב"ה כהן שנקרא קדוש. ואילו לא הוציא הקב"ה (שהוא כהן) את אבותינו ממצרים (בעצמו ובכבודו) רק על ידי איזה טובה מלובש בטבע, הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו וכו', היינו סמוכים ושייכים אליו והיה נקרא שמו עלינו, שיש לחשוש שפעל בנו כעניין החשש בשבויה והרי היינו אסורין לכהן. על כן כביכול השם יתברך בעצמו גאלנו וכו', והוא על פי משפטי התורה חזקה לא שדי וכו' {{קטן|[איניש זוזי בכדי]}} ויודע שכנסת ישראל טהורה היא, ופטטייא דאורייתא טבין: ===ח=== "ואפילו כולנו חכמים וכו' כולנו יודעים את התורה מצוה עלינו" וכו'. יש להתבונן, '''א.''' למה אמר "יודעים את התורה", ולא הספיק לומר סתם "יודעים"? דהרי ביציאת מצרים אנו עסוקים, ולא מן התורה. '''ב.''' "מצוה עלינו", למה ליה למימר תיבת "עלינו"? אבל ידוע, דהתורה הוא מזון הנשמות בגן עדן בפנימיות, ומעשי המצוות הם לבושי הנשמות. והלבושים הם מבחוץ ונראים. והנה סיפור יציאת מצרים המבואר בתורה הנה הוא תורה, וסלקא דעתך אמינא שיתהווה מזה רק מזון בפנימיות, אבל לא מלבושים מבחוץ, לזה אמר: "אפילו כולנו יודעים את התורה" (שהוא מזון), "מצוה עלינו" (דייקא) לספר ביציאת מצרים, כי סיפור יציאת מצרים, מלבד שהיא עניין התורה, עוד למצוה יחשב ומתהווה מלבוש '''עלינו''' מבחוץ. וזהו שסיים: "וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח", תיבת '''הוא''' מורה על דבר הנסתר שאינו נראה, אבל תיבת '''זה''' מורה על דבר הנראה, וזהו שאמר: "וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי '''זה''' משובח", הנה הוא משובח בדבר הנראה, מלבושים, הבן. ובזה מצאנו טוב טעם מה שנוהגין ללבוש הקיטל או שאר בגד לבן בסיפור יציאת מצרים: ===ט=== "עבדים היינו לפרעה במצרים", הזכיר '''פרעה''' ו'''מצרים'''. ידוע מה שכתבו המקובלים, שורש פרעה ומצרים בקליפה. ועל פי כך נימא, {{גמט|פרע"ה}} בגימטריא {{גמט|ספיר"ה}}, שהיה אחוז בספירות שבמרכבה הטמאה, {{גמט|מצרי"ם}} בגימטריא {{גמט|ש"פ}}, הנה בקדושה ש"פ מורה על שורש היחוד הוי"ה עם אדנ"י, היינו {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|א'}}, {{מכפלת גימטריה|ה'|פעמים|ד'}}, {{מכפלת גימטריה|ו'|פעמים|נ'}}, {{מכפלת גימטריה|ה'|פעמים|י'}}, בגימטריא{{הערה|1=10+20+300+50=380}} {{גמט|ש"פ}}. והנה זה לעומת זה בקליפה היה כח מצרים. ומזה נוכל להתבונן תוקף הנס שנעשה, וזהו שאמר: "ויוציאנו ה' אלקינו משם" דייקא, ממקום כח עז וקשה, מקליפה כזה הוציאנו השם יתברך "ביד חזקה" וכו'. ולזכרון תוקף הנס שהוציאנו השם יתברך ממקום קליפות כאלה, פרעה ומצרים, נצטוינו לאכול {{גמט|פס"ח מצ"ה ומרו"ר}} בגימטריא {{גמט|תשל"ה}} מספר {{גמט|פרע"ה מצרי"ם}}, וביטולם על ידי ג' מצות הללו, המשכיל יבין: ===י=== במדרש שוחר טוב [תהלים י]: אמר הקב"ה: אתם מכרתם את יוסף לעבד? חייכם שתאמרו: "עבדים היינו לפרעה במצרים". והוא לפלא. ונראה לפרש על פי מה שאמרו רז"ל בשוחר טוב [תהלים ע]: לא גאל הקב"ה את ישראל ולא עשה עמהם, אלא בשביל שיהיו מזכירין נפלאותיו. אמר דוד: אם כן, אני מזכירו ותצילני, עכ"ד. וכן הוא בזהר, שעל ידי שמזכירין יציאת מצרים, כביכול נותנים עז לאלקים, עיין ברעיא מהימנא פרשת בא ([[זהר חלק ב מ ב|חלק ב מ עמוד ב]]). ועל פי זה יתפרשו הפסוקים בתורה: "כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני" וכו' "לא תירא מהם, זכור תזכור את אשר עשה ה' אלקיך לפרעה ולכל מצרים" ([[דברים ז יז]]). והוא בסגולה להנצל מכל הגוים ולהתגבר עליהם. והנה כבר ידוע לך, אשר כל היסורין שבכל הגליות, הכל יש בהם מעין מכירת יוסף, כמבואר כל זה במגלה עמוקות. ועל פי זה יתפרש היטב דברי המדרש הנ"ל: '''אתם מכרתם את יוסף לעבד,''' והנה חובה עליכם שתסבלו יסורי הגליות, '''חייכם שתאמרו: עבדים היינו לפרעה במצרים''' וכו' ותספרו נפלאותיו אשר עשה במצרים, ועל ידי זה תהיו ניצולים מכל הצרות והיסורין ומידי הגוים, וכעניין הכתוב: "זכור תזכור את אשר עשה ה' אלקיך לפרעה": ===יא=== '''הא לחמא עניא''' וכו'. מה שיש לדקדק בפיסקא הזאת: '''א.''' מהו הנרצה, שאנו אומרים על המצה שהיא הלחם עוני שאכלו אבותינו במצרים? '''ב.''' למה אנו אומרים זה תיכף קודם הסיפור, וקודם שעוסקים באכילת מצה? הוה לן למימר זה קודם אכילת מצה. '''ג.''' מה קישור יש לומר אחר כך כל דכפין? '''ד.''' קשה הכפל, לשון "דכפין", "דצריך", גם "וייכול", "ויפסח". '''ה.''' "ויפסח", וכי פסח בזמן הזה מנין? והרי חז"ל חשו הרבה אפילו מלומר "בשר זה לפסח" {{ממ|פסחים|נג|א}}, וגם דובר שקרים לא יכון: ויש לפרש קישור כל הפיסקא בטוב טעם. דהנה אנחנו נוהגים לאכול כזית מצה למצוה דאורייתא בתחילת הסעודה, כשהוא רעב; ואח"כ אנחנו אוכלין כזית מצה אפיקומן בסוף הסעודה על השובע, זכר לפסח הנאכל על השובע. (ולזה יחלקון המצה תיכף, ומניחין חציו בקערה למצת מצוה, וחציו השנית מטמינים לאוכלו על השובע זכר לפסח). והנה בחרו לאכול מצה דווקא זכר לפסח, ולא איזה מין מאכל אחר, כי בחרו הדבר הנאכל במצרים ואז יהיה זכר לפסח מצרים. והנה להורות שאין זה פסח גמור (רק הוא זכר לפסח), אנו מכריזין: "כל דכפין וכו' כל דצריך" וכו', רצה לומר שאין דינו כפסח שאינו נאכל אלא למנויו. והנה מצינו בגמרא, שגזרו באיסור חדש שיהא יום הנף כולו אסור, כי מהרה יבנה בית המקדש ויאמרו: אשתקד מי לא אכלנו בהאיר המזרח וכו' {{ממ|סוכה|מא|א}}. ואם כן, יש לנו בזה גם כן לחוש, מהרה יבנה בית המקדש ויאמרו: אשתקד מי לא אכלנו אפילו שלא למנויו? {{הערה|אך זה אינו, מכיוון}} דבהקרבת העומר יכול להיות שיבנה בית המקדש, ויקריבו העומר ועדיין רוב ישראל בארצות אויביהם, דכתיב: "בונה ירושלים ה'" (היינו בית המקדש) והדר "נדחי ישראל יכנס" {{ממ|תהלים|קמז|ב}}, ויש חשש לאותן שיהיו עדיין בגליות שיאמרו: אשתקד מי וכו'. מה שאין כן בקרבן פסח אין חשש זה, כי אינו נקרב, רק בבית המקדש: ומעתה נבא לבאר לך הפיסקא. דהיינו אחר שמחלקין המצה לשנים, חלק אחד למצת מצוה וחלק השני מטמינים לאוכלו זכר לפסח שנקרב במצרים, על כן בחרו מצה דייקא, שהיתה גם כן נאכלת במצרים. זהו שאומרים: '''הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים''' (על כן עושין בזה דייקא זכר לפסח), '''כל דכפין ייתי ויכול''' (כזית מצת מצוה), '''כל דצריך''' (לא יאמר דכפין, כי קאי על הכזית הנאכל בשובע) '''ייתי ויפסח''' (היינו יאכל כזית אפיקומן, זכר לפסח. ואין דינו כפסח, לומר שאינו נאכל אלא למנוייו, ואין חשש לגזור ולומר מהרה יבנה בית המקדש ויאמרו: אשתקד מי לא אכלנו וכו' כדגזרינן ביום הנף, כי אין כאן חשש כי) '''השתא הכא לשנה הבאה בארעא דישראל, השתא''' וכו', מה שאין כן ביום הנף, וכמו שכתבתי לעיל: ===יב=== פיסקא, מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע וכו' שהיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה. הנה '''אות"ו''' לשון זכר (עיין בתוס' יו"ט פרק ב' דברכות), עיין בזהר ([[זהר חלק ב לח א]]) כי היציאה היה קודם בבחינת לילה, והיא עבדית נוקמין בכח בחינת יום, על כן נקרא בלשון זכר, '''אותו הלילה.''' והיו אותן התנאים מספרים כל הלילה מעניין היציאה שהיה בבחינת לילה תחילה, עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם: "רבותינו הגיע זמן קריאת שמע של שחרית", ובאתר דדכורא אשתכח לית שבחא אלא לדכורא (זוהר הקדוש שם עמוד ב). ותתבונן מעניין קריאת שמע, "שמע" בהרמת קול, "ברוך" בחשאי, הבן הדבר: ===יג=== ברוך המקום ברוך הוא ברוך שנתן תורה וכו'. מהראוי להתבונן מה שייכות יש בכאן לנתינת התורה. ונראה, דהנה אותיות התורה היו גם כן בגלות מצרים, ועל ידי כור הברזל יצאו האותיות מן הגליות ובא הזמן לנתינת התורה. וזהו שאמר הש"י למשה: "וזה לך האות וכו' בהוציאך וכו' תעבדון" וכו' {{ממ|שמות|ג|יב}}, '''וזה לך האות''' היינו אותיות התורה. והנה אותיות התורה המה {{גמט|ז"ך}}, וכל אות כלול מכולם, {{מכפלת גימטריה|ז"ך|פעמים|ז"ך}} בגימטריא {{גמט|פס"ח מצ"ה מרו"ר}}. על כן מחוייבים לומר בפה אלו הג' דברים כמו שאמר רבן גמליאל, כל שלא אמר ג' דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו, להורות על הטובה הגדולה, אמירה בפה, אותיות התורה שנתחייבנו לדבר בם: ===יד=== פיסקא, '''רשע מה הוא אומר''' וכו' '''ואף אתה הקהה את שיניו''' וכו' '''לי ולא לו אילו היה שם לא היה נגאל.''' יש להתבונן, מהו הלשון '''הקהה את שיניו'''? ב', אומרו: '''אילו היה שם לא היה נגאל,''' הנה לא את אבותינו בלבד גאל הקדוש ברוך הוא אלא אף אותנו גאל עמהם, כי כולנו היינו כלולין שם באבותינו שהיו הדור דעה, שרשי כל הנשמות, שישים רבוא שרשים. נמצא הרשע הזה, כיון שישנו עמנו בדתנו, הנה היה שם והנה נגאל. אכן תתבונן, כתיב "שיני רשעים שברת" {{ממ|תהלים|ג|ח}}, וכתיב: "ברוך ה' שלא נתננו טרף לשיניהם" {{ממ|תהלים|קכד|ו}}. הנה תראה שהפסוקים מגזמים ברוב על שיני רשעים דייקא, ולמה השיניים דוקא? אבל תתבונן, אות השי"ן הוא אתווא דקשוט, וכמו שמבואר בזוהר {{ממ זהר|א|ב|ב}} באותיות שק"ר, השי"ן אתווא דקשוט והוא החיות של שקר, ניצוץ המחיה. כן הוא באותיות רש"ע, הנה הוא ר"ע, אבל על כרחך כיון שיש לו עדיין מציאות, על כרחך יש בתוכו איזה ניצוץ קדוש שמחייהו, הנה הוא אות השי"ן, וכל החיות וכח שלו הוא מאות השי"ן. וכיון שמוציאין ממנו הניצוצים הקדושים, נשאר רע, ואין לו מציאות והולך לחרפות, וזהו "יגמר נא רע רשעים" {{ממ|תהלים|ז|י}}. וזהו גם כן "אוי לרשע רע" {{ממ|ישעיהו|ג|יא}}, אוי לרשע כשנעשה רק רע, אזי אז בודאי "וגמול ידיו יעשה לו". וזהו שאמר: "שיני רשעים שברת", היינו השיני"ן של רשעים. וכן '''ברוך ה' שלא נתננו טרף לשיניהם,''' לשיני"ן שלהם, שכל זמן שהשיני"ן בתוכם יכולים לפעול ברשעות: והנה כתיב: "והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם" {{ממ|שמות|יב|כו}}, ודרשו חז"ל [מכילתא פ' בא]: בשורה טובה נתבשרו ישראל, שיהיה להם בנים ובני בנים, עכ"ל. והנה קשה, ומאי סלקא דעתך שלא יהיה ח"ו להם בנים לדורות עולם? הלא ישראל יכונו לעד לעולם. ופירשנו בו, דהוקשה להם אומרו "והיה" לשון שמחה, ולשמחה מה זו עושה? הלא "מה העבודה" וכו' היא שאלת הבן רשע. ודברנו בזה ([[../מאמר י#ו|להלן מאמר י' אות ו']]), שהוא על פי דברי חז"ל: לא תהוי בעבורי אחסנתא, אפילו מברא בישא לברא טבא, דילמא יפוק מיניה זרעא מעליא {{ממ|כתובות|נג|א}}. והנה בכאן קשה הקושיא שהקשינו לעיל בפיסקא שמשיבים לרשע: אילו היה שם לא היה נגאל; והנה ישנו עמנו, והנה נגאל? אלא על כרחך יש בתוכו איזה ניצוץ קדוש, ועל ידי זה יפוק מיניה זרעא מעליא. ועל כן אמרה תורה: "והי"ה כי ישאלך בנך וכו' מה העבודה" וכו', רצה לומר: שמחה יהיה לך אפילו מן שאלת הבן רשע, אשר ישאלך מה העבודה וכו', דכיון שישנו בקרבנו והנה נגאל, על כרחך שיש בתוכו ניצוץ הקדוש ויפוק מיניה זרעא מעליא,. והנה נתבשרו ישראל מזה בשורה טובה, שיהיה להם בנים ובני בנים. היינו אם ח"ו יהיה איזה בן שאינו הגון, על כרחך יפוק מיניה זרעא מעליא, דאי לא תימא הכי, מאי בעי גבן ולמה נגאל? וזהו שאמרה הברייתא בתשובת הבן רשע: ואף אתה הקהה את שיניו, שכל כחו וחיותו מן השי"ן ניצוץ הקדוש שבו, ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל, תראה להוציא ממנו השי"ן וישאר רק רע ויתבטל ממציאותו. [או '''הקהה את שיניו,''' היינו שתעשה לו קהיון שינים ותודיע לו שכל חיותו מן הניצוץ הקדוש]. ואמור לו: אילו היה שם בדרך ר"ע בלא הניצוצים הקדושים, הוא החיות של השי"ן, לא היה נגאל, ומה שנגאל הוא בעבור הניצוץ הקדוש של השי"ן אשר בתוכו, והבן: ===טו=== {{גדול|'''פיסקא:'''}} '''ושאינו יודע לשאול את פתח לו, שנאמר: והגדת לבנך וכו' בעבור זה עשה ה' לי בצאתי''' וכו' {{ממ|שמות|יג|ח}}. והנה לכאורה יקשה, הלא זה הוא בעצמו תשובה להבן רשע, '''עשה ה' לי ולא לו.''' והנה ראיתי בספר עיר דוד, פירש: '''את פתח לו,''' אתה תפתח ותדבר עמו זה הפסוק: "בעבור זה עשה ה' לי" וכו', והוא יענה אחריך כל מלה ומלה; אם כן גם הוא יאמר: "בעבור זה עשה ה' לי", ואין כאן בית מיחוש. ונראה לי דבזה יונח לנו תיבת '''לאמר,''' "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר", רצה לומר שיאמר אחריך מלה במלה, כנ"ל. והנה לכאורה יקשה לפי זה, מה בצע אם נאמר עם התינוק שאינו יודע לשאול הפסוק הזה מלה במלה? אבל לדעתי גם זה שייך לזכרון חסדי השם יתברך אשר פעל ועשה עמנו. דהנה כתיב: "ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו" {{ממ|שמות|ב|כג}}, לא נאמר מה אמרו בזעקתם [וכעניין שדקדקו רז"ל אצל מרדכי: "ויזעק זעקה גדולה" וכו' {{ממ|אסתר|ד|א}} מה אמר, עיין שם במסכת מגילה {{ק|([[מגילה טו א|טו.]])}}]. אבל זעקה הוא בלב, שלא היו יכולין להוציא מבוקשיהם במו פיהם, מחמת שהיתה השכינה כביכול ‒ אם הבנים (מלכות פה ותורה שבעל פה קרינן לה) ‒ בבחינת "נאלמתי דומיה", ולא היו יכולין להוציא מבוקשיהם בפיהם. ::['''הג"ה:''' עיין מה שכתבתי {{ק|(לעיל [[בני יששכר מאמרי חודש ניסן/מאמר א#י|מאמר א' אות י']], ולהלן [[בני יששכר מאמרי חודש תמוז אב/מאמר ה/נחמה א#ז|תמוז אב מאמר ה' נחמה א' אות ז']])}} בפסוק "דברו על לב ירושלים", ובמדרש בשלח, "דבר אל בני ישראל ויסעו", יסיעו דבר מלבן, עיין שם וינעם לך מדבש ונופת צופים]. "וישמע אלהים את נאקתם" {{ממ|שמות|ב|כד}}, היינו שבירת הלב, "וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים", שרוצים להוציא בפיהם ולבקש מלפניו יתברך שמו, אבל מתוקף הגלות אינם יכולים; וצירף הקב"ה זעקת ואנחת הלב, כאילו התפללו בפה. וזה הוא הנרצה לזכרון החסד הגדול הזה, הנה כן נצטוינו לעשות לזכרון, הבן שאינו יודע לשאול הנה רואה שינויים, וקשה לו הדבר בלב, אבל עדיין אין לו התבוננות לחתוך שאלתו בפיו ובשפתיו, הנה נצטוינו להוציא מחשבתו ולצרפו באותיות ולומר עמו: "בעבור זה" (רצה לומר: בעבור מעשה כזאת, שגם אנחנו לא היינו יודעים לשאול, רק היה לנו הדבר בלב), "עשה ה' לי בצאתי ממצרים" (צירף השם יתברך מחשבתנו כאילו היה דיבור מעשיי בפה, וקיבל השם יתברך תפילתנו), הבן: ===טז=== '''לא אמרתי אלא בשעה שיש מצה ומרור''' וכו'. הוא '''הלילה הזה,''' שהלילה נקרא בלשון דכורא '''זה,''' על כן יש בה הלל שלם. וזהו שאמר '''בעבור זה,''' לא אמרתי אלא בשעה שיש {{גמט|מצ"ה ומרו"ר}}, בגימטריא {{גמט|א"ם הבני"ם שמח"ה הללוי"ה}} (בהלל שלם), הבן: ===יז=== (טו"ב) '''פיסקא: רבן גמליאל אומר, כל שלא אמר ג' דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו ואלו הן, פסח מצה ומרור.''' הרב הגדול חיד"א זלה"ה פירש, '''פסח''' לשון דילוג, שדילג את הקץ. והוא מן ב' טעמים, טעם א' לפי שהשכינה היתה עמהם וכביכול וכו', ולזה מורה '''מצה,''' שהשכינה נקראת {{גמט|מצ"ה}} (והיא בגימטריא {{גמט|קל"ה}}, דעתן קלות, וכשמתחבר עמה הו' נעשה מצו"ה). טעם ב', קושי השעבוד השלים, וזה מורה '''מרור,''' "וימררו" וכו', קושי השעבוד, עכ"ד. ולדעתי זהו שיש לפרש, '''לא יצא ידי חובתו,''' היינו ידי חובת השעבוד במצרים. והוא בחיוב בתורה לומר, דכתיב "כי בחפזון יצאת מארץ מצרים למען תזכור" וכו' {{ממ|דברים|טז|ג}} וזכירה בפה {{הפניה-גמ|מגילה|יח|א|מסכת=כן}}, הרי שצריך לזכור בפה עניין החפזון; ומה טעמו? והנה החפזון עם הטעמים נרמז בפס"ח מצ"ה מרו"ר, כנ"ל. וזהו שאמר רבן גמליאל: '''כל שלא אמר ג' דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו,''' והבן. :['''הגהה:''' עיין מה שכתבתי לעיל בדרוש י' בענין הכריכה, דיש פלוגתא בין הרמב"ם להראב"ד, לדעת הרמב"ם אין צריר לכרוך ביחד [אלא] רק המצה ומרור, הן המה המורים על הטעמים של הדילוג, והדילוג בעצמו הנה שמו מורה עליו פסיחה ודילוג; ולשיטת הראב"ד הלא מצה ומרור המה מורים על טעמים לפסיחה, צריך לכורכם ביחד פסח מצה ומרור: ===יח=== (ח"י) ואענה חלקי בדברי רבן גמליאל. '''רבן גמליאל אומר: כל שלא אמר ג' דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו.''' הנה התמיה מימי קדם, למה לא יצא ידי חובתו אם לא אמרן בפה, והיכא רמיזא? ונראה לפרש, דהנה קיימא לן בכל מקום אין קטיגור נעשה סניגור, על כן אין משמשין בבגדי זהב בבית קודש הקדשים, ואין תוקעין בשופר של עגל {{הפניה-גמ|ראש השנה|כו|א|מסכת=כן}}. והנה בכאן דרשו חז"ל: "משכו וקחו לכם צאן", משכו ידיכם מעבודה זרה, שהיו משוקעים גם הם בעבודה זרה של מצרים, וקחו לכם למצוה צאן לעבודת הש"י. ותהי זאת כפרתכם, "וראיתי את הדם ופסחתי" וכו' (שמות רבה פרשה טז ב). והנה קשה, הלא הצאן היה עבודה זרה של מצרים, והם עבדו את הצאן, ואם כן איך תהיה זאת למצוה ולכפרה? והלא אין קטיגור נעשה סניגור! ונראה לתרץ, על פי מה שאמרו בגמרא {{הפניה-גמ|קידושין|ה|א}}: ותהא אשה מתגרשת בכסף (דמקשינן יציאה להויה)? ומשני, סברא אין סניגור נעשה קטיגור. ומקשינן, אם כן שטר נמי? ומתרץ, מילי דהאי שטרא לחוד ומילי וכו'. אם כן בזה יש לתרץ גם בכאן, דאמרה תורה: "ואמרתם זבח פסח הוא לה'" וכו' {{ממ|שמות|יב|כז}} ובאמירה תליא מילתא, הנה מילין דהאי לחוד ומילין וכו': וכן במרור, "וימררו את חייהם בחומר ובלבנים" {{ממ|שמות|א|יד}}, ידוע מכתבי מרן האריז"ל (פרי עץ חיים שער חג המצות פ"א) שהיו נשמות גדולות מן דור הפלגה שהמרו אמרי אל והכעיסוהו בחומר ובלבנים, על כן זאת היתה לאבותינו במצרים לתקן עוונם בשעבוד חומר ולבנים שממררין חיי האדם. אבל אלו שהמרו בדור הפלגה לא היו אז אבותינו, והיו נקראים אבותינו כשנתנטעו הנשמות בזרעו של יעקב, והמה תקנו כל הנשמות הללו. ולפי זה תבין דגם על מרור יקשה, דהנה הוא רומז על שעבוד חומר ולבנים שממררין וכו', הנה הוא כמזכיר עוון של חומר ולבנים של דור הפלגה ואין קטיגור נעשה סניגור. אבל התירוץ הוא, אנו עושין זכר לאבותינו, ודור הפלגה לא היו אבותינו, ואבותינו במצרים המה השתדלו בעבודתם לתקן, ואם כן גם בזה מילי מילי קתני. וזהו שאמר רבן גמליאל: '''כל שלא אמר ג' דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו,''' דהן המה כולם מזכירים חובה, ואין קטיגור נעשה סניגור. אבל כיון שאומרן בפה טעם עשייתן, הנה מילין דחובה לחוד ומילין דזכות לחוד, ולא שייך בזה אין קטיגור נעשה סניגור, ויצא האדם מידי חובה ויעמדו לו המצוות לזכות ולמליצי יושר, אמן: {{לא נשלם|אות}} ==הערות== <references /> n75qyk1dcn63m730z2vflgz0h0jq91a אבן עזרא על ויקרא כה ט 0 277295 3002832 1306923 2026-04-03T09:44:04Z Nahum 68 3002832 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{קטע של פירוש על פסוק|אבן עזרא|ויקרא|כה|ט}}</noinclude> {{דה|וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה}} - יש מחלוקת אם נברא העולם בניסן או בתשרי. ואין צורך להאריך, כי מעתיקי הדת תיקנו לנו בתפילות ראש השנה: "זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון". ועוד, ראינו תקיעת שופר בשנת היובל בתשרי בתחילת השנה. ועוד, בפרשת הקהל את העם לקרוא בתורה בחג הסוכות, וכתוב: "למען ישמעו ולמען ילמדו" {{ממ|דברים|לא|יב}}, ולא יתכן להיות אחר חצי השנה. ועוד, "וחג האסיף בצאת השנה" {{ממ|שמות|כג|טז}}; וכן תקופת השנה {{ממ|שמות|לד|כב}}. והעד הנאמן שנת השבת, שכתוב: לא תזרעו ([[ויקרא כה יא|פסוק יא]]), ובמרחשוון יחלו בארץ ישראל לזרוע. ואם היתה תחילת השנה מניסן, הנה לא יקצרו אשר זרעו בשנה הששית ולא יזרעו, כי הנה שנת השמיטה היא. ואחר שלא יקצרו זרע שנה ששית לא יזרעו פעמים, והכתוב אמר: "לא תזרעו" - בשנה השביעית לבדה. ויהודה הפרסי אמר, כי ישראל היו מונים בחשבון השמש. ואילו היה זה נכון, הנה לא פירש משה מהלך שנה תמימה, כי חכמי המזלות לא יכלו עד הנה להוציאה לאור, כי חכמי הודו מוסיפים על רביע היום חומש שעה. ותלמי וחביריו אומרים כי יחסר חלק משלש מאות ביום, והוא קרוב ממהלך העיבור. והבאים אחריו אמרו: חלק ממאה ושש. ואחרים מאה ועשר, ואחרים מאה ושלשים. גם מאה ושמונים, כי יש מי שהוא שנתו להשלמת המזלות מנקודה נראית, ויש מנקודת הגלגל הנטוי לימין ולשמאל. ואנחנו צריכים לקבלה. ועוד, כי פירוש חדש יכחיש הפרסי, והצדוקים אומרים שהדת על שנת הלבנה. דע, כי אין ללבנה שנה כלל. רק ביקשו המחשבים מספר חדשים קרובים לשנת החמה ומצאום י"ב. כאשר אין לחמה חודש, והמחשבים בקשו מספר לחודש שיהיה נחלק קרוב לחדש מימות חדשי הלבנה. על כן חודשינו הם ללבנה, ושנותינו ישובו בסוף לשנת החמה. על כן העתיקו חז"ל כי לעולם היה בית דין עושה שבעה עיבורים בכל מחזור הלכה למשה מסיני, אעפ"י שהיו קובעים בכל חדש על פי ראיית הלבנה. וסוד המחזור ידוע מחכמת המזלות. וטעם {{דה|תַּעֲבִירוּ}} - שיתקעו שופר בכל המזלות{{הערה|בפירוש על ראב"ע מרש"ז נעטטער כתב שצ"ל "בכל החוצות", וראו בדף השיחה.}}. g8816umyheg5r8159ry81gmrmrl0cla דברי המלך במועצה על ארץ-ישראל 0 279369 3002859 2969086 2026-04-03T11:00:22Z OpenLawBot 8112 [3002841] 3002859 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|דברי המלך במועצה על ארץ־ישראל, 1922 עד 1947}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000035}} {{ח:תיבה|חא״י כרך ג׳, עמ׳ 2738|דברי המלך במועצה על פלשתינה (א״י)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563767.pdf}}, {{ח:תיבה|2762|[דבר המלך 1923]|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563770.pdf}}, {{ח:תיבה|2765|[דבר המלך 1933]|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563773.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1935, תוס׳ 2, 197|[דבר המלך 1935]}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1939, תוס׳ 2, 381|[דבר המלך 1939]}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1941, תוס׳ 2, 561|[דבר המלך 1940]}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1948, תוס׳ 2, 29|[דבר המלך 1947]|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563824.pdf}}; {{ח:תיבה|<s>S.I. 1948 {{מוקטן|(מס׳ 1004)}} כרך א׳, עמ׳ 1350 {{מוקטן|(אנגלית)}}</s>|דבר־המלך במועצה על ארץ־ישראל (ביטולים), 1948|https://he.wikisource.org/wiki/The_Palestine_(Revocations)_Order_in_Council}}, {{ח:תיבה|<s>{{מוקטן|(מס׳ 1003)}} כרך ב׳, עמ׳ 3180 {{מוקטן|(אנגלית)}}</s>|דבר־המלך במועצה על סיום השלטון בארץ־ישראל (הוראות מעבר), 1948|https://he.wikisource.org/wiki/The_Termination_of_Jurisdiction_in_Palestine_(Transitional_Provisions)_Order_in_Council}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 3|פקודת סדרי השלטון והמשפט|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312670.pdf}}, {{ח:תיבה|18|פקודת בתי משפט (הוראות מעבר)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312680.pdf}}, {{ח:תיבה|39|פקודת המטבע|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312686.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ט, 1|חוק המעבר|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208911.pdf}}; {{ח:תיבה|י״פ תש״ט, 892|אכרזה על מתן תוקף לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל (תיקון), 1940|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-0083.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשי״א, 54|חוק נכסי המדינה|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_210296.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ז, 155|חוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208115.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 99|חוק אימוץ ילדים|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_210105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 81|חוק הירושה|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208455.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 128|חוק ההוצאה לפועל|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208253.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 163|חוק יסודות המשפט|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208451.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 95|חוק לביטול דינים שנושנו|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210144.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 396|חוק בית המשפט לעניני משפחה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211216.pdf}}. ''שינוי התוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תש״ל, 1564|צו הכרזה על עדה דתית (הכנסיה האוונגלית האפיסקופלית בישראל)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2557.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 628|צו עדה דתית (האמונה הבהאית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2673.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} הואיל ולמען תת תוקף {{ח:חיצוני|http://avalon.law.yale.edu/20th_century/leagcov.asp#art22|להוראות סעיף 22 מספר הברית של חבר הלאומים}} הסכימו מעצמות ההסכמה הראשיות למסור לידי הממונה, שייבחר ע״י אותן מעצמות, את הנהלת ארץ ישראל שהייתה שייכת קודם לכן לממלכת תורכיה, בתוך אותם הגבולות אשר ייקבעו על ידן; והואיל ומעצמות ההסכמה הראשיות הסכימו גם לכך שהממונה יהיה אחראי להגשמת {{ח:חיצוני|w:הצהרת בלפור|ההצהרה שניתנה מלכתכילה ביום 2 בנובמבר, 1917 ע״י ממשלת הוד מלכותו}} ונתקבלה ע״י המעצמות הנ״ל, לטובת ייסוד בית לאומי בארץ ישראל לעם היהודי, בתנאי ברור שלא ייעשה כל דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של העדות שאינן יהודיות, הקיימות בארץ ישראל, או בזכויותיהם ובמעמדם המדיני של היהודים בכל ארץ אחרת; והואיל ומעצמות ההסכמה הראשיות בחרו בהוד מלכותו להיות הממונה על ארץ ישראל; והואיל ויש להוד מלכותו סכמות וכח שיפוט בארץ ישראל בתוקף חוזה, שעבוד, מתנה, מנהג, הסכמה־שבשתיקה ובתוקף אמצעים חוקיים אחרים; לפיכך נאות הוד מלכותו לצוות, בתוקף הסמכויות המסורות לו לתכלית זו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט בארצות נכר|בחוק השיפוט בארצות נכר, 1890}}, או בכל חוק אחר, ובעצת מועצתו הפרטית, ובזה מצווים לאמור:– {{ח:מפריד}} {{ח:הערה|חלקים מדברי המלך במועצה על ארץ־ישראל, 1922 עד 1947 בוטלו ביום 14.5.1948 מכוח {{ח:חיצוני|דבר-המלך במועצה על ארץ-ישראל (ביטולים)|דבר־המלך במועצה על ארץ־ישראל (ביטולים), 1948}}, שפורסם בבריטניה הגדולה ימים ספורים לפני תום המנדט. אולם, הביטול לא פורסם בישראל בעתון רשמי. לכן, נשאר דבר־המלך העיקרי בתוקף, מכוח האמור {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 11א|בסעיף 11א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}} (כפי שתוקנה ביום 2.9.1949), לפיו, חוק שדימו לחוקק בתקופה שבין ט״ז בכסלו תש״ח (29 בנובמבר 1947) ובין ו׳ באייר תש״ח (15 במאי 1948), ושלא פורסם בעתון הרשמי למרות היותו נמנה עם סוג חוקים שפרסומם בעתון הרשמי היה חובה או מנהג – הינו ”חוק נסתר“, ואין לו ומעולם לא היה לו תוקף.}} {{ח:מפריד}} {{ח:הערה|מכוח האמור {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 14|בסעיפים 14}} {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 15|ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי מלך בריטניה או בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. סמכויות הנציב העליון הוענקו לשר המשפטים (י״פ תש״ט, 152). לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 107|סעיף 10(ב) לפקודת בתי משפט (הוראות מעבר), תש״ח–1948 וסעיף 45(ב) לחוק בתי המשפט, תשי״ז–1957}}, כל סמכות שיפוטית שהוענקה לזקן השופטים, נתונה לנשיא בית המשפט העליון ולממלא מקומו הקבוע. לפי {{ח:חיצוני|חוק המעבר#סעיף 13|סעיף 13 לחוק המעבר, תש״ט–1949}}, כל מקום בו נאמר בחוק ”עתון רשמי“ ייקרא מעתה ”רשומות“.}} {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק א|חלק א׳ – הקדמה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ב|חלק ב׳ – הרשות האקסיקוטיבית (המוציאה לפועל)}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ג|חלק ג׳ – הרשות המחוקקת}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ד|חלק ד׳ – הנהגת חוקים בריטיים ידועים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ה|חלק ה׳ – מוסדות המשפט}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ו|חלק ו׳ – הרחקה וגירוש מן הארץ}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ז|חלק ז׳ – מתן תוקף חוקי לפקודות, ומתן פיצוי}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ח|חלק ח׳ – הוראות כלליות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}</div> </div> {{ח:קטע2|חלק א|חלק א׳ – הקדמה}} {{ח:סעיף|1|השם|תיקון: 1923, 1933, 1935, 1939, 1941, 1948, תש״ח}} {{ח:ת}} לדבר מלך זה ייקרא {{ח:הערה|”}}דברי־המלך במועצה על ארץ־ישראל, 1922 עד 1947{{ח:הערה|“}}. {{ח:ת}} דבר מלך זה יקיף את השטחים שחלה עליהם הממונות על ארץ־ישראל, לרבות מימי החוף הסמוכים לה, והמתוארים מכאן והלאה בשם ישראל. {{ח:סעיף|2|הגדרות|תיקון: 1939, תש״ח, תש״ט}} {{ח:ת}} בדבר מלך זה:– {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזכיר הממלכה“ {{ח:הערה|-}} {{ח:הערה|(הושמטה מכללא).}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנציב העליון“ {{ח:הערה|-}} {{ח:הערה|(הושמטה מכללא).}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרקעות צבור“ פירושן כל הקרקעות בארץ־ישראל הכפופות להשגחתה של ממשלת ישראל בתוקף חוזה, אמנה, הסכם או ירושה, וכל הקרקעות שנרכשו את שירכשון לשרות הצבור או לכל צורך אחר. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנדט“ {{ח:הערה|-}} {{ח:הערה|(הושמטה מכללא).}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנציב העליון במועצה“ {{ח:הערה|-}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשומות“ {{ח:הערה|[במקור: ”עתון רשמי“]}} פירושו העתון הרשמי של ממשלת ישראל. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם“ כולל כל חברה או התאגדות או איגוד של בני אדם, בין שהם מאוגדים ובין שהם בלתי מאוגדים. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עדה דתית“ פירושה כל עדה המוזכרת {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה לדבר המלך הזה}} וכל עדה שהממשלה תכריז עליה בצו כעל עדה דתית. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הכרזה על עדה דתית (הכנסיה האוונגלית האפיסקופלית בישראל)|צו הכרזה על עדה דתית (הכנסיה האוונגלית האפיסקופלית בישראל), תש״ל–1970}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו עדה דתית (האמונה הבהאית)|צו עדה דתית (האמונה הבהאית), תשל״א–1971}}.}} {{ח:ת}} מלים המסמנות את הרבים או את היחיד אפשר ליחסן לאדם אחד או לדבר אחד או ליותר מאדם אחד או מדבר אחד ומלים המציינות את מין הזכר אפשר ליחסן למין הנקבה (הכל לפני הענין). {{ח:סעיף|3|פירוש}} {{ח:תת|(i)}} כל מקום שדבר מלך זה או כל פקודה מקנים סמכות או מטילים תפקיד, הרי, אם אין נראית כונה הפוכה מזו, אפשר להשתמש בסמכות ולמלא את התפקיד מפעם לפעם כפי צורך השעה. {{ח:תת|(ii)}} כל מקום שדבר מלך זה או כל פקודה מקנים סמכות לבעל משרה או מטילים עליו תפקיד, הרי, אם אין נראית כונה הפוכה מזו, יכול כל מי שמשמש במשרה באותה שעה או כל מי שנתמנה כראוי למלא את מקומו להשתמש בסמכות ולמלא את התפקיד. {{ח:תת|(iii)}} כל מקום שדבר מלך זה או כל פקודה מקנים סמכות להתקין תקנות או להוציא צווים, הרי אם אין נראית כונה הפוכה מזו, רואין את הסמכות כאילו היא כוללת סמכות לבטל, לתקן או לשנות את התקנות או הצווים, כשהיא ניתנת לשימוש באותו אפן וכשהיא כפופה לאותו אישור ולאותם התנאים (אם יש כאלה) כדרך הסמכות הראשונה. {{ח:תת|(iv)}} בטויים שהוגדרו בדבר מלך זה, יהא מובנם אחד בכל הפקודות או התקנות שיצאו עפ״י דבר מלך זה, חוץ אם תהא נראית כונה הפוכה מזו. {{ח:קטע2|חלק ב|חלק ב׳ – הרשות האקסיקוטיבית (המוציאה לפועל)}} {{ח:סעיף|4||תיקון: תש״ח, תשמ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|5||תיקון: תש״ח, תשמ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|6||תיקון: תש״ח, תש״ח־2, תשמ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|7||תיקון: תש״ח, תשמ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|8||תיקון: תש״ח, תשמ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|9|חותם הממשלה|תיקון: תש״ח}} {{ח:ת}} הממשלה תהא שומרת החותם שלה ותחתים בה את כל הדברים שיעברו תחת חותמה הנ״ל. {{ח:ת}} {{ח:הערה|הוראות בנוגע לחותם הרשמי הוסדרו {{ח:חיצוני|חוק חותם המדינה|בחוק חותם המדינה, תש״י–1949}}.}} {{ח:סעיף|10||תיקון: תש״ח, תשמ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|11|הצבת גבולות, יצירת מחוזות וכו׳|תיקון: תש״ח, תשמ״ד}} {{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(2)}} אם תתעורר שאלה בדבר מקום, אם נמצא הוא בגבולות איזה גליל או מחוז אדמיניסטרטיבי או מחוצה לו, ולא נראה שהשאלה נקבעה בהחלטת ממשלה או בכל עדות אחרת, תובא השאלה לפני הממשלה ותעודה שתצא מלפניה תהא תשובה מכרעת על השאלה הזאת ותהא מתקבלת על בתי המשפט כדבר מוכח מאליו. {{ח:ת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 3|סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, הממשלה רשאית לחלק את שטח המדינה למחוזות ולנפות ולתאר את גבולותיהם. פורסמה {{ח:חיצוני|הודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם|הודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם}} (י״פ תשי״ז, 761).}} {{ח:סעיף|12||תיקון: תש״ח, תשי״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|13||תיקון: תש״ח, תשי״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|14|מנוי פקידים|תיקון: 1939, תש״ח}} {{ח:ת}} יכולה הממשלה, למנות או לאשר מנוי פקידים לממשלת ישראל שיכונו באותם התארים שתמצאם לנאותים, ותוכל לקבוע את תפקידיהם; וכל פקידי ממשלה כאלה יכהנו במשרותיהם כל זמן שיהיה הרצון מלפני הממשלה, חוץ אם נקבע אחרת בחוק. {{ח:ת}} {{ח:הערה|הממשלה העניקה לכל אחד מהשרים את הסמכוּת למנות את הפקידים הדרושים לביצוע הפקודות והתקנות ולמילוי שאר תפקידיו של השר (ע״ר תש״ח, 144; י״פ תשי״א, 1159).}} {{ח:סעיף|15|הפסקת עבודתם של פקדי הממשלה|תיקון: תש״ח}} {{ח:ת}} יכולה הממשלה, לאחר שתראה סבה מספקת לכך, לפטר כל אדם המכהן במשרה ממשלתית בישראל או להפסיק את עבודתו, ויכולה היא, בהתחשב עם האמור לעיל, לנקוט בפעולות דיסיפלינריות אחרות כפי שתמצא לרצוי. {{ח:ת}} {{ח:הערה|הממשלה העניקה לכל אחד מהשרים את הסמכות לפטר פקידים בתחום משרדו או להפסיק זמנית את כהונתם (י״פ תשי״א, 919).}} {{ח:סעיף|16||תיקון: תש״ח, תשמ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|16א||תיקון: 1933, תש״ח, תשמ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|16ב||תיקון: 1935, תש״ח, תשמ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|16ג||תיקון: 1939, תש״ח, תשמ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|16ד||תיקון: 1939, תש״ח, תשמ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|16ה||תיקון: 1941, תש״ח, תשמ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|חלק ג|חלק ג׳ – הרשות המחוקקת}} {{ח:סעיף|17||תיקון: 1923, 1939, תש״ח, תשמ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|18||תיקון: 1939}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|19||תיקון: 1939}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|20||תיקון: 1939}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|21||תיקון: 1939}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|22||תיקון: 1939}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|23||תיקון: 1923, 1939}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|24||תיקון: 1939}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|25||תיקון: 1939}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|26||תיקון: 1939}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|27||תיקון: 1939}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|28||תיקון: 1939}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|29||תיקון: 1939}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|30||תיקון: 1939}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|31||תיקון: 1939}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|32||תיקון: 1939}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|33||תיקון: 1939}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|34||תיקון: 1939}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|חלק ד|חלק ד׳ – הנהגת חוקים בריטיים ידועים}} {{ח:סעיף|35||תיקון: תש״ח, תשמ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|36||תיקון: תש״ח, תשמ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|37||תיקון: תש״ח, תשמ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|חלק ה|חלק ה׳ – מוסדות המשפט}} {{ח:סעיף|38||תיקון: 1935, תש״ח, תשי״ז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|39||תיקון: 1935, תש״ח, תשי״ז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|40||תיקון: 1948, תש״ח, תשי״ז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|41||תיקון: תש״ח־2, תשי״ז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|42||תיקון: 1939, תש״ח, תש״ח־2, תשי״ז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|43||תיקון: 1948, תש״ח־2, תשי״ז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|44||תיקון: תש״ח־3, תשי״ז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|45|בתי משפט של שבטים|תיקון: תש״ח}} {{ח:ת}} יכול שר המשפטים לכונן עפ״י צו בתי משפט נפרדים למחוז באר־שבע ולשאר אזורי שבטים כאשר ימצא לנכון. בתי משפט כאלה יכולים לשפוט עפ״י מנהגי השבטים עד כמה שאינם מתנגדים לצדק ולמוסר הטבעי. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו ייסוד בתי המשפט|צו ייסוד בתי המשפט, 1939}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|פקודת בתי-המשפט#סעיף 24|סעיף 24 לפקודת בתי־המשפט, 1940}}.}} {{ח:סעיף|46|החוק שישפטו על פיו|תיקון: תש״ח, תש״ם}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל, אך בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות המשפט#סעיף 2|סעיף 2(ב) לחוק יסודות המשפט, תש״ם–1980}}, אין בביטול הסעיף כדי לפגוע במשפט שנקלט בארץ טרם הביטול).}} {{ח:ת}} בתי המשפט האזרחיים ישפטו בהתאם לחוק העותומני שהיה נוהג בארץ ישראל ביום 1 בנובמבר, 1914, ובהתאם לאותם החוקים העותומנים המאוחרים יותר שהוכרז עליהם או שיוכרז עליהם במודעה רשמית בעל חוקים בני תקף, ובהתאם לאותם דברי מלך במועצה ולפקודות ולתקנות הנוהגים בארץ־ישראל בתאריך דבר מלך זה או אשר ינהגו או יוחקו בעתיד; ובהתחשב עם החוקים, דברי המלך, הפקודות והתקנות האלה ובמקרים שאלה לא יהיו נוהגים לגבם, ישפטו בתי המשפט האזרחיים בהתאם ליסודות החוק המקובל ולעיקרי הצדק הנוהגים באנגליה, ובהתאם לסמכויות הנתונות לבתי משפט שלום ולשופטי שלום באנגליה ובהתאם לפרוצידורה ולמנהגים המקובלים אצל בתי משפט שלום ושופטי שלום כאלו לפי גבולות השיפוט והסמכויות שלהם באותו תאריך, ובמדה שאותם הסמכויות, הפרוצידורה והמנהגים שונו או תוקנו או הוחלפו בכל הוראות אחרות לפני תאריך דבר מלך זה או לאחריו: {{ח:ת}} בתנאי שהחוק המקובל ועיקרי הצדק המוזכרים לעיל יהיו תמיד נוהגים בארץ־ישראל רק במדה שתנאי ארץ־ישראל ותנאי תושביה וגבולות שיפוט הממשלה ירשו זאת ובהתחשב עם אותם ההגבלות שתנאי המקום יחייבו אותן. {{ח:סעיף|47|שיפוט בעניני המצב האישי|תיקון: תש״ח, תש״ח־2, תשי״ז}} {{ח:ת}} בהתחשב עם הוראות {{ח:פנימי|חלק ה|חלק זה של דבר מלך זה}} יהא לבתי המשפט האזרחיים גם שיפוט בעניני המצב האישי של אנשים בישראל כמוגדר {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף 51}}. שיפוט זה יהא מוצא לפועל בהתאם לכל חוק, פקודות או תקנות שיונהגו או יוחקו להבא, ובהתחשב עם אלה ישפטו לפי חוק המצב האישי הנוהג לגבי בעלי הדין. {{ח:סעיף|48||תיקון: תש״ח, תשי״ז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|49||תיקון: תש״ח, תש״ח־2, תשי״ז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|50||תיקון: 1939, תש״ח, תשי״ז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|51|בתי דין דתיים, שיפוט בתי הדין הדתיים, הגדרת המצב האישי|תיקון: 1939, תש״ך, תשכ״א, תשכ״ה}} {{ח:תת|(1)}} בהתחשב עם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 64|הסעיפים 64 עד 67 ועד בכלל}}, יהא השיפוט בעניני המצב האישי, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|חלק ה|חלק זה}}, מסור לבתי הדין של העדות הדתיות. לצורך הוראות אלה, עניני מצב אישי פירושם תביעות בענין נישואין או גטין, מזונות, כלכלה, אפוטרופסות, כשרות יוחסין של קטינים, איסור השימוש ברכושם של אנשים שהחוק פסל אותם והנהלת נכסי אנשים נעדרים. {{ח:תת|(2)}} מותר לקבוע בפקודה הוראות לענינים דלקמן:– {{ח:תתת|(א)}} ההרכב, הארגון והפרוצדורה של בתי־דין של עדות דתיות, ובהתחשב עם הוראות דבר המלך הזה, גם לענין השמוש בשפוט ע״י בתי־דין אלה; וכן {{ח:תתת|(ב)}} קביעת הנסיבות שבהן ייחשב אדם כחבר לעדה דתית והאמצעים שעל פיהם יש ליתן תוקף חוקי להמרת עדתו הדתית של איזה אדם ולתוצאותיה. {{ח:סעיף|52|בתי דין מושלמים דתיים|תיקון: 1939, תש״ח}} {{ח:ת}} לבתי הדין המושלמים הדתיים יהא שיפוט־יחיד בעניני המצב האישי של מושלמים שהם נתינים ישראליים או נכרים שהנם כפופים בענינים כאלה, לפי חוק נתינותם, לשיפוטם של בתי הדין המושלמים הדתיים, בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הפרוצדורה של בתי הדין השרעיים|לחוק הפרוצדורה של בתי הדין המושלמים הדתיים מיום 25 באוקטובר, 1333, הג׳רייה {{ח:הערה|[הכוונה היא ליום 25 תשרין אל־אוול, 1333 לפי הלוח העותמאני, כלומר 25 באוקטובר 1917 או 8 במוחרם 1336]}}}}, כפי שתוקן ע״י כל פקודה או תקנות. כמו כן יהא להם, בהתחשב עם הוראות כל פקודה או הצו מיום 20 בדצמבר, 1921, המכונן מועצה עליונה לענינים המושלמים הדתיים או כל ציוויים או פקודות המתקנים אותם, שיפוט־יחיד בענינים של יצירת ווקף או ההנהלה הפנימית של ווקף שנוצר לטובתם של מושלמים בפני בית־דין מושלמי דתי. {{ח:ת}} פסק שניתן ע״י בית־דין של קאדי מגישין עליו ערעור בפני בית־הדין המושלמי הדתי לערעורים, והחלטתו של בית־דין זה תהיה סופית. {{ח:סעיף|53|בתי דין דתיים של היהודים|תיקון: תש״ח, תשמ״ד}} {{ח:ת}} לבתי הדין הרבניים של העדה היהודית יהא:– {{ח:תת|(i)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ii)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(iii)}} שיפוט יחיד בכל ענין הנוגע ליצירתו או להנהלתו הפנימית של ווקף או הקדש דתי שנוסדו לפני בית דין רבני לפי דיני ישראל. {{ח:סעיף|54|בתי דין דתיים של הנוצרים|תיקון: 1939, תש״ח, תשכ״ה}} {{ח:ת}} לבתי הדין של העדות הנוצריות השונות יהא:– {{ח:תת|(i)}} שיפוט יחיד בעניני נישואין וגטין, מזונות של חברים מבני עדתם שאינם נתינים נכריים כמוגדר {{ח:פנימי|סעיף 59|בסעיף 59}}. {{ח:תת|(ii)}} שיפוט בכל הענינים האחרים של מצבם האישי של אותם האנשים, כשכל הצדדים מסכימים לקבל את שיפוטם. {{ח:תת|(iii)}} שיפוט יחיד בכל ענין הנוגע ליצירתו או להנהלתו הפנימית של ווקף או הקדש דתי שנוסדו לפני בית הדין הדתי בהתאם לדין הדתי של העדה, אם יש לה לאותה עדה חוק דתי. {{ח:תת|(iv)}} השיפוט לדון ולפסוק בערעורים שהוגשו כחוק עפ״י החוק של כל ארץ, זולת ישראל, בין שהצדדים לערעור הם נתינים ישראליים ובין שהם נכרים. {{ח:סעיף|55|ניגודים בין החוק ובין השיפוט|תיקון: תש״ח־2, תשי״ז}} {{ח:ת}} היו אנשים בני עדות דתיות שונות מעורבים במשפט של מצב אישי, יכול כל צד לפנות בבקשה אל נשיא בית המשפט העליון {{ח:הערה|[במקור: זקן השופטים]}}, והוא יחליט לאיזה בית משפט יהא השיפוט, ואם ימצא לנכון ייעזר בענין זה ביועצים מבני העדות הנוגעות בדבר. אם נתעוררה שאלה באם משפט מסויים הוא משפט של מצב אישי בגבולות שיפוטו היחיד של בית דין דתי יובא לפני בית דין מיוחד שאופן הרכבו ייקבע עפ״י פקודה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|פקודת בתי-המשפט#סעיף 9|סעיף 9 לפקודת בתי־המשפט, 1940}}.}} {{ח:סעיף|56||תיקון: תשכ״ז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|57||תיקון: תש״ח, תשמ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|58|שיפוט על נכרים}} {{ח:ת}} לבתי המשפט האזרחיים יהא שיפוט על נכרים, בהתחשב עם ההוראות הבאות:– {{ח:סעיף|59|הגדרת ”נכרי“|תיקון: 1935, תש״ח}} {{ח:ת}} לצורך {{ח:פנימי|חלק ה|חלק זה של דבר המלך}} הביטוי ”נכרי“ פירושו כל אדם שהוא שאינו נתין ישראלי. {{ח:סעיף|60||תיקון: 1935}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|61||תיקון: 1935}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|62||תיקון: 1935}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|63||תיקון: 1935}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|64|עניני המצב האישי|תיקון: 1939, תש״ח, תשמ״ד, תשנ״ה}} {{ח:תת|(I)}} בהתחשב עם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54 מדבר המלך הזה}} יהיו עניני המצב האישי הנוגעים לנכרים, פרט למושלמים אשר לגביהם יהיו לבתי־הדין המושלמים הדתיים שיפוט־יחיד עפ״י {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52 מדבר המלך הזה}}, נחתכים {{ח:הערה|[מוחלטים]}} ע״י בתי המשפט האזרחיים שידונו בענינים אלה לפי החוק האישי של הצדדים הנוגעים בדבר בהתאם לתקנות שתתקין הממשלה מזמן לזמן: {{ח:תת}} בתנאי שלבתי המשפט האזרחיים לא יהא שיפוט ליתן צו לביטול נישואין אלא בהתאם לכל פקודה המקנה שיפוט כזה. {{ח:תת|(II)}} החוק האישי של הנכרי הנוגע בדבר יהא הדין של נתינותו אלא אם כן אותו חוק גורר עמו את חוק מקום המגורים שלו, ובמקרה זה נוהגין לפי אותו חוק. {{ח:תת|(III)}} לכשידון {{ח:הערה|בית המשפט האזרחי}} בעניני המצב האישי הנוגעים לנכרים, רשאי בית המשפט, להזמין את הקונסול או את בא־כוח הקונסוליה של הנכרי הנוגע בדבר לישב בדין כדיין־יועץ לצורך מתן עצה בענין החוק האישי הנוגע בדבר. כשדנים בערעור על פסק במשפט כזה, יהא הקונסול או בא־כוחה של הקונסוליה של הנכרי הנוגע בדבר רשאי לישב לדין כדיין־יועץ בבית המשפט לערעורים. {{ח:סעיף|65|הזכות להעביר משפט לבית דין דתי|תיקון: 1935, תש״ח}} {{ח:ת}} שום דבר האמור {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף הקודם}} לא יפורש כאילו הוא בא למנוע נכרים מהסכים לכך שענינים אלה יהיו מתבררים בפני בית הדין של העדות הדתיות שיש להם שיפוט באותם הענינים כשהם נוגעים לנתינים ישראליים. {{ח:ת}} ואולם בתי הדין של העדות הדתיות, פרט לבתי הדין הדתיים של המושלמים, לא תהא להם סמכות לתת לנכרי פסק של התרת נישואין. {{ח:ת}} לצורך סעיף זה פסק לביטול נישואין כולל פסק־גט ופסק גירושין. {{ח:סעיף|65א||תיקון: 1939, תש״ח, תשמ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|66||תיקון: 1935, תשכ״ז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|67||תיקון: תש״ח, תשמ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל; אך נראה כי כוונת המחוקק הייתה להשאיר סימן זה בתוקף):}} למרות כל האמור {{ח:פנימי|חלק ה|בחלק זה של דבר־מלך זה}}, יכול קונסול בישראל להוציא לפועל פעולות בעלות אופי בלתי משפטי ביחס למצבם האישי של נתיני מדינתו, ככל אשר תקבע הממשלה מזמן לזמן עפ״י תקנות, {{ח:הערה|[במקור: באישורו של מזכיר הממלכה]}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בדבר סמכויות הקונסולים בישראל|תקנות בדבר סמכויות הקונסולים בישראל}}.}} {{ח:קטע2|חלק ו|חלק ו׳ – הרחקה וגירוש מן הארץ}} {{ח:סעיף|68||תיקון: תש״ח, תשמ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|69||תיקון: תש״ח, תשמ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|70||תיקון: תשמ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|71||תיקון: תש״ח, תשמ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|72||תיקון: תש״ח, תשמ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|חלק ז|חלק ז׳ – מתן תוקף חוקי לפקודות, ומתן פיצוי}} {{ח:סעיף|73||תיקון: תש״ח, תשמ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|74||תיקון: תש״ח, תשמ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|75||תיקון: תש״ח, תשמ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|76||תיקון: תשמ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|77||תיקון: תש״ח, תשמ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|78||תיקון: תש״ח, תשמ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|79||תיקון: תשמ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|80||תיקון: תש״ח, תשמ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|חלק ח|חלק ח׳ – הוראות כלליות}} {{ח:סעיף|81||תיקון: תש״ח, תשמ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|82|שפות רשמיות|תיקון: 1939, תש״ח}} {{ח:ת}} כל הפקודות, המודעות הרשמיות והטפסים הרשמיים של הממשלה וכל המודעות הרשמיות של רשויות מקומיות ועיריות בתחומים שייקבעו עפ״י צו מאת הממשלה יפורסמו {{ח:הערה|[במקור: באנגלית ו]}}בערבית ובעברית. בהתחשב עם כל תקנות שתתקין הממשלה אפשר להשתמש בשלש השפות במשרדי הממשלה ובבתי המשפט. {{ח:ת}} אם תהא כל סתירה בין הנוסח האנגלי של כל פקודה או מודעה רשמית או טופס רשמי לבין הנוסח הערבי או העברי שלהם, הולכין אחר הנוסח האנגלי. {{ח:ת}} {{ח:הערה|החובה לפרסם פקודות, מודעות רשמיות וטפסים רשמיים בשפה האנגלית, בטלה מכוח {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 15|סעיף 15(ב) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|חוק הפרשנות#סעיף 24|סעיף 24 לחוק הפרשנות, התשמ״א–1981}}, הנוסח המחייב של כל דין הוא הנוסח שבשפה שבה הוא ניתן; אולם בדין שניתן באנגלית לפני הקמת המדינה ונקבע לו נוסח חדש – הנוסח החדש מחייב.}} {{ח:סעיף|83|חופש המצפון|תיקון: 1939, תש״ח}} {{ח:ת}} כל האנשים בישראל ייהנו מחופש־המצפון מוחלט, ויוכלו לקיים את צורות פולחנם באין מפריע ובלבד שהסדר הצבורי והמוסר יהיו נשמרים. כל עדה דתית תהנה מעצמאות בעניניה הפנימיים בהתחשב עם הוראות כל פקודה או צו שיצאו מאת הממשלה. {{ח:סעיף|84||תיקון: 1923, 1939}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|85||תיקון: 1923, תש״ח, תשמ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|86||תיקון: תש״ח, תשמ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|87||תיקון: תש״ח, תש״ט, תשמ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|88||תיקון: תש״ח, תשמ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|89||תיקון: תש״ח, תשמ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|90||תיקון: תש״ח, תשמ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|תוספת 1|התוספת הראשונה {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשמ״ד}} {{ח:קטע2|תוספת 2|התוספת השניה|תיקון: 1939}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} העדה המזרחית (אורתודוכסית). {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} העדה הלטינית (קתולית). {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} העדה הגריגוריאנית־הארמנית. {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} העדה הארמנית (קתולית). {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} העדה הסורית (קתולית). {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} העדה הכשדית (אוניאטית). {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} העדה היהודית. {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} העדה היונית־הקתולית, מלכיתית. {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} העדה המרונית. {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} העדה הסורית־אורתודוכסית. {{ח:סעיף*|||תיקון: ק״ת תש״ל}} {{ח:ת}} הכנסיה האוונגלית האפיסקופלית בישראל (The Vangelical Episcopal Church In Israel). {{ח:סעיף*|||תיקון: ק״ת תשל״א}} {{ח:ת}} עדת בני האמונה הבהאית (The Baha'i Faith). {{ח:חתימות|בחצר המלך בארמון בקינגהם, ביום 10 באוגוסט, 1922.}} * '''אלמריק פיצרוי''' {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] j4hmq1x8roedkahvnbqbu7xjzos6s08 ספרא (מלבי"ם)/פרשת שמיני/פרק ב 0 279692 3002708 569692 2026-04-02T18:45:00Z Tiktik17 45191 3002708 wikitext text/x-wiki {{פרק ספרא|מלבי"ם|שמיני||פרק ב|קודם=שמיני/פרק א|הבא=שמיני/פרשה ב}} <קטע התחלה=ויקרא י טז/><קטע התחלה=סימן נב/>[א] {{צ|שעיר}} -- זו שעיר נחשון; 'חטאת' -- זה חטאת יום השמיני; [ב] {{צז|דָּרֹשׁ דָּרַשׁ משה}} -- זה שעיר של ראש חדש. יכול שלשתן נשרפו?{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|והנה שֹׂרָף}} -- אחד נשרף ולא נשרפו שלשתן. מה תלמוד לומר {{צ|דרש דרש משה}}?{{ררר}} שתי דרישות; אמר להם מפני מה נשרף זה ומפני מה נאכלו אלו? איני יודע איזה נשרף; כשהוא אומר {{צ|ואותה נתן לכם לשאת את עון העדה לכפר עליהם}}, איזה שעיר נושא את עון העדה? זה שעיר של ראש חדש שנאמר 'ושעיר אחד לחטאת לכפר עליהם'{{הערה|<small>במדבר כח, טו</small>}}.<קטע סוף="סימן" נב="" /> <קטע התחלה=סימן נג/>[ג] {{צ|ויקצף על אלעזר ועל איתמר בני אהרן}}-- מלמד שנתן פניו כלפי בניו וכעס כנגד אהרן, מלמד שאף אהרן היה בקצפון. {{צ| הַנּוֹתָרִם}} -- לא היה פנחס עמהם. {{צ|לאמר}} -- הַשֵבונִי על דְבָרָי.<קטע סוף=סימן נג/><קטע סוף=ויקרא י טז/> <קטע התחלה=ויקרא י יז/><קטע התחלה=סימן נד/>[ד] {{צ|מדוע לא אכלתם את החטאת במקום הקֹּדש}} -- וכי חוץ נאכלת, והלא נשרפה שנאמר {{צ|והנה שֹׂרף}}!?{{ררר}} אם כן למה נאמר "מדוע לא אכלתם..."? אמר להם שמא חוץ לקלעים יצאה מפני שחטאת שיצא חוץ לקלעים פסולה. אין לי אלא זו בלבד; מנין לרבות קדשי קדשים?{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|כי קדש קדשים}}. מנין שאכילת קדשים כפרה לישראל?{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|וְאֹתָהּ נתן לכם לשאת את עון העדה לכפר עליהם לפני השם}} -- הא כיצד? כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים.<קטע סוף=סימן נד/><קטע סוף=ויקרא י יז/> <קטע התחלה=ויקרא י יח/><קטע התחלה=סימן נה/>[ה] {{צ|הן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה}} -- אמר להם שמא נכנס מדמה לפנים מפני שחטאת שנכנס מדמה לפנים פסולה. ר' יוסי הגלילי אומר מכאן לחטאת שנכנס דמה לפנים שתהא היא פסולה. ואין חטאת פסולה עד שיכנס דמה לפנים.<קטע סוף=סימן נה/> <קטע התחלה=סימן נו/>[ו] {{צ|פנימה}} -- אין לי אלא לפני ולפנים; מנין אף בהיכל?{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|אל הקדש}}.<קטע סוף=סימן נו/> <קטע התחלה=סימן נז/>{{צ|תאכלו...בקדש}}-- מלמד שאכילתה בפנים.{{ררר}} מנין שאף שריפתה בפנים?{{רווח קשיח|1}} תלמוד לומר {{צ|אכל תאכלו אֹתה בקדש}}. יכול אף אם נטמאה בחוץ תהיה שריפתה בפנים?{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|אֹתה}} -- מה זו מיוחדת טומאתה בפנים שריפתה בפנים, יצאה זו שנטמאה בחוץ שלא תהיה שריפתה אלא בחוץ.<קטע סוף=סימן נז/><קטע סוף=ויקרא י יח/> <קטע התחלה=ויקרא י יט/><קטע התחלה=סימן נח/>[ז] {{צ|וידבר אהרן אל משה}} -- אין 'דבור' אלא לשון עז. וכן הוא אומר {{ממ|במדבר|כא|ה}} {{צ|וידבר העם באלהים ובמשה}}.<קטע סוף=סימן נח/> <קטע התחלה=סימן נט/>[ח] {{צ|הן היום הקריבו את חטאתם ואת עֹלָתָם לפני השם}}. ר' נחמיה אומר מפני אנינות נשרף, לכך נאמר 'אלה'. [ט] ומה תלמוד לומר {{צ|כאלה}}? שיכול אין לי אסור באנינה אלא בנים, מנין כל האמור בפרשה? מוסיף עליהם אחיו ואחותו-מאמו ואחותו נשואה. לכך נאמר 'אלה' "כאלה". ר' יעקב אומר יכול יהיו הלוים אסורים באנינה בשיר?{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|אותי}}-- אני אסור באנינה ואין הלוים אסורים באנינה לשיר. [י] ר' יהודה ור' שמעון אומרים וכי מפני אנינות נשרפה, והלא לא נשרף אלא מפני טומאה! * שאילו מפני אנינות נשרף היה להם לשלשתן לישרף! * דבר אחר, והלא מותרים לאכלם לערב! * דבר אחר, והלא פנחס היה עמהם?! מה תלמוד לומר "אלה"? לא היה לי להסתכל באלו שעשו שלא בעצה ונשטפו. ומה תלמוד לומר "כאלה"? אמר אילו לא אלו בלבד קברתי, אלא אפילו אלה קברתי '''עם''' אלו -- לא כך הייתי מבזה קדשי המקדש! [יא] {{צ|ואכלתי חטאת היום}} -- היום אני אסור ומותר בלילה, ולדורות אסור ביום ובלילה, דברי רבי יהודה. רבי אומר אין האונן אסור לאכול בקדשים בלילה אלא מדברי סופרים. תדע שהרי אמרו אונן טובל ואוכל את פסחו לערב.<קטע סוף=סימן נט/><קטע סוף=ויקרא י יט/> <קטע התחלה=ויקרא י כ/><קטע התחלה=סימן ס/>[יב] {{צ|וישמע משה וייטב בעיניו}} -- הודה מיד ולא בוש לומר "''לא שמעתי''". אמר רבי יהודה, חנניה בן יהודה היה דורש כל ימיו:{{רווח קשיח|1}} קשה הקפדה שגרמה לו למשה לטעות. {{ש}} אחר מיתתו הריני משיב על דבריו:{{רווח קשיח|1}} ומי גרם לו שהקפיד אלא שטעה!<קטע סוף=סימן ס/><קטע סוף=ויקרא י יט/> ger6vjg8kq153j4hvis9vrj3uv1cvgk 3002710 3002708 2026-04-02T18:47:27Z Tiktik17 45191 תיקנתי את הערה 1 3002710 wikitext text/x-wiki {{פרק ספרא|מלבי"ם|שמיני||פרק ב|קודם=שמיני/פרק א|הבא=שמיני/פרשה ב}} <קטע התחלה=ויקרא י טז/><קטע התחלה=סימן נב/>[א] {{צ|שעיר}} -- זו שעיר נחשון; 'חטאת' -- זה חטאת יום השמיני; [ב] {{צז|דָּרֹשׁ דָּרַשׁ משה}} -- זה שעיר של ראש חדש. יכול שלשתן נשרפו?{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|והנה שֹׂרָף}} -- אחד נשרף ולא נשרפו שלשתן. מה תלמוד לומר {{צ|דרש דרש משה}}?{{ררר}} שתי דרישות; אמר להם מפני מה נשרף זה ומפני מה נאכלו אלו? איני יודע איזה נשרף; כשהוא אומר {{צ|ואותה נתן לכם לשאת את עון העדה לכפר עליהם}}, איזה שעיר נושא את עון העדה? זה שעיר של ראש חדש שנאמר 'ושעיר אחד לחטאת לכפר עליהם'{{הערה|<small>על פי במדבר כח, טו בשינוי קל</small>}}.<קטע סוף="סימן" נב="" /> <קטע התחלה=סימן נג/>[ג] {{צ|ויקצף על אלעזר ועל איתמר בני אהרן}}-- מלמד שנתן פניו כלפי בניו וכעס כנגד אהרן, מלמד שאף אהרן היה בקצפון. {{צ| הַנּוֹתָרִם}} -- לא היה פנחס עמהם. {{צ|לאמר}} -- הַשֵבונִי על דְבָרָי.<קטע סוף=סימן נג/><קטע סוף=ויקרא י טז/> <קטע התחלה=ויקרא י יז/><קטע התחלה=סימן נד/>[ד] {{צ|מדוע לא אכלתם את החטאת במקום הקֹּדש}} -- וכי חוץ נאכלת, והלא נשרפה שנאמר {{צ|והנה שֹׂרף}}!?{{ררר}} אם כן למה נאמר "מדוע לא אכלתם..."? אמר להם שמא חוץ לקלעים יצאה מפני שחטאת שיצא חוץ לקלעים פסולה. אין לי אלא זו בלבד; מנין לרבות קדשי קדשים?{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|כי קדש קדשים}}. מנין שאכילת קדשים כפרה לישראל?{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|וְאֹתָהּ נתן לכם לשאת את עון העדה לכפר עליהם לפני השם}} -- הא כיצד? כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים.<קטע סוף=סימן נד/><קטע סוף=ויקרא י יז/> <קטע התחלה=ויקרא י יח/><קטע התחלה=סימן נה/>[ה] {{צ|הן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה}} -- אמר להם שמא נכנס מדמה לפנים מפני שחטאת שנכנס מדמה לפנים פסולה. ר' יוסי הגלילי אומר מכאן לחטאת שנכנס דמה לפנים שתהא היא פסולה. ואין חטאת פסולה עד שיכנס דמה לפנים.<קטע סוף=סימן נה/> <קטע התחלה=סימן נו/>[ו] {{צ|פנימה}} -- אין לי אלא לפני ולפנים; מנין אף בהיכל?{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|אל הקדש}}.<קטע סוף=סימן נו/> <קטע התחלה=סימן נז/>{{צ|תאכלו...בקדש}}-- מלמד שאכילתה בפנים.{{ררר}} מנין שאף שריפתה בפנים?{{רווח קשיח|1}} תלמוד לומר {{צ|אכל תאכלו אֹתה בקדש}}. יכול אף אם נטמאה בחוץ תהיה שריפתה בפנים?{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|אֹתה}} -- מה זו מיוחדת טומאתה בפנים שריפתה בפנים, יצאה זו שנטמאה בחוץ שלא תהיה שריפתה אלא בחוץ.<קטע סוף=סימן נז/><קטע סוף=ויקרא י יח/> <קטע התחלה=ויקרא י יט/><קטע התחלה=סימן נח/>[ז] {{צ|וידבר אהרן אל משה}} -- אין 'דבור' אלא לשון עז. וכן הוא אומר {{ממ|במדבר|כא|ה}} {{צ|וידבר העם באלהים ובמשה}}.<קטע סוף=סימן נח/> <קטע התחלה=סימן נט/>[ח] {{צ|הן היום הקריבו את חטאתם ואת עֹלָתָם לפני השם}}. ר' נחמיה אומר מפני אנינות נשרף, לכך נאמר 'אלה'. [ט] ומה תלמוד לומר {{צ|כאלה}}? שיכול אין לי אסור באנינה אלא בנים, מנין כל האמור בפרשה? מוסיף עליהם אחיו ואחותו-מאמו ואחותו נשואה. לכך נאמר 'אלה' "כאלה". ר' יעקב אומר יכול יהיו הלוים אסורים באנינה בשיר?{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|אותי}}-- אני אסור באנינה ואין הלוים אסורים באנינה לשיר. [י] ר' יהודה ור' שמעון אומרים וכי מפני אנינות נשרפה, והלא לא נשרף אלא מפני טומאה! * שאילו מפני אנינות נשרף היה להם לשלשתן לישרף! * דבר אחר, והלא מותרים לאכלם לערב! * דבר אחר, והלא פנחס היה עמהם?! מה תלמוד לומר "אלה"? לא היה לי להסתכל באלו שעשו שלא בעצה ונשטפו. ומה תלמוד לומר "כאלה"? אמר אילו לא אלו בלבד קברתי, אלא אפילו אלה קברתי '''עם''' אלו -- לא כך הייתי מבזה קדשי המקדש! [יא] {{צ|ואכלתי חטאת היום}} -- היום אני אסור ומותר בלילה, ולדורות אסור ביום ובלילה, דברי רבי יהודה. רבי אומר אין האונן אסור לאכול בקדשים בלילה אלא מדברי סופרים. תדע שהרי אמרו אונן טובל ואוכל את פסחו לערב.<קטע סוף=סימן נט/><קטע סוף=ויקרא י יט/> <קטע התחלה=ויקרא י כ/><קטע התחלה=סימן ס/>[יב] {{צ|וישמע משה וייטב בעיניו}} -- הודה מיד ולא בוש לומר "''לא שמעתי''". אמר רבי יהודה, חנניה בן יהודה היה דורש כל ימיו:{{רווח קשיח|1}} קשה הקפדה שגרמה לו למשה לטעות. {{ש}} אחר מיתתו הריני משיב על דבריו:{{רווח קשיח|1}} ומי גרם לו שהקפיד אלא שטעה!<קטע סוף=סימן ס/><קטע סוף=ויקרא י יט/> l7hhoytekn1velkuqqu5mxxhwohlsw5 3002714 3002710 2026-04-02T19:18:25Z Nahum 68 3002714 wikitext text/x-wiki {{פרק ספרא|מלבי"ם|שמיני||פרק ב|קודם=שמיני/פרק א|הבא=שמיני/פרשה ב}} <קטע התחלה=ויקרא י טז/><קטע התחלה=סימן נב/>[א] {{צ|שעיר}} -- זו שעיר נחשון; 'חטאת' -- זה חטאת יום השמיני; [ב] {{צז|דָּרֹשׁ דָּרַשׁ משה}} -- זה שעיר של ראש חדש. יכול שלשתן נשרפו?{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|והנה שֹׂרָף}} -- אחד נשרף ולא נשרפו שלשתן. מה תלמוד לומר {{צ|דרש דרש משה}}?{{ררר}} שתי דרישות; אמר להם מפני מה נשרף זה ומפני מה נאכלו אלו? איני יודע איזה נשרף; כשהוא אומר {{צ|ואותה נתן לכם לשאת את עון העדה לכפר עליהם}}, איזה שעיר נושא את עון העדה? זה שעיר של ראש חדש שנאמר 'ושעיר אחד לחטאת לכפר עליהם'{{הערה|<small>על פי במדבר כח, טו בשינוי קל</small>}}.<קטע סוף=סימן נב/> <קטע התחלה=סימן נג/>[ג] {{צ|ויקצף על אלעזר ועל איתמר בני אהרן}}-- מלמד שנתן פניו כלפי בניו וכעס כנגד אהרן, מלמד שאף אהרן היה בקצפון. {{צ| הַנּוֹתָרִם}} -- לא היה פנחס עמהם. {{צ|לאמר}} -- הַשֵבונִי על דְבָרָי.<קטע סוף=סימן נג/><קטע סוף=ויקרא י טז/> <קטע התחלה=ויקרא י יז/><קטע התחלה=סימן נד/>[ד] {{צ|מדוע לא אכלתם את החטאת במקום הקֹּדש}} -- וכי חוץ נאכלת, והלא נשרפה שנאמר {{צ|והנה שֹׂרף}}!?{{ררר}} אם כן למה נאמר "מדוע לא אכלתם..."? אמר להם שמא חוץ לקלעים יצאה מפני שחטאת שיצא חוץ לקלעים פסולה. אין לי אלא זו בלבד; מנין לרבות קדשי קדשים?{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|כי קדש קדשים}}. מנין שאכילת קדשים כפרה לישראל?{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|וְאֹתָהּ נתן לכם לשאת את עון העדה לכפר עליהם לפני השם}} -- הא כיצד? כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים.<קטע סוף=סימן נד/><קטע סוף=ויקרא י יז/> <קטע התחלה=ויקרא י יח/><קטע התחלה=סימן נה/>[ה] {{צ|הן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה}} -- אמר להם שמא נכנס מדמה לפנים מפני שחטאת שנכנס מדמה לפנים פסולה. ר' יוסי הגלילי אומר מכאן לחטאת שנכנס דמה לפנים שתהא היא פסולה. ואין חטאת פסולה עד שיכנס דמה לפנים.<קטע סוף=סימן נה/> <קטע התחלה=סימן נו/>[ו] {{צ|פנימה}} -- אין לי אלא לפני ולפנים; מנין אף בהיכל?{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|אל הקדש}}.<קטע סוף=סימן נו/> <קטע התחלה=סימן נז/>{{צ|תאכלו...בקדש}}-- מלמד שאכילתה בפנים.{{ררר}} מנין שאף שריפתה בפנים?{{רווח קשיח|1}} תלמוד לומר {{צ|אכל תאכלו אֹתה בקדש}}. יכול אף אם נטמאה בחוץ תהיה שריפתה בפנים?{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|אֹתה}} -- מה זו מיוחדת טומאתה בפנים שריפתה בפנים, יצאה זו שנטמאה בחוץ שלא תהיה שריפתה אלא בחוץ.<קטע סוף=סימן נז/><קטע סוף=ויקרא י יח/> <קטע התחלה=ויקרא י יט/><קטע התחלה=סימן נח/>[ז] {{צ|וידבר אהרן אל משה}} -- אין 'דבור' אלא לשון עז. וכן הוא אומר {{ממ|במדבר|כא|ה}} {{צ|וידבר העם באלהים ובמשה}}.<קטע סוף=סימן נח/> <קטע התחלה=סימן נט/>[ח] {{צ|הן היום הקריבו את חטאתם ואת עֹלָתָם לפני השם}}. ר' נחמיה אומר מפני אנינות נשרף, לכך נאמר 'אלה'. [ט] ומה תלמוד לומר {{צ|כאלה}}? שיכול אין לי אסור באנינה אלא בנים, מנין כל האמור בפרשה? מוסיף עליהם אחיו ואחותו-מאמו ואחותו נשואה. לכך נאמר 'אלה' "כאלה". ר' יעקב אומר יכול יהיו הלוים אסורים באנינה בשיר?{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|אותי}}-- אני אסור באנינה ואין הלוים אסורים באנינה לשיר. [י] ר' יהודה ור' שמעון אומרים וכי מפני אנינות נשרפה, והלא לא נשרף אלא מפני טומאה! * שאילו מפני אנינות נשרף היה להם לשלשתן לישרף! * דבר אחר, והלא מותרים לאכלם לערב! * דבר אחר, והלא פנחס היה עמהם?! מה תלמוד לומר "אלה"? לא היה לי להסתכל באלו שעשו שלא בעצה ונשטפו. ומה תלמוד לומר "כאלה"? אמר אילו לא אלו בלבד קברתי, אלא אפילו אלה קברתי '''עם''' אלו -- לא כך הייתי מבזה קדשי המקדש! [יא] {{צ|ואכלתי חטאת היום}} -- היום אני אסור ומותר בלילה, ולדורות אסור ביום ובלילה, דברי רבי יהודה. רבי אומר אין האונן אסור לאכול בקדשים בלילה אלא מדברי סופרים. תדע שהרי אמרו אונן טובל ואוכל את פסחו לערב.<קטע סוף=סימן נט/><קטע סוף=ויקרא י יט/> <קטע התחלה=ויקרא י כ/><קטע התחלה=סימן ס/>[יב] {{צ|וישמע משה וייטב בעיניו}} -- הודה מיד ולא בוש לומר "''לא שמעתי''". אמר רבי יהודה, חנניה בן יהודה היה דורש כל ימיו:{{רווח קשיח|1}} קשה הקפדה שגרמה לו למשה לטעות. {{ש}} אחר מיתתו הריני משיב על דבריו:{{רווח קשיח|1}} ומי גרם לו שהקפיד אלא שטעה!<קטע סוף=סימן ס/><קטע סוף=ויקרא י יט/> 28mnn85jrrrlvr21jbtbx5y246wbyq6 3002751 3002714 2026-04-02T20:19:10Z Roxette5 5159 קישורים פנימיים 3002751 wikitext text/x-wiki {{פרק ספרא|מלבי"ם|שמיני||פרק ב|קודם=שמיני/פרק א|הבא=שמיני/פרשה ב}} <קטע התחלה=ויקרא י טז/><קטע התחלה=סימן נב/>[א] {{צ|שעיר}} -- זו שעיר נחשון; 'חטאת' -- זה חטאת יום השמיני; [ב] {{צז|דָּרֹשׁ דָּרַשׁ משה}} -- זה שעיר של ראש חדש. יכול שלשתן נשרפו?{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|והנה שֹׂרָף}} -- אחד נשרף ולא נשרפו שלשתן. מה תלמוד לומר {{צ|דרש דרש משה}}?{{ררר}} שתי דרישות; אמר להם מפני מה נשרף זה ומפני מה נאכלו אלו? איני יודע איזה נשרף; כשהוא אומר {{צ|ואותה נתן לכם לשאת את עון העדה לכפר עליהם}}, איזה שעיר נושא את עון העדה? זה שעיר של ראש חדש שנאמר 'ושעיר אחד לחטאת לכפר עליהם'{{הערה|<small>על פי [[במדבר כח טו|במדבר כח, טו]] בשינוי קל</small>}}.<קטע סוף=סימן נב/> <קטע התחלה=סימן נג/>[ג] {{צ|ויקצף על אלעזר ועל איתמר בני אהרן}}-- מלמד שנתן פניו כלפי בניו וכעס כנגד אהרן, מלמד שאף אהרן היה בקצפון. {{צ| הַנּוֹתָרִם}} -- לא היה פנחס עמהם. {{צ|לאמר}} -- הַשֵבונִי על דְבָרָי.<קטע סוף=סימן נג/><קטע סוף=ויקרא י טז/> <קטע התחלה=ויקרא י יז/><קטע התחלה=סימן נד/>[ד] {{צ|מדוע לא אכלתם את החטאת במקום הקֹּדש}} -- וכי חוץ נאכלת, והלא נשרפה שנאמר {{צ|והנה שֹׂרף}}!?{{ררר}} אם כן למה נאמר "מדוע לא אכלתם..."? אמר להם שמא חוץ לקלעים יצאה מפני שחטאת שיצא חוץ לקלעים פסולה. אין לי אלא זו בלבד; מנין לרבות קדשי קדשים?{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|כי קדש קדשים}}. מנין שאכילת קדשים כפרה לישראל?{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|וְאֹתָהּ נתן לכם לשאת את עון העדה לכפר עליהם לפני השם}} -- הא כיצד? כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים.<קטע סוף=סימן נד/><קטע סוף=ויקרא י יז/> <קטע התחלה=ויקרא י יח/><קטע התחלה=סימן נה/>[ה] {{צ|הן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה}} -- אמר להם שמא נכנס מדמה לפנים מפני שחטאת שנכנס מדמה לפנים פסולה. ר' יוסי הגלילי אומר מכאן לחטאת שנכנס דמה לפנים שתהא היא פסולה. ואין חטאת פסולה עד שיכנס דמה לפנים.<קטע סוף=סימן נה/> <קטע התחלה=סימן נו/>[ו] {{צ|פנימה}} -- אין לי אלא לפני ולפנים; מנין אף בהיכל?{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|אל הקדש}}.<קטע סוף=סימן נו/> <קטע התחלה=סימן נז/>{{צ|תאכלו...בקדש}}-- מלמד שאכילתה בפנים.{{ררר}} מנין שאף שריפתה בפנים?{{רווח קשיח|1}} תלמוד לומר {{צ|אכל תאכלו אֹתה בקדש}}. יכול אף אם נטמאה בחוץ תהיה שריפתה בפנים?{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|אֹתה}} -- מה זו מיוחדת טומאתה בפנים שריפתה בפנים, יצאה זו שנטמאה בחוץ שלא תהיה שריפתה אלא בחוץ.<קטע סוף=סימן נז/><קטע סוף=ויקרא י יח/> <קטע התחלה=ויקרא י יט/><קטע התחלה=סימן נח/>[ז] {{צ|וידבר אהרן אל משה}} -- אין 'דבור' אלא לשון עז. וכן הוא אומר {{ממ|במדבר|כא|ה}} {{צ|וידבר העם באלהים ובמשה}}.<קטע סוף=סימן נח/> <קטע התחלה=סימן נט/>[ח] {{צ|הן היום הקריבו את חטאתם ואת עֹלָתָם לפני השם}}. ר' נחמיה אומר מפני אנינות נשרף, לכך נאמר 'אלה'. [ט] ומה תלמוד לומר {{צ|כאלה}}? שיכול אין לי אסור באנינה אלא בנים, מנין כל האמור בפרשה? מוסיף עליהם אחיו ואחותו-מאמו ואחותו נשואה. לכך נאמר 'אלה' "כאלה". ר' יעקב אומר יכול יהיו הלוים אסורים באנינה בשיר?{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|אותי}}-- אני אסור באנינה ואין הלוים אסורים באנינה לשיר. [י] ר' יהודה ור' שמעון אומרים וכי מפני אנינות נשרפה, והלא לא נשרף אלא מפני טומאה! * שאילו מפני אנינות נשרף היה להם לשלשתן לישרף! * דבר אחר, והלא מותרים לאכלם לערב! * דבר אחר, והלא פנחס היה עמהם?! מה תלמוד לומר "אלה"? לא היה לי להסתכל באלו שעשו שלא בעצה ונשטפו. ומה תלמוד לומר "כאלה"? אמר אילו לא אלו בלבד קברתי, אלא אפילו אלה קברתי '''עם''' אלו -- לא כך הייתי מבזה קדשי המקדש! [יא] {{צ|ואכלתי חטאת היום}} -- היום אני אסור ומותר בלילה, ולדורות אסור ביום ובלילה, דברי רבי יהודה. רבי אומר אין האונן אסור לאכול בקדשים בלילה אלא מדברי סופרים. תדע שהרי אמרו אונן טובל ואוכל את פסחו לערב.<קטע סוף=סימן נט/><קטע סוף=ויקרא י יט/> <קטע התחלה=ויקרא י כ/><קטע התחלה=סימן ס/>[יב] {{צ|וישמע משה וייטב בעיניו}} -- הודה מיד ולא בוש לומר "''לא שמעתי''". אמר רבי יהודה, חנניה בן יהודה היה דורש כל ימיו:{{רווח קשיח|1}} קשה הקפדה שגרמה לו למשה לטעות. {{ש}} אחר מיתתו הריני משיב על דבריו:{{רווח קשיח|1}} ומי גרם לו שהקפיד אלא שטעה!<קטע סוף=סימן ס/><קטע סוף=ויקרא י יט/> i6zaa2zmv5a0ggr62342d0h6j19wqpn 3002753 3002751 2026-04-02T20:22:27Z Roxette5 5159 לדעתי לא מדובר בשינוי קל. עיקר חסר מן הספר. הכוונה כאן להוכיח כי שעיר ר"ח מכפר להם - איך לומדים את זה מפסוק שאומר "חטאת להשם"? 3002753 wikitext text/x-wiki {{פרק ספרא|מלבי"ם|שמיני||פרק ב|קודם=שמיני/פרק א|הבא=שמיני/פרשה ב}} <קטע התחלה=ויקרא י טז/><קטע התחלה=סימן נב/>[א] {{צ|שעיר}} -- זו שעיר נחשון; 'חטאת' -- זה חטאת יום השמיני; [ב] {{צז|דָּרֹשׁ דָּרַשׁ משה}} -- זה שעיר של ראש חדש. יכול שלשתן נשרפו?{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|והנה שֹׂרָף}} -- אחד נשרף ולא נשרפו שלשתן. מה תלמוד לומר {{צ|דרש דרש משה}}?{{ררר}} שתי דרישות; אמר להם מפני מה נשרף זה ומפני מה נאכלו אלו? איני יודע איזה נשרף; כשהוא אומר {{צ|ואותה נתן לכם לשאת את עון העדה לכפר עליהם}}, איזה שעיר נושא את עון העדה? זה שעיר של ראש חדש שנאמר 'ושעיר אחד לחטאת לכפר עליהם'{{הערה|<small>לא ברור. וראו [[במדבר כח טו|במדבר כח, טו]] וצע"ע</small>}}.<קטע סוף=סימן נב/> <קטע התחלה=סימן נג/>[ג] {{צ|ויקצף על אלעזר ועל איתמר בני אהרן}}-- מלמד שנתן פניו כלפי בניו וכעס כנגד אהרן, מלמד שאף אהרן היה בקצפון. {{צ| הַנּוֹתָרִם}} -- לא היה פנחס עמהם. {{צ|לאמר}} -- הַשֵבונִי על דְבָרָי.<קטע סוף=סימן נג/><קטע סוף=ויקרא י טז/> <קטע התחלה=ויקרא י יז/><קטע התחלה=סימן נד/>[ד] {{צ|מדוע לא אכלתם את החטאת במקום הקֹּדש}} -- וכי חוץ נאכלת, והלא נשרפה שנאמר {{צ|והנה שֹׂרף}}!?{{ררר}} אם כן למה נאמר "מדוע לא אכלתם..."? אמר להם שמא חוץ לקלעים יצאה מפני שחטאת שיצא חוץ לקלעים פסולה. אין לי אלא זו בלבד; מנין לרבות קדשי קדשים?{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|כי קדש קדשים}}. מנין שאכילת קדשים כפרה לישראל?{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|וְאֹתָהּ נתן לכם לשאת את עון העדה לכפר עליהם לפני השם}} -- הא כיצד? כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים.<קטע סוף=סימן נד/><קטע סוף=ויקרא י יז/> <קטע התחלה=ויקרא י יח/><קטע התחלה=סימן נה/>[ה] {{צ|הן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה}} -- אמר להם שמא נכנס מדמה לפנים מפני שחטאת שנכנס מדמה לפנים פסולה. ר' יוסי הגלילי אומר מכאן לחטאת שנכנס דמה לפנים שתהא היא פסולה. ואין חטאת פסולה עד שיכנס דמה לפנים.<קטע סוף=סימן נה/> <קטע התחלה=סימן נו/>[ו] {{צ|פנימה}} -- אין לי אלא לפני ולפנים; מנין אף בהיכל?{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|אל הקדש}}.<קטע סוף=סימן נו/> <קטע התחלה=סימן נז/>{{צ|תאכלו...בקדש}}-- מלמד שאכילתה בפנים.{{ררר}} מנין שאף שריפתה בפנים?{{רווח קשיח|1}} תלמוד לומר {{צ|אכל תאכלו אֹתה בקדש}}. יכול אף אם נטמאה בחוץ תהיה שריפתה בפנים?{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|אֹתה}} -- מה זו מיוחדת טומאתה בפנים שריפתה בפנים, יצאה זו שנטמאה בחוץ שלא תהיה שריפתה אלא בחוץ.<קטע סוף=סימן נז/><קטע סוף=ויקרא י יח/> <קטע התחלה=ויקרא י יט/><קטע התחלה=סימן נח/>[ז] {{צ|וידבר אהרן אל משה}} -- אין 'דבור' אלא לשון עז. וכן הוא אומר {{ממ|במדבר|כא|ה}} {{צ|וידבר העם באלהים ובמשה}}.<קטע סוף=סימן נח/> <קטע התחלה=סימן נט/>[ח] {{צ|הן היום הקריבו את חטאתם ואת עֹלָתָם לפני השם}}. ר' נחמיה אומר מפני אנינות נשרף, לכך נאמר 'אלה'. [ט] ומה תלמוד לומר {{צ|כאלה}}? שיכול אין לי אסור באנינה אלא בנים, מנין כל האמור בפרשה? מוסיף עליהם אחיו ואחותו-מאמו ואחותו נשואה. לכך נאמר 'אלה' "כאלה". ר' יעקב אומר יכול יהיו הלוים אסורים באנינה בשיר?{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|אותי}}-- אני אסור באנינה ואין הלוים אסורים באנינה לשיר. [י] ר' יהודה ור' שמעון אומרים וכי מפני אנינות נשרפה, והלא לא נשרף אלא מפני טומאה! * שאילו מפני אנינות נשרף היה להם לשלשתן לישרף! * דבר אחר, והלא מותרים לאכלם לערב! * דבר אחר, והלא פנחס היה עמהם?! מה תלמוד לומר "אלה"? לא היה לי להסתכל באלו שעשו שלא בעצה ונשטפו. ומה תלמוד לומר "כאלה"? אמר אילו לא אלו בלבד קברתי, אלא אפילו אלה קברתי '''עם''' אלו -- לא כך הייתי מבזה קדשי המקדש! [יא] {{צ|ואכלתי חטאת היום}} -- היום אני אסור ומותר בלילה, ולדורות אסור ביום ובלילה, דברי רבי יהודה. רבי אומר אין האונן אסור לאכול בקדשים בלילה אלא מדברי סופרים. תדע שהרי אמרו אונן טובל ואוכל את פסחו לערב.<קטע סוף=סימן נט/><קטע סוף=ויקרא י יט/> <קטע התחלה=ויקרא י כ/><קטע התחלה=סימן ס/>[יב] {{צ|וישמע משה וייטב בעיניו}} -- הודה מיד ולא בוש לומר "''לא שמעתי''". אמר רבי יהודה, חנניה בן יהודה היה דורש כל ימיו:{{רווח קשיח|1}} קשה הקפדה שגרמה לו למשה לטעות. {{ש}} אחר מיתתו הריני משיב על דבריו:{{רווח קשיח|1}} ומי גרם לו שהקפיד אלא שטעה!<קטע סוף=סימן ס/><קטע סוף=ויקרא י יט/> jkudnc9wxpzaydchx3k4h7s0jcqu52d 3002763 3002753 2026-04-02T21:06:02Z Nahum 68 3002763 wikitext text/x-wiki {{פרק ספרא|מלבי"ם|שמיני||פרק ב|קודם=שמיני/פרק א|הבא=שמיני/פרשה ב}} <קטע התחלה=ויקרא י טז/><קטע התחלה=סימן נב/>[א] {{צ|שעיר}} -- זו שעיר נחשון; 'חטאת' -- זה חטאת יום השמיני; [ב] {{צז|דָּרֹשׁ דָּרַשׁ משה}} -- זה שעיר של ראש חדש. יכול שלשתן נשרפו?{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|והנה שֹׂרָף}} -- אחד נשרף ולא נשרפו שלשתן. מה תלמוד לומר {{צ|דרש דרש משה}}?{{ררר}} שתי דרישות; אמר להם מפני מה נשרף זה ומפני מה נאכלו אלו? איני יודע איזה נשרף; כשהוא אומר {{צ|ואותה נתן לכם לשאת את עון העדה לכפר עליהם}}, איזה שעיר נושא את עון העדה? זה שעיר של ראש חדש שנאמר 'ושעיר אחד לחטאת לכפר עליהם'{{הערה|<small>לא ברור. וראו [[במדבר כח טו|במדבר כח, טו]] וצע"ע, וראו בדף השיחה</small>}}.<קטע סוף=סימן נב/> <קטע התחלה=סימן נג/>[ג] {{צ|ויקצף על אלעזר ועל איתמר בני אהרן}}-- מלמד שנתן פניו כלפי בניו וכעס כנגד אהרן, מלמד שאף אהרן היה בקצפון. {{צ| הַנּוֹתָרִם}} -- לא היה פנחס עמהם. {{צ|לאמר}} -- הַשֵבונִי על דְבָרָי.<קטע סוף=סימן נג/><קטע סוף=ויקרא י טז/> <קטע התחלה=ויקרא י יז/><קטע התחלה=סימן נד/>[ד] {{צ|מדוע לא אכלתם את החטאת במקום הקֹּדש}} -- וכי חוץ נאכלת, והלא נשרפה שנאמר {{צ|והנה שֹׂרף}}!?{{ררר}} אם כן למה נאמר "מדוע לא אכלתם..."? אמר להם שמא חוץ לקלעים יצאה מפני שחטאת שיצא חוץ לקלעים פסולה. אין לי אלא זו בלבד; מנין לרבות קדשי קדשים?{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|כי קדש קדשים}}. מנין שאכילת קדשים כפרה לישראל?{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|וְאֹתָהּ נתן לכם לשאת את עון העדה לכפר עליהם לפני השם}} -- הא כיצד? כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים.<קטע סוף=סימן נד/><קטע סוף=ויקרא י יז/> <קטע התחלה=ויקרא י יח/><קטע התחלה=סימן נה/>[ה] {{צ|הן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה}} -- אמר להם שמא נכנס מדמה לפנים מפני שחטאת שנכנס מדמה לפנים פסולה. ר' יוסי הגלילי אומר מכאן לחטאת שנכנס דמה לפנים שתהא היא פסולה. ואין חטאת פסולה עד שיכנס דמה לפנים.<קטע סוף=סימן נה/> <קטע התחלה=סימן נו/>[ו] {{צ|פנימה}} -- אין לי אלא לפני ולפנים; מנין אף בהיכל?{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|אל הקדש}}.<קטע סוף=סימן נו/> <קטע התחלה=סימן נז/>{{צ|תאכלו...בקדש}}-- מלמד שאכילתה בפנים.{{ררר}} מנין שאף שריפתה בפנים?{{רווח קשיח|1}} תלמוד לומר {{צ|אכל תאכלו אֹתה בקדש}}. יכול אף אם נטמאה בחוץ תהיה שריפתה בפנים?{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|אֹתה}} -- מה זו מיוחדת טומאתה בפנים שריפתה בפנים, יצאה זו שנטמאה בחוץ שלא תהיה שריפתה אלא בחוץ.<קטע סוף=סימן נז/><קטע סוף=ויקרא י יח/> <קטע התחלה=ויקרא י יט/><קטע התחלה=סימן נח/>[ז] {{צ|וידבר אהרן אל משה}} -- אין 'דבור' אלא לשון עז. וכן הוא אומר {{ממ|במדבר|כא|ה}} {{צ|וידבר העם באלהים ובמשה}}.<קטע סוף=סימן נח/> <קטע התחלה=סימן נט/>[ח] {{צ|הן היום הקריבו את חטאתם ואת עֹלָתָם לפני השם}}. ר' נחמיה אומר מפני אנינות נשרף, לכך נאמר 'אלה'. [ט] ומה תלמוד לומר {{צ|כאלה}}? שיכול אין לי אסור באנינה אלא בנים, מנין כל האמור בפרשה? מוסיף עליהם אחיו ואחותו-מאמו ואחותו נשואה. לכך נאמר 'אלה' "כאלה". ר' יעקב אומר יכול יהיו הלוים אסורים באנינה בשיר?{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|אותי}}-- אני אסור באנינה ואין הלוים אסורים באנינה לשיר. [י] ר' יהודה ור' שמעון אומרים וכי מפני אנינות נשרפה, והלא לא נשרף אלא מפני טומאה! * שאילו מפני אנינות נשרף היה להם לשלשתן לישרף! * דבר אחר, והלא מותרים לאכלם לערב! * דבר אחר, והלא פנחס היה עמהם?! מה תלמוד לומר "אלה"? לא היה לי להסתכל באלו שעשו שלא בעצה ונשטפו. ומה תלמוד לומר "כאלה"? אמר אילו לא אלו בלבד קברתי, אלא אפילו אלה קברתי '''עם''' אלו -- לא כך הייתי מבזה קדשי המקדש! [יא] {{צ|ואכלתי חטאת היום}} -- היום אני אסור ומותר בלילה, ולדורות אסור ביום ובלילה, דברי רבי יהודה. רבי אומר אין האונן אסור לאכול בקדשים בלילה אלא מדברי סופרים. תדע שהרי אמרו אונן טובל ואוכל את פסחו לערב.<קטע סוף=סימן נט/><קטע סוף=ויקרא י יט/> <קטע התחלה=ויקרא י כ/><קטע התחלה=סימן ס/>[יב] {{צ|וישמע משה וייטב בעיניו}} -- הודה מיד ולא בוש לומר "''לא שמעתי''". אמר רבי יהודה, חנניה בן יהודה היה דורש כל ימיו:{{רווח קשיח|1}} קשה הקפדה שגרמה לו למשה לטעות. {{ש}} אחר מיתתו הריני משיב על דבריו:{{רווח קשיח|1}} ומי גרם לו שהקפיד אלא שטעה!<קטע סוף=סימן ס/><קטע סוף=ויקרא י יט/> 78kmwp1yd40izffp64itv0h4hgk65vk מקור:דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (המקומות הקדושים) 116 281476 3002839 2961359 2026-04-03T10:06:29Z Fuzzy 29 3002839 wikitext text/x-wiki <שם> דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (המקומות הקדושים), 1924 (תיקון: תש"ח) <שם קודם> דבר המלך במועצה על פלשתינה (א"י) (המקומות הקדושים), 1924 <מאגר 2001279 תיקון 2002080 תקן 2002080 קוד a163Y00000DuNWWQA3> <מקור> ((חא"י, כרך ג', עמ' 2805|דבר המלך במועצה על פלשתינה (א"י) (המקומות הקדושים)|0:563785)); ((ע"ר תש"ח, תוס' א', 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|0:312670)). ((י"פ תשי"ב, 715|הודעה בדבר סמכויות השרים|0229)); ((י"פ תשס"ד, 1642|הודעה על העברת סמכויות על פי חוק הממשלה|5266)). <מבוא> הואיל [[דברי המלך במועצה על ארץ-ישראל|ובדבר מלך במועצה על פלשתינה (א"י), 1922]] נקבע (בין שאר דברים) שלבתי המשפט האזרחיים בפלשתינה (א"י) יהיה שיפוט בכל הענינים ועל כל האנשים בפלשתינה (א"י); והואיל ורצוי שענינים ידועים לא יהיו מובאים בפני בתי משפט אלה; והואיל ובתוקף אמנה, שעבוד, מתת, מנהג, חסד ואמצעים חוקיים אחרים יש להוד מלכותו סמכויות ושיפוט הפלשתינה (א"י); לפיכך נאות הוד מלכותו לצוות, בתוקף הסמכויות המסורות לו לתכלית זו [[בחוק השיפוט בארצות נכר, 1890]] או בכל חוק אחר ובעצת מועצתו הפרטית, ובזה מצוים לאמור:- ---- ((מכוח האמור [[+|בסעיפים 14]] [[ו-15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948]], כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי מלך בריטניה או בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק "פלשתינה (א"י)" ייקרא מעתה "ישראל". פורסמה הודעה על הענקת סמכויות הנציב העליון לשר הדתות (י"פ תשי"ב, 715 [0229]) ומשר הדתות לראש הממשלה (י"פ תשס"ד, 1642 [5266]).)) @ 1. : דבר מלך זה ייקרא "דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (המקומות הקדושים), 1924". @ 2. : למרות כל הוראה [[דברי המלך במועצה על ארץ-ישראל|בדבר המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922]], או בכל פקודה אחרת או בכל חוק אחר בישראל, האומרת את ההיפך, לא יבורר ולא יוחלט על ידי שום בית משפט בישראל כל משפט או ענין הקשורים במקומות הקדושים או בבנינים הדתיים או במקומות הדתיים בארץ ישראל או בזכויות או בתביעות הנוגעות לעדות הדתיות השונות בארץ ישראל: : בתנאי ששום דבר האמור בזה לא יפגע ולא יצמצם בשיפוט שהוקנה לבתי הדין הדתיים עפ"י [[דברי המלך במועצה על ארץ-ישראל|דבר המלך במועצה הנ"ל]] ובהתאם לו. @ 3. (תיקון: תש"ח, י"פ תשי"ב, י"פ תשס"ד) : נתעוררה שאלה אם איזה משפט או ענין נופלים בגדר [[הסעיף הקודם]], הרי עד שתוקם ועדה שינתן לה השיפוט על ענינים המפורטים [[בסעיף הקודם]], תובא השאלה לפני ראש הממשלה, והוא יחליט בשאלה לאחר שיחקור כהלכה בענין (([במקור: בהתאם להוראות שיקבל מאחד ממזכירי הממלכה הראשיים של הוד מלכותו])). : החלטת ראש הממשלה תהא החלטת גמר ומחייבת את כל הצדדים. @ 4. (תיקון: תש"ח) : ((סעיף זה בוטל מכללא מכוח [[סעיף 12 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948]].)) <חתימות> קולין סמית. pu8sd1787h14gatp4rn9yp2ln26hyqc דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (המקומות הקדושים) 0 281477 3002860 2961368 2026-04-03T11:00:30Z OpenLawBot 8112 [3002839] 3002860 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|דבר המלך במועצה על ארץ־ישראל (המקומות הקדושים), 1924}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2001279}} {{ח:תיבה|חא״י, כרך ג׳, עמ׳ 2805|דבר המלך במועצה על פלשתינה (א״י) (המקומות הקדושים)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563785.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312670.pdf}}. {{ח:תיבה|י״פ תשי״ב, 715|הודעה בדבר סמכויות השרים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-0229.pdf}}; {{ח:תיבה|י״פ תשס״ד, 1642|הודעה על העברת סמכויות על פי חוק הממשלה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5266.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} הואיל {{ח:חיצוני|דברי המלך במועצה על ארץ-ישראל|ובדבר מלך במועצה על פלשתינה (א״י), 1922}} נקבע (בין שאר דברים) שלבתי המשפט האזרחיים בפלשתינה (א״י) יהיה שיפוט בכל הענינים ועל כל האנשים בפלשתינה (א״י); והואיל ורצוי שענינים ידועים לא יהיו מובאים בפני בתי משפט אלה; והואיל ובתוקף אמנה, שעבוד, מתת, מנהג, חסד ואמצעים חוקיים אחרים יש להוד מלכותו סמכויות ושיפוט הפלשתינה (א״י); לפיכך נאות הוד מלכותו לצוות, בתוקף הסמכויות המסורות לו לתכלית זו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט בארצות נכר|בחוק השיפוט בארצות נכר, 1890}} או בכל חוק אחר ובעצת מועצתו הפרטית, ובזה מצוים לאמור:– {{ח:מפריד}} {{ח:הערה|מכוח האמור {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 14|בסעיפים 14}} {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 15|ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי מלך בריטניה או בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. פורסמה הודעה על הענקת סמכויות הנציב העליון לשר הדתות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-0229.pdf|י״פ תשי״ב, 715}}) ומשר הדתות לראש הממשלה ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5266.pdf|י״פ תשס״ד, 1642}}).}} {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|}} {{ח:ת}} דבר מלך זה ייקרא ”דבר המלך במועצה על ארץ־ישראל (המקומות הקדושים), 1924“. {{ח:סעיף|2|}} {{ח:ת}} למרות כל הוראה {{ח:חיצוני|דברי המלך במועצה על ארץ-ישראל|בדבר המלך במועצה על ארץ־ישראל, 1922}}, או בכל פקודה אחרת או בכל חוק אחר בישראל, האומרת את ההיפך, לא יבורר ולא יוחלט על ידי שום בית משפט בישראל כל משפט או ענין הקשורים במקומות הקדושים או בבנינים הדתיים או במקומות הדתיים בארץ ישראל או בזכויות או בתביעות הנוגעות לעדות הדתיות השונות בארץ ישראל: {{ח:ת}} בתנאי ששום דבר האמור בזה לא יפגע ולא יצמצם בשיפוט שהוקנה לבתי הדין הדתיים עפ״י {{ח:חיצוני|דברי המלך במועצה על ארץ-ישראל|דבר המלך במועצה הנ״ל}} ובהתאם לו. {{ח:סעיף|3||תיקון: תש״ח, י״פ תשי״ב, י״פ תשס״ד}} {{ח:ת}} נתעוררה שאלה אם איזה משפט או ענין נופלים בגדר {{ח:פנימי|סעיף 2|הסעיף הקודם}}, הרי עד שתוקם ועדה שינתן לה השיפוט על ענינים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף הקודם}}, תובא השאלה לפני ראש הממשלה, והוא יחליט בשאלה לאחר שיחקור כהלכה בענין {{ח:הערה|[במקור: בהתאם להוראות שיקבל מאחד ממזכירי הממלכה הראשיים של הוד מלכותו]}}. {{ח:ת}} החלטת ראש הממשלה תהא החלטת גמר ומחייבת את כל הצדדים. {{ח:סעיף|4||תיקון: תש״ח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|סעיף זה בוטל מכללא מכוח {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 12|סעיף 12 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}.}} {{ח:חתימות}} * '''קולין סמית.''' {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] ccps9ubo71unci38nnqxovdf5ubg9f2 מקור:איחוד דברי-המלך במועצה בעניין הנתינות הארצישראלית 116 286374 3002819 2961361 2026-04-03T08:56:22Z Fuzzy 29 3002819 wikitext text/x-wiki <שם> איחוד דברי-המלך במועצה בעניין הנתינות הארצישראלית, 1925–1941 <מאגר 2072045 תיקון 174505 תקן 2080928 קוד a163Y00000DuNlqQAF> <מקור> ((חא"י כרך ג', עמ' 2822|דבר המלך במועצה על הנתינות הפלשתינאית (א"י), 1925|0:563797)), ((2831|תקון|0:563800)); ((ע"ר 1939, תוס' 2, 593|תיקון)); ((1941, תוס' 2, 175|תיקון)); ((1942, תוס' 2, 1012|תיקון)); ((1944, תוס' 2, 581|איחוד דברי-המלך במועצה על האזרחות הפלשתינאית (א"י), 1925–1941)); ((ס"ח תשי"ב, 146|חוק האזרחות|2:211774)). <מבוא> הואיל ובתוקף אמנה, שעבוד, מתנה, מנהג, חסד ואמצעים חוקים אחרים יש להוד מלכותו כוח-סמכות ושיפוט בפלשתינה (א"י): והואיל ורצוי לווסת את הענקת האזרחות הפלשתינאית (א"י) ורכישתה: לפיכך, ניאות הוד רוממותו לצוות, בתוקף הסמכויות המסורות לו על-כך [[בחוק השיפוט בארצות נכר, 1890]], או בכל אופן אחר, ומתוך שימוש בהן, ובעצת מועצתו הפרטית, ובזה מצווים לאמור: ---- דבר-מלך הנקרא דבר-המלך במועצה על האזרחות הפלשתינאית (א"י) (תיקון), 1931, המתקן את דבר-המלך במועצה על האזרחות הפלשתינאית (א"י), 1925 (הנקרא שם "דבר-המלך העיקרי"), ובפסקאות (3) ו-(4) מסעיף 10 של דבר-המלך המתקן הנ"ל, כפי שתוקן בדבר-המלך במועצה על האזרחות הפלשתינאית (א"י) (תיקון), 1941, נקבעות ההוראות הבאות:- (3) מזכיר הממלכה זכאי להכין ולאשר העתקה של דברי-המלך העיקרי עם התיקונים, בין בצורת החלפה ובין בצורת הוספה או השמטה, הנדרשים בדברי-המלך במועצה על האזרחות הפלשתינאית (א"י) (תיקון), 1931, בדבר-המלך במועצה על האזרחות הפלשתינאית (א"י) (תיקון), 1941, ובדבר-מלך זה, והנקראים "איחוד דברי-המלך במועצה על האזרהות הפלשתינאית (א"י), 1925–1941"; ומותר להדפיס העתקות של דברי-המלך במועצה על האזרחות הפלשתינאית (א"י), 1925–1941, בהתאם להעתקות שאושרו כנ"ל, ובראשן תעודת-האישור, ולאחר מכן יהיה מותר להסתמך על העתקות אלה לתכליות הכרוכות באזרחות הפלשתינאית (א"י). (4) בהכנת איחוד דברי-המלך במועצה על האזרחות הפלשתינאית (א"י), 1925–1941 מותר להפנים את הסעיף 1 מדבר-המלך במועצה על האזרחות הפלשתינאית (א"י)(תיקון), 1931, לגופו של חלק א' מהאיחוד הנ"ל, וכן לערוך אותם שינויים והסגלות בנוסח דברי-המלך במועצה על האזרחות הפלשתינאית (א"י), 1925–1941, שיהיו דרושים, כתוצאות הכנת זו, בתנאי שלא ישנו את תוצאותם של דברי-המלך האלה, לפיכך, אני, לורד מוין, המזכיר הראשי של הוד רוממותו לעניני המושבות, מאשר בזה כי דבר-המלך הבא הוכן ונדפס לפי הוראותיו הנ"ל של סעיף 10 מדבר-המלך על האזרחות הפלשתינאית (א"י) (תיקון), 1939, כפי שתוקן כנ"ל, ובהתאם לאותן הוראות. ---- '''לפי [[סעיף 18(א) לחוק האזרחות, תשי"ב-1952]], איחוד דברי-המלך במועצה בעניין הנתינות הארצישראלית בוטל מכללא מיום הקמת המדינה.''' 6htylpap0qesprsop98hzglkj8hzfj6 איחוד דברי-המלך במועצה בעניין הנתינות הארצישראלית 0 286375 3002825 2961366 2026-04-03T09:01:21Z OpenLawBot 8112 [3002819] 3002825 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|איחוד דברי־המלך במועצה בעניין הנתינות הארצישראלית, 1925–1941}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2072045}} {{ח:תיבה|חא״י כרך ג׳, עמ׳ 2822|דבר המלך במועצה על הנתינות הפלשתינאית (א״י), 1925|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563797.pdf}}, {{ח:תיבה|2831|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563800.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1939, תוס׳ 2, 593|תיקון}}; {{ח:תיבה|1941, תוס׳ 2, 175|תיקון}}; {{ח:תיבה|1942, תוס׳ 2, 1012|תיקון}}; {{ח:תיבה|1944, תוס׳ 2, 581|איחוד דברי־המלך במועצה על האזרחות הפלשתינאית (א״י), 1925–1941}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ב, 146|חוק האזרחות|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_211774.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} הואיל ובתוקף אמנה, שעבוד, מתנה, מנהג, חסד ואמצעים חוקים אחרים יש להוד מלכותו כוח־סמכות ושיפוט בפלשתינה (א״י): והואיל ורצוי לווסת את הענקת האזרחות הפלשתינאית (א״י) ורכישתה: לפיכך, ניאות הוד רוממותו לצוות, בתוקף הסמכויות המסורות לו על־כך {{ח:חיצוני|חוק השיפוט בארצות נכר|בחוק השיפוט בארצות נכר, 1890}}, או בכל אופן אחר, ומתוך שימוש בהן, ובעצת מועצתו הפרטית, ובזה מצווים לאמור: {{ח:מפריד}} דבר־מלך הנקרא דבר־המלך במועצה על האזרחות הפלשתינאית (א״י) (תיקון), 1931, המתקן את דבר־המלך במועצה על האזרחות הפלשתינאית (א״י), 1925 (הנקרא שם ”דבר־המלך העיקרי“), ובפסקאות (3) ו־(4) מסעיף 10 של דבר־המלך המתקן הנ״ל, כפי שתוקן בדבר־המלך במועצה על האזרחות הפלשתינאית (א״י) (תיקון), 1941, נקבעות ההוראות הבאות:– (3) מזכיר הממלכה זכאי להכין ולאשר העתקה של דברי־המלך העיקרי עם התיקונים, בין בצורת החלפה ובין בצורת הוספה או השמטה, הנדרשים בדברי־המלך במועצה על האזרחות הפלשתינאית (א״י) (תיקון), 1931, בדבר־המלך במועצה על האזרחות הפלשתינאית (א״י) (תיקון), 1941, ובדבר־מלך זה, והנקראים ”איחוד דברי־המלך במועצה על האזרהות הפלשתינאית (א״י), 1925–1941“; ומותר להדפיס העתקות של דברי־המלך במועצה על האזרחות הפלשתינאית (א״י), 1925–1941, בהתאם להעתקות שאושרו כנ״ל, ובראשן תעודת־האישור, ולאחר מכן יהיה מותר להסתמך על העתקות אלה לתכליות הכרוכות באזרחות הפלשתינאית (א״י). (4) בהכנת איחוד דברי־המלך במועצה על האזרחות הפלשתינאית (א״י), 1925–1941 מותר להפנים את הסעיף 1 מדבר־המלך במועצה על האזרחות הפלשתינאית (א״י)(תיקון), 1931, לגופו של חלק א׳ מהאיחוד הנ״ל, וכן לערוך אותם שינויים והסגלות בנוסח דברי־המלך במועצה על האזרחות הפלשתינאית (א״י), 1925–1941, שיהיו דרושים, כתוצאות הכנת זו, בתנאי שלא ישנו את תוצאותם של דברי־המלך האלה, לפיכך, אני, לורד מוין, המזכיר הראשי של הוד רוממותו לעניני המושבות, מאשר בזה כי דבר־המלך הבא הוכן ונדפס לפי הוראותיו הנ״ל של סעיף 10 מדבר־המלך על האזרחות הפלשתינאית (א״י) (תיקון), 1939, כפי שתוקן כנ״ל, ובהתאם לאותן הוראות. {{ח:מפריד}} '''לפי {{ח:חיצוני|חוק האזרחות#סעיף 18|סעיף 18(א) לחוק האזרחות, תשי״ב–1952}}, איחוד דברי־המלך במועצה בעניין הנתינות הארצישראלית בוטל מכללא מיום הקמת המדינה.''' {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 57fd3gq59ls5w9td1z6gho24a6iw5pq ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים 4 290855 3002679 3002672 2026-04-02T15:00:57Z OpenLawBot 8112 עדכונים אחרונים 3002679 wikitext text/x-wiki <div style="height: 300px; overflow: auto;"> * [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)|חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות {{מוקטן|(תיקוני חקיקה)}}]] * [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]] * [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)|חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 {{מוקטן|(התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)}}]] * [[חוק הדיור המוגן]] * [[חוק הגנת הצרכן]] * [[חוק מימון מפלגות]] * [[חוק המפלגות]] * [[חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה]] * [[חוק עוולות מסחריות]] * [[חוק חתימה אלקטרונית]] * [[חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)|חוק המכר {{מוקטן|(דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)}}]] * [[חוק השכירות והשאילה]] * [[חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב]] * [[חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|חוק מיסוי מקרקעין {{מוקטן|(שבח ורכישה)}}]] * [[חוק ההוצאה לפועל]] </div> evy3m9qlfkfvkxj8svoztpnhaowlawm 3002762 3002679 2026-04-02T21:00:59Z OpenLawBot 8112 עדכונים אחרונים 3002762 wikitext text/x-wiki <div style="height: 300px; overflow: auto;"> * [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)|חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה {{מוקטן|(הוראת שעה)}}]] * [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)|חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות {{מוקטן|(תיקוני חקיקה)}}]] * [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]] * [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)|חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 {{מוקטן|(התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)}}]] * [[חוק הדיור המוגן]] * [[חוק הגנת הצרכן]] * [[חוק מימון מפלגות]] * [[חוק המפלגות]] * [[חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה]] * [[חוק עוולות מסחריות]] * [[חוק חתימה אלקטרונית]] * [[חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)|חוק המכר {{מוקטן|(דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)}}]] * [[חוק השכירות והשאילה]] * [[חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב]] * [[חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|חוק מיסוי מקרקעין {{מוקטן|(שבח ורכישה)}}]] </div> 277ub36ix3t8o55hfg4gutiojitv2m3 3002796 3002762 2026-04-03T03:01:12Z OpenLawBot 8112 עדכונים אחרונים 3002796 wikitext text/x-wiki <div style="height: 300px; overflow: auto;"> * [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|חוק התוכנית הכלכלית {{מוקטן|(תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)}}]] * [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)|חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה {{מוקטן|(הוראת שעה)}}]] * [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)|חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות {{מוקטן|(תיקוני חקיקה)}}]] * [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]] * [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)|חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 {{מוקטן|(התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)}}]] * [[חוק הדיור המוגן]] * [[חוק הגנת הצרכן]] * [[חוק מימון מפלגות]] * [[חוק המפלגות]] * [[חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה]] * [[חוק עוולות מסחריות]] * [[חוק חתימה אלקטרונית]] * [[חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)|חוק המכר {{מוקטן|(דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)}}]] * [[חוק השכירות והשאילה]] * [[חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב]] </div> rviw140z9seenqkbukmu3g0psul9o00 3002827 3002796 2026-04-03T09:02:49Z OpenLawBot 8112 עדכונים אחרונים 3002827 wikitext text/x-wiki <div style="height: 300px; overflow: auto;"> * [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)|חוק ההתייעלות הכלכלית {{מוקטן|(תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)}}]] * [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|חוק התוכנית הכלכלית {{מוקטן|(תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)}}]] * [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)|חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה {{מוקטן|(הוראת שעה)}}]] * [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)|חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות {{מוקטן|(תיקוני חקיקה)}}]] * [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]] * [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)|חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 {{מוקטן|(התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)}}]] * [[חוק הדיור המוגן]] * [[חוק הגנת הצרכן]] * [[חוק מימון מפלגות]] * [[חוק המפלגות]] * [[חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה]] * [[חוק עוולות מסחריות]] * [[חוק חתימה אלקטרונית]] * [[חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)|חוק המכר {{מוקטן|(דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)}}]] * [[חוק השכירות והשאילה]] </div> scwyfsbkp0neojlmlhpdv034o6m1fnj משתמש:OpenLawBot/הוספה 2 293285 3002677 3002670 2026-04-02T15:00:17Z OpenLawBot 8112 תודה 3002677 wikitext text/x-wiki __INDEX__ רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[The Palestine Act]] * {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]] * {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]] * {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ"י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]] * {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]] * {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]] * {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]] * {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]] * {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]] * {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]] * {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]] * {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח"ר)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ"ט)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג המח"ר המועדף)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]] * {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א)]] * {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]] * {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]] * {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]] * {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]] * [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]] * [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]] * [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]] mleoqmp7yetao79plp3ytj2922x3pzu 3002760 3002677 2026-04-02T21:00:15Z OpenLawBot 8112 תודה 3002760 wikitext text/x-wiki __INDEX__ רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[The Palestine Act]] * {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]] * {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]] * {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ"י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]] * {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]] * {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]] * {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]] * {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]] * {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]] * {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]] * {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]] * {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח"ר)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ"ט)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג המח"ר המועדף)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]] * {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א)]] * {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]] * {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]] * {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]] * {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]] * [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]] * [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]] 9ntc5hx5audk3q54f3acur4jc8jdxnk 3002794 3002760 2026-04-03T03:00:19Z OpenLawBot 8112 תודה 3002794 wikitext text/x-wiki __INDEX__ רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[The Palestine Act]] * {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]] * {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]] * {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ"י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]] * {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]] * {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]] * {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]] * {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]] * {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]] * {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]] * {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]] * {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח"ר)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ"ט)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג המח"ר המועדף)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]] * {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א)]] * {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]] * {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]] * {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]] * {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]] * [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]] 3f9n3bumvw11dgt7n27kz71b6pw1rxh 3002809 3002794 2026-04-03T07:29:36Z Fuzzy 29 3002809 wikitext text/x-wiki __INDEX__ רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[The Palestine Act]] * {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]] * {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]] * {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ"י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]] * {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]] * {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]] * {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]] * {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]] * {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]] * {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]] * {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]] * {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח"ר)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ"ט)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג המח"ר המועדף)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]] * {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א)]] * {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]] * {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]] * {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]] * {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]] * [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]] * [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ו-2026]] lk484hz6wfsqbnsy3zu49nvigztws1r 3002824 3002809 2026-04-03T09:01:17Z OpenLawBot 8112 תודה 3002824 wikitext text/x-wiki __INDEX__ רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[The Palestine Act]] * {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]] * {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]] * {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ"י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]] * {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]] * {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]] * {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]] * {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]] * {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]] * {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]] * {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]] * {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח"ר)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ"ט)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג המח"ר המועדף)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]] * {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א)]] * {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]] * {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]] * {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]] * {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]] * [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ו-2026]] 8tno01vl481u9dk9rw8b881t7hx7qo2 3002847 3002824 2026-04-03T10:33:13Z Fuzzy 29 3002847 wikitext text/x-wiki __INDEX__ רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[The Palestine Act]] * {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]] * {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]] * {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ"י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]] * {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]] * {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]] * {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]] * {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]] * {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]] * {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]] * {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]] * {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח"ר)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ"ט)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג המח"ר המועדף)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]] * {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א)]] * {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]] * {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]] * {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]] * {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]] * [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ו-2026]] * [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1948]] mc5rjam97x07nwxbo89wfwjx6f138cu 3002848 3002847 2026-04-03T10:33:28Z Fuzzy 29 3002848 wikitext text/x-wiki __INDEX__ רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[The Palestine Act]] * {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]] * {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]] * {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ"י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]] * {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]] * {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]] * {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]] * {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]] * {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]] * {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]] * {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]] * {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח"ר)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ"ט)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג המח"ר המועדף)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]] * {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א)]] * {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]] * {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]] * {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]] * {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]] * [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ו-2026]] * [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]] 8jncrwrhj2mh37tcdanznmj4wv74g8y מקור:דברי המלך במועצה על ארץ-ישראל 116 313298 3002841 2969083 2026-04-03T10:15:32Z Fuzzy 29 3002841 wikitext text/x-wiki <שם> דברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922 עד 1947 (תיקון: 1939, 1941, 1948, תש"ח) <שם קודם> דברי המלך במועצה על פלשתינה (א"י), 1922 עד 1947 <שם קודם> דברי המלך במועצה על פלשתינה (א"י), 1922 עד 1940 <שם קודם> דברי המלך במועצה על פלשתינה (א"י), 1922 עד 1939 <שם קודם> דבר המלך במועצה על פלשתינה (א"י), 1922 <מאגר 2000035 תיקון 158629 תקן 2001438 קוד a163Y00000DuNMFQA3> <מקור> ((חא"י כרך ג', עמ' 2738|דברי המלך במועצה על פלשתינה (א"י)|0:563767)), ((2762|[דבר המלך 1923]|0:563770)), ((2765|[דבר המלך 1933]|0:563773)); ((ע"ר 1935, תוס' 2, 197|[דבר המלך 1935]|0496)); ((ע"ר 1939, תוס' 2, 381|[דבר המלך 1939]|0898)); ((ע"ר 1941, תוס' 2, 561|[דבר המלך 1940]|1093)); ((ע"ר 1948, תוס' 2, 29|[דבר המלך 1947]|0:563824)); <!-- ((ע"ר 1948, תוס' 2, 231|[דבר המלך 1948] |0:563983)); ((ע"ר 1948, תוס' 1, 28 {{מוקטן|[אנגלית]}}|Effect of Certain Orders)); --> ((<s>S.I. 1948 {{מוקטן|(מס' 1004)}} כרך א', עמ' 1350 {{מוקטן|(אנגלית)}}</s>|דבר-המלך במועצה על ארץ-ישראל (ביטולים), 1948|https://he.wikisource.org/wiki/The_Palestine_(Revocations)_Order_in_Council)), ((<s>{{מוקטן|(מס' 1003)}} כרך ב', עמ' 3180 {{מוקטן|(אנגלית)}}</s>|דבר-המלך במועצה על סיום השלטון בארץ-ישראל (הוראות מעבר), 1948|https://he.wikisource.org/wiki/The_Termination_of_Jurisdiction_in_Palestine_(Transitional_Provisions)_Order_in_Council)); ((ע"ר תש"ח, תוס' א', 3|פקודת סדרי השלטון והמשפט|0:312670)), ((18|פקודת בתי משפט (הוראות מעבר)|0:312680)), ((39|פקודת המטבע|0:312686)); ((ס"ח תש"ט, 1|חוק המעבר|1:208911)); ((י"פ תש"ט, 892|אכרזה על מתן תוקף לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל (תיקון), 1940|0083)); ((ס"ח תשי"א, 54|חוק נכסי המדינה|1:210296)); ((תשי"ז, 155|חוק בתי המשפט|3:208115)); ((תש"ך, 99|חוק אימוץ ילדים|4:210105)); ((תשכ"ה, 81|חוק הירושה|5:208455)); ((תשכ"ז, 128|חוק ההוצאה לפועל|6:208253)); ((תש"ם, 163|חוק יסודות המשפט|9:208451)); ((תשמ"ד, 95|חוק לביטול דינים שנושנו|10:210144)); ((תשנ"ה, 396|חוק בית המשפט לעניני משפחה|13:211216)). ''שינוי התוספות:'' ((ק"ת תש"ל, 1564|צו הכרזה על עדה דתית (הכנסיה האוונגלית האפיסקופלית בישראל)|2557)); ((תשל"א, 628|צו עדה דתית (האמונה הבהאית)|2673)). <מבוא> הואיל ולמען תת תוקף [[http://avalon.law.yale.edu/20th_century/leagcov.asp#art22|להוראות סעיף 22 מספר הברית של חבר הלאומים]] הסכימו מעצמות ההסכמה הראשיות למסור לידי הממונה, שייבחר ע"י אותן מעצמות, את הנהלת ארץ ישראל שהייתה שייכת קודם לכן לממלכת תורכיה, בתוך אותם הגבולות אשר ייקבעו על ידן; והואיל ומעצמות ההסכמה הראשיות הסכימו גם לכך שהממונה יהיה אחראי להגשמת [[w:הצהרת בלפור|ההצהרה שניתנה מלכתכילה ביום 2 בנובמבר, 1917 ע"י ממשלת הוד מלכותו]] ונתקבלה ע"י המעצמות הנ"ל, לטובת ייסוד בית לאומי בארץ ישראל לעם היהודי, בתנאי ברור שלא ייעשה כל דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של העדות שאינן יהודיות, הקיימות בארץ ישראל, או בזכויותיהם ובמעמדם המדיני של היהודים בכל ארץ אחרת; והואיל ומעצמות ההסכמה הראשיות בחרו בהוד מלכותו להיות הממונה על ארץ ישראל; והואיל ויש להוד מלכותו סכמות וכח שיפוט בארץ ישראל בתוקף חוזה, שעבוד, מתנה, מנהג, הסכמה-שבשתיקה ובתוקף אמצעים חוקיים אחרים; לפיכך נאות הוד מלכותו לצוות, בתוקף הסמכויות המסורות לו לתכלית זו [[בחוק השיפוט בארצות נכר, 1890]], או בכל חוק אחר, ובעצת מועצתו הפרטית, ובזה מצווים לאמור:- ---- ((חלקים מדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922 עד 1947 בוטלו ביום 14.5.1948 מכוח [[דבר-המלך במועצה על ארץ-ישראל (ביטולים), 1948]], שפורסם בבריטניה הגדולה ימים ספורים לפני תום המנדט. אולם, הביטול לא פורסם בישראל בעתון רשמי. לכן, נשאר דבר-המלך העיקרי בתוקף, מכוח האמור [[בסעיף 11א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948]] (כפי שתוקנה ביום 2.9.1949), לפיו, חוק שדימו לחוקק בתקופה שבין ט"ז בכסלו תש"ח (29 בנובמבר 1947) ובין ו' באייר תש"ח (15 במאי 1948), ושלא פורסם בעתון הרשמי למרות היותו נמנה עם סוג חוקים שפרסומם בעתון הרשמי היה חובה או מנהג - הינו "חוק נסתר", ואין לו ומעולם לא היה לו תוקף.)) ---- ((מכוח האמור [[+|בסעיפים 14]] [[ו-15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948]], כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי מלך בריטניה או בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק "פלשתינה (א"י)" ייקרא מעתה "ישראל". סמכויות הנציב העליון <!-- לפי הסעיפים [[16ב]], [[16ג]], [[39]], [[40]], [[45]] [[ו-49]] --> הוענקו לשר המשפטים (י"פ תש"ט, 152). לפי [[סעיף 107 לחוק בתי המשפט|סעיף 10(ב) לפקודת בתי משפט (הוראות מעבר), תש"ח-1948 וסעיף 45(ב) לחוק בתי המשפט, תשי"ז-1957]], כל סמכות שיפוטית שהוענקה לזקן השופטים, נתונה לנשיא בית המשפט העליון ולממלא מקומו הקבוע. <!-- לפי [[0:312686|סעיף 2 לפקודת המטבע, תש"ח-1948]], כל מקום בו נאמר "פונט" הכוונה היא ללירה ישראלית. --> לפי [[סעיף 13 לחוק המעבר, תש"ט-1949]], כל מקום בו נאמר בחוק "עתון רשמי" ייקרא מעתה "רשומות".)) __TOC__ == חלק א' - הקדמה == @ 1. השם (תיקון: 1923, 1933, 1935, 1939, 1941, 1948, תש"ח) : לדבר מלך זה ייקרא (("))דברי-המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922 עד 1947((")). : דבר מלך זה יקיף את השטחים שחלה עליהם הממונות על ארץ-ישראל, לרבות מימי החוף הסמוכים לה, והמתוארים מכאן והלאה בשם ישראל. @ 2. הגדרות (תיקון: 1939, תש"ח, תש"ט) : בדבר מלך זה:- :- "מזכיר הממלכה" ((-)) (((הושמטה מכללא).)) :- "הנציב העליון" ((-)) (((הושמטה מכללא).)) :- "קרקעות צבור" פירושן כל הקרקעות בארץ-ישראל הכפופות להשגחתה של ממשלת ישראל בתוקף חוזה, אמנה, הסכם או ירושה, וכל הקרקעות שנרכשו את שירכשון לשרות הצבור או לכל צורך אחר. :- "המנדט" ((-)) (((הושמטה מכללא).)) :- "הנציב העליון במועצה" ((-)) (((בוטלה).)) :- "רשומות" (([במקור: "עתון רשמי"])) פירושו העתון הרשמי של ממשלת ישראל. :- "אדם" כולל כל חברה או התאגדות או איגוד של בני אדם, בין שהם מאוגדים ובין שהם בלתי מאוגדים. :- "עדה דתית" פירושה כל עדה המוזכרת [[בתוספת השניה לדבר המלך הזה]] וכל עדה שהממשלה תכריז עליה בצו כעל עדה דתית. :: ((פורסם [[צו הכרזה על עדה דתית (הכנסיה האוונגלית האפיסקופלית בישראל), תש״ל–1970]].)) :: ((פורסם [[צו עדה דתית (האמונה הבהאית), תשל״א–1971]].)) : מלים המסמנות את הרבים או את היחיד אפשר ליחסן לאדם אחד או לדבר אחד או ליותר מאדם אחד או מדבר אחד ומלים המציינות את מין הזכר אפשר ליחסן למין הנקבה (הכל לפני הענין). @ 3. פירוש : (i) כל מקום שדבר מלך זה או כל פקודה מקנים סמכות או מטילים תפקיד, הרי, אם אין נראית כונה הפוכה מזו, אפשר להשתמש בסמכות ולמלא את התפקיד מפעם לפעם כפי צורך השעה. : (ii) כל מקום שדבר מלך זה או כל פקודה מקנים סמכות לבעל משרה או מטילים עליו תפקיד, הרי, אם אין נראית כונה הפוכה מזו, יכול כל מי שמשמש במשרה באותה שעה או כל מי שנתמנה כראוי למלא את מקומו להשתמש בסמכות ולמלא את התפקיד. : (iii) כל מקום שדבר מלך זה או כל פקודה מקנים סמכות להתקין תקנות או להוציא צווים, הרי אם אין נראית כונה הפוכה מזו, רואין את הסמכות כאילו היא כוללת סמכות לבטל, לתקן או לשנות את התקנות או הצווים, כשהיא ניתנת לשימוש באותו אפן וכשהיא כפופה לאותו אישור ולאותם התנאים (אם יש כאלה) כדרך הסמכות הראשונה. : (iv) בטויים שהוגדרו בדבר מלך זה, יהא מובנם אחד בכל הפקודות או התקנות שיצאו עפ"י דבר מלך זה, חוץ אם תהא נראית כונה הפוכה מזו. == חלק ב' - הרשות האקסיקוטיבית (המוציאה לפועל) == @ 4. (תיקון: תש"ח, תשמ"ד) : (((בוטל).)) @ 5. (תיקון: תש"ח, תשמ"ד) : (((בוטל).)) @ 6. (תיקון: תש"ח, תש"ח-2, תשמ"ד) : (((בוטל).)) @ 7. (תיקון: תש"ח, תשמ"ד) : (((בוטל).)) @ 8. (תיקון: תש"ח, תשמ"ד) : (((בוטל).)) @ 9. חותם הממשלה (תיקון: תש"ח) : הממשלה תהא שומרת החותם שלה ותחתים בה את כל הדברים שיעברו תחת חותמה הנ"ל. : ((הוראות בנוגע לחותם הרשמי הוסדרו [[בחוק חותם המדינה, תש"י-1949]].)) @ 10. (תיקון: תש"ח, תשמ"ד) : (((בוטל).)) @ 11. הצבת גבולות, יצירת מחוזות וכו' (תיקון: תש"ח, תשמ"ד) : (1) (((בוטל).)) : (2) אם תתעורר שאלה בדבר מקום, אם נמצא הוא בגבולות איזה גליל או מחוז אדמיניסטרטיבי או מחוצה לו, ולא נראה שהשאלה נקבעה בהחלטת ממשלה או בכל עדות אחרת, תובא השאלה לפני הממשלה ותעודה שתצא מלפניה תהא תשובה מכרעת על השאלה הזאת ותהא מתקבלת על בתי המשפט כדבר מוכח מאליו. : ((לפי [[סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948]], הממשלה רשאית לחלק את שטח המדינה למחוזות ולנפות ולתאר את גבולותיהם. פורסמה [[הודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם]] (י"פ תשי"ז, 761).)) @ 12. (תיקון: תש"ח, תשי"א) : (((בוטל).)) @ 13. (תיקון: תש"ח, תשי"א) : (((בוטל).)) @ 14. מנוי פקידים (תיקון: 1939, תש"ח) : יכולה הממשלה, למנות או לאשר מנוי פקידים לממשלת ישראל שיכונו באותם התארים שתמצאם לנאותים, ותוכל לקבוע את תפקידיהם; וכל פקידי ממשלה כאלה יכהנו במשרותיהם כל זמן שיהיה הרצון מלפני הממשלה, חוץ אם נקבע אחרת בחוק. : ((הממשלה העניקה לכל אחד מהשרים את הסמכוּת למנות את הפקידים הדרושים לביצוע הפקודות והתקנות ולמילוי שאר תפקידיו של השר (ע"ר תש"ח, 144; י"פ תשי"א, 1159).)) @ 15. הפסקת עבודתם של פקדי הממשלה (תיקון: תש"ח) : יכולה הממשלה, לאחר שתראה סבה מספקת לכך, לפטר כל אדם המכהן במשרה ממשלתית בישראל או להפסיק את עבודתו, ויכולה היא, בהתחשב עם האמור לעיל, לנקוט בפעולות דיסיפלינריות אחרות כפי שתמצא לרצוי. : ((הממשלה העניקה לכל אחד מהשרים את הסמכות לפטר פקידים בתחום משרדו או להפסיק זמנית את כהונתם (י"פ תשי"א, 919).)) @ 16. (תיקון: תש"ח, תשמ"ד) : (((בוטל).)) @ 16א. (תיקון: 1933, תש"ח, תשמ"ד) : (((בוטל).)) @ 16ב. (תיקון: 1935, תש"ח, תשמ"ד) : (((בוטל).)) @ 16ג. (תיקון: 1939, תש"ח, תשמ"ד) : (((בוטל).)) @ 16ד. (תיקון: 1939, תש"ח, תשמ"ד) : (((בוטל).)) @ 16ה. (תיקון: 1941, תש"ח, תשמ"ד) : (((בוטל).)) == חלק ג' - הרשות המחוקקת == @ 17. (תיקון: 1923, 1939, תש"ח, תשמ"ד) : (((בוטל).)) @ 18. (תיקון: 1939) : (((בוטל).)) @ 19. (תיקון: 1939) : (((בוטל).)) @ 20. (תיקון: 1939) : (((בוטל).)) @ 21. (תיקון: 1939) : (((בוטל).)) @ 22. (תיקון: 1939) : (((בוטל).)) @ 23. (תיקון: 1923, 1939) : (((בוטל).)) @ 24. (תיקון: 1939) : (((בוטל).)) @ 25. (תיקון: 1939) : (((בוטל).)) @ 26. (תיקון: 1939) : (((בוטל).)) @ 27. (תיקון: 1939) : (((בוטל).)) @ 28. (תיקון: 1939) : (((בוטל).)) @ 29. (תיקון: 1939) : (((בוטל).)) @ 30. (תיקון: 1939) : (((בוטל).)) @ 31. (תיקון: 1939) : (((בוטל).)) @ 32. (תיקון: 1939) : (((בוטל).)) @ 33. (תיקון: 1939) : (((בוטל).)) @ 34. (תיקון: 1939) : (((בוטל).)) == חלק ד' - הנהגת חוקים בריטיים ידועים == @ 35. (תיקון: תש"ח, תשמ"ד) : (((בוטל).)) @ 36. (תיקון: תש"ח, תשמ"ד) : (((בוטל).)) @ 37. (תיקון: תש"ח, תשמ"ד) : (((בוטל).)) == חלק ה' - מוסדות המשפט == @ 38. (תיקון: 1935, תש"ח, תשי"ז) : (((בוטל).)) @ 39. (תיקון: 1935, תש"ח, תשי"ז) : (((בוטל).)) @ 40. (תיקון: 1948, תש"ח, תשי"ז) : (((בוטל).)) @ 41. (תיקון: תש"ח-2, תשי"ז) : (((בוטל).)) @ 42. (תיקון: 1939, תש"ח, תש"ח-2, תשי"ז) : (((בוטל).)) @ 43. (תיקון: 1948, תש"ח-2, תשי"ז) : (((בוטל).)) @ 44. (תיקון: תש"ח-3, תשי"ז) : (((בוטל).)) @ 45. בתי משפט של שבטים (תיקון: תש"ח) : יכול שר המשפטים לכונן עפ"י צו בתי משפט נפרדים למחוז באר-שבע ולשאר אזורי שבטים כאשר ימצא לנכון. בתי משפט כאלה יכולים לשפוט עפ"י מנהגי השבטים עד כמה שאינם מתנגדים לצדק ולמוסר הטבעי. : ((פורסם [[צו ייסוד בתי המשפט, 1939]].)) : ((ראו [[סעיף 24 לפקודת בתי־המשפט, 1940]].)) @ 46. החוק שישפטו על פיו (תיקון: תש"ח, תש"ם) : (((בוטל, אך בהתאם להוראות [[סעיף 2(ב) לחוק יסודות המשפט, תש"ם-1980]], אין בביטול הסעיף כדי לפגוע במשפט שנקלט בארץ טרם הביטול).)) : בתי המשפט האזרחיים ישפטו בהתאם לחוק העותומני שהיה נוהג בארץ ישראל ביום 1 בנובמבר, 1914, ובהתאם לאותם החוקים העותומנים המאוחרים יותר שהוכרז עליהם או שיוכרז עליהם במודעה רשמית בעל חוקים בני תקף, ובהתאם לאותם דברי מלך במועצה ולפקודות ולתקנות הנוהגים בארץ-ישראל בתאריך דבר מלך זה או אשר ינהגו או יוחקו בעתיד; ובהתחשב עם החוקים, דברי המלך, הפקודות והתקנות האלה ובמקרים שאלה לא יהיו נוהגים לגבם, ישפטו בתי המשפט האזרחיים בהתאם ליסודות החוק המקובל ולעיקרי הצדק הנוהגים באנגליה, ובהתאם לסמכויות הנתונות לבתי משפט שלום ולשופטי שלום באנגליה ובהתאם לפרוצידורה ולמנהגים המקובלים אצל בתי משפט שלום ושופטי שלום כאלו לפי גבולות השיפוט והסמכויות שלהם באותו תאריך, ובמדה שאותם הסמכויות, הפרוצידורה והמנהגים שונו או תוקנו או הוחלפו בכל הוראות אחרות לפני תאריך דבר מלך זה או לאחריו: : בתנאי שהחוק המקובל ועיקרי הצדק המוזכרים לעיל יהיו תמיד נוהגים בארץ-ישראל רק במדה שתנאי ארץ-ישראל ותנאי תושביה וגבולות שיפוט הממשלה ירשו זאת ובהתחשב עם אותם ההגבלות שתנאי המקום יחייבו אותן. @ 47. שיפוט בעניני המצב האישי (תיקון: תש"ח, תש"ח-2, תשי"ז) : בהתחשב עם הוראות [[חלק זה|חלק זה של דבר מלך זה]] יהא לבתי המשפט האזרחיים גם שיפוט בעניני המצב האישי של אנשים בישראל כמוגדר [[בסעיף 51]]. שיפוט זה יהא מוצא לפועל בהתאם לכל חוק, פקודות או תקנות שיונהגו או יוחקו להבא, ובהתחשב עם אלה ישפטו לפי חוק המצב האישי הנוהג לגבי בעלי הדין. @ 48. (תיקון: תש"ח, תשי"ז) : (((בוטל).)) @ 49. (תיקון: תש"ח, תש"ח-2, תשי"ז) : (((בוטל).)) @ 50. (תיקון: 1939, תש"ח, תשי"ז) : (((בוטל).)) @ 51. בתי דין דתיים, שיפוט בתי הדין הדתיים, הגדרת המצב האישי (תיקון: 1939, תש"ך, תשכ"א, תשכ"ה) : (1) בהתחשב עם הוראות [[הסעיפים 64 עד 67 ועד בכלל]], יהא השיפוט בעניני המצב האישי, בהתאם להוראות [[חלק זה]], מסור לבתי הדין של העדות הדתיות. לצורך הוראות אלה, עניני מצב אישי פירושם תביעות בענין נישואין או גטין, מזונות, כלכלה, אפוטרופסות, כשרות יוחסין של קטינים, איסור השימוש ברכושם של אנשים שהחוק פסל אותם והנהלת נכסי אנשים נעדרים. : (2) מותר לקבוע בפקודה הוראות לענינים דלקמן:- :: (א) ההרכב, הארגון והפרוצדורה של בתי-דין של עדות דתיות, ובהתחשב עם הוראות דבר המלך הזה, גם לענין השמוש בשפוט ע"י בתי-דין אלה; וכן :: (ב) קביעת הנסיבות שבהן ייחשב אדם כחבר לעדה דתית והאמצעים שעל פיהם יש ליתן תוקף חוקי להמרת עדתו הדתית של איזה אדם ולתוצאותיה. @ 52. בתי דין מושלמים דתיים (תיקון: 1939, תש"ח) : לבתי הדין המושלמים הדתיים יהא שיפוט-יחיד בעניני המצב האישי של מושלמים שהם נתינים ישראליים או נכרים שהנם כפופים בענינים כאלה, לפי חוק נתינותם, לשיפוטם של בתי הדין המושלמים הדתיים, בהתאם [[חוק הפרוצדורה של בתי הדין השרעיים|לחוק הפרוצדורה של בתי הדין המושלמים הדתיים מיום 25 באוקטובר, 1333, הג'רייה (([הכוונה היא ליום 25 תשרין אל-אוול, 1333 לפי הלוח העותמאני, כלומר 25 באוקטובר 1917 או 8 במוחרם 1336]))]], כפי שתוקן ע"י כל פקודה או תקנות. כמו כן יהא להם, בהתחשב עם הוראות כל פקודה או הצו מיום 20 בדצמבר, 1921, המכונן מועצה עליונה לענינים המושלמים הדתיים או כל ציוויים או פקודות המתקנים אותם, שיפוט-יחיד בענינים של יצירת ווקף או ההנהלה הפנימית של ווקף שנוצר לטובתם של מושלמים בפני בית-דין מושלמי דתי. : פסק שניתן ע"י בית-דין של קאדי מגישין עליו ערעור בפני בית-הדין המושלמי הדתי לערעורים, והחלטתו של בית-דין זה תהיה סופית. @ 53. בתי דין דתיים של היהודים (תיקון: תש"ח, תשמ"ד) : לבתי הדין הרבניים של העדה היהודית יהא:- : (i) (((בוטל).)) : (ii) (((בוטל).)) : (iii) שיפוט יחיד בכל ענין הנוגע ליצירתו או להנהלתו הפנימית של ווקף או הקדש דתי שנוסדו לפני בית דין רבני לפי דיני ישראל. @ 54. בתי דין דתיים של הנוצרים (תיקון: 1939, תש"ח, תשכ"ה) : לבתי הדין של העדות הנוצריות השונות יהא:- : (i) שיפוט יחיד בעניני נישואין וגטין, מזונות של חברים מבני עדתם שאינם נתינים נכריים כמוגדר [[בסעיף 59]]. : (ii) שיפוט בכל הענינים האחרים של מצבם האישי של אותם האנשים, כשכל הצדדים מסכימים לקבל את שיפוטם. : (iii) שיפוט יחיד בכל ענין הנוגע ליצירתו או להנהלתו הפנימית של ווקף או הקדש דתי שנוסדו לפני בית הדין הדתי בהתאם לדין הדתי של העדה, אם יש לה לאותה עדה חוק דתי. : (iv) השיפוט לדון ולפסוק בערעורים שהוגשו כחוק עפ"י החוק של כל ארץ, זולת ישראל, בין שהצדדים לערעור הם נתינים ישראליים ובין שהם נכרים. @ 55. ניגודים בין החוק ובין השיפוט (תיקון: תש"ח-2, תשי"ז) : היו אנשים בני עדות דתיות שונות מעורבים במשפט של מצב אישי, יכול כל צד לפנות בבקשה אל נשיא בית המשפט העליון (([במקור: זקן השופטים])), והוא יחליט לאיזה בית משפט יהא השיפוט, ואם ימצא לנכון ייעזר בענין זה ביועצים מבני העדות הנוגעות בדבר. אם נתעוררה שאלה באם משפט מסויים הוא משפט של מצב אישי בגבולות שיפוטו היחיד של בית דין דתי יובא לפני בית דין מיוחד שאופן הרכבו ייקבע עפ"י פקודה. : ((ראו [[סעיף 9 לפקודת בתי־המשפט, 1940]].)) @ 56. (תיקון: תשכ"ז) : (((בוטל).)) @ 57. (תיקון: תש"ח, תשמ"ד) : (((בוטל).)) @ 58. שיפוט על נכרים : לבתי המשפט האזרחיים יהא שיפוט על נכרים, בהתחשב עם ההוראות הבאות:- @ 59. הגדרת "נכרי" (תיקון: 1935, תש"ח) : לצורך [[חלק זה|חלק זה של דבר המלך]] הביטוי "נכרי" פירושו כל אדם שהוא שאינו נתין ישראלי. @ 60. (תיקון: 1935) : (((בוטל).)) @ 61. (תיקון: 1935) : (((בוטל).)) @ 62. (תיקון: 1935) : (((בוטל).)) @ 63. (תיקון: 1935) : (((בוטל).)) @ 64. עניני המצב האישי (תיקון: 1939, תש"ח, תשמ"ד, תשנ"ה) : (I) בהתחשב עם הוראות [[סעיף 54 מדבר המלך הזה]] יהיו עניני המצב האישי הנוגעים לנכרים, פרט למושלמים אשר לגביהם יהיו לבתי-הדין המושלמים הדתיים שיפוט-יחיד עפ"י [[סעיף 52 מדבר המלך הזה]], נחתכים (([מוחלטים])) ע"י בתי המשפט האזרחיים שידונו בענינים אלה לפי החוק האישי של הצדדים הנוגעים בדבר בהתאם לתקנות שתתקין הממשלה מזמן לזמן: :: בתנאי שלבתי המשפט האזרחיים לא יהא שיפוט ליתן צו לביטול נישואין אלא בהתאם לכל פקודה המקנה שיפוט כזה. : (II) החוק האישי של הנכרי הנוגע בדבר יהא הדין של נתינותו אלא אם כן אותו חוק גורר עמו את חוק מקום המגורים שלו, ובמקרה זה נוהגין לפי אותו חוק. : (III) לכשידון ((בית המשפט האזרחי)) בעניני המצב האישי הנוגעים לנכרים, רשאי בית המשפט, להזמין את הקונסול או את בא-כוח הקונסוליה של הנכרי הנוגע בדבר לישב בדין כדיין-יועץ לצורך מתן עצה בענין החוק האישי הנוגע בדבר. כשדנים בערעור על פסק במשפט כזה, יהא הקונסול או בא-כוחה של הקונסוליה של הנכרי הנוגע בדבר רשאי לישב לדין כדיין-יועץ בבית המשפט לערעורים. @ 65. הזכות להעביר משפט לבית דין דתי (תיקון: 1935, תש"ח) : שום דבר האמור [[בסעיף הקודם]] לא יפורש כאילו הוא בא למנוע נכרים מהסכים לכך שענינים אלה יהיו מתבררים בפני בית הדין של העדות הדתיות שיש להם שיפוט באותם הענינים כשהם נוגעים לנתינים ישראליים. : ואולם בתי הדין של העדות הדתיות, פרט לבתי הדין הדתיים של המושלמים, לא תהא להם סמכות לתת לנכרי פסק של התרת נישואין. : לצורך סעיף זה פסק לביטול נישואין כולל פסק-גט ופסק גירושין. @ 65א. (תיקון: 1939, תש"ח, תשמ"ד) : (((בוטל).)) @ 66. (תיקון: 1935, תשכ"ז) : (((בוטל).)) @ 67. (תיקון: תש"ח, תשמ"ד) : (((בוטל; אך נראה כי כוונת המחוקק הייתה להשאיר סימן זה בתוקף):)) למרות כל האמור [[בחלק זה של דבר-מלך זה]], יכול קונסול בישראל להוציא לפועל פעולות בעלות אופי בלתי משפטי ביחס למצבם האישי של נתיני מדינתו, ככל אשר תקבע הממשלה מזמן לזמן עפ"י תקנות, (([במקור: באישורו של מזכיר הממלכה])). : ((פורסמו [[תקנות בדבר סמכויות הקונסולים בישראל]].)) == חלק ו' - הרחקה וגירוש מן הארץ == @ 68. (תיקון: תש"ח, תשמ"ד) : (((בוטל).)) @ 69. (תיקון: תש"ח, תשמ"ד) : (((בוטל).)) @ 70. (תיקון: תשמ"ד) : (((בוטל).)) @ 71. (תיקון: תש"ח, תשמ"ד) : (((בוטל).)) @ 72. (תיקון: תש"ח, תשמ"ד) : (((בוטל).)) == חלק ז' - מתן תוקף חוקי לפקודות, ומתן פיצוי == @ 73. (תיקון: תש"ח, תשמ"ד) : (((בוטל).)) @ 74. (תיקון: תש"ח, תשמ"ד) : (((בוטל).)) @ 75. (תיקון: תש"ח, תשמ"ד) : (((בוטל).)) @ 76. (תיקון: תשמ"ד) : (((בוטל).)) @ 77. (תיקון: תש"ח, תשמ"ד) : (((בוטל).)) @ 78. (תיקון: תש"ח, תשמ"ד) : (((בוטל).)) @ 79. (תיקון: תשמ"ד) : (((בוטל).)) @ 80. (תיקון: תש"ח, תשמ"ד) : (((בוטל).)) == חלק ח' - הוראות כלליות == @ 81. (תיקון: תש"ח, תשמ"ד) : (((בוטל).)) @ 82. שפות רשמיות (תיקון: 1939, תש"ח) : כל הפקודות, המודעות הרשמיות והטפסים הרשמיים של הממשלה וכל המודעות הרשמיות של רשויות מקומיות ועיריות בתחומים שייקבעו עפ"י צו מאת הממשלה יפורסמו (([במקור: באנגלית ו]))בערבית ובעברית. בהתחשב עם כל תקנות שתתקין הממשלה אפשר להשתמש בשלש השפות במשרדי הממשלה ובבתי המשפט. : אם תהא כל סתירה בין הנוסח האנגלי של כל פקודה או מודעה רשמית או טופס רשמי לבין הנוסח הערבי או העברי שלהם, הולכין אחר הנוסח האנגלי. : ((החובה לפרסם פקודות, מודעות רשמיות וטפסים רשמיים בשפה האנגלית, בטלה מכוח [[סעיף 15(ב) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948]].)) : ((לפי [[סעיף 24 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981]], הנוסח המחייב של כל דין הוא הנוסח שבשפה שבה הוא ניתן; אולם בדין שניתן באנגלית לפני הקמת המדינה ונקבע לו נוסח חדש – הנוסח החדש מחייב.)) @ 83. חופש המצפון (תיקון: 1939, תש"ח) : כל האנשים בישראל ייהנו מחופש-המצפון מוחלט, ויוכלו לקיים את צורות פולחנם באין מפריע ובלבד שהסדר הצבורי והמוסר יהיו נשמרים. כל עדה דתית תהנה מעצמאות בעניניה הפנימיים בהתחשב עם הוראות כל פקודה או צו שיצאו מאת הממשלה. @ 84. (תיקון: 1923, 1939) : (((בוטל).)) @ 85. (תיקון: 1923, תש"ח, תשמ"ד) : (((בוטל).)) @ 86. (תיקון: תש"ח, תשמ"ד) : (((בוטל).)) @ 87. (תיקון: תש"ח, תש"ט, תשמ"ד) : (((בוטל).)) @ 88. (תיקון: תש"ח, תשמ"ד) : (((בוטל).)) @ 89. (תיקון: תש"ח, תשמ"ד) : (((בוטל).)) @ 90. (תיקון: תש"ח, תשמ"ד) : (((בוטל).)) == התוספת הראשונה (((בוטלה))) (תיקון: תשמ"ד) == == התוספת השניה (תיקון: 1939) == ==== ((([[סעיף 2]]))) ==== @ : העדה המזרחית (אורתודוכסית). @ : העדה הלטינית (קתולית). @ : העדה הגריגוריאנית-הארמנית. @ : העדה הארמנית (קתולית). @ : העדה הסורית (קתולית). @ : העדה הכשדית (אוניאטית). @ : העדה היהודית. @ : העדה היונית-הקתולית, מלכיתית. @ : העדה המרונית. @ : העדה הסורית-אורתודוכסית. @ (תיקון: ק"ת תש"ל) : הכנסיה האוונגלית האפיסקופלית בישראל (The Vangelical Episcopal Church In Israel). @ (תיקון: ק"ת תשל"א) : עדת בני האמונה הבהאית (The Baha'i Faith). <פרסום> בחצר המלך בארמון בקינגהם, ביום 10 באוגוסט, 1922. <חתימות> אלמריק פיצרוי hkblbajqmdifg8h7m6e6xm1llgxqa2r מלאכת שלמה על תרומות י 0 363807 3002817 2682707 2026-04-03T08:35:51Z יוסי סרי 24557 3002817 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|מלאכת שלמה|על תרומות|ט|י|יא}} ===[[משנה תרומות י א|משנה א]]=== <קטע התחלה=מלא"ש א/>{{דה מפרש|בצל שנתנו לתוך העדשים}} מפרש בירושלמי דבבצל יבש עסיקינן שיש לו קליפה יבשה שאין בה לחות ובבצל של חולין ובעדשים של תרומה עסיקינן ואוקמוה הכי משום דקתני אם שלם מותר משמע דקאי אבצל דאי אעדשים הוה ליה למיתני מותרות ומשום הכי נמי קתני לתוך העדשים ולא קתני לתוך עדשים ונראה דמודו נמי דכשהבצל של תרומה והעדשים של חולין דשרו דסבירא לן דכשם שהעדשים צופדות אותו שלא יבלע הכי נמי צופדות אותו שלא יתן והשתא אתיא סיפא דצחנה שפיר וכן פירש הרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה: ושאר כל התבשיל בין שלם בין מחותך בנותן טעם. ואף על גב דקיימא לן דתרומה עולה באחד ומאה הני מילי דהוי מין במינו אבל מין בשאינו מינו אף על גב דליכא אלא ששים סגי דהיינו שאינו נותן טעם עכ"ל הר"ש שירילי"ו ז"ל. והר"ש ז"ל פירש בצל של תרומה שנתנו לתוך תבשיל של עדשים של חולין שלם אינו נותן טעם מחותך נותן טעם ובצונן איירי ע"כ וכתב יה"ר יהוסף ז"ל על פירוש זה בירושלמי לא קאמר הכי אלא קאמר דמתניתין מיירי בבצל של חולין דוקא ועיין שם והא דקאמר בתר הכי ור"י מתיר בצחנה וכו' ר"ל ר"י מתיר בצחנה אף על פי שאינו עדשים ואף על פי שהבצל הוי של תרומה כי אין שייך לומר בצחנה שהן תרומה כי הם דגים ואין שייך בם דין תרומה אך קשה אם כן יהא אסור ליתן את הבצל של תרומה בצחנה כיון שהוא מפסידו שהרי אינו אלא ליטול את הזוהמא ותנן אין נותנין דבלה וגרוגרות לתוך המורייס וצ"ע ע"כ: {{דה מפרש|ר"י מתיר בצחנה}} ירושלמי ומודה ר"י בבצל של הקדש ושל עבודה זרה דחוששין לטעמן דלא פליג בנתינת טעם של הבצל אלא דמיקל גבי תרומה: <קטע סוף=מלא"ש א/> ===[[משנה תרומות י ב|משנה ב]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ב/>{{דה מפרש|תפוח שרסקו וכו'}} בפרק כל המנחות אמרינן דאפילו לרבנן דפליגי התם בברייתא אר' חנינא בן גמליאל ואמרי דאין מחמיצין לשתי הלחם וללחמי תודה בתפוחים משום דלא הוי חמוץ מעליא דמי פירות אין מחמיצין הכא לענין תרומה מודו דאסור דאף על גב דלא הוי חמץ גמור חמץ נוקשא מיהא הוי. ובירושלמי דפרקין ודרפ"ק דחלה ודשבת פרק כירה ודפסחים פרק כל שעה תניא תפוח שרסקו ונתנו לתוך עיסה וחמצה הרי זה אסורה ור"י מתיר פירוש דלא חשיב ליה חמוץ. ר' אחא ר' אבהו בשם ר"י בר חנינא מה פליגין במחמץ במימיו אבל במחמץ בגופו מותר כמה דר' יוסי אמר תמן בפ"ג דשבת ולא יפקיענה בסודרין ור"י מתיר דבשול חמי חמה אין בשולו תבשיל ברור כן הוא אומר הכא אין חמוצו חמוץ ברור: {{דה מפרש|שעורים שנפלו וכו'}} תניא כל נותני טעם בין לשבח בין לפגם אסורין דברי ר"מ ר"ש אומר לשבת אסור לפגם מותר ומתניתין ר' יוחנן אמר במחלוקת ור"ש בן לקיש אמר דברי הכל ואי' נמי בירושלמי פרק בתרא דעבודה זרה: <קטע סוף=מלא"ש ב/> ===[[משנה תרומות י ג|משנה ג]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ג/>{{דה מפרש|הרודה פת חמה וכו'}} עיין במה שכתבתי בשם הר"ש ז"ל פ"ג דמסכת מכשירין סימן ג': {{דה מפרש|ר' יוסי מתיר}} ירושלמי חטים מלמטן ושעורים מלמעלן כשם שאין חטים שואבות כך אין השעורים שואבות שעורים מלמטן וחטים מלמעלן כשם שהשעורים שואבות כך החטים שואבות: <קטע סוף=מלא"ש ג/> ===[[משנה תרומות י ד|משנה ד]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ד/>{{דה מפרש|תנור שהסיקו בכמון}} ראיתי שה"ר יהוסף ז"ל הגיה בכולן כמן בלא וי"ו: {{דה מפרש|שאין בה טעם כמון}} פירש רש"י בעבודה זרה ואי משום דהוסק לא איכפת לן דתרומה אין איסורה איסור הנאה ובפרק כלל גדול זוטא אמרינן דהנאת תרומה מותרת לזרים. ותוספות ז"ל גם כן כתבו דלא אמרינן יש שבח בפת אלא דוקא באסורי הנאה כגון קליפי ערלה ודומיהם וכתב עליהם הר"ן ז"ל דראיה מכרחת היא ממתניתין לומר דלא שייך לומר יש שבח עצים בפת אלא דוקא באיסורי הנאה כגון קליפי ערלה ודומיהן אבל מה שהביאו גם כן ראיה ממאי דתנן לעיל פרק שני המבשל בשבת בשוגג יאכל אף על פי שהתבשיל נתבשל בעצים וודאי שכל העצים מוקצים הם בשבת אפילו אותן שנתלשו מאתמול ומדהתבשיל שרי שמע מינה דלא אמרינן יש שבח עצים בפת רק באיסורי הנאה ומוקצה מותר בהנאה כתב עליהם דזאת הראיה אינה מכרחת לפי שלא שמענו שבת עצים בתבשיל ע"כ בקצור: <קטע סוף=מלא"ש ד/> ===[[משנה תרומות י ה|משנה ה]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ה/>{{דה מפרש|לתוך הבור של מים}} הגיה ה"ר יהוסף ז"ל: {{דה מפרש|בשביעית}} בירושלמי דשביעית פרק הפיגם מוקי לה ר' מנא דאיסור דקתני הכא בעץ היינו שעבר זמן הביעור ויש קדושת שביעית במאכל בהמה דבעיא ביעור ואוסר בנותן טעם: {{דה מפרש|ובכלאי הכרם}} כתב הר"מ פיזנטי ז"ל דהא דלא נקט ערלה משום דערלה וכלאי הכרם שוין בשיעורן ואסורין בהנאה ככלאי הכרם ולינקוט ערלה ולא כלאי הכרם איכא למימר דערלה דעולה ועולה במאתים ילפינן לה מכלאי הכרם דכלאי הכרם אשכחן דעולין דיליף מתרומה נאמר בתרומה מלאה ונאמר בכלאים מלאה פן תוקדש המלאה מה מלאה האמורה לגבי תרומה עולה אף מלאה האמורה לגבי כלאים עולה וכיון דכפל איסורו כפלינן עלייתו וערלה ילפינן מה כלאים אסורין בהנאה ועולין אף ערלה שאסורה בהנאה עולה ותרומה גופה דעולה מנלן דריש לה בספרי פרשת קרח מדכתיב גבי תרומת מעשר מכל חלבו את מקדשו ממנו שאם נפל לתוכו הרי הוא מקדשו דהיינו אחד ממאה דמאה סאין של טבל שיעור תרומת מעשר שבו היינו סאה ע"כ. וכתב בתי"ט והא דבמשנה ו' ז' פ"ז דשביעית כו'. ומובן הוא מפירוש ה"ר שמשון ז"ל המוגה: בפירוש ר"ע ז"ל. לפי שאין העץ קדוש בתרומה. כתב ה"ר יהוסף ז"ל אף על פי שאמרו לקמן אם הפריש לא יאמר וכו' מכל מקום אין לעץ דין קדושת תרומה ע"כ: <קטע סוף=מלא"ש ה/> ===[[משנה תרומות י ו|משנה ו]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ו/>{{דה מפרש|חבילי תלתן של כלאי הכרם}} מפרש בירושלמי אין חבילה פחותה מעשרים וחמשה קלחים ובעינן נמי דארבע חבילין מהן יהיו גדולים כל כך שראויין לעשות מהם מטה וכהאי שיעורא הוא דס"ל לר"מ בפ"ג דערלה דאינם בטלים אפילו באלף: {{דה מפרש|היו לו חבילי תלתן של טבל}} בפ"ק דביצה מוקי לה אביי במעשר שהקדימו בשבלים והטבל טבול לתרומת מעשר גם כן ומתניתין אבא אלעזר בן גומל דאמר תרומת מעשר נמי ניטלת באומד ויליף לה מקרא דכתיב גבי לוים ונחשב לכם תרומתכם בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת תרומה גדולה ואחת תרומת מעשר פירש רש"י ז"ל כדגן מן הגורן זו תרומה גדולה תרומתכם זו תרומת מעשר. והא דקאמר כותש קנס לפי שלקח המעשר קודם הכחישה והפסיד לכהן תרומה גדולה שיש באותו מעשר ודייקי מדקתני חבילי תלתן ולא קתני תלתן סתם שמע מינה איסורייתא טבלא ואסור לאכול מהן עראי וכן פירש הרמב"ם ז"ל וגם בחבורו פ"ג דהלכות תרומה סימן י"ד אלא שלקח הדמיון בתבואה שקדם בן לוי ולקח המעשרות בשבלים קונסין אותו לדוש ולזרות וליתן לו מעשר מן המעשר מן הדגן ואינו חייב ליתן לו מעשר מן התבן ומן העצים ואם הפריש תמ"ע שבלים כמו שנתנו לו הרי זה כותש ונותן לכהן את הזרע ואת התבן ומפני מה קנסוהו לכתוש מפני שלקח המעשר שבלים והפקיע ממנו ת"ג ע"כ: {{דה מפרש|ומפריש על הזרע ואינו צריך להפריש על העץ}} כך כתוב במשניות מדויקות: {{דה מפרש|אלא נותן העץ עם הזרע}} פירש הר"ש ז"ל ומפריש מן העץ על העץ ומן הזרע על הזרע: <קטע סוף=מלא"ש ו/> ===[[משנה תרומות י ז|משנה ז]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ז/>{{דה מפרש|פצועי חולין כו' }} [הגהה זיתי חולין שכבשן עם זיתי תרומה. פירוש המשנה כן. הכובש זיתים של חולין עם זיתים של תרומה אם כבש פצועי חולין עם פצועי תרומה וכו' אסור אבל אם כבש שלימי חולין עם פצועי תרומה וכל שכן אם כבש עם שלימי תרומה מותר. ה"ר יהוסף ז"ל:]. פירש הר"ש ז"ל אותן זיתי חולין שכבשן עם זיתי תרומה אם זיתי חולין נפצעו אסורין ואם שלימין מותרין: {{דה מפרש|או במי תרומה}} ואף על גב דמי כבש זיתים אין בהם טעם לשבח דמוחל זיתים מתערב בהן והוא מר אלא שמתבטלת מרירותו מחמת המלח מכל מקום אוסר ובירושלמי מוקי לה כר"ש דאמר בסמוך כרוב של שקיא דהיינו של בית השלחין עם כרוב של בעל של תרומה אסור הכרוב של שקיא מפני שהוא בולע מפני שהוא רך וטעמו יפה ע"י השקאה פעמים רבות אלמא דשל תרומה הוא דגריע ואפ"ה אסור. ועוד מפרש התם דדוקא כשכבשן כאחת אבל זה אחר זה אפילו שלימין בשלימין אסירי והוא דהוו שלימין חולין לבסוף וטעמא דכיון דשלימין בולעין ופולטין ושוב אינם בולעין שלימין בתראי כי בלעי ברישא איסור בלעי: <קטע סוף=מלא"ש ז/> ===[[משנה תרומות י ח|משנה ח]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ח/>{{דה מפרש|דג טמא שכבשו עם דג טהור וכו'}} כתב מהר"י קולון ז"ל בשרש ע"א ועל ששנינו בפ"י דמסכת תרומות דג טמא שכבשו עם דג טהור אסור וכו' ומחלק עלה בירושלמי בין כבשו זה עם זה לכבשו בזה אחר זה ודוקא בזה אחר זה אסור וקשיא לך דהא קיימא לן דכבוש הרי הוא כמבושל ומבושל אין חילוק בין בב"א לזה אח"ז עוד קשיא לך ההיא דלעיל מינה דזיתי חולין שכבשן עם זיתי תרומה פצועי חולין עם פצועי תרומה אסור אבל שלימי חולין עם פצועי תרומה מותר ואילו במבושל אין חילוק בין פצועין לשלימין עוד קשיא לך כיון דמיירי במליח טמא וטהור תפל כדאיתא בירושלמי למ"ל כבשן לא כבשן נמי ליתסר יודע לך כי שלשה המה נפלאו מרבינו שמשון משנ"ץ בפירוש משנת זרעים שלו וז"ל ובירושלמי תני ר' יהודה בן פזי דברדליין דג טהור תפל שכבשו עם דג טמא מליח אסור תני ר' חייא מדיחו ומותר א"ר מנא מ"ד מותר כשכבשן שניהם כאחת מ"ד אסור כשכבשן זה אחר זה תדע לך שהוא כן דתנינן או במי תרומה אסור ולאו בשכבשן זה אח"ז כלומר דמי תרומה קרוי מקום שכבשו בו זיתי תרומה ודבר תימה הוא דקיימא לן בפרק כל הבשר כבוש הרי הוא כמבושל ומבושל אין חילוק בין ב"א ובין לזאח"ז וכו' עד ועוד קשיא מתניתין דלעיל דמשמע דשלימי חולין לא בלעי ובמבושל אין חילוק בין שלימין לפצועין והכי נמי בכבושים ועוד כיון דמיירי בטמא מליח וטהור תפל למה לי כבשן בלא כבשן נמי ליתסר כדקיימא לן בפרק כל הבשר. מיהו בזה י"ל משום דאינו אלא כרותח דצלי ולקמן אמתניתין דחגבים טמאים שכבשן גרסינן בירושלמי א"ר יוחנן לית נכבשין אלא נשלקין דכבוש הרי הוא כרותח משמע דאכולהי מתניתין קאי כל היכא דתנן כבישא תניא שליקא במקומה וצ"ל דשלוק פחות מבשול אף על גב דנקט סוף בהמה המקשה עור חמור ששלקו לאו משום דאין מתרכך בבישול דאדרבה הבשול טפי משליקה ומתרכך יותר ומיהו פרק כל הבשר משמע בהדיא דשליקה טפי מבשול גבי כבד אוסרת ואינה נאסרת דפליג עלה ר"י בנו של ריב"ב וכו' שלוקה אוסרת ונאסרת עכ"ל ר' שמשון משנ"ץ ואם כי תירוצו נראה בדוחק מי אשר יבא אחר המלך בשכבר נתפרסם בכל התלמוד מעשה תקפו וגבורתו הלא הם כתובים על ספר דברי התורה אשר יסד עכ"ל ז"ל. ופירש ה"ר שלמה שירילי"ו ז"ל ומשנה חסרה דלא פירשה אם מותר אם אסור דהא האי בבא מושכת עד בגליל ודקתני דג טמא צירו אסור היינו בבא אחריתי דפליגי בה ר' יהודה ור' יוסי. ובירושלמי תני ר' יהודה בן פזי דג טהור טפל שכבשו עם דג טמא מליח אסור תני רבי חייא מדיחו ומותר. וגם בספר הליכות עולם בשם ספר כריתות כתב שבירושלמי הוא שנחלקו בפירושה אבל המשנה לא פירשה בה לא איסור ולא היתר ע"כ בקיצור ועי' עוד במ"ש בסוף מתניתין: '''עשרה זין גרסינן''' ולא גרסינן זוז. הראב"ד ז"ל בתורת כהנים. והזין משקל ידוע הוא אצלם מענין טרטא ואוזיא. וכן הוא הנוסח של הגרסא רפ"ח דתוספתא דתרומות. גם ה"ר יהוסף ז"ל כתב שכן מצא בכל הספרים זין. גם כתב דיש ספרים דל"ג אם יש אלא ויש. וכתב הר"ש שירילי"ו ז"ל ואית דגרסי עשרה זוז והכל עולה לטעם אחד דעשרה זוז הם שני סלעים וחצי דהרי הזוז הוא דינר והוו חמש סלעים בגליל דמשקל של יהודה הוי כפלים כשל גליל כדאמרינן בכתובות בפרק אף על פי ע"כ. וה"ג בגמרא בפרק יש בכור (בכורות דף מ"ח) בגמרות כתיבת יד לענין חמש סלעים של בן דחציים עשרה זין שהם עשרה זוזים קתני התם בברייתא ר' יהודה אומר האחין שחלקו אם יש עשרה זין לזה ועשרה זין לזה חייבין ואם לאו פטורים פירוש ואם לאו דבין הכל ליכא חמש סלעים מעזבון אביהם פטורין דחמש ולא חצי חמש ע"כ. וממה שפירש שם בתורת כהנים הראב"ד ז"ל משמע דמושך הדין הראשון עד צירו אסור וסובר דהדין הראשון בנתערב ציר בציר נמי איירי וכתב נמי דר' יהודה לא פליג ומושך הלשון כן. דג טמא שכבשו עם דג טהור כל גרב שמחזיק סאתים אם יש בו משקל עשרה זין ביהודה שהן חמש סלעים בגליל דג טמא צירו אסור. ר' יהודה אומר וכו'. וקשה לפירושו ז"ל דהא בחולין פרק גיד הנשה (חולין דף צ"ט) אר"י ב"ח לא כל השיעורין שוין שהרי ציר שיעורו קרוב למאתים דתנן דג טמא צירו אסור וכו'. ואם איתא היכי אתחילו מהתם לשון המשנה לא הוה ליה למימר אלא דתנן ר' יהודה אומר רביעית בסאתים אלא ודאי דמהתם מתחיל דינא דציר ורישא בעירוב גופו של דג מיירי ועוד דבירושלמי מפרש דלתנא קמא עולה החשבון לתתק"ס ובר' יהודה פירשו שהוא קרוב למאתים ואם כן כיצד אפשר לפרש דר' יהודה לא פליג וכן הכריח הר"ש שירילי"ו ז"ל מכח קושיות אלו גם מכח קושיות אחרות שהקשה עוד לפירוש הראב"ד ז"ל והביא ראיה לדבריו מן התוספתא. ואי קשיא דג טמא אפילו באלף ליתסר דהא קיימא לן דבריה לא בטלה תירץ הוא ז"ל וז"ל ונראה בעיני דהאי תנא סבר דשאני בריה טמאה דמים. מן בריה טמאה דיבשה. דבריה טמאה דמים הותרה מכללה דהא בריות דכלים או דבורות שיחין ומערות אף על גב דלית בהו סנפיר וקשקשת שרו וכיון דהותרה מכללה קילא ועוד דנברא מטהור דחזי לאכילה דהיינו מים ומשו"ה אצטריך קרא דשקץ יהיו לאסור עירוביהן דכיון דהותר מכללו ה"א נתערבו ואינם נכרין שרו קמ"ל והיינו טעמא דאקילו בהו רבנן בתתק"ס אבל גיד הנשה חשיב בריה ולא בטיל משום דלא הותר מכללו דאפילו בעולה איכא מ"ד דחולצו לתפוח ומשום הכי אחמירו ביה ובירושלמי גרסינן אתא ר' בון והורה בעכברא שנתערב דג טמא עם דגים טהורין ואסרן אפילו באלף ואשכחן הוראה לאיסור כדאיתא בפ"ק דכתובות ולא רצה להקל אלא ששוין בריה טמאה דמים לבריה טמאה דיבשה וכן דעת הרמב"ם ז"ל לפסוק כר' בון ולא פסק המשנה הזו בהלכותיו עכ"ל ז"ל. ועיין בס' קרבן אהרן פרשת שמיני סוף פרשה ג' ובהר"ן ז"ל פרק גיד הנשה דף תשי"ד. וחשבון תתק"ס מפרש בירושלמי דסאה עבדא כ"ד לוגין ולוגא עביד תרתין ליטרין וליטרא עבדא ק' זינין. ופירש הר"ש ז"ל נמצא דסאתים כו' [כמ"ש בתי"ט]. אבל רש"י ז"ל פירש בפרק בכל מערבין (עירובין דף כ"ט) עוכלא שמינית שבליטרא וליטרא הוא לוג ע"כ. והרמב"ם ז"ל כתב בפ"א דהלכות עירובין ליטרא האמורה בכל מקום מלא שתי רביעיות ועוכלא חצי רביעית ע"כ ועי' עוד שם. ופירש הרמב"ם ז"ל בפרק גיד הנשה רביעית של ציר טמא אוסר סאתים של ציר טהור וסאתים הוו להו מאתים רביעיות נכי תמניא דהא קב ד' לוגין ולוג ד' רביעיות ט"ז לקב וסאה ו' קבין לשלשת קבין מ"ח רביעיות שהן חמשים סלעים. אמר המלקט נראה לעניות דעתי שאם אין צריך להיות שהן כ"ה סלעים צריך לפרש שהם חמשים סלעים בגליל. {{דה מפרש|דג טמא צירו אסור}} ולא דמי לציר חגבים טמאים ובתורת כהנים ילפי לה מדכתיב שקץ תשקצום לאסור צירן ורוטבן והיינו הזיעה היוצאה מהם דחשיבא לאסור וכיון דציר דגים טמאי' בעיניה אסור מן התורה כשנתערב ציר טמא בציר דגים טהורים פליגי בה ר' יהודה ור' יוסי עד כמה יהא אוסר ורבי יהודה סבר רביעית לסאתים ופירש רש"י ז"ל בפרק גיד הנשה רביעית של ציר טמא אוסר סאתים של ציר טהור וסאתים הוו להו מאתים רביעית נכי תמניא דהא קב ד' לוגין ולוג ד' רביעיות ט"ז לקב וסאה ו' קב ין לשלשת קבין מ"ח רביעיות וכן ד' פעמים הרי קצ"ב ואסור אלא דצריך תוספת להיתרא על שיעור קצ"ב ונקט סאתים דהוי יותר ממא' ותשעי' ור' יוסי סבר דאינו אוסר אלא חלק אחד מציר תוך י"ו כגון לוג ציר טמא תוך י"ו לוגין דהיתרא אבל יותר מי"ו דהיתרא שרי ובטל. הר"ש שירילי"ו ז"ל. ופירש הרמב"ם ז"ל אחד מי"ו בו הוא שש רביעיות לסאה והיינו גם כן מה שפירש הר"ש שירילי"ו ז"ל דהרי שש רביעיות הם לוג וחצי מכ"ד לוגין שהיא הסאה וע' במ"ש בספ"ק דר"ה על מלת גרב. וראיתי להביא הנה רוב תשובת הרשב"א ז"ל דבסימן ע"ר וז"ל ואולי נתכוונת לומר דכולה מתניתין לענין ביטול ציר וכדקתני בהדיא ולא לגופן של דגים שמא מפני ששנינו בהדיא באותה משנה מחלוקת ר' יהודה ור' יוסי בביטול הציר כדקתני דג טמא צירו אסור ר' יהודה אומר רביעית בסאתים ר' יוסי אומר אחד מי"ו בו על זה באת לומר דכל אותה משנה אינה אלא בבטול הציר ורישא נמי דקתני דג טמא שכבשו עם דג טהור דאלמא משום כבישה לבד היא ומשום בטולו של ציר דאי משום בטולו של דג למה לי שכבשו לימא שנתערב ואם על זה באת לסמוך אגב חורפך לא עיינת בה דעל כרחי' סיפא דרישא לאו משום בטול ציר דאם כן הוה ליה מחלוקת תנא קמא ור' יהודה ור' יוסי דתנא קמא סבר בתתק"ס ור' יהודה ברביעית בסאתים ור' יוסי אחד מי"ו בו. וזה אינו חדא דאי אפשר שיהא בין תנא קמא לר' יהודה ור' יוסי כולי האי. ועוד שיחמיר תנא קמא בציר דרבנן דאינו אלא זיעה בעלמא כולי האי ועוד דאם כן מאי קאמר בתר רישא דג טמא צירו אסור והא עד השתא בצירו עסיקינן באיסורו ובבטולו. אלא רישא באיסור כבישתו שאוסר את הטהור במליחתו עמו והדר איירי בבטול גופו וסיפא באיסור צירו וביטולו ושלש משניות הן רישא בנתינת טעם כשכבש דג טמא עם דג טהור דבנתינת טעם כדג טהור שמלחו עם דג טמא דמייתי' בפרק כל הבשר והכא משנה חסרה היא והכי קתני דג טהור שכבשו עם דג טמא ולא פירש אם אסור אם מותר. וסיפא כל גרב בבטול גופו. וסיפא דסיפא בבטול צירו ובירושלמי פריש רישא לאסור דגרסינן עלה דג טמא ר' יהודה בן פזי דבר דלייה דג טהור תפל שכבשו עם דג טמא מליח אסור וכל גרב שהוא מחזיק סאתים אם יש בו משקל של עשרה זוז ביהודה שהן חמש סלעים בגליל זו משנה אחרת דמיירי בבטול גופו וכן פירש רבינו שמשון זה השתא לא מיירי באיסו' נתינת טעם דשיעורו בס' אלא בדג טמא שנתערב בתוך דגים טהורים דמיתסרי כולהו משום דבריה לא בטלה עכ"ל ע"כ לשון התשובה. גם בתשובת סימן ר"פ כתב וז"ל כבר כתבתי לך בתשובתי הראשונה כי ג' משניות הן רישא דג טמא שכבשו עם דג טהור והיא חסרה שלא נתפרש בה אם להתיר אם לאסור ובירושלמי פרישו דתני ר' יהודה בן פזי וכו' ומציעתא כל גרב שהוא מחזיק סאתים אם יש בו משקל עשרה זוזים ביהודה שהן חמשה סלעים בגליל זו היא לבטול גופו. וזו תנא קמא היא ולא ידענו אם יודה בה ר' יהודה שאינו מחמיר אפילו במין במינו יותר משיעור זה כמו שאין תנא קמא מחמיר יוחר משיעור זה בבריה החמורה לבטלה בשיעור זה או שמא תנא קמא היא ור' יהודה לא מודה בה ולא מיירי בה וסיפא בבטול ציר ר' יהודה מחמיר עד רביעית בסאתים ור' יוסי מיקל ואמר א' מי"ו ומה שאמרת אם בבטול גופו היאך אפשר דבטול גופו לא חמיר מבטול ציר עכ"ל הוא תימה בעיני והיכן הוא חומרו של ציר כאן והיכן הוא קולו של גוף והלא ציר בטל אפילו לר' יהודה שהוא המחמיר רביעית בסאתים שהוא אחד בקצ"ב ואילו גופו בעינן סאתים לעשרה זוז שהוא תתק"ס זוז והיכן הוא החומרא והקולא שאמרת עכ"ל ז"ל. עוד כתב בתשובת רפ"א וז"ל. תשובה. איברא של שיעורו של עשרה זוז בסאתיים כך הוא עולה לכל זוז תתק"ס זוז ומפורש הוא בירושלמי ולשון הירושלמי כך הוא סאה עבדא כ"ד לוגין לוגא עבדא ב' ליטרין ליטרא עבדא ק' זוז הרי כל זוז עבד תתק"ס ע"כ והנה חשבון זה לפניך נמצא גרב של סאתים עושים ט' אלפים ות"ר זוז חלקם לעשרה זוזים נמצאו תתק"ס לכל זוז וזוז ואני כתבתי לך פירוש המשנה כולה בתשובתי הראשונה כמו שפירשה רש"י ז"ל כל שצריך לך לפירוש חילוק כל המשנה שהן כעין ג' משניות. רישא דג טמא שכבשו עם דג טהור ופירשו בירושלמי שהוא אסור. ומציעתא כל גרב שהיא לענין בטול גופו. וסיפא דג טמא צירו אסור. ואם באת לשאול למה לי כבשו דכבוש הרי הוא כמבושל לתני שמלחו לבד דהא קיימא לן דמליח הרי הוא כרותח ואפילו לא כבשו ליתסר כדקיימא לן בפרק כל הבשר (חולין דף קי"ג) דמייתי התם דג טמא שמלחו עם דג טהור וכו' כדאיתא התם יש לומר דהכא נקט כבשו כדי לאסור את כולו ואפילו בדגים כחושים לפי שמליח אינו אלא כרותח דצלי ואינו אוסר אלא כדי קליפה בדברים הכחושים שאינם מפעפעין וכדאמרינן בפרק גיד הנשה (חולין דף צ"ו) מדשמואל דאמר מליח הרי הוא כרותח כבוש הרי הוא כמבושל וקא פריש התם מר בר רב אשי מדכבוש הרי הוא כמבושל מליח הרי הוא כרותח דצלי ע"כ. ועיין עוד בתשובת שצ"ב ושצ"ג ושצ"ד ותמ"ג. ובתשובת סימן תכ"ו כתב צריכין אנו למודעי בהאי מתניתין דמה ראו להתיר כאן בשעור זה דתתק"ס מה שאין כן בשאר הדברים החשובים וגם שבפירוש הרמב"ם ז"ל יש קושיות וכבר טרחנו הרבה ונלאינו למצוא פתח לדבר זה ולא מצאנו. ע"כ וכן כתב גם כן בסוף סימן תרע"ח: <קטע סוף=מלא"ש ח/> ===[[משנה תרומות י ט|משנה ט]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ט/>{{דה מפרש|העיד ר' צדוק על ציר חגבים טמאים שהוא טהור}} ירושלמי מהו טהור טהור מלהכשיר הא לטמא אפילו כל שהוא טמא ופירש הר"ש שירילי"ו ז"ל משום דתנן בפרק בתרא דמכשירין ציר טהור שנפל לתוכו מים כל שהוא טמא ומפרש לה בבכורות פרק הלוקח בהמה דציר לאו בר קבולי טומאה דזיע' בעלמא הוא אלא משום דנחשדו עמי הארץ לערב בציר מחצה מים וכשנתן בו מעט מים (טמא) טהרה עוררת טומאה ונעשו המים רוב וטמאים הלכך גבי ציר חגבים טהורים דחזק הוא דבלאו (דגים) [המים] שבתוכו מציר ומתחזק כדמוכח בירושלמי לעיל בסמוך הוא דאמור דנחשדו בו לערב מחצה מים משום דהציר של טהורים סובל כל כך אבל דטמאים דחלש הוא בכל שהוא מים טמא דכולו הוא מים. וחדוש הוא לומר דבלא מים דלא יכשיר דבלא מים הוא מים. אי נמי דכיון דקיימא לן דלגבי איסורי אכיל' נבלה שאינה ראוי' לגר אינה נבלה. לדעת הראב"ד ז"ל דסובר דמטעם משקה סרוח הוא דאכשיר רבי צדוק כל שכן דשרי לגבי איסור ולדידן דטעמא הוא משום מיעוטא דהוא דכתיב שקץ הוא לכם פרט לעירוביו וכל שכן צירן כדתניא בתורת כהנים החדוש הוא דדמי לציר טהור שיש בו רוב מים דבכל דהו מים שיטמא ואינו בטל ברוב ור' צדוק לא בא להשמיענו טהור דכיון דאינו מציר כל שכן דאינו מכשיר דזיעה בעלמא הוא ותו דרחמנא שרייה ולהא לא אצטריך עדות ר' צדוק דמק"ו דציר דגים טהורים ילפינן. אלא היינו דאשמועינן דלטמא בכל שהוא מים שנופל לתוכו מטמא כמו ציר דגים טהורים ואפילו ידעינן ביה דלא נפל בו מים אלא האי כל שכן ולא בעי' הכא טהרה עוררת טומאה כי התם עכ"ל ז"ל. ועיין בפרק הלוקח בהמה (בכורות דף כ"ג.) וכתוב בתשובת הרשב"א ז"ל סימן רפ"ו וז"ל תשובה. מסתברא לי דתנא קמא מיירי לענין איסור דאי לענין הכשר מאי שייכא הכא ליתניה במסכת מכשירין ולפיכך נראה לי דתנא קמא מיירי לענין איסור ור' צדוק לענין הכשר ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי והכי איתא בירושלמי דגרסינן התם מהו טהור מלהכשיר הא ליטמא אפילו כל שהוא מטמא ופירש דמתניתין הכי חגבים טמאים שנכבשו עם חגבים טהורים לא פסלו את צירן בתערובתן משום דזיעה בעלמא הוא וגריעה אפילו מציר דגים טמאים אבל הציר בפני עצמו אסור ור' צדוק נמי לא פליג בהא אלא מודה הוא דהציר של חגבים טמאים אסור הוא בפני עצמו וכן כל ציר הוא עצמו טהור מליטמא וכדאמרינן בבכורות פרק הלוקח בהמה ציר לאו בר קבולי טומא' הוא ולא עוד אלא נחשדו עמי הארץ לערב מחצה מים בצירן ואף על פי שהמים שלהם טמאין אותו ציר אינו מיטמא לפי שטומאת עם הארץ דרבנן וטומאת משקין נמי דרבנן וכי גזור רבנן ברובא בפלגא לא גזור אבל אם הוסיף בו מים כל שהוא ואפילו מים טהורין. משקין טמאים שהיו מעיקרא נתעוררו ונצטרפו אל משהו מים טהורין שנפלו בו עכשיו והוו להו מים רובא ומיטמא ואף על פי שמים אלו שנפלו לבסוף טהורין אין אומרין טומאה ראשונה כיון שבטלה בטלה ושוב לא תתעורר להצטרף אל אלו שהן טהורין אלא אומרין דטהרה מעוררת את הטומאה וכדאיתא התם בפרק הלוקח בהמה והיינו דקאמר הכא ר' צדוק דאפילו של חגבים טמאים טהור מלהכשיר אף על פי שיש בתוכו מחצה מים [ואם הוסיף בו מים] כל שהוא מיטמא ע"כ: <קטע סוף=מלא"ש ט/> ===[[משנה תרומות י י|משנה י]]=== <קטע התחלה=מלא"ש י/>{{דה מפרש|כל הנכבשין וכו'}} פירש הר"ש שירילי"ו ז"ל כל הנכבשין כגון לפתות שנותנין בחרדל וחומץ בין שלימין בין חתוכין או שרשי תרדים או קנרסין. וכבש של תרומ' עם של חולין לא שנא כאחת לא שנא זה אח"ז ואשמועינן מתניתין דדוקא מי זיתים דלעיל דחריפי מיבלעי אבל מי כבשים דשאר ירקות דעלמא לא חשיבי ולא מידי אלא עם החסיות: {{דה מפרש|חסית של חולין וכו'}} אשמועינן גוונין כדאשמועינן גבי שלימין ופצועין דבעינן דפצועין להוו דחולין דוקא והכי נמי בעינן חסיות דתרומה כי היכי דלהוי איסור: {{דה מפרש|חסית של חולין עם ירק של תרומה מותר}} דפועל טעמו באחרי' ואחרים לא מיבלעי בי' ע"כ: בסוף פירוש ר"ע ז"ל. צריך להיות או נשלקין אוסרין: <קטע סוף=מלא"ש י/> ===[[משנה תרומות י יא|משנה יא]]=== <קטע התחלה=מלא"ש יא/>{{דה מפרש|ר"ש אומר וכו' ר' עקיבא אומר כל המתבשלין וכו'}} כך נראה שצ"ל לפי הפירוש של הרמב"ם ור"ע ז"ל אלא שבפירוש הר"ש ז"ל מצאתי רשום על מלת ר' עקיבא אשר שם. ופירש הרמב"ם ז"ל ר"ש נטה לדעתו דר' יוסי ואמר שאם שלק כרובים של שקיא והוו הכרובים של בעל תרומה שאסור לאכול הכרובים של שקיא שהן חולין לפי שקלחי הכרוב רפים ובולעין לחלוחית הכרובים האחרים שהן תרומה והוסיף ר' עקיבא ואמר אפילו המבושלין כמו הזרעים וזולתן כשמבשלין תרומה עם חולין לא יאסרו החולין אלא אם נתבשלו בשר עם ירק של תרומה אז יאסר הבשר לזרים לפי שהוא מושך את הירק ומתקן טעמו וזה ברור והוסיף ריב"נ על זה ואמר הכבד כשיתבשל בירק של תרומה אינו נאסר לפי שהוא פולט ואינו מושך כלל ודבריהם כולם בדיעבד אבל לכתחלה כולן אסורין עכ"ל ז"ל והביא כל פירושו ז"ל הר"ן ז"ל בפרק גיד הנשה דף תשי"ח וכתב שם שרב אלפס והרמב"ם ז"ל סוברין דכולה סוגיא דהתם בפרק גיד הנשה אליבא דר"י בן נורי אתמר אבל רבנן פליגי עליה וסברי דכבד נאסרת ולפיכך לרבנן אין הכבד מותרת בבשול אפילו בפני עצמה אלא בחליטה בחומץ או ברותחין ולדידן דלא בקיאינן בחליטה לית להו תקנתא אלא בצלי ע"כ. וכתב עוד שם דלמאי דמוקמינן לה בגמ' בכבדא דאיסורא דהוה קשה דהיכי תני עלה ואינה נאסרת לומר שלא תהא בולעת שמנינות דאיסורא האי כבד דהיתרא והדבר נראה לעין בהפך שהכבד בולעת שמנינות ביותר אף על פי שטרוד למיפלט עם פירוש הרמב"ם ז"ל לא קשה מידי דה"ק כבד דאיסורא אוסרת ירקות של תרומה ואין כבד של היתר נאסרת מחמתן ע"כ כוונת לשונו לפי מה שהשיגה דעתי. ותימה בעיני דממתניתין משמע דשקיא הוי לשון יובש ואילו אנן מתרגמי' את גולות עליות ואת גולות תחתיות ית בית שקיא עלאה וית בית שקיא תתאה וה"ר יהוסף ז"ל הגיה שקי ומחק האל"ף ונקד ציר"י וחירי"ק. ובירושלמי ר' אבהו בשם ר' יוחנן מודה ר' עקיבא לחכמים בבשר שהוא אסור פירש הר"ש שירילי"ו ז"ל כגון בשר שנתבשל בירק חסית של תרומה והדר נפל האי בשר שבלע טעם התרומה בקדרה רותחת שיש בה בשר של חולין אפילו הבשר הזה השני אסור וכי תנן אלא עם הבשר לאו בשר הראשון עם הירק קאמר דההוא פשיטא דאסור לזרים אלא בשר שני קאמר ואף על גב דבר בר נותן טעם הוא ע"כ. ועוד אמרינן התם אפילו חסית בחסית דמין במינו הוא וליכא למיקם אטעמא ר' עקיבא מתיר דבטל ברוב מן התורה ועוד דתרומה של ירק לכ"ע מדרבנן והקלו: {{דה מפרש|הכבד אוסרת}} בפרק כל הבשר (חולין דף ק"י) קאמר אביי בדחייה בעלמא דדילמא דכבד אוסרת דקתני בכבד של טריפה ומשום טעם שומן של טריפה אוסרת את כל המתבשל עמה וכדפירש ר"ע ז"ל. ומשום דמא מבעיא לן. ואיתא נמי התם ברייתא ר' אליעזר אומר הכבד אוסרת ואינה נאסרת מפני שפולטת ואינה בולעת ר' ישמעאל בנו של ריב"ב אומר מתובלת אוסרת ונאסרת שלוקה אוסרת ונאסרת ופירש רש"י ז"ל מתובלת התבלין מרככין אותה שלוקה הרבה מאד נאסרת לפי שלאחר שנגמרה פליטתה חוזרת ובולעת ע"כ ופירש שם הר"ן ז"ל בדף תשי"ז דה"ק ליה ר"י לתנא קמא כשם שמתובלת אוסרת ונאסרת דבהא ודאי את גופך מודית כך שלוקה אוסרת ונאסרת ומשום הכי פלגינהו ר' ישמעאל בתרתי ולא ערבינהו למתני מתובלת או שלוקה אוסרת ונאסרת ומשמע דקיימא לן דשלוקה אינה נאסרת וריב"נ נמי סתמא קתני אוסרת ואינה נאסרת ומשמע אפילו בשלוקה ומיהו במתובלת לכ"ע נאסרת עכ"ל ז"ל ועי' עוד שם בהר"ן ז"ל כי האריך והביא עוד שם שני פירושים במאי דתנן כבד אוסרת ואינה נאסרת והשני הוא להרא"ה ז"ל: {{דה מפרש|ואינה נאסרת}} אם היא של בהמה כשרה ונתבשלה עם דבר אסור וכדפירש ר"ע ז"ל. ועיין בר"פ כיצד צולין שנתנו טעם שם התוספות ז"ל אמאי לא קתני גבי לב אוסר ואינו נאסר כדקתני גבי כבד: <קטע סוף=מלא"ש יא/> ===[[משנה תרומות י יב|משנה יב]]=== <קטע התחלה=מלא"ש יב/>{{דה מפרש|ביצה שנתבלה כו' אפילו הלמון שלה}} הלמון בה"א גרסינן בקצת ספרים והכי מייתי לה נמי בערוך. ובירושלמי משמע דלא גרסינן במתניתין "אפילו" אלא ה"ג ביצה שנתבלה בתבלין אסורין הלמון שלה אסור מפני שהוא בולע וכתב הר"ש שירילי"ו ז"ל ובירושלמי מפרש דכש"כ החלבון שהוא מבחוץ דאסור ע"כ: {{דה מפרש|מי שלקות ומי כבשים של תרומה אסורין לזרים}} במשניות דוקניות גרסינן מי כבשים ומי שלקות אסורין וכן הוא בפירוש רבינו שמשון ור"ע ז"ל וכן הגיה ה"ר יהוסף ז"ל. ובירושלמי פריך עלה דמתניתין מההיא דתנן בפ"ז דמסכת מקואות אלו פוסלין ולא מעלין המים בין טמאים בין טהורים ומי כבשים ומי שלקות והכי פריך הכא את עביד לה אוכל דקתני אסורין לזרים אלמא דמי כבשים נהפכו למיץ של הזיתים הכבושים בהם דקרוי אוכל דהא אין קרוי משקה אלא ז' משקין והתם גבי מקוה את עביד להו כמים בעלמא דאילו הוו מי פירות הא קתני דלא פוסלין ולא מעלין ומשני כאן בקשין כאן ברכין כלומר כששהו הזיתים או הירקות בתוך מי הכבישה עד שנתרככו כלומר שנפצעו בהנהו אמרינן דפעל בהן הכבישה ואסירי גבי תרומה וגבי מקוה נמי חשיבי מי פירות ולא פוסלין ולא מעלין וכי קתני גבי מקוה דפוסלין בקשין שעדיין עומדין הזיתים בקשיין ובחזקן בענין שלא פעל בהן הכבש ואז הוי כמו מים בעלמא. ומאי דהדר קאמר בירושלמי כאן באוכל כאן במשקה פרושי קא מפרש כלומר מאי נפקא לן דהוו רכין דהוו להו אוכל ובקשין הוו להו משקה כמו שהיה. ורבינו שמשון ז"ל פירש התם במסכת מקואות קשין כלומר שנתעכרו המים מראיתן מחמת הכבש רכין צלולין מים בעלמא. ור' יוסי ב"ר בון משני דתרומה תליא איסור דילה בנתינת טעם דאוסר באכילה לזרים. אבל משום הכי לא נפקי מתורת מים לענין מקוה הלכך לענין תרומה לא שנא קשין ולא שנא רכין אסירי ולענין מקוה לא שנא קשין ולא שנא רכין דינם כמים ופסלו דלא אזלינן התם בתר טעמא ואזלינן הכא לחומרא והכא לחומרא ורבינו מאיר ז"ל פירש דגבי מקוה עיקר המים פוסלין לא מפני נתינת טעם. וגבי תרומה לאו אוכלין נינהו אלא משקה שיש בו טעם תרומה ע"כ. עכ"ל הר"ש שירילי"ו ז"ל: <קטע סוף=מלא"ש יב/> <noinclude> [[קט:מלאכת שלמה על המשנה|תרומות י]] [[קט:משנה מסכת תרומות|י]]</noinclude> 71dpqw1gpz6iko98g04g1yl68bq53jd 3002828 3002817 2026-04-03T09:15:30Z יוסי סרי 24557 3002828 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|מלאכת שלמה|על תרומות|ט|י|יא}} ===[[משנה תרומות י א|משנה א]]=== <קטע התחלה=מלא"ש א/>{{דה מפרש|בצל שנתנו לתוך העדשים}} מפרש בירושלמי דבבצל יבש עסיקינן שיש לו קליפה יבשה שאין בה לחות ובבצל של חולין ובעדשים של תרומה עסיקינן ואוקמוה הכי משום דקתני אם שלם מותר משמע דקאי אבצל דאי אעדשים הוה ליה למיתני מותרות ומשום הכי נמי קתני לתוך העדשים ולא קתני לתוך עדשים ונראה דמודו נמי דכשהבצל של תרומה והעדשים של חולין דשרו דסבירא לן דכשם שהעדשים צופדות אותו שלא יבלע הכי נמי צופדות אותו שלא יתן והשתא אתיא סיפא דצחנה שפיר וכן פירש הרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה: ושאר כל התבשיל בין שלם בין מחותך בנותן טעם. ואף על גב דקיימא לן דתרומה עולה באחד ומאה הני מילי דהוי מין במינו אבל מין בשאינו מינו אף על גב דליכא אלא ששים סגי דהיינו שאינו נותן טעם עכ"ל הר"ש שירילי"ו ז"ל. והר"ש ז"ל פירש בצל של תרומה שנתנו לתוך תבשיל של עדשים של חולין שלם אינו נותן טעם מחותך נותן טעם ובצונן איירי ע"כ וכתב יה"ר יהוסף ז"ל על פירוש זה בירושלמי לא קאמר הכי אלא קאמר דמתניתין מיירי בבצל של חולין דוקא ועיין שם והא דקאמר בתר הכי ור"י מתיר בצחנה וכו' ר"ל ר"י מתיר בצחנה אף על פי שאינו עדשים ואף על פי שהבצל הוי של תרומה כי אין שייך לומר בצחנה שהן תרומה כי הם דגים ואין שייך בם דין תרומה אך קשה אם כן יהא אסור ליתן את הבצל של תרומה בצחנה כיון שהוא מפסידו שהרי אינו אלא ליטול את הזוהמא ותנן אין נותנין דבלה וגרוגרות לתוך המורייס וצריך עיון ע"כ: {{דה מפרש|ר"י מתיר בצחנה}} ירושלמי ומודה ר"י בבצל של הקדש ושל עבודה זרה דחוששין לטעמן דלא פליג בנתינת טעם של הבצל אלא דמיקל גבי תרומה: <קטע סוף=מלא"ש א/> ===[[משנה תרומות י ב|משנה ב]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ב/>{{דה מפרש|תפוח שרסקו וכו'}} בפרק כל המנחות אמרינן דאפילו לרבנן דפליגי התם בברייתא אר' חנינא בן גמליאל ואמרי דאין מחמיצין לשתי הלחם וללחמי תודה בתפוחים משום דלא הוי חמוץ מעליא דמי פירות אין מחמיצין הכא לענין תרומה מודו דאסור דאף על גב דלא הוי חמץ גמור חמץ נוקשא מיהא הוי. ובירושלמי דפרקין ודריש פרקא קמא דחלה ודשבת פרק כירה ודפסחים פרק כל שעה תניא תפוח שרסקו ונתנו לתוך עיסה וחמצה הרי זה אסורה ור"י מתיר פירוש דלא חשיב ליה חמוץ. ר' אחא ר' אבהו בשם ר"י בר חנינא מה פליגין במחמץ במימיו אבל במחמץ בגופו מותר כמה דר' יוסי אמר תמן בפ"ג דשבת ולא יפקיענה בסודרין ור"י מתיר דבשול חמי חמה אין בשולו תבשיל ברור כן הוא אומר הכא אין חמוצו חמוץ ברור: {{דה מפרש|שעורים שנפלו וכו'}} תניא כל נותני טעם בין לשבח בין לפגם אסורין דברי ר"מ ר"ש אומר לשבת אסור לפגם מותר ומתניתין ר' יוחנן אמר במחלוקת ור"ש בן לקיש אמר דברי הכל ואי' נמי בירושלמי פרק בתרא דעבודה זרה: <קטע סוף=מלא"ש ב/> ===[[משנה תרומות י ג|משנה ג]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ג/>{{דה מפרש|הרודה פת חמה וכו'}} עיין במה שכתבתי בשם הר"ש ז"ל פ"ג דמסכת מכשירין סימן ג': {{דה מפרש|ר' יוסי מתיר}} ירושלמי חטים מלמטן ושעורים מלמעלן כשם שאין חטים שואבות כך אין השעורים שואבות שעורים מלמטן וחטים מלמעלן כשם שהשעורים שואבות כך החטים שואבות: <קטע סוף=מלא"ש ג/> ===[[משנה תרומות י ד|משנה ד]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ד/>{{דה מפרש|תנור שהסיקו בכמון}} ראיתי שה"ר יהוסף ז"ל הגיה בכולן כמן בלא וי"ו: {{דה מפרש|שאין בה טעם כמון}} פירש רש"י בעבודה זרה ואי משום דהוסק לא איכפת לן דתרומה אין איסורה איסור הנאה ובפרק כלל גדול זוטא אמרינן דהנאת תרומה מותרת לזרים. ותוספות ז"ל גם כן כתבו דלא אמרינן יש שבח בפת אלא דוקא באסורי הנאה כגון קליפי ערלה ודומיהם וכתב עליהם הר"ן ז"ל דראיה מכרחת היא ממתניתין לומר דלא שייך לומר יש שבח עצים בפת אלא דוקא באיסורי הנאה כגון קליפי ערלה ודומיהן אבל מה שהביאו גם כן ראיה ממאי דתנן לעיל פרק שני המבשל בשבת בשוגג יאכל אף על פי שהתבשיל נתבשל בעצים וודאי שכל העצים מוקצים הם בשבת אפילו אותן שנתלשו מאתמול ומדהתבשיל שרי שמע מינה דלא אמרינן יש שבח עצים בפת רק באיסורי הנאה ומוקצה מותר בהנאה כתב עליהם דזאת הראיה אינה מכרחת לפי שלא שמענו שבת עצים בתבשיל ע"כ בקצור: <קטע סוף=מלא"ש ד/> ===[[משנה תרומות י ה|משנה ה]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ה/>{{דה מפרש|לתוך הבור של מים}} הגיה ה"ר יהוסף ז"ל: {{דה מפרש|בשביעית}} בירושלמי דשביעית פרק הפיגם מוקי לה ר' מנא דאיסור דקתני הכא בעץ היינו שעבר זמן הביעור ויש קדושת שביעית במאכל בהמה דבעיא ביעור ואוסר בנותן טעם: {{דה מפרש|ובכלאי הכרם}} כתב הר"מ פיזנטי ז"ל דהא דלא נקט ערלה משום דערלה וכלאי הכרם שוין בשיעורן ואסורין בהנאה ככלאי הכרם ולינקוט ערלה ולא כלאי הכרם איכא למימר דערלה דעולה ועולה במאתים ילפינן לה מכלאי הכרם דכלאי הכרם אשכחן דעולין דיליף מתרומה נאמר בתרומה מלאה ונאמר בכלאים מלאה פן תוקדש המלאה מה מלאה האמורה לגבי תרומה עולה אף מלאה האמורה לגבי כלאים עולה וכיון דכפל איסורו כפלינן עלייתו וערלה ילפינן מה כלאים אסורין בהנאה ועולין אף ערלה שאסורה בהנאה עולה ותרומה גופה דעולה מנלן דריש לה בספרי פרשת קרח מדכתיב גבי תרומת מעשר מכל חלבו את מקדשו ממנו שאם נפל לתוכו הרי הוא מקדשו דהיינו אחד ממאה דמאה סאין של טבל שיעור תרומת מעשר שבו היינו סאה ע"כ. וכתב בתי"ט והא דבמשנה ו' ז' פ"ז דשביעית כו'. ומובן הוא מפירוש ה"ר שמשון ז"ל המוגה: בפירוש ר"ע ז"ל. לפי שאין העץ קדוש בתרומה. כתב ה"ר יהוסף ז"ל אף על פי שאמרו לקמן אם הפריש לא יאמר וכו' מכל מקום אין לעץ דין קדושת תרומה ע"כ: <קטע סוף=מלא"ש ה/> ===[[משנה תרומות י ו|משנה ו]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ו/>{{דה מפרש|חבילי תלתן של כלאי הכרם}} מפרש בירושלמי אין חבילה פחותה מעשרים וחמשה קלחים ובעינן נמי דארבע חבילין מהן יהיו גדולים כל כך שראויין לעשות מהם מטה וכהאי שיעורא הוא דס"ל לר"מ בפ"ג דערלה דאינם בטלים אפילו באלף: {{דה מפרש|היו לו חבילי תלתן של טבל}} בפרקא קמא דביצה מוקי לה אביי במעשר שהקדימו בשבלים והטבל טבול לתרומת מעשר גם כן ומתניתין אבא אלעזר בן גומל דאמר תרומת מעשר נמי ניטלת באומד ויליף לה מקרא דכתיב גבי לוים ונחשב לכם תרומתכם בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת תרומה גדולה ואחת תרומת מעשר פירש רש"י ז"ל כדגן מן הגורן זו תרומה גדולה תרומתכם זו תרומת מעשר. והא דקאמר כותש קנס לפי שלקח המעשר קודם הכחישה והפסיד לכהן תרומה גדולה שיש באותו מעשר ודייקי מדקתני חבילי תלתן ולא קתני תלתן סתם שמע מינה איסורייתא טבלא ואסור לאכול מהן עראי וכן פירש הרמב"ם ז"ל וגם בחבורו פ"ג דהלכות תרומה סימן י"ד אלא שלקח הדמיון בתבואה שקדם בן לוי ולקח המעשרות בשבלים קונסין אותו לדוש ולזרות וליתן לו מעשר מן המעשר מן הדגן ואינו חייב ליתן לו מעשר מן התבן ומן העצים ואם הפריש תרומת מעשר שבלים כמו שנתנו לו הרי זה כותש ונותן לכהן את הזרע ואת התבן ומפני מה קנסוהו לכתוש מפני שלקח המעשר שבלים והפקיע ממנו תרומה גדולה ע"כ: {{דה מפרש|ומפריש על הזרע ואינו צריך להפריש על העץ}} כך כתוב במשניות מדויקות: {{דה מפרש|אלא נותן העץ עם הזרע}} פירש הר"ש ז"ל ומפריש מן העץ על העץ ומן הזרע על הזרע: <קטע סוף=מלא"ש ו/> ===[[משנה תרומות י ז|משנה ז]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ז/>{{דה מפרש|פצועי חולין כו' }} [הגהה זיתי חולין שכבשן עם זיתי תרומה. פירוש המשנה כן. הכובש זיתים של חולין עם זיתים של תרומה אם כבש פצועי חולין עם פצועי תרומה וכו' אסור אבל אם כבש שלימי חולין עם פצועי תרומה וכל שכן אם כבש עם שלימי תרומה מותר. ה"ר יהוסף ז"ל:]. פירש הר"ש ז"ל אותן זיתי חולין שכבשן עם זיתי תרומה אם זיתי חולין נפצעו אסורין ואם שלימין מותרין: {{דה מפרש|או במי תרומה}} ואף על גב דמי כבש זיתים אין בהם טעם לשבח דמוחל זיתים מתערב בהן והוא מר אלא שמתבטלת מרירותו מחמת המלח מכל מקום אוסר ובירושלמי מוקי לה כר"ש דאמר בסמוך כרוב של שקיא דהיינו של בית השלחין עם כרוב של בעל של תרומה אסור הכרוב של שקיא מפני שהוא בולע מפני שהוא רך וטעמו יפה על ידי השקאה פעמים רבות אלמא דשל תרומה הוא דגריע ואפילו הכי אסור. ועוד מפרש התם דדוקא כשכבשן כאחת אבל זה אחר זה אפילו שלימין בשלימין אסירי והוא דהוו שלימין חולין לבסוף וטעמא דכיון דשלימין בולעין ופולטין ושוב אינם בולעין שלימין בתראי כי בלעי ברישא איסור בלעי: <קטע סוף=מלא"ש ז/> ===[[משנה תרומות י ח|משנה ח]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ח/>{{דה מפרש|דג טמא שכבשו עם דג טהור וכו'}} כתב מהר"י קולון ז"ל בשרש ע"א ועל ששנינו בפ"י דמסכת תרומות דג טמא שכבשו עם דג טהור אסור וכו' ומחלק עלה בירושלמי בין כבשו זה עם זה לכבשו בזה אחר זה ודוקא בזה אחר זה אסור וקשיא לך דהא קיימא לן דכבוש הרי הוא כמבושל ומבושל אין חילוק בין בבת אחת לזה אחר זה עוד קשיא לך ההיא דלעיל מינה דזיתי חולין שכבשן עם זיתי תרומה פצועי חולין עם פצועי תרומה אסור אבל שלימי חולין עם פצועי תרומה מותר ואילו במבושל אין חילוק בין פצועין לשלימין עוד קשיא לך כיון דמיירי במליח טמא וטהור תפל כדאיתא בירושלמי למ"ל כבשן לא כבשן נמי ליתסר יודע לך כי שלשה המה נפלאו מרבינו שמשון משנ"ץ בפירוש משנת זרעים שלו וז"ל ובירושלמי תני ר' יהודה בן פזי דברדליין דג טהור תפל שכבשו עם דג טמא מליח אסור תני ר' חייא מדיחו ומותר א"ר מנא מאן דאמר מותר כשכבשן שניהם כאחת מאן דאמר אסור כשכבשן זה אחר זה תדע לך שהוא כן דתנינן או במי תרומה אסור ולאו בשכבשן זה אחר זה כלומר דמי תרומה קרוי מקום שכבשו בו זיתי תרומה ודבר תימה הוא דקיימא לן בפרק כל הבשר כבוש הרי הוא כמבושל ומבושל אין חילוק בין בבת אחת ובין לזה אחר זה וכו' עד ועוד קשיא מתניתין דלעיל דמשמע דשלימי חולין לא בלעי ובמבושל אין חילוק בין שלימין לפצועין והכי נמי בכבושים ועוד כיון דמיירי בטמא מליח וטהור תפל למה לי כבשן בלא כבשן נמי ליתסר כדקיימא לן בפרק כל הבשר. מיהו בזה יש לומר משום דאינו אלא כרותח דצלי ולקמן אמתניתין דחגבים טמאים שכבשן גרסינן בירושלמי א"ר יוחנן לית נכבשין אלא נשלקין דכבוש הרי הוא כרותח משמע דאכולהי מתניתין קאי כל היכא דתנן כבישא תניא שליקא במקומה וצריך לומר דשלוק פחות מבשול אף על גב דנקט סוף בהמה המקשה עור חמור ששלקו לאו משום דאין מתרכך בבישול דאדרבה הבשול טפי משליקה ומתרכך יותר ומיהו פרק כל הבשר משמע בהדיא דשליקה טפי מבשול גבי כבד אוסרת ואינה נאסרת דפליג עלה ר"י בנו של ריב"ב וכו' שלוקה אוסרת ונאסרת עכ"ל ר' שמשון משנ"ץ ואם כי תירוצו נראה בדוחק מי אשר יבא אחר המלך בשכבר נתפרסם בכל התלמוד מעשה תקפו וגבורתו הלא הם כתובים על ספר דברי התורה אשר יסד עכ"ל ז"ל. ופירש ה"ר שלמה שירילי"ו ז"ל ומשנה חסרה דלא פירשה אם מותר אם אסור דהא האי בבא מושכת עד בגליל ודקתני דג טמא צירו אסור היינו בבא אחריתי דפליגי בה ר' יהודה ור' יוסי. ובירושלמי תני ר' יהודה בן פזי דג טהור טפל שכבשו עם דג טמא מליח אסור תני רבי חייא מדיחו ומותר. וגם בספר הליכות עולם בשם ספר כריתות כתב שבירושלמי הוא שנחלקו בפירושה אבל המשנה לא פירשה בה לא איסור ולא היתר ע"כ בקיצור ועיין עוד במה שכתב בסוף מתניתין: '''עשרה זין גרסינן''' ולא גרסינן זוז. הראב"ד ז"ל בתורת כהנים. והזין משקל ידוע הוא אצלם מענין טרטא ואוזיא. וכן הוא הנוסח של הגרסא ראש פ"ח דתוספתא דתרומות. גם ה"ר יהוסף ז"ל כתב שכן מצא בכל הספרים זין. גם כתב דיש ספרים דלא גרסינן אם יש אלא ויש. וכתב הר"ש שירילי"ו ז"ל ואית דגרסי עשרה זוז והכל עולה לטעם אחד דעשרה זוז הם שני סלעים וחצי דהרי הזוז הוא דינר והוו חמש סלעים בגליל דמשקל של יהודה הוי כפלים כשל גליל כדאמרינן בכתובות בפרק אף על פי ע"כ. וה"ג בגמרא בפרק יש בכור (בכורות דף מ"ח) בגמרות כתיבת יד לענין חמש סלעים של בן דחציים עשרה זין שהם עשרה זוזים קתני התם בברייתא ר' יהודה אומר האחין שחלקו אם יש עשרה זין לזה ועשרה זין לזה חייבין ואם לאו פטורים פירוש ואם לאו דבין הכל ליכא חמש סלעים מעזבון אביהם פטורין דחמש ולא חצי חמש ע"כ. וממה שפירש שם בתורת כהנים הראב"ד ז"ל משמע דמושך הדין הראשון עד צירו אסור וסובר דהדין הראשון בנתערב ציר בציר נמי איירי וכתב נמי דר' יהודה לא פליג ומושך הלשון כן. דג טמא שכבשו עם דג טהור כל גרב שמחזיק סאתים אם יש בו משקל עשרה זין ביהודה שהן חמש סלעים בגליל דג טמא צירו אסור. ר' יהודה אומר וכו'. וקשה לפירושו ז"ל דהא בחולין פרק גיד הנשה (חולין דף צ"ט) אר"י ב"ח לא כל השיעורין שוין שהרי ציר שיעורו קרוב למאתים דתנן דג טמא צירו אסור וכו'. ואם איתא היכי אתחילו מהתם לשון המשנה לא הוה ליה למימר אלא דתנן ר' יהודה אומר רביעית בסאתים אלא ודאי דמהתם מתחיל דינא דציר ורישא בעירוב גופו של דג מיירי ועוד דבירושלמי מפרש דלתנא קמא עולה החשבון לתתק"ס ובר' יהודה פירשו שהוא קרוב למאתים ואם כן כיצד אפשר לפרש דר' יהודה לא פליג וכן הכריח הר"ש שירילי"ו ז"ל מכח קושיות אלו גם מכח קושיות אחרות שהקשה עוד לפירוש הראב"ד ז"ל והביא ראיה לדבריו מן התוספתא. ואי קשיא דג טמא אפילו באלף ליתסר דהא קיימא לן דבריה לא בטלה תירץ הוא ז"ל וז"ל ונראה בעיני דהאי תנא סבר דשאני בריה טמאה דמים. מן בריה טמאה דיבשה. דבריה טמאה דמים הותרה מכללה דהא בריות דכלים או דבורות שיחין ומערות אף על גב דלית בהו סנפיר וקשקשת שרו וכיון דהותרה מכללה קילא ועוד דנברא מטהור דחזי לאכילה דהיינו מים ומשום הכי אצטריך קרא דשקץ יהיו לאסור עירוביהן דכיון דהותר מכללו ה"א נתערבו ואינם נכרין שרו קא משמע לן והיינו טעמא דאקילו בהו רבנן בתתק"ס אבל גיד הנשה חשיב בריה ולא בטיל משום דלא הותר מכללו דאפילו בעולה איכא מאן דאמר דחולצו לתפוח ומשום הכי אחמירו ביה ובירושלמי גרסינן אתא ר' בון והורה בעכברא שנתערב דג טמא עם דגים טהורין ואסרן אפילו באלף ואשכחן הוראה לאיסור כדאיתא בפרקא קמא דכתובות ולא רצה להקל אלא ששוין בריה טמאה דמים לבריה טמאה דיבשה וכן דעת הרמב"ם ז"ל לפסוק כר' בון ולא פסק המשנה הזו בהלכותיו עכ"ל ז"ל. ועיין בספר קרבן אהרן פרשת שמיני סוף פרשה ג' ובהר"ן ז"ל פרק גיד הנשה דף תשי"ד. וחשבון תתק"ס מפרש בירושלמי דסאה עבדא עשרים וארבעה לוגין ולוגא עביד תרתין ליטרין וליטרא עבדא מאה זינין. ופירש הר"ש ז"ל נמצא דסאתים כו' [כמ"ש בתי"ט]. אבל רש"י ז"ל פירש בפרק בכל מערבין (עירובין דף כ"ט) עוכלא שמינית שבליטרא וליטרא הוא לוג ע"כ. והרמב"ם ז"ל כתב בפ"א דהלכות עירובין ליטרא האמורה בכל מקום מלא שתי רביעיות ועוכלא חצי רביעית ע"כ ועי' עוד שם. ופירש הרמב"ם ז"ל בפרק גיד הנשה רביעית של ציר טמא אוסר סאתים של ציר טהור וסאתים הוו להו מאתים רביעיות נכי תמניא דהא קב ארבעה לוגין ולוג ארבע רביעיות שש עשרה לקב וסאה ששה קבין לשלשת קבין ארבעים ושמונה רביעיות שהן חמשים סלעים. אמר המלקט נראה לעניות דעתי שאם אין צריך להיות שהן עשרים וחמישה סלעים צריך לפרש שהם חמשים סלעים בגליל. {{דה מפרש|דג טמא צירו אסור}} ולא דמי לציר חגבים טמאים ובתורת כהנים ילפי לה מדכתיב שקץ תשקצום לאסור צירן ורוטבן והיינו הזיעה היוצאה מהם דחשיבא לאסור וכיון דציר דגים טמאים בעיניה אסור מן התורה כשנתערב ציר טמא בציר דגים טהורים פליגי בה ר' יהודה ור' יוסי עד כמה יהא אוסר ורבי יהודה סבר רביעית לסאתים ופירש רש"י ז"ל בפרק גיד הנשה רביעית של ציר טמא אוסר סאתים של ציר טהור וסאתים הוו להו מאתים רביעית נכי תמניא דהא קב ד' לוגין ולוג ד' רביעיות ט"ז לקב וסאה ו' קב ין לשלשת קבין מ"ח רביעיות וכן ד' פעמים הרי קצ"ב ואסור אלא דצריך תוספת להיתרא על שיעור קצ"ב ונקט סאתים דהוי יותר ממא' ותשעי' ור' יוסי סבר דאינו אוסר אלא חלק אחד מציר תוך י"ו כגון לוג ציר טמא תוך י"ו לוגין דהיתרא אבל יותר מי"ו דהיתרא שרי ובטל. הר"ש שירילי"ו ז"ל. ופירש הרמב"ם ז"ל אחד מי"ו בו הוא שש רביעיות לסאה והיינו גם כן מה שפירש הר"ש שירילי"ו ז"ל דהרי שש רביעיות הם לוג וחצי מכ"ד לוגין שהיא הסאה ועיין במה שכתב בסוף פרקא קמא דראש השנה על מלת גרב. וראיתי להביא הנה רוב תשובת הרשב"א ז"ל דבסימן ע"ר וז"ל ואולי נתכוונת לומר דכולה מתניתין לענין ביטול ציר וכדקתני בהדיא ולא לגופן של דגים שמא מפני ששנינו בהדיא באותה משנה מחלוקת ר' יהודה ור' יוסי בביטול הציר כדקתני דג טמא צירו אסור ר' יהודה אומר רביעית בסאתים ר' יוסי אומר אחד מששה עשר בו על זה באת לומר דכל אותה משנה אינה אלא בבטול הציר ורישא נמי דקתני דג טמא שכבשו עם דג טהור דאלמא משום כבישה לבד היא ומשום בטולו של ציר דאי משום בטולו של דג למה לי שכבשו לימא שנתערב ואם על זה באת לסמוך אגב חורפך לא עיינת בה דעל כרחי' סיפא דרישא לאו משום בטול ציר דאם כן הוה ליה מחלוקת תנא קמא ור' יהודה ור' יוסי דתנא קמא סבר בתתק"ס ור' יהודה ברביעית בסאתים ור' יוסי אחד מי"ו בו. וזה אינו חדא דאי אפשר שיהא בין תנא קמא לר' יהודה ור' יוסי כולי האי. ועוד שיחמיר תנא קמא בציר דרבנן דאינו אלא זיעה בעלמא כולי האי ועוד דאם כן מאי קאמר בתר רישא דג טמא צירו אסור והא עד השתא בצירו עסיקינן באיסורו ובבטולו. אלא רישא באיסור כבישתו שאוסר את הטהור במליחתו עמו והדר איירי בבטול גופו וסיפא באיסור צירו וביטולו ושלש משניות הן רישא בנתינת טעם כשכבש דג טמא עם דג טהור דבנתינת טעם כדג טהור שמלחו עם דג טמא דמייתינן בפרק כל הבשר והכא משנה חסרה היא והכי קתני דג טהור שכבשו עם דג טמא ולא פירש אם אסור אם מותר. וסיפא כל גרב בבטול גופו. וסיפא דסיפא בבטול צירו ובירושלמי פריש רישא לאסור דגרסינן עלה דג טמא ר' יהודה בן פזי דבר דלייה דג טהור תפל שכבשו עם דג טמא מליח אסור וכל גרב שהוא מחזיק סאתים אם יש בו משקל של עשרה זוז ביהודה שהן חמש סלעים בגליל זו משנה אחרת דמיירי בבטול גופו וכן פירש רבינו שמשון זה השתא לא מיירי באיסו' נתינת טעם דשיעורו בס' אלא בדג טמא שנתערב בתוך דגים טהורים דמיתסרי כולהו משום דבריה לא בטלה עכ"ל ע"כ לשון התשובה. גם בתשובת סימן ר"פ כתב וז"ל כבר כתבתי לך בתשובתי הראשונה כי ג' משניות הן רישא דג טמא שכבשו עם דג טהור והיא חסרה שלא נתפרש בה אם להתיר אם לאסור ובירושלמי פרישו דתני ר' יהודה בן פזי וכו' ומציעתא כל גרב שהוא מחזיק סאתים אם יש בו משקל עשרה זוזים ביהודה שהן חמשה סלעים בגליל זו היא לבטול גופו. וזו תנא קמא היא ולא ידענו אם יודה בה ר' יהודה שאינו מחמיר אפילו במין במינו יותר משיעור זה כמו שאין תנא קמא מחמיר יוחר משיעור זה בבריה החמורה לבטלה בשיעור זה או שמא תנא קמא היא ור' יהודה לא מודה בה ולא מיירי בה וסיפא בבטול ציר ר' יהודה מחמיר עד רביעית בסאתים ור' יוסי מיקל ואמר אחד מששה עשר ומה שאמרת אם בבטול גופו היאך אפשר דבטול גופו לא חמיר מבטול ציר עכ"ל הוא תימה בעיני והיכן הוא חומרו של ציר כאן והיכן הוא קולו של גוף והלא ציר בטל אפילו לר' יהודה שהוא המחמיר רביעית בסאתים שהוא אחד בקצ"ב ואילו גופו בעינן סאתים לעשרה זוז שהוא תתק"ס זוז והיכן הוא החומרא והקולא שאמרת עכ"ל ז"ל. עוד כתב בתשובת רפ"א וז"ל. תשובה. איברא של שיעורו של עשרה זוז בסאתיים כך הוא עולה לכל זוז תתק"ס זוז ומפורש הוא בירושלמי ולשון הירושלמי כך הוא סאה עבדא כ"ד לוגין לוגא עבדא ב' ליטרין ליטרא עבדא ק' זוז הרי כל זוז עבד תתק"ס ע"כ והנה חשבון זה לפניך נמצא גרב של סאתים עושים תשעת אלפים ות"ר זוז חלקם לעשרה זוזים נמצאו תתק"ס לכל זוז וזוז ואני כתבתי לך פירוש המשנה כולה בתשובתי הראשונה כמו שפירשה רש"י ז"ל כל שצריך לך לפירוש חילוק כל המשנה שהן כעין ג' משניות. רישא דג טמא שכבשו עם דג טהור ופירשו בירושלמי שהוא אסור. ומציעתא כל גרב שהיא לענין בטול גופו. וסיפא דג טמא צירו אסור. ואם באת לשאול למה לי כבשו דכבוש הרי הוא כמבושל לתני שמלחו לבד דהא קיימא לן דמליח הרי הוא כרותח ואפילו לא כבשו ליתסר כדקיימא לן בפרק כל הבשר (חולין דף קי"ג) דמייתי התם דג טמא שמלחו עם דג טהור וכו' כדאיתא התם יש לומר דהכא נקט כבשו כדי לאסור את כולו ואפילו בדגים כחושים לפי שמליח אינו אלא כרותח דצלי ואינו אוסר אלא כדי קליפה בדברים הכחושים שאינם מפעפעין וכדאמרינן בפרק גיד הנשה (חולין דף צ"ו) מדשמואל דאמר מליח הרי הוא כרותח כבוש הרי הוא כמבושל וקא פריש התם מר בר רב אשי מדכבוש הרי הוא כמבושל מליח הרי הוא כרותח דצלי ע"כ. ועיין עוד בתשובת שצ"ב ושצ"ג ושצ"ד ותמ"ג. ובתשובת סימן תכ"ו כתב צריכין אנו למודעי בהאי מתניתין דמה ראו להתיר כאן בשעור זה דתתק"ס מה שאין כן בשאר הדברים החשובים וגם שבפירוש הרמב"ם ז"ל יש קושיות וכבר טרחנו הרבה ונלאינו למצוא פתח לדבר זה ולא מצאנו. ע"כ וכן כתב גם כן בסוף סימן תרע"ח: <קטע סוף=מלא"ש ח/> ===[[משנה תרומות י ט|משנה ט]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ט/>{{דה מפרש|העיד ר' צדוק על ציר חגבים טמאים שהוא טהור}} ירושלמי מהו טהור טהור מלהכשיר הא לטמא אפילו כל שהוא טמא ופירש הר"ש שירילי"ו ז"ל משום דתנן בפרק בתרא דמכשירין ציר טהור שנפל לתוכו מים כל שהוא טמא ומפרש לה בבכורות פרק הלוקח בהמה דציר לאו בר קבולי טומאה דזיע' בעלמא הוא אלא משום דנחשדו עמי הארץ לערב בציר מחצה מים וכשנתן בו מעט מים (טמא) טהרה עוררת טומאה ונעשו המים רוב וטמאים הלכך גבי ציר חגבים טהורים דחזק הוא דבלאו (דגים) [המים] שבתוכו מציר ומתחזק כדמוכח בירושלמי לעיל בסמוך הוא דאמור דנחשדו בו לערב מחצה מים משום דהציר של טהורים סובל כל כך אבל דטמאים דחלש הוא בכל שהוא מים טמא דכולו הוא מים. וחדוש הוא לומר דבלא מים דלא יכשיר דבלא מים הוא מים. אי נמי דכיון דקיימא לן דלגבי איסורי אכילת נבלה שאינה ראויה לגר אינה נבלה. לדעת הראב"ד ז"ל דסובר דמטעם משקה סרוח הוא דאכשיר רבי צדוק כל שכן דשרי לגבי איסור ולדידן דטעמא הוא משום מיעוטא דהוא דכתיב שקץ הוא לכם פרט לעירוביו וכל שכן צירן כדתניא בתורת כהנים החדוש הוא דדמי לציר טהור שיש בו רוב מים דבכל דהו מים שיטמא ואינו בטל ברוב ור' צדוק לא בא להשמיענו טהור דכיון דאינו מציר כל שכן דאינו מכשיר דזיעה בעלמא הוא ותו דרחמנא שרייה ולהא לא אצטריך עדות ר' צדוק דמק"ו דציר דגים טהורים ילפינן. אלא היינו דאשמועינן דלטמא בכל שהוא מים שנופל לתוכו מטמא כמו ציר דגים טהורים ואפילו ידעינן ביה דלא נפל בו מים אלא האי כל שכן ולא בעי' הכא טהרה עוררת טומאה כי התם עכ"ל ז"ל. ועיין בפרק הלוקח בהמה (בכורות דף כ"ג.) וכתוב בתשובת הרשב"א ז"ל סימן רפ"ו וז"ל תשובה. מסתברא לי דתנא קמא מיירי לענין איסור דאי לענין הכשר מאי שייכא הכא ליתניה במסכת מכשירין ולפיכך נראה לי דתנא קמא מיירי לענין איסור ור' צדוק לענין הכשר ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי והכי איתא בירושלמי דגרסינן התם מהו טהור מלהכשיר הא ליטמא אפילו כל שהוא מטמא ופירש דמתניתין הכי חגבים טמאים שנכבשו עם חגבים טהורים לא פסלו את צירן בתערובתן משום דזיעה בעלמא הוא וגריעה אפילו מציר דגים טמאים אבל הציר בפני עצמו אסור ור' צדוק נמי לא פליג בהא אלא מודה הוא דהציר של חגבים טמאים אסור הוא בפני עצמו וכן כל ציר הוא עצמו טהור מליטמא וכדאמרינן בבכורות פרק הלוקח בהמה ציר לאו בר קבולי טומאה הוא ולא עוד אלא נחשדו עמי הארץ לערב מחצה מים בצירן ואף על פי שהמים שלהם טמאין אותו ציר אינו מיטמא לפי שטומאת עם הארץ דרבנן וטומאת משקין נמי דרבנן וכי גזור רבנן ברובא בפלגא לא גזור אבל אם הוסיף בו מים כל שהוא ואפילו מים טהורין. משקין טמאים שהיו מעיקרא נתעוררו ונצטרפו אל משהו מים טהורין שנפלו בו עכשיו והוו להו מים רובא ומיטמא ואף על פי שמים אלו שנפלו לבסוף טהורין אין אומרין טומאה ראשונה כיון שבטלה בטלה ושוב לא תתעורר להצטרף אל אלו שהן טהורין אלא אומרין דטהרה מעוררת את הטומאה וכדאיתא התם בפרק הלוקח בהמה והיינו דקאמר הכא ר' צדוק דאפילו של חגבים טמאים טהור מלהכשיר אף על פי שיש בתוכו מחצה מים [ואם הוסיף בו מים] כל שהוא מיטמא ע"כ: <קטע סוף=מלא"ש ט/> ===[[משנה תרומות י י|משנה י]]=== <קטע התחלה=מלא"ש י/>{{דה מפרש|כל הנכבשין וכו'}} פירש הר"ש שירילי"ו ז"ל כל הנכבשין כגון לפתות שנותנין בחרדל וחומץ בין שלימין בין חתוכין או שרשי תרדים או קנרסין. וכבש של תרומה עם של חולין לא שנא כאחת לא שנא זה אחר זה ואשמועינן מתניתין דדוקא מי זיתים דלעיל דחריפי מיבלעי אבל מי כבשים דשאר ירקות דעלמא לא חשיבי ולא מידי אלא עם החסיות: {{דה מפרש|חסית של חולין וכו'}} אשמועינן גוונין כדאשמועינן גבי שלימין ופצועין דבעינן דפצועין להוו דחולין דוקא והכי נמי בעינן חסיות דתרומה כי היכי דלהוי איסור: {{דה מפרש|חסית של חולין עם ירק של תרומה מותר}} דפועל טעמו באחריות ואחרים לא מיבלעי ביה ע"כ: בסוף פירוש ר"ע ז"ל. צריך להיות או נשלקין אוסרין: <קטע סוף=מלא"ש י/> ===[[משנה תרומות י יא|משנה יא]]=== <קטע התחלה=מלא"ש יא/>{{דה מפרש|ר"ש אומר וכו' ר' עקיבא אומר כל המתבשלין וכו'}} כך נראה שצריך לומר לפי הפירוש של הרמב"ם ור"ע ז"ל אלא שבפירוש הר"ש ז"ל מצאתי רשום על מלת ר' עקיבא אשר שם. ופירש הרמב"ם ז"ל ר"ש נטה לדעתו דר' יוסי ואמר שאם שלק כרובים של שקיא והוו הכרובים של בעל תרומה שאסור לאכול הכרובים של שקיא שהן חולין לפי שקלחי הכרוב רפים ובולעין לחלוחית הכרובים האחרים שהן תרומה והוסיף ר' עקיבא ואמר אפילו המבושלין כמו הזרעים וזולתן כשמבשלין תרומה עם חולין לא יאסרו החולין אלא אם נתבשלו בשר עם ירק של תרומה אז יאסר הבשר לזרים לפי שהוא מושך את הירק ומתקן טעמו וזה ברור והוסיף ריב"נ על זה ואמר הכבד כשיתבשל בירק של תרומה אינו נאסר לפי שהוא פולט ואינו מושך כלל ודבריהם כולם בדיעבד אבל לכתחלה כולן אסורין עכ"ל ז"ל והביא כל פירושו ז"ל הר"ן ז"ל בפרק גיד הנשה דף תשי"ח וכתב שם שרב אלפס והרמב"ם ז"ל סוברין דכולה סוגיא דהתם בפרק גיד הנשה אליבא דר"י בן נורי אתמר אבל רבנן פליגי עליה וסברי דכבד נאסרת ולפיכך לרבנן אין הכבד מותרת בבשול אפילו בפני עצמה אלא בחליטה בחומץ או ברותחין ולדידן דלא בקיאינן בחליטה לית להו תקנתא אלא בצלי ע"כ. וכתב עוד שם דלמאי דמוקמינן לה בגמרא בכבדא דאיסורא דהוה קשה דהיכי תני עלה ואינה נאסרת לומר שלא תהא בולעת שמנינות דאיסורא האי כבד דהיתרא והדבר נראה לעין בהפך שהכבד בולעת שמנינות ביותר אף על פי שטרוד למיפלט עם פירוש הרמב"ם ז"ל לא קשה מידי דהכי קאמר כבד דאיסורא אוסרת ירקות של תרומה ואין כבד של היתר נאסרת מחמתן ע"כ כוונת לשונו לפי מה שהשיגה דעתי. ותימה בעיני דממתניתין משמע דשקיא הוי לשון יובש ואילו אנן מתרגמי' את גולות עליות ואת גולות תחתיות ית בית שקיא עלאה וית בית שקיא תתאה וה"ר יהוסף ז"ל הגיה שקי ומחק האל"ף ונקד ציר"י וחירי"ק. ובירושלמי ר' אבהו בשם ר' יוחנן מודה ר' עקיבא לחכמים בבשר שהוא אסור פירש הר"ש שירילי"ו ז"ל כגון בשר שנתבשל בירק חסית של תרומה והדר נפל האי בשר שבלע טעם התרומה בקדרה רותחת שיש בה בשר של חולין אפילו הבשר הזה השני אסור וכי תנן אלא עם הבשר לאו בשר הראשון עם הירק קאמר דההוא פשיטא דאסור לזרים אלא בשר שני קאמר ואף על גב דבר בר נותן טעם הוא ע"כ. ועוד אמרינן התם אפילו חסית בחסית דמין במינו הוא וליכא למיקם אטעמא ר' עקיבא מתיר דבטל ברוב מן התורה ועוד דתרומה של ירק לכולי עלמא מדרבנן והקלו: {{דה מפרש|הכבד אוסרת}} בפרק כל הבשר (חולין דף ק"י) קאמר אביי בדחייה בעלמא דדילמא דכבד אוסרת דקתני בכבד של טריפה ומשום טעם שומן של טריפה אוסרת את כל המתבשל עמה וכדפירש ר"ע ז"ל. ומשום דמא מבעיא לן. ואיתא נמי התם ברייתא ר' אליעזר אומר הכבד אוסרת ואינה נאסרת מפני שפולטת ואינה בולעת ר' ישמעאל בנו של ריב"ב אומר מתובלת אוסרת ונאסרת שלוקה אוסרת ונאסרת ופירש רש"י ז"ל מתובלת התבלין מרככין אותה שלוקה הרבה מאד נאסרת לפי שלאחר שנגמרה פליטתה חוזרת ובולעת ע"כ ופירש שם הר"ן ז"ל בדף תשי"ז דהכי קאמר ליה ר"י לתנא קמא כשם שמתובלת אוסרת ונאסרת דבהא ודאי את גופך מודית כך שלוקה אוסרת ונאסרת ומשום הכי פלגינהו ר' ישמעאל בתרתי ולא ערבינהו למתני מתובלת או שלוקה אוסרת ונאסרת ומשמע דקיימא לן דשלוקה אינה נאסרת וריב"נ נמי סתמא קתני אוסרת ואינה נאסרת ומשמע אפילו בשלוקה ומיהו במתובלת לכולי עלמא נאסרת עכ"ל ז"ל ועיין עוד שם בהר"ן ז"ל כי האריך והביא עוד שם שני פירושים במאי דתנן כבד אוסרת ואינה נאסרת והשני הוא להרא"ה ז"ל: {{דה מפרש|ואינה נאסרת}} אם היא של בהמה כשרה ונתבשלה עם דבר אסור וכדפירש ר"ע ז"ל. ועיין בר"פ כיצד צולין שנתנו טעם שם התוספות ז"ל אמאי לא קתני גבי לב אוסר ואינו נאסר כדקתני גבי כבד: <קטע סוף=מלא"ש יא/> ===[[משנה תרומות י יב|משנה יב]]=== <קטע התחלה=מלא"ש יב/>{{דה מפרש|ביצה שנתבלה כו' אפילו הלמון שלה}} הלמון בה"א גרסינן בקצת ספרים והכי מייתי לה נמי בערוך. ובירושלמי משמע דלא גרסינן במתניתין "אפילו" אלא ה"ג ביצה שנתבלה בתבלין אסורין הלמון שלה אסור מפני שהוא בולע וכתב הר"ש שירילי"ו ז"ל ובירושלמי מפרש דכש"כ החלבון שהוא מבחוץ דאסור ע"כ: {{דה מפרש|מי שלקות ומי כבשים של תרומה אסורין לזרים}} במשניות דוקניות גרסינן מי כבשים ומי שלקות אסורין וכן הוא בפירוש רבינו שמשון ור"ע ז"ל וכן הגיה ה"ר יהוסף ז"ל. ובירושלמי פריך עלה דמתניתין מההיא דתנן בפ"ז דמסכת מקואות אלו פוסלין ולא מעלין המים בין טמאים בין טהורים ומי כבשים ומי שלקות והכי פריך הכא את עביד לה אוכל דקתני אסורין לזרים אלמא דמי כבשים נהפכו למיץ של הזיתים הכבושים בהם דקרוי אוכל דהא אין קרוי משקה אלא שבעה משקין והתם גבי מקוה את עביד להו כמים בעלמא דאילו הוו מי פירות הא קתני דלא פוסלין ולא מעלין ומשני כאן בקשין כאן ברכין כלומר כששהו הזיתים או הירקות בתוך מי הכבישה עד שנתרככו כלומר שנפצעו בהנהו אמרינן דפעל בהן הכבישה ואסירי גבי תרומה וגבי מקוה נמי חשיבי מי פירות ולא פוסלין ולא מעלין וכי קתני גבי מקוה דפוסלין בקשין שעדיין עומדין הזיתים בקשיין ובחזקן בענין שלא פעל בהן הכבש ואז הוי כמו מים בעלמא. ומאי דהדר קאמר בירושלמי כאן באוכל כאן במשקה פרושי קא מפרש כלומר מאי נפקא לן דהוו רכין דהוו להו אוכל ובקשין הוו להו משקה כמו שהיה. ורבינו שמשון ז"ל פירש התם במסכת מקואות קשין כלומר שנתעכרו המים מראיתן מחמת הכבש רכין צלולין מים בעלמא. ור' יוסי ב"ר בון משני דתרומה תליא איסור דילה בנתינת טעם דאוסר באכילה לזרים. אבל משום הכי לא נפקי מתורת מים לענין מקוה הלכך לענין תרומה לא שנא קשין ולא שנא רכין אסירי ולענין מקוה לא שנא קשין ולא שנא רכין דינם כמים ופסלו דלא אזלינן התם בתר טעמא ואזלינן הכא לחומרא והכא לחומרא ורבינו מאיר ז"ל פירש דגבי מקוה עיקר המים פוסלין לא מפני נתינת טעם. וגבי תרומה לאו אוכלין נינהו אלא משקה שיש בו טעם תרומה ע"כ. עכ"ל הר"ש שירילי"ו ז"ל: <קטע סוף=מלא"ש יב/> <noinclude> [[קט:מלאכת שלמה על המשנה|תרומות י]] [[קט:משנה מסכת תרומות|י]]</noinclude> 9a3r76yommbefvq29o3hgju1j1ceejn 3002842 3002828 2026-04-03T10:18:01Z יוסי סרי 24557 3002842 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|מלאכת שלמה|על תרומות|ט|י|יא}} ===[[משנה תרומות י א|משנה א]]=== <קטע התחלה=מלא"ש א/>{{דה מפרש|בצל שנתנו לתוך העדשים}} מפרש בירושלמי דבבצל יבש עסיקינן שיש לו קליפה יבשה שאין בה לחות ובבצל של חולין ובעדשים של תרומה עסיקינן, ואוקמוה הכי משום דקתני אם שלם מותר משמע דקאי אבצל דאי אעדשים הוה ליה למיתני מותרות ומשום הכי נמי קתני לתוך העדשים ולא קתני לתוך עדשים, ונראה דמודו נמי דכשהבצל של תרומה והעדשים של חולין דשרו דסבירא לן דכשם שהעדשים צופדות אותו שלא יבלע הכי נמי צופדות אותו שלא יתן, והשתא אתיא סיפא דצחנה שפיר, וכן פירש הרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה: <קטע התחלה=מלא"ש א/>{{דה מפרש|ושאר כל התבשיל בין שלם בין מחותך בנותן טעם}} ואף על גב דקיימא לן דתרומה עולה באחד ומאה הני מילי דהוי מין במינו, אבל מין בשאינו מינו אף על גב דליכא אלא ששים סגי דהיינו שאינו נותן טעם עכ"ל הר"ש שירילי"ו ז"ל. והר"ש ז"ל פירש בצל של תרומה שנתנו לתוך תבשיל של עדשים של חולין שלם אינו נותן טעם, מחותך נותן טעם, ובצונן איירי ע"כ. וכתב יה"ר יהוסף ז"ל על פירוש זה בירושלמי לא קאמר הכי אלא קאמר דמתניתין מיירי בבצל של חולין דוקא ועיין שם, והא דקאמר בתר הכי ור"י מתיר בצחנה וכו' רוצה לומר ר"י מתיר בצחנה אף על פי שאינו עדשים ואף על פי שהבצל הוי של תרומה כי אין שייך לומר בצחנה שהן תרומה כי הם דגים ואין שייך בם דין תרומה, אך קשה אם כן יהא אסור ליתן את הבצל של תרומה בצחנה כיון שהוא מפסידו שהרי אינו אלא ליטול את הזוהמא ותנן אין נותנין דבלה וגרוגרות לתוך המורייס, וצריך עיון ע"כ: {{דה מפרש|ר"י מתיר בצחנה}} ירושלמי ומודה ר"י בבצל של הקדש ושל עבודה זרה דחוששין לטעמן, דלא פליג בנתינת טעם של הבצל אלא דמיקל גבי תרומה: <קטע סוף=מלא"ש א/> ===[[משנה תרומות י ב|משנה ב]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ב/>{{דה מפרש|תפוח שרסקו וכו'}} בפרק כל המנחות אמרינן דאפילו לרבנן דפליגי התם בברייתא אר' חנינא בן גמליאל ואמרינן דאין מחמיצין לשתי הלחם וללחמי תודה בתפוחים משום דלא הוי חמוץ מעליא דמי פירות אין מחמיצין, הכא לענין תרומה מודו דאסור דאף על גב דלא הוי חמץ גמור חמץ נוקשא מיהא הוי. ובירושלמי דפרקין ודריש פרקא קמא דחלה ודשבת פרק כירה ודפסחים פרק כל שעה תניא תפוח שרסקו ונתנו לתוך עיסה וחמצה הרי זה אסורה, ור"י מתיר פירוש דלא חשיב ליה חמוץ, ר' אחא ר' אבהו בשם ר"י בר חנינא מה פליגין במחמץ במימיו אבל במחמץ בגופו מותר, כמה דר' יוסי אמר תמן בפ"ג דשבת ולא יפקיענה בסודרין, ור"י מתיר דבשול חמי חמה אין בשולו תבשיל ברור כן הוא אומר הכא אין חמוצו חמוץ ברור: {{דה מפרש|שעורים שנפלו וכו'}} תניא כל נותני טעם בין לשבח בין לפגם אסורין דברי ר"מ, ר"ש אומר לשבת אסור לפגם מותר, ומתניתין ר' יוחנן אמר במחלוקת ור"ש בן לקיש אמר דברי הכל, ואיתא נמי בירושלמי פרק בתרא דעבודה זרה: <קטע סוף=מלא"ש ב/> ===[[משנה תרומות י ג|משנה ג]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ג/>{{דה מפרש|הרודה פת חמה וכו'}} עיין במה שכתבתי בשם הר"ש ז"ל פ"ג דמסכת מכשירין סימן ג': {{דה מפרש|ר' יוסי מתיר}} ירושלמי חטים מלמטן ושעורים מלמעלן כשם שאין חטים שואבות כך אין השעורים שואבות, שעורים מלמטן וחטים מלמעלן כשם שהשעורים שואבות כך החטים שואבות: <קטע סוף=מלא"ש ג/> ===[[משנה תרומות י ד|משנה ד]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ד/>{{דה מפרש|תנור שהסיקו בכמון}} ראיתי שה"ר יהוסף ז"ל הגיה בכולן כמן בלא וי"ו: {{דה מפרש|שאין בה טעם כמון}} פירש רש"י בעבודה זרה ואי משום דהוסק לא איכפת לן דתרומה אין איסורה איסור הנאה, ובפרק כלל גדול זוטא אמרינן דהנאת תרומה מותרת לזרים. ותוספות ז"ל גם כן כתבו דלא אמרינן יש שבח בפת אלא דוקא באסורי הנאה כגון קליפי ערלה ודומיהם. וכתב עליהם הר"ן ז"ל דראיה מכרחת היא ממתניתין לומר דלא שייך לומר יש שבח עצים בפת אלא דוקא באיסורי הנאה כגון קליפי ערלה ודומיהן, אבל מה שהביאו גם כן ראיה ממאי דתנן לעיל פרק שני המבשל בשבת בשוגג יאכל אף על פי שהתבשיל נתבשל בעצים וודאי שכל העצים מוקצים הם בשבת אפילו אותן שנתלשו מאתמול, ומדהתבשיל שרי שמע מינה דלא אמרינן יש שבח עצים בפת רק באיסורי הנאה ומוקצה מותר בהנאה, כתב עליהם דזאת הראיה אינה מכרחת לפי שלא שמענו שבת עצים בתבשיל ע"כ בקצור: <קטע סוף=מלא"ש ד/> ===[[משנה תרומות י ה|משנה ה]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ה/>{{דה מפרש|לתוך הבור של מים}} הגיה ה"ר יהוסף ז"ל: {{דה מפרש|בשביעית}} בירושלמי דשביעית פרק הפיגם מוקי לה ר' מנא דאיסור דקתני הכא בעץ היינו שעבר זמן הביעור ויש קדושת שביעית במאכל בהמה דבעיא ביעור ואוסר בנותן טעם: {{דה מפרש|ובכלאי הכרם}} כתב הר"מ פיזנטי ז"ל דהא דלא נקט ערלה משום דערלה וכלאי הכרם שוין בשיעורן ואסורין בהנאה ככלאי הכרם, ולינקוט ערלה ולא כלאי הכרם איכא למימר דערלה דעולה ועולה במאתים ילפינן לה מכלאי הכרם, דכלאי הכרם אשכחן דעולין דיליף מתרומה נאמר בתרומה מלאה ונאמר בכלאים מלאה פן תוקדש המלאה מה מלאה האמורה לגבי תרומה עולה אף מלאה האמורה לגבי כלאים עולה, וכיון דכפל איסורו כפלינן עלייתו וערלה ילפינן מה כלאים אסורין בהנאה ועולין אף ערלה שאסורה בהנאה עולה, ותרומה גופה דעולה מנלן דריש לה בספרי פרשת קרח מדכתיב גבי תרומת מעשר מכל חלבו את מקדשו ממנו שאם נפל לתוכו הרי הוא מקדשו דהיינו אחד ממאה דמאה סאין של טבל שיעור תרומת מעשר שבו היינו סאה ע"כ. וכתב בתי"ט והא דבמשנה ו' ז' פ"ז דשביעית כו'. ומובן הוא מפירוש ה"ר שמשון ז"ל המוגה: בפירוש ר"ע ז"ל, לפי שאין העץ קדוש בתרומה. כתב ה"ר יהוסף ז"ל אף על פי שאמרו לקמן אם הפריש לא יאמר וכו', מכל מקום אין לעץ דין קדושת תרומה ע"כ: <קטע סוף=מלא"ש ה/> ===[[משנה תרומות י ו|משנה ו]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ו/>{{דה מפרש|חבילי תלתן של כלאי הכרם}} מפרש בירושלמי אין חבילה פחותה מעשרים וחמשה קלחים, ובעינן נמי דארבע חבילין מהן יהיו גדולים כל כך שראויין לעשות מהם מטה, וכהאי שיעורא הוא דסבירא ליה לר"מ בפ"ג דערלה דאינם בטלים אפילו באלף: {{דה מפרש|היו לו חבילי תלתן של טבל}} בפרקא קמא דביצה מוקי לה אביי במעשר שהקדימו בשבלים והטבל טבול לתרומת מעשר גם כן, ומתניתין אבא אלעזר בן גומל דאמר תרומת מעשר נמי ניטלת באומד ויליף לה מקרא דכתיב גבי לוים ונחשב לכם תרומתכם בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת תרומה גדולה ואחת תרומת מעשר, פירש רש"י ז"ל כדגן מן הגורן זו תרומה גדולה תרומתכם זו תרומת מעשר, והא דקאמר כותש קנס לפי שלקח המעשר קודם הכתישה והפסיד לכהן תרומה גדולה שיש באותו מעשר, ודייקי מדקתני חבילי תלתן ולא קתני תלתן סתם שמע מינה איסורייתא טבלא ואסור לאכול מהן עכשיו, וכן פירש הרמב"ם ז"ל וגם בחבורו פ"ג דהלכות תרומה סימן י"ד אלא שלקח הדמיון בתבואה שקדם בן לוי ולקח המעשרות בשבלים קונסין אותו לדוש ולזרות וליתן לו מעשר מן המעשר מן הדגן ואינו חייב ליתן לו מעשר מן התבן ומן העצים, ואם הפריש תרומת מעשר שבלים כמו שנתנו לו הרי זה כותש ונותן לכהן את הזרע ואת התבן, ומפני מה קנסוהו לכתוש מפני שלקח המעשר שבלים והפקיע ממנו תרומה גדולה ע"כ: {{דה מפרש|ומפריש על הזרע ואינו צריך להפריש על העץ}} כך כתוב במשניות מדויקות: {{דה מפרש|אלא נותן העץ עם הזרע}} פירש הר"ש ז"ל ומפריש מן העץ על העץ ומן הזרע על הזרע: <קטע סוף=מלא"ש ו/> ===[[משנה תרומות י ז|משנה ז]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ז/>{{דה מפרש|פצועי חולין כו' }} {{קטן|*{{שולייםלמטה|1}}}} פירש הר"ש ז"ל אותן זיתי חולין שכבשן עם זיתי תרומה אם זיתי חולין נפצעו אסורין, ואם שלימין מותרין: {{דה מפרש|או במי תרומה}} ואף על גב דמי כבש זיתים אין בהם טעם לשבח דמוחל זיתים מתערב בהן והוא מר אלא שמתבטלת מרירותו מחמת המלח מכל מקום אוסר ובירושלמי מוקי לה כר"ש דאמר בסמוך כרוב של שקיא דהיינו של בית השלחין עם כרוב של בעל של תרומה אסור הכרוב של שקיא מפני שהוא בולע מפני שהוא רך וטעמו יפה על ידי השקאה פעמים רבות אלמא דשל תרומה הוא דגריע ואפילו הכי אסור. ועוד מפרש התם דדוקא כשכבשן כאחת אבל זה אחר זה אפילו שלימין בשלימין אסירי והוא דהוו שלימין חולין לבסוף וטעמא דכיון דשלימין בולעין ופולטין ושוב אינם בולעין שלימין בתראי כי בלעי ברישא איסור בלעי: <קטע סוף=מלא"ש ז/> ===[[משנה תרומות י ח|משנה ח]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ח/>{{דה מפרש|דג טמא שכבשו עם דג טהור וכו'}} כתב מהר"י קולון ז"ל בשרש ע"א ועל ששנינו בפ"י דמסכת תרומות דג טמא שכבשו עם דג טהור אסור וכו' ומחלק עלה בירושלמי בין כבשו זה עם זה לכבשו בזה אחר זה ודוקא בזה אחר זה אסור וקשיא לך דהא קיימא לן דכבוש הרי הוא כמבושל ומבושל אין חילוק בין בבת אחת לזה אחר זה עוד קשיא לך ההיא דלעיל מינה דזיתי חולין שכבשן עם זיתי תרומה פצועי חולין עם פצועי תרומה אסור אבל שלימי חולין עם פצועי תרומה מותר ואילו במבושל אין חילוק בין פצועין לשלימין עוד קשיא לך כיון דמיירי במליח טמא וטהור תפל כדאיתא בירושלמי למ"ל כבשן לא כבשן נמי ליתסר יודע לך כי שלשה המה נפלאו מרבינו שמשון משנ"ץ בפירוש משנת זרעים שלו וז"ל ובירושלמי תני ר' יהודה בן פזי דברדליין דג טהור תפל שכבשו עם דג טמא מליח אסור תני ר' חייא מדיחו ומותר א"ר מנא מאן דאמר מותר כשכבשן שניהם כאחת מאן דאמר אסור כשכבשן זה אחר זה תדע לך שהוא כן דתנינן או במי תרומה אסור ולאו בשכבשן זה אחר זה כלומר דמי תרומה קרוי מקום שכבשו בו זיתי תרומה ודבר תימה הוא דקיימא לן בפרק כל הבשר כבוש הרי הוא כמבושל ומבושל אין חילוק בין בבת אחת ובין לזה אחר זה וכו' עד ועוד קשיא מתניתין דלעיל דמשמע דשלימי חולין לא בלעי ובמבושל אין חילוק בין שלימין לפצועין והכי נמי בכבושים ועוד כיון דמיירי בטמא מליח וטהור תפל למה לי כבשן בלא כבשן נמי ליתסר כדקיימא לן בפרק כל הבשר. מיהו בזה יש לומר משום דאינו אלא כרותח דצלי ולקמן אמתניתין דחגבים טמאים שכבשן גרסינן בירושלמי א"ר יוחנן לית נכבשין אלא נשלקין דכבוש הרי הוא כרותח משמע דאכולהי מתניתין קאי כל היכא דתנן כבישא תניא שליקא במקומה וצריך לומר דשלוק פחות מבשול אף על גב דנקט סוף בהמה המקשה עור חמור ששלקו לאו משום דאין מתרכך בבישול דאדרבה הבשול טפי משליקה ומתרכך יותר ומיהו פרק כל הבשר משמע בהדיא דשליקה טפי מבשול גבי כבד אוסרת ואינה נאסרת דפליג עלה ר"י בנו של ריב"ב וכו' שלוקה אוסרת ונאסרת עכ"ל ר' שמשון משנ"ץ ואם כי תירוצו נראה בדוחק מי אשר יבא אחר המלך בשכבר נתפרסם בכל התלמוד מעשה תקפו וגבורתו הלא הם כתובים על ספר דברי התורה אשר יסד עכ"ל ז"ל. ופירש ה"ר שלמה שירילי"ו ז"ל ומשנה חסרה דלא פירשה אם מותר אם אסור דהא האי בבא מושכת עד בגליל ודקתני דג טמא צירו אסור היינו בבא אחריתי דפליגי בה ר' יהודה ור' יוסי. ובירושלמי תני ר' יהודה בן פזי דג טהור טפל שכבשו עם דג טמא מליח אסור תני רבי חייא מדיחו ומותר. וגם בספר הליכות עולם בשם ספר כריתות כתב שבירושלמי הוא שנחלקו בפירושה אבל המשנה לא פירשה בה לא איסור ולא היתר ע"כ בקיצור ועיין עוד במה שכתב בסוף מתניתין: '''עשרה זין גרסינן''' ולא גרסינן זוז. הראב"ד ז"ל בתורת כהנים. והזין משקל ידוע הוא אצלם מענין טרטא ואוזיא. וכן הוא הנוסח של הגרסא ראש פ"ח דתוספתא דתרומות. גם ה"ר יהוסף ז"ל כתב שכן מצא בכל הספרים זין. גם כתב דיש ספרים דלא גרסינן אם יש אלא ויש. וכתב הר"ש שירילי"ו ז"ל ואית דגרסי עשרה זוז והכל עולה לטעם אחד דעשרה זוז הם שני סלעים וחצי דהרי הזוז הוא דינר והוו חמש סלעים בגליל דמשקל של יהודה הוי כפלים כשל גליל כדאמרינן בכתובות בפרק אף על פי ע"כ. וה"ג בגמרא בפרק יש בכור (בכורות דף מ"ח) בגמרות כתיבת יד לענין חמש סלעים של בן דחציים עשרה זין שהם עשרה זוזים קתני התם בברייתא ר' יהודה אומר האחין שחלקו אם יש עשרה זין לזה ועשרה זין לזה חייבין ואם לאו פטורים פירוש ואם לאו דבין הכל ליכא חמש סלעים מעזבון אביהם פטורין דחמש ולא חצי חמש ע"כ. וממה שפירש שם בתורת כהנים הראב"ד ז"ל משמע דמושך הדין הראשון עד צירו אסור וסובר דהדין הראשון בנתערב ציר בציר נמי איירי וכתב נמי דר' יהודה לא פליג ומושך הלשון כן. דג טמא שכבשו עם דג טהור כל גרב שמחזיק סאתים אם יש בו משקל עשרה זין ביהודה שהן חמש סלעים בגליל דג טמא צירו אסור. ר' יהודה אומר וכו'. וקשה לפירושו ז"ל דהא בחולין פרק גיד הנשה (חולין דף צ"ט) אר"י ב"ח לא כל השיעורין שוין שהרי ציר שיעורו קרוב למאתים דתנן דג טמא צירו אסור וכו'. ואם איתא היכי אתחילו מהתם לשון המשנה לא הוה ליה למימר אלא דתנן ר' יהודה אומר רביעית בסאתים אלא ודאי דמהתם מתחיל דינא דציר ורישא בעירוב גופו של דג מיירי ועוד דבירושלמי מפרש דלתנא קמא עולה החשבון לתתק"ס ובר' יהודה פירשו שהוא קרוב למאתים ואם כן כיצד אפשר לפרש דר' יהודה לא פליג וכן הכריח הר"ש שירילי"ו ז"ל מכח קושיות אלו גם מכח קושיות אחרות שהקשה עוד לפירוש הראב"ד ז"ל והביא ראיה לדבריו מן התוספתא. ואי קשיא דג טמא אפילו באלף ליתסר דהא קיימא לן דבריה לא בטלה תירץ הוא ז"ל וז"ל ונראה בעיני דהאי תנא סבר דשאני בריה טמאה דמים. מן בריה טמאה דיבשה. דבריה טמאה דמים הותרה מכללה דהא בריות דכלים או דבורות שיחין ומערות אף על גב דלית בהו סנפיר וקשקשת שרו וכיון דהותרה מכללה קילא ועוד דנברא מטהור דחזי לאכילה דהיינו מים ומשום הכי אצטריך קרא דשקץ יהיו לאסור עירוביהן דכיון דהותר מכללו ה"א נתערבו ואינם נכרין שרו קא משמע לן והיינו טעמא דאקילו בהו רבנן בתתק"ס אבל גיד הנשה חשיב בריה ולא בטיל משום דלא הותר מכללו דאפילו בעולה איכא מאן דאמר דחולצו לתפוח ומשום הכי אחמירו ביה ובירושלמי גרסינן אתא ר' בון והורה בעכברא שנתערב דג טמא עם דגים טהורין ואסרן אפילו באלף ואשכחן הוראה לאיסור כדאיתא בפרקא קמא דכתובות ולא רצה להקל אלא ששוין בריה טמאה דמים לבריה טמאה דיבשה וכן דעת הרמב"ם ז"ל לפסוק כר' בון ולא פסק המשנה הזו בהלכותיו עכ"ל ז"ל. ועיין בספר קרבן אהרן פרשת שמיני סוף פרשה ג' ובהר"ן ז"ל פרק גיד הנשה דף תשי"ד. וחשבון תתק"ס מפרש בירושלמי דסאה עבדא עשרים וארבעה לוגין ולוגא עביד תרתין ליטרין וליטרא עבדא מאה זינין. ופירש הר"ש ז"ל נמצא דסאתים כו' [כמ"ש בתי"ט]. אבל רש"י ז"ל פירש בפרק בכל מערבין (עירובין דף כ"ט) עוכלא שמינית שבליטרא וליטרא הוא לוג ע"כ. והרמב"ם ז"ל כתב בפ"א דהלכות עירובין ליטרא האמורה בכל מקום מלא שתי רביעיות ועוכלא חצי רביעית ע"כ ועי' עוד שם. ופירש הרמב"ם ז"ל בפרק גיד הנשה רביעית של ציר טמא אוסר סאתים של ציר טהור וסאתים הוו להו מאתים רביעיות נכי תמניא דהא קב ארבעה לוגין ולוג ארבע רביעיות שש עשרה לקב וסאה ששה קבין לשלשת קבין ארבעים ושמונה רביעיות שהן חמשים סלעים. אמר המלקט נראה לעניות דעתי שאם אין צריך להיות שהן עשרים וחמישה סלעים צריך לפרש שהם חמשים סלעים בגליל. {{דה מפרש|דג טמא צירו אסור}} ולא דמי לציר חגבים טמאים ובתורת כהנים ילפי לה מדכתיב שקץ תשקצום לאסור צירן ורוטבן והיינו הזיעה היוצאה מהם דחשיבא לאסור וכיון דציר דגים טמאים בעיניה אסור מן התורה כשנתערב ציר טמא בציר דגים טהורים פליגי בה ר' יהודה ור' יוסי עד כמה יהא אוסר ורבי יהודה סבר רביעית לסאתים ופירש רש"י ז"ל בפרק גיד הנשה רביעית של ציר טמא אוסר סאתים של ציר טהור וסאתים הוו להו מאתים רביעית נכי תמניא דהא קב ד' לוגין ולוג ד' רביעיות ט"ז לקב וסאה ו' קב ין לשלשת קבין מ"ח רביעיות וכן ד' פעמים הרי קצ"ב ואסור אלא דצריך תוספת להיתרא על שיעור קצ"ב ונקט סאתים דהוי יותר ממא' ותשעי' ור' יוסי סבר דאינו אוסר אלא חלק אחד מציר תוך י"ו כגון לוג ציר טמא תוך י"ו לוגין דהיתרא אבל יותר מי"ו דהיתרא שרי ובטל. הר"ש שירילי"ו ז"ל. ופירש הרמב"ם ז"ל אחד מי"ו בו הוא שש רביעיות לסאה והיינו גם כן מה שפירש הר"ש שירילי"ו ז"ל דהרי שש רביעיות הם לוג וחצי מכ"ד לוגין שהיא הסאה ועיין במה שכתב בסוף פרקא קמא דראש השנה על מלת גרב. וראיתי להביא הנה רוב תשובת הרשב"א ז"ל דבסימן ע"ר וז"ל ואולי נתכוונת לומר דכולה מתניתין לענין ביטול ציר וכדקתני בהדיא ולא לגופן של דגים שמא מפני ששנינו בהדיא באותה משנה מחלוקת ר' יהודה ור' יוסי בביטול הציר כדקתני דג טמא צירו אסור ר' יהודה אומר רביעית בסאתים ר' יוסי אומר אחד מששה עשר בו על זה באת לומר דכל אותה משנה אינה אלא בבטול הציר ורישא נמי דקתני דג טמא שכבשו עם דג טהור דאלמא משום כבישה לבד היא ומשום בטולו של ציר דאי משום בטולו של דג למה לי שכבשו לימא שנתערב ואם על זה באת לסמוך אגב חורפך לא עיינת בה דעל כרחי' סיפא דרישא לאו משום בטול ציר דאם כן הוה ליה מחלוקת תנא קמא ור' יהודה ור' יוסי דתנא קמא סבר בתתק"ס ור' יהודה ברביעית בסאתים ור' יוסי אחד מי"ו בו. וזה אינו חדא דאי אפשר שיהא בין תנא קמא לר' יהודה ור' יוסי כולי האי. ועוד שיחמיר תנא קמא בציר דרבנן דאינו אלא זיעה בעלמא כולי האי ועוד דאם כן מאי קאמר בתר רישא דג טמא צירו אסור והא עד השתא בצירו עסיקינן באיסורו ובבטולו. אלא רישא באיסור כבישתו שאוסר את הטהור במליחתו עמו והדר איירי בבטול גופו וסיפא באיסור צירו וביטולו ושלש משניות הן רישא בנתינת טעם כשכבש דג טמא עם דג טהור דבנתינת טעם כדג טהור שמלחו עם דג טמא דמייתינן בפרק כל הבשר והכא משנה חסרה היא והכי קתני דג טהור שכבשו עם דג טמא ולא פירש אם אסור אם מותר. וסיפא כל גרב בבטול גופו. וסיפא דסיפא בבטול צירו ובירושלמי פריש רישא לאסור דגרסינן עלה דג טמא ר' יהודה בן פזי דבר דלייה דג טהור תפל שכבשו עם דג טמא מליח אסור וכל גרב שהוא מחזיק סאתים אם יש בו משקל של עשרה זוז ביהודה שהן חמש סלעים בגליל זו משנה אחרת דמיירי בבטול גופו וכן פירש רבינו שמשון זה השתא לא מיירי באיסו' נתינת טעם דשיעורו בס' אלא בדג טמא שנתערב בתוך דגים טהורים דמיתסרי כולהו משום דבריה לא בטלה עכ"ל ע"כ לשון התשובה. גם בתשובת סימן ר"פ כתב וז"ל כבר כתבתי לך בתשובתי הראשונה כי ג' משניות הן רישא דג טמא שכבשו עם דג טהור והיא חסרה שלא נתפרש בה אם להתיר אם לאסור ובירושלמי פרישו דתני ר' יהודה בן פזי וכו' ומציעתא כל גרב שהוא מחזיק סאתים אם יש בו משקל עשרה זוזים ביהודה שהן חמשה סלעים בגליל זו היא לבטול גופו. וזו תנא קמא היא ולא ידענו אם יודה בה ר' יהודה שאינו מחמיר אפילו במין במינו יותר משיעור זה כמו שאין תנא קמא מחמיר יוחר משיעור זה בבריה החמורה לבטלה בשיעור זה או שמא תנא קמא היא ור' יהודה לא מודה בה ולא מיירי בה וסיפא בבטול ציר ר' יהודה מחמיר עד רביעית בסאתים ור' יוסי מיקל ואמר אחד מששה עשר ומה שאמרת אם בבטול גופו היאך אפשר דבטול גופו לא חמיר מבטול ציר עכ"ל הוא תימה בעיני והיכן הוא חומרו של ציר כאן והיכן הוא קולו של גוף והלא ציר בטל אפילו לר' יהודה שהוא המחמיר רביעית בסאתים שהוא אחד בקצ"ב ואילו גופו בעינן סאתים לעשרה זוז שהוא תתק"ס זוז והיכן הוא החומרא והקולא שאמרת עכ"ל ז"ל. עוד כתב בתשובת רפ"א וז"ל. תשובה. איברא של שיעורו של עשרה זוז בסאתיים כך הוא עולה לכל זוז תתק"ס זוז ומפורש הוא בירושלמי ולשון הירושלמי כך הוא סאה עבדא כ"ד לוגין לוגא עבדא ב' ליטרין ליטרא עבדא ק' זוז הרי כל זוז עבד תתק"ס ע"כ והנה חשבון זה לפניך נמצא גרב של סאתים עושים תשעת אלפים ות"ר זוז חלקם לעשרה זוזים נמצאו תתק"ס לכל זוז וזוז ואני כתבתי לך פירוש המשנה כולה בתשובתי הראשונה כמו שפירשה רש"י ז"ל כל שצריך לך לפירוש חילוק כל המשנה שהן כעין ג' משניות. רישא דג טמא שכבשו עם דג טהור ופירשו בירושלמי שהוא אסור. ומציעתא כל גרב שהיא לענין בטול גופו. וסיפא דג טמא צירו אסור. ואם באת לשאול למה לי כבשו דכבוש הרי הוא כמבושל לתני שמלחו לבד דהא קיימא לן דמליח הרי הוא כרותח ואפילו לא כבשו ליתסר כדקיימא לן בפרק כל הבשר (חולין דף קי"ג) דמייתי התם דג טמא שמלחו עם דג טהור וכו' כדאיתא התם יש לומר דהכא נקט כבשו כדי לאסור את כולו ואפילו בדגים כחושים לפי שמליח אינו אלא כרותח דצלי ואינו אוסר אלא כדי קליפה בדברים הכחושים שאינם מפעפעין וכדאמרינן בפרק גיד הנשה (חולין דף צ"ו) מדשמואל דאמר מליח הרי הוא כרותח כבוש הרי הוא כמבושל וקא פריש התם מר בר רב אשי מדכבוש הרי הוא כמבושל מליח הרי הוא כרותח דצלי ע"כ. ועיין עוד בתשובת שצ"ב ושצ"ג ושצ"ד ותמ"ג. ובתשובת סימן תכ"ו כתב צריכין אנו למודעי בהאי מתניתין דמה ראו להתיר כאן בשעור זה דתתק"ס מה שאין כן בשאר הדברים החשובים וגם שבפירוש הרמב"ם ז"ל יש קושיות וכבר טרחנו הרבה ונלאינו למצוא פתח לדבר זה ולא מצאנו. ע"כ וכן כתב גם כן בסוף סימן תרע"ח: <קטע סוף=מלא"ש ח/> ===[[משנה תרומות י ט|משנה ט]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ט/>{{דה מפרש|העיד ר' צדוק על ציר חגבים טמאים שהוא טהור}} ירושלמי מהו טהור טהור מלהכשיר הא לטמא אפילו כל שהוא טמא ופירש הר"ש שירילי"ו ז"ל משום דתנן בפרק בתרא דמכשירין ציר טהור שנפל לתוכו מים כל שהוא טמא ומפרש לה בבכורות פרק הלוקח בהמה דציר לאו בר קבולי טומאה דזיע' בעלמא הוא אלא משום דנחשדו עמי הארץ לערב בציר מחצה מים וכשנתן בו מעט מים (טמא) טהרה עוררת טומאה ונעשו המים רוב וטמאים הלכך גבי ציר חגבים טהורים דחזק הוא דבלאו (דגים) [המים] שבתוכו מציר ומתחזק כדמוכח בירושלמי לעיל בסמוך הוא דאמור דנחשדו בו לערב מחצה מים משום דהציר של טהורים סובל כל כך אבל דטמאים דחלש הוא בכל שהוא מים טמא דכולו הוא מים. וחדוש הוא לומר דבלא מים דלא יכשיר דבלא מים הוא מים. אי נמי דכיון דקיימא לן דלגבי איסורי אכילת נבלה שאינה ראויה לגר אינה נבלה. לדעת הראב"ד ז"ל דסובר דמטעם משקה סרוח הוא דאכשיר רבי צדוק כל שכן דשרי לגבי איסור ולדידן דטעמא הוא משום מיעוטא דהוא דכתיב שקץ הוא לכם פרט לעירוביו וכל שכן צירן כדתניא בתורת כהנים החדוש הוא דדמי לציר טהור שיש בו רוב מים דבכל דהו מים שיטמא ואינו בטל ברוב ור' צדוק לא בא להשמיענו טהור דכיון דאינו מציר כל שכן דאינו מכשיר דזיעה בעלמא הוא ותו דרחמנא שרייה ולהא לא אצטריך עדות ר' צדוק דמק"ו דציר דגים טהורים ילפינן. אלא היינו דאשמועינן דלטמא בכל שהוא מים שנופל לתוכו מטמא כמו ציר דגים טהורים ואפילו ידעינן ביה דלא נפל בו מים אלא האי כל שכן ולא בעי' הכא טהרה עוררת טומאה כי התם עכ"ל ז"ל. ועיין בפרק הלוקח בהמה (בכורות דף כ"ג.) וכתוב בתשובת הרשב"א ז"ל סימן רפ"ו וז"ל תשובה. מסתברא לי דתנא קמא מיירי לענין איסור דאי לענין הכשר מאי שייכא הכא ליתניה במסכת מכשירין ולפיכך נראה לי דתנא קמא מיירי לענין איסור ור' צדוק לענין הכשר ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי והכי איתא בירושלמי דגרסינן התם מהו טהור מלהכשיר הא ליטמא אפילו כל שהוא מטמא ופירש דמתניתין הכי חגבים טמאים שנכבשו עם חגבים טהורים לא פסלו את צירן בתערובתן משום דזיעה בעלמא הוא וגריעה אפילו מציר דגים טמאים אבל הציר בפני עצמו אסור ור' צדוק נמי לא פליג בהא אלא מודה הוא דהציר של חגבים טמאים אסור הוא בפני עצמו וכן כל ציר הוא עצמו טהור מליטמא וכדאמרינן בבכורות פרק הלוקח בהמה ציר לאו בר קבולי טומאה הוא ולא עוד אלא נחשדו עמי הארץ לערב מחצה מים בצירן ואף על פי שהמים שלהם טמאין אותו ציר אינו מיטמא לפי שטומאת עם הארץ דרבנן וטומאת משקין נמי דרבנן וכי גזור רבנן ברובא בפלגא לא גזור אבל אם הוסיף בו מים כל שהוא ואפילו מים טהורין. משקין טמאים שהיו מעיקרא נתעוררו ונצטרפו אל משהו מים טהורין שנפלו בו עכשיו והוו להו מים רובא ומיטמא ואף על פי שמים אלו שנפלו לבסוף טהורין אין אומרין טומאה ראשונה כיון שבטלה בטלה ושוב לא תתעורר להצטרף אל אלו שהן טהורין אלא אומרין דטהרה מעוררת את הטומאה וכדאיתא התם בפרק הלוקח בהמה והיינו דקאמר הכא ר' צדוק דאפילו של חגבים טמאים טהור מלהכשיר אף על פי שיש בתוכו מחצה מים [ואם הוסיף בו מים] כל שהוא מיטמא ע"כ: <קטע סוף=מלא"ש ט/> ===[[משנה תרומות י י|משנה י]]=== <קטע התחלה=מלא"ש י/>{{דה מפרש|כל הנכבשין וכו'}} פירש הר"ש שירילי"ו ז"ל כל הנכבשין כגון לפתות שנותנין בחרדל וחומץ בין שלימין בין חתוכין או שרשי תרדים או קנרסין. וכבש של תרומה עם של חולין לא שנא כאחת לא שנא זה אחר זה ואשמועינן מתניתין דדוקא מי זיתים דלעיל דחריפי מיבלעי אבל מי כבשים דשאר ירקות דעלמא לא חשיבי ולא מידי אלא עם החסיות: {{דה מפרש|חסית של חולין וכו'}} אשמועינן גוונין כדאשמועינן גבי שלימין ופצועין דבעינן דפצועין להוו דחולין דוקא והכי נמי בעינן חסיות דתרומה כי היכי דלהוי איסור: {{דה מפרש|חסית של חולין עם ירק של תרומה מותר}} דפועל טעמו באחריות ואחרים לא מיבלעי ביה ע"כ: בסוף פירוש ר"ע ז"ל. צריך להיות או נשלקין אוסרין: <קטע סוף=מלא"ש י/> ===[[משנה תרומות י יא|משנה יא]]=== <קטע התחלה=מלא"ש יא/>{{דה מפרש|ר"ש אומר וכו' ר' עקיבא אומר כל המתבשלין וכו'}} כך נראה שצריך לומר לפי הפירוש של הרמב"ם ור"ע ז"ל אלא שבפירוש הר"ש ז"ל מצאתי רשום על מלת ר' עקיבא אשר שם. ופירש הרמב"ם ז"ל ר"ש נטה לדעתו דר' יוסי ואמר שאם שלק כרובים של שקיא והוו הכרובים של בעל תרומה שאסור לאכול הכרובים של שקיא שהן חולין לפי שקלחי הכרוב רפים ובולעין לחלוחית הכרובים האחרים שהן תרומה והוסיף ר' עקיבא ואמר אפילו המבושלין כמו הזרעים וזולתן כשמבשלין תרומה עם חולין לא יאסרו החולין אלא אם נתבשלו בשר עם ירק של תרומה אז יאסר הבשר לזרים לפי שהוא מושך את הירק ומתקן טעמו וזה ברור והוסיף ריב"נ על זה ואמר הכבד כשיתבשל בירק של תרומה אינו נאסר לפי שהוא פולט ואינו מושך כלל ודבריהם כולם בדיעבד אבל לכתחלה כולן אסורין עכ"ל ז"ל והביא כל פירושו ז"ל הר"ן ז"ל בפרק גיד הנשה דף תשי"ח וכתב שם שרב אלפס והרמב"ם ז"ל סוברין דכולה סוגיא דהתם בפרק גיד הנשה אליבא דר"י בן נורי אתמר אבל רבנן פליגי עליה וסברי דכבד נאסרת ולפיכך לרבנן אין הכבד מותרת בבשול אפילו בפני עצמה אלא בחליטה בחומץ או ברותחין ולדידן דלא בקיאינן בחליטה לית להו תקנתא אלא בצלי ע"כ. וכתב עוד שם דלמאי דמוקמינן לה בגמרא בכבדא דאיסורא דהוה קשה דהיכי תני עלה ואינה נאסרת לומר שלא תהא בולעת שמנינות דאיסורא האי כבד דהיתרא והדבר נראה לעין בהפך שהכבד בולעת שמנינות ביותר אף על פי שטרוד למיפלט עם פירוש הרמב"ם ז"ל לא קשה מידי דהכי קאמר כבד דאיסורא אוסרת ירקות של תרומה ואין כבד של היתר נאסרת מחמתן ע"כ כוונת לשונו לפי מה שהשיגה דעתי. ותימה בעיני דממתניתין משמע דשקיא הוי לשון יובש ואילו אנן מתרגמי' את גולות עליות ואת גולות תחתיות ית בית שקיא עלאה וית בית שקיא תתאה וה"ר יהוסף ז"ל הגיה שקי ומחק האל"ף ונקד ציר"י וחירי"ק. ובירושלמי ר' אבהו בשם ר' יוחנן מודה ר' עקיבא לחכמים בבשר שהוא אסור פירש הר"ש שירילי"ו ז"ל כגון בשר שנתבשל בירק חסית של תרומה והדר נפל האי בשר שבלע טעם התרומה בקדרה רותחת שיש בה בשר של חולין אפילו הבשר הזה השני אסור וכי תנן אלא עם הבשר לאו בשר הראשון עם הירק קאמר דההוא פשיטא דאסור לזרים אלא בשר שני קאמר ואף על גב דבר בר נותן טעם הוא ע"כ. ועוד אמרינן התם אפילו חסית בחסית דמין במינו הוא וליכא למיקם אטעמא ר' עקיבא מתיר דבטל ברוב מן התורה ועוד דתרומה של ירק לכולי עלמא מדרבנן והקלו: {{דה מפרש|הכבד אוסרת}} בפרק כל הבשר (חולין דף ק"י) קאמר אביי בדחייה בעלמא דדילמא דכבד אוסרת דקתני בכבד של טריפה ומשום טעם שומן של טריפה אוסרת את כל המתבשל עמה וכדפירש ר"ע ז"ל. ומשום דמא מבעיא לן. ואיתא נמי התם ברייתא ר' אליעזר אומר הכבד אוסרת ואינה נאסרת מפני שפולטת ואינה בולעת ר' ישמעאל בנו של ריב"ב אומר מתובלת אוסרת ונאסרת שלוקה אוסרת ונאסרת ופירש רש"י ז"ל מתובלת התבלין מרככין אותה שלוקה הרבה מאד נאסרת לפי שלאחר שנגמרה פליטתה חוזרת ובולעת ע"כ ופירש שם הר"ן ז"ל בדף תשי"ז דהכי קאמר ליה ר"י לתנא קמא כשם שמתובלת אוסרת ונאסרת דבהא ודאי את גופך מודית כך שלוקה אוסרת ונאסרת ומשום הכי פלגינהו ר' ישמעאל בתרתי ולא ערבינהו למתני מתובלת או שלוקה אוסרת ונאסרת ומשמע דקיימא לן דשלוקה אינה נאסרת וריב"נ נמי סתמא קתני אוסרת ואינה נאסרת ומשמע אפילו בשלוקה ומיהו במתובלת לכולי עלמא נאסרת עכ"ל ז"ל ועיין עוד שם בהר"ן ז"ל כי האריך והביא עוד שם שני פירושים במאי דתנן כבד אוסרת ואינה נאסרת והשני הוא להרא"ה ז"ל: {{דה מפרש|ואינה נאסרת}} אם היא של בהמה כשרה ונתבשלה עם דבר אסור וכדפירש ר"ע ז"ל. ועיין בראש פרק כיצד צולין שנתנו טעם שם התוספות ז"ל אמאי לא קתני גבי לב אוסר ואינו נאסר כדקתני גבי כבד: <קטע סוף=מלא"ש יא/> ===[[משנה תרומות י יב|משנה יב]]=== <קטע התחלה=מלא"ש יב/>{{דה מפרש|ביצה שנתבלה כו' אפילו הלמון שלה}} הלמון בה"א גרסינן בקצת ספרים והכי מייתי לה נמי בערוך. ובירושלמי משמע דלא גרסינן במתניתין "אפילו" אלא ה"ג ביצה שנתבלה בתבלין אסורין הלמון שלה אסור מפני שהוא בולע וכתב הר"ש שירילי"ו ז"ל ובירושלמי מפרש דכש"כ החלבון שהוא מבחוץ דאסור ע"כ: {{דה מפרש|מי שלקות ומי כבשים של תרומה אסורין לזרים}} במשניות דוקניות גרסינן מי כבשים ומי שלקות אסורין וכן הוא בפירוש רבינו שמשון ור"ע ז"ל וכן הגיה ה"ר יהוסף ז"ל. ובירושלמי פריך עלה דמתניתין מההיא דתנן בפ"ז דמסכת מקואות אלו פוסלין ולא מעלין המים בין טמאים בין טהורים ומי כבשים ומי שלקות והכי פריך הכא את עביד לה אוכל דקתני אסורין לזרים אלמא דמי כבשים נהפכו למיץ של הזיתים הכבושים בהם דקרוי אוכל דהא אין קרוי משקה אלא שבעה משקין והתם גבי מקוה את עביד להו כמים בעלמא דאילו הוו מי פירות הא קתני דלא פוסלין ולא מעלין ומשני כאן בקשין כאן ברכין כלומר כששהו הזיתים או הירקות בתוך מי הכבישה עד שנתרככו כלומר שנפצעו בהנהו אמרינן דפעל בהן הכבישה ואסירי גבי תרומה וגבי מקוה נמי חשיבי מי פירות ולא פוסלין ולא מעלין וכי קתני גבי מקוה דפוסלין בקשין שעדיין עומדין הזיתים בקשיין ובחזקן בענין שלא פעל בהן הכבש ואז הוי כמו מים בעלמא. ומאי דהדר קאמר בירושלמי כאן באוכל כאן במשקה פרושי קא מפרש כלומר מאי נפקא לן דהוו רכין דהוו להו אוכל ובקשין הוו להו משקה כמו שהיה. ורבינו שמשון ז"ל פירש התם במסכת מקואות קשין כלומר שנתעכרו המים מראיתן מחמת הכבש רכין צלולין מים בעלמא. ור' יוסי ב"ר בון משני דתרומה תליא איסור דילה בנתינת טעם דאוסר באכילה לזרים. אבל משום הכי לא נפקי מתורת מים לענין מקוה הלכך לענין תרומה לא שנא קשין ולא שנא רכין אסירי ולענין מקוה לא שנא קשין ולא שנא רכין דינם כמים ופסלו דלא אזלינן התם בתר טעמא ואזלינן הכא לחומרא והכא לחומרא ורבינו מאיר ז"ל פירש דגבי מקוה עיקר המים פוסלין לא מפני נתינת טעם. וגבי תרומה לאו אוכלין נינהו אלא משקה שיש בו טעם תרומה ע"כ. עכ"ל הר"ש שירילי"ו ז"ל: <קטע סוף=מלא"ש יב/> ==הערות== * {{שולייםלמטה|1}} {{קטן|הגהה: זיתי חולין שכבשן עם זיתי תרומה, פירוש המשנה כן, הכובש זיתים של חולין עם זיתים של תרומה אם כבש פצועי חולין עם פצועי תרומה וכו' אסור, אבל אם כבש שלימי חולין עם פצועי תרומה וכל שכן אם כבש עם שלימין תרומה מותר, ה"ר יהוסף ז"ל.}} <noinclude> [[קט:מלאכת שלמה על המשנה|תרומות י]] [[קט:משנה מסכת תרומות|י]]</noinclude> 8yhga0s28ngnyhiwnqvm6hcs9snagrf משמים שלום לעם 0 371433 3002734 2951897 2026-04-02T19:37:27Z מו יו הו 37729 +[[קטגוריה:מרדכי עבאדי]]; +[[קטגוריה:חתימה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3002734 wikitext text/x-wiki <noinclude> '''מִשָּׁמַיִם שָׁלוֹם לְעַם''' הוא [[:קטגוריה:פיוטים|פיוט]] מתוך שירת הבקשות של יהודי קהילת [[w:ארם צובא|ארם צובא]], מחבר הפיוט הוא הרב [[W:מרדכי עבאדי|מרדכי עבאדי]]. הפיוט משמים שלום לעם, כרוב שיריו של הרב מרדכי עבאדי, מבקש לחזק את ידיהם של כל המתעוררים לשמיעת שירת הבקשות. במילותיו של הפיוט ניתן להבחין בבקשה של המחבר המבקש ברכה תוך כדי רמיזת שמו - מרדכי (בצורה די דרשנית בסופו של הפיוט). כל בתי הפיוט מסתיימים בשמו של [[:קטגוריה:דוד המלך|דוד המלך]] אשר ממנו יצא ואמור להגיע המשיח (משיח בן דוד). את השיר נוהגים בדרך כלל לפייט בליל שבת. --------------- </noinclude> {{טקסט מנוקד}}'''מִ'''שָּׁמַיִם שָׁלוֹם לְעַם {{רווחים}} בְּנֵי אַבְרָהָם אֲהוּבָךְ תִּשְׁלַח מַהֵר וְתוֹשִׁיעֵם {{רווחים}} וְיִשְׂבְּעוּ אָז מִטּוּבָךְ וְלָהֶם תְּהִי מְנַחֵם {{רווחים}} בְּהַרְאוֹתָם אֶת הוֹד נֹעַם בֵּית מִקְדָּשָׁךְ וּלְשָׁם תַּנְחֵם {{רווחים}} לְעִיר צִיּוֹן הִיא עִיר דָּוִד '''ר'''וּחַ נָכוֹן רוּחַ חַיִּים {{רווחים}} לָהֶם יוֹסֵף אֲדוֹן עֶזְרָא בֹּקֶר עֶרֶב צָהֳרַיִם {{רווחים}} יְהִי לָהֶם מַחְסֶה סִתְרָה וְיַקְרִיבוּ בֵּית אַהֲרֹן {{רווחים}} וּמֹשֶׁה שָׁר אֶת הַשִּׁירָה וְלֵוִי עַל קָרְבָּן יָרֹן {{רווחים}} לַמְנַצֵּחַ שִׁיר לְדָוִד '''דִּ'''רְשׁוּ אֵל חַי כָּל עוֹבֵד יָהּ {{רווחים}} אָדוֹן עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים זָן וּמְפַרְנֵס לְכָל בִּרְיָה {{רווחים}} וְעוֹשֵׂה פֶלֶא וְנִסִּים וְרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו {{רווחים}} כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים לְעַמּוֹ וַעֲבָדָיו {{רווחים}} הַמְיַחֲלִים חַסְדֵי דָוִד '''כָּ'''ל יוֹם תָּמִיד הַלְלוּהוּ {{רווחים}} וּבְכָל שַׁבָּת וּבְכָל יוֹם טוֹב בִּהְיוֹתְכֶם בֵּית נָוֵהוּ {{רווחים}} רַנְּנוּ לַה' כִּי טוֹב וּבִקְהַל עַם רוֹמְמוּהוּ {{רווחים}} כִּי תִהְיו כְּגַן רָטֹב וְאֵלִיָּהוּ יְבַשֵּׂר הוּא {{רווחים}} בִּיאַת מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד '''יְ'''הוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים {{רווחים}} כְּחוֹל אֲשֶׁר בִּשְׂפַת הַיָּם כֻּלָּם רֵעִים וַאֲהוּבִים {{רווחים}} וְאָז יָשִׁיתוּ אֶת עֶדְיָם כְּטַל עַל עֵשֶׂב וּרְבִיבִים {{רווחים}} שָׁמַיִם יִתְּנוּ פִרְיָם וְלָהֶם שַׁי מַקְרִיבִים {{רווחים}} כִּימֵי שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד '''חַזֵּק''' אַמֵּץ אַנְשֵׁי לֵבָב {{רווחים}} עֵדָה הָעוֹמְדִים בַּלֵּילוֹת וְרַפֵּא אֵל לִבְנֵי חוֹבָב {{רווחים}} הַמְשׁוֹרְרִים בְּמַקְהֵלוֹת וּמְבַקֵּשׁ אֵל שָׁאוֹל שׁוֹאֵל {{רווחים}} תְּמַלֵּא לוֹ כָּל מִשְׁאָלוֹת וּלְמָר דְּרוֹר יְהִי דְּרוֹר {{רווחים}} בְּהַצְמִיחַ צֶמַח דָּוִד {{סוף}} <noinclude> == קישורים חיצוניים == {{ויקיפדיה}} *[http://old.piyut.org.il/textual/612.html משמים שלום לעם], באתר הזמנה לפיוט [[קטגוריה:שירת הבקשות]] [[קטגוריה:מרדכי עבאדי]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> hvf97b4n68aesa0mx0ohx1ime207zhx תבנית:סדר התפילות 10 372978 3002780 2916636 2026-04-02T22:02:45Z מו יו הו 37729 3002780 wikitext text/x-wiki {{ניווט קבוצות | כותרת = סדר התפילות ביהדות - כלל הנוסחים | קבוצה1 = סדר תפילות ימי החול | רשימה1 = {{תת קבוצה |קבוצה1={{ללא גלישה|[[תפילת שחרית]]}} |רשימה1=[[השכמת הבוקר]] • [[מה טובו]] • [[ברכות השחר]] • [[סדר עטיפת טלית]] • [[סדר הנחת תפילין]] • [[תפילת חנה]] • [[פרשת הקורבנות]] • [[משנה זבחים ה|איזהו מקומן]] • [[ברוך שאמר]] • [[פסוקי דזמרה]] • [[יהי כבוד - ישתבח]] • [[ישתבח]] • [[חצי קדיש]] • [[ברכו]] • [[קריאת שמע של שחרית|קריאת שמע וברכותיה]] • [[קריאת שמע]] • [[תפילת שמונה עשרה]] • [[קדושה]] • [[ברכת כהנים]] • [[סדר תחנון]] • [[סדר וידוי]] • [[סדר י"ג מידות]] • [[נפילת אפיים]] • [[חצי קדיש]] • [[הוצאת ספר תורה]] • [[ויבינו במקרא|קריאת התורה]] • [[אשרי יושבי ביתך]] • [[תהלים כ|למנצח מזמור לדוד]] • [[קדושה דסידרא]] • [[קדיש תתקבל]] • [[שיר של יום]] • [[קדיש יתום]] • [[פיטום הקטורת]] • [[קדיש דרבנן]] • [[עלינו לשבח]] • [[שלושה עשר עיקרים]] • [[עשר זכירות]] |קבוצה2=[[תפילת מנחה]] |רשימה2=[[פיטום הקטורת]] • [[פתיחת אליהו]] • [[אשרי יושבי ביתך]] • [[תפילת שמונה עשרה]] • [[חזרת הש"ץ]] • [[קדושה]] • [[סדר תחנון]] • [[עלינו לשבח]] |קבוצה3=[[תפילת ערבית]] |רשימה3= [[קריאת שמע של ערבית]] • [[תפילת שמונה עשרה]] • [[עלינו לשבח]] }} | קבוצה2 = תפילות שבת | רשימה2 = {{תת קבוצה |קבוצה3=תפילות [[ערב שבת]] |רשימה3=[[שיר השירים]] • [[ידיד נפש]] • [[קבלת שבת]] • [[לכה דודי]] • [[מזמור שיר ליום השבת]] • [[ה' מלך גאות לבש]] • [[במה מדליקין]] |קבוצה4=[[תפילת ליל שבת|תפילת ערבית של שבת]] |רשימה4=[[כגוונא]] • [[קריאת שמע של ערבית]] • [[תפילת עמידה לליל שבת]] • [[ברכת מעין שבע]] • [[קידוש]] |קבוצה5={{ללא גלישה|[[תפילת שחרית של שבת]]}} |רשימה5=[[פסוקי דזמרה]] • [[קריאת שמע של שחרית/שבת|קריאת שמע וברכותיה]] • [[תפילת עמידה לבוקר שבת]] • [[קדיש תתקבל]] • [[תהלים צב|שיר של יום]] • [[קדיש יתום]] • [[הוצאת ספר תורה]] • [[ויבינו במקרא|קריאת התורה]] • [[ברכות ההפטרה]] • [[ויבינו במקרא/הפטרות|הפטרה]] • [[יקום פורקן]] |קבוצה6=[[תפילת מוסף של שבת]] |רשימה6=[[ברכת החודש]] • [[הזכרת נשמות]] • [[אב הרחמים]] • [[הכרזת תעניות]] • [[תפילת עמידה למוסף שבת]] • [[אתה יצרת]] |קבוצה7=[[תפילת מנחה של שבת]] |רשימה7=[[ובא לציון]] • [[תפילת עמידה למנחת שבת]] • [[צדקתך צדק]] • [[מסכת אבות|פרקי אבות]] • [[ברכי נפשי ושיר המעלות]] |קבוצה8=תפילת ערבית של מוצאי שבת |רשימה8=[[אתה חוננתנו]] • [[יושב בסתר]] • [[ויתן לך]] • [[ברכת הלבנה]] • [[הבדלה]] }} | קבוצה3 = מועדים | רשימה3 = [[מקראי מועד]] • [[יעלה ויבוא]] • [[הלל שלם]] • [[סליחות לימי התשובה]] • [[הושענות לסוכות]] • [[על הניסים]] • [[סדר הדלקת נרות חנוכה]] • [[הגדה של פסח]] • [[ספירת העומר]] • [[תיקון ליל שבועות]] |קבוצה4={{ללא גלישה|[[ברכות הנהנין]]}} |רשימה4=[[ברכת המוציא לחם מן הארץ|המוציא לחם מן הארץ]] • [[ברכת בורא מיני מזונות|בורא מיני מזונות]] • [[ברכת בורא פרי הגפן|בורא פרי הגפן]] • [[ברכת בורא פרי העץ|בורא פרי העץ]] • [[ברכת בורא פרי האדמה|בורא פרי האדמה]] • [[ברכת שהכל נהיה בדברו|שהכל נהיה בדברו]] • [[ברכות הריח]] |קבוצה5=[[ברכות השבח]] |רשימה5=[[ברכת אשר יצר|אשר יצר]] • [[ברכת אלהי נשמה]] • [[ברכות השחר]] • [[ברכת החמה]] • [[ברכת הלבנה]] • [[ברכת משנה הבריות]] • [[ברכת האילנות]] • [[ברכת הגומל]] • [[הטוב והמיטיב]] • [[ברכת הנסים]] • [[ברכת שהחיינו|שהחיינו]] |קבוצה6=[[ברכות הראייה]] |רשימה6=[[ברכות המלכים והחכמים]] • [[ברכת הים הגדול]] • [[ברכת חכם הרזים|חכם הרזים]] • [[ברכת שככה לו בעולמו|שככה לו בעולמו]] • [[ברכת עושה מעשה בראשית]] • [[ברכת זוכר הברית|זוכר הברית]] • [[ברכת מחיה המתים]] • [[ברכת אשר יצר אתכם בדין| אשר יצר אתכם בדין]] • [[ברכת מציב גבול אלמנה]] • [[ברכת שכוחו וגבורתו מלא עולם]] |קבוצה7={{ללא גלישה|[[ברכות המצוות]]}} |רשימה7=[[ברכות התורה]] • [[ברכת על נטילת ידיים]] • [[ברכת השחיטה]] • [[ברכת אירוסין]] • [[ברכת לשמור חוקיו]] • [[ברכת לישב בסוכה]] |קבוצה8=[[ברכה אחרונה]] |רשימה8=[[ברכת המזון]] • [[ברכת מעין שלוש|מעין שלוש]] • [[ברכת בורא נפשות|בורא נפשות]] |קבוצה9=ברכות שונות |רשימה9=[[ברכת בתולים]] • [[שבע ברכות|ברכת חתנים]] • [[ברכה מעין שבע|ברכת מעין שבע]] • [[ברוך דיין האמת]] • [[ברכת הגשמים]] • [[ברכת ברוך שפטרני מעונשו של זה|ברוך שפטרני מעונשו של זה]] • [[ברכת בורא מאורי האש|בורא מאורי האש]] • [[ברכת השיר]] • [[ברכת ברוך ה' לעולם]] • [[ברכת אבלים]] • [[ברכת רופא חולים]] • [[סידור/סדר זימון לסעודת חתן וכלה]] |קבוצה10=דינים כלליים |רשימה10=[[מאה ברכות]] • [[ברכה שאינה צריכה]] • [[ברכה לבטלה]] • [[הפסק (הלכה)|הפסק]] • [[תוך כדי דיבור]] • [[שם ומלכות]] • [[שומע כעונה]] • [[ספק ברכות להקל]] • [[תדיר ושאינו תדיר]] • [[עובר לעשייתן]] • [[ברכה הסמוכה לחברתה]] • [[עניית אמן (הלכה)|עניית אמן]] • [[סדר קדימה בברכות]] • [[תפילת עמידה]] • [[שמונה עשרה חול מזרח]] • [[סידור/נוסח אשכנז/עמידה|עמידה נוסח אשכנז]] • [[תפילת עמידה - שבח]] • [[תפילת עמידה - הודאה]] • [[תיקון חצות]] • [[ועננו]] • [[מי שברך לחולה]] • [[סדר קרבנות]] }} t77u40wbfq20xf1uv17d47eogj3h3ib יסד בסודו 0 458879 3002695 2877991 2026-04-02T18:00:59Z מו יו הו 37729 3002695 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''יוסף בן הרב'''}} {{סי|יָ}}סַד בְּסוֹדוֹ / בּוֹרֵא לְבִנְיָן {{ש}} צִוָּה לְעָמְדוֹ / עַל מֵי וּמַעְיָן{{ש}} כִּי הוּא לְבַדּוֹ / עֹצֶם הָעִנְיָן {{ש}} הִמְצִיא בְחַסְדּוֹ / מִקְנֶה וְקִנְיָן{{ש}} הִתְחִיל וְגָמַר / קָרָא לְכֻלָּם {{רפרן|בָּרוּךְ שֶׁאָמַר / וְהָיָה הָעוֹלָם}} {{סי|וָ}}וֵי עַמּוּדִים / עוֹמְדִים עֲבָדָיו {{ש}} קַלִּים כְּבֵדִים / תְּלוּיִם בְּיָדָיו{{ש}} כֻּלָּם צְמוּדִים / סוֹגְדִים לְנֶגְדָּיו {{ש}} נַפְשׁוֹת יְחִידִים / בָּאוּ בְסוֹדָיו{{ש}} לִבִּי חֳמַרְמַר / לֵידַע גְּבוּלָם {{רפרן|בָּרוּךְ שֶׁאָמַר / וְהָיָה הָעוֹלָם}} {{סי|ס}}וֹמֵךְ וְסוֹעֵד / לַנֶּחֱלָשִׁים {{ש}} דַּיָּן וְהוּא עֵד / עַל כָּל אֲנָשִׁים{{ש}} יוֹדֵעַ וָעֵד / דַּעַת קְדוֹשִׁים {{ש}} שַׁבָּת וּמוֹעֵד / נָתַן לָאִישִׁים{{ש}} סַנְסַנֵּי תָמָר / צָמְחוּ מְשֻׁלָּם {{רפרן|בָּרוּךְ שֶׁאָמַר / וְהָיָה הָעוֹלָם}} {{סי|פִּ}}לְאֵי פְלָאוֹת / כָּל נוֹרְאוֹתָיו {{ש}} רִבֵּי רְבָבוֹת / הֵם צִבְאוֹתָיו{{ש}} דַּרְכֵי נְעִימוֹת / כָּל אָרְחוֹתָיו {{ש}} אוֹר הַמְּאוֹרוֹת / עִם אִמְרוֹתָיו{{ש}} אֵין קֵץ מַאֲמָר / עַל אוֹר הַנֶּעְלָם {{רפרן|בָּרוּךְ שֶׁאָמַר / וְהָיָה הָעוֹלָם}} {{סי|בָּ}}רָא בְחָכְמָה / אֵשׁ וּמַיִם {{ש}} תּוֹלֶה אֲדָמָה / תּוֹךְ שָׁמַיִם{{ש}} אֲוֵיר וְחַמָּה / בֵּין מַחֲנַיִם {{ש}} נוֹתֵן נְשָׁמָה / עַל אָבְנַיִם{{ש}} שִׁכֵּן וְשָׁמַר / מִלֶּכֶד רַגְלָם {{רפרן|בָּרוּךְ שֶׁאָמַר / וְהָיָה הָעוֹלָם}} {{סי|נ}}וֹרָא עֲלִילָה / בָּרוּךְ כְּבוֹדוֹ {{ש}} עִלַּת הָעִלָּה / עֶלְיוֹן לְבַדּוֹ{{ש}} חוֹזְרִים חָלִילָה / גַּלְגַּלֵּי סוֹדוֹ {{ש}} בִּקֵּשׁ מְחִילָה / עַבְדּוֹ מֵחַסְדּוֹ{{ש}} מִפַּחְדּוֹ סָמַר / גּוּפֵי כְלָלָם {{רפרן|בָּרוּךְ שֶׁאָמַר / וְהָיָה הָעוֹלָם}} {{סי|הָ}}שֵׁב שְׁבוּתִי / תֵּן לִי בָּעוּתִי {{ש}} קַבֵּל צְלוֹתִי / אִשֵּׁי עֲדָתִי{{ש}} כּוֹסִי מְנָתִי / דִּינִי וְדָתִי {{ש}} זֹאת נַחֲלָתִי / עַל אַדְמָתִי{{ש}} אַל יָשֹׁב הַדָּךְ / נֶחְפָּר וְנִכְלָם {{רפרן|בָּרוּךְ שֶׁאָמַר / וְהָיָה הָעוֹלָם}} {{סי|רָ}}ם הוּא וְנַעֲלָה / עַל כָּל תְּהִלָּה {{ש}} סִבָּה וְעִלָּה / עַל כָּל הָעִלָּה{{ש}} נֶפֶשׁ אֲצוּלָה / תּוֹךְ גַּן שְׁתוּלָה {{ש}} שֵׂכֶל מְעֻלָּה / אֲצִילֵי סְגֻלָּה{{ש}} יִמָּתֵק הַמַּר / מִמַּהֲלָלָם {{רפרן|בָּרוּךְ שֶׁאָמַר / וְהָיָה הָעוֹלָם}} {{סי|בְּ}}נֵה בְשֵׁם טוֹב / יִתְעַלֶּה הָאֵל {{ש}} כְּגַן רָטֹב / בִּנְיַן אֲרִיאֵל{{ש}} הִקְרִיב אֲחִיטוֹב / קָרְבָּן לְבֵית אֵל {{ש}} וּבָחַר בַּטּוֹב / עִמָּנוּ אֵל{{ש}} רֵיחוֹ לֹא נָמַר / עָמַד לְעוֹלָם {{רפרן|בָּרוּךְ שֶׁאָמַר / וְהָיָה הָעוֹלָם}}<noinclude> [[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]] [[קטגוריה:שירת הבקשות]] [[קטגוריה:חתימה]] cv3qxiub0k564n257xvi4bb1j1kuj3s סידור/נוסח אשכנז/תפילה לכלה ביום חופה 0 476118 3002701 1450025 2026-04-02T18:06:01Z מו יו הו 37729 הפניה לדף [[תפילה לכלה ביום חופתה]] 3002701 wikitext text/x-wiki #הפניה[[תפילה לכלה ביום חופתה]] 6m2f1ltrl1tr73guuk092pgifznqgq6 מי לה' אתי עורך 0 1711302 3002724 2879551 2026-04-02T19:34:47Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:מרדכי עבאדי]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3002724 wikitext text/x-wiki <noinclude>'''מי לה' אתי עורך / ר' מרדכי עבאדי''' </noinclude> {| |- |'''מִ'''י לַה' אִתִּי עוֹרֵךְ|| מִלִּין יַחְבִּיר שִׁיר הַשִּׁירִים |- |יַפְטִיר שָׂפָה יִקָרֵא אַבְרֵךְ|| יְפָאֵר לְעוֹשֵׂה אוֹרִים |- |לְפָנָיו תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ|| יָשִׁירוּ עֲרָבִים וּשְׁחָרִים |- | ||נָאוָה תְּהִלָּה לַיְּשָׁרִים|| יוֹם שַׁבָּת קֹדֶשׁ לַה' |} {| |- |'''אִ'''ישִׁים דּוֹדִים הָאֲהוּבִים|| הִקָּבְצוּ לְעָבְדוֹ שְׁכֶם |- |לְקַלֵּס אֵל עַל עֲרֵבִים|| בְּקֹדֶשׁ בֵּית אֱלֹהֵיכֶם |- |בְּשַׁבָּת וְיָמִים טוֹבִים|| פֶּרְיְכֶם תְּנוּ עַנְפֵיכֶם |- | ||אָז תֶּחֱזַקְנָה יְדֵיכֶם|| לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' |} {| |- |'''יָ'''בוֹא לְצִיּוֹן בְּרִנָּה|| מְבַשֵּׂר לִקְבֹּץ גְּאוּלִים |- |יַשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ נַעֲנָה|| יְרוֹמֵם נַפְשׁוֹת אֻמְלָלִים |- |בְּנוֹת יְהוּדָה תָּגֵלְנָה|| בְּכִנּוֹרוֹת וּבִנְבָלִים |- | ||מְשׁוֹרְרִים מְהַלְּלִים|| הַלְלוּ עַבְדֵי ה' |} {| |- |'''ר'''וֹמְמוּהוּ בְּמַקְהֵלוֹת|| עֵדָה הָעוֹמְדִים בַּלֵּילוֹת |- |הַשְׁמִיעוּ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת|| נִפְלָאוֹת עוֹשֵׂה גְדוֹלוֹת |- |עַל אַחַת כַּמָּה מַעֲלוֹת|| פִּינוּ יִמָּלֵא תְהִלּוֹת |- | ||בִּמְקוֹם זְבָחִים וְעוֹלוֹת|| רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה' |} {| |- |'''חִזְק'''וּ. יַד אַנְשֵׁי סְגֻלָּה|| הַקָּמִים בַּחֲצוֹת בְּעוֹד לַיְלָה |- |נָכוֹן לָכֶם בִּשְׁמֵי מַעְלָה|| טוּב צָפוּן לָנֶצַח סֶלָה |- |זֹאת הַתּוֹרָה הִיא לְעוֹלָה|| לְמִנְחָה סֹלֶת בְּלוּלָה |- | ||וְכַמָּה טוֹבָה כְּפוּלָה|| לָכֶם מֵאֵת אֵל ה' |} [[קטגוריה:מרדכי עבאדי]] 4svr648usw8zxrhtmsi3ev9f9ddpv3m 3002726 3002724 2026-04-02T19:35:02Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:שירת הבקשות]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3002726 wikitext text/x-wiki <noinclude>'''מי לה' אתי עורך / ר' מרדכי עבאדי''' </noinclude> {| |- |'''מִ'''י לַה' אִתִּי עוֹרֵךְ|| מִלִּין יַחְבִּיר שִׁיר הַשִּׁירִים |- |יַפְטִיר שָׂפָה יִקָרֵא אַבְרֵךְ|| יְפָאֵר לְעוֹשֵׂה אוֹרִים |- |לְפָנָיו תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ|| יָשִׁירוּ עֲרָבִים וּשְׁחָרִים |- | ||נָאוָה תְּהִלָּה לַיְּשָׁרִים|| יוֹם שַׁבָּת קֹדֶשׁ לַה' |} {| |- |'''אִ'''ישִׁים דּוֹדִים הָאֲהוּבִים|| הִקָּבְצוּ לְעָבְדוֹ שְׁכֶם |- |לְקַלֵּס אֵל עַל עֲרֵבִים|| בְּקֹדֶשׁ בֵּית אֱלֹהֵיכֶם |- |בְּשַׁבָּת וְיָמִים טוֹבִים|| פֶּרְיְכֶם תְּנוּ עַנְפֵיכֶם |- | ||אָז תֶּחֱזַקְנָה יְדֵיכֶם|| לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' |} {| |- |'''יָ'''בוֹא לְצִיּוֹן בְּרִנָּה|| מְבַשֵּׂר לִקְבֹּץ גְּאוּלִים |- |יַשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ נַעֲנָה|| יְרוֹמֵם נַפְשׁוֹת אֻמְלָלִים |- |בְּנוֹת יְהוּדָה תָּגֵלְנָה|| בְּכִנּוֹרוֹת וּבִנְבָלִים |- | ||מְשׁוֹרְרִים מְהַלְּלִים|| הַלְלוּ עַבְדֵי ה' |} {| |- |'''ר'''וֹמְמוּהוּ בְּמַקְהֵלוֹת|| עֵדָה הָעוֹמְדִים בַּלֵּילוֹת |- |הַשְׁמִיעוּ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת|| נִפְלָאוֹת עוֹשֵׂה גְדוֹלוֹת |- |עַל אַחַת כַּמָּה מַעֲלוֹת|| פִּינוּ יִמָּלֵא תְהִלּוֹת |- | ||בִּמְקוֹם זְבָחִים וְעוֹלוֹת|| רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה' |} {| |- |'''חִזְק'''וּ. יַד אַנְשֵׁי סְגֻלָּה|| הַקָּמִים בַּחֲצוֹת בְּעוֹד לַיְלָה |- |נָכוֹן לָכֶם בִּשְׁמֵי מַעְלָה|| טוּב צָפוּן לָנֶצַח סֶלָה |- |זֹאת הַתּוֹרָה הִיא לְעוֹלָה|| לְמִנְחָה סֹלֶת בְּלוּלָה |- | ||וְכַמָּה טוֹבָה כְּפוּלָה|| לָכֶם מֵאֵת אֵל ה' |} [[קטגוריה:מרדכי עבאדי]] [[קטגוריה:שירת הבקשות]] n4ujfmaaq29ymosaro7ny5x7zcxa3vn 3002730 3002726 2026-04-02T19:35:52Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:חתימה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3002730 wikitext text/x-wiki <noinclude>'''מי לה' אתי עורך / ר' מרדכי עבאדי''' </noinclude> {| |- |'''מִ'''י לַה' אִתִּי עוֹרֵךְ|| מִלִּין יַחְבִּיר שִׁיר הַשִּׁירִים |- |יַפְטִיר שָׂפָה יִקָרֵא אַבְרֵךְ|| יְפָאֵר לְעוֹשֵׂה אוֹרִים |- |לְפָנָיו תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ|| יָשִׁירוּ עֲרָבִים וּשְׁחָרִים |- | ||נָאוָה תְּהִלָּה לַיְּשָׁרִים|| יוֹם שַׁבָּת קֹדֶשׁ לַה' |} {| |- |'''אִ'''ישִׁים דּוֹדִים הָאֲהוּבִים|| הִקָּבְצוּ לְעָבְדוֹ שְׁכֶם |- |לְקַלֵּס אֵל עַל עֲרֵבִים|| בְּקֹדֶשׁ בֵּית אֱלֹהֵיכֶם |- |בְּשַׁבָּת וְיָמִים טוֹבִים|| פֶּרְיְכֶם תְּנוּ עַנְפֵיכֶם |- | ||אָז תֶּחֱזַקְנָה יְדֵיכֶם|| לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' |} {| |- |'''יָ'''בוֹא לְצִיּוֹן בְּרִנָּה|| מְבַשֵּׂר לִקְבֹּץ גְּאוּלִים |- |יַשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ נַעֲנָה|| יְרוֹמֵם נַפְשׁוֹת אֻמְלָלִים |- |בְּנוֹת יְהוּדָה תָּגֵלְנָה|| בְּכִנּוֹרוֹת וּבִנְבָלִים |- | ||מְשׁוֹרְרִים מְהַלְּלִים|| הַלְלוּ עַבְדֵי ה' |} {| |- |'''ר'''וֹמְמוּהוּ בְּמַקְהֵלוֹת|| עֵדָה הָעוֹמְדִים בַּלֵּילוֹת |- |הַשְׁמִיעוּ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת|| נִפְלָאוֹת עוֹשֵׂה גְדוֹלוֹת |- |עַל אַחַת כַּמָּה מַעֲלוֹת|| פִּינוּ יִמָּלֵא תְהִלּוֹת |- | ||בִּמְקוֹם זְבָחִים וְעוֹלוֹת|| רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה' |} {| |- |'''חִזְק'''וּ. יַד אַנְשֵׁי סְגֻלָּה|| הַקָּמִים בַּחֲצוֹת בְּעוֹד לַיְלָה |- |נָכוֹן לָכֶם בִּשְׁמֵי מַעְלָה|| טוּב צָפוּן לָנֶצַח סֶלָה |- |זֹאת הַתּוֹרָה הִיא לְעוֹלָה|| לְמִנְחָה סֹלֶת בְּלוּלָה |- | ||וְכַמָּה טוֹבָה כְּפוּלָה|| לָכֶם מֵאֵת אֵל ה' |} [[קטגוריה:מרדכי עבאדי]] [[קטגוריה:שירת הבקשות]] [[קטגוריה:חתימה]] k7wms5f5il1kngoreffmrtdcxred92o יום זה שירו לאל 0 1711308 3002725 2879542 2026-04-02T19:34:55Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:מרדכי עבאדי]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3002725 wikitext text/x-wiki <noinclude>'''יוֹם זֶה שִׁירוּ לָאֵל / ר' מרדכי עבאדי''' </noinclude>{{טקסט מנוקד}}{{רן| יוֹם זֶה שִׁירוּ לָאֵל שִׁיר וּמִזְמוֹר עֵת כִּי בוֹ שָׁבַת מְלַאכְתוֹ גָּמוֹר עַל כֵּן הוּא צִוָה זָכוֹר וְשָׁמוֹר יוֹם הַשְׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' שַׁבָּת מְנוּחָה מִכָּל מְלָאכָה שָׂשוֹן וְשִׂמְחָה כִּי הוּא חֶלְקְךָ בּוֹ יְבָרֶכְךָ וְיִשְׁמְרֶךָ תִּשָׂא בְרָכָה מֵאֵת ה' שִׂפְתֵי רְנָנוֹת כָּל לָשׁוֹן תּוֹדֶה תַּפְטִיר בְּשָׂפָה לְהַזְכִּיר חַסְדֵי אֵל כִּי הִנְחִיל זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי אֵל וְצִדְקָתָם נְאֻם ה' בֶּן אִישׁ חַיִל חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ כִּי טוֹב לְהוֹדוֹת לְזַמֵּר שִׁמְךָ גַּם לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' יְמִין ה' כֹּח נֶאְדָּרִי עֻזִי מָעֻזִי מָגִנִּי סִתְרִי אֲרוֹמְמֶנְהוּ אוֹדֶה מִשִּׁירִי כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַה' חִזְקוּ וְאִמְצוּ בְּרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת קוּמוּ הַעֲרִיצוּ לָאֵל בִּזְמִירוֹת כִּי הוּא חַיֵּיכֶם לָבוֹא בִּגְבוּרוֹת תֵּשְׁבוּ בְחַצְרוֹת בֵּית ה' }} {{סוף}} [[קטגוריה:מרדכי עבאדי]] g12sqe9ht9uqx7ztmfju1dyhyu9mz8i 3002727 3002725 2026-04-02T19:35:09Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:שירת הבקשות]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3002727 wikitext text/x-wiki <noinclude>'''יוֹם זֶה שִׁירוּ לָאֵל / ר' מרדכי עבאדי''' </noinclude>{{טקסט מנוקד}}{{רן| יוֹם זֶה שִׁירוּ לָאֵל שִׁיר וּמִזְמוֹר עֵת כִּי בוֹ שָׁבַת מְלַאכְתוֹ גָּמוֹר עַל כֵּן הוּא צִוָה זָכוֹר וְשָׁמוֹר יוֹם הַשְׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' שַׁבָּת מְנוּחָה מִכָּל מְלָאכָה שָׂשוֹן וְשִׂמְחָה כִּי הוּא חֶלְקְךָ בּוֹ יְבָרֶכְךָ וְיִשְׁמְרֶךָ תִּשָׂא בְרָכָה מֵאֵת ה' שִׂפְתֵי רְנָנוֹת כָּל לָשׁוֹן תּוֹדֶה תַּפְטִיר בְּשָׂפָה לְהַזְכִּיר חַסְדֵי אֵל כִּי הִנְחִיל זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי אֵל וְצִדְקָתָם נְאֻם ה' בֶּן אִישׁ חַיִל חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ כִּי טוֹב לְהוֹדוֹת לְזַמֵּר שִׁמְךָ גַּם לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' יְמִין ה' כֹּח נֶאְדָּרִי עֻזִי מָעֻזִי מָגִנִּי סִתְרִי אֲרוֹמְמֶנְהוּ אוֹדֶה מִשִּׁירִי כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַה' חִזְקוּ וְאִמְצוּ בְּרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת קוּמוּ הַעֲרִיצוּ לָאֵל בִּזְמִירוֹת כִּי הוּא חַיֵּיכֶם לָבוֹא בִּגְבוּרוֹת תֵּשְׁבוּ בְחַצְרוֹת בֵּית ה' }} {{סוף}} [[קטגוריה:מרדכי עבאדי]] [[קטגוריה:שירת הבקשות]] 62sdgub0u96gwup270r9pe415jmkbqg 3002729 3002727 2026-04-02T19:35:48Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:חתימה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3002729 wikitext text/x-wiki <noinclude>'''יוֹם זֶה שִׁירוּ לָאֵל / ר' מרדכי עבאדי''' </noinclude>{{טקסט מנוקד}}{{רן| יוֹם זֶה שִׁירוּ לָאֵל שִׁיר וּמִזְמוֹר עֵת כִּי בוֹ שָׁבַת מְלַאכְתוֹ גָּמוֹר עַל כֵּן הוּא צִוָה זָכוֹר וְשָׁמוֹר יוֹם הַשְׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' שַׁבָּת מְנוּחָה מִכָּל מְלָאכָה שָׂשוֹן וְשִׂמְחָה כִּי הוּא חֶלְקְךָ בּוֹ יְבָרֶכְךָ וְיִשְׁמְרֶךָ תִּשָׂא בְרָכָה מֵאֵת ה' שִׂפְתֵי רְנָנוֹת כָּל לָשׁוֹן תּוֹדֶה תַּפְטִיר בְּשָׂפָה לְהַזְכִּיר חַסְדֵי אֵל כִּי הִנְחִיל זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי אֵל וְצִדְקָתָם נְאֻם ה' בֶּן אִישׁ חַיִל חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ כִּי טוֹב לְהוֹדוֹת לְזַמֵּר שִׁמְךָ גַּם לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' יְמִין ה' כֹּח נֶאְדָּרִי עֻזִי מָעֻזִי מָגִנִּי סִתְרִי אֲרוֹמְמֶנְהוּ אוֹדֶה מִשִּׁירִי כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַה' חִזְקוּ וְאִמְצוּ בְּרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת קוּמוּ הַעֲרִיצוּ לָאֵל בִּזְמִירוֹת כִּי הוּא חַיֵּיכֶם לָבוֹא בִּגְבוּרוֹת תֵּשְׁבוּ בְחַצְרוֹת בֵּית ה' }} {{סוף}} [[קטגוריה:מרדכי עבאדי]] [[קטגוריה:שירת הבקשות]] [[קטגוריה:חתימה]] i9uvnt7dtkevuq7varnva9c00yh2qkb 3002732 3002729 2026-04-02T19:36:54Z מו יו הו 37729 הסרת [[קטגוריה:חתימה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3002732 wikitext text/x-wiki <noinclude>'''יוֹם זֶה שִׁירוּ לָאֵל / ר' מרדכי עבאדי''' </noinclude>{{טקסט מנוקד}}{{רן| יוֹם זֶה שִׁירוּ לָאֵל שִׁיר וּמִזְמוֹר עֵת כִּי בוֹ שָׁבַת מְלַאכְתוֹ גָּמוֹר עַל כֵּן הוּא צִוָה זָכוֹר וְשָׁמוֹר יוֹם הַשְׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' שַׁבָּת מְנוּחָה מִכָּל מְלָאכָה שָׂשוֹן וְשִׂמְחָה כִּי הוּא חֶלְקְךָ בּוֹ יְבָרֶכְךָ וְיִשְׁמְרֶךָ תִּשָׂא בְרָכָה מֵאֵת ה' שִׂפְתֵי רְנָנוֹת כָּל לָשׁוֹן תּוֹדֶה תַּפְטִיר בְּשָׂפָה לְהַזְכִּיר חַסְדֵי אֵל כִּי הִנְחִיל זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי אֵל וְצִדְקָתָם נְאֻם ה' בֶּן אִישׁ חַיִל חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ כִּי טוֹב לְהוֹדוֹת לְזַמֵּר שִׁמְךָ גַּם לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' יְמִין ה' כֹּח נֶאְדָּרִי עֻזִי מָעֻזִי מָגִנִּי סִתְרִי אֲרוֹמְמֶנְהוּ אוֹדֶה מִשִּׁירִי כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַה' חִזְקוּ וְאִמְצוּ בְּרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת קוּמוּ הַעֲרִיצוּ לָאֵל בִּזְמִירוֹת כִּי הוּא חַיֵּיכֶם לָבוֹא בִּגְבוּרוֹת תֵּשְׁבוּ בְחַצְרוֹת בֵּית ה' }} {{סוף}} [[קטגוריה:מרדכי עבאדי]] [[קטגוריה:שירת הבקשות]] 62sdgub0u96gwup270r9pe415jmkbqg יודוך מלך 0 1711312 3002722 2879556 2026-04-02T19:34:31Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:מרדכי עבאדי]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3002722 wikitext text/x-wiki <noinclude>'''יודוך מלך / ר' מרדכי עבאדי''' </noinclude>{{טקסט מנוקד}}{{רן| יוֹדוּךָ מֶלֶךְ דָּר בַּמְּרוֹמִים עֶלְיוֹן נַעֲלָה רָם עַל כָּל רָמִים בְּיוֹם קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הַיָּמִים לְעַם בָּחַרְתָּ קֹדֶשׁ '''יִשְׂרָאֵל''' סַפְּרוּ רֹנּוּ יַחַד תְּהִלּוֹת בְּרֹן פֶּה צַח בְּשִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְסִבַּת סִבּוֹת עִלַּת הָעִלּוֹת עוֹשֶׂה גְדוֹלוֹת אוֹר נֵר '''יִשְׂרָאֵל''' בִּינוּ דִרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר וּרְאוּ אוֹתוֹת אֵל מָה רָמוּ מַה נִּפְלְאוּ כֻּלָּם בְּחָכְמָה לְסַפֵּר נִלְאוּ קְצוֹת דְּרָכָיו אִישֵׁי '''יִשְׂרָאֵל''' יוֹם כִּי בוֹ שָׁבַת אֲזַי תָּרֹנָּה דַּעַת שִׂפְתֵיכֶם בְּאִמְרֵי בִּינָה חַסְדֵי אֵל וּגְבוּרוֹתָיו מִי מָנָה יְקַר תִּפְאֶרֶת נֶצַח '''יִשְׂרָאֵל''' מִי יוּכַל סַפֵּר אֶת כְּבוֹד הוֹדוֹ יְהַלֵּל אִישׁ מֵעָפָר יְסוֹדוֹ לוּלֵא כִּי הוּא חָלַק מִכְּבוֹדוֹ כֵּן דְּבַר מַלְכוּת יָשִׁיר '''יִשְׂרָאֵל''' נָא הַגְּבָרִים אַנְשֵׁי סְגֻלָּה חִזְקוּ עִמְדוּ בְּבֵית אֵל בַּלַּיְלָה בִּשְׂכַר זֹאת אֵל חַי יָחִישׁ גְּאֻלָּה לְצִיּוֹן גּוֹאֵל גְּאַל '''יִשְׂרָאֵל''' }} {{סוף}} [[קטגוריה:מרדכי עבאדי]] 4j2j1nlquxz1q40yqmioxbd7no5l9hn 3002723 3002722 2026-04-02T19:34:38Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:שירת הבקשות]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3002723 wikitext text/x-wiki <noinclude>'''יודוך מלך / ר' מרדכי עבאדי''' </noinclude>{{טקסט מנוקד}}{{רן| יוֹדוּךָ מֶלֶךְ דָּר בַּמְּרוֹמִים עֶלְיוֹן נַעֲלָה רָם עַל כָּל רָמִים בְּיוֹם קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הַיָּמִים לְעַם בָּחַרְתָּ קֹדֶשׁ '''יִשְׂרָאֵל''' סַפְּרוּ רֹנּוּ יַחַד תְּהִלּוֹת בְּרֹן פֶּה צַח בְּשִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְסִבַּת סִבּוֹת עִלַּת הָעִלּוֹת עוֹשֶׂה גְדוֹלוֹת אוֹר נֵר '''יִשְׂרָאֵל''' בִּינוּ דִרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר וּרְאוּ אוֹתוֹת אֵל מָה רָמוּ מַה נִּפְלְאוּ כֻּלָּם בְּחָכְמָה לְסַפֵּר נִלְאוּ קְצוֹת דְּרָכָיו אִישֵׁי '''יִשְׂרָאֵל''' יוֹם כִּי בוֹ שָׁבַת אֲזַי תָּרֹנָּה דַּעַת שִׂפְתֵיכֶם בְּאִמְרֵי בִּינָה חַסְדֵי אֵל וּגְבוּרוֹתָיו מִי מָנָה יְקַר תִּפְאֶרֶת נֶצַח '''יִשְׂרָאֵל''' מִי יוּכַל סַפֵּר אֶת כְּבוֹד הוֹדוֹ יְהַלֵּל אִישׁ מֵעָפָר יְסוֹדוֹ לוּלֵא כִּי הוּא חָלַק מִכְּבוֹדוֹ כֵּן דְּבַר מַלְכוּת יָשִׁיר '''יִשְׂרָאֵל''' נָא הַגְּבָרִים אַנְשֵׁי סְגֻלָּה חִזְקוּ עִמְדוּ בְּבֵית אֵל בַּלַּיְלָה בִּשְׂכַר זֹאת אֵל חַי יָחִישׁ גְּאֻלָּה לְצִיּוֹן גּוֹאֵל גְּאַל '''יִשְׂרָאֵל''' }} {{סוף}} [[קטגוריה:מרדכי עבאדי]] [[קטגוריה:שירת הבקשות]] 8zycxf6ax2imawdkb3qrlsj2hc074su 3002731 3002723 2026-04-02T19:35:56Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:חתימה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3002731 wikitext text/x-wiki <noinclude>'''יודוך מלך / ר' מרדכי עבאדי''' </noinclude>{{טקסט מנוקד}}{{רן| יוֹדוּךָ מֶלֶךְ דָּר בַּמְּרוֹמִים עֶלְיוֹן נַעֲלָה רָם עַל כָּל רָמִים בְּיוֹם קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הַיָּמִים לְעַם בָּחַרְתָּ קֹדֶשׁ '''יִשְׂרָאֵל''' סַפְּרוּ רֹנּוּ יַחַד תְּהִלּוֹת בְּרֹן פֶּה צַח בְּשִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְסִבַּת סִבּוֹת עִלַּת הָעִלּוֹת עוֹשֶׂה גְדוֹלוֹת אוֹר נֵר '''יִשְׂרָאֵל''' בִּינוּ דִרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר וּרְאוּ אוֹתוֹת אֵל מָה רָמוּ מַה נִּפְלְאוּ כֻּלָּם בְּחָכְמָה לְסַפֵּר נִלְאוּ קְצוֹת דְּרָכָיו אִישֵׁי '''יִשְׂרָאֵל''' יוֹם כִּי בוֹ שָׁבַת אֲזַי תָּרֹנָּה דַּעַת שִׂפְתֵיכֶם בְּאִמְרֵי בִּינָה חַסְדֵי אֵל וּגְבוּרוֹתָיו מִי מָנָה יְקַר תִּפְאֶרֶת נֶצַח '''יִשְׂרָאֵל''' מִי יוּכַל סַפֵּר אֶת כְּבוֹד הוֹדוֹ יְהַלֵּל אִישׁ מֵעָפָר יְסוֹדוֹ לוּלֵא כִּי הוּא חָלַק מִכְּבוֹדוֹ כֵּן דְּבַר מַלְכוּת יָשִׁיר '''יִשְׂרָאֵל''' נָא הַגְּבָרִים אַנְשֵׁי סְגֻלָּה חִזְקוּ עִמְדוּ בְּבֵית אֵל בַּלַּיְלָה בִּשְׂכַר זֹאת אֵל חַי יָחִישׁ גְּאֻלָּה לְצִיּוֹן גּוֹאֵל גְּאַל '''יִשְׂרָאֵל''' }} {{סוף}} [[קטגוריה:מרדכי עבאדי]] [[קטגוריה:שירת הבקשות]] [[קטגוריה:חתימה]] 4qlilqythtj06zn9ogw2ispgu9nmjzt סידור/נוסח אשכנז/פסח/שחרית יום ז 0 1715971 3002742 3002128 2026-04-02T19:53:54Z בן עדריאל 9444 3002742 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|שבת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר קרבנות|חג}} ===קדיש דרבנן=== {{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן|עשי"ת=לא}}{{פסוקי דזמרה אשכנז|חג|הוראה=למנהג אשכנז המזרחי החזן מתחיל כאן, ולמנהג אשכנז המערבי הוא מתחיל במילים {{צ|הַגִּבּוֹר לָנֶצַח}}.}} ==ברכות קריאת שמע== {{יוצרות|נוסח=אשכנז |יוצר={{הור2|כשחל בשבת, אומרים בברכות קריאת שמע את מערכת פיוטי {{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/שחרית שבת חול המועד#יוצר|אוהביך אהבוך מישרים]]}} של שבת חול המועד.}}{{ש}} {{:ויושע שושני פרח}} |אופן={{הור2|למנהג אשכנז המערבי אין אומרים אופן וממשיכים {{צ|והאופנים}}. למנהג המזרחי, בחלק מהקהילות אומרים את הפיוט {{צ|ידועי שם}}, ובחלקן אומרים {{צ|ויושע אל אמונה}}.}} {{טורים|טורים=3|{{:ידועי שם בבור נשם}}|{{ש-רווח|3em}}| {{:ויושע אל אמונה}}}} |זולת={{:אי פתרוס בעברך}} |גאולה= {{הור2|ברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי אין אומרים גאולה ומדלגים לחתימה.{{ש}}כשחל בשבת ואומרים כאן הגאולה לשבת חול המועד, מקדימים לומר {{צ|יום ליבשה}} קודם {{צ|שירה חדשה}}.}} {{:יום ליבשה}}}} ==תפילת לחש== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ונאמן|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשֹוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם: {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=פסח}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שים}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת|אלהי א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} שָׁלוֹם {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{הור2|כשחל בערב שבת, נוהגים להחליף את סדר הקרובות ולומר את הקדושתא {{צ|[[אימת נוראותיך]]}} (ובקצת קהילות אשכנז המערבית נוהגים כן בכל שנה). בארץ ישראל, שאין בה יום ח' של פסח, יש נוהגים שלא להחליף.}} {{קרובות|חגים|אותותיך ראינו}} ===קדושה=== {{מסגרת-סידור}} [{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|נקדש}}]{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ככתוב}}{{ש}} {{הור|קו"ח:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|קדוש}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אז}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לעומתם}}{{ש}} {{הור|קו"ח:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ברוך}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ממקומך}}{{ש}} {{הור|קו"ח:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ימלוך}} {{סוף}} ===קדושת השם=== {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לדור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} {{סוף}} ===קדושת היום=== {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשֹוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם: {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=פסח}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{מסגרת-סידור}} {{טורים|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}}|{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|הקהל אומר:}}{{ש}}<small>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מודים דרבנן}}</small>{{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|כהנים כ}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לברך|יברכך}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שים}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}} {{סוף}} ==הלל== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/הלל|חצי}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} d21n21tn7h2955q4qgbqxgkh1viskao 3002745 3002742 2026-04-02T19:55:52Z בן עדריאל 9444 /* ברכות קריאת שמע */ 3002745 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|שבת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר קרבנות|חג}} ===קדיש דרבנן=== {{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן|עשי"ת=לא}}{{פסוקי דזמרה אשכנז|חג|הוראה=למנהג אשכנז המזרחי החזן מתחיל כאן, ולמנהג אשכנז המערבי הוא מתחיל במילים {{צ|הַגִּבּוֹר לָנֶצַח}}.}} {{יוצרות|נוסח=אשכנז |יוצר={{הור2|כשחל בשבת, אומרים בברכות קריאת שמע את מערכת פיוטי {{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/פסח/שחרית שבת חול המועד#יוצר|אוהביך אהבוך מישרים]]}} של שבת חול המועד.}}{{ש}} {{:ויושע שושני פרח}} |אופן={{הור2|למנהג אשכנז המערבי אין אומרים אופן וממשיכים {{צ|והאופנים}}. למנהג המזרחי, בחלק מהקהילות אומרים את הפיוט {{צ|ידועי שם}}, ובחלקן אומרים {{צ|ויושע אל אמונה}}.}} {{טורים|טורים=3|{{:ידועי שם בבור נשם}}|{{ש-רווח|3em}}| {{:ויושע אל אמונה}}}} |זולת={{:אי פתרוס בעברך}} |גאולה= {{הור2|ברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי אין אומרים גאולה ומדלגים לחתימה.{{ש}}כשחל בשבת ואומרים כאן הגאולה לשבת חול המועד, מקדימים לומר {{צ|יום ליבשה}} קודם {{צ|שירה חדשה}}.}} {{:יום ליבשה}}}} ==תפילת לחש== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ונאמן|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשֹוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם: {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=פסח}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שים}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת|אלהי א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} שָׁלוֹם {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{הור2|כשחל בערב שבת, נוהגים להחליף את סדר הקרובות ולומר את הקדושתא {{צ|[[אימת נוראותיך]]}} (ובקצת קהילות אשכנז המערבית נוהגים כן בכל שנה). בארץ ישראל, שאין בה יום ח' של פסח, יש נוהגים שלא להחליף.}} {{קרובות|חגים|אותותיך ראינו}} ===קדושה=== {{מסגרת-סידור}} [{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|נקדש}}]{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ככתוב}}{{ש}} {{הור|קו"ח:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|קדוש}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אז}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לעומתם}}{{ש}} {{הור|קו"ח:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ברוך}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ממקומך}}{{ש}} {{הור|קו"ח:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ימלוך}} {{סוף}} ===קדושת השם=== {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לדור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} {{סוף}} ===קדושת היום=== {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשֹוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם: {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=פסח}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{מסגרת-סידור}} {{טורים|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}}|{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|הקהל אומר:}}{{ש}}<small>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מודים דרבנן}}</small>{{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|כהנים כ}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לברך|יברכך}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שים}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}} {{סוף}} ==הלל== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/הלל|חצי}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} 2zklh3rfv6brtd8f6cvpm6c4mc2gzvp סידור/נוסח אשכנז/הלל 0 1716385 3002746 3000687 2026-04-02T19:56:47Z בן עדריאל 9444 3002746 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2| אומרים הלל בשלושה רגלים, בראש חודש ובחנוכה. בראש חודש, וכן בפסח מא' דחול-המועד ואילך, אומרים 'חצי הלל'. בהלל שאומרים בבית הכנסת בליל פסח, יש שמברכים לפניו ואחריו, ויש שאין מברכים. }} </noinclude><קטע התחלה=שלם/><קטע התחלה=שבת/><קטע התחלה=חצי/><קטע התחלה=סוכות/> בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לִקְרוֹא אֶת הַהַלֵּל. <קטע התחלה=ליל הסדר א/>הַלְלוּיָהּ,  הַלְלוּ עַבְדֵי יְיָ, הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ׃ {{ש}}יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃ {{ש}}מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ, מְהֻלָּל שֵׁם יְיָ׃ {{ש}}רָם עַל כׇּל גּוֹיִם  יְיָ, עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ׃ {{ש}}מִי כַּייָ אֱלֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָבֶת׃ {{ש}}הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ׃ {{ש}}מְקִימִי מֵעָפָר דָּל, מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן׃ {{ש}}לְהוֹשִׁיבִי עִם נְדִיבִים, עִם נְדִיבֵי עַמּוֹ׃ {{ש}}מוֹשִׁיבִי  עֲקֶרֶת הַבַּיִת, אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קיג}} בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז׃ {{ש}}הָיְתָה יְהוּדָה לְקׇדְשׁוֹ, יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו׃ {{ש}}הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס, הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר׃ {{ש}}הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן׃ {{ש}}מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס, הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר׃ {{ש}}הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן׃ {{ש}}מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ, מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב׃ {{ש}}הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם, חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם׃{{ממס|תהלים קיד}}<קטע סוף=ליל הסדר א/> <קטע סוף=חצי/><קטע סוף=שלם/>{{הור|בימים שאומרים הלל שלם:}}{{ש}}<קטע התחלה=שלם/><קטע התחלה=ליל הסדר ב/>לֹא לָנוּ יְיָ לֹא לָנוּ, כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, עַל חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ׃ {{ש}}לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם׃ {{ש}}וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם, כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָה׃ {{ש}}עֲצַבֵּיהֶם כֶּסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם׃ {{ש}}פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ, עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ׃ {{ש}}אׇזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ, אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן׃ {{ש}}יְדֵיהֶם  וְלֹא יְמִישׁוּן, רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ, לֹא יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם׃ {{ש}}כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם׃ {{ש}}יִשְׂרָאֵל בְּטַח בַּייָ, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃ {{ש}}בֵּית אַהֲרֹן בִּטְחוּ בַייָ, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃ {{ש}}יִרְאֵי יְיָ בִּטְחוּ בַייָ, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃{{ממס|תהלים קטו|תהלים קטו א-יא}} <קטע סוף=ליל הסדר ב/><קטע סוף=שלם/>{{הור|בכל הימים:}}{{ש}}<קטע התחלה=שלם/><קטע התחלה=ליל הסדר ב/><קטע התחלה=חצי/>יְיָ זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית אַהֲרֹן׃ {{ש}}יְבָרֵךְ יִרְאֵי יְיָ, הַקְּטַנִּים עִם הַגְּדֹלִים׃ {{ש}}יֹסֵף יְיָ עֲלֵיכֶם, עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם׃ {{ש}}בְּרוּכִים אַתֶּם לַייָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃ {{ש}}הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַייָ, וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם׃ {{ש}}לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ, וְלֹא כׇּל יֹרְדֵי דוּמָה׃ {{ש}}וַאֲנַחְנוּ  נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קטו#קטו יב|תהלים קטו יב-יח}} <קטע סוף=חצי/><קטע סוף=ליל הסדר ב/><קטע סוף=שלם/>{{הור|בימים שאומרים הלל שלם:}}{{ש}}<קטע התחלה=ליל הסדר ב/><קטע התחלה=שלם/>אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע  יְיָ אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנָי׃ {{ש}}כִּי הִטָּה אׇזְנוֹ לִי וּבְיָמַי אֶקְרָא׃ {{ש}}אֲפָפוּנִי  חֶבְלֵי מָוֶת וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי, צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא׃ {{ש}}וּבְשֵם יְיָ אֶקְרָא, אָנָּה יְיָ מַלְּטָה נַפְשִי׃ {{ש}}חַנּוּן יְיָ וְצַדִּיק, וֵאלֹהֵינוּ מְרַחֵם׃ {{ש}}שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְיָ, דַּלֹּתִי וְלִי יְהוֹשִיעַ׃ {{ש}}שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי, כִּי יְיָ גָּמַל עָלָיְכִי׃ {{ש}}כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת, אֶת עֵינִי מִן דִּמְעָה, אֶת רַגְלִי מִדֶּחִי׃ {{ש}}אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְיָ בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים׃ {{ש}}הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר, אֲנִי עָנִיתִי מְאֹד׃ {{ש}}אֲנִי אָמַרְתִּי בְחׇפְזִי, כׇּל הָאָדָם כֹּזֵב׃{{ממס|תהלים קטז|תהלים קטז א-יא}} <קטע סוף=ליל הסדר ב/><קטע סוף=שלם/>{{הור|בכל הימים:}}{{ש}}<קטע התחלה=שלם/><קטע התחלה=ליל הסדר ב/><קטע התחלה=חצי/>מָה אָשִׁיב לַייָ, כׇּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי׃ {{ש}}כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא, וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא׃ {{ש}}נְדָרַי לַייָ אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה נָּא לְכׇל עַמּוֹ׃ {{ש}}יָקָר בְּעֵינֵי יְיָ הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו׃ {{ש}}אָנָּה יְיָ כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ, אֲנִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ, פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי׃ {{ש}}לְךָ אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה, וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא׃ {{ש}}נְדָרַי לַייָ אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה נָּא לְכׇל עַמּוֹ׃ {{ש}}בְּחַצְרוֹת  בֵּית יְיָ, בְּתוֹכֵכִי יְרוּשָׁלָ͏ִם, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קטז#קטז יב|תהלים קטז יב-יט}} הַלְלוּ אֶת יְיָ כׇּל גּוֹיִם, שַׁבְּחוּהוּ כׇּל הָאֻמִּים׃ {{ש}}כִּי גָבַר עָלֵינוּ  חַסְדּוֹ, וֶאֱמֶת יְיָ לְעוֹלָם, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קיז}}<קטע סוף=ליל הסדר ב/> <div style="background-color: #F3F6FB; padding: 10px; border-radius: 5px; font-family: narkisim; display: inline-block;"><small> בארבעת הפסוקים הראשונים החזן אומר והקהל עונים {{צ|הודו…}} (ונוהגים לומר גם את הפסוק הבא). כשמגיעים ל{{צ|אנא…}} החזן אומר בקול ואחריו הקהל.<קטע סוף=שלם/><קטע סוף=חצי/><קטע סוף=שבת/> <קטע סוף=סוכות/>בסוכות <קטע התחלה=סוכות/>מנענעים בכל פעם שאומרים {{צ|הודו...}}, והחזן ב{{צ|הודו}} וב{{צ|יאמר נא ישראל...}} בהמשך מנענעים ב{{צ|אנא ה' הושיעה נא}}, ולבסוף ב{{צ|הודו...}} (סה"כ החזן 7 פעמים, והקהל 9).<קטע התחלה=שלם/><קטע התחלה=חצי/><קטע התחלה=שבת/> </small></div><קטע התחלה=ליל הסדר ג/> :הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ :{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}} :יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ :{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}} :יֹאמְרוּ נָא בֵית אַהֲרֹן, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ :{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}} :יֹאמְרוּ נָא יִרְאֵי יְיָ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ :{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}} מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ, עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ׃{{ש}} יְיָ לִי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם׃{{ש}} יְיָ לִי בְּעֹזְרָי, וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשֹׂנְאָי׃{{ש}} טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בָּאָדָם׃{{ש}} טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים׃{{ש}} כׇּל גּוֹיִם סְבָבוּנִי, בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃{{ש}} סַבּוּנִי גַם סְבָבוּנִי, בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃{{ש}} סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים, דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים, בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃{{ש}} דַּחֹה דְחִיתַנִי לִנְפֹּל, וַייָ עֲזָרָנִי׃{{ש}} עׇזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃{{ש}} קוֹל  רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאׇהֳלֵי צַדִּיקִים, יְמִין יְיָ עֹשָׂה חָיִל׃{{ש}} יְמִין יְיָ רוֹמֵמָה, יְמִין יְיָ עֹשָׂה חָיִל׃{{ש}} לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה, וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ׃{{ש}} יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ, וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי׃{{ש}} פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק, אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ׃{{ש}} זֶה הַשַּׁעַר לַייָ, צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ׃{{ש}} אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי, וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה׃{{ש}} {{ק|'''אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי, וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה׃'''}}{{ש}} אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה׃{{ש}} {{ק|'''אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה׃'''}}{{ש}} מֵאֵת יְיָ הָיְתָה זֹּאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ׃{{ש}} {{ק|'''מֵאֵת יְיָ הָיְתָה זֹּאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ׃'''}}{{ש}} זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ׃{{ש}} {{ק|'''זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ׃'''}} :אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא׃{{ססס}} אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא׃ :אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃{{ססס}} אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃ בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ, בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְיָ׃ {{ש}} {{ק|'''בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ, בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְיָ׃'''}}{{ש}} אֵל  יְיָ וַיָּאֶר לָנוּ, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים, עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ׃ {{ש}} {{ק|'''אֵל  יְיָ וַיָּאֶר לָנוּ, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים, עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ׃'''}}{{ש}} אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ, אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּ׃ {{ש}} {{ק|'''אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ, אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּ׃'''}}{{ש}} הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ש}} {{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}{{ממס|תהלים קיח}} יְהַלְלוּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וַחֲסִידֶיךָ צַדִּיקִים עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ. וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בְּרִנָּה יוֹדוּ וִיבָרְכוּ וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ וִירומְמוּ וְיַעֲרִיצוּ וְיַקְדִּישׁוּ וְיַמְלִיכוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד. כִּי לְךָ טוֹב לְהוֹדוֹת. וּלְשִׁמְךָ נָאֶה לְזַמֵּר, כִּי מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. <קטע סוף=ליל הסדר ג/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת.<קטע סוף=שלם/><קטע סוף=חצי/><קטע סוף=סוכות/><קטע סוף=שבת/> tsmqxo6fhtpp9z6xoenxvvy1eoueaqj ויבן אומן אומנות אבות 0 1723221 3002773 2980658 2026-04-02T21:51:22Z Yack67 27395 3002773 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=25}} ==ויבן אומן אומנות אבות== {{הור2|שבעתא למוסף של שבת זכור שחיבר {{קישור למחבר|רבי מאיר ש"ץ}} ונאמרה בתקופה קדומה במגנצא וקצת קהילות אשכנז.{{הערה|בקולוניא ועוד קהילות אמרו את השבעתא {{צ|[[ויבא ארז]]}} ל[[קטגוריה: אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]].}} מובאת בסידור אוצר התפילות בשם רבי שלמה אהרן ורטהיימר שפרסם אותה מכ"י.}} ===א=== {{הור|סימן: [[שמות יז טו]]; '''א"ב''', '''מאיר'''.}} {{סי|וַיִּבֶן|1}} {{סי|א}}וֹמֵן אֻמְּנוּת אָבוֹת מַעֲמַד שַׁחַר שֶׁמֶשׁ {{ש}} {{סי|אֵ}}לֶם שִׂיחַ צֶדֶק עֲטֶרֶת פְּגִיעַת רֶמֶשׁ {{ש}} {{סי|בְּ}}זִכְרוֹן מִשְׁלֵי אֵפֶר חִתּוּם בִּרְכוֹת רֶמֶשׁ {{ש}} {{סי|בְּ}}כֹבֶד יְדֵי חֶבֶר מִזֶּה וּמִזֶּה מְשַׁמֵּשׁ {{ש}} {{סי|גְּ}}בָעוֹת עִתֵּד בְּלוֹחֶמֶת עַד הָאֶמֶשׁ {{ש}} וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ׃{{ממס|שמות יז יב}} :{{הור|חזן:}} הַשֶּׁמֶשׁ {{סי|מ|2}}וֹצָאוֹ וּמוֹבָאוֹ לִפְנֵי יָרֵחַ בְּמוֹרָאוֹת :{{סי|אֶ|2}}ת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד בְּחֶסֶד וּבֶאֱמוּנָה נֵאוֹת :{{סי|יְרַ|2}}נְּנוּ עֲטוּרֵי רָצוֹן כַּצִּנָּה שִׁבְחוֹ לְנָאוֹת :כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יְיָ צְבָאוֹת{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים פד יב}} {{הור|מגן אברהם}} ===ב=== {{סי|מֹשֶׁה|1}} {{סי|דְּ}}בַר גְּבוּרוֹת עָרוּךְ בְּחִין הֲלִיכָתוֹ {{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ אֶרֶץ לִמַּד לָנוּ לְפִי הֲלִיכָתוֹ {{ש}} {{סי|הִ}}יא מַסֹּרֶת קַשׁ בְּיַד לֶהָבָה הִשְׁלַכְתּוֹ {{ש}} {{סי|הֻ}}כְתַּר אֶפְרָתִי הֲדַר צָרוֹת הִלָּחֵם בְּמַלְאֲכוּתוֹ {{ש}} {{סי|וְ}}אַחֲרָיו בְּשִׁלּושׁ מִפְקָד נִתְמַנֶּה טוֹרֵף בִּמְלַאכְתּוֹ {{ש}} {{סי|וְ}}יָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ׃{{ממס|במדבר כד ז}} :{{הור|חזן:}} {{סי|מַ|2}}לְכוּתוֹ {{סי|אָ|2}}ז נִטְּלָה וּבָטְלָה בְּחֶמְלָה בְּמִתְקוֹמְמֵנוּ :{{סי|יְרִ|2}}ידָתָהּ לְנַחַל אֵיתָן דִּבְרֵי רִיבוֹת בְּעָקְמֵנוּ :אִוִּינוּ מַלְכֵּנוּ בְּחַיִל יָבוּס צָרֵינוּ :יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ{{ממס|הושע ו ב}}{{ש}} {{הור|מחיה המתים}} ===ג=== {{סי|מִזְבֵּחַ|1}} {{סי|זְ}}בוּל קֹדֶשׁ מְקוֹם כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ{{ש}} {{סי|זֵ}}ד פָּשַׁט יָד עַרְעֵר יְסוֹד מַעְבָּדֶיךָ{{ש}} {{סי|חֵ}}יקָם הָשֵׁב שִׁבְעָתַיִם גְּבוּל רִשְׁעָה בְּאַבְּדֶךָ{{ש}} {{סי|חֵ}}יק הָאָרֶץ וַעֲזָרָה יְקַר שְׁכִינָתְךָ בְּזָכְרֶךָ{{ש}} {{סי|טַ}}כְסִיס מַלְכוּתְךָ יִתְגָּאֶה וְיִתְיַחֵד בְּכַנַּת לְבוּדֶיךָ{{ש}} וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ יְיָ לְבַדֶּךָ{{ממס|תהלים פג יט}}{{ש}} {{הור|חזן:}} לְבַדְּךָ מְנַצְּחִים עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר יִשְׁרֵי אֵל{{ש}} יָבֹא גּוֹרַל טִבְחָה לְהָשִׁיב שֻלְחַן קְרִיאֵי אֵל{{ש}} לַיְלָה לֹא דוּמִיָּה יוֹמָם אֶקְרָא אֵל{{ש}} וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים כב ד}}{{ש}} {{הור|האל הקדוש}} ===ד=== {{סי|וַיִּקְרָא|1}} {{סי|יִ}}קְרֵי שֵׁם יוֹם מַעֲמַד לַחֲשׁוֹ{{ש}} {{סי|יֶ}}רֶד יָדֵהוּ נָשָׂא קִלְקֵל מַזָּלוֹת בְּרַחֲשׁוֹ{{ש}} {{סי|כְּ}}דֶרֶךְ מַלְכוּת בְּסַיִף דָּנוֹ וְהִתִּישׁוֹ וַחֲלָשׁוֹ{{ש}} {{סי|כְּ}}תֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר חֶזְיוֹנוֹ מְשֻׁלָּשׁוֹ{{ש}} {{סי|לִ}}מְחוֹת מִזֶּה וְלַבָּא שְׁמוֹ וְזִכְרוֹ וְחֶלְשׁוֹ{{ש}} זַמְּרוּ לַיְיָ חֲסִידָיו וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים ל ה}} :{{הור|חזן:}} קָדְשׁוֹ {{סי|מְ|2}}כֻבָּד שְׁבוֹת מִפֹּעַל וְדִבּוּר יֶחְסָר :{{סי|אָ|2}}ז תִּתְעַנַּג בִּמְעֻשָּׂר, שִׁירֵי אַרְבָּעָה עָשָׂר :{{סי|יְר|2}}וּשָׁלַיִם תּוּשָׁב לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ בָּרְהָטִים נֶאֱסָר :מִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר{{ממס|ישעיהו סו כג}}{{ש}} {{הור|מקדש השבת}} ===ה=== {{סי|שְׁמוֹ|1}} {{סי|מְ}}יֻחָד שָׁלֵם בְּדַת זוֹ{{ש}} {{סי|מ}}וֹרֶה מַה יְּכַנֶּה עוֹד שֵׁם רָשָׁע בְּהַתִּיזוֹ{{ש}} {{סי|נֶ}}חְשַׁל נָשׁוּךְ לָהוּט מַכַּת זָנָב בְּהַלְעִיזוֹ{{ש}} {{סי|נִ}}כְוֶה קָפַץ רוֹתַחַת הֵקֵר פָּנָיו בַּהֲעִזּוֹ{{ש}} {{סי|ס}}וֹף נָטַל שֶׁלּוֹ מְחוֹת חֵילוֹ וֶעֱזוּזוֹ{{ש}} נִשְׁבַּע יְיָ בִּימִינוֹ וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ׃{{ממס|ישעיהו סב ח}} :{{הור|חזן:}} עֻזּוֹ יִשְׁלַח מֵעִיר קָדְשׁוֹ בְּהֵיטִיבוֹ צִיּוֹן :אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק וְעוֹלָה וְכָלִיל לְרָצוֹן :זְכֹר יְיָ חִבַּת יְרוּשָׁלַיִם וְאַהֲבַת צִיּוֹן :עִיר אֱלֹהִים קְדֹשׁ מִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן׃{{ממס|תהלים מו ה}}{{ש}} {{הור|המחזיר…}} ===ו=== {{סי|יְיָ|1}} {{סי|ע}}וֹלָם מֶלֶךְ כְּגִבּוֹר יֵצֵא רוּחַ יָעִיר{{ש}} {{סי|עֲ}}קוֹר עִקַּר עֲמָלֵק תֵּכֶף עֹל לְהַסְעִיר{{ש}} {{סי|פֹּ}}ארוֹת חֲבִילֵי קוֹצָיו נִפְקַד כַּלְכֹּל לְהַבְעִיר{{ש}} וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר׃{{ממס|במדבר כד יט}} :{{הור|חזן:}} {{סי|מֵ|2}}עִיר קוֹל שָׁאוֹן מֵהֵיכָל מְקַטְרֵג מוֹרְדֶיךָ :{{סי|אֲ|2}}שֶׁר לֹא כַדָּת כָּרוּ שׁוּחָה לַחֲרֵדֶיךָ :{{סי|יְרַ|2}}נְּנוּ כַּאֲשֶׁר יֶהְגֶּה הָאַרְיֵה חוֹסֶיךָ וַחֲסִידֶיךָ :יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדּם, יְיָ אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ׃{{ממס|תהלים ל יג}}{{ש}} {{הור|הטוב…}} ===ז=== {{סי|נִסִּי|1}} {{סי|קֹ}}שֶׁט כְּנֵס מַשְׂכִּיל חַיַּי מְסִלָּה{{ש}} {{סי|רֹ}}אשׁ בְּשָׂמִים הֶעֱלָה נַעֲצוּץ שָׁב לְכִסְלָה{{ש}} {{סי|שָׁ}}רָשָׁיו סְבִיבָיו תַּחַת כְּנָפָיו תּוֹחֲבוֹ לְחַסְלָה{{ש}} {{סי|שְׁ}}בִיל מִכַּנְפֵי שְׁכִינָה גּוֹזָלָיו שָׁקַד לְפָסְלָה{{ש}} {{סי|תֹּ}}כֶן שֵׁם וְאוֹת עוֹלָם רוֹמַמְתָּ בְּסִלְסוּלָהּ{{ש}} נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס מִפְּנֵי קֹשֶׁט סֶלָה׃{{ממס|תהלים ס ו}}{{ש}} {{הור|חזן:}} סֶלָה {{סי|מִ|2}}שְׂגָּב לָנוּ {{סי|אֱ|2}}לֹהֵי {{סי|יַ|2}}עֲקֹב {{סי|רָ|2}}זָיו וְסוֹדָיו{{ש}} מִי חָכָם וְיִשְׁמָר אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו{{ש}} אֲשֶׁר הִפְלִיא לָנוּ בְּצֶדֶק שְׁלֹשֶׁת יְסוֹדָיו{{ש}} יְדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל עַמּוֹ וְאֶל חֲסִידָיו{{ממס|תהלים פה ט}}{{ש}} {{הור|המברך…}} [[קטגוריה:שבעתות]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על פסוקים]] [[קטגוריה:פיוטי שבת זכור]] g7o49hct99i0dqhc13fo2hlqilrhyrk 3002774 3002773 2026-04-02T21:56:03Z בן עדריאל 9444 ביטול גרסה [[Special:Diff/3002773|3002773]] של [[Special:Contributions/Yack67|Yack67]] ([[User talk:Yack67|שיחה]]) במחזור אמשטרדם, שמייצג את מנהג קולוניא לפי המקובל, יש השבעתא הזו 3002774 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=25}} ==ויבן אומן אומנות אבות== {{הור2|שבעתא למוסף של שבת זכור שחיבר {{קישור למחבר|רבי מאיר ש"ץ}} ונאמרה בתקופה קדומה בקצת קהילות אשכנז. מובאת בסידור אוצר התפילות בשם רבי שלמה אהרן ורטהיימר שפרסם אותה מכ"י.}} ===א=== {{הור|סימן: [[שמות יז טו]]; '''א"ב''', '''מאיר'''.}} {{סי|וַיִּבֶן|1}} {{סי|א}}וֹמֵן אֻמְּנוּת אָבוֹת מַעֲמַד שַׁחַר שֶׁמֶשׁ {{ש}} {{סי|אֵ}}לֶם שִׂיחַ צֶדֶק עֲטֶרֶת פְּגִיעַת רֶמֶשׁ {{ש}} {{סי|בְּ}}זִכְרוֹן מִשְׁלֵי אֵפֶר חִתּוּם בִּרְכוֹת רֶמֶשׁ {{ש}} {{סי|בְּ}}כֹבֶד יְדֵי חֶבֶר מִזֶּה וּמִזֶּה מְשַׁמֵּשׁ {{ש}} {{סי|גְּ}}בָעוֹת עִתֵּד בְּלוֹחֶמֶת עַד הָאֶמֶשׁ {{ש}} וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ׃{{ממס|שמות יז יב}} :{{הור|חזן:}} הַשֶּׁמֶשׁ {{סי|מ|2}}וֹצָאוֹ וּמוֹבָאוֹ לִפְנֵי יָרֵחַ בְּמוֹרָאוֹת :{{סי|אֶ|2}}ת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד בְּחֶסֶד וּבֶאֱמוּנָה נֵאוֹת :{{סי|יְרַ|2}}נְּנוּ עֲטוּרֵי רָצוֹן כַּצִּנָּה שִׁבְחוֹ לְנָאוֹת :כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יְיָ צְבָאוֹת{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים פד יב}} {{הור|מגן אברהם}} ===ב=== {{סי|מֹשֶׁה|1}} {{סי|דְּ}}בַר גְּבוּרוֹת עָרוּךְ בְּחִין הֲלִיכָתוֹ {{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ אֶרֶץ לִמַּד לָנוּ לְפִי הֲלִיכָתוֹ {{ש}} {{סי|הִ}}יא מַסֹּרֶת קַשׁ בְּיַד לֶהָבָה הִשְׁלַכְתּוֹ {{ש}} {{סי|הֻ}}כְתַּר אֶפְרָתִי הֲדַר צָרוֹת הִלָּחֵם בְּמַלְאֲכוּתוֹ {{ש}} {{סי|וְ}}אַחֲרָיו בְּשִׁלּושׁ מִפְקָד נִתְמַנֶּה טוֹרֵף בִּמְלַאכְתּוֹ {{ש}} {{סי|וְ}}יָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ׃{{ממס|במדבר כד ז}} :{{הור|חזן:}} {{סי|מַ|2}}לְכוּתוֹ {{סי|אָ|2}}ז נִטְּלָה וּבָטְלָה בְּחֶמְלָה בְּמִתְקוֹמְמֵנוּ :{{סי|יְרִ|2}}ידָתָהּ לְנַחַל אֵיתָן דִּבְרֵי רִיבוֹת בְּעָקְמֵנוּ :אִוִּינוּ מַלְכֵּנוּ בְּחַיִל יָבוּס צָרֵינוּ :יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ{{ממס|הושע ו ב}}{{ש}} {{הור|מחיה המתים}} ===ג=== {{סי|מִזְבֵּחַ|1}} {{סי|זְ}}בוּל קֹדֶשׁ מְקוֹם כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ{{ש}} {{סי|זֵ}}ד פָּשַׁט יָד עַרְעֵר יְסוֹד מַעְבָּדֶיךָ{{ש}} {{סי|חֵ}}יקָם הָשֵׁב שִׁבְעָתַיִם גְּבוּל רִשְׁעָה בְּאַבְּדֶךָ{{ש}} {{סי|חֵ}}יק הָאָרֶץ וַעֲזָרָה יְקַר שְׁכִינָתְךָ בְּזָכְרֶךָ{{ש}} {{סי|טַ}}כְסִיס מַלְכוּתְךָ יִתְגָּאֶה וְיִתְיַחֵד בְּכַנַּת לְבוּדֶיךָ{{ש}} וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ יְיָ לְבַדֶּךָ{{ממס|תהלים פג יט}}{{ש}} {{הור|חזן:}} לְבַדְּךָ מְנַצְּחִים עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר יִשְׁרֵי אֵל{{ש}} יָבֹא גּוֹרַל טִבְחָה לְהָשִׁיב שֻלְחַן קְרִיאֵי אֵל{{ש}} לַיְלָה לֹא דוּמִיָּה יוֹמָם אֶקְרָא אֵל{{ש}} וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים כב ד}}{{ש}} {{הור|האל הקדוש}} ===ד=== {{סי|וַיִּקְרָא|1}} {{סי|יִ}}קְרֵי שֵׁם יוֹם מַעֲמַד לַחֲשׁוֹ{{ש}} {{סי|יֶ}}רֶד יָדֵהוּ נָשָׂא קִלְקֵל מַזָּלוֹת בְּרַחֲשׁוֹ{{ש}} {{סי|כְּ}}דֶרֶךְ מַלְכוּת בְּסַיִף דָּנוֹ וְהִתִּישׁוֹ וַחֲלָשׁוֹ{{ש}} {{סי|כְּ}}תֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר חֶזְיוֹנוֹ מְשֻׁלָּשׁוֹ{{ש}} {{סי|לִ}}מְחוֹת מִזֶּה וְלַבָּא שְׁמוֹ וְזִכְרוֹ וְחֶלְשׁוֹ{{ש}} זַמְּרוּ לַיְיָ חֲסִידָיו וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים ל ה}} :{{הור|חזן:}} קָדְשׁוֹ {{סי|מְ|2}}כֻבָּד שְׁבוֹת מִפֹּעַל וְדִבּוּר יֶחְסָר :{{סי|אָ|2}}ז תִּתְעַנַּג בִּמְעֻשָּׂר, שִׁירֵי אַרְבָּעָה עָשָׂר :{{סי|יְר|2}}וּשָׁלַיִם תּוּשָׁב לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ בָּרְהָטִים נֶאֱסָר :מִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר{{ממס|ישעיהו סו כג}}{{ש}} {{הור|מקדש השבת}} ===ה=== {{סי|שְׁמוֹ|1}} {{סי|מְ}}יֻחָד שָׁלֵם בְּדַת זוֹ{{ש}} {{סי|מ}}וֹרֶה מַה יְּכַנֶּה עוֹד שֵׁם רָשָׁע בְּהַתִּיזוֹ{{ש}} {{סי|נֶ}}חְשַׁל נָשׁוּךְ לָהוּט מַכַּת זָנָב בְּהַלְעִיזוֹ{{ש}} {{סי|נִ}}כְוֶה קָפַץ רוֹתַחַת הֵקֵר פָּנָיו בַּהֲעִזּוֹ{{ש}} {{סי|ס}}וֹף נָטַל שֶׁלּוֹ מְחוֹת חֵילוֹ וֶעֱזוּזוֹ{{ש}} נִשְׁבַּע יְיָ בִּימִינוֹ וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ׃{{ממס|ישעיהו סב ח}} :{{הור|חזן:}} עֻזּוֹ יִשְׁלַח מֵעִיר קָדְשׁוֹ בְּהֵיטִיבוֹ צִיּוֹן :אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק וְעוֹלָה וְכָלִיל לְרָצוֹן :זְכֹר יְיָ חִבַּת יְרוּשָׁלַיִם וְאַהֲבַת צִיּוֹן :עִיר אֱלֹהִים קְדֹשׁ מִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן׃{{ממס|תהלים מו ה}}{{ש}} {{הור|המחזיר…}} ===ו=== {{סי|יְיָ|1}} {{סי|ע}}וֹלָם מֶלֶךְ כְּגִבּוֹר יֵצֵא רוּחַ יָעִיר{{ש}} {{סי|עֲ}}קוֹר עִקַּר עֲמָלֵק תֵּכֶף עֹל לְהַסְעִיר{{ש}} {{סי|פֹּ}}ארוֹת חֲבִילֵי קוֹצָיו נִפְקַד כַּלְכֹּל לְהַבְעִיר{{ש}} וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר׃{{ממס|במדבר כד יט}} :{{הור|חזן:}} {{סי|מֵ|2}}עִיר קוֹל שָׁאוֹן מֵהֵיכָל מְקַטְרֵג מוֹרְדֶיךָ :{{סי|אֲ|2}}שֶׁר לֹא כַדָּת כָּרוּ שׁוּחָה לַחֲרֵדֶיךָ :{{סי|יְרַ|2}}נְּנוּ כַּאֲשֶׁר יֶהְגֶּה הָאַרְיֵה חוֹסֶיךָ וַחֲסִידֶיךָ :יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדּם, יְיָ אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ׃{{ממס|תהלים ל יג}}{{ש}} {{הור|הטוב…}} ===ז=== {{סי|נִסִּי|1}} {{סי|קֹ}}שֶׁט כְּנֵס מַשְׂכִּיל חַיַּי מְסִלָּה{{ש}} {{סי|רֹ}}אשׁ בְּשָׂמִים הֶעֱלָה נַעֲצוּץ שָׁב לְכִסְלָה{{ש}} {{סי|שָׁ}}רָשָׁיו סְבִיבָיו תַּחַת כְּנָפָיו תּוֹחֲבוֹ לְחַסְלָה{{ש}} {{סי|שְׁ}}בִיל מִכַּנְפֵי שְׁכִינָה גּוֹזָלָיו שָׁקַד לְפָסְלָה{{ש}} {{סי|תֹּ}}כֶן שֵׁם וְאוֹת עוֹלָם רוֹמַמְתָּ בְּסִלְסוּלָהּ{{ש}} נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס מִפְּנֵי קֹשֶׁט סֶלָה׃{{ממס|תהלים ס ו}}{{ש}} {{הור|חזן:}} סֶלָה {{סי|מִ|2}}שְׂגָּב לָנוּ {{סי|אֱ|2}}לֹהֵי {{סי|יַ|2}}עֲקֹב {{סי|רָ|2}}זָיו וְסוֹדָיו{{ש}} מִי חָכָם וְיִשְׁמָר אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו{{ש}} אֲשֶׁר הִפְלִיא לָנוּ בְּצֶדֶק שְׁלֹשֶׁת יְסוֹדָיו{{ש}} יְדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל עַמּוֹ וְאֶל חֲסִידָיו{{ממס|תהלים פה ט}}{{ש}} {{הור|המברך…}} [[קטגוריה:שבעתות]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על פסוקים]] [[קטגוריה:פיוטי שבת זכור]] gaj3q7d43eswm059s1lwl2vniaf9hgd 3002776 3002774 2026-04-02T21:58:15Z Yack67 27395 נכון הפכתי בטעות את חילוקי המנהגים. 3002776 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=25}} ==ויבן אומן אומנות אבות== {{הור2|שבעתא למוסף של שבת זכור שחיבר {{קישור למחבר|רבי מאיר ש"ץ}} ונאמרה בתקופה קדומה במגנצא וקצת קהילות אשכנז.{{הערה|בקולוניא ועוד קהילות אמרו את השבעתא {{צ|[[ויבא ארז]]}} ל[[קטגוריה: אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]].}} מובאת בסידור אוצר התפילות בשם רבי שלמה אהרן ורטהיימר שפרסם אותה מכ"י.}} ===א=== {{הור|סימן: [[שמות יז טו]]; '''א"ב''', '''מאיר'''.}} {{סי|וַיִּבֶן|1}} {{סי|א}}וֹמֵן אֻמְּנוּת אָבוֹת מַעֲמַד שַׁחַר שֶׁמֶשׁ {{ש}} {{סי|אֵ}}לֶם שִׂיחַ צֶדֶק עֲטֶרֶת פְּגִיעַת רֶמֶשׁ {{ש}} {{סי|בְּ}}זִכְרוֹן מִשְׁלֵי אֵפֶר חִתּוּם בִּרְכוֹת רֶמֶשׁ {{ש}} {{סי|בְּ}}כֹבֶד יְדֵי חֶבֶר מִזֶּה וּמִזֶּה מְשַׁמֵּשׁ {{ש}} {{סי|גְּ}}בָעוֹת עִתֵּד בְּלוֹחֶמֶת עַד הָאֶמֶשׁ {{ש}} וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ׃{{ממס|שמות יז יב}} :{{הור|חזן:}} הַשֶּׁמֶשׁ {{סי|מ|2}}וֹצָאוֹ וּמוֹבָאוֹ לִפְנֵי יָרֵחַ בְּמוֹרָאוֹת :{{סי|אֶ|2}}ת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד בְּחֶסֶד וּבֶאֱמוּנָה נֵאוֹת :{{סי|יְרַ|2}}נְּנוּ עֲטוּרֵי רָצוֹן כַּצִּנָּה שִׁבְחוֹ לְנָאוֹת :כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יְיָ צְבָאוֹת{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים פד יב}} {{הור|מגן אברהם}} ===ב=== {{סי|מֹשֶׁה|1}} {{סי|דְּ}}בַר גְּבוּרוֹת עָרוּךְ בְּחִין הֲלִיכָתוֹ {{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ אֶרֶץ לִמַּד לָנוּ לְפִי הֲלִיכָתוֹ {{ש}} {{סי|הִ}}יא מַסֹּרֶת קַשׁ בְּיַד לֶהָבָה הִשְׁלַכְתּוֹ {{ש}} {{סי|הֻ}}כְתַּר אֶפְרָתִי הֲדַר צָרוֹת הִלָּחֵם בְּמַלְאֲכוּתוֹ {{ש}} {{סי|וְ}}אַחֲרָיו בְּשִׁלּושׁ מִפְקָד נִתְמַנֶּה טוֹרֵף בִּמְלַאכְתּוֹ {{ש}} {{סי|וְ}}יָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ׃{{ממס|במדבר כד ז}} :{{הור|חזן:}} {{סי|מַ|2}}לְכוּתוֹ {{סי|אָ|2}}ז נִטְּלָה וּבָטְלָה בְּחֶמְלָה בְּמִתְקוֹמְמֵנוּ :{{סי|יְרִ|2}}ידָתָהּ לְנַחַל אֵיתָן דִּבְרֵי רִיבוֹת בְּעָקְמֵנוּ :אִוִּינוּ מַלְכֵּנוּ בְּחַיִל יָבוּס צָרֵינוּ :יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ{{ממס|הושע ו ב}}{{ש}} {{הור|מחיה המתים}} ===ג=== {{סי|מִזְבֵּחַ|1}} {{סי|זְ}}בוּל קֹדֶשׁ מְקוֹם כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ{{ש}} {{סי|זֵ}}ד פָּשַׁט יָד עַרְעֵר יְסוֹד מַעְבָּדֶיךָ{{ש}} {{סי|חֵ}}יקָם הָשֵׁב שִׁבְעָתַיִם גְּבוּל רִשְׁעָה בְּאַבְּדֶךָ{{ש}} {{סי|חֵ}}יק הָאָרֶץ וַעֲזָרָה יְקַר שְׁכִינָתְךָ בְּזָכְרֶךָ{{ש}} {{סי|טַ}}כְסִיס מַלְכוּתְךָ יִתְגָּאֶה וְיִתְיַחֵד בְּכַנַּת לְבוּדֶיךָ{{ש}} וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ יְיָ לְבַדֶּךָ{{ממס|תהלים פג יט}}{{ש}} {{הור|חזן:}} לְבַדְּךָ מְנַצְּחִים עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר יִשְׁרֵי אֵל{{ש}} יָבֹא גּוֹרַל טִבְחָה לְהָשִׁיב שֻלְחַן קְרִיאֵי אֵל{{ש}} לַיְלָה לֹא דוּמִיָּה יוֹמָם אֶקְרָא אֵל{{ש}} וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים כב ד}}{{ש}} {{הור|האל הקדוש}} ===ד=== {{סי|וַיִּקְרָא|1}} {{סי|יִ}}קְרֵי שֵׁם יוֹם מַעֲמַד לַחֲשׁוֹ{{ש}} {{סי|יֶ}}רֶד יָדֵהוּ נָשָׂא קִלְקֵל מַזָּלוֹת בְּרַחֲשׁוֹ{{ש}} {{סי|כְּ}}דֶרֶךְ מַלְכוּת בְּסַיִף דָּנוֹ וְהִתִּישׁוֹ וַחֲלָשׁוֹ{{ש}} {{סי|כְּ}}תֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר חֶזְיוֹנוֹ מְשֻׁלָּשׁוֹ{{ש}} {{סי|לִ}}מְחוֹת מִזֶּה וְלַבָּא שְׁמוֹ וְזִכְרוֹ וְחֶלְשׁוֹ{{ש}} זַמְּרוּ לַיְיָ חֲסִידָיו וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים ל ה}} :{{הור|חזן:}} קָדְשׁוֹ {{סי|מְ|2}}כֻבָּד שְׁבוֹת מִפֹּעַל וְדִבּוּר יֶחְסָר :{{סי|אָ|2}}ז תִּתְעַנַּג בִּמְעֻשָּׂר, שִׁירֵי אַרְבָּעָה עָשָׂר :{{סי|יְר|2}}וּשָׁלַיִם תּוּשָׁב לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ בָּרְהָטִים נֶאֱסָר :מִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר{{ממס|ישעיהו סו כג}}{{ש}} {{הור|מקדש השבת}} ===ה=== {{סי|שְׁמוֹ|1}} {{סי|מְ}}יֻחָד שָׁלֵם בְּדַת זוֹ{{ש}} {{סי|מ}}וֹרֶה מַה יְּכַנֶּה עוֹד שֵׁם רָשָׁע בְּהַתִּיזוֹ{{ש}} {{סי|נֶ}}חְשַׁל נָשׁוּךְ לָהוּט מַכַּת זָנָב בְּהַלְעִיזוֹ{{ש}} {{סי|נִ}}כְוֶה קָפַץ רוֹתַחַת הֵקֵר פָּנָיו בַּהֲעִזּוֹ{{ש}} {{סי|ס}}וֹף נָטַל שֶׁלּוֹ מְחוֹת חֵילוֹ וֶעֱזוּזוֹ{{ש}} נִשְׁבַּע יְיָ בִּימִינוֹ וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ׃{{ממס|ישעיהו סב ח}} :{{הור|חזן:}} עֻזּוֹ יִשְׁלַח מֵעִיר קָדְשׁוֹ בְּהֵיטִיבוֹ צִיּוֹן :אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק וְעוֹלָה וְכָלִיל לְרָצוֹן :זְכֹר יְיָ חִבַּת יְרוּשָׁלַיִם וְאַהֲבַת צִיּוֹן :עִיר אֱלֹהִים קְדֹשׁ מִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן׃{{ממס|תהלים מו ה}}{{ש}} {{הור|המחזיר…}} ===ו=== {{סי|יְיָ|1}} {{סי|ע}}וֹלָם מֶלֶךְ כְּגִבּוֹר יֵצֵא רוּחַ יָעִיר{{ש}} {{סי|עֲ}}קוֹר עִקַּר עֲמָלֵק תֵּכֶף עֹל לְהַסְעִיר{{ש}} {{סי|פֹּ}}ארוֹת חֲבִילֵי קוֹצָיו נִפְקַד כַּלְכֹּל לְהַבְעִיר{{ש}} וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר׃{{ממס|במדבר כד יט}} :{{הור|חזן:}} {{סי|מֵ|2}}עִיר קוֹל שָׁאוֹן מֵהֵיכָל מְקַטְרֵג מוֹרְדֶיךָ :{{סי|אֲ|2}}שֶׁר לֹא כַדָּת כָּרוּ שׁוּחָה לַחֲרֵדֶיךָ :{{סי|יְרַ|2}}נְּנוּ כַּאֲשֶׁר יֶהְגֶּה הָאַרְיֵה חוֹסֶיךָ וַחֲסִידֶיךָ :יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדּם, יְיָ אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ׃{{ממס|תהלים ל יג}}{{ש}} {{הור|הטוב…}} ===ז=== {{סי|נִסִּי|1}} {{סי|קֹ}}שֶׁט כְּנֵס מַשְׂכִּיל חַיַּי מְסִלָּה{{ש}} {{סי|רֹ}}אשׁ בְּשָׂמִים הֶעֱלָה נַעֲצוּץ שָׁב לְכִסְלָה{{ש}} {{סי|שָׁ}}רָשָׁיו סְבִיבָיו תַּחַת כְּנָפָיו תּוֹחֲבוֹ לְחַסְלָה{{ש}} {{סי|שְׁ}}בִיל מִכַּנְפֵי שְׁכִינָה גּוֹזָלָיו שָׁקַד לְפָסְלָה{{ש}} {{סי|תֹּ}}כֶן שֵׁם וְאוֹת עוֹלָם רוֹמַמְתָּ בְּסִלְסוּלָהּ{{ש}} נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס מִפְּנֵי קֹשֶׁט סֶלָה׃{{ממס|תהלים ס ו}}{{ש}} {{הור|חזן:}} סֶלָה {{סי|מִ|2}}שְׂגָּב לָנוּ {{סי|אֱ|2}}לֹהֵי {{סי|יַ|2}}עֲקֹב {{סי|רָ|2}}זָיו וְסוֹדָיו{{ש}} מִי חָכָם וְיִשְׁמָר אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו{{ש}} אֲשֶׁר הִפְלִיא לָנוּ בְּצֶדֶק שְׁלֹשֶׁת יְסוֹדָיו{{ש}} יְדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל עַמּוֹ וְאֶל חֲסִידָיו{{ממס|תהלים פה ט}}{{ש}} {{הור|המברך…}} [[קטגוריה:שבעתות]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על פסוקים]] [[קטגוריה:פיוטי שבת זכור]] j6n5kydt004mm2oxxmcsrh78bz705bi 3002777 3002776 2026-04-02T21:58:44Z Yack67 27395 3002777 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=25}} ==ויבן אומן אומנות אבות== {{הור2|שבעתא למוסף של שבת זכור שחיבר {{קישור למחבר|רבי מאיר ש"ץ}} ונאמרה בתקופה קדומה בקולוניא וקצת קהילות אשכנז.{{הערה|במגנצא ועוד קהילות אמרו את השבעתא {{צ|[[ויבא ארז]]}} ל[[קטגוריה: אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]].}} מובאת בסידור אוצר התפילות בשם רבי שלמה אהרן ורטהיימר שפרסם אותה מכ"י.}} ===א=== {{הור|סימן: [[שמות יז טו]]; '''א"ב''', '''מאיר'''.}} {{סי|וַיִּבֶן|1}} {{סי|א}}וֹמֵן אֻמְּנוּת אָבוֹת מַעֲמַד שַׁחַר שֶׁמֶשׁ {{ש}} {{סי|אֵ}}לֶם שִׂיחַ צֶדֶק עֲטֶרֶת פְּגִיעַת רֶמֶשׁ {{ש}} {{סי|בְּ}}זִכְרוֹן מִשְׁלֵי אֵפֶר חִתּוּם בִּרְכוֹת רֶמֶשׁ {{ש}} {{סי|בְּ}}כֹבֶד יְדֵי חֶבֶר מִזֶּה וּמִזֶּה מְשַׁמֵּשׁ {{ש}} {{סי|גְּ}}בָעוֹת עִתֵּד בְּלוֹחֶמֶת עַד הָאֶמֶשׁ {{ש}} וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ׃{{ממס|שמות יז יב}} :{{הור|חזן:}} הַשֶּׁמֶשׁ {{סי|מ|2}}וֹצָאוֹ וּמוֹבָאוֹ לִפְנֵי יָרֵחַ בְּמוֹרָאוֹת :{{סי|אֶ|2}}ת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד בְּחֶסֶד וּבֶאֱמוּנָה נֵאוֹת :{{סי|יְרַ|2}}נְּנוּ עֲטוּרֵי רָצוֹן כַּצִּנָּה שִׁבְחוֹ לְנָאוֹת :כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יְיָ צְבָאוֹת{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים פד יב}} {{הור|מגן אברהם}} ===ב=== {{סי|מֹשֶׁה|1}} {{סי|דְּ}}בַר גְּבוּרוֹת עָרוּךְ בְּחִין הֲלִיכָתוֹ {{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ אֶרֶץ לִמַּד לָנוּ לְפִי הֲלִיכָתוֹ {{ש}} {{סי|הִ}}יא מַסֹּרֶת קַשׁ בְּיַד לֶהָבָה הִשְׁלַכְתּוֹ {{ש}} {{סי|הֻ}}כְתַּר אֶפְרָתִי הֲדַר צָרוֹת הִלָּחֵם בְּמַלְאֲכוּתוֹ {{ש}} {{סי|וְ}}אַחֲרָיו בְּשִׁלּושׁ מִפְקָד נִתְמַנֶּה טוֹרֵף בִּמְלַאכְתּוֹ {{ש}} {{סי|וְ}}יָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ׃{{ממס|במדבר כד ז}} :{{הור|חזן:}} {{סי|מַ|2}}לְכוּתוֹ {{סי|אָ|2}}ז נִטְּלָה וּבָטְלָה בְּחֶמְלָה בְּמִתְקוֹמְמֵנוּ :{{סי|יְרִ|2}}ידָתָהּ לְנַחַל אֵיתָן דִּבְרֵי רִיבוֹת בְּעָקְמֵנוּ :אִוִּינוּ מַלְכֵּנוּ בְּחַיִל יָבוּס צָרֵינוּ :יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ{{ממס|הושע ו ב}}{{ש}} {{הור|מחיה המתים}} ===ג=== {{סי|מִזְבֵּחַ|1}} {{סי|זְ}}בוּל קֹדֶשׁ מְקוֹם כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ{{ש}} {{סי|זֵ}}ד פָּשַׁט יָד עַרְעֵר יְסוֹד מַעְבָּדֶיךָ{{ש}} {{סי|חֵ}}יקָם הָשֵׁב שִׁבְעָתַיִם גְּבוּל רִשְׁעָה בְּאַבְּדֶךָ{{ש}} {{סי|חֵ}}יק הָאָרֶץ וַעֲזָרָה יְקַר שְׁכִינָתְךָ בְּזָכְרֶךָ{{ש}} {{סי|טַ}}כְסִיס מַלְכוּתְךָ יִתְגָּאֶה וְיִתְיַחֵד בְּכַנַּת לְבוּדֶיךָ{{ש}} וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ יְיָ לְבַדֶּךָ{{ממס|תהלים פג יט}}{{ש}} {{הור|חזן:}} לְבַדְּךָ מְנַצְּחִים עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר יִשְׁרֵי אֵל{{ש}} יָבֹא גּוֹרַל טִבְחָה לְהָשִׁיב שֻלְחַן קְרִיאֵי אֵל{{ש}} לַיְלָה לֹא דוּמִיָּה יוֹמָם אֶקְרָא אֵל{{ש}} וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים כב ד}}{{ש}} {{הור|האל הקדוש}} ===ד=== {{סי|וַיִּקְרָא|1}} {{סי|יִ}}קְרֵי שֵׁם יוֹם מַעֲמַד לַחֲשׁוֹ{{ש}} {{סי|יֶ}}רֶד יָדֵהוּ נָשָׂא קִלְקֵל מַזָּלוֹת בְּרַחֲשׁוֹ{{ש}} {{סי|כְּ}}דֶרֶךְ מַלְכוּת בְּסַיִף דָּנוֹ וְהִתִּישׁוֹ וַחֲלָשׁוֹ{{ש}} {{סי|כְּ}}תֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר חֶזְיוֹנוֹ מְשֻׁלָּשׁוֹ{{ש}} {{סי|לִ}}מְחוֹת מִזֶּה וְלַבָּא שְׁמוֹ וְזִכְרוֹ וְחֶלְשׁוֹ{{ש}} זַמְּרוּ לַיְיָ חֲסִידָיו וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים ל ה}} :{{הור|חזן:}} קָדְשׁוֹ {{סי|מְ|2}}כֻבָּד שְׁבוֹת מִפֹּעַל וְדִבּוּר יֶחְסָר :{{סי|אָ|2}}ז תִּתְעַנַּג בִּמְעֻשָּׂר, שִׁירֵי אַרְבָּעָה עָשָׂר :{{סי|יְר|2}}וּשָׁלַיִם תּוּשָׁב לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ בָּרְהָטִים נֶאֱסָר :מִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר{{ממס|ישעיהו סו כג}}{{ש}} {{הור|מקדש השבת}} ===ה=== {{סי|שְׁמוֹ|1}} {{סי|מְ}}יֻחָד שָׁלֵם בְּדַת זוֹ{{ש}} {{סי|מ}}וֹרֶה מַה יְּכַנֶּה עוֹד שֵׁם רָשָׁע בְּהַתִּיזוֹ{{ש}} {{סי|נֶ}}חְשַׁל נָשׁוּךְ לָהוּט מַכַּת זָנָב בְּהַלְעִיזוֹ{{ש}} {{סי|נִ}}כְוֶה קָפַץ רוֹתַחַת הֵקֵר פָּנָיו בַּהֲעִזּוֹ{{ש}} {{סי|ס}}וֹף נָטַל שֶׁלּוֹ מְחוֹת חֵילוֹ וֶעֱזוּזוֹ{{ש}} נִשְׁבַּע יְיָ בִּימִינוֹ וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ׃{{ממס|ישעיהו סב ח}} :{{הור|חזן:}} עֻזּוֹ יִשְׁלַח מֵעִיר קָדְשׁוֹ בְּהֵיטִיבוֹ צִיּוֹן :אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק וְעוֹלָה וְכָלִיל לְרָצוֹן :זְכֹר יְיָ חִבַּת יְרוּשָׁלַיִם וְאַהֲבַת צִיּוֹן :עִיר אֱלֹהִים קְדֹשׁ מִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן׃{{ממס|תהלים מו ה}}{{ש}} {{הור|המחזיר…}} ===ו=== {{סי|יְיָ|1}} {{סי|ע}}וֹלָם מֶלֶךְ כְּגִבּוֹר יֵצֵא רוּחַ יָעִיר{{ש}} {{סי|עֲ}}קוֹר עִקַּר עֲמָלֵק תֵּכֶף עֹל לְהַסְעִיר{{ש}} {{סי|פֹּ}}ארוֹת חֲבִילֵי קוֹצָיו נִפְקַד כַּלְכֹּל לְהַבְעִיר{{ש}} וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר׃{{ממס|במדבר כד יט}} :{{הור|חזן:}} {{סי|מֵ|2}}עִיר קוֹל שָׁאוֹן מֵהֵיכָל מְקַטְרֵג מוֹרְדֶיךָ :{{סי|אֲ|2}}שֶׁר לֹא כַדָּת כָּרוּ שׁוּחָה לַחֲרֵדֶיךָ :{{סי|יְרַ|2}}נְּנוּ כַּאֲשֶׁר יֶהְגֶּה הָאַרְיֵה חוֹסֶיךָ וַחֲסִידֶיךָ :יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדּם, יְיָ אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ׃{{ממס|תהלים ל יג}}{{ש}} {{הור|הטוב…}} ===ז=== {{סי|נִסִּי|1}} {{סי|קֹ}}שֶׁט כְּנֵס מַשְׂכִּיל חַיַּי מְסִלָּה{{ש}} {{סי|רֹ}}אשׁ בְּשָׂמִים הֶעֱלָה נַעֲצוּץ שָׁב לְכִסְלָה{{ש}} {{סי|שָׁ}}רָשָׁיו סְבִיבָיו תַּחַת כְּנָפָיו תּוֹחֲבוֹ לְחַסְלָה{{ש}} {{סי|שְׁ}}בִיל מִכַּנְפֵי שְׁכִינָה גּוֹזָלָיו שָׁקַד לְפָסְלָה{{ש}} {{סי|תֹּ}}כֶן שֵׁם וְאוֹת עוֹלָם רוֹמַמְתָּ בְּסִלְסוּלָהּ{{ש}} נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס מִפְּנֵי קֹשֶׁט סֶלָה׃{{ממס|תהלים ס ו}}{{ש}} {{הור|חזן:}} סֶלָה {{סי|מִ|2}}שְׂגָּב לָנוּ {{סי|אֱ|2}}לֹהֵי {{סי|יַ|2}}עֲקֹב {{סי|רָ|2}}זָיו וְסוֹדָיו{{ש}} מִי חָכָם וְיִשְׁמָר אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו{{ש}} אֲשֶׁר הִפְלִיא לָנוּ בְּצֶדֶק שְׁלֹשֶׁת יְסוֹדָיו{{ש}} יְדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל עַמּוֹ וְאֶל חֲסִידָיו{{ממס|תהלים פה ט}}{{ש}} {{הור|המברך…}} [[קטגוריה:שבעתות]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על פסוקים]] [[קטגוריה:פיוטי שבת זכור]] 9bcc0epja9kxdeesn344lptx18o0ptv 3002778 3002777 2026-04-02T22:00:21Z Yack67 27395 /* ויבן אומן אומנות אבות */ 3002778 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=25}} ==ויבן אומן אומנות אבות== {{הור2|שבעתא למוסף של שבת זכור שחיבר {{קישור למחבר|רבי מאיר ש"ץ}} ונאמרה בתקופה קדומה בקולוניא וקצת קהילות אשכנז.{{הערה|במגנצא ועוד קהילות אמרו את השבעתא {{צ|[[פרה אמרה קשה]]}} ל[[קטגוריה: אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]].}} מובאת בסידור אוצר התפילות בשם רבי שלמה אהרן ורטהיימר שפרסם אותה מכ"י.}} ===א=== {{הור|סימן: [[שמות יז טו]]; '''א"ב''', '''מאיר'''.}} {{סי|וַיִּבֶן|1}} {{סי|א}}וֹמֵן אֻמְּנוּת אָבוֹת מַעֲמַד שַׁחַר שֶׁמֶשׁ {{ש}} {{סי|אֵ}}לֶם שִׂיחַ צֶדֶק עֲטֶרֶת פְּגִיעַת רֶמֶשׁ {{ש}} {{סי|בְּ}}זִכְרוֹן מִשְׁלֵי אֵפֶר חִתּוּם בִּרְכוֹת רֶמֶשׁ {{ש}} {{סי|בְּ}}כֹבֶד יְדֵי חֶבֶר מִזֶּה וּמִזֶּה מְשַׁמֵּשׁ {{ש}} {{סי|גְּ}}בָעוֹת עִתֵּד בְּלוֹחֶמֶת עַד הָאֶמֶשׁ {{ש}} וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ׃{{ממס|שמות יז יב}} :{{הור|חזן:}} הַשֶּׁמֶשׁ {{סי|מ|2}}וֹצָאוֹ וּמוֹבָאוֹ לִפְנֵי יָרֵחַ בְּמוֹרָאוֹת :{{סי|אֶ|2}}ת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד בְּחֶסֶד וּבֶאֱמוּנָה נֵאוֹת :{{סי|יְרַ|2}}נְּנוּ עֲטוּרֵי רָצוֹן כַּצִּנָּה שִׁבְחוֹ לְנָאוֹת :כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יְיָ צְבָאוֹת{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים פד יב}} {{הור|מגן אברהם}} ===ב=== {{סי|מֹשֶׁה|1}} {{סי|דְּ}}בַר גְּבוּרוֹת עָרוּךְ בְּחִין הֲלִיכָתוֹ {{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ אֶרֶץ לִמַּד לָנוּ לְפִי הֲלִיכָתוֹ {{ש}} {{סי|הִ}}יא מַסֹּרֶת קַשׁ בְּיַד לֶהָבָה הִשְׁלַכְתּוֹ {{ש}} {{סי|הֻ}}כְתַּר אֶפְרָתִי הֲדַר צָרוֹת הִלָּחֵם בְּמַלְאֲכוּתוֹ {{ש}} {{סי|וְ}}אַחֲרָיו בְּשִׁלּושׁ מִפְקָד נִתְמַנֶּה טוֹרֵף בִּמְלַאכְתּוֹ {{ש}} {{סי|וְ}}יָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ׃{{ממס|במדבר כד ז}} :{{הור|חזן:}} {{סי|מַ|2}}לְכוּתוֹ {{סי|אָ|2}}ז נִטְּלָה וּבָטְלָה בְּחֶמְלָה בְּמִתְקוֹמְמֵנוּ :{{סי|יְרִ|2}}ידָתָהּ לְנַחַל אֵיתָן דִּבְרֵי רִיבוֹת בְּעָקְמֵנוּ :אִוִּינוּ מַלְכֵּנוּ בְּחַיִל יָבוּס צָרֵינוּ :יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ{{ממס|הושע ו ב}}{{ש}} {{הור|מחיה המתים}} ===ג=== {{סי|מִזְבֵּחַ|1}} {{סי|זְ}}בוּל קֹדֶשׁ מְקוֹם כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ{{ש}} {{סי|זֵ}}ד פָּשַׁט יָד עַרְעֵר יְסוֹד מַעְבָּדֶיךָ{{ש}} {{סי|חֵ}}יקָם הָשֵׁב שִׁבְעָתַיִם גְּבוּל רִשְׁעָה בְּאַבְּדֶךָ{{ש}} {{סי|חֵ}}יק הָאָרֶץ וַעֲזָרָה יְקַר שְׁכִינָתְךָ בְּזָכְרֶךָ{{ש}} {{סי|טַ}}כְסִיס מַלְכוּתְךָ יִתְגָּאֶה וְיִתְיַחֵד בְּכַנַּת לְבוּדֶיךָ{{ש}} וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ יְיָ לְבַדֶּךָ{{ממס|תהלים פג יט}}{{ש}} {{הור|חזן:}} לְבַדְּךָ מְנַצְּחִים עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר יִשְׁרֵי אֵל{{ש}} יָבֹא גּוֹרַל טִבְחָה לְהָשִׁיב שֻלְחַן קְרִיאֵי אֵל{{ש}} לַיְלָה לֹא דוּמִיָּה יוֹמָם אֶקְרָא אֵל{{ש}} וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים כב ד}}{{ש}} {{הור|האל הקדוש}} ===ד=== {{סי|וַיִּקְרָא|1}} {{סי|יִ}}קְרֵי שֵׁם יוֹם מַעֲמַד לַחֲשׁוֹ{{ש}} {{סי|יֶ}}רֶד יָדֵהוּ נָשָׂא קִלְקֵל מַזָּלוֹת בְּרַחֲשׁוֹ{{ש}} {{סי|כְּ}}דֶרֶךְ מַלְכוּת בְּסַיִף דָּנוֹ וְהִתִּישׁוֹ וַחֲלָשׁוֹ{{ש}} {{סי|כְּ}}תֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר חֶזְיוֹנוֹ מְשֻׁלָּשׁוֹ{{ש}} {{סי|לִ}}מְחוֹת מִזֶּה וְלַבָּא שְׁמוֹ וְזִכְרוֹ וְחֶלְשׁוֹ{{ש}} זַמְּרוּ לַיְיָ חֲסִידָיו וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים ל ה}} :{{הור|חזן:}} קָדְשׁוֹ {{סי|מְ|2}}כֻבָּד שְׁבוֹת מִפֹּעַל וְדִבּוּר יֶחְסָר :{{סי|אָ|2}}ז תִּתְעַנַּג בִּמְעֻשָּׂר, שִׁירֵי אַרְבָּעָה עָשָׂר :{{סי|יְר|2}}וּשָׁלַיִם תּוּשָׁב לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ בָּרְהָטִים נֶאֱסָר :מִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר{{ממס|ישעיהו סו כג}}{{ש}} {{הור|מקדש השבת}} ===ה=== {{סי|שְׁמוֹ|1}} {{סי|מְ}}יֻחָד שָׁלֵם בְּדַת זוֹ{{ש}} {{סי|מ}}וֹרֶה מַה יְּכַנֶּה עוֹד שֵׁם רָשָׁע בְּהַתִּיזוֹ{{ש}} {{סי|נֶ}}חְשַׁל נָשׁוּךְ לָהוּט מַכַּת זָנָב בְּהַלְעִיזוֹ{{ש}} {{סי|נִ}}כְוֶה קָפַץ רוֹתַחַת הֵקֵר פָּנָיו בַּהֲעִזּוֹ{{ש}} {{סי|ס}}וֹף נָטַל שֶׁלּוֹ מְחוֹת חֵילוֹ וֶעֱזוּזוֹ{{ש}} נִשְׁבַּע יְיָ בִּימִינוֹ וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ׃{{ממס|ישעיהו סב ח}} :{{הור|חזן:}} עֻזּוֹ יִשְׁלַח מֵעִיר קָדְשׁוֹ בְּהֵיטִיבוֹ צִיּוֹן :אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק וְעוֹלָה וְכָלִיל לְרָצוֹן :זְכֹר יְיָ חִבַּת יְרוּשָׁלַיִם וְאַהֲבַת צִיּוֹן :עִיר אֱלֹהִים קְדֹשׁ מִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן׃{{ממס|תהלים מו ה}}{{ש}} {{הור|המחזיר…}} ===ו=== {{סי|יְיָ|1}} {{סי|ע}}וֹלָם מֶלֶךְ כְּגִבּוֹר יֵצֵא רוּחַ יָעִיר{{ש}} {{סי|עֲ}}קוֹר עִקַּר עֲמָלֵק תֵּכֶף עֹל לְהַסְעִיר{{ש}} {{סי|פֹּ}}ארוֹת חֲבִילֵי קוֹצָיו נִפְקַד כַּלְכֹּל לְהַבְעִיר{{ש}} וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר׃{{ממס|במדבר כד יט}} :{{הור|חזן:}} {{סי|מֵ|2}}עִיר קוֹל שָׁאוֹן מֵהֵיכָל מְקַטְרֵג מוֹרְדֶיךָ :{{סי|אֲ|2}}שֶׁר לֹא כַדָּת כָּרוּ שׁוּחָה לַחֲרֵדֶיךָ :{{סי|יְרַ|2}}נְּנוּ כַּאֲשֶׁר יֶהְגֶּה הָאַרְיֵה חוֹסֶיךָ וַחֲסִידֶיךָ :יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדּם, יְיָ אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ׃{{ממס|תהלים ל יג}}{{ש}} {{הור|הטוב…}} ===ז=== {{סי|נִסִּי|1}} {{סי|קֹ}}שֶׁט כְּנֵס מַשְׂכִּיל חַיַּי מְסִלָּה{{ש}} {{סי|רֹ}}אשׁ בְּשָׂמִים הֶעֱלָה נַעֲצוּץ שָׁב לְכִסְלָה{{ש}} {{סי|שָׁ}}רָשָׁיו סְבִיבָיו תַּחַת כְּנָפָיו תּוֹחֲבוֹ לְחַסְלָה{{ש}} {{סי|שְׁ}}בִיל מִכַּנְפֵי שְׁכִינָה גּוֹזָלָיו שָׁקַד לְפָסְלָה{{ש}} {{סי|תֹּ}}כֶן שֵׁם וְאוֹת עוֹלָם רוֹמַמְתָּ בְּסִלְסוּלָהּ{{ש}} נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס מִפְּנֵי קֹשֶׁט סֶלָה׃{{ממס|תהלים ס ו}}{{ש}} {{הור|חזן:}} סֶלָה {{סי|מִ|2}}שְׂגָּב לָנוּ {{סי|אֱ|2}}לֹהֵי {{סי|יַ|2}}עֲקֹב {{סי|רָ|2}}זָיו וְסוֹדָיו{{ש}} מִי חָכָם וְיִשְׁמָר אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו{{ש}} אֲשֶׁר הִפְלִיא לָנוּ בְּצֶדֶק שְׁלֹשֶׁת יְסוֹדָיו{{ש}} יְדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל עַמּוֹ וְאֶל חֲסִידָיו{{ממס|תהלים פה ט}}{{ש}} {{הור|המברך…}} [[קטגוריה:שבעתות]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על פסוקים]] [[קטגוריה:פיוטי שבת זכור]] mt9r5mfyynjxqid86l6r94mvnhykly4 3002779 3002778 2026-04-02T22:02:24Z Yack67 27395 3002779 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=25}} ==ויבן אומן אומנות אבות== {{הור2|שבעתא למוסף של שבת זכור שחיבר {{קישור למחבר|רבי מאיר ש"ץ}} ונאמרה בתקופה קדומה בקולוניא וקצת קהילות אשכנז.{{הערה|במגנצא ועוד קהילות אמרו את השבעתא {{צ|[[ויבא ארז]]}} ל[[קטגוריה: אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]].}} מובאת בסידור אוצר התפילות בשם רבי שלמה אהרן ורטהיימר שפרסם אותה מכ"י.}} ===א=== {{הור|סימן: [[שמות יז טו]]; '''א"ב''', '''מאיר'''.}} {{סי|וַיִּבֶן|1}} {{סי|א}}וֹמֵן אֻמְּנוּת אָבוֹת מַעֲמַד שַׁחַר שֶׁמֶשׁ {{ש}} {{סי|אֵ}}לֶם שִׂיחַ צֶדֶק עֲטֶרֶת פְּגִיעַת רֶמֶשׁ {{ש}} {{סי|בְּ}}זִכְרוֹן מִשְׁלֵי אֵפֶר חִתּוּם בִּרְכוֹת רֶמֶשׁ {{ש}} {{סי|בְּ}}כֹבֶד יְדֵי חֶבֶר מִזֶּה וּמִזֶּה מְשַׁמֵּשׁ {{ש}} {{סי|גְּ}}בָעוֹת עִתֵּד בְּלוֹחֶמֶת עַד הָאֶמֶשׁ {{ש}} וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ׃{{ממס|שמות יז יב}} :{{הור|חזן:}} הַשֶּׁמֶשׁ {{סי|מ|2}}וֹצָאוֹ וּמוֹבָאוֹ לִפְנֵי יָרֵחַ בְּמוֹרָאוֹת :{{סי|אֶ|2}}ת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד בְּחֶסֶד וּבֶאֱמוּנָה נֵאוֹת :{{סי|יְרַ|2}}נְּנוּ עֲטוּרֵי רָצוֹן כַּצִּנָּה שִׁבְחוֹ לְנָאוֹת :כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יְיָ צְבָאוֹת{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים פד יב}} {{הור|מגן אברהם}} ===ב=== {{סי|מֹשֶׁה|1}} {{סי|דְּ}}בַר גְּבוּרוֹת עָרוּךְ בְּחִין הֲלִיכָתוֹ {{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ אֶרֶץ לִמַּד לָנוּ לְפִי הֲלִיכָתוֹ {{ש}} {{סי|הִ}}יא מַסֹּרֶת קַשׁ בְּיַד לֶהָבָה הִשְׁלַכְתּוֹ {{ש}} {{סי|הֻ}}כְתַּר אֶפְרָתִי הֲדַר צָרוֹת הִלָּחֵם בְּמַלְאֲכוּתוֹ {{ש}} {{סי|וְ}}אַחֲרָיו בְּשִׁלּושׁ מִפְקָד נִתְמַנֶּה טוֹרֵף בִּמְלַאכְתּוֹ {{ש}} {{סי|וְ}}יָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ׃{{ממס|במדבר כד ז}} :{{הור|חזן:}} {{סי|מַ|2}}לְכוּתוֹ {{סי|אָ|2}}ז נִטְּלָה וּבָטְלָה בְּחֶמְלָה בְּמִתְקוֹמְמֵנוּ :{{סי|יְרִ|2}}ידָתָהּ לְנַחַל אֵיתָן דִּבְרֵי רִיבוֹת בְּעָקְמֵנוּ :אִוִּינוּ מַלְכֵּנוּ בְּחַיִל יָבוּס צָרֵינוּ :יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ{{ממס|הושע ו ב}}{{ש}} {{הור|מחיה המתים}} ===ג=== {{סי|מִזְבֵּחַ|1}} {{סי|זְ}}בוּל קֹדֶשׁ מְקוֹם כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ{{ש}} {{סי|זֵ}}ד פָּשַׁט יָד עַרְעֵר יְסוֹד מַעְבָּדֶיךָ{{ש}} {{סי|חֵ}}יקָם הָשֵׁב שִׁבְעָתַיִם גְּבוּל רִשְׁעָה בְּאַבְּדֶךָ{{ש}} {{סי|חֵ}}יק הָאָרֶץ וַעֲזָרָה יְקַר שְׁכִינָתְךָ בְּזָכְרֶךָ{{ש}} {{סי|טַ}}כְסִיס מַלְכוּתְךָ יִתְגָּאֶה וְיִתְיַחֵד בְּכַנַּת לְבוּדֶיךָ{{ש}} וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ יְיָ לְבַדֶּךָ{{ממס|תהלים פג יט}}{{ש}} {{הור|חזן:}} לְבַדְּךָ מְנַצְּחִים עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר יִשְׁרֵי אֵל{{ש}} יָבֹא גּוֹרַל טִבְחָה לְהָשִׁיב שֻלְחַן קְרִיאֵי אֵל{{ש}} לַיְלָה לֹא דוּמִיָּה יוֹמָם אֶקְרָא אֵל{{ש}} וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים כב ד}}{{ש}} {{הור|האל הקדוש}} ===ד=== {{סי|וַיִּקְרָא|1}} {{סי|יִ}}קְרֵי שֵׁם יוֹם מַעֲמַד לַחֲשׁוֹ{{ש}} {{סי|יֶ}}רֶד יָדֵהוּ נָשָׂא קִלְקֵל מַזָּלוֹת בְּרַחֲשׁוֹ{{ש}} {{סי|כְּ}}דֶרֶךְ מַלְכוּת בְּסַיִף דָּנוֹ וְהִתִּישׁוֹ וַחֲלָשׁוֹ{{ש}} {{סי|כְּ}}תֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר חֶזְיוֹנוֹ מְשֻׁלָּשׁוֹ{{ש}} {{סי|לִ}}מְחוֹת מִזֶּה וְלַבָּא שְׁמוֹ וְזִכְרוֹ וְחֶלְשׁוֹ{{ש}} זַמְּרוּ לַיְיָ חֲסִידָיו וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים ל ה}} :{{הור|חזן:}} קָדְשׁוֹ {{סי|מְ|2}}כֻבָּד שְׁבוֹת מִפֹּעַל וְדִבּוּר יֶחְסָר :{{סי|אָ|2}}ז תִּתְעַנַּג בִּמְעֻשָּׂר, שִׁירֵי אַרְבָּעָה עָשָׂר :{{סי|יְר|2}}וּשָׁלַיִם תּוּשָׁב לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ בָּרְהָטִים נֶאֱסָר :מִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר{{ממס|ישעיהו סו כג}}{{ש}} {{הור|מקדש השבת}} ===ה=== {{סי|שְׁמוֹ|1}} {{סי|מְ}}יֻחָד שָׁלֵם בְּדַת זוֹ{{ש}} {{סי|מ}}וֹרֶה מַה יְּכַנֶּה עוֹד שֵׁם רָשָׁע בְּהַתִּיזוֹ{{ש}} {{סי|נֶ}}חְשַׁל נָשׁוּךְ לָהוּט מַכַּת זָנָב בְּהַלְעִיזוֹ{{ש}} {{סי|נִ}}כְוֶה קָפַץ רוֹתַחַת הֵקֵר פָּנָיו בַּהֲעִזּוֹ{{ש}} {{סי|ס}}וֹף נָטַל שֶׁלּוֹ מְחוֹת חֵילוֹ וֶעֱזוּזוֹ{{ש}} נִשְׁבַּע יְיָ בִּימִינוֹ וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ׃{{ממס|ישעיהו סב ח}} :{{הור|חזן:}} עֻזּוֹ יִשְׁלַח מֵעִיר קָדְשׁוֹ בְּהֵיטִיבוֹ צִיּוֹן :אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק וְעוֹלָה וְכָלִיל לְרָצוֹן :זְכֹר יְיָ חִבַּת יְרוּשָׁלַיִם וְאַהֲבַת צִיּוֹן :עִיר אֱלֹהִים קְדֹשׁ מִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן׃{{ממס|תהלים מו ה}}{{ש}} {{הור|המחזיר…}} ===ו=== {{סי|יְיָ|1}} {{סי|ע}}וֹלָם מֶלֶךְ כְּגִבּוֹר יֵצֵא רוּחַ יָעִיר{{ש}} {{סי|עֲ}}קוֹר עִקַּר עֲמָלֵק תֵּכֶף עֹל לְהַסְעִיר{{ש}} {{סי|פֹּ}}ארוֹת חֲבִילֵי קוֹצָיו נִפְקַד כַּלְכֹּל לְהַבְעִיר{{ש}} וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר׃{{ממס|במדבר כד יט}} :{{הור|חזן:}} {{סי|מֵ|2}}עִיר קוֹל שָׁאוֹן מֵהֵיכָל מְקַטְרֵג מוֹרְדֶיךָ :{{סי|אֲ|2}}שֶׁר לֹא כַדָּת כָּרוּ שׁוּחָה לַחֲרֵדֶיךָ :{{סי|יְרַ|2}}נְּנוּ כַּאֲשֶׁר יֶהְגֶּה הָאַרְיֵה חוֹסֶיךָ וַחֲסִידֶיךָ :יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדּם, יְיָ אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ׃{{ממס|תהלים ל יג}}{{ש}} {{הור|הטוב…}} ===ז=== {{סי|נִסִּי|1}} {{סי|קֹ}}שֶׁט כְּנֵס מַשְׂכִּיל חַיַּי מְסִלָּה{{ש}} {{סי|רֹ}}אשׁ בְּשָׂמִים הֶעֱלָה נַעֲצוּץ שָׁב לְכִסְלָה{{ש}} {{סי|שָׁ}}רָשָׁיו סְבִיבָיו תַּחַת כְּנָפָיו תּוֹחֲבוֹ לְחַסְלָה{{ש}} {{סי|שְׁ}}בִיל מִכַּנְפֵי שְׁכִינָה גּוֹזָלָיו שָׁקַד לְפָסְלָה{{ש}} {{סי|תֹּ}}כֶן שֵׁם וְאוֹת עוֹלָם רוֹמַמְתָּ בְּסִלְסוּלָהּ{{ש}} נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס מִפְּנֵי קֹשֶׁט סֶלָה׃{{ממס|תהלים ס ו}}{{ש}} {{הור|חזן:}} סֶלָה {{סי|מִ|2}}שְׂגָּב לָנוּ {{סי|אֱ|2}}לֹהֵי {{סי|יַ|2}}עֲקֹב {{סי|רָ|2}}זָיו וְסוֹדָיו{{ש}} מִי חָכָם וְיִשְׁמָר אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו{{ש}} אֲשֶׁר הִפְלִיא לָנוּ בְּצֶדֶק שְׁלֹשֶׁת יְסוֹדָיו{{ש}} יְדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל עַמּוֹ וְאֶל חֲסִידָיו{{ממס|תהלים פה ט}}{{ש}} {{הור|המברך…}} [[קטגוריה:שבעתות]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על פסוקים]] [[קטגוריה:פיוטי שבת זכור]] 9bcc0epja9kxdeesn344lptx18o0ptv אלהים אמת אלהים חיים 0 1723224 3002775 2980670 2026-04-02T21:56:51Z Yack67 27395 3002775 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=25}} ==אלהים אמת אלהים חיים== {{הור2|שבעתא למוסף של שבת פרה שחיבר {{קישור למחבר|רבי מאיר ש"ץ}} ונאמרה בתקופה קדומה בקולוניא וקצת קהילות אשכנז.{{הערה|במגנצא ועוד קהילות אמרו את השבעתא {{צ|[[פרה אמרה קשה]]}} ל[[קטגוריה: אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]].}}. מובאת בסידור אוצר התפילות בשם רבי שלמה אהרן ורטהיימר שפרסם אותה מכ"י.}} ===א=== {{הור|סימן: [[איוב כח כג]]; '''א"ב''' כפול; '''מאיר בר יצחק'''}} {{סי|אֱלֹהִים|1}} {{סי|אֱ}}מֶת אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם{{ש}} {{סי|אִ}}מְרוֹתָיו אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת צָדְקוּ יַחַד{{ש}} {{סי|בְּ}}צָרוּף שִׁבְעָתַיִם בַּעֲלִיל נִתְיַחַד{{ש}} {{סי|בַּ}}מִּשְׁנֶה אֹמר זִיו פָּנָיו נִפְחַד{{ש}} {{סי|גִּ}}יחוֹ הֵאִיר בְּחָכְמַת שֵׁם הַמְיֻחָד{{ש}} (וּ){{סי|צבע=כחול כהה|מִ|2}}י יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא לֹא אֶחָד׃{{ממס|איוב יד ד|2}} :{{הור|חזן:|2}} {{סי|צבע=כחול כהה|אֶ|2}}חָד {{סי|צבע=כחול כהה|יָ|2}}חִיד אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרוֹמְמֶנְהוּ :{{סי|צבע=כחול כהה|רְ|2}}אשִׁית הֲלִיכוֹתָיו הִתְמִים וְאֻשַּׁר מֶנְהוּ :{{סי|צבע=כחול כהה|בִּרְ|2}}חִ{{סי|צבע=כחול כהה|יצָ|2}}תוֹ {{סי|צבע=כחול כהה|חֲ|2}}נִיכָיו {{סי|צבע=כחול כהה|קִ|2}}דַּשׁ יְסוֹבְבֶנְהוּ יִצְּרֶנְהוּ :אִמְרַת אֱלוֹהַּ צְרוּפָה מָגֵן הוּא{{ממס|משלי ל ה}}{{ש}} {{הור|מגן אברהם}} ===ב=== {{סי|הֵבִין|1}} {{סי|דִּ}}בְרֵי חֵפֶץ צִוּוּי עֲשׂוֹת וְאַזְהָרוֹת{{ש}} {{סי|דַּ}}ת פְּרִישׁוּת שִׁבְעָה לְלִשְׁכָּה לְהִזָּרוֹת{{ש}} {{סי|הַ}}זָּאוֹת לְכַוֵּן בְּסוֹד חַכְמֵי תוֹרוֹת{{ש}} {{סי|הֶ}}פְרֵשׁ בָּרְבִיעִי מֵהִקָּעוֹת בְּדֵעוֹת יְתֵרוֹת{{ש}} {{סי|וְ}}תַעֲלוּמוֹת אוֹר וְכָל יְקָר לְהוֹרוֹת{{ש}} אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת{{ממס|תהלים יב ז}} :{{הור|חזן:}} טְהוֹרוֹת {{סי|צבע=כחול כהה|מְ|2}}בִינִים תִּזְרוֹק לָעוֹלָם :{{סי|צבע=כחול כהה|א|2}}וֹרוֹת טַל תָּנִיף וּמִתְּהוֹמוֹת תַּעֲלָם :{{סי|צבע=כחול כהה|יְרַ|2}}נְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר בַּחַיִּים פָּעֳלָם :יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם{{ממס|דניאל יב ב}}{{ש}} {{הור|מחיה המתים}} ===ג=== {{סי|דַּרְכָּהּ|1}} {{סי|זְ}}קוּקָה בְּסִלְסוּל כֶּבֶשׁ כְּבוּשָׁה מִמַּעַד{{ש}} {{סי|זְ}}קֵנִים צֵאת פָּרָה לְכָל מִסְעַד{{ש}} {{סי|חָ}}שׁ לְטִמּוּי וּטְבִילָה מֵחַנְפֵי רָעַד{{ש}} {{סי|חֶ}}בֶל כְּפוֹתָהּ מַעֲרַכְתָּהּ מַעֲרָכָה וִעַד{{ש}} {{סי|ט}}וֹב בָּרִאשׁוֹנָה גִּזְבָּר לַדָּבָר נִתְוַעַד{{ש}} יִרְאַת יְיָ טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד{{ממס|תהלים יט י}} :{{הור|חזן:}} לָעַד {{סי|צבע=כחול כהה|מְ|2}}קֻיֶּמֶת טָהֳרַת חֶבֶר כְּתִקּוּן וְחֻקָּה :{{סי|צבע=כחול כהה|אִי|2}}מֵּץ וְהִרְצָה בָנִים לַאֲבִיהֶם לְזָקְקָה :{{סי|צבע=כחול כהה|רִ|2}}אשׁוֹנָה קִדְּשָׁהּ וְלֶעָתִיד זְקוּקָה :וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה{{ממס|ישעיהו ה טז}}{{ש}} {{הור|האל הקדוש}} ===ד=== {{סי|וְהוּא|1}} {{סי|יְ}}סֻד הַמַּעֲלָה שְׁנִיָּה תֵּכֶף לִיקוּתִיאֵל{{ש}} {{סי|יְ}}סוֹד הַבַּיִת לְטַהֵר כְּבִנְיַן אִיתִיאֵל{{ש}} {{סי|כְּ}}יוֹם כִּפּוּר כְּבִכְתָב יְמָנִית הוֹאֵל{{ש}} בְּהַזָּאוֹת{{הערה|ע"פ האקרוסטיכון נראה שצריך לומר כְּהַזָּאוֹת, וזה על דרך האמור ב[[תוספתא/יומא#תּוֹסֶפְתָּא מַסֶּכֶת יוֹמָא (כִּפּוּרִים) פֶּרֶק ב|תוספתא יומא ג ב]]: {{צ|על כל הזאה טבילה}}. וויקיעורך.}} טְבִילוֹת מְכֻוָּן פְּנֵי אֲרִיאֵל{{ש}} {{סי|לְ}}עִכּוּב בְּמַתָּנוֹת בַּדִּים פָּרֹכֶת וְהַרְאֵל{{ש}} וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ מִטֻּמְאוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל{{ממס|ויקרא טז יט}} :{{הור|חזן:}} יִשְׂרָאֵל {{סי|צבע=כחול כהה|מְ|2}}נָת חֶלְקֶךָ חֶבֶל נָעִים נִזְבָּד :{{סי|צבע=כחול כהה|אַ|2}}ף נַחֲלָת שָׁפְרָה לַשֵּׁם הַנִּכְבָּד :{{סי|צבע=כחול כהה|יָ|2}}קְרוּ {{סי|צבע=כחול כהה|רֵ|2}}עֶיךָ קְרֹא נֶפֶשׁ מִמַּעֲבָּד :לַשַּׁבָּת עֹנֶג וְלִקְדוֹשׁ יְיָ מְכֻבָּד{{ממס|ישעיהו נח יג}}{{ש}} {{הור|מקדש השבת}} ===ה=== {{סי|יָדַע|1}} {{סי|מְ}}קוֹם מַעֲרָכָה לְסַדֵּר בַּנַּי{{ש}} {{סי|מְ}}פַתְּחָהּ כְּמִגְדָּל בְּחַלּוֹנוֹת כְּסוֹד דָּרְבוֹנַי{{ש}} {{סי|נִ}}שְׂרְפָה בָרִאשׁוֹן לְחָדְשֵׁי עִדָּנַי{{ש}} וּבִקְעָהּ{{הערה|ע"פ האקרוסטיכון נראה שצריך לומר נִבְקְעָה, כפי ששנינו בפרה [[משנה פרה ג י|פרק ג משנה י]]. וויקיעורך.}} מִשְׁתַּלֶּשֶׁת נִכְתֶּשֶׁת נִכְבֶּרֶת לְעִירָנַי{{ש}} {{סי|סֻ}}יְּמָה נִגְנֶזֶת בִּמְקוֹם טָהֳרַת אֲדָנַי{{ש}} כַּאֲשֶׁר יְבִיאוּן{{הערה|אולי צ"ל יָבִיאוּ כלשון הפסוק. וויקיעורך.}} בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְחָה בִּכְלִי טָהוֹר בֵּית יְיָ׃{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו סו כ}} :{{הור|חזן:}} בֵּית יְיָ יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל תַּעֲרֹב :אָז כְּהֵיטִיבְךָ הַר צִיּוֹן שֶׁחָרֵב :יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים לַעֲלוֹת תְּקָרֵב :יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב{{ממס|תהלים מח ג}}{{ש}} {{הור|המחזיר}} ===ו=== {{סי|אֶת|1}} {{סי|עָ}}ם לִמַּד דֵּעָה וְאִזֵּן הַתּוֹרָה{{ש}} {{סי|עֵ}}רוּב וּנְטִילַת חֻלִּין תִּקֵּן וְהוֹרָה{{ש}} {{סי|פְּ}}נִינֵי חַכְמָה זֹה נִסָּה לַתּוֹרָה{{ש}} {{סי|פֵּ}}רַשׁ בַּעֲצֵי יַעְרָהּ שָׁנָה יְתֵרָה{{ש}} {{סי|צִ}}פְּפָהּ לְרִצּוּי פְּרַקְלִיט עָט אוֹרָה{{ש}} מֻקְטָר וּמֻגָּשׁ לִשְׁמִי מִנְחָה טְהוֹרָה{{ממס|מלאכי א יא}} :{{הור|חזן:}} טְהוֹרָה {{סי|צבע=כחול כהה|מַ|2}}צֶּבֶת קֹדֶשׁ בִּדְבִיר הַנִּפְלָא :{{סי|צבע=כחול כהה|אֲ|2}}שֶׁר בְּשַׁלֶּכֶת מְתַמֶּרֶת וְעוֹלָה מִנְּפִילָה :{{סי|צבע=כחול כהה|יָ|2}}ד וָשֵׁם חוֹמוֹתֶיהָ וּמִגְדְלוֹתֶיהָ הַכְּפוּלָה :{{סי|צבע=כחול כהה|רֹ|2}}אשׁ הַתְּחִלָּה יְהוֹדֶה לַתְּפִלָּה{{ממס|נחמיה יא יז}}{{ש}} {{הור|הטוב שמך}} ===ז=== {{סי|מְקוֹמָהּ|1}} {{סי|קָ}}בוּעַ לִשְׁלֹשָה חֲלָקִים לְהָרִים{{ש}} {{סי|רָ}}אשֵׁי מִשְׁמְרוֹת חִיל וּמְרוֹם הָרִים{{ש}} {{סי|שִׁ}}לּוּחַ שְׂרֵפָתָהּ רֶמֶז לְרִבּוּעַ נְהָרִים{{ש}} {{סי|תִּ}}קְבֹּצֶת אֶפְרָהּ לְקִבּוּץ נִמְהָרִים{{ש}} {{סי|תְּ}}חַטֵּא תְּכַבֵּס תְּקַיֵּם חֶזְיוֹן הוֹרִים{{ש}} וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים{{ממס|יחזקאל לו כה}} :{{הור|חזן:}} טְהוֹרִים {{סי|צבע=כחול כהה|מְ|2}}גֻדָּלִים בְּתוֹכֵכִי יְרוּשָׁלָיִם בְּחַצְרוֹת מְעוֹנוֹתֶיךָ :{{סי|צבע=כחול כהה|אֶ|2}}ת מֵי הַשִּׁלּוֹחַ לְמַלֹּאת לְקִדּוּשׁ מַחֲנוֹתֶיךָ :{{סי|צבע=כחול כהה|יְר|2}}וּשָׁלַים תּוּשָׁב תְּיַסֵּד בְּחֶסֶד אֻמָּנוּתֶךָ :יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֶךָ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתֶיךָ{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קכב ז}}{{ש}} {{הור|המברך}} ===הערות=== [[קטגוריה:שבעתות]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על פסוקים]] [[קטגוריה:פרשת פרה]] djnbxt1zotix4qkj338t0962re9lesp תבנית:יוצרות 10 1725237 3002744 2972752 2026-04-02T19:55:37Z בן עדריאל 9444 3002744 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==ברכות קריאת שמע== {{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{ג|'''בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ'''}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{ג|'''בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד'''}} </center> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת יוצר}}{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|ברוך}}{{#תנאי:{{{יוצר|}}}|{{סוף}} ====יוצר==== '''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|אור עולם}}''' {{{יוצר}}} {{מסגרת-סידור}}}} {{#בחר:{{{שבת|}}} | אולי = {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|חג}} | כן = {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|הכל יודוך}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|המאיר}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|המלך}}{{#בחר:{{{מיוחד|}}}|חתונה={{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|אין כערכך}}|מזרחי={{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|אין-כערכך1|אל אדון}} {{סוף}}{{הור|בקצת קהילות:}}{{ש}}{{:אל אדון על כל המעשים (חתונה)}}{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|לאל אשר}}}}|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|אין כערכך}}}}<p>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|תתברך}}</p>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|את שם}} | לא = {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|המאיר}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|מה רבו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|המלך}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|אל ברוך}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|תתברך}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|את שם}}|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|חג}}}}{{#תנאי:{{{אופן|}}}|{{סוף}} ====אופן==== {{{אופן}}} {{#בחר:{{{מיוחד|}}}|והאופנים={{הור2|למנהג אשכנז המזרחי (אם אומרים אופן) אומרים {{צ|והחיות}}, ולמנהג אשכנז המערבי אומרים {{צ|והאופנים}}.}}{{ש}}}}'''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|והחיות}}''' {{מסגרת-סידור}}{{רקע אפור}}<small>{{#בחר:{{{מיוחד|}}}|והאופנים=|{{הור|כשלא אומרים את הפיוט:}}{{ש}}}}}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|והאופנים}}{{#תנאי:{{{אופן|}}}|</small>{{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|לאל ברוך}}{{#תנאי:{{{מאורה|}}}|{{סוף}} ====מאורה==== {{{מאורה}}}{{מסגרת-סידור}}}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|אור חדש}}{{סוף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת אהבה}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|אהבה}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מזרחי = {{#תנאי:{{{אהבה|}}}|{{סוף}} ====אהבה==== {{{אהבה}}} {{מסגרת-סידור}}}}}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|וקרבתנו}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי = {{#תנאי:{{{אהבה|}}}|{{סוף}} ====אהבה==== {{{אהבה}}} {{מסגרת-סידור}}}}}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|הבוחר}}{{סוף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת שמע}}{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע|ק"ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת אמת}} {{#תנאי:{{{זולת|}}}| {{מסגרת-סידור}} {{#בחר:{{{מיוחד|}}}|אמת ויציב={{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|אמת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|על הראשונים}}|{{#בחר:{{{נוסח|}}} | מערבי = {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|אמת2}} | מזרחי = {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|אמת}}|{{טורים|טורים=3|{{הור|למנהג אשכנז המזרחי:}}{{ש}}{{ק|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|אמת}}}}|{{ססס}}|{{הור|למנהג אשכנז המערבי:}}{{ש}}{{ג|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|אמת2}}}}}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|על הראשונים2}}}} {{סוף}} ====זולת==== {{{זולת}}} {{מסגרת-סידור}}|{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|אמת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|על הראשונים}}<P>}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|עזרת}} {{#תנאי:{{{גאולה|}}}|{{סוף}} ====גאולה==== {{{גאולה}}} '''בִּגְלַל אָבוֹת תּוֹשִׁיעַ בָּנִים, וְתָבִיא גְאֻלָּה לִבְנֵי בְנֵיהֶם.''' {{מסגרת-סידור}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|גאל}}{{סוף}} [[קטגוריה:יוצרות על סדר התפילה]] {{#בחר:{{{נוסח|}}} | מערבי = [[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]] | מזרחי = [[קטגוריה:מנהג אשכנז המזרחי]] | אשכנז = [[קטגוריה:נוסח אשכנז]]}}</includeonly> <noinclude> עבור פיוטים על סדר ברכות קריאת שמע צריך לבחור: '''שבת=כן''', או '''שבת=לא''' (עבור יום-טוב שיכול לחול בשבת, יש להשמיט את הפרמטר) וכן '''נוסח=מערבי''' או '''נוסח=מזרחי''' (עבור דפים המשותפים לשניהם, יש להשמיט את הפרמטר) פרמטרים עבור פיוטים מהסוגים השונים:{{ש}} '''יוצר='''{{ש}} '''אופן='''{{ש}} '''מאורה='''{{ש}} '''אהבה='''{{ש}} '''זולת'''={{ש}} '''גאולה'''= משמיטים את הסוגים שלא נמצאים באותה המערכת. </noinclude> c9188rqjcfuw4y181cl1tfthqn9msl4 חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה) (תשפ"ה) 0 1726343 3002802 2928980 2026-04-03T07:20:26Z OpenLawBot 8112 OpenLawBot העביר את הדף [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]] לשם [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה) (תשפ"ה)]] בלי להשאיר הפניה: העברה 2928980 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ״ה–2025}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2230745}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ה, 486|חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6191572.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אוהל הסעדה“ – מבנה ארעי המשמש בזמן ההילולה להכנה או להגשה של מזון בלא תשלום למגיעים למתחם מירון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אוהל נוחות“ – מבנה ארעי המשמש בזמן ההילולה את המגיעים למתחם מירון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אוהל תפילה ושירה“ – מבנה ארעי המשמש בזמן ההילולה את המגיעים למתחם מירון לתפילה, לשירה ולנגינה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע ההדלקה המרכזי“ – אירוע הדלקה המתקיים במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע נוסף“ – אירוע שאינו אירוע ההדלקה המרכזי, שמתקיים בו אחד מאלה לפחות: {{ח:תתת|(1)}} הוא כולל התכנסות של 300 אנשים או יותר; {{ח:תתת|(2)}} ייעשה במסגרתו שימוש באמצעי עזר לאירועים; {{ח:תתת|(3)}} תבוצע במסגרתו הדלקה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי עזר לאירועים“ – אוהל, במה, גנרטור, גשר תאורה, יציעים לקהל, טריבונות, מערכת הגברה שאינה פרטית, מיתקן הדלקה, וכל מבנה או מיתקן אחר, שנעשה בהם שימוש במסגרת האירוע, וכן כל מיתקן שנועד לשמש פריטים אלה, בין שהם קבועים ובין שהם ארעיים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הדלקה“ – כל הבערת אש יזומה, ובכלל זה הדלקת אבוקות ולפידים, למעט הדלקת אש בתוך מיתקן ייעודי להכנת אוכל ולמעט הדלקת נרות במקום שיועד לכך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראות הג״א“ – הוראות שניתנו לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית}} החלות על מתחם מירון בזמן ההילולה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר כניסה ושהייה“ – היתר כניסה ושהייה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)(2)(ג)}} במתחם מירון או במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי, לפי העניין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן ההילולה“ – התקופה המתחילה ביום י״ז באייר התשפ״ה (15 במאי 2025) בשעה 06:00 ומסתיימת ביום י״ח באייר התשפ״ה (16 במאי 2025) בשעה 18:30; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבטיחות“ – {{ח:חיצוני|חוק הבטיחות במקומות ציבוריים|חוק הבטיחות במקומות ציבוריים, התשכ״ג–1962}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ההתגוננות האזרחית“ – {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה“ – {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התכנון והבנייה“ – {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חניונים“ – חניונים המשמשים את אירוע ההילולה שהממונה על ההילולה ייעד לכך, המיועדים לחניית כלי רכב פרטיים של הבאים להילולה שיש להם היתר שהייה או תחבורה ציבורית המשמשת את בעלי ההיתר, ופורסמו באתר האינטרנט של משרד ירושלים ומסורת ישראל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כוחות הביטחון, החירום או ההצלה“ – משטרת ישראל, צבא הגנה לישראל, מגן דוד אדום או הרשות הארצית לכבאות והצלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כרטיסי נסיעה למירון“ – כרטיסי נסיעה ייעודיים לנסיעה בתחבורה הציבורית למתחם מירון בזמן ההילולה, שמנפיק הממונה על כרטיסי הנסיעה למירון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס רשוי“ – מהנדס הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}}, בענף הנדסה אזרחית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס רשות בעל ניסיון“ – מי שהתמלאו בו כללי הכשירות המנויים {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית)#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), התשנ״ב–1991}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן הדלקה“ – מיתקן ייעודי המאפשר הבערת אש גלויה בצורה בטיחותית ומבוקרת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על ההילולה“ – עובד משרד ירושלים ומסורת ישראל בעל ידע וניסיון מתאימים, שמינה השר לארגן את ההילולה ולנהלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על כרטיסי הנסיעה למירון“ – עובד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שהמנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הסמיך לעניין חוק זה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח הכללי של המשטרה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|בפקודת המשטרה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח על התעבורה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצב מיוחד בעורף“ ו”שעת התקפה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משכנו במירון“ – מי שראש המועצה האזורית מרום הגליל או מי מטעמו אישר כי מקום מגוריו או מקום שהייתו הקבוע הוא במתחם מירון, לרבות מי שמענו הרשום במרשם האוכלוסין הוא במתחם מירון, או שהוא שוכר יחידת אירוח במתחם מירון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתחם מירון“ – המתחם המסומן {{ח:פנימי|תוספת|במפה שבתוספת}} בצבע שחור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי“ – המתחם הכלול במתחם מירון ומסומן {{ח:פנימי|תוספת|במפה שבתוספת}} בצבע כחול; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המתחמים“ – מתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי, מתחם ישיבת בני עקיבא המסומנת {{ח:פנימי|תוספת|במפה שבתוספת}} בצבע סגול ומתחם 89 המסומן {{ח:פנימי|תוספת|במפה שבתוספת}} בצבע ירוק; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת המשטרה“ – {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ראש הג״א“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו שירות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות הארצית לכבאות והצלה“ – הרשות שהוקמה {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר ירושלים ומסורת ישראל. {{ח:סעיף|2|הגבלות על כניסה למתחם מירון בזמן ההילולה ושהייה בו}} {{ח:תת|(א)}} לא ייכנס אדם למתחם מירון ולא ישהה בו בזמן ההילולה, אלא אם כן מתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא קיבל היתר כניסה ושהייה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)(2)(ג)}}, ובכפוף לתנאיו של היתר הכניסה והשהייה; {{ח:תתת|(2)}} משכנו במירון; {{ח:תתת|(3)}} מי שהממונה על ההילולה נתן לו אישור למעבר במתחם מירון לשם הגעה ליעד שנמצא מחוץ למתחם מירון; {{ח:תתת|(4)}} הוא נדרש להגיע למתחם מירון לשם עבודתו ולהיות נוכח במתחם מירון לשם מילוי תפקידו, ובכלל זה אם הוא אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא נמנה עם ההפקה של ההילולה וקיבל היתר שהייה; {{ח:תתתת|(ב)}} הוא נמנה עם כוחות הביטחון, החירום או ההצלה או עם גוף הצלה כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90א|בסעיף 90א לפקודת המשטרה}}, שפועל בכפוף לכוחות האמורים ובתיאום עימם; {{ח:תתתת|(ג)}} הוא נהג או איש שירות בקו שירות הפועל ברישיון להפעלת קווי שירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(ג)}}; {{ח:תתתת|(ד)}} הוא פקח שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה#סעיף 58|סעיף 58 לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998}}, והוא נושא תעודת פקח כאמור; {{ח:תתת|(5)}} הוא נדרש להגיע למתחם מירון לשם סיוע לאדם עם קושי או מצוקה, לרבות אדם עם מוגבלות, טיפול בקטין, מתן או קבלה של סיוע רפואי או טיפול בכל נושא אחר הנדרש בדחיפות למניעת נזק ממשי. {{ח:תת|(ב)}} לא ייכנס מי שמשכנו במירון למתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי בזמן ההילולה ולא ישהה בו, אלא אם כן קיבל היתר כניסה ושהייה במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי או שהתקיים בו האמור בסעיף קטן (א)(3) עד (5). {{ח:תת|(ג)}} הממונה על ההילולה ידאג להצבת שלטים או מחסומים, המיידעים את הציבור בדבר איסור הכניסה והשהייה לפי חוק זה, זמן סביר לפני זמן ההילולה; השלטים יוצבו בדרכי הגישה למתחם מירון ובדרכי הגישה למתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי; הממונה על ההילולה יפעל להסרת השלטים והמחסומים שהוצבו לא יאוחר מיום כ״ב באייר התשפ״ה (20 במאי 2025). {{ח:תת|(ד)}} השר יקבע, בצו, את המספר המרבי של השוהים במתחם מירון ואת המספר המרבי של השוהים בכל מתחם מן המתחמים בכל זמן נתון בזמן ההילולה, בהתאם להמלצות של מומחה שמתקיימים בו תנאי הכשירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(ב)(3)}}. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (מספר מרבי של שוהים במתחם מירון) (מס' 2)|צו להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (מספר מרבי של שוהים במתחם מירון) (מס׳ 2), התשפ״ה–2025}}, לפיו המספר המרבי של שוהים במתחם מירון הוא 63,000 אנשים, המספר המרבי של שוהים במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי הוא 20,000 אנשים, המספר המרבי של שוהים במתחם 89 הוא 33,000 אנשים, והמספר המרבי של שוהים במתחם ישיבת בני עקיבא הוא 5,000 אנשים.}} {{ח:סעיף|3|היתר כניסה ושהייה וכרטיסי נסיעה למירון}} {{ח:תת|(א)}} השר רשאי לתת היתרי כניסה ושהייה למתחם מירון או למתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי; ההיתר יכלול את מספר הזהות של האדם שלו הוא ניתן, את המתחם שאליו רשאי אותו אדם להיכנס ואת משך תוקפו. {{ח:תת|(ב)}} היתרי כניסה ושהייה כאמור בסעיף קטן (א) יהיו אלה: {{ח:תתת|(1)}} היתרי כניסה ושהייה במתחם מירון שיינתנו באמצעות רכישת כרטיסי נסיעה בתחבורה הציבורית למירון; הרכישה תהיה פתוחה לכלל הציבור, בדרך של כל הקודם זוכה; הממונה על כרטיסי הנסיעה למירון יהיה אחראי רק למכירתם והנפקתם של כרטיסי הנסיעה למירון; לעניין כרטיס הנמכר לנוסע בהסעה מיוחדת כמשמעותה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957}}, הנוסע יהיה אחראי לרישום מספר הזהות; {{ח:תתת|(2)}} היתרי כניסה ושהייה במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי, יכול שיינתנו למי שמשכנו במירון שלא באמצעות כרטיסי נסיעה בתחבורה ציבורית למירון; השר רשאי לאצול לראש המועצה האזורית מרום הגליל את סמכותו לתת למי שמשכנו במירון היתרי כניסה ושהייה למתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי. {{ח:תת|(ג)}} נוסף על הוראות סעיף קטן (ב), השר רשאי לתת היתרי כניסה ושהייה למתחם מירון, שלא בדרך של הנפקת כרטיסי נסיעה למירון, למי שנמנים עם אחת הקבוצות המפורטות להלן, ובלבד שסך כל היתרי הכניסה והשהייה לפי סעיף קטן זה לא יעלה על 15 אחוזים מכלל היתרי הכניסה והשהייה שיונפקו לפי חוק זה: {{ח:תתת|(1)}} קהילות, קבוצות וחסידויות שלהן קשר ייחודי ארוך שנים להילולות רבי שמעון בר יוחאי המתקיימות בהר מירון; {{ח:תתת|(2)}} קרוביהם של הנספים באסון הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון בל״ג בעומר בשנת התשפ״א; {{ח:תתת|(3)}} מי שיש עניין ציבורי בהגעתו להילולה – לפי אמות מידה שיקבע השר, שיפורסמו עד יום כ״ה בניסן התשפ״ה (23 באפריל 2025), באתר האינטרנט של משרד ירושלים ומסורת ישראל. {{ח:סעיף|4|איסור הדלקה}} {{ח:תת|(א)}} לא יארגן אדם הדלקה ולא יבצע הדלקה במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי בזמן ההילולה שלא במסגרת אירוע ההדלקה המרכזי. {{ח:תת|(ב)}} לא יארגן אדם הדלקה ולא יבצע הדלקה במתחם מירון שלא במסגרת אירוע ההדלקה המרכזי, אלא במסגרת אירוע נוסף לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} ובמיתקן הדלקה. {{ח:סעיף|5|אירוע ההדלקה המרכזי}} {{ח:תת|(א)}} בזמן ההילולה ייערך במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי אירוע הדלקה אחד בלבד, שיכלול שני מיתקני הדלקה, ובלבד שניתן היתר לכך מאת השר לפי סעיף קטן (ב) ובהתאם לתנאי אותו היתר (בחוק זה – אירוע ההדלקה המרכזי). {{ח:תת|(ב)}} השר ייתן היתר לקיום אירוע ההדלקה המרכזי על בסיס דוח ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון שמונתה לפי החלטת הממשלה מס׳ 7 מיום י׳ בתמוז התשפ״א (20 ביוני 2021), ובלבד שנוכח לדעת, לפי חוות דעת מאת הממונה על ההילולה, שהתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} תנאים שהתנה קצין משטרה בכיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|בפקודת המשטרה}}, שהסמיך לכך מפקד מחוז צפון במשטרת ישראל, לקיום אירוע ההדלקה המרכזי – על יסוד שיקולים של שלום הציבור או ביטחונו; {{ח:תתת|(2)}} תנאים שהתנה ראש מחלקת הגנה מאש במחוז צפון ברשות הארצית לכבאות והצלה לקיום אירוע ההדלקה המרכזי – על יסוד שיקולים של בטיחות אש וכיבוי דלקות; {{ח:תתת|(3)}} אישור לקיום אירוע ההדלקה המרכזי שנתן מהנדס רשוי שהוא בעל ניסיון של עשר שנים לפחות בתחום הבטיחות של אסיפות ועצרות עם לעניין {{ח:חיצוני|חוק הבטיחות במקומות ציבוריים|חוק הבטיחות}} – לעניין בטיחות האירוע, לרבות יציבות אמצעי העזר לאירועים. {{ח:תת|(ג)}} אישור המועצה האזורית מרום הגליל או בעל תפקיד בה לא יהיה תנאי לקיומו של אירוע ההדלקה המרכזי, והמנויים בסעיף קטן (ב)(1) או (2) לא ידרשו אישור כאמור כתנאי לקיום אירוע ההדלקה המרכזי. {{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), השר רשאי לקבוע בהיתר לאירוע ההדלקה המרכזי תנאים נוספים, אם מצא כי יש בכך צורך לפי המלצת הממונה על ההילולה. {{ח:תת|(ה)}} הממונה על ההילולה יוודא כי במהלך אירוע ההדלקה המרכזי מתקיימים תנאי ההיתר. {{ח:סעיף|6|הגבלות על קיום אירועים נוספים}} {{ח:תת|(א)}} לא יארגן אדם ולא יערוך אירוע נוסף במתחם מירון בזמן ההילולה, אלא אם כן נתן לו השר היתר לעריכת אירוע נוסף, לפי סעיף קטן (ב), ובכפוף לתנאי אותו היתר. {{ח:תת|(ב)}} לא ייתן השר היתר לקיום אירוע נוסף אלא אם כן נוכח לדעת, לפי חוות דעת מאת הממונה על ההילולה, שהתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} תנאים שהתנה קצין משטרה בכיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|בפקודת המשטרה}}, שהסמיך לכך מפקד מחוז צפון במשטרת ישראל, לקיום האירוע הנוסף – על יסוד שיקולים של שלום הציבור או ביטחונו; {{ח:תתת|(2)}} תנאים שהתנה ראש מחלקת הגנה מאש במחוז צפון ברשות הארצית לכבאות והצלה לקיום האירוע הנוסף – על יסוד שיקולים של בטיחות אש וכיבוי דלקות; {{ח:תתת|(3)}} לגבי אירוע נוסף הכולל הכנה או הגשה של מזון בלא תשלום או אירוע נוסף שיידרש לגביו שימוש בתשתיות מים או ביוב או סילוק פסולת – תנאים שהתנה רופא מחוז צפון במשרד הבריאות או סגנו לקיום האירוע הנוסף – על יסוד שיקולי תברואה; {{ח:תתת|(4)}} אישור לקיום האירוע הנוסף שנתן מהנדס רשוי שהוא בעל ניסיון של עשר שנים לפחות בתחום הבטיחות של אסיפות ועצרות עם לעניין {{ח:חיצוני|חוק הבטיחות במקומות ציבוריים|חוק הבטיחות}} – לעניין בטיחות האירוע, לרבות יציבות אמצעי העזר לאירועים ולמעט אמצעי עזר שהוא מערכת הגברה פרטית. {{ח:תת|(ג)|(1)}} בקשה לעריכת אירוע נוסף תוגש לממונה על ההילולה עד יום כ״ט בניסן התשפ״ה (27 באפריל 2025) בהתאם להנחיות שיפרסם השר באתר האינטרנט של משרד ירושלים ומסורת ישראל. {{ח:תתת|(2)}} הממונה על ההילולה יגיש את הבקשות לאישור השר ויצורפו להן אישורים המעידים על קיומם של התנאים שהתנו גורמי המקצוע לפי סעיף קטן (ב)(1) עד (3), לפי העניין, ואישור מהנדס רשוי לפי סעיף קטן (ב)(4). {{ח:תת|(ד)}} השר רשאי, לפי שיקול דעתו, לתת היתר לקיום אירוע נוסף, לאחר שהתקיימו התנאים שבסעיף קטן (ב), וכן רשאי הוא לסרב לתיתו או להתנותו בתנאים נוספים; והכול כדי להבטיח את ההתנהלות הבטוחה והתקינה של ההילולה ולאפשר לכמה שיותר אנשים המעוניינים בכך להשתתף בהילולה. {{ח:תת|(ה)}} השר יפרסם באתר האינטרנט של משרד ירושלים ומסורת ישראל את רשימת האירועים המתוכננים להתקיים בזמן ההילולה. {{ח:תת|(ו)}} אישור המועצה האזורית מרום הגליל או בעל תפקיד בה לא יהיה תנאי לקיומו של אירוע נוסף, והמנויים בסעיף קטן (ב)(1) עד (3) לא ידרשו אישור כאמור כתנאי לקיום אירוע נוסף. {{ח:תת|(ז)}} הממונה על ההילולה יוודא כי במהלך אירוע נוסף כאמור בסעיף זה מתקיימים תנאי ההיתר. {{ח:סעיף|7|הסדרים מיוחדים בעת קיומן של הוראות לעניין מירון או הוראות הג״א}} {{ח:תת|(א)}} בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף, אם נוכח ראש הג״א כי לשם מניעת סכנה לחיי אדם יש צורך בכך, רשאי הוא לקבוע הוראות בנוגע לסגירת שטחים במתחם מירון והוראות המגבילות את המספר המרבי של השוהים במתחם מירון ובכל אחד מן המתחמים בזמן ההילולה (בסעיף זה – הוראות לעניין מירון). {{ח:תת|(ב)}} קבע ראש הג״א הוראות לעניין מירון או ניתנו הוראות הג״א – {{ח:תתת|(1)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6}}, השר לא ייתן היתר לקיום אירוע ההדלקה המרכזי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}} או לקיום אירוע נוסף כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}} אלא בכפוף להוראות לעניין מירון או להוראות הג״א ובהתאם למתווה שאישרה משטרת ישראל; נתן השר היתר כאמור לפני שניתנו הוראות לעניין מירון או הוראות הג״א, ישנה השר את ההיתר או יבטלו, כדי להתאימו לתנאי ההוראות לעניין מירון או הוראות הג״א, לפי העניין, והמתווה האמור; הממונה על ההילולה יודיע על שינוי ההיתר או ביטולו לבעלי היתרים כאמור; {{ח:תתת|(2)}} אם בשל ההוראות כאמור לא ניתן לקיים את ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 3|או 3}}, לא יחולו הוראות סעיפים אלה, ויחולו הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} ההיתרים לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} בטלים, והממונה על ההילולה יודיע על כך לבעלי ההיתרים; {{ח:תתתת|(ב)}} לא יחול הצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ד)}}; {{ח:תתתת|(ג)}} בכפוף להוראות לעניין מירון ולהוראות הג״א, השר רשאי לתת היתרי כניסה ושהייה חדשים בהתאם למתווה שיקבע; {{ח:תתתת|(ד)}} בקביעת המתווה למתן היתר לפי פסקת משנה (ג) יפעל השר, בין השאר, לפי העקרונות האלה: {{ח:תתתתת|(1)}} ייצוג שוויוני לקהלים שלהם קשר ייחודי רב־שנים להילולות רבי שמעון בר יוחאי המתקיימות בהר מירון; {{ח:תתתתת|(2)}} ייצוג הולם לנשים; {{ח:תתתתת|(3)}} השתתפות של נציג מקרב כל משפחה של נספה באסון הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון בל״ג בעומר בשנת התשפ״א; {{ח:תתתת|(ה)}} היתר לפי פסקת משנה (ג) יכלול את מספר הזהות של האדם שלו הוא ניתן, את המתחם שאליו רשאי אותו אדם להיכנס ואת משך תוקפו; {{ח:תתתת|(ו)}} רשימת מקבלי היתרי כניסה ושהייה לפי פסקת משנה (ג), תפורסם באתר האינטרנט של משרד ירושלים ומסורת ישראל לא יאוחר מ־24 שעות לפני תחילת זמן ההילולה; ואולם, אם ניתנו הוראות לעניין מירון או הוראות הג״א פחות מ־24 שעות לפני תחילת זמן ההילולה, תפורסם הרשימה בהקדם האפשרי לפני תחילת זמן ההילולה. {{ח:סעיף|8|הגבלות על הגעה למתחם מירון}} {{ח:תת|(א)}} לא תתאפשר הגעה אל מתחם מירון בזמן ההילולה אלא בתחבורה הציבורית ובאמצעות כרטיסי נסיעה שהונפקו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)(1)}}; כל הסדר נסיעה אחר בתחבורה ציבורית אל מתחם מירון לא יהיה תקף בזמן ההילולה. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שמתקיים לגביו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} תנאי מהתנאים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א)(2) עד (5)}}; {{ח:תתת|(2)}} ניתן לו היתר כניסה ושהייה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ג)}}. {{ח:תת|(ג)}} המפקח על התעבורה, בתיאום עם משטרת ישראל ועם הממונה על ההילולה, רשאי לתת רישיון להפעלת קו שירות בעבור מי שמשכנו באזור מירון, או קו שירות החוצה את מתחם מירון, ורשאי הוא לקבוע תנאים ברישיון לעניין מסלול קווי השירות, לוחות הזמנים להפעלתם, התחנות וסוגי התחנות. {{ח:תת|(ד)}} הממונה על ההילולה יתאם עם משטרת ישראל את אופן ההגעה של מקבלי ההיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ג)}}. {{ח:סעיף|9|תנאים לגבי החניונים}} {{ח:תת|(א)}} ראש מחלקת הגנה מאש במחוז צפון ברשות הארצית לכבאות והצלה רשאי לקבוע תנאים שיחולו על החניונים על יסוד שיקולים של בטיחות אש וכיבוי דלקות. {{ח:תת|(ב)}} קצין אגף המבצעים באגף התנועה של משטרת ישראל רשאי לקבוע תנאים שיחולו על החניונים על יסוד שיקולים של שלום הציבור וביטחונו. {{ח:תת|(ג)}} רופא מחוז צפון במשרד הבריאות או סגנו רשאי לקבוע תנאים שיחולו על החניונים על יסוד שיקולים של בריאות הציבור. {{ח:תת|(ד)}} הממונה על ההילולה אחראי להבטחת קיומם של תנאים שנקבעו לפי סעיף זה. {{ח:סעיף|10|סייג למילוי תפקיד בעל מעמד מרכזי באירוע}} {{ח:ת}} לא ימלא בעל מעמד מרכזי תפקיד באירוע ההדלקה המרכזי או באירוע נוסף באחד מן המתחמים, מי שהורשע בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת הממונה על ההילולה, לשמש בתפקיד כאמור או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. {{ח:סעיף|11|ספירת השוהים במתחם מירון ובמתחמים בזמן ההילולה}} {{ח:ת}} הממונה על ההילולה או מי מטעמו יהיה אחראי לספירת השוהים במתחם מירון וכן בכל אחד מן המתחמים בכל רגע נתון בזמן ההילולה, ולספירת מספר המשתתפים באירוע ההדלקה המרכזי ובאירוע נוסף; נוכח הממונה על ההילולה שמספר השוהים כאמור בכל רגע נתון בזמן ההילולה עולה על המספר המרבי של השוהים שנקבע בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} או בהוראות לעניין מירון או בהוראות הג״א או במתווה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, לפי העניין, או שמספר המשתתפים באירוע ההדלקה המרכזי או באירוע נוסף, לפי העניין, עולה על מספר המשתתפים שנקבע בתנאי ההיתר, יביא זאת לידיעת קצין משטרה בדרגת רב־פקד ומעלה שמונה לשם כך על ידי מפקד מחוז צפון במשטרת ישראל (בחוק זה – קצין מוסמך). {{ח:סעיף|12|סמכויות}} {{ח:ת}} לשם אכיפת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2 עד 8}} יהיו לשוטר הסמכויות המפורטות להלן: {{ח:תת|(1)}} למנוע כניסה של אדם או רכב למתחם מירון או למתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי, או להוציאם ממתחם מירון או ממתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי, אם שהייתו של האדם באותו מקום היא בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 2|לסעיפים 2}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|3}} {{ח:פנימי|סעיף 7|או 7}}, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך; {{ח:תת|(2)}} הביא הממונה על ההילולה או מי מטעמו לידיעת קצין מוסמך, שמספר השוהים בכל אחד מן המתחמים בכל זמן נתון בזמן ההילולה עולה על מספר השוהים שנקבע בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} או בהוראות לעניין מירון או בהוראות הג״א או במתווה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, או שמספר המשתתפים באירוע ההדלקה המרכזי או באירוע נוסף, לפי העניין, עולה על מספר המשתתפים שנקבע בתנאי ההיתר, רשאי קצין משטרה כאמור – {{ח:תתת|(א)}} להורות על הפסקת הדלקה או על הפסקת אירוע הדלקה במסגרת ההדלקה המרכזית לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} או במסגרת אירוע נוסף לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}; {{ח:תתת|(ב)}} להורות להוציא אמצעי עזר לאירועים או חפץ אחר המשמש לפעולה אסורה לפי חוק זה, ממתחם מירון או מכל אחד מהמתחמים; {{ח:תתת|(ג)}} למנוע כניסה של אדם או רכב למתחם מירון או לכל אחד מהמתחמים, לפי העניין, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך; {{ח:תתת|(ד)}} להוציא אדם או רכב ממתחם מירון או מכל אחד מהמתחמים, לפי העניין, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך; {{ח:תת|(3)}} הובא לידיעת קצין מוסמך, או נוכח קצין מוסמך לדעת שהדלקה מתקיימת בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5}} {{ח:פנימי|סעיף 6|או 6}} או בניגוד לתנאי מהותי בו או שאירוע נוסף מתקיים בלא היתר או בניגוד לתנאי מהותי בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, רשאי הוא להורות על הפסקת הדלקה או על הפסקת אירוע נוסף, לפי העניין; {{ח:תת|(4)}} לעניין מניעת כניסה לאירוע ההדלקה המרכזי או לאירוע נוסף ולעניין הפסקתם ופיזורם של אירועים כאמור – גם הסמכויות המסורות לשוטר לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטיחות במקומות ציבוריים|חוק הבטיחות}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|13|עונשין}} {{ח:ת}} העושה אחד מאלה, דינו – קנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}: {{ח:תת|(1)}} השוהה במתחם מירון בזמן ההילולה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)}}, או במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב)}}; {{ח:תת|(2)}} המארגן או המבצע הדלקה במתחם מירון בזמן ההילולה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}; {{ח:תת|(3)}} המארגן או המקיים אירוע נוסף במתחם מירון בזמן ההילולה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(א)}}. {{ח:סעיף|14|הוראות בעניין תכנון ובנייה}} {{ח:תת|(א)}} יראו עבודות להכשרת קרקע ולפיתוח, עבודות להנחת תשתיות זמניות המבוצעות במתחם מירון, שימושים זמניים הנדרשים לצורכי ההילולה או אירוע המתקיים כדין במסגרתה, כעבודות וכשימושים שבוצעו כדין, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|וחוק התכנון והבנייה}} לא יחול עליהם, ובלבד שהתקיימו בהם כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הם בוצעו או נעשו על ידי המדינה או מי מטעמה; {{ח:תתת|(2)}} מהנדס רשוי שהוא בעל ניסיון של עשר שנים לפחות בביסוס מבנים, נתן אישור בדבר התאמתם לכלל ההוראות החלות לפי כל דין שעניינן בטיחות ויציבות; אישור המהנדס יינתן לאחר התייעצות עם ראש מחלקת הגנה מאש במחוז צפון ברשות הארצית לכבאות והצלה בנושא שיקולי בטיחות אש וכיבוי דלקות; {{ח:תתת|(3)}} מהנדס רשות בעל ניסיון נתן אישור בדבר היות העבודות להכשרת קרקע ופיתוח או עבודות להנחת תשתיות זמניות, עבודות המשמשות לצורכי ההילולה או אירוע המתקיים במסגרתה; {{ח:תתת|(4)}} עד יום ה׳ בסיוון התשפ״ה (1 ביוני 2025) ישיב מבצע העבודות את הקרקע שבה בוצעו העבודות או הונחו התשתיות הזמניות כאמור, לקדמותה, ככל האפשר, אלא אם כן ניתן היתר לפי כל דין שלא לעשות כן. {{ח:תת|(ב)}} יראו אוהל הסעדה, אוהל נוחות, אוהל תפילה ושירה, אמצעי עזר לאירועים למעט מבנה או מיתקן קבוע, גשר זמני להולכי רגל, מבנה יביל, מדרגות זמניות, יציע, מיתקן הדלקה, מיתקן תצפית, שלטים וכל מבנה או מיתקן זמני אחר שהוקמו במתחם מירון לצורכי ההילולה או אירוע המתקיים כדין במסגרתה, כמבנים ומיתקנים שהוקמו כדין, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|וחוק התכנון והבנייה}} לא יחול עליהם, ובלבד שהתקיימו בהם כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הם הוקמו על ידי המדינה או מי מטעמה; {{ח:תתת|(2)}} הם הוקמו ביום תחילתו של חוק זה או אחריו; {{ח:תתת|(3)}} מהנדס רשוי שהוא בעל ניסיון של עשר שנים לפחות בביסוס מבנים נתן אישור לגביהם כאמור בסעיף קטן (א)(2); {{ח:תתת|(4)}} מהנדס רשות בעל ניסיון נתן אישור בדבר היותם מבנים או מיתקנים זמניים המשמשים לצורכי ההילולה או אירוע המתקיים במסגרתה; {{ח:תתת|(5)}} עד יום ה׳ בסיוון התשפ״ה (1 ביוני 2025) מקים המבנים והמיתקנים פינה אותם והשיב את הקרקע שבה הוקמו לקדמותה, ככל האפשר. {{ח:סעיף|15|שמירת דינים}} {{ח:ת}} אין בהוראות לפי חוק זה כדי לגרוע מהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית}}. {{ח:סעיף|16|ביצוע}} {{ח:ת}} השר ממונה על ביצועו של חוק זה. {{ח:סעיף|17|תוקף}} {{ח:ת}} חוק זה יעמוד בתוקפו עד יום ה׳ בסיוון התשפ״ה (1 ביוני 2025). {{ח:קטע2|תוספת|תוספת}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}} – ההגדרות ”מתחם מירון“, ”מתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי“ ו”המתחמים“)}}}} {{ח:קטע3|תוספת מפה של|מפה של אתר הר מירון כולו, ובכלל זה מתחם מירון, מתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי והמתחמים}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:מפת אזור מירון אתר מירון.jpg|link=]]}} {{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום ב׳ בניסן התשפ״ה (31 במרץ 2025).}} * '''בנימין נתניהו'''<br>ראש הממשלה * '''מאיר פרוש'''<br>שר ירושלים ומסורת ישראל * '''יצחק הרצוג'''<br>נשיא המדינה * '''אמיר אוחנה'''<br>יושב ראש הכנסת {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] mokvfrazd11ufybdnhf0k6rzi6tbdgo מקור:חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה) (תשפ"ה) 116 1726345 3002800 2931008 2026-04-03T07:20:25Z OpenLawBot 8112 OpenLawBot העביר את הדף [[מקור:חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]] לשם [[מקור:חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה) (תשפ"ה)]] בלי להשאיר הפניה: העברה 2931008 wikitext text/x-wiki <שם> חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ה-2025 <שם אחר> חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה) (תשפ"ה) <מאגר 2230745 תיקון 2228456 תקן 2203897 קוד a163Y00000F7xG0QAJ> <מקור> ((ס"ח תשפ"ה, 486|חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)|25:6191572)). @ 1. הגדרות : בחוק זה - :- "אוהל הסעדה" - מבנה ארעי המשמש בזמן ההילולה להכנה או להגשה של מזון בלא תשלום למגיעים למתחם מירון; :- "אוהל נוחות" - מבנה ארעי המשמש בזמן ההילולה את המגיעים למתחם מירון; :- "אוהל תפילה ושירה" - מבנה ארעי המשמש בזמן ההילולה את המגיעים למתחם מירון לתפילה, לשירה ולנגינה; :- "אירוע ההדלקה המרכזי" - אירוע הדלקה המתקיים במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי לפי [[סעיף 5]]; :- "אירוע נוסף" - אירוע שאינו אירוע ההדלקה המרכזי, שמתקיים בו אחד מאלה לפחות: :: (1) הוא כולל התכנסות של 300 אנשים או יותר; :: (2) ייעשה במסגרתו שימוש באמצעי עזר לאירועים; :: (3) תבוצע במסגרתו הדלקה; :- "אמצעי עזר לאירועים" - אוהל, במה, גנרטור, גשר תאורה, יציעים לקהל, טריבונות, מערכת הגברה שאינה פרטית, מיתקן הדלקה, וכל מבנה או מיתקן אחר, שנעשה בהם שימוש במסגרת האירוע, וכן כל מיתקן שנועד לשמש פריטים אלה, בין שהם קבועים ובין שהם ארעיים; :- "הדלקה" - כל הבערת אש יזומה, ובכלל זה הדלקת אבוקות ולפידים, למעט הדלקת אש בתוך מיתקן ייעודי להכנת אוכל ולמעט הדלקת נרות במקום שיועד לכך; :- "הוראות הג"א" - הוראות שניתנו לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית]] החלות על מתחם מירון בזמן ההילולה; :- "היתר כניסה ושהייה" - היתר כניסה ושהייה לפי [[סעיף 3]] או לפי [[סעיף 7(ב)(2)(ג)]] במתחם מירון או במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי, לפי העניין; :- "זמן ההילולה" - התקופה המתחילה ביום י"ז באייר התשפ"ה (15 במאי 2025) בשעה 06:00 ומסתיימת ביום י"ח באייר התשפ"ה (16 במאי 2025) בשעה 18:30; :- "חוק הבטיחות" - [[=חוק הבטיחות|חוק הבטיחות במקומות ציבוריים, התשכ"ג-1962]]; :- "חוק ההתגוננות האזרחית" - [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]]; :- "חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה" - [[חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012]]; :- "חוק התכנון והבנייה" - [[חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965]]; :- "חניונים" - חניונים המשמשים את אירוע ההילולה שהממונה על ההילולה ייעד לכך, המיועדים לחניית כלי רכב פרטיים של הבאים להילולה שיש להם היתר שהייה או תחבורה ציבורית המשמשת את בעלי ההיתר, ופורסמו באתר האינטרנט של משרד ירושלים ומסורת ישראל; :- "כוחות הביטחון, החירום או ההצלה" - משטרת ישראל, צבא הגנה לישראל, מגן דוד אדום או הרשות הארצית לכבאות והצלה; :- "כרטיסי נסיעה למירון" - כרטיסי נסיעה ייעודיים לנסיעה בתחבורה הציבורית למתחם מירון בזמן ההילולה, שמנפיק הממונה על כרטיסי הנסיעה למירון; :- "מהנדס רשוי" - מהנדס הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958]], בענף הנדסה אזרחית; :- "מהנדס רשות בעל ניסיון" - מי שהתמלאו בו כללי הכשירות המנויים [[בסעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), התשנ"ב-1991]]; :- "מיתקן הדלקה" - מיתקן ייעודי המאפשר הבערת אש גלויה בצורה בטיחותית ומבוקרת; :- "הממונה על ההילולה" - עובד משרד ירושלים ומסורת ישראל בעל ידע וניסיון מתאימים, שמינה השר לארגן את ההילולה ולנהלה; :- "הממונה על כרטיסי הנסיעה למירון" - עובד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שהמנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הסמיך לעניין חוק זה; :- "המפקח הכללי של המשטרה" - כמשמעותו [[בפקודת המשטרה]]; :- "המפקח על התעבורה" - כמשמעותו [[בפקודת התעבורה]]; :- "מצב מיוחד בעורף" ו"שעת התקפה" - כהגדרתם [[בחוק ההתגוננות האזרחית]]; :- "משכנו במירון" - מי שראש המועצה האזורית מרום הגליל או מי מטעמו אישר כי מקום מגוריו או מקום שהייתו הקבוע הוא במתחם מירון, לרבות מי שמענו הרשום במרשם האוכלוסין הוא במתחם מירון, או שהוא שוכר יחידת אירוח במתחם מירון; :- "מתחם מירון" - המתחם המסומן [[תוספת|במפה שבתוספת]] בצבע שחור; :- "מתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי" - המתחם הכלול במתחם מירון ומסומן [[תוספת|במפה שבתוספת]] בצבע כחול; :- "המתחמים" - מתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי, מתחם ישיבת בני עקיבא המסומנת [[תוספת|במפה שבתוספת]] בצבע סגול ומתחם 89 המסומן [[תוספת|במפה שבתוספת]] בצבע ירוק; :- "פקודת המשטרה" - [[פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971]]; :- "ראש הג"א" - כמשמעותו [[בחוק ההתגוננות האזרחית]]; :- "קו שירות" - כהגדרתו [[בפקודת התעבורה]]; :- "הרשות הארצית לכבאות והצלה" - הרשות שהוקמה [[בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה]]; :- "השר" - שר ירושלים ומסורת ישראל. @ 2. הגבלות על כניסה למתחם מירון בזמן ההילולה ושהייה בו : (א) לא ייכנס אדם למתחם מירון ולא ישהה בו בזמן ההילולה, אלא אם כן מתקיים בו אחד מאלה: :: (1) הוא קיבל היתר כניסה ושהייה לפי [[סעיף 3]] או לפי [[סעיף 7(ב)(2)(ג)]], ובכפוף לתנאיו של היתר הכניסה והשהייה; :: (2) משכנו במירון; :: (3) מי שהממונה על ההילולה נתן לו אישור למעבר במתחם מירון לשם הגעה ליעד שנמצא מחוץ למתחם מירון; :: (4) הוא נדרש להגיע למתחם מירון לשם עבודתו ולהיות נוכח במתחם מירון לשם מילוי תפקידו, ובכלל זה אם הוא אחד מאלה: ::: (א) הוא נמנה עם ההפקה של ההילולה וקיבל היתר שהייה; ::: (ב) הוא נמנה עם כוחות הביטחון, החירום או ההצלה או עם גוף הצלה כהגדרתו [[בסעיף 90א לפקודת המשטרה]], שפועל בכפוף לכוחות האמורים ובתיאום עימם; ::: (ג) הוא נהג או איש שירות בקו שירות הפועל ברישיון להפעלת קווי שירות כאמור [[בסעיף 8(ג)]]; ::: (ד) הוא פקח שמונה לפי [[סעיף 58 לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998]], והוא נושא תעודת פקח כאמור; :: (5) הוא נדרש להגיע למתחם מירון לשם סיוע לאדם עם קושי או מצוקה, לרבות אדם עם מוגבלות, טיפול בקטין, מתן או קבלה של סיוע רפואי או טיפול בכל נושא אחר הנדרש בדחיפות למניעת נזק ממשי. : (ב) לא ייכנס מי שמשכנו במירון למתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי בזמן ההילולה ולא ישהה בו, אלא אם כן קיבל היתר כניסה ושהייה במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי או שהתקיים בו האמור בסעיף קטן (א)(3) עד (5). : (ג) הממונה על ההילולה ידאג להצבת שלטים או מחסומים, המיידעים את הציבור בדבר איסור הכניסה והשהייה לפי חוק זה, זמן סביר לפני זמן ההילולה; השלטים יוצבו בדרכי הגישה למתחם מירון ובדרכי הגישה למתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי; הממונה על ההילולה יפעל להסרת השלטים והמחסומים שהוצבו לא יאוחר מיום כ"ב באייר התשפ"ה (20 במאי 2025). : (ד) השר יקבע, בצו, את המספר המרבי של השוהים במתחם מירון ואת המספר המרבי של השוהים בכל מתחם מן המתחמים בכל זמן נתון בזמן ההילולה, בהתאם להמלצות של מומחה שמתקיימים בו תנאי הכשירות כאמור [[בסעיף 5(ב)(3)]]. :: ((פורסם [[צו להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (מספר מרבי של שוהים במתחם מירון) (מס' 2), התשפ"ה-2025]], לפיו המספר המרבי של שוהים במתחם מירון הוא 63,000 אנשים, המספר המרבי של שוהים במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי הוא 20,000 אנשים, המספר המרבי של שוהים במתחם 89 הוא 33,000 אנשים, והמספר המרבי של שוהים במתחם ישיבת בני עקיבא הוא 5,000 אנשים.)) @ 3. היתר כניסה ושהייה וכרטיסי נסיעה למירון : (א) השר רשאי לתת היתרי כניסה ושהייה למתחם מירון או למתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי; ההיתר יכלול את מספר הזהות של האדם שלו הוא ניתן, את המתחם שאליו רשאי אותו אדם להיכנס ואת משך תוקפו. : (ב) היתרי כניסה ושהייה כאמור בסעיף קטן (א) יהיו אלה: :: (1) היתרי כניסה ושהייה במתחם מירון שיינתנו באמצעות רכישת כרטיסי נסיעה בתחבורה הציבורית למירון; הרכישה תהיה פתוחה לכלל הציבור, בדרך של כל הקודם זוכה; הממונה על כרטיסי הנסיעה למירון יהיה אחראי רק למכירתם והנפקתם של כרטיסי הנסיעה למירון; לעניין כרטיס הנמכר לנוסע בהסעה מיוחדת כמשמעותה לפי [[חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957]], הנוסע יהיה אחראי לרישום מספר הזהות; :: (2) היתרי כניסה ושהייה במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי, יכול שיינתנו למי שמשכנו במירון שלא באמצעות כרטיסי נסיעה בתחבורה ציבורית למירון; השר רשאי לאצול לראש המועצה האזורית מרום הגליל את סמכותו לתת למי שמשכנו במירון היתרי כניסה ושהייה למתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי. : (ג) נוסף על הוראות סעיף קטן (ב), השר רשאי לתת היתרי כניסה ושהייה למתחם מירון, שלא בדרך של הנפקת כרטיסי נסיעה למירון, למי שנמנים עם אחת הקבוצות המפורטות להלן, ובלבד שסך כל היתרי הכניסה והשהייה לפי סעיף קטן זה לא יעלה על 15 אחוזים מכלל היתרי הכניסה והשהייה שיונפקו לפי חוק זה: :: (1) קהילות, קבוצות וחסידויות שלהן קשר ייחודי ארוך שנים להילולות רבי שמעון בר יוחאי המתקיימות בהר מירון; :: (2) קרוביהם של הנספים באסון הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון בל"ג בעומר בשנת התשפ"א; :: (3) מי שיש עניין ציבורי בהגעתו להילולה - לפי אמות מידה שיקבע השר, שיפורסמו עד יום כ"ה בניסן התשפ"ה (23 באפריל 2025), באתר האינטרנט של משרד ירושלים ומסורת ישראל. @ 4. איסור הדלקה : (א) לא יארגן אדם הדלקה ולא יבצע הדלקה במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי בזמן ההילולה שלא במסגרת אירוע ההדלקה המרכזי. : (ב) לא יארגן אדם הדלקה ולא יבצע הדלקה במתחם מירון שלא במסגרת אירוע ההדלקה המרכזי, אלא במסגרת אירוע נוסף לפי [[סעיף 6]] ובמיתקן הדלקה. @ 5. אירוע ההדלקה המרכזי : (א) בזמן ההילולה ייערך במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי אירוע הדלקה אחד בלבד, שיכלול שני מיתקני הדלקה, ובלבד שניתן היתר לכך מאת השר לפי סעיף קטן (ב) ובהתאם לתנאי אותו היתר (בחוק זה - אירוע ההדלקה המרכזי). : (ב) השר ייתן היתר לקיום אירוע ההדלקה המרכזי על בסיס דוח ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון שמונתה לפי החלטת הממשלה מס' 7 מיום י' בתמוז התשפ"א (20 ביוני 2021), ובלבד שנוכח לדעת, לפי חוות דעת מאת הממונה על ההילולה, שהתקיימו כל אלה: :: (1) תנאים שהתנה קצין משטרה בכיר כהגדרתו [[בפקודת המשטרה]], שהסמיך לכך מפקד מחוז צפון במשטרת ישראל, לקיום אירוע ההדלקה המרכזי - על יסוד שיקולים של שלום הציבור או ביטחונו; :: (2) תנאים שהתנה ראש מחלקת הגנה מאש במחוז צפון ברשות הארצית לכבאות והצלה לקיום אירוע ההדלקה המרכזי - על יסוד שיקולים של בטיחות אש וכיבוי דלקות; :: (3) אישור לקיום אירוע ההדלקה המרכזי שנתן מהנדס רשוי שהוא בעל ניסיון של עשר שנים לפחות בתחום הבטיחות של אסיפות ועצרות עם לעניין [[חוק הבטיחות]] - לעניין בטיחות האירוע, לרבות יציבות אמצעי העזר לאירועים. : (ג) אישור המועצה האזורית מרום הגליל או בעל תפקיד בה לא יהיה תנאי לקיומו של אירוע ההדלקה המרכזי, והמנויים בסעיף קטן (ב)(1) או (2) לא ידרשו אישור כאמור כתנאי לקיום אירוע ההדלקה המרכזי. : (ד) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), השר רשאי לקבוע בהיתר לאירוע ההדלקה המרכזי תנאים נוספים, אם מצא כי יש בכך צורך לפי המלצת הממונה על ההילולה. : (ה) הממונה על ההילולה יוודא כי במהלך אירוע ההדלקה המרכזי מתקיימים תנאי ההיתר. @ 6. הגבלות על קיום אירועים נוספים : (א) לא יארגן אדם ולא יערוך אירוע נוסף במתחם מירון בזמן ההילולה, אלא אם כן נתן לו השר היתר לעריכת אירוע נוסף, לפי סעיף קטן (ב), ובכפוף לתנאי אותו היתר. : (ב) לא ייתן השר היתר לקיום אירוע נוסף אלא אם כן נוכח לדעת, לפי חוות דעת מאת הממונה על ההילולה, שהתקיימו כל אלה: :: (1) תנאים שהתנה קצין משטרה בכיר כהגדרתו [[בפקודת המשטרה]], שהסמיך לכך מפקד מחוז צפון במשטרת ישראל, לקיום האירוע הנוסף - על יסוד שיקולים של שלום הציבור או ביטחונו; :: (2) תנאים שהתנה ראש מחלקת הגנה מאש במחוז צפון ברשות הארצית לכבאות והצלה לקיום האירוע הנוסף - על יסוד שיקולים של בטיחות אש וכיבוי דלקות; :: (3) לגבי אירוע נוסף הכולל הכנה או הגשה של מזון בלא תשלום או אירוע נוסף שיידרש לגביו שימוש בתשתיות מים או ביוב או סילוק פסולת - תנאים שהתנה רופא מחוז צפון במשרד הבריאות או סגנו לקיום האירוע הנוסף - על יסוד שיקולי תברואה; :: (4) אישור לקיום האירוע הנוסף שנתן מהנדס רשוי שהוא בעל ניסיון של עשר שנים לפחות בתחום הבטיחות של אסיפות ועצרות עם לעניין [[חוק הבטיחות]] - לעניין בטיחות האירוע, לרבות יציבות אמצעי העזר לאירועים ולמעט אמצעי עזר שהוא מערכת הגברה פרטית. : (ג)(1) בקשה לעריכת אירוע נוסף תוגש לממונה על ההילולה עד יום כ"ט בניסן התשפ"ה (27 באפריל 2025) בהתאם להנחיות שיפרסם השר באתר האינטרנט של משרד ירושלים ומסורת ישראל. :: (2) הממונה על ההילולה יגיש את הבקשות לאישור השר ויצורפו להן אישורים המעידים על קיומם של התנאים שהתנו גורמי המקצוע לפי סעיף קטן (ב)(1) עד (3), לפי העניין, ואישור מהנדס רשוי לפי סעיף קטן (ב)(4). : (ד) השר רשאי, לפי שיקול דעתו, לתת היתר לקיום אירוע נוסף, לאחר שהתקיימו התנאים שבסעיף קטן (ב), וכן רשאי הוא לסרב לתיתו או להתנותו בתנאים נוספים; והכול כדי להבטיח את ההתנהלות הבטוחה והתקינה של ההילולה ולאפשר לכמה שיותר אנשים המעוניינים בכך להשתתף בהילולה. : (ה) השר יפרסם באתר האינטרנט של משרד ירושלים ומסורת ישראל את רשימת האירועים המתוכננים להתקיים בזמן ההילולה. : (ו) אישור המועצה האזורית מרום הגליל או בעל תפקיד בה לא יהיה תנאי לקיומו של אירוע נוסף, והמנויים בסעיף קטן (ב)(1) עד (3) לא ידרשו אישור כאמור כתנאי לקיום אירוע נוסף. : (ז) הממונה על ההילולה יוודא כי במהלך אירוע נוסף כאמור בסעיף זה מתקיימים תנאי ההיתר. @ 7. הסדרים מיוחדים בעת קיומן של הוראות לעניין מירון או הוראות הג"א : (א) בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף, אם נוכח ראש הג"א כי לשם מניעת סכנה לחיי אדם יש צורך בכך, רשאי הוא לקבוע הוראות בנוגע לסגירת שטחים במתחם מירון והוראות המגבילות את המספר המרבי של השוהים במתחם מירון ובכל אחד מן המתחמים בזמן ההילולה (בסעיף זה - הוראות לעניין מירון). : (ב) קבע ראש הג"א הוראות לעניין מירון או ניתנו הוראות הג"א - :: (1) על אף הוראות [[סעיפים 5]] [[ו-6]], השר לא ייתן היתר לקיום אירוע ההדלקה המרכזי כאמור [[בסעיף 5]] או לקיום אירוע נוסף כאמור [[בסעיף 6]] אלא בכפוף להוראות לעניין מירון או להוראות הג"א ובהתאם למתווה שאישרה משטרת ישראל; נתן השר היתר כאמור לפני שניתנו הוראות לעניין מירון או הוראות הג"א, ישנה השר את ההיתר או יבטלו, כדי להתאימו לתנאי ההוראות לעניין מירון או הוראות הג"א, לפי העניין, והמתווה האמור; הממונה על ההילולה יודיע על שינוי ההיתר או ביטולו לבעלי היתרים כאמור; :: (2) אם בשל ההוראות כאמור לא ניתן לקיים את ההוראות לפי [[סעיף 2(ד)]] [[או 3]], לא יחולו הוראות סעיפים אלה, ויחולו הוראות אלה: ::: (א) ההיתרים לפי [[סעיף 3]] בטלים, והממונה על ההילולה יודיע על כך לבעלי ההיתרים; ::: (ב) לא יחול הצו לפי [[סעיף 2(ד)]]; ::: (ג) בכפוף להוראות לעניין מירון ולהוראות הג"א, השר רשאי לתת היתרי כניסה ושהייה חדשים בהתאם למתווה שיקבע; ::: (ד) בקביעת המתווה למתן היתר לפי פסקת משנה (ג) יפעל השר, בין השאר, לפי העקרונות האלה: :::: (1) ייצוג שוויוני לקהלים שלהם קשר ייחודי רב-שנים להילולות רבי שמעון בר יוחאי המתקיימות בהר מירון; :::: (2) ייצוג הולם לנשים; :::: (3) השתתפות של נציג מקרב כל משפחה של נספה באסון הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון בל"ג בעומר בשנת התשפ"א; ::: (ה) היתר לפי פסקת משנה (ג) יכלול את מספר הזהות של האדם שלו הוא ניתן, את המתחם שאליו רשאי אותו אדם להיכנס ואת משך תוקפו; ::: (ו) רשימת מקבלי היתרי כניסה ושהייה לפי פסקת משנה (ג), תפורסם באתר האינטרנט של משרד ירושלים ומסורת ישראל לא יאוחר מ-24 שעות לפני תחילת זמן ההילולה; ואולם, אם ניתנו הוראות לעניין מירון או הוראות הג"א פחות מ-24 שעות לפני תחילת זמן ההילולה, תפורסם הרשימה בהקדם האפשרי לפני תחילת זמן ההילולה. @ 8. הגבלות על הגעה למתחם מירון : (א) לא תתאפשר הגעה אל מתחם מירון בזמן ההילולה אלא בתחבורה הציבורית ובאמצעות כרטיסי נסיעה שהונפקו לפי [[סעיף 3(ב)(1)]]; כל הסדר נסיעה אחר בתחבורה ציבורית אל מתחם מירון לא יהיה תקף בזמן ההילולה. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שמתקיים לגביו אחד מאלה: :: (1) תנאי מהתנאים הנקובים [[בסעיף 2(א)(2) עד (5)]]; :: (2) ניתן לו היתר כניסה ושהייה לפי [[סעיף 3(ג)]]. : (ג) המפקח על התעבורה, בתיאום עם משטרת ישראל ועם הממונה על ההילולה, רשאי לתת רישיון להפעלת קו שירות בעבור מי שמשכנו באזור מירון, או קו שירות החוצה את מתחם מירון, ורשאי הוא לקבוע תנאים ברישיון לעניין מסלול קווי השירות, לוחות הזמנים להפעלתם, התחנות וסוגי התחנות. : (ד) הממונה על ההילולה יתאם עם משטרת ישראל את אופן ההגעה של מקבלי ההיתר לפי [[סעיף 3(ג)]]. @ 9. תנאים לגבי החניונים : (א) ראש מחלקת הגנה מאש במחוז צפון ברשות הארצית לכבאות והצלה רשאי לקבוע תנאים שיחולו על החניונים על יסוד שיקולים של בטיחות אש וכיבוי דלקות. : (ב) קצין אגף המבצעים באגף התנועה של משטרת ישראל רשאי לקבוע תנאים שיחולו על החניונים על יסוד שיקולים של שלום הציבור וביטחונו. : (ג) רופא מחוז צפון במשרד הבריאות או סגנו רשאי לקבוע תנאים שיחולו על החניונים על יסוד שיקולים של בריאות הציבור. : (ד) הממונה על ההילולה אחראי להבטחת קיומם של תנאים שנקבעו לפי סעיף זה. @ 10. סייג למילוי תפקיד בעל מעמד מרכזי באירוע : לא ימלא בעל מעמד מרכזי תפקיד באירוע ההדלקה המרכזי או באירוע נוסף באחד מן המתחמים, מי שהורשע בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת הממונה על ההילולה, לשמש בתפקיד כאמור או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. @ 11. ספירת השוהים במתחם מירון ובמתחמים בזמן ההילולה : הממונה על ההילולה או מי מטעמו יהיה אחראי לספירת השוהים במתחם מירון וכן בכל אחד מן המתחמים בכל רגע נתון בזמן ההילולה, ולספירת מספר המשתתפים באירוע ההדלקה המרכזי ובאירוע נוסף; נוכח הממונה על ההילולה שמספר השוהים כאמור בכל רגע נתון בזמן ההילולה עולה על המספר המרבי של השוהים שנקבע בצו לפי [[סעיף 2]] או בהוראות לעניין מירון או בהוראות הג"א או במתווה לפי [[סעיף 7]], לפי העניין, או שמספר המשתתפים באירוע ההדלקה המרכזי או באירוע נוסף, לפי העניין, עולה על מספר המשתתפים שנקבע בתנאי ההיתר, יביא זאת לידיעת קצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה שמונה לשם כך על ידי מפקד מחוז צפון במשטרת ישראל (בחוק זה - קצין מוסמך). @ 12. סמכויות : לשם אכיפת הוראות [[סעיפים 2 עד 8]] יהיו לשוטר הסמכויות המפורטות להלן: : (1) למנוע כניסה של אדם או רכב למתחם מירון או למתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי, או להוציאם ממתחם מירון או ממתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי, אם שהייתו של האדם באותו מקום היא בניגוד [[לסעיפים 2]], [[3]] [[או 7]], ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך; : (2) הביא הממונה על ההילולה או מי מטעמו לידיעת קצין מוסמך, שמספר השוהים בכל אחד מן המתחמים בכל זמן נתון בזמן ההילולה עולה על מספר השוהים שנקבע בצו לפי [[סעיף 2]] או בהוראות לעניין מירון או בהוראות הג"א או במתווה לפי [[סעיף 7]], או שמספר המשתתפים באירוע ההדלקה המרכזי או באירוע נוסף, לפי העניין, עולה על מספר המשתתפים שנקבע בתנאי ההיתר, רשאי קצין משטרה כאמור - :: (א) להורות על הפסקת הדלקה או על הפסקת אירוע הדלקה במסגרת ההדלקה המרכזית לפי [[סעיף 5]] או במסגרת אירוע נוסף לפי [[סעיף 6]]; :: (ב) להורות להוציא אמצעי עזר לאירועים או חפץ אחר המשמש לפעולה אסורה לפי חוק זה, ממתחם מירון או מכל אחד מהמתחמים; :: (ג) למנוע כניסה של אדם או רכב למתחם מירון או לכל אחד מהמתחמים, לפי העניין, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך; :: (ד) להוציא אדם או רכב ממתחם מירון או מכל אחד מהמתחמים, לפי העניין, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך; : (3) הובא לידיעת קצין מוסמך, או נוכח קצין מוסמך לדעת שהדלקה מתקיימת בלא היתר לפי [[סעיפים 4]], [[5]] [[או 6]] או בניגוד לתנאי מהותי בו או שאירוע נוסף מתקיים בלא היתר או בניגוד לתנאי מהותי בו לפי [[סעיף 6]], רשאי הוא להורות על הפסקת הדלקה או על הפסקת אירוע נוסף, לפי העניין; : (4) לעניין מניעת כניסה לאירוע ההדלקה המרכזי או לאירוע נוסף ולעניין הפסקתם ופיזורם של אירועים כאמור - גם הסמכויות המסורות לשוטר לפי [[חוק הבטיחות]], בשינויים המחויבים. @ 13. עונשין : העושה אחד מאלה, דינו - קנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]]: : (1) השוהה במתחם מירון בזמן ההילולה בניגוד להוראות [[סעיף 2(א)]], או במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי בניגוד להוראות [[סעיף 2(ב)]]; : (2) המארגן או המבצע הדלקה במתחם מירון בזמן ההילולה בניגוד להוראות [[סעיף 4]]; : (3) המארגן או המקיים אירוע נוסף במתחם מירון בזמן ההילולה בניגוד להוראות [[סעיף 6(א)]]. @ 14. הוראות בעניין תכנון ובנייה : (א) יראו עבודות להכשרת קרקע ולפיתוח, עבודות להנחת תשתיות זמניות המבוצעות במתחם מירון, שימושים זמניים הנדרשים לצורכי ההילולה או אירוע המתקיים כדין במסגרתה, כעבודות וכשימושים שבוצעו כדין, [[וחוק התכנון והבנייה]] לא יחול עליהם, ובלבד שהתקיימו בהם כל אלה: :: (1) הם בוצעו או נעשו על ידי המדינה או מי מטעמה; :: (2) מהנדס רשוי שהוא בעל ניסיון של עשר שנים לפחות בביסוס מבנים, נתן אישור בדבר התאמתם לכלל ההוראות החלות לפי כל דין שעניינן בטיחות ויציבות; אישור המהנדס יינתן לאחר התייעצות עם ראש מחלקת הגנה מאש במחוז צפון ברשות הארצית לכבאות והצלה בנושא שיקולי בטיחות אש וכיבוי דלקות; :: (3) מהנדס רשות בעל ניסיון נתן אישור בדבר היות העבודות להכשרת קרקע ופיתוח או עבודות להנחת תשתיות זמניות, עבודות המשמשות לצורכי ההילולה או אירוע המתקיים במסגרתה; :: (4) עד יום ה' בסיוון התשפ"ה (1 ביוני 2025) ישיב מבצע העבודות את הקרקע שבה בוצעו העבודות או הונחו התשתיות הזמניות כאמור, לקדמותה, ככל האפשר, אלא אם כן ניתן היתר לפי כל דין שלא לעשות כן. : (ב) יראו אוהל הסעדה, אוהל נוחות, אוהל תפילה ושירה, אמצעי עזר לאירועים למעט מבנה או מיתקן קבוע, גשר זמני להולכי רגל, מבנה יביל, מדרגות זמניות, יציע, מיתקן הדלקה, מיתקן תצפית, שלטים וכל מבנה או מיתקן זמני אחר שהוקמו במתחם מירון לצורכי ההילולה או אירוע המתקיים כדין במסגרתה, כמבנים ומיתקנים שהוקמו כדין, [[וחוק התכנון והבנייה]] לא יחול עליהם, ובלבד שהתקיימו בהם כל אלה: :: (1) הם הוקמו על ידי המדינה או מי מטעמה; :: (2) הם הוקמו ביום תחילתו של חוק זה או אחריו; :: (3) מהנדס רשוי שהוא בעל ניסיון של עשר שנים לפחות בביסוס מבנים נתן אישור לגביהם כאמור בסעיף קטן (א)(2); :: (4) מהנדס רשות בעל ניסיון נתן אישור בדבר היותם מבנים או מיתקנים זמניים המשמשים לצורכי ההילולה או אירוע המתקיים במסגרתה; :: (5) עד יום ה' בסיוון התשפ"ה (1 ביוני 2025) מקים המבנים והמיתקנים פינה אותם והשיב את הקרקע שבה הוקמו לקדמותה, ככל האפשר. @ 15. שמירת דינים : אין בהוראות לפי חוק זה כדי לגרוע מהוראות לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית]]. @ 16. ביצוע : השר ממונה על ביצועו של חוק זה. @ 17. תוקף : חוק זה יעמוד בתוקפו עד יום ה' בסיוון התשפ"ה (1 ביוני 2025). == תוספת == ==== ((([[סעיף 1]] - ההגדרות "מתחם מירון", "מתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי" ו"המתחמים"))) ==== === מפה של אתר הר מירון כולו, ובכלל זה מתחם מירון, מתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי והמתחמים === @ : {{ממורכז|[[תמונה:מפת אזור מירון אתר מירון.jpg]]}} <פרסום> התקבל בכנסת ביום ב' בניסן התשפ"ה (31 במרץ 2025). <חתימות> * בנימין נתניהו ראש הממשלה * מאיר פרוש שר ירושלים ומסורת ישראל * יצחק הרצוג נשיא המדינה * אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת 6plvurr5n4j8phrultsz1xwqpyhud6i שיחת מקור:חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה) (תשפ"ה) 117 1726349 3002801 2915634 2026-04-03T07:20:25Z OpenLawBot 8112 OpenLawBot העביר את הדף [[שיחת מקור:חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]] לשם [[שיחת מקור:חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה) (תשפ"ה)]] בלי להשאיר הפניה: העברה 2915634 wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]] o58zzwlgfp3aa9uojjgranfmlm9nrza 3002804 3002801 2026-04-03T07:20:28Z OpenLawBot 8112 הפניה 3002804 wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה) (תשפ"ה)]] tduux0vy2ds234jh2qo2vuu0xa8veva שיחה:חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה) (תשפ"ה) 1 1726350 3002803 2915635 2026-04-03T07:20:26Z OpenLawBot 8112 OpenLawBot העביר את הדף [[שיחה:חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]] לשם [[שיחה:חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה) (תשפ"ה)]] בלי להשאיר הפניה: העברה 2915635 wikitext text/x-wiki phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1 יצלצלו חובבים 0 1727713 3002771 2953194 2026-04-02T21:37:59Z מו יו הו 37729 3002771 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|פיוט לשלש רגלים כמנהג צרפת. מובא במחזור ויטרי בין פיוטי ליל הסדר (מהדו' הורוויץ סימן קא). במקורות אחרים מופיע כפיוט לחזרת הש"ץ של מוסף שלש רגלים.}} {{הור|סימן: '''יצחק זכור לטוב''', '''אח"ס בט"ע'''}} {{סי|יְצַ}}לְצְלוּ {{סי|ח}}וֹבְבִים {{סי|ק}}וֹל שִׂמְחָה וְגִילִים{{ש}} {{סי|זְ}}בוּל {{סי|כּוֹ}}נְנוּ {{סי|ר}}וֹעִים {{סי|לַ}}הֲמוֹנֵי דְגָלִים{{ש}} {{סי|טֶ}}בַח יוּבַל שַׁי אֵילִים וַעֲגָלִים{{ש}} {{סי|וְ}}יַעֲלוּ {{סי|בַּ}}שָּׁנָה מִדֵּי שָׁלֹשׁ רְגָלִים {{סי|אִ}}וְּתָה לָהּ נַפְשִׁי מְשׂוֹשׂ חָדְשִׁי וּמוֹעֲדִי{{ש}} {{סי|חַ}}גִּים יִנְקֹפוּ וְשִׂמְחַת בֵּית וַעֲדִי{{ש}} {{סי|סִ}}בַּרְתִּי עַד מָה וְאֵין דּוֹרֵשׁ בַּעֲדִי{{ש}} מְבִיאֵי הַתּוֹדָה בֵּית יְיָ רְגִילִים {{רפרן|טֶבַח יוּבַל שַׁי אֵלִים וַעֲגָלִים / וְיַעֲלוּ בְּשָׁנָה מִדֵּי שָׁלֹשׁ רְגָלִים}} {{סי|בַּ}}ת נָדִיב בַּנְּעָלִים יָפוּ פְעָמַיִךְ{{ש}} {{סי|טְ}}הוֹרָה מִנְחָתֵךְ וְעָרְבוּ טְעָמַיִךְ{{ש}} {{סי|עַ}}לִּיזֵי גַאֲוָתֵךְ וּזְמִירוֹת נְעִימַיִךְ{{ש}} נָצוּ גַּם נָעוּ טַלְטֵלִים וְגוֹלִים {{רפרן|טֶבַח יוּבַל שַׁי אֵלִים וַעֲגָלִים / וְיַעֲלוּ בְּשָׁנָה מִדֵּי שָׁלֹשׁ רְגָלִים}} {{סי|גָּ}}לָל בֶּן יְדוּתוּן בַּשִּׁיר לָעֹלָה{{ש}} {{סי|יְ}}בִיאוּן מִנְחָתִי עִיִּים עֶצֶם וּבַעֲלָה{{ש}} {{סי|פִּ}}טּוּם הַקְּטֹרֶת עָשָׁן עָתָר לְמַעְלָה{{ש}} הִבְאִישׁ זְבוּב מָוֶת חֲבִתִּים נִפְגָּלִים {{רפרן|טֶבַח יוּבַל שַׁי אֵלִים וַעֲגָלִים / וְיַעֲלוּ בְּשָׁנָה מִדֵּי שָׁלֹשׁ רְגָלִים}} {{סי|דִּ}}גְלֵי הָמוֹן חוֹגֵג בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה{{ש}} {{סי|כֵּ}}סֶא יוֹם הֶחָג מִשְׁפַּט הָעֲבוֹדָה{{ש}} {{סי|צִ}}פִּיתִי עֵת תָּשׁוּב וְאֵין עוֹמֵד בְּסוֹדָהּ{{ש}} אָבַד כָּל חָזוֹן דְּבָרִים לֹא נִגְלִים {{רפרן|טֶבַח יוּבַל שַׁי אֵלִים וַעֲגָלִים / וְיַעֲלוּ בְּשָׁנָה מִדֵּי שָׁלֹשׁ רְגָלִים}} {{סי|הָ}}עֵז אֶת מִקְנְךָ כְּמוֹ חָזוֹן בֵּאֵר{{ש}} {{סי|לַ}}יְלָה גַּם יוֹמָם אוֹר חַיִּים הָאֵר{{ש}} {{סי|קְ}}חָה לִי לְבוּשׁ יֶשַׁע כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר{{ש}} וְכַכַּלָּה תַּעֲדֶה נְזָמִים וַעֲגִילִים {{רפרן|טֶבַח יוּבַל שַׁי אֵלִים וַעֲגָלִים / וְיַעֲלוּ בְּשָׁנָה מִדֵּי שָׁלֹשׁ רְגָלִים}} {{סי|וַ}}עֵד שְׁכִינָתְךָ בְּנוֹתְנֵי שְׁבָחֶךָ{{ש}} {{סי|מֵ}}חִים עִם אֵלִים יִכּוֹנוֹ מַטְבְּחֶךָ{{ש}} {{סי|רִ}}וּוּי יֵז נִצְחָם יַעֲלוּ מִזְבְּחֶךָ{{ש}} לְאַרְבַּע קַרְנוֹתָיו רְבוּעִים וְלֹא עֲגֻלִּים {{רפרן|טֶבַח יוּבַל שַׁי אֵלִים וַעֲגָלִים / וְיַעֲלוּ בְּשָׁנָה מִדֵּי שָׁלֹשׁ רְגָלִים}} {{סי|זִ}}מְרָה וְקוֹל תּוֹדָה בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר{{ש}} {{סי|נַ}}גֵּן יְנַגֵּן עַם יִגַּע בַּצִּנּוֹר{{ש}} {{סי|שְׁ}}עָרִים יִפָּתְחוּ וְשַׁעַר נִקָּנוֹר{{ש}} {{סי|תָּ}}בוֹאנָה תּוֹפֵפוֹת מִדְּבִיר וּמֵרֹגְלִים {{רפרן|טֶבַח יוּבַל שַׁי אֵלִים וַעֲגָלִים / וְיַעֲלוּ בְּשָׁנָה מִדֵּי שָׁלֹשׁ רְגָלִים}} [[קטגוריה:פיוטי ההגדה של פסח]] [[קטגוריה:קרובות]] [[קטגוריה:מנהג צרפת]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אח"ס בט"ע]] [[קטגוריה:חתימה]] rbsahz4x965ujxiznynrxf9860codbw 3002772 3002771 2026-04-02T21:39:28Z בן עדריאל 9444 הסרת [[קטגוריה:קרובות]]; הוספת [[קטגוריה:קרובות (פיוט)]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3002772 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|פיוט לשלש רגלים כמנהג צרפת. מובא במחזור ויטרי בין פיוטי ליל הסדר (מהדו' הורוויץ סימן קא). במקורות אחרים מופיע כפיוט לחזרת הש"ץ של מוסף שלש רגלים.}} {{הור|סימן: '''יצחק זכור לטוב''', '''אח"ס בט"ע'''}} {{סי|יְצַ}}לְצְלוּ {{סי|ח}}וֹבְבִים {{סי|ק}}וֹל שִׂמְחָה וְגִילִים{{ש}} {{סי|זְ}}בוּל {{סי|כּוֹ}}נְנוּ {{סי|ר}}וֹעִים {{סי|לַ}}הֲמוֹנֵי דְגָלִים{{ש}} {{סי|טֶ}}בַח יוּבַל שַׁי אֵילִים וַעֲגָלִים{{ש}} {{סי|וְ}}יַעֲלוּ {{סי|בַּ}}שָּׁנָה מִדֵּי שָׁלֹשׁ רְגָלִים {{סי|אִ}}וְּתָה לָהּ נַפְשִׁי מְשׂוֹשׂ חָדְשִׁי וּמוֹעֲדִי{{ש}} {{סי|חַ}}גִּים יִנְקֹפוּ וְשִׂמְחַת בֵּית וַעֲדִי{{ש}} {{סי|סִ}}בַּרְתִּי עַד מָה וְאֵין דּוֹרֵשׁ בַּעֲדִי{{ש}} מְבִיאֵי הַתּוֹדָה בֵּית יְיָ רְגִילִים {{רפרן|טֶבַח יוּבַל שַׁי אֵלִים וַעֲגָלִים / וְיַעֲלוּ בְּשָׁנָה מִדֵּי שָׁלֹשׁ רְגָלִים}} {{סי|בַּ}}ת נָדִיב בַּנְּעָלִים יָפוּ פְעָמַיִךְ{{ש}} {{סי|טְ}}הוֹרָה מִנְחָתֵךְ וְעָרְבוּ טְעָמַיִךְ{{ש}} {{סי|עַ}}לִּיזֵי גַאֲוָתֵךְ וּזְמִירוֹת נְעִימַיִךְ{{ש}} נָצוּ גַּם נָעוּ טַלְטֵלִים וְגוֹלִים {{רפרן|טֶבַח יוּבַל שַׁי אֵלִים וַעֲגָלִים / וְיַעֲלוּ בְּשָׁנָה מִדֵּי שָׁלֹשׁ רְגָלִים}} {{סי|גָּ}}לָל בֶּן יְדוּתוּן בַּשִּׁיר לָעֹלָה{{ש}} {{סי|יְ}}בִיאוּן מִנְחָתִי עִיִּים עֶצֶם וּבַעֲלָה{{ש}} {{סי|פִּ}}טּוּם הַקְּטֹרֶת עָשָׁן עָתָר לְמַעְלָה{{ש}} הִבְאִישׁ זְבוּב מָוֶת חֲבִתִּים נִפְגָּלִים {{רפרן|טֶבַח יוּבַל שַׁי אֵלִים וַעֲגָלִים / וְיַעֲלוּ בְּשָׁנָה מִדֵּי שָׁלֹשׁ רְגָלִים}} {{סי|דִּ}}גְלֵי הָמוֹן חוֹגֵג בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה{{ש}} {{סי|כֵּ}}סֶא יוֹם הֶחָג מִשְׁפַּט הָעֲבוֹדָה{{ש}} {{סי|צִ}}פִּיתִי עֵת תָּשׁוּב וְאֵין עוֹמֵד בְּסוֹדָהּ{{ש}} אָבַד כָּל חָזוֹן דְּבָרִים לֹא נִגְלִים {{רפרן|טֶבַח יוּבַל שַׁי אֵלִים וַעֲגָלִים / וְיַעֲלוּ בְּשָׁנָה מִדֵּי שָׁלֹשׁ רְגָלִים}} {{סי|הָ}}עֵז אֶת מִקְנְךָ כְּמוֹ חָזוֹן בֵּאֵר{{ש}} {{סי|לַ}}יְלָה גַּם יוֹמָם אוֹר חַיִּים הָאֵר{{ש}} {{סי|קְ}}חָה לִי לְבוּשׁ יֶשַׁע כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר{{ש}} וְכַכַּלָּה תַּעֲדֶה נְזָמִים וַעֲגִילִים {{רפרן|טֶבַח יוּבַל שַׁי אֵלִים וַעֲגָלִים / וְיַעֲלוּ בְּשָׁנָה מִדֵּי שָׁלֹשׁ רְגָלִים}} {{סי|וַ}}עֵד שְׁכִינָתְךָ בְּנוֹתְנֵי שְׁבָחֶךָ{{ש}} {{סי|מֵ}}חִים עִם אֵלִים יִכּוֹנוֹ מַטְבְּחֶךָ{{ש}} {{סי|רִ}}וּוּי יֵז נִצְחָם יַעֲלוּ מִזְבְּחֶךָ{{ש}} לְאַרְבַּע קַרְנוֹתָיו רְבוּעִים וְלֹא עֲגֻלִּים {{רפרן|טֶבַח יוּבַל שַׁי אֵלִים וַעֲגָלִים / וְיַעֲלוּ בְּשָׁנָה מִדֵּי שָׁלֹשׁ רְגָלִים}} {{סי|זִ}}מְרָה וְקוֹל תּוֹדָה בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר{{ש}} {{סי|נַ}}גֵּן יְנַגֵּן עַם יִגַּע בַּצִּנּוֹר{{ש}} {{סי|שְׁ}}עָרִים יִפָּתְחוּ וְשַׁעַר נִקָּנוֹר{{ש}} {{סי|תָּ}}בוֹאנָה תּוֹפֵפוֹת מִדְּבִיר וּמֵרֹגְלִים {{רפרן|טֶבַח יוּבַל שַׁי אֵלִים וַעֲגָלִים / וְיַעֲלוּ בְּשָׁנָה מִדֵּי שָׁלֹשׁ רְגָלִים}} [[קטגוריה:פיוטי ההגדה של פסח]] [[קטגוריה:קרובות (פיוט)]] [[קטגוריה:מנהג צרפת]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אח"ס בט"ע]] [[קטגוריה:חתימה]] eaxnendjxlbsw62qgbwvtz3lszwphos ביאור:הל"מ עירובין ס א 106 1728565 3002718 2938967 2026-04-02T19:25:44Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3002718 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|ס|א|נט ב|ס ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף ס עמוד א] ולא עירבו, אם יש לפניהם דקה ארבעה - אינה אוסרת, ואם לאו - אוסרת! - הכא במאי עסקינן - בדלא גבוה מרפסת עשרה. - ואי לא גבוה מרפסת עשרה, כי קא עביד דקה מאי הוי? - במגופפת עד עשר אמות, דכיון דעביד דקה - איסתלוקי איסתלוק ליה מהכא. }}{{הל"מ-רק-ראש|ואנשי חצר ואנשי מרפסת שלא עירבו זה עם זה אינן אוסרין זה על זה. }}{{הל"מ-גמרא-ראש|אמר רב יהודה }}{{הל"מ-רק-גמרא|אמר שמואל}}: {{שוליים|א}}{{הל"מ-גמרא-ראש|כותל שרצפה בסולמות, אפילו ביתר מעשר - תורת מחיצה עליו. }}{{הל"מ-רק-גמרא|רמי ליה רב ברונא לרב יהודה במעצרתא דבי רב חנינא: מי אמר שמואל תורת מחיצה עליו, והאמר רב נחמן אמר שמואל: אנשי מרפסת ואנשי חצר ששכחו ולא עירבו, אם יש לפניה דקה ארבעה - אינה אוסרת, ואם לאו - אוסרת! - הכא במאי עסקינן - דלא גבוה מרפסת עשרה. - ואי לא גבוה מרפסת עשרה, כי עביד דקה מאי הוי? - במגופפת עד עשר אמות, דכיון דעביד דקה - איסתלוקי איסתלק מהכא. }} {{הל"מ-גמרא-ראש|הנהו בני קקונאי דאתי לקמיה דרב יוסף, אמרו ליה: הב לן גברא דליערב לן מאתין. אמר ליה לאביי: זיל ערב להו, וחזי דלא מצווחת עלה בבי מדרשא, אזל חזא להנהו בתי דפתיחי לנהרא, אמר: הני להוי שיור למתא. הדר אמר: אין מערבין את כולה תנן, [מכלל] דאי בעי לעירובי מצי מערבי}} {{הל"מ-רק-ראש|והני לא מצי לערובי }}{{הל"מ-גמרא-ראש|אלא איעביד }}ליפתח להו כווי למתא {{הל"מ-גמרא-ראש|דאי בעו לעירובי דרך חלונות מצו מערבי. הדר אמר: לא בעי - דהא רבה בר אבוה מערב לה לכולה מחוזא ערסייתא ערסייתא משום פירא דבי תורי, דכל חד וחד הוי שיור לחבריה, ואף על גב דאי בעו לערובי בהדי הדדי לא מצו מערבי. הדר אמר: לא דמי, התם - אי בעי לערובי דרך גגות }}{{הל"מ-רק-ראש|מצו מערבי }}והני הכא לא מצו מערבי כלל{{הל"מ-גמרא-ראש|, הילכך נעבדן כווי. הדר אמר: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-גמרא-ראש|כווי נמי לא בעי, דההוא בי תיבנא דהוה ליה למר בר פופידתא מפומבדיתא, ושויה שיור לפומבדיתא. אמר: היינו דאמר לי מר חזי דלא מצווחת עלה בבי מדרשא. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אלא אם כן עשה חוצה לה כעיר חדשה. תניא, אמר רבי יהודה: עיר אחת היתה ביהודה וחדשה שמה, והיו בה חמשים דיורים אנשים ונשים וטף, ובה היו משערים חכמים, והיא היתה שיור. }}{{הל"מ-גמרא-ראש|איבעיא להו: חדשה מהו? }}{{שוליים|ג}}חדשה, {{הל"מ-רק-ראש|אילימא חדשה ממש }}{{הל"מ-גמרא-ראש|כי היכי דאיהי הויא שיור לגדולה - גדולה נמי הויא שיור לקטנה! - אלא: כעין חדשה }}{{הל"מ-רק-ראש|פירוש עיר של רבים שנתמעטה ועמדה על חמשים דיורין כעיר חדשה }}מהו{{הל"מ-רק-ראש| צריכה שיור או לא.}}? - {{הל"מ-גמרא-ראש|רב הונא ורב יהודה; חד אמר: בעיא שיור, וחד אמר: }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-גמרא-ראש|לא בעיא שיור. }}{{הל"מ-רק-ראש|והלכתא לקולא:}} רבי שמעון אומר שלש חצירות {{הל"מ-רק-ריף|של שני שני בתים}} וכו':. אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: הלכה כרבי שמעון. רבי יצחק אמר: אפילו בית אחד וחצר אחת. {{הל"מ-רק-ריף|בית אחד }}חצר אחת סלקא דעתך? - אלא אימא: {{שוליים|ה}}בית אחד בחצר אחת. אמר ליה אביי לרב יוסף: הא דרבי יצחק גמרא או סברא? - אמר ליה: מאי נפקא לן מינה? אמר ליה: גמרא גמור זמורתא תהא? {{הל"מ-רק-ריף|והלכתא כרבי יצחק}}{{הל"מ-רק-ראש|.‍ פסק רב אלפס והלכתא כרבי יצחק.‍ ותימה היאך יחלוק אמורא על תנאי דמתני' דמר מצריך חמשים דיורין ומר מצריך ג' חצירות ונראה לי שרב אלפס סובר דרבי יצחק הוא תנא וברייתא היא והלכה כדברי המיקל בעירוב. וסמך אההיא דאביי דלעיל דבי תיבנא לחודיה הוי שיור:}} משנה. {{שוליים|ו}}מי שהיה במזרח ואמר לבנו ערב לי במערב, במערב ואמר לבנו ערב לי במזרח, אם יש הימנו ולביתו אלפים אמה ולעירובו יותר מכאן - מותר לביתו ואסור לעירובו. לעירובו אלפים אמה ולביתו יתר מכאן - אסור לביתו ומותר לעירובו. {{שוליים|ז}}הנותן את עירובו בעיבורה של עיר - לא עשה ולא כלום. נתנו חוץ לתחום, אפילו אמה אחת <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''ולא עירבו''' - בני מרפסת עם בני חצר אלא אלו לבדן ואלו לבדן: '''אם יש לפניהם''' - לפני המרפסת לרגלי הכבש בתחלת עלייתה: '''דקה''' - פתח קטן גובה ארבעה אין אוסרין בני מרפסת על בני החצר דהא איסתלק להו: '''ואם לאו אוסרת''' - אלמא תורת פתח עליו ואפילו לחומרא: '''בדלא גבוה י'''' - דליכא למימר תורת מחיצה עליה: '''כי עביד דקה לפניה מאי הוי''' - הרי כל המרפסת סביבותיה נמוכה ופתוחה לחצר והרי הן כשתי חצירות שאין כותל ביניהן: '''מגופפת''' - מוקפת מחיצה סביב אלא שנשאר לפנים י' אמות כדין פתח בלא היקף דאי עבוד התם דקה סלוק נפשייהו ואי לא ע"כ לחומרא נמי פתח הוא הואיל דלא גבוה י': '''שרצפו''' - זקף סולם אצל סולם: '''תורת מחיצה עליו''' - ואין מבטלין המחיצה למהוי כנפרץ הכותל יותר מעשר דאמר לקמן מערבין אחד ואין מערבין שנים אלא רצו אחד מערבין ולקולא והוי כפתח רצו שניהם מערבין דלחומרא לא אמרינן דליבטליה למחיצה דכל בעירובין להקל: '''ומי אמר שמואל''' - דלא מבטלא סולם למחיצה לחומרא: '''ואי לאו אוסרת''' - אלמא אע"ג דגבוה מרפסת י' אתי סולם ומבטיל ליה: '''בדלא גבוה כו'''' - דבלא סולם נמי בטלה: '''דליערב''' - . מאתין. ועיר של רבים ונעשית של יחיד הויא ובעיא שיור: '''דפתיחי לנהרא''' - פתחיהן אחורי העיר לנהר ולא היה להם פתח פתוח לעיר: '''דאי בעו לערובי''' - הנך דמשיירי מצו מערבי: '''איעביד להו כווי''' - חלונות שיש בהן ד' על ד' לצד העיר דאי בעו הוו מצו מערבי ואעבדינהו שיור למתא דלא ליערבוה בהדיהו: '''ערסייתא ערסייתא''' - שכונות שכונות ולא היו מערבין כל העיר כאחת: פירא דבי תורי גומא גדולה שמצניעים שם גרעיני תמרים למאכל בהמה והיו אותן גומות מבדילות בין השכונות מתחת ובכל שכונה היו מבואות הרבה ומערבין יחד ולא היו מתקנין לה לחיים משום דעיר של רבים ונעשית של יחיד הויא וכל חד וחד הוי שיור לחבריה דאי לא הוי שיור היכי מצו לערבי מבואות הרבה שבכל שכונה יחד בכל עיר של רבים ונעשית של יחיד כל חד וחד באנפי נפשיה בעו עירובי ובעי לחי וקורה ככל עיירות של רבים: '''ואף על גב דאי בעו לעירובי לא מצי מערבי''' - משום פירא דמפסיק ואין יכולין להלך משכונה לשכונה והוי חריץ שבין שתי חצירות דאמרינן לקמן (דף עח:) מערבין שנים ואין מערבין אחד: '''דרך גגות''' - שהיו להם דיוטאות עוברות מגגי שכונה זו לגגי שכונה זו: '''דההוא בי תבנא כו'''' - ואמרינן לקמן הלכה כר"ש דלא בעי נ' דיורין לשיור: '''ובה שיערו חכמים''' - שיורי עיירות והיא עצמה היתה שיור לעיר גדולה הסמוכה לה: '''חדשה מהו''' - לעירובי באנפה נפשה כולה בלא שיור: '''כעין חדשה''' - עיר ק נה אחרת של נ' דיורין ואינה סמוכה לגדולה: '''חצר אחת ס"ד''' - חצר בלא בית מי הוי דירה: '''בית אחד בחצר אחת''' - חצר ובית לתוכה סגי להיות שיור: '''מתני' מי שהיה במזרח''' - בשדה וקדש עליו שם היום: '''ואמר לבנו''' - לערב מבעוד יום למערב: '''ולעירובו יותר מכאן''' - שנתן לו העירוב מביתו והלאה: '''מותר לביתו''' - לדין ביתו כלומר למנות שביתתו מביתו כאילו לא עירב: '''ואסור לעירובו''' - לדין עירובו למנות שביתתו מעירובו דכיון דקידש עליו היום רחוק מעירובו יותר מאלפים נמצא שאינו יכול להלך וליטלו שהרי אין עירובו קונה לו אלא אלפים לכל רוח וכיון דאינו עירוב הוי ליה שביתתו בביתו שהרי בתחום ביתו הוה ואע"ג דאוקמי' בשילהי מי שהוציאוהו דאי מוקמת ליה באידך גיסא דאילן קם ליה כו' אלמא אמר שביתתי רחוק מאלפים ה"ז לא יזוז ממקומו הני מילי בבא בדרך דכיון דבמקום פלוני לא יכול לקנות דרחוק מאלפים הוה ובמקום רגליו לא הוה ניחא ליה דליקני ליה אין לו שביתה כלל לפיכך לא יזוז ממקומו אבל בעומד בביתו ועירב במקום שאינו עירוב יש לו שביתה בביתו דמסתמא בביתו ניחא ליה למיקני בשאין עירובו עירוב כדתנן בפרק בכל מערבין (לעיל דף לה.) גבי נתגלגל חוץ לתחום ספק מבעוד יום ספק משחשיכה ה"ז חמר גמל ולא קתני לא יזוז ממקומו שמעינן מינה דאם אינו עירוב יש לו שביתה בביתו: '''אסור לביתו''' - לדין ביתו למנות מביתו אלפים לכל רוח: '''בעיבורה של עיר''' - באחד מן הבתים העומדין בתוך שבעים אמה ושירים: '''לא עשה ולא כלום''' - שהרי בלא עירוב נמי יש לו מן העיר אלפים לכל רוח וכל העיר לו כארבע אמות: '''נתנו חוץ לתחום''' - מפרש בגמרא חוץ לעיבורה של עיר:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 5 ס א דליערב לן מאתין.ogg|thumb|תוס_עירובין_5_ס_א_דליערב לן מאתין]] '''דליערב''' לן מאתין. מה שפי' בקונט' דעיר של רבים ונעשית של יחיד הואי לא בא לאפוקי והרי היא של רבים אלא לאפוקי של יחיד ונעשית של רבים: ''' ושויה''' שיור לפומבדיתא. בהדי שיור דג' חצירות של שני בתים בעינן והלכה כר"ש: ''' היינו''' דאמר (ליה) חזי דלא מצווחא. שאם היה מזקיקם לעשות כווי על חנם היו סותרין את בתיהם: ''' וחדשה''' שמה. בספר יהושע (טו) היא כתובה בנחלת יהודה: ''' גמרא.''' שהיה לו קבלה משום תנא או סברא שמסברא היה אומר שכך נראה אף על פי שאין שום תנא סובר כן ולא לפסוק הלכה בא אלא שכך היו דברים נראים וקאמר מאי נפקא לן מינה כלומר הא פסקינן לעיל כרבי שמעון ומשני גמרא גמור כו' מ"מ יש לנו לחקור ולידע אם גמרא או סברא:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ה|ס א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ה|ס|א}} 52qhzyi2i8nc7c7y61m6qvhd6d6vods 3002719 3002718 2026-04-02T19:32:51Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3002719 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|ס|א|נט ב|ס ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף ס עמוד א] ולא עירבו, אם יש לפניהם דקה ארבעה - אינה אוסרת, ואם לאו - אוסרת! - הכא במאי עסקינן - בדלא גבוה מרפסת עשרה. - ואי לא גבוה מרפסת עשרה, כי קא עביד דקה מאי הוי? - במגופפת עד עשר אמות, דכיון דעביד דקה - איסתלוקי איסתלוק ליה מהכא. }}{{הל"מ-רק-ראש|ואנשי חצר ואנשי מרפסת שלא עירבו זה עם זה אינן אוסרין זה על זה. }}{{הל"מ-גמרא-ראש|אמר רב יהודה }}{{הל"מ-רק-גמרא|אמר שמואל}}: {{שוליים|א}}{{הל"מ-גמרא-ראש|כותל שרצפה בסולמות, אפילו ביתר מעשר - תורת מחיצה עליו. }}{{הל"מ-רק-גמרא|רמי ליה רב ברונא לרב יהודה במעצרתא דבי רב חנינא: מי אמר שמואל תורת מחיצה עליו, והאמר רב נחמן אמר שמואל: אנשי מרפסת ואנשי חצר ששכחו ולא עירבו, אם יש לפניה דקה ארבעה - אינה אוסרת, ואם לאו - אוסרת! - הכא במאי עסקינן - דלא גבוה מרפסת עשרה. - ואי לא גבוה מרפסת עשרה, כי עביד דקה מאי הוי? - במגופפת עד עשר אמות, דכיון דעביד דקה - איסתלוקי איסתלק מהכא. }} {{הל"מ-גמרא-ראש|הנהו בני קקונאי דאתי לקמיה דרב יוסף, אמרו ליה: הב לן גברא דליערב לן מאתין. אמר ליה לאביי: זיל ערב להו, וחזי דלא מצווחת עלה בבי מדרשא, אזל חזא להנהו בתי דפתיחי לנהרא, אמר: הני להוי שיור למתא. הדר אמר: אין מערבין את כולה תנן, [מכלל] דאי בעי לעירובי מצי מערבי}} {{הל"מ-רק-ראש|והני לא מצי לערובי }}{{הל"מ-גמרא-ראש|אלא איעביד }}ליפתח להו כווי למתא {{הל"מ-גמרא-ראש|דאי בעו לעירובי דרך חלונות מצו מערבי. הדר אמר: לא בעי - דהא רבה בר אבוה מערב לה לכולה מחוזא ערסייתא ערסייתא משום פירא דבי תורי, דכל חד וחד הוי שיור לחבריה, ואף על גב דאי בעו לערובי בהדי הדדי לא מצו מערבי. הדר אמר: לא דמי, התם - אי בעי לערובי דרך גגות }}{{הל"מ-רק-ראש|מצו מערבי }}והני הכא לא מצו מערבי כלל{{הל"מ-גמרא-ראש|, הילכך נעבדן כווי. הדר אמר: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-גמרא-ראש|כווי נמי לא בעי, דההוא בי תיבנא דהוה ליה למר בר פופידתא מפומבדיתא, ושויה שיור לפומבדיתא. אמר: היינו דאמר לי מר חזי דלא מצווחת עלה בבי מדרשא. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אלא אם כן עשה חוצה לה כעיר חדשה. תניא, אמר רבי יהודה: עיר אחת היתה ביהודה וחדשה שמה, והיו בה חמשים דיורים אנשים ונשים וטף, ובה היו משערים חכמים, והיא היתה שיור. }}{{הל"מ-גמרא-ראש|איבעיא להו: חדשה מהו? }}{{שוליים|ג}}חדשה, {{הל"מ-רק-ראש|אילימא חדשה ממש }}{{הל"מ-גמרא-ראש|כי היכי דאיהי הויא שיור לגדולה - גדולה נמי הויא שיור לקטנה! - אלא: כעין חדשה }}{{הל"מ-רק-ראש|פירוש עיר של רבים שנתמעטה ועמדה על חמשים דיורין כעיר חדשה }}מהו{{הל"מ-רק-ראש| צריכה שיור או לא.}}? - {{הל"מ-גמרא-ראש|רב הונא ורב יהודה; חד אמר: בעיא שיור, וחד אמר: }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-גמרא-ראש|לא בעיא שיור. }}{{הל"מ-רק-ראש|והלכתא לקולא:}} רבי שמעון אומר שלש חצירות {{הל"מ-רק-ריף|של שני שני בתים}} וכו':. אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: הלכה כרבי שמעון. רבי יצחק אמר: אפילו בית אחד וחצר אחת. {{הל"מ-רק-ריף|בית אחד }}חצר אחת סלקא דעתך? - אלא אימא: {{שוליים|ה}}בית אחד בחצר אחת. אמר ליה אביי לרב יוסף: הא דרבי יצחק גמרא או סברא? - אמר ליה: מאי נפקא לן מינה? אמר ליה: גמרא גמור זמורתא תהא? {{הל"מ-רק-ריף|והלכתא כרבי יצחק}}{{הל"מ-רק-ראש|.‍ פסק רב אלפס והלכתא כרבי יצחק.‍ ותימה היאך יחלוק אמורא על תנאי דמתני' דמר מצריך חמשים דיורין ומר מצריך ג' חצירות ונראה לי שרב אלפס סובר דרבי יצחק הוא תנא וברייתא היא והלכה כדברי המיקל בעירוב. וסמך אההיא דאביי דלעיל דבי תיבנא לחודיה הוי שיור:}} משנה. {{שוליים|ו}}מי שהיה במזרח ואמר לבנו ערב לי במערב, במערב ואמר לבנו ערב לי במזרח, אם יש הימנו ולביתו אלפים אמה ולעירובו יותר מכאן - מותר לביתו ואסור לעירובו. לעירובו אלפים אמה ולביתו יתר מכאן - אסור לביתו ומותר לעירובו. {{שוליים|ז}}הנותן את עירובו בעיבורה של עיר - לא עשה ולא כלום. נתנו חוץ לתחום, אפילו אמה אחת <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''ולא עירבו''' - בני מרפסת עם בני חצר אלא אלו לבדן ואלו לבדן: '''אם יש לפניהם''' - לפני המרפסת לרגלי הכבש בתחלת עלייתה: '''דקה''' - פתח קטן גובה ארבעה אין אוסרין בני מרפסת על בני החצר דהא איסתלק להו: '''ואם לאו אוסרת''' - אלמא תורת פתח עליו ואפילו לחומרא: '''בדלא גבוה י'''' - דליכא למימר תורת מחיצה עליה: '''כי עביד דקה לפניה מאי הוי''' - הרי כל המרפסת סביבותיה נמוכה ופתוחה לחצר והרי הן כשתי חצירות שאין כותל ביניהן: '''מגופפת''' - מוקפת מחיצה סביב אלא שנשאר לפנים י' אמות כדין פתח בלא היקף דאי עבוד התם דקה סלוק נפשייהו ואי לא ע"כ לחומרא נמי פתח הוא הואיל דלא גבוה י': '''שרצפו''' - זקף סולם אצל סולם: '''תורת מחיצה עליו''' - ואין מבטלין המחיצה למהוי כנפרץ הכותל יותר מעשר דאמר לקמן מערבין אחד ואין מערבין שנים אלא רצו אחד מערבין ולקולא והוי כפתח רצו שניהם מערבין דלחומרא לא אמרינן דליבטליה למחיצה דכל בעירובין להקל: '''ומי אמר שמואל''' - דלא מבטלא סולם למחיצה לחומרא: '''ואי לאו אוסרת''' - אלמא אע"ג דגבוה מרפסת י' אתי סולם ומבטיל ליה: '''בדלא גבוה כו'''' - דבלא סולם נמי בטלה: '''דליערב''' - . מאתין. ועיר של רבים ונעשית של יחיד הויא ובעיא שיור: '''דפתיחי לנהרא''' - פתחיהן אחורי העיר לנהר ולא היה להם פתח פתוח לעיר: '''דאי בעו לערובי''' - הנך דמשיירי מצו מערבי: '''איעביד להו כווי''' - חלונות שיש בהן ד' על ד' לצד העיר דאי בעו הוו מצו מערבי ואעבדינהו שיור למתא דלא ליערבוה בהדיהו: '''ערסייתא ערסייתא''' - שכונות שכונות ולא היו מערבין כל העיר כאחת: פירא דבי תורי גומא גדולה שמצניעים שם גרעיני תמרים למאכל בהמה והיו אותן גומות מבדילות בין השכונות מתחת ובכל שכונה היו מבואות הרבה ומערבין יחד ולא היו מתקנין לה לחיים משום דעיר של רבים ונעשית של יחיד הויא וכל חד וחד הוי שיור לחבריה דאי לא הוי שיור היכי מצו לערבי מבואות הרבה שבכל שכונה יחד בכל עיר של רבים ונעשית של יחיד כל חד וחד באנפי נפשיה בעו עירובי ובעי לחי וקורה ככל עיירות של רבים: '''ואף על גב דאי בעו לעירובי לא מצי מערבי''' - משום פירא דמפסיק ואין יכולין להלך משכונה לשכונה והוי חריץ שבין שתי חצירות דאמרינן לקמן (דף עח:) מערבין שנים ואין מערבין אחד: '''דרך גגות''' - שהיו להם דיוטאות עוברות מגגי שכונה זו לגגי שכונה זו: '''דההוא בי תבנא כו'''' - ואמרינן לקמן הלכה כר"ש דלא בעי נ' דיורין לשיור: '''ובה שיערו חכמים''' - שיורי עיירות והיא עצמה היתה שיור לעיר גדולה הסמוכה לה: '''חדשה מהו''' - לעירובי באנפה נפשה כולה בלא שיור: '''כעין חדשה''' - עיר ק נה אחרת של נ' דיורין ואינה סמוכה לגדולה: '''חצר אחת ס"ד''' - חצר בלא בית מי הוי דירה: '''בית אחד בחצר אחת''' - חצר ובית לתוכה סגי להיות שיור: '''מתני' מי שהיה במזרח''' - בשדה וקדש עליו שם היום: '''ואמר לבנו''' - לערב מבעוד יום למערב: '''ולעירובו יותר מכאן''' - שנתן לו העירוב מביתו והלאה: '''מותר לביתו''' - לדין ביתו כלומר למנות שביתתו מביתו כאילו לא עירב: '''ואסור לעירובו''' - לדין עירובו למנות שביתתו מעירובו דכיון דקידש עליו היום רחוק מעירובו יותר מאלפים נמצא שאינו יכול להלך וליטלו שהרי אין עירובו קונה לו אלא אלפים לכל רוח וכיון דאינו עירוב הוי ליה שביתתו בביתו שהרי בתחום ביתו הוה ואע"ג דאוקמי' בשילהי מי שהוציאוהו דאי מוקמת ליה באידך גיסא דאילן קם ליה כו' אלמא אמר שביתתי רחוק מאלפים ה"ז לא יזוז ממקומו הני מילי בבא בדרך דכיון דבמקום פלוני לא יכול לקנות דרחוק מאלפים הוה ובמקום רגליו לא הוה ניחא ליה דליקני ליה אין לו שביתה כלל לפיכך לא יזוז ממקומו אבל בעומד בביתו ועירב במקום שאינו עירוב יש לו שביתה בביתו דמסתמא בביתו ניחא ליה למיקני בשאין עירובו עירוב כדתנן בפרק בכל מערבין (לעיל דף לה.) גבי נתגלגל חוץ לתחום ספק מבעוד יום ספק משחשיכה ה"ז חמר גמל ולא קתני לא יזוז ממקומו שמעינן מינה דאם אינו עירוב יש לו שביתה בביתו: '''אסור לביתו''' - לדין ביתו למנות מביתו אלפים לכל רוח: '''בעיבורה של עיר''' - באחד מן הבתים העומדין בתוך שבעים אמה ושירים: '''לא עשה ולא כלום''' - שהרי בלא עירוב נמי יש לו מן העיר אלפים לכל רוח וכל העיר לו כארבע אמות: '''נתנו חוץ לתחום''' - מפרש בגמרא חוץ לעיבורה של עיר:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 5 ס א דליערב לן מאתין.ogg|thumb|תוס_עירובין_5_ס_א_דליערב לן מאתין]] '''דליערב''' לן מאתין. מה שפי' בקונט' דעיר של רבים ונעשית של יחיד הואי לא בא לאפוקי והרי היא של רבים אלא לאפוקי של יחיד ונעשית של רבים: [[File:תוס עירובין 5 ס א ושויה שיור לפומבדיתא.ogg|thumb|תוס_עירובין_5_ס_א_ושויה שיור לפומבדיתא]] ''' ושויה''' שיור לפומבדיתא. בהדי שיור דג' חצירות של שני בתים בעינן והלכה כר"ש: ''' היינו''' דאמר (ליה) חזי דלא מצווחא. שאם היה מזקיקם לעשות כווי על חנם היו סותרין את בתיהם: ''' וחדשה''' שמה. בספר יהושע (טו) היא כתובה בנחלת יהודה: ''' גמרא.''' שהיה לו קבלה משום תנא או סברא שמסברא היה אומר שכך נראה אף על פי שאין שום תנא סובר כן ולא לפסוק הלכה בא אלא שכך היו דברים נראים וקאמר מאי נפקא לן מינה כלומר הא פסקינן לעיל כרבי שמעון ומשני גמרא גמור כו' מ"מ יש לנו לחקור ולידע אם גמרא או סברא:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ה|ס א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ה|ס|א}} 46qaviv4i1hsozfcw179ztwlr5d3edo 3002738 3002719 2026-04-02T19:41:18Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3002738 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|ס|א|נט ב|ס ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף ס עמוד א] ולא עירבו, אם יש לפניהם דקה ארבעה - אינה אוסרת, ואם לאו - אוסרת! - הכא במאי עסקינן - בדלא גבוה מרפסת עשרה. - ואי לא גבוה מרפסת עשרה, כי קא עביד דקה מאי הוי? - במגופפת עד עשר אמות, דכיון דעביד דקה - איסתלוקי איסתלוק ליה מהכא. }}{{הל"מ-רק-ראש|ואנשי חצר ואנשי מרפסת שלא עירבו זה עם זה אינן אוסרין זה על זה. }}{{הל"מ-גמרא-ראש|אמר רב יהודה }}{{הל"מ-רק-גמרא|אמר שמואל}}: {{שוליים|א}}{{הל"מ-גמרא-ראש|כותל שרצפה בסולמות, אפילו ביתר מעשר - תורת מחיצה עליו. }}{{הל"מ-רק-גמרא|רמי ליה רב ברונא לרב יהודה במעצרתא דבי רב חנינא: מי אמר שמואל תורת מחיצה עליו, והאמר רב נחמן אמר שמואל: אנשי מרפסת ואנשי חצר ששכחו ולא עירבו, אם יש לפניה דקה ארבעה - אינה אוסרת, ואם לאו - אוסרת! - הכא במאי עסקינן - דלא גבוה מרפסת עשרה. - ואי לא גבוה מרפסת עשרה, כי עביד דקה מאי הוי? - במגופפת עד עשר אמות, דכיון דעביד דקה - איסתלוקי איסתלק מהכא. }} {{הל"מ-גמרא-ראש|הנהו בני קקונאי דאתי לקמיה דרב יוסף, אמרו ליה: הב לן גברא דליערב לן מאתין. אמר ליה לאביי: זיל ערב להו, וחזי דלא מצווחת עלה בבי מדרשא, אזל חזא להנהו בתי דפתיחי לנהרא, אמר: הני להוי שיור למתא. הדר אמר: אין מערבין את כולה תנן, [מכלל] דאי בעי לעירובי מצי מערבי}} {{הל"מ-רק-ראש|והני לא מצי לערובי }}{{הל"מ-גמרא-ראש|אלא איעביד }}ליפתח להו כווי למתא {{הל"מ-גמרא-ראש|דאי בעו לעירובי דרך חלונות מצו מערבי. הדר אמר: לא בעי - דהא רבה בר אבוה מערב לה לכולה מחוזא ערסייתא ערסייתא משום פירא דבי תורי, דכל חד וחד הוי שיור לחבריה, ואף על גב דאי בעו לערובי בהדי הדדי לא מצו מערבי. הדר אמר: לא דמי, התם - אי בעי לערובי דרך גגות }}{{הל"מ-רק-ראש|מצו מערבי }}והני הכא לא מצו מערבי כלל{{הל"מ-גמרא-ראש|, הילכך נעבדן כווי. הדר אמר: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-גמרא-ראש|כווי נמי לא בעי, דההוא בי תיבנא דהוה ליה למר בר פופידתא מפומבדיתא, ושויה שיור לפומבדיתא. אמר: היינו דאמר לי מר חזי דלא מצווחת עלה בבי מדרשא. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אלא אם כן עשה חוצה לה כעיר חדשה. תניא, אמר רבי יהודה: עיר אחת היתה ביהודה וחדשה שמה, והיו בה חמשים דיורים אנשים ונשים וטף, ובה היו משערים חכמים, והיא היתה שיור. }}{{הל"מ-גמרא-ראש|איבעיא להו: חדשה מהו? }}{{שוליים|ג}}חדשה, {{הל"מ-רק-ראש|אילימא חדשה ממש }}{{הל"מ-גמרא-ראש|כי היכי דאיהי הויא שיור לגדולה - גדולה נמי הויא שיור לקטנה! - אלא: כעין חדשה }}{{הל"מ-רק-ראש|פירוש עיר של רבים שנתמעטה ועמדה על חמשים דיורין כעיר חדשה }}מהו{{הל"מ-רק-ראש| צריכה שיור או לא.}}? - {{הל"מ-גמרא-ראש|רב הונא ורב יהודה; חד אמר: בעיא שיור, וחד אמר: }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-גמרא-ראש|לא בעיא שיור. }}{{הל"מ-רק-ראש|והלכתא לקולא:}} רבי שמעון אומר שלש חצירות {{הל"מ-רק-ריף|של שני שני בתים}} וכו':. אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: הלכה כרבי שמעון. רבי יצחק אמר: אפילו בית אחד וחצר אחת. {{הל"מ-רק-ריף|בית אחד }}חצר אחת סלקא דעתך? - אלא אימא: {{שוליים|ה}}בית אחד בחצר אחת. אמר ליה אביי לרב יוסף: הא דרבי יצחק גמרא או סברא? - אמר ליה: מאי נפקא לן מינה? אמר ליה: גמרא גמור זמורתא תהא? {{הל"מ-רק-ריף|והלכתא כרבי יצחק}}{{הל"מ-רק-ראש|.‍ פסק רב אלפס והלכתא כרבי יצחק.‍ ותימה היאך יחלוק אמורא על תנאי דמתני' דמר מצריך חמשים דיורין ומר מצריך ג' חצירות ונראה לי שרב אלפס סובר דרבי יצחק הוא תנא וברייתא היא והלכה כדברי המיקל בעירוב. וסמך אההיא דאביי דלעיל דבי תיבנא לחודיה הוי שיור:}} משנה. {{שוליים|ו}}מי שהיה במזרח ואמר לבנו ערב לי במערב, במערב ואמר לבנו ערב לי במזרח, אם יש הימנו ולביתו אלפים אמה ולעירובו יותר מכאן - מותר לביתו ואסור לעירובו. לעירובו אלפים אמה ולביתו יתר מכאן - אסור לביתו ומותר לעירובו. {{שוליים|ז}}הנותן את עירובו בעיבורה של עיר - לא עשה ולא כלום. נתנו חוץ לתחום, אפילו אמה אחת <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''ולא עירבו''' - בני מרפסת עם בני חצר אלא אלו לבדן ואלו לבדן: '''אם יש לפניהם''' - לפני המרפסת לרגלי הכבש בתחלת עלייתה: '''דקה''' - פתח קטן גובה ארבעה אין אוסרין בני מרפסת על בני החצר דהא איסתלק להו: '''ואם לאו אוסרת''' - אלמא תורת פתח עליו ואפילו לחומרא: '''בדלא גבוה י'''' - דליכא למימר תורת מחיצה עליה: '''כי עביד דקה לפניה מאי הוי''' - הרי כל המרפסת סביבותיה נמוכה ופתוחה לחצר והרי הן כשתי חצירות שאין כותל ביניהן: '''מגופפת''' - מוקפת מחיצה סביב אלא שנשאר לפנים י' אמות כדין פתח בלא היקף דאי עבוד התם דקה סלוק נפשייהו ואי לא ע"כ לחומרא נמי פתח הוא הואיל דלא גבוה י': '''שרצפו''' - זקף סולם אצל סולם: '''תורת מחיצה עליו''' - ואין מבטלין המחיצה למהוי כנפרץ הכותל יותר מעשר דאמר לקמן מערבין אחד ואין מערבין שנים אלא רצו אחד מערבין ולקולא והוי כפתח רצו שניהם מערבין דלחומרא לא אמרינן דליבטליה למחיצה דכל בעירובין להקל: '''ומי אמר שמואל''' - דלא מבטלא סולם למחיצה לחומרא: '''ואי לאו אוסרת''' - אלמא אע"ג דגבוה מרפסת י' אתי סולם ומבטיל ליה: '''בדלא גבוה כו'''' - דבלא סולם נמי בטלה: '''דליערב''' - . מאתין. ועיר של רבים ונעשית של יחיד הויא ובעיא שיור: '''דפתיחי לנהרא''' - פתחיהן אחורי העיר לנהר ולא היה להם פתח פתוח לעיר: '''דאי בעו לערובי''' - הנך דמשיירי מצו מערבי: '''איעביד להו כווי''' - חלונות שיש בהן ד' על ד' לצד העיר דאי בעו הוו מצו מערבי ואעבדינהו שיור למתא דלא ליערבוה בהדיהו: '''ערסייתא ערסייתא''' - שכונות שכונות ולא היו מערבין כל העיר כאחת: פירא דבי תורי גומא גדולה שמצניעים שם גרעיני תמרים למאכל בהמה והיו אותן גומות מבדילות בין השכונות מתחת ובכל שכונה היו מבואות הרבה ומערבין יחד ולא היו מתקנין לה לחיים משום דעיר של רבים ונעשית של יחיד הויא וכל חד וחד הוי שיור לחבריה דאי לא הוי שיור היכי מצו לערבי מבואות הרבה שבכל שכונה יחד בכל עיר של רבים ונעשית של יחיד כל חד וחד באנפי נפשיה בעו עירובי ובעי לחי וקורה ככל עיירות של רבים: '''ואף על גב דאי בעו לעירובי לא מצי מערבי''' - משום פירא דמפסיק ואין יכולין להלך משכונה לשכונה והוי חריץ שבין שתי חצירות דאמרינן לקמן (דף עח:) מערבין שנים ואין מערבין אחד: '''דרך גגות''' - שהיו להם דיוטאות עוברות מגגי שכונה זו לגגי שכונה זו: '''דההוא בי תבנא כו'''' - ואמרינן לקמן הלכה כר"ש דלא בעי נ' דיורין לשיור: '''ובה שיערו חכמים''' - שיורי עיירות והיא עצמה היתה שיור לעיר גדולה הסמוכה לה: '''חדשה מהו''' - לעירובי באנפה נפשה כולה בלא שיור: '''כעין חדשה''' - עיר ק נה אחרת של נ' דיורין ואינה סמוכה לגדולה: '''חצר אחת ס"ד''' - חצר בלא בית מי הוי דירה: '''בית אחד בחצר אחת''' - חצר ובית לתוכה סגי להיות שיור: '''מתני' מי שהיה במזרח''' - בשדה וקדש עליו שם היום: '''ואמר לבנו''' - לערב מבעוד יום למערב: '''ולעירובו יותר מכאן''' - שנתן לו העירוב מביתו והלאה: '''מותר לביתו''' - לדין ביתו כלומר למנות שביתתו מביתו כאילו לא עירב: '''ואסור לעירובו''' - לדין עירובו למנות שביתתו מעירובו דכיון דקידש עליו היום רחוק מעירובו יותר מאלפים נמצא שאינו יכול להלך וליטלו שהרי אין עירובו קונה לו אלא אלפים לכל רוח וכיון דאינו עירוב הוי ליה שביתתו בביתו שהרי בתחום ביתו הוה ואע"ג דאוקמי' בשילהי מי שהוציאוהו דאי מוקמת ליה באידך גיסא דאילן קם ליה כו' אלמא אמר שביתתי רחוק מאלפים ה"ז לא יזוז ממקומו הני מילי בבא בדרך דכיון דבמקום פלוני לא יכול לקנות דרחוק מאלפים הוה ובמקום רגליו לא הוה ניחא ליה דליקני ליה אין לו שביתה כלל לפיכך לא יזוז ממקומו אבל בעומד בביתו ועירב במקום שאינו עירוב יש לו שביתה בביתו דמסתמא בביתו ניחא ליה למיקני בשאין עירובו עירוב כדתנן בפרק בכל מערבין (לעיל דף לה.) גבי נתגלגל חוץ לתחום ספק מבעוד יום ספק משחשיכה ה"ז חמר גמל ולא קתני לא יזוז ממקומו שמעינן מינה דאם אינו עירוב יש לו שביתה בביתו: '''אסור לביתו''' - לדין ביתו למנות מביתו אלפים לכל רוח: '''בעיבורה של עיר''' - באחד מן הבתים העומדין בתוך שבעים אמה ושירים: '''לא עשה ולא כלום''' - שהרי בלא עירוב נמי יש לו מן העיר אלפים לכל רוח וכל העיר לו כארבע אמות: '''נתנו חוץ לתחום''' - מפרש בגמרא חוץ לעיבורה של עיר:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 5 ס א דליערב לן מאתין.ogg|thumb|תוס_עירובין_5_ס_א_דליערב לן מאתין]] '''דליערב''' לן מאתין. מה שפי' בקונט' דעיר של רבים ונעשית של יחיד הואי לא בא לאפוקי והרי היא של רבים אלא לאפוקי של יחיד ונעשית של רבים: [[File:תוס עירובין 5 ס א ושויה שיור לפומבדיתא.ogg|thumb|תוס_עירובין_5_ס_א_ושויה שיור לפומבדיתא]] ''' ושויה''' שיור לפומבדיתא. בהדי שיור דג' חצירות של שני בתים בעינן והלכה כר"ש: [[File:תוס עירובין 5 ס א היינו דאמר (ליה) חזי דלא מצווחא.ogg|thumb|תוס_עירובין_5_ס_א_היינו דאמר (ליה) חזי דלא מצווחא]] ''' היינו''' דאמר (ליה) חזי דלא מצווחא. שאם היה מזקיקם לעשות כווי על חנם היו סותרין את בתיהם: ''' וחדשה''' שמה. בספר יהושע (טו) היא כתובה בנחלת יהודה: ''' גמרא.''' שהיה לו קבלה משום תנא או סברא שמסברא היה אומר שכך נראה אף על פי שאין שום תנא סובר כן ולא לפסוק הלכה בא אלא שכך היו דברים נראים וקאמר מאי נפקא לן מינה כלומר הא פסקינן לעיל כרבי שמעון ומשני גמרא גמור כו' מ"מ יש לנו לחקור ולידע אם גמרא או סברא:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ה|ס א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ה|ס|א}} nwlfls8dnnmbkjuufi3zaf0db1nft0p 3002740 3002738 2026-04-02T19:48:13Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3002740 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|ס|א|נט ב|ס ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף ס עמוד א] ולא עירבו, אם יש לפניהם דקה ארבעה - אינה אוסרת, ואם לאו - אוסרת! - הכא במאי עסקינן - בדלא גבוה מרפסת עשרה. - ואי לא גבוה מרפסת עשרה, כי קא עביד דקה מאי הוי? - במגופפת עד עשר אמות, דכיון דעביד דקה - איסתלוקי איסתלוק ליה מהכא. }}{{הל"מ-רק-ראש|ואנשי חצר ואנשי מרפסת שלא עירבו זה עם זה אינן אוסרין זה על זה. }}{{הל"מ-גמרא-ראש|אמר רב יהודה }}{{הל"מ-רק-גמרא|אמר שמואל}}: {{שוליים|א}}{{הל"מ-גמרא-ראש|כותל שרצפה בסולמות, אפילו ביתר מעשר - תורת מחיצה עליו. }}{{הל"מ-רק-גמרא|רמי ליה רב ברונא לרב יהודה במעצרתא דבי רב חנינא: מי אמר שמואל תורת מחיצה עליו, והאמר רב נחמן אמר שמואל: אנשי מרפסת ואנשי חצר ששכחו ולא עירבו, אם יש לפניה דקה ארבעה - אינה אוסרת, ואם לאו - אוסרת! - הכא במאי עסקינן - דלא גבוה מרפסת עשרה. - ואי לא גבוה מרפסת עשרה, כי עביד דקה מאי הוי? - במגופפת עד עשר אמות, דכיון דעביד דקה - איסתלוקי איסתלק מהכא. }} {{הל"מ-גמרא-ראש|הנהו בני קקונאי דאתי לקמיה דרב יוסף, אמרו ליה: הב לן גברא דליערב לן מאתין. אמר ליה לאביי: זיל ערב להו, וחזי דלא מצווחת עלה בבי מדרשא, אזל חזא להנהו בתי דפתיחי לנהרא, אמר: הני להוי שיור למתא. הדר אמר: אין מערבין את כולה תנן, [מכלל] דאי בעי לעירובי מצי מערבי}} {{הל"מ-רק-ראש|והני לא מצי לערובי }}{{הל"מ-גמרא-ראש|אלא איעביד }}ליפתח להו כווי למתא {{הל"מ-גמרא-ראש|דאי בעו לעירובי דרך חלונות מצו מערבי. הדר אמר: לא בעי - דהא רבה בר אבוה מערב לה לכולה מחוזא ערסייתא ערסייתא משום פירא דבי תורי, דכל חד וחד הוי שיור לחבריה, ואף על גב דאי בעו לערובי בהדי הדדי לא מצו מערבי. הדר אמר: לא דמי, התם - אי בעי לערובי דרך גגות }}{{הל"מ-רק-ראש|מצו מערבי }}והני הכא לא מצו מערבי כלל{{הל"מ-גמרא-ראש|, הילכך נעבדן כווי. הדר אמר: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-גמרא-ראש|כווי נמי לא בעי, דההוא בי תיבנא דהוה ליה למר בר פופידתא מפומבדיתא, ושויה שיור לפומבדיתא. אמר: היינו דאמר לי מר חזי דלא מצווחת עלה בבי מדרשא. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אלא אם כן עשה חוצה לה כעיר חדשה. תניא, אמר רבי יהודה: עיר אחת היתה ביהודה וחדשה שמה, והיו בה חמשים דיורים אנשים ונשים וטף, ובה היו משערים חכמים, והיא היתה שיור. }}{{הל"מ-גמרא-ראש|איבעיא להו: חדשה מהו? }}{{שוליים|ג}}חדשה, {{הל"מ-רק-ראש|אילימא חדשה ממש }}{{הל"מ-גמרא-ראש|כי היכי דאיהי הויא שיור לגדולה - גדולה נמי הויא שיור לקטנה! - אלא: כעין חדשה }}{{הל"מ-רק-ראש|פירוש עיר של רבים שנתמעטה ועמדה על חמשים דיורין כעיר חדשה }}מהו{{הל"מ-רק-ראש| צריכה שיור או לא.}}? - {{הל"מ-גמרא-ראש|רב הונא ורב יהודה; חד אמר: בעיא שיור, וחד אמר: }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-גמרא-ראש|לא בעיא שיור. }}{{הל"מ-רק-ראש|והלכתא לקולא:}} רבי שמעון אומר שלש חצירות {{הל"מ-רק-ריף|של שני שני בתים}} וכו':. אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: הלכה כרבי שמעון. רבי יצחק אמר: אפילו בית אחד וחצר אחת. {{הל"מ-רק-ריף|בית אחד }}חצר אחת סלקא דעתך? - אלא אימא: {{שוליים|ה}}בית אחד בחצר אחת. אמר ליה אביי לרב יוסף: הא דרבי יצחק גמרא או סברא? - אמר ליה: מאי נפקא לן מינה? אמר ליה: גמרא גמור זמורתא תהא? {{הל"מ-רק-ריף|והלכתא כרבי יצחק}}{{הל"מ-רק-ראש|.‍ פסק רב אלפס והלכתא כרבי יצחק.‍ ותימה היאך יחלוק אמורא על תנאי דמתני' דמר מצריך חמשים דיורין ומר מצריך ג' חצירות ונראה לי שרב אלפס סובר דרבי יצחק הוא תנא וברייתא היא והלכה כדברי המיקל בעירוב. וסמך אההיא דאביי דלעיל דבי תיבנא לחודיה הוי שיור:}} משנה. {{שוליים|ו}}מי שהיה במזרח ואמר לבנו ערב לי במערב, במערב ואמר לבנו ערב לי במזרח, אם יש הימנו ולביתו אלפים אמה ולעירובו יותר מכאן - מותר לביתו ואסור לעירובו. לעירובו אלפים אמה ולביתו יתר מכאן - אסור לביתו ומותר לעירובו. {{שוליים|ז}}הנותן את עירובו בעיבורה של עיר - לא עשה ולא כלום. נתנו חוץ לתחום, אפילו אמה אחת <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''ולא עירבו''' - בני מרפסת עם בני חצר אלא אלו לבדן ואלו לבדן: '''אם יש לפניהם''' - לפני המרפסת לרגלי הכבש בתחלת עלייתה: '''דקה''' - פתח קטן גובה ארבעה אין אוסרין בני מרפסת על בני החצר דהא איסתלק להו: '''ואם לאו אוסרת''' - אלמא תורת פתח עליו ואפילו לחומרא: '''בדלא גבוה י'''' - דליכא למימר תורת מחיצה עליה: '''כי עביד דקה לפניה מאי הוי''' - הרי כל המרפסת סביבותיה נמוכה ופתוחה לחצר והרי הן כשתי חצירות שאין כותל ביניהן: '''מגופפת''' - מוקפת מחיצה סביב אלא שנשאר לפנים י' אמות כדין פתח בלא היקף דאי עבוד התם דקה סלוק נפשייהו ואי לא ע"כ לחומרא נמי פתח הוא הואיל דלא גבוה י': '''שרצפו''' - זקף סולם אצל סולם: '''תורת מחיצה עליו''' - ואין מבטלין המחיצה למהוי כנפרץ הכותל יותר מעשר דאמר לקמן מערבין אחד ואין מערבין שנים אלא רצו אחד מערבין ולקולא והוי כפתח רצו שניהם מערבין דלחומרא לא אמרינן דליבטליה למחיצה דכל בעירובין להקל: '''ומי אמר שמואל''' - דלא מבטלא סולם למחיצה לחומרא: '''ואי לאו אוסרת''' - אלמא אע"ג דגבוה מרפסת י' אתי סולם ומבטיל ליה: '''בדלא גבוה כו'''' - דבלא סולם נמי בטלה: '''דליערב''' - . מאתין. ועיר של רבים ונעשית של יחיד הויא ובעיא שיור: '''דפתיחי לנהרא''' - פתחיהן אחורי העיר לנהר ולא היה להם פתח פתוח לעיר: '''דאי בעו לערובי''' - הנך דמשיירי מצו מערבי: '''איעביד להו כווי''' - חלונות שיש בהן ד' על ד' לצד העיר דאי בעו הוו מצו מערבי ואעבדינהו שיור למתא דלא ליערבוה בהדיהו: '''ערסייתא ערסייתא''' - שכונות שכונות ולא היו מערבין כל העיר כאחת: פירא דבי תורי גומא גדולה שמצניעים שם גרעיני תמרים למאכל בהמה והיו אותן גומות מבדילות בין השכונות מתחת ובכל שכונה היו מבואות הרבה ומערבין יחד ולא היו מתקנין לה לחיים משום דעיר של רבים ונעשית של יחיד הויא וכל חד וחד הוי שיור לחבריה דאי לא הוי שיור היכי מצו לערבי מבואות הרבה שבכל שכונה יחד בכל עיר של רבים ונעשית של יחיד כל חד וחד באנפי נפשיה בעו עירובי ובעי לחי וקורה ככל עיירות של רבים: '''ואף על גב דאי בעו לעירובי לא מצי מערבי''' - משום פירא דמפסיק ואין יכולין להלך משכונה לשכונה והוי חריץ שבין שתי חצירות דאמרינן לקמן (דף עח:) מערבין שנים ואין מערבין אחד: '''דרך גגות''' - שהיו להם דיוטאות עוברות מגגי שכונה זו לגגי שכונה זו: '''דההוא בי תבנא כו'''' - ואמרינן לקמן הלכה כר"ש דלא בעי נ' דיורין לשיור: '''ובה שיערו חכמים''' - שיורי עיירות והיא עצמה היתה שיור לעיר גדולה הסמוכה לה: '''חדשה מהו''' - לעירובי באנפה נפשה כולה בלא שיור: '''כעין חדשה''' - עיר ק נה אחרת של נ' דיורין ואינה סמוכה לגדולה: '''חצר אחת ס"ד''' - חצר בלא בית מי הוי דירה: '''בית אחד בחצר אחת''' - חצר ובית לתוכה סגי להיות שיור: '''מתני' מי שהיה במזרח''' - בשדה וקדש עליו שם היום: '''ואמר לבנו''' - לערב מבעוד יום למערב: '''ולעירובו יותר מכאן''' - שנתן לו העירוב מביתו והלאה: '''מותר לביתו''' - לדין ביתו כלומר למנות שביתתו מביתו כאילו לא עירב: '''ואסור לעירובו''' - לדין עירובו למנות שביתתו מעירובו דכיון דקידש עליו היום רחוק מעירובו יותר מאלפים נמצא שאינו יכול להלך וליטלו שהרי אין עירובו קונה לו אלא אלפים לכל רוח וכיון דאינו עירוב הוי ליה שביתתו בביתו שהרי בתחום ביתו הוה ואע"ג דאוקמי' בשילהי מי שהוציאוהו דאי מוקמת ליה באידך גיסא דאילן קם ליה כו' אלמא אמר שביתתי רחוק מאלפים ה"ז לא יזוז ממקומו הני מילי בבא בדרך דכיון דבמקום פלוני לא יכול לקנות דרחוק מאלפים הוה ובמקום רגליו לא הוה ניחא ליה דליקני ליה אין לו שביתה כלל לפיכך לא יזוז ממקומו אבל בעומד בביתו ועירב במקום שאינו עירוב יש לו שביתה בביתו דמסתמא בביתו ניחא ליה למיקני בשאין עירובו עירוב כדתנן בפרק בכל מערבין (לעיל דף לה.) גבי נתגלגל חוץ לתחום ספק מבעוד יום ספק משחשיכה ה"ז חמר גמל ולא קתני לא יזוז ממקומו שמעינן מינה דאם אינו עירוב יש לו שביתה בביתו: '''אסור לביתו''' - לדין ביתו למנות מביתו אלפים לכל רוח: '''בעיבורה של עיר''' - באחד מן הבתים העומדין בתוך שבעים אמה ושירים: '''לא עשה ולא כלום''' - שהרי בלא עירוב נמי יש לו מן העיר אלפים לכל רוח וכל העיר לו כארבע אמות: '''נתנו חוץ לתחום''' - מפרש בגמרא חוץ לעיבורה של עיר:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 5 ס א דליערב לן מאתין.ogg|thumb|תוס_עירובין_5_ס_א_דליערב לן מאתין]] '''דליערב''' לן מאתין. מה שפי' בקונט' דעיר של רבים ונעשית של יחיד הואי לא בא לאפוקי והרי היא של רבים אלא לאפוקי של יחיד ונעשית של רבים: [[File:תוס עירובין 5 ס א ושויה שיור לפומבדיתא.ogg|thumb|תוס_עירובין_5_ס_א_ושויה שיור לפומבדיתא]] ''' ושויה''' שיור לפומבדיתא. בהדי שיור דג' חצירות של שני בתים בעינן והלכה כר"ש: [[File:תוס עירובין 5 ס א היינו דאמר (ליה) חזי דלא מצווחא.ogg|thumb|תוס_עירובין_5_ס_א_היינו דאמר (ליה) חזי דלא מצווחא]] ''' היינו''' דאמר (ליה) חזי דלא מצווחא. שאם היה מזקיקם לעשות כווי על חנם היו סותרין את בתיהם: [[File:תוס עירובין 5 ס א וחדשה שמה.ogg|thumb|תוס_עירובין_5_ס_א_וחדשה שמה]] ''' וחדשה''' שמה. בספר יהושע (טו) היא כתובה בנחלת יהודה: ''' גמרא.''' שהיה לו קבלה משום תנא או סברא שמסברא היה אומר שכך נראה אף על פי שאין שום תנא סובר כן ולא לפסוק הלכה בא אלא שכך היו דברים נראים וקאמר מאי נפקא לן מינה כלומר הא פסקינן לעיל כרבי שמעון ומשני גמרא גמור כו' מ"מ יש לנו לחקור ולידע אם גמרא או סברא:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ה|ס א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ה|ס|א}} 1d3h74bh64vfux4736gjvu6garkkywm 3002748 3002740 2026-04-02T20:00:52Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3002748 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|ס|א|נט ב|ס ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף ס עמוד א] ולא עירבו, אם יש לפניהם דקה ארבעה - אינה אוסרת, ואם לאו - אוסרת! - הכא במאי עסקינן - בדלא גבוה מרפסת עשרה. - ואי לא גבוה מרפסת עשרה, כי קא עביד דקה מאי הוי? - במגופפת עד עשר אמות, דכיון דעביד דקה - איסתלוקי איסתלוק ליה מהכא. }}{{הל"מ-רק-ראש|ואנשי חצר ואנשי מרפסת שלא עירבו זה עם זה אינן אוסרין זה על זה. }}{{הל"מ-גמרא-ראש|אמר רב יהודה }}{{הל"מ-רק-גמרא|אמר שמואל}}: {{שוליים|א}}{{הל"מ-גמרא-ראש|כותל שרצפה בסולמות, אפילו ביתר מעשר - תורת מחיצה עליו. }}{{הל"מ-רק-גמרא|רמי ליה רב ברונא לרב יהודה במעצרתא דבי רב חנינא: מי אמר שמואל תורת מחיצה עליו, והאמר רב נחמן אמר שמואל: אנשי מרפסת ואנשי חצר ששכחו ולא עירבו, אם יש לפניה דקה ארבעה - אינה אוסרת, ואם לאו - אוסרת! - הכא במאי עסקינן - דלא גבוה מרפסת עשרה. - ואי לא גבוה מרפסת עשרה, כי עביד דקה מאי הוי? - במגופפת עד עשר אמות, דכיון דעביד דקה - איסתלוקי איסתלק מהכא. }} {{הל"מ-גמרא-ראש|הנהו בני קקונאי דאתי לקמיה דרב יוסף, אמרו ליה: הב לן גברא דליערב לן מאתין. אמר ליה לאביי: זיל ערב להו, וחזי דלא מצווחת עלה בבי מדרשא, אזל חזא להנהו בתי דפתיחי לנהרא, אמר: הני להוי שיור למתא. הדר אמר: אין מערבין את כולה תנן, [מכלל] דאי בעי לעירובי מצי מערבי}} {{הל"מ-רק-ראש|והני לא מצי לערובי }}{{הל"מ-גמרא-ראש|אלא איעביד }}ליפתח להו כווי למתא {{הל"מ-גמרא-ראש|דאי בעו לעירובי דרך חלונות מצו מערבי. הדר אמר: לא בעי - דהא רבה בר אבוה מערב לה לכולה מחוזא ערסייתא ערסייתא משום פירא דבי תורי, דכל חד וחד הוי שיור לחבריה, ואף על גב דאי בעו לערובי בהדי הדדי לא מצו מערבי. הדר אמר: לא דמי, התם - אי בעי לערובי דרך גגות }}{{הל"מ-רק-ראש|מצו מערבי }}והני הכא לא מצו מערבי כלל{{הל"מ-גמרא-ראש|, הילכך נעבדן כווי. הדר אמר: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-גמרא-ראש|כווי נמי לא בעי, דההוא בי תיבנא דהוה ליה למר בר פופידתא מפומבדיתא, ושויה שיור לפומבדיתא. אמר: היינו דאמר לי מר חזי דלא מצווחת עלה בבי מדרשא. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אלא אם כן עשה חוצה לה כעיר חדשה. תניא, אמר רבי יהודה: עיר אחת היתה ביהודה וחדשה שמה, והיו בה חמשים דיורים אנשים ונשים וטף, ובה היו משערים חכמים, והיא היתה שיור. }}{{הל"מ-גמרא-ראש|איבעיא להו: חדשה מהו? }}{{שוליים|ג}}חדשה, {{הל"מ-רק-ראש|אילימא חדשה ממש }}{{הל"מ-גמרא-ראש|כי היכי דאיהי הויא שיור לגדולה - גדולה נמי הויא שיור לקטנה! - אלא: כעין חדשה }}{{הל"מ-רק-ראש|פירוש עיר של רבים שנתמעטה ועמדה על חמשים דיורין כעיר חדשה }}מהו{{הל"מ-רק-ראש| צריכה שיור או לא.}}? - {{הל"מ-גמרא-ראש|רב הונא ורב יהודה; חד אמר: בעיא שיור, וחד אמר: }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-גמרא-ראש|לא בעיא שיור. }}{{הל"מ-רק-ראש|והלכתא לקולא:}} רבי שמעון אומר שלש חצירות {{הל"מ-רק-ריף|של שני שני בתים}} וכו':. אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: הלכה כרבי שמעון. רבי יצחק אמר: אפילו בית אחד וחצר אחת. {{הל"מ-רק-ריף|בית אחד }}חצר אחת סלקא דעתך? - אלא אימא: {{שוליים|ה}}בית אחד בחצר אחת. אמר ליה אביי לרב יוסף: הא דרבי יצחק גמרא או סברא? - אמר ליה: מאי נפקא לן מינה? אמר ליה: גמרא גמור זמורתא תהא? {{הל"מ-רק-ריף|והלכתא כרבי יצחק}}{{הל"מ-רק-ראש|.‍ פסק רב אלפס והלכתא כרבי יצחק.‍ ותימה היאך יחלוק אמורא על תנאי דמתני' דמר מצריך חמשים דיורין ומר מצריך ג' חצירות ונראה לי שרב אלפס סובר דרבי יצחק הוא תנא וברייתא היא והלכה כדברי המיקל בעירוב. וסמך אההיא דאביי דלעיל דבי תיבנא לחודיה הוי שיור:}} משנה. {{שוליים|ו}}מי שהיה במזרח ואמר לבנו ערב לי במערב, במערב ואמר לבנו ערב לי במזרח, אם יש הימנו ולביתו אלפים אמה ולעירובו יותר מכאן - מותר לביתו ואסור לעירובו. לעירובו אלפים אמה ולביתו יתר מכאן - אסור לביתו ומותר לעירובו. {{שוליים|ז}}הנותן את עירובו בעיבורה של עיר - לא עשה ולא כלום. נתנו חוץ לתחום, אפילו אמה אחת <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''ולא עירבו''' - בני מרפסת עם בני חצר אלא אלו לבדן ואלו לבדן: '''אם יש לפניהם''' - לפני המרפסת לרגלי הכבש בתחלת עלייתה: '''דקה''' - פתח קטן גובה ארבעה אין אוסרין בני מרפסת על בני החצר דהא איסתלק להו: '''ואם לאו אוסרת''' - אלמא תורת פתח עליו ואפילו לחומרא: '''בדלא גבוה י'''' - דליכא למימר תורת מחיצה עליה: '''כי עביד דקה לפניה מאי הוי''' - הרי כל המרפסת סביבותיה נמוכה ופתוחה לחצר והרי הן כשתי חצירות שאין כותל ביניהן: '''מגופפת''' - מוקפת מחיצה סביב אלא שנשאר לפנים י' אמות כדין פתח בלא היקף דאי עבוד התם דקה סלוק נפשייהו ואי לא ע"כ לחומרא נמי פתח הוא הואיל דלא גבוה י': '''שרצפו''' - זקף סולם אצל סולם: '''תורת מחיצה עליו''' - ואין מבטלין המחיצה למהוי כנפרץ הכותל יותר מעשר דאמר לקמן מערבין אחד ואין מערבין שנים אלא רצו אחד מערבין ולקולא והוי כפתח רצו שניהם מערבין דלחומרא לא אמרינן דליבטליה למחיצה דכל בעירובין להקל: '''ומי אמר שמואל''' - דלא מבטלא סולם למחיצה לחומרא: '''ואי לאו אוסרת''' - אלמא אע"ג דגבוה מרפסת י' אתי סולם ומבטיל ליה: '''בדלא גבוה כו'''' - דבלא סולם נמי בטלה: '''דליערב''' - . מאתין. ועיר של רבים ונעשית של יחיד הויא ובעיא שיור: '''דפתיחי לנהרא''' - פתחיהן אחורי העיר לנהר ולא היה להם פתח פתוח לעיר: '''דאי בעו לערובי''' - הנך דמשיירי מצו מערבי: '''איעביד להו כווי''' - חלונות שיש בהן ד' על ד' לצד העיר דאי בעו הוו מצו מערבי ואעבדינהו שיור למתא דלא ליערבוה בהדיהו: '''ערסייתא ערסייתא''' - שכונות שכונות ולא היו מערבין כל העיר כאחת: פירא דבי תורי גומא גדולה שמצניעים שם גרעיני תמרים למאכל בהמה והיו אותן גומות מבדילות בין השכונות מתחת ובכל שכונה היו מבואות הרבה ומערבין יחד ולא היו מתקנין לה לחיים משום דעיר של רבים ונעשית של יחיד הויא וכל חד וחד הוי שיור לחבריה דאי לא הוי שיור היכי מצו לערבי מבואות הרבה שבכל שכונה יחד בכל עיר של רבים ונעשית של יחיד כל חד וחד באנפי נפשיה בעו עירובי ובעי לחי וקורה ככל עיירות של רבים: '''ואף על גב דאי בעו לעירובי לא מצי מערבי''' - משום פירא דמפסיק ואין יכולין להלך משכונה לשכונה והוי חריץ שבין שתי חצירות דאמרינן לקמן (דף עח:) מערבין שנים ואין מערבין אחד: '''דרך גגות''' - שהיו להם דיוטאות עוברות מגגי שכונה זו לגגי שכונה זו: '''דההוא בי תבנא כו'''' - ואמרינן לקמן הלכה כר"ש דלא בעי נ' דיורין לשיור: '''ובה שיערו חכמים''' - שיורי עיירות והיא עצמה היתה שיור לעיר גדולה הסמוכה לה: '''חדשה מהו''' - לעירובי באנפה נפשה כולה בלא שיור: '''כעין חדשה''' - עיר ק נה אחרת של נ' דיורין ואינה סמוכה לגדולה: '''חצר אחת ס"ד''' - חצר בלא בית מי הוי דירה: '''בית אחד בחצר אחת''' - חצר ובית לתוכה סגי להיות שיור: '''מתני' מי שהיה במזרח''' - בשדה וקדש עליו שם היום: '''ואמר לבנו''' - לערב מבעוד יום למערב: '''ולעירובו יותר מכאן''' - שנתן לו העירוב מביתו והלאה: '''מותר לביתו''' - לדין ביתו כלומר למנות שביתתו מביתו כאילו לא עירב: '''ואסור לעירובו''' - לדין עירובו למנות שביתתו מעירובו דכיון דקידש עליו היום רחוק מעירובו יותר מאלפים נמצא שאינו יכול להלך וליטלו שהרי אין עירובו קונה לו אלא אלפים לכל רוח וכיון דאינו עירוב הוי ליה שביתתו בביתו שהרי בתחום ביתו הוה ואע"ג דאוקמי' בשילהי מי שהוציאוהו דאי מוקמת ליה באידך גיסא דאילן קם ליה כו' אלמא אמר שביתתי רחוק מאלפים ה"ז לא יזוז ממקומו הני מילי בבא בדרך דכיון דבמקום פלוני לא יכול לקנות דרחוק מאלפים הוה ובמקום רגליו לא הוה ניחא ליה דליקני ליה אין לו שביתה כלל לפיכך לא יזוז ממקומו אבל בעומד בביתו ועירב במקום שאינו עירוב יש לו שביתה בביתו דמסתמא בביתו ניחא ליה למיקני בשאין עירובו עירוב כדתנן בפרק בכל מערבין (לעיל דף לה.) גבי נתגלגל חוץ לתחום ספק מבעוד יום ספק משחשיכה ה"ז חמר גמל ולא קתני לא יזוז ממקומו שמעינן מינה דאם אינו עירוב יש לו שביתה בביתו: '''אסור לביתו''' - לדין ביתו למנות מביתו אלפים לכל רוח: '''בעיבורה של עיר''' - באחד מן הבתים העומדין בתוך שבעים אמה ושירים: '''לא עשה ולא כלום''' - שהרי בלא עירוב נמי יש לו מן העיר אלפים לכל רוח וכל העיר לו כארבע אמות: '''נתנו חוץ לתחום''' - מפרש בגמרא חוץ לעיבורה של עיר:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 5 ס א דליערב לן מאתין.ogg|thumb|תוס_עירובין_5_ס_א_דליערב לן מאתין]] '''דליערב''' לן מאתין. מה שפי' בקונט' דעיר של רבים ונעשית של יחיד הואי לא בא לאפוקי והרי היא של רבים אלא לאפוקי של יחיד ונעשית של רבים: [[File:תוס עירובין 5 ס א ושויה שיור לפומבדיתא.ogg|thumb|תוס_עירובין_5_ס_א_ושויה שיור לפומבדיתא]] ''' ושויה''' שיור לפומבדיתא. בהדי שיור דג' חצירות של שני בתים בעינן והלכה כר"ש: [[File:תוס עירובין 5 ס א היינו דאמר (ליה) חזי דלא מצווחא.ogg|thumb|תוס_עירובין_5_ס_א_היינו דאמר (ליה) חזי דלא מצווחא]] ''' היינו''' דאמר (ליה) חזי דלא מצווחא. שאם היה מזקיקם לעשות כווי על חנם היו סותרין את בתיהם: [[File:תוס עירובין 5 ס א וחדשה שמה.ogg|thumb|תוס_עירובין_5_ס_א_וחדשה שמה]] ''' וחדשה''' שמה. בספר יהושע (טו) היא כתובה בנחלת יהודה: [[File:תוס עירובין 5 ס א גמרא.ogg|thumb|תוס_עירובין_5_ס_א_גמרא]] ''' גמרא.''' שהיה לו קבלה משום תנא או סברא שמסברא היה אומר שכך נראה אף על פי שאין שום תנא סובר כן ולא לפסוק הלכה בא אלא שכך היו דברים נראים וקאמר מאי נפקא לן מינה כלומר הא פסקינן לעיל כרבי שמעון ומשני גמרא גמור כו' מ"מ יש לנו לחקור ולידע אם גמרא או סברא:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ה|ס א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ה|ס|א}} dew16kd0s83q73vun5e4akqiwo23m47 ביאור:הל"מ עירובין ס ב 106 1728566 3002798 2938968 2026-04-03T06:12:07Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3002798 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|ס|ב|ס א|סא א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> [דף ס עמוד ב] מה שנשכר הוא מפסיד. גמרא. {{הל"מ-רק-גמרא|קא סלקא דעתך למזרח - למזרח ביתו. למערב - למערב ביתו. בשלמא הימנו ולביתו אלפים אמה ולעירובו יתר מכאן - משכחת לה, דמטי לביתיה ולא מטי לעירובו. אלא - הימנו ולעירובו אלפים אמה ולביתו יתר מכאן היכי משכחת לה? - אמר רבי יצחק: מי סברת למזרח למזרח ביתו, למערב למערב ביתו? לא, למזרח - למזרח בנו, למערב - למערב בנו. רבא בר רב שילא אמר: אפילו תימא למזרח למזרח ביתו ולמערב למערב ביתו, כגון דקאי ביתיה באלכסונא. }} {{הל"מ-רק-גמרא|הנותן עירובו בתוך עיבורה וכו'. }}חוץ לתחום {{שוליים|א}}סלקא דעתך? אלא אימא: חוץ לעיבורה{{הל"מ-רק-ראש| של עיר:}}. מה שנשכר הוא מפסיד {{הל"מ-ריף-ראש|כיצד כגון שנתנו למזרח העיר בסוף אלף אמה נמצא מהלך לרוח מזרח שלש אלפים והרי נשכר אלף אמה למזרח ואינו מהלך לרוח מערב אלא אלף אמה בלבד נמצא האלף שנשכר ברוח מזרח הפסיד ברוח מערב ואקשינן}}. מה שנשכר {{הל"מ-רק-ראש|ברוח מזרח הוא מפסיד }}ותו לא? {{הל"מ-רק-ראש|כלומר אבל העיר כולה כד' אמות הויא לה }}והתניא: הנותן את עירובו בתוך עיבורה של עיר - לא עשה ולא כלום. נתנו חוץ לעיבורה של עיר, אפילו אמה אחת - משתכר אותה אמה, ומפסיד את כל העיר כולה, מפני שמדת העיר עולה לו במדת התחום! - {{הל"מ-רק-ריף|אמר רבה בר שילא }}לא קשיא; {{שוליים|ב}}כאן - שכלתה מדתו בחצי העיר, כאן - שכלתה מדתו בסוף העיר {{הל"מ-ריף-ראש|פירוש מתני' דקתני מה שנשכר הוא מפסיד בתחומין בלבד אבל בעיר לא הפסיד כלום כשכלתה מדת אלפים אמה של תחום בסוף העיר.}} {{הל"מ-רק-גמרא|וכדרבי אידי}}, דאמר רבי אידי אמר רבי יהושע בן לוי: {{שוליים|ג}}היה מודד ובא, וכלתה מדתו בחצי העיר - אין לו אלא חצי העיר. כלתה מדתו בסוף העיר - נעשית לו העיר כולה כארבע אמות, ומשלימין לו את השאר{{הל"מ-ריף-ראש|. וכולהו רבוותא פסקו דהכי הלכתא ואף על גב ד}}אמר רבי אידי: אין אלו אלא דברי נביאות; מה לי כלתה בחצי העיר, מה לי כלתה בסוף העיר? {{הל"מ-ריף-ראש|לא איכפת לן בהכי דהא}}{{הל"מ-רק-גמרא|- אמר }}רבא {{הל"מ-ריף-ראש|דייק אמתני' ואמר}}: תרוייהו תננהי; אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה, <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''מה שנשכר''' - לרוח זה נפסד לרוח שכנגדה שהרי מנה מן העירוב אלפים לכל רוח ואם נתנו בסוף אלף למזרח נמצא שכלות אלפים של מזרח בסוף ג' אלפים לעיר ונשתכר אלף ואלפים של מערב כלות בסוף אלף של מערב העיר והפסיד האלף וקמ"ל דאין העיר עולה לו מן החשבון האלפים של מערב אלא כולה כד"א: '''גמ' למזרח ביתו''' - ואמר לבנו לערב לו במערב ביתו נמצא שביתו עומד בינו לבין עירובו והיכי תני ממנו ולעירובו אלפים ולביתו יותר מכאן הא ודאי עירובו מרחיק טפי: '''דמטי לביתיה''' - שהיה יכול לילך לביתו בלא עירוב אבל לעירוביה לא הוה מטי: '''באלכסונא''' - בינו לבין עירובו משוך עירובו למערב יותר מביתו ואעפ"כ כן פעמים שהאלכסון רב והרי ביתו רחוק ממנו יותר מעירובו: '''חוץ לתחום ס"ד''' - הא לא הוי עירוב: '''משתכר אותה אמה''' - לרוח העירוב והפסיד מדת כל העיר לרוח שכנגדה שכשימדוד אלפים מעירובו לצד העיר תעלה לו מדת העיר מן החשבון: '''שכלתה מדתו בחצי העיר''' - אם היתה עיר גדולה או שהרחיק עירובו מן העיר עד שאין כל העיר נבלעת במדת אלפים של עירוב תעלה לו העיר מן החשבון ומפסידה ואם היתה כל העיר נבלעת באלפים של עירובו הויא לה כולה כארבע אמות: '''היה מודד ובא''' - שבת חוץ לעיר ולא היה יודע שיש עיר סמוך לו ותנן בפרק מי שהוציאוהו (לעיל דף מה.) הואיל ולא היתה כוונתו לכך לא יכנס לעיר אלא עד אלפים ממקום שביתתו והתחיל למנות אלפים פסיעות בינוניות וכלתה מדתו כו' והוא הדין נמי לנותן עירובו חוץ לעיר וקנה שביתה: '''א"ר אידי אין אלו אלא דברי נביאות''' - כמתנבא מפני הגבורה שאינו נותן טעם לדבריו אמרן רבי יהושע בן לוי לדברים הללו ואי לאו דגמיר להו מרביה לא הוה אמר כי האי מילתא בלא טעמא: '''אמר רבא''' - ומאי נביאותיה תרוייהו תננהי במתני' דאנשי עיר גדולה שהיתה להן עיר קטנה בתוך אלפים ויוצאין מעירן והולכין לילך דרך הקטנה מהלכין את כל העיר הקטנה הסמוכה להן ועל כרחך ה"ק מהלכין את כולה כד' אמות ומשלימין מדתן חוצה לה דאי ס"ד מדת העיר סליק להו מאי אתא לאשמועינן פשיטא דעד אלפים יכול להלך:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 5 ס ב כאן שכלתה מדתו בסוף העיר.ogg|thumb|תוס_עירובין_5_ס_ב_כאן שכלתה מדתו בסוף העיר]] '''כאן''' שכלתה מדתו בסוף העיר. תימה ולרבנן דאמרי בפרק מי שהוציאוהו (לעיל דף מה.) בישן בדרך שיש לו ח' על ח' ומסתמא דה"ה לנותן עירובו כיון דקים לן דנותן עירובו יש לו ד' אמות כמו שבת הוא נשכר ד' אמות שאם נתן עירובו למזרח העיר ד' אמות חוץ לעיבורה של עיר הרי הולך למזרח ח' אמות ואלפים ולמערב אלפים פחות ד' אמות מה שהעיר נחשב לו וי"ל דלר"א דאמר והוא באמצען או לרבי יהודה דאמר בורר לו ד' אמות בכל רוח שירצה מה שנשכר הוא מפסיד שנשכר ד' אמות במקום העירוב ומפסיד ד' אמות העיר דמונין לו העיר כד' אמות וא"ת לרמי בר חמא דמספקא ליה בסוף מי שהוציאוהו (לעיל דף נב.) בנותן עירובו אם יש לו ד' אמות תפשוט מהכא דאי אין לו ד' אמות א"כ מפסיד יותר ממה שנשכר שאם נותן עירוב ארבע אמות חוץ לעיבורה של עיר לצד מזרח נשכר ד' אמות לצד מזרח ומפסיד ח' אמות לצד מערב דמונין לו ד"א שחוץ לעיבורה של עיר והעיר ד' אמות ואומר ר"י דלרמי בר חמא אם נותן עירובו אין לו ד"א גם העיר אם מובלעת תוך תחום העירוב נחשבת לו כמשהו ואין מפסיד כלום במשך העיר דהאמר בס"פ דהנותן עירובו בתוך העיר או בתוך מערה שיש בה דיורין יש לו אלפים חוצה לה ואמאי יש לו אלפים שלימות כיון דנחשבה כד' אמות ונאמר שהנותן עירובו אין לו ד' אמות אלא ודאי ס"ל שאם אין לו ד' אמות העיר נחשבת לו כמשהו וא"ת ולר"א דאמר והוא באמצען כשנתן עירובו באמה אחרונה של עיבור העיר לצד מזרח יהיה לו לצד מזרח ב' אמות ואלפים ולצד מערב אלפים פחות ב' אמות דהעיר נחשבת לו כד' אמות ולעירוב נותן ב' אמות וב' אמות שניות של עיר יעלו לחשבון אלפים ואמאי תנן המניח עירובו בעיבורה של עיר לא עשה ולא כלום וי"ל כשעומד תוך המחיצות או במקום שנחשב כד"א אין חילוק בין עומד באמצע לעומד בסוף דאפי' עומד בסופו כאילו עומד באמצעו ואין נותנין חוצה לה כלום דהא במי שהוציאוהו חוץ לתחום ונתנוהו בדיר או בסהר מהלך את כולה ולא חוצה לה ואפי' הוא עומד בסופה: ''' אין''' אלו אלא דברי נביאות. אומר ר"י דבכ"מ שאומר אין אלו אלא דברי נביאות הוי לשבח כלומר אין חכמה כזו שמבין לחלק כל כך סברא מועטת וברוח הקדש אמר דהכי משמע בפ"ק דבבא בתרא {{הפניה-גמ|בבא בתרא|יב|א}} גבי מנת בכרם אני מוכר לך סומכוס אומר לא יפחות לו מג' קבין א"ר יוסי אין אלו אלא דברי נביאות ומייתי עלה מיום שחרב בית המקדש נטלה נבואה מן הנביאים ונתנה לחכמים משמע דלשבח קאמר ובפ' אלו מומין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|בכורות|מה|א}} דאשכחן דלא הוי לשבח לא קאמר בהאי לישנא אלא עשו דבריהם כדברי נביאות פי' לאומרם בלא טעם דפריך אי אבר הוא באהל נמי ליטמא והכא נמי הוי לשבח כההוא דב"ב וקאמר רבא תרוייהו תננהי ומאי קמ"ל ריב"ל ומסיק דסוף העיר איצטריכא ליה לריב"ל לאשמעינן דלא תנן אבל אין לפרש דרב אידי קורא אותן דברי נביאות לומר שאין נראה לחלק בדבר ורבא קאמר תרוייהו תננהי ושפיר חילק ריב"ל אע"ג דבפרק בהמה המקשה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|חולין|עא|ב}} גבי הא דאמר רבה כשם שטומאה בלועה כו' קאמר תרוייהו תננהי והתם הוי פירושו מאי קמ"ל רבה מדקא משני כי קאמר רבה כגון שבלע ב' טבעות מ"מ אשכחן נמי בפרק אין מעמידין תרוייהו תננהי דלא להקשות מאי קמ"ל קאתי אלא להביא סייעתא לדבריו גבי הא דקאמר (רבא) המקדש (בשור) הנסקל כו' מ"מ הכא משמע דרבא בא להקשות מאי קמ"ל ריב"ל מדמסיק סוף העיר איצטריכא ליה ומיהו רבינו שמואל לא גרס איצטריך אלא סוף העיר לא תנן ודוחק הוא שמוחק הספרים ועוד לא מצינו למימר דר' אידי לא סבר כר' יהושע דהא לא מתרצא מתני' וברייתא אלא כר' יהושע כדאמר לעיל ומהר"י אומר דמתני' וברייתא איירי בלן בה ולהכי כי כלתה מדתו בסוף העיר כל העיר נחשבת לו כד' אמות למנין אלפים דהא אפילו כלתה מדתו בחצי העיר בלן בה נחשבת לו כד' אמות להלך את כולה כדמשמע בהדר (לקמן דף עג.) דקאמר והרי נותן עירובו בסוף אלפים וקאתי וביית בביתיה אלמא בלן בה אפילו כלו אלפים שלו בתחילת העיר נעשית כל העיר כד' אמות וכן בפרק בכל מערבין (לעיל דף לח:) דקאמר מי סברת דמנח ליה בסוף אלפים לכאן ופירש רש"י דכל העיר נעשית לו כד' אמות כיון דלן בה ור' אידי לא מתמה אלא אר' יהושע דאמר אפילו במודד כשכלתה מדתו בסוף העיר כל העיר נעשית לו כד' אמות ולהכי מתמה כיון כשכלתה מדתו בחצי העיר אין לו אלא חצי העיר ולא נעשית לו כד' אמות אפילו להלך את כולה כי כלתה בסוף העיר נמי אין נעשית כל העיר כד' אמות להשלים לו את השאר והשתא אתי שפיר מאי דפריך לעיל מה שנשכר ותו לא והתניא כו' ולא פריך ממתני' והתנן ולמודד שאמרו כו' דלגבי מודד הוה ידע דיש לחלק בין כלתה מדתו בחצי העיר לכלתה בסוף העיר ולהכי פריך מנותן דהוה לן בה ומשני דבלן בה נמי יש לחלק דבכלתה מדתו בחצי העיר נהי דנעשית לו כד' אמות שיכול להלך כל העיר לענין שיוכל לצאת לצד אחר של עיר לא נעשית לו כד' אמות ולספרים דגרסי נמי סוף העיר איצטריכא ליה דלא תנן אתי שפיר אף על גב דסוף העיר נמי תנן דאם לא כן תיקשה ממתניתין אברייתא כדאקשי לעיל מ"מ במודד איצטריכא ליה דהא לא שמעי' ממתניתין כדפירשתי:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ה|ס ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ה|ס|ב}} 7tnmwp2wvqyqbr127ccbtxusgq8kps3 3002836 3002798 2026-04-03T09:48:28Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3002836 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|ס|ב|ס א|סא א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> [דף ס עמוד ב] מה שנשכר הוא מפסיד. גמרא. {{הל"מ-רק-גמרא|קא סלקא דעתך למזרח - למזרח ביתו. למערב - למערב ביתו. בשלמא הימנו ולביתו אלפים אמה ולעירובו יתר מכאן - משכחת לה, דמטי לביתיה ולא מטי לעירובו. אלא - הימנו ולעירובו אלפים אמה ולביתו יתר מכאן היכי משכחת לה? - אמר רבי יצחק: מי סברת למזרח למזרח ביתו, למערב למערב ביתו? לא, למזרח - למזרח בנו, למערב - למערב בנו. רבא בר רב שילא אמר: אפילו תימא למזרח למזרח ביתו ולמערב למערב ביתו, כגון דקאי ביתיה באלכסונא. }} {{הל"מ-רק-גמרא|הנותן עירובו בתוך עיבורה וכו'. }}חוץ לתחום {{שוליים|א}}סלקא דעתך? אלא אימא: חוץ לעיבורה{{הל"מ-רק-ראש| של עיר:}}. מה שנשכר הוא מפסיד {{הל"מ-ריף-ראש|כיצד כגון שנתנו למזרח העיר בסוף אלף אמה נמצא מהלך לרוח מזרח שלש אלפים והרי נשכר אלף אמה למזרח ואינו מהלך לרוח מערב אלא אלף אמה בלבד נמצא האלף שנשכר ברוח מזרח הפסיד ברוח מערב ואקשינן}}. מה שנשכר {{הל"מ-רק-ראש|ברוח מזרח הוא מפסיד }}ותו לא? {{הל"מ-רק-ראש|כלומר אבל העיר כולה כד' אמות הויא לה }}והתניא: הנותן את עירובו בתוך עיבורה של עיר - לא עשה ולא כלום. נתנו חוץ לעיבורה של עיר, אפילו אמה אחת - משתכר אותה אמה, ומפסיד את כל העיר כולה, מפני שמדת העיר עולה לו במדת התחום! - {{הל"מ-רק-ריף|אמר רבה בר שילא }}לא קשיא; {{שוליים|ב}}כאן - שכלתה מדתו בחצי העיר, כאן - שכלתה מדתו בסוף העיר {{הל"מ-ריף-ראש|פירוש מתני' דקתני מה שנשכר הוא מפסיד בתחומין בלבד אבל בעיר לא הפסיד כלום כשכלתה מדת אלפים אמה של תחום בסוף העיר.}} {{הל"מ-רק-גמרא|וכדרבי אידי}}, דאמר רבי אידי אמר רבי יהושע בן לוי: {{שוליים|ג}}היה מודד ובא, וכלתה מדתו בחצי העיר - אין לו אלא חצי העיר. כלתה מדתו בסוף העיר - נעשית לו העיר כולה כארבע אמות, ומשלימין לו את השאר{{הל"מ-ריף-ראש|. וכולהו רבוותא פסקו דהכי הלכתא ואף על גב ד}}אמר רבי אידי: אין אלו אלא דברי נביאות; מה לי כלתה בחצי העיר, מה לי כלתה בסוף העיר? {{הל"מ-ריף-ראש|לא איכפת לן בהכי דהא}}{{הל"מ-רק-גמרא|- אמר }}רבא {{הל"מ-ריף-ראש|דייק אמתני' ואמר}}: תרוייהו תננהי; אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה, <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''מה שנשכר''' - לרוח זה נפסד לרוח שכנגדה שהרי מנה מן העירוב אלפים לכל רוח ואם נתנו בסוף אלף למזרח נמצא שכלות אלפים של מזרח בסוף ג' אלפים לעיר ונשתכר אלף ואלפים של מערב כלות בסוף אלף של מערב העיר והפסיד האלף וקמ"ל דאין העיר עולה לו מן החשבון האלפים של מערב אלא כולה כד"א: '''גמ' למזרח ביתו''' - ואמר לבנו לערב לו במערב ביתו נמצא שביתו עומד בינו לבין עירובו והיכי תני ממנו ולעירובו אלפים ולביתו יותר מכאן הא ודאי עירובו מרחיק טפי: '''דמטי לביתיה''' - שהיה יכול לילך לביתו בלא עירוב אבל לעירוביה לא הוה מטי: '''באלכסונא''' - בינו לבין עירובו משוך עירובו למערב יותר מביתו ואעפ"כ כן פעמים שהאלכסון רב והרי ביתו רחוק ממנו יותר מעירובו: '''חוץ לתחום ס"ד''' - הא לא הוי עירוב: '''משתכר אותה אמה''' - לרוח העירוב והפסיד מדת כל העיר לרוח שכנגדה שכשימדוד אלפים מעירובו לצד העיר תעלה לו מדת העיר מן החשבון: '''שכלתה מדתו בחצי העיר''' - אם היתה עיר גדולה או שהרחיק עירובו מן העיר עד שאין כל העיר נבלעת במדת אלפים של עירוב תעלה לו העיר מן החשבון ומפסידה ואם היתה כל העיר נבלעת באלפים של עירובו הויא לה כולה כארבע אמות: '''היה מודד ובא''' - שבת חוץ לעיר ולא היה יודע שיש עיר סמוך לו ותנן בפרק מי שהוציאוהו (לעיל דף מה.) הואיל ולא היתה כוונתו לכך לא יכנס לעיר אלא עד אלפים ממקום שביתתו והתחיל למנות אלפים פסיעות בינוניות וכלתה מדתו כו' והוא הדין נמי לנותן עירובו חוץ לעיר וקנה שביתה: '''א"ר אידי אין אלו אלא דברי נביאות''' - כמתנבא מפני הגבורה שאינו נותן טעם לדבריו אמרן רבי יהושע בן לוי לדברים הללו ואי לאו דגמיר להו מרביה לא הוה אמר כי האי מילתא בלא טעמא: '''אמר רבא''' - ומאי נביאותיה תרוייהו תננהי במתני' דאנשי עיר גדולה שהיתה להן עיר קטנה בתוך אלפים ויוצאין מעירן והולכין לילך דרך הקטנה מהלכין את כל העיר הקטנה הסמוכה להן ועל כרחך ה"ק מהלכין את כולה כד' אמות ומשלימין מדתן חוצה לה דאי ס"ד מדת העיר סליק להו מאי אתא לאשמועינן פשיטא דעד אלפים יכול להלך:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 5 ס ב כאן שכלתה מדתו בסוף העיר.ogg|thumb|תוס_עירובין_5_ס_ב_כאן שכלתה מדתו בסוף העיר]] '''כאן''' שכלתה מדתו בסוף העיר. תימה ולרבנן דאמרי בפרק מי שהוציאוהו (לעיל דף מה.) בישן בדרך שיש לו ח' על ח' ומסתמא דה"ה לנותן עירובו כיון דקים לן דנותן עירובו יש לו ד' אמות כמו שבת הוא נשכר ד' אמות שאם נתן עירובו למזרח העיר ד' אמות חוץ לעיבורה של עיר הרי הולך למזרח ח' אמות ואלפים ולמערב אלפים פחות ד' אמות מה שהעיר נחשב לו וי"ל דלר"א דאמר והוא באמצען או לרבי יהודה דאמר בורר לו ד' אמות בכל רוח שירצה מה שנשכר הוא מפסיד שנשכר ד' אמות במקום העירוב ומפסיד ד' אמות העיר דמונין לו העיר כד' אמות וא"ת לרמי בר חמא דמספקא ליה בסוף מי שהוציאוהו (לעיל דף נב.) בנותן עירובו אם יש לו ד' אמות תפשוט מהכא דאי אין לו ד' אמות א"כ מפסיד יותר ממה שנשכר שאם נותן עירוב ארבע אמות חוץ לעיבורה של עיר לצד מזרח נשכר ד' אמות לצד מזרח ומפסיד ח' אמות לצד מערב דמונין לו ד"א שחוץ לעיבורה של עיר והעיר ד' אמות ואומר ר"י דלרמי בר חמא אם נותן עירובו אין לו ד"א גם העיר אם מובלעת תוך תחום העירוב נחשבת לו כמשהו ואין מפסיד כלום במשך העיר דהאמר בס"פ דהנותן עירובו בתוך העיר או בתוך מערה שיש בה דיורין יש לו אלפים חוצה לה ואמאי יש לו אלפים שלימות כיון דנחשבה כד' אמות ונאמר שהנותן עירובו אין לו ד' אמות אלא ודאי ס"ל שאם אין לו ד' אמות העיר נחשבת לו כמשהו וא"ת ולר"א דאמר והוא באמצען כשנתן עירובו באמה אחרונה של עיבור העיר לצד מזרח יהיה לו לצד מזרח ב' אמות ואלפים ולצד מערב אלפים פחות ב' אמות דהעיר נחשבת לו כד' אמות ולעירוב נותן ב' אמות וב' אמות שניות של עיר יעלו לחשבון אלפים ואמאי תנן המניח עירובו בעיבורה של עיר לא עשה ולא כלום וי"ל כשעומד תוך המחיצות או במקום שנחשב כד"א אין חילוק בין עומד באמצע לעומד בסוף דאפי' עומד בסופו כאילו עומד באמצעו ואין נותנין חוצה לה כלום דהא במי שהוציאוהו חוץ לתחום ונתנוהו בדיר או בסהר מהלך את כולה ולא חוצה לה ואפי' הוא עומד בסופה: [[File:תוס עירובין 5 ס ב אין אלו אלא דברי נביאות.ogg|thumb|תוס_עירובין_5_ס_ב_אין אלו אלא דברי נביאות]] ''' אין''' אלו אלא דברי נביאות. אומר ר"י דבכ"מ שאומר אין אלו אלא דברי נביאות הוי לשבח כלומר אין חכמה כזו שמבין לחלק כל כך סברא מועטת וברוח הקדש אמר דהכי משמע בפ"ק דבבא בתרא {{הפניה-גמ|בבא בתרא|יב|א}} גבי מנת בכרם אני מוכר לך סומכוס אומר לא יפחות לו מג' קבין א"ר יוסי אין אלו אלא דברי נביאות ומייתי עלה מיום שחרב בית המקדש נטלה נבואה מן הנביאים ונתנה לחכמים משמע דלשבח קאמר ובפ' אלו מומין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|בכורות|מה|א}} דאשכחן דלא הוי לשבח לא קאמר בהאי לישנא אלא עשו דבריהם כדברי נביאות פי' לאומרם בלא טעם דפריך אי אבר הוא באהל נמי ליטמא והכא נמי הוי לשבח כההוא דב"ב וקאמר רבא תרוייהו תננהי ומאי קמ"ל ריב"ל ומסיק דסוף העיר איצטריכא ליה לריב"ל לאשמעינן דלא תנן אבל אין לפרש דרב אידי קורא אותן דברי נביאות לומר שאין נראה לחלק בדבר ורבא קאמר תרוייהו תננהי ושפיר חילק ריב"ל אע"ג דבפרק בהמה המקשה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|חולין|עא|ב}} גבי הא דאמר רבה כשם שטומאה בלועה כו' קאמר תרוייהו תננהי והתם הוי פירושו מאי קמ"ל רבה מדקא משני כי קאמר רבה כגון שבלע ב' טבעות מ"מ אשכחן נמי בפרק אין מעמידין תרוייהו תננהי דלא להקשות מאי קמ"ל קאתי אלא להביא סייעתא לדבריו גבי הא דקאמר (רבא) המקדש (בשור) הנסקל כו' מ"מ הכא משמע דרבא בא להקשות מאי קמ"ל ריב"ל מדמסיק סוף העיר איצטריכא ליה ומיהו רבינו שמואל לא גרס איצטריך אלא סוף העיר לא תנן ודוחק הוא שמוחק הספרים ועוד לא מצינו למימר דר' אידי לא סבר כר' יהושע דהא לא מתרצא מתני' וברייתא אלא כר' יהושע כדאמר לעיל ומהר"י אומר דמתני' וברייתא איירי בלן בה ולהכי כי כלתה מדתו בסוף העיר כל העיר נחשבת לו כד' אמות למנין אלפים דהא אפילו כלתה מדתו בחצי העיר בלן בה נחשבת לו כד' אמות להלך את כולה כדמשמע בהדר (לקמן דף עג.) דקאמר והרי נותן עירובו בסוף אלפים וקאתי וביית בביתיה אלמא בלן בה אפילו כלו אלפים שלו בתחילת העיר נעשית כל העיר כד' אמות וכן בפרק בכל מערבין (לעיל דף לח:) דקאמר מי סברת דמנח ליה בסוף אלפים לכאן ופירש רש"י דכל העיר נעשית לו כד' אמות כיון דלן בה ור' אידי לא מתמה אלא אר' יהושע דאמר אפילו במודד כשכלתה מדתו בסוף העיר כל העיר נעשית לו כד' אמות ולהכי מתמה כיון כשכלתה מדתו בחצי העיר אין לו אלא חצי העיר ולא נעשית לו כד' אמות אפילו להלך את כולה כי כלתה בסוף העיר נמי אין נעשית כל העיר כד' אמות להשלים לו את השאר והשתא אתי שפיר מאי דפריך לעיל מה שנשכר ותו לא והתניא כו' ולא פריך ממתני' והתנן ולמודד שאמרו כו' דלגבי מודד הוה ידע דיש לחלק בין כלתה מדתו בחצי העיר לכלתה בסוף העיר ולהכי פריך מנותן דהוה לן בה ומשני דבלן בה נמי יש לחלק דבכלתה מדתו בחצי העיר נהי דנעשית לו כד' אמות שיכול להלך כל העיר לענין שיוכל לצאת לצד אחר של עיר לא נעשית לו כד' אמות ולספרים דגרסי נמי סוף העיר איצטריכא ליה דלא תנן אתי שפיר אף על גב דסוף העיר נמי תנן דאם לא כן תיקשה ממתניתין אברייתא כדאקשי לעיל מ"מ במודד איצטריכא ליה דהא לא שמעי' ממתניתין כדפירשתי:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ה|ס ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ה|ס|ב}} 8qlzq6tnt00wbx1gnz54b609gbrekz2 ביאור:הל"מ עירובין סא א 106 1728567 3002840 2938969 2026-04-03T10:08:41Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3002840 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|סא|א|ס ב|סא ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> [דף סא עמוד א] ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה. מאי טעמא - לאו משום דהני {{הל"מ-ריף-ראש|דאנשי עיר קטנה }}כלתה מדתן בחצי העיר {{הל"מ-ריף-ראש|לפיכך אין מהלכין את כולה}}, והני {{הל"מ-ריף-ראש|דאנשי עיר גדולה }}כלתה מדתן בסוף העיר {{הל"מ-ריף-ראש|לפיכך מהלכין את כולה? }} {{הל"מ-רק-גמרא|- ורבי אידי אנשי אנשי תני, ומוקים לה בנותן, אבל מודד לא תנן. - ולא? והתנן: ולמודד שאמרו נותנין לו אלפים אמה. שאפילו סוף מדתו כלה במערה! - סוף העיר איצטריכא ליה, דלא תנן. אמר רב נחמן: מאן דתני אנשי - לא משתבש, ומאן דתני אין אנשי לא משתבש. מאן דתני אנשי לא משתבש - דמוקים לה בנותן, ומאן דתני אין אנשי לא משתבש - דמוקים לה במודד. וחסורי מחסרא והכי קתני: אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה, ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה. במה דברים אמורים - במודד, אבל מי שהיה בעיר גדולה והניח את עירובו בעיר קטנה, היה בעיר קטנה והניח את עירובו בעיר גדולה - מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. }} {{הל"מ-גמרא-ראש|אמר רב יוסף }}אמר רמי בר אבא אמר רב הונא: {{שוליים|א}}עיר שיושבת על שפת הנחל, אם יש לפניה דקה ארבעה אמות - מודדים לה {{הל"מ-רק-ריף|אלפים אמה }}משפת הנחל {{הל"מ-רק-ריף|פירוש כי רוב העתים הנחל מתייבש ומשתמשין בו שאינו מתמלא אלא בשעת הגשם וכיון שאינו [מתמלא] ומשתמשים בו נעשה בכלל העיר}}, ואם לאו - אין מודדין לה אלא מפתח ביתו{{הל"מ-רק-ראש| פרש"י שפת הנחל עמוק אם יש לפניה דקה מחיצה ארבע אמות גובה על פני כל העיר כולה על שפת הנחל מודדין לה משפת הנחל שהיא כלה שם כשאר כל עיירות. ואם לאו כיון דבעיתא תשמישתא לא הוי ישוב קבוע והוי כיושבי צריפין ואין מודדין להם לכל אחד אלא מפתח ביתו:}}. {{הל"מ-רק-גמרא|אמר ליה אביי: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|דקה ארבע אמות אמרת לן עלה. }}מאי שנא מכל דקי דעלמא דארבעה{{הל"מ-רק-ריף| טפחים והאי דקה ארבע אמות}}? {{הל"מ-רק-גמרא|אמר ליה: התם לא בעיתא תשמישתא הכא }}{{הל"מ-רק-ריף|משום דהאי שתיא על שפת הנחל }}בעיתא תשמישתא{{הל"מ-רק-ריף| הלכך אי הויא ארבע אמות אין ואי לא לא:}}{{הל"מ-רק-גמרא|. אמר רב יוסף: מנא אמינא לה - דתניא: התיר רבי שיהו בני גדר יורדין לחמתן, ואין בני חמתן עולין לגדר. מאי טעמא - לאו משום דהני עבוד דקה והני לא עבוד דקה? כי אתא רב דימי אמר: טטרוגי מטטרגי להו בני גדר לבני חמתן. ומאי התיר - התקין. ומאי שנא שבת? - דשכיחא בה שכרות. - כי אזלי להתם נמי מטטרגי להו! - כלבא בלא מתיה שב שנין לא נבח. - השתא נמי מטטרגי בני חמתן לבני גדר! - כולי האי לא כייפי להו. רב ספרא אמר: עיר העשויה כקשת הואי. רב דימי בר חיננא אמר: אנשי עיר גדולה ואנשי עיר קטנה הואי. רב כהנא מתני הכי. רב טביומי מתני הכי: רב ספרא ורב דימי בר חיננא; חד אמר: עיר העשויה כקשת הואי, וחד אמר: אנשי עיר קטנה ואנשי עיר גדולה הואי. }} משנה. אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה, ואנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה. כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עירובו בעיר קטנה, בעיר קטנה ונתן את עירובו בעיר גדולה - מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. רבי עקיבא אומר: אין לו אלא ממקום עירובו אלפים אמה. - אמר להן רבי עקיבא: אי אתם מודים לי בנותן עירובו במערה, שאין לו אלא ממקום עירובו אלפים אמה? - אמרו לו: אימתי - בזמן שאין בה דיורין, אבל יש בה דיורין - מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. נמצא קל תוכה מעל גבה. ולמודד שאמרו נותנין אלפים אמה - שאפילו סוף מדתו כלה במערה. <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את הגדולה''' - כולה כד' אמות לפי שהעיר עולה להו במדת התחומין: '''ורבי אידי''' - דאמר דברי נבואה הן אנשי אנשי דקתני במתניתין בתרוייהו תני מהלכין ומוקי לה בנותן עירובו בעיר כדמפרש במתניתין כיצד מי שהיה בעיר גדולה ונתן עירובו בעיר קטנה הסמוכה לה בתוך אלפים מהלך את כולה שעירוב קונה לו כל העיר כד"א כאילו שבת הוא שם ורבא תני אין אנשי כדאמר לקמן מאן דתני אין אנשי לא משתבש: '''אבל מודד''' - מחוץ לעיר ובא לעיר לא תנן מידי חלוק בין כלתה בחציה לכלתה בסופה: '''ולמודד''' - ממקום שביתתו או ממקום עירובו שאמרו ליתן לו אלפים אפילו סוף מדת אלפים כלה במערה לא יכנס מאלפים והלאה אלמא כלתה מדתו בחצי העיר תנן דעולה לו מדת העיר ומאי נביאותיה: '''סוף העיר איצטריכא ליה''' - לרבי יהושע בן לוי לאשמועינן דהיכא דכלתה מדתו בסוף העיר הויא כל העיר כד' אמות דלא תנן לה: '''מוקי לה בנותן''' - כדקתני במתני' בהדיא: '''ומאן דתני אין אנשי עיר קטנה כו' לא משתבש מוקי לה במודד''' - אנשי עיר גדולה שיוצאין מעירן לעיר קטנה הנבלעת כולה בתוך אלפים שלהן כגון שרחוקה מעירן אלף והיא עצמה אלף מהלכין את כולה כד' אמות ומשלימין אלף חוצה לה ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה הרחוקה מעירן אלף והיא עצמה אלפים הואיל ואין כולה נבלעת באלפים שלהן עולה להן במדת התחום ואין נכנסין לה אלא באלף ומתניתין דמפרשא ואזלא בנותן עירובו. חסורי מיחסרא כו': '''שפת הנחל''' - עמוק: '''אם יש לפניה דקה''' - מחיצה ארבע אמות גובה על פני העיר כולה משפת הנחל מודד משפת הנחל שהיא כלה שם כשאר עיירות: '''ואם לאו''' - כיון דבעיתא תשמישתייהו לא הוי ישוב קבוע והוו להו כיושבי צריפין ואין מונין לכל אחד אלא מפתח ביתו: '''דקה ד"א אמרת לן''' - בניחותא והשתא בעינן מינך טעמא מאי שנא מכל דקי דעלמא דסגי להו בגובה ארבעה טפחים כדאמרן לעיל גבי מרפסת שלפניה דקה ד' כו': '''לאו משום דעבוד דקה כו'''' - גדר וחמתן יושבין בהר בשיפוע גדר למעלה וחמתן למטה הואיל ושתיהן יושבות בשיפוע צריכות שתיהן דקה בשיפולן וקס"ד שהיו שתיהן מובלעות זו כולה בתוך אלפים של חברתה וקתני בני גדר יורדים לחמתן כו' לאו משום דבני גדר עבוד דקה לפיכך כל יושביה כשרוצין לילך לחמתן מתחילין למנות ולמדוד מחומתה לצד חמתן כשאר עיירות והרי חמתן כולה מובלעת בתחומן והני בני חמתן לא עבוד דקה לשיפולה לפיכך לא הויא עיר ומודדין לכל אחד מפתח ביתו ואלו שבגובהן הקרובין בתוך אלפים לגדר וכולה מובלעת בתחומין נכנסין לה לכולה אבל אם היו יושבין בשיפוליה אין עולין לה: '''מטטרגי להו בני גדר לחמתן''' - מכין והורגין היו בני גדר לבני חמתן: '''כי הוו אזלי''' - בני גדר לחמתן נמי מטטרגי להו בני גדר לבני חמתן: '''כולי האי ודאי לא כייפו להו''' - בני גדר דאפילו בלא מתייהו ליטטרגו להו בני חמתן: '''עיר העשויה כקשת הואי''' - חמתן ובין ב' ראשיה יותר מד' אלפים דאמרינן בריש פרקין מודדין לה מן הקשת כל אחד מפתח ביתו ויתר שלה לצד גדר הלכך יורדין בני גדר לחמתן שהרי מודדין לגדר מחומתה וכל חמתן מובלעת בתחומה ובני חמתן היושבים בקשת ומודדין להן מן הקשת כלה תחומין בראשיה של גדר ואין יכולין ליכנס לה: גדר עיר גדולה וכשעולין בני חמתן לגדר כלתה מדתן בחצי העיר וחמתן עיר קטנה וכשיורדין לה בני גדר כלתה מידתן בסוף העיר והכי קאמר ר' שיהו בני גדר יורדין לחמתן להיות להן כולה כד' אמות ומשלימין להן את השאר אבל גדר עולה לבני חמתן במדת התחום: '''רב כהנא מתני הכי''' - מפרש בהדיא מר אמר הא ומר אמר הא: '''מתני' את כל עיר קטנה''' - לבד מדת תחומין: '''נמצא קל תוכה''' - משום דיורין: '''מעל גבה''' - שאין שם דיורין ואילו נתנו על גבה לא היו לו אלא אלפים ממקום עירובו: '''ולמודד שאמרו כו'''' - ואע"פ שחלוקין חכמים על רבי עקיבא בנותן עירובו בעיר לומר שכל העיר לו כארבע אמות מודין הן בבא מעיר אחרת או ממקום שביתתו וכלתה מדתו של אלפים פסיעות בינוניות אפי' במערה [שיש בה] דיורין שאינו נכנס להלן ממדתו כלום:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 5 סא א ועוד התיר רבי.ogg|thumb|תוס_עירובין_5_סא_א_ועוד התיר רבי]] '''ועוד''' התיר רבי. רבינו שמואל ל"ג ועוד דהאי ועוד אמילתא דלעיל מיניה קאי והכי איתא בתוספתא דמכילתין מעשה ברועה זקן שבא לפני רבי ואמר לו זכור הייתי שהיו בני מגדל יורדין לחמתן עד החצר החיצונה הסמוכה לגשר ועוד והדר קאמר שהתיר רבי שיהו בני גדר כו' ומיהו יש תוספתא שכתוב בה בתר עדותו דרועה התיר רבי שיהו בני מגדל יורדין לחמתן עד החצר החיצונה הסמוכה לעיר וניחא השתא דגרס ועוד התיר ר' שיהו בני גדר כו' כיון דמיירי לעיל במה שהתיר רבי לבני מגדל על פי עדותו של רועה ובפי' ר"ח כתוב ועוד זאת התיר רבי: ''' עיר''' העשויה כקשת הואי. פירש בקונטרס חמתן ובין שני ראשיה יותר מד' אלפים דאמר לעיל מודדין לה מן הקשת וכלה תחומן של בני הקשת בראש של גדר ואין יכולין ליכנס בה אבל בני גדר יורדין לחמתן דמודדין לגדר מחומתן וכל חמתן מובלעת בתחומיהן ופירושו תמוה דאי בני הקשת מובלעין בתחומן של גדר א"כ גם הם מותרין לעלות לגדר ואם בבני ראשי הקשת קאמר דמובלעין בתחום גדר אכתי כל היכא דשרי להני שרי להני דבני ראשי הקשת ובני גדר באין מזה לזה ואותן שבאמצע הקשת ובני גדר תרוייהו אסרי בהדדי ונראה כפי' ר"ת דגדר עיר העשויה כקשת הואי ולא היה בין ראשיה ארבעה אלפים ומודדין לה מן היתר לפיכך באין לחמתן אבל בני חמתן אינן יכולין לעלות לגדר לאמצע הקשת ואפשר שאף מחמתן לראשי הקשת של גדר היה יותר מאלפים ואף שם לא היו יכולין לילך:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ה|סא א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ה|סא|א}} ramoe9jt67dushl6o5qz84i9fl62tny 3002853 3002840 2026-04-03T10:46:02Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3002853 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|סא|א|ס ב|סא ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> [דף סא עמוד א] ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה. מאי טעמא - לאו משום דהני {{הל"מ-ריף-ראש|דאנשי עיר קטנה }}כלתה מדתן בחצי העיר {{הל"מ-ריף-ראש|לפיכך אין מהלכין את כולה}}, והני {{הל"מ-ריף-ראש|דאנשי עיר גדולה }}כלתה מדתן בסוף העיר {{הל"מ-ריף-ראש|לפיכך מהלכין את כולה? }} {{הל"מ-רק-גמרא|- ורבי אידי אנשי אנשי תני, ומוקים לה בנותן, אבל מודד לא תנן. - ולא? והתנן: ולמודד שאמרו נותנין לו אלפים אמה. שאפילו סוף מדתו כלה במערה! - סוף העיר איצטריכא ליה, דלא תנן. אמר רב נחמן: מאן דתני אנשי - לא משתבש, ומאן דתני אין אנשי לא משתבש. מאן דתני אנשי לא משתבש - דמוקים לה בנותן, ומאן דתני אין אנשי לא משתבש - דמוקים לה במודד. וחסורי מחסרא והכי קתני: אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה, ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה. במה דברים אמורים - במודד, אבל מי שהיה בעיר גדולה והניח את עירובו בעיר קטנה, היה בעיר קטנה והניח את עירובו בעיר גדולה - מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. }} {{הל"מ-גמרא-ראש|אמר רב יוסף }}אמר רמי בר אבא אמר רב הונא: {{שוליים|א}}עיר שיושבת על שפת הנחל, אם יש לפניה דקה ארבעה אמות - מודדים לה {{הל"מ-רק-ריף|אלפים אמה }}משפת הנחל {{הל"מ-רק-ריף|פירוש כי רוב העתים הנחל מתייבש ומשתמשין בו שאינו מתמלא אלא בשעת הגשם וכיון שאינו [מתמלא] ומשתמשים בו נעשה בכלל העיר}}, ואם לאו - אין מודדין לה אלא מפתח ביתו{{הל"מ-רק-ראש| פרש"י שפת הנחל עמוק אם יש לפניה דקה מחיצה ארבע אמות גובה על פני כל העיר כולה על שפת הנחל מודדין לה משפת הנחל שהיא כלה שם כשאר כל עיירות. ואם לאו כיון דבעיתא תשמישתא לא הוי ישוב קבוע והוי כיושבי צריפין ואין מודדין להם לכל אחד אלא מפתח ביתו:}}. {{הל"מ-רק-גמרא|אמר ליה אביי: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|דקה ארבע אמות אמרת לן עלה. }}מאי שנא מכל דקי דעלמא דארבעה{{הל"מ-רק-ריף| טפחים והאי דקה ארבע אמות}}? {{הל"מ-רק-גמרא|אמר ליה: התם לא בעיתא תשמישתא הכא }}{{הל"מ-רק-ריף|משום דהאי שתיא על שפת הנחל }}בעיתא תשמישתא{{הל"מ-רק-ריף| הלכך אי הויא ארבע אמות אין ואי לא לא:}}{{הל"מ-רק-גמרא|. אמר רב יוסף: מנא אמינא לה - דתניא: התיר רבי שיהו בני גדר יורדין לחמתן, ואין בני חמתן עולין לגדר. מאי טעמא - לאו משום דהני עבוד דקה והני לא עבוד דקה? כי אתא רב דימי אמר: טטרוגי מטטרגי להו בני גדר לבני חמתן. ומאי התיר - התקין. ומאי שנא שבת? - דשכיחא בה שכרות. - כי אזלי להתם נמי מטטרגי להו! - כלבא בלא מתיה שב שנין לא נבח. - השתא נמי מטטרגי בני חמתן לבני גדר! - כולי האי לא כייפי להו. רב ספרא אמר: עיר העשויה כקשת הואי. רב דימי בר חיננא אמר: אנשי עיר גדולה ואנשי עיר קטנה הואי. רב כהנא מתני הכי. רב טביומי מתני הכי: רב ספרא ורב דימי בר חיננא; חד אמר: עיר העשויה כקשת הואי, וחד אמר: אנשי עיר קטנה ואנשי עיר גדולה הואי. }} משנה. אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה, ואנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה. כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עירובו בעיר קטנה, בעיר קטנה ונתן את עירובו בעיר גדולה - מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. רבי עקיבא אומר: אין לו אלא ממקום עירובו אלפים אמה. - אמר להן רבי עקיבא: אי אתם מודים לי בנותן עירובו במערה, שאין לו אלא ממקום עירובו אלפים אמה? - אמרו לו: אימתי - בזמן שאין בה דיורין, אבל יש בה דיורין - מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. נמצא קל תוכה מעל גבה. ולמודד שאמרו נותנין אלפים אמה - שאפילו סוף מדתו כלה במערה. <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את הגדולה''' - כולה כד' אמות לפי שהעיר עולה להו במדת התחומין: '''ורבי אידי''' - דאמר דברי נבואה הן אנשי אנשי דקתני במתניתין בתרוייהו תני מהלכין ומוקי לה בנותן עירובו בעיר כדמפרש במתניתין כיצד מי שהיה בעיר גדולה ונתן עירובו בעיר קטנה הסמוכה לה בתוך אלפים מהלך את כולה שעירוב קונה לו כל העיר כד"א כאילו שבת הוא שם ורבא תני אין אנשי כדאמר לקמן מאן דתני אין אנשי לא משתבש: '''אבל מודד''' - מחוץ לעיר ובא לעיר לא תנן מידי חלוק בין כלתה בחציה לכלתה בסופה: '''ולמודד''' - ממקום שביתתו או ממקום עירובו שאמרו ליתן לו אלפים אפילו סוף מדת אלפים כלה במערה לא יכנס מאלפים והלאה אלמא כלתה מדתו בחצי העיר תנן דעולה לו מדת העיר ומאי נביאותיה: '''סוף העיר איצטריכא ליה''' - לרבי יהושע בן לוי לאשמועינן דהיכא דכלתה מדתו בסוף העיר הויא כל העיר כד' אמות דלא תנן לה: '''מוקי לה בנותן''' - כדקתני במתני' בהדיא: '''ומאן דתני אין אנשי עיר קטנה כו' לא משתבש מוקי לה במודד''' - אנשי עיר גדולה שיוצאין מעירן לעיר קטנה הנבלעת כולה בתוך אלפים שלהן כגון שרחוקה מעירן אלף והיא עצמה אלף מהלכין את כולה כד' אמות ומשלימין אלף חוצה לה ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה הרחוקה מעירן אלף והיא עצמה אלפים הואיל ואין כולה נבלעת באלפים שלהן עולה להן במדת התחום ואין נכנסין לה אלא באלף ומתניתין דמפרשא ואזלא בנותן עירובו. חסורי מיחסרא כו': '''שפת הנחל''' - עמוק: '''אם יש לפניה דקה''' - מחיצה ארבע אמות גובה על פני העיר כולה משפת הנחל מודד משפת הנחל שהיא כלה שם כשאר עיירות: '''ואם לאו''' - כיון דבעיתא תשמישתייהו לא הוי ישוב קבוע והוו להו כיושבי צריפין ואין מונין לכל אחד אלא מפתח ביתו: '''דקה ד"א אמרת לן''' - בניחותא והשתא בעינן מינך טעמא מאי שנא מכל דקי דעלמא דסגי להו בגובה ארבעה טפחים כדאמרן לעיל גבי מרפסת שלפניה דקה ד' כו': '''לאו משום דעבוד דקה כו'''' - גדר וחמתן יושבין בהר בשיפוע גדר למעלה וחמתן למטה הואיל ושתיהן יושבות בשיפוע צריכות שתיהן דקה בשיפולן וקס"ד שהיו שתיהן מובלעות זו כולה בתוך אלפים של חברתה וקתני בני גדר יורדים לחמתן כו' לאו משום דבני גדר עבוד דקה לפיכך כל יושביה כשרוצין לילך לחמתן מתחילין למנות ולמדוד מחומתה לצד חמתן כשאר עיירות והרי חמתן כולה מובלעת בתחומן והני בני חמתן לא עבוד דקה לשיפולה לפיכך לא הויא עיר ומודדין לכל אחד מפתח ביתו ואלו שבגובהן הקרובין בתוך אלפים לגדר וכולה מובלעת בתחומין נכנסין לה לכולה אבל אם היו יושבין בשיפוליה אין עולין לה: '''מטטרגי להו בני גדר לחמתן''' - מכין והורגין היו בני גדר לבני חמתן: '''כי הוו אזלי''' - בני גדר לחמתן נמי מטטרגי להו בני גדר לבני חמתן: '''כולי האי ודאי לא כייפו להו''' - בני גדר דאפילו בלא מתייהו ליטטרגו להו בני חמתן: '''עיר העשויה כקשת הואי''' - חמתן ובין ב' ראשיה יותר מד' אלפים דאמרינן בריש פרקין מודדין לה מן הקשת כל אחד מפתח ביתו ויתר שלה לצד גדר הלכך יורדין בני גדר לחמתן שהרי מודדין לגדר מחומתה וכל חמתן מובלעת בתחומה ובני חמתן היושבים בקשת ומודדין להן מן הקשת כלה תחומין בראשיה של גדר ואין יכולין ליכנס לה: גדר עיר גדולה וכשעולין בני חמתן לגדר כלתה מדתן בחצי העיר וחמתן עיר קטנה וכשיורדין לה בני גדר כלתה מידתן בסוף העיר והכי קאמר ר' שיהו בני גדר יורדין לחמתן להיות להן כולה כד' אמות ומשלימין להן את השאר אבל גדר עולה לבני חמתן במדת התחום: '''רב כהנא מתני הכי''' - מפרש בהדיא מר אמר הא ומר אמר הא: '''מתני' את כל עיר קטנה''' - לבד מדת תחומין: '''נמצא קל תוכה''' - משום דיורין: '''מעל גבה''' - שאין שם דיורין ואילו נתנו על גבה לא היו לו אלא אלפים ממקום עירובו: '''ולמודד שאמרו כו'''' - ואע"פ שחלוקין חכמים על רבי עקיבא בנותן עירובו בעיר לומר שכל העיר לו כארבע אמות מודין הן בבא מעיר אחרת או ממקום שביתתו וכלתה מדתו של אלפים פסיעות בינוניות אפי' במערה [שיש בה] דיורין שאינו נכנס להלן ממדתו כלום:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 5 סא א ועוד התיר רבי.ogg|thumb|תוס_עירובין_5_סא_א_ועוד התיר רבי]] '''ועוד''' התיר רבי. רבינו שמואל ל"ג ועוד דהאי ועוד אמילתא דלעיל מיניה קאי והכי איתא בתוספתא דמכילתין מעשה ברועה זקן שבא לפני רבי ואמר לו זכור הייתי שהיו בני מגדל יורדין לחמתן עד החצר החיצונה הסמוכה לגשר ועוד והדר קאמר שהתיר רבי שיהו בני גדר כו' ומיהו יש תוספתא שכתוב בה בתר עדותו דרועה התיר רבי שיהו בני מגדל יורדין לחמתן עד החצר החיצונה הסמוכה לעיר וניחא השתא דגרס ועוד התיר ר' שיהו בני גדר כו' כיון דמיירי לעיל במה שהתיר רבי לבני מגדל על פי עדותו של רועה ובפי' ר"ח כתוב ועוד זאת התיר רבי: [[File:תוס עירובין 5 סא א עיר העשויה כקשת הואי.ogg|thumb|תוס_עירובין_5_סא_א_עיר העשויה כקשת הואי]] ''' עיר''' העשויה כקשת הואי. פירש בקונטרס חמתן ובין שני ראשיה יותר מד' אלפים דאמר לעיל מודדין לה מן הקשת וכלה תחומן של בני הקשת בראש של גדר ואין יכולין ליכנס בה אבל בני גדר יורדין לחמתן דמודדין לגדר מחומתן וכל חמתן מובלעת בתחומיהן ופירושו תמוה דאי בני הקשת מובלעין בתחומן של גדר א"כ גם הם מותרין לעלות לגדר ואם בבני ראשי הקשת קאמר דמובלעין בתחום גדר אכתי כל היכא דשרי להני שרי להני דבני ראשי הקשת ובני גדר באין מזה לזה ואותן שבאמצע הקשת ובני גדר תרוייהו אסרי בהדדי ונראה כפי' ר"ת דגדר עיר העשויה כקשת הואי ולא היה בין ראשיה ארבעה אלפים ומודדין לה מן היתר לפיכך באין לחמתן אבל בני חמתן אינן יכולין לעלות לגדר לאמצע הקשת ואפשר שאף מחמתן לראשי הקשת של גדר היה יותר מאלפים ואף שם לא היו יכולין לילך:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ה|סא א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ה|סא|א}} 65lxemb334849x4pnl84r7vy4x4d5nr ביאור:הל"מ עירובין סא ב 106 1728568 3002858 2938970 2026-04-03T10:59:47Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3002858 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|סא|ב|סא א|סב א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=סוף פרק/><קטע התחלה=ג/> [דף סא עמוד ב] גמרא.{{הל"מ-רק-ריף| ולית דחש לה לדרבי עקיבא אלא מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה כת"ק: }}{{הל"מ-רק-גמרא| אמר רב יהודה אמר שמואל: שבת בעיר חריבה - לרבנן מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. הניח את עירובו בעיר חריבה - אין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה. רבי אלעזר אומר: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|אחד שבת ואחד הניח - מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. מיתיבי: אמר להן רבי עקיבא: אי אתם מודים לי בנותן את עירובו במערה, שאין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה? אמרו לו: אימתי - בזמן שאין בה דיורין הא באין בה דיורין - מודו ליה! - מאי אין בה דיורין - אינה ראויה לדירה. תא שמע: }}ת"ר {{שוליים|ב}}שבת בעיר, אפילו היא גדולה כאנטיוכיא, במערה, אפילו היא כמערת צדקיהו מלך יהודה - מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. {{הל"מ-רק-ראש|רב אלפס ז"ל לא הביא פלוגתא דשמואל ורבי אלעזר בנותן את עירובו בעיר חריבה משום דסבר דהלכה כר' אלעזר דמיקל ואין חילוק בין שובת לנותן את עירובו אף על גב דגמרא מייתי סייעתא לשמואל הא דחי לה רבי אלעזר :}}{{הל"מ-רק-גמרא|קתני עיר דומיא דמערה, מה מערה חריבה, אף עיר חריבה, ושבת - אין, אבל הניח - לא. מני? אילימא רבי עקיבא - מאי איריא חריבה? אפילו ישיבה נמי! אלא לאו - רבנן. וטעמא; דשבת - אין, אבל הניח - לא! - לא תימא עיר דומיא דמערה, אלא אימא: מערה דומיא דעיר. מה עיר ישיבה - אף מערה ישיבה. ורבי עקיבא היא, דאמר: אין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה, ובשבת מודי. - והא כמערת צדקיהו קתני! - כמערת צדקיהו, ולא כמערת צדקיהו. כמערת צדקיהו - גדולה, ולא כמערת צדקיהו - דאילו התם חריבה, והכא ישיבה. מר יהודה אשכחינהו לבני מברכתא דקא מותבי עירובייהו בבי כנישתא דבי אגובר. אמר להו: גוו ביה טפי, כי היכי דלישתרי לכו טפי. אמר ליה רבא: פלגאה! בעירובין }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|לית דחש להא דרבי עקיבא.}} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''גמ' בעיר חריבה''' - מדיוריה אבל מחיצותיה קיימות סביב לה: '''לרבנן מהלך את כולה''' - דהא שבת באויר מחיצות והוא הדין לר"ע והא דנקט רבנן משום המניח עירובו דבעי למיתני חילוק בין חריבה לישיבה ולר"ע אפי' בישיבה אין לו ממקום עירובו אלא אלפים: '''הניח עירובו בעיר חריבה כו'''' - דכי אמור רבנן כל העיר לו כד' אמות במיושבת כדתנן בהדיא אימתי בזמן שאין בה דיורין אלמא בחריבה מודו: '''ה"נ הא באין בה דיורין מודין ליה:''' '''אינה ראויה לדירה''' - שנפלו מחיצותיה: '''מערת צדקיהו''' - גדולה היתה והיא שיצא בה צדקיהו לילה מירושלים לברוח מפני הכשדים כדכתיב בירמיה (נב) ותבקע העיר וגו': '''אף עיר חריבה''' - ועל כרחך חריבה מדיורין ולא מחומה דאי מחומה לא הוי תני מהלך את כולה כיון דלא שבת באויר מחיצות (וה"ה ר' עקיבא) ואע"ג דיש חומה קתני שבת ולא קתני הניח: '''מני''' - הא דלא תני הניח: '''אי נימא ר"ע''' - דלית ליה בהניח מהלך את כולה אמאי תני עיר דומיא דמערה למימר דבחריבה קאי: '''אפי' ישיבה נמי''' - הניח לר"ע לא והא ליכא למימר דהא דנקט חריבה משום שבת נקט למימר אע"ג דהיא חריבה היכא דשבת מהלך את כולה הא מאי איריא עיר אפילו תל ונקע וקמה קצורה ושיבולין מקיפות אותה אמרן בפרקין קמא (דף טו.) מהלך את כולה: '''אלא לאו רבנן''' - ושמע מינה בחריבה מודו דהא על כרחך הא דנקט חריבה משום שיורא דשייר ולא תנא הניח נקט לה: '''אף מערה ישיבה''' - ולאשמועינן דאפ"ה שבת אין הניח לא כר"ע: '''והא כמערת צדקיהו קתני''' - ואין שם דיורין [דרין] דהא של מלך היתה א"נ השתא לית בה דיורין: '''בבי כנישתא דבי אגובר''' - בית הכנסת גדול היה וכולו מובלע באלפים של תחום מברכתא והם לא היו חוששין להוליך העירוב עד סופו ולהניחו שם דסבירא להו כרבנן דכיון מונח באויר מחיצות מהלכין את כולו וחוצה לו אלפים: '''גוו ביה טפי''' - העמיקו עוד להעמיד העירוב עד סופו ולהניחו שם: '''כי היכי דלישתרו לכו טפי''' - דהא ממקום העירוב בעיתו למדוד: '''פלגאה''' - חולק על חכמים אתה: '''בעירובין לית דחש להא דר' עקיבא''' - דקי"ל הלכה כדברי המיקל בעירוב: <center>'''פרק שישי - הדר'''</center> '''מתני' הדר עם העכו"ם או עם מי שאינו מודה בעירוב''' - כותי כדאמר בפרק בכל מערבין (דף לא:): '''אוסר עליו''' - לטלטל מביתו לחצר עד שישכור הימנו רשות שיש לו בחצר: '''עד שיהו ב' ישראלים''' - דרין בב' בתים ואוסרין זה על זה ובאין לערב ביניהן הנכרי אוסר עליהן אבל על היחיד אינו אוסר ובגמרא מפרש . טעמא: '''מעשה בצדוקי אחד''' - קסבר ר"ג צדוקי אינו כעכו"ם ולא דמי לכותי דגרי אריות הן ואינם גרים גמורים אבל צדוקי ישראל הוא ונהפך למינות ואינו מודה בתורה שבעל פה כיון דישראל הוא יכול לבטל רשותו בלא שום שכירות: '''מעשה בצדוקי שהיה דר עמנו במבוי''' - וביטלנו רשותו: '''ואמר לנו אבא מהרו והוציאו כליכם למבוי''' - והחזיקו בו כיון דקדש היום מיד כדי שלא יחזור בו: '''עד שלא יוציא''' - כליו תחילה ויחזור ויחזיק ברשותו ויאסור עליכם וש"מ דאינו כנכרי דאי אגירו מיניה היכי מצי למהדר אע"ג דמפיק לא אסר דהא נקיט דמי: '''מהרו ועשו צרכיכם במבוי''' - מבעוד יום דבשבת לא מהני לכו האי ביטול שמא יוציא ויאסור עליכם דקסבר רבי יהודה אע"ג דהחזיקו בני מבוי במבוי תחילה מצי לאהדורי ביה:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין סא ב לית דחש להא דר' עקיבא.ogg|thumb|תוס_עירובין_סא_ב_לית דחש להא דר' עקיבא]] '''לית''' דחש להא דר' עקיבא. דקיימא לן כדברי המיקל בעירוב כדפי' בקונט' ותחומין דרבנן כדפי' בפ' מי שהוציאוהו (לעיל דף מו.): <center>'''פרק שישי - הדר'''</center> '''מתני'''' הדר. ר' אליעזר בן יעקב אומר עד שיהו ב' ישראלים אוסרים כו'. משמע דאתרוייהו קאי ר"א בן יעקב אעכו"ם ואכותי ובגמ' מפרש דטעמא דראב"י דכיון דעכו"ם חשוד אשפיכות דמים בתרי דשכיחי דדיירי גזרו בהו רבנן שמא ילמד ממעשיו כו' וא"ת והרי כותים דלא חשידי אשפיכות דמים ולא ארביעה כדמוכח פ"ק דמס' ע"ג (דף טו:) שמעמידין בהמה בפונדקאות של כותים ומתיחדין עמהם א"כ שכיחי דדיירי ונגזור בחד ואין לומר דר"א בן יעקב סבר דכותים גרי אריות הן וחשידי דהא אפילו למ"ד גרי אריות הן לא חשידי מדפריך התם בע"ז עלה מברייתא דאסרו למכור בהמה דקה לכותים ורוצה להוכיח מתוך כך דטעמא משום דאתי לזבוני לעכו"ם ולא משום דחשידי ואמאי דלמא בכותים גרי אריות או גרי אמת הן פליגי ואומר ר"י דעיקר תקנה משום עכו"ם איתקן שמא ילמד ממעשיו ולא משום צדוקי וכותי ואגב שאסרו בעכו"ם אסרו נמי בכותי וכיון שלא נאסר אלא ע"י עכו"ם לא החמיר בהן יותר מן העכו"ם: ''' אמר''' רבן גמליאל מעשה בצדוקי א' כו'. קסבר צדוקי אינו כעכו"ם כדמפרש בגמ' ופי' בקונטרס אבל בכותי מודה דהרי הוא כעכו"ם משום דגרי אריות הן ואע"ג דת"ק דאסר כותי היינו רבי מאיר כדאמר בגמ' ושמעינן ליה דקסבר גרי אמת הן בפרק ד' וה' (ב"ק דף לח:) ואפ"ה אסר בכותי מ"מ הוצרך בקונטרס לפרש טעמא דר"ג משום גרי אריות דת"ק ניחא דלא מפליג בין צדוקי לכותי ואסר צדוקי אע"ג דישראל גמור הוא וה"ה בכותי אבל לר"ג דמפליג בין צדוקי לכותי ע"כ צריך לומר משום דצדוקי ישראל גמור הוא וכותי עו"ג גמור דגרי אריות הן ומיהו קשיא לר"י דמשמע בהדיא בפ"ק דגיטין {{הפניה-גמ|גיטין|י|א}} דר"ג סבר ליה דכותים גרי אמת הן דמכשיר גט ששני עדיו כותים ואמר נמי בפ"ק דחולין {{הפניה-גמ|חולין|ה|ב}} דר"ג ובית דינו נמנו אשחיטת כותים ואסרוה ומפרש התם טעמא משום דסבירא להו כר"מ דגזר על יינם לפי שנמצא להם דמות יונה וחייש למיעוט ש"מ דגרי אמת הן דאי גרי אריות הן לא היה צריך למיגזר עליהן ומאליהן קמיתסרי ובקונטרס פירש דההיא רבן גמליאל בנו של ר' יהודה הנשיא אבל תימה דבכל מקום רגיל לקרותו או רבן גמליאל בר רבי או רבן גמליאל בנו של ר"י הנשיא ועוד דלא יתכן דר"מ דהוה קודם רבן גמליאל בר רבי גזר על יינם דרבנן ושבק שחיטה דאורייתא שהוצרך. ר"ג ב"ר לגזור עליה ועוד דאין סברא כלל דאם גזר על יינם משום יין נסך שתהא שחיטתם מותרת כיון שנחשבו כמומרי' לעכו"ם דהא אמרינן בפ"ק דחולין {{הפניה-גמ|חולין|ה|א}} מומר לעכו"ם אסור<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ו|סא ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ה|סא|ב|שני פרקים=כן}} 73q1u84tswcb4ogre70cs8o74enjdrm משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/מחזור ספרדי 2 1732495 3002703 3002533 2026-04-02T18:27:11Z מו יו הו 37729 /* שירים שונים */ 3002703 wikitext text/x-wiki ברשימה דלהלן מוצגים הפיוטים הכלולים בסידורים ובמחזורים נוסח עדות המזרח הנפוצים כיום, באופן שמשמר בדרך כלל את הייעוד המקורי של הפיוטים במחזור ספרד ההיסטורי, עד היכן שידי מגעת. אם יש עורך שמסוגל ומעוניין לשפר את הלוח באופן שייצג בצורה שלמה ומדוייקת יותר את מנהגי ספרד וע"מ בעבר ובהווה, יבורך.{{שמאל|מי"ה{{רווח|9}}}} ==כל השנה== *[[אדון עולם]] *לשני וחמישי: **[[אנשי אמונה אבדו]] **[[אל תעש עמנו כלה]] **[[תמהנו מרעות]] **(תחינה לנפילת אפיים: ***שני: [[ה' איה חסדיך הראשונים]] ***חמישי: [[ה' שארית פליטת אריאל]]) *ליל שבת: [[יגדל]] *(יו"ט וימי"נ: [[האדרת והאמונה]]) ==סליחות== *([[מלכי עולם בורא]]) *[[קמתי באשמורת]] *[[בן אדם מה לך נרדם]] *בעשי"ת: [[למענך אלהי]] *[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] *[[שבט יהודה בדוחק ובצער]] *([[שם אל קמתי לברך]]) *[[בדיל ויעבור]] *([[אנא כעב זדוני תמחהו]]) *[[אנשי אמונה אבדו]] *[[תמהנו מרעות]] *[[אל תעש עמנו כלה]] *[[אתוודה על עבירות]] *[[אשמנו מכל עם]] *([[יצו האל לדל שואל]]) *[[אראלי מעלה]] *[[בטרם שחקים וארקים נמתחו]] *[[אלהינו שבשמים]] *[[עננו אבינו]] *י"א [[אלהים אתה ידעת]] *[[עננו אלהי אברהם]] *[[אדון הסליחות]] *[[אל רחום שמך]] *[[חוסה על ישראל עמך]] *[[עשה למען שמך]] *[[דעני לעניי]] *בעשי"ת: [[יה שמע אביונך]] *[[אם אפס]] *[[למתודה חטאתיו]] / [[בזכרי על משכבי]] *תחינות: **[[ה' שועת עמך הקשיבה]] **[[ה' יחיד]] **[[ה' דלו עיני]] **[[ה' אם גדל עווני]] **[[ה' שעה נודד מקנו]] **[[ה' מושיב יחידים]] **[[אם אשמנו כתולע האדים]] **[[אתאנו לחלות פניך]] **[[מרנא דבשמיא]] **[[מחי ומסי]] **[[רחמים פשוטים]] **[[אליך ה' נשאתי עיני]] **[[הושיענו למען שמך]] **[[אבינו מלכנו אבינו אתה]] **[[שומר ישראל]] **[[בת אהובת אל קמה בשחר]] ==ראש השנה== ===לפני ערבית=== *ליל א': [[אחות קטנה]] *(ליל ב': [[חון תחון]]) ===יום א=== *בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] *רשות לנשמת: [[רעה בשבטך]] *רשות לנשמת: [[שואף כמו עבד]] *פזמון: [[שופט כל הארץ]] *אופן: [[ידי רשים]] *רשות לחזרת הש"ץ: **([[ה' חסד ואמת יקדמו פניך]]) (ל) **([[ה' שמעתי שמעך]]) **[[אתאנו לחלות פניך]] **במוסף: [[אוחילה לאל]] *[[היום תאמצנו]] ===יום ב=== *רשות לנשמת: [[שפל רוח]] *בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] *אופן: [[יה שמך ארוממך]] (במקור רשות לקדיש) *לתקיעת שופר: **יום א': [[עת שערי רצון להפתח]] **יום ב': [[אם אפס]] **([[המלך ה']]) **[[ה' בקול שופר]] *[[היום תאמצנו]] ==צום גדליה== *פתיחה: [[אבלה נפשי וחשך תארי]] *([[יוקם דם עבדיך]]) *(תחינה: [[ה' עד מתי תעשן חמתך]]) ==יום כיפור== ===ליל יום כיפור=== *[[לך אלי תשוקתי]] *[[שמע קולי]] *פתיחה לסליחות: [[אנא ה' רחמיך יראו]] *(פתיחה: [[אשרו דרכיכם]]) *(תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]) *{{סימון אפור|[[משתחוים להדרת קודש]]}} *פזמון: [[אנא בקראנו]] *{{סימון אפור|מסתגאב: אריד בשיחי}} *([[ירצה עם אביון]]) *[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]] (וכן בכל התפילות) ===שחרית=== *[[:קטגוריה:כתר מלכות|כתר מלכות]] *[[שופט כל הארץ]] *[[אדני נגדך כל תאותי]] *רשות לנשמת: [[אלהים אלי אתה]] *אופן: [[שנאנים שאננים]] *סדר קדושה: [[אפודי שש]] *סילוק: [[אלהים אל מי אמשילך]] *וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]] *וידוי: [[וידוי אשמנו מורחב|אשמנו אכלנו מאכלות אסורות]] *[[היום תאמצנו]] (וכן בכל תפילות היום) *פזמון (פתיחה לסליחות): [[למענך אלהי]] {{רקע אפור}} {{הור|פיוטי שחרית מסידור ונציה רפ"ד:}} * רשות למגן: וארץ אשפיל ואפיל תחנתי * פזמון: [[למענך אלהי]] * מגן: אבן בוחן * פזמון: יענה בבור אבות * מחיה: [[אז בהר מור|אזי בהר המור]] * פזמון: יום צדו צעדי * משלש: איש תם יושב אהלי תושיה * פזמון: יום צעקו שבים * פזמון: מרום וקדוש שעה {{סוף}} ===מוסף=== *<nowiki>[</nowiki>[[ונתנה תוקף]]] *<nowiki>[</nowiki>[[חון תחון]]] *[[אוחילה לאל]] *סדר קדושה: [[במרומי ערץ]] *סילוק: [[ארץ התמוטטה והתפוררה]] *סדר העבודה: **[[היה עם פיפיות]] **רשות: [[ארוממך חזקי וחלקי]] **רשות: [[אערוך מדברי דתי]] **סדר העבודה: [[אתה כוננת]] **תפילתו של כ"ג: [[תפילתו של כהן גדול|יה"ר… שנת אורה שנת ברכה]] **מה נהדר: [[כאחלמה קבועה בעטרת]] **[[אשרי עין ראתה שושנת השרון]] **[[אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת]] **[[אשרי עין ראתה ארץ צבי]] **[[אין לנו לא אשם ולא אשים]] **[[שמם הר ציון]] **[[תאיר אורנו]] *וידוי: [[רבונו של עולם בראותי בחורותי]] *פזמון (פתיחה לסליחות): [[ישראל עבדיך]] *פתיחה לסליחות: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] *תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]] *סליחה: [[עת שערי רצון להפתח]] *תוכחה: [[בן אדמה]] {{רקע אפור}} {{הור|פיוטי מוסף מסידור ונציה רפ"ד:}} * מגן: שולמית יספה * פזמון: יוספים שנית * מחיה: אבני קודש * פזמון: [[ישראל עבדיך]] * פזמון: [[יצו האל לדל שואל]] * פזמון: ה' מה אדם * פזמון: החרשים שמעו * פזמון: כל המיחלים * פזמון: [[יה איום זכור היום]] * פזמון: לכו ונפילה פנינו * פזמון: [[אנא כעב זדוני תמחהו]] * פזמון: יעירוני סעיפי {{סוף}} ===מנחה=== *סדר קדושה: [[בני עליון בגבהי שחקים יאיצו]] *סילוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]] *וידוי: [[רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה]] *פתיחה לסליחות: [[יה שמע אביונך]] {{רקע אפור}} {{הור|פיוטי מנחה מסידור ונציה רפ"ד:}} *פזמון: עת שערי רצון - באחרית נוסה *פזמון: לאבות ראשונים *פזמון: [[יה שמע אביונך]] *יה אשר אשפוך לפניו *עינינו לך צופיה *תוכחה: [[שוכני בתי חמר]] *מדמי הלבבות *[[מקור עיני]] {{סוף}} ===נעילה=== *תוכחה: [[ברכי אצולה]] *[[אל נורא עלילה]] *קדושה: [[אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים]]{{ש}}סילוק: אמת בספרך בראת עולמך *[[אוחילה לאל]] *וידוי: [[רבון העולמים חתמנו לחיים]] *פתיחה לסליחות: [[שבט יהודה בדוחק ובצער]] {{רקע אפור}} {{הור|פיוטי נעילה מסידור ונציה רפ"ד:}} *פזמון: מצעק מעלות השחר *פזמון: ידידיך מאמש *פזמון: סלח נא לעוון *פזמון: תענו ותעתרו מן השמים בשר נא *פזמון: בנשף קדמתי *פזמון: המבדיל בין קדש לחול {{סוף}} ==סוכות== ===הושענות=== *[[הושענא למענך אלהינו]] *[[למענך אדיר אדירים]] ====ליום א==== *[[אנא אל אחד ושמו אחד]] *[[אל ישעך צמאתי]] *[[אנא אל אחרון וראשון]] *[[כהושעת ירויי היאור]] ====ליום ב==== *[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]] *[[אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי]] *[[אנא יוצרי דרשני]] *[[כהושעת יגיעי נשם]] ====ליום ג==== *[[אנא האל הנקדש]] *[[אמצני אלהי]] *[[אנא יסד יסודות מקדשי]] *[[כהושעת ידידים מכף מעבידים]] ====ליום ד==== *[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]] *[[אל פתחך ירון שה אובד]] *[[אנא יערב לך שועי]] *[[כהושעת יקיר]] ====ליום ה==== *[[אנא המיחד לכבודו]] *[[אמוניך מתחננים]] *[[אנא יוצרי וקדושי]] *[[כהושעת יקושי מלבן]] ====ליום ו==== *[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]] *[[למען אב אץ לבוא]] *[[אנא ישר מערכי]] *[[כהושעת ילידי אהב]] ====(לשבת==== *[[אום נצורה]] *[[אל נערץ בסוד קדושים רבת]] *[[ביום שבת קדש]] *[[אנא חיש נא ישעי]] *[[כהושעת יוצאי פתרוס]] *[[באנו ליחד שם האל]]) ====להושענא רבה==== *[[אנא אל אחד ושמו אחד]] *[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]] *[[אנא האל הנקדש]] *[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]] *[[אנא המיחד לכבודו]] *[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]] *[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]] *[[יה איום זכור היום]] *[[בדיל ויעבור]] *[[אלהינו שבשמים]] *אחרי ההקפות: **[[אנא ישר עם בא]] **[[כהושעת ידידים (להו"ר)|כהושעת ידידים]] **[[אל נא אוצרך הטוב]] **[[אל נא יום זה]] **[[אל נא למען אב אומץ]] **[[למען אב נפקד]] **[[יושב קדם איום]] **[[תפתח ארץ ויפרו ישע]] **[[יפה נוף אנופף]] ==עשרה בטבת== *קרובה: [[וארץ שפל רומי וגדל שברי]] *פתיחה: [[אז בבוא יום פקודת גיא המחזה]] *פזמון: [[שעה עליון לקול אביון]] *פזמון: [[יושב בשמים שעה באי באש ובמים]] *(תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]]) ==שמיני עצרת== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *'''[[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם|תיקון הגשם]]''' **מגן: שפעת רביבים **פזמון: מכסה שמים בעבים **כרוג: לשוני כוננת **מחיה: ישבעון ידידיך **פזמון: אל חי יפתח אוצרות שמים **או"א בגשמי אורה תאיר אדמה ==שמחת תורה== {{רקע אפור}} {{הור|פיוטי שמחת תורה מסידור ונציה רפ"ד:}} * פזמון: אל רם בכל נודעת * פזמון: יה השב לבצרון * פזמון: קומה ה' למנוחתך * פזמון: קומו ברינה עדת אמוני * פזמון: אשריך הר העברים * פזמון: וזאת הברכה * פזמון: [[ישישו בו כל חוסיו]] {{סוף}} ==שבת זכור== *[[אדון חסדך בל יחדל]] ==תענית אסתר== *פתיחה: [[אגגי בהעמיקו]] *[[יחלת עבדיך]] *פזמון: [[יהירים קמו]] *פזמון: [[איך זרים אכזרים]] *(תחינה: [[ה' אויב גבר]]) ==פסח== *{{סימון אפור|אזהרות לשבת הגדול: [[הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם]]}} *תיקון הטל: [[סידור/נוסח עדות המזרח/פסח/תיקון הטל|שזופת שמש]] ==שבועות== *[[כתובה לחג השבועות]] *'''[[אזהרות אבן גבירול|אזהרות]]''' **רשות: אמון יום זה **אזהרות: שמור לבי מענה ==י"ז בתמוז== *קרובות: [[וארץ שפל רומי יום דימה]] *פתיחה: [[אזי בבגדי אמרי דר מעוני]] *פזמון: [[שעה נאסר]] *פזמון: [[אלהי ישועתנו שעה שועתנו]] *(תחינה: [[ה' שטופה חטופה]]) ==שבת דברי== *רשות: [[דברי נביאים העתידות ידעו]] *רשות לנשמת: [[לו ישקלו רעי מהומתי]] *לנשמת: [[נשמת שדודים נדודים]] *רשות לקדיש: [[לפדות עם דל]] *רשות לברכו: [[שנה בשנה אהגה כיונה]] *רשות לאתה הראת: [[יונה נכאבה]] ==שבת שמעו== *רשות: [[שמעו והאזינו]] *לנשמת: [[נשמת ילדים שוממים]] *רשות לקדיש: [[את אויביך אל תשמיד]] *רשות לברכו: [[יום כמו נד]] *רשות לאתה הראת: [[עד אן צבי מודח]] *הכרזת ר"ח אב: [[אשחר עדתי]] ==שבת איכה== *רשות לברוך שאמר: [[אפתח פי להודות]] *אחר: [[אריה שאג ועלה באפו]] *רשות לנשמת: [[איך משכני עליון]] *אחר: [[הלנופלים תקומה]] *לנשמת: [[נשמת אמונים רגזו וחלו]] *ואלו פינו: [[נלאה להיליל על שברנו]] *רשות לקדיש: [[היכל ה']] *רשות לברכו: [[יום נלחמו בי יחד שכני]] *רשות לאתה הראת: [[קול אהלה תתיפח]] *אחר: [[בורא עד אנה]] ==תשעה באב== ===ליל תשעה באב=== *לפני על נהרות: [[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]] *רשות לאיכה: [[למי אבכה]] *רשות לאיכה: [[אקרא בבכיה רבה]] *רשות לאיכה: [[הלילה אלכה שולל]] *קינה: [[זכור ה' - אקונן בכל שנה]] *קינה: [[בליל זה יבכיון]] *קינה: [[מדי שנה קינה]] *קינה: [[על זה היה דוה לבנו]] *קינה: [[על יום חורבן היכל מקודש]] *קינה: [[אוי כי ירד אש]] *קינה: [[זכור ה' ליהודה ואפרים]] *קינה: [[אליכם עדה קדושה]] *קינה למוצ"ש: [[אוי כי קינה רבת]] *קינה למוצ"ש: [[אני הגבר אקונן]] *קינה: [[אז בחטאינו]] *נחמה: [[עורה נא ימינך רמה]] *[[על היכלי חבלי כנחש הולך]] ===חזרת הש"ץ לשחרית=== *רשות: וארץ שפל רומי ונקלה כבודי *מגן: בחודש החמישי אנו *רשות: ירדתי לתחתיות *מחיה: בחודש החמישי נתק *קינה: דוק וחוג *קינה: שכינה צועקת *קינה: [[בת ציון שמעתי]] *אופן: דממו שרפים *משלש: בחודש החמישי יעצו *בחודש החמישי ירו *בחודש החמישי הו הו *פתיחה: אך זה היום *קינה: [[עד מתי ה']] *קינה: איכה צאן ההרגה *קינה: שאי קינה במגינה *קינה: גרושים מבית תענוגיהם *קינה: איך נוי שודד ===קינות=== *אליכם עדה נאמנה *פתיחה: אש תוקד בקרבי *אלי עדתי והילילי *איך ידידות נפש *שכורה ולא מיין *יום אכפי הכבדתי *בת עמי תייליל *איך נוי חטאתי השמימה *אבכה ועל שוד זבולי *יהודה וישראל דעו מר לי מאד {{רקע אפור}} {{הור|קינות קטנות:}} *יום קינה היום *אחזיק נא לי *ארים על שפיים *אל ים גלותנו *יה שור אם נטושה *על הר המוריה *שתה ימי גלותי *מתי נשמה דלה *אפתח בחידה *אבל יחיד אעשה *ברוב יגוני ארים *לשאת על ירושלים מספד *נחר בקראי גרוני *אביר ישראל *למה לנצח תאבד תקותי *יונה הומיה *ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך בלי תקוה *ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך *אחות רעיה הגלי *יום מאורי חשך *חלפו ימי *גולת ספרד *יום הגליתי *עד מתי הצור *קל מרירא מחצפא *על שבר בת עמי *הילילי בבכיה *שור ה' וראה *ימי חלדי והבלי *זרים צרים *מר לי כי חזות קשה *הן מאד מר לי *שכינתא קדישתא *כנישתך במרירו בכיא *אסדר נהי וקינה *אללי לי ואויה לי *אצרח במר נפשי *שומרון כלביא צעקתה *בבי מלא יגון *מי זה במר יפצה פיהו *אל יום זה יאות קינה *מרפא אל ציר נאמן *ראש מרומים *היום אשכח נגינתי *אזור שק אחגרה *יום עמי הגלה *רוחי נדהמה הומה עגומה נקטטה *רוחי נדהמה איך ציון תהיה שמה *היך שפירתא בכולא *עת נפתחו *אוי לי כי שקי המר לי *אהה אזעק *פנה בעוד יום *הודי נהפך *ארים בקול בכיה *גוזל נגזל *מנודדיך מזעיר בניך *מהלל שם הקל *אננו ספדו *אבינו, הגמול הזה *על שוד היכלנו {{סוף}} *יתומים היינו בארץ נכריה *עיני עיני יורדה מים על חורבן ירושלים *הרגת ביום אפך *זאבי ערב *שומרון קול תתן *קול יללה אשמיעה *אלה אזכרה *אמרה ציון מצאוני עווני *לשכינה עלתה *אללי לי אללי ===בהוצאת ס"ת=== *אקום במר נפש *ספר אמרי שפר *בפתיחת ההיכל: אל תדום בת עינך *בפתיחת ההיכל: [[על היכלי אבכה]] *בפתיחת ההיכל: ספדי והילילי *בהוצאת ס"ת: קומי וספדי תורה *במקום אשרי העם *במקום ישמחו השמים ===מנחה=== *פזמון: נחמו נחמו – על חללי בת עמי *פזמון אחר: נחמו נחמו – אשא נס לגוים הסרתי את הטור השלישי ("מקור") מהקוד. כעת הטבלה מכילה את הטורים "שם השיר" ו"ייעוד" בלבד: ==שירים שונים== {| class="wikitable sortable" |- !שם השיר !! ייעוד |- |[[אבני אקדח]] || לכל עת |- |[[אגדלך]] || בקשות |- |[[אגיל ואשמח]] || מוצאי שבת |- |[[אדון עולם]] || בקשות |- |[[אדיר איום ונורא]] || מוצאי שבת |- |[[אודה לאל]] || בקשות |- |[[אוחיל יום יום אשתאה]] || לכל עת |- |[[אור הגנוז בלובן המחשוף]] || בקשות |- |[[אז תפיל בנעימים חבלך]] || שבת |- |[[אזמר בשבחין]] || תיקוני שבת |- |[[אך זה היום קיויתי]] || שבת זכור |- |[[אל אליהו]] || מוצאי שבת |- |[[אל מאד נעלה]] || חתן |- |[[אל מסתתר]] || בקשות |- |[[אלהי עז תהלתי]] || בקשות |- |[[אלי אלי למה עזבתנו]] || בקשות |- |[[אליהו הנביא]] || מוצאי שבת |- |[[אליו מי הקשה]] || שבת |- |[[אליך אקרא יה]] || לכל עת |- |[[אם חכם לבך בני]] || בר מצוה |- |[[אם ננעלו]] || לכל עת |- |[[אם פגע בך האי מנוול]] || בקשות |- |[[אמר ה' ליעקב]] || מוצאי שבת |- |[[אמת אתה חתננו]] || חתן |- |[[אני מפקיד יחידתי]] || בקשות |- |[[אסדר לסעודתא]] || תיקוני שבת |- |[[אערוך מהלל ניבי]] || ברית מילה |- |[[ארץ הקדושה]] || בקשות |- |[[ארץ ורום בהבראם]] || שבת |- |[[אשאל אלהי]] || לכל עת |- |[[אשיר לאל]] || שבת |- |[[אתה אהובי]] || ברית מילה |- |[[שיר אענה#בכל חודש|בכל חודש גיל חדש]] || ראש חודש |- |[[במוצאי יום מנוחה]] || מוצאי שבת |- |[[בני היכלא]] || תיקוני שבת |- |[[בר יוחאי]] || שבת |- |[[ברוך אל עליון]] || שבת |- |[[ברוך בא בשם ה']] || שבת |- |[[ברוכים אתם קהל אמוני]] || ברית מילה |- |[[ברוכים העומדים והיושבים]] || ברית מילה |- |[[דודי ירד לגנו]] || בקשות |- |[[דרור יקרא]] || שבת |- |[[האדרת והאמונה]] || שחרית |- |[[המבדיל בין קדש לחול]] || מוצאי שבת |- |[[זכור ברית אבותינו]] || ברית מילה |- |[[חדש ששוני]] || מוצאי שבת |- |[[חודש ישועה חדש לי]] || ראש חודש |- |[[חי ה']] || שבת |- |[[חשתי ולא התמהמהתי בתנומות]] || בקשות |- |[[חתן נעים עלה]] || חתן |- |[[יבוא הגואל]] || ברית מילה |- |[[יגדל]] || בקשות |- |[[ידיד נפש]] || בקשות |- |[[ידידי השכחת]] || לכל עת |- |[[ידך תנחני]] || סוכות |- |[[יה את סוכת דוד תקים]] || סוכות |- |[[יה הצל]] || למפטיר שבת חנוכה |- |[[יה חדשך]] || ראש חודש |- |[[יה ריבון]] || בקשות |- |[[יהי שלום]] || ברית מילה |- |[[יודוך רעיוני]] || שבת |- |[[יום השבת אין כמוהו]] || שבת |- |[[יום זה לישראל]] || שבת |- |[[יום זה מכובד]] || שבת |- |[[יום יום אודה]] || לקריאת עשרת הדברות |- |[[יום שבתון]] || שבת |- |[[יומא טבא]] || בר מצוה |- |[[יוצר בחכמה]] || בקשות |- |[[יוצר מידו]] || בקשות |- |[[יחיד ואין בלתו אחר]] || בקשות |- |[[יעלה יעלה]] || לכל עת |- |[[יפת עין לבבתיני]] || זבד הבת |- |[[יקבוץ מפוזר]] || שבת זכור |- |[[יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש]] || פורים |- |[[יקרה מיקר]] || בקשות |- |[[ישיר ישראל שיר נועם]] || לקריאת שירת הים |- |[[ישמח חתני]] || חתן |- |[[כי אשמרה]] || שבת |- |[[כל ברואי מעלה ומטה]] || בקשות |- |[[לנר ולבשמים]] || מוצאי שבת |- |[[מה ידידות]] || שבת |- |[[מה לך יצרי]] || בקשות |- |[[מה נאוו עלי]] || לכל עת |- |[[מלך גואל ומושיע]] || לקריאת פרשת החודש |- |[[מנוחה ושמחה]] || שבת |- |[[מעוז צור]] || חנוכה |- |[[מקהלות עם]] || חתן |- |[[משביח שאון ימים]] || מוצאי שבת |- |[[נכון לבו]] || פסח |- |[[סוכה ולולב]] || סוכות |- |[[עובדי האל באמונה]] || לכל עת |- |[[עזר מצרי]] || פורים |- |[[עזרני אל חי]] || לכל עת |- |[[על בית זה ויושביהו]] || מוצאי שבת |- |[[על משכבי בלילות]] || בקשות |- |[[פורים פורים]] || פורים |- |[[צור משלו]] || שבת (לברהמ"ז) |- |[[צמאה נפשי]] || שבת |- |[[קום חתן]] || חתן |- |[[קוראי מגילה]] || פורים |- |[[שיר אענה#ראה מלכי|ראה מלכי]] || ברית מילה |- |[[רחם נא עליו]] || צידוק הדין |- |[[רפא צירי]] || בקשות |- |[[שבת ומילה]] || ברית מילה |- |[[שבת זה שבת הגדול]] || לפני קה"ת בשבת הגדול |- |[[שחר אבקשך]] || בקשות |- |[[שחר להודות לך קמתי]] || בקשות |- |[[שימני ראש]] || למפטיר זכור |- |[[שיר אענה]] || מוצאי שבת |- |[[שירו לאל נבוני]] || שבת ר"ח |- |[[שירות ותשבחות אתנה]] || בקשות |- |[[שלום לך דודי]] || בקשות |- |[[שלום עליכם מלאכי השרת]] || תיקוני שבת |- |[[שמע קולי]] || בקשות |- |[[שמרו שבתותי]] || שבת |- |[[שער הרחמים]] || ראש חודש |- |[[שעריך בדפקי]] || בקשות |- |[[שפל רוח]] || בקשות |} ===שירת הבקשות (ארם צובא)=== *א. [[אל מסתתר]] *ב. [[למענך ולא לנו]] *ג. [[יאמר נא ישראל]] *ד. [[ימותי קלו כצבאות]] *ה. [[אנא הושע מאור עיני]] *ו. [[אשיר עז]] *ז. [[אודה לאל לבב חוקר]] *ח. [[אני אשוע בבקר]] *ט. [[אודה אל חי שמך]] *י. [[ה' בקר אערך לך]] *יא. [[כמה אלהי]] *יב. [[שחר אבקשך]] *יג. [[אערך צפצופי]] *יד. [[יסד בסודו]] *טו. [[ארץ ורום בהבראם]] *טז. [[ישראל נושע בה']] *יז. [[מה נכבד היום]] *יח. [[מי לה' אתי עורך]] *יט. [[אור עליון]] *כ. [[עורו שירו שיר]] *כא. [[יום זה שירו לאל]] *כב. [[כי אשמרה שבת]] *כג. [[אשתבח בתהלות]] *כד. [[שיר חדש זמרו]] *כה. [[אליו מי הקשה וישלם]] *כו. [[יערה עלינו רוח]] *כז. [[יום זה לישראל]] *כח. [[יודוך רעיוני]] *כט. [[יה מסי כיבין]] *ל. [[יודוך מלך]] *לא. [[אנכי שמי אדני]] *לב. [[עורי נצורה כבבת]] *לג. [[רם אור גדול נעלם]] *לד. [[שלום וצדק נשקו]] *לה. [[יראנו כקדם נפלאות]] *לו. [[חי ונעלם]] *לז. [[מלא פי שירה]] *לח. [[אשא לבי אל כפים]] *לט. [[יה אלה מלכות]] *מ. [[יה ריבון]] *מא. [[אני אספר באמרי שפר]] *מב. [[מהללך ורב גדלך]] *מג. [[משמים שלום לעם]] *מד. [[רנו ושבחו לאל]] *מה. [[שבחו אל עדת ישראל]] *מו. [[יה מלך רם]] *מז. [[יה אלי נכספה נפשי]] *מח. [[יודו שמך אים ונורא]] *מט. [[יודוך כל המיחלים]] *נ. [[אנכי אשאל מעם]] *נא. [[ישמרך כאישון בת]] *נב. [[יה אל גדול ונאדר]] *נג. [[יום ליום אודה]] *[[בר יוחאי]] *נד. [[מרומים ישכן]] *נה. [[אור צח ופשוט]] *נו. [[מה נעים נאוה תהילה]] *נז. [[אור צח ומצוחצח]] *נח. [[אדון יחיד יסד]] *נט. [[דרשתי את שם ה']] *ס. [[יושב תהלות ישראל]] *סא. [[ידיד נפש]] *סב. [[אגדלך]] 9wj88wuwkcxhzdvwi30thrkn9qsfka3 אשריך הר העברים 0 1733382 3002704 2954756 2026-04-02T18:30:37Z מו יו הו 37729 3002704 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''אברהם''' (ראב"ע)}} {{סי|אַ}}שְׁרֶיךָ הַר הָעֲבָרִים / עַל הֶהָרִים הַגְּבֹהִים{{ש}} יַעַן בָּךְ מִבְחַר קְבָרִים / הַקֶּבֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים.{{ממס|מ"ב כג יז}} {{סי|בִּ}}לְבָבִי לַבָּה וְכַף אַךְ / עַל מוֹת צִיר נֶאְמָן אֲשֶׁר לֹא{{ש}} קָם עוֹד כָּמוֹהוּ, וּמַלְאָךְ / נִרְאָה מִתּוֹךְ הַסְּנֶה לוֹ{{ש}} בֹּעֵר בָּאֵשׁ הַסְּנֶה אַךְ / לֹא נֶאְכָּל עַצְמוֹ וְחֵילוֹ :וַיֹּאֶל עֵינָיו לְהָרִים / וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים :הִסְתִּיר פָּנָיו הַיְקָרִים / מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים.{{ממס|שמות ג ו}} {{סי|רַ}}בּוּ מוֹפְתָיו אַךְ בְּאָמְנָה / אֵל חַי עִצְּמוֹ בְּעָצְמָה{{ש}} הוּא הוֹרִיד דָּת נֶאֱמָנָה / דָּת מְלֵאָה דַּעַת וְחָכְמָה{{ש}} כַּבֵּד הוֹרֶיךָ וְאַל נָא / תִשְׁאַל אֵיךְ הָיוּ וּבַמָּה :הַנִּפְלָאִים הַזְּכוּרִים / לָמָּה יִקְצֹף הָאֱלֹהִים :הַדּוֹבְרִים עָלָיו שְׁקָרִים / לֹא הֶאֱמִינוּ בֵאלֹהִים.{{ממס|תהלים עח כב}} {{סי|ה}}וּא הוֹרִיד לוּחוֹת שְׁתַּיִם / וּבְעֵת תָּעִיתִי בְמַעֲלִי{{ש}} אַרְבָּעִים יוֹם פַּעֲמַיִם / לֹא אָכַל לֶחֶם בְּשֶׁלִּי{{ש}} אֵיךְ אֹכַל לֶחֶם, וּמַיִם / אֶשְׁתֶּה, כִּי נֶאְסַף פְּלִילִי :בְּחַיָּיו פֵּרֵשׁ לִי אֲמָרִים / אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים :וּבְמוֹתוֹ בֵּרַךְ יְשָׁרִים / וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים.{{ממס|בראשית א כב}} {{סי|מַ}}ה נִּכְבָּד מִקְרָא וּמִדְרָשׁ / דָּת הָיְתָה אָמוֹן בְּשַׁחַק{{ש}} הוֹרִידָהּ עָנָו וְיָרַשׁ / דּוֹר מִדּוֹר קָרוֹב לְמֶרְחָק{{ש}} וִיסוֹד הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ / עַל סֵפֶר וְאֵלֶּה שְׁמוֹת חָק :וַיִּקְרָא סוֹד הַסְּפָרִים / וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים :דִּבֶּר אֵלֶּה הַדְּבָרִים / וּבְרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים.{{ממס|בראשית א א}}<noinclude> [[קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]] [[קטגוריה:פיוטי ראב"ע]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:קינות על מות משה]] 8jubxkkh6kou9lxl0x63xnjyb9wzvkb 3002705 3002704 2026-04-02T18:30:45Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:סיומת מקראית]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3002705 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''אברהם''' (ראב"ע)}} {{סי|אַ}}שְׁרֶיךָ הַר הָעֲבָרִים / עַל הֶהָרִים הַגְּבֹהִים{{ש}} יַעַן בָּךְ מִבְחַר קְבָרִים / הַקֶּבֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים.{{ממס|מ"ב כג יז}} {{סי|בִּ}}לְבָבִי לַבָּה וְכַף אַךְ / עַל מוֹת צִיר נֶאְמָן אֲשֶׁר לֹא{{ש}} קָם עוֹד כָּמוֹהוּ, וּמַלְאָךְ / נִרְאָה מִתּוֹךְ הַסְּנֶה לוֹ{{ש}} בֹּעֵר בָּאֵשׁ הַסְּנֶה אַךְ / לֹא נֶאְכָּל עַצְמוֹ וְחֵילוֹ :וַיֹּאֶל עֵינָיו לְהָרִים / וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים :הִסְתִּיר פָּנָיו הַיְקָרִים / מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים.{{ממס|שמות ג ו}} {{סי|רַ}}בּוּ מוֹפְתָיו אַךְ בְּאָמְנָה / אֵל חַי עִצְּמוֹ בְּעָצְמָה{{ש}} הוּא הוֹרִיד דָּת נֶאֱמָנָה / דָּת מְלֵאָה דַּעַת וְחָכְמָה{{ש}} כַּבֵּד הוֹרֶיךָ וְאַל נָא / תִשְׁאַל אֵיךְ הָיוּ וּבַמָּה :הַנִּפְלָאִים הַזְּכוּרִים / לָמָּה יִקְצֹף הָאֱלֹהִים :הַדּוֹבְרִים עָלָיו שְׁקָרִים / לֹא הֶאֱמִינוּ בֵאלֹהִים.{{ממס|תהלים עח כב}} {{סי|ה}}וּא הוֹרִיד לוּחוֹת שְׁתַּיִם / וּבְעֵת תָּעִיתִי בְמַעֲלִי{{ש}} אַרְבָּעִים יוֹם פַּעֲמַיִם / לֹא אָכַל לֶחֶם בְּשֶׁלִּי{{ש}} אֵיךְ אֹכַל לֶחֶם, וּמַיִם / אֶשְׁתֶּה, כִּי נֶאְסַף פְּלִילִי :בְּחַיָּיו פֵּרֵשׁ לִי אֲמָרִים / אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים :וּבְמוֹתוֹ בֵּרַךְ יְשָׁרִים / וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים.{{ממס|בראשית א כב}} {{סי|מַ}}ה נִּכְבָּד מִקְרָא וּמִדְרָשׁ / דָּת הָיְתָה אָמוֹן בְּשַׁחַק{{ש}} הוֹרִידָהּ עָנָו וְיָרַשׁ / דּוֹר מִדּוֹר קָרוֹב לְמֶרְחָק{{ש}} וִיסוֹד הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ / עַל סֵפֶר וְאֵלֶּה שְׁמוֹת חָק :וַיִּקְרָא סוֹד הַסְּפָרִים / וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים :דִּבֶּר אֵלֶּה הַדְּבָרִים / וּבְרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים.{{ממס|בראשית א א}}<noinclude> [[קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]] [[קטגוריה:פיוטי ראב"ע]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:קינות על מות משה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] i7van4hcgh5u4hg61sua16ygkuzh6pu אני אספר באמרי שפר 0 1735782 3002728 2972683 2026-04-02T19:35:39Z מו יו הו 37729 +[[קטגוריה:מרדכי עבאדי]]; +[[קטגוריה:שירת הבקשות]]; +[[קטגוריה:חתימה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3002728 wikitext text/x-wiki אֲנִי אֲסַפֵּר. בְּאִמְרֵי שֶׁפֶר. מוֹנֶה וְסוֹפֵר. יְשַׁר אֲמָרִים: נִיבִי אֶל יְרֻצֶּה. וְאֵלִי יִמְצָא. אֶת אֲשֶׁר אֶפְצֶה. בְּהִלְכוֹת שַׁבָּת: יוֹם עֹנֶג נִקְרָא. אֹרַח לַחֲבֵרָה. וְאֵשׁ הֻזְרָה. לֹא טוֹב מַבְעִירִים: הַלְמֵד תּוֹרָה. לָאוֹר לֹא יִקְרָא. יְטֵה בִמְהֵרָה. מַדְלִיק בְּשַׁבָּת: וְצָד וּמַעֲבֵד. הוּא כְּשֶׁה עוֹבֵד. מוֹחֵק וּמְכַבֵּד. הֵמָּה אֲסוּרִים: אַף הַמְשַׁמֵּר. וְהַמְעַמֵּר. וּמְרַקֵּד מֵימֶר. וּמְחַלֵּל שַׁבָּת: מְכַבֶּה מַבְעִיר. חֲמַת אֵל יָעִיר. אַף חוֹלֶה צָעִיר. מִקְדָּשׁ מַחֲזִיר: רוֹדֵף לִרְצֹחַ. הַצֵּל בְּכֹחַ. מֻתָּר לִבְרֹחַ. חוּץ תְּחוּם שַׁבָּת: דִּבּוּר הוּא אָסוּר. בְּלָאו לֹא תָסוּר. וּלְתוֹכַחַת סוּר. אֶת קוֹלְךָ הָרִים: כּוֹתֵב אוֹתִיּוֹת. וּמַחְתֵּךְ חֲלָיוֹת. וּמַפְשִׁיט שִׁיּוֹת. גּוֹזֵז בְּשַׁבָּת: יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ. אִם הֶעֱלִים עֵינוֹ. וְעַל זְדוֹנוֹ. אוֹתוֹ הֶחֱרִים: בִּמְלָאכוֹת מֵקֵל. סָקֵל יִסָּקֵל. וְאַף מְקַלְקֵל. פָּטוּר בְּשַׁבָּת: נָשִׁים חַיָּבוֹת בְּקִדּוּשׁ לִשְׁבּוֹת. תַּכְשִׁיט זְהָבוֹת. צֵאת בּוֹ נְזוּרִים: לֹא בֶגֶד תִּקְרַע. שָׂדֶה לֹא תִזְרַע. אַל תְּהִי בְרַע. לִסְתֹּר בְּשַׁבָּת: יוֹם בּוֹ מוֹהֲלִין. מַרְבִּין תַּבְשִׁילִין. וְרַק אֵין צוֹלִין. בָּשָׂר וְתוֹרִים: עֲשׂוֹת שְׁפָטִים. בְּשַׁעַר מוֹנִיטִים. גַּם טוֹחֵן חִטִּים. בּוֹרְרִים וְזוֹרִים: קוֹצֵר וְחוֹרֵשׁ. וְדָשׁ וּמְשָׁרֵשׁ. לָשׁ אוֹפֶה פּוֹרֵס. עַל אֵשׁ בְּשַׁבָּת: וּמוֹצִיא מַשָּׂא. עֲוֹנוֹ יִשָּׂא. גַּם עַל הַכְּנָסָה. מֻזְהָר בְּשַׁבָּת: בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. טִלְטוּל חַיָּבִים. תּוֹרָה וּכְתוּבִים. יַחַד נִסְקָרִים: עַבְדְּךָ וּבְהֶמְתְּךָ. יָנוּחוּ אִתְּךָ. וְשָׂדֶה מִקְנָתְךָ. אַל תֵּת לִשְׂכִירִים: בִּנְיָן לֹא תִבְנֶה. קִנְיָן לֹא תִקְנֶה. וְלֹא תְעַנֶּה. נֶפֶשׁ בְּשַׁבָּת: אוֹרֵג בְּגָדִים. צוֹבֵעַ מַאְדִּים. וּבְפַטִּישׁ רוֹדִים. כֻּלָּם אֲסוּרִים: דָּבָר לֹא נִתְכֵּן. לֹא תָסוּר מִכֵּן. וּלְמִסְכֵּן. שְׁחוֹט בְּשַׁבָּת: יוֹלְדָה מֻתֶּרֶת. אַף מַבְעֶרֶת. טַבּוּר קוֹשֶׁרֶת. אֵלּוּ קְשָׁרִים: חָפֵץ בִּכְבוֹדוֹ. עֹשֶׁר בְּצִדּוֹ. עוֹלָם בָּא נֶגְדּוֹ. שֶׂכְלוֹ שַׁבָּת: זְכוֹר וְשָׁמוֹר. עַל יַיִן תִּגְמֹר. וְשִׁיר וּמִזְמוֹר. בּוֹ מְשׁוֹרְרִים: קָדוֹשׁ וְעֶלְיוֹן. שׁוֹכֵן דָּר חֶבְיוֹן. דְּרוֹשׁ לְצִיּוֹן. שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת: אַמֵּץ בֵּית יִצְחָק. רָם שׁוֹכֵן שַׁחַק. בְּסֵפֶר יוּחַק. שְׁמָם דּוֹר דּוֹרִים: [[קטגוריה:מרדכי עבאדי]] [[קטגוריה:שירת הבקשות]] [[קטגוריה:חתימה]] nor83s1zaq3mumv0qe02vz0766emf8h משתמש:בתהליך 2 1739153 3002706 3001787 2026-04-02T18:37:28Z בתהליך 44428 3002706 wikitext text/x-wiki ''{{ריק}} '''תדליקו לפידים, תסתכלו על הקולות \ יצרתי [[w:עגל הזהב|עגל]], תתחילו מחולות \ זיהמתי את המים, אני מפיץ מחלות \ אני יהודי, אני סרטן האנושות \ פגעתי בול ב[[w:שחלות|שחלות]] \ כתבתי [[w:עבודה אקדמית|דוקטורט]] ברפואה \ תסתכלו ב[[w:הפרוטוקולים של זקני ציון|פרוטוקולים]] \ זקני ציון נתנו לי ציון, נתנו לי מאה \ ואני לא בטוח שהצטיינתי ב[[w:ציונות|ציונות]], אבל ב[[w:יין נסך|יין נסך]] אנ'לא נוגע \ ומה שבטוח ב[[w:ניסוך המים|ניסוך המים]] אני כל שנה טובע \ ואני אעיד על עצמי שאני [[w:נחמן מברסלב|מקור חכמה, נחל נובע]] \ [[w:תלמיד חכם|תלמיד חכם]] הכול יודע \ עם חוט שני תולעת ואזוב לערבב דם קרבן, או [[w:עלילת דם|ילד במצות]] \ שאסור לאכול סושי עם אצות \ שחרית וערבית וחמץ רק עד חצות \ ששניים אוחזים צריכים לחצות \ ושבשביל לתת גט חייבים לרצות \ יהי רצון שיהיה גם קרבן זה לפניך לרצות \ ואת כל זה אני יודע כי אני לומד \ שעל שלושה העולם עומד \ תורה ועבודה ועוד אחד שמתבודד \ אולי זה אני עמוד בודד מתוך עם הספר \ איפה למדתי את זה, אתם שואלים \ הכול מניסיון, ההיסטוריה עשתה לנו בית ספר \ כל [[w:פרה קדושה|פרה קדושה]] או [[w:פרה אדומה|פרה אדומה]] \ תהפוך בסוף לאפר \ אז תלמדו גם ותתפללו הרבה, אבל בלי לחץ \ כי רק כשדוד המלך אמר [[תהילים]] הוא סיים את כל הספר.''' '' okrxmcrqh2hf4bl1ahxlqmjh3ony3of משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/רומניא 2 1739281 3002878 3002116 2026-04-03T11:54:46Z מו יו הו 37729 /* פורים */ 3002878 wikitext text/x-wiki {{הור2|מפתח הפיוטים שב'סדור תפלות השנה למנהג רומניא' ונציה רפ"ג. מפתח של הפיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927 ({{=}}תסז ע"א)}} ==שבת== *ברוך שאמר בסימן א"ב (58) *להוצאת ס"ת: אלהי האלהים הושיעה נא (עמ' 64) *להוצאת ס"ת: מי כמוך אומר ומקים (עמ' 64) *[[יגדל]] (69) *[[אדון עולם]] (70) *[[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70) *זמר להבדלה: בשיר אענה (80) ==שבת ור"ח== *פתיחה: איומה לגוף ירדה (86) *פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87) *פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87) *יוצר: אהלל למאיר (87) *יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88) *אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89) *זולת: אמת אומנתי (90) *מי כמוך אומר ומקים (90) *מי כמוך בדברו גוזר (91) ==שבת וחנוכה== *פתיחה: בנר חנוכה אודך (102) *{{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}} *פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102) *קדיש: ישעך יזכירו (102) *יוצר: איום מבראשית (103) *אופן: [[שני זיתים נכרתים|שני זיתים]] (104) *זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104) *[[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105) *מי כמוך שמים כוננת (106) ==עשרה בטבת== *קרובות: את שמועתנו מי האמין (110) *סליחה: אויל יעץ (112) *סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112) *סליחה: אזכור ואאנח (113) *סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113) *סליחה: חיים שאלתי (114) *סליחה: אפסו אמונים (115) *סליחה: איך נמכרו בנים (115) *סליחה: איך נפלה (116) *תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116) *{{ק|י"א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}} *תחנון: אלוה מכין תבל (117) *תחנון: לדוברת יחודך (117) *חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118) *חטאנו: תשובי עשה אלי (118) *וידוי: או"א איך ארמון היכלך (119) ==שקלים== *הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123) *פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125) *פתיחה: ממחצית שקל (125) *פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125) *יוצר: אשא דעי (125) *יוצר: אורח חיים לצדיק (126) *אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127) *אופן: אחזו אחזו אלים (128) *אופן: מלאכים ממליכים (128) *זולת: אקומה ולב אבינה (128) *זולת: אדברה בצר רוחי (129) *מי כמוך שמים נטית כיריעה (130) *מי כמוך אל אלהי הצבאות (130) *מי כמוך אופני מעוני (132) ==זכור== *הכרזה (שבעתא): ויבא ארז ראש קצינים (134) *פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135) *פתיחה: יום בהמן (136) *פתיחה: יום בשם יאיר (136) *{{ק|י"א ברכו ידידי אל (136)}} *יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136) *אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137) *אופן: יוצר הכל הקדים (138) *זולת: אלו שלש מצוות (139) *זולת: את ה' דרשתי (139) *מי כמוך: [[מי כמוך (ריה"ל)|אדון חסדך]] (140) ==צום אסתר== *קרובות: ומרדכי ידע (147) *סליחה: אחות פתשגן (150) *סליחה: את פניך ה' בבקשי (151) *סליחה: אגגי בקש (151) *תחנון: יהירים קמו (152) *תחנון: יום רכב (152) *סליחה: אגגי אז כעמד (153) *סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154) *תחנון: מזנב אז בראשית בא (154) *תחנון: ארבה גזם וילק (155) *סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155) *תחנון: שועלים מחבלים (156) *סליחה: אגגי שקד (157) *סליחה: איש צר ואויב (158) *תחנון: אז בגלותי (159) *סליחה: אתה אלהים מתנשא (159) *תחנון: המן נלחץ (160) *סליחה: אגגי אשר חשב (160) *תחנון: יום דלה ונאנחה (161) *סליחה: חיים אשאלה ממך (161) *חטאנו: ה' מה רבו צרי (162) ==פורים== *אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170) *קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171) *בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173) *שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173) *עושה שלום: אז בקומם עלי (175) *פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176) *פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177) ==פרה== *הכרזה (שבעתא): פרה אמרה קשה (177) *פתיחה: שחרית אקדמה (179) *פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179) *פתיחה: אשרו המוני (180) *{{ק|וי"א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}} *ברכו: ישורון צא (180) *יוצר: אקרא יומם (181) *אופן: אומרים קדוש (182) *אופן: ישעך יכתירו (182) *אופן: מחנות עליונים (182) *זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183) *מי כמוך אל אלהי הרוחות (184) *מי כמוך שוכן בשמי קדם (185) *מי כמוך שוכן שמי ערץ (186) ==החדש== *הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188) *פתיחה: שעה אלי (190) *פתיחה: אשר נקדש (190) *פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190) *{{ק|י"א קדיש אבא בשיר (190)}} *פתיחה: מקבץ המוני (190) *{{ק|י"א קדיש לקראת מקור חיים (191)}} *יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191) *סלוק: יציאות שבת שתים (192) *אופן: מלאכים ממליכים (192) *אופן: שובב בירחי ראש (192) *זולת: אז מראש הודחתי (193) *מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194) *מי כמוך שומר עמך ישראל (195) *מי כמוך שתים בגבורה (196) ==שבת הגדול== *פתיחה: נדיבי עמים (199) *קדיש: נעלה ברוב אונים (199) *ברכו: שארית תם הטוב (200) *{{ק|י"א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}} *וי"א ברכו: ידי אל תנו (200) *יוצר: אלי צורי וישועתי (200) *יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201) *אופן: לחייך בתורים (204) *אופן: שוקיו עמודי שש (204) *אהבה: לפליטת בן בכור (204) *זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205) *זולת: אלכה לי ואשובה (205) *מי כמוך אל נורא תהלות (206) *מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207) *גאולה: [[יום ליבשה]] (213) *הכרזה: **רשות: כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214) **[[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214) ==יום א של פסח== *מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218) *ליל הסדר: [[דיינו]] (224) *[[אז רוב ניסים]] (232) *עושה פלא במצרים (232) *קול נתנה (233) *פתיחה: שמחו איתני (233) *פתיחה: אומר לצפון תני (234) *פתיחה: אמרי הגיוני (234) *פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235) *קדיש: אחוה מפלאות (235) *קדיש: אספר נפלאות (235) *ברכו: [[שחי לאל]] (236) *ברכו: שאי עין יחידתי (236) *יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236) *אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239) *זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240) *מי כמוך שוכן עד (241) *{{ק|לאחר עושה פלא: י"א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}} *תפילת טל: **[[אוחילה לאל]] (250) **[[בדעתו אביעה חידות]] (250) **[[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250) **[[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251) **[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251) **[[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253) **[[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253) **י"א: אמונים החסודים (257) **וי"א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258) ==יום ב של פסח== *מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259) *פתיחה: שירו נאמני (260) *יוצר: [[אדבר מישרים]] (261) *סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262) *אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263) *זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263) ==יום ז של פסח== *מעריב: יה שלח אורו (272) *פתיחה: עברו העברים בים (273) *פתיחה: יעירוני ימי קדם (273) *פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274) *פתיחה: שורש בנו ישי (274) *יוצר: [[אתה הארת]] (275) *אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276) *זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276) *זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277) *מי כמוך שמים נטית (277) ==יום ח של פסח== *מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282) *פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283) *יוצר: [[אופל המוני]] (283) *אופן: כבודו מלאכים מתנים (285) ==שבת הגדול של שבועות== *הכרזה: **רשות: כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340) **בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340) ==יום א של שבועות== *מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343) *פתיחה: יום מעמד סיני (346) *פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346) *קדיש: מתוק דבר תורה (347) *ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347) *יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347) *אופן: [[אורחות אראלים]] (348) *זולת: ומשה עלה (349) *תוספת: וקדוש נגלה (349) *מי כמוך אלהי קדם מעונה (350) *אזהרות: **[[אתה הנחלת]] (356) **[[אז שש מאות]] (361) ==ב שבועות== *מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363) *פתיחה: יום מעמד סיני (364) *פתיחה: אמת עלי לספר (364) *קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364) *יוצר: {{ק|י"א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי"א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365) *אופן: בעלותו ההרה (366) *זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366) *אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367) *אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375) *{{ק|וי"א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ"ע}} ==י"ז בתמוז== *קרובות: אגן המזג אז חסר (379) *סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380) *סליחה: אני לבדי נלכדתי (380) *סליחה: אעיר יגוני עם (381) *סליחה: איכה ראש הפסגה (381) *סליחה: היום אמרר בבכי (282) *תחנון: [[שעה נאסר]] (282) *סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383) *סליחה: מדי ימים ימימה (384) *תחנון: יום זה עריצים (384) *סליחה: אעורר בכיי (385) *תחנון: אוספו החצובות (385) *סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386) *חטאנו: אפיקי מים נחלים (386) *חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387) *חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388) ==תשעה באב== *קינה: משאגת כפירים (398) *קינה: איכה אבי אשו בי הבעיר (398) *קינה: אנחתי ונאלמתי (399) *קינה: דעכו כאש קוצים נרות (400) *קרובה: [[זכור איכה]] (401) *קינות: **[[שבת סורו מני]] (403) **[[איכה אצת באפך]] (404) **[[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405) **אשמתנו גדלה (406) **[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406) **[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408) **[[איכה אלי קוננו מאליו]] (410) **כי אם תועי דרך (411) **[[אם תאכלנה נשים פרים]] (411) **[[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412) **[[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413) **[[איכה אהובים נאמנים]] (414) **אמרתי שמעו אמונים (415) **אתמיד בבכיה (416) **משה אמר ברכה (416) **על ארמון כי נוטש (417) **אם יתקע שופר בעיר (417) **באו אדומים (418) **איך אופל בית הלהב (418) **[[שומרון קול תתן]] (419) **איך חרב בכחשי רב (419) **[[אלי ציון]] (420) **[[איך נוי חטאתי השמימה]] (420) **בכו אחים וגם ספדו (421) **שמם נתיב גלגל (422) *(ציונים:) **לבי למואב הלוא (422) **ילל במרד שאי (423) **ציון הלא תדעי (424) **[[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] (425) *נחמות: **אנכי אנכי אנכי מנחם (447) **ובו אנחם (448) **אנכי אנכי הוא מנחמכם (449) **בימים ההם ובעת ההיא (449) **יאמר לשכולה אתיו בניך (451) **תאמץ אוהל ארמונך (451) **אב ינחם בנים בחביון (451) **אהוב נא שערי ציון (452) **תתנחם לרחם ציון (452) **אנא רחם ציון (453) **ויכון עולם על מלאתו (454) ==סליחות ללילי אשמורות== *אתאנו לפתחך (460) *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460) *אדון הביטה (462) *אל תבישנו בתפלתנו (466) *[[אשמנו מכל עם]] (467) *[[אלהינו שבשמים]] (468) *אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים (470) *[[עשה למען שמך]] (470) *[[עננו אבינו]] (470) *[[כשענית לאברהם]] (471) *[[דעני לעניי]] (471) *[[קול יעקב קורא]] (472) *[[מכניסי רחמים]] (472) *[[מחי ומסי]] (472) *[[מה נפתח ונימא]] (472) *[[הלא אמרית ליך]] (473) *הלא על כי אין אלהי (473) *[[תורתא דמרביא]] (473) *[[מרן דבשמיא]] (473) *מתרצה ברחמים (474) *[[שומר ישראל]] (474) *פתיחות: **[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474) **יה חון עמך (475) **בלבי ורעיוני (475) **אברכה את ה' כל ימי ושני (475) **בלבי וברעיון (476) **שחרים יחידתי (476) **במה יזכה (476) *סליחות: **[[ברכי אצולה]] (476) **ה' שם איום ונורא (478) **אלהי אם מעלתי מעל (478) **ע"ס הברכה: ***'''ברוך''' אלהים הנותן עז (479) ***'''אתה''' אדיר נשגב ונורא () ***'''ה'''' משנאי רבו () ***'''אלהינו''' אדוני האדונים () ***'''מלך''' אליך אתחנן () ***'''העולם''' אל נעלם () **ע"ס [[תהלים קז ח]]: ***'''יודו''' אליך מיחליך (483) ***'''לה'''' מרום ונישא () ***'''חסדו''' אלהי ירעף () ***'''ונפלאותיו''' אשר פעל () ***'''לבני''' אמוניך הופיעה () ***'''אדם''' אפר יסודו () **ע"ס [[תהלים ג ט]]: ***'''לה'''' אמיץ כח (487) ***'''הישועה''' מני קדם () ***'''על''' אלהים נורא () ***'''עמך''' אלהים ביד מונים () **גדול אדיר הנשגב (491) **ה' אלהי הושיעני (492) **צבאות חילי מגדולי (493) **מעון אדיר מאז ראשון (494) **אבאר שם אדיר (495) **אל אביר השוכני (496) **ע"ס [[תהלים יט טו]]: ***'''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497) ***'''לרצון''' מיחלים היום () ***'''אמרי''' אלהותך () ***'''פי''' אפתח להללך () ***'''והגיון''' משרתיך () ***'''לבי''' אעורר להגות () ***'''לפניך''' אודה אתודה () ***'''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה () ***'''צורי''' מחסי נסי ומנוסי () ***'''וגואלי''' אלי אתה () **אליך נשאתי את עיני להאירי (503) **[[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504) **אליך אקרא דודי אדום וצח (505) **ע"ס [[ישעיהו לח יט]]: ***'''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506) ***'''חי''' שופטי מלכי וקדושי () ***'''הוא''' אחד ומיוחד () ***'''יודך''' אדיר נפלא () ***'''כמוני''' שפל ברך () ***{{ק|[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]]}} () ***'''אב''' לבנים יודיע אל אמתך () ***'''בנים''' אמיץ אונים () ***'''יודיע''' שמו הנשגב () ***'''אל''' אלוה אעתר () ***'''אמתך''' שחקים יעידו () **ע"ס [[תהלים ה ח]]: ***אילי מרומים… '''ואני''' (512) ***'''ברוב''' ארשת שפתי () ***'''חסדך''' אדיר במרום () ***'''אבוא''' אדרוש אל אל () **אוי לי ביום צאתי (518) **אלהים אשא נפשי אליך () **ה' אילפת שמך המפורש () **שמו אחד ומהולל () **שמע נא צעקת עם עני () **ה' אמרי האזינה () **לה' אדונינו יום מיוחד () **כי אקח מועד עולם ועד () **אתפלל אחלה () **שדי שמרה נפשי () **אמנם מקדם אתה גואל () **מלך אקרא בניב רטוב () **הללו לדר נהורא () **אין כמוך גדול בגבורה () **ה' במי ידמוך המושלים () **רומה אלהים והושיענו () *תחנונים: **אלהי קדם מעונה (529) **אל נכספתי אל ביתך () **בזכרי על משכבי () **אנוש רימה בחייך () **ישמע ה' קול תחנוני () **יום להיטיב תקרא () **[[יצו האל לדל שואל]] () **יוושעון עבדיך () **אביון אשר כפיו () **יצרי ראשית צרי () **להודות באתי () **ממרום קול עובר () **מתי שכל בלי תכל () **שבת משושי ורבו יגוני () **עת שערי רחמים לך נפתחו () **מרעיד פני צורו שיחר () *חטאנו: **אשכולות בטלו ואומללנו (537) **[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] () **אשחה במר שיחי () **אשא בשרי בשיני () **אשובה עדיך משגבי () **אכין קרב וסרעפים () **אבותינו חטאו ואינם () **מנעי יחידה רוע פעלך () **אשא אישון () **אזלו בכליון וחרץ () **מקדם ימים חשבתי () **אליכם אקרא נמהרים () **אויה לי שחטאתי () *וידוי: **אנוש אל צור מעריצך (551) **[[שטר עלי בעדים וקנין]] () **אל יסיתך נפשי () **[[שוממתי ברב יגוני]] () **אני הגבר בזכרי זדוני () **יה נורא ואיום () **את פני מבין צפוני () **[[שוכני בתי חמר]] () **ידום לנוגן חליל (קינה) () **אם יאמר לי קוני () **אומצתי אויילתי () **רוח ובשר צמדו () **יצרי וזדון לבי () **שמעו למלי עם אמוני () **אנוש בינה משפט הארץ () *תפילות לעשי"ת: **אברך את ה' אשר יעצני (563) **[[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573) **תפילה לרבי שלמה שרביט (584) **[[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595) **[[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס"ג]] (602) **וידוי: אברכה את אדוני (607) **בית הלוי (608) *הכרזה של ר"ה: **רשות: כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה (612) **אז בסכות נבוני לחשים (612) ==ראש השנה== *מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615) *פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] () *{{ק|וי"א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי"א [[עת שערי רצון להפתח]]}} *פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה () *פתיחה: [[שמע קולי]] () *פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] () *יוצר: [[מלך אזור גבורה]] () *סלוק: [[מלך עתיק ימים]] () *אופן: [[כבודו אהל כהיום]] () *זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] () *ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה () *ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה () *קרובות לשחרית: **מגן: [[את חיל יום פקודה]] () **מחיה: תאלת זו () **משלש: אבן חוג () **אדרת ממלכה () **אם אשר בצדק () **[[אדירי איומה]] () **סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ () *לפני התקיעות: **יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] () **ביום ב: [[המלך ה']] () **זכור ברית: אדון אשר רוכב () *במוסף: [[אוחילה לאל]] () *מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] () ==צום גדליה== *סליחה: אלצני ביום זה (648) *סליחה: שברה לבי אנחתי (649) *סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651) *תחנון: שעה עליון לעם אביון (651) *חטאנו: אחלה פני אלהי (651) ==ליל יום כיפור== *מעריב: מי אל כמוך אדיר המלוכה () *סליחות: **עורי איומתי לראש אשמורת () **כל שנאן ושרף יסלסלוך () **לילה אליך ה' שועתי () **לילה שקד עמך () **לילה אקדמה פניו () **לילה ממעון קדשך () **מעון קדשך עמך אוסף () **מהלל מלכך () **שכם אחד מתי המוני () **תחנון: משול יצר עבוד יוצר () **תחנון: אשר נטה שחקים () **תחנון: שוחרי אל החרדים () **חטאנו: שכנך איויתי לנהור () *פיוטים בסדר הוידוי: **אורחותיכם יישרתי () **אשפוך תחן לשכנה () **ידידים לנגדם שמוך () ==שחרית יום כיפור== *פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] () *יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] () *אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] () *זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי () *רשות לחזרת הש"ץ: [[היה עם פיפיות]] () *קרובות: **מגן: [[שושן עמק]] () **מחיה: יום מימים () **משלש: צפה בבת תמותה () **אשא דעי () **אין ערוך אליך () **אל שת מאז מעונו () **אשר אימתו בחצי ברקים () **מעשה אלהינו אדיר בויעודו () **מעשה אנוש תחרות רחמיו () **אמרו לאלהים אמת פעלו () **אלוה סליחות אתה () **אבירי לב לטייבך () **המכירים תהלות תעצומיך () **אילי מרום אומרים גדלו () **וקרא אופן לכרוב () **וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו () **סילוק: מי ימלל גבורות חייליך () **קדושה: כבודו אמוניו ינקה () *סליחות: **פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו () **שחר מפלט לי אחישה () **אלהים אלי אתה אשחרך () **בקר מפלטי אלי סתרי ומגני () **היום מלכי מקדם () **מעוני אלהי קדם בך בטחתי () **תחנון: שופט כל הארץ () **אז דברת בחזון () **בקר ייחד שמך עמך () **תחנון: שחר קמתי להודות () **סליחה: אדון לאב המון () **תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך () **תחנון: חנות אתכם יחזה () **תחנון: אלהי עוז היה מעוז () **אלהים אתה צוית דרשוני () **תחנון: לטהר אתכם יזה () **אליכם אישים אדבר דברי () **תחנון: ידי דלים ונחשלים () **ה' נסי ומחסי () **תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש () **אז בהר המור () **תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת () **חיים אשאלה ממך לי מלכי () **אשא עיני אל ה' בתחנוני () **יערבו לפניך תהלות ושבחות () **תחנון: יערב חין ערכנו () **תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון () **חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי () **אופל אלמנה תאיר () *בסדר הוידוי: **אתה מבין סרעפי לב () **אעשה למען שמי כי אתם עמי () ==מוסף ליום כיפור== *קרובות: **מגן: אשען במעש אזרח () **מחיה: תמה בלויה () **משלש אהלך אץ תם () **אליך נשאתי את עיני () **אשר יראתך באומץ מלכים () **אור נוגה עטיית מעילו () **בקצף לא תשפוט () **סילוק: מי יערוך אליך מענה לספר () *סדר עבודה: **אוחילה לאל () **עבודה: אדרת תלבושת () **תפילת כ"ג: שנת אוצרך הטוב תפתח לנו () **מראה כהן: דומה לארז גדול () **בהיות ארון הבית על כנו () *סליחות: **פתיחה: תען לשוני אמרתך () **פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים () **אשרי עין ראתה מכהן () **אתיו אמונים בפחד () **ישראל חלו פני אל () **אהרן ישר () **יה למתי צפנת () **אמרה גולה וסורה () **תחנון: יוספים שנית לעמוד () **הודו אדיר נורא () **תחנון: בני ציון היקרים () **את חטאי אני מזכיר () **יעירוני רעיוני () **השמים אישש () **תחנון: ישני חברון מערת () **אזון שלש עשרה () **תחנון: שארית בר וכל נשבר () **אל הקדש פנימה () **תחנון: יום זה למרום שאו () **בשבת: יום שבת וכפורים () **תחנון: חסדך בל תמש () **היום אתנה לפניכם () **חטאנו: אשא לבבי בכפים () **חטאנו: יחיד טרם היות עולם () *ע"ס הוידוי: **תוכחה: אדם איך ינקה () **אמרתי לפושעים () **יום אתא לכפר פשעי ישנה () **אלוה הסליחות אזון שיחות () ==מנחה ליום כיפור== *מגן: אחר עצם היום () *מחיה: מעת תחן גש () *משלש: אתן תהלות למלך () *המכירים אומצך () *אראלי איום () *סילוק: כי רכובו בערבות () *אין כמוך אדיר בשמי מעוני () *סליחות: **פתיחה: דלתי שמי שחק () **משאת כפי מנחת ערב () **ה' שמעה תפילת המנחה () **מנחת מרחשת ארשת שפתי () **תחנון: מערכות ישראל בשירה () **אשלש תפילות () **תחנון: ידידיך מאמש () **אנשי לבב עוצו () **תחנון: שדי הזכרתני () **תחנון: קראתי מצרה () **חיים מול ישראל () **אנא שא נא לעוון מייחליך () **חטאנו: אומללנו בנפש יקושה () **חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא () *ע"ס הוידוי: **תוכחה: אדם אם יבוא () **אצתי יום כיפור () ==נעילה== *מגן: אב ידעך () *מחיה: הנקרא לאב () *משלש: טבע זיו () *מערב ועד ערב () *שערי ארמון () *אבן מעמסה () *סליחות: **מלפניך משפטינו יצא () **ממרום הבט נא עמך () **מגדל עוז שם ה' () **תחנון: אליך שבו ופשע עזבו () **איומה עד מתי תשבי עגומה () **איום ונורא שכלל מהרה () **תחנון: עב קל ממרומיך () **תחנון: בנשף קידמתי () **אלהים אליך באו מיחליך () ==א' סוכות== *מעריב: אתלונן בצל מחורב () *פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי () *פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם () *פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם () *קדיש: אמת אתה אדוני האדונים () *קדיש: שדי אשר יקשיב () *ברכו: שפל רוח שפל ברך וקומה () *יוצר: אכתיר זר תהילה () *אופן: אאמיר אותך סלה () *זולת: אנא הושיעה נא () *מי כמוך שבעה עמודי הוד () ==ב' של סוכות== *מעריב: אוחזי בידם ארבעה מינים () *יוצר: אכוף ואיכף () *זולת: אמונת עתי הקץ () ==הושענות== *למען אמיתך () *אל למושעות () *אדם ובהמה () *אדון המושיע () *אערוך שועי () *אבן שתיה () *למען איתן נזרק בלהב אש () *אנא אזון () *כהושעת אלים () *למען תמים בדורותיו () *אל נא תעינו () *אנא רחום אל תפן () *אז כעיני עבדים () *אומן ישעך בא () ==שמיני עצרת== *מעריב: זה יום אשש () *פתיחה: דופק פתחי ישינה () *פתיחה: אלהי שוב פקוד () *ברכו: ישירון כל בני איתן () *ברכו: אם לבבי בעצתו () *יוצר: אום כאישון ננצרת () *אופן: אמרו לאל תודה () *זולת: אמונים אשר נאספו () *מי כמוך שמים כוננת בתבונה () ==מוסף== *אף ברי אותת () *יטריח לפלג () *אפיק מען מעוטר () *אקשטה כסל וקרב () *יפתח ארץ לישע () *איום זכור נא לשואלי מטר () ==שמחת תורה== *מעריב: אעניד לך תפארה והלל () *פתיחה: אקרא בצר רוחי () *ברכו: אל לך עוז ועטרת () *פיוטים: *חתן תורה משחתיך () *אצילי קום קרא () *{{ק|וי"א אל לחתני וי"א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}} *ארבעה כלילין () *לחתן תורה: מרשות האל הגדול הגבור והנורא () *חזקו ואמצו כושלי ברכים () *לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה () *לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה () *פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל () *ויעל משה () *אשריכם ישראל שבכם בחר אל () *קול יאמר אני ארעה צאני () *אשריך ישראל מי כמוך () *הנא יום בא () *שמחו אהובים () *אל בנה מקדשך () *יום אדיר () *הנחילנו אדון () *הודו לו אדיר () *רוצו רוצו () *אמוני מערכה () *אום נאוה () *וקווי וקווי () ==שבת בראשית== *פתיחה: במבטא הכול () *פתיחה: אשורר הילולים () *יוצר: אהלל לנוטה () *בראשית ארק ודוק () *אומרים קדוש קדוש () *זולת: אדם הראשון אלהים ברא () *מי כמוך אדיר שליט ונעלם () *מי כמוך שמים נטית בגבורה () ==סדר מילה== *פתיחה: ילד אשר יולד () *פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני () *ירושת נחלה () *יחי הילד לאביו ולאמו () *יהי שלום בחילינו () *משוש וגילה מעם נורא עלילה () ==סדר אירוסין== *ארוסים מתארסים () ==סדר נישואין== *לחתן: פאר חתני () *לחתן: ממעונו אור זורח () *לכלה: מצא אשה מצא טוב () *לכלה: לקראת פני חתן () *לכלה: שמור חתן וכלה () *יה שוכן בשמי ערץ () *ישמח חתן עם כלה () *אדיר הוא אלהינו () *אלהיכם יאדירכם () ==שבת חתן== *פתיחה: לחתני מחמד עיני (888) *פתיחה: את חתני צור קונהו (888) *קדיש: [[אגדלך]] (888) *קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889) *קדיש: לקראת מקור חיי (889) *קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889) *קדיש: אבוא בשיר ערב (889) *ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889) *ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889) *יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890) *סלוק: אל אשר לו הגדולה (891) *אופן: קול ששון וקול שמחה (893) *זולת: [[אז בהיות כלה]] (893) *מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894) *מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896) *פיוט לחתן: אל לחתני זה (897) *רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897) *פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897) *פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898) cgq94ejlrjap1qsh5rwc7r9yukuykr2 מקור:חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026) 116 1739382 3002793 3002620 2026-04-03T03:00:17Z OpenLawBot 8112 בוט: תיקונים אוטומטיים 3002793 wikitext text/x-wiki <שם> חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 <מאגר 2242329 תיקון 0> <מקור> ((ס"ח תשפ"ו, 350|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)). __TOC__ == פרק א': ייעול הליכי התכנון והבנייה == @ 1. <!-- תיקון מס' 164 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965]].)) @ 2. [[חוק התכנון והבנייה]] - תחילה : תחילתן של [[פסקאות (1) עד (3), (7)(ב) ו-(8) לסעיף 1]], ביום כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027). @ 3. ביטול [[25:4769219|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 156 - הוראת שעה)]] : [[25:4769219|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 156 - הוראת שעה), התשפ"ד-2024]] - בטל. == פרק ב': גיוון שיטות העסקה במשטרת ישראל == @ 4. <!-- תיקון מס' 43 --> : ((הנוסח שולב [[בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1970]] ([[בפרק זה]] - פקודת המשטרה).)) @ 5. <!-- תיקון מס' 69 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970]] ([[בפרק זה]] - חוק שירות המדינה (גמלאות){{ריק}}).)) @ 6. [[חוק שירות המדינה (גמלאות)]] - תחילה : תחילתו של [[סעיף 108ז(א1) לחוק שירות המדינה (גמלאות)]], כנוסחו בחוק זה, במועד שקבע השר לביטחון לאומי, בצו, בהתאם למועד המאוחר מאלה: : (1) מועד כניסתן לתוקף של תקנות בעניין תשלום גמלאות לשוטר חדש שפרש לגמלאות לפני גיל פרישת חובה, לפי [[סעיף 108ז(א) לחוק שירות המדינה (גמלאות)]] כנוסחו בחוק זה; : (2) שנתיים ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי [[סעיף 10(1) לפקודת המשטרה]] כנוסחו בחוק זה. == פרק ג': טיוב האסדרה בתחום בטיחות אש == @ 7. <!-- תיקון מס' 13 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012]].)) == פרק ד': חברות ממשלתיות ביטחוניות–תחרותיות == @ 8. <!-- תיקון מס' 39 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975]].)) == פרק ה': ייעול וקיצור הליכי הניהול של נכסים עזובים והעברתם לקניין המדינה == @ 9. <!-- תיקון מס' 7 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח-1978]] ([[בפרק זה]] - חוק האפוטרופוס הכללי).)) @ 10. [[חוק האפוטרופוס הכללי]] - הוראת שעה : (א) ((הנוסח שולב [[בחוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח-1978]] כהוראת שעה לתקופה שעד תום שבע שנים מיום 31.3.2026 (בסעיף זה - תקופת הוראת השעה).)) <!-- על אף האמור בחוק זה, בתקופה שעד תום שבע שנים מיום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה - תקופת הוראת השעה) יקראו את [[סעיף 15(ג3) לחוק האפוטרופוס הכללי]] כנוסחו בחוק זה כך שבמקום "25 שנים" יבוא "15 שנים". --> : (ב) שר המשפטים רשאי, בצו, להאריך את תקופת הוראת השעה בתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים במצטבר. @ 11. [[חוק האפוטרופוס הכללי]] - הוראת מעבר : על אף האמור [[בסעיפים קטנים (ג1), (ג2) או (ג3) של סעיף 15 לחוק האפוטרופוס הכללי]] כנוסחם בחוק זה, ניהל האפוטרופוס הכללי נכס ערב יום תחילתו של חוק זה, במשך תקופה העולה על התקופה המפורטת [[-#15|באותם סעיפים קטנים]], וטרם התחיל בביצוע הפעולות המנויות [[-#15|בסעיפים הקטנים האמורים]] הנדרשות לשם העברת הנכס לקניין המדינה, יתחיל בביצוע אותן פעולות בתוך שנתיים מיום תחילתו של חוק זה. == פרק ו': קידום התחרות בשוק מתן הערבויות == @ 12. <!-- תיקון מס' 17 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]].)) @ 13. <!-- תיקון מס' 165 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965]].)) @ 14. <!-- תיקון מס' 20 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993]].)) @ 15. <!-- תיקון מס' 32 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994]].)) @ 16. <!-- תיקון מס' 31 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]].)) @ 17. <!-- תיקון מס' 2 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023]].)) @ 18. <!-- תיקון מס' 35 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961]].)) @ 19. <!-- תיקון מס' 106 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963]].)) @ 20. <!-- תיקון מס' 14 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016]].)) @ 21. <!-- תיקון מס' 139 --> : ((הנוסח שולב [[בפקודת התעבורה]].)) @ 22. <!-- תיקון מס' 3 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק הספנות (כלי שיט), התש"ך-1960]].)) @ 23. <!-- תיקון מס' 31 --> : ((הנוסח שולב [[בפקודת המכס]].)) @ 24. <!-- תיקון מס' 3 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק השכירות והשאילה, התשל"א-1971]].)) @ 25. <!-- תיקון מס' 80 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967]].)) @ 26. <!-- תיקון מס' 30 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק המפלגות, התשנ"ב-1992]].)) @ 27. <!-- תיקון מס' 2 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999]].)) @ 28. <!-- תיקון מס' 7 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב-1972]].)) @ 29. <!-- תיקון מס' 5 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001]].)) @ 30. <!-- תיקון מס' 45 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973]].)) @ 31. <!-- תיקון מס' 11 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה-1974]].)) @ 32. <!-- תיקון מס' 2 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק הדיור המוגן, התשע"ב-2012]].)) @ 33. <!-- תיקון מס' 73 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981]].)) @ 34. <!-- תיקון מס' 161 --> : ((הנוסח שולב [[בפקודת העיריות]].)) @ 35. <!-- תיקון מס' 81 --> : ((הנוסח שולב [[בפקודת המועצות המקומיות]].)) @ 36. התאמת הוראות לפי חוקים אחרים לשם קידום התחרות בשוק הערבויות : (א) לשם קידום התחרות בין הגופים המספקים שירותי מתן ערבות, כל משרד ממשרדי הממשלה יבחן את החיקוקים שבתחום הפעילות שבאחריותו הקובעים חובת הפקדת ערבות בנקאית בלבד, ויעביר לשר האוצר, בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה - יום התחילה), רשימה של חיקוקים שבתחום הפעילות שבאחריותו הקובעים חובת הפקדת ערבות בנקאית בלבד, ואת עמדת השר המוסמך לגביהם בעניין הצורך לתקן את אותם חיקוקים ולאפשר גם הפקדת ערבות על ידי נותן ערבות אחר, כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]], כנוסחו בחוק זה. : (ב) שר האוצר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, בתום שישה חודשים מיום התחילה, בדבר החיקוקים שקיבל לפי סעיף קטן (א) וההמלצות לתיקונם, ככל שניתנו. @ 37. תחילה - [[פרק ו']] : תחילתו של [[פרק זה]] שישה חודשים מיום התחילה. == פרק ז': האצת מיזמי תשתית לאומיים == @ 38. <!-- תיקון מס' 1 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג-2023]].)) @ 39. <!-- הוראת שעה --> : ((הנוסח שולב [[בחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג-2023]] כהוראת שעה בתקופה של ארבע שנים מיום 31.3.2026.)) @ 40. <!-- תיקון מס' 5 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021]].)) @ 41. <!-- תיקון מס' 154 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000]].)) @ 42. <!-- תיקון מס' 166 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965]].)) @ 43. <!-- תיקון מס' 12 --> : ((הנוסח שולב [[בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב-1972]].)) @ 44. <!-- תיקון מס' 15 --> : ((הנוסח שולב [[=חוק משק הגז|בחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002]] (להלן - [[חוק משק הגז]]).)) @ 45. <!-- תיקון מס' 10 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016]].)) @ 46. [[חוק משק הגז]] - הוראות מעבר : חבר הוועדה לתיאום תשתיות כאמור [[בסעיף 55ג לחוק משק הגז]], שמונה כדין לפי הוראות [[הסעיף האמור]] כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, ימשיך לכהן בתפקידו עד תום תקופת כהונתו לפי הוראות [[סעיף 55ג לחוק משק הגז]], כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה. == פרק ח': ביטוח לאומי == @ 47. <!-- תיקון מס' 263 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]].)) @ 48. [[חוק הביטוח הלאומי]] - תחילה והוראות מעבר : (א) תחילתם של [[+|סעיפים 355ב]] [[ו-356 לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחם בחוק זה, ביום כ"ו בטבת התש"ץ (1 בינואר 2030) ([[בפרק זה]] - יום התחילה), אולם לא תחול על מעסיק חובת דיווח כאמור [[-|בסעיף 355ב]], אלא בהתקיים כל אלה: :: (1) פורסם הסיווג האחיד של העיסוקים בישראל שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; :: (2) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה השלימה את ההיערכות ליישום השימוש בסיווג האחיד של העיסוקים בישראל, ובכלל זה הקימה מערכת מקוונת לסיווג עיסוקים שתסייע למעסיק לסווג את עיסוקו של עובד באופן פשוט ונוח, ומרכז שירות ותמיכה במעסיקים, והודיעה על כך לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת ולמוסד לביטוח לאומי; :: (3) לאחר שהתקיימו התנאים המנויים בפסקאות (1) ו-(2), המוסד לביטוח לאומי הודיע למעסיקים ופרסם באתר האינטרנט שלו, שנה מראש לפחות, את המועד שממנו תחול על מעסיק חובת הדיווח. : (ב) בתקופה שמיום כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027) ועד ערב יום התחילה, המוסד לביטוח לאומי רשאי לבקש ממעסיק דיווח כאמור [[בסעיף 355ב לחוק הביטוח הלאומי]] כנוסחו בחוק זה, לשם היערכות ליישום הוראות [[הסעיף האמור]], ובלבד שלא תחול חובה על המעסיק להגיש דיווח כאמור. @ 49. דיווח לכנסת - הוראת שעה : (א) החל מינואר 2027 ועד ינואר 2030, ידווח משרד האוצר לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אחת לשנה, על כל אלה: :: (1) עבודת צוות היישום הבין-משרדי שהוקם על פי [[dec3589-2025|החלטת הממשלה מס' 3589 מיום י"ד בכסלו התשפ"ו (4 בדצמבר 2025)]]; :: (2) ההיערכות ליישום הוראות [[סעיף 355ב לחוק הביטוח הלאומי]] כנוסחו בחוק זה, ובכלל זה הקמת מערכת מקוונת לסיווג עיסוקים ומרכז שירות ותמיכה במעסיקים, כאמור [[בסעיף 48(א)(2)]] וניסיונות שנעשו עם מעסיקים לדיווח הנתונים לפי [[-|סעיף 355ב האמור]]; :: (3) נתונים על שיעור המעסיקים מכלל המעסיקים שדיווחו לפי [[סעיף 355(א1)(1א)(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי]], במסגרת הדיווח על נתוני השכר, על מספר השעות המשולמות לעובד. : (ב) בתום שנה מיום התחילה ימסור המוסד לביטוח לאומי לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת דיווח על יישום [[סעיף 355ב לחוק הביטוח הלאומי]] כנוסחו בחוק זה, ובכלל זה נתונים על שיעור המעסיקים מכלל המעסיקים שדיווחו לפי סעיפים אלה: :: (1) [[סעיף 355ב לחוק הביטוח הלאומי]] כנוסחו בחוק זה, בפילוח לפי דיווח על עיסוק העובד ויישוב עבודתו העיקרי; :: (2) [[סעיף 355(א1)(1א)(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי]], במסגרת הדיווח על נתוני השכר, על מספר השעות המשולמות לעובד. == פרק ט': מים == @ 50. <!-- תיקון מס' 32 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק המים, התשי"ט-1959]].)) @ 51. [[חוק המים]] - הוראות מעבר : בתקופה של שנתיים מיום תחילתו של חוק זה, לא יהיה ניתן להפעיל סמכויות לפי [[פקודת המסים (גבייה)]], כאמור [[בסעיף 48(ג) לחוק המים, התשי"ט-1959]], כנוסחו בחוק זה, לגבי גבייה של תעריפים שהמועד לגבייתם חלף לפני תחילתו של חוק זה, כלפי מי שערב תחילתו של חוק זה לא היה ניתן להפעיל לגביו את הסמכויות לפי [[הסעיף האמור]] כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה. == פרק י': עידוד ותמרוץ של מחקר ופיתוח == @ 52. השם : [[פרק זה]] יהיה "[[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, התשפ"ו-2026]]". @ 53. סעיפי [[+|החוק]] : ((הנוסח שולב [[בחוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, התשפ"ו-2026]].)) == פרק י"א: קידום התחרות בשוק הבנקאות == @ 54. השם : [[פרק זה]] יהיה "[[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשפ"ו-2026]]". @ 55. סעיפי [[+|החוק]] : ((הנוסח שולב [[בחוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשפ"ו-2026]].)) <פרסום> התקבל בכנסת ביום י"ב בניסן התשפ"ו (30 במרץ 2026). <חתימות> * בנימין נתניהו ראש הממשלה * בצלאל סמוטריץ' שר האוצר * יצחק הרצוג נשיא המדינה * אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת nqx46ug2z08qw1a7ywh0nmp53qf02jx יה את סוכת דוד תקים 0 1739408 3002694 3002281 2026-04-02T17:59:16Z מו יו הו 37729 נשמט בטעות 3002694 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} יָהּ אֶת סֻכַּת דָּוִד תָּקִים{{ש}} בִּזְכוּת שִׁבְעַת הַצַּדִּיקִים בִּזְכוּת אַבְרָהָם אֶזְרַח תְּמִימֶךָ{{ש}} מְשֹׁךְ חַסְדָּךְ לְעַמֶּךָ{{ש}} וְנָא לְמַעַן שְׁמֶךָ{{ש}} אַל נָא תָּשֵׁב אוֹתָם רֵיקִים {{רפרן|יָהּ אֶת סֻכַּת דָּוִד תָּקִים / בִּזְכוּת שִׁבְעַת הַצַּדִּיקִים}} בִּזְכוּת יִצְחָק עֲקֵדֶךָ{{ש}} בָּרֵךְ דּוֹרְשֵׁי יִחוּדֶךָ{{ש}} וְנָא גְּבוּרוֹת יָדֶךָ{{ש}} בְּחַסְדָּךְ יִהְיוּ נִמְתָּקִים {{רפרן|יָהּ אֶת סֻכַּת דָּוִד תָּקִים / בִּזְכוּת שִׁבְעַת הַצַּדִּיקִים}} בִּזְכוּת יַעֲקֹב אִישׁ תָּמִים{{ש}} הוּא נֶגֶד קַו הָרַחֲמִים{{ש}} תִּבְנֶה בֵיתְךָ בֵּית עוֹלָמִים{{ש}} קַיָּם בִּשְׁמֵי שְׁחָקִים {{רפרן|יָהּ אֶת סֻכַּת דָּוִד תָּקִים / בִּזְכוּת שִׁבְעַת הַצַּדִּיקִים}} בִּזְכוּת מֹשֶׁה רַעְיָה מְהֵימְנָא{{ש}} זָכָה לְפָנִים שֶׁל בִּינָה{{ש}} חוּשָׁה תֵּן לָנוּ חֲנִינָה{{ש}} וּפְדֵם עַם לְךָ שׁוֹקְקִים {{רפרן|יָהּ אֶת סֻכַּת דָּוִד תָּקִים / בִּזְכוּת שִׁבְעַת הַצַּדִּיקִים}} בִּזְכוּת הַכֹּהֵן אַהֲרֹן{{ש}} בַּטֵּל כָּל הָאַף וַחֲרוֹן{{ש}} וְעַמָּךְ תָּמִיד רֹן יָרֹן{{ש}} וּבִשְׁמָךְ יִהְיוּ דְבוּקִים {{רפרן|יָהּ אֶת סֻכַּת דָּוִד תָּקִים / בִּזְכוּת שִׁבְעַת הַצַּדִּיקִים}} בִּזְכוּת יוֹסֵף צַדִּיקֶךָ{{ש}} אֲשֶׁר שָׁמַר בְּרִיתֶךָ{{ש}} גַּלֵּה כְבוֹד מַלְכוּתֶךָ{{ש}} קַבֵּץ נִדָּחִים וּרְחוֹקִים {{רפרן|יָהּ אֶת סֻכַּת דָּוִד תָּקִים / בִּזְכוּת שִׁבְעַת הַצַּדִּיקִים}} בִּזְכוּת דָּוִד יְדִידֶךָ{{ש}} בְּנֵה מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ{{ש}} וְאַמֵּץ עַם נְדוּדֶךָ{{ש}} לַמְּדֵם תּוֹרָה וְחֻקִּים {{רפרן|יָהּ אֶת סֻכַּת דָּוִד תָּקִים / בִּזְכוּת שִׁבְעַת הַצַּדִּיקִים}} [[קטגוריה:פיוטי סוכות]] [[קטגוריה:אושפיזין]] ilqwgm07aomuo7r21qtjk08sq6ncers מקור:חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה) 116 1739421 3002709 3002601 2026-04-02T18:46:20Z Fuzzy 29 3002709 wikitext text/x-wiki <שם> חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה), התשפ"ו-2026 <מאגר 2242334 תיקון 0> <מקור> ((ס"ח תשפ"ו, 468|חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)|25:12224234)). @ 1. הגדרות : בחוק זה - :- "יישוב עירוני מעורב" - עירייה או מועצה מקומית, למעט מועצה אזורית, ששיעור תושביה שאינם יהודים הוא בין 35% ל-55% מכלל תושביה או ששיעור תושביה היהודים הוא בין 35% ל-55% מכלל תושביה, לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; :- "יישוב עירוני מעורב מוטב" - יישוב עירוני מעורב המשויך לאשכול 5 או לאשכול נמוך יותר במדד הפריפריאליות; :- "מדד הפריפריאליות" ו"פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה" - כהגדרתם [[בסעיף 11(א) לפקודת מס הכנסה]]. @ 2. : ((הנוסח שולב [[בפקודת מס הכנסה]] כהוראת שעה בשנות המס 2026 עד 2029.)) @ 3. דיווח לממשלה ולכנסת : שרי הממשלה ידווחו לממשלה בכל שנה על תוכניות שגובשו לפי כל דין לקידום יישובים מעורבים; הדיווח יועבר לוועדת הכספים של הכנסת. @ 4. תחולה : שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להאריך בצו את הוראות [[סעיף 11(ב3) לפקודת מס הכנסה]], כנוסחן בחוק זה, לתקופות נוספות שלא יעלו על שנתיים כל אחת, בהתאם למדיניות הממשלה בנושא יישובים מעורבים. @ 5. שמירת דינים : חוק זה בא להוסיף על הטבות הניתנות לפי כל דין. @ 6. ביצוע : שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה. <פרסום> התקבל בכנסת ביום י"ג בניסן התשפ"ו (31 במרץ 2026). <חתימות> * בנימין נתניהו ראש הממשלה * בצלאל סמוטריץ' שר האוצר * יצחק הרצוג נשיא המדינה * אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת ie2krrgjfssvxo7ud517ew35cnt7vkl חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה) 0 1739424 3002712 3002606 2026-04-02T19:01:12Z OpenLawBot 8112 [3002709] 3002712 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה), התשפ״ו–2026}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2242334}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ו, 468|חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224234.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יישוב עירוני מעורב“ – עירייה או מועצה מקומית, למעט מועצה אזורית, ששיעור תושביה שאינם יהודים הוא בין 35% ל־55% מכלל תושביה או ששיעור תושביה היהודים הוא בין 35% ל־55% מכלל תושביה, לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יישוב עירוני מעורב מוטב“ – יישוב עירוני מעורב המשויך לאשכול 5 או לאשכול נמוך יותר במדד הפריפריאליות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד הפריפריאליות“ ו”פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 11|בסעיף 11(א) לפקודת מס הכנסה}}. {{ח:סעיף|2|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}} כהוראת שעה בשנות המס 2026 עד 2029.}} {{ח:סעיף|3|דיווח לממשלה ולכנסת}} {{ח:ת}} שרי הממשלה ידווחו לממשלה בכל שנה על תוכניות שגובשו לפי כל דין לקידום יישובים מעורבים; הדיווח יועבר לוועדת הכספים של הכנסת. {{ח:סעיף|4|תחולה}} {{ח:ת}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להאריך בצו את הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 11|סעיף 11(ב3) לפקודת מס הכנסה}}, כנוסחן בחוק זה, לתקופות נוספות שלא יעלו על שנתיים כל אחת, בהתאם למדיניות הממשלה בנושא יישובים מעורבים. {{ח:סעיף|5|שמירת דינים}} {{ח:ת}} חוק זה בא להוסיף על הטבות הניתנות לפי כל דין. {{ח:סעיף|6|ביצוע}} {{ח:ת}} שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה. {{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום י״ג בניסן התשפ״ו (31 במרץ 2026).}} * '''בנימין נתניהו'''<br>ראש הממשלה * '''בצלאל סמוטריץ׳'''<br>שר האוצר * '''יצחק הרצוג'''<br>נשיא המדינה * '''אמיר אוחנה'''<br>יושב ראש הכנסת {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 09oh3651ooopjlo24d84wmrc5rjjj0b מקור:חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026) 116 1739439 3002823 3002611 2026-04-03T09:01:16Z OpenLawBot 8112 בוט: תיקונים אוטומטיים 3002823 wikitext text/x-wiki <שם> חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 <מאגר 2242332 תיקון 0> <מקור> ((ס"ח תשפ"ו, 414|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)|25:12235101)). __TOC__ == פרק א': צמצום ההון השחור == === סימן א': הגבלה על החלפת שטר במזומן === @ 1. <!-- תיקון מס' 2 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018]].)) === סימן ב': דיווח של נותני שירותים פיננסיים === @ 2. <!-- תיקון מס' 286 --> : ((הנוסח שולב [[בפקודת מס הכנסה]].)) @ 3. [[סימן ב']] - תחולה : הוראות [[פקודת מס הכנסה]] כנוסחה [[בסימן זה]] יחולו ממועד הדיווח של הרבעון השלישי בשנת המס 2026 ואילך. == פרק ב': מיסוי של קופות גמל == @ 4. <!-- תיקון מס' 287 --> : ((הנוסח שולב [[בפקודת מס הכנסה]].)) == פרק ג': ריווח מדרגות מס הכנסה == @ 5. <!-- תיקון מס' 288 --> : ((הנוסח שולב [[בפקודת מס הכנסה]].)) @ 6. [[פרק ג']] - תחילה ותחולה : תחילתו של [[פרק זה]] ביום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026) והוא יחול על הכנסה שהופקה או נצמחה ביום האמור או לאחריו. @ 7. [[פרק ג']] - הוראת מעבר : לעניין תיאום הסכומים הנקובים [[בפרק זה]] לפי [[סעיף 120ב(ה) לפקודת מס הכנסה]] ([[בפרק זה]] - הסכומים), יראו אותם כאילו היו הסכומים המתואמים ליום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024). == פרק ד': עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה) == @ 8. השם : [[פרק זה]] יהיה "[[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה), התשפ"ו-2026]]". @ 9. סעיפי [[+|החוק]] : ((הנוסח שולב [[בחוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה), התשפ"ו-2026]].)) == פרק ה': תשלום מיוחד על רווחי בנקים בשנים 2026 ו-2027 == @ 10. <!-- תיקון מס' 1 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק תשלום מיוחד לשם השגת יעדי התקציב (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד-2024]].)) == פרק ו': התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 == @ 11. השם : [[פרק זה]] יהיה "[[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים), התשפ"ו-2026]]". @ 12. סעיפי [[+|החוק]] : ((הנוסח שולב [[בחוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים), התשפ"ו-2026]].)) <פרסום> התקבל בכנסת ביום י"ב בניסן התשפ"ו (30 במרץ 2026). <חתימות> * בנימין נתניהו ראש הממשלה * בצלאל סמוטריץ' שר האוצר * יצחק הרצוג נשיא המדינה * אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת b5eusjtcze1k5ss055c3tb0l2bptkna מהללך ורב גדלך 0 1739440 3002733 3002631 2026-04-02T19:37:04Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:מרדכי עבאדי]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3002733 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''מרדכי עבדי'''}} {{סי|מַ}}הֲלָלָךְ וְרֹב גָּדְלָךְ / אֵין לוֹ תַּכְלִית קֵצֶה וָסוֹף{{ש}} אֵין גַּם אֶחָד יַעֲרֹךְ לָךְ / הַלֵּל גָּמוּר עַד לְאֵין סוֹף{{ש}} וּמִי הָאִישׁ לִבּוֹ הָלַךְ / יַזְכִּיר תְּהִלּוֹת יְיָ {{סי|רְ}}קִיעֵי עֲרָבוֹת מָכוֹן / מְעוֹן זְבוּל גַּם שְׁחָקִים{{ש}} רָקִיעַ אַחֲרוֹן תִּכּוֹן / נִכְסָפִים וּמִשְׁתּוֹקְקִים{{ש}} עֲדֵי כָל אִישׁ הִנּוֹ נָכוֹן / יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל לַייָ {{סי|דּ}}וֹמָמִים כְּרוּבִים אִישִׁים / חַיּוֹת אוֹפַנִּים חַשְׁמַלִּים{{ש}} מַלְאֲכֵי מָרוֹם תַּרְשִׁישִׁים / שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ וְאֶרְאֶלִּים{{ש}} עַד כִּי שׁוֹאֲלִים וְדוֹרְשִׁים / קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַייָ {{סי|כּ}}וֹכָבִים שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ / וְגַם שְׁאָר כּוֹכְבֵי לֶכֶת{{ש}} חַיְתוֹ שָׂדַי עוֹף פּוֹרֵחַ / כָּל אַחַת שִׁיר הִיא עוֹרֶכֶת{{ש}} יַחַד כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ / יְהַלְלוּ שֵׁם יְיָ {{סי|י}}וֹדוּךָ כָּל מַעֲשֶׂיךָ / וְתִבְחַר לְשׁוֹן עֲרוּמִים{{ש}} חַי חַי כָּמוֹנִי יוֹדֶךָ / יְהַלֶּלְךָ כָּל הַיָּמִים{{ש}} לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ / נָאוָה קֹדֶשׁ בֵּית יְיָ {{סי|עַבְדֵי|0}} הָאֵל יוֹדוּ לִשְׁמוֹ / כִּי צְדָקָה עִמָּם עָשָׂה{{ש}} וַיִּבְרָא הָאָדָם בְּצַלְמוֹ / לְהוֹדוֹת לוֹ פָּנִים נָשָׂא{{ש}} וּמִכָּל מַלְאָךְ הִקְדִּימוֹ / לְזַמֵּר לְשֵׁם יְיָ.<noinclude> [[קטגוריה:שירת הבקשות]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:מרדכי עבאדי]] cqv1b8iks8v14r4uds7glos0yztmjb1 עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/286 104 1739447 3002755 3002650 2026-04-02T20:50:25Z יעקב 15222 3002755 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫ראשית המעשים בשובם‬ ‫שנח‬ <קטע התחלה=פרק יט/> ואם כן היכן יש כאן אפי' ‫צל של ראי' לאמר כי בשעה הראשונה של בשלפי השמד, בשעה שהי' נדרש רק אחדותם של ישראל נתחלקו לשתי מחנות. והיכן נמצא גם זכר כי רבן שמעון בן גמליאל הלך אז ליבנה. ומה נאמר לדברי הבל של פראנקעל על אשר יש לו עוד ראי׳ אחרונה ויאמר שם בהערה 8: ״והנה בבבלי שם ([[ראש השנה לב א|ר״ה ל"ב]]) הגירסא אמר לו רשב״ג לא היו נוהגין כן ביבנה ופי' רש״י ז"ל בימי אבא כשהיתה סנהדרין שם ע"כ, אבל בתוספתא ר"ה פ"ג וכן בירושלמי שם פ״ד היה איתא אמר רשב"ג לא היינו נוהגין כן ביבנה‬ והכונה להכרם ביבנה בימיו." והורגלו כל כך בפלפול של דרשנות עד שלא הבין שאין שום חילוק בין "היו נוהגין ביבנה" לבין "היינו נוהגין ביבנה". כי בין כך ובין כך הכונה רק על ימי הדור הקודם בימי אביו רבן גמליאל וחביריו. שהרי אך מהם אפשר שיביא רבן שמעון בן גמליאל ראי׳ להכריע נגד ר׳ יוחנן בן ברוקה, ולא שיביא ראי׳ ממנו בעצמו. והלא כל דברי פראנקעל הם להכריח מתוך צל ראי׳ זו כי רשב"ג נבדל מחבורת ראשי הדור ר׳ יהודה ר׳ מאיר ר׳ יוסי ר׳ שמעון ור׳ נחמי׳ וכו׳ כי הם יסדו מתיבתא באושא והוא הלך ליבנה. ואם כן אם תהי׳ הכונה "לא היינו נוהגין כן ביבנה לא על ימי רבן גמליאל וחביריו, כי אם אך זה בימיו הוא בשעה שראשי חכמי הדור לא היו שם, תהי׳ ראיתו רק ממנו בעצמו. ואם רק נפתח את ששה סדרי משנה אז נראה כי הם, ר׳ מאיר ור' יהודה ר׳ יוסי ור׳ שמעון ור׳ אלעזר בן שמוע ור' נחמי׳ הם היו אז עיקר הדור והדור כלו. ולהיפך הלא הדברים האלה ״לא היינו נוהגין כן ביבנה" בודאי אמר רשב"ג בהיותו כבר עמהם באושא, ואם הם לא אמרו לר' יוחנן בן ברוקה דבר, ממי רצה רשב"ג להכריע נגדם. והדברים פשוטים כדברי רש"י "בימי אבא כשהיתה הסנהדרין שם" מזה הכריע דבריו רשב״ג ובב־ נתבא־ לנו בי נם ישב׳׳ג הי׳ בימי אביו בבל גדלותו‪ ,‬ועל בן עמד‪.‬ם‬ ‫הי׳ בבל הדברים‪ ,‬ובהיותו נם בן הנשיא ובל עניני המתיבתא ובל מנדגיד‪ .‬נהתכין‬ ‫על פי אביו ובית הנשיאות בצדק אמר בלשונו ‪.‬לא היינו נוד‪.‬נין בן ביבנד‪.‬״ בימי‬ ‫היותנו בולנו יהד שם‪.‬‬ ‫ורק בד‪,‬שתוממות אפשר לראות איך לא שמעו בל החוקרים האלד‪ .‬את אשר‬ ‫ידברו‪ ,‬ואיך יסת־ו את עצמם‪.‬‬ ‫וד‪.‬ן נ־עין עצמו בא וד‪.‬חליט בי בימי חרבן ביתר הי׳ רבן שמעון בן נמליאל‬ ‫‪,‬‬ ‫תינוק עדין ויאמר בנאטע ‪ 22‬עמוד ‪; 480‬‬ ‫״שמעון השלישי או ר׳ שמעון בן נמליאל שנותיו במעט אפשר לדעת‬ ‫במבוון‪ ,‬באש־ נלבדה ביתר הי׳ עוד תינוק ויהי לנשיא דק איזה שניט אחרי מות‬ ‫אדריאנוס או בשוב חבמי הדור בשלפי השמד‪ ,‬בערך שנת '‪ . 140‬״ ‪,‬‬ ‫ובבל זד‪ .‬בא ויאמי בי בימים הד‪.‬ם בד‪.‬יותו עוד תינוק נבדל מראשי הבס*‬ ‫י‬<noinclude></noinclude> r1d8rphcalgs1yxo9ewrk4bk45p1401 3002767 3002755 2026-04-02T21:19:13Z יעקב 15222 3002767 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫ראשית המעשים בשובם‬ ‫שנח‬ <קטע התחלה=פרק יט/> ואם כן היכן יש כאן אפי' ‫צל של ראי' לאמר כי בשעה הראשונה של בשלפי השמד, בשעה שהי' נדרש רק אחדותם של ישראל נתחלקו לשתי מחנות. והיכן נמצא גם זכר כי רבן שמעון בן גמליאל הלך אז ליבנה. ומה נאמר לדברי הבל של פראנקעל על אשר יש לו עוד ראי׳ אחרונה ויאמר שם בהערה 8: ״והנה בבבלי שם ([[ראש השנה לב א|ר״ה ל"ב]]) הגירסא אמר לו רשב״ג לא היו נוהגין כן ביבנה ופי' רש״י ז"ל בימי אבא כשהיתה סנהדרין שם ע"כ, אבל בתוספתא ר"ה פ"ג וכן בירושלמי שם פ״ד היה איתא אמר רשב"ג לא היינו נוהגין כן ביבנה‬ והכונה להכרם ביבנה בימיו." והורגלו כל כך בפלפול של דרשנות עד שלא הבין שאין שום חילוק בין "היו נוהגין ביבנה" לבין "היינו נוהגין ביבנה". כי בין כך ובין כך הכונה רק על ימי הדור הקודם בימי אביו רבן גמליאל וחביריו. שהרי אך מהם אפשר שיביא רבן שמעון בן גמליאל ראי׳ להכריע נגד ר׳ יוחנן בן ברוקה, ולא שיביא ראי׳ ממנו בעצמו. והלא כל דברי פראנקעל הם להכריח מתוך צל ראי׳ זו כי רשב"ג נבדל מחבורת ראשי הדור ר׳ יהודה ר׳ מאיר ר׳ יוסי ר׳ שמעון ור׳ נחמי׳ וכו׳ כי הם יסדו מתיבתא באושא והוא הלך ליבנה. ואם כן אם תהי׳ הכונה "לא היינו נוהגין כן ביבנה לא על ימי רבן גמליאל וחביריו, כי אם אך זה בימיו הוא בשעה שראשי חכמי הדור לא היו שם, תהי׳ ראיתו רק ממנו בעצמו. ואם רק נפתח את ששה סדרי משנה אז נראה כי הם, ר׳ מאיר ור' יהודה ר׳ יוסי ור׳ שמעון ור׳ אלעזר בן שמוע ור' נחמי׳ הם היו אז עיקר הדור והדור כלו. ולהיפך הלא הדברים האלה ״לא היינו נוהגין כן ביבנה" בודאי אמר רשב"ג בהיותו כבר עמהם באושא, ואם הם לא אמרו לר' יוחנן בן ברוקה דבר, ממי רצה רשב"ג להכריע נגדם. והדברים פשוטים כדברי רש"י "בימי אבא כשהיתה הסנהדרין שם" מזה הכריע דבריו רשב״ג וכבר נתבאר לנו כי גם רשב"ג הי׳ בימי אביו בכל גדלותו, ועל כן עמהם הי׳ בכל הדברים, ובהיותו גם בן הנשיא ובל עניני המתיבתא וכל מנהגיה נחתכין על פי אביו ובית הנשיאות בצדק אמר בלשונו "לא היינו נוהגין כן ביבנה״ בימי היותנו כולנו יחד שם. ורק בהשתוממות אפשר לראות איך לא שמעו כל החוקרים האלה את אשר ידברו, ואיך יסתרו את עצמם. והן גרעץ עצמו בא והחליט כי בימי חרבן ביתר הי׳ רבן שמעון בן גמליאל תינוק עדין ויאמר בנאטע ‪22‬ עמוד ‪480‬: ״שמעון השלישי או ר׳ שמעון בן גמליאל שנותיו כמעט אפשר לדעת במכוון, כאשר נלכדה ביתר הי׳ עוד תינוק ויהי לנשיא רק איזה שנים אחרי מות אדריאנוס או בשוב חכמי הדור בשלפי השמד, בערך שנת ‪140‬.״ ובכל זה בא ויאמר כי בימים ההם בהיותו עוד תינוק נבדל מראשי חכמי ‫ <קטע סוף=פרק יט/><noinclude></noinclude> 63hbeo5t22b9ghyr4xeflmr3p69ld1o חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה) 0 1739451 3002674 2026-04-02T15:00:12Z OpenLawBot 8112 [3002623] חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה) 3002674 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשפ״ו–2026}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2242328}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ו, 387|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: תיקוני חקיקה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הוראות שונות}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: תיקוני חקיקה}} {{ח:סעיף|1|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}} (בחוק זה – חוק הבנקאות (רישוי)).}} {{ח:סעיף|2|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}} (בחוק זה – חוק הבנקאות (שירות ללקוח)).}} {{ח:סעיף|3|שמירת תוקף של קביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)}}}} {{ח:ת}} קביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 5ב1|סעיף 5ב1(ה) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)}} שנעשתה ערב יום תחילתו של חוק זה שעמדה בתוקפה ערב אותו מועד, תמשיך לעמוד בתוקף עד תום התקופה שנקבעה בה. {{ח:סעיף|4|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות|בפקודת הבנקאות, 1941}}.}} {{ח:סעיף|5|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי|בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ״ב–2021}}.}} {{ח:סעיף|6|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023}}.}} {{ח:סעיף|7|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי-התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג)|בחוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי־התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג), התשע״ו–2016}}.}} {{ח:סעיף|8|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}}.}} {{ח:סעיף|9|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}.}} {{ח:סעיף|10|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה)|בחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע״ז–2017}}.}} {{ח:סעיף|11|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}} (בחוק זה – חוק מס ערך מוסף).}} {{ח:סעיף|12|{{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף}} – תחולה}} {{ח:ת}} הוראות הקיזוז לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 4|סעיף 4(ג) לחוק מס ערך מוסף}} כנוסחו בחוק זה, יחולו לגבי הפסד שנוצר למוסד כספי שהוא בנק כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}} החל מחמש שנות המס שקדמו ליום תחילתו של חוק זה ואילך. {{ח:סעיף|13|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הלוואות לדיור|בחוק הלוואות לדיור, התשנ״ב–1992}}.}} {{ח:סעיף|14|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019}}.}} {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הוראות שונות}} {{ח:סעיף|15|צוות המעקב}} {{ח:תת|(א)}} מוקם בזה צוות שחבריו הם חברי הצוות המייעץ כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 27ו|בסעיף 27ו לחוק הבנקאות (רישוי)}}, כנוסחו בחוק זה, ויחולו לעניין חברי הצוות הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 27ו|הסעיף האמור}} (בסעיף זה – צוות המעקב). {{ח:תת|(ב)}} תפקידו של צוות המעקב הוא לבחון את יישום הוראות חוק זה לעניין הגברת התחרות במערכת הבנקאית והשפעתו על המערכת הפיננסית ועל המשק, וכן את אלה: {{ח:תתת|(1)}} התחרות בתחום תפעול הנפקה של כרטיסי חיוב; לעניין זה, ”תפעול הנפקה“ ו”כרטיס חיוב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה)#סעיף 9א|בסעיף 9א(ג) לחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע״ז–2017}}, כנוסחו בחוק זה; {{ח:תתת|(2)}} השפעת תנאי האשראי הבנקאי לגופים פיננסיים על כניסת גורמים חדשים למערכת הבנקאית; {{ח:תתת|(3)}} חסמים לפעילותם של בנקים קטנים ובנקים חדשים והדרכים להסרתם, אם ישנן, לרבות חסמים הקשורים להוראות לפי דין שאינן הוראות לפי חוק זה, למעט הוראות לפי דין הנוגעות ליציבותם של הגופים הפיננסיים; {{ח:תתת|(4)}} קידום הליכי חקיקתו של הסדר בעניין פיקוח על תאגידי החזקה בגופים פיננסיים; {{ח:תתת|(5)}} חסמים לכניסתם של בנקים קטנים לפעילות בתחום הנכסים הדיגיטליים והשפעתו של חוק זה על התחרות בתחום האמור. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בכל דין, רשות המנויה {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 27ו1|בסעיף 27ו1(ד) לחוק הבנקאות (רישוי)}}, כנוסחו בחוק זה (בסעיף זה – רשות), תמסור לצוות המעקב, לבקשתו, מידע שבידה הדרוש לו לשם מילוי תפקידו כאמור בסעיף קטן (ב), ובכלל זה מידע פרטני הנוגע לגוף פיננסי מסוים, למעט מידע שיש בו כדי לזהות לקוח של גוף פיננסי או מידע אישי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 3|בסעיף 3 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}. {{ח:תת|(ד)}} חבר צוות המעקב רשאי לעשות שימוש במידע שהתקבל לפי סעיף קטן (ג) לשם ביצוע תפקיד צוות המעקב, בלבד, ורשאי הוא לשם כך לגלותו לעובד רשות או לעובד גוף שמטעמו מכהן חבר בצוות האמור. {{ח:תת|(ה)}} לא יגלה חבר צוות המעקב, עובד רשות או עובד גוף שמטעמו מכהן חבר צוות כאמור מידע שהתקבל לפי סעיף זה ולא יעשה בו כל שימוש אחר, אלא בהתאם להוראות סעיף קטן (ד) או לפי צו בית משפט; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שנה. {{ח:תת|(ו)}} בתקופת פעילותו, ידווח צוות המעקב לוועדת הכספים ולוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, החל ביום כ״ז בסיוון התשפ״ז (1 ביולי 2027), על עבודתו וממצאי הבחינה שערך; הדיווח יפורסם באתרי האינטרנט של משרד האוצר ושל בנק ישראל. {{ח:תת|(ז)}} עד תום תשע שנים מיום תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה), יגיש צוות המעקב את מסקנותיו והמלצותיו לעניין סעיף זה לשר האוצר ולנגיד בנק ישראל וכן לוועדת הכספים ולוועדת הכלכלה של הכנסת; צוות המעקב יסיים את תפקידו עם הגשת מסקנותיו והמלצותיו כאמור. {{ח:סעיף|16|בחינה לעניין ביטוח פיקדונות}} {{ח:תת|(א)}} שר האוצר ונגיד בנק ישראל יבחנו אם מתקיימים נסיבות או תנאים המקימים צורך בביטוח פיקדונות הציבור בתאגידים בנקאיים או בסוג מסוים מהם, ואם מצאו שמתקיימים נסיבות או תנאים כאמור – יבחנו מהם פרטי ההסדר הראוי בעניין ביטוח כאמור. {{ח:תת|(ב)}} שר האוצר ונגיד בנק ישראל ישלימו את הבחינה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך שנה מיום התחילה. {{ח:תת|(ג)}} שר האוצר ונגיד בנק ישראל ידווחו לוועדת הכספים ולוועדת הכלכלה של הכנסת על ההתקדמות בהליכי הבחינה כאמור בסעיף קטן (א) בתום שישה חודשים מיום התחילה, או סמוך למועד האמור, וכן על המלצתם עם השלמת הבחינה, בתום שנה מיום התחילה. {{ח:סעיף|17|תמריצים לעידוד בנקים קטנים}} {{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, ובכלל זה מהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}, מצא שר האוצר כי הדבר נדרש לשם קידום התחרות בשוק הבנקאות, רשאי הוא לקבוע בתקנות תמריצים או הסדרים שמטרתם לעודד את הרחבת מאגר הלקוחות של בנקים קטנים. {{ח:תת|(ב)}} בתקנות כאמור בסעיף קטן (א), רשאי שר האוצר לקבוע הוראות שיהיו מוגבלות לתקופה כפי שיקבע, הוראות לפי היקף פעילותו של בנק קטן, לפי מספר לקוחות, לפי סוגי בנקים קטנים או לפי סוגי פעילויות שיש כוונה לעודד, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע הסדרים להפקדת תשלומים ממשלתיים בבנקים קטנים כפי שיקבע. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”בנק קטן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}}, כנוסחו בחוק זה. {{ח:סעיף|18|איסור מיזוג – הוראת שעה}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית הדין“, ”חברה“ ו”הממונה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|בחוק התחרות הכלכלית}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי“ – מבטח, חברה מנהלת, מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות, ותאגיד שעיסוקו בניהול תיקי השקעות; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“, ”חברה מנהלת“, ”מבטח“, ”קרן להשקעות משותפות בנאמנות“ ו”ניהול תיקי השקעות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”זכות בתאגיד“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם|בחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע״ד–2014}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק התחרות הכלכלית“ – {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|חוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיזוג חברות“ – כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|חוק התחרות הכלכלית}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק 25% או יותר מהזכויות בתאגיד ואין אדם אחר המחזיק שיעור גבוה יותר מהזכויות בתאגיד; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד החזקות פיננסי גדול“ – מי שמתקיימים בו שני אלה: {{ח:תתתת|(1)}} הוא שולט באחד מאלה: {{ח:תתתתת|(א)}} חברה מנהלת; {{ח:תתתתת|(ב)}} מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות; {{ח:תתתתת|(ג)}} תאגיד שעיסוקו בניהול תיקי השקעות כאמור {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 27ה|בסעיף 27ה(ב) לחוק הבנקאות (רישוי)}}; {{ח:תתתת|(2)}} שווי כלל נכסיו עולה על שיעור של 10% משווי כלל הנכסים של כל הגופים הפיננסיים בישראל; לעניין זה – {{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”שווי כלל הנכסים“, של תאגיד החזקות פיננסי גדול – שווי כלל נכסי המאזן של כל הגופים הפיננסיים שבשליטתו של תאגיד כאמור, לרבות נכסים המנוהלים על ידם בעבור אחרים, כפי שמופיע בדוחות הכספיים השנתיים האחרונים, ולעניין תאגיד כאמור השולט יחד עם אחרים – ייוחס שווי כלל הנכסים כאמור לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד; {{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”שווי כלל הנכסים“, של כל הגופים הפיננסיים – שווי כלל נכסי המאזן, לרבות נכסים המנוהלים על ידם בעבור אחרים, כפי שמופיע בפרסום האחרון המתייחס לנתונים שנתיים, שפרסמו רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#פרק ג|בפרק ג׳ לחוק התחרות הכלכלית}}, לא יתמזגו חברות שאחת מהן היא תאגיד החזקה פיננסי גדול או מי שנשלט על ידיו, והשנייה היא בנק זעיר או מי ששולט בו שהיה בעל רישיון בנק ערב יום התחילה. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), הוראות אותו סעיף קטן לא יחולו על מיזוג חברות שקיבל את אישור הממונה בכתב, ולפיו מתקיימים כל אלה (בסעיף זה – אישור הממונה): {{ח:תתת|(1)}} הבנק הזעיר עתיד לחדול מפעילותו אם לא יתקיים מיזוג החברות כאמור; {{ח:תתת|(2)}} אין חברה אחרת שעשויה לרכוש את הבנק הזעיר שעתיד לחדול מפעילות עסקית, שמיזוג עימו עדיף לתחרות בישראל; {{ח:תתת|(3)}} התועלת לתחרות בישראל ממיזוג החברות עולה על התועלת מאי־מיזוג כאמור. {{ח:תת|(ד)}} כל אחת מהחברות כאמור בסעיף קטן (ב) המבקשת להתמזג וסבורה כי מתקיימים במיזוג התנאים כאמור בסעיף קטן (ג), רשאית להגיש לממונה בקשה מנומקת לקבלת אישור הממונה (בסעיף זה – בקשה). {{ח:תת|(ה)}} החלטת הממונה בבקשה תינתן בתוך 60 ימים מיום הגשתה; במניין הימים לא יובא בחשבון הזמן שחלף מהמועד שבו דרש הממונה פרטים נוספים הדרושים לו לבדיקת הבקשה ועד לקבלתם. {{ח:תת|(ו)}} מצא הממונה כי בדיקת בקשה מצדיקה את הארכת התקופה הקבועה בסעיף קטן (ה), רשאי הוא להאריכה בתקופה נוספת של 30 ימים, מטעמים מיוחדים ובהחלטה מנומקת בכתב שימסור לצדדים. {{ח:תת|(ז)}} ניתן אישור הממונה, יפורסם האישור באתר האינטרנט של רשות התחרות. {{ח:תת|(ח)}} אין באישור הממונה כדי לפטור את החברות המבקשות להתמזג לפי סעיף זה מלהגיש הודעת מיזוג לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#פרק ג|פרק ג׳ לחוק התחרות הכלכלית}}, אלא אם כן החליט הממונה אחרת, בהחלטה מנומקת בכתב. {{ח:תת|(ט)}} הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן חמש שנים מיום התחילה. {{ח:סעיף|19|ערר על החלטת הממונה בבקשה לפטור מאיסור מיזוג חברות}} {{ח:תת|(א)}} התנגד הממונה לבקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ד)}}, רשאיות החברות שמבקשות להתמזג לערור על החלטתו לפני בית הדין בתוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה. {{ח:תת|(ב)}} בית הדין רשאי לאשר את החלטת הממונה או לבטלה. {{ח:תת|(ג)}} על דיוני בית הדין בערר לפי סעיף זה ועל ערעור על החלטתו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 33|סעיפים 33 עד 40 לחוק התחרות הכלכלית}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|20|חיפוש, תפיסות, חקירות ומסירת מידע}} {{ח:ת}} למי שהוסמכו לפי {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 45|סעיפים 45}} {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 45א|ו־45א לחוק התחרות הכלכלית}} ונתונות להם הסמכויות לפי {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 45|סעיפים 45}} {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 46|ו־46 לחוק האמור}}, יהיו נתונות הסמכויות הקבועות באותם סעיפים לעניין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|21|עונשין}} {{ח:תת|(א)}} מי שעשה מעשה שיש בו משום מיזוג, מלא או חלקי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}, דינו כמי שפעל כאמור {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 47|בסעיף 47(א)(3) לחוק התחרות הכלכלית}}. {{ח:תת|(ב)}} אדם שלא מסר ידיעות, מסמכים, פנקסים או שאר תעודות בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 46|סעיף 46(ב) לחוק התחרות הכלכלית}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20}}, דינו – העונש הקבוע {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 47|בסעיף 47(ב) לחוק האמור}}. {{ח:סעיף|22|עיצום כספי}} {{ח:תת|(א)}} יראו מיזוג מלא או חלקי, שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}, כהפרה כאמור {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 50ד|בסעיף 50ד(א)(2) לחוק התחרות הכלכלית}}. {{ח:תת|(ב)}} הפרת דרישה למסור ידיעות, מסמכים, פנקסים או שאר תעודות, כאמור {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 46|בסעיף 46(ב) לחוק התחרות הכלכלית}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20}}, יראו אותה כהפרה כאמור {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 50ד|בסעיף 50ד(ב) לחוק האמור}}. {{ח:תת|(ג)}} על הטלת עיצום כספי לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 50ד|סעיפים 50ד(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 50ה|ו־50ה עד 50טז לחוק התחרות הכלכלית}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] kngxbhyudbhdnbvfqd8g6emvrjr0v6c שיחת מקור:חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה) 117 1739452 3002675 2026-04-02T15:00:14Z OpenLawBot 8112 הפניה 3002675 wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]] lbevna0q7bfn0su3j1x6nn4g2kaugfc שיחה:חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה) 1 1739453 3002676 2026-04-02T15:00:15Z OpenLawBot 8112 דף ריק 3002676 wikitext text/x-wiki phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1 תפילה לכלה ביום חופתה 0 1739454 3002692 2026-04-02T17:57:22Z מו יו הו 37729 תחינה 3002692 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=20}} {{הור2|ספר חופת חתנים (ר' רפאל מילדולה): מרגניתא טבא די השכחת בבית גניזא שמלכ"א בר אורי"ן ובר אבהן בכתר שם טוב עולה רחימא דנפשאי בן לאותו צדיק הרב המופלא חסידא קדישא הרב המחבר ספר עדות ביהוסף על הש"ס כמוהר"ר יוסף בן סאמון זצוק"ל תפילה הגונה ונאים הדברים למי שאמרם כאשר עיניך תחזינה מישרים לומר האשה ביום כניסתה לחופה כי עת לחננה כי בא מועד הסליחה כמובא בפנים וזו תוארה:}} אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה.{{ממס|תהלים סח ז}}{{ש}} וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ.{{ממס|בראשית א כו}} וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ.{{ממס|בראשית א כז|שם פסוק כז}} וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה, וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם.{{ממס|בראשית ב כב|שם ב כב}} וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים, פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ.{{ממס|בראשית א כח|שם א כח}} אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהִים, הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, אַתָּה הוּא יוֹצֵר הָאָדָם, וְנָפַחְתָּ בּוֹ רוּחַ וּנְשָׁמָה, וּבָרָאתָ אִישׁ וְאִשָּׁה, וְרָשַׁמְתָּ בָהֶם שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ, יוֹ"ד בָּאִ{{סי|י}}שׁ וְהֵ"א בָּאִשָּׁ{{סי|ה}}, לְמַעַן דַּעַת וּלְלַמֵּד אוֹתָם לֵאמֹר: זָכוּ – שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵינֵיהֶם. לָכֵן אֲנִי הָאִשָּׁה הַנִּצֶּבֶת לְפָנֶיךָ הַיּוֹם יְיָ הָאֱלֹהִים, אֱלֹהִים קְדוֹשִׁים, הַמּוּכֶנֶת וּמְזֻמֶּנֶת בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה כְּדָת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ, לִכָּנֵס לְחֻפָּה עִם הֶחָתָן בַּעְלִי. הִנְנִי מַפֶּלֶת תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת שֶׁאַתָּה מוֹחֵל לִי וּלְבַעְלִי עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ וְאַשְׁמוֹתֵינוּ, כַּכָּתוּב: מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב, וַיָּפֶק רָצוֹן מֵיְיָ.{{ממס|משלי יח כב}} וַעֲוֹנוֹתֵינוּ מִתְפַּקְּקִין עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים וְחֻפָּה. {{הערה|א"ה זאת התפלה טוב לאומרה ג"כ ביום הקודם לטבילת מצוה כמובן מענינה. (ויקיעורך: כך נוסף במקור לפני הקטע דלהלן, וראה בהערה הבאה.)}}יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתַּשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ בֵּינִי וּבֵין בַּעְלִי וּתְיַחֵד עָלֵינוּ שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ {{סי|י}}וֹ"ד {{סי|הֵ}}"א, וְתַכְנִיס בְּלִבֵּנוּ רוּחַ טָהֳרָה וּקְדֻשָּׁה, וְתַרְחִיק מִמֶּנּוּ כָּל מַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים, וְתִתֶּן לָנוּ נֶפֶשׁ זַכָּה וּבָרָה בֵּינִי וּבֵין בַּעְלִי, וְלֹא נִתֵּן עֵינֵינוּ אֲנַחְנוּ שְׁנֵינוּ בְּשׁוּם אָדָם בָּעוֹלָם, כִּי אִם עֵינַי בְּבַעְלִי וְעֵינֵי בַעְלִי בִּי, וְיִהְיֶה בְעֵינַי כְּאִלּוּ אֵין אָדָם טוֹב וְיָפֶה וּבַעַל חֵן בָּעוֹלָם כְּמוֹ בַעְלִי, כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: שִׁמְעִי בַת וּרְאִי וְהַטִּי אָזְנֵךְ וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ.{{ממס|תהלים מה יא}} וְנֶאֱמַר: כִּי הוּא אֲדֹנַיִךְ וְהִשְׁתַּחֲוִי לוֹ.{{ממס|תהלים מה יב}} וְכֵן אֶהְיֶה בְּעֵינֵי בַעְלִי כְּאִלּוּ אֵין אִשָּׁה יָפָה וּבַעֲלַת חֵן וַהֲגוּנָה בָּעוֹלָם כְּמוֹתִי, וְיִהְיוּ כָּל מַחְשְׁבוֹתָיו בִּי וְלֹא בְּשׁוּם בְּרִיָּה אַחֶרֶת בָּעוֹלָם, כְּדָבָר שֶׁנֶּאֱמַר: יָפְיָפִיתָ מִבְּנֵי אָדָם הוּצַק חֵן בְּשִׂפְתוֹתֶיךָ.{{ממס|תהלים מה ג}} וְנֶאֱמַר: וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ.{{ממס|תהלים מה יב}} וְנֶאֱמַר: עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ.{{ממס|בראשית ב כד}} וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ הָאֱלֹהִים, שֶׁיִּהְיֶה זִוּוּגֵנוּ עוֹלֶה יָפֶה; {{ש}} זִוּוּג הָגוּן שֶׁל אַהֲבָה וְאַחֲוָה שָׁלוֹם וְרֵעוּת. {{ש}} זִוּוּג כָּשֵׁר כְּדָת מֹשֶׁה וּ[כְדָת] יְהוּדִית. {{ש}} זִוּוּג הָגוּן שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם וְיִרְאַת חֵטְא. {{ש}} זִוּוּג שֶׁל בָּנִים הֲגוּנִים, צַדִּיקִים וּתְמִימִים וִישָׁרִים. {{ש}} זִוּוּג שֶׁל זֶרַע שֶׁל קַיָּמָא. {{ש}} זִוּוּג שֶׁל בְּרָכָה, כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: יְיָ זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל.{{ממס|תהלים קטו יב}} {{ש}} זִוּוּג שֶׁיְּקֻיַּם בִּי הַדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ, בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ.{{ממס|תהלים קכח ג}} {{ש}} זִוּוּג שֶׁיִּהְיֶה שָׂמֵחַ בִּי בַּעְלִי יוֹתֵר מִכָּל הַטּוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּעוֹלָם, כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת, וּמֵיְיָ אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת.{{ממס|משלי יט יד}} {{ש}} זִוּוּג שֶׁלֹּא יִהְיֶה בֵּינִי וּבֵין בַּעְלִי לְעוֹלָם, לֹא כַעַס וְלֹא רֹגֶז, לֹא קִנְאָה וְלֹא תַחֲרוּת, אֶלָּא אַהֲבָה, אַחֲוָה, שָׁלוֹם וְרֵעוּת, וַעֲנָוָה וְרוּחַ נְמוּכָה וְסַבְלָנוּת. {{ש}} זִוּוּג שֶׁל אַהֲבַת צְדָקָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים וַעֲשִׂיַּת טוֹבָה לַבְּרִיּוֹת. {{ש}} זִוּוּג שֶׁל זֶרַע שֶׁל קַיָּמָא בָּרִיא וָטוֹב, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בּוֹ וְלֹא בְּשׁוּם אֶחָד מֵאֵבָרָיו שׁוּם נֶזֶק וְלֹא חִסָּרוֹן, לֹא פֶגַע וְלֹא נֶגַע, לֹא מַחֲלָה וְלֹא מַדְוֵה, לֹא כְאֵב וְלֹא צַעַר, לֹא רִפְיוֹן וְלֹא כִשָּׁלוֹן, וְלֹא יֶחְסַר טוֹב כָּל יְמֵי חַיָּיו. {{ש}} זִוּוּג שֶׁתַּמְשִׁיךְ עָלֵינוּ בְּנִשְׁמָתֵנוּ וְרוּחֵנוּ וְנַפְשֵׁנוּ וְגוּפֵנוּ קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה, בְּמַחְשָׁבָה, בְּדִבּוּר וּבְמַעֲשֵׂה, כִּיהוּדִים כְּשֵׁרִים. {{ש}} זִוּוּג כָּשֵׁר עַל דִּין יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים. {{ש}} זִוּוּג שֶׁל הַצְלָחָה וּבְרָכָה – בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל, בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת, בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם.{{ממס|בראשית מט כה}} {{ש}} זִוּוּג שֶׁל זֶרַע קָדוֹשׁ וְטָהוֹר, טוֹב וְיָפֶה, מְתֻקָּן וּמְקֻבָּל. וּבְכֵן{{הערה|במקור נוסף כאן: לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ לְיַחֲדָא שֵׁם יו"ד ה"א בשם וא"ו ה"א, הֲרֵינִי מוּכֶנֶת וּמְזֻמֶּנֶת לַעֲשׂוֹת טְבִילָה כְּדָת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל.}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהִים, שֶׁתְּטַהֲרֵנוּ וּתְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתֶךָ, וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ רוּחַ טָהֳרָה וּקְדֻשָּׁה מֵאִתְּךָ, וְתִתְרַצֶּה בָּנוּ וּבְמַעֲשֵׂנוּ, וּתְזַכֵּנוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ תָּמִיד כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ, וּתְבָרֵךְ אוֹתָנוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ, כִּי אַתָּה הוּא מְקוֹר הַבְּרָכוֹת בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ תָּמִיד.{{ש}} בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן׃{{ממס|תהלים פט נג}} {{הור|א"ה זאת התפלה ג"כ נראה שטוב לאומרה תדיר.}}{{ש}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב שֶׁתִּשְׁמֹר וְתִנְצֹר וְתִנְטֹר תָּמִיד אֶת בַּעְלִי מִכָּל נֶזֶק וּמִכָּל רָע וּמִכָּל חֹלִי וְתִתֵּן לוֹ חַיִּים טוֹבִים חַיִּים אֲרֻכִּים חַיִּים שֶׁל עֹשֶׁר וְכָבוֹד וַתִּתֶּן לָנוּ זֶרַע שֶׁל קַיָּמָא וּבָנִים הֲגוּנִים וְצַדִּיקִים וְתִטַּע בֵּינֵינוּ תָּמִיד אַהֲבָה וְאַחֲוָה שָׁלוֹם וְרֵעוּת וְתִקְבַּע אַהֲבָתִי בְּלֵב בַּעְלִי שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב בְּשׁוּם אִשָּׁה בָּעוֹלָם זוּלָתִי וְתִטַּע בְּלִבֵּנוּ אַהֲבָתְךָ וְיִרְאָתְךָ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ וּלְעָבְדְּךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם כִּיהוּדִים כְּשֵׁרִים וְלַעֲשׂוֹת צְדָקָה וָחֶסֶד עִם עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּתְבָרֵךְ אֶת בַּעְלִי בְּרָכָה שְׁלֵמָה בְּרוֹב עֹז וְשָׁלוֹם כְּדָבָר שֶׁנֶּאֱמַר: יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.{{ממס|במדבר ו#ו כד|במדבר ו כד-כו}} וְנֶאֱמַר: יְיָ יִשְׁמְרֵהוּ וִיחַיֵּהוּ וְאֻשַּׁר בָּאָרֶץ.{{ממס|תהלים מא ג}} אָמֵן וְכֵן יְהִי רָצוֹן. [[קטגוריה:תחינות ובקשות]] [[קטגוריה:נישואין]] 23v2ipihwzq02c5rcqllwmx4ozzejf2 יושב תהלות ישראל 0 1739455 3002696 2026-04-02T18:01:45Z מו יו הו 37729 פיוט 3002696 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''יוסף חזק'''}} {{סי|י}}וֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל {{ש}} אַקְדִּישׁ בַּעֲדַת אֲרִיאֵל{{ש}} וּלְפָנָיו שִׁירָה אֲחַדֵּשׁ {{ש}} בְּיוֹם זֶה שַׁבַּת קֹדֶשׁ {{סי|וַ}}אֲנִי אָשִׁיר עֻזֶּךָ {{ש}} פִּי יְמַלֵּל תְּהִלָּתְךָ{{ש}} וְאֶעֱרֹךְ לָךְ שִׁיר וּתְהִלָּה {{ש}} בְּרֹב חֶדְוָה וְצָהֳלָה {{סי|סָ}}מְכֵנוּ יָהּ אֱלֹהֵינוּ {{ש}} בְּיוֹם זֶה שַׁבַּת קָדְשֵׁנוּ{{ש}} הָאֵר עֵינֵינוּ בַּתּוֹרָה {{ש}} כִּי הִיא סְגֻלָּה יְקָרָה {{סי|פְּ}}דֵנוּ מִכָּל הַצָּרוֹת {{ש}} אַתָּה נֶאְזָר בִּגְבוּרוֹת{{ש}} הָסֵר יָגוֹן וַאֲנָחָה {{ש}} כִּי הַיּוֹם שַׁבַּת מְנוּחָה {{סי|חַזֵּק}} קְהַל עַם סְגֻלָּה {{ש}} וְתָחִישׁ לָהֶם גְּאֻלָּה{{ש}} וְתִבְנֶה בֵית הַבְּחִירָה {{ש}} וְאָז נָשִׁיר וּנְזַמֵּרָה. <noinclude> [[קטגוריה:שירת הבקשות]] [[קטגוריה:חתימה]] lzx1eqva6lkijiiyfqd1v7sv77u6n8f אדון יחיד יסד 0 1739456 3002697 2026-04-02T18:02:38Z מו יו הו 37729 פיוט 3002697 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''אני יצחק חזק'''}} {{סי|אָ}}דוֹן יָחִיד יָסַד אֶרֶץ בְּחָכְמָה {{ש}} כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה נֶעְלָמָה{{ש}} הִפְלִיא וְעָשָׂה בְּדַעַת וּמְזִמָּה {{ש}} כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ יְיָ {{סי|נֹ}}צֵר חֶסֶד גָּדוֹל וְרָם עַל כָּל אֵל {{ש}} נֶאְזָר בְּעֹז גְּבוּרוֹתָיו מִי יְמַלֵּל{{ש}} בְּתִפְאַרְתּוֹ כָל יְצוּרִים מְחוֹלֵל {{ש}} יֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ יְיָ {{סי|יָ}}הּ נֵצַח יִשְׂרָאֵל שׁוֹכֵן שְׁחָקִים {{ש}} הוֹדוֹ כִסָּה שָׁמַיִם וַאֲרָקִים{{ש}} חַי עוֹלָם בִּשְׁמוֹ יְרַנְּנוּ צַדִּיקִים {{ש}} נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה יְיָ {{סי|י}}וֹשֵׁב עַל כִּסֵּא סוֹד שַׂרְפֵי הֲמוֹנַי {{ש}} יָצַר חַיּוֹת וְאוֹפַנֵּי מְעוֹנַי{{ש}} דְּמוּת חוֹתַם הַמֶּלֶךְ לִפְנִים וְלִפְנָי {{ש}} בְּרֹב עַם הַדְרַת מֶלֶךְ עוֹלָם יְיָ {{סי|צ}}וּר יָצַר אָדָם כּוֹלֵל כָּל נְשָׁמוֹת {{ש}} אָחוֹר וָקֶדֶם בּוֹ הֵמָּה רְשׁוּמוֹת{{ש}} בַּעֲבוֹדָתוֹ נוֹתֵן עֹז וְתַעֲצוּמוֹת {{ש}} לִרְאוֹת בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ עוֹלָם יְיָ {{סי|חָ}}לַף חֹק וְעָבַר בְּרִית בַּל יֻשְׁבַּת {{ש}} הֶעְלִים מְאוֹר עֶלְיוֹן כִּי הָאִישׁוֹן בַּת{{ש}} נִחַם וְאָמַר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת {{ש}} טוֹב לְהוֹדוֹת וּלְזַמֵּר לַייָ {{סי|קִ}}דַּשְׁתָּ מֵאָז אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי {{ש}} הִנְחַלְתּוֹ לְזֶרַע קֹדֶשׁ מַרְגּוֹעִי{{ש}} בּוֹ אֶשְׂמַח אֲהַלֶּלְךָ צוּר מוֹשִׁיעִי {{ש}} כִּי שִׂמַּחְתַּנִי בְּפָעָלְךָ יְיָ {{סי|חִזְק}}וּ עַמִּי וְשִׁמְרוּ שַׁבְּתוֹת אֵל {{ש}} שְׁתַּיִם כַּהֲלָכָה בְּכֹחַ וָאֵל{{ש}} כִּי בִזְכוּת זֶה יָחִישׁ לְצִיּוֹן גּוֹאֵל {{ש}} בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם יְיָ. <noinclude> [[קטגוריה:שירת הבקשות]] [[קטגוריה:חתימה]] h0ja61v6065xbkq6ghad1brtoodl7en מה נעים נאוה תהילה 0 1739457 3002698 2026-04-02T18:03:33Z מו יו הו 37729 פיוט 3002698 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''מרדכי עבדי חזק'''}} {{סי|מַ}}ה נָּעִים נָאוָה תְהִלָּה / לְדָר מַעְלָה{{ש}} לָשִׁיר עִם אַנְשֵׁי סְגֻלָּה / בִּקְהַל יְיָ {{סי|רַ}}נְּנוּ יַחְדָּו וְגִילוּ / לָאֵל הַלְלוּ{{ש}} לָרֹכֵב עֲרָבוֹת סֹלּוּ / לִפְנֵי יְיָ {{סי|דִּ}}רְשׁוּ יְיָ וְגָדְלוֹ / אִישׁ עֲלֵי דִגְלוֹ{{ש}} שִׁירוּ לוֹ וְזַמְּרוּ לוֹ / עַבְדֵי יְיָ {{סי|כָּ}}עֵת רֹן יֶהְגֶּה פִיכֶם / בְּיוֹם שִׂמְחַתְכֶם{{ש}} יוֹם שַׁבַּתְּכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם / מוֹעֲדֵי יְיָ {{סי|יְ}}הִי שָׁלוֹם בְּחֵילְכֶם / בְּאָהֳלֵיכֶם{{ש}} גַּם אַתֶּם וְגַם בְּנֵיכֶם / דּוֹרְשֵׁי יְיָ {{סי|עַבְדֵי}} הָאֵל הָעוֹמְדִים / עַל הַפְּקוּדִים{{ש}} לֵיל שַׁבַּת קֹדֶשׁ נִצְמָדִים / בְּבֵית יְיָ {{סי|חִזְק}}וּ וְעוּרוּ יְשֵׁנִים / לַעֲשׂוֹת כַּוָּנִים{{ש}} לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים / הָאֵל יְיָ יָסַד שִׁיר לְהַלְּלוֹ / נָתַן בְּקוֹלוֹ {{ש}} בְּשִׂמְחַת בְּנוֹ נוֹלַד לוֹ / לְשֵׁם יְיָ אִישׁ מָרְדְּכַי שְׁמוֹ הַטּוֹב / כְּגַן הָרָטֹב{{ש}} בְּסִימָן טוֹב יִרְאֶה בְטוֹב / יֶשַׁע יְיָ אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים / נָא פִּי שְׁנַיִם{{ש}} יוֹסִיפוּ לוֹ מִשָּׁמַיִם / מֵאֵת יְיָ. <noinclude> [[קטגוריה:שירת הבקשות]] [[קטגוריה:חתימה]] gwadt8d5y60jloyj46tei25o9rrvmep 3002736 3002698 2026-04-02T19:37:42Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:מרדכי עבאדי]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3002736 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''מרדכי עבדי חזק'''}} {{סי|מַ}}ה נָּעִים נָאוָה תְהִלָּה / לְדָר מַעְלָה{{ש}} לָשִׁיר עִם אַנְשֵׁי סְגֻלָּה / בִּקְהַל יְיָ {{סי|רַ}}נְּנוּ יַחְדָּו וְגִילוּ / לָאֵל הַלְלוּ{{ש}} לָרֹכֵב עֲרָבוֹת סֹלּוּ / לִפְנֵי יְיָ {{סי|דִּ}}רְשׁוּ יְיָ וְגָדְלוֹ / אִישׁ עֲלֵי דִגְלוֹ{{ש}} שִׁירוּ לוֹ וְזַמְּרוּ לוֹ / עַבְדֵי יְיָ {{סי|כָּ}}עֵת רֹן יֶהְגֶּה פִיכֶם / בְּיוֹם שִׂמְחַתְכֶם{{ש}} יוֹם שַׁבַּתְּכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם / מוֹעֲדֵי יְיָ {{סי|יְ}}הִי שָׁלוֹם בְּחֵילְכֶם / בְּאָהֳלֵיכֶם{{ש}} גַּם אַתֶּם וְגַם בְּנֵיכֶם / דּוֹרְשֵׁי יְיָ {{סי|עַבְדֵי}} הָאֵל הָעוֹמְדִים / עַל הַפְּקוּדִים{{ש}} לֵיל שַׁבַּת קֹדֶשׁ נִצְמָדִים / בְּבֵית יְיָ {{סי|חִזְק}}וּ וְעוּרוּ יְשֵׁנִים / לַעֲשׂוֹת כַּוָּנִים{{ש}} לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים / הָאֵל יְיָ יָסַד שִׁיר לְהַלְּלוֹ / נָתַן בְּקוֹלוֹ {{ש}} בְּשִׂמְחַת בְּנוֹ נוֹלַד לוֹ / לְשֵׁם יְיָ אִישׁ מָרְדְּכַי שְׁמוֹ הַטּוֹב / כְּגַן הָרָטֹב{{ש}} בְּסִימָן טוֹב יִרְאֶה בְטוֹב / יֶשַׁע יְיָ אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים / נָא פִּי שְׁנַיִם{{ש}} יוֹסִיפוּ לוֹ מִשָּׁמַיִם / מֵאֵת יְיָ. <noinclude> [[קטגוריה:שירת הבקשות]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:מרדכי עבאדי]] baciepssjme56csxvher5kf9z8yb7pc מרומים ישכן 0 1739458 3002699 2026-04-02T18:04:50Z מו יו הו 37729 פיוט 3002699 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''מרדכי'''}} {{סי|מְ}}רוֹמִים יִשְׁכֹּן עַם קָדְשִׁי / בִּמְנוּחוֹת שַׁאֲנַנּוֹת{{ש}} בְּעִיר קֹדֶשׁ מָעוֹז נַפְשִׁי / שָׁם יִשְׂמְחוּ בָּנִים בָּנוֹת{{ש}} לְנַצֵּחַ עַל נְגִינוֹת / שִׂמְחַת עוֹלָם עֲלֵי רֹאשִׁי{{ש}} אָז בְּתוֹכָם אָעִיר רַחְשִׁי / יִרְחַשׁ לְבָבִי דָּבָר טוֹב {{רפרן|שׁוֹמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ / דְּרוֹר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ|מַה טּוֹב חֶבְלוֹ וְגוֹרָלוֹ / חַי לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב}} {{סי|ר}}וּחַ חָדָשׁ אִמְרֵי שֶׁפֶר / בְּתוֹךְ קִרְבִּי אֵל יְחַדֵּשׁ{{ש}} אַגִּיד שְׁבָחָיו אֲסַפֵּר / בְּעֹז יָדוֹ הַדְרַת קֹדֶשׁ{{ש}} הַלֵּל נִרְצָה לִי יְקַדֵּשׁ / אֶדְמֶה לִצְבִי וְלַעֹפֶר{{ש}} לִפְנֵי דוֹדִי אֶשְׁכּוֹל כֹּפֶר / רָצוּי נִבְחָר מִזֶּבַח טוֹב {{סי|דַּ}}רְכֵי צִיּוֹן בַּמְּחוֹלוֹת / בְּכִנּוֹרִים וּבִנְבָלִים{{ש}} יְבַשְּׂרוּ בַּתְּהִלּוֹת / שִׁבְטֵי יָהּ לוֹ מְהַלְלִים{{ש}} עֵת כִּי יַעַבְרוּ גְאוּלִים / יָשִׁירוּ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת{{ש}} לַמְנַצֵּחַ עַל נְחִילוֹת / יְהוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב {{סי|כִּי}} יָבוֹאוּ לִרְאוֹת פָּנָיו / חַגָּם חָדְשָׁם וְשַׁבַּתָּם{{ש}} שָׁם יֵשְׁבוּ בְּבֵית מְעוֹנָיו / כָּל יוֹם תְּהִי נְגִינָתָם{{ש}} בְּחַצְרֵיהֶם וּבְטִירוֹתָם / אָז שָׁם יִקְבֹּץ כָּל הֲמוֹנָיו{{ש}} יִשְׂמַח לֵב אִישׁ יִרְאוּ עֵינָיו / בְּיוֹם טוֹבָה יִהְיֶה בְטוֹב {{רפרן|שׁוֹמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ / דְּרוֹר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ|מַה טּוֹב חֶבְלוֹ וְגוֹרָלוֹ / חַי לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב}}<noinclude> [[קטגוריה:שירת הבקשות]] [[קטגוריה:חתימה]] co60je18upjke5p895fq3t9036h4o6j 3002735 3002699 2026-04-02T19:37:34Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:מרדכי עבאדי]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3002735 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''מרדכי'''}} {{סי|מְ}}רוֹמִים יִשְׁכֹּן עַם קָדְשִׁי / בִּמְנוּחוֹת שַׁאֲנַנּוֹת{{ש}} בְּעִיר קֹדֶשׁ מָעוֹז נַפְשִׁי / שָׁם יִשְׂמְחוּ בָּנִים בָּנוֹת{{ש}} לְנַצֵּחַ עַל נְגִינוֹת / שִׂמְחַת עוֹלָם עֲלֵי רֹאשִׁי{{ש}} אָז בְּתוֹכָם אָעִיר רַחְשִׁי / יִרְחַשׁ לְבָבִי דָּבָר טוֹב {{רפרן|שׁוֹמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ / דְּרוֹר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ|מַה טּוֹב חֶבְלוֹ וְגוֹרָלוֹ / חַי לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב}} {{סי|ר}}וּחַ חָדָשׁ אִמְרֵי שֶׁפֶר / בְּתוֹךְ קִרְבִּי אֵל יְחַדֵּשׁ{{ש}} אַגִּיד שְׁבָחָיו אֲסַפֵּר / בְּעֹז יָדוֹ הַדְרַת קֹדֶשׁ{{ש}} הַלֵּל נִרְצָה לִי יְקַדֵּשׁ / אֶדְמֶה לִצְבִי וְלַעֹפֶר{{ש}} לִפְנֵי דוֹדִי אֶשְׁכּוֹל כֹּפֶר / רָצוּי נִבְחָר מִזֶּבַח טוֹב {{סי|דַּ}}רְכֵי צִיּוֹן בַּמְּחוֹלוֹת / בְּכִנּוֹרִים וּבִנְבָלִים{{ש}} יְבַשְּׂרוּ בַּתְּהִלּוֹת / שִׁבְטֵי יָהּ לוֹ מְהַלְלִים{{ש}} עֵת כִּי יַעַבְרוּ גְאוּלִים / יָשִׁירוּ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת{{ש}} לַמְנַצֵּחַ עַל נְחִילוֹת / יְהוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב {{סי|כִּי}} יָבוֹאוּ לִרְאוֹת פָּנָיו / חַגָּם חָדְשָׁם וְשַׁבַּתָּם{{ש}} שָׁם יֵשְׁבוּ בְּבֵית מְעוֹנָיו / כָּל יוֹם תְּהִי נְגִינָתָם{{ש}} בְּחַצְרֵיהֶם וּבְטִירוֹתָם / אָז שָׁם יִקְבֹּץ כָּל הֲמוֹנָיו{{ש}} יִשְׂמַח לֵב אִישׁ יִרְאוּ עֵינָיו / בְּיוֹם טוֹבָה יִהְיֶה בְטוֹב {{רפרן|שׁוֹמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ / דְּרוֹר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ|מַה טּוֹב חֶבְלוֹ וְגוֹרָלוֹ / חַי לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב}}<noinclude> [[קטגוריה:שירת הבקשות]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:מרדכי עבאדי]] bbi778nle600cgtoi661mhz8thh88x0 יה אל גדול ונאדר 0 1739459 3002700 2026-04-02T18:05:30Z מו יו הו 37729 פיוט 3002700 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''יעקב ברזאני חזק'''}} {{סי|יָ}}הּ אֵל גָּדוֹל וְנֶאְדָּר{{ש}} מֶלֶךְ בַּמְּרוֹמִים דָּר{{ש}} לָבוּשׁ תִּפְאֶרֶת הָדָר{{ש}} מִתּוֹךְ עַמּוֹ לֹא נֶעְדָּר {{סי|עָ}}שָׂה עוֹלָם בַּשִּׁשִּׁי{{ש}} וְנָח בְּשַׁבַּת קָדְשִׁי{{ש}} וּבוֹ תִּתְעַנַּג נַפְשִׁי{{ש}} בְּלִי עֶצֶב וּבְלִי מָר {{סי|ק}}וֹל רִנָּה וְקוֹל שִׂמְחָה{{ש}} בְּיוֹם שַׁבַּת מְנוּחָה{{ש}} יִהְיֶה לָּנוּ סְלִיחָה{{ש}} וְכָל עָוֹן יְכֻפָּר {{סי|בְּ}}יוֹם שַׁבָּת תִּתְקַדֵּשׁ{{ש}} דִּבּוּרְךָ יִהְיֶה קֹדֶשׁ{{ש}} לַמְּקַטְרֵג תְּגָרֵשׁ{{ש}} פִּיהוּ מֵאֶתְמוֹל סָגַר {{סי|בָּ}}רָא שַׁבָּת לַדּוֹרוֹת{{ש}} נַחַת רוּחַ לַבְּרִיּוֹת{{ש}} דָּגִים וּמִינֵי פֵירוֹת{{ש}} וְיַיִן הַמְּשֻׁמָּר {{סי|רְ}}צֵה נָא בִמְנוּחָתִי{{ש}} בְּיוֹם זֶה הוּא שִׂמְחָתִי{{ש}} בּוֹ תוֹסֶפֶת נִשְׁמָתִי{{ש}} תָּאִיר כְּאוֹר הַשַּׁחַר {{סי|זָ}}הִיר אָדָם בַּנֵּרוֹת{{ש}} יִזְכּוּ בָנָיו לַמִּצְוֹת{{ש}} יִלְמְדוּ בִּשְׁתֵּי תוֹרוֹת{{ש}} וְהָאֵל בָּהֶם יִבְחָר {{סי|אִ}}ם הָיָה אִישׁ בַּדֶּרֶךְ{{ש}} שָׁכַח שַׁבַּת הַמֶּלֶךְ{{ש}} מוֹנֶה שִׁשָּׁה וְהוֹלֵךְ{{ש}} וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי עִקָּר {{סי|נ}}וֹדֶה לְךָ אֵל כַּבִּיר{{ש}} בִּלְשׁוֹן עֵט סוֹפֵר מָהִיר{{ש}} שְׁבָחֶיךָ מִי יַגְמִיר{{ש}} תָּמִיד שִׁמְךָ יִתְפָּאַר {{סי|יָ}}הּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב{{ש}} בָּרֵךְ לְבִנְךָ בְטוֹב{{ש}} יִפְרֶה וְיִרְבֶּה לָרֹב{{ש}} וְאוֹרְךָ עָלָיו יִנְהָר {{סי|חָזָק|0}} קַבֵּץ עַמֶּךָ{{ש}} פְּדֵם מִיַּד צָרֶיךָ{{ש}} אֵל בְּנֵה מִקְדָּשֶׁךָ{{ש}} וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר. <noinclude> [[קטגוריה:שירת הבקשות]] [[קטגוריה:חתימה]] 2tep4jeyi5wjnogjf9o9r5w0zkeege9 ביאור:מלכים א א לה 106 1739460 3002713 2026-04-02T19:17:57Z Ori229 476 יצירת דף עם התוכן ""עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל יְהוּדָה" - רמז מטרים לכך ששלמה יהיה האחרון למלוך על הממלכה המאוחדת. (הרב אמנון בזק בספרו על מלכים א, עמוד 29 בהערת שוליים)" 3002713 wikitext text/x-wiki "עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל יְהוּדָה" - רמז מטרים לכך ששלמה יהיה האחרון למלוך על הממלכה המאוחדת. (הרב אמנון בזק בספרו על מלכים א, עמוד 29 בהערת שוליים) jmxm3k27grcg3101o01f3ufuwcmuwba 3002875 3002713 2026-04-03T11:32:48Z Ori229 476 3002875 wikitext text/x-wiki "עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל יְהוּדָה" - רמז מטרים לכך ששלמה יהיה האחרון למלוך על הממלכה המאוחדת. כך גם [[מלכים א ב לב|בפרק הבא]]: "אֶת אַבְנֵר בֶּן נֵר שַׂר צְבָא '''יִשְׂרָאֵל''', וְאֶת עֲמָשָׂא בֶן יֶתֶר שַׂר צְבָא '''יְהוּדָה'''". (הרב אמנון בזק בספרו על מלכים א, עמוד 29 בהערת שוליים) iugxi61ctj71zqpqawwi6al7q0ls5qv שיחת משתמש:Tiktik17 3 1739461 3002715 2026-04-02T19:19:58Z Nahum 68 /* ברוך בואך */ נושא חדש ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]]) 3002715 wikitext text/x-wiki == ברוך בואך == {{בה}} -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:19, 2 באפריל 2026 (IDT) rhff40qry2hnzct0lweaj4174pllb4c משתמש:Tiktik17 2 1739462 3002716 2026-04-02T19:20:27Z Nahum 68 יצירת דף עם התוכן "{{ריק}}" 3002716 wikitext text/x-wiki {{ריק}} n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r סלח סלח אל טוב וסלח 0 1739463 3002717 2026-04-02T19:21:38Z מו יו הו 37729 פיוט 3002717 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''אהרן הכהן טראב'''}} סְלַח סְלַח אֵל טוֹב וְסַלָּח {{סי|אִ}}ם עֲוֹנַי גָּבְרוּ אַתָּה טוֹב וְסַלָּח{{ש}} {{סי|הַ}}דְרִיכֵנִי צוּרִי וַהֲדָרְךָ צְלַח{{ש}} {{סי|רְ}}אֵה אוֹיְבַי רַבּוּ כְּבֵדָם תְּפַלַּח{{ש}} {{סי|נַ}}חֲמֵנִי גּוֹאֲלִי צוּרִי יִנּוֹן שְׁלַח{{ש}} {{סי|הֶ}}גְיוֹנִי שְׁעֵה נָא כִּקְטֹרֶת מְמֻלָּח{{ש}} {{סי|כַּ}}לֵּה נָא צוּר צָרַי נִקְמָתָם בּוֹ שְׁלַח{{ש}} {{סי|הָ}}אֵל בְּךָ חָסִיתִי עָוֹן נֶאֱלָח סְלַח{{ש}} {{סי|נָ}}א כַּפֵּר עֲוֹנִי לְמַעַנְךָ סְלַח{{ש}} {{סי|טַ}}רְפֵּי הָאֲדָמָה נָא בְּטוּבְךָ הַצְמַח{{ש}} {{סי|רַ}}וֵּה אֶת הָאָרֶץ וְזַרְעָהּ נָא יִצְמַח{{ש}} {{סי|אִ}}ילָנֵי הָאָרֶץ וְטוֹבַת הַקֶּמַח{{ש}} {{סי|בִּ}}דְבָרְךָ תַּעֲשִׁיר וְגַם לִבִּי תְּשַׂמַּח{{ש}} {{סי|חַזֵּק}} לִבִּי צוּרִי, וְצוֹרְרִי יִמַּח. [[קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]] [[קטגוריה:חתימה]] 1rnrfc5nhsqnbztxnjj3jploo9kdwl2 שיחת משתמש:~2026-20262-91 3 1739464 3002720 2026-04-02T19:33:55Z Nahum 68 /* אזהרה */ נושא חדש ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]]) 3002720 wikitext text/x-wiki == אזהרה == {{אזהרה|הגדה של פסח}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:33, 2 באפריל 2026 (IDT) sfm5oavbalvvm5fxhuysojujhq92th1 קטגוריה:מרדכי עבאדי 14 1739465 3002721 2026-04-02T19:34:23Z מו יו הו 37729 קטגוריה 3002721 wikitext text/x-wiki [[קטגוריה:שירים לפי מחבר]] 7itfv9skzn4xsh7u4zir1pbyjqgh30l יה בנה יה בנה 0 1739466 3002741 2026-04-02T19:51:55Z מו יו הו 37729 פיוט 3002741 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב''' משולש}} {| |- |colspan ="2" |{{מר|יָהּ בְּנֵה יָהּ בְּנֵה / בֵּית הַמִּקְדָּשׁ יִבָּנֶה}} |- |יָהּ {{סי|אַ}}דִּיר יָהּ {{סי|אַ}}דִּיר||{{שמאל|{{סי|אַ}}דֵּר עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |colspan ="2" |{{מר|{{רפרן|יה בנה}}}} |- |יָהּ {{סי|בָּ}}רוּךְ יָהּ {{סי|בָּ}}רוּךְ||{{שמאל|{{סי|בָּ}}רֵךְ עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |colspan ="2" |{{מר|{{רפרן|יה בנה}}}} |- |יָהּ {{סי|גָּ}}דוֹל יָהּ {{סי|גָּ}}דוֹל||{{שמאל|{{סי|גַּ}}דֵּל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |colspan ="2" |{{מר|{{רפרן|יה בנה}}}} |- |יָהּ {{סי|דָּ}}גוּל יָהּ {{סי|דָּ}}גוּל||{{שמאל|{{סי|דַּ}}גֵּל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |colspan ="2" |{{מר|{{רפרן|יה בנה}}}} |- |יָהּ {{סי|הָ}}דוּר יָהּ {{סי|הָ}}דוּר||{{שמאל|{{סי|הַ}}דֵּר עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |colspan ="2" |{{מר|{{רפרן|יה בנה}}}} |- |יָהּ {{סי|וָ}}תִיק יָהּ {{סי|וָ}}תִיק||{{שמאל|הָרֵם לְעַם יִשְׂרָאֵל}} |- |colspan ="2" |{{מר|{{רפרן|יה בנה}}}} |- |יָהּ {{סי|זַ}}כַּאי יָהּ {{סי|זַ}}כַּאי||{{שמאל|רַחֵם עַל עַם יִשְׂרָאֵל}} |- |colspan ="2" |{{מר|{{רפרן|יה בנה}}}} |- |יָהּ {{סי|חַ}}נּוּן יָהּ {{סי|חַ}}נּוּן||{{שמאל|{{סי|חֲ}}מֹל עַל עַם יִשְׂרָאֵל}} |- |colspan ="2" |{{מר|{{רפרן|יה בנה}}}} |- |יָהּ {{סי|טָ}}הוֹר יָהּ {{סי|טָ}}הוֹר||{{שמאל|{{סי|טַ}}הֵר עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |colspan ="2" |{{מר|{{רפרן|יה בנה}}}} |- |יָהּ {{סי|יָ}}שָׁר יָהּ {{סי|יָ}}שָׁר||{{שמאל|{{סי|יַ}}שֵּׁר עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |colspan ="2" |{{מר|{{רפרן|יה בנה}}}} |- |יָהּ {{סי|כַּ}}בִּיר יָהּ {{סי|כַּ}}בִּיר||{{שמאל|{{סי|כַּ}}בֵּד עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |colspan ="2" |{{מר|{{רפרן|יה בנה}}}} |- |יָהּ {{סי|לָ}}עַד יָהּ {{סי|לָ}}עַד||{{שמאל|{{סי|לַ}}בֵּב לְעַם יִשְׂרָאֵל}} |- |colspan ="2" |{{מר|{{רפרן|יה בנה}}}} |- |יָהּ {{סי|מֶ}}לֶך יָהּ {{סי|מֶ}}לֶךְ||{{שמאל|{{סי|מְ}}לֹךְ עַל עַם יִשְׂרָאֵל}} |- |colspan ="2" |{{מר|{{רפרן|יה בנה}}}} |- |יָהּ {{סי|נֶ}}אֱמָן יָהּ {{סי|נֶ}}אֱמָן||{{שמאל|{{סי|נַ}}חֵם לְעַם יִשְׂרָאֵל}} |- |colspan ="2" |{{מר|{{רפרן|יה בנה}}}} |- |יָהּ {{סי|ס}}וֹמֵךְ יָהּ {{סי|ס}}וֹמֵךְ||{{שמאל|{{סי|סְ}}מֹךְ לְעַם יִשְׂרָאֵל}} |- |colspan ="2" |{{מר|{{רפרן|יה בנה}}}} |- |יָהּ {{סי|ע}}וֹזֵר יָהּ {{סי|ע}}וֹזֵר||{{שמאל|{{סי|עֲ}}זֹר לְעַם יִשְׂרָאֵל}} |- |colspan ="2" |{{מר|{{רפרן|יה בנה}}}} |- |יָהּ {{סי|פּ}}וֹדֶה יָהּ {{סי|פּ}}וֹדֶה||{{שמאל|{{סי|פְּ}}דֵה לְעַם יִשְׂרָאֵל}} |- |colspan ="2" |{{מר|{{רפרן|יה בנה}}}} |- |יָהּ {{סי|צַ}}דִּיק יָהּ {{סי|צַ}}דִּיק||{{שמאל|{{סי|צַ}}וֵּה יְשׁוּעוֹת יִשְׂרָאֵל}} |- |colspan ="2" |{{מר|{{רפרן|יה בנה}}}} |- |יָהּ {{סי|קָ}}דוֹשׁ יָהּ {{סי|קָ}}דוֹשׁ||{{שמאל|{{סי|קַ}}דֵּשׁ לְעַם יִשְׂרָאֵל}} |- |colspan ="2" |{{מר|{{רפרן|יה בנה}}}} |- |יָהּ {{סי|רַ}}חְמָן יָהּ {{סי|רַ}}חְמָן||{{שמאל|{{סי|רַ}}חֵם עַל עַם יִשְׂרָאֵל}} |- |colspan ="2" |{{מר|{{רפרן|יה בנה}}}} |- |יָהּ {{סי|שַׁ}}דַּי יָהּ {{סי|שַׁ}}דַּי||{{שמאל|{{סי|שְׁ}}מֹר לְעַם יִשְׂרָאֵל}} |- |colspan ="2" |{{מר|{{רפרן|יה בנה}}}} |- |יָהּ {{סי|תָּ}}מִים יָהּ {{סי|תָּ}}מִים||{{שמאל|{{סי|תְּ}}מֹךְ לְעַם יִשְׂרָאֵל}} |- |colspan ="2" |{{מר|{{רפרן|יה בנה}}}} |} [[קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] 1icuwyergk5rppzuv4n8fzoxe0rofgu צורי גואלי יה 0 1739467 3002743 2026-04-02T19:54:23Z מו יו הו 37729 פיוט 3002743 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''ישראל בר משה'''}} צוּרִי גוֹאֲלִי יָהּ / צוּרִי גוֹאֲלִי יָהּ {{ש}} מַהֵר וְהָחֵשׁ פְּדוּת / יַעֲלָה יְפֵהפִיָּה {{סי|י}}וֹשְׁבָה בְּרֹב פַּחַד / בֵּין שִׁנֵּי לְבִיָּא {{ש}} חִישׁ חֲמֹל וּבָנֶיהָ / הוֹצִיאָהּ לָרְוָיָה {{סי|שָׂ}}רִים רְדָפוּהָ / פַּח טָמְנוּ בִצְדִיָּה {{ש}} נָתְנוּ אֶת בַּת נְדִיבִים / לְאָמָה נָכְרִיָּה {{סי|רִ}}יבָה יְרִיבֶיהָ / רַב הָעֲלִילִיָּה {{ש}} וְתֵן הַדְרַת טִירָתָם / לְשַׁמָּה וּשְׁאִיָּה {{סי|אָ}}דוֹן חִישׁ וּבַשֵּׂר / סֹעֲרָה עֲנִיָּה {{ש}} הִתְפַּתְּחִי מוֹסְרֵי / צַוָּארֵךְ שְׁבִיָּה {{סי|לָ}}מָּה תַבִּיט בּוֹגְדִים / נִצְּלוּ אֶת עֶדְיָהּ {{ש}} לֹא הִשְׁאִירוּ עוֹלֵלוֹת / בְּגֶפֶן פּוֹרִיָּה {{סי|בָּ}}אָה בְמַעֲמַקֵּי / בּוֹר גָּלוּת וְשִׁבְיָה {{ש}} וּבְגַלֵּי יָם תְּלָאָה / תְּסֹעֵר כָּאֳנִיָּה {{סי|רָ}}דַף אוֹיֵב הִכָּה / בְּחֶרְפָּה לֶחֱיָהּ {{ש}} נָתַן בָּהּ רַב חַבּוּרָה / וּמַכָּה טְרִיָּה {{סי|מַ}}דּוּעַ נְטַשְׁתָּהּ / בְּשִׁבְיָהּ הוֹמִיָּה {{ש}} הֲלִיכוֹת בֵּית חֶמְדָּתָהּ / עֵינֶיהָ צוֹפִיָּה {{סי|שׁ}}וּבָה שְׁבוּת עִירָהּ / וּבֵית מַאֲוַיָּהּ {{ש}} וּגְאַל עַמָּהּ כְּקֶדֶם / בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה {{סי|הָ}}קֵם גּוֹאֲלִי חַי / גָּדֵר הַדְּחוּיָה{{ש}} וְקַבֵּץ אֶת קְהָלִי / לְהַר הַמּוֹרִיָּה. [[קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]] [[קטגוריה:רבי ישראל נג'ארה]] [[קטגוריה:חתימה]] shv7ebx0irk5ux1fppvg5xef8v04o6k כירי רם 0 1739468 3002747 2026-04-02T19:58:07Z מו יו הו 37729 פיוט 3002747 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''אהבה''', '''חמלה'''}} כִּירִי רָם כִּירִי רָם / עַל יַד מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם זֶה {{סי|אֲ}}רוֹן הַבְּרִית / הַכָּתוּב אֲשׁוּרִית{{ש}} אֶת אוֹיְבֵינוּ יַכְרִית / בִּזְכוּת מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם זֶה {{סי|הָ}}דוּר בִּלְבוּשׁוֹ / מָצוּי לְכָל דּוֹרְשׁוֹ{{ש}} חִישׁ נִשְׁמַע פֵּרוּשׁוֹ / מִפִּי מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם זֶה {{סי|בָּ}}הִיר כַּחַמָּה / אֲמִירָה נְעִימָה{{ש}} נִתָּן מִשָּׁמַיְמָה / לְיַד מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם זֶה {{סי|הָ}}אוֹר הַבָּהִיר / לְיִשְׂרָאֵל הִזְהִיר{{ש}} וְאוֹר זֶה הוּא הִנְהִיר / פְּנֵי מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם זֶה {{סי|חֶ}}מְדָּה יְקָרָה / חָכְמָה מְפֹאָרָה{{ש}} וְהִנֵה הוּא נִקְרָא / עַל שֵׁם מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם זֶה {{סי|מְ}}אוֹר הָעוֹלָם / הַמְחַיֶּה אֶת כֻּלָם{{ש}} מִשֵּׂכֶל הַנֶּעְלָם / קִבֵּל מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם זֶה {{סי|לֶ}}חֶם חֲכָמִים / אֲשֶׁר בּוֹ לֹחֲמִים{{ש}} דְּבָרָיו חֲתוּמִים / בְּיַד מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם זֶה {{סי|ה}}וּא אוֹר עֵינֵינוּ / יְדִידוּת נַפְשֵׁנוּ{{ש}} וְהוּא נִתַּן לָנוּ / עַל יַד מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם. [[קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]] [[קטגוריה:יוסף חיים מבגדד]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]] m4rga8k7cgs99l1nsr01qa5rk1xr0i6 שיחה:ספרא (מלבי"ם)/פרשת שמיני/פרק ב 1 1739469 3002754 2026-04-02T20:26:42Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "==שעיר ראש חדש לכפר עליהם== {{א|Tiktik17}} {{א|Nahum}} - קשה לי לקבל את ההפניה שלך ללא הסתייגות. לדעתך הכוונה אל [[במדבר כח טו]] - אבל הפסוק שם אומר "חטאת להשם"... איך מוכיחים דווקא מהפסוק ההוא כי השעיר בא לכפר על בני ישראל ולשאת את עון העדה. היה נראה לכאורה כי הפסוק הנ"ל הוא..." 3002754 wikitext text/x-wiki ==שעיר ראש חדש לכפר עליהם== {{א|Tiktik17}} {{א|Nahum}} - קשה לי לקבל את ההפניה שלך ללא הסתייגות. לדעתך הכוונה אל [[במדבר כח טו]] - אבל הפסוק שם אומר "חטאת להשם"... איך מוכיחים דווקא מהפסוק ההוא כי השעיר בא לכפר על בני ישראל ולשאת את עון העדה. היה נראה לכאורה כי הפסוק הנ"ל הוא הגרוע מכולם בכדי להוכיח ענין זה....--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:26, 2 באפריל 2026 (IDT) n9xzem38zvvxcbxbldlxfj1htmzfhot חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה) 0 1739470 3002757 2026-04-02T21:00:09Z OpenLawBot 8112 [3002607] חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה) 3002757 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה), התשפ״ו–2026}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2242330}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ו, 416|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12235101.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל מניות מהותי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 88|בסעיף 88 לפקודה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה אחרת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 62א|בסעיף 62א(ד) לפקודה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה מזכה“ – הכנסה חייבת שהיא הכנסה מיגיעה אישית לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|או (2) לפקודה}}, שאינה הכנסה אחרת ואינה הכנסה המיוחסת לעולה או לתושב חוזר ותיק מתאגיד שקוף, למעט הכנסה מתאגיד שקוף המיוחסת לעולה או לתושב חוזר ותיק לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 62א|סעיף 62א לפקודה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עולה“ – יחיד שבידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות, התש״י–1950}}, או מי שנמנה עם סוג בני אדם שנקבע לגביהם שזכאים לסל קליטה לפי {{ח:חיצוני|חוק סל קליטה#סעיף 2|סעיף 2 לחוק סל קליטה, התשנ״ה–1994}}, אך למעט מי שאזרחותו הישראלית בוטלה על פי {{ח:חיצוני|חוק האזרחות#סעיף 11|סעיף 11 לחוק האזרחות, התשי״ב–1952}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקודה“ – {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 88|בסעיף 88 לפקודה}}, למעט חברה שבבעלותו המלאה של העולה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד שקוף“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 64|בסעיף 64(א) לפקודה}}, שעולה או תושב חוזר ותיק הוא בעל מניות מהותי בו, אך למעט תאגיד כאמור שבבעלותו המלאה של עולה או תושב חוזר ותיק כאמור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב חוזר ותיק“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 14|בסעיף 14(א) לפקודה}}, ובלבד שבידו תעודת תושב חוזר שהנפיק לו משרד העלייה והקליטה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב חוץ“ ו”תושב ישראל“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודה}}. {{ח:סעיף|2|הכנסות פטורות של עולה ותושב חוזר ותיק – הוראת שעה לשנות המס 2026 עד 2030}} {{ח:תת|(א)}} עולה שהיה לתושב ישראל לראשונה בתקופה החל ביום י״ד בחשוון התשפ״ו (5 בנובמבר 2025) ועד תום שנת המס 2026 ותושב חוזר ותיק שהיה לתושב ישראל בתקופה האמורה יהיו פטורים ממס על הכנסתם המזכה, שהופקה או שנצמחה בישראל בעת שהיו תושבי ישראל, בשנות המס המפורטות בפסקאות (1) עד (4), עד לתקרות ההכנסה כמפורט לצידן, אלא אם כן ביקשו אחרת, לעניין ההכנסות, כולן או חלקן – {{ח:תתת|(1)}} בשנת המס 2026 – עד לתקרת הכנסה של 600,000 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(2)}} בשנות המס 2027 ו־2028 – עד לתקרת הכנסה של מיליון שקלים חדשים, לכל שנה; {{ח:תתת|(3)}} בשנת המס 2029 – עד לתקרת הכנסה של 350,000 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(4)}} בשנת המס 2030 – עד לתקרת הכנסה של 150,000 שקלים חדשים. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין הכנסה מזכה של עולה ושל תושב חוזר ותיק שהתקבלה מקרוב, במקום פסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א) יקראו כך: ”בשנות המס 2026 עד 2029 – עד לתקרת הכנסה של 140,000 שקלים חדשים, לכל שנה;“. {{ח:תת|(ג)}} עולה או תושב חוזר ותיק כאמור בסעיף קטן (א), שיש לו הכנסה מזכה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) באותה שנה, זכאי לפטור ממס על הכנסתו המזכה כאמור לפי סעיף קטן (א) או (ב), לפי העניין, ובלבד שסך הסכום הפטור לא יעלה על תקרות ההכנסה המנויות בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), עולה או תושב חוזר ותיק יהיו זכאים בשנת המס 2026 לתקרת ההכנסה הפטורה המפורטת בסעיף קטן (א)(1) או (ב), לפי העניין, באופן יחסי לתקופת תושבותם בישראל בשנה האמורה. {{ח:תת|(ה)}} לעניין בחינת המועד שבו היה יחיד לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק, לפי הוראות סעיף זה, לא יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 14|סעיף 14(ב)(1) לפקודה}}. {{ח:סעיף|3|פטור על הכנסותיו של חבר בני אדם תושב חוץ}} {{ח:תת|(א)}} הכנסתו מעסק של חבר בני אדם תושב חוץ, אשר הופקה בישראל בשל יגיעתו האישית של עולה או תושב חוזר ותיק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א)}}, בשנות המס 2026 עד 2030, תהיה פטורה ממס, אלא אם כן חבר בני האדם ביקש אחרת, ובלבד שלאותו חבר בני אדם לא הייתה הכנסה מעסק שהופקה בישראל אלמלא יגיעתו האישית של העולה או התושב החוזר הוותיק. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו – {{ח:תתת|(1)}} אם הכנסתו מעסק של חבר בני אדם תושב החוץ הופקה בישראל בשל יגיעתו האישית של עולה או תושב חוזר ותיק שהוא בעל מניות מהותי בחבר בני אדם תושב החוץ; {{ח:תתת|(2)}} לגבי חבר בני אדם תושב חוץ שהוא תאגיד שקוף – לגבי חלק ההכנסה המיוחס לבעל זכויות בתאגיד שהוא תושב ישראל. {{ח:סעיף|4|סייג לתחולה}} {{ח:ת}} הוראות חוק זה לא יחולו מיום תחילתן על יחיד אשר חדל להיות תושב ישראל במהלך אחת משנות המס 2028 או 2029 ושהה בישראל פחות מ־75 ימים באחת מאותן השנים. {{ח:סעיף|5|שמירת דינים}} {{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ה)}}, אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מההוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 14|סעיפים 14}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 97|ו־97 לפקודה}}. {{ח:סעיף|6|תחילה ותחולה}} {{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום י״ב בטבת התשפ״ו (1 בינואר 2026), והוא יחול על הכנסות מזכות שהופקו או שנצמחו בישראל של עולה או תושב חוזר ותיק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, מהיום שבו העולה היה לתושב ישראל לראשונה או שהתושב החוזר הוותיק היה לתושב ישראל. {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] rjvdsfsndjehj7a9mcc534cl0z6epfr שיחת מקור:חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה) 117 1739471 3002758 2026-04-02T21:00:11Z OpenLawBot 8112 הפניה 3002758 wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]] skm4eqkqppgsv1qdftf0bn9ogrpejbc שיחה:חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה) 1 1739472 3002759 2026-04-02T21:00:13Z OpenLawBot 8112 דף ריק 3002759 wikitext text/x-wiki phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1 עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/287 104 1739473 3002769 2026-04-02T21:23:22Z יעקב 15222 /* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן "‫‪716‬‬ ‫ראשית המעשים בשובם‬ <קטע התחלה=פרק יט/> הדור, והס יסדו מתיבתא באושא והוא הלך והתישב ביבנה ובהיות עוד קטן יסד מתיבתא לעצמו. ויבוא פראנקעל ויאמר כי הוא עצמו בהיותו אחר זה באושא, הביא ראי׳ ממה שנעשה לפניו ביבנה בהיותו נער. ובמקום הזה עצמו יאמר פרא..." 3002769 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪716‬‬ ‫ראשית המעשים בשובם‬ <קטע התחלה=פרק יט/> הדור, והס יסדו מתיבתא באושא והוא הלך והתישב ביבנה ובהיות עוד קטן יסד מתיבתא לעצמו. ויבוא פראנקעל ויאמר כי הוא עצמו בהיותו אחר זה באושא, הביא ראי׳ ממה שנעשה לפניו ביבנה בהיותו נער. ובמקום הזה עצמו יאמר פראנקעל "ורשב"ג לא הי׳ בא בימים בתחלת נשיאותו ולא התרהב לעמוד במקום גדולים ולנהונ נשיאותו באושא וקבע מושבו ביבנה.״ ובכל זה רק איזה שורות למטה מזה יאמר כי "לא היינו נוהגין כן ביבנה" הכונה לא על ימי רבן גמליאל אביו כי אם שהוא עצמו נהג כן. ואם ירצה פראנקעל לאמר שדברי רשב״ג "לא היינו נוהגין כן ביבנה" הכונה להזמן שאחר זה בשעה שבאו לשם גם ראשי הדור ר׳ יהודה ר׳ יוסי ר׳ שמעון וכו׳. אם כן היכן יש לו אפי׳ צל של ראי׳ שרשב״ג יסד מתיבתא ביבנה בשעה‬ ‫שראשי הדור התישבו באושא‪.‬‬ ‫שד‪.‬־י זד‪ .‬ודאי שבשעה שנם ראשי הדור עזבו את אושא ובאו ליבנה‪ ,‬לא‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫הי׳ דבר באושא‪.‬‬ ‫ומבואר מעצמו שנם לפי טעותם הם בדבר ‪.‬כרם ביבנדיי שד‪.‬כונד‪ .‬להזמן‬ ‫שאחר ביתר‪,‬‬ ‫בכל זה הנה גם לפי טעותם אין מקום לאת אשר כדו מלבם כי בשלפי‬ ‫השמד נתחלקו חכמי ישראל לשתי מחנות‪,‬‬ ‫כי אם שבזמן שד‪.‬יו באושא היו כולם באושא‪ ,‬ואחר זה כשד‪.‬יו ביבנד‪ .‬היו‬ ‫כולם ביבנה‪.‬‬ ‫אבל כבר נתבאר לנו בדברינו על ימי אושא בפרק ה׳ כי דברי רבן שמעון‬ ‫בן גמליאל ‪.‬לא כך היינו נודגין ביבנה• אמר בימי היותם באושא לפני המלחמד‪.‬‬ ‫ולפני ימי גזירותיו של אדריאנום אשר כבר אז הי׳ בגדלותו‪.‬‬ ‫ובשלפי השמד הי׳ כבר למעלה מחמשים שנד‪ ,.‬ואולי הרבה יותר כי גם‬ ‫רבי בנו רבינו הקדוש כבר הי׳ בימי שלפי השמד למעלד‪ .‬משלשים שנד‪ ,.‬כסו‬ ‫שכבר נתבאר לנו שם בפרק ה׳ עמוד ‪ 4:51‬שעוד לפני המלחמד‪ ,‬הלך עם ר׳‬ ‫אלעזר בר׳ צדוק לר׳ יוהנן בן נורי לבית שערים‪.‬‬ ‫ור׳ ישמעאל בנו של ר׳ יוחנן בן ברוקד‪ .‬בדבריו איזד‪ .‬פעמים ‪.‬שמעתי‬ ‫בכרם ביבנד‪,‬״ הכונד‪ .‬פשוטד‪ .‬לימי ‪ ,‬יבנד‪ .‬בשלותד‪ .‬בימי רבן ‪ .‬גמליאל וחביריו אשר‬ ‫רק אז עמדה ברום מעלתדי ותיף בגדלד‪ .‬עד כי השם הזה לא בא על שום‬ ‫מתיבתא כי אם על יבנד‪ .‬בשלותד‪ .‬ובנדולתד‪ .‬אשר רק אז נקראד‪. .‬כרם ביבנד‪.‬־‪.‬‬ ‫ורק תמתן הוא לראות את דברי כל החוקרים האלדי בסדרי הדורות ועל‬ ‫פיהם סדרי דברי הימים עד כי עשד‪ .‬נרעץ את רשב״ג לתינוק בימי ביתר כשלשים‬ ‫שנד‪ .‬אחרי מות רבן גמליאל )כמו שכבר נתבאר לנו( ויבוא פראנקעל ויתקן דבריו‬ ‫כי לא הי׳ תינוק כי אם נער )כ״ז(‪.‬‬ ‫הערה )כ׳יז( שניהם לא הבינו דברי הבבלי גיכין נ׳ח סוכה מ׳־ט וב*ק פ״ג וירושלמי‬ ‫תענית פ‪-‬ד ה׳ח וכבר נתבאר לנו כל זה במבוא לחלק שני‪.‬‬<noinclude></noinclude> 0v8przqbfi86dylrgdnzf59dq5vqz6d 3002799 3002769 2026-04-03T06:39:20Z יעקב 15222 3002799 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪716‬‬ ‫ראשית המעשים בשובם‬ <קטע התחלה=פרק יט/> הדור, והס יסדו מתיבתא באושא והוא הלך והתישב ביבנה ובהיות עוד קטן יסד מתיבתא לעצמו. ויבוא פראנקעל ויאמר כי הוא עצמו בהיותו אחר זה באושא, הביא ראי׳ ממה שנעשה לפניו ביבנה בהיותו נער. ובמקום הזה עצמו יאמר פראנקעל "ורשב"ג לא הי׳ בא בימים בתחלת נשיאותו ולא התרהב לעמוד במקום גדולים ולנהונ נשיאותו באושא וקבע מושבו ביבנה.״ ובכל זה רק איזה שורות למטה מזה יאמר כי "לא היינו נוהגין כן ביבנה" הכונה לא על ימי רבן גמליאל אביו כי אם שהוא עצמו נהג כן. ואם ירצה פראנקעל לאמר שדברי רשב״ג "לא היינו נוהגין כן ביבנה" הכונה להזמן שאחר זה בשעה שבאו לשם גם ראשי הדור ר׳ יהודה ר׳ יוסי ר׳ שמעון וכו׳. אם כן היכן יש לו אפי׳ צל של ראי׳ שרשב״ג יסד מתיבתא ביבנה בשעה‬ ‫שראשי הדור התישבו באושא. שהרי זה ודאי שבשעה שגם ראשי הדור עזבו את אושא ובאו ליבנה, לא הי׳ דבר באושא. ומבואר מעצמו שגם לפי טעותם הם בדבר "כרם ביבנה" שהכונה להזמן שאחר ביתר, בכל זה הנה גם לפי טעותם אין מקום לאת אשר בדו מלבם כי בשלפי השמד נתחלקו חכמי ישראל לשתי מחנות, כי אם שבזמן שהיו באושא היו כולם באושא‪ ,‬ואחר זה כשד‪.‬יו ביבנד‪ .‬היו‬ ‫כולם ביבנה‪.‬‬ ‫אבל כבר נתבאר לנו בדברינו על ימי אושא בפרק ה׳ כי דברי רבן שמעון‬ ‫בן גמליאל ‪.‬לא כך היינו נודגין ביבנה• אמר בימי היותם באושא לפני המלחמד‪.‬‬ ‫ולפני ימי גזירותיו של אדריאנום אשר כבר אז הי׳ בגדלותו‪.‬‬ ‫ובשלפי השמד הי׳ כבר למעלה מחמשים שנד‪ ,.‬ואולי הרבה יותר כי גם‬ ‫רבי בנו רבינו הקדוש כבר הי׳ בימי שלפי השמד למעלד‪ .‬משלשים שנד‪ ,.‬כסו‬ ‫שכבר נתבאר לנו שם בפרק ה׳ עמוד ‪ 4:51‬שעוד לפני המלחמד‪ ,‬הלך עם ר׳‬ ‫אלעזר בר׳ צדוק לר׳ יוהנן בן נורי לבית שערים‪.‬‬ ‫ור׳ ישמעאל בנו של ר׳ יוחנן בן ברוקד‪ .‬בדבריו איזד‪ .‬פעמים ‪.‬שמעתי‬ ‫בכרם ביבנד‪,‬״ הכונד‪ .‬פשוטד‪ .‬לימי ‪ ,‬יבנד‪ .‬בשלותד‪ .‬בימי רבן ‪ .‬גמליאל וחביריו אשר‬ ‫רק אז עמדה ברום מעלתדי ותיף בגדלד‪ .‬עד כי השם הזה לא בא על שום‬ ‫מתיבתא כי אם על יבנד‪ .‬בשלותד‪ .‬ובנדולתד‪ .‬אשר רק אז נקראד‪. .‬כרם ביבנד‪.‬־‪.‬‬ ‫ורק תמתן הוא לראות את דברי כל החוקרים האלדי בסדרי הדורות ועל‬ ‫פיהם סדרי דברי הימים עד כי עשד‪ .‬נרעץ את רשב״ג לתינוק בימי ביתר כשלשים‬ ‫שנד‪ .‬אחרי מות רבן גמליאל )כמו שכבר נתבאר לנו( ויבוא פראנקעל ויתקן דבריו‬ ‫כי לא הי׳ תינוק כי אם נער )כ״ז(‪.‬‬ ‫הערה )כ׳יז( שניהם לא הבינו דברי הבבלי גיכין נ׳ח סוכה מ׳־ט וב*ק פ״ג וירושלמי‬ ‫תענית פ‪-‬ד ה׳ח וכבר נתבאר לנו כל זה במבוא לחלק שני‪.‬‬<noinclude></noinclude> p9ofckg5aajuxdp8xu05o94ed9n3xvl 3002843 3002799 2026-04-03T10:20:25Z יעקב 15222 3002843 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪716‬‬ ‫ראשית המעשים בשובם‬ <קטע התחלה=פרק יט/> הדור, והס יסדו מתיבתא באושא והוא הלך והתישב ביבנה ובהיות עוד קטן יסד מתיבתא לעצמו. ויבוא פראנקעל ויאמר כי הוא עצמו בהיותו אחר זה באושא, הביא ראי׳ ממה שנעשה לפניו ביבנה בהיותו נער. ובמקום הזה עצמו יאמר פראנקעל "ורשב"ג לא הי׳ בא בימים בתחלת נשיאותו ולא התרהב לעמוד במקום גדולים ולנהונ נשיאותו באושא וקבע מושבו ביבנה.״ ובכל זה רק איזה שורות למטה מזה יאמר כי "לא היינו נוהגין כן ביבנה" הכונה לא על ימי רבן גמליאל אביו כי אם שהוא עצמו נהג כן. ואם ירצה פראנקעל לאמר שדברי רשב״ג "לא היינו נוהגין כן ביבנה" הכונה להזמן שאחר זה בשעה שבאו לשם גם ראשי הדור ר׳ יהודה ר׳ יוסי ר׳ שמעון וכו׳. אם כן היכן יש לו אפי׳ צל של ראי׳ שרשב״ג יסד מתיבתא ביבנה בשעה‬ ‫שראשי הדור התישבו באושא. שהרי זה ודאי שבשעה שגם ראשי הדור עזבו את אושא ובאו ליבנה, לא הי׳ דבר באושא. ומבואר מעצמו שגם לפי טעותם הם בדבר "כרם ביבנה" שהכונה להזמן שאחר ביתר, בכל זה הנה גם לפי טעותם אין מקום לאת אשר בדו מלבם כי בשלפי השמד נתחלקו חכמי ישראל לשתי מחנות, כי אם שבזמן שהיו באושא היו כולם באושא, ואחר זה כשהיו ביבנה היו כולם ביבנה. אבל כבר נתבאר לנו בדברינו על ימי אושא בפרק ה׳ כי דברי רבן שמעון בן גמליאל "לא כך היינו נוהגין ביבנה" אמר בימי היותם באושא לפני המלחמה ולפני ימי גזירותיו של אדריאנוס אשר כבר אז הי׳ בגדלותו. ובשלפי השמד הי׳ כבר למעלה מחמשים שנה, ואולי הרבה יותר כי גם רבי בנו רבינו הקדוש כבר הי׳ בימי שלפי השמד למעלה משלשים שנה, כמו שכבר נתבאר לנו שם בפרק ה׳ עמוד ‪451‬ שעוד לפני המלחמה הלך עם ר׳ אלעזר בר׳ צדוק לר׳ יוהנן בן נורי לבית שערים. ור׳ ישמעאל בנו של ר׳ יוחנן בן ברוקה בדבריו איזה פעמים "שמעתי בכרם ביבנה״ הכונה פשוטה לימי יבנה בשלותה בימי רבן גמליאל וחביריו אשר רק אז עמדה ברום מעלתה ותיף בגדלה עד כי השם הזה לא בא על שום מתיבתא כי אם על יבנה בשלותה ובגדולתה אשר רק אז נקראה "כרם ביבנה". ורק תמהון הוא לראות את דברי כל החוקרים האלה בסדרי הדורות ועל‬ ‫פיהם סדרי דברי הימים עד כי עשה גרעץ את רשב״ג לתינוק בימי ביתר כשלשים שנה אחרי מות רבן גמליאל (כמו שכבר נתבאר לנו) ויבוא פראנקעל ויתקן דבריו כי לא הי׳ תינוק כי אם נער{{שוליים|(כז)}}. --------------- {{שולייםלמטה|(כז)}} שניהם לא הבינו דברי הבבלי גיכין נ׳ח סוכה מ׳־ט וב*ק פ״ג וירושלמי‬ ‫תענית פ"ד ה"ה וכבר נתבאר לנו כל זה במבוא לחלק שני‪.‬‬<noinclude></noinclude> 5b8yyf5g3loms4cuhqbgufnyl9de7lu 3002844 3002843 2026-04-03T10:20:41Z יעקב 15222 3002844 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪716‬‬ ‫ראשית המעשים בשובם‬ <קטע התחלה=פרק יט/> הדור, והם יסדו מתיבתא באושא והוא הלך והתישב ביבנה ובהיות עוד קטן יסד מתיבתא לעצמו. ויבוא פראנקעל ויאמר כי הוא עצמו בהיותו אחר זה באושא, הביא ראי׳ ממה שנעשה לפניו ביבנה בהיותו נער. ובמקום הזה עצמו יאמר פראנקעל "ורשב"ג לא הי׳ בא בימים בתחלת נשיאותו ולא התרהב לעמוד במקום גדולים ולנהונ נשיאותו באושא וקבע מושבו ביבנה.״ ובכל זה רק איזה שורות למטה מזה יאמר כי "לא היינו נוהגין כן ביבנה" הכונה לא על ימי רבן גמליאל אביו כי אם שהוא עצמו נהג כן. ואם ירצה פראנקעל לאמר שדברי רשב״ג "לא היינו נוהגין כן ביבנה" הכונה להזמן שאחר זה בשעה שבאו לשם גם ראשי הדור ר׳ יהודה ר׳ יוסי ר׳ שמעון וכו׳. אם כן היכן יש לו אפי׳ צל של ראי׳ שרשב״ג יסד מתיבתא ביבנה בשעה‬ ‫שראשי הדור התישבו באושא. שהרי זה ודאי שבשעה שגם ראשי הדור עזבו את אושא ובאו ליבנה, לא הי׳ דבר באושא. ומבואר מעצמו שגם לפי טעותם הם בדבר "כרם ביבנה" שהכונה להזמן שאחר ביתר, בכל זה הנה גם לפי טעותם אין מקום לאת אשר בדו מלבם כי בשלפי השמד נתחלקו חכמי ישראל לשתי מחנות, כי אם שבזמן שהיו באושא היו כולם באושא, ואחר זה כשהיו ביבנה היו כולם ביבנה. אבל כבר נתבאר לנו בדברינו על ימי אושא בפרק ה׳ כי דברי רבן שמעון בן גמליאל "לא כך היינו נוהגין ביבנה" אמר בימי היותם באושא לפני המלחמה ולפני ימי גזירותיו של אדריאנוס אשר כבר אז הי׳ בגדלותו. ובשלפי השמד הי׳ כבר למעלה מחמשים שנה, ואולי הרבה יותר כי גם רבי בנו רבינו הקדוש כבר הי׳ בימי שלפי השמד למעלה משלשים שנה, כמו שכבר נתבאר לנו שם בפרק ה׳ עמוד ‪451‬ שעוד לפני המלחמה הלך עם ר׳ אלעזר בר׳ צדוק לר׳ יוהנן בן נורי לבית שערים. ור׳ ישמעאל בנו של ר׳ יוחנן בן ברוקה בדבריו איזה פעמים "שמעתי בכרם ביבנה״ הכונה פשוטה לימי יבנה בשלותה בימי רבן גמליאל וחביריו אשר רק אז עמדה ברום מעלתה ותיף בגדלה עד כי השם הזה לא בא על שום מתיבתא כי אם על יבנה בשלותה ובגדולתה אשר רק אז נקראה "כרם ביבנה". ורק תמהון הוא לראות את דברי כל החוקרים האלה בסדרי הדורות ועל‬ ‫פיהם סדרי דברי הימים עד כי עשה גרעץ את רשב״ג לתינוק בימי ביתר כשלשים שנה אחרי מות רבן גמליאל (כמו שכבר נתבאר לנו) ויבוא פראנקעל ויתקן דבריו כי לא הי׳ תינוק כי אם נער{{שוליים|(כז)}}. --------------- {{שולייםלמטה|(כז)}} שניהם לא הבינו דברי הבבלי גיכין נ׳ח סוכה מ׳־ט וב*ק פ״ג וירושלמי‬ ‫תענית פ"ד ה"ה וכבר נתבאר לנו כל זה במבוא לחלק שני‪.‬‬<noinclude></noinclude> nf14c87hr1mid4sw82kzp1qrbv62q7e 3002857 3002844 2026-04-03T10:58:52Z יעקב 15222 3002857 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪716‬‬ ‫ראשית המעשים בשובם‬ <קטע התחלה=פרק יט/> הדור, והם יסדו מתיבתא באושא והוא הלך והתישב ביבנה ובהיות עוד קטן יסד מתיבתא לעצמו. ויבוא פראנקעל ויאמר כי הוא עצמו בהיותו אחר זה באושא, הביא ראי׳ ממה שנעשה לפניו ביבנה בהיותו נער. ובמקום הזה עצמו יאמר פראנקעל "ורשב"ג לא הי׳ בא בימים בתחלת נשיאותו ולא התרהב לעמוד במקום גדולים ולנהונ נשיאותו באושא וקבע מושבו ביבנה.״ ובכל זה רק איזה שורות למטה מזה יאמר כי "לא היינו נוהגין כן ביבנה" הכונה לא על ימי רבן גמליאל אביו כי אם שהוא עצמו נהג כן. ואם ירצה פראנקעל לאמר שדברי רשב״ג "לא היינו נוהגין כן ביבנה" הכונה להזמן שאחר זה בשעה שבאו לשם גם ראשי הדור ר׳ יהודה ר׳ יוסי ר׳ שמעון וכו׳. אם כן היכן יש לו אפי׳ צל של ראי׳ שרשב״ג יסד מתיבתא ביבנה בשעה‬ ‫שראשי הדור התישבו באושא. שהרי זה ודאי שבשעה שגם ראשי הדור עזבו את אושא ובאו ליבנה, לא הי׳ דבר באושא. ומבואר מעצמו שגם לפי טעותם הם בדבר "כרם ביבנה" שהכונה להזמן שאחר ביתר, בכל זה הנה גם לפי טעותם אין מקום לאת אשר בדו מלבם כי בשלפי השמד נתחלקו חכמי ישראל לשתי מחנות, כי אם שבזמן שהיו באושא היו כולם באושא, ואחר זה כשהיו ביבנה היו כולם ביבנה. אבל כבר נתבאר לנו בדברינו על ימי אושא בפרק ה׳ כי דברי רבן שמעון בן גמליאל "לא כך היינו נוהגין ביבנה" אמר בימי היותם באושא לפני המלחמה ולפני ימי גזירותיו של אדריאנוס אשר כבר אז הי׳ בגדלותו. ובשלפי השמד הי׳ כבר למעלה מחמשים שנה, ואולי הרבה יותר כי גם רבי בנו רבינו הקדוש כבר הי׳ בימי שלפי השמד למעלה משלשים שנה, כמו שכבר נתבאר לנו שם בפרק ה׳ עמוד ‪451‬ שעוד לפני המלחמה הלך עם ר׳ אלעזר בר׳ צדוק לר׳ יוהנן בן נורי לבית שערים. ור׳ ישמעאל בנו של ר׳ יוחנן בן ברוקה בדבריו איזה פעמים "שמעתי בכרם ביבנה״ הכונה פשוטה לימי יבנה בשלותה בימי רבן גמליאל וחביריו אשר רק אז עמדה ברום מעלתה ותיף בגדלה עד כי השם הזה לא בא על שום מתיבתא כי אם על יבנה בשלותה ובגדולתה אשר רק אז נקראה "כרם ביבנה". ורק תמהון הוא לראות את דברי כל החוקרים האלה בסדרי הדורות ועל‬ ‫פיהם סדרי דברי הימים עד כי עשה גרעץ את רשב״ג לתינוק בימי ביתר כשלשים שנה אחרי מות רבן גמליאל (כמו שכבר נתבאר לנו) ויבוא פראנקעל ויתקן דבריו כי לא הי׳ תינוק כי אם נער{{שוליים|(כז)}}. <קטע סוף=פרק יט/> --------------- <קטע התחלה=הערות יט/> {{שולייםלמטה|(כז)}} שניהם לא הבינו דברי הבבלי [[גיטין נח א|גיטין נ"ח]] [[סוכה מט א|סוכה מ"ט]] ו[[בבא קמא פג א|ב"ק פ״ג]] ו[[ירושלמי תענית ד ה|ירושלמי‬ ‫תענית פ"ד ה"ה]] וכבר נתבאר לנו כל זה במבוא לחלק שני‪.‬‬ <קטע סוף=הערות יט/><noinclude></noinclude> ej2a6ej726mvf1325hzzq767oqpcaok 3002861 3002857 2026-04-03T11:00:45Z יעקב 15222 3002861 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪716‬‬ ‫ראשית המעשים בשובם‬ <קטע התחלה=פרק יט/> הדור, והם יסדו מתיבתא באושא והוא הלך והתישב ביבנה ובהיות עוד קטן יסד מתיבתא לעצמו. ויבוא פראנקעל ויאמר כי הוא עצמו בהיותו אחר זה באושא, הביא ראי׳ ממה שנעשה לפניו ביבנה בהיותו נער. ובמקום הזה עצמו יאמר פראנקעל "ורשב"ג לא הי׳ בא בימים בתחלת נשיאותו ולא התרהב לעמוד במקום גדולים ולנהונ נשיאותו באושא וקבע מושבו ביבנה.״ ובכל זה רק איזה שורות למטה מזה יאמר כי "לא היינו נוהגין כן ביבנה" הכונה לא על ימי רבן גמליאל אביו כי אם שהוא עצמו נהג כן. ואם ירצה פראנקעל לאמר שדברי רשב״ג "לא היינו נוהגין כן ביבנה" הכונה להזמן שאחר זה בשעה שבאו לשם גם ראשי הדור ר׳ יהודה ר׳ יוסי ר׳ שמעון וכו׳. אם כן היכן יש לו אפי׳ צל של ראי׳ שרשב״ג יסד מתיבתא ביבנה בשעה‬ ‫שראשי הדור התישבו באושא. שהרי זה ודאי שבשעה שגם ראשי הדור עזבו את אושא ובאו ליבנה, לא הי׳ דבר באושא. ומבואר מעצמו שגם לפי טעותם הם בדבר "כרם ביבנה" שהכונה להזמן שאחר ביתר, בכל זה הנה גם לפי טעותם אין מקום לאת אשר בדו מלבם כי בשלפי השמד נתחלקו חכמי ישראל לשתי מחנות, כי אם שבזמן שהיו באושא היו כולם באושא, ואחר זה כשהיו ביבנה היו כולם ביבנה. אבל כבר נתבאר לנו בדברינו על ימי אושא בפרק ה׳ כי דברי רבן שמעון בן גמליאל "לא כך היינו נוהגין ביבנה" אמר בימי היותם באושא לפני המלחמה ולפני ימי גזירותיו של אדריאנוס אשר כבר אז הי׳ בגדלותו. ובשלפי השמד הי׳ כבר למעלה מחמשים שנה, ואולי הרבה יותר כי גם רבי בנו רבינו הקדוש כבר הי׳ בימי שלפי השמד למעלה משלשים שנה, כמו שכבר נתבאר לנו שם בפרק ה׳ עמוד ‪451‬ שעוד לפני המלחמה הלך עם ר׳ אלעזר בר׳ צדוק לר׳ יוהנן בן נורי לבית שערים. ור׳ ישמעאל בנו של ר׳ יוחנן בן ברוקה בדבריו איזה פעמים "שמעתי בכרם ביבנה״ הכונה פשוטה לימי יבנה בשלותה בימי רבן גמליאל וחביריו אשר רק אז עמדה ברום מעלתה ותיף בגדלה עד כי השם הזה לא בא על שום מתיבתא כי אם על יבנה בשלותה ובגדולתה אשר רק אז נקראה "כרם ביבנה". ורק תמהון הוא לראות את דברי כל החוקרים האלה בסדרי הדורות ועל‬ ‫פיהם סדרי דברי הימים עד כי עשה גרעץ את רשב״ג לתינוק בימי ביתר כשלשים שנה אחרי מות רבן גמליאל (כמו שכבר נתבאר לנו) ויבוא פראנקעל ויתקן דבריו כי לא הי׳ תינוק כי אם נער{{שוליים|(כז)}}. <קטע סוף=פרק יט/> --------------- <קטע התחלה=הערות יט/> {{שולייםלמטה|(כז)}} שניהם לא הבינו דברי הבבלי [[גיטין נח א|גיטין נ"ח]] [[סוטה מט ב|סוטה מ"ט]] ו[[בבא קמא פג א|ב"ק פ״ג]] ו[[ירושלמי תענית ד ה|ירושלמי‬ ‫תענית פ"ד ה"ה]] וכבר נתבאר לנו כל זה במבוא לחלק שני‪.‬‬ <קטע סוף=הערות יט/><noinclude></noinclude> 045dl1tboj1t7axaxirfwsgq0nyiwgg שיחה:אבן עזרא על ויקרא כה ט 1 1739474 3002770 2026-04-02T21:26:25Z Erel Segal 542 /* וטעם "תַּעֲבִירוּ" - שיתקעו שופר בכל המזלות. */ פסקה חדשה 3002770 wikitext text/x-wiki == וטעם "תַּעֲבִירוּ" - שיתקעו שופר בכל המזלות. == המשפט נראה לי תמוה - מה עניין תקיעת שופר "בכל המזלות"? האם מישהו יכול לבדוק את הגירסה בספרים מדויקים? --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ט"ז בניסן ה'תשפ"ו 00:26, 3 באפריל 2026 (IDT) 3l56lt3afwcxjstg2i7q9pz58cu4k6a 3002834 3002770 2026-04-03T09:46:09Z Nahum 68 /* וטעם "תַּעֲבִירוּ" - שיתקעו שופר בכל המזלות. */ תגובה ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]]) 3002834 wikitext text/x-wiki == וטעם "תַּעֲבִירוּ" - שיתקעו שופר בכל המזלות. == המשפט נראה לי תמוה - מה עניין תקיעת שופר "בכל המזלות"? האם מישהו יכול לבדוק את הגירסה בספרים מדויקים? --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ט"ז בניסן ה'תשפ"ו 00:26, 3 באפריל 2026 (IDT) : לצערי אבד לי הכרך השלישי של מהד' מוסד הרב קוק. במהד' נעטטער העיר והוספתי הערתו בפנים. אם מישהו יכול לבדוק במהד' מוסד הרב קוק תבוא עליו ברכה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:46, 3 באפריל 2026 (IDT) fex7te6sycxjn6u6pvl9lj839isuqdq תבנית:מ"ד 10 1739475 3002784 2026-04-03T01:40:05Z Erel Segal 542 יצירת דף עם התוכן "{{ב|מ"ד|מאן דאמר (מי שאמר)}}" 3002784 wikitext text/x-wiki {{ב|מ"ד|מאן דאמר (מי שאמר)}} 8wklze2f47wqjfwddboo38ypo5sgplt תבנית:ה"נ 10 1739476 3002785 2026-04-03T01:45:31Z Erel Segal 542 יצירת דף עם התוכן "{{ב|ה"נ|הכא נמי (גם כאן)}}" 3002785 wikitext text/x-wiki {{ב|ה"נ|הכא נמי (גם כאן)}} o7i0fhwp2jg4xvlhyxbrk1tkwjdct1f חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026) 0 1739477 3002790 2026-04-03T03:00:11Z OpenLawBot 8112 [3002620] חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026) 3002790 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ״ו–2026}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2242329}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ו, 350|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: ייעול הליכי התכנון והבנייה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: גיוון שיטות העסקה במשטרת ישראל}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: טיוב האסדרה בתחום בטיחות אש}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: חברות ממשלתיות ביטחוניות–תחרותיות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: ייעול וקיצור הליכי הניהול של נכסים עזובים והעברתם לקניין המדינה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: קידום התחרות בשוק מתן הערבויות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: האצת מיזמי תשתית לאומיים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: ביטוח לאומי}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: מים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: עידוד ותמרוץ של מחקר ופיתוח}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: קידום התחרות בשוק הבנקאות}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: ייעול הליכי התכנון והבנייה}} {{ח:סעיף|1|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}.}} {{ח:סעיף|2|{{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}} – תחילה}} {{ח:ת}} תחילתן של {{ח:פנימי|סעיף 1|פסקאות (1) עד (3), (7)(ב) ו־(8) לסעיף 1}}, ביום כ״ב בטבת התשפ״ז (1 בינואר 2027). {{ח:סעיף|3|ביטול {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4769219.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 156 – הוראת שעה)}}}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4769219.pdf|חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 156 – הוראת שעה), התשפ״ד–2024}} – בטל. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: גיוון שיטות העסקה במשטרת ישראל}} {{ח:סעיף|4|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1970}} ({{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} – פקודת המשטרה).}} {{ח:סעיף|5|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}} ({{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} – חוק שירות המדינה (גמלאות)).}} {{ח:סעיף|6|{{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|חוק שירות המדינה (גמלאות)}} – תחילה}} {{ח:ת}} תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ז|סעיף 108ז(א1) לחוק שירות המדינה (גמלאות)}}, כנוסחו בחוק זה, במועד שקבע השר לביטחון לאומי, בצו, בהתאם למועד המאוחר מאלה: {{ח:תת|(1)}} מועד כניסתן לתוקף של תקנות בעניין תשלום גמלאות לשוטר חדש שפרש לגמלאות לפני גיל פרישת חובה, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ז|סעיף 108ז(א) לחוק שירות המדינה (גמלאות)}} כנוסחו בחוק זה; {{ח:תת|(2)}} שנתיים ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 10|סעיף 10(1) לפקודת המשטרה}} כנוסחו בחוק זה. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: טיוב האסדרה בתחום בטיחות אש}} {{ח:סעיף|7|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}.}} {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: חברות ממשלתיות ביטחוניות–תחרותיות}} {{ח:סעיף|8|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}.}} {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: ייעול וקיצור הליכי הניהול של נכסים עזובים והעברתם לקניין המדינה}} {{ח:סעיף|9|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק האפוטרופוס הכללי|בחוק האפוטרופוס הכללי, התשל״ח–1978}} ({{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} – חוק האפוטרופוס הכללי).}} {{ח:סעיף|10|{{ח:חיצוני|חוק האפוטרופוס הכללי|חוק האפוטרופוס הכללי}} – הוראת שעה}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק האפוטרופוס הכללי|בחוק האפוטרופוס הכללי, התשל״ח–1978}} כהוראת שעה לתקופה שעד תום שבע שנים מיום 31.3.2026 (בסעיף זה – תקופת הוראת השעה).}} {{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי, בצו, להאריך את תקופת הוראת השעה בתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים במצטבר. {{ח:סעיף|11|{{ח:חיצוני|חוק האפוטרופוס הכללי|חוק האפוטרופוס הכללי}} – הוראת מעבר}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק האפוטרופוס הכללי#סעיף 15|בסעיפים קטנים (ג1), (ג2) או (ג3) של סעיף 15 לחוק האפוטרופוס הכללי}} כנוסחם בחוק זה, ניהל האפוטרופוס הכללי נכס ערב יום תחילתו של חוק זה, במשך תקופה העולה על התקופה המפורטת {{ח:חיצוני|חוק האפוטרופוס הכללי#סעיף 15|באותם סעיפים קטנים}}, וטרם התחיל בביצוע הפעולות המנויות {{ח:חיצוני|חוק האפוטרופוס הכללי#סעיף 15|בסעיפים הקטנים האמורים}} הנדרשות לשם העברת הנכס לקניין המדינה, יתחיל בביצוע אותן פעולות בתוך שנתיים מיום תחילתו של חוק זה. {{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: קידום התחרות בשוק מתן הערבויות}} {{ח:סעיף|12|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}.}} {{ח:סעיף|13|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}.}} {{ח:סעיף|14|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)|בחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ״ג–1993}}.}} {{ח:סעיף|15|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}}.}} {{ח:סעיף|16|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}}.}} {{ח:סעיף|17|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023}}.}} {{ח:סעיף|18|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}}.}} {{ח:סעיף|19|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}}.}} {{ח:סעיף|20|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016}}.}} {{ח:סעיף|21|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}.}} {{ח:סעיף|22|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הספנות (כלי שיט)|בחוק הספנות (כלי שיט), התש״ך–1960}}.}} {{ח:סעיף|23|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת המכס|בפקודת המכס}}.}} {{ח:סעיף|24|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק השכירות והשאילה|בחוק השכירות והשאילה, התשל״א–1971}}.}} {{ח:סעיף|25|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|בחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}.}} {{ח:סעיף|26|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המפלגות|בחוק המפלגות, התשנ״ב–1992}}.}} {{ח:סעיף|27|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק עוולות מסחריות|בחוק עוולות מסחריות, התשנ״ט–1999}}.}} {{ח:סעיף|28|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה|בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל״ב–1972}}.}} {{ח:סעיף|29|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}}.}} {{ח:סעיף|30|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|בחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973}}.}} {{ח:סעיף|31|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)|בחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל״ה–1974}}.}} {{ח:סעיף|32|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן|בחוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012}}.}} {{ח:סעיף|33|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}.}} {{ח:סעיף|34|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|בפקודת העיריות}}.}} {{ח:סעיף|35|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|בפקודת המועצות המקומיות}}.}} {{ח:סעיף|36|התאמת הוראות לפי חוקים אחרים לשם קידום התחרות בשוק הערבויות}} {{ח:תת|(א)}} לשם קידום התחרות בין הגופים המספקים שירותי מתן ערבות, כל משרד ממשרדי הממשלה יבחן את החיקוקים שבתחום הפעילות שבאחריותו הקובעים חובת הפקדת ערבות בנקאית בלבד, ויעביר לשר האוצר, בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה), רשימה של חיקוקים שבתחום הפעילות שבאחריותו הקובעים חובת הפקדת ערבות בנקאית בלבד, ואת עמדת השר המוסמך לגביהם בעניין הצורך לתקן את אותם חיקוקים ולאפשר גם הפקדת ערבות על ידי נותן ערבות אחר, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}, כנוסחו בחוק זה. {{ח:תת|(ב)}} שר האוצר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, בתום שישה חודשים מיום התחילה, בדבר החיקוקים שקיבל לפי סעיף קטן (א) וההמלצות לתיקונם, ככל שניתנו. {{ח:סעיף|37|תחילה – {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}}} {{ח:ת}} תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} שישה חודשים מיום התחילה. {{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: האצת מיזמי תשתית לאומיים}} {{ח:סעיף|38|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק לקידום תשתיות לאומיות|בחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ״ג–2023}}.}} {{ח:סעיף|39|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק לקידום תשתיות לאומיות|בחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ״ג–2023}} כהוראת שעה בתקופה של ארבע שנים מיום 31.3.2026.}} {{ח:סעיף|40|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)|בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}}.}} {{ח:סעיף|41|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}.}} {{ח:סעיף|42|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}.}} {{ח:סעיף|43|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל|בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}.}} {{ח:סעיף|44|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|בחוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002}} (להלן – {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|חוק משק הגז}}).}} {{ח:סעיף|45|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)|בחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016}}.}} {{ח:סעיף|46|{{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|חוק משק הגז}} – הוראות מעבר}} {{ח:ת}} חבר הוועדה לתיאום תשתיות כאמור {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 55ג|בסעיף 55ג לחוק משק הגז}}, שמונה כדין לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 55ג|הסעיף האמור}} כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, ימשיך לכהן בתפקידו עד תום תקופת כהונתו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 55ג|סעיף 55ג לחוק משק הגז}}, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה. {{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: ביטוח לאומי}} {{ח:סעיף|47|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}.}} {{ח:סעיף|48|{{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי}} – תחילה והוראות מעבר}} {{ח:תת|(א)}} תחילתם של {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 355ב|סעיפים 355ב}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 356|ו־356 לחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחם בחוק זה, ביום כ״ו בטבת התש״ץ (1 בינואר 2030) ({{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}} – יום התחילה), אולם לא תחול על מעסיק חובת דיווח כאמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 355ב|בסעיף 355ב}}, אלא בהתקיים כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} פורסם הסיווג האחיד של העיסוקים בישראל שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:תתת|(2)}} הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה השלימה את ההיערכות ליישום השימוש בסיווג האחיד של העיסוקים בישראל, ובכלל זה הקימה מערכת מקוונת לסיווג עיסוקים שתסייע למעסיק לסווג את עיסוקו של עובד באופן פשוט ונוח, ומרכז שירות ותמיכה במעסיקים, והודיעה על כך לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת ולמוסד לביטוח לאומי; {{ח:תתת|(3)}} לאחר שהתקיימו התנאים המנויים בפסקאות (1) ו־(2), המוסד לביטוח לאומי הודיע למעסיקים ופרסם באתר האינטרנט שלו, שנה מראש לפחות, את המועד שממנו תחול על מעסיק חובת הדיווח. {{ח:תת|(ב)}} בתקופה שמיום כ״ב בטבת התשפ״ז (1 בינואר 2027) ועד ערב יום התחילה, המוסד לביטוח לאומי רשאי לבקש ממעסיק דיווח כאמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 355ב|בסעיף 355ב לחוק הביטוח הלאומי}} כנוסחו בחוק זה, לשם היערכות ליישום הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 355ב|הסעיף האמור}}, ובלבד שלא תחול חובה על המעסיק להגיש דיווח כאמור. {{ח:סעיף|49|דיווח לכנסת – הוראת שעה}} {{ח:תת|(א)}} החל מינואר 2027 ועד ינואר 2030, ידווח משרד האוצר לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אחת לשנה, על כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} עבודת צוות היישום הבין־משרדי שהוקם על פי {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/dec3589-2025|החלטת הממשלה מס׳ 3589 מיום י״ד בכסלו התשפ״ו (4 בדצמבר 2025)}}; {{ח:תתת|(2)}} ההיערכות ליישום הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 355ב|סעיף 355ב לחוק הביטוח הלאומי}} כנוסחו בחוק זה, ובכלל זה הקמת מערכת מקוונת לסיווג עיסוקים ומרכז שירות ותמיכה במעסיקים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 48|בסעיף 48(א)(2)}} וניסיונות שנעשו עם מעסיקים לדיווח הנתונים לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 355ב|סעיף 355ב האמור}}; {{ח:תתת|(3)}} נתונים על שיעור המעסיקים מכלל המעסיקים שדיווחו לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 355|סעיף 355(א1)(1א)(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי}}, במסגרת הדיווח על נתוני השכר, על מספר השעות המשולמות לעובד. {{ח:תת|(ב)}} בתום שנה מיום התחילה ימסור המוסד לביטוח לאומי לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת דיווח על יישום {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 355ב|סעיף 355ב לחוק הביטוח הלאומי}} כנוסחו בחוק זה, ובכלל זה נתונים על שיעור המעסיקים מכלל המעסיקים שדיווחו לפי סעיפים אלה: {{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 355ב|סעיף 355ב לחוק הביטוח הלאומי}} כנוסחו בחוק זה, בפילוח לפי דיווח על עיסוק העובד ויישוב עבודתו העיקרי; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 355|סעיף 355(א1)(1א)(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי}}, במסגרת הדיווח על נתוני השכר, על מספר השעות המשולמות לעובד. {{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: מים}} {{ח:סעיף|50|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המים|בחוק המים, התשי״ט–1959}}.}} {{ח:סעיף|51|{{ח:חיצוני|חוק המים|חוק המים}} – הוראות מעבר}} {{ח:ת}} בתקופה של שנתיים מיום תחילתו של חוק זה, לא יהיה ניתן להפעיל סמכויות לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, כאמור {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 48|בסעיף 48(ג) לחוק המים, התשי״ט–1959}}, כנוסחו בחוק זה, לגבי גבייה של תעריפים שהמועד לגבייתם חלף לפני תחילתו של חוק זה, כלפי מי שערב תחילתו של חוק זה לא היה ניתן להפעיל לגביו את הסמכויות לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 48|הסעיף האמור}} כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה. {{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: עידוד ותמרוץ של מחקר ופיתוח}} {{ח:סעיף|52|השם}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} יהיה ”{{ח:חיצוני|חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח|חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, התשפ״ו–2026}}“. {{ח:סעיף|53|סעיפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח|החוק}}}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח|בחוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, התשפ״ו–2026}}.}} {{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: קידום התחרות בשוק הבנקאות}} {{ח:סעיף|54|השם}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} יהיה ”{{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)|חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשפ״ו–2026}}“. {{ח:סעיף|55|סעיפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)|החוק}}}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)|בחוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשפ״ו–2026}}.}} {{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום י״ב בניסן התשפ״ו (30 במרץ 2026).}} * '''בנימין נתניהו'''<br>ראש הממשלה * '''בצלאל סמוטריץ׳'''<br>שר האוצר * '''יצחק הרצוג'''<br>נשיא המדינה * '''אמיר אוחנה'''<br>יושב ראש הכנסת {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 527jzgmefndlacpqhwybubjl1mr2j5m שיחת מקור:חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026) 117 1739478 3002791 2026-04-03T03:00:13Z OpenLawBot 8112 הפניה 3002791 wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]] e2x5p26hx1wsrdoc0szetcp8l7oswkd שיחה:חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026) 1 1739479 3002792 2026-04-03T03:00:15Z OpenLawBot 8112 דף ריק 3002792 wikitext text/x-wiki phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1 חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה) 0 1739480 3002805 2026-04-03T07:20:29Z OpenLawBot 8112 הפניה 3002805 wikitext text/x-wiki #הפניה [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה) (תשפ"ה)]] ng4s4xvg2cl1kfbb0evrkeirb34z03v מקור:חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה) 116 1739481 3002808 2026-04-03T07:29:22Z Fuzzy 29 חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ו-2026 3002808 wikitext text/x-wiki <שם> חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ו-2026 <שם אחר> חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה) (תשפ"ו) <מאגר 2242324 תיקון 1046571> <מקור> ((ס"ח תשפ"ו, 472|חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)|25:12224178)). @ 1. הגדרות : בחוק זה - :- "אוהל הסעדה" - מבנה ארעי המשמש בזמן ההילולה להכנה או להגשה של מזון בלא תשלום למגיעים למתחם מירון; :- "אוהל נוחות" - מבנה ארעי המשמש בזמן ההילולה את המגיעים למתחם מירון; :- "אוהל תפילה ושירה" - מבנה ארעי המשמש בזמן ההילולה את המגיעים למתחם מירון לתפילה, לשירה ולנגינה; :- "אירוע ההדלקה המרכזי" - אירוע הדלקה המתקיים במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי לפי [[סעיף 5]]; :- "אירוע נוסף" - אירוע שאינו אירוע ההדלקה המרכזי, שמתקיים בו אחד מאלה לפחות: :: (1) הוא כולל התכנסות של 300 אנשים או יותר; :: (2) ייעשה במסגרתו שימוש באמצעי עזר לאירועים; :: (3) תבוצע במסגרתו הדלקה; :- "אמצעי עזר לאירועים" - אוהל, במה, גנרטור, גשר תאורה, יציעים לקהל, טריבונות, מערכת הגברה שאינה פרטית, מיתקן הדלקה, וכל מבנה או מיתקן אחר, שנעשה בהם שימוש במסגרת האירוע, וכן כל מיתקן שנועד לשמש פריטים אלה, בין שהם קבועים ובין שהם ארעיים; :- "הדלקה" - כל הבערת אש יזומה, ובכלל זה הדלקת אבוקות ולפידים, למעט הדלקת אש בתוך מיתקן ייעודי להכנת אוכל ולמעט הדלקת נרות במקום שיועד לכך; :- "הוראות הג"א" - הוראות שניתנו לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית]] החלות על מתחם מירון בזמן ההילולה; :- "היתר כניסה ושהייה" - היתר כניסה ושהייה לפי [[סעיף 3]] או לפי [[סעיף 8(ג)]] במתחם מירון או במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי, לפי העניין; :- "זמן ההילולה" - התקופה המתחילה ביום י"ז באייר התשפ"ו (4 במאי 2026) בשעה 6:00 ומסתיימת ביום י"ט באייר התשפ"ו (6 במאי 2026) בשעה 8:00; :- "חוק הבטיחות" - [[=חוק הבטיחות|חוק הבטיחות במקומות ציבוריים, התשכ"ג-1962]]; :- "חוק ההתגוננות האזרחית" - [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]]; :- "חוק התכנון והבנייה" - [[חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965]]; :- "חניונים" - חניונים המשמשים את אירוע ההילולה שהממונה על ההילולה ייעד לכך, המיועדים לחניית כלי רכב פרטיים של הבאים להילולה שיש להם היתר שהייה או תחבורה ציבורית המשמשת את בעלי ההיתר, ופורסמו באתר האינטרנט של משרד ירושלים ומסורת ישראל; :- "כרטיסי נסיעה למירון" - כרטיסי נסיעה ייעודיים לנסיעה בתחבורה הציבורית למתחם מירון בזמן ההילולה, שמנפיק הממונה על כרטיסי הנסיעה למירון; :- "מהנדס רשוי" - מהנדס הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958]], בענף הנדסה אזרחית; :- "מהנדס רשות בעל ניסיון" - מי שהתמלאו בו כללי הכשירות המנויים [[בסעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), התשנ"ב-1991]]; :- "מורשה לנגישות" - מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה כמשמעותו [[בסעיף 19מא לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998]]; :- "מיתקן הדלקה" - מיתקן ייעודי המאפשר הבערת אש גלויה בצורה בטיחותית ומבוקרת; "הממונה על ההילולה" - עובד משרד ירושלים ומסורת ישראל בעל ידע וניסיון מתאימים, שמינה השר לארגן את ההילולה ולנהלה; :- "הממונה על כרטיסי הנסיעה למירון" - עובד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שהמנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הסמיך לעניין חוק זה; :- "המפקח על התעבורה" - כמשמעותו [[בפקודת התעבורה]]; :- "מצב מיוחד בעורף" ו"שעת התקפה" - כהגדרתם [[בחוק ההתגוננות האזרחית]]; :- "משכנו ביישובים הסמוכים למירון" - מי שראש המועצה האזורית מרום הגליל או מי מטעמו אישר כי מקום מגוריו או מקום שהייתו הקבוע הוא ביישוב אור הגנוז, בר יוחאי או כפר חושן, לרבות מי שמענו הרשום במרשם האוכלוסין הוא באחד מיישובים אלה, או שהוא שוכר יחידת אירוח ביישוב כאמור; :- "משכנו במירון" - מי שראש המועצה האזורית מרום הגליל או מי מטעמו אישר כי מקום מגוריו או מקום שהייתו הקבוע הוא במתחם מירון, לרבות מי שמענו הרשום במרשם האוכלוסין הוא במתחם מירון, או שהוא שוכר יחידת אירוח במתחם מירון; :- "מתחם מירון" - המתחם המסומן [[תוספת|במפה שבתוספת בצבע שחור]]; :- "מתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי" - המתחם הכלול במתחם מירון ומסומן [[תוספת|במפה שבתוספת בצבע כחול]]; :- "המתחמים" - מתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי, מתחם ישיבת בני עקיבא המסומן [[תוספת|במפה שבתוספת בצבע סגול]] ומתחם 89 המסומן [[תוספת|במפה שבתוספת בצבע ירוק]]; :- "קו שירות" - כהגדרתו לפי [[פקודת התעבורה]]; :- "קצין משטרה בכיר" - כהגדרתו [[בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971]]; :- "ראש הג"א" - כמשמעותו [[בחוק ההתגוננות האזרחית]]; :- "הרשות הארצית לכבאות והצלה" - הרשות שהוקמה [[בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012]]; :- "תפקיד מרכזי" - הבערת אש במיתקן הדלקה; :- "השר" - שר שהממשלה הסמיכה כאחראי לאירוע ההילולה במירון לשנת התשפ"ו. @ 2. הגבלות על כניסה למתחם מירון בזמן ההילולה ושהייה בו : (א) לא ייכנס אדם למתחם מירון ולא ישהה בו בזמן ההילולה, אלא אם כן מתקיים בו אחד מאלה: :: (1) הוא קיבל היתר כניסה ושהייה לפי [[סעיף 3]] או לפי [[סעיף 8(ג)]], ובכפוף לתנאיו של היתר הכניסה והשהייה; :: (2) משכנו במירון; :: (3) מי שהממונה על ההילולה נתן לו אישור למעבר במתחם מירון לשם הגעה ליעד שנמצא מחוץ למתחם מירון; :: (4) הוא נדרש להגיע למתחם מירון לשם עבודתו ולהיות נוכח במתחם מירון לשם מילוי תפקידו; :: (5) הוא נדרש להגיע למתחם מירון לשם סיוע לאדם עם קושי או מצוקה, לרבות אדם עם מוגבלות, טיפול בקטין, מתן או קבלה של סיוע רפואי או טיפול בכל נושא אחר הנדרש בדחיפות למניעת נזק ממשי. : (ב) לא ייכנס מי שמשכנו במירון למתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי בזמן ההילולה ולא ישהה בו, אלא אם כן קיבל היתר כניסה ושהייה במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי או שהתקיים בו האמור בסעיף קטן (א)(3) עד (5). : (ג)(1) הממונה על ההילולה ידאג ליידע את הציבור בדבר איסור הכניסה והשהייה לפי חוק זה במתחם מירון זמן סביר לפני זמן ההילולה, וכן ידאג לתכנון, להצבה, לתפעול ולאחזקה של הסדרי תנועה באישור רשות תימרור מקומית שניתן לאחר התייעצות עם מהנדס תנועה ותחבורה ובאישור קצין המשטרה המוסמך, או באישור רשות תימרור מרכזית שניתן לאחר התייעצות עם קצין המשטרה המוסמך. :: (2) הסדרי התנועה כאמור בפסקה (1) יוצבו בדרכי הגישה למתחם מירון ובדרכי הגישה למתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי. :: (3) הממונה על ההילולה יפעל להסרת הסדרי התנועה לא יאוחר מיום כ"ג באייר התשפ"ו (10 במאי 2026). :: (4) בסעיף קטן זה - :::- "הסדרי תנועה" - הסדרי תנועה כהגדרתם לפי [[פקודת התעבורה]] הדרושים לצורך ההילולה; :::- "קצין המשטרה המוסמך" - מפקד מחוז הצפון במשטרת ישראל או קצין משטרה שהוא הסמיך לכך מטעמו; :::- "רשות תימרור מקומית", "רשות תימרור מרכזית" ו"מהנדס תנועה ותחבורה" - כהגדרתם לפי [[פקודת התעבורה]]. : (ד) השר יקבע, בצו, את המספר המרבי של השוהים במתחם מירון ואת המספר המרבי של השוהים בכל מתחם מן המתחמים בכל זמן נתון בזמן ההילולה, בהתאם להמלצות של מומחה שמתקיימים בו תנאי הכשירות כאמור [[בסעיף 5(ב)(3)]]. @ 3. היתר כניסה ושהייה וכרטיסי נסיעה למירון : (א) השר רשאי לתת היתרי כניסה ושהייה למתחם מירון או למתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי; ההיתר יכלול את מספר הזהות של האדם שלו הוא ניתן, את המתחם שאליו רשאי אותו אדם להיכנס ואת משך תוקפו. : (ב) היתרי כניסה ושהייה כאמור בסעיף קטן (א) יהיו אלה: :: (1) היתרי כניסה ושהייה במתחם מירון שיינתנו באמצעות רכישת כרטיסי נסיעה בתחבורה הציבורית למירון; הרכישה תהיה פתוחה לכלל הציבור, בדרך של כל הקודם זוכה; הממונה על כרטיסי הנסיעה למירון יהיה אחראי רק למכירתם והנפקתם של כרטיסי הנסיעה למירון; :: (2) היתרי כניסה ושהייה למתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי יכול שיינתנו למי שמשכנו במירון שלא באמצעות כרטיסי נסיעה בתחבורה ציבורית למירון; השר רשאי לאצול לראש המועצה האזורית מרום הגליל את סמכותו לתת למי שמשכנו במירון היתרי כניסה ושהייה למתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי; :: (3) היתרי כניסה ושהייה למתחם מירון, יכול שיינתנו למי שמשכנו ביישובים הסמוכים למירון שלא באמצעות כרטיסי נסיעה בתחבורה ציבורית למירון; השר רשאי לאצול לראש המועצה האזורית מרום הגליל את סמכותו לתת למי שמשכנו ביישובים הסמוכים למירון היתרי כניסה ושהייה למתחם מירון. : (ג) נוסף על הוראות סעיף קטן (ב) ובלי לגרוע מהוראות [[סעיף 2(ד)]], השר רשאי לתת היתרי כניסה ושהייה למתחם מירון שמספרם לא יעלה על 20 אחוזים מתוך המספר הכולל של כרטיסי הנסיעה שיוצעו לציבור לפי סעיף קטן (ב)(1) ושל ההיתרים שיונפקו לפי סעיף קטן (ב)(2) ו-(3), שלא בדרך של הנפקת כרטיסי נסיעה למירון, למי שנמנים עם אחת הקבוצות המפורטות להלן: :: (1) קהילות, קבוצות וחסידויות שלהן קשר ייחודי ארוך שנים להילולות רבי שמעון בר יוחאי המתקיימות בהר מירון; :: (2) קרוביהם של הנספים באסון הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון בל"ג בעומר בשנת התשפ"א; :: (3) מי שיש עניין ציבורי בהגעתו להילולה - לפי אמות מידה שיקבע השר, שיפורסמו עד יום כ"ה בניסן התשפ"ו (12 באפריל 2026), באתר האינטרנט של משרד ירושלים ומסורת ישראל; :: (4) אדם שיש לו תג נכה כמשמעותו [[בסעיף 71א1 לפקודת התעבורה]], וכן לכל היותר שני מלווים לאותו אדם, ואם הגיעו ברכב - ובלבד שאותו אדם ומלוויו הגיעו באותו הרכב. @ 4. איסור הדלקה : (א) לא יארגן אדם הדלקה ולא יבצע הדלקה במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי בזמן ההילולה שלא במסגרת אירוע ההדלקה המרכזי. : (ב) לא יארגן אדם הדלקה ולא יבצע הדלקה במתחם מירון שלא במסגרת אירוע ההדלקה המרכזי, אלא במסגרת אירוע נוסף לפי [[סעיף 7]] ובמיתקן הדלקה. @ 5. אירוע ההדלקה המרכזי : (א) בזמן ההילולה ייערך במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי אירוע הדלקה אחד בלבד, שיכלול שני מיתקני הדלקה, ובלבד שהשר אישר זאת לפי סעיף קטן (ב) ובהתאם לתנאי האישור (בחוק זה - אירוע ההדלקה המרכזי). : (ב) השר יאשר את קיום אירוע ההדלקה המרכזי על בסיס דוח ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון שמונתה לפי החלטת הממשלה מס' 7 מיום י' בתמוז התשפ"א (20 ביוני 2021), ובלבד שנוכח לדעת, לפי חוות דעת מאת הממונה על ההילולה, שהתקיימו כל אלה: :: (1) תנאים שהתנה קצין משטרה בכיר, שהסמיך לכך מפקד מחוז הצפון במשטרת ישראל, לקיום אירוע ההדלקה המרכזי - על יסוד שיקולים של שלום הציבור או ביטחונו; :: (2) תנאים שהתנה ראש מחלקת הגנה מאש במחוז הצפון ברשות הארצית לכבאות והצלה לקיום אירוע ההדלקה המרכזי - על יסוד שיקולים של בטיחות אש וכיבוי דלקות; :: (3) אישור לקיום אירוע ההדלקה המרכזי שנתן מהנדס רשוי שהוא בעל ניסיון של עשר שנים לפחות בתחום הבטיחות של אסיפות ועצרות עם לעניין [[חוק הבטיחות]] - לעניין בטיחות האירוע, לרבות יציבות אמצעי העזר לאירועים; :: (4) ניתנה חוות דעת של מורשה לנגישות, ובוצעו התאמות הנגישות לפיה. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(4), השר רשאי לתת אישור גם אם לא בוצעו כלל התאמות הנגישות לפי אותו סעיף קטן בהתקיים אחד מאלה, לאחר שבחן חלופות להתאמת הנגישות: :: (1) ביצוע התאמות הנגישות עלול לגרום לפגיעה מהותית בקיום דרישות אשר נדרש לקיימן בשל השיקולים המנויים בסעיף קטן (ב)(1) או (2); :: (2) ביצוע התאמות הנגישות לא יאפשר מתן אישור לפי סעיף קטן (ב)(3). : (ד) אישור המועצה האזורית מרום הגליל או בעל תפקיד בה לא יהיה תנאי לקיומו של אירוע ההדלקה המרכזי, והמנויים בסעיף קטן (ב)(1) או (2) לא ידרשו אישור כאמור כתנאי לקיום אירוע ההדלקה המרכזי. : (ה) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), השר רשאי לקבוע באישור לאירוע ההדלקה המרכזי תנאים נוספים, אם מצא כי יש בכך צורך לפי המלצת הממונה על ההילולה. : (ו) הממונה על ההילולה יוודא כי במהלך אירוע ההדלקה המרכזי מתקיימים תנאי האישור לפי סעיף קטן (ב)(1) עד (4). @ 6. אישור למתחם מוכר שבו יתקיימו אירועים נוספים : (א) הוגשה לשר חוות דעת מאת הממונה על ההילולה שעל פיה מתקיימים, לגבי מתחם מן המתחמים, כל אלה, רשאי השר לתת אישור לאותו מתחם לצורך קיום אירועים נוספים בשטחו (בחוק זה - מתחם מוכר): :: (1) תנאים שהתנה קצין משטרה בכיר שהסמיך לכך מפקד מחוז הצפון במשטרת ישראל, לקיום אירועים נוספים במתחם מוכר - על יסוד שיקולים של שלום הציבור או ביטחונו; :: (2) תנאים שהתנה ראש מחלקת הגנה מאש במחוז הצפון ברשות הארצית לכבאות והצלה לקיום אירועים נוספים במתחם מוכר - על יסוד שיקולים של בטיחות אש וכיבוי דלקות; :: (3) לגבי הכנה או הגשה של מזון בלא תשלום במתחם מוכר, שימוש בתשתיות מים או ביוב או סילוק פסולת במתחם מוכר - תנאים שהתנה רופא מחוז הצפון במשרד הבריאות או סגנו - על יסוד שיקולי תברואה; :: (4) אישור למתחם מוכר שנתן מהנדס רשוי שהוא בעל ניסיון של עשר שנים לפחות בתחום הבטיחות של אסיפות ועצרות עם לעניין [[חוק הבטיחות]] - לעניין בטיחות קיומם של אירועים נוספים במתחם המוכר, לרבות יציבות אמצעי העזר לאירועים הקיימים במתחם המוכר ולמעט אמצעי עזר שהוא מערכת הגברה פרטית; :: (5) ניתנה חוות דעת של מורשה לנגישות, ובוצעו התאמות הנגישות לפיה. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(5), השר רשאי לתת אישור גם אם לא בוצעו כלל התאמות הנגישות לפי אותו סעיף קטן בהתקיים אחד מאלה, לאחר שבחן חלופות להתאמת הנגישות: :: (1) ביצוע התאמות הנגישות עלול לגרום לפגיעה מהותית בקיום דרישות אשר נדרש לקיימן בשל השיקולים המנויים בסעיף קטן (א)(1), (2) או (3); :: (2) ביצוע התאמות הנגישות לא יאפשר מתן אישור לפי סעיף קטן (א)(4). @ 7. הגבלות על קיום אירועים נוספים : (א) לא יארגן אדם ולא יערוך אירוע נוסף במתחם מירון בזמן ההילולה, אלא אם כן נתן לו השר אישור לעריכת האירוע ובכפוף לתנאי אותו אישור. : (ב) השר רשאי לאשר אירוע נוסף, לסרב לאשרו או להתנותו בתנאים נוספים על התנאים האמורים בסעיף זה, והכול כדי להבטיח את ההתנהלות הבטוחה והתקינה של ההילולה ולאפשר לכמה שיותר אנשים המעוניינים בכך להשתתף בהילולה. : (ג) לא ייתן השר אישור לקיום אירוע נוסף במתחם מירון, בזמן ההילולה, אלא אם כן מתקיים בו אחד מאלה: :: (1) האירוע מתקיים במתחם מוכר ועומד בתנאי האישור של המתחם כאמור [[בסעיף 6]]; :: (2) האירוע מתקיים מחוץ למתחם מוכר והשר נוכח לדעת, לפי חוות דעת מאת הממונה על ההילולה, כי התקיימו לגבי האירוע הנוסף התנאים והאישורים המפורטים [[בסעיף 6(א)(1) עד (5)]], בשינויים המחויבים. : (ד)(1) בקשה לעריכת אירוע נוסף תוגש לממונה על ההילולה עד יום ו' באייר התשפ"ו (23 באפריל 2026) בהתאם להנחיות שיפרסם השר באתר האינטרנט של משרד ירושלים ומסורת ישראל; בהנחיות אלה ניתן לכלול, בין השאר, הוראות בנוגע למועדים שבהם ימולאו התנאים לפי סעיף קטן (ג)(2). :: (2) הממונה על ההילולה יעביר את רשימת האירועים המתוכננים להתקיים בזמן ההילולה, הכוללת, בין השאר, את לוחות הזמנים המפורטים של כל אירוע, מיקומו, מאפייניו ומספר המשתתפים הצפוי, לבחינת הגורמים המנויים [[בסעיף 6(א)(1)]] עד (4) לא יאוחר מיום ט' באייר התשפ"ו (26 באפריל 2026). :: (3) על אף האמור בפסקה (2), הממונה על ההילולה רשאי לעדכן בעת הצורך את רשימת האירועים המתוכננים להתקיים בזמן ההילולה באישור הגורמים המנויים [[בסעיף 6(א)(1) עד (3)]]. :: (4) הממונה על ההילולה יגיש את הבקשות לאירועים נוספים ואת הבקשות לאישור מתחמים כמתחמים מוכרים לאישור השר, ויצורפו להן אישורים המעידים על קיומם של התנאים שהתנו גורמי המקצוע לפי [[סעיף 6(א)(1) עד (3)]], אישור מהנדס רשוי לפי [[סעיף 6(א)(4)]] וחוות הדעת שניתנה לפי [[סעיף 6(א)(5)]], וכן האישורים האמורים המעידים על כך לגבי האירוע הנוסף כפי שהוחלו בסעיף קטן (ג)(2), לפי העניין. : (ה) השר יפרסם באתר האינטרנט של משרד ירושלים ומסורת ישראל את רשימת האירועים המתוכננים להתקיים בזמן ההילולה. : (ו) אישור המועצה האזורית מרום הגליל או בעל תפקיד בה לא יהיה תנאי לקיומו של אירוע נוסף או לאישורו של מתחם מוכר לפי [[סעיף 6]], והמנויים [[בסעיף 6(א)(1) עד (3)]] לא ידרשו אישור כאמור כתנאי לקיום אירוע נוסף או לאישור מתחם מוכר לפי [[סעיף 6]]. : (ז) הממונה על ההילולה יוודא כי במהלך אירוע נוסף שאושר לפי סעיף זה מתקיימים התנאים לגבי המתחם המוכר שבו מתרחש האירוע הנוסף לפי [[סעיף 6(א)(1) עד (4)]], או מתקיימים התנאים לגבי האירוע הנוסף על ידי הגורמים המפורטים [[בסעיף 6(א)(1) עד (4)]] כפי שהוחלו בסעיף קטן (ג)(2), לפי העניין. @ 8. הסדרים מיוחדים בעת קיומן של הוראות לעניין מירון או הוראות הג"א : (א) בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף, אם נוכח ראש הג"א כי לשם מניעת סכנה לחיי אדם יש צורך בכך, רשאי הוא לקבוע כי האירוע לא יתקיים ורשאי הוא לקבוע הוראות בנוגע לסגירת שטחים במתחם מירון והוראות המגבילות את המספר המרבי של השוהים במתחם מירון ובכל אחד מן המתחמים בזמן ההילולה (בסעיף זה - הוראות לעניין מירון). : (ב) קבע ראש הג"א הוראות לעניין מירון או ניתנו הוראות הג"א - :: (1) על אף הוראות [[סעיפים 5]] [[ו-7]], השר לא יאשר את קיום אירוע ההדלקה המרכזי כאמור [[בסעיף 5]] או את קיומו של אירוע נוסף כאמור [[בסעיף 7]] אלא בכפוף להוראות לעניין מירון או להוראות הג"א ובהתאם למתווה שאישרה משטרת ישראל; אישר השר אירוע כאמור לפני שניתנו הוראות לעניין מירון או הוראות הג"א, ישנה השר את האישור או יבטלו, כדי להתאימו לתנאי ההוראות לעניין מירון או הוראות הג"א, לפי העניין, והמתווה האמור; הממונה על ההילולה יודיע על שינוי האישור או ביטולו לבעלי אישורים כאמור; :: (2) אם בשל ההוראות כאמור לא ניתן לקיים את ההוראות לפי [[סעיף 2(ד)]] [[או 3]], לא יחולו הוראות סעיפים אלה, ויחולו הוראות אלה: ::: (א) ההיתרים לפי [[סעיף 3]] בטלים, והממונה על ההילולה יודיע על כך לבעלי ההיתרים; ::: (ב) לא יחול הצו לפי [[סעיף 2(ד)]]; :: (3) אם בשל הוראות כאמור לא ניתן לקיים את אירוע ההדלקה המרכזי או אירוע נוסף - האירוע לא יתקיים. : (ג) בכפוף להוראות לעניין מירון ולהוראות הג"א, השר רשאי לתת היתרי כניסה ושהייה חדשים והיתרי שהייה מיוחדים, בהתאם למתווה שיקבע כמפורט להלן (בסעיף זה - המתווה): :: (1) מספר היתרי שהייה מיוחדים כפי שיקבע, לשם השתתפות באירוע ההדלקה המרכזי ולשם השתתפות בכל אחד מן האירועים הנוספים, וכן מספר העיתונאים שיקבלו היתרי שהייה מיוחדים, בכל זמן נתון; :: (2) מספר היתרי שהייה מיוחדים כפי שיקבע, למי שמשכנו במירון לשם קיום תפילה במהלך זמן ההילולה או לנציג מקרב כל משפחה של נספה באסון הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון בל"ג בעומר בשנת התשפ"א, בכל זמן נתון, למעט בזמן אירוע ההדלקה המרכזי ובזמן האירועים הנוספים, בשים לב לנסיבות הביטחוניות ובכפוף להנחיות הביטחוניות; :: (3) בכפוף למגבלות לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית]] ובתיאום עם משטרת ישראל, רשאי השר לתת היתר כניסה ושהייה, למי שנדרש להגיע למתחם מירון לשם עבודתו ולהיות נוכח במתחם לשם מילוי תפקידו בהפקה של ההילולה או כעיתונאי, אלא אם כן הוא נמנה עם עובדי משרד ירושלים ומסורת ישראל. : (ד) בקביעת המתווה לפי סעיף קטן (ג) יפעל השר, בין השאר, לפי העקרונות האלה: :: (1) ייצוג שוויוני לקהלים שלהם קשר ייחודי רב-שנים להילולות רבי שמעון בר יוחאי המתקיימות בהר מירון; :: (2) ייצוג הולם לנשים; :: (3) השתתפות של נציג מקרב כל משפחה של נספה באסון הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון בל"ג בעומר בשנת התשפ"א. : (ה) היתר לפי סעיף קטן (ג) יכלול את מספר הזהות של האדם שלו הוא ניתן, את המתחם שאליו רשאי אותו אדם להיכנס ואת משך תוקפו. : (ו) רשימת מקבלי היתרי כניסה ושהייה לפי סעיף קטן (ג), תפורסם באתר האינטרנט של משרד ירושלים ומסורת ישראל לא יאוחר מ-24 שעות לפני תחילת זמן ההילולה; ואולם, אם ניתנו הוראות לעניין מירון או הוראות הג"א פחות מ-24 שעות לפני תחילת זמן ההילולה, תפורסם הרשימה בהקדם האפשרי לפני תחילת זמן ההילולה. : (ז) עיקרי המתווה יוגשו לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת לא יאוחר משמונה ימים לפני זמן ההילולה, והוועדה תקיים בהם דיון. @ 9. הגבלות על הגעה למתחם מירון : (א) לא תתאפשר הגעה אל מתחם מירון בזמן ההילולה אלא בתחבורה הציבורית ובאמצעות כרטיסי נסיעה שהונפקו לפי [[סעיף 3(ב)(1)]]; כל הסדר נסיעה אחר בתחבורה ציבורית אל מתחם מירון לא יהיה תקף בזמן ההילולה. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שמתקיים לגביו אחד מאלה: :: (1) תנאי מהתנאים הנקובים [[בסעיף 2(א)(2) עד (5)]]; :: (2) ניתן לו היתר כניסה ושהייה לפי [[סעיף 3(ב)(3) או (ג)]]. : (ג) המפקח על התעבורה, בתיאום עם משטרת ישראל ועם הממונה על ההילולה, רשאי לתת רישיון להפעלת קו שירות בעבור מי שמשכנו באזור מירון, או קו שירות החוצה את מתחם מירון, ורשאי הוא לקבוע תנאים ברישיון לעניין מסלול קווי השירות, לוחות הזמנים להפעלתם, התחנות וסוגי התחנות. : (ד) הממונה על ההילולה יתאם עם משטרת ישראל את אופן ההגעה של מקבלי ההיתר לפי [[סעיף 3(ב)(3) ו-(ג)]]. @ 10. תנאים לגבי החניונים : (א) ראש מחלקת הגנה מאש במחוז הצפון ברשות הארצית לכבאות והצלה רשאי לקבוע תנאים שיחולו על החניונים על יסוד שיקולים של בטיחות אש וכיבוי דלקות. : (ב) קצין אגף המבצעים באגף התנועה של משטרת ישראל רשאי לקבוע תנאים שיחולו על החניונים על יסוד שיקולים של שלום הציבור וביטחונו. : (ג) רופא מחוז הצפון במשרד הבריאות או סגנו רשאי לקבוע תנאים שיחולו על החניונים על יסוד שיקולים של בריאות הציבור. : (ד) הממונה על ההילולה רשאי לקבוע תנאים נוספים שיחולו על החניונים, והוא יהיה אחראי להבטחת קיומם של התנאים שנקבעו לפי סעיף זה. @ 11. סייג למילוי תפקיד מרכזי באירוע : לא ימלא תפקיד מרכזי באירוע ההדלקה המרכזי או באירוע נוסף מי שהורשע בעבירה מסוג פשע, בעבירת מין או בעבירת אלימות במשפחה וטרם חלפו עשר שנים ממועד הרשעתו, ואם נגזר עליו עונש מאסר - מיום שסיים לרצות את עונשו, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה מהעבירות כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו; בסעיף זה, "עבירת מין" ו"עבירת אלימות במשפחה" - כהגדרתן [[בחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006]], [[ובחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991]], בהתאמה. @ 12. ספירת השוהים במתחם מירון ובמתחמים בזמן ההילולה : הממונה על ההילולה או מי מטעמו יהיה אחראי לספירת השוהים במתחם מירון וכן בכל אחד מן המתחמים בכל רגע נתון בזמן ההילולה, ולספירת מספר המשתתפים באירוע ההדלקה המרכזי ובכל אירוע נוסף, בכל רגע נתון במהלך האירוע כאמור; נוכח הממונה על ההילולה שמספר השוהים כאמור בכל רגע נתון בזמן ההילולה עולה על המספר המרבי של השוהים שנקבע בצו לפי [[סעיף 2]] או בהוראות לעניין מירון או בהוראות הג"א או במתווה לפי [[סעיף 8]], לפי העניין, או שמספר המשתתפים באירוע ההדלקה המרכזי או באירוע נוסף, לפי העניין, עולה על מספר המשתתפים שנקבע בתנאי האישור, יביא זאת לידיעת קצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה שהסמיך לכך מפקד מחוז הצפון במשטרת ישראל. @ 13. סמכויות : לשם אכיפת הוראות [[סעיפים 2 עד 9]] יהיו לשוטר הסמכויות המפורטות להלן: : (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו ולמסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של הוראות חוק זה; : (2) למנוע כניסה של אדם או רכב למתחם מירון או למתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי, או להוציאם ממתחם מירון או ממתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי, אם שהייתו של האדם באותו מקום היא בניגוד [[לסעיפים 2]], [[3]] [[או 8]], ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך; : (3) הביא הממונה על ההילולה או מי מטעמו לידיעת קצין משטרה כאמור [[בסעיף 12]], שמספר השוהים בכל אחד מן המתחמים בכל זמן נתון בזמן ההילולה עולה על מספר השוהים שנקבע בצו לפי [[סעיף 2]] או בהוראות לעניין מירון או בהוראות הג"א או במתווה לפי [[סעיף 8]], או שמספר המשתתפים באירוע ההדלקה המרכזי או באירוע נוסף, לפי העניין, עולה על מספר המשתתפים שנקבע בתנאי האישור, רשאי קצין המשטרה האמור - :: (א) להורות על הפסקת הדלקה או על הפסקת אירוע הדלקה במסגרת ההדלקה המרכזית לפי [[סעיף 5]] או במסגרת אירוע נוסף לפי [[סעיף 7]]; :: (ב) להורות להוציא אמצעי עזר לאירועים או חפץ אחר המשמש לפעולה אסורה לפי חוק זה, ממתחם מירון או מכל אחד מהמתחמים; :: (ג) למנוע כניסה של אדם או רכב למתחם מירון או לכל אחד מהמתחמים, לפי העניין, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך; :: (ד) להוציא אדם או רכב ממתחם מירון או מכל אחד מהמתחמים, לפי העניין, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך; : (4) הובא לידיעת קצין המשטרה כאמור [[בסעיף 12]], או נוכח קצין המשטרה האמור לדעת, שהדלקה מתקיימת בלא אישור לפי [[סעיפים 4]], [[5]], [[6]] [[או 7]] או בניגוד לתנאי מהותי בו או שאירוע נוסף מתקיים בלא אישור או בניגוד לתנאי מהותי בו לפי [[סעיף 7]], רשאי הוא להורות על הפסקת הדלקה או על הפסקת האירוע הנוסף, לפי העניין; : (5) לעניין מניעת כניסה לאירוע ההדלקה המרכזי או לאירוע נוסף ולעניין הפסקתם ופיזורם של אירועים כאמור - גם הסמכויות המסורות לשוטר לפי [[חוק הבטיחות]], בשינויים המחויבים. @ 14. עונשין : העושה אחד מאלה, דינו - קנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]]: : (1) השוהה במתחם מירון בזמן ההילולה בניגוד להוראות [[סעיף 2(א)]], או במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי בניגוד להוראות [[סעיף 2(ב)]]; : (2) המארגן או המבצע הדלקה במתחם מירון בזמן ההילולה בניגוד להוראות [[סעיף 4]]; : (3) המארגן או המקיים אירוע נוסף במתחם מירון בזמן ההילולה בניגוד להוראות [[סעיף 7(א)]]. @ 15. הוראות בעניין תכנון ובנייה : (א) יראו עבודות להכשרת קרקע ולפיתוח, עבודות להנחת תשתיות זמניות המבוצעות במתחם מירון, שימושים זמניים הנדרשים לצורכי ההילולה או אירוע המתקיים כדין במסגרתה, כעבודות וכשימושים שבוצעו כדין, [[וחוק התכנון והבנייה]] לא יחול עליהם, ובלבד שהתקיימו בהם כל אלה: :: (1) הם בוצעו או נעשו על ידי המדינה או מי מטעמה; :: (2) מהנדס רשוי שהוא בעל ניסיון של עשר שנים לפחות בביסוס מבנים, נתן אישור בדבר התאמתם לכלל ההוראות החלות לפי כל דין שעניינן בטיחות ויציבות; אישור המהנדס יינתן לאחר התייעצות עם ראש מחלקת הגנה מאש במחוז הצפון ברשות הארצית לכבאות והצלה בנושא שיקולי בטיחות אש וכיבוי דלקות לא יאוחר משלושה ימים לפני זמן ההילולה; :: (3) מהנדס רשות בעל ניסיון נתן אישור בדבר היות העבודות להכשרת קרקע ופיתוח או עבודות להנחת תשתיות זמניות, עבודות המשמשות לצורכי ההילולה או אירוע המתקיים במסגרתה; :: (4) עד יום ח' בסיוון התשפ"ו (24 במאי 2026) ישיב מבצע העבודות את הקרקע שבה בוצעו העבודות או הונחו התשתיות הזמניות כאמור, לקדמותה, ככל האפשר, אלא אם כן ניתן היתר לפי כל דין שלא לעשות כן. : (ב) יראו אוהל הסעדה, אוהל נוחות, אוהל תפילה ושירה, אמצעי עזר לאירועים למעט מבנה או מיתקן קבוע, גשר זמני להולכי רגל, מבנה יביל, מדרגות זמניות, יציע, מיתקן הדלקה, מיתקן תצפית, שלטים וכל מבנה או מיתקן זמני אחר שהוקמו במתחם מירון לצורכי ההילולה או אירוע המתקיים כדין במסגרתה, כמבנים ומיתקנים שהוקמו כדין, [[וחוק התכנון והבנייה]] לא יחול עליהם, ובלבד שהתקיימו בהם כל אלה: :: (1) הם הוקמו על ידי המדינה או מי מטעמה; :: (2) הם הוקמו ביום תחילתו של חוק זה או אחריו; :: (3) מהנדס רשוי שהוא בעל ניסיון של עשר שנים לפחות בביסוס מבנים נתן אישור לגביהם כאמור בסעיף קטן (א)(2); :: (4) מהנדס רשות בעל ניסיון נתן אישור בדבר היותם מבנים או מיתקנים זמניים המשמשים לצורכי ההילולה או אירוע המתקיים במסגרתה; :: (5) עד יום ח' בסיוון התשפ"ו (24 במאי 2026) מקים המבנים והמיתקנים פינה אותם והשיב את הקרקע שבה הוקמו לקדמותה, ככל האפשר. @ 16. שמירת דינים : אין בהוראות לפי חוק זה כדי לגרוע מהוראות לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית]] ומהסמכויות שניתנו מכוחו. @ 17. ביצוע : השר ממונה על ביצועו של חוק זה. @ 18. תוקף : חוק זה יעמוד בתוקפו עד יום ח' בסיוון התשפ"ו (24 במאי 2026). == תוספת == ==== ((([[סעיף 1]] - ההגדרות "מתחם מירון", "מתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי" ו"המתחמים"))) ==== === מפה של אתר הר מירון כולו, ובכלל זה מתחם מירון, מתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי והמתחמים === @ : {{ממורכז|[[תמונה:מפת אזור מירון אתר מירון.jpg]]}} <פרסום> התקבל בכנסת ביום י"ג בניסן התשפ"ו (31 במרץ 2026). <חתימות> * בנימין נתניהו ראש הממשלה * יצחק הרצוג נשיא המדינה * אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת 8klcg3cce3fw6elkiac8b6gjyh0raj4 חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026) 0 1739482 3002820 2026-04-03T09:01:11Z OpenLawBot 8112 [3002611] חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026) 3002820 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ״ו–2026}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2242332}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ו, 414|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12235101.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: צמצום ההון השחור}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק א סימן א|סימן א׳: הגבלה על החלפת שטר במזומן}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק א סימן ב|סימן ב׳: דיווח של נותני שירותים פיננסיים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: מיסוי של קופות גמל}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: ריווח מדרגות מס הכנסה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: תשלום מיוחד על רווחי בנקים בשנים 2026 ו־2027}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: צמצום ההון השחור}} {{ח:קטע3|פרק א סימן א|סימן א׳: הגבלה על החלפת שטר במזומן}} {{ח:סעיף|1|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק לצמצום השימוש במזומן|בחוק לצמצום השימוש במזומן, התשע״ח–2018}}.}} {{ח:קטע3|פרק א סימן ב|סימן ב׳: דיווח של נותני שירותים פיננסיים}} {{ח:סעיף|2|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}}.}} {{ח:סעיף|3|{{ח:פנימי|פרק א סימן ב|סימן ב׳}} – תחולה}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} כנוסחה {{ח:פנימי|פרק א סימן ב|בסימן זה}} יחולו ממועד הדיווח של הרבעון השלישי בשנת המס 2026 ואילך. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: מיסוי של קופות גמל}} {{ח:סעיף|4|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}}.}} {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: ריווח מדרגות מס הכנסה}} {{ח:סעיף|5|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}}.}} {{ח:סעיף|6|{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} – תחילה ותחולה}} {{ח:ת}} תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} ביום י״ב בטבת התשפ״ו (1 בינואר 2026) והוא יחול על הכנסה שהופקה או נצמחה ביום האמור או לאחריו. {{ח:סעיף|7|{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} – הוראת מעבר}} {{ח:ת}} לעניין תיאום הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 120ב|סעיף 120ב(ה) לפקודת מס הכנסה}} ({{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} – הסכומים), יראו אותם כאילו היו הסכומים המתואמים ליום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024). {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)}} {{ח:סעיף|8|השם}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} יהיה ”{{ח:חיצוני|חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)|חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה), התשפ״ו–2026}}“. {{ח:סעיף|9|סעיפי {{ח:חיצוני|חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)|החוק}}}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)|בחוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה), התשפ״ו–2026}}.}} {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: תשלום מיוחד על רווחי בנקים בשנים 2026 ו־2027}} {{ח:סעיף|10|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק תשלום מיוחד לשם השגת יעדי התקציב (הוראת שעה – חרבות ברזל)|בחוק תשלום מיוחד לשם השגת יעדי התקציב (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ״ד–2024}}.}} {{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030}} {{ח:סעיף|11|השם}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} יהיה ”{{ח:חיצוני|חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)|חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים), התשפ״ו–2026}}“. {{ח:סעיף|12|סעיפי {{ח:חיצוני|חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)|החוק}}}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)|בחוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים), התשפ״ו–2026}}.}} {{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום י״ב בניסן התשפ״ו (30 במרץ 2026).}} * '''בנימין נתניהו'''<br>ראש הממשלה * '''בצלאל סמוטריץ׳'''<br>שר האוצר * '''יצחק הרצוג'''<br>נשיא המדינה * '''אמיר אוחנה'''<br>יושב ראש הכנסת {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] eyn45g1uj8a84oq8cawrht97tof03xp שיחת מקור:חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026) 117 1739483 3002821 2026-04-03T09:01:13Z OpenLawBot 8112 הפניה 3002821 wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]] iss8zrg69g1f2yz6q1t2i3jyi5n4ojz שיחה:חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026) 1 1739484 3002822 2026-04-03T09:01:15Z OpenLawBot 8112 דף ריק 3002822 wikitext text/x-wiki phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1 שיחה:ערכין לב ב 1 1739485 3002845 2026-04-03T10:28:28Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{א|Erel Segal}} שלום. היה לקהילה דיון בעבר - שם סיכמו כי בדפים של הגמרא לא ייכנסו פיסוק או עיצוב יתר מעבר למובא בדפוס הרגיל של ווילנא.....--~~~~" 3002845 wikitext text/x-wiki {{א|Erel Segal}} שלום. היה לקהילה דיון בעבר - שם סיכמו כי בדפים של הגמרא לא ייכנסו פיסוק או עיצוב יתר מעבר למובא בדפוס הרגיל של ווילנא.....--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 13:28, 3 באפריל 2026 (IDT) s7mn6dl86hnd1uj5uow82llb1u1ictx 3002854 3002845 2026-04-03T10:47:31Z Nahum 68 תגובה למשתמש Roxette5 ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]]) 3002854 wikitext text/x-wiki {{א|Erel Segal}} שלום. היה לקהילה דיון בעבר - שם סיכמו כי בדפים של הגמרא לא ייכנסו פיסוק או עיצוב יתר מעבר למובא בדפוס הרגיל של ווילנא.....--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 13:28, 3 באפריל 2026 (IDT) : הדף שוחזר. אפשר ואף אצוי להעתיק את גרסתו של אראל סגל למרחב הביאור במטרה ליצור בסיס למהד' כזו עבור ערכין. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:47, 3 באפריל 2026 (IDT) mex3xd3yx9f3avhaoi97y509gw5cgm8 3002867 3002854 2026-04-03T11:07:50Z Nahum 68 תוספת ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]]) 3002867 wikitext text/x-wiki {{א|Erel Segal}} שלום. היה לקהילה דיון בעבר - שם סיכמו כי בדפים של הגמרא לא ייכנסו פיסוק או עיצוב יתר מעבר למובא בדפוס הרגיל של ווילנא.....--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 13:28, 3 באפריל 2026 (IDT) : הדף שוחזר. אפשר ואף אצוי להעתיק את גרסתו של אראל סגל למרחב הביאור במטרה ליצור בסיס למהד' כזו עבור ערכין. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:47, 3 באפריל 2026 (IDT) :: {{בוצע}}. ותודה ל־{{א|Erel Segal|אראל סגל}} על היוזמה!-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:07, 3 באפריל 2026 (IDT) 5hxdmzsjag04t7yl51y6qpoe1mveuid 3002868 3002867 2026-04-03T11:08:02Z Nahum 68 3002868 wikitext text/x-wiki {{א|Erel Segal}} שלום. היה לקהילה דיון בעבר - שם סיכמו כי בדפים של הגמרא לא ייכנסו פיסוק או עיצוב יתר מעבר למובא בדפוס הרגיל של ווילנא.....--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 13:28, 3 באפריל 2026 (IDT) : הדף שוחזר. אפשר ואף רצוי להעתיק את גרסתו של אראל סגל למרחב הביאור במטרה ליצור בסיס למהד' כזו עבור ערכין. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:47, 3 באפריל 2026 (IDT) :: {{בוצע}}. ותודה ל־{{א|Erel Segal|אראל סגל}} על היוזמה!-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:07, 3 באפריל 2026 (IDT) 8fc3zbcbm4fx0oswgtwoa9txcvpqne1 מקור:דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948) 116 1739486 3002846 2026-04-03T10:32:56Z Fuzzy 29 דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1948 3002846 wikitext text/x-wiki <שם> דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1948 <שם אחר> דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948) <שם אחר> דבר המלך במועצה על פלשתינה (א"י), 1948 ==== 1948 מס' 106. ==== <מאגר 2078565 תיקון 149854> <מקור> ((ע"ר 1948, תוס' 2, 231|דבר המלך במועצה על פלשתינה (א"י)|0:563983)); ((ע"ר תש"ח, תוס' א', 3|פקודת סדרי השלטון והמשפט|0:312670)); ((ס"ח תש"ט, 1|חוק המעבר|1:208911)); ((תשמ"ד, 95|חוק לביטול דינים שנושנו|10:210144)). <מבוא> הואיל ובשים לב לסיומו הממשמש ובא של המאנדאט לפלשתינה (א"י) ולהסתלקותו של הוד רוממותו מן הממשל בארץ רצוי להתקין קביעה נוספת לשם הממשל בפלשתינה (א"י) כמוכלל להלן: לפיכך הואיל הוד רוממותו מתוקפם של הכוחות, המוקנים לו בעניין זה [[חוק השפוט בארצות נכר|בחוק הפרלמנט בדבר שיפוט חוץ, 1890]], או באורח אחר, ומתוך שימוש בהם, ובעצת מועצתו הפרטית לצוות, ובזה מצווים, לאמור:- ---- לפי [[#1|חוק לביטול דינים שנושנו, התשמ"ד-1984]], '''דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1948 בוטל ביום ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948).''' ---- ((מכוח האמור [[+|בסעיפים 14]] [[ו-15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948]], כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי מלך בריטניה או בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק "פלשתינה (א"י)" ייקרא מעתה "ישראל". לפי [[סעיף 13 לחוק המעבר, תש"ט-1949]], כל מקום בו נאמר בחוק "עתון רשמי" ייקרא מעתה "רשומות".)) @ 1. (תיקון: תש"ח) : דבר-המלך הזה ייקרא (("))דבר-המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1948((")). @ 2. (תיקון: תש"ח) : (1) בדבר-המלך הזה - אם לא יחייב עניין הכתוב פירוש אחר - :- "נציב עליון" כולל את האדם הממרכל אותה שעה את ממשלת ישראל; :- "ארץ-ישראל" כוללת את המים הטריטוריאליים הסמוכים לה; :- "חוק קיים" כולל כל דבר-המלך של הוד רוממותו במועצה, להוציא את דבר-המלך הזה, וכל פקודה, חוק עותומאני, צו, כלל, תקנה, חוק-עזר או חיקוק או חוק אחרים, בין כתובים ובין שאינם כתובים, העומדים אותה שעה בתוקפם בישראל. : (2) חוק הפירושים, 1889, יחול לשם פירושו של דבר-המלך הזה, כשם שהוא חל לשם פירושו של כל חוק-פרלמנט. @ 3. (תיקון: תש"ח, תש"ט) : (1) הנציב העליון רשאי מזמן לזמן להתקין - בצו - אותה קביעה, שתהיה נראית לו - לפי שיקול-דעתו היחיד - מועילה לממשל בארץ-ישראל, עד להסתלקותו של הוד רוממותו מן הממשל בארץ-ישראל, או מתוך צפייה או הכנה לאותה הסתלקות. : (2) בלי לפגוע בכללותם של הכוחות, המוענקים לנציב העליון בסעיף-קטן (1) של הסעיף הזה, יהיה כל צו, שיינתן לפי הסעיף-הקטן ההוא, עלול להפקיע שום חוק קיים, להוסיף עליו, לתקנו, להטילו בשינויים, או להתלות את פעולתו, ושום קביעה של חוק קיים, העשוייה להיות בלתי-עקבית לכל צו כזה, לא תהיה נודעת לה נפקות כל זמן שיהיה אותו צו עומד בתוקפו. : (3) בהשתמשו בכוחותיו לפי הסעיף הזה יפעל הנציב העליון בהתאם לשום הוראות העשויות להינתן לו בחתימת-היד ובטבעת המלכותיות, או באמצעות מזכיר-מדינה, אולם השימוש בכוחות האמורים לא יהיה כפוף באורח אחר לשום תנאי או הגבלה. : (4) (((בוטל מכללא):)) הוד רוממותו שומר לעצמו את הזכות לדחות שום צו, שנתנו הנציב העליון לפי הסעיף הזה, ולהודיע על אותה דחייה באמצעות מזכיר-מדינה. כל דחייה כזאת תהיה נודעת לה נפקות למן הזמן, שבו יפרסם אותה הנציב העליון בהודעה ברשומות (([במקור: בעיתון הרשמי של ארץ-ישראל])). @ 4. : (1) כל תעודה, המיומרת להיות צו שנתנו הנציב העליון לפי [[סעיף 3 של דבר-המלך הזה]], ולהיות חתומה בידי הנציב העליון או בשמו, תתקבל בעדות, ויהיו רואים אותה כצו, שנתנו הנציב העליון, עד שיוכח היפוכו של דבר. : (2) כל תעודה, המיומרת להיות צו שנתנו הנציב העליון לפי [[סעיף 3 של דבר-המלך הזה]], יהיו רואים אותה כערוכה באופן תקֵף, ועל תקֵפוּת של הקביעות הכלולות בצו לא יוקשה בשום בית-משפט או בכל דרך אחרת שהיא. @ 5. (תיקון: תש"ח) : הכוחות, המוענקים לנציב העליון בדבר-המלך הזה, באים להוסיף על הכוחות, שהוענקו לו [[בדברי-המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922 עד 1947]], [[בדבר-המלך במועצה על ארץ-ישראל (הגנה), 1937]], או בדרך אחרת, ולא לגרוע מהם. @ 6. (תיקון: תש"ח) : (((בוטל מכללא):)) הוד רוממותו שומר לעצמו, ליורשיו ולבאים אחריו, את הזכות לעשות מזמן לזמן - בעצת מועצתו או מועצתם הפרטית - כל אותם חוקים, העשויים להיראות בעיניו או בעיניהם נחוצים למען השלום, הסדר והממשל הטוב בארץ-ישראל. @ 7. : דבר-המלך הזה ייכנס לפעולה ביום, שאותו יהיה מועיד הנציב העליון בהכרזה. : ((פורסם צו מאת הנציב העליון לפיו הועיד הנציב העליון את יום ה-1 במארס, 1948, ליום, שבו ייכנס לפעולתו דבר-המלך במועצה.)) <פרסום> בחצר-המלך בארמון באקינגהאם, היום ה-26 בינואר, 1948. <חתימה> א. צ'. א. לידביטר cradwnkph1yhosc7zrxuvvxbr5m2nl2 קובץ:שם למפרע.PNG 6 1739487 3002850 2026-04-03T10:37:06Z Roxette5 5159 3002850 wikitext text/x-wiki phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1 ביאור:בבלי ערכין דף לב 106 1739488 3002855 2026-04-03T10:49:40Z Nahum 68 תשתית למהד' מבוארת 3002855 wikitext text/x-wiki {{הבהרת מרחב ביאור}} {{ביאור:תוכן לגמרא ערכין|ערכין|ו|6}} {{ביאור:עמוד א}} lgr28t219e57zmawqw5ombz8hk8cuf4 3002862 3002855 2026-04-03T11:02:29Z Nahum 68 3002862 wikitext text/x-wiki {{הבהרת מרחב ביאור}} {{ביאור:תוכן לגמרא ערכין|ערכין|ו|6}} {{ביאור:עמוד א}} {{ביאור:עמוד ב}} אמר אביי: הכי קאמר: עד גמלא בגליל, עד גדוד בעבר הירדן, וחדיד ואונו וירושלים ביהודה. רבא אמר: גמלא בגליל – לאפוקי גמלא דשאר ארצות, גדוד בעבר הירדן – לאפוקי גדוד דשאר ארצות; אינך דלא איכא דכותייהו – לא איצטריך ליה. וירושלים מי מיחלט בה? והתניא, {{צפ|עשרה דברים נאמרו בירושלים: אין הבית חלוט בה}}! – אמר רבי יוחנן: כירושלים, דמוקפת חומה מימות יהושע בן נון; ולא כירושלים, דאילו ירושלים – אין הבית חלוט בה, ואילו הכא הבית חלוט בהן. – רב אשי אמר: לאו אמר רב יוסף, "תרי קדש הוו"? {{ה"נ}} תרי ירושלים הוו. תניא ישמעאל בר' יוסי: "למה מנו חכמים את אלו? – שכשעלו בני הגולה, מצאו אלו וקידשום; אבל ראשונות בטלו משבטלה קדושת הארץ". קסבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא. ורמינהי, אמר ר' ישמעאל בר' יוסי: "וכי אלו בלבד היו? והלא כבר נאמר: {{צמ|ששים עיר כל חבל ארגוב כל אלה ערים בצורות|דברים ג ד|ערכין לב ב}}! אלא למה מנו חכמים את אלו? שכשעלו בני הגולה מצאו אלו וקידשום". קידשום? הא אמרינן דלא צריך לקדושינהו! אלא מנאום. "ולא אלו בלבד, אלא כל שתעלה לך מסורת בידך מאבותיך שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון – כל מצוות הללו נוהגות בה, מפני שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא"! איבעית אימא: תרי תנאי, ואליבא דר' ישמעאל. ואיבעית אימא: חד מינייהו ר' אלעזר בר יוסי אמרה, דתניא, ר' אלעזר בר' יוסי אומר: {{צ|אשר לוא חומה}} – {{אע"פ}} שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן. מאי טעמא ד{{מ"ד}} קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא? – דכתיב: {{צמ|ויעשו בני הגולה השבים מן השבי סוכות וישבו בסוכות כי לא עשו מימי יהושע בן נון כן בני ישראל... ותהי שמחה גדולה מאד|נחמיה ח יז|ערכין לב ב}}. אפשר בא דוד ולא עשו סוכות עד שבא עזרא?! אלא מקיש ביאתם בימי עזרא לביאתם בימי יהושע: מה ביאתם בימי יהושע – מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה, אף ביאתן בימי עזרא, מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה. ואומר: {{צמ|והביאך ה' אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה|דברים ל ה|ערכין לב ב}}, מקיש ירושתך לירושת אבותיך; מה ירושת אבותיך בחידוש כל דברים הללו, אף ירושתך בחידוש כל דברים הללו. ואידך? – דבעי רחמי על יצר דעבודה זרה ובטליה, ואגין זכותא עלייהו כי סוכה. והיינו דקא קפיד קרא עילויה דיהושע, דבכל דוכתא כתיב "יהושע", והכא ([[נחמיה ח]]) כתיב ישוע. בשלמא משה לא בעא רחמי, דלא הוה זכותא דארץ ישראל, אלא יהושע דהוה ליה זכותא דארץ ישראל, אמאי לא ליבעי רחמי? – והא כתיב: "אשר ירשו אבותיך וירשתה"! - הכי קאמר: כיון דירשו אבותיך, ירשת את. – ומי מנו שמיטין ויובלות? השתא משגלו שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט מנשה – בטלו יובלות; עזרא, דכתיב ביה {{צמ|כל הקהל כאחד ארבע רבוא אלפים ושש מאות וששים|עזרא ב סד|ערכין לב ב}}, הוה מני?! דתניא: {{צפ|משגלו שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט המנשה בטלו יובלות, שנאמר, {{צמ|וקראתם דרור בארץ לכל יושביה|ויקרא כה י|ערכין לב ב}}: בזמן שכל יושביה עליה, ולא בזמן שגלו מקצתן. יכול היו עליה והן מעורבין שבט בנימין ביהודה ושבט יהודה בבנימין, יהא יובל נוהג? תלמוד לומר '''לכל יושביה''': בזמן שיושביה כתיקונן, ולא בזמן שהן מעורבין|ספרא על ויקרא כה י}}! – אמר ר' נחמן בר יצחק: מנו יובלות לקדש שמיטין. 78pizxh151qwb30o95vjwstkgue247a 3002863 3002862 2026-04-03T11:03:45Z Nahum 68 3002863 wikitext text/x-wiki {{הבהרת מרחב ביאור}} {{ביאור:תוכן לגמרא ערכין|ערכין|ו|6}} {{ביאור:עמוד א}} {{ביאור:עמוד ב}} אמר אביי: הכי קאמר: עד גמלא בגליל, עד גדוד בעבר הירדן, וחדיד ואונו וירושלים ביהודה. רבא אמר: גמלא בגליל – לאפוקי גמלא דשאר ארצות, גדוד בעבר הירדן – לאפוקי גדוד דשאר ארצות; אינך דלא איכא דכותייהו – לא איצטריך ליה. וירושלים מי מיחלט בה? והתניא, {{צפ|עשרה דברים נאמרו בירושלים: אין הבית חלוט בה}}! – אמר רבי יוחנן: כירושלים, דמוקפת חומה מימות יהושע בן נון; ולא כירושלים, דאילו ירושלים – אין הבית חלוט בה, ואילו הכא הבית חלוט בהן. – רב אשי אמר: לאו אמר רב יוסף, "תרי קדש הוו"? {{ה"נ}} תרי ירושלים הוו. תניא ישמעאל בר' יוסי: "למה מנו חכמים את אלו? – שכשעלו בני הגולה, מצאו אלו וקידשום; אבל ראשונות בטלו משבטלה קדושת הארץ". קסבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא. ורמינהי, אמר ר' ישמעאל בר' יוסי: "וכי אלו בלבד היו? והלא כבר נאמר: {{צמ|ששים עיר כל חבל ארגוב כל אלה ערים בצורות|דברים ג ד|ערכין לב ב}}! אלא למה מנו חכמים את אלו? שכשעלו בני הגולה מצאו אלו וקידשום". קידשום? הא אמרינן דלא צריך לקדושינהו! אלא מנאום. "ולא אלו בלבד, אלא כל שתעלה לך מסורת בידך מאבותיך שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון – כל מצוות הללו נוהגות בה, מפני שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא"! איבעית אימא: תרי תנאי, ואליבא דר' ישמעאל. ואיבעית אימא: חד מינייהו ר' אלעזר בר יוסי אמרה, דתניא, ר' אלעזר בר' יוסי אומר: {{צ|אשר לוא חומה}} – {{אע"פ}} שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן. מאי טעמא ד{{מ"ד}} קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא? – דכתיב: {{צמ|ויעשו בני הגולה השבים מן השבי סוכות וישבו בסוכות כי לא עשו מימי יהושע בן נון כן בני ישראל... ותהי שמחה גדולה מאד|נחמיה ח יז|ערכין לב ב}}. אפשר בא דוד ולא עשו סוכות עד שבא עזרא?! אלא מקיש ביאתם בימי עזרא לביאתם בימי יהושע: מה ביאתם בימי יהושע – מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה, אף ביאתן בימי עזרא, מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה. ואומר: {{צמ|והביאך ה' אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה|דברים ל ה|ערכין לב ב}}, מקיש ירושתך לירושת אבותיך; מה ירושת אבותיך בחידוש כל דברים הללו, אף ירושתך בחידוש כל דברים הללו. ואידך? – דבעי רחמי על יצר דעבודה זרה ובטליה, ואגין זכותא עלייהו כי סוכה. והיינו דקא קפיד קרא עילויה דיהושע, דבכל דוכתא כתיב "יהושע", והכא ([[נחמיה ח]]) כתיב ישוע. בשלמא משה לא בעא רחמי, דלא הוה זכותא דארץ ישראל, אלא יהושע דהוה ליה זכותא דארץ ישראל, אמאי לא ליבעי רחמי? – והא כתיב: "אשר ירשו אבותיך וירשתה"! - הכי קאמר: כיון דירשו אבותיך, ירשת את. – ומי מנו שמיטין ויובלות? השתא משגלו שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט מנשה – בטלו יובלות; עזרא, דכתיב ביה {{צמ|כל הקהל כאחד ארבע רבוא אלפים ושש מאות וששים|עזרא ב סד|ערכין לב ב}}, הוה מני?! דתניא: {{צפ|משגלו שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט המנשה בטלו יובלות, שנאמר {{צמ|'''וקראתם דרור בארץ לכל יושביה'''|ויקרא כה י|ערכין לב ב}}: בזמן שכל יושביה עליה, ולא בזמן שגלו מקצתן. יכול היו עליה והן מעורבין שבט בנימין ביהודה ושבט יהודה בבנימין, יהא יובל נוהג? תלמוד לומר '''לכל יושביה''': בזמן שיושביה כתיקונן, ולא בזמן שהן מעורבין|ספרא על ויקרא כה י}}! – אמר ר' נחמן בר יצחק: מנו יובלות לקדש שמיטין. rvlr3job90wtd6u1av1pjagpmvtwibh 3002864 3002863 2026-04-03T11:05:01Z Nahum 68 3002864 wikitext text/x-wiki {{הבהרת מרחב ביאור}} {{ביאור:תוכן לגמרא ערכין|ערכין|ו|6}} {{ביאור:עמוד א}} {{ביאור:עמוד ב}} אמר אביי: הכי קאמר: עד גמלא בגליל, עד גדוד בעבר הירדן, וחדיד ואונו וירושלים ביהודה. רבא אמר: גמלא בגליל – לאפוקי גמלא דשאר ארצות, גדוד בעבר הירדן – לאפוקי גדוד דשאר ארצות; אינך דלא איכא דכותייהו – לא איצטריך ליה. וירושלים מי מיחלט בה? והתניא, {{צפ|עשרה דברים נאמרו בירושלים: אין הבית חלוט בה}}! – אמר רבי יוחנן: כירושלים, דמוקפת חומה מימות יהושע בן נון; ולא כירושלים, דאילו ירושלים – אין הבית חלוט בה, ואילו הכא הבית חלוט בהן. – רב אשי אמר: לאו אמר רב יוסף, "תרי קדש הוו"? {{ה"נ}} תרי ירושלים הוו. תניא ישמעאל בר' יוסי: "למה מנו חכמים את אלו? – שכשעלו בני הגולה, מצאו אלו וקידשום; אבל ראשונות בטלו משבטלה קדושת הארץ". קסבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא. ורמינהי, אמר ר' ישמעאל בר' יוסי: "וכי אלו בלבד היו? והלא כבר נאמר {{צמ|ששים עיר כל חבל ארגוב כל אלה ערים בצורות|דברים ג ד|ערכין לב ב}}! אלא למה מנו חכמים את אלו? שכשעלו בני הגולה מצאו אלו וקידשום". קידשום? הא אמרינן דלא צריך לקדושינהו! אלא מנאום. "ולא אלו בלבד, אלא כל שתעלה לך מסורת בידך מאבותיך שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון – כל מצוות הללו נוהגות בה, מפני שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא"! איבעית אימא: תרי תנאי, ואליבא דר' ישמעאל. ואיבעית אימא: חד מינייהו ר' אלעזר בר יוסי אמרה, דתניא, ר' אלעזר בר' יוסי אומר: {{צ|אשר לוא חומה}} – {{אע"פ}} שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן. מאי טעמא ד{{מ"ד}} קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא? – דכתיב {{צמ|ויעשו בני הגולה השבים מן השבי סוכות וישבו בסוכות כי לא עשו מימי יהושע בן נון כן בני ישראל... ותהי שמחה גדולה מאד|נחמיה ח יז|ערכין לב ב}}. אפשר בא דוד ולא עשו סוכות עד שבא עזרא?! אלא מקיש ביאתם בימי עזרא לביאתם בימי יהושע: מה ביאתם בימי יהושע – מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה, אף ביאתן בימי עזרא, מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה. ואומר {{צמ|והביאך ה' אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה|דברים ל ה|ערכין לב ב}}, מקיש ירושתך לירושת אבותיך; מה ירושת אבותיך בחידוש כל דברים הללו, אף ירושתך בחידוש כל דברים הללו. ואידך? – דבעי רחמי על יצר דעבודה זרה ובטליה, ואגין זכותא עלייהו כי סוכה. והיינו דקא קפיד קרא עילויה דיהושע, דבכל דוכתא כתיב "יהושע", והכא ([[נחמיה ח]]) כתיב ישוע. בשלמא משה לא בעא רחמי, דלא הוה זכותא דארץ ישראל, אלא יהושע דהוה ליה זכותא דארץ ישראל, אמאי לא ליבעי רחמי? – והא כתיב: "אשר ירשו אבותיך וירשתה"! - הכי קאמר: כיון דירשו אבותיך, ירשת את. – ומי מנו שמיטין ויובלות? השתא משגלו שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט מנשה – בטלו יובלות; עזרא, דכתיב ביה {{צמ|כל הקהל כאחד ארבע רבוא אלפים ושש מאות וששים|עזרא ב סד|ערכין לב ב}}, הוה מני?! דתניא: {{צפ|משגלו שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט המנשה בטלו יובלות, שנאמר {{צמ|'''וקראתם דרור בארץ לכל יושביה'''|ויקרא כה י|ערכין לב ב}}: בזמן שכל יושביה עליה, ולא בזמן שגלו מקצתן. יכול היו עליה והן מעורבין שבט בנימין ביהודה ושבט יהודה בבנימין, יהא יובל נוהג? תלמוד לומר '''לכל יושביה''': בזמן שיושביה כתיקונן, ולא בזמן שהן מעורבין|ספרא על ויקרא כה י}}! – אמר ר' נחמן בר יצחק: מנו יובלות לקדש שמיטין. 5poj88f7qbj5gr4dtwc3ie1pztu3wqn 3002865 3002864 2026-04-03T11:06:36Z Nahum 68 3002865 wikitext text/x-wiki {{הבהרת מרחב ביאור}} {{ביאור:תוכן לגמרא ערכין|ערכין|לב|32}} {{ביאור:עמוד א}} {{ביאור:עמוד ב}} אמר אביי: הכי קאמר: עד גמלא בגליל, עד גדוד בעבר הירדן, וחדיד ואונו וירושלים ביהודה. רבא אמר: גמלא בגליל – לאפוקי גמלא דשאר ארצות, גדוד בעבר הירדן – לאפוקי גדוד דשאר ארצות; אינך דלא איכא דכותייהו – לא איצטריך ליה. וירושלים מי מיחלט בה? והתניא, {{צפ|עשרה דברים נאמרו בירושלים: אין הבית חלוט בה}}! – אמר רבי יוחנן: כירושלים, דמוקפת חומה מימות יהושע בן נון; ולא כירושלים, דאילו ירושלים – אין הבית חלוט בה, ואילו הכא הבית חלוט בהן. – רב אשי אמר: לאו אמר רב יוסף, "תרי קדש הוו"? {{ה"נ}} תרי ירושלים הוו. תניא ישמעאל בר' יוסי: "למה מנו חכמים את אלו? – שכשעלו בני הגולה, מצאו אלו וקידשום; אבל ראשונות בטלו משבטלה קדושת הארץ". קסבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא. ורמינהי, אמר ר' ישמעאל בר' יוסי: "וכי אלו בלבד היו? והלא כבר נאמר {{צמ|ששים עיר כל חבל ארגוב כל אלה ערים בצורות|דברים ג ד|ערכין לב ב}}! אלא למה מנו חכמים את אלו? שכשעלו בני הגולה מצאו אלו וקידשום". קידשום? הא אמרינן דלא צריך לקדושינהו! אלא מנאום. "ולא אלו בלבד, אלא כל שתעלה לך מסורת בידך מאבותיך שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון – כל מצוות הללו נוהגות בה, מפני שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא"! איבעית אימא: תרי תנאי, ואליבא דר' ישמעאל. ואיבעית אימא: חד מינייהו ר' אלעזר בר יוסי אמרה, דתניא, ר' אלעזר בר' יוסי אומר: {{צ|אשר לוא חומה}} – {{אע"פ}} שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן. מאי טעמא ד{{מ"ד}} קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא? – דכתיב {{צמ|ויעשו בני הגולה השבים מן השבי סוכות וישבו בסוכות כי לא עשו מימי יהושע בן נון כן בני ישראל... ותהי שמחה גדולה מאד|נחמיה ח יז|ערכין לב ב}}. אפשר בא דוד ולא עשו סוכות עד שבא עזרא?! אלא מקיש ביאתם בימי עזרא לביאתם בימי יהושע: מה ביאתם בימי יהושע – מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה, אף ביאתן בימי עזרא, מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה. ואומר {{צמ|והביאך ה' אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה|דברים ל ה|ערכין לב ב}}, מקיש ירושתך לירושת אבותיך; מה ירושת אבותיך בחידוש כל דברים הללו, אף ירושתך בחידוש כל דברים הללו. ואידך? – דבעי רחמי על יצר דעבודה זרה ובטליה, ואגין זכותא עלייהו כי סוכה. והיינו דקא קפיד קרא עילויה דיהושע, דבכל דוכתא כתיב "יהושע", והכא ([[נחמיה ח]]) כתיב ישוע. בשלמא משה לא בעא רחמי, דלא הוה זכותא דארץ ישראל, אלא יהושע דהוה ליה זכותא דארץ ישראל, אמאי לא ליבעי רחמי? – והא כתיב: "אשר ירשו אבותיך וירשתה"! - הכי קאמר: כיון דירשו אבותיך, ירשת את. – ומי מנו שמיטין ויובלות? השתא משגלו שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט מנשה – בטלו יובלות; עזרא, דכתיב ביה {{צמ|כל הקהל כאחד ארבע רבוא אלפים ושש מאות וששים|עזרא ב סד|ערכין לב ב}}, הוה מני?! דתניא: {{צפ|משגלו שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט המנשה בטלו יובלות, שנאמר {{צמ|'''וקראתם דרור בארץ לכל יושביה'''|ויקרא כה י|ערכין לב ב}}: בזמן שכל יושביה עליה, ולא בזמן שגלו מקצתן. יכול היו עליה והן מעורבין שבט בנימין ביהודה ושבט יהודה בבנימין, יהא יובל נוהג? תלמוד לומר '''לכל יושביה''': בזמן שיושביה כתיקונן, ולא בזמן שהן מעורבין|ספרא על ויקרא כה י}}! – אמר ר' נחמן בר יצחק: מנו יובלות לקדש שמיטין. 31sel3ctkm0dcvb3p2uxtg74e9y50ow עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/288 104 1739489 3002869 2026-04-03T11:08:24Z יעקב 15222 /* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן "‫ראשית המעשים בשובם‬ ‫שנט‬ <קטע התחלה=פרק יט/> ובהוציאם את כל הדורות כולם מדרכי העולם ומהלך החיים לא מצאו הדרך בסדרי המעשים ויהי להם חזות הכל כספר החתום. ורבן שמעון בן גמליאל לא הוזכר עוד כל עיקר בימי שלפי השמד לא בהשליחות לבבל ולא באסיפתם לשעה לאושא, ל..." 3002869 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫ראשית המעשים בשובם‬ ‫שנט‬ <קטע התחלה=פרק יט/> ובהוציאם את כל הדורות כולם מדרכי העולם ומהלך החיים לא מצאו הדרך בסדרי המעשים ויהי להם חזות הכל כספר החתום. ורבן שמעון בן גמליאל לא הוזכר עוד כל עיקר בימי שלפי השמד לא בהשליחות לבבל ולא באסיפתם לשעה לאושא, לפי שהקפדת הממשלה על הנשיאות גדלה אז מאד, וכבר נרדפו גם רבן גמליאל גס ר׳ אלעזר בן עזריה אחריו עוד לפני המלחמה, גם בימי וועספאסיאנוס גם בימי דאמיציאן ובימי טראיאן. ואשר אך מפני זה לא הוקם רבן שמעון בן גמליאל לנשיא כל עיקר בראשית ימי אדריאנוס בימי אושא לפי שיראו לעשות כן, ויקרא אז רק "בן הנשיא" לפי שהממשלה הביטה גם אז בעין רעה על הנשיאות. אף כי יראו לעשות כן עתה בשלפי השמד בשעה שבני ישראל וחכמי ישראל בראשם מדדו כל צעד אשר עשו להשמר מכל חשד. ולפנינו יבואר כי גם לאחר זמן כאשר הרשו לעצמם להעמיד את רבן שמעון בן גמליאל בראש הנשיאות לא ארכו לו הימים והוכרח לסוג אחור מזה. ור׳ אלעזר בר׳ צדוק, אשר הוא ור׳ צדוק אביו לא זזה ידם מיד הנשיאים גם בימי הבית וגם ביבנה וגם אחר זה בראשית ימי אדריאנוס באושא, ככל אשר כבר הערנו בכל המשך דברינו, הנה נמצא גם אותו באושא בבואם שם בשלפי השמד. ומזה עצמו נוכל להבין כי שם נמצא בעת ההיא גם כל בית הנשיאים ורבן שמעון בן גמליאל בראשם,רק שרבן שמעון בן נמליאל לא לקח חלק בהאסיפה לבלי למשוך עוד את‬ ‫עין הרומיים עליו‪ ,‬בימי שלפי השמד‪ ,‬אשר ספרו עוד צעדיהם אבל שם הי׳ אז‬ ‫נם הוא‪ ,‬ובכל האופנים זה וראי כי לא קבע לו מתיבתא לעצמו‪ ,‬ולא הי׳ לנשיא‬ ‫־‬ ‫כי אז הי׳ ר׳ אלעזר בר׳ צרוק הראשון אשר הלך אחריו‪.‬‬ ‫ובהיות זה נם ענין לעצמו להפיץ אור יותר על רבר האסיפה הזאת בשלפי‬ ‫השמד אשר נם בכל אשר היתה רק אסיפת ארעי‪ ,‬ובבל אשר עסקו שם העייקר‬ ‫בסדרי המדינה‪ ,‬בכל זה כדרכי ראשי הכמי ישראל העמידו את התורה בשורה‬ ‫ראשונה‪ ,‬הנה עלינו לבאר את הדבדיס האלה‪.‬‬ ‫פרק כ‪.‬‬ ‫ר' אלעזר בר' צדוק בשלפי השמד באושא. במדרש שיר השירים שם באו הדברים ז‬ ‫״בשלפי השמד נתכנסו רבותינו לאושא ואלו הן ובו׳ שלחו אצל זקני הגליל‬ ‫ואמרו כל מי שהוא לסד יבוא וילמד וכל מי שאינו■ למד יבוא וילמוד נתכנסו‬ ‫^זקני הגליל( ולמדו ועשו כל צרכיהן כיון שהניע זמנם להפטר וכו׳‪.‬״‬ ‫והננו רואים מזה כי נם בנוגע לתורה ביהוד הי־ פי שנים ברוחם בהקדיאה‬ ‫הגדולה הזאת‪.‬‬ ‫בימי הפיזור הגדול גימי הנזרות המלחמה והשמד אשר ארכו יתד כעשדיש‬ ‫שנה יראו כי נשתכחו ענינים הנוגעים לביאורי יסוד המשנה‪.‬‬<noinclude></noinclude> e3i3oy54k9qg720sflkxtujx253mts0 אדיר לא ינום 0 1739490 3002877 2026-04-03T11:46:48Z מו יו הו 37729 פיוט 3002877 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |{{סי|אַ}}דִּיר לֹא יָנוּם||{{שמאל|{{סי|בָּ}}רוּךְ לֹא יִישָׁן}} |- |colspan ="3" |{{ק|'''הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל'''}} |- |{{סי|גָּ}}דוֹל לֹא יָנוּם||{{שמאל|{{סי|דָּ}}גוּל לֹא יִישָׁן}} |- |colspan ="3" |{{ק|'''הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל'''}} |- |{{סי|הָ}}דוּר לֹא יָנוּם||{{שמאל|{{סי|וָ}}תִיק לֹא יִישָׁן}} |- |colspan ="3" |{{ק|'''הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל'''}} |- |{{סי|זַ}}כַּאי לֹא יָנוּם||{{שמאל|{{סי|חַ}}נּוּן לֹא יִישָׁן}} |- |colspan ="3" |{{ק|'''הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל'''}} |- |{{סי|טָ}}הוֹר לֹא יָנוּם||{{שמאל|{{סי|יָ}}שָׁר לֹא יִישָׁן}} |- |colspan ="3" |{{ק|'''הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל'''}} |- |{{סי|כַּ}}בִּיר לֹא יָנוּם||{{שמאל|{{סי|לָ}}עַד לֹא יִישָׁן}} |- |colspan ="3" |{{ק|'''הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל'''}} |- |{{סי|מָ}}רוֹם לֹא יָנוּם||{{שמאל|{{סי|נ}}וֹרָא לֹא יִישָׁן}} |- |colspan ="3" |{{ק|'''הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל'''}} |- |{{סי|ס}}וֹמֵךְ לֹא יָנוּם||{{שמאל|{{סי|ע}}וֹזֵר לֹא יִישָׁן}} |- |colspan ="3" |{{ק|'''הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל'''}} |- |{{סי|פּ}}וֹדֶה לֹא יָנוּם||{{שמאל|{{סי|צַ}}דִּיק לֹא יִישָׁן}} |- |colspan ="3" |{{ק|'''הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל'''}} |- |{{סי|קָ}}דוֹשׁ לֹא יָנוּם||{{שמאל|{{סי|רַ}}חוּם לֹא יִישָׁן}} |- |colspan ="3" |{{ק|'''הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל'''}} |- |{{סי|שַׁ}}דַּי לֹא יָנוּם||{{שמאל|{{סי|תָּ}}מִים לֹא יִישָׁן}} |- |colspan ="3" |{{ק|'''הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל'''}} |} [[קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] rla20mvkpeephj0dlyfae2i5v9spga9